בתשובה לאח של אייל, 11/05/25 21:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה שהתועלת השולית של גיוס חלק מן החרדים היא נמוכה זה רק חלק מן העניין. העובדה שצה"ל נאלץ לוותר על ערכים חשובים שאיפיינו אותו בעבר (חופש דתי, קידום נשים) לטובת גיוס חרדים, מלמדת שהאינטרס לגיוס החרדים, לפחות בחלקו, טינו צה"לי אלא כללי יותר. וכשאני אומר כללי, אני מתכוון לערכים של שיוויון בפני החוק, נשיאה בעול ותרומה לחברה. השווה את גיוס החרדים לעתודה האקדמית. יש כאן קו משותף מרכזי של אוכלוסיות שאורח החיים שלהן אינו מתאים לשירות צבאי. והנה על אף היתרון הברור שמפיק צה"ל מגיוס עתודאים, הם עוד נאלצים לשלם מחיר (שירות מוארך) כדי לשרת בעתודה האקדמית. במה זכו החרדים שצה"ל מוכן להשתחוות בפני כל הגחמות שלהם ובלבד שיתגייסו? אני חושב שהסיבה היא שהדרישה לגיוסם היא חיצונית לצה"ל בעיקרה. אני כמובן מסכים שדעתם של הרמטכ"לים היא חשובה ומבוססת יותר מדעתי. אני יכול לנסות לנמק את דעתי השונה, אבל בהכרח זה יתקבל במעט זלזול. מאחר והשימוש שלי במילה "היסטריה" הוא בהקשר רחב, אני מעדיף לנמק את ה"ההיסטריה" בעניין אחר אבל קרוב. אני ממש מסתייג מן הטרנד של "לפטר את כולם". מטרת התחקור והתיקון צריכה להיות למנוע שגיאה דומה בעתיד ולתקן את המערכות והתהליכים שהובילו לשגיאה. ולא להתנקם באלו שטעו או לגלגל את האחריות מאלו הממונים עליהם. המחדל של 23 נבע מתהליכים ופרדיגמות שתפשו נחלה בתוך צה"ל ולא מ"בגידה" או קונספציה חיצונית. כאשר אתה מפטר כל מה שזז, את המחליפים שלהם לא יביאו מן המאדים והירח, אלא מן החלק שלא זז. מחליפיהם יבואו מאותו צבא ויהיו בעיקר אלו שלא טעו מפני שלא עשו כלום. לענ"ד, מה שצריך להיות זה פיטורים במשורה של בודדים שהיו אחראים באופן אישי לשגיאות קרדינליות. אפאחד הרי לא מתכוון לפטר את כל הקצינים הזוטרים שלא הקפידו על כוננות עלות השחר של יחידותיהם (כולם?). הפיטורים הספוראדיים הללו אינם עונשיים אלא סמליים. המטרה היא לסמן ששגיאות כאלו לא יתקבלו בעתיד. ספציפית, פרישתו של הרמטכ"ל הרצי הלוי מוצדקת. קצת חבל לי על האיש. ללא ספק אדם מוכשר וראוי, אם גם מעט פסיבי. העניין הוא שהוא כנראה נבחר בגלל שהמדינאים הבחינו בפסיביות שלו. המחדל הספציפי שלו היה זה שלא הקפיץ את המערכת בלילה לפני 7.10. למעשה לפי הנתונים שהובאו בפניו, לא היה צורך להקפיץ את המערכת. ולכן פיטוריו אינם עונש אלא סמל. בהיותו אחראי למערכת שעיבדה ושגתה בפירוש האותות שהיו. פיטורים המוניים של מפקדים מנוסים, במצב בו אנו נמצאים היא טפשות. המהלך הנכון הוא החלפתם באופן אורגני ע"י הדור הבא. כאשר הדבר החשוב אינו פיטוריהם אלא מניעת תהליך בו יחליטו לבדם על יורשיהם. הדגש צריך להיות על מינויים מן הדור הבא ולא מקורבים או חברים של הדור הקודם. (עוד הצעה קטנה. אנשים טכנולוגיים והייטקסטים צריכים לעבוד במודיעין. הם לא צריכים לנהל אותו.) |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |