בתשובה ליובל נוב, 25/06/25 6:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מֻפִּים וְחֻפִּים! הַכּוּ בַתֻּפִּים! מִלֲלַי, גִּלֲלַי! חָלִיל אֶל-פִּיכֶם! נַסְּרוּ, כִּנּוֹרוֹת, מֵיתְרֵיכֶם הַמְרֻפִּים! קוֹל אוֹמֵר: חֲזָק! יָבֹא שֵׁד בַּאֲבִיכֶם! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לטובת הציבור העתקתי הנה עוד כמה שורות נבחרות מהשיר המצוטט1, בעיקר בגלל הרלבנטיות של השיר לניסים ולנפלאות: מההתחלה: יֵשׁ אֵל בַּשָּׁמַיִם, וְהוּא הַכֹּל יָכֹל, לִשְׁמוֹ נָרִים רֶגֶל, נַגְבִּירָה הַמָּחוֹל! דרך: וְעָלָה הַמָּחוֹל בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים לְהַחֲרִיד הָאָרֶץ וּלְהַרְגִּיז הַשְּׁחָקִים. ... וְהָלַךְ וְחָזַק וְגָבַר מְחוֹלְכֶם, וּפְנֵיכֶם הַצְהִילוּ וְצַהֲלוּ קוֹלְכֶם, ... נָעוּפָה בְּסוּפָה2, נַעְבְּרָה בִסְעָרָה מִמַּעַל לְיַמִּים שֶׁל-פְּגָעִים וְצָרָה ... נִלַכְּדָה-נָּא יַחַד, אִישׁ בְּאָחִיו יִתְמַזָּג – חֲזַק וַחֲזַק וַחֲזַק וְנִתְחַזָּק! ... וּבָרוּךְ [הוא] עַל-שְׁאָר כָּל-טוֹבוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת – הַלְלוּיָהּ בַּחֲצוֹצְרוֹת, הַלְלוּיָהּ בִּמְחוֹלוֹת! ועד לסיום הקצת פחות אופטימי: וּבְסוּפַת הַמָּחוֹל וּבְנַהַם הַזְּמִירוֹת – יְנֻפְּצוּ רָאשֵׁיכֶם אֶל-אַבְנֵי הַקִּירוֹת." תקציר למצביעי הליכוד: * אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים * יש לנו הגנה אוירית מצוינת אבל לא הרמטית * תפילה ותשובה מעבירים את רוע הגזרה * תנו לצה"ל לנצח * ביחד ננצח * שהחיינו והגיענו לזמן הזה * דודו, זה לא טוב, תמחק _____________ 1- כן, ציטוט. בניגוד להשערה הטבעית, המשורר אינו מר אנשלוביץ (שיש לי ספק אם קרא אי פעם את השיר במלואו, אבל מי כן?). 2- למי שלא יודע, "סופה" הוא לא רק ג'יפ, הוא גם השם הצה"לי של F16. נביא הביאליק הזה, גם אם טעה קצת בקשר למסלול הטיסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרגת אותי עם ה''דודו, זה לא טוב, תמחק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 גם "ברק" הוא שם של F-16. מדגם אחר (הישן יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. כמה רעל בחצים ואיזה סרקזם משובך. שאפו ביאליק. השיר מגלה את כוונת המשורר הרבה לפני שמגיעים לשורות האחרונות עם ניפוץ הראשים אל אבני הקירות. מתחיל כמסווה של הילולה, אבל כבר אחרי כמה שורות מתחיל קרשנדו של סרקזם (בהתחלה דו משמעי, אבל נהיה פחות דו משמעי בהמשך). למשל: ״וְהָיָה מְחוֹלְכֶם מְחוֹל עִוְעִים וּגְבוּרָה, לְהַצִּית אֶת-כָּל-סְבִיבוֹתֵיכֶם כַּמְּדוּרָה.״ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא בטובתי העניין החזיר אותי אל שיר אחר של ביאליק שאף הוא רלוונטי לימינו, וממנו אצטט רק את הסיומת שנראית כאילו נכתבה במיוחד על "בעלי הנסים" מסטרוק וצפונה, אלה שמאז 67 נמצאים בעיצומה של הגאולה הנכספת: וּבִתְרוּעַת תְּחִיָּה עַל-שְׂפָתַיִם, וּבְמִצְהֲלוֹת מְשַׂחֲקִים אֱלֵי-קֶבֶר נְדַדֶּה. _________ שאלה להורים: כמה ביאליק, אם בכלל, מלמדים בימים אלה? ואני לא מתכוון ל"קן לציפור". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדברי הילד שלי (מסיים י''א בימים אלה), הוא מעולם לא נתקל בביאליק בבית הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי היום מבחן באחד האתרים להוכיח שאני לא רובוט, התשובה: ביאליק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי נכשל שם. לא הייתי מצליח להתגבר על הדחף לכתוב "בשאלוק". ____________ גרוק לא יודע כלום על "בשאלוק", אבל ג'מיני דווקא מצא איזכור חביב למדי: "Slang/Jargon (Humorous Context): In one instance, from an old online forum ("האייל הקורא" - The Reading Deer, December 2003), it's used in a humorous or jargonistic way to refer to a "remedy" or "solution" for crossword puzzle solvers against the "trickery" of crossword constructors. In this context, it seems to be a made-up or informal term. (ההדגשה שלי) אמנם התאריך שהוא נתן הוא התאריך בו התפרסם הדיון ולא התגובה הספציפית, אבל אני חייב לציין שהוא עשה לי קצת נחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ביאליק כבר מת. (כמאמר הבדיחה ההיא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבחינת הבגרות ב-2022 התלמידים נשאלו על ביאליק (שאלה 16). בבחינות הבגרות ב-2023 התלמידים נשאלו על ביאליק (שאלות 15, 16 ו-17) בבחינת הבגרות ב-2024 התלמידים נשאלו על ביאליק (שאלה 19) פעמיים (שאלה 8) וגם בבחינת הבגרות ב-2025 התלמידים נשאלו על ביאליק (שאלות 16, 17, 18, 34, ו-35). למיטב הבנתי, גם תלמיד שבחר לא לענות לשאלות האלה בכל זאת ראה את השירים תוך כדי רפרוף בבחינה ובחירת השאלות עליהן הוא מעוניין לענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילדים שלי נתקלו מעט מאוד מעבר לשירי ילדים (וגם הם יותר ממאה שירים ראשונים ופחות מהגן). הם למדו את “הכניסיני תחת כנפך” ואת “לא זכיתי באור מן ההפקר”, אבל זה כל מה שזכור להם. ניסיתי דברים שאני למדתי (״בעיר ההריגה”, אגדות מ”ויהי היום”) אבל זה לא הזכיר להם כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הבת הגדולה (סיימה י''ב לפני שנתיים, בבי''ס אחר) אומרת שלא למדה שום דבר של ביאליק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היא למדה משוררים מאוחרים יותר? אלתרמן, עמיחי, נתן זך,רחל, זלדה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא אומרת שבוודאות הם למדו רחל ויונה וולך, כנראה שגם זלדה, ואולי גם עמיחי וזך. לא זוכרת עוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהגישה הנכונה היא להסתייג ולחשוד מראש בכל בחירה שהממסד וזרועו החינוכית (משרד והחינוך הממלכתי) עושים עבורך. אם הממסד החליט שרחל ויונה וולך כן וביאליק לא, לך תתווכח איתם. אם תתעקש סופך שתקבל את אצ"ג ולא את טשרניחובסקי. א. ההעדפה שלנו צריכה להיות למבחר רחב ככל האפשר וזכות בחירה לתלמיד. יתכן שזה מה שיש וביאליק, טשרניחובסקי וכאלו מופיעים במסגרת חופש הבחירה והבת שלך (או ליתר דיוק המורה לספרות שלה) לא בחרו בהם. ב. אם העדר ביאליק נראה לך חור בהשכלה גדול מדי, אתה יכול להכיר לבנותיך את יצירתם. זה לא כל כך clueless כמו שזה נשמע. יש ביצועים של שירי ביאליק ע"י זמרים פופולריים (שלמה ארצי ויהודית רביץ למשל לעניין ביאליק) ואפשר להציע לצאצאים להאזין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנגליה, מספר לי גרוק, דווקא עוד לומדים את שייקספיר. טוב, זאת לא חוכמה, הם לא צריכים להקדיש מליון שעות ללימודי דת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנגליה התלמידים צריכים ללמוד לימודי דת (Religious Studies) ולהבחן על מנת לקבל את ה-GCSE (תעודת סיום של כיתה י"א). לצורך זה הם צריכים ללמוד על ששת הדתות הגדולות באנגליה (לא לפי סדר: יהדות, בודהיזם, הינדואיזם, איסלם, סיקיזם ונצרות). מה שכן, אני לא חושב שהם צריכים ללמוד על עגנון או ביאליק או טולסטוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, למדתי משהו חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה האם "לימודי דת (יהדות)" בישראל ומה שאתה תיארת כ"לימודי דת" באנגליה הם מאותה מחלקה. יש לי חשד שבעוד בישראל רוח הלימוד היא "לימודי הדת 'שלנו' " ומכאן נובע שיש עליהם הילה של נכונות מחד וקדושה מאידך0, הלימודים שאתה מתאר באנגליה דומים יותר ללימודי היסטוריה של עמים שונים: אוסף של עקרונות כאלה ואחרים שלא נושאים בתוכם שום העדפה וממילא גם שום קדושה נלווית. דוגמה טקסית קונקרטית - אפילו בבית הספר החילוני היסודי של הבנות שלי, בכיתה ב' היה טקס רב רושם וחשיבות עצמית בבית כנסת מקומי1 שבו התלמידים "מקבלים את ספר התורה" ומסמנים בזה את תחילת לימודי התנ"ך הממלכתיים2. יש דרשה של הרב(/ה), ואפילו ההורים הוזמנו. אולי אפילו התרגשו, בחלקם. אני מתקשה לדמיין טקס(ים) מקביל(ים) בסילבוס שש הדתות שאתה תיארת. 0 שלא לומר אינדוקטרינציה. 1 רפורמי, אלא מה. 2 נו שוין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל לא מלמדים על הדת. מלמדים את הדת (כל מגזר מלמד את הזרם הדתי המתאים, עפ״י האקס טריטוריה שניתנה לו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, זה הניסוח שהיה חסר לי. האמת שחשבתי עליו רק אחרי שכתבתי תגובה טרחנית יותר עבור אותו רעיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללמוד על היהדות, הנצרות והאיסלאם (והזרמים בהם), בדומה למה שעושים באנגליה, זה משהו שאני לחלוטין תומך בו. לא על זה אנחנו מדברים כשאנחנו מתנגדים ללימודי הדת, כפי שאלו מיושמים בישראל. יש הבדל של שמים וארץ בין משרד חינוך שעוסק בסגירת כל מגזר בתוך בית התהודה שלו לבין משרד חינוך ששם לעצמו מטרה לעשות בדיוק את ההיפך מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל, אני לא אופתע אם באנגליה תוכנית הלימודים סובלת מבעיות אחרת בלימודים על הדתות (מסיבות הפוכות). אני מנחש, בלי לבדוק, שיש עיוותים, הסתרות ושינויים מטעמי PC, עם העדפה של לגרום לתמידים להרגיש Warm & fuzzy inside על פני ערך האמת. כל מדינה והבעיות שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לבדוק, אני מניח שאתה טועה. ז״א, כן, יש ללימודי הדת בעיות אבל לא מה שאתה חושב. בגדול, לימודי דת הם מחלקה נפרדת שמצריכה מורים שעברו הכשרה בלימודי דת (לרוב תואר שני במדעי החברה או תואר בתיאולוגיה והסבה לתעודת הוראה בתחום לימודי דת). רוב בני האדם שבוחרים במקצוע כזה הם אנשים עם יחסים מורכבים לדת, הרבה כמרים לשעבר או אנשים שהתחילו ללמוד לכמורה, והאנשים שנשארים בתחום בבתי ספר לא דתיים (בהם נראה לי שלרוב יש אפס סובלנות למסיונריות וחוסר עניין מובהק בלימודי דת גם של התלמידים וגם של ההורים) הם אנשים די נדירים, מה שיוצר, למיטב הבנתי, מחסור די חמור במורים מתאימים. (החומר עצמו עובר, מן הסתם, ״דילול״ כך שיתאים לכלל האוכלוסיה, זה קיים במערכת הלימוד בכל המדינות ואני לא בטוח שההגדרה הנכונה זה PC ולגבי בריטניה מן הסתם הבעיה הרבה יותר חמורה בלימודי ההיסטוריה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהאמת מצויה אי שם באמצע בין הטעות שלי (כי לא בדקתי) לטעות שלך (כי לא בדקת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק גדול מבתי הספר באנגליה הם בתי ספר דתיים (Faith school) - עבורם בלימודי דת מלמדים גם את הדת וגם קצת על דתות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמונה המלאה היא: מלמדים את הדת, קצת על דתות אחרות וגם יש לימודי ליבה תחת פיקוח. אפשר להתווכח על עד כמה זה טוב או רע, אבל אני חושב שאפשר וצריך להסכים שאוביקטיבית זה לא דומה (או אפילו מתקרב) למצב האינדוקטרינציה המגזרית בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זו לטובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וּבְנֵי בִנְיָמִן, בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל, גֵּרָא וְנַעֲמָן, אֵחִי וָרֹאשׁ; מֻפִּים וְחֻפִּים, וָאָרְדְּ | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |