בתשובה לאח של אייל, 14/07/25 18:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהחלט לא יצירתי, ומטיל את המחיר על האזרחים. (יש מצב - בחשיבה של שנייה ולא לעומק - שזה גם פתרון רגרסיבי, הוא פוגע בשכבות העניות יותר). בניגוד לפתרון שמייעל את הזרימה בצמתים, כמו שדיברנו. וכמובן - זה לא חייב להיות זה או זה, מותר גם וגם במינונים נכונים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שהשכבות העניות נוסעות בתחבורה ציבורית, אגרת גודש אמורה לשפר את מצבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תחבורה ציבורית גם ככה סובלת פחות מהפקקים כי יש לה נתיבים משלה. ב. בארץ לרוב העשירונים יש מכונית פרטית. אז אולי זה יפגע בעשירונים 3-8 ולא 1-2, ועדיין זה רגרסיבי. מבחינתי בתור תושב תל אביב אני בעד כמובן, אבל ברמה סוציאלית יותר אני חושב שזה רגרסיבי. אולי זה עדיין שווה את זה - בסוף לפקקים יש הרבה חסרונות מערכתיים נרחבים. (זה שמשהו רגרסיבי לא אומר שהוא לא מועיל :-) ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אין מספיק נת"צים כדי שיהיה הבדל משמעותי בין נסיעה באוטובוס לנסיעה ברכב פרטי. א.2 אין מספיק אכיפה שגורמת לכך שנת"צים אכן משמשים תחבורה ציבורית בלבד. ב. גם בעלות על רכב פרטי שמאפשרת לצמצם את השימוש בו חוסכת כסף. אם תהיה אגרת גודש שתגרום לכך שתחבורה ציבורית תהיה אפקטיבית יותר, העשירונים התחתונים ירוויחו כתוצאה מכך (מה גם שיש הבדל בין "לרוב העשירונים יש מכונית פרטית" לבין "לרוב האנשים יש מכונית". רוצה לומר, אפילו אם למשפחה בעשירון 3 יש מכונית, עדיין אחד מהמבוגרים1 מתנייד בתחב"צ. 1בדרך כלל אחת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לתרום לשיחה 3 נקודות. א. זה לא משחק סכום אפס. אם אפשר לעודד אנשים לסוע פחות ברכב פרטי כולם ירוויחו, כולל אלו ש*עדיין* נוסעים ברכב פרטי - הם יהנו מפחות פקקים. ב. שינוי התנהגות ע" אגרת גודש זה בסל ה"אמצעים פסיכולוגיים" ויש בסל הזה אפשרויות נוספות. לדוגמא יש תמריצים כלכליים כגון החזר נסיעות מהעבודה - שאפשר לתת ורק לתחב"צ. או לחלופין לסגור איזורים מסויימים לרכב פרטי, בתנאי שיש להם שירות טוב של תחב"צ. לדוגמא אם יש מקום כמו איזור התעשיה של רמת החייל או איזור גני התערוכה שיש לו שירות טוב, אפשר לסגור אותו לרכב פרטי (יכול להיות משהו פשוט כמו תמרור "כניסה רק לתחבורה ציבורית"). ג. נושא המימון הוא בעייתי. לפי הכתבה בגלובס אגרת הגודש מהווה מקור מימון לפרויקטי תחב"צ. - מה יקרה אם ההכנסות מאגרת הגודש יהיו נמוכות מהצפוי? - בתור אנקדוטה, המדינה מרוויחה ממיסים על דלק 17 מיליארד ש"ח בשנה שזה פי 10 עד 15 ממה שמצפים שמס הגודש יביא. המטרה העיקרית של אגרת הגודש צריכה להיות לעודד אנשים לבחור בתחב"צ (או לעבוד מהבית). לא להיות עוד סוג של מקור מימון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. ההנחה שמשאב שנגרע/יוקר ביד אחת יוביל לייעול ופיתוח של משאב אחר (אגרת גודש --> שיפור התחבורה הציבורית) לא מתקיימת במדינת ישראל, וודאי שלא בעשורים האחרונים. בדרך כלל זה בדיוק הפוך - המשאב שנלקח מהאזרחים מאזור מסוים לממשלה מנוצל למימון אוכלוסיות אחרות לגמרי בלי שום קשר לפיצוי על אותה לקיחה. פעמים רבות המשאב הזה מנוצל כדי לדפוק שוב את אותה אוכלוסיה שכבר שילמה עליו, ממקום אחר. אם כבר, התהליך יכול (אולי) לעבוד הפוך - אם תהיה תחבורה ציבורית יותר אפקטיבית, זה יגרום לכך שאנשים יסעו פחות במכוניות והפקקים יקטנו. גם בלי אגרה. וכמובן - התנאי ההכרחי שלא יתקיים כאן לתחבורה ציבורית רפקטיבית זה שהיא תהיה אפקטיבית גם בסוף השבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מזכירים משאבים לאומיים, מישהו יודע לאן נעלמו הטריליונים של קרן העושר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמלק: הלכו לכספים קואליציוניים. החוק משנת 2014 קבע שהקרן תתחיל לפעול כשבקופתה יצטברו מיליארד ש"ח. הערכת בנק ישראל היתה שזה יקרה ב 2018. מסיבות שונות, שהראשית ביניהן תכנוני מס של החברות המפיקות, בפועל הגיע הסכום החלוט שנצבר בקרן למיליארד ש"ח רק במאי 2022 והקרן החלה לפעול אז. ביוני 2023 הגיעה הצבירה בקרן ל 4.5 מיליארד ש"ח וביוני 2024 ל 6.85 מיליארד ש"ח סכום כולל, מהם 5.91 מיליארד ש"ח סכום חלוט (שלא ניתן לערער עליו) נכון לסוף דצמבר 2024 הסכום הכולל שנגבה היה 7.5 מיליארד ש"ח והסכום החלוט 6.1 מיליארד (הגביה ב 2024 היתה קטנה מאשר ב 2023). המאגר היחיד שמשלם בינתיים לקרן העושר הוא תמר, שהחל לפעול ב 2013, לויתן וכריש עדיין לא הגיעו לתנאים שמחייבים את תשלום ההיטל. התחזית המעודכנת היא שסך ההיטלים שייגבו יגיע ל 57 עד 74 מיליארד דולר לאורך השנים. שנת השיא בהכנסות לקרן צפויה להיות 2031, ככל שלא יתגלו מאגרים חדשים. על פי החוק, בשמונה השנים הראשונות לפעילות הקרן היא תעביר בכל שנה לתקציב המדינה 3.5% מהסכום שנצבר בה. ההקצאה לתקציב המדינה בעבור 2024 היתה 189 מיליון ש"ח (סכום שלא מסתדר לי עם הנתון של 6.1 מיליארד נכסים חלוטים, הוא מתאים ל 5.4 מיליארד ש"ח בלבד) ועכשיו השאלה לאן הולך הכסף? החלטת ממשלה מ 2023 קבעה שימושים להקצאות של 2023 ו 2024, אבל לשר האוצר סמוטריץ' יש כמובן רעיונות אחרים. ועדת הכנסת התכנסה במרץ 2025 לדון בחלוקת אותם 189 מיליון ש"ח ולמרות מחאה נמרצת של היועצת המשפטית לכנסת (הנה מטרה חדשה לחצי הרעל) אישרה את הצעת שר האוצר לחלק קצת אחרת. היועצת המשפטית לכנסת הבהירה כי הצעת הממשלה נוסחה באופן לא חוקי, וכי השימוש שהחליטה הממשלה לעשות בכספים אינו עומד כלל בלשון החוק. למרות זאת, החליטה הממשלה להתעלם מחוות הדעת ולהצביע בכל זאת על ההצעה בוועדת הכנסת. על פי ההצעה שאושרה, כספי ההקצאה יחולקו באופן הבא: המשך פיתוח מוסדות עבור תנועות הנוער, לרבות ארגוני נוער ומכינות אופק – 74 מיליון שקל; בינוי והסבה של מחלקות סגורות בבתי חולים פסיכיאטריים למחלקות במודל "סוטריה" ופרויקטים נוספים שישפרו את רווחת המטופלים – 20 מיליון שקל; הקמת מגרשי ספורט במערכת החינוך – 10 מיליון שקל; בינוי מבנים במרחבים שנפגעו במהלך מלחמת חרבות ברזל בצפון הארץ ובדרומה, עבור פעילות חינוכית בלתי פורמלית – 27.5 מיליון שקל; בינוי מבני ציבור במרחבים שנפגעו במהלך מלחמת חרבות ברזל, במטרה לעודד התיישבות אוכלוסייה צעירה – 8 מיליון שקל; בינוי מבנים במרחבים שנפגעו במהלך מלחמת חרבות ברזל עבור מכינות קדם צבאיות – 9.5 מיליון שקל; קידום הקמה של פרויקטי אנרגיה מתחדשת בישראל באמצעות קירוי מגרשי ספורט במתקנים פוטו-וולטאים ותמיכה בפרויקטים חדשניים לאנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות – 20 מיליון שקל; הקמת תשתיות, פיתוח, תפעול וחיזוק תחום החדשנות בנגב ובגליל – 10 מיליון שקל; הקמה, הצטיידות והפעלה של מתחמי עבודה משותפים ברשויות המקומיות בנגב ובגליל – 10 מיליון שקל. על פי החוק הועדה צריכה להצביע על תקציב הכולל סעיפים מפורטים, אבל הללו הוסתרו מחברי הועדה. היועמ"שית התעקשה כי על הממשלה לעמוד בלשון החוק ולפרט את הסעיפים, אבל אלו הוקראו רק חלקית לפני שיו"ר הועדה, ח"כ נסים ואטורי, קטע את ההקראה ועבר להצבעה. בכל זאת אנו למדים מההקראה החלקית, לדוגמה, ש 2 מיליון שקל מתוך ה 74 מיליון למשרד החינוך יועברו לישיבת ההסדר בקריית שמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתאום קפצה לי אסוציאציה לשורות הנהדרות של קדיה מולודובסקי: צד ימין אני מסרתי לחתול אשר זכרתי, חלק שמאל אני שלחתי לחתול אשר שכחתי. והיתר – חור מול חור – תקבלו לפי התור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מהמעיל זהב פרוויים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה סוף השיר גלגולו של מעיל. במקור ביידיש, התרגום הראשון והאייקוני עם "זהב פרוויים" ועם הקללות "פֶּרֶץ! תַּיִשׁ! סְיָח! כַּרְכַּשְׁתָּא!" (אי המעיל אשר לבשת?) הוא של אלתרמן הגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן תרגום אייקוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר הוזכר, כמובן, כאן באייל מספר פעמים כולל עם קונוטציה פוליטית ועם שגיאה מביכה של טועה הכפר הגלובלי. אז המושא היתה מפלגת העבודה, היום זאת ממשלת הליכוד, ולכן שם השיר צ"ל: גלגולה של מעילה (האמון). לא הוגש בג"ץ נגד גלגול הכספים מייעודם המקורי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ששמעתי. רק איימו. אופוזיציה פח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |