אכלהו וחשדהו 3642
מזון מהונדס גנטית נמצא כאן כדי להישאר. אולם איך נוכל להישמר מהסכנות הנלוות אליו?

מאז שחר החקלאות ניסה האדם לשלוט במזונו על ידי התערבות באבולוציה של בעלי חיים וצמחים. עדויות על הכלאות מתוכננות של בעלי חיים או טיפוח זנים מסוימים של צמחים קיימות מלפני למעלה מעשרת אלפים שנה. גם בלי לדעת על קיומו של ה-DNA ידעו הקדמונים שזרעי חיטה המניבה יותר גרעינים יניבו בתורם יותר גרעינים.

בעשורים האחרונים, עם התקדמות הידע והטכנולוגיה, מסוגלים המדענים להחדיר גנים רצויים לתוך הכרומוזומים של תאים, "לשפץ" גנים קיימים, ולהעלים אחרים. היכולת הזו, הנקראת "הנדסה גנטית", פתחה אין־ספור אפשרויות בפני התעשייה החקלאית להשבחת צמחים באופן מיידי וישיר.

הצרכים הרבים – הן מבחינת כמויות המזון הדרושות והן מבחינת האיכויות הרצויות במזוננו – גרמו לטיפוח עצום של יכולות ומוצרים, וקיימת הסכמה גורפת שהמחקר ההנדסי־גנטי נמצא רק בתחילת דרכו. מזון מהונדס גנטית נמצא בשוק רק מזה כ-‏20-30 שנים, אך בסוגים מסוימים של מזון מרבית הייצור העולמי מהונדס גנטית.

במקביל לחדירת המזון המהונדס גנטית אל צלחותינו התפתח דיון סוער סביב שאלות אתיות ובטיחותיות הקשורות במוצרים אלו. גופים רבים העלו טענות נגד השימוש בהם, גייסו לא מעט ידוענים למלחמה, וניסו לעכב את חדירת המזון המהונדס במגוון דרכים. כך, למשל, הביטוי Frankenfood זכה לפופולריות רבה.

לאחרונה החלו הממסד המדעי ושוחרי המדע לצאת ממגדל השן ולהשיב על הטענות וההאשמות נגד מזון מהונדס גנטית (בדרך כלל המדענים אינם משקיעים די מאמץ ביחסי הציבור של ממצאיהם, וחבל). בנוסף לטיעונים העניינים בדבר בטיחות המוצרים והתהליכים, סנגורי התעשייה מעלים האשמות חמורות למדי בתחום האתי נגד חלק מהמתקיפים. ברוב הדברים, מגיני המזון המהונדס גנטית צודקים. יותר מכך, המזון המהונדס גנטית נמצא כאן כדי להישאר – פשוט אין דרך להאכיל שמונה מיליארד בני אדם בלעדיו. האנושות תלויה כיום בתעשייה זו, ובלעדיה צפויה לעולם קטסטרופה הומניטרית. עם זאת, יש בנושא ההנדסה הגנטית של צמחים ומוצרים כמה וכמה היבטים אשר אמורים להדאיג כל אדם חושב ומתעניין. בשורות הבאות אנסה לפרט כמה מהם.

צילום: וישאיה קיאטינג־אנגסולה, freedigitalphotos.net

צילום: וישאיה קיאטינג־אנגסולה, freedigitalphotos.net



משחקים באלוהים

כן, זה נכון. מהנדסי המזון "משחקים באלוהים". אמת – התערבות גנטית קיימת מאז שהמין האנושי למד לביית צמחים ובעלי חיים, אבל לא בכזה היקף ובכזו עוצמה. יש הבדל מהותי בין ההכלאות הפשוטות שערכו קדמוננו, לבין התערבות ישירה בגנום על ידי הדלקת גן מסוים או כיבויו של אחר. מדובר בהתערבות שונה לחלוטין באופייה ובמהותה. כאשר ההשבחה הגנטית בוצעה באמצעות הכלאות, המדובר היה בתהליך איטי. חלק מהשינויים הביא לכישלון ונזנחו. ההנדסה הגנטית, להבדיל, מבצעת קפיצות דרך ישירות תוך עקיפה של מנגנון הברירה הטבעית, כך שהיא אינה נותנת הזדמנות לכשלים לצוץ בעודם קטנים וניתנים לטיפול.

הבדל נוסף הוא שבתהליך ההשבחה המסורתית, אם קרתה תקלה, היא היתה מקומית – אצל החקלאי ואולי בסביבתו הקרובה. גם כך קרו לפעמים אסונות גדולים. כיום, תודות לתהליך ההפצה העולמי הרחב, מוצרים היוצאים מן המעבדה יפוצו במהירות בכל העולם. כתוצאה מכך, אם משהו ישתבש – זה יהיה בגדול.

נקודה אחרונה הנגזרת מהקודמת היא חוסר היכולת המעשית להתקין מנגנוני בטיחות הניתנים להפעלה אחרי השקת המוצר. ברגע שהוצאנו מוצר אל העולם, אם יתברר שמשהו השתבש, הוא כבר מפוזר באינספור שדות בעולם, בלתי ניתן לשליטה – לא הוא ולא המוטציות שהתפתחו ממנו.

זחיחות הדעת

סניגוריה של התעשייה הגנטית טוענים שמזה עשרות שנים לא ארעה שום תקלה משמעותית, ואינספור מחקרים שבדקו את הנושא מצאו פעם אחרי פעם שהמדובר בתעשייה בטוחה. הצהרה כזו, גם אם היא נכונה, היא מדאיגה.

ראשית, אין ספק ששיבוש גדול הוא רק עניין של זמן. זוהי דרכו של העולם. לכל יצרן משתרבבות תקלות: בתעשיית התרופות מושכים לפעמים תרופות שהיו בשוק שנים רבות, ובתעשיות מסורתיות ומבוססות הרבה יותר קורים לפעמים אסונות סביבתיים עצומים. אין שום סיבה לצפות שבתחום ההנדסה הגנטית הדבר יהיה אחרת. את המחקר והתעשייה מבוססי ההנדסה הגנטית מנווטים בני אדם בשר־ודם הנוטים לטעות, לעשות קיצורי דרך מפוקפקים וכדומה. העובדה שטרם קרה אסון גדול עד עכשיו רק מגבירה את ביטחונם העצמי. זה קרה בתחומים אחרים ויקרה גם כאן.

בנוסף, חשוב לזכור שתעשיית המזון המהונדס גנטית, כשמה כן היא – תעשייה. היא מתקיימת על ידי חברות הפועלות למטרת רווח. בתור שכאלו, ישנם לחצים לזרז הליכי הגעה לשוק, רצון לחסוך בהוצאות (ובדיקות הם דבר יקר) וכיוצא בזה.

עניין נוסף שחשוב לזכור הוא התהליך הארוך והמורכב שעובר המוצר. בניגוד לתרופה, אשר נצרכת בדיוק כפי שיצאה מהמפעל, בין יציאת הזרע מהמפעל ועד הגעת המזון למערכת העיכול האנושית עוברת דרך ארוכה. תנאי אחסון, גידול, עיבוד, שינוע, ומה לא, יוצרים אינספור גורמים העלולים להשפיע על המוצר הסופי אחרי שיצא מרשות היצרן. קל לנו לדמיין את קו ההגנה במקרה אסון: "הזרע יצא מאתנו תקין, משהו השתבש בדרך".

צילום: adamr, freedigitalphotos.net

צילום: adamr, freedigitalphotos.net



המדינה

הגורם הנוסף שאמור להיות מעורב בתהליך הוא המדינה. באופן פרדוקסלי, לצרכן הסופי יש מעט מאוד מה להגיד או לעשות בתחום, ופעילות צרכנית, אם ניתן לפעול, תהיה בעיקר דרך ארגוני צרכנות מייצגים.

המדינה, כגורם מפקח ושולט, אינה מפעילה די בקרות על תהליך ייצור המזון. הליכי הרישוי והניטור של שרשרת המזון רחוקים מלהיות מספיקים ועליהם להיות יותר הדוקים מאשר תעשיית התרופות (תזכורת: השם המלא של ה-FDA הוא “מנהל המזון והתרופות”).

מעבר לנקודה שצוינה לעיל, תרופות נלקחות "רק" על ידי חולים, בעוד מזון נצרך על ידי כלל האוכלוסייה. צרכני התרופות נמצאים תחת מעקב עצמי או מקצועי, ואילו צרכני המזון לא. לכן, ההשלכות של שיבוש, אם יחול (וכאמור, זה קורה בכל תעשיה לרבות הרפואית ואין סיבה להניח שלא יקרה גם בייצור מזון מהונדס גנטית), תהיינה חמורות פי כמה.

לתעשייה הרפואית יש לובי חזק המפעיל לחץ על המדינה לקיים פיקוח הדוק: המערכת הרפואית. לצרכני המזון אין משקל פוליטי מתאים כדי לוודא שהמדינה תמלא את תפקידה כראוי. כאשר רואים את הקלות (שלא לאמר "חפיף") שבה ניתנים רשיונות לתעשיית המזון ותוספי התזונה, לא נותר לנו אלא לדאוג.



המזון המהונדס גנטית יישאר כי אין לנו ברירה – לא נוכל בלעדיו. עם זאת, החששות והדאגות הנלווים לנושא הם בעלי משקל, והדרך להתמודד עם הסיכונים היא על ידי מערכת פיקוח ובקרה ממשלתית, ואפילו עולמית, הרבה יותר הדוקה.

קישורים
הנדסה גנטית - ויקיפדיה
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  הכלאות פשוטות • צפריר כהן • 30 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • תשע נשמות
  תו תקן • אח של אייל
  ללא כותרת • האלמוני המזוהה • 5 תגובות בפתיל
  אם אין לחם • יובל נוב
  מזון מהונדס • דוד • 11 תגובות בפתיל
  מזון מהונדס • דוד • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 14 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 14 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 21 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 33 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 394 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 3 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 185 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 5 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 4 תגובות בפתיל
  שאלה לדוד • צב מעבדה • 64 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 29 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 19 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 22 תגובות בפתיל
  גמזו הביתה! חבל שלא לכלא. • דוד
  אפרופו קונספירציות • שם(חובה)המקורי
  ''חיסונים זה שמחה'' • דוד • 573 תגובות בפתיל
  חג שמח • אילן
  אירוניה מהונדסת במיטבה – אוכל אורגני לאליטה • דוד • 18 תגובות בפתיל
  הרוסים אומרים לא • דוד • 10 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • א. דה (בוטון) • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 7 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דוד • 2 תגובות בפתיל
  הטעם של פעם • דוד • 2 תגובות בפתיל
  אושר: הקלות במכס על מוצרי בשר וחלב • דוד • 5 תגובות בפתיל
  חלב • דוד • 34 תגובות בפתיל
  ולתפארת מדינת ישראל • דוד
  נראה שדוד צדק אחרי הכל • שם(חובה)המקורי
  Holy Cow! • צפריר כהן
  דמוקרטיה אמריקנית • דוד
  חברת מונסטו חתמה הסכמים עם מדינת ישראל • אמ • 39 תגובות בפתיל
  קוטלי עשבים • ג'וד • 7 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • ירדן ניר-בוכבינדר • 6 תגובות בפתיל
אמונותיהם הטפלות של השבעים 696740
בטור דעה בניו-יורק טיימס, כותב מיטש דניאלס1 על סוגיית המזון המהונדס:
Here, there are no credibly conflicting studies, no arguments about the validity of computer models, no disruption of an ecosystem nor any adverse human health or even digestive problems, after 5 billion acres have been cultivated cumulatively and trillions of meals consumed.

And yet a concerted, deep-pockets campaign, as relentless as it is baseless, has persuaded a high percentage of Americans and Europeans to avoid GMO products, and to pay premium prices for “non-GMO” or “organic” foods that may in some cases be less safe and less nutritious.

Instead, we hear demands that developing countries forgo the products that offer them the best hope of joining the well-fed, affluent world. In the words of a gullible former Zambian president, “We would rather starve than get something toxic.” Marie Antoinette couldn’t have said it better.

It’s time to move the argument to a new plane. For the rich and well-fed to deny Africans, Asians or South Americans the benefits of modern technology is not merely anti-scientific. It’s cruel, it’s heartless, it’s inhumane

כמו מתנגדי ההפלרה, גם כאן פוגעים בני שכבות וחברות מבוססות בבריאותם של השאר (שכבות חלשות, חברות חלשות) בשם חרדות אופנתיות.

(מן הזיכרון) לפני שנים הצליח לחץ אירופאי להביא להכרזתן של כמה מדינות באפריקה כ"נקיות מהנדסה גנטית" לאחר שאלו השמידו וחדלו לגדל אורז שהונדס גנטית להכיל רמות גבוהות של ויטמין A, מה שאיפשר למדינות אלו להמשיך לייצא מזון לאירופה.
מחסור בויטמין A אחראי ל1-2 מיליוני מקרי מוות שנתיים ברחבי העולם, רבים מהם באפריקה, ולכחצי מיליון מקרים של התעוורות.

1 אגב המושל לשעבר של אינדיאנה
  אמונותיהם הטפלות של השבעים • צפריר כהן • 8 תגובות בפתיל
  אמונותיהם הטפלות של השבעים • אפופידס • 5 תגובות בפתיל
אבן שזרק לבאר טיפש אחד 775948
עידן ארץ מעדכן בנושא ההפלרה.
אבן שזרק לבאר טיפש אחד 775950
אפרופו אבן שטיפש אחד זרק לבאר, טראמפ זרק את רובורט אף קנדי ג'וניור לתפקיד שר הבריאות.
Rfk jr הידוע כקוקו בריאות ומתנגד חיסונים, הצהיר שממשל טראמפ מתכנן להוציא את הפלואוריד מהמים בארה"ב.
אבן שזרק לבאר טיפש אחד 775951
עצוב.מעניין אם זה בכלל בסמכות הממשל הפדרלי.
אבן שזרק לבאר טיפש אחד 775956
מעניין.

אנקדוטלי: בתי שנולדה ב-‏2010 זכתה בשיניים כמעט ללא סתימות, והקטנה שנולדה ב-‏2015 כבר עשתה כעשר סתימות.

אוניברסלי: אם יש משהו שלמדנו ב-‏50 השנים האחרונות, זה שנציגי האנושות - מהארגונים הירוקים והפוליטיקאים ועד מנהיגי מדינות העולם - ממש ממש גרועים בלהחליט החלטות אסטרטגיות מבוססות נתונים בנוגע לבריאות האנשים וכוכב הלכת שלהם.
אז יעל גרמן בחברה טובה (ועדיין כשלון הוא כשלון).
אבן שזרק לבאר טיפש אחד 775960
הצעתך לפיה החלטות אסטרטגיות ייתקבלו בעתיד רק ע''י פוליטיקאים בכוכבי לכת אחרים ראויה לדיון ציבורי, שלא לומר חוק יסוד.
אבן שזרק לבאר טיפש אחד 775989
אתה יודע, עד לפני 250 שנה ההחלטות התבססו על רצון האל או פרשנותו המקומית.
אולי האנושות יכולה להשתפר?
אבן שזרק לבאר טיפש אחד 776027
אולי לא צריך להחליף את כוכב הלכת אלא את הפוליטיקאים?

אפשר לעשות זאת בשני אופנים לפחות:

1. שינוי האוכלוסיה שיש לה זכות הצבעה, מה שכבר הצעתי פעם או פעמיים. ההסתייגויות שהיו לי לפני שלוש שנים עדיין בתוקף, אבל לטעמי השינויים שעברנו מאז מצדיקים בחינה מחודשת של הנושא. לטיפשים ו/או בורים נצטרך להסביר שזה גם אינטרס שלהם לא לאפשר לבני דמותם להנהיג את המדינה, וכדי להקל על בליעת הגלולה המרה הייתי מציע לתת פיצוי כספי לכל מי שלא יעבור את הבחינה או יוותר מרצונו על זכות ההצבעה שלו. למה אחוז הצבעה גבוה הוא משהו טוב? החרדים מהווים בעיה חריפה יותר, כי זה ייאלץ אותם ללמוד משהו שאינו בכתבי הקודש בקשר למבנה השלטון ולמוסדות הדמוקרטיים שהם מצביעים עבורם, או לוותר על זכותם להצביע. מבחינתי זה כמובן win win אבל הבעייתיות ברורה.

2. הצבת דרישות סף מכל מועמד לכנסת, גם בתחום הפלילי (למשל, אם ישבת בבית-סוהר אי פעם בחייך לא תוכל להיות ממנהיגי המחנה הטהור שלנו), גם בתחום הקוגניטיבי - כן, כן, IQ שמתחת אליו לא תוכל להבחר אלא לוועד הבית, וגם בחינה של מה שמלמדים (או לפחות לימדו לפני 60 שנה) בתיכון תחת השם "אזרחות". האם זה היה מונע ממוטציות כמו ואטורי או גולן (הצב כן "מאי" או "יאיר" בהתאם לטעמך) להגיע לכנסת? אני מקווה שכן.

בקיצור, את "if it ain't broke don't fix it" צריך להרחיב עם הסיפא "and vice versa".

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים