 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב להיפך. אני מהמר על כך שהפצצה האמריקנית לא תצליח לפגוע בבונקר. מתחילת המערכה חה"א עוסק בהשגת שליטה אוירית בשמי איראן. חה"א לא באמת צריך שליטה אוירית מלאה כדי לפגוע במטרות בתוך איראן.(המינוח הוא שליטה אוירית, לא עליונות אוירית). השליטה האוירית תאפשר הנחתת כוחות קרקעיים גדולים מצויידים בנשק כבד לא רחוק מן המטרות. אם יעשו את זה מהר וחזק יש סיכוי שכוחות האבטחה יכנעו "ויפתחו את הדלתות" (ע"ע מוצב החרמון). אם לא, מן הקרקע לא צריך לא MOAB ולא MOP כדי לפרוץ את הכניסות. הסוף של האנשים בפנים יהיה לא טוב. יחידת שלד"ג עשתה פעולה דומה לפני כמה חודשים באזור לטקיה בסוריה. גם ללא רגלים, במצב של שליטה אוירית מלאה, אני חושב שאפשר באמצעות הפצצה אוירית שיטתית של היעד. נקודת המוצא שלי היא ההנחה שאם משהו דורש טכנולוגיה חדשנית מאד, ניסיונית ויקרה מאד, הוא כראה בלתי ניתן לביצוע בכלל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מהמר על כך שהפצצה האמריקנית לא תצליח לפגוע בבונקר." - על מה מבוסס ההימור שלך? "אם יעשו את זה מהר וחזק יש סיכוי שכוחות האבטחה יכנעו "ויפתחו את הדלתות" (ע"ע מוצב החרמון)" - לכל דבר יש סיכוי. לדעתך הסיכוי הזה גבוה? אם כן, על בסיס מה? יש כידוע גם סיכוי לנפגעים ושבויים מהצד שלנו, וזה גרוע מאד. בנוסף, לא ידוע לי על כך שכשהסורים כבשו את מוצב החרמון כוחות האבטחה שלנו פתחו את הדלתות. תוכל להפנות למקור? "מן הקרקע לא צריך לא MOAB ולא MOP כדי לפרוץ את הכניסות." - איך MOAB רלוונטי לדיון על השמדת המתקן? "יחידת שלד"ג עשתה פעולה דומה לפני כמה חודשים באזור לטקיה בסוריה." - ליחידה קוראים שלדג, ולא שלד"ג, והפעולה היתה במרחק אווירי של כ-70 ק"מ מלטקייה. יש גם הבדלים אדירים בין רמת הדריכות והמוכנות של הסורים אז שם, לבין האירנים בפורדו עכשיו. "גם ללא רגלים, במצב של שליטה אוירית מלאה, אני חושב שאפשר באמצעות הפצצה אוירית שיטתית של היעד." - אפשר מה? להשמיד את המתקן? אם כן, על בסיס מה אתה חושב זאת? ממה שאני קורא, יש סימן שאלה אם אפילו פצצת MOP תוכל לעשות את העבודה. ואיך המשפט הזה מסתדר עם המשפט השני בהודעה שלך? "נקודת המוצא שלי היא ההנחה שאם משהו דורש טכנולוגיה חדשנית מאד, ניסיונית ויקרה מאד, הוא כראה בלתי ניתן לביצוע בכלל." - איך נקודת המוצא הזאת מתיישבת עם פרויקט מנהטן, למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ללכת רחוק? גם כיפת ברזל היתה משהו חדשני, נסיוני ויקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על פרוייקט החץ שמראה ביצועים מרשימים בחלל בשבועות האחרונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מרשימים"? תלוי מה זה מרשימים. אני באופן אישי מאוכזב. מרשימים ביחס ל-THAAD? אני חושב שזה נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה התאכזבתי? ה specs של המערכת לפני ההפעלה המבצעית היו 85% יירוט. בפועל אנחנו רואים לפחות 85%, אם לא 90%. בעיני זה מאוד מרשים. ירו עלינו מאות טילים בליסטיים ועשרות בודדות פגעו. הבעיות העיקריות של המערכת הן המחיר הגבוה ולכן גם הכמות המוגבלת של המיירטים. אבל אלה בעיות שעדיין לא צפו לפני השטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאכזבת ולא התאכזבתי. אינעל תיקול אוטומטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה משופרת לא הייתי צריך להשתמש במילה "מאוכזב". הביטוי המדוייק הוא: ציפיתי ליותר. א. אחוזי היירוט גבוהים. ב. אזרחי ישראל מקבלים את ההגנ"א הטובה ביותר שיש בנמצא. המערכות הישראליות מדוייקות וזולות יותר ממערכות מתחרות. ג. התכנון היה מערכת רב שכבתית שאחוזי היירוט של רכיביה השונים הם כאלו שביחד הם מספקים הגנה הרמטית (צריך לזכור כי המערכת אמורה לספק הגנה מפני טילים לא קונבנציונליים). הדבר הזה לא קרה. ד. השילוב של עלות מערכות היירוט עם הנזקים מן המקרים בהם לא פעלה, יוצרים מציאות מטרידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החידוד הידוע אומר שאנשי צבא תמיד אומרים את האמת אחרי שהם גומרים לנסות את כל האופציות האחרות. במקרה הזה, אין אפילו צורך לשקר לאנשים שלא באמת רוצים לדעת את האמת. אומר זאת בצורה כללית: % החדירה של הטילים הבליסטיים במשולב עם מחירי המיירטים מושכים מטה את היעילות הכלכלית של מערכות היירוט. אני, כנראה כמוך, האמנתי להערכות שפורסמו בזמנו של יחס היירוט. בפועל, אלו אינם המספרים. ברגע זה, אני רואה כותרת בחדשות "ראיון עם חברת הקבינט גילה גמליאל". לא די שיושבים שם ברלד וסמוטגביר, עכשיו גם העילוי הזאת מכבדת אותנו בעצותיה! ללא ספק קבלה קידום אחרי הצלחותיה המופלגות בתור שרת המודיעין. אם החבר'ה לייצים הללו יובילו את ישראל לחוף מבטחים, אני אופתע מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית את שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה1 מדברת לעם האיראני ומבטיחה עתיד אוטופי? אם היה עוד איזשהו סיכוי להתקוממות עממית שם, מופע האימים שלה בטח הזכיר להם שעד כמה שהחיים שם קשים יכול להיות גרוע יותר. הרבה יותר. __________ 1- הייתי מת להיות זבוב על הקיר כששלושת השרים שממונים על ההי-טק באומת הסטארטאפים - גמליאל, אמסלם ואלמוג כהן - נפגשים לפגישה מקצועית (בהנחה המפוקפקת שהם מכירים את המושג). אבל השאלה הגדולה היא איך לא חילקו את המשרד של גמליאלי לשלושה חלקים לפחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין של נקודת מבט. ההשוואה היא ביחס לפרוייקט הלייזר האמריקאי, סקייגארד, או איך שלא קראו לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר שכחתי: ... ביחס לפרוייקט הלייזר האמריקאי שעד היום לא הצליח להציג מערכת מבצעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הפצצה האמריקנית לא תצליח לפגוע בבונקר." - על מה מבוסס ההימור שלך? כתבתי קודם שזה מבוסס על הנסיבות של פיתוח הפצצה כפי שמתואר בויקיפדיה אנגלית אאז"ן. ב. "שכשהסורים כבשו את מוצב החרמון כוחות האבטחה שלנו פתחו את הדלתות." - אם אתה אומר שהנסיבות מאד שונות, אז אתה צודק. אחרת הדיון הוא בהחינת כל המוסיף גורע". אם זה עוזר אתה יכול לומר לא היו כוחות אבטחה/ לא סגרו את הדלתות. בכל אופן הצנחנים הסורים לא התקשו להכנס לבונקר. ג. MOAB לא רלאבנטי. בא לומר שלפעמים ה"פרשנים" (לא כולל אותי כמובן :-), לא בקיאים אפילו בפרטים בסיסיים. ד. אתה צודק שוב. הנסיבות מאד שונות. מצד שני לא בטוח שצבא איראן בשיא המוטיבציה שלו כרגע. לדעתי פורדו ומרכזי הגרעין זה ת"פ של משמרות המהפכה ואני מקווה שיש שם הרבה בלגן כרגע. אני גם חושב שעובדי המחקר האיראני הם לא מגדולי התומכים של המשטר. ה. מבצע רבות הדרכים [ויקיפדיה]. הנסיבות שונות? כן. לדעתי פחות ממה שאתה חושב. בניגוד למה שקרא במסיאף, הכוחות לא צריכים להיות בלחץ זמן כל כך גדול. חה"א יוכל לאבטח אותם, כל עוד הם על הקרקע. (נ.ב. המתקן במסיאף 60 מ' מתחת לקרקע, נחיתה במסוקים ופיצוץ המתקן מן הקרקע. די קרוב. ו. "יש סימן שאלה אם אפילו פצצת MOP תוכל לעשות את העבודה". הוא שאמרתי. לפעמים הרבה פצצות קטנות עושות מה שפצצה גדולה אחת לא יכולה לעשות. אני לא יודע. ז. גם כאן, הנסיבות מאד שונות. יכול להיות שאני/אתה מערבבים כאן שני עניינים פחות קשורים. הנקודה אליה אני חותר היא כך: כדי להוציא את פרוייקט מנהטן לדרך, נדרש מכתב מבכירי הפיסיקאים העולמיים. מדינאי שקול צריך להזהר מן הנטייה מוטת האינטרס לפתור בעיות קשות ע"י בזבוז הרבה כסף. הזכר נא בחומה הסינית או בפרוייקט הגדר החכמה עוטף עזה (1.1 מיליארד $). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסה לשפר טיעוניי. מי שרוצה להתעמק בשאלת היחסים בין האימפרייה לבין בני הברית שלה יכול לקרוא על מערכת היחסים בין הטריומווירט של רומא (אנטוניוס ואוקטביוס, אח"כ אוגוסטוס) לבין קלאופטרה, הורדוס וחרתת הערבי. אפשר לסכם זאת כך: אימפריה אינה צריכה בני ברית כדי להלחם בשבילם אלא להיפך. הנשיא האמריקאי נקרע בין תאוות הבצע של התשלובת התעשייתית-צבאית לבין הצורך הפוליטי הקטגורי להתחשב באגף הבדלני (היענות לבדלנים לא תרגיז מאד את יריביהם היותר שמרנים ולהיפך כן). את ההתלהבות שלו לסייע לישראל כל אחד שאינו עמית סגל יכול לראות היום (נחשוב, נתייעץ, יש לנו שבועיים, ...). זה כמעט פאתטי לראות את עמית סגל, שחשבתי שהוא אינטלגנטי, דבק כמי שכפאו שד בתאור של טראמפ כידיד לבבי של ישראל. חשוב מאוד שישראל לא תקלע למצב בו תהיה כבולה לסבלנות, שלא לומר הסבילות, של האמריקאים. יהיה טוב אם ישראל תבצר נקודת יציאה קרובה שתאפשר לה לצאת במצב טוב יותר ממה שנכנסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה של עמית סגל לא קשורה כלל לאינטלגנציה. יש לו אג'נדה ברורה והוא לא מהסס לקדם אותה על חשבון היושר העיתונאי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |