יותר טוב כלום מכמעט 1512
אם חשבתם שאתם יודעים מהי תחושת החמצה, אולי סיפוריהם של האנשים הבאים – מדענים, הרפתקנים, מוסיקאים, מתכנתים ואחרים – יגרמו לכם להרגיש יותר טוב.

קצת יותר מזל, קשרים במקומות הנכונים או קצת פחות שחצנות – ואולי מעולם לא היינו שומעים את השמות ביל גייטס, רינגו סטאר, ואחרים. אלה סיפוריהם של אנשים שכל אחד מהם, בדרכו ובתחומו, כמעט וזכה בתהילה או בממון, אבל אלה נפלו בחיקם של אחרים.

אליישה גריי ו"הפטנט החשוב בהיסטוריה"

המשפט המפורסם "מר ווטסון – בוא הנה – אני רוצה לראות אותך", אותו אמר אלכסנדר גרהם בל (Bell) לעוזרו ב-‏10 במרץ 1876, הפך מזמן לחלק מהפולקלור המדעי. מעטים יודעים, עם זאת, שהטלפון בו השתמש בל באותה שיחה התבסס על רעיון של ממציא אחר, ושסימני שאלה משפטיים ומוסריים רבים מרחפים מעל הדרך בה הוא השיג את מה שתואר כ"פטנט החשוב בהיסטוריה".

הממציא האחר הוא אליישה גריי (Gray), שנולד ב-‏1835 בברנסוויל, אוהיו. כבר בגיל 11 הוא בנה מכשיר טלגרף פרימיטיבי, ולאחר תום לימודיו בקולג', שם התמחה בתורת החשמל, רשם לזכותו מספר פטנטים בתחום הטלגרפיה.

אליישה גריי (צילום: ארכיון קולג' אוברלין)

אליישה גריי (צילום: ארכיון קולג' אוברלין)



ב-‏14 בבפרואר 1876 הגיש גריי למשרד הפטנטים בוושינגטון בקשה ל"קוויאט" (caveat) בדבר "אמנות העברת צלילים קוליים באופן טלגרפי". קוויאט הוא הודעה רשמית על המצאה הנמצאת עדיין בשלבי פיתוח, ומטרתו לבסס עליה זכות ראשונים. כמקובל בבקשות קוויאט, גריי תיאר בקוים כלליים יחסית את שיטתו, שהיתה קיימת אז רק על הנייר, מתוך מחשבה להגיש בקשה מסודרת לפטנט במועד מאוחר יותר.

בדיוק באותו היום ובאותו משרד פטנטים, הגיש ממציא צעיר בשם אלכסנדר גרהם בל בקשה לפטנט בדבר "שיפורים חדשים ומועילים בטלגרפיה". עיקר הבקשה עסקה ב"טלגרף הרמוני" – מערכת טלגרף המסוגלת לשאת מספר רב של הודעות בו זמנית על אותו הקו – אך היא כללה גם תביעה להכרה ב"שיטה ומכשור להעברת קול וצלילים אחרים באופן טלגרפי". השיטה היתה שונה מזו של גריי.

בניגוד למצוין בחוק, בוחן הפטנטים לא דרש מבל להציג דגם עובד של המצאתו. את המשפט המפורסם שצוטט לעיל אמר בל לעוזרו רק כחודש מאוחר יותר, באמצעות מנגנון זהה לזה המתואר בקוויאט של גריי; רק ב-‏1879 הצליח בל לראשונה להעביר קול באופן הניתן להבנה באמצעות השיטה המתוארת בפטנט שלו.

בהחלטה שנויה במחלוקת עד היום, הכריע בוחן הפטנטים בוושינגטון – אלכוהוליסט מועד שחב כסף רב לאחד מפטרוניו של בל – בעד האחרון. "חברת הטלפון של בל", שנוסדה ב-‏1877, זכתה בסדרת משפטים כנגד מספר חברות ויחידים בנוגע לזכויות היוצרים על המצאת הטלפון, אך במהלכם נחשפה שורה של מעשים בלתי כשרים מצידו של בוחן הפטנטים ואחרים, שנהגו בבקשתו של בל לפנים משורת הדין.

בניגוד לאגדה הפופולרית, בל לא זכה בבכורה משום שהקדים בכמה שעות את גריי בהגשת הבקשה; רוב הראיות מצביעות שדווקא גריי היה הראשון. ווסטרן יוניון, חברת הטלגרף שהחזיקה בפטנטים של גריי ואחרים בתחום הטלפוניה, היתה רחוקה מלקלוט את הפוטנציאל המסחרי העצום של ההמצאה, וניאותה להגיע להסדר מחוץ לכתלי בית המשפט עם חברתו של בל במסגרתו היא פרשה לחלוטין מהענף. גריי עצמו התייחס לטלפון כאל לא הרבה יותר מקוריוז מדעי; רק שנים מאוחר יותר, לאחר שנוכח בפריחה האדירה של שוק הטלפוניה ולאחר גילוי עדויות לכך שבל העתיק ממנו את החלק המהותי של המצאתו המקורית, הוא נמלך בדעתו.

ב-‏1880 התמנה גריי לפרופסור לחשמל בקולג' אוברלין. הוא המשיך להמציא עשרות המצאות נוספות, שהמצליחה ביניהן היתה פקסימיליה פרימיטיבית בשם טלוטוגרף (telautograph). הוא נותר מריר עד יום מותו ב-‏1901 על ההכרה הרשמית שחמקה ממנו, וזמן קצר לפני כן כתב: "ההיסטוריה של הטלפון לעולם לא תכתב במלואה. חלקה חבוי בין עשרות אלפי עמודי עדויות, וחלקה האחר שוכן בליבותיהם ומצפוניהם של מספר אנשים ששפתותיהם חתומות – אחדים כתוצאה ממוות, ואחרים על ידי מנעול זהב שאחיזתו הדוקה אף יותר".

מעניין לציין כי כיום מקובל על ההיסטוריונים של המדע כי לא בל ולא גריי היו הראשונים להמציא את הטלפון. ביוני 2002 הכריז רשמית הקונגרס של ארה"ב כי הקרדיט עבור המצאת הטלפון מגיע לאנטוניו מאוצ'י (Meucci), מהגר איטלקי שכבר ב-‏1860 הציג דגם עובד של טלפון; מחסור בכסף, אי ידיעת אנגלית ובעיות בריאות מנעו ממנו מלהוציא פטנט על המצאתו. גורל דומה נפל גם בחלקו של הגרמני פיליפ רייס (Reiss).

סקוט והמרוץ לקוטב הדרומי

רוברט פלקון סקוט (Scott) הוא אולי המפורסם מבין גיבורי מאמר זה, אך נוכח סופו הטרגי, סביר להניח כי הוא גם זה איתו קוראי שורות אלה ירצו הכי פחות להתחלף.

סקוט נולד בשנת 1868 בדוונפורט שבאנגליה; בגיל 13 הצטרף לצי, ועד מהרה סומן כקצין ימי מבטיח. ב-‏1899, יומיים לאחר ששמע על משלחת המתארגנת למסע לאנטארקטיקה, הגיש סקוט את מועמדותו לעמוד בראשה. הוא זכה בתפקיד, ופיקד על מסע רב תלאות בן כשלוש שנים, במהלכו הגיע למרחק של כ-‏850 ק"מ מהקוטב הדרומי – קרוב יותר מכל אדם אחר עד אז.

כשחזר לאנגליה ב-‏1904 הפך סקוט לגיבור לאומי. למרות שהכריז בתחילה כי אינו מתכוון לחזור לאנטארקטיקה, גבר עליו חיידק המסעות, ובשנת 1907 החליט להוביל משלחת נוספת – הפעם מתוך מטרה מוצהרת להניף את הדגל הבריטי בקוטב הדרומי. באביב 1909 הצליח האמריקאי רוברט פירי (Peary) בניסיונו השישי להגיע לקוטב הצפוני; הקוטב הדרומי נותר כעת האתגר הגיאוגרפי הגדול היחיד, ומשלחות מכל רחבי העולם החלו מתארגנות לכיבושו.

בקיץ 1910 יצא סקוט למסעו הגדול האחרון. הוא הגיע לחופי אנטארקטיקה בינואר 1911, לא לפני שהופתע להתבשר במהלך עגינת ביניים במלבורן כי הנורווגי רואלד אמונדסן (Amundsen) עושה אף הוא את דרכו לקוטב הדרומי. רק בתחילת נובמבר, עם בוא האביב האנטארקטי, יצאה המשלחת למסע היבשתי לקוטב ובחזרה – כ-‏1,500 ק"מ בכל כיוון.

תכניתו של סקוט היתה לצאת בראש משלחת גדולה יחסית שרוב חבריה יחזרו לחוף בשלבים שונים של המסע, ושתקים לאורך המסלול מצבורי אספקה לשימוש השבים מהקוטב. האנשים יועדו לעבור כל סנטימטר במסע בצעידה או על גבי מגלשי סקי, והציוד והאספקה תוכננו להיגרר על ידי כלבים, סוסי פוני ומזחלות ממונעות – חידוש טכנולוגי באותם הימים. את חלקו האחרון של המסע הלוך – למעלה מ-‏650 קילומטרים – ואת כל הדרך חזרה, תכנן סקוט לעשות יחד עם עוד קומץ מלווים, כשהם גוררים בכוחות רגליהם מזחלת עמוסה. הסיבה לכך, לפחות במידה מסוימת, היתה נעוצה בראייתו הרומנטית של סקוט את המסע. "שום מסע שנעשה בעזרת כלבים", הוא כתב, "אינו יכול להתקרב לרעיון המופלא של משלחת גברים העושה את דרכה לנוכח תלאות, סכנות וקשיים ללא כל עזרה ... הניצחון במקרה זה הוא ללא עוררין נעלה ומזהיר יותר."

הצרות לא אחרו להגיע. המזחלות הממונעות שבקו חיים לאחר מרחק קצר, וסוסי הפוני התגלו עד מהרה כבלתי מתאימים למשימה; הכלבים, שמהשימוש בהם הסתייג סקוט ללא סיבה הגיונית, היו מעטים ובלתי מאומנים בגרירת מזחלות. המזון הספיק בדוחק, האנשים לא היו מיומנים בסקי, והביגוד והציוד לא התאימו לתנאים הקשים. סגנון המנהיגות הקפריזי והנוקשה של סקוט חיבל במוראל הנמוך בלאו הכי. ההתקדמות, לפיכך, היתה איטית, והאנשים סבלו מתשישות ומקור.

לאחר חודשיים וחצי של מסע מפרך, וכשהיו במרחק של 26 ק"מ בלבד מהקוטב, ראו סקוט וארבעת המלווים שנותרו איתו מחזה נורא: דגל מתנוסס מעל מערום שלג. לא היה כעת מקום לספק – אמונדסן ניצח במירוץ. למרות שהיו מודעים היטב לאפשרות זו, ההלם והאכזבה היו עזים. כשהגיע סקוט לקוטב ב-‏18 בינואר, הוא מצא שם בתוך אוהל מכתב מאמונדסן, מיועד עבורו. אמונדסן, מצויד היטב ונעזר בכלבים מאומנים, הגיע לקוטב במסע מתוכנן באופן מבריק למעלה מחודש לפני כן.

סקוט ומשלחתו בקוטב הדרומי (צילום: מכון סקוט לחקר הקוטב)

סקוט ומשלחתו בקוטב הדרומי (צילום: מכון סקוט לחקר הקוטב)



מותשים, חולים, רעבים ומוכי כוויות קור, יצאו סקוט וארבעת מלויו לדרכם חזרה; מצבם הגופני, כמו גם מזג האויר, רק הלך והחמיר. ראשון התמוטט אדגר אוונס (Evans) ב-‏17 בפברואר. לורנס אוטס (Oats) היה השני, חודש לאחר מכן; הוא סבל קשות מנמק ברגלו, ועל מנת שלא להיות לעול על עמיתיו, עזב בוקר אחד את האוהל לסופה המשתוללת כשהוא אומר "אני רק יוצא החוצה, וזה עשוי לקחת זמן מה". סקוט והשניים הנותרים המשיכו במסעם עוד מספר ימים, עד שמזונם אזל בסוף מרץ; הם היו מרוחקים 260 קילומטרים מהחוף, ו-‏20 קילומטרים בלבד ממצבור אספקה גדול. גופותיהם נמצאו בתוך אוהל שמונה חודשים מאוחר יותר, ולצידן יומנים ומכתבים שתעדו את הזוועה.

דה פריס, קורנס, צ'רמק וחוקי התורשה

סיפור חייו של גרגור מנדל – הנזיר ממורביה שגידל והכליא בשקדנות אפונים, והיה הראשון לנסח את חוקי התורשה הקרויים על שמו – סופר פעמים רבות. מנדל פירסם את ממצאיו ב-‏1866 בכתב עת מדעי נידח, אך לא זכה כמעט לכל התייחסות מהקהילה המדעית של התקופה; רק לאחר מותו התגלו כתביו מחדש והוא זכה בהכרה הראויה. זהו סיפורם של שלושה מדענים אחרים, שבאופן בלתי תלוי זה בזה ובמנדל, כפי הנראה, גילו את חוקי התורשה מחדש, ועזרו להפיץ את שמו ותורתו של מנדל ברחבי העולם.

לקראת סוף המאה ה-‏19, לאחר שתורת האבולוציה של דארווין התקבלה בקרב הקהיליה המדעית, נוצר צורך להבין את החוקיות שמאחורי יצירתן של מוטציות – הכוח המניע של התפתחות המינים. שני בוטניקאים, ההולנדי הוחו דה פריס (De Vries) והגרמני קרל אריך קורנס (Correns), התעניינו בתורת המוטציות, וערכו, בנפרד, ניסויים בהכלאות בין זני צמחים שונים. שניהם טוענים כי הבחינו באופן עצמאי ביחס המפורסם של 3:1 בין הזנים שהתקבלו בדור השלישי ואף הסיקו מכך את חוקי התורשה, לפני שלמדו על מחקרו של מנדל.

דה פריס פרסם את ממצאיו בשלושה מאמרים בין מרץ ליולי 1900. בשניים מהם – ביניהם הראשון שנשלח לפרסום – ציין מפורשות כי הם עולים בקנה אחד עם תוצאות מוקדמות יותר של מנדל. קורנס, שזמן קצר לפני כן הפסיד את הבכורה לדה פריס בסוגייה מדעית אחרת, התמהמה בפרסום תוצאותיו, והופתע לקבל באפריל 1900 עותק מאחד ממאמריו של דה פריס. לרוע המזל, היה זה דווקא המאמר בו מנדל לא הוזכר. רותח מזעם הן על העוול שנעשה, לדעתו, למנדל, והן על כך שדה פריס הקדים אותו שוב, הוא שלח לפרסום כבר למחרת אותו היום מאמר בשם "חוק מנדל בנוגע להתנהגות צאצאיהם של בני כלאיים", בו דיווח על ממצאיו. מעניין לציין כי בניגוד למשתמע מרוב ספרי הביולוגיה, היה זה קורנס, ולא מנדל, שגילה לראשונה את היחס 9:3:3:1 שמתקבל בקרב צאצאי הדור השלישי כאשר מכליאים זנים הנבדלים זה מזה בשתי תכונות.

מימין לשמאל: דה פריס, קורנס וצ'רמק

מימין לשמאל: דה פריס, קורנס וצ'רמק



היסטוריונים של המדע נוטים להאמין לגרסתם של דה פריס וקורנס בדבר גילויהם העצמאיים, אך רבים מהם מפקפקים בנכונותן של טענות דומות שהעלה מדען שלישי, האוסטרי אריך פון צ'רמק (Tschermak). בראשון מבין שני מאמרים שפרסם בנושא בשנת 1900 הוא הפגין הבנה מועטה בלבד של עקרונות התורשה, ואילו מאמרו השני, העמוק יותר, נכתב לאחר שכבר ראה את מאמריהם של דה פריס וקורנס. צ'רמק היה, עם זאת, הראשון לעשות שימוש מדעי מעשי בחוקי התורשה, ונודע כאחד ממשביחי הגידולים החשובים בעולם עד ליום מותו ב-‏1962.

פיט בסט – החיפושית שנותרה מאחור

אותה שנה בה נפטר צ'רמק, 1962, היתה שנה רעה מאוד לפיט בסט (Best). פיט נולד בשנת 1941 במדרס שבהודו, שם שירת אביו בצבא הבריטי; עם תום מלחמת העולם הפליגה משפחתו לאנגליה, והשתקעה בליברפול. כשהיה בן 17 החליטו פיט ואימו להפוך את מרתף ביתם הענק למועדון בשם "הקסבה". הלהקה שניגנה בערב הפתיחה היתה "החוצבים" (The Quarrymen) – גלגול מוקדם של הביטלס. ג'ון, פול וג'ורג' בני העשרה אף נטלו חלק בשיפוצים האחרונים של המקום.

הקסבה הפכה עד מהרה לחלק מסצינת הרוקנרול הרוחשת בליברפול של התקופה, וטובי המוזיקאים שבעיר פקדו את בימתה. פיט, שהחל לנגן בתופים, הקים אף הוא להקה, אך היא התפרקה דווקא כשעזב את לימודיו על מנת להתמסר למוסיקה. בתזמון מושלם, פנו אליו בדיוק בשלב זה הביטלס – כפי שכבר נקראו אז – שחיפשו מתופף לצורך סידרת הופעות ממושכת בהמבורג. לאחר מבחן קצר, הפך פיט באוגוסט 1960 לחיפושית רשמית.

הביטלס עם פיט בסט, 1961 (צילום: אלברט מריון)

הביטלס עם פיט בסט, 1961 (צילום: אלברט מריון)



הפופולריות של הביטלס בליברפול הלכה וגאתה לאחר שחזרו מהמבורג, אך עיני הכל היו נשואות ללונדון – שם נמצאו חברות התקליטים שיכלו לאפשר את הפריצה הגדולה המיוחלת. לאחר סידרה ארוכה ומתסכלת של דחיות, ניאות ביולי 1962 המפיק המוסיקלי ג'ורג' מרטין (Martin) להחתים את הביטלס בחברת התקליטים הקטנה בה עבד. שבועיים לאחר מכן זימן בריאן אפסטיין (Epstein), מנהל הלהקה באותה התקופה, את פיט למשרדו. פיט, שעדיין לא ידע על החוזה שבפתח, נדהם להתבשר כי רינגו, מתופף ליברפולי אחר איתו היה מיודד, מיועד להחליף אותו.

מדוע הודח פיט לאחר שנתיים של חברות בלהקה? באוטוביוגרפיה שלו “All you need is ears”, כתב מרטין שפיט פשוט לא היה מתופף מספיק טוב, ושלפחות לצרכי הקלטות היה צריך להחליפו במתופף מקצועי. חברי הביטלס האחרים התבטאו מאוחר יותר כי בנוסף לבעיית הנגינה, פיט לא השתלב חברתית בלהקה, ונהג להחסיר הופעות. פיט עצמו מתנגד בתוקף עד היום להסברים אלה, וטוען כי לא קיבל מעולם הסבר מניח את הדעת להדחה; הוא רומז כי ייתכן שבהיותו הפופולרי שבין חברי הלהקה, הוא עורר את קנאתם של חבריו.

החילוף לא עבר באופן חלק. מעריציו של פיט מחו נמרצות כנגד ההדחה בהופעות הבאות של הביטלס, והניפו כרזות עליהן כתוב Pete is Best ו-Pete Forever, Ringo Never. לאחר אחת ההופעות אף פרצה תגרה על רקע זה, במהלכה זכה ג'ורג' ב"פנס" בעין.

מאז ההדחה, פיט לא החליף מילה עם שאר חברי הביטלס. הוא הצטרף למספר להקות אחרות, וניסה לשווא לחקות את ההצלחה הפנומנלית לה זכו הביטלס מייד לאחר עזיבתו. בשלב מסויים הוא נתקף בדיכאון עמוק שהוביל לנסיון התאבדות. הוא פרש מנגינה ב-‏1968, אך חזר לבמה ב-‏1988. כיום הוא עדיין מופיע, ואף מעניק הרצאות על ימיו המוקדמים עם הביטלס.


גארי קילדל – האיש שכמעט היה ביל גייטס

גארי קילדל (Kildall) היה דוקטורנט למדעי המחשב באוניברסיטת וושינגטון כשנתקל לראשונה בנער בן 13 בשם ביל גייטס, שנהג לשחק בלילות ובסופי שבוע במערכת מחשב בה גם הוא השתמש. השנה היתה 1968, והוא לא שיער אז, מן הסתם, שהנער יגדל להיות האדם העשיר בתבל, ושאילו היה מכלכל את צעדיו אחרת, היה אולי נמצא במקומו.

קילדל נולד ב-‏1942 בסיאטל, וושינגטון, אותה עיר בה נולד גייטס 13 שנים מאוחר יותר. לאחר שסיים את לימודי הדוקטורט ושימש מספר שנים כמרצה באקדמיה של חיל הים, הוא כתב בסוף שנות השבעים מערכת הפעלה בשם CP/M, שהפכה למובילה בשוק מערכות ההפעלה למיקרו־מחשבים.

בשנת 1980 החליטה חברת הענק IBM להיכנס לשוק המחשבים האישיים המתעורר. כדי שתוכל להשיק את המוצר במהירות המרבית, החליטה החברה לחרוג ממנהגה, ולהסתמך עד כמה שאפשר על ספקים חיצוניים. המועמדת הטבעית לאספקת מערכת הפעלה היתה דיג'יטל ריסרץ', החברה שניהל קילדל יחד עם אשתו. מחברה קטנה בשם מייקרוסופט, שגייטס הקים שנים ספורות קודם לכן, תכננה IBM להזמין מספר שפות תכנות.

גארי קילדל (צילום: באדיבות פרוייקט ההיסטוריה של המיחשוב)

גארי קילדל (צילום: באדיבות פרוייקט ההיסטוריה של המיחשוב)



כשבאו נציגי IBM לפגישה מתואמת מראש בביתו של קילדל בקליפורניה, הוא היה עסוק בהטסת מטוסו הפרטי. אשתו של קילדל ועורך דין קיבלו את פניהם במקומו. הם סרבו לחתום על הצהרת סודיות בתחילת הפגישה, ונציגי IBM עזבו את המקום מבלי שאפילו הסבירו את מטרת ביקורם. אחד הנציגים צוטט מאוחר יותר כאומר כי מימיו לא נתקל במישהו גס רוח ויהיר כמו הגברת קילדל או עורך הדין.

ג'ק סמס (Sams), ראש המשלחת של IBM, טען מאוחר יותר כי לאחר כשלון הפגישה ניסה לשאת ולתת טלפונית עם קילדל, אך ללא הצלחה. קילדל טען כי הוא פשוט לא הצליח ליצור קשר עם סמס. תהא אשר תהא הסיבה האמיתית, התוצאה היתה ש-IBM פנתה לגייטס, וביקשה ממנו לספק לה מערכת הפעלה. לגייטס לא היתה מערכת הפעלה מתאימה, ולכן קנה, כפי הנראה תמורת כ-‏50,000 דולר, מערכת הפעלה ממתכנת בשם טים פטרסון (Paterson). המערכת התבססה במידה רבה על CP/M של קילדל.

בתבונתו, גייטס התעקש שלא למכור את המערכת ל-IBM תמורת מחיר קבוע חד־פעמי, אלא על בסיס של תמלוגים. הוא גם דאג לכך שיוכל למכור אותה לחברות אחרות, שאכן צצו כפטריות שלאחר הגשם בעקבות ההצלחה המטאורית של המחשב האישי. שתי החלטות אלה אפשרו את פריצת הדרך הגדולה של מייקרוסופט, שהובילה לעושרו המדהים של גייטס כיום.

קילדל ניסה מאוחר יותר להתחרות במערכות ההפעלה של מייקרוסופט, אך ללא הצלחה. הוא נפטר ב- 1994, כשהוא בן 52, עקב חבלה בראשו שארעה בבאר. על פי גרסה אחת, הוא היה מעורב בתגרה. על פי אחרת, הוא נפל מסולם.



סיפורים אלה כמובן אינם היחידים. הקוסמונאוט הסובייטי גרמן טיטוב (Titov) נאלץ להסתפק בתואר "האדם השני בחלל", בין השאר, כנראה, מסיבות פוליטיות; לאל גור (Gore) חסרו 538 קולות בלבד על מנת להכנס לבית הלבן כנשיא; השחקן פטריק וויין (Wayne) סירב לגלם את דמותו של סופרמן בסרט שהפך שחקן אלמוני בשם כריסטופר ריב לכוכב ענק; מטפס ההרים השוויצרי ריימונד למבר (Lambert) ומלווהו הנפאלי טנזינג נורגיי (Norgay) נאלצו לשוב על עקבותיהם כשהיו במרחק של 250 מטרים בלבד מפסגת האוורסט, מספר חודשים לפני שהפסגה נכבשה לראשונה על ידי אדמונד הילארי (Hillary) ונורגיי; רוזלינד פרנקלין (Franklin) היתה כנראה קרובה לפענוח מבנה מולקולת הדנ"א כשג'יימס ווטסון (Watson) ופרנסיס קריק (Crick) הצליחו לעשות זאת, תוך שהם מתבססים במידה לא מבוטלת על עבודתה.

אז מהו מוסר ההשכל? כנראה שאין. אבל אולי בפעם הבאה שתשתמשו בטלפון, תאזינו לשיר של הביטלס, או תגדפו את אחד המוצרים של מייקרוסופט, תיזכרו באלה ש"כמעט עשו את זה" – כמעט, אבל לא.
קישורים
אלכסנדר גרהם בל
אליישה גריי
אנטוניו מאוצ'י
פיליפ רייס
רוברט פלקון סקוט
רואלד אמונדסן
גרגור מנדל
הוחו דה פריס
קרל אריך קורנס
אריך פון צ'רמק
פיט בסט
ג'ורג' מרטין
בריאן אפסטיין
מעניק הרצאות - פיט בסט
גארי קילדל
ביל גייטס
טים פטרסון
גרמן טיטוב
אל גור
ריימונד למבר
טנזינג נורגיי
אדמונד הילארי
רוזלינד פרנקלין
ג'יימס ווטסון
פרנסיס קריק
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תרבות והיסטוריה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

תיקון כליל 153113
"בתבונתו, גייטס התעקש שלא למכור את המערכת ל-IBM תמורת מחיר קבוע חד-פעמי, אלא על בסיס של תמלוגים" – לא מדויק. התבונה לא היתה של מנכ"ל מיקרוסופט, אלא של ביל גייטס השני.

מה פירוש השני? ובכן, הברנש שאנו מכירים כביל גייטס הוא למעשה וויליאם (ביל) גייטס השלישי. אביו, וויליאם (ביל) גייטס השני, היה כבר אז בעל חברת עו"ד גדולה ומצליחה, והוא זה שניהל את המו"מ מול IBM. האיש העשיר בעולם חייב הרבה מהצלחתו לאבא.
תיקון כליל 153286
הערה מעניינת, רק שאביו של ביל גייטס השלישי אינו ביל גייטס השני.
האמריקאים, אשר קוראים לבנים במשפחה בשמות אבותיהם, נוהגים להבדילם זה מזה באמצעות מיקומם בשושלת. הראשון הוא (פלוני אלמוני) האב (senior), אחריו הבן (junior), ורק אח"כ מתחילים למנות במספרים (השלישי, הרביעי וכן הלאה). יוצא מכך שהאבא של ביל גייטס, הוא ביל גייטס הבן.
תיקון כליל 153305
אולי. בהרצאות שהוא נותן, האב מציג את עצמו כ''ביל גייטס השני'', ולאחר שהגיחוך בקהל נרגע, הוא מסביר את עצמו.
תיקון (כ)ליל 153513
תיקון קליל ולא כליל
תיקון (כ)ליל 153574
אופס. תודה.
חביב 153116
אבל איך אפשר מאמר על אנשי ה"כמעט" בלי להזכיר את אלפרד וואלאס, האיש שפיתח את תורת הברירה הטבעית במקביל לדארווין?
חביב 153117
כמו שגם אפשר בלי להזכיר את ניקולס טסלה. אי אפשר להזכיר את כל אנשי הכמעט.
חביב 153123
ברור שאי אפשר להזכיר את כולם, אבל אי הזכרת השותף (ויש אומרים: אבי) לאחד הרעיונות הגדולים של העת החדשה נראית לי ראויה לציון. כמו לכתוב מאמר על גדולי הכדורגלנים בלי להזכיר את פלה.

אין האמור בא להפחית מחביבותו של המאמר, פשוט ניצלתי את ההזדמנות להזכיר את העוול ההיסטורי שנעשה לוואלאס.
והנורה החשמלית זה עז? 153124
מה, לא המצאה גאונית? בלי נורה חשמלית איך היית מגיב עכשיו באייל? איך בכלל היה אייל אם טל לא יכול היה לתכנת אותו לאורה של של נורה חשמלית בשעות הקטנות של הלילה? איך היו ג'ובס וויזניאק בונים את האפל הראשון בלי נורה? איך...

______
ערן, מנוזל ומשתעל, תחת השפעת התרופות שהוא עוד לא לקח. אבל אל תדאגו. מחר יקבל את הקודאין שלו מהרופא. מואהאהאהההההה!!!
והנורה החשמלית זה עז? 153126
אין לי שום דבר נגד טלסה, באמת שלא. אינני מכחיש, נורה חשמלית היא אמצעי טכנולוגי בעל חשיבות מסויימת. האם אפשר להשוות אותה לרעיון "Survival of the fittest"?

(וכמה אנשים יודעים שאת הביטוי הזה טבע וואלאס ולא דארוין?)
____
תהיה בריא, והיזהר מהתמכרות לקודאין,לבל תצטרף גם אתה לאנשי הכמעט.
בערוץ 23 153391
הקרינו בסוף השבוע האחרון (בלופ המפורסם) את הסדרה של אלן דה-בוטון על הפילוסופים. מסתבר ששופנהאואר הסביר את המשיכה המינית (משיקולים תאורטיים!) ע"י שאיפה תת הכרתית לתיקון פגמים שבני האדם מוצאים אצל עצמם. וכל זה אי אלו שנים לפני הפירסומים של דארווין.
תיקון קטן 153145
לא ניקולס טסלה אלא ניקולה טסלה (Nikola Tesla).
הוא נולד ביוגוסלביה והיגר לארה"ב בצעירותו.

לדעתי הוא הדוגמא הקלאסית לממציא מבריק שללא המצאותיו החיים היום היו נראים אחרת לגמרי (גלי רדיו, זרם חילופין, Tesla Coil), אבל הוא נותר ללא הערכה של ממש וללא תהילת עולם (בניגוד לאדיסון למשל).
תיקון קטן 314105
על שמו של טסלה יש יחידת מידה לעוצמת שדה מגנטי שנקראת טסלה ומסומנת T. הוא לא לגמרי נשכח, וזכה בכבוד שמעטים, דוגמת ניוטון, אמפר ופארד, זכו בו.
חביב 153229
אכן פיספוס שלי. אני דווקא מכיר את הסיפור על וואלאס ודארווין, ונדמה לי שאפילו נזכרתי בו באיזשהו שלב בכתיבת המאמר, אבל משום מה לא חשבתי להוסיף אותו. כאמור, חבל, כי נדמה לי שהוא יותר עסיסי מהסיפור על שלושת הגנטיקאים.

את הסיפור על טסלה אני חושב שאינני מכיר. ערן או firehand, התוכלו להרחיב?

סיפור אחר, שלא הצלחתי למצוא לו מספיק ביסוס (ולכן לא הזכרתי אותו במאמר), הוא על בחור בשם ברט הינקלר שהיה השני לחצות בטיסה את האוקיינוס האטלנטי. בגלל מזג אוויר גרוע הוא בחר שלא לצאת לדרך בלילה בו לינדברג יצא, אלא שבוע לאחר מכן, ועבר את המרחק בשש שעות מהר יותר מלינדברג. מישהו יכול לשפוך אור על הפרשה?

חיפשתי גם סיפורים על אנשים מתחומים אחרים: גנרלים, עיתונאים או ספורטאים, אבל לא הצלחתי למצוא סיפורים ממש טובים. בתחום הספורט, הכי קרוב שמצאתי היה הסיפור על קרל לואיס, שב- 1991 הצליח לשפר בסנטימטר את שיא העולם האגדי של בוב בימון בקפיצה לרוחק מ- 1968. הקפיצה נפסלה בגלל רוח גב חזקה במעט מהמותר, ומספר דקות לאחר מכן הצליח קופץ אחר בשם מייק פאוול לשפר את השיא בארבעה סנטימטרים.
מהר יותר, גבוה יותר, שמאלה יותר 153239
האולימפיאדה הרביעית בעידן המודרני נערכה בלונדון ב-‏1908 והיתה הצלחה גדולה.
האנגלים חובבי הצד ההפוך קבעו שרצי המרתון בהגיעם לאיצטדיון להקפה האחרונה, יקיפו אותו משמאל לימין, בניגוד למקובל. דורנדו פייטרי האיטלקי שהוביל בכל הריצה, התבלבל וכשנכנס לאיצטדיון פנה ימינה עד שזעקות הקהל חדרו להכרתו המטושטת והוא סב על עקביו. כנראה שהטעות עלתה לו בשארית כוחותיו. כעת הוא רץ וכשל מספר פעמים.
בינתיים נכנס לאיצטדיון האמריקני ג'וני הייס. הוא לא התבלבל.
אנשי העזרה הראשונה ריחמו על האיטלקי שהיה על סף התמוטטות וסייעו לו לסיים את 80 המטרים.
ועדת השיפוט פסלה את ניצחונו בגלל הסיוע.
הייס שסיים חצי דקה אחריו זכה בזהב.

(חן חן לקורא נבוך ואסתי ששאלו לשלומי, אני תמיד פה, קצת פאסיבי מקוצר זמן).
מהר יותר, גבוה יותר, שמאלה יותר 153243
אא''ט, פייטרי זכה לגביע הוקרה מיוחד.
מהר יותר, גבוה יותר, שמאלה יותר 153260
נכון.
חביב 153247
אפשר לומר לזכותך שואלאס עצמו לא הרגיש מקופח עד אחרית ימיו. הפספוס הגדול שלו היה שליחת מאמרו לדארוין לקבלת חוות דעת, ולא ישירות לפרסום בחברה המלכותית.

אם היה בוחר בדרך השניה, כנראה שדארוין היה זוכה להכלל ברשימת המחמיצים הגדולים של כל הזמנים, שכן הוא דגר על רעיון הברירה הטבעית שנים ארוכות אבל לא פרסם כלום (הלשונות הרעות אומרות שה''קליק'' התרחש אצלו רק כשקרא את מאמרו של ואלאס, אבל רוב ההיסטוריונים של המדע אינם תומכים בתיזה הזאת).
לינדברג 153264
בדיקה קלה מעלה שהינקלר היה הראשון לטוס את אנגליה-אוסטרליה ב-‏28, וגם הראשון לחצות את האטלנטי הדרומי (דרום-אמריקה לאפריקה) ב-‏31. אותה טיסה היתה גם חצית הסולו הראשונה של האטלנטי מאז לינדברג, אלא שהיא התרחשה 4 שנים ולא 6 שעות מאוחר יותר.
לינדברג עצמו, ד"א, לא היה הראשון לחצות את האטלנטי אלא רק הראשון לעשות זאת _לבד_ וללא נחיתות ביניים.
חביב 193267
וואלס בסוף ימיו חזר בו מטיעוניו וטען כי באדם יש זיק אלוהי .ההיסטוריה לא סלחה לו ובצדק
חביב 193276
זה נכון חלקית. באחרית ימיו ואלאס טען שהאדם עצמו הוא בבחינת יוצא מן הכלל, ושאת ההתפתחות של המוח האנושי אי אפשר להסביר במונחים של ברירה טבעית. דארוין, כפי שכבר הוזכר אי שם, ייחס את התפתחות המוח האנושי לברירה מינית, בדומה לזנב הטווסים.
הסיפור של סקוט 153120
ממש קורע לב.

רק הערות: למלומד ההולנדי קראו Hugo - הוחו (ולא חוגו) דה פריס. הוא יכול להתנחם בעובדה שיש שדרות על שמו ברובע יוקרתי באמסטרדם.

ועל חברת דיג'יטל נכתב ספר מצוין בעברית - "מהנדסים תרבות" של האנתרופולוג גדעון קונדה. לא מדובר בסיפור תולדות החברה, אלא בעבודת מחקר שנושאה תרבות הניהול בתאגיד היי-טק (וכבדרך אגב, גם מוסברת אי-התאמתה של החברה כארגון לנסיבות המשתנות בשוק). שמה של החברה לא מוזכר בספר, אבל ציפור קטנה לחשה לי.
הסיפור של סקוט 153121
נדמה לי שזו לא אותה דיגיטל, אלא שתי חברות שונות - דיגיטל ריסרצ' שהוזכרה בכתבה, הורתה של DR-DOS, לעומת DEC (digital equipment corporation)
הסיפור של סקוט 153130
נדמה לך? "נדמה לך"? תגיד שאתה יודע וזהו!

טוב, כנראה שאתה צודק :-)
Hugo 153152
את כמובן צודקת. תודה.

האמת? דווקא לא התעצלתי, ושאלתי בחורה הולנדית שאני מכיר כיצד מבטאים את שמו של אותו Hugo. היא כמובן אמרה הוּחוֹ, ואני אפילו רשמתי את השם על פתק, אבל מעשה שטן - כשהקלדתי את השם במחשב כנראה שכל שזכרתי היה שאחד העיצורים מבוטא כמו ח', ופשוט טעיתי בעיצור. (לפחות לא פישלתי עם ה"דה פריס"!)

יתוקן בקרוב, אני מקווה.
Hugo 153203
תוקן, בברכת טחטנטחטחטח.

_______
ערן, קיבל קודאין, אז יש לו תירוץ.
הסיפור של סקוט 549522
היום מצאתי את עצמי נוהג בשדרות הוחו דה פריס באמסטרדם. כבר עברו יותר משבע שנים מאז המאמר הזה - איך הזמן רץ!
לא. 153135
הסיפורים לא גורמים לי להרגיש יותר טוב. אבל המאמר מעניין מאוד.
משהו שהייתי חייב לכתוב 153138
במהלך כתיבת המאמר (שארכה לא מעט זמן) חלפה בראשי לא פעם מחשבת הביעותים שאולי יומיים לפני שאשלים את עבודתי, מישהו אחר יישלח לדובי מאמר דומה...
משהו שהייתי חייב לכתוב 153139
כנראה שמישהו שלח, ונדע עליו במאמר שיפורסם עוד 50 שנה, בו יואשם דובי בשכרות ובקבלת שוחד...
הרהורים מדכדכים 153154
תודה, יובל.

שני הרהורים מדכדכים חלפו במוחי עם קריאת המאמר:

1) כמה קשה להיות מקורי. בחלק מהמקרים לא מדובר ב"גניבה" של פטנט, אלא פשוא בשני אנשים או יותר שחושבים על פתרון לאותה בעיה, באותה דרך, בערך באותו זמן.

2) מטריד אותי היחס ההפוך המתקיים בין המאמץ המושקע בעבודה, יצירה, המצאה, פיתוח, והמאמץ המושקע בקבלת קרדיט. "להראות שאתה עובד" בא ישירות על חשבון זמן עבודה! עגום.
הרהורים מדכדכים 153178
גם בי עברו הרהורים דומים.
נדמה לי שפעם כבר דיברנו על זה כאן- יש איזשהו סיפור מד"ב, על מישהו שרוצה להגביל את זכויות היוצרים ל50 שנה. מישהי מנסה להלחם בו והוא מסביר לה, שקיימים כ"כ הרבה אנשים בעולם ומספר מוגבל של צירופי אקורדים, למשל, או סיפורי עלילה. כלומר, כל מי שיכתוב כל דבר עשוי להיות חשוף לתביעה על גניבה אומנותית. מספר האנשים גדל וכך גם היכולת האומונתית- היום להרבה יותר אנשים, באחוזים, יש נגישות למדע, מחקר, אמנות. צריך כנראה יותר ממקוריות בלבד. הארי פוטר הוא ממש לא ייחודי יש המון ספרי קסמים ופנימיות, אבל הוא בא בזמן הנכון, עם השיווק הנכון. אמביציה ומזל בשילוב כשרון זו כנראה הנוסחה.
הרהורים מדכדכים 153185
סיפור קצר של אסימוב, מאחד מהאוספים שלו, אם אינני טועה.
הרהורים מדכדכים 153191
''פילים עגומים'' של רובינסון ספיידר, שהופיע בקובץ זוכי פרס הוגו שערך אסימוב.
הרהורים מדכדכים 153192
וואלה? טוב, זכרוני הטעני, כהרגלו.
הרהורים מדכדכים 153186
זכות יוצרים, כמו למשל צירופי אקורדים או סיפורי עלילה, בניגוד לפטנטים, אינה תלויה בזמן ובפרסום אלא ביצירה עצמאית בלבד. במילים אחרות בעוד שבפטנט - הראשון שרשם זכה בקופה, גם אם יש ממציא נוסף אשר הגיע להמצאה בכוחות עצמו לא כך הדבר בכל הקשור לזכות יוצרים. אם שני יוצרים - גם בזמנים שונים - הגיעו לאותה יצירה בכוחות עצמם, מבלי שאחד מהם העתיק מרעהו ‏1 הרי שלשניהם זכות יוצרים, כ"א ביצירה שלו.

כמו כן השאלה אם יש ספרים נוספים של קוסמים ופנימיות איננה רלונטית לעניין זכות יוצרים ואיננה מגבילה כתיבה נוספת של ספרים על קוסמים ופנימיות. זכות יוצרים מוענקת על דרך ההבעה ולא על רעיון‏2.

1 למניעת מלבנים נוספים: נא להתייחס לעיקרון בלבד ולהתעלם מהשאלה איך מוכיחים שהיוצר לא העתיק מיצירה שפורסמה בעבר.
2 ככלל רעיונות אינם מוגנים אלא דרך הבעתם/מימושם.
הרהורים מדכדכים 153489
לא זוכר מי אמר ש'המצאה טובה היא רק 1% הברקה ו 99% עבודה קשה'.
אני רואה את זה ביום יום בעבודה במעבדה, גם אם יש לך רעיון נפלא, דרושה עוד עבודה רבה כדי להוציא אותו לפועל, אפילו כשיש לך את האמצעים, קל וחומר כשיש לך רק רעיון...
האייל - ברכה או קללה? 153539
וזה מזכיר לי פתגם ששמעתי לפני כמה ימים: "הסוד מאחורי כתיבה מדעית טובה הוא 3% כישרון, ו- 97% היכולת לא להיות מוסח על ידי האינטרנט."

אוי, כמה שזה נכון.
הרהורים מדכדכים 153589
האמרה:
Genius is 1 percent inspiration, 99 percent perspiration.
-Thomas Alva Edison
הרהורים מדכדכים 157901
לפחות בתחום המוסיקה, הטענה על מספר מוגבל של אקורדים היא חסרת בסיס. בספר (הנפלא, דרך אגב) Science of discworld II, ישנו פרק המתייחס בדיוק לשאלה זו, ושהזכיר לי מיידית את הסיפור המדובר למרות שהוא לא מתייחס אליו ישירות. בפרק, מבוצע חישוב פשוט: נבדוק את מספר הלחנים האפשריים בשתי אוקטבות של סולם צלילים קלאסי, ללא התייחסות לסוג הכלי, צורת הנגינה, אורך התו, מקצב או הפסקות. אך ורק צירופי התווים האפשריים, כאשר "לחן" מוגדר כצירוף של 1-30 תווים. מדובר במספר *אסטרונומי*. אפילו אם רק מיליונית האחוז מתוך מספר זה היא מסברת אוזן, ישנן, מבחינה פרקטית לפחות, אינסוף מנגינות.

לכל המעוניינים, החישוב המדוייק הוא:

Sigma 25^N n->1-30

התוצאה היא מספר בן 29 ספרות, או משהו דומה.
Science of Discworld II 158129
יצא ספר המשך?! למה לא מספרים לי שום דבר?
Science of Discworld II 159696
למען האמת, כתבתי עליו לא מזמן באיזה פורום אחר ברשת...
הוא זמין ברוב סניפי המונופול הירוק
הרהורים מדכדכים 158179
נתחיל מכך שהחישוב שהבאת מתעסק במלודיה, ואילו תחילה דיברת על הרמוניה.
אח"כ נעבור לחישוב המופרך. זה מאפשר קיומו של לחן, ולחן הזהה לו בתוספת תו כשני לחנים שונים. נראה לי שחישוב מדויק יותר יהיה 25^30 (עשרים וחמש בחזקת שלושים, למקרה שיצא הפוך). עכשיו אם ניקח בחשבון שהלחן המצוי הוא משהו כמו חצי מזה, נגיע לעשרים וחמש בחזקת חמש עשרה, שרובם המכריע אינו ערב לאוזן.

הגיוון האמיתי מתקבל מפקטורים שונים ומשונים שהמלודיה היא אחת מהם, ואין במה שאמרתי לזלזל באפשרויות הגיוון הטמונות בה. מטרתי היתה להראות את מופרכותו של החישוב.
הרהורים מדכדכים 296351
במקרה הגעתי הנה שוב. חצי מ 30^25 יוצא 15^25 ?
הרהורים מדכדכים 296371
אני מניח שהכוונה היתה לאורך הלחן או משהו כזה, לא לחצי-מספר-האפשרויות הכולל.

בקיצור, נשק בטול ותקיף את העץ הזה... רואה שם? עם המשקפת? לא, לא זה, ההוא, הרחוק.
הרהורים מדכדכים 296434
אה, בקריאה חוזרת אני רואה את האור. סליחה.
הרהורים מדכדכים 157910
לא שאני רוצה להיות קטנוני (זה פשוט הטבע שלי), אבל הפכת הכל על הראש. המישהו בסיפור לא רוצה להגביל, הוא רוצה להסיר את ההגבלה (הצעת החוק המדוברת אמורה לאפשר זכויות יוצרים ללא הגבלת זמן). הוא לא מסביר למישהי שנילחמת בו, היא זו שמסבירה לו. אם זה היה הפוך כפי שתארת, הסיפור היה מאבד את כל הפואנטה שלו.

אפשר לקרוא את הסיפור באנגלית ב:
שכחת 153166
להקת הכל עובר חביבי שלא רצתה ללכת לאירווזיון עם השיר הללויה
שכחת 153222
זה נכון שגם את "אבאניבי" הציעו להם קודם?
נחמדים אמיתיים.
גם השיר "דמעות של מלאכים" הוא במקור שלהם בגלגולם הקודם בתור אף אוזן גרון, אבל מי יודע את זה בכלל?
המלאכים בוכים 153320
ממש לא - "דמעות של מלאכים" הוא שיר של יוני רכטר שבוצע לראשונה באלבום של הצמד "ארבע עשרה אוקטבות" (רכטר ואבנר קנר).

"אף אוזן גרון" ביצעו אותו? לא שמעתי, לא באלבומם היחיד על כל פנים.
ולגבי "הכל עובר חביבי" - בשני המקרים שלומית אהרון היתה זו שהטילה וטו.
המלאכים בכו כבר קודם 153331
אבל אם תעייני בhttp://www.mooma.com/Biography.asp?ArtistId=7551... תגלי כתוב שם כדלקמן:
(סוף 1971): "הופיעו בתוכנית שכולה לחנים של יוני רכטר בעיבוד שרים. שמונה משיריהם הוקלטו, ביניהם, ואת זה כמעט איש אין זוכר, גירסה ראשונה ל"דמעות של מלאכים" של דן מינסטר. השיר הקלאסי הזה אף הוצג למצעד הפזמונים, אך לא משך כל תשומת לב. ההקלטות הראשונות האלה של אף אוזן גרון לא יצאו לאור".
המלאכים בכו כבר קודם 153340
יופי, באמת יופי. ההקלטות לא יצאו לאור, איש אינו זוכר... עכשיו לך תמצא מישהו שהיה בקהל, ושיוכיח.

:-)
המלאכים בכו כבר קודם 153346
גם שמעתי זה פעם ברדיו, בסדרה של קוטנר על תולדות הרוק הישראלי (סדרה שנקטעה בדיוק עם הכניסה לשנות ה80 ועד היום לא ניתן הסבר מדוע).
אבל השאלה אם עדות שמיעה שלי קבילה.
המלאכים בוכים 153335
ולגבי ''הכל עובר חביבי'' - בשני המקרים שלומית אהרון היתה זו שהטילה וטו, וזה מה שנקרא ''אינטואיציה נשית''.
המלאכים בוכים 153947
מילא, אז הם החריבו שני שירים פחות...
המלאכים בוכים 153337
והביצוע של מי יגרום לך להזיל דמעות? (רמז, התשובה לא בגוף השאלה).
המלאכים בוכים 153341
לי? אף אחד מהם. גם לא מעריצה את אסתר עופרים.
המלאכים בוכים 153360
WOW!
Now you kicked a holly cow right in the butt...booooooooooooooooooooz!
המלאכים בוכים 153949
אני אלרגי לאסתר עופרים. אני יכול להבין אנשים שחושבים שיש לה קול יפה; כנראה גם היא בעצמה חושבת כך, ולכן - כדי שכולם ישמעו איזה קול יפה יש לה - היא שרה נורא,
אבל נ_ו_ר_א,
ל__א____ט.

חצי שנה מחיי, כחייל בקריה‏1 הייתי נוסע פעם-פעמיים בשבוע ברכבת מחיפה לתל-אביב. היתה אז רכבת מהירה חדשה: שעה נסיעה בלבד, בקרונות ממוזגים ומושבים נוחים. דא עקא, היו משמיעים מוזיקה: אלבום אחד של אסתר עופרים, נדמה לי זה עם הפילהרמונית. נסיעה אחר נסיעה, אותם שירים. אימה.

1 מתנצל שאני מעיז לקטר.
בריטים ביבשה 153225
עוד ראייה לכך שהבריטים היו אולי יורדי ים מוצלחים, אבל ביבשה, אפעס, לא משהו:

בשנת 1860 יצאה ממלבורן, אוסטרליה, משלחת של מתיישבים מתוך מטרה לחצות לראשונה את היבשת מדרום לצפון ובחזרה, מהלך כ- 5,000 ק"מ. המסע היה אסון. כמה פנינים:

- על המשלחת פיקד לא-יוצלח בשם רוברט בורק, עליו נודע כי לעתים מזומנות היה מתקשה למצוא את הדרך מהפאב לביתו. הוא בחר להשתתף במסע על מנת לזכות בליבה של שחקנית מקומית.
- השיירה המקורית כללה 26 גמלים, 23 סוסים, 19 אנשים ו- 6 עגלות, והשתרכה לאורך חצי ק"מ. 20 הטון של הציוד כללו גונג סיני, אמבטיה, 12 מסרקים נגד קשקשים, ארבע ערכות חוקן, ו- 200 ק"ג תרופות לחיות.
- אחת העגלות התפרקה לגמרי מיד אחרי היציאה לדרך, לאחר שעלתה על ערמת גללי גמלים.
- עקב ההתקדמות האיטית, החליט בורק בשלב מסוים להמשיך במסע בראש קבוצה מצומצמת. שאר חברי המשלחת הצטוו לחכות במקום כ- 4 חודשים עד לחזרתם. בורק ואלו ממלוויו ששרדו את המסע האיום חזרו לנקודת המפגש לאחר ארבעה חודשים ושבוע, שמונה שעות לאחר שהמקום נעזב.
- היחיד מחברי הקבוצה המצומצמת ששרד את כל ההרפתקה היה זה שהתיידד עם האבוריג'ינים. הוא אף ילד ילד לאחת מהם.

עוד פרטים באתר http://bulletin.ninemsn.com.au/bulletin/EdDesk.nsf/A...
בריטים ביבשה 153282
ודאי הוליד ילד מאחת מהן, ולא כפי שכתבת, או שזה היה השוס הגדול בכל הסיפור...
בריטים ביבשה 153290
אפשר גם ''ילד'', בנזכר בשושלות שבתחילת ספר בראשית.
בריטים ביבשה 153297
לא נכון. לא ''ילד ל-''.
בריטים ביבשה 153299
''ילד את''. אני מסתפק בכך.
בריטים ביבשה 153300
ואין ''ילד ל'' כי בתנ''ך האישה טפלה לגבר, היא יולדת לו ולא הוא יולד לה. אבל ''ילד'' במובן ''הוליד'', יש ויש.
בריטים ביבשה 153304
נכון, אבל זהו, שדווקא השימוש ב"ילד *להן*" העיר את חושי האייל הפדאנט (זוכרים?) הרדומים שלי.
בריטים ביבשה 153311
אבל זה לא עניין לשוני, זה עניין לשוביניזם של המספר המקראי (ושלך?)
בריטים ביבשה 153403
האם העובדה ש"שדיים" הוא שם עצם ממין זכר היא סימן לדכאנות גברית? מה ענין שוביניזם לקונבנציה לשונית?
בריטים ביבשה 153405
אין כאן ''קונבנציה''. ''ילד'' יכול לשמש במשמעות ''הוליד''. אם האישה ''יולדת לגבר'', פירוש הדבר שהילד ''שייך'' לגבר, נקרא על שמו, והאישה היא רק ''כלי'' ליצירתו. הגבר ''הוליד ממנה'' את הילד.
כאשר הגבר טפל לאישה, וכך היה לו עזב השורד את האישה על פרי בטנה, ניתן לומר שהגבר ''ילד לאישה'', או ''הוליד לאשה''.
בריטים ביבשה 153435
בוודאי שאפשר להעלות על הדעת את הצורה שאתה מתאר, אך העובדה היא *שיש* קונבנציה, והיא שונה מצורה זו. מה גם שבטקסט ממנו יצאנו לדיון עיקש זה, הגברים בפירוש היו הנושא, תחבירית ותוכנית, ולכן להצעה שלך להתייחס לצורה "ילד ל-" כהטפלה לאשה אין על מה להישען.
בריטים ביבשה 153441
ראשית, אבקש להזכירך שביקשת לפסול את הניסוח של יובל, כך שעליך הראיה לפגימת דבריו.
שנית, מה שקובע הוא נושא הילד (כמשמעו) ולא נושא הטקסט. אם הגבר היה רק כלי שיצר את הילד והמשיך הלאה, הרי שהוא הולידו (''ילדו'') בעבור האישה.
בריטים ביבשה 153446
התכבד ועיין בתגובתי המקורית, ותיווכח שהיא משועשעת ואין עניינה דווקא לפסול. עם זאת, אני מוכן לקנות את הצעתך בענין הילד כאפשרית, וכאן המקום לשוב ממחוזות ההיפותזה אל האתר הנשכח המכונה ''כוונת המחבר'', היינו, אל יובל, ולשאול אותו למה כיוון.
בריטים ביבשה 153546
אני התכוונתי לתרגם את הביטוי fathered a child with one of them מתוך הלינק שצירפתי בתגובה 153225. המילה "הוליד" היא כנראה באמת יותר מוצלחת, אם כי לאור הדיון שהתפתח, אולי אחת המשמעויות של המילה "ילד" מתאימה גם.
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153413
זה נסבל. אבל החמצות שמתרחשות לנגד עיניך וכשהמפסידים בינתיים זה כולם, ממש גורמות לי לתלוש את השערות מתסכול. אני לא יכולה לפרט, כי אני לא יודעת מה סוד ומה פטנט וכו' אבל לנגד עיני התרחש בשנים האחרונות מעשה שאולי הוא החמצה בסדר גודל עולמי. למדען חכם היתה המצאה מבריקה שיכולה היתה להביא להתפתחות תרופות להרבה חוליים, החל מקרחת, עבור באיחוי עצמות, סוכרת, וגמור בסרטן מסוגים שונים.
לאחר תוצאות ראשוניות מבטיחות הוא קיבל מימון של עשרות מיליוני דולרים. יחד עם המימון, הגיע גם צוות ניהול, שהחליט לשחוט את התרנגולת במקום לחכות שהיא תתחיל להטיל את ביצי הזהב. ביהירות האופיינית לבורים, השתלט על החברה, פיטר את כל "הגוורדיה הישנה" כולל את המפתחים הראשונים של הפטנט, תוך שהוא לוקח משכורות נדיבות לעצמו. כיון שביוטכנולוגיה הוא שטח בו לא מספיק הידע העקרוני, אלא צריך הרבה אינטואיציה וניסיון בשלבים הראשונים של הפיתוח, וכיון שהחבורה שהתקבצה שם התעניינה בעיקר ב"כסף עכשיו", החברה לא הצליחה להרים שום פרוייקט, וקרסה. הרעיון המדליק הזה נזרק לעת עתה לאשפת ההסטוריה. כיון שהוא מוגן על ידי הרבה פטנטים, אין סיכוי שאפילו יגנבו אותו בזמן הקרוב. מבחינת האנושות, אני מרגישה שהחמצנו בגדול.
המדען עצמו לא קבל התקף לב, הוא ממשיך באופטימיות להמציא את הפטנט הבא. הוא כבר עבר חוויה דומה בעבר: הוא פרסם פרוטוקול חכם בעיתון מדעי, מתוך אמונה תמימה שמדענים צריכים לחלוק את הידע שלהם עם העולם. ואז, חברה מסחרית רשמה עליו פטנט, קראה לו בשם אחר, וגרפה ממנו הרבה מאוד כסף. היום אף אחד אפילו לא יודע שהקרדיט לשיטה הזאת שייך למדען הזה.
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153450
ראשית, עד כמה שאני מבין, אי אפשר לרשום פטנט על פרוטוקול שכבר פורסם ונהפך לנחלת הכלל (אליהו?).

שנית, הדבר הזה שעוזר לקרחות, עצמות שבורות סוכרת וסרטן זה איכשהו קשור לדיון על החמסה?
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153483
כן אתה צודק. אחד התנאים לרישום פטנט הוא שהאמצאה היא "חדשה".
בחוק הפטנטים נקבע, כי:

"אמצאה חדשה - מהי?

אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו".

יתכן שדברי ניצה: "חברה מסחרית רשמה עליו פטנט, קראה לו בשם אחר.." מכוונים לכך שאותה חברה מסחרית רק ניצלה את הפרסום לצורך רישום פטנט בענין שמבוסס על הפרסום, אך לא על מה שפורסם בדיוק‏1.
ניצה?

___________
1 ראה בענין זה דברים שכבר כתבתי לך ב תגובה 151157
חבר'ה, אתם לא מבינים בניצה 153491
היא מדברת במשלים.
ההמצאה הגאונית - כיבוש ארץ ישראל השלמה, צעד בדרך לימות המשיח. אז, ברור מן הסתם שיירפאו החוליים שהיא מנתה "החל מקרחת, עבור באיחוי בעצמות, סוכרת וגמור בסרטן מסוגים שונים". לא יהיו עוד חוליים, בכלל.
המימון בעשרות מיליוני דולארים בא בעיקרו מהדוד ס.
צוות הניהול - ממשלת אוסלו, כל מאמיני השלום וכלום לא ברור השימוש במילה "עכשיו"? רק החליפו את "כסף" במילה אחרת - כלומר, כל מה שאמור לבוא בתום חבלי המשיח ויסורי הגאולה הכוללים איזה אינתיפאדונת קטנה פה ושם, לא משהו, אבל לדעתה תומכי אוסלו הם שחיים במשיחיות, ולפיכך "שחטו את התרנגולת" קרי השטחים של ארץ ישראל, שעשויים להביא לנו פעם את הגאולה, אבל לא עכשיו.
איכשהו המדען האופטימי שהיא תיארה, דווקא מזכיר לי את שמעון פרס.
חבר'ה, אתם לא מבינים בניצה 153493
משעשע, אבל אולי המדען זה זה שכתב את התורה ובאו הנוצרים ימ"ש ונכסו אותה לעצמם?
ועוד טיפה, 153495
הפטנט הראשון הוא המונוטאיזם היהודי, הפרוטוקול הוא התנ''ך, החברה המסחרית זה הנצרות...
ועוד טיפה, 153496
ואלא, לא חשבתי.
חבר'ה, זה לא מצחיק 153502
סתם חסר טעם.
זה אפילו עצוב 153503
וזה נראה אמיתי.
חבר'ה, אתם לא מבינים בניצה 153525
אם אתה סתם רוצה להריץ דאחקה, אז אני מצטרף לברקת, אבל מילא - עניין של טעם. אבל אם המחשבה שלך או של אחרים היא "לא יכול להיות שניצה מספרת את זה באמת, מה למתנחלת עם תשעה ילדים ונכד ולפיתוח תרופות", אז אולי לא קראתם (וקשה להאשים אתכם) את הדיון הראשון(?) על ניסויים בבע"ח. זה היה בתחילת דרכה של ניצה באייל, ושם היא היתה בכלל על תקן אחר: של עובדת מעבדה ביו(טכנו?)לוגית.
חבר'ה, אתם לא מבינים בניצה 153528
למרות שקראתי את הדיון על הניסויים, וידעתי על עבודתה של ניצה, הפירוש השני מתאים יותר מכל תרחיש מעשי למה שהיא כתבה.
אם הבנים שמחה 153530
עשרה, בלי עין רע (ולא כפי שנכתב).
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153527
תודה, במחשבה שניה הייתי צריך להביא את הלינק בעצמי ולא להטריח אותך.
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153532
אני לא מתמצאת בכל העניינים המשפטיים. מה שברור הוא שזמן מה לאחר שהשיטה פורסמה, חברה מסויימת יצאה עם ''קיט'', שעליו יש פטנט, המבוסס בדיוק על השיטה. מאז, כל המשתמש בשיטה (נפוצה) זו, אינו מצטט את המאמר המדעי, אלא מפנה אל הקיט של החברה. המדען לא ראה מזה גרוש. אילו המדען דנן היה עם חושים פיננסיים יותר מחודדים, הוא כבר לא היה צריך לחפש משקיעים כדי לפתח את הרעיונות החדשים שלו. אבל כנראה שזה לא הוגן שאחד יקבל את הכל, אז נותנים לאחד גאונות, ולשני חושים פיננסים. חבל רק שהעולם מפסיד מזה.
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153547
אם כבר הזכרת את עקרון החלוקה (גאונות מול חושים פניננסיות) אז אציין, כי למיטב תחושותיי, מבלי שערכתי מחקר מסודר בעניין ‏1, מה שמניע בדרך כלל ממציא "אמיתי" זה לא כסף אלא עצם ההמצאה או הגילוי. זה לא שממציאים חסרי אגו או רדיפת כבוד אבל בדרך כלל כסף ופרסום הוא עניין משני. כמובן שכמו בכל מקום יש יוצאים מהכלל.

הסיפור שלך הזכיר לי את ענין הויאגרה. עד כמה שידיעתי משגת ‏2 ממציא הויאגרה לא קיבל כל תמורה על המצאתו כיוון שהיה שכיר בחברה ולפיכך המצאה שייכת לחברה. בראיון שהתפרסם עימו הוא אמר שהוא קיבל איזה בונוס קטן‏3 אבל הוא אמר שהוא נשאר בחברה ואפילו ימשיך לערוך מחקרים ולחפש תרופות נוספות, גם אם פעם נוספת החברה היא אשר תגזור את הקופון.

____
1 ובהחלט יתכן שאני טועה.
2 ואשמח אם מישהו יאשש או יפריך את העניין
3 אפילו פצפון בהשוואה לקופון שגזרה החברה
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153550
זהו העקרון הבסיסי בעולם העסקים.
מצד אחד, המפתח המוכשר שמתעניין בעבודתו ושמח אם נותנים לו משכורת 100K או 200K בשנה. אבל את המוצר צריך למכור, ושיווק עולה כסף, הרבה כסף וגם ידע. ואז, הסוחר גורף 10M או 20M. כך זה עובד כמעט בכל תחום. אם המפתח היה יודע למכור הוא לא היה מפתח מוצר לפי *כשרונו* אלא מוצר ש*ימכר*.
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153553
כשאני חושב על זה, גם רוב אנשי העסקים שאני מכיר לא מונעים ע''י כסף. הם אוהבים את העשייה, ההתלהבות, העבודה עם אנשים, המשוב המהיר יחסית למעשים וכדומה. כסף הוא דרך לבחון את ההצלחה שלך (ולפני שמישהו קופץ, אני לא טוען שאנשי-עסקים רוצים כסף פחות מאחרים).
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153602
אני לא בטוחה שאפשר לייחס את הוויאגרה לממציא אחד. כזכור, היא התחילה כטיפול לבעיות לב, ורק בניסויים הקליניים גילו שיש לה תופעות לוואי נעימות. אז יש את מי שפיתח את החומר הפעיל, ויש את מי שערך ניסויים קליניים (בדרך כלל אלה רופאים בלתי תלויים)" ויש את כל האנשים שסייעו בידם.

השאלה לגבי הבונוס קצת דמגוגית. קשה לצפות למשהו אחר אם אתה עובד בתאגיד ענק (כמו פייזר, שבו פותחה הגלולה, או כל תאגיד אחר). החברות הללו עושות המון כסף, וגם מפסידות הרבה כסף כשתרופה לא מגיעה לשוק בסופו של דבר. זה חלק מהסיכוי/סיכון. האם מישהו היה מציע לגרוע ממשכורתו של מפתח תרופה, במקרה שהחומר לא מגיע לשוק?
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153617
אחרי הערתך הלכתי ובדקתי ‏1. הנה פן אחד לנושא רישום הפטנט של הויאגרה ‏3:
ואני מסכים לגבי הערתך בקשר לנשיאה בסיכון-סיכוי ורק הערה קטנה: מכיוון שאינני זוכר את הראיון/כתבה במלואה אינני יודע להגיד אם השאלה היתה דמגוגית, כפי שאת אומרת או שמא הנושא עלה תוך כדי. מכל מקום, הלוא זה טבע האנושי‏5

__________
1 מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא‏2
2 זה בסתירה לכותרת המאמר?
3 וגם מתכון למי שרוצה להכין לבד‏4
4 לידיעת הגולשת בתיה עוזיאל
5 להיות דמגוגיים וצרי עין קטנוניים, הלוא כן?
כשאתה מדבר על ויאגרה 153621
מוטב שתיזהר עם ביטויים כמו ''הנושא עלה תוך כדי''.
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153766
האם באמת יש קשר בין מידת הסיכוי/הסיכון שאליה חשוף כל עובד (בחברה גדולה כמו פייזר) לבין משכורתו?
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153767
התכוונתי לסיכוי/סיכון של החברה, לא של העובד.
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153796
אבל אין דבר כזה, "חברה". יש בני אדם שמשתפים פעולה דרכה (עובדים, בעלי מניות, בעלי חוב, לקוחות, ספקים...) - אבל אין ישות עצמאית שנקראת "החברה". לא?

הרי חברה לא יכולה להיות עצובה, היא אף פעם לא רעבה, וכשצובטים אותה, לא כואב לה.

אז מי בעצם נושא בסיכון?
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153853
החברה היא ישות קיימת. ישות פיקטיבית, יציר החוק, אבל קיימת. במונחים משפטיים אומרים שהחברה היא אישיות משפטית.
מה זה אישיות משפטית ‏1? אישיות משפטית פירושה גוף כלשהוא, בין אמיתי חי ונושם, כגון אדם ובין גוף וירטואלי פיקטיבי, כגון תאגיד, שהוא כשר לזכויות וחובות. אישיות תהא כשרה לזכויות וחובות רק אם הדין מכיר בה ככזה. נביא מספר דוגמאות להמחשה.

אדם – הוא אישיות. מניין שהוא אישיות משפטית? ובכן חוק הכשרות והאפוטרופסות ‏2 קובע בסעיף 1 לחוק כי "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו"
כלב – הוא אישיות אך הוא איננו אישיות משפטית, כי הדין איננו מכיר בו ככזה שכשר לזכויות וחובות. לכן, אם מישהו מוריש את כל רכושו בצוואה לכלבו האהוב, זה אולי שווה ידיעה בעמוד האחורי של העיתון, אבל מבחינה משפטית זה לא כלום, כי הכלב איננו כשר לקבל זכויות.

כאשר מדברים על תאגידים ‏3 המקור החוקי שמעניק להם זכויות וחובות בדרך כלל קובע גם את ה"חיות" [VIVID ] דהיינו: כיצד יקום אותו תאגיד, כיצד יפעל וכיצד יחוסל. אם ניקח לדוגמא חברה, אזי חוק החברות ‏4 קובע בסעיף 4 כי "חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד". בסעיף 5 למשל נקבע זמן חיותה של החברה: "קיומה של חברה הוא מיום ההתאגדות המצוין בתעודת ההתאגדות ועד לפקיעת ההתאגדות, כתוצאה מחיסולה של החברה". יתר הוראות החוק מסדירות כיצד תפעל החברה ‏5.

אחרי שאמרנו זאת וודאי תבין, שהעובדה שהחברה איננה עצובה או שמחה ואם צובטים אותה היא איננה מצטבתת, לא שייכת לשאלה האם חברה היא ייצור קיים. מן הבחינה המשפטית הוא קיים ולכן העבודה שחברה "פיזית" איננה קיימת לא רלוונטית. חברה יכולה להרוויח או להפסיד לשאת בסיכון או לזכות בסיכוי, בדיוק כמוך.

אבל אז אתה אומר. רק רגע. למעשה החברה היא חבר בני אדם שמשתפים פעולה ולכן אי אפשר לראות בחברה כמשהו מוחשי (בכלל, אפילו לא וירטואלי) אלא יש לשים את הדגש על אותו חבר אנשים: "עובדים, בעלי מניות, בעלי חוב, לקוחות, ספקים...".

לצורך הדיון בוא ניקח את משה שיש לו חנות מכולת. את החנות הוא קנה בהלוואה מהבנק. בבוקר באה המשאית של החלב והוא קונה חלב בהקפה. בחנות עובדת זהבה. עכשיו נניח שהחנות נהרסה כליל בלי שמשה מכר אף לא קרטון חלב אחד. האם גם כאן תגיד שאין ישות עצמאית ושמה "משה" רק בגלל שיש חבר בני אדם ששיתפו פעולה (הבנק, ספק החלב וזהבה)? אני מניח שתסכים שיש ישות ששמה "משה". כך גם כשמדובר ב"חברה". העובדה שיש אנשים שפועלים בשבילה איננה מוציאה אותה מתחולה של "ישות".

בוא נמקד אפוא את השאלה: אצל משה אם נהרסה החנות אני הולך אצל משה ומבקש הכסף ואצל החברה? אנה אני בא? ובזוית אחרת. כשמשה מחליט לקנות חלב אז "משה" החליט לקנות חלב. אבל כשהחברה החליטה לקנות חלב, זו לא החברה החליטה אלא, למשל, דוד המנהל או בכלל המזכירה שהלכה לקנות חלב.

ובכן כאן אנחנו נכנסים לשאלה מתי פעולה הפיזית שבוצעה על ידי אחר תשויך לתאגיד‏6 – ורק לתאגיד. על מנת שפעולה פיזית תשויך לתאגיד ולא למי שביצע אותה בפועל, יש לבצע את אותה פעולה בהתאם להוראות ההפעלה המיוחדות, בהתאם לתאגיד . ניתן לומר על דרך הכלל כי אם פעלו לפי הוראות הפעלה אזי החברה היא זו שתוכר כמי שביצעה את הפעולה, למרות שדוד, מהבחינה הפיזית הוא זה שביצע ואילו דוד לא יוכר, מהבחינה המשפטית, כמי שביצע את הפעולה. אם לא קויימו הוראות ההפעלה אזי הפעולה לא תשויך לחברה אלא למבצע הפעולה.

בנוסף, ישנם מקרים בהם החוק קובע כי למרות שיש הבדל בין החברה לבין בעלי המניות שלה הרי שזכויות החברה וחובותיה ייוחסו לבעל המניות ולהיפך – זכויות בעל המניות וחובותיו יכול וייוחסו לחברה. למשל, כאשר הקמת החברה נועדה לעקוף חוק. למשל כאשר הקמת החברה נועדה לרמות. לפעולה הזו קוראים הרמת מסך ההתאגדות‏7

ההערה שלך כי בחברה יש גורמים נוספים, כמו בעלי חוב היא הערה חשובה. מכיוון שהסיכון של בעלי המניות הוא נמוך יותר, לכאורה, מספקים, מעובדים וכיוצא באלה, מתעוררות שאלות קשות בנושא ניהול החברה. למי חייבים המנהלים חובות אמון: לבעלי המניות, אשר מינו אותם או שמא לבעלי החוב של החברה שלמעשה מממנים את החברה? אבל זה כבר לפעם אחרת.

_________

1 קרוב הייתי לומר, אישיות אתה יודע מה זה ומשפטית אני בטח לא צריך להסביר לך.
3 תאגיד הוא שם המשפחה של כל צורות ההתאגדות המוכרות: חברה, עמותה, שותפות אגודה שיתופית וכיוצא באלה, אשר כשרים לחובות וזכויות [3א]. המילה "אדם" לעומת זאת פירושה (אלא אם הקשר הדברים אומר אחרת) גם אדם בשר ודם וגם חבר בני אדם, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד [3א].
[3א] סעיף 3 לחוק הפרשנות: הגדרת תאגיד והגדרת אדם - http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/explain_l...
5 דוגמאות נוספות: עמותה, מפלגה, אגודה שיתופית, שותפות. חוקים אלה יוצרים את המסגרת שבמסגרתה פועל אותו גוף. בנוסף יש תאגידים על פי חוק. למשל עירייה, מועצות וגופים סטטוטוריים (רשות השידור, רשות הדואר רשות ניי"ע). יש תאגידים שמוכרים רק לשם עשיית מספר פעולות משפטיות מצומצם, למשל וועד בית.
6 יש מקרים בהם פעולה של אחד מיוחסת לאחר. למשל שליח [6א] .
[6א] לא לערבב עם כזה על ווספה, למרות שהרבה פעמים הוא גם "שליח" מן הבחינה המשפטית.
7 סעיף 6 לחוק החברות‏4
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153857
אני אמנם לא LG, אך בכל זאת אני רוצה להודות לך על התשובה המפורטת והיפה: תודה.

וחוצמזה, אם אפשר, שאלה קטנה:
כתבת שאם אדם השייך לתאגיד פועל לפי הוראות התאגיד, אז פעולתו משוייכת לתאגיד מהבחינה המשפטית.

האם התאגיד, פנימית, רשאי לשייך את הפעולה לעובד שביצע אותה? תרחיש דמיוני לדוגמא:

נניח ונפצעתי, והלכתי למכולת של משה לקנות תחבושת. זהבה, שאיישה משמרת בדיוק באותו הזמן, סירבה למכור לי את התחבושת על סמך סעיף בתקנון המכולת שקובע שעובד רשאי לסרב למכור ללקוח שהופעתו מרושלת (ואני הגעתי עם כפכפים). בעקבות זאת נאלצתי להרחיק לעיר הסמוכה ולקנות שם את התחבושת, אך היה זה מאוחר מידי - הפציעה החמירה - ונאלצתי להתאשפז.

לאחר שחרורי מבית החולים תבעתי את המכולת של משה. השופט מצא שהיה על המכולת למכור לי תחבושת, ומאחר שזהבה פעלה על פי התקנון, פעולתה שוייכה למכולת (כתאגיד). האם משה יכול לפטר את זהבה, בתואנה כי הפעילה שיקול דעת לא סביר? הרי פעולתה שוייכה לתאגיד, מהבחינה המשפטית, ולא לה-עצמה...
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153932
בוא נדייק. כתבתי: " על מנת שפעולה פיזית תשויך לתאגיד ולא למי שביצע אותה בפועל, יש לבצע את אותה פעולה בהתאם להוראות ההפעלה המיוחדות, בהתאם לתאגיד" לא כתבתי כפי שהנחת בשאלתך, כי "שאם אדם השייך לתאגיד פועל לפי הוראות התאגיד, אז פעולתו משוייכת לתאגיד מהבחינה המשפטית".

"הוראות ההפעלה" אליהן התייחסתי הן בראש ובראשונה החוק. נכון, בהרבה מקרים החוק עצמו מציע הסדר מסוים אולם החברה רשאית לשנות ממנו. לעיתים החוק עצמו קובע כי החברה תקבע את אותו הסדר. עדיין מקור "הוראות ההפעלה"‏1 הן בחוק. אדרבא. הוראות התאגיד כפופות לחוק.

באופן עקרוני השאלה אם משה ‏2 יכול לפטר את זהבה איננה רלונטית לשאלה האם פעולותיה יוחסו לחברה - כן או לא ‏3. שאלת הפיטורין נגזרת מדיני העבודה ולא מדיני התאגידים. במישור של דיני העבודה נבדקת מערכת היחסים חברה-עובד, בעוד שהשאלה האם לייחס פעולה של עובד לחברה נגזרת מתורת התאגידים ובהכללה נבדקת על מישור חברה-צד שלישי(במקרה זה: אתה).

____________
1 המקור הוא הסמכות שמוענקת בחוק לחברה למלא תוכן את אותו ההסדר. אך גם זאת יש לעשות בהתאם לחוק. ממילא, אם אופן קביעתה הוראה על ידי תאגיד נעשה שלא על פי החוק - הוא אינו תקף (בהכללה, כמובן)
2למען הדיוק אם זהבה עובדת המכולת (התאגיד) מי שיכול לפטרה הוא התאגיד ולא משה.
3 למרות שלעיתים קרובות תהיה זהות או דמיון בין השאלות.
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 156364
תודה רבה על התשובה הממצה.

מה בעצם הסיבה שחברה נחשבת "אישיות משפטית"?

על פניו, נראה מוזר לשים באותה קטגוריה משפטית אדם חי ונושם וחברה מסחרית, שכל המילים האנתרופומורפיות לגביה ("סיכון", "עסק חי") הן רק מטאפורות, בכל זאת, הדוגמאות שהבאת מראות שזה קורה.

בהקשר של סיכון, כשחברה (או חבר אנשים כלשהו) "לוקח סיכון", מה שקורה בעצם הוא שהסיכון מתחלק בין כל החברים. באופן דומה, גם הרווח מתחלק בין כל החברים. השאלה היא כיצד בדיוק הוא מתחלק ואם יש קשר בין התרומה של כל אחד לבין הסיכוי (תגמול כספי) והסיכון (סכנת הפיטורים) שעומדים בפניו, *בתוך* החברה.

ובתוך חברות גדולות, כידוע, לא תמיד התגמול מגיע למי שאחראי להצלחה, ולא תמיד האחראים לכשלון משלמים עליו.

האם החוק מתייחס גם לאספקט הפנים-חברתי, או שההנחה היא שההסדרים בתוך החברה הם הוגנים מטבעם?
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 156370
אין ממש ''סיבה'' - יש תקדים שנקבע בפסיקת בית משפט בארה''ב בשנות העשרים, נדמה לי, לפיו תאגיד הוא ישות משפטית. מאז כל התאגידים נכנסים למגירה זו וטוענים לפי אותו סעיף.
הגדרת תאגיד 327528
לפי פקודת השותפויות, שותפות רשומה הינה תאגיד.
האם נובע ששותפות שאינה רשומה אינה תאגיד?
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153487
אני חייבת לומר שזה נשמע קצת מוגזם. אין גופים ''בורים'' שמשקיעים עשרות מיליוני דולרים בפיתוחי ביוטכנולוגיה - יש או משקיעים פרטיים ''בורים'', ואז הם משקיעים מאות אלפי דולרים, מקסימום מיליון אחד בודד. או שיש קרנות וחברות ענק, ואז הן בהחלט לא בורות (טוב, אולי יהירות, אבל הן בדרך כלל יודעות מה הן עושות).

ובמאמר מוסגר אגיד, שגם אם היה פיתוח שיכול לרפא הכל, מקרחת ועד סרטן, אין היגיון עסקי בפיתוח מקביל ובו-זמני של כל האפליקציות יחד - זו פשוט מסחטת כסף אדירה.
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153526
אז זהו, שבמקרה הזה הן לא ידעו מה הן עושות.
גם אני לא הייתי מאמינה, אם הדברים לא היו מתרחשים ממש מתחת לאפי. אני מכירה אישית את המפתחים המקוריים (ואפילו שיתפנו פעולה בדבר צדדי). ליוויתי (מרחוק) את תהליך גיוס הכסף, את תהליך הפיטורין ואת הקריסה. חלק מהמפוטרים הם ידידי הטובים ביותר....
הגוף המשקיע (האמריקאי, וזה היה באמת עשרות מליוני דולרים!) לא היה בור ויהיר, אלא צוות הניהול שהוא מינה. היתה להם כמובן השכלה רישמית, אולם שום הבנה ב"נפש" הרעיון. בתוך המאבק הכוחני על השליטה בחברה, הם זרקו לפח פרוייקט שהיה שלב לפני המעבר לבדיקה בבני אדם, כי "הם ידעו לנהל את זה טוב יותר".

נכון שאין הגיון עיסקי לפתח את הכל, ואמנם הם התמקדו במספר אפיקים מצומצם, אולם כיון שהרעיון היה התערבות בתהליך "הובלת האיתות" בתוך התאים, וכיון שתהליך זה מעורב כמעט בכל דבר המתרחש באורגניזם, אז ניתן היה לפי אותם עקרונות, להשפיע כמעט על כל דבר שקורה בגוף.
Signal transduction and cancer? 153531
האם את יכולה להפנות לפירסום המקורי (מכיוון שזה כבר נחלת הכלל)?
Signal transduction and cancer? 153537
המאמר ההוא שפורסם לא היה על העברת האיתות (כאן כבר הלקח נלמד, והרעיון מוגן בהרבה פטנטים), אלא על נושא אחר. אני לא רוצה לתת יותר פרטים, מפני שאני לא בטוחה שכל הנוגעים בדבר מעוניינים בכך. אם אתה רוצה אפשר בדוא''ל.
מילא, כשמדובר בהחמצות ישנות 153499
א. כשקראתי את דברייך, רציתי לשאול אם זהו מין משל-אוסלו כזה, אבל כשהגעתי לתגובה 153491, ראיתי שכבר שאלו (ועדיין מתבקשת תשובתך).

ב. ניצה יקרה, אנא ממך, אל תתלשי את שערותייך. לא חבל? מצאי איזו דרך פחות אלימה להעביר את הזמן.
החיים כמשל 153534
זה לא משל, זה על אמת. אבל העובדה הזו לא צריכה להפריע לאף אחד להסיק את המסקנות הנכונות לגבי תהליך אוסלו...

לגבי השערות זה היה כן משל. במערכת היחסים שלי עם הזמן אין מקום לאלימות, אנחנו בקושי נפגשים. הוא בורח לי כל הזמן.
אינטרפרטצית קופנהאגן 153451
פיספוס בעל תוצאות מרעישות עולם זה כמובן הפיספוס של הייזנברג שהחליט שאי אפשר לייצר פצצה אטומית עם כמות הגיונית של אורניום.

הייזנברג טען עד יומו האחרון שהוא היטה את המחקר הנאצי לכיוונים אחרים בכוונה, אבל לקראת סיום המלחמה הבריטים ריכזו את המדענים הגרמנים בחווה מבודדת והקליטו את תגובותיהם כאשר שמעו על הטלת הפצצה על הירושימה. עד כמה שאני זוכר, אפשר היה להסיק מהתמלילים, שכולם הופתעו ושהייזנברג אמר שהטעות הבסיסית שלו היתה שהוא לא קלט שבשל תופעות של דיפוזיה, נויטרון יסתובב בתוך גוש אורניום יותר זמן ממה שציפה, ולכן תגובת השרשרת תהיה יותר חזקה.
אינטרפרטצית קופנהאגן 260185
סיפור מדהים למדי, אליו התוודעתי לאחרונה:

מו ברג (Moe Berg) היה שחקן בייסבול יהודי-אמריקאי שפעל בשנות העשרים והשלושים של המאה שעברה; כישרון נדיר לשפות ותואר בהצטיינות מאוניברסיטת פרינסטון הקנו לו את המוניטין של "שחקן הבייסבול המקצועני האינטליגנטי ביותר אי-פעם".

בשלב מסויים גוייס ברג על ידי ה- OSS (סוכנות הביון האמריקאית שקדמה ל- CIA), ולקראת סוף 1944 הוטלה עליו משימה יוצאת דופן: הוא היה צריך לחבור, איכשהו, לוורנר הייזנברג, ראש תכנית הגרעין הנאצית, לברר עד כמה התכנית מתקדמת (ברג ידע לא מעט פיסיקה), ולרצוח אותו אם יתגלה שהיא מהווה סכנה ממשית לבנות הברית.

ברג הצליח להשתחל להרצאה של הייזנברג בשוויץ, ואפילו להיפגש איתו אחריה ביחידות, כשבכיסו אקדח טעון. הוא הגיע למסקנה שהנאצים רחוקים מלהשלים את פיתוח הפצצה, וחייו של הייזנברג ניצלו.

עוד פרטים ב- http://www.pbs.org/wgbh/nova/venona/dece_berg.html .

ודרך אגב, תוך כדי גיגוליי האחרונים גיליתי של- CIA יש "פינה לילד" באתר האינטרנט שלהם: http://www.cia.gov/cia/ciakids . מאיר דגן - יש מצב למקבילה ישראלית?
''פינה לילד'' - המקבילה הישראלית 260203
סיפור אמיתי.
יום אחד, לפני כשש שנים, התקבלה בביתנו מעטפה הנושאת את סמלה הרשמי של מדינת ישראל‏1, וממוענת לבני (שהיה אז בכתה ד').
המכתב שבמעטפה הציע לבני (שפרטים אודות כישוריו הגיעו בדרך נעלמה לשולח) עבודה מעניינת ורבת אתגר בגוף ממלכתי ששמו לא פורסם. צויין שם שאם הינו מעוניין בעבודה זאת, שפרט לאתגר ולעיניין שהיא מציעה, יש לה גם ערך מוסף של "ציונות", עליו לשלוח לכתובת כזאת וכזאת‏2, לידי אדם כזה וכזה במחלקה כזאת וכזאת את הרזומה שלו, תעודות על השכלה וכו'.

אז בתשובה לשאלתך: יש מצב!

___
1 עברו, כאמור, איזה שש שנים, אז אולי אני טועה והסמל היה רק על המכתב שבפנים.
2 כמובן שבגוף המכתב ה"כזה וכזה" הזה היה יותר ספציפי.
אינטרפרטצית קופנהאגן 260216
אראל סג''ל הקדיש פעם טור במעריב לסיפור הנ''ל.
אינטרפרטצית קופנהאגן 260218
אכן, מדהים.

האדון ברג היה צריך להיות בעל מגה-בטחון עצמי, כדי להשתכנע ממה שהייזנברג *החליט* לגלות שהנאצים באמת "רחוקים מלהשלים את פיתוח הפצצה". הייזנברג לא היה איש טיפש (בלשון המעטה), ואם ברג הבין קצת פיזיקה הוא בטח ידע גם את זה, כך שמשקיף אובייקטיבי בטח לא היה "מגיע למסקנה" כזאת, אלא לכל היותר למסקנה שאין הוכחות לכך שהנאצים כן קרובים לבניית פצצה. נראה לי שהאדון ברג פשוט לא אהב את הרעיון לתקוע כדור בראש של מישהו, ושכנע את עצמו בהתאם.
אינטרפרטצית קופנהאגן 260237
תכל'ס, צדק.
אינטרפרטצית קופנהאגן 260269
כן, מבחן התוצאה, אני יודע.

(מבחן מחורבן ביותר)
אינטרפרטצית קופנהאגן 260220
לא היכרתי. אבל התרשמתי מזה שפעם שחקני בייסבול ידעו לא מעט פיסיקה, וידעו לדבר שבע שפות , ביניהם יפנית ורוסית. זה איש רנסנס אמיתי.
שחקני בייסבול? 260246
אחותי נוהגת לומר שבשוקולד אגוזים שמים שני אגוזים, ע''מ שלא לקרוא לו ''שוקולד אגוז''.
מלאו כיסי באגוזים 260254
טריוויה קצרצרה: מיהו השחקן בעל הציון הפסיכומטרי הגבוה ביותר בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי?
ניחוש 260255
ההוא שפרופסור לספרות והבת שלו דוגמנית?
לא בוב גריפין 260265
צבי סטפק? 260272
מלאו כיסי באגוזים 260279
דווקא בקרב שחקני כדורסל, משום מה יותר מבקרב ספורטאים אחרים, יש לא מעט בעלי אינטיליגנציה "קונבנציונלית" (להבדיל מהאינטיליגנציה הייחודית הנדרשת ע"מ להגיע לרמות גבוהות בספורט).
באופן אישי אני בעד מנהל המיון בבי"ח מאייר‏1, ד"ר איתי שביט, כדורסלן עבר בהפועל חיפה, אבל באמת שאין לי מושג למי אתה מתכוון.

___
1 בי"ח לילדים במרכז הרפואי רמב"ם.
מלאו כיסי באגוזים 260291
אני זוכר משהו עמום על שחקן כדורסל שקיבל 800, נראה לי שקראו לו מור נעמן או משהו כזה.
מלאו כיסי באגוזים 260303
די סביר. מור נעמן היה בזמנו בנבחרת העתודה של ישראל‏1, והיום הוא דוקטורנט (?) למדעי המחשב באיזו אוניברסיטה רצינית בארה"ב.

1 ושיחק עונה או שתיים בליגה הראשונה, אך לא נרשם בתודעתם של מי שאין להם עניין אובססיבי בטריווית כדורסל, כפי שהיה לי באותה תקופה. בערך שנה אחר-כך יצא לי לעשות איתו שמירה בצבא, וכשזיהיתי את שמו הוא היה די שמח.
מלאו כיסי באגוזים 260335
זה הוא? http://www-db.stanford.edu/~mor/
מלאו כיסי באגוזים 260359
כן, זהו אותו מור נעמן (בפוזה טיפוסית - עם עיט על הזרוע, בערבות מונגוליה), שאכן חונן בשלל מידות תרומיות ‏1. קצת עדכונים לירדן: מור שיחק שש-שבע שנים כמקצוען בליגה הראשונה, וגם נכלל בסגל הבוגר של נבחרת ישראל (אם כי לא שיחק באף משחק רשמי). בנימה אישית, אציין שאני גאה להיות חבר קרוב שלו.

מור אפילו הגיב מספר פעמים באייל (כאלמוני), ומי יודע - אולי יזכנו בביקור נוסף.
_________________
1 מידתו הבולטת ביותר היא בכיוון האנכי, שלארכו הוא משתרע על פני 204 ס"מ
מלאו כיסי באגוזים 260362
טריוויה זריזה: מיהו זה שמידותיו הטובות ידועות לכולם?
אביהם של חברה וחוב 260412
שעה שאני מחפש את הים 260423
קבל שתי נקודות! שלוש אפילו!
מלאו כיסי באגוזים 260409
רק כדי להוסיף אנקדוטה - ניסיתי להסתיר את הציון לעיל מקהילת הכדורסל במשך כמה שנים, כדי להימנע מתגובות כמו "קיבלת 800 בפסיכומטרי אבל אתה לא זוכר את תרגיל ארבע???!?". אבל החברים ידעו והסוד זלג (בסוף גם ניצלתי אותו ליחסי ציבור... לא הייתי בדיוק "מלך הסלים" ‏2 אף פעם.)

התגובה הטובה ביותר היתה שייכת לאפי בירנבוים, אחד המאמנים האינטילגנטיים (והמשעשעים) ביותר בליגה. במהלך אימון, אפי ואנוכי עומדים בצד, והוא מצביע על נוריס קולמן אחרי שהוא הטביע עוד כדור: (דמיינו קול חרוק משנים של סיגריות וקפה שחור) "תראה את נוריס. אולי איו לו 800 בפסיכומטרי. אבל תראה, תראה איזה רגליים".
סיכום לא רע של הקריירה הראשונה שלי.

_____________
1 נושא תת-הדיון הנוכחי

2 לא במקרה נבחר ביטוי זה, אבל אמנע מלחבר חידת טריוויה שהנושא שלה הוא אני. תחשבו "דובי גל".
מלאו כיסי באגוזים 260456
מתנצל על הדיאטה שעשיתי לקריירת הכדורסל שלך. אציין להגנתי שבאותה תורנות משותפת שעשינו בבסיס אי-שם במרכז הארץ - או שמא אלו היו רק כמה דקות של חפיפה באיזה שער?‏1 - מלמלתי משהו על "הנבחרת", ואתה תיקנת אותי ל"נבחרת העתודה". בשנים הבאות או שירד העניין שלי בכדורסל, או שהזכרון שלי מאותן שנים נחלש.

1 בוודאי תשמח לדעת שהתאפקתי לא לשרבב כאן איזו בדיחה עם המילה "דיפנס", אבל האמת שלא היתה לי אחת באמת טובה.
אז מה, עובדים ביאהוו? 432548
מלאו כיסי באגוזים 553890
2 אחרי כמעט שש שנים, אני חושב שפתרתי את החידה. האם אתה זה שאומר "מאמן"?
מלאו כיסי באגוזים 553971
הממממ... מי זוכר? לא ראיתי את זה 20 שנה או יותר.

אבל בכל זאת: 10 נקודות, ידידיה!

ומסקרנות: האם החידה רדפה אותך וטרדה את מנוחתך בשש השנים האחרונות? פעם הבאה פשוט תשלח לי אי-מייל :)
מלאו כיסי באגוזים 553975
מסתבר שפשוט לא הבנתי את החידה בפעם הקודמת. עכשיו עלה הפתיל הזה באוב, קראתי את התגובה שנית, ואז ניגשתי לאתר ההורדות הלא חוקי הרחוק מביתי כדי לבדוק את הקרדיטים בסוף הסרט.
אני מנחש שבנוסף להיותך הגבוה בקוראי האתר, אתה גם בעל הארדש-בייקון הנמוך :-)
מלאו כיסי באגוזים 553976
כדי לעורר את המוטיבציה שלך, בדקתי ומצאתי שבקרוב יהיה מספר הבייקון שלך לכל היותר 3. לדובי גל בייקון 2, דרך לויד קאופמן ששיחק ב"בלש האמיץ שוורץ". קאופמן דנן משחק בסרט "Super" שעולה אוטוטו על המסכים, בכיכובו של בייקון.
מלאו כיסי באגוזים 554445
עודדת. נקווה לשיפור בעתיד (מספר הארדוש שלי הוא לכל היותר 4, אבל אני תחת הרושם שארדוש, להבדיל מבייקון, לא עובד קשה על הורדת המספר שלי – הטיל את האחריות כאן עלי).
מלאו כיסי באגוזים 557290
בעקבות הפתיל הזה החלטתי לבדוק איפה אני עומד. מספר הארדוש שלי התגלה כ-‏4, ומספר הבייקון שלי התגלה כ-‏3 (דרך אילן דר ששיחק באותו סרט עם דובי גל).
מלאו כיסי באגוזים 557291
ניחוש פרוע מאוד, אתה מנגן בתזמורת?
מלאו כיסי באגוזים 557293
לא, אני ניצב בשתי סצנות בסרט ״המוסד סגור״.
מלאו כיסי באגוזים 557296
התכוונתי לסרט הזה, חשבתי שאתה בתזמורת. עכשיו ראיתי... בהרמת הכוסית?
מלאו כיסי באגוזים 557340
גם. אני גם אחד ה״מעודדים״ בסצנת הפתיחה.
מלאו כיסי באגוזים 557346
טוב, קשה לראות עם הכאפיות :-)
האמת שלא הבנתי איך זה מסתדר עם תגובה 343352 - האם שערך חזר לצמח כאשר גולח, או שמא הסרט צולם עוד קודם ורק הופץ ב-‏2007?
מלאו כיסי באגוזים 557360
הסרט צולם לאורך ארבע שנים. סצנת הסיום בבריכה צולמה כשעוד היה לי שיער ארוך, וסצנת ״טוניס״ -שנה-שנתיים מאוחר יותר.
זכרת נכון 260308
אינטרפרטצית קופנהאגן (כה''ב) 260307
פעם שמעתי שנילס בוהר היה בנבחרת דנמרק בכדורגל. גוגל מראה שלא, אבל לא רחוק: הוא היה בכל זאת כדורגלן מצטיין. אחיו האראלד הוא היה בנחברת דנמרק (וזכה בגביע העולמי 1908); ואחר כך היה גם מתמטיקאי לא קטן (גוגל מכיר בו יותר כמתמטיקאי מאשר ככדורגלן), אבל מן הסתם לא בקליבר שאחיו היה בפיזיקה.
אינטרפרטצית קופנהאגן (כה''ב) 260444
וריצ'רד פיינמן ניגן ללהקת בלט.
אינטרפרטצית קופנהאגן (כה''ב) 260457
זה עוד כלום! אלאן טיורינג נתן ב... , בעצם, עזוב, לא דוגמא טובה.
מונטגומרי קליפט 153468
מכיוון שהמאמר מתייחס גם לאמנות (פיט בסט) שווה להזכיר את מונטי קליפט, שחקן קולנוע בעל איכויות מדהימות שכמעט נשכח במהלך השנים.
מונטי דחה שורה של תפקידים שהייתה מציבה אותו כגדול שחקני הקולנוע בהיסטוריה.
the part of william holden in sunset boulevard.
gregory peck in moby dick.
alan ladd in shane.
brando in on the waterfront
james dean in east of eden
paul newman in somebody up there likes me

למי שלא בקיא בקולנוע, כל התפקידים הללו הפכו לקלסיים, אוסקרים ורשימות הסרטים הטובים בהיסטוריה.
מונטגומרי קליפט 215788
אני לא יכולה שלא להסכים.
מונטי היה אחד השחקנים המוכשרים של ההיסטוריה של הבמה והקולנוע.
מונטגומרי קליפט 215848
נו, אבל הוא דחה את התפקידים האלה. האם האוסקרים והכיבודים שהוענקו לתפקידים האלה היו מוענקים בכל מקרה, ללא תלות בשחקן המגלם אותם?

כלומר - להשיג אוסקר לא תלוי בכשרון משחק, אלא בקשרים המאפשרים לקבל ליהוק מוצלח?

מונטגומרי קליפט צריך להיות מוערך משום שהוצעו לו תפקידים מוצלחים והוא דחה אותם?

לא מובן.
השעון שמאחרי תורת היחסות 153538
בסוף המאה התשע עשרה, התנהל מאמץ לסינכרון בינלאומי של שעונים, באמצעות אותות שהועברו בכבלים תת-ימיים או לאורך פסי הרכבת. במשולב, גם קוי האורך העולמיים מופו באותה שיטה.

ב-‏1898 המתמטקאי הנרי פואנקרה כתב ששעונים הנעים יחסית ל"אתר" יכולים לצאת מסינכרוניזציה. הוא הציע שיטה למדידת הזמן הסימולטני, בחישוב הזמן שלוקח לאות-הזמן לעברו מנקודה לנקודה. הוא סרב להניח שלזמן שנמדד על ידי שעונים בתנועה או במנוחה, יש אותו סטטוס. אלברט איינשטיין קיבל את ההנחה, ובזה ביטל את תאורית האתר, וקבע שהזמן הוא יחסי.

עוד במאמר של הניו יורק טיימס
ובמצגת השיקופיות
באותו הקשר 153660
כדאי להזכיר את פריץ הסנורל (Fritz Hasenöhrl, תלמידו של בולצמן, מורו של שרדינגר) שכמעט היה הראשון לכתוב את המשוואה E=mc^2 אבל טעה בפקטור של c^2.
עוד כמה כמעטים 153618
הלייזר:
כמו כן אני זוכר במעורפל שגרסא מוקדמת של הטרנזיסטור הומצא כבר בשנות ה30(!) , אך לצערי לא מצאתי לינק.

עוד לינק משעשע (מעט אוף טופיק): השחקנית הדי למאר המציאה את דילוג התדר:

הטרנזיסטור 153650
טעיתי בעשור:
עוד כמה כמעטים 153683
הסיפור על הדי למאר פשוט מרתק. תודה!

בנוגע ללייזר: זכור לי במעומעם מהאוטוביוגרפיה של הפיסיקאי אוטו פריש סיפור על פיסיקאי אחר שהיה קרוב מאוד להמציא (לגלות?) את הלייזר שנים רבות לפני זמנו, אבל משום מה לא עשה את הצעד האחרון.

ואם כבר בהמצאות אבודות עסקינן, חשבתי לשתף פורום נכבד זה ברשימה הגדלה והולכת שכותרתה "דברים שחשבתי שאני הראשון לחשוב עליהם, אבל טעיתי":

- בריכת שחייה זעירה, בה אדם יכול לשחות כנגד זרם קבוע (תופס פחות מקום, לא צריך להתהפך) http://www.endlesspools.com/index.html
- מנגנון המווסת את פעולת המגבים במכונית באופן אוטומטי http://www.lovecars.com/store/indexraintracker.htm
- כנ"ל עם האורות http://www.truckspecialties.com/lights_on.htm
- קרם הגנה מהשמש שגם דוחה יתושים http://www.caplock.com/Combos.htm
- צג מחשב בצורת מלבן *עומד*, דהיינו בפרופורציות portrait (טוב לקריאה או כתיבה של מסמכים, שזה מה שרוב האנשים עושים עם מחשבים) http://www.netspeed.com.au/keo/sigma.htm
- מכשיר הסורק דפים מודפסים, והופך אותם בזמן אמת לנגישים לעוורים http://www.kurzweiledu.com/products_k1000.asp (כאן יש לי דווקא עוד כמה רעיונות. יזמים המוכנים לשלם לי סכום נאה מראש, להעביר לי 10% מהרווחים ולחייב אותי ב- 0% מההפסדים ‏1 מוזמנים ליצור אתי קשר. תודה.)

צר לי שפופק כבר לא איתנו. הייתי מאוד מעוניין לשמוע על ההמצאות האבודות שלו.
________________
1 יש מקום למשא ומתן
י. פופק 153688
אילו המצאות אבודות? הרי הוא המציא את הדמות הוירטואלית הקרוייה "דורון יערי"; וזאת אך ורק כדי להתחמק מעדת המעריצים שרדפו אחריו ללא רחם...
עוד כמה כמעטים 153757
בקשר למגבים, דבר דומה קרה לאבי - כמהנדס במפעל הוא נתקל בבעיה: היו לו גלאים שהיו אמורים לדווח לו כשמיכל מסוים התמלא, אבל הם כל הזמן שלחו דיווחים שקריים. הוא גילה שטיפות של מים שפגעו בגלאי הפעילו אותו בטרם עת. אני לא זוכר מה היה הפתרון שהוא מצא לבעיה בזמנו, אבל רק שנים רבות לאחר מכן, כשראה לראשונה כלי רכב עם מגבים "אוטומטיים", הוא הבין שהיה יכול להיות לו פטנט אדיר ביד - אם במקום לפתור את הבעיה הוא היה מנצל אותה...
עוד ''איש כמעט'' בלייזרולוגיה 153801
אתמול עיינתי שוב באוטוביוגרפיה של פריש, ולהלן הסיפור: הפיסיקאי היהודי-גרמני Fritz Houtermans התחיל לערוך בתחילת שנות השלושים ניסוי הבודק חיזוי של איינשטיין בדבר התנהגות האור בתנאים מסויימים. הניסוי נתקל בקשיים טכניים (בין היתר, שנאי יקר התקלקל, וראש המעבדה סירב לקנות חדש), ולכן הוטרמנס זנח אותו מבלי להשלימו. אילו השלים את הניסוי, הוא היה מגלה את הלייזר כעשרים שנה טרם זמנו.
עוד כמה כמעטים 156062
אחרי הטיול של סוף השבוע, הרשימה התארכה בעוד שני פריטים:

- מצלמה עם "מצב" בו היא מצלמת רק אחרי שהיא שומעת פקודה קולית (עדיף על טיימר בשביל תמונות עצמיות, לדעתי) http://www.halfbakery.com/idea/Voice_20activated_20c...
- משחת שיניים biodegradable (הכרתי רק סבונים כאלה עד היום) http://www.kalyx.com/store/proddetail.cfm/ItemID/911...
לתועלת האנושות כולה 159335
התלבטתי אם לכתוב תגובה זו כאן או במאמר של גידי א.. בכל אופן, אני מציע כהמצאה עט OCR שמתרגם לבראייל.
לתועלת האנושות כולה 159337
אוי כמה שאתה צודק! בעצם הטכנולוגיה של סריקה ו-OCR במכשיר דמוי-עט כבר קיימת, אז למה לא עושים דבר כזה? או שכן?
לתועלת האנושות כולה 159346
איך העוור ידע איך לסרוק את הטקסט בו הוא מעוניין, בלי לראות אותו...?
לתועלת האנושות כולה 159778
הרעיון שלי היה שבמקום לקנות ספרי בראייל ביוקר, הוא יוכל להשתמש בספרים רגילים. מן הסתם גם בספר בראייל רגיל העוור לא יודע באיזה עמוד הוא נמצא עד שהוא בודק את מספר העמוד וכולי.
לתועלת האנושות כולה 160340
כן, אבל כדי להשתמש בעט-סריקה, אתה צריך לעבור במדוייק על השורות. עיוור לא יוכל לדעת איפה השורות, ולכן לא יוכל לסרוק אותן כראוי.
לתועלת האנושות כולה 160343
שמעתי על זה. יש לי מספר הצעות לפיתרון-
1) שאנשי ה OCR יתאמצו קצת ויפתרו את בעית האורינטציה.
2) לחבר את העט לסרגל T שיחזיק אותו מקביל לשורות.
3) במקום עט OCR זה יהיה "עכבר" OCR שקולט תחום יותר גדול ( מספר שורות) ויוכל לעשות alignment לפי הסביבה המודפסת.
4) לתאר את הבעיה באייל הקורא ולקוות שמישהו יפרסם כאן פיתרון.

בכל אופן- זה הרעיון, אולי מישהו בקהל מחפש פרויקט סיום?
לתועלת האנושות כולה 162538
מה לגבי משהו בגודל של "מחשב מחברת", צד אחד סורק אופטי (הצד התחתון, אותו מצמידים לדף), והצד העליון מסך ברייל רב שורות?

גודל אותיות ברייל גדול יותר, בד"כ, מאותיות דפוס רגילות, לכן מסך הברייל יכלול אפשרות גלילה (scrolling) כדי להציג את כל הטקסט המופיע בדף שהוא מכסה.

עם מכניסים לצעצוע מעבד חזק מספיק, אפשר לקבל תכונות של תוכנות OCR מודרניות, כמו למשל איתור טקסטים נפרדים (כמו למשל בדף עיתון) ועוד.
לתועלת האנושות כולה 162545
אולי אפשר לשלב את זה כתוסף ל-Tablet PC שמיקרוסופט מנסה לדחוף לאחרונה?
לתועלת האנושות כולה 162547
למעט הצורה, והשימוש במעבד, אני לא רואה הרבה קשר בין המכשירים. TPC לא כולל סורק מצידו האחד ולא מסך ברייל מצידו האחר.
לתועלת האנושות כולה 162548
נכון, בגלל זה מופיעה שם המילה ''תוסף''.
לתועלת האנושות כולה 162668
אבל... ב-TPC אחד הצדדים הוא מסך. חלק די מהותי מהמוצר. במכשיר שהצעתי, שני הצדדים תפוסים מאוד, לשני שימושים שונים.
לתועלת האנושות כולה 162699
כן, מה שאני מציע זה מכשיר שמתלבש על ה-TPC משני הצדדים, שכן לעיוור ממילא אין צורך במסך. החלק התחתון יהיה הקורא האופטי, והחלק העליון, שיסתיר את המסך, יהיה מסך הברייל. כל המערכת תנצל את כוח החישוב של המעבד של ה-TPC.
לתועלת האנושות כולה 162753
אם כך, למה "להתלבש" על TPC? לא יותר פשוט להתחבר (נניח דרך USB) למחשב כלשהו, TPC, נייד או שולחני, ללא הגבלת דת, גזע ומערכת הפעלה?
לתועלת האנושות כולה 162756
רצוי שזה יהיה מחשב נייד, כדי לא להגביל את העיוור לקריאה אך ורק במקום אחד. למה TPC ולא כל נייד? כנראה בגלל הצורה והגודל האחידים יחסית והמשקל הקל יותר, כמו גם הנסיון "לרכב על הגל" (בהנחה שהTPC ימריא). אין מצידי בעיה שיהיה כל מחשב נייד דרך שקע USB, רק צריך למצוא דרך לעגן אותו בצורה נוחה ובטוחה לרוב המחשבים הניידים על גדליהם וצורותיהם השונים.
לתועלת האנושות כולה 162779
(הדיון הזה מתחיל להיות שטותי). הנקודה היא שלא צריך "לעגן" אותו לכלום: זהו מכשיר בפני עצמו, ואין שום הגיון "להלביש" אותו על TPC (זה בערך כמו "להלביש" עט דיו על Quicktionary, או להיפך. פשוט מיותר ולא תורם כלום). אם אתה מתעקש להשתמש במעבד של מכשיר קיים, הצעתי לחבר אותו בעזרת כבל USB. סתם חיבור בעזרת כבל, ללא כל "הלבשה".
בפני עיוור לא תשים כבלים מתנפנפים 162805
(אני חושב שלא). אני דווקא מאד בעד לעגן אותו. את המכשיר צריך להניח על מדיה כתובה, ולאפשר לקורא להשתמש בה בנוחות. ברגע שהמכשיר מעוגן על מכשיר אחר (TPC או מחשב ירך) אתה חוסך כבל מתנפנף שיכול להתקע בכל מני דברים - דבר שסביר שיפריע לאדם עיוור, ואתה גם מאפשר להחזיק את כל היחידה ביד אחת או שתיים, במקום להסתובב עם שתי יחידות נפרדות. אני לא שולל את אפשרות החיבור למחשב שולחני, אבל אני חושב שהיתרונות באופציית העיגון שוות את ההשקעה.
בפני עיוור לא תשים כבלים מתנפנפים 162814
מהותם של תוספים היא האפשרות של אנשים שכבר קנו מוצר לשדרג אותו וע"י השידרוג להוסיף לו פיצ'ר שלא היה בו קודם.

איזו סיבה יש בעולם שלעיוור יהיה TPC או מחשב ירך שעליו הוא ירצה להלביש את התוסף? מה הסיכוי ליצר תוסף מתלבש שכזה שיתאים ליותר מ-TPC או מחשב ירך מדגם מאוד מסוים (אין יותר מדי דמיון בעיצוב ובגודל של הדגמים השונים)?

הפיתרון ההגיוני ביותר הוא הכנסת מערכת העיבוד במוצר עצמו. אין שום סיבה לחלק את המוצר ליחידת עיבוד (עם מסך שלא יהיה בו שום שימוש) ולתוסף המוצע. שיכניסו את הכל ל"קופסא" אחת ושלא יכניסו בקופסא הזאת חלקים מסורבלים שלא יהיה בהם שימוש.

פחות מסורבל וסביר להניח שפחות יקר (העיוור לא משלם על המסך ועל הטכנולוגיה שמממשקת בין היחידה לבין התוסף). מחיר וסירבול - אלו אספקטים מאוד חשובים כאשר מדברים על מחשבים ניידים, לא?
בפני עיוור לא תשים כבלים מתנפנפים 162913
תודה. זו בדיוק היתה ההצעה המקורית שלי, לפני שערן הציע לשלב את זה עם TPC...
בפני עיוור לא תשים כבלים מתנפנפים 162927
הכנסת המערכת במוצר עצמו תחייב תיכנון נפרד ועל כן, לדעתי, דווקא תייקר את המוצר ולא תוזיל אותו - החברה המייצרת תצטרך להשקיע הרבה יותר בפיתוח והמחיר יתגלגל אל הצרכנים. התלבשות על טכנולוגיה קיימת בצורה שהצעתי תוזיל את הפיתוח בגלל היתרון של הייצור ההמוני הקיים של הTPC ומחשבי ירך. לכן, לדעתי, למרות היתירות לכאורה, העלות הכוללת דווקא תהיה נמוכה יותר, כי בהצעה שלך העיוור ישלם את העלויות המשתנות של החברה המייצרת (עלות התכנון) שכבר נחסכו ממנו או שמתחלקים על קהל הרבה יותר גדול, במקרה של TPC או מחשב ירך. וכמובן יש גם את העניין של הכבל שחוסך סרבול מיותר לעיוור לדעתי.
סליחה שאני מתערב 162933
אבל נדמה לי שהבעיה הקשה זה לא כוח העיבוד ולא איפה מחברים את הכבל אלא משהו הרבה יותר פרוזאי- מה ידחוף את הסיכות הקטנות של הבראייל. אולי צריך שגידי יגיב כאן, אבל נדמה לי שהבעיה המכנית היא הסיבה לעלות הגבוהה של מקלדת הבראיל שלו.
בכל אופן, גם לזה הקדשתי מחשבה(נניח)- אני מציע להחליף את הסיכות בפייזואים (PIEZO) שירטטו במקום בסיכות שתבלוטנה. היתרון זה שאין חלקים נעים והמנגנון יתקע פחות.

אני לא יודע אם עיוור יכול לקרוא בראיל "רוטט" במקום בראיל "בולט", אבל אני מניח שכן. אני גם מניח שלא יהיה זמזום מעיק מהפייזואים.
סליחה שאני מתערב 162938
זו דווקא לא בעיה, אני חושב. כבר יצא לי לראות את מסך הברייל שלו, עם ה"סיכות" הקטנות. כשאני חושב על זה, בעצם לא הבנתי למה הוא עבה משציפיתי (2-3 ס"מ).
בפני עיוור לא תשים כבלים מתנפנפים 162816
אתם שניכם כלכך המאה ה-‏20...
USB - out
Bluetooth - in
אופטקון 163510
נזכרתי בשניות אלה שבתחילת שנות ה80 המציאו מכשיר בשם אופטקון מכשיר דמוי טרמזיסטור גדול שלתוכו אתה מכניס את העצבה שם יש לך טע בודד אחד.
אתה מעביר מצלמה על הספר ואתה יכולת ליקרוא טבלית של האוטיות הרגילות שהגיע אליך בצורה של זרמים לעצבה בכיתה א גם אני למדתי ליקרוא באוטיות מגנטיות בנוסף לברייל כדי שאוכל להשתמש באופטקון הבעיה של המכשיר היתה.
שהוא היה מעביר את החומר בצורה של זרמים קטנים של חשמל ואחרי 30 דקות הרעש של הזרם והתחושה בעצבה שיגעו אותך ולא יכולת לעבוד לעורך זמן אני לו יודע למה הפסיקו עם זה או אם רעיון דומה.
יש לי משיר כזה מלא בעבק הסגתי כזה כרציתי לנסות ליקרוא טוים אבל זה לא עובד כי הוא לא הסתדר עם הציור של החמשה.
לתועלת האנושות כולה או לפני שהדייון הופך לההיות מיקצועי מידי 163509
בעולם קימות כמה מערכות שהן מכונות בגודל מכונת צילום שבה עיוור מניח את הספר ותוך דקה זה מקריא לו את העמוד גם אם הוא מניח את הספר הפוך.
בקיבוץ געש ניסו לפתח תכמיקה דומה מכשיר שהם קוראים לו אלבוג אני חושב. זה מחשיר שיש לו מעבד של מחשב סורק ותוכנת ליגטורה אתה אמור להכניס ספר וזה אמור להקריא לך אותו בעיברית טיפה ממוזרה הבעיה היא שליגטורה היא תוכנה יקרה ועדיין יש טעיות ב OCR
כמי שניסה לעבוד עם סורק רגיל ותוכנת ליגטורה זה ממש בלגן כל פעם לסובב את הספר בשביל ליסרוק חצי דף נוסף.
צג ברייל רב שורות זה פיטרון יק צג הברייל שלי שהוא צג ברייל ישן וסטנדארטי של שורה 1 עולה 2700 שח אני לא רוצה לחשוב כמה יעלה צג מרובה שורות.
לטקן טע אחד בצג ברייל עולה כבערך 1000 שח. ולצג הברייל הישן שלי איין היום חלכי חילוף הבה נתפלל שלא ידפקו לו יותר טעים.
בסיפריה לעיוורים עד היום יש מעטיקות שיושבות מול מחשב ומעטיקות סיפרי ברייל אחד לאחד לפעמים הם משתמשות בOCR אבל כל סריקה בליגטורה זקוקה לעבודת עריכה גדולה בגלל הטעויות של ההתוכנה.
עוד בעיה שיש לעיוורים עם הסורקים זאת בעית גודל הספר אתה לא יכול לדעת איפה הסוף של הדף כלא כל הספרים בגודל סטנדארתי.
האמת שעט כזה יכל לההיות פיטרון פלא כיכולתי למשל ללכת לחנות דיסקים או ולסופר ווליקרוא את מה שכתוב על העריזות.
עוד בעיה שקימת אצל עיוורים מבוגרים שנוטלים טרופות זה שהם לא רואים מה כתוב על הקופסאות והם לו יודעים מה שיך למה.
חברה ישראלית פיתחה פיטרון של מדבקות מדברות כלומאר.
מדבקות שמיצד אחד אתה מדביק על משהוא נגיד על טרופה אתה מחזיק עט ביד השניה לוחץ על כפתור ואומר ויאגרה 300 מיליגרם ובפעם הבאה כשאתה עובר עם העט על המדבקה אתה שומע את ההקלטה.
חשבתי לירכוש כזה ולהדביק מדבקות על 1500 הדיסקים שלי אבל כל מדבקה כזאת עולה 3 חש לא שווה לי אני יכול בכסף הזה ליכנות עוד דיסקים.
סינרגיה? 163551
האם פרויקט בן יהודה גם מתעסק עם בראייל? אסף? מישהו?
סינרגיה? 163554
מה זה פרויקט בן יהודה?
סינרגיה? 163557
אז כנראה שהוא לא מתעסק בברייל...
פרויקט בן יהודה 163565
פרויקט בן יהודה 163583
נכנסתי לאתר של בן יהודה הוא נגיש מבחינתי הבעיה היחידה שלי היא השירה כשאני נכנס לשיר השיר מנוקד ואני לא יכול ליקרוא אותו
טל כהן באייל בזמנו יצר משהוא שמוציא את הניקוד טל האם תוכל ליכתוב תוכנה שאתה עושה קופי מחלון אחד והוא מוציא את ניקוד מכל שיר שארצה ליקרוא באוקאפי בבן יהודה ועוד.
פרויקט בן יהודה 163648
אתה משתמש בעברית לוגית או בעברית ויזואלית?
פרויקט בן יהודה 163649
עיברית לוגית ויזואלית רואים הפוך
פרויקט בן יהודה 163694
נסה את זה:
זה מסיר את הניקוד ונותן תוצאה בעברית לוגית.

זה עדיין מקפיץ סימני שאלה ופסיקים מסוף השורה להתחלה, אבל אני אתקן את זה ביום ראשון. אם זה לא עובד, ספר לי מה בדיוק קורה ואנסה לסדר.
לתועלת האנושות כולה או לפני שהדייון הופך לההיות מיקצועי מידי 370493
מתקן בפיתוח, זול הרבה יותר ניתן לראות פהֿ
לא ממש הצלחתי להבין את הפרטים, אולי מישהו עם יותר כישורים טכניים?
יורם
לתועלת האנושות כולה או לפני שהדייון הופך לההיות מיקצועי מידי 370709
גם אני לא הצלחתי להבין איך זה עובד, זה נראה יותר כמו משחיז סכינים מאשר מכונת בראיל. כמו כן שמתי לב שהעידכון האחרון הוא מ2002, מה שמעלה את החשד שמישהו הפסיק לפתח בשלב מסוים (גם האנימציות לא נפתחו לי). מה שכן, המשפט
The main impediment to more widespread use of Braille displays is the cost, which is largely due to the hundreds of powered actuators (one per Braille dot) needed to display a line of Braille text
מחזק את החשד שהעלתי כאן תגובה 162933.
לתועלת האנושות כולה 160356
יש סורק שהוא לא דמוי עט, אלא מעין מצלמה שמצלמת בכל פעם מקטע מרובע של העמוד. עם קצת הגדלה של המכשיר, עיוור יוכל לסרוק כל עמוד בשתי נאגלות.
כבר קיים 163589
שלום לכולם,
גידי ביקש ממני להוסיף קצת מידע לכולם לגבי מכשירים קיימים, אז ככה: מקריאה של השאלות והתשובות היתרשמתי שיש לכם המון ויותר מדי זמן פנוי *G*. המסקנה שלכם שזה צריך להיות מכשיר ייעודי היא נכונה אבל חסר לכם קצת ידע לגבי עלות של צג בראייל. אנחנו מדברים על בסביבות 80,000 ש"ח לצג של 80 תווים. כן, כן לא טעיתי באפס. לכן כמו שגידי סיפר יש מכשירים כמו שציינתם שמקריאים את החומר. בשפות נורמליות אין בכלל בעיות, האיכות של ה:OCR מצויינת והאיכות של סינטסייזר הדיבור היא גם כן טובה מאוד הן מבחינת התרגום לפונטיקה והן מבחינת ההשמעה.
הבעיה היא שעברית אינה שפה נורמלית, ה:OCR הכי טוב לעברית הוא של חברת ליגטורה והוא בעיקר טוב לחסוך עבודה כשיש לכם הרבה עבודת הקלדה. תחשבו על זה שגם אם הדיוק של המילים הוא 70% אז המשמעות היא שצריך להקליד רק 30% מהעבודה. הבעיה שלמקרה שלפנינו זה לא עוזר כי צריך דיוק טוב מאוד.
גם בעיית ההשמעה לא פשוטה. האלגוריתמים לתרגום מסובכים כי אין ניקוד בעברית ולכן לא יכולים לעבוד על מכשירים מיובאים מחו"ל שמשתמשים במשהו אחר מאשר PC עם חלונות.
תחלס, הפתרון הוא לקרוא את הספרים באנגלית. אני מקווה שגידי כבר ירשם לקורס ללימוד אנגלית ובזה ניפתור את הבעייה.
להתראות,
ראובן ניסר
אופק לילדינו
כבר קיים 163639
יופי,סוף סוף מומחה. אולי תוכל להסביר לי ולשאר הדיליטנטים כאן למה צג בראייל כל כך יקר? מה עולה כל כך הרבה? חומרה, תוכנה, פיתוח (NRE)?
האם אתה טוען שמקלדת בראייל באנגלית תהיה הרבה יותר זולה?

תודה
כבר קיים 163641
הנה ניחוש לפני שראובן מספיק לענות - אין עדיין קהל מספיק גדול אז עלויות הפיתוח מתחלקות על מעט מוצרים בפועל.
עידכון הקישור על הדי למאר 222227
והנה עוד אחת (יהודיה גם כן), שהתחילה בבילויים ועינוגים ולבסוף עשתה משהו עם עצמה (: http://encyclopedia.thefreedictionary.com/Emmy%20Noe...
עידכון הקישור על הדי למאר 222237
תודה על העידכון, אבל אני חושב שאף פעם לא היה חשש שאמי נתר תהפך לשחקנית קולנוע. אגב, על ברוריה קאופמן תגובה 222185 שמעת?
ברוריה קאופמן? 222244
לא, לא שמעתי. אגב לגבי אמי נטר: בימים אלו אני מתוודע מחדש לחשיבות הגדולה, עוד יותר משחשבתי, למשפט הנושא את שמה. בכל אופן, ב"בילויים ועינוגים" כוונתי היתה ל"as a teenager she was more interested in music and dancing."
ברוריה קאופמן? 222245
הבנתי למה התכוונת, זה פשוט נראה לי משפט סתמי בביוגרפיה, ולא צריך להיתפס לזה. משפטי נתר הם באמת מאוד חשובים, לצערי אני מכיר רק את הוולגריזציה שלהם ( כל פונקציה( או אופרטור בקוונטים) שמתחלפת עם ההמילטוניאן יוצרת שמורה). זה קשור לחבורות לי, נכון?
משפט נתר 222429
משפט זה מתקיים גם ללא מכניקת הקוונטים. הוא אכן עוסק בחבורות בעלות הצגות רציפות וגזירות שזה בעצם חבורות לי (בערך...). הצגה ממצה ופשוטה של משפט נתר: http://tinyurl.com/3awpd וניתן להוסיף גם את http://math.ucr.edu/home/baez/noether.html
כדי לראות את הקשר לכח.

חשיבותו בעיניי היא היותו החוליה המתמטית המקשרת בין סימטריה (= אינווריאנטיות), שימור וכח. כלומר הדינמיקה של החומר היא בסופו של דבר ביטוי לסימטריות מתמטית, שגם הן כורח, אבל עד כאן בעניין זה.
משפט נתר 222434
אני יודע שהמשפט מתקיים במכניקה קלאסית (בגלל זה. כתבתי קוונטים בסוגריים). רציתי גם לכתוב סוגר פואסון במקום חילופי אבל זה נראה לי כבר נוקדנות. אגב, הקישור לויקיפדיה לא נפתח לי. הקישור ל באאז זה הדריבציה שאני מכיר ( פלוס מינוס, בגולדשטיין עובדים עם סוגרי פואסון, כאמור).
משפט נתר 222719
טוב, מדי פעם אני מחמיץ חלקים, או את עיקר התגובות שאני קורא. בכל אופן, נסה את: http://tinyurl.com/3y9rb
עידכון הקישור על הדי למאר 222247
אה, עכשיו הבנתי למה התכוונת. אכן, היו נאות ממנה. ובמקום ''למשפט הנושא את שמה'' צ''ל ''של המשפט הנושא את שמה''.
עידכון הקישור על הדי למאר 533167
ברוריה קאופמן נפטרה לפני מספר ימים
ברוריה_קאופמן [ויקיפדיה]
והנה החמצה שהסתיימה אחרת 153685
בשנת 1968 ניסה צוות מו"פ בראשות ס. סילבר (Silver) מחברת 3M לייצר דבק חדש. כתוצאה מתקלות שונות בייצור, הדבק החדש לא היה חזק מספיק ולכן לא נכנס לשימוש. מסיבה לא ידועה מספר חביות מהדבק המקולקל הושארו במחסני החברה.

9 שנים מאוחר יותר, בהיותו זמר חובב במקהלת הכנסייה, חשב א. פריי (Fry) גם הוא עובד בחברת 3M כיצד לפתור בעיה איתה התמודד זמן רב. פריי נהג לסמן את התפילות שבספר התפילות בעזרת דפים. אולם בכל פעם שהגיע לעמוד אחד היו הדפים מהעמודים האחרים נופלים וכך היה הוא מאבד את הסימון של יתר התפילות לאותו היום. שימוש בדבק רגיל לא היה אפשרי, שכן, באופן מובן, לא ניתן להדביק על הטקסט את הדפים בדבק שישאיר סימן. כשוחח על עניין זה עם סילבר, סיפר לו סילבר על הדבק המקולקל. לאחר שפריי ניסה את הדבק מספר פעמים במקהלה הוא הבין שיש בידיו את הפתרון המושלם.

פריי ניגש להנהלת החברה. זו כמובן מיהרה, נכון, להסביר לפריי כי כדאי שיתמקד בדברים מעט יותר פרודוקטיביים. הטענה המרכזית הייתה כי לא יכול להיות ביקוש לדבק שאינו מדביק.

פריי לא ויתר. הוא הכין מספר רב של דפי ממו קטנים, מחוברים אחד לשני בדבק המקולקל. לילה אחד הוא עבר בין כל השולחנות של מזכירות החברה והניח על כל שולחן חבילה אחת של ניירות הממו המודבקים, שהכין בעוד מועד. בכל חבילה נרשם על הדף האחרון מספר השלוחה של פריי.

הטלפונים ממזכירות החברה לא אחרו לבוא. פריי התנה את הספקת החבילות של דפי הממו המודבקים במילוי משוב שהכין, שכלל מלבד הערות למוצר החדש, גם רעיונות אפשריים לשימוש.

לאחר מספר שבועות של פעילות "מחתרתית" ב- 3M הוא ניגש בשנית להנהלת החברה כשבחיקו דפי המשוב שאסף. הפעם היה כבר מי שהקשיב. עדיין, חברי ההנהלה היו ספקניים אולם הסכימו לערוך בדיקה ראשונה מחוץ לחברה. רק לאחר שעובדי החברה חילקו חבילות של דפי ממו מודבקים בדבק המקוקל בשוק, בבויסי, איידהו וסקר שנערך בין מקבלי הפתקיות גילה כי 90% מהם יקנו את המוצר, אם הוא יהיה קיים בחנויות, שוכנעה הנהלת החברה להכינס לייצור מסחרי.

12 שנים חלפו מאותו יום בו התקלקל הדבק ועד שחברת 3M יצאה עם המוצר, המוכר כיום לכל: post-it.

לסיפור (בקצרה):

סבונים 153736
שמעתי סיפור דומה על סבון "DOVE". התקלקל להם מיכל של סבון, אבל החליטו בכל זאת לנסות, ושמחו לגלות שסבון שצף במים זה שוס אדיר. אבל נראה לי שמדובר בסטיה מהנושא.
ד"א, מעניין שכל הגיקים כאן שכחו את העכבר ואת החלונות, שהומצאו בזירוקס, אבל החברה שם לא הבינו מה שיש להם ביד.
זירוקס? 153777
הם אגב המציאו את שניהם בעיקר בשביל השפה SmallTalk - שפה נפלאה, שימושית להפליא, מונחת עצמים (הראשונה, אא"ט, ואחת הבודדות עד היום), ועוד כל מיני דברים טובים.
גם את זה הם לא ידעו לנצל - מודל המכירות שלהם התבסס על תמלוגים מהמוצר הסופי, והלקוחות לא רצו את זה. ככה באה ג'אווה, לפחות לפי אחד מהסיפורים.
חברה נפלאים יש בזירוקס.

ולמתעניינים: http://www.whysmalltalk.com
זירוקס? 154372
הראשונה? לא, כי שפת Simula היתה שם קודם. "אחת הבודדות עד היום"? גם לא, כי ישנן עשרות, ואולי אף מאות, שפות העונות לתואר.
זירוקס? 154451
name four.
זירוקס? 154462
אוסף מקרי של שפות מונחות העצמים מהיותר מוכרות והיותר "טהורות" (לכן C++ לא ברשימה):

Beta
Cecil
Dylan
Eiffel
Java
Python
Sather
Self
Simula
Smalltalk

ויש עוד המון.
זירוקס? 154561
מה עם עדה שפותחה כשפה מונחת העצמים של הDOD?
זירוקס? 154564
עדה אינה בדיוק מונחית עצמים. היא תומכת בטיפוסי נתונים אבסטרקטיים, אבל אין בה ירושה, אאז''נ.
זירוקס? 154565
ממתי ירושה היא תנאי לשפה מונחית עצמים?
לפי מה שלמדתי, השפה הראשונה שפותחה כמונחת עצמים ולא כמונחת תהליכים היא עדה שפותחה על ידי משרד ההגנה האמריקאי במשך כעשור בין 73 ל-‏83.
זירוקס? 154567
בתאוריה של שפות תכנות מבדילים בין Object based (מבוסס עצמים) לבין Object oriented (מונחה עצמים). ההבדל הוא בירושה. אינני מומחה בשפת Ada, אך שפה שאין בה ירושה היא לכל היותר Object based.

בתעשייה לא כ"כ מקפידים על ההבדל, וכמעט כל שפה (או מוצר) שיש לו מחלקות ומופעים זוכה לתואר "מונחה עצמים". כך למשל שפת Visual Basic, בגרסה 5 (לא שיחקתי עם גרסאות מתקדמות יותר) לא כללה ירושה, אך שווקה ע"י MS כ"מונחת עצמים".

ראה גם: http://www.cs.technion.ac.il/Courses/OOP/slides/expo... (מתוך שקפי הקורס בתכנות מונחה עצמים בטכניון). שים לב לדירוג: עצמים בלבד – שפה מודולרית; עצמים ומחלקות – שפה מבוססת עצמים; עצמים, מחלקות וירושה – שפה מונחת עצמים.
זירוקס? 154569
נראה שהחבר'ה האלו מסכימים איתנו, לפחות לגבי שפת עדה המקורית:
(חפשו: "is ada an object oriented language")
זירוקס? 154568
אני לא מספיק מכיר את שפת עדה כדי לקבוע באופן פסקני שהיא אינה מונחית עצמים. זו גם שאלה פילוסופית יחסית - היכן עובר הגבול בין שפות מונחות עצמים טהורות (Smalltalk למשל) לשפות שתומכות בפרדיגמה מונחית העצמים (כמו C++ למשל, שיתכן ועדה משתייכת אליהן). וכמובן, זה שמישהו אומר ששפת תיכנות היא מונחית עצמים לא אומר שהיא באמת כזו. "מונחה עצמים" היא buzzword מאד מקובלת בעולם המחשבים, שמנפנפים בה בקלות רבה מדי.

מקובל (במחוזות מהם אני מגיע לפחות, הפקולטה למדעי המחשב בטכניון) לראות בירושה את אחד מהמאפיינים החשובים ביותר של הפרדיגמה מונחית העצמים, אם לא החשוב ביותר. מישהו שמכיר את עדה (ולא ג'ון באבג'...) יכול לפרט יותר לגבי מידת מונחיות העצמים שלה?
זירוקס? 154573
לפי מה שאני מכיר את ADA מלימודים בקורס אחד באו"פ, היא פותחה על ידי משרד ההגנה האמריקאי והיתה שונה מכל שפות התכנות שלפניה בכך שהיתה מונחת עצמים, אני מניח שהם השתמשו במושג הזה כבר אז.
ככל הנראה מושג זה הורחב לאחר מכן.
זירוקס? 154590
תגובה 154567
מי שלימד אותך כנראה השתמש בהגדרה מאד מרחיבה של "מונחית עצמים".
זירוקס? 154593
לא דיברתי על מי שלימד אותי, דיברתי על משרד ההגנה האמריקאי בעת שפיתחו את השפה.
OOP לא הומצא כשהמציאו את smalltalk.
זירוקס? 154606
אכן, OOP לא הומצא כשהמציאו את smalltalk, אלא בערך כשהמציאו את simula, בשנת 1967. בכל מקרה, הנה מסמך הדרישות המקורי לשפת ADA: http://www.adahome.com/History/Steelman/steelman.htm
לא מופיע בו, לפי חיפוש שטחי, הצירוף Object Oriented.

נסה גם את זה:
לפי מה שקראתי (בזכותך) בינתיים על שפת עדה אז היא תומכת במספר פרדיגמות - הפרדיגמה מונחית עצמים והפרדיגמה האימפרטיבית, לפחות (ואולי עוד). אבל אי אפשר לסווג אותה כ"שפה מונחית עצמים", כמו שאי אפשר לסווג את C++ כשפה מונחית עצמים (ומי שלא מסכים, שישאל אפילו את ממציא השפה: http://www.research.att.com/~bs/bs_faq.html#Object-O...)
צורעס? 154607
טוב, אז כנראה שלעולם לא יצא לי לכתוב בשפה מונחית-עצמים. לא יודע אם זה הפסד גדול.
צורעס? 154609
זה דווקא נחמד. אם יצא לך, קח את הקורס בתכנות מונחה עצמים בטכניון ותוכל לכתוב בדיאלקט של Smalltalk. לוקח קצת זמן להבין ש"הכל פה זה עצמים", אפילו מספרים ואפילו בלוקים של קוד. אבל כשמבינים את זה אז זה הופך להיות מאד יצירתי, ואפילו אינטואיטיבי.
צורעס? 154612
או, לא-לא-לא. אני לא אקח מבחירתי החופשית קורס ב..ב..בתכנות.

אגב, יש הבדל עקרוני בין "הכל זה עצמים" לבין "הכל זה פונקציות," כמו שמתיימרים לעשות ב-ML וב-LISP?
צורעס? 154614
כן, בראשון הכל זה עצמים, ובשני הכל זה פונקציות. תטל"א?
צורעס? 154616
לחילופין, אולי שאלתי שטל"א?

לא משנה. זה מתאים לדיון בפורום תכנותי, ואני לא מספיק מעוניין בנושא על מנת להכנס לאחד.
סבונים 153781
עד כמה שאני זוכר מדובר בסבון ivory ולא סבון dove.
סבונים 153784
וואלה, נכון.
דברי ימי העכבר 153799
החבר'ה ב- Xerox PARC באמת אחראים לשורה ארוכה של החמצות מהדהדות, אבל תיקון קל: הם לא המציאו את העכבר. העכבר הומצא על ידי טיפוס בשם דאגלס אנגלברט, חוקר ב- Stanford Research Institute, עוד ב- 1964.

לא הצלחתי למצוא לזה תימוכין ברשת, אבל נדמה לי שקראתי פעם שהוא מכר את הזכויות על ההמצאה תמורת סכום נמוך יחסית, וסירב לעסקה על בסיס תמלוגים. בכל מקרה, הוא זכה על המצאתו בפרס בגובה חצי מליון דולר בשנת 1997, כך שהוא לא יצא לגמרי פראייר.

אפשר לראות תמונות של העכבר הפרהיסטורי (עשוי מעץ!) ב- http://sloan.stanford.edu/MouseSite/Archive/patent/M... .
סבונים 154199
הסיפור נכון, אבל מדובר בסבון IVORY, עד היום הם משווקים את עצמם כסבון היחידי שצף במים.
סבונים 154210
ערן כבר העיר לי, תודה.

ד"א , הנה ניסוי לימים משעממים ( לא ניסיתי בעצמי):
תודה 154240
על האתר http://www.madsci.org

(למרות שהוא העלה בי זכרון עגום על שי לבנה ז"ל)
יותר טוב משהו מלא כלום 154158
למה אין מאמרים חדשים?
יותר טוב משהו מלא כלום 154180
למה את לא כותבת?
ומוטב מאוחר מאשר אף פעם 154194
אם עתידו של האייל תלוי בי, אין לו עתיד.
אז מה קורה עכשיו, האייל ייאסף אל אבותיו בתגובה מספר 154אלף וקצת, או מה?
ומוטב מאוחר מאשר אף פעם 154209
ואין לו עתיד בגלל שלא תכתבי שום מאמר או למרות המאמר שתכץבי?
ומוטב מאוחר מאשר אף פעם 154211
מה את דואגת, עוד יום יומיים יש חידת טריוויה חדשה!
כן, מחר, אלא אם גם חידות אין... 154214
אך ליתר ביטחון- קול קורא:
לאור המצב הקשה מתבקש קהל הפותרים להתאפק ולא לפתור את החידה/ות (אם וכאשר יופיעו) בבת אחת, אלא אך ורק במנות קטנות.
יותר טוב משהו מלא כלום 154347
ברוך בורא נגה והמוציא אדמון מן הארץ. (לא שאין לנו עוד מאמרים, אבל זה היה הכי קל לערוך)
Amen Brother 154354
המאמר של נוגה מבטא בקצרה בעיה מרכזית ביותר, אולי /ה/בעיה בחיים. מה שמזכיר לי את השאלה של רב"י בזמנו על "מה יש בסוף העולם" (או משהו כזה). אם נשפוט לפי מה שקרה שם, גם פה יש סיכוי טוב לדיון ארוך-נגן ורב-תגובות.

במלה אחת (טוב, שתיים): תודה, נוגה!
Glad to be of assistance 154400
עוד ''איש כמעט'' 154502
קרינת הרנטגן התגלתה על ידי ויהלם קונרד רנטגן ב- 1895. רנטגן גילה (במקרה) כי הקרינה הבוקעת משפופרת קרן קתודית מסוגלת לחדור דרך סוגי תווך רבים, ולהותיר סימנים על לוחות צילום. תגליתו הסעירה את העולם המדעי, והוא קיבל בזכותה את פרס הנובל הראשון בפיסיקה, בשנת 1901.

לפיסיקאי הבריטי פרדריק סמית' היה קצת פחות מזל. הוא שם לב עוד ב- 1894 שלוחות צילום שהושארו בקרבת שפופרת קרן קתודית נטו להתערפל, אבל תגובתו היתה לבקש מהאסיסטנט שלו שיזיז אותם למקום אחר.
עוד ''איש כמעט'' 154545
אבל כאן לא מדובר ב''כמעט'', ולא ב''מזל''. זאת בדיוק ביצת קולומבוס. העובדה שפרדריק סמית' הבחין בתופעה, אבל לא הסיק ממנה את המסקנות, מבדילה בינו לבין מדענים גדולים. גם לפני ארכימדס אנשים טבלו באמבט, וניוטון לא היה הראשון שעל ראשו נפל תפוח. צריך כנראה להיות ארכימדס, או ניוטון, כדי להקיש מהעובדה הגלויה (או הפחות גלויה, אבל לא סמויה, במקרה של פרדריק סמית') אל התופעה הפיסיקלית, על מנת להרשם בדפי ההיסטוריה.
די ל''כמעט'' 155204
אחת הגישות המקובלות היום בנושא חדשנות ויצירתיות מדברת על אפשרות של שימוש בתבניות של חשיבה כדי לאפשר יצירתיות. כלומר, לא זאת בלבד שאין מדובר במזל, אלא שאפשר להפעיל שיטה שבעזרתה ניתן יהיה להגיע לרעיונות חדשים ופתרונות המצאתיים.
כמה מהדברים שעלו בדיון יכולים להיחשב כמאפינים של פתרונות המצאתיים. היכולת לזהות את קיומם של המאפינים בבעיה שאנו מתמודדים איתה יכולה לסייע בתהליך החשיבה לזהות פתרון המצאתי ואולי ל'פספס' פחות רעיונות בעלי פוטנציאל מצליח.
הנה כמה מהמאפינים (המקור למאפיינים הוא ד"ר רוני הורוביץ שהוא אחד ממפתחי השיטה):
1. הבעיה היא הפתרון - פעמים רבות כשאנו נתקלים במרכיב בעייתי במערכת ננסה אינטואיטיבית: להעלים אותו, להתמודד מולו או לנסות להקטין את מידת הנזק שהוא יוצר במערכת. מאפיין זה מצביע על האפשרות להתבונן על מרכיב הבעיה ולעשות בו שימוש בפתרון. בדיוק כמו שימוש בארס הנחש לחיסון מפני נשיכתו.
2. הפיתרון ידוע - לעיתים יש לנו נטיה לחשוב שרעיון חדשני דורש פיתוחים טכנולוגיים מרחיקי לכת וחדשניים. בבעיות רבות הפתרון יהיה דומה ביותר לפתרון הבנאלי ביותר שיכול להעלות על הדעת. במה יהיה שונה הפתרון? לרוב הוא יהיה שונה בסוכן שיבצע את הפעולה הבנאלית.
3. אידיאליות - ככל שהבעיה מחמירה, כך הפיתרון הוא אידיאלי יותר. במקרה זה נחפש פתרון בו באופן אבסורדי, החמרה של הבעיה תבטיח פתרון טוב יותר. (כמו מחסום משטרה בצורת מחזיק ספרים. כך שככל שיש יותר מפגינים העומדים על המחסום, כך הופך המחסום ליציב יותר)
4. ייחודיות - בהרבה פתרונות המצאתיים נמצא שהפתרון מותאם למאפיינים הספציפיים והיחודיים של הבעיה הנתונה. פתרון שהיה טוב לבעיה אחת לא בהכרח יתאים לפתרון בעיה דומה בקונטקסט אחר. להפך, שימוש במרכיבי הבעיה ("העולם הסגור" של הבעיה) יבטיח פתרונות מעניינים ויצירתיים יותר.

לא יודעת אם זה אומר שממחר כמו ביצת קולומבוס, נהיה כולנו הראשונים לעשות משהו שכולם יכולים לעשות אבל לא חשבו על זה, אבל אולי זה יכול לעזורץ
המצאת הטלויזיה 156415
שם שנחקק לי בזיכרון הוא ג'ון לוג'י בירד שעל פי הספר " המצאות מפורסמות" היה הראשון שהמציא את הטלויזיה.
ע"פ הספר נעשה לו עוול גדול והוא נשכח חסר כל.
הוא גם המציא נעליים שגרמו לך לרוץ 3 פעמים יותר מהר.

טוב עכשיו בדקתי ברשת וברגע מצאתי עוד 2 שמות לפחות.
המצאת הטלויזיה, ותוצאותיה 156423
את "נעליים שגרמו לך לרוץ 3 פעמים מהר יותר"
אפשר לנסח
"נעליים שהכפילו את מהירות ריצתך פי 3".
[אבל לא מוכרחים. סתם הצעת הגשה]

אני הולכת לקחת מקלחת.
156503
את המשפט "אני הולכת לקחת מקלחת" אפשר לנסח כך: אני הולכת להתקלח.
156531
מה אתה אומר...
156532
ובשפה שהשתמשת בה קודם: אתה לא אומר...
המצאת הטלויזיה 272363
אני מחפשת על המצאת הטלויזיה לא על נעליים
פרובוקציית LOW-TECH 156422
אומרים שהשערים של נמל אתונה (אם איני טועה???) הופעלו ע"י קיטור. כלומר יכולנו להקדים את המהפיכה התעשייתית בכמה אלפי שנים...
הדיון הנ"ל גרם לי לחשוב על טכנולוגיות אבודות בכלל.
איזה המצאה/ תגלית הייתי מקדים בזמן. כלומר לו ניתן לי לחזור בזמן עם טכנולוגיה אחת בלבד ,נאמר ליוון העתיקה, איזה טכנולוגיה בדיוק הייתי לוקח איתי??
(זו חייבת כמובן להיות טכנולוגיה שניתן לבנות ולתחזק באמצעים של התקופה)
יש למישהו משהו יותר מוצלח ממנוע קיטור???
פרובוקציית LOW-TECH 156425
שאלה כיפית!

1) מחשבון מכני
2) נייר
3) רעיון ההיגיינה ( שטיפת ידיים וכולי)
4) כדור פורח-דאון-אופניים
לחם פרוס 156430
(באנגלית זה נשמע יותר טוב)
פרובוקציית LOW-TECH 156431
אפשר לבנות מכבש דפוס באמצעים של התקופה? כי אם כן, אז למרות שאפשר היה לעשות להם כל מיני מתיחות עם גרמופון פרימיטיבי, אני חושב שלטווח הארוך, זה מה שהם צריכים. אבל אולי לא הבנתי את השאלה.
פרובוקציית LOW-TECH 156443
עדשות (טלסקופ יזניק את האסטרונומיה לימי גלילאו, והצצה אחת במיקרוסקופ תוליד את הרפואה המודרנית).
פרובוקציית LOW-TECH 156566
עדשות מגע. הרבה יותר שימושי.
(אני רק לנתץ מיתוס...) 157385
המקרה של "גילוי" התא החי מהווה דווקא דוגמה מצוינת לכך שלא די בטכנולוגיה המתאימה על מנת לגלות גילויים ולחדש חידושים מדעיים. החל מהמצאת המיקרוסקופ ישנו תיעוד של מה שכיום מתייחסים אליו כאל תאים חיים, אלא שרק כמאתיים שנה לאחר מכן (1805) הציע אוקן את מושג התא הביולוגי כתיאור לתבניות הנצפות הללו. אוקן הציע להרחיב את התאוריה האטומיסטית, כך שתחול לא רק על תחומי הפיזיקה והכימיה, אלא גם על תחום הביולוגיה, כך שיצורים חיים עשויים מאטומים של חיים. עד לזמנו,על אף מאתיים שנות "הצצות במיקרוסקופ", ההתייחסות למה שריצד שם היתה כאל דוגמה ותו לא.
פרובוקציית LOW-TECH 156447
- פצצות אטום כמובן!
- ומה נעשה עם פצצות אטום ביוון העתיקה?
- מזת'ומרת פינקי? מה שאנחנו עושים כל ערב, כמובן.
- מה אנחנו עושים כל ערב (נארף)?
- נשתלט על העולם ונכריח את אפלטון למחוק מספריו את תורת הצורות ואת כל הרעיון הזה שאומר שלמידה היא היזכרות, מה חשבת?
- זורט!
פרובוקציית LOW-TECH 156453
טלי מבקשת לקחת מחשב עם חיבור לאינטרנט.
רמאות! 156470
זה כמו לבקש כאחת משלוש המשאלות מספר בלתי מוגבל של משאלות!
רמאות! 156481
טוב, במקרה שיש לך שלוש משאלות אז זו באמת רמאות לבקש אינסוף. המשאלה הראשונה שלך צריכה להיות חכמה אינסופית (או לצורך העניין, כדי שלא לרמות, חכמה כמעט אלוהית - בטוח יותר מג'יני פשוט), ואז כבר תדע איך לקבל כל מה שאתה רוצה בלי לרמות.
רמאות! 156494
אחרי המשאלה הראשונה הזאת, סביר להניח שנעדיף לוותר על השתיים האחרות. יכול להיות שאפילו נבין שיותר כיף להשיג דברים לבד ולוותר אפילו על הראשונה.

אם כבר מבקשים דברים שאנחנו לא באמת צריכים, עדיף להשאר מספיק טפשים בשביל לא להבין את זה. אז אם יש (ד)ג'יני בקהל: שכר לימוד לשנה הבאה יתקבל בברכה.
רמאות! 156498
קבלת כל מה שאתה רוצה תלויה רק בחכמה. כליל רוצה רק ללמוד (טוב, ולהיות עם ההורים). באיזה סוג של עולם אתם חיים?
רמאות! 156540
אז לא הייתי ברור מספיק - תדע איך לקבל מה שאתה רוצה מה*ג'יני* המסכן, שעכשיו אתה יכול to outwit him בכל יום מימות השבוע.

ובתשובה לאביב - אז במשאלה האחרונה מבקשים לחזור להיות טיפש, אחרי שניסחת את השנייה כל כך טוב כך שחייך הטיפשים והלא מודעים יהיו מגניבים בטרוף.

אולי זה קרה כבר לך.
רמאות! 156575
לא הבנתי ואולי בגלל שזה אכן קרה.

____
אביב, טיפש, לא מודע, בעל חיים טיפשיים ואידיוט שלא יודע לכתוב **ג'יני**.
מה?! 156624
ממתי אני רוצה להיות עם ההורים?

לא הייתי "עם ההורים" מאז שהם התגרשו. לא הייתי עם אף אחד מהם לאורך זמן מאז תקופת התיכון. גם אין לי עניין בזה.

די עם ההשמצות הנלוזות.

בכל מקרה, אם כבר גררו אותי לדיון הזה, זמן רב מסתובב במוחי רעיון: להשתמש במתמטיקה, במדעי המחשב, בפיסיקה, בכל התורות התיאורטיות והמעשיות של היום, ככלים באיזורים פרימיטיביים (או בעבר הרחוק, לא משנה.)

למשל, שימוש בעקרונות מתורת המיתוג על מנת ליצור מערכת השקייה יעילה.

למשל, אלגוריתמים מתוחכמים לחישוב באזרת abacus (איך קוראים לזה בעברית?).

למשל, להשתמש בתורת החבורות בשביל.. משהו. לא יודע.
מה?! 156626
קוראים לזה חשבוניה. ועם תורת החבורות אפשר ללמד אותם לפתור קוביה הונגרית - גם זה משהו.
מה?! 156669
כן. כמובן שבשביל זה צריך לבנות קוביה הונגרית, דבר לא פשוט כלל ועיקר.

אבל יש משחקים קומבינטוריים פשוטים שאפשר לנתח עם כלים חבורתיים. שכחתי מזה.
פרובוקציית LOW-TECH 156543
ואיך המחשב יעבוד, בלי חשמל? שלא לדבר על שידרוגי תוכנה.

אפשר להביא את טכנולוגית המנוע החשמלי והגנרטור. צריך רק חוטי נחושת,בידוד, ומגנטים, כולם דברים שהיו ביכולתם של היוונים הקדמוניים.

אבל אולי צריך באמת לעבוד על הכיוון של "מטא טכנולוגיה", למשל, להביא את "השיטה המדעית" של הנחה-ניסוי-ביקורת ליוונים הקדמונים. זה אולי היה מונע כל מיני פילסופים סקולסטיים מיותרים של אריסטו.
פרובוקציית LOW-TECH 156551
אני לא חושב שצריך להתקדם מהר יותר טכנולוגית. אנחנו נמצאים דווקא בתקופה בה הטכנולגיה מתפתחת בקצב הרבה יותר מהיר מהמנטליות האנושית, דבר המייצר סיכונים מסוג של שימוש לא נכון בכוחות שאנחנו לא מבינים אותם עד הסוף, ואולי חסרי בגרות נפשית כציביליזציה להשתמש בהם באופן מתאים.
לכן, אני הייתי לוקח איתי ליוון את ספרי המופת המטיפים לשיוויון, אחווה וחירות.
פרובוקציית LOW-TECH 156554
יש להם שיוויון, אחווה וחירות - אבל רק בן בני אדם. זאת אומרת, כולם חוץ מנשים, ילדים, עבדים ולא יוונים. איך אתה מתכוון לשכנע אותם בזכויות שוות לנשים, לדוגמא? או לבטל את העבדות? הם לא מוכנים לזה עדיין.
פרובוקציית LOW-TECH 156558
כל רעיון התחיל בקטן, ואם הוא היה טוב ומתאים, תפס תאוצה.
הגישה שלי פשוט היתה לזרוק את הרעיון למערכת. אני מניח שאם הייתי נכנס באותות ובמופתים, עם לבוש חריג ואיכותי, ומראה את הספרים הנ''ל העשויים מחומר שאינו שייך לתקופה, רעיונות אלה היו אפילו עשויים לקבל מעמד של קדושה, ולכן הפצתם היתה הופכת כשליחות לתושבי המקום, בדומה לאופן בו הופצה הנצרות.
פרובוקציית LOW-TECH 156579
או תועבה מבית היוצר של אלי האופל.
פרובוקציית LOW-TECH 156455
אני הייתי לוקח עימי נאו-פגני-מתמזג-עם-הטבע-אנטי-קידמה-תעשיתית, ומתבונן כיצד הוא מיישם את אמונתו הלכה למעשה, כולל שרותים בחצר ללא מים זורמים.
פרובוקציית LOW-TECH 156483
אני לא מאמין שכולכם הולכים. אני בחיים לא הייתי מסכים לחזור לימי יוון העתיקה, לא משנה עם איזה אמצעי טכנולוגי בר מימוש.
פרובוקציית LOW-TECH 156486
גם לא לביקור קצר ?
פרובוקציית LOW-TECH 156490
אפשר גם לחזור!? וואו. על זה לא חשבתי.
פרובוקציית LOW-TECH 156507
מה שמביא אותנו לתשובה הברורה מכל - אם הייתי יכול לחזור בזמן לאתונה העתיקה עם מכשיר טכנולוגי אחד בלבד, הייתי לוקח איתי מכונת זמן.
צב''ר 156517
אם הייתי יכול לחזור בזמן, הייתי דואג לכתוב את ההלצה הזאת לפניך.
צב''ר 156580
צב"ר?
צב"ר=LOL 156590
צוחק בקול רם.
או שזה אמור להיות צק''ר...
צב''ר נשמע יותר טוב.
צב"ר=LOL - מוצלח. מאמצת. 156666
צחק בקול פרוע - הא-הא 156672
נראה לי שתרגום סמנטי עדיף לעברית יהיה צב''ג - צוחק בקול גדול, או אולי אפילו צב''פ - צוחק בקול פרוע.
צב"ג, מלה אחרונה? (לי זה עולה יותר) 156682
צב"ג, מלה אחרונה? (לי זה עולה יותר) 156692
צב"ר נשמע הכי טוב לדעתי (תגידו במבטא אמוויקאי, כמו הפרסומת שהיתה פעם לצבר).

זה אמור להיות ככה:

דרגה 1 - צב"ר
דרגה 2 - צב"ג

הצעות לדרגה 3 - יתקבלו בברכה (המקבילה העברית ל-ROFL - Rolling on the floor laughing)

ההצעה שלי, בהשראת הגששים:

נמר"כ - נפלתי מריצפה בכיסא.

אם רוצים, אפשר להגיד כפועל עם כל ההטיות. נמר"כתי, נמר"כו, נמר"כנו וכו'
צב"ג, מלה אחרונה? (לי זה עולה יותר) 157272
דרגה 1 - צב"ר
דרגה 2 - צב"ג
דרגה 3 - שכ"ג
שכ''ג 157307
צב"ג, מלה אחרונה? (לי זה עולה יותר) 173665
לאחר חשיבה מאומצת אני מציע את הצעתי הצנועה:

שע"ר ויקטו"ר -

שוכב
על
ריצפה

ומשמיע
יללות,
קריאות ,
טרטורים
וצחוקים
רמים
צב"ג, מלה אחרונה? (לי זה עולה יותר) 480408
הידד!
צב"ג, מלה אחרונה? (לי זה עולה יותר) 480838
עכשיו באים?
צב"ג, מלה אחרונה? (לי זה עולה יותר) 480874
עכשיו קמים?
צב"ג, מלה אחרונה? (לי זה עולה יותר) 533360
עכשיו נמים!
צב"ג, מלה אחרונה? (לי זה עולה יותר) 605197
עכשיו נעים.
פרובוקציית LOW-TECH 156574
אני הייתי מגלה ליוונים שכדאי להם לעשות סריקה יותר יסודית בבית המקדש, ולוודא שאפילו פך שמן קטן לא נשאר. אולי זה מה שהיה שובר את היהודים, וחוסך לי כמה שערות לבנות.
DELETE-TECH 156651
כמובן מתבקשת השאלה המשלימה ואולי אפילו יותר מענייננת איזה טכנולוגיה הייתי דואג להעלים?SPAM? POP-UP
או אולי בכלל להיות נאו-פגני-מתמזג-עם-הטבע-אנטי-קידמה-תעשיתית?
DELETE-TECH 156690
שאלה קשה, כי אין טכנולוגיה שהיא רק "רעה" - כמעט לכל טכנולוגיה מזיקה יש גם צד טוב וחיוני.
אולי את הסיגריות?

ד"א -
ספאם: מישהו בדיוק הסביר לפני יום-יומיים איך להגדיר בתוכנת הדואר שלך את ההודעות שאתה מעוניין לזרוק לפח באופן אוטומטי.
פופאפס: http://www.newpopupkiller.com שבועיים חינם.

אבל מה, מה עושים עם הסיגריות האלה?
DELETE-TECH 156697
חשבתי על חומרי הדברה שלא מתכלים ( פרטיון דידיטי וכאלה).
אולי שקיות פלסטיק?
סכמות פירמידה זה טכנולוגיה?
DELETE-TECH 156700
כבר חשבתי על פלסטיק, אבל לא, חיוני מדי. חשבתי על פצצות האטום, על אבק שריפה, על תחבורה - לא הלך.
מה זה סכמות פירמידה?
DELETE-TECH 156706
Pyramid Schemes.

אינגלוז השפה העברית.
DELETE-TECH 156808
זו שמאפשרת לנו להאריך את תוחלת החיים אבל לא את איכותם.
DELETE-TECH 156839
- צ'ופצ'יקים על מכסי מתכת של מוצרי חלב, שעושה רושם שהם תוכננו להיטלש ולהשאיר את המכסה במקומו.

- צפצופי פלאפון מהדור הישן (דבר שעדיין מאוד נפוץ).

- מכוניות שדורשות כביש בטון (מהלך שיש לעשותו רק אחרי המצאת מכונית האנטי כבידה, כמובן). נסו לדמיין את ערי העולם, ללא כבישי הבטון. עצים, שיחים, עשב, דשא, בניינים גבוהים ועיר הומה. מוזר.
את הסלולרים. 156991
רק לא את הסלולרים 157104
תגובה 131106
נכון. 157105
הרי למה לבטל משהו כשאפשר פשוט לבחור לא להשתמש בו.
נכון. 157108
לא בטוח שמדובר בבחירה בכל המצבים.
מהרגע שקיימת מסה קריטית של מכשירים סלולריים, בהתאם ל - NET EFFECT יופעל לחץ על אילו שאין להם ללכת ולהשיג אחד כזה, כדי שיהיו זמינים ונגישים כמו האחרים. פעמים רבות גם מקום העבודה מחייב נגישות, ואף מספק את המכשיר ומכתיב קודי שימוש בו.
שלא לדבר על הסבל הסביל של אלו ללא מכשירים, שצריכים לשמוע בבתי הקולנוע את השיחות הפרטיות של כל אחד (בקול רם, כדי שהסרט לא יפריע להם), ובלי יכולת להעביר שיחה שקטה ללא הפרעות מנגנות כל 5 דקות של השותף לשיחה.

אבל חוץ מזה, זו המצאת המאה (כלומר, עוד אחת מהמצאות המאה). אין כמו תקשורת!
נכון. 157109
אם ייצא לי לתפוס מישהו בבית קולנוע או בתיאטרון מדבר בסלולרי, אין לי ספק שאגיב באלימות.
נכון. 157120
רואים שאת לא חייה במדינת ישראל.
נכון. 157522
לפני שבוע הייתי בחתונה, וגברת אחת ענתה לטלפון באמצע החופה. כשהיא הוציאה אותו מהתיק, חשבתי שהיא רוצה לנתק אותו.
נכון. 157531
ואני צפיתי במישהו עושה זאת בהלוויה.
נכון. 157542
לא בהלוויה של עצמו, אני מקווה.
נכון. 157544
לא, חמתו של אחיו.
סוטה סטטיסטית 157556
אני ראיתי פעם מישהו עושה את זה תוך כדי נהיגה!!
סוטה סטטיסטית 157558
קובר את חמותו של אחיו תוך כדי נהיגה? לאן הגענו?
נכון. 157658
כי זו היתה הכלה?
נכון. 157119
תמיד יש אפשרות לבחור. אנחנו בני אדם.
יש סביבי מסה שעברה את השלב הקריטי כבר מזמן (אני חי בישראל, לא?) ומעולם לא הרגשתי שאני צריך להתנצל על זה שאין לי מכשיר שכזה.
מספר פעמים ניסו ללחוץ עלי, במקום העבודה, לקנות פלאפון ובכל זאת מעולם לא היה לי אחד (שנתיים עבודה במת"ם חיפה בלי פלאפון מבטיחה הגעה לסיטואציה זו). מי שבאמת רוצה, משיג אותי בקלות (בתנאי שגם אני רוצה).
אינני טכנופוב. טכנולוגיה היא דבר שאני דווקא מאוד מחבב וקרוב אליו, אך מעולם לא הרגשתי צורך בשימוש במכשיר ספציפי זה ומעולם לא חשתי באיזה חוסר בגלל שאין לי אחד (אלא להיפך).

זו אולי המצאת המאה, אבל אני לא מתחבר אליה. לכן אני בוחר לא להשתמש בה (בלי המון אידיאולוגיה של דווקא ובלי לחשוב על זה יותר מדי). ישראל היא דוגמה מצוינת לשימוש יתר במכשיר הזה משום שמדובר בחברה BORGית יותר מהמקובל בעולם המערבי. לא כל מדינה אובססיבית לגבי ההמצאה זאת, כמו שנהוג כאן. שלא לדבר על מדינות בהן נהוג שדיבור בפלאפון הוא דבר שיש להצניע אותו, לבקש לחזור אל המצלצל משום שאתה במקום ציבורי (כולל אוטובוס/רכבת), לעשות אותו בפרטיות, לבקש סליחה וללכת הצידה, להנמיך את הקול ולדבר בשקט (מכירים את התנועה הזאת עם היד, שמסתירה את הפה בזמן שיחה בפלאפון? או שרק טיולים באיזורי כפר בריטיים יכולים לחשוף אותך לדברים כאלה?) וכו'.

לגבי הקולנוע, ראה ערך תגובתה המתונה והרגועה של נגה (תגובה 157109), איתה אני מסכים לחלוטין. ראו הוזהרתם ואם אתם עדיין לא חוששים, קיראו על עברי המפואר בתגובה 96807 נו, סתם... ;-).

אבל צלצולי פלאפון הוא לא הרעש המעצבן ביותר בקולנוע. ישראלים לא צריכים מכשיר אלקטרוני, בשביל לא לדעת איך סותמים את הפה כשצריך. זה לא מהטכנולוגיה, זה מהאופי.
נכון. 157340
בכל פעם מחדש אני מתפעל מאנשי (ומועסקי) ענפי הטכנולוגיה העילית, המשוכנעים כי הם והעולם חד הם, ואף פעם אינני יודע האם לרחם עליהם, או לקנא בהם.
משפט כמו "מספר פעמים ניסו ללחוץ עלי, במקום העבודה, לקנות פלאפון ובכל זאת מעולם לא היה לי אחד" יכול לומר רק איש הייטק. אצל האחרים, המעביד אינו "מנסה ללחוץ", הוא פשוט נותן לך את המכשיר, כשם שהוא נותן לך את יתר כלי העבודה להם אתה (או הוא) נזקק.

לגבי הקולנוע, זאת עוד חצי צרה. בכל זאת, אפילו ג'ולי אנדריוס מקבלת שיחות טלפון באמצע הדברים החביבים עליה(1), אבל בתיאטרון, זאת כבר עילה לרצח. השחקן על הבמה לא יכול להחליט מה נעלה יותר, לשאת חיצי גורל אכזר(2) של טלפון מצלצל, או שמא לפגוע בכלל שההצגה חייבת להימשך.

___
(1) תודה ליהודה ברקן
(2) ותודה גם לארנסט לוביץ
נכון. 157354
לא הייתי מגדיר את עצמי כ"עובד הייטק" פרופר (עד כה ובטח שעכשיו), אבל נגיד.
עובדים אחרים שהופעל עליהם לחץ זהה לזה שהופעל עלי, מצאו את עצמם "מקבלים" "מתנה" שהוא פלאפון חינם במימון החברה. הכל שאלה של מידת ההתנגדות (ואני לא ממליץ לאף אחד לעשות זאת).
ברור גם שאתה צודק ויש עבודות שפשוט אין ברירה, אלא להעדיף פלאפון עם תלוש משכורת, מאשר לוותר על שניהם. לשמחתי עדיין לא הייתי בסיטואציה הזאת (כנראה שאז אסכים בלית ברירה ואאבד אותו ב*טעות* באיזו תעלה חשוכה, קורה).

אני לא הולך המון לתיאטרון, אבל ב*כל* הפעמים שהייתי, השחקנים היו צריכים להפסיק לפחות פעם אחת עד לדעיכת צפצוף טורדני זה או אחר. מכה.
(הכי כיף זה כשזה קורה במופעי סטנד-אפ או נונסנס סטייל "ילדים סורגים" ואז מתחילה חגיגת התעללות ודאחקות על חשבונו של העבריין שקובר את עצמו עמוק בכיסא)
או, לחילופין, לשבור אותו? 157452
-----

כליל, לעולם לא יחזיק עוד סל קניות תוך דיבור בטלפון הסלולרי בעליות נשר.
DELETE-TECH 157089
- את הפרוטוקולים הפרימיטיביים שלא מתוכננים כראוי לעולם הדוא"ל של היום. SMTP ו-POP3. השליכוהם אל פח המיחזור!
DELETE-TECH 157114
השאלה הזכירה לי שפעם קראתי איפשהו על מחקר בו שאלו מומחים שונים את השאלה: "כיצד היית מתכנן טוב יותר את גוף האדם?" אם אני זוכר נכון, במקום הראשון היו שיפורים בעמוד השדרה, ובשני, בברכיים.
DELETE-TECH 157121
כיוון שהתקף לב הוא גורם המוות מס' 1 בעולם המערבי היום, אני ממליצה על שכלול המשאבה. אולי איזה fail-safe בצד או משהו כזה.
DELETE-TECH 157124
כפי שלמדנו מדיון 1520 גורם המוות מס' אחד בעולם הוא היותנו בני תמותה. שתסופק לי הערכה מהדיון ההוא וישא"ק!
DELETE-TECH 157190
הלב הוא יופי של איבר, ללא פגם ממש. כדי שאנשים לא ימותו מהתקף לב צריך לתכנן את המוח אחרת, כך שיפסיק להיות רעב, או לשנות את המטבוליזם. התקפי לב הם לעיתים נדירות באשמת הלב.

אם כבר מתכננים מחדש בני אדם, אז אחרי שהייתי מטפל בעניין תחושת הרעב, הייתי חותך החוצה את כל ד.נ.א הזבל. כמות האנרגיה שהתא מוציא על שכפולו רצינית. עד כדי כך, שבלי ד.נ.א. זבל אני מעריך שנוכל לצרוך 1/3 פחות מזון, מה שיעזור לבעיית הרעב ולבעיית ניצול המשאבים.
DELETE-TECH 157204
אל"ב, אבל אין ל-DNA ה"זבל" איזה תפקיד שמגן על החלקים הקריטיים ב-DNA, ע"י הקטנת ההסתברות לפגיעה בהם?
DELETE-TECH 157337
חוכמה קטנה מאד, הנימוק הזה. בהנתן שהייתה פגיעה, עדיף שיהיה הרבה זבל כי אז יש סיכוי טוב שפגעת בו. אבל אם אין זבל, גם הסיכוי לפגיעה קטן.
DELETE-TECH 157357
כאמור אל"ב. למה הסיכוי לפגיעה קטן? לא הבנתי. הרי מרחב הדגימה קטן בעוד הסכנות החיצוניות נשארות כשהיו, לא?

הסבר ו/או קישורון שירביץ בי בינה, יתקבלו בברכה.
DELETE-TECH 157373
הסיכוי קטן כי יש פחות ד.נ.א. לפגוע בו. עד כדי כך פשוט.

תחשוב על פוטון אנרגטי שמכוון על קשר בד.נ.א. - יהיה לו יותר קשה לפגוע במשהו קטן
DELETE-TECH 157217
רגע רגע, מאיפה זה בא?
תחושת הרעב היא חיונית לקיום האנושי; אנשים לא משמינים בגלל רעב, אלא בגלל הרבה מאוד סיבות אחרות. גם מנגנון המטבוליזם שלנו הוא יעיל להפליא וחיוני לתפקוד; אנשים לא משמינים בגלל מטבוליזם איטי (לא לרמה של קבוצת סיכון קרדיולוגית), הם משמינים בגלל שהם אוכלים הרבה.

ובכלל, מדוע אתה חושב שהתקפי לב פוגעים רק בשמנים? אני לא מכירה את הסטטיסטיקה, אבל די משוכנעת שאם נמצא אותה, נגלה שהתקפי לב הם גורם המוות מס' 1 *אצל אנשים רזים*.
DELETE-TECH 157335
אני יודע? אם תחושת השובע הייתה מגיעה יותר מוקדם, אני חושב שאנשים היו פחות שמנים. גם אם המטבוליזם היה יותר מהיר, אנשים היו פחות שמנים.

אצל אנשים רזים? באיזה גיל? אנשים שמנים ימותו הרבה קודם. ראי גם:http://www.americanheart.org/downloadable/heart/1056...
עמוד 40.
DELETE-TECH 157359
היי! אבל אני אוהב להיות רעב. זה עושה את כל הקטע הזה של לבלוס משהו לסבבי של דבר. אנשים שמנים הם לא רעבים הם כבר אכלו (ויש שמגזימים ואומרים שבגלל גרגרנותם של אלה, יש את אלה שנשארים רעבים).
DELETE-TECH 157368
שמנים ימותו קודם (ועל זה לא עירערתי). הטענה שלי היתה שלו היתה בנמצא סטטיסטיקה בנוגע למוות של ''רזים בלבד'', התקפי לב היו - ניחוש שלי - עדיין במקום הראשון.
DELETE-TECH 157129
פופיקים. חייבים להעביר אותם למקום בולט יותר. למה להצניע כזה דבר נפלא רק בגלל שבמקרה יש לי בטן רופסת ושעירה? אם היינו שמים את הפופיק, למשל, על המצח, לא הייתי צריך לדאוג בכלל, והייתי יכול להניף בגאווה את הפופיק הנפלא שלי כך שכל העולם יראה.
מצד שני, חולצות פופיק בטח יראו מה-זה מוזר...

(דובי, צריך לכתוב עבודה סמינריונית עד יום ראשון ועוד לא סיים לקרוא את החומר)
DELETE-TECH 157273
עין שלישית בקצה אחת האצבעות תמיד נראתה לי כמשהו מגניב. אפשר להציץ מעבר לפינה וגם לראות אם האוזן נקיה. נכון, היא מועדת לפורענות אבל אם במצבה המחדלי היא ''עצומה'' (לא גדולה אלא סגורה) באמצעות עפעף עבה, ואם היא ביד שמאל, נדמה לי שהעיסקה משתלמת. הכי גרוע אתה מאבד אותה וחוזר למצב של האדם ללא השכלול הזה.
DELETE-TECH 157275
אתה מתכוון, אם היא ביד ימין.

---
xslf, איטרת יד ימינה
DELETE-TECH 157276
באותו הכסף אני נותן לך אחת בכל יד (אני *לא* מתכוון להתחיל לריב בפומבי עם עוד גברת בימים אלה).
DELETE-TECH 157894
והנה עוד הוכחה לכך שמאז שחרב בית המקדש, ניתנה הנבואה לשוטים. אני קורא עכשיו את ספרו החדש DNA של ווטסון (החבר של קריק), ובעמוד 216 כתוב:

In an example evocative of B-movies science fiction, researchers have been able to induce fruit flies to grow eyes on their legs by manipulating a particular gene that specifies where an eye should go. That gene then induces the many genes involved in producing a complete eye to go to work in that designated location.
DELETE-TECH 157895
עכשיו אתה צריך להוסיף אותי לרשימת ה''כמעט'ים'' במאמר שלך (על העיניים של הזבובים אני יודע, אבל בחיי שחשבתי על העין בקצה האצבע הרבה לפני כן. בסדר, לא מוכרחים להאמין לי).
DELETE-TECH 157896
מעצבנת המלכודת שלך, טל - התגובה הקודמת היא כמובן שלי (ולא, זה לא שניסיתי להסתתר כשהשתמשתי בניק של יאסר).

או כמו שארנב אחד שאני מאד אוהב היה אומר: אוף!
עיניים להם ולא יראו אוזניים‏1 157961
לי יש הצעה יותר רדיקלית. אני כבר מסתובב עם הרעיון הזה כמה זמן, ותוהה אם כבר השתמשו בו בסיפור מד"ב (אני לא קורא גדול של הז'אנר) - בכל מקרה, אם מישהו רוצה הוא מוזמן.

חוש המישוש שלנו מבוזר על פני כל שטח הפנים של הגוף. קולטני הראיה, לעומת זאת, מרוכזים בשני אתרים קטנים. זה אפשר לאבולוציה להנדס יצירת מופת סביב שני האתרים הללו, עם כל מיני עדשות וצמצמים‏2. בכל זאת, היה יכול להיות מעניין לוותר על המכשור, ולבזר את קולטני האור בכל רחבי העור. היתרון הקטן הוא שאין נקודה קטנה ורגישה שפגיעה בה מעוורת אותנו. היתרון המעניין, וזה שמזמין אולי סיפור מד"ב, הוא ההבדל הרדיקלי בראייה שלנו, שהופכת להיות פנורמית. "פנורמה" - לראות הכל - הוא שם טוב לסיפור.

1(c) אבא של טל, אם אני זוכר נכון.

2ואנחנו יודעים שמטרתה האמיתית של האבולוציה בכך היתה להסתתר טוב יותר: ראו כמה אנשים אמרו ועדיין אומרים שאם יש עין, אין אבולוציה!
עיניים להם ולא יראו אוזניים‏1 157962
אתה מדבר על הרבה יותר מביזור החיישנים. תוספת חיצונית זו הינה "פשוטה" לעומת המהפך שהמוח יצטרך לעשות כדי לעבד את כל השפע הזה בלי לקרוס.
שלא לדבר על המהפך בדלפקי האופטומטריסטים...

והמהפיכה האדירה בעולם הערסים - "סתכל, סתכל, הנה כוסית!" יהפוך להיות ניסוי בהתמצאות מרחבית רצינית, כשהשומע לא יוכל לקבל רמז קל שבקלים לאן מסתכל ידידו החרמן.
עיניים להם ולא יראו אוזניים‏1 157964
אני כמובן לא מדבר על שינוי פתאומי בעין ובעור, אלא על האפשרות שמלכתחילה ההתפתחות האבולוציונית, ובכלל זה המוח, היתה עם ראיה מבוזרת. אבל אולי אתה מתכוון לשאלה אחרת, שמעסיקה גם אותי בהקשר זה: האם הסיבוכיות של הטיפול במידע החזותי - ונניח שמספר החיישנים נשאר אותו דבר כמו ברשתית, ורק מתפזר על העור - שונה במודל העיניים ובמודל המבוזר?

באשר ללדעת לאן מסתכלים: נראה לי דווקא שתהיה נטייה להושיט את היד לכיוון הדבר בו מתמקדים, כי כך קל יותר לקבל זוויות שונות עליו. כך שאולי עדיין תהיה נטיה להצביע על דברים - אולי יותר מהיום. זה לא יהיה מנומס אמנם, אבל בשביל זה הם ערסים.
עיניים להם ולא יראו אוזניים‏1 157966
לצערי, אני כבר לא זוכר מספיק מקורס מרו''ש כדי לענות באופן מדוייק, אבל אינטואיטיבית נראה לי ברור שעיבוד תמונה של יותר חיישנים, וכאלה המרוחקים מאוד אחד מהשני, הוא מורכב הרבה יותר.
עיניים להם ולא יראו אוזניים‏1 157977
אהם. מצטער להרוס עוד פנטזיה, אבל איך בדיוק משיגים איזשהיא רזולוציה סבירה איפושהוא? אם נניח שאתה מקצה אותה כמות מוח לעיבוד, ז"א שיש לך אותו מספר קולטני אור בגוף, אז אין לך צפיפות תאים מספקת בשביל להבחין בפרטים, בשום מקום. אני לא מדבר על רק על חוסר היכולת לקרוא אותיות רגילות - אתה לא תוכל להבדיל בין "אין כניסה" ו"עצור!".

1 אני בספק אם לאבא של טל יש זכות ראשונים על הביטוי, אגב.
עיניים להם ולא יראו אוזניים‏1 157991
אולי משהו בסגנון של מיקרו עדשות מפוזרות על הגוף. חוץ מזה, לא שמעת על מכ"מים שבנויים בשיטת "PHASED ARRAY"?
הטווס של יונו 158008
אני חוזר בי מההערה על שימוש בטכניקות של "PHASED ARRAY" זה לא יעבוד כי התאים לא רגישים לפאזה, וגם כי בעיות הסינכרון נראות לי בלתי פתירות.
עיניים להם ולא יראו אוזניים‏1 158030
אז כבר שים עין באצבע, ותגמור עניין. אתה מוזמן להרחיב על המכ''מים, אגב, אני לא יודע על זה כלום.
מכמים ללא חלקים נעים- 158033
אז ככה, נגיד שיש לך שורה של משדרים, שכל אחד משדר גלים באותו תדר ובאותו מופע(=פאזה). מה שיווצר זה חזית גלים אחידה, מקבילה למשדרים, שמתקדמת בכיוון מאונך למשדרים.

עכשיו נגיד שכל משדר הוא קצת מוזז בפאזה ביחס לזה שמימינו. חזית הגלים כבר לא תהיה מקבילה לשורת המשדרים, ותווצר אלומה שהיא מוטה ביחס לשורת המשדרים. כלומר, על ידי שינוי המופע של המשדרים ניתן ליצור אלומה שסורקת את המרחב, מבלי להזיז את האנטנות עצמן. שינויי פאזה הם דבר שאפשר לעשות באופן אלקטרוני ומהיר, כך שהסריקה לא חייבת להיות מחזורית או חלקה.

באופן דומה, ניתן לבנות מערך של מקלטים שמסנטזים את כל האותות שלהם בנקודה מרכזית אחת, אך עם השהיות שונות. על ידי כך משחקים עם ההתאבכויות מהמקלטים השונים וניתן לשפר את הקליטה בכיוון מסוים על חשבון כיוונים אחרים, והכל באופן אלקטרוני.

מכמים כאלה קיימים כבר היום, והטריק עם המקלטים משמש לגילוי כיוון של אותות ( זוכר את כל סרטי המרגלים, שבהם יש מיניבוס עם אנטנה שנוסע ומנסה לאתר את מיקום תחנת השידור הסודית?). יש טריק דומה ברדיו אסטרונומיה שמזהה גדלים של כוכבים על ידי שימוש בשני רדיו-טלסקופים ( אבל אני לא לא בקי מספיק כדי להסביר איך זה עובד).

בכל אופן, כפי שכבר כתבתי, זה לא יעבוד במקרה של "עור רואה" כי חיישני האור בגוף רגישים לאורך הגל אבל לא לפאזה של האור.
מכמים ללא חלקים נעים- 158050
המכ"ם של ה"פטריוט" (http://www.fas.org/spp/starwars/docops/fm44-100-2fd/...) עובד בשיטת phased array, כמו גם המכ"ם של ה"חץ" (http://www.elta-iai.com/site/catalog/cat_img/Oren.jp...). המיג-‏31 היה המטוס הראשון (או אולי רק מטוס הקרב הראשון), למיטב ידיעתי, שהותקן בו מכ"ם שכזה (הכנס כאן קישור לתמונה מבטאון ח"א המסקר את התערוכה האווירית בלה-בורז'ה בשנת 1989, שבה רואים מיג-‏31 עם חרטום פתוח, שחושף את המכ"ם).
מכמים ללא חלקים נעים- 158147
אפרופו בטאון חיל האויר: רק לאחרונה גיליתי שהוא נמצא במלואו על הרשת. לינק אליו יש מהאתר הרשמי של חיל האויר, בכתובת http://www.iaf.org.il .

ונשאלת השאלה - למה, לעזאזל, נבחרה כתובת עם הסיומת org.il לאתר שכזה? אנומליה מוזרה עוד יותר (בעיני) היא הבחירה לשכן את אתר גל"צ בכתובת http://glz.msn.co.il .
מכמים ללא חלקים נעים- 158153
זו באמת אנומליה מוזרה שכן האתר של צה"ל (טוב, דו"צ) הרי נמצא ב http://www.idf.il . טוב, תמיד אמרו בחה"א שצה"ל זה צבא זר, אבל ידידותי.
מכמים ללא חלקים נעים- 158167
האנומליה היא של הצבא "הירוק", מאחר וראוי לשים סיומות GOV או ORG.
כחלק מהפרדת הרשויות הישראלית, בה הצבא לא ממש שייך לממשלה, אלא למדינה, הסיומת היא ORG ולא GOV, ושאף אחד לא יהיה קטנוני ויביא לי דוגמאות של רשויות אחרות שאינן ממשלתיות שמסתיימות ב - GOV, הבנתם?
הטובים לטיס!
אם יורשה לי להעיר כאן, 158168
מאז שמופז עזב את הרמטכ"לות, הצבא יותר שייך לממשלה, ופחות מתפקד כגוף עצמאי, ולכן היה מקום לשנות ל - GOV.
הטובות לטיס!
ואם גם אני יכול להתפרץ, 158169
לדעתי יש מקום לשים את האתר הצה"לי כהפניה מאתר ח"א. שילמדו את מקומם, הירוקים האלה!
הטובים לטייסות!
משעמם ב-UMI? 158171
מדוע שצה"ל כולו לא ישתמש ב .idf או ב .mil כמו בכל מדינה מתוקנת?

ורק בשביל להיות קטנוני, יש באמת את .muni , שחלק מהעיריות והמועצות משתמשות בו.
איזו מדינה מתוקנת? 158174
תלוי מה מטרת האתר. הינך מופנה לאתר http://www.military.com/Page/0,12170,1-OO-0,00.htm המהווה את הצוהר לצבא האמריקני שמדינה המתוקנת ארה"ב.

חוצמזה, ביקש קודמי בתפקיד שלא להיות קטנוני, נכון?

הטובים למזל"טים!
עיניים להם ולא יראו אוזניים 158190
כן, היה ברור לי הטרייד-אוף בין זווית ראיה מרחבית לבין רזולוציה. אבל זה נכון רק סטטית. בארכיטקטורה הנוכחית, איך אנחנו מפצים את עצמנו על מוגבלות הזוית המרחבית? מזיזים את הראש (ובמידת הצורך, את כל הגוף שמתחתיו) לכיוון הרצוי. בהצעה שלי, איך נוכל לפצות על אובדן הרזולוציה? אם אני לא מחמיץ משהו, מספיק שנזיז איברים כאלו ואחרים קצת, והתמונה שמקבל כל חיישן תשתנה, ותוכל עקרונית להבחין בכל פרט.
עיניים להם ולא יראו אוזניים 158194
הטרייד-אוף המשמעותי יותר לדעתי הוא בין ראייה תלת-מימדית לבין כיסוי בו-זמני של שדה-ראייה רחב. הראייה התלת-מימדית מבוססת על העובדה ששתי העיניים קבועות במקומן ומביטות לאותו כיוון (אני משער שהבקרה היא עניין של מוטוריקה, ולא מבוססת על פידבק ויזואלי, כי אחרת לא היו פוזלים, ופזילה קלה לא הייתה דופקת את הראייה התלת-מימדית).
עיניים להם ולא יראו אוזניים 158308
הממ... נדמה לי שאפשר בארכיטקורה שלי לחשב תמונה תלת-ממדית על-פי אותו רעיון, אבל במקום על-ידי השוואת הבדלים בין שתי נקודות הקלט, על-ידי בחינת השינוי כאשר מזיזים את הגוף (או את היד, נניח, אם היא תהיה האיבר העיקרי לצורך מיקוד הראיה). כלומר, ברור שאפשר; השאלה היא אם זה יהיה קל יותר או קשה יותר חישובית. במחשבה ראשונה אני לא רואה סיבה לחשוב כך או אחרת.

כמובן שאם מוכנים להשקיע יותר חישוב, בארכיטקטורה שלי אפשר לקבל תמונה תלת-ממדית טובה הרבה יותר, כי אפשר יהיה להזיז את שתי הידיים... לחילופין, אם מנגנון החישוב (המוח, או מנגנוני-ביניים עצביים) "יודע" איפה נמצאים תאי החישה זה ביחס לזה, אני מנצח את הטרייד-אוף שלך: אני מקבל מידע בו-זמני מהרבה זוויות שונות, ולכן תמונה תלת-ממדית בלי צורך בתנועה בכלל.
עיניים להם ולא יראו אוזניים 158313
נגיד שכך. איך אתה רואה במקרה כזה טלוויזיה? התמונה מתחלפת 24 פעם בשנייה - נראה לי שאכלת אותה, תסתפק ברדיו.
עיניים להם ולא יראו אוזניים 158345
אני מניח שהיינו מפתחים טלוויזיה ברזולוציה יותר נמוכה, אבל עם מסך סראונד (ואני מדבר על סראונד כדורי). נראה לי שווה, לא?

מה שמביא אותי למחשבה נוספת: האם היינו מרגילים עצמנו לבגדים? אם כן (בגלל בעיות קור, נניח), אז בדים שקופים היו נחשבים לאחת המהפכות הטכנולוגיות החשובות בהיסטוריה.
די ליפול במלכודת! 158346
עיניים להם, בכל מיני מקומות 157982
(אזהרה: פקטור זוועה גבוה)

אה, סליחה, אתם לא שמעתם את סיפורי הזוועה והאגדות האורבניות על "האשה שגדלה לה עין בתוך הבטן"?

הסיפור הוא, שגידולים "טבעיים" בתוך הגוף מתפרעים ומשתוללים לפעמים, וגדלים בצורת כל מיני רקמות. נאמר, שתי שיניים על דפנות הקיבה. או חצי עין כזו, עם הריסים והכל, על איזה איבר פנימי.

ארוחת בוקר, מישהו?
עיניים להם, בכל מיני מקומות 157989
זה לא אגדה אורבנית, זה מן סרטן כזה. ראיתי פעם תוכנית על זה בטלוויזיה הלימודית.
לא רואים עברית? 157994
עין שכזו, אם היא לא מחוברת למוח בקשר עצבי, ובטח לא מקבלת שום גרוי (כי היא בתוך הבטן, לא בחוץ), מה היא שווה?
לא רואים עברית? 157998
ראשית, בגידולים הנל יש גם תאי מוח, שנית, האם שמעת על חברת ‏1 "GIVEN IMAGE"?

1 ויש לי גם נטיה לשבש ל "SPITTING IMAGE" ומשם קצרה הדרך ל " SH**ING IMAGE" שמתאר את החברה באופן יותר מדויק (לדעתי).
אני סובל מפיצול אישיות. גם אני, גם אני, גם אני... 158006
א. לא שמעתי וטרם גיגלתי. תפרט?

ב. גם אם יש תאי מוח, האם התאים האלו יוצרים מוח נפרד? האם הוא יוצר מודעות משל עצמו? האם הוא רב עם המוח השני? האם אותה עין שנוצרת על איבר פנימי זוכה לקבל גירוי ממקור אור כלשהו?
אני סובל מפיצול אישיות. גם אני, גם אני, גם אני... 158007
החברה מייצרת מצלמות זעירות שניתן לבלוע. המצלמות נועדו לתעד מיני מפגעים במערכת העיכול. לא ברור לי אם הן ניתנות למיחזור (ברר...).

בענין ב אין לי מושג. בטח קצת אור חודר פנימה.
אני סובל מפיצול אישיות. גם אני, גם אני, גם אני... 158009
אבא שלי עובד בחברה הזאת. (יועץ)
המוצר הוא גלולות חד פעמיות שכוללות מקור אור, מצלמה ומשדר, וחגורה רב פעמית שכוללת מקלט ומכשיר הקלטה. המצלמה מצלמת פעמיים בשניה ומשדרת את התמונות לחגורה שמקליטה אותן. התוצאה (לאחר כ24 שעות) הוא סרט שמציג את מערכת העיכול.
זה שימושי בעיקר למיפוי של המעי הדק - את הקיבה ואת המעי הגס ניתן לבדוק באמצעות אנדוסקופ.
אני סובל מפיצול אישיות. גם אני, גם אני, גם אני... 158013
טוב שהתערבת:
שאלות שהטרידו אותי בקשר לרעיון הזה-
1)הגלולה בטח מסתובבת תוך כדי הנסיעה שלה, איך יודעים על איזה חלק מהמעי מסתכלים ברגע נתון?
2)האם הגלולה לא נהיית מצופה בכל מיני גיחס שמסתירים לה?
אני סובל מפיצול אישיות. גם אני, גם אני, גם אני... 158015
המעי הדק הוא צינור גמיש שבדרך כלל מכווץ והמעבר של גוף דרכו (למשל הגלולה) מרחיב אותו רק מסביב לגוף, ולכן דופן המעי צמוד למעשה לגלולה. אם הגלולה מסתובבת (והיא מסתובבת) זה לא ממש משנה. (יש רעיונות לשים שתי מצלמות בגלולה, אחת מכל צד, כדי להגדיל את שדה הראיה ולהקטין את הסיכוי שמשהו יחמוק)
במעי הדק יש נוזל שקוף למחצה, ובטווחים קצרים אין בעיה.
תודה על ההסברים 158017
רואים רחוק רואים שקוף 158012
בקיצור, לא נראה לי שהעין הזו באמת רואה משהו (בניגוד לגלולה, שמן הסתם משלבת מקור אור), וגם אם היא מקבלת גירוי כלשהו לפעמים, לא נראה שמתפתחים מבנים מורכבים מספיק באותם תאי מוח שמלווים אותה כדי לפענח את התמונה במידה מספקת, ובטח שלא מתקשרים עם המוח הקיים (ורבים איתו מי רואה ברור יותר).
*רואים* שלא אכלת עדיין 158016
אתה כמובן צודק, רק רציתי להראות שהתפתחות של עין במעיים יכולה להיות שימושית ( אפשר לאכול פלנקטון זוהר כמקור אור, או להנדס את ה אי. קולי כדי שיאיר. תאר לך צואה שזוהרת בלילה...).
עוד מעט, עוד מעט... 158018
שתן של חתולים, על פי מכתבי שרשרת לפחות, זוהר בלילה. מצד שני הם גם כותבים שאורגזמה של חזיר נמשכת 30 דקות. שנאמר those darn pigs...
Given Imaging 158045
לא רואים עברית? 158783
נו, באמת.

לוקחים משהו שיש בו גרעין מציאותי ובונים עליו מגדלים.

קיים סוג של גידול בשחלה הקרוי dermoid cyst. התמונה שלו יכולה, אולי, להזין את סיוטיהם של בני אדם, וכפי שראינו כאן לעורר גם אגדות על מוחות שגדלים וכדומה.

ובכן - לא מניה ולא מקצתיה. בגידול הזה מופיעים אלמנטים של תוספי עור - בעיקר שערות ושיניים. לעתים רחוקות גם רקמת עצם. כשמוציאים מהבטן גוש המלא שערות ושיניים - הוא באמת נראה מפחיד. אבל זה כל מה שיש בו: שערות ושיניים. לא עין ולא מוח. רק לעתים נדירות (1%) הוא כולל תאים ממאירים.
ניפוץ האשליה 158865
אתה הרופא. מן הסתם אתה יודע על מה אתה מדבר. לי יש רק זיכרון מעורפל מהתוכנית בטלוויזיה. למה בעצם יש הבדל כזה מהותי בין שערות ותאי מוח?
ניפוץ האשליה 158883
לא יודעת ''למה'' - אבל נדמה לי שרמת הקשרים בין החלבונים בתוך התא מורכבת הרבה יותר בתאי מוח. בנוסף, תאי שערה מתחדשים (כלומר, צומחים. לפחות עד שהאדם מתקרח) בעוד שתאי מוח מתים בהמוניהם בלי להתחדש.
ניפוץ האשליה 158886
מה פתאום. תאי שערה מייצרים את השער, הם לא השיער עצמו(עכש''י ואלד''ר).
לא רואים עברית? 158887
לאחר תגובה 158865 שוטטתי לי ברחבי הרשת וגיליתי גידול בשם TERATOMA, שהוא כנראה שם נרדף לדרמואיד הנ"ל. מסתבר שהוא מופיע בעוד מקומות פרט לרחם וחלל הבטן, כמו למשל בחלל הפה. הוא דווקא כן עשוי להכיל תאי מוח, לפחות על פי
שם כתוב
"Oral lesions have, however, been known to contain tissues from all parts of the body, including brain, bone, cartilage, skin, lung, and the gastrointestinal tract.
"
לא רואים עברית? 158958
dermoid cyst הוא אחד מסוגי הטרטומה. יש גם סוגים אחרים. טרטומה היא שם כללי לגידולים שמקורם הוא יותר משכבה עוברית אחת, ומרכיביה דומים למרכיבי רקמות אחרים (להבדיל מרוב הגידולים האחרים, שבהיותם שפירים תאיהם דומים לתאי הרקמה שסביבם, ואם הם ממאירים, התאים מאבדים את האיפיון המקומי ונראים פרימיטיביים ובלתי ממויינים).

תחת המיקרוסקופ ניתן למצוא באופן נדיר גם תאי עצב בטרטומה, אך מבנים הניתנים לזיהוי במאקרו קיימים, ככל הידוע לי, רק ב-dermoid cyst.

כלומר: לא תוכל להסתכל על אחד הגידולים האלה ולראות עין או מוח.
עיניים להם מאחרי האוזניים 158589
אפשר גם יותר פשוט: מדוע, אבולוציונית, מעולם לא התפתח יצור עם "סתם" ראיה היקפית מלאה – נניח, עין כל 60 מעלות סביב הראש (סה"כ 6 עיניים)? או אפילו פשוט יותר – עין אחת בעורף; התמונה מעין זו לא חייבת להשתלב עם התמונה מהעיניים ה"ראשיות"; למעשה, זו המקבילה הביולוגית של מראה אחורית ברכב. הייתרון ההשרדותי ברור.
עיניים להם מאחרי האוזניים 158591
למה לא התפתח? בטח שהתפתח. ראה http://www.tzafonet.org.il/kehil/reshet/magar-zikit.... לדוגמא.

(השגתי את שכ"ג?)
עיניים להם מאחרי האוזניים 159138
לא רק לזיקית יש עיניים כמעט מנוגדות בכיוון שלהן (כדי לספק ראייה מרחבית), אלא לרוב החיות שממוקמות נמוך בשרשרת המזון: החל מזברות וכלה בתרנגולות. העיקר לספק שמירה היקפית.
לעומתן, גבוה יותר בשרשרת, אצל ינשופים או נמרים למשל, יש עיניים בקדמת הראש. זה בא על חשבון ראייה מרחבית (בני אדם למשל מזהים תנועה בגזרה של 160 מעלות בערך).
מצד שני, הם ואנחנו הרווחנו תחושת עומק שמאפשרת לאמוד מרחקים.
האמת שהזיקית די שיחקה אותה, כי שתי העיניים שלה לא רק בצדדים, אלא גם בולטות, מה שמאפשר לה להחליט מה היא: טורפת או נטרפת...
לאחר גיגול עיניים קצרצר... 158614
עיניים להם ולא יראו אוזניים‏1 158615
כל הקונספט של "פנים" הוא לא טריביאלי.

נניח שאני מתכנן יצור חי חדש ומשוכלל. למה לרכז את רוב הקולטנים החושיים שלו בשטח אחד, קטן יחסית, וקרוב למוח? למה לא לבזר חיישני אור, קול, ריח וטעם על פני כל הגוף?
מותר החלזון על האדם 158617
כמות עיבוד הנתונים שנעשית בעין ועבור העין היא אדירה. למעשה, הרבה מהעיבוד נעשה במספר קטן של שכבות נוירונים שממש צמודים לרישתית, ומשם הסיגנל נוסע לאיזור הראיה. נדמה לי שלא מופרך לטעון שאחוז נכבד של פעולות המוח ה "גבוהות" הם קשורות באופן ישיר או עקיף לראיה. כנראה שיותר נוח כאשר איבר שצורך הרבה כוח חישוב נמצא קרוב למוח. הייתי מנחש שהרחקה של העין מהמוח תגרום לעיוותים באות שמגיע.

מעניין מה המצב אצל חלזונות.

בעניין חוש טעם, אך הגיוני שהוא יהיה מרוכז ליד נקודת הניטור (בכניסה לגוף). למה הפה נמצא בראש זאת שאלה אחרת. כמו כן, כדי שחוש ריח\\טעם יעבוד טוב, צריך סביבה לחה כדי להמיס את החומרים. קח בחשבון שיצור שיכול לטעום על כל הגוף גם יפריש רוק על כל הגוף (שוב, ראה חלזונות).
מותר החלזון על האדם 158639
משניים וחצי אתרים שראיתי, נראה שחלזונות הם יצורים ליליים בעיקר, והחוש הדומיננטי אצלם הוא חוש הריח.

עוד עניין מוזר הוא החיבה של הטבע למספר שתיים. מדוע יש לנו שתי (עיניים, אזניים, נחיריים, שפתיים, ידיים, רגליים וכו') ולא רק איבר אחד מכל סוג, או שלושה, או עשרים?

ומדוע אצל חרקים מספרי הקסם הם לפעמים שש ושמונה דווקא?
מותר החלזון על האדם 158641
יש לנו ארבע רגליים, רק שלשתיים מהן אנחנו קוראים אחרת.

קל יותר ליצור איברים במספר זוגי, זה דורש רק חלוקה אחת ואח''כ התפתחות סימטרית.
מותר החלזון על האדם 158662
ראיתי פעם ב-discovery תכנית תמוהה, לפיה נמצאו מאובנים עתיקים במיוחד של בע"ח ימיים בעלי מספר אי-זוגי של גפיים. הארכיאולוגים בתכנית הסיקו שבשלב מסויים, אי-שם בתחילת תהליך האבולוציה, חיו במקביל בע"ח זוגיים ואי-זוגיים, ומסיבה כלשהיא, הזוגיים שרדו. מעניין מה במודל הזוגי סייע לשרידה, מול המודל האי-זוגי שנכחד.

יש לציין שכיוון שלא ראיתי שום דבר בנושא מאז, אני מפקפקת בכנות במהימנות הממצאים בתכנית ובמהימנות הזכרון שלי.
Burgess Shale ? 158690
אם לזה הכוונה, אצטרך לקרוא שוב את הספר (הדי משעמם) של גולד כדי להתיחס - ולא נראה לי שאני הולך לעשות את זה בעתיד הקרוב. נדמה לי שלפחות חלק ממה שכתב שם הוכח כשגוי - בפרט איזה יצור שנראה מופרך כל-כך עד שקיבל את השם ''הלוציגניה'' - בסוף התברר שהחוקרים טעו בין צידו העליון לתחתון, וכשמסתכלים עליו נכון הוא מעורר הרבה פחות תמיהות.

זה מה שקורה לחוקרים שאינם מקפידים לפתור את ''הציור השבועי לילד''.
מותר החלזון על האדם 159140
אהמ, גיבוי כאילו?
שלוש זה כמובן גיבוי עוד יותר טוב, אבל לא מצדיק את המחיר.
לגבי חרקים, מחושים או צבטות גם אצלהם זה בד"כ בזוגות. 6/8 הכוונה היא לרגליים? טוב שלא הבאת נדל בתור דוגמא...
מותר החלזון על האדם 159189
גיבוי זה טוב. אבל למה ללב, לכבד, לקיבה, לאף ולפה אין גיבוי ולעין, לאוזן ולכליה יש?
טלאולוגיה 159191
העין והאוזן זה בשביל אומדני מרחק ועומק, לגבי השאר - הגיבוי הוא חיצוני, כמו גלגל רזרבי באוטו.
מותר החלזון על האדם 158640
לא יודע על עיוותים, אבל האותות העצביים לא עוברים במהירות האור אלא לאט יחסית, וזמן התגובה הוא פרמטר חשוב (אם מישהו יכתוב אוו דבר לפני שאספיק לשלוח, הוא רק יוכיח את הטענה שלי).
מותר החלזון על האדם 158723
נדמה לי שלבעיית הולכת הסיגנל יש פתרונות ביולוגיים לא רעים (הגדלת קוטר העצב, או לחליפין שיפור הבידוד שלו - כך מגיעים למהירות מעבר אות מקסימלית של 100 מ' לשניה).

אולי חלוקת הגוף לכמה אזורים עם תפקודים מוגדרים קשורה גם ליצירת התמחות. אצל האדם, כל חלק בגוף מותאם אופטימלית לביצוע סוג מסוים של פעולות, (הפנים - חישה ותקשורת עדינה, הרגליים - הנעת האורגניזם במרחב, הידיים - מניפולציה של עצמים בסביבה, וכו') ‏1.

כל חלק בנפרד עובר התאמה אבולוציונית, כך שצורתו מותאמת אופטימלית לביצוע הפונקציות אליהן נועד.

האינטואיציה שלי היא שכשמתחילים לערבב אברי חישה (עין) עם אברי פעולה (רגל), מתחיל בלגן. אברי החישה הם עדינים מטבעם ‏2 והאברים החיצוניים השריריים הם החלק הקשוח של הגוף.

_____________

1 חוץ מהגב. פשוט בזבוז של שטח.
2 פרט אולי לחוש המישוש.
DELETE-TECH 157341
אני מכיר את השאלה בתור "כיצד היית מתכנן טוב יותר את גוף האשה?" , והתשובה היא הרחקת השרותים מחדר האורחים.
רמונט 157367
זה מתאים לעקרונות הפנג שוואי???
DELETE-TECH 157369
אם כבר, להכניס את הג'קוזי לתוך חדר האורחים.
תיקון לסיפור גייטס 157296
סיפור גייטס-קילדל מעט יותר מורכב מכפי שהוצג כאן.
ראשית, ההפנייה הראשונית של י.ב.מ לקילדל באה דווקא ממיקרוסופט, חברה שהתמחתה עד אז בעיקר ביצירת גרסאות בייסיק למערכות הפעלה שונות (את הכסף הם עשו בעיקר ממכירת גרסת הבייסיק שלהם למחשבי אפל).
בעקבות הפגישה עם קילדל שלא צלחה, חזרו אנשי י.ב.מ לגייטס וזה טען כי הוא מסוגל לכתוב עבורם מערכת הפעלה – דבר שכמובן לא היה נכון. הוא רץ וקנה את המערכת של פיטרסון, QDOS, שהייתה העתק נמוך מצח של CP/M של קילדל. מאחר ולאף אחד במיקרוסופט לא היה מושג איך עושים מערכות הפעלה, הם גם שכרו את פיטרסון, שכתב את גרסאות המערכת עד (וכולל) דוס 2.0.

אגב: ישנן טענות רבות שכל סיפור קילדל הוא בדותא גמורה ושלמעשה הגיעה הזדמנות הדוס לפתחו של גייטס בזכות קשריה הטובים של אמו עם בכירים בי.ב.מ.

והערה מעט כללית יותר: המחשב האישי הומצא והיה פופולארי להפליא כמה וכמה שנים לפני שי.ב.מ יצרה את הגרסה שלה למחשב האישי. הבדותא שהמחשב האישי הראשון הוא זה של י.ב.מ היא נפילה נוספת במלכודת של מיתוס כוזב, שמיקרוסופט דואגת לטפח, אך אין לו אחיזה במציאות (וע"ע: ביל גייטס היה מתכנת גאון, מיקרוסופט המציאה את ממשק המשתמש הגרפי)
תיקון לסיפור גייטס 157563
יש מישהו שטוען ברצינות שמיקרוסופט המציאה את ממשק המשתמש הגרפי? הרי אפילו אם לא הייתי יודע שזו המצאה של זירוקס, ואפילו שאני כזה משועבד-פיכסי, אני לפחות יודע שלמק היה את זה הרבה לפני...
עוד כמעט 158400
לא בדיוק כמעט ‏2, אבל מה דעתכם על מקלדת דבורק (Dvorak)?
יש טענות שמקלדת כזו מוצלחת בהרבה ממקלדת ה-QWERTY שכולנו מכירים. וזה נשמע לי די הגיוני, כי זאת הרי מבוססת על מכונות כתיבה ‏3.
כמובן שמקורן של הטענות הללו בעיקר במחקרים שדבורק בעצמו ביצע. אבל, על פניו זה נשמע רעיון ששווה בדיקה.
האם למישהו היה נסיון עם כזאת מקלדת?
או לחילופין, האם מישהו מוכן להרים את הכפפה ולמשך שבוע לכוון את המחשב שלו ‏4 לחשוב שהמקלדת היא בתצורת דבורק?

1 - לאחר לחץ פיזי מתון מצידו של החבר א"א, תרגומון ביצע סופסוף התאמה אישית.
2 - אני יודע שזה לא "כמעט" במובן של המאמר. כלומר פלוני הקדים את אלמוני, אבל דוקא השני התפרסם. אך לדעתי זה עדיין על תקן פספוס אפשרי.
3 - תזכורת: מנופים של אותיות, שמופיעות לעיתים קרובות כצירופים, מורחקים זה מזה כדי למנוע היצמדות. למשל, Q שאחריה תמיד מגיעה U.
4 - לבעלי חלונות: Control Panel -> Keyboard -> Input Locales -> Add ולסיום בשדה Layout לבחור דבורק.
עוד כמעט 160622
חבר שלי משתמש בdvorak כמעט תמיד ובqwerty כשאין
ברירה. הוא טוען שהוא מקליד מהר יותר בdvorak.

האיש החכם בעולם נדרש לסוגיה זו באחרונה, ומביא
מאמר המנתץ את המיתוס.
עוד כמעט 160673
רק אני שמתי לב שהוא רומז תחילה לכך שההסבר של מקור ה-QWERTY הוא אגדה אורבנית, אבל אחר כך רק מעלה את הטענה ש-QWERTY יעיל יותר מה-DVORAK ושהמחקרים שמבססים את יתרונה של ה-DVORAK הם לא תקפים?

נשמע כמו מקרה קלאסי של תטל"א.
עוד כמעט 160969
לא, בסוף הוא גם אומר שה-QWERTY הייתה אחד מכמה תקנים שנבדקו, וניצחה.
אבל כן, הוא לא מזכיר אפילו למה היה צריך אותה.

את המאמר שהוא מביא‏1 לא ממש הצלחתי לקרוא‏2, אבל ממה שכן ראיתי, גם הוא לא דן בסוגייה הזאת.

------
1 הכתובת שלו לא מעודכנת. זאת כן:
2 הפונט קטן ולא ניתן להגדלה, והמסך הזה רחוק לי (סיפור ארוך).
לא נשכח גם את יובל נאמן 158997
פרופ' יובל נאמן היה אמור לזכות בפרס נובל על תגליתו, במקביל למוריס גל מן.
הוא לא זכה כנראה בגלל עיסוקו בפוליטיקה.
לא נשכח גם את יובל נאמן 159001
העיסוק שלו בפוליטיקה היה הרבה אחרי הזכיה של גל-מאן. להערכתי, תרומתו הכוללת של גל-מאן לפיסיקה היא *הרבה*‏1 יותר גדולה מזו של נאמן, ונדמה לי ששיקול זה היה חלק (אולי סמוי) מהשיקולים שנעשו.

אם כבר מישהו פספס נובל בפיסיקה אפשר למנות כאן שניים מובהקים:
דייסון- נדמה לי שאפשר רק לחלק פרס אחד בין שלושה והעדיפו את טומונגה עליו ( כנראה באמת מסיבות פוליטיות)

קאדאנוף - לא זכה יחד עם ווילסון מסיבה כלשהי.

1 ותקצר היריעה.
לא נשכח גם את יובל נאמן 162539
למיטב זכרוני הרעוע, שניהם עלו על התיאוריה ביחד, אבל לגל-מן היתה גישה למכשירים שגם הוכיחו אותה, או משהו מסוג זה.
*מארי* גל-מאן קוראים אותו החברה 159009
(וסליחה על הנוקדנות)
המחמיץ הגדול מכולם? 160184
איך אפשר היה לשכוח את רוני רוזנטל מלך מלכי ההחמצות הישראלי.
המחמיץ הגדול מכולם? 160217
ועל כך אמר קריין אנגלי (נדמה לי שזה היה ביורוספורט), כאשר שחקן (לא רוזנטל) החטיא מחמישה מטר מול שער חשוף "It'a a real Rosental"
סכין יפנית 160224
קוקישי צובוריאה זכה במדלית ארד אולימפית בריצת המרתון ב-‏1964. בהתחשב בכך שהיה עליו להתחרות נגד אבבה ביקילה, ההישג קצת יותר ממכובד.
אך לאור העובדה שהאולימפיאדה נערכה בטוקיו, מגרשו הביתי, הבושה הייתה קשה במיוחד.
מקסיקו 68 הייתה ליעדו הבא במסע לטיהור כבודו. הוא נפרד מחברתו כדי להתרכז באימונים. כשנה לפני אולימפיאדת מקסיקו נפצע.
כל הנסיונות להתאושש מהפציעה, ולשוב ליכולתו עד האולימפיאדה, עלו בתוהו.
כאשר הבין שלא יזכה בזהב, כתב: " לא יכולתי לרוץ יותר. אכזבתי את יפן".
המכתב נמצא ליד החרב.

(מספורי רונן דורפן)
אפטרשייב ספרדי 160226
שוערה הראשון של נבחרת ספרד קניזרס נפצע מספר ימים ספורים ערב פתיחת המונדיאל האחרון בעקבות תאונה במקלחת. לאחר הגילוח הוא חפץ לבשם את עורו, בקבוק האפטרשייב נפל והתנפץ וחתך את הגיד האחורי בכף רגלו. את המונדיאל הוא ראה מהספסל.
אפטרשייב ספרדי 160357
זה מה שקורה כשקונים אריזות משפחתיות.
אפטרשייב ספרדי 160358
??????????????
25 המדענים המצוטטים ביותר בעולם 172401
הרשימה- בסוף הכתבה.
מספר 2 ברשימה, סלבדור מונקדה, "זכה" בכתבה לתואר המפוקפק של "זה שנעשה לו העוול הגדול ביותר", כשמישהו אחר זכה לפרס נובל על תגלית חשובה של מונקדה בתחום כלי הדם.
25 המדענים המצוטטים ביותר בעולם 172417
רק הצצתי ברשימה בסוף, למה כולם ביולוגים? בכל אופן שמחתי למצוא שם את יוסי שלזינגר (מספר 14) ואפשר רק להצטער שהוא לא נשאר כאן.
25 המדענים המצוטטים ביותר בעולם 172429
הם מסבירים בכתבה למה- בין השאר מפני שביולוגים מאזכרים את עמיתיהם יותר מאנשי תחומים אחרים, בגלל אופי המחקר.
וגם כי זה כנראה התחום ה''חם'' של ימינו.
מה שכן יכולת לשאול- למה רובם המכריע גברים לבנים אמריקנים.
תקרת הזכוכית 172432
זה לא הפתיע אותי. רוב המדענים בעולם היום הם גברים, ורוב המחקר ה"חם" נעשה בארה"ב ובאירופה. למה? ככה.
25 המדענים המצוטטים ביותר בעולם 172844
משהו מאוד מוזר לי ברשימה הזו. המספרים האלה שם, זה מספר המאמרים שהחוקרים השתתפו בכתיבתם? יש שם אנשים שפרסמו קרוב לאלף מאמרים – ואחד (טאדאמיצו קישימוטו) שפרסם מעל 1400 מאמרים.

על-פני קריירה של 30 שנה, פרסום של 1000 מאמרים פירושו מאמר מדי שבוע וחצי. זה נשמע לי, בלשון המעטה, מופרך לחלוטין. האם ייתכן שמדובר, למשל, בראשי מעבדות או פקולטות, ששם מתווסף באופן חצי-אוטומטי לכל מאמר שמפורסם ע"י חוקרים באותה מעבדה/פקולטה?

דבר נוסף – זכור לי בבמעומעם‏1 כי קראתי פעם שהאדם המצוטט ביותר הוא דווקא נועם חומסקי, שכתביו רחוקים מלהתמקד בתחום יחיד (חקר שפה, מדעי המחשב, כלכלה, הסטוריה, פוליטיקה...).

-----
1 הכל זכור לי "במעומעם" מאז שעשו לי כיבוי אורות בראש. סיפור ארוך.
שניים שקדמו לאחים רייט 190312
בבטאון חיל-האוויר האחרון התפרסמה כתבה על שניים שהקדימו, במובן מסויים, את האחים רייט בתחום התעופה - קלמנט אדר הצרפתי, ואוטו ליליינטל הגרמני.

לינק: http://www.iaf.org.il/Templates/Journal/Journal.In.a...
הקטע העצוב באמת במאמר שלך 203894
הוא שה''כמעט'' של אל גור הביא את ארה''ב למיתון הגדול בהיסטוריה (דבר שכמובן משפיע על הכלכלה העולמית), התחיל את המלחמה בעיראק וגורם לכך ש''מנהיג העולם החופשי'' הוא נרקומן ומשתמט לשעבר שאחי הקטן יודע גרמר יותר טוב ממנו.
הקטע העצוב באמת במאמר שלך 203926
אני בטוח שסדאם באמת עצוב על ה''כמעט'' הזה.
עוד מקרה קיפוח עדתי לרשימה 210377
אני לא זוכר במדויק את הפרטים אבל ליזה מייטנר Lise Meitner היא המקרה הכי מובהק של קיפוח ע"י ועדת נובל. היא כנראה הראשונה שהבינה את תהליך ביקוע האטום.
היא עבדה בברלין יחד עם גרמני בשם אוטו האן ונאלצה להימלט בתקופת הנאצים. במהלך המחקר אוטו גילה את הביקוע. הוא לא הבין מה הוא רואה ובחילופי המכתבים ביניהם היא הסבירה לו. על כך הוא קיבל את פרס הנובל.
נו טוב הם לא השתגעו לתת פרס לאישה ועוד יהודיה??
בהמשך חייה היא זכתה להכרה לה היא ראויה למרות שאוטו ידידנו המשיך להמעיט בחשיבות תרומתה לגילוי.
נ.ב. הרבה פיסיקאים אין פה...(במחשבה שניה-אין בכלל..)
עוד מקרה קיפוח נשים נכנס לסטטיסטיקה 210388
פיסיקאית מקופחת נוספת היתה Jocelyn Bell. במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, היא איתרה באמצעות טלסקופ רדיו בריטי מקורות של קרינת רדיו המתפרצים באופן מחזורי עשרות פעמים בשניה. אותות מחזוריים נחשבו לאיתות מיצורים נבונים, לכן מוספרו המקורות שנמצאו תחת הכינוי LGM - "אנשים ירוקים קטנים". התגלית צוינה בנספח לדוקטורט שלה בשנת 1968, אך בשנת 1974 הוענק פרס הנובל בפיסיקה דווקא למנחה של בל, Anthony Hewish. ההסבר לתופעה נמצא ע"י תומאס גולד: בל גילתה פולסרים ‏1, כוכבי נויטרונים החגים סביב עצמם עשרות עד מאות פעמים בשניה ופולטים אלומות חזקות של קרינת רדיו.

בל לא קיבלה כל קרדיט על עבודתה. החלטה זו של ועדת הנובל נחשבת עד היום להחמצה קשה.

במאמר דווקא נזכר הפיסיקאי פרנסיס קריק שיחד עם ג'ימס ווטסון פענח את מבנה מולקולת ה-DNA, על-סמך ממצאי קריסטלוגרפיית קרני X שביצעה הכימאית רוזלינד פרנקלין.

עוד מקרה קיפוח נשים נכנס לסטטיסטיקה 210402
למה Bell החליטה לחפש דווקא מקורות מחזוריים של קרינת רדיו? אם המנחה שלה הציע לחפש אותם, יש הגיון רב בהחלטה לתת דווקא לו את הפרס.
עוד מקרה קיפוח נשים נכנס לסטטיסטיקה 210409
על פי הגיונו של המדען המטורף אשר הלין בתגובה 210377 על הענקת הפרס לאוטו האן, היה ראוי לתת את הפרס דווקא לגולד.
עוד מקרה קיפוח נשים נכנס לסטטיסטיקה 210416
נדמה לי שהנוהג במקרים כאלה הוא לחלק את הפרס בין מגלה התופעה לבין מי שהסביר אותה. יתכן שהגילוי כלל הבנה מסויימת של העניין, ולכן הוחלט לתת את הפרס בשלמותו למגלה.
עוד מקרה קיפוח נשים נכנס לסטטיסטיקה 210418
מייטנר היא שהנחתה את שטראסמן והאן להפגיז את מטרת האורניום בנויטרונים. היא גם הראשונה בעולם כולו שהבינה שהתרחש ביקוע. היא ואחיינה אוטו פריש הם שבחרו להשתמש במונח ביקוע, בהשאלה מתחום הביולוגיה (התחלקות של תאים). שטראסמן והאן לא היו מבקעים את גרעין האורניום ללא הנחיית מייטנר, ולא היו מבינים שביקעו אותו בלעדיה. מייטנר לא נוכחה פיזית במעבדה באותו זמן רק משום שנאלצה להימלט מברלין לאחר האנשלוס כי אזרחותה האוסטרית לא הגנה עוד על מוצאה היהודי.
כשם שאיינשטיין קיבל פרס נובל על הסבר האפקט הפוטואלקטרי, למרות שהוא אישית לא גילה את התופעה הנסיונית, היה על מייטנר לקבל פרס נובל על ביקוע האטום.

גולד לעומת זאת נתן פירוש מבריק למדידה שהוא לא יזם ולא הנחה.
עוד מקרה קיפוח נשים נכנס לסטטיסטיקה 210438
כאן מדגדג לי להשחיל טיעון בלבניסטי - במקרה כזה אפשר להתקשר לכל המדענים הרבים הסבורים שנעשה עוול לבל, ולהסביר להם את טעותם.
אבל הפוליטיקה של הסתייגות מהחלטות ועדת נובל טרם התפתחה לרזולוציה של בטלנים, משתלהבים ועקרון אי-הטעות.
למה אתה מדבר ככה? 210520
תגובה 159001
לה ג'נטיל 210549
שמעתי על הסיפור הזה לאחרונה, והוא די הדהים אותי: הסיפור של גוליאם לה ג'נטיל (Guillaume Le Gentil ), האסטרונום שניסה לצפות במעבר (טרנזיט) של ונוס על פני השמש, שקורה אחת לכמה שנים. ב-‏1761 ניסה לראשונה, לא הצליח, חיכה עד 1769, יצא באונייה להודו לצפות במעבר שם, אבל בדיוק בזמן המעבר כיסו עננים את השמיים והצפייה הפכה בלתי אפשרית. אחר כך חטף דיזנטריה, ניסה לחזור הביתה על ספינה שנקלעה להוריקאן, ונתקע ליד כף התקווה הטובה. לה ג'נטיל חזר לביתו אחרי 11 שנים וחצי, וגילה שקרוביו חשבו שנפטר בינתיים ומכרו את ביתו.

מסופר כאן, יחד עם עוד כמה מקרים:
גיום לה-ז'נטיל 210702
גיום לה-ז'נטיל 210743
טוב, נכון.
לה ג'נטיל 211040
למי שמעוניין לדעת, ב8 ביוני הקרוב יהיה מעבר של נוגה על השמש, ולמי שבדיוק עסוק באותו היום, ב2012 יהיה עוד אחד, אבל זה הכל למאה השנים הקרובות.
לה ג'נטיל 216889
וואלה. אולי אכתוב על זה אצלי (באתר).
לה ג'נטיל 217097
באיזה שעה בדיוק?
(מחפש עיתוי מתאים למפגש האלמונים)
לה ג'נטיל 217107
המעבר של ה8 ביוני 2004 יתחיל ב5:13 GMT ויסתיים ב11:26 GMT.
המעבר של ה6 ביוני 2012 יתחיל ב22:09 GMT ויסתיים ב4:49 GMT.
אם תחיה עד 2117 תצליח לראות עוד אחד.
לה ג'נטיל 217119
איך בכלל רואים את זה?
לה ג'נטיל 217123
אני מניח שכמו שמסתכלים על ליקוי חמה - עם איזה פילטר טוב. זה אמור להראות כמו עיגול שחור קטן על השמש.
באתר הבא יש צילום משנת 1882 של המעבר הקודם.
לה ג'נטיל 221070
למעוניינים, אוניברסיטת ת"א מארגנת תצפית והרצאות לכבוד הארוע המשמח:
צדיק וטוב לו 226130
הנה מקרה בו הממציא ויתר מראש על תיגמול חומרי, למען רווחת הכלל, ובכ"ז תוגמל לבסוף. יש כאן גם דוגמאות לאבסורדיות אליה הגיע נושא רישום הפטנטים בתחומי המיחשוב.
מעניין אם "האייל הקורא" הוא פטנטבילי.
צדיק וטוב לו 240789
אני מקווה שגם אם כן, טל יימנע מלעשות כן, לטובת הכלל.

לא רק בתוכנה הפטנטים מזיקים, לטעמי. גם בתחומים אחרים. הפטנטים בתחום הרפואה מייקרים את ביטוח הבריאות, למשל. אני בטוח שיש עוד דוגמאות, כמו בזכויות יוצרים, שם חוק שבעים השנה מונע מן הציבור גישה לקלאסיקות שקשה להשיגן, מבלי שיהיו לו גישות סבירות לרכשן (למשל, הרפתקאות קונאן הברברי, אל חלקן קיבלתי גישה רק בחודשים האחרונים, בעזרת חנות ספרים משומשים).
עוף 240792
גם אם היה פטנטבילי, ניתן לרשום פטנט רק עד שנה מאז הצגת הפטנט לציבור. אבוד.
עוף 240808
אז איך מיקרוסופט יכלה לרשום פטנט על לחיצה כפולה לפני כל כך מעט זמן?
עוף 240836
נדמה לי שכבר עתרו לבית משפט נגד הפטנט הזה, כמו נגד פטנטים אחרים.
עוף 240849
למה צריך לעתור לבימ"ש אם הכללים כל כך ברורים? לא סביר שהפקידים במשרד הפטנטים לא יודעים שהדאבל-קליק קיים יותר משנה...
עוף 240854
לא כל פקיד במשרד הפטנטים הוא איינשטיין :)
תריס-רץ 240860
קראת פעם פטנט טכנולוגי? הגשנו בעבודה החודש בקשה לפטנט. כתבנו משהו ושלחנו אותו לעורכת הדין העוסקת בפטנטים. לא הכרנו את מה שחזר. הלשון המשפטית היא כה מסובכת שממש קשה להבין מה קורה שם, ונראה כאילו אין קשר בין הרעיון שלך לבין מה שכתוב על בקשת הפטנט. כלומר לא תראה פטנט שכותרתו "דאבל-קליק" אל "שיטה לבחירה והפעלה של תוכניות מחשב על ידי שימוש באביזר הצבעה" או משהו הרבה יותר מסובך, שעלול להשמע לא קשור בכלל. יתרה מזאת, גם מגישי פטנטים, אפילו כאלו שיודעים לחקור ולבדוק אם כבר יש פטנט קיים על משהו לא תמיד יעלו על זה. עולם מסובך העולם הזה של הפטנטים.
תריס-רץ 250688
גם אצלנו הנושא עולה עתה על הפרק. הרושם שלי הוא שברוב המקרים, בניגוד לכמה מקרים ידועים, השיקול העיקרי בעד רישום פטנט בתחום התוכנה דווקא אינו האפשרות לקבלת תמלוגים על הפיתוח ממי שירצה להשתמש בו, אלא דווקא הסכנה שמישהו אחר ירשום פטנט על מה שאתה עושה ויחסום אותך.
השיקול, לפחות שלי, נגד רישום פטנט הוא שבמקרים רבים ניתן להעתיק או "לקבל השראה" מטכנולוגיה שפורסמה כפטנט, מבלי לחשוף זאת, (אלא אם מדובר למשל ב"שיטה חדשה לויזואליזציה של מידע", שאז הטכנולוגיה הרשומה גלוייה לעין). אפשר היה לצפות שאם מישהו רשם פטנט על טכנולוגיה שבה אתה יכול להוכיח שהשתמשת בטרם היא פותחה ונרשמה על ידי גורם אחר, הפטנט לא יחול עליך.
מישהו יודע על זה משהו?
תריס-רץ 250825
אני לא יודע על זה כלום.

אבל אני יכול להעריך שבמקרה שרשמת פטנט ומישהו משתמש בו, אתה שומר בידיך את ההחלטה אם לתבוע אותו או לא. במצב ההפוך ההחלטה על משפט אינה בידיך אלא בידי זה שרשם אותו, ומשפט הוא במקרה הטוב בזבוז זמן וכסף ובמקרה הרע הרשעה.
בשעה טובה 589691
ב-‏4 בינואר 1962 התפרסמה על שער ה-Mercey Beat - מגזין המוזיקה הפופולרי של ליברפול דאז - התמונה המפורסמת של הביטלס, עם פיט בסט כמתופף. הלהקה היתה כבר סנסציה מקומית, אבל עדיין לא מוכרת היטב מחוץ לעיר. רק שלושה ימים קודם לכן (בדיוק חמישים שנה לפני כתיבת תגובה זו) הם ניגשו לאודישן בחברת התקליטים Decca בניסיון להשיג חוזה הקלטה, וזכו בהמשך לתשובה שלילית מלווה בהסבר האלמותי: "guitar groups are on the way out".

התמונה הנ"ל צולמה ב-‏17 בדצמבר 1961 כחלק מסשן צילומים של הביטלס אצל צלם בשם אלברט מריון. כשהמאמר שבראש עמוד זה התפרסם לראשונה, הוא כלל את התמונה, אבל זמן קצר לאחר מכן נפל לנו במערכת האייל האסימון שהפרת זכויות יוצרים זה לא רעיון טוב, והתמונה נמחקה. ובכן, היום הוא ה-‏1 בינואר בשנה ה-‏51 שלאחר שנת צילום התמונה, וגם לפי הפרשנות המחמירה של חוק זכויות היוצרים המעודכן, הזכויות פגו ואפשר להעלות מחדש. אז העליתי, אבל בשביל הגיוון, בחרתי תמונה אחרת מהסשן.
בשעה טובה 589692
יש גם מי שחוגגים דברים דומים.
בשעה טובה 589933
בא יומכם, אולגרכים רשעים שמוצצים את פת לחמנו הדלה בעבור יצירות של ג'יימס ג'ויס ווירג'יניה וולף!
בשעה טובה 590033
Mersey.

(סליחה).
בשעה טובה 590037
אופס, תודה.
בשעה טובה 590041
לפני כמה זמן ניתקלתי בסרט Ferry Cross the Mersey של גרי והפייסמייקרס שנחשב ל A Hard Day's Night שלהם. חמוד אבל התעייפתי קצת באמצע הסוף.
בשעה טובה 590042
(אופס. יוסף הסוף מיותר).
ההסתדרות במסגרת אבל 590045
יצחק הסוף איננו.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים