 |
מדענים מתנגשים | 760 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "דת והעידן החדש"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
|
||
|
||||
|
"Let's drop our mental panties and compare the size of our conciousness" המקור שלי: מי היו הפניקים לניסים רפאל גנורמקור מפוקפק אליבא דאשד. |
|
|
 |
|
|
 |
||
|
||||
|
יצאה זה עתה מהדורה חדשה בשפה האנגלית who were the Phoenicians by Nisim R. Ganor ניתן להשיג בסטמצקי ובצומת ספרים כמו גם בamazon.com
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנים בתגובה אחת 1) אני אתעלם מהנימה הדמגוגית הדקה מיני דק שנשזרה אולי מבלי משים בתגובתך: "עם כל חוסר הכבוד שאתה רוחש לליבוביץ' המנוח" בבחינת אחרי מות...אמור וגו' 2) לייבוביץ' היה ידען מופלג, איש אשכולות מדור רב-תחומי שהולך ונעלם. הוא היה וכחן (Debater) משכמו ומעלה, אנליטיקן חריף ואמיץ של חיינו, ומעל לכל, לטעמי, מלמד (במלעיל) בעל פה ובכתב משכמו ומעלה. ובכל זאת תהייה חייב להסכים עימי שגרירתו כאוטוריטה כמעט יחידה לכל נושא גובלת בהגזמה מסוימת, מה עוד שעל דעותיו בהחלט ניתן להיתווכח, והוא היא מוסיף מן הסתם - לתיאבון. 3) אשר "לחובותיהם" כביכול של מדענים (מאיפה באה ההנחה הזו שלך?) אני חושש שלא ירדת לסוף דעתי. הפילוסופיה הכירה בעובדה שאין אמת מוחלטת. יותר מכך, ישנו קושי עצום להגדיר בכלל מהי אמת, מהי משמעותה ואיך אפשר בכלל לדעת מהי פרושה של "משמעות". מכאן באה ההכרה שהמדע פועל בסביבה של היתכנות ואפשרות בלבד. בניגוד למתמטיקה (ואני אשאיר את זה למומחים ממני) המדע מבוסס על תצפיות. כל נסיון ויהיה המסובך ביותר צריך בסופו של דבר לעבור דרך מסננת שמעבירה את התוצאות לדוחות מעבדה. קרי כתיבה על פי חוקים של שפה פרוטוקולית. הדוחות האלה נקראים על ידי שאר המדענים, חולקים עליהם, משיגים עליהם ומסכימים. כשיותר (בכמה יותר?) מסכימים מחולקים התאוריה מתקבלת. הקבילות שלהם איננה מוחלטת. ברם, אם נסתכל בתשומת לב, המדע למעשה איננו מבוסס על תצפיות, אלא הוא מבוסס על תצפיות עד אשר רוב הקהיליה המדעית מסכימה שזה מספיק. משום מגבלות פרקטיות, תקציביות, פוליטיות ועוד. מכאן נובעת עוד תכונה של המדע - הקירוב. מכיוון שאי אפשר לצפות בכל האפשרויות, עורכים רק חלק מהן ומניחים היתכנות על הכלל. ונחזור למתמטיקה - המדע הניסויי שונה מהנחות מתמטיות משום שהוא אמפירי (תצפיתי) ומאושש על ידי סטטיסטיקה, היינו אין אמת מוחלטת. מעבר לזה, המחקר המדעי נתון תחת השפעות חיצוניות. הפוליטיקה של קבלת מענקים, המרקם הסוציולגי של המכון או של החברה, השפעות תאולוגיות ואידאולוגיות שונות, שיקולי ועדת ההשקעות של האוניברסיטה. כל זה מכניס למדע את אלמנט ההסכמה הנדרשת של רוב המדענים והלא-מדענים בתקופה נתונה על התיאוריות התקפות. הילארי פטנאם קרא לזה "ריבוי פני המציאות" . קון אמר שהמדע נראה כאילו שהוא מגלה איזו אמת, אבל יתכן שזה משום שבתוך מה שהוא מכנה "מדע נורמלי" (מדע בין תקופות של מהפכה )ישנה איזו הסכמה בין מדענים על תיאוריות. בין המהפכות כולם נעים פחות או יותר ביחד וכך ישנה מראית של חזית אחידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הילארי פטנאם [ויקיפדיה] נפטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה שקראו את הכתבה "מדענים מתנגשים" על ספרו של עמנואל וליקובסקי חרם בשם המדע בודאי יתענינו לדעת שיצאו עתה בעברית גם עולמות מתנגשים וגם ארץ רעשה. את הספרים ניתן לרכוש או להזמין בחנויות הספרים או באינטרנט באתרי ספרים רבים, ביניהם www.Robinson.co.il, www.mitos.co.il כמו כן בשבוע הספר הקרוב בגני התערוכה בתל-אביב בדוכן של "הוצאת ציבעונים". מצורף סיכום קצר של כמה מספרי וליקובסקי. מתוכם ניתן לרכוש בעברית את תקופות בתוהו - (שחזור ההיסטוריה העתיקה ישראל ומצרים), והמשך תקופות בתוהו - ההיתה תקופת חושך ביוון?, חרם בשם המדע, עולמות מתנגשים וארץ רעשה. ספריו של עמנואל וליקובסקי תורגמו לתריסר שפות ויצאו ברחבי העולם במאות אלפי עותקים, אולם בעברית הם יוצאים עתה לאור לראשונה! ספריו פורסמו בארצות הברית בין 1950 ל-1983, ויצאו לאור במהדורות רבות. הם עוררו וממשיכים לעורר ויכוחים רבים, והיו לספרות קלאסית. עד כדי כך שספרו הראשון, Worlds in Collision, שיצא לאור לראשונה ב-1950, יצא לאחרונה שוב בהוצאת Book of the Month Club. ספרו השני Ages in Chaos, (תקופות בתוהו, תשנ"ז) שיצא לאור ראשונה ב-1952, עומד לצאת שוב בארצות הברית, בין השאר בהפצת Amazon באינטרנט. שם כתוב עליו בסקירת הספרים History and Prehistory #1: "מהמם, משכנע, נחקר ביסודיות, מושלם להפליא, ולעתים קרובות מותקף בצורה לא-רציונלית. הספר הטוב ביותר של המאה העשרים." ועל ספר לידו: "מתחיל טוב. ראה כרונולוגיה טובה יותר ב. ."Ages in Chaos על ספריו של עמנואל וליקובסקי: מחקריו של עמנואל וליקובסקי נעו על שני צירים: ציר המרחב - עדויות ממסורות-עם ומגיאולוגיה סביב כדור הארץ על תהפוכות טבע כלל עולמיות בזמנים היסטוריים - ועל כך מסופר בעולמות מתנגשים ובארץ רעשה; וציר הזמן - בלקחו את הבו-זמניות של זעזועי הטבע הכלל עולמיים כנקודת סינכרון ראשונית מצא וליקובסקי התאמה בין קורות עמי המזרח הקדום, ובמיוחד בין קורות ישראל ומצרים מיציאת מצרים ועד אלכדנדר הגדול - ועל כך מסופר בסדרת תקופות בתוהו. כבר ב-1953, כאשר סקר את ספרו השני של וליקובסקי, תקופות בתוהו - העוסק בסינכרון ההיסטוריה העתיקה של ישראל ומצרים - התפלא עזריאל קרליבך, מייסד "מעריב", על ששני ספריו שיצאו עד אז ברצות הברית עדיין לא תורגמו לעברית. בין השאר כתב : "בלעתי את ספרו הראשון של וליקובסקי [עולמות מתנגשים]...הוא אסף וצירף הוכחות מעולם הפיסיקה והאסטרונומיה, הגיאולוגיה ומסורות-עם קדומות, כדי לרקום את ריקמת הסיפור המרתק כי באדמה הזאת לא הכל התנהג תמיד בסדר ממושמע... וכוכבי-לכת לא תמיד הלכו כפי הנקבע... אודה ולא אבוש: נלכדתי מיד לתיאוריה עצמה, שלפיה גם השמים אינם קופאים על שמריהם, שלפיה יש שינוי, יש הפתעות, יש קפיצות גם בהתפתחות תבל." "ועתה צא ולמד כיצד יתקוממו, יעמדו על נפשותיהם כל המלומדים האלה על וליקובסקי זה. כי הוא חטא בשני העוונות שאין עליהם כפרה גם יחד: גם בגאוניות וגם בכל-מקצועיות, גם במה שאין עליו גושפנקה של צרות אופק מדופלמת באפיק אחד של המדע, וגם במה שהוא אוריגינלי..." בספרו הראשון, עולמות מתנגשים, שעמד במשך חודשים בראש רשימת רבי המכר של non-fiction, מובאות תעודות היסטוריות, מסורות ואגדות-עם סביב העולם כולו - ממצרים ועד נורבגיה, ממקסיקו ועד סין - המעידות על זעזועי טבע כבירים עלי אדמות וברקיע השמים מתוך התקרבות של גרם שמיימי לכדור-הארץ באמצע האלף השני לפסה"נ - ביחוד בזמן יציאת-מצרים. שעה שקרא תגר על דוגמות מדעיות "מקודשות", סיפק פתרונות לאינספור בעיות בהיסטוריה, אסטרונומיה וגיאולוגיה. עולמות מתנגשים זעזע את הממסד המדעי עד כדי כך שאסטרונומים מהארווארד אילצו את המו"ל לוותר על הספר שעה שעמד בראש רשימת רבי המכר. ראה על הסיפור מאחורי הקלעים בחרם בשם המדע (תשס"א). Earth in Upheaval (ארץ רעשה) יצא לאור חמש שנים לאחר "עולמות מתנגשים" כתשובה למבקרים את עולמות מתנגשים שטענו כי לא ניתן לשנות תפיסות במדע על סמך מסורות-עם. בארץ רעשה הביא וליקובסקי הוכחות גיאולוגיות ופליאונטולוגיות לכך שעל כדור-הארץ עברו זעזועים פתאומיים כלל עולמיים גם באמצע האלף השני לפסה"נ. מובאות שם עובדות מפליאות כגון אלמוגים שגדלו באלסקה, ממוטות שנמצאו קפואות זה אלפי שנים כשעשב טרי בין שיניהן, ועצמות דובי קוטב שנמצאו יחד עם אלה של בנות יענה ותנינים. בפרק הסיום כותב וליקובסקי: "תופעות כלל-עולמיות רבות, שעבור כל אחת מהן מחפשים את הגורם לשוא, מוסברות על-ידי אותו גורם." "הגענו מתוך העדות הגיאולוגית למסקנה שאליה גם הגענו דרך המסורות ההיסטוריות והספרותיות של עמי העולם - שכדור-הארץ נתנסה פעמים חוזרות ונשנות בתהפוכות טבע בממדים חובקי עולם, וכי הגורם למאורעות אלה היתה התקרבות של גרם שמימי, וכי כמה מקטסטרופות אלו אירעו לפני כמה אלפי שנים בלבד, בזמנים היסטוריים. "קיבלנו את אותם תאריכים מאוחרים מכל חלקי תבל... משדות הארכיאולוגיה והקלימטולוגיה, משכבות מאובנים, ממפלי מים, משפכי נהרות, מאבקת-צמחים בביצות, ממגורי אגמים, מקרחונים, ממפלסי האוקיאנוסים... המורים כולם על אותם מאורעות ואותם תאריכים." מספר זה ניסו המדענים להתעלם, כדי להמשיך ולטעון שוליקובסקי מסתמך רק על מסורות ואגדות עם, לכן בעברית עולמות מתנגשים וארץ רעשה יצאו עתה לאור בו-זמנית. מ-1962 ואילך, החלו להגיע תגליות מחקר החלל שהפתיעו את האסטרונומים אולם אישרו הרבה מתחזיותיו של וליקובסקי בעולמות מתנגשים. ראה בנספח למהדורה העברית: "אישורים שהגיעו מחקר החלל", שוליקובסקי כתב כעשרים שנה לאחר שעולמות מתנגשים יצא לאור לראשונה. כבר ב-1963 כתב פרופסור הרי הֶס, שהיה דיקן הפקולטה לגיאולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, ויושב-ראש מועצת מדעי החלל של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב, לוליקובסקי: "אתה בסופו של דבר חזית מראש שיופיטר ימצֵא כמקור גלי רדיו, כי לנוגה תימצֵא טמפרטורה גבוהה, שעל השמש ועל שאר גרמי מערכת השמש ימָצאו מטענים חשמליים גדולים, ועוד מספר תחזיות כאלה. על כמה מתחזיות אלו נאמר, כאשר טענת להן, שהן בלתי אפשריות. כולן נחזו על ידך זמן רב לפני שבאה לידינו ההוכחה כי הן נכונות, ומאידך אינני יודע על תחזית כלשהי לה טענת שהוכחה מאז כמוטעית. אני נוטה לחשוב...שיתרונך נובע מכך שאינך כבול על-ידי דעות קדומות וכל מיני טאבו התוחמים את דרך המחשבה של מרביתנו... בין שהנך צודק ובין שהנך טועה, אני מאמין שמגיעה לך הקשבה הוגנת." לאחר שהתגלו תגליות אלה התחילו להזמין את וליקובסקי להרצאות ולסימפוזיונים באוניברסיטאות כגון הארווארד, יֵל, פרינסטון, ובמוסדות מחקר כמו נאסא, RCA ועוד. את תקופות בתוהו (Ages in Chaos, 1952) כתב וליקובסקי במקביל ל"עולמות מתנגשים" אך יצא לאור שנתיים אחרי "עולמות מתנגשים", ובכך, כפי שכתב בהקדמה, פתח חזית חדשה, הפעם מול ההיסטוריונים. בספר מתגלים זיהויים מעניינים ומרגשים כגון, פאפירוס מצרי המדבר על דם במים, תבליטים מצריים המתארים את מסעה של מלכת שבא אל המלך שלמה, תבליט מצרי המתאר את כלי המקדש שבזז שישק, ועוד תגליות הנובעות מן השחזור המוצע, המורות על הצורך לקצר את הכרונולוגיה המצרית בכחמש מאות וחמישים שנה. במהדורה העברית של תקופות בתוהו (תשנ"ז) נוסף פרק בו הביא וליקובסקי ראיות ארכיאולוגיות שהגיעו לאחר שהספר יצא לאור - מיריחו, חצור, נימרוד ועוד - המאוששות את לוח הזמנים המובא בספר, וגם טבלא הממחישה את הכרונולוגיה של השחזור. מאחר שהארכיאולוגיה בכל המזרח התיכון מתבססת על הכרונולוגיה המצרית, תיקון הכרונולוגיה המצרית שמציע וליקובסקי פותר את אי ההתאמות בין קורות ישראל ומצרים, ומתוך כך באות על פתרונן הסתירות שמוצאים הארכיאולוגים בארץ עם התיעוד התנ"כי. תקופות בתוהו - ההיתה תקופת חושך ביוון? כרך זה נשאר בכתב-יד ויצא לאור כספר עד כה רק בעברית. בספר זה, עם תיקון הכרונולוגיה המצרית, מגיע המשך השחזור לפתרון מפתיע בפשטותו ביחס לתעלומת חמש מאות "שנות החשכה" החסרות כביכול ברצף התרבותי של יוון, ופותר את "הבעיה ההומרית" ואת הוויכוחים בין הארכיאולוגים שהתעוררו כמעט בכל אתר חפירות ביוון. בפרק גדול, "אסטרונומיה וכרונולוגיה", (שפורסם כנספח ל-Peples of the Sea) המובא במהדורה העברית בספר על יוון, מראה וליקובסקי שהכרונולוגיה המצרית הנחשבת כמבוססת על אסטרונומיה - אין לה על מה שתסמוך. בספר מובא גם פרק חשוב בנושא "תיארוך בעזרת פחמן רדיואקטיבי". לספר זה הוסיף חתן פרס ישראל, פרופסור דוד פלוסר ז"ל, הקדמה, בה כתב: "האם לא הוּלכנו שולל אחרי כרונולוגיה מצרית כוזבת... האם היתה ההיסטוריה של מצרים הרבה יותר קצרה במציאות מאשר סוברים היום? אם ניתן היה להראות זאת אזי היתה בעיית תקופת החושך ביוון נעלמת. רק מומחים ללא דעה קדומה יכולים לדחות או לקבל את פתרונותיו של וליקובסקי... זכותו של הספר שהוא מביא פתרון לבעיה אמיתית. היהיו מספיק מומחים טובים המוכנים להתמודד עם הפתרון המוצע?" אם וליקובסקי צודק בפרדיגמה החדשה שלו הרי יהיה צורך לעבד מחדש את מחקריהם של ההיסטוריונים והארכיאולוגים, ולכן אין פלא שקשה להם לקבל אותה. Mankind in Amnesia (1982), ערוך מתוך מסות בנושא האלימות והמלחמות שוליקובסקי ייחס לטראומת הקטסטרופות, טראומה שהאנושות נטתה להדחיק ולשכוח. כשם שאדם פרטי העובר טראומה נוטה להדחיקה מן הזכרון, אך היא נשארת בתת-מודע הרוצה לחזור ולחוות אותה, כך האנושות מנסה לחזור ולחוות את הקטסטרופות במלחמות ובפצצות אטומיות. וכפי שהאדם הפרטי, כאשר הוא מבין את שעבר עליו ואת מניעיו התת-הכרתיים יכול להירפא, אולי תוכל גם האנושות, כאשר תכיר בעברה הקשה, להירגע מן הצורך התת הכרתי לחוות אותו שוב. בחרם בשם המדעstargazers and Gravediggers) , 1983), תיעד וליקובסקי, לפי עצתו של אינשטין, איך הגיע למסקנותיו, כיצד הממסד המדעי התנפל והחרים את המו"ל שלו עוד לפני שיצא ספרו הראשון "עולמות מתנגשים" לאור על סמך מאמרים מקדימים (בHarpers ,Readers Digest- ועוד), כלומר לפני שניתן היה לבדוק את העדויות המובאות בו - וכיצד הוא התמודד עם ההתקפות הבלתי הגיוניות. חרם בשם המדע דרמטי ומענין בפני עצמו כתיעוד סוציאולוגי לדרך בה נהגו אנשי מדע בצורה מאוד לא מדעית. מאידך מסופר בו גם כיצד נהגו אנשי מדע הגונים. לכן הוא יענין את אלה שהצורה בה הממסד המדעי מגיב לפרדיגמות חדשות חשובה להם, גם אם התיאוריה עצמה לא מענינת אותם. רוב הספר עוסק בתגובות האסטרונומים (Stargazers) ל"עולמות מתנגשים", ורק סעיפים בודדים דנים בתגובות הארכיאולוגים (Gravediggers) ל"תקופות בתוהו", אולם בארץ בולט עתה במיוחד חוסר הנכונות של ההיסטוריונים והארכיאולוגים להתיחס לשחזור ההיסטוריה העתיקה שוליקובסקי הביא בסדרת "תקופות בתוהו". ואם כי בחו"ל, במיוחד בארה"ב ובאנגליה, מתפרסמים ספרים ומאמרים רבים בנושא שחזור ההיסטוריה העתיקה של וליקובסקי, בארץ גם עתה, שתקופות בתוהו ו-ההיתה תקופת חושך ביוון? יצאו לאור בעברית, אין מאפשרים הבאת שחזור זה לתודעת הסטודנטים. הארכיאולוגים, ביחוד מאוניברסיטת תל-אביב, טוענים עתה, אפילו מעל דפי העיתונות הכללית, שאין למצוא בארכיאולוגיה את המסופר בתנ"ך עד תקופת הממלכה המפולגת. ואכן, אם מחפשים את ההיסטוריה הישראלית בשכבות המתוארכות לפי הכרונולגיה המצרית, שוליקובסקי מוכיח כי היא שגויה, הרי אין פלא שלא מוצאים דבר. מאידך, כאשר מתיחסים לשכבות הארכיאולוגיות בארץ לפי השחזור של וליקובסקי, הכל נמצא שם. אולם גם כאשר נערכו כנסים בנושא (ביחוד אחרי הכתבה הגדולה במוסף הארץ מ29.10.99- בה הוצגה תזה ארכיאולוגית זו בהרחבה, כשלצידה לא תגובות של היסטוריונים או ארכיאולוגים, אלא תגובות של חברי כנסת ושרים מימין ומשמאל) אין מאפשרים יצוג לשחזור המובא בתקופות בתוהו - לא בכנסים, לא בעתונות, ולא באוניברסיטאות - חרם של ממש. חלק מהמשך התגובות הבלתי רציונליות ל"עולמות מתנגשים" תועד בכתב-העת The American Behavioral Scientist, (ספט. 1963) שהוקדש כולו לנושא, ויצא לאחר מכן ככרך The Velikovsky Affair. אולם היו גם מדענים בעלי גישה שונה. כפי שכתב וליקובסקי: "מבין האנשים שבלטו בתחומם ושהפגינו כלפי, מתחילת מחקרי ובמשך השנים, יותר מענין וסימפטיה חולפים, היו רוברט פפיפר, פרופ' ללימודי המזרח הקדום, וראש המחלקה לשפות שמיות באוניברסיטת הארווארד; הוראס קאלן, פילוסוף ומחנך שעמד בראש New School for Social Research; וולטר אדאמס, אסטרונום מנהל מצפי הכוכבים מאונט וילסון ומאונט פאלומר; הרי הס, דיקן הפקולטה לגיאולוגיה בפרינסטון, ויושב-ראש מועצת המנהלים של מדעי-החלל באקדמיה-הלאומית-למדעים, ואלברט אינשטין. הם היו מעטים, אך כל אחד מהם היה גדול גם כבן-אדם." ראה על כך בלפני עלות השחר - שיחות והתכתבות עם אינשטין (תשנ"ה). הסיפור על עולמות מתנגשים אקטואלי בזמננו כי הבעיות והפתרונות שעליהן הצביע וליקובסקי נמצאות כיום בחזית המחקר המדעי: ממצאי חקר החלל, תיאוריות חדשות באבולוציה, וממצאים גיאולוגיים התומכים ברעיונות שלפני כמה עשרות שנים הוכרזו בתוקף כ"שטויות והבלים" על-ידי ברי-הסמכא דאז. מסתבר שהממסד המדעי מתחיל לקבל רבות מן התזות של וליקובסקי, שהיו בחזקת טאבו כאשר יצא "עולמות מתנגשים" לראשונה ב-1950, אם כי בדרך כלל מבלי לנקוב בשמו: 1) שהיו קטסטרופות כלל עולמיות שנגרמו על-ידי גורם חוץ ארצי (אמנם לפני מליוני, לא אלפי שנים - (Alvarez 2 ) שכוכב הלכת נוגה נוצר כנראה בדרך שונה מכל שאר כוכבי הלכת -(טמפרטורה עצומה, סיבוב בכיוון הפוך לכל שאר כוכבי הלכת, ארגון-36 בכמויות המורות על גיל צעיר במיוחד ועוד) 3) שכוחות אלקטרומגנטיים אכן נוטלים חלק משמעותי במערכת השמש. הרבה כתבי-עת העוסקים בתיאוריות של וליקובסקי יצאו או יוצאים בארה"ב ובאנגליה, כגון ,Aeon ,Catastrophism and Ancient History ,Kronos ,Pensee, The Velikovskian Chronology and Catastrophism S.I.S. Review. כמו כן נערכים בארצות אלה כנסים רבים בנושאי מחקריו של וליקובסקי."על-ידי שבירת המחיצות בין המדעים השונים מגיע עמנואל וליקובסקי למסקנות שאליהן לא הגיע שום מדע בפני עצמו. זהו אתגרו האמיתי, ודבר זה הוא ביסוד מחקריו ועקרוני להם." Harpers magazine
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שבישראל החרימו אותו ולא התייחסו כי אם היו מתייחסים אזי מודים הם שיצאו ממצרים ועמדו בהר סיני ואלוקים אמת ותורתו אמת והם מחוייבים לקיימה... ואלוקים ישלח לנו משיחנו גואל צדק במהרה בימינו אמן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי שפשוט תעלי את הספרים לרשת האינטרנט לפחות את חלקם בהצלחה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום רב! בתגובה למאמר שלכם. לידיעתכם כתבתי שני ספרים בשם "2036" שנה בה עלולים לפגוע שני אסטרואידים ולהרוס את כדור הארץ. יחד עם זאת, שמחתי לשמוע שבהוד השרון החלו במיזם לאיסוף לוויינים ישנים בחלל, אותם יאספו באמצעות מכמורת, ממש כמו רשת דייגים גדולה. מובן מאליו שהם יודעים בדיוק את מיקומו של כל לוויין, שסיים את תפקידו ויצא משימוש, בשל דלק שאזל או מסיבה אחרת כלשהי. את החלקים הקטנים ישגרו לעבר האטמוספירה כדי לשרוף אותם עם כניסתם לאטמוספירה ואת החלקים הגדולים יותר יכוונו לעבר מקומות באוקיאנוס, אותם יאספו במועד מאוחר יותר על מנת למחזר את החומרים מהם עשויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני מבין את המהירויות היחסיות של שאריות הלוונים ואת כמות החלקיקים מעשה ידי אדם במסלול, השימוש במכמורת רחוק מלהיות ישים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |