בתשובה לאריק, 21/09/25 18:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שאתה קורא את התמונה לא נכון. 45% מן הציבור היהודי מתאר עצמו כלא דתי (גם לא מסורתי). המרכז-שמאל ליברלי (שלטון החוק, מתינות מדינית, חופש דת וביטוי) מחזיק היום כ-25 מנדטים. זה אחד הסקטורים הגדולים, אולי הגדול, כאן. בצרוף עוד 20-30 מנדטים א-פוליטיים, אנו חוזרים למפא"י ההיסטורית. אז נכון, אנחנו לא רוב. יש סקטור אחר שהוא רוב? אתה באמת חושב שחרדים, דת"לים, ש"ס ומסורתיים זה סקטור אחד? לאבא של זיני יש 10 ילדים. לזיני יש 11. בקצב הזה כנראה שבעתיד תהיה צודק. אבל למה להקדים את המחר? למרבה המזל, איננו יודעים את העתיד "וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת". גם בעניין השיוויון בנטל אני חולק עליך. הנושא הזה נראה לי מסוג הנושאים שהם ביסודם די פשוטים, אבל לרבים, לפעמים לכולם, יש אינטרס לסבך אותם כדי להסיח את הדעת מדברים אחרים. כל העסק מריח כאן מזיוף. די ברור שיש כאן פיתרון פשוט וישים. צריך פשוט להשאיר את החוק הקיים בלי שינוי ואת זה האופוזיציה יכלה לכפות, אילו רצתה בכך באמת. לא יהא זה החוק הראשון שאינו נאכף. אין שום צורך או טעם למלא את בתי הכלא בעריקים חרדיים. החוק בפני עצמו ימלא שלוש פונקציות: א. ראשית הוא יחסוך לכולם את הצורך בניהול מו"מ עם החרדים שהוא על פניו עקר. ב. החוק יקבע באופן רשמי את מה שכולם יודעים: החרדים הם אזרחים רעים ולא מגיעה להם שום העדפה ממלכתית. ג. התהליך של התגייסות החרדים ימשך. אחד אחד ובאין רואים. ולא יהיה צורך בכל הפארסה והבירוקרטיה של פיקוח המדינה. מי שלא יתגייס, יהיה אפשר לגבות ממנו את המחיר בכל מיני צמתות שיהיו לו עם המדינה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכי חשוב בעניין החרדים הוא הטרדת גיל הפטור ל-18 ואפס תמיכה כלכלית במי שפטור והלך ללמוד בישיבה. שיכלכל את עצמו כמו כל אזרח אחר במדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי הלמ"ס 44% ב 2007 ו42.7% ב 2025 מהיהודים בני 20 ומעלה מגדירים עצמם חילונים. ואולם לפי סקרים 94% עורכים את ליל הסדר כולל קריאה לפחות חלקית בהגדה. 65% צמים או צמים חלקית בכיפור, ו 62% שומרים כשרות. כלומר חלק לא מבוטל ממי שמגדירים עצמם חילונים הם בכל זאת בעלי זיקה משמעותית לדת. אני הייתי קורא למי ששומר כשרות מסורתי גם אם הוא קורא לעצמו חילוני. קח בחשבון שבן גביר(!) קיבל כמה מנדטים מקרב החילונים הגמורים, כלומר שחלקו של הגוש החילוני ליברלי לא כל כך ברור. כן יותר מ 25 מנדטים, כנראה בקלות גם 30. אבל לא בטוח שזה הופך אותו לסקטור הגדול ביותר. לדעתי המסורתיים-ימניים הם לפחות באותו גודל. לא אמרתי שיש סקטור שהוא רוב. אמרתי שכדי להחזיק בשלטון החילונים הליברלים זקוקים לברית עם סקטורים אחרים. וכשאתה זקוק לברית אתה חייב להתחשב בערכים של בעלי הברית. בדיוק כמו שעכשיו הליכוד מתחשב1 בערכים של החרד"לים ושל החרדים. שוויון הוא ערך ליברלי מרכזי2. אם המדינה זקוקה לגיוס חובה הליברלים צריכים לעמוד בחזית הדרישה לשוויון בנטל. כיוון שרוב עצום בציבור מעוניין בשוויון בנטל זהו דגל ליברלי מושך אלקטורלית ולכן לדעתי כדאי מאוד לנופף בו. מה אני לא רואה נכון בתמונה? מצד שני על פי הסקרים רק 19% מעדיפים במוצהר חתונה אזרחית ולכן זה דגל שלדעתי לא כדאי לנופף בו לקראת בחירות. אני מניח שאת ה 19% האלה כבר יש למחנה הליברלי בכל מקרה. אין לך דבר להרוויח ויש לך רק מה להפסיד מנפנוף בדגל הזה. ___________________ 1 במקרה של החרד"לים הליכוד אפילו מאמץ לצערנו כמה מערכיהם על חשבון הערכים ההיסטוריים של תנועת החרות. 2 זו גם הדוגמה המרכזית לכך שבג"ץ הוא נושא הדגל של הליברליזם במוסדות המדינה. עקרון השוויון עובד חזק מאוד בבג"ץ גם ללא חקיקה ספציפית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר ל"דיוקים" מינוריים אני מסכים עם כל מה שכתבת למעט נקודה אחת. בלהט הויכוח לא טרחתי לכתוב שאין לי בעיה עם הגדרת ישראל כמדינת היהודים גם אם זה כרוך בפשרות לא נוחות כמו העדר תחב"צ בשבת ונישואים אזרחיים לא מוסדרים. הנקודה שבה אני חולק עליך בגדול היא "גיוס שווה". גם בזה יש הסתייגות מפני שאני מסכים שהמשך הקיום של הכלכלה החרדית הפרזיטית מזיק מאד לכלל הישראלי. אבל אדייק ואומר שהבעיה כאן היא טירוף המערכות שבו ישראל מסבסדת בסכומים כל כך גדולים את הלמדנות החרדית ולא ההשתמטות מגיוס לצה"ל. אומר א. ליברליזם אין משמעותו קידוש רצון הרוב אלא סובלנות לצרכים ולרצונות של מיעוטים. ב. אני חושב שהטיעון של גיוס חרדים כלקחי 7.10 הוא היסטרי ולא נכון. נכון, צריך להגדיל ולחזק את צבא היבשה. אבל המחדל ב7.10 לא נגרם בגלל שהיו חסרים חיילים לצה"ל, אלא מפני שהם היו במקומות הלא נכונים. צבא גדול ןמטומטם זה רעיון גרוע כמו צבא קטן וחכם. צבא רצוי שיהיה גם גדול וגם חכם. אבל המצוי לא תמיד ממלא את הרצוי. ג. כחלק מסקטור השמאליב, אני חושב שאסור לנו לשרת בצבא שממנה סיקריקים כמו זיני למפקדים. ולכן צריך להיות ברור מדוע אני מסרב להתלהב ממחזות של גיוס כפוי. בהזדמנות זו, אציין כי לענ"ד עמדת האופוזיציה צריעה להיות שיש חוק גיוס ואסור לשנות אותו. אם החרדים מסרבים להתגייס שיחיו עם המחיר. אי אפשר לשים את כולם בבתי הסוהר, אבל אין צורך לתת להם מתנות לחגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רבי, האם מותר להרוג פלסטינים? איזה ספר פותחים, את השולחן ערוך או את פקודות המטכ״ל המהודרות ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא הצלחתי להבחין בקשר בין תגובתך לתגובתי, אבל בפני עצמה הדברים מעניינים. ב. עזרת לי לנסח טענה שלא ידעתי לנסח בעצמי. בין היתר, החרדים יהיו חיילים גרועים בגלל בעיית ה"נאמנות הכפולה". בצבא חיילים מחוייבים למלא את פקודות מפקדיהם ולא רבניהם. כאשר מדובר בדתיים לא פונדמנטליסטיים, הללו אינם רואים ברבניהם סמכות שלטונית אלא מייעצת ולכן אין בעייה. החרדים הם הדוגמה הפוכה. ג. אם אני צריך לתת ציון לטיעון הסעיף ב, הייתי נותן לו 6. המציאות היא יותר מורכבת. גם דת"לים רבים הם פונדמנטליסטים וגם כך מוצאים את הפרגמטיקה המאפשרת את המשך שירותם בצבא. ד. כך או כך, עצם השירות בצבא והצורך להישמע למפקדיו מעביר את החיילים החרדים מן המחנה החרדי למחנה החרד"לי וזו כנראה סיבת העומק להתנגדות החרדית לגיוס. ה. אם החרדים מתנגדים לגיוס והם צודקים מבחינתם בהתנגדותם, הרי ברור שכל מו"מ איתם בשאלת השירות הוא עקר ומיותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שירות לאומי, גם לחרדים וגם לערבים. זה הפתרון של אייזנקוט, ובשביל זה אני חושב שצריך חקיקה ראשית. ובכל מקרה זאת דרך ארוכה. גם אייזנקוט אומר. אבל אני בעד. שניהם הרי שבטים לא ציוניים ברובם. לגייס שבטים לא ציוניים לצבא זה באמת קצת הזוי. לחרדים יהיה קשה להשתמש בטענות שיש להם נגד הצבא גם נגד שירות לאומי. זה הופך את שני השבטים האלה לשותפים בקידום המדינה, ואמור לייצר יותר סולידריות גם כלפיהם וגם מצדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיית הנאמנות הכפולה כבר באה לידי פתרונה ב׳דינא דמלכותא דינא׳. החידוד בא לידי ביטוי בכך שהפציפיזם הטבעי בחרדיות תומר למיליטריזם הלאומני, כמו שהתרחש בקבוצה הדתית- לאומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני יכול לנסות לנסח את הפסקה השניה שלך מחדש, הדילמה של השמלא הישראלי היא או להיות באופוזיציה ולתת לימין לממש את המדיניות שלו או להצטרף לקואליציה ולעזור לימין לממש את המדיניות שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה מסתיר חלק גדול מן התמונה בכך שאינך מזכיר את האופציה השלישית: השמאל יכול לפרוש מן ההסכמות הדמוקרטיות על שלטון הרוב ולהתנהל כאקס טריטוריה פוליטית כמו החרדים. הנקודה היא שלפני שאנו פורשים מן החברה הישראלית אנו צריכים שזו לא תהיה הבחירה שלנו אלא שידחפו אותנו החוצה. מבחינה זו יש תהום בין הימין של בנט לבין הימין הביביסטי. אם רוב יבחר בימין הביביסטי (בנגביר, סטרוק, מאי גולן, עמיחי ש' וא' וגמליאלית הגירוש מרצון) פשוט לא תהיה לנו ברירה אלא להתנתק מן החברה הישראלית ולהפוך לאירידנטה דיסידנטית. לכן המלחמה אינה על מדיניות הביטחון, שאלת הגיוס או תחב"צ בשבת. המלחמה היא על עקרונות מופשטים כמו שלטון החוק, אנושיות, אחריות אזרחית, סובלנות וחופש ביטוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהשמאל מתיימר להחזיק בערכים אוניברסלים בזמן שהחרדים מחזיקים בערכים פרטיקולריים, בגלל זה השמאל לא יוכל גם לפרוש מהכלל וגם להחזיק באותם סט ערכים בזמן שלחרדים אין בעיה כזאת (במילים אחרות, כששמאלני רואה עוולה הוא מרגיש, או לפחות אמור להרגיש, רע - זאת הסיבה שלשמאלנים מכל העולם יש דעה על הפוליטיקה בארה״ב, באירופה או בישראל, להבדיל, כשחרדי רואה גוי1 נוסע בשבת או אוכל חזיר זה לא באמת מזיז לו יותר מידי). 1 ולצורך העניין, ״גוי״ כולל גם ״יהודי לשעבר״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהטענה שלך אינה מחזיקה מים. אני עומד על דעתי שבעניין הנידון השמאליב הרבה יותר דומה לחרדים מאדר שונה. שנינו מאמינים באמונה שלמה בסט ערכים מסויים. לפרק ולהתווכח עם טענתך יהיה ארוך מאד ויהיה קשה לבוא אליך בטענות אם תאמל''ק. לכן במקום תזה לוגית נגדית, אמשול לך משל. כאיש השמאליב ליבי נחמץ כאשר אני רואה את מאות העזתים מטלטלים בדרכים על מטלטליהם. אני יודע שרובם בלתי מעורבים שלא חטאו כלפינו. צערם הוא גם צערי. כאשר השלטון שלי טוען שהמטרה היא עקירת אנשי החמאס מן העיר עזה והאזרחים פדוט משלמים את המחיר של מחזיקי הנשק המסתתרים בתוכם. כמו רוב אנשי המחנה שלי, אני סבור שהמצב הנוכחי אינו מצדיק את המהלך. אבל ההחלטה לעיל היא החלטה לגיטימית של הממשלה. אני יכול לא להסכים איתה, אבל אני נאלץ לקבל אותה כהחלטת רוב דמוקרטית. לעומת זאת כאשר בזמן שצה''ל מנשל והורס מאות אלפים מבתיהם , שרי הממשלה מקשקשים על בוננזה נד''לנית ועל הגירה מרצון, אני נאלץ להכיר בכך שיש כאן מעשה שדגל שחור מתנוסס מעליו. כאשר זה המצב, אסור לנו בשום אופן להשתתף בקרב הזה. המעשה הנכון לעשותו הוא לפרוש מן ההסכמה הדמורקטית, להפוך לדיסידנטים ולהיות מוכנים לשאת במחיר. ברגע מסויים, לא נוכל יותר להמשיך לפסוח על הסעיפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... המעשה הנכון לעשותו הוא לפרוש מן ההסכמה הדמורקטית, להפוך לדיסידנטים ולהיות מוכנים לשאת במחיר.״ אני מסכים, וזה בדיוק ההפך ממה שהחרדים עשו (מהסיבות שנתתי למעלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החרדים לא מעניינים אותי. הנקודה היא שזה ניתן לביצוע. ואם ימונה זיני לראש השב"כ, Bb יזכה שוב בבחירות וכל כיוה' אולי נאלץ להזדקק לאופציה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. וזו לא דילמה. 1. השמאל (קרי: שתי מדינות לשני עמים) הוא מיעוט שהתמזער אחרי הז' באוקטובר. אז אין לו מה לשגות באשליות. 2. יש לדעתי סוגיות שחשובות לבחירות הקרובות ומתעלות על סוגית הסכסוך הישראלי פלסטיני. א. להחזיר את שלטון החוק: - הממשלה כפופה לחוק ולצווי בג"ץ - האקס טריטוריות של מתנחלים, חרדים, בדואים וערבים מבוטלות והחוק הישראלי חוזר לחול עליהן. ב. להחזיר את הכהניזם לשוליים, שם מקומו ולא בממשלה. אז לנסח את הפסקה מחדש: חובתו של השמאל הציוני להצטרף לקואליצית מרכז ימין ליברלית יחסית ולהשקיט בינתיים את שאיפותיו בתחום הסכסוך כדי לשמור על המדינה מהתפרקות טוטאלית, ולקדם את שלטון החוק (וליברליזם במידה שלא תרגיז יותר מדי את מצביעי הקואליציה הבאה: שוויון בנטל- כן. לימודי ליבה- כן. אמפטיה לתושבי עזה- meh.) האפשרות השניה היא לתת יד להרס המפעל הציוני המתרחש לנגד עינינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שזאת דילמה. התשובה היא ברורה בעינך, אבל זה לא מבטל את הדילמה. אתה באמת חושב שהריסוק של שלטון החוק, בניית האקס טריטוריות, השחיתות, הכהניזם... כל זה לא קשור לאפרטהייד (דה פקטו)? זה סתם, במקרה, צץ בישראל בלי שום קשר לעובדה שזה אינטרס מובהק של מי שהנהיגו את המדינה? בהנחה שזה נכון (ואני בספק גדול מאד אם זה נכון) כמה, לדעתך, ה״שמאל הציוני״ יוכל לקרוא לעצמו ״שמאל ציוני״ אם הוא מקריב את זכויות האדם של הערבים על מזבח ״שימור המדינה״? האם, לדעתך, השמאל הרוסי צריך לשתף פעולה עם פוטין בשביל לשמור על רוסיה מהתפרקות? השמאל בדרום אפריקה היה צריך לשתף פעולה עם האפרטהייד בשביל לשמור על דרום אפריקה מהתפרקות? השמאל בארה״ב היה צריך להפסיק להאבק בעבדות בשביל למנוע מהאיחוד מלהתפרק? האם יש נקודה שבה תשנה את דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ממשלה כמו הגזענית-פשיסטית הנוכחית שזילזלה יותר בזכויות האדם של האוכלוסיה הערבית, שלא לומר בחיי האדם. אין פליאה שהפשע במגזר הערבי שובר שיאים. הרחקת הכהניזם מהשלטון והחזרת הדמוקרטיה כמו שאריק אמר הן תנאי מקדים לכל דבר אחר כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני חושב שזה קשור. אבל את הפתרון לזה לא תמצא בבחירות הקרובות. לדעתי זאת לא באמת דילמה כי אתה לא מתבקש לשתף פעולה עם הפוטין המקומי אלא עם האופוזיציה אליו. הבעיה שאתה לא מת גם על האופוזיציה היא לא בעיה פוליטית אלא טהרנות. בפוליטיקה אתה משתף פעולה עם הכי פחות גרוע. מחתרת ניל''י לא שיתפה פעולה עם הבריטים מאהבת מרדכי. הם סיכנו את חייהם בתמיכה באימפריה הבריטית כי הם חששו שתחת האימפריה העות'מנית גורל היהודים בא''י יהיה כגורל הארמנים. אני משוכנע שנתניהו לא מאושר להיות בשותפות עם בן גביר וסמוטריץ' אבל זה מה שהיה זמין עבורו והוא הלך על זה בכל הכח. אני חושב שקואליציה שחברים בה גם נציגי השמאל תתנהג יותר כפי רצונך מאשר קואליציה ללא נציגי השמאל (כמו זו הנוכחית) ואני לא מבין למה זה לא חד משמעית עדיף בעיניך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שאתה לא מתבקש לשתף פעולה עם הפוטין המקומי, אבל לא נכון שאתה מתבקש לשתף פעולה עם האופוזיציה העקרונית שלו. אתה מתבקש להמליך עליך את מי שרוצים להחליף אותו ולהיות יותר פוטינים ממנו. זאת לא טהרנות, כזכור, בדיוק ככה הפוטין הנוכחי הגיע לאן שהוא הגיע, כל הברקים/פרצים/לפידים/גנצים/מרדכיים... שבחרו להמליך אותו. ״בפוליטיקה אתה משתף פעולה עם הכי פחות גרוע״ בעיני יש הבדל בין ״שיתוף פעולה״ לבין ״המלכה״. שיתוף פעולה זה מה שעשו המפלגות הערביות עם רבין (למשל), המלכה זה מה שעשה לפיד לנתניהו (למשל). ״אני חושב שקואליציה שחברים בה גם נציגי השמאל תתנהג יותר כפי רצונך מאשר קואליציה ללא נציגי השמאל״ משום ש: 1. כשאתה נכנס למשא ומתן כשאין לך חלופה והצד השני יודע שאין לך חלופה אתה גומר כשבנט הוא ראש ממשלה והורביץ הוא שר הבריאות (או, עם סמוטריץ כשר האוצר ובן גביר כשר המשטרה). כלל עקרוני בכל משא ומתן זה שאתה חייב לשמור על חלופה למקרה שהצד השני ידרוש יותר מידי. אתה צריך להיות מוכן ללכת מהשולחן. במקרה הזה, לדעתי, החלופה חייבת להיות לא להצטרף לקואליציה. וציבור הבוחרים חייב להיות מוכן לזה ולהסכים לזה. 2. כל זמן שהשמאל לא נמצא באופוזיציה הוא לא יכול להציג חלופה לציבור. היתרון של הממשלה הנוכחית הוא שאני יכול להגיד לציבור: ״ניסיתם את הימין מלא מלא, ראיתם איך זה, עכשיו תנו לנו להראות לכם את החלופה״. עד הממשלה הנוכחית השמאל לא יכל להגיד את זה כמעט באף קואליציה. הימין שולט בישראל כבר כמעט חמישים שנה ועדיין השמאל לא יכול להפיל שום שום כשלון על הימין - לא בגלל שלא היו כשלונות ולא בגלל שהימין לא היה אחראי להם. תמיד היה שם איזה איש מרכז/שמאל להפיל עליו את האחריות. דמוקרטיה, לדעתי, מחייבת אופוזיציה שמציגה אלטרנטיבה, וממשלות אחדות הן רעה חולה. 3. יש נקודה שבה הרוע הוא כל כך רע ש״עדיף״ (מבחינת בריאות הנפש, לא מבחינה כלכלית) להתנגד לו עקרונית מאשר לשתף איתו פעולה תמורת הקטנתו. תחשוב על הדוגמא של העבדות באמריקה. מתנגדי העבדות יכלו להגיד לעצמם: ״אני מתנגד עקרונית לעבדות, אבל אין לי סיכוי להפסיק את המוסד הותיק הזה, אז למה לא להחזיק איזה עבד או שניים ולנהוג בהם באופן הומני יחסי״ ויכלו להגיד: ״אני מתנגד עקרונית לעבדות, ולכן לא אחזיק בעבדים ואחרים מוצרים שמיוצרים על ידי עבדים״. זאת לא דילמה קלה כמו שאתה מציג אותה למרות שברור מה עדיף כלכלית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון את הדילמה שלך, אז (בפישוט מרבי) ערכית אתה שואל את עצמך איזה ערך גובר אצלך במקרה הזה- ליברליזם או ציונות. מעשית הדילמה שלך בעצם די פשוטה: להצביע ליאיר גולן ולנסות להשתתף בקואליציה או להצביע שמאלה משם עבור האופוזיציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אתה לא מבין נכון. (1) זאת לא דילמה שלי, זאת דילמה שאני מציג אבל היא צריכה להיות דילמה של כל מי שמחזיק בערכים ליברלים ושל כל מי שמייצג את מי שמחזיק בערכים ליברלים. ו(2)זה לא בין "ליברליזם או ציונות1" אלא בין שיתוף פעולה עם הגורמים האנטי ליברלים במטרה להאט את הפגיעה בזכויות האדם שתתרחש ללא שיתוף הפעולה לבין אי שיתוף פעולה במטרה לנסות לסיים את הפגיעה בהקדם האפשרי. זאת לא דילמה ספציפית לישראל, אני מניח שזה נכון גם לארה"ב, להונגריה, לפולין, לאיטליה, פעם היה נכון גם לרוסיה, ובקרוב יהיה נכון גם לבריטניה ולצרפת. 1 האמת ש"ציונות" היא סתם סיסמא שאין מאחוריה שום דבר שמוסכם על כל מי שמגדירים את עצמם כציונים או כאנטי-ציונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הדילמה אני לצידך. נראה לי כי לאריק יש איזושהי הטייה לרעיון של "ליברליזם או ציונות". זה נראה לי שזה איכשהו קשור לתעמולה דתית מימים ימימה שניסתה להטמיע את הטענה הזו (סתירה בין אחד לשנייה). התזה הזאת שגוייה גם אוניברסלית (הלאומיות האירופית נולדה באירופה ב-1848 על כתפיהם של ליברלים) וגם ספציפית ליהודים (מי שקרא את אלטנוילנד לא יכול לטעות ולחשוב שהרצל אינו ליברלי או אינו ציוני). אבל במבחן התוצאה הסופית אני דוקא מסכים עם אריק. כולנו כנראה מסכימים שנכון לעכשיו הימין בכנסת כפול בגודלו מן השמאליב. זה ויותר מכך הדמוגרפיה מסמנים את הכיוון של התאדות השמאל. בכל קונסטלציה יש מצב שהשמאליב לא יוכל להסתפק בישיבה באופוזיציה אלא יצטרך לפרוש מן ההסכמה הדמוקרטית ולרדת למחתרת הדיסידנטיות. כל עוד אתה יושב באופוזיציה אתה עדיין מחוייב לשירות בכוחות הביטחון. הרעיון הוא שאתה לא מסכים עם מה שצה"ל עושה, אבל מעשיו הם עדיין בתחום הלגיטימיות הפוליטית. כאשר על השב"כ ימונה הסיקרי זיני ואלופים חובשי ציצית כהניסטית ימלאו את צה"ל, אסור לשרת בכוחות האלו ולא חשוב מה קובע הרוב הדמוקרטי. נראה לי שחובת השמאליב היא לנסות להרכיב ממשלה יחד עם מפלגות ימין בניסיון לראות אם אפשר להגיעה לקונסנזוס קואליציוני שלא יהיה אפילו ב-50% לטעמנו אבל לפחות יהיה ב-100% בתוך תחום הלגיטימיות. לשבת על כס מבקר המדינה ולתת את השלטון לביביסטים על מנת שיסיימו בהצלחה את דחיקתנו מתוך הקולקטיב הישראלי, נראה לי מעשה של טהרנות הרסנית. אני חושב שדווקא האנלוגיה לסוגיית האבולישן לפני מלחמת האזרחים האמריקאית מראה שהלוגיקה שלך לא עובדת. כל מיני אנשים בארה"ב עם כל מיני עמדות קידמו את שחרור העבדים, אבל מי שהצליח להכניס את שחרור העבדים השחורים לחוקת ארה"ב היה דווקא לינקולן שהכריז שהוא מעדיף את אחדות ארה"ב על פני שחרור העבדים. אלמלא עמדותיו הלא רדיקליות והפשרנות של לינקולן, ספק אם היה מצליח להפוך את עמדת המיעוט האבולישניסטי לחוק המדינה. רלאבנטי לאנלוגיה הזו הוא הסיפור של ג'ון בראון שניסה להצית מרד עבדים מזויין בוירג'יניה. רבים סבורים שהמרי המזויין שלו הוא שהצית את מלחמת האזרחים. אבל מה שפחות מזכירים זה שפעולות הטרור והגרילה של ג"ב ובניו גרמו לכך שיותר מ-2/3 מבוגרי ווסט פוינט ערקו מצבא ארה"ב לצבא הקונפדרציה והקשו מאד על הצפון לנצח, בשנים הראשונות, בשדה הקרב. לא קראתי מספיק על הסצינה הפוליטית בגרמניה בשנות ה-30, אבל נדמה לי שהעובדה שהקומוניסטים סרבו לשת"פ עם הסוציאליסטים והליברלים והעדיפו לשחק במשחקי הטרור עם הנאצים, גרמה בסופדבר לעליית הנאצים לשלטון. בבחירה בין אנרכיה לשלטון הנאצים נראה שרוב הגרמנים בחרו בשלטון הנאצים, גם אם לא בדיוק תמכו בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל בין השאר שלטון החוק אומר, בין השאר, שלא שוללים זכויות מחבר כנסת בניגוד לחוק. ויותר מדי מחברי הכנסת הנוכחיים לא הבינו גם את זה. מעבר לכך: איזו אקס טריטוריה יש לערבים? לא להתגייס? אגב, כתבה לחג: אהרן רבינוביץ כותב בהארץ על כך שדווקא בתקופת הממשלה שהייתה אמורה להיות הכי טובה לרבנים החרדים, מתחיל להישבר הטאבו נגד לימודי ליבה ונגד שירות צבאי ועבודה: בשקט בשקט, לימודי ליבה ושירות בצבא נעשים חלק מהמציאות החרדית. שתהיה לנו שנה טובה. תשָפו ותשֻפו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |