 |
מי היה האדם המשפיע ביותר בהיסטוריה? | 3970 |  |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, אני מבין מאד קטן בנושא ואני עונה רק משום שאני בטוח שהשאלה כנה ולא נועדה למשוך אותי בלשוני לאמירת דברי הבל. למעשה, מדובר באותו הדבר: הצורה שבה מתבטא כוח הכובד במערכות יחוס שונות. תחשוב על הניסוי של מעלית בנפילה חופשית. בכוח קוריוליס פשוט מדובר בתאוצה סיבובית לעומת המעלית הנופלת ששם התאוצה קוית. וכפי שכתבת נכון, זו מכניקה ידועה מתקופת ד'אלמברט (אני שכחתי את השם). הרעיון שתאוצה שקולה לכובד, אינו חדש. מה שחדש הוא התובנה שנכחות מסה "משנה" את תכונות המרחב-זמן שבו היא נמצאת וזה מאד קרוב ליחסות פרטית המדברת על תכונות המרחב-זמן (אותו רעיון שצפריר כהן אומר לנו שייך למינקובסקי ולא לאיינשטיין). בכל מקרה, הכוונה אינה למעט בחשיבות של היחסות הכללית או של איינשטיין. אני הבאתי אותו כדוגמה למדען שאלמלא הוא, לא בטוח שמישהו אחר היה עושה את העבודה. הטענה היא רק שיש קשר הדוק בין היחסות הפרטית לכללית והחשיבה המהפכנית נמצאת כבר בפרטית. כל זה בהסתייגות שאני לא באמת יודע בודאות מה יש בכללית. נראה לי שהכי יהודי לסיים בציון העובדה שאיינשטיין לא קיבל את פרס נובל לא בשביל היחסות הפרטית ולא בשביל היחסות הכללית, אלא בגלל עבודתו על האפקט הפוטו-אלקטרי. דבר זה נבע לא מעט מסיבות אנטישמיות. עצם העובדה שקבל בכלל את הפרס מבטאת הסכמה כללית בעולם הפיזיקה (כולל לנארד ושטארק הנאצים) שמדובר במדען יוצא מן הכלל. |
|
|
 |
|
|
 |
||
|
||||
|
צפריר כהן? ואני עז? אני לא עומד בפיתוי לספר כאן אנקדוטה מחיי בתיכון: במבחן בפיזיקה התבקשנו למצוא את הזוית בה בלון הליום יתייצב כשהוא בתוך מכונית מאיצה (תרגיל לקורא הנאיבי: הוא ייטה קדימה או לאחור?). עבדכם הנאמן, שהיה אובר-חוכם כבר אז וקרא - בלי להבין יותר מדי - על תורת היחסות הכללית ובמיוחד על השקילות בין תאוצה וגרביטציה חישב את השקול ה"גרביטציוני" במכונית ולפיו את זוית הבלון שהיא, כידוע לכל ילד שחגג אי פעם יומולדת, בדיוק בכיוון הפוך לגרביטציה. באופן לא מאד מפתיע המורה שלי לפיזיקה באותה שנה, שהיתה פוצית לא קטנה, לא אהבה את "הדרך", ולמרות שהתשובה היתה נכונה לא קיבלתי את כל הנקודות עבור השאלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלף סליחות. אני כל כך מבולבל שעכשיו התבלבלתי בינך לבין ירדן וחשבתי שירדן היה מי שזיהה את מינקובסקי כאבי הרעיון וטרחתי לסרוק את כל תגובותיו בדיון ורק במקרה נתקלתי בהודעה המקורית שלך. ואכן צפריר זכה מן ההפקר. מאד יתכן שלא ירדתי לעומקם של הדברים, אבל אני עדיין סבור שהקונספט המהפכני והמפתיע בבחינת חשיבה מחוץ לקופסה של היחסות אינה השקילות בין תאוצה לכוח, אלא ההבנה שכוח פועל בעצם דרך שינוי תכונות המרחב-זמן ולא דרך איזשהו חומר אתרי הממלא את הכל. מסיבה זו לדעתי הפונז טועה. היחסות הפרטית אכן עוסקת רק במערכות אינרציאליות. אבל בעולמו של איינשטיין נטול האתר או שעון הקיר העולמי (בעצם מערכת ייחוס קוסמית), כל מערכות הייחוס שוות זו לזו. מי יקבע מי מסתובב מסביב למי ומי נייד ומי נייח? זה לא צריך להיות זעזוע כל כך גדול.אנו חיים באופן קבוע במערכת ייחוס עם סיבוב אחד ליממה ושום דבר לא מפריע לנו לחשוב עליה כמערכת אינרציאלית שבה פועל במקרה כוח קוריוליס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק קיומו של כח קוריוליס - שהוא מדיד באופן כמותי ופיזיקלי - מבדיל בינו לבין מערכת אינרציאלית שבה הוא לא קיים. מערכות ייחוס שבאמת שוות על פי איינשטיין הן כאלה שאין *שום* מדידה פיזיקלית שיכולה לספר לך באיזו מהן אתה נמצא. ולכן אפשר לקבוע מי מסתובב ומי לא, בניגוד לכך שאי אפשר לקבוע מי נייח ומי טס במהירות קבועה. ולגבי הקונספט המהפכני - לא טענתי לרגע שגילוי ההשפעה של מסה על מטריקת המרחב זמן איננה מהפכנית. היא סופר מהפכנית. אבל אם נקביל אותה ליחסות פרטית, היא שקולה לשוויון המסה והאנרגיה המפורסם - שתיהן נגזרות מפיתוח המשוואות כתוצאה מהנחות היסוד. ביחסות פרטית ברגע שאתה מקבע את מהירות האור בכל מערכות הצירים, שקילות המסה והאנרגיה נובעת ישירות מהמתימטיקה. אתה לא צריך הארה טרנסנדנטלית או מנטלית כדי להגיע אליה. כנ"ל בכללית - אתה מניח כמה הנחות יסוד שהן תובנות חדשות, ואז מתימטיקה מתימטיקה טנזוריים טנזורים והופ, יש משוואת שדה שמקשרת מסה (ליתר דיוק מסה-אנרגיה-מומנטום) ועקמומיות מרחב-זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. שכנעת אותי לגבי קוריוליס. אבל איך מבדילים בין מערכת ייחוס נייחת נטולת כבידה (אינרציאלית) לבין מערכת ייחוס בנפילה חופשית בתוך כבידה (לא אינרציאלית)? בשתיהן אין כח כבידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאי אפשר להבדיל - בדיוק בגלל השקילות המוחלטת של תאוצה וגרביטציה שמבטלות זו את זו. דומני שהמושגים שמעבר להשכלה הפורמלית שלי מדברים על "אינרציאליות לוקאלית"1 או משהו כגון זה. אבל פה אני כבר אתן למישהו יותר בקיא ממני לענות. 1 עוד משהו שאפשר אולי לזרוק לקלחת זה שתאוצה שקולה לשדה גרביטציה 'אחיד' וקבוע, אבל במציאות השדה שנוצר על ידי כוכב איננו כזה - הוא גם רדיאלי וגם דועך עם המרחק. לכן למשל יש לו אפקטים שנוצרים על ידי הנגזרת של השדה, כמו למשל כוחות הגאות. בגלל הכח הזה, למשל, הקצה הרחוק של המעלית הנופלת שלך (תחשוב 'הירח' אם זה יותר אינטואיטיבי) מרגיש פחות כח כובד מאשר הקצה הקרוב, ולכן הפרשי הכוחות האלה מורגשים מתוך המעלית ככוח שמותח אותה לאורכה 2. כח המתיחה הזה *לא* יקרה אם המעלית מאיצה בחלל ריק, ולכן לכאורה הוא מבדיל בין כבידה לתאוצה. עכשיו, אם נשאיף את גודל המעלית לנקודה אינפיניטסימלית3, ההבדל הזה בין הכבידה לתאוצה יתאפס, ועל כן קיבלנו שקילות "לוקאלית" בלבד. 2 מה שמקבל במקרי קיצון בשולי באר הכבידה של חור שחור את השם המאד גרפי 'ספגטיפיקציה'. 3 הידד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת היחסות הכללית אין הבדל. שתי מערכות הייחוס הן ״אינרציאליות״ במובן הזה שהתנועה בהן היא ללא השפעה של כח חיצוני. באופן יותר מדוייק, המושגים ביחסות כללית הם, אה.. כלליים יותר.. אני עובר לנפנוף ידיים. מבחינה אמפירית: אם משהו נע באיזור ללא כבידה, אז המסלול שלו הוא קו ישר. אם יש כבידה, אז המסלול שלו יהיה פרבולה נחמדה כמו באנימציה הזו 1. היחסות הכללית מתארת את זה כך: בשני המקרים המסלול הוא גיאודזי2 וההתנהגות זהה. - במקרה שאין כבידה אז המרחב-זמן הוא שטוח ולכן המסלול הקצר ביותר הוא קו ישר. - במקרה שיש כבידה אז המרחב-זמן הוא עקום, ואז המסלול הקצר ביותר הוא קו עקום3 אגב, אם זה לא מספיק מורכב, זכור שאלו מסלולים במרחב-זמן. גם הזמן עקום. ---- 1 אגב לא תמיד פרבולה, אבל מספיק טוב לצורך הדוגמא. 2 מסלול גיאודזי הוא הדרך הקצרה ביותר בין 2 נקודות. 3 דמיין נמלה מטפסת על גבעה. מבחינתה היא הולכת ישר אבל המסלול שלה יהיה עקום כי הוא חייב ״להתאים״ לפני הגבעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון טעות למען ההיסטוריון העתידי: השאלה במבחן לא היתה על בלון אלא שאלה פשוטה יותר על משקל שתלוי בקצה חוט, בעוד אל החידה לגבי הבלון התוודעתי רק בשלב מאוחר יותר בחיי, אלא שבזמן כלשהו שני הארועים האלה הולחמו אצלי במוח בצורה לא נכונה. משום מה הזכרון האמיתי צץ אצלי הלילה, ומרגע שצץ אין לי ספק שזה מצב העניינים הנכון (בהסתייגות המתבקשת. מי יודע מה יקרה הלילה?). אני חייב להודות שזה גורם לי להסתכל בעיניים יותר סלחניות על ההוא שראה חיילים בריטים בירושליים כשהיה בן מינוס שנתיים או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכורת: הוא לא טען את זה. זה זכרון מולחם שלנו משתי התבטאויות שונות שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ואללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי את הביטוי ״זיכרון מולחם״, הוא כל כך מדוייק! אחח.. אני העתידי זוכר את היום שהמצאתי את הביטוי! זה היה בירושלים, עם בחור בריטי בשם אייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין לא סגור על הדמיוניות שלהם. כשאתה בצנטריפוגה, קיר הצנטריפוגה מפעיל עליך כוח כדי שלא תמשיך בתנועה ישרה (החוק הראשון של ניוטון) ואתה מפעיל עליו כח זהה (החוק השלישי). מה פה דמיוני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שקילות מערכות הייחוס של איינשטיין חלה רק על מערכות ייחוס אינרציאליות - כאלה שההבדל ביניהן הוא טרנסלציה או מהירות קבועה בקו ישר וללא שום תאוצה1. מערכת ייחוס מסתובבת איננה אינרציאלית ועל כן אין שום סיבה להניח שאין בה כוחות. 1 מאחר והדיון הנקודתי כרגע סובב סביב צירו ולא מחייב שום כבידה, אני שם בצד נפילה חופשית במסלולים גיאודזיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני פיתוח תורת היחסות הפרטית איינשטיין חשב די הרבה על כמה שאלות שהועלו ע''י מאך, אחת מהן תהתה מה תהיה הצורה שמים בדלי יקבלו ביקום שרק הדלי הזה קיים בו (מן הסתם בנוסף לשדה גרביטיוני אחיד, אני לא בקיא בפרטים) כשהדלי מסתובב. ביקום כזה, טען מאך, אפשר להסתכל על מצב העניינים כאילו הדלי נח וכל היקום מסתובב סביבו, כך שפני המים יישארו שטוחים. לא ידוע לי מה הפתרון עפ''י תורת היחסות הכללית. פעם קראתי איזה דיון על הנושא אבל אני לא זוכר איך הוא נגמר, אם בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכמה בחינות היחסות הכללית תומכת במאך, אבל לא עד הסוף. הניסוי הספציפי של הדלי הוא בעייה מבחינת היחסות הכללית, אבל באופן עקיף ניתן לטעון שבמקרים פתירים עם רלוונטיות מסוימת, היא דווקא הולכת עם ניוטון. אם תרצה, אפרט. הטיעון של מאך הוא דוגמה לרעיון שלקח יותר ממאתיים שנים עד שהועלה, למרות שכל הרקע הנדרש כבר היה ידוע בתקופת ניוטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מסוגל לפרט כך ש*אני* אבין משהו, אשמח. ואגב בעניין זה: נוטים להתייחס לאיינשטיין כמי שהעלה לראשונה את ה"ניסוי המחשבתי" ככלי דיון בפיזיקה תיאורטית, ואליבא דסבינה הוסנפלדר זאת לא פחות מאשר התרומה החשובה ביותר שלו לפיזיקה, ולא היחסות הכללית. לדעתי מאך הקדים אותו, וכך גם ההוא1 שהמציא את ההסבר האלגנטי לטענת גליליאו שתאוצת הכבידה שווה לגופים כבדים וקלים ע"י השאלה מה תהיה המהירות של גוף שמחובר מגוף כבד וגוף קל עשה, בעצם, ניסוי מחשבתי. אני בטוח שהיו עוד המון מקרים דומים לאורך ההיסטוריה. _________ 1- שכחתי את שמו, אבל כשנתקלתי ברעיון הזה בגיל מבוגר יחסית כעסתי שאף אחד לא סיפר לי עליו קודם. איך זה יכול להיות שתלמיד גומר בי"ס יסודי בלי לשמוע על זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____ א. אני למדתי מכניקה ניוטונית רק בתיכון. ב. רוב תלמידי התיכון משקיעים את הניסויים המחשבתיים שלהם1 בתצורות אחרות של גוף כבד שמחובר לגוף קל2. 1 חלקם לא רק מחשבתיים. 2 לא שיש משהו רע בזה אם הם באותו משקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. גם אני, אבל על גלילאו והסיפור-שכנראה-לא-היה עם מגדל פיזה שמעתי הרבה לפני שלמדתי פיזיקה בצורה מסודרת. ב. זה לא בא אחד על חשבון השני (אם כי המחשבה שאחד יקל על השני לא ממש הוכיחה את עצמה בשעתה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____________ 1- מסתבר ש"ההוא" הוא גלילאו עצמו. יכול להיות שכל הסיפור על גלילאו לא מוזכר כלל בבית ספר יסודי (אני ממש לא זוכר)? הרי במיוחד כשמתלווה לזה ההסבר הכה אלגנטי זה ממש מקרה קלאסי שאפשר ללמוד ממנו על אינטואיציות כוזבות, על כוחה של חשיבה, על הסקפטיות בה צריך להתייחס לחכמי העבר ועל הכיף שבגילויים כאלה. ילד בכיתה ה' או ו' יכול לדעת על העולם יותר משאריסטו הגדול ידע! לא יותר שווה מללמוד בפעם השביעית סיפור מופרך בעליל על איזו ספינה גדולה מעץ שמישהו כביכול בנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להגיע לכתה ה' או ו' בשביל זה. ילד בכתה א' כבר יודע, או יכול לדעת אם מישהו יסביר לו, שכל מה שהוא רואה סביבו מורכב מפחות ממאה חומרים יסודיים - אבל לא אדמה, אוויר, מים ואש; שאור מגיע מגופים מאירים ונכנס לתוך עינינו; שגוף נע ימשיך לנוע אם אף אחד לא יפעיל עליו כח לעצור אותו. עד שהוא מגיע לכתה ו' הוא כבר יכול לדעת אנציקלופדיות שלמות של דברים שאריסטו לא ידע (כבר נאמר עליו שאי-ידיעה מעולם לא מנעה ממנו לקבוע קביעות בפסקנות מוחלטת; הוא היה יכול להיות ח"כ מצוין). את הסיפור על הסירה לומדים בכתה ב' וזהו בערך, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ''בראשית'' למדתי יותר מפעם אחת, אני לא שוכר אם פעמיים או שלוש. לכל השאר אני מסכים, אבל יש משהו בנימוק האלגנטי שהוא מעבר לעובדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על סיפורים אחרים שמקושרים לחגים שנלמדים שוב ושוב מדי שנה בשנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאך לא ניסח את טיעוניו כקריטריונים מחודדים, אלא השאיר אותם כרעיונות הפתוחים לפרשנות. שאלות כמו איפה הוא צדק, תלויות בפרשנות שנבחרה. כתבתי שניסוי הדלי בעייתי מבחינת היחסות הכללית. ראשית, ביחסות הכללית ה"ארועים" אינווריאנטים תחת טרנספורמציית קואורדינטות. אם אתה יכול לעבור ע"י טרנס' כזו ממערכת אחת לאחרת, הפיסיקה זהה. זה מתאים לרוח רעיונותיו של מאך. לכן, לפי האינווריאנטיות, כוכבים מסתובבים ודלי נייח מצופים לגרום להתקערות פני המים. דא עקא שאם תבחר לעבור למערכת כזו ע"י סיבוב אקטיבי, הכוכבים יאלצו לנוע במהירויות שעולות בהרבה על מהירות האור. שיט. אם לחילופין תנסה לעבור למערכת בה הדלי עומד ע"י סיבוב פאסיבי (טרנס' קואורדינטות בלבד), תתקל בפתולוגיה אחרת שנקראת פרדוקס אהרנפסט (אל תחפש בויקי - יש דברים שעדיף פשוט לא לדעת :) ). אז מה בכל זאת? שוורצשילד מצא את השדה הגרביטציוני החיצוני של כדור בואקום, כשתנאי השפה באינסוף שואפים לאלה של מרחב מינקובסקי (אינרציאלי) ריק. יש גם פתרון עבור כדור מסתובב, עם אותם תנאי שפה. ככל הידוע לי1 הפתרונות שונים מהותית זה מזה ולא ניתן לעבור מאחד לשני ע"י טרנס' קו'. בשדה החיצוני של הכדור המסתובב יש אפקט של frame dragging - לגמרי ברוחו של מאך (לפי ניוטון, השדה החיצוני זהה בשני המקרים). ברוח מאך, ניתן להתלונן על שבחרנו את אותם תנאי שפה גם לכדור המסתובב. עדיין, יש לנו שני פתרונות של כדור2 בואקום שהיחסות הכללית מבדילה ביניהם - ברוח האבסולוטיזם הניוטוני. לפי היחסות הכללית, אם לכדור בפתרון שוורצשילד יש מסה של פלנטה, וננסה לערוך עליו את ניסוי הדלי, אז בהזנחת ה- back reaction (אם אתה לא יודע למה הכוונה, שאל את הוסנפלדר) נצפה לקבל את התוצאות של ניוטון אפילו שאין כוכבים רחוקים (תנאי השפה מחליפים אותם). גם אני לא מייחס לאיינשטיין את המצאת הניסויים המחשבתיים, אבל הוא בהחלט שידרג את השימוש בהם והפך אותם לכלי עבודה בסיסי של התאורטיקנים. האם זו תרומתו החשובה ביותר? אני לא בטוח. 1יש כאן דקויות ואני לא בטוח לחלוטין. עקרונית, העניין ניתן להכרעה באמצעות חישוב. באופן פחות רשמי, אפשר לנמק שטרנס' כנ"ל היתה נתקלת בתוך הכדור בפרדוקס אהרנפסט. 2יחסות זה מסובך. ניתן לטעון שהכדורים אינם זהים בשני הפתרונות כי הסיבוב גורם להתכווצות האורך שמשנה את צפיפות המסה, וגם מוסיף אנרגיה קינטית. ההנחה היא שעבור צופה נייח ביחס לאינסוף, לכדור המסתובב יש את אותה צפיפות מסה-תנע-אנרגיה כמו לכדור השוורצשילדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרט, פרט, מה השאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו ש XKCD אומר זה תלוי במערכת הייחוס. במערכת ייחוס אינרציאלית אין שום כוח ש"דוחף החוצה" (ובאמת איזה כוח זה: הרשימה כידוע מוגבלת מאד - גרביטציוני? אלקטרו-מגנטי? גרעיני?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זוהי בדיוק הנקודה שרציתי לחדד וקצת לסדוק. אכן כדבריך, בימי לאמארק או דרוין, איש לא ידע על דנ''א או גנים, מה שקראת מנגנון התורשה. אבל להבדיל, היה המון ידע על התורשה עצמה. ואני לא מתכוון לידע מדעי פרופר כמו עבודתו של הנזיר גרגור מנדל, אלא על ידע כללי שהצטבר באנושות לאחר אלפי שנים של השבחת זני צמחים וגזעי בע''ח ע''י ברירה מלאכותית (להבדיל מן הברירה הטבעית, כפי שהגדיר אותה דרוין). מה שוולאס ודרוין גילו זה את מנגנון האבולוציה שהוא ההישרדות של המתאימים. בנוסף לכך דרוין גם טרח ותאר את המבנה השיטתי של האבולוציה ואיך התצפיות בטבע מאשרות אותו ופוסלות את זולתו. דוקא הלימוד של המנגנון הפיזי המפעיל את האבולוציה הדרויניסטית (דנ''א, גנים) הוכיח שדרוין לא לגמרי צדק ולאמארק לא לגמרי טעה. יש מנגנון ביולוגי המאפשר לתנאי הסביבה ל''הפעיל'' גנים שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל האבולוציה ע"י ברירה מלאכותית צעירה למדי, ולא העמידה אפילו *מין* חדש אחד, לפחות בקרב בעלי החיים, אלא אם כן תטען שצ'יוואווה וכלב דני אינם משתייכים לאותו מין. לגבי הסיפא שלך: המנגנון שמאפשר להפעיל ולכבות גנים שונים ככל הנראה אינו עובר בתורשה כך שאין לו שום השפעה על תורת דארווין. המשפט היסודי של הביולוגיה המולקולרית הוא (עדיין?) שכיוון המעבר הוא תמיד מה-dna אל החלבונים: Central_dogma_of_molecular_biology . [Wikipedia] ישנן טענות שחלק ממנגנון ההתבטאות של גנים, דהייינו מיקרו-דנא ואולי גם מתילציה כן עוברים חלקית בתורשה, אבל למיטב ידיעתי לא בצורה עמידה למשך דורות, כך שאין לכך השפעה על האבולוציה. גם אם יש איזה יוצא מהכלל הזה - אני יכול לעלות בדעתי מנגנון שמאפשר זאת במקרים מסויימים - ברוב המכריע של המקרים הוא לא חשוב מאד, כי אחרת היינו כבר מגלים אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה עושה הדיבוק? בדיוק לאחר שיגור התגובה נתקלתי במעין למארקיזם שנכנס מהדלת האחורית: https://www.hayadan.org.il/the-evolution-within-evolu... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. תמיד היה לי קשה לקבל אינטואיטיבית שלמארקיזם לא עובד, וקיוויתי שתהיה לו עדנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב נמלים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל החיות המבויתות (כלב, חתול, פרה, יונת הבית, אלפקה) הם לא מינים חדשים (יחסית) כתוצאה מברירה מלאכותית שעשו עליהם בני אדם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלב הוא תת מין של זאב. ניתן יחסית בקלות להכליא זאב בר עם כלב בית (חוץ מעניין הבדלי גודל חריגים בין גזעים שעשויים להכשיל התפתחות הוולדים). יש אפילו משביחי זנים עד היום שמכליאים זאבים עם כלבי בית, ומקבלים מה שניקרא כלבי זאב. לדוגמא "האסקי סיבירי". המון הדגמות ביוטיוב, בנושא : כלבי זאב. לגבי חיות אחרות לא ברור עם יש ניסיון בהכלאות, למרות שסביר שיש נסיון רב (לגבי כלבים יש יתרון כלכלי להכלאות כי הכלב הוא חיה שנותנת שירותים רבים לאדם). לגבי יונים. מעניין שדרווין בעברו היה במועדון להכלאת יונים, כדי להשביח אותן. יתכן שזה קירב אותו לקונצפט של ברירה מלאכותית, ובהמשך לבריכה טבעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אלפקה אני לא יודע, לגבי השאר הדקדקנים (ובעיקר הבריאתנים) טוענים שהם לא מינים חדשים כפי ש-ab הסביר. בנוסף, למיטב הבנתי המונח "ברירה מלאכותית" שמור לברירה שנעשית באופן מודע, כמו שמגדלי יונים ומפתחי זנים חדשים של כלבים עושים. אחרת כל אבולוציה שנעשית כתוצאה מאינטרקטציה ידידותית של כמה מינים יכולה להיחשב "מלאכותית" מה שרק יערפל את ההבחנה. ב"ידידותית" אני מתכוון לכזאת ששני המינים נהנים ממהאבולוציה ההדדית שלהם, תהליך שבשלב מסויים מוביל לסימביוזה, ולא למשל למה שקורה לצ'יטה ולאנטילופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שפרה, או בשמה הרשמי, בקר הבית, היא מין נפרד לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Aurochs הוא המין הקדמון שממנוכנראה בוייתו הפרות (יתכן שהזכרים פחות הושפעו במבנה הגוף מהביות בהשוואה לנקבות, שבויתו לצורך חליבה בעיקר, ולכן השוורים דומים לאבותיהם) מאחר והמין Aurochs הוכחד במאה השבע עשרה, קשה להוכיח היום שהוא מין ניפרד מהבקר המבויית. מעבר לכך — גם אילו המין הקדום לא היה ניכחד, יש בעיה בהגדרת מינים ניפרדים לפי "צאצאים פוריים". כי למעשה בטבע צאצאים פוריים לא שורדים אם הם לא מצטרפים ללהקה ממנה בוייתו (בהבדל מכלבים/כלבות שיכולים להצטרף ללא קושי רב מדי ללהקת זאבים). פרות מן הסתם לא יכולות להצטרף כי מבנה הגוף שלהן לא מתאים לחיי טבע בר של להקת אבות קדמונים. מעניין אם שוורים שגופם לא עוות יכולים היו להצטרף ללהקת שוורי בר, אבל בשל היכחדות לא ניתן לבחון זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ברצינות. אין כאן שום דבר חדש. הרי כבר חז״לינו סיפרו ששור הבר נמצא בגן עדן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'יוואווה, פודל או תחש יתקשו להצטרף ללהקת זאבים. הגוף שלהם עוות לא פחות מאשר זה של פרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. כאשר מדברים על כלב שיכול להצטרף ללהקת זאבים מדברים על כלב ''טיפוסי'' שלא עוות בצורה כזו שלא יוכל לתפקד בתוך להקת זאבים או יראה מאוד מוזר בעיניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכמה סרטוני טבע שראיתי נטען שרוב הביזונים בארה"ב אינם טהורים אלא שיש להם גנים של בקר מבויית, כך ש"בקר בית" לא עומד בהגדרה של מין נפרד. אבל האמת היא שזה עניין שולי למדי לטעמי, במיוחד לאור ההערה שלי לגבי הסלקציה ה*מודעת*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. אמנם נפוליון הנהיג גיוס חובה אבל זה לא היה גיוס כללי אלא רק חקיקה שאפשרה לגייס בכפיה את מי שהצבא רצה בו. כמו כן, הצבא שלו לא היה צבא לאומי; הוא כלל שכירי חרב ממדינות רבות. כך למשל הגראנד ארמה שפלש לרוסיה כלל קצת יותר מ-400,000 צרפתים אבל גם קרוב למאה אלף פולנים, כמאה אלף גרמנים (כלומר בני נסיכויות גרמניה השונות) ועוד עשרות אלפי אוסטרים, איטלקים, שוויצרים ועוד. בצבאות האחרים ודאי התאור לא מתאים - הצבא של וולינגטון לא התבסס על גיוס חובה, למשל. המלחמות לא היו גם דווקא בין אומות; קודם כל, מסעות המלחמה של נפוליון דרסו המוני יחידות שלטוניות עצמאיות. שנית, גם בקרבות הגדולים רבים מיריביו היו יחידות קטנות כאלה, וגם אלה שלצדו היו יחידות כאלה שהקים בעצמו (או שדרג מדוכסות לממלכה וכיו"ב). למשל, בקרב לייפציג נלחמו הצבא הצרפתי יחד עם ממלכת צפון איטליה, דוכסות באדן, דוכסות וורשה, ממלכת סקסוניה (נסיכות בוחרת עד נפוליון) וממלכת וירטמברג (דוכסות עד נפוליון) מול אוסריה, רוסיה, פרוסיה, ודוכסות מקלנבורג; ממלכות סקסוניה ווירטמברג החליפו צד במהלך הקרב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיוס הכללי הונהג בימי המהפכה הצרפתית, עוד לפני נפולאון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, לא גיוס כללי אלא גיוס חובה. אילו היה גיוס כללי היו הרבה יותר מארבע מאות אלף צרפתים בצבא. אוכלוסיית צרפת באותה תקופה היתה כשלושים מיליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא בקשר לביקוע האטום, הגעתי לתובנה (אולי טפשית, הבה נראה) חאחרונה לפיה כל הענין של ביקוע האטום הוא הרבה יותר מזל משכל. תאר לעצמך פלנטה עם ציויליזציה מתקדמת מאד, שכבר יודעת היטב קוונטים ואפילו יחסות פרטית, אלא מאי - על הכוכב שלה במקרה אין מתכת כבדה ונדירה יחסית שנקראת אצלנו אורניום. הטענה שלי היא שיקשה מאד מאד על אותה ציויליזציה להמציא את הנשק הגרעיני. סביר שמתישהו, המדענים המתקדמים שלה אפילו יבינו כי הכוכב סביבו הן חגים מבוסס על אנרגית היתוך גרעיני. זה עדיין לא יקרב אותם כהוא זה ליצירת תנאי ההתחלה להיתוך כזה, או לנשק שמתבסס עליו. בקיצור ה'מזל' שנקרה בדרכה של האנושות, הוא ראשית שיש בכלל בטבלה המחזורית יסוד שמתפרק בקלות אופיינית ומרובת נויטרונים1, ושנית שאותו יסוד נמצא בכמות מספיקה בקליפת כדור הארץ. 1 אני מבין שלפי צורת מחשבה מסוימת לקרוא לזה מזל זה כמו לקרוא מזל לעובדה שיש מספר ראשוני בין 2000 ל-2100. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שדווקא ההיתוך הוא פשוט יותר להבנה מאשר הביקוע. פיסיקאים שהגיעו להבנה בסיסית של מבנה האטום והכוחות הפועלים בו ושל השקילות בין חומר לאנרגיה ישאלו את עצמם מה קורה אם אתה לוחץ יחד גרעיני אטום בכוח שמספיק כדי להתגבר על הדחיה ביניהם, וכל ציביליזציה שמתבוננת בכוכב שסביבו היא חגה מוכרחה לשאול את עצמה מה מייצר את האנרגיה שקורנת ממנו. האתגר בהיתוך הוא ליצור ולהחזיק את הכוחות העצומים האלה בלי שיש לך מסת שמש מסביבך; זה לא אתגר תאורטי כמו שזה אתגר טכנולוגי. כשאתה עוקב קצת אחרי מה שמחפשים בטוקמאקים של היום, זה בעיקר הבנה של איך בורחת האנרגיה מתוך הפלסמה, איך נוצרים בה גלים ונקודות דחוסות יותר ופחות וכיו"ב. אלה לא שאלות של תאוריה אלא של בקרה ומידול שנחוצים כדי להפיק אנרגיה ברמה מועילה; אבל לבנות התקן שיממש תגובת היתוך בסיסית זה דבר שאפשרי גם במרתף הבית, אם אתה מוכן להשקיע בזה קצת (או הרבה) זמן וכסף. לגבי ביקוע האיזוטופים וחום הליבה, ראה למשל כאן. ושוב - היתוך גרעיני לא זקוק לתגובת שרשרת. נשק שמבוסס על היתוך גרעיני מבוסס בציביליזציה שלנו על שלב ראשון שבו מופעלת פצצת ביקוע. יתכן שזו הדרך היחידה להגיע להיתוך גרעיני בתוך מעטפת קטנה ובזמן קצרצר, אבל יתכן גם שבעוד מאה שנה, כשנשלוט היטב בהיתוך ליצירת אנרגיה, נמצא דרך פשוטה יותר לעשות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ההבנה התיאורטית הבסיסית, ברמה שתלמיד תיכון מבין מה זה ביקוע והיתוך, אני מסכים. לגבי האתגר הטכנולוגי - קצת פחות. דבר ראשון - הגבול בין תיאוריה לטכנולוגיה לא חד וחלק. אני בטוח שההבנה של משוואות הזרימה של פלזמה פרנסה אלפי פיזיקאים ומאמרים אקדמיים לפני שהתחילו ללמוד אותה בפקולטות להנדסה. ושלל תחומים כאלה ואחרים נלמדו (תוך קבלת תקציבים עצומים משני צידי המלחמה הקרה) על ידי המדענים שעסקו בפיתוח נשק גרעיני. אני זוכר דוגמה שמציין קיפ תורן בספרו על חורים שחורים, שבה הבנה משמעותית תיאורטית בתהליך הקריסה של סופרנובה הסתייעה בעקרון דומה שהובן כאשר ניסו לפתח פצצת היתוך מסוג מסוים. אני בטוח שיש מאות תובנות כאלה, בתחום האפור בין מחקר לטכנולוגיה, שקידמו משמעותית את ההבנה ההנדסית, תקרא לה, כיצד מתנהגת פלסמה תרמוגרעינית. ואחרי מאה שנה כמעט של מחקר שכולל גם גישה ישירה ומאות ניסויים מבוקרים במתקני היתוך זמינים (פצצות) ולא רק התבוננות בכוכב ממרחק 150 מיליון ק"מ, עדיין נראה שהדרך מאד ארוכה. יש מצב שציויליזציה שכל מה שיש לה זו ההתבוננות מרחוק הזו, מאד תתקשה להתקדם בכיוונים האלה. וזה אם בכלל היא תחשוב אפילו בכיוון - לגביה זה עשוי להיות כמו לגבינו הידיעה שאפשר לעשות אנרגיה בהינתן חור שחור לידך, או כשמפגישים חומר ואנטי חומר, אבל אלה דברים שקורים רק בכוכבים רחוקים ואנחנו אפילו לא חולמים שניתן לייצר כאלה בתנאים סבירים על כדור הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויקיפדיה יודעת לספר שארתור אדינגטון הציע עוד ב-1920 שהיתוך מימן להליום עשוי להיות מנגנון יצירת האנרגיה של הכוכבים, שמארק אוליפנט הצליח להשיג היתוך של איזוטופים של מימן במעבדה ב-1932, ושהאנס בתה פיתח את התורה המלאה פחות או יותר של מחזור החיים של ההיתוך והקריסה בכוכבים במהלך שנות השלושים - כל זאת לפני שליזה מייטנר ואוטו פריש גילו את הביקוע ממש ערב המלחמה. לכן נראה לי סביר מאד שגם לולא גילוי הביקוע האנושות היתה מתקדמת וממשיכה לנסות להפיק היתוך גדול יותר ויותר במעבדותיה. אילו כל המאמץ שהושקע בפיתוח כורי ביקוע היה מושקע בכורי היתוך, אולי אפילו היינו היום קרובים יותר למימושם. אני מסכים שמאמצים שהושקעו בפיתוח הנשק הגרעיני ואולי גם האנרגיה הגרעינית תרמו גם לחקר ההיתוך, אבל קשה לי להאמין שבלעדיהם זה לא היה מתרחש כלל. לדעתי הניסויים הגרעיניים בפצצות עצמן דווקא לא תרמו הרבה; כשהפצצה מתפוצצת אין הרבה שאתה יכול לעשות כדי להבין את מה שמתרחש בפנים במיקרו- או נאנו-שניות של ההיתוך כשאתה צופה ממרחק של עשרות קילומטרים. מה שמן הסתם תרם - עד כמה שהיתה זרימת מידע בין החוקרים הצבאיים לאזרחיים - הוא העבודה התאורטית שקדמה לתכנון הפצצות. בהנחה שציביליזציה מתקדמת תגיע למצב שמה שמגביל את ההתפתחות שלה הוא זמינות האנרגיה, יהיו לה שני כיווני התפתחות: איסוף יותר ויותר אנרגיה מהשמש שלה (עד לעטיפתה בכדור דייסון כדור דייסון [ויקיפדיה]) או ייצור עצמי - שציביליזציה כזו, אם היא תתפתח כמו שלנו בשנות השלושים, תבין את עקרונותיו הבסיסיים. אני משער שחלק לפחות מהמאמצים שלה יופנו גם בכיוון הזה, ואם היא תהיה מפותחת טכנולוגית כמונו ויותר אין שום סיבה שהיא לא תצליח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טווח ההסכמה בינינו די רחב. לגבי הניסויים - יש הבנה מצוינת כיום, כנראה, של מה שמתרחש בנאנו שניות של ההיתוך בתוך פצצה (ברמה שבאמת רק מלקרוא ויקיפדיה קשה להאמין איך הצליחו לדעת את כל זה באופן כה מדויק, ולשלוט במנגנונים האולטרא-היפר מהירים האלה כדי להשיג בדיוק את מה שרוצים, למרות שכרגע התפוצצה שני סנטימטר לידך פצצה גרעינית). אין לי ספק שניסויי הפצצות היו אבני דרך קריטיות לגיבוש ההבנות האלה, פסילה של תיאוריות מסוימות ואישרור תיאוריות אחרות. קל לדמיין איך מפרמטרים כאלה ואחרים של הניסויים האלו (שמן הסתם היו מנוטרים על כלות) אפשר להבין הרבה על מה שקרה באותן נאנו שניות, והאם זה תאם למודלים התיאורטיים או לא, ובאיזה כיוון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... תלוי מה אפשר היה לעשות אילו היו לך מונופולים כאלה (כמובן, רשות ההגבלים היתה מבקשת לפרק אותם, אבל היינו מעבירים את הבעלות עליהם לתשובה והיה לנו ''מתווה המגנטיות''). אילו הם היו מאפשרים, נגיד, על-מוליכות בטמפרטורת חדר זה היה משפיע על רוב האנושות. מצד שני, אילו הם היו מאפשרים שליטה בשדה המגנטי של כדה''א הם היו נותנים לנו שיטות חדשות להשמדה עצמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע שאפשר לייצר שדות מגנטיים גם בלי מונופולים כאלה, נכון? למה שהם יאפשרו שליטה בשדה המגנטי העצום של כדור הארץ? על מוליכות יכול להיות נחמד מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הענין הוא שמונופול כזה מביא לך פיסיקה חדשה. ברגע שיש פיסיקה חדשה, הדברים שאפשר לעשות איתה לא מוגבלים למה שידוע לך היום. כשהכירו רק את המכניקה הניוטונית לא ידעו שהתופעה המוזרה הזו שגלווני גילה עם הרגליים של הצפרדעים תאפשר תקשורת מיידית מסביב לעולם. כשמארי קירי גילתה את הקרינה המייננת לא חשבו שייצא מזה עידן היסטורי חדש ושזה יעצב את האסטרטגיה של מעצמות העל הגדולות ויפיק 20% מהאנרגיה שהאנושות צורכת (טוב, מהחשמל). לכן אני לא יודע מה אפשר היה לעשות אילו היו לנו כלים ליצור מונופולים מגנטיים, אבל בהחלט יתכן שזה היה חורג מהותית ממה שאפשר לעשות באמצעים שיש לנו היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר מחוץ לסקלה של מה שאני מבין בו, אבל ממה שקראתי נראה שהימצאות מונופולים כאלה יעשה בפיסיקה שינוי הרבה יותר קטן מאשר מציאת למשל חלקיק חדש שלא נמצא במודל הסטנדרטי. קראתי פעם תיאור מעניין לפיו דיראק הראה שמספיק שיהיה אי שם ביקום מונופול מגנטי כדי לאלץ קוונטיזציה של המטען החשמלי - שכיום לא מבינים למה הוא מופיע רק בכפולות שלמות של מטען יסודי (זה של הקווארק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם היו מכירים את הטבלה המחזורית ואת ההיתוך במאיצים, הם היו מתחילים לייצר יסודות כבדים באופן מלאכותי (כמונו) ומהר מאד מגלים את הביקוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אבל הרי אתה מכיר את המקור, והוא נשמע פחות מאיים. ב. אולי זה לא במקרה, גם ג.ר.ר הכיר אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור יכול להיות מקום עוצמתי ומאיים בתרגום לעברית של "שר הטבעות" (זה של לבנית? עם "צירית אונגול"1 וכו'). 1 עם משנים את "צירית" למלרע זה יכול להיות משהו במערכת תמסורת של מכוניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור (לישו, לא לפרודו) הוא 'נצרת' במלרע - הרבה יותר קצר וחותך ופחות מאיים ואפל מ'Nazareth'. (לדמיין קריין טריילרים בקול בס מהדהד - In a world ruled by giant empires, comes a man from Nazareth...'. ואז לשים 'נצרת' במקום) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. ההבדל הענק מאוד משעשע. היתה להקת מטאל בשם Nazareth. אם זה היה "נצרת" זה היה מצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משה, ולא ישו, בודהה או מוחמד השפיעו באמת על איך אנשים חיים. אמונות אחרות, ולא כל כך שונות, התקיימו לפניהם, ובסוף כל ההבדל הוא לאיזה פסל סוגדים, ואיך מתקיימים סידורי הקבורה וכו'. ההשפעה הכי דרמטית בהיסטוריה על חיינו היא ההתפתחות הטכנולוגית של המאות ה 19/20/21 (כן, ממש עכשיו). בחרתי בניוטון כטכנולוג על בפני עצמו, ומייצג חשיבה מדעית שאיפשרה את המהפכות הנ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק עליך. לדת יש תפקיד עצום כמניע תרבותי. היא קובעת את סולם הערכים של החברה והיחיד. הכמות הלא פרופורציונלית של היהודים ברשימת זוכי פרס נובל תוכיח. כאשר הכנסיה התנגדה לרעיונות מדעיים המדע נתקע למשך אלף שנים. ההתפתחות הטכנולוגית הנוכחית גם היא תוצאה של סולם ערכים תרבותי. הדת אחראית למלחמות הגדולות של אלף השנים האחרונות, למעט שתי מלחמות העולם, ולא הפסיקה להיות המניע למלחמות גם אחריהן- יוגוסלביה, אפגניסטן, הודו, איראן, ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שלא הזכרת את אירלנד. האם זה משום שבמלחמה שם לא מעורבים מוסלמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, שכחתי את אירלנד, ובטח עוד כמה- דעא''ש למשל. המלחמות בין המוסלמים לנוצרים הן הכי בולטות, ובעלות ההיסטוריה הכי ארוכה. בהודו המוסלמים הם דווקא המיעוט הנרדף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומעניין לא פחות שאתה כן זכרת והזכרת את אירלנד, ומעניינת גם הסיבה האפשרית שבחרת כהסבר הראשון לשכחה של שוקי (ולא, למשל, שזכר הסכסוך באירלנד כבר די שכח במציאות המוטרפת שלנו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2:0 לטובתך:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל השפעת הדת במובנים האלה היא שרירותית, וקפריזית, בספק אם היא קשורה לאנשים ספציפיים או אפילו לרעיונות אבסטרקטיים. אנשים מתאגדים מסיבה כלשהי ואז נלחמים בהתאגדויות אחרות. למה? תחרות על משאבים, שיעור מסויים של גנים רצחניים באוכלוסיה, פחד מהאחר. יש השפעה אדירה להקמת הערים והמדינות. להמצאת הכתב והכסף. וכיוצא בזאת מהפכות טכנולוגיות במהותן. דתות - בעיקר רעש רקע. במשך תקופה ארוכה הן היו מקור משמעותי להסכמה על ערכים, אבל בעולם המודרני התפקיד הזה הולך ונעלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם הקמת הערים והמדינות היא מהפכה טכנולוגית במהותה? לדעתי לגמרי לא. זו מהפכה חברתית, לא טכנולוגית. הטכנולוגיה נוצרה בגללה, לא להפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טכנולוגיה לא חייבת להיות חומרית. לפחות בעיני טכנולוגיה של ארגון חברתי היא עדיין טכנולוגיה, ועיור היא דוגמא מצויינת (וקיצונית) לטכנולוגיה לא טריוויאלית כזו עם השפעה מהפכנית. לא חסרות דוגמאות לטכנולוגיה לא חומרית: הכתב, הניסויים המחשבתיים של גלילאו ואינשטיין, המבנים הדקדוקיים שמאפשרים ניסוח counterfactuals בדיבור, הקונספט של קודקס חוקים ושלטון חוק, עצם הגישה של חקירה פילוסופית, מתודולוגיות מדעיות, תווים מוסיקליים, כסף, רעיונות מתמטיים... אני כמובן לא טוען שכל רעיון הוא טכנולוגיה: רק אלה שאפשר ללמוד ולאמץ (יחסית) במבודד לצרכים מעשיים או כדי להשיג מטרות ספציפיות. כך שז'אנרים ספרותיים ומבנים ליריים, סגנונות מוזיקליים, אופנת לבוש או סגנונות אדריכליים הם לא "טכנולוגיה". גם דת - באופן כללי - היא לא טכנולוגיה. אבל אלמנטים מסויימים של מוסדות דת, הפצת דת וכו' יכולים להחשב ככאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת "תווים מוזיקליים". יש מי שטוען שמוזיקה בכללותה, בלי קשר לתווים (והרבה לפני שהם הומצאו), היא transformative technology of the mind - המצאה אנושית רבת-עוצמה עם השפעה ביולוגית על תפקוד המוח, גם בתחומים לא-מוזיקליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה מבוך העכברים הבלתי נראה שבו ישויות היפר מתקדמות בוחנות ומנטרות את התנהגות המין האנושי (מתבסס על סיפור מד''ב קצר של אסימוב שאומר אותו דבר לגבי בדיחות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם להגדיר דת כטכנולוגיה של הפצת רעיונות ומיסטיקה כטכנולוגיה של הכנסת האדם למצב תודעתי שונה. הבעיה היא שמי שעושה את זה מרדד את עולם התופעות ומוותר על התובנות שיכולות לצמוח מתוך הבנת הדומה והשונה בין קבוצות של תופעות וארועים. טכנולוגיה לא חייבת להיות חומרית (נדמה לי שרוב הכותבים כאן עוסקים או משתמשים בכתיבת קוד, למשל), אבל לדעתי היא לא אמורה לכלול שינוי בארגון הפנימי של החברה (למשל משבט נטול היררכיות למבנה שמסודר בחמולות שלכל אחת מהן יש מפקד וסגן); העיור הוא בדיוק שינוי מהסוג הזה. קראתי פעם מאמר שתיאר אפילו את המהפכה התעשייתית קודם כל כשינוי בארגון העבודה. הדוגמה היתה תעשיית הטקסטיל באנגליה. בימי הביניים, האיכרים היו גוזזים את הכבשים ואז, בימי החורף שאין בהם הרבה פעילות חקלאית, היו מנפצים את הצמר וטווים אותו - כל אחד בביתו (בעיקר הנשים, כמובן). עם הזמן, גם בשל הגידור של חלקות שהקטין את שטחי המרעה הזמינים וגם מסיבות אחרות, נוצר מצב שבו לא תמיד לכל איכר היה מספיק צמר כדי להרוויח ממנו או שלא לכל איכר היה טעם להשקיע בנול לטוויה. לכן סוחרי הצמר החלו להעמיד לרשות האיכרים מבנים ובהם נולים שהיו שייכים להם. האיכרה באה, הביאה צמר אם היה לה או קיבלה מהסוחר צמר גולמי שרכש וטוותה כל היום. אלה בעצם היו מפעלי הצמר הראשונים והנשים הפכו מעצמאיות לשכירות - אולי אפילו בלי לחוש בכך. בעצם אותן נשים עבדו על אותם נולים - אבל הבעלות על הנול והצמר, אופן המימון, חלוקת הסיכונים, כל אלה השתנו. בעיני זה לא שינוי טכנולוגי, ואם אתה שם אותו באותו סל עם מנוע הקיטור אתה מפסיד הרבה מהתובנות שיכולת לקבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הספרים שהשפיעו ביותר על ההבנה שלי של תהליכים גלובליים ארוכי טווח היה "הגל השלישי" של אלווין טופלר. הוא מסביר שם איך המעבר מהחברה החקלאית של הגל הראשון לחברה התעשייתית של הגל השני השפיע על כל תחום בחיים- מבנה המשפחה, בתי הספר, ההיררכיה החברתית, תקשורת המונים ובעיקר מבנה העבודה והשווקים. אפילו על תפיסת הזמן- מהתפיסה המעגלית המחזורית של הזמן של החקלאות, התלויה ביממה ובעונות השנה, לתפיסה הלינארית של הזמן של העידן התעשייתי, שדורש סינכרוניזציה, ולכן דורש מכל פרט לדעת את הדקה המדויקת. טופלר חזה איך המעבר מהגל השני התעשייתי לגל השלישי - הגל של טכנולוגיית המידע - ישפיע גם הוא על כל תחום בחיים. לא פחות משמעותי היה המעבר מגל אפס, זה של חברת הציידים לקטים, לגל הראשון החקלאי. זו היתה המהפכה הניאוליטית. שלוש המהפכות- הניאוליטית, התעשייתית, ומהפכת המידע של ימינו- היו בבסיסן מהפכות טכנולוגיות, אבל ההשפעה העמוקה שלהן על הקיום האנושי היתה בכל תחום: גם האישי, גם הבין אישי וגם הרוחני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטכנולוגיה, החל מהשימוש באש ובסכיני אבן לפני כמה מאות אלפי שנים, היא המאפיין הבולט, ויש שאומרים המגדיר, של המין שלנו. את השינוי הגדול ביותר באורח החיים של המין שלנו עשתה המהפכה הניאוליתית. אבל אין אדם בודד שאחראי על השינויים האלה. המצאות וגילויים שונים נעשו לרוב כמעט במקביל במקומות שונים כשנוצר בהם הצורך. לא אדם בודד ביית חיות משק, לא אדם בודד המציא את ההשקיה. סט הערכים הנוצרי הכתיב את ההתנהגות של האנושות בחלק קטן של העולם במשך 1000 ומשהו שנה, ואז אותו חלק השתלט במהירות על יותר מחצי עולם. הטכנולוגיה לא קובעת את היחס להפלות, לעבדות, להלוואה ברבית, למוות- זו הדת והערכים שהיא מפיצה. ערכי הדת מכתיבים חלקים נרחבים במערכת היחסים האנושית. ועל סט הערכים הזה אחראי מיתוס של אדם אחד, ובפועל לא יותר מחבורה קטנה של אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפתחות המדע והטכנולוגיה לא היו כרוכות אחת בשנייה עד לתקופה המודרנית. ליוונים ולמדעני התחייה המדעית (מקופרניקוס עד למאה ה19) מדע היה בגדר תיאוריה על עולם הטבע ו/או מערכת ניסויים על מנת לגלות גילויים חדשים לגביו. הטכנולוגיה שפותחה עבורו כמו הטלסקופ והמיקרוסקופ נועדו לסייע לו. במקביל התפתחויות טכנולוגיות כמו הדפוס ואבק השריפה נעשו לצרכים מעשיים שלא היו קשורים למדע. רק במהלך המאה ה19 וביחוד המאה ה20 התמזגו שני הענפים עד שהפכו לכרוכים אחד בשני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הערות : 1. איך דרמטית ורק עכשיו התרחשה ? ממתי אנחנו מנתחים אירועים תוך כדי תנועה ? 2. ואם אתה כבר בוחר לראות את המהפכה המדעית כמחוללת מהפכות בקנה מידה היסטורי ,אתה חייב לחזור לגלילאו גליליי המאה ה-17 ; לרפורמציה הפרוטסטנטית - להטלת הספק בקתוליות במאה ה-16 ; לכוכבים ולניקולאוס קופרניקוס במאה ה-15 ; לפיתגורס במאה ה-6 לפנה"ס ; לפיניקים שפיתחו את האלף-בית במאה ה-16 לפנה"ס ; הקמת אתר סטונהנג' באנגליה במאה ה-22 לפנה"ס; הכתב השומרי משתנה מפיקטוגרפים לפונמות במאה ה-29 לפנה"ס ; המציאו את המחרשה במאה ה-34 לפנה"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בעולם של שינויים דרמטיים משנים את תזמון הניתוח על פי הצורך. אין לי מתודולוגיה סגורה שאני יכול להצדיק. 2. השמות שציינת: גלילאו, קופרניקוס ופיתגורס, כולם ראויים במידה סבירה. אבל הם לא מופיעים ברשימת האפשרויות של הסקר, ואני מעדיף להימנע מהאפשרות של "מישהו אחר" שמרגישה לי כמו פתק לבן בבחירות. ובכל זאת יש משקל סגולי מיוחד לרוחב היריעה העצום של הרעיונות של ניוטון, והשפעתם על מגוון טכנולוגיות: מכניקה, כבידה, אופטיקה, תרמודינמיקה, מתמטיקה חדשה. האיש השפיע. (בלי לגרוע בשרשרת האדירה לפניו ואחריו, של אנשים שבאמת שינו את העולם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אני יודע שהם לא מופיעים בסקר, אבל למה אתה מקדש את המאה ה20 ולא מפרגן למאות שהצמיחו את המאה הזאת על מרכיביה הטובים והרעים ? ברשותך - אמליץ לך לעיין בערך רובים, חיידקים ופלדה [ויקיפדיה] ובייחוד בטענתו של דיימונד שההמצאה היא אם הצורך ושלא תתכן המצאת הדפוס [ בעצם כל מה שאנחנו יודעים ] לפני שהצליחו לייצר דיו שימושי .אני משוכנע שגם אתה תגיע למסקנה המתבקשת שיש לכבד את העבר לא פחות מההווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההמלצה. בכיף. את הספר קראתי מזמן והרוב כבר נשכח. מפרגן לכולם, ובעיקר לפיניקים על האלפבית והזכוכיות. פשוט חושב שבין ניוטון לישו (שכרגע מוביל בסקר; תחרות צמודה עם משה) הראשון לוקח בגדול. חושב אחרת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ברור שניוטון תמיד ינצח כי החומר חזק על הרוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סקרן מי שני המצביעים הנוספים לדארוין, כך שאם האנונימיות לא חשובה להם, קדימה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |