השומרים של כלבי השמירה 1530
איך יכול הגולש המצוי להכות בתשקורת ואפילו ב"ניו יורק טיימס"?

עם פרוץ "אינתיפאדת אל־אקצה" אימצתי לי תחביב חדש: כשמתפרסמת ידיעה חשובה, מדינית או ביטחונית, אני גולש לאחדים מאתרי החדשות הגדולים בעולם ובהם "סוכנות רויטרס", "הניו יורק טיימס", "בי.בי.סי." ועוד, ובוחן עד כמה הדיווח שלהם על האירוע מוטה לרעת ישראל ולטובת הפלסטינים כפי שמכתיבה התפיסה הליברלית השלטת בעיתונות המערב. אני בודק אלו פרטים הושמטו, אלו הודגשו, כמה קצר או ארוך הזיכרון ההיסטורי של הכתב (לרוב קצר מאוד), אני בודק את מידת התחכום הרטורי וכו'. היות שכמעט תמיד משחירים במידה כזו או אחרת את פניה של ישראל, התחביב המזוכיסטי הזה בלתי נדלה, וגם כשמתברר שהדיווח על האירוע מאוזן אני לא ממש מתאכזב, שכן תמיד אני יכול לשאול את עצמי בטון ספקני, "מה יום מיומיים? איזו מזימה או אינטרס עומדים מאחורי האיזון המוזר הזה?"

בנוסף לרטוריקת ההכפשה המחושבת אני מוצא מפעם לפעם שגיאות עובדתיות בדיווחים ותוהה האם הדבר נובע מרשלנות גרידא או שגם הטעות אינה תמימה לגמרי, שכן, לרוב, גם השגיאות העובדתיות משחקות לרעת ישראל. השבוע (6.7.03) מצאתי טעות גסה בכתבה בעיתון שמתגאה מזה שנים רבות בהיצמדות לעובדות, "הניו יורק טיימס".

הכתבה, שהופיעה בראש המהדורה המקוונת של העיתון, עסקה בהסכמת ממשלת ישראל לשחרר מקצת האסירים הפלסטינים. היא נראתה מאוזנת למדי ותיארה צעדים שונים שנקטו בימים האחרונים הישראלים והפלסטינים להרגעת הסכסוך במסגרת "מפת הדרכים". הכתב, גרג מאייר, הדגיש כי הפלסטינים תובעים את שחרור כל האסירים, וכי בכירים ברשות מסבירים שהפסקת האש עלולה להתמוטט אם ישראל תתעקש לא לשחררם. כל זה טוב ויפה, תיאור אובייקטיבי למדי של המצב, אך בפסקת הסיום נכתב כך: "שחרור האסירים הפלסטינים הוא רק אחת מהדרישות הרבות המוטלות על שני הצדדים במסגרת תכנית השלום למזה"ת, הקרויה 'מפת הדרכים'." מה הרושם שעלול להיווצר אצל הקורא האמריקני למקרא הפסקה הזאת? סוף־סוף נרגעו הרוחות במזה"ת הודות להתחלת יישום "מפת הדרכים", אולם הרגיעה עומדת בסכנה כי ממשלת ישראל, שהעבירה היום בקושי רב החלטה על שחרור מקצת האסירים, אינה נענית לתביעה הפלסטינית במלואה, למרות שזאת אחת הדרישות שישראל מחויבת להן במסגרת "מפת הדרכים".

אולם, ידוע כמעט לכול מי שמצוי קצת בענייני המזה"ת, ש"מפת הדרכים" אינה מתייחסת, ולו במילה אחת, לסוגיית שחרור האסירים. בין אם זאת טעות רשלנית מצידו של הכתב, גרג מאייר, ובין אם זאת הטעיה מכוונת, ברור שמדובר בשגיאה גסה. הדבר הרעים אותי, וברגע הראשון שקלתי לשלוח דואל לני"ט ולהעמיד את העיתון על טעותו. אך עד מהרה נמלכתי בדעתי, שכן מניסיון קודם תיארתי לעצמי שבמקרה הטוב אקבל תשובה רק בעוד כמה ימים, אחרי שהנזק התדמיתי כבר ייגרם, וגם סביר להניח כי הני"ט לא יטרח להתנצל בשום מקום על טעותו. מצד שני, הרגשתי שאיני יכול לעבור על כך לסדר היום ולכן שלחתי דואל בעניין זה לבלוגר אמריקני בשם צ'רלס, בעל אתר הנושא את השם "פוטבולים ירוקים קטנים" (Little Green Footballs).



למי שעדיין אינו יודע, בלוג הוא שם מקוצר ל"web log", כלומר, "יומן רשת". יש מאות אלפי בלוגים ברשת בנושאים שונים והם מתרבים בקצב מדהים מדי יום. יכולה אפוא להישאל השאלה מה התועלת במשלוח הודעת דואל לאתר בעל שם מגוחך שכזה חוץ מהצורך לשחרר קיטור? כמה קוראים יש לו בכלל? ובכן, נדרש כאן הסבר קצר: "פוטבולים ירוקים קטנים" מזוהה עם חוג הבלוגים המכונה לעתים "warbloggers". זו תת־קבוצה של עולם הבלוגים שהתפתחה באופן מואץ אחרי הפיגוע במגדלי התאומים ב-‏11 בספטמבר. הפרופיל של וורבלוגר אופייני הוא זה: בעל מודעות פוליטית גבוהה בנושאי פנים וחוץ; נוטה לאהוד את הרפובליקנים ואת ממשל בוש; מצדד בהפעלת יד חזקה נגד הטרור האסלאמי; אוהד ישראל; תומך במלחמה בעיראק; לוחם בדעות של האליטה הליברלית האמריקנית (השמאל האמריקני); בז ל"אירופה הישנה" ובפרט לצרפתים.

אתר של וורבלוגר פופולארי כמו הפרופ' למשפטים גלן ריינולדס, בעל הבלוג Instapundit, זוכה לכ-‏35,000 ביקורים ביום בממוצע, ובימים שבהם מתפרסמות ידיעות חדשותיות מרעישות מזנק מספר הביקורים באתר ויכול להגיע גם לכ-‏150,000. אולם בכך לא מסתיימת השפעתו. בלוגרים נוהגים לצטט זה את זה ולקשר זה אל זה - מכאן המונח "חוג הבלוגים" (Blogsphere) - וכך ידיעה שמפרסם ריינולדס מקבלת על פי רוב הד באתרים רבים נוספים. לעתים, ידיעות שנדחקות לשוליים על־ידי גופי התקשורת הממוסדים, אך מוצאות אוזן קשבת אצל הבלוגרים, יכולות להתפשט כאש בשדה קוצים ב"חוג הבלוגים" ומאות אלפי אנשים ברחבי העולם יחשפו אליהן. אציין רק עוד כמה בלוגים פופולאריים מתוך האפשרויות הרבות הקיימות: אנדרו סאליבן, דן בסט, מיקי קאוס (הבלוג שלו מתפרסם באתר "Slate") וגם "פוטבולים ירוקים קטנים".

הבלוגרים עוקבים אחר החדשות ומגיבים במהירות על כל אירוע פוליטי, חברתי וביטחוני. הם נוהגים לצטט קטעי חדשות או כתבות שהתפרסמו באחד העיתונים המקוונים ומחווים את דעתם על הנושא, כל אחד על־פי סגנונו, משיגור הערות קצרות עוקצניות ושנונות ועד למאמרים מלומדים בני מאות מילים. הם מלקטים חדשות ופכים קטנים לא רק מגופי התקשורת הגדולים אלא גם מעיתונים וכתבי עת מכל רחבי הגלובוס. כך, לדוגמא, בשעה שאני כותב שורות אלה, מפרסם צ'רלס בבלוג שלו קטע מכתבה שפורסמה בעיתון טייווני מקוון "טייפיי טיימס", העוסקת בחקירתם ובמשפטם של אנשי אל קעידה מבצעי הפיצוץ במועדון בבאלי, שבו נהרגו 202 איש. מסופר שם כי במחשב הנייד של אימאם סמודרה, החשוד כ"מוח המתכנן" של הפיגוע, התגלו תצלומים של קורבנות הפיצוץ, מידע על כרטיסי אשראי גנובים ותמונות פורנוגראפיות של נשים לבנות. סגנונו של צ'רלס לקוני, מושחז ולעיתים בוטה, והוא מסכם את דעתו על הידיעה כך: "כשמסירים את המסווה מעל כל הדיבורים הגבוהים והרהב האסלאמי, מתברר שלוחמי קודש אצילים אלה אינם אלא מאוננים עלובי־נפש, שונאי־עצמם."

הטרוריסטים האסלאמיים עומדים בראש רשימת החיסול המילולי הממוקד של הוורבלוגרים אך מיד אחריהם ברשימה ניצבת העיתונות הליברלית האמריקנית, ובראשה "הניו יורק טיימס". הבלוגרים מכרסמים ביוקרת הני"ט וכתביו כנחיל טרמיטים רעבים, הם חושפים הטיות וטעויות, ואת טענותיהם הם מוכיחים באותות ובמופתים, ובאינספור קישורים והפניות למידע ברשת. בנוסף לבלוגרים עוסקים במלאכת קודש זו גם אתרים שכל ייעודם הוא מעקב ביקורתי צמוד אחר גופי תקשורת רבי־השפעה ובהם "TimesWatch", "BBC Watch" ואחרים.

בתחילת יוני השנה, זכו הוורבלוגרים לעדנה. שנוא נפשם, האוול ריינס, העורך הראשי של "הניו יורק טיימס", העורך החשוב ביותר בארה"ב, ה"קאפו די טוטי קאפו" כלשונם, התפטר מתפקידו ועמו ג'ראלד בויד, העורך בפועל של העיתון. הדבר קרה שלושה שבועות אחרי התפוצצות "פרשת ג'ייסון בלייר", כתב העיתון שבמשך יותר משנתיים פברק ידיעות וראיונות. ריינס לא התפטר מיד עם פרסום הפרשה. הני"ט פרסם כתבת ענק ובה הכה על חטא והודיע כי הפרשה תיחקר עד תום והלקחים יופקו. העיתונים הגדולים האחרים אמנם סיקרו את הסיפור בהרחבה, אך אחרי זמן־מה, כרגיל, עברו לסיפור החם הבא. הבלוגרים, לעומת זאת, לא הרפו מהנושא וחשפו עוד ועוד פרטים על מערכות יחסים בעיותיות בני"ט, בין השאר בעזרת הדלפת דואלים של חברי מערכת העיתון שהגיעו לידיהם. אחרי ההתפטרות התפרסמו כתבות בעיתונים כמו "הלוס אנג'לס טיימס" ו"וול סטריט ג'ורנאל" שתיארו כיצד הלחץ הבלתי פוסק של הבלוגרים הוא שדחף את הסיפור שוב ושוב לכותרות והביא לבסוף להתפטרותו של ריינס (ראו גם כתבה ב"נענע": "האינטרנט הרג את עורך העיתון").

הבלוגרים הגדולים כמו אנדרו סאליבן וגלן ריינולדס הודיעו בנדיבות של מנצחים שכוונתם לא הייתה, חס וחלילה, לגמד את דמותו של "הניו יורק טיימס" מתוך גחמה סתמית אלא לגרום לעיתון ש"נשבה בידי אליטה שמאלנית בהנהגתו של ליברל דרומי תאב שררה (ריינס)" לתקן את דרכיו. ריינולדס הציע לני"ט שורה של "הצעות בונות", ובין השאר תיאר כיצד יכול העיתון להיעזר בהיזון חוזר שיקבל מהבלוגרים: על הני"ט להעסיק דרך קבע אדם מבריק שיתפקד כנציב תלונות הציבור. תפקידו יהיה לבדוק באורח שוטף את ביקורתם של הבלוגרים ולוודא שכל הערה מוצדקת תזכה להתייחסות מיידית ולתקון באתר הני"ט. כמו כן, יינתן קרדיט לבלוגר שהצביע על הבעיה - "כך יוכל העיתון לגייס לעצמו צבא גדול של בודקי־עובדות, בחינם!"



כחצי שעה אחרי ששיגרתי את הדואל לצ'רלס מ"פוטבולים ירוקים קטנים" הצצתי באתר. שורו הביטו וראו, תחת הכותרת "הני"ט מציג בצורה מסולפת את מפת הדרכים" הופיעה הודעה על השגיאה שמצאתי בכתבה ב"ניו יורק טיימס". "האם מדובר בשגיאה רשלנית או בסילוף מכוון?" כתב צ'רלס, והוסיף קישורית למסמך "מפת הדרכים" כדי שקוראיו יוכלו לוודא שאכן עניין שחרור האסירים לא מוזכר שם.

ב"פוטבולים ירוקים קטנים" יש מערכת תגובות, וקוראים שונים החלו להגיב במרץ ובזעם על הסילוף בני"ט. 46 דקות בלבד אחרי שהתפרסמה הודעתו של צ'רלס, בישר אחד המגיבים שהניסוח ב"ניו יורק טיימס" שונה!

כעת נכתב שם: "שני הצדדים נדרשים לוויתורים (concessions) רבים במסגרת תכנית השלום למזה"ת הקרויה 'מפת הדרכים'." בבדיקה שערכתי למחרת מצאתי שהמילה "וויתורים" הוחלפה במילה "דרישות" (demands), אך אין זה משנה, "הניו יורק טיימס" חדל להציג שם את שחרור האסירים כדרישה מפורשת של "מפת הדרכים". (את הכתבה עם השגיאה במקור ניתן למצוא כעת באתר "הונסט ריפורטינג". הכתבה המתוקנת כאן).

בקושי שעה עברה מרגע ששלחתי את הודעת הדואל לצ'רלס ועד ששונתה הכתבה. מובן מאליו, שאין וודאות גמורה ש"הניו יורק טיימס" תיקן את עצמו בעקבות הפרסום ב"פוטבולים ירוקים קטנים", אך הסבירות שכך היה גבוהה למדי. מכל מקום, אין עיתון שיכול להתעלם מהודעה על שגיאה מעין זו מרגע שהיא מתחילה להתפשט ב"חוג הבלוגים", אם הוא לא יעצור את הדליקה בזמן, תגיע הידיעה על כך אל מאות אלפי קוראים ויותר. ואולם הדי כל סילוף ושגיאה ממשיכים להגיע אל קוראים רבים גם אם העיתון כבר תיקן את המעוות: אתר המעקב אחר הני"ט "TimesWatch" פרסם יומיים אחרי כן (8.7.03) ידיעה שכותרתה "מפת הדרכים הפרטית של גרג מאייר" ובה מסופר על הסילוף של כתב הני"ט שנתפס בידי קורא ערני (זה אני), שדיווח עליו ל"פוטבולים ירוקים קטנים".

העיתונות היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, היא כלי רב חשיבות בייצוג המציאות הסובבת אותנו, אבל בשנים האחרונות, אולי יותר מאי־פעם, אפילו העיתונים המכובדים מגלים סימני הצהבה. דרושים אפוא שומרים שיפקחו עין על כלבי השמירה, והיום יש בידי הגולשים ברשת הכלים והכוח לעשות זאת.
קישורים
סוכנות רויטרס
הניו יורק טיימס
בי.בי.סי.
פוטבולים ירוקים קטנים
Instapundit
אנדרו סאליבן
דן בסט
מיקי קאוס
קטע מכתבה שפורסמה בעיתון טייווני בפוטבולים ירוקים קטנים
TimesWatch
BBC Watch
פרשת ג'ייסון בלייר - עדכון החדשות באייל הקורא
האינטרנט הרג את עורך העיתון - כתבה ב"נענע"
הני"ט מציג בצורה מסולפת את מפת הדרכים - הודעה ב"פוטבולים ירוקים קטנים"
הונסט ריפורטינג - העתק הכתבה השגויה מהני"ט
הכתבה המתוקנת - מתוך הני"ט
מפת הדרכים הפרטית של גרג מאייר - מתוך TimesWatch
סימני הצהבה - מתוך הבלוג של יואב קרני
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "תקשורת"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מה היה התאריך? 156457
אם הכתבה פורסמה בNYT אז אני מניח שזה היה בשביעי ליוני, לפני כחודש.

:-)
ועכשיו קצת יותר ברצינות 156459
שמעון,

שובפם מגיעה לך תודה.

אני רוצה להתייחס למשפט אחד לך מתוך המאמר (רמז - "שנראה לי מכריע") בו כתבת, בפסקה השלישית "מה הרושם שעלול להווצר אצל הקורא האמריקני למקרא הפסקה [השגויה] הזאת?"

אני לא מתכוון להגן פה על הני"ט, נדמה לי שווילאם ספייר עשה את בצורה טובה במאמר שלו Huge Black Eye על מצב העיתון אחרי בגידתו של ג'ייסון בלייר.

אבל, ברור לך שאת הני"ט לא קורא "הקורא האמריקני" ואני מוסיף "הממוצע" כפי שעלול להשתמע ממה שכתבת. קורא של הני"ט לא מסתפק בכותרות ובכתבות. גם הכתבות עצמן אינן בנות שורות ספורות אלא הרבה פעמים הן ארוכות וכל נושא מטופל לאורך זמן, כך שקורא יכול לבנות לעצמו פרספקטיבה רחבה על הנושא. אני יכול להסתכן ולאמר שקורא ממוצע של הני"ט לא מסתפק רק בעיתון הזה אלא נצרך למקורות נוספים. כמו כן, סביר להניח שאדם כזה גם קורא את מאמרי המערכת ומאמרי הדעות OpEd, ביניהם תום פרידמן וספייר השמרן, שנזכר לעיל, שאינם חשודים בחוסר אהדה לישראל.

אני משוכנע שלקורא אמריקני ממוצע שנזקק לעתונות היומית דמוית ידיעות אחרונות, יש תמונת עולם מעוותת הרבה יותר. תמונה זו מעוצבת על ידי עיתונות חאפ-לאפ שמתמקדת בכותרות סנצציוניות וכתבות "רזות". בעצם, זה לא דבר יחודי לארה"ב, גם קורא אנגלי, וחיותצרפתי או ישראלי שניזון אך ורק מדמוי-ידיעות עלול להסתכן בחוסר ידיעה ושיטחיות.
ועכשיו קצת יותר ברצינות 156488
דווקא הרצינות של הני"ט מטרידה אותי בהקשר הנ"ל. אם עיתון יומי רגיל יסלף אינפורמציה, מילא; אבל דווקא הני"ט נקרא כאוטוריטה ע"י רבים, וה"רבים" הללו הם גם מעצבי המדיניות, והם גם אלו שמצביעים בבחירות. (הדברים לא נכתבים בקשר למפת הדרכים, אלא באופן כללי - כל הברדק בחצי השנה האחרונה סביב הדיווחים המומצאים בני"ט היה מאוד מטריד, בדיוק כיוון שהעיתון נתפס כאמין במיוחד.)

כקוראת יומית של הני"ט, הוא מעולם לא נתן לי את הרושם של עיתון פרו-פלשתיני. אני תוהה אם האירוע המתואר בכתבה הוא אירוע נפוץ, ורק אני לא שמה לב.
ועכשיו קצת יותר ברצינות 156524
כפי שאני רואה את זה, למאמר יש שני נושאים עיקריים. התקשורת שהיא ממהותה שקרית, ורשת כלבי השמירה, שהם מהותם עצמאים אבל מוטים פוליטית.

הפתיח של המאמר מציג את התקשורת כתשקורת, ומתרכז בסיפורה של טעות זדונית (ואני לוקח את ההסבר הכי חריף שאפשר) של ה-עיתון בארה"ב ובעולם. אין לי טענות למאמר, משום שתמיד טוב להציג את השלהבת שנופלת בארזים, או לפחות להראות שגם הארזים אינם חסינים וגם אותם יש לקרוא עם קמצוץ של מלח הספקנות.

אבל, מצד שני הבלוגים (אם נשים לרגע בצד את התאור המפתה של רשת בקרה כלל עולמית בעלת זמן תגובה אפסי), מוצגים ללא כחל וסרק כבעלי אינטרסים "שמרנים". אחת המטרות של רשת בלוגי השמירה זה הני"ט, שכפי שציינתי בתגובת האם, סביר שמי שקורא אותו הוא משכבה סוציואקונומית שמלכתחילה לא רואה בלוגו של העיתון אמת לאמיתה.

השפעתו של הני"ט על רוב הציבור עוברת דרך הרבה מסננים. עיתונים מן השורה לא יעתיקו (ברשות כמובן) את כל מה שהני"ט כותב בנושא מסוים, אלא אולי רק את הכותרת וכמה שורות. עיתונים אחרים כותבים דיווחים חלקיים, מעוותים, קורצים לטעם הקהל והמפרסמים. זה נובע מכל מני סיבות, אחת מהן היא שלניו יורק פוסט אין כתב בכל חור בעולם, ואין לו צוות תחקירנים ועורכים (תהא רמתם אשר תהא). אותו דבר אפשר אולי לכתוב על הסאן הלונדוני ומקבילו הצרפתי. כמו כן, לא רק בניו יורק, לונדון וברלין עסקינן, אלא בכל אותם מאות ואלפי עיתונים מקומיים (לא מקומונים קטנים אלא עיתונים בעלי תפוצה גדולה, אך תחומה לאזור מסוים). נדמה לי שרוב האנשים לומדים על מה שקורה בעולם מעיתונות מסוג כזה ולא מסוג הני"ט (באותה נשימה אני אזכיר שרק 1% צופה בCNN בארה"ב). האם אני אטעה מאד אם אומר שמי שקורה עיתונים כאלה לא נוטה לקרוא עיתונים נוספים או לקבל את מה שכתוב שם בצורה ביקורתית?

אם הבלוגאים באמת רוצים לשמור על הציבור מפני רמאויות, שקרים, הטיות, נבזויות, מניפולציות רשעיות וכיוצא מרעין בישין, אולי הם צריכים להתרכז בצינורות המידע המסיביים, ב"ביוב" המסריח הגדול. כמובן, מבלי לזנוח את השמירה על צינורות ה"נרד" הריחניים.

אבל, מטרתם של הבלוגאים היא כנראה מעט אחרת. הם רוצים לקדם סדר יום פוליטי מסוג מאד מסוים, דבר לגיטימי לכשעצמו. הם רוצים להשפיע על ליבה של המערכת, ומה יותר טוב מלחוג במעגל סביב הני"ט. שוב, אני לא בא להגן על העיתון, אלא להראות שאם טוענים שאולי הטעות בכתבה נעשתה שלא בתום לב והיא מראה על איזו תוכנית מוסווית, הרי שמטרתם של הבלוגים היא ברורה, לפי המאמר, ומוצהרת בריש גלי.
הטייה ברורה ימינה 156461
נמצאת בכתבה הזאת. האנשים המיוצגים בה הם קבוצה של רוחשי תאוריות קונספירציה שלא מסוגלים לראות את הסכוך ביותר מכיוון אחד. אז הני''ט טעה טעות עובדתית במהדורת הרשת ותיקן אותה. ביג דיל. בכל מקרה העניין העקרוני בפסקה הזו, שממשלת ישראל לא מעוניינת לקיים את מפת הדרכים, הוא עובדה. ראו את ה''הסתייגויות'' שהגישה הממשלה, שמרוקנות את ''מפת הדרכים'' מתוכן.
הטייה ברורה ימינה 156474
ואת העובדה שבאופן מעשי לא ממשלת ישראל לא עשתה דבר בנוגע להתנחלויות, וכמעט כל המאחזים יושבו מחדש ימים ואפילו שעות בלבד לאחר הפינוי.
ג'נין- הגול העצמי 156476
נדמה לי שהתקשורת הכתה בעצמה באופן יעיל ביותר, [לפחות לגבי העיתונות הבריטית], בפרשת ה"טבח בג'נין". זו היתה, כך נראה לי, נקודת מפנה בכתיבה על המזה"ת. אחרי הצריחות ההיסטריות על טבח איום ונורא, כשהתברר שלהד"ם, הם קלטו שהפעם הם הגזימו בגדול, ומאז הם נזהרים קצת יותר.

באנגליה נהגתי לקנות את האינדיפנדנט , עד שהתחילה האינתיפדה. ואז, מעיתון שמתעלק על ישראל מדי פעם, [בד"כ בצורת מאמר מופרך נוסף של רוברט פיסק], הם עברו להתעללות יומיומית בישראל. ואני עברתי לטיימס [שהיה קצת יותר מאוזן, אך גם יותר משעמם].

רוברט פיסק עצמו נתקף זעם איום כשעם תחילת גלי-צונמי של תלונות למערכת, מקוראי העיתון באינטרנט, התברר לו שהוא כבר לא חסין בקרב אנשי שלומו [קוראי המהדורה המודפסת], אלא חשוף לעין העולם כולו, כולל אנשים שמעזים לחלוק על דעתו, ואף לסתור את דבריו! והוא תקף בזעם קדוש גם את התופעה החדשה הזו.

במקרה שלו לא נרשם אומנם שום שיפור במראה המעוותת, אבל במקרים אחרים- האינטרנט באמת מתגלה ככוח חדש של דמוקרטיה המונית (לטוב ולרע, כמובן).
תפקיד העיתונאי, תפקיד הקורא 156504
לפני כשלוש שנים השתתפתי בכנס של אנשי תקשורת ישראלים וגרמנים בברלין. אני הייתי שם על תקן איש תקשורת צעיר מתחום האינטרנט - היחיד מבין כעשרים איש שלא בא מהעיתונות המודפסת או המשודרת. רוב הכנס לא ממש נגע לדברים שעניינו אותי, אבל כשהדיון עבר לזמן קצר לנושא התקשורת המקוונת, עשיתי מאמצים ניכרים להשתלב בדיון. בין מגוון שטויות שאמרתי אז בניסיון להשמע כאילו יש לי מושג מהחיים שלי, העליתי גם טענה כי בעתיד תפקיד העיתונאי ישתנה כתוצאה מהתרחבות השימוש באינטרנט. מכיוון שהאינטרנט הוא המקור האולטימטיבי למידע, טענתי, תפקידו של העיתונאי יהפוך ממי שיוצא לסקר סיפורים, למי שיברור בין כמויות הסיפורים האדירות שיהיו על הרשת, יוודא את נכונותם של המעניינים/חשובים מביניהם ויגיש אותם בצורה נוחה לקוראים.
מסתבר שמה שקרה באמת הוא ההפך הגמור. מי שקיבל את משרת בורר ומוודא הסיפורים הם דווקא הגולשים, בעוד שהתקשורת המודפסת העולמית ממשיכה להיות ספקית הסיקור העיקרית.

אני תוהה אם להתפתחות הזו תהיינה השלכות אתיות. האם ביזור סמכויות ווידוא העובדות ל"לקטנים" שכאלו יוריד מהעול האתי של עיתונאים כיום להגיש את הסיפור המדויק והמאוזן? האם השאיפה לסיקור אובייקטיבי תפחת משום ש"לקוראים בין כה וכה יש נגישות גבוהה לביקורת ותיקונים" בדמות אתרי מעקב אחר התקשורת כמו אלו שתוארו במאמר? אם יש מי ששומר על כלבי השמירה, האם זה אומר שכלבי השמירה יוכלו להרשות לעצמם לנוח לעיתים תכופות יותר?
באתי לשכפל ויצאתי משוכפל 157018
אני חושב שהאינטרנט הפך את העיתונות למשהו הרבה יותר קליל. לא רק שמהיר יותר, זול יותר וקל יותר לפרסם כתבות והוריד אותן בלחיצת כפתור, נראה גם שה-HTML סופג יותר מנייר. אני חושב שזה נכון לגבי אתרי החדשות הקטנים, אבל לאט לאט זה מחלחל גם אל המהדורות המקוננות של העיתונים הרציניים יותר.
ועוד תופעה מעניינת - נראה לי שכפי שבדוא"ל מסתובבים אותם מכתבי שרשרת, כך גם לגבי "סקופים", קוריוזים ושאר כתבות צבע (בגוונים שונים של צהוב). בכל אתר חדשות מכל מדינה נוכל למצוא את אותו סיפור תורן על הבחור שהתעורר מתרדמת לאחר 19 שנה או על האישה שבלעה מזלג כשניסתה להוציא ג'וק מגרונה.
בשורה תחתונה - אם זה מספיק אמיתי ומספיק רציני, זה כבר יופיע במהדורה המודפסת. ברשת לפעמים הולכים לאיבוד מרוב מידע, חדשות ועידכונים....
באתי לשכפל ויצאתי משוכפל 157086
סיפורים על בחורים שמתעוררים מתרדמת לאחר 19 שנה או על נשים שבולעות סכו"ם בעודן מפשפשות בגרונן לשם מציאת חרקים, מפורסמים גם בעיתונות המודפסת.
מאמר מאוד חשוב אבל 156529
בתור קוראי העיתונות העברית היינו שמחים לשמוע על משהו דומה בישראל, משמאל לימין. גם העיתונות שלנו זקוקה ל''כלבי שמירה'' חרוצים
מאמר מאוד חשוב אבל 156530
אולי התכוונת ל"מימין לשמאל"? או שיש לבקר את העיתונות הישראלית באנגלית?
מאמר מאוד חשוב אבל 156545
הוא התכוון לג'רוזלם פוסט.
מאמר מאוד חשוב אבל 156589
או, אני שמח שאמרת דבר כזה. אנחנו מתדיינים בימים אלו במערכת אם לפתוח מדור שכזה באייל ("אייל שמירה"?), בו יוכלו הקוראים לפרסם ביקורות על עיוותים או סילופים בתקשורת הישראלית. לא מדובר על ביקורת על טורי העמדות, אלא עניינים עובדתיים שהצגה מסולפת שלהם גורמת לקוראים לתפוס את המציאות בשונה ממה שהיא באמת. או משהו כזה. אנחנו עדיין מדברים על זה.

אם אנחנו כבר בעניין - נשמח, פה או באימייל, לשמוע מה דעתכם ואם יש נכונות בקרב הקוראים לפתוח מדור כזה, שידרוש השתתפות פעילה מצדכם כדי להשאר פעיל.
מה אומרים?

דובי.
מאמר מאוד חשוב אבל 156602
או, נפלא. לא רק שאכלה את זמני בקיץ בכתיבת תגובות חסרות-עניין באייל, ובפרסום מיני טורים ומאמרים כאן, אלא שעכשיו גם אשקיע זמן בלחפש סילופים עיתונאיים במקומות אחרים.

אתם ממש רוצים להעביד אותי, מה?

וברצינות, זה נשמע כמו רעיון לא-רע. מי יודע? אולי משם יבוא היקר לאייל כפורום ציבורי מרכזי.

אם כי זה ידרוש, כמובן, הערכות תשתיתית מראש.
מאמר מאוד חשוב אבל 156629
לא, זה פשוט ידרוש מכם לכתוב ביקורות מנומקות ומבוססות, ולא להגיד "בכתבה בידיעות בעמוד 8 למטה כתוב משהו שנראה לי לא נכון", אלא מה בדיוק נכתב, למה הוא לא נכון ומוטב גם עם הוכחות לטענותיכם.

אלא אם התכוונת לפתיחת בוקסה חדשה בעמוד הראשי - שזה לא ממש מסובך.
מאמר מאוד חשוב אבל 156662
אני מדבר עלי, לא אל "אנחנו," מי ש_זה_ לא יהיה.

אני בדרך כלל לא נוהג להתייחס לטעויות עובדתיות בעיתונים, משום שהידע העובדתי שלי ברוב הנושאים האמורים שואף לאפס.

כשכן, למשל, כשמתייחסים למחשוב קוונטי, אז אני מנמק ומבסס.

אז זהו.
תגובה ל - מאמר מאוד חשוב אבל 156753
אין כזה דבר מחשב קוונטי ולא יהיה בקרוב!
תגובה ל - מאמר מאוד חשוב אבל 156759
טעות. יש דבר כזה. אני מכיר אנשים שעוסקים בניסויים עם דגמים פרימיטיביים.

מה שכן, הם לא מספיק גדולים או מעשיים בשביל השימושים ה''מגניבים'' יותר שלהם, כגון פיקטור מספרים גדולים, או טלפורטציה (אם כי זה נוגע יותר לתחום עיבוד האינפורמציה הקוונטית באופן כללי). והם לא יהיו כאלה בקרוב, להתרשמותי.
מאמר מאוד חשוב אבל 156711
ורק כדי להבהיר - תיקונים למאמרים של דודי גולדמן לא יתקבלו, מחמת חוסר מקום.
ותיקונים למאמרים באייל? 156712
ותיקונים למאמרים באייל? 156715
אלה מתקבלים כבר היום.
שאלת תם 156713
מי זה "דודי גולדמן?"
שאלת תם 156720
כתב לעניני מחשבים וטכנולוגיה בידיעות אחרונות. ראה למשל תגובה 131242.
שאלת תם 156721
שני הלינקים בהודעות במורד הפתיל אינם פועלים כיאות (הקובץ השני כלל אינו בנמצא).
''העתיד כבר כאן'' 158201
דודי גולדמן ינחה סדרת מקור חדשה בערוץ 8:

חיזוק 156823
יצא לי לעבוד תקופה מסויימת (לא אפרט) לצד מספר 2 בעיתון המדובר. תשמח לדעת שדעתו דומה לשלך.
חיזוק 156864
אז מדוע בעצם האיש עדיין אוחז במשרתו?
בשם המגניבות 156901
אני לא יודע. לא ידעתי איך לנסח היטב את השאלה "אז למה אתם לא מפטרים אותו?". אני מניח שדעתו אינה היחידה שקובעת. לא חסרים שם גם כל מיני דיווחים מפוקפקים אחרים - בתחומי המוזרויות, הזוטות וכן מחקרים מפוקפקים מרחבי העולם.
אולי בתחומים מסוימים, בעיתונים מסויימים, מגניבות הדיווח חשובה מאמינותו ובסטנדרט זה עומד דודי היטב.
מאמר מאוד חשוב אבל 156755
אני בהחלט מתלהב מהרעיון בכמה הסתייגויות:
- נראה שיתפתחו דיוני ימין- שמאל משמימים
- נראה שבאמת שירבו הקוראים על הקוראים
- נראה שמקורות מידע לא אמינים יקבלו הרבה קישורים

אבל בהחלט רעיון שיכול להצליח
מאמר מאוד חשוב אבל 156768
אני מאד בעד הרעיון.
בכל נושאי התכנון והבנייה, הסיקור העיתונאי לרוב אינו מדוייק ומטעה את הציבור - מניסיון אישי מצטבר. יש גם את השאלה של תת-סיקור לנושאים סביבתיים וחברתיים, לעומת עודף סיקור לנושאים אחרים, מה שיוצר תפיסת מציאות לקוייה בציבור הישראלי.
כמו כן יש מניפולציה במידע, למשל - הנזק הנגרם מזיהום מקורות הירדן ע''י לבנון הוא חמור, אך הנזק הנגרם מזיהום מי התהום ע''י שפכי מוצבי צה''ל בחרמון הוא חמור ככל הנראה הרבה יותר - ולא זוכה לסיקור תקשורתי כי זה לא משרת את מטרותיהם של הפוליטיקאים המתעניינים בנושא.

בהחלט אשמח להשתתף במדור כזה, בעיקר בכל הנוגע להיבטים הסביבתיים.
מאמר מאוד חשוב אבל 156838
נשמח, רק אני מקווה שזה לא ימנע ממך לכתוב לנו מאמרים בנושאים הללו. למשל מה שסיפרת עליו עכשיו - על הזיהום שיוצרים מוצבים של צה"ל בחרמון - זה נשמע כמו משהו מעניין וחשוב למאמר!
אני בעד. 156842
מאמר מאוד חשוב אבל 156845
אני לגמרי לא מצליח להבין איך זה אמור לעבוד ולהיראות. יש לך מושג? חזון? מודל? דוגמא?

אבל "לא מעניין אותי. שיעשו מה שהם רוצים".
מאמר מאוד חשוב אבל 156850
הרי, כך: אנחנו נקים, ברוב עמל, כתובת דוא"ל חדשה, נגיד mediawatch@haayal.co.il, או משהו קצר יותר. אל הכתובת הזו ישלחו קוראים ערניים אימיילים שיכללו (א) את נוסח (או מראה מקום לפחות) הכתבה המקורית, (ב) את הבעיה בנוסח הזה, (ג) הפניות להוכחות לבעיתיות של הנוסח, (ד) חתימה‏1. העורך שיבחר לריכוז הנושא יקרא את הדוא"ל שישלח אליו ויבחר את אותן ביקורות שנראות לו מעניינות ו/או חשובות ו/או רלוונטיות, לאחר מכן יבדוק כמיטב יכולתו את המידע שסיפק האייל המדווח, ואם ימצא כי טענתו נכונה, יפרסם העורך דיווח בהקדם האפשרי, כאשר לינק לדיווח יופיע בריבוע חדש שיווצר במיוחד למטרה זו בעמוד הראשי, מתחת או מעל לדיווחי החדשות (בהתאם להחלטה שלנו אם וכאשר נחליט לישם את הרעיון)‏2.

זמן קצר לאחר פרסום הדיווח אחד הקוראים יפרסם תגובה שתכלול את המילה "נאצים", "גרמניה", "גבלס" או "קלטי", מישהו אחר יגיב ב"גודווין!", ואם יהיה לנו מזל ושום לסבית יפה או מכוערת לא תקפוץ לשלולית המתהווה, הדיון האוף-טופיקי והבלתי-מעניין בעליל יגווע מעצמו תוך 300-400 תגובות לכל היותר.

בברכה,
דובי (אני עצבני?!) קננגיסר

1 טוב, לא חייבים, אבל זה יותר מנומס ככה.
2 זה לא באמת חייב להיות ריבוע. זה יכול להיות גם מלבן, או טרפז, פור אול איי קר. אבל אני די בטוח שזה יהיה מרובע, אם כי אני לא מוכן להתחייב.
WufWuf@haayal.co.il 156853
כתובת האימייל, זאת אומרת.
WufWuf@haayal.co.il 156855
איך עושה אייל? - ווף ווף
עוד שאלה: אי אפשר להישאר אנונימיים בהתרעה על שגיאות? למה חייבים באי-מיילים?
Good_Dog@haayal.co.il 156868
א. אפשר להישאר אנונימי עם EMAIL.
ב. לדעתי האישית, עדיפה הדרך הזאת משום שאחרת הדבר יהפוך לעוד דיון עמדה איילי רגיל ואז מפעלו החדש של דובי יאבד מהפואנטה שלו כביקורת אוביקטיבית (לפחות בשאיפה) על העיתונות. משום שבביקורת על העיתונות עסקינן (שלמרות הדעה שמדובר בתשקורת, היא עדיין עוברת מסננים רבים ואף מחמירים) על שיקולי העריכה להיות מחמירים הרבה יותר מהנהוג באייל (כולל מאמרים). הדברים יהיו צריכים לשבת על בסיס עובדתי ולא על דעות (עד כמה שניתן).
ג. לאיילים האלמונינים כבר יש בית ובמה המאפשרת להם להתבטא (לצערם של רבים ולשמחת רבים אחרים).
מאמר מאוד חשוב אבל 156879
אני חושב שבדיונים כאלה יש מקום לעריכה וניפוי תגובות קפדני וקשוח. בביקורות האלו יהיו מעורבים גופי תיקשורת אחרים ויהיה כדאי לנסות לגרות אותם להגיב, מבלי שהדיון יסתרח לו. מזו הבחינה, זה יכול להיות מגרש האימונים של המערכת.
מאמר מאוד חשוב אבל 156918
לא. כלומר, לא יהיה ניפוי תגובות, לא קפדני, אל קשוח, ולא בכלל. מדיניות הסרת תגובות לא תשתנה בשום אופן. אני חושב שאם כלי תקשורת אחרים ירצו לעקוב אחרינו, הם יצליחו להתמודד עם אי אילו דיונים מיותרים.
אני גם עדיין ממשיך לקוות שאנשים פה יקלטו כמה שההסתרחות הזאת מיותרת ויפסיקו בעצמם.

"מגרש האימונים של המערכת"? כמו שאתה מתאר את זה, זה יהיה המטווח שלה.
עניינים עובדתיים 166537
כותרת משנה במעריב מיום ראשון השבוע: "לראשונה מזה 60,000 שנה אפשר יהיה לראות את מאדים מכדור-הארץ".
איזה צחוק 166573
הם לא יודעים שהעולם קיים רק 5000 שנה. פזיזא יגיד: אנטישמים.
איזה צחוק 166710
למען האמת, בשעה שכתבתי את הציטוט למעלה (מן הזכרון) היה נדמה לי שהמקור שונה במעט, אלא שמה שזכרתי היה מדי לא סביר. בינתיים הספקתי להתקל בעיתון שוב; הציטוט המדויק (בעמוד האחורי של חלק א'): "השבוע, לראשונה מזה 60,000 שנה, אפשר יהיה לראות את מאדים *מישראל*".

אולי עורך הלילה מבלה את כל לילותיו בחדר העריכה, ולא הזדמן לו להעיף מבט לשמיים (לכל-הפחות, לא ב- 60,000 השנים האחרונות).

השאלה היא במה חטא הכתב המדעי אלכס דורון (החתום על הכתבה) שכך מצא לנכון העורך לעשות לו.
מערכת מעריב חזקה כנראה באסטרולוגיה ולא באסטרונומיה 166751
את הקטע הבא פרסמה במלוא הרצינות ב"מעריב" אודטה דנין:

שיטה פצצה להולדת בן או בת:

"אז יש לי כאן פטנט אסטרולוגי נהדר לתכנון מין היילוד. את נכונות השיטה המצחיקה בפשטותה הזו (בלי דיאטות ובלי זוויות פרו ורבו מסובכות...) ניתן לבדוק בדיעבד, על אנשים
חיים, שממש כבר אין ספק אם "יצאו" בן או בת, ולגלות שאין אפס, החישוב הזה שתיכף אביא, פשוט עובד!"

המשך האייטם עם המתכון להולדת מין הוולד הרצוי:
הנחמה היחידה למקרא השטויות האלה באתר מעריב היא ריבוי התגובות הנזעמות של קוראים רבים על כך שהעיתון ובעלת הטור הנודעת מרשים לעצמם לפרסם הבלים שכאלה.

מעיתון שמפרסם פטנטים אסטרולוגיים מעין אלה אין לצפות שיידע לנסח כהלכה כותרת של מאמר על נושא מדעי, יהיה פשוט ככל שיהיה.
מערכת מעריב חזקה כנראה באסטרולוגיה ולא באסטרונומיה 166753
שבוע אחרי הפטנט האסטרולוגי המדהים הזה, כתב למערכת רופא מיילד מאחד מבתי החולים במרכז הארץ. הוא בדק את שיעור ההצלחה של השיטה במאה הלידות האחרונות שהיו אצלם, ומצא שהיא קלעה למין העובר 48 פעמים מתוך המאה.

(תרגום לאודטית: אין אפס, ארבעים ושמונה הוכחות חיות לנכונות השיטה. זה עובד!).
מערכת מעריב חזקה כנראה באסטרולוגיה ולא באסטרונומיה 166780
"הנחמה היחידה": אני לא התנחמתי כל כך. השיטה של חלק ניכר מהמגיבים הנזעמים היתה לטרוח ולעשות את חשבון-הפלא עבור צאצאיהם ולגלות ש, וואו, לא מסתדר.
מערכת מעריב חזקה כנראה באסטרולוגיה ולא באסטרונומיה 167009
אכן. ולפחות אחת עשתה את החישוב, וראתה ששתי בנותיה הן מספרים זוגיים, ומכאן המסקנה: זה בדיוק הפוך ממה שאודטה אמרה...
אוי.
מערכת מעריב חזקה כנראה באסטרולוגיה ולא באסטרונומיה 167024
עזבו את זה. מישהו מוכן להסביר לי למה הם מוסיפים את מספר הקסמים 3, כאשר המבחן הסופי הוא אם התוצאה זוגית או לא? מה רע ב-‏7, 1, 35 או 145674569? למה להוסיף 3 ולא לחסר 3?

זו דוגמא קטנה ולא מזיקה בפני עצמה, אבל היא מעידה על הלך חשיבה רחב בהרבה. אולי אכן אין סכנה לבוטלריאן ג'יהד, כמו שליאור אמר בתגובה 166490, אבל מתקבל הרושם שיש יותר משמץ של אמת באזהרותיו של סייגן.

רק לחשוב שאנשים שחושבים בצורה שכזו, מרכיבים מדינות עם עוצמות גרעיניות(http://www.fantasia2000.org.il/base.asp?page=3535&am...).
מערכת מעריב חזקה כנראה באסטרולוגיה ולא באסטרונומיה 167032
סיפור יפה, אבל כבלבניסט, יש לי התסייגות מובנית: סייגן לפחות מזהיר רק מפני ה"המון הנבער", פרדריק בראון לא טורח לעשות זאת, מסיבות מובנות.
אני סבור, שכמו שיש הבדל בין הדיוט למקצוען בכל תחום, כך קיים אותו פער בין המדינאי (שידו על מפסק השיגור) לאזרח, ולכן מותר להיות מודאגים מקיומו של נשק יום הדין, אבל לא יותר מדי...
מערכת מעריב חזקה כנראה באסטרולוגיה ולא באסטרונומיה 167033
ומשהו נוסף על סתירה מובנית בטיעון שבסיפור: כשהאנושות "תהיה בוגרת", היא לא תצטרך נשק. נשק ואלימות בכלל הם הסממנים של "חוסר הבגרות", שהסיבה שאני משאיר אותו במרכאות היא שאני לא בטוח שאי פעם אכן נתבגר ממנו.
אוף טופיק. 167038
זה באמת לא מנומס מצידנו כלפי שמעון, אז כדאי שנמשיך זאת במקום אחר.
אוף טופיק. 167126
להמשיך מה? אם אתה רוצה להמשיך - תנקוב במקום ובזמן..
מערכת מעריב חזקה כנראה באסטרולוגיה ולא באסטרונומיה 167067
הממממ... די דילגתי על אופן החישוב בקריאה ההיא... עכשיו כשאתה מציג את זה ככה, זה עוד יותר משעשע משחשבתי. (:
למה בכלל להוסיף 167068
הרה אפשר להפוך את משמעות התוצאה .אבל בלי השילוש הקדוש זה לא עובד. החשיבה שלך זכרית מדי
אחוז פלצות 176234
"הארץ", אתמול: "עלייה בתמותת התינוקות בישראל: 5.5%. בקרב הבדווים: 17.1%" (רן רזניק).

מזועזע, התחלתי לקרוא. העין נמשכה לטבלה המפרטת את המספרים המוחלטים לפי מגזרים, וגם את האחוזים. כתובים שם אכן המספרים הנ"ל, עם הסימן '%' לידם, אבל הכותרת מרגיעה: "שיעור תמותה מ-‏1000 לידות". ואכן, המספרים המוחלטים מאשרים שמדובר בפרומיל, ולא בפרוצנט. השגיאה הזו חוזרת לאורך כל הכתבה.

מעבר לשעשוע, יש כאן בעיה. יכול להיות שגם כפרומיל זה עדיין גבוה, אולי מזעזע, והעלייה בהחלט יתכן שהיא סיבה לדאגה‏1. אבל אחרי שקוראים את הכותרת עם האחוזים, הירידה בסדר גודל כל כך מרגיעה, שכבר אי אפשר לאפס את המערכת ולהזדעזע.

1 רק יתכן, ולא בטוח, שכן אחד הגורמים לעליה הוא עליה בהריונות מרובי-עוברים כתוצאה מהפריה מלאכותית.
אחוז פלצות 176310
1 כך אכן נטען בסוף הכתבה. אם אפשר לסמוך על פריט המידע הזה, זו כבר שאלה אחרת.

רן רזניק מתמחה בניהול מסעי-צלב נגד הממסד הרפואי (מנתחי-לב עם משרה פרטית מהצד, רופאים המקבלים הטבות קטנות מחברות התרופות, וכאלה). חלקם, מן הסתם, מוצדקים, אבל מרוב שהוא צועק כל הזמן כבר קשה לסנן את העיקר מן הטפל. עכשיו מסתבר שגם באחוזים הוא לא מצטיין.
אחוז פלצות 176349
אתמול הראיתי את זה לכל המשפחה שלי וצחקנו עליו ביחד. אחר כך קצת חשבנו על הנתונים. בסה''כ, אם אתה יהודי לא חרדי, המצב נפלא.
מאמר מאוד חשוב אבל 166777
אחרים כבר התחילו, אז הנה הנביחה הפרטית שלי המתייחסת לביטוי מטופש החוזר שוב, ושוב, ושוב בעיתונות: "טעות הדגימה המרבית". עושים סקר על 504 איש, יוצא שמיס-פיגי מובילה בסקרים על קרמיט ב-‏18%, ו-"טעות הדגימה המרבית" היא 4.5%. משמע? עורכי העיתון הגאונים יודעים להוכיח מתמטית שאילו נערכו הבחירות מחר, היתה מיס-פיגי מנצחת ב-‏13.5% לפחות. פלא פלאים, הבחירות באמת נערכות למחרת ויש לנו ראש ועד-בית ירוק.

אני יודע מה זה "טעות דגימה", אבל כשאנשים קוראים "מרבית", הם מבינים את זה ככה, כפשוטו.
מאמר מאוד חשוב אבל 167130
מה זה באמת טעות דגימה מרבית?
נראה שתוצאת סקר אמורה לתת טווח מסוים + סיכוי לצאת מהטווח הזה.

וחוץ מזה, איך שזה שהטעויות הן תמיד באזור ה3%, אבל אחוז ההצלחה של הסקרים רחוק בהרבה מ97%?

לי תמיד יש תחושה מציקה שבכל הסקרים, וגם במחקרים פסיכולוגיים וכו', מחשבים את הטעות כאילו המדגם הוא מקרי ובלתי-תלוי, כאשר המדגם האמיתי שלהם הוא של אנשים שקשורים אחד לשני (אנשים שהם חברים אחד של השני, קרובי משפחה, אנשים שהיו במקרה בסביבה וכו').
וידוי 167131
המדגם זה אני, לאור כמות הטלפונים של הסוקרים למיניהם לבית זה. ומה שאני רוצה לדעת זה- מה הסיכוי שכל הדוגמים יתקשרו תמיד אליי? והאם זה אומר שיש לי גם סיכוי טוב מהממוצע לזכות בפיס? :)
טעויות דגימה 167221
1. את "טעות הדגימה המירבית" של העיתון צריך להחליף ב"המספר שהסיכוי של טעות הדגימה לעבור אותו הוא 95%". סטטיסטיקאים קוראים לזה "רווח בר-סמך": טווח תוצאות, שהסיכוי ליפול מחוצה לו קטן (למשל - 5%).

2. הקשר בין גודל טעות הדגימה לבין הסיכוי ליפול לטווח שלה, תלוי גם בגודל המדגם (ואין זה נכון שהסיכוי הוא המשלים ל- 1 של "הטעות המירבית").
בסקרים, "טעות הדגימה המירבית" היא 1.96 סטיות תקן; זה חסום על-ידי 0.98 חלקי (sqrt(n, כאשר n הוא גודל המדגם.
מספר הקסם 1.96 מגיע כמובן מן הדרישה לטעות רק 5% מן התחזיות. אם רוצים לטעות פחות, צריך להגדיל את הטווח.

3. יתרה מזו, טעות הדגימה תלויה גם בגודל שאותו מנסים להעריך. בחיזוי שכיחויות קרובות למחצית, השגיאה גדולה. אם משתמשים באותו מדגם כדי לחזות שכיחויות קטנות (כמו למשל גודלן של מפלגות קטנות), השגיאה קטנה יותר.
השגיאה פרופורציונלית ל- ((sqrt(p*(1-p, כאשר p היא השכיחות שאותה דוגמים.

4. נכון שבחישוב טעות הדגימה, מניחים שהדגימה היא מקרית, ומתוך האוכלוסיה הנכונה. בפרט, בסקרים טלפוניים מתעלמים מכך שלא דוגמים משפחות ללא טלפון, ושהסיכוי לדגום משפחה בעלת יותר מטלפון אחד, גדול יותר. מתעלמים מעובדי משמרות (שלא יהיו בבית ב- 9 בערב), מהקורלציה בין הנכונות-להשתתף-בסקר לבין גיל (צעירים פחות משתפים פעולה), מצב משפחתי (או מספר הילדים שצריך להשכיב לישון באותו ערב), וכדומה.

5. נדמה לי שסוקרים משתדלים לפלח את האוכלוסיה, ולהשתמש בנתוני מרשם האוכלוסין כדי לשקלל את התוצאות. זה אמור להקטין את טעות הדגימה.
מאמר מאוד חשוב אבל 167724
תגובה 167221 עונה על שאלתך, אבל הייתי מחדד עוד טיפה. גם הטענה "הסיכוי שהמדגם טועה ביותר מ-‏3% נמוך מ-‏5%" מניחה הנחות שונות על ההתפלגות א-פריורי, אי-תלות ועוד דברים שעוזי הזכיר. ההתאמה של הנחות אלו למציאות, לעניות דעתי, היא נמוכה עד גבה-בינונית.

כלומר: ניקח את 100 הסקרים הטלפוניים האחרונים שנעשו בארץ, ונדמיין שעבור כל אחד מהם נערך במקביל משאל על כלל האוכלוסייה והתוצאה האמיתית ידועה. בכמה מהסקרים צדק הסוקר, ותחזיתו זהה לתוצאה האמיתית עד כדי "טעות הדגימה המירבית"? הניחוש שלי: הרבה פחות מ-‏95 (שזו ה-"תחזית המתמטית" בתנאים אידאליים). ניחוש נועז יותר: פחות מ-‏50 מהסקרים "נכונים" במובן זה.

זו טענה אינטואיטיבית לגמרי, ואין דרך סבירה לאשר או להפריך אותה. הנה אחד הנימוקים התומכים שלי: את האוכלוסייה היהודית‏1 בישראל אפשר לפלח, נניח, עפ"י דתיים/חילוניים, עשירים/עניים, צעירים/זקנים ועירוניים/שאינם עירוניים. בהרבה מאוד סקרים יש הטייה משמעותית של התוצאה בכל אחד מהפלחים הללו, ואף בכל הצירופים שלהם. יש 16 צירופים אפשריים, ולכן ב-‏504 נדגמים (אם נבחרו היטב!) מיוצגים כ-‏32 איש מכל פלח. זה ממש מעט, אפילו ביחס לגודל הפלח, וגורר טעות דגימה רחבה יותר מזו המחושבת עפ"י ההנחה שהנסקרים הם הומוגניים.

1 ברוב הסקרים שראיתי מתייחסים למדגם של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בארץ.
אם כבר פילוח 167749
כשמפלחים את האוכלוסיה לתת-קבוצות (כלומר, דוגמים כל תת-קבוצה בפני עצמה, ומשקללים את התוצאות), לא כדאי לדגום מספר שווה של נשאלים מכל פלח.
אם מספר הנדגמים פרופוציונלי לגודל הפלח, השונות *קטנה* יותר מאשר ללא פילוח.
(למעשה, החלוקה האופטימלית של מספר הדגימות תהיה באופן פרופורציוני לגודל כפול (sqrt(p*q של כל פלח).
אם כבר פילוח 168330
1. תודה על ההסבר לגבי טעות דגימה - דווקא לי נראה שהצורה שמשתמשים בביטוי בעיתון הוא די מדוייק. אם הם חישבו נכון אז בדוגמה של אלון מתגובה 166777 יש סיכוי של 95% שמיס פיגי אכן תנצח.

2. האם יש מודלים מתמטיים שמנסים להעריך את הטעות בצורה טובה יותר מאשר הצורה הנאיבית שהיא ההנחה שהמדגם הוא בלתי תלוי? האם משתמשים בהם? אם לא, למה?

לי קרה פעם שמכר רופא שערך איזשהו מחקר, שאל אותי שאלות במסגרת המחקר וביקש גם את הטלפונים של כל בני משפחתי.
כשסיפרתי על כך לידידה שלומדת מדעי החברה, היא אמרה שזה בסדר, מאחר ובטח הייתי רק שייך לקבוצת הביקורת, שבטח קשר משפחתי לא משפיע על נושא המחקר, וממילא אפשר "לפצות" על התלות בכך שהוא יקח מדגם גדול יותר.
לא נראה שהיא היתה מודעת לכך שהגדלת המדגם יכולה *לפגוע* בדיוק שלו. אני מניח שהיא לא דוגמא מייצגת, אבל בכל זאת, זה הטריד אותי.
אם כבר פילוח 168340
ואולי הוא דווקא חקר את הקשר המשפחתי של הבעיה שלו? היא ביקש את הטלפונים של כל בני המשפחה שלך - יכול להיות שהוא חקר *משפחות* ולא אנשים בודדים.
אם כבר פילוח 168417
הוא היה מוכן לקבל כל טלפון שאני אתן לו: אחים, גיסים, חברים, בני דודים - העיקר שיהיו מוכנים לענות על השאלות.
מחירי הדלק עולים ב- 3.5% 215820
וברדיו הסבירו שמחירי הדלק עולים מפני שמנהיגי אופ''ק החליטו לצמצם את השאיבה כדי למנוע ירידת מחירים.
מחירי הדלק עולים ב- 3.5% 215823
תראה מה גדי שמשון מצא, שם למעלה: http://www.notes.co.il/gadi/5780.asp
מחירי הדלק עולים ב- 3.5% 215888
כן, זה נשמע מופרך, אבל ההסבר המלא, עד כמה שאני מבין, הוא "להקדים עליה לירידה" בשל ירידה עונתית הצפויה בחודשי אביב-קיץ.

אבל השורה התחתונה היא שהם מעלים מחירים *כי הם יכולים*, והשריף היחיד (שהוא גם הקליינט הגדול ביותר של אופ"ק) שיכול למנוע זאת מהם דווקא מעודד רווחים של חברות נפט (משום מה).
כל הכבוד! 156632
קאפו די טוטי קאפי 156769
באיטלקית, אם אינני טועה, צריך לומר קאפו די טוטי אי קאפי, כשקאפי הוא הריבוי של קאפו.
Capo di tutti i capi
קאפו די טוטי קאפי 156775
אורי,

יכול להיות שאתה צודק, אבל איני בטוח לגמרי (ואיני דובר איטלקית). בדקתי בעת כתיבת המאמר בגוגל ומצאתי את שתי הגרסאות כשהן מופיעות בערך מספר פעמים שווה (עם עדיפות קלה לגרסה שכתבתי). אם מישהו ממש בטוח בעניין זה, שיודיעני, בבקשה, וזה יתוקן.
קאפו די טוטי קאפי 156898
מבחינת הדקדוק האיטלקי התקני, אורי צודק. אבל אם מצאת יתרון סטטיסטי קל לשיבוש, סביר שזה שיבוש שהתשרש (אולי בשאר העולם, ואולי כבר באיטליה) ואפשר אולי להחשיבו כתקני. משהו כמו ''סנפלינג'' בעברית.
הוכחה מתמטית שלא תיתכן הטייה 156790
אידאולוגית בתקשורת בשוק חופשי:

כלבי השמירה יכולים לישון בשקט.
אבל יש הטיה אחרת 156799
לא שקראתי את הכול, ובטח לא את הנוסחאות האלה, אבל הם מדברים שם על 2 סוגים של הטיות: 1) אידיאולוגית 2) ספין, וממה שקראתי הבנתי שכאשר אין התחרות אידיאולוגית אז ההתחרות של השוק החופשי מייצרת יותר ספין.
כמובן. אבל לא עליה דיברו כאן. 156802
הספין, שמודד את הצהבהבות ואיכות הדיווח הכללית, אינו טעון אידאולוגית.
ועוד איך דיברו 156814
כן, זה ברור, זה בהגדרה, כמו שמוסבר בהקדמה של המאמר, ספין זה סיפור דרמתי שמושך קוראים. אבל הספין הוא בעצמו סוג של הטיה, והרעיון הוא שאם אתה מנטרל את האידאולוגיה, אתה חוטף המון הטיות של ספין.

חוץ מזה חשוב לא לשכוח שהמאמר מתאר רק מודל תאורטי, במציאות הוא לא עובד, כי לא חסר בעולם אידיאולוגיות, וגם הקפיטליזם של השוק החופשי הוא אידיאולוגיה.
דיברו בכאילו 156843
הלא ברור שמדובר על חבורה ימנית שמוטרדת מהפרו-פלסטינאיות של המדיה.

דווקא עובד במציאות מצויין, לפחות בשוק היומונים הניו יורקי.
הוכחה מתמטית שלא תיתכן הטייה 157374
המציאות עולה על כל דמיון. תגובה 151098
בספרדית זה נשמע הרבה יותר טוב.. 156805
אפרופו באותו נושא: עד לפני כשנה נהגתי לקחת חלק פעיל בפורומים שונים בספרדית המתקיימים באינטרנט, בד"כ בחסות עיתון כזה או אחר. נהגתי גם לשלוח מכתבים למערכות העיתונים, שהשתמשו במניפולציות שלא היו מביישות את גבלס, ולא, אלו הן לא מילים קשות.
העיתונות בשפה הספרדית לעיתים אינה בוחלת להשתמש בניסוחים קשים ומוטים באופן מזעזע. לדוגמה, לאחר הפיגוע במצר, הופיעה תמונה גדולה בעיתון Elpais הספרדי, שבה נראים חורבות של בתים בעזה, וילד בודד משוטט בינן. הכותרת זעקה "שני פצועים בפעולת נקמה של הצבא העיברי נגד שכונת מגורים בעזה". לדבר הפיגוע במצר הם הגיעו בפסקה השלישית. מן הסתם, במהדורה המודפסת זה יוצא בעמוד 12ד'.
עצוב עוד יותר שרוב האנשים קונים את הסחורה, למרות ש-Elpais מקביל ל"הארץ", גם בשם וגם ברמה הכללית של העיתון.
בסופו של דבר הפסקתי לקחת חלק בפורומים וגם בשליחת מכתבים למערכות העיתונים. בנוגע לפורומים - דווקא הצלחנו לשכנע לא מעט אנשים שהדברים הם לא בדיוק כך (כמובן שלא הצלחנו לשכנע את הגרעין הקשה שממילא טענותם אינן מבוססות ומתבססות על מעין פרוטוקולים מודרניים של זקני שרון).
בנוגע לפניות למערכת - גילינו שאת חומת הזכוכית הזו אי אפשר לנפץ...
בספרדית זה נשמע הרבה יותר טוב.. 156810
הפיגוע אינו מצדיק את מעשה הנקמה והתיקשורת העולמית משקפת את מה שאיננו אוהבים לראות או לדעת - מדינה הבוחרת באופצית הכוח כברירה יחידה ובלתי מעורערת, מבצעת מעשי טרור לא פחות חמורים ממעשי מחבלים המתאבדים וגורמת להימשכותו של מעגל הדמים ולהסלמתו.

באשר לכך ולפיגוע במצר, בליל הפיגוע שמעתי את אחד מאנשי הקיבוץ מפנה אצבע מאשימה גם כלפי מנהיגנו בטענה שאינם טובים יותר מהנהגת הצד השני. מי ייתן וראייה נבונה זו תישתרש ותאפיל על התפיסה החד-צדדית הנובעת מצדקנות ומקבעת את המצב.

צריך לזכור שהתיקשורת העולמית מדווחת על דברים רבים הנעשים בשטחים הכבושים ולא מדווחים בתיקשורת הישראלית, אלא אולי ע''י גדעון לוי ודומיו. בכך היא מציגה את האפרטהייד המתרחש בשטחים ולפיכך לא נעימה לעין הלאומנים הישראלים.
בדרדסית זה נשמע הרבה יותר טוב.. 156813
וזה כאשר זה נאמר ע''י אחד משני הטמבלים האלה - 156819
בספירואית זה נשמע הרבה יותר טוב 156964
מה קרה לתלמידו המובהק של יוסי ביילין? ההודעה הקודמת (תגובה 156810) כאילו יצאה ממקלדתו הפוריה של גדעון ספירו.
בביילינית זה נשמע הכי טוב. 156970
מה הקשר? יוסי ביילין הוא בעל תובנות דומות גם אם הוא משתמש בניסוח שונה. ככלל, אני רואה מצע משותף בין השמאל הציוני והפוסט-ציוני הדרוש לשינוי עתידי (בכל התחומים) המבדיל אותם מהימין, המרכז והפסאודו-שמאל המדשדשים במקום וזזים עפ"י התנודות הזמניות.
בספרדית זה נשמע הרבה יותר טוב.. 157008
יונתן גפן אמר פעם שכשהוא נמצא בארה"ב הוא הופך מיד לליכודניק שרוף...
ועכשיו ברצינות: קיימים עיוותים בדיווחים אשר חורגים מכל אמת מידה, גם אם כל הפלסטינים הם מסכנים ותמימים, וכל היהודונים הם תאבי בצע ודם.
לא צריך להצביע לאביגדור ליברמן כדי להתקומם מדיווחים ש-‏15 נוסעי אוטובוס *מתו*, ומנגד - במהלך חילפוי אש *נרצח* פעיל של החמאס.
אני מסכים איתך שהעיתונות בארץ דוחפת את המתרחש בצד הפלסטיני לטור בודד בעיתון, אך זה מתגמד לעומת התופעה ההפוכה בעיתונות בחו"ל.
למשל, חיפשתי כתבה על בפיגוע בכפר יעבץ ולא מצאתי. גם לא מצאתי איזכור ישיר על הפיגוע בו נרצח העובד הבולגרי. אלו הם אירועים מרכזיים מבחינה מדינית, מכיוון שמדובר בהפרות לכאורה של ההודנה מצד הפלסטינים. במקום הכתבות שלא מצאתי, מצאתי כתבות גדולות עם כותרות כגון "ישראל מנסה להכשיל את מפת הדרכים ע"י אי שחרור אסירים".
רק יומיים לאחר הפיגוע בכפר יעבץ מצאתי לכך איזכור: כמובן, באחת הפיסקאות האמצעיות בכתבה העוסקת במה שארע בג'נין.
נ.ב.
ובקשר למצר - אני דווקא לא חושב שהיה קשר כלשהו בין הפיגוע לפעולת צה"ל ברצועה. הפיגוע התרחש בשעה מאוחרת מאוד, וכשעתיים אח"כ המסוקים כבר היו בעזה - יש לשער שזו הייתה פעולה מתוכננת מראש, ולא קפריזה במוחם של הקברניטים.
הטיות מילוליות 157082
(בסגנון ''מתו'' מול ''נרצחו'') ניתן למצוא בכמויות, בכיוון ההפוך, בתקשורת הישראלית.
הטיות מילוליות 157117
כן, אבל הטיות בתקשורת הישראלית, כמו גם בזו הפלסטינית, הן סבירות - אחרי הכל, אנחנו צד לעניין. אבל למה צריכות להיות הטיות כאלו בתקשורת הצרפתית, למשל?
הטיות מילוליות 157127
משום שגם לתקשורת הצרפתית יש אינטרסים באיזורנו (גם אם זה באופן עקיף בשל הפוליטיקה העולמית). גם הם צד בעניין - הצד הצרפתי.
הטיות מילוליות 157498
אין לי, כמובן, כלים אובייקטיבים למדוד את מידת ההטיה של אמצעי התקשורת השונים בכל מקום בעולם.
למרות זאת, *ההרגשה* שלי היא שסה"כ התקשורת הישראלית מוטה פחות מהתקשורת בחו"ל (ואני לא מתייחס רק לגדעון לוי בתור עלה התאנה, אלא גם לכתבות ביומן של ערוץ 1 וערוץ 2 שיש מדי פעם, ואפילו לידיעות פה ושם בידיעות, מעריב ו-וואלה).
אי אפשר לברוח מהרושם שהעיתונות בחו"ל לא יכולה להתעורר בבוקר בלי לשתות ולו לגימה מקובעת הדם שישראל הקיזה מהפלסטינים.
עוד דוגמה קטנה: בשלושה ימים האחרונים לא היו נפגעים פלסטינים, וגם לא סיפורים דרמטיים אחרים (כמובן שלא איזכרו את סיפור חטיפתו של נהג המונית).
ומהי הכותרת הראשית של המדור המוקדש לענייני המזה"ת בעיתון Eltiempo הקולומביאני? "ישראל שוקלת אפשרות לצאת למלחמה טוטאלית נגד הפלסטינים"
הטיות מילוליות 157510
ואגב - קוריוז קטן:
זכורה לי כתבה שאולי ניסתה לאזן את מאזן הדם: היא הופיעה לפני כשנה בעיתון Elpais הספרדי. נימת הכתבה הייתה מאוד אוהדת את התושבים, והתמקדה בסבל שלהם ובדבקותם בערכים.
ומי הם היו אותם תושבים? מתנחלים מאיתמר!!
אחת ההתנחלויות היותר קיצוניות בגדה!
כלומר, איך שלא מסתכלים על זה, המגמה השולטת היא לנסות ולהקצין את הדברים, כאילו כל הישראלים הם מתנחלים..
ואגב - המגמה היא הפוכה כשמדובר בצד הפלסטיני. שמה נהוג להציג את האנשים הפשוטים, הסובלים התמימים מהמצב - גם אם מדובר באיש שרחוק מלהיות פשוט ותמים, כמו אחד ממתבצרי כנסיית חג המולד שגורש לספרד: את העבר המיליטנטי שלו הזכירו בשני משפטים (משהו בסגנון "ואז הוא הכיר מישהו שנתן לו נשק ואמר לו מה לעשות, ולאט לאט הוא התקדם באירגון החמאס"), ואילו שאר הכתבה נסובה על החיים הפסטורליים שהיו לאביו לפני הכיבוש, השאיפות האישיות שלו, הארוסה שלו וכו...
גם אנחנו אשמים 156909
הצגת עניין שחרור האסירים כדרישה פורמאלית של מפת הדרכים היא כמובן שקרית, אבל היא באה בתוך אווירה שמהווה קרקע פורייה שמאפשרת לידיעה כזאת להיקלט וללבלב.
אפשר לומר שלו לא פרסם הניו יורק טיימס את הידיעה היא הייתה נובטת מעצמה, כלומר, בתוך ראשו של הקורא הממוצע היה מובן מאליו שכרגע יש בעיה שעומדת לערער את יסודותיו של "השלום השביר" וישראל אשמה בכך משום שאינה מכבדת את התחייבויותיה למפת הדרכים. הקורא היה בטוח בכך גם אם לא היה רואה במפורש דבר כזה בשום מקום. לכן, באופן אבסורדי דווקא פרסום ידיעת השקר, וערנותו של שמעון (ועל כולנו להודות לו על כך), הביאה לכך שחלק מהציבור המתעניין בעולם, אמנם חלק קטן, לפחות יודע את האמת הזאת, וזה אולי מטה במעט את הכוון הכללי של דעת הקהל לצד שלנו.
אני מאלה שחושבים שההצלחה בשכנוע החמס והג'יהד האיסלאמי להסכים להפסקת אש לא באה בשל הלחצים "הנוראים" של ממשל בוש. כבר ראינו בעבר איך אירגוני הטרור, כשהם בתקופה של "שגשוג" מצפצפים על האמריקאים, וכולנו זוכרים איך בעת בואם של השליחים האמריקאים בשנה הראשונה לכהונת ממשלת שרון פרס, קדמו ארגוני הטרור את פניהם בהגברת הטרור, וממש ירקו להם בפרצוף.
את ההצלחה הזאת יש לזקוף ללחץ הצבאי הממושך ול"סיכולים הממוקדים" וגם לאיום להתקדם ב"סיכולים" האלה אל המנהיגים "המדיניים", שהביאו את אירגוני הטרור למסקנה שכרגע כדאי להפסיק את האש, ובתקופת הביניים לנצל את הזמן להתארגנות התחזקות והשגת כמה שיותר הישגים באמצעות סחיטה: "תחזיקו אותי חזק כי אני מאד עצבני".
(אגב, אולי זה הרגע להבהיר שאין כל סתירה בין דעתי זו והתנגדותי למפת הדרכים. הצורך של ארגוני הטרור "לנוח" הוא צורך אמיתי, והיינו צריכים לנצלו בצורה אחרת, כדי להשיג הישגים, ואולי להשיג שקט מבלי לתת להם אפשרות כה נוחה להתארגנות להמשך המלחמה.)
כרגע, הנושא שעל סדר היום הוא עניין שחרור האסירים. למרות שעניין זה אינו חלק ממפת הדרכים הצליח הצד השני באמצעות העלתו על סדר היום והצגתו כהתחייבות שלנו, ליצור את האווירה והרושם, תוך איום והצגת תמונה כאילו בהסכמתם להפסקת אש הם עושים לנו טובה, (כשהאמת היא הפוכה בדיוק), שאם לא תמלא ישראל את התחייבויותיה תתמוטט מפת הדרכים, ובאשמת ישראל. הצלחתם בכך היא כה גדולה שגם האמריקאים, שרועדים כל העת מכך שה"יצירה" שלהם תתמוטט מתחילים ללחוץ על ישראל שחלילה לא תהרוס את הכל ותיענה לדרישה הזאת, שהיא לא רק שאינה כתובה במפת הדרכים, אלא, לדעתי, הפוכה ומנוגדת בפרוש לאותו סעיף שדן בפרוק ארגוני הטרור.
ההצלחה הזאת של הצד השני בהסברה מדגישה גם את הכישלון שלנו. הדרך להצליח, לדעתי, הפוכה ממה שאנו עושים. עלינו להפגין בדיוק כמותם דווקא זלזול מופגן בצורך שלנו בהפסקת האש, למשל ע"י הצהרות שנשקול לחזור ולתפוס שוב את השטחים בעזה ובבית לחם, ושנחזור לסיכולים הממוקדים, כדי להילחם בארגונים האלה בעצמנו באין הפלשתינים עושים זאת "בלי לעשות חשבון".
דרך כזאת תטה את סדר היום לכוון נוח יותר לנו. רק בצורה זו נוכל להראות שהפלשתינים לא ממלאים את החלק שבאמת כתוב במפת הדרכים, ותמוטט את סדר היום הקיים לפיו אנו פוגעים בהפסקת האש בגלל שאין אנו ממלאים את חלקנו למרות שהחלק הזה לא קיים בכלל.
תמיהה 156969
תגובה מרתקת. התמיהה שלי היא בנוגע לפסקה האחרונה: נדמה לי שבניגוד להצעתך, איומים מצד ישראל ("שנשקול לחזור ולתפוס שוב את השטחים", "שנחזור לסיכולים הממוקדים") הוכחו כבלתי יעילים בעליל בשלוש השנים האחרונות. ולא רק שהאיומים הם בלתי יעילים, אלא אף הוצאתם לפועל לא גרמה לאף ארגון טרור ליזום הפסקת אש.
רק רגע... (דוב שים לב!) 156977
נגה,

גם אני מודה לדוב על תגובתו. אך שאלתך ניראית לי כהזמנה לדיון פוליטי-מדיני ארוך שאינו שייך לדיון הזה, הנערך במדור "תקשורת". על כן אודה לך דוב (וגם לארז לנדוור, מצידה השני של המפה הפוליטית, שפתח דיון דומה), אם תעבירו את הדיון בנושאים אלה לאחד מהמקומות הרבים באייל שכבר דנים בזה, דיון 1525, למשל.

בתודה מראש,
שמעון
תמיהה 157037
תודה על המחמאה. ראיתי את בקשתו של שמעון, ובכל זאת אענה כאן (המקום אליו שולח אותי שמעון אינו יותר מתאים, אך אם המשיבים יבחרו מקום אחר להשיב אשמח ללכת להשיב שם). אני חושב שדווקא על שאלה זו ניסיתי לענות בתגובתי. אמרתי שלדעתי הפסקת האש הנוכחית היא בדיוק תוצאה של הלחץ הצבאי שהחל ממבצע חומת מגן, עבר לגמגום מסויים ואחר כך והתחדש עם הכניסה הקבועה לערים הפלשתיניות. אני חושב שהאיום המפורש לפגוע בראשי הטרור "המדיניים" היה הקש ששבר את גב הגמל. כלומר לא שלוש שנים אלא בערך שנה נטו. ייתכן ששנה זה הרבה זמן אבל גם הבעיה הייתה קשה, וגם דרך הפעולה הייתה יותר רכה מהאופן שעליו אני הייתי ממליץ. לכן אפשר להגיד שהפסקת האש הזאת היא גם יוזמה של אירגוני הטרור. הרי תמימות היא לומר שפנו אליהם והם ברוב אדיבותם הסכימו . . .
אני רוצה עוד לחדד את הנקודה. במפת הדרכים עניין המלחמה בטרור הוא החלק שמשרת את הצד שלנו ובו אנחנו מעוניינים. איך אנו יכולים לקדם את העניין הזה ולהעלותו על סדר היום ? אנחנו מזכירים שוב ושוב את הדבר הזה וגם ארצות הברית חוזרת על כך שוב ושוב עד היום. אך בכל זאת כולנו יודעים שמלחמה בין אבו מאזן והחמס לא תהיה. הסיבה היא שכאשר רק מדברים על כך ולא עושים שום דבר מעבר לכך נוצר על פני השטח הרושם שהדבר לא חשוב כל כך, ועוברים הלאה לדברים "החשובים". אש"ף הצליח להעלות את עניין הפלשתינים על סדר היום כשביצע למשל את רצח הספורטאים במינכן. כך הוא "הראה" לעולם שהעניין הזה חשוב. היום העלו הפלשתינים את עניין שחרור האסירים שלא נמצא כלל במפת הדרכים, הם מאיימים כל הזמן שהעניין הזה עומד לטרפד את כל העסק, וגם שחררו פיגוע בודד להדגמה. ללא שני האלמנטים הנוספים הם לא היו מצליחים כל כך בהסברתם. רק כך העולם מבין שזה חשוב ועלול לשבש את התכניות הנפלאות והשבירות . . .
אם עניין המלחמה בטרור באמת חשוב לנו אנחנו צריכים לפעול בטכניקות דומות: לומר שאם זה לא יתחיל אנו נפוצץ את הפסקת האש. הם עצבנים ? למה שגם אנחנו לא נהיה עצבנים ? העצבנות לפעמים פועלת לטובת האינטרס של העצבני. (מכירה את המערכון על אדון כסח מהגשש שהבת שלו קפצה שתי כיתות ?).
ולבסוף אני רוצה לספר על שני דברים שהופיעו היום בתקשורת שמצביעים על התנהלות בלתי נכונה שלנו.
הדבר הראשון הוא הכותרת הראשית במעריב: בצה"ל מעריכים (כנראה הרמטכ"ל) שאבו מאזן בשל לויתור על זכות השיבה. ממש קשה להאמין איך אפשר לקשקש ככה ? איך הצבא (למרות שיש לו גופי מודיעין) יכול להגיד דבר כזה, לגבי משהו שבגלל המנגנון המעוות של מפת הדרכים נגיע אליו רק עוד הרבה זמן, ומי יודע אם אבו מאזן יהיה אז בכלל רלוונטי.
הדבר השני הוא דברים שאמר שרון בחו"ל על ההשתדלות שלנו לחזק את אבו מאזן אל מול מתנגדיו.
אסור לנו בכלל לעסוק בכך. אנחנו לא צריכים למנות את נציגי הפלשתינים ולתמוך באחד לעומת האחר. כשאומרים שכך אנו גם מחזקים את הדמוקרטיה שם זה כבר ממש בדיחה . . .
תמיהה 157059
האלמנט היותר חשוב בדבריו של שרון שגם מתקשר ל"הערכה של צה"ל" שאותה הזכרתי, שאותו אמרתי לעצמי להזכיר ושכחתי, הוא שצריך לחזק את אבו מאזן בגלל שהוא שואף לעשות שלום עם ישראל.
גם כאן יש המשך לבניית אבו מאזן לא לפי המציאות אלא כפי שאנחנו היינו רוצים. אבו מאזן אומר שלעולם לא יוותר על זכות השיבה וצה"ל אומר שהוא בשל לויתור. מניין לנו שהוא שואף לשלום עמנו כפי שציין שרון ? אני שמעתי דברים שבהם אמר שמה שדרוש לעם הפלשתיני הוא תקופה של של שקט כדי לשקם את מה שנהרס ולחזק את כחו. מה לכך ולשלום של קבע ?
תמיהה 157088
דב,

כתבת שהפסקת האש הנוכחית היא לא תוצאה של שלוש שנים של טרור אלא של שנה אחת של איומים ותגובות נוקשות.

האם אתה חושב שאפשר להפוך את הקערה ולאמר ששנת האיומים והמעשים הישראליים באו רק אחרי שנתיים של טרור?
סדר היום התקשורתי כהטיה. 157014
בהמשך לנקודה שדב התחיל לגעת בה, סדר היום. כוחם של גופי התקשורת הגדולים נובע במידה רבה מיכולתם לקבוע מה יהיה במוקד סדר היום הציבורי.

ברצוני להביא דוגמה למה שנתפס השבוע אצל הבלוגרים שתארתי במאמר כהדחקה לשוליים של נושא חשוב מסדר היום: הדיכוי של הסטודנטים באירן לקראת ה-‏9 ביולי (יום רביעי השבוע).

באיראן יש מזה כחודש תסיסה עזה נגד משטר המולות שאמורה היתה להגיע לשיאה בהפגנת ענק ב-‏9 ביולי לרגל יום השנה להפגנה הגדולה שהייתה ב-‏1999, שפוזרה אף היא באלימות. אך ההפגנה השנה בוטלה. מדוע? כי בימים האחרונים עצר המשטר כ-‏4,000 מנהיגי סטודנטים ואיים על הנותרים שאם יפגינו סופם יהיה כשל הסטודנטים של ככר טיינאנמן.

מאתמול עוסקים הבלוגרים בהצבעה על כך שאתרי החדשות הגדולים - ני"ט, וושינגטון פוסט, בי.בי. סי. - מצניעים את הסיפור הזה בעמודים הכי פנימיים (למה?)
ראו: הודעתו של ריינולדס (Instapundit)
אנדרו סאליבן מתייחס אף הוא להצנעה של הסיפור, ומוסיף באתרו קישוריות לתמונות קשות של חדרי סטודנטים הרוסים (כולל חורים בקירות שמזכירים קצת את ג'נין), רצפות שנותרו עליהם כתמי דם ענקיים וסימני גרירה של אנשים מדממים, והוא תוקף את הבי.בי. סי. וכותב כך:
Yesterday, the Beeb's leftists described the 1999 massacre of students as a "police raid." Yeah, and Tiananmen Square was a street fight. How do these BBC apologists for theocratic terror live with themselves?
http://www.andrewsullivan.com/index.php?dish_inc=arc...

בדקתי היום שוב את אתר. הבי. הבי. סי. יש שם כתבה גדולה מאת הכתבת שלהם בטהרן, שמתארת איך סטודנטיות מתאוננות על כך שכאשר הן הולכת למסיבה בג'ינס או בשיער צבוע בלונד הן חוששת שיתנכלו להן. ולדברי הכתבה הן מתאוננות על שהחיים בטהרן משעממים לאנשים צעירים. אבל אין שום התייחסות בכתבה הגדולה הזו לדיכוי הקשה שנערך בימים האחרונים, ולמעצרם של אלפי מנהיגים סטודנטים, שהוא מסדר הגודל של מספר אנשי ארגוני החבלה הפלסטיניים העצורים בישראל, שעליהם מדווחים בהרחבה.
סדר היום התקשורתי כהטיה. 157027
מאחר שלי אין שום ידע אישי בנושא, הייתי רוצה להעלות את האפשרות שהמציאות היא הפוכה לגמרי ממה שאתה מתאר. האם יתכן שהתקשורת במערב דוקא מנפחת ארועים בטהרן מתוך wishful thinking?
יתכן שמה שקורה בטהרן הם התנגשויות בין בריונים דתיים לקבוצות חלשות של סטודנטים על רקע המצב הכלכלי הקשה באיראן ולא ניצני מהפכה ליברלית-דמוקרטית.
סטודנטים (וצעירים בכלל) הם לעתים קרובות קבוצה תוססת הנוטה להפגנות והפרעות סדר. להערכתי מהומות אלו מסתיימות בד"כ בלא כלום, אלא אם כן קבוצה משמעותית יותר מצטרפת אליהם (פועלים, חיילים, אירגונים חמושים).
התפוררות משטר האייתולות היא אפשרות סבירה כבר זמן רב, בגלל המצב הכלכלי הקשה ומלחמת עירק-אירן וקורבנותיה. אישית אשמח אם זה יקרה, אך מהומות סטודנטיאליות עם נגיעות עדינות של ליברליות עשויות בהחלט להיות צל הרים ולא ההרים עצמם.
סדר היום התקשורתי כהטיה. 157075
לי אישית אין שום סדר יום פרטי בנושא איראן, הבאתי את הסיפור כדי להדגים שאחת מסוגי ההטיות בתקשורת היא קביעת סדר היום. התיאור הכללי המקוצר שנתתי (רק לשם רקע לקורא הלא-מתמצא) מבוסס על קריאה רצופה בעיתונות המיינסטרימית העולמית והן על מקורות נוספים. מה שקרה באיראן בחודש האחרון הוא דיכוי של מרי בקנה מידה רחב מאוד (והוא עדיין לא דוכא לגמרי לפי הידיעות מהיום).

זה אכן כמעט כלל שכל תסיסה בעולם הערבי (ולא רק הערבי) מתחילה באוניברסיטאות ומשם מתפשטת הלאה אם המשטר אינו מצליח לדכא את ההתפרצות בזמן. מכל מקום, זאת עובדה שהמרי הנוכחי הוא הגדול ביותר מאז 1999, ואולי אף גדול ממנו. זה נכון הממשל האמריקני גם נקט באמצעים שונים כדי לתת לו תנופה ‏1, אך זה מוזר (וזאת עובדה) שדווקא העיתונות הליברלית במערב בשבוע האחרון כמעט עצמה עין למתרחש שם, למרות היקף המרי ולמרות שהדיכוי לא נעשה בכפפות של משי.

1 ב"תיק דבקה" טוענים שהאיראנים שכרו מומחים קובנים לבלום שידורי תעמולה אמריקניים לאיראן. זה מעניין אך, כידוע, כדאי תמיד לקחת גם כפית מלח כשקוראים ידיעה ב"תיק דבקה" .
בקשר לאירן 157087
העיתונאי הוותיק דניאל שור* הוא פרשן החדשות הבכיר של ערוצי הרדיו הצבוריים בארה"ב. לפני כמה שבועות הוא אמר שהמדיניות של ממשל בוש ביחס לאירן היא תמונת מראה של יחסם ללעירק. היחס לאירן מתבטא ב"רכות" לעומת "כוחנות" ביחס לעירק, ושינוי מבפנים לעומת מעורבות. לקראת סוף הפינה שלו יש נקודה שקשורה למאמר שלך, בה הוא גם מבקר את מדיניות השידורים הממלכתיים האמריקאים שמכוונים לאירן.

לינק ל audio stream באורך של כ-‏3 דקות
*הוא הופיע בכמה סרטים בדמות עצמו. לשור היה תפקיד עתונאי מכריע בפרשת ווטרגייט, ואפשר לקרוא עליו בלינק הזה
קראתי 157028
קראתי את הבלוג "פוטבולים ירוקים קטנים" הזה, ואני מתחיל לעכל רעיון שבעבר עלה במוחי. הערבים מוצגים שם כרוצחים כולם, טיפשים, גזע נחות וזב. זה אתר דוחה ואנטישמי.

אני מתחיל להבין שהערבים הם היהודים של המאה ה21.
קראתי 157030
זוהי אכן הגישה השולטת בקרב חוגים מסוימים מאז הפיגוע במגדל התאומים ואף כתבו על כך ספר (שכמובן מיהרו לתרגמו לעברית): http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/200620... .
מענין שכל אלה המזדעקים על כל בדל של פסאודו-אנטישמיות עוברים בשתיקה על הכללות גזעניות הנאמרות על אחרים.
קראתי 157031
אה כן. הערבים הם היהודים החדשים והאנטישמיות החדשה היא נגדם. תגיד לי, מתי בפעם האחרונה יהודים פוצצו מגדל תאומים והרגו 3000 אנשים? מתי בפעם האחרונה יהודים חטפו מטוס ללוב או לירדן או לבירות? מתי בפעם האחרונה יהודים שמו פצצה במטוס נוסעים? מתי בפעם האחרונה יהודים שמו פצצה במועדון לילה או רכבת תחתית בפריז וגרמניה?
די, נו 157036
למה להיות קטנוני?
צודקת. נעזוב זה 157038
קראתי 157064
הכללה לעולם אינה מוצדקת. קיומם של טרוריסטים ערבים ומוסלמים אינו מצדיק גזענות גורפת כלפיהם הנובעת מהבדלי תרבויות. עצם הראייה שלהם בקריטריונים בטחוניים בלבד (כפי שגם אנחנו רואים את ערביי ישראל) היא גזענות המצדיקה את עצמה בטיעוניה שלה - כלומר זהו טיעון מעגלי. אבל למה להיות קטנוניים.
קראתי 157100
המשפט "הכללה לעולם אינה מוצדקת" הוא כמובן בבחינת הכללה ומכאן כמובן נובע שאינו יכול להיות מוצדק :-)
ניסוח מחדש שעוקף את הבעיה: 157233
הכללה לגבי קבוצה כלשהי של בני אדם לעולם אינה יכולה להיות מוצדקת.

(גם זו טענה לא מדויקת, אבל היא לפחות פותרת את המכשול עליו הציג י. ל.)
קראתי 157519
כמה מהמנהלים שהיו מעורבים בשחיתויות באנרון היו יהודים?
קראתי 157077
האירנים אליהם התייחס שמעון אינם ערבים, ולמיטב ידיעתי אפילו לא שמים.
מה קורה בבי.בי.סי 157057
כלקוח מזדמן של הBBC (רדיו וטלביזיה) אני חייב להעיד כי זהו ערוץ תקשורת כמעט בודד מבין אלו שאני צורך, אשר מדי פעם מאפשר הפקת משדרים מעמיקים בנושאים לא בידוריים. בעבר טענות ישראליות בדבר הטייה אנטי-ישראלית של הערוץ היו לפחות מוגזמות. ראיתי את השידור על הטבח בסברה ושתילה. אם כי יתכן שהיו שם הטיות פרו-פלשתיניות (איני זוכר) התרשמתי בעיקר מהנכונות והיכולת של הערוץ להביא את מרבית הרקע העובדתי בנושא, בתימצות הנדרש ע"י העניין המוגבל שיש לקהל היעד של התוכנית בנושא.
כמו כן צריך לדעת כי הBBC כבר זמן רב מרגיז מאוד את הציבור בבריטניה בגלל שמאלנות, ליברליות ונטייתו לאובייקטיביות "לא פטריוטית".
דוקא בזמן האחרון, אני נוטה להתרשם שיש בסיס לטענות הימין הישראלי נגד הערוץ. מה יכולה להיות הסיבה למתקפה ארסית נגד הנשק הגרעיני בישראל (תוך התעלמות מלאה ממצבה המאויים), כאשר בריטניה מחזיקה נשק כזה ללא שום מטרה אפילו קרובה לסבירה?
מה קורה לBBC? האם זו ההשפעה המתרחבת של הבריטים החדשים (המוסלמים מאסיה אפריקה והמזה"ת)? היה מעניין לדעת.
מה קורה בבי.בי.סי 157093
ידיד אנגלי שאני מאד מעריך את דעתו כתב לי בתגובה על BBC Watch "קראתי את האתר ונראה לי שיש הרבה מה לאמר על שני הצדדים (ישראל והבי.בי.סי.), אם באמת רוצים להתווכח". אח"כ הוא ציטט את סבתו מלנקשייר "Least said soonest mended". הוא לא התכוון שצריך לטאטא את הנושא מתחת לשטיח אלא שישראל תתקשה מאד להשיב ל*טיעונים* שהבי.בי.סי. מטיח בה.
דוגמה למה שאנחנו צריכים 157156
הרמטכ"ל: ניצחנו

זו היתה הכותרת בשני העיתונים הגדולים במדינה. להלן תיאור מה שקרה מתוך כתבתו של רוגל אלפר ב"הארץ" 217/3/2003:

"ביום רביעי שעבר, בין 11 בבוקר לאחת בצהרים, התיישב יעלון לתדריך עם פורום מצומצם של שמונה כתבים צבאיים בכירים... הסיכום המוקדם בין יעלון לבין הנוכחים היה שדבריו לא ייוחסו לו, אלא ל'קצין בכיר המשקף נאמנה את הערכת המצב של הרמטכל'... שם אמר: 'אני מתאר לעצמי שבסיפור הפלסתיני הם יתייחסו לתקופה הזאת כתקופה הרואית באתוס שלהם, כפי שהמצרים חוגגים את מלחמת יום הכיפורים. אז בסיפור שלהם הם נצחו, בסיפור שלנו אנחנו ניצחנו'”

מה קורה כאן: ראשית, הופר סיכום מפורש לא לייחס את הדברים ליעלון. שנית, יעלון אמר משהו מורכב ושקול, ואילו מה שצוטט בעיתון אפילו לא דומה לזה.

לא לי לקבוע מי ניצח ואיך מצב הנקודות במלחמה הנוכחית (שבה אנו בהפסקה קצרה כרגע). אני מתייחס רק! לנושא הפרסום העיתונאי וכמה אמינות אני מייחס לו.

אני גם מחפש את הבמה אשר תלקט ותפיץ את הדברים האילו כדי שיקרו שני דברים: ראשית, יידע הציבור כמה משקל יש לתת למה שכתוב בעיתון ושנית, כדי שיהיה איזשהו "שוט" אשר ישמור על העיתונים והעיתונאים...
דוגמה למה שאנחנו צריכים 157461
יש במה כזו, בערך.

ד"ר דניאל דור מאוניברסיטת ת"א כתב שני ספרים בנושא:

הראשון, "עיתונות תחת השפעה," אותו קראתי, מתייחס לחודש הראשון של "אינטיפאדת אל-אקצה."

השני, ששמו זרח מפרחוני, עוסק במבצע "חומת מגן."

cשניהם מעמת הכותב את תפיסת המציאות של כותרות העיתונים באותן תקופות עם המציאות הנובעת מתוכן הכתבות בעמודים המרכזיים.

גם מן "הארץ" לא נחסכים חיצי ביקורת חדים.

הטייתו של המחבר שמאלנית בצורה ברורה, אבל התוכן צריך לעניין כל אזרח בר-דעת.
הכוח היהודי באינטרנט... 157162
אין ספק שהבלוג "פוטבולים ירוקים קטנים" הוא לוחם מס' 1 באינטרנט מול האינתיפאדה הפלשתינאית. אני לא חושבת שיש יהודי בעולם שמכיר קצת את הבלוגוספרה שלא מכיר את הבלוג הזה, שעומד בצורה ראויה להערצה מול התעמולה הבלתי פוסקת שמתנהלת באינטרנט נגד המדינה שלנו. הקטע עם המאמר בניו-יורק טיימס הוא אולי "הדובדבן על הקצפת" של עבודה מאומצת למען שמירה על האינטרסים של ישראל. אז מאות המגיבים בבלוג "פוטבולים ירוקים קטנים", החרדים לשלומה ולביטחונה של מדינת ישראל הם לא יפי-נפש, אז מה? כאילו להיות יפי-נפש, זה טוב ליהודים?!
אילנה - http://www.sugar-n-spicy.com/log.htm
טעות אופטית 157184
ג. שמעון היקר

אתה שוגה בטעות אופטית.

אולי תופתע לדעת שכל פלסטיני שעוקב אחרי הני"ט רואה בו עיתון פרו-ישראלי לעילא. זו אגב תופעה כללית: בכל סכסוך אתני, משוכנע כל צד שהני"ט (והעיתונות בכלל) הם לטובת "האויב".

איך זה קורה? פשוט מאד. כשהני"ט עושה שגיאה שהיא "לרעת" ישראל, אם מתוך הטיה ואם סתם מרשלנות, קורא ישראלי יתפוס אותו מיד. הקורא הפלסטיני הממוצע, יפספס בדרך כלל את השגיאה: מבחינתו הסירוב לשחרר אסירים הוא הוכחה ניצחת ששרון מעוניין להכשיל את “מפת הדרכים”, והעובדה שאסירים לא מוזכרים במפה היא לכל היותר אי-דיוק שולי שלא שווה תשומת לב. לעומת זאת, שגיאות שמראות את הצד הפלסטיני באור שלילי יבלטו בעיניו מאד, ויהיו בד"כ בלתי נראות לקורא הישראלי. וכך מגיע כל צד למסקנה שהעיתון מוטה נגדו.

דוגמאות להטיה פרו-ישראלית בנ"יט הן רבות. הרוגים ישראלים מקבלים הבלטה רבה בהרבה מהרוגים פלסטיניים. מספר ההרוגים הישראלים מוזכר בדרך כלל בכותרת, בעוד שההרוגים הפלסטיניים מוזכרים, אם בכלל, רק בעומק הכתבה, גם אם מספרם רב יותר. זה נכון אפילו כשההרוגים הפלסטינים הם אזרחים לא חמושים, כולל ילדים, וההרוגים הישראלים הם חיילים.

דוגמא קיצונית להטיה שעוררה מחאות רבות היתה בתחילת ינואר השנה: אחרי שלושה שבועות של "שקט יחסי" ו"ירידה באלימות" חיסלה ישראל את מפקד הפת"ח בטול כארם ריאד כארמי. תוך ימים, ארעו שני פיגועי התאבדות. העיתונות האמריקאית, כולל ני"ט ורשת הרדיו הציבורי NPR, דיווחו על כך באותם מונחים כמו התקשורת הישראלית – חידוש האלימות אחרי שלושה שבועות של "שקט". מה שהם לא ציינו זה שה"שקט" היה בצד הישראלי בלבד – באותם שלושה שבועות נהרגו 26 פלסטינים, כולל ילד בן 12 ששיחק בחצר ביתו. במילים אחרות, התקשורת האמריקאית קיבלה את המשוואה ש"ירידה באלימות" היא שוות ערך לירידה במספר הנפגעים הישראלים, כאילו 26 פלסטינים הרוגים אינם בגדר אלימות. קורא ישראלי מניח שבכל פעם שנהרג פלסטיני זה באשמת הפלסטינים, ולכן הצגה כזו של המצב ניראית לו טבעית, והוא לא יבחין בשום בעיה. פלסטיני מייד יתקומם. הנה קישור לדוגמא

האם לני"ט יש הטיה? כמובן. האם הוא לעתים רשלני בדיווחיו על המזרח התיכון? שוב כמובן (אם כי רשלנותו אינה מתקרבת לזו של התקשורת הישראלית בדיווחה על עניינים אמריקאיים – אוזניים תצילנה). אבל ההטיה שרואים פטריוטים ישראלים מצויים כמו שמעון גלבץ ויונתן גפן נמצאת בדרך כלל בעיני המסתכל.
טעות אופטית 157202
רן,

ברור לי לחלוטין שלמקרא המאמר יכולים אחדים מהקוראים, בפרט אלו הנמנים עם קוראי הני"ט, להתרשם שעיקרו הוא התקפה ספציפית על הניו-יורק טיימס, אולם זאת טעות אופטית, כלשונך. מטרת המאמר הזה לא הייתה לבדוק לעומק עד כמה הני"ט הוא פרו-ישראלי או פרו-פלסטיני, אלא להצביע על התפתחות ברשת המאפשרת לגולש הבודד להשיב מלחמה שערה לתאגידי התקשורת הגדולים בעזרת חוג הבלוגים הפוליטיים והחברתיים. הדוגמה של הני"ט שיחקה תפקיד מרכזי במאמר, כי השגיאה שמצאתי בני"ט עוררה אותי לכתוב אותו. אולם כפי שניתן ללמוד מכותרת המאמר, מכותרת המשנה ומפסקת הסיום, לוז המאמר הוא שכיום יש הכוח והכלים בידי הגולשים ברשת לשמש "השומרים של כלבי השמירה".

נ.ב.

ובהתייחסות ספציפית להערותיך. ברור לי שאם פלסטיני קורא בני"ט, לדוגמה, את טורו של ויליאם ספייר - מעריץ עיוור של ראש ממשלתנו, שרון - הוא מקבל מזה פריחה רצינית.
וכידוע, ככלל, בהקשר של הסכסוך הישראלי-הפלסטיני, העיתונים האמריקנים הם הרבה יותר מאוזנים מהאירופים וחלקם במובהק פרו-ישראלים. כך, אין להשוות למשל בין ה"בי.בי.סי" או ה"גארדיאן", שנמצאים, לדעתי, קרוב לגבול האנטישמיות, או לפחות אנטי-ציוניות בעליל, לבין הני"ט; לעומתם הני"ט נראה, לעיתים קרובות, מאוזן לגמרי.
טעות אופטית 157205
נקודה מעניינת הפוגעת בטעם הטוב ובכלל ה-PC, גורסת שיש לבדוק בעיון איזה פלוני רשם מאמר מסויים, היות ולעיתים מתקיים קשר בעייתי ביותר בין מוצאו האתני של הדובר לבין הטענות שהוא מעלה; לי אישית נדמה כי בקרב כותבים יהודים ‏1 (ולאו דווקא ישראלים-יהודים) מורגשת נטייה רצינית להגן על 'פוליסת הביטוח' ששמה מדינת ישראל, כמו גם על 'הסברת' השואה.

דומה כי תופעה זו מתקיימת בעוצמה לא פחותה גם בקרב עיתונאים ממוצא ערבי-מוסלמי, המועסקים בתקשורת המערבית הכתובה והמשודרת, ולפעמים ניתן לקבל את הרושם כי אלו מסמנים את ישראל אוטומטית כמעט כאשמה יחידה בכל מצב אפשרי, במעין פרוייקציה של חוסר יכולתם לביקורת עצמית פנימית, אשר למעשה אינה מתקיימת.

______

1 לעיתים נדמה כי אצל אחוז קטן בקרב העיתונאים המערביים ממוצא יהודי מתקיים מעין רצון מוסווה ל'תיקון עולם', וזאת בדמות רפלקס הפיכת ישראל לשק חבטה בשורה של נושאים, הרבה מעבר לעוותי הכיבוש.
הטעיה אופטית בעזרת ''מארב תקשורתי'' 157228
אלכס,

בהמשך להערתך על העיתונאים ממוצא ערבי-מוסלמי המועסקים בתקשורת המערבית: אכן להטיה משמעותית גורמת העובדה שיש רבים כאלה, ובפרט פלסטינים שמשמשים כצלמי שטח עבור סוכנויות הידיעות שמסקרות את האירועים בשטחים.

הנה דוגמה מסוף השבוע להטיה שנוצרת בשל כך:

ראיתי תצלום באתר הפופולארי "יאהו" ובו נראים כמה חבר'ה בטי-שירט שאינם פלסטינים בעליל - מתעמתים עם חיילים, כשאחד החיילים אוחז בגרונו (או בגרונה) של אחד/אחת המפגינים/נות. ברגע הראשון חשבתי שזה תצלום של חיילי צה"ל שמפנים מתנחלים, אך מהכיתוב הבנתי שמדובר בהתעמתות של "פעילי שלום" (מונח מטעה, לטעמי, שכן מדובר פשוט בפרו-פלסטינים מערביים) עם חיילי צה"ל במחסום ליד שכם.

זהו מארב תקשורתי מתוכנן. התרגיל הולך כך: "פעילי השלום" הולכים להפגין מול חיילי המחסום ודורשים להסירו. הם מזמינים להתכתשות המתוכננת צלם ערבי של סוכנות רויטרס שאורב לצילום המבוקש (במקרה המסוים הזה, שמו עבד עומר קוואסיני). "פעילי השלום" מתגרים בחיילים שבמחסום, קרוב לוודאי שהם מטיחים בהם דברים קשים ואולי אף קללות (את זה המצלמה אף פעם לא מספרת), מגיעים איתם למגע פיזי, ואז אחד החיילים שולח את ידו אל "פעיל השלום" ומגיע הרגע המיוחל... סנאפ! ידידינו עבד עומר קוואסיני השיג צילום נהדר! (לא תמיד, אך בהרבה מקרים כאלה גם מופעלת טכניקה מבוימת של התפתלות מכאבים, שנוהגים הפלסטינים ו"פעילי השלום" להפעיל בהתכתשויות מצולמות מעין אלה - בדומה להתחזויות שנוהגים לבצע כדורגלנים כדי לסחוט מהשופט עבירה לטובת קבוצתם).

אבל לא די ל"רויטרס" בשלל היקר שהושג, אפשר להפיק תשואה נאה גם מהכיתוב. וכך בנוסף לשורת הכיתוב שמסבירה מה האירוע מוסיפים עוד משפט, שכלל אינו רלוונטי לאירוע המבוים, אבל רלוונטי לסדר היום של התעמולה הפלסטינית:
Egyptian mediators on Thursday won the agreement of four Palestinian factions to stick to a shaky ceasefire rattled by Israel's refusal to release thousands of prisoners, officials in the groups said.

ובעברית: "מתווכים מצריים הצליחו להשיג הסכם עם 4 פלגים פלסטיניים לדבוק בהפסקת האש שמתרופפת בגלל סירובה של ישראל לשחרר אלפי אסירים".

מה קיבלנו? קלגסי צה"ל מכים "פעילי שלום"; "הפלגים הפלסטינים" (חס וחלילה לא טרוריסטים ואף לא מיליטנטים) הם שוחרי שלום ודבקים בהפסקת האש. ומי מרופף את הפסקת האש? נכון, הישראלים הדכאנים ושוחרי המלחמות. מ.ש.ל.

סוכנות "רויטרס" אמורה להפיץ חומר גלם עיתונאי עובדתי לאינספור עיתונים וגופי תקשורת בעולם. וזו התוצאה כשהיא מעסיקה בשורותיה את עבד עומר קוואסיני שיסקר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. זה כמעט כמו לתת ל-‏12 אנשי קו-קלאקס- קלאן בדרום ארה"ב במאה ה-‏19 לשמש כחבר המושבעים במשפט שבו נחרץ דינו של אדם שחור.

התצלום והכיתוב ב"יאהו":
התייחסות לתצלום הזה ב-‏2 משפטים קצרים וקולעים באתר "פוטבולים ירוקים קטנים":
אותו דבר, רק באורך של סרט 157238
"ג'רמי הארדי נגד הצבא הישראלי"- יוצא לאקרנים, כמו שאומרים, ביום ששי הקרוב.
טעות אופטית 157208
מדוע שהפלסטיני הממוצע (שבודאי אינו תומך טרור) יתמוך בשחרור מחבלים?
טעות אופטית 157251
גם שמיר היה מחבל, והלח''י היתה ארגון טרור לעילא ולעילא
טעות אופטית 157252
לא כל היהודים בארץ ובעולם תמכו בשחרור שמיר.
טעות אופטית 157253
תזכיר לי במטותא, כמה פיגועים אירגן הלח"י בסיטי של לונדון? כמה אוטובוסים במנצ'סטר פוצצו על יושביהם? כמה תינוקות בריטיות נרצחו בדם קר ע"י צלף של הלח"י??

הלח"י לא היה ארגון טרור, אלא ארגון שחרור לאומי שנקט לרוב באמצעים של מלחמת גרילה.
טעות אופטית 157333
ראה מתוך אתר הלח"י:
ובעיקר החלק הראשון של הפסקה האחרונה
רצח פרסונלי שונה מרצח מגדרי 157381
מה שנקרא, ''זה כן אישי''.

לתומי האמנתי שהדבר ברור לכל אדם.
רצח פרסונלי שונה מרצח מגדרי 157436
כל רצח הוא רצח

ובכלל
רצח פרסונלי שונה מרצח מגדרי 157438
The site in your comment:
It's a bloody joke, that what it is.
We've got too much british movies, series and channels now as it is. Why add some more?
And who needs a bleeding queen? Do you have any idea how much THAT costs? Israeli corruption is nothing compared to the queen's.
As we say here: Bloody bleeding murder!
תזכורת 157227
כפי שהאמת כמעט אף פעם אינה באמצע, גם הדדיות התלונות כנגד הני"ט אינה מצביעה על דבר.
באשר לדוגמא: באותם 3 שבועות שהזכרת נעשו נסיונות להרג עשרות עד מאות ישראלים. כולל שיגור מכונית תופת לתוך ישראל. פעולות אלו לא איפשרו לישראל לחדול מפעילותה ההגנתית ואפילו לא להתרחק ממרכזי האוכלוסיה, משם התארגנו ויצאו המפגעים. "שקט יחסי" זה הסתיים בהצלחה פלשתינית להרוג חיילים במוצב "אפריקה" ולא בהרג כרמי ע"י ישראל.
תזכורת 157229
ברור שאנחנו צודקים תמיד. אבל מה בדיוק הקשר? בשעה שדווח על שקט והפסקה באלימות המשיכו להיהרג פלסטינאים.
הקשר 157230
לדווח שנהרגו 26 פלשתינאים היה יוצר רושם שישראל ממשיכה בתוקפנותה הידועה כאשר הצד השני שוקט על השמרים. זה קצת בעייה לדווח על הקורבן שהוא גם התוקפן. צריך היה לכתוב משהו יותר מסובך - שבתקופה זו המשיכו הפלשתינאים בנסיונות פיגוע, לרוב ללא הצלחה ובמחיר של 26 הרוגים. אבל גם זה בעייתי, משום שמקורות ישראליים הם כמעט המקור הבלעדי למידע מסוג זה, על פיגועים שלא יצאו לפועל וזה גם בעייתי מצידו של העיתונאי, ביחוד לשם הצדקתם של הרוגים כה רבים מן הצד השני, חלקם אזרחים שנהרגו בשוגג מעצם המתח והנוכחות הישראלית ביישובים הפלשתינאים. אני לא יודע איך הייתי מנסח את זה בעיתון אמריקאי כידיעה חדשותית, מבלי שמפגינים פרו-פלשתינאים יצורו על ביתי. אולי במדור המאמרים. לא? כך שלדעתי זוהי הטעייה אך לא הטייה, אבל אולי במחשבה שנייה אשנה את דעתי.
הקשר 157231
לא מסכים. צריך להפריד בין סוגי מידע. ישנן העובדות לגבי מספר ההרוגים בכל צד. העובדות האלו לא מאפשרות להשתמש במטבעות לשון כמו "שקט" או "הפסקה באלימות", אלא אם ת"ל שהרג של פלסטינאים אינו שווה לזה של ישראלים.
סוג אחר של מידע הוא פרשנויות, הצדקות או הצטדקויות: ההסברים מדוע היה הרג כזה של פלסטינאים, למה אנחנו שם וכולי. אפשר להתווכח על מידת ההטיה בפרשנויות. אבל כשלא מביאים את העובדות הרלוונטיות זאת בוודאי הטיה, ומכיוון שהיא אכן נובעת מהטעייה, היא חמורה בהרבה.
הקשר 157232
נשמע נכון. איך לדוגמא היית מנסח את הידיעה החדשותית במקרה זה?
הקשר 157234
קשה לי לדעת. בכלל, אנחנו נכנסים כאן לשאלות של הבניית המציאות שאין להן תשובות "נכונות", אבל הטענה שלי היא ש*יש להן תשובות שאינן נכונות*.

לעצם העניין, כדי לא להתחמק, נראה לי סביר לוותר על ההגדרות של "שקט יחסי" לטובת "ללא שבוצעו פעולות טרור פלסטיניות" – כאן אין צורך להתייחס למספר ההרוגים הפלסטינים כי זה לא רלוונטי לידיעה: הכתב מתאר מצב שבו למרות שלא היו פעולות טרור בוצע החיסול. הפסקה הבאה צריכה להתחיל ב"לטענת ממשלת ישראל..." וכאן יבוא הפירוט על התראות וכדומה. אבל זאת רק הצעה אחת מני אלטרנטיבות רבות.
אומנות המילים 157237
אחרי ''ללא שבוצעו פעולות טרור פלסטיניות'' צריך לדעתי לבוא מיד משהו כמו, ''למרות עשרות נסיונות פלשתינים להמשך הפיגועים, לטענת צה''ל''. אני מוכן להתפשר על העברת שתי המילים האחרונות לפני ה''למרות''. אבל זהו, עד כאן.

בכל מקרה, השתכנעתי שלפחות במקרה זה, לא קל לנסח את המידע באופן הראוי, שלא יצור מצג שווא באוזני קהל היעד. אך זהו תפקידו של עיתונאי, נדמה לי.
אומנות המילים 157242
אנחנו שוב לא מסכימים. אני חושב שאין אופן ראוי לנסח ידיעות (אם כי, כפי שציינתי יש אופן לא ראוי לנסח אותן). ולדעתי, התייחסות לעיתונאי כאל מי שמציג את המצב היא תמימה. העיתונאי יוצר את תיאור המצב ע''י בחירה והצגה של עובדות מסויימות מתוך אינספור עובדות שיכולות להיות רלוונטיות לסיפור המעשה, והבחירה הזאת בהכרח מודרכת ע''י השקפת העולם של העיתונאי.
(חשוב לי להבהיר שאני לא מתכוון לומר ש''אין מציאות'' והכל נראטיבים, אלא שיש מגבלות לסיקור העיתונאי).
אומנות המילים 157243
והאמת? זה קצת משעשע, אולי אפילו בגדר חריצת לשון לאידאל התבונה הטהורה. העובדה שאני כותב את הדברים תחת מאמר של מר ג., האיש ששום מושג פוסטמודרני אינו זר לו, ושבעת מצוקה מתייצב באדיקות לצד מדינתו באמצעות פוטבולים ירוקים קטנים.
אומנות המילים 157245
לא ברור לי על מה אין אנו מסכימים, שכן אני מסכים עם כל מה שאמרת בתגובה זו.
אומנות המילים 157248
אוף, לא כיף אתך. אני צריך להיות לסבית כדי לקבל באתר הזה פייט טוב?
לא משנה.
אומנות המילים 157259
לסבית? זה נשמע קצת זול. אני הייתי הולך על משהו כמו "העוזרת הפרלמנטרית הנימפומנית". אולי זה מה שיביא את הקהל האיכותי שכה חסר באתר זה.

זה מזכיר לי את אחד המקריאים בערבי "במה חדשה", שכינויו "אבא קריר", שהוצג פעם ע"י המנחה כ"האיש שהעלה את הזבל לדרגת אומנות והוריד את האומנות לדרגת זבל". בכל אופן, באחת הפעמים בהן הוא הקריא קטע רציני יחסית, נתקל הוא בבעייה הרגילה בערבים אלו - חוסר קשב ורעש מצד הקהל. הוא הרים את עיניו מן הדף ובפנים רציניות אמר "מין אנאלי, כוסיות." הקהל השתתק לדקה שתיים שהעניקו לו את השקט המיוחל. משהחל הרעש לחזור, הוא חזר על ה"טריק" שעבד שוב, אם כי לזמן קצר יותר, שהספיק לו לסיום הקטע בשקט.
___________
מן הביוגרפיה של אפופידס, עוד קטע ששוחרר סוף סוף לפירסום, למרות בקשות הקהל.
טעות אופטית 157255
"הקורא הפלסטיני הממוצע, יפספס בדרך כלל את השגיאה: מבחינתו הסירוב לשחרר אסירים הוא הוכחה ניצחת ששרון מעוניין להכשיל את מפת הדרכים"

"מפת הדרכים" מציינת בפירוש פירוק של ארגוני הטרור, ולכן לא ניתן לתמוך ביישום ההסכם ובשחרור אסירים גם יחד.
טעות אופטית 157257
תגובתך מעידה כאלף עדים על הקשר הרופף בין העובדות האמיתיות ובין העובדות שניטעות בראשיהם של קוראי הניו יורק טיימס ועיתונים דומים. בקרב ציבור קוראי העיתונות הזאת נוצרת "אמת" שהיא בעצם שקר.

אתה כותב: "דוגמא קיצונית להטיה שעוררה מחאות רבות היתה בתחילת ינואר השנה: אחרי שלושה שבועות של "שקט יחסי" ו"ירידה באלימות" חיסלה ישראל את מפקד הפת"ח בטול כארם ריאד כארמי. תוך ימים, ארעו שני פיגועי התאבדות."

ואחר כך אתה מספר שלפני ההתנקות היו שלושה שבועות שבהם לא היו או לא היו כמעט נפגעים ישראליים, אך לעומת זה נהרגו 26 פלשתינים.

ובכן, ההתנקשות בריאד כרמי הייתה בתחילת ינואר 2002 (לא 2003 אבל לא לשגיאה התמימה הזאת אני מתכוון.)

הבה נעקוב אחר מספר הנפגעים הישראליים בתקופת ה"שקט" ובתקופה שאחריה.
ישנו אתר סטטיסטי חשוב מאד של משרד החוץ שעל קיומו נודע לי באדיבותו של אחד המשתתפים כאן רודי וגנר, ואני שוב מודה לו על כך, ובו נתונים על כל נפגעי הפיגועים.

ובכן בחודש דצמבר 2001 לפני ההתנקשות המספרים היבשים מספרים לנו את הסיפור הזה:
1.12 10 הרוגים ישראליים.
2.12 16 הרוגים ישראליים.
12.12 10 הרוגים ישראליים.
25.12 הרוג אחד.
ממש שקט ייחסי.

ובחודש ינואר שבתחילתו (לצערי לא הצלחתי בחיפוש מהיר לגלות באיזה יום בדיוק) חוסל מפקד התנזים בטול כרם ראיד כרמי:
9.1 4 הרוגים ישראליים.
14.1 הרוג ישראלי אחד.
15.1 2 הרוגים ישראליים.
16.1 הרוג ישראלי אחד.
17.1 6 הרוגים ישראליים.
22.1 3 הרוגים ישראליים.
27.1 הרוג ישראלי אחד.

בחודש דצמבר החודש שקדם לחודש בו בוצע החיסול בסך הכל 37 הרוגים.
בחודש ינואר החודש בבתחילתו היה החיסול בסך הכל 18 הרוגים.

כדאי להוסיף כאן (עכשיו ללא קשר לעיתונות) שבתקופת האינתיפאדה היו כמה ארועים שהצביעו על מגמה בדיוק הפוכה. הפיגוע בדולפינריום שפתח את שרשרת הפיגועים הגדולה בוצע בסיומה של תקופה של הפסקת אש חד צדדית שהכריזה ממשלת ישראל שבה השהתה את המלחמה בטרור ולא בצעה חיסולים.
והיו לפחות עוד שתי דוגמאות כאלה שבהם השהתה ישראל את המלחמה בטרור לגמרי לרגל ביקורם של אישים אמריקאים זיני ואחרים כאן. הפסקת האש החד צדדית נענתה בפיגועים גדולים שקדמו את פני האורחים החשובים.
Middle) East Side Story) 157199
ככל שאני לומד יותר פרטים על הסיכסוך הישראלי-ערבי, למן ראשיתו ועד היום, אני מגיע יותר ויותר למסקנה שהעניינים הלאומיים, הדתיים והמעמדיים שימשו רק כלים מזדמנים למטרות כמו ליכוד, ניתוב ביקורת ושינאה ועוד*. תמצית הטרגדיה הפלשתינית, למן 1882 ועד היום הינה הסתה (שקרית), שגרמה למעשים שהביאו למצוקות אמיתיות, שהזינו הסתה נוספת שהביאה למצוקה גדולה יותר וכו'.

גורם נוסף המזין ספירלה זו הוא תפירתם של ההסתה והשקרים לחיישנים ההומניסטים המערביים, גם כאשר מסריה מנוגדים לחלוטין לאלו המופנים לאוזניים ערביות. אני מברכך על מלאכת הקודש שאתה עושה בעניין זה. מן הדוגמאות שבמאמר ובדיון וכן ממקורות אחרים התרשמותי היא שלפעילות המנסה לאזן את השפעת ההסתה על אופן הדיווח על הסיכסוך, ישנה השפעה משמעותית על תוכן הדיווחים והפרשנויות בתקשורת המערבית ומשם גם על דעת הקהל שם. תרומתה של פעילות זו לקיומנו כאן ובכלל, חשובה לא פחות מזו שלי, בנופשונים התכופים בשטחים אליהם שולח אותי צה"ל מעת לעת.
יישר כח!

*למשל שאיפות אימפריאליסטיות של המדינות השכנות.
Middle) East Side Story) 157249
אילו שאיפות אימפריליסטיות יש למדינות השכנות (ומי מהן?), שאותן הן יכולות לקוות להשיג דרך הפלסטינים ?
אימפריאליזם ערבי 157254
כרגע, למשל, חזון סוריה הגדולה ועד לא מכבר, אולי גם חזון סאלח-אדין המודרני - סאדאם חוסיין. אה, וגם נאצר (עוד סלאח-אדין) בזמנו.
אך כוונתי היתה בעיקר לראשית ימי המדינה. ראה למשל פסקה שלישית בתגובה 129611 (לא לבעלי לב חלש!!).
אימפריאליזם ערבי 157271
קראתי ואכן הזדעזתי.
כמות מכובדת של דיסאינפורמציה חזקה עליה שתביא אותך למסקנות המוטעות בהן אתה מחזיק.
אימפריאליזם ערבי 157277
השתכנעתי. בכ"ז, מאחר ואני אוהב לשנות את דעתי*, אתה מוזמן להגיב שם.

*אם כי אהבת האמת גוברת לעיתים על אהבה זו.
אימפריאליזם ערבי 157282
אתה חושב שלמישהו יש כוח לסתור שטויות שמרוחות על יותר מצג שלם? (אלא אם משלמים לו על זה).
בפעם הבאה, אולי כדי שיהיה קל יותר לעיכול, תיתן את ה"אני מאמין" במנות קטנות יותר.
אידיוט עם שיווק טוב 157448
זה שטויות? לזה אתה קורא שטויות? אז אני תוהה כיצד היית מכנה תגובות אחרות שלי באייל, שכן לצערי, זוהי העידית שבעיסתי (או השעור, או מה שלא יהיה).
הסיבה לכל זאת היא שאני אידיוט. אידיוט עם שיווק טוב, אבל אידיוט. אבל חשוב שתדע שאני מייצג ציבור גדול ורחב - למעשה את רוב המין האנושי, שגם אותו מתיימר האייל לשקף (כמו שאתה רואה אני מנסה למשוך כמה שיותר עד שתגיע תגבורת המגיבים האיכותיים).

לגבי האני מאמין האפופידי (Credophidum):
אני מאמין שאם תעבור לרזולוציה של 1024x1280, השטויות לא יתפסו לך את כל המסך.

(אם יש לך בקנה רק עוד דברים כעוסים ולא מצחיקים אז אולי עדיף שלא)

באיחולי יום סבבא,
אפו (: (: (:
אידיוט 157476
השאור. לא השעור.
אידיוט 157495
אישתי. לא עיסתי.
AP ו-AFP: ע"פ מפת הדרכים יש לשחרר אסירים 157303
השקר ממשיך להתפשט:

הן סוכנות הידיעות הצרפתית AFP והן אסושייטד פרס (AP) ממשיכות להפיץ את השקר שע"פ "מפת הדרכים" יש לשחרר אסירים פלסטינים.

בכיתוב מתחת לתצלום מאת AP באתר "יאהו" נכתב:
Under the U.S-backed 'road map' peace plan, the Palestinians demand the release of all 6,000 prisoners detained but Israel has agreed to free only 350 and not any members of the radical groups Hamas or Islamic Jihad. (AP Photo/Saed Shiyoukhi)
http://story.news.yahoo.com/news?tmpl=story&u=/0...

בכתבה של AFP בפסקה החמישית נכתב:
The two [Abu Mazen and Arafat] are now at loggerheads over how to make the Israelis implement the peace plan known as the roadmap, notably in releasing Palestinian prisoners.
http://story.news.yahoo.com/news?tmpl=story&u=/a...

הניסוחים הללו מוליכים שולל המוני קוראים ברחבי העולם וגורמים לישראל נזק תדמיתי. הנושא הזה כבר מדווח בידי הבלוגרים, אך גם יש לפנות לסוכנויות הידיעות ולתבוע מהן תיקון והתנצלות. אני כבר עשיתי זאת, כולכם מוזמנים:

סוכנות הידיעות הצרפתית: contact@afp.com
אסושייטד פרס: feedback@ap.org
AP ו-AFP: ע"פ מפת הדרכים יש לשחרר אסירים 157305
AP Photo/Saed Shiyoukhi

וכל מילה נוספת מיותרת...
AP ו-AFP: ע"פ מפת הדרכים יש לשחרר אסירים 157306
ואולי האשם הוא בהוגה הרעיון המופלא של שחרור האסירים?
AP ו-AFP: ע"פ מפת הדרכים יש לשחרר אסירים 157309
אתה מתכוון כמו שהנאנסת אשמה באונס?
לא הבנתי 157322
גם אני 157325
הביביסי מכה שוב 157561
מאתר החדשות
לקרוא ולחרוק שיניים

Tensions have also risen over the Israeli army's shooting of three British citizens in the Palestinian territories, and a suicide bomb attack in Tel Aviv in April which was BLAMED on two British Muslims.
המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה 157596
הגוף שבכותרת הפיץ היום הודעה לעיתונות הזרה תחת הכותרת "שחרור אסירים - סוטים ממפת הדרכים" (Prisoner Release - Veering Off the Roadmap) שם הם מדברים על כך ששחרור אסירים אינו חלק מתוכנית מפת הדרכים, וששחרור אסירים הוזכר בקצרה בתוכנית טנט (עליה מתבססת מפת הדרכים), וגם שם צויין שישוחררו רק פלסטינים שנעצרו בסריקות בטחון, "שאין להם שום קשר עם פעילות טרור".

לפי אותו הגיון, 157599
גם חלוקת קנסות על נהיגה במהירות מופרזת היא סטיה ממפת הדרכים.
מה? 157600
מה? 157606
ההגיון של "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה" הוא "X אינו חלק ממפת הדרכים => X סוטה ממפת הדרכים". לכן, באותו אופן שהם הכניסו את שיחרור האסירים במקום X, אפשר להכניס במקום X גם כל דבר אחר מאלפי הדברים שלא מוזכרים במפת הדרכים, ובמקרה של חלוקת קנסות על מהירות מופרזת, מדובר על דבר שאפילו לא הוזכר בקצרה במסמך טנט.

אם, להבדיל, "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה" היה מוצא שבמפת הדרכים כתוב שאין לשחרר אסירים, היה להם קייס לוגי.
מה? 157609
הטענה של המרכז, כמו שדובר בו בדיון שלעיל, היא פשוט ששחרור אסירים זה לא חלק ממפת הדרכים, ולכן איומי הפלסטינים בחידוש האלימות אם לא ישוחררו האסירים משום שבכך ישראל, כביכול, מפירה את התוכנית, הם הם שמנוגדים לתוכנית ומבוססים על שקר. כפי שמצוין בפרסום של המרכז, המשפט הראשון של השלב הראשון של מפת הדרכים הוא שהפלסטנים ינקטו מיד צעדים להפסקת ללא תנאים של האלימות. זה לא קרה (היום נרצח עוד ישראלי), ולכן הפלסטינים לא עומדים בתנאי האלמנטרי ביותר של מפת הדרכים.
מה? 157728
הכותב למעלה טועה וצודק.
שכן ההודנה בין החמאס הג'יהד והפתח התבססה על שחרור האסירים, שכן אחרת החמאס והג'יהד לא היו מוכנים לחתום על הודנה עם מה השהם ''האויב הציוני''.
מה? 157862
אולי שכחת שגם ההודנא מנוגדת למפת הדרכים, שכן זו כוללת פירוק של אירגוני הטרור.
מניפולציה על הציבור באמצעות פרסום סקרי דעת קהל מוטים ומטעים 157888
דיק מוריס, היועץ הפוליטי לשעבר של הנשיא הדמוקרטי קלינטון, פרסם לאחרונה ספר ואחד הנושאים שהוא מעלה בו הוא מניפולציה בעזרת סקרי דעת קהל שביצע "הניו יורק טיימס". האתר TimesWatch עוסק בכך בהרחבה, להלן 2 דוגמיות:

כל מדגם של סקר עורך שקלול של קולות, זה חלק משיטת הדגימה, אך לטענת מוריס, השקלול של סקרי הני"ט הוטה דרך קבע לטובת הדמוקרטים וקיפח את הרפובליקנים. מוריס טוען שאין מדובר בשקלול סטטיסטי כי אם בהטיה. לדברי מוריס השיטה שהתפתחה בתקופת האוול ריינס (העורך של הני"ט שנאלץ להתפטר לאחרונה) הייתה כזו: "הצף את העמוד הראשון בסיפורים ובתמונות, קדם את הקו המפלגתי (הדמוקרטי) במאמר המערכת ובטורי הדעות, וצור את הרושם שהציבור תומך בקו זה בעזרת סקרים מוטים."

דוגמה נוספת: לפני מספר חודשים ביקש הני"ט ליצור רושם שאין התקדמות במלחמה בטרור. הוא שוב נעזר בסקר ושאל את הציבור: א. האם אתה רואה "התקדמות רבה?" ב. "מידה מסוימת של התקדמות"? ג. "מעט התקדמות"? ד. "שום התקדמות"?

לפי "טיימס ווטש" הדרך המקובלת לשלב את התשובות היא לאחד את א. ו-ב. (התקדמות רבה והתקדמות מסוימת) ולתייג את המשיבים על כך כ"מגיבים בחיוב". הני"ט, לעומת זאת, חיבר את אלה שהשיבו כי יש "התקדמות מסוימת" עם מי שהשיבו כי יש "רק מעט התקדמות" או "שום התקדמות", ותייג את כולם כ"כמגיבים בשלילה". וכך, יכול היה העיתון לדווח כי רוב הציבור אינו מתרשם כי בוש מתקדם במלחמה נגד הטרור, שעה שלמעשה חלק ניכר ממנו התרשם לחיוב.

הסיפור המלא:
ברור שהני"ט אינו כלי התקשורת היחיד שעוסק בפרקטיקה הזו, וגם בארצנו מרבים כלי התקשורת - העיתונים, הרדיו והטלוויזיה - ליזום ולפרסם סקרי דעת קהל. כשנחשפים לסקרים כאלה אכן יש טעם לבדוק האם הם חלק מקמפיין כולל של כלי התקשורת, איך נגזרות המסקנות הכלליות וכו'.
ידיעות אחרונות עשו קטע מסולף למיכל ינאי 158215
בקטע עם הקלטות והדיון בבית המשפט.

ידיעות אחרונות ו ynet דיווחו על דיון משפטי שלא היה שחשף קלטות של מיכל ינאי. העניין פורסם ביום הדיון האמיתי.

הנה הסיפור מדואר חשמלי
קוראים לזה לופ? 158418
נו שיהיה:
כל הכבוד ותודה 158462
אחד ניטשה אמר פעם אין עובדות יש רק פרשנויות 159013
בוא לא נלך לקיצוניות הכמעט ניהליסטית הזאת. ובכל זאת יש התעלמות בכתבה הזאת מהמסר המובלע בכל הצגה של עובדות. פלסטינאים שנהרגו במספר כך וכך זו אולי כתיבה מוטה, מוטב לומר שהם נהרגו כתוצאה מ? (טרור\גרילה\פעילות צבאית\התקוממות לאומית\ניסיון להשתחרר מכיבוש וכו'...)
וזאת כמובן רק דוגמה אחת לבעייתיות הזאת. הדוגמאות שנוגעות להסכם "מפת דרכים" נוגעות לעובדתיות קשוחה יחסית, אבל רוב הדיווחים נוגעים למצבים שהימנוחים לא הוסכמו בהם א-פריאורית ע"י שני הצדדים.
מעט סדר 161128
(ובלי לפתוח פתיל ארוך)

ההבדל בין גרילה ופעילות צבאית הוא שגרילה היא פעילות צבאית שבה הצד היוזם הוא הצד החלש מבחינה צבאית. לכן:
גרילה = פיגוע/פעולה בו נהרגו או נפגעו חיילים או אנשי כוחות הביטחון.
טרור = כל השאר, במיוחד כשאין המטרה לבצע פעולת גרילה.

לכן הפיגוע שבו נהרגו אנשי כיתת הכוננות בחברון הוא פעולת גרילה, וזאת למרות שנפגעו שם גם אזרחים לא לוחמים. לעומת זאת חדירה להתנחלות היא טרור, כי המטרה לפגוע באזרחים.

עכשיו, בהסתמך על ההגדרות הללו, כמה ישראלים נהרגו ונפגעו כתוצאה מגרילה פלסטינאית וכמה כתוצאה מטרור?
מעט סדר 161181
גרילה, כמו גם טרור, הן צורות לחימה ולא נגזרת של מי מבצע או כנגד מי. כך למשל תיתכנה פעולות גרילה מטעם צבא סדיר, בין כנגד צבא סדיר אחר ובין כנגד כוחות גרילה אחרים כמו גם פעולות טרור.
הם לא לומדים 159899
הפעם, CNN:

As a result, about 100 Islamic militant prisoners will be released along with 400 others who had met the criteria set by the Cabinet for release and were due to be freed sometime this week.

The move is part of the "road map" to peace in the Middle East backed by U.S. President George W. Bush.

כל זאת ועוד:
הם לא לומדים 159918
שלחתי הודעה דרך מנגנון התגובות של CNN, בצירוף הקישור לLGF. מישהו מתנדב לעקוב?
צריך ללמד אותם כל הזמן 159977
היי ערן,

יכול להיות שההודעה שלך הועילה, הניסוח באתר CNN שונה וכעת אין שם ניסוח מסוג שדיווח עליו האייל המלשן (כל הכבוד!). הם באמת לא לומדים, וצריך ללמד אותם כל הזמן.
הם לא לומדים 160115
גם אני שלחתי להם אתמול הודעה, לא עם קישור לLGF אלא עם קישור למצגת האינטראקטיבית שלהם, שמסבירה לאמריקאי הממוצע מה זה "מפת הדרכים".
הם לא לומדים 160335
אגב, שמעתי דובר פלשתינאי הטוען כי שחרור האסירים הוא חלק מתוכנית טנט, ותוכנית טנט היא חלק ממפת הדרכים. במילים אחרות, שחרור אסירים הוא כן חלק ממפת הדרכים. הכצעקתה?
לא מניה ולא מקציה 160437
טל,

למיטב בדיקתי והבנתי בשום מקום ב"מפת הדרכים" לא כתוב שתוכנית טנט על קרביה ועל כרעיה היא חלק ממנה (בדומה, למשל, לסעיף המוכר לרוב האנשים שחתמו אי פעם בחייהם על חוזה, שמציין ש"המבוא הוא חלק בלתי נפרד מהחוזה עצמו"). כפי שתראה בהמשך, גם לו היה דו"ח טנט חלק בלתי נפרד מ"המפה" טענת הדובר הפלסטיני מופרכת, אך ציינתי זאת כעובדה עקרונית.

ב"מפת הדרכים" יש 3 התייחסויות לתכנית טנט וכולן נמצאות בחלק שנוגע לחיסול הטרור, ריסון פעולות ישראליות חד-צדדיות נגד הטרור ושיתוף פעולה ביטחוני. "המפה" קובעת כי ביצוע תביעות ביטחוניות מסויימות ייערך ע"פ המפורט ב"דו"ח טנט":

להלן 3 ההפניות לדו"ח טנט במסמך "מפת הדרכים":
http://www.smh.com.au/articles/2003/05/01/1051382022...

1. Palestinians and Israelis resume security cooperation based on the Tenet work plan to end violence, terrorism, and incitement through restructured and effective Palestinian security services.

2.GOI takes no actions undermining trust, including deportations, attacks on civilians; confiscation and/or demolition of Palestinian homes and property, as a punitive measure or to facilitate Israeli construction; destruction of Palestinian institutions and infrastructure; and other measures specified in the Tenet Work Plan

3. Restructured/retained Palestinian security forces and IDF counterparts progressively resume security cooperation and other undertakings in implementation of the Tenet work plan, including regular senior-level meetings, with the participation of US security officials.

כפי שניתן לראות כל ההקשרים שבהם יש הפנייה לדו"ח טנט אינם נוגעים לצעדים שניתן לפרשם כקשורים בשחרור אסירים. "המפה" ספציפית לגמרי באלו עניינים יש להיעזר בפירוט שבדו"ח טנט, וגם לו היה במסמך טנט סעיף מפורש הנוגע לשחרור כל האסירים, הרי ש"מפת הדרכים" אינה מפנה לסעיף מעין זה.

ובכל זאת, הבה נעיין במסמך טנט, האם הוא קובע שיש לשחרר את כל האסירים כתביעת הפלסטינים?
כשהקשתי prisoners או inmates בסרגל הגוגל לא מצאתי את המילים הללו במסמך, ולכן נאלצתי ליתר ביטחון לקראו במלואו. מצאתי שורה אחת בכל המסמך שנוגעת לעצירים פלסטינים, הנה היא:
Israel will release all Palestinians arrested in security sweeps who have no association with terrorist activities.
תרגום לעברית: ישראל תשחרר את כל הפלסטינים שנעצרו בסריקות ביטחוניות שאין להם כל קשר לפעילויות טרור.

כלומר מדובר אך ורק בשחרור פלסטינים שנעצרו למטרות תשאול או בדיקה והתברר כי אין להם זיקה לטרור. אך בשום פנים ואופן אין מדובר בדו"ח טנט על שחרורם של טרוריסטים עם תעודות כאלה ואחרות, על מחבלים שיושבים בכלא אחרי שנשפטו, ואפילו לא על פלסטינים החשודים בקשר לפעולות טרור ועומדים לפני משפטם.

בקצרה, כפי שנכתב בכותרת הודעה, לא מניה ולא מקצתיה; למיטב הבנתי אין כל יסוד לטענת הדובר הפלסטיני ששמעת, ממש לא כצעקתה.
לא מניה ולא מקציה 160448
אכן. תודה!
תודה גם ממני 161077
העובדה שאני כמו טל ובודאי רבים אחרים לא מכירים את העובדות שהבאת (ובמיוחד הציטוט ממסמך טנט) שמפריכות את הטענה הפלשתינית הזאת באופן חד משמעי, מצביעה על מחדל הסברתי חמור של משרד החוץ.
לטעמי, תגובתך זו הייתה צריכה להתפרסם ככרוז רשמי של מדינת ישראל.

אגב, כשקראתי את הציטוט הנ"ל ממסמך טנט כשהוא בא בתוך כל יתר הנימוקים נזכרתי בסיפור על נפולאון שפנה למפקד סוללת תותחים בשאלה מדוע לא פתח באש בשעה מסויימת כפי שנצטווה.
מפקד הסוללה השיב: יש לי עשר סיבות. קודם כל אין לי ולא קבלתי בהספקה אפילו פגז אחד. דבר שני . . .
אבל כאן הפסיק אותו נפוליאון במלים: אינך צריך להמשיך. הסיבה הראשונה מספיקה. . .
לא מניה ולא מקציה 162531
" ישראל תשחרר את כל הפלסטינים שנעצרו בסריקות ביטחוניות שאין להם כל קשר לפעילויות טרור."

אם אין להם קשר לפעילות טרור, אז למה בכלל החזקנו אותם במעצר אצלנו? מה היה קורה להם אם לא היתה מפת הדרכים?
162533
חסרות עבירות שלא קשורות ישירות לפעילות טרור?
הם לא לומדים 160642
לא סתם דובר. אבו מאזן בכבודו ובעצמו אומר זאת לניוזוויק-
הם לא לומדים 160879
אחרי הכחשת השואה זה כסף קל בשבילו.
הניו יורק טיימס ימנה ''נציב תלונות ציבור'' 161083
במאמרי לעיל סיפרתי כי גלן ריינולדס, בעל הבלוג Instapundit הציע כי הני"ט ימנה "נציב תלונות ציבור" (ombudsman) שתפקידו יהיה לבדוק את ביקורת הקוראים ולוודא שהערות מוצדקות יזכו להתייחסות בעיתון.

בימים אלה הגישה את המלצותיה ועדת בדיקה שהתמנתה ע"י הני"ט בעקבות "פרשת בלייר". אחת ההמלצות העיקריות שהתקבלה היא אכן מינוי נציב תלונות ציבור. הנציב, שיקרא "עורך ציבורי" (public editor) יקבל מקום בין דפי העיתון לכתוב על בעיות בסיקורי הני"ט, ביקורתו לא תצונזר ותהיה בלתי תלויה, לדברי העיתון. העורך הציבורי יבדוק תלונות קוראים ויוודא שעורכי העיתון יידרשו אליהן, ימליץ על תיקונים ועוד.

עוד בנושא במדור Media Watch ב-PBS:
הניו יורק טיימס ימנה ''נציב תלונות ציבור'' 161087
הצעה מגוכחת ואימוץ מופרך של ההצעה. איזה אדם באמת ינשוך את היד שמאכילה אותו? באימוץ ההצעה מציעה בעצם מערכת ה - NYT הממולחת לקוראיה לקרוא את המאמרים והביקורת עליהן באותו מקום. דומה הדבר לפוליטיקאי שיצהיר שבכל יום שישי בשבוע הוא יגיד אם ביתר הימים תחמן את הציבור.
הניו יורק טיימס ימנה ''נציב תלונות ציבור'' 161097
אדם שזאת העבודה שלו.
על עיתון, כמוצר-ידע, צריכה לבוא ביקורת. היא יכולה לבוא שלושה ימים אח''כ באופן מביך, או לפני היציאה לדפוס, ולחסוך לכולם הרבה כאב ראש.

ההצעה של ריינולדס (ושל הוועדה) היא פשוט לדאוג לכך שיהיה מישהו שמרסן את העיתון מבפנים. למשל, אם הנציב ישים לב שכותב מסויים טועה ומטעה באופן עקבי, וידווח על כך בפומבי, יווצר לחץ על המערכת לרסן את אותו כותב - הוא מביך את העיתון כולו.
הניו יורק טיימס ימנה ''נציב תלונות ציבור'' 161098
כלומר, עד היום לא היו אנשים שזהו תפקידם במערכת. איכשהו זה עדיין נראה רע מדי.
טענה מעניינת של Reuters: 161144
אדם נהרג בהתפוצצות מכוניתו. שימו לב לפסקה הרביעית מהסוף:

"...החזבאללה, שביצעה מאבק גרילה, שסייע בהוצאת כוחות ישראליים מדרום לבנון, לאחר כיבוש של 22 שנה."

טענה מעניינת של Reuters: 161145
זו לא ממש דיסאינפורמציה.
כוחות ישראלים החזיקו בדרום לבנון, ובין הגורמים הרציניים לעזיבתנו היתה התעצמות החיזבאללה והטרדותיו.
מה לא נכון בזה? 161146
החזבאללה - יש כזה ארגון. נכון.

ביצע - בתור ארגון, הוא מבצע כל מני דברים. נכון.

מאבק - כארגון פרה-מיליטרי ופוליטי, הוא נאבק למען כל מני דברים וכנגד דברים אחרים. נכון.

גרילה - המאבק של החיזבאללה בצה"ל היא בשיטת הגרילה.

כדי לקצר, נעזוב את הניתוח של מלים בודדות.

סייע בהוצאת כוחות ישראליים - לא נכון. המאבק של הארגון לא "סייע" אלא היה הגורם הכי משמעותי.

לאחר כיבוש - צבא של מדינה ריבונית אחת חנה בשטחה של מדינה ריבונית אחרת, ללא הסכמת השניה או הזמנתה, אפילו בלי הזמנה תחת איומים. אפילו אם הסיבות מוצדקות, הרי זה כיבוש. נכון.

22 שנה - 1982 עד 2000 זה 18 שנה. לא נכון.

אם כך, שתי עובדות שגויות.

לכן, אתה צודק, יא מלשן.
גיבסון, ישו ואמת היסטורית 161340
הסרט החדש של מל גיבסון שמתיימר "לספר את האמת" על 12 השעות האחרונות בחייו של ישו. גיבסון שייך לכת נוצרית שמתנגדת לצו האפיפיורי שביטל את הקביעה שיהודים רצחו את ישו.

תגובה 161338

לסרט יש כנראה השפעה הרבה יותר גדולה על ההמון מאשר לידיעה חדשותי כזו או אחרת.
גיבסון, ישו ואמת היסטורית 162205
המאמר על גיבסון וסרטו (מניו יורק טיימס) ב"הארץ".
DOWDIFICATION: השמטת קטע מציטטה הגורמת לסילוף דברי מרואיין 162342
המאמר המתורגם מהני"ט על גיבסון וסרטו, שלתרגומו ב"הארץ" קישרת, מכיל הטעייה קלאסית - ציטוט חלקי מדבריו של המרואיין הגורם לסילוף משמעותי של דבריו. בלוגרים העורכים מעקבים אחר סילופים למיניהם נוהגים לקרוא לטכניקת הסילוף הזאת Dowdification, על שמה של מורין דאוד, בעלת טור בניו יורק טיימס, המרבה להשתמש בשיטה זו.

בפתח הכתבה, מצטט כתב הני"ט פרנק ריץ' תשובה שנתן גיבסון בראיון בינואר לשאלה האם הסרט עלול "להטריד יהודים". ולפי הכתבה המתורגמת ב"הארץ" ענה גיבסון כך:
"אולי. זאת לא הכוונה שלו [של הסרט]. אני חושב שכל הכוונה שלו היא לספר את האמת. כל מי שחוטא צריך לבחון את חלקו או את אשמתו."
בציטטה הזו נשמע גיבסון כטוען שהעם היהודי אשם במותו של ישו, והיהודים צריכים להתמודד עם העובדה הזאת, לבחון את חלקם ואת אשמתם. בקצרה, זה לא נשמע כל כך טוב.

בתרגום ב"הארץ" אין כל רמז לכך שהציטטה חלקית, אבל בכתבה המקורית בניו יורק טיימס מופיעות באמצע הציטוט 3 נקודות המסמנות שחלק מהציטטה חסר. ד"ר ג'ים דווילה, בעל הבלוג PaleoJudaica.com, העוסק בנושאי יהדות עתיקה, לא התעצל, חיפש את הראיון המקורי שערך בינואר עיתונאי בשם או'ריילי עם גיבסון ומצא אותו. להלן הציטטה ללא ההשמטה (החלק המושמט בסוגריים מרובעים):

O'REILLY: Is it going to upset any Jewish people?

GIBSON: It may. It's not meant to.

I think it's meant to just tell the truth. [I want to be as truthful as possible. But, when you look at the reasons behind why Christ came, why he was crucified, he died for all mankind and he suffered for all mankind, so that, really,]anybody who transgresses has to look at their own part or look at their own culpability.

תרגום חופשי לעברית:
"זאת לא כוונת הסרט. לדעתי, הכוונה היחידה שלו היא רק לספר את האמת. [אני רוצה להיות נאמן לאמת ככל שרק ניתן. אולם התשובה לשאלה מהן הסיבות להופעתו של ישו, מדוע הוא נצלב, היא, שהוא מת למען כל האנושות והוא סבל למען כל האנושות, ולכן, באמת,] כל מי שחוטא צריך לבחון את חלקו או את אשמתו."

ד"ר דווילה כותב כך:
להערכתי מה שגיבסון אמר הוא שע"פ התיאולוגיה הנוצרית ישו סבל ומת למען כל אדם ואדם, ולכן הכול אחראים במידת מה למותו, ולכן כל בן אנוש צריך להתבונן בחולשותיו שלו ולבחון את עצמו.
גם אם יש מי שמוצא פסול בתפיסה התיאולוגית הזו, הרי שהיא עומדת במרכזה של הנצרות, וגיבסון לא הפר שום כללי משחק מקובלים כשהוא השתמש בה.
ההשמטה של הקטע, שהובא כאן בסוגריים המרובעים, הביאה לכך שאצל קורא הציטטה החסרה נוצר הרושם שגיבסון מדבר לא על כלל האנושות אלא על היהודים בלבד, וכך הוענק צביון אנטישמי לדבריו.

ראו התייחסותו המלאה של ד"ר דווילה ל"דאודיפיקציה" של דברי גיבסון בבלוג שלו:
בגלל המחזור הבלתי נלאה של ידיעות בעיתונות העולם ובגלל השפעתו של הני"ט הופיעה הגירסה המקוצרת של הציטטה עם הרמיזה לאנטישמיות של גיבסון לא רק בתרגום ב"הארץ" אלא גם בכתבות שונות על גיבסון בעיתונים אחרים ובהם "גארדיאן", "סידני מורנינג הרלד", "אינטרניישנל הרלד טריביון", ולכו תדעו לאן עוד היא עלולה להתגלגל.
הקטע שהושמט, והקשר שלו למה שצוטט 163940
O'REILLY: Is it going to upset any Jewish people?

GIBSON: It may. It's not meant to.
I think it's meant to just tell the truth. I want to be as truthful as possible. But, when you look at the reasons behind why Christ came, why he was crucified, he died for all mankind and he suffered for all mankind, so that, really,anybody who transgresses has to look at their own part or look at their own culpability.

כשמורידים את הסוגריים שהוספת כדי לסמן את מה שהושמט, מתקבל הרושם שגיבסון בעצם כן מתייחס לאשמת היהודים, ורק מסווה את זה בדבורים על כלל האנושות.

-האם זה ירגיז את היהודים?
-אולי. לא זו הכוונה, הכוונה היא לספר את האמת. אני רוצה להיות נאמן לאמת ככל שניתן. אולם...<<וכאן בא הסוויץ'[שמתחיל ב"יש לבחון למה ישו בא, למה הוא נצלב"-שחצי מתקשר ליהודים, ואז ממשיך ] לכלל האנושות החוטאת, שצריכה לבחון את מעשיה>>

כלומר הוא עובר מהיהודים שאולי יתרגזו מהאמת, דרך "למה ישו נצלב", אל כלל האנושות החוטאת.

אולי אני פה רגישה יותר מדי, אבל נראה לי שהשמטת אותו חלק מדבריו לא לגמרי עיוותה אותם, אלא רק הדגישה את הפן שהוא ניסה להסוות. [לא שזה הופך את ההשמטה לבסדר.]

נ.ב. בקשר לאמת לפי גיבסון, כאן-
בפסקה החמישית, בתשובה לשאלה איך הוא יודע שכך בדיוק קרו הדברים, כשיש סתירות בין ארבעת הגוספלים, עונה גיבסון:
"רוח הקודש עבדה דרכי על הסרט הזה. אני רק כיוונתי את התנועה".
הקטע שהושמט, והקשר שלו למה שצוטט 163958
אולי אני יכול לעזור קצת: אחד מן הרעיונות המוסריים-תיאולוגיים הנוצריים הוא, שכל האנשים חוטאים מיסודם, וישוע הקריב את עצמו למען שתהיה להם, דרכו, אפשרות להוושע.

אם אני מנסה לתת למר גיבסון להנות מן הספק, אני יכול לראות בכך דחיה לגיטימית של ההאשמה על היהודים ברוח הנוצרית, ולא האשמה מובלעת של היהודים. דהיינו, ישוע נצלב לא בגלל היהודים, אלא בגלל חטאם של כל בני האדם. אמנם יש לי הסתייגויות די רציניות מכל ההגיון מאחורי הדרך המוסרית הזו, אבל זו אכן גישה מוסרית נוצרית לגיטימית.

אשר להכוונה לפי רוח הקודש, כאן מר גיבסון נשמע כמו נוצרים אוונגליקנים אמריקאים טיפוסיים, מהסוג שטוען כי התרגום של המלך ג'יימס לתנ"ך מקודש כי במתרגמים פשתה רוח הקודש.

כן, הוא נוצרי קיצוני, אבל אני לא בטוח שהוא אנטישמי.
הקטע שהושמט, והקשר שלו למה שצוטט 163970
הנקודה היתה לא האם גיבסון אנטישמי או לא. אלא האם השמטת הקטע מדבריו סילפה את כוונתו, ואם כן, עד כמה.
ואני ניסיתי להראות שאין כאן סילוף של ממש, אלא רק הדגשת משהו שאכן נמצא שם, להבנתי.

כמו כן, אני לא חושבת שמישהו טוען שגיבסון אנטישמי. החשש הוא משלהוב יצרים אצל אנשים פחות מתוחכמים ממנו, כתוצאה מצפיה בסרט.
הקטע שהושמט, והקשר שלו למה שצוטט 163983
לטעמי ההשמטה סילפה לחלוטין את כוונתו. כנראה שנצטרך להשאר חלוקים.

אנשים פחות מתוחכמים ממנו, ודאי שאינם מבינים לא ארמית ולא לטינית, ומכאן ממילא לא יוכלו להבין מה קורה בסרט.
הקטע שהושמט, והקשר שלו למה שצוטט 164000
א. מסתמן שבסופו של דבר כן יהיה תרגום כתוביות.

ב. לא חייביים להבין ארמית או לטינית כדי להיות מושפע מהצילומים הגרפיים מאוד, של העינויים והצליבה.

ג. תחשוב דרום אמריקה- מה לדעתך תהיה התגובה לסרט כזה שם?
[ואם אתה לא יודע מה לחשוב, תן לי ספר לך מה שעולה ארגנטינאי אחד סיפר לי- בבית הוריו בארגנטינה היתה משרתת נוצריה. כשהתברר לה יום אחד בשיחה איתו (כשהיה בן 9) שהמשפחה יהודיה, היא הביטה בו בתימהון, ואז העבירה יד על ראשו, לבדוק אם אין קרניים. לא, זו לא בדיחה].

ד. הליגה נגד השמצה מקבלת כבר עכשיו טלפונים ואי-מיילים אנטישמיים, על עצם זה שהם הביעו חשש ממה שהסרט עלול לגרום.
בין התגובות:
*נראה לי עצוב שאתם מנסים להשתיק את גיבסון. בין אם זה מוצא חן בעיניכם ובין אם לאו, היהודים היו מעורבים במות ישו. אנחנו לא צריכים עוד היסטוריה רוויזיוניסטית. האם לא למדתם כלום מהשואה?
*כדאי שתהיו מודאגים יותר מהתנהגות היהודים בממשל שלנו ובשווקים הפיננסיים... ותרמיות-מניות שמשווקות ע"י יהודים.
*כל האנטישמיות היא באשמת היהודים. אם תורו לבני עמכם להפסיק להיות נוכלים, לא-מוסריים, אתיאיסטים ומרקסיסטים, הסטיגמה הזאת תיעלם.
*למה אתם מודאגים מסרטו של גיבסון? מה שהוא מציג היא האמת. יהודים היו אחראים למותו של ישו. אולי כשישו יחזור כמשיח, לא תנסו שוב לעשות זאת.
הקטע שהושמט, והקשר שלו למה שצוטט 164004
א. מה, אנטישמים פרימיטיביים יודעים לקרוא?
ב. מי שמקשר את זה ישר לאשמת היהודים, היה אנטישמי מלכתחילה. מי שלא, לא ישפיע עליו.
ג. ראי ב'.
ד. יש איזושהי פעולה של הליגה נגד השמצה שאינה גורמת לתגובות כאלה? סביר להניח שרובם מתקשרים מקצועיים בנושא זה.
הקטע שהושמט, והקשר שלו למה שצוטט 164013
טוב, על טענות מעמיקות כאלה כבר באמת אין לי איך לענות.

מה שכן...
יהודים! תנוח דעתכם, כליל אומר שהכול בסדר ואין מה לדאוג!
הקטע שהושמט, והקשר שלו למה שצוטט 164014
אני לא הייתי סומך על כליל, יהודים טובים. יש הטוענים שהוא בכלל לא שומר מצוות! עוכר ישראל שכמותו.
א. 164125
אם ימנים קיצוניים מסוג מסויים יודעים לקרוא ואפילו להתחבר לאינטרנט ולהגיב בו, מה הפלא שאנטישמים פרימיטיביים יודעים לקרוא?
אופטופיק? 164124
ניסיתי, יש לי מין תחביב כזה, להחליף את המלה ''יהודי'' בכל מיני מקומות שהיא מופיעה, במלה ''שמאלני''.
אז למשל בג., אני חושב שגם איילת המטיילת טיול סהרורי, תגיב בצורה דומה למשרתת הארגנטינאית ביום בו תיתקל לראשונה בשמאלני ותיוכח שאין לו זנב וקרניים, מקסימום עיגולדים.
ואת האי.מיילים מד. ניתן לקרוא גם בוואלה.
DOWDIFICATION: השמטת קטע מציטטה הגורמת לסילוף דברי מרואיין 172757
פרנק ריץ' מתייחס שוב לנושא האנטישמיות של גיבסון אחרי שהאחרון התבטא שהוא רוצה להרוג את הכלב של ריץ':
DOWDIFICATION: השמטת קטע מציטטה הגורמת לסילוף דברי מרואיין 173076
רק את הכלב?!
כלב לא עובר ליד הקיוסק שלי 173300
אדם שרוצה לנשוך כלב,מוכר יותר טוב קישורים.
DOWDIFICATION: השמטת קטע מציטטה הגורמת לסילוף דברי מרואיין 173098
אולי זה פותר את תעלומת החתול של איזי?
DOWDIFICATION: השמטת קטע מציטטה הגורמת לסילוף דברי מרואיין 173143
שום תעלומה, פונקציית הגל שלו קרסה.
גיבסון, ישו ואמת היסטורית 195062
כך נשבור קופות עם הסרט על ישו:
איך משפיעים עדשת ''עין דג'' וכיתוב מסלף על דעת הקהל באירופה ובעולם 179123
ע"פ סקר שהתפרסם כעת 56% מהאירופים חושבים שישראל מסוכנת לשלום העולם, ונתפסת כגרועה מאירן וצפון קוריאה. אין כל פלא בכך, התקשורת האירופית דואגת ללא ליאות שזו דעת הקהל שתיווצר. הנה דוגמה אחת מתוך אינספור דוגמאות:

סוכנות הידיעות הצרפתית פרסמה ביום שבת 1.11.03 תמונה של פלסטינית בתוך הריסות ביתה בכפר חיזמה, פורשת כפיה לשמים בחוסר אונים. הכיתוב אמנם טורח לציין כי הישראלים פוצצו את ביתה כי נמצאה בו חגורת נפץ, אך המידע הזה מחוויר לעומת התמונה הדרמטית. היא לא דרמטית במקרה, היא צולמה בעדשת "עין דג" שנועדה ליצור אפקט דרמטי באמצעות עיוות המציאות (כדאי לשים לב לזרועותיה של האישה כדי להיווכח עד כמה העדשה מעוותת פרופורציות):
כשעיתונאי משתמש בעדשה מעין זו לצילום עיתונאי אין הוא הוא מנסה להציג מציאות אלא לסלף אותה, וזו הפרה של האתיקה העיתונאית. כרגיל, צלם סוכנות הידיעות הצרפתית נושא שם ערבי, אטא חוסיין.

אבל גם הכיתוב מטעה את הקורא. לקורא נדמה שמדובר באישה חפה מפשע שאין לה כל קשר לחגורת הנפץ שנמצאה, ולא מצוין שבעלה של אישה זו הסתיר את החגורה בבית מתחת למיטת בתו התינוקת. הבעל, כך מתברר, אינו איש תמים אלא איש חמאס שהתכוון לבצע פיגוע בישראל ונתפס בידי השב"כ. משקל החגורה היה 10-15 ק"ג והבית של האישה הפלסטינית נהרס אחרי שצה"ל פוצץ את חגורת הנפץ פיצוץ מבוקר. הפיצוץ גרם לקריסת הקומה הראשונה של הבית. (עכשיו תארו לעצמכם שהחגורה הייתה מתפוצצת בבית קפה ירושלמי.)
כלומר, אירוע שממחיש שוב את התיעוב שבטרור הפלסטיני ואת השימוש שהוא עושה בילדים לצרכיו (חגורת נפץ תחת מיטת תינוקת), הופך בידי סוכנות הידיעות הצרפתית, בעזרת עדשת "עין דג" וכיתוב מסלף, לעוד ידיעה על ההתאכזרות הישראלית כלפי פלסטינים. נו, פלא ש-‏56% מהאירופים חושבים שישראל היא המדינה המאיימת על שלום העולם?

נ.ב.
את תשומת ליבי לתמונה הזו ולסילופיה הסבה הודעת דואל שקיבלתי מהאתר "הונסט ריפורטינג". פרטים על הירשמות לקבלת הודעות כאלה או לדיווח על הטיות אנטי-ישראליות במדיה באתר: http://www.honestreporting.com/
הריסות ההסברה הישראלית 179790
המו"ל של העיתון ג'ואיש וויק פירסם מאמר על ליקויי וקשיי ההסברה הישראלית בארה"ב. הקושי הגדול הוא מידת ההזדהות הנמוכה של סטודנטים יהודיים עם ישראל, מסיבות שונות. ההסברה הישראלית, שנקודת הפתיחה שלה קשה (יש אומרים שהיא כמעט בלתי אפשרית), נזנחה במשך הרבה שנים (ואני קושר את זה למאמר שהבאת על הדוקטרינה הפוליטית-הסברתית של אש"פ). נראה לי שכמו בתחומים אחרים, הזלזול או ההתייחסות להרבה דברים (כמו תמיכת יהדות התפוצות) כמובן מאליו, מתגלים בסוף כהזנחה חמורה ביותר.
סקופ: HonestReporting עברו לביקורת צילום 180206
1. זאת לא עדשת עין-הדג, זו סתם עדשה רחבה בינונית. אפשר לראות שקווים ישרים במציאות נשארים ישרים, שים לב לקו של מפגש השדה החום עם הכביש מאחורי הבית ותשווה עם תמונה שצולמה בעדשת עין-הדג ‏1.

2. הטענה "כשעיתונאי משתמש בעדשה מעין זו לצילום עיתונאי אין הוא הוא מנסה להציג מציאות אלא לסלף אותה" היא מגוחכת. אחוז נכבד מהצילום העיתונאי משתמש בעדשות רחבות, תעבור למשל על צילומי העיתונות הטובים של 2003 ‏3 ותבדוק כמה מהם צולמו בעדשות רחבות.

1 תמונה שצולמה בעדשת עין-הדג
2 זוכי פרס Best of Photojournalism לשנת 2003
אלף בית של אתיקה עיתונאית 180210
אתה צודק זו אכן עדשה רחבה ולא עדשת עין דג, אולם אין זה משנה איזה סוג עדשה אופטית מייצרת את העיוות של התמונה המסוימת שהזכרתי. התמונות שאתה קישרת אליהן אינן רלוונטיות לסוג העיתונות שאני דיברתי עליו.

התמונה הראשונה היא פשוט צילום של כלב חביב,אגב, תמונה משעממת לדעתי, שהצלם ניסה להכניס בה עניין באמצעות סוג העדשה. התמונות באתר השני שקישרת אליו, מנסות ליצור ספקטל מאירועים ספורטיביים, מחיות מוזרות, מבניין מעניין וכו', הצלמים שם מחפשים מלכתחילה את המרהיב והמוזר, והגישה הזו ברורה ואינה מוסתרת מעיניו של קורא המגזין. התמונה שאני דיווחתי עליה שייכת לז'אנר אחר של עיתונות, עיתונות חדשותית, המסקרת אירועים חדשותיים בשטח(ביטחוניים, פוליטיים וכו'). עיתונות חדשותית, שאינה עיתונות בידורית, אמורה לשקף את המציאות כפי שהיא בשטח ולא לעוות אותה בשום צורה, זה אלף בית של אתיקה עיתונאית.
אלף בית של אתיקה עיתונאית 180406
1. התמונה הראשונה מדגימה את העיוותים שנוצרים בעדשת עין הדג - עיוותים שלא היו בתמונה שהבאת. HonestReporting כבר תיקנו את הטענה על עדשת עין הדג, אבל ללא כל אזכור או התנצלות, רק הכותרת נשארה.
2. התמונות באתר השני הם של זוכי פרס הצילום העיתונאי הטוב של אגודת צלמי העיתונות האמריקאים. התמונות בקטגוריות חדשות מקומיות ובין לאומיות הם צילומי חדשות במלוא מובן המילה. זאת לא עיתונות בידורית אלא מיטב הצילום העיתונאי והחדשותי של 2002.

3. אני לא מבין על איזה סילוף של המציאות אתה מדבר, האם האישה לא בוכה ? היא לא מניפה את ידיה בייאוש ? הבית לא באמת הרוס ? איזה א"ב של אתיקה עיתונאית הופר פה ?
הפרספקטיבה אמנם מוגזמת, אבל זה ברור לצופה. אף אחד לא עלול לחשוב שלפלסטיניות יש ידיים גדולות במיוחד.
אלף בית של אתיקה עיתונאית 180410
2. הדגשתי כבר בתגובתי הקודמת שזיקית על שלל צבעיה (או חיה דרקונית אחרת) מטפסת על ענף איננה חדשות במובן שאני מדבר עליהן, גם אם הצילום הזה זכה בפרס של אגודה עיתונאית. אני חושב שברור ההבדל.

3. האישה אכן פוכרת ידיה והבית הרוס, אבל השימוש בעדשה הרחבה נועד להעצים את הדרמה וללכוד את כל תשומת הלב של הקורא כדי שהתמונה תאפיל אפילו על מעט הכיתוב (המטעה כשלעצמו כפי שתארתי לעיל). אתה כנראה מבין בצילום, אך להערכתי רוב הקוראים אינם ערים לפעלול הזה.
אלף בית של אתיקה עיתונאית 180493
1. צילומי עיתונות מהמעלה הראשונה, אל תסתכל על קטגוריות הספורט, הטבע והאומנות, תסתכל בקטגוריות החדשות המקומיות והבינלאומיות.
2. במילים אחרות, אתה מוחה על כך שהצלם טוב ושסוכנות הידיעות מפיצה צילומים מעניינים שמושכים את העין. כלומר, לדעתך, א"ב של אתיקה מקצועית הם צילומים משעממים וחסרי כל יחוד ?

3. גם הביקורת על הכיתוב תחת התמונה היא קטנונית. כתוב במפורש שהחגורה נמצאה בביתה של האישה, ואין שום חשיבות היכן הוחבאה החגורה כיוון שהיא אינרטית עד להפעלת המטען.
אלף בית של אתיקה עיתונאית 180494
נו טוב, אני מניח שאתה תחזיק בדעתך, ואני בדעתי.
אלף בית של אתיקה עיתונאית 180495
לגבי השעמום - אם הבנתי ואם יורשה לי לפרש את שמעון, הוא מכוון לומר שלצילום עיתונות יש תפקיד *תיעודי*. ומתוך כך, שהם צריכים להפוך את הסובייקטיביות לזניחה ככל האפשר (עד כמה שזה קשה בצילום, באמנות ובכל אמירה בעצם). עניין השעמום לא תופס כאן - אם זה חדשותי, זה מעניין. ואם זה תיעודי, זה אמור להיות נאמן למציאות.

ידיעות חדשותיות שמביאות את המציאות בעדשה רחבה נמצאות לרוב בעיתונות הצהובה. משום מה, ההתייחסות אליהן נוטה להיות מחמירה יותר מאשר לצילומים מעוותים. הצילום נחשב לאמנות יותר מאשר הטקסט החדשותי, ואולי לכן לצילום המעוות נוטים לסלוח, "כי זו אמנות" ו"כי זה מעניין".

(כל זה, בלי אף מילה על המקרה הספציפי).
כרגיל, צלם סוכנות הידיעות הצרפתית נושא שם ערבי ... 182404
סתכלתי פעם, הסתכלתי פעמיים, הסתכלתי שלוש פעמים, 182406
ואני לא מבין מה הבעיה ששמצאת בתמונה‏1 הזו. היא נראית לי כתמונה שמשרתת את ההסברה הישראלית טוב מאלף מילים.

1 הכיתוב לתמונה: "ילדים פלשתיאנאים מסתכלים על חובש צבאי ישראלי שמטפל בילד פלשתינאי שהתמוטט בזמן ששיחק עם חבריו".
אני הבנתי את זה, ברוך? 182458
>>>"היא נראית לי כתמונה שמשרתת את ההסברה הישראלית טוב מאלף מילים".

זאת (כנראה) בדיוק הנקודה של ברוך.
אני הבנתי את זה, ברוך? 182459
אני לא יודע אם אני כן הבנתי את זה, אבל שמתי לב שבחצי השני של הכיתוב לתמונה כתוב
The United States will deduct 289.5 million dollars this year from loan guarantees currently available to Israel over disagreements over Israeli activity in Palestinian territories
איזה קשר יש לזה לתמונה? לי נראה שזה בא רק בשביל לקלקל את הרושם הטוב על החייל הישראלי שרואים בה.
אני הבנתי את זה, ברוך? 182461
אני חושב שזה הפוך, הידיעה החדשותי היא הקיזוז בערבויות שהוכרז היום. אל הידיעה צורפה תמונת אילוסטרציה שאין לה ערך חדשותי בפני עצמה.

זה נפוץ למדי בתמונות של סוכנויות הידיעות:
מסמנים תלושים 182485
אכן, התופעה של כיתובים שאינם רלוונטיים לתמונות נפוצה מאוד בקרב סוכנויות הידיעות הגדולות. עדיין שמור אצלי לינק לאחד הכיתובים השערורייתיים האלה: תצלום ממארס 2002 של "גראונד זירו", האתר שעליו עמדו פעם מגדלי התאומים. חלקו הראשון של הכיתוב מציין שעבודת פינוי ההריסות באתר נמשכת. אולם בחלקו השני נכתב כי "זכויות האדם ברחבי העולם נפגעו ברחבי העולם מאז ה-‏11 בספטמבר, שעה שארה"ב החלה את 'המלחמה בטרור"'.

אפשר כמובן, לבקר, את מדיניות ארה"ב, ולטעון שהיא לא היתה צריכה לרדוף את אל-קעידה באפגניסטן וכו', אך האם המקום לעשות זאת היא תמונה המסמלת עבור האמריקנים אבל וזיכרון על חלליהם?

זאת ועוד, הכיתוב הזה מתעלם מכך שבאתר הזה נשללה מאלפי אמריקנים זכות האדם הבסיסית ביותר, הזכות לחיות! והוא הופך את היוצרות: במקום שבו נהרגו אמריקנים מאשימים אותם בהפרת זכויות אדם.

זכורה לי ההתרעמות שהכיתוב הזה עורר ב"חוגי הבלוגים", שעליהם סיפרתי במאמר לעיל. ואכן, אחרי כמה שעות, נפל לסוכנות רויטרס האסימון והיא הסירה את החלק השני של הכיתוב.

התצלום והכיתוב המקורי בארכיון "פוטבולים ירוקים קטנים":
התופעה שבה אין קשר בין התצלומים שמפיצות סוכנויות הידיעות לבין הכיתובים היא סימפטום לתופעה רחבה יותר, שתיארתי במאמרי על ז'אן בודריאר, היתלשות המסמן מן המסומן, והיווצרות מצב שבו אנו חיים בעולם של "מסמנים תלושים". התופעה הזו כפי שאנו רואים מהדוגמה הנדונה כאן אינה מוגבלת רק לסרטוני ה-MTV, שבהם אין קשר בין תכני השיר ובין הוידיאו קליפ המוקרן על המסך ובין ויז'אל אחד למישנהו, אלא פושה בכל גזרות החיים שלנו.

חלק א' של "החיים על מפה מדומיינת", המאמר על בודריאר:
דיון 886
חלק ב' של המאמר, ובו הסבר מפורט יותר על שיבוש היחס מסמן/מסומן:
דיון 890
איך משפיעים עדשת ''עין דג'' וכיתוב מסלף על דעת הקהל באירופה ובעולם 183721
הנה עוד תמונה שאתם יכולים לדון עליה, באתר "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... . אמנם לא "עין דג", אבל צילום מגובה נמוך מאוד, כלפי מעלה. באופן מפתיע הוא גורם לילדים להראות בגובה החומה שמאחוריהם (כמו גם בעקיפין מנציח את התדמית שמדובר ב"חומה" ולא "גדר").
איך משפיעים עדשת ''עין דג'' וכיתוב מסלף על דעת הקהל באירופה ובעולם 183729
היות שהדגשת את השתדלות המדיה להציג את הגדר כחומה כדאי אולי לציין שע"פ אתר משרד החוץ רק כ-‏3% מ"הגדר" הם חומה, כל יתר 97% הם אכן גדר; בעיתונות לרוב מוצגים רק קטעי הבטון (שאמורים להגן על קטעי כביש מסוימים מפני יריות מחבלים):

Despite the many pictures being shown in the international media of a tall concrete wall, more than 97% of the planned 720 km. (480 mile) security fence will consist of a chain-link fence system. Less than 3% of the fence will be constructed of concrete. The short concrete sections are intended not only to stop terrorists from infiltrating, but also to block them from shooting at Israeli vehicles traveling on main highways
http://www.mfa.gov.il/mfa/go.asp?MFAH0o170

שאלת תם 183882
מה חשיבות ההבדל בין גדר לחומה? זו מוגנת ע"י כוחות חמושים, וזו מוגנת ע"י כוחות חמושים. זו מתיימרת שלא לאפשר מעבר אלא דרך מעברים מסודרים, וזו מתיימרת לעשות כן. השניה, אמנם, יותר יקרה ויותר מוצלחת בתפקידה, אבל אני מתקשה להבין מדוע מודגשת הנקודה הזו.
עניין של דימויים ורטוריקה 183921
זה עניין של דימויים ורטוריקה ולא בהכרח עניין של פרקטיקה. האסוציאצייה המידית כידוע היא ל''חומת ברלין'' שנתפסת בדעת הקהל העולמית כמשהו שיש לזכור לדיראון עולם (אם כי קראתי לאחרונה מאמר שמסביר כי ממשל קנדי לא התנגד באופן מעשי לבניית החומה כי הבין שהחומה היא דרכו של חרושצ'וב להימנע מעימות ישיר עם המערב באירופה. אבל נעזוב, זה ממש אוף טופיק).

כזכור, עניין ההבדל בין גדר לחומה עלה כשביקר שרון בארה''ב וביקש מבוש להימנע מהביטוי ''חומה''. ההבדל ברמת הדימויים הוא ש''חומה'' נתפסת כדבר מה של קבע ואילו ''גדר'' כמשהו זמני שאין בעיה להסירו או להעתיקו ברגע שמגיעים להסדר מדיני. ההבדל הטרמינולוגי הזה קשור כולו לחזית התקשורתית ולא לפרקטיקת המציאות בשטח או אפילו לעלויות ההקמה. בעזה היתה ויש גדר ואיש אינו מכנה אותה חומה. למיטב הבנתי, הגדר שניבנית כעת דומה לה ברובה במתכונתה, אבל כעת ככלי ניגוח תקשורתי-מדיני היא הפכה לחומה.
מהרסיך ומחריביך ממך יצאו 184185
גם ה-Jerusalem Post מצרף תמונות של אזור החומה:
אין מה לעשות, החומה מצטלמת נפלא.
איך משפיעים עדשת ''עין דג'' וכיתוב מסלף על דעת הקהל באירופה ובעולם 184485
נחום ברנע התנסח בסוף השבוע ''החומה האימתנית שמפרידה בין ירושלים לפרבריה'' (בראיון עם אבו עלא, במוסף המדיני של ידיעות אחרונות).
איך משפיעים עדשת ''עין דג'' וכיתוב מסלף על דעת הקהל באירופה ובעולם 183886
איזו תמונה, בדיוק?
איך משפיעים עדשת ''עין דג'' וכיתוב מסלף על דעת הקהל באירופה ובעולם 183897
זו שהייתה שם לפני שהחליפו לתמונה של דני גילרמן.
איך משפיעים עדשת ''עין דג'' וכיתוב מסלף על דעת הקהל באירופה ובעולם 183898
בעיתון המודפס יש את אותה התמונה ממש.
איך משפיעים עדשת ''עין דג'' וכיתוב מסלף על דעת הקהל באירופה ובעולם 184094
תסתכל בקישור של "עוד בנושא זה"

או כאן

עינו צרה 193354
וזו התמונה של מוסטפה דיראני שבחרו ב-Ynet לשים בעמוד הראשי:
מאבק הבלוגרים בניו יורק טיימס - סיבוב נוסף 207458
ב"ניו יורק טיימס" מתפרסם עמוד של תיקוני שגיאות שנפלו בכתבותיו: http://www.nytimes.com/corrections.html
אולם, הוא אינו נוהג לפרסם בעמוד זה שגיאות שנפלו במדור הדעות של העיתון (לעיתים, אם עולה הרצון מלפניהם, מתייחסים בעלי הטורים המפורסמים של המדור לשגיאותיהם במסגרת הטור שלהם). הדבר הרעים את רוברט קוקס בעל הבלוג הפוליטי The National Debate והוא פרסם עמוד שנראה בדיוק כמו עמוד תיקוני השגיאות של הני"ט, ותחת הכותרת Columnist Corrections החל לפרסם בו שגיאות שמצא בטורי הדעות: http://www.thenationaldebate.com/other/NYTCorrection...
הני"ט הגיש תביעה נגד קוקס בטענה של הפרת זכויות יוצרים ודרש שיסגור את האתר. בשלב זה התגייסו לעזרתו של קוקס בלוגרים נוספים ויצרו למעלה מ-‏10 גרסאות מראה לעמוד שפרסם קוקס. הלחץ הזה הועיל ככל הנראה, שכן, הני"ט חזר בו מתביעתו, וכתב לו כך:

"Thank you for responding to our complaint. By adding the bold-faced disclaimer at the top of the faux Columnist Corrections Page, you are no longer confusing readers and as a result of this change, we agree that the page is now a parody which is protected under the First Amendment. We are copying [ISP] Verio on this e-mail in order to inform them that we no longer have any objections to your site."
http://www.cyberjournalist.net/news/001094.php

לדברי קוקס, במכתב לעיל מודה הני"ט שהעמוד באתרו סאטירי אלא שזה היה ברור מלכתחילה - המטרה היתה להביע אי שביעות רצון ממדיניות העיתון, וברור שלא היתה לו כוונה להטעות את הקוראים כך שיחשבו שמדובר בעמוד רשמי של הני"ט. עם זאת מדגיש קוקס שלא הוא הוסיף את הדיסקליימר שהביא את הני"ט למשוך את התביעה כי אם אתרי המראה שהתגייסו לעזרתו. הני"ט כנראה מצא בכך חבל לרדת מהעץ שהשהייה על צמרתו היתה עלולה להביא לו יותר נזק מאשר תועלת.
ילד פלסטיני הרוג הוא ילד - ילד ישראלי הרוג הוא ישראלי או מתנחל 216037
להלן דוגמה לאחת ההטיות הנפוצות המעידות על העוינות כלפי ישראל של סוכנויות ידיעות כמו "רויטרס" ו"אסושייטד פרס", המופצות בכל רחבי העולם. בפעולות צה"ל נגד מחבלים נהרגים למרבה הצער גם ילדים שנקלעים לקו האש. מקרה שבו נהרג ילד פלסטיני תמיד מתפרסם בסוכנויות הידיעות בכותרת, ולרוב ידווח עליו גם בהרחבה בגוף הידיעה הראשונית (בד"כ בפסקה שבה קרוב משפחה או עובר אורח מספרים על כך). הילד הפלסטיני הופך למוקד הידיעה. לעומת זאת, הדיווח שונה לחלוטין כשמדובר בהרג ילדים ישראלים (מה עוד, שהם מטרת הפיגוע, ולא מדובר בהיקלעות שלא בטובתם לקו האש). כך לדוגמה דיווחה היום סוכנות רויטרס בידיעה היום על רצח טלי חטואל ו-‏4 בנותיה בצומת כיסופים: Gunmen Kill Settler Family of 5 During Gaza Vote לאמור, לא אישה וארבעה ילדים, אלא משפחת מתנחלים. גם בגוף הידיעה יש התייחסות לכך רק בחצי משפט: Palestinian gunmen killed five Jewish settlers – a mother and four daughters
אין שמות, אין כלום, אין התייחסות נוספת בידיעה של כ-‏400 מילה.
הידיעה ב"רויטרס":
הטייה זו ואחרות מסוגים שונים הם דבר של יום ביומו, ולרוב איני מלאה את קוראי האייל בדיווח עליהם. (מי שמתעניין ורוצה ללחום בעוינות המדיה המערבית נגד ישראל כדאי שיבקר באתר "הונסט ריפורטינג": http://www.honestreporting.com/). לעומת זאת, איני חוסך מאשתי את סיפורי ההטיות הללו ומספר לה עליהן שהן עוברות גבול חדש ומכעיסות אותי; והיום גם היא התכעסה כשקראה את נוסח הידיעה על רצח האם ו-‏4 הילדות ב"ניו יורק טיימס". שם הכותרת הייתה "5 ישראלים נהרגו בירי בעזה". היא שלחה לני"ט את המכתב הבא:

Dear Editors,
Regarding "Five Israelis Killed in Gaza Shooting ," published today, May 2, 2004 ( http://www.nytimes.com/aponline/international/AP-Gaz...), I would like to point out that the relentless bias against Israel of the world press flourishes among your pages.
In this latest Palestinian attack on Israeli civilians, the attackers killed a mother, in her seventh month of pregnancy, and her four little girls, ages 2-11.
However, your headline says "Five Israelis killed."
Compare this headline with another one, also published today in the very same "International" section of your newspaper,
"Palestinians Say Israeli Troops Killed 2, One of Them a Child"
(http://www.nytimes.com/2004/05/02/international/midd...)

I find it unacceptable that when it comes to Arab children, you seek headlines that bring attention to the death of children, but when it comes to Jewish children, you refrain from humanizing the victims.

Do dead Arab children sell more newspapers for you than dead Jewish children? Do Palestinian attacks against defenseless women and children not suit your preferred global narrative of weak and defenseless Palestinians facing Israeli aggression?

I suggest that in order to hang on to the last shreds of credibility, balance and professionalism that your paper may still possess, you might consider being consistent. Either it's "Two Palestinians Killed" and "Five Israelis Killed," or it's "Palestinians Say Israeli Troops Killed 2, One of Them a Child" and "Pregnant Israeli Mother and Her 4 Children Killed by Palestinians."

Rava Eleasari-Gelbetz
Tel Aviv

ילד פלסטיני הרוג הוא ילד - ילד ישראלי הרוג הוא ישראלי או מתנחל 216170
לא יודעת לגבי רויטרס, אבל באתר של ה-BBC בבוקר דיווחו על mother and her four children. בערב, לאחר התקיפה בעזה, זה התחלף ל-settler and her four children ונוספה פיסקה שסיפרה על הסטיקר על מכוניתה של טלי חתואל ז"ל "From here we will not move"
לא ינום ולא ישן עוכר ישראל 219919
מתחילת הפעולה ברפיח מתפרסמות אינספור ידיעות בעיתונות העולמית על המבצע. קראתי די הרבה מהן, והן ממש חוזרות על עצמן בניסוח ובזווית הראייה. 2 מאפיינים בולטים:

* בכותרת או בכותרת המשנה נוקבים במספר הפלסטינים שנהרגו עד כה:
ב-BBC, לדוגמה: 12Palestinians are killed overnight

לרוב לא מציינים שמדובר במה שהעתונות המערבית מכנה "מיליטנטים" אלא אומרים פלסטינים בלבד, ולכן על רקע התצלומים של נשים וילדים הנוטשים את בתיהם, נוצר אצל הקוראים הרושם שצה"ל הורג ומגרש בשיטתיות נשים וילדים, שהם יעד הפעולה.

* יש ניסוח חוזר על עצמו כמעט בכל הידיעות שקראתי:
ישראל פועלת למרות הזעקה הבינלאומית
In defiance of an international outcry
הניסוח הופיע לראשונה בסוכנות רויטרס והוא משכפל את עצמו שוב ושוב ומכתיב את טון הכתבות.

מתפרסמים נתונים על מספר הריסות הבתים במהלך האנתיפדה, על גינויים של סוכנויות האו"ם ו"אמנסטי אינטרנשיינל", כולל שפע נתונים שספקו לאחרונה גופים אלה על סבלות הפלסטינים במהלך שנות האנתיפדה האחרונה. כבר כמעט מובן מאליו שלא מציינים את הפגיעה בישראלים באותה תקופה, אבל אפילו את הסיבה לכניסת צה"ל לרפיח מזכירים בכתבות לכול היותר במשפט אחד של דובר צה"ל (ומי מאמין לדובר של שרון ומופז? שלא שוכחים לנקוב בשמותיהם, שכן בעיתונות המערבית הם הפכו לשמות נרדפים לרבי-טבחים.)גם לא נמסרים נתונים על הברחות הנשק בתעלות ולא מתארים את האיום הפוטנציאלי הנשקף לאזרחי ישראל מכניסה של נשק משופר לרצועה.

אבל מה כבר אפשר לצפות מעיתונות שמוכנה לטהר אפילו את קריאתו של ערפאת לפלסטינים ב-‏15 במאי "לאזור כוח ולהכות בטרור את אויביהם ואויבי אלוהים".
הנה, למשל, ההתייחסות של סוכנות AP לדבריו:
Arafat, whom Israel accuses of supporting militant groups, did not appear to be calling for new attacks on Israel. The passage in the Quran refers to the early Muslims' wars against pagans and is frequently invoked by Islamic leaders today to encourage strength in times of conflict.

כלומר, לפי AP ערפאת לא קרא לפעולות טרור נגד ישראל, אלא ניסה להרים את המורל הפלסטיני בצטטו פסוק מן הקוראן שקורא לעשות טרור ל"פגאנים". לפי AP אין לכך כל קשר או רלוונטיות לטרור בישראל שכבר גבה חיי אלף איש.
לא ינומו ולא ישנו כלבי השמירה 248378
הבלוגים כ"קבוצת ביקורת" לעיתונות, לאור פרשת "המסמכים המזויפים" (או "memogate") של "60 דקות":
טרוריסטים? מורדים? פליטים? 248661
"דיוויד שלזינגר, העורך בפועל של רויטרס, הסביר את בקשתה של הסוכנות: "לפי מדיניות העריכה שלנו, אנחנו לא משתמשים במלים שמכילות רגש לתיאור אדם כלשהו"."
""המטרה שלי היא להגן על הכתבים שלנו ולהגן על היושר העריכתי", אמר. לדבריו, צוות רויטרס בקנדה ביקש מקאנווסט להסיר את שמות כתבי רויטרס מהידיעות בעקבות ההנחיה להשתמש במלה "טרוריסט"."

יושר עריכתי? זה נראה יותר כמו הבעייה המוכרת בה כתבים ועורכים מטים ואף משמיטים דיווחים, לטובת הצד ממנו הם פוחדים יותר. הפתרון - לחץ נגדי.
Reuters Admits Appeasing Terrorists 248668
Reuters Admits Appeasing Terrorists
Reuters' global managing editor acknowledges that Arab intimidation influences his agency's news coverage.
סיקור טוב ב"הונסט ריפורטינג" לסיפור הזה עם קישורים רלבוונטיים, ובהם לניו-יורק טיימס (ב"הארץ" מובאת רק תמצית):
טרוריסטים? מורדים? פליטים? 250583
טרוריסט זו מילה שמכילה רגש? איזה, בדיוק? שנאה פתולוגית?
טרוריסטים? מורדים? פליטים? 250591
הכוונה היא שמילה זו היא בעלת צליל שלילי בשיח המקובל בעולם, בעוד שניתן היה להשתמש במילה נייטרלית יחסית כמו ''מורדים''.
הבלוגרים באוטובוס הבחירות 250421
הבלוגרים שמכסים את מערכת הבחירות בארה"ב מבריקים, מצחיקים, בד"כ מזוהים מפלגתית ותמיד מונעים מצריכת היפראקטיבית של קפה. האם הם הורסים את העיתונאות המדינית או טוענים אותה באנרגיה מחודשת?

מתיו קלאם בודק את הנושא בכתבה גדולה במגזין של הני"ט (חבל שהוא כבר ירד לארכיון אבל אני יכול לשלוח העתק למי שמעונין).

"באותה מדה שהבלוגרים יצאו מהמרכז הפוליטי, השפעתם על מערכת הבחירות הלכה וגברה - ג'יימס פ. רובין, היועץ למדיניות חוץ של ג'והן קרי, אמר: 'הם הדבר הראשון שאני קורא בבוקר והאחרון שאני קורא לפני השינה'."

ילד מזדקן 256528
תגידו, אין משהו מוזר בתמונה שב http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... ?
זה מזכיר לי דיווח בטלוויזיה הפלשתינית (נדמה לי), דיווח שלווה בצילומי שני חמושים מוכנסים לאמבולנס. במקביל דיווח החמאס שאנשיו הם שנפגעו. לשדרנית זה לא הפריע לציין שבמתקפה הישראלית נפגעו רק אזרחים. כמובן, כל מה שמגביר את המיסכנות ובמיוחד אם הוא מכשיר את הרג האוכלוסיה האחרת - הוא לגיטימי.
ילד מזדקן 256547
מה מוזר? אולי השעון של אחד האלונקאים?
ילד מזדקן 256575
מתחת לתמונה מצויין שמדובר בשני ילדים. לי נראים ילדים אלו בשנות השלושים שלהם, גם בתמונה הגדולה והברורה יותר המופיעה בעיתון עצמו.
מהרי נא, הזמיני אמבולנס. 256619
הילד בן 30, יש לו חום גבוה.
מהרי נא, הזמיני אמבולנס. 256632
(:
כתבת של ה-BBC בכתה כשערפאת המריא - מאזינים בריטיים מוחים 259686
מאזינים רבים הציפו בסוף השבוע את מערכת ה-BBC בטלפונים ומכתבים זועמים על "דיווח מוטה": כתבת של BBC סיפרה כי"בעת שהמסוק, ובו האיש הקשיש והשברירי, המריא מעל הריסות המוקטעה התחלתי לבכות".

מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, דני סימן אמר כי זו דוגמה מובהקת לחוסר האיזון של הרשת וכי "ה-BBC מעולם לא הציגה רגשות כאלה כלפי קורבנותיו של ערפאת".

לכתבה המלאה ב-Ynet:
ה-BBC שלח טרדנים לשסע נאום של מייקל האוורד 296497
ה-BBC הודה כי שלח 3 טרדנים ששיסעו נאום בחירות של מנהיג השמרנים מייקר האוורד. בין השאר הם קראו "מייקל האוורד שקרן", "אי אפשר לבטוח ב'טורים"', ו"אפשר לבטוח רק בטוני בלייר".

ה-BBC טען שזה היה תרגיל במסגרת "תכנית לגיטימית לגמרי על ההיסטוריה והאמנות של שיסוע נאומים פוליטיים?"

מובן מאליו שהמפלגה השמרנית אינה מקבלת את ההסבר, מה עוד שהמעשה הזה עומד בניגוד לקוד האתי המוצהר של ה-BBC.

הפעם ה-BBC נתפס על חם בביום אירוע חדשותי. לסיפור המלא:
השקר וההסתרה של הירושימה 321851
היום מלאו 60 שנה להטלת הפצצה האטומית על הירושימה. ביום שני, יום השנה להפצצת נגסקי, יגישו האחים העיתונאים איימי ודויד גודמן בקשה לראשי וועדת הפוליצר לבטל את הפרס שניתן לעיתון ניו יורק טיימס ולעיתונאי וויליאם לורנס על כתבותיו על הפצצה האטומית ועל הפצצת הירושימה ונגסקי.

מסתבר שבעוד שלורנס היה כתב עצמאי לכאורה של הני"ט, הוא עבד גם עבור הנשיא טרומן, מזכיר ההגנה סטימסון וגנרל גרובס, ראש פרויקט מנהטן. לורנס גויס למערך התעמולה של המימשל בפגישה סודית בה נכח גם מו"ל העיתון סולצברגר. בעוד לורנס כותב מנשרים לעיתונות בשמם של הנשיא והמזכיר, הוא כתב סדרת מאמרים בשבח הפצצה. הוא יצא נגד הטוענים לנזקים מקרינה רדיואקטיבית, למרות שהצבא ידע על נזקים כאלה וגם לורנס ידע זאת. הוא היה העתונאי היחידי שקיבל מושב באחד המטוסים שיצאו להפציץ את הירושימה וכתבותיו האוהדות והשקריות היו היחידות שאושרו על ידי הצנזורה הצבאית (בעוד שכתבות אחרות של עתונאים שנכחו בשטח, כמו של חתן הפוליצר ג'ורג' וולר, נאסרו לפירסום). הכתבה הראשונה שיצאה מהירושימה פורסמה בלונדון ע"י עיתונאי אוסטרלי שתיאר את מותם המזוויע של פגועי קרינה. בתגובה לורנס פרסם סידרת כתבות האומרת שאין כל נזקים מקרינה רדיואקטיבית.

כתבה בבלטמור סאן:

השקר וההסתרה של הירושימה 321885
עוד על לורנס http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... (והכתבה שהוא מתיחס אליה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... )
השקר וההסתרה של הירושימה 321922
"באחד המטוסים שיצאו להפציץ את הירושימה".
כמה היו?
The Second Draft 329765
הוא אתר חדש,שהוקם ע"י פרופ' ריצ'רד לנדס מאוני' בוסטון, ע"מ לבחון את הבעיות החמורות של העיתונאות המודרנית. החקירה הראשונה נקראת "פאליווד", והיא מראה איך הפלסטינים מביימים צילומי קרבות ונפגעים למען רשתות טלויזיה זרות.
כאן http://www.seconddraft.org/movies.php יש קטע של 18 דקות שקשור לאירועים בצומת נצרים בתחילת האינתיפדה, ובג'נין במבצע חומת מגן. לראות ולצחוק. או לבכות.
האתר מביא גם את החומר הלא-ערוך המלא, למי שממש רוצה להתעמק.
The Second Draft 329866
אחלה! אבל...

החשד הראשוני שלי, שבעצם לא מדובר על אירגון שנלחם למען אמת בפירסום, אלא באירגון פרו-ישראלי כלשהו (חשד שהתבסס על שני דברים: שהעבודה היחידה שהם עשו עסקה באינתיפדה, ובזה שהקריין ידע לבטא "נצרים") התברר כנכון. הם כותבים שם:
We do not think people should ignore what we have to say because we are Jewish or Israeli or defending Israel or Zionism. Everyone should listen,
[...]

אז אני לא מתעלם (הרי גם אני יהודי,ישראלי ותומך בציונות), אבל אני ארגיש יותר טוב אם יתברר שהם גם חושפים הטיות גם בעניינים אחרים ולא רק מנתחים את הרמאויות של הפלסטינים.
The Second Draft 329900
כאמור, זה אתר חדש, ולכן אולי "פאליווד" הוא לא העבודה היחידה אלא העבודה הראשונה.
יש גם סיכוי טוב שמעבר ליהדותם וציונותם, היה להם גם יותר קל להשיג חומר מישראל כי זה האזור המכוסה ביותר בעולם מבחינה עיתונאית.

נחכה ונראה?
The Second Draft 329904
מה פתאום לחכות? בואי נכתוש אותם על חוסר אוביקטיביות *עכשיו*:)
תמונה אחת משקרת יותר מאלף מילים 402609
מקבץ של תמונות מרוטשות או מבוימות שפרסמו כלי תקשורות עולמיים במהלך מלחמת לבנון השנייה:
כמות קטנה של מלח לא הזיקה אף פעם 402615
שמעון,

בכל זאת הדבר מעורר תמיהה אם אכן מדובר בשקר סיסטמטי או בדבר מה שונה במקצת. האם זה שהצלם שילש את החלק העליון של העשן משנה את העובדה שכן עולה עשן רב מהפפצת בירות? האם בגלל שאותה אישה הצטלמה פעמיים ליד בתים הרוסים לא אומר ששני בתים כן נהרסו בהפצצה? האם הוספה של בובה משנה את העובדה שהבתים כן נהרסו בהפצצה?

אני מבין את הצורך של העיתונות להגזמה דרמטית ולהאדרה עצמית, למלחמה התיקשורתית על דעת הקהך, וכמובן לצורך שלנו לעמוד על המישמר כנגד המניפולציות של התיקשורת. אבל האם הבלוגר עצמו לא מגזים בדרמטיות קולו של הקריין, תחת הכותרת הסנצציונית של חשיפת שקרים? האם לא תישאר עם תמונות של הרס (חוץ השריפה באתר הפסולת) אם תמחוק מהן את הדובי והסטטיסטים המבוימים?

לעומת זאת, מי שזוכר במלחמת לבנון הראשונה נחשפו מניפולציות בוטות בהן צילמו את אותו בניין מופצץ מכמה זויות כאילו מדובר היה בבנינים שונים.

זאת אומרת, האם אפשר לשאול במקביל מהו האינטרס הנגדי להציג את התמונות האלו כשקרים גמורים, והאם יש ממצאים המראים שקרים תקשורתיים בוטים ומרושעים יותר?
כמות קטנה של מלח לא הזיקה אף פעם 402626
אכן קמצוץ מלח אף פעם לא מזיק (מה בעצם מקור מטבע הלשון הזה? הרי המלח נועד לתבל את התבשיל ולסייע בבליעתו, בפרט אם הוא מפוקפק). עם זאת, אני לא ממהר להבין את "הצורך של העיתונות להגזמה דרמטית ולהאדרה עצמית", בפרט שמדובר בעיתונים כמו הני"ט המתגדר בהצגת העובדות לאשורן.

אין עוררין על כך שהבתים ההרוסים הם אכן בתים הרוסים, אבל הדובי, המיקי מאוס והסטטיסטים נועדו לשתי תכליות משלימות: א. האחת פניה מובהקת לרגש של דעת הקהל המערבית. לאמור, הפגיעה היא בבני אדם אוכלי מקדונלדס ומחבקי מיקי מאוס, חפצי שלום, כמוך אדוני המערבי, והסתרת העובדה שמדובר בציבור מוסת, שוחר מלחמת דת פנאטית ובלתי מתפשרת שיעדה הסופי חיסול מדינת ישראל, שרק אתמול יצא לרחובות לרקוד ולחלק סוכריות מרגע שנודע שנחטפו חיילי צה"ל ונורו קטיושות על צפון ישראל. ב. הצגת מטרת התקיפה כמכוונת לאוכלוסיה אזרחית בלבד, והסתרת העובדה, שעיי החורבות מכילים גם את תשתיות הטרור - מפקדות חיזבאללה אמל"ח וכו'.

כידוע לך, בתפיסת האשמה בתרבות המערבית, יש משמעות רבה לכוונה - יש הבדל בין רצח בשוגג לבין רצח בדם קר, בין רצח בכוונה תחילה ושלא בכוונה תחילה וכו'. התמונות המסלפות נועדו להציג את ישראל כמדינה ברברית ולא כמתגוננת מפני מתקפות זדון שמקורן באידיאולוגיה רצחנית, והסילוף הזה הוא מכריע מבחינת דעת הקהל בעולם.
כמות קטנה של מלח לא הזיקה אף פעם 402676
אפשר לומר שסביר להניח שהקהל שקורא את הני"ט יודע כמה מלח יש להוסיף לסיסמא של העיתון, וד"ל. בנוסף, נראה לי שקצת ששתי הפסקאות האחרונות שלך מעמיסות יותר מדי על המיקי מאוס הזה. לסיום, הנה שלושה לינקים לני"ט:

1. לפני שבועיים היתה כתבה מצולמת במגזין הני"ט של ילדים ישראלים ולבנוניים במקלטים. אחת התמונות הראתה ילדה בת 10-11 לבושה בפיז'מה ישנה במיטה מתקפלת במיקלט בחיפה. תמונה אחרת הראתה ילדה לבנונית בת כשנתיים יושבת לבד בחניון תת קרקעי. גם בתמונות האלו יש סממנים של ביום, אבל מטרת הכתבה היתה להעביר מסר מאד מסוים. (לצערי הכתבה עברה לארכיון וכששלפתי אותה יצא קובץ PDF בשחור לבן).

2. לכתבה הזו שכותרת "ישראל מחפשת רמז לניצחון"
מצורפת מצגת אינטראקטיבית שמתארת את הערים והמקומות שנפגעו בלבנון ובישראל וההרוגים הישראלים והלבנונים, לאורך ימי הלחימה.
3. הכתבה האחרונה קשורה ישירות להערות האחרונות שלך, וכותרתה "המלחמה האחרת של החיזבאללה." היא נפתחת בתאור של מערכון ששודר בתחילת הקיץ בתוכנית סאטירה לבנונית פופולרית. בראיון על נסאראללה הוא נשאל אם החיזבאללה ימסור את נשקם. נסאראללה משיב בחיוב אבל יש לו כמה תנאים. ישנה אישה אחת באוסטרליה שיש לה בעיות עם שכניה היהודיים. יש אופה בארה"ב שיהודים רוצים לקנות את המאפייה שלו. חיצי הסאטירה ברורים, תמיד החיזבאללה ימציא סיבות. הכתב, ניל יאנג, טוען שלמעשה השיעים הרדיקלים שואפים לחסל את לבנון החדשה, והרבה לבנונים רואים בחטיפת החיילים חלק מהנסיון להישתלט על המדינה ולהציג את הממשלה כחסרת אונים וללא שליטה על ענינים עקרוניים כמו הכרזת מלחמה. מייד לאחר שהמערכון הנ"ל הוצג, תומכי החיזבאללה הזועמים חסמו את הכביש לנמל התעופה של ביירות בצמיגים בוערים (גם הם יכולים לסגור את המדינה), וצעדו לשכונות הדרוזיות, סוניות ונוצריות של ביירות והתנגשו על משטרה והתושבים. החיזבאלה הגן על המפגינים שזעמו על הלעג לשייח.

כמות קטנה של מלח לא הזיקה אף פעם 402877
האם זה שהפוטושופינג כלל בניין, מטוס, להבות, אשה, ומיקי מאוס באותה תמונה משנה את העובדה שכל אלה הופיעו אי שם, אי פעם, בלבנון?
כמות קטנה של מלח לא הזיקה אף פעם 402917
רק חצי קשור:
ֿ"אילו ה-bbc היה מדווח על אירועים בבריטניה כמו שהוא דיווח על המלחמה בצפון"
העורך הכלכלי פול קרוגמן שכח לחלק ב-‏10 485069
ובכך הסיק שתוכניתו של בוש לעידוד יצירת מקומות עבודה במשק "עולה 40,000$ למשרה שזה יותר מהשכר שבמשרה".
האם הפרופ' לכלכלה שכח לחלק את סך עלויות התוכנית ב-‏10, כדי להתחשב בתקציב ה-‏10 שנתי שלה? או שמא הוא סומך על בורות קוראיו והיעדר בוגר סמסטר א' כלכלה בקרבם?
כך או כך, NYT לא שווה את שטח הדיסק עליו הוא כתוב.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים