 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכרתי כמה רעיונות ואף סטארטאפים שניסו לייעל את עבודת הרמזורים, למשל על ידי הצבת מצלמות בצמתים והערכה (שנראית לי משימה לא מסובכת מאד) של העומס בכל 'צלע' של הצומת, כך שכיוונים עמוסים יקבלו אור ירוק ארוך יותר וכן הלאה. גם לפי האינטואיציה שלי זה יכול לייעל מאד את התנועה1. מה שסופר לי זה שבעוד האתגר הטכנולוגי לא בשמיים, האתגרים הרגולטורי/מנהלתי/מוניציפלי היו בלתי עבירים. או בקיצור - לעיריות ומשרד התחבורה לא באמת אכפת מהזמן של הנהגים מספיק כדי להשקיע בפתרונות יצירתיים. 1 מי מאיתנו לא עמד דקות ארוכות כשהרמזורים מוריקים נתיבים ריקים לחינם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו, בשל מיזוג המסילות החדשות החוצות את המסילות הישנות, הרמזורים בצמתים מרכזים לא עובדים - כתום מהבהב- ויש פקחים אזרחיים הלובשים מדים המזכירים מדי שוטרים כחולים שמנתבים את התנועה. התנועה זורמת יותר מהתקופה הממורזרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך נקווה שהקידמה תשוב גם לתל אביב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> כדי להשקיע בפתרונות יצירתיים. דווקא הייתי מסווג את הפתרון שהמאמר מדבר עליו - אגרת גודש - כפתרון לא יצירתי. משעמם אפילו.. בכל מקרה, עפ"י הכתבה זה הצליח. אגרת גודש מתוכננת בגוש דן (נכון לכרגע אבל כנראה ישתנה) לשנת 2026 או 2027 מקור --- נ.ב. ברור שזה יקרה רק אחרי מירי רגב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט לא יצירתי, ומטיל את המחיר על האזרחים. (יש מצב - בחשיבה של שנייה ולא לעומק - שזה גם פתרון רגרסיבי, הוא פוגע בשכבות העניות יותר). בניגוד לפתרון שמייעל את הזרימה בצמתים, כמו שדיברנו. וכמובן - זה לא חייב להיות זה או זה, מותר גם וגם במינונים נכונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שהשכבות העניות נוסעות בתחבורה ציבורית, אגרת גודש אמורה לשפר את מצבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תחבורה ציבורית גם ככה סובלת פחות מהפקקים כי יש לה נתיבים משלה. ב. בארץ לרוב העשירונים יש מכונית פרטית. אז אולי זה יפגע בעשירונים 3-8 ולא 1-2, ועדיין זה רגרסיבי. מבחינתי בתור תושב תל אביב אני בעד כמובן, אבל ברמה סוציאלית יותר אני חושב שזה רגרסיבי. אולי זה עדיין שווה את זה - בסוף לפקקים יש הרבה חסרונות מערכתיים נרחבים. (זה שמשהו רגרסיבי לא אומר שהוא לא מועיל :-) ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אין מספיק נת"צים כדי שיהיה הבדל משמעותי בין נסיעה באוטובוס לנסיעה ברכב פרטי. א.2 אין מספיק אכיפה שגורמת לכך שנת"צים אכן משמשים תחבורה ציבורית בלבד. ב. גם בעלות על רכב פרטי שמאפשרת לצמצם את השימוש בו חוסכת כסף. אם תהיה אגרת גודש שתגרום לכך שתחבורה ציבורית תהיה אפקטיבית יותר, העשירונים התחתונים ירוויחו כתוצאה מכך (מה גם שיש הבדל בין "לרוב העשירונים יש מכונית פרטית" לבין "לרוב האנשים יש מכונית". רוצה לומר, אפילו אם למשפחה בעשירון 3 יש מכונית, עדיין אחד מהמבוגרים1 מתנייד בתחב"צ. 1בדרך כלל אחת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לתרום לשיחה 3 נקודות. א. זה לא משחק סכום אפס. אם אפשר לעודד אנשים לסוע פחות ברכב פרטי כולם ירוויחו, כולל אלו ש*עדיין* נוסעים ברכב פרטי - הם יהנו מפחות פקקים. ב. שינוי התנהגות ע" אגרת גודש זה בסל ה"אמצעים פסיכולוגיים" ויש בסל הזה אפשרויות נוספות. לדוגמא יש תמריצים כלכליים כגון החזר נסיעות מהעבודה - שאפשר לתת ורק לתחב"צ. או לחלופין לסגור איזורים מסויימים לרכב פרטי, בתנאי שיש להם שירות טוב של תחב"צ. לדוגמא אם יש מקום כמו איזור התעשיה של רמת החייל או איזור גני התערוכה שיש לו שירות טוב, אפשר לסגור אותו לרכב פרטי (יכול להיות משהו פשוט כמו תמרור "כניסה רק לתחבורה ציבורית"). ג. נושא המימון הוא בעייתי. לפי הכתבה בגלובס אגרת הגודש מהווה מקור מימון לפרויקטי תחב"צ. - מה יקרה אם ההכנסות מאגרת הגודש יהיו נמוכות מהצפוי? - בתור אנקדוטה, המדינה מרוויחה ממיסים על דלק 17 מיליארד ש"ח בשנה שזה פי 10 עד 15 ממה שמצפים שמס הגודש יביא. המטרה העיקרית של אגרת הגודש צריכה להיות לעודד אנשים לבחור בתחב"צ (או לעבוד מהבית). לא להיות עוד סוג של מקור מימון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. ההנחה שמשאב שנגרע/יוקר ביד אחת יוביל לייעול ופיתוח של משאב אחר (אגרת גודש --> שיפור התחבורה הציבורית) לא מתקיימת במדינת ישראל, וודאי שלא בעשורים האחרונים. בדרך כלל זה בדיוק הפוך - המשאב שנלקח מהאזרחים מאזור מסוים לממשלה מנוצל למימון אוכלוסיות אחרות לגמרי בלי שום קשר לפיצוי על אותה לקיחה. פעמים רבות המשאב הזה מנוצל כדי לדפוק שוב את אותה אוכלוסיה שכבר שילמה עליו, ממקום אחר. אם כבר, התהליך יכול (אולי) לעבוד הפוך - אם תהיה תחבורה ציבורית יותר אפקטיבית, זה יגרום לכך שאנשים יסעו פחות במכוניות והפקקים יקטנו. גם בלי אגרה. וכמובן - התנאי ההכרחי שלא יתקיים כאן לתחבורה ציבורית רפקטיבית זה שהיא תהיה אפקטיבית גם בסוף השבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מזכירים משאבים לאומיים, מישהו יודע לאן נעלמו הטריליונים של קרן העושר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראש עיר שישפר את מצב התנועה בעירו לא יזכה לפופולאריות בבחירות? ידוע שזה אחד הנושאים הכי מטרידים את הבוחרים. וגם אם בארץ הקודש משום מה הנושא אינו בראש סדר העדיפויות, אני מתפלא שאין ערים אחרות בעולם, במדינות שכבר פתרו את שאלת גיוס החרדים, בהן התנועה מווסתת באופן דינמי, בפיקוח AI. גם שינויים סטטיים של כל מערכת הכבישים/הרמזורים מבחינת חד-סטריות הרחובות וכד' נראים לי קצת פחות קשים מבעיית קיפול החלבונים, למשל, אבל אולי אני טועה כאן ורק מחשב קוואנטי יוכל לטפל בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים על אותו ראש עיר שהטיל השנה גזירות חנייה חדשות על תושבי העיר שלו, ורק בלחץ ציבורי הסכים לרכך אותן חלקית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר כתבה ב"מעריב לנוער" שהיה ברור ממנה שאוטוטו זה קורה. מתי קראתי מעריב לנוער? לפני 40 שנה בערך. פעם בכמה שנים מאז תהיתי מה עם זה באמת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |