האייל ששאל - אוגוסט 2002 1123
חדש באייל! מדור טריוויה: שאלות שתתקשו למצוא את התשובה להן בגוגל.

אנו מציגים מדור חדש, להנאתכם, ובו חידות ושאלות טריוויה. היום יש מדורי טריוויה, כך נדמה, בכל עלון שכונתי. אנו שואפים לנצל את היתרון היחסי של האייל: הדיונים.

התקווה שלנו היא שהשאלות תהינה קשות מספיק כדי שברוב המקרים, אף אחד לא יצליח לפתור אותן מיד; כנרמז בכותרת המשנה, דוד גוגל מציב לנו רף לא נמוך. אבל אפשר ורצוי יהיה להתייעץ, להחליף רמזים, לזרוק רעיונות חצי־מבושלים, ולהתווכח. ההשתתפות בכיוונים אלו תהיה אסורה על... מחבר השאלה, ועל כל מי שיודע את הפתרון מפיו.

אם תפורסם התשובה הנכונה, מחבר החידה מתחייב להודות בכך מייד. אם לאו, לאחר שבועיים, פחות־או־יותר, תפורסם התשובה. בדרך לשם יוכל מחבר החידה לזרוק רמזים, אם ירגיש צורך בכך.

אתם הקוראים מוזמנים להשתתף, לא רק כפותרים אלא גם כמחברי שאלות. לא קל למצוא שאלות מוצלחות; לנו במערכת יש מלאי לא גדול שלהן, ויכולת יצור מוגבלת. אנו סומכים עליכם: אם יש לכם שאלה טובה, שילחו לעורך, עם הפתרון. (נא לא לפרסם שאלות כתגובה בדיון זה! שאלות שכאלה נפסלות מיד ולא נוכל להשתמש בהן, וחבל).

אם כן, מקבץ השאלות הראשון, מאת ירדן ניר:

1. פרי מסוים מככב בשלושה שירי פופ/רוק עבריים שונים. איזהו?

2. איזה חומר נפץ קשור לטעם מתוק? איזו זמרת יווניה גם בעסק, ומה לכל זה ול"זהו זה"?

3. מה המשותף לאמיליה, ג'וליה וטרנטינו?

קישורים
גוגל - "אנציקלופדיה אינטרנטיקה"
שילחו לעורך
ירדן ניר
שאל ת'אייל - אם יש לכם שאלה שאתם *לא* יודעים לפתור
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "טריוויה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

86167
2 נורא קל. גליצרין, גליקריה וגליקמן.
1 צריך להיות תותים. משהו של ערן צור, משהו של אתניקס, ומשהו של העולם הערב או משהו כזה עם ללקק את התות או משהו כזה, או משהו כזה.

מצטער אם דפקתי את 1 למי שבאמת מכיר שלושה שירים.
בסך הכל רציתי ללקק לך את התות 86209
1. האמת שאני בכלל לא מבין את השאלה הזאת. יש רק פרי אחד כזה? לגבי התותים: בנוסף לערן צור ולאתניקס, השיר "ללקק את התות" (בהנחה שככה קוראים לו) אותו הזכרת אינו מתוך "העולם הערב", אלא מתוך סרט ישראלי בעל אותו שם (ראה הנחה 1) בכיכובו של אקי אבני. ויש גם את "תות שדה ברמת השרון", אם כי אולי זה לא שיר רוק/פופ ישראלי.
האמת שאני התחלתי לחשוב דווקא בכיוון של תפוז, אבל נתקעתי אחרי סוף עונת התפוזים, והשיר ההוא של אריק אינשטיין: "קילפתי תפוז... הילד אמר אתה עשית פה חור..." משהו כזה. שיר די דבילי כשאני חושב על זה.
בסך הכל רציתי ללקק לך את התות 86213
ואפשר להוסיף את ''אם תרצי תפוח זהב'' שנזכר גם בשיר ''הכל זהב''.
בסך הכל רציתי ללקק לך את התות 86257
"דצמבר": "... ומיץ של תפוחי זהב"
"מחר": "... וכל המשחתות הישנות יטעינו תפוחי זהב"
רציתי לקלף לך ת'תפוח 86230
1.מסכים לגמרי,למשל התפוח:

א.שני תפוחים-אהוד מנור/צביקה פיק.
ב.תפוחים ותמרים-איתן נחמיאס-גלס/רמי קלינשטיין.
ג.תפוח חינני-משה דור/יוסף הדר. (נד אילן...גידי גוב חידש).
ד.ריח תפוח אודם שני-י.טהרלב/נ.הימן.(שובי ציפורת על כנף הרוח...פרברים).
ה.מתוק התפוח-י.שבתאי/א.אלביס.(מתוק התפוח,הים הוא מלוח...הפרברים).
ו.לבלבו אגס וגם תפוח-עעממי רוסי.(וקטיושקה...גבעטרון).
ז.עץ התפוח-יעקב שבתאי/עממי רוסי.(מה יפה מצבע עץ תפוח...ליאור ייני).

ובננה,אם זה עוזר למישהו,מכופף הבננות של מאיר אריאל וש.חנוך+מאמא יוקרו בננה של הגשש + ?
ואם תאמרו שחלק מזה אינו פופ/רוק אז גם שני שירי התרנגולים שהוצעו בקשר לתפוח הזהב אינם כאלה.
רציתי לקלף לך ת'תפוח 86234
או, אני רואה שעקפת אותי בסיבוב, ולא סתם, אלא עם סוזוקי :-)

לגבי בננות, אלה אכן הגששים.
סי מאמא 86238
אני יודע שאלה הגששים,הסימן שאלה בשביל להזמין שיר שלישי עם בננות,באמת חשבתי שבענין את המומחית:-)
סי מאמא 86240
איזה מומחית, התעודה מעלה אבק על המדף :-)
ובחיי שלא עולה לי בראש שום דבר אחר עם בננות.
סי מאמא 86258
מאמא יוקרו בננה
מאמא יוקרו בננה
סי מאמא 86265
חמור שכמוני, זה מלמעלה
אז במקום זאת:

"מנגו בננה ומלון, דבש וקינמון"
סי מאמא 86266
"וריח מלונים עם דבק אורנים"

יש עוד מלון?
סי מאמא 86271
נדמה לי שבשיר "לאוטובוס נכנסת": "על ספסל אחד סל עם מלונים". אני טועה?
שירנו הבא: "גברת עם סלים" 86314
על ספסל אחד סל עם גרעינים
על ספסל אחר סל עם מלפפונים
על ספסל אחד סל עם מרגרינה
על ספסל אחר סל עם חומוס-טחינה
על ספסל אחד סל עם כל מיני
על ספסל אחר סל עם עיתוני
-------
נדמה לי שזהו (אני לא בטוח באילו שורות זה "אחד" ובאילו "אחר").
בבקשה תקום. מיד! 86324
יש עוד שניים לפני כן:
על ספסל אחד סל עם לחמניות
על ספסל אחר סל עם עגבניות

טו-טורלו-טורולו-טורולו-טורולוטו-טו.
שירנו הבא: "גברת עם סלים" 86437
בצעירותי העשוקה כמאבטח של אגד היינו שרים:
"לאוטובוס נכנסת גברת עם סלים,
סלים שולף ת'עוזי, קוצר את הנוסעים."
שירנו הבא: "גברת עם סלים" 86535
ויש גם את:
"לאוטובוס נכנסת גברת עם סלים,
הגברת מתיישבת, סלים נשאר עומד."
שירנו הבא: "גברת עם סלים" 87270
בצעירותי העשוקה (מה יש, גם לי מותר), כשהייתי בהריון וסחבתי סלים (לא, מעולם לא הייתי גברת, המילה קשורה אצלי עם דודות פולניות שצובטות בלחי עד דמעות {הנצבטת} ושואלות האם אני כבר ילדה טובה. פירוש ללא פולנים: האם אני כבר אוכלת את כל מה שמלעיטים אותי תוך צפייה מקרוב של מכרים שילדיהם מתו ברעב בשואה, או האם אני ממשיכה להיות ילדה רעה. קרי: מקיאה את ההאבסות).

ונחזור לנושא: כשהייתי עולה עמוסת סלים ובטן הרה היו כל נוסעי האוטובוס מזדרזים לעזור לי, לפנות לי מושב וכדומה.

בפעם הראשונה לאחר הלידה כשעליתי על אוטובוס, עלתה בי תמיהה אמיתית על כך שאיש לא קם לכבודי.

ועוד מאותו הריון: עמדתי על אי תנועה באבן גבירול, מחכה לחצות את הכביש. מישהו שעמד לידי שאל וחזר ושאל: תסלחי לי, מה השעה? ואני, שהייתי מורגלת בהתחלות נדושות כאלו, המשכתי לבהות קדימה ולחפש הזדמנות לחצות. לבסוף אמר לי: גברת (שוב!), במצבך כששואלים אותך מה השעה סימן שבאמת אין לי שעון.

ולנושא שירים: כרגע אני מקשיבה ללהיט העבר הענק JINGO של קרלוס סנטנה שהורדתי מהרשת. טוב, תירו בי. גם לתפרנים מותר ליהנות ממוסיקה. אני מנגנת אותו שוב ושוב, כמו שעושים עם עובדים חדשים במפעלי ממתקים. הם אוכלים מן המתוק הזה עד שהוא נהיה להם לזרא. מקווה שזה מה שיקרה לי עם השיר. בינתיים אני כותבת תוך ריקוד משוגע.

ועוד בנושא הורדות, ועל זה אני דווקא כן מוכנה לשלם: איפה מוצאים גירסת אודיו של השיר 'בוא ואשק לך בני האדם'?

סוף שבוע כיפי לכל האיילים (חוץ מכמה שאני לא סובלת).
רציתי לקלף לך ת'תפוח 86235
+ מכופף הבננות של שבק"ס.
צדיק כתמר יפרח יפרח 86439
טוב, למרות שירדן הבהיר כבר גם איך הייתה אמורה השאלה להיות מנוסחת, וגם מה אמור היה להיות הפיתרון‏1, יש לי הצעה גם לגבי הפרי תמר.
1. תפוחים ותמרים - רמי קלינשטיין.
2. גרה בשנקין (שותה בקפה תמר [רוצה לעשות גם סרט קצר]) - מנגו.
3. "תה עושה סחרחורת" (נדמה לי שזה שם השיר) של גזוז - יש בו את השורה: "אני נמנע מלאכול דברים שיש בהם מן הנזק, וזה כולל עוגות תמרים, ביצים, זיתים ושסק" (שיר חביב, שפתאום נורא בא לי לשמוע אותו, יש אותו למישהו בMP3? סתם, יש לי אותו בבית על איזו קלטה שקיבלתי פעם מתנה מבנק הפועלים).
4. קצת דחוק - "תמרי הנגר", לא ממש שם הפרי, אבל זה בהחלט כן שיר רוק/פופ מאז שלהקה כלשהי ("רעש"?) חידשה אותו לפני אי אלו שנים.
5.תמר גלבץ, אה סליחה היא בכלל מהודעה אחרת.

1 יש לי שאלה עקרונית: מה אומרים חוקי המשחק לגבי מקרה בו מצליח משתתף לתת תשובה תקפה, אך לא זאת אשר אליה כיוון המחבר?
הכה את המומחה 86444
1 לדעתי, משתתף כזה מקבל דאבל-כבוד.
רציתי לקלף לך ת'תפוח 88748
עוד בננה
מנגו בננה ומלון.
בסך הכל רציתי ללקק לך את התות 86297
והעולם הערב אמרו על זה: "אני רק רוצָה לאכול לך ת'זית" (בהשתתפות אורח של ענת ווקסמן)
למעשה, 87608
הניסוח המדוייק הוא "רציתי רק לאכול לך ת'זית", אולם עיקר הויכוח על השיר נוגע דווקא בשורה הבאה: יש האומרים "...וללכת הבית", ברוח החריזה, ואילו אחרים טוענים כנגדם "וללכת הבית-ה" (ההברה האחרונה באוף-ביט), ברוח ההגיון. מולם עומדים שרפים ואומרים: קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלֹא כל הארץ כבודו.
תות שדה ? 86215
תות-שדה נחשב פרי כמו שעגבניה ומלפפון נחשבים פירות.
אלו הם פירותיו של הצמח המסויים אך לא פירות במובן העממי המקובל של פירותיו של עץ או שיח - תות-שדה הוא ירק במובן העממי המקובל (להבדיל מעץ התות).
תות שדה ? 86216
אין לי מושג מה המושג העממי המקובל שלך לפרי וירק, אבל עבורי, ירק זה משהו ששמים בסלט, פרי זה משהו מתוק או חמוץ, ששמים מקסימום בסלט פירות.
תות שדה ? 86217
ירק - חלק אכיל מצמח עשבוני
פרי - פריו של שיח או עץ בלבד.
(נכון שמבחינה בוטאנית טהורה, יש כל מיני הבדלים - למשל ''פרי'' התאנה הוא בכלל הפרח, המלפפון והעגבנייה הם בהחלט פירות).
תות שדה ? 86221
עפ"י הספר "1000 עובדות שכל אחד צריך לדעת במדע", פרי התות הוא הזרעונים הקטנים שעליו ולא המכלול האדום הגדול.
שאלת השאלות 86225
אז מה זה המכלול האדום הגדול?
שאלת השאלות 86227
אני אבדוק בספר ומחר אתן לך תשובה.
שאלת השאלות 86404
מתוך הספר: "פרי הוא התוצאה של האבקה.
הפרי של כל צמח פרחים מתפתח מן השחלה המופרית.
הפרי יכול להיות עסיסי כמו אגס, למשל, אך הוא לא חייב להיות אכיל לאדם. השנצים הלבנים של שן-הארי והציצות דמויות המסוקים הנושרות מעצי האדר הם פירות במובן הטכני.
החלק האדום של תות השדה איננו הפרי. הפרי הוא אותו דבר קטן צהוב הבולט מן השוליים."
שאלות נוספות, נא להפנות לג'יימס טרפיל, מחבר הספר. (שהוא, דרך אגב, ספר חובה לכל אדם משכיל או שואף להיות משכיל.)
86408
דיסקליימר - התגובה הבאה היא ביטול זמן מוחלט, אתם מוזמנים להמשיך הלאה.

בסוף יתברר שלאכול את התות יהיה מגעיל כמו לשתות זיעה של פרות.

האמת שאני עשוי להשמע קצת פסיכוטי (ליתר דיוק, קצת פסיכוטי, אקסהביציוניסט במידה בינונית פלוס), אבל בעיני יש איזשהו יסוד קצת דוחה בפירות וירקות. הם מזכירים לי כל מיני גידולים (לא חקלאיים) לא סימפטיים. אני לא מתנזר מהם, להיפך.
אין לי כל כך מילים להסביר את התחושה, אבל אכילה של חתיכות של צמחים, ועוד בצבעים של חבורות (יש פסיכיאטר בקהל?), נראית לי הרבה יותר גרוטסקית מאכילה של בשר. תחשבו על עגבניה ותירס, אולי זה יעזור לכם להבין. דווקא בשר אני אוכל פחות מירקות ופירות (היום נתתי ביס מחתיכה לא מופשרת לחלוטין, וממש לא מבושלת, של סלמון, ואני אפילו לא אוהב דגים).

כמובן שאכילה של לחם נראית לי פונקציונלית לחלוטין. כך גם כל המאכלים שאי אפשר ממש לזהות את מרכיביהם על פי מבט חטוף.

אולי יש לי פוביה לא מפותחת שיכולה להתקיים רק באנשים צעירים בתחילת המאה ה 21.
האיש האכיל 86445
הפוביה הזו יכולה להתקיים גם בנשים צעירות באמצע המאה העשרים, ולראיה ספרה הנהדר של מרגרט אטווד ''האשה האכילה''. שם הגיבורה מפתחת פוביה כזו לגבי בשר, ואחר כך זה מתפשט גם לירקות.
תות שדה ? 86268
פרי הוא ה''אריזה'' שמשווקת את הזרע ליצורים המפיצים - כך ברוב הפירות, תפוח הוא פרי והוא מכיל זרעים שאינם נאכלים או מתעכלים בידי בע''ח ובני-אדם.
תות שדה ? 693700
אכן.

אגב, עגבניה היא פרי (מהסיבות שפרטת).

ירקות הן חלקי צמח (כגון שורשים, פקעות, או עלים) שאין להם חלק במנגנון של הפצת זרעים.

עדיין הגדרות אילו לא עונות טוב על התיאור של מזונות מן הצומח שמכונים מזונות זרעים. למשל: ברוב הצמחים יש "מעטפת זרע" שנועדה לספק מזון ראשוני לזרע או לשתיל עד שהצמח יגיע לשלב בו הוא יכול לספק מזון לעצמו מן הקרקע. הזרע עצמו מכיל רק חומר גנטי. לעיתים קרובות אין הבדל חד בין ה"מעטפת" ובין הזרע (למשל: קטניות), אולי הזרע עצמו הועלם כחלק מתעשיית המזון (שכוללת את החקלאים המגדלים). בקטניות איני רואה משהו בולט שאמור להיות הזרע עצמו. מזה משתמע שהגבול בין "פרי" לבין "מזון זרעים" לא ברור.

בכל מקרה, כאשר אנו אוכלים "מזון זרע" אנו נוהגים לאכול רק את "המעטפת" המזינה של הזרע כי החומר הגנטי אין לו שום ערך תזונתי.
תות שדה ? 86223
כן, כן, את ההגדרות הרשמיות אני מכיר. אבל אתה דיברת על ההגדרות העממיות, והן פחות או יותר מה שאני אמרתי, למיטב ידיעתי.
תות שדה ? 86317
עם כל הכבוד להגדרות העממיות, וגם להגדרות הבוטניות, מה שבאמת משנה זה ההגדרות של המועצות החקלאיות. האם התותים הם באחריות "מועצת הירקות" או "מועצת הפרי"?
(אני אוהב לדמיין את המשמש והמנגו רבים מי יבחר לקדנציה במועצת הפירות).
ברמת השרון? 86318
המשמשים בטח ינצחו, המשמש היבש יעשה להם לובי. דב נבון אמר. זה כמו הנרות של חנוכה - יש להם את השמש, והוא נר מה-זה ארס? אתה מעצבן אותו - פוף! שורף אותך!

(יש למישהו את התמליל המלא של המערכון? מוכן להחליף עם התמליל של "יואב טוקר, פארי!")
תות שדה ? 86334
הסטייקים הם באחריות ''מועצת החלב''. קיבלתי מהם חוברת מתכונים מצוינת...
תות שדה ? 86348
על תות שדה מברכים ''בורא פרי האדמה''. גם זו חלוקה...
תות שדה ? 86354
הטקסונומיה ההלכתית מסווגת לויתן כדג ועטלף כעוף. לא משהו שכדאי להסתמך עליו.
תות שדה ? 86370
כפי שציינתי בעבר, במקרא "עוף" הוא שם כולל ליצורים מעופפים ובעלי כנף שונים. גם זבוב הוא "שרץ העוף". מכיוון שלעטלף יש כנפים, זה בכלל לא משנה שיש לו גם ציצי.
תגובה 79772

אשמח אם תפרט בנוגע ללויתן (במקרא חיה לא ברורה, ואצל חז"ל דומה ללויתן של ימינו)
תגובה 79630
ומה דינו של אבטיח ? 86298
קבל ביטול 86299
לא ראיתי את המשכו של הדיון,
התייחסת כבר לכך . . .
תותים 86278
היה עוד שיר עם תותים שהולך משהו כמו
"תותים, תותים,
גדלים בצד הדרך
תותים, תותים,
יפים לצד הדרך
אבא אמר, רחוק הוא לא יגיע
אמא אמרה,..."

אגב, אם מישהו יודע איך קוראים לשיר, ו/או מי שר אותו, ו/או איך אפשר להשיג אותו...
תותים 86284
שתי נקודות לאלמוני.

פישלתי: נוסח השאלה המקורי היה "שלושה שירים שנקראים על-שם אותו פרי". שיניתי לסתם "מככבים" כדי שיהיה יותר קשה, אבל זה ניסוח לא זהיר שהזמין המון תשובות.

ואכן, בנוסף לשני שירי "תותים" שהזכיר מאור (של אתניקס ושל יונה וולך - ערן צור), יש גם השיר שאתה מצטט, שנקרא, באופן טבעי, "תותים". שר אותו, כמובן, מאיר בנאי. מישהו יודע מי כתב את המילים (המוזרות)? או, בשביל האלמוני, באיזה אלבום זה נמצא?
תותים 86294
שתי נקודות זה נחמד, אבל השיר הזה רץ לי בראש כמעט עשור, ואני לא מצליח להיזכר מה אמא אמרה.
תותים 86295
לדעתי בנאי עצמו כתב את המילים. והפעם אני אף צודקת:

"אבא אמר: בזה כדאי להשקיע
אמא אמרה: רחוק הוא לא יגיע".
תותים 86436
לדעתי גם מאור צריך לקבל שתי נקודות (כאילו לא שזה באמת איכפת לי, למעשה אני בספק אם זה באמת איכפת לו), אבל בשם עיקרון הצדק (או משהו) גם השיר "ללקק לך את התות" הוא שיר שבו מככב פרי, ואולי אף (בהנחה שזהו אכן שמו) שיר רוק/פופ שנקרא על שם אותו פרי כמו שיריהם של צור ואתניקס.
תותים 86446
אבל מאור קיבל הרבה יותר משתי נקודות. שש דקות לקח לו לפרסם תשובה לשאלה הקשה‏1! הוא כבר סומן אצלי כנמזיס (-:

1 אגב, חוץ ממאור עוד מישהו היה מגיע לזה?
תותים 86464
זו לא חוכמה לשאול את זה עכשיו.
חשבתי על גליצרין וגליקריה, לא חשבתי על גליקמן.
תותים 86526
ניטרו-גליצרין עלה לי מיד, וגליקמן קצת אחר כך. אבל גליקריה? מי זאת בכלל?

מסקנה:
(ewilde + איילת בועזסון)בקושי = מאור גרינברג
על זאת נאמר: א- גרוייסע גליק 86527
תותים 86532
גליקריה - זמרת יווניה שמחלקת את זמנה בין הטברנות שם לטברנות כאן וזוכה להערצה גדולה.

לאחרונה הוציאה דיסק משותף לה ולפילהרמונית וחידשה שירים ידועים ביוונית ובעברית (שבחי ירושלים, אניטה וחואן, פני מלאך).
ומסתבר שהיא אפילו מיוצגת באמ"י:
תותים - פיץ העכבר! 88105
ישנו שיר נהדר על תותים בסיפורי פיץ הכבר (מזמר ושר, למי שלא מכיר).
תותים - פיץ העכבר! 88124
פיץ העכבר מספר ושר.
(עם גידי קורן, רופא הילדים הכי מוערך בתחומו).
תותים 88155
לא זוכר איך קוראים לו (תותים תותים?), אבל שר מאיר בנאי.
תותים 88869
שר את זה מאיר בנאי.
אופס 88870
דורון הקדימני.
מאור האייל 86283
2. אלוהים אדירים, זו היתה אמורה להיות השאלה הקשה כאן!
הרחבה, למען שאר האיילים: "גלוק" (או "גליק", זו תנועה שבין u ל-i) פירושו ביוונית "מתוק". מכאן "גלוקוז", ומן הסתם "גליקריה". המילה הזו ניתנה לגליצרין, כי יש לו טעם מתקתק (לא בדקתי), ומכאן גם לניטרוגליצרין.
בגרמנית התגלגלה המילה ל-glueck (שוב, בין "גלוק" ל"גליק"), או "גליק" מושלם בהגיה יידישאית. פירושו "מזל" וגם "אושר". מכאן, אכן גליקמן.

1. נכון, וראה תגובתי לאלמוני.
תפוח 86232
ויש אפילו ארבעה לפחות:

ריח תפוח, אודם שני
(אני אהבתי) בשל תפוח
(אז מה חדש?) תפוח בדבש
רוח רוח (בפרדס נפל תפוח)

אבל זה ממש טריוויאלי, אז יש לי שאלה אחרת: איזה זמר, אב טרי, שר ג'ינגל לטיטולים ששמות ילדיו מוזכרים בו, ומה השמות?
ואיך עסיס אבטיחים מכתים את לובן 86236
שמלתה...?

"א-ב-טי-יח.. אני יודע זאת פתאום. אבטיח, פתאום עכשיו, פתאום היום?"

יש למישהו שלישי?
ואיך עסיס אבטיחים מכתים את לובן 86243
מהגננת שולה:

אבטיח, אבטיח,
לא על עץ ולא על שיח,*
רק בארץ הוא גדל,
גם בשמש גם בצל.

*צריך לוודא עם עמית מנדלסון.
86244
''אבטיח אבטיח,
לא על עץ ולא על השיח
על הארץ הוא גדל
גם בשמש גם בצל''

אבטיחים גדלים במקשות, על האדמה.
לפחות הם נראים ככה...
שיר השוק 86267
אבטיחים כהר ההר כאן, על יד גבעות התפוחים
ואיך עסיס אבטיחים מכתים את לובן 86275
השיר נכון עבור כל המשפחה - גם מלונים, קישואים וצמחים דומים (דלעת).
אם אבטיח היה גדל על העץ, סביר שהפרי היה קטן יותר - פרי ענק התפתח מן הסתם בהעדר בעיה של נשיאת הפרי (הוא נשען על הקרקע).
נו באמת 86251
"אנו סומכים עליכם: אם יש לכם שאלה טובה, שילחו לעורך, עם הפתרון. (נא לא לפרסם שאלות כתגובה בדיון זה! שאלות שכאלה נפסלות מיד ולא נוכל להשתמש בהן, וחבל)."
נו באמת 86252
אויש, לא שמתי לב. באמת נורא חבל, היתה שאלה מצוינת :-(

מכל מקום התשובה היא דני בסן, והילדים הם עומר, ניצן וסתיו.
נו באמת 86253
טוב אבל חיפשו שאלות קשות
נו באמת 86286
כל שהוא כביצה (קשה), ביצה טובה הימנו.
אגס 86259
"כל העולם ישן - הס! נם תפוח ואגס!"
"ובשבתות בין העצים פורחים נשיקות ואגסים"
"אל תשאל - איזה אגסים נגסתי, א-א אגסים נגסתי, עד שהדבש ניגר"

"דבש ניגר כמי נהר"
"טוב, נסחפתי"
אגס 86272
השאלה היא על פירות שמככבים, לא כאלה שהשם שלהם מופיע איפשהו במהלך השיר...
אגס 86273
אלה השורות הכי זכורות בשיר!
מה, לא? (-;
אגס 86277
לבלבו אגס וגם תפוח...
רחוב האגס 1...:-) אהוד בנאי מהדיסק "קרוב".
וואוו! איזה ציטוט! 88937
דיי נדיר לפגוש אנשים שמכירים את "לילה ברחוב מנדלסון"... שיר שאני *מאד* אוהבת (אבל מעטים מכירים אותו, על פי רוב רק מעריצי כספי פנאטיים). בהודעתך ציטטת גם את "שיר ערש" של אלתרמן/ארגוב, עוד שיר אהוב עלי עד מאד...

הורשמתי עמוקות.

נ.ב.
בפורום מתי כספי כבר ביקרת?
וואוו! איזה ציטוט! 88953
רגע, התבלבלת. אני לא יודע מהיכן הציטוט
"כל העולם ישן - הס! נם תפוח ואגס!"
אבל הוא לא משיר ערש של אלתרמן-ארגוב. אולי התבלבלת עם
"נום תפוח, נומה עץ
נומה מלך, נומה לץ"
אבל גם אני מורשם עמוקות מצעירים שאוהבים את זה - אחד השירים הכי יפים שיש בעברית.
צודק! התבלבלתי, זה אכן משיר אחר 89129
אבל גם אותו אני מאד אוהבת...
זה מהשיר "יש לי גן" שכתב ביאליק, הלחין נחום נרדי (עפ"י לחן עממי ערבי) ואני מכירה בביצוע של עפרה חזה.

טועים, טעינו, קורה. :-)
צודק! התבלבלתי, זה אכן משיר אחר 89566
אחד השירים היותר ארוטיים שאני מכיר.
צודק! התבלבלתי, זה אכן משיר אחר 89573
אבא שלי אמר את זה על "יונתן הקטן" (ואף נימק)
ובעצם, הוא אמר את זה על כל שיר אחר גם.

בסגנון: הבו לי שיר ואני אראה לכם כמה הוא אירוטי או כמה המשורר סוטה או גם וגם.
צודק! התבלבלתי, זה אכן משיר אחר 89696
דווקא מעניין לשמוע את נמוקיו של אביך.
למרות שהתיחסותי לנתוח שירים בשעורי ספרות זהה לנתוח צפרדעים בשעורי ביולוגיה (בשני המקרים הנתוח מצליח, או לא, אבל המנותח בהחלט מת), הרי לגבי ''יש לי גן'' של ביאליק, הפרשנות הארוטית היא המקובלת (''פתרון בית ספר'').
יונתן הקטן 89727
> יונתן הקטן

קטנות היא עניין של התנהגות, לא רק של גיל. כך גם ההדגשה שלה בטקסט. "קטן" במקרים מסוימים הוא בהחלט תכונה אירוטית.

> רץ בבוקר אל הגן
> הוא טיפס על העץ
> אפרוחים חיפש

אפרוחים, נו בטח. אחרי שכבר סיכמנו ש"קטן" זו תכונה אירוטית, לא קשה לנחש מה מייצגים האפרוחים.

> אוי ואבוי לו לשובב

שובב, אהמ. הוא קטן, הוא מחפש אפרוחים (שכולנו יודעים מה מייצגים), והוא "שובב".

> חור גדול במכנסיו

ואז עוד יש לנו חור במכנסיים, למי שלא שם לב עד עכשיו על מה אנחנו מתמקדים...

> הוא טיפס על העץ
> אפרוחים חיפש

אז אם נסכם:
יש לנו פה ישות ספק קטנה, ספק חסרת אחריות, ספק מן לוליטה ממין זכר,
שרצה לחפש גירושים מיניים,
וככל שהם הופכים נגישים יותר (טיפוס על העץ), כך העכבות הטבעיות של הדמות יורדות (לכיוון של חור במכנסיים).

ואבא מצא ניתוח דומה לכל שיר שהבאנו בפניו.
יונתן הקטן 89730
נחמד.

אבל החכמה האמיתית היא למצוא את המשמעות האמנותית והתוכן הרעיוני בסרטים פורנוגרפיים.
יונתן הקטן 89857
אתה רומז שאין משמעות אמנותית או תוכן רעיוני בסרטיפ פורנוגרפיים (מעבר למסרים הבסיסיים של חופש בחירה הנאה ממין ושויון בין המינים)?
יונתן הקטן 89862
המממ...
יש שתי אפשרויות:
או שהמשמעות היא בעיני המתבונן (בלי להגיד שום דבר על אבא של טלי), או שהיוצר הכניס, במודע או שלא במודע, את הסאב-סקסט ואנחנו רק קוראים אותו.

אתה כנראה מכוון לאפשרות השניה. במקרה כזה, אולי לא ראיתי את הסרט הנכון - אתה יכול להמליץ לי?

(אם האפשרות הראשונה נכונה, אני כנראה די לא אומנותי, כי אף פעם לא ראיתי עדות למשמעות אומנותית או לתכנים רעיוניים בסרט פורנוגרפי (מעבר למסרים הבסיסיים של חופש בחירה הנאה ממין ושויון בין המינים))
יונתן הקטן 89867
כמעט בכל סרט פורנו יש איזו אמירה אמנותית או חברתית. אם לא הבחנת בהן זה רק משום שכנראה התמקדת בתכנים האחרים.
יונתן הקטן 89874
כנראה.
טוב, די, אני פשוט חייב לשאול 90844
ואתה חייב להסביר: אתה באמת מתכוון למה שאתה כותב בנושא חופש בסרטים פורנוגרפיים, זנות, וכדו', או שאתה מנסה ללעוג בדרכך לסוג כזה של חשיבה?
טוב, די, אני פשוט חייב לשאול 90846
אם השאלה שלך מופנית אלי (יעקב פופק) אז דעותי בנושא הן מוצקות ומבוססות על העניין הרב שיש לי בתחום. כיוון שאני נזקק לשירותיהן של זונות לעיתים קרובות וגם עובד בתעשיית הפורנו הרי שאני פגע קשות אם הדעות המתנגדות תבואנה לידי ביטוי בחקיקה.
אם השאלה שלך מופנית להוגה שלי אוכל רק לספר לך שהוא לא בעל עניין מיוחד בנושאים הללו.
לגבי דעותיו, התשובה לשאלתך תהיה גם וגם או שאולי לא זה ולא זה תלוי בנקודת המבט.
טוב, די, אני פשוט חייב לשאול 90983
השאלה הופנתה להוגה שלך, והכוונה הייתה פשוט לברר אם הכנסת אידיאולוגיית החופש לכתיבה שלך(מוטיב שלא היה קיים בעבר אצלך) היא באמת ניסיון לתמוך בחופש, או שזהו ניסיון לומר: "הנה, פופק הדמות הבדיונית המגוחכת וחולת-המין- הוא זה שעושה רציונליזציה של הסטיות שלו ע"י איזו אידיאולוגיית חופש מעוותת, אני מביע כאן מסר נגד כל הטיעונים האלה".
בין שתי האפשרויות האלה לא נראה לי שתשובת "גם וגם" סבירה במיוחד.
טוב, די, אני פשוט חייב לשאול 91057
מאחורי עניין הזנות אכן יש איזו אידאולוגית חופש שמשותפת לדמות הפיקטיבית ולהוגה שלה שעיקרה הוא זכותו של כל אדם לבחור לעשות כל מה שהוא רוצה כל עוד הוא אינו פוגע באדם אחר וזכותו של כל אדם לבחור לפגוע בעצמו לטובת המטרות שהוא בוחר.

בעניין הערכים האמנותיים והאידאולוגיים בפורנו, סביר להניח שישנם יוצרים שמכניסים כל מיני תכנים מעבר לסתם צילומי סקס בפורנו שהם עושים, אני אישית, לא משקיע מאמץ רב בחיפוש אותם יוצרים או חיפוש התכנים בסרטים שיוצא לי לראות לעיתים לא קרובות (כמובן שהסרטים שפופק מתסרט עמוסים לעייפה בתכנים הכבדים הללו ולכן הם נכשלים מבחינה כלכלית אבל זוכים לביקורות מצוינות).
יונתן הקטן 89732
באחת התכניות של "לא נפסיק לשיר", טען אסף אשתר כי שתי השורות האחרונות של השיר אינן כפי שכתבת. לצערי אינני זוכר מהן (משהו בדבר נפילתו של יונתן מהעץ). האם מישהו זוכר או מכיר?
יונתן הקטן 89734
מן העץ התגלגל
ועונשו קיבל.
יונתן הקטן 89737
או, זה אפילו מתאים יותר לקו האירוטי שהוצג לעיל.

בייחוד הצמדת המעשה לעונש.
(והעץ שמייצג מיטה לכל אורך הדרך, אם לא כתבתי).
יונתן הקטן 89848
ואל יאמר הסריס: הן אני עץ יבש
יונתן הקטן 89826
יש פרק ב''חברים'' שבו ג'ואי מראה שבאינטונציה הנכונה כל מה שיגיד ישתמע כמיני. הוא מדגים את הכלל על ''מרק הירקות של סבתא'' ואפילו מצליח לו.
יונתן הקטן 89929
זאת את שמצאת לקחי חיים ב"אשה יפה", נכון? על זה נאמר, התפוח לא נופל רחוק מהעץ.

אגב, אני מניחה שתשוקתו של התפוח, פרי בשל (=שהגיע לבגרות מינית) אל אביו מולידו בעל הממדים הפאליים שלא יתוארו (עץ יש לו, לא סתם!) מעלה ניחוח כבד של אינצסט. ומצד שני ברור שאותה תשוקה לא התגשמה (זה נגמר, כזכור, בנפילה, גם אם קרוב מאוד).

מעניין באמת מה הסיפור של "חומץ בן יין".
יונתן הקטן 89951
חומץ בן יין?
לא נשפך לך היין מהנושא?
לא נורא, אני שם יין. ממילא הכל חביות.
חידות ושאלות טריויה 86282
האם תהיו מעוניינים גם בחידות (מקוריות)?
חידות ושאלות טריויה 86307
שלח, נטעם, ונחליט.
לגבי אמיליה, ג'וליה וטרנטינו 86301
דווקא היה קל מאוד למצוא את זה בגוגל, אבל גם בלי לחפש ההקשר ברור - שלושתם השתתפו בהלוויות הקשורות לאותו בית אבות, שהתקיימו כולן בימים העגומים של מארס 99.

נא להימנע מביקורי תנחומים (לשלוח את הפרס בדואר). תודה.
לגבי אמיליה, ג'וליה וטרנטינו 86319
נחמד, אבל כדי להסיר ספק: לא לזה הכוונה...
לגבי אמיליה, ג'וליה וטרנטינו 86322
לא הולך לי היום.
לגבי אמיליה, ג'וליה וטרנטינו 86343
אולי המשותף הוא חיבה למשקפי טייסים?
מה בנוגע לשאלה השלישית? 86440
אני כבר יומיים מכתתת את רגלי הוירטואליות ומוכנה להישבע ששמעתי את השם "אמיליה ראול" אך ללא תוצאות.

מישהו מרים את הכפפה?
אג''ט, אאל''ט, זה.. 86486
הערב הלכתי להקראה של שירים של צ'ארלס בוקובסקי והיה מאוד נחמד, ואח"כ הלכתי לפאב נחמד וקטן בתל אביב.
חבר שלי, שמבוגר ממני במעט, השתחרר כבר מהצבא והוא מתכנן את הטיול לחו"ל, שכצפוי יהיה במזרח.
בשיחה הוזכרו יעדי תיירות אחרים לא פחות אטרקטיביים.
לי יש רק שני אזורי תיירות שמעניינים אותי. הראשון הוא לונדון. השני הוא מסלול מירוצים מסויים באיטליה שמאפשר לנהוג במכוניות מירוץ אמיתיות אך (בעצם לא "אך". "ו") מיושנות במחיר יחסית צנוע במשך שבוע כולל קורס נהיגת מירוצים, ובתור מי שמאמין שיש הכל בארץ (רק פחות טוב, אם כי גם זה עשוי להוות יתרון (באוכל, למשל)), חוץ מנהיגת מסלול במכוניות מירוץ, אני מקווה שזה יהיה אחד מהטיולים הבאים שלי לחו"ל.

למה זה רלוונטי? כי בזמן ששהיתי בפאב נזכרתי שכשקראתי על המסלול מירוצים הזה, מזמן, הוזכר שם חבל הארץ טרנטינו. טוב - העובדה שכבר הייתי אחרי בירה, סקוטש ואבסינת (וגם עכשיו אני אחריהם, אחרת לא הייתי מזכיר אותם בילדותיות שאני מצליח לרסן, לפעמים) איפשרה לי לשמור על קור רוח וללכת לאכול עם שני חברי סנדוויץ', ולחזור הביתה בערך שעתיים אחרי שהדחף לבדוק את הנושא בגוגל ניקר בי לראשונה.

ניסיתי בהתחלה לחפש את זה בגוגל באנגלית, אבל אין לי מושג איך מאייתים טרנטינו, אז חיפשתי בגוגל בעברית, ומצאתי.

אמיליה, טרנטינו וג'וליה - חבלי ארץ באיטליה.

לינק, ותודה כאמור לגוגל בעברית:
ציטוט רלוונטי:
"החבל [וונטו] מוקף על ידי חבל טרנטינו - אלטו אדיג'ה (Trentino-Alto Adige) וחבל פריולי – ונציה ג'וליה (Fruili-Venezia Giulia) מצפון, חבל לומברדיה (Lombardia) ממערב וחבל אמיליה - רומאניה (Emilia-Romagna) מדרום, והים האדריאטי ממזרח."

כך שיכול להיות שכוכבי זרח עלי היום - והצלחתי לפתור שתיים וחצי מהשאלות של ניר היקר, שנותן לי הרבה יותר מדי קרדיט, לא מעט בזכות העובדה שרובכם מספיק משכילים כדי לאיית טרנטינו באנגלית ולקבל מיליון תשובות בגוגל הלועזי.
86487
ירדן, לא ניר. אני מקווה שייסלח לי, בהתחשב בעובדה ששם המשפחה שלי לא משמש אף אחד, אני מקווה, כשם פרטי, ולכן לא הייתי צריך לפתח רגישות להחלפת סדר השמות.

חוץ מזה, תודה כנה לאלמוני מהדיון ההוא שדואג לאינטרסים שלי בהעדרי, ועוד שומר על הפאסון שלי (אני מהאנשים הלא מעודנים שלא יודעים להבדיל בין פאסון לאדישות, ובגלל זה אני נוטה לקבל אדישות כמחמאה, ולאמץ אדישות כאידיאולוגיה) הרבה יותר ממני, במיוחד אחרי הודעות בשעות מתות שדנות בדיוק במה שהוא אמר שלא כל כך מעניין אותי (שאני באמת מאוד רגוע לגביו).

זהו. לילה טוב.
אג''ט, אאל''ט, זה.. 86503
ואני בכלל לא ידעתי שיש גוגל בעברית.
אג''ט, אאל''ט, זה.. 86504
שאפו.

מסתבר שיש שאלות טריוויה שהן קלות מאוד באנגלית (נניח), ונהיות קשות מאוד רק מזה שכותבים אותן בעברית, בלי ניקוד. ברקת תשים בוודאי לב שבחיפוש שלה בגוגל היא טעתה באיות שניים משלושת השמות.

ומסתבר גם ש''קשה מאוד'' זה מה שלוקח לו יום שלם להתפצח...
אג''ט, אאל''ט, זה.. 86572
לא, היא לא תשים לב. אני בדרך כלל סומכת על גוגל עצמו שיעשה לי הגהות - והוא אכן תמיד מתקן: "האם התכוונת ל...?", ובמקרים מסוימים אף מביא אותי ישר לשם, לחיפוש נוסף.
The Shedded Snakeskin 86490
At this hazy hour I'm happy to notice this informal stage, because I just need one for my following request.
We're about to play Neshel Hanahash at the Arts Night we're holding in 15.75 hours. It took us almost a month to search for an english translation for the lyrics, both along the internet and with our friends. Finally we gave up, as soon everybody's leaving home and we play it very well by now.

SO, we spent the whole night translating Neshel Hanahash with 2 Hebrew-English-Hebrew dictionaries, one english-english dictionary, one english-hebrew pen and one Word with english thesaurus
We're now dead tired and incapable of further optimizing our results so we turn to you to help us. The lyrics are available at:
http://lgolgher.home.cern.ch/lgolgher/arts/snake.htm

and are pasted below for your convenience.

The night begins at 20:00 Israel time, so please finalize this version by 19:00 so we would be able to make a transparency. This message is also posted at the forum of www.meirariel.co.il, as well brought to the attention of Shiraz Ariel Drori and others.

Good night,
Lior et al

The Shedded Snakeskin (Neshel Ha’Nahash) \\ Meir Ariel

Lyrics & melody: Meir Ariel
English Translation: Lior Golgher & Shay Lifshitz
Assistance: Shiraz Ariel Drori, Daniel Bram, Meir Ariel Ondine Forum, Haayal Hakore Magazine, fellow CERN summer students

Preformed live at Artz Night 4, CERN Main Auditorium 21.8.2002
Lukas Prybil: Guitarre, harmonica
Lior Golgher: Tar, Singing
Shay Lifshitz: Whistling, voices, drama

Once again I’m sucking a stem
Under a dilapidated bridge
While over me the carts are rolling steadily. [While above is a running motion of carts]

Once again I start wondering
What do I want, what do I crave for? [(what do I hunger after) , (what do I want to eat)]
While the confident (vital) ant is measuring me (by foot) (points a measuring look at me)

Every once in a while, [from time to time, (every now and again), (every now and then)]
I plummet poor pauper (I’m left out poor pauper)
From the chattered cart race

I let slip the circular stream {ejected out of the turbelence}
{I} sink in water under a billow
While the whirling round din keeps moving away

And dad always says:
“If you give it up today you’ll lose it forever
A running cart never stops (makes no stops) (The cart keeps running with no stops)

If you jump out of the cart today
Two years will elapse, and (Two years from now)
You’ll find yourself lagging behind”

I freely dive (fall) without a parachute (with no parachute)
Attracted to all directions I’m (opening up to all directions) (inflating in all directions)
Torn apart by the winds of lust (towards all directions) (the isotropical lust)

So in the meanwhile I rest (hence…)
Lay ‘As is’, the way I am (just like that as I’m lying)
While the fast pace above is running (over,) over and over again
(while the overhead rush)

Poor and penniless I am,
Gazing (looking) at the shedded snakeskin.
If only I could emerge like this, (accordingly emerge)

Shedding carelessly (a) skin (shedding with no fears)
Of arid culture (Of culture that has dried) (the dry cultural skin)
and like new,
reach my destiny (providence)

But quoting dad, he’d say: [(But dad is quoted saying), (but dad would say)]

“If you give it up today you’ll lose it forever
A running cart never stops (makes no stops) (The cart keeps running with no stops)

If you jump out of the cart today
Two months from now (two months will elapse, and)
You’ll find yourself lagging far behind”

(solo guitarre)

Two years… two months… two days… two hours… two minutes… two seconds…

And I also had a girl
A bit wild (wacky), a bit unclear [(abstract), (vague)]
But she didn’t deserve getting me crazy (but it wasn’t fair to be mad at her) (but she didn’t deserve my insanity)

so in a rented car (So I rented a car) (so in a hit-n-run car)
I knocked her down (I reshaped her profile)
And now I miss her… (and now I yearn for her…)

And I wanna see you getting out of it now,
How’re you gonna get out of it now?
Sucking a stem under a bridge

Who needs you now?
Who remembers you anyway now? [(Now who remembers you anyway?), (Who remembers you anyway now?), (Who remembers who are you now?)]
So much for relationships, boy

But dad keeps saying:
“If you give it up today you’ll lose it forever
A running cart never stops (makes no stops) (The cart keeps running with no stops)

If you jump out of the cart today
Two hours from now (two hours will elapse, and)
You’ll find yourself lagging far behind”

But dad keeps saying:
“If you give it up today you’ll lose it forever
A running cart never stops (makes no stops) (The cart keeps running with no stops)

If you jump out of the cart today
Two years from now (two years will elapse, and)
You’ll find yourself lagging far behind”

Dad keeps saying:
“If you give it up today you’ll lose it forever
A running cart never stops (makes no stops) (The cart keeps running with no stops)

If you jump out of the cart today
Two hours from now (two hours will elapse, and)
You’ll find yourself lagging far behind”

Two years… two months… two days… two hours… two minutes… two seconds…

And you’re stuck far behind…

The Shedded Snakeskin 86540
לתרגם את מאיר אריאל לשוויצרים?
הקריבו,תקרא לניצה שתבוא לראות למה במקום אחר זה לא יהיה אותו דבר.
בכל מקרה בהצלחה (באמת) לכם הערב.
כמו שנאמר 86578
שירה מתורגמת היא כמו שטיח הפוך, אפשר לראות את התמונה אבל זה לא זה...

(בלי לפגוע במאמץ שהשקעתם)
The Shedded Snakeskin 86672
לא הבנתי, אתם הולכים לשיר את זה באנגלית? או לשיר בעברית ולתת למוזרים האלה שם לקרוא תרגום בנוסף?

בכל מקרה - קראתי את הבית הראשון, וכשהגעתי למילה הזאת שכתבתם במקום "מט לנפול", העיניים שלי ברחו מרוב בהלה, אז אני לא יכול לדבר על השאר. מזל שאני יודע להקליד עיוור.
The Shedded Snakeskin 86676
Sucking on a stem
Under rotten old bridge
Over me carts are rolling
The Shedded Snakeskin 86708
As mentioned at the link I gave, we're about to sing it in Hebrew. But the song is long, and everyone will get bored unless they understand what we're singing about.
Anyways we're about to introduce the song and explain it before preforming it.
Actually we got access to a viewer, so we're about to read it directly from the computer (no transparencies or handouts), and hopefully record it directly to MP3.
So technically I can open an ICQ Lite window so the Ayals could send messages to the audience during the show.

Practically I guess that wouldn't be a wise idea.

Anyways we're about to rush to Geneve now to collect the pix from the Faithless concert on CD. If they'll be good, we would put them online for the joy of all ayals. We could have stored them at NewStage, but the queue is too long...

Quoted from http://cern.ch/sheket

We're about to preform Meir Ariel's 'The Shedded
Snakeskin' (Neshel Hanahash), with Lukas on the guitar, me singing the original Hebrew lyrics, and an English translation presented overhead as a transparency. All my friends back home were urged to contribute to the translation of this ingenious Israeli masterpiece, and you're invited to follow the progress of this initiative in real time.

The Shedded Snakeskin 86678
אי אפשר לשיר במנגינה המקורית.
לדוגמה: But dad keeps saying במנגינה של "ואבא חוזר ואומר".
המשקל לא מתאים.
The Shedded Snakeskin 86681
Daddy says/nags again
The Shedded Snakeskin 86683
But daddy says again
נשמע טוב. אבל התרגום לוקה באופן זה במקומות רבים.
The Shedded Snakeskin 86685
Can't help, the boring meeting's over
The Shedded Snakeskin 86692
אני בטוח שעם קצת דמיון, יצירתיות וכיפוף של החריזה והדקדוק אפשר להסתדר.

Here again I suck a straw,
Under a bridge about to fall,
While above, the rolling carts, are ceaselessly in motion.

Here again I wonder what,
I'm gonna eat and what I want,
While the busy ant measures my dimentions.

וכו'
התוכן שם 86696
אבל התוכי מת :-(
המשקל שם 86697
No no he's not dead, he's, he's restin'

ובכל מקרה, אני לא מתיימר לתרגם טקסטים בכלל ושירים בפרט, רק הראיתי שניתן לשמור על המשקל של השיר.
המשקל שם 86699
בא לי פולקע.

והמקרה הזה רק מראה, שלתרגום ספרותי מוצלח באמת יש לחלוק הרבה כבוד ויקר. זו פשוט אחת המשימות המתסכלות עלי אדמות.
המשקל שם 86704
לכן המתרגמים הטובים של שירה הם משוררים בעצמם.
המשקל שם 86703
כמובן שאפשר.
אז למה הם לא עשו זאת?!
המשקל שם 86715
"כמובן שאפשר"?! גם זה מקבל את חותמת הכשרות של לבשן?
המשקל שם 86725
אם תחפש, תראה שכתבתי "כמובן ש" לא פעם ולא פעמיים.
אני יודע, עדיף "כמובן" או "מובן ש", אבל ככה אני רגיל.
אני מכיר אחד, מר פטל שמו, שלא נמנע מ"בוודאי ש". אין הבדל גדול בין הביטויים הללו.

האם אתה מקפיד שלא להשתמש ב"לא" לגבי פעלים בהווה ("אני לא יודע" וכו')?
המשקל שם 86732
תודה על הערתך לגבי "בוודאי ש". הופתעתי לגלות פעמים כה רבות בהן כתבתי זאת באייל, במיוחד לאור העובדה ש"כמובן ש" צורם לי מאד. אני אשתדל להימנע מכך להבא (כנראה ש‏1גם עד כה בד"כ נמנעתי מכך). כדי להימנע ממבוכה נוספת, אבקשך לאשר או לשלול כי בהקדמת ו' החיבור למילה "ודאי" יש לכתוב "וודאי", מבלי להכפיל את הו' העיצורית. אינני מקפיד לא להשתמש ב"לא" לגבי פעלים בהווה, אבל אני מפתח נטייה להימנע מכך.

1 :-)
שאלה 86766
יש הבדל בין "איני" ל"אינני"?
שאלה 86769
אין הבדל במשמעות.
שאלה 86795
אז מתי בוחרים איזה? נכון לעכשיו אני עובד לפי האוזן...
לפי האוזן [ל"ת] 86815
שאלה 86898
כמובן, פונים לאקדמיה ושואלים. הם דוברי העברית היחידים שנותרו, בעוד בעם התפתחה השפה הוולגרית ''ישראלית''.
לגוף העניין - אלה מלים נרדפות, כמו אינו ואיננו, אינה ואיננה.
שאלה 86921
ובקרב אנשי המחשבים התפתחה השפה ''אנגרית'' (עברית עם חדירה רבה של מילים באנגלית, שחלקן קיבלו צורה עברית מגוחכת כמו ''לקנפג'').
שאלה 86922
כוונתי כמובן לצורה לא תקנית.
שאלה 86924
הייתי שמח לדסקס את זה איתך, אבל יש לי תוכנית שצריך לקמפל ולדבג.
ואל תשכל ל''רפרש''. 86926
ואל תשכל ל''רפרש''. 86928
באמדוקס המציאו מלה טפשית במיוחד, ''לטסטס'', שזה באנגרית לעשות טסטים.
שאלה 86929
ומה רע בכך?

השורש המרובע ק.נ.פ.ג והמלים המבוססות עליו עונים בצורה מושלמת על כל חוקי הדקדוק העברי, ומאפשרים שימוש בכל הנטיות והבניינים (קינפגתי, אקנפג, קינפוג, קנפיג). אין כאן "אנגרית", אלא פשוט שורש חדש ובעל תפקוד תקני לחלוטין לשפה הקיימת, מכיוון שמספר השורשים הקיים אינו עונה עוד על הצרכים. במה הוא שונה מ-"א.ר.ג.נ" של בן-יהודה (כמדומני) המבוסס גם הוא על שורש לטיני נפוץ? לדעתי שורש לועזי נפוץ? לדעתי, זו מגמה מבורכת ונהדרת שמאפשרת פתיחות מבלי לוותר על היתרונות של השפה העברית.

האם עדיף להשתמש בצורה הלטינית התקנית והמכוערת "קונפיגורציה" ולפצות על חוסר הגמישות הדקדוקית (שם עצם *וזהו*) באמצעות משפטים מסובכים? להמציא שורש חדש שאינו מבוסס על שפות לטיניות (העיקר לחסום את האמריקנזציה...)? או להשתמש באותם שורשים עייפים שוב ושוב בגזרות ונטיות ההופכות ארוכות ומגוחכות יותר ויותר עם הזמן, כפי שדומה שהאקדמיה מבכרת לעשות?
שאלה 86930
למרות שאינני שולל כליל את השורשים המיובאים, במקרה של ''קונפיגורציה'' אני מעדיף להשתמש בצורה העברית התקנית והפשוטה ''תצורה'' ובשורש ת.צ.ר. הנגזר ממנה -- הוא אפילו לא שורש מרובע.
שאלה 86942
ואיך אומרים "לקנפג", "קינפגתי", וכו'?
שאלה 86944
"לתצר", "תיצרתי". זה מתנהג כמו "לתסף" (את המטבע).

(אתה מוזמן גם להשתמש בשורש המרובע ש.מ.ג.פ. במשמעות של reboot. אם וכאשר כבר צריך לעשות זאת, הרבה יותר נחמד לשמגף מאשר לעשות reboot).
שאלה 86985
זוועת אלוהים חיה.
שאלה 86986
אני לא בלשן, אבל נדמה לי שלשמגף אינו שורש מרובע ש.מ.ג.פ., אלא צורת שפעול (Re-action), של השורש נ.ג.פ., כלומר לשמגף זה להגיף מחדש.
שאלה 86992
אמנם לא שמעתי מעולם על המילה הזו, אבל נדמה לי שמיץ רמז ל"מגף" (boot).
שאלה 87026
כן, אני מיץטער אם זה לא היה ברור קודם – "לשמגף" הוא המצאה שלי (מה שלא אומר שאין סיכוי שגם אחרים המציאו אותה בוזמנית). דווקא מכיוון שגם למשתמש המצוי דובר-האנגלית אין מושג בד"כ מה הקשר בין הפעולה לבין מגפיים (למעשה זה קיצור מ- bootstrap, שמקורו בביטוי "to pull oneself up by one's own bootstraps", כך שאולי בעברית היה אפשר לבסס את זה על הביטוי שאדם אינו יכול למשוך עצמו בציצית ראשו), השמירה על המגף נראית לי במקומה.
שאלה 87027
למיטב ידעתי, באנגלית משתמשים בbootstrapping במובן שאנו משתמשים ב"מינוף" בהקשר של כלכלה. אבל מה קרה ל"לאתחל" כתרגום לreboot?
שאלה 87030
"לאתחל" פירושו להתחיל מחדש, כלומר to restart ולפעמים to initialize. "מינוף", חשבתי לתומי, הוא leveraging, כלומר *הגברת* הרווח האפשרי ע"י השקעת כסף שנלווה, כשם שמנוף מאפשר להגדיל את טווח התנועה. to bootstrap זה, למיטב ידיעתי, פשוט להתחיל לבד בלי עזרה מבחוץ.
שאלה 87056
Microsoft משתמשים ב"אתחול" לתרגום "format", במובן "הכנת דיסקט לעבודה ראשונית" (להבדיל מ"format" במובן "תסדיר").
שאלה 87064
כן, גם "אפל" השתמשו ב"אתחול" לתרגום initialize, שהוא התרגום שלהם ל-format, במובן "הכנת דיסקט לעבודה ראשונית". אני חשבתי שאת שם-העצם format ראוי לתרגם כ"מתכונת" ("אל תשלחו אלי מסמכים במתכונת MS-Word". אתה מציע "אל תשלחו אלי מסמכים בתסדיר MS-Word"?).
שאלה 87070
לא אני, אלא האקדמיה ללשון העברית.
שאלה 87075
מעניין איך הם מתרגמים ''מתכונת'' לאנגלית. (אין צורך להזכיר לי שהתשובה לשאלה כזו אינה חזות הכל, שהרשתות הסמנטיות של שפות שונות אינן חופפות וכו' וכיו''ב. סתם מעניין).
שאלה 87092
הפקודה לאתחול היא עדיין INIT HELLO?
שאלה 87094
אהה.... זה משהו ב- Apple II? כשמכניסים תקליטון לכונן של מק הוא חש בכך (לא צריך ללחוץ F5 או השד יודע מה) ואם התקליטון זקוק לפירמוט, הוא שואל אם ברצונך לפרמטו (ואיך, אם יש כמה אפשרויות) או להוציאו (במקרה זה, לא צריך ללחוץ על לחצן eject. המק יורק את התקליטון החוצה). אם רוצים לפרמט מחדש תקליטון שנמצא בכונן, פשוט מסמנים את הצלמית שלו ובוחרים Erase מהתפריט (אינני זוכר מה היה הנוסח העברי). זה כמה שנים שלמקים אין כונני תקליטונים פנימיים, אולם המצב עם כונני ה- CD-RW / DVD-R הפנימיים דומה.
שאלה 87100
אכן, Apple II. זו פקודת האתחול.

המצב שאתה מתאר זהה לאופן השימוש בכונני CDRW על PC. לגבי תקליטי floppy, אלוהים יודע, כבר שנים שלא נגעתי באחד.
שאלה 87473
הסתבכת. אתה כותב ש- INIT HELLO היא פקודת האתחול ב- Apple II, ועכשיו, כל המשתמשים שירוצו לאתחל עם הפקודה הזו יבואו אליך בטענות.
ובכן, משתמשי Apple II יקרים, אחרי הפקודה INIT יכולה לבוא כל תווית (עד 11 תווים?), ולא דוקא "HELLO".
שאלה 87496
טכנית אתה צודק, כמובן, אבל ה- HELLO הוא עניין של מסורת ארוכת-שנים.
124558
שלח לי קובץ WORD הוא הביטוי השגור בעברית המדוברת. לא?

למה להגיד מתכונת ו/או תסדיר, כאשר מספיק להגיד שלחו לי מסמך WORD?

"מסמך וורד" בעברית="Word document" באנגלית.
מוטב שתשלח לי PDF 124577
זה ש*במשפט הזה* אין צורך במילה הזו, לא אומר שכלל אין צורך בה.
שאלה 87051
כלומר, to reboot צריך להיות מתורגם כ"לצייץ"?
שאלה 127401
והיום אני למדתי שto reboot אינו אתחול, אלא שתחול. כך "מילון אנג'ל עברי-אנגלי לעולם העסקים", שקיבל את ברכת האקדמיה.
שאלה 127411
בעקרון, כל redo הוא בעברית שפעול.
ציצית ראשו 87057
באחד מסיפוריו של הברון מינכהאוזן מתוארת סיטואציה כזאת - הברון נפל לנהר בוצי ומשך את עצמו החוצה.
ציצית ראשו 87061
שתי חידות:
מי היה הראשון שנישא בציצית ראשו (לא על ידי עצמו, למרבה הצער)?
מי נשא את נושאיו?
ציצית ראשו 87063
1. גליית?
ציצית ראשו 87106
רק אצל קרוואג'ו
ציצית ראשו 87110
ביאטריצ'ה של דנטה? 87138
ביאטריצ'ה של דנטה? 87340
כן. פירוש השם הוא ''מקנה ברכה'', כך הסבירה לי סבתי עליה השלום, שעל שם אימה אני נקראת.
ציצית ראשו 87076
לראשונה: אבשלום?
ציצית ראשו 87112
אבשלום נתלה בראשו באלה הגדולה, אך בעניין זה קדם לו מישהו אחר שנאחז בסבך.

על כל פנים, התכוונתי למישהו אחר, שטבע את הצירוף ''ציצית הראש''.
'חזקאל? חגי? 87121
אחד מהם
'חזקאל? חגי? 87129
יחזקאל, שנישא בציצית ראשו מהגלות לבית המקדש, הישג שרק רבי שלם שבזי הצליח לשחזר.
ציצית ראשו 87796
איש לא ענה על השאלה השנייה.
מי שמתנדב, ברוך יהיה.
ציצית ראשו 87798
''נשא ארון את נושאיו והעבירם בירדן''
ציצית ראשו 87806
ברוך יהיה המתנדב, מר... <האם תואיל להיחשף?>
טוב, אתה יכול לקרוא לי סמילי 87840
ואולי יש לך (או למישהו) תשובה לשאלה שלי (תגובה 17937)? זה מציק לי כבר יותר משנה.
טוב, אתה יכול לקרוא לי סמילי 87848
כל הכבוד. עד עתה הפותר העיקרי של שאלותי היה רב''י.

כנראה שהאנגלי היה בקיא במסורת ישראל. החלוקה היהודית של הפרשיות מתאימה לחלוקה האנגלית, במקרה זה, שכן לפני הפסוק המתנדנד ישנה פרשיה סתומה, ומכאן שיש לשייך אותו לקבוצת הפסוקים שאחריו.
טוב, אתה יכול לקרוא לי סמילי 87926
טוב, זה לא חוכמה, כשגוגל בסביבה, (כמעט) הכל הרבה יותר קל.

השאלה שלי מתיחסת למקור ההיסטורי של ההבדל (או הטעות), ולא למי צודק, ומה נכון.
ציצית ראשו 87062
אבל האם הוא עשה זאת ע"י משיכת *שרוכי נעליו*? מכורסתי המרופדת זה נראה לא פרקטי להתכופף ולפשמש‏1 בבוץ, בשעה שציצית שערך גלויה לעין וממש קוראת ומצייצת למשיכה הגונה.

-------------------
1 נו, מדי פעם הערת רגל בכל זאת נראית במקום. לפשמש = לפשפש ולמשמש.
ציצית ראשו 87067
לא, לא - הוא משך בציצית ראשו. מעניין, כי יש הבדל בין הביטוי העברי והאנגלי, והסיפור של הברון דווקא מתקשר לביטוי העברי.

אח, איפה הם הימים שבהם סוס היה נחתך לשניים, ממשיך לשתות ושותת מים ממקום החיתוך. שלא לדבר על הימים שבהם צלילים של חצוצרה היו קופאים בה ומפשירים אחר כך, ליד האח.
ציצית ראשו 87069
אם כן, מניין הביטוי bootstrapping ?
ציצית ראשו 87073
לא יודעת. מה שכן, בשבוע שעבר נתקלתי אצל חברים בספר שמסביר את מקורם של ביטויים באנגלית. טוב שיהיה כזה בבית.
ציצית ראשו 87168
במגפיים של הבוקרים יש רצועות. אלו הן רצועות המגף.
אם הבוקר נתקע בבוץ (ובממערב הפרוע היה הרבה מזה), הוא היה יכול לחלץ כל רגל ע''י משיכה ברצועת המגף, וכך לאט לאט להתקדם החוצה.
כמה פרוזאי 87260
וכמה מאכזב...
ציצית ראשו 87091
מהסיפור המינכאוזני הזה הגיע המונח המחשבי to boot.
שאלה 87025
גאל''ב,אולם מה שאתה קורא ''צורת שפעול'' הוא בדיוק דרך לגזור שורשים חדשים, מרובעים, משורשים קיימים -- כך במקרה של ש.ח.ז.ר., ש.ד.ר.ג., ש.פ.ע.ל. ודומיהם. אינני יודע מה היה מתקבל מהשורש נ.ג.פ., אולם את ש.מ.ג.פ. גזרתי מ''מגף''.
שאלה 86931
Configuration - תצורה בעברית.
למשל בגיאולוגיה מדברים לא מעט על תצורת שבטה, תצורת חצבה ואחרות.
אפשר היה להמציא שורש עברי חדש הנגזר מהשורש הוותיק י.צ.ר. ולהשתמש בו. אין זה שורש חדש לחלוטין אלא מעין "שדרוג" (וגם השורש המרובע ש.ד.ר.ג. הוא שורש מודרני הנגזר מהשורש הוותיק ד.ר.ג.).
הבעיה כפולה:
1. האקדמיה היא גוף איטי ולא מציעה חידושים במהירות הראוייה. זה חמור בעיקר במחשבים, אך גם בתחומים אחרים.
כאשר כבר יש חידושים, לא תמיד הם קליטים מספיק. "תסמונת הכשל החיסוני הנרכש" לא קליטה כמו "איידס" (הצעה פרטית, שמעולם לא הצעתי היא "כחנת" במשקל "נזלת" - ראשי תיבות של "כשל חיסוני נרכש תסמונת". מן הסתם זה כבר לא יחדור לשפה היום).
2. בחברות המחשבים ובקרב עובדיהן גם אין הרבה נכונות ורצון להשתמש בעברית תקנית. כפי שכבר הראו בדוגמאות לעיל, גם פעלים שיש להם צורה עברית טובה - להדר (לקמפל) ולרענן ("לרפרש") אינם מנוצלים. השימוש השיטתי באנגלית במסרים האלקטרוניים ובמסמכים, כמו גם מתן שמות זרים לחברות ולמוצרים הוא חלק מהבעיה.
שאלה 86968
האם זוהי אכן בעיה? הרי אנשי מחשבים בארץ עובדים באנגלית, שכן שפות המחשב הן מבוססות-אנגלית. אלו העובדים על מערכות הפעלה באנגלית אכן עובדים עם "refresh" ושות', וקצת מצחיק לעבוד בשפה אחת אך להתייחס לעבודה בשפה אחרת.
תיאוריית הקשר 86970
את המילה ''תצורה'' המציאה אגודה סודית של רופאי שיניים. אם אתה מנסה לבטא אותה כך שלא תישמע כמו ''צורה'' אתה שובר לפחות שן חותכת אחת. הפועל ''לתצר'' גם הוא קשה להגיה, הצירוף הזה של ''ת'' ו''צ'' גורם לי לרצות לשנות לממציא את התצורה, סליחה, צורה, שלו.
תיאוריית הקשר 86989
/me thinks it `tEtzura' and `letAtzer', respectivly.
Something about No such thing as TZ following a T, etc.
תיאוריית הקשר 86990
למעשה, בעברית הופכים את הסדר כדי למנוע את שבירת השיניים (''מצטייר'' ולא ''מתצייר'', ''מצטופף'' ולא ''מתצופף'').
תיאוריית הקשר 87034
את מתייחסת למקרה אחר -- כאשר אותה השורש הראשונה היא ז', ש', צ' או ס', בבניין התפעל הסדר מתחלף והת' אף הופכת לפעמים לט' (הצטייר) או ד' (הזדכה). במקרה שאות השורש הראשונה היא ת', אין בעיה מיוחדת (בהתפעל פשוט שומטים ת' אחת, כמו ב''להיתפס''), ובמקרים שאביב אייל התייחס אליהם אכן יש שווא נע או תנועה בת' (למרות שב''מתסיס'', למשל, באמת יש שווא נח בת' ומיד אח''כ ס' ובכ''ז לא הופכים).
שאלה 87458
נראה שלא הצלחתי לחבר אותך (ואולי גם איילים אחרים) לגישה שבבסיס התגובה שלי.

איני רואה כל צורך – למען האמת, אני רואה די הרבה נזק – בהסתמכות בלעדית על יצירתיותה של האקדמיה להמשך התפתחות השפה העברית. העברית אינה שפה מתה, היא שפה חיה מאוד, וטבעה של שפה חיה שדובריה מוסיפים לה ומרחיבים אותה כאשר תפקוד נוסף נדרש. אני לא מנסה לטעון שלאקדמיה אין כל תפקיד חיובי, לפחות לא כרגע, אלא שהתפקיד שלה צריך להיות הכוונתי ולא יצירתי. כלומר – להתוות ולהבהיר את הכיוונים הדקדוקיים הקיימים בשפה ולפתור קונפליקטים, ובהחלט לא לבוא בקריאות "הצילו! עברית לא תקנית! העם משתמש במלים שלא אישרנו! עלינו לספק חלופה נקייה ומהוגנת לפני שהנגע יפשה בקרבנו!" אחרי הכל, כפי שאני מקווה שהראיתי, אין שום דבר לא תקני באותם שורשים, וחלק ניכר מהם עדיפים גם מהבחינה דקדוקית וגם מהבחינת קלות הלימוד על החלופות הרשמיות. למשל, יש צורך להסביר את "לתצר", אבל בדרך-כלל לא את "לקנפג", לכל מי שהמונח הלועזי מוכר לו. הגישה הקיימת מריחה התנשאות והיסטריה, והיא תביא בסופו של דבר (או כבר מביאה) לבלבול, הגבלת התפתחות השפה שלא לצורך, ולסיקטור נוסף ומיותר של החברה על-בסיס רמת השכלה.

אז בבקשה:
to organise -> לארגן
to compile -> לקמפל ("להדר"? באמת!)
וכן הלאה כיד הדמיון הטובה.

ואגב, אם בטריביה עסקינן, מי יכול למנות שורשים בעברית נפוצה (או לפחות, מקובלת) שהם כבר לא מרובעים אלא *מחומשים*? אני יכול לחשוב על שניים.
שאלה 87463
ראשית, העברית קלטה וקולטת מילים זרות לאורך כל התקופות.
די שתפתח ספר דניאל ותראה שהמילים פסנתר וסימפוניה הגיעו אלינו מפרסית. נמל הגיע מיוונית והחליף את מחוז. כך גם פנס ואכסניה, ובתקופה המודרנית למשל ניווט ומפה.
אלא שלדעתי שטף חדירת המילים הזרות במחשבים - המקצוע שלי - חורג מכל פרופורציה. במקצועות אחרים משתמשים בעברית אם יש תחליף סביר, וחדירת ה"אנגרית" קטנה בהרבה. כן מתפתחות לעיתים מילים עבריות עצמאיות ללא אישור האקדמיה (עוד מילה יוונית, אגב). במחשבים למעשה אף אחד לא מנסה ליצור מילים בעברית - מזל שהמילים מחשב, תוכנה, חומרה ומקלדת הצליחו להיקלט בזמן לפני שיטפון ה"היי-טק".
"להדר" אולי לא מצליח במחשבים, אך בהוצאות לאור משתמשים בו ועוד איך.
שורשים מחומשים - כרגע אני חושב על אחד:
טלגרף - ממקור זר כמובן, כבר לא נפוץ עקב העלמות הטלגרף מחיינו.
שאלה 87475
שורשים מחומשים:

פ.נ.ד.ר.ק (מפונדרק - סלנג עבש, אבל זה היה קיים).
פ.ל.ר.ט.ט - לפלרטט.
ס.נ.כ.ר.נ - לסנכרן.

יש גם שורש שמקורו זוגי - לדג'ה, מלשון DJ (ה-ה"א היא תוספת צורנית בלבד).
שאלה 87477
או ''לדג'א'', או ''לדג'ות''.
שאלה 87480
לדג'ות נשמע לי כמו שיבוש :-)
שאלה 87503
וואוו, באמת על פ.ל.ר.ט.ט וס.נ.כ.ר.נ חשבתי. פ.נ.ד.ר.ק לא מוכר לי.

לדעתי, לדג'ה הוא שורש משולש פשוט מגזרת ל"י, ד.ג'.י. אני יכול לחשוב על שתי סיבות אפשריות ל-י': אחת היא היו"ד שמבוטאת ב-deejay, והשנייה, סבירה יותר, היא לשמור על התנועה הארוכה אחרי ה-ג'. פ.ל.ר.ט.ט קיבל ט' נוספת כדי לא להוסיף תנועה חדשה בין ר' ל-ט' ובכך לשנות את מבנה התנועות במלה המקורית. אותה חוקיות חוזרת...
שאלה 87514
''מפונדרק'' היה פירושו ''מפונק בצורה מעצבנת''.
טלגרף 304606
השורש ט.ל.ג.ר.פ, גם הוא שורש מחומש. שורשים מחמשים הם מועטים, אבל ישנם. האמונה הרווחת היא על דבר ארבעה שורשים מחומשים, אבל האקדמיה טרם אישרה.
טלגרף 304648
אויש‏1, האקדמיה.

אם אתה שואל אותי, אין דין ס.נכר.נ ו-ט.לגר.פ כדין פל.רט.ט או שנ.רק.ל מבחינת המחומשות שלהם (שים לב למיקום התנועות!). כולם שורשים _משולשים_ במבנם, עם אשכולות עיצורים במקום עיצורים בודדים.

1 במקור היתה כאן הבעת אי-שביעות-רצון בוטה קצת יותר, ששוכתבה.
האקדמיה והחמשיות 304650
על אילו שורשים בדיוק אתם מדברים כאן? ממתי בודקים מלים מסוג זה על פי שורשים?
האקדמיה והחמשיות 304740
אנחנו מדברים על שורשים בהם יותר מארבעה עיצורים.

כמעט כל מלה בשפות השמיות בודקים לפי שורשים, ואת אלה בפרט.

או אולי לא הבנתי את השאלה?
האקדמיה והחמשיות 304756
"כמעט כל מלה בשפות השמיות בודקים לפי שורשים, ואת אלה בפרט."
מה עושות מלים כמו סנכרון, טלגרוף, שנרקול וכיו"ב בשפות השמיות? לא נראה לי שהן האזרחו כאן עדיין...
האקדמיה והחמשיות 304758
אז זהו, שכן.

תראה, ככלל, עברית היא שפה שמית, ועובדת לפי שורשים. אתה לא מנסה לטעון שהטיות המלים הנ"ל לא עובדות לפי שיטת השורשים השמית, נכון? אני פשוט לא מבין מה אתה מנסה להגיד :)
האקדמיה והחמשיות 304763
פשוט נראה לי שהכללים הנקוטים לגבי מלים בתהליך התאזרחות הם קצת שונים.
האקדמיה והחמשיות 304764
איך שונים, לדעתך?

(את דעתי-שלי כבר הבעתי, אם כי אני יכול להרחיב)
האקדמיה והחמשיות 305036
הם פשוט לא נגזרים מ''שורשים'', אלא מהיחס בין תארי פועל לבין בניינים שונים.
האקדמיה והחמשיות 305045
למשל? איזה יחס?

אני לא בטוח שאני מבין. לסדרה של עיצורים שנכנסות לתבניות של בניינים קוראים "שורשים" בשפות שמיות, וזה בדיוק מה שיש לנו כאן. איזה הסבר אלטרנטיבי אתה רואה, ולמה הוא לא תקף ממילא גם לשורשים "קלאסיים"?
טלגרף 305519
אנא הרחב. (האם השורשים המרובעים אינם משולשים במבנם, עם אשכול של שני עיצורים בע'- הפועל? ובאמת מעניין ההבדל במיקום התנועות - שדי ברור שהוא נובע ממיקום הר', שאחרת היתה צריכה להיות בשווא אחרי שווא, וזה קשה, כפי שאפשר להיווכח אם מנסים להגיד "פִלְרְטֵט" - אבל מה ההשלכה שלו על ענייננו?)
טלגרף 305589
יכול להיות שחלק מהמרובעים גם הם משולשים עם אשכול זוגי בע' הפועל. אני צריך לחשוב על זה. זאת אומרת, בגדול נראה לי שכן, אבל יכול להיות שהם מתנהגים אחרת בהטיות ובייחוד בדגש קל באותיות בכ"פ.

לדעתי אומרים פלירטט ולא פילרטט כדי לשמור על תנועת I אחרי L. האלגוריתם הבסיסי אומר: לוקחים מלה לועזית (או עברית, לא משנה) עם שתי תנועות. האשכול שלפני התנועה הראשונה זה פ' הפועל, בין התנועות ע' הפועל, אחרי התנועה השנייה ל' הפועל. אם יש רק תנועה אחת, שמים בל' הפועל את העיצור האחרון של ע' הפועל. אם יש יותר משתי תנועות, משמיטים את הקצרה והפחות מוטעמת ביניהן. שומרים על ההבדל בין בכ"פ דגושות-קל לרפויות בכל ההטיות וההגיות, ומתייחסים ל-גזדצ"ת עם גרש כעיצורים לגיטמיים לכל דבר. מטים בשלושת בניינים החזקים, ומגישים בטמפרטורת החדר.

יש גם ווריאציות. לפעמים יוצרים שורשים לשימוש בבניינים החלשים, למשל. עוד לא הבנתי לגמרי כל-כך את החוקיות של אלה, אבל אני חושד שמנסים לבחור בניין שישמור על הצליל המקורי של המלה בהטיה העיקרית (או הראשונה) שבה השורש החדש מוטה, וגם על ניואנסים (שכחתי איך קוראים לזה) של בניינים. למשל, הייתי מצפה ל-פ.ל.רט בבניינים הפעיל והופעל, מה ששומר על הצליל של "פלירט" כמעט לגמרי בהפעיל, אבל אני מנחש שזה לא נשמע טוב כי "הפעיל" משמש לפעולה קצרה ופלירטוט הוא פעולה מתמשכת, לפחות עם רוב הבחורות. לפעמים גם מנסים לשמור על התנועות המקוריות של המלים בהטיות הנפוצות, וכיוצ"ב. אבל בכל-מקרה יש העדפה חזקה לאלגוריתם בפסקה הקודמת.

השלכה על ענייננו? איזה עניין? אני, אין לי עניינים, יש לי אג'נדות.
טלגרף 305595
אין שום היגיון בפועל ''פילרטט'' כאשר המלה שממנה נגזר הוא ''פלירט''.
ואפרופו ה''אג'נדות'' שלך נזכרתי במכרה שאמרה לי, ''מאז שהתחלתי בפעילות פוליטית, אני כבר לא יכולה לללכת למכולת בלי אג'נדה''...
טלגרף 305596
א-הה. את מה שאתה קורא ''היגיון'' ניסיתי לפרמל. רעיונות נוספים יתקבלו בברכה.
טלגרף 305647
תגובה 305646
טלגרף 305660
לא, לא - חוסר ההיגיון שמצאתי ב''פילרטט'' שייך להיגוי. ''פלירטט'' לא רק נאמן יותר למקור, אלא נוח בהרבה להיגוי. חוששתני שלא הייתי נענית בקלות למישהו שהיה ''מפלרטט'' אתי ב-פ' קמוצה.
טלגרף 305646
כל הכבוד על המחקר. מה שלא הבנתי הוא באילו מקרים אתה אומר שאלו בעצם שורשים משולשים, ולמה.

ועוד נקודה שנשמטה מהתיאור שלך היא הכפלת העיצור האחרון לפעמים (ללנקק, לפלרטט). על פניו זה נראה מגוחך: אם במילה הלועזית יש שלושה עיצורים, וזו ברירת המחדל לעברית, למה להוסיף עיצור ולהכניס אותו לקבוצה החריגה-יותר בעברית? ואם במילה הלועזית יש ארבעה עיצורים, ויש לכך פתרון חריג-אך-סטנדרטי בעברית, למה להוסיף עוד עיצור ולהכניס אותה לפריק-שואו של העברית? אני חושב שעל חוסר ההגיון הזה התלונן האלמוני בתגובה 305595. אבל אתה דווקא מסביר יפה את ההגיון שכן יש כאן: "לְלַנֵק" ו"לְפְלָרֵט" שוברים את צרור העיצורים "נק" ו"רט" שבמקור - מכניסים ביניהם תנועה, ומסתמא זה פחות נוח לדוברי העברית שיש להם בראש המלה הלועזית.
טלגרף 305768
תודה!

אני חושב שאין עיצורים מרובעים "אמיתיים" בעברית. כלומר, אין משקלים ותבניות שמשבצים בהם ארבעה עיצורים, לפחות לא כאלה ששונות משיבוץ של שלוש אשכולות. מה שכן, יש עוד הבדלים בין ההתנהגות של שורשים "קלאסיים" לשורשים "אשכוליים" (בהיעדר שם טוב יותר, הצעות יתקבלו בברכה) חוץ מזה ששורשים "אשכוליים" מכילים אשכולות עיצורים ולא עיצורים בודדים. למשל, כמו שכתבתי, שורשים אשכוליים יכולים להכיל עיצורים לא-ילידיים שמסומנים בגרש, וההבדל העקרוני ביותר לטעמי הוא ההפרדה של עיצורי בכ"פ לשני עיצורים כל-אחד, מודגש ורפה. _זה_ ההבדל בין שורשים "מרובעים" קלאסיים לשורשים "אשכוליים" מצורת "ע.עע.ע". הדוגמה הכי טובה, לטעמי, היא "פ.רפ.ר". יש לנו שורש מרובע קלאסי פ.ר.פ.ר, שבו הפועל lefarper, כמו פירפר כדג. יש לנו שורש אשכולי f.rf.r, כמו פירפר כפורפירה בטירונות, ויש לנו שורש אשכולי p.rp.r, כמו התפרפר כפרפר. זו גזרה אחרת לגמרי, ולכן כדאי שתהיה נפרדת בשמה מהמרובעים הקלאסיים. השם "מרובעים" נשמע טפשי ביחס לאשכוליים, אבל הגיוני ביחס לגזרות הקלאסיות האחרות. אז אפשר לומר שיש שורשים מרובעים, אבל זה תלוי בבחירת השמות.

אגב, שים לב שלפי ההבחנה הזו יש גם שורשים אשכוליים בני שלושה עיצורים בסך-הכל: דוגמאות מוכרות הן ר.כ.ל ו-כ.כ.ב.

לעניין הכפלת העצור האחרון, זה בדיוק הרעיון וכתבתי את זה באלגוריתם למעלה (אם יש רק תנועה אחת, וכו'). ההעדפה לאלגוריתם כל-כך חזקה שאנשים מעדיפים לומר "לפרסס", למשל, כדי לעשות פרסה, ולא "להפריס". כנראה שעצם השימוש בבניינים החזקים רומז לאנשים לחפש שם עצם מוכר שנשמע כאילו יכול היה להגזר מהשורש של הפועל, לו היה כזה. אם אנשים היו אומרים "להפריס", הם לא היו יודעים שזה שורש חדש והיה להם קשה יותר להבין.
טלגרף 305791
טוב, אחרי שקראתי לאט וכמה פעמים אני חושב שהבנתי את הרוב. וגם באמת אמרת קודם את מה שאמרתי שלא אמרת, אז סליחה. מה שלא הבנתי כאן הוא - מה ההבדל בין "פירפר" (כדג) לבין "התפרפר" (כפרפר), שגורם לך לומר שאלו גזרות שונות? (וגם, אם כבר הזכרת לרכל, זה הכל מחקר חובבני, או שיש לך כאן גב אקדמי?)
טלגרף 305843
אה, אני לא ברור :) טוב, זה מב שקורה כשמתחמקים לחדר השני מקבוצת לימוד (בתקופת בחינות!) כדי לכתוב באייל תחת לחץ זמן ורגשי אשמה...

ההבדל: אז קודם כל, יש הבדל מובן מאליו במשמעות. דבר שני, יש הבדל בהטיות. נניח שאתה משפיע על חבר טוב שלך לעזוב לערב אחד את אשתו הפריג'ידית ולצאת לחפש שעשועים בעיר הגדולה. הוא מתפרפר, ואתה מפרפר אותו, אפשר לומר, ושתי הפ' יהיו דגושות בדגש קל. כשאשתו הפריג'ידית תתפוס אותו, הוא יפרפר כדג, עם פ' ראשונה רפה ופ' שניה דגושה קל.

ההסבר הזה אולי קצת מעורר מחלוקת כי הוא תיאורטי, ואף אחד לא באמת מתפרפר בבניין פיעל. אבל אני משוכנע שאם מישהו באמת יתפרפר בפיעל, אנחנו נשתמש בשתי פ' דגושות כדי לתאר את הפעולה, ולו כדי להדגיש את המשמעות: שהוא מפרפר כפרפר ולא כדג (עדיין).

לגבי פירפר כפורפירה זה הרבה יותר ברור כי אפשר לשמוע בצורה ברורה את הפ' הרפה.

הבעיה היא שאין לנו מספיק קריטריונים לבדוק בדיעבד אם שורש הוא אשכולי או מהגזרות הקלאסיות (משולש או מרובע). אם הוא לא מכיל אשכולות במקומות הלא-נכונים ואין בו עיצורים לא-ילידיים, אנחנו חיים לבדוק דגש קל ב-בכ"פ בהטיות, ולפעמים הדגש הקל הזה פשוט גם לא מופיע או ממילא תמיד מופיע, כמו ב-פ.ר.פ.ר בהתפעל (או שאין בכלל בכ"פ בפועל). יש בדקדוק העברי עוד מצבים שלא ברור אם שורש הוא בגזרה כזו או אחרת לפי ההטיות הקיימות בלבד, למשל אם הוא זוגי, כפול או ל"י‏1 בבמצבים מסויימים (לא זוכר דוגמאות ספציפיות) ואז מחפשים רמזים בשפות שמיות אחרות. אז גם אנחנו יכולים לחפש רמזים במצב הזה: מתי השורש נוצר, באיזה משלב של השפה, ומאיזה שם עצם.

לעניין רכילות, הכל עבודה חובבנית, ואין לי מושג מה הספרות המקצועית אומרת. אני יודע ש-ר.כ.ל ו-כ.כ.ב הם מקרים ידועים ושדיברו כבר על גזירת שורשים לפי פונטיקה של שמות (במיוחד במקרים מאגניבים כמו "להזדנגף"), אבל על גזרה אשכולית ממש לא שמעתי. החלום שלי זה ללמוד תואר שני בלניגוויסטיקה (אם אני אעבור את הבחינות של תואר ראשון במדעי-המחשב, טפו טפו טפו) ולעשות תזה על הנושא הזה או קרוב לו. אם זה מה שאני אעשה וילך לי, אז יהיה גב, אני מקווה :)

1 יש "תמונות מראה" של ל"י ושל הכפולים גם באשכוליים. ד.ג'.י הוא דמוי-ל"י, ו-פל.רט.ט וחבריו הם דמויי-כפולים. אפשר להתווכח על טקסונומיה.
טלגרף 306093
וואלה. אם אתה רוצה דוגמה חיה (pun not intended) לאוסף, בז'רגון הפרטי שבבית שלי יש פועל כזה "לברווז" (אל תשאל מה זה. תשובה לא תינתן אפילו בדואל (-: ), ורק עכשיו אני שם לב שלפי החוקים היינו אמורים לרפות את ה-ב'.
טלגרף 306105
בדיוק כזה.

אגב, אני מחפש שורש עם יותר מעיצור אחד ב-ל' הפועל, למי שמכיר. זה די אינטואיטיבי (בסרט X-Men 1, מה עשה מאגנטו לסנאטור? מיטנט אותו!) אבל אני לא מצליח לחשוב על אף דוגמא קיימת. יש רעיונות?

עוד אני מחפש שורשים בני שישה עיצורים ויותר. שמעתי שמועה שבחוגים מסויימים קונים דיסקים ומאמפשלשים (א.מפשל.ש) אותם, אבל לא שמעתי או ראיתי שימוש במלה בפועל.

הכי מעניינים אותי יוצאי דופן לאלגוריתם, למשל שורשים נגזרים לשימוש בבניינים החלשים. אני חושד, למשל, שמלים אנגליות בצורת "xoxx" (כש-x עיצור) הופכות לשורשים לשימוש בבניינים קל ואולי נפעל, בשביל צורת המקור "לפעול", אבל שוב, לא יכול לחשוב על דוגמה. חברי ואני למדנו יחד בתיכון אנגלי, ודיברנו על לדרופ מקצועות כשהם נעשים קשים מדי, אבל אני מחפש דוגמא שהיא לא שלי. אולי ב.ל.ג...
טלגרף 306109
מה זה "לאמפשלש"? אני לא מזהה את המקור.
טלגרף 306115
אם פי שלוש (MP3)
טלגרף 306119
הגזמתם. זה יכול להיות מקסימום ''לאמפסטרס''.
טלגרף 306138
לאמפת'רה (א.מפת'ר.י), אם כבר.
טלגרף 306150
איכשהו הה"א בסוף מאוד לא נוחה. יותר סביר "לאפת'רט", לא?
טלגרף 306154
מאיפה ט'? (ולאיפה מ'?) סתם כי נשמע טוב?
טלגרף 306156
סליחה, המ"ם נשמטה לי בטעות. אני לא בטוחה מאיפה הטי"ת - אבל אולי מהוספתה האפשרית בצרפתית לחיבור בין מלים שאחרת דורשות הגייה של שתי הברות פתוחות בזו אחר זו (y-a-t-il למשל).
טלגרף 306215
אה, הבנתי. non parle francais. ראית ט' כזו בעוד מקומות? עוד דוגמאות אצל עוד אנשים?
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 306216
יאללה, מָבְנוּ.

(היה בשימוש לפני כמה עשורים; אני חושב שהחזיר את נשמתו המעופשת לבוראו, וטוב שכך).
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 306221
אהה! שורש זוגי! *מוצא שלל רב*
תודה, יש עוד?
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 306225
מה זוגי ב- מ.ו.ב.?

לא זכורות לי עוד מפלצות כאלה.
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 306259
אה, סורי, לא ראיתי את הכותרת. זוגי זה נחי ע''ו (מ.ב), מודולו אג'נדה.
קבל מחומש 306354
תגובה 306353
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 306245
כולם מדסקסים (שורש מרובע) פה דוגמאות למילים לועזיות שכדי שיטו אותם בעברית בונים מהם שורש (שרירותי משהו) ואז מטים. אני מכיר מקרה הפוך:
נזוזון? ( מצרפתית)
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 306335
אצלי בחבר'ה משתמשים בסיומת -ation. למשל סבביישן, וכיו"ב. ודוגמה מקסימה‏1 במיוחד של חברה טובה שלי: פלירטוטיישן, במין הטיית-הצדעה למקור השורש המקורי. גם אבא שלי אומר על פעולות מסויימות שהן unהפיךable (ואת זה כבר אפשר לאיית _רק_ בהפיכות‏2).

1 או מעוררת-חלחלה, למי שנהנה להתחלחל :)
2 או בכתב הכרמלי. אבל זו כבר אג'נדה אחרת.
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 306340
יש לי חברה שהמציאה את המלה ''ציבוריזציה'', שהיא שימושית ביותר לטעמי.
ואצלנו ה''נזוזון'' של ראובן היה ''זוזון''.
וכמובן הסיומת ''-ביליטי'' גם היא בשימוש.
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 306389
פלירטוטיישן נשמע די הוריבל באזני.
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 306391
הוריבילי.
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414737
(התקאמבק.)
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414741
לא יודעת איפה לשים את זה, אבל שמא ימציא לי מישהו מלה עברית נאה ל"אינטרס"?
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414768
נגיעה. (בעל אינטרס = נוגע בדבר)
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414769
נשמע מוצלח ביותר, רק שנראה לי קצת בעייתי לקחת מלה קיימת לצורך העניין. עדיין, זו ההצעה הטובה ביותר ששמעתי עד כה... תודה.:)
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 415310
"הם חסרי פניות ואין להם נגיעות (אינם מערבים חלילה וחס אינטרסים אישיים בקבלת ההחלטה)" (שחר אילן, http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/774803.html).
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 415332
אם כך, עליי להבין שאתה אינך בעל ההמצאה? או שגם שחר אילן המציא אותה? או שהיא מקובלת במגזר הדתי?
(בלי שמץ של אירוניה. פשוט מעניין אותי).
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 415472
"המצאתי" את התרגום לגמרי בעצמי, ואחר-כך נתקלתי בו גם אצל שחר אילן.

המשפט העברי (שהשפה שלו מבוססת על הלשון המקראית ולשון המשנה והגמרא) נתקל בלא מעט מצבי עימות, והיה מוכרח למצוא (או להמציא) להם ביטויים. אני מניח שאם לא מדובר בהמצאה חדשה (זכויות יוצרים? מניות?), אפשר יהיה להסתדר לא רע בעברית.
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 415488
תודה. יש בזה משהו.
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414770
דווקא התרגום המקובל הוא "עניין": יש לו אינטרס בדבר = יש לו עניין בדבר, בעלי אינטרס = בעלי עניין, וכיו"ב.
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414772
כמובן, גם "ניגוד אינטרסים" - "ניגוד עניינים". אבל מאידך גיסא, אם משהו הוא מנוגד לאינטרס שלי - התרגום ל"זה מנוגד לעניין שלי" הוא די חסר משמעות, לא?
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414775
למה חסר משמעות?
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414777
כי חוץ מזה שזה לא נשמע עברית, אני לפחות לא הייתי מנחשת מה פירוש המשפט.
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414780
דווקא שמעתי מישהו משתמש במשפט כזה (או משהו מאוד דומה).
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414781
מישהו ישראלי? והבנת למה הוא מתכוון?
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414783
הוא היה דווקא הונגרי, עם מבטא פורטוגיזי קל, אבל את המשפט הזה הבנתי.
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414784
הונגרי עם מבטא פורטוגזי נשמע מעניין. בעקרון, זה מתאים באמת כמשפט מתורגם, של מישהו שמצא את המלה ''אינטרס'' מתורגמת כך במילון, או למד אותה באולפן. אולי ההקשר וגם הידיעה שהוא זר עזרו לך להבין. בעיקרון, זה לא עברית ולא מובן במיוחד.
מצוי רצוי 414972
''זה לא רצוי לי'' אומר לכאורה משהו די שונה, אבל נראה לי שברוב המקרים יתאים בהחלט (ואם יש בכך כדי לנחם, אז היכן שזה שונה, נדמה לי שיהיה קשה לתרגם לאנגלית ''זה לא רצוי לי'').
מצוי רצוי 414981
אז זהו, שיש כאן *מושג* שאני מחפשת לו מקבילה. ודאי ש"זה לא רצוי לי" הולך טוב בתור "זה לא האינטרס שלי". אבל אז מה תעשה עם "לחברה יש אינטרסים במזרח הרחוק"? או עם "ניגוד אינטרסים", שכבר מתורגם לעברית בתור "ניגוד עניינים"?
מצוי רצוי 415014
צודקת. כנראה זה אבוד: כפי שאת מציינת בעצמך, חלק מהשימושים הם עם "עניין", וכנראה אין מילה אחרת שיכולה להחליף אותה, ומאידך יש שימושים שבהם "עניין" לא טוב.

אבל עכשיו אני שואל *למה* את מחפשת מקבילה למושג. פעם קראתי ביקורת של מישהו, לא זוכר מי, על כך שהאקדמיה טבעה "יושרה" כתרגום ל"אינטגריטי". אין כל בעיה עם המילה "יושרה", רק שהיא מחזקת את התופעה שאנחנו רוצים מושג עברי עבור כל מושג שיש באנגלית, מחזקים את החשיבה שלנו באנגלית, ושוכחים נכסים היסטוריים של העברית. כדי לייחס למישהו (חוסר) יושרה, אפשר לרוב לומר "(אין) תוכו כברו" או "פיו וליבו (אינם) שווים".
מצוי רצוי 415029
קודם כל, הביקורת ביחס למלה "יושרה" נראית לי מוזרה. יושרה איננה בדיוק ההיפך מצביעות, שזה מה שמציינים שני הביטויים שהבאת, והיא כוללת הרבה יותר מזה. שאם לא כן, אפשר היה לומר על אדם בעל יושרה שהוא פשוט כן, או שפיו ולבו שווים ותוכו כברו. וגם לא ברור לי מדוע מלה חדשה בעברית אפילו למושג *קיים* אמורה להשכיח נכסים הסטוריים של העברית. ההשכחה הזאת אופיינית יותר לתרגומים מילוליים מדי, כמו "רגליים קרות" למשל - ביטוי שמחליף שלא בדין את "פיק ברכיים" הוותיק והטוב.
שנית, יש מושגים שחבל שלא יהיה להם ביטוי בעברית. באופן כללי, נראה לי שמושגים חדשים מרחיבים ומשפרים את השפה, ואתה את החשיבה. לפחות אם מדובר במושגים שיש להם *בשר*. (תרגיל קטן: יש ביטוי עברי לדבר הזה?).אני מודה ש"אינטרס" איננו מושג שמרחיב במיוחד גם את המחשבה, אבל עדיין יש לו מקום בדיבור.
not to my liking 414994
not to my liking 415015
נדמה לי שזה שונה בניואנס קל: שלך מבטא יותר העדפה סובייקטיבית שלי, ואילו "לא רצוי לי" רומז אולי על תועלת אובייקטיבית (בערך כמו עם "אינטרס"), למרות שזה לא חד: "מתחשק לי לאכול עוגה עכשיו, למרות שזה לא רצוי לי" נשמע לי גבולי.
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414773
יש מילה עברית ל expediency אחרת מתועלתנות או מאינטרס?
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414779
זה מאוד תלוי הקשר, לא? בכל מקרה, אני לא יכולה לחשוב על שום הקשר שבו expediency מיתרגמת לאינטרס. יש לך משפט כזה?
נחי ע"ו בסדר בשבילך? 414790
זה באמת תלוי בהקשר. מורפיקס מציע "הֲלִימוּת, כְּשִׁירוּת; תּוֹעַלְתָּנוּת; דְּחִיפוּת".
טלגרף 306755
נזכרתי ששמעתי, למרות הכל, אנשים אומרים ''רילקסתי''.
אויל מחריש לחכם ייחשב 306768
שורש שנגזר משם עצם עברי הולך גם? יש לי דוגמה שקרובה ללבנו הקולקטיבי, פועל שהולך מאוד חזק אצלי בבית, וכבר הזכרתי אותו באתר מתישהו: לַאֲיוֹל (בעצם נדמה לי שיותר תקני לֶאֱיוֹל), שזה לעשות מה שאתם עושים עכשיו. הנטייה לגזור פעלים חדשים בפיעל כה חזקה, שבהתחלה יותר מתבקש לְאָיֵּל, אפילו שזה בבירור פועל עומד. מה שמכריע את הכף לטובת בניין קל הוא היופי של זמן העבר: אָיָלְתִי (אתמול שלוש שעות רצוף).
אויל מחריש לחכם ייחשב 306782
שלוש שעות רצוף זה נחשב בעינייך? תתבייש. איול רציני מתחיל בשש שעות לפחות.
אויל מחריש לחכם ייחשב 306892
נו, אבל אם זה בניין קל צריך להיות "אAיIילAה" (אין לי ניקוד היום). אולי עדיף לקבל הצעת השוטה למרות הכל.
אויל מחריש לחכם ייחשב 306907
ברור שלא עליי הגבת כאן, ובכל זאת - ? קרי? כלומר? אנא פרש.
אויל מחריש לחכם ייחשב 306919
בבניין קל, ''איילה'' במשקל ''הליכה''. בבניין פיעל, ''איול'' במשקל ''טיול''.
אויל מחריש לחכם ייחשב 306910
הצעת ראובן. אני רק עשיתי ''חרמפפפ''.
אויל מחריש לחכם ייחשב 307182
לא ראית שכתוב שם (בקטן) "רק" לפני ה"שלוש"?
אויל מחריש לחכם ייחשב 307233
הדקויות האלה הן מעבר לכוחי. אני דורשת שוויון למאותגרי ניואנסים.
אויל מחריש לחכם ייחשב 306823
נראה לי שלאייל עדיף (על משקל לטייל):
איילתי לי בין התגובות החדשות ופתאום קלטה עיני דיון טרחני בנושא התפתחות השפה העברית. מייד הוספתי תגובה מיותרת משלי והמשכתי באיול.
אויל מחריש לחכם ייחשב 306828
אני בעד פִעל. אַיֵּל לי ואֲאַיֵּל לך.
טלגרף 307183
"האם אפשר לפטנט את הרעיון הזה?"

לי יצא להגיד משפט כזה, אבל אני מתקשה להיזכר אם שמעתי אחרים (יכול להיות שכן). אם יש עוד משתמשים לפועל הזה, אני מכיר בדיוק מישהו שחייב לדעת על כך, אבל לא אוכל לשאול אותו בשבוע וחצי הקרוב (תזכיר לי אם אתה רוצה אחר-כך).

שום דבר לא מושלם: הבעיה עם "לפטנט" היא ששם העצם שממנו הוא נגזר משתלב בו טוב מדי, מה שמטשטש את הפועליות שלו - בעיקר בשם הפועל, בהווה ובעתיד (והכי בציווי, אבל מי כבר משתמש בציווי בימינו, הגידו). ודווקא בזמן עבר הוא נשמע קצת חורק.
טלגרף 307201
אני אשמח, ואם יש דוגמאות קיימות בכתב אז בכלל. אולי כדאי לי לחפש בפורומים משפטיים. תודה.
לגבי "משתלב טוב מדי" – יכול להיות שההטיה ה"תואמת פונטית" היא הראשונה שמשתמשים בה, ורק ואח"כ באות אחרות. צריך לבדוק מה עושים אנשים בפועל.
אולי זמן עבר מסורבל לך כי חסר לך שווא נע בט'?
טלגרף 307214
אני מניח ש''פנטז'' כבר הוזכר כאן.
טלגרף 307261
לא הוזכר, פינטזת את זה.
טלגרף 307523
ומה עם "מצוברח", "הצטברח"? (אין לי מושג ברור על מה הדיון, אבל אני רוצה גם).
307531
ומה עם "להתבחבש"? (גם לי לא, אבל גם אני רוצה)

_____________
העלמה עפרונית, אחרי התבחבשות מיותרת ברחובות
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307538
תיכף כל המדופלמים יסתלבטו עלינו שאנחנו מחנטרשים ומצ'קמקים. (בחיי, זה מה זה קל לסנתז כאלה).
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307582
חוכמה גדולה - סתילבוט, חנטרוש וצ'ימוק. נראה אותך מתנחמן פעם, לשם שינוי!
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307588
אני עסוק בלעברת את "לסקוונס"‏1.

1 כן, "לרצף". בכל זאת רבים מאנגלזים.
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307613
"לסקוונס" - "לרצף"? למה לא "לסדרר"? (ואגב, כל הכוונה בפתיל הזה היא לאזרח מנלים לועזיות, לא לעברת אותן).
אמא שלי בת 75 מתאיימלת 307683
אמא שלי בת 75 מתאיימלת 307687
וואלה. הצלבת מ' ו-י' להקל על ההגייה?
זה חשוד מאוד... 307710
זה נראה לי מודבק.
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307839
למה לא? לא יודע, אבל ככה אומרים הביולוגים ("פרוייקט ריצוף הגנום האנושי"). השתמשתי ב"לעברת" סתם בתור עוד דוגמה לשורש מרובע.
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307841
כך אומרים הביולוגים? מילא לו דיברת על הרצפים, הייתי מבינה... או מילא לו הם היו מדברים על "לפרצף". זה יכול קצת להתאים.
בכל אופן, לך תלעזז לך...
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307904
אמרו לי היום ''לאנדקס''.
לידרופ אותו, תידרופ אותו 307915
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307840
למה אתה מקטרג סתם?
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307885
אתה יכול לחנטרש אבל אני, באופן אישי, מקשפרץ.
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307886
ומנין הקרצת את הקישפרוץ, אם יותר לי?
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307888
מכר משותף שלי ושל אלון היה נוהג לכנות את פניני חוכמתי הניגרים כיין בתואר המחמיא הנ''ל.
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307889
אהה. כלומר, היית משפריץ קישים?
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307890
(מי? (אפשר בר"ת)).
התפלספתי, התפלספת, התפלספנו 307893
אני לא חושב שאלחנן יתביש בקשפרצנותו.
טלגרף 307259
אני משתמשת ב''לפטנט'' עם ט' אמצעית שוואית ו-נ' צרויה.
טלגרף 307277
את כל הזמן הורסת לי את התיאוריות :)

(אם את אותה אלמונית, כמובן. מציע כינוי קבוע)
טלגרף 307283
I can't help it.
טלגרף 307215
לי יש כמה פעלים יחודיים (שמן הסתם רוב האנשים לא מבינים). הנה כמה דוגמאות, שתיים עם 4 עיצורים ואחד עם 5. (כבוד למי שיסיק את המשמעויות)
ב.נ.צ.ר. (בינצר, התבנצר).
ש.מ.ל.ב (שמלב, שמלבתי, שמלבת).
פ.ל.נ.פ.ל (פילנפל, התפלנפל).
טלגרף 307216
בנצר- הושיב על הבנץ ( בכדורסל?)
שמלב- שם לב (noticed)
פלנפל -שם אנפילאות? הקריא סיפורים מפו הדוב?
טלגרף 307218
''בנצר'' הקפיץ אצלי משום מה את הח''כ לשעבר בן-ציון רובין, אלא שאין לי מושג אם הוא ראוי לפועל על פועלו.
טלגרף 307220
בנצור- סע!
טלגרף 307235
ואללה.
טלגרף 307299
אז מה הפרוש של הפועל?
טלגרף 307303
לנסוע בראיס?
טלגרף 307309
להיפך. בנצור הוא הנהג שזוחל לפניך (וגורם לך להגיד "סע בנצור, סע!") והפעולה שהוא מבצע זה התבנצרות, או לחילופין הוא מבנצר אותך (וגורם לך להגיד "סע בנצור, סע!").
אה, התכוונת ל''לעצבן'' 307312
אשרי אלו שצריכים פועל מיוחד בשביל הפעולה הזאת.
טלגרף 307301
להתפלנפל זה משהו שחתולים (מסויימים) עושים. לי ספציפית יש חתולה שכל הזמן מפלנפלת אותי. אני מניח שגם חיות בית אחרות ואפילו ילדים (קטנים) עלולים לעשות את זה.
טלגרף 307217
...
טלגרף 307260
אגב, מה עם "לאנטגרט"?
טלגרף 307278
לא שמעתי שאומרים. איפה זה נפוץ?
טלגרף 307282
אצלי.
טלגרף 307281
העלמה עפרונית בתגובה 307249 שומרת על הגרשיים הכפולים של ראשי-תיבות אפילו בהטייה לפיעל. אהבתי.
טלגרף 581859
פועל נחמד של חמישה עיצורים מוגש לך באדיבות נועה ו.: תגובה 581751. נועה תוכל לומר, אם אתה סקרן, האם היום היא עדיין מפָרְלנסת או שמא מפְרָלנסת, אבל בכל מקרה הנה עוד דוגמה נדירה לשני עיצורים בלמ"ד הפועל.
טלגרף 581875
שירת הצדעה קטנה:

בעלי מפרנס, אני רק מפרָלנסת,
בכל בוקר אחושה אלי בית הכנסת
לבוראו של עולם שם אני מנג'סת
כי אצלי רק בנס המשכורת נכנסת.
טלגרף 581895
(יפה, אבל קצת מקלקל לעדי, כי אצלך מתבקש לקרוא את הנו''ן בסגול ולא בשווא. גם בשווא החרוז תקני, אבל בסגול מפואר.)
טלגרף 582429
מגניייב. מפואר ממש: גם שניים בל׳ הפועל, גם שניים בפ׳ הפועל, וכאילו לא די בזאת גם עיצור אחד ויחיד בע׳ הפועל שמוכיח שאין שום קשר לדגש החזק!
טלגרף 550666
אם זה עדיין מעניין אותך - בספר "בלשנות עברית תאורטית" בעריכת גליה חטב, שאולי יעניין אותך בלי קשר, אחד המאמרים מצטט - יש לומר כאן "מרפרר" - ל
Bat-El, O. "Stem Modification and Cluster Transfer in Modern Hebrew".

לפי מה שכתוב על המאמר של בת-אל במאמר שמופיע בספר, הוא חוקר בדיוק את מה שאתה דן בו כאן. יכול להיות ששווה לך לחפש.
טלגרף 550671
תודה רבה! אחפשנו.
טלגרף 415049
יש מאמר של חוקרת בלשנית עם שם משפחה "בת אל"‏1 שמנסח באופן מושלם את האלגוריתם של הצבת פעלים מחומשים ואפילו משושים בבניינים בעברית.

למעשה, האלגוריתם מבוסס על שיטה קצת שונה מהצבה בשורשים, ונקרא stem modification, וניתן לומר עליו שיש לו "תאימות לאחור" מלאה לכל מה שקשור לשורשים משולשים, וניבוי מוצלח להפליא לגבי הצבת שורשים מחומשים, לגבי כל מילה שנבחר לגזור (למשל, מהמילה "פלורסנט". איך הייתם אומרים "הותקנו בו פלורסנטים"? נסו להציב את המילה בבניין התפעל כתרגיל...).

הצבה בשורשים לא יכולה להכריע בין אופציות שונות בהרבה מקרים, שבהם הדוברים יקבעו ללא יוצא מן הכלל בצורה מסויימת ולא באחרת.

הרשו לי לתמצת משהו שכתבתי פעם בנושא (באוניברסיטה הפתוחה יש קורס שלם על הנושא:

מבחינת בת-אל, מושג השורש לא מסביר במדויק את יצירת הפעלים הדנומטיביים בעברית. הכשלים של המודל של שורש ובניין (Root-to-Template) מתבררים ביחס לפעלים עם חמישה עיצורים, שלגבי צורת גזירתם יש שיקולים שהמודל הזה לא מתייחס אליהם – מקבצי עיצורים. מודל הגזירה הדנומינטיבית החלופי שבת-אל מציעה הוא Stem Modification, ולפיו אין כל חשיבות למספר העיצורים, אלא למספר התנועות:
ישנם שלושה בניינים פוריים בעברית: הפעיל, פיעל, התפעל. צורות הבניינים בזמנים השונים מורכבות מגזע (stem) בן שתי הברות: (CV1CV2C בפיעל והתפעל, V1CCV2C בהפעיל) ולפעמים תחילית. האלגוריתם של הגזירה הוא כזה (אני מתעלם מהפעיל כי לא הבנתי בדיוק את דרך הפעולה):

1. אם יש למילה הברה אחרונה פתוחה, מקצצים את ההברה הזו.
2. אם המילה שנותרה היא בת שתי הברות, מחליפים את שתי התנועות בשתי התנועות של הגזע המתאים: CVCVC-->CV1CV2C (C יכול לציין גם CC או CCC; אפשר פשוט לומר שהפעם זה C של Cluster ולא של Consonant...)
3. אם המילה שנותרה היא בת שלוש הברות, מחליפים את התנועה הראשונה והשלישית בשתי התנועות של הגזע, ומשמיטים את התנועה האמצעית: CVCVCVC-->CV1CCV2C
4. אם המילה שנותרה היא בת הברה אחת, מוסיפים עיצור ותנועה ומחליפים את התנועות בשתי התנועות של הגזע: C1VC2-->C1V1C2V2C2 או: C1VC2-->C1V1yV2C2 או: C1VC2-->C1V1C2C1V2C2 (החלוקה לא חד משמעית, למשל milel ו milmel).
5. בסוף התהליך מוסיפים את התחיליות של הבניינים.

בשיטה זו אפשר לגזור פועל מכל מילה (כל עוד אין לה הרבה יותר מדי הברות); למשל, מישהו יכול להשתמש ב:
floresent-->flarsent-->yitflarsent (יותקנו בו פלורסנטים)

אפשר לגזור כך פועל (מרובה עיצורים או לא) גם ממילים עבריות באופן ספונטני, בלי הכפלת עיצורי שורשים, כמו למשל:
mištar-->mašter-->yemašter (יכונן משטר)

1 אני לא מצליח למצוא אותו...
טלגרף 415096
ד"ר אותי בת-אל? הייתי אמור ללמוד אצלה קורס בסמסטר הקודם וויתרתי בגלל שיקולי מערכת שעות! איזה פספוס...

טוב, אז מסתבר שהכל נחקר וידוע, תודה על הכיוון :) מה שאתה כותב דומה להבהיל למה שאני כתבתי פה במקומות שונים. כנראה שיש דברים בגו. אתה זוכר את שם הקורס אולי?
טלגרף 415112
שם הקורס (באוניברסיטה הפתוחה) היה ''דרכי תצורה של מילים בעברית בת זמננו''.
היא לא הייתה המרצה, פשוט למדו מאמר שלה.
טלגרף 422990
ומה דינו של "לקלחז" - לחלק לקולחוזים?
טלגרף 422996
אני מתאר לעצמי. איפה ראית את זה?
טלגרף 423000
לא ראיתי. המצאתי. הפצתי. ושאלתי אותך לגבי השורש, לא הפירוש.:)
טלגרף 423009
אה. לגבי השורש? ק.לח.ז, הייתי אומר. סטנדרטי.
טלגרף 423019
שכחתי מה אתה מחפש (או חיפשת. בטח כבר הגשת את העבודה הסמינריונית ההיא).
שאלה 87486
אין ספק שכל שפה קולטת מלים משפות רבות ובכך הופכת לעשירה ושימושית יותר. אני גם שופט ערכית את המלים החדשות, משום שיש כאלה שמתאימות לשפה טוב יותר ומאפשרות גמישות רבה יותר בהמשך. בעברית מדובר בעיקר במלים שמאפשרות יצירת נטיות רבות, בניגוד ללקיחת מלה לועזית והוספה פשוטה ועצלה של -יה או -יציה. למשל, טלפון, מפה, ניווט הן נהדרות ומעשירות את השפה, אבל דווקא מלים כמו אקדמיה ודמוקרטיה יכולות להישאר רק כשמות וגם אז בקושי.

הסיבה לשטפון המלים היא צורך פשוט לתאר בעברית עולם מושגים חדש שהצורך לעסוק בו הפך נפוץ. במחשבים מנסים *כל הזמו* ליצור מלים חדשות, למשל קינפוג. זה תהליך טבעי ובלתי-נשלט לחלוטין. אם אנשים היו אומרים פשוט "קונפיגוריישן", הייתי מסכים אתך, משום מדובר בהעתקה של מלה בצורה שאינה מאפשרת שימוש מקומי, ומשאירה את העברית כשפה סוג ב' או אוסף של מלות קישור. אבל לא זה המקרה שלפנינו, מכיוון שהמלה מצייתת בצורה מושלמת לחוקי הדקדוק העברי, ואין כל זכר – שלא לומר נזק – בכך שמקור השורש ק.נ.פ.ג הוא מלה לטינית. אז מה לא עברי פה? בסך הכל הרווחנו מקור חדש ואינטואיטיבי לשורשים. האם אתה מצפה לשכפל כל שורש ברגע שהוא נוצר כך שאי אפשר יהיה לזהות מה המושג המקורי בשפה המקורית? למה? מה רע בקשר דקדוקי עם שפות אחרות?

אני מקווה שהבהרתי את סיבותי לחשוב שהמגמה הקיימת בתרבות היא חיובית ושהאקדמיה טועה כשהיא נמנעת מלתת לכך לגיטימיציה. אבל אתה אמרת "חורג מכל פרופורציה" ולא פירטת, מה שמעורר בדיוק את הרושם של אותה גישה מתנשאת והיסטרית שעליהן דיברתי (לא אצלך אישית, חלילה – אני מניח שאתה מייצג, לצורך הדיון לפחות, את הגישה הנפוצה בישראל בנושא זה, גישה שהיא לטעמי אכן מתנשאת והיסטרית). לכן: תוכל לפרט או להסביר?

לטלגרף: סחתיין. אני חשבתי על שתי מלים אחרות, ויכול להיות שלטלגרף קודמת לשתיהן. אז יש עכשיו שלושה שורשים מחומשים שידוע לי עליהם.
תשובה 87555
כעת כשחזרתי מהעבודה אוכל להסביר.
לאחר שנתיים עבודה במחשבים, הרושם שאני מקבל הוא שהשימוש הנפוץ באנגלית נובע פעמים לא מעטות מבורות ולא מצורך אמיתי.
האמריקאים והאירופאים לא המציאו הרבה מילים חדשות עבור מדעי המחשב. הם בד"כ לקחו מילים קיימות, והוסיפו להן משמעות. למשל thread - פתיל או חוט בעברית, view - מבט בעברית, to refresh - לרענן בעברית. אלו מילים אנגליות לא נדירות גם מחוץ למחשבים. מדוע איפוא לא משתמשים בתרגומן העברי בארץ?
למה "אני מרפרש את הויו של היוזר בדאטה-בייס" נראה לך טבעי יותר מ"אני מרענן את המבט של המשתמש במסד הנתונים" ?
זאת, בניגוד מובהק לדוגמאות שהבאתי לחדירת מילים יווניות לעברית, כאשר כמעט תמיד לא היתה קודם בעברית מילה מתאימה. מילים כמו טלפון וטלוויזיה נקלטו היטב גם כי לא היה שום דבר מתאים בעברית קודם לכן. זה באמת לא המקרה במדעי המחשב באופן כללי. למה "קונקשן פול" ולא "מאגר קשרים"? למה אנשים אצלי בצוות מדברים על "ארורים" ולא "שגיאות" ?
אחרי שנתיים, הגעתי למסקנה ששורש הרע הוא בבורות של הרבה מתכנתים באנגלית - הם קוראים טקסט באנגלית, נתקלים במילה כמו thread שהם לא יודעים מה משמעותה בעברית, ואינם מעלים בדעתם לפתוח מילון או בבילון, אלא פשוט מטמיעים את המילה החדשה בהקשר בו נתקלו בה. יש בודדים שכן יודעים, כמו בוגרי הטכניון שם משתמשים בעברית בלימודי המחשבים, אך לרובם - בניגוד אלי - לא נוח להשתמש בעברית כאשר רוב האנשים מדברים באנגרית שוטפת.
מה פתאום בורות? 87572
אם אתה אומר "אני מרענן את המבט של המשתמש במסד הנתונים" כתחליף מאולץ ל"אני מרפרש את הויו של היוזר בדאטה-בייס" ואח"כ הולך לבצע את הפקודה "refresh db.user.view" או משהו דומה אז זה יותר טוב?

בד"כ אם יש לי צורך, אז אני אומר משהו כמו אני "עושה רפרש לויו של המשתמש בדטהבייס". דטהבייס אגב זו מלה מקובלת כבר המון שנים.

האם תדרוש למשל גם מרופא/רופא-נפש (=פסיכולוג) לעבור לטהרת העברית?
מה פתאום בורות? 87578
לדעתי כן, זה טוב יותר.
דאטה-בייס אכן נפוצה, אך בעיני היא מכוערת בהחלט.
באשר לרפואה, שפע המילים הלועזיות שם גורם לאנשים מבחוץ כמוני להרגיש לא שייכים. איך עלי לדעת שנפרולוג למשל עוסק בכליות?
יש מדעים שבהם יש יותר מאמץ להשתמש בעברית, למשל בוטניקה, שם מוחלפים שמות לועזיים גם אחרי עשרות שנות שימוש, וכך הפכו אירוסי אונציקלוס לאירוסי ההיכל, מוריקנדיה הפכה למוריקה והטרותקה הפכה לטיונית - ויש עוד שלל דוגמאות. ראוי לציין גם שזה יותר קל במדעים בהם עוסקת קבוצה קטנה. במימדי ענף המחשבים כיום, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לגרום לענף לאמץ מילים בעברית.
תשובה 87577
תודה על התגובה.

אני לא באמת מאמין שבורות היא הסיבה. בדרך-כלל מתכנתים הם משכילים יחסית ומודעים למלים העבריות הקלאסיות אם הם רק חושבים על כך. אני מאמין שיש שתי סיבות עיקריות להעדפה של שורשים ומלים מיובאות על-פני מלים עבריות ילידיות (כלומר, לא במקרה של קינפוג, שם אין מלה עברית ילידית נפוצה כלל): קשר עם האנגלית, ודיוק.

קשר עם האנגלית, משום שעבודה רבה שקשורה במחשבים נעשית באנגלית, וקל הרבה יותר לעבוד עם אוצר מלים אחיד ככל האפשר. תאר לעצמך, למשל, שלכל שפה באירופה ובעולם היה מילון מדעי שלם ומקורי משלה לתיאור כל תופעות הטבע: מושגים ביולוגיים, יסודות כימיים וכיוצא באלה. זה היה מקשה על כתבי-עת ומפרסמים דו-לשוניים, ובין השאר משום שמלים חדשות היו נולדות כל העת; בסופו של דבר אני מאמין שהיה קורה תהליך איחוד המילונים עד לרשימה קאנונית, נייטרלית מבחינת שפה, וכלל-אירופית (או כלל-עולמית) של מונחים מדעיים כאשר כל שפה משתמשת בו על פי אופייה וצרכיה. זה למעשה המצב כיום. הכרת המונחים מסובכת גם כך, וקל הרבה יותר לעבוד עם מילון המשמש כמה שפות. גם יש פחות מידע לתרגם.

דיוק, משום שכאשר העברית שואלת מלה משפה זרה היא מועשרת ביותר מאשר קבלת המשמעות המקורית של אותה מלה. "מבט" היא מלה נפוצה מאוד בשתי השפות, אבל ל-"וויו" בהקשר העברי (אם נתעלם לרגע מהכיעור של המלה הספציפית הזו בשפה העברית) יש משמעות שאי אפשר לבלבל אותה עם "מבט" – אחד הוא מבט אנושי, והשני מבט של ממשק משתמש. למעשה, העברית הופכת בדרך זו למדויקת ועשירה עוד יותר מהאנגלית. גם כאן יש דוגמאות קודמות – למשל "קיט" של בן-יהודה (דוגמא של אבשלום קור, אם זכרוני אינו מטעני) שהוא פשוט "קיץ" הארמי, משמש לתת-משמעות של המלה המקורית. או "טסט", שהוא לא סתם מבחן, אלא ספציפית מבחן נהיגה. העברית מרוויחה הרבה משאילת המלים הזו. קח, למשל, ת'רד; בעתיד נוכל, אם נרצה, להפוך אותו לשורש עברי וגאה ("הסיריאליות של התוכנית מאיטה אותה; תת'ריד אותה בבקשה"). אבל פתיל? יותר מדי הטיות כבר תפוסות. וזו עוד מלה נדירה יחסית בעברית; חשוב על העמימות של "קשר", אפילו לעומת המלה האנגלית המקורית connection!
תשובה 87865
ישבתי פעם בתרגול במערכות-הפעלה וניסיתי לתרגם את דברי המתרגל לעברית (המתרגל, מיותר לציין, דיבר עברית - או לפחות זה מה שהוא חשב שהוא עושה).
אני לא זוכר בדיוק מה היה, אבל הופיעו שם לא מעט מזלגות, ואבות שהורגים את בניהם (או שזה להיפך?)
היה הרבה יותר משעשע מאשר סתם להקשיב (מצד שני, קשה לחשוב על הרבה דברים /פחות/ משעשעים מלהקשיב לתרגול ב-OS (מערכות הפעלה, ס'תומרת)).

אח"כ ניסיתי לחשוב למה באנגלית זה לא נשמע מוזר כל-כך, ולא ממש מצאתי תשובה טובה.
תשובה 87867
נראה לי שדווקא חיזקת את טענתי.
fork verb חָפַר ; הִסְתַּעֵף, הִתְפַּצֵּל
ממילון מורפיקס המצויין.
המתרגל המסכן מכיר רק שימוש אחד של fork - בתור מזלג. אם היה טורח לבדוק במילון היה מוצא שיש תרגום הגיוני ויפה בעברית למשמעות המבוקשת.
תשובה 87883
דומה שלא הבנת אותי (מפני שלא הסברתי את עצמי כהלכה, כנראה): המתרגל אמר "fork", ואני הוא זה ש"תרגמתי" לעצמי ל"מזלג". מה לעשות, זה היה מאוחר בערב ובאמת לא היתה לי דרך טובה יותר לשעשע את עצמי באותו זמן.

ואם כבר מזלגות, הנה עוד אנקדוטה, משיעור חישוביות הפעם. המרצה ניסה להסביר כיצד פועל אוטומט לא-דטרמיניסטי. הוא ציטט שורה מ"פו הדב": "אם אתה הולך ביער ומגיע למזלג, קח אותו!". היו כמה שניות של דממה (שבמהלכן ריצדה בראשו של כל אחד מהנוכחים תמונה של מזלג-כסף תקוע באדמה בין עצי היער, ודב שמנמן קוטף אותו והולך לו לדרכו) - אחר כך הופיעו הבעות פנים של הארה ("אהה - הוא התכוון ל*כזה* מזלג!) - ולבסוף חיוכים, שנבעו מהעניין עצמו (אי אפשר "לקחת" את המזלג - צריך "לקחת" את אחד משני השבילים‏1).

וכן - כל המבוכה היתה נחסכת אילו המרצה היה אומר "התפצלות" במקום "מזלג".

1 אלא אם כן אתה אוטומט לא דטרמיניסטי‏2.
2 איך אומרים את זה בעברית?
החלטי (?) 87914
מורפיקס לא מתרגם את המילה, ולמעשה זו מילה שנקלטה בעברית כמות-שהיא.
החלטי (?) 87968
האקדמיה השאירה על כנן: "אוטומט" (במילון למונחי המתימטיקה) ו"דטרמיניסטי" (במילון הבינה המלאכותית).
החלטי (?) 87973
הממם. "דטרמיניסטי" לא מתאים להיות שורש עברי. אולי "קיבועי"?
החלטי (?) 87975
מי אמר שכל מילה צריכה להפוך לשורש? ועוד מילה ששייכת לתחום המופשט?

"קיבועי" נשמע כמו גבס בארמית.
החלטי (?) 88009
באמת לא צריכה, וגם אמרתי זאת בתגובה שלי. סתם חיפשתי אלטרנטיבה.
החלטי (?) 90047
שמעתי על כמה מרצים שמתרגמים אוטומט דטרמיניסטי ל:"עצמיון חורצני".
תשובה 87971
אם מדברים על דרכים של ממש, עדיף: "אם אתה מגיע לפרשת דרכים, בחר באחת מהן" (או: באחת הסעיפים).
תשובה 87996
אבל בזאת הרגת סופית את החידוד של פו הדב, שהיה מבוסס בדיוק על אי ההבחנה בין מזלג לבין הסתעפות.
88001
Did you take the 8 O'clock train from Victoria station?
So bring it back.
ותחזיר גם את המקלחת שלקחת. 88013
ותחזיר גם את המקלחת שלקחת. 88028
נשבע לך שלא אני לקחתי אותה
בתשובה לשאלתך 88021
I take the fifth (ולא מחזיר אותו).
()fork 88645
ישנו גם פועל ''למזלג'' למקודדי יוניקס
תשובה 87918
אני דווקא מאוד אוהב את ''מזלג'' (ולצוה''ע, גם את ''פתיל'' במובן של ''פתיל באייל''). למזלג, התמזלג... זה חמוד, מובן מאליו למכירי המלה הלועזית, בזמן ש-''התפצלות'' או ''הסתעפות'' יכול להתכוון גם לדברים אחרים. ''חותמת גומי'', לעומת זאת, זה פשוט גועל נפש לטעמי.
תשובה 87919
אם התכוונת ל- time stamp התרגום הוא כמובן "חותמת זמן" ולא "חותמת גומי".
תשובה 87920
לא, חשבתי על ''חותמת גומי'' במובן הפוליטי. עוד דוגמא של אבשלום קור.
''כולם חכמים כולם...'' 87929
''בא סמי אמזלג, מיזלג את אינגריד מנורווגיה'' אם אני לא טועה בציטוט מהשיר.
תשובה 88638
אפשר כמובן לתרגם Threads לתרדים (כמו הירק). כך למשל ישמע משפט אופיני: "התרד השליט (Master Thread) מתאם בין התרדים הנתונים למרותו (Slaves)".
תרגום, בבקשה 88639
למילה session.
תרגום, בבקשה 89390
מושב (כמו מושב הקיץ של הכנסת).
המממ... 89392
"אני לא מצליח לפתוח מושב של טי.סי.פי. מול השרת"?
המממ... 89406
אה, הייתי זקוק להקשר, באמת...

בוא נראה...

חברור?
קשרור?
תמשיב!
הרי לך מילה סתומה לחלוטין שאף אחד לא יבין. תמשיב. אני בעד.
תרגום, בבקשה 89512
סחתיין על האתגר. הייתי אומר "סשן", שורש ס.ש.נ, משקל סגולי, כמו "גזר". סשן, סשנים, סשנו, סשניו, סשניהם... פרוטוקולים סשונים (על משקל "ירוקים"), פרוטוקולים בלתי-סשונים... שובר שיניים רציני, הסשן הזה, אבל תראה מה האלטרנטיבה: "מה?! לא שומע! יש לי תמשיב באוזן!".פתרונות של קבע לאליהו הנביא, או לאליעזר בן-יהודה, המוקדם מביניהם.
תרגום, בבקשה 89524
מה רע ב"פגש" (אך עם ניקוד בסגול פ' וג')
שורש עברי קיים - אותו משקל סגולי של "גזר"
פגש, פגשים, ... פרוטוקולים פגושים וכד'.
נראה ונשמע לי הרבה יותר נעים לאוזן ונוח בהרבה לביטוי.
גם מזכיר מה המשמעות המקורית של session.
מעניין 89525
זה אמנם לא נשמע טוב, אבל אולי זאת רק בעיה של הסתגלות (גם ''מרקע'' נשמע לי פעם משונה). הדמיון ל''פגר'' קצת מפריע, אבל גם זה אולי ייעלם עם הזמן.

''היה לי פגש מלא רגש עם השרינק שלי''. המממ.
דווקא יתרון 89529
חשבתי גם על הדמיון לפגר - זה יאפשר ליצור פועל ייחודי לפעולת סיום session: לפגרש - במקום "סיים את הפגש של משתמש X" אפשר "פגרש את משתמש X".
:-) 89539
מעניין מה מר לבשן יגיד על זה.
דווקא יתרון 89609
במיוחד ש"ה-session התפגר לי" קורה לעתים כל-כך קרובות.
off topic 87599
שמת לב שאנשי מחשבים וסוחרי סמים הם היחידים שקוראים ללקוחות שלהם "משתמשים"?
off topic 87601
בדיחה ידועה, אבל גם יצרני אלקטרוניקה, יצרני תרופות ועוד משתמשים בכינוי הזה.
תשובה 88641
לדעתי, השימוש באנגלית מקל על המתכנתים מפני שבקידוד אין מנוס משימוש באותם המונחים. אפשר לנסות למצוא תרגום למילה "Thread", אבל את הפקודה CreateThread לא תוכל לתרגם ‏1.
השורשים אינם מעניינים במיוחד. לא מכל מילה אפשר לגזור פעלים, מפני שככה זה בעברית. ודאי שהתועבות שהזכירו כאן אינן מתאימות כלל. "מרפרש" נשמע רע, אבל "לעשות Refresh" אינו נורא כל כך, אם המשמעות היא כתיבת פקודת
"Refresh" או לחיצה על כפתור עליו כתוב Refresh.

1 אלא אם נחזור לימי הלוגו העברי: קד 50.
אני שונאת את השימוש ב''ת'רד'' 88947
בעברית. זה נראה נורא, והת' עם הגרש מציקה לי בעיניים.
"פתיל" היא מילה מאד מקובלת במחוזותי (ואני חושבת שאני כותבת מספיק פורומים כדי לומר שזה נקלט לא רע בכלל) ואם רוצים פועל, משתמשים ב"שרשור" (כשהמילה משמשת גם כשם עצם נרדף ל"פתיל").

"לשרשר" גזור משרשרת, זה נשמע מאד הגיוני וברור גם למי שלא בקיא בעסקי הפורומים.
בפעם הראשונה בה נתבקשתי לשרשר הודעה הבנתי מיידית למה הכוונה, מה שמלמד שהפועל מאד הולם, נכון, מתאים ומובן אינסטינקטיבית לדוברי השפה, וזה העיקר, לא?
אני שונאת את השימוש ב''ת'רד'' 88958
יש שני ''ת'רד''... בפורומים, וטכניקת תכנות. אני דיברתי על המובן התכנותי, ומעולם לא שמעתי על שימוש ב-''פתיל'' במקום ''ת'רד'' במובן הזה (וטוב שכך, כי השימוש הזה מורכב יותר ומצריך פעלים). על ''פתיל'' במובן הפורומי שמעתי לראשונה באייל והוא מצא חן בעיניי מאוד. בקשר לגרש -- מה לעשות. כבר יש הרבה מאוד מלים בעברית שמשתמשות ב-ג' וב-צ', אז אלא אם כן נחליף אלפבית אנחנו כנראה תקועים איתו.
הממ... מה המשמעות במובן התכנותי? 89132
יצא לי דווקא לתכנת מעט פה ושם במסגרת לימודי (ללא ספק לא מספיק, אבל אני לא אוהבת את זה, אז זה לא ימשיך...) ולא נתקלתי במונח.
הממ... מה המשמעות במובן התכנותי? 89242
תוכנית "מרובת-חוטים" (multithreaded) היא תוכנית שיש בה כמה "ראשי ריצה" המתקיימים במקביל באותו מרחב הזכרון. כל "ראש ריצה" כזה מכונה "חוט".

(טל חוזר לרגע לתפקידו ההיסטורי במתרגל במבנה מע' הפעלה)
שאלה 87568
אני מכיר שורש משושה!
שאלה 87668
לאנטגרל?

פרופ' דני ברקוביץ', בקורס "משוואות דיפרנציאליות רגילות", הכין את הקרקע בשיעור הראשון, כאשר אמר "ואיך ידעתי להגיע לתוצאה מהביטוי הזה? אינטגרלתי אותו!". אבל אחר כך הוא ניסה יותר מדי: "קיבלנו כאן את הביטוי הזה. נאנטגרלנו גם אנטגרוֹל..."

וזה, כמובן, לא נכון. אפשר "נאטנגרלנו גם נאנטגרל", או "אנטגרוֹל נאנטגרלנו", אבל לא מה שהוא עשה.
שאלה 87674
לקוונטט.
שלי נשמע טיפה יותר טוב, ויותר קל להטות אותו, אבל ההכפלה של הו' והט' קצת מורידה מערכו - לשלך יש שש אותיות ממש. הבעיה שלי עם לאנטגרל היא שמוסיפים גם הברות - הוא לא נכנס לבניינים.
שאלה 87675
אם כך, לי יש "שורש" משובע: לאנצקלפד.
למרבה המזל, לקטלג המרובע מפחית את הסיכון שעוד נשתמש ב"שורש" הזה.
זה כבר הופך לטיפשי 87678
"עוד מישהו מת מרעב? בא לכם לאחשדרפנם איזו פיצה?"

(ואל תתקטננו כאן בעניין "להזמין" שכן זה לא אותו דבר. לאחשדרפנם פירושו להזמין דווקא ממקום שבו השרות מהיר, בניגוד ל"להזמין" הרגיל שלוקח בחשבון גם מחיר ואיכות).
שאלה 87690
נחמד... אני לא רואה כל בעיה. אין כאן הכפלת ו' אלא רק בכתיב חסר. אני גם מוצא שההכפלה של העיצור האחרון היא טכניקה נפוצה ומקובלת בשורשים מהסוג הזה על-מנת לשמור על מבנה התנועות המקורי של המלה הלועזית, למשל לפלרטט או לפקסס. אחרי הכל, זה גם מקובל בשורשים קלאסיים במעבר משורש זוגי למשולש.
שאלה 87724
מדוע לא?
רחל ולאה מתלוננות על לבן "ויאכל גם אכול את כספנו".
<הולך לפינה> 87738
עוד חידת טריביה 88219
בלי לבצע חיפוש באתר, מי אבי הפועל :"לאמפשלש" ומה פירוש הפועל הזה?

(ההשתתפות אסורה על ירדן ניר ובני משפחתו).
נובמת... 88237
MP3. י

מאיפה קיטפטסת את זה?
רובין ניר ביער שרווד 88267
הפועל לקוח מן המאמר בו קורא רובין ניר תיגר כנגד שלטון העריצות בממלכתו של הברון גייטס.
רובין ניר ביער שרווד 88282
נכון.
עוד חידת טריביה 88446
מה גורם לך לחשוב שמישהו הוא "אבי" הפועל הזה? הוא מוכר פחות או יותר מאז שהשימוש בMP3ים נעשה נפוץ. הוא נוצר ב"אופן עממי" והתפשט, לפחות עד כמה שאני הצלחתי לזהות, ממספר מוקדים באותו הזמן. זה פשוט פועל מתבקש מדי.
עוד חידת טריביה 88530
טוב, אני לא נתקלתי בפועל ההוא עד קריאת המאמר של מר ניר, וזה מה שגרם לי לחשוב את מחשבת ההבל שלי. אלף סליחות.
עוד חידת טריביה 88590
ואם כבר כתבת בשגיאת כתיב, מה מקור המילה טריוויה ולמה?
עוד חידת טריוויה 88593
שלוש דרכים, כדרכן של של המצטלבות בככרות הרומאים. ויה דולורוזה, טרי-ויה ובמילה אחת, עפ"י האקדמיה, טריוויה. איפה השגיאה?
אה, לא חשוב [ל"ת] 88594
אה, לא חשוב [ל"ת] 88664
מה השאלה?
בחבר'ה שלי זה ''לאמפלש'' 88945
קצר ונוח יותר להגיה... (וכולם מבינים יפה למה הכוונה).

"וואוו, יש לך את הדיסק של דורית ראובני? עשה טובה תאמפלש לי בבקשה את "בחופשתו"..."
סיסמה 87775
ילוגטמו השורשים המרובעים השאולים!
יוכשרו 87784
מושחתים נמאסתם :-) 88682
שאלה 121410
זה עתה נתקלתי בפורום מחפשים אתרים ב-YNET בזוועה לשונית מחומשת חדשה:

נושא : לאיפגרוד נוקיה חדשה...
תאריך : 16/01/03 04:12
מחבר/ת : ysdeos
דואר אלקטרוני :
היי. לא מזמן קניתי נוקיה חדשה ומגניבה. הדגם נגד המים והמוגן מפני נפילות.

אני מקווה שהדבר הזה ("אפגרד") לא יצליח להכות שורש. יש די והותר זוועות לשוניות גם בלעדיו...
אל דאגה 121412
לא יתפוס, בזכות השדרוג הקל יותר להגיה. אפילו לאמפשלש לא תפס.
אל דאגה 122308
פעם היו שניסו לומר ''קדרוג''.
שאלה 121491
והשאלה שלי - האם יש מילה עברית ל"דאונגרייד"? בהתחלה חשבתי אותי "למדרג", אבל זה תפוס כבר על ידי הרייטינג. לדדרג לוקה באנגליציזם. אולי "לתדרג" (מלשון "תת-דרגה")? אבל זה ממש לא ברור למה הכוונה. אוף. אין לי רעיון טוב.
לשפחת? 121496
שאלה 121545
אני משתמש ב''לתדרג'', תוך שאני מנסה ליצור את הרושם שזו מילה אמיתית. ממליץ שתנהג כמוני. ביחד נעשה פרצה.
תשובה (ממש) מאוחרת 494013
לשנמך.
תשובה (ממש) מאוחרת 494015
מה עם לקטרג?
גם קטלוג וגם קטגוריה.
494022
איך השילוב בין קטלוג וקטיגוריה זה ההפך מ"לשדרג"?
494040
לקטלג = לדרג
קיטרוג = לדבר בגנות משהו.
לקטרג = לדרג במקום רע יותר.
494053
ל''לקטרג'' יש משמעות אחרת, אם אני זוכרת נכון. וגם המרחק משדרוג הוא די גדול.
494057
כן, חשבתי שזה לא אני במיטבי (:
תשובה מהירה 494029
לשדרג.
שידרוג הוא פעולת הדרוג מחדש (משקל שפעול, תגובה 127411), ללא התייחסות לכיוון. מכאן שבעברית הן upgrade והן downgrade נקראות שידרוג.
מכיוון שהכוון הטבעי (ברירת המחדל) הוא קדימה (או "למעלה") ניתן לציין במפורש "לשדרג מטה" או (עדיף לטעמי) "לשדרג לאחור".
האם זה עובד בשני הכיוונים? 514379
אם על פי האקדמיה, to compile -> להדר, האם בכיוון ההפוך יהיה:
כשר למהדרין > Kosher to compilers ?

ואם כבר בkosher נגענו, הרי שהאנגלים (והאמריקנים) לא טרחו להמציא מילה משלהם לענין ומהם ניתן לקחת דוגמא כיצד משאירים מילה שמקורה בשפה זרה, בשפה הזרה.
האם זה עובד בשני הכיוונים? 514383
כשר למהדרין: מתקמפל
האם זה עובד בשני הכיוונים? 514523
רק אם לא קיבלת אזהרות...
שאלה 86982
אבל יש עוד מילות לעז שנהפכו לפועל עברי גאה:

לטלפן
לקטלג
לחרבן
לפנצ'ר
לסמפט sympathize
למקסם maximize
שאלה 87328
לחרבן - לעז?

עד כמה שאני זוכר, זה שורש שנגזר משם העצם "חורבן", שנגזר במקור משהשורש העברי "חרב".
המשמעות המקובלת היום הושפעה, אמנם, מהמלה "חרא" - אך גם זו, דומני מלה עברית שמופיעה (בצורה זו או אחרת) כבר במקרא.
שאלה 87375
הו, איך היינו מתמוגגים בשיעורי התנ''ך, כשנתקלנו במקרים שבהם הסופר האלמוני צנזר מילים הקשורות להפרשות גוף והחליף אותן באחרות, מעודנות יותר. בין היתר היו שם ''טחורים'', ''עפולים'' ו''דביונים''. לא זוכרת איזו מילה החליפה את איזו, אבל המילה האחרונה משמעה, למיטב זכרוני, גללים קטנים, והשנייה - תעלומה בעיני עד היום.
שאלה 87394
''עפולים'' הוא לשון נקיה ל''טחורים''. זכרונות מבגרות בתנ''ך.
להיפך 87414
לא משהו, הזכרונות 87416
שאלה 87399
היית פעם בעפולה? קייס קלוזד.
עפולה 87464
אחד מקומץ יישובים יהודיים בארץ שנשארו עם השם הערבי עד היום.
אני מכיר עוד שלושה כאלו - מישהו רוצה לנחש ?
עפולה 87466
כרגע זוכר שניים (שניהם בגליל העליון): מנרה ומלכיה. אולי בהמשך (אם לא יקדימו אותי)
חדרה 87468
נדמה לי שגם כפר סבא הוא ממקור ערבי.
חדרה 87476
כפר-סבא היא שם עברי עוד מימי המשנה, שהשם הערבי רק שימר אותו.
חדרה היא אכן אחת הדוגמאות.
מנרה היתה השנייה.
השלישית - איך אף אחד לא עלה עליה ?? - היא מטולה.
כברי נזכרת במשנה בתור "כבריתא" - לא שם ערבי.
על מלכיה לא חשבתי בכלל, אך באמת נראה לי שהמקור ערבי, וכל השינוי היה בהחלפת הצירה בקמץ תחת האות י'.
ספסופה? 87482
ספסופה? 87511
צורה מעוברתת של השם הערבי ציפצאף (ונדמה לי שהשם גם עתיק יותר - אולי לבשן יודע. אם זה לא עתיק, לא ברור לי למה ''ספסופה'' ולא ''צפצפה'').
חדרה 87501
"איך אף אחד לא עלה עליה??" - עברו בדיוק 42 דקות מפרסום השאלה ועד לתהיה הזו שלך. באיזו תדירות אתה חושב שאנשים סוקרים את כל האייל כולו!?

(לא שהייתי יודע לפתור את השאלה, אגב. אבל זו כבר בורות פרטית שלי).
חדרה 87571
מאור גרינברג קבע תקן מהירות חדש...
ומטולה אמורה לדעתי לעלות לאנשים בראש לפני מנרה, מלכיה, צובה או ספסופה.
עפולה 87469
כן, עוד אחד בגליל - כברי, ואחד בהרי יהודה - צובה (שנדמה לי שפעם התעקשו לקרוא לו פלמ''ח צובה).
צובה 87479
צובה הוא שם עתיק, וראה ''ארם-צובא''. הוא אינו עונה לקריטריונים שלי (כברי גם לא - ראה למעלה).
בכל אופן - ניסיון יפה.
היי, לא פייר :-( 87478
אמרו שאסור לשאול שאלות טריוויה כאן, ואף ננזפתי על כך, והנה זו כבר השאלה השנייה או השלישית.
היי, לא פייר :-( 87481
אני גם שלחתי שאלות אחרות למערכת - אולי תתפרסמנה בטריוויה של ספטמבר (יותר משלוש שאלות, בכל מקרה).
היי, לא פייר :-( 87487
כלומר הפרת את הכללים, ואפילו העזת לשלוח שאלות נוספות, בעוד שאותי תלו על תורן הספינה למען יראו וייראו? אני דורשת פיצויים. תיכף אחשוב מה בדיוק.
שאלה 87410
דביונים היא מילה נקיה לחריונים.
שאלה 87107
כשנחתמו בדבלין, נפגשנו עם ידידים שבדיוק סיימו את הטיול שלהם באירלנד, ושוחחנו על המסלול המתוכנן שלנו. הם הציעו לנו לא להתבייש "לסמנב" (או "לסמנוו", מלשון "לסמן V") אתרים, מה שהפך אצלי תוך מספר דקות ל"לצ'קבקס" מלשון "לסמן את ה'צ'ק-בוקס".
שאלה 87125
מבחר פנינים אשר חדרו אצלי לשפה (באדיבות נגה ובן זוגה, חיים בניו-יורק מאז שנת 99):
לדגרן - לקחת את הכלבה ל dog-run
לפברז - להשפריץ febreze בבית
ליסקרוץ' - לבצע scratch (במשחק פול)
שאלה 87127
אני צריך לבקמרק את הפתיל הזה.
שאלה 87131
פבריז לא משפריצים על בגדים כדי לסלק ריחות רעים? למה לפזר את זה בכל הבית?
שאלה 87136
נועד לשטיחים וספות, כדי לנטרל את הריח של הסיגריות שדבק בכל דבר
האם מישהו הזכיר כבר 87134
לסמלץ?
ומשביחי הפירות והירקות במכון וולקני, האם הם מאבלצים?
האם מישהו הזכיר כבר 87137
משביחים גנטית
הצחקת אותי 87142
למה שהם עשו למלפפונים ולעגבניות אי אפשר לקרוא השבחה.
פליסטקו אותם 87180
אכן 87262
פליסטקו, קילקרו,פיבסבסו. אבל יש לנו מילה עברית לכל אלה: התפילו. מכל מקום, לאבלץ נשמע לי חביב בעיקר בזכות האל"ף השורשית שנשמעת כאילו היא בניינית.
אכן 87271
נשמע יותר מדי שלילי - לי זה מזכיר את השורש פ.ל.צ, במשמעות מפלצת או התפלצות.
אכן 87335
איזו מפלצת נזכרת בתנ"ך, ומה היה גורלה?
אכן 87352
אני לא זוכר מה היא היתה, אבל שרפו אותה בנחל קדרון, לא?
אכן 87451
נכון. אסא המלך שרף את מפלצתה של ''אימו'', וכן העביר אותה מתפקיד המלכה-האם.
אכן 87395
Jabberwocky, כמובן. (כל אחד והתנ"ך שלו).
אכן 87405
בחיי שחשבתי עליה. אבל אז הבנתי שאם אני אכתוב את זה כתגובה, זה יראה לא רציני.
אז נמנעתי.
אכן 87406
מה רע בלהראות לא רציני (לפעמים)?
אכן 87407
שום דבר פרט ל:
תגובה 86125
שאלה 87140
פעם לפני שנות אלף, במקום מסוים, היו משתמשים בפועל תדרופ או לידרופ to drop it
שאלה 87174
דן תורן ניסה להציע פעם את המילה "להיטמק", מלשון to make love .
אצלנו אומרים גם 87211
למסז' ‏1, וזאת משום ש'לעסות' נשמע יותר מדי כמו 'לעשות'.

1 בעיקר בצירוף "אתה מוכן למסז' לי את הרגליים/הגב ?"
אז למה לא לשלב? 87214
"אולי תעסה לי מסז'?"
ולי יש מילה (בערך) שהמצאתי בעצמי 88944
משהו בין שם עצם לבין פועל (כמו במקרים רבים של פועל בלשון הווה) - "מצבהב" (אני כבר לא כ"כ חזקה בכללי הניקוד, אז אני אכתוב את ההגיה באותיות לטיניות - METZAVHEV), כשהכוונה היא כמובן לאור הצהוב-מהבהב שמסמן זכות קדימה להולכי רגל (עפ"י רוב).

יישום לדוגמה: "פנה ימינה במצבהב הקרוב".

אני לא חושבת שהמילה עומדת בתנאי האקדמיה המחמירים, אבל העיקר הוא הכיף שבשימוש.

נסו ותהנו :-)
שאלה 88961
הנה עוד כמה דוגמאות:

נדמה לי ש"לפטרלז" שובר איזה שיא.
שאלה 89068
נו באמת. המונחים האלה מזכירים שיחה של מילואימניקים נלהבים מדי. את התיאבון זה בטח לא מעורר. זו שפה שחורקת כמו חצץ.
שאלה 89093
אוי ואבוי. האם אנשים באמת משתמשים במילים האלו? נראה די מאולץ.
יש לציין שחדירת מילים מבולבלות לשפה שלי היא לרוב תוצאה של חוסר-ברירה. אין לי מושג, למשל, איך אומרים scratch בעברית (ניסינו "לגרד" במשך כמה זמן, לא תפס).
בנוסף, עכשיו כשגילינו שהכלבה *מבינה* את משמעות המילה dog-run, עברנו להשתמש ב"מרוץ הכלבים", כדי למנוע את ההתרגשות ההיסטרית אליה היא נכנסת כשמישהו רק מזכיר את המונח באנגלית.
speak english 89095
so the kinderlach will not understand

(אני עוד זוכר את סבתא שלי מדברת בידיש כדי שאני לא אבין...)

נדמה לי שמשתמשים ב"טיוטא" עבור scratch, אבל לא נראה לי שזה רשמי.
speak english 89097
scratch במשחק פול (מצב בו הכדור הלבן נכנס לאחד הכיסים, והמשחק מאבד את תורו).
speak english 89101
אה...

(מחייך במבוכה, פעם שניה השבוע)
כן, הבה נמשיך לדוש בסוגיה. 88982
;-)
שאלה 87154
פעם ראשונה שאני נתקל ברוב "הפעלים" כאן.
פועל אחר לא ממש חדש: לטרק - מלשון טרק.
קשה לי להבין: בעברית יש כל כך הרבה מילים ופעלים:
לטייל, לתייר, לשוטט, ללכת, לצעוד, לפסוע, להתהלך (אולי פספסתי עוד) - למה צריך גם לטרק? אך נראה שהטרקים חדרו עמוק לשפה, כאשר טיולים הפכו אצל רבים לטיולים ברכב או טיולים קצרצרים ברגל.
לשוט 87336
המשקל שם 86816
אולי הבחנת שבכללי האקדמיה לכתיב חסר ניקוד יש סתירה בעניין זה: מצד אחד, נאמר שיש להכפיל ו' הבאה לאחר אותיות השימוש מש"ה וכל"ב. מצד שני, נאמר שאין להכפיל ו' הסמוכה לו' אחרת. "וודאי" נראה לי עדיף על "ווודאי" משום שממילא אי אפשר לטעות ולקרוא "ודאי" במקום "וודאי" (בתחילת המילה לא נכפלת הו'). חוץ מזה, "וודאי" נראה יותר טוב, וכבר נאמר "הכל הולך אחר המראה".
המשקל שם 86819
איפה אני מוצא את כללי האקדמיה לכתיב חסר ניקוד?

אגב, זה מצוין לקרוא לזה "כתיב חסר ניקוד": כשאומרים "כתיב מלא" (או חסר), אני אף פעם לא בטוח

[רגע -]
לעולם אינני בטוח

[-הרבה יותר טוב]
אם המלאות מתייחסת לניקוד או לאותיות. אני יודע את התשובה הנכונה, וזה עדיין מבלבל אותי.
המשקל שם 86822
בחוברת מיוחדת של ''לשוננו לעם'' המכילה הן את כללי הכתיב חסר הניקוד (אגב, זה אכן שם מצוין, כמו שאמרת) והן את כלל הפיסוק, או בעותק של החוברת הנ''ל המופיע כנספח ל''מילון הווה''.
תקציר ברשת 86823
תקציר ברשת 86829
נהדר. תודה!
מישהו יודע 86844
למה שמות האותיות בתקציר ההוא נכתבות בראשי תיבות "וי"ו" "יו"ד" וכד'?
מישהו יודע 86845
הגרשיים באים כדי לציין שזו לא מילה ממשית.
ראה לקראת סוף כללי הפיסוק:

המשקל שם 87795
חזק והתחזק בדברי חכמינו בדף השלישי של התלמוד: "למד לשונך לומר איני יודע".
המשקל שם 86714
אין לך הברה אקסטרה בשורה השנייה, שם, שם?
המשקל שם 86768
לא אם אתה מבטא Under במלרע.
קרשצ'נדו פוקו א פוקו 87459
משהו ששמתי לא מזמן. קרשצ'נדו הוא מושג מוסיקלי שמתאר התגברות הדרגתית של עוצמת המוסיקה, ויצירת חוויה רגשית עזה. ישנם קרשצ'נדו קצרים, ביצירות של מוצארט, רוסיני, בקטע הקצר הזה בהיי ג'וד של
הביטלס better better better better better better ,ohhh
וגם בתיקווה.

יש גם קרשצ'נדו ארוכים, שדומיים יותר לדוד המעצבן שמגיע לארוע משפחתי וככל שהוא נשאר יותר זמן, הוא נהיה יותר ויותר קולני. למשל, הבולרו של ראוול, או המוסיקה של וואנגליס לסרט מרכבות האש.

מהו הקרשצ'נדו הקצר ביותר שאתם מכירים?

(רמז לתשובה שלי - אל תלכו שולל אחרי הדוגמאות למעלה)
קרשצ'נדו פוקו א פוקו 87470
הייתי מציע כמועמד את ''פינלנדיה'' של סיבליוס.
במחשבה שניה, ב''קומנדו מארש'' של סמואל ברבר יש כמה קרשצ'נדי של טרומבונים מחקים מטוסים יורדים להפצצה.
קרשצ'נדו פוקו א פוקו 87500
אני יודע שאני חוזר על עצמי, אבל "נא לא לפרסם שאלות כתגובה בדיון זה! שאלות שכאלה נפסלות מיד ולא נוכל להשתמש בהן, וחבל".
קרשצ'נדו פוקו א פוקו 87513
כן, כן! תראה להם מה זה!
קרשצ'נדו פוקו א פוקו 87574
למחילתך אייחל.

אני מניח שכבר מאוחר מכדי להעביר את זה לטריוויה רשמית.
קרשצ'נדו פוקו א פוקו 87587
נכון. אבל את השאלות הבאות עדיין אפשר לשלוח אלינו.
קרשצ'נדו פוקו א פוקו 87652
איזה קרשצ'נדו יש בהתקווה? "ב-א-א-ארצנו"?
קרשצ'נדו פוקו א פוקו 87717
לא - ב''להיות עם חופשי'' האחרון.
קרשצ'נדו פוקו א פוקו 87736
?
"להיות עם חופשי" אינו קרשצ'נדו בכלל. רק ה"ב-א-א-ארצנו" שבא אחריו יכול להחשב ככזה.
קרשצ'נדו פוקו א פוקו 87740
כניסת התופים והחצוצרות מתרחשת ב"להיות עם חופשי" השני - הרגע שבו ראש הממשלה מפלבל, הנשיא חונק יבבה והשרים מנגבים דמעה, וגם צופי הטלוויזיה מרגישים צורך לקום ולעמוד בסלון.

ואם נראה לך שאתה יודע, למה שאלת?
קרשצ'נדו פוקו א פוקו 87746
אחרת, איך היית יודעת שהוא יודע?
קרשצ'נדו פוקו א פוקו 87759
ועדיין אני לא יודעת שהוא יודע.

רב הנסתר.
קרשצ'נדו פוקו א פוקו 87857
מי שיודע שאינו יודע, יודע.
Heeere's Johnny! 88763
אוף טופיק 88106
בוואי נט עושים משאל על האתר הישראלי הטוב באינטרנט.
בשלב ראשון צריך להציע מועמדים.
גולשי האייל מוזמנים להביא את האייל למועמדות.

על הסקר:
הצעת מועמדות:
איחרת את המועד... הרשימה נסגרה 88107
אוף טופיק 88180
היגשתי את מועמדותו של האייל. אני מניח שבחירת המועמדים לא מושפעת ממספר הפעמים בו מוגש כל אתר כמועמד, אבל לך תדע...
אוף טופיק 88190
תגידו לאסף עמית שיבקש פרוטקציות משמשון
הצביעו עוד היום 88670
שאלה לעמית מנדלסון 88671
לאיזה אתר אתה ממליץ להצביע כאן?
שאלה לעמית מנדלסון 88749
לא כל האתרים מוכרים לי.
"הגל הירוק" לא ממש מעודכן.
החברה להגנת הטבע די מעודכנת אך יש קטעים רבים שלדעתי צריך להכניס הרבה יותר מידע. אפשר לסלוח על כך בגלל המצב הכספי הקשה שלהם.
אתר המשרד לאיכ"ס שוב נראה לי שחסר המון מידע.
נראה לי שאתר הציפורים הוא הטוב ביותר ברשימה. (לא בדקתי את אתר התנועה לעצירת חוצה ישראל - אך מבחינת צורך יומיומי של הציבור, אתר הציפורים חשוב יותר לתלמידים ומורים).
גם פה חסר לי מידע על דורסי לילה - רק אתמול מישהו (אולי מקוראי האייל?) פנה אלי בבקשת עזרה בעניין, הפניתי אותו בלי בדיקה מעמיקה לאתר הציפורים ועכשיו אני מגלה שאין שם את המידע הזה...
ואתר שלא ישתתף במשאל אך עשוי לעניין את הקוראים:
הצביעו עוד היום 88746
"פוליטיקה עכשיו" הוא אתר לא רע בכלל.
מי הכניס לשם את האתר הכי משעמם ברשת?
הצביעו עוד היום 88750
אם ''הכי משעמם'' הוא ארץ הצבי, הבעיה הגדולה ביותר היא גרפיקה מעצבנת שמרחיקה ממנו קוראים.
מודה באשמה 88753
תחת האילוצים הטכניים של המארח (''בלה בלה''), היעדר תכנון מראש והיעדר חופש מוחלט, אני האחראי לרבים מהאלמנטים הגרפיים בפורום. גם אני לא אוהב את צורתו, אבל יותר מכך מפריע לי הממשק, שאין להשוותו לזה של האייל, מבחינת התאמה לצרכים.
היי 89180
מיץ,

לדעתי, במסגרת האילוצים וההגבלות, עשית עבודה גרפית טובה בפא''צ.
היי 89185
א. תודה.
ב. זה גורם להודעה הקודמת שלי להיראות כמסחטת-מחמאות. לא זו הייתה כוונתי -- בסה''כ רציתי לתת כתובת לביקורת, שאני גם שותף לה.
תגיד מיץ, 90152
מותר לך לפתוח שם פתיל חדש?
לא יודע 90160
לא התעמקתי בכללים, ואינני בטוח שהם עונים על השאלה הזו, כיוון שהם משאירים מקום רב לפרשנות (למעשה, יש סברה שהם עושים זאת תוך מחשבה עלי). על כל פנים, אם ארצה -- אפתח. אם אסור לי -- אולי יימחקו לי. בינתיים, נמחק שם תת-פתיל שהתחלתי, בנסיבות בלתי-ברורות.
הצביעו עוד היום 89073
על הגרפיקה המשעממת מחפים התכנים המעולים,הכותבים המבריקים,והיותו של האתר האלטרנטיבה היחידה לחשיבה הממוסדת בארץ.
הצביעו עוד היום 89393
אוקי "הממסד האקדמי רודף אחרי" מילשטיין ומיכאל "האם כבר סיפרתי לך על ספרי חלוקת קשב" שרון זה חשיבה לא ממוסדת?

אגב, אתמול ראיתי אצל מישהי בבית את הספר של מיכאל, וכל-כך התרגשתי, ששכחתי לעיין בו ולראות עד כמה התאמצו העורכים.

(וכל זה בגלל שגנבת לי את הניק)
הצביעו עוד היום 89395
שלא לדבר על זה ש"ארץ הצב" הגזים קלות כשהוא אמר שארץ הצבי זו האלטרנטיבה היחידה ל...

ומה האייל? עז?!
הצביעו עוד היום 89404
אנחנו עוסקים רק בחשיבה ממוסדת, על מה אתה מדבר?
הצביעו עוד היום 89412
מי גנב לכך את הניק
בולשביק
האתר שלך נגוע בתרבות אוסלו ובחאמס של חשיבה.
"בן לו היה לי, ילד קטן"‏1 89430
אורי! לא O.K.
שעות, שעות שאני מנסה להבין איך אמורים לקרוא את המשפט הראשון שלך.

1בשם מיכאלה.
הצביעו עוד היום 90696
הא לך פרופיל אוטו-פסיכולוגי של אתרך
שאלה 91059
למה שם העצם פרוזה הוא בעל משמעות רחוקה מזו של התואר פרוזאי?

האם זה כך גם במילים כמו אפי או לירי?
שאלה 91064
אני תמיד הרגשתי כך לגבי המילה ''שכיח''. שכיח נשמע לי כמו משהו שנשכח, כי אין ממנו הרבה.
שאלה 91069
"שכיח" הוא פשוט "מצוי": בעברית "מצא", בארמית "אשכח".
שתי המשמעויות של פרוזה מקורן אחד. משמעות המקור הלטיני הינה "ישר, ישירות", ומכאן הניגוד בין הפרוזה המדברת בשפת בני אדם ובין השירה.
משהו ששאלתי לפני עידן לבשן 91563
תהייה לשונית:

"הרבה יותר מתפוח אחד ייפול מהעץ"
"הרבה יותר מתפוח אחד ייפלו מהעץ"

אני חושב שהראשון נכון, למרות שהוא נשמע רע. דעתכם?
הראשון נכון. 91581
הראשון נכון. 91585
בניתוח תחבירי של המשפט, מה הנושא?
הראשון נכון. 91620
עכשיו התקלת אותי. עדיין, עברו מעל עשר שנים מאז הבגרות.

ובכל זאת. "ייפול" מתייחס לתפוח, ולכן לוגית נראה לי שעליו לבוא בלשון יחיד. חשוב, למשל, על "פחות מתפוח אחד ייפול מהעץ" - כאן בבירור יהיה הפועל בהטיית יחיד ולא רבים. "יותר" במשפט שלך הוא בדיוק כמו "פחות" במשפט אחר (וסלח לי על שאיני זוכרת את השמות המדוייקים של חלקי המשפט - אולי זה נקרא "שם התואר" או משהו כזה?).

לדעתי, התפוח הוא הנושא.
הראשון נכון. 91622
ככל שאני מעמיק לחשוב על זה, אני נוטה:
1. להסכים איתך
2. לתהות איך קרה שבכל זאת עברתי את בחינת הבגרות בידיעת-הלשון עם צבעים מעופפים
3. לייחל לבואו של אשר לבשן שיעשה סדר במשפטים כגון זה.
הראשון נכון. 92074
1. גם אני חושב כמוך. אם עלי לבחור, אבחר בצורה הראשונה. העברית סובלנית כלפי נושאים רבים המלווים בפועל בלשון יחיד, אבל לא להפך.

2. אני מוכן להתערב שהציון שלי היה נמוך משלך.

3. הידע שלי בתחביר אינו עולה בהרבה על זה של האייל הממוצע. יש לי כישורים לשוניים אחרים, המסייעים לי בהבנת מילים בודדות.
הראשון נכון. 92076
אתה יכול להרחיב ולומר מהם הכישורים הלשוניים שציינת בסעיף 3?
הראשון נכון. 92090
אוזן פתוחה ורגישה למילה העברית, בקיאות טובה בתנ''ך, ידע סביר בארמית.
הראשון נכון. 92094
כמו כן אני חובב תפילות מושבע (וכנראה גם שחצן לא קטן).
טריוויה: מה הפירוש המקורי של הביטוי "כמו כן"?
עברו כמעט 3 שנים, התשובה? 308774
עברו כמעט 3 שנים, התשובה? 309067
מר לבשן פרש מהאייל זה מכבר. אנחנו מקוים שהוא רק איבד את הכתובת.
עברו כמעט 3 שנים, התשובה? 309076
הוא לא פרש, הוא רק החליף כינוי.
עברו כמעט 3 שנים, התשובה? 309082
נראה לך או שאתה יודע?
עברו כמעט 3 שנים, התשובה? 309149
אני יודע.
הראשון נכון. 91634
אצלי עברו *הרבה* יותר מעשר שנים מאז הבגרות, ובכל זאת:
הנושא אינו התפוח, כי אם התפוחים. כמה? הרבה יותר מאחד. כמה זה הרבה יותר מאחד? אחד וחצי? לא נראה לי, כי חצי זה לא "הרבה". שני תפוחים זה הרבה יותר מאחד? כנראה שלא, כי שני תפוחים זה אחד יותר מאחד, וגם אחד זה לא "הרבה". שלושה תפוחים זה יותר מאחד? אולי. שלושה זה שנים יותר מאחד. האם שנים זה הרבה? תלוי. הרבה יחסית למה. בכל מקרה, שנים זה *רבים* (כלומר, אולי לא הרבה מבחינה כמותית, אך בהחלט רבים מבחינה לשונית).
לדעתי: הרבה יותר מקורא אחד מצפים לבלשן (או ללבשן), ובכך אני מיץטרף (או מיץ כשר) לארנב.
הראשון לא נכון. 91684
''מתפוח'' לא יכול להיות הנושא, בגלל ''מ'' היחס. אלה שייפלו הם ''הרבה'' תפוחים, ולפיכך הם ייפלו ולא ייפול.

הרבה תפוחים ייפלו מהעץ, הרבה יותר תפוחים ייפלו מהעץ, הרבה יותר מתפוח אחד ייפלו מהעץ, והכי טוב זה כפי שהציעה טלי, לנסח את המשפט בצורה אחרת.
הראשון לציון. 91701
השלם את המשפטים:
הרבה פחות מקילו זהב [כ.ר.ה.] מהמכרה.
הרבה פחות מקילו יהלומים [כ.ר.ה.] מהמכרה.
הראשון לציון. 91710
1. חצי קילו זהב נכרה מהמכרה. או: מאתיים גרם זהב נכרו מהמכרה. במילים אחרות: אני לא בטוח, אבל ברור ש"מקילו זהב" אינו הנושא, ולכן הפועל לא צריך להיות משוייך אליו. אפשר רק לנסות להשלים למה ה"הרבה פחות" מתייחס, והניחוש "זהב" נראה לי מתאים, לכן הייתי מעדיף "הרבה פחות מקילו זהב נכרה מהמכרה". (כקיצור של הרבה פחות [זהב] מקילו זהב נכרה)

2. מאותו שיקול "הרבה פחות מקילו יהלומים נכרו מהמכרה".

צריך עוד לקבל אישור שהצירוף "הרבה פחות" הוא תיקני. בילדותי היינו אומרים אפילו "יותר פחות" וספגנו על כך קיתונות של בוז מהמורים ללשון.
הראשון לא נכון. 91702
ומה נעשה עם "הרבה פחות מתפוח אחד"?
הראשון לא נכון. 91703
נכתוב פשוט: לא נפלו תפוחים מהעץ.
הראשון לא נכון. 92129
קודם כל צריך להסכים שהנושא של המשפט אינו יכול להיות ''מתפוח'', בגלל ''מ'' היחס שלפניו, כפי שטענתי בהודעה קודמת, טענה שזכתה בהתעלמות קולנית גורפת. אחרי שנסכים על זה, אם נסכים על זה, נוכל להמשיך, שכן ברור שהנשוא צריך להתייחס לנושא.
הראשון לא נכון. 91772
הגרסא המלאה צריכה להיות ''הרבה יותר תפוחים מאשר תפוח אחד ייפלו מהעץ''.
משהו ששאלתי לפני עידן לבשן 91673
המשפט הזה נשמע די רע בשתי הואריאציות שלו.
למה לא לכתוב פשוט: תפוחים רבים ייפלו מהעץ?

כן, כן, אני יודעת שזו התחמקות. אבל חכמים ממני בטח יסבירו למה שתי הגרסאות שגויות.
משהו ששאלתי לפני עידן לבשן 91771
לפעמים זה ישתלב יותר טוב במשפט, למשל:

"לפחות תפוח אחד ייפול מהעץ אם דובי ינתגש בו".
"תפוח אחד? הרבה יותר מתפוח אחד ייפלו מהעץ‏1 אם דובי, השמן הזה, יתנגש בו".

1 אללי, זה נשמע רע.
משהו ששאלתי לפני עידן לבשן 91783
"תפוח אחד? הרבה יותר תפוחים ייפלו מהעץ אם דובי, השמן הזה, יתנגש בו"
משהו ששאלתי לפני עידן לבשן 91775
מה דעתך על:
"הרבה יותר מתפוחים אחדים ייפלו מהעץ"

(מה גם שאינני בטוח כלל ועיקר בנוגע לנכונות של 'הרבה יותר' בהקשר הזה)
אל''ב (אני לא בלשן) אבל... 112022
קודם כל, למה 'הרבה יותר מ..."? זה נשמע אנגלוז המעתיק את much more than... הבעיה קיימת באות מידה עבור הצירוף הפשוט 'יותר מ..'.

לדעתי, המילה 'יותר מ' היא סוג מיוחד של כמת, שאינו משנה את הנושא והופך אותו מיחיד לרבים (בניגוד לכמת 'כל', שבעקבותיו נאמר 'כל התפוחים' ולא 'כל התפוח' ‏1). לכן לדעתי, יותר מתפוח אחד ייפול מהעץ.

השוו: 'לעבודה זו דרוש יותר מאדם אחד'.

1 יש, אבל לא במשמעות הזו.
למה ? 493701
תעלומה,
לפני זמן לא רב קיבלנו מיקרו-גל, יופי להפשרת קפואים מהפריזר, והנה חידה:
הפשרתי דגים קפואים, 10 דקות במצב הפשרה, הדגים הפשירו כמו שצריך, ממצב אבן למצב גמישות, אבל פתיתי הקרח שכיסו את הדגים נשארו כשהיו וגם חתיכות קרח קטנות שהיו בין הדגים נשארו כקודם.
מה ההסבר?
למה ? 493713
אין לי מושג, אבל אם כבר אז הנה עוד שאלת מיקרו: אני גיליתי שבמיקרו שלי לחמם אוכל במשך דקה מחמם אותו הרבה יותר מאשר מלחמם במשך 30 שניות, לגלות שהוא עוד לא מספיק חם ולחמם במשך עוד 30 שניות.

בעקבות חבר שטען שההבדל הוא בפתיחת הדלת, חזרתי על הניסוי בלי לפתוח את הדלת בין שני החימומים הקצרים וקיבלתי את אותן התוצאות.

יש פיזיקאי בקהל?
למה ? 550859
האם אתה מחמם בעצמה מרבית? אם לא, יש לי הסבר אפשרי.
למה ? 550860
הסבר אפשרי: בגוש קרח, רק השכבה החיצונית של מולקולות מים בולעות את הקרינה ומתחממות, והיתר צריך להתחמם בהולכה מהחוץ לפנים. בדג, אמנם צפיפות מולקולת המים נמוכה יותר, אבל דווקא יש יותר מולקולות שקולטות את הקרינה ישירות, מתחממות, ומעבירות את החום לחלק הלא־מימי של הדג.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים