בתשובה להאייל הקוטב, 17/09/25 20:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ללא ספק הוא רומז לנקיון כפיו, אבל יותר מזה הוא מאזכר ("מתכתב עם") את השלטים מהסוג זה. בסך הכל נראה לי שאלה שני המסרים העיקריים איתם הוא מנסה לרוץ, כך שהשם דווקא מתאים. אגב, האם לדעתכם גנץ הולך להיות מרב מיכאלי של הבחירות הבאות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גנץ בהחלט נראה כשואף להיות מיכאלי - וכמובן שזה הרבה יותר גרוע כשכולם מזהירים אותך מראש, וכי אתה כבר מכיר את הטעות ההיסטורית ולא לומד ממנה. גנץ יכול להיות הרבה יותר גרוע ממיכאלי בעוד תסריט - הוא *כן* יעבור את אחוז החסימה, ואז יחבור לגוש הפשיסטי. את זה מיכאלי לא היתה עושה בחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד יותר גרוע טייק 3 - הוא כן יצטרף למפלגה אחרת, ואחרי הבחירות יקח את המנדטים שלו, יפרק אותה ויחבור לליכוד. והרי הוא כבר עשה זאת פעם. בקיצור - מישהו צריך לשכנע אותו לפרוש לביתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא שהאיש שבוי במנטרה ''אני לעולם לא מרים ידיים'' כך שלא קל יהיה לשכנע אותו ללכת. אני גם לא יודע אם הוא יסכים להצטרף לאיזה גוש לא במקום הראשון, כי נראה לי שהמגלומניה שלו עולה על זאת של כל האחרים, חוץ מביבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא חושב שגנץ יכול להיות מירב מיכאלי. גנץ הוא בחור טוב במובן הנייטרלי של הביטוי. אני לא חושב שהוא יסכים לרוץ בבחירות כדי לנקום בשותפיו-יריביו ו/או לקבל את שכרו מ-BB אחרי הבחירות בצורה של מינוי כלשהו. אני לא חושב שהאיש הוא נוכל. אני מניח שהקו המנחה שלו הוא טובת המדינה. כמו רוב הפוליטיקאים הוא נגוע במידת מה במחלת "המדינה זה אני". אבל לא נראה לי שהמודל של סילמן או אורלי לוי יתאים לו. יותר מכך אני לא חושב שלהוביל מפלגה של 4-5 מנדטים זה פיתוי כל כך גדול עבורו. אם אני צריך להמר, הייתי מנחש שפרישתו קרובה. ב. הוא לא מיכאלי בעוד מובן חשוב. מיכאלי קבלה בירושה את הנכס החשוב של מנגנון מפלגת העבודה והמנגנון הזה שווה 3-4 מנדטים וזה הוכח ע"י מירב מיכאלי שמשקלה הפוליטי הוא אפסי. גנץ לא השכיל למנף את הרגע הזוהר שלו בכחול-לבן להקמת מנגנון מפלגה של ממש. לכן משקלו האלקטורלי אפסי. נכון שמעמד שרהב"ט ירד מאד אחרי שלושת האחרונים, אבל ספק אם הזנב האלקטורלי הזניח של גנץ יכול לשלם עבור המשרה הזאת בין אם זה אצל BB ובין אצל בנט. ג. אני חושב שאייזנקוט עשה נכון בהקמת מפלגתו, אבל לצערי, נראה שהוא "מתעקש" לצעוד על השביל שכבש גנץ."לא ימין ולא שמאל" נשמעת לי בשורה רעה מאד, גם טקטית וגם מהותית. יכול להיות שזה יביא באופן זמני מנדטים ספורים ממאגר הקולות של הא-פוליטיים, אבל זה בדיוק ההיפך ממה שהתנועה צריכה. אם אתה לא זה ולא זה, מה אתה כן? ד. אני משתמש הרבה בפראפרזה של "אי אפשר לשים את האידאולוגיה על סוס ולתת בידיה דגל". הביטוי הזה הוא דו-משמעי ושתי המשמעויות חשובות. מצד אחד הפוליטיקה היא עניין אישי. מפלגה פוליטית צריכה להיות מובלת ע"י איש או אנשים ומעשיהם מכריעים את גורלה. לעניין זה לא חשוב אם האנשים כריזמטיים וסמכותיים או לא. אי אפשר לנהל מפלגה ע"י רעיונות/אידאלים. מצד שני, האיש צריך את הסוס. כאשר האיש עצמו הופך לחזות הכל והכל טובע בפולחן אישיות, מקבלים שלטון אוטוקראטי, עד כדי עריצות או קויזלינגיות בנוסח BB. ה. כנראה שהסקרים אומרים ברגע זה שאיחוד האופוזיציה לגוש אחד אינו משתלם אלקטורלית. הרוב במחננו רוצים מאד בהחלפת BB ויהי מה. הבעיה היא שה"יהי מה" במקרה זה הוא בעיה אידיאולוגית עבורנו. האם החלפת BB ע"י קואליציה של בנט/ליברמן היא משאת נפשנו? ו. המפלגה של אייזנקוט יכולה להיות שלד פוליטי שסביבו יתרקם גוף שמאל-ליברלי פרוגרסיבי שיכלול בתוכו גם את שני היאירים. הגוש הפוליטי הזה יהיה נושא הדגל של ליברליזם, הומאניות, מתינות לאומית וגם סוציאליזם פרוגרסיבי. נכון לעכשיו זה אולי יפגע במספר המנדטים של הגוש, אבל לענ"ד זה הדבר שהשבט שלנו צריך אפילו יותר מהחלפת הBB. סוף דבר, אנו צריכים את שלטון החוק וגם אם מי שמוביל אותו אינו בהכרח אהרון ברק. ז. הברק שאייזנקוט צריך ברשימתו זה אהרון ולא אהוד. את אהוד ברק יכול להחליף צוות מקצועי של מנהלי קמפיין. את אהרון ברק הם לא יכולים להחליף. בסופו של דבר, מה שחשוב זה לא הקנקן אלא מה שיש בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. לשבחה של מיכאלי: כאשר היא קיבלה את המנגנון, הוא היה טוטאל לוס. הארבעה מנדטים הללו הם במידה רבה בזכות ההמרצה שלה לפעולה בזמן קריטי. עם כל מה שיש לי נגדה, אני חייב להכיר לה תודה. ו. אייזנקוט איננו שמאל. הוא הגיע לא מזמן לכנס פעילים שבו הייתי: היינו כמעט רק פעילי שמאל קשים, וזה היה לפעמים קצת מצחיק לראות את חוסר ההסכמה (גם אם כבוד הדדי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה אומר "אייזנקוט אינו שמאל"? למרות רצוני לתמוך בו איני יודע מה דעתו על "שתי מדינות לשני עמים", על חופש מדת, על סוציאליזם על מעמד היועמ"ש, על היחס לערביי 48 וכיוב'. אם שמעת משהו ממנו על משהו מזה, אשמח מאד לשמוע. מה ההבדלים בינו לבין יאיר גולן למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה. 1. הנכון הוא שלקראת הבחירות ובהתאם לסקרים מפלגנץ תרוץ ברשימה אחת עם מפלגה אחרת. כך ממצים את שארית כוחו האלקטורלי. 2. בעיני חשוב יותר גירוש המשיחיים מהקואליציה מאשר רל"ב, אבל זה כנראה הולך ביחד. אגב- שיווקית זה גם נראה לי עדיף כי קהל היעד שלך הוא השוליים הרכים ולדעתי יהיה יותר קל להם להתחבר למסר "בלי משיחיים" מאשר למסר רל"ב. 3. זה לא "יהי מה" כי אין ולא תהיה בקרוב שום קונסטלציה שבה המחנה "מרכז שמאל מדיני בטחוני" זוכה לרוב. גם עם תמיכה של הערבים. שיתוף הפעולה הנוכחי עם ימין ליברלי (ליברמן) ולא כל כך ליברלי (בנט) הוא לא רק כורח הסיטואציה הנוכחית אלא הכרח אלקטורלי לא בר חלוף. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |