 |
מתחזה שעבדה כרופאה במשך שנים חשודה בגרימת מוות ברשלנות | 4055 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
הגיע הזמן לבחון את כל תעשיית התארים שחלק גדול ממנה הפך להיות ישראבלוף. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סתם, כי דוחפים את זה לכל מקום | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו התארים מאוניברסיטאות של עבר הירדן פסולים. אבל בארץ עדיין חסרים רופאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף שחסרים רופאים על פני "רופאים" שלמדו באיזה חור וקיבלו הסמכה בישראל רק לאחר 22 נסיונות (אחרי מספיק נסיונות גם החתולה שלי תוסמך). אגב, מי שנכשל מבחן נהיגה 139 פעמים עדיין יכול להבחן בפעם ה-140 ולקבל רשיון נהיגה להסעת הציבור באוטובוס? ומה עם מי שנכשל שוב ושוב בבחינות לקבלת רשיון להטסת נוסעים? הצעה: בתחומים בהם מאפשרים בדיקות חוזרות ללא הגבלה יחויב טיפול באופן פרטני במי שנכשל ביותר מ-X נסיונות (כשה-X ייקבע לכל תחום בהתאם למידת החשיבות של התפקיד. ברפואה ונהיגה הייתי מכוון לסביבת X=5). אחת האפשרויות לאותו טיפול פרטני: מי שנכשל ב-X בדיקות יוזמן לראיון ובסופו יוחלט אם לאפשר לו להמשיך, כשהוא מחוייב מעתה לעבור בהצלחה *שתי* בחינות רצופות, כאשר במקצועות כמו רפואה וטיסה הייתי בוחר X ҇≈ 5, וגם את הנסיונות האלה כדאי להגביל באיזשהו אופן, אולי ע"י תשלום הולך ועולה עבור כל בחינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלות דומות לשלך עלו במחשבתי כשהייתי פעם בבית דין לתעבורה ולפני נשפט נהג משאית שזו היתה העבירה ה-75 שלו. למה לעזאזל לא שוללים לאיש כזה את רשיון המשאית לצמיתות, לפני שייסע במהירות מופרזת (כמו שכבר עשה שוב ושוב) עם מטען חורג בהרבה מעל החוק (כנ"ל) וירסק רכב משפחתי על יושביו, שלא לומר אוטובוס על נוסעיו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עבירה 75? כנראה קיבל רשיון משאית לפני שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו באוניברסיטת חיפה, יש כלל לפיו מי שנכשל בקורס חובה כלשהו פעמיים בשני סמסטרים שונים, לימודיו בחוג מופסקים (במקרים נדירים מאשרים בהליך מיוחד הזדמנות נוספת). ואני מצטרף לתהייה של הפונז בנוגע לעברייני התנועה הסדרתיים. הסלחנות כלפיהם מקוממת ולא מובנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אחרי ארבע בחינות רצופות בהן הסטודנט נכשל (מותר לו להחליט לוות על מועד ב' ובמקומו לקחת את הקורס שוב? לקופצים לגובה ובמוט יש פריבילגיה דומה) . אני משער שאתם לא מיוחדים מבחינה זאת בין המוסדות האקדמיים, וכמובן טוב שכך. די הופתעתי ללמוד שמספר בחינות הרופאים אינו מוגבל, וכמובן גם לא נמסר לציבור. הייתי די מתבאס לדעת שהרופא שלי עבר את הבחינה בפעם השבע מאות ושתיים. מישהו יודע אם זה המצב גם אצל עו"ד ורואי חשבון (דומני שגם האחרונים משתתפים במשחק הגילדות, אם כי אינני בטוח שזה המצב היום)? התהיה הפונזית שאתה מזכיר גדולה שבעתיים בגלל שהיא משותפת לחלקים גדולים של הציבור (בדומה, אגב, לתהיות אחרות שקשורות לתחום המשפטי כמו הסדרי טיעון מקלים, עונשים קלים עד גיחוך וכד') ומשום מה אינה מחלחלת אל מקבלי ההחלטות (הו, כמה אני אוהב את השימוש הזה לפיו מקבלי ההחלטות נמצאים *מתחת* לציבור). לדעתי החלטה על שלילה קבועה של רשיון הנהיגה למי שצבר יותר מ-X עברות תנועה שיש עימן סיכון (כפוף לשימוע, כנהוג) תקנה לשרת התחבורה פופולאריות אצל רוב הציבור, כך שחוסר המעש לא ברור לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפנה אגב את תשומת הלב לפרט שלדעתי מחזק (אולי) את התהייה - מדובר היה באדם ש*נהיגה היא משלח ידו*, לא בסתם אזרח מהשורה. האינטואיציה שלי - בטרם בחנתי אותה עמוקות - היא שאדם כזה שהוא עבריין תנועה זה יותר מזיק ויותר תמוה כשהוא עדיין עוסק במקצועו ומסכן חיי אדם, מאשר עבור אזרח פשוט שאמנם נמצא פה ושם על הכביש אבל זה לא משלח ידו והוא לא מבלה שם רוב שעות היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אלא שגם כמות העברות המצטברות קשורה לכמות השעות על הכביש, כך שלדעתי זה מתקזז, כלומר מי שנוהגת רק פעם בשבוע סביב הבלוק ובכל זאת צברה הרבה עברות תנועה מסוכנת לא פחות, ואולי יותר, מנהג מקצועי. מה שכן, הייתי מתחשב בנזק הפוטנציאלי של כלי הרכב, כך שעבור נהג סמיטריילר או אטובטס אותו X היה קטן הרבה hותר מאשר כלפי נהג טוסטוס. לעניין מספר העברות צריך להוסיף שמי שהורשע עשרות פעמים, עבר עברות תנועה מאות או אלפי פעמים, בשכות האכיפה המשטרתית המעולה שלנו. ___________ כמחווה למרב מיכאלי החלטתי להשתמש בלשון נקבה כשהקונוטציה שלילית. אני מקוה שעפרונית לא כאן, או שאצטרך לתת את הדין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גם הנזק הפוטנציאלי פרופורציונאלי למספר השעות על הכביש, הלא כן? סביר להניח שמי שנוסע מיליון קילומטר בשנה יש לו סיכוי גדול יותר לדרוס מישהו מאשר מישהו (באותה רמת נהיגה) שנוסע אלף ק"מ בשנה. זה לא מתקזז עם הנרמול שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי (לפני הרבה שנים) עם נהג משאית. אם לסמוך על הדברים שלו - זה מקצוע קשה והוא כולל פיתוי גדול מצד ההנהלה לעקם את כללי הבטיחות. כלומר לקצץ בשעות מנוחה לנהגים, לקצץ בתחזוקה של הרכב וכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם להעמיס עומס יתר. משרד התחבורה יודע היטב על מכת המדינה הזאת, אבל עד לתאונה גדולה נוסח מירון נוח לכל להעלים עין. לקרוא ולהנות: "נתוני משרד התחבורה מראים בנוסף כי בוחני ניידות הבטיחות התמקדו פחות במשאיות ויותר באופנוענים: ב-2020 נבדקו על 14,690 כלי רכב כבדים בבדיקות עומס יתר לעומת 17,590 שנה קודם. הירידה בהיקף הבדיקות של הרכב הכבד אינה נובעת מ"התנהגות טובה" של נהגי המשאיות: לפי הנתונים בזמן שב-88.5% מהמשאיות נמצאו כבעלות משקל תקין, דווקא בשנת 2020, השנה בה נבדקו פחות משאיות, ירד שיעור המשאיות שמשקלן תקין ל-81.9%." כמעט 20% מהמשאיות נוסעות בעומס יתר, כך שברור למה יש להקדיש מאמץ מיוחד לטיפול באופנוענים. מה, לא ברור? אולי תשובת משרד התחבורה תבהיר את העניין. בבקשה: "במשרד התחבורה בחרו שלא להגיב" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתקזז זאת הטענה שלי. אתה היית זה שטען אחרת. העמדה שלי היא שבהנחת אכיפה שווה ובהזנחת גורמים שונים שאין טעם להכנס אליהם (בגלל שכרגע הם רק יערפלו את התמונה ולא בגלל שאינם חשובים), מספר עברות התנועה שנצברו בתקופת זמן הוא האינדיקטור היחיד להערכת הסיכוי שהנהג יהיה מעורב בתאונה, והוא משקלל בתוכו גם את כמות השעות על הכביש. דהיינו, כמות עברות התנועה פרופורציונלית גם לכמות השעות על הכביש וגם לנזק הפוטנציאלי. מכל מקום, דומני שיש לשנינו נטיה להתפלפלויות יתר כשאנחנו מדברים זה עם זה. בגלגול קודם אולי היינו מתווכחים בחברותא על אותה ביצה שלא נולדה בערב חג (כשרה! די עם הויכוחים האלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימים! הבה נשבור את הביצה האמורה, נשקשק אותה ונטגן לחביתה, נחצה את זו לשניים ונאכל אותה בהנאה מרובה. למי אכפת אם היא כשרה או לא? חביתה זה טעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צדק מלכותי אלוהי: שלמה המלך: נא לתת את הביצה למר שכ"ג. הפונז: ואני? שלמה המלך: אתה? אתה מקבל את כל הזין! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שתרנגולות מצוידות בכזה. סמוך על המלך שלמה, שידע אלף נשים, שידע את ההבדל בין תרנגול לתרנגולת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אתם יכולים לאכול את החביתה שלכם... אבל אני אמשיך: מה המדד החשוב לטעמך מבחינת החברה? הסיכון המצטבר? אבל זה מפלה לרעה נהגים מקצועיים, שנוהגים באותה רמת סיכון כמו אחרים - אלא שהמקצוע שלהם הוא נהיגה. הסיכון לשעת נהיגה? אבל מה זה משנה אם מישהו מסוכן מאוד אבל לא נוהג כמעט בכלל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שאתה מבטא כאן עמדה הפוכה לזאת של הפונז, כשהעמדה שלי היא אי שם ביניכם. מן הסתם הצעד הנכון יהיה לזוז הצידה ולתת לכם ללבן את העניינים ביניכם, אבל הצעד הנכון אף פעם לא עניין אותי במיוחד. אני לא זז מעמדתי: מבחינת החברה המדד הקובע צריך להיות מספר ההרשעות בעברות תנועה. אני מוכן להיות לארג' ולהוסיף איזה פרמטר של התיישנות, כך שמי שבגיל 18 נהג כמו אידיוט - כמוני, למשל - לא ישלם על כך בגיל 70 - כמוני, למשל. אולי שבע השנים שמוחקות את הקלון יכולות למחוק גם את השעיית הרשיון, אבל אלה פרטים משניים לעניין העיקרי. אתה לא רואה בעצמך את הבעיה עם הטיעון "זה מפלה לרעה נהגים *מקצועיים*"? מנהגים שזה מקצועם ודאי צריך לצפות לנהיגה *מקצועית* וחלק מהמקצוע הוא שמירת כללי התנועה, או לפחות כך זה אמור להיות. יתר על כן, דווקא את הנהגים האלה הכי חשוב להרתיע, ומאחר שהנהיגה היא גם המקצוע שלהם, שלילת הרשיון מהווה עבורם מכה קשה. הטענה הרחבה יותר היא, אולי, שכל מי שנמצא על הכביש שעות רבות מוּעָד ליותר עברות תנועה ממי שנוהג רק לעתים רחוקות, ואני אומר שוב: נכון. אלא שבה בעת הוא מועד גם לגרום ליותר תאונות, כך ש"מבחינת החברה" יש אינטרס להרחיק אותו מהכביש. אתה חושב שיש להקל בעונשם של נהגים שנמצאים על הכביש הרבה שעות1? אני מקווה שבית המשפט חושב אחרת. תקציר מנהלים: העמדה העקרונית שלי - נכונה לשעתה! - היא שהסיכון היחסי לשעת נהיגה לא רלבנטי. ___________ 1- תוספת ל-תגובה 431493 : הייתי עייף על המשאית אז החלטתי שזובי! אני לא מאיט עברה שם קבוצת ילדים מהגן שלושים הרוגים והרבה בלגן. אדוני השופט... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צב"ר על הבית החדש לשיר (ועל השיר המקורי שלך עצמו, שלא זכרתי). אבל מבחינה לשונית, לא צריך להיות "מאט" במקום "מאיט"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מצטט נהג משאית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא "מביע עמדה", אני חושב בקול רם. אתה לא רואה בעצמך את הבעיה עם הטיעון "זה מפלה לרעה נהגים *מקצועיים*" אני רואה את הבעיה כמובן, אני פשוט חושב שיש בעיה גם בכיוון השני. מדוע? כי אני מניח שכל אחד עושה עברות במידה מסויימת, לרוב עברות קלות (לנהוג במהירות של 115 קמ"ש בכביש של 90), ובמקרים מסויימים גם תופסים אותך. מי שנוהג יותר - עובר יותר עברות, ונתפס יותר. הבעיה שלי עם ההפלייה לרעת הנגעים המקצועיים, היא שאם נגיע לסיטואציה בה היחס שלנו יהיה לכמות המצטברת, ייתכן ופרקטית כמעט כל אחד היה מגיע לאותה כמות - לו רק היה עובד כנהג מקצועי. כלומר, אם אנחנו חושבים שכמות העברות ה"בעייתית" תתרחש אצל נהג מקצועי עם רמת בטיחות של של נהג ממוצע, או אפילו של נהג בעשירון התשיעי של נהיגה בטוחה, זו סוג של "גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה". בוא נקצין את הדרישה - נניח, נגיד שכל מי שיש לו 15 הרשעות1 קודמות הוא רציבידיסט מסוכן - אז אני מניח שגם סבתא שלי, נהגת זהירה למדי שצברה אולי 5 עברות תנועה ב 40 שנות נהיגה, הייתה מגיעה לקלות לרף ה 15 אם הייתה נהגת מקצועית שעובדת בנהיגה למחייתה, 8 שעות כל יום. אז גם אותה החברה הייתה צריכה להוריד מהכביש? ומילא זאת, עוד לפנות "משרה" לנהג צעיר עם פחות נסיון, שהסיבה שלא הגיע לרף המסוכן היא שלא נהג מספיק שנים? 1 אני מזכיר ש'הרשעה' בדיני תעבורה אינה מקרים שהגיעו למשפט, כמו הרשעה בדין הפלילי ה"רגיל". קיבלת קנס ושילמת אותו? נרשמת הרשעה כנגדך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק בשביל דברים כאלו נוצרה שיטת הנקודות, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה נותנת "משקל" שונה לעברות שונות (להבדיל מלסכום הרשעות בצורה 'שטוחה'), אבל העקרון עדיין זהה במובן התיאורטי - מי שנמצא יותר זמן על הכביש יצבור יותר [עברות | נקודות], ואני לא בטוח ש"סכום" טוב כמדד בודד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שלי לא היתה נתינת משקל שווה לכל העברות, וחשבתי שזה מובן מאליו. השאלה שצריך כעת להפנות אליך היא האם לדעתך שיטת הנקודות אינה הוגנת כי אותם כללים מוטלים בה על נהג מקצועי שנמצא על הכביש הרבה שעות ביום ועל הסבתא שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה חוזרת של הודעות קודמות אני רואה שהניסוח היה גרוע ומטעה. הייתית צריך להבהיר שהכוונה היא ל''מספר העברות כשהן משוקללות עפ''י חומרתן'', בדומה לשיטת הניקוד הקיימת. בעצם, כל מה שצריך לעשות הוא לכוונן יותר טוב את השיטה הקיימת כך שקורס נהיגה מונעת לא ימחק נקודות (אם עוד עושים את זה היום. אני לא מעודכן), ומי שצובר מספר גדול מספיק שלהן מורחק מהכביש לצמיתות לפני שהוא מרחיק מהעולם לצמיתות מישהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שחישוב הוגן יותר הוא לפי מספר הנקודות/עברות חלקי מספר השנים שבמהלכן הן נצברו. אחרת א. יש כאן אפליה מובנית בין נהג בן 20 לבין אותו נהג בגיל 50. ב. מי שמתקן את דרכיו והופך לנהג זהיר עדיין סובל מנקודות שצבר בעבר הרחוק. כאלטרנטיבה, הנקודות צריכות להמחק אחרי מספר כלשהו של שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד יתרון בשיטת הנקודות היא שהן מתאפסות לאחר זמן מה, אלא אם עברת כמות עברות מסויימת ואז אתה מקבל "דפוק", ובכמות גבוהה - הכל נשמר. אני מניח שכל ה fine tuning האלו נועדו כדי לייצר מודל פרדקטיבי לנהג "מסוכן" מול נהג "תמים". בכל מקרה, אני מנסה לקחת את השיחה לכיוון המהותי - האם הוגן שיפגע נהג שאמנם במצטבר עובר יותר עברות מהנהג הממוצע, אולם מבחינת רמת סיכון הוא מסוכן פחות מהנהג הממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמה חשוב לגבי רמת הסיכון העתידית מנהג הוא קצב העבירות (כמה עבירות יעשה פר שנה) ולא מספרן בעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, זה לא משנה את הנקודה העיקרית - האם הוגן שיפגע נהג שאמנם במצטבר עובר יותר עברות מהנהג הממוצע "פר שנה", אולם מבחינת רמת סיכון לשעת נהיגה, הוא מסוכן פחות מהנהג הממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת הקורבן הפוטנציאלי זה הוגן בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת המשק כולו, אפשר אולי לחשוב על זה כך: יש צורך במס' כלשהו של שעות נהיגה על רכב כבד (משאיות ואוטובוסים) בשנה כדי לקיים במדינה תעבורה של נוסעים ומטען. אני בכוונה מתרכז ברכב הכבד מפני שאלו רוב הנהגים המקצועיים שמעורבים בתאונות. אם תרצו - אפשר להוסיף גם מוניות ומסחריות למשחק. אנחנו רוצים שסה"כ שעות הנהיגה הנדרשות למשק - כך וכך מיליוני שעות בשנה - ייצרו כמה שפחות תאונות, ולכן היינו רוצים שהנהגים המקצועיים - שנמצאים הכי הרבה על הכביש - יהיו עד כמה שאפשר מהסוג הזהיר ביותר. כיצד לגרום לזה לקרות? א. לעודד נשים לנהוג ברכבים כבדים מפני שהן זהירות יותר. ב. להקפיד על הכשרת נהגים, שעות מנוחה, וכו' כדי למקסם את פוטנציאל הנהיגה הזהירה של נהגים קיימים ג. להוציא מתחום הרכב הכבד (לא בהכרח מהכביש!) את הנהגים הגרועים, כדי שיהיו פחות שעות ביום על הכביש וימצאו לעצמם עבודה אחרת שבה לא יסכנו אחרים. ד. לפתח מערכת רישום/ניקוד שתאתר אוטומטית את הנהגים הגרועים כדי שאפשר יהיה לטפל בהם - משמע, לדאוג שינהגו פחות שעות ביום. ואולי עוד צעדים. האם זה סביר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא נראה שסבתא שלך היתה בקלות משיגה את הגליון הפלילי של הנהג המדובר, כולל 21 חודשי מאסר על סחר בסמים. אבל מה אני יודע, זו סבתא שלך, אני לא מכיר אותה :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הורשע בנהיגה בשיכרות" וגם לא כזה מזמן (2017). למה הרשעה כזאת, בעיקר כשיש לך רקורד עשיר, היא לא שלילת רשיון אוטומטית, אפילו בלי צורך בדיון? את ״אם שותים לא נוהגים״ הייתי מחוקק כחוק יסוד. זה שנותנים לרוצח עלוב שכזה רישיון להרוג זה לא ״תאונה״ אלא כישלון של החברה ושל המערכת. השארה של יצורים כאלה על הכביש הופכת את כל ההליך הבירוקרטי של רישיון נהיגה להליך נלעג וחסר ערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת אגב לעניין נהיגה בשכרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. אני לא מבין בכלל למה החברה שלנו מתלבטת בנושא הזה. לנהוג ברכב *לא* צריכה להיות זכות בסיסית של האזרח ואנחנו צריכים לשלול אותה מאנשים הרבה יותר בקלות. נרקומן או שיכור על ההגה? נתפסת1? שלילה אוטומטית, סע מעכשיו בתחבורה ציבורית ועזוב אותנו באמאש׳ך. אתה נהג מקצועי וזאת הפרנסה שלך? נשמע לי כמו אוי יוי יוי. זפבש״ך והיית צריך לחשוב על זה לפני שהחלטת להיות סכנת מוות לציבור על גלגלים. __________________ 1 כלומר, בסיכוי סביר זאת לא הפעם הראשונה והאחרונה שאתה עושה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכלכלה שלנו עדיין די תלויה בנהגים אנושיים זולים. החמרה של אכיפה וענישה על עברייני תנועה תעלה את המחיר של הנהגים האנושיים (גם בגלל שהם יסעו יותר לאט, גם בגלל שהם יבדקו וייבדקו יותר, גם בגלל שהם יהיו יותר זמן בשלילת רשיון, ובעיקר בגלל שתצטרך להעסיק כח עבודה איכותי יותר) ובנוסף תפגע בשוק באופן עקיף (הנהגים המקצועיים לא יוכלו להחליף את המורים והפקידים שיהפכו להיות נהגים, לכן גם תפסיד כח עבודה איכותי וגם תצטרך לשלם דמי אבטלה לכח עבודה לא כל כך איכותי). נראה לי שעליית המחיר של הנהגים תעלה את המחיר של הרבה ממוצרי הצריכה שלנו ותוריד את איכות חיינו. אפשר לחכות עם המהפכה הספציפית הזאת עד שיהיה לנהגים האנושיים תחליף זול? אומרים שזה קרוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שנעודד יותר נשים להכנס לתחום הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאונות בדרכים גם הן מורידות את איכות חיינו, הלא כן. בטיחות תמיד עולה כסף - בתרופות, בבריכות, במוצרימזון, בייצור מכוניות, יו ניים איט. אין שום סיבה שתחום התובלה יהיה חריג בענין הזה (בייחוד כשלא צריך מחקר מעמיק כדי לדעת כמה הוא קטלני ומסוכן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאונות גם עולות הרבה כסף, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, כמו בתחומים רבים אחרים יש גם כאן מאזן בין בטיחות לעלות. זה לא שמדובר בהפקר מוחלט היום, ולא שיש דרך להפוך את הכבישים לבטוחים לחלוטין1. כדאי לזכור שהמחיר של ירידה באיכות החיים הוא לא רק פחות חליפות, סטייקים וחופשות, אלא גם פחות תרופות לסרטן, פחות מחקר אקדמי, פחות השקעה בכבישים בטוחים, פחות מכוניות חדשות ובטוחות יותר על הכביש וכו'... השאלה היא כמה נשלם (בכסף ובחיי אדם) בשביל עוד בטיחות וכמה נרוויח מזה (בכסף ובחיי אדם). כרגע בישראל יש כ-400 מתים מידי שנה (מקור). כמה זה רחוק מהאופטימום? 1 כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להזכיר שנוסף על ההרוגים יש בערך פי עשרה פצועים קשה, ושערוך סביר יהיה שיש פי מאה בערך פצועים בכלל. מעבר לנזק הבריאותי, הנפשי והכלכלי של עשרות אלפי נפגעים בשנה, הנזק הכלכלי גם הוא מצטבר למיליארדי שקלים. נשמע שעשירית מהסכומים האלה יכולה היתה לשפר מאד את הבטיחות, וודאי אם כל מה שצריך זה להעלות את השכר של כמה נהגי משאיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם נזקים לרכוש ולתוצר, זה מובן מאליו. ה"פחות מעשירית" נשמע לי מופרך. אני לא יופתע אם יתברר שהעלות (כולל בחיי אדם) תהיה יותר מכפולה. אחרי הכל, הבעיה של תאונות דרכים היא לא חדשה ולא יחודית. האפשרות של להחמיר בענישה של נהגים הוא לא חדש או מהפכני. מן הסתם הוא עלה בכל ממשלה ברחבי העולם במהלך 40 השנים האחרונות. אני מניח שהם נתנו לסופרי הבוטנים שלהם לעשות את החשבון, ואם זה היה "פחות מעשירית" היתה איזה ממשלה, איפשהו, שהיתה מנסה לממש את זה (לא מדובר בנושא פוליטי בוער ברוב המדינות), ואפשר היה לשוות את המדינה הזאת לשכנותיה ולאות אם זה עובד. אם לא, אני מניח שהיה איזה סופר בוטנים שהיה עושה את החשבון הזה ומפרסם אותו איפשהו ברשת ומישהו באייל היה מוסיף קישור לחשבון הזה ולא סתם אומר "פחות מעשירית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין, הטיעון שלך הוא - העולם נמצא במצב אופטימום, אחרת מישהו, איפשהו, היה סופר בוטנים ומשנה משהו. סבבה, עם זה אי אפשר להתווכח, בערך כמו עם הטיעון שזה הטוב מכל העולמות כי יצר אותו אלוהים שהוא טוב במהותו. האמת - חסכת לנו הרבה מלל כנראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבנקודה הזאת אנחנו הרבה יותר קרובים לאופטימום ממה שנדמה כששומעים על תאונות דרכים נוראיות. מן הסתם, אמנם לא נמצאים בו - אבל אנחנו גם לא ממש רחוקים ממנו1. כמובן שאפשר להתווכח, זה אפילו פשוט, כל מה שצריך זה (1)להראות חישוב שהוא יותר מזריקת מספרים שמראה לי כמה אנחנו רחוקים מהאופטימום או (2) להראות מדינה שנמצאת במצב משמעותית טוב יותר בזכות נקיטת מדיניות אגרסיבית יותר. 1 ואני מקווה שהאופטימום הזה ישתנה משמעותית במהלך העשור הקרוב. גם בעזרת מכוניות בטוחות יותר, גם בעזרת כבישים בטוחים יותר, גם בעזרת פחות נהגים על הכביש ובעיקר בעזרת פחות נהגים אנושיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיון חביב לטיעון נגד אבל הוא כל כולו נפנופי ידיים, ניחושים והפחדות מאוד לא מבוססות. ב*כמה* החמרה של אכיפה וענישה של עבריינים תעלה את המחיר של הנהגים האנושיים ותפגע בשוק באופן עקיף ותעלה את המחיר של הרבה ממוצרי הצריכה? אני מנחש שאין לך אפילו שמץ של קמצוץ משמץ של מושג. הטיעון שלך (במקסימום) משכנע שצריך להחמיר עם הענישה באופן הדרגתי כדי למדוד את ההשפעות (אם בכלל) שיש לכך על המשק לאורך זמן, אבל זה נכון תמיד עבור כל מי שמבין את היתרונות שבשינויי מדיניות בצורה שמרנית וזהירה מה שהופך את הטיעון הספציפי הזה למיותר, לא רלבנטי ספציפית לנושא הזה ודי חסר ערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנינו מנפנפים ידיים, אבל נראה לי שרק אחד מאיתנו מודע לזה וללא ספק רק אחד מאיתנו מודה בזה1. אני לא יודע בכמה החמרה של אכיפה וענישה של עבריינים תעלה את המחיר של הנהגים האנושיים ותפגע בשוק באופן עקיף ותעלה את המחיר של הרבה ממוצרי הצריכה. לכן כתבתי: "נראה לי ש...". אני מנחש שגם אתה לא. אם כן אתה יודע, ספר, ואז גם אני אדע. תגובה 740559 התעלמה מהעובדה שיכול להיות לזה מחיר כלשהו, או, במילותיה: "אני לא מבין בכלל למה החברה שלנו מתלבטת בנושא הזה". אז הנה, לפחות סיבה אחת2 שגורמת לי, כחלק מהחברה, להתלבט - ולבקש ממך, כחלק מהחברה שחושב שהתלבטות זה בזבוז זמן, להסביר לי למה אתה לא מתלבט. וכהסבר: "נפנופי ידיים, ניחושים והפחדות מאוד לא מבוססות... מיותר, לא רלבנטי ודי חסר ערך" לא משכנע אותי להפסיק להתלבט. 1 שים לב להבדלי הניסוח ביננו. 2 יש עוד כמה, אבל הן לא תועלתניות, ואני מניח שאתה מכיר אותן ושהן לא יגרמו לך להתלבט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הזאת שוב לא הוסיפה שום אינפורמציה לדיון. ״עלול להיות לזה מחיר״ הוא לא טיעון למה לא לעשות משהו אלא טיעון למה צריך לעשות אותו בזהירות. להתלבט לגבי הקצב הרצוי בו צריך לעשות משהו ולהתלבט לגבי אם צריך לעשות משהו זה לא אותו הדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ב''להתלבט לגבי הקצב'' אתה מתכוון לכל קצב (כולל קצב אפסי ושלילי) אז אתה צודק ובאמת לא הוספתי אינפורמציה לדיון... מצד שני, אני לא בטוח ש''אני לא מבין למה אנחנו מתלבטים לגבי זה שצריך לעשות משהו או את ההפך או כלום'' מוסיף יותר מידי אינפורציה לדיון כלשהו. אם ב''להתלבט לגבי הקצב'' אתה לא כולל קצב שלילי ואפסי, אז הוספתי את הנקודה שיכול להיות ששינוי יגרום להרעת המצב, אני לא יודע בכמה ונראה לי (לא ענית) שגם אתה לא. לכן, נראה לי, שיש מקום להתלבט לגבי האם כדאי לעשות שינוי, ואם כן, לאיזה כיוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שאלה - האם אתה האלמוני שרשם את תגובה 740631? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכן. ___ אני כתבתי את התגובה ההיא. אני לא יודע אם השאלה שלך נובעת מסקרנות כנה (ואז התשובה היא כן) או שאתה מנסה להתחכם בקשר להבדל בין רשם לכתב (ואז התשובה היא שאין לי שמץ של מושג מה אתה רוצה לדעת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלי נובעת מהרצון שלי לבדוק אם אני מזהה את סגנון הכתיבה1 של זה שאין לי שום רצון לנהל איתו שום דיון אף פעם כדי שאשתדל יותר לא לבזבז זמן ואנרגיה על להגיב לתגובות שלו בעתיד. מצד אחד אני חש תמיד שהחיים קצרים מידי, אבל מצד שני, כשיוצא לי להחליף איתך כמה דברים באייל, אני מרגיש שהחיים שלי לא קצרים מספיק. _____________ 1 A.L.I.C.E
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז אני אעשה לך את החיים עוד יותר קלים. לצורך העניין, בשביל להקל עליך את הזיהוי, אתה יכול להניח שכל תגובה שאתה קורא ושמוציאה את הבריון שבך נכתבה על ידי (גם אם חתום עליה מגיב אחר, אפילו אם זאת תגובה שלך, גם אם זה לא באייל, גם אם זה לא באינטרנט, בכלל בחיים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עסק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שחושב שאתה והאלמוני בין המגיבים הכי שווים קריאה באייל, לא נותר לי אלא להצטער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לעבור איזו משוכה כדי להעריך את הכתיבה של האלמוני. הוא כמעט תמיד צודק אבל איכשהו לא מובן לבני השיח. במובן זה וגם בשגיאות הכתיב מזכיר לי את סמילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלא עברתי את המשוכה הזו. ומעניין שגם אתה וגם ירדן מהווים בעיני אנטיתזה מוחלטת לסגנון המדובר (אתם מסכימים לאפיון שלו כ-"סכולסטי" או "סופיסטי"?). בין אם אני מסכים אתכם או לא, אני בטוח שאתה מתדיינים מתוך עניין בנושא - ולא כתרגיל רטורי. לעומת זאת כשאני קורא את ההודעות שלו, אני מקבל את הרושם של עורך דין, מומחה במשפט פרוצדורלי, שמשקיע את כל האנרגיה שלו ב-gotchas שאולי נכונים טכנית אבל לא משנים שום דבר מהותי. הוא אולי כמעט תמיד צודק, אבל רק במובן טריוויאלי ולא מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת עובר כאן את הגבול לגבי שיחה בגוף שלישי על מישהו שנוכח איתנו, אז אעצור כאן ורק אומר שהתכוונתי בדיוק לכך שרושם ה''עורך דין'' הראשוני שכל כך מתסכל אינו תמיד עומד כשמנסים לקרוא שוב ומתוך גישה חיובית. כלומר, צריך לצאת מנקודת הנחה שיש לו עניין בנושא עצמו ולהבין את התגובות בהקשר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמח לקבל את רשימת הכותבים הכי שווים באייל לשנת 2020. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים לגבי זה שאני ״בין המגיבים הכי שווים״, אבל כן מתנצל על התרומה השלילית לתרבות הדיון. יש לי פשוט אלרגיה לסגנון שיחה סופיסטי/וכחני/פתילי סמיילי1 ואשתדל פשוט לא לענות במקום לענות שאני לא רוצה לענות (שזה אכן קצת אידיוטי מצידי). _____________ 1 שאני תמיד מדמיין שיש בסופו, אחרי 3500 תגובות, מן כזה ״אהההה!״ של ארנבי מפו הדוב אחרי ש״הוכח״ באופן ״מתמטי״, עם פסאודו-לוגיקה ויומרה להגדיר הגדרות פורמליות בשפה טבעית, שהדובר טעה ולא דייק עד 35 מקומות אחרי הנקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להוסיף ''לתחת'' אם זה נראה לך מתאים יותר. (אני לא יודע מה זה אומר עליך ועלי, אבל לא פעם אתה חוסך עבורי תגובה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי נמשיך מתגובה שלך ל תגובה 740541 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_________ ועוד מתחת לקו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעוד אנחנו מדברים נהג עם 15 הרשעות קודמות מחסל משפחה בתאונה חזיתית בצפון. זוועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי אין מגבלה על מספר הפעמים בהם אפשר לגשת לבחינות הלשכה של עורכי הדין, אבל הסטטיסטיקה שאני מכירה היא שככל שניגשים ליותר בחינות הסיכוי לעבור קטן יותר. אני יכולה לחשוב על כמה הסברים לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי היכן הרופא שלך למד. יש חוסר אחידות בין מוסדות הלימוד - בוגרי הארץ נבחנים בחמש בחינות גמר ארציות הפרוסות על שנתיים. בוגרי חו"ל מבצעים בחינה אחודה כשהם מגיעים לישראל, ללא קשר לבחינות הגמר שעברו-או-לא במדינת הלימודים שלהם. רוב בוגרי חו"ל מגיעים לישראל עם תעודת MD ורשיון לעיסוק ברפואה במדינה בה למדו, כלומר שסיימו את הדרישות האקדמיות - מבחינת המדינה בה למדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקרוא ולבכות, לקרוא ולצרוח, לקרוא ולהקיא, לקרוא ולקלל: "ב-2015 הורשע ערן אזולאי, שדרס למוות נער בכיפור, בנהיגה בשכרות לאחר שהתנגש בגדר בבת ים. רישיונו נפסל ונגזרו עליו מאסר על תנאי ו-350 שעות לתועלת הציבור על אף 41 הרשעות קודמות". הכותרת קצת מטעה, כי הרושם שהיא נותנת היא שהרשיון נשלל לצמיתות, ולא היא. הוא נשלל לשנה וחצי! נהיגה בשכרות לאחר 41 הרשעות קודמות שאחת מהן היתה אף היא על נהיגה בשכרות, והעונש היה על תנאי. מעניין איך השופטת ישנה הלילה, ואני מקווה שכבוד השרה מיכאלי (שבטח לא ישנה טוב בלילה, אבל לא בגלל התאונה אלא בגלל התינוק) תפעל לקביעת עונשי מינימום על עברות תנועה מסוכנות וישא"ק. לדעתי מי שנתפס נוהג תחת השפעה יותר מפעם אחת צריך להיות מורחק מכבישים לכל ימי חייו ומהציבור לאי אילו שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'לפחות יש לו רישיון'. טיעונים לעונש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רשאי להמשיך להקיא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיון הראשון בעניינו של אזולאי, ציין נציג המשטרה: "מסוכנותו זועקת לשמיים. זה תיק של תאונה כתוצאה משכרות בפעם השלישית ולנו יש אינטרס שיגיע לכתב האישום כעצור. יש פה מסוכנות שהתממשה. הבן אדם נוהג לשתות ולהתנהל. אנחנו רוצים אותו תחת השגחתנו. החקירה לגביו מבחינתנו לא הסתיימה. זוהי הפעם השלישית שהוא אוחז בהגה כשהוא שיכור. הוא לא לומד לקח, הפעם התוצאה הייתה טראגית. ברור לכל כי בכיפור יש הרבה אופניים על הכביש. הנהג זלזל בחיי אדם". הקטע שהדגשתי הפתיע אותי. חשבתי שזה אחד מאותם דברים שברורים לכל אבל אסור להגיד אותם מפורשות, ולו רק בגלל שטענת מראה של ההגנה מקזזת את הטיעון הזה, ולמה שהשופט יתחשב דווקא באינטרס של התביעה ולא של ההגנה? כל מה שנשאר מהטיעון, אם כך, הוא החלשתן של הטענות האחרות שכעת חשודות שהן נועדו בעיקרן לסייע לאותו אינטרס משטרתי. ככלל אין לי בעיה עם שחרור עצירים למעצר בית לפחות עד הגשת הצהרת תובע, ובתנאי שהמעצר מפוקח 24/7 בלי הקלות והנחות. "חזקת החפות" היא לא רק סיסמא, יש לה גם משמעויות מעשיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי לציין שהציטוט לקוח מטמקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנהג הפוגע טוען 1 שגם אם הוא היה נהג המאה בנהיגה בטוחה שלא עבר קמצוץ של עבירות תנועה ללא אלכוהול וסמים קלים,הרי שהתאונה הייתה בלתי נמנעת כי הילד - כלומר האופניים - לא היה אמור להיות בכביש 4 ולכן מאי נפקה מינה אם היה שיכור או לא? 1 או שיטען לצורך הדיון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כביש 4 אינו מוגדר ככביש מהיר ומכאן שמותר לרוכבי אופניים לרכוב בו. בפרט, למיטב זכרוני, לא מוצב בכניסות אליו תמרור 412 כך שאין מקום לטעון שלרוכב האופניים היה אסור להיות שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי. תמיד חשבתי שאסור לרכב שם עם אופניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחמ אחמ, זה יום כיפור, אחמ אחמ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את התנועה ביום כיפור בכביש הזה ובמיקום הנוכחי שהתרחשה התאונה. על מנת שאסונות כאלו לא יתרחשו כמו בכל יום כיפור ,אולי הגיע הזמן לחסום את התנועה בכבישים עירוניים לפחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מה להכיר - ביום כיפור לא נוסעים בשום כביש בארץ, לא איילון ולא כביש 4, ועל כן אנשים נוהגים לנסוע עליהם באופניים. מי שחייב לקחת רכב למקרה חרום (כמו שעושים אמבולנסים באותו יום, או כמו שקרה לי פעם כשחזרתי עם ילדה קטנה מחדר מיון שהתארך אחרי כניסת הצום), צריך לנהוג לאט ובזהירות מתוך ידיעה שעל הכביש ישנם אופניים והולכי רגל לא מוגנים. ולכן תקנות היום יום לגבי חוקי התנועה ואיפה מותר לאופניים להיות לא רלוונטיים כלל כאן, והם תירוץ גרוע ומביש למדי, אם אכן אותו נהג או סניגורו העלו אותו על דל שפתיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. להדגיש :אני לא בטוח שזאת הייתה טענתו או טענת עורך דינו,נדמה היה לי שראיתי את הטענה הזאת היכן שהוא ובכל מקרה זאת טענה לעצם הדיון. 2. אני לא מבין למה נושא חשוב וערכי מהמעלה הראשונה של הגבלת תנועה אמור להתבטל מול 'מנהגים' ולא דרך חקיקה ראשית או מקומית,מה גם שאין ל'מנהג' זה התכנות בערים מעורבות וביתר חלקי הארץ. 3. בלי קשר למקרה הספיציפי, להרוג היום רוכבי אופניים יכול להיות מנת חלקו של כל נהג נורמטיבי ככל שיהיה ולהפוך את הנהג לרוצח שפל אם שתה לפני כן בירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 3 נראה קטוע, לא ברור מה בדיוק התכוונת לומר. לנסוע ביום כיפור זה הכי לא נורמטיבי שאני יכול לחשוב עליו (בחישוב מעטפה נראה לי 99.99% לפחות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי ליום כיפור. התכוונתי שזאת מציאות בה כביש סואן עם 3 נתיבים בנהיגה ממוצעת של 90 קמש מתנגשת בנהג אופניים , הופכת כל נהג נורמטיבי - שמעולם לא עבר עבירת תנועה - לרוצח ורוצח שפל אם הוא שתה בירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את דעתי על טענות כאלה כבר כתבתי כמה פעמים, לאחרונה ב תגובה 701847. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין המעצר: 'עו"ד שמיר התנגד לכך ואמר כי ניתן לבצע את שאר פעולות החקירה כשהחשוד במעצר בית ובתנאים מגבילים. "אנחנו לא עוסקים פה בתדמית, אלא בחקירה ובמעצר למשך ימים", אמר. "אם מהלכי החקירה מחייבים שהוא יישאר מאחורי סורג ובריח - אז אני מקבל. אבל פעולות החקירה שנותרו אפשריות להיעשות כשהוא במעצר בית' 1. אהבתי את גישתו הפרקטית של עורך הדין 2. אני באמת לא מבין את פליאתך בעניין האיזונים של הצדדים 1. שופטים מקבלים את עוצמתם השיפוטית רק לאור 'בחינת טענות הצדדים'. 1 או שלא הבנתי את הדגשתך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שה״לנו״ ב ״לנו יש אינטרס שיגיע לכתב האישום כעצור״ מייצג את הציבור ולא את המשטרה (למניעת דריסות נוספות). אפשר לטעון ש״מי שמך״, נציג המשטרה, לטעון בשם הציבור, אבל זה הדבר שראשון שחשבתי כשקראתי את הציטוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שהקאת וקיללת, אתה מוזמן לדפוק את הראש במקרר. מגיע פושע עם רקע עשיר של פשיעה ועבר פלילי 1 ליד ימ"ר נגב ומצלם את עצמו עם רובה סער m16. כשעוצרים אותו ומביאים אותו לבית המשפט הוא טוען שזה איירסופט. המשטרה מנסה להציל את הכבוד העלוב שלה בטענה שהוא ביזה סמלי שלטון. בית המשפט משחרר אותו מהנימוקים "איננו סבורים שיש לראות את האירוע כמבזה את מוסדות המדינה יותר מכל אירוע פלילי אחר, וחבל להיגרר למניפולציות לאומניות" ומשחררים אותו. אתמול בית המשפט האמיתי בשטח נותן לו כדור בראש אגב, 2 אחיו עצורים על ירי לעבר ניידות משטרה ובקרוב אמורים להשתחרר. _____________ 1 המשטרה עצרה אותו לפני כן ומצאו אצלו 2 אקדחים וm16. הוא שוחרר כי הוא טען שהפלילו אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי הוא זה למשל ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומיהי 1 זאת כמשל ושנינה. 1 תימוכין לטיפשות שלא נגמרת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה את ה-41 שלך ומעלה בעוד עשר, אמר אשר בסון לערן אזולאי. אני לא יודע, כמובן, אם התאונה היתה באשמתו, אבל איך ייתכן שאדם בעל 51 הרשעות ימשיך לנהוג בכלי רכב שמשקלו גבוה, ובפרט להיות נהג בתחבורה ציבורית? בכלל לא ברור לי למה אנשים בגיל 76 צריכים לעבוד בעבודות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה ממוצע של עבירה לשנה לאדם שנמצא כל היום על הכביש. זה הרבה? לא בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הרבה מאד, מה זאת אומרת? ועוד יותר, אם תשקלל שאלה כבר הרשעות, ייתכן שהיו עוד מאתיים עבירות שלא הגיעו לכדי הרשעה. כמה עבירות בטיחות אתה מוכן לקבל של קברניט המטוס שבו אתה טס לחופשה באירופה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הסטטיסטיקה האישית שלי, כדי להיות מורשע 51 פעמים צריך לעבור לפחות 5100 עבירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי קבלת דו״ח ללא ערעור היא הרשעה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. לא הבנתי אותך נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שמספר ההחלטות של הקברניט במהלך חייו המקצועיים הוא שבריר מזה של נהג האוטובוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף לידידיה: ממוצע של דו"ח אחד לשנה לנהג מקצועי נשמע לי כמו הישג מאד מרשים, וזה כנראה הופך אותו לנהג זהיר בהרבה מכל מגיבי האייל. לא אתפלא אם הרקורד הזה שם אותו באחוזון העליון (או אף למעלה מזה) של הנהגים הזהירים בארץ (מפורסמת איפשהו סטטיסטיקה בנושא?). יודעים כבר האם סיבת התאונה היא טעות אנוש של הנהג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי כל העברות היו בחמש השנים האחרונות? נהגי האייל אינם מקצועיים, בדיוק כמו שלו היו מנתחים היו הורגים הרבה חולים (בלי הכשרה נוספת) ואם היו טייסים היו מרסקים הרבה מטוסים, ואם היו עושים סלטות על הקורה היו שוברים את המפרקת חמישים פעם (הה). מה זה רלוונטי כאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין המקצועיות רלוונטי לנסועה, הוא נמצא יותר זמן על הכביש בכל יום מנהגים רגילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל הנקודה שלי היא שהציפייה ממקצוענים היא להיות הרבה יותר טובים מהאזרח הממוצע. ובהרבה אני מתכוון הרבה מאד - פי מאה או פי אלף יותר טובים זה לא בלתי סביר. ואני לא חושב שנהג אוטובוס נוסע פי מאה יותר מאזרח רגיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציפייה שנהג אוטובוס יהיה "טוב פי אלף" מנהג טיפוסי היא לא מבוססת (בלשון המעטה). אפילו הסיפא שלך חותרת תחת הציפיה הזו: גם אם נניח שמתמטיקאי מקצועי הוא טוב במתמטיקה "פי אלף"(?) מאזרח רגיל שלא ראה משוואה ריבועית מאז בית הספר, כולנו נוהגים לא מעט (גם אסתכן בדאנינג-קרוגר, ואציע שאולי נהיגה היא תחום עם תקרת מיומנות לא מאד גבוה). אישית אופתע אם יסתבר שזה בכלל אפשרי להיות נהג טוב פי אלף מאזרח רגיל. גם "פי 10" יפתיע אותי (אנחנו מדברים על נהיגת-כביש בתנועה רגילה, לא על נהיגת מירוצים וכדומה, כן?). ואפילו אם בניגוד מוחלט לאינטואיציה שלי קיים שם בחוץ נהג כזה, הג'ון-פון-ניומן של הנהיגה - אז, ובכן, אחד לא מספיק. עוד נקודה שלא עלתה כאן: למיטב ידעתי נהגים מקצועיים מקבלים - ובצדק - תשומת-לב מוגברת משוטרים, מה שמגדיל את הסיכוי שהם יחטפו דו"חות לעומת נהג-סתם זהיר בדיוק באותה מידה, אפילו אחרי ששולטים על משך הזמן בו הם בדרכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הרי יודע טוב כמוני ש"פי אלף" של הפונז היה לשון מטאפורית, כך שניטפוקך תמוה בעיני. הצעה שאולי יכולה לפשט קצת את העניינים: לשקלל את חומרת העברה, גם מבחינת העונש הישיר וגם במספר הנקודות שהיא מדביקה לעבריין, בנזק ההפוטנציאלי שהיא עלולה לגרום, ע"י נוסחה שתתחשב במספר הנוסעים ברכב בשעת ביצוע העברה ובמשקל הרכב אבל גם (במכנה) בקילומטרז' של הנהג (בכך אני נסוג קצת מהעמדה הקודמת שהצגתי, שהיתה אמנם עמדה עקרונית אבל שעתה עברה). המהדרין יכולים להכניס לחשבון גם את הגיל של אותם נוסעים, מתוך הרציונל שסיכון של אדם שאינו יכול לשקול בעצמו את רמת הסיכון שהוא לוקח הוא ארוע חמור יותר. הורים לילדים קטנים שלא יאהבו את זה יכולים פשוט להשאיר את הילדים באוטו נעול לכמה שעות, ובעייתם נפתרת. רוכבי רכב דו-גלגלי דווקא ישמחו משינוי כזה בחוק, אבל מי שמסכן בעיקר את עצמו ומפחית קצת את העומס בכבישים באמת ראוי לעידוד. בהנחה שבאותה נוסחה לא יהיה שום פקטור 1000, יש בזה הגיון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא כתב "פי מאה או פי אלף יותר טובים זה לא בלתי סביר", וזה היה בהקשר של היחס לו יש לצפות בין קצב הדו"חות של נהגים-סתם לקצב הדו"חות של נהגים מקצועיים. אז דווקא הבנתי את המספרים האלה בצורה מאד מילולית. ואם אתה כבר הולך למחוזות האלה, אפשר פשוט לתת לאיזה מתמחה במרכז המחקר של הכנסת לבנות מודל פרדקטיבי של סיכון הנהג (משהו כזה, נניח, עם הפיצ'רים המתבקשים). אבל כולנו יודעים שזו תכנית הגיונית מידי מכדי להיות ריאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה צריך מתמחה בכנסת? אני בטוח שאקטוארים בחברות הביטוח כבר עשו את זה מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שפקטור הנסועה בין נהג מקצועי לאזרח הפשוט לא כל כך גדול (בני מזל נמצאים רק שעה על הכביש כל יום, רבים גם שעתיים בנסיעות לעבודה וחזרה, מה שאומר שבינם לבין מי שנוהג משרה מלאה של 8 שעות ביום יש פקטור של בין 4 עד 8), אזי גם 'פי עשרים' אמור להביא לכך שלנהג מקצועי יהיו פחות הרשעות בשנה ממני. אבל דוגמאות לפקטורים גבוהים שאנחנו מצפים ממקצוענים יש הרבה: הסיכוי שלי להנחית מטוס נוסעים בשלום הוא אפסי מול זה של טייס אל על, שאמור להנחית מאות טיסות בשלום. הסיכוי שלי להבקיע שער במשחק כדורגל הוא הרבה פחות מאלפית מזה של ערן זהבי. הסיכוי שלי לבצע ניתוח מוח (או אפילו בטן) מוצלח הוא זעום יחסית לשל מנתח מקצועי. ואם תשים אותי מול גן ילדים, אחזיק מעמד חצי שעה בקושי מול גננת שתעשה זאת מאות שעות כל שנה. לעומת זאת, כנראה שהסיכוי של ערן זהבי לפתור את הבעיות שאני פותר בעבודתי המקצועית, גם הוא נמוך מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(במידה וזה לא מובן מאליו) 1. יש הבדל בין רמת ההתמקצעות שנסיון מביא במקצועות שונים. תשווה מלצר לרופא או קופאי בסופר למורה. 2. יש תחומים בהם נסיון לא מייצר התמקצעות, רוב בני האדם לא יצליחו להבקיע כמו ערן זהבי גם עם 40 שנות נסיון. יש סיבה שערן זהבי מרוויח כל כך הרבה כסף, וזה לא רק הנסיון. 3. נהג מקצועי רוכש נסיון בהרבה תחומים, שליטה ברכב, תיקון תקלות ברכב, הערכת זמן נסיעה, ניווט בכבישים, סבלנות בפקקים, חניה, נסיעה ברוורס... רובם לא קשורים למספר ההרשעות שנה. 4. יש גבול (שתלוי בתחום) לכמה נסיון משפר את היכולת. ההערכה של פי אלף, פי עשרים, או אפילו פי 1.2 בהקשר של מספר הרשעות לשנה של נהגים מקצועיים לעומת קומיוטרס נראית לא לא שייכת לשום עולם מציאותי שאני מכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדיון האקדמי/לוגי הזה על הסתברויות וחישובי שעות הוא אולי זווית מעניינת, אבל לדעתי הוא חוטא למציאות. כולנו ישבנו במושב האחורי של נהגי מוניות או ראינו איך נהגי אוטובוס (מסוימים) מפרשים את ה״מיקצוענות״ שלהם על הכביש. הסיכוי לפגוש נהג ״מקצועי״ שמפרש את ה״מקצוענות״ שלו כידע וניסיון באופטימיזציות על הכביש הוא סיכוי לא קטן. ב״אופטימיזציות״ אני מתכוון בעיסוק הבלתי פוסק (והמסוכן) של הנהג לחפש את הנקודות בזמן ובמקום בהן הוא יכול לחתוך, לעבור שוב ושוב נתיבים, לקצר, לעקוף, לעשות פרסה, להדחף, לנסוע בניגוד לשילוט ועוד, רק כדי לחסוך עוד איזו שניה פה או איזו שניה שם במהלך יום העבודה כדי להספיק כמה שיותר במינימום זמן (ועם קצת יותר עניין ואקשן מסתם נהיגה משעממת וחסרת ריגושים על הכביש). נהגים כאלה צריך לזהות ולשלול מהם את הרישיון ויפה שעה אחת קודם. עשרות הרשאות (גם אם זה לאורך המון שנים) זה סימן לאדם שלא צריך להיות על הכביש ולא סימן ל״מקצוענות״ בשום צורה או אופן. אם לא למדת לקח אחרי שתפסו אותך בפעם ה-20 איך להיות זהיר הרבה יותר ולהקפיד יותר על חוקי התנועה מ״סתם נהגים״, אתה בפאקינג מקצוע הלא נכון ולא יודע ללמוד מניסיון. יהיה טוב לכולנו עם החוליגנים האלה ירדו מהכביש וילכו לעבוד במשהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא אהבתי את „הרשאות״. אבל הרשעה אחת לשנה, כאשר חלק לא מבוטל מהן (בערך חצי? יותר?) הן על דברים שלא קשורים ישירות לנהיגה פחות תומכים בטענה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבעת על הבעיה בקליפת אגוז: עשרות הרשעות מסתיימות בעשרות הרשאות להמשיך לנהוג. המוזה שנחתה על המקלדת בעקבות זאת, הציקה לי עד שנשברתי, וזה מה שיצא: ו̲ב̲כ̲ל̲ ̲ז̲א̲ת̲ ̲נ̲ו̲ע̲ ̲א̲נ̲ו̲ע̲1 לכל הדעות ובכל השעות קל לטעות בין אות לאות, וכך הרשעות הופכות הרשאות להמשיך בנסיעות, למרות התרעות (או אולי התראות), שתמיד נשמעות. קל לזהות: לנהג מגרעות אי-קיום הוראות וּמהן נובעות בשכיחות, תופעות של שגגות ותלאות שגורמות לפגיעות, ועולות בדמעות על מיתות ופציעות. בין פייטן או אידיוט, אסיים, כיאוֹת: שלום, שלום, ולהִתרעוֹת. (תשואות?) _______________ 1- תשובה לשאלה: מה אמר הנהג כשיצא ממשפטו ה-51 בענייני תחבורה ציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נעיף יותר מדי מהר, יהיו בתחום יותר מדי נהגים צעירים וחסרי נסיון שלא הספיקו להיתפס וגם לא הספיקו לצבור מספיק ניסיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטרנט מספר לי: "לבסון היו 51 הרשעות קודמות ב-55 השנים מאז עלה על הכביש. אחת ההרשעות האחרונות של בסון הייתה ב-2017, על נהיגה באור אדום. בין הרשעות העבר שלו גם שבע הרשעות על מהירות מופרזת, האחרונה שבהן לפני 20 שנה." 20 שנה של ימי עבודה על הכביש, ו-0 דו"חות על מהירות בעשרים השנים האחרונות? ממה שידוע לי בינתיים (לא יותר מהפרטים המופיעים בדיון הנוכחי), סביר יותר שהוא ראוי לצל"ש מאשר לשלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקום אחר באינטרנט1 מפרט לגבי 27 מהעבירות: 6 עבירות חניה אסורה, 5 עבירות אי חגורת בטיחות, 10 עבירות פנס לא תקין, דוח מהירות מופרזת ב-2001, 2 דוחות עקיפה אסורה (האחרון משנת 89), אי ציות לתמרור עצור, אי שמירה על נתיב ימני ב-77 וחצית צומת ברמזור אדום ב2017. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור הפירוט הזה אני מסכים שהוא לא נראה לי חריג או מחשיד בעבריינות סדרתית מסוכנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני באסכולה האומרת ש-50 עבירות ב-50 שנה ע"י נהג מקצועי נראים לי יותר קרובים ל"נהג זהיר" מאשר לנהג מסוכן. הבעיה שלגיליון ההרשאות שלו הצטרפה עדות על התנהגותו במקרה מסויים שמעידה שאולי לא היה צריך לאפשר את המשך הקריירה המקצועית שלו. במקום להטיף לעונשים דרקוניים דוקא כלפי מבצעי עבירות לא מתוכננות מראש, אני חושב שעדיף כיוון אחר. נהגים מקצועיים אמורים לעבור בחינות הכשרה והשתלמויות שאמורות גם לסנן מתוכם את הבלתי מתאימים. אני הייתי בודק אם הפילטר הזה עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתם צודקים בקשר למר בסון, אבל אני רוצה לנטפק ולהדגיש שוב את מה שכולנו יודעים: לא 50 עברות אלא 50 הרשעות, שלפי שער החליפין שלי הוא 5000 עברות לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים. ברגע ששילמת את קנס החנייה למשטרה או ברגע ששלמת על כל אחת מאותן עבירות רבות שהן בבחינת ברירת קנס ,הודית והורשעת לכל צורך שהוא. הדיעה שלי נקבעה בגלל חוויה אישית. נתפסתי על עבירת תנועה כלשהי כאשר מלאו 5 שנים לקבלת רישיון הנהיגה שלי. במרבית התקופה לא היה לי רכב, כך שלא נהגתי יותר מדי. בביה"מ לתעבורה כאשר טענתי לנסיבות להקלת העונש, ציינתי את היותי נהג חדש והרישום הנקי שלי. כעבור רגע פלט מכשיר הפקס על שולחן השופט רצץ של כ-15 דפי מחשב עם כ-20 עבירות שבצעתי, כולל כל עבירת חנייה שעשיתי בתקופה הקצרה בה היה לי רכב. בעניין אחר, עניין הניסיון של נהג מקצועי. ב-20 השנים האחרונות נתפסתי אולי פעם אחת בעבירת תנועה ואני נוהג (לא הרבה). נדמה לי שדבר אחד שניסיון של נהג מקצועי בודאות אמור לתת, זה קצת יותר זהירות בנהיגה והרבה ידע איך להימנע מביצוע עבירות שקל לתפוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון את השוטה, כוונתו היא שברוב המקרים שנהגים מבצעים עברות, הם לא נתפסים. קנס ללא ערעור הוא, כדבריך, הרשעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון ולכן עצם העובדה שהעבירה מופיעה בגליון ההרשעות שלך אינה מעידה שהמדובר בעבירה חריגה או חמורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ולפי החישוב של השוטה שוקי עבר בערך 2000 עברות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה 2000? הוא דיווח על פעם אחת שנתפס, כך שההערכה (לא ממש חישוב, כמובן) שלי היא שהוא עבר עוד 999 ולא נתפס. אגב, אני לא יודע איך לספור נהיגה במהירות מופרזת, שכן פורמלית כל 43-^10 שנ' אפשר לספור עברה חדשה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת שאלה אמפירית שבעקרון ניתנת לבדיקה, אבל אני מסופק אם משרד התחבורה יספק את הנתונים לגבי התפלגות מס' ההרשעות של נהגים בכלל ונהגים מקצועיים בפרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והחלופה היא לשלול את הרשיון אחרי העבירה הרביעית? אני לא כלכלן, אבל נראה לי שזה: * יוריד את מספר הנהגים המקצועיים באופן די משמעותי. * יעלה את העלות של אלה שיבחרו להשאר במקצוע. * יוריד את איכות הנהגים בכביש (במקום נהגים מקצועיים עם 20 שנות נסיון ו-6 עבירות יהיו לך נהגים עם חצי שנה נסיון ו-2 עבירות, אחרי העבירה השלישית הם יעברו לעבוד במלצרות). * יעלה את המחירים של כל מה שתלוי בנהגים מקצועיים (שזה, לפחות לחמש השנים הקרובות, הרבה) * יוריד את הזמינות ויעלה את המחיר של הרבה מוצרים בשוק. * יוריד את איכות החיים. * יוריד את היעילות של השוק. כמי שזכה לקבל הצצה מוקדמת לעתיד הזה, אני לא בטוח שאני ממליץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, אם אתה יוצא מנקודת ההנחה שנהג *חייב* לבצע עברות תנועה, אתה צודק. לו עברות תנועה היו קורות כתוצאה מטעות רגעית, מהסח דעת או מכל אחת הסיבות האחרות שגורמות לאדם לעשות טעות תמימה, הגישה שלך (ושל עומר) הגיונית. רוב גדול של עבירות התנועה שאני רואה (ועושה) אינן כאלה, אלא הן תוצאה של החלטה מודעת לעבור על החוק. אני חושב שמי שפרנסתו תלויה בכך שינהג כחוק יחשוב פעמיים לפני שהוא חוצה קו לבן או גונב רמזור כתדום, במקום לעבור לעבוד במלצרות. במלים אחרות, אני חושב שהעולם קצת פחות דטרמיניסטי מהתמונה שעולה מקו המחשבה הזה, ואם מותר לי להשתמש במילה גסה, *הרתעה* אינה עניין זניח. אני גם לגמרי לא בטוח שנהג מקצועי חדש פחות בטוח מנהג ותיק, שכן בטחון מופרז הוא ספיח כמעט ודאי של וותק נטול תאונות, אבל אולי. אני גם חושב שמי שצבר 51 עבירות תנועה הוא שור מוּעד, ואני לא חושב שבהמות צריכות לנהוג ברכב ממונע, ודאי לא ברכב כבד, ודאי וודאי לא בהסעת בני אדם, וודאי^3 לא בהסעת ילדים. המשפט האחרון שלך לא ברור לי. אתה טוען שזה המצב החוקי בבריטניה, ואלה התוצאות? אם כן אני חייב להודות שזה חדש לי, ואשמח לקבל הפניה למקור. מכל מקום, בניגוד לנימה הבלתי מתפשרת שבה אני מתבטא, אני מסכים לכך שצריך להתחשב במידה מסוימת גם בהתיישנות. איך, כמה ולמה אני לא יודע, אבל לטעמי אם התוצאה היא שנהג בעל 51 הרשעות ממשיך להסיע ילדים משהו באלגוריתם דפוק. מאד. _________________ ׁההודעה הזאת, כמו רבות מאחיותיה בזמן האחרון, אינה אלא מחזור של דברים שכבר כתבתי כאן. אולי צריך להוסיף (ש.ח.) ליד ההודעות שלי, כנהוג בערוצי טלויזיה מסויימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן יוצא מנקודת הנחה שנהג חייב לקבל דו"חות על עבירות תנועה. גם מהסיבות שציינת (טעויות רגעיות והסח הדעת: מעולם לא שמעתי על אדם1, כולל טייסי קרב ומנתחים, שה-error rate שלו הוא 0), גם מכך שביצוע עבירות-תנועה במודע הוא לפעמים ההחלטה הסבירה ביותר בסיטואציה2 ואין לה שום קורלציה לזהירות, וגם מסיבות פרוזאיות יותר, כמו למשל ההכרה בקיומם של שוטרים הסובלים מעודף-מוטיבציה רגעי מסיבות לא עניינות והארסנל הרחב שעומד לרשותם. אני שואל שוב: אתה יודע מה הסטטיסטיקה? אם יתברר שבכל תולדות ישראל לא היה נהג אוטובוס שקיבל פחות מדו"ח אחד לשנה בממוצע, דעתך תשתנה? 1 אנקדוטה צדדית ואישית: אני לא יודע לומר מה השיעור היחסי של עבירות התנועה שביצעתי בטעות, אבל אני משוכנע למדי שהוא לכל הפחות אינו זניח (ולפחות פעם אחת גם עברתי - בטעות - באור אדום). 2 נכון, החמרה משמעותית בענישה או באכיפה יכולה לשנות את המאזן. אישית, לא הייתי רוצה שזה יקרה. אבל זה כבר נושא אחר לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת להערת הרגל הראשונה: חישוב גב-מעטפה פשוט אומר שנהג אוטובוס מקצועי צובר בשנה אחת מספר דומה של שעות-נהיגה לזה שצברתי בכל ימי חיי (אבל אף פעם לא נהגתי הרבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברת פס לבן בכוונה כי המצב לא היה מסוכן? נסעת במהירות מוגזמת למרו ששמת לב לספידומטר? המשכת לנהוג במשך ימים עם פנס אחורי אחד לא תקין? נסעת כמה עשרוצת מטרים ב"אין כניסה" כי השעה היתה שתייים בלילה והרחוב היה ריק לגמרי? על כל פעם שעברת בטעות רמזור אדום, כמה פעמים עברת בכוונה רמזור כתדום? אצלי התשובות על כל אלה ברורות, וההתרשמות שלי ממה שאני רואה מסביבי היא שאני לא חריג מבחינה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השאלה שלך: דעתי היא שאם לאחר יישום החוק "three strikes and you're out" לנהגי רכב כבד (בתיקונים הנדרשים לגבי התיישנות, ולא בהכרח דווקא שלוש, בלה בלה בלה) לא יחול שינוי בכמות עבירות התנועה שנעשות ע"י נהגים כאלה, אסכים איתך ועם האנגלי. אפשר להתחיל מניסוי: החוק יוחל לתקופת נסיון רק על מדגם אקראי של נהגים - יהיה כיף לראות את הדיונים בעליון על חוק כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר עבירת תנועה אחת שעשיתי בהחלטה מודעת לעבור על החוק. אבל, אני לא חושב שזה משנה את העיקרון. גם אם עבירות התנועה של הנהגים המקצועים הן תוצאה של החלטה מודעת, יש משהו שגרם להם להחליט באופן מודע לעבור על החוק. לכן אם העונש על עבירה על החוק יהיה קשה עד כדי סיום הקריירה, תרע דה-פקטו את תנאי העבודה שלהם. אם אני מבין נכון את חוקי ההצע והביקוש, כשאתה מרע את תנאי העבודה בתחום מסויים אתה גורם לעלייה במשכורת ו/או לירידה במספר העובדים. ומכאן נגררים שאר הסעיפים. אני די בטוח שנהג בן 22 פחות בטוח מנהג בן 52. זה לא קשור רק לנסיון בתחום ולנסיון בכביש, אלא גם לגיל באופן כללי (למשל). המשפט האחרון שלי התייחס לניסוי הבריטי בהרעת תנאי העבודה של נהגים מקצועיים והתוצאות שלו כמו שנראו במהלך השבוע האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי המצב כמעט הפוך. אני זוכר מעט מאד עבירות שעשיתי בתוך חוסר תשומת לב (אבל כמובן ייתכן שהן רבות יותר ממה שאני יודע, על אחת כמה וכמה זוכר). הארגומנטציה שלך נכונה, אבל בלי לכמת את החשיבות של אותו "משהו שגרם להם להחליט באופן מודע לעבור על החוק" אי אפשר לעשות איתה הרבה, כי היא יכולה לשמש באותה מידה לגבי כל מקרה רשלנות של בעל מקצוע, כולל מהנדסים בוני גשרים למכביה, מנתחים שעוזבים חולה כדי לרוץ לפרקטיקה הפרטית שלהם או פוליטיקאים שמעניקים ג'ובים למקורביהם. אין לי התנגדות לקביעת גיל מינימום לנהג של רכב כבד (דומני שהבעיה העיקרית עם קשורה לצה"ל). אפשר להשיג זאת ע"י דרישה של 10 שנות נסיון לפחות בנהיגה של רכב קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שההשוואה למהנדסים היא "הוגנת". לנהג מקצועי יש ביום עבודה אולי 100 עבירות תנועה פוטנציאליות שונות, למהנדס גשרים יש (אני חושב) הרבה פחות. גם ההכשרה שמהנדסים עובדים, המבחנים שאנחנו מעבירים אנשים על מנת להכיר בהם כמהנדסים, המשכורות שאנחנו משלמים למהנדסים, ומספר המהנדסים שהשוק צריך שונה באופן די מובהק. הבעיה היא שאם אתה הופך את המקצוע למקצוע שנורא קל לעוף ממנו אנשים לא ירצו להפוך אותו לקריירה. מה שעלול להשאיר אותך רק עם אנשים צעירים שיעבדו עד שימלאו את מלאי העבירות שלהם ויעברו למקצוע אחר. אנשים עם 10 שנות נסיון בנהיגה ברכב קל הם אנשים בני 28-32, רובם מתחילים משפחה, או מתחילים לחשוב על משפחה, ונראה לי שהם יעדיפו לבחור במקצוע עם קצת יותר בטיחות כלכלית. אם אני מבין נכון, כל החוקים האלה מקטינים את ההצע של הנהגים. אני לא יודע בכמה, אבל לוקח הרבה זמן (נגיד 5 שנים) משינוי חוק כזה ועד שהוא משפיע על השוק, וכשהוא משפיע לוקח זמן לתקן. אני הייתי מציע לעשות שינויים כאלה לאט לאט (או, פשוט לחקות שהטכנולוגיה תפתור את הבעיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השוואה לא הוגנת בעיקר כי נהגים עובדים בזמן-אמת, ומהנדסים עובדים offline. מבחינת ה-error-rates עבודתם של מהנדסים היא טריוויאלית יחסית לזו של נהגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לחזק את דבריך בפיסה מהמציאות הישראלית, עכש"י: כבר היום הביקוש לנהגי משאית ואוטובוס בישראל עולה על ההיצע. כמובן, זה בתנאי העבודה הנוכחיים (שכר, ולא רק), ואם תשפר אותם תשפר את נקודת המפגש של הביקוש וההיצע - אבל זה אומר שהקשחת התנאים תעלה במחיר גבוה מאוד, לא באופן תיאורטי אלא מעשי לחלוטין ומיידי למדי, עד כדי אי-ייתכנות. (בגלל מחלת הנפש שלי לבדוק כל דבר מזווית משבר האקלים: משבר היצע של נהגי אוטובוס - רע! משבר היצע של נהגי משאית - טוב! אדרבא, שיתייקרו כל הסחורות. התחלתי לכתוב את ההערה הזו לא ברצינות, ועכשיו אם אני מנסה קצת יותר ברצינות - משבר היצע של נהגי משאית יוביל כנראה לקצת פחות הובלה של סחורות, והרבה יותר הובלה של סחורות בכלי רכב קטנים. לא מכאן יוושע האקלים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משבר היצע של נהגי אוטובוס - רע! משבר היצע של נהגי משאית - טוב! אם הסעת המונים תמיד יותר ירוקה מאוטובוס, הרי בהנחה ויש אפשרות ליישם זאת גם על סחורות על אותו קו של הרכבת הקלה החשמלית למשל שתוכל לשנע את הסחורות בקרונות משא מותאמים אל תוך העיר שתחצה את השכונות ומשם שינוע הסחורה תתבצע על ידי משאיות קטנות חשמליות אל הספקים - הרי שזה דבר אפשרי ליישום גם כיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע נחמד, ולא פשוט. אם לא עושים את זה עדיין במקומות עם תשתית רכבות קלות מפותחת יותר מבישראל, אני משער שזה בגלל שזה מאוד לא פשוט. אבל אני לא פוסל (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי מעסיק הפרט שמנוגד לכיוון הזרימה הכללי של הסיפור: זה שהיא סיימה סטאז' בהצטיינות. מה אנחנו למדים מכך? אפשרות אחת היא שזה לא אומר הרבה. אולי קל לעבור סטאז' בהצטיינות בדרך להיות רופא גרוע, אולי זה יותר קשור ליחסי אנוש מול המנחים. אבל אפשרות אחרת היא שהיא באמת רופאה טובה, עם קושי לעבור בחינות (קורה; היכולת לעבור בחינות היא בוודאי קורלטיבית להצטיינות כרופא, אבל זו בוודאי לא קורלציה מושלמת), וחוסר מזל באקט אחד של רשלנות, שאולי היה יכול לקרות לרופאים רבים, ובכל מקרה ללא קורלציה להצלחה בבחינות. נכתב בכתבה על המקרה שתוצאות בדיקות הדם הראו אינדקציה ברורה וחד-משמעית לאשפוז התינוקת, כך שגם הרופא המתחיל ביותר היה אמור לדעת זאת. הניחוש שלי הוא שאם כך, גם היא ידעה זאת, ולו מתוך קצת עבודה במחלקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני תהיתי בנוגע לנקודה הזאת. בכתבה נאמר "היא סיימה אותו [את הסטאז'] בהצלחה, אפילו בהצטיינות, וקיבלה רישיון ממדינת ישראל לעסוק ברפואה". האם "הצטיינות בסטאז"' זה משהו רשמי ומוגדר היטב (כמו סיום תואר בהצטיינות או בהצטיינות יתרה)? ניחוש שלי - לא, ומדובר בתיאור לא-פורמלי שמישהו מהמרואיינים לכתבה הצמיד לה. אולי אחד הרופאים שמסתובבים כאן (יונתן?) יוכל לשפוך אור. במשפט הקודם בכתבה נאמר שעראר "התחילה ביולי את שנת הסטאז' שלה באחד מבתי החולים המבוקשים ביותר לסטאז' בישראל: המרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה", וזה הקפיץ אותי בקריאה ראשונה. הרי לפני הסטאז', המידע עליה הסתכם בזהות האוניברסיטה המאד לא מכובדת שבה היא לכאורה למדה (פלוס, אולי, הציונים לכאורה שלה משם), והעובדה שלקח לה עשר שנים ו-22 ניסיונות עד שהיא עברה את בחינת הרישוי. אז איך לעזאזל בית חולים מבוקש לוקח דווקא אותה לסטאז'? ואז נזכרתי שהשיבוץ לסטאז' ברפואה בארץ נעשה בהגרלה, ולמיטב ידיעתי, בלי קשר להשגי הסטאז'רים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי לחפש כיצד נקבע היום מי "מצטיין", אבל לא מצאתי. מצד שני, זה לא שהיא סיימה סטאז' עכשיו - אז אני מניח שזה היה במתודולוגיות הקודמות. מה שהיה קורה הוא שבסיום סבב בסטאז' (כל סבב באורך שנע בין 1 ל- 3 חודשים, מתוך 11 חודשי עבודה) הסטאז'ר היה מקבל משוב מהמחלקה: "עובר", "נכשל" ו"מצטיין". מי ש"סיים סטאז' בהצטיינות" הוא זה שהרוב המוחלט (כל?) המשובים שקיבל היו לטובת "ו"מצטיין". מצד שני, יש המון (המון!) סטאז'רים חסרי מוטיבציה או ידע, ומהנסיון שלי לרוב סטאז'ר מקבל את המשוב "מצטיין" אם הביע עניין, מוטיבציה, השתדל להיות מעורה במחלקה ובעבודה, ובאופן כללי היה Team Player - ופחות על כישורים מקצועיים. נכון, אם גרוע באופן מיוחד הוא לא יצטיין, אבל גם זה לא תמיד. מה גם שבבתי חולים גדולים ופופולריים (כמו בילינסון) יש מספיק רופאים ובדר"כ לא משאירים סטאז'ר לבד - אלא בפיקוח מתמיד - כך שיש המון מקום להיות לא-מקצועי בלי להזיק יותר מידי. בקיצור, "הצטיינות בסטאז"' יכולה להנתן בקלות לסטאז'ר בינוני בכישורי הרפואה שלו, אך מוטיבציוני. באשר לחלק השני של מה שכתבת - אתה צודק כמובן. השיבוץ לסטאז' ברפואה הוא בהגרלה, למעט סטודנטים יוצאי דופן (שמקבלים לעיתים הטבות שונות המשתנות באופיין) - אין קשר בין הכישורים המקצועיים לשיבוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, לגבי השיבוץ לסטאז' - מה שנקרא, ''זה לא באג, זה פיצ'ר''. הסיבה שיש הגרלת סטאז' היא כדי לפזר את הסטודנטים כך שהטובים יגיעו גם גם לבתי חולים קטנים מהפריפרייה. אם תשבץ את הסטאז'רים לפי היכולת המקצועית, הגרועים יגיעו למקומות הלא פופולריים, ודווקא אלו מאוד נסמכים על סטאז'רים טובים ומקצועיים. מאידך, סטאז'ר גרוע-עד-בינוני ירוויח משיבוץ בבית חולים חזק ומתוקצב במרכז, כי שם יש מספיק רופאים שישיגיחו עליו וילמדו אותו את רזי המקצוע, וכי מידת העצמאות הנדרשת נמוכה יותר - כך שכמות הנזק שיגרם מטעויות נמוך יותר. באופן אישי אני מאמין שהגרלת סטאז' היא עוול, ולהתלות את הדיפלומה במעבר דירה לשנה, לכתובת שנקבעת בהגרלה, זה לא מוסרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זוהי באמת הגרלה? רוני לינדר סוקרת בדה מרקר את ההשלכה של ההחלטה להפסיק קבלה של רופאים ממגוון מדינות כגון מולדובה וארמניה. לפי המידע בכתבה, 60% מהרופאים החדשים בישראל למדו בחו״ל (אבל לאו דווקא באותן מדינות): ״הנפילה במספר הרופאים צפויה לפגוע בעיקר בפריפריה, שבה עובדים היום הרבה יותר רופאים ורופאות בוגרי חו"ל. כך למשל, 94% מהמתמחים בבית החולים ברזילי הם בוגרי חו"ל, וכמוהם 83% מהמתמחים בבתי החולים זיו ופוריה בצפון, 78% מהמתמחים בבית החולים לגליל (נהריה) ו–98% מהמתמחים בבית החולים הסקוטי בנצרת.״ ומה לגבי אותן מדינות שנפסלו? „ ב–2020, יותר ממחצית מבוגרי הרפואה שמתגוררים ועובדים בצפון הארץ ובדרומה הוכשרו בבתי הספר לרפואה שנפסלו ברפורמה.״ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הכתבה ולא מצאתי בה שום התיחסות לאופן חלוקת הסטאז'רים לבתי החולים ובפרט לא היתה שם טענה שלא מדובר בהגרלה או שהחלוקה היא לפי מדינת הלימוד. אתה אולי מתבלבל בין סטאז'ר (סטודנט שסיים את חובותיו האקדמים אבל עדיין איננו בעל רישיון לעסוק ברפואה) ובין מתמחה (רופא בעל רישיון לעסוק ברפואה כללית שמתמחה בתחום ספציפי בדרך להפוך לרופא מומחה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזי צודק. עם זאת, אוסיף על מה שאמר - זו הגרלה לפי סדר עדיפויות, כלומר היא לא מפזרת סטאז'רים באופן אקראי לחלוטין. בקרב בוגרי חו''ל יש כמות גבוהה יותר של כאלו שגדלו בגליל (למשל, יש יותר ערבים באופן יחסי) ומעוניינים לשוב לשם בסיום הלימודים, כך שהגיוני שהם יאכלסו באופן יחסי יותר תקני סטאז' ובהמשך יותר תקני מתמחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה מ-TheMarker על בחינת הרישוי ברפואה לבוגרי חו"ל, עם הרבה מידע מעניין שלא הכרתי. רק למה, למה האינפוגרפיקה המזעזעת והכושלת הזאת (תחת הכותרת "כישלון מערכתי")? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבה ואדרבה. שתי הערות: א. גם אחרי שהסטודנט עובר את הבחינה בניסיון הראשון או העשירי או העשרים שלו, הוא מגיע לסטאז' (שנה בה עובדים בשלל מחלקות שונות בבתי חולים כ"רופא תחת פיקוח"). בסטאז' אמנם אפשר להכשל... באופן תיאורטי בלבד. מדוע? מי שנכשל נאלץ לחזור על הסבב בשנית, כך שנדיר שמנהל מחלקה יהיה מספיק משוגע/אידאולוג כדי לתת לאסון-המהלך שהגיע אליו להשאר אצלו עוד. עדיף להעביר אותו מהר הלאה ולהפוך אותו בהקדם לבעיה של מישהו אחר. ב. צריך לזכור שיש דרישה לרופאים בינוניים וגם לגרועים - כל עוד הם רופאים עם רשיון. הרי מישהו צריך לעשות תורנות קשה במחלקה פנימית בינונית בבית חולים בינוני, והוא חייב להיות רופא צעיר, וכאלו אין הרבה שרוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Apparently, there was Asst Professor X at a provincial department Y, and he was up for tenure. Professor X's advisor was a famous Japanese mathematician Z at an Ivy League school. Naturally, he was asked for a letter, which he duly sent. The letter said:
X has a very nice body of work, he proved the following interesting theorems, extended such and such results, used such and such techniques... and so on for two pages. The last sentence was: all in all, X is a very good second-rate mathematician. The committee was mortified, but figured that the rest of the letter was so good, they should call Z, since maybe since English was not his native language... So, call they did, and the phone conversation went about the same as the letter: did this, improved that, ..., all in all a very good second-rate mathematician. The committee then said: look, we don't understand why you say he is second-rate!!! to which Z replied: well, I really can't understand why that would be a problem – after all, you are a third rate department. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |