 |
2518 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "מדע"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
|
||
|
||||
 |
אצלי בעבודה יש מכשיר פקס שמודיע שהוא מאושר בכל פעם שהוא מסיים בהצלחה את המשימה שלו. תמיד חשבתי עליו בתור האנטיתיזה למרוין, הרובוט הדפרסיבי מ''המדריך''. |  |
|
 |
|
|
 |
||
|
||||
|
Ignorance is bliss.
Even for AI. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע על איזו נימה מתנשאת אתה מדבר, ואני האחרון שיתלונן על עניינים כאלה. אני עדיין חושב שהימורים קטנים דוגמת ''ווינר'' הם תופעה שדורשת התייחסות. בינתיים עלה בדעתי שאולי היא ודומותיה פשוט פחות נפוצות ממה שאני מייחס להן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר The death of behavioral economics (אליו הגעתי מהבלוג המצויין הזה) מגיע המחבר למסקנה: "It turns out that loss aversion does exist, but only for large losses. This makes sense. We *should* be particularly wary of decisions that can wipe us out. That's not a so-called "cognitive bias". It's not irrational. In fact, it's completely sensical. If a decision can destroy you and/or your family, it's sane to be cautious." שאם היא נכונה הרי שהיא פותרת את התמיהה שהעליתי. אגב כך, מסתבר שהמחבר (Jason Hreha) לא ממש נמנה עם מעריצי טברסקי-כהנמן (וגם סבור, בטעות, שטברסקי היה שותף לפרס נובל): Well, actually, it looks like Kahneman and Tversky, winners of the Nobel Prize in Economics, knew about this unfortunate fact when they were developing Prospect Theory—their grand theory" האשמות חמורות למדי, ומעניין אם כהנמן יגיב/הגיב עליהן.
with loss aversion at its center. Unfortunately, the findings rebutting their view of loss aversion were carefully omitted from their papers, and other findings that went against their modelwere misrepresented so that they would instead support their pet theory. In short: any data that didn't fit Prospect Theory was dismissed or distorted." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אוהב את הרעיון של שני הקלפים, כי קשה יחסית לערבב אותם בצורה מניחה את הדעת ובטח לא נוח לזרוק קלף לריצפה הרבה פעמים, ובטח לא קל לוודא שאין העדפה לתד אחד של הקלף בגלל אסימטריה קטנה שלו. לכן אני מציע להחליף את הקלפים בקוביות, שיעורבבו ע"י טילטולן בקופסא קטנה, ויוטלו על השולחן בדרך שבה מטילים אותן כשמשחקים שש-בש. ההצעה היא כזאת: קוביה אחת תהיה הקוביה הרגילה שכולנו מכירים, והשניה תישא את הסיפרה "1" על כל שש הדפנות שלה (להלן: "קוביה אחידה" - אני מתנדב להכין אותה). אנחנו נבחר באקראי קוביה (את הדרך לעשות את זה נקבע אם נסכים על כל השאר, זה לא צריך להיות קשה), נטיל אותה, ונתבונן במספר שפונה למעלה. אם הוא לא "1" אנחנו מתעלמים מהסיבוב הזה (כמו הצד הלבן בקלפים) ועוברים הלאה. אם קיבלנו "1", במקרה והקוביה שהטלנו היא הקוביה הרגילה אתה מקבל ממני 50 ש"ח, ובמקרה שהיא הקוביה האחידה אני מקבל ממך 25 ש"ח. הכל מתבצע במזומן מיד לאחר כל סיבוב, והמשחק מסתיים כשאחד משנינו כילה את 1000 השקלים (הסכומים נתוני למו"מ בתנאי שהם לא יהיו קטנים מכדי לטרוח) איתם אנחנו מתחילים (או בהסכמה הדדית שנמאס לנו, אם משום מה הקופות שלנו מסרבות להתרוקן). הנחת יסוד: כמו במקרה הקלפים, אם קיבלנו "1" אתה טוען שההסתברות של שתי הקוביות שווה. אם ההנחה אינה נכונה, נא הסבר לי מה ההבדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קל לטובתך, באיחור אופנתי: כל פעם שלא מופיע "1" אתה מקבל 10 שקלים, סתם כך כי אתה בחור טוב. שיחקנו? ההצעה פתוחה, כמובן, לכל, ועדיין תקפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טעית. כל מה שכתבתי בתגובות הקודמות שלי התייחס לגירסה הפשוטה של השאלה, עוד לפני שנכנס העניין של יום שלישי (הפיסקה הראשונה מתחת ל-Tuesday Girl אצל אלון, וכל הפוסט של גדי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בכל זה כתוצאה מסרטון ביוטיוב, וכשחזרתי הנה לבדוק מה אמר מי ולמה, הופתעתי מכך שלא התפתח דיון של ממש בחידה שכוללת אותו "יום שלישי" הארור (ותודה ליוסי), כי היא רלוונטית, ועוד איך, לנושא המרכזי של המאמר, דהיינו אותה בעיה של אינטואיציה הסתברותית שאי אפשר לסמוך עליה. למעשה היא רלוונטית לזה הרבה יותר מהדוגמאות שעלו במאמר ובתגובות. למרות שאני מבין את ההסבר של פתרון החידה המתוארכת, אני ממשיך לחוש אי נוחות גדולה מהעסק. בניגוד לגירסה הפשוטה ובניגוד למונטי הול, כאן המידע שנוסף לנו, דהיינו היום בשבוע בו נולד פותח הדלת, הוא באמת ובתמים משהו שלא שייך לעניין. כלומר, יש הוכחה שהוא כן, ואני לא מתווכח עם המתמטיקה, אבל אין שום דבר ש*מסביר* לי איך זה יכול להיות. אני מרגיש קצת כמו בהופעות של קוסמים ששולפים פיל מהכובע, קצת כמו באשליות אופטיות וקצת כמו ב"הוכחות" למיניהן שמוכיחות ש- 1=0, כשהמטרה היא למצוא את השגיאה. אנסה לנסח מה מפריע לי, ואני מקווה שעוד נשארו כאן מי שיעמידו אותי על טעותי. ובכן, ברור שיום שלישי אינו שונה מכל יום אחר בשבוע, כלומר גם אם הבחור היה נולד ביום חמישי למשל היינו מקבלים אותה תוצאה.ל כן אני מנסה לטעון שבלי לדעת כלום אני יכול להגיד (בלשון שהיינו משתמשים בה פעם): מאחר שכל הימים שווים, *בלי הגבלת הכלליות* נניח שהילד נולד ביום ראשון, ולכן עפ"י ההוכחה הסיכוי שיש לו אח הוא 0.481. מאחר שזה נכון באותו אופן לכל יום בשבוע, זה נכון תמיד, בלי קשר לתשובה על השאלה, ולכן אפשר לוותר על השאלה. אם זה לכשלעצמו לא מספיק, זה גם מוביל מיד לסתירה (למשל: אם המידע לא היה לגבי יום בשבוע אלא החודש בו הילד נולד, התוצאה היתה ...0.489. שאלות שלא נשאלות ותשובות שאינן מתקבלות עליהן בטח לא יכולות לתת פתרונות שונים). כותרת הפתיל מתאימה בול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אוכל לעזור, אבל בוא קודם ניישר קו בנוגע לשתי נקודות - 1. אלון כתב "אחד הילדים הוא בת שנולדה ביום שלישי. מה ההסתברות עכשיו לשתי בנות?". אבל אתה כתבת "הבחור" ו"הילד" (כלומר המין הוא זכר), אז אני חושב שאתה עוסק בשאלה "אחד הילדים הוא בן שנולד ביום שלישי. מה ההסתברות עכשיו לשני בנים?". תוכל לאשר? אלה כמובן שתי שאלות שקולות לחלוטין, אבל בייחוד בעניינים עדינים כאלה, עדיף שיהיה סדר. הכי טוב אם תכתוב במדויק ומההתחלה את השאלה, שיהיה ברור על מה מנסים לענות. 2. (בהנחה שאכן התכוונת לניסוח עם "בן" ו"בנים".) אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך בתיאור מה שמפריע לך (הפיסקה שמתחילה ב"ובכן"). תוכל לנסח יותר במדויק? שים לב, כתבת שם "גם אם הבחור היה נולד ביום חמישי למשל...". מי זה "הבחור"? המאורע שמתנים בו הוא "לפחות ילד אחד במשפחה הוא בן שנולד ביום שלישי", כלומר ייתכן שיש שניים כאלה, ולפיכך שני "בחורים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנים והבנות ככל הנראה החליפו תפקידים כמה וכמה פעמים אצלי בראש, לשמחתם של הטראנסים. החידה המקורית אליה אני מתייחס, לשם ניכוש העשבים: אתה מגיע לבית משפחה שידוע לך שיש בה שני ילדים. את הדלת פותח בן זכר, ובהנחה שפותח הדלת נבחר אקראית בין הילדים, מה ההסתברות שהילד השני אף הוא בן. כדי להיות יותר קונקרטי: אם עומד שם לידי איזה יהודי עקשן, האם כדאי לי להציע לו התערבות ביחס 3:2 שלבחור יש אח (ולא אחות)? בהודעה שלאחר ההודעה שלך אני מסביר עד קצת על הגרוד הטורדני הזה בין אוזניי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח בנוגע ל"פותח הדלת נבחר אקראית בין הילדים"? כי אם כן, אז כפי שגדי הראה (פסקה אחרונה אצלו, בהיפוך מינים), ההסתברות לכך שהילד השני אף הוא בן היא 1/2. בנוסף, בחידה כפי שניסחת אותה אין אזכור ל"יום שלישי". כדי להיות סופר ברור, יש על השולחן (לפחות) שלוש חידות: 1. אתה מגיע לבית משפחה שידוע לך שיש בה שני ילדים. את הדלת פותח בן זכר. בהנחה שפותח הדלת נבחר אקראית בין הילדים, מהי ההסתברות שהילד השני אף הוא בן זכר? 2. אתה מגיע לבית משפחה שידוע לך שיש בה שני ילדים, ושלפחות אחד מהם הוא בן זכר. מהי ההסתברות ששני הילדים במשפחה הם בנים זכרים? 3. אתה מגיע לבית משפחה שידוע לך שיש בה שני ילדים, ושלפחות אחד מהם הוא בן זכר שנולד ביום שלישי. מהי ההסתברות ששני הילדים במשפחה הם בנים זכרים? כשכתבתי בחידה מס' 2 "אתה מגיע לבית משפחה שידוע לך שיש בה שני ילדים, ושלפחות אחד מהם הוא בן זכר", הכוונה (בניסוח יותר מדויק מתמטית) היא "בוחרים באקראי ובהתפלגות אחידה משפחה מבין כל המשפחות שיש בהן שני ילדים, ושלפחות אחד מהם הוא בן זכר". דמיין ניסוח דומה לחידה מס' 3. אלון ניסח את שתי החידות שלו (בלי יום שלישי ועם יום שלישי) בצורה הזו. התשובה לחידה מס' 1 היא 1/2 (אין שום הפתעה), התשובה לחידה מס' 2 היא 1/3 (קצת מפתיע), והתשובה לחידה מס' 3 היא 13/27 (עוד יותר מפתיע). אז לפני שאנחנו ממשיכים, עם איזו חידה משהו מפריע לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ... 2. אתה מגיע לבית משפחה שידוע לך שיש בה שני ילדים, ושלפחות אחד מהם הוא בן זכר. מהי ההסתברות ששני הילדים במשפחה הם בנים זכרים? 2'. אתה מגיע לבית משפחה שידוע לך שיש בה שני ילדים, ושלפחות אחד מהם הוא בן זכר. נניח בה"כ1 שהוא נולד ביום שלישי. מהי ההסתברות ששני הילדים במשפחה הם בנים זכרים? 3. אתה מגיע לבית משפחה שידוע לך שיש בה שני ילדים, ושלפחות אחד מהם הוא בן זכר שנולד ביום שלישי. מהי ההסתברות ששני הילדים במשפחה הם בנים זכרים? אני חושב ששכ"ג שואל2 מה ההבדל בין 2 לבין 2' (ברור שהן שקולות, לא?), או לחילופין בין 2' לבין 3 (ברור שהן שקולות, לא?). 1 הוא נולד באיזשהו יום, אז בה"כ מטעמי סימטריה. 2 ואם לא, אז אני שואל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה "הוא" ב-2'? אם ידוע שלפחות אחד מהילדים הוא בן זכר, ייתכן שיש שני בנים זכרים, ואז יש שני "הוא" פוטנציאליים. אז אתה מניח שבמקרה הזה שניהם נולדו ביום שלישי? בדיוק אחד מהם? לפחות אחד מהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על לא דבר :) אתמול יצא שחשבתי לא מעט על החידה הזאת. התכונה "להיוולד ביום שלישי" זו תכונה של יילוד שיש לה הסתברות 1/7. בוא נחליף אותה בתכונה אחרת - נקרא לה "תכונה X" - שיש לה הסתברות p (ונמשיך עם הנחות האי-תלות הסטנדרטיות). אם אתה מגיע לבית משפחה שידוע לך שיש בה שני ילדים, ושלפחות אחד מהם הוא בן זכר שהוא בעל התכונה X, אז ההסתברות ששני הילדים במשפחה הם בנים זכרים היא f(p) = (2 - p)/(4 - p) כאשר p = 1 אנחנו בחידה מס' 2, ואכן מתקבל f(1) = 1/3. כאשר p = 1/7 אנחנו בחידה מס' 3 ואכן מתקבל f(1/7) = 13/27. כאשר p שואף ל-0, הפונקציה f(p) שואפת ל-1/2, שזו התשובה ה"אינטואיטיבית": ככל ש-p קטן יותר, ההסתברות ל"סיבוך" של שני בנים זכרים בעלי תכונה X הולך ונהיה זניח ביחס להסתברות של רק אחד (בערך p^2 בהשוואה לבערך p), ואז אם אחד הילדים הוא בן זכר בעל התכונה X, ההסתברות שהילד "השני" (ועכשיו כמעט בטוח שמוגדר היטב מי זה "השני") הוא בן זכר, היא בקירוב 1/2.שכ"ג - אתה הזכרת "אי רציפות" בתגובה 783597. התכוונת לאי רציפות של הפונקציה f? היא דווקא רציפה בתחום הרלוונטי, בין 0 ל-1. יש גם דרך גיאומטרית נחמדה להמחיש את כל זה. אולי אכין בהמשך תרשים ואקשר אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפתח בהתנצלות. אמשיך בתירוצים, ואסיים בנסיון פאתטי להציל משהו מכבודי האבוד, בהנחה שעוד היה כזה, ולסיום אנסה לתת פיצוי קטן על המהומה הקטנה הזאת. 1. סליחה. פשוט מושתתת על הנחת יסוד לא נכונה לפיה במצב בו ידוע שיש שם לפחות בן אחד, ובן הוא מי שפותח את הדלת (נבחר באקראי משני הילדים), הסיכוי שיש לו אח הוא 2/3. 2. כל העסק התחיל מאיזה סרטון ברשת ש"הוכיח" את ה 2/3 ההוא והמשיך משם אל החלק היותר מפתיע של השפעת הידיעה לגבי יום הלידה על התוצאה (אותו 2/3 שגוי). עצם ההשפעה הזאת אכן מנוגדת לאינטואיציה הראשונית, אבל זה לא היה עיקר הבעיה כפי שתפסתי אותה. אותו 2/3 נפל כל כך יפה על מה שחשבתי שאני זוכר מהדיונים כאן, שלא פקפקתי בו אף לרגע, ואפילו חשבתי בטעות שחידת הילדים זהה לגמרי לחידת הקלפים מהמאמר, לגביה אין לי, כמובן, שום ספקות - ושמחתי מאד על ה"תגלית" הזאת. רק אחרי שיובל דחק בי להיות קצת יותר מדוייק וחשבתי על זה עוד קצת (לא לפני שעשיתי מעצמי אידיוט גדול יותר בפרטי), וגם קראתי שוב את המאמר ההוא של גדי, תפסתי שחידת הילדים היתה זהה לחידת קלפים אחרת, ולא לזאת שבמאמר, חידה שבה יש ארבעה קלפים בכובע (אא, לל, ושני אל), ואז קל לראות שהסיכוי לקלף אא (או לשני בנים) אחרי שמתגלה הצד האדום (או מי שפותח את הדלת הוא בן) הוא 1/2, או לחידה זהה בה הקלפים יש רק שלושה קלפים בכובע (מתחילים בלי ה "לל" או יודעים מראש לפחות בן זכר אחד), העיקר שיש שני קלפים מעורבים (אצל חידת הילדים צריך לזכור שאם לאחר פתיחת הדלת ע"י בן זכר אנחנו אומרים שאם כך המשפחה מורכבת או משני בנים או מבן ובת זה נכון, אבל השכיחות של שתי האפשרויות האלה אינה שווה, כפי שקל לראות כשבודקים את המקרה של כל ארבע האפשרויות לשני ילדים במשפחה ואז מבטלים את הבלתי אפשרית כשבן זכר פותח את הדלת). לא אאריך יותר כי ממילא זה יוצא די טרחני. אם כך, פתרון הבעיה המעניינת יותר להשפעת יום הלידה על התוצאה אינו פתולוגי כפי שחשבתי, פחות מידע מקטין את האפקט ולא מגדיל אותו, וממילא גם אי הרציפות באפס נעלמת. לא הייתי מטריד אתכם בזה, כמובן. בינה מ. איתה התייעצתי אישרה בשמחה את ההנחה השגויה ואת המסקנות העגומות שעלו ממנה, ולבקשתי אפילו שרטטה לי גרף של הפונקציה שמודדת את גודל השגיאה יחסית למספר המקרים האפשרי במידע שנוסף (7 במקרה שידוע היום בשבוע, 12 אם זה החודש, 24 אם זה השעה ביממה וכך הלאה. ואני, פתי שכמותי שכחתי עם מי יש לי עסק ולא פקפקתי בכלל בהנחת היסוד המוטעית. מיד כשאסיים כאן אני הולך להגיד לו מה אני חושב עליו, בלי רחמים. חוסכת שיטה שונאת בינה. 3. לו היה ניתן למחוק את כל הפתיל הזה מן הסתם לא הייתי חושב פעמיים ועושה זאת, אבל מאחר שלא אולי טוב שהוא יישאר כאן להדגים את מה כולנו יודעים אבל לפחות שוטה אחד שוכח לפעמים: כשמגיעים למה שנראה כאבסורד, חשוב לבדוק את הנחות היסוד, לא רק את המסקנות שקיבלנו. מסקנה נוספת קצת פחות כללית היא שבענייני הסתברות כדאי לא לעשות קיצורי דרך אלא להצמד לפורמליסטיקה לפחות לגבי הגדרת הבעיה, מה שגדי אוצר בתחילת המאמר, למיטב זכרוני אחרי שאלון עמית הסביר את זה לגדי הסטודנט בתחילת דרכו. כאמור כל זה ידוע ומובן, ובכל זאת לא עלה בדעתי כלל! 4. אולי כדאי ללמוד מביבי מה עושים כשפדיחה כזאת (שכ"ג גייט) יוצאת לאויר העולם, והנה משהו משהו מעניין קצת יותר, שלפחות אותי משמח כמעט כמו הכנסת ספר תורה חדש לבית כנסת בהתנחלות לא חוקית. מומלץ לקרוא גם את התגובות של בני עם החכם שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. נו, זה כבר מתחיל להיראות כמו פארודיה עצמית. זה מאמר שפורסם לפני שנה וחצי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל סבבה, לא צריך להתנצל. בעצם אני צריך להודות לך, כי נתת לי אתמול בערב משהו מעניין לחשוב עליו בזמן שהייתי בהופעה לא משהו. תוכל לקשר לסרטון שממנו הכל התחיל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכדי להוסיף עוד קצת שמן למדורת ההבלים שלי, ההכללה המיידית היא שככל שמספר האופציות גדול יותר, כלומר כל שקיבלנו *פחות* מידע חדש, כל התרחקנו *יותר* מהמצב ההתחלתי, ולפונקציה יש נקודת אי רציפות באפס, שם, כזכור קופצים ל 1/3 (או 2/3 תלוי מה בדיוק שואלים). אם כך, לפחות בניסוח הפחות מדוייק מזה שאלון הציג, כאשר פותח את הילד בן ואחרי שוידאתי שפותח הדלת נבחר אקראית באותו בית של מתמטיקאים (יש להם מטבע מיוחד לצורך זה) אני מבחין שגובהו 130-140 ס"מ ומיד אני מגיע למסקנה שהסיכוי שאין לו אחות הוא בערך חצי לא 1/3. הבעיה עם הדברים האלה אינה רק הם לכשלעצמם, אלא השאלות הם מציבים לגבי הביטחון שלי בשטחים אחרים. מה אני הולך לעשות עם עצמי אם יתברר שאחרי הכל אנשלבוט וחבורתו צודקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזה שווה, נראה לי שבמקרה הזה דווקא האינטואציה שלך היא הנכונה. אמנם ״היחס בין זוגות האחים שלפחות אחד מהם הוא בת שנולדה ביום שלישי הוא 13:14 לרעת האחיות״, אבל בבית בו גרות שתי אחיות שנולדו בשלישי (GG בלבד) ההסתברות שבת שנולדה בשלישי תפתח לך את הדלת הוא כפול מבתים בהן גרה רק בת אחת שנולדה בשלישי - מה שמקזז את ההפרש ביחס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שגם קופדמים אחרים נוטים ליפול בפח. מעניין, אם כי לא מפתיע במיוחד. (תודה ל ynet שפרסם את זה גם באתר שלו. המקור עדיף כי הוא עצמו מכיל קישורים, למשל למחקר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וריאציה חביבה על חידת שלושת הקלפים, בה האינטואיציה המוטעית חזקה יותר (הכנסתי כדור אדום, הוצאתי כדור אדום, איך משהו השתנה בכלל?). הפרחים ללואיס קרול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה רק אני, אבל הוריאציה הזאת נראית לי הרבה יותר אינטואטיבית. ראיתי את הסרטון לפני שקראתי את בעיית שלושת הקלפים. לא יודע אם הייתי יכול לענות על שלושת הקלפים נכון לו הייתי נחשף אליה קודם, אבל בוודאות הייתי צריך לעצור ולחשוב עליה. לדעתי אפשר אפילו להשתמש בוריאציית השק כדי להפוך את הפתרון של החידה לאינטואטיבי באופן טריוויאלי: יש לך שק עם מיליון פתקים. הפתקים ממוספרים או מ-1 עד מיליון או ב-516,978 (מיליון פתקים עליהם מופיע 516,978). אני מכניס פתק שכתוב עליו 516,978 לשק, ואז שולף פתק באקראי. שלפתי פתק עליו כתוב 516,978. בלי לחשוב, ברור שהשק כמעט בוודאות מכיל רק פתקים שכתוב עליהם 516,978. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם הסיפא שלך, וזה באמת אמור לשכנע בכך שהאינטואיציה מוטעית. מאוחר יותר אבדוק מה ג'פטו חושב על העניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח בחשבון שהוא מכיר את הבעייה, למשל מויקיפדיה, כך שצריך לחשוב על ניסוח מקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כששאלתי בניסוח עם הכדורים בשקית הוא לא זיהה את הקשר לתיבה של ברטרנד, חישב חישובים בייסאניים ונתן תשובה שגויה (1/3). ביקשתי ממנו לנסות זאת מאה פעם, והוא החזיר לי קוד תקין בפייטון לעשות זאת. סיפרתי לו שלפי הקוד שלו יוצא בערך 2/3, והוא חישב שוב והפעם קיבל את התשובה הנכונה. כמובן, הוא לא שכח להתנצל על טעותו וזה אחד הדברים שהייתי משנה לו הייתי אלטמן. שאלתי אותו אם הוא מכיר את פרדוקס התיבה, ענה שכן וטרח להביא אותו במלואו (הנגר הזה הוא נודניק של ממש, עוד משהו שלא יזיק לתקן). שאלתי אם הוא רואה קשר עם החידה שנשאל לפני כן והוא ענה שהוא רואה קשר כזה וגם הראה את המיפוי ממשתני בעיה אחת לשניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. מתרבות האינדיקציות לאחד, אם לא היחיד מן המקצועות החדשים שיווצרו - פסיכובוט. אבל זה נשמע כמו הבעייה יותר מאשר מישהו שקשור לפיתרון. אז נעזרתי בג'פטו, שהציע בין השאר משהו שנשמע מקצועי ומרגיע יותר: Robopsychotherapist אלא שפירוק המילה מניב:Robo וחזרנו לבעייה המקורית.
psycho the rapist |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע (נשבע שלפני שהסתכלתי בלינק שלך ) - קלוויניסט. והצעד הבא המתבקש - קלווינאי תקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מזמן קראתי ספר (סליחה, אין לי שום מושג איך הוא נקרא ומי כתב אותו, כי קראתי אותו לפני יותר משבוע) שהעניין עם the rapist ו- therapist נטל בו חלק מרכזי למדי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |