 |
א. לא חושב שגנץ יכול להיות מירב מיכאלי. גנץ הוא בחור טוב במובן הנייטרלי של הביטוי. אני לא חושב שהוא יסכים לרוץ בבחירות כדי לנקום בשותפיו-יריביו ו/או לקבל את שכרו מ-BB אחרי הבחירות בצורה של מינוי כלשהו. אני לא חושב שהאיש הוא נוכל. אני מניח שהקו המנחה שלו הוא טובת המדינה. כמו רוב הפוליטיקאים הוא נגוע במידת מה במחלת "המדינה זה אני". אבל לא נראה לי שהמודל של סילמן או אורלי לוי יתאים לו. יותר מכך אני לא חושב שלהוביל מפלגה של 4-5 מנדטים זה פיתוי כל כך גדול עבורו. אם אני צריך להמר, הייתי מנחש שפרישתו קרובה. ב. הוא לא מיכאלי בעוד מובן חשוב. מיכאלי קבלה בירושה את הנכס החשוב של מנגנון מפלגת העבודה והמנגנון הזה שווה 3-4 מנדטים וזה הוכח ע"י מירב מיכאלי שמשקלה הפוליטי הוא אפסי. גנץ לא השכיל למנף את הרגע הזוהר שלו בכחול-לבן להקמת מנגנון מפלגה של ממש. לכן משקלו האלקטורלי אפסי. נכון שמעמד שרהב"ט ירד מאד אחרי שלושת האחרונים, אבל ספק אם הזנב האלקטורלי הזניח של גנץ יכול לשלם עבור המשרה הזאת בין אם זה אצל BB ובין אצל בנט. ג. אני חושב שאייזנקוט עשה נכון בהקמת מפלגתו, אבל לצערי, נראה שהוא "מתעקש" לצעוד על השביל שכבש גנץ."לא ימין ולא שמאל" נשמעת לי בשורה רעה מאד, גם טקטית וגם מהותית. יכול להיות שזה יביא באופן זמני מנדטים ספורים ממאגר הקולות של הא-פוליטיים, אבל זה בדיוק ההיפך ממה שהתנועה צריכה. אם אתה לא זה ולא זה, מה אתה כן? ד. אני משתמש הרבה בפראפרזה של "אי אפשר לשים את האידאולוגיה על סוס ולתת בידיה דגל". הביטוי הזה הוא דו-משמעי ושתי המשמעויות חשובות. מצד אחד הפוליטיקה היא עניין אישי. מפלגה פוליטית צריכה להיות מובלת ע"י איש או אנשים ומעשיהם מכריעים את גורלה. לעניין זה לא חשוב אם האנשים כריזמטיים וסמכותיים או לא. אי אפשר לנהל מפלגה ע"י רעיונות/אידאלים. מצד שני, האיש צריך את הסוס. כאשר האיש עצמו הופך לחזות הכל והכל טובע בפולחן אישיות, מקבלים שלטון אוטוקראטי, עד כדי עריצות או קויזלינגיות בנוסח BB. ה. כנראה שהסקרים אומרים ברגע זה שאיחוד האופוזיציה לגוש אחד אינו משתלם אלקטורלית. הרוב במחננו רוצים מאד בהחלפת BB ויהי מה. הבעיה היא שה"יהי מה" במקרה זה הוא בעיה אידיאולוגית עבורנו. האם החלפת BB ע"י קואליציה של בנט/ליברמן היא משאת נפשנו? ו. המפלגה של אייזנקוט יכולה להיות שלד פוליטי שסביבו יתרקם גוף שמאל-ליברלי פרוגרסיבי שיכלול בתוכו גם את שני היאירים. הגוש הפוליטי הזה יהיה נושא הדגל של ליברליזם, הומאניות, מתינות לאומית וגם סוציאליזם פרוגרסיבי. נכון לעכשיו זה אולי יפגע במספר המנדטים של הגוש, אבל לענ"ד זה הדבר שהשבט שלנו צריך אפילו יותר מהחלפת הBB. סוף דבר, אנו צריכים את שלטון החוק וגם אם מי שמוביל אותו אינו בהכרח אהרון ברק. ז. הברק שאייזנקוט צריך ברשימתו זה אהרון ולא אהוד. את אהוד ברק יכול להחליף צוות מקצועי של מנהלי קמפיין. את אהרון ברק הם לא יכולים להחליף. בסופו של דבר, מה שחשוב זה לא הקנקן אלא מה שיש בו.
|
 |