הממשלה אישרה את תוכנית ההזנה בבתי הספר 2038
הממשלה אישרה הבוקר (א') תוכנית לספק ארוחות חמות לכ-‏150 אלף תלמידים.

כ-‏154 אלף תלמידים בבתי ספר שבהם מתקיים יום לימודים ארוך יקבלו ארוחת צהריים חמה. מדובר בבתי ספר הנמצאים בפריפריה ובשכונות מצוקה במרכז הארץ, בעיקר בתי ספר יסודיים וגני ילדים. עלות התוכנית - 180 מיליון ש"ח - תמומן בחצייה מתשלומי הורים ותקציבי הרשויות המקומיות, והמחצית השנייה תתחלק שווה בשווה בין הממשלה לבין קרן סאקט"א־רש"י.

התוכנית מבוססת על הצעת חוק של ח"כ רוחמה אברהם, אותה יזמה לבקשת מפלגתה. הצעת החוק של ח"כ אברהם עברה בכנסת בקריאה טרומית.

חוק ההזנה שיזמה ח"כ אברהם שונה מחוק דומה שיזמו ח"כ יולי תמיר (עבודה) ואתי ליבני (שינוי), שלא זכה לתמיכה ממשלתית. תמיר וליבני, יחד עם עמותת "ידיד", הציעו שכל הילדים במערכת החינוך יזכו לארוחה חמה במסגרת לימודיהם. עלות הפעלת החוק הזה מוערכת בכ-‏1.5 מיליארד שקל, שמתוכם כחמישית תגויס מתקציבי הממשלה, והיתרה מתשלומי הורים פרוגרסיביים ומתרומות. המשנה למנכ"ל "ידיד" רן מלמד אמר: "במקום תוכנית אוניברסלית, שבה כל תלמיד בית ספר יקבל ארוחה חמה, הולכים על תוכנית לילדים בשכונות מצוקה שרק תעמיק את הפערים החברתיים ותצמיד תוויות לילדים עניים".

יו"ר הסוכנות סליי מרידור קרא לממשלה להימנע מהחלטה על קבלת כסף מיהודי התפוצות כדי להאכיל ילדים בישראל: "מפעל ההזנה צריך להיות ממומן על ידי ישראלים. הצגת ישראל ברחבי העולם כמדינה פושטת יד שאינה יכולה להאכיל את אזרחיה תהיה מבישה ומזיקה".

ח"כ אברהם בירכה על אישור החוק, המבוסס על הצעתה. אברהם אמרה בתגובה לדברי מרידור: "הדאגה האמיתית שלנו היא לתת תקווה לילדי ישראל ולא לתדמיתה הפגועה של הסוכנות שמתקשה בגיוס כספים וחרדה למקורות המימון להחזקת המנגנון המנופח שלה. תדמית הסוכנות שבעייתית ממילא איננה הבעיה כאן... הצעת החוק שלי מדברת על הקמת קרן, בין אם יהיה יהודי מניו־יורק או תושב הרצליה, על ידי כל מי שמעוניין לתרום למטרה. כל אזרח באשר הוא יוכל לתרום לקרן. אינני רואה שום בעיה בכך שארגונים יהודים תורמים ממילא לפרויקטים כאלה ואחרים, כמו הזנת ילדים. חשוב שזה יעשה בצורה ישירה ולא יעבור דרך גורם ביניים שהוא הסוכנות".
קישורים
Ynet
הארץ
מעריב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

כל הכבוד 237456
עדיף שהתוכנית תעמיק את הפערים ותסכן את תדמית הסוכנות, אם זה מה שצריך כדי שהילדים יקבלו ארוחה חמה.
כל הכבוד 237474
אותו רבע (45 מליון ש"ח לשנה) שאמור להיות ממומן מתקציבי הרשויות המקומיות - האם מדובר על אותן רשויות שכבר שנה לא יכולות לשלם משכורות?
כל הכבוד 237500
הן יכולות, הן רק לא רוצות. מתן התקציבים מותנה בצעדי התייעלות, והתייעלות היא בד אדום בפניהם של אלה שעשו קריירה פוליטית מנפוטיזם, פרוטקציה וניהול כושל.
כל הכבוד 237504
זאת פרודיה, או שאתה רציני?
כל הכבוד 237506
משהו לא נכון במה שתיארתי?

זאת גירסת משרד הפנים, ועל מידת היעילות של העיריות יש לי ידע עגום מכלי ראשון. אשמח אם תתקן אותי.

(אין כאן הבעת דעה נחרצת אם הסנקציות של משרד הפנים מוצדקות, שכן הפרטים אינם ידועים לי)
כל הכבוד 237511
כן, משהו לא נכון במה שתיארת.

1. לא בכל העיריות יש נפוטיזם, פרוטקציה (בממדים חריגים) וניהול כושל. זה מסוג ההשמצות של חסידי השוק החופשי, שהאמת - די נמאס לשמוע. אלו חוליים של ארגונים שקיימים תמיד, במידות שונות. עד היום לא ראיתי אינדיקציות לכך שזה מקור הבעיות של העיריות. לעומת זאת, כן ראיתי שמענקי האיזון מקוצצים כבר שנים, בעוד שיותר משימות רווחה מוטלות על עיריות.
2. אני חושב שמספר העיריות שבקשיים תקציביים חמורים כבר הרבה שנים, יכול ללמד אותנו שהבעיה היא מבנית.
3. אני לא יכול שלא לגחך כשזה בא ממר הגינות במשרד הפנים, שיושב בממשלה שחרתה על דגלה נפוטיזם (לבניו של רה"מ), פרוטקציה (לבעלי ההון), וניהול כושל (צריך להרחיב?).
כל הכבוד 237516
1. טוב, הנסיון שלי הוא אנקדוטלי בעיקרו ואין לי נתונים אמיתיים, כך שאני פתוח לשכנוע, אם למישהו יש מידע של ממש. אתה צודק, כמובן, שחוליים ארגוניים קיימים תמיד, השאלה היא שאלת מינון, ולעניות דעתי החולי המקומי הוא בדרגה שמזמן היה צריך לאשפז אותו בטיפול נמרץ. אל תספר לי (בבקשה!) שההתנגדות של ראשי הערים והמועצות המקומיות לאיחוד רשויות היתה עניינית, אל תגיד לי (אנא!) שהעיריות מנוהלות כשהיעילות היא לנגד עיני המנהלים, ואל תאמר לי (במטותא!) שפרנסי הערים אינם מסתמכים על כך שהאוצר ימלא, בסוף, את קופתם הנקובה, אחרת... אחרת מה? אה, אחרת לא יהיה כסף למשכורות.

2. הבעיה היא מבנית, ללא ספק: כאשר אין אחריות אישית על חריגה מתקציב, ויש לחצים מקומיים לחרוג ממנו ע"י משרות מיותרות, משכורות מגוחכות לכל מיני יועצים, אי הקפדה על תשלום ארנונה וכיוצא באלה רעות חולות, צריך להיות מלאך כדי לא להכנס לגרעונות ענק. הבעיה היא שהמלאכים עסוקים בדברים אחרים ולא מתמודדים על ראשות העיר. צר לי אם אני נשמע כמו חסיד שוטה של שוק חופשי (עד היום עוד לא האשימו אותי שאני חסיד), אבל העיריות הן בעיני דוגמא עצובה למה קורה בקצה השני של הסקאלה.

3. זה לגמרי לא לעניין. נניח שכל מה שאתה מונה אמת ויציב. האם פירוש הדבר שיש לאפשר ניהול כושל בשלטון המקומי?
כל הכבוד 237525
1. אני לא אספר לך את הדברים האלה. עדיין, אלו הן אנקדוטות שמשמשות את שליחי הממשלה לדמגוגיה. זה די דומה לטענה שקיצוץ מספר השרים במממשלה וההוצאות עליהם היה פותר את הגרעון בתקציב המדינה. עד היום, אף אחד לא הראה שהגרעונות האדירים ברשויות נוצרו בגלל החוליים שציינת. למען האמת, לא מזמן התפרסם ב"הארץ" מחקר שטען את הטענה ההפוכה (אבל אני לא יודע כיצד למצוא אותו).

2. גם אני חושב שיש כאן בעיה, אבל אין טעם להאשים רק את העיריות. מעמד העיריות בישראל מוזר מאוד. מצד אחד, הן משמשות כ"סניפים" של השלטון המרכזי לעניינים רבים (כמו רווחה, חינוך, תחבורה וכולי), מצד שני, יש להן אוטונומיה ניהולית. אני מסכים שיש טעם בשינוי מבנה השלטון המקומי.

3. לא, זה סתם נחמד.
בנוגע לעיריות 237783
בעיה מאוד גדולה שישנה לרשויות מקומיות היא המחסור בקרקע לצרכי תעשייה. אין לי כאן פרטים מלאים על העניין, אך אפשרי כי ידוע לך על היחס שבין כמות הקרקע ברשויות "עניות" לבין הקרקע ברשויות "עשירות". לרוב הדבר נראה כטריויאלי, כי תושבי הרשויות העניות יעברו מיד מהאזורים הצפופים ולאט לאט העניין יתאזן בחישובי יחס אוכלוסיה\שטח, לא?
לא כל-כך. המחסור בקרקע פוגע בדרך הטובה ביותר של רשויות להגדיל הכנסות - עידוד הקמת תעשייה. כאשר ראש עיריית שדרות נדרש לתרגילים הנדסיים מורכבים למדי לכל מפעל שאיש עסקים רוצה להקים, היכולת שלו להגדיל את ההכנסות מארנונה היא זעומה. הוא נאלץ, במקום זאת, לייעל עוד יותר את המנגנון שלו (כשהוא פוגע, מן הסתם בשירותים החברתיים) ובכך לפגוע ביכולת התושבים בטווח הארוך להגדיל הכנסה, שכן הם ירכשו פחות חינוך ומשכורותיהם יקטנו עם הזמן. הדבר מוביל לירידה נוספת בהכנסות ממסים, וכו' וכו'.

אני אברר יותר פרטים על כך, אך אני יודע על מהלך משותף של כעשרות רשויות מקומיות שדורש יתר תשומת לב בהקצאת קרקעות. הפנייה לבג"ץ צריכה להיות איפהשהוא.

כמובן שהבעיה המבנית מחריפה את המשבר, אבל חשוב שנראה לא רק איך מאזנים את התקציב לעוד שנה שנתיים, אלא מבטלים את הגורמים שמראש הפריעו לנו לשמור על תקציב מאוזן.
בנוגע לעיריות 237821
"הוא נאלץ, במקום זאת, לייעל עוד יותר את המנגנון שלו (כשהוא פוגע, מן הסתם בשירותים החברתיים)".

מתי "יעול" הפכה מילה נרדפת ל-"הורדת תכולות"?
בנוגע לעיריות 240772
נכלל גם הורדת משרות מיותרות וגם הורדת משרות שאכן משרתות משיהו מלבד המחיזקים את אותם מישרות ואלו שמינו אותן לכך.

אני יודע שיש הפרדה בין יעילות כלומר עשייה במינימום ותוך חסכוניות ובין אפקטיביות,כלומר הגשמת המטרה (דבר שלפעמים הוא מאוד לא חסכוני)
הערה של נודניק 240781
ב''אייל'' מקובל לכתוב ב''כותרת'' את הכותרת, וב''שם'' את השם (או הכינוי).
בנוגע לעיריות 237833
אחכה לשמוע עוד פרטים, לא מכיר את הבעיה הספציפית שתיארת. את הגורמים לתקציב לא מאוזן קל מאד לבטל: אחריות אישית של ראש העיר או המועצה לכיסוי גרעונות (כמו הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל).
בנוגע לעיריות 237840
"מן הידועות‏1" שעיריית נס-ציונה במצב תקציבי טוב יחסית בזכות הארנונה מ"קריית וייצמן" המכילה הרבה תעשיות עתירות ידע (האי טעק )בעוד שעירית רחובות מנסה להכריח מוסדות בתחומה (כמו מכון וייצמן, בי"ח קפלן והפקולטה לחקלאות) לוותר על הפטור שלהם מארנונות. באופן דומה "בילו סנטר" נמצא בתחומי קרית עקרון והארנונות משם מסייעות הרבה לאיזון תקציבי של המועצה.

1 הומאז לעוזי ו.
בנוגע לעיריות 237843
יונתן לא דיבר על פטור מארנונה שניתן לכל מיני גופים, אלא על בעיית קרקעות לתעשיה. לא ברור לי מה פירוש המשפט "עירית רחובות מנסה להכריח מוסדות בתחומה (כמו מכון וייצמן, בי"ח קפלן והפקולטה לחקלאות) לוותר על הפטור שלהם מארנונות". מי נתן את הפטור? למה? מה פירוש "מנסה להכריח" והעיקר: האם זאת בעיה ארצית של יותר מדי נהנים מפטורים, ובידי מי המפתח לשינוי המצב?
בנוגע לעיריות 237845
צדיק כתמר 237849
חבל לפספס את הפנינים שבכתבות האלה. המועצה האזורית "תמר" (ששה יישובים, 1500 תושבים) כוללת את שטחי הענק של מלונות ים-המלח, ולכן ההכנסות השנתיות שלה מארנונה מגיעות ל- 50,000 ש"ח לתושב. בערים הסמוכות ערד ודימונה ההכנסה הממוצעת לנפש מארנונה היא כ- 2.5% מזה.

ראשי הערים מציעים לפרק את המועצה (ולחלק מן הסתם את הכנסות הארנונה בין כל תושבי האזור).

שואל ראש המועצה, שירש את הגרסה המודרנית של מכרות המלך שלמה: "למה המדינה צריכה להעניש ניהול טוב ולעודד ניהול כושל?"
בנוגע לעיריות 237852
קראתי. תודה.

בעיקרון, כל מה שיפגע בקיבוץ עין-גדי מקובל עלי, אבל מה שהבאת הם מאמרים פובליציסטיים ולא נתונים. על פניו נראה שאת "משאבי הטבע" של המועצה האזורית תמר באמת נכון לחלק בין היישובים בסביבה, ואולי גם לקריית שמונה יש קייס למרות שמביקורי באיזור לא התרשמתי שמה שחסר שם הוא דווקא קרקע. האם זאת *ה*בעיה הארצית שבגללה 71% מהרשויות נמצאות בגרעון?
בנוגע לעיריות 237856
כשאתה כותב שמה שהבאתי הם מאמרים פובליציסטיים ולא נתונים, אתה מתכוון שזה בניגוד לטענה המגובה היטב שמצב העיריות הוא תוצאה של "נפוטיזם, פרוטקציה וניהול כושל", כן?

אני חושב שהבעיה הארצית היא אי-התאמה בין הדרישות של השלטון המרכזי מהרשויות המקומיות מול המשאבים שעומדים לרשותן. אין לי, לצערי, את הכלים לנתח את החלקים השונים שהבעיה הזאת מורכבת מהם.
בנוגע לעיריות 237860
טושה. אלא שאני הצהרתי בפה מלא (בניגוד למה שלימדתני אימי) שאין בידי נתונים אלא התרשמות אישית מוטה ובלתי מחייבת, בעוד אתה אמרת "לא מזמן התפרסם ב"הארץ" מחקר שטען את הטענה ההפוכה". מחקר אולי התפרסם, אבל מראי המקום שהבאת פספסו אותו.

בטרם ניגרר למחוזות הקטנוניות, אין לי שום דבר נגד פובליציסטיקה, בתנאי שתוחמים אותה למה שהיא: הבעת דעות. שני הלינקים שלך נוקטים עמדה חד-צדדית, בלי לשלם אפילו את מס השפתיים ההכרחי להבעת העמדה של הצד השני (מלבד הציטוט המגוחך של ראש מועצת תמר) - אם יש כזאת.

לשם איזון, עוד עדות אנקדוטלית: ידוע לי על בעל עסק בינוני בעיר במרכז הארץ שהמדיניות העיסקית שלו היא לא לשלם ארנונה. פעם בכמה שנים, כשהחוב תופח לרבבות שקלים רבות ותבת הדואר שלו סתומה מרוב "הודעה אחרונה לפני עיקול - רא הוזהרת", "הודעה אחרונה בהחלט לפני עיקול - לא תינתן אזהרה נוספת" ו"הודעה מה-זאת-אחרונה לפני עיקול - תחזיק אותנו" הוא מטריח את עצמו לעיריה ושם ממש מאושרים לגבות ממנו כמחצית הסכום - על ריבית והצמדה אפילו לא מעיזים לדבר - שכן קופת העיריה המדולדלת מקבלת זריקת מזומנים נאה של כמה עשרות אלפי שקל במכה אחת.
בנוגע לעיריות 237906
האמת, אני לא ממש רואה את המאמרים שהבאתי כפובלציסטיקה. המאמרים האלה מתארים עובדות הניתנות לבדיקה די פשוטה. הם לא טוענים שזהו הגורם היחיד לגרעונות העיריות הללו.

במסגרת עבודתי, יצא לי לפני כמה שנים להסתובב די הרבה בין עיריות, גם בעיירות פיתוח, כך שגם אני יכול להביא די הרבה עדויות אנקדוטליות. למשל, אני לא יודע כמה פעמים יצא לך להיות באופקים בשנים האחרונות, אבל אם נראה לך שאפשר להוציא שם עוד ארנונה מהתושבים או מהעסקים (חה) שיש שם, או שהשחיתות חוגגת במועצה ובמתנ''ס, אני חושש שאתה די טועה. אולי אתה מתכוון לגבות יותר ארנונה מתושבי שכונת הקרוונים המלאה באתיופים שהצמידו לעיירה יום אחד (כנראה על בסיס העבודה הרבה שחשבו שהאתיופים יוכלו למצוא בעיירה), אבל אני קצת סקפטי.
בנוגע לעיריות 237918
בלי להכיר את המצב באופקים, אני מוכן להתערב שיש שם בעיריה אבטלה סמויה. זה לא אומר, כמובן, שלא מגיעה לעיירות הפיתוח עזרה ממשלתית, אבל באין אפשרות להפעיל סנקציות אחרות עיכוב העברת תקציבים הוא כמעט הכלי היחיד לאיזון הלחצים המקומיים שדוחפים בכיוון הגדלת אי היעילות. זה ידוע בתור החוק השני של הלוקלודינמיקה - חוק עתיק שהמצאתי כרגע‏1.

המאמרים שהבאת מביאים, בעיקר, את הסיפור של המועצה האזורית תמר (וגם זאת מפי השכנים שלה), אבל אי אפשר ללמוד מהם באיזו מידה מדובר על תופעה כללית.
______________
1- אני מניח שהאברסיה שלי מעניינים לוקליים מובנת מאליה
בנוגע לעיריות 237922
אני לא יודע אם יש בעיריית אופקים אבטלה סמויה (לא נראה לי, אבל לא יצא לי להכיר את כל העובדים), אבל אני לא מבין את השייכות לעניין שלפנינו. הגרעונות העצומים של העיריות לא נוצרו מאבטלה סמויה. אם הממשלה רוצה לאזן את הלחצים המקומיים, שתמצא דרך לעשות זאת. לממשלה יש סמכויות אדירות, החל מחקיקה ועד מינוי ועדה קרואה. היא לא יכולה לעשות זאת ע''י זה שהיא מביאה את העיריות למצב של אי-תשלום משכורות לעובדיהן.

אני מצאתי את התופעה בכמה וכמה עיריות (המקרה בולט והמכוער ביותר שראיתי הוא קריית-מלכי ובאר-טוביה). וכמו שכתבתי כבר, אני לא תולה את הגרעונות בבעיה הזאת דווקא, אלא במכלול בעיות מבניות.
בנוגע לעיריות 237923
אוקיי, אני מקבל את דבריך, כי ניכר שאתה יודע על הנושא יותר ממני. שינוי חקיקה בכיוון של יותר אחריות אישית של פרנסי העיר נראה לי צעד נכון.
יש! 237924
יש! 238885
עוד אנקדוטה: אתמול, ב"בולדוג"‏1: סגן ראש עיריית לוד, אמיל חדד שמו, חייב 285,000 ש"ח ארנונה.

מרוב אנקדוטות אני מתחיל לחשוב שכן מתחילים לראות את היער.
____________
1- תוכנית בהחלט לא מומלצת לכל מי ששנת הלילה יקרה לו.
יש! 238934
אני מצטער, אבל הגעת מאוחר מדי. הדיון הזה כבר הסתיים.
שיט! 238938
כידוע, דיונים באייל לעולם אינם מסתיימים. כמו לויתנים, כשהם נעלמים מעל פני המים צריך רק להתאזר במעט סבלנות והם שבים ומופיעים במלוא הדרם.

אני ממתין לסבב הבא.
שיט! 268639
צר לי עליך, אחי יהונתן, אבל אינני יכול שלא להביא את הלינק הזה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3017123,00.h...

כמו שכבר אמרת: אני לא יודע להפסיד בכבוד. זה פשוט משום שאין לי מספיק נסיון.
שיט! 268654
לטובת קוראינו בחו"ל, וגם בקישור הזה אומרים את הדברים מיד בהתחלה:

"המבקר: הרשויות אחראיות למשבר
בתקציבן; על מש' הפנים להגביר הפיקוח
מבקר המדינה קבע כי המשבר בתקציב השלטון המקומי נובע בעיקר בגלל הוצאותיהן הלא מבוקרות של הרשויות על משכורות ולא בשל הקיצוץ בתקציבי מענקי האיזון של משרד הפנים; נקבע כי המשרד כשל בפיקוח על הוצאות השכר

מבקר המדינה גולדברג. "על משרד הפנים לעשות בדק בית יסודי בתחום ניהול כוח האדם ברשויות המקומיות והפיקוח עליו"
משבר התקציב של השלטון המקומי, שהתבטא השנה בגירעונות כבדים של עשרות רשויות מקומיות, הלנה ממושכת של שכר העובדים, אי-עמידה בהתחייבויות כספיות לנושים ולספקי שירותים ופגיעה באיכות השירותים המוניציפאליים לתושבים - נובע ברובו ממדיניות ניהול בזבזני של כוח האדם המועסק בשלטון המקומי. כך קובע מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, בדו"ח מיוחד בן 400 עמודים, שהקדיש לשלטון המקומי."

שיט! 268808
ועוד מדברי המבקר (ולטובת אותם קוראינו בחו"ל, כותרת המשנה של הידיעה): "המבקר מצא ליקויים חמורים ברשויות המקומיות
מחדלים בטיפול בתשתיות הניקוז העלולים להוביל לנזק עתידי, מקוואות רבים הפועלים ללא רשיון עסק, תלמידים ללא ביטוח תאונות בבתי הספר, רשויות מקומיות המחזיקות כוח אדם גדול מדי וכשלון משרד הפנים בהפעלת סמכותו עליהן. אלה חלק מהליקויים ומהמפגעים שמצא מבקר המדינה בדו"ח העוסק ברשויות המקומיות המתפרסם היום."

אכן, אין ספק שהליקויים בתשתיות הניקוז הם שגרמו לטביעת שכרם של העובדים, מקוואות הפועלים ללא רשיון עסק הם שטימאו את תשלומי השכר, תלמידים ללא ביטוח תאונות הם שגרמו לתאונה המצערת שנגרמה לעובדים.

כמו שנאמר:
-"עם פילטר, או בלי?"
-"למה אתה בלי כובע?"

וזאת מבלי להתייחס לפלא הסטטיסטי של המדגם המייצג, 5 (חמש) רשויות מקומיות המייצגות את כלל הרשויות במדינת ישראל. בכל אותן חמש רשויות הבשילו הליקויים (כאמור, "מחדלים בטיפול בתשתיות הניקוז העלולים להוביל לנזק עתידי, מקוואות רבים הפועלים ללא רשיון עסק, תלמידים ללא ביטוח תאונות בבתי הספר, רשויות מקומיות המחזיקות כוח אדם גדול מדי וכשלון משרד הפנים בהפעלת סמכותו עליהן") באופן סימולטני לידי קריסה בו זמנית, בלי שום קשר לקיצוץ בתקציבי ההעברה, שרק בצרוף מקרים מדהים קרה קצת לפני אותה הבשלה.
בקיצור, דיון 2009.
לא העכבר גנב 268814
ודאי שהקיצוץ בהעברות הכספים היה הטריגר לקריסה. אחרי שנים של "נו נו נו", אחרי עשורים של "דיר באלאק" ואחרי יובלות של "מה יהיה?" מישהו החליט שצריך לשים קץ להפקרות המשתוללת ברשויות המקומיות‏1 ועשה את זה בצורה הפשוטה ביותר: אם לא תחתמו על הסכם להפסקת הבזבוז, הוא אמר, נפסיק לכסות את הגרעונות שאתם יוצרים כאילו אבא שלכם רוטשילד.

מבקר המדינה רק מוסיף תוקף לטענה שאכן הבזבוזים היו בקנה המידה הצפוי ממערכת שאין בה בלמים ויש בה פיתוי עצום להיות לא יעילה. ראש עיר שמנפח את המנגנון מחד, ולא מקפיד מדי על תשלומי ארנונה מאידך, הוא ראש עיר פופולארי. אם הוא גם משתמש בכספים שאין לו כדי לנטוע עצים, לטפח פרחים ולסלול כבישים בעיר מגורי, אני אצביע בשבילו בבחירות הבאות. בשבילי זה עסק טוב שאזרחי המדינה יסבסדו את הכיכרות בעיר שלי, ואפשר אפילו לומר שראש עיר *טוב* הוא ראש עיר שמזהה את ההזדמנות ומנצל אותה לטובת אזרחי עירו, שעל רווחתם הוא ממונה.

אדם נפל מראש עזריאלי (המגדל, לא האיש). מבקר המדינה פסק שהנפילה גרמה למותו. אתה ויהונתן אומרים: לא, מה שהרג אותו הוא המפגש עם הכביש.

____________
1- אם יש רשות מקומית שנפגעת מההכללה הזאת, אני מוכן להוריד את ה' הידיעה בתמורה למאזן מבוקר שיישלח אלי בשלושה העתקים.
לא העכבר גנב 268858
אז זהו, שזה לא מה שהמבקר אומר. הוא למעשה אפילו אומר את ההיפך: שלא היו שנים של "נו נו נו", לא היו עשורים של "דיר באלאק" ולא היו יובלות של "מה יהיה?"
אני יותר ממסכים איתך שברשויות (ה)מקומיות ש(ו)רר בזבוז, ואפילו שחיתות ר"ל. אני טוען ש(לפחות חלק מ)הביזבוז היה "ברשות וסמכות", אבל יותר מכך - אותם עובדים אשר לא קיבלו את שכרם, לא אלו היו המבזבזים ו/או המושחתים הגדולים. גם אם הממשלה רצתה לשים סוף לשחיתות ולבזבוז (והיא היתה צריכה לרצות את זה), לממשלה, כממשלה, יש אחריות כלפי מי שנפגע מפעולותיה.

אגב, ברור שהמפגש עם הכביש הוא מה שהרג את הנופל. לו היה נופל למקווה (ואפילו ללא רשיון עסק), היה ניצל (או צולל, איך שאומרים את זה).
לא העכבר גנב 268860
לפי הכתבה לא מחליפים את המים במקוואות לפי הנהלים. אז אולי הוא היה ניצל, אבל מי יודע מה הוא היה חוטף שם...
לא העכבר גנב 268861
למיטב זכרוני, הייתה הצעה של משרד הפנים לשלם משכורות ישירות לעובדים (מסויימים), כך שהכסף לא יבלע בחובות של הרשויות המקומיות. הרשויות, כמובן, סירבו. ללמדך שגם עבורן העובדים לא היו בדיוק בראש מעייניהן.
לא העכבר גנב 268862
נו, וזה שצד אחד מנוול (ואפילו מנהל מקוואות ללא רשיון עסק!), אומר שהצד השני צדיק?
לא העכבר גנב 268910
למיטב זכרוני, החל משלב מסוים המו''מ נוהל עם ההסתדרות.
לא העכבר גנב 268909
אני לא מסכים לתיאור שלך. למיטב ידיעתי, יש לא-מעט עיריות שגרעוניות *מלכתחילה* ולא בדיעבד. ז"א גם בהתחשב בגביית ארנונה מלאה והחזרים ממשלתיים על הוצאות ספציפיות, הן לא יוכלו לספק רמת שירותים סבירה לאוכלוסייה ביישוב. מענקי האיזון הם דרך מובנית לאזן את הגרעונות הללו. אם הממשלה הייתה רוצה להילחם במצב הזה ישירות היא הייתה צריכה לפעול לשינוי הגבולות המוניציפליים.
עכשיו, השאלה היא לא אם יש בזבוז או אין בזבוז. השאלה היא: אם היינו מורידים את הבזבוז, האם הסכום שהיה נחסך היה משתווה לסכום של מענק האיזון.
אם המבקר בדק את השאלה הזאת, אתה צודק. אם לא זאת השאלה שנבדקה - כל שאר הסיפור על גרעונות, בזבוזים ואזהרות לא נראה לי חשוב כאן.
לא העכבר גנב 268911
ישפוט הקורא. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
לא העכבר גנב 268912
עברתי ברפרוף על הדו"ח ‏1, ולא מצאתי התייחסות לשאלה.
אני רוצה להדגיש שוב: השאלה אם יש בזבוז, אם מתקיימות מערכות ראויות של שליטה ובקרה וכולי אינן שאלות רלוונטיות. לעזאזל, המבקר כותב שמשרד הפנים/העיריות עצמן/משרד-המבקר אפילו לא יודעים כמה משרות מיועדות (שהממשלה מממנת כ-‏75% מתקציבן) יש ברשויות וכמה משרות במימון מלא של הרשויות עצמן. בלי שיש לו תשובות לשאלות פשוטות כאלה, של כמות בפועל, אי אפשר לספק תשובות לשאלות מורכבות של חיבור וחיסור.

לא העכבר גנב 269291
דיברתי היום עם חשב של עירייה והתעניינתי מה דעתו בעניין. הוא טען שאני מדבר שטויות והעלה טענות דומות לשלך.
זה כנראה מוכיח שאתה לא היחיד שטועה. זה קורה אפילו לאנשים מהתחום.
לא העכבר גנב 269295
זה היה הומור עצמי, נכון?
לא העכבר גנב 269297
איפה?

ישוב-דעת לא הולם אותך במיוחד. תוריד אותו.
לא העכבר גנב 269306
אם מורידים ישוב-דעת, זה הופך להשכבת-דעת?

(אוי, אוי, זה כואב. אני ממש שכיב מרע...)
לא העכבר גנב 269309
לא יעלה על הדעת להוריד ישוב.
לא העכבר גנב 269313
כן, האופציה השניה שלי הייתה "קיבוץ-דעת" (או "התנחלות-דעת"), אבל אז הייתי נאלץ לוותר על ה"שכיב מרע", ואז אנא אנו באים?
לא העכבר גנב 269322
היום, בנאום לפני מפלגת העבודה, הכריזה חברת הכנסת דליה איציק ש''עוד לא נולד מי שישכיב את המפלגה הזו על הברכיים''. אלמלא היה מדובר במפלגת העבודה, זו היתה טענה טריוויאלית מבחינה אנטומית.
לא העכבר גנב 269324
משכיבים על הברכיים כדי להפליק על הטוסיק.
לא העכבר גנב 269397
בכל פעם שמדובר על הרמה הנמוכה של ההוראה בישראל אני נזכר בעילגות של חברת הכנסת דליה איציק. לא יאמן...
לא העכבר גנב 269549
מכיוון שלא היה עדכון חדשות בנושא (הבלתי חשוב) הזה‏1, נזכיר אותו כאן: למחרת הפרסום על מבחני ההשוואה הבינלאומיים במתמטיקה שבהם המריאה ישראל מן המקום ה-‏26 היישר אל המקום ה-‏19, הוקדש שליש העמוד הראשון של "מעריב" לדיווח על התוצאות. "הישג עצום לילדי ישראל". מילא שהתעודה כולה רביעיות, העשר בזמרה מדאיג אותי יותר.

1 תודה, אני מכיר את "שאלות נפוצות" בעל-פה.
לא העכבר גנב 269628
יש משהו שאני לא מבין בכל המבחנים הללו. הרי הם נערכים על ילדי חטיבת הביניים, אם אני לא טועה. ילדי חטיבת הביניים נמצאים במערכת כבר 7-8 שנים. האם הכישורים המתמטיים המבריקים שלהם, בניגוד לאלו של קודמיהם, נובעים מלימוד במשך השנתיים שלוש האחרונות, או מכל שהייתם במערכת? האם נתון ה"שיפור" הזה אומר משהו בכלל?
לא העכבר גנב 269632
ברור שהם לא אומרים כלום צריך רק לברר למה. ניחוש שלי הוא שהיו הרבה יותר העתקות במגזר שמשך את כולם כלפי מטה. אפשרות שנייה היא שאכן היה שיפור באותו מגזר הודות להשתלמויות במתמטיקה אשר נמצאים במערכת כבר 8 שנים. אז התוצאות כן בעלות משמעות, בייחוד לאותו מגזר.
לא העכבר גנב 269636
1. מדובר על ילדי חטיבת ביניים; בשנתיים אפשר לעשות המון נזק ("במקום דרוך" זה נזק).

2. שאלה טובה, מה משמעות השיפור. מבין 40 מתחרים בהתפלגות נורמלית, הפער בין המקום ה-‏26 למקום ה-‏19 צריך להיות בערך כמו הפער בין המקומות 3 ו-‏6, ובערך 30% יותר מהפער בין המקום הראשון לשני. המרכז צפוף, וכדי להתקדם בשבעה מקומות גם בהמשך צריך יהיה להתאמץ יותר.

3. באשר להסבר התוצאות, הניחוש שלי הוא שזה קשור לאוכלוסיית הנבחנים (הפעם לא נבחנו: חרדים, ערביי מזרח ירושלים).
לא העכבר גנב 269667
לגבי 3. אמור שנית. פעם שעברה הם נבחנו והפעם לא נבחנו? מה היה משקלם? מה ההיו ציוניהם. זה נראה לי הסבר מאוד משכנע, אם הוא נכון.
לא העכבר גנב 269704
אני לא יודע האם הקבוצות האלה נבחנו בפעם הקודמת; בתקשורת היו עסוקים מדי בחגיגות מכדי להתייחס לפרטים השוליים האלה. כלאחר יד הזכירו באחת הפעמים שיש קבוצות שלא נבחנו הפעם (ומנו את הקבוצות שהזכרתי).
לא העכבר גנב 269714
האם אין במדינה תקשורת חוקרת רצינית?
לא העכבר גנב 269721
ככה זה כשהמדינה מנסה לשלוח ידה בניהול. תופרט התקשורת, ויפה מהדורה אחת קודם...
לא העכבר גנב 269740
למרות הציניות, יש בזה מידה של אמת. רשות השידור, מכרז לרשות שנייה, רדיו מולאם וכו'.
לא העכבר גנב 269737
דו"ח מחקרה של ד"ר רות זוזובסקי המסכם את התוצאות של ילדי ישראל במבחן ה-TIMSS מ-‏1999 עם הסבר על המתודולוגיה של המחקר (כולל המדגם ואופן הדגימה):
"מי צריך מתמטיקה?" 269771
"ההשפלות השנתיות האלה מייצרות כמה סוגים של תגובות. קבוצה אחת של מומחים רוטנת שהסקרים אינם הוגנים: תלמידים אמריקאים ממוצעים מושווים לבני אליטות; האמריקאים עובדים ועוסקים יותר בספורט; מדינות זרות מכתיבות סטנדרטים ארציים, ואילו אמריקה מאמינה בניהול מקומי של בתי ספר."
לא העכבר גנב 270252
גם בפעם שעברה הם לא נבחנו.
לא העכבר גנב 270266
הסיכוי שהתוצאות של המבחן הנוכחי מעידות על מגמה הודות לאיזושהיא פעולה של משרד החינוך, הינו קטן מאוד.
על כן אני מצפה שחיפוש, אפילו שטחי, יוכל למצוא הסבר חיצוני ‏1 לרוב ההצלחה. אולם אין לי כל כוונה להשקיע בזה זמן.
מצידי שמשרד החינוך יתיישב על זרי הדפנה ויבטל את ועדת דברת. הרי ממילא רוב ההמלצות סתם יכניסו את המערכת לתזזית ולא יפתרו כלום.
בלי להבין שלא ניתן לחנך ו/או ללמד מליון וחצי תלמידים בשליטה מרכזית, תוך דיכוי ההורים, לא יזוז כלום.

אם ועדת דוברת תתן להורים כח, ויש סימנים של רצון בכיוון ‏2, הרי שיהיה חבל מאוד אם תתבטל. עם זאת, הכיוון ברור ממילא וההורים יקחו חזרה את האחריות על ילדיהם בכח מידי הפקידים ‏3, עם הועדה או בלעדיה.

1 העתקות, שינוי באוכלוסית המדגם, תוצאות גרועות במיוחד בפעם שעברה, התעקשות עם התלמידים שלפחות ינסו לסיים את המבחן.

2 ספק אם יש לה את היכולת.

3 כאן אמור להכתב אוסף של קללות שמסך המחשב אינו יכול לסבול.
לא העכבר גנב 270707
3. לפי ‏1, בתי-הספר החרדים הושמטו גם בפעם הקודמת (ב-‏1999) וגם הפעם; ההבדל הוא שאז הם היו 16%, והפעם 22.5% (משהו בנתונים האלה נראה לי לא סביר: שעור הגידול גבוה מדי). מעבר לזה, אם המדגם נבחר באופן אמין מבין שאר בתי הספר, אז השיפור הוא אכן שיפור אמיתי (קטן באופן מוחלט, לא מספיק מבחינת היעדים הדרושים, אבל שיפור).

לא העכבר גנב 270801
22% זה כנראה כל בתי הספר הפרטיים כאחוז מהחינוך העברי. אני מניח שבתי הספר הפרטיים כוללים ערבים והאחוז לא.

חוץ מזה יש גידול בבתי ספר חרדיים כי יש כאלו המופנים לחילוניים - רשת "שובו" למשל.

בנוסף, ספק אם הוצאת החרדים פוגעת באופן מהותי בתוצאות. החרדים אינם מטומטמים, ייתכן אפילו להיפך. חשבון של כיתה ט' אינה בדיוק מכשול לבני ישיבות.

אני חושב שעדיין יש מה לחקור לגבי ההסבר. את המטרה כבר סמננו.
לא העכבר גנב 270859
הם לא מטומטמים אבל אולי בחלק מבתי הספר החרדים הדגש הוא על לימודי תורה ולא על לימודי מתמטיקה, וזה בעוכריהם.

לחומר הנלמד בכיתה ט' כבר קוראים ''מתמטיקה'' ולא ''חשבון''.
"מחלוקת: האם ישראל שיפרה הישגיה במבחן הבינ"ל במתמטיקה בגלל ..." 270855
''לא רימינו'' 271667
''לא רימינו'' 271727
למעשה אין שום ויכוח ביניהם: הפרופ' זוזובסקי טוענת ש*ביחס לאוכלוסיית היעד*, לא הושמטו הרבה נבחנים; לפי ד"ר בן-דוד, זו בדיוק הבעיה: שאוכלוסית היעד בישראל מתעלמת ממגזר כל-כך גדול (כ- 20%).

בכל מקרה, למדנו משהו חדש: "לאחר שמוגדרת מסגרת הדגימה, מופק המדגם ומתוך הכיתות שנדגמות יכולה להתבצע גריעה נוספת המכונה Within Sample Exclusion, כאשר תלמידים מסוימים מתוך הכיתות שנדגמו מוכרים כבלתי כשירים להיבחן על סמך אי ידיעת שפה, לקויות מנטליות או ליקויי למידה מאובחנים. כאן נדרש ששיעור זה יהיה נמוך ביותר. מספר התלמידים שנגרעו מסיבות אלו ייצג ב-‏8.6% 2003 מהאוכלוסייה וב-‏1999 כ-‏8% ממנה."

(קרי: מי שהגיע למקום ה-‏19 הם אותם 92% שיודעים קרוא וכתוב בכתה ח').
''לא רימינו'' 271808
אממ... אני חושב שמדובר על עולים חדשים למיניהם. אבל זה לא משנה, עיקר הקבוצה, סביר להניח, הם "לקויי למידה מאובחנים". מכיוון שבכיתות מסויימות האחוז שלהם מתקרב ל-‏80, זה משאיר מספיק חופש תנועה למחיקת הפחות מוצלחים שבהם.
לא העכבר גנב 269374
אין גבול, הה? הרבה השמצות כבר רצו באייל. אנשים נקראו פסיכופטים, אידיוטים, רוצחים, נאצים, פשיסטים, עוכרי ישראל, ארורים - מה לא? אבל אף אחד לא ירד נמוך מספיק כדי להאשים מישהו שהוא חושב כמו חשב של איזו עיריה.

בסדר. הורדתי את הכפפות: גדעון עזרא חושב כמוך!
אני רק שאלה 269378
ויחיאל חזן חושב כמו מי?
אני רק שאלה 269462
למה אתה חושב שהוא חושב?
שיט! 268655
זה באמת משעשע. הכותרת בוואלה היא "מבקר המדינה: משרד הפנים אחראי למשבר ברשויות" (http://news.walla.co.il/?w=//639709).

מתוך הכתבה ב"הארץ": "עמדה זו מנוגדת לעמדתו של בנק ישראל, שמצא כי משבר התקציב של השלטון המקומי נובע בעיקר מהקיצוץ הגדול בתקציבי מענקי האיזון של משרד הפנים בשנים האחרונות".
שיט! 268656
מה זה משנה אם האשמים הם ראשי הרשויות שחרגו ממצבת כוח האדם או משרד הפנים שלא פיקח כהלכה? העיקר הוא שהשלטון המקומי מתנהל בחוסר יעילות משווע, כפי שאפילו שוטים גמורים ראו.
שיט! 268658
חוסר היעילות לא הייתה הסוגייה. השאלה היא האם אפשר לתלות את הגרעונות העצומים של העיריות בחוסר היעילות. האם זה תורי לשלוח אותך לקרוא את המאמר של יובל?

אז עכשיו רק נשאר להחליט אבא של מי יותר חזק. משרד הפנים או בנק ישראל.
שיט! 268662
אה, אבל בשביל להכריע בשאלות האבא החזק יש לנו את מבקר המדינה.
שיט! 268663
סליחה, טעות שלי. השורה האחרונה שלי הייתה צריכה להיות ''מבקר המדינה או בנק ישראל''.

אבל אם תתנדב לקרוא את הדו''חות של בנק ישראל ושל מבקר המדינה, ותשתכנע שהגרעונות הם תוצאה של ניהול בזבזני, אני אקבל את מילתך ואפרוש למאורתי אבל וחפוי-ראש.
שיט! 268676
הפיתוי אמנם גדול, אבל לא גדול מספיק :-)
בנוגע לעיריות 237977
יש משהו בשיטה הזו:
בנוגע לעיריות 237984
"נמחקו חובות של חמישה מליון שקלים"

למי היה חייב תיאטרון "הבימה" את הכסף? ואיך הסכימו הנושים לוותר?
בנוגע לעיריות 237861
נתתי דוגמא לעירייה בלי גרעון בשל הכנסות מארנונה "תעשיתית, ועירייה אחרת, עם גרעון ( לאו דווקא בשל מחסור בהכנסות, ברחובות כנראה "נפוטיזם, שחיתות, וקרינה סלולרית" הם גורמים לא מבוטלים), שמנסה להגדיל הכנסות על ידי העמקת גבייה ממוסדות שעד היום היו פטורים.

מה זה להכריח? זה בעיקר לפנות למשרד הפנים ולילל לתקשורת, מי נתן את הפטור? אני לא יודע. אולי זה חלק מההסכם עם החזון איש.
בנוגע לעיריות 237863
מה מונע מעיריית רחובות לעודד מפעלים להשקיע בתחומה? מכון ויצמן ובית החולים גזלו את כל הקרקע? עיריית רעננה, למשל, עשתה את זה וזכתה לאזור היי-טק פורח שודאי מסייע בתשלומי ארנונה נאים, ולעומתה בכפר-סבא השכנה בקושי אפשר למצוא נגריה.
בנוגע לעיריות 237864
אתה סוטה מהנושא. השאלה היתה לגבי דוגמאות של עירייות שהכנסותיהם נובעות יותר ופחות מתעשיה, ולא מ''התייעלות''.
דווקא אני מכיר נגריה טובה ברעננה, אם זה חשוב לך.
בנוגע לעיריות 237866
אלו אינם שני תחומים נפרדים אלא משלימים. אני חוזר ושואל מה מפריע לעיריית רחובות ליצור יותר הכנסות מארנונה ע''י משיכת מפעלים לתחומה. התשובה שתהיה קשורה לדיון היא מהנוסח ''אין לה שטחי קרקע שאפשר לייעד לתעשייה'', ואז אחזור ואשאל מה היא עושה עם מה שיש, לא עם מה שאין.
בנוגע לעיריות 237871
שאלת שאלת אינפורמציה ישירה על "הבעיה הספציפית". על זה היה לי מה להגיד. עכשיו אתה שואל שאלה אחרת "למה הם לא עושים משהו, למען השם?". על זה אין לי משהו ייחודי להגיד.
בנוגע לעיריות 241030
אזור התעשייה של ''קריית וייצמן'' שייך רק בחלקו לנס-ציונה. השאר שייך (ומשלם ארנונה) לרחובות.
נראה לי ששאלת אזורי התעשייה היא מקרה מבחן מעניין של שאלת המדיניות הכלכלית. למשל פרשת אזור התעשייה המערבי של יבנה (ראש העיר העניק לדייריו פטור מארנונה לעשר שנים כנראה כפיצוי על חוסר יכולתו לספק שרותי פיתוח לאזור) מרמזת ששאלת היעילות של ראשי השלטון המקומי היא קריטית ולא משנית.
גם השאלה של התערבות השלטון המרכזי בענייני השלטון המקומי (בצורה של גביית מסים והעברתם (המאוחרת) לצרכי השלטון המקומי) אינה אלא מדיניות של תשלומי העברה במסווה. שתי האלטרנטיבות לכך לא נראות מושכות. אפשר להעביר חלק מהמשימות העירוניות (חינוך, כבישים) לשלטון המרכזי ולהגביר בכך את הריכוזיות. ואפשר להוריד את המיסים הפרוגרסיביים הממשלתיים(מס הכנסה, ביטוח לאומי) ולהגדיל את המיסים הרגרסיביים העירוניים (נראה לא רצוי במדינה ''פרוגרסיבית'' כישראל).
בנוגע לעיריות 241042
החלק ה''רחובותי'' של קריית וויצמן ( ''פארק התמר'' אאל''ט) הוא חדש יחסית, והוקם רק אחרי שנפל האסימון אצל עיריית רחובות. אני בכלל לא בטוח שהוא מניב רווח ארנונאי. שלא כמו אל-אופ ואינדיגו, היושבים בחלק הנסצ''צי של הפארק, הענק היחיד שיושב בצד הרחובותי הוא אפלייד מטריאלס.
בנוגע לעיריות 241111
אגב, מישהו יכול לנחש לאיזה רשות מוניציפלית ההכנסה פר תושב הגבוהה ביותר?
בנוגע לעיריות 241112
המועצה האזורית תמר?
בנוגע לעיריות 241114
כמעט.
המועצות התעשיתיות רמת חובב ותפן.
בנוגע לעיריות 351244
אני סטודנטית לכלכלה ודבריך מאוד עניינו אותי
לכן החלטתי את עבודת הגמר שלי לעשות בנושא הגרעון התקציבי של הרשויות המקומיות סובבות ת''א
אשמח מאוד אם ידוע לך על מקורות מהיימנים בנושא שאוכל להעזר בהם.תודה רבה
זה שנמאס לך לשמוע 237538
לא אומר שזה לא נכון...
אתה צודק בהחלט. 237540
237464
רגע, רק בבתי ספר שכבר יש בהם יום לימודים ארוך? מה היה שם עד עכשיו? הילדים גוועו ברעב עד שעה ארבע או חמש כשחזרו הביתה?
סנדויצ'ים מהבית? 237465
כל הכבוד 237505
כל הכבוד על היוזמה!
אני לא יודע מי זו הח"כית אברהם, אבל אני אתחיל לשים לב אליה.

באשר למתנגדים:
-קיבה מלאה קודמת לתדמית מעמדית, ומי שלא רוצה, שלא יאכל.
-על מה שהגיבה הח"כית בנוגע לסוכנות אין לי מה להוסיף, רק להסכים.
-בנוגע להצעה של יולי תמיר להאכיל את כולם, מגוחך ונפשע בימים בהם חסר כסף. מצטיירת לי תמונה של הררי אוכל נזרקים מדי יום לפח, כמו שאנחנו רגילים מבסיסים צבאיים, בייחוד בכל מיני ישובים כמו רמת השרון בהם לא תלויים בפתיתים וירקות מאודים כדי לשבוע.
מה כל הכבוד? 237509
אתה מוכן שיציגו אותנו כקבצנים שצריכים תרומות כדי להאכיל ילדים רעבים? אני לא. כל תרבות השנור המטורפת הזאת, לבקש כמה מליוני שקלים עבור מדינה שהתל"ג שלה הוא כמה מאות מיליארדים, מתועבת בעיני.

נאה דורש? אני מודיע שאני מוכן לתרום את חלקי היחסי בסתימת הגרעון הנורא הזה. זה יעלה לי פחות מ 5 שקלים לחודש.
מה כל הכבוד? 237545
מסכים עם תחושת התיעוב, אבל: איך הגעת לסכום הזה (5 ש"ח לחודש)?
מה כל הכבוד? 237592
אם הבנתי נכון את ההצעה, מדובר על 15 מליון ש"ח בחודש, שכמחציתם אמורים להיות מכוסים מתרומות, דהיינו פשיטת היד שלנו אמורה להכניס כ 7.5 מליון ש"ח בחודש , חלק את זה ל 1.5 מליון בתי אב כדי לקבל סכום עגול בלי להכביד על השכבות החלשות, והנה.
נותנים לך תיקח - מרביצים לך תברח 239052
אכן תרבות שנור, אבל זה לא מטריד אותי במיוחד,
ביחוד מפני שכשזה נוגע ליהדות התפוצות, פרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק, זו דרכם להפגין ציונות דרך הכיס.
כל הכבוד 237510
האבחנה "השמאלנית" הנפוצה היא בין "צדקה" ל"צדק". מפעל שממומן ע"י תרומות ומיועד רק לילדים ממעמדות נמוכים נכנס לגדר של צדקה. הכרה בכך שההבדלים המעמדיים הם תוצר של מבנה חברתי - בודאי שזה נכון לגבי ילדים, שאף אחד לא מצפה מהם ליוזמה חופשית (?) - תוביל אותנו לניסיון ליצור צדק בהשוואת התנאים. הילדים זכאים לאוכל, כמו שהם זכאים לחינוך, וזאת תפקידה של המדינה ולא של נדבנים. כל הילדים שווים בזכאות שלהם בתחומי ביה"ס.

בנוגע ל"בימים בהם חסר כסף", מפעל ההזנה התקיים בישראל בשנות החמישים והשישים, כשלמדינה היה הרבה פחות כסף. הכל שאלה של סדר עדיפויות.
כל הכבוד 237514
לכאורה, יש למבצע הזה מקור כספי מתבקש: קצבאות הילדים. אם המדינה מחליטה לקחת על עצמה את הזנת הילדים בגיל בית הספר, היא חוסכת את ההוצאה המקבילה מן ההורים ולכן סביר להוריד את קצבאות הילדים במקביל.

הבעיה היא שלפי התוכנית (הזנת 150K ילדים ב- 180M שקלים) העלות לילד לחודש (עשרה חודשי לימודים בשנה) היא 120 ש"ח. נס נומרולוגי, שהרי זוהי בדיוק הקצבה המתוכננת לילד החל מהשנה הבאה‏1. אולי במשרד האוצר מכירים ילדים שאוכלים חמש ארוחות בשבוע.

1 (הקצבה לילד שנולד אחרי 1.7.2003 היא בינתיים 144 ש"ח)
כל הכבוד 237517
לא הבנתי את ההערה לגבי חמש ארוחות בשבוע. האם נטען כי קצבת הילדים אמורה לכסות את מלוא עלות גידולו של ילד? את מלוא הזנתו?
כל הכבוד 237523
אני לא יודע איפה כתוב מה בדיוק אמורה קצבת ילדים לכסות. זו החלטה חברתית שנובעת מסדר העדיפויות שלנו, ומלמדת עליו. בהתחשב במצב הכלכלי של ישראל ובהשפעה שיש לקצבאות גבוהות על בניית תכנון של הישראלי הלא-ממוצע, 600-700 ש"ח לילד זו קצבה גבוהה מדי. מצד שני, 120 ש"ח זה לעג לרש.
באלה לא נוגעים, כמובן 237537
סליחה, את הקצבאות עכשיו יגדילו בחזרה, כמובן.

מה, אם יקטינו את קצבאות הילדים, או חלילה יעלימו אותן לגמרי ויעניקו את הכסף בעקיפין דרך מוסדות החינוך - איך החרדים יוכלו לחלוב עוד קצת כסף מהמדינה?
באלה לא נוגעים, כמובן 237544
מה אתה מכניס לפה את החרדים? מה עם כחצי מליארד שקל בשנה שהולך לתרבות (אנשים חטאים)?
לחרדים זה דווקא מצויין שבמקום קצבאות יתנו ארוחות חמות בבתי ספר. הרי כל האוכל יהיה כשר וכך יווצרו המון מקומות עבודה חדשים עבור חרדים. בנוסף, הארוחות של החרדים הם מרכיב חשוב שהחסכון בו משמעותי.

די עם ההאשמות כלפי החרדים. במדינה הזאת יש בזבוז עצום בכל מקום. החרדים באו ראו למדו ועשו מה שכולם עושים (ועל כך מגיע להם נו נו נו כי מדתיים אתה מצפה למשהו אחר). אם אתה רוצה לחסל את הבזבוז תעשה זאת (למשל על ידי ביטול החוק המטומטם של ארוחות בבתי ספר) ותעזוב את החרדים. בינתיים הם שלמו את עיקר מחיר הקיצוצים.
אני אפסיק להאשים את החרדים 237549
כשהם יפסיקו להיות מגזר לא יצרני שמוריד מהותית את אחוז ההשתתפות בכוח העבודה (מה שמעלה את המיסים של כל אלה שכן עובדים), כשיפסיקו לרצות לקבוע לי איך להתחתן וכשיתחילו לשרת בצבא כמוני.

עוד בקשות?
אני אפסיק להאשים את החרדים 237557
כלומר, כל עוד הם יעצבנו אותך אתה תאשים אותם בדברים שהם לא אשמים בהם?

לגבי האשמותיך:

1) תגיד תודה שהם לא ממלאים את כל מקומות העבודה. בייחוד לא את הנוחים הללו של המדינה, דירקטורים, רשויות מקומיות וכו'.

2) דיון 471 תאשים רק את עצמך.
אני לא בטוח שהבנתי 237576
אתה אמרת עכשיו שאבטלה גבוהה עדיפה על אבטלה נמוכה?

כי זה מה שנדמה לי שאמרת פה, שעדיף לכולנו שיש פחות עובדים מאשר יותר. זה מזכיר לי את ההוא שעובד בחברת חשמל שטען בלהט בפורום שינוי שמיתון עדיף על צמיחה...

לפני שאני מתייחס הלאה, אני צריך לוודא שזו העמדה שלך, פשוט.
אני לא בטוח שהבנתי 237597
ישנה אמירה דמגוגית שיש עודף כח עבודה ולכן יש להגביל את שעות העבודה של אנשים. ראה למשל את חוק 35 שעות בצרפת. אני לא מסכים איתה. זה הבל מבחינה כלכלית.

לגבי החרדים, הם אינם מובטלים שכן הם אינם מחפשים עבודה. מובטל הוא מי שמחפש עבודה או יותר נכון - מבקש כסף תמורת היותו מובטל.

מה שכן, החרדים שכן עובדים, והם אחוז נכבד, אינם מתחרים על מקומות העבודה היוקרתיים. הם אינם עובדי חברת חשמל, מקורות ונמל, הם אינם מכהנים בדוברות צה"ל ובמוזיאון ישראל וכו'. בקיצור, הם עובדים בשוק הפרטי ומקבלים משכורת על פי עקרונות כלכליים ולא לפי עקרונות הכח.
זו אכן אמירה דמגוגית 237769
ואתה בדיוק השתמשת בה.

אחוז החרדים שמשתתפים בכח העבודה הוא זעום ביחס ללא-חרדים בגילם. למעשה, אם מסתכלים על המשק הישראלי בלי המגזר החרדי - מקבלים תוצאות מרשימות ביותר בקנה-מידה עולמי.

כך שעל-פי כל תחשיב שהוא - החרדים מאיטים את המשק.
זו אכן אמירה דמגוגית 237807
אבקש נתונים. אני חושב שזה לא נכון. אבל שוב - נתונים.
זו אכן אמירה דמגוגית 237811
למשל
מספר הגברים החרדים שאינם משתתפים בכוח העבודה הכפיל עצמו בין השנים 80 ל93 והגיע לשני שלישים מסך הגברים החרדים.
מזל שביקשתי נתונים 238010
רק 6.5% מהגברים בישראל לא השתתפו בכוח העבודה, כלומר לא עבדו ואפילו לא חיפשו עבודה, ממש כמו בארצות הברית וטוב יותר מאשר בקנדה. אלא שבחצי היובל שעבר מאז גדל אחוז הגברים הישראלים מחוץ לכוח העבודה פי שניים ויותר ל-‏14.5%. ישראל התדרדרה אל מחוץ לתחום הארצות המתקדמות.

הפרופסורים אלי ברמן מאוניברסיטת בוסטון ורות קלינוב, שחקרו את הרקע למשבר הזה, גילו כי אחת הסיבות החשובות לכך היא ש-‏67% מהגברים החרדים מעדיפים ללמוד בישיבה במקום לעבוד.

אחוז תלמידי הישיבות שאינם משתתפים בכוח העבודה כמעט הכפיל עצמו בין השנים 1980 ל-‏1993, ועלה מ-‏1.2% מכוח העבודה ל-‏2.3%. הנתונים שבידי החוקרים לא איפשרו להם לבדוק את הגידול באי ההשתתפות של החרדים מ-‏70' ועד 93'.

כלומר, מתוך 14.5% שאינם עובדים ואינם מעוניינים לעבוד, יש 2.3% שהם חרדים. הרבה יותר משיעורם באוכלוסיה, אבל לא עיקר הסיבה, רחוק מאוד מלהיות הרוב.

אבקש תיקון או התנצלות.
כדאי להוסיף 238028
הנתונים מתייחסים לגברים בלבד. ייתכן שבחלק נכבד מהמשפחות החרדיות האישה היא המפרנסת, כשם שבחלק לא מבוטל מהמשפחות הלא-חרדיות יש מפרנס יחיד, גבר.
וכדאי להוסיף עוד 239049
שבשום ספר חוקים קפיטליסטי לא כתוב ששני בני הזוג צריכים לפרנס את משפחתם.
וכדאי להוסיף עוד 239162
אתה לא מעודכן.
בספר החוקים הקפיטליסטי מהדורת 2005 נכתב, כי תילקח נקודת זיכוי שלמה מנשואים שבני זוגם אינו עובד:

וכדאי להוסיף עוד 239300
כתוב שם "ביטול נקודת הזיכוי לנשואים שבני זוגם אינו עובד". מה המצב היום? גבר עובד שאשתו לא עובדת מקבל נקודת זיכוי אחת יותר מכזה שאשתו עובדת, או ששניהם מקבלים אותו מספר נקודות?
וכדאי להוסיף עוד 239318
המצב היום הוא שאם אתה עובד ואשתך מטפלת בילדים בבית, אתה מקבל נקודת זיכוי אחת ששווה 177 שקל, בהנחה שאתה משלם מס.
אם אתה עובד וגם אשתך, אין לך נקודת זיכוי.
כמובן שמי שחושב שאותם 177 שקל הם שיניעו מישהו לצאת לעבוד...
וכדאי להוסיף עוד 239406
כשה177 האלו מצטברים לשאר הקיצוצים לאורך השנה וחצי האחרונות - זה כן יעודד לעבוד (במיוחד במשפחות מרובות ילדים).
וכדאי להוסיף עוד 239210
לא צריכים, אבל כדאי. מתוך הנתונים שפרסם משרד האוצר אתמול: שיעור משקי הבית העניים שיש בהם 2 מפרנסים עומד על 2 אחוז בלבד. אפס מפרנסים: 63%. מפרנס אחד: 16%.

ו"ספר החוקים הקפיטליסטי" מעמיד את העבודה כערך, ומעודד כל אדם בריא לצאת לעבוד. זה טוב לאדם, זה טוב לכלכלה.
וכדאי להוסיף עוד 239211
זה לא אחד מהכשלים הסטטיסטיים של יובל?
וכדאי להוסיף עוד 239304
למה? נראה לי די הגיוני שכשיש שתי משכורות, הסיכוי להיות מתחת לקו העוני הוא פחות סביר. אין לי סימוכין לזה, אבל אני זוכר מנתונים שראיתי פעם שגם אם בודקים כל קבוצת אוכלוסיה בנפרד, המצב דומה (כלומר, רק משקי בית חרדיים, רק משקי בית ערביים, רק משקי בית אשכנזיים וכן הלאה). מה שכן, משקי בית של פנסיונרים מן הסתם מרימים את אחוז העניים בקרב האפס מפרנסים למעלה, אם כי לא ברור מהנתונים של האוצר אם הם בכלל נכללו בנתון הזה.
וכדאי לחלוק 239437
''ספר החוקים הקפיטליסטי'' מעמיד אמנם את עבודת הפרך כערך, אבל תסכים איתי שעליו לעודד בן זוג אחד שלומד והשני מפרנס את שניהם. לפחות במציאות התאצ'ריסטית-נתניהוהיסטית של רפובליקת הבננות היזראלית, לעומת המצב בצרפת הנאורה, למשל, שם החול משתלם לך ללמוד ולהשכיל. וזאת בהתעלם לרגע מהשלכות המצב בישראל, כמו בריחת מוחות בלתי פוסק ועוד.
ישראלית, ישראלית 239466
לא ''היזראלית''
אתה חדש פה? 239467
זרה זרה זיר זמח 239472
יזראלית זה ישראלית בזילזולית - השפה הזאת בה אומרים סמול או צ'פונים.
זרה זרה זיר זמח 240282
אני חייב לתקן: זרה ז'רה ז'יר זמח.
יזראלית, אוהו, יזראלית 239475
לא לחינם השתמשתי בכינוי "יזראלית", שכן מדינת ישראל נוהגת להתייפייף בעיני העולם המערבי; היא בוחנת את דרכיה החברתיות, המדיניות והכלכליות בהתאם לצפי של ארה"ב ואירופה "הנאורה" ממנה ובהתאם לתשקיף הראי שלהם כלפיה, ואיך בדיוק היא מכונה על ידם אם לא: "יזראל".
יזראלית, אוהו, יזראלית 239477
אם כבר, אז ''איזראלית''.
יזראלית, אוהו, יזראלית 239490
נכון. עולה חדש הייתי לא מזמן...
יזראלית, אוהו, יזראלית 240256
למה? באנגלית (וברוסית, ובניגוד לצרפתית, אם למצות את השפות שהועלו כאן) אין עצירה לשונית (א'). נראה לי שהתעתיק ללא א' נאמן יותר.
יזראלית, אוהו, יזראלית 240258
בעצם, יכול להיות שאני מדבר שטויות. נא להתעלם (אלא אם אני דווקא צודק (-:)
יזראלית, אוהו, יזראלית 240281
איך אתה מבטא את המלה Israel? אִיזראל או יִזראל?
יזראלית, אוהו, יזראלית 240434
השאלה הנכונה היא כמובן לא איך *אני* מבטא את המלה, אלא איך מבטא אותה דובר אנגלית ילידי. וקודם חשבתי, פשיטא ש-"יזראל", וכתבתי את התגובה הראשונה, ואחר-כך חשבתי, אולי בעצם "איזראל", וכתבתי את השניה. אני די בטוח שבאמצע משפט לא מבטאים עצירה לפני התנועה. אבל אם בתחילת משפט כן מבטאים (וזה החלק שאותו אני לא יודע), זו עילה מספיקה לתעתק עם א'.
ישראל השם ישראל 239491
Israel - באנגלית - איזראל (ארה"ב ואנגליה).

Israël - בצרפתית - אישראל.

יזראל - בהתאם לתשקיף הראי שלך.
ואיזראיל - ברוסית, שהיא שפת האם שלי 239494
תשקיף הראי שלך 239497
תשקיף הראי שלי, עדיף בעיני על התשקיף 239499
המעוות והמזויף של מדינת איזראיל.
באלה לא נוגעים, כמובן 237553
כמה לדעתך מקבל המגזר החרדי מן המדינה בקצבאות ילדים?
וכמה המגזר הערבי?
באיזה משני המגזרים שעור השרות בצה"ל גבוה יותר, לדעתך? ואיזה מוריד יותר את שעור ההשתתפות בכח העבודה?

ועכשיו תנסה להגיד "איך הערבים יוכלו לחלוב כסף מהמדינה". נתקע בגרון? טוב מאד.
נו, אבל אמרתי חרדים ולא ערבים 237556
כי החרדים עכשיו בדרך לממשלה, ולא הערבים.
באלה לא נוגעים, כמובן 237560
לדעתי, ההנחה שלך שהמשפט הנ''ל יתקע לו בגרון, לא מבוססת. קסנופוביה והרצון למצוא גולדשטיין-תורן, לא צריכה לבחור בין ערבים לחרדים.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 238944
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 238963
"לא כולל משכורות המורים". מסכים שהנתונים האלה לא שווים שום דבר?
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 239055
הנתונים שנוהג להציג שחר אילן הסרק בשרלטניות אופיינית - מעולם לא היו שווים אגורה שחוקה.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 239100
ולך, מו הסתם, ישנם נתונים ששווים יותר מאוגרה שחוקה ואותם אתה מציג באמינות ושקיפות חסרת כל אינטרס וחפה מכל אג'נדה.

אוף, באמת שנמאס מהבכיינות הצדקנית הזו.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 239493
אתה סותר את עצמך: אם אתה סבור (וכך משמע מדבריך בתגובה שאני מגיב עליה) ששחר אילן, כמו רבים אחרים ואתה ביניהם, אינו "מציג באמינות ושקיפות חסרת כל אינטרס וחפה מכל אג'נדה" את דעותיו על חברת הלומדים החרדית - הרי שאל לך להאמין לדבריו הסובייקטיביים ולהציגם כטענה אובייקטיבית מחקרית בדוקה ואמינה.
וכבר הודעת שדבריו המשמיצים לשווא שיכנעו אותך. ולא פלא, כי מיודענו אילן הסרק התמחה בשכנוע המונים באמינות ובאמיתות שקריו הנאלחים. לא לחינם האיש יושב כיום כעורך חלק ב' (החלק הארי) של ביטאון השמאל: "הארץ".
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 239500
ההשמצות הסרק שלך מציגות את האמיתות הנאלחות והשקריות של האיש הסובייקטיבי ביותר באייל (רק סידרתי את המלים מהתגובה שלך).
סדר במחשבה 239504
תאמין לי שאין לי שום בעיה עם זה שתמשיך לחיות בפרדוקס עצמי בולט לעין. ''באתי רק לעורר'', כמו שאמר עמנואל קאנט על ספריו כשהופיעו לאור.
מומלץ לך אחת ליובל שנים לעשות סדר בבארדאק שבראש, מאשר לסדר לאחרים את המלל בתגובות.
אילן 239104
הצליח לעבוד עלי. לא שמתי לב להסתייגות הקטנטנה הזו.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 239165
אפשר בבקשה לקבל הסבר? האם אתה חושב שאם נכניס את משכורות המורים ההשקעה בתלמיד ערבי תשתווה לזאת של תלמיד יהודי? ז"א אתה מאמין שמשכורותיהם של המורים של התלמידים הערבים הן כל כך גבוהות יחסית לאלה של היהודים.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 239306
אני לא חושב שההשקעה לתלמיד היא אחידה בין המגזרים, ואני לא חושב שהיא צריכה להיות שווה (יש סיבות אובייקטיביות שמשפיעות על גודל הכיתות, וצריך להתחשב גם בזה).
אבל ברור לי שמשכורות המורים הן רוב מוחלט של ההוצאה על חינוך, ולכן אין טעם לדון בתקציבים בהעדרו של הנתון המשמעותי הזה.

מעבר לזה, אם תורשה לי הערה מעדות אישית: אני מכיר את בית-הספר שבו לומדים הילדים שלי‏1, וגם כמה בתי ספר שבהם לומדים ילדים של קרובי משפחה. ערבים אין לנו במשפחה, אבל חרדים יש - ומצב בתי הספר שלהם מזעזע.

1 ואת תקציבי העתק שהושקעו שם ללא שום צורך בשנה האחרונה בנושאי "מיצוב ושיווק", לאחר שהוחלט על פתיחת בית-ספר מתחרה; אבל זה שייך לדיון אחר
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 239342
ההשקעה לתלמיד אולי לא צריכה להיות אחידה, אבל למה היא צריכה להיות תלויה במגזר ממנו בא התלמיד? האם גודל הכיתות, למשל, נובע ממגזרו של התלמיד ולא מהתקציב של בית הספר?

את ההוצאות על השכר אפשר כנראה לחשב ב http://www.mof.gov.il/bud_frame_h.htm אבל זה מעבר ליכולתי.

ועדות אישית שלי, אני מכיר בתי ספר ערבים, וגם מצבם מזעזע, ואני לא מוצא שום סיבה שהמדינה תשקיע בהם רק שקל על כל 12 שהיא משקיע בתלמיד החרדי, כולל משכורות או לא כולל משכורות.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 239353
בבתי ספר דתיים יש כיתות נפרדות לבנים ולבנות ולכן מספר התלמידים בכיתה בחלק מהמקרים קטן יותר ממה שמקובל בבתי ספר חילוניים.
למה? 239375
אם יש 50 תלמידים בשכבה ממוצעת, אז מנהל בית הספר החילוני יחלק אותה לשתי כיתות של 25 תלמידים, ומנהל בית הספר הדתי יחלק אותה לשתי כיתות של בערך 25 תלמידים ובערך 25 תלמידות. אם הוא מחלק אותם ל4 כיתות של 12 תלמידים, אז מדובר באפליה לא מוצדקת לדעתי.

ברור שאם אין מספיק תלמידים באיזור, אז ההפליה מוצדקת, אבל זאת לא אפליה לפי מגזר אלא הפליה לפי מקום מגורים.
למה? 239399
אם בשכבה יש 50 תלמידים ו 50 תלמידות אז בבית ספר ממלכתי יהיו 3 כיתות ובדתי יהיו 4.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 239199
"לא שוים שום דבר"? אין ספק שאי הכללת המשכורות פוגמת, אבל עד כדי ביטול מוחלט? האם במגזר החרדי יש בממוצע פחות מורים לתלמיד, או משכורות המורים שם נמוכות מאלה במגזר הלא-חרדי באופן משמעותי עד כדי ביטול מוחלט של מה שעולה מהנתונים?

אה, אני רואה שחסר פסיק בהודעה הזאת, ואני מסכים שהיא לא שוה שום דבר.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 239307
, ראה תגובה 239306.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 239357
אם ידוע לך על הבדל משמעתי בין רמות השכר או מספרי המורים בזרמי החינוך השונים אז הנתונים הללו לא שוים דבר. אם אתה מקבל את ההנחה הסבירה לדעתי שאין הבדלים משמעותיים (ודאי שלא בסדרי הגודל המדוברים), אז גם אם הנתונים הללו אינם נותנים תמונה מלאה הרי שהם מצביעים על בעיה קשה.
cut with an axe 239378
נניח שמשכורות מהוות 95% מההוצאה הכללית על חינוך (בחינוך הממלכתי) ‏1.

אם מסיבות שונות (מורים בלי תואר?) עלות השכר במגזר החרדי, לתלמיד, נמוכה ב- 10% מאשר בחינוך הממלכתי וב- 14% מאשר במגזר הערבי - אז ההוצאה לתלמיד היא אחידה בכל המגזרים.

1 זה מספר שהמצאתי.
cut with an axe 239408
1. הנתון המומצא ניראה לי "קצת" מוגזם.
עם תקציב של חמישה מיליארד שקלים בשנה, אם 95% מההוצאה פר תלמיד הייתה שכר למורים, ניראה לי ששכר המורים היה צריך להיות "קצת" יותר גבוה ממה שהוא היום.

2. עד כמה שידוע לי שיעור המורים האקדמאיים הוא הכי גבוה בחינוך הערבי כיוון שהרבה אקדמאים ערביים שאינם נקלטים בשוק העבודה הפרטי בתפקידים מתאימים לרמת השכלתם, פונים שם לעיסוק בהוראה.

3. תקציב משרד החינוך הוא בסדר גודל של חמישה מליארד שקלים.
השקעה ממוצעת שלו בתלמיד היא 1750 ש"ח.
נניח בהערכה גסה להחריד שיש סדר גודל של מליון תלמידים ושעשרה אחוזים מתקציב המשרד הולכים לתחזוקת המנגנון, מכללות להוראה וכל שאר הדברים שאינם קשורים נכללים בתקציב בתי הספר (מדובר בסקר שמולא ע"י מנהלי בתי ספר) וכל השאר הוא משכורות למורים, יוצא ששכר המורים הוא כ 60% מההוצאה.
במקרה הזה שכר מורה בחינוך החרדי צריך להיות שלילי כדי לאזן את הפער בהשקעה.
cut with an axe 239422
כל עוד אנחנו ממציאים נתונים ומחכים שמישהו פחות עצלן יחפש בשבילנו, בוא נמציא שיש 110,000 מורים; אז 95% של חמישה מליארד שקלים הם משכורת של 3600 ש"ח לחודש בממוצע (כולל מנהלים ומפקחים).

האמת היא שאין לי מושג איזה חלק של התקציב הולך למשכורות.
cut with an axe 239423
הנתון הזה קרוב למציאות (מספר המורים) אלא שמדובר במספר האנשים שעובדים בהוראה כשיש לא מעט שעובדים בשברי משרות.
חוץ מזה, למה אתה חושב שהם שובתים כל כך הרבה?
cut with an axe 239428
כי הם יכולים?
חמורו של רב-שיח 239426
מתוך אתר משרד החינוך:

¨ÌȯÂÓ ¯Î˘Ï ≤∞∞≥≠· ÌÈ„ÚÂÈÓ ·Èˆ˜˙‰Ó ∑≤Æ∂•

אופס. זה מה שיוצא כשעושים העתק+הדבק מקובץ ה pdf שלהם. בעברית מדוברת:

"72.6% מהתקציב מיועדים ב 2003 לשכר מורים"

(לעומת זאת, עוד "18% מיועדים לשכר עובדי השלטון המקומי ושכר עובדי הציבור האחרים" - תעשו עם זה מה שאתם רוצים).

התקציב כולו, אגב, היה 24.6 מיליארד שקל.
חמורו של רב-שיח 239429
ועוד: מס' המורים במגזר היהודי היה 105,000 ובערבי 20,000. זה נכון לשנת 2001, האתר אינו מכיל נתונים עדכניים יותר בעניין זה.
חמורו של רב-שיח 239445
חלק מהמורים הם עובדי רשויות מקומיות.
קצרה וארוכה 239455
רואה, הרבה יותר קל לנחש את כל המספרים. ממילא מקבלים בסוף בערך אותו דבר, וככה לא צריך לתרגם מ-Æ≥≠·ÌÈ„ לעברית.
קצרה וארוכה 239513
הרשו לי לנחש למה הנתונים לא שווים כלום.

בתי ספר שונים מקבלים תקצוב בצורה שונה. חלק מבתי הספר: יסודיים ממלכתיים, ואלו של ש"ס ואגודה מקבלים שעות של מורים המועסקים על ידי משרד החינוך. בנוסף הם מקבלים דמי כיס שרובו מגיע מהרשות המקומית.

בתי ספר אחרים מקבלים את התקנים של המורים מהרשות המקומית.

ויש בתי ספר המקבלים את כל הכסף לחשבון הבנק שלהם והם משלמים את המשכורות למורים. למרבה הפלא, יש הרבה בתי ספר חרדיים כאלו ומעט בתי ספר חילוניים כאלו (אשר לעיתים נספרים כחרדיים בטעות).

כלומר, הסיבה שבתי הספר החרדיים מקבלים כל כך הרבה כסף היא פשוטה מאוד - בחלקם הכסף הוא לא רק דמי כיס יש לו גם משמעות. בנוסף, וזה כבר לא מוצדק, יש שם יותר פנימיות.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 263819
הססטיסטיקאי הראשי כותב בתגובה לטענות שהעלה חבר הכנסת גפני על הסקר: "ההשוואה בין המוסדות אינה משמעותית ועל כך התנצלותנו".

תחת כותרת המשנה "הקרב על הסקר",
ראיתי 263826
תגובה 263814
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 263827
למי שמתעצל לקורא שם עד הסוף, הנה ציטוט נוסף:

"בסוף השבוע עדיין הופיעה ההודעה על סקר תשומות החינוך באתר האינטרנט של הלשכה ללא כל הסתייגות או הודעה על טעות. "הארץ" ביקש להבין מדוע. בלמ"ס מיהרו לצנן את התלהבותו של גפני. לדבריהם, בדיקת הלמ"ס העלתה כי "מרבית בתי הספר החרדיים לא כללו משכורות מורים בדיווח". הלשכה תפרסם תיקון לסקר רק בסוף הבדיקה שהיא עושה, כשיהיו בידיה נתונים מעודכנים. אבל, מבהירים בלמ"ס, "ייתכן מאוד שבסוף הבדיקה, התיקונים שייעשו לא יהיה בהם בכדי לשנות את המסקנות בצורה מהותית"."
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 263865
ראיתי. ראש הלמ''ס מתנצל במכתב רשמי על-כך שההשוואה לא היתה משמעותית, ולעומתו גורמים עלומים בלשכה מוסרים לעיתונאי שאולי בסוף זה יראה אחרת. אכן, תמונת מצב מאוזנת.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 263866
ניאלץ לחכות עד סוף הבדיקה.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 263876
אכן. עד אז, המלה האחרונה היא של ראש הלמ"ס: ההשוואה (שבה התעלמו ממרכיב השכר) לא היתה משמעותית.

(למה כל-כך חשוב לערפל את התמונה?)
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 263883
לא חשוב לערפל. חשוב להביא את כל העובדות, כולל זה שהלמ''ס כן השאיר את הדו''ח באתר שלו, לפני שהחגיגות החרדיות על העוול הזה שנעשה להם הופכות להיות ''עובדה מוצקת'' שתצוטט אלפי פעמים עם שאר הקשקשות והסנפירים. מה שכן, הלמ''ס ראויה לכל גינוי על פרסום הדו''ח העלוב הזה שייתכן שאינו משמעותי בכלל.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 263963
עצם המספרים הם כה מגוחכים שאין טעם להתייחס אליהם ברצינות. אם גם אחרי תיקון הם ישארו פחות או יותר אותו דבר זה לא מעיד על החינוך החרדי אלא על הלמ''ס.
כנראה שגם במוסדות אובייקטיביים לכאורה אי אפשר לסמוך על מחקרים. וחבל.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 263965
מה מגוחך במספרים? אתה יכול לתת דוגמה?
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 263968
ילד חרדי מקבל פי 12 מערבי. לא 30% יותר, לא 50% יותר, גם לא פי 2. - פי 12! הייתי מצפה שבתיה"ס של החרדים יצופו בזהב.
כנ"ל, לגבי זה שחילוני מקבל פי 4 מערבי.
עצם עשיית חשבון ללא שכר מורים שהוא לפחות 90% מתקציב בתיה"ס הוא מגוחך לגמרי. אם כל כך חשוב לכתוב שטויות שישוו את העלות של הכנת התלמידים לחג החנוכה ויגלו פערים מדהימים.
ההשקעה בתלמיד חרדי: פי 3 מחילוני, פי 12 מערבי 264023
זה לא שבתי הספר החרדיים מצופים זהב, בתי הספר הערביים מצופים בחומר אחר.
הקרב על הסקר 263814
כל הכבוד 239057
עם כל הכבוד (ויש כבוד) לערכים כמו רווחה, שוויון וצדק, לא לכולם צריך להעניק את אותם השירותים מהטעם הפשוט שלא כולם צריכים אותם.
שוויון קיצוני בדמות האכלת כלל תלמידי המדינה הוא מיותר מיותר מיותר (מיותר כבר אמרתי?).
למה זה טוב? בזבוז משווע של כסף, ולא, זה לא תפקידה המדינה ולא זכות אנוש בסיסית.
זכות אנוש בסיסית זה לא להיות רעב על בסיס קבוע, או, לא עלינו, בתת תזונה. כאן יש מקום להתערבות, התערבות מקומית למי שהיא דרושה לו.
כל הכבוד 239065
בעיניי, השאלה של הזנת כלל תלמידי המדינה אינה שאלה של שוויון קיצוני ואפשר להתווכח אם היא תפקידה של המדינה.

אבל זה פחות עקרוני עבורי. מה שמאוד חורה לי הוא ההסתמכות של המדינה על תרומות כדי להאכיל את התלמידים חסרי היכולת. זהו בהחלט תפקידה של המדינה ולא תפקידם של בעלי-ההון, גם אם הם מלאים ברצון טוב. כאן טמון ההבדל בין צדק לצדקה.
כל הכבוד 239278
על זה אנחנו מסכימים.
(אבל ביום שבו זו תהיה הבעיה האקוטית ביותר של הממשל שלנו אני אלך לבית כנסת ואומר ''שהחיינו'')
כל הכבוד 239312
אם נופלת לידך הזדמנות לומר ''שהחיינו'', אין שום סיבה לחכות לביקור הבא בבית-כנסת.

(סתם כך לא הייתי מציק לך, אבל זה תירוץ לספר שקראתי בביקורת של מאיר שניצר (על הסרט ''אושפיזין'' של שולי רנד) הערה על ''שתי הגרסאות של התלמוד''. הוא מן הסתם חושב שב''שני לוחות הברית'' הכוונה היא לברית הישנה ולברית החדשה).
כל הכבוד 239727
או אולי הוא התכוון לתלמוד הבבלי מול התלמוד הארצישראלי?
כל הכבוד 239739
גם אני חושש שלזה הוא התכוון. (איך אפשר לקרוא לשתי יצירות כל-כך שונות "גרסאות"?)
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 237515
ראשית, כמה פרטים בסיסיים: http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individua...
כפי שתראה מהדף, הרזומה הציבורי של חברת הכנסת אברהם הוא נרחב ומכובד, וכולל BA במדע המדינה, שזה תמיד דבר טוב, ועוד מבר-אילן שהיא אוניברסיטה ערכית ומוצלחת. כמו כן, ראויה לציון שליטתה של חברת הכנסת בשפת הלדינו, דבר שהופך אותה לשגרירה מצויינת של ישראל בקרב הגוים.
תרומתה הציבורית העיקרית לפני הגעתה לפוליטיקה הייתה בתפקידה כרל"שית של יקיר המערכת ביבי נתניהו. השגיה עד כה בכנסת כוללים בין השאר הסתובבות עם כרבולת מטופשת והתעקשות מטופשת עוד יותר ללבוש חליפות מצועצעות עם עניבות, רק משום שכל חברי הכנסת הגברים לובשים חליפות עם עניבות, והיא רוצה להיות כמוהם (ומזל שאין כנסת עם רוב של נשים, שאז היה מגיע חבר הכנסת הגבר שהיה בוחר להסתובב שם עם חזיות ונעלי עקב, כי הוא רוצה להיות כמו כל חברות הכנסת).

אבל לא הכל שחור. הנה ביוגרפיה קצת יותר חיובית של חברת הכנסת (וזאת, בניגוד לקודמת, לא טוענת בעקשנות שמדובר דווקא ב"חבר כנסת"): http://www.hanivharim.co.il/Nivharim/articals.asp?id... . ביוגרפיה מקוצרת זו אף נתלית באילנות גבוהים כגון מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן כהוריה הרוחניים של אברהם, לצידו של ז'בוטינסקי. עם זאת, יש לתהות לגבי הצמדת הביוגרפיה הזו לטקסט הזה - http://www.hanivharim.co.il/data/UserPage/roohama-av... - המתאר את פעולותיה הנמרצות של הח"כית כנגד קיצוצים בתקציב ובעיקר קיצוצים בקצבאות. כמו כן מצויינת שם מלחמתה של אברהם למען זכות השביתה של העובדים, כמו גם נגד עצם השימוש של העובדים בזכות הזו. קטע כזה.
בכל אופן, אברהם עומדת בראש ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים, ושם, עושה רושם, היא מקדמת מגוון יוזמות שלא לגמרי הבנתי למי הן אמורות לסייע, אבל זה רק אני.

לבסוף, כדאי לקרוא את הקטעון הבא מגלובס, המתאר את המאבק בין אברהם לתמיר בסוגיה שלפנינו:
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 237519
אם זכרוני הרעוע אינו משחק איתי אחד מהמשחקים המעצבנים שלו, היתה עליה כתבה באחד המוספים, והיא הצטיירה שם כיצור פאתטי עד מאד. בייחוד היא הרשימה בשימוש בפניני לשון ומכתמים שלפי ההקשר היה ברור שאין לה מושג מה פירושם. טוב, בוגרת מדעי המדינה, אנחנו יודעים על בשרנו מה זה אומר.

אבל הגב' הנכבדה אינה הנושא. הנושא הוא ההצעה שלה. פויה.
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 237552
לטוב ולרע, זו גם ההצעה של יולי תמיר ואתי ליבני.
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 237561
בידיעה שמעלינו ישנה פסקה המתחילה במשפט ''חוק ההזנה שיזמה ח''כ אברהם שונה מחוק דומה שיזמו ח''כ יולי תמיר (עבודה) ואתי ליבני (שינוי)...''.
שונה, דומה, מה ההבדל. 237562
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 237594
אני כיוונתי רק לרעיון לממן את החוק מתרומות בחו"ל. לגבי מפעל ההזנה עצמו אני עוד חלוק עם עצמי (עם יתרון קל לעצמי) שכן מחד אני בעד הפניית התמיכה הממשלתית ישירות לילד הנצרך ולא להורה הצורח, ומאידך חויתי על בשרי את מפעל ההזנה הקודם‏1 ואם מה שעומד לקום יזכיר את ההוא, הרבה יותר זול לזרוק את האוכל לפח כבר במקומות הייצור שלו, ולחסוך את ההובלה.
_____________
1- אני מקוה שאף אחד באייל לא מספיק חכם לקבל מזה מושג לגבי הגיל שלי.
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 237599
איכות המזון אמנם תעלה (וכך גם המחיר). אולם הרעיון היסודי שזה בזבוז כסף לא ישתנה. אני קצת מכיר משפחות שמקבלות סיוע במזון ואני יכול להגיד שהם מן הבררנים ביותר באוכל. מפעל ההזנה על כן תהיה בעלת אותה יעילות אפסית.

איני מבין מדוע אי אפשר שכל מנהל בית ספר יחליט על מפעל הזנה וימכור אותו לתלמידים או לתורמים בשכונה לפי הצורך. אני ראיתי דבר כזה נעשה.
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 237603
אולי מפני שאי אפשר להסתמך על זה ש*כל* מנהל בית ספר יעשה את זה. מנהל בית ספר בשכונת מצוקה עם רמת עבריינות גבוהה, יש לו הרבה בעיות אחרות ואולי מנקודת הראות העמוסה-מדי שלו - עדיף שהמדינה תטפל בעניין ההזנה, וגם אם המדינה תעשה את זה ביעילות לא מספיקה - בכל זאת, הילדים לא ישארו רעבים, או שלפחות *חלק* מהילדים לא ישארו רעבים, אלה שהם לא בררנים מדי והרעב הוא שמכתיב להם. ואשר לתורמים בשכונה - הרי זה חוזר לנושא שכבר נידון פה בימים האחרונים, אינני זוכר באיזה דיון - התורמים בדרך כלל אינם בשכונה, לא בשכונה ה*זאת*, ויש צורך לחפש אחריהם.
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 237609
אתה צודק. אם בתי הספר הם של המדינה ואין תחרות אין סיבה שהמנהל יעשה משהו בכלל.

אם יפריטו את מערכת החינוך מנהלי בתי הספר יעשו את כל הנדרש.

מדיניות ריכוזית דורשת עוד ועוד טלאים של התערבות שרק גורמים לעוד נזק ובזבוז.
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 237615
אה, אני חושבת שעכשיו, לראשונה זה זמן רב, אני מתחילה להבין את ההגיון המנחה אותך: אתה מתכוון שאבא-נרקומן-שקוע-בחובות-אמא-נרקומנית-זונה, שנורא מעניין את הת** שלהם איפה הילד לומד, האם הוא בכלל לומד, מה הוא אוכל והאם הוא אוכל - ברגע שתהיה תחרות בין בתי הספר, הם יגידו לעצמם: "לא רוצים את המנהל בית ספר הפארש הזה, אנחנו נעביר את הממל'ה שלנו לבית ספר יותר טוב ו*יותר יקר* - ושם יעשו בשבילו את כל מה שצריך, לימודים, אוכל..." - נכון שסוף סוף הבנתי את ההגיון הצרוף?
בשבח התחרות 237620
בתחרות בין בתי ספר:

1) אין שום סיבה שהמתחרים יהיו יותר יקרים.
2) העלאת האיכות אינה תלויה במעשיהם של 100% מההורים. מספיק נדידה של 20% לבי"ס אחר כדי שהמנהל יתקן דרכיו או יעוף.
3) לא כל הילדים יש להם הורים נרקומנים. וגם הורים אלו אוהבים את ילדם ויכולים לבחור בי"ס טוב.
בשבח התחרות 237626
1) איך זה שהתחרות לא תכלול הפרשי מחיר, והאם אין הדבר נוגד את עקרונות השוק החפשי שאתה מטיף להם?

3) בילדותי, וחלק מנעורי, חייתי בשכונה שהיו בה הורים נרקומנים. ודאי שהם אהבו את ילדיהם, אך רוב הזמן הם היו שרויים בעולם שאינני יודעת מהו, אך זה לא היה העולם הזה בו אתה ואני חיים, ואהבתם לילדיהם נשארה, למרבה הצער, בטווח התיאורטי בלבד. אשר לזה שהם "יכולים" לבחור בי"ס טוב - הם יכולים, הם יכולים הרבה דברים, אך רוב הזמן אין העולם המציאותי, הכולל את ילדיהם, חוצה את סף ההכרה שלהם במידה מספקת כדי לפעול בכיוון זה. והרי מפעלי הזנה למיניהם וכיו"ב - נועדו בראש ובראשונה לילדים אלה, ולאו דווקא לילדים שהוריהם אנשים מן היישוב המתפקדים היטב.
בשבח התחרות 237628
1) כשלציבור אין כסף, המתחרים יבנו את המוצרים שהם מוכרים לכיס של הצרכנים.

3) ילדים אלו זקוקים לעזרה. מפעל הזנה זה לעג לרש ובזבוז משאבים. אם הקהילה תדע שהאחריות עליה יהיו את המשאבים לעזור לילדים האלו קצת יותר מאשר ארוחה חמה בבי"ס. אבל כאשר הכל ניתן על ידי המדינה, תוך בזבוז משאבים אדיר, הקהילה פחות ששה לעזור.
בשבח התחרות 237631
את סעיף 1 לא הבנתי וגם אין סיכוי שאבין. נעזוב את זה.

אני מבינה את דבריך לגבי "לעג לרש", אך יש מקרים בהם נחוץ לקיים את הצורך האלמנטרי הזה, הזנה, לפני כל היומרות האחרות. גם אינני מתווכחת על בזבוז המשאבים הממשלתי, אך אתה מסתמך על גוף נעלם ואמורפי שאין לו אפילו הגדרה מדוייקת - ה"קהילה", ועוד יותר מכך על ששונה (ואכן, בהחלט מדובר פה על ששון, זה לא סתם ביטוי) של האניגמה הנ"ל לעזור. אני, מה לעשות, עקב נסיון חיי, הרבה פחות אופטימית ממך. אם הבחירה בנושאים אלה היא בין הקיים לבין המקווה והמצופה - אני מעדיפה כבר את הממשלה, הקיימת ממילא, והפועלת רע מאוד - אבל קיימת ופועלת.
בשבח התחרות 237634
1) הצורך להבין את העניין הזה חשוב מאוד. בלעדיו לא ניתן להבין גם את 3.

נניח שאת מוכרת שעונים. האם תחזיקי שעוני יוקרה או שעוני 5 שקלים? זה תלוי במה הצרכנים שלך רוצים לקנות.

אותו דבר קורה בבתי ספר. אם הצרכנים שלך רוצים חינוך אך ורק בעלות השובר הניתן על ידי המדינה זה מה שאת תספקי ואת תעשי את זה הכי טוב שאפשר.

3) הממשלה אוכלת את כל המשאבים של החברה ובכך הורסת את הסיכוי לתיקון. בעצם הדילה היא כזאת - את יכולה לתת בטוח 20% תיקון או לתת לחברה לעשות משהו בין 10-70%, מה עדיף. אני מאמין שהחברה תעבור בקלות את ה 20% (גם אם בדברים אחרים).
בשבח התחרות 237637
לגבי חוסר ההבנה ראה תגובה 237633. והרי אנו מדברים על אותו הדבר עצמו - האם לא רק שאמכור שעוני חמש-שקל - אלא גם אעז לטעון, בחוצפתי - שהם שעונים ממש טובים? ומה הנסיון שלך עם שעוני חמש-שקל? (ובחינוך, ובהזנה?) הרי כל זה מראש עורבא פרח, וכיון שאין מדובר בשעונים אלא באוכל - עדיף כבר שיהיה גוף אחראי, גוף חרא, אבל בעל מינימום של אחריות, ולו מסיבות אלקטורליות - המדינה, אין מנוס.

ואני לא תופסת, לא רק כאן אלא בכל רחבי האתר, כבר הרבה זמן - איך אתה מדבר באחוזים על דבר שאינו קיים ואין איש יודע מהו? הרי אחוזים הם דבר שיש לו איזה מינימום של משמעות כשהוא קיים, לפחות בשרטוטים, לפחות על הנייר (ואני מאוד בספק אם אפשר להעביר למדינתנו האומללה מודלים מיבשת אמריקה או אירופה. ומודלים מזרח אסייתיים - לא רוצה, אתה רוצה?)
בשבח התחרות 237645
1) האחוזים הם להמחשה. לא רוצה לא צריך. תמחישי לעצמך בדרך אחרת את הנזק שאנו גורמים בכך שאנו לוקחים 150 מליון שקל וממנים בו מפעל הזנה שהתועלת שלו היא משהו כמו10 מליון שקלים וכל השאר הולך לאוכל שייזרק, משכורות למתווכים ומשגיחי כשרות ואוכל לילדים שיש להם מקרר מלא כל טוב בבית.

2) אם את מוכרת שעונים את תתני את הכי טוב ברמת המחיר. יש שעוני 5 שקלים שעובדים שבוע ויש כאלו שעובדים שנה. אם תמכרי את אלו שעובדים שבוע תגלי שאין לך קונים כי ההוא מש"ס מוכר שעונים שמחזיקים שנה.
השאלה איננה האם שעוני ה 5 הם יותר טובים משעוני הזהב אלא האם נתת בתוך משבצת המחיר את הכי טוב.

3) הדיבורים הללו על "אי אפשר להעביר" לא מובנים לי. נא הסבירי את הכשל. מה לא בסדר היום? קחי סיכה ותשימי אותו על המפה ותגלי שיש ברדיוס של 10 ק"מ לפחות שלושה ארגוני חלוקת מזון לנזקקים. המדינה נכנסת להזנה לא בגלל שיש צורך, אלא כדי להשתלט על התחום.
בשבח התחרות 239221
מתי ראית בפעם האחרונה מישהו בונה בניינים עם דירות בעלות נמוכה? כל הבניינים שאני רואה הם עם "דירות יוקרה" ו"לובי מפואר", גם באזורים לא מי יודע מה משובחים. לעומת זאת, אני מכיר הרבה מאוד אנשים שישמחו לקנות דירה קטנה חדשה בזול יחסית, גם אם היא פחות מושקעת ואין שיש בחדר המדרגות.

השוק החופשי, מה לעשות, מתאים את עצמו למי שיכול לשלם יותר.
בשבח התחרות 239244
נקודה יפה מאוד. לא בטוח שהיא תקפה לכל תחום, אבל היא בהחלט יפה.
בשבח התחרות 239334
מצד שני, לא חסרות חנויות של ''כל דבר בשתי שקל''.
בשבח התחרות 239356
איך נאמר זאת, אני לא הייתי רוצה לחיות בחברה שבה אנשים מקבלים חינוך ב''שתי שקל''.
בשבח התחרות 239360
למה? אתה לא רוצה לחיות כאן?
בשבח התחרות 239363
אני לא יודע, החינוך שאני קיבלתי, לעניות דעתי, כן שוה משהו. רוב האנשים שסביבי קיבלו חינוך סביר. אני לא יודע מה רמת החינוך הציבורי כיום אבל אם כשביתי תגיע לגיל בית ספר, אגלה שרמת החנוך שבו היא באמת כל כך נמוכה, אשקול מחדש את נכונותי להשאר בארץ ולגדל בה את ילדי.
בשבח התחרות 239377
אפשר גם לנסות ולהתאגד עם כמה הורים כמוך ולהקים בית ספר.
יש כאלה במדינה ואפשר ללמוד מנסיונם.
כמובן שיהיה לכך מחיר, משאבי זמן, כסף, והכרה בכך שיעקב אמר כאן כמה דברים נכונים על התערבות המדינה בחינוך.
בשבח התחרות 239400
הבעיה שלי היא לא רק רמת החינוך שיקבלו הילדים שלי אלא גם מצב החברה שחלק ניכר מבניה מקבלים חינוך כזה.
בשבח התחרות 239417
ומכאן השאלה שבתגובה 239360 אני קיבלתי את החינוך ה"סטנדרטי" שקיבלו בתקופתי, וקיבלתי (להערכתי) חינוך ברמה סבירה. הילדים שלי (שוב, להערכתי) מקבלים גם היום חינוך (פורמלי, אני לא מדבר על הנזקים שנגרמים להם בבית) ברמה סבירה ואף יותר מכך. לגבי כלל החברה הישראלית - אני מפקפק בכך.
בשבח התחרות 255318
איפה הילדים שלך לומדים, אם מותר לשאול?
בשבח התחרות 255339
הילדים (הגדולים) שלי לומדים בבי"ס מנור כברי.
אבל אם אנחנו כבר כאן, אז תיקון לתגובה 239417 אני קיבלתי את החינוך ה"סטנדרטי" שקיבלו בתקופתי, וקיבלתי (להערכתי) *השכלה* ברמה סבירה. לגבי החינוך שקיבלתי יש לי הסתיגויות.
בשבח התחרות 255342
אני מניח שהם נמצאים בתחרות עם בתיה"ס העירוניים.
בשבח התחרות 255374
בפעם הבאה שאתה שולח את ילדיך לבי''ס תגיד להם לאמר למנהל שלא נאה להציג אתר בהקמה אשר עודכן בפעם האחרונה בשנת הלימודים תש''ס.
בשבח התחרות 239362
ואפילו שם הם מפקיעים מחירים...

(וכבר ראיתי חנות ''הכל בדולר'' ששער הדולר שלהם נקבע על שבעה שקלים...)
הם לא מפקיעים מחירים 239365
הם מקדימים את זמנם.
בשבח התחרות 239514
אני עובר לניחושים אבל נראה לי שהם נכונים. מי שקונה דירה הנמצאת על קרקע יקרה רוצה שיש בכניסה ומוכן לשלם את ההבדל הלא גדול.
אם גם הקרקע במחסור (כי המנהל משחררו טיפין טיפין) אזי כל הדירות תמכרנה ועדיף למכור מה שיש לו מרווח רווח יותר גדול.

לעומת זאת, באזורים עם קרקע זולה, הביקוש לדירות הוא לרוב ביקוש לדירות יותר גדולות.

כלומר: האם הם מצליחים למכור את כל מה שהם בונים? כן.
בשבח התחרות 239755
א. "דירות יוקרה" ו"לובי מפואר" זה מה שכותבים על שלט הפח מחוץ לאתר הבניה. אני די בטוח שאתה טועה באשר לקהל היעד של הדירות.
ב. הגדרת שוק הבניה בישראל כ"שוק חופשי" היא הגזמה פראית. הממשלה שולטת באופן כמעט מוחלט בכל המרכיבים: קרקעות, מיסוי גבוה ומונופולים בחסות המדינה למלט וברזל לבניה. וזאת בלי להתייחס לכמות גדולה של בניה הנעשית במימון ממשלתי ישיר. הממשלה הייתה וממשיכה להיות הגורם העיקרי ליוקר הדיור בישראל. (שלא לדבר על חוק הגנת הדייר המונע באופן מוחלט בניה להשכרה)
ג. השוק החופשי מתאים את עצמו לכל הצרכנים - כמעט כל סחורה שאתה יכול להעלות על דעתך עולה היום פחות משעלתה בעבר או שעולה במחיר דומה ועושה יותר.
בשבח התחרות 255322
אני לא עניתי אז כי חשבתי שברבי או אורי יענו יותר טוב.

מכיון שלא ענו אענה אני כמיטב יכולתי.

העלויות של תליית שלט - "דירות יוקרה" ושל שיש בלובי הינן קטנות וגוררות אחריהן פתיחת כיס הרבה יותר גדולה של הלקוח. כלומר בתוספת של X ש"ח כדי לתת מראה יוקרתי, הקבלן יכול להעלות את מחיר הדירה ב X כפול 2, 3 ואולי אפילו 10, רווח נאה וכדאי. המתחרה שיגיד אני שם רק את המינימום ההכרחי וגאה בכך לא יצליח למכור דירות כי מחירם יהיה קטן באופן לא משמעותי ממחיר "דירות היוקרה". הצרכן יקשר את המראה הזול עם איכות זולה, ויברח כל עוד נפשו בו.

לגבי העלות הנמוכה באמת היא בלתי אפשרית בגלל עלויות קרקע, מימון ומיסוי.
בשבח התחרות 255323
אויש. לא רק שהוא ענה, גם אני עניתי. נא למחוק את ההודעה או סתם להתעלם ממנה.
בשבח התחרות (בין התגובות) 255327
טוב שענית בערך אותו דבר. הרבה יותר גרוע לענות בפעם השניה ולטעון את ההיפך...
בשבח התחרות 255355
אני לא יודע לגבי שיש המחיר (למ''ר) של בתים חדשים תלוי כמעט בלעדית במיקום, לא רק בגלל עלות הקרקע שבמקרה של בניה רוויה מתחלקת בין המון דיירים.
אלא בעיקר בגלל שאנשים מוכנים לשלם הרבה כסף כדי לחיות ב''מקום טוב'' והקבלן תמיד ינסה למכור במחיר הכי גבוה שהלקוח יהיה מוכן לשלם.
בשבח התחרות 255359
אכן
הפרד ומשול 255365
אכן?
לא אכן, הבלים!
ראה תגובתו של בר ביצוע לטענה דומה בנוגע לסמים.
הפרד ומשול 255372
מה אתה בכלל משווה בין סוסים להבלים עם שיש. איך אפשר להשוות קרקע למריחואנה.

כמה רוע אפשר לבלוע?

ואם במקרה היית רציני:

הקבלנים בוודאי ינסו למכור בהכי הרבה שאפשר לפי המיקום. אבל אם יהיו להם הרבה בתים באשקלון אז הכי הרבה הזה יההי לא הרבה. וכן בסמים. כל סוחר ינסה למכור במחיר הכי גבוה שאפשר בתנאי שהוא יצליח למכור ושם יקבע המחיר.
הפרד ומשול 255383
זו לא טענה דומה. נו באמת. יש דבר כזה, באמת זניח, הקרוי "היצע וביקוש". המוכר רוצה למכור במחיר הגבוה ביותר שניתן, המחיר הזה נקבע על ידי היצע וביקוש.
דירה במרכז תל אביב נהנית משלוש תכונות עקריות
א. יש מעט כאלו
ב. יש הרבה שרוצים כאלו
ג. אין דרך לייצר כאלו בזמן קצר

מכאן שמי שמוכר דירה כזאת *יכול*, אם חשקה נפשו, לנקוב במחיר שהוא גבוה ממה שתשלם עבור דירה זהה בפרברי עכו.

במקרה הסמים החוקיים:
א. קל מאוד לייצר אותם
ב. יש הרבה שרוצים

מכאן שמי שמוכר סמים ביוקר עתיד למצוא את עצמו ללא לקוחות, מאחר וכל אחד יכול לייצר אותם ולמכור אותם במעט פחות נוצרת תחרות שמורידה את המחירים, בדיוק כמו בכל סחורה אחרת הנמכרת בשוק החופשי (ובוודאי אלו שלא מבוססות על משאב מוגבל כמו שטח אדמה)
הפרד ומשול 256123
א. קל מאוד לייצר אותם? אני לא בטוח.
ב. יש הרבה שרוצים? לא נכון, כיום יש מעט שרוצים.

החשש שלי הוא שאם קוקה קולה תתחיל לשווק הרואין תחת הסיסמא סוטול טעם החיים, יהיו הרבה שרוצים.
קוקה קולה הצליחה באמצעות פיתוח נוסחא כימית סודית ליצור טעם יחודי שהרבה אנשים בעולם מוכנים לשלם עבורו מעט יותר ממה שדורשים המתחרים. במקרה שהיא תתחיל למכור הרואין, אני חושש שהיא תצליח ליצור "טעם" ייחודי שאנשים יהיו חייבים לשלם עבורו כמה שהיא תדרוש ובמקרה הזה היא תוכל לדרוש ותדרוש הרבה יותר.
בכל מקרה כמו בהרבה תחומים בשוק יהיו שלושה או ארבעה יצרנים גדולים שיתאמו ביניהם מחירים ויעשו רווחים עצומים. אולי בשוליים יקומו כמה מתחרים קטנים שייצרו בכמויות קטנות אבל הם לא יצליחו לכבוש לעצמם נתח שוק משמעותי מאותה סיבה שהשוקולד של תעשיית ממתקים נצרת לא מצליח לדחוק את זה של עלית מהמדפים.
coffiest 256127
הפרד ומשול 256643
השוקולד של תעשיית ממתקים נצרת לא מצליח לדחוק את עלית מהמדפים, אבל הוא מספיק כדי לאלץ את עלית לשמור על יחס איכות-מחיר מסוים.
הפרד ומשול 256645
אם הוא באמת היה גורם בעל משמעות, עלית היתה קונה אותו (ע''ע ליבר, צ.ד., ורד הגליל, מקס ברנר והרבה קטנים שאפילו לא שמעת עליהם).
הפרד ומשול 256649
עלית לא קנו את ורד הגליל.
הפרד ומשול 256658
חשבתי שכך נכתב פעם אפילו באייל, אבל אני פוחד לעצבן את מנוע החיפוש.
תחייתו של המנוע 263816
הנה, מצאתי: תגובה 218781

אמנם איזה נודניק הכחיש את מה שכתוב שם, אבל אני לא מתכוון להאמין לשמאלני מאנייק בויכוח עם ישראלי גאה.
בשבח התחרות 255395
העלאת מחיר מלאכותית של דירות באזור מסוים עשויה לשפר את כדאיות הרכישה, מכיוון שבדרך כלל טוב יותר לגור באזור שבו האוכלוסיה אמידה.
בשבח התחרות 237633
בכל זאת משהו לגבי סעיף 1 שלא הבנתי: אם מדובר ממילא במתחרים העומדים לשרת ציבור שאין לו כסף - מנין תתחיל כל הצירקולציה הזאת של בניית מוצר ושיווקו לאותם צרכנים מסויימים - איך, בעלויות נמוכות תוך הידיעה מראש שהרווחים יהיו נמוכים - תיווצר התחרות, ואיך ייוצרו מוצרים טובים וטובים יותר, חינוך, הזנה או כל דבר אחר - הרי זה יהיה בדיוק כמו היום.
בשבח התחרות 237641
לכל ילד יש שובר של 400-500 שקל לחודש. זה המון כסף. אפשר לעשות בו הרבה מאוד אם לא מבזבזים כמו היום.

יהיה המוני בתי ספר שיקומו על מנת למשוך את הצרכנים האלו אליהם בלי לדרוש אגורה שחוקה נוספת כל השנה.
אז נכון שממול יהיו בתי ספר שגובים מההורים עוד 500 שקל לחודש ועושים חוגי קדרות וטיול כל שבועיים אבל בין בתי הספר שלא גובים כסף נוסף תהיה תחרות שתדחק החוצה את אלו שמבזבזים את הכסף על מורים משעממים בעלי ותק.
בשבח התחרות 237673
אני לא לגמרי מבינה את התמונה שאתה מצייר. מה שיהיה זה בתי ספר שגובים 500 ש"ח ועובדים בהם מורים שמוכנים לעבוד תמורת שכר מינימום וכאלו שגובים 2000 ש"ח ויש בהם מורים טובים. זהו במוכח המצב בארה"ב במקומות שיש בהם שוברים ולא חל כאן כל שיפור באיכות ההוראה בבתי הספר שבשכונות החלשות (לעומת זאת, חלה אינפלציית ציונים בכל בתי הספר וגם באוניברסיטאות, כי מי רוצה להכשיל את מקורות ההכנסה שלו?)
בשבח התחרות 237692
בכיתה של 25 תלמידים אפשר תמורת 400 ש"ח לילד להעשיק מורה וחצי באיכות גבוהה עד גבוהה מאוד. (אולי לא בעלת תואר שני ו 20 שנות ותק אבל היא כל כך טובה ששעתיים עם הכיתה יספיקו לה).

לגבי הפערים: אכן יהיו פערים כמו שהיום יש פערים. אמנם היום מצמצמים את הפערים על ידי שכנוע חלק מאלו שיש להם כסף להשקיע אותו בכל דבר חוץ מחינוך. ובכך מגדילים את מספר חסרי החינוך, אבל אלו שרוצים משקיעים בחינוך ומשאירים מאחור את אלו שאין להם.

איני יודע מה קורה בארה"ב, אודה לך אם תביאי לינק או תאור, אולם הנסיון בשבדיה ובעוד מקומות הוא שהחינוך הפרטי מעלה את הרמה של החינוך הציבורי ולא להיפך. בעצם זה גם המצב בארץ וברור למה. כשהתלמידים מתחילים לברוח לרשתות חרדיות אז מתחילים לעבוד על שיפור הרמה. כל עוד התלמידים לא בורחים, למה להתאמץ?

לגבי הציונים איני מבין מה זה שייך. מטרת הציונים לעודד ילדים ללמוד. אם זה מקדם את ביה"ס ואת התלמידים לתת לכולם 100 מה הבעיה עם זה? אם האוניברסיטאות רוצות מבחני כניסה שיעשו ולא יבקשו ציונים מביה"ס.
''להעשיק מורה '' 237710
נחמד.
בשבח התחרות 237713
1. לא נכון. 25 כפול 400 שווה 10000. מורה וחצי באיכות גבוהה מאד בוודאי ישתכרו כ 11000 לחודש לפני תשלומים נוספים של המעביד. ומה על עלויות חשמל, חומרים, ריהוט, שיפוצים ותחזוקה, ספריה, מזכירות, הכשרה מקצועית, אחות בית ספר...נראה לי שיש לי יותר נסיון ממך בתקצוב ארגונים ואני חייבת להגיד לך שאין שום סיכוי שיותר מ 60 אחוז מהתקציב בבית ספר ילך למשכורות.

2. יהיו פערים גדולים יותר. אם ברצונך להקטין את הפערים, עליך לסבסד בתי ספר בשכונות מצוקה, כך שיוכלו להתחרות עם אלו שבשכונות מבוססות.

3. בארץ? במקום עבודה קודם שלי, יצא לי לראיין בוגרי תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטאות ישראליות. הירידה ברמה בעשור האחרון היא כל כך מובהקת שלא ברור לי מאיפה המצאת את זה שהחינוך הפרטי עוזר. קורות חיים של בוגרי מכללות לרוב הלכו ישר למגרסה, למעט מקרים חריגים ביותר. אני לא מכירה את המצב בחינוך היסודי והעל יסודי, אבל לפי מה שאתה אומר, ניכר שסעיף (2) שלי קולע בדיוק - החרדים מסבסדים את מערכת החינוך ומעניקים לילדים ולהוריהם טובות הנאה ולכן ההורים בוחרים במערכת שלהם.

4. מטרת הציונים היא כפולה - האחת לעודד ילדים, השנייה לסייע בשיבוץ בלימודי המשך. גם זו וגם זו נפגעות כשכל מי שמגיע לשיעורים מקבל 100. למה שהאוניברסיטאות יערכו מבחני כניסה? אם השיקול הוא כלכלי, לא יותר פשוט לקבל את מספר הסטודנטים המקסימלי האפשרי, בלי קשר ליכולותיהם ולדאוג שהם לא יכשלו?
בשבח התחרות 237722
1. ב 10000 ש"ח אפשר לתת תוכנית יפה מאוד עם מורים באיכות גבוהה (לא מאוד). לחילופין אפשר גם לתת תוכנית יפה ב 8000 ש"ח לכיתה או להגדיל את הכיתות ל 30 ילדים. אפשר לקצר את יום הלימודים או לארגן תכניות למידה עצמית. אפשר לעשות המון אם יש תחרות.
אם אין תחרות - צועקים עוד כסף ולא עושים כלום.

2. איני רוצה להקטין פערים. אני רוצה להעלות את כולם ולא לחסום איש בגלל חברו. אשמח לתרום לבתי"ס פרטיים בשכונות מצוקה כפי שאני עשיתי בעבר. אבל איני מוכן שיעצרו את אלו שיש להם כדי לצמצם פערים. זו טפשות ורשעות.

3. על מה את מלינה. את צריכה לשמוח שצמצמו את הפערים.

אבל לעניין. אין לי ספק שבתי הספר הממ"ד בפ"ת הם באיכות גבוהה יותר מאשר אילו לא היה תחרות מצד 3 בתי"ס פרטיים.
אין לי ספק שבחיפה בתיה"ס הממלכתיים הם ברמה יחסית טובה כי הריאלי נושף בערפם. במקומות בהם אין תחרות אמיתית וזמינה אכן למה להתאמץ?
האם המורים אדיוטים?

4. כל אחד יודע שלימודים בטכניון יותר כדאיים מלימודים במכללות בגלל שהמעסיקים סומכים על הטכניון. אם הטכניון ידפיס תארים (על משקל להדפיס כסף) הם יאבדו את הערך של התארים שלהם ואז הם יוכלו להתחרות עם המכללות במשבצת המחיר.
בשבח התחרות 237727
1. זה שאתה אומר שזה נכון לא הופך את זה לנכון. בארה"ב, העלות של בית ספר פרטי לא מסובסד היא יותר מ $10000 לשנה לתלמיד ושל בית ספר מסובסד (על ידי כנסיות וכו') היא בסביבות ה $3500 לשנה. גם אם בישראל העלויות נמוכות יותר, הן עדיין לא נמוכות פי 7.

2. לא נכון. אם תסבסד בתי ספר באזורים בעייתיים, תעלה את כולם משום שההורים, מצידם, יתחרו בך ויסבסדו את החינוך בשכונות המבוססות.

3. גיחי. בתי הספר הממ"ד באזורים המוכרים לי תמיד היו פח אשפה של מערכת החינוך החילונית, ביחוד התיכונים (אני זוכרת איך בפני כמה מבני כיתתי, חילוניים גמורים, עמדה האופציה להירשם לתכנית מלאה בתיכון דתי או לתכנית חלקית ללא בגרות בתיכון חילוני גרוע במיוחד). התיכון הממ"ד הטוב ביותר שהכרתי היה ברמה של אורט, משמעותית מתחת לתיכונים הממלכתיים העיוניים. בפ"ת הם אולי ברמה טובה כי אין שם הרבה חילונים ולכן הם לא משמשים כפחי אשפה? (וזה תמיד היה המצב). האם אתה יכול להביא אפילו דוגמא אחת למקרה בו הקמת בתי ספר חרדיים העלתה את רמת החינוך?

4. מה שאתה אומר נכון בטווח הארוך. בעל עסק נבון צריך לווסת את המוניטין - כך למשל בתקופה בה יש דרישה גבוהה לבוגרי מדעי המחשב והמעסיקים אינם סלקטיביים, על הטכניון לפתוח את השערים כפי שהצעתי. בתקופה בה אין ביקוש, הוא יכול להרשות לעצמו לבנות מוניטין, משום שבכל מקרה אין ביקוש גדול ללימודי מחשבים. אני מעדיפה את המודל בו מטרת הטכניון היא להכשיר חוקרים ומהנדסים ולא לפעול כעסק.
בשבח התחרות 238017
1) נעבור לעקרון. המדינה נותנת סכום כסף מסויים לכל ילד. מה רע בזה?

2) אם הכוונה היא לתת יותר כסף לתלמידים באזורים בעייתים כדי שיוכלו לקנות לעצמם חינוך (שוברים דפרנציאליים) אז אולי יש בזה משהו. אם הכוונה היא לשפוך כסף לבתי ספר ממשלתיים באזורי מצוקה אז חבל על הכסף.

3) חוויות על תיכוני ממ"ד זה מאוד נחמד אבל לא שייך לעניין. בפ"ת יש מספר רב של בתי ספר יסודיים פרטיים דתיים ויש תחרות ביניהם. זה מכריח את בתי הספר להיות טובים. כנ"ל הדוגמא של הריאלי.
בשבח התחרות 238142
1) הדבר היחיד הרע בזה הוא שחינוך תיכוני הוא לא מוצר שה-value היחיד שלו נמדד במידת הביקוש. זאת גם מכיוון שנדרשים תנאי סף אובייקטיביים ואחידים, וגם מכיוון שמנגנון ההיזון החוזר הם בעייתיים מאוד, כי לטעויות יש השלכות רחוקות טווח, בלתי הפיכות, וקשות לאיתור.
בוא נציג את זה ככה: אתה חושב שצריך חוקי תנועה? למה שלא כל אזרח ינהג כאוות נפשו, בכל כלי רכב שבא לו?
וניתן לחוקי הביקוש וההיצע להכתיב את נורמות הנהיגה, ולבתי המשפט להלחם במי שפגע באחר (זכויות שליליות, לא?). זאת במקום לבזבז כסף על רמזורים, טסטים, ונהיגה עפ"י המהירות המותרת. ניתן אפילו להסתמך על יועצי תחבורה ועתונות, ולחלק תלושים לביטוח חובה - כמו שאתה אוהב. מה רע בזה?

3) אולי זה לא ידוע לך אבל גם בין בתי הספר התיכוניים הממלכתיים יש תחרות קשה מאוד, בעיקר על יוקרה וציונים אבל גם על מורים, מגמות יחודיות, אוכלסיות מובחרות, פרסום, תורמים, מפעלי התנדבות ועוד. כל הורה שאיכפת לו באופן מינימלי מהילד עושה לא מעט shopping לפני שהוא בוחר תיכון.
בדומה, יש תחרות בין האוניברסיטאות (שאינן מוסדות למטרות רווח). אז נכון, יש אי-יעילות.
מצד שני תשווה את המצב לאוניברסיטאות והמכללות הפרטיות שעובדות בארץ - למיטב ידיעתי המצב שם לא מזהיר, יש נורמות של פרסום שקרי, שוחד, רמה נמוכה, תוכניות לימוד פרטצ'יות ושחרור בוגרים ברמה נמוכה.
בקיצור, עושה רושם שבקרה ממלכתית לא מונעת תחרות, ושלפחות באספקטים מסויימים היא מבטיחה איכות.
שיט 238145
את סעיף 2 רק חכמים רואים, הה?
שיט 238163
האמת שביטלתי אותו, ובכסף השתמשתי כדי לשחד את מנגנון הפקידות המנופח של האתר.
רצית להגיד 237813
את אומרת בעצם ככה: מאחר וישנם כל מיני הורים חסרי אחריות שלא מתעניינים בחינם ילדיהם יש צורך להפקיע את הזכות להחליט בעניינים אלו מכלל ההורים.
רצית להגיד 237850
לא, היא אומרת שבגלל שיש הורים כאלו צריך להיות מנגנון שדואג שגם ילדים להורים כאלו יקבלו סיכוי כלשהו.
אם אתה רוצה להחליף את מערכת החינוך הממשלתית רשת דוכנים לחלוקת שוברים לבתי ספר פרטיים, אתה חייב במקביל לקיים מנגנון פיקוח בעל סמכויות שימנע מיזמים חרוצים ומלאי חזון להעביר את שווי התלוש ישירות להורים הנרקומניים תמורת עמלה (ולעזזל עם הילדים). או לפקח על רמת בתי הספר הללו כדי למנוע מצב שמסע פירסום מוצלח יהווה תחליף למתן שירות ברמה גבוהה (כפי שקורה היום בכל כך הרבה מקומות).
רצית להגיד 237976
"לא, היא אומרת שבגלל שיש הורים כאלו צריך להיות מנגנון שדואג שגם ילדים להורים כאלו יקבלו סיכוי כלשהו."

אין לי שום וויכוח עם אמירה כזאת אבל זה לא מה שהיא אמרה. מה שהיא *כן* אמרה, לפחות במשתמע, הוא ששיטה כמו שיטת השוברים איננה טובה משום שיש אי אלו הורים שלא אכפת להם מהילדים וזה מספיק כדי לפסול את מתן אפשרות הבחירה לכל ההורים.

"אם אתה רוצה להחליף את מערכת החינוך הממשלתית רשת דוכנים לחלוקת שוברים לבתי ספר פרטיים, אתה חייב במקביל לקיים מנגנון פיקוח בעל סמכויות שימנע מיזמים חרוצים ומלאי חזון להעביר את שווי התלוש ישירות להורים הנרקומניים תמורת עמלה (ולעזזל עם הילדים)."

איך זה בדיוק קשור לשיטה המסויימת הזו? האם היום בתי ספר לא מקבלים תקציבים? האם היום אין אפשרויות מעילה? חוץ מזה, מפעל הונאה כמו זה שאתה מתאר עדיין יצטרך לנהל בית ספר עם תלמידים, בעלה הנרקומן של הזונה אולי לא יהיה מוטרד מהאיכות הנמוכה אבל שאר ההורים כן יהיו וזה מנגנון פיקוח הרבה יותר אפקטיבי (וזול) מבנאדם (בר שיחוד) שבא פעם בחודש כדי לברר האם הכל דופק.

"או לפקח על רמת בתי הספר הללו כדי למנוע מצב שמסע פירסום מוצלח יהווה תחליף למתן שירות ברמה גבוהה (כפי שקורה היום בכל כך הרבה מקומות)."

באמת? איפה? האם *אתה* היית שולח את ילדיך, שנה אחרי שנה, לבית ספר שהדבר היחידי שהוא עושה זה לפרסם את עצמו? אולי אתה רק בעצם "דואג" לאותם אחרים, אותם אהבלים שבאותה שניה שהם רואים בעיתון פרסומת הם מייד קונים את המוצר?

מסתבר שאתה בעצם מסכים עם החשמנית: בעיניך אנשים אינם מסוגלים לקחת אחריות על חייהם ולכן יש להפקיע מידיהם את הסמכות להחליט ולהעבירה לידי אנשים "מוסמכים" מטעם הממשלה - לטובתם...
רצית להגיד 238048
אני לא יודע על אילו אהבלים אתה מדבר אבל אני יודע שחברות מצליחות מוציאות מליונים על פירסום בכל מיני אפיקים, ושפירסום מוכיח את עצמו כמקדם מכירות.
מעט אנשים רואים פרסומת בעיתון ורצים לקנות מוצר, אבל הרבה מאוד אנשים חושבים שמקדונלדס זה מזון איכותי, טעים ומשתלם, הרבה מאוד אנשים חושבים שהעובדה שמודפס השם קלוין קליין על הטי שירט מצדיקה את תוית המחיר הכבירה שיש עליו, והמון אנשים חושבים שאין להם סיבה לחיות אם אין להם אינטרנט מהיר (במקרה של כמה מהם זה נכון אבל יש מספיק אנשים שעושים חיבור של 1.5 מגה כדי לקרוא ynet כי הם חשובים שזה הכי טוב).

כשאתה מוכר מוצר (ובשיטה שלך החינוך הופך למוצר שמוכרים לציבור) אתה לא צריך לספק מוצר איכותי, אתה לא צריך לספק מוצר זול או יחס עלות תועלת סביר, מה שאתה צריך זה לגרום ללקוח לחשוב שהוא מקבל מוצר איכותי בזול, פירסום על אפיקיו השונים מצליח להקנות דימוי איכותי/יוקרתי/משתלם למוצרים שאינם כאלו פרסומת בעיתון לא תעשה את זה אבל מסע פירסום שכולל את כל האספקטים של מסע פרסום מוצלח (החל מפרסומות בעיתון, דרך פרסומות בצורת תוכניות טלויזיה אוביקטיביות לכאורה, מוספי חינוך בעיתונים, חסויות לאירועי תרבות ועוד כמה עשרות דברים מהסוג הזה יכול בהחלט להצמיד לבית ספר תדמית שהוא לא יצטרך בכלל להצדיק.
רצית להגיד 238284
"כשאתה מוכר מוצר (ובשיטה שלך החינוך הופך למוצר שמוכרים לציבור) אתה לא צריך לספק מוצר איכותי, אתה לא צריך לספק מוצר זול או יחס עלות תועלת סביר"

על פי התסריט שלך, הבית שלך צריך היה להיות מלא וגדוש במוצרים חסרי תועלת שקנית רק בגלל שטיפת המוח. האם זה כך? כמה אחוזים מהתקציב החודשי שלך מוצאים על דברים חסרי תועלת או מוצרים מחורבנים שקנית רק בגלל הפרסומת? איזה סוג מחשב יש לך? איזה מסך? איזה טלוויזיה? איזה מקרר? (אולי אתה מחוסן?) אינני מכיר תחום אחד של מוצרים הנמכרים בשוק החופשי שלא נהנה משיפור אסטרונומי באיכות ובמחיר בחמישים (או מאה או מה שלא תרצה) השנה האחרונות. זאת עובדה אלמנטרית שאני מתקשה להאמין שאני צריך לדבר עליה בכלל.

זה אמנם נכון שכמעט כל היצרנים משקיעים הרבה מאוד בפרסום אבל זה נובע בעיקר מהאיכות הסטנדרטית הטובה מאוד של מוצרים כיום. כאשר המוצר שאתה מוכר טוב באופן מובהק מהתחרות, אתה צריך מעט מאוד פרסום (תחשוב על סובארו בשנות השמונים למשל‏1) אבל ישנם מעט מאוד מקרים בהם המצב נשאר כך (בשוק חופשי), המתחרים שלך משתפרים וההבדלים המהותיים מטשטשים. כשהמצב כזה, אתה מתחיל להזדקק ליותר פרסום משום שקשה יותר להתבדל באיכות המוצר, ועדיין התדמית היא חלק קטן מאוד ברוב המוחלט של המוצרים שאני ואתה צורכים.

מוצרים כמו אופנה, משקאות קלים או שירותי טלפון סלולרי מתאפיינם בעיקר בכך שאין שום הבדל מהותי ביניהם (וקשה לדמיין שיהיה כזה), זאת הסיבה העיקרית לכך שהם נסמכים בעיקר על התדמית. המוצרים זהים (ואיכותיים) והדרך היחידה לגרום לך להעדיף אותם על אחרים.

כל זה כמובן איננו נוגע לעניין בתי הספר והשוברים. אף אחד לא יפתח בית ספר בשביל לעשות מיליונים. אם זה כל כך מטריד אותך, ניתן לדרוש שבתי הספר יהיו מלכ"רים אבל זה ממש לא נחוץ משום שהניהול הוא שקוף והצגת רווחים מופרזים בוודאי תעורר תמיהות אצל ההורים (אם אתה נשאר עם עודף של מיליון שקלים בקופה כל שנה, מדוע שלא תשקיע אותם בתשתית, העלאת שכר למורים, השגת מורים טובים יותר וכו.) באותה צורה, בוודאי תוכל לראות זאת, ניתן יהיה לוודא שלא מוצאים מיליונים (לשם מה?) על פרסום. התסריט שלך פשוט לא הגיוני.

ודרך אגב, חינוך הוא מוצר, גם עכשיו. מדובר בדבר שאנשים צריכים ושנקנה בכסף‏2. נכון לעת עתה, המוצר הזה מסופק על ידי מונופול ואיכותו איננה משביעה רצון במיוחד, האם ייתכן שיש קשר בין הדברים (מונופול=איכות מוצר ירודה) ואם כן, אולי כדאי לנסות לטפל בבעיה? אולי באמצעות ביטול המונופול?

1 וכן, הליאונה הייתה אוטו מחורבן אם אתה *אוהב* לנהוג אבל היא קלעה בול לטעם הישראלי - זול ולא צריך הרבה מוסך.
2 והרי לך חידוש מרעיש - אתה משלם כסף עבור החינוך "חינם" משום שאתה משלם מיסים. והמורים המסורים המחנכים את ילדיך מקבלים, כמה בזוי, כסף עבור עבודתם.
רצית להגיד 238875
מה עם סיגריות?
מוצר שעולה הרבה כסף, גורם נזק בריאותי, ממכר וגורם בפעמים הראשונות של שימוש בו להרגשה רעה. אחוז ניכר מהמשתמשים במוצר היה רוצה להפסיק אבל לא יכול בגלל שפיתח תלות גופנית ופסיכולוגית בו.
למה אנשים מעשנים?
בגלל שמערך שלם של פירסום ויחסי ציבור הצליח תוך שימוש בתעשית הקולנוע, הטלויזיה והמוזיקה לקשר בין עישון לתכונות שאנשים רוצים לייחס לעצמם, אין כאן עניין של איכות המוצר, אין כאן גם עניין של צורך.

אני בהחלט לא מחוסן נגד פירסומות ומופתע מידי פעם כשאני מגלה את ההשפעה שיש להן עלי. אני גם מודע שברוב המקרים, כשאני בא לקנות בפעם הראשונה מוצר, אין לי מושג מה אני מקבל וכל מה שיש לי זה דימוי מלאכותי.

בית ספר זה מסוג המוצרים שקשה להחליף (נירשמת, התחלת שנת לימודים, עכשיו לעבור לבית ספר אחר זו בעיה), רוב האנשים לא מכירים מבחר גדול של בתי ספר ככה שגם על המלצות קשה להסתמך (לרוב אדם שמרוצה מבית ספר X לא מכיר בכלל את Y). מה שנשאר זה הדימוי הציבורי ועליו אפשר להשפיע באמצעות מסעי פירסום ( בשליפה, הנה 3 רעיונות: מוסף חינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים, מתן חסות לשעשועוני ידע לתלמידים בגיל בית ספר, הפעלת קו מידע טלפוני להורים)

אני לא דורש שבתי הספר יהיו מלכרים ואין לי בעיה עם זה שבעל בית הספר והמורים ירויחו כסף מהעניין. מה שחשוב לי זה שבשורה התחתונה כל ילד במדינה יקבל חינוך ברמה סבירה.
אני עדיין לא רואה איך זה מתבצע בשיטת השוברים בלי פיקוח הדוק של גורם שלא מרויח מהעניין.
רצית להגיד 238897
"בגלל שמערך שלם של פירסום ויחסי ציבור הצליח תוך שימוש בתעשית הקולנוע, הטלויזיה והמוזיקה לקשר בין עישון לתכונות שאנשים רוצים לייחס לעצמם, אין כאן עניין של איכות המוצר, אין כאן גם עניין של צורך."

אין לטענות האלו שום ביסוס. איזה מערך של פרסום ויחסי ציבור? האינך יודע שמוטלות מגבלות חמורות ביותר על פרסום סיגריות? אסור לפרסם בטלוויזיה. אסור להשתמש בדוגמנים צעירים מגיל 40 בפרסומות בעיתון ואסור להראות אנשים מעשנים. כל זה לעומת שורה של קמפיינים הפוכים - נגד עישון.
אנא האר את עיני, האם לדעתך התופעה של הברזה מביה"ס או פירסינג היא תוצאה של "מערך שלם של יחסי ציבור"? או שאולי אנשים עושים כל מיני דברים שהם "לא צריכים" בגלל ש... מתחשק להם?

"אני בהחלט לא מחוסן נגד פירסומות ומופתע מידי פעם כשאני מגלה את ההשפעה שיש להן עלי. אני גם מודע שברוב המקרים, כשאני בא לקנות בפעם הראשונה מוצר, אין לי מושג מה אני מקבל וכל מה שיש לי זה דימוי מלאכותי."

ובפעם השניה? בוא נניח שהחלטת לנסות פעם ראשונה תפוזינה בגלל שברגע שראית את הבקבוק קפצה לך לראש תמונה של שדיים רוטטים בתוך חולצה רטובה. שתית ולא היה טעים. האם תקנה עוד פעם?

"בית ספר זה מסוג המוצרים שקשה להחליף..."

כפי שציינתי, אין שום הגיון במהלך הזה (של פרסום מקיף) מראש ואין שום בסיס להנחה שאתה יכול לגרום לאנשים לעשות מה שאתה רוצה באמצעות פרסום, זוהי שטות מוחלטת.
הטענה שלך שלהורים לא יהיה מושג איזה מין שירות מספק בית הספר יכולה להיות מבוססת רק על ההנחה שההורים אינם מסוגלים להבחין בדברים הבסיסיים ביותר (כמו האם הילד מרוצה, האם יש אלימות, האם המתקנים נראים טוב וכו.) וכן שהם אינם מסוגלים לדבר אחד עם השני ולהבחין, יחד, בתופעות לא רצויות בבית הספר. אם בבית ספר ממוצע ישנם 400 תלמידים משמעות הדבר שישנם בערך 800 הורים. האם נראה לך סביר שמתוך אוכלוסיה של 800 אנשים אף אחד לא יהיה מחונן ביכולת להבחין האם בית הספר עושה שירות טוב?

"...אני עדיין לא רואה איך זה מתבצע בשיטת השוברים בלי פיקוח הדוק של גורם שלא מרויח מהעניין..."

אינך רואה משום שאינך מבין כנראה את התהליכים הבסיסיים ביותר שקורים במשק חופשי ומתעלם לחלוטין מדברים הידועים לך היטב, כך אני מניח, על בירוקראטיה.
בוא נעשה תרגיל קטן. בוא נניח ששירותי שיפוצים בבתים יסופקו על ידי "משרד השיפוצים" הממשלתי. התהליך יהיה כזה. אתה מזמין שיפוץ, אחרי שנתיים וחצי מגיעים המשפצים הממשלתיים, משפצים לך את הבית, אחרי גמר העבודה מגיע המפקח הממשלתי ומאשר או לא מאשר את העבודה וקובע אילו תיקונים נוספים יש לבצע בעוד שאתה, כבעל הבית נטול כל סמכות להגיד דבר. האם נראה לך שאיכות העבודה במקרה כזה תהיה גבוהה או נמוכה? האם למפקח הממשלתי *אכפת*? האם ייתכן שלבנאדם נטול אינטרס ישיר יהיה אכפת? למה?

כדי שהפיקוח יהיה נאות, הגורם המפקח *חייב* להיות *בעל אינטרס* וחייב להיות בעל יכולת להפעיל סנקציות על הגורם המפוקח. הילד שהולך לבית הספר הוא הילד *שלך* ולכן בעל האינטרס העליון הוא *אתה* ולכן הפיקוח היעיל ביותר הוא הפיקוח ש*אתה* תפעיל על בית הספר. המפקח של משרד החינוך איננו צריך לשלוח את הילד *שלו* לבית הספר של הילד שלך, הסיכוי שיהיה לו אכפת יותר הוא אפס.
הסנקציה שאתה יכול להפעיל על בית הספר היא הסנקציה האולטימטיבית. אתה יכול להצביע ברגליים ובכך לא רק להפעיל לחץ על בית הספר אלא גם להשיג את מה ש*אתה* רוצה באופן מיידי משום שעכשיו אתה שולח את ילדך לבית ספר אחר, טוב יותר. ומה המפקח הממשלתי יכול לעשות כאשר הוא מגלה ליקויים? לנזוף במורה? לאיים? דרושה שערוריה בקנה מידה פסיכי כדי לגרום למפקח כזה לדרוש פיטורי מורה (דבר שלדעתי מעולם לא קרה בישראל) או לסגור את בית הספר.
האמונה העיוורת שלך ביכולות של הפיקוח ממשלתי לדאוג לסטנדרטים של איכות גובהה מרשימה ביותר. עוד לא הצלחתי להבין את הקשר שלה למציאות או לנסיון...
רצית להגיד 238915
אני לא מדבר על פרסומות בצורה של תשדיר בטלויזיה או מודעה בעיתון, אני מדבר על פרסומות הרבה פחות שקופות (למשל שרון סטון בסצנת החקירה משטרתית בסרט אינסטינקט בסיסי או סלאש מלהקת רובים ושושנים מעשן בשרשרת תוך כדי נגינה), על הפירסום הזה אין שום מגבלות.
אפיק הפירסום הזה הופך יותר ויותר נפוץ ואין עליו כמעט שום פיקוח, אם שרון סטון עישנה כי הבמאי שלה היה סוכן פירסום בלי איזשהו תיכנון על ובלי שקיבל שכר על הקידום העצום שהוא עשה לעיסקי הסיגריות באמצעות הסרט הזה, כיום יש תיכנון על, יש שכר על הקידום והוא הרבה יותר אפקטיבי.

על איזה צורך בסיסי עונה העישון (בניגוד להברזה מבית הספר או פירסינג).

נכון אף אחד לא יבחר בית ספר על סמך פרסומת בטלויזיה, התפקיד של הפרסומת הזו הוא רק להרגיל אותך לשמוע את השם של בית הספר, הם רק ידאגו לצרף "מוסף חינוך מיוחד" לעיתוני סוף השבוע, לדחוף את השם שלו באיזושהי צורה לתוכנית מי רוצה להיות מליונר או הכספת, ועוד 2-3 דרכים להכניס לך אינפורמציה על הבוגרים המוצלחים שלו וליצור אצלך תחושה שבית הספר הזה הוא מצויין, התחושה תקבל חיזוקים מכל מיני כיוונים, חלק גדול מהם אתה לא זוכר אבל "ידוע" שבית הספר התיכון העיוני מקדונלדס ברחובות הוא בית ספר מעולה.

בוא נסתכל על דוגמת השיפוצניק מורחבת. אתה רוצה לקנות דירה, אתה תלך לאתר של חברת ק. בלן בע"מ (אחרי שנתקלת בכתבה שממליצה על רכישת דירה באיזור דרום מערב גבעתיים במוסף הכלכלי של עיתוון) תבדוק אם הדירה ניראה לך יפה, אם היא מרווחת מספיק לצרכיך, אם המיקום שלה מתאים לך וכו'. אחרי זה תשכור את שירותי חברת ב. ודק כדי לודא שהבניין יציב והטיח איכותי ועוד מליון פרמטרים שאין לך שום מושג בהם. מה שאתה לא יודע זה שחברת ב. ודק היא חברת בת של חברת א.חזקות שבעליה מחזיק גם ב 20% ממניות ק. בלן ומניות מ. לט יצרנית הבטון שממנו ניבנה הבית, שהמוסף הכלכלי שהציג את האיזור כאיזור מתפתח ואיכותי הוא בעצם פרסומת.

עכשיו, האם לא היית מעדיף שמי שיפקח על הבניה יהיה מישהו שלא מקבל את המשכורת שלו מחברת א. חזקות שבסופו של דבר מרויחה מכך שאתה קונה את הדירה?

כדי שהפיקוח יהיה נאות צריכים להתקיים עוד תנאים, למשל שהמפקח יהיה בעל מספיק ידע ונסיון מקצועי, שהמפקח יקדיש לפיקוח זמן, יבצע ביקורות פתע ובקורות יזומות, שתהיה לו סמכות לפשפש במסמכים לערוך מבחנים השואתיים וכו'. לרוב הורים אין את היכולות הללו.

אני לא חושב שביקורת ממשלתית תיתן איכות הכי טובה שאפשר, אבל האיכות של יותר מידי מוצרים מסחריים פופולריים היא כל כך נחותה שבנושאים חשובים/קיומיים כמו חינוך, בריאות ובטחון אני מעדיף את האלטרנטיבה.

בעניין של שיטת השוברים אני רואה מספר בעיות מעבר לעניין הפירסום:
1. הנשרה של תלמידים במטרה לשמור על תדמית בית הספר.
2. העדר התיחסות לתלמידים "לא כלכליים", אתה עני עם צרכים מיוחדים (לצורך העניין תלמיד שזקוק עלמעט שיערי תיגבור הוא בעל צרכים מיוחדים, שלא לדבר על בעיות כמו קשיי למידה למיניהם) תיתקע עם בית ספר אחד באיזור שלך שבו מרוכזים רק תלמידים כאלו וההשקעה בהם היא אפשסית כי בעל העסק מתעניין רק בהשורה התחתונה ואין עליו שום פיקוח של גורם שהאינטרס שלו הוא שתקבל חינוך טוב.
קצת ציניות 238921
למה לך להרחיק. הרי איש מאיתנו לא חווה *באמת* את נפלאות הליברליזם הכלכלי (אפילו מגונניו באתר זה, מדגישים חזור והדגש שאפילו ארה"ב הנאורה עדיין נגועה בהרבה מאוד כיסי שליטה ממשלתיים). ובכן, מניין להם לדעת ששיטה זו היא היא הטובה? על בסיס (להמתין פעימה) *פרסומים*. כן, כן, ב"הדרך לשיעבוד‏1" מוסבר בבירור מה חסר לנו.

-אויל, הרי זאת לא פרסומות, זה ניתוח מדוייק של המציאות!

אולי, אבל מבחינתי זה כמו תפוזינה. יש ג'ינג'ית מהממת על העטיפה, אבל אני בחיים עוד לא טעמתי. כל פעם שאני טועם משהו דומה, ומתלונן, מסבירים לי שזה לא זה, ויש משהו אחר- אמיתי.

1 סתם, אין לי מושג, אני לא קולט את הערוץ הזה.
רצית להגיד 239772
אני חושב שזה קצת מיותר להתווכח על "האם יתרונות השוק החופשי יפעלו בשוק החינוך" כאשר אינך מכיר ביתרונות השוק החופשי באופן כללי.

אם אנסה לסכם את טענותיך אז אתה אומר כך:
א. הנטיה של סחורות ושירותים בשוק החופשי היא להיות גרועים יותר ויקרים יותר.
ב. לחברות מסחריות יש אינטרס להונות את הצרכנים.
ג. לחברות מסחריות יש את הכוח להסתיר את א' וב' באמצעות מערכת מסועפת וקונספירטיבית של פרסום.

מלבד, אולי, סעיף ג', אני מתקשה להאמין שגם המרקסיסט האדוק ביותר יסכים עם הטענות הללו ואני חושש, בלי להעליב, שאינך מביע את העמדות הללו מתוך היכרות עם המטריה. אני לא חושב שיש הרבה טעם בדיון כאשר הפער הוא כל כך יסודי ברמה העובדתית הפשוטה.
רצית להגיד 239777
רגע, הסתקרנתי. איך מרכסיסט אדוק יכול אולי לקבל את סעיף ג', אם הוא לא מקבל את הטענות בסעיפים א' ו-ב'?
רצית להגיד 239848
"רגע, הסתקרנתי. איך מרכסיסט אדוק יכול אולי לקבל את סעיף ג', אם הוא לא מקבל את הטענות בסעיפים א' ו-ב'?"

אף אחד לא אמר שהשקפת העולם של המרקסיסטים לא כוללת סתירות.
רצית להגיד 239804
הונאת הצרכנים אינה אינטרס של החברות המסחריות. היא אמצעי למימוש האינטרסים שלה.
רצית להגיד 239825
טוב אז לגמרי לא הבנת אותי.
המטרה של מי שמספק סחורות או שירותים בשוק החופשי היא להרויח כמה שיותר כסף. הדרכים לעשות את זה הן למכור יותר, למכור ביוקר ולהוזיל את העלות למוכר.
יש כל מיני דרכים לעשות את זה:
1. למכור מוצרים באיכות ירודה במחיר מאוד זול.
2. לשוות למוצר שלך תדמית יוקרתית ע"י מסעי פירסום ובכך לתרץ בפני הלקוחות את המחיר הגבוה.
3. למכור מוצר איכותי במחיר הוגן.
למרבה הצער הרושם הוא ש 1 ו 2 הרבה יותר פופולאריים.

אם תיקח לדוגמא את מצב התזונה בארה"ב, שם האוכל נמכר ומסופק ע"י מנגנון השוק החופשי בלי התערבות ממשלתית. חלק גדול מהאנשים אוכלים אוכל בריא, אין (כמעט) רעב, כלומר כולם מקבלי כמויות אוכל על פי דרישתם והרוב מרגישים מרוצים. מי שלא אוכל "נכון" חושב שזו אשמתו.

בשורה התחתונה, יש קבוצה לא מבוטלת של אנשים מהמעמדות הנמוכים שסובלים מעודף משקל קיצוני שמשולב עם תת תזונה.
איך זה יכול להיות? כי המנגנונים של השוק החופשי דאגו לכך שהם יזרימו הרבה כסף לכיסים של רשתות מזון מהיר וסופרמרקטים תמורת מזון זבל.
אף אחד לא הכריח אותם ללכ למקדונלדס, הם תמיד יכלו לקנות מוצרי יסוד ולהכין בעצמם אוכל יותר בריא אבל הם לא.
השורה התחתונה היא שהשוק החופשי באמצעים שלו (פירסום, שיווק מכירת מוצרים באיכות ירודה, עידוד אורח חיים שאינו מאפשר לאנשים עניים לדאוג לבריאותם כראוי) נוטה להביא אנשים ממעמדות סוציואקונומיים נמוכים למצב רע.‏1

אני חושש שאם החינוך יתנהל בחוקים כאלו ללא שום פיקוח מלבד בחירת הצרכן (אין לי התנגדות עקרונית לשיטת השוברים או לתחרות אלא לביטול גורף של מנגנוני הביקרות) יהיו אנשים עם רמת חינוך ירודה.

1 אני לא טוען שיש להלאים את עסקי המזון בארה"ב אבל יש צורך לטפל בבעיה. לדעתי זו אחריות של הממשל שם לטפל בה בין אם ע"י פיקוח וחיוב בפירסום מתאים ובין אם ע"י יצירת מודעות דרך מערכת החינוך, רגע, לממשל אין שום שליטה על מערכת החינוך, שיט.
רצית להגיד 239850
דורון, כפי שציינתי, אין טעם לדון במערכת החינוך כל עוד אינך מבין את המנגנונים של השוק החופשי באותם תחומים בהם הוא כן עובד.

אין לטענה שלך בדבר האיכות שום ביסוס, לא תיאורתי ובוודאי לא מעשי, בכל קטגוריה אפשרית של מוצר (מלבד משקאות עם פתיתי זהב) יש היום היצע רחב של מוצרים איכותיים וזולים, לך לסופר ותבדוק, שאל את אמך מה היה המצב לפני עשרים שנה ותראה. בדוק כמה אנשים מוציאים היום על מזון (כחלק מהכנסתם) וכמה הוציאו לפני עשרים, ארבעים או מאה שנה ותבין כמה זה מגוחך.

לטענת הרמאות, אם זאת נכונה אזי האחוז המכריע של העסקאות המסחריות שאתה מבצע מסתיימות בהונאה. עכשיו נותר רק לבדוק זאת סטטיסטית. פתח את המקרר שלך וספור את מספר המוצרים הכולל, עכשיו ספור את מספר המוצרים שקנית משום שהונו אותך. חזור על התרגיל בארון המטבח, בסלון (רהיטים, טלוויזיה, דיווידי וכו) ובשאר חלקי הבית.

באשר להשמנה. רוב בני האדם נוטים לאכול, מעצם טבעם, יותר ממה שהם צריכים ובחברת שפע כמו ארה''ב הדבר פשוט אפשרי. אתה יכול להשמין באותה מידה גם ממזון שהוכן בבית והמזון של מקדונלד'ס הוא מזון איכותי וזול בכל מדד סביר מלבד עניין של ''טעם טוב'' אצל הגורמה. גם אכילת קרואסונים לארוחת בוקר, צהריים וערב תוביל אותך למצב דומה.
רצית להגיד 239858
אני משער שגם המשקאות עם פתיתי זהב השתבחו במהלך השנים.

אני לא הזכרתי את המילה רמאות בשום מקום ולא טענתי לגבי אף פעולה שקורת במסגרת מנגנון השוק החופשי כאל רמאות. על הטענה שלך לגבי האיכות והמחיר של מקדונלדס אני חולק ( http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2941988,00.h... או http://www.nrg.co.il/online/1/ART/746/224.html ).

רוב בני האדם לא רוצים להיות שמנים מאוד ולא רוצים להגיע למצב שעודף המשקל שלהם יסכן את חייהם. למה הם משמינים? כי הפעולות שלהם מושפעות לא רק מהבחירות הרציונאליות שלהם אלא גם מחוסר הבנה, דחפים ולחצים סביבתיים. אם הסביבה פועלת באגרסיביות כדי לשכנע אותם שקוקה קולה זה נהדר, האינסטינקטים שלהם גורמים להם להעדיף משקה מתוק על פני משקה בריא וההבנה שלהם לגבי המשמעות הקלורית של פחית קוקה קולה לקויה, הם ישמינו.
באותה צורה רוב בני האדם רוצים שהילדים שלהם יקבלו חינוך טוב שיאפשר להם למצות את הפוטציאל שלהם ולהפוך לאנשים מצליחים, אחראיים למעשיהם, תרבותיים ומאושרים. כשאנחנו באים לפרוט את זה לפרוטות, רוב האנשים לא ידעו איך לעשות את זה, בתי ספר יכולים עם שיווק מתאים לשכנע הורים שהם הרבה יותר טובים ממה שהם, תוסיף לזה את העובדה שיש אנשים שאין להם אפשרות לבחור בגלל מצב כלכלי, שיש אנשים שההשכלה שלהם אינה מספיקה כדי להבחין בכך שבתי הספר של הילדים שלהם אינם טובים ותקבל שילדים משכבות סוציואקונומיות נמוכות הולכים לבתי ספר שמגדילים את הסיכויים שלהם להישאר באותה שכבה.

מה שאני טוען שיש הבדל מהותי בין מקדונלדס לבית ספר. בעוד שביקור מזדמן במקדונלדס לא יגרום לך נזק בריאותי, ביקורים תכופים מידי כן יגרמו אותו. בבית ספר אין כזה דבר ביקורים מזדמנים. ברוב המקרים תלמידים נכנסים לבית ספר למשך כמה שנים טובות והוא המקור העיקרי שלהם לידע, הקניית הרגלי למידה וחלק חשוב מהחינוך. בגלל זה צריך למנוע קיום של בתי ספר שאינם עומדים בדרישות מינימום מסוימות.
רצית להגיד 239938
"אני לא הזכרתי את המילה רמאות בשום מקום ולא טענתי לגבי אף פעולה שקורת במסגרת מנגנון השוק החופשי כאל רמאות"

אם המוצר שאתה מוכר מחורבן אבל אתה יוצר מצגת, באמצעות הפרסום, שהוא בעצם טוב זאת רמאות. זה בדיוק מה שאתה טוען. רוצה לסגת מן הטענה הזאת? בבקשה.

"לגבי האיכות והמחיר של מקדונלדס אני חולק"

הלינקים שהבאת אינם מחזקים את הטענה שלך יותר מלינק להודעה שלך עצמך.

"האינסטינקטים שלהם גורמים להם להעדיף משקה מתוק על פני משקה בריא וההבנה שלהם לגבי המשמעות הקלורית של פחית קוקה קולה לקויה, הם ישמינו."

לפחות שאתה מכיר בכך שההעדפה למתוק היא עניין של אינסטינקט ולא של שטיפת מוח מפרסומות.
אני מכיר לא מעט אנשים מאוד חכמים שמבינים טוב מאוד את המשמעות הקלורית של פחיות קוקה קולה והם עדיין שמנים. עוד מעט תטען שההודים הסינים והאפריקאים רזים בגלל שיש להם מודעות גבוהה יותר לבריאות.
אני אעזור לך בשלב הבא בתאורית הקונספירציה. לא רק שמקדונלד'ס וקוקה קולה גורמים לאמריקאים להשמין הם גם, מהצד השני, גורמים להם להרגיש רע עם זה באמצעות פרסומות בהם מופעים דוגמניות רזות ואחרי זה הם מוכרים לכל אותם אנשים אבקות, מכשירי כושר ושאר אביזרי הרזיה. הכל מתוכנן מראש!

על שאר הדברים אין הרבה טעם להגיד, כפי שכבר אמרתי, אם אינך מכיר ביתרונות השוק החופשי בתחומים שאינם חינוך אין טעם לדון בשאלה האם הם קיימים בתחום החינוך.
רצית להגיד 239950
מתי ראית פרסומת שאומרת שמוצר הוא איכותי? בכלל מתי ראית פרסומות שאומרות משהו על המוצר?
הפרסומת בסך הכל מציגה כמה דמויות מהמורדים מזמינים מק רויאל על גחלים.
הם אשמים שמי שרואה את זה (במיוחד אם הוא ילד שמזדהה עם הדמויות מהסדרה) מקבל את הרושם שמקדונלדס זה מגניב, שהדמויות שהוא מעריץ אוכלות מקדונלדס או שהוא יכול להדמות להם אם רק יאכל את הקציצה שמנונית?

הם רק "משווים תדמית צעירה ותוססת" למוצר שלהם.

אני בהחלט מכיר ביתרונות השוק החופשי אלא שמדובר בראיה בקורתית ומפוקחת ולא אמונה דתית. שוק חופשי מביא הרבה טוב וגם כמה בעיות לא קלות. את הבעיות הללו אני מוכן לסבול ברוב המקרים אבל כשמדובר בחינוך בריאות ובטחון (אישי ולאומי) אני מעדיף לסבול בעיות אחרות של שחיתות וחוסר יעילות מאשר להתמודד עם הבעיות הללו.
רצית להגיד 240021
בוא נבחן אזור של החינוך שכן נמצא בתחרות חופשית: קורסי הכנה לפסיכומטרי (יש גם לבגרות, אבל אני לא מכיר אותם אישית, אז לא נדבר עליהם). בפרסומות שלהם, כל מה שאני רואה זה אנשים שקיבלו 790 ומעלה‏1, ומספרים כמה הקורס קל ונוח וכיף.
אז אפשר לפנות למכרים ולבקש המלצות. אני, למשל, מוכן להמליץ על היי קיו. אחלה קורס, מאוד נהניתי, המדריך היה מאוד נחמד ויצאתי עם ציון פיצוץ. עכשיו בעיה: האם הציון פיצוץ שלי הוא תוצאה של הקורס המצויין, או פשוט משום שאני מאוד מוכשר? יש לי מכר שעשה פסיכומטרי בלי שום קורס וקיבל יותר מ-‏790. אני מכיר אנשים שעשו את אותו הקורס כמוני וקיבלו הרבה יותר ממני, והרבה מאוד אנשים שעשו בדיוק את אותו הקורס, וקיבלו הרבה (הרבה) פחות‏3. אז ההמלצה שלי שווה משהו או לא? קשה לדעת.
אז אתה עדיין עומד מול השאלה - איזה קורס (אם בכלל) לעשות? מה שיש לך בידיים זה (א) פרסומות של בעלי אינטרס, (ב) המלצות של אנשים שאין להם דרך להשוות בין המוצרים השונים. מה נשאר? להשוות מחירים, למחוק את ההצעה הנמוכה ביותר (נשמע חשוד, לא?), ולקחת את הבא בתור.
אם ככה אתה מקווה להצליח בפסיכומטרי - בהצלחה.

1 יש עכשיו פרסומת רצה שמראה בחור אחד לובש חולצה שכתוב עליה "95 במתמטיקה", ומספר כמה הקורסים של (מי שזה לא יהיה) סייעו לו להשיג את הציון הזה. הפרסומת מסתיימת, איך לא, באיזו כוסית דדנית שלובשת חולצה עם "100 במתמטיקה" ("חרשנית", על פי אותו בחור). כמה מתערבים שאף אחד מהם לא קיבל יותר מ-‏80?‏2
2 כדי שלא יחשבו שאני מתנשא או משהו, לי יש 76 במתמטיקה, וגם זה רק בזכות המגן.
3 בית הספר אפשר לנו לעשות קורס מוזל בשיתוף פעולה עם היי קיו, כך שכמעט כל השכבה שלנו עשתה אותו ביחד. הציון הכי גבוה שנתקלתי בו היה 795‏4, אצלנו בכיתה, והציון הכי נמוך ששמעתי עליו היה בסביבות ה-‏450.
4 בכלל, כל הציונים בכיתה שלי (פרט לאחד או שניים) היו מעל 700, כך שכשהשווינו ציונים ציינו רק את שתי הספרות האחרונות. אנשים אחרים בשכבה מאוד התעצבנו.
רצית להגיד 240024
לפי מה שאתה מתאר, אם אתה יודע לבחור את הקורס הטוב אתה לא זקוק לו.
רצית להגיד 240028
יש בדיחה דומה לגבי חישוב ציון סכם בטכניון (אם הצלחת לחשב אותו, התקבלת).
רצית להגיד 240063
ואני יוצא דופן, כי טעיתי בחישוב, אבל עדיין התקבלתי.
רצית להגיד 240075
וגם נכשלת במבוא ללוגיקה.
רצית להגיד 240144
בתקופתי ציונים מעל 700 היו מצרך די נדיר. היית יכול להתקבל איתם לטכניון עם בגרות גרועה.
רצית להגיד 240180
כן, כמה שנים לפני שהתחלתי ללמוד, הציון שלי בפסיכומטרי לבדו היה מכניס אותי לרפואה או למדעי המחשב. כשנרשמתי, הוא הספיק לי בקושי לתקשורת...
רצית להגיד 240160
ראשית, לא הייתי מגדיר את הקורסים לפסיכומטרי כ"חינוך". זה לא ממש דומה למקרה של בית ספר יסודי/תיכון. שנית, לא ברור לי מה אתה רוצה להגיד.

מההיכרות שלי עם התחום (דרך חברים שעברו אותו, אני התכוננתי לבד) ההבדלים בין הקורסים של המכונים השונים הם מינוריים ביותר - עדות לתחרות העזה בתחום ופרי העתקה חסרת בושה בין המכונים, הספרים מאוד דומים, השיטות אותן שיטות והאלמנט המרכזי הוא עצם התרגול של תנאי הבחינה ואופי השאלות)
על פי טענת "המכון הארצי לבחינות והערכה" אי אפשר כלל להתכונן לבחינה וגם אם זה לא נכון, היכולת האישית שלך היא הגורם המכריע בתוצאה שתקבל ולא איכות הקורס. התחושה שלי היא שהיתרון של הקורס הוא הנוחיות לאותם אלו שמתקשים לגייס את המשמעת העצמית להתכוננות בכוחות עצמם וזקוקים למסגרת (וכמובן שיש כאן הזדמנות נאה לבלות בחברת בני גילך, בעיקר מן המין השני).
מכאן שההמלצה שלך היא בעצם מאוד רלוונטית. היא מתייחסת לפרמטרים המהותיים בקורס (לא היה משעמם מדי, נתנו מספיק שעות, היחס היה נחמד, היו הרבה חתיכות וכו.) לציון יש ממילא קשר די קלוש עם איכות הקורס.
רצית להגיד 240168
המכון הארצי טוען שאי אפשר בכלל להתכונן, ועל גורמים אחרים מקובל כי היכולת האישית היא הגורם המכריע, והקורס יכול לתרום לכל היותר נקודות בודדות, וגם זאת לא הודות לאיכותו אלא בעיקר בגלל המשטר הקולקטיבי שהוא מספק.

ובכל זאת, שגשוגו של הענף יוצר את הרושם כי הוא חשוב וחיוני מאין כמוהו.

- הרי על דברים מסוג זה דיבר דורון יערי. אוקיי, אז זה לא "חינוך", אבל - המכונים האלה מוכרים מוצר (ההפרש בציון) שעצם קיומו לא הוכח, ולא זו בלבד - הם הצליחו בעשר (יותר?) השנים האחרונות לשכנע את הנרשמים הפוטנציאליים לאוניברסיטאות כי הקורס הוא שלב הכרחי בדרך לבחירה חפשית של נושא הלימוד, או אף שלב הכרחי בעצם האפשרות להתקבל.

שוק חפשי ויזמה חפשית ומדינות מערב חפשיות, אבל... האם גם *בני אדם* חפשיים? לא בדיוק. מדובר בבני אדם שאינם משועבדים למלך, או לרודן קומוניסטי, אך הם משועבדים לגורמי שוק היוצרים, באמצעות פסיכולוגיה שיווקית מתוחכמת - צריכה בלתי נלאית, שברובה אינה קשורה בשום צרכים אמיתיים.

האדם המודרני אינו נשלט ע"י טירנים פוליטיים-צבאיים מן הסוג הישן, הוא נשלט בשלט-רחוק פסיכולוגי ע"י העשירים-מאוד-מאוד, שעשרם לעולם אין בו די.
רצית להגיד 240172
לא צריך להגזים. האדם המודרני לא ''משועבד'' לא לקפטיליסט המרושע באמצעים פסיכולוגיים ולא למדינה המרשעת הגוזלת את כספו באלימות.
לרישא של דבריך אני מסכים.
לא, דווקא רציתי להגיד - 240173
מהו סטודנט פוטנציאלי המשלם אלפי שקלים עבור קורס בלתי נחוץ?

מהי בת שש עשרה המשלמת מחיר מופקע עבור מותג מסויים, כשהיא יכולה לקנות את אותם ג'ינס בשליש המחיר?

מהי עורכת דין בת ארבעים העובדת קשה ובסופו של דבר משחיתה את מיטב כספה על כל מיני קרמים בצנצנות, שהיא משוכנעת, למרות השכלתה ותבונתה הרבה - שיהפכו אותה באורח פלא לבת עשרים?

- לא אנשים משועבדים?

צר לי, אני מבינה את האמירה "הגזמת", אבל בעיני זהו סוג של שיעבוד.
לא, דווקא רציתי להגיד - 240176
בעיניי אלו הם בני-אדם הפועלים באופן קונפורמיסטי, כמו כולנו. אז אפשר להגיד שקונפורמיזים זה ''סוג של שעבוד'' - אבל זה יהיה בהשאלה. זה לא הופך אותנו למשועבדים באותו מובן בו אנו משועבדים לשליט דיקטטור.
רצית להגיד 240194
יש הבדל קריטי בין שיעבוד של טירן פוליטי צבאי לשיעבוד של "העשירים מאוד מאוד" - כדי לשבור את שיעבוד הטירן הצבאי עלייך לקחת נשק ולהתחיל לירות באנשים, או שלא יזוז כלום. כדי לשבור את שיעבוד "העשיר מאוד מאוד", עלייך לפתח חשיבה עצמאית - ואף עשיר מאוד מאוד לא יוכל למנוע זאת ממך, בניגוד לטירן הצבאי, שיוכל לירות בך.

את לא מסכימה?

אגב, את די מגזימה עם "צריכה בלתי נלאית". כולנו קונפורמיסטים עד גבול מסויים, אבל אני לא חושב שרובנו צורכים באופן בלתי נלאה, ולרוב אנחנו צורכים דברים שכן משפרים את איכות חיינו.

אבל מכוני פסיכומטרי הם באמת דוגמא, לדעתי, למסחטת כספים - והבעיה היא בראש ובראשונה באלו שהולכים אליהם, במקום לנסות לעשות את המבחן לבדם קודם כל. אם יש ביקוש, יהיה היצע, לא?
רצית להגיד 240195
צודק, אבל - לא אתפלא אם בתוך כשלושים, ארבעים, חמישים שנה מהיום - הצורך להשתחרר מעולן של שכבות-על קפיטליסטיות יגיע (בעקיפין, לא באופן נראה לעין, והילד לא ייקרא בשמו) לידי עימותים המוניים חמושים.
רצית להגיד 240197
עולם ישן עדי יסוד נחריבה!
רצית להגיד 240251
בדורנו זה כבר לא כל כך מובן מאליו שהאנושות תמשיך ותשרוד עוד עשרות שנים, אבל במידה שכן, התפתחות הטכנולוגיה משפרת את יכולת השליטה והתמרון באזרחים שאינם נמנים על השכבה השלטת, כך שסיכוייהם לארגן הפיכה מוצלחת הולכים ומתמעטים עם הזמן (ע"ע 1984 ומה בעצם עוד חסר כדי להגיע לשם).
במסגרת הפוזה (הקריקטורית למדי) של נביאת זעם בולשביקית :-) - 240318
מוצלחת? מי אמר מוצלחת? זאת באמת תהיה הפיכת נפל...
במסגרת הפוזה (הקריקטורית למדי) של נביאת זעם בולשביקית :-) - 240323
אגב, במסגרת פינתנו "הפיכות ומה למדנו מהן" - האם לדעתך ההפיכה הצרפתית/הקומוניסטית לא היו הפיכות נפל, במובן הרחב של המילה?

(פרשי את "המובן הרחב של המילה" כראות עינייך).
במסגרת פינתנו: "הקשה המקשה התחיל עם זה" 240327
- אז שהוא ישבור ת'ראש.

רצה TAKE II.
רצית להגיד 240200
"הרי על דברים מסוג זה דיבר דורון יערי. אוקיי, אז זה לא "חינוך", אבל - המכונים האלה מוכרים מוצר (ההפרש בציון) שעצם קיומו לא הוכח,"

אבל זה לא המוצר שהם מוכרים. אותו ציבור שהולך לקורס הולך לשם משום שהוא רוצה להתכונן ולשפר את סיכויי ההצלחה שלו והוא צריך מסגרת. זה *בדיוק* מה שמספקים הקורסים.
(וההתכוננות עצמה היא בהחלט דבר שהמכון ממליץ עליו, וגם מספק חומרים לעשות כן, לבד)
את מייחסת יותר מדי חשיבות למה שאומרים בפרסומות כאינדיקציה למוצר שאותו מוכרים, לא תמיד יש קשר (למעשה לעיתים רחוקות יש קשר) קחי למשל פרסומות לתחבושות הגייניות וטמפונים. על מה מדברים שם? על ווסת? ברור שלא. מדברים של על "להרגיש חופשיה ומשוחררת" וכו. האם תטעני שזו הונאה רק משום שהרגשת החופש והשחרור היא דבר בלתי מוכח?
השוק מספק את הצרכים והרצונות של בני אדם, ואלו לא תמיד נראים מאוד רציונליים אבל זו לא השאלה, השאלה היא האם השוק מספק את הצורך או שהוא יוצר אותו.
בואי נבחן את העניין:
א. אנשים רוצים ללמוד באוניברסיטה או במכללה - זה בוודאי צורך "אמיתי".
ב. כדי להתקבל לאוניברסיטה לעבור את הבחינה הפסיכומטרית - זאת עובדה.
ג. מי שניגש פעם שניה או שהתכונן לבחינה, ישיג ציון יותר גבוה מול תאומו המנטלי שלא התכונן ומעולם לא נבחן - כלומר - להתכוננות יש אישהוא אפקט, גם אם מינורי, ומכאן שיש צורך בהתכוננות.
ד. רוב האנשים מעדיפים ללמוד במסגרת - הצורך במסגרת הוא צורך "אמיתי"
ה. המכונים הפסיכומטריים מספקים מסגרת - מכאן שהצורך בהם הוא צורך "אמיתי"

אם כל זה איננו מספיק את מוזמנת להרהר בסגמנט הבא של השוק: מרפאים בקריסטלים, חוזי עתידות ומחלקי מיים קדושים. האפקט האובייקטיבי של כל אלו הוא אפס בריבוע ובכל זאת אנשים הולכים אליהם. למה? האם זה תוצר של שטיפת מוח המייצרת צורך מלאכותי. או שמדובר כאן בצורך אמיתי של אנשים?
רצית להגיד 240209
מהניסיון שלי של קורס פסיכומטרי מתברר כי קיימת תחרות מתמדת בין המכון הארצי לבין המכונים, תחרות המעלה את רמת קושי הבחינה בצורה בלתי פוסקת.

לחברה חזקים תמיד יש יתרון כאן אך משום נוצרה כאן תחרות מתמדת שרק מגבירה את הלחץ להעלות את הרמה.
רצית להגיד 240224
אם המכון הארצי טוען כי קורסי הכנה לפסיכומטרי אינם משפרים את הציונים מדוע הוא מרגיש צורך להעלות את רמת הקושי?
רצית להגיד 240340
הסבר. המכון הארצי לא יכול לטעון שקורס ההכנה עוזר לעבור את המבחן כי אז המבחן הזה יהפוך להיות לא לגיטימי.
מצד שני קורס ההכנה עוזר לעבור את המבחן בציון טוב יותר ולכן המכון להערכה חייב להעלות את הרמה כדי לשמור על ממוצעים והתפלגויות ציונים תואמות לאילו של שנים קודמות.

התוצאה היא שמכוני ההכנה בעצם מגביהים את רמת היכולת להצליח בפסיכומטרי הנדרשת ממועמד ללימודים ויוצרים לעצמם לקוחות.
רצית להגיד 240362
מדוע הכרזה של המכון הארצי שקורס הכנה עוזר לעבור את המבחן (מה זה בכלל לעבור מבחן פסיכמוטרי? זה לא שניתן להיכשל...) הופכת את המבחן ללא לגיטימי? האם אתה מסוגל לחשוב על איזשהו מבחן אבסולוטי שלא יכול להיות מושפע מגורמים אחרים?
רצית להגיד 240477
המבחן הפסיכומטרי אמור לאמוד את הסיכויים שלי להצליח בלימודים אקדמיים. אם קורס יאפשר לי להשיג ציון יותר גבוה זהו סימן שהמבחן לא מודד את ממה שהוא אמור למדוד אלא מודד גם את איכות הקורס שעברתי שמושפע בין היתר ממצבי הכלכלי.

אם המבחן לא מודד את היכולת שלי להצליח בלימודים‏1 אלא את היכולת שלי לבחור ולשלם עבור קורס הכנה איכותי אז הוא לא אמצעי לגיטימי לסינון נרשמים לאוניברסיטה.

1 או לא רק את היכולת הזו.
רצית להגיד 240672
נכון, ומי שביכולתו לשפר את הציון באמצעים כלשהם (קורס או כל דבר אחר) כנראה שביכולתו גם לשפר את הסיכויים שלו להצליח בלימודים אקדמים.
רצית להגיד 241776
גם שיחוד מרצים, ההעתקה במבחנים ושכירת סטודנטים מצליחים שיגשו למבחנים במקומך הם אמצעים שיכולים לעזור לך להצליח בלימודים אקדמיים.
רצית להגיד 241778
והם גם מספקים מקורות הכנסה נאים לסטודנטים עניים אך מוכשרים.
רצית להגיד 241780
אני אישית סירבתי להצעה לגשת במקום מישהו למבחנים. בעצם אני הייתי אמור לחכות בחוץ, לקבל את המבחן לפתור ולהחזיר.

הוא קודם עשה לי מבחן - יעני שיעור פרטי - ואח''כ קיבלתי את ההצעה לג'וב. כמדומני שלא קיבלתי כסף על השיעור הפרטי.
רצית להגיד 241783
לי הציעו שאני אכתוב עבודות תמורת תשלום. גם אני סירבתי (ואם הייתי מסכים, הייתי בפרינציפ כותב עבודה חרא).
רצית להגיד 241816
באיזה פרינציפ מדובר? הגונב מגנב פטור?

את חטאי אני מזכיר היום: בשלב מסויים מחיי לקחתי על עצמי עבודת תרגום מסויימת. הייתי צריך לתרגם הוראות הפעלה של מכשיר אלקטרוני כלשהו. לכאורה עבודה שאין בה שום פן אידאולוגי, אבל אותו מכשיר היה "מחשבון אסטרולוגי", ומעבר להוראות ההפעלה "נאלצתי" ‏1 לתרגם גם את כל ההשתפכויות האסטרולוגיות ( בנות בתולה ידועות במקוריותן ובאמפטיות שלהן, בתולות מפורסמות: מייקל ג'קסון, מייקל קיין ומישל פייפר ‏2). למרות שדעתי על אסטרולוגיה היא שמדובר באמונה טפלה, מלאתי את עבודתי נאמנה ולא התפתתי להכניס תוספות או בדיחות ("בני עקרב רציונליסטים ואינם מאמינים בידעונים").

1במרכאות כמובן שכן מדובר בעבודה שקבלתי על עצמי ללא כפיה, ולכן מדובר בחטא- תאוות הבצע עיוורה אותי.

2 סתם, המצאתי את זה, אני בכלל לא בטוח שמישל פייפר היתה כל כך מפורסמת אז ( שנות השמונים המוקדמות).
רצית להגיד 241819
"פני צלקת" יצא ב 83, כך שנראה לי שמישל פייפר כבר היתה מפורסמת (כלומר, תלוי עד כמה מוקדמות..)
רצית להגיד 241828
זאת בערך התקופה, אבל אני מאמין שהטקסט היה הרבה יותר עתיק...
רצית להגיד 241844
מפורסמת היא היתה, בתולה כבר לא.
רצית להגיד 241849
על זה אמר פעם גראוצו מרקס: הכרתי את דוריס די לפני שנהיתה בתולה.
רצית להגיד 241855
בפרינציפ של אם אתה לא שומר על כללים אתיים, אני בטח לא מתכוון לעזור לך. שיגיד תודה שלא הלשנתי עליו לאוניברסיטה על ההצעה בכלל.
רצית להגיד 241857
כן, אבל לקחת כסף ואז לא לעשות את העבודה?
רצית להגיד 241858
לעשות את העבודה, אבל ככה שהוא יקבל ציון נמוך. שביתה איטלקית.
רצית להגיד 241861
כן, לזה אני קורא- גונב מגנב פטור. אתה מועל בהתחייבות שלך כלפיו מכיוון שהוא מעל בשלו כלפי האוניברסיטה.
רצית להגיד 242082
ואם היה מקבל ציון גבוה? היית מאבד את האמון באוניברסיטה?
ואם היית משתדל ועדיין היה מקבל ציון נמוך? אולי היית לומד משהו על הגאוותנות שלך?

גילוי נאות - הרווחתי לא מעט מכתיבת עבודות לאנשים. לא מכרתי את שלי (וגם לא תמיד נתתי אותן לכל דורש), אבל כתבתי במיוחד עבודות שזכו לציונים גבוהים ולפיכך גם עלו הרבה כסף.
רצית להגיד 242089
כל הכבוד לך. יש גם איזה אנס קטינות שרוצה להתפאר במעשה ידיו?
ידיו? 242094
רצית להגיד 242101
1. הייתי מוצא את זה מאוד מדכא.
2. אם פנו אלי, אני מניח שזה אומר שלפחות הפונה חשב שאני יכול להוציא מתחת לידי עבודה טובה עם ציון גבוה.
3. אני חושב שלהיות גאוותן זה יותר טוב מלהיות גם עבריין וגם להתגאות בזה.
רצית להגיד 242118
2. אם פנו אליך זה אומר שהיית במקום הנכון בזמן הנכון מבחינת הפונה ויכולתך היתה (נכון לאותו זמן) סבירה יותר משלו.

3. מבלי להכנס לשיקולים הגובלים ברובין-הודיות, או לתרץ את מעשי, דבר שאיני מתכוונת לעשות, הביקורת ממך אינה לגיטימית משתי סיבות:
א. החזקת מאגר עבודות זמין לסטודנטים, ואפילו בחינם גם הוא מנוגד לתקנון האוניברסיטה, מה שהופך אותך פרט להיותך שחצן גם לעבריין.
ב. בניגוד לאחרים, לא הסכמתי מעולם לתת את העבודות שלי לאף אחד מחשש שיעתיקו אותן‏1 ולפיכך העדפתי לכתוב חדשות.

1 אפילו אחרי שסיימתי.
רצית להגיד 242137
3. איזה רובין הודיות יכולה להיות בכתיבת עבודות בעבור מחיר גבוה, כפי שתארת זאת בעצמך? מילא אם היית נותנת אותן בחינם לסטודנטים מתקשים, היה אפשר לדבר על רובין הודיות. בינתיים, זו סתם תאוות בצע שמתרגמת למעשים בלתי אתיים בעליל, ויתכן שאפילו פליליים (שותפות לדבר עבירה של קבלת דבר במרמה).

א. למיטב הבנתי, אין שום פסול בפרסום טקסטים שכתבתי. באתר שלי מצויין כי אין להעתיק את העבודות שם. להגיד שלפרסם אותן זה לא חוקי כי אנשים יכולים להעתיק בכל מקרה זה כמו להגיד שאסור לפרסם מאמרים בכתבי עת מדעיים, כי סטודנטים יכולים להציג אותם כעבודות שלהם.
בכל אופן, אני בוחן כיום אפשרויות להציג את העבודות בפורמט PDF שיקשה על העתקתו.
ב. כל הכבוד לך, ממש. באיזה אופן בדיוק זה הופך את מה שעשית לטוב יותר?

הבנתי שיש לך איזשהו צורך להוציא אותי קטן ומושתן (שחצן, גאוותן ושאר ירקות). אני מקווה שאת נהנית.
רצית להגיד 242145
עד כמה שזכור לי, תקנוני האוניברסיטאות דורשים שלא יפורסם שום דבר הקשור לתחום הלימודים ללא אישור מהמוסד. אני חושב שזה בעיקר מיועד למנוע ''גניבת'' קרדיט וזכויות יוצרים.
רצית להגיד 242147
אני אבדוק את הנושא. על פניו, נראה לי מוזר שלא תהיה לי רשות לפרסם טקסט שאני כתבתי כאוות נפשי.
רצית להגיד 242152
הסעיפים הרלוונטיים:

"14. עבירת משמעת היא אחת העבירות שלהלן, שנעשתה בידי תלמיד:

(1) הונאה בבחינה, בעבודת דוקטור, בעבודת גמר, בעבודה סמינריונית, בעבודת-בית או במטלה לימודית אחרת המוטלת על התלמיד בקשר עם לימודיו, לרבות הונאה בבחינת כניסה למוסד להשכלה גבוהה. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, יראו כהונאה:
...
(ד) הגשת עבודה שנכבתה, כולה או מקצתה, בידי אחר; כתיבת עבודה, או חלק ממנה, לשם הגשתה בידי אחר, או העברתה לידיו לתכלית זו."

לאתר שלי גם רלוונטי הסעיף הבא:
"(6) מכירה, הפצה או שכפול לשם הפצה או לשם מכירה של חומר הרצאות או תרגילים המבוסס על הרצאות ותרגילים שניתנו באוניברסיטה, בנוסח מלא, מקוצר או אחר, ללא אישור המורה מראש - ובלבד שהמורה הודיע על אי-הסכמתו לפעולות אלה, או שאיסור עליהן נקבע בידי היחידה האקדמית שבה מלמד המורה."

סעיף 19 (א) אף קובע עונש מזערי של הרחקה בפועל מן האוניברסיטה לשנת לימודים אחת, על העבירות הבאות, בין השאר:
"(4) הגשת עבודה שנכתבה, כולה או מקצתה, בידי אחר תמורת שכר או תמורה רכושית אחרת.
(5) כתיבת עבודה או ביצוע מטלה לימודית אחרת עבור תלמיד אחר, תמורת שכר או תמורה רכושית אחרת.
(6) הגשת עבודה שנכתבה, כולה או עיקרה, בידי אחר, ובלבד שמשקלה בציון הקורס עולה על חמישה אחוזים".

מכל אלו עולה כי אין בפרסום עבודות שאינו מיועד להגשתן ע"י אחר (ובאתר שלי מצויין בפירוש שאין לעשות כן) כל בעיה. סעיף 14 (6) קצת הטריד אותי, אבל אף מרצה לא הודיע לנו על התנגדותו לפרסום רשימות מהשיעור, וככל הידוע לי המחלקה אינה מתנגדת לפרסום שכזה. בכל מקרה, אני אבדוק, ואם יהיה צורך, אסיר את החלק הרלוונטי מהאתר שלי.

מה שמפתיע אותי זה שאיילת מעיזה לפרסם כך ברבים את דבר עבירות המשמעת שלה. על פי סעיפי ההתיישנות של העבירות הללו, אפשר לשלול לה את התארים גם כיום בעקבות העבירות הללו.
נובאמת 242165
ומי היה חייל ופרסם מגזין באינטרנט תחת שמו בלי לבקש אישור מדובר צה"ל <דמיין קישור לתגובה שלך שעסקה בזה בעבר>? מה שמפתיע אותי זה שדובי מעיז לפרסם כך ברבים את דבר עבירות המשמעת שלו.

(בקיצור, אולי די?)
נובאמת 242172
על עבירות שכאלו חלה התיישנות חצי שנה אחרי השחרור.

לא שזה משנה או משהו, אני בסך הכל במגננה כאן.
רצית להגיד 242184
כנראה שבילבלתי עם הצורך לקבל אישור כאשר הפירסום משתמש בשם האוניברסיטה או בלוגו שלה. סליחה על הטיזוז המיותר.
רצית להגיד 242736
"בנוסח מלא, מקוצר או אחר" - מה הכוונה כאן? גם אם אני משנה את הנוסח לחלוטין ("נוסח אחר") עדיין אסור לי לפרסם את המידע?

מקרה קונקרטי: אני כותב בויקיפדיה על נושאים שלמדתי. אני מקפיד לא לעבוד עם ספרים מול העיניים בזמן שאני כותב ערכים כדי שהסגנון יהיה שלי, מה גם שבמתמטיקה קשה מאוד להתווכח על נוסח העובדות הבסיסיות (גבול של סינוס איקס חלקי איקס כשאיקס שואף לאפס הוא 1 בכל נוסח). לפעמים אני גם נותן דוגמאות שכבר נתקלתי בהן קודם בתרגולים - האם מה שאני עושה מפר את הסעיף הזה, כי למדתי את החומר הזה באוניברסיטה?
רצית להגיד 242784
כלומר, אם ישבת בכיתה וכתבת סיכום במילים שלך, עדיין אסור לך לפרסם אותו ברבים אם הפרסום אינו עומד בתנאים שלעיל.
רצית להגיד 242819
ואם ישבתי בכיתה ולא כתבתי כלום ואחר כך הלכתי וקראתי עוד כמה ספרים בנושא, ורק אז ישבתי בלי שום דבר מולי וכתבתי במילים שלי, זה בסדר? החוק הזה נראה לי די משונה (או יותר נכון, לא ברור).
רצית להגיד 242850
אתה מבזבז את זמנך בניסיון להבין חוזה כובל שלא יעמוד בשום בית משפט. כוונתם היא אל תפר זכויות יוצרים.
רצית להגיד 242826
מזל שבבית הספר היסודי בו למדתי אין חוקים כאלה. עוד היו מאשימים אותי על שימוש באל"ף בי"ת, מיומנות שרכשתי(1) אצלם.

___
(1) באוניברסיטה רוכשים השכלה? עכשיו אני מבין איפה ביל גייטס רכש את המושגים שלו בנושא הבעלות על מוצרים שאתה רוכש.
רצית להגיד 242845
ביל גייטס תרם 20,000,000$ לבניית "מרכז סטטה"‏1 ב- MIT בתמורת להנצחת שמו ושם אשתו על שניים מהמגדלים.‏2

רצית להגיד 242162
3. האפשרות שסטודנט יצליח לסיים את התואר שלו מבלי שיזניח את כלכלתו השוטפת (מקום עבודה, תשלום שכר דירה וכיו"ב). לא דיברתי על סטודנטים מתקשים בלימודיהם, אלא על כאלה שלא יכלו להרשות לעצמם את הזמן לשבת בספריה. לא מדובר בעבודות שלי שמכרתי, אלא על עבודות שכתבתי במיוחד לאחר שקיבלתי נושא וביבליוגרפיה.

א. כל עבודה שהוגשה לאוניברסיטה, היא רשות האוניברסיטה ואסור לפרסמה בלי אישור המוסד.
ב. מוזר לשמוע שאלה כזו ממישהו שדורש ראייה אקדמית עמוקה יותר ועם זאת, מעלה את עבודותיו באופן שיזמין סטודנטים להעתיק אותן.
רצית להגיד 242737
אם סטודנט מסיים את התואר בהתבסס על עבודות שהוא לא כתב, ואפילו לא שכתב ממה שדובי מעלה לאתר שלו, אלא פשוט שילם לאדם אחר כדי שיעשה את העבודה עבורו - את לא רואה בזה טעם לפגם? (אלא אם את מניחה שאותם סטודנטים היו מוציאים מתחת ידיהם עבודה מבריקה, ופשוט אין להם את הזמן וחבל שיבזבזו אותו על משחקים בקקי?)
רצית להגיד 242755
זה בדיוק מה שהנחתי. לאברהם בן שבת לא כתבתי עבודה...
רצית להגיד 242769
בנוסף לכתיבת עבודות בתשלום, את גם מוחקת הודעות בחינם. אשת אשכולות.
רצית להגיד 242783
אם זה ממש חורה לך, אתה מוזמן לפנות למערכת לבירור. לא אני מחקתי את התגובה המאוד לא עניינית והמכפישה שהתנוססה כאן, שעליה יש לי שני דברים לומר:

1. בדיחה מצחיקה רק בפעם הראשונה ואולי פעם אחת לאחר מכן, אבל לא יותר מזה.
2. אני לא בועטת במי שאין לו ביצים. אם יש לך טענות ענייניות נגדי, אתה מוזמן לשלוח לי דוא"ל ולברר אותן.
רצית להגיד 242785
כדי להסיר חשד מאיילת: זו לא היא שהסירה. תגובות נוספות בנושא ימחקו.
רצית להגיד 242253
3.ב. בוודאי שזה טוב יותר, הרי היא לא יכולה להתפס, ומכאן שהיא לא יכולה להענש. ע"פ כל תקנון או חוק דמוקרטי, בית משפט או בית דין יכול להעניש נאשם אם ורק אם הנאשם עבר על החוק - ומכאן שהיא לא עברה על החוק. לוגיקה פשוטה. :)
רצית להגיד 242787
אוקיי, כל העבודות שלי באתר הן כרגע בפורמט PDF (מה שמונע קאט-נ-פייסט), ועם שמי על כל דף ודף (כבונוס, ההמרה ל-PDF משום-מה עיוותה גם חלק מהמילים והוסיפה רווחים במקומות רנדומליים, אז בעייתי יותר להגיש את זה ככה).
רצית להגיד 242808
PDF מונע גזירה והדבקה? זה דבר חדש לי...

הנה קטע מקרי מאחת מהעבודות שלך, סתם גזירה והדבקה רגילה, ללא עריכה:

בהתנגדות רבתי מצד הטבע האנושי .
)2( על הממטיקה פעלים כוחות דומים לאלו של הברירה הטבעית .נדמיין לנו ,לצורך
העניין ,השוואה בין וירוס קטלני לבין מם שמעודד התאבדות :אם וירוס הורג את הנשא שלו לפני
שזה הספיק להפיץ את הוירוס בקרב נשאים אחרים ,הוירוס לא יצליח להתרבות ולהתפשט ,ורק
בודדים יפגעו ממנו .וירוס זה דומה למם שגורם לאותו אדם שחושב עליו להתאבד מיד -מן הסתם ,
ברור שאיש לא ידע מדוע התאבד אותו אדם ,והמחשבה שהובילה להתאבדות לא תוכל להפוך
לנפוצה .לעומת זאת ,וירוס בעל תקופת דגירה ,במהלכה הנשא מדבק ,HIV(למשל (,יוכל בקלות
להגיע לממדים של מגיפה ולהרוג אלפים ורבבות תוך תקופה קצרה .בדומה לו ,מם שמביא למותו
של הנשא ,אבל רק אחרי שזה הספיק לשכנע אחרים ב "נכונותו ")כלומר -להדביק אותם (,יוכל
לשרוד ולהתפשט במידה לא מועטה ,גם אם הוא מותיר אחריו את גוויות נשאיו .3
בשל השילוב של שני הרבדים הללו ,המם יכול להוות הן גורם סימביוטי והן גורם טפילי ביחס
לגנים של הפרט ,ש "רצונם "הוא לגרום לפרט להביא כמה שיותר צאצאים לעולם )דוקינס
.)1991 עיקרו של עניין -יכולתו של האדם ללמוד ולאמץ לעצמו ממים מאפשרת לו גמישות ויכולת
הסתגלות גבוהה ,אך היא עדיין מוגבלת על -ידי הגנים ,ויכולה להיות דיספונקציונלית מבחינת
הגנים ,במקרים מסוימים .
רצית להגיד 242857
איך עושים את זה? היי! יש כלי בחירה! לא ידעתי על זה... חשבתי שהקטע של PDF, בין השאר, הוא שהטקסט לא מוצג כטקסט בר-בחירה, אלא ככאילו תמונה...

אין שום דרך למגן את הטקסט מפני קאט-נ-פייסט?
רצית להגיד 242865
אם לאדם יהיה קל לקרוא את זה, גם תוכנת OCR לא תתקשה - אז כנראה שאפשר רק להקשות, לא למנוע.
רצית להגיד 242871
וגם אם תוכנת OCR תתקשה, יש מי שייתקן: Digital Proofreaders לוקחים טקסטים סרוקים שעברו דרך תוכנת OCR ומתקנים את השגיאות שנוצרו בדאך, בצורה מבוזרת - http://www.pgdp.net
רצית להגיד 242874
אם נעביר בתוכנה הזו את הטקסט שהועתק קודם מהעבודה של דובי (שהיה, כמובן, לא ראוי להגשה אחרי ההדבקה) - אז הוא ייראה כאילו אנ... אה, חבר שלי... ‏1 ישב והקליד אותו? סוגריים, רווחים, סימני פיסוק?

1 רק כדי להסיר מעליי כל חשד: אני רחוק מאוד מנושאי העבודות של דובי.
רצית להגיד 242880
אוקיי, איך אפשר להקשות?
רצית להגיד 242883
להפוך לקובץ תמונה למשל.
רצית להגיד 242887
הבעייה בקובץ תמונה היא שזה מקרה גם על קוראים לגטימיים (למשל- אי אפשר לשנות גודל פונט למשהו נוח).

אפשר להקשות ב-PDF על ידי יצירתו וסימונו בעת היצירה כאסור בהעתקה (אופן אופיס כרגע לא יודע איך לעשות את זה- תצטרך להשתמש ב- http://sector7g.wurzel6.de/pdfcreator/index_en.htm שהוא גם חופשי).

לא שאי אפשר להתגבר על זה, אבל זה יותר קשר.
בגדול- כל מה שקורא לגטימי יכול לקרא, קורא לא לגטימי יכול להעתיק.

ברוך הבא לעולם הממוחשב של DRM...
רצית להגיד 242949
שושן צחור,אם את (והאייל) כבר בקטע של תמיכה טכנית,כשאני מדפיס קטע מאתר אינטרנט והשורות נחתכות במדפסת מה ניתן לעשות?
רצית להגיד 242952
יש באג ידוע בגרסאות מסויימות של אקספלורר שגורם לתופעה הזו (לשמחתי, הבאג הזה אינו קיים במוזילה).

לפעמים שינוי הגדרת גודל הדף בהעדפות התוכנה עוזר, לפעמים לא.
רצית להגיד 243057
בפיירפוקס 0.9.3 שלי זה גם קורה לפעמים...
רצית להגיד 243120
יוצא לי להדפיס לא מעט ולא נתקלתי בתופעה הזו עם השועל.
רצית להגיד 242892
למה חשוב לך להקשות?
רצית להגיד 242937
כי עם כל החיבה שלי לסטודנטים למדע המדינה, אני לא יכול לסמוך על כולם, ואני לא רוצה לעזור לאנשים לרמות את האוניברסיטה (אפילו אם זה מאוד יעזור להם להמשיך לפרנס את עצמם כדי שיוכלו להמשיך לרמות את האוניברסיטה גם בשנה הבאה).

אגב, תודות ל-Xslf, עכשיו יש קצת יותר הגנה על הקבצים, ואני מקווה שזה יספיק עבור טכנודרעקים כמוני ממדע המדינה.
רצית להגיד 242942
ברור לי שאתה רוצה להקשות כדי שלא יעתיקו מהאתר שלך. מה שלא מובן לי הוא מדוע אתה תופס את המעשים שלהם כאחריותך (ההשוואה בין הפרסום שלך לכתיבת עבודות עבור סטודנט אחר היא מגוחכת).
רצית להגיד 242955
אני לא תופס אותם כאחריותי במובן הפלילי-משמעתי של העניין, אלא אחריותי במובן המוסרי של העניין. אני רואה באתיקה האקדמית עניין בעל ערך גבוה מאוד, ולכן מוכן לעשות מאמצים ניכרים כדי למנוע פגיעה בערך הזה, גם ע"י אנשים שאני לא מכיר, ובוודאי שאני אעשה מאמצים ניכרים כדי שלא אהפוך (בעל כורחי) לשותף לדבר.
תשאל, אם כך, מדוע לפרסם בכלל את העבודות שלי? טוב, זה כבר היבריס. (:

(וגם קצת עניין של נוחות, כי אני מוצא את עצמי לעיתים בסיטואציות מאוד מוזרות כשפתאום מאוד דחוף לי לעיין באחת העבודות שלי כדי לאתר, למשל, פריט ביבליוגרפי כלשהו. כשהכל באינטנרט זה מאוד נוח).
רצית להגיד 242976
גם אני כיוונתי לאחריות מוסרית. אני לא מבין כיצד אם אחרים מעתיקים אתה הופך לשותף בדבר, אפילו בעקיפין.
רצית להגיד 242988
אני (אישית) חושב שאם דובי לא היה מגן על הטקסטים באתר שלו ‏1 - זה לא היה עושה אותו אחראי לכלום, ובטח שלא אשם בכלום. אבל, *במעשה*, הוא תרם לערך שהוא מאמין בו.

זה כמו לשאול אדם מדוע הוא תורם לאגודה למלחמה בסרטן, "הרי אתה לא חייב להם כלום".

1 שאינו "האייל".
רצית להגיד 244996
אני מסכים איתך שאנשים המפרים את כללי המשחק של הגילדה שלהם, אין להם מה להתפאר בכך. עם זאת נדמה לי שהאשמה העיקרית מוטלת על המורים והמתרגלים שאינם טורחים לבדוק ברצינות את העבודות ועל רשויות האוניברסיטה שאינן מענישות באופן דרקוני עבירות שכאלו. לא פלא שיחס הזילזול הזה עובר גם אל הסטודנטים עצמם.
אני זיהיתי מספר לא קטן של העתקות לא מתוחכמות באפיק המפתיע של דוח''ות ניסוי. הפסקתי את המאמץ הזה, כאשר נוכחתי שחברי לעבודה מסתכלים עלי באופן משונה משהו.
רצית להגיד 241877
כדאי לך לקרוא את זה ממוסף הספרים של הני"ט:
ישנן חברות שמוכרות עבודות אונ' במחירים המגיעים ל 250$.
רצית להגיד 241940
אני מודע לתעשיית מכירת העבודות, ואני אפילו חושד במספר אנשים שהם קנו ומכרו עבודות (שלי, אגב, זמינות חינם ברשת, אבל הן זמינות גם למרצים‏1). זה לא אומר שאני מוכן להיות שותף לה.

1 לדעתי פרסום עבודות ברשת צריך להיות הסטנדרט. אז מספיק לחפש בגוגל כמה משפטים רנדומליים מתוך העבודה כדי לגלות אם היא מועתקת או לא.
רצית להגיד 241992
בטכניון רצה מזה 80 שנה(1) אגדה אורבנית על המתרגל אשר קיבל לבדוק את העבודה שהוא עצמו הגיש כאשר היה סטודנט לתואר ראשון. פעם עבד אתי בחור אשר בזמן לימודיו לתואר שני שימש כמתרגל. שאלתי אותו לגבי אותה אגדה אורבנית, והוא סיפר (בהתרגשות) שזה קרה לו. הוא עוד ציין שהוא שינה את נתוני התרגיל, וכהגדרתו "המטומטמים אפילו לא הרגישו".

__
(1) הטכניון נוסד ב 1924
רצית להגיד 242000
לפחות פעם אחת קיבלתי דו''ח מעבדה בו במעבר בין הנתונים הגולמיים להצגת הגרפים וניתוחם התוצאות השתנו פלאים.
רצית להגיד 242006
וגם הארובות של נשר
רצית להגיד 242018
ממגורות דגון, שאכן (בשנות השבעים אאל''ט) נוספה להן עוד קומה.
רצית להגיד 242025
למה לא סופרים מ-‏1913? זכורה לי מלחמת השפות מאז.
רצית להגיד 241796
רק שכל אלו מנוגדים לתקנון האוניברסיטה, בניגוד להשתתפות בקורס הכנה לפסיכומטרי, שאינה מנוגדת לתקנון.
רצית להגיד 241814
טוב אז תיקון לטענה המקורית.
מבחן פסיכומטרי אמור למדוד את היכולת השכלית נטו.
המבחן הפסיכומטרי ביחד עם ציוני הבגרות אמורים לתת הערכה לגבי היכולת השכלית וכושר הלימוד וביחד להעריך את הסיכוי להצליח בלימודים האקדמיים.

בפועל, המבחן הפסיכומטרי מעריך את היכולת לפתור תרגלים פשוטים בחשבון במהירות, לזהות דפוסים בצורות, לחפש פרטים בטקסט (באנגלית או עברית) ועוד כמה יכולות כאלו(שכחתי, עבר הרבה זמן). המחשבה היא שאוסף הכישורים הללו ייתן הערכה סבירה ליכולת השכלית של הנבחן, זה היה יכול להיות נכון אם הנבחן לא היה מתכונן. כשהנבחן מתכונן, הקשר בין היכולת השכלית למיומנויות הללו נחלש.

מה שקורסי ההכנה עושים זה פשוט להקנות למועמדים את המיומנויות הדרושות להצלחה במבחן (שהקשר ביניהן לבין הצלחה בלימודים הוא עקיף). זו בעצם הטיה של התוצאה, הם גורמים לבוחן לחשוב שהיכולת השכלית שלהם גבוהה יותר ממה שהיא באמת‏1. כיוון שהם עושים את זה תמורת כסף זה הופך להיות בין השאר מבחן ליכולת כלכלית ולא רק ליכולת שכלית.

גם ציוני הבגרות, במקרה שטרחתי ושיפרתי אותם במכונים המתמחים בכך, מעידים לפעמים על יכולת כלכלית יותר מאשר על כושר לימוד.‏2

יתכן שאם היה קיים קורס שמלמד איך להצליח בלימודים אקדמיים בצורה כזו (מקנה מיומנויות שאינן משפרות את הבנת החומר אבל משפרות את הציונים, משהו בסגנון שיערוך שאלות על סמך מבחנים קודמים או הערכת החמרה בבדיקה במועדים שונים וכו) עניין היכולת לשלם עבורו היה אפקטיבי, מצד שני אם אפשר היה לעשות את זה באמצעות קורס בן מספר שבועות סביר להניח ששיטות ההערכה היו משתנות.

1 אתה לא באמת מאמין שכמה שבועות של שינון מילים, תרגול פעולות חישוב פשוטות ולימוד של מיומנויות בחשבון פשוט ישפרו את היכולת השכלית של מישהו או את סיכוייו להצליח בלימודים.

2 מידי פעם עולה הצעה ונדחית מיד בשאט נפש ע"י ראשי האוניברסיטאות, לאפשר ל"מצטיינים מקומיים" להתקבל ללימודים בחוגים המבוקשים גם אם ההשגים שלהם אינם עומדים בדרישות. הרעיון הוא שלתלמיד מספר אחת בתיכון דפוק בעיירת פיתוח יש סיכויים להצליח גם אם ממוצע הציונים שלו נמוך לא פחות ואולי יותר מתלמיד ממוצע בבית ספר מוביל. אלא שבאוניברסיטאות קיימת תפיסה שהכלים המשמשים למדידת יכולתם של המועמדים הם אוניברסליים‏4, מדויקים ומודדים באמת את מה שהם אמורים למדוד ורק את זה. חוץ מזה הם לא אוהבים מזרחים‏3
3 בצחוק, בצחוק, טוב רק קצת ברצינות.
4 לזכותם יאמר שאחרי שהתעוררו תלונות על הטיה תרבותית בשאלות הידע הכללי הם ביטלו את החלק הזה, אבל עדיין לא מדובר בכלים אוניברסליים.
רצית להגיד 241820
האוניברסיטאות מאמינות כי המבחן הפסיכמוטרי משקף נאמנה את יכולתו של התלמיד להתמיד בלימודים אקדמאים, בלי קשר ללקיחת קורס או לא, ולראיה הציון הפסיכומטרי ממשיך לקבל משקל גבוה בציון הקבלה (האוניברסיטה אינה מתעניינת במצבו הכספי של הסטודנט). כל השאר מיותר.
רצית להגיד 241884
1. אני לא בטוח שהאוניברסיטאות אכן מאמינות בכך. האוניברסיטאות זקוקות לכלי כלשהו שיאפשר להן לפסול מועמדים כיוון שהן אינן יכולות לקבל את כולם. הפסיכומטרי עושה את העבודה הזו.
מה שקובע את הציון הנדרש כדי להתקבל לקורס מסויים הוא מידת הביקוש והיוקרה של מסלול ולא מידת הקושי של הלימודים בו (דוגמאות לא חסרות).

2. זה לא ממש משנה מה האוניברסיטאות מאמינות. כל עוד מדובר במוסדות ציבוריים, במימון שהוא בחלקו הגדול ציבורי הם מחוייבים קודם כל לציבור, לכל הציבור ורק אחרי זה לשאיפות האלי

3. האוניברסיטאות לא מתעניינות במצבו הכלכלי של הסטודנט אבל הסיכויים שלו להתקבל מושפעים ע"י מצבו הכלכלי בצורה עקיפה. ואוניברסיטה שיכולה לשנות את שיטת המיון שלה עוצמת עיניים.
רצית להגיד 241887
1) ראה הזעקה שקמה באוניברסיטאות לגבי ציוני המצרף. כנראה שהן אכן מאמינות כי השיטה הנוכחית טובה.
החלק השני טריוויאלי ולא ברור במה הור קשור לטענה שלך.

2) אבל להן ניתנה האחריות לקבוע איך לקיים את המחויבות לציבור. ניתן להגיד זאת על כל מוסד ציבורי.

3) הטענה הזאת מעגלית.
רצית להגיד 241904
1. ודאי שהיא טובה, השאלה היא לאיזו מטרה? השיטה הנוכחית טובה כדי להגביל בצורה פשוטה את מספר המתקבלים. אני לא מכיר את שיטת מצרף ומה הסערה שהיא חוללה. אני אשמח אם תפרט קצת יותר או תפנה אותי ללינק.

החלק הטריויאלי הוא הבסיס לטענה. אם הפסיכומטרי אמור לחזות מי יצליח בלימודים ולמי חבל על הזמן ועדיף שלא יתחיל כי רוב הסיכויים הם שהוא יכשל, אז הייתה צריכה להיות מסויימת בין מידת הקושי של הלימודים לציון הדרוש לקבלה. בפועל אין כמעט התאמה כזו.
אני מכיר לא מעט אנשים שנכשלו בקבלה למדעי המחשב, נרשמו ללימודי פיזיקה והצליחו. אם היו מקבלים אותם למדעי המחשב הם היו כנראה מצליחים יותר לימודי מדמ"ח הרבה יותר קלים.
ולכן כל העניין של החלטה על סמך כישורים נופל ונישארנו עם כלי נוח שמאפשר להגביל את מספר המתקבלים למסלול.

2. ואם צה"ל יחליט במסגרת אחריותו לקבוע איך לקיים את מחויבותו לציבור, להוסיף נקודה בקב"א לבני מזל אריה (בטענה שילידי הקיץ הם בריאים יותר מטבעם ושיווי המשקל שלהם טוב) זה סביר בעיניך?

3. ההתעניינות של האוניברסיטה אינה ישירה‏1 אבל ההחלטות שלה מושפעות במידה מסויימת מהמצב הכלכלי שלי. אני מניח שראשי האוניברסיטה מרוצים מהמצב (שרוב הסטודנטים הם אחוס"לים), מרוצים גם שאי אפשר להאשים אותם בו ולכן הם לא משנים אותו.

1 כשאני מניח שאין התעניינות ישירה אני מתעלם מהעובדה שהתבקשתי לציין בטופס ההרשמה איפה אני גר, איפה ההורים שלי נולדו, מה ההשכלה שלהם ובמה הם עוסקים. אני לא יודע מה השימוש שנעשה בפרטים הללו אבל המרכז למרשם ביקש וקיבל את הפרופיל הסוציואקונומי שלי וזו התממות לטעון שהוא לא מתעניין במצבי הכלכלי.
רצית להגיד 241909
1. שיטת המצרף היתה שקלול של שלושה ממקצועות הבגרות שאמורים להחליף את הפסיכומטרי. האוניברסיטאות לא אהבו את השיטה ואיימו במבחני קבלה משלהם. משמע, האוניברסיטאות מאמינות כי השיטה הנוכחית מספקת ניפוי טוב, ולא סתם ניפוי.

נכון, משיקולים אדמינסטרטיבים, בכל חוג יש מספר מוגבל של מקומות. האוניברסיטה רוצה לאכלס את המקומות האלו בבעלי ציון הקבלה הגבוה מבין המועמדים.

2. לא. בגלל זה יש שר ממונה על צה"ל.

3. שוב - הטענה הזאת מעגלית. היא מתבססת על הטענה שלבעלי ממון סיכוי רב יותר להצליח בפסיכומטרי.
רצית להגיד 241918
טענה מעגלית היא טענה שבה הנחת היסוד היא המסקנה. פה ההנחה היא שלבעלי ממון סיכוי רב יותר להצליח בפסיכומטרי, והמסקנה היא שיש להחליף את מבחני הפסיכומטרי.

מה הבעיה?
רצית להגיד 241927
בין השאר רוצים להוכיח (או להפריך) שכסף משפר את ציון הפסיכומטרי.
רצית להגיד 241922
1. אני מניח שהאוניברסיטאות רצו שליטה טובה יותר על מי יכנס אליהן ושיטת המצרף פגמה ביכולת הזו.
א. כשאתה קובע ציון סכם אחד אפשר לשים רף אחד ולקבל מספר מתקבלים. כשאתה קובע שני ציונים (סכם ומצרף) אפשריים אתה מסבך את העניין, צריך לתת שני רפים ולפאמים אין ביניהם התאמה טובה.
ב. ציון המצרף אינו מנורמל כמו הציון הפסיכומטרי. שנה שבה היה מבחן קל יותר או קשה יותר יכולות לשגע את המרכז למרשם. אם חצי מהסטודנטים היו מנסים להכנס עם ציוני מצרף היה נוצר מצב שבו נוסחת ההמרה מציון המצרף לציון פסיכומטרי הייתה משתנה מאוד משנה לשנה.

ג. אוניברסיטת ת"א, ויתרה לחלוטין על ציון הפסיכומטרי בהרשמה לחוגים במדעי הרוח.

2. מה זה קשור, יש גם שרה שממונה על האוניברסיטאות.

3. רגע, לא התחלנו כאן?
תגובה 240672
היכולת לשלם עבור קורס היא מכשול כלכלי שמנפה חלק מהמועמדים שמעמדם הכלכלי נמוך.
ואם כבר מדברים על טענות מעגליות
תגובה 241820
רצית להגיד 241928
1) תטל"א. האוניברסיטאות מאמינות שזו השיטה הטובה.

2) נכון מאוד. אז מה?

3) לא, התחלנו הרבה לפני. בכל מקרה, בתגובה 240672 לא מובלעת שום הנחה שיכולת כלכלית משפרת את הציון הפסיכומטרי, ואת המעגליות בתגובה 241820 אני לא מוצא. עזור לי.
רצית להגיד 242004
1. כבר הסכמנו שזו השיטה הטובה ביותר השאלה היא למה?
א. העובדה שחלק מהסטודנטים מתקבלים אחרי נסיון שני או שלישי, סטודנטים שנדחים מאוניברסיטה אחת מתקבלים באחרת וסטודנטים שנדחים עושים חיל באוניברסיטאות בח"ול או מכללות מוכיחה שיש מידה לא מבוטלת של אקראיות בהסתמכות על הקריטריונים הללו כדי לחזות את סיכויי ההצלחה.
העובדה שלבעלי ציון פסיכומטרי נמוך סיכויים נמוכים להצליח בלימודים לא נבדקה כיוון שבעלי ציונים כאלו לא מתקבלים.
האם יש קורלציה בין ציון הפסיכומטרי למידת ההצלחה בלימודים? על פי הרושם שקיבלתי התשובה היא לא.
האם לפני עשר שנים כשעם ציון פסיכומטרי של 700 היה אפשר להתקבל למדמ"ח הרמה הייתה נמוכה יותר? מידת הנשירה הייתה גבוהה יותר? גם כאן הרושם שקיבלתי הוא שלא.
ב. המנדט שניתן לאוניברסיטאות הוא לשמר, לפתח ולהפיץ את הידע האנושי. בשביל זה אני ואתה משלמים להן מתקציב המדינה. האם האליטיזם של לקבל את הכי טובים (אם הם באמת הכי טובים), משרת את המטרות הללו בצורה הטובה ביותר? את הקטע של לשמר ולפתח לא ממש כי בכל מקרה רק אילו שהוכיוח את היכולת שלהם בתואר הראשון מגיעים ללימודים מתקדמים ומשתלבים בעבודת הפיתוח והשימור, כלומר יש פילטר חזק ואמין בהרבה מציון פסיכומטרי.
את הקטע של הפצה, בטח שלא, העובדה שיש אוכלוסיות מסויימות שהן הרבה יותר דומיננטיות באוניברסיה מדברת בעד עצמה.

אז מה יש לנו, שיטה שלא הוכחה מדעית, שמשרתת מטרה של מראה עיניים של אליטיזם ולא את המטרות שלשמן הוקמה וקיימת האוניברסיטה.

2. אתה התחלת לנפנף בשרים.

3. אם אפשר לשפר את הציון ע"י קורס וקורס עולה הרבה כסף אז מי שיש לו כסף יכול לקחת את הקורס ומי שאין לו כסף לא יכול לקחת אותו. מי שיש לו כסף יכול לשפר את ציון הפסיכומטרי שלו ומי שאין לו לא יכול.
במצב הנוכחי שבו הקורס נתפס שכרך הבלעדית לשפר את הציון הפסיכומטרי זה כבר לא מסקנה דחוקה.
לדעתי הפתרון הוא להכניס את קורסי הפסיכומטרי לתוכנית הלימודים בכיתה י"ב ולהקטין משמעותית את הפער בין אילו שכן יכולים להרשות לעצמם לשים חמשת אלפים שקל על קורס איכותי ואילו שלא. פתרון טוב יותר יהיה לאפשר לכולם להתקבל ולסנן בשנה הראשונה. אפשר לעשות את הלימודים בשנה הראשונה במתכונת דומה לאוניברסיטה הפתוחה, ולהעביר שיעורים פרונטליים לא רק במתקנים של האוניברסיטה אלא גם במקומות אחרים, ללמד בשנה הזו רק לימודים עינויים (שהם זולים יותר ולא דורשים משאבים כמו מעבדות מחשבים וכו, כך נקבל את המדד האמיתי ליכולת להצליח בלימודים, מידת ההצלחה בלימודים, העלות תהיה נמוכה כי שכר הלימוד יכסה כמעט לחלוטין את העלות (כיתה של 40 תלמידים שכל אחד משלם 10000 שקלים בשנה יכולה לממן 30 שעות שבועיות של הוראה פרונטלית שמועברת ברובה ע"י אנשי סגל זוטר).

לגבי המעגליות אני אתן לך טענה דומה:
המדינה מאמינה שאי גיוס תלמידי ישיבה הוא הדרך הטובה ביותר עובדה, היא לא מגייסת תלמידי ישיבה.

הם הטענה הזו תורמת משהו לדיון בשאלה האם יש לגייס את תלמידי הישיבה?
רצית להגיד 242007
א. המבחן הפסיכומטרי אינו חזאי מושלם להצלחה בלימודים, אבל הוא חזאי טוב (יותר מאשר מבחני הבגרות), ויש נתונים מוצקים על הקשר בין השניים. לפי הנתונים שאני זוכר, מעבר המבחן הפסיכומטרי בפעם השניה מעלה את הציון (בכ- 30 נקודות בממוצע?), וגם קורס הכנה מעלה את הציון (בכ- 20 נקודות בממוצע). זה לא שולל את הטענה שיש קורלציה בין הציון לבין הסיכוי לסיים את התואר.

ב. נניח לרגע שזה אכן המצב (הציון הפסיכומטרי וציוני תעודת הבגרות מאפשרים לחזות את הסיכוי לסיים את התואר, טוב יותר מאשר הטלת מטבע). איך היית מסנן את המועמדים? (אפשר לענות "לא הייתי מסנן בכלל", או "לפי ציוני סוף שנה א"'; אני חושב ששתי השיטות פחות מוצלחות מזו הנוכחית).

אגב, "לימודים עינויים" כן דורשים ציוד מיוחד ומשאבים...
רצית להגיד 242024
א. אני חושב שהדרך של לימודים בשנה א' נותנת תחזית יותר מדויקת ליכולת ההצלחה בלימודים כז זה בדיוק מה שהיא מודדת (בניגוד לפסיכומטרי שמודד מספר יכולות ומיומנויות ספציפיות).
30 נקודות בפסיכומטרי זה לא מעט, להרבה מהאנשים שנדחים זה סדר הגודל של מה שחסר, מי שחסריות לו יותר מדי נקדות בכלל לא מנסה להרשם.

ב. אני חושב שכדי לשרת את המטרות שלשמן קיימת האוניברסיטה יש להכניס עוד שיקולים מעבר למידת היכולת. דברים כמו מפתח גאוגרפי, רקע אישי וכו'. ניראה לי שתלמיד ערבי, חרדי או תושב עיירת פיתוח שכן יכול לעמוד במשימה ולסיים תואר, יתן שירות טוב יותר למטרות שלשמן יש אוניברסיטה (עניין הפצת הידע ועלאת קרנה של ההשכלה) אם יתקבל יותר מתלמיד טיפוסי עם ציון פסיכומטרי קצת יותר גבוה. אותו דבר תקף גם לגבי התלמיד המוביל בתיכון קשה בעיירת פיתוח, כאן אני גם חושב שהתבלטותו על רקע תנאים קשים מעידה טוב יותר על השאיפה למצוינות והיכולת האישית מאשר ציון 740 בפסיכומטרי השלישי אחרי שני קורסים.

לתארים מסויימים (משפטים, מנהל ציבורי, תקשורת ועוד) יש בסופו של דבר גם משקל חברתי. העובדה שרוב הסטודנטים הם ממגזר, רקע סוציואקונומי ומוצא עדתי ולאומי די אחיד היא בעייתית מבחינה חברתית.

לגבי ה"לימודים העינויים", פרויד היה אומר על זה משהו.
רצית להגיד 242030
ב) וזאת בדיוק הסיבה שמשתמשים בפסיכומטרי. אם לא היו תנאי קבלה, אתה היית יכול לממן לסטודנט חרדי אחד את הלימודים באוניברסיטה. אולם כשיש תנאי קבלה הרי שעליך קודם כל להעביר אותו בגרות ופסיכומטרי. זה דורש שתשכנע אותו שהוא יצליח וגם דורש עוד זמן.
וכך אין הרבה סיכוי שאתה תנסה לשנות משהו שלא דרך הפוליטיקאים, אשר יכולים ''לשכנע'' את האוניברסיטאות להתגמש עבור כך וכך בני חסות.
וכולנו שבויים של הפוליטיקאים, עבדים נרצעים לאפסים אשר יכולותיהם הנעלות מתרכזות בעיקר בתככנות וחנפנות.
צודק. 242041
רצית להגיד 242036
אם הלימודים בשנה א' יהיו שונים מהותית מיתר הלימודים (למשל, לימודים עיוניים ולא מעבדות), אזי הם לא יהוו מדד אמין של יכולת ההצלחה. אם, נגיד, כל הקורסים שלי בשנה הראשונה היו מסתיימים במבחן אמריקאי (שקל יותר לבדוק אותו), הייתי, בסבירות גבוהה, נושר בסוף השנה ההיא, פשוט משום שאני ממש לא מוצלח במבחנים אמריקאיים. למזלי, בכל התואר היו לי אולי שניים או שלושה מבחנים כאלו, ורק אחד מהם היה מבחן מסכם שהיווה את עיקר הציון בקורס, כך שהממוצע שלי לא הושפע משמעותית מהם.
רצית להגיד 242045
אני בטוח שלא היו לך הרבה מעבדות בשנה הראשונה. אני מציע להעביר אותן לשנה השניה ולהכניס כמה קורסים אחרים במקומם. זה הכל. נכון, יכול להיות מישהו שיצטיין בלימודים עיוניים ויכשל במעבדות. במקצועות כמו כימיה או ביולוגיה שיש בהם הרבה שעות מעבדה זו באמת בעיה אבל יש מעט מאוד כאלו. אתה יודע מה? במקצועות האלו יצטרכו לתת למועמדים גם לטעום קצת מעבדה בשנה הראשונה. אם לא יהיו יותר מידי מועמדים (אני מניח שלפחות בכימיה אין בעיה כזו)
רצית להגיד 242049
לי לא היו מעבדות באף שנה. אבל בכוונה הבאתי אותי כדוגמא: אני לומד תחום עיוני, ובכל זאת יהיה הבדל מהותי בין הקורסים ההמוניים של שנה א', לבין הקורסים הסטנדרטיים, וזה יפגע בחלק מהסטודנטים.
רצית להגיד 242124
א. הכרעה אחרי שנה א' היא מדוייקת יותר, אבל היא גם יקרה יותר (המחיר: שנה אבודה). אם הבחירה היתה לפי שיקולים זרים או באקראי, הייתי מסכים שצריך לשפר אותה גם במחיר הגדלת העלויות.

ב. נכון. אני לא יודע באיזה היקף זה קורה, אבל יש מוסדות שמקצים מספר מקומות לאוכלוסיות "מיוחדות", מחוץ לתחרות על ציוני קבלה.
רצית להגיד 242013
1) זה מאוד פשוט. יש מספר מקומות מוגבל. אתה טוען שלא צריך לבחור רק את הטובים ביותר, אז הצע נא מדד אחר. האם נבחר אותם לפי יופיים החיצוני?

2) עדיין לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד.

3) אני לא יודע למה החלטת שקורס עולה חמשת אלפים שקלים. שלי עלה אלף ואני רחוק מלהתלונן על רמתו.
לדעתי הפתרון שאתה מציע יצריך מעבר לתואר של ארבע שנים, כך שבמקום לשלם אלף שקל לקורס פסיכומטרי (או אפילו חמשת אלפים), כולנו נצטרך לשלם עשרת אלפים שקלים על שנה נוספת.
בכל מקרה, זהו תחליף לשיטת הקבלה בכלל, לא רק לפסיכומטרי.

לגבי גיוס תלמידי הישיבה, זו ממש לא טענה מעגלית, אבל אני חייב להגיד ש"הכנסת" לי. בכל מקרה, יש לי הרגשה שבנושא זה, שיקולים פוליטים קיבלו משקל גדול יותר מאשר בנושא הקבלה לאוניברסיטאות (ועובדה שאכן התחילה שיטת המצרף בנוסף לפסיכומטרי).
רצית להגיד 242020
1) אבל למה לעזאזל יש מספר מקומות מוגבל?
למה אין מקום לכל מי שרוצה ללמוד באוניברסיטה?

2) שהפסיכומטרי ישמש ביחד עם קריאה בקפה ומבחני אישיות לייעוץ פרטני לאנשים אם כדאי להם ללמוד באוניברסיטה.
מדוע צריך להיות איזשהו מומחה שמחליט עבורי אם אני יכול או לא יכול (כדאי לי או לא כדאי לי) ללמוד באוניברסיטה.
רצית להגיד 242039
1. כי הן ממומנות בכספי ציבור.
2. לא חייב להיות. אתה יכול ללמוד באונ' הפתוחה או במכללה, שם הדרישות הרבה יותר נמוכות. שם גם יש שוק חופשי, אז בכלל תרגיש בבית.
רצית להגיד 242050
1) הבנתי. יש מחסור כי מסבסדים את המוצר. מסבסדים כי העשירים רוצים שהעניים ישלמו עבור הלימודים שלהם.
רצית להגיד 242053
ישלמו אלף כדי לעשות קורס, ואז לשלם רק 30,000. בשיטה שלך, כולם ישלמו 60,000-90,000 ש"ח, ובלצ"ג.
רצית להגיד 242058
ומי אתה חושב משלם את ההפרש? הכסף גודל על עצים?
רצית להגיד 242069
כן, אבל אז יקרה ההפך ממה שאתה אמרת (''העשירים רוצים שהעניים ישלמו עבור הלימודים שלהם'').
רצית להגיד 242084
אוי איזו טעות עשיתי. המשפט היה צריך להיות:
העשירים רוצים שהעניים ישלמו עבור הלימודים של העשירים.

זהו המצב היום. אם כל אחד ישלם על לימודיו הוא, העניים (אשר באופן גורף ניתן לאמר שאינם לומדים באוניברסיטה) לא יצטרכו לממן לעשירים את הלימודים.
רצית להגיד 242102
העניים לא משלמים מיסים (כמעט), ולכן המצב כיום הוא שהמעמד הבינוני והעשירים משלמים עבור הלימודים של כולם. אני אישית דווקא בסדר איתו.
רצית להגיד 242111
העניים משלמים מע''מ. אפילו החרדים והערבים שיש להם כלכלות שחורות משלהם משלמים מע''מ על חלק מהמוצרים שהם קונים.
העניים משלמים מחירים גבוהים על שירותים של בעלי השכלה גבוהה (רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, עורכי דין, מנהלי חשבונות) על מנת לממן את תשלומי המיסים שלהם. בעלי המקצועות הללו יכולים לדרוש מחירים גבוהים כאלו כי אין הרבה פראיירים שמוכנים לגבות פחות כשרוב הכסף הולך למיסים.

העניים גם משלמים מיסים על המכוניות והדלק שהם קונים כמו גם על הדירות. כל יוקר המחיה בארץ (תל אביב היא מן הערים היקרות ביותר בעולם) נובע מהמיסים השערוריתיים שנועדו לממן לבני העשירים לימודים גבוהים כדי שיוכלו להרוויח הרבה כסף.
לא לחינם עומדת שינוי - נציגת השבעים - על הורדת שכר הלימוד לסטודנטים. וגם על סבסוד התרבות כדי שהעשירים יוכלו לראות הצגות במחיר השווה לכל נפש.
רצית להגיד 242116
עדיין לא ברור לי על מה אתה מבסס את הטענה שרק בני עשירים לומדים באוניברסיטה. הפסיכומטרי אינו מהווה מכשלה עד כדי כך גדולה, כלכלית, שאנשים ממעמד בינוני-נמוך לא יכולים לעבור אותה.
רצית להגיד 242120
אתה לומד באוניברסיטה. אתה רואה במו עיניך את האנשים הלומדים באוניברסיטה. קשה לי להאמין שלא שמת לב שיש הטייה סטטיסטית כלשהי כלפי מעלה בעשירונים.

ולגבי המנגנון שגורם לכך:
1) במערכת החינוך הממלכתית, יכולתו של תלמיד לסיים עם תעודת בגרות תלויה לרוב בכך שיש מי שיתמוך בו יעודד אותו וישקיע בכך די הרבה כסף.
אנשים שרואים חשיבות בלימודי ילדיהם הם לרוב כאלו שלמדו ויש להם הכנסה הודות ללימודים.

2) עצם הלימודים על עלותם הגבוהה מחייבת יכולת כלכלית.

3) הלומד יהנה בעתיד מהכנסה גבוהה הודות ללימודיו, כך שגם אם הוא היום בן עניים, בעתיד הוא יהיה עשיר.
רצית להגיד 242139
מעודי לא בדקתי את הכנסות הוריהם של הסטודנטים שלומדים איתי. רובם המוחלט, אני יודע, עובדים למחייתם, לרוב בג'ובים לא מקצועיים (מלצרות, שמירה, סבלים, זבנים). כך שבכל מקרה לא מדובר פה על אנשים שחיים מהכיס של אבא.

1. לפי זה, עניין ההטייה למעלה בעשירונים היא קשר כוזב - הקשר האמיתי הוא עם חשיבות ההשכלה להורים. מה אני אעשה שלהורים עניים (לכאורה) לא מספיק אכפת מהשכלת ילדיהם?

2. בדיוק בגלל זה רוצים להוריד את שכר הלימוד - כדי שכולם יוכלו להתקבל ללימודים.
אבל חוץ מזה, יש הרבה מלגות למעוטי יכולת שנועדו בדיוק כדי לאפשר להם ללמוד באוניברסיטה.

3. נו, אז? יופי לו.
יוקר המחיה 242122
בחדשות דיווחו אתמול כמה פעמים על השוואת יוקר המחיה בערים שונות בעולם (טוקיו שומרת על המקום הראשון, פריז נושפת בעורפה; תל-אביב במקום השבע-עשרה. ההבדל היחיד הוא שבאולימפיאדה יש שמונה-עשר מתחרים, וכאן מאה ושלושים).

הדבר המשעשע הוא שבכל פעם טרחו לציין ש"ההשוואה נעשתה ביחס ליוקר המחיה בניו-יורק", כלומר, באינדקס השרירותי שלפיו ביצעו את המחקר, ניו-יורק מקבלת 100 נקודות.

אפשר להרחיב את השיטה: במקום "גאטלין ניצח בריצת 100 מטר", צריך לדווח "גאטלין ניצח בריצת 100 מטר; המטר המקורי שמור בפריז".
הטלוויזיה למען חיזוק הזוגיות 242154
גם אשתי ואני הבטנו זה בעיני זו בפליאה למשמע ההדגשה.

אבל מה נלין, כאשר יום לפני זה ( או שמא באותה מהדורה) גם הייתה כתבה תלושה על אדם אחד באוקראינה שהוא הגבוה ביותר בעולם. למה נזכרו בו, לא ברור, אולי לכבוד אלכס אברבוך.
הטלוויזיה למען חיזוק הזוגיות 242156
הוא נכנס לספר השיאים של גינס, והיה יום חדשות חלש.
וזה היה באותה מהדורה.

אבל הדיון הזה צריך להכנס ל''מחקר חדש מגלה כי...''.
הטלוויזיה למען חיזוק הזוגיות 242157
רק שלשום הוא נכנס? מי היה שם לפניו?
הטלוויזיה למען חיזוק הזוגיות 242173
לפי מה שנאמר בכתבה, בעקבות טיפול רפואי שקיבל לפני כמה שנים, הוא החל לגדול באופן אבנורמלי (וממשיך לגדול גם כיום). כלומר, לפני כן היה שם אדם שהוא כיום רק השני בגובהו בעולם. לחלופין, יתכן שהאדם הגבוה ביותר בעולם מת לאחרונה, ולכן הוא נכנס במקומו כאדם הגבוה ביותר שחי כיום.
הטלוויזיה למען חיזוק הזוגיות 243475
אם זה המקרה השני, אז דיווח חדשותי סביר יותר יתחיל ב''האיש הגבוה בעולם, תמיר הוכמן, נפטר אתמול. כעת האיש הגבוה בעולם הוא...''
הטלוויזיה למען חיזוק הזוגיות 243539
הוא מחזיק בתואר של גינס לפחות ממאי, ולכן השאלה המקורית (מה נזכרו בו) תקפה.

רצית להגיד 242040
1. זו בעיה גאומטרית. תשאל את אוקלידס.
2. יש אוניברסיטה כזו, בלטביה. כולם יכולים לקבל ממנה תואר. כמו בשוק, החופשי.
רצית להגיד 242038
1. אני טוען שהמצליחים ביותר בפסיכומטרי הם לא בהכרח הכי טובים ואני טוען שיש להגדיל משמעותית את מספר המתקבלים (כלומר ת מספר המקומות)

2. אז לא משנה. כנראה שהדוגמא לא טובה.

3. אני מכיר אנשים שעשו קורסים הרבה יותר יקרים ממך (יכול להיות שמחירים ירדו, זה היה לפני כמה שנים), אני מכיר אנשים שעשו שני קורסים (במכונים שונים) ורק ככה הצליחו להתקבל.
לגבי ה 4 שנים, יכול להיות שזו בעיה, אני לא מקצוען בתחום בניית תוכניות לימוד. אני רק רציתי להגיד שיש הטיה על רקע סוציואקונומי בתנאי הקבלה לאוניברסיטה ושזו בעיה שיש להתמודד איתה. אם הייתי שר החינול הייתי מקים ועדת מומחים לנושא.

לגבי שיטת המצרף, אם הבנתי נכון, האוניברסיטאות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה, (בסופו של דבר יש שר ממונה וועדה בין אוניברסיטאית שבה חברים גם אנשים שאינם חברי אקדמיה ולהם יש אינטרסים אחרים קצת ואילו של האוניברסיטה), בשנה האחרונה היו מעט מאוד נרשמים באמצעותה כך שההגמוניה של הפסיכומטרי עדיין לא הופרה. אני מקוה שלא יבטלו את השיטה על הרקע הזה (כבר הועלו הצעות) ושלא יצליחו לנטרל אותה (לשכלל את ציוני המצרף כך שבפועל אי אפשר יהיה להתקבל בעזרתם אלא אם אתה ממש גאון ואז גם בפסיכו היית מוציא 801).

לגבי הטענה המעגלית. יכול להיות שאני טועה בהגדרה אבל הרעיון שניסיתי להעביר דומה. השיקולים שהובילו לבחירת הפסיכומטרי ככלי כמעט בלעדי, לדעתי, נגועים בשיקולים לא ענייניים.
רצית להגיד 242057
1. *אתה* טוען, אבל האוניברסיטאות שמודעות לחלופות, החליטו כי המבחן הפסיכומטרי כן משקף.

3. גם הקורס שלי היה לפני מספר שנים (משהו כמו 6). לגבי אלו שעשו שני קורסים, אין לי ספק שכעת הם הרבה יותר מוכנים ללמוד באוניברסיטה, כך שבכל זאת הציון כן משקף.
אם תתמודד על תפקיד שר החינול אני אתמוך בך. מה יהיו הסמכויות של שר החינול? (אולי אחראי על לימודים עינויים.. :)

לגבי המצרף, השיטה הזאת לחלוטין לא טובה. דבר ראשון הציונים אינם מנורמלים ומשתנים משנה לשנה, כמו-כן, באיזורים מסויימים אין בדיקה קפדנית, והעתקות חופשיות מובילות לציוני בגרות שאינם משקפים את הידע ואת היכולת האמיתיים.

את הטענה המעגלית נעזוב...
רצית להגיד 242081
1. אז שיחשפו את הנתונים על פיהם הם החליטו את ההחלטה הזו.
3. על סמך מה אתה מבסס את ההערכה שלך שזה שהם שיננו ותירגלו חישובי אחוזים בצורה יותר יעילה הופכת אותם ליותר מוכנים ללימודים אקדמיים?
רצית להגיד 242163
1. טוב, עם הדרישה הזאת אני יכול להסכים.
3. על כמה דברים, העיקרי שבהם הוא התמדה.
הצעה לממשלת אחדות 242088
פעם הצעתי שיוקמו כמה משרדים חדשים על מנת לאפשר הקמת ממשלת אחדות:

משרד הבטחון ומשרד ההגנה
משרד החינוך ומשרד ההשכלה
משרד האוצר ומשרד התקציב
משרד התעשייה ומשרד החרושת
משרד האנרגיה ומשרד הפיתוח
משרד התרבות ומשרד הפנאי
משרד החוץ ומשרד לשיתוף פעולה איזורי ‏1
משרד השיכון ומשרד הבינוי
משרד הספורט ומשרד ההתעמלות ‏2
משרד הדתות ומשרד האמונה
משרד הסעד ומשרד הרווחה
משרד הבריאות ומשרד הרפואה

המשא ומתן הקואלציוני יתעסק בחלוקת השמות שכן הסמכויות של כל זוג משרדים תהינה זהות וכל משרד יתעסק בעיקר בטרפוד הפעילויות של המשרד השני.

בעצם, זה לא מה שקורה היום?

1 זה לא רעיון שלי
2 עם מנהלת עצמאית לאולימפיאדה
רצית להגיד 240378
למיטב ידיעתי, אין אפשרות לשנות את ממוצע הפסיכומטרי (שלא בהחלטה של המכון הארצי) פשוט משום שהציונים ניתנים באופן יחסי (לכלל הנבחנים בשנה האחרונה, או משהו כזה). אבל ההתפלגות והשונות יכולות להיות מושפעות, אני מניח.
רצית להגיד 240478
זה בדיוק העניין. אם מספר התשובות הנכונות בשנה גדל והציון הממוצע נשאר קבוע אז מי שלא עשה את הקורס וענה פחות תשובות נכונות, נדפק.
בואו! בואו! משאבות כסף בכל גודל וצבע! - באות *רק* מאלטרואיזם! 240309
אני מבינה שלא התכוונת בהכרח להשוות אלא לומר אמירה כללית, ובכל זאת: ההשוואה בין טמפונים לקורסי פסיכומטרי היא בעייתית מעט. הטמפונים הם ממילא מוצר קשיח המשרת צורך פיסיולוגי ברור למדי - מובן שב"מוצר קשיח" אינני מתכוונת לקשיותו של הטמפון עצמו :-), אלא להקפי המכירות שלו, התלויים בעיקר בעקומת הגדילה של השוק הרלוונטי - נשים בטווח גילים מסויים - ופחות - *הרבה* פחות, ביצירת הילה סקסית כזו או אחרת. המאמצים ליצירת דימוי "חפשי ומשוחרר" נעשים במסגרת המאבק הנוצר אחת לזמן מה בין החברות הקיימות לבין חברה חדשה המנסה להשתלט על פלח שוק - אבל השוק עצמו הוא סטטי למדי, אינו נוצר יש מאין ואף אינו גדל או קטן במידה דרמטית.

לעומת זאת המכונים הם ענף שלא היה קיים עד לא מזמן, והוחדר לשוק (היכנשהו בתחילת שנות השמונים, אא"ט) באגרסיביות רבה. הוא משרת צורך אמיתי, הצורך ללמוד במסגרת, אך גם *מלבה* (וליבה מאוד בתקפנות, בתחילת דרכו), ולדעתי, אצל חלק מהקליינטורה הפוטנציאלית - אף *יוצר*, במידה רבה - אי בטחון, חרדות ופחדים נוסח - "אם לא תלך לקורס תפגר הרבה-הרבה מאחרי כולם! תהיה אפס ובושתך תיחשף לעין כל!"

אין שום קשר בין מה שאומרות הפרסומות לבין המוצרים. איני מייחסת לפרסומות כל חשיבות כאינדיקציה למוצר אותו הן מוכרות - אני רואה חשיבות רבה ומרכזיות רבה ב*ענף הפרסום* כגורם בעל השפעה - לעיתים, ממה שראיתי - השפעה ברמה כמעט מאגית - על העולם החדש והלא-אמיץ הזה.

ובדיוק באותו הקשר, לשאלת הצרכים האמיתיים - תמיד יימצא, בצד בעל משאבת הכסף התורנית, תאומו הסיאמי - בעל המכשיר למגניפיקציה מלאכותית של רגשות טבעיים, שהרי השניים עובדים בצמוד ונבנים זה מהצלחת זה -

יש לכם פחדים? חרדות? נזלת? תקוות סמויות וערגות מופנמות? - אנחנו נדאג להביא אותם לרמות דוחקות וזועקות, ואז ניקח את הקריסטלים מן המוכר המיושן שמכר אותם בדירתו הקטנה ביפו או באיזושהי קרן רחוב, נכניס אותם לבתי המרקחת, לסופר-פארמים(?), לתעשיות ה"יופי" למיניהן ולכל חור שנצליח - ונהפוך אותם לביזנס המגלגל הרבה-הרבה כסף! והכל אך ורק משום שאנו אוהבים אתכם ורוצים בסיפוק צרכיכם ובאושרכם! (רק משום שאנו אוהבים - סלח לי על לשוני הפרימיטיבית, אבל - זה לא מה שאתה אומר, למעשה, כשאתה מצדיק את מבנה המשק הזה?)
בואו! בואו! משאבות כסף בכל גודל וצבע! - באות *רק* מאלטרואיזם! 240310
מותר להיטפל לדוגמת הטמפונים שלך? כי לא הבנתי למה פסלת את ההשוואה.

את מדברת על "...הקפי המכירות שלו, התלויים בעיקר בעקומת הגדילה של השוק הרלוונטי - נשים בטווח גילים מסויים - ופחות - *הרבה* פחות, ביצירת הילה סקסית כזו או אחרת."

אבל זה בדיוק כך גם עם מכוני הפסיכומטרי. למכונים תלך רק האוכלוסיה שרוצה ללמוד באוניברסיטה. אף אחד לא ילך לשם בשביל הכיף או ההילה הסקסית.

אני גם לא בטוח בכלל שהפרסומות לטמפונים לא מלבות חרדות. אני לא זוכר בע"פ פרסומות לטמפונים (מפתיע, אה?) אבל התחושה הכללית שקיבלתי מהן היא שנשים ללא טמפונים חיות בסיוט מתמיד ובחוסר נוחות מתמשך, ורק הטמפונים מסוגלים לשחרר" אותן, להפוך אותך לשמחות, קופצניות ובעלות חבר שרירי שמפזז איתן על החוף. האם זה כך, בגלל שנשים עם תחבושת הם באמת יצורים בזויים ואומללים, כמו, על פי ההקבלה שלנו, מי שלא לומדים במכוני פסיכומטרי?

הבעיה, בשני המקרים, היא *לדעתי* העובדה שאנשים נותנים לפרסומות להשפיע עליהם יותר מדי. כן, *נותנים*. את מוזמנת לסקול אותי באבנים.
סח מכון לטמפון: פיצפון-גאון, מוצץ-דם כובש-שוק בלי חשבון, נכון? 240325
נראה שלא הצלחתי להבהיר את ההבדלים, ומחוסר זמן אני דוחה את זה, כרגע. אצטרך גם לזכור לסקול אותך באבנים בהזדמנות קרובה, אם כי אני מסכימה חלקית להגדרת "נותנים להשפיע", אבל זה מעט יותר מסובך מזה.

רק הערה: הטמפונים קיימים, אא"ט, כשבעים שנה, ובארץ הם נמצאים בשימוש נפוץ, להערכתי, בערך כשלושים שנה פלוס-מינוס. לפני שהוכנס הטמפון אל ה... אה... אל השוק! - זהו! כן! - אל השוק! טוב שנזכרתי! - איכות חייהן של הנשים *אכן* היתה נמוכה יותר, והמוצר הזה באמת שיפר אותה באופן משמעותי - וזאת מבלי קשר לפרסומות. תיאלץ להסתמך על דברי בעניין זה, או, ליתר דיוק - על עדות אימי ודודתי, שסיפרו לי איך היה קודם.

זהו, רצה.
אנחנו בובות חסרות אונים בידי כוחות האופל. אל הבריקדות! 240329
למיטב ידיעתי גם הטמפונים וגם התחבושות, כמו כל מוצר שנמכר בשוק, לא היו קיימים מאז ומעולם. נשים הסתדרו בצורה אחרת גם לפני המצאתם. העובדה שהרבה מאוד נשים אינן יכולות להסתדר בלי היום היא תולדה (ככל הנראה, לא מנסיון אישי) של הנוחיות של אמצעים אלו לעומת השיטות הישנות.
מדוע זה לא יכול להיות ההסבר לתופעת המכונים לפסיכומטרי? יש להניח שהסיבה נעוצה באמונה הבלתי ניתנת לערעור שלך שניתן לגרום לאנשים לרצות משהו ולעצב את תודעתם באמצעות פרסום - כמו שאת אומרת "השפעה מאגית". מעניין שההשפעה המאגית הזאת לא מצליחה בתחומים כמו זהירות בדרכים, מניעת שימוש בסמים או עישון סיגריות וכו. כנראה שההשפעה המאגית הזאת (כמו כל כישוף "שחור") פועלת רק כאשר המניעים מאחוריה הם אפלים...

"והכל אך ורק משום שאנו אוהבים אתכם ורוצים בסיפוק צרכיכם ובאושרכם! (רק משום שאנו אוהבים - סלח לי על לשוני הפרימיטיבית, אבל - זה לא מה שאתה אומר, למעשה, כשאתה מצדיק את מבנה המשק הזה?)"

לא. אם היה ביכולתם של משווקי הקריסטלים לייצר את הצורך אצל אנשים הם היו עושים זאת. אבל הם לא יכולים. היצרנים השונים בשוק החופשי אינם מספקים את צרכי ציבור הקונים משום שהם אלטרואיסטים אלא משום שציבור הצרכנים חופשי לבחור לו את הדברים ש*הוא* רואה כמספקים את צרכיו וככול שהיצרן יותר קשוב לצרכים האלו כן תשתפר יכולתו לעשות כסף.
אותך כל אלו אינם משכנעים משום שאת כבר החלטת, מראש, שהציבור הוא למעשה עדר נפחד שאיננו יודע מה הוא רוצה ומצפה למוצא פיו של המפרסם המנצל בציניות את פחדיו וערגותיו כדי למכור לו דברים שאין חפץ בהם.
מה שלא ברור לי זה למה בכלל יש אי אלו מוצרים *שימושיים* בשוק, מדוע ישנם כאלו העוסקים במלאכה המייגעת של פיתוח ובדיקה של מוצרים חדשים וטובים יותר כאשר ניתן למכור להם את המוצרים הישנים (או סתם אוויר) ולהסתמך על הקמפיין לשם יצירת הרושם של חידוש או יתרונות. ומי בדיוק מבטיח לך שהדעות *שלך* אינן פרי קמפיין מתוחכם שנועד להגביר את מכירות הספרים של נעמי קליין?
240334
אמנם הנסיון שלי קטן בהרבה מזה של החשמנית, ועם דודותיה טרם יצא לי לדבר, אבל מה שקדם לטמפון ולתחבושות, היה מגבת שהונחה על התחתונים.
עכשיו, לא שאני רוצה להיות קטנונית או משהו כזה, אבל ללכת עם מגבת רטובה בתחתונים לא נראה לי כמו האטרקציה הגדולה ביותר שאני יכולה לבקש לעצמי. תצרף לזה כאבי בטן ברמה כזו או אחרת, ותקבל מצב של חוסר נוחות משמעותי עד חוסר תפקוד בכמעט רבע מהחודש.

איכשהו, שיפור בתנאי החיים שלי במשך רבע כחיי הבוגרים לא נראה לי כמו משהו שדרוש פרסום מקסימלי. ‏1

ה"השפעה המגית" נובעת ממניעים אפלים? אני ממש לא בטוחה. העובדה שאני לא מעשנת, לא עשנתי ולא מתכוונת לנסות בקרוב להתחיל, היא ככל הנראה תוצאה של מסעות פרסום סמויים יותר ופחות שטוענים בכל תוקף שעישון זה רע.
רגע, בעצם זה שעישון זה רע אני יודעת לבד! בלי השפעת הסביבה! מעצמי! מה, לא?

1כמובן שההחלטה *באיזה* טמפון להשתמש כדי להיות בלונדינית, גבוהה ורוכבת סוסים מצטיינת, היא כבר תלויית פרסום. אבל זה כבר נושא לדיון אחר.
240342
אני לא מבין גדול בתחום, אבל דומני שפרסומות לטמפונים פועלת בשיטת ''למה תחבושות זה רע וטמפונים זה טוב'' ולא ''למה מגבת זה רע וטמפונים זה טוב'' - וזאת בזמן שיש בחורות (שמעתי על אחת באיזור הקוטב הצפוני) שטוענות שדווקא תחבושת עדיפה.
240343
למה זה משנה? הנקודה היא שבמקרה אחד מדובר ב...אי-נוחות גופנית עליה ניתן להקל (וחברות שונות מנסות לשכנע להשתמש דווקא במוצרים שלהן לצורך כך), ובמקרה האחר מדובר ב...כלום. שוק פיקטיבי שנוצר כולו באמצעות פרסום ושיווק, וממשיך לקיים את עצמו באופן מלאכותי.

הדבר דומה (*לא* אמרתי איזומרפי) לחברת אנטי-וירוסים שמפיצה את הוירוסים בעצמה. נכון - אי אפשר לטעון ששירותיה לא עונים על צורך אמיתי.
240344
זה יהיה "כלום", אך ורק אם ההצלחה של מישהו בבחינה הפסיכומטרית לאחר שנעזר במכון תהיה זהה בדיוק, אם לא נמוכה יותר, מההצלחה שהייתה לו אם לא היה נעזר במכון. אני לא חושב שזה נכון במיוחד - אם בגלל שהמכון מגדיל את הציון של כל אחד בעשר עשרים נקודות (שעשויות להיות קריטיות לכמה אנשים) ואם בגלל הטיעון הנפוץ מפי אלו שהולכים למכונים עצמם, שאין להם תחת לשבת וללמוד בצורה עצמאית. עושק? כן. ניצול פראייריות? בהחלט. כלום? ממש לא. המכונים אמנם מעצימים את אפקט החשיבות שלהם, אבל אי אפשר להגיד שלא קיים אפקט כלשהו.

באשר לדוגמת הטמפונים (שהיא דוגמא גרועה ללא ספק), ההקבלה הייתה כזו: בחורה עם תחבושת=בחורה שלומדת לבד לפסיכומטרי. בחורה עם טמפון=בחורה שנעזרת במכון. על כן, השאלה היא לא האם הטמפון מקל על אי נוחות גופנית, אלא עד כמה טוב הוא עושה את זה יותר טוב מתחבושת, שמתיר לו לצייר בפרסומות שלו את הסיוט האינסופי שבו חיות בעלות התחבושת לעומת גן העדן של הטמפונים - שזה, לכאורה, מה שעושים המכונים המרושעים כשהם באים להציג את האווזות הפותות שבחרו ללמוד עצמאית.
240364
השאלה היחידה שמעניינת היא האם המכונים מספקים את צרכי המשתמשים בשירותיהם או שהם מייצרים בעצמם את הצורך, באמצעות פרסומת. הוכחת האפקטיביות האובייקטיבית איננה רלוונטית (וראה דוגמת המעוננים).
הטענה שהמכונים מייצרים את הצורך בעצמם משולה לטענה שניתן לבטל את הרצון החופשי בקרב האוכלוסיה. אם זה נכון אזי שהיינו צריכים לראות שפע של מקרים כאלו, על כל צעד ושעל.

ובאשר לטמפונים, אלו הוזכרו כדוגמה למוצרים אשר זוכים למלל פרסומי המבטיח דברים שהם בעליל לא מספקים (כמו תחושת ריחוף אוורירית וכו.) בדיוק כפי שהמכונים מפרסמים את עצמם באמצעות, נניח, הבטחת עליה של 25.5 נקודות בציון למרות שהמוצר שהם מוכרים הוא "סתם" מסגרת להתכוננות לבחינה.
עם דבר אחד אני לא מסכים 240366
''הטענה שהמכונים מייצרים את הצורך בעצמם משולה לטענה שניתן לבטל את הרצון החופשי בקרב האוכלוסיה''.

לא. הטענה הזו אומרת לכל היותר שבתחום של לימודים לקראת מבחן פסיכומטרי, קל אמנם לא לבטל את הרצון החופשי בקרב האוכלוסיה, אבל לטעת בה את האשלייה שפרט למתי מעט מיוחדים, כל הסטודנטים לעתיד חייבים סיוע של מכון פסיכומטרי או שלא יצליחו להתמודד עם הבחינה.

יש את הבדיחה הידועה על הסטטיסטיקאי, הפיזיקאי והמתמטיקאי (שאותה אני לא זוכר אבל אצטט בכל זאת) שנוסעים ברכבת באנגליה ורואים כבשה שחורה. הסטטיסטיקאי אומר ''יש באנגליה כבשים שחורות'', הפיזיקאי אומר ''צפינו באנגליה בכבשה שחורה אחת'' והמתמטיקאי מגלגל עיניים, נאנח ואומר ''על גבעה כזו וכזו באיזור הזה והזה באנגליה יש חיה שצורתה כצורת כבשה, ולפחות אחד הצדדים שלה שחור''.

אני אנקוט את גישת המתמטיקאי בדיון הזה.
240479
אני מכיר כמה נשים שטוענות שטמפון זה רע, יש טענות על כך ששימוש קבוע בטמפון מגדיל סיכויים לסרטן בצואר הרחם.

אבל עם הלך הרוח שיצרו חברות הטמפונים אסור לפתוח את הפה בנושא פן אחשב חו"ח פרימיטיבי.
בכל מקרה הדבר אינו נוגע לי. אני לא משתמש לא בזה ולא בזה. ורעייתי שתחיה, לה כבר לא היה מחזור כמעט 8 חדשים.
פניה פומבית 240482
איילים ואיילות יקרים, אנא השתמשו באמצעי מניעה. נגמר לי המקום בטבלת הלידות וההריונות לשנה הקרובה.
פניה פומבית 240496
מה אתה יודע, אולי היא הגיעה לגיל הבלות.
שכחת עם מי אתה מדבר? 240636
היא לא. אולי היא חולה, אולי היא עברה ניתוח, אולי היא לוקחת הורמונים, אולי היא ניסתה להיכנס לאולימפיאדה, בלה היא לא.
שכחת עם מי אתה מדבר? 241883
ניתוח או מחלה חו''ח לא. לגבי הורמונים, בוא נגיד שהגענו למצב הנוכחי בגלל (נכון יותר בזכות) זה שהיא הפסיקה לקחת את הורמונים.
אולמפיאדה בטח שלא, היא בקושי מצליחה לקום עם הבטן שלה (טוב, אני מתלוצץ, היא יכולה לעשות הכל, למעשה אם תביט בה מאחור לא תדע מי היא ורק בקושי תוכל להבחין שהיא לקראת סוף הריון)
שכחת עם מי אתה מדבר? 241916
שיהיה במזל.
תודה 241923
בואו! בואו! משאבות כסף בכל גודל וצבע! - באות *רק* מאלטרואיזם! 240374
מדי חודש, בארבעת הימים הקשים של מזשיר, אין כמו קורס פסיכומטרי כדי להמציא מעט מזור לגופי הדווי.
רצית להגיד 238103
אין צורך לראות את החיים ואת בני האדם בשחור לבן ובאופן כל כך קיצוני, דוקטור. דיברתי על ילדים מסויימים - *ילדים* - שראוי שהמדינה תסייע בלקיחת אחריות על אלמנטים חלקיים בגידולם (או אחריות מלאה, במקרה הצורך. כן, גם זה קורה לפעמים). האנשים המדוברים בתגובה 237626, בד"כ *מצפים* שהגופים הממשלתיים יקלו את הנטל שאינם מסוגלים לעמוד בו. "אינם מסוגלים" - נפשית, מעשית, כספית, הכל.

אתה מדבר כלכלה ואני מדברת עמך ישראל. והמציאות ממילא ממשיכה לצלוע קדימה במרץ, והתיאוריות משני הצדדים יכולות לקפוץ לה. תיאוריות, כידוע, הן תיאוריות. הנגיעה שלהן אל החיים האמיתיים והצלחתן בפועל יכולות, במקרה האופטימי, להגיע לידי גילוי בתוך טווח זמן שאינו ידוע מראש. ומה בינתיים? מה עד אז? שייחנקו?

האם באמת אפשר להתייחס אל החינוך כאל עוד מוצר שיווקי? האין זו שרירות לב שאינה לוקחת בחשבון את מגוון המצבים האנושיים? אין טעם להתייחס כך לא אל החינוך וגם לא אל הבריאות. אלה שני תחומים בהם פועלות בארץ שתי מערכות, ציבורית ופרטית - והשתיים אמורות, בהתעורר הצורך, לכסות דרישה של אוכלוסיות שונות. בינתיים, למרות כל הויכוחים האדירים, למעשה לא הובאו כאן בשורות חדשות, ישימות, בעניין זה.

זה שאני לא מתלהבת מרעיונות התחרות נטולת הרסן של יעקב, זה עדיין לא אומר שאני מתכוננת לקום מחר בבוקר ולהלאים כל שרי אריסון, כל פחחיה, כל פיצוחיה וכל בוטקע של סנדלר שרק יפלו לידי. יש מרחב ניכר בין כאן לשם. מה רע בהתערבות *מוגבלת* של המדינה במקומות בהם היא מועילה?
רצית להגיד 238292
"אין צורך לראות את החיים ואת בני האדם בשחור לבן ובאופן כל כך קיצוני, דוקטור. דיברתי על ילדים מסויימים..."

לא מדויק. את טענת שהתחרות לא תצליח לגרום לשיפור בגלל שיש הורים נרקומנים הנשואים לזונות. (נא לקרוא את ההודעה המקורית) אם זה גורם לפסילת השיטה אזי את בעצם אומרת שמאחר ויש אי אלו אנשים שלא מסוגלים להחליט החלטות טובות בשביל עצמם יש לשלול את הזכות הזאת מכולם. אולי זו רק דמגוגיה? או שאולי יש כאן באמת עמדה מסויימת הגורסת שאסור להתיר לאנשים להחליט בשביל עצמם?

"האם באמת אפשר להתייחס אל החינוך כאל עוד מוצר שיווקי?"

זה מה שהוא. בדיוק כמו אוכל - צורך חיוני בהרבה.

"האין זו שרירות לב שאינה לוקחת בחשבון את מגוון המצבים האנושיים?"

בדיוק ההיפך. השיטה נועדה להגדיל את הבחירה של ההורים ולתת לאנשי החינוך הזדמנות ליזום ולחדש.

"בינתיים, למרות כל הויכוחים האדירים, למעשה לא הובאו כאן בשורות חדשות, ישימות, בעניין זה."

יש לי הרושם שאת פשוט לא ניסית להבין. בכל הנוגע למימון אין שום הבדל בין השיטה של השוברים ובין השיטה הכושלת הנוכחית. דומה שיש לך רתיעה אינסנקטיבית מהמילים "תחרות" ו"יוזמה חופשית", אין לזה שום הצדקה משום שאלו הן האחראיות העיקריות לאיכות החיים המאוד גבוהה שאת נהנית ממנה.
לכל הפחות עליך לנסות ולוודא שאת אכן מבינה במה מדובר לפני שאת מתקיפה.
רצית להגיד 238296
האם אתה בעד שיטת השוברים? האם אתה חושב שמיסים שלך צריכים לממן שוברים של ילדים שאינם ילדיך?
רצית להגיד 238392
"האם אתה בעד שיטת השוברים?"

אני חושב שזו גישה מאוד מבטיחה.

"האם אתה חושב שמיסים שלך צריכים לממן שוברים של ילדים שאינם ילדיך?"

לא.
רצית להגיד 238395
אני חושש שלא הבנתי. מאיזה כסף ימומנו השוברים?
רצית להגיד 238397
מכספי משלם המיסים
רצית להגיד 238398
כולל המסים שלך, אני מניח. האם אתה מקבל את קיומה של הזכות לחינוך? ואם לא, מדוע השוברים צריכים להיות ממומנים מכספי משלם המסים?
רצית להגיד 238411
יש הבדל בין הרצוי למצוי ומה שניתן לעשות כדי לשפר את המצוי.
אם כיום החינוך הוא במימון וניהול הממשלה - והתוצאות בהתאם. אזי בשיטת השוברים החינוך הוא במימון הממשלה ובניהול של יוזמה חופשית - לא מושלם, אבל עדיף.
קשה להבין את ההתנגדות האוטומטית שמובעת כאן כיותר מאשר תגובה פבלובית למילים ''בחירה חופשית'' ''תחרות'' ו''יוזמה חופשית''. אני חושב שרעיון השוברים הוא רעיון מעניין בעל פוטציאל גדול וראוי לבחון אותו בנימה מעט פחות היסטרית, במיוחד לאור ההתדרדרות המתמשכת ברמת החינוך בישראל.
רצית להגיד 238413
טוב. אני לא פוסל את רעיון השוברים ‏1. אבל ברור שאם המסים שלי מממנים חינוך, אני מעוניין לדעת לאן הכסף שלי הולך. לכן, גם בשיטת השוברים אני אדרוש פיקוח ממשלתי שיקבע תקנים מסוימים שצריך לעמוד בהם כדי שהממשלה תפדה את השובר. ושוב, אנחנו מגיעים לפיקוח ברמת המדינה.

1 אני גם לא בעדו. לא הצטרפתי לדיון כי אין לי דעה ברורה.
הבעיה שלי עם השוברים 238448
כל הזמן כולם מזכירים פה עיירות פיתוח וישובים עם אוכלוסיה בעייתית. אני חושב שצריך לשים דגש דווקא במקום שבו ההבדל יהיה יותר משמעותי: הערים הגדולות.

שיטת השוברים תנציח מצב שבו התלמידים שלמזלם נולדו להורים אמידים יותר, ילמדו עם תלמידים כמותם. ומה שיותר חשוב: כנ"ל לגבי תלמידים משכבות מצוקה. תלמיד שנקודת הזינוק שלו בכל מקרה לא טובה, ייאלץ ללמוד דווקא בבית-ספר שבו יש כמות גדולה של אלימות, סמים וכו'.

נכון, התופעה הזו קיימת גם היום. אך השוברים ינציחו אותה, ולא יאפשרו שום מלחמה באותה שיטה.

נ.ב.
היום לעיריות יש כלים להתמודד איתה: כמות התלמידים מאזור בעייתי שיכולים ללמוד באזור אחר מוגבלת. כך הם חייבים ללמוד בבתי-הספר באזור שלהם, מתוך תקווה למתן את האלימות ולשפר בהם את ההישגים. ולא - זו לא שיטה טובה!
הבעיה שלי עם השוברים 238483
אני מניח שחסידי השוק החופשי יטענו שאם יש בי''ס בעייתי, תקום לו תחרות.
לי נראה שזאת הנחה אופטימית מדי. אבל כבר היום הורים בוחרים בתי-ספר בצורה מוגבלת (ממלכתי, ממלכתי-דתי, חינוך עצמאי דתי, אמנויות, פתוח, פתיחת אזורי רישום וכדומה). אפשר לחשוב על שיטת השוברים כהרחבה מסוימת של המצב הקיים, על חשבון היקף החינוך הממלכתי.
הבעיה שלי עם השוברים 238497
אני לא מדבר על ביה"ס כמוסד. אני מדבר על התלמידים שלו. תלמיד שאין לו כסף ילמד אולי בבי"ס אם מורים מצויינים ‏1, אך בכל זאת הוא ילמד עם תלמידים משכבה סוציו-אקונומית שיש בה יותר אלימות וסמים. איך מערכת חינוך יכולה לגרום לכך שאותם תלמידים, מעבר לסיבות ה"טבעיות" לאותן בעיות, יהיו חייבים גם להסתובב בחברתם של בני נוער אלימים?

1 כן, בטח. אתה כמורה היית הולך לבי"ס שהעבודה בו יותר קשה, תמורת פחות כסף?
הבעיה שלי עם השוברים 238509
לחברה פתוחה יש מגבלות. מצד אחד, היא מאפשרת חופש ובחירה לפרט, ומצד שני, היא מוותרת בכך על היכולת לנצל את המוסדות של המדינה כדי להביא לתיקון החברה ‏1. נדמה לי שיש גבולות למידה שבה שלטון מרכזי בחברה פתוחה יכול להתערב בסדרי החברה ולקבוע אותם. אפשר להחליט להשקיע יותר בחינוך וליצור אפלייה מתקנת, אפשר באופן מוגבל להחליט על מכסות תלמידים ("אינטגרציה" - זה גם בעייתי לחופש וגם לא בטוח שזה עובד), אבל לא הייתי רוצה לראות את השלטון המרכזי מנסה "לשבור" את המבנה החברתי הקיים בכוח.

1 במובן זה, אני חושב שאורי צודק בטענה שיש קשר בין סוציאליזם לבין עריצות. סוציאליזם חותר לתיקון החברה ומשעבד לשם כך את המוסדות החברתיים בידי השלטון המרכזי. השלטון המרכזי מקבל כוח רב - ובידי אנשים תאבי-כוח (ואלה האנשים שמגיעים לעמדות הנהגה) - הכוח הזה מסוכן. השאלה אם זוהי תוצאה הכרחית של השיטה הסוציאליסטית לא הוכרעה.
אינטגרציה 238515
כמו שאמרתי, הגבלת מעבר תלמידים היא לא דבר נכון. זאת מכיוון שהגורמים הנוגעים בדבר רואים את הפעולה הזו כתנאי מספיק (או לכל הפחות המקסימום האפשרי) כדי לפתור את כל בעיות ביה"ס ככל שניתן. במצב הקיים, תלמידים שנכפה עליהם לעבור לבי"ס מסויים נפגעים, כי בעיות ביה"ס לא מתמתנות.

אינטגרציה איננה תנאי מספיק לפתרון הבעיות, אך היא תנאי הכרחי. אם למשרד החינוך הייתה דרך לפתור את בעיות האלימות, והדרך הזו הייתה כוללת אינטגרציה, הפגיעה באלה בבני המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה היותר, היו נפגעים הרבה פחות.

בכלל, אני לא קראתי לשנות את המצב הקיים ‏1: פשוט קראתי לא להפריט את מערכת החינוך, ולהחמיר ולהנציח את המצב הקיים. המדינה לא אחראית רק לממן את חינוך אזרחיה, אלא גם לקבוע איך מערכת החינוך שלה תיראה. זו חובתה.

1 חוץ מבניית תוכנית שתהפוך את האינטגרציה ליעילה, אך על זה כתבתי רק בתגובה הזו.
אינטגרציה 238517
בעיקרון, אני אתך במחשבה שהמדינה צריכה להיות אחראית על החינוך. עם זאת, אי אפשר להתעלם ממה שנראה ככשלון מערכת החינוך הישראלית.
ישנם כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון: מעשית, בישראל פועלות כבר כמה מערכות חינוך; גם אם ישנה בעיה תקציבית, תקציב החינוך לא הולך להיות מוכפל פתאום; תפקיד ביה"ס בעולם הטכנולוגי והמקום שלו בחיי החברה משתנה, ונראה שיש מקום לבדוק עד כמה המערכת במתכונתה הישנה בכלל נחוצה, ואם יש מקום לשינויים דרמטיים יותר.
הפיתרון: 238513
לילדים משכבה סוציואקונומית נמוכה ינתן שובר גבוה יותר.
239083
חבל שהדיון החשוב על אופצית שיטת השוברים מתנקז להתנצחות על הבטים 'כלכליים' ו'ליברליים'. הבעיה החשובה באמת היא מצוקת התלמידים והמורים שמערכת החינוך כפי שהיא מתנהלת על ידי משרד החינוך, מאמללת אותם.
משרד החינוך דִִרדֵר את מערכת החינוך לשפל שלא היה כמותו, למרות תקציבי הענק שקיבל. הוא הורס בשמאלו את מה שבנה בימינו, ואינו אחראי לשום דבר. לא להויה החינוכית, ולא לידע הנרכש.
יוזמה שטופחה בהשקעת מיליונים יורדת לפתע פתאום מהבמה החינוכית, ללא סיבה סבירה, וכעבור שנים אחדות פתאום מתברר שהיא דוקא טובה, אבל בינתיים כבר כרתו את ראשה, וכדי להחזירה יש צורך ביצירת המנגנונים מחדש.) מפעל ההזנה יכול להיות דוגמה טובה להתנהלות כזאת(
השוברים המוקצבים לכל הילדים באורח שוויוני, אינם מכבידים על המדינה. להפך, הם חוסכים את הצורך במנגנוני הפיקוח וההדרכה הנפוחים והמיותרים של משרד החינוך.
שיטת השוברים מאפשרת להקים בתי ספר שמתנהלים על ידי מנהל וקהילת מחנכים ומורים שמאמינים ברעיון חינוכי מסוים, ולוקחים עליו אחריות. המנהל יכול לבחור את אנשים שגישתם החינוכית וכישוריהם מתאימים לרוח ביה"ס.
היא מאפשרת להורים לבחור עבור ילדיהם את בית הספר שיאהבו ללמוד בו, וזה ככלות הכל הדבר החשוב ביותר.
רצית להגיד 238602
"...במקומות בהם היא מועילה"

המדינה לא מועילה אף פעם, בשום מקום.
המקום היחיד בו המדינה צריכה להתערב הוא כאשר יש משהו אף אחד אחר **לא מסוגל** לבצע.

אף גוף פרטי, למשל, לא יכול להחזיק צבא בגודל של צה"ל (וזה לא נראה לי רעיון ממש טוב שיהיו לנו כמה צבאות שיתחרו בינהם...).
רצית להגיד 238603
נו כן, נו פרובלם, תהי ''משהו שאף אחד אחר לא מסוגל לבצע'' - הגדרת ''מקומות בהם היא מועילה''.
אם כבר, 238616
המדינה צריכה לבצע כל דבר שלא בטוח שלמישהו יש גם *אינטרס* וגם יכולת לבצע ברמה הנדרשת (ובתחומים מסויימים ברמה המקסימלית) והמדינה כן יכולה לבצע.

וגם זו הגדרה שאני לא סגור עליה: שמעתי שיש אחלה בוררים בעולם התחתון, ובכל זאת המדינה מתעקשת משום-מה להקים בתי-משפט. מדינות, לך תבין אותן.
אם כבר, 238772
לאדרחים אסור להפעיל אלימות כלפי אחרים ועל כן זו תפקידה של המדינה.

לעומת זאת, לאזרחים מותר לחנך ועל כן אל למדינה להתערב. היא רק הורסת. לגבי אינטגרציה - היא לא עוזרת כשהיא כפויה.

שאלה קצת אישית: האם אתה תדרוש מבית הספר אותו תבחר לילדיך שיהיה אינטגרטיבי? או שתדרוש שלא יכניסו מידה של ילדים משכבות נמוכות?
אם כבר, 238773
תוכל להסביר את ההגיון של שני המשפטים הראשונים? האם אתה אומר שתפקידה של המדינה הוא לאסור על מה שאסור, ואילו לעשות מה שמותר צריכים האזרחים ללא התערבות המדינה?
אם כבר, 238782
פירוש המשפט הראשון: לפעמים דרושה אלימות, למשל: כדי לפגוע בעבריינים. מכיוון שלאזרחים אסור להיות אלימים, זה תפקיד המדינה.
אם כבר, 238789
כל מעשיה של המדינה הינם אלימות, כולל חלוקת אוכל לרעבים, שכן חלוקה זאת נעשית בעזרת כסף (לפחות המשכורות של הפעילים) שנלקח בכח.

הפעלת אלימות מוצדקת כדי למנוע אלימות של אחרים. היא לא מוצדקת כדי לארגן הצגות תאטרון.

אלו הכללים. כשיורדים לפרטים יש כל מיני סטיות מהכלל כמו הדאגה שאדם ישלם על הנאתו ממבני ציבור או ההשתתפות בצדקה קהילתית.

במידה מסויימת הסיכום שלך נכון. המדינה צריכה לאפשר לאזרחים לקיים את חייהם בלי שמישהו יפריע להם.
אם כבר, 238851
מתוך כבוד לתהליך הגמילה שלך, אמלא פי מים.
אם כבר, 239767
שאלה לגבי הפסקה הראשונה:

גוף פוליטי חרת על דגלו את הדאגה לשכבות החלשות, לקשישים, לרעבים ולמוכי הגורל - ונבחר בבחירות דמוקרטיות ברוב ברור ומשמעותי. האם גם אז זו אלימות?

מקובל כי בדמוקרטיה הממשל מורכב מנציגי הציבור. "ציבור", בהרחבה - קהילה (קהילות?). מדוע לא ייחשב, אם כן, הממשל, לא רק כנציג פוליטי של הקהילה אלא גם כאקזקוטיב שלה לצורך האג'נדה שלשמה הועלה לשלטון?
אם כבר, 239776
אה, תהליך גמילה? אז נעזוב את זה :-)
טיעון דמגוגי: 240022
גוף פוליטי חרת על דגלו את חיסול כל הקרחים, השמנים, בעלי השומות ופקידי השומה - ונבחר בבחירות דמוקרטיות ברוב ברור ומשמעותי. האם גם אז זו אלימות לבצע את מצע המפלגה?

(במילים אחרות: פגיעה בזכויות האדם אינה אחד הדברים שמותר לדמוקרטיה לעשות, גם אם יש לה רוב. אני לא נכנס לדיון לגבי האם נטילת מיסים זו פגיעה בזכויות האדם (אני חושב שלא), אני רק פוסל את הטיעון שלך)
זה לא יעלה על הדעת! דבריי הוצאו מהקשרם! שופכים את דמי! 240120
כן, פסלת את הטיעון. למען האמת, העניין של טיעונים וטיעוני נגד, ופסילתם, והוכחות, והוכחות נגד, וטחינתן עד דק, ותכלית הקיום האוריפזית האולטימטיבית - "ניצחתי!!" - כל זה אינו יקר כל כך לליבי. האש, במקרה שלי, בוערת ממקום לגמרי אחר - ראיתי בחיי כמה וכמה חלכאים ונדכאים אמיתיים...

שאלתי את יעקב שאלה מתוך נסיון (לא בפעם הראשונה) להבין את דעותיו ואולי גם להסיק אילו השלכות יכולות להיות להן בחיים האמיתיים.

באמת, אינני נכנסת לאזורי דמדומים פולמוסיים-פלספניים בעניין עמידותו הלוגית של "טיעון" זה או אחר, את זאת אשאיר למתדיינים אחרים כאן. בארץ מתנהל זה שנים ארוכות, למקוטעין, שיח ובעקבותיו גם מאבק על ניסוח חוקה. ייתכן שהמאבק הזה שוב יעלה על סדר היום בעת רגיעה יחסית בסערות הפוליטיות-בטחוניות (אם כי כרגע קשה לצפות לנס כזה). מכל מקום - לדמוקרטיה צריכים להיות חסמים חוקיים בפני עלייתם לשלטון של גורמים הפוגעים בעצם הגדרתה כדמוקרטיה (עיין ערך כהנא וכיו"ב).

יש לשער שהקרחים, השמנים, בעלי השומות ופקידי השומה עצמם לא היו מצביעים עבור אותו גוף פוליטי המתכנן את חיסולם.

לעומת זאת, קיים סיכוי סביר כי בעד מצע סוציאלי הדובר אמת והדוגל בגלוי בשינויים (מפליגים, לטעמי, וגם לזאת לא אכנס כרגע) בתחום המיסוי, לצורך שיפור מצבן של קבוצות חלשות - יצביעו רבים מאוד מן הממוסים עצמם. רוצה לומר: אני מאמינה שנושאים שהם באמת בנפשה של חברה - יכולים להביא את האנשים לויתור יחסי על דרישות האגו לטובת הכלל, ובכך להגיע, למרות "נזק" אישי, כביכול - לקונסנזוס רחב המאפשר מימוש המצע ברמה כלשהי.

(אמאאא!!! לא היו לי שום כוונות לכתוב כאן מניפסט קומו-אממו-מה-שמו... זה הוא אשם בכל, זה הם אשמים, זה הן..)
זה לא יעלה על הדעת! דבריי הוצאו מהקשרם! שופכים את דמי! 240146
כדי לדאוג לחלשים יש לך 2 אפשרויות:

1) לתרום מכספך ומזמנך לחלשים, לארגן קבוצות תמיכה, לדרבן, לעודד, להבטיח לאנשים עולם הבא.

2) לקחת לאנשים כסף באלימות לצורך הנזקקים.

2 היא אלימות. במקרים מסויימים היא מוצדקת וראויה אבל היא אלימות. על כן יש להשתמש בה במינימום.

לגבי התמיכה במצע סוציאלי. מדובר בטפשים שאינם מבינים את גודל העמלה שהמדינה לוקחת על עזרה לחלשים (להערכתי הרבה מעל 50%), ובנזק הבל ישוער בשבירת העזרה ההדדית ויכולת האנשים לדאוג לעצמם. בנוסף ו/או לחילופין מדובר בכאלו שמוכנים לתרום רק אם כולם יותרמו.
זה לא יעלה על הדעת! דבריי הוצאו מהקשרם! שופכים את דמי! 240151
יעקב, הצהרות פלקטיות הן הצהרות פלקטיות ותו לא. אולי יש כאן כמה גאונים שמצליחים להפיק מהן משהו, אותי - אינן מקרבות אל ההבנה. אם נמאס לך לענות לי אתה לא חייב לענות.

העולם הבא הוא התיק שלך. לא אני, וגם, לתקוותי הרבה, לא המדינה - לא נמכור לאנשים עולם הבא.

לגבי עמלת המדינה - תגובה 239963. גם מעדותה של בתי, שעבדה בארגון התרמה, וגם מן הכתבה שקראתי אז וחבל שלא שמרתי אותה - אחוז יותר נמוך מן החמישים שאתה מציע, הולך, בסופו של דבר, מן הארגונים הוולונטריים אל הנצרכים (יש לי אחוז מסויים בראש, אבל אני, בניגוד לך, לא זורקת אחוזים בכזאת חפשיות. תאמין לי - זה אחוז *רע* - *רע ומר וחצוף ושערורייתי*)

ועוד משהו קטן, לא לגמרי שייך, בעניין ה"טפשים": הרי דיברתי על קונסנזוס, כלומר - אחוז ניכר מן הציבור. אני במקומך הייתי נזהרת קצת מלהחליט לגבי מליוני אנשים שהם טפשים, עניין של "והצנע לכת", אתה יודע.
240206
אבל למה "תרומה" צריך להיות מקושר באופן ישיר ל"ארגון התרמה"?
אני באופן אישי, לא תורמת לארגונים דרך הטלפון, לילדים שבאים לבקש "תרומה לאגודה למלחמה באיידס/בסרטן/לאקי"ם/לצערבעליחיים"‏1 אני נותנת עשרה שקלים רק כדי ש*הם* ירגישו טוב עם עצמם‏2 ולא מעיפה מבט שני לעבר אנשים תמוהים עם דוכנים צבעוניים באמצע הרחוב.
זה לא אומר שאני לא תורמת. או לא נותנת ממה שיש לי לאחרים. אבל אפשר לעשות את זה באופן ישיר, ככה שברור לי ש100% ממה שהחלטתי לתת זה 100% מה שמקבלים. אז במקום לרשום צ'ק לאיזה ארגון צדקה, אני‏3 הולכת וקונה משחקים וצעצועים למועדונית או לבית המעבר. וככה ברור לי לחלוטין לאן הכסף הגיע, ושמשתמשים בו כמו שאני‏3 חושבת שצריך.
או לחילופין, אם אני נמצאת בתקופה שבה אין לי יותר מדי כסף משל עצמי, אבל זמן פנוי יש בשפע, אני בהחלט אזיז את עצמי ואפעל במקומות שאני חושבת שצריכים את עזרתי. לא בכל מקרה צריך לשלוח מישהו אחר שיעשה במקומך.

1כשיש מסעות התרמה מאורגנים, שלרוב מאחדים חמישה ארגונים יחד, עם קבלות וכל הסיפור
2תקופה לא קצרה אני הייתי הילדים האלו. קורה.
3טוב, אמא שלי למען הדיוק והסדר הטוב. אני עושה דברים אחרת.
240208
אמא גם קונה ציוד רפואי למוסדות שיקום, או מתעדפת משפחות הזקוקות לתמיכה כלכלית?

גם אם היה לי זמן ואמצעים, יכולת לא הייתה לי. לכל אלה חייבים גורמים מתווכים.
240260
זהו שדווקא בנושאים האקוטיים של עזרה סוציאלית או מוסדות שיקום, אני בהחלט חושבת שמדובר בתפקיד של המדינה, ולא של אירגוני צדקה.
רוצה להיות קטנוני? בבאר שבע פועל גוף (עמותה? ארגון?) שהציב לו כמטרה לארגן סנדוויצ'ים לילדים בבתי ספר. לפני שבוע (פלוס מינוס כמה ימים) הופיעה בעיתונות המקומית בקשה לתרומות. אבל לא של כסף, אלא של ככרות לחם. ככרות שברור לי לחלוטין לאן הן מיועדות.

אז כן, גורמים מתווכים חייבים להיות, העניין הוא שאם אתה לא מאמין בהם, יש לך עוד דרכים לתרום.
תרומות 240412
הצורך בתרומות עבור ציוד רפואי נובע, כמדומני, מהרפואה המולאמת. בשוק חופשי הציוד היה נקנה למען החולים בגלל התחרות. התורמים היו יכולים לתרום שעות טיפול בעניים.
אתמקד בנקודה. 240411
טעיתי בהתייחסות ליותר מדי דברים. אתמקד רק בעניין האלימות. מבחינתי, כל שימוש בכח שלא מתוך רצון ושיתוף פעולה מלא הינו אלימות.

את טוענת שהאלימות הזאת היא טובה. במקרים מסויימים אני מסכים איתך. אני מניח שד''ר בר ביצוע אינו מסכים כלל. אבל מדובר באלימות. שימוש בכח כדי להשיג מטרה כאשר הצד עליו מופעל הכח אינו מסכים.

אני מקווה שהפעם אני ברור.
זה לא יעלה על הדעת! דבריי הוצאו מהקשרם! שופכים את דמי! 240182
במדינת ישראל דווקא רוב המצביעים למפלגות שדורשות מיסוי גבוה יותר הם מהמעמדות הגבוהים יותר. מצד שני, רוב האנשים שמצביעים למפלגות שדוגלות בכלכלה יותר קפיטליסטית‏1, היו מהשכבות הנמוכות. אז מה עושים? האם זו אלימות לקחת כסף ממי שמסכים שיקחו ממנו, או שזו אי-אנושיות לתת פחות כסף למי שמסכים לקבל פחות?

1 לפחות לפני ששינוי קמה בגילגולה הנוכחי. אני עדיין בדילמה לגבי עם אחד - מצד שני, היא מייצגת את הוועדים הגדולים, ששם עובדים אנשים שנכנסים בול למעמד הבינוני, אם לא בינוני-עליון. מצד שני, היא דורשת מיסוי גבוה יותר. אני תוהה אם המצביעים של המפלגה הזו לא מבינים מה הם עושים, או שהם יודעים טוב מאוד מה הם עושים, וזעקות השבר של עמיר פרץ הן מס שפתיים לאלקטורט הפוטנציאלי.
רצית להגיד 239232
זה שאנשים אינם מסוגלים לקחת אחריות על חייהם לא מעניין אף אחד כאן. הבעיה היא עם אנשים שאינם מסוגלים לקחת אחריות על חיי ילדיהם - וכאן זה כבר לא הוגן להפקיר את זכויותיו של הילד על מזבח זכותו של כל אדם לעשות מה שבא לו.
לגבי המשפט הראשון, 239317
לא נכון.
לגבי המשפט הראשון, 239319
סליחה.
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 239215
אני תוהה אם זה קשור לאותה הטייה שדיברנו עליה תחת מאמרו של יובל נוב - כשאתה משלם על האוכל, הרבה יותר קריטי לך לאכול את כולו. למעשה, אתה תאכל אותו גם אחרי שהוא יוצא לך מכל החורים ואתה נמצא בסכנת הקאה. לעומת זאת, אם הוא חינם, לא ממש יהיה אכפת לך לזרוק שאריות.
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 239219
רעיון מעניין!
אולי גם צריך להוסיף את הסיפור על הניסוי של הדיסוננס הקונטיבי (אתה בטח מכיר אותי יותר טוב ממני): נבדקים שנאמר להם שבסיום הבדיקה יקבלו כריך וסכום כסף, אבל בסוף קיבלו (מסיבה "טכנית" כלשהי) רק את הכריך, דרגו את טעמו גבוה יותר מקבוצת ביקורת.
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 237608
זה לא עניין של חוכמה, זה עניין של גיל וזיכרון. מה יש, קציצות סויה ברוטב לא נעמו לחיכך? תכף גם תגיד שזכית לעבור את ה"סקר"?
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 237612
אה, עזוב. בימים שאני הייתי זורק את האוכל ההוא עוד לא המציאו את הסויה (לעומת זאת אטריות בקינמון ודייסת סולת כבר הגיעו לעולם, ללמדך שתיבת פנדורה הכילה גם אוכל).
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 237720
כמי שעבר את שניהם, אני חייב לציין שאין מה להשוות. הסקר היה סתם בחינה (אפילו לא קשה במיוחד) שהתמשכה על פני חצי יום. מפעל ההזנה היה סיוט מתמשך.
לגבי ‏1 237664
כשהבחור אומר מדי פעם: "אוי ויי, כואב לי הגב ואני לא שומע, המילואים האחרונים שלי היו בזמנו של הסולטן האדיר סלאח א-דין, וגם אז הקרביות שלהם כבר נמדדה בעיקר במספר הכוסות תה ששתיתי והשארתי למישהו אחר לרחוץ במקומי" - הרי זה ברור ומובן מאליו גם לשאינם-חכמים, שעל הבחור הזה בדיוק נאמר באותו שיר נאה של שלישיית הגשר בשיניים מתקופת הרנסאנס: סימן שאתה צעיר!!
לגבי ‏1 237714
אה, מצטער, אני לא כל עוקב אחרי מוזיקה חדשה :-)
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 237564
יש תמונה שלה בכרבולת מטופשת ולבושה בחליפה מצועצעת עם עניבה?
נא להכיר: ח"כ רוחמה אברהם (ליכוד) 239240
את הכרבולת אפשר לראות בכל תמונה שלה - היא שומרת עליה בעקביות ראויה לציון. את החליפות המצועצעות תאלץ לחפש בעצמך בפעם הבאה שהיא תופיע בטלוויזיה.
כל הכבוד? 237613
אין כל טענות ליוזמת ההזנה, אך יש לשים לב לשיטה הממשלתית הרווחת יותר ויותר להעביר לעמותות וארגונים חוץ-ממשלתיים אחרים אחריות ותפקידים שלה‏1. מכיוון שהתופעה הזו מלווה באידאולוגיה של קיצוץ מתמיד בתקציב המדינה (האיש השמן והאיש הרזה, המסכן וכו'), אל יפלא באם בעוד שנה/ שנתיים/ חמש/ אחרי שהעניין יצא מהתודעה הציבורית כי תמיכת הממשלה במפעל ההזנה תקטן ותקטן עד רמות מגוחכות. במצב זה- ירצו התורמים להזין את ילדי ישראל- יזינו- ולהיפך. כך הממשלה בו זמנית לוקחת אחריות ומתנערת ממנה כאחד.
לגבי הסוגיה האם יש להזין את כל הילדים או רק את הנזקקים אומר כי פעם קראתי איזה מאמר ‏2 על כך כי נמצא שכששירות חברתי מסוים הוא מוגבל לנזקקים בלבד, כלומר כשנזקק צריך להוכיח את נזקקותו, רבים אלו הזכאים לאותו השירות אך לא מממשים את זכאותם. הסיבות לכך (שאני דולה מזכרוני) הן הימנעות מתיוג כמסכנים/ נזקקים/ עניים (שדרך אגב, עשוי בהחלט להרע כתיוג חברתי במקום העבודה/ לימודים/ צבא ובכלל איפה שנמצאים) וכן חוסר מודעות או נגישות מספקת למימוש הזכויות.
כל חובבי שינוי ודומיהם עשויים לומר "מה בעצם הבעיה?" שהרי באי- מימוש הזכות ישנו חיסכון כספי ניכר. וזו אכן אמת לאמיתה. אך מי שמסתכל דרך זווית הראיה של כבוד האדם וזכויותיו יראה כי אנשים אשר מוסכם [ראו הערה 1] כי הם ראויים להגנה מפני השוק *החופשי* נשארים פגועים. ומי שימשיך ויאמר כי הם אדונים לגורלם ומי שלא מממש את זכויותיו, זוהי אחריותו הבלעדית, אענה לו כי לאותם הזכאים ישנם ילדים. ילדים שזכאים לנקודת התחלה הוגנת.
1 וארשה לעצמי לדלג מעל המחלוקת האם מפעל ההזנה הוא באחריות הממשלה או לא. הממשלה החליטה שכן...
2 לא זוכר איפה, מתי של מי או כל פרט אחר.
כל הכבוד? 237618
1) עובדתית, בקשרים בין המדינה לתורמים מה שקורא לרוב זה שתורמים באים ומציעים פרוייקט חצי מיותר. הם אוצרים שהם יממנו את הכל ושהמדיה תתן קצת (נגיד שליש). אחרי כמה שנים, יש כבר מנגנון אדיר, ומסורת של בזבוז כסף ואז התורמים נעלמים ומשאירים את הטיפול בעניין למדינה.
ברר למשל על קרן קרב.
כל הכבוד? 237893
אם יש אדם רעב שיעדיף לא לאכול כדי לא להיחשב מסכן - כנראה שהוא לא באמת עד כדי כך רעב...
כל הכבוד? 237894
מדובר על ילדים. כמה רעב אתה רוצה שהילד יהיה לפני שמוצדק לעזור לו?
כל הכבוד? 237987
לא אמרתי שלא צריך לעזור לו

צריך לחלק אוכל לרעבים, אבל מי שמתבייש לקבל את האוכל הזה - כנראה שהוא לא מספיק רעב בשבילו.
כל הכבוד? 239271
ואני קראתי מחקר שהראה שכאשר מדינה מציעה שירות חברתי מסויים שמוגבל לחלק קטן באוכלוסיה, סיכוייו לשרוד לאורך זמן הרבה יותר קטנים מאשר שירות שחלק גדול מהאוכלוסיה מקבלת. הסיבה היא ברורה: הרבה יותר קל לבטל שירות ציבורי שמשרת מעטים, והרבה יותר קשה לקצץ שירות ציבורי שמקבלים רבים.
המשמעות של זה היא בעייתית: למרות שכלכלית מוטב להגביל שירות ציבורי לאוכלוסיה נזקקת באמת, הרי שפוליטית מוטב לתת אותו ליותר אנשים, כי אחרת הוא לא יצליח לשרוד לאורך זמן. בזבז יותר, יעריכו אותך יותר. תחסוך - ויקצצו אותך.
רעיון 237524
כדאי לישראל לגייס מיהודי התפוצות כסף למען בטחון המולדת (נניח, לצורך פיתוחו של כריש לייזר נגד צוללות) ולהעבירות לתקציב הבטחון. באותו זמן, מומלץ לקצץ סכום זהה מתקציב הבטחון ולהעבירו לתקצוב הארוחות בבתי הספר. כך לא תצטייר ישראל כפושטת גפיים.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 237788
ראשית, יש לציין את החשיבות של מפעל ההזנה לבתי הספר. בין אם עקרונות הכלכלה שאנו רוצים להפעיל הם כלכלת ג'ונגל, כלכלה ריכוזית או כלכלה עם התערבות ממשלתית בינונית, איני חושב שמישהו כאן ערער על הזכות של ילדים לנקודת זינוק שווה.

מנסיוני האישי, הדרך בה ילד תתפתח תלויה גם בסביבה, ובמידה שהיא מאפשרת לו להתפתח. רבים כבר ציינו שילד עם הורים נרקומנים לא יקבל הזדמנות הוגנת (ובוודאי שלא שווה), אך לא צריך להרחיק עד לשם - הילד יכול להיות נצר להורים מוסריים ושומרי חוק שמרוויחים שכר מינימום, כשבמקרה יש לו 8 אחים, או אח אחד עם בעיה בריאותית הדורשת הרבה משאבים. בסופו של דבר, רוב הנערים לא יוכלו להתרכז ולהתמיד. חלקם ינשרו וילכו לעבוד מיד, חלקם ינשרו לתיכון מקצועי (ובכך ייסללו לדרך של חוטבי עצים ושואבי מים), חלקם יפנו לפשע ואולי מיעוט קטן מהם יצליח. היחס בין הזכאים לבגרות ביישובים מבוססים לבין יישובים עניים הוא ערובה לדבריי.

כאשר משפחה יכולה להפחית את נטל ההסעדה של הילד, גם אם לא לכל יום בשבוע, הילד זוכה להרבה יותר סיכוי באמת להצליח. הדבר לא יפתור את המחסור בספרי לימוד, מכשירי כתיבה, סביבת עבודה (נסו לבקש מילד בקרוואן שבשכונת הארגזים שיפתור לכם תרגיל, אח"כ נסו לחפש איפה יוכל בכלל להניח דף) או את הפער האדיר שבינו לבין ילד עם גישה לספרייה, למורים פרטיים וכמובן - להקלות. הדבר כן יתרום ליכולת מיצוי אישית מינימלית.

שנית, חשוב להדגיש כי החלת מפעל ההזנה רק על אלו המוגדרים כנזקקים תחמיץ את המטרה. חלק מהרעיון במפעל הוא גם חידוש מינימלי של הסולידריות החברתית. רוצים דוגמה? לכו לצבא. גם צה"ל לוקה בכל הבעיות של הארגונים האחרים בארץ (ניהול לקוי, הסתמכות מוגזמת על אתוס ולא על לוגוס, התעלמות מביקורת וכו') ועם זאת, הוא זוכה לאמון גבוה (בייחוד כשזוכרים שהרבה אי-אמון בו מגיע מתוך התנגדות למלחמות מסוימות ולא לצבא עצמו). והסיבה? חיילי הצבא זוכים לאותו אוכל ולובשים אותם מדים בנקודת הפתיחה. משם והלאה - ע"פ כישוריהם ומזלם. האם מישהו היה מציע שבבסיסים פתוחים צה"ל יאפשר רק לחיילים שצריכים תמיכה לאכול? אני מעריך שלא, כי מסיבה מסוימת צה"ל נתפס כמכשיר חברתי יותר ממערכת החינוך(!).

בעיה נוספת בהפיכת מפעל ההזנה למפעל צדקה הוצגה כבר קודם. נזקקים רבים לא יממשו את המגיע להם (או במלים אחרות, לא יאכלו) מתוך הבושה. חיסכון תקציבי? אולי. אני קורא לזה רעב.

ועוד אמרו אנשים שהתכנית לא צריכה לבוא מידי הממשלה אלא מממונם של אחרים. שמח הייתי אם איזה חייזר היה יורד מהשמיים, מממן את כל הדברים הנדרשים על מנת לדאוג לכבוד האדם, ונעלם. בפועל, זוהי האחריות של הממשלה כשמדובר בזכויות האזרח. הממשלה מסבסדת את הביטחון כי הזכות לחיים היא זכות אינהרנטית, שאינה קשורה למעמד כלכלי. הממשלה מסבסדת (או אמורה לסבסד) את מערכת הבריאות, מאותה סיבה. כנ"ל מערכת המשפט (הזכות להליך הוגן), המשטרה (הזכות לביטחון) וכו'.

בלי הזדמנות הוגנת לחינוך, האדם אינו יכול להשתלב בחברה. הוא מפסיד את יכולתו להשיג פרנסה ראויה (לתרום למדינה, בין השאר). אם הוא רוצה לדאוג להזדמנות טובה לילדיו, עליו להסתפק באחד, אולי אחד וחצי, לעבוד כל רגע פנוי בלי שום הוצאה על מותרות, ולקוות לטוב. בפועל, הוא יתקשה בכך, וגם ילדיו יוענשו. מדוע? הסיבה היא קדומה וראשונית - האיש לא יכל להשתלב מלכתחילה.

לטעמי, היכולת להשתלב בחברה בעתיד נגזרת מהזכות לכבוד. כך גם הזכות שלא לגווע ברעב.
מה שאומר ששאלה זו אינה כלכלית במהותה, אלא אזרחית. אף אחד לא יבטל את בית המשפט העליון כדי לחסוך עוד קצת תקציב. הוא יעדיף לוותר קצת על יעדי הגירעון/צמיחה שלו. כך צריך להיות גם במקרה זה. הדבר חל על כולנו - סוציאליסטים וקפיטליסטים כאחד.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 237832
הכל (אולי) טוה ויפה, אבל חידוש הסולידריות החברתית וכל השאר לא יכול להתבצע ע''י ארוחת צהריים משותפת לכל תלמידי בית-הספר, מהסיבה הפשוטה שאינך יכול חייב ילד לאכול את מה שיוגש לו במסעדת בית-הספר אם יש לו אלטרנטיבה. מפעל הזנה שיתיימר להאכיל את כל ילדי ישראל יהיה מפעל יצירת הפסולת הגדול ביותר שנבנה במדינה מאז אוטוקרס.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 237846
במקרה של יום לימודים ארוך (...) אפשר לאסור על האלטרנטיבה.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238011
דרושים:

שומרים לשערי בתי ספר.
דרישות התפקיד: יכולת למצוא אוכל שילדים מחביאים ולהחרימו.

שכר גבוה למתאימים.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238016
איזו מין שטות זאת? גם היום יש דברים שאסור להביא לבי"ס. תלמידים לפעמים לא מצייתים להוראות המוסד, אבל זה לא מבטל את קיומן של ההוראות.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238020
איני יכול לחשוב על משהו שיכול לגרום לי להגר מכאן.

אבל אם מישהו ינסה להכריח אותי לשלוח את ילדי לבי''ס בו חייבים לאכול את האוכל במסעדה הבית ספרית ייתכן שאקום ואלך.

אם זה יקרה זה בטח ייעשה בשם המאבק בכפייה דתית.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238021
מה בדיוק הבעיה? בישיבות אין חדר אוכל?
מפעל הזנה 238027
להכריח!!!
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238076
אתה צוחק. אני יודע שאתה צוחק. אלא מה? להפוך את כל המדינה לקיבוץ של שנות החמישים? למנוע מהילד שלי לאכול את הסנדביץ' המעולה שהכנתי לו עפ"י מתכון סודי שידוע רק לי ואשר עבר (בקושי) את הדרישות הקפדניות שהוא מעמיד, ולהכריח אותו לאכול את מה שהמדינה תספק לו? ליתר בטחון כדאי גם לאסור על הדרדקים לאכול ארוחת בוקר גדולה, שכן חוסר הרעב שיפגינו בעטיה עלול להסגיר את הבדלי המעמד הכלכלי ואף למנוע מהם להנות מהמסר החינוכי שהוא מעלתו העיקרית של מפעל ההזנה: כדי להכין את האזרח הקטן לחיים עליו ללמוד לאכול חרא, ולשאוב סיפוק מכך שזה מה שגם כל האחרים אוכלים.

במחשבה שניה הרעיון אינו מופרך כפי שהוא נראה ממבט ראשון, והוא נוסה ויושם בהצלחה רבה בכמה גולאגים סיביריים בימי סטאלין. אוקיי, שוב הצלחת לשכנע אותי ואני מסיר את התנגדותי. בתיאבון.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238083
אה, גם אתה? הגענו מתכנית הזנה ל"גולאגים סיביריים בימי סטאלין"? צריך לחוקק כאן חוק מקביל לגודווין.

אף אחד לא יכריח את ילדך לאכול. אפשר לאסור על ילדים להביא אוכל מהבית, כמו שאוסרים עליהם הרבה דברים בבית-ספר. מהניסיון שלי ‏1 האיסור לא ממש נחוץ, כי בין ילדים במילא אתה לא יכול לאכול לבד, כך שאם אתה לא מתכוון לסחוב כמויות של אוכל אין טעם להביא דברים מיוחדים.
אני מצטער, אבל איסור להביא אוכל מהבית נראה לי הרבה פחות גרוע משאר הדברים שעושים לילדים בבי"ס. אני רק מקווה, בשבילך, שאתה לא שולח את ילדיך למקום שבו דורשים תלבושת אחידה (בי"ס, צבא וכאלה).

1 בבי"ס שאני למדתי היו גם ארוחות בוקר מלאות, גם צהריים, וגם עוגות בעשר בבוקר ובשש בערב.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238093
"אפשר לאסור על ילדים להביא אוכל מהבית" - כמובן שאפשר. אפשר גם לשבור להם את השיניים כדי שלא יוכלו לאכול דבר חוץ מדייסת ה[פ]סולת המוגשת להם בחסות שר התזונה. הם בסה"כ ילדים, לא?

השאלה היא, כמובן, לא מה אפשר אלא מה ראוי. משונה שאני צריך להגיד את זה *לך*, ומשונה שאתה מתבסס על כל מיני איסורים אחרים (מוצדקים או לא) כמו מדים בצבא כדי להכשיר פיטום ילדים. איפה אסף כשצריך אותו?
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238096
אני לא מצליח לראות את הבעיה. אבל בוא נגיד שזה שאני לא רואה את הקו הישר מאיסור להביא אוכל מהבית אל "לשבור להם את השיניים" זאת מגבלה שלי. אז בסדר. יהיה מותר להם להביא אוכל מהבית, ובמקביל בי"ס יספק ארוחות לכולם, והארוחה של הבן של נמרודי תישאר בעודף. היכן האסון?
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238102
זה תלוי כמה ''בנים של נמרודי'' יהיו שם, כלומר איזה אחוז מהאוכל באמת ייאכל. תסכים איתי שחבל להשקיע מיליארד דולר כדי לגלות בסוף שאנחנו מאכילים רק את הילד של ויקי קנפו, בשעה שאותו כסף היה יכול להיות מופנה לאפיקים קצת יותר מועילים.

אולי לא הייתי לגמרי ברור כשהעליתי את נמרודי על הקו. מה שאני חושש שיקרה הוא לא שנסבסד את בנו של הנ''ל אלא שהאוכל שיוגש יהיה באיכות כזאת שחלקים עצומים ממנו ייזרקו לפח, או, גרוע יותר, יימסרו לסאפרי בר''ג ויחסלו את כל החיות שם.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238105
אני נגד. אני בעד שיגישו שם אוכל מצויין.

(ועדיין, אני לא מבין מה רע בחינוך לסולידריות. אין זהות בין סולידריות לקונפורמיזם או לכפייה. ואגב, גם בצרפת או באנגליה ילדים אוכלים בבית-הספר, בלי שסטאלין יהיה מעורב).
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238108
כן, יגישו שם אוכל מצויין, לפחות כמו האוכל שמוגש בבתי חולים.

אנגליה וצרפת זה יופי, אבל חוששני שכדי ללמוד מה הולך לקרות כאן יותר ריאלי להסתכל על ג'יבוטי וסומליה.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238115
רק שאני אבין: אתם משחקים מין משחק מטקות כזה, שלא יהיה משעמם, נכון? קראתם בשימת לב את הידיעה? התכנית שנקראה "אוניברסלית", של יולי תמיר ואתי לבני, שהיתה אמורה להקיף את התלמידים בכל המדינה כולל הבנים של הנמרודים - לא נתקבלה. התכנית שנתקבלה, זו המתבססת על הצעה של רוחמה אברהם - היא מצומצמת בהרבה ומדברת על "הפריפריה ושכונות מצוקה במרכז הארץ".

והרי ב*פועל*, קיים סיכוי טוב שמפעל ההזנה הזה ייפח את נשמתו די מהר בין הכסאות ובין ועדות הכנסת ובקרבות האגרוף-בוץ בין רוחמה והסוכנות - הרי במדינתנו אנו חיים. אל דאגה, הפקידון הממשלתי לא התחיל כבר הבוקר את המירוץ שלו, מגש קציצות סולת ברוטב אטריות סויה עם דבש וקינמון בידו, אל תלמידי שדרות הממתינים וחג בליבם. תרגעו קצת.

הסיכוי הסביר הוא שאם המפעל באמת יפרוץ - לא כל הכסף המדובר יגוייס, וכשהכסף - פחות מן הסכומים שננקבו, כבר יהיה - המפעל יפנה אל הילדים הזקוקים לו, אפילו לא ממש *כל* עיירות הפיתוח וכיו"ב. קרוב לוודאי שזה יוכרז כניסוי בהיקף מצומצם, לפחות בהתחלה.

וכאן זה לא שנות החמישים, והאוכל אולי לא יהיה האוכל האנין שאתה אישית מוכן להכניס לפיך, אבל הוא גם לא יהיה מן המבחר הקולינרי המרשים שקיבלת בילדותך. יש לנו שם למעלה חבורה של טמבלים, אבל אפילו הם לא טמבלים עד כדי כך, והם רוצים להיבחר עוד פעם.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238122
הם רוצים להבחר עוד פעם ולכן הכסף יופנה למקומות מועילים באמת. את יודעת, חברי מרכז, פעילים וכו'.

נכון יהיה מקום אחד בו ילדים יקבלו ארוחות ויצהירו שהם רעבים וכמה הם מאושרים שנותנים להם אוכל. ויהיו מכתבי תודה מרגשים ותעודות הוקרה. וטבח שנותן את הנשמה למען הילדים ועוד ועוד ועוד. רק יעילות לא תהיה.

מה קורה באנגליה וצרפת?
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238134
לא יודעת מה קורה בצרפת, בטח הילדים שם אוכלים קיפודי ים ממולאים ברגלי קרפדות.

אבל כילדה הייתי בלידס שבאנגליה כמה חדשים, בבית ספר לבנות. הילדות היהודיות (כלומר - אלה מהן שהיו מבתים שהנושא היה להם חשוב. אני הייתי בבית דודים דתיים) היו הולכות לחדר אוכל נפרד והיו אוכלות סנדוויץ' מהבית (אני ועוד כמה) או, גם כן מהבית, אוכל מבושל שאפשר לאכול אותו קר (או שהיתה אפשרות לחמם, אני באמת לא יודעת), והיו מקבלות באדיבות ביה''ס מיץ תפוזים חפשי.

שאר הבנות, כשבע מאות במספר (לא בטוחה), ובתוכן גם בנות יהודיות מבתים לא מסורתיים, היו אוכלות בשני אולמי אוכל ענקיים, בשתיים או שלוש נאגלות שנמשכו בסה''כ כשעה וחצי, שעה ושלושת-רבעי. עשיתי שם, בחדרי האוכל והמטבח, שליחויות, כמה פעמים. ממה שראיתי, נזרקו כמויות נאות של אוכל - אבל לפני כן הילדות האנגליות הספיקו לאכול המון, מנה עיקרית ומרק ומנה אחרונה וגם עוגה (שקצת עוררה את קנאתי וקנאת חברתי לשליחות, והעובדת שראתה את מבטינו אמרה - קחו, אין בעיה. לא לקחנו. לא כשר).

כמובן, זו רק חוויה אישית רחוקה, ואין בה כדי לומר דבר על תקציבים ממשלתיים, אחוז נצולת וכו'.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238124
אנחנו דנים בתוכנית להאכיל בכוח את כל ילדי ישראל במזון מתוצרת אגף ההזנה של משרד החינוך והתרבות, כדי להגדיל את הסולידריות שלהם עם חיפושיות הזבל.

אני מבין שאת טוענת ש:

1. זאת לא בדיוק התוכנית המוצעת.
2. גם מה שמוצע לא יקרום עור וגידים.
3. מה שכן יבוצע, יהיה טעים יותר מעור וגידים.
4. הטמבלים שלמעלה רוצים להבחר שוב.

לשני הסעיפים הראשונים אני מסכים, אך תמה לגבי הרלוונטיות שלהם לדיון פילוסופי עמוק ומקיף על עקרונות היסוד של החברה (וגם, להבדיל, לדיון שלנו).
הסעיף השלישי מוטל בספק רב בעיני.
הסעיף הרביעי מקובל עלי. גם הטמבלים שאישרו את חוק טל רוצים להבחר שוב. סו?
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238125
האם החוק קובע שההזנה תתבצע על ידי משרד החינוך? אני לא ראיתי את זה עד כה. נראה לי הגיוני שכל בית ספר יצור קשר עם חברות קייטרינג ויערוך מכרז אחת לשנה. הייתי אפילו שמח אם הבחירה תתבצע על ידי ועד ההורים ולא על ידי מנהלי בתי הספר.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238144
תסלח לי אם אני קצת נודניק.

אני לא יודע מי יספק את האוכל בסופו של דבר. כל הרעיון שהאדון ברגר והגב' דנינו יקבעו מה הילד שלי יאכל לצהריים נראה לי מאד מופרך, בין אם הם שייכים לועד ההורים בבית הספר או לאגף תופ"ת‏1 במשרד החינוך.
___________
1- תזונה ופיטום תלמידים
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238151
ככה זה עובד בבתי ספר בארה"ב, לא?
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238947
ואם הם שייכים לחיל התחזוקה? במילים אחרות, גם הרעיון לשלוח את ילדיך לצבא הגנה לישראל נשמע לך מופרך?
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238959
ודאי. אלא מה?

הצבא הוא רע הכרחי, ואני לא יודע כמה כוכביות לשים סביב "רע" וסביב "הכרחי" כדי שהמסר שלי יהיה חד כתער ובעל משקל כחור שחור בגודל בינוני. אם הצבא היה מחליט שלמען הסר בושה מחיילים חסרי כל הוא אוסר על החייל שלי להצטייד באוכל מעשה ידי אביו, או בכסף לשק"ם, או בתחתוני מלמלה עם תפרים מוזהבים, הייתי די מעוצבן עליו.

בדומה, אם בבית הספר היו מחייבים את בנו של השוטה לציית לפקודות ולהצדיע לכל מורה, הייתי כותב בעניין כמה מלים נזעמות לאייל, מה שהיה ללא ספק מרעיד את אמות הספים ומשנה את רוע הגזרה.

בקיצור, עצם ההשוואה בין הצבא לבין בית ספר לדרדקים שטרם עמדו על דעתם מוכיחה את האבסורד בהצעה.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 238152
משרד הרוחה יהיה אחראי לעניין כך שהקשר עם בית הספר, קבלת משובים לגבי איכות האוכל ושביעות הרצון של התלמידים ממנו יהיה קצת מסורבל מידי.

הנה הצעת יעול קטנה שתמנע את השלכת המזון שאתם כל כך חוששים ממנה.

בפני כל תלמיד תוצג האופציה לקבל ארוחה כל יום. חברת ההסעדה תקבל תשלום רק עבור הארוחות שנצרכו בפועל. כך למסעיד יש אינטרס לעשות אוכל טעים בכמויות סבירות.

עכשיו רק נשאר לדאוג לדרך לספור את מספר הארוחות שהוגשו בפועל, ולמנוע עיסקאות עוקץ סיבוביות שבהן יאשר בית הספר תשלום על יותר ארוחות ממה שהוגש בפועל ויחלוק את השלל עם חברת ההסעדה. לא כזה סיפור.
מפעל הזנה, לא מפעל צדקה 239286
אתה גם צריך למצוא מספיק חברות קייטרינג שיסכימו לדיל הזה. לא נשמע לי כדאי במיוחד.
אה, סליחה, אי הבנה 238131
כשקראתי את התגובות שלך בעניין האוכל, לא קלטתי שגם *זה* פילוסופי עמוק מקיף עקרונות יסוד חברה, חשבתי שעמוק פקה-פקה זה המחלקה של הדוקטור לענייני ביצועיזם ושות'. מצדיעה, שרה את האינטרנציונל ופורשת.
אה, סליחה, אי הבנה 238135
לא, לא. קראי שוב מה שכתבתי.
טוב, טוב, הכל בסדר. 238137
אם לא תאכל יבוא שוטר 238149
אגב, עוד משהו שלא הבנתי - מתי ואיך בדיוק צץ העניין הזה של "להאכיל בכוח"? רוחמה כבר הודיעה שהיא תיכף באה למשוך את הילד שלך באוזן? או שאתה הצטרפת למפלגה של יעקב? תגובה 238020, ובייחוד תגובה 238027.
אם לא תאכל יבוא שוטר 238155