הו, ימים נוראים
1155
בישראל, מחוברת הדת למדינה יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם המערבי. הדת והלאום מעורבים זה בזה באופן שאינו ניתן להפרדה. הדבר הופך את חשבון הנפש ביום הכיפורים של האדם עם עצמו ועם אלוהיו לחשבון הנפש שלו עם המדינה.
המאמר המלא
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
לראות מחדש את ''לה ג'וקונדה''
שמעון גלבץ •
טור אישי •
13/4/22
• 3 תגובות
כאוס וגזענות או הפריה הדדית ואמפתיה – מבחן הפלורליזם בעידן הקורונה
נעמי שמואל •
טור אישי •
14/10/20
• 3 תגובות
במוזיאון תל-אביב – בועת תרבות כעיר מקלט
שמעון גלבץ •
טור אישי •
24/8/16
• 1224 תגובות
הצג את כל התגובות
|
הסתר את כל התגובות
אפור ?
• דיו^מוזר.
• 2 תגובות בפתיל
שנה טובה וגמר חתימה טובה
• ניצה
• 10 תגובות בפתיל
מונולוג
• סתם אחד
• 17 תגובות בפתיל
ללא כותרת
• עדי
יום כיפור שלי.
• העלמה עפרונית
• 19 תגובות בפתיל
צלילי השקט
• גידי אהרונוביץ האייל העיוור
• 22 תגובות בפתיל
סיפור על יום מיוחד...
• יואב
הכל אפור, לא?
• זבובון
• 187 תגובות בפתיל
שחור ולבן
• Noga
• 16 תגובות בפתיל
הו, ימים ארוכים
• מאור גרינברג
• 7 תגובות בפתיל
רפובליקת אבוקדו
• נתן רון
• 151 תגובות בפתיל
ולמרות הכל...
• אבירי
• 50 תגובות בפתיל
מציאות ישראלית אחרת
• עמית רקיע
• 13 תגובות בפתיל
ללא כותרת
• ארז ליבנה
הו ימים נוראים...
• נעה של הים
• 123 תגובות בפתיל
ללא כותרת
• זוהר
• 150 תגובות בפתיל
תירוצים...
• נועם
• 6 תגובות בפתיל
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים
|
כתבו למערכת
|
אודות האתר
|
טרם התעדכנת
|
ארכיון
|
חיפוש
|
עזרה
|
תנאי שימוש והצהרת נגישות
© כל הזכויות שמורות