בתשובה להאיילת המסתגלת, 13/12/03 1:04
אהמ... 184701
אם באוזנייך השאלה "האם אתה שוכר דירה" נשמעה כפנייה לגברים בלבד, אז איך התייחסת לאפשרות "עם בן/בת זוג"? כפנייה לגברים הומוסקסואלים/גברים הטרוסקסואלים?!
אהמ... 184702
כניסוח פחות מוטה, המאפשר ארבעה פירושים שונים. ולכן, גם כפניה לגבר שחי עם בן זוג או לאשה שחיה עם בת זוג.

ולכל מי השצדיק את ההתייחסות בלשון זכר כ"נייטרלית", אין לי אלא לומר: נכון, זה כשר. אבל מזה מסריח...
אהמ... 184890
פוליטיקל קורקטנס, זה מה שמסריח, לא השימוש הסביר והנכון בשפה העברית.
הבעיה היא לא הפוליטקליקורקטנס 184938
אלא הנשים.

חבל שלא השארתם אותנו במטבח. לשם אנחנו שייכות. היה לנו טוב שם. ידענו את מקומנו. לא התערבנו בכל דבר. לא דרשנו כלום. לא העזנו לנהוג, לא היה לנו רכוש משלנו, ואת ההשכלה הנחוצה לנו, קיבלנו מאמא שלנו. היינו יפות ושותקות, טיפחנו את הבית, את הילדים ואת עצמנו, והשתדלנו להיתלות על הזרוע שלכם בצורה חיננית ובלתי מעיקה.

מתן זכויות שוות לנשים - זו הטעות!

אבל אם כבר נתתם לנו זכויות ואנחנו כמובן אסירות תודה לכם על כך, ומעריצות אתכם על הטולרנטיות (דובי, תרגום בבקשה) והנאורות שלכם - אז תתחילו להתייחס אלינו כאל חלק אינטגרלי ממשפחת האדם.

ואת, דובי, יכולה להיות הראשונה. ואנחנו יודעות שאת יכולה.

נניח, דובי, שבמטה קסם, דאוס אקס מכינה, האקדמיה היתה משנה את פניה. הפנייה לנקבות היתה הופכת להיות הנייטרלית. איך היית מרגישה, דובי, אם כל חייך היו פונים אליו כאל נקבה? אם הנוכחות של כג'נדר היתה נבלעת?

אני הייתי מרגישה עם זה ממש מצויין, ותודה ששאלתם.
חברות המפרסמות מחשבים, אינטרנט מהיר או השקעות פיננסיות - ולא רק לתחבושות היגייניות, שניצלים ושפתונים - היו מגלות את כוח הקנייה שלי. בפניות של מוסדות מששלתיים, היו מתייחסים אלי כאל משפיעה ונוכחת במציאות הישראלית. הייתי הופכת מנוכחת-נפקדת שאינה קיימת בזכות עצמה, ליישות עצמאית. לקיימת בזכות עצמה.
ועל זה נאמר 184941
פשוט מדהים 184948
מה בדיוק ניסית להוכיח? הבאת מאמר מפוקפק שעושה סמטוחה נוראית מכל הנושא, מבלי להבין במה הוא עוסק ועל מנת לשרת את האג'נדה המפוקפקת והמקובלת בחוגים מסויים ש*נשים מקבלות מכות כי מגיע להן* ‏1.

והרי כותב המאמר, גיל רונן, מסלף כל מה שנאמר בשני המקורות שעל פיהם הוא כותב.

גיל רונן מצטט: "שימו לב שנצ"מ יחזקאלי מסביר שהשעות הכי "טובות" להתלונן, מבחינת נשים מעלילות, הן שעות אחה"צ/ערב. נחשו מתי הצוותים החדשים של הפמיניסטיות אמורים לשבת בתחנות?"

ומה כותב נצ"מ יחזקאלי? נכון, ש"(הסיכויים גבוהים במיוחד בשעות אחר-הצהרים, הערב והלילה, כאשר הקצינים התורנים בתחנות, בדרך-כלל, אינם מקצועיים, ויודעים, כי עדיף מבחינתם שישגו בביצוע מעצר שווא על-פני שחרור בעייתי, שיכול גם לפגוע בקורבן וגם בהם ובקריירה שלהם)‏2.

1 אפשר להחליף את המלה מכות במלה אונס, ואת מגיע להן בהזמינו את זה
2 הסוגרים במקור
זה מובן מאליו 184951
רציתי להראות שיש אנשים שבאמת חושבים ככה.
ועל זה נאמר 184950
בעיקר נהניתי מארבע התגובות הראשונות למאמר. אין, אין על פא''צ.
הבעיה היא לא הפוליטקליקורקטנס 184945
הבעיה היא לא הפוליטקליקורקטנס, אלא הבכינות.

מה את רוצה מדובי? הוא לא המציא את השפה העברית.

ביקורת קונסטרוקטיבית, יש לך? אי אפשר להפוך קיטורים לאידאולוגיה (טוב, אפשר, אבל הרבה לא יצא מזה).

מה אנחנו צריכים לעשות עם השפה בשביל לתקן את העוול הנורא?

יש מספר אופציות:
א. להמציא את השפה מחדש וליצור מין נייטרלי אמיתי (יש לך הצעות לשוניות?).
ב. להפוך את המין הנשי למין הנייטרלי (ואם זו המטרה, אל יתלונן העבד על כך שהרודן האכזר לא מסכים להתחלף איתו).
ג. להכנע לתקינות הפוליטית, לאנוס את השפה בצורה מכוערת ולכתוב כל הזמן עם "/" מטופשים (יהונתן/ה הקטנ/ה רצ/ה בבוקר/ה אל הגנ/ה, הוא/היא טיפס/ה על העץ/ה אופרוחים/ות חיפש/ה).
ד. להבין שלשפה יש היסטוריה ולא ליחס יותר מדי חשיבות לעניינים שוליים (יש דברים יותר חשובים שאפשר להעלב מהם).
אודה לך מאוד 184953
1. אם תראה לי היכן אתה מזהה סימני בכיינות.

2. הערתי הערה קטנה, די בתמימות, יש לציין, שהפנייה "האם אתה שוכר דירה", גורמת לי תחושה לא נוחה (אני נאטמת, כאמור). באופן מפתיע, הפכה ההערה הזו לנקודה הארכימדית של השרשור הזה, והסיטה את הדיון מהנושא המרכזי שלשמו נתכנסנו פה - תנאי המגורים של האיילים והאיילות. האם זה לא אומר דרשני?

3. תגובות 184462 ו 184465 (לא יודעת איך ללנקג' אותן )מציעות אלטרנטיבה פשוטה מאוד ליישום. ומדוע לא זכו להתייחסות רצינית?
אודה לך מאוד 184957
אממ... ירדן *נתן* את ההתייחסות הרצינית. הוא חבר מערכת, את יודעת, ושותף לניסוח הסקרים. התגובה שלו מקובלת עלי, וכפי הנראה גם על עורכים אחרים (כי הם לא הגיבו).

אגב, גם איילת בועזסון חברת מערכת, וגם היא שותפה לניסוח סקרים. עד היום, למיטב זכרוני, היא לא התלוננה על צורת הניסוח של סקרים באייל. עד כמה שאני יודע, היא לא בדיוק אשה שזהותה המגדרית נבלעה איפשהו.
לכבוד לי לצטט אותך, דובי 184958
יאללה, יאללה.
לכבוד לי לצטט אותך, דובי 185002
האימייל שלך מוכר. כתבת פעם באייל תחת ניק אחר, או אולי פרסמת כאן מאמר?
אודה לך מאוד 184984
אה, וזה שאני לא התלוננתי אומר שזה בסדר? או שמא צריך להתעלם מתלונות של מגיבות אחרות משום שאני לא התלוננתי?

להזכירך, הוצע לי להצטרף למערכת האייל בתור הנציגות הנשית שתמנע מבריחה של מגיבות וכותבות, לא כדי לדקדק בלשונכם.
אודה לך מאוד 184964
1. תגובה 184938

חמשת הפיסקאות הראשונות, עם כל המרירות הצינית שבהן (שלא לדבר על עיוותי המציאות שבהן והאיש קשיות שבהן).

"אז תתחילו להתייחס אלינו כאל חלק אינטגרלי ממשפחת האדם". (על זה באמת שאין לי מה להגיד מעבר ל-"יאללה יאללה").

(גם כל החלוקה הזאת לאנחנו ואתם נראת לי זרה ומוזרה, אבל נעזוב את זה).

ואז כתיבול אחרון באה הפיסקה -
"נניח, דובי, שבמטה קסם, דאוס אקס מכינה, האקדמיה היתה משנה את פניה. הפנייה לנקבות היתה הופכת להיות הנייטרלית. איך היית מרגישה, דובי, אם כל חייך היו פונים אליו כאל נקבה? אם הנוכחות של כג'נדר היתה נבלעת?".

2. נו, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה באייל הקורא, קורה, לא קרה כלום. זה מה קוראים אותו - (way) אוף טופיק.

3. או. ככה הרבה יותר טוב. אני לא מעוניין בניסוחים בלשון רבים כששואלים אותי שאלות. זה יגרום לי להרגיש שהנוכחות שלי כאינדיבידואל נבלעת (אבל כנראה שזה לא נורא כי אין לובי אביביסטי שיפעיל לחץ נגד שינוי כזה בשפה. הרי לך מהות הפוליטיקלי קורקטנס ולמה צריך להתרחק ממנה).
פרודיאני 184979
חמש הפסקאות הראשונות.
אכן 184989
:-)

מהיום אמור: "חמש/ת/5/V" ואף אחד לא יעלב.
הבעיה היא לא הפוליטקליקורקטנס 184949
(סובלנות).

לא פניתי אליך אישית בלשון זכר. פניתי אל קהל גדול של אנשים, שעד כמה שאני יודע, נחלק בערך חצי חצי בין שני המינים (ג'נדר בעכוז שלי, אבל לזה לא ביקשת תרגום). במצב כזה, הדרך היחידה לפנות אל אנשים בצורה שהיא גם נכונה דקדוקית וגם אלגנטית (=בלי קווים נטויים) היא בלשון זכר. אם האקדמיה תחליט מחר שהדרך הנכונה לפנות לקהל של אנשים (למה המילה הכללית היא אנשים ולא נשים? אפליה!) היא בנקבה, או שאין הבדל בין שתי הצורות, וזה אכן יהפך למקובל בקרב הציבור, אני עצמי אשתמש גם בלשון נקבה וגם בלשון זכר.
למשל, נעשה מקובל בשנים האחרונות, בעת כתיבה על אדם היפותטי, להחליף בין זכר היפותטי לנקבה היפותטית (לא רק "אם נשאל את האדם הסביר, הוא ישיב לנו" אלא גם "אם נשאל את האשה הסבירה, היא תשיב לנו") באופן אקראי. מכיוון שכך מקובל לעשות, אני משתדל לעשות כן בכתיבתי שלי. אבל כל עוד ברור לכל שכתיבה בזכר היא נייטרלית ובנקבה היא לנשים בלבד, אין לי שום כוונה לצאת כנגד זה.

ולגבי הקשקוש הפמיניסטי על ה"נוכחות המגדרית הנבלעת" (לא ציטוט ישיר) - יאללה יאללה.
הבעיה היא לא הפוליטקליקורקטנס 184955
יאללה יאללה, זו תגובה רצינית, מעמיקה ומלאת השראה. שינית את חיי. נתת לי פרספקטיבה חדשה למציאות, ובפרט להבנת מרקם היחסים בין המינים. אני מודה לך. מאוד מודה.

תרשה לי, בנימה אופטימית ומפוייסת זו, להתעלם מן העכוז שלך, עד כמה שקשה לי.
חברות המפרסמות מחשבים, אינטרנט מהיר או השקעות פיננסיות 184970
אני רוצה לנסות הקבלה מסוימת (עם דגש על "לנסות" אז לא להרוג אותי כי אני בעצמי לא בטוח שההקבלה במקומה):

אני זוכר ששמעתי סיפור מאיש פרסום על קמפיין לעיתונות של דרום-אפריקה מאת חברת מזון לתינוקות ‏1. בכל הפרסומות הופיעו נשים חייכניות ומקסימות שמחבקות/מטפלות/וואטאבר בתינוקות שלהם. הנשים האלו היו כולן לבנות. קמה צעקה גדולה מארגוני זכויות למינהם על כך שאם קהל היעד של המוצר הוא שחומי-עור מן הראוי שהדבר יבוא לידי ביטוי במודעות. בלית ברירה הם החליפו את הקמפיין. כתוצאה מכך היקף המכירות ירד בצורה חדה. מישהו בהנהלה התעצבן מכל הסיטואציה והזמין ביצוע של קבוצות מיקוד. הסתבר שהגישה של רוב הנשים השחורות הייתה שהן רוצות לעצמן את "מה שטוב לנשים הלבנות" ואם המוצר מפורסם כאילו הוא מיועד מראש לשחורים הרי שהוא בחזקת סוג ב'.
קודם כל, אני רוצה להגיד שלא ראיתי שום מחקר רשמי על הדבר הזה. כך שמבחינתי איש הפרסום חשוד קצת בהפצת פרופגנדה שקרית המיועדת להצדיק בדיעבד את ההחלטות של חבריו.
אבל אני מאמין שיש בזה קמצוץ של אמת. במיוחד כשאני רואה את הנוער בארצנו (לאחרונה נתתי שיעור אנגלית בחטיבת ביניים. במהלכו יצא לי לשאול אותם מה זה fox. התשובה כמובן הייתה "מה שיעל בר-זוהר לובשת"...).

ובחזרה לעניין: האם ייתכן שרוב הגברים והנשים (לא "כולם/ן". רק "רובם/ן"!) מעדיפים לקנות מחשב מגבר?

כל זה מתייחס לנקודה שהעלת לגבי פרסומות.
לגבי ניסוחי שאלונים - הפתרון שאני מיישם (ואני מתכוון לניסוחים באתר שאני מנהל - תרגומון) עובד בלפחות 90% מהמקרים: התחמקות! כמעט תמיד יש מילה נרדפת או שם-פועל או משהו שמתאים לשני המינים. וזה נכון במיוחד אם הניסוח לא מנוקד (ולכן לא ברור אם "שלך" זה shel-ACH או shel-CHA). לגבי סקרים אני בכלל מעדיף לעבור לגוף ראשון. למשל בסקר הנוכחי משהו בסגנון: "מקום המגורים שלי הוא...".

1 רמדיה אולי...?
חברות המפרסמות מחשבים, אינטרנט מהיר או השקעות פיננסיות 185035
לא יודע. בניגריה כל(1) הדוגמנים על שלטי החוצות הם כושים.
__
(1) בכל אופן, כל אלו שאני ראיתי.
כשלג ילבינו 185058
באיזה פרסומת למוצר תינוקות - אני כבר לא זוכר אם חיתולים או מגבונים, או שמא בכלל מזון - הראו בחלק המרכזי של הפרסומת אמא כושית מחתלת(?) את בנה השחרחר. בשלב הזה חשבתי, הו כמה נאה מצידם. אחר כך היתה השקופית עם שם המוצר והלוגו וכו', ובסיום - אם לבנה מרימה את תינוקה הלבן המחותל לתלפיות. תהיתי‏1 אם יש כאן מסר סמוי לאם הכושית: השתמשי במוצר שלנו, ולבסוף תינוקך יהיה לבן!

1 לא מאוד ברצינות, למי שתוהה.
מילא התינוק 185082
כנראה ש''גם את, האם המחתלת, תיהפכי ללבנה''.
חברות המפרסמות מחשבים, אינטרנט מהיר או השקעות פיננסיות 185060
אני לא מכיר את הסיפור, אבל היה פרק כזה ב''פאזל''.
אהמ... 184907
או מסריחה...
אהמ... 184918
כרגיל, מונטי פייתון אמרו את זה הכי טוב:

Judith: Any Anti-Imperialist group like ours must *reflect* such a divergence of interests within its power-base.
Reg: Agreed. (General nodding.) Francis?
Francis: I think Judith's point of view is valid here, Reg, provided the Movement never forgets that it is the inalienable right of every man--
Stan: Or woman.
Francis: Or woman...to rid himself--
Stan: Or herself.
Reg: Or herself. Agreed. Thank you, brother.
Stan: Or sister.
Francis: Thank you, brother. Or sister. Where was I?
Reg: I thought you'd finished.
Francis: Oh, did I? Right.
Reg: Furthermore, it is the birthright of every man ...
Stan: Or woman.
Reg: Why don't you shut up about women, Stan, you're putting us off.
Stan: Women have a perfect right to play a part in our movement, Reg.
Francis: Why are you always on about women, Stan?
Stan: (pause) I want to be one.

(pregnant pause)

Reg: What?
Stan: I want to be a woman. From now on I want you all to call me Loretta.
Reg: What!?
Stan: It's my right as a man.
Judith: Why do you want to be Loretta, Stan?
Stan: I want to have babies.
Reg: You want to have babies?!?!?!
Stan: It's every man's right to have babies if he wants them.
Reg: But you can't have babies.
Stan: Don't you oppress me.
Reg: I'm not oppressing you, Stan – you haven't got a womb. Where's the fetus going to gestate? You going to keep it in a box?
(Stan starts crying.)
Judith: Here! I've got an idea. Suppose you agree that he can't actually have babies, not having a womb, which is nobody's fault, not even the Romans', but that he can have the *right* to have babies.
Francis: Good idea, Judith. We shall fight the oppressors for your right to have babies, brother. Sister, sorry.
Reg: (pissed) What's the *point*?
Francis: What?
Reg: What's the point of fighting for his right to have babies, when he can't have babies?
Francis: It is symbolic of our struggle against oppression.
Reg: It's symbolic of his struggle against reality.

כיפ/ה אדומ/ה GRAND PERSON, והזאב/ה 185014
כיפ/ה אדומ/ה גרה בבית קטן עם הוריה. הור אחד ממין זכר והור שני ממין נקבה, אשר על אף היותה ממין זה אין הדבר משפיע על מעמד/ה.
כיפ/ה אדומ/ה נקרא/ה כך, כי תמיד חבש/ה כיפ/ה אדומ/ה שהיתה עשויה מחומרים ממוחזרים ידידותיים לסביבה.
יום אחד אמר/ה ההור ממין נקבה, אשר אין הדבר משפיע על מעמד/ה, לכיפ/ה אדומ/ה: "לך/י נא לבקר את סבתא..."
אבל אסור להגיד סבתא", אמרה כיפ/ה אדומ/ה, "צריך לומר "GRAND PERSON".
אך כדי לא להסתבך עם משרד החינוך החליטו לומר סב(ת)א.....

...הדלת נפרצה פתאום והצייד השובניסטי האלים נכנס.
"באתי להרוג את הזאב" הוא אמר.
"אבל זה לא זאב, זה דולפין/ה. יונק/ת ימי/ת אינטלגנטי/ת וחייכני/ת עם קפלי מוח מאוד עמוקים" זעק/ה כיפ/ה אדומ/ה....

...ומייד מילאו את בטנו של הצייד באבנים ואחרי שהשליכו אותו הימ/ה, כתבו מכתב ל"גרין פיס" ולמועצ/ה למען הילד, והודיעו שהרשע האמיתי היה הצייד, ומכאן והלאה אין יותר אלימות בסיפור....

...ואז מיהרו כולם לאגדה על סינדרל/ה, כי שמעו ששם התעללו בעכברים, הפכו אותם לסוסים ורתמו אותם למרכבה.

ועכשיו תלכו כבר לישון, או שאני יפרק לכם את הצור/ה.

קטעים מסיפור לא אלים, לא גזעני ולא סקסיסטי של מאיר שליו.
לוח אם 185024
באנגלית זה היה פעם Mother board, היום זה Main board.
בעברית זה עדיין לוח אם.
כבר נתקלתי בכינוי לוח ראשי, אבל אולי כדאי לא לשבור את האיזון שבין לוח(ז) ל-אם(נ)?
לוח אם 185043
גם לתבנית שממנה מכינים תקליטים ‏1 היו קוראים "אמא", אם כי התהליך הזה דומה יותר לשיבוט מאשר ללידה. אולי צריך לקרוא לזה "דולי"?

1 לא יודעת איך זה בדיסקים.
לוח אם 185047
גם האום, שמבריגים אליה את הברגים, באה מאמא, שכן אבותינו, מעברתי המונחים הטכניים, עולם הייחוס שלהם דיבר גרמנית, והאום היא גיור של המוטרה. עכשיו, בימינו אנו, כשעולם הייחוס שלנו הוא אנגלופוני (או ליתר דיוק אמריקופוני), איך היינו מכנים את מי שמבריג את האום שלו?

___
זה מה שמסביר למה אצל האמריקאים משתמשים באותו כינוי לאומים ולמשוגעים.
לוח אם 185050
מזכיר לי ויכוח ישן אם זה לוח אם או לוח M
לוח אם 185051
ומפתח אלן או מפתח LN
לוח אם 185057
and don't forget the R-drive / R-disk
(-: 185059
בספר הדרכה עתיק ל אפל מצאתי שמסבירים שASCII זה לא ASC2.
בעבודה שלי מתבלבלים הרבה בין Memory Flush(=ניקוי הזיכרון) וביןFlash Memory.
לוח אם 185068
ומדוע שוקטת האקדמיה שלנו על שמריה? חסרה עבודה?
שיטפלו באבות המזון ובאבטיפוס, מה שללא ספק יקדם עוד את השיח הפמיניסטי הנוכחי.
לוח אם 185069
אגב, שוקט על השמרים או שוקד על השמרים?
לוח אם 185073
לפי גוגל: "שוקט"*.

* http://www.google.com/search?sourceid=navclient&... לעומת http://www.google.com/search?sourceid=navclient&...
לוח אם 185079
משכנע מאוד, אבל:
לוח אם 185084
מורפיקס תומך בשוקט או קופא על שמריו.
לוח אם 185085
שוקט הוא מי שיושב בשקט
שוקד הוא מי שמשקיע, מקדיש מאמץ.
שמרים, גם בלי ששוקדים עליהם יותר מדי, נוהגים לתפוח, לכן ניתן לעזבם לנפשם, והם כבר יעשו את העבודה. מי שבכל זאת מתעקש לזרז אותם, אינו שוקט על שמריו.
לוח אם 185092
גם שמרים דורשים השגחה
תגובה 145045 . אבל כנראה שהביטוי הוא אכן "שוקט על שמריו".
לעומת 185091
מ.ש.ל.
שבועון להיא-שה 185207
גירסה דומה למדי (טוב, כמה גרסאות שונות אפשר להמציא) נמצאת בספר "פוליטיקלי קורקט, אגדות ילדים בסגי נאור" שהוא ספר חובה לדיון מן הסוג הזה.
"יום אחד פנתה אמה של כיפה אדומה אל בתה, וביקשה ממנה לקחת סל ובו פירות טריים ומים מינרליים אל ביתה של סבתא. בקשה זו לא באה, כדאי וראוי שתדעו, משום שזוהי עבודת היא-שה* מסורתית, אלא משום שמעשה זה הוא מסוג המעשים הנדיבים, העוזרים לבניית אווירת קהילה בריאה" וכו', תקראו את הספר.
בהערה שמתחת לכוכבית, מסבירים המתרגמים (מאיר ואוהד עוזיאל) שהיא-שה הוא תרגום שלהם למונח הפמיניסטי האמריקני wommon, מונח שנועד כדי להימנע מלהזכיר את הקשר של האשה לגבר.
שבועון להיא-שה 185269
דווקא לא חייבים לקרוא את הספר.
מספיק לקרוא סיפור אחד. ברצף של ספר שלם זה קצת נהיה מעיק.

_________
העלמה עפרונית, ורוחות חזקות חזקות בחוץ.
ומהצד השני 185329
ובאתר שלה יש גם כמה רשימות על פרסומות למוצרי נשים שרלוונטיות להמשך השרשור.
אהמ... 185061
היה גם משהו של החמישיה הקאמרית: מנשה נוי נושא מונולוג פילוסופי, וקרן מור לצידו אומרת, אחרי כל "מישהו" שלו, "או מישהי", אחרי כל "יודע" "או יודעת", וכו'. בסוף יש פאנץ' ליין.
אהמ... 185074
...והוא?
אהמ... 185077
אני לא יודע (פאנץ' ליין החמישיה הקמרית? צלם בהיכל) אבל אני במקומו הייתי מוותר על הליין ונשאר עם הפאנץ'.
אהמ... 185282
האמת שלא הבנתי את ההמלצה שלך. בקשר לסוגריים, אז בניגוד לתדמית, בהרבה מערכונים שלהם היה גם היה פאנץ' ליין. נכון שלרוב גם כאשר יש פ"ל, המערכון מצחיק מאוד גם לפניו. מתוך המבחר הקטן שב- http://www.ee.bgu.ac.il/~buniashv/5.htm , יש אחד עם פ"ל מובהק - "מריה". מחוץ למבחר הקטן ההוא, עולים לי בראש בהזכרות זריזה המערכון עם ה"חולדה עם רינרן" (שנזכר בתגובה 109399), זה עם הפסיכיאטר והילד המקלל, "הכור האטומי שלום", זאת שלא אוהבת את רוב סוגי הספרים, "לא טוב לך, תקום ותלך", עורך הדין חסר הבטחון עם אשתו לפני השינה, ועוד ועוד ועוד, ויותר מכולם "זה המוטו שלי" - הישר להיכל התהילה של הפאנץ' ליינים.

אם כבר הוזכר שהמערכונים מצחיקים גם לפני הפ"ל, במערכון שהוא אולי האהוב עלי ביותר, על ג' מהשב"כ עם אבר המין הקטן, יש פ"ל אבל לדעתי הוא מיותר ומנמיך את המערכון.

1סתם, אני יודע, בדולאצ'ים קונים משהו אחר (ון גוך?)
אהמ... 185290
הזכרתם כבר את המערכון בו שי אביבי מתלונן שבסיפורים שלו תמיד אין פואנטה?
אהמ... 185298
כשאתה מדבר על ג' מהשב"כ, אתה מתכוון לאבו צ'ובצ'יק?
אהמ... 185356
כן. ניסיתי למנוע את הספוילר.
ספוילר! 185104
זהירות ספוילר!

טוב, צריך לראות, כי לפני הפאנץ' ליין צריך להיכנס למתח. חוץ מזה שאני לא זוכר את זה טוב, וחוץ מזה שאני לא בטוח איך זה עובר בכתב. בתגובה הקודמת שכחתי אלמנט מעניין: אחרי כל קטיעה כזו הוא מקבל את התיקון שלה. אז זה הולך, נניח, כך:

-קורה שמישהו...
-או מישהי.
-או מישהי, רוצֶה...
-או רוצָה.
-או רוצָה, להאמין שיש לו...
-או לה.
-או לה, משהו חשוב
וכו' וכו'

והמתח נבנה מכך שבעצם כמעט אי אפשר לעקוב אחרי מה שהוא מנסה לומר. בשלב מסוים הוא מתעצבן קצת ואומר:

-נו די, אני מנסה להגיד פה משהו.
-גם אני מנסה.

בכל אופן, בסוף זה הולך משהו כמו:

-ואז אותו איש...
-או אישה.
-או אישה, יקרא לו...
-או לה.
-אלוהים.
-<מתלבטת>או...
ספוילר! 185118
יש אלוהימה, לא?

(לפחות כאן באייל... :-) )
ספוילר! 185120
אני חושב שזו בדיוק שורת המחץ (או איך שלא אומרים פאנצ'-ליין בעברית).
נ.ב. 185121
אלוהים זה רבים, לא? אז זה דווקא מנוסח כמו שהציעו לנסח את הסקר (או שזה צריך להיות אלוהות?).
נ.ב. 185122
אלוהים יש רק אחד!
Xים. 185124
אז למה ה-"ים"?
Xים. 185133
כי הוא עובד בשביל שניים.
Xים. 185136
שריד לפאגניות

-אלוהים אדירים!-
Xים. 185179
ביטוי השבועה "כה יעשה לי אלוהים וכה יוסיף" חוזר בתנ"ך פעמים רבות. שמתי לב שתמיד נזכר אלוהים בלשון יחיד, חוץ משתי הפעמים בהן באה השבועה בפי גויים: בן הדד אומר "כה יעשון לי אלהים וכה יוסיפו", ואיזבל אומרת "כה יעשון אלהים וכה יוסיפון".
ומחדד את עצמו 185186
תודה, זה מחזק את הטענה שלי והיא:
בתקופה העתיקה בה היהדות היתה דת מונותאיסטית יחידה, קללות וברכות האנשים היו לכל האלים- לאלוהים, כמו שהיום אומרים בעזרת השם, או בחיית אללה וכו'

כאשר הגויים מדברים אל האלוהות הם מדברים למספר רב של אלים ולכן דיבור לרבים- אלוהים; והעבריים מדברים לאל היחיד, אך לא שינו את הביטוי לאל אחד ולא לרבים, ועדין אומרים- אלוהים
Xים. 185759
מה קורה כשהנחתומים מעידים על עיסתם? "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"?

אני ממש לא יכול להתחייב על זה, אבל אני זוכר שבראשית מלאה הפתעות של התייחסות אל האלוהים ברבים.
Xים. 185772
''נעשה אדם בצלמנו כדמותנו'', אאל''ט, זוהי עדות העיסה על נחתומה.
אמרו את זה קודם, לפניך 185959
בשעה שאמר לו הקב"ה למשה: נעשה אדם -
אמר לפניו: ריבונו של עולם, מפני מה אתה נותן פתחון פה למינים לטעות?
אמר לו הקב"ה: כתוב והרוצה לטעות - יטעה.

אמרו את זה קודם, לפניך 185963
איזה תירוץ עלוב. כתוב גם לא לשים מכשול בפני עיוור, לא?
לא הכחשתי 185969
נכון, אמרו 186012
לא המצאתי את הבעיות, ואני מודע שיש תירוצים. אבל ההסבר שהתיבה ''אלוהים'' היא בעיה שאפשר לפתור במישור הלשוני -- פשטני.
וטוב שכך! 185206
באסוציאטיביות מסוימת 185175
זה מזכיר לי סיפור של אלדד כהן, שכולו נע על ציר חוסר הוודאות, גם אם לא על הציר שבין המגדרים.

כדי לא להסתבך במילים, אני פשוט אדגים...

"... קוראים לי שמרית. אני בת שבעים ושלוש. פעם הייתי זונה. או זמרת. [...] והיום אני גרה בתל-אביב. או בת-ים. [...] העלינו זכרונות מתקופות שהיינו ילדות קטנות בפולין. או ברומא. [...]" וכן הלאה.

("שמרית", בתוך אלדד כהן, לפחות היית מת בצורה מסודרת).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים