![]() |
מי היה האדם המשפיע ביותר בהיסטוריה? | 3970 | ![]() |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() |
|
![]() |
![]() |
מי היה האדם המשפיע ביותר בהיסטוריה? | 3970 | ![]() |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() |
|
![]() |
![]() |
![]() |
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תראה, אני מבין מאד קטן בנושא ואני עונה רק משום שאני בטוח שהשאלה כנה ולא נועדה למשוך אותי בלשוני לאמירת דברי הבל. למעשה, מדובר באותו הדבר: הצורה שבה מתבטא כוח הכובד במערכות יחוס שונות. תחשוב על הניסוי של מעלית בנפילה חופשית. בכוח קוריוליס פשוט מדובר בתאוצה סיבובית לעומת המעלית הנופלת ששם התאוצה קוית. וכפי שכתבת נכון, זו מכניקה ידועה מתקופת ד'אלמברט (אני שכחתי את השם). הרעיון שתאוצה שקולה לכובד, אינו חדש. מה שחדש הוא התובנה שנכחות מסה "משנה" את תכונות המרחב-זמן שבו היא נמצאת וזה מאד קרוב ליחסות פרטית המדברת על תכונות המרחב-זמן (אותו רעיון שצפריר כהן אומר לנו שייך למינקובסקי ולא לאיינשטיין). בכל מקרה, הכוונה אינה למעט בחשיבות של היחסות הכללית או של איינשטיין. אני הבאתי אותו כדוגמה למדען שאלמלא הוא, לא בטוח שמישהו אחר היה עושה את העבודה. הטענה היא רק שיש קשר הדוק בין היחסות הפרטית לכללית והחשיבה המהפכנית נמצאת כבר בפרטית. כל זה בהסתייגות שאני לא באמת יודע בודאות מה יש בכללית. נראה לי שהכי יהודי לסיים בציון העובדה שאיינשטיין לא קיבל את פרס נובל לא בשביל היחסות הפרטית ולא בשביל היחסות הכללית, אלא בגלל עבודתו על האפקט הפוטו-אלקטרי. דבר זה נבע לא מעט מסיבות אנטישמיות. עצם העובדה שקבל בכלל את הפרס מבטאת הסכמה כללית בעולם הפיזיקה (כולל לנארד ושטארק הנאצים) שמדובר במדען יוצא מן הכלל. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
צפריר כהן? ואני עז? אני לא עומד בפיתוי לספר כאן אנקדוטה מחיי בתיכון: במבחן בפיזיקה התבקשנו למצוא את הזוית בה בלון הליום יתייצב כשהוא בתוך מכונית מאיצה (תרגיל לקורא הנאיבי: הוא ייטה קדימה או לאחור?). עבדכם הנאמן, שהיה אובר-חוכם כבר אז וקרא - בלי להבין יותר מדי - על תורת היחסות הכללית ובמיוחד על השקילות בין תאוצה וגרביטציה חישב את השקול ה"גרביטציוני" במכונית ולפיו את זוית הבלון שהיא, כידוע לכל ילד שחגג אי פעם יומולדת, בדיוק בכיוון הפוך לגרביטציה. באופן לא מאד מפתיע המורה שלי לפיזיקה באותה שנה, שהיתה פוצית לא קטנה, לא אהבה את "הדרך", ולמרות שהתשובה היתה נכונה לא קיבלתי את כל הנקודות עבור השאלה). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אלף סליחות. אני כל כך מבולבל שעכשיו התבלבלתי בינך לבין ירדן וחשבתי שירדן היה מי שזיהה את מינקובסקי כאבי הרעיון וטרחתי לסרוק את כל תגובותיו בדיון ורק במקרה נתקלתי בהודעה המקורית שלך. ואכן צפריר זכה מן ההפקר. מאד יתכן שלא ירדתי לעומקם של הדברים, אבל אני עדיין סבור שהקונספט המהפכני והמפתיע בבחינת חשיבה מחוץ לקופסה של היחסות אינה השקילות בין תאוצה לכוח, אלא ההבנה שכוח פועל בעצם דרך שינוי תכונות המרחב-זמן ולא דרך איזשהו חומר אתרי הממלא את הכל. מסיבה זו לדעתי הפונז טועה. היחסות הפרטית אכן עוסקת רק במערכות אינרציאליות. אבל בעולמו של איינשטיין נטול האתר או שעון הקיר העולמי (בעצם מערכת ייחוס קוסמית), כל מערכות הייחוס שוות זו לזו. מי יקבע מי מסתובב מסביב למי ומי נייד ומי נייח? זה לא צריך להיות זעזוע כל כך גדול.אנו חיים באופן קבוע במערכת ייחוס עם סיבוב אחד ליממה ושום דבר לא מפריע לנו לחשוב עליה כמערכת אינרציאלית שבה פועל במקרה כוח קוריוליס. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בדיוק קיומו של כח קוריוליס - שהוא מדיד באופן כמותי ופיזיקלי - מבדיל בינו לבין מערכת אינרציאלית שבה הוא לא קיים. מערכות ייחוס שבאמת שוות על פי איינשטיין הן כאלה שאין *שום* מדידה פיזיקלית שיכולה לספר לך באיזו מהן אתה נמצא. ולכן אפשר לקבוע מי מסתובב ומי לא, בניגוד לכך שאי אפשר לקבוע מי נייח ומי טס במהירות קבועה. ולגבי הקונספט המהפכני - לא טענתי לרגע שגילוי ההשפעה של מסה על מטריקת המרחב זמן איננה מהפכנית. היא סופר מהפכנית. אבל אם נקביל אותה ליחסות פרטית, היא שקולה לשוויון המסה והאנרגיה המפורסם - שתיהן נגזרות מפיתוח המשוואות כתוצאה מהנחות היסוד. ביחסות פרטית ברגע שאתה מקבע את מהירות האור בכל מערכות הצירים, שקילות המסה והאנרגיה נובעת ישירות מהמתימטיקה. אתה לא צריך הארה טרנסנדנטלית או מנטלית כדי להגיע אליה. כנ"ל בכללית - אתה מניח כמה הנחות יסוד שהן תובנות חדשות, ואז מתימטיקה מתימטיקה טנזוריים טנזורים והופ, יש משוואת שדה שמקשרת מסה (ליתר דיוק מסה-אנרגיה-מומנטום) ועקמומיות מרחב-זמן. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
טוב. שכנעת אותי לגבי קוריוליס. אבל איך מבדילים בין מערכת ייחוס נייחת נטולת כבידה (אינרציאלית) לבין מערכת ייחוס בנפילה חופשית בתוך כבידה (לא אינרציאלית)? בשתיהן אין כח כבידה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נדמה לי שאי אפשר להבדיל - בדיוק בגלל השקילות המוחלטת של תאוצה וגרביטציה שמבטלות זו את זו. דומני שהמושגים שמעבר להשכלה הפורמלית שלי מדברים על "אינרציאליות לוקאלית"1 או משהו כגון זה. אבל פה אני כבר אתן למישהו יותר בקיא ממני לענות. 1 עוד משהו שאפשר אולי לזרוק לקלחת זה שתאוצה שקולה לשדה גרביטציה 'אחיד' וקבוע, אבל במציאות השדה שנוצר על ידי כוכב איננו כזה - הוא גם רדיאלי וגם דועך עם המרחק. לכן למשל יש לו אפקטים שנוצרים על ידי הנגזרת של השדה, כמו למשל כוחות הגאות. בגלל הכח הזה, למשל, הקצה הרחוק של המעלית הנופלת שלך (תחשוב 'הירח' אם זה יותר אינטואיטיבי) מרגיש פחות כח כובד מאשר הקצה הקרוב, ולכן הפרשי הכוחות האלה מורגשים מתוך המעלית ככוח שמותח אותה לאורכה 2. כח המתיחה הזה *לא* יקרה אם המעלית מאיצה בחלל ריק, ולכן לכאורה הוא מבדיל בין כבידה לתאוצה. עכשיו, אם נשאיף את גודל המעלית לנקודה אינפיניטסימלית3, ההבדל הזה בין הכבידה לתאוצה יתאפס, ועל כן קיבלנו שקילות "לוקאלית" בלבד. 2 מה שמקבל במקרי קיצון בשולי באר הכבידה של חור שחור את השם המאד גרפי 'ספגטיפיקציה'. 3 הידד! |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מבחינת היחסות הכללית אין הבדל. שתי מערכות הייחוס הן ״אינרציאליות״ במובן הזה שהתנועה בהן היא ללא השפעה של כח חיצוני. באופן יותר מדוייק, המושגים ביחסות כללית הם, אה.. כלליים יותר.. אני עובר לנפנוף ידיים. מבחינה אמפירית: אם משהו נע באיזור ללא כבידה, אז המסלול שלו הוא קו ישר. אם יש כבידה, אז המסלול שלו יהיה פרבולה נחמדה כמו באנימציה הזו 1. היחסות הכללית מתארת את זה כך: בשני המקרים המסלול הוא גיאודזי2 וההתנהגות זהה. - במקרה שאין כבידה אז המרחב-זמן הוא שטוח ולכן המסלול הקצר ביותר הוא קו ישר. - במקרה שיש כבידה אז המרחב-זמן הוא עקום, ואז המסלול הקצר ביותר הוא קו עקום3 אגב, אם זה לא מספיק מורכב, זכור שאלו מסלולים במרחב-זמן. גם הזמן עקום. ---- 1 אגב לא תמיד פרבולה, אבל מספיק טוב לצורך הדוגמא. 2 מסלול גיאודזי הוא הדרך הקצרה ביותר בין 2 נקודות. 3 דמיין נמלה מטפסת על גבעה. מבחינתה היא הולכת ישר אבל המסלול שלה יהיה עקום כי הוא חייב ״להתאים״ לפני הגבעה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תיקון טעות למען ההיסטוריון העתידי: השאלה במבחן לא היתה על בלון אלא שאלה פשוטה יותר על משקל שתלוי בקצה חוט, בעוד אל החידה לגבי הבלון התוודעתי רק בשלב מאוחר יותר בחיי, אלא שבזמן כלשהו שני הארועים האלה הולחמו אצלי במוח בצורה לא נכונה. משום מה הזכרון האמיתי צץ אצלי הלילה, ומרגע שצץ אין לי ספק שזה מצב העניינים הנכון (בהסתייגות המתבקשת. מי יודע מה יקרה הלילה?). אני חייב להודות שזה גורם לי להסתכל בעיניים יותר סלחניות על ההוא שראה חיילים בריטים בירושליים כשהיה בן מינוס שנתיים או משהו כזה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תזכורת: הוא לא טען את זה. זה זכרון מולחם שלנו משתי התבטאויות שונות שלו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אה, ואללה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אהבתי את הביטוי ״זיכרון מולחם״, הוא כל כך מדוייק! אחח.. אני העתידי זוכר את היום שהמצאתי את הביטוי! זה היה בירושלים, עם בחור בריטי בשם אייל. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני עדיין לא סגור על הדמיוניות שלהם. כשאתה בצנטריפוגה, קיר הצנטריפוגה מפעיל עליך כוח כדי שלא תמשיך בתנועה ישרה (החוק הראשון של ניוטון) ואתה מפעיל עליו כח זהה (החוק השלישי). מה פה דמיוני? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שקילות מערכות הייחוס של איינשטיין חלה רק על מערכות ייחוס אינרציאליות - כאלה שההבדל ביניהן הוא טרנסלציה או מהירות קבועה בקו ישר וללא שום תאוצה1. מערכת ייחוס מסתובבת איננה אינרציאלית ועל כן אין שום סיבה להניח שאין בה כוחות. 1 מאחר והדיון הנקודתי כרגע סובב סביב צירו ולא מחייב שום כבידה, אני שם בצד נפילה חופשית במסלולים גיאודזיים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לפני פיתוח תורת היחסות הפרטית איינשטיין חשב די הרבה על כמה שאלות שהועלו ע''י מאך, אחת מהן תהתה מה תהיה הצורה שמים בדלי יקבלו ביקום שרק הדלי הזה קיים בו (מן הסתם בנוסף לשדה גרביטיוני אחיד, אני לא בקיא בפרטים) כשהדלי מסתובב. ביקום כזה, טען מאך, אפשר להסתכל על מצב העניינים כאילו הדלי נח וכל היקום מסתובב סביבו, כך שפני המים יישארו שטוחים. לא ידוע לי מה הפתרון עפ''י תורת היחסות הכללית. פעם קראתי איזה דיון על הנושא אבל אני לא זוכר איך הוא נגמר, אם בכלל. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מכמה בחינות היחסות הכללית תומכת במאך, אבל לא עד הסוף. הניסוי הספציפי של הדלי הוא בעייה מבחינת היחסות הכללית, אבל באופן עקיף ניתן לטעון שבמקרים פתירים עם רלוונטיות מסוימת, היא דווקא הולכת עם ניוטון. אם תרצה, אפרט. הטיעון של מאך הוא דוגמה לרעיון שלקח יותר ממאתיים שנים עד שהועלה, למרות שכל הרקע הנדרש כבר היה ידוע בתקופת ניוטון. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם אתה מסוגל לפרט כך ש*אני* אבין משהו, אשמח. ואגב בעניין זה: נוטים להתייחס לאיינשטיין כמי שהעלה לראשונה את ה"ניסוי המחשבתי" ככלי דיון בפיזיקה תיאורטית, ואליבא דסבינה הוסנפלדר זאת לא פחות מאשר התרומה החשובה ביותר שלו לפיזיקה, ולא היחסות הכללית. לדעתי מאך הקדים אותו, וכך גם ההוא1 שהמציא את ההסבר האלגנטי לטענת גליליאו שתאוצת הכבידה שווה לגופים כבדים וקלים ע"י השאלה מה תהיה המהירות של גוף שמחובר מגוף כבד וגוף קל עשה, בעצם, ניסוי מחשבתי. אני בטוח שהיו עוד המון מקרים דומים לאורך ההיסטוריה. _________ 1- שכחתי את שמו, אבל כשנתקלתי ברעיון הזה בגיל מבוגר יחסית כעסתי שאף אחד לא סיפר לי עליו קודם. איך זה יכול להיות שתלמיד גומר בי"ס יסודי בלי לשמוע על זה? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
_____ א. אני למדתי מכניקה ניוטונית רק בתיכון. ב. רוב תלמידי התיכון משקיעים את הניסויים המחשבתיים שלהם1 בתצורות אחרות של גוף כבד שמחובר לגוף קל2. 1 חלקם לא רק מחשבתיים. 2 לא שיש משהו רע בזה אם הם באותו משקל. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
א. גם אני, אבל על גלילאו והסיפור-שכנראה-לא-היה עם מגדל פיזה שמעתי הרבה לפני שלמדתי פיזיקה בצורה מסודרת. ב. זה לא בא אחד על חשבון השני (אם כי המחשבה שאחד יקל על השני לא ממש הוכיחה את עצמה בשעתה). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
_____________ 1- מסתבר ש"ההוא" הוא גלילאו עצמו. יכול להיות שכל הסיפור על גלילאו לא מוזכר כלל בבית ספר יסודי (אני ממש לא זוכר)? הרי במיוחד כשמתלווה לזה ההסבר הכה אלגנטי זה ממש מקרה קלאסי שאפשר ללמוד ממנו על אינטואיציות כוזבות, על כוחה של חשיבה, על הסקפטיות בה צריך להתייחס לחכמי העבר ועל הכיף שבגילויים כאלה. ילד בכיתה ה' או ו' יכול לדעת על העולם יותר משאריסטו הגדול ידע! לא יותר שווה מללמוד בפעם השביעית סיפור מופרך בעליל על איזו ספינה גדולה מעץ שמישהו כביכול בנה? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא צריך להגיע לכתה ה' או ו' בשביל זה. ילד בכתה א' כבר יודע, או יכול לדעת אם מישהו יסביר לו, שכל מה שהוא רואה סביבו מורכב מפחות ממאה חומרים יסודיים - אבל לא אדמה, אוויר, מים ואש; שאור מגיע מגופים מאירים ונכנס לתוך עינינו; שגוף נע ימשיך לנוע אם אף אחד לא יפעיל עליו כח לעצור אותו. עד שהוא מגיע לכתה ו' הוא כבר יכול לדעת אנציקלופדיות שלמות של דברים שאריסטו לא ידע (כבר נאמר עליו שאי-ידיעה מעולם לא מנעה ממנו לקבוע קביעות בפסקנות מוחלטת; הוא היה יכול להיות ח"כ מצוין). את הסיפור על הסירה לומדים בכתה ב' וזהו בערך, לא? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
את ''בראשית'' למדתי יותר מפעם אחת, אני לא שוכר אם פעמיים או שלוש. לכל השאר אני מסכים, אבל יש משהו בנימוק האלגנטי שהוא מעבר לעובדות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שלא לדבר על סיפורים אחרים שמקושרים לחגים שנלמדים שוב ושוב מדי שנה בשנה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ולחידוד, הייתי צריך לנסח את זה טיפה אחרת: לא "ידע על העולם" אלא "הפעלת לוגיקה אלמנטרית". זה כבר הרבה יותר מרשים כאשר מדברים על האדם שניסח את חוקיה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
האמת היא שיש הרבה טעם ללמוד את בראשית יותר מפעם אחת. הסיפורים שם הם אבני היסוד של התרבות היהודית-ישראלית ובין אבני היסוד של התרבות המערבית כולה. בכתה ב' אתה לומד את התוכן שלהם, אבל יש הרבה טעם בגיל מבוגר יותר ללמוד על המוטיבים והרעיונות, לשים לב לפערים ולחזרות ולפרטים של הניסוח, להשוות לסיפורים מקבילים בתוך התנ''ך ובעולם העתיק, לראות כיצד הם מופיעים בגלגולים שונים באמנות ובספרות מאז ועד היום. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שטראוס מפרש פרקים בבראשית בצורה מאתגרת באופן יוצא מהכלל 1. חבל שאצלנו בארץ בחינוך הממלכתי ספר בראשית נלמד רק בילדות ולא בבגרות ובכל מקרה הספר הזה חייב להלמד לא רק כמקור היסטורי ואמוני, אלא כיצירה לא סופית המבקשת השלמות עד אין קץ. 1 שטראוס, ליאו, "על הפרשנות של ספר בראשית", בירושלים ואתונה (אהוד לוז, עורך, ירושלים, מוסד ביאליק ומכון ליאו בק), עמ' 309-321. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הבעיה היא שיש כל-כך הרבה דברים ששווה ללמוד שכל התעמקות באחד מהם באה בהכרח על חשבון אחרים שאינם זוכים אפילו להיות מוזכרים בבית הספר. לי אישית היתה הרגשה במשך לימודי היסוד שלי שהבחירות שנעשו גרועות מאד. אם אני זוכר נכון האיש ששינה את פני העולם יותר מכל אדם אחר לא הוזכר אפילוט פעם אחת במשך 12 השנים של לימודי, כולל בשעורי הביולוגיה (אם כי אולי במגמה הביולוגית כן טרחו לספר עליו) או ההיסטוריה (כנ"ל), ולעומת זאת על ההוא שהלך לו מארצו וממולדתו ומבית אביו לא הפסיקו לנג'ס במשך 12 שנים תמימות, בין השאר, אני מניח, כדי שלא יעלה בדעת הילדים הרכים לעשות מעשה דומה בבגרותם בלי שקיבלו הוראה מפורשת מהאל, וכדי לשתול במוחם את "הארץ המובטחת", את "עם הבחירה" את "זכור את אשר עשה לך" ושאר ירקות של שטיפת מוח מוסווה לעניינים בעלי משמעות פוליטית. עד כמה שזכור לי, כמעט כל הדברים המעניינים שנתקלתי בהם בילדות היו מחוץ למסגרת בית הספר, כלומר בספרים או במגזינים (חוגי העשרה ו/או מדע עוד לא הומצאו בתקופה ההיא). אין ספק שיש חשיבות וטעם בלימודי יסוד של התרבות היהודית, ואין ספק שהתנ"ך מהווה חלק מרכזי בתרבות הזאת, אבל לפני שאנחנו יהודים אנחנו בני אדם, וזה אמור להתבטא גם במערכת השעות. אחרת אתה מגדל ילדי שמצדיקים רצח עם כי "אלוהים אמר לעשות זאת" (לפי מחקר שאין לי קישור אליו רוב תלמידי התיכון בארץ מצדיקים כך את רצח כל תושבי יריחו ובהמותיהם מלבד משפחה של משת"פית אחת: "מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן; וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר, לְפִי-חָרֶב". הלקח שמלמדים אותם מהסיפור הוא לא על השינוי בעקרונות המוסר שהאנושות עברה מאז ועד היום, אלא שאלוהים הפסיק לתת הוראות כאלה והחליט להתרכז בשאלות אחרות כמו איזו נעל צריך לנעול קודם ומה יעשה מי שחיטוט באף הוא עונג שבת עבורו). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם לדעתי כמעט כל הדברים המעניינים שנתקלתי בהם היו מחוץ לביה"ס (טוב, חוץ מהכדורסל והשעות ההן בספריה במקום להכנס לשעורים). אבל זו לא חוכמה גדולה. את הספרים והמגזינים אתה בוחר בעצמך - מה הפלא שהם מעניינים אותך יותר? גם היום אני נתקל ביותר דברים מעניינים מחוץ לעבודה מאשר בעבודה (העובדה שאז אני יושב בעבודה וקורא עליהם היא כבר בעיה אחרת). אני מסכים שגם היותנו בני אדם אמורה להתבטא במערכת השעות, אבל זה גם לא סותר למודי תנ"ך שמעבירים מסרים הומניסטיים יותר או שמחנכים את התלמידים לבחון את הארועים המתוארים בהם גם באופן ביקורתי. השאלה של איך מלמדים תנ"ך בשעות שמלמדים אותו לא תלויה בשאלה האם לומדים גם תכנים אוניברסליים. אגב, יש בהחלט שעות שמוקדשות גם לתכנים כאלה; לפחות כשאני הייתי בתיכון היינו חייבים, למשל, לפגוש גם את שייקספיר ודוסטוייבסקי וצ'כוב (היי מירי רגב) ודה-מופסאן וללמוד אזרחות עם התכנים הערכיים שמקופלים בה. זה מספיק? לא, אבל באווירה התועלתנית והאנטי-אינטלקטואלית של היום גם זה משהו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מאך לא ניסח את טיעוניו כקריטריונים מחודדים, אלא השאיר אותם כרעיונות הפתוחים לפרשנות. שאלות כמו איפה הוא צדק, תלויות בפרשנות שנבחרה. כתבתי שניסוי הדלי בעייתי מבחינת היחסות הכללית. ראשית, ביחסות הכללית ה"ארועים" אינווריאנטים תחת טרנספורמציית קואורדינטות. אם אתה יכול לעבור ע"י טרנס' כזו ממערכת אחת לאחרת, הפיסיקה זהה. זה מתאים לרוח רעיונותיו של מאך. לכן, לפי האינווריאנטיות, כוכבים מסתובבים ודלי נייח מצופים לגרום להתקערות פני המים. דא עקא שאם תבחר לעבור למערכת כזו ע"י סיבוב אקטיבי, הכוכבים יאלצו לנוע במהירויות שעולות בהרבה על מהירות האור. שיט. אם לחילופין תנסה לעבור למערכת בה הדלי עומד ע"י סיבוב פאסיבי (טרנס' קואורדינטות בלבד), תתקל בפתולוגיה אחרת שנקראת פרדוקס אהרנפסט (אל תחפש בויקי - יש דברים שעדיף פשוט לא לדעת :) ). אז מה בכל זאת? שוורצשילד מצא את השדה הגרביטציוני החיצוני של כדור בואקום, כשתנאי השפה באינסוף שואפים לאלה של מרחב מינקובסקי (אינרציאלי) ריק. יש גם פתרון עבור כדור מסתובב, עם אותם תנאי שפה. ככל הידוע לי1 הפתרונות שונים מהותית זה מזה ולא ניתן לעבור מאחד לשני ע"י טרנס' קו'. בשדה החיצוני של הכדור המסתובב יש אפקט של frame dragging - לגמרי ברוחו של מאך (לפי ניוטון, השדה החיצוני זהה בשני המקרים). ברוח מאך, ניתן להתלונן על שבחרנו את אותם תנאי שפה גם לכדור המסתובב. עדיין, יש לנו שני פתרונות של כדור2 בואקום שהיחסות הכללית מבדילה ביניהם - ברוח האבסולוטיזם הניוטוני. לפי היחסות הכללית, אם לכדור בפתרון שוורצשילד יש מסה של פלנטה, וננסה לערוך עליו את ניסוי הדלי, אז בהזנחת ה- back reaction (אם אתה לא יודע למה הכוונה, שאל את הוסנפלדר) נצפה לקבל את התוצאות של ניוטון אפילו שאין כוכבים רחוקים (תנאי השפה מחליפים אותם). גם אני לא מייחס לאיינשטיין את המצאת הניסויים המחשבתיים, אבל הוא בהחלט שידרג את השימוש בהם והפך אותם לכלי עבודה בסיסי של התאורטיקנים. האם זו תרומתו החשובה ביותר? אני לא בטוח. 1יש כאן דקויות ואני לא בטוח לחלוטין. עקרונית, העניין ניתן להכרעה באמצעות חישוב. באופן פחות רשמי, אפשר לנמק שטרנס' כנ"ל היתה נתקלת בתוך הכדור בפרדוקס אהרנפסט. 2יחסות זה מסובך. ניתן לטעון שהכדורים אינם זהים בשני הפתרונות כי הסיבוב גורם להתכווצות האורך שמשנה את צפיפות המסה, וגם מוסיף אנרגיה קינטית. ההנחה היא שעבור צופה נייח ביחס לאינסוף, לכדור המסתובב יש את אותה צפיפות מסה-תנע-אנרגיה כמו לכדור השוורצשילדי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה. זה קצת מעבר ליכולות שלי, אבל לא לגמרי מיותר עבורי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
השתדלתי שההסבר יהיה נגיש לכל מי שאי-פעם לקח את קורס המבוא ליחסות כללית אבל זוכר ממנו רק את הרעיונות הבסיסיים ברמה של נפנופי ידיים. מעניין אותי לדעת איפה הרגשת שאני מאבד אותך. מאך הציג (לפחות) שתי שאלות. הראשונה היא סיבוב ביחס למה? במרחב האבסולוטי של ניוטון, לסיבוב יש משמעות גם ביקום שמכיל רק את הגוף המסתובב (הדלי והמים, במקרה הספציפי). מאך הציע שלסיבוב הדלי והמים יש משמעות רק משום שהוא יחסי למערכת שבה הכוכבים הרחוקים נמצאים במנוחה. הוא גם סבר שסך כל ההשפעות של הכוכבים, קובע את האינרציה על פני כדור הארץ, שם נערך הניסוי (בהזנחת סיבוב הארץ). אני לא מתיימר להביע דעה מה נכון, אלא רק כותב מה שתורת היחסות אומרת בנדון. בנקודה הראשונה (כוכבים לעומת ריק), היחסות קרובה יותר לניוטון. התורה מבדילה בין יש-סיבוב ואין-סיבוב אפילו בואקום. בנקודה השניה (השפעת הכוכבים), היחסות קרובה יותר למאך אבל לא עד הסוף: הכוכבים1 קובעים את הגאודזיות (מסלולי "הנפילה החופשית"), אבל בתוך המערכות האינרציאליות המקומיות (= מעליות מדומינות שנופלות חופשי = מעליות שמסלולן גאודטי), השפעות הכבידה של הכוכבים בטלות. השאלה השניה של מאך: מה היה קורה אם הדלי עצמו היה מספיק מסיבי, כך שההשפעה הגרביטציונית שלו היתה מדידה? בניסוח אחר: האם לדלי מסיבי מסתובב יש שדה גרביטציוני שונה משל דלי נייח? בהכללה: האם סיבוב משנה את השדה הגרביטציוני שמקיף את הגוף?2 לפי ניוטון, התשובה שלילית. מאך פיקפק. לפי היחסות הכללית מאך צדק. במערכת של פלנטה כדורית נייחת בואקום, אבן חצץ שמתחילה את תנועתה ממצב מנוחה במרחק גדול מאד תיפול רדיאלית בכיוון מרכז הכדור. במקרה של פלנטה מסתובבת, האבן תרגיש כח סחף גרביטציוני שישאף להסיט אותה מהמסלול הרדיאלי. האפקט הזה נמדד בפועל, ועד עכשיו התוצאות עקביות עם היחסות הכללית. יש שיפור? ____ 1ליתר דיוק: כל התפלגות התנע-אנרגיה ביקום 2רלוונטי כמובן רק כשיש סימטריה ביחס לציר הסיבוב |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בהחלט יש שיפור. עכשיו יש לי הרגשה שאני לפחות מבין על מה מדובר. שוב, תודה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אחר מבהר קצת. עכשיו שאלות: א. נשמע הכל מתנקז לזה שמאחר ובכל מערכת מסתובבת1 יש תאוצה, ומערכת בתאוצה איננה אינרציאלית ולכן לא שקולה (גם לא יחסותית) למערכת נייחת (ללא תאוצה) - ולכן דלי מסתובב לא שקול לדלי נייח? ב. אבל אם תאוצה קובעת הכל - כרגע היקום מאיץ את התפשטותו. האם זה אומר שגלקסיות שמאיצות אמורות לדעת למדוד את התאוצה הזו, או שבגלל שכל המרחב זמן מתפשט הן עדיין מערכות אינרציאליות? 1 שמכילה מסה, לא מערכת צירים תיאורטית |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לגבי א. אני מציע לך לקרוא (לפחות) את ההקדמה במאמר אליו קישרתי, לפיה מה שהעסיק את מאך היתה בדיוק הבעיה הזאת: למרות שהמהירות יחסית בהתאם לטרנס. גליליאו התאוצה, כידוע, לא. כך זה מתחיל שם: The doctrine of the relativity of motion is attractive for its simplicity. ונזכרתי שפעם דיברנו על זה עם המקשה, בפתילון שהתחיל ב תגובה 349937 אליו הצטרפת גם אתה.
According to it, the assertion that a body moves can mean nothing more than that it moves with respect to other bodies. Acceleration has long proved to be the stumbling block for the doctrine, for, in the case of acceleration, the simplest of observations seem to contradict the doctrine. When a test body rotates, for example, it is acted upon by centrifugal forces. The presence of these centrifugal forces seems to be completely independent of whether the test body rotates with respect to bodies immediately surrounding. Thus Newton observed in his famous bucket experiment that these centrifugal forces induced a concavity in the surface of a rotating body of water and did so independently of whether the water rotated with respect to the bucket containing the water. Therefore, using these inertial forces as a marker to indicate whether the body is accelerating, it seems possible to know that a body is accelerating without any concern for whether it accelerates with respect to the other bodies around it. This outcome contradicts the doctrine of the relativity of motion as applied to acceleration. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הורדתי את המאמר ואשמח לקרוא בו בזמני החופשי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מביך להודות, אבל לא לגמרי הבנתי את תגובתך. המשפט הראשון במיוחד. בכל זאת אנסה להתמודד: א. ביחסות הכללית אין משמעות גלובלית1 וחד משמעית למושגים כמו סיבוב ותאוצה. יש צורך להבהיר את ההקשר ולמה הכוונה באופן זהיר. מה שכתבתי התייחס להתאמה שבין היחסות הכללית לרעיונות מאך. נתתי דוגמאות ספציפיות למקרים שבהן היחסות הכללית מבחינה בין סיבוב לאי-סיבוב. אם רוצים לבחון מקרים אחרים, צריך להבהיר על מה בדיוק מדברים. ב. ההערה מהסעיף הקודם נכונה גם כאן. במקרה של יקום מתפשט, אני ממליץ לחזור לדוגמה הוותיקה של נמלים על בלון. נניח שהנמלים עומדות במקומן ביחס לגומי. כשאתה מנפח עוד, הן תתרחקנה זו מזו למרות שלא זזו ממקומן. אתה יכול לנפח בקצב שיגרום להאצה בהתרחקות הזו2. הנמלים עומדות במקומן, ולכן במטריקה הפנימית התלת מימדית של פני הבלון + הזמן, הנמלים על גאודזיה. באנלוגיה ליחסות כללית3, הן בנפילה חופשית (ולצורך העניין אינרציאליות4). הן רואות את הנמלים האחרות מתרחקות במהירות מואצת, אבל הן עצמן לא מרגישות שום אפקט לוקאלי5 של תאוצה. ההסבר מניח את הדעת? ____ 1פתאום שמתי לב ש"גלובלי" התייחס במקור לכדור הארץ, אבל נמצא בשימוש גם עבור כל היקום. 2נניח שלנמלים יש מהירות מקסימלית c שבה הן יכולות לנוע ביחס לגומי. מהירות ההתרחקות ההדדית כתוצאה מהניפוח יכולה לעלות על c. במקרה כזה יווצר לכל נמלה אופק ארועים: יש חברות שהיא כבר לא תוכל לבקר כל עוד הבלון לא יתפוצץ או קצב הניפוח לא יואט. 3כזכור, ביחסות הכללית הבלון תלת מימדי, אין מימדים נוספים כמו פנים (או חוץ) הבלון, הבלון לא בהכרח כדורי, ולגומי יש שימושים אחרים. 4כדור הארץ, למשל, בנפילה חופשית אבל אינרציאלי רק בקירוב בגלל הסיבוב סביב עצמו (שוב, ההערה מסעיף א' רלוונטית). 5כמה קטן זה "לוקאלי"? באופן גס, כל עוד האפקטים הלינאריים במימדי המערכת נשארים זניחים. קראתי מאמרים שהתווכחו אם להתפשטות היקום יש או אין השפעה על מערכת השמש. בכל אופן, גם אם יש השפעה כזו, יהיה קשה מאד להבחין בה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
5 אני נתקלתי רק בכאלה שאומרים שההתפשטות היא במרחב הבין-גלקטי כך שאין מה לדבר בכלל על מערכת השמש. למה זה כך אף אחד לא הסביר לי (ואני קצת פוחד לבקש הסבר, לפחות עד שאעשה משהו עם מאך והדלי שלו, והימים ימי אליפות העולם בסנוקר. למי יש חשק לשמוע על משוואות פרידמן? לא לי). מסה לא רק מעוותת את המרחב אלא גם "קושרת" אותו יותר חזק לעצמו, או מבטלת איכשהו את האנרגיה האפלה? איך אפשר לדעת את זה בכלל כל עוד אין מושג של ממש מהי בכלל אותה אנרגיה? אם מדובר בקבוע הקוסמולוגי המפורסם של איינשטיין, הוא לא אמור להיות קבוע? בהגדרה שלו מופיעה רק צפיפות האנרגיה של הואקום, ואם כך למה צריך להיות הבדל בין הואקום באטום לבין הואקום הבין-גלקטי מבחינת ההתפשטות? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כל היחסות הכללית מבוססת על כך שכמעט בכל הסיטואציות הרלוונטיות הכוחות הגרביטציוניים חלשים מאד ביחס לכוחות האחרים. בדוגמה של הבלון, הנמלים אינן נמתחות. אם הן, וכל הגדלים התלויים כמו c, היו נמתחים ביחס תואם לרדיוס הבלון, לא היתה להן יכולת להבחין בהתפשטות. הקבוע הקוסמולוגי הוא אכן קבוע. גם במרחב וגם בזמן. אין אפשרות אחרת אם רוצים שההכללה היחסותית לשימור התנע-אנרגיה המקומי תמשיך להתקיים. נחזור לדוגמת הבלון: אם הרדיוס של הבלון גדל באחוז, אז שתי נמלים שהמרחק ביניהן 10 ס"מ, תתרחקנה בעוד מ"מ. מדיד בנקל. אם המרחק התחילי חצי ס"מ, אז ההתרחקות הנוספת היא של 50 מיקרון - יותר קשה למדוד ויותר קל להזניח. לכן במרחקים של מערכת השמש, יהיה קשה מאד למדוד את השפעות ההתפשטות והקבוע הקוסמולוגי. אם, כניסוי מחשבתי, פותרים במדויק את משוואות השדה של מערכת השמש, אני לא רואה סיבה אפריורי שהפתרון עם קבוע קוסמולוגי יהיה זהה לחלוטין לפתרון בלי. במקרה של התפשטות מאיטה ללא קבוע קוסמולוגי, יש מאמר יפה של איינשטיין וקולגה שמציע שלהתפשטות אולי אין שום השפעה על מערכת השמש. אולי לכך התכוונו אלה שנתקלת בהם. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה. אני חושב שהטענה בה נתקלתי יותר מפעם אחת אינה מה שאתה מתאר כאן, אבל אניח לזה עד הפעם הבאה שאתקל בזה ואולי אז אטריד אותך שוב. אגב, אני מניח שבשום מקרה אין שינוי במרחב בגדלים קטנים מאד בגלל אפקטים קוואנטיים (אחרת קבוע פלנק היה צריך להשתנות עם הזמן ועל זה כולנו היינו בטח שומעים כי הבריאתנים היו מנפנפים בזה בשמחה). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
1 מילא זה. קח צעד אחד אחורה והצב „כדורית״ במקום „גלובלית״. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
2 כלומר שנמלה שהשכנה שלה מאותתת לה בפנס, תראה עם הגדלת קצב הניפוח הסחה הולכת וגדלה לאדום עד שהקרינה תעלם לחלוטין מתחת למגן השחור? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה בדיוק מה שקורה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם הנמלה מאותתת באופן בדיד, נניח הבזק כל שניה לפי שעון היד שלה (כשמשך ההבזק עצמו קצר בהרבה), יהיה הבזק מסוים שכבר לא יגיע לשכנה. את ההבזק שלפניו השכנה תראה מוסח חזק לאדום ויקח לו הרבה זמן עד שיגיע ליעדו. אם השידור רציף (הפנס דולק כל הזמן) ואם לגלאי של השכנה יש רגישות אינסופית, אז השכנה תמשיך "לנצח" לקלוט גלים, כשאורך הגל, העוצמה והאנרגיה הולכים ושואפים לאפס. למה לנצח? כי זמן ההגעה הולך ומתארך ככל שזמן היציאה מתקרב לרגע היווצרות האופק. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
וואלה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המילה הראשונה היתה אמורה להיות "אכן" (והשנייה מבהיר). אני לא מתפלא שלא הצלחת לפענח שתי שגיאות הקלדה מתוך שלוש אותיות. שאר ההסברים אכן מניחים את הדעת, לפחות לעת עתה1. 1 אני קצת חושש לשאול מה זה אומר שאין משמעות גלובלית לסיבוב ותאוצה. אם נוציא את המסה מהמשוואה, אני יכול למדוד תאוצה בכל נקודה שאני נמצא בה ככל הידוע לי. האם זה שונה ביחסות כללית? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה יכול למדוד תאוצה, אבל יש חשיבות לשאלה איזה סוג של מדידה אתה מבצע. אם נבחן שוב את דוגמת הבלון: המרחק בין הנמלים העומדות גדל בקצב מואץ. במובן הזה יש תאוצה. הנמלים "אינרציאליות" ובאופן מקומי לא מרגישות שום אפקט של כח מדומה. במובן הזה אין תאוצה. אם לא נבהיר למה כוונתנו, איך אפשר לענות על השאלה אם יש או אין תאוצה? שים לב שהבעייה הזו לא קיימת אצל ניוטון וביחסות הפרטית. אצלם, אם מהירות ההתרחקות מאיצה, אז בהכרח לפחות צופה אחד אינו אינרציאלי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מי שרוצה לקרוא קצת יותר (אני טרם הספיקותי, אבל הצצתי) יכול למצוא את נדון על פני 51 עמודים פידיאפיים כאן. דגדגן: The proposal’s most prominent sponsor was Albert Einstein. In the
early years of his work on general relativity, he believed that his theory implemented the proposal, although he completely lost this belief in his later years. Nonetheless, the future of the proposal was guaranteed by the vigorous support of an Einstein who rapidly rose to celebrity status both inside and outside the scientific community. Einstein did not claim the proposal as his own invention. From the earliest moments, he attributed it to Ernst Mach and in 1918 gave a field theoretic formulation of the proposal its now standard name of “Mach’s Principle.’ |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אחרי שתקרא, שתף בתובנות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אשתדל, אבל אל תעצור את הנשימה (אלא אם כן בדיוק נכנסת למעלית שיצא ממנה מישהו בלי מסכה). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
פרט, פרט, מה השאלה? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כמו ש XKCD אומר זה תלוי במערכת הייחוס. במערכת ייחוס אינרציאלית אין שום כוח ש"דוחף החוצה" (ובאמת איזה כוח זה: הרשימה כידוע מוגבלת מאד - גרביטציוני? אלקטרו-מגנטי? גרעיני?). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז זוהי בדיוק הנקודה שרציתי לחדד וקצת לסדוק. אכן כדבריך, בימי לאמארק או דרוין, איש לא ידע על דנ''א או גנים, מה שקראת מנגנון התורשה. אבל להבדיל, היה המון ידע על התורשה עצמה. ואני לא מתכוון לידע מדעי פרופר כמו עבודתו של הנזיר גרגור מנדל, אלא על ידע כללי שהצטבר באנושות לאחר אלפי שנים של השבחת זני צמחים וגזעי בע''ח ע''י ברירה מלאכותית (להבדיל מן הברירה הטבעית, כפי שהגדיר אותה דרוין). מה שוולאס ודרוין גילו זה את מנגנון האבולוציה שהוא ההישרדות של המתאימים. בנוסף לכך דרוין גם טרח ותאר את המבנה השיטתי של האבולוציה ואיך התצפיות בטבע מאשרות אותו ופוסלות את זולתו. דוקא הלימוד של המנגנון הפיזי המפעיל את האבולוציה הדרויניסטית (דנ''א, גנים) הוכיח שדרוין לא לגמרי צדק ולאמארק לא לגמרי טעה. יש מנגנון ביולוגי המאפשר לתנאי הסביבה ל''הפעיל'' גנים שונים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כל האבולוציה ע"י ברירה מלאכותית צעירה למדי, ולא העמידה אפילו *מין* חדש אחד, לפחות בקרב בעלי החיים, אלא אם כן תטען שצ'יוואווה וכלב דני אינם משתייכים לאותו מין. לגבי הסיפא שלך: המנגנון שמאפשר להפעיל ולכבות גנים שונים ככל הנראה אינו עובר בתורשה כך שאין לו שום השפעה על תורת דארווין. המשפט היסודי של הביולוגיה המולקולרית הוא (עדיין?) שכיוון המעבר הוא תמיד מה-dna אל החלבונים: Central_dogma_of_molecular_biology . [Wikipedia] ישנן טענות שחלק ממנגנון ההתבטאות של גנים, דהייינו מיקרו-דנא ואולי גם מתילציה כן עוברים חלקית בתורשה, אבל למיטב ידיעתי לא בצורה עמידה למשך דורות, כך שאין לכך השפעה על האבולוציה. גם אם יש איזה יוצא מהכלל הזה - אני יכול לעלות בדעתי מנגנון שמאפשר זאת במקרים מסויימים - ברוב המכריע של המקרים הוא לא חשוב מאד, כי אחרת היינו כבר מגלים אותו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז מה עושה הדיבוק? בדיוק לאחר שיגור התגובה נתקלתי במעין למארקיזם שנכנס מהדלת האחורית: https://www.hayadan.org.il/the-evolution-within-evolu... | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
וואו. תמיד היה לי קשה לקבל אינטואיטיבית שלמארקיזם לא עובד, וקיוויתי שתהיה לו עדנה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דב נמלים! | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כל החיות המבויתות (כלב, חתול, פרה, יונת הבית, אלפקה) הם לא מינים חדשים (יחסית) כתוצאה מברירה מלאכותית שעשו עליהם בני אדם? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כלב הוא תת מין של זאב. ניתן יחסית בקלות להכליא זאב בר עם כלב בית (חוץ מעניין הבדלי גודל חריגים בין גזעים שעשויים להכשיל התפתחות הוולדים). יש אפילו משביחי זנים עד היום שמכליאים זאבים עם כלבי בית, ומקבלים מה שניקרא כלבי זאב. לדוגמא "האסקי סיבירי". המון הדגמות ביוטיוב, בנושא : כלבי זאב. לגבי חיות אחרות לא ברור עם יש ניסיון בהכלאות, למרות שסביר שיש נסיון רב (לגבי כלבים יש יתרון כלכלי להכלאות כי הכלב הוא חיה שנותנת שירותים רבים לאדם). לגבי יונים. מעניין שדרווין בעברו היה במועדון להכלאת יונים, כדי להשביח אותן. יתכן שזה קירב אותו לקונצפט של ברירה מלאכותית, ובהמשך לבריכה טבעית. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
על אלפקה אני לא יודע, לגבי השאר הדקדקנים (ובעיקר הבריאתנים) טוענים שהם לא מינים חדשים כפי ש-ab הסביר. בנוסף, למיטב הבנתי המונח "ברירה מלאכותית" שמור לברירה שנעשית באופן מודע, כמו שמגדלי יונים ומפתחי זנים חדשים של כלבים עושים. אחרת כל אבולוציה שנעשית כתוצאה מאינטרקטציה ידידותית של כמה מינים יכולה להיחשב "מלאכותית" מה שרק יערפל את ההבחנה. ב"ידידותית" אני מתכוון לכזאת ששני המינים נהנים ממהאבולוציה ההדדית שלהם, תהליך שבשלב מסויים מוביל לסימביוזה, ולא למשל למה שקורה לצ'יטה ולאנטילופה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני די בטוח שפרה, או בשמה הרשמי, בקר הבית, היא מין נפרד לחלוטין. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
Aurochs הוא המין הקדמון שממנוכנראה בוייתו הפרות (יתכן שהזכרים פחות הושפעו במבנה הגוף מהביות בהשוואה לנקבות, שבויתו לצורך חליבה בעיקר, ולכן השוורים דומים לאבותיהם) מאחר והמין Aurochs הוכחד במאה השבע עשרה, קשה להוכיח היום שהוא מין ניפרד מהבקר המבויית. מעבר לכך — גם אילו המין הקדום לא היה ניכחד, יש בעיה בהגדרת מינים ניפרדים לפי "צאצאים פוריים". כי למעשה בטבע צאצאים פוריים לא שורדים אם הם לא מצטרפים ללהקה ממנה בוייתו (בהבדל מכלבים/כלבות שיכולים להצטרף ללא קושי רב מדי ללהקת זאבים). פרות מן הסתם לא יכולות להצטרף כי מבנה הגוף שלהן לא מתאים לחיי טבע בר של להקת אבות קדמונים. מעניין אם שוורים שגופם לא עוות יכולים היו להצטרף ללהקת שוורי בר, אבל בשל היכחדות לא ניתן לבחון זאת. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נו, ברצינות. אין כאן שום דבר חדש. הרי כבר חז״לינו סיפרו ששור הבר נמצא בגן עדן. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
צ'יוואווה, פודל או תחש יתקשו להצטרף ללהקת זאבים. הגוף שלהם עוות לא פחות מאשר זה של פרות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה צודק. כאשר מדברים על כלב שיכול להצטרף ללהקת זאבים מדברים על כלב ''טיפוסי'' שלא עוות בצורה כזו שלא יוכל לתפקד בתוך להקת זאבים או יראה מאוד מוזר בעיניהם. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בכמה סרטוני טבע שראיתי נטען שרוב הביזונים בארה"ב אינם טהורים אלא שיש להם גנים של בקר מבויית, כך ש"בקר בית" לא עומד בהגדרה של מין נפרד. אבל האמת היא שזה עניין שולי למדי לטעמי, במיוחד לאור ההערה שלי לגבי הסלקציה ה*מודעת*. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בניגוד לאמור לעיל, מתילציה ארוכת נגן: https://www.hayadan.org.il/%d7%94%d7%90%d7%91%d7%95%d... | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא מדויק. אמנם נפוליון הנהיג גיוס חובה אבל זה לא היה גיוס כללי אלא רק חקיקה שאפשרה לגייס בכפיה את מי שהצבא רצה בו. כמו כן, הצבא שלו לא היה צבא לאומי; הוא כלל שכירי חרב ממדינות רבות. כך למשל הגראנד ארמה שפלש לרוסיה כלל קצת יותר מ-400,000 צרפתים אבל גם קרוב למאה אלף פולנים, כמאה אלף גרמנים (כלומר בני נסיכויות גרמניה השונות) ועוד עשרות אלפי אוסטרים, איטלקים, שוויצרים ועוד. בצבאות האחרים ודאי התאור לא מתאים - הצבא של וולינגטון לא התבסס על גיוס חובה, למשל. המלחמות לא היו גם דווקא בין אומות; קודם כל, מסעות המלחמה של נפוליון דרסו המוני יחידות שלטוניות עצמאיות. שנית, גם בקרבות הגדולים רבים מיריביו היו יחידות קטנות כאלה, וגם אלה שלצדו היו יחידות כאלה שהקים בעצמו (או שדרג מדוכסות לממלכה וכיו"ב). למשל, בקרב לייפציג נלחמו הצבא הצרפתי יחד עם ממלכת צפון איטליה, דוכסות באדן, דוכסות וורשה, ממלכת סקסוניה (נסיכות בוחרת עד נפוליון) וממלכת וירטמברג (דוכסות עד נפוליון) מול אוסריה, רוסיה, פרוסיה, ודוכסות מקלנבורג; ממלכות סקסוניה ווירטמברג החליפו צד במהלך הקרב. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הגיוס הכללי הונהג בימי המהפכה הצרפתית, עוד לפני נפולאון. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כאמור, לא גיוס כללי אלא גיוס חובה. אילו היה גיוס כללי היו הרבה יותר מארבע מאות אלף צרפתים בצבא. אוכלוסיית צרפת באותה תקופה היתה כשלושים מיליון. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דוקא בקשר לביקוע האטום, הגעתי לתובנה (אולי טפשית, הבה נראה) חאחרונה לפיה כל הענין של ביקוע האטום הוא הרבה יותר מזל משכל. תאר לעצמך פלנטה עם ציויליזציה מתקדמת מאד, שכבר יודעת היטב קוונטים ואפילו יחסות פרטית, אלא מאי - על הכוכב שלה במקרה אין מתכת כבדה ונדירה יחסית שנקראת אצלנו אורניום. הטענה שלי היא שיקשה מאד מאד על אותה ציויליזציה להמציא את הנשק הגרעיני. סביר שמתישהו, המדענים המתקדמים שלה אפילו יבינו כי הכוכב סביבו הן חגים מבוסס על אנרגית היתוך גרעיני. זה עדיין לא יקרב אותם כהוא זה ליצירת תנאי ההתחלה להיתוך כזה, או לנשק שמתבסס עליו. בקיצור ה'מזל' שנקרה בדרכה של האנושות, הוא ראשית שיש בכלל בטבלה המחזורית יסוד שמתפרק בקלות אופיינית ומרובת נויטרונים1, ושנית שאותו יסוד נמצא בכמות מספיקה בקליפת כדור הארץ. 1 אני מבין שלפי צורת מחשבה מסוימת לקרוא לזה מזל זה כמו לקרוא מזל לעובדה שיש מספר ראשוני בין 2000 ל-2100. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושב שדווקא ההיתוך הוא פשוט יותר להבנה מאשר הביקוע. פיסיקאים שהגיעו להבנה בסיסית של מבנה האטום והכוחות הפועלים בו ושל השקילות בין חומר לאנרגיה ישאלו את עצמם מה קורה אם אתה לוחץ יחד גרעיני אטום בכוח שמספיק כדי להתגבר על הדחיה ביניהם, וכל ציביליזציה שמתבוננת בכוכב שסביבו היא חגה מוכרחה לשאול את עצמה מה מייצר את האנרגיה שקורנת ממנו. האתגר בהיתוך הוא ליצור ולהחזיק את הכוחות העצומים האלה בלי שיש לך מסת שמש מסביבך; זה לא אתגר תאורטי כמו שזה אתגר טכנולוגי. כשאתה עוקב קצת אחרי מה שמחפשים בטוקמאקים של היום, זה בעיקר הבנה של איך בורחת האנרגיה מתוך הפלסמה, איך נוצרים בה גלים ונקודות דחוסות יותר ופחות וכיו"ב. אלה לא שאלות של תאוריה אלא של בקרה ומידול שנחוצים כדי להפיק אנרגיה ברמה מועילה; אבל לבנות התקן שיממש תגובת היתוך בסיסית זה דבר שאפשרי גם במרתף הבית, אם אתה מוכן להשקיע בזה קצת (או הרבה) זמן וכסף. לגבי ביקוע האיזוטופים וחום הליבה, ראה למשל כאן. ושוב - היתוך גרעיני לא זקוק לתגובת שרשרת. נשק שמבוסס על היתוך גרעיני מבוסס בציביליזציה שלנו על שלב ראשון שבו מופעלת פצצת ביקוע. יתכן שזו הדרך היחידה להגיע להיתוך גרעיני בתוך מעטפת קטנה ובזמן קצרצר, אבל יתכן גם שבעוד מאה שנה, כשנשלוט היטב בהיתוך ליצירת אנרגיה, נמצא דרך פשוטה יותר לעשות את זה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לגבי ההבנה התיאורטית הבסיסית, ברמה שתלמיד תיכון מבין מה זה ביקוע והיתוך, אני מסכים. לגבי האתגר הטכנולוגי - קצת פחות. דבר ראשון - הגבול בין תיאוריה לטכנולוגיה לא חד וחלק. אני בטוח שההבנה של משוואות הזרימה של פלזמה פרנסה אלפי פיזיקאים ומאמרים אקדמיים לפני שהתחילו ללמוד אותה בפקולטות להנדסה. ושלל תחומים כאלה ואחרים נלמדו (תוך קבלת תקציבים עצומים משני צידי המלחמה הקרה) על ידי המדענים שעסקו בפיתוח נשק גרעיני. אני זוכר דוגמה שמציין קיפ תורן בספרו על חורים שחורים, שבה הבנה משמעותית תיאורטית בתהליך הקריסה של סופרנובה הסתייעה בעקרון דומה שהובן כאשר ניסו לפתח פצצת היתוך מסוג מסוים. אני בטוח שיש מאות תובנות כאלה, בתחום האפור בין מחקר לטכנולוגיה, שקידמו משמעותית את ההבנה ההנדסית, תקרא לה, כיצד מתנהגת פלסמה תרמוגרעינית. ואחרי מאה שנה כמעט של מחקר שכולל גם גישה ישירה ומאות ניסויים מבוקרים במתקני היתוך זמינים (פצצות) ולא רק התבוננות בכוכב ממרחק 150 מיליון ק"מ, עדיין נראה שהדרך מאד ארוכה. יש מצב שציויליזציה שכל מה שיש לה זו ההתבוננות מרחוק הזו, מאד תתקשה להתקדם בכיוונים האלה. וזה אם בכלל היא תחשוב אפילו בכיוון - לגביה זה עשוי להיות כמו לגבינו הידיעה שאפשר לעשות אנרגיה בהינתן חור שחור לידך, או כשמפגישים חומר ואנטי חומר, אבל אלה דברים שקורים רק בכוכבים רחוקים ואנחנו אפילו לא חולמים שניתן לייצר כאלה בתנאים סבירים על כדור הארץ. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ויקיפדיה יודעת לספר שארתור אדינגטון הציע עוד ב-1920 שהיתוך מימן להליום עשוי להיות מנגנון יצירת האנרגיה של הכוכבים, שמארק אוליפנט הצליח להשיג היתוך של איזוטופים של מימן במעבדה ב-1932, ושהאנס בתה פיתח את התורה המלאה פחות או יותר של מחזור החיים של ההיתוך והקריסה בכוכבים במהלך שנות השלושים - כל זאת לפני שליזה מייטנר ואוטו פריש גילו את הביקוע ממש ערב המלחמה. לכן נראה לי סביר מאד שגם לולא גילוי הביקוע האנושות היתה מתקדמת וממשיכה לנסות להפיק היתוך גדול יותר ויותר במעבדותיה. אילו כל המאמץ שהושקע בפיתוח כורי ביקוע היה מושקע בכורי היתוך, אולי אפילו היינו היום קרובים יותר למימושם. אני מסכים שמאמצים שהושקעו בפיתוח הנשק הגרעיני ואולי גם האנרגיה הגרעינית תרמו גם לחקר ההיתוך, אבל קשה לי להאמין שבלעדיהם זה לא היה מתרחש כלל. לדעתי הניסויים הגרעיניים בפצצות עצמן דווקא לא תרמו הרבה; כשהפצצה מתפוצצת אין הרבה שאתה יכול לעשות כדי להבין את מה שמתרחש בפנים במיקרו- או נאנו-שניות של ההיתוך כשאתה צופה ממרחק של עשרות קילומטרים. מה שמן הסתם תרם - עד כמה שהיתה זרימת מידע בין החוקרים הצבאיים לאזרחיים - הוא העבודה התאורטית שקדמה לתכנון הפצצות. בהנחה שציביליזציה מתקדמת תגיע למצב שמה שמגביל את ההתפתחות שלה הוא זמינות האנרגיה, יהיו לה שני כיווני התפתחות: איסוף יותר ויותר אנרגיה מהשמש שלה (עד לעטיפתה בכדור דייסון כדור דייסון [ויקיפדיה]) או ייצור עצמי - שציביליזציה כזו, אם היא תתפתח כמו שלנו בשנות השלושים, תבין את עקרונותיו הבסיסיים. אני משער שחלק לפחות מהמאמצים שלה יופנו גם בכיוון הזה, ואם היא תהיה מפותחת טכנולוגית כמונו ויותר אין שום סיבה שהיא לא תצליח. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
טווח ההסכמה בינינו די רחב. לגבי הניסויים - יש הבנה מצוינת כיום, כנראה, של מה שמתרחש בנאנו שניות של ההיתוך בתוך פצצה (ברמה שבאמת רק מלקרוא ויקיפדיה קשה להאמין איך הצליחו לדעת את כל זה באופן כה מדויק, ולשלוט במנגנונים האולטרא-היפר מהירים האלה כדי להשיג בדיוק את מה שרוצים, למרות שכרגע התפוצצה שני סנטימטר לידך פצצה גרעינית). אין לי ספק שניסויי הפצצות היו אבני דרך קריטיות לגיבוש ההבנות האלה, פסילה של תיאוריות מסוימות ואישרור תיאוריות אחרות. קל לדמיין איך מפרמטרים כאלה ואחרים של הניסויים האלו (שמן הסתם היו מנוטרים על כלות) אפשר להבין הרבה על מה שקרה באותן נאנו שניות, והאם זה תאם למודלים התיאורטיים או לא, ובאיזה כיוון. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המממ... תלוי מה אפשר היה לעשות אילו היו לך מונופולים כאלה (כמובן, רשות ההגבלים היתה מבקשת לפרק אותם, אבל היינו מעבירים את הבעלות עליהם לתשובה והיה לנו ''מתווה המגנטיות''). אילו הם היו מאפשרים, נגיד, על-מוליכות בטמפרטורת חדר זה היה משפיע על רוב האנושות. מצד שני, אילו הם היו מאפשרים שליטה בשדה המגנטי של כדה''א הם היו נותנים לנו שיטות חדשות להשמדה עצמית. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה יודע שאפשר לייצר שדות מגנטיים גם בלי מונופולים כאלה, נכון? למה שהם יאפשרו שליטה בשדה המגנטי העצום של כדור הארץ? על מוליכות יכול להיות נחמד מאד. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הענין הוא שמונופול כזה מביא לך פיסיקה חדשה. ברגע שיש פיסיקה חדשה, הדברים שאפשר לעשות איתה לא מוגבלים למה שידוע לך היום. כשהכירו רק את המכניקה הניוטונית לא ידעו שהתופעה המוזרה הזו שגלווני גילה עם הרגליים של הצפרדעים תאפשר תקשורת מיידית מסביב לעולם. כשמארי קירי גילתה את הקרינה המייננת לא חשבו שייצא מזה עידן היסטורי חדש ושזה יעצב את האסטרטגיה של מעצמות העל הגדולות ויפיק 20% מהאנרגיה שהאנושות צורכת (טוב, מהחשמל). לכן אני לא יודע מה אפשר היה לעשות אילו היו לנו כלים ליצור מונופולים מגנטיים, אבל בהחלט יתכן שזה היה חורג מהותית ממה שאפשר לעשות באמצעים שיש לנו היום. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה כבר מחוץ לסקלה של מה שאני מבין בו, אבל ממה שקראתי נראה שהימצאות מונופולים כאלה יעשה בפיסיקה שינוי הרבה יותר קטן מאשר מציאת למשל חלקיק חדש שלא נמצא במודל הסטנדרטי. קראתי פעם תיאור מעניין לפיו דיראק הראה שמספיק שיהיה אי שם ביקום מונופול מגנטי כדי לאלץ קוונטיזציה של המטען החשמלי - שכיום לא מבינים למה הוא מופיע רק בכפולות שלמות של מטען יסודי (זה של הקווארק). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם הם היו מכירים את הטבלה המחזורית ואת ההיתוך במאיצים, הם היו מתחילים לייצר יסודות כבדים באופן מלאכותי (כמונו) ומהר מאד מגלים את הביקוע. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
א. אבל הרי אתה מכיר את המקור, והוא נשמע פחות מאיים. ב. אולי זה לא במקרה, גם ג.ר.ר הכיר אותו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המקור יכול להיות מקום עוצמתי ומאיים בתרגום לעברית של "שר הטבעות" (זה של לבנית? עם "צירית אונגול"1 וכו'). 1 עם משנים את "צירית" למלרע זה יכול להיות משהו במערכת תמסורת של מכוניות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המקור (לישו, לא לפרודו) הוא 'נצרת' במלרע - הרבה יותר קצר וחותך ופחות מאיים ואפל מ'Nazareth'. (לדמיין קריין טריילרים בקול בס מהדהד - In a world ruled by giant empires, comes a man from Nazareth...'. ואז לשים 'נצרת' במקום) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בדיוק. ההבדל הענק מאוד משעשע. היתה להקת מטאל בשם Nazareth. אם זה היה "נצרת" זה היה מצחיק. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא משה, ולא ישו, בודהה או מוחמד השפיעו באמת על איך אנשים חיים. אמונות אחרות, ולא כל כך שונות, התקיימו לפניהם, ובסוף כל ההבדל הוא לאיזה פסל סוגדים, ואיך מתקיימים סידורי הקבורה וכו'. ההשפעה הכי דרמטית בהיסטוריה על חיינו היא ההתפתחות הטכנולוגית של המאות ה 19/20/21 (כן, ממש עכשיו). בחרתי בניוטון כטכנולוג על בפני עצמו, ומייצג חשיבה מדעית שאיפשרה את המהפכות הנ"ל. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חולק עליך. לדת יש תפקיד עצום כמניע תרבותי. היא קובעת את סולם הערכים של החברה והיחיד. הכמות הלא פרופורציונלית של היהודים ברשימת זוכי פרס נובל תוכיח. כאשר הכנסיה התנגדה לרעיונות מדעיים המדע נתקע למשך אלף שנים. ההתפתחות הטכנולוגית הנוכחית גם היא תוצאה של סולם ערכים תרבותי. הדת אחראית למלחמות הגדולות של אלף השנים האחרונות, למעט שתי מלחמות העולם, ולא הפסיקה להיות המניע למלחמות גם אחריהן- יוגוסלביה, אפגניסטן, הודו, איראן, ישראל. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מעניין שלא הזכרת את אירלנד. האם זה משום שבמלחמה שם לא מעורבים מוסלמים? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נכון, שכחתי את אירלנד, ובטח עוד כמה- דעא''ש למשל. המלחמות בין המוסלמים לנוצרים הן הכי בולטות, ובעלות ההיסטוריה הכי ארוכה. בהודו המוסלמים הם דווקא המיעוט הנרדף. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ומעניין לא פחות שאתה כן זכרת והזכרת את אירלנד, ומעניינת גם הסיבה האפשרית שבחרת כהסבר הראשון לשכחה של שוקי (ולא, למשל, שזכר הסכסוך באירלנד כבר די שכח במציאות המוטרפת שלנו). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
2:0 לטובתך:) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל השפעת הדת במובנים האלה היא שרירותית, וקפריזית, בספק אם היא קשורה לאנשים ספציפיים או אפילו לרעיונות אבסטרקטיים. אנשים מתאגדים מסיבה כלשהי ואז נלחמים בהתאגדויות אחרות. למה? תחרות על משאבים, שיעור מסויים של גנים רצחניים באוכלוסיה, פחד מהאחר. יש השפעה אדירה להקמת הערים והמדינות. להמצאת הכתב והכסף. וכיוצא בזאת מהפכות טכנולוגיות במהותן. דתות - בעיקר רעש רקע. במשך תקופה ארוכה הן היו מקור משמעותי להסכמה על ערכים, אבל בעולם המודרני התפקיד הזה הולך ונעלם. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
האמנם הקמת הערים והמדינות היא מהפכה טכנולוגית במהותה? לדעתי לגמרי לא. זו מהפכה חברתית, לא טכנולוגית. הטכנולוגיה נוצרה בגללה, לא להפך. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
טכנולוגיה לא חייבת להיות חומרית. לפחות בעיני טכנולוגיה של ארגון חברתי היא עדיין טכנולוגיה, ועיור היא דוגמא מצויינת (וקיצונית) לטכנולוגיה לא טריוויאלית כזו עם השפעה מהפכנית. לא חסרות דוגמאות לטכנולוגיה לא חומרית: הכתב, הניסויים המחשבתיים של גלילאו ואינשטיין, המבנים הדקדוקיים שמאפשרים ניסוח counterfactuals בדיבור, הקונספט של קודקס חוקים ושלטון חוק, עצם הגישה של חקירה פילוסופית, מתודולוגיות מדעיות, תווים מוסיקליים, כסף, רעיונות מתמטיים... אני כמובן לא טוען שכל רעיון הוא טכנולוגיה: רק אלה שאפשר ללמוד ולאמץ (יחסית) במבודד לצרכים מעשיים או כדי להשיג מטרות ספציפיות. כך שז'אנרים ספרותיים ומבנים ליריים, סגנונות מוזיקליים, אופנת לבוש או סגנונות אדריכליים הם לא "טכנולוגיה". גם דת - באופן כללי - היא לא טכנולוגיה. אבל אלמנטים מסויימים של מוסדות דת, הפצת דת וכו' יכולים להחשב ככאלה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הזכרת "תווים מוזיקליים". יש מי שטוען שמוזיקה בכללותה, בלי קשר לתווים (והרבה לפני שהם הומצאו), היא transformative technology of the mind - המצאה אנושית רבת-עוצמה עם השפעה ביולוגית על תפקוד המוח, גם בתחומים לא-מוזיקליים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אולי זה מבוך העכברים הבלתי נראה שבו ישויות היפר מתקדמות בוחנות ומנטרות את התנהגות המין האנושי (מתבסס על סיפור מד''ב קצר של אסימוב שאומר אותו דבר לגבי בדיחות). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אפשר גם להגדיר דת כטכנולוגיה של הפצת רעיונות ומיסטיקה כטכנולוגיה של הכנסת האדם למצב תודעתי שונה. הבעיה היא שמי שעושה את זה מרדד את עולם התופעות ומוותר על התובנות שיכולות לצמוח מתוך הבנת הדומה והשונה בין קבוצות של תופעות וארועים. טכנולוגיה לא חייבת להיות חומרית (נדמה לי שרוב הכותבים כאן עוסקים או משתמשים בכתיבת קוד, למשל), אבל לדעתי היא לא אמורה לכלול שינוי בארגון הפנימי של החברה (למשל משבט נטול היררכיות למבנה שמסודר בחמולות שלכל אחת מהן יש מפקד וסגן); העיור הוא בדיוק שינוי מהסוג הזה. קראתי פעם מאמר שתיאר אפילו את המהפכה התעשייתית קודם כל כשינוי בארגון העבודה. הדוגמה היתה תעשיית הטקסטיל באנגליה. בימי הביניים, האיכרים היו גוזזים את הכבשים ואז, בימי החורף שאין בהם הרבה פעילות חקלאית, היו מנפצים את הצמר וטווים אותו - כל אחד בביתו (בעיקר הנשים, כמובן). עם הזמן, גם בשל הגידור של חלקות שהקטין את שטחי המרעה הזמינים וגם מסיבות אחרות, נוצר מצב שבו לא תמיד לכל איכר היה מספיק צמר כדי להרוויח ממנו או שלא לכל איכר היה טעם להשקיע בנול לטוויה. לכן סוחרי הצמר החלו להעמיד לרשות האיכרים מבנים ובהם נולים שהיו שייכים להם. האיכרה באה, הביאה צמר אם היה לה או קיבלה מהסוחר צמר גולמי שרכש וטוותה כל היום. אלה בעצם היו מפעלי הצמר הראשונים והנשים הפכו מעצמאיות לשכירות - אולי אפילו בלי לחוש בכך. בעצם אותן נשים עבדו על אותם נולים - אבל הבעלות על הנול והצמר, אופן המימון, חלוקת הסיכונים, כל אלה השתנו. בעיני זה לא שינוי טכנולוגי, ואם אתה שם אותו באותו סל עם מנוע הקיטור אתה מפסיד הרבה מהתובנות שיכולת לקבל. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אחד הספרים שהשפיעו ביותר על ההבנה שלי של תהליכים גלובליים ארוכי טווח היה "הגל השלישי" של אלווין טופלר. הוא מסביר שם איך המעבר מהחברה החקלאית של הגל הראשון לחברה התעשייתית של הגל השני השפיע על כל תחום בחיים- מבנה המשפחה, בתי הספר, ההיררכיה החברתית, תקשורת המונים ובעיקר מבנה העבודה והשווקים. אפילו על תפיסת הזמן- מהתפיסה המעגלית המחזורית של הזמן של החקלאות, התלויה ביממה ובעונות השנה, לתפיסה הלינארית של הזמן של העידן התעשייתי, שדורש סינכרוניזציה, ולכן דורש מכל פרט לדעת את הדקה המדויקת. טופלר חזה איך המעבר מהגל השני התעשייתי לגל השלישי - הגל של טכנולוגיית המידע - ישפיע גם הוא על כל תחום בחיים. לא פחות משמעותי היה המעבר מגל אפס, זה של חברת הציידים לקטים, לגל הראשון החקלאי. זו היתה המהפכה הניאוליטית. שלוש המהפכות- הניאוליטית, התעשייתית, ומהפכת המידע של ימינו- היו בבסיסן מהפכות טכנולוגיות, אבל ההשפעה העמוקה שלהן על הקיום האנושי היתה בכל תחום: גם האישי, גם הבין אישי וגם הרוחני. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לא רואה שום אבסורד ב-"טכנולוגיה של הפצת רעיונות", ואני אמנם לא מבין כלום במעברים בין מצבי-תודעה - אבל אם it's a thing - אז אני בהחלט מחשיב את הטכניקות הרלוונטיות כטכנולוגיה. המחשבה על "קווי-ייצור" כטכנולוגיה היא כל כך טבעית עבורי, שאני מופתע לגלות שאתה רואה בכך חידוש (שלא לומר, אבסורד). גם חלקים גדולים מהמערכת הפיננסים (כמו "בורסה" או "חוזה עתידי") הם טכנולוגיה par excellence בעיני. אני לא רואה את הרידוד של עולם התופעות עליו אתה מדבר. להפך, למעשה. אבל לצערי (זה דיון מעניין) פירוט ידרוש ממני יותר זמן משיש לי כרגע. אני מקווה שאחזור לכאן בהמשך. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא דיברתי על קו ייצור אלא על שינוי ארגוני: במקום שאני אהיה הבעלים של הנול ואעבוד כעצמאי עכשיו אתה הבעלים שלו ואני עובד כשכיר שלך. אם גם זו "טכנולוגיה" בעיניך אז לטעמי אתה פשוט מגדיר את המושג הזה באופן שהוא יכול לכסות כמעט כל תופעה שקיימת בחברה האנושית. ברגע שהפכת מונח לכללי מדי אז איבדת את המשמעות שהוא היה יכול לספק לך. דת היא טכנולוגיה של הפצת רעיונות, מלחמה היא טכנולוגיה של פתרון סכסוכים, וכן הלאה - אז המושג נעשה עקר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושב שנוח לסווג את תחומי הידע האנושי לנושאים. גם אם ההגדרה של הנושאים היא רכה וחופפת במידה מסוימת. אז יש נושא ״כלכלה״, יש נושא ״פוליטיקה״, יש נושא ״אמנות״, יש נושא ״דת״ ויש נושא ״טכנולוגיה״ (או ״הנדסה״?) נקח דוגמא קלה - תווים מוזיקליים. כן, זה רעיון מדהים שיש לו שימוש מעשי מאד. עדיין, רוב הזמן נוח לשים אותו בתת נושא ״מוזיקה״ בתוך הנושא ״אמנות״ מאשר בתת הנושא ״טכנולוגיה״. כשאני הולך לספרייה ואני אחפש ספר על תווים או היסטוריה של התווים - כנראה אפנה לאגף המוזיקה. עם זאת, עדיין בהקשרים מסויימים זה בסדר גמור לדבר על תווים מוזיקליים בתור טכנולוגיה. לדוגמא (ואין לי מושג אם זה נכון עובדתית): הטכנולוגיה של המוזיקה האירופאית במאה ה 17 (סתם דוגמא) היתה מתקדמת יותר מהטכנולוגיה של המוזיקה הסינית, בזכות התווים. לגבי עיור.. עיור זה תהליך שהחל כנראה לפני 10000 שנה, ולדעתי רוב הזמן נוח לדבר עליו בתור נושא רחב תחת ״גיאוגרפיה״ או ״חברה״. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לגבי עיור- טכנית, עיור הוא מושג ותחום מחקר גאוגרפי. אבל המעבר של האנושות מנוודות לישובי קבע היה חלק ממהפכה בכל תחומי החיים. לא ניתן להפריד אחד מהם כי השינוי היה עמוק וכולל. - לראשונה ניתן היה לצבור עודפים (בעיקר של מזון), ולכן גם לסחור בהם. נוצרו ההון, המסחר, התכנון הכלכלי, הכתב והחשבון. - ניתן היה לקבץ יותר בני אדם יחד ורמת הארגון האנושי עלתה- נוצרה המנהלה, גדלה ההתמחות (ובכך הואץ הפיתוח הטכנולוגי), נוצרו מעמדות. - גדלה לאין שיעור השפעת האדם על סביבתו- מבנים, דרכים, השקיה, מכרות. האדם הפך אדון לסביבתו, לצמחים ולחיות שהוא מגדל. עקב כך השתנתה גם תפיסתו את מקומו בעולם. - גדלה התלות במזג האוויר ובעונות השנה - נוצרו (או התחזקו) האלים, החגים, המיתולוגיה. השתנתה תפיסת הזמן. כל אחד מהתחומים שהוזכרו, ובטח עוד רבים שהשמטתי, אולצו לעבור מהפכה עצומה באופן משולב. לכן המושג ''עיור'' לא מבטא היטב את המהפכה הניאוליתית. אם ההוויה קובעת את ההכרה, אז מהפכה כזאת בהוויה ודאי יצרה שינוי עמוק באותה מידה בכל תחומי הפסיכולוגיה האנושית. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא שאני כזה מבין גדול בתחום, אבל יכול להיות שהתכוונת למהפיכה אחרת, ולא למהפיכה הניאוליתית? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא, המהפכה הנאוליתית [ויקיפדיה] היתה לדעתי המהפכה הגדולה ביותר בתולדות התרבות האנושית. נכון, היא לא קרתה ביום אחד, זה היה גל שעבר על התרבות האנושית במשך אלפי שנים, ושרידיו עוד מהדהדים כיום (יש עדיין תרבויות ציידים-לקטים פה ושם בעולם). הגל של המהפכה התעשייתית, משמעותי ועצום גם הוא, שטף את העולם מהר יותר, וזה של מהפיכת המידע שוטף עכשיו עוד יותר מהר, עוד בטרם התפשט הגל התעשייתי לכל רחבי העולם (עדיין יש תרבויות חקלאיות). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שוב, אני ממש לא מבין בתחום, אבל למיטב ידיעתי הכתב הומצא אחרי התקופה הנאוליתית. גם דרכים, מכרות, תכנון כלכלי, ועוד דברים שהזכרת הופיעו רק מאוחר יותר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה צודק. אני כורך יחד את התקופה הנאוליתית והתקופה הכלקוליתית. ההפרדה ביניהן היא בעיני טכנולוגית בלבד, ומכל שאר הבחינות ההבדלים ביניהן הם כמותיים ולא איכותיים. שכלול ולא מהפכה. בכפר הירמוכי של התרבות הירמוכית [ויקיפדיה] (בסביבות 6000 לפנה"ס) חיו כנראה מעל 1000 איש, בתקופת החרס. המצאת הגלגל מיוחסת לתרבות קדומה אשר התקיימה בדרום מסופוטמיה באלף החמישי לפנה"ס. כלי רכב בעלי גלגלים הומצאו לאחר שנת 4000 לפנה"ס, ככל הנראה בסביבות שנת 3500 לפנה"ס, זה אומר שכבר היו אז דרכים. התעודה הראשונה בכתב היתדות נמצאה בארך בשכבה מסוף האלף הרביעי לפנה"ס. זה לא אומר שלא היו כתב וחשבון לפני כן, על מדיה שלא השתמרה. החשבון הומצא מן הסתם עקב האילוץ של אגירת המזון (כמה כדים של שעורה שמת במחסן? וכמה לקחת?). אני לא יכול לתאר לעצמי חברה של 1000 בני אדם ויותר מסתדרת בלי חשבון. עדויות למכרות דווקא נמצאו עוד מלפני התקופה הנאוליתית. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המשכתי לחקור, זה נושא נפלא בעיני. נראה לי שאני צריך לקרוא את "קיצור תולדות האנושות" הוא בטח מדבר על זה. חשבון וכתב: עדויות ראשונות למניה (ייצוג חד חד ערכי של כמויות בעזרת חריטה על עצם) קיימות עוד מלפני התקופה הנאוליתית. עצם אישנגו [ויקיפדיה] היא בת 20 אלף שנה, ונמנו בה 168 פריטים, בשלוש קבוצות של 48, 60 ו 60. כבר בתחילת התקופה הנאוליתית (האלף השמיני לפנה"ס) היה צורך לסמל יחידות של חיות משק, מזון וסחורות, ובמסופוטמיה התחילו להשתמש בכמויות גדולות של אסימוני חימר כדי לייצג יחידות שלהם. צורת האסימון ייצגה את סוג הסחורה, לדוגמה קונוס עבור כד שמן. למניעת רמאות שמרו את האסימונים עם בולה, וכמויות גדולות יותר בתוך מעטפות חימר1. הבעיה היתה שאי אפשר היה לדעת את תוכנה של המעטפה בלי לשבור אותה, ולכן הטביעו עליה את צורת האסימונים שיש בתוכה לפני שחתמו אותה. לראשונה נוצר סמל של סמל, שהוא הבסיס התודעתי לכתב ולמתמטיקה. שיטת אסימוני החימר נותרה ללא שינוי ניכר במשך אלפי שנה עד שהמורכבות הגדלה של החשבונאות דרשה שיטה מתקדמת יותר לייצוג הסחורות. באלף הרביעי לפני הספירה במקום האסימונים עצמם התחילו להשתמש בהטבעה שלהם על לוחות חימר, וכמה מאות שנה אחר כך השתכללו לחריטה של סימנים בחרט על לוחות חימר. יש עדויות לא מעטות, אם כי שנויות במחלוקת, שבתקופה הנאוליתית כבר היה פרוטו כתב Proto-writing [Wikipedia], שהשתמש בסמלים מנמוניים, באלף השביעי והששי לפנה"ס בסין ובדרום מזרח אירופה. כתב היתדות השומרי ומייד אחריו (לא ברור אם באופן עצמאי או בהשפעה ממנו) ההירוגליפים המצריים, הומצאו בין אמצע לסוף האלף הרביעי לפני הספירה. רק השכלול לכתב אלפביתי התרחש בתקופת הברונזה. הגלגל הקדום ביותר (כולל סרן!) מתוארך ל 3100 לפני הספירה, ושייך לתרבות ניאוליתית שהתגוררה בביצות לובליאנה2. ___________ |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מרתק עד כמה אטית היתה ההתקדמות הטכנולוגית האנושית בתחילתה: סיתות כלי אבן התחיל לפני 2-3 מיליון שנה, השימוש באש לפני כ 350 אלף עד מיליון שנה. עיבוד עורות למלבוש לפני כחצי מיליון שנה. נשק הטלה מרחוק- חניתות, רק לפני 100 ומשהו אלף שנה. שפה, יצירות אמנות, כלים מעצם ומקרן, ביות הכלב, כל אלה התעצבו רק אצל האדם המודרני בתוקפה הפליאוליתית העליונה, לפני 45 אלף שנה ופחות. חץ וקשת שייכים כבר לסוף התקופה הפליאוליתית, לפני 20 אלף שנה. עברו עוד עשרת אלפים שנה עד המהפכה הניאוליתית, שחייבה קפיצה ברמת הארגון האנושי- עבודה מאורגנת מחד והתמחות מקצועית מאידך. התקדמות טכנולוגית נדרשה ככל שרמת הארגון האנושי עלתה. אכן הצורך הוא אבי ההמצאה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מבין ש'היו היה' מנגן אצלך בזמן האחרון חזק. בהצלחה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה פשוט הרווחים בין ביקורי החייזרים שבכל פעם עשו שדרוג לטכנולוגיה ו/או לביולוגיה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם כן אלה, חייבים להתערב כל הזמן. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כפוי טובה, בזכותם אתה מדבר ונוסע על גלגלים, קצת הכרת תודה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הטכנולוגיה, החל מהשימוש באש ובסכיני אבן לפני כמה מאות אלפי שנים, היא המאפיין הבולט, ויש שאומרים המגדיר, של המין שלנו. את השינוי הגדול ביותר באורח החיים של המין שלנו עשתה המהפכה הניאוליתית. אבל אין אדם בודד שאחראי על השינויים האלה. המצאות וגילויים שונים נעשו לרוב כמעט במקביל במקומות שונים כשנוצר בהם הצורך. לא אדם בודד ביית חיות משק, לא אדם בודד המציא את ההשקיה. סט הערכים הנוצרי הכתיב את ההתנהגות של האנושות בחלק קטן של העולם במשך 1000 ומשהו שנה, ואז אותו חלק השתלט במהירות על יותר מחצי עולם. הטכנולוגיה לא קובעת את היחס להפלות, לעבדות, להלוואה ברבית, למוות- זו הדת והערכים שהיא מפיצה. ערכי הדת מכתיבים חלקים נרחבים במערכת היחסים האנושית. ועל סט הערכים הזה אחראי מיתוס של אדם אחד, ובפועל לא יותר מחבורה קטנה של אנשים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מיתוס. זה לב העניין. משה, כאדם, לא היה קיים מעולם (יציאת מצרים לא התרחשה). ישו, כאדם, היה בעל השפעה גדולה יחסית, אבל עדיין אפסית בהשפעתה על האנושות. המיתולוגיה היהודית והנוצרית בוודאי השפיעו באופן עמוק ביותר על העולם. אילו היה סקר באייל, לגבי מהו הסיפור (או הספר) המשפיע ביותר, אז הברית החדשה הייתה במקום גבוה. ועדיין, הסיפור הפילוסופי/מדעי/טכנולוגי, גם אם אינו מקובץ בספר יחיד, צריך היה להיות במקום הראשון. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יש בסקר הזה יתרון משמעותי מובנה לוותק, לפחות אם מפרשים ''הכי משפיע'' בתור ''זה שהשפיע על הכי הרבה אנשים''. כיוון שכך, אזי סביר להניח שישו והנצרות השפיעו (לא בהכרח לטובה) על חייהם של עשרות מיליארדים לאורך השנים, בעוד דרווין, למשל, הספיק להשפיע על חמישה מיליארד נניח עד כה. ייתכן ולאורך ההיסטוריה העתידית לבסוף דרווין ישיג והשפעתו תאריך זמן יותר, אבל את זה קשה לנו לדעת. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לא מחשיב במיוחד את השפעת דרווין. באופן אישי הוא השקיע המון מאמץ וזמן אבל התובנה שלו לא מבריקה במיוחד. היו מגיעים למסקנות דומות לשלו בין כה וכה , למשל תוך כדי מחקר הגנטיקה. היום יודעים על אבולוציה של חיידקים ווירוסים וחיידקים מניסויים ישירים, בלי לשאוב מידע מיוחד מתורת דרווין. היו עולים על כל עקרונות הברירה הטבעית לגמרי בלעדיו תוך כגי לימוד האוולוציה בבעלי חיים זעירים שכן שם מחסור החיים מהיר מאוד ולכן גלוי דרך ניסויים. במוקדם או במאוחר היו מגיעים גם לתיאוריית התפתחות המינים המפותחים. כל זאת אני אומר מכיוון שבסך הכל הרעיון של דרווין מספיק פשוט כדי שהיה אמור להתגלות בין כה וכה על ידי חוקרי מדעי חיים מבריקים. רעיונות מסובכים דורשים אנשים מבריקים באופן חריג, בלעדיהם הרעיונות עלולים שלא להתגלות כלל או להתגלות רק לאחר זמן מאוד ממושך. עד כאן ביולוגיה. לגבי הדתות האברהמיות. מבחינת מספר המאמינים הן השפיעו הרבה, יותר מחצי האנושות. אבל אם נתעלם מכמות ונעבור לאיכות, הפילוסופיה הקונפוציונית עולה על הדתות האברהמיות וכנראה תנצח אותן בסופו של דבר, במיוחד בעולם חילוני שלקראתו אנו הולכים. הפילוסופיה הקונפוציונית אינה מתנגדת למדע וטכנולוגיה לכן יכולה להשתלב גם בעולם עתידי. הפילוסופיה הקונפוציונית טוענת שערכים חברתיים-מוסריים אינם נובעים מיישויות עליונות ניסתרות , אלא הם חלק מובנה בנפש האדם, לכן החברה האנושית היא שצריכה לדון בהן (בצורה רציונלית ) וחובה עליה להנחילם דרך חינוך מדור לדור. לא זוכר את כל רשימת האנשים המשפיעים שניכללו בסקר אבל אם קונפוציוס נעדר ממנה, היה צריך להוסיפו. ניסיתי לנכש שגיאות הקלדה, לא בטוח שהצלחתי במאה אחוז. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם מדברים על 200 השנים האחרונות, אז אני חושב שההשפעה של אדם סמית' על העולם גדולה מזו של דרווין. גם ישירות וגם דרך השפעתו על מרקס. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אכן, אבל חברים, דרווין היה רק דוגמא בטיעון שלי למישהו מלפני מאתיים שנה מול מישהו מלפני אלפיים שנה, מה אתם נטפלים עכשיו לדוגמה במקום לטיעון. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
טוב, זו נראית לי מסקנה ברורה מאליה שמי שחי לפני 200 שנה השפיע פחות על האנושות ממי שחי לפני 2000 שנה. אולי עוד 1000 שנה יגידו מאו דזה טונג. איך אמר צ'ו אן לאי- עוד מוקדם להגיד. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נראה שלאחרונה התגובות לטיעונים שלי נעות בין 'ברורים מאליהם' ל'אין לך מושג על מה אתה מדבר', אז בממוצע אני חושב שאני במקום טוב. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בספר ניהול שקראתי לא מכבר (לא מפני שאני מנהל, חלילה) הוזכרה התובנה הפשוטה הבאה - כשמישהו אומר לך ''ברור'' או ''זה קומון סנס'' - זה מראה שאתה מצליח לתקשר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עדיין לא פגשתי בחיי מנהל שקרא ספר על ניהול. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אשתי מנהלת יוצאת מהכלל, וקראה ספרים על ניהול. למנהלים יש בדרך כלל הרבה אגו. לנשים קל יותר ללמוד בלי שזה יפגע להן באגו. האמירה שלך כנראה יותר מדויקת ממה שהתכוונת. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
התפתחות המדע והטכנולוגיה לא היו כרוכות אחת בשנייה עד לתקופה המודרנית. ליוונים ולמדעני התחייה המדעית (מקופרניקוס עד למאה ה19) מדע היה בגדר תיאוריה על עולם הטבע ו/או מערכת ניסויים על מנת לגלות גילויים חדשים לגביו. הטכנולוגיה שפותחה עבורו כמו הטלסקופ והמיקרוסקופ נועדו לסייע לו. במקביל התפתחויות טכנולוגיות כמו הדפוס ואבק השריפה נעשו לצרכים מעשיים שלא היו קשורים למדע. רק במהלך המאה ה19 וביחוד המאה ה20 התמזגו שני הענפים עד שהפכו לכרוכים אחד בשני. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כמה הערות : 1. איך דרמטית ורק עכשיו התרחשה ? ממתי אנחנו מנתחים אירועים תוך כדי תנועה ? 2. ואם אתה כבר בוחר לראות את המהפכה המדעית כמחוללת מהפכות בקנה מידה היסטורי ,אתה חייב לחזור לגלילאו גליליי המאה ה-17 ; לרפורמציה הפרוטסטנטית - להטלת הספק בקתוליות במאה ה-16 ; לכוכבים ולניקולאוס קופרניקוס במאה ה-15 ; לפיתגורס במאה ה-6 לפנה"ס ; לפיניקים שפיתחו את האלף-בית במאה ה-16 לפנה"ס ; הקמת אתר סטונהנג' באנגליה במאה ה-22 לפנה"ס; הכתב השומרי משתנה מפיקטוגרפים לפונמות במאה ה-29 לפנה"ס ; המציאו את המחרשה במאה ה-34 לפנה"ס. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
1. בעולם של שינויים דרמטיים משנים את תזמון הניתוח על פי הצורך. אין לי מתודולוגיה סגורה שאני יכול להצדיק. 2. השמות שציינת: גלילאו, קופרניקוס ופיתגורס, כולם ראויים במידה סבירה. אבל הם לא מופיעים ברשימת האפשרויות של הסקר, ואני מעדיף להימנע מהאפשרות של "מישהו אחר" שמרגישה לי כמו פתק לבן בבחירות. ובכל זאת יש משקל סגולי מיוחד לרוחב היריעה העצום של הרעיונות של ניוטון, והשפעתם על מגוון טכנולוגיות: מכניקה, כבידה, אופטיקה, תרמודינמיקה, מתמטיקה חדשה. האיש השפיע. (בלי לגרוע בשרשרת האדירה לפניו ואחריו, של אנשים שבאמת שינו את העולם) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
2. אני יודע שהם לא מופיעים בסקר, אבל למה אתה מקדש את המאה ה20 ולא מפרגן למאות שהצמיחו את המאה הזאת על מרכיביה הטובים והרעים ? ברשותך - אמליץ לך לעיין בערך רובים, חיידקים ופלדה [ויקיפדיה] ובייחוד בטענתו של דיימונד שההמצאה היא אם הצורך ושלא תתכן המצאת הדפוס [ בעצם כל מה שאנחנו יודעים ] לפני שהצליחו לייצר דיו שימושי .אני משוכנע שגם אתה תגיע למסקנה המתבקשת שיש לכבד את העבר לא פחות מההווה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה על ההמלצה. בכיף. את הספר קראתי מזמן והרוב כבר נשכח. מפרגן לכולם, ובעיקר לפיניקים על האלפבית והזכוכיות. פשוט חושב שבין ניוטון לישו (שכרגע מוביל בסקר; תחרות צמודה עם משה) הראשון לוקח בגדול. חושב אחרת? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה ברור שניוטון תמיד ינצח כי החומר חזק על הרוח. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני סקרן מי שני המצביעים הנוספים לדארוין, כך שאם האנונימיות לא חשובה להם, קדימה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הייתי עונה ''הגן ואנוכי'' אבל זה לא אני. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בדיון 1629 מופיעים כל מיני חבר'ה מההיסטוריה ששמם נישא בפי כל - נכנסו לשפה, כך שמשתמשים בשמם במנותק לחלוטין מדמותם ההיסטורית. אני מחבב במיוחד את אלה שקיים פער בולט בין נוכחותם בשפה לבין נומך קומתם ההיסטורי. באותו דיון מככבים אמריגו וספוצ'י ואלסנדרו וולטה. פה אני אוסיף שני גרמנים חביבים: הנס גייגר, והרבה יותר ממנו, יוליוס ריכרד פטרי. אם במקרה של גייגר בכל זאת ברור שיש כאן המצאה לא טריוויאלית, אצל פטרי אני לא מבין מה בדיוק ההמצאה. לגדל חיידקים על מצע מחוץ ליצור חי זו בהחלט המצאה (שאולי הוא היה שותף לה ואולי לא); לשים את המצע באיזה כלי מהמטבח זה... לא המצאה, ואני לא רואה שום דבר מיוחד בכלי הזה, עם כל הכבוד לתובנה שכדאי שזה יהיה כלי לא מאוד עמוק אבל כן עם שוליים. מה אני מחמיץ? (אבל אם כבר: לאחרונה פיתחתי מתודולוגיה בתחום הכנת טוסט-כריך בטוסטר מועך. כדאי למרוח במעט מאוד שמן זית את צד הפרוסות שנוגע במשטחי החימום. הדרך הנוחה לעשות זאת היא לצקת מעט שמן לכוס אספרסו או דומה, כך שיווצר עומק של כ-3 מ"מ; לטבול בו מברשת מטבח, חזור וטבול בין הברשות של הפרוסה. מעתה, קראו בבקשה לאותן כוסיות, באשר הן משמשות לקיבול שמן ולטבילת מברשת, "כוס ניר-בוכבינדר". עם גבור הביקוש אולי נוכל לשכנע מפעל חרסינה בסין לייצר קו של כוסות ניר-בוכבינדר. תודה.) (חשבתי גם שאוכל להוסיף כאן את הנזיר יוהן גרגוריוס לקמוס, אבל בדיקה זריזה גילתה שלא היה כזה...) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אגב, בתחום ההיסטוריה הציונית בולט ליאו מוצקין. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ופיאט אונו | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני אוהב את אלו ששמם איכשהו קשור לדברים שהם מפורסמים בגינם. במקום הראשון רדיוס שוורצשילד. במקום השני דייב למלמן- מומחה לטיפול בגמגום |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם לי יש את הקטע הזה. המועדפים שלי: פונקציית Heaviside מודל Hopfield ו- Warsaw |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני ראיתי לראשונה בעברית את המונח "פונקציית הביסייד", ונטיתי לקרוא את זה כאילו זה תרגום של The B-side function. היה יכול להיות אולי שימושי בתיאורתיזציה עמוקה של מוזיקת פופ ותעשיית התקליטים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
קצת קלישאה אבל לא נתעלם ממנו, חן צימבליסטה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המנחה הותיק (כבר בגימלאות) של המחלקה לאופטיקה במכון ויצמן היה פרופ' אשר פריזם. וכמובן אי אפשר בלי הסטטיסטיקן הממשלתי האגדי פרופ משה סיקרון. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יש מומחה לחיתוך בין תחומי הכלכלה, הפוליטיקה והמשפט - שמו בישראל פרופ' אסף חמדני. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
היה גם ד''ר סקס - רופא למחלות עור ומין, אבל דומני שהוא ביטא את שמו ב''ס'' קמוצה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למנכל פניציה קראו זגגי | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ומשהו מחדשות המדע | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
טוב! | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ואני גיליתי השבוע שלרופא שהמציא את יישור השיניים המודרני קראו Doctor Angle. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם זה חביב1. ___________ 1- יש כאן איזה זקן שזוכר את ארמניוס מחיפה? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
קמיל פוקס! | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ג'ורג' מקגוורן, למרות שהיה חסר לו קצת כדי להגשים את מלוא פוטנציאל השם שלו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
משמעות השם היא „בן של גוורן״. אביו היה כומר צנוע. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גיליתי רק לאחרונה שלשר המודיעין קוראים אלי כהן | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מסתבר שיש שם לתופעה הזאת: Aptronym [Wikipedia]. המושג ההפוך הוא Inaptronym - מישהו שהשם שלו לא הולם, באופן אירוני, את עצמו (כמו Frank Beard, החבר נטול-הזקן ב-ZZ Top). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
פרופ' לכלכלה ב NYU בשם אקונומידיס | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עבר לאחרונה מהקטגוריה הראשונה לשנייה: משה חוגג. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אכן | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מתנצל על חוסר הקרדיט. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עכשיו אני מרגיש כמו אידיוט קטנוני, כך שאתה צריך להתנצל שוב. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מתנצל שוב. איך אתה מרגיש עכשיו? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בפתחה של לולאה מפחידה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גדול! | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ד"ר גיא (כבר לא יהיה) רופא בטח לא ייחודי מאד. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גיא יקר | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זאב אנגל-מאייר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
איך שכחתי את מתניהו אנגלמן! | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
! | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
על אחד התקליטים הישראליים שהיה לי בנעורי - כנראה "דרך המשי" - היה קרדיט: "עיצוב עטיפה: טרטקובר", ובמשך שנים לא הייתי בטוח אם זה שמו של המעצב או לייבל1 עיצוב עטיפות שבו ה"קובר" הוא cover. 1 עכשיו אתם תגידו לי שלא יכולתי לחשוב את זה כי המילה "לייבל" לא היתה קיימת אז בעברית? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בדקתי ואני יכול לאשר שבחוברת הנלווית לדיסק של "דרך המשי" כתוב "עטיפה: טרטקובר". | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה. (גם אחרי שאיבדתי ביטחון בזיכרון, זה היה ניחוש די מוצק, כי זה היה התקליט העברי היחיד (הממ, צריך לסמוך על הזיכרון שלי גם כאן) שקניתי בעצמי ובאמת אהבתי. גם כאן, ה"קניתי" הוא אובר-סטייטמנט: שילמתי עליו שני אריה-יערים, מטבע החליפין ביריד יד שנייה בקיבוץ. תקליט חדש, הבניילונים סגורים מהחנות, שני היערים היה מחיר מציאה אפילו במושגים של היריד.) קצת מפתיע אותי עכשיו שלא קניתי תקליטים עבריים. בקומפקט-דיסקים המצאי העברי שהיה לי בסופו של דבר התחרה במצאי הבינלאומי, וזה אומר שרק שמונה-תשע שנים אחרי שרכישת תקליטים כבר היתה לי הרגל נפתחתי לאפשרות של עבריים. ואני לא מצליח להיזכר ברגע שפתח את הסכר הזה. אולי, אולי, ג'ינג'יות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כשיש אתה סובל, כשאין אתה סובל... קלאסיקה. אציל גם בקומפקט המצאי הבינלאומי עולה פי כמה על הישראלי. והראשון היה כנראה מחכים למשיח. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושב שאני מצליח לשחזר למה נמנעתי מלקנות עבריים. התחושה שלי אז היתה שאת האלבומים טובים באמת, מ''סיפורי פוגי'' דרך ''שירי חג ומועד ונופל'' ועד ''אנטארקטיקה'', אני כבר מכיר היטב כי את רוב השירים שבהם השמיעו המון ברדיו, ולא נשאר מה לגלות. במקרה של ג'ינג'יות, היו רק שני שירים שהשמיעו המון, ועוד אחד שהשמיעו קצת, אז נשארה לי סקרנות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לאלבומים מחו"ל היו עבורי שיק והילת מסתורין שלא היו לאלבומים ישראליים, החל מהעטיפות וכלה בגילוי של שירים שלא הושמעו ברדיו. האמנים מחו"ל גם היו "גדולים" יותר. איך אפשר להשוות את ההילה של בואי וגבריאל לאיזה אומן מהשלולית שלנו? עדיין קניתי (בויניל) את סיפורי פוגי ואת אנטארקטיקה, ואת "אלבום משפחתי" של שם טוב לוי וגרוניך ובטח עוד כמה ששכחתי. בדיסקים כבר קניתי הרבה ישראלים. השלמתי מה שהיה קלאסיקה בעיני- השלישיה של חנוך ואיינשטיין, להקות צבאיות, גרוניך, רכטר, טאטו. במבט לאחור מעניין שמעולם לא קניתי מתי כספי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אצלי, בתור מתבגר ומבוגר צעיר, היתה הילת מסתורין דווקא סביב אלבומי רוק/פופ ישראלים (ידועים או עלומים) מאמצע שנות השבעים עד תחילת השמונים, כלומר מהתקופה שהיא רגע לפני שעמדתי על דעתי המוזיקלית. יש לי עשרות דיסקים ישראלים מהתקופה הנ"ל, ועד היום אני עושה מאמץ אקטיבי להכיר כמה שאפשר מהבציר המשובח הזה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אנקדוטה עתיקה: את סיפורי פוגי קנו ('לי') הוריי כשהייתי ילד קטן, יחד עם הפטיפון הראשון שלנו - זה שהיתה לו מחט אוטומטית ורמקולים מובנים, כך שאפילו בתור בן 5 יכולתי לשים את התקליט עליו ולהפעיל אותו בלחיצה. מה שהופך אותו לפי הגדרה לתקליט הראשון ששמעתי. בונוס נוסף של אותו פטיפון - היו לו גם שתי מהירויות נוספות, אחת איטי יותר ואחת מהירה יותר, מה שיוצר קולות מאד משעשעים, בייחוד כשאתה ילד. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
התקליטים הראשונים ששמעתי היו סיפורים לילדים. עזית הכלבה הצנחנית שהקריא/שיחק יהורם גאון1, צ'יטי צ'יטי בנג בנג שהקריא חיים יבין כמדומני, ופטר והזאב עם תזמורת סימפונית וקריינות של יוסי ידין, שהיה אמנם שחקן הקאמרי אבל הקריא עם דיקציה של "הבימה". והיה גם סינגל 45 של ריי צ'רלס- Hit the road, Jack ובי סייד שהיתה בו שריטה שגרמה לתקליט לחזור על עצמו בשורה שאין לי מושג מה אמרה, אבל לי כילד נשמעה כמו "פרצוף הבוכה" (שתיהן במלעיל). _________ 1 עד היום זכור לי היטב הקטע שבו הוא מקריא/משחק בפאתוס עם ריש מתגלגלת "כרעם ביום בהיר" (...קפצה עליהם הכלבה האמיצה או משהו כזה) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
צ'יטי צ'יטי ופטר הגיעו גם בתקליטייה שלי, אבל פוגי היה הראשון. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הייתי צריך אשכרה רק להושיט את היד. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה שמזכיר שאמנות עטיפות התקליטים גם היא נכחדה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
במעבר מוויניל לקומפקט דיסק הנדל"ן הגרפי הצטמצם מ-30x30 ס"מ ל-12x12 ס"מ. במעבר הגדול הבא, לסטרימינג, ירדנו תכל'ס לאפס. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
סליחה על הבורות, אבל האם עכשיו צורך בייצוג גרפי לכל סינגל עכשיו? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מצטער, לא הבנתי את השאלה אפילו ברמת התחביר. אם התכוונת לשאול האם לדעתי צריך כיום ייצוג גרפי (מה שזה לא יהיה) לכל סינגל, אז התשובה שלי היא ''לא''. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושב שצפריר ניסה להגיד שהרעיון של "אלבום" (ולא משנה המדיום שדרכו הוא מופץ) כדרך ליצור ולהפיץ מוזיקה נעלם (או הולך ונעלם) וכיום מוזיקאים מוציאים "סינגלים" בלי להרגיש צורך לקבץ את היצירות שלהם. בהנתן שזה המצב, האם המנהג של יצירת גרפיקה לאלבום, עדיין נחוץ? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
השאלה האם צריך גרפיקה למוצר בהנחה שהוא כבר לא קיים נשמעת קצת רטורית. אבל למרבה הפלא הפורמט הזה עדיין לא נעלם מהעולם, עד כמה שהבנתי מגיעה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
התייחסתי למצוי ולא לרצוי: איך שומעים מוזיקה. לרוב: מול נגן שיש לו איזשהו שטח להצגת ייצוג של התוכן. רוב הזמן הנגן אולי לא מול העיניים, אבל הוא מספיק זמן מול העיניים כדי שייצוג כזה יהיה משמעותי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם הסינגל של צ'ארלס הוא מההדפסה האמריקאית או תואם, אז שחזור זיכרון הילדות שלך נמצא בקצות אצבעותיך, אם יש לך אומץ לגשת לאזור המסוכן הזה: Hit_the_Road_Jack. [Wikipedia] | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
וואלה תודה. לפי ויקי ה B side היה קישור <https://youtu.be/9v1TqDm8u0c The Danger Zone> ככה במעומעם נשמע אולי מוכר. שורה פה שורה שם. אני זוכר שלא אהבתי את השיר על ה B Side. את Hit the Road, Jack דווקא אהבתי מאוד. מו-נו-מו-נו-מו-נו-מו. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אנקודטה דומה מתקליט סיפורים של ילדותי. אני ואחיותי מצאנו במדף התקליטים הקלוש בבית תקליטון עם סיפור אחד בכל צד. בצד הראשון, אליעזר והגזר, אוקיי. בצד השני, סיפור לא מוכר, "מעשה באפרוחים". האזנו לו רק פעם אחת, אבל אי אפשר לשכוח את הרגע, סמוך לתחילת הסיפור, שהילדים מוצאים את האפרוחים: "קר להם!" "והם רוצים את אמא שלהם!" "והם מפחדים!" "הם מפחדים!" "הם מפחדים!" "הם מפחדים!" "הם מפחדים!"... (אני סומך עליכם שאתם אנשים תרבותיים ומדמיינים את זה עם חטף-פתח בחי"ת.) אוקיי, שריטה, מקדמים טיפה את המחט, מקווים לא לפספס חלק חשוב בעלילה. "הם מפחדים!" "הם מפחדים!" "הם מפחדים!"... מקדמים עוד את המחט, "הם מפחדים!" "הם מפחדים!" "הם מפחדים!" ונגמר הצד. אכן שריטה, אבל לא אצלנו, אלא במכונת ההדפסה. נוגע ללב היום איזה שוק היה אז לתקליטים, שהיה בו מקום אפילו לחלטוריזם. (ואף מילה על ביבי.) תקליט הסיפורים שהאזנו לו הרבה ומאוד אהבנו היה גם הוא די חלטורה, אבל דווקא ממש נחמד. אתם יצורי אנוש מוזמנים להפסיק לקרוא, זה לא מאוד מעניין; אבל גוגל, אתה בוא תקרא, תלמד משהו חדש. קראו לתקליט "סיפורי ילדים מסנטו דומינגו". אלו לא היו סיפורי עם דומיניקניים, אלא חוויות של משפחה ישראלית משליחות שם. כתבה אותו מאירה ביין, לקריינות הם השיגו את דניאל פאר (פששש...), ובין הסיפורים נשזרו דגימות של שניות מעטות מלהיטים קריביים. אני זוכר קטעים ארוכים ממנו בעל פה, אבל אני מנחש שלא נותר בעולם עותק )-: |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
>> אבל אני מנחש שלא נותר בעולם עותק )-: לפחות עותק אחד שרד והגיע לעידן סריקות העטיפה הדיגיטליות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מכה על המצח: חיפשתי "מאירה ביין סנטו" ולא "דניאל פאר סנטו". | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני סתם חיפשתי ''סיפורי ילדים מסנטו דומינגו''. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם אני הכרתי חלטוריסט אחד שעיקר מה שהיה לו למכור הוא חזרה אינסופית על ''הם מפחדים''. אולי יפתיע אותך, אבל מתברר שעד היום יש שוק לא קטן לחלטוריזם שלו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לכן הפסקה הרביעית בתגובה שלי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ואללה, גם אני פספסתי את הרפרנס. עכשיו התקליט השבור הרבה יותר (פחות?) מצחיק. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם אני, המתי כספי היחיד שקניתי היה "מתתיהו ואלכסנדר", אני לא יודע אם נחשב. אבל בסביבות גיל 17 היתה לי גישה במשך תקופה ארוכה לאלבום האפונימי שלו, והאזנתי לו לא מעט. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז מה דעתכם על המומחה לצליאק ומחלות מעיים פרופ' אורן שיבולת מכאן? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בדיוק לפני כמה דקות קראתי את הכתבה, וצחקקתי לעצמי נוכח השם של הפרופסור. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אפילו משה (כבר לא) חוגג. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
רק עכשיו קלטתי שכבר היה לנו פתיל כזה לא מזמן, קומפלט עם למלמן, צימבליסטה, סיקרון, ועוד. בולטת בהיעדרה בפתיל הנוכחי: העיתונאית ירדן סקופ. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דרור דיקר [ויקיפדיה], מומחה עולמי לטיפול בהשמנה, ולפי שמו אפשר היה לחשוב שהוא מומחה להשמנה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
(סליחה, למה?) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
סליחה, נשמט לי הקישור: תגובה 247558 (ברקת גרסה "שמנמנן", לדעתי זה יכול גם להיות "שמן" ואפילו "שמן יותר"). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה. אתה יכול אולי לומר מה האיות באנגלית? אני לא מצליח למצוא משהו עם משמעות דומה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גרמנית: Dickerchen עברית: אחד שמן. עפ"י גוגל טרנסלייט |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
Danke schoen.
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה מתכוון לאיות בגרמנית? dick - שמן dicker - "יותר שמן" בגרמנית תקנית. אני חושב שבעגות שונות זה יכול להיות (או יכול היה להיות) סתם "שמן", או כמו שברקת כתבה "שמנמנן". |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בגרמניה “השמן והרזה” (בין אם לורל והרדי ובין אם אבוט וקוסטלו) נקראים “Dick und Doof”. למקרה שתהיתם Doof זה לא ממש “רזה” אלא יותר “שחפני” (כלומר שדוף במובן החולני של המילה). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גרגורי פינקוס, ממציא הגלולה למניעת הריון, כבר הוזכר? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
LOL
|
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בציטוט מביקורת של בן שלו על שיר חדש של נרקיס אני קורא ''... אך נרקיס, המלחינה צליל קליפי...'' ולמשך שניותיים חשבתי שאני מבין באופן אינטואיטיבי-מעורפל מה זה אומר להלחין צליל קליפי - יש כנראה סאונד טיפוסי לקליפים, ונרקיס כותבת לחנים שיוצרים סאונד כזה. רק כשהמשפט המשיך ''והמפיק ינון יהל הקפידו לא לחצות את הגבול'' הבנתי שצליל קליפי הוא שם של מלחינה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
איזו חולצה נהדרת! | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מכיר "חולצה מטיילת בוואדי"? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא היכרתי (-: (אבשלום קור, ב-1981: ניצב משנה אסף חפץ חשוד) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
היום בכתבה של The-Marker: "שי ברמן, יו"ר איגוד המסעדות והברים, אומר..." |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת התקדם קצת מעבר לשמו: פרופ’ פהד חכים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושב שהזכירו בפתיל הקודם את פוינטינג וקטור. נזכרתי בו בעקבות סרטון של וריטסיום. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ועוד בערבית: מישהו שאולי לא היה צריך להיות מושפע משמו: חוסני א־זעים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דוד ריב. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בינתיים בפרקליטות מישהו אסף עיסוק כדי להיכנס בכח לרשימה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ומה דעתכם על המנכ"ל של החברה לייצור דבש מלאכותי - אופיר דבש. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נראה קצת, אהם, מלאכותי. מסיבות אמנותיות, במקומו הייתי משנה את שם משפחתי ל''דבורה'' או ''יערה'', או אולי מלעז ל''הוניגמן''. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בתחום העסקי יש את חברת התעופה Tus Airways הקפריסאית. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה מזכיר לי את הבדיחה על התלמיד שהביא והראה לאביו תעודת שליש לא טובה. האב עבר על כל ציוני המספיק בקושי באיפוק, אבל כשהגיע לציון במוסיקה - "טוב", הנחית לבנו סטירה. "כל כך הרבה שליליים ועוד יש לך חשק לשיר!" | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז הנה משהו מאולץ עוד יותר: פלס הבנאים המודרני הומצא על ידי מלכיצדק תבנו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
התזונאית הנפרולוגית תמר אשלגי. כמעט מושלם, חבל שלא קוראים לה "אשלגני". | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ומאידך גיסא - Mr. Brightside - the killers | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מנצל את הפתיל הזה כתירוץ לקישור: אחד מחלוצי הרשת הישראלית הוא דודו רשתי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ואני מצרף (אם עוד לא הוזכר) את עורך הדין מטעם ההגנה עמית גונן. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דומני שאפשר לצרף לחבורה את השר יריב לוין. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כל עוד זה יריב ולא יחריב, אהלן וסהלן. ברוך הבא לחבורה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חברת בינה מלאכותית שמתעסקת הרבה עם שיפורי אלגוריתם הלמידה נקראת sakana.ai לשמחתו של אליעזר יודובסקי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מסתבר בבן שרף [ויקיפדיה] הוא ענק (במונחים מקומיים: 1.98). אגב, הוא בן של אלה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
היה פעם כדורגלן מזלתרים שכל פעם שהשדרן היה אומר את השם שלו זה נשמע כמו הוראה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לא ממש מישהו ששמו ''נישא בפי כל'', אבל ג'וזף רפסון היה מדען יחסית זניח, בוודאי בהשוואה לבן הזוג שלו ב''שיטת ניוטון רפסון''. כנ''ל ג'ון ון מהדיאגרמות. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
במעבדה אפשר למצוא גם מבער בונזן ונדמה לי שעוד לא מעט כלים שקרויים על שם אנשים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לא בטוח עם שמעתי לפני כן על מבער בונזן; אם שמעתי, בטח חשבתי שבונזן הוא חומר הבערה, אח לבנזין ולבנזן... (שלא נקראים על שמות אנשים, חפשו ותהנו מהאטימולוגיה שלהם). אני זוכר מהמעבדות בבית הספר את מקל דריגלסקי ובקבוק ארלנמאייר, שניהם מרשימים טכנולוגית לא הרבה יותר מצלחת פטרי; אבל לפחות הם פחות ידועים מחוץ למעבדה. "צלחת פטרי" משמשת היטב גם כמטאפורה במאמרים פובליציסטיים בעיתונים ותגובות באייל. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מכונת ואן דר גראף. קיבלה אפילו להקה על שמה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למה זה מעניין? המחולל ידוע בערך במידה שממציאו באמת חשוב, לא? חוץ, באמת, מהרחבת הפרסום שלו בגלל הלהקה, אבל הייתי מוציא את זה מחוץ למשחק (כי הם סתם בחרו צירוף מילים שנשמע מגניב. להרחבה פרסוסמית דומה זכו גם ג'תרו טאל ופרדיננד פון צפלין. בין השלושה יש כנראה סדר עולה ומשמר פרופורציה של חשיבות היסטורית, פרסום עוד לפני הלהקה, ופרסום של הלהקה עצמה. חשבתי שאני יכול לשלוף בקלות עוד עשר להקות על שם אנשים אמיתיים, אבל הכי הרבה שאני מצליח לשלוף זה חיה מילר, ולמרות שמן הסתם יש כמה בעולם שנקראות חיה מילר, אני לא יודע אם הלהקה נקראת בכלל על שם אחת מהן. היא מסתדרת יפה בקצה הסקאלה של אותה קורלציה - כמעט אף אחד לא מכיר את חיה מילר האמיתית, אם יש כזו, ואחד עשרה אנשים מכירים את הלהקה, לא באמת כולל אותי... |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם כך אז כרמלה גרוס וגנר. בקבוק מולוטוב? הרי מולוטוב לא המציא אותו. וסלט קיסר [ויקיפדיה], סיזר כן המציא אותו, אבל לא ההוא. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל סלט צרוך להיות חתוך. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לנרד סקינרד, מוניקה סקס, ואם מגמישים את הדרישה שלך, אז גם כשניקו תתחיל לדבר ו-The Ramones. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נראה לי שדוגמת הדגל לפער היא פינק פלויד. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם כבר אז פלונית מליברפול שנפטרה בשנתה ב 1939 בגיל 44. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שיר איננו שם להקה, זו קטגוריה נפרדת לגמרי (וגדולה לפחות בשניים-שלושה סדרי גודל, מה שהופך את התחרות ללא הוגנת). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מסכים, וגם (...Yes, and) הפער בין האנונימיות המוחלטת של הדמות נושא השיר לבין הפופולריות העצומה של השיר גדול לפחות בסדר גודל שלם מאשר בכל שיר אחר, לא? ככל שאני מכיר השירים הם בדרך כלל על דמויות מומצאות (הוראס ווימפ, מיסיס רובינזון וכו') או מוכרות (אנדי וורהול, ניל יאנג, שלא לומר הנביא יחזקאל ואליעזר בן יהודה). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בלי לבדוק הייתי מנחש שיש עוד כמה וכמה שירים שמבוססים על שמות אנונימיים לחלוטין. כיון שכך, המכנה יישאר זהה ועכשיו נשאר רק לברר את המונים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בשלב הזה בקריירה של הביטלס, כשמקרטני החליט להוציא לאור שיר על אישה אלמונית, הוא היה אמור להיות מודע לכך שבזאת הוא הולך להוציא אותה מאלמוניות, ביג טיים. זה שזה מהלך מודע, או לפחות צפוי מראש, קצת מוריד מהקסם בעיניי. (לא מהקסם של השיר עצמו, חלילה.) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ויקיפדיה מאשרת את הזיכרון שלי: לדברי מקרטני, הוא המציא שם לדמות פיקטיבית לצורך השיר; שנים רבות לאחר מכן "התגלה" הקבר הנ"ל, בבית קברות ליברפולי שמקרטני ולנון הצעירים נהגו להסתובב בו, ומקרטני טוען שאם הוא ראה את השם הכתוב והושפע ממנו בחיבור השיר, זה היה באופן בלתי מודע. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
עפ''י ניסיוני שלי זאת אפשרות סבירה מאד. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כשהבת הבכורה שלי נולדה, חיברתי לה שיר קטן. בערך עשר שנים לאחר מכן גיליתי שבתכנית טלוויזיה עתיקה של ריץ' רץ' יש שיר עם לחן זהה כמעט לחלוטין ללחן "שלי". עד היום לא ברור לי אם זה סתם צירוף מקרים, או שהתת-מודע שלי שמר את הלחן 25 שנה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
והנה השיר של ריץ' רץ'. 15 השניות הראשונות זהות לחלוטין ללחן "שלי", חוץ מתו בודד. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם הכוונה למצבה עם כיתובים רבים, עשרות שורות, זו מציבה שקשה להתעלם ממנה. מי שבילה לידה בוודאי קרא את הכיתובים פעמים רבות. דבר נוסף. מציבה עם כל כך הרבה כיתובים אינה מעידה שהניקברת היתה אשה בודדה. על מציבות של אנשים בודדים יש (בדרך כלל) רק מספר מילים. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מקרתני אמר במפורש שהוא כתב את המילים ולא לנון? זה נראה ככה (לנון כותב טקסטים יותר מורכבים (שדות תות) ויש שיאמרו מתחכמים) אבל בד"כ הם לא נהגו להתיחס למי כתב מה, מפחד לבעיות משפטיות (לשניהם כמה נשים וצאצאים). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה פשוט מאוד לדעת מי כתב איזה שיר אצלם: ני שמבצע אותו הוא הכותב. מקרטני שר את אלינור ריגבי ולנון את שדות תות לנצח. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
>> מקרתני אמר במפורש שהוא כתב את המילים ולא לנון? כן. ב-Eleanor Rigby [Wikipedia] יש ציטוט מראיון עם מקרטני משנת 1966, שבו הוא מספר איך הוא הגיע לשמות שמוזכרים בשיר. באופן כללי, למיטב ידיעתי, זה לא סוד מי מבין לנון ומקרטני חיבר איזה שיר, ושניהם התבטאו בעניין הרבה לאורך השנים. הכלל שארז הזכיר כמעט תמיד נכון - מבין השירים עם קרדיט משותף לשניים, אם יש לו מחבר ראשי, אז הוא יהיה גם הזמר הראשי (יוצא דופן נדיר: Every Little Thing). מן המפורסמות שלנון ומקרטני הסכימו עוד בתור נערים שכל שיר שאחד מהם יכתוב, יקבל קרדיט משותף (בנוסף לשירים ששניהם באמת כתבו יחד). הרבה שנים אחרי שלנון מת, מקרטני הפך את סדר הקרדיטים (מ"לנון ומקרטני" ל"מקרטני ולנון") באחד האלבומים שלו, יוקו אונו התנגדה, ואחרי דין ודברים מקרטני נכנע / ויתר. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה שהזכיר לי את הערת הרגל בתגובה 320207 | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
גם מאך הפילוסוף קיבל משהו שכולם מכירים (חוץ ממה שמופיע בהערת הרגל שלך. ומה שנתן, מן הסתם את שמו לסכיני הגילוח). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נכון - אבל שיעור הקומה שלו די מצדיק את זה, לא? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מה לגבי ג'ון מונטאגיו, הרוזן הרביעי מסנדוויץ'? דמות שולית לחלוטין בהיסטוריה, אבל המאכל שקרוי על שמו (הסנדוויץ') ידוע לדעתי הרבה יותר מצלחת פטרי או וולט. או האראלד 'כחול השן' גורמסון, מלך דנמרק, שיש לו בהחלט חשיבות היסטוריית, אבל לא ברמת ההיכרות לה זוכה ההתקן הקרוי על שם הכינוי שלו. או הגנרל והפוליטיקאי אמברוז ברנסייד, כ"כ לא ידוע שאפילו אין לו ערך בוויקיפדיה העברית, אבל כולם מכירים את סגנון הגילוח שלו, הנקרא על שמו - sideburns. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יפה מאוד 3x! | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שכחנו את Nicolas_Chauvin [Wikipedia], האבא של כל השוביניסטים. ע"פ ערך הויקיפדיה הנ"ל, יש המפקפקים בכלל בעצם קיומו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
פמיניסטים קיצוניים! | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נו, אם כבר ספונסרים שעל שמם נקראו דברים (כמו סנדביץ’. את הוואי הוא כבר איבד), אז מרצדס. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מכיר יותר אנשים שנהנים מסנדביץ'... רק אומר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אבל על שם מרצדס יש להקה עם שם מוצלח יותר. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
א. אני מעריך את היכולת שלך לשמור על ירידה של כמה סדרי גודל1 מתגובה לתגובה, אבל נראה לי שעוד איטרציה אחת ואתה תצטמצם לאדם בודד ואוכלוסיית החיידקים שלו. ב. ויש כאלה שרולס רויס טובה לקול שלהם. 1 בפופולריות המותג. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נייס. או שמא Niece. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
במעמד דומה ל"צלחת פטרי" יש את "אלגוריתם נידלמן וונש" בביואינפורמטיקה, שהיה האלגוריתם הראשון ל-sequence alignment (עכשיו גיליתי שצריך לכתוב בעברית "עימוד רצפים", אבל ה"עימוד" הזה לא בא לי בטוב). אם אני מבין נכון, האלגוריתם הזה הוא שימוש טריוויאלי של תכנות דינמי - שיטת אופטימיזציה שנהגתה וזכתה ליישומים מוצלחים במגוון תחומים כ-20 שנה לפני נידלמן ו-וונש. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה נכון. אבל יש לך דוגמא לאלגוריתם תכנון דינמי שהוא לא "שימוש טריוויאלי של תכנון דינמי"? האלגוריתם עצמו באמת מאד פשוט, אבל אני לא בטוח עד כמה העובדה שלבעיות alignment יש פתרון בתכנון דינמי היא עצמה טריוויאלית. אמנם זו מן הסתם לא התובנה הכי עמוקה בהיסטוריה, אבל נראה לי שהיא שווה הכרה. ולכל הפחות במובן הפרגמנטי, בעיות כאלה מופיעות לעיתים קרובות ובנסיבות מאד מגוונות ולא תמיד צפויות. להגיד, "אה, אפשר לפתור את עם נידלמן וונש" זו אבחנה תמציתית וברורה יותר מ-"אה, יש כאן בעצם בעיית alignment בתחפושת שאפשר לפתור באלגוריתם תכנון דינמי שהמבנה שלו הוא ...". ואם זה מה שאתה חושב על נידלמן-וונש, אני תוהה מה יש לך לומר על backpropagation (: |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
>> יש לך דוגמא לאלגוריתם תכנון דינמי שהוא לא "שימוש טריוויאלי של תכנון דינמי"? שאלה טובה. לפני עשרים שנה (אללי!) לקחתי במסגרת הדוקטורט קורס שרובו היה על תכנות1 דינמי. אני לא זוכר משם הרבה, אבל כן זוכר שהיו מקרים שאחרי שרושמים את משוואות בלמן, אפשר להוכיח כל מיני תוצאות על המבנה של הפתרון האופטימלי, וההוכחות היו לפעמים לא טריוויאליות. כמובן שאני לא מתנגד לשימושים טריוויאליים בתכנות דינמי, ב-alignment או בתחומים אחרים. גם אם היה צריך תובנה יחסית עמוקה כדי לבחור ב-DP בשביל alignment, זה קצת צורם בעיניי לקרוא לשורה התחתונה של הגישה הזאת "אלגוריתם נידלמן וונש". _____________ 1. תכנות או תכנון? אני נצמד לגירסא דינקותא שלי מהטכניון. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אברהם משמעותי בהרבה ממשה. אמנם סיפורו פחות יתאים לסרט הוליוודי רחב מימדים אך הוא נחשב לאב המייסד גם של הנצרות ושל האיסלאם. אני חושב שכשבוחנים את ההיסטוריה אין טעם להתעסק בשאלות מוסריות, שכן זה כמו להתות את מאזניי התיאוריות המדעיות בהתאם לדעות אישיות. בחרתי באדולף היטלר, שכן 130 שנה לאחר לידתו הוא עדיין מגלם את דמותו השטן במיתולוגיה המערבית המודרנית. אמנם אין לנו אלוהים יותר, אך יש לנו שטן. ואל תטעו, דמות השטן חשובה יותר מדמות של אלוהים שכן דמות השטן היא נגטיבית לערכים. אם אתה מאמין באלוהים ובשטן. ואלוהים אומר לך - תעשה דברים אלו. סימן שכל שאר הפעולות אינם בגדר האלוהים. אם השטן מייצג משהו, לדוגמא, חשיבה מבוססת זהות קולקטיבית טבעית (ולא כלכלית או אינדיווידואלית) - סימן שכל מה שאינו זה הוא מתוקף סתירה והתנגדות לשטן ולכן חיובי. דמות השטן מותירה יותר חופש לפעולה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יש כאן את כל הויכוחים מעוטי התוחלת אבל המאוד מעניינים, מי מהמשפיענים-לכאורה באמת "הזיז" את ההיסטוריה ומי רק היה בר המזל להיות שם ברגע הנכון, ובלעדיו היה קורה אותו דבר שנתיים אחר כך. הגיג מתחום הספורט: אם אני מבין נכון (סביר שלא), מיצואו צוקהארה היה הראשון להצליח לבצע תרגיל מתבקש, שכולם לפני כן בוודאי פנטזו עליו. לעומתו, דיק פוסברי (או מאמניו) חשבו לחלוטין מחוץ לקופסה, המציאו תרגיל במקום שבו אף אחד לא חשב שצריך להמציא תרגיל, באנלוגיה לכלי טיס כבד מהאוויר. כמובן, גורמים עלומים בהיסטוריה אפשרו את זה, במקרה זה השימוש במזרונים עבים לנחיתה. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דיק פוסברי ולא מאמנו. „מאמן הנבחרת האמריקאית בקפיצה לגובה הזהיר לפני המשחקים האולימפיים במקסיקו סיטי כי השיטה "תמחק דור שלם של קופצים לגובה שישברו את הצוואר".״, מתוך כתבה עליו . | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מתוך הכתבה (ההדגשות שלי): "הוא גילה שעל ידי ריצה מהצד ויצירת קשת בקפיצה דווקא עם גבו, מרכז הגובה יכול להישאר מעל הרף." מה? כל הפואנטה היא שמרכז הכובד יכול להישאר מתחת הרף. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מתחכם, בטח לא קפצת פוסברי אפילו פעם אחת בחיים שלך :) | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תתפלא. דווקא לתקופה קצרה (מאד) בתיכון התאמנתי בקפיצה לגובה, כמובן שבפוסברי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חששתי שכך תאמר. השיא הספורטיבי שלי היה כשייצגתי את היסודי שלי בקפיצה לגובה בכיתה ח' באיזה תחרות מקומית - אבל לא בפוסברי. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כל עוד קפצנו מספרת ביסודי, הייתי אומלל עוד יותר ממה שהייתי ברוב ענפי הספורט. התקשיתי עם עצם התנועה המתואמת של הרגליים, בלי לדבר בכלל על לעבור איזשהו גובה. מתישהו המורה הסביר לנו על גלילת בטן, והרגשתי שזה הרבה יותר פשוט ושזו תהיה הפריצה שלי, מהפרמילון ה-1 של בני גילי ל-1.5 אם לא יותר, אבל אז נגמר היסודי ויותר לא קפצנו לגובה (או שהדחקתי). אז עברתי להיות אומלל בכדורעף. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אז במספרת הייתי דוקא בסדר, ואכן - למדנו גם גלילת בטן והיא היתה הסגנון החביב עלי1. 1 זה נשמע הרבה יותר רציני מהמציאות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חסרה אופציה: אלוהים. אני בטוח שאם אלוהים רוצה, הוא יכול להיות האדם המשפיע ביותר בהיסטוריה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
להקטין את אלהים לדרגת אדם? אתה מפתיע. (יתירה מזו, בהינתן פרוצדורה כזו, הרי היא כבר מוזכרת בסקר המקורי כאן למעלה. אתה מוזמן למצוא אותה שם). |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אנחנו מאנישים את האל על בסיס יומיומי. וההאנשה מטבעה מנמיכה את הגבוה לאור הנמוך - ומוטב לנמוך לראות את הגבוה מהמקום הנמוך. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לא לגמרי משוכנע שהוא יכול (אפילו תחת ההנחה המופרכת שהוא קיים), נראה לי שיש כאן כל מיני מוקשים לוגיים; אבל אם הוא יכול, אז נראה לי שהוא פתר את הבעיה שהעיקה עליו כל השנים, איך לברוא אבן שהוא לא יכול להרים. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מישהו הצליח להפריך את קיומו של אלוהים? זה חדש לי | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
מתוך המילון: מוּפְרָךְ 1.אֵין בּוֹ מַמַּשׁ, חָסֵר ביסוס 2.הוּכַח כלא נכון, סתרו אותו 3.חסר היגיון |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
4. או מה שמתאים להנחה על גביע גלידה (חסר הגיון, אבל זה מה שמצאתי). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בקבוצות העברית בפייסבוק ידוע הכלל ״אין מביאין ראייה מן המילוג״. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
''להפריך את קיומו'' זו לא משימה מוגדרת היטב. אולי כן אם הכוונה ל''להפריך לוגית'', ואכן אין לי טענה שאלוהים מופרך לוגית. אבל השימוש הנפוץ ב''מופרך'' בעברית לא מחייב הפרכה לוגית, רק שמשהו בלתי סביר בעליל מכל מיני בחינות (''המחשבה שטראמפ יתפטר מרצונו מופרכת''). ואני חושב שיש סיבות לחשוב שאלוהים לא קיים, טובות דיין לטעון שהרעיון שהוא כן קיים מופרך. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
ראשית , אלוהים הוא גם בן האדם כי בצלמו צולם. מהסוף - הבעיה שהזכרת היא לא בהכרח בעייתו של אלוהים , היא יותר בעייתו של בן האנוש. אני כבר מנחש שהדיון הזה אם הוא יתפתח לכלל דיון, הרי שהוא יסתיים לרוב בטענה הברורה של אי יכולתה של הפילוסופיה לסתור את האורתודוקסיה וגם זאת מתוך אמונה כנה שעוד נפגש בגיהנום. מכל מקום ואם כבר הזכרת את פרויד אז מן הראוי לציין שגם פרויד לא אהב את הג'וקר הזה של האורתודוקסיה , ש'כל טיעון הגיוני חסר אונים מולה 'מה שהוא רואה בה את הנוירוזה המונותאיסטית. 1 1 לשאלתו : מהי אפוא החוויה הטראומטית שחווה המין אנושי אשר הולידה את הנוירוזה המונותאיסטית ? בלהקה הקדמונית האב לוקח את כל הנשים. את נשותיו ואת בנותיו. הבנים אומרים 'וואלה יופי' ורוצחים אותו . לאחר שהם רוצחים אותו מקנאה/שנאה הם אוכלים אותו . הקטע הקולינרי כאן מבוסס על ההערצה לאב ,וזאת על בסיס 'דייג אוהב דגים'. לאחר שהבנים מבינים שלהיות אב זה קטע מורכב שלרוב עורפים את ראשו , הם מעדיפים להישאר אחים עם כללים ברורים , ומכאן מוקמת לה מערכת עם כללי מוסר וחוק. בהמשך הגעגועים לאבא הטוב והמיטיב ואנחנו הנבלות רצחנו את אבאל'ה אשר אהב אותנו , והסגידה לאל הנרצח ורגשות האשם מולידה את תחילתה של הדת. היוונים [פוליתאיזם] בניגוד ליהדות והנצרות [ מונותאיזם] , לא אכלו סרטים על רצח האב , שכן היה להם הרבה אלים , אז כולה אל אחד נרצח, לא ביג דיל. במקרה של היהודים הדבר חמור מאוד , שכן הם רצחו את משה המצרי ובהמשך שכללו את רצח המשיחים לרציחתו של ישו. בקיצור פרויד אוכל סרטים ומריץ שורות [קוקאין] בספרו המאתגר ' משה והמונותאיזם' אני בטוח שכאן באייל כמעט הכל בעניין , אבל לא לזאת הבאתי את את הקדמת הנוירזות היהודיות של פרויד. אלא בהקשר האחר שלו כפי שליאו שטראוס מביא בפרשנות שלו על ספרו של פרויד. מסקנותיו של פרויד על משה נכתבו בשנת 1937, רגעים לפני שהנאצים זורקים את פרויד לאנגליה . היטלר ברקע - כל מה שנכתב - נכתב בהקשר ישיר לשלטון הנאצי ולכן יש יסוד להניח שההקשר הוא עתידי כדי להראות לנאצים שהיהודים והנוצרים לא צריכים להתרגש מרצח הנביא , מה גם שהיהודים בכלל האמינו בריבוי אלים. ובלי קשר - פרויד היה יהודי טוב. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
>> היוונים... לא אכלו סרטים על רצח האב כנראה צ"ל רצח האל. כי פרויד דווקא קרא לתסביך רצח האב ושכיבה עם האם על שם יווני אחד משום מה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
רק שאצלם הם אכלו הצגות (תיאטרון). הסרטים חיכו 2500 שנים בעתיד. ______ שלא לדבר על תורת ההצגות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
איטלקים אוכלים סרטים כבר מאות שנים (ואולי כמעט אלף). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
את הכשל הלוגי שאתה מזכיר אף פעם לא הבנתי. נניח ש X הוא כל יכול. נניח שהוא יכול לשלול מעצמו את תכונת ה״כל היכולות״. נניח שמעולם לא שלל אותה (וביני לבינך - למה לו לעשות את זה?). הרי שהוא עדיין כל יכול. מה הפרדוקס? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
בהינתן שלושת ההנחות לעיל, האבן הזאת לא קיימת. שלושת ההנחות נועדו להראות שאין פרדוקס בתכונת ה״כל יכול״. אם אתה מניח שהאבן קיימת. אתה יכול כבר לקצר תהליכים ולהניח ש X אינו כל יכול. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושב שהשאלה הייתה צריכה להיות - האם אלוהים יכול להרים אבן שלא קיימת ששוקלת יותר מכפי יכולתו להרים אותה גם לו הייתה קיימת. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
השאתה הזאת כבר גדולה עלי. אני בקושי מכיר את אלוהים (למעשה רק שמעתי עליו שמועות, אף פעם לא נפגשנו ממש). בסך הכל ניסיתי לומר שלהיות כל יכול זה לא פרדוקס, וזאת בתגובה להערה של ירדן על בעית האבן שהעיקה עליו כל השנים. למעשה גם ירדן לא קרא לזה פרדוקס או כשל לוגי אלא סתם הזכיר זאת כלאחר יד, ומכאן שהתפרצתי כאורח לא קרוא לשיחה וניתבתי אותה לדרך צדדית. (אלמלא זה היה נהוג כל כך באייל הייתי מתנצל...) |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מסכים שהפרדוקס לא מסובך לפתרון. אפשר לעשות לו רדוקציה לשאלה ''האם אלוהים יכול לברוא משולש בעל ארבע צלעות''. צריך להגדיר יותר במדויק מה זה ''כל יכול''. אם הכוונה ב''יכול להתגבר על חוקי הלוגיקה'', אנחנו מאבדים יכולת לומר עליו משהו, והבעיה מתאיינת. אם הוא עדיין כפוף ללוגיקה, אבל לא כפוף למגבלות פיזיקליות, אז לא, הוא לא יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים, וזו בעיני לא פגיעה אנושה במיוחד בכל-יכולתו. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לי יש כיוון אחר: מאחר שאלוהים יודע-כל, מה שהיה, מה שהווה ומה שיהיה, האם הוא גם יודע מה הוא יעשה מחר? ואם כן - האם הוא יכול להחליט לעשות משהו אחר? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כיוון שאלהים, בהגדרתו כבורא היקום, נמצא מחוץ ליקום וכיוון שהזמן הוא תכונה של היקום לכן אלהים נמצא מחוץ להשפעת הזמן. כשם שאין לו ממדים פיזיים גם אין לו את מימד הזמן. לפיכך הוא לא עושה ''מחר'' וצריך שאלה אחרת (שהתשובה עליה תהיה- לא יודע). |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | ![]() |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |