 |
ADRIFT! | 2558 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
|
||
|
||||
|
התרגום הראשון הופיע בתור קטע שלא נלמד (אנסין) בבחינת הבגרות בספרות במועד קיץ תשס''ה. התלמידים נדרשו לפרש את הניגוד שבין הבית השני, שבו מתוארת טביעתה של הספינה, לבית השלישי, המתאר ישועה. מחד עמדה התפיסה לפיה יש כאן מקרה של נס, ושהספינה גברה על הקשיים, נלחמה בסכנת המוות וניצלה. מאידך, נטען כי הבית השלישי מתאר דווקא את הישועה בגן-עדן - מה שמצפה אחרי ייסורי הסערה (וכמובן שבמיטב המסורת של דיקינסון, יש כאן אלגוריה גלויה למדי לחיים עצמם.) אני מעדיף דווקא פירוש שלישי, המשלב את שני הראשונים, ויש שיגידו מתחמק מלענות על השאלה - האם עדיף להיאבק ולהיאחז בחיים, או לוותר ולהתמסר לישועה שאולי מחכה בעולם הבא (במיטב המסורת של ''להיות או לא להיות'' של המלט.) ייתכן ויש כאן דווקא אמירה על הבחירה האנושית - אמירה אופטימית למדי (בדיסוננס מסויים עם הטונים האפלים המאפיינית בדרך כלל את היצירה של דיקינסון), שלפיה כל בחירה - לחיים ולמוות - מובילה בסופו של עניין לישועה. גם בלחימה וגם בויתור יש אלמנט המוביל בסופו של דבר לגאולה. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיפה להבין את השיר הזה, כמו הרבה שירים וסיפורים, באופן פסיכולוגי-אישי, כלומר בקשר למשוררת.ולא לתת ליצירה משמעות חברתית-כללית, לא לנכס לחברה ולאידיאולוגיות שלה את מה שהיוצרת יצרה עבור עצמה. לדעתי היא מדברת על התדרדרות נפשית שהיתה לה, נניח דכאון, אבל העולם הרוחני שלה, הקשר שלה עם אלהים, עם העולם שמעבר, נותן לה הרבה אנרגיות ומנחם אותה. בעולם שמעבר היא לא נחשבת לכשלון. לכן, כשהיא מהרהרת על כך, היא מתמלאת בכוחות להמשיך בחיים, ואפילו ברוח מרוממת. | |
|
|
|
|
 |
||
|
||||
|
היא לפי התפיסה ההומנית של אמריקה הישנה רואה טובות באופן ממשי, מציאות בריאה בעולם הזה. ראו גם את הצניעות שבד''כ משתדכת עם התפיסה האופטימית הליברלית הישנה (כלומר של אמריקה הדמוקרטית הקלסית, לפני חלומות ההתעשרות, וקדם משטר חברות הענק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמילי דיקנסון מתארת את מקומה בעולם, כפי שהעולם רואה (מלחים מספרים על ספינה קטנה ואבודה) לבין איך שהיא חובה זאת (תרנים זקופים,מפרשים מתוחים, זינוק מלא און קדימה). זוהי קריאת התרסה יפה של אישה מסתגרת כנגד העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא השורה האמצעית נשמעת לי בסדר (o'er זו הברה אחת). השורה הרביעית היא זו ש"מיותרת" מבחינת המשקל - אבל נראה לי שזהו אפקט מתוכנן-היטב (ההרגשה שלי היא כאילו זה "מותח את סוף השיר כלפי מעלה". אני מניח שיש לזה מונח מקצועי, אבל אין לי מושג מהו). לירדן: אין כאן טטרמטר יאמבי טהור, אלא טטרמטרים וטרימטרים לסירוגין. חיפוש קצר העלה שהמבנה הספציפי הזה אכן נפוץ, ומכונה ballad meter או common meter (וכנראה יש איזה ויכוח האם שני המונחים האלה חופפים או לא. לא התעמקתי בזה). רוב הדפים שמצאתי שעוסקים בנושא מביאים דוגמאות של אמילי דיקינסון - זה כנראה היה משקל חביב עליה. בכל זאת, כשאני חושב על זה, קשה לי להאמין שהמתרגם לא הכיר את השורה של גולדברג, או שלא שם לב לדמיון. ואז נותרת רק השאלה האם הוא תרגם כך למרות הדמיון, או בגללו. בקשר ל-Just as: לי זה לא הפריע. נראה לי שזה מקרה שבו אפשר לכופף את ההטעמה הדקדוקית ככה שתתאים למשקל בלי לגרום נזק. נדמה לי שהיה פעם פתיל באייל שבו אנשים הביאו דוגמאות לכאלה (משירים מולחנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אולי נייסד כאן אוסף של משקל הבלדה: "אני שוכב לי על הגב". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 431928 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הבורות, תוכל להסביר רגע מה זה טטרימטר יאמבי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להתחיל מכאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו עניין זה, מישהו יכול להסביר לי מה גורם לנו להרגיש מהם משפט פתוח ומשפט סגור במוסיקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידת טריויה לגיל הזהב (היי הקהמ"ק, מה העניינים?): מי קיבל שבועיים מעצר סגור על צוארון פתוח, ושבועיים מעצר פתוח על צוארון סגור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שזריזי המחשבה מביניכם חשדו, זה לא היה עייזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החייל רחמוֹ (?), במערכון ישן של שמעון ישראלי. היתה לו חררה על הצואר, כך שהרופא חייב אותו ללכת עם צוארון פתוח, בעוד הרס"ר עמד על כך שהצוארון צריך להיות רכוס, ואידך זְלי גִמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. בדיוק הייתי במעבר בתעלת הלידה או משהו, אז לא מכירה את המערכון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מראש הזהרתי שהחידה מיועדת לגיל הזהב, ואת הרי טרם עברת את שלב העופרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לשבר את האוזן" - "*לסבר* את האוזן". לסבר מלשון מסבירות, סביר. "לראות דרך החור של הגרוש" - לחשוב רק במונחים של כסף, בלי להתייחס לנתונים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם שטוענים שלשבר (בש ימנית) זה מלשון לשבור אותה כדי שהמסר יגיע אליה. תעיין פה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה זו מתייחסת לטענות המגוחכות בעליל, (כפי שיוכח להלן), לפיהן: "[התרגום הראשון נראה לי הטוב ביותר.] גם מבחינת העברית המשובחת, גם הדיוק בתרגום (חוץ מהשורה היצירתית "אל הנמל" בבית הראשון) וגם הקצב הזורם הנשמר לאורך כל השיר. חוץ מזה, המתרגמת השתמשה בחריזה ברוחה של אמילי דיקינסון, שיש לה לעתים קרובות חריזה ייחודית." בית ראשון - שורות 3, 4 Will no one guide a little boat הָאֵין מִי שֶׁיּוֹבִיל סְפִינָה קְטַנָּה אַחַתUnto the nearest town? אֶל הַנָּמֵל? משקל: כל משפט בנפרד, ואף שני המשפטים כיחידה אחת אינם זהים או אף קרובים להיות בעלי משקל זהה בין המקור והתרגום. דיוק מילולי: המילה "אחת" המוספת לשורה הראשונה ופוגמת אף יותר במשקל, אינה מופיעה במקור. כותבת התגובה אליה אני מתייחס כבר ציינה את אי הדיוק המילולי בשורה השניה. חריזה: בסדר. בית שני - שורה 1 So sailors say, on yesterday כָּךְ מַלָּחִים אוֹמְרִים, אֶתְמוֹל -משקל: בסדר. דיוק מילולי: סביר. חריזה: במקור ישנה חריזה פנימית, שאינה מצויה בתרגום. בית שני - שורה 3 One little boat gave up its strife, סְפִינָה קְטַנָּה אַחַת כְּבָר נִכְנְעָה,משקל: שוגה בשתי פונמות - One little boat, מתאים במשקל ל- "סְפִינָה קְטַנָּה", אבל כל מי שאוזנו ושכלו עובדים כראוי יסכים כי "אַחַת כְּבָר נִכְנְעָה" לא מתאים במשקל ל- "gave up its strife", אלא אם לקורא הפלאי ישנה דרך לקרוא את "gave" כך שיישמע כמו "אַחַת כְּבָר". דיוק מילולי: סביר, אלא אם כן אנו דורשים אותם סטנדרטים שדורשת המקטרגת. במקרה בזה, לא ניתן לטעון ש- "כְּבָר נִכְנְעָה" הוא תרגום מדוייק של "gave up its strife",למרות גדולת העברית המשובחת של תרגום זה בהשוואה לשפת הרחוב של "ממאבק חדלה" או "אמרה נואש" בה חטאו התרגומים האחרים. בית שני - שורה 4 And gurgled down and down נִתְעַרְבְּלָה , יָרְדָה לַתְּהוֹם.משקל לקוי, דיוק מילולי לא מתקיים (מבחינתי זו אינה כזו בעיה, אבל המבקרת שופטת לרוב על-פי קטגוריה זו, אלא שדבריה אינם עומדים במבחן עובדתי). אני מסכים כי "נתערבלה" אינו פתרון רע, אף כי, שוב, אינו תרגום מדוייק והיה אמור להיפסל על-ידי המבקרת. "קול גרגור" הוא מדוייק יותר מילולית, ושימוש ב- "בעבוע" במקום יכול אולי להוות פשרה בין הדרישה הסלקטיבית לדיוק לבין הצרימה הגרגורית אצל המבקרת. בית שני כיחידה אחת אכן "חריזה ייחודית.", אך לא אצל אמילי. גם אם "לעתים קרובות" יש למשוררת חריזה "ייחודית", רק מתרגם מטופש יבצע מיצוע של אותה "ייחודיות" על גבי כמה שירים ויממש את התוצאה על שיר אחר תוך התעלמות חלקית מהחריזה בשיר זה עצמו. כיוון שאני בטוח כי מתרגמת השיר אינה מטופשת, יוצא מכך כי טענת המבקרת היא מטופשת, על-אף שלגבי המבקרת עצמה לא אתחייב בשלב זה לכאן או לכאן (למבקרת יש, אני חושש, טעינה "ייחודית"). בית שלישי - שורה 1 But angels say, on yesterday, אַךְ מַלְאָכִים אוֹמְרִים: אֶתְמוֹל -עקבי לפחות עם בית שני, שורה 1. בית שלישי - שורה 2 Just as the dawn was red, כְּשֶׁשַּׁחַר בָּא אָדֹם -"עם שחר אדמדם" יותר עקבי עם בית שני, שורה 2, בית שלישי - שורות 3, 4 דיוק מילולי טוב, אך משקל שההפרש בינו לבין המקור הוא של כמעט עוד בית שלם! בנוסף, בין שורה 3 ו- 4 בתרגום יש הבדל משקלי: סְפִינָה קְטַנָּה אַחַת, מוּתֶשֶת מִסּוּפָה המשקל של שורה זו אינו מתאים למשקל בשורה הבאה: הֵרִימָה אֶת תְּרָנֶיהָ, מָתְחָה אֶת מִפְרָשֶׂיהָ במינימום ניתן היה להפוך את תרניה לתרנה ו- מפרשיה ל- מפרשה, כדי לשמר את המשקל בין שתי השורות, כפי שקורה אצל המשוררת: One little boat o'erspent with gales מצד שני, אולי ההצעות הגרועות שלי פוגעות ב- "[ה]קצב הזורם הנשמר לאורך כל השיר"Retrimmed its masts, redecked its sails, בית שלישי - שורה 5 Exultant, onward sped! זִנְּקָה - קָדִימָה בִּתְנוּפָהמשקל: לא. דיוק מילולי: המילה Exultant מבטאת כל-כך הרבה שמחת נצחון, שהולכת לאיבוד לדעתי בתרגום. אפילו שימוש במילה "צוהלת" שהיא חלשה יחסית למילה במקור היה מהווה שיפור. חריזה: "בתנופה" לעומת "אָדֹם" ... אוי הייחודיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העם עם לודביג :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העברית היא שפה שונה מאד מן האנגלית, ולכן לדעתי הנחרצת ממש אין צורך כלל להצמד למשקל האנגלי ולאנוס את העברית. המתרגמת יצרה משקל טוב וזורם וזה יפה. גם החריזה כאמור טובה, והייחודיות של דיקינסון שוחזרה בחריזה הבאה: עם דמדומים חומים.... ירדה לתהום. כמובן יש גם חריזה מהודקת יותר אחר כך - בשורה: כששחר בא אדום. מה קשקשת על "בתנופה" לעומת "אדום". החריזה בתרגום היא: "בתנופה" לעומת "מותשת מסופה". דקדוקי העניות בביקורת המטופשת על המשפט "כבר נכנעה" אינם ראויים לתגובה. "נתערבלה" זו לדעתי ממש הברקה. קול הgurgling ממש נשמע במילה, מה עוד שהיא מדויקת, ומבחינת העברית - יפה. גרגור הוא פתרון ממש רע, מילה ליצנית. בעבוע אולי יותר טוב מגרגור, אך לדעתי אין לשאוף בתרגום להרקה מילה במילה מהשפה השניה, מה עוד שמכניות בשירה היא חטא גדול. "נתערבלה" מעביר לא רק את הצליל אלא את רוח הביטוי, ובכך הצלחתו הרבה. והמגיב הבא הוא כנראה הבוטה הרגיל, לדעתי טפש גדול ולא מבין דבר בשירה. אם אנשים אחדים לא הבינו פה את ערך התרגום הראשון, בעיה שלהם. אני אהבתי מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה למה כשבאים לדבר על שירה (שאמורה להיות דבר אסתטי ומרומם נפש) זה מגיע כל כך מהר לזריקת בוץ. זו תופעה שנתקלתי בה לא פעם כשדנים על אמנות. אולי בגלל מוסכמה (נכונה או לא) שאמנות צריכה להיות משהו מאוד טוטאלי. אולי בגלל שכאשר אין פרמטרים ברורים (פרט לתחושה) צריך לגבות את הדברים שאמצעים רטוריים אחרים. אולי בגלל שכדי להתחייב לאמנות אתה צריך להיות במצב נפשי מסוים שגם הופך אותך ליותר מועד לקיצוניות (זו בהנחה ש''אהבת שירה'' קשורה גם בהתנסות בכתיבתה, או בעיסוק אינטנסיבי באמנות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לפחות אנחנו רואים שהשיר עורר אצל הקוראים רגשות חזקים בדרך זו או אחרת. גם זה משהו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שזה לא השיר וגם לא ''אצל הקוראים'' בדיוק - זה התרגום שמעורר רגשות עזים אצל המתרגמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלל לא הבנתי - על-פי אילו סטנדרטים "דמדומים חומים" מתחרז עם "ירדה לתהום"? על מה לכל הרוחות את מדברת? איך דבר זה שאינו כלל חריזה ניתן להשוואה לחריזה בין Brown ו- Down מהשיר? אני מאוד שמח (exultant) ש "שחר בא אדם" מתחרז עם "ירדה לתהום", אבל לדאבוני הוא בא מאוחר מידי, ואם תביטי בעיון בשיר המקור, הרי ששם השורות 2 ו- 5 בבית האחרון הן אלה המתחרזות, דהיינו, red מתחרז עם sped. תרגום טוב לא אמור לחרוז שורות ספורדית, אלא בהתאם למה שהוא מתרגם! קשה לי למצוא אותה הונומתופיאה (זאת המילה?!) במילה "נתערבלה". גם "בעבוע" וגם "גרגור" יוצרים קשר שמיעתי/אסוציאטיבי הדוק יותר לדעתי בין מסמן פונטי למסומן מנטאלי. מעבר לכך, תגובתך כלל לא היתה מפורטת, אלא די דלה ולא במיוחד עניינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הבעיות בהשוואות תרגומים, וזה לא עלה פה, היא מי קובע מה משמעות המילה באנגלית. תרגומים שונים ומתרגמים שונים הרי משתמשים באותם מילונים, ובכל זאת הם מתרגמים אחרת. זאת בנוסף לבעיות בפירוש המילים אפילו במסגרת הגבולות של שפה אחת. כולנו נסכים מה ההבדל בין תנשמת לסוס, אולם מי יודע מה בדיוק פירוש "צחוק חלול" או "חיוך ממתיק סוד"? ההבדלים בין צעקה, צרחה וצווחה גם הם לא ברורים. העסק מסתבך עוד יותר במעברים בין שפה לשפה, וזהו אחד משורשי ההבדלים בין התרגומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צעקה: "אבל לשרון סטון כן זכרת לשלוח פרחים ליום האישה." צרחה: "שוב פעם לא הורדת את הקרש של האסלה!" צווחה: "ג'וק!!!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צעקה: "מטומטמת, מה מעניין אותי היומולדת שלך?" צרחה: "עוד פעם לא הבאת את החלב!" צווחה: "קחי ממני את הבן האידיוט שלך!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובות המשעשעות האלה אכן מוכיחות את העניין: אתם עונים בפרגמטיקה על שאלות בסמנטיקה, במונחים של שימוש ולא במונחים של אובייקט. אם בשפת אימנו דעתנו חלוקה, מה יהיה על לשון נכר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שראית בעצמך, בעיה כזו איננה מתחילה בעת התרגום - אלא כבר בקריאת השיר במקור. הרי גם באנגלית לא מסכימים תמיד על משמעויות של מלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומד, הסכמנו שאת הכביסה המלוכלכת נעשה בבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*את* אולי הסכמת, אבל הווטו הוא שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על התגובה המאד לא מדויקת של לודביג? למה אתם מוחקים מה שלא מוצא בעיניכם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי את מתכוונת לתגובה 371241? אם כן - היא עדיין כאן. נדמה לי שכעקרון, המדיניות כאן היא לא למחוק "מה שלא מוצא חן" אלא תגובות מתלהמות, תגובות המכילות חרפות, קללות, עלבונות וכו' ותגובות שיש בהן משהו בלתי חוקי (פרסומת, אזכור עניינים משפטיים כולל שמות). (אם כי ראיתי גם שמחקו תגובות שלא מצאו חן בעיני מישהו מהמערכת, אבל אלה היו מתחומים לגמרי אחרים ומעולם לא ביקורת שירה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שסיוון בסקין נגמרת ב-ב'. והאם היא צועקת "הו!" באורגזמה? באיזו הזדמנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכי-חכי שתראי את כתב העת הבא של החבורה הזאת, "זח" (אני חוזה בעיות כשיגיעו ל"טי"). למתקשים: הם הוציאו בהתחלה את "אב" (א' בצירה), אח"כ את "גד" ו"הו!" הוא השלישי ברשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. על גד אפילו לא שמעתי. כמה זמן הוא החזיק מעמד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מוצאת עליו כלום ברשת כרגע (ובהתחשב במצבי התודעתי הרעוע לאחרונה, אולי הוא התקיים רק בדמיוני הקודח), אבל מוכנה להישבע שקראתי עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סחופה! ספינה קטנה סחופה לילה יורד, מחשיך! ומי ידריך ספינה קטנה לחוף איך להמשיך? המלחים אמרו, אתמול עת ערב, נכנעה ספינה קטנה מול אופק חום, למצולות שקעה. אך מלאכים אמרו, אתמול עת שחר חכלילי ספינה קטנה, סחופת-רוחות מפרש כיוונה, אספה כוחות ובגיל גמאה גלים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק מראה כמה אתה לא מבין! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נעים לנג'ס שוב ושב על אותה נקודה, אבל מה לעשות שזה חשוב: בשורה האחרונה של השיר לא נאמר שום דבר על גלים. מדובר על "קדימה". ולמה זה חשוב? כי "קדימה" משאיר פתוח את השאלה מה קרה לספינה- האם היא ניצלה פיזית, או עברה לעולם הבא. ואילו "גלים" מגביל, ומשאיר רק את האפשרות הפיזית. השמירה על דו-משמעות-כוונת-המשוררת חשובה אפילו יותר ממשקלים וחרוזים, מוצלחים ככל שיהיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי יש תרגום1, אך נתקעתי בבית הראשון: "הדלי! אלי בועט בדלי! נינט מלכה בדאון. ווילון ענגה עלית הפות ענדו בביר-חייג'ון?" 1 ואין בכך בכדי להפחית מחשיבותם של שאר התרגומים שהוצעו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והכול בשביל להגיד "פות"? תנחומיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חביב מאד בעיני, ועל המילה "חכלילי" אתה מקבל נקודת בונוס. למרבה הצער, בעקבות ההערה של אסתי אני מציע לוותר עליה, וגם את "המלחים" הייתי משנה ל"וּמלחים" כדי לבטל את הרושם שמדובר במלחיה של אותה ספינה. התרגום אחרי השיפורים (?) שלי ייראה: סחופה! ספינה קטנה סחופה לילה יורד, מחשיך! ומי ידריך ספינה קטנה לחוף איך להמשיך? ומלחים אמרו, אתמול עת ערב, נכנעה ספינה קטנה מול אופק חום, למצולות שקעה. אך מלאכים אמרו, אתמול זריחה אז אדומה, ספינה קטנה, סחופת-רוחות מפרש כיוונה, אספה כוחות והלאה התקדמה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי בהכנעה. אם כי אני לגמרי לא בטוח לגבי הפירוש שהציעה גלי ולגבי חשיבות השארתו פתוח. ואם כבר, אז חסר לי הבעבוע של השקיעה שלא הצלחתי להשחיל (gurgling - "גרגור" לא מעביר את המסר הנכון של בועיות עולות תוך כדי שקיעה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי צריך לפתוח ''ויקי-תרגום''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתכוון להמשיך להיות כאן מגיב פעיל ( ואם כן, ברוך בואך) אודה לך אם תבחר ניק שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת, לא שמתי לב שהוא לא אתה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום שירים זה ממש לא הפורטה שלי. :-( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ואני חשבתי שהרחבת את תחומי העניין שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בהחלט בתחומי העניין שלי, רק לא בתחומי היכולות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, אתה בכלל לא הראובן שחשבתי. חרא של תרגום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניהם נחמדים, אבל של מדר עדיין הכי טוב בעיני. קשה לי עם "ומי ידריך ספינה קטנה לחוף איך להמשיך". זה משפט תקני, אבל איך שהוא לא נשמע כל כך טוב. וגם הסיום "ובגיל גמעה גלים" או "והלאה התקדמה" (למרות שהשני מתאר יפה את הדו משמעות) לא נשמע חגיגי כמו exultant. לעומת זאת "האח! פרצה כחץ" זה ממש מעולה. וגם על "קול גרגור" לא הייתי מוותר כל כך מהר. הבעיה היחידה של התרגום של מדר לדעתי זה שהצבעים לא מופיעים. חשבתי איך לפתור את זה בלי להרוס שום דבר, וממש לא הצלחתי. אבל, keep trying... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבית השלישי: אך כך שחים המלאכים, אתמול, עם אור ראשון אדום, לאת ימים, תשושה מקרב, תרנה הושב מעומק רב, אל על! הניפה החרטום. מה אתם אומרים, שווה את החריגה מהמשקל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר, נמק והבא דוגמאות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סחופה! סירה קטנה סחופה! והליל בא! אין מנחה סירה קטנה לעיר קרובה? כך מלחים אומרים, אמש, ממש בחום שקיעה סירה קטנה על מאבקה ויתרה ומטה מטה שקעה אך מלאכים אומרים, אמש ממש באדום זריחה סירה קטנה טרופת גלים תרנה חידשה, מפרשה הידקה וקדימה פרצה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סחופה! סירה קטנה סחופה! והליל בא! אין מנחה סירה קטנה לעיר קרובה? כך, מלחים אומרים, אמש, ממש בחום שקיעה סירה קטנה על מאבקה ויתרה ומטה מטה שקעה אך, מלאכים אומרים, אמש ממש באדום זריחה סירה קטנה טרופת גלים את תרנה חידשה, את מפרשה הידקה וקדימה בגאון פרצה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להביע דעה כל המשקל וכל השאר, השילוב של אמש וזריחה סוריאליסטי מדי לטעמי. כבר מיליארדי שנים שהזריחה מתרחשת בבוקר, וקשה לי לראות מה תועלת תצמח משינוי המצב הזה (מלבד התרומה לתרגום שלך, שאמנם אין לזלזל בה אבל משמעותה הקוסמית עדיין לא ברורה די הצורך). בקיצור, דומני שמוטב שאשאיר את מלאכת הספרות והשירה לאלה שמבינים בה דבר או שניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרון-התרגום: "וליל בא.... " "לעיר קרובה" הוא טוב ומדויק בעיניי. שאר התרגום הרבה פחות טוב. לא קצב, לא חריזה, הבנה לא מדויקת של התוכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. התעלפתי מחמדה. מצאת משהו טוב בתרגום אחר? אכן, העולם אינו קופא על שמריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, "התעלפתי מחמדה"? את גם א-ו-מ-ר-ת את זה לפעמים או רק שולחת בתגובה לאייל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה "אומרת"? עושה. אני מתאמנת בקביעות בהתעלפות מחמדה בזמני הפנוי, ומכאן מיומנותי המפתיעה בתחום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה הראשונה: משקל קצת כבד, ואפילו בלי "אתמול". והתוצאה, השורה השניה - כבדה מאוד, משקל חריג, ו"אור ראשון" קצת מפוספס מבחינת משמעות. שורה שלישית - מה זה בכלל? שום קשר (כמעט) למקור. שורה רביעית - כנ"ל, ושכחת את המפרשים! שורה חמשית: מה פתאום "אל על"? בקיצור, איפה אתה חי??? :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא נסחף קצת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גילי קצת נסחף, ניסה הוא לתרגם את אמילי גרף למחוז דיבור אילם אך את האיילים - או כך אני חושדת - רצה לשעשע בנקישת מקלדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעשה באיילה אלמונית יחידה, שלחתום בשמה שלה קצת פחדה, טיכסה היא עצה, חיפשה ומצאה - פירסה היא בשם שמליבה נבדה. אך למרבה הצער, במרוץ השנים, גדל עד מאוד מספר האלמונים, ובאתר בו כל אחד את הודעותיה זיהה, נטעתה היא לעלם, בעוד היא עלמה. אותו אלמוני שאיננו גבר, איך נכירנו מכל היתר? אלמלא הייתה היא כה עקשנית, הייתה חותמת כ"איילה אלמונית". איך אין זה המצב, כי למרבה הצער, ידידתנו ניחנה בעורף של נער, ומאז ובכלל, ללא יוצא מן הכלל, חותמת היא שומה הייתה היא זכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את השורה האחרונה. (וגילי הוא *ממש* לא אני, אם לזה התכוונת באופן כללי. הרי הוא מגיב קבוע למדי באייל...):) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, קיוויתי לתגובה בסגנון ''אויש איזה דורפל, איזה טרול מדופלם, רק נכנס לאתר, כבר עצבן את כולם...'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימן הקריאה מיותר! התלבטתי (לשתי שניות - זה לא פרויקט) אם כדאי להוסיף את ה"איזה" השני, והחלטתי שכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורפל התלבט: הרי אין כאן פרויקט! אבל ה"איזה" עז הוא ודבר הרב: הוציאו! וכך, מן הון להון, נסחף לו הסגנון ובלי לאות הדביק גם איילה בצ'יק. אשר על כן, סלחו לי כך שחה איילה ואל נא תפקחו לי על חריקה קלה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא'נה יא חוראני, אין לך בושה? שנית חשוב בשלישית, טרם תפרסם הודעה. מעניין לי את הזין איך מדברת אמא'שך, אז במתוטא ממך, אנא, הקפד על סגנונך. בפעם הבאה תחשוב פעמיים יא זבל, לפני שאתה יוצא לחפש בציציותיי. ואם שוב תקרא לי טמבל, אינני עוד אחראי למעשיי. למה תדע שלביז'ו לו יש פתיל קצר, חמתו עולה לו מוקדם ממאוחר. ותזכור שאם אני תופס אותך בשכונה, אבקש על אוזנך ללחוש מילה קטנה. יאללה כלב יאללה תחפף, דומני שכבר אמרנו את הכל. סע כבר או שאני דוקר אותך, חזקה הסכין מן המכחול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזהה כאן השפעה ניכרת של ולדימיר ויסוצקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עשה לך ולדימיר שאת מעליבה אותו ככה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי-היי, לא היו לי שום יומרות! אין לי מה לעשות היום, אז סתם השתעשעתי, ולא ביקשתי וגם לא ציפיתי לתשואות או להשוואות לאנשים, שבניגוד אליי, היה להם איזשהו שביב של כשרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזהה כאן אייל בלתי מזוהה שיכול להרשות לעצמו להגיד מה שהוא רק רוצה, בכמה קולות שרק יבחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזהה כאן נטיה לקחת את הקלילות באופן קצת כבד :-] . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולדימיר חולה על עלבונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תחרוז שור בחמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייי. סליחה רגע. אתה מדבר על אנשים שעברו את אורי פז ודורון שדמי, אתה באמת חושב שכל כך קל להרגיז את כולנו. עם כל הכבוד, ועל סמך הרקורד הזמני שלך, אם היית מגיש מועמדות לתגובה 372147, היית נדחה על הסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי, אתה רומז למישהי שהיתה חותמת בשם או בניק קבוע? החשמנית? נועה ו.? "היא"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ''רומז'' למישהי שהייתה מגיבה כ''האייל האלמוני'', אבל הייתה מצפה שיזהו שזו האישה מתגובה ארבע-שש-נעל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניין לי? אי-אפשר לדעת אפילו בכמה איילות כאלו מדובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, אופס, אתה לא יודע שאלמונית אחת רבה איתי על הנושא. עכשיו אתה יודע. אין לי מושג אם זו אותה אחת שרבה גם עם השוטה השני. אני מניח שכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 346928 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שחקנית טניס ממולדבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי - וזה ממש לא קשור לכלום, אבל אני פשוט חייב לספר לחבר'ה, זה חזק ממני - את הכותרת ב The Marker שעיניי נחו עליה לגמרי במקרה: > למרות התחרות בענף החשמל: קריסטל צריכה שומרת על יציבות ברווחים ובמשך שניות ארוכות גירדתי את פדחתי בניסיון להבין מה עושה ב"מרקר" בדיחה תפלה כזו על חשבון עברית של עולים חדשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה "קריסטל צריכה" להבדיל מ"קריסטל ייצור"? אם הצורה הנכונה היא "קריסטל צריכה לשמור על יציבות ברווחים", אין פה ידיעה בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן הבין את זה לפני ששלח את התגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, אין כמו הכותרת (איפשהו במהלך ממשלת שרון הראשונה): > שלום: צריך לקצץ בבטחון (אני בטוח שזה כבר נכתב באייל, אבל לא מצאתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוטה הכפר הגלובלי הוא איש רב פעלים - כל היום מתרוצץ בין הסלון והשירותים! עקב גילו המתקדם, גורסת השמועה, ערמוניתו מתדלדלת עד לרצפה! ויש האומרים כי בליל חורפי, פיתחה היא לפתע רצון חופשי! לשניהם היא קובעת, למען האמת, שכ"ג המסכן עבורה כלי שרת! על זה אמר אפריים הקשישון לאשתו: איזהו גיבור? הכובש ערמוניתו! והוסיף אז כהנמן ברצינות גמורה: עם פרוסטטה כזאת פשוט אין ברירה! לכל בת-חווה הדוברת על זמן חשיכה, כפוי הוא להציע את גופו הנרפה, ללא שום שליטה, בלי שום היגיון, ירדוף הוא שמלות עד יומו האחרון! אך לבואו של יום זה בל לחכות, מהציפיה לו לאו זה מכבר השמשות! כשבאוטובוס השכ"ג נתקל בבורא, הקדוש ברוך הוא את המושב מפנה! אמירה זו איננה רק השערה - מספרים שלפני המבול זה קרה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקוה שלא תיקח את זה קשה, אבל אחרי בחינה מעמיקה של יצירותיך בדיון זה אני ממליץ לך להתרכז בפרוזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרוזאק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל לי שלא מצא חן בעיניך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מגלה ניצוצות בלתי צפויים של אינטואיציה ספרותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי קוראת תגובה 372784 קודם לכן, נשבעת בהן צדקי שתגובה 383048 היתה נראת כיום לגמרי אחרת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום דבר נגד דורפל ויש כאן תגובות מעניינות שלו בכל מיני תחומים, אבל תגובה 372784 היא אידיוטית, ההומור שלה אידיוטי ומוטב היה שלא באה לעולם משבאה אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת רשמת, ובכל זאת התגובה נתנה לי פרספקטיבה קצת שונה לגבי "מה מותר" ו"מה אסור" לרשום בתגובות (לא שאני מתכננת להמציא עכשיו חמשירים נועזים/"וואט דה פאק"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכל מקום, אם יש לך אפילו מחשבות בכיוון, מומלץ לך לקרוא ולהפנים את הפתילון שמתחיל ב- תגובה 114971 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם, כשהייתי בחיתוליי (בהתחשב בעובדה ש"כיום אני בת 17"), היה לי בטחון תהומי בכך שאני משוררת דגולה. עם השנים ניסתי להדחיק אמונה זו, אך מדי פעם, חסר כל רסן, צץ לו הצורך (לשרבט חמשירים, שירים ופואמות) האפל הזה באישיותי בדמות חרוזים... לפיכך, אם יום אחד תופתעו לגלות חמשיר או שיר (מזעזע), אל תבואו אליי בטענות, אני לא אשמה. (לזכותי ייאמר שעד כה שלטתי בעצמי, ורק קצת "התפלק" לי תגובה 383696) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה של דורפל היתה תגובת מעמקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכדי שאוכל להיטיב את דרכיי בעתיד - הבעיה שלך היא עם ההומור באופן כללי, או שזה בגלל שלא ברור לך שיש לי רק הערכה כלפי שוטה הכפר הגלובלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אל על" זה באמת די בעייתי. האמת היא ש"האח" הכי טוב, אבל לא רציתי להעתיק את זה. בשורה השנייה באמת חרגתי מהמשקל (וגם בשורה הרביעית בהתאם) כי נראה לי שכן חשוב לשמור על ה"אדום". שרוה שלישית - האם o'erspent with gales לא נראה לך קשור ל- "לאת ימים, תשושה מקרב"? אבל נכון שבשורה השלישית והרביעית ממש לא תירגמתי מילה במילה. לדעתי, היות והמתרגם ממילא יוצר משהו חדש (תסתכלו כמה שונים שלושת התרגומים שמובאים) הוא לא צריך לתרגם כל מילה. הרי אמילי דיקינסון עצמה הייתה בטח כותבת משהו אחר אם הייתה כותבת בעברית. אז כן, ויתרתי על המפרש בשביל החרוז הפנימי ובשביל העצמת הניגוד עם הבית השני. מצד שני, אם מישהו יגיד שהתרגום של מדר עדיין יותר טוב, ייתכן שאני אסכים איתו (אם כי היעלמות האדום קצת מטרידה אותי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, כרגע כתבתי לך תגובה מפורטת למדי והיא נמחקה במחי עכבר. גועל נפש. א. מה רע בהעתקת מלה או אפילו שורה מתרגום שהוא טוב בעינייך? ב. חריגות במשקל נראות לי מאוד בעייתיות. ופתרונות ראויים או סבירים, לפחות, מופיעים בתרגומים אחרים הכוללים צבעים. ג. "o'erspent with gales" באמת לא נראה לי קשור במיוחד ל"לאת ימים, תשושה מקרב". מילא מאבק, אבל קרב? חוץ מזה, קשה להרגיש כאן את המשחק על "לאת *ימים*". ד. אין צורך - ובמקרים רבים אף אין זה נכון - לתרגם מלה במלה. מאידך גיסא, במקרה הספציפי הזה אין הצדקה לסטות מתרגום כזה כפי שסטית ממנו. וגם: ודאי שדיקינסון הייתה כותבת בעברית אחרת, אבל משמעות הדבר היא שהיא הייתה משתמשת במלים באופן אחר כדי להשאיר, קרוב לוודאי, את המשקל האוורירי מאוד והחריזה הקלה. ה. אינני מחסידות תרגומו של מדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. טוב, אם כך אז "האח! הניפה החרטום" ב. אני לא יודע. הבית השלישי ממילא חורג מהמשקל, אבל נכון שבדרך מסויימת ולא במו שאני חרגתי. הבעיה היא שכל הפתרונות שראיתי או מצאתי הקריבו את "אדום" או העלו את "אתמול" שורה והקריבו את "כך שחים המלאכים" (ולכן גם את "כך שחים המלחים", אם רוצים לשמור על סימטריה) ובעיני עדיף לחרוג טיפה מהמשקל מאשר לוותר על אחד מהם. (חשבתי על "אתמול, עם אור אדום" אבל זה בלתי נסבל מבחינת התוכן) ג. טוב, אולי "קרב" היא מילה טיפה בעייתית, אם כי בהקשר הזה ברור שהכוונה היא למאבק בסופה. והמשחק על "לאת ימים" באמת לא קיים במקור. ד. כמו שאמרתי, לדעתי יש הצדקות לשינויים שעשיתי. אבל ייתכן שבאמת יצרתי משהו יותר מדי חדש, ואין זה הוגן עבור קורא שלא ראה את השיר המקורי, ומצפה לתוכן של דיקינסון. (מצד שני, אותו קורא שקרא את התרגום של מדר למשל לא ידע שהיו צבעים בשיר, ואם הוא קרא תרגום אחר, הוא יראה חריזה שונה לחלוטין בבית השלישי, אז כנראה שזו תוצאה בלתי נמנעת של התרגום). ה. למה לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. שיהיה. ב. מי צריך את "*כך* שחים"? איפה ראית אותו במקור? הוא לא מופיע לגבי המלאכים. מה גם שמדובר ב"מלאכים" בלי ה"א הידיעה. אז מדוע לא "אך מלאכים שחים, אתמול"? ג. בדיוק כיוון שמשחק המלים לא קיים במקור, "לאת ימים" בעברית ייתפס רק בתור "עייפה". ו"קרב" מפנה את המחשבה לכיוון לא רלוונטי. ד. האם החריזה בבית השלישי בתרגומים אחרים כאן רחוקה מזו של דיקינסון יותר מן החריזה של מדר? הייתי אומרת שממש לא. ה. כי רוב הזמן הוא חורג מהמשקל. כי הוא מוסיף ה"א הידיעה למלחים ולמלאכים, כשהיא לא רלוונטית להם. כי הוא מוותר על הצבעים בשני הבתים האחרונים. כי... לא יודעת, זה לא נשמע כמו שיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. לא הבנתי מה בדיוק הבעיה בכך שמשחק המילים לא קיים במקור ב.+ד. ודאי שהחריזה של מדר קרובה יותר למקור. למעשה היא לא סתם קרובה יותר, היא זהה בדיוק! חריזה פנימית בשורה הראשונה (לכן חשוב לשמור על "כך שחים המלחים/המלאכים", וה"א הידיעה חשובה בשביל המשקל), וחריזה ב-ה, ג-ד. ה. מההה? (כתבתי בהתחלה שלושה סימני שאלה, אבל קיבלתי הודאה מהמערכת. משהו כמו: "תגובתך כוללת שלושה סימני שאלה רצופים. אנו ממליצים להימנע מריבוי סימני שאלה וקריאה, כי הדבר יוצר רושם של התלהמות מיותרת". וואלה, אתם בסדר... (סילחו לי שלא נמנעתי מהמילה "וואלה" היוצרת רושם של אספסופיות מיותרת)). לענייננו, הוא לא חורג מהמשקל בכלל, וגם לא מהחריזה. הויתור על הצבעים קשה. אבל עכשיו כשקראתי שוב, השתכנעתי שהוא שווה את זה, כי הוא פשוט שומר על כל(!) השאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אני חוזרת בי ממקצת דבריי (וואו! אולי בקרוב אשמש דוברת?). א. והרי זו איוולת לומר שהבעיה היא עם היעדרו של משחק המלים במקור. מחק ושכח. הבעיה היא שבמסגרת השורה הנידונה "לאת ימים ו...", משחק המלים אינו כל כך מורגש ומה שניכר הוא פשוט עייפות ותו לא. ב. אתה צודק לגבי החריזה של מדר, לא התעמקתי בו יותר מדי בתחילה, אבל מבחינה זו גם התרגומים של ראובן ושל מתקנת משקלים הם סבירים ביותר - ומביאים בחשבון את הצבעים. ועדייןם נראה לי שיידוע המתחים והמלאכים והיעדר הצבעים הם פספוסים גדולים מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ברוך קורבנם בסוד מוות, כופר חיינו בהוד'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אין כמו טשרניחובסקי לנחמנו בשעות קשות של תרגום. אם כי שירו בעברית קשה יותר מזה של דיקינסון באנגלית. דומני כי ''ראי אדמה'' הוא אחד משיריו היחידים שנכתבו בהברה ספרדית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. מה לא בסדר בהעלאת "אתמול" לשורה הראשונה של הבית? הרי זה כך גם אצל אמילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאז אין בשורה הראשונה חרוז פנימי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היסחפי ספינונת קטנטונת לילה משחיר ללא כול נווטים לנמל מבצרים. כך מלחים רדומים מספרים אל מול אופק מתערטל ספינונת קטנטונת נעלמה במורד בית הבליעה. אך מלאכים עירנים מספרים בשעת שחר אדום ספינונת קטנטונת צהלה ושמחה כיוונה תרנים הידקה מפרשים והלאה הפליגה למרחבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נעלמה במורד בית הבליעה"? תגובה 372804. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, לקחתי על עצמי פרשנות של מפלצת ים שבולעת את הסינה ולכן מופיע המשפט במורד בית הבליעה שגם מחבר אותנו להווה הארץ ישראלית שבא הספנות היא לא דבר שגור אלה החיילות והנשק כך שבית בליעה גם מתקשר ללוחמה ושות'... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נמל מבצרים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, גדי- נמל מבוצר... פשוט יש צורך להתאים את הרעיון לשפה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הכוונה הבנתי, אבל לא למה בחרת לתרגם את "Nearest town" ל"נמל מבצרים". תחשוב על שלל הקונוטציות שהנמל המבוצר מעלה, והשווה זאת ל"העיר הקרובה ביותר". לי זה נראה כמו שני דברים שונים לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, גדי- יש להביט על השיר מנקודת הראות של ספינה ולא של בני אדם... אומנם זהי התחרז יותר עם ''נמל העיר'' אך יש משהו בביצור שנותן עוגן של ביטחון ושוב ההתאמה היא לעברית ישראלית ולקורא בן הארץ... ושוב מדובר על סקיצה ראשונית שנוצרה בדחף של התלהבות ריגעית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם האחרונה שהבטתי מנקודת ראות של ספינה זה נגמר בוואקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, ברקת- גם זאת גישה מעניית... פליז אלברייט... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחושה האישית שלי כשאני קורא את השיר היא שב"Nearest town" אין עוגן של ביטחון; האסוציאציה שלי היא יותר של חוסר אונים מוחלט, שגורם לספינה לרצות להגיע אל הנמל הקרוב ביותר, ויהא מפוקפק אשר יהא. כשאתה אומר "נמל מבצרים" אני רואה את מושא השאיפות של הספינה בתור משהו רם ונישא, רב הוד והדר; כשדיקינסון אומרת "Nearest town" אני רואה את מושא השאיפות בתור משהו עלוב ואקראי: "כל דבר - רק לא מה שיש עכשיו!". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, גדי- אני חש שמדובר בשיר התאבדות המלא ברפש של הרס עצמי והרס תחבירי בכלל משהו מעבר לשפיות משהו שאורג בתוכו אנרגיה עצומה של חיות אשר מנסה להשמיד את עצמה רק על מנת לזכות לעוד נשימה של אוויר בתוך מערבולת מיים טובענית, שיר מאוד קשה... אמלי רוצה לברוח וגם העיר הקרובה לא תספק אותה היא פשוט רוצה למות העיר הקרובה היא התפרצות תת הכרתית של הרצון לאחוז משהו יציב בעבורה אולי גדם עץ אך גם זה לא העיניין... נמל המבצרים הוא גם העוגן משהוא שמיצב אך בעיקר משהו שחונק כמו המיים כמו וסר החמצן... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע "מחוז". גם המלה העברית הישנה ל"נמל", גם מתקשר ל"עיר", כמו "עיר מחוז", וגם מעלה אסוציאציה של "מחוז חפץ". השימוש במלה ישנה בניגוד למודרנית מתאים גם בגלל השימוש של דיקנסון ב"unto" באותו משפט. לחרוז את זה זו כבר בעיה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, עדי- אפשר להמיר זאת ''למחוזות ערים'' אך גם כאן יש מין הסירוס של השיר בכלל תרגום זה משהו הרסני אלה עם כן מתיחסים אליו כיצירת אומנות חדשה שבה לכותב המקורי אין כמעט כול אמירה... אפשר אולי להשתמש במינוח ''למחוזות מבטחים'' ושוב אין לנו כאן בארץ את המרחבים הגדולים ואת הערים האמתיות כדי להתחבר לעוצמות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היסחפי ספינה קטנה, היסחפי לך לילה משחיר ערפילים ללא נווטים למחוזות או ערים. כך מלחים רדומים מספרים אל מול אופק מתערטל ספינה קטנטונת נעלמה במורד בית הבליעה. אך מלאכים עירניים מספרים בשעת שחר אדום ספינה קטנטונת צהלה ושמחה כיוונה תרנים, הידקה מפרשים והלאה הפליגה אל המרחבים. זה לא משהו אך לפחות זה מנסה לכנס את התחושה לתוך תבנית תיקשורתית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה הבאת את רדימות המלחים ועירנות המלאכים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, אסתי- היה צורך ביצירת גריד שעליו יזרמו המילים אחרי הכול מדובר בתרגום של שיר שסובל מבעיות כבר במקור... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. מצד שני עם ההפוך את המלאכים למלאכי שרת מספרים או למלאכי שמים מספרים אפשר אז לוותר על הרדומים והעירניים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הם מלאכי מים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לפרט בעניין הבעיות במקור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפלא התרגום בעיני של דוד מדר על הספינה אמילי דיקינסון | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |