משרד הבריאות אישר לזוג לבחור את מין העובר 1192
לראשונה בישראל אישר משרד הבריאות לזוג לבחור מראש את מין העובר ללא סיבה רפואית.

בני הזוג, שמטופלים בחטיבת הנשים בבית־החולים הדסה עין־כרם, הם חרדים בשנות ה- 20 לחייהם. לאחר מספר ניסיונות להביא ילדים לעולם פנה הזוג למרפאת פריון ושם התברר כי הגבר סובל מליקוי נדיר - אין באשכיו זרע. הרופאים הציעו לזוג להשתמש בתרומת זרע.

הזוג חשש מהתרומה עקב נסיבות יחודיות - הבעל הוא כהן וההורים שואפים לשמור בסוד את עניין התרומה. עם זאת, לו יוולד בן, יאלצו ההורים לחשוף את העניין כאשר ימלאו לו 13 שנה משום שכאשר יעלה לתורה בחגיגת בר המצווה אמורים להכריז עליו כעל כהן, אך במקרה זה, ההכרזה תהייה עבירה הלכתית, שכן הילד אינו בנו הביולוגי של האב. כדי להמנע מהדילמה, החליטו בני הזוג שהם מעוניינים בבת.

היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר הראל, אישרה את הבקשה למרות שאין נימוק רפואי. לדבריה "לאור העובדה שמדובר באדם שההלכה והדת הם נר לרגליו - ולכן קיימת בעבורו בעייתיות בהבאת ילד בנסיבות הקיימות - אבל בד בבד הוא מעוניין להביא ילד לעולם, היה מקום להענות לבקשתו".

בעקבות התקדים מעריכים רופאים כי בעתיד יגדל מספר הבקשות לבחירת מין העובר מנימוקים שאינם רפואיים.

רופאים משתמשים כבר כעשור בשיטה לקביעת מין העובר המכונה "אבחון גנטי טרום־השרשרתי" אולם רק במקרים של חשד למחלות תורשתיות הפוגעות בעיקר בזכרים.
קישורים
הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ערן התעקש שאגיב 100025
(מה זה התעקש? האיציק שלי טמן ראשו בחול מבושה למקרא יציאותיו)
אז הנה תגובה ראשונה לדיון - אני בעד. אין לי שום דבר נגד. ממילא זה מקרה סינגולרי, פרפראות לעיתון.
100032
אי אפשר לארגן תרומה מכהן?
100038
זה בעייתי כי אז יהיה ידוע מי אותו כהן, ובעצם יווצר מצב שכבן א' מתפלל לצד כהן ב', שבאופן עקיף הפרה את אשתו של כהן א' (קרי: השכיב את אשתו ה...)
יצטרכו לקחת זרע מכמה כהנים, לערבב אותו וככה לא ניתן יהיה לדעת (להוציא בדיקה גנטית) מי הוא אותו כהן מסתורי.
בעיית זהות? 100063
האם תרומת זרע והפרייה מלאכותית (שלא מן הבעל) מותרים הלכתית? לפי ההלכה, מה מעמדו של הילד? מאומץ? ממזר? חייזר?
למה? 100350
אם אני לא טועה (ומדובר במידע שמגיע בעיקר מסדרות טלויזיה אמריקאות וסרטים, ככה שהאמינות שלו ממש מוטלת בספק. אבל מה חדש?) אפשר לבקש תרומה מתורם עם תכונות מסויימות. ז'תומרת, הרבה פעמים מבקשים תורם עם מאפיינים חיצונים דומים לאלו של ההורים על מנת שהילד יראה, אני תוהה מה ההגדרה הראויה, "שייך" ‏1 כמה שיותר להורים שלו.

אני די משוכנעת שיש יותר מתורם זרע אחד העונה לשם המשפחה "כהן","כץ" וכדומה.
מה הבעיה פשוט לתת את הזרע שלו?

1ברור לי שזאת לא ההגדרה הראויה. לא מצאתי טובה יותר. אני מניחה שהבנתם למה התכוונתי. שלא יהיה ילד שחום וגבוה לשני הורים בלונדינים בגובה מטר וקרמבו.
למה? 100577
סטטיסטית בטח יש המון תורמים שהם כהנים (או כץ, או כגן, או מה שלא יהיה). אבל בנק הזרע לא מספק לאיש את המידע הזה, וכמעט אף מידע לגבי זהות תורם הזרע. יש כמה פרטים אלמנטריים על בריאותו ומראהו החיצוני, אבל ודאי לא שם המשפחה שלו (=השושלת ממנה הוא בא).

למה? 100581
חשבתי שמערבבים זרע מכמה תורמים?
חביתה? לא. 100587
חביתה? לא. 100591
טוב, משום מה אי פעם הסתובבה השמועה שמערבבים, כדי שלא תוכל להיות תביעת אבהות או משהו.
חביתה? לא. 100631
בעבר, במקרה של בעל עם ספירת זרע נמוכה, תנועתיות איטית, וכו', היו מערבבים את זרע הבעל עם זרע התורם לפני ההשרייה עם הביצית המופרית, ובכוונה לא בודקים האם הזרע המפרה הוא זרע הבעל או זרע התורם, וכך, הבעל תמיד יכול היה לחשוב שאולי מדובר גם בילד ביולוגי שלו. יחד עם הניסיון לדמיון ויזואלי בין התורם לבין הבעל, קל היה להנות מהאשלייה.

היום ניתן להפרות עם כמעט כל זרע, ומשתדלים להשתמש בזרע הבעל בצורות אקטיביות (החדרתו לביצית), ולכן השיטות הללו של הערבוב פחות נפוצות. שכן זרע מתורם ישמש לעיתים קרובות במקרים של בעל חסר זרע לחלוטין.
חביתה? לא. 100642
זה כמו שבהוצאות להורג מול כיתת יורים שמים לאחד היורים כדורי סרק ברובה. וכך כל אחד המיורים יכול לחשוב שאולי הוא לא אחראי למוות של הנידון.

אנחנו מחפשים עכשיו דרך לעשות את זה עם הכיסאות החשמליים. חשבנו לשים כמה ידיות הפעלה שאחת מהן היא ידית דמה אבל זה פוגע בניצול היעיל של כוח האדם שהמוצר שלנו מבטיח.
למה? 100593
אבל הוא לא צריך להגיד את זה לאנשים חיצוניים. אפשר פשוט לסמן שמש קטנה ליד אנשים עם אחד משמות המשפחה הרלוונטים. בדיוק כמו שמציינים צבע עינים או רגישות לקרמבו.
למה? 100596
טכנית ודאי אין בעיה. הבעיה היא בעיקר בגישתם של מנהלי בנק הזרע, שמעדיפים פשוט לא להתעסק עם כאב הראש הזה של "ילדים בהעדפה אישית", חיפוש זהות האב אחר כך וכולי.

אבל אני רואה שהתקיים דיון בנושא הזה בכנסת לפני כמה חודשים, והגיעו גם לשאלת הכהנים:

- לפי מה שאומר ד"ר מרדכי הלפרין, "בית הדין הרבני ביקש שייתנו לו את הנתונים של התורם ולא לאישה ולא לילד".
תקדים מסוכן? 100040
הבעייה העולה מההחלטה היא שהיא מהווה תקדים מסוכן - מה ימנע משופט לאשר בקשה לבחור עובר לפי מאפיין כזה או אחר, שלא מסיבה בריאותית, אלא מסיבה של טעם?
תקדים מסוכן? 100048
ומה הבעייה עם בחירת מין העובר מסיבה של טעם?
תקדים מסוכן? 100076
אני מניחה שיופר איזשהוא איזון טבעי הכרחי - הרי להתעסקות עם הטבע יש השלכות. בוא נדמיין, למשל, שאפשר לשלוט בקלות על מין הילוד. במקרה כזה, רוב אוכלוסיית העולם תעדיף צאצאים זכרים על-פני נקבות, ותוך דור יהיה עודף משמעותי של גברים, מה שישפיע על החברה והתרבות שלנו באופן שקשה לי לשער.
אני, ד''א, בעד.
תקדים מסוכן? 100080
כמה מאיתנו יכולים כלכלית או מעוניינים רגשית בכלל לעבור את התהליך הזה? מה, פתאום אנשים יוותרו לגמרי על הספונטניות, והנשים תעבורנה טיפולי פוריות מכאיבים רק כדי לקבל בן בגובה 1.85 עם עינים כחולות ושער בלונדי?
תקדים מסוכן? 100088
לא הייתי מתפלא אם זה יהפך להיות אופנה (ואנשים מוכנים לסבול בשביל להיות אופנתיים).
תקדים מסוכן? 100089
לכן כתבתי "בקלות יחסית". לו לא היה הדבר כרוך בשום טיפולים מכאיבים, הייתי שמחה לבחור את מין הילד, ואם כבר - שלא יהיו לו/ה נטיות גנטיות למחלות מפחידות, או לשלול מקרים של פיגור שכלי, שיתוק מוחין, SF וכיו"ב. דווקא את המראה לא הייתי רוצה לשנות - לא רוצה בלונדיני/ת מטר-תשעים.
תקדים מסוכן? 100090
אנא תן הערכה לאחוז הזוגות הנשואים בישראל שיהיו מעוניינים בכך (נפשית, כספית והשקעת זמן), ומתוכם אחוז המשפחות שבהן הנשים יהיו מוכנות לעבור את הטיפול ההורמונלי המתמשך והכואב הכרוך בהפרייה חוץ-גופית. אם אתה לא מגיע לסה''כ יותר גבוה מאחוז-שניים אז אני חושב שאני לא ממש מוטרד.
תקדים מסוכן? 100091
אתה יכול להיות רגוע.

כלומר, נכון לעכשיו.

אני לא יודע אם בגלל קיים תהליך לניתוח ותיאור של תכונות העובר (לעומת הבדיקה של מין העובר שזאת בדיקה שכבר קיימת) בצורה זמינה כרגע, אז אני מניח שהמספר הוא אפס עכשיו.
תקדים מסוכן? 100192
אתה שוכח שהיום נשים עוברות טיפולי פוריות מכאיבים במשך שנים, אפילו בשביל הסיכון שיקבלו ילדות שחרחרות, נמוכות ופוזלות. אפילו בשביל שיקבלו *משהו*, כל דבר.
תקדים מסוכן? 100193
כן, אבל זה בשביל שיהיה "משהו", לא בשביל "משהו בלונדי בגובה 1.85".

שאלת רשות: את היית מעוניינת לעבור הליך שכזה כדי להוסיף לבנך/ביתך ההיפותטיים 10 נקודות במבחני IQ ו- 10 סנטימטר לגובה?
תקדים מסוכן? 100198
ממש ובהחלט ובשום אופן לא. אפילו לשלוח אותו לבי''ס למחוננים הייתי מהססת.

מה שאמרתי הוא, שהרבה נשים וגו'. אמונות כמו ''עדיף שזה יהיה הילד שלי ולא ילד מאומץ'' גורמות להן לעבור תהליכים קשים, תוך כאבים פיזיים איומים וסבל נפשי (שלא לדבר על ההוצאה הכספית). בעיניך ובעיני היה אפשר לוותר על כל הסבל הזה, אבל הנה - זה לא מובן מאליו.
אל תהססי 100203
אם הוא זכה (וזאת בהחלט זכיה) להתקבל לבי"ס למחוננים - לכי על זה.
בי"ס למחוננים אינו בי"ס לחנונים, ואינו תחליף לביה"ס הרגיל. זהו חוג העשרה המתקיים אחת לשבוע, ומיועד למי שיכול להרשות לעצמו להפסיד, על בסיס קבוע, יום לימודים אחד בכל שבוע, מבלי לאבד את הכתה (מה שאומר, בערך 50% מהאוכלוסיה, בעוד שבפועל מתקבלים כ 10%, מה שמחזק את הסוגרים הראשונים בתגובה).
אופי הקורסים הנלמדים משתנה מבי"ס אחד למשנהו, אבל באופן כללי, נלמדים שם דברים שאו שלא נלמדים כלל בבית הספר, או שנלמדים בשלבים מאוחרים הרבה יותר.
אל תהססי 100209
אני לא מתכוונת לחוגים אלא לבי''ס מיוחד כמו ''גרץ'' בתל אביב. הסיפורים ששמעתי משם נוגעים לילדים שבעיקר קשה להם לתקשר רגשית עם הזולת - לא שזה נגרם מהעובדה שהם הולכים לביה''ס הזה, כמובן, אבל לו היה לי ילד כזה הייתי שמה את האינטלקט המפותח בצד לרגע ומנסה לעבוד איתו על תקשורת רגשית ותפקוד חברתי תקין יותר.
אל תהססי 100213
לא מכיר את בי''ס גרץ, אבל אני מכיר (שניים מ)מרכזי הלימוד למחוננים (כאלה שאובחנו כמחוננים ע''י משרד החינוך, וגם בתי הספר הם של משרד החינוך). נקודת המוצא שלהם היא לא לנתק את הילד (למעט מאותו יום בשבוע) מהסביבה הטבעית שלו ומבית הספר הרגיל (אגב, אחד התנאים בבתי ספר אלו הוא שעל הילד להשלים את החומר שנילמד בכתתו הרגילה).
למעשה חנוך מחוננים, כמו חנוך לקויי למידה, זהו חינוך מיוחד (במרכאות ובלעדיהן), אלא שכאן ניצחה (מצד הרשויות) הגישה המעדיפה לשלב את הילד החריג בכתה הרגילה.
אל תהססי 100219
יש בירושלים פנימיה לילדים מחוננים. חבר שלי למד שם, ויצא בסדר גמור מבחינה חברתית. יותר ממני, בכל מקרה.
החוגים הללו שאתה מדבר עליהם, למיטב ידיעתי, תופסים רק במהלך היסודי. בחטיבת הביניים ובתיכון, כבר מדובר בכיתה אחת, נפרדת. אני הייתי באחת כזו, אז אני יודע. הילדים אינם מופרדים הרמטית משאר הילדים בביה"ס - הטיולים, ההפסקות, וגם הלימודים במקצועות הבחירה, משותפים עם שאר ביה"ס, אבל רוב רובו של הזמן, הכיתה נמצאת ביחד.

בשבילי, לפחות, זה הציל אותי. 6 שנים עם אותם אנשים, שאף אחד מהם לא קורא לי "חרשן" או "חנון" (אנחנו קראנו לעצמנו חנונים, אבל זה מותר), בלי הצורך להתרגל לכיתה חדשה בתיכון, עם רמת גיבוש שאין ולא יכולה להיות בכיתות אחרות. אני לא רוצה לדעת איפה הייתי היום אם הייתי צריך להתמודד עם חט"ב ותיכון בכיתה רגילה.

תחי כיתת המחוננים!
אל תהססי 100221
אכן, אני מדבר על כתות ד-ט.
אני יודע (מעט) על שתי פנימיות כאלו בירושלים: האחת "ביה"ס למדעים ואומנויות" או משהו דומה, שבו לא נדרשת הצטיינות רב תחומית, אלא עובדים על תגבור הצד החזק של התלמיד, והשניה (והותיקה יותר) היא בי"ס "בויאר", ואני לא ממש יודע האם צריך להיות מאובחן רשמית כ"מחונן" כדי להתקבל, או שסתם יש שם דרישות קבלה גבוהות מהמקובל.
אל תהססי 100224
בויאר הוא ''סתם'' בית ספר ברמה גבוהה מהמקובל.
אל תהססי 100229
אין לי מושג מה זה הצטיינות רב תחומית, אבל בכיתה ו' לא הצטיינתי בשום דבר (הייתי תלמיד טוב, אבל זה באמת לא חוכמה אם אתה בכיתה ו' ואין לך חברים). מה שחיפשו בכיתת מחוננים, אני חושב, זה בעיקר ילדים עם סקרנות טבעית. עד היום אני דרעק בללמוד למבחנים, אבל מאוד נהנה לחקור נושאים באופן עצמאי.
אל תהססי 100234
יכול להיות שהבטוי "הצטיינות רב תחומית" הוא לא כל כך מוצלח (עד פלצני).
הגדרת המחוננות (שנעשית בכתה ג') כוללת בחינה במגוון רחב של נושאים, והחתך נעשה לפי אחוזון מסוים (נדמה לי ש10%, אבל אני לא מוכן להתחייב). מי ששולט בעברית בצורה מדהימה, כולל אוצר מילים ותחביר מעל לרמתו של בוגר אוניברסיטה ממוצע (טוב, לא חוכמה כל כך גדולה...), אבל לא יודע לחבר שתיים ושתיים, כנראה ייכשל. מי שיודע לפתור משוואות דיפרנציאליות מסדר שני, אבל לא מצליח להבין משפט בסיסי בשפת אמו, גם הוא כנראה לא יעבור את הבחינה. לעומתם מי שאוצר המילים שלו (קצת) מעל הממוצע, והוא גם מתמודד ללא קושי עם האריתמטיקה הנלמדת בכתה ג', ויש לו מעט ידע כללי נוסף - כנראה שיעבור את המיון (לפחות את השלב הראשון).
לעומת זאת על מנת להתקבל לבי"ס לאומנויות ומדעים לא צריך להיות מחונן (אם כי זה לא מזיק). עדיף להצטיין בצורה משמעותית בתחום אחד (מתמטיקה, ביולוגיה, ציור, מוזיקה- לא חשוב). בתחומים האחרים אתה יכול להיות טוב (אין מניעה), בסדר, בינוני, ואולי גם פחות מכך.
אל תהססי 100503
''בית הספר למדעים ואומנויות'' או בשמו השני ''הפנימיה למצוינות''. מקבל תלמידים בתנאי פנימיה שיש להם נגיעה למדעים ולאומנויות עם דגש רב בהרבה על המדעים.
בית ספר בויאר הוא בית ספר תיכון לכל דבר (ואפילו לא התיכון הטוב ביותר בירושלים) מה שמייחד אותו היא הפנימיה שמקבצת אליה ילדים מחוננים ומוצלחים במיוחד מאזורים נחשלים וטעוני טיפוח.
אל תהססי 298543
איילת בועזסון חביבתי,

נראה שאין לך מושג על מה את מדברת. בויאר הוא בי"ס ברמה גבוהה מאוד ובנוסף לתלמידים מצטיינים ומוכשרים הרבה מעל לממוצע מאזורים טעוני טיפוח, רוב אוכלוסיית התלמידים הם תלמידים מבתים מבוססים מירושלים ומחוצה לה. האם הקנאה מדברת מגרונך?
אל תהססי 298611
מה במה שכתבת כאן סותר את מה שאיילת אמרה? ומה במה שאיילת אמרה רמז על התייחסות שלילית לתיכון האמור? איפה הקנאה בדיוק?
אל תהססי 100279
זה לא מכונה בשפה יפה "מגמה מדעית" ואת תמידי אותה כתה מדעית רואים באופן מעצבן בכמעט כל המסלולים ושיעורי המקצועות המורחבים בביה"ס ?
אני אישית זוכר שתמיד היו כמה מהם עוברים ושבים משיעורי מגמת מחשבים בדרכם מחמש יחידות ספרות וממשיכים לחמש יחידות אלקטרוניקה או משהו מעצבן באופן דומה.
אל תהססי 100958
לא, מה שאתה מתאר נשמע לי יותר כמו מה שאני מכיר כ"כיתת מצוינות" - לדחוס כמה שיותר לימודים פורמליים. כיתת המחוננים שמה דגש לא על לימודים בית-ספריים רגילים (אבל הרבה), אלא על הבאת תכנים מבחוץ והתעמקות בתכנים מסוימים מעבר לרמה הבית-ספרית. כיתת מצוינות אכן נוטה לכיוון דחיסת כמויות אדירות של יחידות לימוד (אחותי הייתה בכיתה כזו. אני לא הייתי מתקבל, אם הייתי מנסה).

בביה"ס שלי לא היו מגמות, אלא מקצועות בחירה (אני עשיתי מחשבים ושילוב כלכלה-מדע המדינה, ממנו פרשתי בסוף בגלל שנכשלתי במדה"מ... ואז הלכתי ללמוד את זה באוניברסיטה. איש מוזר אני). למיטב ידיעתי, אף אחד לא עשה יותר מקצועות בחירה ממה שעשו כל אחד מהתלמידים האחרים. הבדלים: כל הכיתה למדה אנגלית ומתמטיקה ברמה של חמש יחידות (מוגבר) ביחד (חוץ מתלמידים שבחרו לעבוד להקבצות הרגילות. אני למשל למדתי לחמש יחידות מתמטיקה עם הכיתה ה"רגילה", כי התקשיתי לעמוד בקצב של כיתת המחוננים).
איש מוזר 100985
טוב. סלחתי לך.
גם אני לא מכירה את גרץ. 100357
אבל אני כן מכירה בית ספר אחר שפעל במתכונת של "יום בשבוע". לא שוס היסטרי. הייתי שנתיים שבסופן הסברתי באופן שקול והגיוני למנהלת למה אין לי שום כוונה לחזור לשנה השלישית. היא מצידה לא הצליחה להבין איך אני יכולה בכלל לשקול דבר כזה, והזהירה אותי שזאת החלטה בלתי-הפיכה (אבוי, הדרמטיות!) ושאני לא אוכל להתחרט.‏1
אני מצידי, התעקשתי להסביר לה (ולא פחותמזה, לאמא) שהנושאים שמתעקשים ללמד שם ממש לא מעניינים אותי, שהילדים שם לא מתעניינים בדברים שדומים לשלי, ושזאת לא הסקרנות שלי שמתפתחת שם, אלא כישורי הקומיקס.

מסקנה? אם היפו תתגלה כמחוננת (הנשמה) אני אשמח לשלוח אותה לבית ספר כזה, אתן לה לבחון את כל האפשרויות,ואם היא תחליט שהיא לא רוצה, אני אמצא אפיקים אחרים שיענו לה על השאלות שאני לא אוכל לענות לה עליהן.

1מה שגורם לעובדה ששנה אחר כך היא התקשרה לשאול אם אני רוצה לחזור להיות די תמוהה.נו, מבוגרים אף פעם לא היו עקביים.
גם אני לא מכירה את גרץ. 100362
אני זוכר את המבט הנעלב של הבוחנת הפסיכוטכנית בירפ''א כשאמרתי לה שאני לא מעוניין להיות טייס. היא הסבירה לי שאם אני חותם על טופס הויתור לא אוכל להתנדב לקורס טייס במשך שנה שלמה.

כאילו שהיה לי איזשהו סיכוי לעבור את הבדיקות הבריאותיות אחרי שהתחצפתי לרופא השיניים הפאשיסט...
ואני מוצאת עצמי בחברה טובה(?) 106664
אני קוראת פה נציג של משרד החינוך שטוען שהתמקדות בחינוך למדעים פוגעת בכישורים אחרים של הילד. נורא מוזר, ממש מוזר, כשזה בא מהצד שלו.

כה אמר איברהים עודי, מהמגזר הערבי במשרד החינוך:

"...העניין של מדע וטכנולוגיה, מדעים זה חשוב, וטכנולוגיה זה עוד יותר חשוב, אבל מאז שחיברו אותם ביחד, ומדברים על זה יום ולילה יש לי הרושם שכאן ממציאים איזו דת חדשה לאדם המודרני. מצד שני כל התכנית הזאת היא לא דמוקרטית, היא יורה בתלמיד בשכל שלו, ומתעלמת משאר גופו, ומכל כוחותיו המוטוריים. אני מפחד, כעובד שעובד 28 שנים במשרד החינוך, שאנחנו נשיג בדיוק את ההפך והתלמיד במקום שיתחנך יהיה מופרע ויתעסק בקונפליקטים פנימיים אצלו והן מצד השכל מה שיחדירו לו ומצד שני ההזנחה משאר כוחותיו בגופו ואז אינני יודע לאן זה מוביל, תודה רבה".

מנחה: "הערות מאוד מעניינות אבל מצדיקות סימפוזיון נפרד...".

העילגות המסוימת, אגב, היא מובנת - זה מתוך תמליל של דיון שנערך בבית הנשיא בחודש פברואר, בנושא "חינוך למדע וטכנולוגיה בפריפריה - כרטיס הכניסה לחוג הרווחה הכלכלית", ונאגד לחוברת בשם זה. כולם יוצאים קצת עילגים בתימלול הזה.
תקדים מסוכן? 100292
הבעיה האמיתית איננה כעת, אלא במצב התיאורטי בו הרבה זוגות מוכנים לעבור טיפולים גנטיים טרום לידתיים. ואז, הורים שלא מצטרפים לסחף, יולדים בהכרח ילדים שווים פחות (יחסית).
תקדים מסוכן? 100296
הטענה שלי היא שמצב שכזה לא יגיע, עקב הסיבות שציינתי. רוצה עוד? טיפול פולשני, עוגמת נפש, סיכוני זיהום וכו'.
תקדים מסוכן? 100300
אבל עם הזמן, ייתכן והטיפול יהפוך לפחות פולשני, מלווה בפחות עוגמת נפש, בפחות סיכון, וכו' וכו'.
או משהו בדומה לדיקור מי שפיר, שתפס כל כך, למרות הסיכונים.

ואז, נשים שמתכננות שני ילדים בלבד, ייתכן ויסכימו לעבור סדרה של טיפולים לפני כל לידה, בכדי להגיע לתוצר אופטימלי.

אני לא חושבת שזו אפשרות מופרכת.
בחן למשל את הסיבות להפלה כיום. הפלה היא ללא ספק פעולה בעלת סיכון והמון עוגמת נפש. ומסתבר, שנשים מסכימות להפיל ילדים לא רק בגלל מומים רציניים או ודאיים, אלא גם בגלל מומים קוסמטיים קלים.

הפריות מבחנה בנשים שהן בריאות, בעלות ביוץ סדיר ובלי בעיות גניקולוגיות מיוחדות, אינן הטיפול הקשה ביותר הקיים. ואני בהחלט יכולה לדמיין מצב בעולם המערבי בו זוגות בוחרים במכוון בהפריית מבחנה, העובר הפוטנציאלי עובר בדיקה (ואפילו שינוי) גנטי, ורק אז מוחדר לרחם.
תקדים מסוכן? 100304
אם כבר מפליגים על כנפי הדמיון, אולי יהיה אפשר לגרום לגבר ליצור רק תאי זרע עם X או Y לפי בחירתו (אמבטיה חמה ואיזה הורמון, נניח).
תקדים מסוכן? 100339
או לחילופין, מה שאפילו פחות מדע בדיוני נכון להיום, לגרום לאישה לקלוט דווקא זרע XX או זרע XY באמצעות שינוי תנאי הרחם (חומציות-בסיסיות).
(זה עוד לא קיים, אבל זה בהחלט עשוי להגיע).
תקדים מסוכן? 100308
את יודעת משהו, את צודקת. הדוגמה של הפלות ואפשרות לטיפול פולשני פחות בעתיד + הנטיה לתכנון משפחה בעולם המערבי שיכנעו אותי. עם זאת, נשאר עדיין חלק גדול של העולם (אלא אם כן יהיה שוויון ואחלה לכולם) שלא ישתתף בחגיגה, ויהיו גם כאלו שסתם לא מעוניינים בטיפול הזה. נחכה ונראה.
תקדים מסוכן? 100786
מעניין שעל טענה בסיסית שלך איש לא ערער - אתה מניח שכמעט כולם יעדיפו בנים. בחברה דתית/מסורתית, ניתן להבין זאת. אבל מה גורם לך לחשוב שבחברה מערבית (ארה"ב למשל) תתקיים אותה התופעה? מה גורם לך לחשוב שנשים תסכמנה לכך? עד כמה נפוצה בארה"ב התופעה של משפחות בהם ההורים ממשיכים להביא עוד ועוד ילדים עד שמגיע בן זכר?
HU? 100787
זו לא הייתה ממש טענה בסיסית שלי, אני חושב. הבאתי את זה כדוגמה כאן:
תגובה 100080
אבל זו רק דוגמה. אני לא חושב שהשתמע ממנה ש"בן זכר זה האידאל".
תקדים מסוכן? 100801
אכן.

מה שייתכן שיקרה הוא שמשפחות עם כמה צאצאים ממין אחד, יבקשו לקבוע את מינו של הצאצא הבא כך שיהיה בן המין השני. לגבי האוכלוסיה כולה לא יהיה בכך משום שינוי ביחס זכרים:נקבות, ולגבי אותן משפחות הן יזכו בחוויה של צאצאים משני המינים. יכולה להיות לזה אפילו השפעה (אם כי שולית) בכיוון צמצום הילודה: אני מכיר לפחות שתי משפחות שהיו עוצרות אחרי הילד השני אם הוא היה מהמין הנכון, קרי מהמין השונה מאחיו/אחותו הבכורים, אלא שבפועל הן הולידו ילד נוסף.

הניחוש שלי הוא שבעולם המערבי מס' הילדים יתייצב על שניים, אחד מכל מין. נראה לי שזאת סיבה טובה לועדת הדמוגרפיה של בניזרי לאשר את בחירת מין התינוק רק לזוגות לא יהודיים. יכול להיות נחמד לראות אנשים שדווקא מנסים להוכיח את אי-יהדותם, לשם שינוי.
תקדים מסוכן? 100909
האם אני צריך להוכיח את אי-יהדותי, או שיש צורך לגוף חיצוני להוכיח שאני כן יהודי, כנגד טענתי?

ואיך אני מוכיח שאין לי אחות?
תקדים מסוכן? 100931
אה, זה יהיה תלוי בבניזרי, אבל תנסה להתחיל מהוכחה שאמך לא יהודיה ואח''כ תביא אישור מכל הרבנים האורתודוכסים שלא עברת אצלם גיור.

הצעד הראשון רקורסיבי משהו, אבל למרבה השמחה הוא נעצר אצל שרה אימנו.
תקדים מסוכן? 100935
(האמת שיש לי אחות)

חובת ההוכחה היא על טוען הטענה החיובית, טענת הקיום.
תקדים מסוכן? 100987
עקב חוסר תיעוד הרקורסיה תיעצר איפשהו בתקופת הרנסנס, ותכריז על האדם המדובר כלא יהודי, סביר להניח.
תקדים מסוכן? 100313
אני מסכים עם טלי. במוקדם או במאוחר השאלה היחידה שתיוותר היא השאלה הדמוגרפית. לא יהיה ניתן להחזיק את השד הזה בבקבוק לאורך יותר מדי זמן. הידע איכשהו ישתחרר לציבור הרחב, מרפאות פרטיות יצוצו להן, וגם אם העיסוק יוכרז כלא חוקי הוא עדיין יתבצע מתחת לפני השטח, במוקדם או במאוחר.

עדיף למסד את העניין לפני שהוא מתחיל. רשיונות למרפאות שעוסקות בתחום של ''הפריות מלאכותיות'', מיסים כבדים שיצמצמו את התופעה לשכבות יותר אמידות באוכלוסיה, ומעל הכל פיקוח קפדני על המספרים, כדי לשמור על האיזון שקיים היום בחברה.
תקדים מסוכן? 100316
ככל שהשיטה הזאת תתקדם ותשתכלל, היא עדיין תשאר (בעיקרה) בעולם הראשון, ואילו בארצות כמו סין או הודו, היא תהיה נחלתם של שכבות מצומצמות בלבד.
אני מניח שבעולם הראשון החלוקה בין המעדיפים בנים למעדיפים בנות היא די מאוזנת, ואם לא, יקומו אותם סוחרים זריזים הפועלים בניגוד למגמה. בקיצור נראה לי כי (שוב) אנחנו נובחים על העץ הלא נכון. (מה גם שהנביחות לא יועילו. היכן שיש אפשרות ויש רצון - הם נפגשים).
תקדים מסוכן? 100320
אני מסכים בהחלט עם הקביעה הראשונה.
לגבי הסוחרים, אם הם פועלים מחוץ לחוק, בזמן שעדיין קיימת ה''אופציה החוקית'', אז זה מספיק טוב לדעתי. קשה לי להאמין שזה מה שיגרום לשינוי דראסטי באיזון בין גברים לנשים בעולם.
100359
נו, איך שהעלית את הנושא נתקפתי דחף לא רצוני לצייץ בשקט "מה קרה בגטקה! מה קרה בגטקה!"‏1 סרט מעולה. פשוט מעולה, שמתעסק בדיוק בשאלה הזו.

1 ובאנגלית- סתם "גטקה" (נו, אני לא יודעת איך מאייתים, תעזבו אותי)

________
העלמה עפרונית, מצייצת בשקט
Gattaca 100361
אכן, ע''ע חביבה 100377
הסרט מתאר עולם שבו השבחה גנטית היא נורמה, וכמעט אין בני אדם שלא שיחקו ותיכנתו להם את הגנים. אומרים שזה אחד מסרטי המד"ב המעולים ביותר שיש, אבל לדעתי זה סתם סרט טוב עד מצוין.
גטקה 100457
לא אחד המעולים ביותר שיש, אבל בהחלט מעניין וסוחף. אני בספק אם נגיע יום אחד למצב המתואר בסרט. נראה לי יותר הגיוני שלאט-לאט ייעלמו מומים מולדים ומחלות תורשתיות, וגם זה רק אם טיפולי ההפרייה יהפכו לפשוטים יחסית. במצב הנוכחי, נדמה לי שרוב ההורים יעדיפו לקחת את הסיכון מאשר לבצע הפריה מלאכותית שאמנם תבטיח ילד בלי פגמים, אך תהיה יקרה מאוד ותצריך טיפולים ממושכים ומכאיבים.
גטקה 100460
נכון שלא נגיע בדיוק לאותו מצב, אבל זה בעיקר מפני שהסרט מתרחש בחברה דיקטטורית - האנשים נכפים לבצע שינויים גנטיים בעצמם ובילדיהם, ומי שלא מציית נפלט מהמערכת או מסתכן בחייו. בהינתן שאנחנו חיים בחברה דמוקרטית, ייתכנו צורות אחרות של ''לחץ גנטי חברתי'' שכזה (כפי שכבר אמרו פה), בדרכים שהדמוקרטיה מכירה.
גטקה 100468
האם צפינו באותו הסרט? הסרט מתרחש בחברה דמוקרטית דומה לזו הקיימת היום, ואף אחד לא נכפה לבצע שינויים גנטיים. גטקה עצמה, יחידת-עילית מצומצמת מאוד, מבצעת את מיון המועמדים שלה על-פי גנטיקה, בעוד שאר החברה מתנהלת כרגיל, כמובן.
גטקה 100484
שכחת שבגטקה מי שלא מושבח גנטית נקרא Invalid ומוזנח בצד החברה, בתפקיד שולי ועלוב, מבלי יכולת להתקדם מעבר למעמד של עובד ניקיון פשוט, בלי קשר ליכולות שלו בפועל ? להיפך ישנה גזענות קשה במעוגנת בחוק נגד מי שאינו מושבח גנטית. על זה כל הסרט...
גטקה 100491
צודק - אחת האמירות המרכזיות של הסרט היא כיצד דיפרנציאציה מעמדית מקבלת סימוכין גנטיים (בניגוד להיום, כשלכאורה כל אחד יכול להגיע להיות כל דבר, אך למעשה הוא מנותב למעמד באותה עצמה, רק באופן סמוי ובלי ההצדקה הגנטית). לדעתי זה דווקא מחזק את הטענה כי העתיד שבסרט הוא ריאלי - הסרט מרמז כי בחברה דמוקרטית (ולא דיקטטורית) ייתכן ניתוב מעמדי ממוסד על בסיס גנטי. ושוב, ייתכן כי הוא אף מרמז לניתוב זהה הקיים כיום, רק מתחת לפני השטח ובלי הצדקה גנטית.
גטקה 100493
זה לא הפוך ? דיפרנציאציה גנטית מקבלת סימוכין מעמדי ? אני לא לגמרי מסכים עם הקביעה שלך. נכון שהמציאות רחוקה משוויון זכויות מלא, אבל מה שבסופו של דבר יקבע את ערכו של אדם בעיני הסביבה שלו זה מבחן התוצאה -גם אם נולדת עם כמה מומים קשים, אתה עדיין יכול להוכיח לכולם שיש דברים שאתה כן מסוגל לעשות - ע"ע הוקינג.

מעמדות תמיד יהיו בחברה האנושית לפחות עד שנשחק עם הגנים שקובעים את ההתנהגות האינסטנקטיבית שלנו וניפטר מכמה הרגלים ישנים מהמערה. אפשר לתרץ את עניין המעמדות בחברה דמוקרטית ליברלית בכך שאילו ש"שווים יותר", תיאורטית תורמים יותר לחברה (רופאים, מדענים, מנהיגים, אנשי עסקים וכו'), אבל בשורה התחתונה ישנם מעמדות, והם נקבעים ע"י איזשהו סולם "נוצות טווס" שיצרנו לעצמנו, ומשם והלאה החיים שלנו הם מירוץ אחד ארוך בדרך להשיג לעצמנו כמה שיותר נוצות, כמה שיותר יפות. מה שיקבע בסופו של דבר מעמד של פרט בחברה שלנו, הוא ההצלחה האישית שלו במירוץ הזה.

מה שהיה מעוות בגטקה לא היה המעמדות עצמם, או העובדה שציפו מהמושבחים להיות טובים יותר מהלא מושבחים, אלה שהמעמד של אדם נקבע ביום היוולדו עפ"י המפרט הגנטי שלו, ולא משנה מה באמת הוא היה מסוגל או לא מסוגל לעשות בפועל. למי שנולד עם מפרט טכני גבוה מובטחים חיים מאושרים ומלאי מותרות גם אם אינו תורם דבר לסביבה שלו, ולעומתו מי שמסוגל להרבה יותר ממנו לא מקבל כלל את ההזדמנות להוכיח את עצמו, אם אין לו מפרט גנטי גבוה.

או ככה לפחות אני הבנתי את הסרט...
גטקה 100506
הוקינג היה ויישאר היוצא מן הכלל.

החברה המערבית-ליברלית אכן גורסת שלטון מריטוקרטיה כמו שהזכרת, אבל כיוון שהגנטיקה נושאת יסודות דטרמיניסטיים‏1, הדגשה שלה תסחוף את החברה ואת מקבלי ההחלטות לכיוון הזה - בתור התחלה באותם מקומות שבהם "מבחן התוצאה" הרבה פחות חשוב, ואחר כך מי יודע.

אילו מקומות? למשל, חברות ביטוח חיים. תראה לי חברה שתבטח אדם מן הישוב שנושא סיכון (גנטי) גבוה לסרטן והתקף לב גם יחד. כמובן, תהיה לו פוליסה, אבל אחרת לגמרי ויקרה הרבה יותר. כרגע אסור אומנם להפלות, על פי חוקים חדשים שיצאו ברוב מדינות המערב (ובארץ) - אבל אנחנו מדברים על עשרים שנה קדימה, נכון? אם הגנטיקה תיכנס לחיי היומיום בצורה מסיבית, הכללים יכולים להשתנות. עניין הקבלה לעבודה של אותו אדם דומה מבחינה זאת.

1 ברור לכל הגנטיקאים היום שהסביבה משפיעה לא פחות מהגנים, ובכל זאת נוטים לחשוב על הגנטיקה במונחים דטרמיניסטיים - את הד.נ.א כנראה קל מאוד למדוד, את הסביבה פחות.
בסדר, 100562
אבל למה לפהק ?
עייפה... 100662
זה לא משיעמום, בכל אופן.
כבר יש אפליה גנטית 100573
למשל האפליה על בסיס כרומוזום X כפול בצה"ל.
כבר יש אפליה גנטית 100659
או בגיל הפרישה לפנסיה.
כבר יש אפליה גנטית 100661
אני רואה שצריך להסביר כאן שאפליה גנטית אינה מתייחסת כמעט למצבו או ליכולותיו הפיזיות של המופלה באותו רגע - אלא לסיכונים תורשתיים אליהם הוא חשוף, בשיעור זה או אחר, ושניכרים אך ורק בד.נ.א שלו.
כבר יש אפליה גנטית 100668
יש גם אפליות גנטיות כאלה.
בביטוחי חיים מתייחסים למין, בגלל הסיכון השונה למחלות שונות בקרב זכרים ונקבות, ולא בגלל ההבדל במצבם הפיזי באותו הרגע.
גטקה 105453
סליחה שאני נכנס לדיון, מספר ימים לאחר שהוא התרחש.

הפתרון לכך הוא פשוט (כרעיון, הישום "קצת" יותר מסובך‏1): מפרט הד.נ.א. של אדם הוא רכושו הפרטי וההגנה על סודיות המפרט צריכה להיות מעוגנת בחוק.

____________________
1 אחרי שגמרתי לכתוב את זה, התחלתי להבין עד כמה מסובך. ויי זמיר.
גטקה 105524
יש גם מפרטי ד.נ.א של קבוצות אוכלוסייה אתניות (ללא תיוג שמי של כל אינדיבידואל). למי הן שייכות?

היה ניסיון (מגוחך) של משרד הבריאות להכריז על דם יהודי כעל משאב לאומי ‏1, לאחר שחברת גנומיקה חקרה את הד.נ.א של יהודים אשכנזים. המדינה חששה שהנתונים הנאספים יימכרו לחברות תרופות ממדינות אחרות.

וזה מגוחך, כי אם הד.נ.א לא שייך לנחקרים עצמם, ודאי שהוא לא שייך למדינה. וזה גם אבסורדי, כיוון שגם קבוצות בדואים למשל נחקרות כיום גנטית.

1 הניסוח הדמגוגי שלהם ועל אחריותם.
(רו)גטקה? 105525
אם הרחם היהודי הוא משאב לאומי (או אולי אמצעי ייצור), אז למה שיגרע חלקו של הדם?
ובמחשבה שניה:
יש מדינות שסוחרות בנפט. אנחנו סוחרים בדם.
(רו)גטקה? 105532
ה''דם'' היה כנראה דרך דמגוגית לומר ''מידע גנומי''. וזאת, למרות שמידע גנומי ניתן לאסוף גם מדוגמת רקמה מזערית, ללא כל צורך בדם.
רוק יהודי נשמע מצוין 105536
(להבדיל מרוק ישראלי שכולם מדברים על מותו המוקדם).
(רו)גטקה? 105539
נו, כמובן. למישהו היה ספק?
אבל במחשבה נוספת, לא יתכן להכריז על דם יהודי כעל משאב לאומי.
כידוע מדינת ישראל נוקטת בחוסר אחריות משווע עד רשלנות פושעת במשאביה הלאומיים (רק לדוגמא: דיון 249), ולנו הובטח ש"דם יהודי לא יהיה הפקר".
כל זרע הוא קדוש 105550
מקהלת הילדים:
כל זרע הוא קדוש
כל זרע הוא גדול
אם זרע יבוזבז
אלוהים יתרגז (ג' פתוחה)

הילדה:
שהפראים ישפכו את שלהם
לאדמה המאובקת
הם כבר ישלמו לאלוהים
על כל זרע שאבד

האמא:
הינדו, טאו, מורמון
שופכים בכל מקום
אבל האל אוהב את אלא ששומרים
על זרמתם מכל משמר

המטפלת:
כל זרע נחוץ...

החשמנים:
...בשכונתכם

(באדיבות מונטי פייטון)
decode 105581
נדמה לי שזה גם המצב באיסלנד, לפחות ברמה מסויימת.
המידע הגנומי של התושבים נמכר לחברה מסחרית.
decode 105585
אז ככה: חברת די-קוד רכשה מממשלת איסלנד את הזכות הבלעדית ללקט ולעבד מידע גנומי של כל התושבים. הדגימות נאספו על בסיס "ברירת מחדל = כן", ורק מי שסירב אקטיבית לבקשת רופא המשפחה לא נלקחה ממנו דגימה. האיסלנדים הם עם שחי בבידוד פיזי דורות רבים ולכן יש לו מאפיינים גנטיים מוגדרים ומובהקים, מה שמקל על איתור מחלות גנטיות בכלל (ולא רק כאלה ששכיחות בקרב האיסלנדים).

החברה הפועלת בארץ, איי.די-ג'ין, עובדת בקרב יהודים אשכנזים (כיוון שזו קבוצה אתנית מוגדרת בעלת מאפיינים גנטיים מובהקים ‏1). היא לא ביקשה רשות גורפת מהממשלה, אלא התחילה לעבוד על בסיס הסכמים עם מרכזים רפואיים בארץ. מטופלים שקיבלו הסבר ונתנו את הסכמתם, תרמו דגימה גנטית.

1 כנ"ל, כמו באיסלנד - המטרה היא לא לבדוק מחלות גנטיות שנפוצות בקרב אשכנזים, אלא להשתמש בנתונים הגנטיים הדומים של בני הקבוצה כ"רעש לבן" ומתוכם לסנן את הסימנים לנשיאת מחלות. לכן המימצאים יהיו תקפים לגבי כל בני האדם ולא רק לגבי אשכנזים.
תקדים מסוכן? 288310
אשמח לקבל חומר נוסף על הפריית מבחנה.
הביוץ שלי סדיר אין לי בעיה להיכנס להריון , הבעיה שלי היא שלי ולבעלי יש גן של לקות שמיעה ורציתי לדעת אם בהפריה ניתן להפריד גן זה .
אשמח אם תחזרו אלי בקרוב תודה
תקדים מסוכן? 288492
לפני לידת בני הראשון, נתקלנו רעייתי שתחיה ואנוכי בקשיים בהתעברות.
לאחר מספר חודשים שבהם קיימנו יחסים בקביעות, אחת לחודש ביום המיועד ‏1 החליטה אשתי שיש לפנות לרופא מומחה על מנת שיעזור לנו בתהליך.
הרופא המומחה הציע להזריק לה חומר מעודד ביוץ וכעבור 24 שעות נחזור למרפאה, שם אפקיד בידיו מבחנה מלאה בזרעונים מלאי חיות ‏2 שאך זה עתה הופקו והוא יחדיר אותם לרחמה של אשתי באמצעות מזרק.

המילים שהתשמש בהן היו "או זה או שאתם רוצים להמשיך להשתעשע".
אין לי דבר נגד שעשועים אלא שאשתי כהרגלה העדיפה את פלאי הטכנולוגיה המודרנית על פני הדרכים המסורתיות וטובות.
אני לא אהבתי את הרעיון. כנקמה, במהלך אותו שבוע הקפדתי ללבוש תחתונים הדוקים במיוחד ובערב האירוע, בעת שרעייתי הייתה בחוג לקרמיקה, הייתי אני באמבט רותח.

כעבור שלושה נסיונות נתתי לה וכך נולד יוחנן.

עם הבן השני, חנניה, הבאתי לה מאמר מהאינטרנט על כך שהדרך הטובה ביותר היא לקיים יחסים יום כן יום לא בשבוע שלפני ובזה שאחרי תאריך הביוץ המשוער (כי הגוף זה לא שעון). חגגתי במשך שלושה חודשים עד שזה נתפס.

1 היא זו שספרה את הימים. עם הכשרון שלה בספירה, סביר להניח שזה היה יומיים לפני.

2 חודשיים קודם לכן, ניסתה האישה להאשים אותי במצב העגום ואילצה אותי לאונן אל תוך כוסית במרפאת זמנהוף. ככה קיבלתי הוכחה לכך שזרעוני יפים הם ומלאי חיות.
הניצחון הקטן שלי הפך את האישה למדוכאת מאוד ולכן ביום הביוץ של אותו חודש דילגנו על נסיון.
היי! 101475
מה רע בשחרחרות?
היי! 101653
שום דבר, חלילה. ערן אמר ''בלונדיני'' ואני נתתי את הדוגמה ההפוכה.
היי! 102059
וואוו, זו באמת דוגמא הפוכה: גם צבע, גם מין וגם כמות.. : )
שלא לדבר על כיוון :-) 102264
תקדים מסוכן? 100106
נניח שכן.
ועכשיו בדור הבא היחס בין גברים לנשים הוא נניח 60:40, כלומר על כל שלושה גברים יהיו שתי נשים, מה שיגרום לעלית ערכן של הנשים. יש להניח שהדבר יגרום תגובת נגד (רוב הזוגות יעדיפו בנות), ולאחר מספר מחזורים המערכת תתייצב.
(אגב, המחזורים לא צריכים להיות של דורות שלמים, יש להניח שהתגובה תבוא מוקדם יותר).
תקדים מסוכן? 100171
השיקול הזה מסתבך בחברות מסורתיות יותר, שבהן יש העדפה לבנים, שלעתים כרוכה ביתרונות כלכליים. אפילו לנוכח עודף גברים יקח למסורת המון דורות להשתנות, אם בכלל, ובינתיים יש בעיה. זה מה שקורה בסין ובהודו, ויתכן שגם בקבוצות שונות בישראל.

אפשר להגיד "בעיה שלהם"; זו הנטיה שלי, לפחות במחשבה ראשונה, לפחות עבור ישראל. אבל זו בעיה.
תקדים מסוכן? 100282
דווקא בחברה מסורתית מהר מאוד יצא פסק הלכה שיקבע שקביעת מין הילוד לפני הלידה פסול הלכתית. ולאו דווקא בגלל סיבות רציונאליות.

מה שכן לפי דעתי אפשר לעשות זה לפקח על האחוזים. "מספר מקומות מוגבל" הוא דבר שבני אדם בחברה המודרנית מבינים דיי בקלות. זוג נרשם, ונכנס למחשב. אם ישנן 100 בקשות לבנים, וחמישים לבנות, אז החמישים הנותרים יצטרכו לחכות, או שהם יוותרו. וככה גם ישמר האיזון, וגם יעשה שימוש בטכנולוגיה הזו לרווחת מי שיזכה להנות ממנה.
תקדים מסוכן? 100289
זה כבר קורא (בסין, ובצורה בוטה יותר מאשר בחירת מין העובר בטרם ההפרייה)
ובאמת יש עודפים ניכרים של זכרים באזורים מסויימים.
תקדים מסוכן? 100294
זה קורא ??
"זה חי !!!(ואינטיליגנטי)"
מעתה לא אכתוב בלי לישון קודם :( 100297
<טלי עומדת בפינה מבויישת>
אה זאת הייתה טעות !? 100298
ואני נבהלתי...
100353
למה נקודת המוצא היא שכולם מעדיפים ילדים זכרים? אבא שלי, באופן אישי, תמיד טען שהוא מעדיף להמנע משאלת ברית המילה, ומהצורך ללמד צוציק כדורגל.

טיעון ה"בכפרים סינים עתיקים בנים הם אלו שעובדים בחקלאות" לא ממש תופס בעיני. בפעם האחרונה שבדקתי, טכנולוגיית בחירת המין עדיין לא הגיעה לכפרים סינים עתיקים.

____
העלמה עפרונית, וברכיים ממש כואבות.
אבל אלימות ואי-מוסריות כן הגיעו 100402
בסין יש בעיה חמורה מאוד (או היתה - אני לא יודע מה המצב כרגע) של מה שנקרא female infanticide. בגלל האיסור על הבאת יותר מילד אחד לעולם, רוב האוכלוסיה (הכפרית) מעדיפה ילד זכר, ואם יוצאת (לרוע מזלה) נקבה, ההורים פשוט הורגים אותה.
נכון, אבל 100411
אלה הם לא תהליכים שקורים כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית. אני מכירה את הבעיה הזו,ובכוונה לא נכנסתי לנושא הזה.
כמו שאני מבינה את זה, במקומות שבהם יש צורך תרבותי עד כדי חזק במין מסויים, קיימים גם הפתרונות לזה.
נראה לי פשוט שבמקומות המערביים (ואני מאמינה שמשם מתפתחת הטכנולוגיה המדוברת, לא?) יש פחות רצון קולקטיבי דווקא במין מסויים.
אבל שוב, מדובר על תחושת בטן, לא יותר.
נכון, אבל 100456
ביצעתי השערה היפותטית לפיה הטכנולוגיה זמינה לכולם. וכיוון שמרבית תושבי העולם חיים במדינות עולם שלישי, בהן באופן מסורתי קיימת העדפה לבנים זכרים, הרי שייווצר עודף.
נכון, אבל 100544
טוב, אז אני יצאתי מנקודת הנחה שגם לפי ההשערה ההיפוטטית שלך, עדיין טכנולוגיה לא זמינה לכולם באופן שווה.
בעיקר לא למדינות עולם שלישי. (בהם קיימת ההעדפה, אך לא הטכנולוגיה,ולכן לא קיימת סכנה רצינית ליצירת עודף)

_______
העלמה עפרונית, בין שיעור לשיעור.
הצד הורוד של אי השוויון בילודה 101476
זה קרה וקורה גם עכשו, וקוראים זה ג'נדרסייד, הפלות ורצח ילודים על רקע מינם (בעיקר בהודו), כשההעדפה היא (כמובן) ללדת בנים זכרים.

ברור שאת בעד.
כפמינסטית שהיא גם נבונה, את יודעת שערכה החברתי של כל אישה יעלה כאשר התחרות עליה תגדל.
היצע וביקוש.

ובעצם, למרות שזה די עצוב לחיות כזכר בעולם מונוגמי בו הזכרים הם הרב, למין האנושי זה יעשה רק טוב, שהרי הפונקציה של הנקבה היא האחראית על האיכות (של הרבייה) ואילו של הזכר על כמות.
הנשים יוכלו לברור מים הזכרים המשחרים להקסימן את המוצלחים ביותר.
הצד הורוד של אי השוויון בילודה 101481
כן. אין ספק שכל הגברים בעולם יתחרו באופן ספורטיבי ומהוגן על לבבות הנשים, וכששניים מכל שלושה גברים יפסידו במערכה, הם פשוט יודו שהשלישי היה טוב מהם, וילכו הבייתה לשחק שח-מט, תוך טפיחות שכם הדדיות.

כן בטח. אני רואה עלייה של מאות אחוזים בפשעי מין ופשעים על רקע מין / אהבה. אני רואה את תעשיית המין מקבלת פנים שיזכירו לנו את קרטלי הסמים. אני רואה שחיתות בכל מקום, כי כל הגברים יישברו באיזשהו שלב, כל הפוליטיקאים ואנשי החוק שממורמרים שלא מצאו לעצמם בת זוג. ומעל לכל זה מעמד האישה לא יעלה, הוא ירד לרמה של בשר בשוק. בשר יקר, אבל בשר.

אני בעד איזון.
הצד הורוד של אי השוויון בילודה 101524
או סתם פוליאנדריה.
הצד הורוד של אי השוויון בילודה 101658
פוליאנדריה היא אולי פתרון, אבל היא מצריכה שינויים בהרגלי חשיבה שלוקחים דורות, במקרה הטוב. זה בוודאי לא דבר שיקרה מעצמו ומהר ברגע שהיחס המספרי יטה ''לטובת'' הגברים. לעומת זאת, ההתפתחויות השחורות שחוזה אבירי נשמעות כמו תוצאה סבירה של הרגלי החשיבה והמבנים החברתיים והכלכליים הקיימים כיום.
הצד הורוד של אי השוויון בילודה 101561
נו טוב.. יש בזה משהו.
לכן אוסיף למשוואה את הקבוע הקוסמולוגי של חקיקה ואכיפת חוק מושלמת.

אני בעד אוזון.
הצד הורוד של אי השוויון בילודה 101564
נו, אז בוא נלך עוד צעד ונדאג ל*עודף* נשים. הן הרי פחות תוקפניות, כך שהעולם יהיה שליו יותר כשעל כל פופק יהיו 20 קופצות מכל הגילים והצבעים.
הצד הורוד של אי השוויון בילודה 101567
כן, ומה יהיה עלינו, שלהבדיל מפופק איננו סובלים (או נהנים, שאלה של השקפה) מזיקפה תמידית? איך אנחנו נסתדר עם 20 קופצות מכל הגילים והצבעים?
הצד הורוד של אי השוויון בילודה 101620
תיאורטית זה נשמע נחמד, אבל אנחנו לא באמת יכולים לצפות את ההשפעות של זה.

זה בדיוק העניין הבעייתי עם משחקים גנטיים. ושלא תבינו אותי לא נכון, אני בגדול בעד להשתמש בטכנולוגיה. אבל יש באדם איזון עדין מאוד שהטבע/אלוהים יצר, ואין לנו היום שום כלים לצפות את ההשלכות של שינויים באיזון הזה.
הצד הורוד של אי השוויון בילודה 101591
אמנם בעד, אבל לא בשל נימוקי היצע וביקוש, אלא כנסיון לייחס לעצמי (למרות מה שכתבתי על איזון שיופר) עמדה ליברלית כללית של פרו- התערבות בטבע. כמו שנכתב כאן, אם בעולם השלישי במילא עושים את זה כבר היום בדרכים מאוד לא-הומניות, למה לא להקל על התהליך.
אוקיי. רק זכרי ש 102058
מי שמשחק באש - שלא יבכה אם נשרפו לו האצבעות...
ובדיון קודם וקשור באייל 100052
הנה: דיון 369
ואצל הבריטים 101384
הבריטים שוקלים לאפשר לזוגות לבחור את מין הילוד. ‏1CNN:

1 ברכות, אגב, ל CNN ולחברות הכבלים על חתימת ההסכם ביניהם. מישהו יודע מה שיעור ההנחה שהצליחו חברות הכבלים לסחוט מ- CNN?
25% 101425
לא שיקול רפואי? 103721
מוזר קצת שהשיקול של ההורים מוגדר כשיקול "פרטי", לא רפואי, שפותח פתח להורים אחרים. נראה שמדובר בברווז עיתונאי (במקרה הזה ברווז גומי, שמנפחים באמצעות משאבת אופניים), שכן גם במשרד הבריאות לא ראו שום בעיה בעניין.

המצב כאן הוא שההליך של ההפריה שלא מזרע האב יוצר בעיה הלכתית/תרבותית/חברתית עבור ההורים. ההורים עשויים להיזקק להליך של הפריה כזו רק כדי להוליד בת. השיקול של מין היילוד הוא לפיכך שיקול אינטרינזי להליך. לא מדובר בהעדפה של ההורים שלטובתה הם מגייסים את ההליך הרפואי. אלא בהעדפה הרגילה (צאצא) ששיקולים שונים מחייבים שהיא תמומש בצורה מסוימת (בת). השיקולים האלה אינם פחות רפואיים משיקולים פיסיים שקשורים לעובר, משום שרווחת המטופל והשתלבות הטיפול הרפואי במרקם של חייו (כולל בעיות תרבותיות או דתיות) אינה פחות חשובה משרידותו הפיזית של העובר, למשל. מכאן שהמקרה הספציפי אינו מעורר את הדילמות שהוצגו בהרחבה בעסיסונים היומיים.
מדרון חלקלק 103760
מדבריך עולה שהימנעות הילד מעלייה לתורה (או ביצוע עבירה הלכתית אם יעלה לתורה) שקולה למחלה גנטית חמורה, שבעטיה סורקים (ואף מפילים) עוברים.

ואם כך, בוא נתאר סיטואציה כזו: זוג מעורב גזעית (שחור ולבנה או ההפך), מבקש לברור לו עובר שיהיה לבן, כיוון שהם חיים בשכונה לבנה ואמידה ומבקשים לשמור על מיקומם החברתי בה. האם גם כאן הבקשה הזו שקולה לסריקת מחלות גנטיות? (שים לב- אני לא שואלת אם היא לגיטימית, אלא אם היא שקולה לניסיון למנוע מהילד העתידי סבל וכאב פיזי).
הערונת 103771
בעצם שתיים: אחת, לא מדובר על הימנעות מעליה לתורה לכשלעצמה אלא בתוצאותיה, דהיינו, פגיעה בפרטיות הזוג והילד כי הקהילה תתוודע לחריגוּת. ושתיים, לפחות עפ"י גילית (ואני מניח שהיא לא היחידה) קיום מצוות ואי ביצוע עבירות הלכתיות הוא אכן באותה רמת חומרה כמו מחלות גנטיות ואולי חמור מהן, מאחר והוא משליך על חיי הנצח והן רק על הגשר הצר מאד, הפרוזדור חסר החשיבות, שלנו.
הערונת 103777
טוב - אני מדברת על ההשלכות החברתיות בלבד של הימנעות מעלייה לתורה, אליהן גם כיוון ש''ק ריש למיטב הבנתי.
הערונת 103782
בסדר, אליהן כוונה ההערה הראשונה. אני מעריך שאצל החרדים אי-פוריות הבעל נתפסת כמשהו חמור יותר מאשר אצל החילונים, שהרי נמנע ממנו לקיים מצוות פרו-ורבו, וזה בטח לא סימן טוב. סביר גם שלילד שאביו הביולוגי אינו ידוע יהיו קשיים חברתיים, וסיכוייו להתחתן עם בת האדמו''ר מיהופיץ אינם גדולים.
הערונת 103784
אבל אני לא ממעיטה בקשיים האלה - אני שואלת האם אפשר לומר שהם שקולים לקשיים שצפויים עקב מחלה גנטית שהעובר לוקה בה חו''ח.
הערה מתמטית 103889
(שהיא בכל זאת רלוונטית)

אי אפשר לדעת אם a שקול ל- b בלי לדעת על איזה יחס שקילות מדברים.
הערה מתמטית 103919
חושבני שאבן החן מתכוונת ל"שקולים" במובן הבסיסי/מילולי של "בעלי משקל שווה בקירוב".

לא שזה עוזר לי לענות על השאלה שלה, אבל ככה אני מבין אותה.
הערה מתמטית 103975
1~1, אני חושבת.

(?)
הערה מתמטית 104050
זו דוגמא טובה ונכונה, אבל היא לא מספרת הרבה על יחס השקילות שבו את משתמשת: בכל יחסי השקילות האפשריים, כל דבר שקול לעצמו ממילא.
התכונות האחרות שצריך לדאוג לקיים:
* אם a שקול ל-b אז גם להיפך, ו-
* אם a שקול ל-b ו-b שקול ל-c, אז a שקול ל-c.
לא מסובך.
הערה מתמטית 104052
אם a>b
ו b>c
האם בהכרח a>c?
הערה מתמטית 104056
הסימן ">" מיוחד ליחסי סדר, וגם בהם דורשים את אותו תנאי (אם a<b ו- b<c אז a<c).
דוגמאות:
* (במספרים:) a קטן מ- b;
* (בשלמים חיוביים:) a מחלק את b (ואינו שווה לו);
* (באנשים:) a צאצא של b.
הערה מתמטית 104057
אני וחבר נסענו מחיפה לתל אביב.
החבר היה לפני (a>b)
אני הייתי לפני חדרה (b>c)
אז איך החבר שלי היה אחרי חדרה? (a<c)
הערה מתמטית 104061
הנחת המוצא שלי היא שלא רבים יטרחו לפענח את הבדיחה.
למלה "לפני" בהנחה השניה יש משמעות הפוכה מאשר ל"לפני" שבהנחה הראשונה. לו היתה חדרה חברה משותפת שלכם, המשמעות היתה מתהפכת בחזרה והמסקנה היתה שהחבר לפני חדרה (כלומר, אחריה).

ראה גם תגובה 100452.
הערה מתמטית 104122
בוחר בבחירות נדרש לדרג את שלושת המועמדים שלפניו לפי העדפותיו, כאשר הראשון הוא האפשרות הטובה ביותר, והשלישי האפשרות הגרועה ביותר. במערכת משתתפים שלושה מצביעים (או 3000, שמתחלקים לשלוש קבוצות שוות, אם תעדיף):
בוחר 1: א > ב > ג
בוחר 2: ב > ג > א
בוחר 3: ג > א > ב
שני מצביעים מעדיפים את א' על ב', שניים מעדיפים את ב' על ג', שניים מעדיפים את ג' על א'. א>ב>ג>א. איך מחליטים מי נבחר?
הערה מתמטית 104127
אם אני לא טועה (ואולי כן), זה פרדוקס ארו (Arrow) ולא תוכל להכריע בין האפשרויות.
הערה מתמטית 104055
אל תקל ראשך ברפלקסיביות!

חוץ מזה, זו הזדמנות, אם כבר נפתח כאן פתיל בנושא, להראות יחס סדר חלקי, סתם ככה.
הערה מתמטית 104093
טוב, אבל רק בגלל שאתה ביקשת: כל אוסף של קבוצות מסודר לפי הכלה (קבוצה A היא גדולה מ- B אם כל אבריה של B נמצאים גם ב- A).
כל יחס סדר חלקי, איזומורפי ליחס כזה.
הבחנה 104013
לא, העניין הוא לא העלייה לתורה. העניין הוא חשיפת העובדה שהיילוד אינו צאצא גנטי של האב. דבר זה נמצא במעגל פנימי של השלכות השיטה שהוצעה להורים -- נוגע לעצם היכולת שלהם לגלות לקהילה על מה שעשו. נכון, זה לא קשור ליכולת ללדת ילד בריא, אלא לאפשר למשפחתו להיזקק לטיפול בפרטיות, בסביבה שלא תקבל את המעשה שעשו, אולם זהו שיקול רפואי מובהק. כמו החובה לשמור על סודיות רפואית, שאף היא שיקול רפואי מובהק, שהוא אינטרינזי להליך. (להבדיל מבחירת צבע העור של יילוד, שהיא איננה שיקול אינטרינזי להליך.)
הבחנה 104017
אני לא יודעת מה זה אינטרינזי.

יכולת תפקודה של המשפחה בסביבה החברתית עקב לידת הילד *אינה* שיקול רפואי. שיקול רפואי זה כל מה שנוגע לשלומם הפיזי של הילד והאם ‏1. אתה אומר שיש כאן שיקול רפואי, אשמח אם תסביר למה.

1 ולצורך העניין, גם אם אתה צופה שבעקבות החריגה החברתית הילד ייסקל חלילה באבנים, זה אינו שיקול רפואי. זה שיקול חברתי.
הבחנה 104022
אינטרינזי, ע"פ מורפיקס:
מַהוּתִי, אִינְהֶרֶנְטִי

(אני הייתי אומר "פנימי", לעומת "אקסטרינזי" שאני מפרש כ"חיצוני")
הבחנה 104023
תודה.

אבל ואם יש כבר מילה יפה ומתנגנת כמו "אינהרנטי", למה לקלל?
:-)
הבחנה 104027
משום מה אני חושב שיש הבדל בין ''אינהרנטי'' לבין ''אינטרינזי'', אבל אני לא מצליח לנסח אותו.
אולי בגלל שהוא לא מספיק אינהרנטי 104029
או אינטרינזי?
הבחנה 105704
לא התעצלתי, והתקלתי חברה בשאלה. אותה חברה היא גם סופרת, גם למדה English Literature או משהו כזה בקולג', וגם ידועה כמומחית לשפה האנגלית. והנה הפתרון - האימייל המקורי, ללא עריכה:

Okay, so I finally got around to looking up the difference between inherent and intrinsic.

Inherent: existing in something as a permanent and inseparable element, quality, or attribute. And ooh! A grammar definintion: "Standing before a noun." That's my new Native American name: Stands Before Noun.

Intrinsic: belonging to a thing by its very nature. Anat: (of certain muscles, etc) belong to or lying within a given part

Pfft. Can't believe you even had to ask, the differences are so freaking obvious. Actually, I had to go look up some root words. The latin root for inherent is "inhaerero" (or something like that) which means to cling to or stick to. The latin root for intrinsic, which is "intrinsec" means within, or inside.

I actually was thinking for a moment that there was a difference between the two, and just started writing out this huge analogy using an egg. But then I just switched the words around and realized they both worked. With the root words, it does sort of seem like that inherent means that something that is inherent is something that can be pulled out of whatever it is inherent to and viewed but it still part of whatever it is inherent to, and intrinsic seems like it is actually woven into the meaning of whatever it is intrinsic in. That makes no sense. Okay, I'm not editing this anymore and just typing. Back to the egg: an egg intrinsically has a yolk because if you don't have a yolk you don't have an egg, you just have shells and a white. But is the yolk intrinsic to the egg? Nope, because if you take the yolk from the egg it's still a yolk. Is the yolk inherent to the egg? Have inherent eggness? I think it does, because you can't have a yolk without an egg, but if you remove the yolk from the egg it's still a yolk, but if you take the yolk from the egg its not an egg anymore. See what I'm getting at? Because I think I'm repeating myself but as I said, I'm not editing.

Worth noting: if you type "yolk" a whole bunch of times it starts to look really really weird.

Queen "Stands Before Noun" G

הבחנה 105715
זה הזכיר לי את החלוקה הרמבמי"ת לתארים מקריים
ותארים מהותיים, מבלי לגלוש לדיון מטאפיזי.

המקריים הם אלמנטים שיכולים להשתנות מבלי לשנות את מהות הדבר אליו הם שייכים - כמו שחברתך הגדירה inherent - לדוגמא, אפשר לצבוע שולחן בכל מיני צבעים אבל כדיין הוא ישאר אותו
השולחן.

כשהמהותיים משתנים הדבר עצמו משתנה - פלוני חי, וכשהוא מת הגופה היא אותה גופה אך הפלוני איננו אותו פלוני. מתאים אולי להגדרת את intrinsic.
ואיך תתרגמי עבורה בחזרה: 105776
פתפותי ביצים?

:-)
הבחנה 104041
אינטרינזי (או אינטרינסי), בעברית - עַצמוּתי, כלומר תכונה של האובייקט הכלולה בו ומשפיעה עליו.
הבחנה 104026
1. התעלמת באלגנטיות מההשוואה שלי את הבעיה שלנו לעיקרון הסודיות הרפואית. גם הוא לא נוגע לשלמות גופנית (בעיקרו), ועדיין השמירה עליו היא שיקול רפואי, משום שהיא חלק מהדאגה לרווחתו של החולה ולכבודו כאדם. גם השאלה באיזה זווית תוקעים קטטר כדי שיגרום הכי פחות סבל איננה רק שאלה של שלומו הפיזי של החולה, וגם היבטיה הנוספים הם היבטים רפואיים. צמצום "השיקול הרפואי" לאותם דברים שהם "שלמותו הגופנית של החולה",כפי שהצעת, הוא למעשה צמצום ה"רפואה" ל"מכונאות גוף". מעטים הרופאים שיחתמו על הגדרתם כמכונאי גוף, אבל רבים מתנהגים ככה.

2. אני בכלל לא מסווג את הבעיה שהתעוררה כאן כ"יכולת תפקודה של המשפחה בסביבה החברתית עקב לידת הילד", אלא במתן אפשרות למשפחה, למרות מגבלות תרבותיות, חברתיות או דתיות, להיזקק להליך של הולדת ילד בטכניקה זו.
הבחנה 104087
התעלמתי? לדעתי זו נקודה לא רלוונטית. אני שותפה להשקפה שתיארת לגבי ממדים שונים של הרפואה, אבל למה שקראת "מגבלות תרבותיות, חברתיות או דתיות" אין עם שיקול רפואי ולא כלום.

ואולי יש לנו בעיה במונחים - "שיקול רפואי" הוא מבחינתי לא השיקול שמבצע רופא המשפחה, אלא כל גורם שקשור בבריאותו הפיזית של החולה. איך שלא תסתכל על זה, טיפול תרופתי בשיגרון, למשל, אינו דומה לניסיון להתמודד עם סביבה חברתית עוינת. הרופא חייב לעשות את הראשון, וכדאי מאוד שיסייע גם בשני, אבל הם שונים בתכלית. זו כל הנקודה שלי.
הבחנה 104215
שני האחרונים הם (בנסיבות אלה) מתפקידי הרופא (זה לא ''כדאי מאוד'', זו חובה), ולכן שניהם ''רפואיים''. אפילו במובן זה שלפעמים השני מעצב את הראשון (כגון חולה סרטן שמסרב לטיפולים שעשויים להציל את חייו בסבירות נמוכה, אך יהרסו בוודאות את איכות יתרת חייו).
הבחנה 104464
שוב - ההשקפה שלך לגבי מכלול תפקידיו של הרופא באה להצדיק קבלת החלטות על בסיס "חברתי" או "אישי". אבל אני טוענת, שכמה שלא תצדיק את ההחלטות הללו, הן *אינן* דומות להחלטות על בסיס "רפואי" טהור.

מתן אנטיביוטיקה אינו שווה ואינו דומה לביקור בית אמפתי אצל משפחתו של ילד חולה. חיבור למכשירי הנשמה כשחולה מפסיק לנשום, אינו שווה ואינו דומה לניתוק ממכשירי הנשמה לבקשת החולה. מתן כימותרפיה אינו דומה להחלטה לתמוך בזכותו של חולה אחר לסרב לכימותרפיה. מדובר בשתי מערכות שיקולים נפרדות ‏1 - וכמה שלא יעמדו רגליי בעמדה ההומנית שלך, אני לא מסוגלת להסכים לעירוב המונחים ולטשטוש הגבולות שאתה מציע.

תפוח אינו דומה לאגס. שניהם טובים בעיניך, אבל השאלה לא היתה אם הם טובים.

1 שוב דיסקליימר - אלה שתי מערכות. אפשר לקרב אותן ואפשר להצמיד אותן, אבל הן לא זהות.
הבחנה 104494
לאיזו מטרה חותרת כל אחת מהן?
הבחנה 104496
כדי לא להיתמם, צריך להגיד שאני חותר לזה שאי אפשר להגדיר פונקציית מטרה שונה עבור כל אחת מהמערכות האלה.
הבחנה 104508
למה חשוב עניין המטרה? תגובתי המקורית אליך היתה זו תגובה 103760

ואני עדיין טוענת שהכרעה בשאלות של חיים ומוות אינן שקולות לנושא של קבלה חברתית של האדם. האם ברירה של עובר ממין כלשהו (או כל תכונה אחרת) שווה לברירה של עובר מעוות? לא ולא.
הבחנה 104509
והבהרה, גם כן - אני לא באה להפריד בהכרח בין גוף ונפש, אלא בין ''מותרות'' לבין כורח.

(''מותרות'' במרכאות, כי אין לי כוונה לטעון שנידוי חברתי אינו שיקול חשוב לכשעצמו).
הבחנה 104558
אני מסכים למה שדורון כתב. לא צריך ללכת עד פלסטיקה - מספיק לחשוב על ריפוי אלרגיות.

הקריטריון שהצעתי לבחון לפיו האם מדובר במערכות נפרדות, כפי שאמרת, היה האם הם משרתים את אותה מטרה או מטרות שונות. ולדעתי, גם יכולת המטופל לחיות עם הטיפול הרפואי, וגם הטיפול הפיזי עצמו, שניהם משרתים אותה מטרה.
הבחנה 104533
האם, אם כך, רפואה אסטתית, אינה רפואה?
שיפוץ אף, שאיבת שומן, הגדלת/הקטנת שדיים, כל אלו אינם בחזקת שאלות של חיים ומוות, אלא שייכים לנושא של קבלה חברתית של האדם, ועדיין, הם חלק מהרפואה. לא כאילו רפואה, לא פארה רפואה, לא ליד הרפואה ולא מוצר לוואי של הרפואה - רפואה פרופר.
הבחנה 104606
אולי אני לא מתנסחת טוב. באמת. אולי סתם נתקעתי פה בלי יכולת להסביר את עצמי.

שיפוץ אף או שאיבת שומן *אינם* שאלה של חיים ומוות - נכון, זה בדיוק מה שאני אומרת. ואילו ברירת עוברים היא *כן* שאלה של חיים ומוות.

לא הצלחתי להגדיר את תחומי העיסוק של הרפואה ומבחינה זו נותרתי בבעיה. אבל זה לא נושא הדיון, נכון? שק"ר עדיין לא הסביר מדוע בעיניו, שאלות של חיים ומוות דומות לשאלות שאינן שאלות של חיים ומוות. מדבריו משתמע שהחלטה לברור עובר בגלל מום גנטי קשה היא בדיוק כמו החלטה לברור עובר בגלל נורמות חברתיות. במקום להבהיר את הנקודה הזו, במקום לעמוד מאחורי דבריו, הוא נותן לי לעמול על הגדרת ה"רפואי", ומתווכח על תת-סעיפים של שוונציק. אני לא מתכוונת להמשיך בזה.
הבחנה 104639
(אני כבר לא זוכר על מה התחיל הפתיל בינך לבין שק"ר, ולכן אני לא יודע לאיזה צד משחקת, אם בכלל, האבחנה הלא מדהימה הבאה:)

אם אכן יש הבדל בין ברירת עובר בגלל מום גנטי לבין ברירת עובר בגלל נורמות חברתיות (ואני נוטה להסכים שיש הבדל, גם אם הוא קשה לניסוח קטגורי), אז כל עניין ההפריה המלאכותית - או הסיוע הרפואי להבאת ילדים לעולם, באופן כללי - שייך לסוג השני, ולא הראשון. לכן, על פניו נראה לי סביר שאם כבר מתעסקים בסיוע להבאת ילדים, רק מסיבות חברתיות / רצון "שרירותי" של ההורים, אז מאותם שיקולים גם יבררו עוברים.
הבחנה 104834
טוב, כאן אנחנו כבר נכנסים לשאלה, האם אפשר להשוות החלטה על מתן חיים להחלטה על הפסקת חיים (וזה עוד אפילו בלי לברר מתי העובר הופך לאדם). זה באמת כבר דיון אחר.
הבחנה 104816
טיפולי ההפריה המלאכותית כוללים, כחלק מובנה מהטיפול (אם הוא מצליח) ברירת עוברים (''דילול עוברים''). ברירת העוברים נעשית בד''כ לא בגלל מום גנטי (קשה או קל), אלא בגלל שהריון מרובה עוברים הינו הריון קשה, ובסיכון גבוה יותר, לאם ולעוברים מאשר הריון חד-עוברי,וככל שמספר העוברים גדל עולים עמו בקושי והסיכון (''שיקול רפואי''), אבל גם בגלל שתוצאת ההריון, בד''כ, היא תינוקות שצריך לטפל בהם. לטפל בתינוק זה לא קל (פיזית וכלכלית). לטפל בתאומים קשה יותר. לטפל בשלישיה זה כבר ממש מבצע. והשיקול הזה, של טיפול בתוצאות ההריון, גם הוא עומד מאחורי ברירת העוברים (שיקול חברתי-תרבותי).
ברגע שהחלטנו שברירת העוברים היא חלק מהתהליך, ההחלטה על סמך מה לברור,(בהתעלם מבעית המומים הגנטיים הקשים) האם אקראית, על סמך מגדר, או צבע עיניים, היא כבר משנית עד זניחה.
הבחנה 104833
כל מה שאתה אומר נכון ויפה, עד המילים "שיקול חברתי-תרבותי". הקושי שבטיפול בתינוקות הוא גורם חשוב בהחלטה לדלל עוברים, אבל אינו שיקול חברתי-תרבותי. שח"ת ‏1 הוא לצורך העניין כל ילד ש"אינו מתאים" לסביבה החברתית שלו או לנורמות, לפחות בעיני הוריו - למשל הבנות שממיתים בסין. למשל.

1 שיקול וגו'.
הבחנה 104864
נניח, לצורך הדיון, ששח"ת הוא כל ורק ילד ש"אינו מתאים" לסביבה החברתית שלו או לנורמות, לפחות בעיני הוריו. ‏1
עדיין, יש הבדל בין ילד הנופל בערימת השחת האמורה, כמו הבנות שממיתים בסין, או הילדים שהומתו כדי למנוע את התנצרותם, לבין בחירה *איזה* עוברים לדלל (או למעשה, איזה להשאיר), כדי שיתאימו למפרט.

___________
1 גם כאן אני לא מסכים איתך, אבל ריב אחד איתך גם הוא יותר מדי.
הבחנה 105046
אויה, עוד הבחנה? :-)

ודאי שיש הבדל בין הריגת תינוק בן יומו לבין ברירת עוברים, גם אם יש כאלה שיאמרו שהוא רק תיאורטי. יש הבדל עצום.

אבל זה גם עניין טכנולוגי - בוא נניח שהכפריים הסיניים מקבלים במתנה מכשיר אולטראסאונד חדיש ואפשרות לברור עוברים - הם ודאי היו "מסננים" את הבנות עוד לפני הלידה. הברירה הזו היתה שונה בתכלית מברירת עובר שאובחן כבעל מום קשה.

ואתה יודע מה? אולי יש לי פרמטר לעריכת ההבחנה הזו. ברירת עוברים שעליה ממליץ הרופא ‏1 ביוזמתו היא "רפואית". ברירת עוברים שבאה ביוזמת ההורים ולבקשתם ‏2 היא "חברתית".

1 ממליץ, או מציין את האפשרות בפני בני הזוג ונותן להם להחליט. לא כל אחד יבחר להפיל עובר שעתיד לגדול כמונגולואיד, אבל הרופא אמור לציין את העובדה הזו ולתת לבני הזוג להחליט. ואני יוצאת מנקודת הנחה שאנחנו בחברה מערבית חילונית. אף רופא, כאן ועכשיו, לא ימליץ בפני בני הזוג להשאיר רק את הבן, או רק את הבלונדיני.

2 נכון שעכשיו יש כבר כמה יוצאי דופן למקרה הזה - ההורים שביקשו ילד חדש שיתרום רקמות לאח/ות החולה.
הבחנה 105140
לא, זה לא עניין טכנולוגי.
אם נניח שהכפריים הסיניים מקבלים במתנה מכשיר אולטראסאונד חדיש ואפשרות לברור עוברים, המסקנה שהם ודאי היו "מסננים" את הבנות עוד לפני הלידה, היא הגיונית.
אלא שאין זה המקרה.
רובם המכריע של ¼1 מיליארד הסינים (או כמה שיש היום), בא לעולם כתוצאה של הריון טבעי חד-עוברי. במקרה זה עיניין ברירת העוברים אינו עומד על הפרק.
לעומת זאת בהפריה מלאכותית ברירת העוברים היא חלק מהתהליך. לא מדובר במונגולואידים או נושאי טיי זקס. מדובר בעוברים תקינים, ובכל זאת בוררים מהם. כאן ועכשיו, בחברה מערבית חילונית. ו*כאשר* בוררים, במה עדיפה ברירה ע"פ שיקולי הרופא (שוב, מדובר בעוברים "בריאים"), שהיא בד"כ אקראית - המבחנה הקרובה יותר ליד של הלבורנט היא שתבחר, על ברירה לפי שיקולי ההורים, כאשר אלה קיימים ומשמעותיים להם.
הבחנה 105211
ליאון קאס חושב שברירה אקראית עדיפה על שיקולי ההורים, ויש לו נימוקים: http://www.azure.org.il/hebrew/12-kass.html.
אני לא מסכים איתו, וגם לי יש נימוקים: דיון 1014
הבחנה 105215
אני לא יודע מהם נימוקיו של ליאון קאס (לצערי הלינק שלך הוביל אותי לפיג'ו הישנה והטובה), אבל נימוקיו (כנראה) עמו.
הויכוח שלי עם ברקת אינו על נימוקיה מדוע ברירה אקראית עדיפה על שיקולי ההורים, או אפילו על עצם עדיפותה של זו על זו, אלא על השוואת ברירה מנימוקים מסוימים (ושוב - הנימוקים מדוע לאחוז בברירה אחת ולא אחרת, ולא הנימוקים האם בכלל לקיים את הברירה) להפטרות מוולדות אשר אינם עונים לציפיות.
הבחנה 105256
הנה קישור מתוקן:
וקישור פשוט יותר לדיון שירדן כיוון אליו: דיון 1014
הבחנה 105233
אתה יודע מה? אפילו לא אמרתי שברירה שמבצע הרופא היא עדיפה על פני ברירה שמבצעים ההורים ‏1. אמרתי שהן *שונות* זו מזו. ששתי הברירות אינן זהות ושצריך להבדיל ביניהן.

הטיעון ששק"ר הוביל, במקורו, היה מדרון חלקלק שבסופו חוסר הבחנה גמור בין שיקולים שונים של ברירת עוברים, וחוסר הירארכיה של איזה גורם הוא באמת "חשוב" או "חיוני" ברצון להיפטר מילד או להוליד ילד. אז אני לא מהפרנואידים הגמורים בכל מה שקשור למדרונים חלקלקים, ואולי במקרה הזה המדרון אפילו לא חלקלק, אבל בכל זאת צריך להודות שיש שם מדרון קל. לומר שמדובר בדרך ישרה וסלולה, זה פשוט לא נכון.

1 אולי. אני צריכה לחשוב על זה.
הבחנה 105239
ועכשיו נתחיל דיון על זוית המדרון ומקדם החכוך שלו? Pass
הבחנה 105241
זה כל מה שרציתי לומר, תאמין או לא :-)
הבחנה 104809
""שיקול רפואי" הוא מבחינתי לא השיקול שמבצע רופא המשפחה, אלא כל גורם שקשור בבריאותו הפיזית של החולה"

הממ... בריאותו הנפשית אינה שיקול? או שבריאות הנפש אינה חלק מהרפואה?
הבחנה 104831
כבר תיקנתי ואמרתי שההבחנה היא לא ''גוף מול נפש''. ברור שרפואת הנפש נכללת.
הבחנה 105528
ב"ידיעות" עצמו, יש גם שתי תיבות - אחת שבה מדברים עם הארגון המתועב אפרת (ארגון ששם לו למטרה לשכנע נשים לא לבצע הפלות. בכתבה כתוב שהם מציעים סיוע כלכלי לזוגות, במציאות הם גם עושים שימוש בסרטי זוועה שנועדו לגרום להורים להרגיש שהם רוצחים ילד), והשניה דנה במצב החוקי בישראל. מסתבר שבישראל, כדי לקבל אישור לבצע הפלה, צריך להוכיח שמדובר בסכנה פיזית או נפשית לאם או לתינוק. סיבות כלכליות אינן עילה להפלה. לפיכך, האישה שבכתבה, היא ובעלה מובטלים עם שני ילדים, שנכנסו להריון בלתי מתוכנן, נאלצה לשקר לוועדת ההפלות ודיווחה על בעיות נפשיות כדי שיאשרו לה הפלה שעשתה פשוט משום שאין לה כסף אפילו כדי לדאוג לילדיה הנוכחיים.
לדעתי, אנשים כמותה צריכים לזכות לתמיכה (כלכלית ונפשית) של המדינה, ולא לעבור מסכת של יסורים כדי לעשות מעשה שגם כך הוא קשה מאוד עבורה. אם כל ההורים היו אחראיים כמו האם הזו, לא היינו מגלים כל פעם מחדש נתוני עוני כה מחרידים.
הבחנה 174607
לפני שמשתמשים בשמות תואר מעניינים כדאי שתדע.
עד היום לא היה אפילו זוג אחד שהתחרט על ההחלטה להמנע מהפלה. אתה מוזמן לבקר בארגון ולראות את כל מכתבי התודה על הקיר.
גם השימוש ב''סרטי זוועה'' נעשה בהסכמת האמהות אם בכלל (אין תמונות זוועה בדואר - לפחות לא מארגון אפרת).

באופן כללי כדאי לברר מה שאומרים לפני שקוראים בשמות.
הבחנה 174734
מה אתה מצפה לראות על הקיר שלהם? מכתבים זועמים?
הבחנה 176335
לא, אני לא מצפה למכתבים זועמים. בכ"א דובי ניסה להציג את ארגון אפרת בתור ארגון מפלצתי (הארגון המתועב) שקרן (הארגון טוען ש... אך למעשה...) שמכריח את הנשים באמצעים פסיכולוגיים להמנע מהפלה. האמת היא שהארגון הוא ארגון צדקה המסייע בחינם הן פסיכולוגית והן כספית לאמהות שרוצות להפיל ומשכנע אותם שלא להפיל ללא סרטי אימה. ההוכחה לזה נחה בין השאר בזה שהרבה (הרבה מאד) אמהות מודות לארגון - אם הוא היה כ"כ מרושע הן לא היו מודות לו על סבב של הפחדות וסרטי אימה.

באופן כללי כדאי לדובי להביא *ראיות* להאשמות חמורות כאלה ולא סתם להפריח אותן לחלל האויר.

לפני הכל פשוט כדאי להסכל באתר שלהם:
הבחנה 176344
ראה למשל: http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/orgs/efr...
הבחנה 176346
אני מתנצל, אבל אין בפני את הכתבות שהתפרסמו בזמנו (לפני כמעט שנה) על הארגון הנ''ל. אם היית נזכר מוקדם יותר, אולי הייתי יכול להביא לך את ההוכחות הנדרשות.
הבחנה 176464
בכתבה שהוזכרה באתר ''חופש'' הוזכר תחקיר של ''גינת'' על מקרה בודד בו פעלה האגודה שלא כדין, מקרה שהוכחש ע''י האגודה עצמה (יו''ר האגודה טען שהמתנדבת פעלה על דעת עצמה). אין במקרה זה לא כדי להעיד על רב פעולותיה ולא כדי לפסול את האגודה באופן כללי.
הבחנה 176472
ההדלפה והשימוש במידע הם לא חוקיים. לו היה מודיע יו''ר האגודה שהמתנדבת פעלה על דעתו הרי שהיה מפליל את עצמו (ראה דבריו של פרופ' בר-ניב). טיבו של תחקיר שהוא מציג מקרה בודד או מקרים בודדים כמקרה מבחן ומנסה להסיק מהם על הכלל. כלומר לכאורה אי אפשר להוכיח שכן ואי אפשר להוכיח שלא. מה שנותר זה שכל אחד יסיק את המסקנות שלו בעצמו - האם לדעתו מדובר במקרה יחיד ומיוחד שקרה ''במקרה'' כשנערך התחקיר או שמדובר בהתנהלות הרגילה של העמותה.
איזו הדלפה? 176474
בקישור שהבאת כתוב כך:

צוות הטלוויזיה של רפי גינת הכין ל"אפרת" מלכודת, בצורת מתנדבת צעירה שהתחזתה לאישה בהריון, ושוכנה בדירה עלובה בשכונת מצוקה, בה הותקנה מצלמה נסתרת ומערכת האזנה. "המתנדבת" *טלפנה ל"אפרת"* - שמכתירה עצמה כארגון שדואג לצעירות בהריון... וסיפרה שהיא בהריון, אבל כאישה בודדת, חסרת אמצעים, היא החליטה להפסיק את ההריון. ...

רפי גינת העלה בשידור את השאלות הבאות: מי בוועדות להפסקת ההריון מדליף ל"אפרת"? ...

... שר הבריאות אמר, שמדובר במעשה חמור ביותר, ... הוא מורה מיד על חקירה - מי מדליף בוועדות, והבטיח שינקוט בכל האמצעים להפסקת השערורייה הזאת.
איזו הדלפה? 176476
מתוך אותו קישור: "מסתבר, לטענת גינת, שמקורות הקשורים לוועדות אלה מדליפים שמות ופרטים אישיים של נשים שעברו את הוועדות, ותוך זמן קצר מופעל עליהן לחץ מצד אנשים דתיים מסויימים במטרה למנוע מהן לבצע את ההפלה שהן מבקשות לעבור."
הבחנה 174825
לפני שנה בערך, יצא לי להיות ב-NetVision. גם שם היו המון מכתבי תודה על הקיר. כנראה שאף פעם לא היה לקוח NV שלא היה מרוצה.
למה בחור? 104553
אני חושבת שמי שעובר לא יכול להיות מין כי אם העובר עובר במעבר אז איזה מין עובר הוא זה?
גם כן אין!!!! אין!!! לאצריך לקבוע את המין כי הוא קבוע אצל העובר כי האמא שלו תורישה לו את זה וכי אני
מסכימה עם שי ודניאל.
מה, גם יש שעורי בית? 104560
מה, גם יש שעורי בית? 104649
ומי הם לעזאזל שי ודניאל?
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107568
יתקיים ביום חמישי הזה, החל מתשע בבוקר, בבית אריאלה בת''א. ידברו שם כל המי ומי בתחום הזה, מדענים, אתיקנים ומקבלי החלטות - משר המדע ועד החוקרים המשבטים עצמם. סתם, שתדעו. הכניסה חופשית.
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107680
לא הבנתי מה הרבותא בשיבוט תאי זרע, הרי בכל מקרה מדובר בהומוזיגוטות?
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107685
תאי גזע (stem cells) לא תאי זרע (sperm).

תאי גזע הם תאים שטרם עברו התמיינות.
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107686
כן, גם לקרוא צריך לדעת.
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107692
כן, ועכשיו שהחומר לפני, נושא הכנס יהיה ''סיכויים ומכשולים במחקר בתאי גזע עובריים אנושיים''. מארגן אותו משרד המדע.
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107778
אה, אז תשכחי ממה שאמרתי בתגובה הקודמת (שתופיע למטה, למעשה). צריך לדעת לקרוא עד הסוף.
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107781
אה... הרבותא היא שתאי הגזע נלקחו מעוברים אנושיים. וכאן כמעט שלא משנה אם הם משובטים, מפוצלים, מסורקים או משופנעים.
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107788
עוברים, עאלק. ביציות מופרות, כולה.
אורגניזמים ממקור אנושי, טוב? 107791
היו כבר כמה מהם שגדלו במעבדה עד גיל 14 יום ‏1. אחד מהם מסר לך ד"ש, אגב.

1 אומנם לא כחלק מהניסויים לפתח טכנולוגיה של ריפוי בתאי גזע.
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107776
לא הבנתי מה הרבותא בשיבוט תאי גזע. הם הרי עושים את זה בעצמם. בכלל - המדענים לא משבטים אותם, הם פשוט מונעים מהם להתמיין.
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107694
קצת קטנוני, אך האם רה"מ שרון יהיה שם?
כי אם לא, לא ייתכן ששר המדע יהיה שם.
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107695
או! יפה ששאלת. בהודעה שבידי אכן כתוב "שר המדע, התרבות והספורט היוצא".
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107703
טוב שהוא ממשיך כנראה להתעניין בנושאי משרדו לשעבר (מה שאי אפשר לומר על כמה שרים לשעבר אחרים).
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107931
הכנס כנראה נקבע בטרם פיזור הכנסת. וכעת, כשהבחירות בפתח, אתה מצפה שיבטל הופעה ציבורית?
חצי קשור: כנס בנושא שיבוט תאי גזע 107934
אם היה מדובר בשר הנגבי (במידה והיה נאלץ לפרוש מתפקידו כמו וילנאי) ובכנס סביבתי, אין לי ספק שהנגבי היה מבטל את השתתפותו.
משרד הבריאות הפסיק לאשר לזוגות לבחור את מין העובר 172915
משרד הבריאות שינה את המדיניות ומעתה אסור לבתי החולים ולרופאים בארץ להחליט על מין העובר במהלך טיפולי הפריה חוץ-גופית, בשל סיבות שאינן רפואיות. הנהלת משרד הבריאות דנה בימים אלה בהנחיות קבועות שיסדירו את בחירת מין הילד מסיבות שונות, אך בינתיים פרסם מנכ"ל המשרד ד"ר בועז לב הוראה לאסור את הבחירה מסיבות אישיות ודתיות, ולאפשר את בחירת מין הנולד רק במקרים שבהם קיימת סכנה רפואית.

מעריב: http://images.maariv.co.il/channels/0/ART/548/180.ht...
משרד הבריאות מאשר לזוגות לבחור את מין העובר 283407
זהו, מעכשיו מותר לבחור את מין הילוד. Ynet: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3049927,00.h...
משרד הבריאות מאשר לזוגות לבחור את מין העובר 301490
אפילו מינו את הוועדה שתדון בבקשות, לפי אוסף של קריטריונים שלא כולם רפואיים. Ynet: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3087191,00.h...

למה בעצם צריך ועדה וקריטריונים? אם כבר אפשר לעשות את זה, אז זה נראה לי כמו התערבות מיותרת של המדינה בבחירה אישית.

אה, ופתאום גיליתי שהיה לנו את עדכון החדשות הזה: "מיון זרע יאפשר לקבוע מראש את מין העובר" דיון 603.
משרד הבריאות מאשר לזוגות לבחור את מין העובר 301894
בדיון בכנסת הביע נציב הדורות הבאים השופט בדימוס שלמה שהם את התנגדותו להחלטת משרד הבריאות ואמר שימליץ בפני הכנסת על חקיקה האוסרת מתן אפשרות לבחור את מין היילוד בכל מקום שבו אין סכנת חיים מוכחת.

"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...
משרד הבריאות מאשר לזוגות לבחור את מין העובר 301920
זה המקום לשאלה אם יש דבר כזה - "נציבות הדורות הבאים" גם במדינות אחרות? מי המציא את הרעיון המוזר הזה?
משרד הבריאות מאשר לזוגות לבחור את מין העובר 301923
נוסע בזמן.
משרד הבריאות מאשר לזוגות לבחור את מין העובר 301927
אין דבר כזה. ראה פרדוקס החץ.
משרד הבריאות מאשר לזוגות לבחור את מין העובר 301968
מספרים לי שפרדוקס החץ בא על פתרונו בשנת 2342.
משרד הבריאות מאשר לזוגות לבחור את מין העובר 301978
אני לא מתכננת לבזבז את זמני דווקא על שנה כה משעממת. חוץ מהאירוע היחיד הזה שהזכרת, לא נראה לי שקרה שם שום דבר מיוחד.
משרד הבריאות מאשר לזוגות לבחור את מין העובר 301929
כנראה שיש דברים דומים במדינות מסוימות. ראה: http://www.knesset.gov.il/sponsorship/future/heb/FAQ... .
משרד הבריאות מאשר לזוגות לבחור את מין העובר 301960
יש, רק ששם קוראים לזה בשמות קצת פחות מגלומניים, לרוב סביב המושג sustainable development.
משרד הבריאות מאשר לזוגות לבחור את מין העובר 301977
לא רק פחות מגלומניים, גם הרבה פחות מאיימים.
מישהו ב-Ynet לא החליף כותרת? 370428
"80 פניות של הורים התקבלו בוועדה לבחירת מין היילוד במשרד הבריאות - 63 מהן עומדות בקריטריונים לאישור, כך נמסר היום (ה') מהוועדה."

מצד שני: "נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית קובע עם זאת, שבחירה של מין היילוד היא ראויה רק כאשר היא נעשית מטעמים רפואיים. לדבריהם, בחירת מין היילוד שנעשית מסיבה דתית, חברתית וכלכלית היא אינה ראויה ופסולה מבחינה אתית."

מישהו ב-Ynet לא החליף כותרת? 370438
לא הבנתי איזו סיבה רפואית יכולה להיות לבחירת מין היילוד.
וגם לא מה פירוש הרעיון ליצור ''העתק'' של המשפחה שנספתה בשואה. את הדרישה הזאת הייתי פוסלת על הסף.
מישהו ב-Ynet לא החליף כותרת? 370443
סיבה רפואית - מניעת העברת מחלה תורשתית המועברת ע"י צאצאים ממין אחד. דוגמה מקובלת: המופיליה, המועברת ע"י הזכרים. במקרים כאלה מקובל שלידת בנות היא בטוחה. בד"כ הדבר היה נעשה באמצעות הפלת עוברים זכרים, כיום ניתן לבחור את מין הילוד ולמנוע הפלות חוזרות.

והרעיון של שחזור המשפחה שנספתה בשואה פסול (ומעוות) גם בעיני ולא נראה לי שיזכה להיענות כלשהי מצד הממסד הרפואי ו/או שיעמוד במבחן הזמן והמעשה.
מישהו ב-Ynet לא החליף כותרת? 370448
תודה.

אני קיבלתי את הרושם שהבקשה ל"שחזור המשפחה" כבר התקבלה, לא?
מישהו ב-Ynet לא החליף כותרת? 370452
אופססס, ברצינות? (לרשום לפני: לקרוא קישורים עד הסוף לפני שקופצים לתקתק תגובות)
מישהו ב-Ynet לא החליף כותרת? 370458
אה, עכשיו כבר קראתי. קודם כל, על הבקשה בעניין המשפחה ניצולת השואה נאמר שהיא אחת הבקשות המרגשות שהונחו בפני הועדה, ולאו דווקא שכבר נתקבלה. חוץ מזה - אולי הבקשה אינה כה ביזארית כפי שנצטייר מן הכתבה, אולי אין הכוונה ליצירת העתקים גנטיים של הנספים או משהו סאיינספיקשני מסוג זה, אלא ללידת ילדים שירחיבו שוב משפחה שנידלדלה ושיזכירו את אלה שאינם (במחשבה שניה - גם זה ביזארי, אבל לא באותה מידה...)
מישהו ב-Ynet לא החליף כותרת? 370461
לא *נאמר* שהבקשה התקבלה. אני קיבלתי את הרושם הזה לאור הכינוי "מרגשת".

וודאי שלא מדובר בהעתקים גנטיים או משהו. כיוון שהכתבה מתייחסת לבחירת מין היילוד, יש להניח שהרעיון הוא ללדת בנים ובנות באותו סדר שבו הם הופיעו במשפחה ה"משוחזרת", אבל גם זה נראה לי די דוחה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים