אלפי מדענים פתחו בחרם נגד חברת הוצאה לאור, במחאה על מדיניות מחירים 3429
קרוב ל-‏6000 מדענים וחוקרים חתמו בשלושת השבועות האחרונים על עצומה מקוונת, והכריזו כי הם מחרימים את חברת ההוצאה לאור "אלסוויר" (Elsevier), שבבעלותה כ-‏2000 כתבי עת מדעיים, במחאה על דמי המנוי המופרזים שהיא גובה ועל מדיניות השיווק שלה.

ראשיתה של הפרשה היא בפוסט שפרסם המתמטיקאי טימותי גוורס מאוניברסיטת קיימברידג' בבלוג שלו, ב-‏21 לינואר. בפוסט הצהיר גוורס כי הוא מחרים את הוצאת אלסוויר בשל ארבעה טעמים: (1) ההוצאה גובה דמי מנוי גבוהים משמעותית מדמי המנוי הממוצעים של כתבי עת מדעיים; (2) ההוצאה לא מאפשרת לספריות אקדמיות לבחור לאילו כתבי עת הן ירכשו מינויים, אלא מאפשרת רק רכישה של חבילות מינויים גדולות, כך שספריות המוצאות כתבי עת מסויימים של ההוצאה כהכרחיים נדרשות לשלם גם עבור כתבי עת רבים אחרים; (3) ההוצאה מגיבה "באכזריות" לנסיונות משא ומתן של ספריות, וחוסמת להן את הגישה לכל כתבי העת שלה; (4) ההוצאה תומכת בניסיונות חקיקה שמטרתם להצר את צעדי תנועת "הגישה החופשית" להוצאה לאור, או להחמיר את חוקי הקניין הרוחני, כדוגמת SOPA.

תוך יומיים מפרסום הפוסט עלה לרשת האינטרנט אתר בשם "The Cost of Knowledge", שבו קראו 34 מתמטיקאים בכירים - ביניהם שלושה זוכי מדליית פילדס, שאחד מהם הוא גוורס עצמו - להימנע מלפרסם מאמרים בכתבי עת של הוצאת אלסוויר, להימנע מלהשתתף בשיפוט עבודות מדעיות המוגשות להוצאה, ולהימנע מלשרת במערכות של כתבי העת של ההוצאה. נכון לשעת פרסום ידיעה זו, כ-‏5800 מדענים וחוקרים ממגוון תחומים הצטרפו למחאה.

כמעט כל הפעילות של מערכות כתבי עת מדעיים – לא רק של אלסוויר – נעשית בידי חברי אקדמיה שלא מקבלים על עבודתם גמול ישיר כלשהו. רווחיה של הוצאת אלסוויר בשנת 2010 הסתכמו בלמעלה ממיליארד דולר. ההוצאה טוענת כי הטענות המופנות כלפיה אינן נכונות עובדתית, וכי שולי הרווח הגבוהים שלה (36%) הם "תוצאה של התנהלות יעילה של החברה".
קישורים
אלסוויר - ויקיפדיה
The Cost of Knowledge
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

כסף של אנשים אחרים 591436
ניהול מועדון יוקרתי הוא תמיד עסק טוב - אם אתה מצליח להכנס אליו. בכל מועדון הלקוחות גם משלמים בכניסה וגם מספקים את עיקר התוכן שהופך את המועדון אטרקטיבי ללקוחות נוספים. ככל שהמועדון יוקרתי יותר, הכניסה יקרה יותר ושולי הרווח של המפעיל רחבים יותר.

התשלום בכניסה הוא כמובן על חשבון משלם המיסים ולא על חשבון האקדמאים. לא זו בלבד שמוסדות המחקר מסובסדים ע''י הממשלות, אלא שהאקדמאים מעבירים בקלילות את זכויות היוצרים להוצאות. עכשיו צריך לשלם להוצאה עבור גישה למחקר שהציבור שילם עבורו. הנקודה החשובה יותר מהעלות היא שבהשאלה שזכויות היוצרים מעניקות למועדון מונופול על הלקוחות. כאילו שהלקוחות לא יכולים לעזוב יותר את המועדון. האקדמאים מרוויחים מוניטין, ההוצאות משתלטות על רכוש ציבורי נטוש והציבור משלם את את דמי הכניסה למועדון. כשמשלמים בכסף של אנשים אחרים, מתמקחים פחות על המחיר.

ראוי שהאקדמאים ימצאו לעצמם שיטה זולה יותר לניהול מוניטין.
כסף של אנשים אחרים 591437
אתה מאשים את האקדמאים? אקדמאים היו שמחים גם לפרסם בבלוגים - אבל אף אוניברסיטה לא סופרת פרסום שלא דרך כתבי העת הגדולים. השאלה היא למה האקדמיה עצמה לא מתחזקת כתבי עת ציבוריים, במקום להפריט את ניהולם לחברות מסחריות.
כסף של אנשים אחרים 591438
מי או מה זה בדיוק "האקדמיה"?

במאמר המורחב הוזכרו מספר כתבי עת ציבוריים שמנוהלים ע"י האקדמיה. לדוגמה, הערה 8:
Some journals were also successfully moved from Elsevier to other publishers; e.g., Annales Scientifiques de l’Ecole Normale
Sup´rieure, which until recent years was published by Elsevier, is now published by the Soci´t´ Math´matique de France
כסף של אנשים אחרים 591442
כך כתבי העת המדעיים התחילו - אבל עם השנים רובם ''הופרטו'', וכיום רק מיעוט זעיר יוצאים בהוצאות בבעלות אקדמית.
כסף של אנשים אחרים 591439
"האקדמאים" הם הממסד האקדמי. ברור שחוקר זה או אחר לא יכול לשנות את חוקי המשחק.

במצב הטכנולוגי הנוכחי אין כמעט צורך תקשורתי בעיתונות המדעית, ולכן תפקידה העיקרי הוא להעניק חותמת כשרות לפרסומים הכלולים בה. ככל שהכנס או העיתון המדעי מסנן יותר ובעל מוניטין גבוהים יותר, כך התמורה האקדמית שמקבלים המחברים גדולה יותר. הפרסום הוא כאילו מטבע שבו משולם שכרו של היצרן האקדמי. אי אפשר להחליף מטבע סתם כך, מפני שהשימוש במטבע מבוסס על האמון שיש לכלל הציבור במטבע. אין כאן בעיה טכנית של פרסום. אם זו הייתה הבעיה אז אין כלל בעיה. יש בעיה להחליף את Nature בעיתון "קוקוריקו" ולשכנע חוקרים מכל העולם לפרסם ב"קוקוריקו" במקום ב Nature.

אני לא מכיר כלל את העסקים של ההוצאות האקדמיות, אבל אני מרשה לעצמי להיות בטוח שעיקר רכושן ומקור הרווח שלהן הם העיתונים היוקרתיים, והעיסוק שלהן בכנסים נועד בעיקר כדי לחסום disruptive competition.

כל מה שרציתי לטעון הוא שהחוקרים באוניברסיטאות הם לא קורבנות השיטה, אלא משלם המיסים, ואם הכסף היה שייך באמת למי שמשלם אותו היו נמצאות מזמן דרכים ללחוץ על ההוצאות להקטין את שולי הרווח שלהן.
כסף של אנשים אחרים 591444
צר לי, אבל באמת שאתה לא מכיר את עסקי ההוצאות האקדמיות, או הפרסום האקדמי, עושה רושם.
חלק הארי של המחקר האקדמי בעולם מתבצע באונ' אמריקאיות שכלל אינן ממומנות בכספי מיסים של אף אחד.
לפני זמן מה עברה חקיקה בארה"ב לפיה מחקר שבוצע בסיוע מימון פדרלי חייב להיות זמין באופן חופשי. עכשיו הוצאות כמו אלסווייר ואחרות פועלות כדי לבטל את החקיקה הזו ולהחזיר להן את הזכות למנוע גישה למחקר ציבורי ממי שלא משלם. נחש לצד מי נוטה הממסד הפוליטי? נכון, לטובת ההוצאות. אז על מה אתה מתקומם, בדיוק? האחראים על כספי המיסים מסרבים לתת לאקדמאים כוח מול המוציאים לאור.
כסף של אנשים אחרים 591445
רוב המעבדות המובילות מקבלות לפחות חלק מהמימון שלהן מהממשל הפדרלי, בלי קשר לאונ' בה הן יושבות. להפך, קל יותר לקבל את הכסף אם אתה יושב בארה"ב (ועוד יותר באונ' מובילה).

איפה קראת שהממסד הפוליטי נוטה לטובת ההוצאות ?
כסף של אנשים אחרים 591447
אני חושש שנסחפת קצת עם הטענה שאוניברסיטאות אמריקאיות, או לפחות חלקן הגדול אינן ממומנות כלל מכספי משלם המיסים. אני חושב שאני יודע שרוב ההוצאה על מחקר ופיתוח בארה"ב נעשית ע"י המגזר הפרטי, אבל זה עניין אחר לגמרי. מחקר ישומי של חברות פרטיות לא נערך באוניברסיטאות.

יתכן שאני טועה לחלוטין אבל בארה"ב האוניברסיטאות הפרטיות המפורסמות הן אירגונים ללא מטרת רווח. בהקשר ההתנהלות הכלכלית שלהן ראוי לראות בהן יותר אוניברסיטאות ציבוריות בלתי תלויות מאשר חברות פרטיות שממוקדות ברווח.

יש כמובן מגזר של אוניברסיטאות ציבוריות שנתמכות ע"י המדינות השונות. בכל מקרה המחקר האקדמי נהנה מקרנות מחקר ומלגות ממשלתיות, הקלות מס, ושכר הלימוד מסובסד ע"י שיטת ההלוואות הפדרלית. אם אני לא טועה סך החוב הגיע כבר לסכום היפה של טריליון דולר. הסכום הגדול הזה הוא סיבסוד ציבורי גם לאוניברסיטאות הפרטיות.

אני מתפלא שהשתמשת בנושא החקיקה. ההתיחסות למה שמכונה אצלנו "הון ושלטון" והמושג האנגלי המקביל Crony capitalism [Wikipedia], אינה נושא שנוי במחלוקת. המחלוקת היא האם הפתרון הוא באמצעות פחות מעורבות ממשלתית או יותר התערבות כזו.

כשדברתי על כסף של אנשים אחרים, לא התכוונתי לטעון שהסגל המנהלי באוניברסיטאות מושחת או חסר כישורים. העניין הוא שהמגזר הפרטי נוטה להתאמץ יותר, להיות ממוקד יותר. לכן יש לצפות שביחסים ביניהם הכף תיטה לכוון המגזר הפרטי.
כסף של אנשים אחרים 591443
כמו זה http://en.wikipedia.org/wiki/Oxford_University_Press... ?
יש גם מזה וגם מזה, הבעיה לדעתי היא אחרת. חברה פרטית יכולה לפעמים להוות יתרון בניהול כתב עת, אבל כשערכו עולה, תהיה נטיה טבעית לנסות גם להעלות את מחירו. אם ניצור מצב שהאקדמיה תשמור על המותג, אבל תוציא למכרז את הניהול (לכל הפחות להוצאות הגדולות והמנוסות), תישמר התחרות מבלי "לנצל" את היתרון שנצבר בזכות מוניטין מדעי ולא החברה.
כסף של אנשים אחרים 591449
ראיתי שהזכירו כמה פעמים את PLoS:
גוף שמאפשר גישה חופשית (CC-BY) לתכנים שמפורסמים דרכו אבל מצד שני דורש שכר עבור הפרסום.

לכתבי העת יש שני תפקידים שונים: פרסום וביקורת עמיתים. הראשון התרוקן לחלוטין ממהותו המקורית והוא כיום סתם תירוץ לשימוש בזכויות יוצרים. מצד שני, יכול להיות שכדי לקבל ביקורת עמיתים מוצלחת יש צורך במחסור מלאכותי.

כיום אין תגמול רציני‏1 למי שמבקר מאמרים אחרים (referee). האם יש צורך להפוך את תהליך השיפוט לפומבי יותר וגמול במוניטין גם למי ששופטים פרסומים?

1 אלא אם כן יש ואני סתם כותב שטויות.
כסף של אנשים אחרים 591469
ישנם נסיונות לפרסם גם את השופטים (והעורכים), ויותר מכך, ישנו נסיון‏1 להקים רשת שמבצעת שיפוט בלתי תלוי בעיתון:
כאשר ההגיון הוא שעיתון יכול לקבל מאמר שפוט, ולהחליט האם לפרסם אותו.

הבעיה היא שקשה לשנות את הדרך בה אלפי מוסדות ברחבי העולם מעריכים חוקרים, ובטח לא לתת משקל רב לעבודה שיכולה להתבצע באופן מונוטוני למדי‏2 על חשבון מחקר יצירתי.

1 ראשוני למדי, יש לציין.
2 כן, מפעם לפעם הערה ממבקר יכולה לתרום הרבה למאמר, לרוב זה לא קורה.
כסף של אנשים אחרים 591477
חוץ מלתת קרדיט עעל עצם עבודת השיפוט, אפשר גם להכריח אנשים לשפוט כמות מסוימת של מאמרים כתנאי לפרסום כל מאמר. זו דרך נהדרת לגרום לצעירים ללמוד איך המערכת עובדת. השוט שיש כאן ע"מ להפחית את הסיכויים לשיפוט גרוע הוא שגם השיפוט יתפרסם ביחד עם המאמר ואם התרשלת, האינטרנט לא ישכח את זה.

ליתר דיוק: שיטה דומה נמצאת בשימוש לקבלת חבילות תוכנה חדשות ולחניכת אורזים חדשים בהפצת הלינוקס פדורה [ויקיפדיה] ולמיטב ידיעתי הועתקה משם לאחרונה גם למקומות אחרים כמו דביאן.

קרדיט עבור שיפוט הוא משהו שנוסה, בין השאר בפרויקט הליבה של לינוקס, לא בהצלחה רבה.
כסף של אנשים אחרים 591483
''להכריח אנשים לשפוט כמות מסוימת של מאמרים כתנאי לפרסום כל מאמר'' - זה מאד מאד בעייתי, בלשון המעטה.

''גם השיפוט יתפרסם ביחד עם המאמר ואם התרשלת, האינטרנט לא ישכח את זה'' - אם אני מבין נכון אז זה גורר, בין השאר, ויתור על האנונימיות של השופטים. שוב, מאד מאד בעייתי.
כסף של אנשים אחרים 591490
תיארתי לעצמי שהנקודה הבעייתית תהיה להפוך את תהליך השיפוט לפומבי. אני מנסה להבין למה בדיוק. נניח שכל המאמרים של מוחמד אל נסחי (תגובה 591459) נסקרו "במקרה" ע"י עמיתיו מ־Frankfurt Institute for the Advancement of Fundamental Research in Physics האם זה לא יעיד במשהו על איכותם בדיעבד?

אני רק חייב לציין שבדוגמאות שציינתי בתגובה 591477 תהליך השיפוט הוא יותר טכני בעיקרו (אבל חלקים לא מבוטלים מהחלק הטכני נעשים כבר ע"י סקריפט).

כמוכן הדוגמה של אנדרו וייקפילד מראה שיש גבול לתשלום במוניטין רע: הוא עובד היטב בקהילות מצומצמות ומקושרות, כמו הקהילה האקדמית (ובפרט: הקהילה האקדמית של תחום מסוים), אבל לא בהכרח בציבור הרחב.
כסף של אנשים אחרים 591557
לפעמים יש גם מקרה הפוך, המאמר מחורבן ואתה מכיר את המחבר, או אפילו חבר שלו. מה תעשה עכשיו? תחסום את הפרסום שלו ותחרב את החברות? מה יקרה כשהוא יקבל את המאמר שלך אחר כך? האם הוא ישפוט אותו באובייקבטיביות?

לא פשוט ההעניין הזה של הסרת האנונמיות.
היתה ספריה? 591452
בעידן האינטרנט, ספריות המדעים המדויקים מתפקדות בעיקר כחלל לימודים שקט ואולי טיפה כמין ארכיון לטקסטים שעדיין לא הועלו לרשת. הספרנים של פעם הופכים למידענים, וצריכים בעצם רק מחשב.

אולי Elsevier מנסים לסחוט כמה שיותר כסף מהמערכת לפני שמוסד הספריה האוניברסיטאית פשוט ייעלם?
היתה ספריה? 591455
הספריות האוניברסיטאיות חותמות על הסכמים עם הוצאות לאור גם על מינויים אלקטרוניים לכתבי עת. רק בזכות ההסכמים האלה אני יכול לשבת במשרד שלי באוניברסיטה (או להתחבר בחיבור מיוחד מהבית) ולדפדף במחשב בכתבי עת שונים. לכן, גם אם "מוסד הספריה האוניברסיטאית פשוט ייעלם", כדבריך, עדיין יהיה צריך לשאת ולתת עם אלסוויר על גישה לכתבי העת שלה.

גירסאות הדפוס של כתבי העת המדעיים אכן הולכות ומתמעטות. עד לפני שנה-שנתיים, הייתי מקבל באופן קבוע כמה פעמים בשנה עותק פיזי של Biometrics, מתוקף חברותי ב-IBS ("החברה הביומטרית הבין-לאומית"). כנראה שאז נפל למישהו באגודה האסימון שבעידן האינטרנט אין צורך לשנע אלפי כרכים כבדים לכל קצווי העולם, וכיום החברות מקנה גישה לעותקים אלקטרוניים של הג'ורנל, שהם כמובן זהים לחלוטין לגרסה המודפסת (אפשר, תמורת תשלום נוסף ולא גדול, לקבל גם עותקים פיזיים). עוד המחשה לעליית שיטת ההפצה האלקטרונית: עד היום לא החזקתי ביד גירסת דפוס של אף אחד מבין המאמרים שפרסמתי.

חסרון אחד שאני רואה לשיטת ההפצה האלקטרונית הוא שעכשיו לפעמים יותר מסובך לקרוא מאמרים באוטובוס או בשפת הים, נניח, כי צריך לזכור להדפיס אותם מראש. זה חיסרון קטן מאד בעיני. חיסרון שני, שעליו אני קצת יותר מצטער, הוא שבהפצה אלקטרונית הקוראים מאבדים את החוויה של לקחת כרך לידיים, לעלעל בו בלי כוונה מוגדרת מראש, ולצלול לתוך מאמר שנראה מעניין. עדיין, אני מעדיף לאין שיעור את דרך ההפצה החדשה, ואין לי ספק שהיא "תנצח".
היתה ספריה? 591456
אני מקבל את ה-APSR (אמריקן פוליטיקל סיינס ריוויו) של APSA (נחש לבד) ועוד כמה כתבי עת שלהם. אבל בנוסף לעותק הפיזי, אני גם מקבל דוא"ל על כל גיליון חדש עם רשימת המאמרים ואבסטרקטים שלהם, מה שיוצר תהליך קצת דומה לדפדוף האקראי. אני מניח שבתחומי מדעי החברה זה ייקח קצת יותר זמן (בכל זאת...), אבל בסופו של דבר גם אצלנו יעברו להפצה דיגיטלית בלבד.
עם זאת, כמובן, הספריה תמשיך להיות מוסד הכרחי בשביל הספרים. במקרה הזה, אני מתקשה לראות חלופה דיגיטלית מוצלחת לשיטוט אקראי סביב המדפים הרלוונטיים לאיסוף מקורות שלא הייתי מגיע אליהם במקרה – וזה נכון במיוחד עבור סטודנטים. לסטודנטים שלי הייתי אומר שלפחות ביקור אחד בספריה הוא תנאי הכרחי לכתיבת עבודה מוצלחת.
היתה ספריה? 591457
אוסף ספרים גדול עם גישה לכולם, דרך לגשת לספר אקראי שקשור לנושא מסוים (קיבוץ לפי נושאים). באמת כ"כ קשה ליצור משהו כזה? משהו כזה לא קיים כבר היום?
היתה ספריה? 591464
אגב ספריות, תוכן וזכויות יוצרים, יש גם את הפרשה המעניינת של קטלוג הספריות:
ואם כבר מדברים על השתלטות של גורמים מסחריים על תרומות תוכן: הדבר הזה קרה לא מעט פעמים בתחום התוכנה. הזכרתי בתגובה 574395 את אופן-אופיס/ליברה-אופיס ואת האדסון/ג'נקינס. סיפור דומה היה לתוכנת האזנה לרשת עם השם הנחמד Ethreal אשר עקב עזיבת התוכניתן הראשי את מקום עבודתו בחברה שלא הבינה שהשם חסר משמעות ללא תוכן, נאלצה לשנות את שמה למשהו מולצח עוד יותר: Wireshark [Wikipedia]. רוב הכותבים של תוכנת כתיבת האתרים Mambo החליטו שהתנהגות החברה ששולטת בקוד לא מוצאת חן בעיניהם, פרשו והקימו את Joomla [Wikipedia]. אני לא יודע כמה שווים היום השמות Ethreal ו־Mambo.

בתחום של ספריות (לא של תוכנה) יש משהו דומה עם תוכנה של ספריות: קוהה (Koha (software) [Wikipedia])‏‏1 היא תוכנה חופשית ניהול ספריה. היא נכתבה במקור ע"י ספריה בניו־זילנד ויש אוסף שלם של ספריות ציבוריות ושל חברות ייעוץ קטנות שמתחזקות אותה. בעקבות מיזוגים הצליחה חברה אחת לרכז בידה חלק גדול של הפיתוח וחשוב מכך: את השם. ר' מאמר משנת 2010. לא זכור לי איך הסתיים הסיפור הזה.

בתחום התוכנה החופשית יש נטייה גוברת והולכת להעביר את השליטה ב"נכסי" התוכנות (הזכויות על השם והלוגו, וכן זכויות היוצרים, אם יש צורך בכך) לעמותה עצמאית כדי לקבל ניטרליות וכדי שאחרים לא יחששו לתרום קוד וכסף. במקרים מסוימים זה קורה אחרי שנכווים מהשתלטות מסחרית או כמעט נכווים.

1 קוחה? מקור השם הוא במילה מאורית ניו־זולנדית
היה תמלוג? 591474
המאבק בין המדענים למו"לים מזכיר לי את העימותים בין סופרים להוצאות לאור. אמנם הוצאות הספרים מרוויחות על גב הסופרים, ואילו בתחום המדעי זה קורה דווקא על חשבון הקוראים, אבל מתח הרווחים בכל מקרה גבוה. לפי עקרונות השוק החפשי, מדוע לא מופיעים יזמים ומייסדים הוצאה לאור חדשה, במחירים מוזלים?

אולי דווקא בגלל החידושים הטכנולוגיים נוצר יתרון לגודל להוצאות הקיימות? אני לא כל כך מבין איך זה קורה.
היה תמלוג? 591475
מדוע? מפני שהאוניברסיטאות הן מוסדות ציבוריים ואף אחד לא משלם מהכיס שלו.
היה תמלוג? 591578
היה נדמה לי ששאלתי מדוע לא צצים מו''לים חדשים שיתחרו על הלקוחות הפראיירים האלו.
היה תמלוג? 591579
תשובה אפשרית וחלקית: יוקרה אקדמית של כתב עת זה דבר שלוקח בד"כ הרבה שנים לבנות, כך ששוק כתבי העת היוקרתיים הוא למעשה שוק עם חסמי כניסה גבוהים.
היה תמלוג? 591605
דווקא cell, של אותה הוצאה מושמצת, הוא הצעיר בחבורה (הוקם ב74, עצמאי מ86, נמכר ב99) מבין הז'ורנלים הבכירים (נייצ'ר מ69, זאת אומרת 1869, סיינס מ1880, NEJM - כמה גילגולים, הראשון ב1812, הנוכחי התחיל ב1928).
היה תמלוג? 591630
לו היה impact factor גם לאנשים, זה היה מאפשר לגייס חברי מערכת עם IF אישי גבוה ולהקים מאפס ז'ורנל חדש שפוטנציאל הציטוט שלו מדיד.

נדמה לי שכבר נעשו עבודות תיאורטיות בכיוון של IF אישי:
היה תמלוג? 591631
מילא עבור כתבי העת הכלליים יותר, אבל עבור קהילה שמונה כמה (עשרות?) אלפי חוקרים במקרה הטוב עם קישור פנימי גבוה כ"כ מסובך לזהות ולגייס קבוצת אנשים אנשים מתאימה גם ללא המדדים האמורים? אני מניח שכל חוקר יכול למנות בקלות רשימה של חמישה עד עשרה חוקרים מובילים בתחום.
היה תמלוג? 591503
זה קרה, קורה ויקרה, ולא חסרות דוגמאות בתגובות השונות. חלק לגיטימי בשוק החופשי הוא חרם צרכני (סוג של), כי הקהילה המדעית לא רוצה בבת אחת לזנוח הוצאה גדולה שמוציאה גם ז'ורנלים מעולים שמדענים רבים יושבים בשלל הועדות שלהם.
עדכונים מהשטח 591459
הפרשה הגיעה היום לעמוד הראשון של "הארץ", ואני גאה לספר שזה קרה בזכותי - שלחתי אתמול אימייל לאסף שטול-טראורינג, כתב המדע של העיתון, והפניתי את תשומת ליבו לסיפור. הוא התלהב, והתוצאה היא הכתבה, שבה אחד המרואיינים הוא אילון לינדנשטראוס. באופן אירוני משהו, הכתבה קיימת כרגע רק בגרסת הדפוס של העיתון, אבל אעלה קישור כשהיא תעלה גם לאתר האינטרנט.

כמה תוספות לסיפור:

מספר המצטרפים על החרם ממשיך לעלות, אבל די באיטיות, לטעמי, כ-‏200 ביממה האחרונה.

מסתבר שהחרם גרם למניית חברת אלסוויר לצנוח. עם זאת, חברת השקעות בשם Exane Paribas פרסמה המלצת קנייה למנייה, משום שלדעת האנליסטים שבה, המנייה תטפס במהירות למעלה, אחרי שהחרם הנוכחי ייכשל כמו ניסיונות דומים קודמים. ראו סעיף 3 כאן. תגובת סקוט אהרונסון לניתוח הזה: "אני שואל אתכם, האם זה לא גורם לכם לרצות להחרים את אלסוויר, ולו רק בשביל לראות את האנשים שקיבלו את העצה הצינית של Exane Paribas מפסידים את כספם?".

לצד כתבי עת מעולים שיוצאים באלסוויר (Lancet, Cell) יש גם כמה, אפעס, לא משהו. ראו למשל את המאמר התמציתי הזה, שהתפרסם בכתב העת Computers & Mathematics with Applications (אין צורך בידע מתמטי כלשהו כדי להתפעם).

דוגמא נוספת: העורך הראשי של כתב העת Chaos, Solitons and Fractals היה עד לפני כשלוש שנים אחד בשם מוחמד אל נסחי‏1 (El Naschie); בצירוף מקרים מדהים, התפרסמו בעיתון מ-‏1993 למעלה מ-‏300 מאמרים פרי עטו של אל נסחי, ובאחד מגיליונות העיתון בשנת 2008 התפרסמו לא פחות חמישה מאמרים שלו. ניסיתי לקרוא אחד מהם, ולמרות שאני לא מבין בתחום המדעי הרלוונטי, יש לי יותר מחשד עמום שדיון 1571 נוגע לבנאדם. שימו לב ש-‏13 מבין 15 המאמרים המצוטטים בביבליוגרפיה הם ציטוטים עצמיים של המחבר.

אל נסחי מנהל בימים אלה תביעה כנגד המגזין "נייצ'ר", שלטענתו הוציא את דיבתו רעה כשסיקר את פרישתו מתפקיד העורך הראשי. הוא מייצג את עצמו במשפט, והעד היחיד שהביא להעיד לטובתו, שגם הוא עורך בכתב העת הנ"ל, אמר בין השאר כי אין אף אדם אשר יכול לחבר ביקורת עמיתים על עבודתו של אל נחסי, וכי "אם יש לך משהו חדש להציע, ביקורת עמיתים היא מסוכנת". עוד פרטים כאן. אל נסחי מציג את עצמו במאמריו כחבר ב-Frankfurt Institute for the Advancement of Fundamental Research in Physics, אולם ככל שיכולתי לבדוק, האזכורים היחידים של המוסד הנ"ל ברשת הם של אל נסחי עצמו.

אחד הדברים המדהימים בסיפורים האלה, בעיני, הוא שהאימפקט פקטור של שני כתבי העת האלה הוא לא לגמרי בקרשים: 1.472 ל-CMA ו-‏1.267 ל-CSF. מעורר מחשבות נוגות...
____________
1. ייתכן מאד שטעיתי בתעתיק
עדכונים מהשטח 591463
הנה הכתבה מ"הארץ": http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1641824

קולגה ששכנעתי אתמול להצטרף לחרם, סיפר לי לפני שעה קלה שבדיוק היום בבוקר הוא התבקש לשפוט מאמר לאחד הג'ורנלים של אלסוויר. הוא אכן השיב בשלילה.
עדכונים מהשטח 591470
וואו. המאמר של CMA בעצם אומר "תראו! פרסמנו שני מאמרים בכתב עת אחר!".
עדכונים מהשטח 591481
למה הקצב מאכזב? מהו בערך גודל אוכלוסיית היעד של החרם?
עדכונים מהשטח 591482
בכל אחת מהאוניברסיטאות הגדולות בארץ יש סדר גודל של אלף חברי סגל. לכן, בהערכה גסה, יש בעולם כמה מאות אלפי - או אפילו מיליוני - חברי סגל אקדמי, וזה עוד בלי לספור סטודנטים לתארים מתקדמים ולפוסט-דוקטורנטים. קיויתי להיענות יותר גבוהה.
עדכונים מהשטח 591484
בלי לבדוק את רשימת החותמים

גם גורס וגם אהרונסון הם מתימטיקאים ויש להם אלטרנטיבות לפרסומים של אלסוויר (למשל arxive.org)

לעומת זאת אני לא חושב שלביולוגים ורופאים יש אלטרנטיבות לCell או לנסט
עדכונים מהשטח 591486
יש לך בהחלט נקודה. בזירות פרסום מסוימות אלסוויר יותר דומיננטית (בעיקר מדעי החיים, אני חושב) ובאחרות פחות. עדיין, במקביל ללנסט יש את New England Journal of Medicine ואת JAMA, למשל, עם יוקרה לא פחותה, וגם ל-Cell יש אלטרנטיבות. אבל אין ספק שחוקר שחוסם לעצמו חצי מאפיקי הפרסום האפשריים, מסתכן.
עדכונים מהשטח 591623
New England Journal of Medicine חוגג בימים אלו יום הולדת 200 (נרות ועוגת גזר זה בריא?) שמעתי ראיון עם העורך הראשי ד"ר ג'פרי דרייזן שאמר שמי שמחבר לאתר של המגזין מאחת מ-‏100 המדינות העניות בעולם מקבל אוטומטית סטטוס של מנוי. כל מאמר נפתח לציבור 6 חודשים אחרי הפירסום (החוק דורש שנה) אבל מאמרים שנוגעים לבריאות הציבור נפתחים מיידית.
עדכונים מהשטח 591629
מעניין אותי עד כמה אפשר להרוויח כסף מאותה שנה של עיכוב פתיחה לציבור.

תזכורת לדעתי: תגובה 510249.

אני מניח שהמו״לים לא מקבלים כפשוטו את מה שכתבתי שם בשורה השנייה: "לתוכן פרמיום יש כמובן בעיה מעשית: מנועי חיפוש לא קוראים אותו. כפיצוי חלקי דואגים לחשוף את תמצית המאמר". יש בעיה, אך לא רואים אותה כבעיה אקוטית. המו״לים בונים כאן על כך שיש קהל גדול שממילא יש לו גישה לכל החומר האמור ("הספרייה"). עד כמה זה יוצר הפרדה בין חוקרים מ"בית טוב" לשאר? האם בפועל פחות נוח לעבוד עם חומר שלא זמין לציבור?
עדכונים מהשטח 591488
http://arxiv.org הוא מקום לפרסום באותה מידה שדף הבית של החוקר הוא מקום לפרסום. יש שם peer review?

המחאה הזו בינתיים רק שלילית ולא מנסה להעמיד חלופות, בין השאר מכיוון שהמציעים לא יודעים אם הם רוצים פשוט מו"ל מסחרי אחר, שיטת peer vivew לא מסחרית, או לפרסם מראש ולשפוט לאחר מכן (או שלא קראתי נכון ואתם מוזמנים לתקן את מה שכתבתי).

הייתי מעוניין לקרוא את דעת החוקרים שבכם על היתרונות והחסרונות של שתי החלופות האחרונות.
עדכונים מהשטח 591489
המחאה הספציפית הזו דורשת דבר אחד ומאד פשוט: הורדת מחירים. להגיד שהיא "לא מנסה להעמיד חלופות" זה נכון, אבל לא רלוונטי. כמובן שהדיון מתקשר לתחלואים אחרים של עולם הפרסום האקדמי, אבל זה לא לב העניין כרגע.

לא ברור לי מה כוונתך ב"שיטת peer review לא מסחרית", וגם לא ב"לפרסם מראש ולשפוט לאחר מכן".
עדכונים מהשטח 591491
ציטוט מתוך המכתב באתר העצומה:

What next? As suggested at the very beginning, different participants in the boycott have different goals,
both in the short and long term. Some people would like to see the journal system eliminated completely
and replaced by something else more adapted to the internet and the possibilities of electronic distribution.
Others see journals as continuing to play a role, but with commercial publishing being replaced by open
access models. Still others imagine a more modest change, in which commercial publishers are replaced
by non-profit entities such as professional societies (e.g., the American Mathematical Society, the London
Mathematical Society, and the Soci´t´ Math´matique de France, all of which already publish a number of
journals) or university presses; in this way the value generated by the work of authors, referees, and editors
would be returned to the academic and scientific community.

...

What all the signatories do agree on is that Elsevier is an exemplar of everything that is wrong with
the current system of commercial publication of mathematics journals, and we will no longer acquiesce to
Elsevier’s harvesting of the value of our and our colleagues’ work.

What future do we envisage for all the papers that would otherwise be published in Elsevier journals?
There are many other journals being published; perhaps they can pick up at least some of the slack. Many
successful new journals have been founded in recent years, too, including several that are electronic (thus
completely eliminating printing and physical distribution costs), and no doubt more will follow. Finally, we
hope that the mathematical community will be able to reclaim for itself some of the value that it has given
to Elsevier’s journals by moving some of these journals (in name, if possible, and otherwise in spirit9 ) from
Elsevier to other publishers.

יש כאן קריאה מפורשת להתנתקות מאלסוויר. אני דווקא לא רואה דרישה מההוצאה להוריד את מחיריה כתנאי להמשך העבודה עימה. יכול להיות שהשמטת הדרישה הזו היא פשוט עניין טקטי (די ברור. אחרת הוזלה סמלית של חלק מכתבי העת תוכל לתרום לשבירת המחאה).
עדכונים מהשטח 591494
שים לב שהציטוט שהבאת מתחיל במילים "What Next?". אחרי מה? אחרי טיפול בשלוש הנקודות שמתנוססות באופן בולט בראש העמוד הראשי של אתר העצומה, שהראשונה מביניהן היא "מחירים מופקעים" והשניה "שיטת bundling בעייתית" (כלומר שוב, כסף). הנקודה השלישית היא אכן יותר אידאולוגית, אני מודה.
עדכונים מהשטח 591516
עוד קצת על What's Next (שוב: להערכתי הלא מאוד מלומדת)

הזכרת במקום אחר חברה שמרוויחה המון מעבודה שאחרים עושים בהתנדבות. אני מניח שלא התכוונת לגוגל. אני מניח שגם רוב מתנגדיה של גוגל לא ימנו את הדבר הזה על חטאיה של גוגל. גוגל הרי מתקיימת משימוש במידע, עיבודו והנגשתו. היא מוכרת מידע שזמין בעיקרון לכולם, אך בצורה טובה יותר.

דובי כתב (תגובה 591456) שהספרייה היא בעיניו מקום חשוב: "אני מתקשה לראות חלופה דיגיטלית מוצלחת לשיטוט אקראי סביב המדפים הרלוונטיים לאיסוף מקורות שלא הייתי מגיע אליהם במקרה". ניזכר לרגע מה יש בספריה ונראה איך אפשר לבנות משהו דומה. בספריה יש אוסף גדול של ספרים (לצורך העניין כתבי־עת וכל השאר יהיו ספרים). הם מסודרים לפי נושאים, אבל בפועל הם מסודרים בסדר מספרי. לכל אחד יש שם מחבר, כותרת, ועוד. סקירה של כמה מדפים שקולה, אם כן, לסקירה של חלק מבין אותה רשימה ארוכה של כותרות (ביחד עם קטלוג נוח שיביא אותך למקום המתאים כדי להתחיל את השיטוט). וחוץ מזה צריכים עוד משהו קטן: ספרים שאפשר לקרוא. חוץ מהדבר הקטן הזה, הכל כבר קיים.

בינתיים יש מי שעובד על אספקת ספרים שונים דרך קוראים יעודיים. לדוגמה: אמזון, אפל וגוגל. אם אחת מהן תצליח לספק גישה עצמאית לאוסף הספרים שנמצא בספריה, מי יזדקק לשירותי הספריה של המוסד האקדמי? לחלופין, החברה תוכל לספק את השירות למוסד האקדמי.

מה שבאמת מפחיד אותי אינו נעילה של חלק משמעותי של הידע האנושי אצל אלסוויר, אלא נעילה של חלק משמעותי של הידע האנושי אצל אמזון, אפל או גוגל.
עדכונים מהשטח 591492
התבוננתי בתקציב אוניברסיטת תל-אביב.

בתש"ע סה"כ ביצוע התקציב הוא בערך 1,689 מיליון, רכש ספרים וכתבי עת בערך 24 מיליון. נניח שרווח הוצאות הספרים הוא 40% מההכנסות שלהן. לכן אני לוקח בערך 10 מיליון כחסם עליון לחיסכון האפשרי עבור אוניברסיטת תל אביב. מדובר בערך ב 0.6% מהתקציב כולו.

בהנחה שזה נתון מיצג, אז מה הבעיה בעצם? כלומר, אין ביזבוזים אחרים, גדולים יותר, באוניברסיטאות? ממתי חברי הסגל הפכו למודאגי יעילות של המוסדות שבהם הם עובדים?

אני חשבתי שהמחאה היא בעיקר אידאולוגית, כלומר תמיכה בעיקרון הגישה החופשית למחקר.
עדכונים מהשטח 591493
יובל, בהנחה שהמצב באוניברסיטת חיפה דומה, נראה לי שקיבלת אישור רשמי מירון להשתולל עם תקציב הספרים שלך. אני חושב שטל וירדן יודו לך אם תממן רכישת מספר סמלי של עותקים מספר מסויים כשי לכל בוגרי האוניברסיטה (או לפחות: לכמה מהפקולטות). אני מניח שהעלות של זה לא תתקרב ל־10 מליון ₪.
עדכונים מהשטח 591495
אתמול נפגשתי עם המנהל האקדמי ועם האחראי על הרכש האלקטרוני (לא זוכר את התואר המדויק שלו) של ספריית אוניברסיטת חיפה. למדתי מהם שההוצאות על כתבי עת מהווים כיום כ-‏90% מהוצאות הרכש של הספריה, ושהמו"לים המסחריים של כתבי העת מעלים מדי שנה את התעריפים במשהו כמו 5-10 אחוזים. מדובר בהרבה מיליונים של שקלים לשנה. בכסף שהספריה (אינשאללה) תחסוך בדמי המנוי היא יכולה לקנות עוד ספרים, להרחיב את שעות הפתיחה, ועוד כהנה וכהנה פעילויות שיטיבו עם באי האוניברסיטה.

כמובן שיש בזבוזים אחרים וגדולים באוניברסיטאות, וגם מחוצה להן. לא העליתי לאייל ידיעות על המאבק שלי בבזבוז החשמל באוניברסיטת חיפה או על תרומתי לצמצום פקק התנועה האידיוטי בצומת העמקים‏1, רק בגלל חוסר עניין לציבור. זה טיעון קצת ילדותי, בעיני, להגיד "אין ביזבוזים אחרים?", כי הרי חייבים להתחיל מאיפשהו.

המחאה (שלי, הזו, כרגע) היא לא אידיאולוגית אלא מאד מעשית: המצב שבו חברה פרטית מרוויחה למעלה ממיליארד דולר בשנה בגין עבודה שכמעט כולה נעשית בהתנדבות ע"י אחרים, הוא שערוריה. שיורידו מחירים.
_____________
1. מישהו פה שם לב שלפני כמה ימים סוף סוף סללו את הקטע המשובש על הגשר שחוצה את הקישון בכביש 75, כך שהמכוניות לא נתקעות בו ויוצרות פקק תנועה אדיר? זה בזכותי, באמת.
עדכונים מהשטח 591509
_____
יש לציבור עניין בפרטים!
עדכונים מהשטח 591508
http://arxiv.org שונה מעמוד הבית בשתי נקודות חשובות:
- השעון שלו אינו נשלט ע"י המפרסם: אם פרסמת שם תוצאה חדשה וקיבלת מספר סידורי, יש לך זכות ראשונים מוסרית עליה.
- המפרסם אינו יכול למשוך מאמר שגוי שפורסם: יש סכנה גדולה יותר במוניטין שלילי.
עדכונים מהשטח 591510
נכון. אנלוגיה מוצלחת יותר היא שליחה לרשימת תפוצה רבת משתתפים.
עדכונים מהשטח 634395
אגב, לאתר שנותן במת פרסום חופשי למאמרים מתמטיים אפשר היה לקרוא ''בלי הגבלת הכלליות''.
עדכונים מהשטח 591712
אני לא כ"כ בקיא בעניינים האלו, אבל חשבתי שיש כאן שלושה סוגי שינויים בתהליך הפרסום:

א. מנגנונים שיכולים לשפר את איכות המאמרים המתפרסמים.
ב. כאלו שישפרו את היכולת של מדענים למצוא בקלות מאמרים רלוונטיים ולתעדף ביעילות את סדר קריאתם.
ג. כאלו שיקלו על שיפוט איכות הפרסומים של חוקר (למשל, לצורך קידום).

נדמה לי שלגבי א', התרומה העיקרית של peer review טמונה בכך שכמה אנשים חכמים יושבים ומנסים להבין בדיוק על מה המאמר מדבר, ומציעים איך לשפר אותו. למשל, פרסום בז'ורנל רציני כולל בתוכו, במשתמע, את ההנחה שמישהו מהמובילים בתחום הרלוונטי קרא את המאמר ותרם לו מידיעותיו. הייתי מהמר שיש תחרות קשה על זמנם של אנשים שהערותיהם (כ- reviewers) תהיינה המועילות ביותר. יכול להיות שיש יתרונות בלהפוך את התחרות הזו לגלויה, כלומר שזמנם היקר של ה- reviewers המוכשרים ביותר יועמד למכרז באיזשהו אופן.

לגבי ג', נדמה לי שכאן טמונה הבעיה העיקרית. כל עוד מוסדות אקדמיים (כגון ועדות קידום, גופים מממנים) ימשיכו למיין אנשים על סמך ה- impact factor של העיתונים בהם הם מפרסמים, השיטה לא תוכל להשתנות. לכן מארגני החרם צריכים (אולי) למשל לבקש מפרופסורים בכירים להתעלם מכאן והלאה מפרסומים בז'ורנלים של אלסווייר כשהם מסתכלים על הרזומה של מועמדים, או לתת משקל מופחת לפרסומים כאלו. כמובן, אין מדובר על מאמרים שנשלחו לפרסום קודם לקריאה לחרם.

לגבי ב' - אשמח לשמוע ...
עדכונים מהשטח 591724
המנגנונים שאתה מדבר עליהם ב-א הם אולי משהו שג'ורנל חושק בו, ובסופו של דבר הקוראים, אבל לא כותבי המאמר. כותבי המאמר רק רוצים שהוא יתקבל, עם מינימום תיקונים‏1. בשביל הערות והארות יש קולגות וכנסים, אחת הבעיות (שגם זה נידון בג'ורנלים, עם דעות לכאן ולכאן) היא שכל אחד שקורא את כתב היד מוסיף עוד ניסויים וביקורות, מה שלעיתים מנפח מאוד את נפח העבודה ולא תמיד עם הצדקה.

1 התגובה שקיבל יובל נוב (תגובה 591524) היא חלום בעבור רוב המדענים, אולי חוץ מהחלק של לחכות שנה.
עדכונים מהשטח 591728
גם המנגנונים שיש היום לא מצטיינים בנוחותם. אם המדענים לא היו מעוניינים בשיפוט העמיתים, הם היו משתמשים ב־arxiv, דף הבית שלהם או articles.co.il . ואמנם יובל נוב ב‏1 שלך מתייחס לשיפוט הזה כלא רציני. בשביל איכות צריך לשלם (בעבודה).

אלא אם כן אתה רומז לשיטה שבה מפרסמים הכל מיד והשיפוט הוא שיפוט פומבי ובדיעבד.
עדכונים מהשטח 591766
מדענים מעוניינים לפרסם בעיתונים טובים, השיפוט הוא דרישה שהם נאלצים לעמוד בה (כלומר, זה מאוד חשוב בשביל כל השאר, אבל עבורי זה מיותר, במיוחד לאור העובדה שהשופט לא מבין את חשיבות ממצאי).
עדכונים מהשטח 591793
התקווה היא שאם השופט לא מבין, כתב העת יהפוך מסיבה זו או אחרת להיות פחות חשוב. מנגנון משוב אפשרי הוא כמות גדולה מהצפוי של מאמרים כושלים. אין לי מושג מה היחס של קהילת הכותבים לכשלונות עבר בכתבי עת מדעיים.
עדכונים מהשטח 591824
ההערה לגבי שופט לא מבין היא בגדר תלונות כלליות של מחברים, חלק ניכר מהמחברים ששמעתי (מזוכי פרס נובל ועד שוטים כמעט גמורים) התלוננו על זה. זה טבעי לגמרי, כי המחבר ככל האדם רואה בעיקר את נקודת מבטו, ולכן ביקורת קשה עליה בד''כ לא מתקבלת בהבנה, בעוד השופט מבקר עבודה שהוא בקיא בה פחות מהמחבר וכמובן מביא עמו את כל ההטיות של ראיית עולמו.

זכור לי רק מקרה אחד של מחבר (וגם זה ממקור משני) שממש הודה לשופט (כלומר לא מעל דפי העיתון או מסיבה פוליטית, אלא באמת התכוון לזה) על ביקורת שהצילה אותו מטעות מאוד מביכה.

אני לא אומר ששיפוט עמיתים הוא רע, הוא טוב מאוד, אבל המחבר ברוב המוחלט של המקרים לא מעוניין בשיפוט לגבי עבודתו, אלא בגושפנקה הדרושה לפרסום. זו גם אחת הסיבות שכשמבקשים להמליץ על מחברים, המחבר בד''כ ממליץ על חברים בתחום, ובפרט כאלו שאינם ביקורתיים יתר על המידה, ולא על מומחים גדולים בתחום שאינם חברים. האינטרס של הקורא, ההוצאה והשופט אינם זהים לזה של המחבר (וגם לא בהכרח זהים בינם).

הנסיון שלי (כקורא) מראה שהעיתונים הנחשבים ביותר הם אלו שפירסמו את מירב הסיפורים הכושלים, אם כי סיפור כושל בעיתון מוביל זוכה ליותר תשומת לב מבעיתון זניח.
עדכונים מהשטח 634428
באיחור קל: כל מי שאני מכיר בתחום שלי פותח את יום העבודה בסקירת תקצירי המאמרים החדשים בarXiv בתחום. לעומת זאת, אם אני אפרסם מאמר חדש בדף הבית שלי, אף אחד לא ישים לב.
עדכונים מהשטח 591485
אבל השאלה היא אם כל הסגל רלוונטי לעניין.

יש להם רשימה קטנה מאוד של כתבי עת ממדעי הרוח והחברה. ביניהם לא זיהיתי אפילו כתב עת אחד שהיה רלוונטי עבורי בעבר או בהווה.

חוץ מזה, זה עניין של איכות יותר מכמות. לרבבות של דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים אין שום משקל בעצומה שכזו לעומת קומץ פרופסורים בעלי שם.
עדכונים מהשטח 591487
בהחלט יש תחומים יותר או פחות רלוונטיים (ראי את תשובתי לקונשטוק לעיל), אבל אדרבא - מי שממילא לא מתחכך הרבה עם אלסוויר, מה אכפת לו להחרים? זה אולי יעזור רק קצת, אבל עדיין יעזור.

לגבי האיכות מול הכמות: מדובר כאמור בחרם, ולא רק בעצומה. ברגע שעסקינן לא רק בהצהרות אלא גם במעשים - לא לשלוח עבודות, לא לשפוט, לא לשרת במערכת - המשקל של כמה עשרות אלפי מדענים "רגילים" עולה בהרבה על זה של מאה חתני פרס נובל, נניח.

הצעד שהיה יכול להיות הכי אפקטיבי הוא התפטרות קולקטיבית של כל חברי המערכת של ג'ורנל. זה מה שקרה לפני כמה שנים בכתב העת Topology (של אלסוויר), ובדיוק מהטעמים של החרם הנוכחי: מחירי מנוי מופקעים. גוורס מזכיר את הסיפור, ובכלל, דן באפשרות הזו, בפוסט ה"מכונן" שלו.
שת''פ עם האויב 591524
בצירוף מקרים מעניין, התבקשתי היום למלא משוב על תהליך הטיפול במאמר שלי שהתקבל לאחרונה לאחד הז'ורנלים של אלסוויר. התלבטתי האם להיענות או לא, והחלטתי שכן, בגלל שהתהליך היה בלתי-מקצועי באופן קיצוני‏1, ובלי קשר למחאה כנגד ההתנהלות השיווקית, צריך לשפר גם את ההתנהלות המדעית/מערכתית.
______________
1. תקציר: אחרי למעלה משנה של נדנודים מנומסים מצדי של "מה קורה עם המאמר שלי?", קיבלתי הודעה שהוא התקבל, מלווה בדו"ח של שופט יחיד, שזה תוכנו: “The results are interesting and this short manuscript is worth publishing”. לכל מי שלא מצוי בנוהלי העולם האקדמי: דו"ח שיפוט הוא כמעט תמיד דבר הרבה יותר ארוך, ששולח את המחברים במקרה הטוב לכמה שעות/ימי עבודה, ובמקרה הרע (כמובן אם המאמר לא נדחה), לכמה חודשי עבודה שאחריהם סיבוב שיפוט נוסף.
עברי כתוב אנגלית 591923
ציטוט מעניין מפיו של ראש החוג לכימיה בבן-גוריון פרופ' יהודה בנד, "ודאי שזה קשה יותר למי ששפת אמו עברית ובכל זאת, זה אחד הדברים שהוא צריך לדעת כמדען. אם הוא לא יודע את זה, הוא דפוק. דפוק מפני שבלי לדעת איך לכתוב באנגלית הוא לא יוכל לפרסם בעצמו ויהיה תלוי בחסדי אנשים אחרים".

ושאלה: לאור הנסיונות לשנות את מעמד הערבית כשפה רשמית, האם ניתן היום להגיש באונ' עבודות בערבית?
לפעמים 591936
כשהיה מי שיקרא את זה (בעיקר מתרגלים ערביים). לפחות אצלנו היה נהוג שאפשר להגיש בשפה שמישהו מצוות הקורס יכול לקרוא (אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית).
עברי כתוב אנגלית 591937
במדעים מדוייקים כמעט לא אפשרי לכתוב בעברית, כי אין מעבד תמלילים סביר שמאפשר לכתוב בנוחיות נוסחאות , קודים דיאגרמות, מצגות וכדומה.

במדעי הטבע אולי אפשרי לכתוב בעברית אבל עדיין זה מצב שנראה לי בעייתי. למשל, איך אפשר לשבץ תמונות ? לא לכולם יש OFFICE של מיקרוסופט. בסופו של דבר צריך שניתן יהיה להמיר ל- PDF (שזה פחות או יותר הפורמט האוניברסלי של מסמכים מדעיים).

בתחומים שבהם אין צורך טכני לכתוב באנגלית נראה לי שלא צריך להקשות על תלמידים, שיכתבו בעברית.

לגבי לימודי מזרחנות (שמחייבים שליטה בערבית) נראה לי שכתיבה בערבית היא אפשרות סבירה (אם הקורא לא שולט בערבית הוא אולי לא במקצוע הנכון).
עברי כתוב אנגלית 591940
(אבל מונטי פייתון כבר הדגימו שאם הקורא לא שולט באיטלקית הוא בהחלט במקצוע הנכון).
עברי כתוב אנגלית 591981
"במדעים מדוייקים כמעט לא אפשרי לכתוב בעברית, כי אין מעבד תמלילים סביר שמאפשר לכתוב בנוחיות נוסחאות , קודים דיאגרמות, מצגות וכדומה."

אפשר לכתוב ב-Word בעברית בנוסחאות (אבל אני משתדל לא לעשות את זה). אפשר גם ב-Open Office. אפשר גם לכתוב LaTeX בעברית, שזה קצת פחות גרוע מ-Word. אפשר גם להשתמש ב-LyX, שתומך נהדר בעברית, מייצר LaTeX, ולכן PDFים וכו'. והוא קיים ותומך עברית זה יותר מאסור.

וחוץ מזה, מאופיס של מייקרוסופט די פשוט, בימנו, להמיר ל-PDF.

כך שבעיה טכנית לכתוב במדעים מדויקים בעברית, לא ממש קיימת.
עברי כתוב אנגלית 591938
סביר שבחוג לערבית אפשר...
עדכונים מהשטח ב' 591941
לפני שבוע בדיוק קיבלתי באימייל מאלסוויר את הגיליון הראשון של ניוזלטר חדש, שמסתבר שהם התחילו לפרסם. לא ברור לי אם זכיתי לקבל אותו בגלל שפרסמתי אצלם מאמרים, בגלל שעניתי להם על המשוב, או בגלל שחתמתי על העצומה נגדם. האייטם הראשון בניוזלטר הוקדש להבהרות בנוגע למדיניות הגישה החופשית למאמרים באלסוויר, אבל למיטב הבנתי אין בו שום בשורות חדשות.

שלשום קיבלתי מהם הודעה נוספת, שכותרתה "מכתב לקהילה המתמטית", ושבה הם מכריזים על כמה צעדים חדשים: הורדת מחירים של מאמרים בודדים בכתבי עת מתמטיים מסוימים, פתיחת הארכיונים של של 14 כתבי עת מתמטיים לגישה חופשית, והסרת התמיכה בהצעת החוק Research Works Act. עדיין אין שינויים בנוגע לכתבי עת שאינם מתמטיים ואין שינוי במדיניות המחירים של ה"חבילות", אבל לדבריהם, "this is just the beginning". נו, נחיה ונראה.
האמת של ויקיפדיה 593310
פרופ' טימותי מסר-קראוס הוא הסטוריון שחוקר את אחד האירועים המכוננים בהיסטוריה של יחסי עבודה בארה"ב, התקוממות היימרקט ב-‏1886 בשיקאגו, בעקבות דרישת איגודי העובדים לשמונה שעות עבודה. פצצה שנזרקה הובילה ל"בהלה האדומה" הראשונה ולשבעה גזרי דין מוות. כשפרופ' קראוס ניסה לתקן עובדות שגויות בוויקיפדיה התיקונים שלו נמחקו משום שהוא הסתמך על מקורות ראשוניים (נגישים לציבור) בעוד שנהלי וויקיפדיה דורשים הסתמכות על מקורות משניים. גם כשקראוס הסתמך על מקורות משניים - ספר שהוא כתב על הנושא - התיקונים שלו נמחקו. "ויקיפדיה איננה 'אמת'," כתב לו אחד העורכים, "ויקיפדיה היא 'אימות' מקורות". רק אחרי שהוא פירסם מאמר שמתאר את השתלשלות העניינים עורכי וויקיפדיה קיבלו את התיקונים שלו לHaymarket_affair [Wikipedia].
האמת של ויקיפדיה 593342
אני תמה אם ויקיפדיה תשנה נהלים מכאן ולהבא.
האמת של ויקיפדיה 593344
המדיניות של ויקיפדיה היא (בין השאר) לגלות ספקנות כלפי מקורות ראשוניים.

נטען שבמשפט (שבו הם הורשעו) לא היו נגדם ראיות. הטענה הזו התקבלה כעובדה ע"י כולם והפכה לחלק מהידע האנושי. לכן זה גם מה שנכתב בערך.

עכשיו פתאום בא מישהו וטוען, ע"ס תמליל המשפט, שזה לא מה שהיה. הבעיה היא שצריך לתת לדברים הללו הקשר. לדוגמה, הוא נותן עדות של עד מדינה כאחת הדוגמאות לעדויות מפלילות. האם עד המדינה שיקר? הוא נותן קישור לתשע עדויות, כולן של עדי תביעה. במשפט היו כמה עשרות עדים, ביניהם עדי הגנה. האם עדויותיהם של אותם עדי תביעה הוזמה ע"י עדים אחרים?

יש לציין שהכותב הסתפק בהפניה למאמר שלו ולא טרח כמעט לנמק מעבר לכך. יכול להיות שאם הוא היה מנסהלנמק בצורה רצינית יותר את טיעוניו בוויקיפדיה, השינוי שלו היה מתקבל. בכל מקרה, תיקון עובדתי פשוט שלו התקבל.

מה שקרה בין 2009 ל־2011 הוא שב־2009 היה פרסום של מאמר קצר, וב־2011 המאמר קיבל "חותמת כשרות" של פרסום.
It’s pretty outrageous 594438
מייקל פ. טיילור, מדען מאוניברסיטת בריסטול, פרסם ב-The Scientist מאמר תמציתי ונוקב על עולם הפרסום האקדמי. דוגמית:

Academic journals seem stuck in the 1980s, with results both comical and disastrous
It’s pretty outrageous 594534
הוא כותב שם שפרסום מאמר בעיתונים גישה חופשית יותר זול, אבל התשלום מגיע ישירות מהתקציב של החוקר, ולכן זה לא משתלם לו. זה דבר שמונע יצירת העדפה לעיתונים של גישה חופשית.

אז מסתבר שעכשיו לקמצנים בהווארד נמאס לשלם מחיר גבוה לספריה, והם החליטו לעודד את החוקרים שלהם לפרסם פרסומים רק בעיתונים שמאפשרים גישה חופשית.

או חילופין, מאפשרים מנוי במחיר סביר.
עצומה נשיאותית 595911
היום קיבלתי אימייל מהמארגנים של החרם נגד אלסוויר, שבו הם מבקשים מהציבור להצטרף לעצומה רשמית ב-whitehouse.org, המופנית ישירות לנשיא אובמה, בעניין גישה פתוחה למאמרים שמקורם במחקרים הממומנים ע"י משלמי המיסים. נכון לרגע זה חתמו על העצומה קצת יותר מ-‏10,000 איש, ואם ייאספו 25,000 חתימות עד ה-‏19.6, היא תזכה למעמד שמחייב בדיקה רשמית ע"י הממשל. אנא שקלו לחתום על העצומה, והפיצו בין מכרים וקולגות. אין צורך להיות אזרח אמריקאי כדי לחתום.

עדכון בנושא הידיעה המקורית: עד היום חתמו על החרם נגד אלסוויר 11788 חוקרים.
600115
התקדמות? 603565
הוצאת אלסוויר הכריזה שהיא מאפשרת גישה חינם לכל המאמרים שהתפרסמו בכתבי העת המתמטיים שלה, מהגיליון הראשון ועד ארבע שנים אחורה (כלומר עד 2008, נכון להיום). מדובר על למעלה מ-‏150,000 מאמרים. לא ידוע לי על התגמשות דומה בתחומי מחקר אחרים.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים