אלפי מדענים פתחו בחרם נגד חברת הוצאה לאור, במחאה על מדיניות מחירים 3429
קרוב ל-‏6000 מדענים וחוקרים חתמו בשלושת השבועות האחרונים על עצומה מקוונת, והכריזו כי הם מחרימים את חברת ההוצאה לאור "אלסוויר" (Elsevier), שבבעלותה כ-‏2000 כתבי עת מדעיים, במחאה על דמי המנוי המופרזים שהיא גובה ועל מדיניות השיווק שלה.

ראשיתה של הפרשה היא בפוסט שפרסם המתמטיקאי טימותי גוורס מאוניברסיטת קיימברידג' בבלוג שלו, ב-‏21 לינואר. בפוסט הצהיר גוורס כי הוא מחרים את הוצאת אלסוויר בשל ארבעה טעמים: (1) ההוצאה גובה דמי מנוי גבוהים משמעותית מדמי המנוי הממוצעים של כתבי עת מדעיים; (2) ההוצאה לא מאפשרת לספריות אקדמיות לבחור לאילו כתבי עת הן ירכשו מינויים, אלא מאפשרת רק רכישה של חבילות מינויים גדולות, כך שספריות המוצאות כתבי עת מסויימים של ההוצאה כהכרחיים נדרשות לשלם גם עבור כתבי עת רבים אחרים; (3) ההוצאה מגיבה "באכזריות" לנסיונות משא ומתן של ספריות, וחוסמת להן את הגישה לכל כתבי העת שלה; (4) ההוצאה תומכת בניסיונות חקיקה שמטרתם להצר את צעדי תנועת "הגישה החופשית" להוצאה לאור, או להחמיר את חוקי הקניין הרוחני, כדוגמת SOPA.

תוך יומיים מפרסום הפוסט עלה לרשת האינטרנט אתר בשם "The Cost of Knowledge", שבו קראו 34 מתמטיקאים בכירים - ביניהם שלושה זוכי מדליית פילדס, שאחד מהם הוא גוורס עצמו - להימנע מלפרסם מאמרים בכתבי עת של הוצאת אלסוויר, להימנע מלהשתתף בשיפוט עבודות מדעיות המוגשות להוצאה, ולהימנע מלשרת במערכות של כתבי העת של ההוצאה. נכון לשעת פרסום ידיעה זו, כ-‏5800 מדענים וחוקרים ממגוון תחומים הצטרפו למחאה.

כמעט כל הפעילות של מערכות כתבי עת מדעיים – לא רק של אלסוויר – נעשית בידי חברי אקדמיה שלא מקבלים על עבודתם גמול ישיר כלשהו. רווחיה של הוצאת אלסוויר בשנת 2010 הסתכמו בלמעלה ממיליארד דולר. ההוצאה טוענת כי הטענות המופנות כלפיה אינן נכונות עובדתית, וכי שולי הרווח הגבוהים שלה (36%) הם "תוצאה של התנהלות יעילה של החברה".
קישורים
אלסוויר - ויקיפדיה
The Cost of Knowledge
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

כסף של אנשים אחרים 591436
ניהול מועדון יוקרתי הוא תמיד עסק טוב - אם אתה מצליח להכנס אליו. בכל מועדון הלקוחות גם משלמים בכניסה וגם מספקים את עיקר התוכן שהופך את המועדון אטרקטיבי ללקוחות נוספים. ככל שהמועדון יוקרתי יותר, הכניסה יקרה יותר ושולי הרווח של המפעיל רחבים יותר.

התשלום בכניסה הוא כמובן על חשבון משלם המיסים ולא על חשבון האקדמאים. לא זו בלבד שמוסדות המחקר מסובסדים ע''י הממשלות, אלא שהאקדמאים מעבירים בקלילות את זכויות היוצרים להוצאות. עכשיו צריך לשלם להוצאה עבור גישה למחקר שהציבור שילם עבורו. הנקודה החשובה יותר מהעלות היא שבהשאלה שזכויות היוצרים מעניקות למועדון מונופול על הלקוחות. כאילו שהלקוחות לא יכולים לעזוב יותר את המועדון. האקדמאים מרוויחים מוניטין, ההוצאות משתלטות על רכוש ציבורי נטוש והציבור משלם את את דמי הכניסה למועדון. כשמשלמים בכסף של אנשים אחרים, מתמקחים פחות על המחיר.

ראוי שהאקדמאים ימצאו לעצמם שיטה זולה יותר לניהול מוניטין.
כסף של אנשים אחרים 591437
אתה מאשים את האקדמאים? אקדמאים היו שמחים גם לפרסם בבלוגים - אבל אף אוניברסיטה לא סופרת פרסום שלא דרך כתבי העת הגדולים. השאלה היא למה האקדמיה עצמה לא מתחזקת כתבי עת ציבוריים, במקום להפריט את ניהולם לחברות מסחריות.
כסף של אנשים אחרים 591438
מי או מה זה בדיוק "האקדמיה"?

במאמר המורחב הוזכרו מספר כתבי עת ציבוריים שמנוהלים ע"י האקדמיה. לדוגמה, הערה 8:
Some journals were also successfully moved from Elsevier to other publishers; e.g., Annales Scientifiques de l’Ecole Normale
Sup´rieure, which until recent years was published by Elsevier, is now published by the Soci´t´ Math´matique de France
כסף של אנשים אחרים 591442
כך כתבי העת המדעיים התחילו - אבל עם השנים רובם ''הופרטו'', וכיום רק מיעוט זעיר יוצאים בהוצאות בבעלות אקדמית.
כסף של אנשים אחרים 591439
"האקדמאים" הם הממסד האקדמי. ברור שחוקר זה או אחר לא יכול לשנות את חוקי המשחק.

במצב הטכנולוגי הנוכחי אין כמעט צורך תקשורתי בעיתונות המדעית, ולכן תפקידה העיקרי הוא להעניק חותמת כשרות לפרסומים הכלולים בה. ככל שהכנס או העיתון המדעי מסנן יותר ובעל מוניטין גבוהים יותר, כך התמורה האקדמית שמקבלים המחברים גדולה יותר. הפרסום הוא כאילו מטבע שבו משולם שכרו של היצרן האקדמי. אי אפשר להחליף מטבע סתם כך, מפני שהשימוש במטבע מבוסס על האמון שיש לכלל הציבור במטבע. אין כאן בעיה טכנית של פרסום. אם זו הייתה הבעיה אז אין כלל בעיה. יש בעיה להחליף את Nature בעיתון "קוקוריקו" ולשכנע חוקרים מכל העולם לפרסם ב"קוקוריקו" במקום ב Nature.

אני לא מכיר כלל את העסקים של ההוצאות האקדמיות, אבל אני מרשה לעצמי להיות בטוח שעיקר רכושן ומקור הרווח שלהן הם העיתונים היוקרתיים, והעיסוק שלהן בכנסים נועד בעיקר כדי לחסום disruptive competition.

כל מה שרציתי לטעון הוא שהחוקרים באוניברסיטאות הם לא קורבנות השיטה, אלא משלם המיסים, ואם הכסף היה שייך באמת למי שמשלם אותו היו נמצאות מזמן דרכים ללחוץ על ההוצאות להקטין את שולי הרווח שלהן.
כסף של אנשים אחרים 591444
צר לי, אבל באמת שאתה לא מכיר את עסקי ההוצאות האקדמיות, או הפרסום האקדמי, עושה רושם.
חלק הארי של המחקר האקדמי בעולם מתבצע באונ' אמריקאיות שכלל אינן ממומנות בכספי מיסים של אף אחד.
לפני זמן מה עברה חקיקה בארה"ב לפיה מחקר שבוצע בסיוע מימון פדרלי חייב להיות זמין באופן חופשי. עכשיו הוצאות כמו אלסווייר ואחרות פועלות כדי לבטל את החקיקה הזו ולהחזיר להן את הזכות למנוע גישה למחקר ציבורי ממי שלא משלם. נחש לצד מי נוטה הממסד הפוליטי? נכון, לטובת ההוצאות. אז על מה אתה מתקומם, בדיוק? האחראים על כספי המיסים מסרבים לתת לאקדמאים כוח מול המוציאים לאור.
כסף של אנשים אחרים 591445
רוב המעבדות המובילות מקבלות לפחות חלק מהמימון שלהן מהממשל הפדרלי, בלי קשר לאונ' בה הן יושבות. להפך, קל יותר לקבל את הכסף אם אתה יושב בארה"ב (ועוד יותר באונ' מובילה).

איפה קראת שהממסד הפוליטי נוטה לטובת ההוצאות ?
כסף של אנשים אחרים 591447
אני חושש שנסחפת קצת עם הטענה שאוניברסיטאות אמריקאיות, או לפחות חלקן הגדול אינן ממומנות כלל מכספי משלם המיסים. אני חושב שאני יודע שרוב ההוצאה על מחקר ופיתוח בארה"ב נעשית ע"י המגזר הפרטי, אבל זה עניין אחר לגמרי. מחקר ישומי של חברות פרטיות לא נערך באוניברסיטאות.

יתכן שאני טועה לחלוטין אבל בארה"ב האוניברסיטאות הפרטיות המפורסמות הן אירגונים ללא מטרת רווח. בהקשר ההתנהלות הכלכלית שלהן ראוי לראות בהן יותר אוניברסיטאות ציבוריות בלתי תלויות מאשר חברות פרטיות שממוקדות ברווח.

יש כמובן מגזר של אוניברסיטאות ציבוריות שנתמכות ע"י המדינות השונות. בכל מקרה המחקר האקדמי נהנה מקרנות מחקר ומלגות ממשלתיות, הקלות מס, ושכר הלימוד מסובסד ע"י שיטת ההלוואות הפדרלית. אם אני לא טועה סך החוב הגיע כבר לסכום היפה של טריליון דולר. הסכום הגדול הזה הוא סיבסוד ציבורי גם לאוניברסיטאות הפרטיות.

אני מתפלא שהשתמשת בנושא החקיקה. ההתיחסות למה שמכונה אצלנו "הון ושלטון" והמושג האנגלי המקביל Crony capitalism [Wikipedia], אינה נושא שנוי במחלוקת. המחלוקת היא האם הפתרון הוא באמצעות פחות מעורבות ממשלתית או יותר התערבות כזו.

כשדברתי על כסף של אנשים אחרים, לא התכוונתי לטעון שהסגל המנהלי באוניברסיטאות מושחת או חסר כישורים. העניין הוא שהמגזר הפרטי נוטה להתאמץ יותר, להיות ממוקד יותר. לכן יש לצפות שביחסים ביניהם הכף תיטה לכוון המגזר הפרטי.
כסף של אנשים אחרים 591443
כמו זה http://en.wikipedia.org/wiki/Oxford_University_Press... ?
יש גם מזה וגם מזה, הבעיה לדעתי היא אחרת. חברה פרטית יכולה לפעמים להוות יתרון בניהול כתב עת, אבל כשערכו עולה, תהיה נטיה טבעית לנסות גם להעלות את מחירו. אם ניצור מצב שהאקדמיה תשמור על המותג, אבל תוציא למכרז את הניהול (לכל הפחות להוצאות הגדולות והמנוסות), תישמר התחרות מבלי "לנצל" את היתרון שנצבר בזכות מוניטין מדעי ולא החברה.
כסף של אנשים אחרים 591449
ראיתי שהזכירו כמה פעמים את PLoS:
גוף שמאפשר גישה חופשית (CC-BY) לתכנים שמפורסמים דרכו אבל מצד שני דורש שכר עבור הפרסום.

לכתבי העת יש שני תפקידים שונים: פרסום וביקורת עמיתים. הראשון התרוקן לחלוטין ממהותו המקורית והוא כיום סתם תירוץ לשימוש בזכויות יוצרים. מצד שני, יכול להיות שכדי לקבל ביקורת עמיתים מוצלחת יש צורך במחסור מלאכותי.

כיום אין תגמול רציני‏1 למי שמבקר מאמרים אחרים (referee). האם יש צורך להפוך את תהליך השיפוט לפומבי יותר וגמול במוניטין גם למי ששופטים פרסומים?

1 אלא אם כן יש ואני סתם כותב שטויות.
כסף של אנשים אחרים 591469
ישנם נסיונות לפרסם גם את השופטים (והעורכים), ויותר מכך, ישנו נסיון‏1 להקים רשת שמבצעת שיפוט בלתי תלוי בעיתון:
כאשר ההגיון הוא שעיתון יכול לקבל מאמר שפוט, ולהחליט האם לפרסם אותו.

הבעיה היא שקשה לשנות את הדרך בה אלפי מוסדות ברחבי העולם מעריכים חוקרים, ובטח לא לתת משקל רב לעבודה שיכולה להתבצע באופן מונוטוני למדי‏2 על חשבון מחקר יצירתי.

1 ראשוני למדי, יש לציין.
2 כן, מפעם לפעם הערה ממבקר יכולה לתרום הרבה למאמר, לרוב זה לא קורה.
כסף של אנשים אחרים 591477
חוץ מלתת קרדיט עעל עצם עבודת השיפוט, אפשר גם להכריח אנשים לשפוט כמות מסוימת של מאמרים כתנאי לפרסום כל מאמר. זו דרך נהדרת לגרום לצעירים ללמוד איך המערכת עובדת. השוט שיש כאן ע"מ להפחית את הסיכויים לשיפוט גרוע הוא שגם השיפוט יתפרסם ביחד עם המאמר ואם התרשלת, האינטרנט לא ישכח את זה.

ליתר דיוק: שיטה דומה נמצאת בשימוש לקבלת חבילות תוכנה חדשות ולחניכת אורזים חדשים בהפצת הלינוקס פדורה [ויקיפדיה] ולמיטב ידיעתי הועתקה משם לאחרונה גם למקומות אחרים כמו דביאן.

קרדיט עבור שיפוט הוא משהו שנוסה, בין השאר בפרויקט הליבה של לינוקס, לא בהצלחה רבה.
כסף של אנשים אחרים 591483
''להכריח אנשים לשפוט כמות מסוימת של מאמרים כתנאי לפרסום כל מאמר'' - זה מאד מאד בעייתי, בלשון המעטה.

''גם השיפוט יתפרסם ביחד עם המאמר ואם התרשלת, האינטרנט לא ישכח את זה'' - אם אני מבין נכון אז זה גורר, בין השאר, ויתור על האנונימיות של השופטים. שוב, מאד מאד בעייתי.
כסף של אנשים אחרים 591490
תיארתי לעצמי שהנקודה הבעייתית תהיה להפוך את תהליך השיפוט לפומבי. אני מנסה להבין למה בדיוק. נניח שכל המאמרים של מוחמד אל נסחי (תגובה 591459) נסקרו "במקרה" ע"י עמיתיו מ־Frankfurt Institute for the Advancement of Fundamental Research in Physics האם זה לא יעיד במשהו על איכותם בדיעבד?

אני רק חייב לציין שבדוגמאות שציינתי בתגובה 591477 תהליך השיפוט הוא יותר טכני בעיקרו (אבל חלקים לא מבוטלים מהחלק הטכני נעשים כבר ע"י סקריפט).

כמוכן הדוגמה של אנדרו וייקפילד מראה שיש גבול לתשלום במוניטין רע: הוא עובד היטב בקהילות מצומצמות ומקושרות, כמו הקהילה האקדמית (ובפרט: הקהילה האקדמית של תחום מסוים), אבל לא בהכרח בציבור הרחב.
כסף של אנשים אחרים 591557
לפעמים יש גם מקרה הפוך, המאמר מחורבן ואתה מכיר את המחבר, או אפילו חבר שלו. מה תעשה עכשיו? תחסום את הפרסום שלו ותחרב את החברות? מה יקרה כשהוא יקבל את המאמר שלך אחר כך? האם הוא ישפוט אותו באובייקבטיביות?

לא פשוט ההעניין הזה של הסרת האנונמיות.
היתה ספריה? 591452
בעידן האינטרנט, ספריות המדעים המדויקים מתפקדות בעיקר כחלל לימודים שקט ואולי טיפה כמין ארכיון לטקסטים שעדיין לא הועלו לרשת. הספרנים של פעם הופכים למידענים, וצריכים בעצם רק מחשב.

אולי Elsevier מנסים לסחוט כמה שיותר כסף מהמערכת לפני שמוסד הספריה האוניברסיטאית פשוט ייעלם?
היתה ספריה? 591455
הספריות האוניברסיטאיות חותמות על הסכמים עם הוצאות לאור גם על מינויים אלקטרוניים לכתבי עת. רק בזכות ההסכמים האלה אני יכול לשבת במשרד שלי באוניברסיטה (או להתחבר בחיבור מיוחד מהבית) ולדפדף במחשב בכתבי עת שונים. לכן, גם אם "מוסד הספריה האוניברסיטאית פשוט ייעלם", כדבריך, עדיין יהיה צריך לשאת ולתת עם אלסוויר על גישה לכתבי העת שלה.

גירסאות הדפוס של כתבי העת המדעיים אכן הולכות ומתמעטות. עד לפני שנה-שנתיים, הייתי מקבל באופן קבוע כמה פעמים בשנה עותק פיזי של Biometrics, מתוקף חברותי ב-IBS ("החברה הביומטרית הבין-לאומית"). כנראה שאז נפל למישהו באגודה האסימון שבעידן האינטרנט אין צורך לשנע אלפי כרכים כבדים לכל קצווי העולם, וכיום החברות מקנה גישה לעותקים אלקטרוניים של הג'ורנל, שהם כמובן זהים לחלוטין לגרסה המודפסת (אפשר, תמורת תשלום נוסף ולא גדול, לקבל גם עותקים פיזיים). עוד המחשה לעליית שיטת ההפצה האלקטרונית: עד היום לא החזקתי ביד גירסת דפוס של אף אחד מבין המאמרים שפרסמתי.

חסרון אחד שאני רואה לשיטת ההפצה האלקטרונית הוא שעכשיו לפעמים יותר מסובך לקרוא מאמרים באוטובוס או בשפת הים, נניח, כי צריך לזכור להדפיס אותם מראש. זה חיסרון קטן מאד בעיני. חיסרון שני, שעליו אני קצת יותר מצטער, הוא שבהפצה אלקטרונית הקוראים מאבדים את החוויה של לקחת כרך לידיים, לעלעל בו בלי כוונה מוגדרת מראש, ולצלול לתוך מאמר שנראה מעניין. עדיין, אני מעדיף לאין שיעור את דרך ההפצה החדשה, ואין לי ספק שהיא "תנצח".
היתה ספריה? 591456
אני מקבל את ה-APSR (אמריקן פוליטיקל סיינס ריוויו) של APSA (נחש לבד) ועוד כמה כתבי עת שלהם. אבל בנוסף לעותק הפיזי, אני גם מקבל דוא"ל על כל גיליון חדש עם רשימת המאמרים ואבסטרקטים שלהם, מה שיוצר תהליך קצת דומה לדפדוף האקראי. אני מניח שבתחומי מדעי החברה זה ייקח קצת יותר זמן (בכל זאת...), אבל בסופו של דבר גם אצלנו יעברו להפצה דיגיטלית בלבד.
עם זאת, כמובן, הספריה תמשיך להיות מוסד הכרחי בשביל הספרים. במקרה הזה, אני מתקשה לראות חלופה דיגיטלית מוצלחת לשיטוט אקראי סביב המדפים הרלוונטיים לאיסוף מקורות שלא הייתי מגיע אליהם במקרה – וזה נכון במיוחד עבור סטודנטים. לסטודנטים שלי הייתי אומר שלפחות ביקור אחד בספריה הוא תנאי הכרחי לכתיבת עבודה מוצלחת.
היתה ספריה? 591457
אוסף ספרים גדול עם גישה לכולם, דרך לגשת לספר אקראי שקשור לנושא מסוים (קיבוץ לפי נושאים). באמת כ"כ קשה ליצור משהו כזה? משהו כזה לא קיים כבר היום?
היתה ספריה? 591464
אגב ספריות, תוכן וזכויות יוצרים, יש גם את הפרשה המעניינת של קטלוג הספריות:
ואם כבר מדברים על השתלטות של גורמים מסחריים על תרומות תוכן: הדבר הזה קרה לא מעט פעמים בתחום התוכנה. הזכרתי בתגובה 574395 את אופן-אופיס/ליברה-אופיס ואת האדסון/ג'נקינס. סיפור דומה היה לתוכנת האזנה לרשת עם השם הנחמד Ethreal אשר עקב עזיבת התוכניתן הראשי את מקום עבודתו בחברה שלא הבינה שהשם חסר משמעות ללא תוכן, נאלצה לשנות את שמה למשהו מולצח עוד יותר: Wireshark [Wikipedia]. רוב הכותבים של תוכנת כתיבת האתרים Mambo החליטו שהתנהגות החברה ששולטת בקוד לא מוצאת חן בעיניהם, פרשו והקימו את Joomla [Wikipedia]. אני לא יודע כמה שווים היום השמות Ethreal ו־Mambo.

בתחום של ספריות (לא של תוכנה) יש משהו דומה עם תוכנה של ספריות: קוהה (Koha (software) [Wikipedia])‏‏1 היא תוכנה חופשית ניהול ספריה. היא נכתבה במקור ע"י ספריה בניו־זילנד ויש אוסף שלם של ספריות ציבוריות ושל חברות ייעוץ קטנות שמתחזקות אותה. בעקבות מיזוגים הצליחה חברה אחת לרכז בידה חלק גדול של הפיתוח וחשוב מכך: את השם. ר' מאמר משנת 2010. לא זכור לי איך הסתיים הסיפור הזה.

בתחום התוכנה החופשית יש נטייה גוברת והולכת להעביר את השליטה ב"נכסי" התוכנות (הזכויות על השם והלוגו, וכן זכויות היוצרים, אם יש צורך בכך) לעמותה עצמאית כדי לקבל ניטרליות וכדי שאחרים לא יחששו לתרום קוד וכסף. במקרים מסוימים זה קורה אחרי שנכווים מהשתלטות מסחרית או כמעט נכווים.

1 קוחה? מקור השם הוא במילה מאורית ניו־זולנדית
היה תמלוג? 591474
המאבק בין המדענים למו"לים מזכיר לי את העימותים בין סופרים להוצאות לאור. אמנם הוצאות הספרים מרוויחות על גב הסופרים, ואילו בתחום המדעי זה קורה דווקא על חשבון הקוראים, אבל מתח הרווחים בכל מקרה גבוה. לפי עקרונות השוק החפשי, מדוע לא מופיעים יזמים ומייסדים הוצאה לאור חדשה, במחירים מוזלים?

אולי דווקא בגלל החידושים הטכנולוגיים נוצר יתרון לגודל להוצאות הקיימות? אני לא כל כך מבין איך זה קורה.
היה תמלוג? 591475
מדוע? מפני שהאוניברסיטאות הן מוסדות ציבוריים ואף אחד לא משלם מהכיס שלו.
היה תמלוג? 591578
היה נדמה לי ששאלתי מדוע לא צצים מו''לים חדשים שיתחרו על הלקוחות הפראיירים האלו.
היה תמלוג? 591579
תשובה אפשרית וחלקית: יוקרה אקדמית של כתב עת זה דבר שלוקח בד"כ הרבה שנים לבנות, כך ששוק כתבי העת היוקרתיים הוא למעשה שוק עם חסמי כניסה גבוהים.
היה תמלוג? 591605
דווקא cell, של אותה הוצאה מושמצת, הוא הצעיר בחבורה (הוקם ב74, עצמאי מ86, נמכר ב99) מבין הז'ורנלים הבכירים (נייצ'ר מ69, זאת אומרת 1869, סיינס מ1880, NEJM - כמה גילגולים, הראשון ב1812, הנוכחי התחיל ב1928).
היה תמלוג? 591630
לו היה impact factor גם לאנשים, זה היה מאפשר לגייס חברי מערכת עם IF אישי גבוה ולהקים מאפס ז'ורנל חדש שפוטנציאל הציטוט שלו מדיד.

נדמה לי שכבר נעשו עבודות תיאורטיות בכיוון של IF אישי:
היה תמלוג? 591631
מילא עבור כתבי העת הכלליים יותר, אבל עבור קהילה שמונה כמה (עשרות?) אלפי חוקרים במקרה הטוב עם קישור פנימי גבוה כ"כ מסובך לזהות ולגייס קבוצת אנשים אנשים מתאימה גם ללא המדדים האמורים? אני מניח שכל חוקר יכול למנות בקלות רשימה של חמישה עד עשרה חוקרים מובילים בתחום.
היה תמלוג? 591503
זה קרה, קורה ויקרה, ולא חסרות דוגמאות בתגובות השונות. חלק לגיטימי בשוק החופשי הוא חרם צרכני (סוג של), כי הקהילה המדעית לא רוצה בבת אחת לזנוח הוצאה גדולה שמוציאה גם ז'ורנלים מעולים שמדענים רבים יושבים בשלל הועדות שלהם.
עדכונים מהשטח 591459
הפרשה הגיעה היום לעמוד הראשון של "הארץ", ואני גאה לספר שזה קרה בזכותי - שלחתי אתמול אימייל לאסף שטול-טראורינג, כתב המדע של העיתון, והפניתי את תשומת ליבו לסיפור. הוא התלהב, והתוצאה היא הכתבה, שבה אחד המרואיינים הוא אילון לינדנשטראוס. באופן אירוני משהו, הכתבה קיימת כרגע רק בגרסת הדפוס של העיתון, אבל אעלה קישור כשהיא תעלה גם לאתר האינטרנט.

כמה תוספות לסיפור:

מספר המצטרפים על החרם ממשיך לעלות, אבל די באיטיות, לטעמי, כ-‏200 ביממה האחרונה.

מסתבר שהחרם גרם למניית חברת אלסוויר לצנוח. עם זאת, חברת השקעות בשם Exane Paribas פרסמה המלצת קנייה למנייה, משום שלדעת האנליסטים שבה, המנייה תטפס במהירות למעלה, אחרי שהחרם הנוכחי ייכשל כמו ניסיונות דומים קודמים. ראו סעיף 3 כאן. תגובת סקוט אהרונסון לניתוח הזה: "אני שואל אתכם, האם זה לא גורם לכם לרצות להחרים את אלסוויר, ולו רק בשביל לראות את האנשים שקיבלו את העצה הצינית של Exane Paribas מפסידים את כספם?".

לצד כתבי עת מעולים שיוצאים באלסוויר (Lancet, Cell) יש גם כמה, אפעס, לא משהו. ראו למשל את המאמר התמציתי הזה, שהתפרסם בכתב העת Computers & Mathematics with Applications (אין צורך בידע מתמטי כלשהו כדי להתפעם).

דוגמא נוספת: העורך הראשי של כתב העת Chaos, Solitons and Fractals היה עד לפני כשלוש שנים אחד בשם מוחמד אל נסחי‏1 (El Naschie); בצירוף מקרים מדהים, התפרסמו בעיתון מ-‏1993 למעלה מ-‏300 מאמרים פרי עטו של אל נסחי, ובאחד מגיליונות העיתון בשנת 2008 התפרסמו לא פחות חמישה מאמרים שלו. ניסיתי לקרוא אחד מהם, ולמרות שאני לא מבין בתחום המדעי הרלוונטי, יש לי יותר מחשד עמום שדיון 1571 נוגע לבנאדם. שימו לב ש-‏13 מבין 15 המאמרים המצוטטים בביבליוגרפיה הם ציטוטים עצמיים של המחבר.

אל נסחי מנהל בימים אלה תביעה כנגד המגזין "נייצ'ר", שלטענתו הוציא את דיבתו רעה כשסיקר את פרישתו מתפקיד העורך הראשי. הוא מייצג את עצמו במשפט, והעד היחיד שהביא להעיד לטובתו, שגם הוא עורך בכתב העת הנ"ל, אמר בין השאר כי אין אף אדם אשר יכול לחבר ביקורת עמיתים על עבודתו של אל נחסי, וכי "אם יש לך משהו חדש להציע, ביקורת עמיתים היא מסוכנת". עוד פרטים כאן. אל נסחי מציג את עצמו במאמריו כחבר ב-Frankfurt Institute for the Advancement of Fundamental Research in Physics, אולם ככל שיכולתי לבדוק, האזכורים היחידים של המוסד הנ"ל ברשת הם של אל נסחי עצמו.

אחד הדברים המדהימים בסיפורים האלה, בעיני, הוא שהאימפקט פקטור של שני כתבי העת האלה הוא לא לגמרי בקרשים: 1.472 ל-CMA ו-‏1.267 ל-CSF. מעורר מחשבות נוגות...
____________
1. ייתכן מאד שטעיתי בתעתיק
עדכונים מהשטח 591463
הנה הכתבה מ"הארץ": http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1641824

קולגה ששכנעתי אתמול להצטרף לחרם, סיפר לי לפני שעה קלה שבדיוק היום בבוקר הוא התבקש לשפוט מאמר לאחד הג'ורנלים של אלסוויר. הוא אכן השיב בשלילה.
עדכונים מהשטח 591470
וואו. המאמר של CMA בעצם אומר "תראו! פרסמנו שני מאמרים בכתב עת אחר!".
עדכונים מהשטח 591481
למה הקצב מאכזב? מהו בערך גודל אוכלוסיית היעד של החרם?
עדכונים מהשטח 591482
בכל אחת מהאוניברסיטאות הגדולות בארץ יש סדר גודל של אלף חברי סגל. לכן, בהערכה גסה, יש בעולם כמה מאות אלפי - או אפילו מיליוני - חברי סגל אקדמי, וזה עוד בלי לספור סטודנטים לתארים מתקדמים ולפוסט-דוקטורנטים. קיויתי להיענות יותר גבוהה.
עדכונים מהשטח 591484
בלי לבדוק את רשימת החותמים

גם גורס וגם אהרונסון הם מתימטיקאים ויש להם אלטרנטיבות לפרסומים של אלסוויר (למשל arxive.org)

לעומת זאת אני לא חושב שלביולוגים ורופאים יש אלטרנטיבות לCell או לנסט
עדכונים מהשטח 591486
יש לך בהחלט נקודה. בזירות פרסום מסוימות אלסוויר יותר דומיננטית (בעיקר מדעי החיים, אני חושב) ובאחרות פחות. עדיין, במקביל ללנסט יש את New England Journal of Medicine ואת JAMA, למשל, עם יוקרה לא פחותה, וגם ל-Cell יש אלטרנטיבות. אבל אין ספק שחוקר שחוסם לעצמו חצי מאפיקי הפרסום האפשריים, מסתכן.
עדכונים מהשטח 591623
New England Journal of Medicine חוגג בימים אלו יום הולדת 200 (נרות ועוגת גזר זה בריא?) שמעתי ראיון עם העורך הראשי ד"ר ג'פרי דרייזן שאמר שמי שמחבר לאתר של המגזין מאחת מ-‏100 המדינות העניות בעולם מקבל אוטומטית סטטוס של מנוי. כל מאמר נפתח לציבור 6 חודשים אחרי הפירסום (החוק דורש שנה) אבל מאמרים שנוגעים לבריאות הציבור נפתחים מיידית.
עדכונים מהשטח 591629
מעניין אותי עד כמה אפשר להרוויח כסף מאותה שנה של עיכוב פתיחה לציבור.

תזכורת לדעתי: תגובה 510249.

אני מניח שהמו״לים לא מקבלים כפשוטו את מה שכתבתי שם בשורה השנייה: "לתוכן פרמיום יש כמובן בעיה מעשית: מנועי חיפוש לא קוראים אותו. כפיצוי חלקי דואגים לחשוף את תמצית המאמר". יש בעיה, אך לא רואים אותה כבעיה אקוטית. המו״לים בונים כאן על כך שיש קהל גדול שממילא יש לו גישה לכל החומר האמור ("הספרייה"). עד כמה זה יוצר הפרדה בין חוקרים מ"בית טוב" לשאר? האם בפועל פחות נוח לעבוד עם חומר שלא זמין לציבור?
עדכונים מהשטח 591488
http://arxiv.org הוא מקום לפרסום באותה מידה שדף הבית של החוקר הוא מקום לפרסום. יש שם peer review?

המחאה הזו בינתיים רק שלילית ולא מנסה להעמיד חלופות, בין השאר מכיוון שהמציעים לא יודעים אם הם רוצים פשוט מו"ל מסחרי אחר, שיטת peer vivew לא מסחרית, או לפרסם מראש ולשפוט לאחר מכן (או שלא קראתי נכון ואתם מוזמנים לתקן את מה שכתבתי).

הייתי מעוניין לקרוא את דעת החוקרים שבכם על היתרונות והחסרונות של שתי החלופות האחרונות.
עדכונים מהשטח 591489
המחאה הספציפית הזו דורשת דבר אחד ומאד פשוט: הורדת מחירים. להגיד שהיא "לא מנסה להעמיד חלופות" זה נכון, אבל לא רלוונטי. כמובן שהדיון מתקשר לתחלואים אחרים של עולם הפרסום האקדמי, אבל זה לא לב העניין כרגע.

לא ברור לי מה כוונתך ב"שיטת peer review לא מסחרית", וגם לא ב"לפרסם מראש ולשפוט לאחר מכן".
עדכונים מהשטח 591491
ציטוט מתוך המכתב באתר העצומה:

What next? As suggested at the very beginning, different participants in the boycott have different goals,
both in the short and long term. Some people would like to see the journal system eliminated completely
and replaced by something else more adapted to the internet and the possibilities of electronic distribution.
Others see journals as continuing to play a role, but with commercial publishing being replaced by open
access models. Still others imagine a more modest change, in which commercial publishers are replaced
by non-profit entities such as professional societies (e.g., the American Mathematical Society, the London
Mathematical Society, and the Soci´t´ Math´matique de France, all of which already publish a number of
journals) or university presses; in this way the value generated by the work of authors, referees, and editors
would be returned to the academic and scientific community.

...

What all the signatories do agree on is that Elsevier is an exemplar of everything that is wrong with
the current system of commercial publication of mathematics journals, and we will no longer acquiesce to
Elsevier’s harvesting of the value of our and our colleagues’ work.

What future do we envisage for all the papers that would otherwise be published in Elsevier journals?
There are many other journals being published; perhaps they can pick up at least some of the slack. Many
successful new journals have been founded in recent years, too, including several that are electronic (thus
completely eliminating printing and physical distribution costs), and no doubt more will follow. Finally, we
hope that the mathematical community will be able to reclaim for itself some of the value that it has given
to Elsevier’s journals by moving some of these journals (in name, if possible, and otherwise in spirit9 ) from
Elsevier to other publishers.

יש כאן קריאה מפורשת להתנתקות מאלסוויר. אני דווקא לא רואה דרישה מההוצאה להוריד את מחיריה כתנאי להמשך העבודה עימה. יכול להיות שהשמטת הדרישה הזו היא פשוט עניין טקטי (די ברור. אחרת הוזלה סמלית של חלק מכתבי העת תוכל לתרום לשבירת המחאה).
עדכונים מהשטח 591494
שים לב שהציטוט שהבאת מתחיל במילים "What Next?". אחרי מה? אחרי טיפול בשלוש הנקודות שמתנוססות באופן בולט בראש העמוד הראשי של אתר העצומה, שהראשונה מביניהן היא "מחירים מופקעים" והשניה "שיטת bundling בעייתית" (כלומר שוב, כסף). הנקודה השלישית היא אכן יותר אידאולוגית, אני מודה.
עדכונים מהשטח 591516
עוד קצת על What's Next (שוב: להערכתי הלא מאוד מלומדת)

הזכרת במקום אחר חברה שמרוויחה המון מעבודה שאחרים עושים בהתנדבות. אני מניח שלא התכוונת לגוגל. אני מניח שגם רוב מתנגדיה של גוגל לא ימנו את הדבר הזה על חטאיה של גוגל. גוגל הרי מתקיימת משימוש במידע, עיבודו והנגשתו. היא מוכרת מידע שזמין בעיקרון לכולם, אך בצורה טובה יותר.

דובי כתב (תגובה 591456) שהספרייה היא בעיניו מקום חשוב: "אני מתקשה לראות חלופה דיגיטלית מוצלחת לשיטוט אקראי סביב המדפים הרלוונטיים לאיסוף מקורות שלא הייתי מגיע אליהם במקרה". ניזכר לרגע מה יש בספריה ונראה איך אפשר לבנות משהו דומה. בספריה יש אוסף גדול של ספרים (לצורך העניין כתבי־עת וכל השאר יהיו ספרים). הם מסודרים לפי נושאים, אבל בפועל הם מסודרים בסדר מספרי. לכל אחד יש שם מחבר, כותרת, ועוד. סקירה של כמה מדפים שקולה, אם כן, לסקירה של חלק מבין אותה רשימה ארוכה של כותרות (ביחד עם קטלוג נוח שיביא אותך למקום המתאים כדי להתחיל את השיטוט). וחוץ מזה צריכים עוד משהו קטן: ספרים שאפשר לקרוא. חוץ מהדבר הקטן הזה, הכל כבר קיים.

בינתיים יש מי שעובד על אספקת ספרים שונים דרך קוראים יעודיים. לדוגמה: אמזון, אפל וגוגל. אם אחת מהן תצליח לספק גישה עצמאית לאוסף הספרים שנמצא בספריה, מי יזדקק לשירותי הספריה של המוסד האקדמי? לחלופין, החברה תוכל לספק את השירות למוסד האקדמי.

מה שבאמת מפחיד אותי אינו נעילה של חלק משמעותי של הידע האנושי אצל אלסוויר, אלא נעילה של חלק משמעותי של הידע האנושי אצל אמזון, אפל או גוגל.
עדכונים מהשטח 591492
התבוננתי בתקציב אוניברסיטת תל-אביב.

בתש"ע סה"כ ביצוע התקציב הוא בערך 1,689 מיליון, רכש ספרים וכתבי עת בערך 24 מיליון. נניח שרווח הוצאות הספרים הוא 40% מההכנסות שלהן. לכן אני לוקח בערך 10 מיליון כחסם עליון לחיסכון האפשרי עבור אוניברסיטת תל אביב. מדובר בערך ב 0.6% מהתקציב כולו.

בהנחה שזה נתון מיצג, אז מה הבעיה בעצם? כלומר, אין ביזבוזים אחרים, גדולים יותר, באוניברסיטאות? ממתי חברי הסגל הפכו למודאגי יעילות של המוסדות שבהם הם עובדים?

אני חשבתי שהמחאה היא בעיקר אידאולוגית, כלומר תמיכה בעיקרון הגישה החופשית למחקר.
עדכונים מהשטח 591493
יובל, בהנחה שהמצב באוניברסיטת חיפה דומה, נראה לי שקיבלת אישור רשמי מירון להשתולל עם תקציב הספרים שלך. אני חושב שטל וירדן יודו לך אם תממן רכישת מספר סמלי של עותקים מספר מסויים כשי לכל בוגרי האוניברסיטה (או לפחות: לכמה מהפקולטות). אני מניח שהעלות של זה לא תתקרב ל־10 מליון ₪.
עדכונים מהשטח 591495
אתמול נפגשתי עם המנהל האקדמי ועם האחראי על הרכש האלקטרוני (לא זוכר את התואר המדויק שלו) של ספריית אוניברסיטת חיפה. למדתי מהם שההוצאות על כתבי עת מהווים כיום כ-‏90% מהוצאות הרכש של הספריה, ושהמו"לים המסחריים של כתבי העת מעלים מדי שנה את התעריפים במשהו כמו 5-10 אחוזים. מדובר בהרבה מיליונים של שקלים לשנה. בכסף שהספריה (אינשאללה) תחסוך בדמי המנוי היא יכולה לקנות עוד ספרים, להרחיב את שעות הפתיחה, ועוד כהנה וכהנה פעילויות שיטיבו עם באי האוניברסיטה.

כמובן שיש בזבוזים אחרים וגדולים באוניברסיטאות, וגם מחוצה להן. לא העליתי לאייל ידיעות על המאבק שלי בבזבוז החשמל באוניברסיטת חיפה או על תרומתי לצמצום פקק התנועה האידיוטי בצומת העמקים‏1, רק בגלל חוסר עניין לציבור. זה טיעון קצת ילדותי, בעיני, להגיד "אין ביזבוזים אחרים?", כי הרי חייבים להתחיל מאיפשהו.

המחאה (שלי, הזו, כרגע) היא לא אידיאולוגית אלא מאד מעשית: המצב שבו חברה פרטית מרוויחה למעלה ממיליארד דולר בשנה בגין עבודה שכמעט כולה נעשית בהתנדבות ע"י אחרים, הוא שערוריה. שיורידו מחירים.
_____________
1. מישהו פה שם לב שלפני כמה ימים סוף סוף סללו את הקטע המשובש על הגשר שחוצה את הקישון בכביש 75, כך שהמכוניות לא נתקעות בו ויוצרות פקק תנועה אדיר? זה בזכותי, באמת.
עדכונים מהשטח 591509
_____
יש לציבור עניין בפרטים!
עדכונים מהשטח 591508
http://arxiv.org שונה מעמוד הבית בשתי נקודות חשובות:
- השעון שלו אינו נשלט ע"י המפרסם: אם פרסמת שם תוצאה חדשה וקיבלת מספר סידורי, יש לך זכות ראשונים מוסרית עליה.
- המפרסם אינו יכול למשוך מאמר שגוי שפורסם: יש סכנה גדולה יותר במוניטין שלילי.
עדכונים מהשטח 591510
נכון. אנלוגיה מוצלחת יותר היא שליחה לרשימת תפוצה רבת משתתפים.
עדכונים מהשטח 634395
אגב, לאתר שנותן במת פרסום חופשי למאמרים מתמטיים אפשר היה לקרוא ''בלי הגבלת הכלליות''.
עדכונים מהשטח 591712
אני לא כ"כ בקיא בעניינים האלו, אבל חשבתי שיש כאן שלושה סוגי שינויים בתהליך הפרסום:

א. מנגנונים שיכולים לשפר את איכות המאמרים המתפרסמים.
ב. כאלו שישפרו את היכולת של מדענים למצוא בקלות מאמרים רלוונטיים ולתעדף ביעילות את סדר קריאתם.
ג. כאלו שיקלו על שיפוט איכות הפרסומים של חוקר (למשל, לצורך קידום).

נדמה לי שלגבי א', התרומה העיקרית של peer review טמונה בכך שכמה אנשים חכמים יושבים ומנסים להבין בדיוק על מה המאמר מדבר, ומציעים איך לשפר אותו. למשל, פרסום בז'ורנל רציני כולל בתוכו, במשתמע, את ההנחה שמישהו מהמובילים בתחום הרלוונטי קרא את המאמר ותרם לו מידיעותיו. הייתי מהמר שיש תחרות קשה על זמנם של אנשים שהערותיהם (כ- reviewers) תהיינה המועילות ביותר. יכול להיות שיש יתרונות בלהפוך את התחרות הזו לגלויה, כלומר שזמנם היקר של ה- reviewers המוכשרים ביותר יועמד למכרז באיזשהו אופן.

לגבי ג', נדמה לי שכאן טמונה הבעיה העיקרית. כל עוד מוסדות אקדמיים (כגון ועדות קידום, גופים מממנים) ימשיכו למיין אנשים על סמך ה- impact factor של העיתונים בהם הם מפרסמים, השיטה לא תוכל להשתנות. לכן מארגני החרם צריכים (אולי) למשל לבקש מפרופסורים בכירים להתעלם מכאן והלאה מפרסומים בז'ורנלים של אלסווייר כשהם מסתכלים על הרזומה של מועמדים, או לתת משקל מופחת לפרסומים כאלו. כמובן, אין מדובר על מאמרים שנשלחו לפרסום קודם לקריאה לחרם.

לגבי ב' - אשמח לשמוע ...
עדכונים מהשטח 591724
המנגנונים שאתה מדבר עליהם ב-א הם אולי משהו שג'ורנל חושק בו, ובסופו של דבר הקוראים, אבל לא כותבי המאמר. כותבי המאמר רק רוצים שהוא יתקבל, עם מינימום תיקונים‏1. בשביל הערות והארות יש קולגות וכנסים, אחת הבעיות (שגם זה נידון בג'ורנלים, עם דעות לכאן ולכאן) היא שכל אחד שקורא את כתב היד מוסיף עוד ניסויים וביקורות, מה שלעיתים מנפח מאוד את נפח העבודה ולא תמיד עם הצדקה.

1 התגובה שקיבל יובל נוב (תגובה 591524) היא חלום בעבור רוב המדענים, אולי חוץ מהחלק של לחכות שנה.
עדכונים מהשטח 591728
גם המנגנונים שיש היום לא מצטיינים בנוחותם. אם המדענים לא היו מעוניינים בשיפוט העמיתים, הם היו משתמשים ב־arxiv, דף הבית שלהם או articles.co.il . ואמנם יובל נוב ב‏1 שלך מתייחס לשיפוט הזה כלא רציני. בשביל איכות צריך לשלם (בעבודה).

אלא אם כן אתה רומז לשיטה שבה מפרסמים הכל מיד והשיפוט הוא שיפוט פומבי ובדיעבד.
עדכונים מהשטח 591766
מדענים מעוניינים לפרסם בעיתונים טובים, השיפוט הוא דרישה שהם נאלצים לעמוד בה (כלומר, זה מאוד חשוב בשביל כל השאר, אבל עבורי זה מיותר, במיוחד לאור העובדה שהשופט לא מבין את חשיבות ממצאי).
עדכונים מהשטח 591793
התקווה היא שאם השופט לא מבין, כתב העת יהפוך מסיבה זו או אחרת להיות פחות חשוב. מנגנון משוב אפשרי הוא כמות גדולה מהצפוי של מאמרים כושלים. אין לי מושג מה היחס של קהילת הכותבים לכשלונות עבר בכתבי עת מדעיים.
עדכונים מהשטח 591824
ההערה לגבי שופט לא מבין היא בגדר תלונות כלליות של מחברים, חלק ניכר מהמחברים ששמעתי (מזוכי פרס נובל ועד שוטים כמעט גמורים) התלוננו על זה. זה טבעי לגמרי, כי המחבר ככל האדם רואה בעיקר את נקודת מבטו, ולכן ביקורת קשה עליה בד''כ לא מתקבלת בהבנה, בעוד השופט מבקר עבודה שהוא בקיא בה פחות מהמחבר וכמובן מביא עמו את כל ההטיות של ראיית עולמו.

זכור לי רק מקרה אחד של מחבר (וגם זה ממקור משני) שממש הודה לשופט (כלומר לא מעל דפי העיתון או מסיבה פוליטית, אלא באמת התכוון לזה) על ביקורת שהצילה אותו מטעות מאוד מביכה.

אני לא אומר ששיפוט עמיתים הוא רע, הוא טוב מאוד, אבל המחבר ברוב המוחלט של המקרים לא מעוניין בשיפוט לגבי עבודתו, אלא בגושפנקה הדרושה לפרסום. זו גם אחת הסיבות שכשמבקשים להמליץ על מחברים, המחבר בד''כ ממליץ על חברים בתחום, ובפרט כאלו שאינם ביקורתיים יתר על המידה, ולא על מומחים גדולים בתחום שאינם חברים. האינטרס של הקורא, ההוצאה והשופט אינם זהים לזה של המחבר (וגם לא בהכרח זהים בינם).

הנסיון שלי (כקורא) מראה שהעיתונים הנחשבים ביותר הם אלו שפירסמו את מירב הסיפורים הכושלים, אם כי סיפור כושל בעיתון מוביל זוכה ליותר תשומת לב מבעיתון זניח.
עדכונים מהשטח 634428
באיחור קל: כל מי שאני מכיר בתחום שלי פותח את יום העבודה בסקירת תקצירי המאמרים החדשים בarXiv בתחום. לעומת זאת, אם אני אפרסם מאמר חדש בדף הבית שלי, אף אחד לא ישים לב.
עדכונים מהשטח 591485
אבל השאלה היא אם כל הסגל רלוונטי לעניין.

יש להם רשימה קטנה מאוד של כתבי עת ממדעי הרוח והחברה. ביניהם לא זיהיתי אפילו כתב עת אחד שהיה רלוונטי עבורי בעבר או בהווה.

חוץ מזה, זה עניין של איכות יותר מכמות. לרבבות של דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים אין שום משקל בעצומה שכזו לעומת קומץ פרופסורים בעלי שם.
עדכונים מהשטח 591487
בהחלט יש תחומים יותר או פחות רלוונטיים (ראי את תשובתי לקונשטוק לעיל), אבל אדרבא - מי שממילא לא מתחכך הרבה עם אלסוויר, מה אכפת לו להחרים? זה אולי יעזור רק קצת, אבל עדיין יעזור.

לגבי האיכות מול הכמות: מדובר כאמור בחרם, ולא רק בעצומה. ברגע שעסקינן לא רק בהצהרות אלא גם במעשים - לא לשלוח עבודות, לא לשפוט, לא לשרת במערכת - המשקל של כמה עשרות אלפי מדענים "רגילים" עולה בהרבה על זה של מאה חתני פרס נובל, נניח.

הצעד שהיה יכול להיות הכי אפקטיבי הוא התפטרות קולקטיבית של כל חברי המערכת של ג'ורנל. זה מה שקרה לפני כמה שנים בכתב העת Topology (של אלסוויר), ובדיוק מהטעמים של החרם הנוכחי: מחירי מנוי מופקעים. גוורס מזכיר את הסיפור, ובכלל, דן באפשרות הזו, בפוסט ה"מכונן" שלו.
שת''פ עם האויב 591524
בצירוף מקרים מעניין, התבקשתי היום למלא משוב על תהליך הטיפול במאמר שלי שהתקבל לאחרונה לאחד הז'ורנלים של אלסוויר. התלבטתי האם להיענות או לא, והחלטתי שכן, בגלל שהתהליך היה בלתי-מקצועי באופן קיצוני‏1, ובלי קשר למחאה כנגד ההתנהלות השיווקית, צריך לשפר גם את ההתנהלות המדעית/מערכתית.
______________
1. תקציר: אחרי למעלה משנה של נדנודים מנומסים מצדי של "מה קורה עם המאמר שלי?", קיבלתי הודעה שהוא התקבל, מלווה בדו"ח של שופט יחיד, שזה תוכנו: “The results are interesting and this short manuscript is worth publishing”. לכל מי שלא מצוי בנוהלי העולם האקדמי: דו"ח שיפוט הוא כמעט תמיד דבר הרבה יותר ארוך, ששולח את המחברים במקרה הטוב לכמה שעות/ימי עבודה, ובמקרה הרע (כמובן אם המאמר לא נדחה), לכמה חודשי עבודה שאחריהם סיבוב שיפוט נוסף.
שת''פ עם האויב 672543
כל מה שמתפרסם באלסוויר עובר ביקורת עמיתים מטעם אלסוויר? הם מפרסמים מגזין שנקרא Meat science של תעשיית הבשר בארה"ב, עם מחקרים מפוברקים שלא נראה שעברו ביקורת עמיתים, או שעברו ביקורת עמיתים מהסוג שתיארת. נראה לי גם לפי הסיפור שלך וגם לפי תחושה כללית וקומון סנס שהמוסד של ביקורת עמיתים לא יכול להיות שווה הרבה.
אגב, לא ענית לי בסוף לשאלה שמציקה לי והשארת אותי עם הרגליים באוויר :-)
שת''פ עם האויב 672608
אלסוויר מוציאה לאור כ-‏2,000 כתבי עת, ואני כמובן לא מכיר את כולם. בפרט, אני לא מכיר את Meat Science, ובהחלט יכול להיות שהוא גרוע (כמו שני כתבי עת אחרים של אלסוויר שכתבתי עליהם בתגובה 591459). כל אלה שאני כן מכיר הם מבוססים על ביקורת עמיתים. לשיטת ביקורת העמיתים יש בהחלט בעיות, אבל לדעתי יתרונותיה עדיין עולים על חסרונותיה, ולכן אני לא מסכים עם ההתבטאות "המוסד של ביקורת עמיתים לא יכול להיות שווה הרבה".

לאיזו שאלה שלך לא עניתי? כנראה פספסתי, ואני מתנצל מראש.
שת''פ עם האויב 672708
הבעיה שאני רואה היא שאנחנו לא יודעים איזה מין ביקורת עמיתים המחקר עבר, ואנשים נוטים ליחס משקל רב לביקורת עמיתים ורואים בה אישוש למחקר. וגם ההפך, אם מחקר לא עבר ביקורת עמיתים הוא כאילו שיקרי.

מה ששאלתי הוא זה, אני אנסה שוב:
נניח שיש קשר בין עישון סיגריות לסרטן. עושים מחקר גדול על 100,000 איש כדי למדוד את הקשר הזה, מראיינים כל אחד ושואלים אותו כמה סיגריות הוא מעשן ביום, ועוקבים למשך כמה שנים, לפעמים עשרות שנים. יש מחקרים שדוגמים מדי פעם שוב האנשים. סיגריות זה מדד די אובייקטיבי ולא משתנה מיום ליום, ולכן הנתונים שאנשים מספקים הם די מהימנים, ואם באמת קיים קשר בין עישון לסרטן, תוצאות המחקר יראו מתאם מובהק ועליה ממשית גבוהה בסיכון לסרטן ריאות בגלל עישון.

לעומת זה אם - לדוגמה - רוצים לראות קשר בין צריכת כולסטרול למחלות לב, מראיינים אנשים מה הם אכלו בשנה שעברה, ומתוך זה מחשבים כמה כולסטרול הם אכלו. אלה נתונים לא מהימנים כי אנשים לא זוכרים מה הם אכלו, זוכרים אולי שהם לרוב אוכלים חביתה בארוחת ערב אבל לא זוכרים שאכלו שתיים וגמרו את החביתה של הילד, לא זוכרים את הביצים הנסתרות במאכלים אחרים שהם שאכלו במשך היום, לא זוכרים רוגלך שאכלו או סלט ביצים בארוחת בוקר בעבודה, ובתקופות הם משנים את הרגלי האוכל שלהם. בנוסף באופן כללי יש אנשים שנוטים לחשוב שהם אוכלים פחות ממה שהם אוכלים באמת, במיוחד במזון מהחי ובחטיפים.
זאת אומרת שהנתונים של המחקר מלאים שגיאות. איך זה ישפיע על הרגרסיה, על המובהקות ועל אחוז העלייה בסיכון שהמחקר ימצא.
נראה לי שהנתונים השגויים ישפיעו בחוזקה כי מחקר לא יכול לתת יותר מידע ממה שיש לו, השגיאות יפזרו את הנתונים סביב קו הרגרסיה, ישטיחו אותה זאת אומרת יהיה כביכול פחות קשר בין כולסטרול למחלות לב, ויורידו את המובהקות ואת העלייה ברמת הסיכון על פי המחקר.
לכן אם במחקר כל כך מלא שגיאות אם בכל זאת נמצא שיש עליה קטנה בסיכון, פירוש הדבר שבסיכוי גבוה במציאות העלייה בסיכון היא גבוהה יותר.
האם הצלחתי להסביר את עצמי? ואם כן, האם לדעתך זה נכון.
שת''פ עם האויב 672711
עוד טיפה הסבר:
במחקר גדול על אלפי אנשים הסיכוי שבמקרה יימצא מתאם בין משתנים שבמציאות אין ביניהם קשר, הוא אפסי. זאת אומרת שאם במחקר עם הרבה נתונים משובשים לכאן ולכאן בכל זאת נמצא מתאם כנראה שזה לא מקרי, ובגלל השגיאות המתאם בפועל גבוה יותר ממה שהמחקר מצא.
שת''פ עם האויב 672712
אם אנשים מדווחים שהם אכלו כמות ביצים הרבה יותר קטנה מהכמות האמיתית - נניח דיווחו על ביצה ביום במקום שלוש - והתוצאה היתה שיש עלייה קטנה בסיכון, מה שזה אומר במציאות זה בדיוק הפוך מהמסקנה שלך:
אם תוצאת המחקר היתה שביצה ביום מעלה מעט את הסיכון למחלות לב, התוצאה האמיתית היא ששלוש ביצים ביום מעלות מעט את הסיכון למחלות לב. מה שאומר שביצה אחת ביום מעלה מעט מאד, אם בכלל, את הסיכון למחלות לב.
שת''פ עם האויב 672718
כן, אבל...

בצד השני של המשוואה עומד דיווח חסר של אנשים שכן אוכלים ביצים מוסוות באותם מזונות שמכילים ביצים (כמו עוגות וכאלה) ולא מדווחים עליהן, כך שמה שמחושב במחקר כקו האפס נמצא בעצם מעל המקום הנכון. אם הנטיה להשמיט אותן ביצים עלומות (אין צורך לתקן, אני יודע) בערך שווה בכל הספקטרום של צרכני הביצים הטעויות מתקזזות ואנחנו נשארים עם מסקנה נכונה שרק צריכה להיכתב אחרת, משהו כמו "צריכה של כל ביצה נוספת למה שנמצא במזונות מעובדים מעלה/מורידה...".

קצת חבל לי למחוק הכל ולהתחיל מחדש אז הנה ניסוח קצר אחר: מתוך אותן שלוש ביצים היפותטיות, שתי ביצים הן מכנה משותף לכולנו - מלבד הטבעונים! - ולכן המחקר בודק רק את ההשפעה של ההפרש, שהוא הביצה האחת המדווחת ע"י אוכלי החביתות מול אפס ביצים שמדווחים השאר.

אבל הטענה הכללית של ג'וד נכונה בעיני, והדיווחים העצמיים הרטרוספקטיביים על הרגלי התזונה לא שוים הרבה. רק מי שמנהל יומן אכילה מפורט ומסתייע במחשבוני תזונה יודע באמת מה הוא אוכל.
שת''פ עם האויב 672722
אני מוכן להסכים שהם לא שווים "הרבה", אבל למה הדיווחים עם עישון סיגריות או פעילות גופנית שווים יותר? אם אנחנו לא סומכים על דיווחים עצמיים רטרוספקטיביים ככלל (ואת זה כבר אמרת שאפשר לפתור עם ניהול יומן תוך כדי הניסוי, אבל לא משנה כרגע), לא ברור לי למה דוקא מחקרי התזונה הם אלה שבהם אתה מפקפק יותר מאשר מחקרים אחרים בתחום הסוציולוגיה/פסיכולוגיה/בריאות.
שת''פ עם האויב 672728
כי אנשים שסופרים סיגריות יודעים בדיוק כמה הם עישנו, וגם אלו שלא סופרים יכולים להגיע לאומדן קרוב מאוד לפי כמות הקופסאות שקנו. לעומת זאת הדיווחים של אנשים על תזונה בדיעבד לוקים בחסר.

כשעישנתי ידעתי שאני מעשן קופסה (20) ליום. כאשר ספרתי סיגריות כהכנה להפסקת העישון זה יצא לא פחות מ 17 ולא יותר מ 24 ליום. בספירת קופסאות שקניתי לאורך זמן (6 פקטים בדיוטי פרי, 1200 סיגריות) זה יצא 19 ליום בדיוק.
לעומת זאת אם אצטרך לדווח על התזונה שלי בלי שאני עורך רישום מדוקדק בזמן אמת אני משוכנע שאני אפספס בענק. עשיתי נסיון קצר לרשום בסוף היום את התזונה של אותו יום וגם בכך התקשיתי. הייתי צריך להתרכז ולהזכר שעה אחרי שעה ואז פתאום היה קופץ לי הזכרון שאכלתי גם את זה ושתיתי גם את זה. למחרת אין סיכוי שהייתי זוכר הכל.
שת''פ עם האויב 672741
ובנוסף כמעט כל סיגריה שנקנית זוכה לגשים את ייעודה בניגוד לחלקים די ניכרים מהמזון שנקנה. על הכמות הכללית של סיגריות שנקנות יש ללמ''ס נתונים טובים בזכות המכסים והמסים שמוטלים עליהן.
שת''פ עם האויב 672726
הרגרסיה תתפזר ותשטח לך, כי יהיו לך הרבה נקודות של אנשים שאכלו מעט ביצים והכולטסרול שלהם גבוה.
שת''פ עם האויב 672727
ברור, כי יש הרבה גורמים לכולסטרול גבוה, וביצים הן מהקטנים שבהם, אם בכלל.
אם המחקר לא היה מגלה כלום, הטיעון שלך היה מסייע, אבל ברגע שהמחקר כן הצליח להפריד סיגנל (כלשהוא) מהרעש, אי-הדיווח פה רק מקטין את הקורלציה.
או שיותר מדויק להסתכל על זה כמו שהשוטה ציין.
שת''פ עם האויב 672731
הביצים הן רק דוגמה כי זה לא דיון תזונתי, אפשר להחליף את הדוגמה בבשר אדום וסרטן המעי הגס.
גם הכולסטרול הוא רק דוגמה, השאלה שלי היא עקרונית על כל מחקר מסוג זה שבו הנתונים מלאים שגיאות.

השוטה דיבר על מצב תיאורטי שבו כולם כאיש אחד מדווחים על פחות מהמזון המסוים ובאותו שיעור פחות.
שת''פ עם האויב 672734
מה קצת מקל על הדיווח השגוי, זה שמכל הדוגמאות שהובאו פה נראה שיש הטייה ברורה - אנשים מדווחים על *פחות* ממה שהם אכלו, ואין כמעט דיווחים מופרזים.
בנוסף, ההטייה הזאת מוגבלת מלמטה - אף אחד לא ידווח על מינוס שתי ביצים שהוא אכל, ולכן כל השגיאות האלה הן לא שגיאות שמפוזרות באופן רנדומלי אחיד, אלא שגיאות שיש להן הטייה וכיוון ברורים למדי.
בהינתן כל זה, יש לי הרגשה אינטואיטיבית שניתן לשקלל הטיות כאלה בניתוח הנתונים, בניגוד לשגיאות רנדומליות לחלוטין.
שת''פ עם האויב 672740
אחת הבעיות היא שהזכרון של האנשים סלקטיבי כך שהם מדווחים על פחות מזונות ''לא בריאים'' ממה שהם צורכים בפועל ובה בעת על יותר מזונות ''בריאים''. אני משער ששילוב של המידע שנמצא ברשתות השיווק עם מה שנמצא במזבלה (כלומר נקנה ולא נאכל) כשהוא מושווה למה שעולה מהדיווחים מאפשר לבצע את השקלול הנכון. לא ידוע לי אם נערכים מחקרים בצורה הזאת ואם רשתות השיווק מוכנות לשתף פעולה.
שת''פ עם האויב 672833
אבל מידע מהסופרמרקט, הגרנולריות שלו היא ברמה שבין שכונה לעיר; ומידע מהמזבלה, הגרנולריות שלו היא ברמת המטרופולין או המחוז (אתה יכול לרדת לרמת הבית המשותף אם תחקור פחי אשפה; ברוב מדינות המערב, ובפרט ישראל, עדיין לא תוכל לשדך את המידע הזה לקמעונאי המזון). ובין מחוזות, אם זכית בפיס ומצאת הבדל מובהק כלשהו, לך תנטרל השפעות סוציואקו, סגנון חיים, וסביבה.

הייתי הולך על כיוון אחר. נדמה לי שאתה ממילא צריך את הסכמת הנחקרים למחקר, רק כדי שתוכל לקבל את המידע הרפואי (ואתה מוכן לבלוע את ההטיה שאתה מטה בזה את הרגלי הצריכה וסגנון החיים שלהם; בשמחה, לפחות זו הטיה שמועילה להם). אם כך, בנה מנגנון שבו הקניות שלהם והאשפה שלהם עוברים דרכך.
ואז נשאר לך רק לנטרל אכילות מחוץ לבית, בפרט בעבודה ובבית הספר. חרמפף.

ניסיון ב', מתחום המחשוב הלביש: מצלמה זעירה על טבעת על אצבע או שתיים, שמכוונת כך שמה שאתה אוכל מצולם. אם השרת לא בטוח מה זה שאתה אוכל, או ממה זה עשוי, היישום שואל אותך על המקום.

ניסיון ג', אולי מקריב דיוק תמורת הקלה טכנולוגית: ענק שמרגיש כשאתה בולע משהו - אפשרי, לא? - ומקפיץ את היישום בסמארטפון ששואל אותך מה אתה אוכל, או לפחות שתצלם את הצלחת אם יש.
שת''פ עם האויב 672838
אני התכוונתי שהחשבון ייעשה ברמה הארצית (על סמך מדגם מייצג, כמובן) וישווה את מה שמחושב מדיווחי התושבים לנטו שבין הכמות שנקנתה לכמות שנזרקה, כלומר לכמות הכללית שנצרכה בפועל. אם עולה מהמדגם ש-‏60,000 טונות של חסה נאכלות כביכול בחודש אבל בפועל אתה יודע שרק 30,000 טונות נאכלו קיבלת את הפקטור המקשר בין הדיווח לבין המעשה (2 במקרה שלנו), בממוצע ארצי כמובן. דומני שזה מה שאנחנו מחפשים.

בדיקות האשפה לכל בית בנפרד הן אפשרות טובה במגבלות שציינת. לא ידוע לי על טכנולוגיה שמאפשרת לך לדעת מה מישהו אכל ובעיקר איזו כמות הוא אכל מאותו דבר. סתם חיישן שיצפצף כשאתה בולע מזון ויזכיר לך לרשום אותו ביומן האכילה שלך הוא אפשרות, אם תמצא מספיק נחקרים שיהיו מוכנים לזה.
שת''פ עם האויב 672840
הטיה: זה גורם לנחקר להיות מודע למה שנאכל (השוו לדיאטה שבה צריך לרשום את כל מה שאוכלים).
שת''פ עם האויב 672743
זה ניחוש, שום דבר במחקר עצמו לא יכול לספק לך מידע על זה. אולי ניחוש יותר טוב יהיה שככל שאדם אוכל יותר בשר כך אחוז הדיווח כלפי מטה שלו הוא יותר גדול? או ככל שהוא שמן יותר הוא מדווח על פחות, או ככל שהוא אישה יותר הוא מדווח על פחות, או ככל שהוא דתי יותר הוא מדווח פחות.
שת''פ עם האויב 672733
אני (כמו רוב האנשים בעולם) לא מכיר את כל תחומי המדע. ביקורת עמיתים מורידה מאוד את ההסתברות לשגיאות (לדוגמה: בניתוח התוצאות).

לכן, במקביל, חוסר הנכונות להעמיד את המאמר לביקורת עמיתים היא (באופן כללי) חוסר נכונות לבדוק דרישות בסיסיות על ידי מי שמכיר את התחום היטב. במאמר כזה יש סיכוי גדול לקבל פאדיחות.

מה שלא ברור מאליו במה שכתבת הוא כל ההטיות. לדעתך ההטיות הן דווקא לכיוון של שכחת מרכיבים יקרים מהחי. מה עם המרכיבים הזולים יותר (לדוגמה: תירס וקמח)? יכול להיות שאת צודקת ויכול להיות שלא. אבל זה בדיוק סוג הדברים שאפשר לבדוק במחקרים (לבקש מקבוצות שונות של אנשים לדווח על מה שהם אכלו ולעקוב בצורות שונות בקירוב אחרי מה שהם אכלו). זה לא לגמרי פשוט (איך למנוע מהם להרגיש במעקב ובכך לדקדק בדיווח יותר מהרגיל), אבל יש לי הרגשה שזה אפשרי וכבר נבדק.
שת''פ עם האויב 672738
אני לא זוכר אם כבר הובא הקישור הזה שמופיעה באתר מומלץ ונלקחה מבלוג של גל חיימוביץ' שמוכר לותיקים בחבורה. מאמר ארוך אבל שווה כל רגע.

כמו שמוסדות פסאודו-אקדמאיים הורידו לזנות את המושג "תואר אקדמאי", מגזינים פוּשטים הפכו גם את ביקורת העמיתים למושג שמקבל ערך רק בהקשר הנכון, כלומר רק אם הפרסום הוא בעיתון מכובד.
שת''פ עם האויב 672739
מופיע, מופיע. טפי.
שת''פ עם האויב 672744
תיקון: קישור למאמר (במקום לתג).
שת''פ עם האויב 672746
אחד החסרונות שהמאמר לא מזכיר (לפחות על פי דפדוף מהיר), זה שלא בטוח שכל העמיתים היו עוברים בהצלחה את מבחן ה''עמית או טורף''.
רוצה לומר, כשאתה שופט אנונימי של אותם אנשים בדיוק שמתחרים איתך על אותו מספר משרות מצומצם בחירוק שיניים, גם זכי הלבב יתקשו להישאר שופטים נייטרליים, ורשעי הלבב על אחת כמה וכמה.

אבל כנראה שכמו דמוקרטיה, זאת השיטה הרעה במיעוטה לשפוט איכות של מחקרים אקדמיים.
שת''פ עם האויב 672747
נדמה לי שזה כן הוזכר שם, אבל קראתי את זה די מזמן.

האנלוגיה לדמוקרטיה כמעט והופיעה גם בתגובה הקודמת שלי :-)
שת''פ עם האויב 672847
>> אנחנו לא יודעים איזה מין ביקורת עמיתים המחקר עבר.

נכון. אנחנו גם לא יודעים איזה מין בדיקות בטיחות עברה כל מעלית שאנחנו משתמשים בה, ויכול להיות שהבודקים מתרשלים באופן פלילי מפעם לפעם, אבל זה לא אומר שצריך לבטל את בדיקות הבטיחות למעליות. כן צריך למסד ולאכוף נהלים שיבטיחו - עד כמה שאפשר - את איכות בדיקות הבטיחות של מעליות, וכנ"ל עם ביקורת עמיתים במחקר האקדמי.

לעניין הסיגריות (שהוא אצלך רק מבוא צדדי, אני חושב, אבל בכל זאת): מחקר מהסוג שתיארת, שבו אוספים נתונים על הרגלים של אנשים ואז בודקים איך ההרגלים קשורים לתחלואה, הוא מה שנקרא "מחקר רטרוספקטיבי". הערך הסטטיסטי של מחקרים רטרוספקטיביים הוא נמוך יותר מזה של מחקרים פרוספקטיביים מבוקרים עם רנדומיזציה, כי הם חשופים ליותר הטיות ולא מנטרלים השפעה של משתנים מתערבים (confounding). למשל, בדוגמת מחקר העישון שלך, גם אם תתגלה תחלואה גבוהה הרבה יותר אצל המעשנים הכבדים, לא ניתן יהיה לדעת האם העישון גורם לתחלואה - יכול להיות שיש משהו (גן?) שגורם לאנשים גם לרצות לעשן וגם לחלות.

בנוסף לבעיות הידועות הנ"ל של המחקרים הרטרוספקטיביים, יש בתת-המקרה של מחקרים מבוססי-שאלונים את בעיית איכות הדיווח. אין מה להגיד, בעיה קשה, שבוודאי עיוותה את המסקנות של אלפי מחקרים.

במקרה הספציפי שלנו - צריכת כולסטרול מדווחת מול מחלות לב - עלו פה בדיון שתי דרכים למדל את הדיווח החלקי: אם אני מבין נכון, הפונז הציע מודל שבו הכמות המדווחת היא חלק קבוע (שליש, אצלו בדוגמא) מהכמות האמיתית, ושכ"ג הציע מודל שבו יש כמות כולסטרול קבועה לא מדווחת אצל כולם. בשני המקרים מדובר בטרנספורמציה לינארית של קו הרגרסיה‏1, ולכן התשובה לשאלה "האם יש קשר מובהק סטטיסטית בין צריכת כולסטרול למחלות לב" תהיה אותו הדבר גם כשהדיווח מדויק לחלוטין וגם כשהוא חסר. לכן אני לא מסכים עם החלק של המשפט שלך "השגיאות … יורידו את המובהקות...". מה שכן ישתנה זה מקדם הרגרסיה, כלומר הכימות של הקשר: אם בלי התחשבות בדיווח החלקי היינו מסיקים שעלייה מחצי ביצה ליום לשלוש ביצים ביום תגדיל את הסיכוי למחלה ב-x אחוז, עכשיו (אחרי התחשבות בדיווח החלקי) נסיק שהיא תגדיל ב-y. מה יותר גדול, x או y? אם אני לא טועה, זה כבר תלוי בסוג הניתוח ובנתונים.
________
1. אני מתייחס לניתוח הסטטיסטי הכי נאיבי של הסיטואציה: רגרסיה לינארית / לוגיסטית פשוטה.
שת''פ עם האויב 672857
תודה יובל על כל התשובות.
בדוגמת הכולסטרול המודלים של שכ''ג והפונז פחות מעניינים כי הם תיאורטיים, מעניין אותי מה קורה במציאות, כהשגיאות יותר קרובות לאקראיות.
לפי התשובות שלך אני מבינה בעקיפין שהמתאם שקיים במציאות היה מתמסמס וקו הרגרסיה היה משתטח, כאילו אין מתאם בין אכילת כולסטרול למחלות לב.

גם אם יש תת דיווח על אכילת בשר, אי אפשר להניח שהוא באחוז שווה או בשיעור שווה אצל כולם. מודל יותר סביר הוא שמי שאוכל הרבה בשר מדווח על אחוז גבוה פחות. מי שאוכל מעט בשר מדווח קרוב למציאות.
כמו כן, כפי שאמרנו, קיימת שיכחה פשוטה, ובנוסף לזה בפרקי זמן כה ארוכים של שנים אנשים במערב משנים את התזונה שלהם בגלל נסיבות חיצוניות או התאהבות באיזה אוכל או בריאות.

מסיבה זו, אגב, מחקר סין הוא מחקר טוב, כי הוא נעשה על חברות סיניות מסורתיות, ובחברות כאלה התזונה של האנשים דומה בקרב האנשים ואינה משתנה כפי שבמערב. ביישוב אחד שהמחקר התבצע בו היה הבדל גדול בין שני שאלונים שמולאו בפרקי זמן שונים. בגלל ההבדלים הגדולים המחקר לא נכלל ברגרסיה, והסיבה להבדלים היתה שהאנשים האלה הם נוודים למחצה, ובעונות מסוימות בשנה אכלו יותר בשר.
שת''פ עם האויב 672883
האם מחקרים דומים לאותם מחקרים שלא מצאו מתאם לאכילת כולסטרול כן הצליחו למצוא מתאמים (חיוביים או שליליים) לכל מיני מאכלים? אם כן, למה שם לא מדובר על שגיאה אקראית?

כמוכן למיטב הבנתי די קשה לא להבחין באכילת בשר. לא ברור לי לפי מה את טוענת שיש תת דיווח דווקא של זה.
שת''פ עם האויב 672919
ברור שיש מחקרים שמצאו מתאמים, כולל מתאם בין אכילת בעלי חיים לכולסטרול. אני שואלת לגבי הכימות שלהם, כי השגיאות בנתונים גורמות לכך שקו הרגרסיה משתטח. כלומר אם נניח שבמציאות ביצה אחת ליום מעלה סיכון למחלת לב ב-‏50%, במחקר נקבל משהו מתון בהרבה, כמו למשל שביצה אחת ליום מעלה סיכון למחלת לב ב-‏10%.
שת''פ עם האויב 673039
האפקט של חוסר הדיוק בדיווח של האנשים הוא כנראה לא כזה גדול. אני אתן דוגמה מספרית.
אני מניח שרירותית את המודל הבא:
100,000 איש
סיכוי למחלת לב אצל מי שלא אוכל ביצים 10%.
סיכוי למחלת לב אצל מי שאוכל ביצה ליום 15%, כלומר 50% יותר‏1.
מספר הביצים שאדם אוכל הוא מספר מקרי בין 0 ל-‏1.
מספר הביצים שאדם מדווח שאכל הוא המספר האמיתי כפול מספר מקרי בין 0.4 ל-‏1.4 (נטיה קטנה לדווח פחות מהערך האמיתי).
אם עושים רגרסיה לינארית, אז במקום עליה בסיכוי של 50% לביצה אחת, נקבל עליה של 39%.

1 יש גם מחקרים שהראו יחס הפוך בין אכילת ביצים ומחלת לב כלילית, ובמטה-אנליזה של המחקרים מקבלים שביצה ביום מורידה את הסיכוי ב-‏1%, כאשר תוצאה זו היא ללא מובהקות. כלומר, לפי המחקרים שנעשו, אפשר לומר שכנראה אין השפעה גדולה (סדר גודל של 50%) של אכילת ביצים. תתכן השפעה קטנה, כאשר יתכן שההשפעה שלילית ויתכן שהיא חיובית.
שת''פ עם האויב 672886
מחקר סין הוא מחקר גרוע, אך כיוון שלפי דעתך זה מחקר טוב, האם בדקת מה מחקר זה אומר על הקשר בין אכילת כולסטרול ומחלות לב?
מחקר סין מצא קשר *הפוך* בין צריכת כולסטרול וכל מחלות לב וכלי דם (כלומר, הייתה פחות תמותה ממחלות אלו באיזורים בהם צרכו יותר כולסטרול). לגבי מחלת לב כלילית, גם היה קשר הפוך (עם מובהקות לאחר תקנון למשתנה הכנסה).
שת''פ עם האויב 672892
כבר נאמר פה שאין שום סיבה שהשגיאות יהיו אקראיות. אם שגיאות הדיווח של אנשים על מעשיהם ותפיסותיהם היו אקראיות, לא היינו לומדים מכהנמן וחבריו על הטיות אופייניות כאלה ואחרות שניתנות למדידה וכימות. הסיבה שקוראים למשהו ''הטייה'' היא שהשגיאה שהוא גורם איננה אקראית, אלא בעלת כיוון ועוצמה יחודיים.

גם המודל היותר סביר בעינייך שתיארת, הוא שגיאה לינארית של המדידה, ובכיוון מוגדר. ולכן מה שאמר על זה יובל תקף גם כאן. (ולא, יובל לא אמר שהמתאם היה מתמסמס).
שת''פ עם האויב 672918
אוקי אבל אני שואלת על שגיאה אקראית.
בדיון הקודם שהיה פה אנשים אמרו ששגיאה אקראית כאילו מתקנת את עצמה (אולי אתה אמרת או צפריר), כי יש אנשים שמגזימים כלפי מעלה ויש שמגזימים כלפי מטה, והשגיאות מתקזזות. אני חושבת שזו טעות, שגיאות אקראיות לא מתקנות את עצמן ברגרסיה, הן משבשות אותה.

ספיציפית לגבי אכילה של מזון כלשהו, גם אם קיימת פונקציית שגיאה אין לך מושג מהי, להניח שהיא לינארית זה ניחוש ללא יסוד, ולכן איך לך מושג איך לתקן. אם בכלל קיבלת שקיים מתאם, כי יכול להיות שהשגיאה יצרה מצג שווא של חוסר מתאם.

אני לא דיברתי על פונקציית שגיאה לינארית, כתבתי שיותר סביר שככל שמישהו אוכל יותר בשר, כך אחוז הדיווח שלו כלפי מטה יהיה יותר גדול. זה לא לינארי.

וזה גם לא המקור היחיד לשגיאה, אנחנו מדברים על פרקי זמן של שנים ועשרות שנים, והתזונה של בני אדם משתנה לאורך השנים האלה, לכן הנתונים שאספת מלאים שגיאות לשני הכיוונים.
שת''פ עם האויב 672922
גם כשמי שאוכל יותר בשר שגיאת הדיווח שלו (כלפי מטה) גדלה, עדיין פונקצית השגיאה היא מונוטונית עולה וכמות הבשר עולה ככל שאוכלים יותר בשר.
גם אם זה יוצא עלייה ריבועית ולא ביחס ישר, זה עדיין לא קשה לעשות לזה רגרסיה לינארית (למרות השם המטעה, רגרסיה לינארית ניתן לעשות גם לפולינומים מסדר גבוה מאחד, בדיוק באותה קלות חישובית).

ושגיאות גדולות - גם אם אקראיות - מצריכות מדגם גדול יותר, אבל עדיין לא משבשות לחלוטין את הרגרסיה (לפחות כל עוד השגיאה לא גדולה משמעותית מהסיגנל - שזה בהחלט לא המצב כאן. אף אחד לא מדווח שהוא אכל במאה וחמישים אחוז פחות ממה שהוא אכל באמת).
שת''פ עם האויב 672925
אתה מניח שזה שאוכל יותר ידווח על קצת יותר. על סמך מה?
יותר סביר שהוא ידווח כמו זה שאוכל מעט. אם נניח שאגוזי ליום זה מעט, זה שאוכל שני אגוזי ידווח שהוא אוכל אחד, ותקבל שאין קשר בין כמות האגוזי ליום לבין סוכרת.
שת''פ עם האויב 672927
מעניין, את טוענת ששני אגוזים ליום הופכים מישהו שהיה אמין ב-‏100% כשאכל אגוז אחד ביום, לשקרן גדול. זאת נשמעת לי ספקולציה מופרכת יותר מכל מודל שהוצע כאן, בטח כשאת צריכה לטעון שזה מתקיים בדיוק לעשרות אלפי אנשים.
וזה עוד לפני שהזכרנו שגם מי שאוכל אגוזי אחד ליום, אוכל יותר אגוזי-ם מרוב האוכלוסיה שאיננה אוכלת אפילו אגוזי אחד ליום.
כשאת הופכת את כל הנתונים האלה למספרים גדולים (במיצוע על תקופות ואנשים), הנתונים הופכים להרבה יותר רציפים וקפיצות של אחד לשניים (או שניים לאחד) הן לא רלוונטיות ולא מציאותיות.

ותהייה נוספת - מעבר לאי הסבירות הסטטיסטית או הלוגית, למה את חושבת שאנשים כל כך מתביישים בכמה אגוזים (או ביצים) הם אוכלים? את מבינה שלרוב האנשים אלה פעולות שאין בהן שום בושה ואין שום סיבה עמוקה לשקר לגביהן?
שת''פ עם האויב 672929
אתה ממעיט בהשפעה של ההונאה העצמית. אנשים נוטים להעריך שהם אוכלים יותר "בריא" (בהתאם למשמעות המעודכנת של "בריא") ממה שהם עושים בפועל, ומדווחים את האמת שהם מכירים‏1. בדומה, אנשים שמנסים לרדת במשקל נוטים לדווח שהם אוכלים פחות ממה שהם אוכלים באמת וכשהם עורכים יומן אכילה מדוקדק, כלומר רושמים כל מה שהם צורכים בעת האכילה (ולא "אני ארשום עוד מעט"), הם מופתעים לא פעם מהתוצאה. אצל מי שמנסה לעלות במשקל, אותו זן משונה בסכנת הכחדה, נתקלים בתופעה הפוכה בדיוק. לכן אין כאן שקר מכוון או בושה אלא חולשה אנושית מוכרת. אני חושב שג'וד צודקת גם בכך שהטיה מערכתית כזאת, אם לא יודעים לנרמל אותה, אכן פוגעת בתקפות המחקרים.
_____________
1- בניגוד לכמה מהמגיבים באתר, אני בטוח שאתה יודע להבדיל בין טעות לבין שקר.
שת''פ עם האויב 672934
אין לי ספק שיש הטיות דיווח משמעותיות. אבל:
א. אני אתפלא אם הן כל כך גדולות ובגודלן ואקראיות בכיוונן כך שהן יחסלו כל קורלציה רבת משתתפים. למשל, כמו שאמרת, "זן בסכנת הכחדה" היא הדרך הפיוטית לומר שהרזים שמגזימים יהיו רחוקים (סטטיסטית) מלקזז את האכלנים המפחיתנים.
ב. הייתי מצפה ממחקרים לעשות מעקב נוסף על דיווח בעל פה, בטח עם כל שלל האמצעים הטכנולוגיים הנגישים לכל אחד מאיתנו היום‏1.

1 בדיוק השבוע התפרסמה במוסף הארץ כתבה מעניינת ומעוררת מחשבות על אמנית שעוסקת בניטור עצמי בלתי פוסק שכולל את דפוסי האכילה, השנה, ההליכה הנשימה ועוד לאורך 24 שעות ביממה, ולעיתים לאורך שבועות. קל לחשוב איך באמצעים שכוללים את הסלולרי שלך ועוד אולי מדיד קטן אפשר לעשות עליך מעקב כל כך מדויק, שהוא ידע עליך הרבה יותר ממה שאתה (חושב שאתה) יודע על עצמך‏2.
למשל, כדי לסבר את האוזן, מדי סוכר רציפים כבר קיימים ונפוצים יותר מעשר שנים, למיטב ידיעתי, וממד כזה הרבה יותר קשה להסתיר את כמות חטיפי האגוזי שאכלת לאורך היום.
2 קל למשל לדמיין - ובקרוב מאד (אם לא אתמול) גם ליישם - מנגנון שעוקב אחרי כל קניות המזון שלך, רק דרגה אחת מעל הפירוט שקיים כבר עשרים שנה של הקניות בכרטיס הויזה, ויודע בדיוק כמה אגוזי אתה קונה.
שת''פ עם האויב 672941
א. אני לא טוען שהן מחסלות כל קורלציה, אבל הן מכניסות הטיה מערכתית שאם לא מתחשבים בה עלולה להיות משמעותית.
ב. תתפלא עד כמה הבקרות בחלק לא מבוטל מהמחקרים עלובות.

2 אבל הוא לא יודע כמה אגוזי אני זורק (או מחלק לחברים של הילדים שלי). הסוּפר יודע כבר היום בדיוק מה המשפחה שלי קונה, בלי להזדקק לטכנולוגיה מסובכת יותר מקורא בר-קוד.
שת''פ עם האויב 672950
2 ראה ‏1 בתגובה הקודמת.
שת''פ עם האויב 672931
מה פתאום, אתה אומר את זה לא אני, אני אומרת שכולם טועים ואנחנו לא יודעים איך.
יש כל מיני מקורות לשגיאה, סתם שכחה כי מי זוכר מה הוא אכל בשנה שעבר, הטייה של מזונות רעים כלפי מטה, ושינויים בחיים.

אני טוענת שכל מתאם שקיים במציאות יתבטא בצורה חלשה יותר במחקרים כאלה אם בכלל.
ואם למרות הכל כן נמצא מתאם, לחלוטין לא סביר שזה במקרה, ומאד סביר שבמציאות הוא יותר גבוה. זה מה שרציתי לשאול יובל, האם הוא חותם על המשפט האחרון.
שת''פ עם האויב 672937
אם נמצא מתאם, אני נוטה להסכים איתך שהוא לא מקרי, ולגמרי לא מסכים איתך שבמציאות הוא יותר גבוה, ונתתי‏1 כבר כמה דוגמאות מפורטות לתרחישים הפוכים.

1 האמת שאת נתת, אני רק ניתחתי אותם והגעתי לתוצאה הלא חביבה עלייך.
שת''פ עם האויב 672943
אי הבנה כי טענת שיש מווטוניות, ובמודל שלי אין מונוטוניות.

(והוא רק דוגמה לכך שאפשר לנחש כל מיני מודלים כי אנחנו לא יודעים איך השגיאות מתנהגות, ואין בסיס להדביק להן מודל שנוח לנו )
שת''פ עם האויב 672944
אבל את זאת שרצתה לטעון (באישור פרופסור מוסמך שעדיין לא ענה) ש''מאד סביר שהמתאם יותר גבוה''. אני הראיתי שיכולים להיות תרחישים אחרים, גם הפוכים, ולכן זה מספיק כדי לערער את הטענה ש''יותר סביר שהמתאם יותר גבוה''. זה לא בהכרח אומר שהמתאם הפוך, כמו בדוגמאות שלי, זה רק אומר שבמקרה הטוב אי אפשר להבחין לכאן או לכאן, בניגוד לטענה שלך.
שת''פ עם האויב 672969
בגלל זה כתבתי ב"סבירות גבוהה". כי במקרה הממוזל שכל האוכלוסיה על שמניה ורזיה מדווחת שאכלה X% פחות ממה שבאמת אכלה, או על X גרם פחות ממה שאכלה (עד אפס), וכולם אותו X, ולמעשה אין אקראיות, בתסריט כזה המתאם יישאר. אלה המודלים שהצגת, אבל הם יקרו בסבירות נמוכה עד מאד.

אין לנו בסיס לדמיין שום מודל לשגיאות. כל מודל שנדביק הוא מונפץ. אם כבר סביר שהמציאות דומה יותר למודל שהצגתי שבו מי שאוכל יותר נוטה לדווח על פחות, ואלה שאוכלים מעט מדווחים יותר במדויק. וסביר שהמציאות אקראית יותר בגלל תכונות אישיות שמתערבות בדיווח, שיכחה, ושינוי תזונה, ואקראיות ממסמסת את המתאם.

יובל לא ענה על זה בדיוק אז אני מחכה לשמוע, אם הוא ימצא את הידיים והרגליים בשרשור הזה.
שת''פ עם האויב 673016
אכן נחכה ליובל, אבל יש לי הערה אחרונה:
נראה שאת מנסה לתפוס את המקל משני קצותיו - גם לטעון שהמחקרים האלה לא מדויקים ואמינים בגלל שגיאות המדידה/דיווח, וגם לטעון שכשנמצא מתאם נמוך, בעצם זה מראה על מתאם גבוה. זה לא עובד. אם המחקרים לא מדויקים ואי אפשר לסמוך עליהם, אז מתאם נמוך יכול להסוות מתאם גבוה יותר, נמוך יותר או חוסר מתאם בכלל.

ואם ניתן לבדוק מתאם באמינות מספקת ולהתגבר על כל השגיאות המוזכרות, אז בואי לפחות נקבל ברצינות את התוצאה ולא נזרוק אותה לפח כי היא לא מוצאת חן בעינינו.
שת''פ עם האויב 673018
הטענה היא שהטיות הדיווח פועלות בכיוון של הקטנת האפקט, כך שאם אכן התגלה אפקט למרות הבעייתייות הזאת הרי שהוא חזק יותר במציאות.
שת''פ עם האויב 673019
זאת טענה חסרת בסיס. גם הנתונים שהבאת בתגובה האחרונה (מרובת הקישורים) לא נראים שתומכים בטענה הזאת.
לדעתי ג'וד מבלבלת בין גודל האפקט למובהקות שלו, ומזה כל התסבוכת. אפקט של עלייה של 10% יכול להיות הרבה יותר מובהק בניסוי מסוים מאפקט של עלייה של 90%. ההבדל בין שני המושגים דומה להבדל בין הממוצע לסטיית התקן - יותר רעש במדידה מגדיל את סטיית התקן אבל לא את הממוצע. בשביל לטעון שהשגיאה היא עצמה בכיוון מסוים, צריך הוכחות יותר רציניות, בייחוד כשהבאנו דוגמה (די סבירה) שבה הקטנת הדיווח גורמת דוקא להגדלת האפקט.
שת''פ עם האויב 673040
"אם המחקרים לא מדויקים ואי אפשר לסמוך עליהם, אז מתאם נמוך יכול להסוות מתאם גבוה יותר, נמוך יותר או חוסר מתאם בכלל"
לא, וזאת הטענה הראשונה שלי, במחקר גדול הסיכוי לקבל במקרה מתאם במקום שהוא איננו קיים, הוא נמוך מאד.

"ואם ניתן לבדוק מתאם באמינות מספקת ולהתגבר על כל השגיאות המוזכרות"
השגיאות המוזכרות - אם כוונתך למודלי השגיאה שאתה הצעת, הם חיפוש מתחת לפנס כי הם ניחושים נוחים בלי בסיס מציאותי, והם אפילו לא פוגמים במתאם.

"אז בואי לפחות נקבל ברצינות את התוצאה ולא נזרוק אותה לפח כי היא לא מוצאת חן בעינינו."
אתה מנהל איתי תת-דיון שאני לא שותפה לו, איזה תוצאה לא מוצאת חן בעיניי?
שת''פ עם האויב 673080
בדיון הספציפי הזה, התוצאה שלא מוצאת חן בעינייך, כנראה, היא שיש מתאם *נמוך* בין אכילת ביצים\צריכת כולסטרול לבין הסיכון למחלות לב.
שת''פ עם האויב 673050
>> יובל לא ענה על זה בדיוק אז אני מחכה לשמוע

ייקח לי קצת זמן, אבל אענה.
שת''פ עם האויב 673614
התכוונתי לכתוב תגובה מפוארת אבל אני לא מגיע לזה. הנה כמה הערות בכל זאת.

ברגרסיה רגילה, המונח "שגיאה" (error) מציין את המרחק בין ערך ה-y של נקודה לבין הערך על קו הרגרסיה שבדיוק מעל ערך ה-x של הנקודה, כמו בתרשים הזה. ג'וד - את השתמשת במונח "שגיאה" כדי לציין את ההבדל בין ערך ה-x המדווח של נקודה (כמות החלב שאנשים טוענים שהם צורכים) לבין הערך ערך ה-x האמיתי (הכמות שהם באמת צורכים). כדי לשמור על טרמינולוגיה נקייה, בואו נקרא לגודל האחרון "סטיית דיווח". (העניין מתקשר ל-Deming regression, אבל לא בדיוק.)

לא בדקתי ולא ידוע לי על מחקרים בנושא, אבל נראה לי הגיוני מה שג'וד טוענת - שסטיית הדיווח לא מתפלגת סימטרית סביב 0, אלא שהיא בעלת נטייה שלילית, כלומר אנשים נוטים לתת דיווח חסר של צריכת החלב שלהם. אממה, כדי שנוכל לקיים דיון כמותי על המשמעות ההסקתית של התופעה הזאת, חייבים למדל אותה איכשהו. במעלה הפתיל היו שני ניסיונות לעשות את זה, אבל את כתבת "אין לנו בסיס לדמיין שום מודל לשגיאות [= סטיות הדיווח]. כל מודל שנדביק הוא מונפץ." אם ככה, אז פשוט אין איך להתקדם בדיון. גם רגרסיה כשלעצמה היא מודל "מונפץ" - למה להניח שהתצפיות בלתי תלויות? למה קו רגרסיה ישר? למה להתייחס לריבועי השגיאות? כבר שנו חכמים: "All models are wrong, but some are useful".

מה שמסבך עוד יותר את העסק זה העובדה שמשתנה ה-y הנצפה שלנו - התוצאה של צריכת חלב כזו או אחרת - הוא באופן טבעי בינארי: התקף לב כן היה או לא היה‏1. אנחנו מנסים לאמוד את ההסתברות שמאורע מסוים (התקף לב) יקרה כתלות בערך x כלשהו (צריכת חלב). הווריאנט של רגרסיה שמתאים למקרים כאלה נקרא "רגרסיה לוגיסטית". צריך וריאנט נפרד כי "הסתברות" - הגודל שאנחנו מנסים לאמוד – היא בהכרח בין 0 ל-‏1, וישר רגרסיה רגיל במוקדם או במאוחר יחרוג מהתחום הזה. לכן מקובל לעבוד עם טרנספורמציה (בד"כ פונקציה שנקראת logit) שתטפל בבעיה הזו. אבל ברגע שעובדים עם טרנספורמציות לא לינאריות מתחילות בעיות עם האינטרפרטציה של "מתאם", "שגיאה" (במובן המקורי של המונח, ולא "סטיית דיווח"), ועוד. אז צריך מאד להיזהר בדיון.
______________
1. אפשר לדבר גם על משתנה y שהוא לא בינארי, למשל תוחלת החיים, אבל נדמה לי שהדיון לא הלך לשם.
שת''פ עם האויב 673634
במחקרי תזונה לא לוקחים בחשבון את סטיות הדיווח. כך שלא חשוב אם הסטיות הן אקראיות או מתנהגות לפי מודל כלשהו, כי במילא לא עושים כלום ומתייחסים לנתונים כאמת.
והתהייה שלי היא מה זה עושה למסקנות המחקר.

למשל, אם מודל הסטיות הוא שככל שאוכלים יותר כולסטרול נוטים לבלף בלוף גדול יותר, נקבל שאין מתאם בין כולסטרול במזון לכולסטרול בדם, כי אנשים אוכלים אותה כמות כולסטרול ולחלק מהם יש כולסטרול גבוה בדם ולחלק נמוך. או שנקבל שיש מתאם רק ברמות צריכה נמוכות אבל אם אוכלים הרבה זה כבר לא משנה.
דברים כאלה.

את הפסקה השניה לא כל כך הבנתי. הדוגמה הספציפית בדיון היא רמת כולסטרול במזון לעומת רמת כולסטרול דם, זאת אומרת שזה רציף ולא בינארי. אבל מזמן תהיתי איך מחשבים עלייה בסיכון למחלה למשל, אז אקרא על ה LOGIT הזה.
תודה על התשובה.
שת''פ עם האויב 673005
תיקון מינוח: שגיאות אקראיות מתקזזות (בהסתברות לא רעה) כאשר משתמשים במדגם מספיק גדול. אבל לא כל השגיאות הן אקראיות. אם הדיווח מוטה מסיבה זו או אחרת (והשימוש במילה "מוטה" לא מיועד לרמוז על הטיה פעילה), ההטיות הללו יבואו לידי ביטוי בתוצאות. ליתר דיוק, גם המתאם שאותו אנחנו מחפשים הוא איזושהי הטיה של המדגם במובן מסוים (כלומר: לעומת מדגם שבו אין קשר בין שני המשתנים).

מעבר לכך, בגלל הניחושים הללו שאלתי האם נעשו מחקרים על הטיות הדיווח של אנשים. יש לנו כאן כל מיני אינטואיציות שונות, אבל הרבה יותר טוב להיעזר בנתונים אמתיים כדי לנסות להעריך את השגיאה.
שת''פ עם האויב 673011
על הטיות הדיווח של סה"כ הצריכה הקלורית: (המאמר המלא לא נגיש לי, כיאה לדיון בו אנחנו נמצאים). מתוך המסקנות: "We observed a large downward bias in reporting food intake related to social desirability score." אם להאמין לתקציר יש להם גם הצעות לטיפול בבעיה.

הדיווח בנוגע לאכילת פירות וירקות נגוע בבעיה די דומה (בלי להכנס לפרטים, אם הודיעו לנחקרים שהמחקר נועד לבדוק צריכת פירות וירקות הם הגזימו בדיווח בכיוון הזה), הנה. מהמסקנות: "Self-reports of fruit and vegetable intake using either a food frequency questionnaire or a limited 24-hour recall are both susceptible to substantial social approval bias."

יש, כמובן, עוד די הרבה, וגוגל ישמח להפנות אותך. כשתיבת החיפוש היתה "self reporting food consumption bias" הוא מצא יותר משני מליון תוצאות.

ממבט חטוף נראה לי שכאן יש סיכום לא רע של המצב. ג'וד - יכול להיות שחלק מהשאלות שהפנית ליובל נענות שם, כאמור אני רק הצצתי.
שת''פ עם האויב 673020
ראיתי לפני כמה חדשים כתבה מתורגמת (בגלובס, אני חושב) על הטיה כלפי מטה באומדן הקלוריות שיש במאכלים.
הנבדקים העריכו בממוצע את כמות הקלוריות באוכל "לא בריא" גבוה יותר מאשר בארוחה שכוללת את אותו אוכל "לא בריא" בתוספת אוכל "בריא".
לדוגמה הנבדקים העריכו את כמות הקלוריות בארוחה הכוללת צ'יזבורגר וצ'יפס לבד ביותר מאשר בארוחה הכוללת את אותם צ'יזבורגר וצ'יפס וגם מקלות סלרי.
שת''פ עם האויב 673025
מה, לא ידעת שלחסה (וגם לסלרי באותה מידה של בטחון ורצינות) יש כמות שלילית של קלוריות, כי אתה מוציא יותר אנרגיה כדי לעכל אותם מהאנרגיה שאתה מפיק מהם?
שת''פ עם האויב 673032
גם לאנטי חומר?
המעי הקטן והמפץ הגדול 673035
בדיוק להיפך, אנטי-חומר שיגע בחלק כלשהוא של מערכת העיכול שלך ישחרר את הכמות ה*מקסימלית* של אנרגיה שניתן להפיק מחומר כלשהוא.
המעי הקטן והמפץ הגדול 673037
אה.
אז שעועית זה אנטי חומר?
(וחייב למחזר:האם אנטי פסטה מנטרלת פסטה?)
I'm having a friend for dinner 673038
(בטח, בייחוד כשהם מלווים באיזה קיאנטי טוב)
שת''פ עם האויב 673041
נכון, זה מחקר מעניין על הנטייה לתת תשובות רצויות והוא דן בחלק מהשאלות שמטרידות אותי. העליתי אותו לדרופבוקס.

גם אני קראתי רק ברפרוף, למשל ככל שאנשים אכלו יותר שומן הם דיווחו על פחות.
שת''פ עם האויב 673043
אם במציאות יש מתאם, שגיאות יגדילו את הפיזור סביב קו הרגרסיה.
אז מקדם הרגרסיה יישאר אותו דבר אבל המדד של הפיזור (שכחתי איך קוראים לו) יהיה גדול.
אז איך שגיאות מקזזות זו את זו?
שת''פ עם האויב 673081
מקדם הרגרסיה נשאר אותו דבר בדיוק בגלל שהשגיאות מקזזות זו את זו.
שת''פ עם האויב 673085
אכן, וזה מה שכתוב בחלק הראשון של המשפט שלי, אבל מה שחשוב זה החלק השני.
מקדם הרגרסיה, כלומר השיפוע של הקו, יישאר, אבל הנקודות לא יהיו מסודרות לאורך הקו אלא מרוחות בפיזור, ופירוש הדבר שחלק גדול מהאוכלוסיה אינה מתנהגת בהתאם למתאם.
יובל יסביר את זה.
שת''פ עם האויב 673088
ברור שחלק מהאוכלוסיה לא מתנהגת (וחמור מזה - מודדת את עצמה ומדווחת) *בדיוק* על פי המתאם. הרי אחרת אפשר היה לשאול שלושה אנשים ולקבל תוצאה אמינה. בגלל שיש שגיאה ב*מדידה* של האפקט הנמדד, יש את הפיזור הזה. אבל כשלעצמה זו לא "בעייה" כל עוד המדגם מספיק גדול ושיפוע הקו לא נפגע.
כדאי אולי להזכיר שכל מה שמעניין אותנו זה השיפוע של הקו הזה, וכל השאר זה המכשולים בדרך ללמדוד אותו. אם השיפוע לא נפגע, אפשר להכריז שקיבלנו מדידה מוצלחת ולהסיק מסקנות‏1. גם כשמודדים את מחירי הדיור הממוצעים, נגלה שחלק (אולי אפילו ניכר) מהדירות, ערכן לא עלה בדיוק כמו הממוצע. חלק עלו פחות, וחלק עלו יותר. ועדיין העלייה הממוצעת היא נתון מעניין וחשוב, שלא כדאי להתעלם ממנו בגלל הפיזור של הדגימות שלנו.

1 כמובן שבמקרים קיצוניים עם שגיאות עצומות, זה שם איזה סימן שאלה על התוצאה, זה טריויאלי.
שת''פ עם האויב 673106
שיפוע זה יפה מאד אבל אנחנו שואלים את עצמנו עד כמה הוא באמת מסביר את ההתנהגות, זאת אומרת בדוגמה שלנו כמה מתוך עליית הכולסטרול בדם מוסברת על ידי עליי הכולסטרול במזון. אם הנקודות מפוזרות במרחקים גדולים מקו הרגרסיה זה אומר שקו הרגרסיה אף שהוא יפה ותלול הוא מסביר מעט מאד, ושיש סיבות אחרות שמשפיעות על הכולסטרול בדם.
אני מדברת בשפת בני אדם ולא בשפת סטטיסטיקאים כדי לא לטעות בשמות, נדמה לי שזה נקרא R.
יובל יסביר לנו איך זה משפיע על מסקנות המחקר.
שת''פ עם האויב 673107
המשפט השני שלך לא נכון. אבל בואי נחכה ליובל.
עברי כתוב אנגלית 591923
ציטוט מעניין מפיו של ראש החוג לכימיה בבן-גוריון פרופ' יהודה בנד, "ודאי שזה קשה יותר למי ששפת אמו עברית ובכל זאת, זה אחד הדברים שהוא צריך לדעת כמדען. אם הוא לא יודע את זה, הוא דפוק. דפוק מפני שבלי לדעת איך לכתוב באנגלית הוא לא יוכל לפרסם בעצמו ויהיה תלוי בחסדי אנשים אחרים".

ושאלה: לאור הנסיונות לשנות את מעמד הערבית כשפה רשמית, האם ניתן היום להגיש באונ' עבודות בערבית?
לפעמים 591936
כשהיה מי שיקרא את זה (בעיקר מתרגלים ערביים). לפחות אצלנו היה נהוג שאפשר להגיש בשפה שמישהו מצוות הקורס יכול לקרוא (אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית).
עברי כתוב אנגלית 591937
במדעים מדוייקים כמעט לא אפשרי לכתוב בעברית, כי אין מעבד תמלילים סביר שמאפשר לכתוב בנוחיות נוסחאות , קודים דיאגרמות, מצגות וכדומה.

במדעי הטבע אולי אפשרי לכתוב בעברית אבל עדיין זה מצב שנראה לי בעייתי. למשל, איך אפשר לשבץ תמונות ? לא לכולם יש OFFICE של מיקרוסופט. בסופו של דבר צריך שניתן יהיה להמיר ל- PDF (שזה פחות או יותר הפורמט האוניברסלי של מסמכים מדעיים).

בתחומים שבהם אין צורך טכני לכתוב באנגלית נראה לי שלא צריך להקשות על תלמידים, שיכתבו בעברית.

לגבי לימודי מזרחנות (שמחייבים שליטה בערבית) נראה לי שכתיבה בערבית היא אפשרות סבירה (אם הקורא לא שולט בערבית הוא אולי לא במקצוע הנכון).
עברי כתוב אנגלית 591940
(אבל מונטי פייתון כבר הדגימו שאם הקורא לא שולט באיטלקית הוא בהחלט במקצוע הנכון).
עברי כתוב אנגלית 591981
"במדעים מדוייקים כמעט לא אפשרי לכתוב בעברית, כי אין מעבד תמלילים סביר שמאפשר לכתוב בנוחיות נוסחאות , קודים דיאגרמות, מצגות וכדומה."

אפשר לכתוב ב-Word בעברית בנוסחאות (אבל אני משתדל לא לעשות את זה). אפשר גם ב-Open Office. אפשר גם לכתוב LaTeX בעברית, שזה קצת פחות גרוע מ-Word. אפשר גם להשתמש ב-LyX, שתומך נהדר בעברית, מייצר LaTeX, ולכן PDFים וכו'. והוא קיים ותומך עברית זה יותר מאסור.

וחוץ מזה, מאופיס של מייקרוסופט די פשוט, בימנו, להמיר ל-PDF.

כך שבעיה טכנית לכתוב במדעים מדויקים בעברית, לא ממש קיימת.
עברי כתוב אנגלית 591938
סביר שבחוג לערבית אפשר...
עדכונים מהשטח ב' 591941
לפני שבוע בדיוק קיבלתי באימייל מאלסוויר את הגיליון הראשון של ניוזלטר חדש, שמסתבר שהם התחילו לפרסם. לא ברור לי אם זכיתי לקבל אותו בגלל שפרסמתי אצלם מאמרים, בגלל שעניתי להם על המשוב, או בגלל שחתמתי על העצומה נגדם. האייטם הראשון בניוזלטר הוקדש להבהרות בנוגע למדיניות הגישה החופשית למאמרים באלסוויר, אבל למיטב הבנתי אין בו שום בשורות חדשות.

שלשום קיבלתי מהם הודעה נוספת, שכותרתה "מכתב לקהילה המתמטית", ושבה הם מכריזים על כמה צעדים חדשים: הורדת מחירים של מאמרים בודדים בכתבי עת מתמטיים מסוימים, פתיחת הארכיונים של של 14 כתבי עת מתמטיים לגישה חופשית, והסרת התמיכה בהצעת החוק Research Works Act. עדיין אין שינויים בנוגע לכתבי עת שאינם מתמטיים ואין שינוי במדיניות המחירים של ה"חבילות", אבל לדבריהם, "this is just the beginning". נו, נחיה ונראה.
האמת של ויקיפדיה 593310
פרופ' טימותי מסר-קראוס הוא הסטוריון שחוקר את אחד האירועים המכוננים בהיסטוריה של יחסי עבודה בארה"ב, התקוממות היימרקט ב-‏1886 בשיקאגו, בעקבות דרישת איגודי העובדים לשמונה שעות עבודה. פצצה שנזרקה הובילה ל"בהלה האדומה" הראשונה ולשבעה גזרי דין מוות. כשפרופ' קראוס ניסה לתקן עובדות שגויות בוויקיפדיה התיקונים שלו נמחקו משום שהוא הסתמך על מקורות ראשוניים (נגישים לציבור) בעוד שנהלי וויקיפדיה דורשים הסתמכות על מקורות משניים. גם כשקראוס הסתמך על מקורות משניים - ספר שהוא כתב על הנושא - התיקונים שלו נמחקו. "ויקיפדיה איננה 'אמת'," כתב לו אחד העורכים, "ויקיפדיה היא 'אימות' מקורות". רק אחרי שהוא פירסם מאמר שמתאר את השתלשלות העניינים עורכי וויקיפדיה קיבלו את התיקונים שלו לHaymarket_affair [Wikipedia].
האמת של ויקיפדיה 593342
אני תמה אם ויקיפדיה תשנה נהלים מכאן ולהבא.
האמת של ויקיפדיה 593344
המדיניות של ויקיפדיה היא (בין השאר) לגלות ספקנות כלפי מקורות ראשוניים.

נטען שבמשפט (שבו הם הורשעו) לא היו נגדם ראיות. הטענה הזו התקבלה כעובדה ע"י כולם והפכה לחלק מהידע האנושי. לכן זה גם מה שנכתב בערך.

עכשיו פתאום בא מישהו וטוען, ע"ס תמליל המשפט, שזה לא מה שהיה. הבעיה היא שצריך לתת לדברים הללו הקשר. לדוגמה, הוא נותן עדות של עד מדינה כאחת הדוגמאות לעדויות מפלילות. האם עד המדינה שיקר? הוא נותן קישור לתשע עדויות, כולן של עדי תביעה. במשפט היו כמה עשרות עדים, ביניהם עדי הגנה. האם עדויותיהם של אותם עדי תביעה הוזמה ע"י עדים אחרים?

יש לציין שהכותב הסתפק בהפניה למאמר שלו ולא טרח כמעט לנמק מעבר לכך. יכול להיות שאם הוא היה מנסהלנמק בצורה רצינית יותר את טיעוניו בוויקיפדיה, השינוי שלו היה מתקבל. בכל מקרה, תיקון עובדתי פשוט שלו התקבל.

מה שקרה בין 2009 ל־2011 הוא שב־2009 היה פרסום של מאמר קצר, וב־2011 המאמר קיבל "חותמת כשרות" של פרסום.
It’s pretty outrageous 594438
מייקל פ. טיילור, מדען מאוניברסיטת בריסטול, פרסם ב-The Scientist מאמר תמציתי ונוקב על עולם הפרסום האקדמי. דוגמית:

Academic journals seem stuck in the 1980s, with results both comical and disastrous
It’s pretty outrageous 594534
הוא כותב שם שפרסום מאמר בעיתונים גישה חופשית יותר זול, אבל התשלום מגיע ישירות מהתקציב של החוקר, ולכן זה לא משתלם לו. זה דבר שמונע יצירת העדפה לעיתונים של גישה חופשית.

אז מסתבר שעכשיו לקמצנים בהווארד נמאס לשלם מחיר גבוה לספריה, והם החליטו לעודד את החוקרים שלהם לפרסם פרסומים רק בעיתונים שמאפשרים גישה חופשית.

או חילופין, מאפשרים מנוי במחיר סביר.
עצומה נשיאותית 595911
היום קיבלתי אימייל מהמארגנים של החרם נגד אלסוויר, שבו הם מבקשים מהציבור להצטרף לעצומה רשמית ב-whitehouse.org, המופנית ישירות לנשיא אובמה, בעניין גישה פתוחה למאמרים שמקורם במחקרים הממומנים ע"י משלמי המיסים. נכון לרגע זה חתמו על העצומה קצת יותר מ-‏10,000 איש, ואם ייאספו 25,000 חתימות עד ה-‏19.6, היא תזכה למעמד שמחייב בדיקה רשמית ע"י הממשל. אנא שקלו לחתום על העצומה, והפיצו בין מכרים וקולגות. אין צורך להיות אזרח אמריקאי כדי לחתום.

עדכון בנושא הידיעה המקורית: עד היום חתמו על החרם נגד אלסוויר 11788 חוקרים.
600115
התקדמות? 603565
הוצאת אלסוויר הכריזה שהיא מאפשרת גישה חינם לכל המאמרים שהתפרסמו בכתבי העת המתמטיים שלה, מהגיליון הראשון ועד ארבע שנים אחורה (כלומר עד 2008, נכון להיום). מדובר על למעלה מ-‏150,000 מאמרים. לא ידוע לי על התגמשות דומה בתחומי מחקר אחרים.
Lingua out, Glossa in 670838
כל 37 חברי המערכת של הג'ורנל Lingua (אחד המובילים בבלשנות, כך אני קורא) התפטרו במחאה על מדיניות המחירים של אלסוויר, המוציאה לאור שלו, והם מקימים כתב עת חדש בשם Glossa. יישר כח.

(חדשות קצת ישנות, אבל רק עכשיו הגיעו לידיעתי.)

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים