מעבורת החלל ''קולומביה'' התפרקה (עודכן) 1346
הקשר עם מעבורת החלל קולומביה (ובה האסטרונאוט הישראלי אילן רמון) נותק לאחר שנכנסה לאטמוספירה. צילומים מראים כי החללית התפרקה לכמה חלקים במהלך חזרתה לאטמוספירה. תושבים במספר מקומות בטקסס (מעליה שהתה החללית) ובמדינות סמוכות דיווחו כי שמעו הדי פיצוץ.

נאס"א הכריזה על מצב חרום. הנשיא בוש יכנס מסיבת עיתונאים.

גורם רשמי בממשל מסר כי הסבירות לכך שמדובר במעשה טרור היא אפסית, בין השאר בשל גובהה של החללית בעת ההתפרקות - מעל 200,000 רגל.
קישורים
הארץ
Ynet
CNN
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

אני מתפלל לשלום הצוות 126179
אני מקווה שמר רמון וחבריו הצליחו לשרוד איך שהוא .
אבל נראה שזוהי עוד טרגדיה במאבק של האדם כנגד הבלתי ידוע.
זה כבר לא ממש חשש 126184
הכיסוי 126189
התחנות הבריטיות מתייחסות באריכות להימצאותו של אילן רמון על המעבורת, בעוד שהתחנות האמריקאיות הרבה פחות (הן מתייחסות יותר לצילומים ולדבריס).
הכיסוי 126190
נו, אז? עבור האמריקאים מדובר בחצר האחורית שלהם, עם אסטרונאוטים משלהם. עבור הבריטים זה סתם עוד סיפור עיתונאי מוצלח, ורמון הוא עוגן מרכזי בו, בשל היחודיות שלו.
ואגב, לפחות ב-CNN ראיתי התייחסות לא מועטה לצוות על הקולומביה.
תגידו, באמת אין סיכוי שזה טרור? 126195
פשוט, נראה קצת צירוף מקרים מוזר, שדווקא המעבורת שיש עליה אסטרונאוט ישראלי ראשון תתרסק בנחיתה. ועוד מעל העיר פלסטין, טקסס.
תגידו, באמת אין סיכוי שזה טרור? 126196
האם יכול להיות שמישהו חיבל במעבורת בשלב הכנתה לטיסה ?
תגידו, באמת אין סיכוי שזה טרור? 127486
לפי החדשות, אין סיכוי שזה היה פיגוע טרור.
בשלב הכנתה לטיסה לא יכלו לעשות שום דבר שקשור למה שקרה למעבורת.
יש השערה שמשהו פגע בכנף, ובכניסה לאטמטוספירה ההגנה הייתה חלשה מאוד.
הטרוריסטים לא היו יכולים לתכנן שזה יהיה מעל פלשתין, וגם אם הם היו מחבלים במעבורת הם היו שמים פצצה או משהו...
העתקה זולה 127490
בקשה לקוראים- נא לבדוק את כתובת הדוא''ל כדי לראות איזה אסף הוא הכותב.
העתקה זולה 127495
אתה מודע לזה שיש יותר מאסף אחד בעולם, נכון?
לא, אני היחיד 127587
הכותרת "העתקה זולה" הייתה בדיחה, בשם אלוהים, בדיחה! האמנם חוש ההומור שלי עד כדי-כך לא מובן לכל קורא?
אסף לוץ 127658
ולאיזה מהאספים אתה עונה כאן?
בנה של ג'ודי לוץ? :) 127735
מה הסיפור? 127572
אם זה מפריע לך, פשוט תוסיף שם משפחה. ''אסף אלמוג'', פשוט וקל.
מה הסיפור? 127589
אין שום סיפור, סתם הערתי הערה שולית ביותר, הכותרת היתה בדיחה כאמור, ואת השם המלא שלי אני סתם לא אוהב לכתוב, בלי סיבה מיוחדת.
אופס.. אתה יודע, זה דווקא אומר שיש לך הומור משובח. (-: 127592
תגידו, באמת אין סיכוי שזה טרור? 130472
לפי דעתי זה לא טרור. בשיגור פגע משהו בכנף והז בחזרה לאטמוספרה חללית קולמביה היתפוצצה לרסיסים.
אם מדברים על צרופי מקרים 126202
היתה תוכנית בנאס"א בשם "מורה בחלל", שכשמה כן היא, נועדה לשלוח מורה לחלל.
המורה הראשונה נשלחה על סיפון הצ'לנג'ר כשארע האסון הנורא. האסטורנאוטית שנועדה להחליף אותה, מורה גם היא, שוגרה לאחר שהתוכנית חודשה לראשונה, בטיסת STS-107 שהתפוצצה גם היא.

מקריות?
אם מדברים על צרופי מקרים 147453
זה לא נכון. כל צוות הקולומביה היו טייסים, ולא היה שם אף מורה. מבין האמריקאים, רובם היו טייסים בחיל האויר האמריקאי או בצי, וקלפנה צ'אוולה (המכונה KC), אמריקאית ממוצא הודי, היתה בעלת רשיון טייס אקרובטי אזרחי ודוקטור בהנדסת אוירונאוטיקה וחלל. רמון היה כמובן טיס בחיל האויר הישראלי, ובעל תואר (ראשון, אם אינני טועה) בהנדסת אלקטרוניקה.

האמת היא שתוכנית "מורה בחלל" חודשה זמן קצר לפני השיגור, והוכרז עליה רשמית במהלך הטיסה. אם אני לא טועה, ההרשמה לתוכנית נסגרה לפני שבועות אחדים.
איפה ניצה עכשיו? 126208
התקשורת ידעה על התרחשות זו מראש. עובדה!

במערכון של שי ודרור מלפני שבוע שבועיים (או יותר) רואים אותם יושבים מול מסך הטלויזיה, מפצחים גרעינים ומשוחחים בשקיקה על האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל.

לאחר הפיצוץ וקיראות ה-"אוי ויי" הם מעבירים ערוץ בטענה שהוא בכלל לא משלנו, הוא בכלל גר בארה"ב בשנים האחרונות...

יש להקים ועדת חקירה ולהתחיל בחקירתם של שני התפוחים הרקובים הללו, שידעו מראש מה הולך להתרחש. מי יודע עד כמה גבוה העסק הזה מגיע.

שום צירוף מקרים מוזר, טיסה לחלל זה עדיין עסק מאוד מסוכן, זה הכל.
דרך מעניינת להיפטר ממורה שלא אוהבים ,לישלוח אותה לחלל! 126219
אתה צודק . אנשים בטוחים שלטוס בחלל זה בטוח כמו ללכת לסופר, ולמעשה זה עסק מעוד מסוקן .
מה שהכי מצחיק אותי זה ההשערות שאולי זה הייה פיגוע טרור ,בטח רעיון של בוש.

העמת עדיף שיתעסק אם זה בינתיים אולי הוא ישכך מעניין המלחמה אם אירק (מי יודע זה בוש)
לא טרור, אצבע אלוהים 126230
מי מנחית אסטרונאוט יהודי בשבת?

וברצינות. קשה לטיל לפגוע במעבורת שנמצאת בגובה 60 קילומטר וטסה במהירות של 6 מאך. את זה אפשר לפסול. חבלה על הקרקע גם לא סבירה, כי לנאסא יש בדיקות מאד קפדניות - במיוחד הפעם בגלל האסטרונאוט הישראלי הראשון.

אני מניח שבעוד כמה חודשים יפרסמו מה היתה הסיבה לתאונה (כמה זמן אחרי שהצ'אלנג'ר התרסקה פרסמו את הסיבה האמיתית?)

אני מקווה שזה לא יגרום לתוכנית החלל האמריקאית להעצר כמעט כליל כמו אחרי האסון של הצ'אלנג'ר (כמעט - כי יש להם את תחנת החלל הבינלאומית שהם מחוייבים לה, וכי יש להם גם חלליות שנמצאות בדרך לכל מיני מקומות, והם לא יזנחו אותן).
לא טרור, אצבע אלוהים 126235
דו"ח ועדת–החקירה פורסם כ-‏4 חודשים לאחר אסון הצ'לנג'ר, אבל אני חושב שהסיבה לתאונה נודעה דקות, או לכל היותר שעות ספורות לאחר שהתרחשה.

לא נראה לי שאיזושהי מהמעבורות הנותרות תשוב לטוס בקרוב, ואולי אי פעם, למעט לצורך פינוי צוות תחנת–החלל. אני חושש שמניות התעופה–חלל ירשמו ירידה משמעותית ביום שני.
לא טרור, אצבע אלוהים 126236
באשר למעבורות, אינני פסימי כמוך.
גם אם פרוייקט החלל האמריקאי ייעצר לזמן מה, לדעתי כניסתה של סין לעידן החלל, תאלץ את האמריקאים לשוב אליו במהלך העשור הזה.
דיוני האייל (זה היה הרי מוכרח להגיע) 126324
הרבה יותר סביר שאותו טיל טרוריסטי שהפיל את המטוס הרוסי מעל הים השחור תוכנן כך שהיה לו עוד שלב שעלה ונכנס למסלול סביב כדור הארץ, כשהטרוריסט עם הרטייה על עיינו (בטוח) לוחץ על הכפתור בדיוק כשהחללית ''הציונית'' בתהליך הנחיתה.
האחראים לפשלה היו מקווים 126332
השובלים הנוספים שבאמת נראו כמו מטוסים שטסים בקו אחד עם השובל המרכזי, כפי שהעידו תושבי טקסאס הראשונים שראו את האירוע, הם הורתה של תורת הקונספירציה החדשה שתהדהד עוד שנים רבות בדבר מעורבותם של גורמים טרוריסטיים ואפילו חוצניים באירוע (ומי יודע אם לא נפתח חשבון היסטורי חדש בין ישראל לבין החוצנים העתידיים לדורותיהם. לא בדיחה. עוד יקום מי שיחשוב כך ברצינות).
מעניין באמת מהי הסיבה הפיסיקלית שגרמה לרסיסי החללית להמשיך לטוס בקו ישר ולא ליפול מייד לאדמה?
בגדול, מריח ריח חזק של פשלה אמריקאית.
האחראים לפשלה היו מקווים 126334
קוראים לזה אינרציה, או החוק הראשון של ניוטון.
האחראים לפשלה היו מקווים 126443
הסיבה הפיסיקלית - אם אני עדיין זוכר את לימודי בבית הספר - קרויה ''חוק שימור התנע''.
תגובות רבות, דיון ודיווחים בסלאשדוט 126193
טענה נוספת 126204
שבגלל המהירות כניסה שהייתה 10000 קמ"ש במקום חלקי 6 הייתה התקלה.

מה שכן ערוץ 10 שידר רעיון אם אחיו של אילן רמון, הרעיון הנוראי הזה עשה לי ממש רע כאשר ניראה בברור כי אין למראיין ממש שאלות לשאול אותו ולאח בטח שאין עכשיו כוח לענות על השאלות.
טענה נוספת 126229
כן, זה היה סיוט מתמשך לשני הצדדים - כנראה שביקשו מאיילון למשוך זמן איכשהו. עדיף היה למחזר שוב את הצילומים ולא לשמוע אותו שואל שוב ''אבל ידעתם שזו טיסה מסוכנת..''.

ובכלל, כל הערוצים לא נתנו מנוח לקרובים שהיו בארץ - כולל גיסים וחברי ילדות. במסיבת העיתונאים של נאס''א ביקשו להניח למשפחות לנפשן. כאן אין סיכוי שיתחשבו בבקשה הזו. ומצד שני, אני מניחה שזה המחיר על ההפיכה של רמון לסמל לאומי.
אוי ואבוי... 126210
זה כל כך עצוב
שאלת תם 126241
מישהו יודע מדוע אין הכניסה של חללית לאטמוספירה חלקה? כלומר, מדוע אין היא מאיצה למהירות וכיוון התנועה של האטמוספירה בנקודת הכניסה, כך שלא יהיה כמעט חיכוך בכניסה? התשובה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא שזה גוזל הרבה דלק ויותר זו להדביק לבנים קרמיות על הדופן.
שאלת תם 126251
תחשוב על זה ככה.
המעבורת מקיפה את כדה"א פעם ב90 דקות.
האטמוספירה, בקרוב טוב, מקיפה את כדה"א פעם ב24 שעות.
הרדיוס הוא בערך 6500 ק"מ, כלומר ההיקף של המסלול הוא 40000 ק"מ, כלומר האטמוספירה נעה בערך ב1600 קמ"ש לעומת 26000 קמ"ש של המעבורת.
יחי ההבדל הקטן.
שאלת תם 126256
השאלה היא מדוע אין המעבורת מאיטה בהדרגה, בעזרת המנועים, טרם הכניסה לאטמוספירה?
שאלת תם 126261
אני מניח שמדובר בחוק שימור האנרגיה.
ודאי שמת לב בהמראה לכמויות הדלק העצומות שדרושות כדי להאיץ את המעבורת למהירות הדרושה להכניס אותה למסלול סביב כדה''א מבלי שתיפול חזרה. מדובר בהפיכת אנרגיה כימית (של הדלק) לאנרגיה קינטית (של מהירות) ולאנרגיה פוטנציאלית. (של גובה)
כדי להאט אותה בחזרה (ללא חיכוך של אוויר) צריך להשקיע את אותה כמות אנרגיה, רק נגד כיוון התנועה, כלומר צריך בערך את אותה כמות דלק גם לשם כך. התוצאה היא שעל מנת להאט את המעבורת כשהיא במסלול למהירות הסיבוב של כדה''א, צריך שהיא תהיה עם אותה כמות דלק שהיתה לה בהמראה ואת כמות הדלק הזאת צריך גם להעלות לחלל ולהכניס למסלול, מה שדורש עוד יותר דלק בהמראה.
יתוקצב חקר האנטי כבידה וישא''ק. 126262
יתוקצב חקר האנטי כבידה וישא''ק. 126265
גם אני בעד ולו כי זה יקל מאוד על חיילים קרביים ועל מוצ'ילרים.
מצד שני, גם זה לא יצליח למנוע את התוצאות העגומות של חוק שימור האנרגיה.
כן, אבל אז אולי הדלק יהיה קצת שונה 126266
כור אטומי קטן על החללית והיא מתרוממת לה בשלווה למעלה.
כן, אבל אז אולי הדלק יהיה קצת שונה 126268
הפתרון היותר סביר הוא מן הסתם מאיץ חלקיקים על החללית. במקום לשרוף טונות של דלק "יורים" לאחור חלקיקים טעונים במהירויות קרובות למהירות האור וכך יוצרים דחף להאצה/בלימה. הבעיה שכיום מאיצים הם באורך של מספר קלומטרים. כשיצליחו להקטין אותם לגודל של חללית יהיה על מה לדבר.
הממם 126284
אתה ודאי מתכוון לביקוע מאולץ של גרעינים באמצעות מאיצי חלקיקים. כך ניתן להפיק אנרגיה גרעינית בלי להתעסק עם חומרים רדיואקטיביים בקיעים ספונטנית כמו בכורים של היום. מאיץ נסיוני כזה הוקם אאל''ט בספרד והוכיח היתכנות. אולי ביום מן הימים יוקם אחד כזה גם בארץ.

לגבי שימוש בחלקיקים טעונים מואצים למהירויות יחסותיות בתור דחף רקטי, אני לא מבין למה זה טוב. נצילות ההאצה למהירויות האלה היא נמוכה למדי, וכמות החומר המואץ היא קטנה מאד. כל חלקיק מואץ אמנם לאנרגיות של מיליארדי אלקטרון-וולטים, אך ההספק הכולל של המאיץ הוא בד''כ מסדר גודל של חלקי מיליואטים. אמנם אפשר להשתמש באלומת חלקיקים אנרגטית כזו בתור מקדחה מאד מאד יקרה, אבל בתור מנוע דחף מאד מאד יקר ואיטי הייתי כבר קונה פרופלור של צוללת.

אגב, יש גם מאיצים קטנים באורך של עשרים-שלושים מטר בלבד. כך מאיצים למשל אלומות של יונים כבדים (כמו עופרת) מהם קולפו כל האלקטרונים, ואלה מפגיזים מטרות נייחות ליצירת איזוטופים רדיואקטיביים אקזוטיים, למשל לצרכים רפואיים.

איזה אסון.
שאלת תם 126321
אני חוזר בעצם על התשובה של איזי במלים אחרות.
האם ראית בזמן ההמראה את הנפח הענקי של מיכל הדלק שדרוש כדי להעלות את המעבורת, שהיא עצמה בגלל קוטנה כמעט ולא נראית בתוך כל ה "גשטל" הענקי ?
תאר לעצמך שאת כל המערכת הענקית כולל מיכל הדלק ותוכנו צריך להעלות למסלול סביב כדור הארץ. . .
שאלת תם 126353
תודה לך ולeasy על התשובות.
אכן, העלות של הבטחת כניסה קרירה לאטמוספירה בעזרת כח המנוע גבוהה מאוד.
חבל שאי אפשר למתן את תהליך הכניסה לאטמוספירה ולהשתמש באויר הדליל לשם דרוגה.

ואולי ניתן?

בעצם די שהמעבורת תוכל, בכח המנוע, לא ליפול במשך כחמש דקות, לפי החישוב שלי, בזמן שהאויר הקלוש עושה את רוב העבודה ומאיץ אותה בהדרגה לכיוון סיבוב האטמוספירה.

כיוון אחר, אם המגע עם האויר כל כך אינטנסיבי, עד כדי הרתחת המעבורת, מדוע לא ניתן להשתמש בכנפונים כדי לשלוט על השינוי בגובה, בעזרת כח העילוי שלהם?

למישהו יש רעיונות נוספים?
שאלת תם 126366
לגבי שאלתך בסוף, אני מקווה שאיני חורג מגבולות הידע שלי (וכרגע המומחים שלי לא בטווח), אך נראה לי שהתשובה היא זאת:

אם שמת לב, אנשי המקצוע שמתארים את כניסתה של המעבורת לאטמוספירה מדברים על משהו שדומה לזריקת אבן לתוך מים בזויות שונות. גם אילן רמון ז"ל, כששוחח עם שרון סיפר שהוא רואה את האטמוספירה ואת העובי הדק שלה.
כלומר, לא מדובר במודל שבו יש שינוי צפיפות הדרגתי (למרות שתיאורתית אולי יש גם כמה מולקולות אויר בגובה 200 קילומטר שהוא גובה מסלול ההקפה של החללית), אלא מדובר בגבול שהוא יותר בעל אופי מדרגתי בין הריק והאטמוספירה.
החללית מגיעה לגבול הזה במהירות גבוהה, והמצב באמת דומה למצב של אבן שנזרקת למים. גם אם לאבן יש כנפונים שמתאימים להיגוי במיים, אין בכך כדי למנוע מצב רגעי שבו האבן נמצאת במהירות גבוהה בתוך המים.
שאלת תם 126346
משום שכדי להאט למהירות של סיבוב כדור הארץ אומר, למעשה, לעצמו במקום - כלומר, שהמעבורת תרחף מעל אותה נקודה בדיוק כל הזמן. משמעות הדבר, כמובן, הוא נפילה בקו ישר למטה, שזה לא דבר שאתה רוצה לעשות כשיש לך אנשים על המעבורת.
שאלת תם 126355
רק עתה ראיתי את תגובתך. אני מתייחס לכך בתגובה 126353 ("חמש דקות"). אבל בטח גם לזה אין דלק.
הבשורה הרעה התורנית של מוצאי שבת 126246
חשבתי שזה בכלל לא מזיז לי כל החגיגה עם האסטרונאוט הישראלי הראשון. משהו כמו מקום ראשון בארוויזיון- מה זה חשוב בכלל.
אבל הכאב הזה וההלם מההתפוצצות. זה שאנחנו ממש *מכירים* את אילן רמון. והיינו שותפים לכל התהליך, אפילו שזה היה עם קצה של חיוך מבטל.
שהסוף הנורא הזה יתרחש. זה שזה קרה בעצם ב"שום מקום" מבחינה מרחבית, ושהם בעצם התאדו, נותן לי תחושה יותר זוועתית, על אף שזו ממש שטות.
הבשורה הרעה התורנית של מוצאי שבת 126326
הבשורה הרעה התורנית של מוצאי שבת 126330
זאת היתה האמירה הכי נכונה.
עסק מסוכן 126270
אני בדרך כל לא נוטה לסנטימנטליות ברגעים כאלו, אבל הנה ציטוט מתוך תגובה בסלשדוט, שמצטטת את וירג'יל "גאס" גריסום, שנספה באסון אפולו ב 27.1.67 :
"If we die, we want people to accept it. We're in a risky business, and we hope that if anything happens to us it will not delay the program. The conquest of space is worth the risk of life."
- Gus Grissom, responding to a reporter, at a press conference for the first manned Apollo mission.

האמנם עסק מסוכן? 126272
כמה אסטרונאוטים (או אנשי צוות חלל) נהרגו עד היום מתוך כלל אלו שהיו בחלל?
מה יותר מסוכן, להיות אסטרונאוט או טייס קרב בצה"ל?
האמנם עסק מסוכן? 126273
הרוגים:
הקוסמונאוט ולאדימיר קומורוב נהרג כאשר מצנחיו התסתבכו בעת חזרת חללית הווסטוק שלו בשנת 63' או 64'.
שלושת אנשי אפולו-‏1 נהרגו על הקרקע בשנת 67' כאמור.
שלושה קוסמונאוטים רוסים נהרגו בשנת 71' אא"ט כשחללית הסויוז שלהם התרסקה.
שבעה אסטרונאוטים נהרגו באסון הצ'לנג'ר ב 28.1.86
שבעה אסטרונאוטים היום

כלומר, סה"כ עד היום ידוע לי על 21 הרוגים. כמה סה"כ היו בחלל? לא יודע, אני חושב שבסביבות מאתיים, ואולי יותר.

אגב, מישהו בסלשדוט כבר ציין את מקריות התאריכים:
27.1.67 : אפולו
28.1.86 : צ'לנג'ר
1.2.03 : קולומביה
האמנם עסק מסוכן? 126276
ע"פ נאסא (אין לי לינק, הם ענו ב-מייל):
430 including present STS-107 mission.
האמנם עסק מסוכן? 126277
כולל אסטרונאוטים של בריה"מ/רוסיה וטרמפיסטים שלהם?
האמנם עסק מסוכן? 126280
לדבריהם, כן.
האמנם עסק מסוכן? 126281
מקצוע שגורם למותם של 4.9% מהעוסקים בו (בעת ובשל מילוי תפקידם), נשמע לי כמו מקצוע מסוכן.
האמנם עסק מסוכן? 126296
כמו כן ידוע מקרה התקלה של אפולו 13 (היה על זה גם סרט) וגם באפולו 11 האסטרונאוטים ניצלו בנס בעת נחיתתם על הירח:
"שני האסטרונאוטים ניצלו בנס מאסון ברגעים האחרונים של נחיתתם, כאשר רכב החלל ירד לכיוון משטח הירח באמצעות הטייס האוטומטי. הם הבינו שהם פונים לכיוון של שדה מלא סלעים ענקיים, גדולים עד כדי הריסת כלי הטייס שלהם. ארמסטרונג נטל בידיו את הפיקוח על רכב החלל והקפיץ אותו מעל לשטח במהירות של 96 קילומטרים לשעה, בחיפוש נואש אחרי משטח חלק ונוח יותר לנחיתה.
ארמסטרונג גילה שטח קטן וחלק במרחק של 16 מטר ופנה לכיוונו, אבל איבד קשר עין עם המקום בגלל ענן אבק. הענן הזה התרומם בגלל תנועת האוויר שנגרמה על ידי המנוע של רכב הנחיתה. הוא גישש את דרכו והחנה את החללית על המשטח. לבסוף, כאשר נחת, הסתבר שנותר לו דלק לעוד 20 שניות. אפולו 11 היתה, אפוא, במרחק של שניות אחדות משליחות כושלת."
מסע אל הכוכבים מאת רוברט ג'אסטרו, עמ' 26
האמנם עסק מסוכן? 126301
ארמסטרונג, אגב, נבחר לנחיתה על הירח בין השאר בזכות כישוריו בניהוג כלי הטייס הללו. הוא גם הציל את הג'מיני 6 מהתנגשות בחללית מטען "אג'ינה", אא"ט. שמישהו יבדוק באתר של נאס"א ויתקן את השגיאות שבטח יש במשפט האחרון.
האמנם עסק מסוכן? 126348
לא הבנתי - מה המקריות בתאריכים?
האמנם עסק מסוכן? 126364
אופס. אתה צודק! התבלבלתי בין ינואר לפברואר.
האמנם עסק מסוכן? 126392
כולם התרחשו בזמן ביצוע משימות של NASA(?!).
האמנם עסק מסוכן? 126433
כולם בחורף?
האמנם עסק מסוכן? 126274
פחות מסוכן מלהיות טייס קרב (בצבא שמתמודד עם מצבי אמת), אבל בכל זאת מסוכן.
האמנם עסק מסוכן? 126279
בכל אופן פחות מסוכן מלכהן כנשיא ארה''ב או אפילו כראש ממשלת ישראל.
האמנם עסק מסוכן? 126287
כן, אבל במקרה של נשיאי ארה"ב בכלל לא מדובר בסיכון, אלא בודאות ידועה מראש. כך לפחות חושבים כמה אסטרולוגים סהרוריים: http://www.iastro.com/pages/insigh11.htm .

אם תשאל אותם, אז הם יאמרו שהנשיאים הבאים כבר יכולים להרגע.
האמנם עסק מסוכן? 126290
בקיצור, מדובר במקצוע מסוכן למדי, אבל יש גרועים ממנו.
נשיאות ארה"ב וכריית כסף בבוליביה (רוב הכורים מתים תוך 10 שנים מתחילת הקריירה שלהם) הם השניים שקופצים לי לראש ראשונים.
האמנם עסק מסוכן? 126497
הכובענים באנגליה הוויקטוריאנית נחשפו להרעלת כספית!
האמנם עסק מסוכן? 126657
ובגלל זה הכובען של עליסה משוגע.
עסק מסוכן 126278
האם אתה מצליח לדמיין מישהו אומר בימינו ש*משהו* (לא כל שכן כיבוש) שווה את סכנת–החיים הנלווית לו?
עסק מסוכן 126282
לפחות חלק מתושבי חברון היהודים מצהירים שהישיבה שם שווה את סכנת החיים הנלווית לה.
לא מעט אנשים מסכנים את חייהם במודע מתוך עקרון או מתוך רצון להשיג משהו.
עסק מסוכן 126285
מהסוף: כל אחד (אני מקווה) מסכן את חייו במודע (אני מקווה) כדי להשיג דברים. שאלתי לגבי אנשים שאומרים את זה, אבל בעצם התכוונתי לאנשים שמוכנים לומר את האמת הזו לציבור. מכאן להתחלה: אכן נראה שכאן ועכשיו, הצהרה כזו לא תורמת לדימוי הציבורי של בעליה.
עסק מסוכן 126288
ככה זה, היום אם טרומפלדור היה אומר את המיוחס לו, היו קוראים לו פנאט.
יש לי זכרון של אמירה בסגנון הזה כאן באייל.
הנה היא: תגובה 56471 (שורה אחרונה)
אני מקווה שהיא לא תפגע בדימוי הציבורי.
עסק מסוכן 126292
אכן, וזו בדיוק הייתה הנקודה שלי, וזה מה שקובע, בסופו של דבר, את היקף ההשקעה של נאסא בבטיחות בתכנית המעבורות (כמו גם את המספרים שההנהלה מכרה לציבור בכל הנוגע לבטיחות המעבורת, לפחות טרום-צ'לאנג'ר), או למשל את היקף ההשקעה של ישראל בהגנת העורף מפני התקפת טילים.

נראה שאתה, כמו היהודים ההם בחברון, לא ממש זקוק לתמיכה ציבורית.
עסק מסוכן 126702
לא שווה לחיות חיים שאין לך בהם משהו שראוי למות בעבורו
עסק מסוכן 126283
אני חושב שחוקרי נגיפים יגידו את זה (עד כמה שזה נשמע דרמטי אולי בסרטים ובספרים כמו ''האזור החם''), כמו גם מי שמטפל בחולים במחלות מידבקות וסופניות, אולי גם עיתונאים שנוסעים לאזורי מלחמה. בטח אפשר למצוא עוד כמה דוגמאות כאלו.
עסק מסוכן 126286
אתה שמעת מישהו מהם אומר את זה? מישהו שזקוק למימון (או לתמיכה אחרת) מהציבור?
עסק מסוכן 126289
שמעתי? לא. מצד שני, לא עקבתי במיוחד.
עסק מסוכן 126294
אני לא מתפלא. לא נראה לי שהציבור (הישראלי או האמריקאי) רוצה שיגידו לו שהוא מממן דברים שמסכנים חיי–אדם.
עסק מסוכן 126362
לפחות במקרה של הרופאים, אני חושב שהציבור כן יקבל את זה - כי זה תואם את עקרון עליונות ערך החיים (הם מקריבים עצמם ישירות כדי להציל חיי אחרים).

זכורה לי במעורפל כתבה בעיתון פעם, על עולים מחבר העמים שהיו בצוות שעסק בטיהור אזור האסון בצ'רנוביל. פחות או יותר כולם (עד כמה שאני זוכר, וזה לא הרבה, והדיסקליימר הזה נכון ליתרת הפסקה) חולים בשלבים שונים של סרטן. לדבריהם, היה ברור להם לחלוטין כי הם הולכים אל מותם (כלומר, בעת הכשרתם לתפקיד, שנים מראש, היה ברור להם שזה מה שיקרה בעת אזעקת אמת), ולא היה להם שמץ של היסוס. מהתגובה הרגשית שלי, שנדמה לי שתהיה נכונה לרוב האנשים, היא של שמחה שאיני במקומם, אבל פרט לכך הערצה והכרת תודה, ולא ביקורת - לא עליהם, ולא על המערכת ששלחה אותם. דומה למקרה הרופאים, אבל מוקצן.
Dulce et decorum est post pitria mori!
עסק מסוכן 126370
כמובן, סיכון חיים לצורך הצלת–חיים (רצוי באופן הישיר ביותר) עובר. למעשה, זה טיעון הרבה יותר נפוץ אצל דוברים של תנועת ההתנחלות בשנים האחרונות: הסיכון של חייהם וחיי חיילי צה"ל בשטחים מפחית את הסכנה לחייהם של תושבי המדינה.
עסק מסוכן 126495
התומכים בחיסון כוחות הביטחון האמריקאיים נגד אנתרקס. אבל אולי זה לא נחשב, כי זה נופל בקטגוריית ההתגוננות.
עסק מסוכן 126384
לא זו השאלה. השאלה היא, איך ייתכן כיבוש בחלל - איך אפשר לכבוש מקום שלא שייך לאף אחד?
עסק מסוכן 126393
בקלות יתרה, כמובן. פשוט באים ותוקעים דגל.

כשילידי טיטאן יתמרדו ויפתחו באינטיפדה - רק אז יתחילו הבעיות.
הבעיה היא לא הילידים, 126513
הבעיה היא מה קורה אם הטיטאנים בעצמם פותחים באינתפאדה של אסטרואידים על כדור הארץ...

(רעיון לספר השלישי ?)
ובלי כל קשר מוכח: 126323
מישהו שם לב כמה האנשים בחדשות של מוצ"ש היו נואשים?
מצד אחד הם לא יכלו לחזור לשידור רגיל (כי בכל זאת, אילן שלנו, והכל), מצד שני נאס"א לא הסכימו לתת להם ולו פירור של מידע (או, כפי שאמרו בגל"צ, "יש לנו רק שביבי מידע. אפילו לא פירורים". מישהו היה מודע עד עכשיו להבדל שבין שביבים ופירורים? מה קטן יותר, למען האמת?).

אז מה נשאר לעשות?

אם המומחים של נאס"א כשלו, הרי שנותר רק אדם אחד שיכול לספק את התשובה: המומחה לענייני תאונות של משרד התחבורה. האיש מילא להם משהו כמו חמש דקות בשטויות שלו.

(מה שמסביר שוב, למה אסור לשלוח ישראלים לחלל.)
האם רמון היה אסטרונאוט? לא לפי "הארץ" 126372
אישתי, רווה, התרעמה מאוד כשקראה לפני שבועיים בעתון "הארץ" כתבה לא מפרגנת בעליל על כל מבצע שיגורו של רמון לחלל. בין השאר הדגישה הכתבה במסגרת המעטת הערך של השתתפותו של רמון במשימה, שלמעשה הוא אינו אסטרונאוט ממש אלא מומחה למטען ע"פ הגדרת נאס"א. רווה שגרה היום את המכתב הבא למערכת "הארץ":

When, two weeks ago, I read your "expose" of Israel's first
man in space, I was dismayed. While Israel and the Jewish
people worldwide were enjoying a brief, shining moment of
accomplishment and "naches," Haaretz found it appropriate to
publish a gratuitously nitpicking and mean-spirited "expose"
of Israel's first man in space, who was, the article argued,
not a "real astronaut" but merely a payload specialist.
Today, in the wake of the shuttle tragedy, I wonder if
Haaretz still feels so self-righteous. I wonder if Haaretz
can look into the eyes of Ilan Ramon's widow and four
orphaned children and say that Col. Ramon, who sacrificed
his life for the Columbia space mission, was not a "real
astronaut."

Rava Eleasari
Tel Aviv

האם רמון היה אסטרונאוט? לא לפי "הארץ" 126376
אני מצטרף אל רווה. ריפרפתי בזמנו על הכתבה הלא נעימה ההיא והיא נראתה לי כסלקטיבית וצינית, כאילו שמטרתה היא התהדרות בפיקחון בפני העדר ותו לא. עדיין, אין לי דעה בעניין פירסומה, גם כי לא העמקתי בה וגם כי אולי צריך מישהו שיצעק משהו שונה, גם אם שטויות זה כל מה שנותר.
האם רמון היה אסטרונאוט? לא לפי "הארץ" 126383
אם מדובר באותה כתבה, מרבית הביקורת לא היתה על רמון, אלא על ארגון המשימה, בחירת האסטרונאוט, בחירת הניסויים וכו'. מרבית הביקורת גם היתה מוצדקת, לדעתי.

"הארץ" טענו כי רמון אינו אסטרונאוט, אלא "מומחה מטען" בלבד; למעשה, ע"פ הגדרות נאסא, מומחה מטען הוא דרגה של אסטרונאוט, ובפרסומים של נאסא רמון מוצג (והוצג עוד טרם האסון) כאסטרונאוט.
דבר העם 126391
בעניין ההגדרה, רמון לא היה מומחה המטען היחיד. היו עוד אסטרונאוטים שזה היה תפקידם. כיצד בכלל מוגדר "אסטרונאוט"? האם רק הנהג נחשב כאסטרונאוט?
כנציג העם, אני מכריז בזאת שכל מי שמגיע לחלל נקרא אסטרונאוט.
האם רמון היה אסטרונאוט? לא לפי "הארץ" 126687
I agree with every word

As I was reading the article to its end I could not help but thinking that although the individuals interviewed might have some basis to their arguments the whole thing served as a stage for mean-spirited jelous and ego-centered people to scream their frustration (why him and not me type of thing)

I like Haaretz a lot but that was nothing but a yellow non-quality story

And now after all that has happened it would be somewhat comforting to see Haaretz placing a pardon from the family in particular and the public in general

Honestly, I can't see that happenning
אילן רמון היה אסטרונאוט 126708
אני כבר הרבה מאוד זמן מחזיק בדיעה שכל עניין שליחת האנשים לחלל הוא בעצם עניין של אגו ויוקרה ולא הרבה יותר מזה.

בסוף שנות השישים הצליחו בנאסא לשלוח אדם לירח. הוא עשה את הכיף של החיים שלו וזכה ביוקרה לנצח נצחים. העלות של הפרויקט הסתכמה במליארדים של דולארים.
צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות. טען הצועד הראשון על הירח.

מה יצא למשלם המיסים האמריקאני מזה?
אגו מנופח, גיבור חדש וקונספירציה יפה שטוענת שכל האירוע היה מזויף.
חוץ מזה, במה התבטא הצעד הגדול לאנושות? נהיינו טובים יותר? נהיינו בריאים יותר? הסביבה שודרגה? משהו?

כן, הראנו לעצמנו שיש לנו יכולת טכנולוגית להביא אדם לירח.

טוב, אז היתה לצעד הזה איזושהי משמעות הרתעתית במאבק הבין גושי. האמריקאים הראו לסוביטים שיש להם יכולת טכנולוגית מה שאולי חיזק את כושר ההרתעה שלהם. אבל היום?

בימינו שולחים כל כמה חודשים/שנים אסטרונאוטים לחלל. הם עושים שם ניסויים שאת רובם המוחלט אפשר היה לבצע באמצעות רובוטים, בלי לסכן חיי אדם ועם הוזלה משמעותית של העלויות.
במשך שנים החזיקו תחנת חלל מאויישת והיום בונים אחת חדשה.
בשביל מה זה טוב?

הניסויים היחידים שבהם חייבים שאנשים יהיו שם הם ניסויים פיזיולוגיים שבודקים תפקוד של אנשים בחלל.
זה צידוק מעגלי. בתחל'ס אין לנו מה לחפש שם.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126712
"הם עושים שם ניסויים שאת רובם המוחלט אפשר היה לבצע באמצעות רובוטים, בלי לסכן חיי אדם ועם הוזלה משמעותית של העלויות."

האם זה נכון? יש מישהו שיכול לאשר/להפריך קביעה זו? לי זה נשמע קצת מוזר.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126716
איפשהו באמצע מדברים על הערך המוסף של שליחת חלליות מאוישות, שהוא ההתלהבות מהנושא והסמליות.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126724
אני רואה שפרופ' אלון גני מהפקולטה להנדסת אוירונאוטיקה וחלל בטכניון אמר את אותו הדבר (ללא פירוט) ואני מבין שהדבר מחזק את טענתך שלך (בשל שאל"מ‏1). אבל אני לא מבין על מה שניכם בדיוק מדברים (אם למישהו יש דוגמא קונקרטית, זה יכול לעזור).

למשל - האם את המשימה עליה אנו מדברים, אפשר היה לבצע ללא איוש? אני מניח שיש מידע על הניסויים שנערכו שם... אני הולך לעשות שיעורי בית באתר של NASA.

___
1 אנחנו לא מומחים.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126726
אם יוצאים מתוך הנחה לא בלתי סבירה שימיו של כדור הארץ ספורים, הניסויים האלה דווקא חשובים (בטווח של משהו כמו 200 שנה)
אילן רמון היה אסטרונאוט 126729
לאו דווקא שימיו ספורים, מספיק שיהיו צפופים מעבר למה שניתן לסבול (או כל רעה אחרת). כשנהיה צריכים, כדאי מאוד שיהיה לנו קצת נסיון באיך יוצאים מכאן.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126730
כמה אנשים בדיוק נוכל להוציא מכאן עוד 200 שנה? אני הייתי משקיע את כמות המשאבים המגוחכת הזו בשיפור תנאינו כאן, ולא בארמונות באוויר (בחלל?).
אילן רמון היה אסטרונאוט 126746
זה בדיוק מה שאמרו ליורדי הים ההם עם משלחותיהם עתירות התקציבים.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126750
לאור התוצאות הלא-מחמיאות של הקולוניאליזם, האם אני יכול לומר היום, שהייתי תומך במשלחות האלה?
אילן רמון היה אסטרונאוט 126754
כנראה שלא. מאוד יכול להיות שהיית אומר אז, בדיוק את שאתה אומר עכשיו. מה לעשות שהרוח האנושית המטורפת (ואני אומר זאת באהבה) לא מקשיבה לקולות ה''הגיון''. האנושות תמשיך לבנות ארמונות באוויר ולדעתי היא אפילו תמשיך להצליח.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126759
התהילה מגיעה בעיקר לאחר המוות.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126766
החיים לא מתים, הם רק מתחלפים.

במילים אחרות: אנשי העבר תרמו להווה ואנשי ההווה תורמים לעתיד. החיים קצרים והחלומות ארוכים... יש אנשים שמנסים לבנות ארמונות באוויר וטוב שכך. בלעדי אלו, אינני רואה שום דבר מיוחד במין האנושי.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126768
ארמונות באוויר, מטבעם יקרסו אל השכחה.. ארמונות על הקרקע יעסיקו ארכיאולוגים בעתיד. ארמונות על המים ישקעו ללא טיפול.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126793
ארמונות באוויר של אנשי העבר, הם בדיוק הקרקע המוצקה עליה אתה הולך היום. רק נדמה לך שהיא תמיד היתה שם או שהיא תמיד היתה מוצקה. כשתסביר לי מה כל כך מוצק במושגים (וגם למה זה תמיד היה מוצק) אווריריים כמו: שפה, מדינה, חברה, ארה"ב, ערכים ואושר אופטימלי של האזרחים, אולי אתחיל להבין את הסלידה מארמונות באוויר.

ארמונות על המים ששוקעים - זה כבר בעייה של הפקות כושלות של Kevin Costner.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126736
אתה חושב שבתוך מאתיים שנה ימציאו כלי רכב שיוכל להוציא את כל האנושות מפה?
אתה חושב שמה שיגמור את כדור הארץ תוך 200 שנה זה לא משהו שניתן היה למנוע אם היו משקיעים את כל הכסף שהוצא על שליחת אנשים לחלל על נגיד שיקום הסביבה וחיפוש אחר מקורות אנרגיה אלטרנטיביים ושיטות לניצול טוב יותר של המשאבים כאן?

לא ניראה לי.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126745
הכוונה היא שבעוד מאתיים שנה נוכל לשלוח את החלוצים שיקימו לנו עולם חלופי. (אני לא באמת מאמין בזה, פשוט ציינתי את זה כאחת הסיבות מדוע המסע לחלל אינו בזבוז כסף טהור)
ולגבי איכות הסביבה - זה לא עניין כספי, זה פשוט עניין של אופי האדם.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126752
איפה?

כשתצליח לשלוח לשם כלי רכב רובוטי שיצליח להגיע לשם ולמצוא תנאים שמתאימים לקיום חיים אנושיים אז אולי יהיה טעם להתחיל לשלוח לשם אנשים בינתיים כל העניין הזה נכנס לקטגוריה של מדע בדיוני. בינתיים התחומים הללו רק מתעכבים בגלל שחלק גדול מאוד מהמאמץ מושקע בשליחת אנשים.

בכל מקרה יש מספיק מטרות ניראות לעיין שאפשר להשקיע בהן את הכסף.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126762
עכשיו אנחנו בסך הכל שולחים אנשים בסירות קטנות לדשדש במים הנמוכים, ממש ממש קרוב לחוף. עם הסירות המצ'וקמקות שלנו, זה עדיין עסק לא פשוט. צריך להתחיל במשהו.

אבל אני מסכים שיש להשקיע, בינתיים, יותר בחקר ממוכן של החלל הרחוק יותר‏1, במקום לבדיקת סיבולת האדם לחיים בקופסאות שימורים באורביט.

השאלה היא איך טכנולוגית *החלליות* המאוישות תתפתח (עד כדי התיצבות טכנולוגית שתפחית את הסיכונים) אם לא יהיה מי שימשיך *לנסות* ליצר משהו שמאוד בטוח להשתמש בו (וינסה אותו)?

איך בונים אוניות כשצריך, אם אף פעם בעבר לא ניסינו לבנות סירה?

____
1 ביחוד את החצר שלנו - אני הייתי מפציץ את מאדים ברובוטים על חשבון משימות מאוישות ב"מים נמוכים".
אילן רמון היה אסטרונאוט 126765
אני לא שולל את חקר החלל בכללותו, אני פשוט לא מאמין שמטרת חקר החלל היא לייצר גיבורים שזה עיקר העבודה שלו ב 50 השנים האחרונות.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126785
אני מסכים שזהו לא תפקידו של חקר החלל. אני לא מסכים שזה מה שחקר החלל עושה ב-‏50 השנים האחרונות (מקסימום זו הדרך שהוא מצא כאפקטיבית לגיוס כספים מהציבור, לשם תמיכה בדברים שהוא כן בעיקר מתעסק איתם).
אילן רמון היה אסטרונאוט 126749
לי דווקא כן. הסבר כיצד אתה משקיע כספים אלו בצמצום הבעיה האקולוגית החמורה ביותר על פני כדור הארץ - הריבוי הטבעי של בני אדם.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126763
הבעיה האקולוגית החמורה ביותר היא פגיעה של המין האנושי במשאבים שכדור הארץ מעמיד לרשותו, הראשונים הם האויר והמים.
אני רחוק מלהיות מומחה לנושא אבל חיפוש אחר מקורות אנרגיה פחות מזהמים, טיהור האויר והמים, פיתוח שיטות גידול מזון פחות מזהמות ויותר יעילות, שיטת תעשיה פחות מזהמות, הגברת האכיפה על מדינות וגופים שפוגעים בסביבה הן מטרת ראויות שיתרמו לרווחת המין האנושי הרבה יותר מ''צעדים ענקיים''.

אני בטוח שישנם הרבה מומחים לאקולוגיה שהיו שמחים לקבל אחוזים בודדים מהמשאבים (ובכלל זה גם מיטב המוחות שמוקדשים כיום לפתרון בעיות כמו הליכת חלל או קיום מערכות תומכות חיים בכלי רכב חלליים) בשביל המטרות הללו.
אבל תחומים אלו מתפתחים ללא קשר לתוכנית החלל 126777
ולמעשה, כמות הפתרונות האקולוגיים הם רבים וטובים.
הבעיה פה היא לא הפיתוח, גם לא הכסף. הבעיה היא שפשוט לא רואים את הפתרונות הללו מיושמים. מישהו בדרך פשוט תוקע אותם או מתעלם מקיומם.
כל יום אני קורא או שומע על בעיות מכל מיני סוגים שהיו ניתנים לפתירה בצעד פשוט ועדיין יכולים לתקן את הנזק אך בכל זאת לא עושים זאת.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126781
אני חושב שהאנושות עצמה, בשל קצב ההתרבות המוגזם שלה, היא הבעיה האקולוגית החמורה ביותר על פני כדור הארץ. אני פשוט חושב שאף אקולוג לא יעז להגדיר את האנושות עצמה כזהום, כמו שהוא עושה זאת כשהוא מדבר על גזים וחומרים אלו או אחרים.

כל הפעולות שהבאת למעלה, לא יועילו לאנושות בטווח הארוך (שהוא די קצר לדעתי) אם ימשיכו להתעלם מהבעיה האקולוגית החמורה ביותר, עליה אני מדבר. אין אני רואה כיצד ניתן לפתור את הבעיה האקולוגית עליה אני מדבר, בעזרת כסף.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126787
אתה מתייחס לאקולוגיה כאילו מטרתה הראשונה היא לשמור על סביבה ורסטילית וקרובה ביותר למקור של כדור הארץ אני מתייחס לבעיה מהגיה התועלתית. איכות הסביבה היא מבחינתי היכולת של הסביבה הארצית לתמוך בקיום חי אדם ברמה הגבוהה ביותר.

ברור לי שגם קיום של מיני חיות רבים ככל האפשר, שטחים פתוחים וכו' הם בעלי חשיבות אבל הם לא הדבר החשוב ביותר.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126795
עוד אנשים וצפיפות האנשים הם חלק מהסביבה. סביבת חיים צפופה מדי, בה מסתובבים יותר מדי "מיקרופים", היא בעייתית לאיכות החיים שלנו לא פחות מכמות הגזים שנפלטים מארובה של מפעל זה או אחר.

שימור הסביבה כקרובה יותר למקור (משל"י) מעניין אותי כקליפת השום. אני גם מדבר על תועלתנות מנק' מבט אנושית בלבד. לא להפוך אותי למחבק עצים בבקשה :)
אילן רמון היה אסטרונאוט 126975
טוב, כמות האנשים בעולם היא נתון, נכון? בתקציבים שבהם מבררים אם היו פעם מים על המאדים, ניתן היה לפתח טכנולוגיות שהיו מגדילות את המשאבים העומדים לרשות האנשים ההלו - למשל, מאפשרות לייצר יותר מזון.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126976
(הללו).
אילן רמון היה אסטרונאוט 126988
ובינתיים, ראו לאן עוד הולכים תקציבים:
אילן רמון היה אסטרונאוט 127093
וזה נראה לך כמו מאמר רציני שצריך לשאוב ממנו מידע? איפה פרס, עם צעקות ה"טבלוואייידים" כשצריך אותו?

הבלבול שם בין פרויקטים כמו ה-SETI, בין מחקר אסטרונומי טהור כמו גילוי של כוכבי לכת חדשים ובין הקשקש שהוא "חקר העב"מים" ותיקי ה-X, חוגג.

אופס, לא שמתי לב, זה IOL חדשות. עכשיו הכל ברור.

"ניתן לקבוע ללא קושי כי הנשיא, רואה יותר מדי טלוויזיה" -> ממש פאר של ידיעה חדשותית אוביקטיבית.
לא רק הבטן דורשת מזון 127092
בעיית הצפיפות היא בעיה חמורה יותר מבעיה של מחסור במזון. בעולם שבו אנו חיים יש כבר מספיק אוכל לכוולם בטכנולוגיות המוכרות, כבר עכשיו (פשוט יש מקומות בעולם בהם יש שפע לעומת מקומות אחרים עם מחסור). זה שאנשים לא מסתגלים, לא מאמצים, לא רוצים או שלא מאפשרים להם להתפתח לרמה הטכנולוגית הקיימת זה כבר בעייה חברתית/פוליטית ולא של קידמה טכנולוגית (בטח לא בעייה טכנולוגית של האמריקנים).

בכלל, למה זה תפקידה של ארה"ב לפתח טכנולוגיות למען האכלת העולם השלישי בזיל הזול? האמריקנים לא רעבים ללחם, למה שהם יסכימו להשקיע כמויות אדירות של כספים, במציאת דרכים קלות יותר להאכיל את העולם, ולא ימשיכו לעסוק בדברים שמעניינים אותם, כמו חקר החלל? כשממשלת העולם החופשי תוקם, אפשר יהיה להציע הצעות שכאלה, בינתיים מדובר במד"ב, לא פחות מרעיון ישוב המאדים (למשל).

לאמריקנים יש כסף והם לא *חייבים* לבזבז אותו על מישהו אחר (או לפחות הם לא מרגישים שהם חייבים לבזבז אותו על מישהו אחר).

אבל כמו שאמרתי, בעיית המזון היא לא הבעיה האקולוגית עליה דיברתי. גם אם מחר יומצא לו המכשיר הנחמד הזה, שאיתו מיצרים אוכל על האנטרפרייז, עדיין בעיית הריבוי הטבעי המטורף של האנושות עולה על כל הבעיות הסביבתיות שמחבקי העצים בד"כ מדברים עליהן (כולל רעב). מי יודע, אולי בעקבות אשליות של שפע המזון, הבעיה אפילו תחמיר. עם כל כמויות האוכל האפשריות, כמות בני האדם, שמתרבים באופן אקספוננציאלי, הולכת להפוך (כבר מתחילה להפוך?) את חיינו ואת סביבתנו למקום שבלתי נסבל לחיות בו (בעתיד הקרוב - אפילו מסוכן לחיות בו), בלי קשר לשאלת המזון.

כמות האנשים היא נתון, אך לא במובן של *קבוע*. את הנתון הזה אפשר לצמצם, אך לא בעזרת כסף (אלא ע"י הכרה והסתגלות למצב וע"י שינוי תפישות עולם מסורתיות/שבטיות/היסטוריות, המנותקות מן המציאות). החיים של *כולם* יכולים להיות טובים, גם באמצעות הטכנולוגיות הקיימות. תליית תקוות אוטופיות בעולם טוב יותר, בשל פיתוח טכנולוגי זה או אחר, זה לבנות ארמונות באוויר, לא יותר ולא פחות מהארמונות באוויר שאתם מדברים עליהם - חקר החלל.

את החלל צריך לחקור מסיבה אחת ולא יותר - זה ממש מעניין. כאלה אנחנו בני האדם - סקרנים שכאלה. אנחנו מנסים לברר מי אנחנו, מה אנחנו ומה זה המקום המוזר הזה שאנחנו נמצאים בו - היקום.

אני בכוונה לא נכנס לרטוריקה, בה אני יכול להשתמש, שמראה מדוע חקר החלל *כן* תורם באופן מעשי לחלוטין, כן משפר את הטכנולוגיה שלנו וכן משפר את איכות חיינו (לפחות פוטנציאלית - שיפור טכנולוגי זה לא הכל בחיים) פה על כדור הבוץ הכחול שלנו. אני לא רוצה לעלות טיעונים שכאלה, למרות שאפשר. בשביל זה יש עמודים ומאמרים שלמים למציאה באינטרנט. אפשר להתחיל במה שלסופר החביב אסימוב (ז"ל), היה להגיד בעניין זה, במספר רב של כתבי עת מדעיים (ומד"ביים).

אתן רק דוגמא אחת: מה אתם חושבים הנושא החם כרגע ב-NASA? בינגו! טרפורמינג. יצירת ביוספרות שניתן לגדל בהן מזון באופן אפקטיבי זה עסק חם כרגע ב-NASA. לא מעט כסף מוזרם ב-NASA למציאת דרכים יעילות לגידול מזון. נכון, הרעיון המרכזי הוא בניית ארמונות באוויר ששאובים מרעיונות מספרי מד"ב - ישוב כוכבי לכת אחרים, אבל מחקר שכזה יכול לתרום לידע שלנו לגבי גידול מזון אפקטיבי, גם כאן בככק"ש‏1. מחקר זה מאוד מזכיר את מה שאתם רוצים להוציא עליו כסף. השיגו אתכם. NASA כבר חשבו על כך קודם.

בפרק הבא של הקשקשידה של אביב: איך אפשר להשתמש ברטוריקה שמדברת כנגד חקר החלל, ע"י אותם טיעונים "פרקטיים" ו"מחוברים אל הארץ", לשם התנגדות להשקעה של כספים במחקרי המדע הטהור. בשביל מה מוציאים כספים על מחקרים בתחום הפיסיקה? לא עדיף להוציא את הכספים הללו על החברה, במקום על אלקטרונים חמקניים? למי אכפת מן הקריזות של הקוואנטים, כשבעולם יש אנשים עם בטן מקרקרת?

_____________
1 הכדור הכחול הקטן שלנו.
לא רק הבטן דורשת מזון 127170
אתה נלחם באיש קש. לא מדובר בהתנגדות לחקר החלל, מדובר בהתנגדות לריבוי מיותר ולא-פרופורציוני של טיסות מאויישות, על חשבון, למשל, טיסות לא-מאויישות שהן זולות הרבה יותר, ויש להן ערך מדעי רב יותר לדולר.
לא רק הבטן דורשת מזון 127195
אתה כבר מתחיל להזות אנשי קש בכל פינה.

לא נכון. אתה מתבלבל בין טיעוניו של פופק (יחס טיסות מאוישות/לא מאוישות) לטיעונים אחרים שהועלו פה לגבי יחס שליחת טיסות מאוישות לעומת השקעה בבעיות "ארציות" שלא רלבנטיות *כלל* לחקר החלל.

אני לא נלחם ובטח שלא נגד איש קש. לא דחפתי דברים לפה של מישהו ולא התעקשתי על *X אומר ש... והוא טועה בגלל ש... נה נה בננה*. אם אתה מתעקש, ראה בהודעה זו נימוק כללי בעד חקר החלל (ואם אתה מסכים עם רוח הדברים - אז לא חייבים להתווכח. מותר גם להגיד - אני מסכים אבל...).

אם אתה בכל זאת מתעקש, קרא הודעה זו שוב וכל פעם שכתוב חקר החלל, קרא זאת כ*שליחת טיסות מאוישות אל מחוץ לאטמוספירה*. באותו שוונג, דלג גם על הפסקא הלפני אחרונה.

לגבי חשיבות הטיסות המאוישות דווקא, לכך התיחסתי יותר בתגובותי האחרות.
לא רק הבטן דורשת מזון 127227
בדוק שוב את ההודעה של ברקת (לה עניתי) וראה שאתה בעצם הפכת אותה בטעות לאיש הקש. אני לא מחויב לענות לטענותיו של פופק בלבד. ברקת אמרה משהו (הפנית משאבים לאפיקים הומניים במקום הבדיקות של כמויות המים על המאדים) והוא ממש לא רלבנטי לטיסות מאויישות, עדיין.

אז שאלה לי אליך, האם אתה עדיין עומד מאחורי הטענה שהתיחסתי לאיש קש דמיוני?
לא רק הבטן דורשת מזון 127375
ומצד שני, פנית אלי בתגובה ההיא פעמיים בלשון רבים (''אתם''), כאילו הייתי נציגה של מישהו.

מילא. אני קצת חולה וכל זה, אז אפנה את תשומת לבך רק לדבר אחד, צדדי דווקא, שעולה מהטיעונים שלך - מצד אחד, האמריקאים דואגים רק לעצמם, זה הכסף שלהם, זכותם וכו' וכו'. מצד שני, כשצריך - הם מרכזי ושליטי העולם הראשון, ומתוקף זה העולם כולו, ומכתיבים סדר יום עולמי בנושאים כלכליים, פוליטיים וחברתיים.

בשני המקרים, כמובן האמריקאים קנו לעצמם את הזכות לפעול כך. אבל צריך לשים לב לזיגזוג המהיר בין שתי הפרדיגמות האלה, שהוא אופורטוניסטי עד מאוד.
לא רק הבטן דורשת מזון 127663
צודקת - ה"אתם" לא היה במקום. ניהלתי (וקראתי) את הויכוח-עם-זקן-לבן-וארוך הזה פעמים כה רבות, כך שהשתרבבה לי החלוקה למחנות (סטייל: "אתם במחנה הימין/שמאל!" שמופיע כה רבות באייל). סליחה.

גם אם האמריקנים מבצעים את הזיגזג בין הפרדיגמות (ונניח לרגע שיש סתירה ביניהן), לא הבנתי היכן אני ביצעתי זיגזג שכזה.
לא רק הבטן דורשת מזון 127418
הכל טוב ויפה, אבל...

מה לחקר החלל ולפתרון בעיית הצפיפות?

נניח שמאדים עבר terraforming מלא ומוצלח, ושדותיו המוריקים ממתינים לקבלת אזרחי העולם. נניח שאין כל בעיות רפואיות או בטיחותיות במשלוח אדם למאדים. נניח גם שעלות המשלוח למאדים היא כאלף דולר לאדם - משהו כמו טיסה מכאן לארה"ב. נתעלם לרגע מכך שבנסיעה שכזו (הגירה), אדם בד"כ לוקח עימו חפצים רבים (כלומר עוד עלות למשלוח).

איך כל זה פותר את בעיית הצפיפות? האם האנושות תהיה מסוגלת לשלוח מיליארד איש למאדים, אפילו במחיר המוזל הזה? ואם כן, במה יועיל לכדוה"א מיליארד אחד פחות – מתוך 6 (בינתיים)?

וגם אם כן נצליח לשלוח המונים - האם ניתן יהיה להגיע לקצב שילוח גבוה מקצב ההתרבות הטבעי? קצב הריבוי הטבעי עומד על יותר מ-‏200,000 נפש ביום (לאחר ניכוי פטירות), נכון ל-‏2002 (ע"פ הערכות ה-CIA). האם אפשר בכלל לשלוח אנשים לחלל בקצב שכזה? אם כל חללית מכילה 1000 איש, ידרשו 200 המראות ביום *רק כדי למנוע גידול*. אם נניח שאנו משתמשים ב"מעלית חלל", מדובר בהמראה כל 7 דקות בערך. נניח שנבנות מספיק חלליות; נניח שקיימות *שתי* מעליות חלל (המראה כל 15 דקות "בלבד") – כל זה עדיין רק ישאיר את גודל האוכלוסיה על כנו. (אם לא משתמשים במעלית חלל, אלא בהמראה "קונבנציונלית", חשוב רק על כמות הדלק שתדרש...).

בקיצור, מאוד, מאוד לא סביר, בלשון המעטה, שחקר החלל יפתור את בעיית הצפיפות כאן בבית. בעיית הצפיפות תפתר רק ע"י בקרת ילודה – או אסון המוני, חלילה. שום פתרון אחר הנראה כיום באופק לא יעבוד (למיטב ידיעתי, אין מכשירי טלפורטציה עתידים להופיע בשוק בעתיד הנראה לעין).

לחקר החלל, והתיישבות במקומות אחרים, יש חשיבות רבה - מחקר מדעי, וגם הגנה על האנושות מפני כליה במקרה של אסון (טבעי או מעשה ידי אדם). אבל כל קישור בינו לבין בעיית הצפיפות הוא מעשה רמיה.
היכן החזון ? 127442
זה נכון שלפעמים אנשים מפליגים לכווני עתידנות משונים. (למשל, ישנו אחד פרופ' עדי צמח שמוצא כל מיני פתרונות טכנולוגיים משונים, (כמו ''אנטי גרויטציון'') לבעיות שהוא כלל לא מבין את מהותן), אבל כשמדברים על עתיד בן כמה מאות שנים, כל העניינים שהעלית בדבר ''הגירה'' מכדור הארץ אינם כל כך בלתי סבירים. כשאני חושב על אזורי מחייה לא מדובר דווקא במאדים או בכוכב אחר אלא אולי במבנים מלאכותיים ענקיים שמרחפים בחלל וסופגים את האנרגיה מהשמש כדי לבצע את כל פעולות המחזור.
אגב, בילדותי, הרבה לפני ששוגר הלווין הראשון ע''י הרוסים, היה בביתי ספר (או אנציקלופדיה) לילדים ובה תוארו כל הדברים שאנו חוזים בהם היום כמו הריחוף בחלל וההגעה לירח. בספר הזה תוארה תחנת חלל שהיא בעצם טבעת ענקית שסובבת סביב צירה כשחדרי המגורים נמצאים בהיקף, וכך נוצר כח משיכה מלאכותי כדי להשיג תנאי מחייה נורמליים. הדבר הזה לא התממש ואני תמה עד היום מדוע כשמדברים על תחנת חלל היום לא חושבים על כוון כזה.
כמובן ששנינו לא נוכל לדעת אם האמת נמצאת בספקנות שלך או באמונה שזה ייתכן שלי.
בעניין הספקנות בקשר לגודל התפתחות טכנולוגית, שמעתי פעם סיפור על מדען מאד מפורסם ומוכשר שחי כשהמציאו את המחשב, שנתן הערכה שלעולם לא יצליחו ליצור מחשב שמהירותו גבוהה בהרבה מאותו מחשב פרימיטיבי שהיה אז בידיהם, וגם שלא יהיה שום צורך בכך . . .(איני זוכר את הפרטים ומי המדען).
זו דוגמה לכך שלפעמים קשה לתאר את הצרכים וההתפתחויות הטכנולוגיות העתידיות.
Ringworld 127445
היכן החזון ? 127499
יש במהירות סיבוב גבוהה כוחות מדומים שיכולים לשבש את אורחות החיים. בתחנת חלל מהסוג שאת מתאר הם יפעלו בכל מקרהשל תנועה על רדיוס התחנה כלומר על ציר למעלה למטה המדומה. בכל פעם שמישהו יניף או יניח חפץ יפעל על החפץ כוח הכיוון ההיקף (כיוון מתחלף בהרמה ובהורדה) שגדלו פרופורציוני למכפלת מהירות ההרמה, מהירות הסיבוב ומסת החפץ.

הכוח הזה קיים גם כאן והוא הכוח שגורם לטילים ומעבורות חלל לנטות מערבה קצת אחרי ההמראה במקום לעלות ישר למעלה. בתחנת חלל שבה מהירות הסיבוב תהיה הרבה יותר גבוהה מסיבוב ביום הכוחות הללו יורגשו במהירויות הרבה יותר יומיומיות.

אם אני זוכר נכון את הנוסחאות מדובר במקרה של תחנה בקוטר 100 מטרים עם כבידה מדומה של חצי g בסדר גודל של שישים אחוז מהמשקל (שם, שלושים אחוז מהמשקל כאן) של חפץ כשמרימים אותו במהירות של מטר לשניה.

תחנת חלל מספיק גדולה תצליח להקטין את הכוחות הללו אבל כיום תחנת חלל בקוטר של 10 קילומטר (שיקטינו את הכוח ל6% שהם עדיין משמעותיים) זה עדיין חזון רחוק.
היכן החזון ? 127507
אתה מתכוון לתאוצת קוריאוליס.
תחנת חלל ברדיוס 50 מטר צריכה לסוב במהירות זויתית של שורש של 9.81 לחלק ל 50 רדיאנים בשנייה, כלומר 0.44 רדיאנים בשניה, כדי שבהקף יורגש g כמו ע"פ כדור הארץ.
תאוצת קוריאוליס גודלה המהירות הזויתית כפול המהירות , כלומר הנפה במהירות של מטר אחד לשנייה תתן תאוצה של 0.44 מטר לשניה בריבוע שהם ארבעה אחוזים מ g . כמעט ולא יורגש. זה גם מתאים יותר לאינטואיציה לפני שחישבתי.
ועוד פרט חשוב (אולי) 127573
בתחנת החלל המוצעת כל התנועות המשמעותיות תהיינה באותו ''גובה''. למשל, אדם הולך על ריצפה ישרה - תנועתו אינה גורמת לשינוי מרחקו ממרכז הסיבוב. גופים שנעים כך, לא יפעל עליהם כח קוריאוליס.
ע''פ כדור הארץ אמנם כוח קוריאוליס קטן בהרבה, אבל הוא פועל על גופים שנעים על פני כדור הארץ - טיסה צפונה (במיוחד בקרבת אחד הקטבים) משמעותה קיום רכיב מהירות בכוון ציר הסיבוב, ולכן פועל כח קוריאוליס.
לכן נוצרות כל התנועות הסבוביות של הרוחות סביב השקעים הברומטריים, המערבולות וכדומה.
היכן החזון ? 128121
אתה צודק מדובר בכוח הרבה יותר קטן ממה שכתבתי.
ובכל זאת השפעת הכח הזה מטרידה כיוון שהוא לא אינטואיטיבי והוא מעמיס על שרירים שלא מורגלים במאמץ.
ניתן לבצע ניסוי פשוט עם כיסא מסתובב וספר כדי להיוכח בו (יושבים על הכיסא מסובבים אותו ומרחיקים במהירות את הספר מהגוף).

מצד שני אני מניח שלו היינו לוקחים אדם שאינו מורגל בנסיעה במכונית הוא היה מתייחס בצורה דומה לכוחות המדומים שחש נוסע במכונית כך שיתכן בהחלט שאנשים על תחנת חלל כזו פשוט יתרגלו להרים דברים לאט או להתכונן לפעולת הכוח כשהם מניפים משאות כמו שנחנו מטים את הגוף במכונית לפני פניה.
רעיון לסובלים מאלרגית קוריאוליס 127861
למה שלא נבנה באמת תחנת חלל בקוטר של עשרה קילומטר ?
זה יכול להיות די פשוט וזול. לא צריך טבעת מושלמת. די בשני מבנים שווי מסה שמחוברים ביניהם בכבל באורך עשרה קילומטר שיוכל לשאת את משקלם + חלק ממשקל הכבל עצמו.
בתחנה כזאת כח קוריאוליס הוא בערך 0.00004 אחוזים מהמשקל.
(עבור מהירות הנפה של מטר לשנייה כמובן) 127864
שגיאה בחישוב - צ"ל 0.45 אחוזים 127873
רעיון לסובלים מאלרגית קוריאוליס 127881
אולי בגלל המסה של תחנה כזו: בערך 50,000 טון (בקירוב גס), וכדי להעלות אותם מכדור הארץ לשם צריך פי חמישה (?) דלק; זה שקול לכ-‏3000 שיגורי מעבורת.
(מצד שני, עם כמה עשרות שיגורים בשנה כבר עכשיו, הרעיון אינו בלתי אפשרי).

אגב, הפתרון הטבעי של כרית המתכת בחגורת האסטרואידים לא יפשט את המצב: צריך להשקיע פי עשרה אנרגיה כדי להגיע מהחלל הסמוך אלינו אל החגורה, מאשר כדי להמריא מכדור הארץ לחלל (לא בגלל המרחק, כמובן, אלא בגלל שדה הכבידה של השמש).

(אל"פ, וגם ל"א).
לא הבנתי שום דבר. 127900
1. על סמך מה 50000 טון ? תחנה "כזו" משקלה יכול להיות גם טונה אחת ואולי פחות. תלוי מה גודלה. לפי הצעתי הקוטר הענק יהיה מורכב מכבל. אין לי כאן נתונים של חוזק חומרים שמהם עושים היום כבלים קלים, אך מסת הכבל תהיה בודאי קטנה בהרבה ממסת שני החלקים.
2. איני יודע מה היא אותה "כרית מתכת". על מה מדובר ?
3. יותר מדי ראשי תיבות פשו לאחרונה במרחבי האייל. מה זה אל"פ ? הפרוש היחיד שאני מכיר ל ל"א זה "לוחמה אלקטרונית".
כריית, כריית, mining, נו 127929
ואולי גם 127930
הוא לא פיזיקאי ולא אסטרו(פיזיקאי? נאוט?).
תחנות חלל 128098
1. חשבתי על תחנה בצורת חישור (ובקוטר שהצעת, 10 ק"מ). ההצעה לחבר תחנה למשקל נגדי ולסובב אותם סביב מרכז הכובד המשותף מעניינת, ופותרת את בעיית המסה; מן הסתם, צריך יהיה לדאוג למנוע גם במחצית הפחות משמעותית, כדי לשמור על יציבות המבנה.

2-3. נראה שהייתי צריך לכתוב גם אלשכ"ג (=אני לא שוטה הכפר הגלובלי), כי הפירוש שלו מדוייק ואמין. הצירופים שמתחילים ב-א"ל ("אני לא עורך-דין" וכדו') נועדו לחסוך מהמגיבים את המבוכה שבהודאה המפורשת "יתכן שאני טועה".
גודלו של החזון 128104
לפי הצעתי לא יהיה לחללית הזאת חלק פחות משמעותי. שני החלקים יהיו משמעותיים במידה שווה, וכמובן מנוע דומה בכל אחד מהם.
בחלק אחד נדור אנחנו ובחלקה השני הפלשתינים כדי לקיים את עקרון ההפרדה.
(אתה יודע מה ? נעשה אותה בקוטר 50 קילומטר. מה שבטוח בטוח . . .)
תחנות חלל 128109
בקשר לצירופים שמתחילים בא"ל.
אל"פ‏1 אבל לא נראה לי שזה בגלל מבוכה כי לא רוצים להודות שטועים.
אולי סתם נמאס לכתוב קלישאה איילית בת ארבע מילים,(אני לא עורך דין) אז אם מוכרחים ואפשר לצמצם מה טוב.‏2

1 אני לא פסיכולוג.
2 גיליתי שאיני שש לכתוב אפילו אלע"ד בגלל הזיהוי שלה אצלי עם שיח "פנימי" מדי. ‏3
3 כמו הביטוי כדה"ב שנשחק עד דק ומהר במיוחד.
רעיון לסובלים מאלרגית קוריאוליס 128115
על הרעיון הזה לא חשבתי.
מה יקרה אם מסיבה כלשהי הכבל יתנתק?
רעיון לסובלים מאלרגית קוריאוליס 128130
במקרה כזה הישראלים והפלשתינים יחזרו לרחף בתאיהם, וההפרדה ביניהם תלך ותעמיק, כי שני חלקי החללית נמצאים כל הזמן בכווני מהירות הפוכים. מה כבר יכול להיות יותר טוב מזה ?
12 טון! (שיא החזון) 127628
ועם כל היופי שבחזון הזה, נדמה לי שבתור טיפול לבעיית הצפיפות על כדור הארץ, הוא נופל בכל הטיעונים של טל בדיוק כמו ישוב מאדים (המאדים?), אם לא יותר.
12 טון! (שיא החזון) 127640
אין בכל הטיעונים של טל שום דבר שמפיל את החזון הזה על הסף. אין שום חוק טבע שסותר זאת. אנחנו חושבים ותקועים במושגים של היום. (אני זוכר ויכוחים שהיו לי עם אבי ז"ל שהיה אדם די משכיל, ובכל זאת, גם אחרי שפורסמה תוכנית אפולו עם לוח זמנים, שבמסגרתה יונחת אדם על הירח התעקש לטעון שהאדם לעולם לא יגיע ל"לבנה", ואני אמרתי לו שהוא עוד יזכה לראות שטעה, כפי שבאמת היה.) בעתיד אולי יהיו מנועים לרכבי חלל שמבוססים על מיזוג גרעיני שאולי יפתרו לחלוטין את בעיות האנרגיה.
אגב, הידעתם שהיום, המנוע החללי (זה שמאיץ מאיט ומשנה כוונם של לווינים), הכי מבטיח, הוא מנוע חשמלי בכלל ?
(אם תהיה התעניינות אוכל להוסיף פרטים).
12 טון! (שיא החזון) 127647
בוודאי שאין שום דבר שמפיל את החזון על הסף: הטענה שלי היא שחקר החלל, כפי שהוא מתבצע כיום, לא קשור לחזון הזה כלל.

פתרון הצפיפות ע"י יישוב המאדים יתכן אם, למשל, תתגלה טכניקה לטלפורטציה (כנס לתא טלפון, חייג M-A-R-S, צא מתא הטלפון ותגלה שאתה על המאדים). בשיטה של פינוי אנשים, פיזית, ע"י חלליות או מעליות מטען, היא לא ראלית לחלוטין, ללא כל קשר לעלות השיגור – הרי המחיר שהנחתי, 1000 לאדם, הוא חינם מכל בחינה שרק אפשר לחשוב עליה, לעומת העלויות הקיימות כיום. בכל מקרה, חקר החלל המאוייש, כפי שהוא מתקיים כיום, לא תורם ולא יתרום לפתרון בעיית הצפיפות. את המידע שנאסף ע"י האסטרונאוטים לצורך מחקרים מדעיים אפשר היה לאסוף ע"י חלליות לא מאויישות בשבריר המחיר (למעט המידע אודות "רפואת חלל", התנהגות הגוף בחלל – שמשמש, בלולאת פידבק, לצורך המשך הטיסות המאויישות).
12 טון! (שיא החזון) 127651
אני חולק עליך בדבר הראליות. ראליות היום וראליות בעוד מאתיים שנה הם דברים שכמעט אין קשר ביניהם. אלף דולר לאדם, אם תגיד זאת בעוד מאתים שנה אולי איש לא יבין על מה אתה מדבר. בעצם כבר אמרתי כמעט את כל מה שהיה לי לומר בעניין הזה.
אבל יש עוד נקודה מאד מאד מאד חשובה.
את מי מעניין לשלוח מכונות לחלל ? איך תצליח להלהיב את הציבור בכך ? מי ייתן לכך כסף ?
"אדם במאדים" - זה מושג שתצליח לגייס עבורו מוטיבציה כסף ומשאבים. ללא אתגר ברור מובן ומשמעותי כלום לא יזוז.
12 טון! (שיא החזון) 127656
אה! אז הסיבות הן פופוליזם. נהדר. עם טענה זו אין לי ויכוח.

באשר ל"עוד 200 שנה" - אבא שלי תמיד אמר שמאז ז'ול ורן, אנשים מפחדים לקרוא לאחרים "מטורפים", מחשש שיתברר שהחזון המטורף עוד יתגשם. אבל צריך לדעת היכן למתוח את הקו: היכן להצהיר שחזון הוא לא ריאלי במידה כזו, שאין כל טעם להתייחס אליו ברצינות. בוא ונביט על הדרכים המוכרות כיום לשיגור אדם למאדים, כולל אלו שהן בגדר "מדע בדיוני" כיום. יש שלוש: חלליות (גדולות יותר, משוכללות יותר, בטוחות יותר), מעליות חלל, וטלפורטציה. בשני המקרים הראשונים, אין כאן פתרון לבעיית הצפיפיות, בשל הנימוקים שכבר הצגתי. לגבי השלישית, חקר החלל (מאוייש או שלא) לא ממש יעזור כאן. עדיף להשקיע במחקר פיזיקלי "בסיסי".

ושוב, אל תבין אותי לא נכון: אינני מתנגד לחקר החלל. אני פשוט טוען שהצגת הדברים, כאילו זוהי הדרך הטובה ביותר (או בכלל דרך סבירה) לפתור את בעיית הצפיפות על כדוה"א, היא שטות.
12 טון! (שיא החזון) 127661
אין לך ויכוח עם מה שאתה קורא "פופוליזם" כי זו טענה חזקה. כך זה עובד אצלנו ולא יעזור שום דבר.
אמרתי לעצמי לא להתווכח עם יתר דבריך כי מה זה יעזור, אבל בכל זאת:
לגבי החישובים שעשית בהתחלה. אמרת אלף איש בחללית. מאתיים המראות ביום. למה לא עשרת אלפים איש בחללית ? למה לא עשרת אלפים המראות ביום של חלליות מונעות בכח גרעיני ?
הרי אלף איש זה פחות או יותר סדר הגודל של מספר אנשים במטוס גדול כיום. ויש אלפי המראות כאלה ביום ?
איך אתה קובע את החסמים ?
12 טון! (שיא החזון) 127664
ייתכן שיתאפשרו יותר המראות, בחלליות גדולות יותר. חקר החלל במתכונתו הנוכחית לא יוביל לגילוי חלליות גדולות יותר, לא לעלויות נמוכות יותר, ולא לאנרגיה זמינה יותר.
12 טון! (שיא החזון) 127901
מוזר שאתה מצד אחד מטיל ספק במימוש טכנולוגיות קיימות ומוכחות בקנה מידה גדול, ומצד שני מונה את המושג ''טלפורטציה'' ככלי להעברת מסות ממקום למקום כשיטה שיש טעם להתייחס אליה.
12 טון! (שיא החזון) 128074
נדמה שלא הבנת אותי: אני טוען כי מחד, רק טכנולוגיה כמו טלפורטציה תהפוך את יישוב-החלל-כפתרון-לצפיפות למשהו ריאלי; ומאידך, הטלפורטציה כשלעצמה אינה ריאלית. מסקנה: יישוב-החלל-כפתרון-לצפיפות אינו ריאלי.
12 טון! (שיא החזון) 127659
אחד מהרשות לפיתוח אמל"ח של צה"ל דיבר לפני כשנה בערך בשבת, בתכנית "פגוש את העיתונות" עם שלי ייחימוביץ.
הוא אמר שמדברים וחוקרים ברצינות את האפשרות של טלפורטציה בשדה הקרב, בעוד כמה עשרות שנים. *עשרות*. לא מאות.
ושום צוות בחלוקים לבנים לא פרץ לאולפן במהלך השידור וגרם להפסקת התכנית.
12 טון! (שיא החזון) 127662
בלי להעליב את שלי יחימוביץ', יש סבירות לא מועטה שאף אחד באולפן לא ידע מה רמת המופרכות של הטענה...

(היי, בסטאר טרק עושים את זה!)
12 טון! (שיא החזון) 127672
אני לא מצפה משלי יחימוביץ או מהעובדים באולפן להתייחס למופרכות הטענה, אלא ממי שייפה את כוחו של האיש (שכחתי מה שמו, נדמה לי שהוא בדרגת פרופסור) להיות מייצג של מוסד צה"לי ולדבר על תכניותיו, לקרוא אותו לסדר, אחרת כולנו כאנשים שמייחסים איזושהי מידה של רצינות, עדיין, לתכנית כמו "פגוש את העיתונות" ומבדילים בינה לבין "יצפאן" או "רק בישראל", נחשוב שמישהו שם למעלה השתגע בגדול/ הקולות הצה"ליים של עלה ירוק לא באו דווקא מקרב החיילים.
12 טון! (שיא החזון) 127680
בלי להתווכח איתך על מופרכות הטענה, שאני מקבל, אולי מישהו ימצא עניין בלינק הזה: http://www.howstuffworks.com/teleportation2.htm

ותוספת: הניסוי שמוזכר שם התבצע לפני כמה שנים וה"טלפורטציה" היתה למרחק של מטר. לפני כמה ימים הצליחו לבצע זאת למרחק כמה קילומטרים, אבל לצערי אין לי לינק לידיעה. מכל מקום, המרחק בין פוטון לאדם בלתי ניתן לגישור בעתיד הנראה לעין (אפילו אם היא מצוידת בטלסקופ החלל).

(ובהזדמנות זאת אני רוצה להמליץ על האתר www.howstuffworks.com שמכיל אינפורמציה על כל מה שרציתם לדעת ולא היה לכם את מי לשאול, וגם על המון דברים שאף פעם לא רציתם לדעת).
12 טון! (שיא החזון) 127673
הדובר היה אלוף (מיל.) יצחק בן ישראל, הראש היוצא דאז של המנהל לפיתוח אמל''ח ותשתיות (מפא''ת) במשרד הביטחון.
אני לא רוצה להסגיר כאן סודות מדינה כמוסים, אך מדובר במחקר ראשוני ושולי למדי באופטיקה קוונטית, כלומר תקשורת מוצפנת באמצעות פוטונים מצומדים. לא מדובר בכלל על טלפורטציה של חלקיקים, וודאי שלא על בני אדם.

עובדים על זה בערך שלושה אנשים.
12 טון! (שיא החזון) 127675
מאופן דיבורו של האלוף (מיל) בן ישראל (ותודה על הפרטים), השתמע במפורש שכן מדובר בזמן כלשהוא, גם אם לא בעוד שבוע, על בני אדם.
סודות מדינה? סודות הטכניון! 127678
בימים אלו מוקמת מעבדה לחישוב קוונטי בטכניון אשר בחיפה. ואת האמת, דווקא עובדים על זה ארבעה אנשים (שני דוקטורים, דוקטורנט ומסטרנט).

ורק להבהיר על איזה טלפורטציה מדובר - מדובר על טלפורטציה של *מידע*. אם יש לך שני חלקיקים מצומדים, אחד בקיטוב ידוע, ואחד בקיטוב לא ידוע, ויש לך עוד כלמיני, שלא נכנס אליהם, תוכל להחליף בין המצבים. כך שהחלקיק השני, שנמצא אצלי, יקבל את הקיטוב שאצלך, (זה שרצית להעביר, ושמכיל את המידע), ושלך יעבור לקיטוב לא ידוע.
היתרון בדבר, להבנתי, שתאורטית העסק מיידי - ויש לך העברת מידע במהירות שהיא מעל מהירות האור.
סודות מדינה? סודות הטכניון! 127894
בשום פנים ואופן אין העברת מידע במהירות העולה על מהירות האור.
כבר התיחסתי לרעיון של טלפורטציה תגובה 107005 ותגובה 106711
סודות מדינה? סודות הטכניון! 127906
בטח שיש. אנסה לתת דוגמא מהעולם הקלאסי: נניח שלי ולך יש שני כדורים, אחד אדום ואחד כחול. אנחנו שמים את אחד הכדורים (לא יודעים איזה) בקופסה, ואת השני בשקית. את השקית אני שומר אצלי, ואתה נוסע עם הקופסה למאדים. איך שאתה נוחת, אני פותח את השקית שלי, ורואה כדור אדום. בו ברגע, אני יודע איזה כדור יש אצלך - פרסטו, מידע עבר ביותר ממהירות האור.

המממ, אבל אני רואה מה אמרתי שהטעה אותך - שום מידע לא ממש "עבר" פה, הייתה כאן בעצם הגדלת ה"ידע". אז אני חוזר בי מהניסוח הקודם - לא התכוונתי, וודאי, שתוכל לשלוח משהו מפה לשם במהירות הגדולה ממהירות האור. רק שידע יכול לגדול בלי להחסם על ידי מהירות שליחת חלקיקים.

אבל אני רואה שזה מה שדיברתם עליו החל מתגובה 106711, רק היה חסר לכם הניסוח שלי לעיל, שאני מקווה שמבהיר לך את צורת החשיבה הנכונה. :-)
סודות מדינה? סודות הטכניון! 127986
כשאתה מציג את זה כך, זה נראה די אידיוטי. כמה כסף הם מוציאים בשנה כדי לפתח את הקונספט הזה?
סודות מדינה? סודות הטכניון! 127995
אה, דובי, לא מדובר על פיתוח חישוב בעזרת כדורים כחולים ואדומים על חשבוניה, זו הייתה דוגמא לאיזי.

כמה כסף? בינתיים לא המון. המעבדה בשלבי הקמה, ומדובר על רכישת ציוד בשווי של כמה עשרות אלפי דולרים, למיטב ידיעתי. לא יודע כמה עולים ארבעת האנשים שהזכרתי קודם.

מה שכן, בעולם מוציא הכסף העיקרי על הנושא הוא הNSA, שכן מחשב קוונטי יכול לפקטר (למצוא את הגורמים הראשוניים) מספר בן n ביטים בסיבוכיות של ((n^2*log(n)*log(log(n, וזה מצויין, כי קלאסית היום הסיבוכיות אקספוננציאלית. ז"א שאם הNSA בונים מחשב קוונטי חלש למדי, ולאחרים אין מחשב קוונטי, אין קוד בעולם שבטוח בפניהם.
סודות מדינה? סודות הטכניון! 128147
בשביל סוגי המפתחות שקיימים כיום, צריך מחשב קוונטי בגודל של כמה אלפי ביטים קוונטיים. כיום הצליחו להפעיל בקושי מחשב קוונטי של שבעה ביטים קוונטיים. הייתי אומר שרוב הקודים בעולם בטוחים בפני ה-NSA מהבחינה הזו, אם כי שמיר פרסם לאחרונה תוכניות למכונת פריצת RSA קלאסית במאה מליון דולר.
סודות מדינה? סודות הטכניון! 128291
אלפי ביטים? מפיתום? ב500 ביטים אני כבר כותב מספר של 150 ספרות, כך שמחשב קוונטי של 1000 ביט יספיק לכל צורך מעשי. ותפסיק לבכות על זה ש1000>>7. יהיה בסדר.
מי מכיר? מי יודע? 128292
יש לי הרגשה אינטואיטיבית שמחשב קוואנטי אמור להיות גם טוב מאד בשחמט, ויוכל להסיר את החרפה מהתיקו 3:3 בין קאספארוב לג'וניור. מישהו יודע אם אני צודק?
סודות מדינה? סודות הטכניון! 128296
תלוי את מי אתה שואל. הסטנדרטים עולים כל שנה. עד כמה שאני זוכר, מספר הביטים המומלץ למספר שהוא הבסיס למפתח כיום 1024. והסיבות להחליף אותו אינן קשורות כלל למחשבים קוונטיים, אלא דווקא להתקפות קלאסיות. אלא אם כן תהיה פריצת דרך משמעותית בתחום של יישום, אני חושש שהחלק היותר מעניין של הקורס שלקחנו לא ייצא אל הפועל. ואני מתכוון לפריצת דרך עצומה, יותר גדולה מכל פריצות הדרך שהיו בתחום של המחשוב הקלאסי, מאז המצאת הטרנזיסטור.

אני, אישית, ממליץ להשקיע במערכות שעטנזיות, עם רכיבים קוונטיים קטנים יחסית, ולראות עד כמה זה, כשלעצמו, מסייע.

אבל מי שואל אותי?
סודות מדינה? סודות הטכניון! 128659
מפתחות RSA באורך 1024 ביט אכן נחשבים ע"י רבים לבטוחים בעשור או שניים הקרובים, אבל יתכן שידרשו עדכונים להערכה זו. נראה שאת שני השלבים העיקריים באלגוריתם ה-Number Field Sieve ניתן להשלים בשנה אחת בעלות של עשרות מליוני דולרים.

סודות מדינה? סודות הטכניון! 128678
שיטתכם היא ההתקפה הקלאסית אליה כיוונתי. תודה על הקישור.
אתם מתואמים עם הארץ? 128377
כי בדיוק היום פורסמה שם הכתבה הזו http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
קול קורא לעוזי ו. 128383
רוצה לשנות קצת את הניסוח של תגובה 91686 ?

וגם: מה פשר התעלמותך המתארכת מהאיזכורים שאני זורק בעניין הדוקרב קספרוב-צעיר עמוק?
הנני 128603
אני עדיין חושב שמיחשוב קוונטי הוא חלומות באספמיה.
כרגע אין מועמדים טובים יותר לארכיטקטורות שבהן יבנו מחשבי-העתיד (אלא אם נשאר עם הזן הפון-ניומני), וההשקעה בבדיקת הכיוון הזה ברורה. עם זאת, לו הייתי דוקטורנט במדעי המחשב או פיזיקה, לא הייתי קושר את הקריירה שלי בהרפתקה הזו.

(אל הדוקרב התייחסתי בדיון המתאים).
הנני 130767
בהנחה שמיחשוב קוונטי הוא חלומות באספמיה, למה לא היית קושר את הקריירה שלך בהרפתקה הזו (בהנחה שמדובר בקריירה אקדמית)?
הנני 130804
כי בעוד עשרים שנה, כשיהיה ברור שהענף הזה עומד להכרת, אני אשב בקצה שלו.
הנני 130869
מצד שני, יכול להיות שגם בעוד עשרים שנה הוא עדיין יראה כחלומות באספמיה, להבדיל דברים שנראים היום כעל סף מימוש יהיו בעוד עשרים שנה ממומשים ולכן חסרי עניין מחקרי, לא?
הנני 130999
אם יותר לי להעיר בנושא זה, מנסיוני המוגבל (קורס, ובסמסטר הבא סמינר), הגעתי למסקנות הבאות:
א. אני ספקן מאד לגבי האפשרות למחשבים קוונטיים סבירים בזמן הקרוב, אם בכלל. במיוחד אם מגדירים סבירות על ידי היחס בין מספר ביטים קוונטיים לעומת ביטים קלאסיים בשימוש יומיומי, או בשימוש במפתחות קריפטוגרפיים. כלומר, האלגוריתם של שור נחמד, אבל לא מעשי, בגלל בעיות קוהרנטיות.
ב. אף-על-פי-כן, לתחום שימושים אשר אינם דורשים מספר גדול מדי של ביטים קוונטיים, כמו בהחלפת מפתחות או בחישובים מבוזרים.
ג. התחום מעניין מבחינה תיאורטית גרידא. בתחום של סיבוכיות קלאסית, למשל, יכולות להיות לו השלכות על שאלת ההכלה של P ב-PSPACE.
ד. התחום יכול אולי להיות שימושי בכיוון ההפוך, למשל, שימוש בתורת האלגוריתמים הקוונטיים על מנת לבצע ניתוח רציני יותר של תהליכים קוהרנטיים מרובי-חלקיקים, גם אם איננו יכולים לשלוט בהם במידה מספקת.
ה. אלגוריתם החיפוש הקוונטי של גרובר הוא פשוט אלגוריתם יפה. אולי הוא יעודד תכנון אלגוריתמים יפים בתחומים אחרים.
הנני 131330
אתה יכול לפרט יותר לגבי ג'?
קצת BS של CS 131351
לא כליל, אבל לקחתי אותו קורס (אפילו היינו שותפים בשיעורי בית, אידיליה).

מכיר קצת את הבולשיט הסיבוכי של מדעי המחשב? מכיר את הקבוצה BPP? (האלגוריתמים ההסתברותיים האלה?), אז אם נגדיר קבוצה חדשה, BQP, קבוצת האלגוריתמים הקוונטיים, אזי היא מקיימת אותם יחסי הכלה כמו BPP לP וPS. (ז"א: P מוכל שווה BQP מוכל שווה PS, לצורך העניין).

אז כמו שאם היית מוצא אלגוריתם שהוא פולינומי בהסתברות (היינו, בBPP), אבל לא בPS היית יכול להסיק ש P מוכל ממש בPS, אז באותו אופן אם תמצא אלגוריתם בBQP שדורש מקום של יותר מP, תסיק אותה מסקנה.

רק שעבור BQP יש יותר תקווה שזה יקרה.

(והתנצלות מקרב לב למי שלא ראה פקולטה למדעי המחשב מבפנים ובטעות הגיע לסוף ההודעה הזו. אני בעצמי לא הייתי יודע לקרוא מה שכתבתי לפני סמסטר. למה, למה לקחתי עוד קורס במדעי המחשב? לא הספיק לי אחד שהייתי חייב לחזור לנסות שוב פעם? אהמ. כן.)
קצת BS של CS 131356
אח שלי הציע לי לקחת את הרעיון הזה כנושא לתזה - לנסות למצוא חסם פיזיקלי על BQP שיראה שהוא מוכל ממש בPS. סיפרתי על הרעיון לאחד משני המרצים היחידים בפקולטה שמכירים את המושג "חישוב קוונטי" והוא לא ממש התלהב להנחות אותי בכיוון.
קצת BS של CS 131390
לפי מיטב ידיעתי, הסיבה היחידה ש עבור BQP יש יותר תקווה שזה יקרה, היא שלא השקיעו עדיין את הזמן הדרוש על השוואה בין BQP לבין שאר המשפחות, על מנת להגיע למסקנה (אליה הגיעו עבור המשפחות הקלאסיות), שכנראה לא נגיע להוכחה. עבור P ו-NP יש למשל רשימה גדולה של כיווני הוכחת שיוויון או אי-שיוויון, שניתן לפסול מסיבות שונות. אולי עוד כמה שנים יפרסם מישהו רשימה של כיווני הוכחה שניתן לפסול לגבי יחסה של BQP למשפחות השונות, ואז נוכל להתייאש גם ממנה.

(אני מצטרף להתנצלות של גלעד, לאו דווקא לשאר הסוגריים שלו.)
קצת BS של CS 131542
תודה על ההסבר.
לא ברור שיש באמת יותר תקווה להפריד בעזרת BQP, אבל אף פעם אסור לאבד תקווה..
-----------
למי שלא ראה פקולטה למדעי המחשב - השאלות האלה הם בין המענינות ביותר בכלל שיש במדע. לרוע המזל, אני לא מכיר לינק ממש מוצלח שמתאר את הבעיות הנ"ל (ובראשן הבעיה של P מול NP) בצורה ממש טובה. אפשר לנסות את

למי שכן מהתחום, כדאי לקרוא את
הנני 131629
ברור שאני מבין בתחום הרבה פחות ממך, מה זה הזמן הקרוב?
הנני 131707
יקשה עליך להבין הרבה פחות ממני - החתול הממוצע יודע רק במעט פחות. אשר לזמן הקרוב, אני מדבר על שני העשורים הקרובים. אם מגדירים סבירות לפי סדר הגודל של מחשבים קלאסיים בני-שימוש בזמן מקביל, אני מדבר על ארבעת העשורים הקרובים.

אשמח להתבדות.
הנני 131056
1. אחרי מספיק זמן, לאנשים תגמר הסבלנות. אי-אפשר לסמוך על כך שהתחום ישאר בגדר חלומות לא ממומשים לעדי-עד.
2. דברים שהצליחו לעשות, אפשר לשפר. הסיכון שהעניין בתחום מסויים יאבד תמיד קיים, אבל דווקא תחומים שקרובים היום למימוש הם ביטוח לא רע מפני הסכנה הזו.

שאלה לגבי 1: AI.
(פירוש: אינטליגנציה מלאכותית היא חלום-רחוק כבר חמשים שנה, ועדיין לא נמאס; למה שמחשוב קוואנטי לא יהנה מאותה תופעה?).

תשובה: אינטליגנציה מלאכותית, צריך. מחשבים מהירים יותר, צריך. מחשבים קוואנטיים דווקא - לא צריך.
בינה מלאכותית אינה זוכה להכרה בהישגיה 131146
ברגע שמושגת התקדמות מסוימת בנושא, היא הופכת לתחום אחר- זיהוי-דיבור,לדוגמא. יש להניח כי תחומים שכיום נחשבים לא''מ יחשבו בעתיד לתחומים נפרדים שאף אחד לא יעלה על הדעת על הקשר בינם לבין א''מ.

אם אני לא טועה, הסיבה לעניין הרב במחשוב קוונטי היא חוק מור. כמובן צריך לזכור את מחשבי הדנ''א ואת המחשבים האופטיים שגם הם חלופה(בינתיים, נראה שהמחשוב האופטי יחליף את המחשוב על בסיס סיליקון).
בינה מלאכותית אינה זוכה להכרה בהישגיה - ובצדק 131160
1. נכון שנושאים כגון זיהוי דיבור או זיהוי תבניות התפתחו בתחילה בפריפריה של המחקר בבינה מלאכותית, אבל ההצלחה בתחומים האלה נובעת בעיקרה מהזמינות של חישוב מהיר ומאלגורתמים ש"הגיעו" ממדעי-המחשב הקונוונציונאליים או תחומים קרובים.
דווקא הליבה של הבינה המלאכותית - הבנת טקסט - לא הגיעה להשגים מרשימים.

2. "חוק" מור הוא כלל אמפירי, ולא חוק הכולל סנקציות נגד תעשיית המחשבים במקרה של אי-עמידה בדרישות החוק. אני מבין את העניין הנוכחי במחשוב קוואנטי (וגם בתחליפים אפשריים אחרים), ומאחל הצלחה לעוסקים במלאכה. עם זאת, אני נשאר פסימי (לפחות לעשר השנים הקרובות).

(תוקפה של הודעה זו פג ב- 21.2.2013 בחצות).
הנני 131630
תזכיר לי, לאיזה תחום בחרת לקשור את הקריירה שלך?

היום, (כמעט) אף פיזיקאי לא חוקר ומנסה לשפר את מנוע הקיטור, או אפילו את מנוע הבנזין. פיזיקה זה לא תחום הנדסי אלא תחום מדעי. ואנשים שחוקרים את המחשב הקוונטי מקדמים את המחקר המדעי בכלל, אם ע"י שלילת האפשרות לממש אותו, ואם ע"י העלאת תחומים חדשים בפיזיקה.

ובקשר לאינטליגנציה מלאכותית, תוך כדי סיכון הענף עליו אני יושב מדי פעם, למה באמת "צריך"? הרי כל כך קל לייצר ולהשתמש באינטליגנציה טבעית.
הנני 131708
לגבי הפסקה האחרונה, אני מסכים, אבל משום מה, כאשר התחלתי להציע את המתבקש, דהיינו, שיש להעביר את תקציבי המחקר מבינה מלאכותית לשטיפת מוח ותכנות בני אדם, במקום להתייחס אלי ברצינות, החלו לקרוא לי בשמות כמו ''מנגלה.'' אילו קיבעונות יש להם בממסד המדעי.

ובקיצור, היתרון בבינה מלאכותית הוא שניתן לשלוט בה, בלי שארגוני זכויות האדם יעמדו לך על הראש.
הנני 131758
היתרון על מה?

ז"א, מה בכלל המטרה של מחשב שיודע לקרוא טקסט (ואני שואל כמי שראה כמה תוכניות עסקיות שבנויות על מחשבים כאלה)? קח את המשאבים של מאה שנות מחקר (חמישים שעברו, ועוד חמישים שיעברו, עד שבסוף ירימו ידיים/ יעברו למחשב קוונטי) של מיטב מהמוחות של המין האנושי, ותשקיע את הכסף הזה בתחום מחקרי שתוחלת הכסף שבו גבוהה יותר (ז"א, תחומים עם תוכניות עסקיות שנשמעות קצת יותר רווחיות, זמן מחקר יותר קצר, סיכויי הצלחה גבוהים יותר, אפשרות לזיהוי נקודת כשל מהירה יותר וכו'), בכסף שתרוויח, תעסיק שני סינים במשכורת גדולה מהמשכורת שנייקי משלמת להם, כולל זכויות סוציאליות, והנה יש לך את האופציה של קריאת טקסטים, ללא בעיות של אירגוני זכויות אדם, ואפילו עם כמה דולרים להשקיע במשהו מופשט ואקדמי, כמו למשל, בינה מלאכותית.
הנני 131761
אבל סינים קוראים רק בסינית!
הנני 131764
1. מה רע בסינית?

2. תזכיר לי, באיזה שפה קוראים המתחרים שלהם (המחשבים)?

3. למד את הסיני אנגלית (או כל שפה שתרצה להשתמש בה), אם תתחיל בגיל שנתיים-שלוש הוא יוכל להגיע לרמת ידע מספקת עוד לפני שיתחיל לעבוד, בעלות שלא תעלה בהרבה על העלות של הלימודים שלו (שבכל מקרה היית צריך למד אותו). עדיין נראה לי זול.
הנני 131767
1. אני אמרתי רע?

2. בינתיים, שום שפה. Got me there.

3. או, אני הצעתי דברים כאלה, אבל משום מה לא נותנים למדענים מטורפים לגדל ילדים למטרות מחקר, סינים או אחרים.
הנני 134484
3. אבל זה (לימוד קריאה) מה שעושים עם (כמעט) הילדים, לא?
הנני 134534
לא, לא, לא! לחטוף ילדים סינים, ללמד אותם לקרוא, ולהעביד אותם בעיבוד נתונים!
הנני 134538
למה צריך לחטוף?
הנני 134554
לא משנה...

בדיחה גרועה.
הנני 131910
אני לא בטוח שאני יכול לתת כאן תשובה מלאה לשאלה (הראשונה) שלך. תשובה חלקית אפשר למצוא כאן:
הנני 131920
לא כל הLaTeX תורגם שם טוב. אולי תסדר את זה?
הנני 134987
ואת התחום-שבחרת-לקשור-את-הקריירה-שלך-אליו‏1 צריך? אפשר לממש? הוא קרוב למימוש?
----------------------------------
1 אפשר לקרוא לו "אלגברה"? "מתמטיקה"? או שזה יהווה עלבון?
הנני 135241
אפשר לקרוא לדברים שאני עושה "אלגברה" (למה שזה יהיה עלבון?). אפשר גם לדייק יותר, אבל לא נראה לי שזה המקום המתאים.

האם "צריך" מתמטיקה? האם "צריך" מתמטיקאים? התשובה כמובן תלויה בפירוש השאלה, וזו עשויה להיות הזדמנות לשאול את אותה שאלה גם על תחומים אחרים. בכל מקרה, בהתחשב בסביבה רווית הסטודנטים והאוהדת, נראה לי שהמשחק מכור. אני לא יודע איזה סוג של נימוק אתה מחפש.

יש כמה דברים שעשיתי שאפשר "לממש" (מחוץ למתמטיקה התאורטית); לרוב זה לא כך. אני לא מחפש את היישומים הפרקטיים האלה באופן יום יומי, וזה נכון לרוב המתמטיקאים שאני מכיר. המתמטיקה שואבת חלק משמעותי מן המוטיבציה שלה מתחומים קרובים (פיזיקה, מדעי המחשב, שאר מדעי הטבע, סטטיסטיקה), אבל כהרפתקה אנושית, היא עומדת יפה ברשות עצמה.

אם התכוונת לעמת את התשובות שלי עם התשובות המקבילות לגבי מחשוב קוונטי (תגובה 128603), אני לא רואה מקום להשוואה. יש כמובן עניין תאורטי מסויים במודלים שונים לחישוב אבל ההצדקה העיקרית להתמקד דווקא במודל הקוונטי היא התקווה שיצא מזה משהו מעשי. אם לא יצא, הנושא יקבל את המעמד הראוי לו במסגרת התאורטית המתאימה, ותו לא.
הנני 135270
למה שאלגברה תהיה עלבון? לא יודע, פשוט לא הבנתי למה לא אמרת את השם המפורש, ופחדתי לפגוע שלא לצורך (זה הרי לא נושא הדיון).

את שתי הפיסקאות האחרונות אפשר להעתיק כמו שהן ולכתוב על פיזיקה (חוץ מפירוט התחומים הקרובים, כמובן).

אני לא חושב שמי שקושר את גורלו למיחשוב קוונטי עושה זאת מתוך תקווה שיצא מזה משהו מעשי בעתיד הקרוב, בטח לא ברמות האלה, כמו רוב מי שבוחר לקשור את גורלו לפיזיקה תיאורתית.
הנני 135278
מה שנחמד בנושא רב-תחומי כמו מחשוב קוונטי, הוא שאין בדיוק משמעות לעניין של לקשור את גורלך אליו --- אם יום אחד יתברר לך, שהתחום משעמם אותך, או שאין לו יותר עתיד פרקטי, בהנחה שרצית להתייחס לפרקטיקה, תמיד תוכל להשתמש בכלים שפיתחת והכרת במהלך המחקר בכיוון אחר, בין אם בפיסיקה הקוונטית, באופטיקה הלא-ליניארית, במדעי המחשב, או כל נושא אחר שיש בו אפליקציות מעשיות.
הנני 135343
השאלה היא אם יתנו לך הזדמנות לעבור לתחום אחר. חוקרים ותיקים מוצאים תמיד תחומי עניין חדשים, והנסיון שהם צברו הוא בעל ערך גם אם התוצאות עצמן כבר לא מעניינות במיוחד.
לעומת זאת, אני לא חושב שלמי שפרסם כמה מאמרים בתחום שנפח את נשמתו‏1 יש סיכוי גדול להתקבל כחוקר במוסד טוב.

1 כרגע, "מחשוב קוונטי" הוא דוגמא לתחום חי ובועט.
הנני 135340
קשה ללמוד מן ההשוואה של נושא ששואב את ההצדקה הכמעט-יחידה לקיומו מן הסיכוי למימוש עתידי (גם אם בעתיד הרחוק), לבין מקצועות תאורטיים חובקי-כל (כמו מתמטיקה או פיזיקה).

אגב, הנימוק בשורה הראשונה שלך פשוט מקסים... אני מקווה שלא יהיה צורך גם בהמשך.
נסכם? 135344
דוקטורנט לפיזיקה שחוקר את המחשב הקוונטי הוא עדיין דוקטורנט לפיזיקה (שהוא תחום תיאורתי חובק כל), לא?
נסכם? 135346
כן, אלא שבעוד ארבע-חמש שנים הוא עלול למצוא את עצמו במצב של המועמד מתגובה 135343.
נסכם? 135350
עוד לא השתכנעתי, אם המאמרים שהוא פירסם היו מאמרים בפיזיקה, שעסקו במחשב קוונטי כתחום מהמכניקה הקוונטית (או תורת האינפורמציה הקוונטית), ולא מאמרים בהנדסה של משהו רחוק ממימוש בתחום שנפח את נשמתו, הוא יוכל לחקור בתחומים אחרים במכניקת הקוונטים, ואם הוא חוקר טוב, יעסיקו אותו בגלל כישוריו כחוקר והידע שלו במכניקה קוונטית (או תורת האינפורמציה הקוונטית), ללא קשר לעובדה שהתחום שהוא עבד בו נפח את נשמתו. להבדיל, אם כל המכניקה הקוונטית תנפוח את נשמתה, מצבו יהיה עגום, אבל זו בעיה אפשרית של כמעט כל מי שחוקר במדעי הטבע (להבדיל, אני חושב, מפילוסופיה/ מתמטיקה/ מדעי החברה).
נסכם. 135397
1. כדי לחסוך אי-אילו מאות מלבנים, אני אמנע מלשאול מה ההגדרה של "חוקר טוב". הרשה לי רק להעיר שעוד לא מצאו לזה מבחנים אובייקטיביים. אם החוקר הטוב שלנו כתב מאמרים על פרטי הפרטים של תאוריה שכבר לא מתעניינים בה, הוא עלול להתקל בבעיה כשהוא מנסה להרשים אנשים בכישוריו כחוקר.

2. כל מה שכתבתי על מחשבים קוונטיים מבוסס על התרשמות שלי, כמי שאינו מומחה בתחום.
אם מדובר בהלכה למעשה, דהיינו בחירת תחום מחקר לתואר שני או שלישי, המלצתי היא לבחור מנחה טוב, ולשמוע בקולו.
נסכם. 135564
1. מסכים.

2. אני חושב שכדאי להוסיף עניין אישי ויכולת אישית, אבל, מצד שני, אולי לא.
נסכם. 147230
מה שמזכיר לי את הסיפור על השפן שישב בפתח מערה וכתב במחברת. ניגש אליו שועל ושאלו לפשר מעשיו. ענה לו השפן כי הוא כותב תזה.
"על מה" שאל השועל.
"השפן הוא החזק שבחיות היער" ענה השפן ללא היסוס.
"מעניין" ענה השועל, "אפשר לראות הוכחות?"
"ודאי" ענה השפן "היכנס אחרי למערה והוכיח לך אחת שתיים".
נכנסו השפן והשועל. אחרי כ-‏5 דקות יצא השפן שכל פרוותו אדומה - ולשועל אין כל זכר.
כך היה גם עם הדוב והזאב.
לבסוף, הינשוף, שעמד כל העת על גזע עץ סמוך למערה לא התאפק ושאל את השפן, כיצד ייתכן הדבר. השפן שרק ומן המערה יצא טיגריס.
"תכיר" אמר השפן "זה המנחה שלי".

מוסר השכל: (כפי שאמרת אתה) בחר מנחה טוב ושמע בקולו.
מעולה! 147310
מעולה! 147443
אני מוחה על ההתעללות בשועלים!
נסכם? 135429
אני חושב על המרצה שלי בקורס "מבוא לעיבוד אינפורמציה קוונטית", שבהחלט קשר את גורלו במיחשוב הקוונטי, ודווקא מוצא שאני נוטה יותר לכיוון של עוזי.

במה הוא מתעסק? על מה הוא מפרסם? על אלגוריתמים של הצפנה ותקיפה קוונטית. מה אם לא יהיה מימוש והתחום ידעך? במדעי המחשב, הוא לא עשה שום עבודה משמעותית. יש הבדל רציני בין התקפה קלאסית על אות מוצפן, ובין ניצול-הפוטון-השני-המופיע-כל-שליחה-עשירית בהתקפה הקוונטית שהוא פיתח. איזה דברים משמעותיים הוא (י)עשה במכניקה קוונטית? הרי לא צריך הבנה של יותר מקורס שני בתואר ראשון במכניקת הקוונטים כדי לדעת מה קורה, וכל התחום מבוסס על ניצול הידע הקיים, לא על פיתוח חדש.

אז אם יכרת הענף, מה הוא שווה? הרי הוא כד"ר שכרגע יצא מהטקס.
נסכם? 135566
אני לא מכיר את המרצה שלך, ואני מעדיף לא לדבר עליו, אבל אני לא חושב שלאדם כמו איגור וולוביץ' (Igor Volovich, http://xxx.tau.ac.il/find/math-ph/1/Volovich/0/1/0/a...) תהיה בעיה כזו.
הנני 574101
אולי מכאן תבוא הישועה.
את הנבואה תשאיר לי, בבקשה 132776
לא קיבלתי כל-כך הרבה מתנות שאתה צריך לגזול גם את כבשת הרש שלי.

רוצה התערבות שבעוד 20 שנה יצליחו לפקטר מספר בן 200 ספרות?

(אגב, יש גם חידושים בתחום המחשב הdna'י שהגיע לכותרות לפני כשנה עקב מחקר של מכון ויצמן - עכשיו הוא גם מספק את האנרגיה של עצמו: http://www.sciencedaily.com/releases/2003/02/0302270...)

ואת משטרו העריץ של פון-נוימן יש לה(כ)פיל.
את הנבואה תשאיר לי, בבקשה 132780
לפקטר מספר של של 200 ספרות תוך 20 שנה? אם מתחילים עכשיו, אז למה לא?

צחוק בצד, רק שתדע שהנבואה שלך שמרנית למדי. אם נניח שהעוצמה החישובית תגדל לפי חוק מור, אז מספר של 308 ספרות (1024 ביט) יפוקטר עם מחשב קלאסי של 2023 תוך 38 שנה.
אתה רוצה 200 ספרות, שזה 667 ביט, ואני לא מוכן לעבוד עם מספרים כאלה, אבל נגיד שזה בערך בחזקת 2/3 - 10 שנים. כלום, בהתחשב בזה שהיום לוקח בערך 6^10 שנה לעשות את זה.

(כל החישובים נעשו בהנחה שיש רשת של 1000 מחשבים שעובדת של הפיקטור)

אגב, למחשב קוונטי, אם נניח מהירות שעון של 100 מגה הרץ, יקח בערך 4.5 דקות לפקטר מספר של 1024 ביט.

(ואתה קורא יקר, מוזמן לנחש: למי היה מועד ב' היום, ובאיזה מקצוע?)
תגיד, עשיתי לך משהו רע? 132782
אני מנסה לנצל את הבורות המתמטית של אחד, עוזי ו., כדי לגרור אותו להתערבות שתוכל לממן לי את היאכטה, ואתה בא וטורף לי את הקלפים‏1 . מאז הפאדיחה שלי עם אלי והחייזרים לא נתקלתי בעוכר שמחות כמוך. הלואי שלא תקבל יותר מ 95 במבחן שלך.
_________________
1- אגב, מנסיוני אנטלופה הרבה יותר טעימה
מאתים ספרות ביני ובינך מה הן 132847
כבר פירקו (ב- 1999) מספר בן 155 ספרות‏1. בלי קוואנטים, בלי חומצות גרעין, בלי תאים פוטו-אלקטריים - מחשב מהוגן, עשוי מסיליקון (למעשה, רשת של כאלה).

אבל אני כן מוכן להתערב באיזה סוג מחשב ישתמשו כדי למספר בן 200 ספרות בפעם הראשונה - הוא לא יהיה קוואנטי.

מאתים ספרות ביני ובינך מה הן 132866
הצב 400 במקום 200, ויש לנו התערבות (מה זה כבר פקטור 2 ביני לבינך?). ארוחה במסעדה כשרה?
אחרי עשרים שנה 132901
סדר צריך להיות. מדובר על פירוק של מספר "כללי" בן 400 ספרות עשרוניות, כלומר - מספר שהוא מכפלה של שני ראשוניים בני בערך 200 ספרות, ללא מבנה מיוחד.

אני מעריך שהפירוק הראשון מהסוג הזה יעשה על מחשב קונוונציונאלי (מן הסתם, רשת מרובה מעבדים של מחשבים כאלה). אתה זוכה בכל מקרה אחר (הפירוק נעזר באופן מהותי במחשב general-purpose מסוג אחר). במקרה הביניים (מכונה יעודית לפירוק מספרים) אין הכרעה.

נצטרך לחכות הרבה זמן לפירוק כזה; אני מצפה בקוצר רוח לראות את כרטיס האשראי על-שם Global Village Shote.
אחרי עשרים שנה 132911
למה במקרה של מכונה ייעודית אין הכרעה? השאלה היא האם המכונה היעודית תהיה מבית-ספרו של פון-ניומן.
אחרי עשרים שנה 132913
נדמה לי שפירוק מספרים נבחר רק כמבחן לטיב המחשב שישיג תוצאות חישוביות טובות יותר, ופירוק בעזרת מכונה יעודית לא עונה על השאלה הזו.
אחרי עשרים שנה 133093
מקובל עלי.

(ואם הגב' ו. תחפוץ להצטרף לסעודה, אני מזמין את שניכם בלי קיטורים)
דבר הבּוּר 134931
סילחו לי שאני, בחור אנאלוגי מטבעי, מתערב בספֵירות של גדולי המתימטיקה והקריפטוגרפיה.
על פי הבנתי, כל קרב המיחשוב שלכם נועד כדי למצוא שני מספרים ראשוניים גדולים מאד. האם זה נכון שאם תהיה נוסחא לחישוב מספר ראשוני כל הצורך הזה במיחשוב-על ייעלם?

אם מה שרשמתי לעיל הוא נכון - מה בדיוק המכשולים העומדים בדרך להגעה לנוסחא שכזו? האם אנו יודעים שהדבר בלתי אפשרי?
דבר הבּוּר 2 134937
נדמה לי שהשאלה היא מה שני הגורמים הראשוניים (הגדולים מאד) של מספר גדול מאד נתון. בשביל לפצח מספר בן N ספרות תצטרך לבדוק מספרים ראשוניים בני כחצי N ספרות, וזה לוקח זמן.
לבשל מספרים ראשוניים חדשים אפשר לעשות כך - כפול סדרה של מספרים ראשוניים עוקבים (2,3,5,7,11,13,17, וכו' עד שנמאס), הוסף אחד - וקיבלת ראשוני נוסף. אם המספר שקיבלת לא ראשוני, כנראה פספסת איזה ראשוני בדרך (למשל 2*3*5+1 = 31 ראשוני, אבל 3*5+1 = 16 לא ראשוני).
אני עפר ואפר 134950
אחרי לא מעט מחשבה, הגעתי למסקנה שהתהליך שהסברתי לבישול מספרים ראשוניים הוא שגוי. כלומר, לפעמים יתקבל ממנו מספר שאינו ראשוני.

אאוקלידס השתמש בתהליך הזה כדי להוכיח בשלילה שיש אין-סוף מספרים ראשוניים. מניחים שיש מספר סופי של ראשוניים, כופלים את כולם זה בזה ומוסיפים אחד. מקבלים מספר שנותן שארית 1 בחלוקה בכל מספר ראשוני, משמע הוא בעצמו ראשוני - בסתירה להנחה - מש"ל.

אין סיבה להניח שהמספר המתקבל בצורה זו לא יתחלק בזוג מספרים ראשוניים הגדולים מן המספרים ששימשו להכנתו. עליתי על הטעות רק כשניסיתי להבין למה *החסרת* אחד ממכפלת סדרה כזו של ראשוניים לא נותנת תמיד מספר ראשוני.

טל"ח
והנה הפרכה (הודעה אחרונה חביבה) 134951
2*3*5*7*11*13*17 + 1= 510511 = 19 * 26869
סליחה ושלום
זכות ראשונים 134960
1. כפי שציין ליאור, אנחנו מדברים על פירוק של מספר (נתון) לגורמיו הראשוניים, ולא על מציאת מספרים ראשוניים גדולים. הרבה יותר קשה לגלות את הגורמים הראשוניים של 2581, מאשר להכפיל 29 ב- 89.

2. לגבי "נוסחא" לחישוב ראשוניים: *שיטות* למצוא מספרים ראשוניים גדולים, יש. כל מה שצריך הוא מבחן יעיל לאישור הראשוניות של מועמד נתון, וסבלנות להפעיל אותו מספיק פעמים (הסיכוי של מספר בן 200 ספרות להיות ראשוני הוא כ- 1 ל- 460; אם נזהרים שהמספר לא יהיה זוגי, הסיכוי מוכפל).

3. *נוסחא* (פולינומית) לחישוב ראשוניים, דווקא אין. ליתר דיוק, לא קיים פולינום במקדמים שלמים (ומספר כלשהו של משתנים), שכל הערכים שהוא מקבל הם ראשוניים (עד כדי סימן). זהו משפט (די קל) שהוכיח גולדבך ב- 1752.

4. מצד שני, קיימים פולינומים (עם מקדמים שלמים) שכל ערך *חיובי* שהם מקבלים הוא ראשוני (הם מקבלים ערכים שליליים רוב הזמן). דוגמא אפשר למצוא כאן:
דבר הבּוּר 134966
כפי שענו לך, יש הרבה דרכים למצוא מספרים ראשוניים גדולים ככל שרוצים.

בפרט, דרך אחת לעשות זאת היא להגריל מספר באקראי מבין כל המספרים שיש להם מספר ספרות מסוים ולבדוק אם הוא ראשוני. הסיכוי שמספר אקראי יהיה ראשוני הוא לא מאוד נמוך ויש שיטות יעילות לבדוק האם מספר הוא ראשוני או לא.

השאלה היא, כפי שנאמר, כאשר אתה מקבל מספר גדול שאינו ראשוני (למשל בעל 100 ספרות), למצוא את הפירוק שלו לגורמים ראשוניים. דרך אחת לעשות זאת היא פשוט לעבור על כל האפשרויות לגורמים כאלה ולבדוק אותם. הבעיה היא שלמספר בן 100 ספרות, יש 10 בחזקת 100 גורמים אפשריים כאלה, וגם אם המחשב מבצע מיליארד פעולות בשנייה עדיין ייקח לו יותר זמן לעשות את זה ממה שייקח לשמש שלנו להפוך לחור שחור.

מצאו דרכים יותר יעילות מזאת אבל לא באופן מספיק משמעותי, ובפרט עבור מספרים קצת יותר גדולים (למשל 1000 ספרות) הדרכים האלו עדיין יקחו בערך אותו זמן. שים לב שמחשב רגיל יכול להכפיל שני מספרים בני 1000 ספרות תוך פחות משנייה, תוך שימוש בכפל ארוך שלמדנו ביסודי.

לא יודעים אם יש שיטה באמת יעילה לפרק מספר לגורמים. עד כמה שידוע לי, הסיבה היחידה להאמין שאולי אין שיטה כזו היא שזו אחת מהבעיות שנחקרו באופן אינטנסיבי במיוחד לאורך הרבה שנים ואף אחד לא הצליח למצוא כזו.
אני במקומך 147385
הייתי מתחיל להתעניין במסעדות זולות http://www.urhome.umd.edu/newsdesk/sociss/release.cf...
גם מסע של אלף מילים 147387
מתחיל בצעד קטן;
אבל לא כל צעד קטן
מתחיל
אלף מילים של מסע.
אה, 147408
משום מה תמיד חשבתי שזה מסע של תמונה אחת.
אני במקומך 147401
אני במקומך הייתי עושה את ההתערבות על מספר בגודל 2 ביטים, ולא 1300.

דרך אגב, כמו טל, אני חושב שגם במקרה שהמספר יפורק באמצעות מכונה ייעודית, עדיין ניתן לשאול אם המכונה היא קוואנטית או קלאסית, ולכן צריכה להיות הכרעה גם במקרה זה. זה הדבר הנכון לעשות וגם יכול לחסוך לכם וויכוחים בסגנון "מיהו יעודי?"
אני במקומך 147407
פוטואלקטרי (כמו Twinkle של שמיר מהטכניון) זה קוואנטי או קלאסי? לא כל מכונה יעודית נופלת לאחת משתי הקטגוריות האלה.
אני במקומך 147411
TWINKLE = The *Weizmann INstitute* Key Locating Engine
לא טכניון.
אני במקומך 147423
TWINKLE הוא קלאסי.
הוא אינו משתמש בentanglement או בשום דבר אחר שלא ניתן לסמלץ ע"י מחשב סטנדרטי (במחיר של פקטור כפלי קבוע, או מקסימום העלאה בריבוע).
אני במקומך 147489
הדיון הוא למעשה על הסיכוי של טכנולוגיה קוונטית להוליד מחשב, ולכן ה"קלאסיות" של האלגוריתם אינה רלוונטית.
איפה צריך להעלות בריבוע את הסיבוכיות ב-Twinkle?
אני במקומך 147517
אאז"נ ב TWINKLE יש k (כש k די גדול) מעבדים קטנטנים ומהירים כאשר לכל אחד מחוברת נורת LED שהוא דואג להדליק אותה מפעם לפעם. המטרה של התא הפוטו-אלקטרי הוא להרים דגל כאשר קורה האירוע הנדיר יחסית שבו "הרבה" מהנורות נדלקות (כלומר, כאשר סה"כ עצמת האור עוברת סף מסוים)‏1. זה לא אסון אם יהיו גם false alarms, כל זמן שאין יותר מדי כאלה. ברור שאם בכל יחידת זמן היינו עוצרים את המעבדים ועושים k פעולות ע"מ לסכם את התרומה של כל מעבד, היינו יכולים לדעת בדיוק מתי קורה האירוע. זה היה מגדיל את הזמן בפקטור של k. אם סופרים סיבוכיות כמס' מעבדים כפול זמן, אז מקסימום ההגדלה הוא ריבועי. עם זאת, למעשה מה שתארתי הוא overkill ובגלל שהאירוע נדיר ושרק צריך לדעת אם עובר סף מסוים אני די בטוח שאפשר לסמלץ את TWINKLE על ארכיטקטורה סטנדרטית ב overhead נמוך יותר. אני מתאר לעצמי שאפשר להפעיל את חלק מהרעיונות שנמצאים בתכנון מכשיר הTWIRL של שמיר וטרומר ע"מ לעשות סימולציה כזו.
----
בעיקרון אפשר לאמר שיש דיכוטומיה במדעי המחשב, וכל מכונת חישוב היא או קלאסית או קוואנטית‏2. זאת מאחר וקלאסית לא מתייחס דווקא למחשבי IBM על מצע סיליקון, אלא לכל מערכת שאפשר לסמלץ (עם overhead לא יותר מדי פרוע) ע"י מחשבים כאלה.

--------
1 שוב, אאז"נ, אז המטרה היא לבצע שלב מסוים באלגוריתם שבו אנחנו צריכים למצוא הרבה מספרים "חלקים". כלומר, מספרים שמתפרקים כמעט לגמרי מעל k המספרים הראשוניים הקטנים ביותר. כל מעבד i מתאים למספר הראשוני הi בגדלו p_i , ומדליק את הנורה שלו כל p_i יחידות זמן, כאשר עצמת הנורה היא log p_i . כאשר סה"כ האור גדול ביחידת הזמן ה n , סימן שn מספר חלק.

2 נדמה לי שהיו כמה הצעות למכונות שהם לא זה ולא זה, אבל בינתיים אין ממש מועמד רציני. דרך אגב, יש כאלה שחושבים שכל מכונת חישוב היא קלאסית, מאחר וגם מחשב קוואנטי הוא לא מועמד רציני (ראה http://www.cs.bu.edu/fac/lnd/misc/qc.html ). מחשב DNA דרך אגב, הוא קלאסי.
אני במקומך 147526
בקשר לקישור, כל הבעיות שהוא כתב תחת Small Difficulties הן באמת קטנות, קטנות עד כדי כך שהן טופלו. האיש לא שמע על NMR נוזלי? לא קרא את שור על תיקון שגיאות? או שפשוט הוא כתב את המאמר שלו לפני 1998.

הבעייה שהוא מתאר תחת Remote Decimals היא באמת שאלה מעניינת, ואני לא יודע אם זו בעייה פתורה במחשוב הקוונטי. כשהוא כותב I doubt anything short of the most generic and direct use of these huge precisions would be easy to substitute, נראה לי שהוא צודק לגמרי, וזו טענה כבדת משקל. המחשוב הקוונטי אכן מחכה לפריצת דרך בנושא זה.

הבעייה השלישית שהוא מעלה תחת Too Small Universe היא די בולשיט. אף אחד לא מנסה לממש אלגוריתמים קוונטיים בשיטה שהוא מציע. זה לא רדקציו אד אבסורדום, אלא סתם אבסורד.
אני במקומך 147534
אני לא מבין כמעט כלום ב quantum computing אז אני לא ממש יכול לענות לך. אני רק יכול להעיר שהוא מזכיר (ומכיר) את המושג error correcting codes, אבל טוען שהשגיאות יכולות להיות מצורה שבה הקוד לא יצליח לטפל. כמו כן, נראה שמה שהוא כתב הוא תמצית של דיון ב newsgroup משנת 2000 http://groups.google.com/groups?dq=&hl=en&lr...

לגבי הבעיה השלישית, אני חושב שהוא רק מנסה לתאר מדוע מחשב קוואנטי ש*לא* יצליח לפקטר מספרים גדולים, לא ייתן לנו insight חדש על המכניקה הקוואנטית.

כאמור, אין לי מושג ב QC, ולכן אין לי גם מושג אם הוא צודק או טועה.
נעבור את הגשר 147409
יחד עם התינוק.
למנה ראשונה 215947
אני חושב שאזמין סלט.

(וארז ליבנה, אם אתה כאן במקרה, אודי שפירו עושה קולות של ארוחת חינם גם בהתערבות איתך).
למנה ראשונה 215957
אני גם זוכר משהו מסלשדוט (אולי זה אותו דבר?) בחודשיים האחרונים. נדמה לי ששם דיברו על ישומים בהצפנה בשנתיים הקרובות.
אני במקומך 251992
וגם הייתי מתחיל לחסוך: http://www.uni-bonn.de/en/News/52_2004.html
אני במקומך 251996
מה "קוונטי" ברגיסטר שהם בנו? זה מתנהג כמו יחידת זכרון סטנדרטית לגמרי (של 5 ביטים).
אני במקומך 252005
סתם כך "מה "קוונטי" ברגיסטר שהם בנו?" בלי שום התפעלות מהשוטה שחזר מן הכפור (הגלובלי)?
אני במקומך 252891
גם אני מצטרף לחוסר ההתפעלות. כשיצליחו לבנות שער Controlled-Not על שני רגיסטרים של 8 QBits אני מבטיח להריע להישג. למעשה אם יצליחו לעשות את זה על רגיסטר של 2 QBits אני אתרשם מאוד.
אני במקומך 253748
אני רואה שקשה להשביע את רצונך, אבל הנה עוד משהו בכל זאת: http://news.uns.purdue.edu/UNS/html4ever/2004/041013...

(בשאלות וטרוניות נא לפנות למקור, אני רק השליח).
אני במקומך 253917
מה שאני הבנתי, זה שהצליחו לבנות גלאי שטרן-גרלך ננוסקופי, הישג מרשים לכל הדעות, אבל אלא אם כן מישהו מתכוון ברצינות לבנות מחשב קוונטי מבוסס אלקטרונים (בתור QBits) זה לא ממש מקדם את הנושא.
אני במקומך 284711
מתחיל? ממשיך! http://www.nist.gov/public_affairs/releases/quantum_...
אני במקומך 306980
מישהו רוצה להמליץ על יין טוב? http://www.nist.gov/public_affairs/releases/fourier....
ריח מוזר עולה באפי 395331
לא, מר וישנה, פלאפל בפיתה לא משביע את רצוני ואף לא את רעבוני. כלל וכלל לא.
ריח מוזר עולה באפי 395362
אז כבר הצליחו לפרק את 35 לגורמים ראשוניים בעזרת מחשב קוונטי, או שמשימות כאלה דורשות עדיין חשבוניה של חרוזים?
ריח מוזר עולה באפי 395477
עוד לא, אבל מזמן הבנתי שאם לא אתהלל כמפתח בעודי חוגר, לעולם לא אתהלל בכלל, וחבל.
עשרה ג'יגה ביט 562498
עוד צעד קטן, או לא כל-כך קטן, בדרך לארוחת החינם שלי: http://blogs.discovermagazine.com/80beats/2011/01/19...

(דגדגן: כותרת התגובה הזאת)
עשרה ג'יגה ביט 562597
אני לא מודאג, מישהו עוד יטפל בזה רטרואקטיבית.
שורו הביטו וראו 572482
מתמטיקאי מאונ. בר אילן הפנה את תשומת לבי למה שמתפרסם בידיעה הזאת. זהותו של המדליף שמורה עמי, מן הסתם יותר משהוא רצה לשמח אותי הוא רצה למרוט את עצביו של פרופ. וישנה.

לקח צדדי הוא שאם לוקהיד משלמים משהו כמו עשרה מליון דולר עבור מכונה שלא ברור אם תעבוד כמצופה, הפרויקט של F35 באמת נמצא בצרות.
מאתים ספרות ביני ובינך מה הן 678366
ההתערבות עדיין בתוקף? בכל אופן, גיל קלעי מסביר כאן (ובגרסה מורחבת – כאן) מדוע הוא פסימי לגבי ההיתכנות של מחשבים קוונטיים.
מאתים ספרות ביני ובינך מה הן 678371
לא זכור לי שהצמדנו להתערבות תאריך תפוגה. עלולה להיווצר בעיה אתית מסוימת אם מישהו יוכיח אי-היתכנות של מחשב קוואנטי. אני אטען שעד שמחשב קונבנציונלי לא יצליח לעמוד במשימה לא הפסדתי, אבל אני לא בטוח שאזכה במשפט. בכל אופן, תודה על הקישורים.

פרופ' לפיזיקה(?) יעץ לי לפי כמה וכמה שנים לא להאמין לתחזיות שליליות של מומחים (וגם לא לתחזיות אופטימיות של הדיוטות, אבל את החלק הזה אני לא מחיל על עצמי).
ובאותו זמן, בגלקסיה רחוקה 687648
אם זה מעניין מישהו: http://www.research.ibm.com/quantum/#start
ובאותו זמן, בגלקסיה רחוקה 687649
מתוך הFAQ שלהם:

Q: When will I have a quantum computer ?

A: You have access to one with the Quantum Experience. It is small at the moment, with a five qubit processor, but we are working constantly to improve it.

מאתים ספרות ביני ובינך מה הן 690284
ומנגד: http://www.hayadan.org.il/ibm-build-fors-commercial-...
מאתים ספרות ביני ובינך מה הן 690287
תגובה 687649 עדיין בתוקף, בניסוח שונה במקצת:

When will I have a quantum computer?

You have access to one now with the Quantum Experience. It is small at the moment, with a five-qubit processor, but it is a work-in-progress that we are continually improving.

מאתים ספרות ביני ובינך מה הן 700879
לא ממש פירוק לגורמים, אבל בכל זאת משהו: https://www.hayadan.org.il/first-molecule-simulation-...
אם הייתי מתואם הם לא היו כותבים שטויות 128393
אני מנחש שלא פרופ' אבשלום סיפר להם שמחש"ק של 32 ביט יהיה חזק פי 4.25 מיליארד מפנטיום, כי זה נשמע לי מופרך לחלוטין. היתרון של מחש"ק אכן טמון בעיקרון הסופרפוזיציה, אבל רק כי העקרון הזה מאפשר לך אלגוריתמיקה הרבה יותר יעילה. אם להשתמש בדוגמא של פיקטור מקודם, ע"מ לפקטר מספר של 16 ביט מחשב קלאסי צריך 16^2 "יחידות זמן", ומחש"ק (1) של 32 ביט צריך 2^16*4*2. בסך הכל יתרון של פי 32 לקוונטי.
אמת, היתרון גדל משמעותית עם העלייה בביטים, אבל הכתב קצת התלהב מידי.

(1) שיט, עכשיו שמתי לב שגם מחשב קלאסי וגם מחשב קוונטי זה מחש"ק... החיים קשים.
אם הייתי מתואם הם לא היו כותבים שטויות 128456
הטעות נובעת משימוש לא מדוייק במונח "מחשב עם 32 ביטים." כשאומרים על מעבד הפנטיום [השלם את החסר] שהוא משתמש ב-‏32 ביטים, לא מדובר בכך שהוא משתמש רק ב-‏32 ביטים קלאסיים בכל האחסון שלו, אלא שגודל מילת החישוב שלו הוא 32 ביט, דבר שיש לו השלכות לגבי היכולת החישובית שלו, פשטות האסמבלר, וכן הלאה. למחשב כזה יהיו כמה וכמה אוגרים באורך 32 ביט, בנוסף לזכרון חיצוני ושאר ירקות.
לעומת זאת, אנחנו תמיד מדברים במחשבים קוונטיים על כמות האחסון באוגר הקוונטי בפועל - כלומר, מה גודל האוגר הקוונטי, העומד לרשותם של המעגלים שלנו. אוגר יחיד, ומיוחד, ועליו מתבצעות כל הפעולות.
אני מתקשה להוציא מזה הערכה אמיתית, לכמה יותר טוב יהיה מחשב פנטיום שמבוסס כולו על מחשוב קוונטי, שכן המודל בו אנו משתמשים, מודל המעגלים הקוונטיים, איננו אותו המודל שבו משתמשים על מנת לבנות את הפנטיום. (אייך, מעגל flipflop קוונטי יקר?)
מן המאמר לא קל להבין מה היה בסיס ההשוואה הזו שלהם. נראה שגם הם לא בדיוק מבינים, כשהם אומרים "מעבד פנטיום רגיל מבצע פעולות חישוב באמצעות 32 ביטים רגילים ..." על פניו, נראה כאילו הם טוענים כי למעבד פנטיום קלאסי יש רק 32 ביטים באוגר יחיד, אבסורד מוחלט.
אבל זה לא מפתיע, כי רק כמה שורות לפני כן, הם אמרו: "צירוף של 16 ביטים קוונטיים ... יספק עוצמה השקולה ליותר מ-‏65 אלף מחשבים רגילים." אילו מחשבים רגילים? מחשבי כיס? מחשבים שולחניים? מחשבי על? מחשבים שיש להם 16 ביטים קלאסיים? כפי שהראה גלעד, כך או אחרת, אין משמעות אמיתית למספר הזה.
לעיני התמימות, נראה כאילו מישהו שיחק עם חזקות של שניים, עד שהגיע לערך שנשמע טוב.
אם הייתי מתואם הם לא היו כותבים שטויות 130768
אם אני זוכר נכון, ההאצה של המחשב הקוונטי היא תלויית אלגוריתם, ויש אלגוריתמים שההאצה שלהם היא באופן תיאורתי בסדרי גודל כאלה.
סודות מדינה? סודות הטכניון! 128146
גלעד - שכחת את שני הביטים הקלאסיים שיש להעביר בשביל שבוב יוכל לקבל את הביט הקוונטי המקורי..
אהממ? 128149
''אם יש לך שני חלקיקים מצומדים, אחד בקיטוב ידוע, ואחד בקיטוב לא ידוע'' - נשמע לי כמו אוקסימורון.
אהממ? 128295
מי אמר שהם שזורים בסינגלט? אבל אתה צודק, האמת. מדהים איך יומיים אחרי המבחן אתה שוכח הכל. כלמקרה, כליל צודק, צריך שני ביטים קלאסיים, ושלושה קוונטיים כדי לעשות טלפורציה, אבל זה באמת כבר יותר ממה שהאייל מוכן לסבול.
הצעת ייעול 128299
אולי תשקול להחליף את "כלמקרה" ב"כלופן"?
12 טון! (שיא החזון) 128144
לא מדובר כאן במשהו מסווג כלל. לפחות מהצד התיאורטי, מדובר בעקרונות פיסיקליים, שבסיסם היה ידוע כבר בשנות העשרים של המאה שעברה. האפליקציה הזו של טלפורטציה ידועה לפחות עשור או שניים. הכל ידע מדעי, שפורסם בג'ורנלים פומביים.

עכשיו, מספר האנשים שעובדים על זה בתוך צה''ל או התעשיה הבטחונית, לעומת זאת, נשמע כמו מידע מסווג יותר.
12 טון! (שיא החזון) 127699
המילה הזאת הגיעה אלי לראשונה רק בדבריו של טל, והתעלמתי ממנה בנימוס כדי לא להיראות בלתי in .
אתגבר בכל זאת על הבושה. מה זה ? בדיחה ? אם לא, אפשר לראות איזו קישורית ?
12 טון! (שיא החזון) 127702
טלפורטציה = העברת גוף ממקום למקום באמצעות פיקסוס. כלומר, שגם הדף עליו אתה רושם את הפקס, עובר למקום ההוא, וכך כל דבר אחר שתפקסס בשיטה הזאת, כולל אדם.
מישהו פה נתן קישורית, נדמה לי שוטה, תסתכל באחת התגובות.
12 טון! (שיא החזון) 128143
אני מניח כי מדובר באלוף במיל' יצחק בן ישראל, ראש מפא''ת לשעבר.
12 טון! (שיא החזון) 129425
היה לי הכבוד לשמוע קורס על מדע ומודיעין שהעביר בן-ישראל הנ"ל, ואם הידיעות שלו בפיזיקה הן ברמה של התיאוריות שלו על פילוסופיה של המדע, הרי שלא מפתיע שהוא מדבר על טלפורטציה של אנשים בעתיד הקרוב.

ושאלה מעניין: טרנספר באמצעות טלפורטציה הוא טרנספר מרצון?
12 טון! (שיא החזון) 129715
קראתי את ספרו הנושא את אותו השם, ולא התרשמתי שידיעותיו בנושא כל כך....טעונות שיפור, כפי שאת מציגה זאת.

אכפת יהיה לך לפרט מעט?
12 טון! (שיא החזון) 129749
אם קראת, בוודאי שמת לב שגם בספר ההוא נעשה שימוש בטלפורטציה (לפחות במהדורה הראשונה): יש שם דיאלוגים שלפתע מופיעה בהם דמות שלא הייתה נוכחת מלכתחילה.
לא רק הבטן דורשת מזון 127464
מה שמזכיר לי שדוד עברי אמר השבוע, שהחלל חשוב לישראל מפני ש''הוא מציע עומק אסטרטגי. אין לנו עומק ביבשה ולא בים''.

בסכלותי, הקשבתי לו ודמיינתי מעליות לחלל שמעל מדינת ישראל, מעלות שיכונים-שיכונים ל''אשדוד ב''' ו''אשקלון ב''', שמחוץ לאטמוספירה. לקח לי רגע להבין שהוא מתכוון ללוחמה לויינית. או משהו.
ע''ב בזק 127471
מכאן שדוד עברי מתנגד להחזקת צוללות גרעיניות, ומעדיף טילי-מוות במסלול שיוט יציב.

(אני מתרגל, ת קמוצה).
ע''ב בזק 127472
ומה לדעתך ההבדל האופרטיבי בין טילים גרעיניים בים ובחלל?
ע''ב בזק 127533
לא יודע (לצוללות קל יותר לעשות טיפול עשרת-אלפים?).
אבל זה מה שדוד עברי אומר: אין עומק אסטרטי בים, אז צריך עומק בחלל.
ע''ב בזק 127571
מצויין. אז למדת שני דברים, בוא ונפריד אותם. למדת ש:
א. דוד עברי נגד ביסוס אסטרטגיה בטחונית על עומק אסטרטגי בים (הוא טוען שאין כזה), וזאת בהקשר גרעיני.
ב. דוד עברי בעד עומק אסטרטגי בחלל.

מאחר ואין כרגע דבר כזה, טילים גרעיניים במסלול, וגם לא מתוכנן, בוא נתעלם מ ב. לגמרי. זה שקול לפיליבסטר. אז בוא נחשוב על א. : מה הכוונה ב"עומק האסטרטגי" בים? בדרך כלל, תמיד כששמעתי מישהו מדבר על זה, הכוונה הייתה שתמיד תהיה לנו יכולת מכה שנייה גרעינית. זאת אומרת, למרות שאין לנו עומק אסטרטגי כלל, נוכל לעשות כאילו יש לנו, כי יהיו צוללות בים שיבטיחו מכה שנייה. גישה כזו היא חלק מגישה פרו מאזן אימה גרעיני.

דוד עברי נגדה, ולכן מה שדוד עברי בעצם אמר - לא ייתכן מאזן אימה גרעיני במזה"ת. אין לנו את העומק הדרוש (אולי בחלל, אבל זאת לא אופציה).
רה-קונטרה 127612
רגע, רגע, אתה מתעלם מההקשר שבו עברי אמר את הדברים ומקהל-היעד שלהם, וכבר לימדנו רבנו ע''ב שזה שפוליטיקאי אומר שהוא בעד משהו עדיין לא אומר לנו שהוא באמת בעד אותו משהו, שהרי אמירות כאלה ואחרות הן כלי-העבודה של הפוליטיקאי. צריך לחשוב איזה מטרות מקדמת האמירה הזו (שוב, בהקשר שבה נאמרה), ולא להאמין ישר לכל מה שאומרים, כי אז עוד אפשר בטעות להאמין לחזון שיתוף-הפעולה האזורי שלי פרס, לדוגמא.
רה-קונטרה 127681
בהחלט צריך. למה אתה חושב שאני מתעלם מההקשר?
רה-קונטרה 127685
לא יודע. איך הגעת לא. ולב. ממה שעברי אמר?
רה-קונטרה 127703
קודם כל ב. - לטענתי *הוא לא אמר כלום* ב ב. . שום דבר עם משמעות אופרטיבית. כך שאני לא אומר שעברי תומך בהצבת טילים גרעיניים במסלול, אלא רק שזה היה הכיסוי של דבריו, מה שבלבן קורא ה"רישא" של דבריו (היית בקורס?).

ל א., המסקנה בהחלט נובעת גם מההקשר - הבנתי מברקת שהוא אמר את זה ברדיו - ההקשר שהוא כמעט הכי "קל", מהבחינה שאין לו שום דובר ספציפי שהוא מכוון אליו. כך שמי שרוצה לשמוע, שומע את החלק עם המשמעות של דבריו - לדעתי אין כזה דבר עומק אסטרטגי בים. השאר מגיע מהדוגמה הבלבנית.

במילים אחרות, לא עשיתי ניתוח, אלא יישוב המציאות עם הדוגמה. (בכלל, כמו שכתבתי בעבר, קשה לי לנתח. אני לא מכיר את הנפשות הפועלות ואת ההיסטוריה מספיק טוב. דוד עברי הלז - הוא היה פעם מפקד ח"א, לא?)
רה-קונטרה 127712
[הנחה: בשתי הפעמים שכתבת "דוגמה" יש חולם בו"ו]. כתבת לעוזי "למדת שני דברים", וחשבתי שהכוונה היא "הסקת מאמירתו של עברי שני דברים". עכשיו אני כבר לא בטוח מה הכוונה ב"למדת". אתה יכול להסביר?

ועוד משהו: כשאתה כותב למעלה "לדעתי אין כזה דבר עומק אסטרטגי בים", אתה מתכוון לדעתך שלך או לדעתו של עברי? לא ברור לי.
רה-קונטרה 127718
אמת, dogma. דוגמא זה בא' לא?

כן, זו הייתה כוונתי. בתגובה 127533 עוזי למד שעברי אומר שאין עומק בים, ושצריך בחלל. ואז הרחבתי ואמרתי מה אני חושב.

לדעתו של עברי. שים שם מרכאות לפני 'לדעתי' ואחר 'ים'.
רה-קונטרה 127728
אצלי דוגמא זה בא', אבל אני יכול להביא דוגמאות של כותבים שאצלים דוגמא זה בה'.

בתגובה 127533 עוזי אומר מה עברי *אמר*. בתגובה 127571 אתה טוען שעוזי הסיק משהו לגבי עמדותיו של עברי (נקרא לזה "מה עברי *חושב* שצריך להיות", כלומר אילו מטרות הוא יפעל כדי לקדם). אם אכן כך הדבר, אני ממשיך להקשות על האופן בו נגזרת המסקנה מהעובדות.

הפרפראזה שעשית על דבריו של עברי אינה טובה: הוא אמר ש"אין עומק אסטרטגי בים", לא ש"אין כזה דבר עומק אסטרטגי בים". הנוסח השני אומר, בעברית מדוברת, שלא יתכן עומק אסטרטגי בים, ואילו הנוסח הראשון אומר שכרגע אין (לישראל) דבר כזה, אבל לא שולל את יתכנותו. השווה: "אין לפיאט מכונית קומפקטית עם מקום לשמונה נוסעים" לעומת "אין דבר כזה מכונית קומפקטית עם מקום לשמונה נוסעים".

אגב, עברי היה מפקד חיל-האוויר, מנכ"ל משהב"ט, והוא השגריר הקודם של ישראל בארה"ב.
מהתחלה 127734
באמת לא קראתי את עברי מספיק חזק. הוא לא אמר שלא ייתכן, אלא שאין לנו. בעיני זו התבטאות עם משמעות, שכן היא באה בניגוד לתפיסה המקובלת שהים כן מספק לנו עומק אסטרטגי, במובן של מכה גרעינית שנייה. זאת אומרת שעברי אמר, למי שהיה מעוניין לשמוע, "לדעתי כיום אין לישראל יכולת מכה שנייה מהים". עד כאן אתה מוכן לקבל?

(שים לב שאני מניח את המשמעות המקובלת של עומק אסטרטגי בים - היינו במובן הגרעיני. הרי עברי לא דיבר כלל על גרעין. גם עוזי הבין את זה ככה)

וזו בעצם המסקנה הראשונה של עוזי - שעברי נגד צוללות הגרעין. איפה אתה חולק עלי?

באשר לשנייה, הרי אין שום משמעות ל"עומק אסטרטגי בחלל". אין כזה דבר. אין תוכניות לשים טילים גרעיניים במסלול, אף אחד לא חושב לשגר משם מכה שנייה, גורנישט. ולכן המסקנה השנייה שלי - זה כלום, סתם כיסוי. פיליבסטר. רישא. איך שלא תקרא לזה. הוא דיבר סתם.

"אני חושב שמבקום להשקיע כסף במכוניות (הרי בכלל אין לנו אוטוסטרדה) צריך להשקיע בטלפורטרים"
רה-רה-קונטרה 127770
המסקנה שלך ('זאת אומרת שעברי אמר, למי שהיה מעוניין לשמוע, 'לדעתי כיום אין לישראל יכולת מכה שנייה מהים' ') מרתקת - אבל בשביל מה הוא צריך לומר דבר כזה (לדעתו כמובן, לדעתך).
ולמה בחדשות - יותר פשוט לשלוח email.
רה-רה-קונטרה 127777
הציניות היא מפלטו האחרון של הנבל, או משהו כזה. רשע. :-)»

השאלה "למה לומר, ולמה בחדשות" היא מצויינת, אבל התשובה עליה ארוכה. קווה שלערן יש כח...
פגאט! 127781
(מה, לא מכירימפו את קישון? באמת!)

לערן אין כח, נדמה לי שערן כתב את זה איפושהו השבוע, או שזה היה בICQ עם מישהו, אבל אין לו כח לחפש.
רה-רה-קונטרה 127848
(הפעם) לא הייתי ציני (לפחות לא במשפט הראשון). זו באמת מסקנה מרתקת, אם אפשר להסביר למה שהוא יעשה דבר כזה. אם אין כח, אני מחכה בסבלנות לפעם הבאה.
רה-קונטרה 127714
הוא דיבר במהדורת חדשות בטיוי, אולי ''מבט''. ובהתייחס, כמובן, לסיפור אילן רמון. עברי הוצג באולפן כ''מר חלל''.
ע''ב בזק 127477
אני חושב שעברי דווקא התכוון ללוויני צילום דוגמת סדרת "אופק". טילי-מוות במסלול שיוט יציב?

עברי, אגב, מסווג אצלי במחנה המשתלבים. היה סיפור איתו שנה לפני מלחמת לבנון. הנה כמה תגובות ישנות שלי שמזכירות את הנושא:תגובה 6493 , תגובה 10866

ב תגובה 31150 , יום לאחר שבגין אמר את מה שאמר, ראיינו את עברי ב"מבט" ושאלו אותו על הטילים והוא ענה משהו בסגנון "חיל האוויר אינו כלי להלחם בטרור". מה פתאום טרור כשמדברים על טילי ק"א ב- 81? זו דרכו להתנגד לאופציה של שימוש בחה"א במקום בשריון כדי לתקוף בלבנון, ולהתנגד בכך למדיניות של בגין, שסירב להענות לקזוס-בלי של אסד (שנועד כנראה להקדים את מלחמת לבנון בשנה).
ע''ב בזק 127539
הטילים מגיעים ממשמר החלל של היינלין.
עדכנתי את ההגדרה של "אסטרטגי": לא רק גרעיני אלא גם לוויני צילום.
פתוחה 128014
לא רק הבטן דורשת מזון 127660
הכל טוב ויפה, אבל מה לעשות שאני מסכים עם דבריך...

זה אכן לא פתרון (שלחתי פצצה לעבר תגובה 126729). מצד שני, זו יכולה להיות אחת הסיבות לרצון הגירה (מודע או שלא מודע). לדעתי ככל שכדור הארץ יראה לנו (לנו=האנושות) קטן יותר, צפוף יותר וכחסר פרונטירים חדשים לחקירה פה אצלנו, אנשים רבים יותר יתחילו להסתכל למעלה ("כי זה שם"). אני חושב שמדובר בסה"ב על היסטוריה שחוזרת על עצמה, ולא על איזה חזון מדהים. מדובר בקשר של סיבה-תוצאה ולא בקשר של בעייה-פתרון.

הדגשתי שהסיבה *העיקרית* לתמוך בחקר החלל היא אחת ויחידה:
"את החלל צריך לחקור מסיבה אחת ולא יותר - זה ממש מעניין. כאלה אנחנו בני האדם - סקרנים שכאלה."

אני הבאתי את בעיית הצפיפות על מנת להראות שניתוב הכספים ה"מבוזבזים" על חקר החלל אל אפיקי פיתוח טכנולוגי שאמור לצמצם בעיות אקולוגיות, לא יעזור לנו לטווח הארוך (גם אם נצליח ליצר את מיצר המזון האולטמטיבי) משום שקיימת בעייה אקולוגית חמורה יותר והיא קצב ההתרבות האנושי. הראתי שתליית תקוות בטכנולוגיה עתידית לשם פתרון בעיות אקולוגיות זה מד"ב, לא פחות ולא יותר מחלומות אחרים באספמיה.

יש עוד דרכים לפתרון בעיית הצפיפות מלבד אסון או בקרת ילודה. הכל תלוי בהכרה של בני האדם, הכל תלוי במודעות ובהפסקה של ההתכחשות לבעיה. אם המם הזה יצליח להתפרץ מתישהו להכרה האנושית, יש לנו עוד סיכוי לחיים נחמדים יותר.

"אבל כל קישור בינו לבין בעיית הצפיפות הוא מעשה רמיה."

לא צריך להגזים. זה סתם לא נכון. הייתי גם מנסח זאת בצורה קצת יותר מסויגת:
"אבל כל קישור בינו *כפתרון* לבין בעיית הצפיפות הוא מעשה רמיה."
לא רק הבטן דורשת מזון 127667
רק הערה אחת - לא התכוונתי לבקרת ילודה בכפיה בלבד. אם יתפשט ה''מם'' שאתה מדבר עליו, התוצאה תהיה פשוט בקרת ילודה מרצון.

(על המם הזה להיות חזק יותר מהנצרות הקתולית, היהדות והאיסלם, שלושה ממים עם ותק לא קטן).
לא רק הבטן דורשת מזון 127682
הבעיה הגדולה שהמם הזה צריך להתגבר עליה היא שנושאיו פועלים נגד עצמם מבחינת הגנטיקה, למשל ע"ע תגובה 120330
לא רק הבטן דורשת מזון 127730
''על המם הזה להיות חזק יותר מהנצרות הקתולית, היהדות והאיסלם, שלושה ממים עם ותק לא קטן''

לא הייתי שם את הכסף שלי, בטווח הקצר, על המם הזה. האנושות צריכה עוד איזו שואה או שתיים לפני שהיא קצת תתבגר ותתגבר על כל השדים שמתרוצצים לה בראש.
לא רק הבטן דורשת מזון 127731
לא שואה דרושה כאן‏1, אלא ההפך- שגשוג כלכלי נוסח המערב. עובדה שבארצות המערב שיעור הילודה נמוך מאוד, ובכמה מהן נרשם גידול שלילי באוכלוסיה (יותר מתים מאשר נולדים).
1 דווקא אחרי אסונות אנשים נוטים להוליד הרבה, ומהר.
לא רק הבטן דורשת מזון 127736
לא היה צריך ליחס לאמירתי משהו מעבר לאמירה ''צריך שהוא יקבל עוד כוויה או שניים לפני שהוא יפסיק לדחוף ידיים לתנור''. אני לא באמת מאחל אסונות לאף אחד.

אני חושב שהשגשוג הכלכלי הוא התוצאה ולא הסיבה. השינוי התרבותי צריך להקדים את השינוי הכלכלי.
לא רק הבטן דורשת מזון 127769
אתה באמת נאיבי...אם אמריקה ושאר המדינות המפותחות לא יפתחו דרכים להזנת העולם השלישי, המדינות העניות יציפו את המדינות המפותחות ויבלעו אותם.
כח הרחם והקיבה - פרט ונמק 127775
האם אתה יכול לפרט כיצד זה יעשה (הגירה, מלחמה) ומדוע זה לא נעשה עד כה?
כח הרחם והקיבה - פרט ונמק 127797
זה נעשה באמצעות הגירה לארה''ב ולאירופה כבר כמה שנים טובות.
כח הרחם והקיבה - פרט ונמק 127799
וזה נראה למישהו כאילו ארה"ב "נבלעת" באיזושהי צורה?
כח הרחם והקיבה - פרט ונמק 127801
תלוי באיזה סקאלת זמן אתה מסתכל. יש לא מעט אמריקנים שמודאגים מהגידול באחוז המיעוטים בארה''ב. יש אפילו ישראלים שמודאגים מהעובדים הזרים, למרות שיש לי הרגשה שהמצב הכלכלי-בטחוני יפתור את הבעיה הזאת.
סתם רעיון 127803
האם יש סיכוי שתוך 20-30 שנה יהיה מועמד היספאני לנשיאות ארה"ב?
סתם רעיון 127805
עכשיו, כשיש סיכוי למועמד יהודי, אני כבר יכול להאמין בהכל :-)
סתם רעיון 127812
גם אם כן, אז הוא יהיה יותר אמריקני (לטוב ולרע) מג'ורג' בוש, רייגן וקלינטון ביחד. הוא יהיה הנבלע ולא הבולע.
סתם רעיון 127816
ממש לא משנה לי מי נבלע ומי בולע‏1. מצדי שיהיה יפני כמו פוג'ימורי בפרו.

1 כאן הייתה אמורה להיות שנינה על קלינטון ומוניקה לווינסקי, אבל החלטתי לוותר מפאת כבוד האייל.
סתם רעיון 127857
<גניחה>‏1

חשבתי שאנו מדברים על "מצד האמריקנים" ולא על "מצידנו". מצידי שהוא יהיה חיזר אפילפטי עם מבטא סקוטי כבד.

__________________
1 אופס... זה צריך להיות <אנחה>. הצלחת לבלבל אותי עם המוניקה.
כח הרחם והקיבה - פרט ונמק 127809
בכל סקאלה שהיא.

א. קודם כל קיום רגשות קסנופוביים לא מעיד על קיומה של בעיית היבלעות (אלא רק על חשש שכזה בקרב אוכלוסיות מסוימות). האם יש כאן רמז לכך שיש משהו במה שהחבר'ה עם הסדינים הלבנים אומרים?
ב. אני דווקא מקבל את הרושם (וכן - מדובר בהתרשמות בלתי מבוססת, מעולם לא חייתי שם) שהמהגרים האמריקנים מנסים להיות יותר אמריקנים מאמריקנים. חוץ מזה, עושה רושם שהעולם עצמו, לפעמים, מנסה להיות יותר אמריקני מאמריקני. אז מי כאן בעצם בולע את מי?
ג. כיצד האכלת אוכלוסיות בעולם השלישי תמנע הגירה לארה"ב? האם ההגירה לארה"ב נובעת בעיקר ממצוקת רעב, או שבד"כ מדובר במהמהגרים שרוצים לשפר את איכות חייהם (למרות שיש להם כבר לחם על השולחן)? אני לא חושב שההגירה לארה"ב היא הגירה של פליטים ושל מורעבים, אלא הגירה של שיפור תנאים (כלכליים, חברתיים ו/או שלטוניים).
ד. אם ארה"ב, לאורך זמן, תבין שאכן יש סכנה אמיתית להבלעותה (ועדיין לא הבנתי איך זה אמור לקרות בדיוק) האם לא יותר סביר שהיא פשוט תסגור את שעריה באופן הרמטי ותמשיך את סדר יומה כרגיל (כולל שליחת אנשים בקופסאות שימורים אל מחוץ לאטמוספירה), מאשר שהיא תתחיל להשקיע בהאכלת כל העולם על חשבונה?
כח הרחם והקיבה - פרט ונמק 127810
הדלתות לאירופה נסגרו, לאט לאט אבל בטוח, בשנים האחרונות. ולפי נתונים אחרונים שפורסמו על קבלת גרין קארד, זה קורה גם בארה''ב. עניין מחזורי .
כי זה שם. 126868
אני כבר לא זוכרת מי אמר את זה ובאיזה הקשר...
כי זה שם. 126874
ההוא שטיפס על האוורסט, נדמה לי.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126987
I am not sure I agree with you

Such claims like you made could are valid for many others frontiers that humans ventured in the past to explore and discover

As an example, why did Columbus (other than personal reasons) had to venture wast to find out what is there? and so on etc.

While true that the investments in space travling are immense various fields claim to have gained from it (medicine, technology in general and other)

What bothered me mostly in that Haaretz article was not the claims themseleves but rather the tone and attitude reflected from those interviewed.

It sounded like little children in kindergarden
אילן רמון היה אסטרונאוט 126990
קולומבוס יצא לחפש דרך קלה יותר אל המזרח ותבליניו היקרים, במקום דרך היבשה שהיתה ארוכה ומסוכנת.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126991
ואלמלא עשה כך, ייתכן שהיינו פטורים היום מענשו של ג'ורג' דאבליו ג'וניור.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126993
אבל לא היו לנו מסעדות הודיות ותאילנדיות.
במאזן הכללי, אפילו אחרי ניכוי הבוש, נראה לי שהרווחנו.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126994
למה? הדרך להודו (ואפילו לסיאם היא תאילנד) היתה ידועה.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126997
כן אבל בדרך לשם וחזרה כל מיני טיפוסים בעלי נטיות סוציופטיות שדדו ורצחו את הנוסעים. שלא לדבר על השליטים השונים לאורך המסלול, שהטילו מסים כבדים על הסחורות.
וחוצמזה- חצית פעם ת'גובי, שאתה מזלזל ככה במשימה של קולומבוס? [לא באיסוזו, על גמל!]
לא רק בוש 127010
מצד שני יתכן מאוד שלא היתה מדינת ישראל ואולי גם לא יהודים ולא דמוקראטיות. בחירה קשה.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127000
Indeed he did

Yet, there was already a longer, harder way which was conventional in those days

Columbus had an idea (whether for commercial reasons or not) that things could be different.

Unless that type of attitude nothing would ever have ever changed discovered or invented and humans would most likely perished from the face of the earth (not a bad solution for the rest of its habitats...:))

Anyways, I believe that space exploration is as an important part of science as any other field (mainly because it joins so many fields of science under the same roof)
אילן רמון היה אסטרונאוט 127003
אני לא חושב שיש לזה חשיבות מדעית. לא נכיר את הטבע יותר טוב מזה שנשלח אנשים לטייל בחלל ולהגיד שהם היו שם.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127095
קודם כל - דווקא כן. החבר'ה שם למעלה הלכו לעבוד ולערוך ניסויים מדעיים, לא לטיול שנתי.

אבל נעזוב את הניסויים שהם עורכים שם למעלה. עצם שיגור החלליות הוא ניסוי ונסיון לשפר טכנולוגיות של תעבורה, בדיוק כמו שבני האדם הראשונים שקפצו על בולי עץ הנוטים לפעמים לשקוע בקרבת חופי הים, לימדו בסופו של דבר את בני האדם לבנות אוניות.

האם תגידו שלא נלמד מכך שום כלום, גם לאחר שחברות המטוסים בעולם יציעו לכם טיסה מניו-יורק לאוסטרליה בחצי שעה?

האמריקנים חכמים יותר משאר העולם, הם יודעים לחלום ולהוציא את כספם גם על הרפתקאות מטופשות מעין אלו. בעתיד, כאשר אתם (או בניכם) יקנו כרטיסים ויעלו על המטוסים שיוצאים מן האטמוספירה וחוזרים במקום אחר, האמריקנים הבזבזניים הללו יקבלו את רוב הכסף שבו נקנה כרטיסכם. ממש עם של שוטים עם חלומות באוויר‏1, האמריקנים הללו.

____________________
1 ומעבר לכך.
אילן רמון היה אסטרונאוט 126996
לגבי קולומבוס, אסתי כבר ענתה לך שלקולומבוס הייתה תוכנית עיסקית, הייתה למסע שלו מטרה כלכלית שהצדיקה אותו. אם המטרה המוצהרת שלו הייתה שהוא רוצה לסוע עד קצה העולם כדי שנוכל להגיד שבני אדם הגיעו לקצה העולם אני לא בטוח שהוא היה מקבל את התקציב למסע.

גם הטכנולוגיה שהוא התבסס עליה התפתחה בשלבים כשבכל פעם היה צידוק כלשהו לפיתוח. חקר כדור הארץ תפיסת דגים גדולים יותר במים העמוקים, בשום מקרה לא שלחו אנשים רחוק יותר לתוך הים סתם כדי שיהיו אנשים רחוק בתוך הים.

לגבי השימושים האחרים בטכנולוגיות, ראשית חלק מהשימושים הללו היו זמינים גם אם חקר החלל היה מתבצע עם הרבה פחות שליחות של אנשים לחלל.

חןץ מזה, אם אני רוצה לפתח מחבת שדברים לא נדבקים אליו אני אחפש חומר שדברים לא נדבקים אליו, לא מעבורת חלל.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127004
OK - you convinced me

You are against the space program and the funds invested in it.

I still have a reason to believe that it will continue despite your antagonism only if because it serves too many commercial parties and interests
אילן רמון היה אסטרונאוט 127006
אני לא חושב שמר פופק הנכבד טען שהוא נגד תוכנית החלל בכללה. אם אני מבין אותו נכון, הוא נגד ההשקעה הדיספרופורציונלית והמיותרת מכל בחינה, מדעית או כלכלית, בטיסות מאויישות.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127007
אני מסכים עם כל מילה בתגובה שלך למעט המילים ''נכבד'' ו''מר''.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127008
אני מאד מתנצל, מ.. אדו... יענקל'ה.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127009
I am absolutely not familiar with NASA's budgeting and like anything else, they most likely over budget than under budget.

Additionally, I (we?) don't know how much does it realy cost to sent a manned vehicle from earth to space for X number of days but with all I have seen and read about the program as a whole, the investment is huge

Worth it? not worth it? it is a debate that can go on for a long time

If Americans were somewhat convinced that this is an improper way to spend their tax money, I assure you, that a candidate for presidency would have picked it at some point and declare "read my lips - no more throwing money on the useless space program" and the crowd would cry "here here".

As someone who lives here currently, I sense that most of the folks I encounter are pro space program (well, they grew up with it all/most of their lives)

What they choose to do with their money is their issue. We can argue that the funds could have gone to more nobel causes such as world hunger etc. but the bottom line is it is their money and right now it is launched into space.

On a personal level I agree with them for reasons I mentioned in prior comments.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127011
אני לא חושב שלמישהו כאן יש ספק, שלאמריקנים מותר לעשות עם הכסף שלהם מה שהם (אנחנו) רוצים. כך שזה קצת לא לעניין להתעסק עם כך. השאלה היא האם ראוי לעשות כן. אני אישית אינני חושב שיש צידוק רציני לפעולות מאויישות, לפחות ברמתנו הטכנולוגית הנוכחית. כשלמישהו תהיה תוכנית רצינית, הכיצד לארץ את המאדים, אולי יהיה טעם לדבר. בינתיים, אין לאנשים מה לחפש שם בחוץ.
כמובן, שכיום קצת קשה להסיט את הגלגל לאחור, כאשר בעשורים החארונים, סוכנות החלל האמריקנית עצבה עצמה כך, שלא תוכל להמשיך לספק את מקומות העבודה שהיא מספקת, מבלי שימשיכו לפעול בתחום חסר התועלת הזה, של המשימות המאויישות. נו, טוב.

מעניין שגם אתה וגם גילית, ברגע שאין לכם טיעונים משמעותיים להעלות, בורחים לקונצנזוס.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127017
much like you become cinic when you run out of sound arguments

I do not see being part of a concensous (if at all) something to indicate a flaw or a problem
אילן רמון היה אסטרונאוט 127020
Not much of a "sound argument" though, is it? And yet, you spent over half of that message touting it as though it was the bee's knees.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127096
הטיסות המאוישות הן לא למאדים. הטיסות הן אל מחוץ לאטמוספירה ובחזרה. לאמריקנים יש מספיק תוכניות לטווח הארוך, להפוך טיסות שכאלה למשהו שיגרתי וריווחי. הם עוד יעשו מזה הרבה כסף, לדעתי (ולדעתם). לא צריך לדאוג להם יותר מדי.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127171
יופי, אתה מבין, אני חששתי לתקציב האמריקני, וזה בסיס כל הדיון, עכשיו כשהרגעת אותי, אני אשב בשקט, בצד.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127179
זה לא רק קשור לתקציב החללית לא הייתה טובה!
מה? 127196
אילן רמון היה אסטרונאוט 127019
לגבי ההוצאות אני יכול רק להעריך שהמשקל המטען המימדים ורמת הבטיחות של מעבורת מאויישת יהיו משמעותית גבוהים יותר משל לא מאויישת וזה מייקר משמעותית את כל העסק.

לגבי הקונצנזוס, כל עוד התקשורת, תעשיית הקולנוע והפנטזיה ומערכת החינוך ובעצם כל גורם משמעותי אחר מוכר לאמריקאים את ניל ארמסטרונג כצעד ענק לאנושות את החלל כגבול שיש לחקור אותו ואת להגיע למקום שאליו לא הגיעו בני אדם בעבר כהישג, לא ניתן יהיה לשכנע אנשים שמדובר בביזבוז כסף.
בכל פעם שאיזשהו נשיא מאיים על התקציבים של נאסא הם מיד משחררים לתקשורת איזה אמבה ממאדים או אסטרואיד שמאיים עלינו. עם הסיוע המאסיבי של תעשיית הקולנוע ההטיה של דעת הקהל היא עצומה ובעצם לרציונאליזם הכלכלי אין סיכוי נגדם.
העיקר הכסף, כנראה. 127022
בינתיים מתברר ש-‏92 אחוז מפרוייקט המעבורות הופרטו מזמן, לקונסורטיום שנשלט ע"י חברות האווירונאוטיקה היריבות בואינג ולוקהיד.
למה כבר אפשר לצפות ממה שהוא בעצם עסק פרטי, שמנסה להיות רווחי?
אילן רמון היה אסטרונאוט 127032
אני נוטה לחלוק עליך.
זה שאמר ''צעד גדול לאנושות'' בודאי לא התכוון לרווח מידי שיינתן למשלם המסים של היום, אלא למשהו שישפיע בעיקר על הדורות הבאים.
היום קשה להעריך את חשיבותן של הטיסות המאוישות לחלל, ועיקר חשיבותן אינה אותם ניסויים מדעיים (אפילו לא הניסוי שאני צריך להיות גאה בו שנהגה ע''י בית הספר אורט קרית מוצקין שבו למדו ולומדים ילדיי), שנערכו בחללית. האחים רייט שנמאס להם מתיקוני האופניים והחלו לשחק ב''אופניים מעופפים'' בודאי לא שיערו את גודל הפוטנציאל שבהמצאה שלהם, ותרומתה לאנושות, ואני מניח שהרווח המידי לבני דורם לא היה כה רב כמו לדורות הבאים.
לדעתי החלל הוא העתיד, אם האנושות תשרוד כמה מאות שנים בודאי תחול נהירה גדולה מסבות פרקטיות לשם, לא של מכונות אלא של אנשים ממש, והטיסות הנוכחיות הן הצעדים הראשונים. בטיסה האחרונה, ייתכן שדווקא האסון היה הלקח הכי חשוב, וממנו אפשר יהיה ללמוד ולשפר את טכנולוגית הטיסה לחלל.
התפתחות טכנולוגית דורשת בדרך כלל קיום אתגר שמדרבן את האדם להצליח בו.
דווקא מלחמות הביאו לפריצות דרך בטכנולוגיה בחיפוש אחרי פתרונות טכניים.
המרוץ לחלל מעמיד אתגר שהוא עצמו נראה הרבה יותר סימפטי.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127043
המשפט השני מהסוף בתגובתו של דב אנשלוביץ מאיר את הכותב באור מעניין: כידוע, מר אנשלוביץ מועסק במקום עבודה אשר סלע קיומו (אם יורשה לי להתלות באילנות רמי דרג) הוא בחיפוש אחרי פתרונות טכניים, ואפילו הבקעת פריצות דרך בטכנולוגיה בחיפוש אחרי פתרונות טכניים.
האם זה מפתיע שמר אנשלוביץ הינו מחרחר מלחמות? הרי המלחמות הן מקור פרנסתו והמדרבן המקצועי שלו.
וכבר אמרו חכמים... 127059
"In Italy for 30 years under the Borgias they had warfare, terror, murder, and bloodshed, but they produced Michelangelo, Leonardo da Vinci, and the Renaissance. In Switzerland they had brotherly love - they had 500 years of democracy and peace, and what did that produce? The cuckoo clock."

Harry Lime (Orson Welles), "The Third Man" (1949)

(הטקסט לא היה חלק מהתסריט של גרין, אלא אלתור של וולס).
וכבר אמרו חכמים... 127078
ושעון הקוקיה זה בכלל המצאה גרמנית...
האמנם? 127080
האמנם? 127081
נו, טוב. 127094
גם אנחנו גזלנו מהסורים את החומוס ומהמצרים את הפלאפל והיצגנו אותם בכל העולם כמאכלים ישראלים...
לא הפוך? (החומוס מהמצרים והפלאפל מהסורים?) 127114
לא חושב. 127269
הפלאפל אולי הגיע מסוריה, אבל החומוס מעולם לא היה מאכל מצרי. הוא נאכל שם כאחד המאכלים המיובאים ומעולם לא זכה לפופולריות כפול.
זאת ועוד. 127289
הפלאפל המצרי עשוי מפול ולא מחומוס. קראתי פעם שבמקור זה היה מאכל קופטי (מיעוט מצרי נוצרי) שאומץ ע''י כלל המצרים כמאכל מצרי.
נו, טוב. 127138
תתביישו לכם!
נו, טוב. 127139
לא, הוא לא התכוון לעצמו ספציפית. הוא חף מכל פשע. זה הכל *הם*.
אימפריאליזם קולינרי וחדוות האשמה 127153
זכור לי מקרה במעונות, בו ראיתי צעירה ערביה במטבח מחממת מג'דרה (מתוך שקית של אסם). שאלתי אותה בתמיהה מעושה "מה, גם אתם אוכלים מג'דרה?!". מפאת זכרוני, אחסוך כאן את תגובתה הכעוסה, של הגברת, שהיתה קומוניסטית-לאומנית, כמיטב המסורת המודרנית שם, אך התקרית הביאה לידידות ממושכת.
מסקנה: ירבועים נובחים בסתיו.

לגופו של עניין, במקרה שאתה רציני: זה לא "אנחנו", אלא כמה בעלי דוכנים ואין כאן שום אלמנט של גזלה, אלא אימוץ ודחיפה של המוצר, כפי למשל שהאמריקאים אימצו את הפיצה. נדמה לי גם שכפי שהוזכר כאן, החלפת בין הסורים והמצרים.
כל השאר מדוייק (-:
אימפריאליזם קולינרי וחדוות האשמה 127154
למיטב ידיעתי (1), לא האמריקאים אימצו את הפיצה, אלא שאר העולם (כולל איטליה).
הפיצה הומצאה בארה"ב ע"י מהגרים מאיטליה.

___
(1) מידע טריויה חסר לינקים לביסוס.
הקוטג' שלנו וגם משקה הקבס 127155
(כדלה''ב)
הקוטג' שלנו וגם משקה הקבס 127157
רבינוביץ', בספר שלך כתבת קוואס, לא קבס.
הקוטג' שלנו וגם משקה הקבס 127197
אתה שתית מהמשקה הזה?
בעברית הכי מתאים זה קבס. מילה שפירושה בחילה, גועל, רצון להקיא.
גם קוטג' עושה לי קבס.
(אני בכלל כתבתי באידיש).
קוואס זה קולה לחב''דניקים עניים 127200
אחרי שלומדים לאהוב בירה שחורה, גם קוואס מתקבל בחיוב. למרות טעם הלוואי האיום ונורא.
הקוטג' שלנו וגם משקה הקבס 149539
תגובה 61236
מקור הפיצה 127158
עכשיו אני נזכר שקראתי פעם את מה שאתה טוען, למרות שחיפוש מהיר בגוגל ‏1, מניב תאוריות משונות הקושרות את העבריים העתיקים וחייזרים לנושא.

אימפריאליזם קולינרי וחדוות האשמה 127268
קראתי פעם שמאפית‏1 הפיצה הראשונה נפתחה במילאנו בסוף המאה ה19, אבל ייתכן שאת ההמבורגר המציאו מהגרים גרמנים בארה"ב.

1 bakery ,לא mafia. (למרות שמדובר באיטליה)
אימפריאליזם קולינרי וחדוות האשמה 129685
בסופשבוע הזה יוקרנו תוכניות על אוכל בערוץ ההיסטוריה, ביניהם על תולדות האוכל האמריקאי.
וכבר אמרו חכמים... 127082
אם כבר הנושא הועלה, לפי מדריך Lonely Planet השוויצרים זכו בהכי הרבה פרסי נובל ורשמו הכי הרבה פטנטים ביחס לגודל האוכלוסיה.
כנראה שלמרות השקט והשלווה, הם עם יצירתי.
וכבר אמרו חכמים... 484306
עיון ברשימת החתנים משוויץ מלמד כי הם משתייכים לאחת מ-‏3 קטגוריות:

א. אנשים אנונימיים לחלוטין.

ב. ידועים שלא נולדו בשוויץ (איינשטיין, הרמן הסה).

ג. אנרי דונאן, מייסד הצלב האדום.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127083
אני חושב שאי אפשר לתאר את ההודעה האחרונה שלך אלא בכינוי מעשה מגונה. לא זאת בלבד שאתה יורד לפסים אד-הומינומיים, אתה גם קובע כעובדה שדב הוא ''מחרחר מלחמות'', ומצמיד לכך רווחים אישיים אפשריים שלו. לא שונה בהרבה מהטענות שרבין ופרס מכרו את המדינה בעבור פרס נובל, ומגעיל באותה מידה.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127087
אתה לא חושב שדורון (ניסה ל)התבדח?
אילן רמון היה אסטרונאוט 127089
אם זה כך אני מתנצל, אבל שמעתי לאחרונה שבאתר הגיקי הזה לא מתבדחים.
אומרים שהוא טיפש פגש אומרים שהוא חכם 127090
דווקא מתבדחים,אבל ראה מה הביאה הביקורת: תגובה 126932
אומרים שהוא טיפש פגש אומרים שהוא חכם 127207
אה, אני מניח שאין טעם להגיד שאין לי אחות.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127097
הצחקת אותי.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127110
מעשה מגונה זאת עברה פחות חמורה מאונס (קטינות ובכלל).
ואכן, כמו שרמז ההמ"ה בתגובה 127087 לא עמדה מאחורי ההודעה האמורה המחשבה שאכן כך הם פני הדברים (1). יחד עם זאת אכן היתה כאן ירידה (מכוונת) לפסים אד-הומינומיים, ולהבדיל מנסיונות התבדחות (כושלים) אחרים שלי, אשר גרמו לפגיעה לא מכוונת באנשים מסוימים, במקרה זה המחשבה שמא מר אנשלוביץ עלול להפגע לא הוותה סיבה להמנע מפרסומה.
____
(1)האם עלי להוסיף כאן את הקלישאה שכמה מחברי הטובים הנם עובדי התעשיות הבטחוניות?
נושא איילי פנימי לשנייה 127119
כבר חודשים שלא ראיתי תגובות של חילוקי-דעות בין השוטה לגלילי, ופתאום תוך יום אחד 2 מקרים בולטים כאלה, פה ובדיון על המס. חשוד מאוד.חוקרי הזהויות הכפולות באייל-לעבודה!
Is Doron Global? 127204
נושא איילי פנימי לשנייה 127208
אני לא חושב שדורון נהנה במיוחד מהרמיזות האלה, שהופכות אותו (ואותי, אבל לי זה לא ממש מזיז) לאידיוט שמתווכח עם עצמו, ולעיתים בצורה די נוקבת. לא שזה ישכנע מישהו, אבל איכשהוא הוא לא נראה לי הטיפוס שיטרח כל-כך בשביל התענוג המפוקפק של יצירת זהות כפולה.

מצד שני, מה אני יודע?
אילן רמון היה אסטרונאוט 127062
יתכן שאתה צודק אולם לדעתי מדובר בהשקעה גדולה מאוד בשביל נושא שקשה להעריך את תרומתו לאנושות. במיוחד בשעה שיש לא מעט נושאים אחרים שבהם ניתן יהיה להעריך את תרומת המשאבים הללו לאנושות כבר בדור הזה וגם בדורות הקרובים.

בכל אופן ההוגה שלי כבר כועס עלי שאני כותב דברים שמנוגדים לדעותיו במשך כל כך הרבה זמן והוא אוסר עלי להמשיך בדיון.
כולי תקוה שהצלחתי אפילו במידה קלה להעלות איזה צל צילו של ספק לגבי נכונות הדרך הזו.

אני מקוה שאף אחד לא ראה בדברים שכתבתי זילות בכבודו של אילן רמון ז''ל.

אני אפסיק להיות רציני עכשיו ואתחיל לכתוב שטויות כהרגלי.
אילן רמון היה אסטרונאוט 127079
אורוויל רייט זכה לראות את התפתחות המצאתו ואת ישומה בשדה הקרב כמו גם כאמצעי תחבורה, כך שההשפעה על בני דורו היתה עצומה.
אבל זאת סתם קטנוניות, אני מסכים איתך לגבי השאר.
האם רמון היה אסטרונאוט? לא לפי "הארץ" 126378
איך קשור מותו של אילן רמון למידת ההגיון/הפופוליזם שבהטסתו?

(אני מניח שפרסמת את המכתב כי אתה מסכים עם הכתוב בו)
האם רמון היה אסטרונאוט? לא לפי "הארץ" 126381
תסביר אתה: מדוע שיתוף פעולה של ישראל עם מעצמה מדעית הוא פופוליזם? מדוע גיוס היוקרה של שיתוף פעולה מעין זה לעידוד לחינוך מדעי וטכלונוגי הוא פופוליזם?
האם רמון היה אסטרונאוט? לא לפי "הארץ" 126413
לא אני טענתי לפופוליזם, אלא ''הארץ''. אני מסכים עם רוב הטענות שם, אבל הן לא מעניינות בעיני. מה שהפריע לי במכתב של אשתך הוא לא ההתנגדות שלה להן, אלא ההנחה שמותו של אילן רמון מהווה איזשהו נימוק נגד העלתן.
האם רמון היה אסטרונאוט? לא לפי "הארץ" 126382
התיחסתי למאמר בתגובה 123283. לא ברור לי איך המכתב של אישתך עונה לשאלות הללו, האם, לדעתך, מותו של רמון צריך למנוע כל ביקורת על שולחיו?

בכל מקרה, הארץ הבינו מהר מאד את ה"טעות" שלהם, ופירסמו מאמר נוסף, עוד לפני מותו הטראגי של רמון, שעונה (?) לשאלות שנשאלו במאמר הקודם, http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
ובינתיים, כל מיני 126388
גופים מגופים שונים תופסים טרמפ על התאונה המצערת.

ובינתיים, כל מיני 126401
וגם מכתב מפוברק מרב שלא קיים כבר מסתובב ברשת, הטוען שטיסה של יהודי לחלל היא חטא (בלי קשר לעובדה שהיו כבר יהודים קודם בחלל(

יוסטון תברח? 126426
הפעלת חייל‏1 להנחתת המעבורת בשבת היא שערוריה.

1 אפילו אם הביאו אותו למקום בשבת.
יוסטון תברח? 126428
לא כאשר מדובר בקיפוח נפש
ממש בטעם רע 126429
וברצינות, כל נושא הטיסה לחלל הוגדר כפיקוח נפש, על כן מותר פחות או יותר, מבחינת הדת היהודית, לעשות כל דבר, פרט לשלושת איסורי ''יהרג ובל יעבור''.
ממש בטעם רע 126431
מהו פיקוח הנפש הכרוך בעצם הטיסה לחלל?
ממש בטעם רע 126437
אל"ר‏1. הטיסה אינה פיקוח נפש, אבל כל הפעולות הן בבחינת פיקוח נפש, בשל הסיכון הכרוך באי-ביצוען. האם כתיבת תוצאות ניסוי בשבת היא פיקוח נפש? כנראה שלא, אבל אני חושב שאי-כתיבתן משמעה עיכוב השהייה בחלל שלא לצורך.

1 לא צריך להסביר, נכון?
ממש בטעם רע 126548
זה ממש מעורר רחמים כשהיהדות מתפתלת ומתפלפלת עם עצמה בצורה שכזו.

________________
1 סליחה על החוצניות האיילית שלי, אבל האם הכוונה היא (אני מנחש) : אל"ר="אני לא רבי"? אם לא, אז מה כן? אם כן, פצצות של ר"ת, אהבתי.
ממש בטעם רע 126549
קלעת. אני אכן לא רב. מפתיע, נכון? 8^)

מעורר רחמים? בעיני המתבונן כנראה. הפלפול הוא חלק אינהרנטי מהיהדות כמו שאני מבין אותה, ואני לא מנסה לשפוט אותה לחסד או לשבט על זה.
ממש בטעם רע 126552
מה? איפה? למה? איך כתבת את זה חמש דקות תמימות לפני ואני בכלל לא ידעתי?
הוסף לדעתי במקרה הצורך 126556
אני מקציב 3 סטיקרי "לדעתי" להודעה זו.

השאר כבר יעלו לכם כסף.
ממש בטעם רע 126551
אלע''ב, אבל הכוונה היתה אני לא רב.

הייתי שואלת אותך מה כ''כ מעורר רחמים כאן, אבל אני עייפה מדי.
ממש בטעם רע 126553
אלא"י, וגם אני עייף, אבל מה הטעם בדיונים על ביצה שלא נולדה?
ממש בטעם רע 126555
איזו ביצה לא נולדה? חוצמזה בכלל לא שאלתי כלום, אני עייפה, זוכר?
לא פיגוע? 126441
הרי זה בהחלט אפשרי שמישהו חיבל במעבורת בעודה על הקרקע (נאמר, ריפף את אחד מהלבנים) כך שהתקלה לא הייתה מתגלית עד שזה כבר היה מאוחר מדי.
או בקיצור גם תקלה טכנית יכולה להיות כתוצאה מחבלה ולהיחשב לפיגוע.
לא פיגוע? 126444
אני חושב שהייתה תקלה באמצעי הלחימה שניבדקו ע"י אילן רמון.

אתם לא באמת חושבים שמה שהעסיק אותו שם למעלה היה הניסוי של אורט קריית מוצקין נכון?
לא פיגוע? 126675
In the haaretz article that was mentioned here this was suggested, but (if I remmember correctly) the army officers interviewed said they don't want to elaborate on that point...
לא פיגוע? 126445
ואחרי התיאור הזה, תן בבקשה, באחוזים, את ההשערה שלך לסיכוי שאכן מדובר בפיגוע מסוג כלשהו (אריח שחיבלו בו, טיל אנטי-לוויני וכו').
לא פיגוע? 126470
למי שקרא את הדו"ח המזעזע של פיינמן אחרי אסון צ'לנג'ר הספקולציות על פיגוע נראות הגיוניות כמו סיפורי השב"כ שרצח את רבין.

עפ"י נאסא עצמה, היתה תקלה דומה של ניתוק חלק מהבידוד לפני שתי טיסות, והם החליטו שזה לא מסכן את כלי הטיס, למרות שלא הבינו את הסיבה ולכן גם לא יכלו לנבא מה עלול לקרות אם חלק גדול יותר יתנתק, או אם יפגע בחלק אחר של המעבורת, וכו'. קשה לי להבין מאין הבטחון הזה, וכאמור גם דו"ח פיינמן הצביע על בטחון עצמי מופרז ביותר.

אם כבר רוצים תיאוריות קונספירציה‏1, בבקשה: נאסא רצו לדחות את הטיסה שוב אבל אריק שרון הפעיל את כובד משקלו (ואני מתכוון כובד משקלו) כדי שהשיגור יתרחש לפני הבחירות. עכשיו רק חסר מישהו שיספר על קריאת "סרק, סרק" ששמע בעת השיגור, והכל יתבהר סופית.
____________________
1- מופרכת, אלא מה? ברור שחייזרים ריסקו את הקולומביה.
לא פיגוע? 126506
ולמי שלא קרא, הנספח שכתב פיינמן לדו"ח ועדת החקירה של אסון הצ'אלנג'ר:
אני מאשים את הכיבוש. 126718
עוד פשע מטעם פושעי אוסלו! 126733
לזכרו של אילן רמון.... 126467
אני מצדיע בזאת לאיש חיל האוויר המכובד שאיבד את חייו עם שאר חברי המעבורת בכניסה לאטמוספרה.

גיבור לאומי תהיה, ואנשי הצוות שלך שנתתם את חייכם למען המדע והגילוי.

אני אחתום בציטוט שאמנם מכוון לאמריקה אבל נוגע גם לך ולכל אלה שקיפחו את חייהם למען המדע.

"Americans are an inquisitive, exploratory people. Explorers are always on the edge. We will suffer losses because we lean into the wind of discovery. Hail the brave!"

אני מריע לאילן רימון האמיץ, שייצג אותנו בגאווה ובביטחון, ולצוות שלו, נציגי האנושות בחלל.
אני לא מבין 126481
מישהו מוכן להסביר לי מה יכול להיות כל כך מסוכן בשברים של המעבורת? (חוץ מכשהם נופלים על הראש), הרי במעבורת לא הותקן כור גרעיני כלשהו, כל מאגרי הדלק נשרפו, כל מכשיר שיכול לפלוט קרינה הושבת בהתרסקות.

אז מה לעזאזל רעיל כל כך שהוא גרם לאנשים לחוש ברע אחרי שנגעו בשרידים?
אני לא מבין 126486
יש כבר דיווחים על אנשים שחשו ברע לאחר שנגעו בשרידים?
אני לא מבין 126564
לא, אבל היום בטלוויזיה אחד הכתבים בטקסס ביקר בחדר המיון של אחד מבתי החולים שם ודיווח שלדברי עובדי חדר המיון, מאז ההתפוצצות ניגשו מעל 70 איש לביה"ח: חלקם נגעו בשברים וחששו לבריאותם (כולם היו בריאים לגמרי), וחלקם לא התקרבו בכלל לשברים, וסתם באו לחדר המיון כדי לוודא שהכל בסדר ושאין סכנה כללית לתושבי האיזור.
אני לא מבין 126491
אני לא מומחה, אבל לדעתי אם משהו גרם לאנשים לחוש ברע אחרי שנגעו בשרידים, זהו אפקט הפלצבו.
נאסא לא היתה מעוניינת שאספני מזכרות יגיעו לפניה לשרידי המעבורת. אם בשל שקולי חשאיות מפוקפקים (או לא), ואם מתוך חשש אמיתי שראיות למה שקרה יושמדו, או לפחות לא יגיעו לידיה. עקב כך היא פירסמה אזהרת ''אל תגעו, ירקתי בקפה''.
אני לא מבין 126499
נאס"א הודיעו שהשברים מסוכנים כי הם לא רצו שאנשים יגעו בהם (או יקחו אותם למזכרת).

אנשים שנגעו בשברים סיפרו שהם "חשים ברע" כדי ש"יגידו אותם בחדשות".

עונה על השאלות?
אני לא מבין 126500
והגלילי הצליח, איכשהו, להקדים אותי בשמונה דקות שלמות (יש לך מכונת זמן, או שסתם לא ריעננתי את המסך לפני שהגבתי?)
אני לא מבין 126543
לא זוכרת איפה קראתי, אבל באחד מאתרי העיתונים נאמר שמעט הדלק שמשמש לתמרונים אחרונים רעיל ביותר, ויש סיכוי שחלק ממנו נמצא על השברים

הנה, מצאתי את זה ב-cnn:
The trouble is twofold: Liquid nitrogen could combine with oxygen in the atmosphere to form nitrous oxide, a gas that can be fatal if inhaled. The second possibility is that either liquid oxygen or liquid nitrogen can severely burn anything or anyone it touches, Perry said.

http://www.cnn.com/2003/TECH/space/02/02/sprj.colu.s...
הפאשלה של Ynet 126574
כפי שנתפסה ע"י רמי יצהר באתר "עניין מרכזי":

הפאשלה של Ynet 126608
תגובת YNET לגל"צ הייתה שמדובר בזיוף.
הפאשלה של Ynet 126613
יותר מסובך מזה - מדובר כנראה בידיעה שהוכנה מראש, אבל במקום להימחק לנוכח האירועים בזמן אמת, הגיעה למקומה וסירבה לזוז משם.

הפאשלה של Ynet 126618
למי להאמין? האם יש בין קוראי האייל מישהו שראה את הידיעה ב-Ynet?
הפאשלה של Ynet 126621
בעת ההתרחשות הדרמטית עקבתי אחרי ווינט, במשהו כמו עין-עין ורבע. לא ראיתי שום מבזק כזה, ואני מעריך שאם היה מבזק כזה סביר שהוא היה תופס את עיני (אבל לא בטוח במאה אחוז). אני נוטה להעריך כי טענת ווינט, כפי שהיא מופיעה בגלובס‏1, היא אכן מה שהתרחש.

1 אגב, יפה שה"טוק-באק" שם בנוי עם "פתילים".
לא ראיתי את המבזק הזה 126704
אם הוא אכן פורסם לזמן קצר, מדובר על תקלה מביכה. אם הוא לא פורסם באתר עצמו, אלא רק באיזו מערכת ביניים או אם הוא מזוייף, אפשר להניח שרמי יצהר יחטוף קצת על הראש. לגבי כתיבת כתבות מראש - ידוע שיש למשל הספדים מוכנים מראש על אנשי ציבור שצפויים למות, כמו גם כתבות מוכנות מראש (או לפחות תבניות) לגבי התנהגות שוק המניות (קל יותר להכין את ''השוק עולה בתגובה לפרסום הנתונים'' ואת ''השוק יורד בתגובה לפרסום הנתונים'' מאשר לכתוב אותן ידיעות בזמן אמיתי).
הפאשלה של Ynet 126625
באתר המבזקים של "פרש" (news.fresh.co.il), הופיע המבזק האמור בין שאר המבזקים.
כך שאין לי שום ספק שהמבזק הספציפי אכן פורסם, גם אם לדקות מעטות בלבד.
הפאשלה של Ynet 126626
יסבירו לי העיתונאים שבקהל, מה כל כך בוער לפרסם ידיעה שאמורה להיות טריוויאלית ("המוני בית ישראל השלימו את ההכנות לחג"), כך שצריך להכין אותה מראש, ולפרסמה מיד (או קצת לפני) רגע האמת? הרי אפילו סקופ אין כאן.
הפאשלה של Ynet 126640
לא בהכרח בוער לפרסם, אבל נראה לי שנוח להכין מראש, ולהשתמש במנגנון שמפרסם את הידיעה באופן אוטומטי בשעה היעודה. לדוגמא, איסור פרסום על ידיעה שאמור לפוג אחרי שעה ידועה מראש - הכתב יכין את הידיעה ויכניס אותה למערכת הממוחשבת, אולם הידיעה תפורסם באופן אוטומטי רק לאחר פקיעת צו-איסור הפרסום, בשעה היעודה.
הפאשלה של Ynet 126643
ולי נראה שמי שכותב בלשון עבר על משהו שטרם קרה מפר כלל בסיסי במקצוע העתונות. (לכן אני לא שולל את הדוגמא שלך או ''תיקי חבצלת'' למיניהם).
הפאשלה של Ynet 126699
דווקא בידיעות צפויות מראש, אני חושש שזו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. נניח כי העיתונאי הזוטר יודע שהוא יצטרך מחר לכתוב ידיעה על שובו בשלום של האסטרונאוט. בוודאי הוא כבר לפחות *חושב* מה הוא יכתוב. נו, ואם הוא כבר חושב על כך, וכבר מצא כמה משפטים נאים, למה לא להתחיל לכתוב אותם לעצמו, כדי שלא ישכח וכדי שיראה שאכן מסתדר לו טקסט נחמד. ואם כבר... את המשך השרשרת אתה יכול לנחש. האם יש נקודה טבעית במדרון שבה אתה יכול לומר שמכאן זה לא לגיטימי?

אני בספק, וכל עוד אין תקלות, אני חושב שאין בכך רע. מובן שבמקרה של תקלה כמו זו זה מאוד מאוד, מאוד, לא נעים. הלקח היחיד האפשרי שאני רואה הוא שצריך נהלים חזקים למנוע את התקלה, אבל זה כבר לא קשור לאתיקה.
הפאשלה של Ynet 126703
אפשר להתווכח על ה"טבעיות" של הנקודה שהצעתי על המדרון, אבל גם אם היא שרירותית או מלאכותית–למראה, סימנתי אותה בבירור ובחדות: משפטים בלשון עבר על דברים שטרם קרו בעת הכתיבה. קבעתי זאת באופן שנותן לעיתונאי הזוטר שלך — כמו גם לשותלי–החבצלות, משרטטי–הקואליציות ומנתחי–הפסדי–הנבחרת — די חופש–פעולה. הוא יכול לכתוב, למשל "לאחר הנחיתה, האסטרונאוטים יילקחו‏1 לעבור סדרת בדיקות, שלאחריהן יתייצבו לענות על שאלות העתונאים".

התלבטתי אם להכניס את המילה "אתיקה" לתגובה הקודמת, והחלטתי שלא. זה אכן לא קשור לאתיקה, אבל זה כן קשור, לדעתי, לעיקרי המקצוע. רציתי לכתוב גם ש"לא אכפת לי אם כולם עושים את זה", אז הנה כתבתי, ועכשיו אפשר להתחיל עם הדוגמאות מה-CNN ועד הוושינגטון פוסט.

1 נכון, אני הייתי מעדיף את "אמורים להילקח" או את "צפויים להילקח", אבל מילא.
אופ טופיק 126861
אה מיץ, עד עכשיו זה היה קורה לי רק עם הודעות של א. הראשון (והאמת זאת גם הייתה דרך טובה לזהות הודעות שלו) אבל עכשיו גם בהודעות שלך אני מתחיל לראות כל מיני כאלה —(אחרי "העיתונאי הזוטר שלך" ואחרי "הפסדי-הנבחרת"), ואני מניח שאם אצלי זה ככה אז סביר שהבעיה קיימת אצל כל(?) יתר משתמשי ה win 9x.

אגב, וזה לא ממש אופ טופיק, למה קוראים ל"תיק חבצלת", תיק חבצלת?
עוד פורחות הרחק בעמק 126863
תודה שאתה מודיע לי. אלה היו קווים מפרידים. אני אשוב להימנע מתווים שקיימים ביוניקוד אך לא ב-ISO-8859-8.

לגבי החבצלות, אני חושב שזה מגיע משם-הקוד של הנוהל הצה"לי לארגון לוויות לאישיויות ממלכתיות. בניגוד לסיפורים על זה ש"המחשב" מגריל את שמות-הקוד של מבצעים ונהלים בצה"ל, היה נדמה לי שזה נובע מהשיוך של החבצלת לאבלות, אבל אני לא מצליח לאשש את זה כעת.
אופ טופיק 127060
לא "כל". על ה Windows 98 שלי התווים האלה נראים בסדר גמור, ואפילו יפה מאד.
הפאשלה של Ynet 126902
*איפה* הוא אמור לכתוב בזמן עתיד? אם אנו מסכימים שהכתבה שהוא נדרש לכתוב אמורה להתפרסם אחרי האירוע, ולכן יהיה עליה להשתמש בזמן עבר, אז כבר מההתחלה סביר שהעיתונאי יחשוב ויכתוב בזמן עבר על האירוע העתידי
הפאשלה של Ynet 127036
*איפה* כתבתי שהוא אמור לכתוב בזמן עתיד?
הפאשלה של Ynet 127131
כאן: תגובה 126703. אמרת שאתה מוכן שהעיתונאי יכתוב

"לאחר הנחיתה, האסטרונאוטים יילקחו‏1 לעבור סדרת בדיקות, שלאחריהן יתייצבו לענות על שאלות העתונאים"

בזמן עתיד. ה"איפה" שלי שאל אם אתה מתכוון שהוא יכתוב את זה ביומן שלו, בכתבה המוכנה מראש לעיתון, או מה, ומתי אם בכלל הוא אמור לשנות את זה לזמן עבר. בקיצור, אני לא רואה איך זה פותר את הבעיה.
הפאשלה של Ynet 127134
כמו שכתבתי באותו ‏1 שנותר מיותם בציטוט, אני לא משתגע על נבואות, והייתי מעדיף שגם הן תהיינה מסויגות, אבל הכלל שלי הוא שהזמן הדקדוקי צריך להיות נכון לרגע כתיבת הדברים, ולא נכון לרגע הפרסום המשוער. הוא יכול לכתוב את זה ביומן שלו, בכתבה, או בכל מקום אחר. הוא יכול לשנות את זה לזמן עבר אם וכאשר הוא יודע שזה קרה.
הפאשלה של Ynet 127254
ובראש מותר לו לחשוב על המשפטים בזמן עבר?
אם הוא כותב את זה מתוך ידיעה וכוונה מלאות שהדברים יתפרסמו לאחר מעשה, מה לא בסדר בזה? לשם מה המלאכותיות של לכתוב את הדברים אחרת מכפי שהוא מתכוון לפרסמם, ואז ברגע האחרון לשנות, תוך סכנה לפספס דברים שישארו בזמן עתיד (אמנם תוצאה הרבה פחות מביכה ממה שקרה, אבל גם הרבה יותר סבירה)?
הפאשלה של Ynet 127255
אם הוא כותב שמשהו קרה אפילו שהוא לא יודע שהוא קרה, אז זה לא בסדר. מה מלאכותי בלדבר על העתיד בלשון עתיד ועל העבר בלשון עבר? מה טבעי בלכתוב "כך וכך קרה", כשבכלל לא ראית שזה קרה, לא שמעת שזה קרה, ולמעשה זה בכלל לא קרה?
הפאשלה של Ynet 127267
אני אשמח אם תענה על השאלה שפתחה את תגובת הסבתא: "ובראש מותר לו לחשוב על המשפטים בזמן עבר?" אם תשובתך היא 'לא', אתה מכריח אותו לא לחשוב על פילים לבנים מעופפים. אם תשובתך היא 'כן', נראה לי שאתה מקדש את הנייר, ואשמח אם תסביר למה.

מאוד טבעי לדבר על העתיד בלשון עתיד ועל העבר בעבר, אבל רק בסיטואציות הנפוצות: כאשר אתה *מדבר* עם מישהו, או משדר בשידור חי. כאן הסיטואציה היא אחרת: יש לו מאמר לכתוב, והוא יודע שהמאמר יתפרסם לאחר מעשה. המאמר יהיה כתוב לבסוף בזמן עבר, זה נתון; מה לעשות עכשיו?

הנה עוד נקודת מבט: אתה יכול לראות זאת כאילו הוא כותב עכשיו סימולציה של מה שהוא יכתוב אחר כך. מכיוון שהסימולציה נראית לו מוצלחת, הוא מחליט כבר להישאר איתה, כל עוד לא יהיו הפתעות.
הפאשלה של Ynet 127282
תשובתי היא שאין משמעות לשאלה אם מותר לחשוב משהו.

קודם כל, יש לו *דיווח* לכתוב, ומכאן ברור שהדברים יהיו כתובים בלשון עבר, כי העתיד מי ישורנו. מה לעשות עכשיו? לראות מה קורה, כי על זה הוא יצטרך לדווח אחרי שזה יקרה. עוד לא קורה כלום? אז עוד אין מה לדווח. אפשר בינתיים לאסוף חומר רקע, אפשר אפילו לכתוב ולשכתב אותו שוב ושוב. הוא יכול לכתוב גם את מה שידוע לו *עכשיו*. הוא יכול להוסיף "נכון לשעת כתיבת שורות אלה" ועוד ביטויים כלאה.

איזו מין סימולציה זו? בסימולציה יש חלוקת תפקידים בין מי שמייצר את המציאות המדומה (נגיד, אייל ארד בתפקיד ניסים משעל) ובין מי שאמור להגיב אליה כפי שיגיב למציאות זהה (נגיד, אריאל שרון). אז מי עובד פה על מי, ובאיזה שלב הוא מחליט שהסימולציה נראית לו מוצלחת?
הפאשלה של Ynet 127388
יש מחשבות שאינן בשליטת הרצון שלנו (פילים לבנים מעופפים). אבל יש מחשבות שכן: אנו יכולים לכוון את עצמנו לחשוב על משהו באופן שיטתי, ואנו יכולים (במידה מסוימת) לדכא מחשבות מסוימות. נחליף את ה"מותר" בשאלה שלי ל"ראוי" (שהרי על זה אנו מדברים, לא על חוק): האם בלתי-ראוי מצד העיתונאי לכוון את עצמו לחשוב על ניסוח הידיעה בזמן עבר? אם עולות בו מחשבות כאלו, האם ראוי שהוא ידכא אותן?

"עוד לא קורה כלום? אז עוד אין מה לדווח." אתה עושה קפיצה קטנה, אך קריטית, מכתיבה לדיווח. זה לא דיווח עד שזה לא מתפרסם בפומבי. אין מה לדווח, אבל אני לא רואה מניעה לכתוב את מה שיהפוך בעתיד (אם לא יהיו הפתעות) לדיווח.

סטייה קטנה לעולם הקסום של תכנון מעבדי מחשב: למעבדים יש רצף פקודות לבצע (התוכנית). לכל פקודה יש מספר שלבים. כדי לזרז עניינים, מבצעים את הפקודות במקביל: בזמן שמבצעים שלבים מאוחרים של פקודה, כבר מבצעים (במקום אחר במעבד) את השלבים הראשונים של הפקודות הבאות. אבל יש בעיה בפקודות של קפיצה מותנית (אם A=0, המשך לפקודה הבאה; אחרת, קפוץ לפקודה ההיא והמשך משם): עד שלא מחשבים את התנאי (שלב מאוחר בפקודת הקפיצה המותנית), לא יודעים מה הפקודות הבאות שיש לבצע, ואז מפסידים כמה שברירי שניה בגלל אובדן המקביליות.

התחכמו מתככני המעבדים: ברגע שמגיעה פקודת קפיצה מותנית, ולפני שמחשבים את התנאי, ננחש מה הוא יצא, לפי כל מיני פרמטרים. נתחיל לבצע את הפקודות הבאות לפי הניחוש. כאשר תתקבל תוצאת החישוב, אם היא יצאה כפי שניחשנו, הכל בסדר. אם לא, נזרוק את מה שעשינו לפקודות האחרונות, ונתחיל שוב מהמקום הנכון. מסתבר שזה כדאי, ולמיטב ידיעתי כל המעבדים היום עושים דברים כאלה.

ובכן, תפקידם של מעבדים לחשב, לא לנחש מה יצאו החישובים. האם "מותר", או "לגיטימי" מצד המעבד לעשות זאת? האם לגיטימי מצד מתככני המעבד להתחכם כך?

חזרה לענייננו: עם כל ההבדלים בין מעבדים לעיתונאים, לדעתי מה שעושה העיתונאי "שלי" הוא לא יותר מאופטימיזציה כזו. הוא לגיטימי ואף רצוי באותה מידה. למה לא?
הפאשלה של Ynet 127415
בזמן שאני חושב מה לענות לך, הנה סטייה קטנה לעולם הקסום של אבטחת מבנים. השומר בלובי של "מגדלי צמרת החורשה" צריך להגיש דו"ח בסוף כל משמרת. בנוסף, הוא צריך במהלך המשמרת בכל שעה עגולה לבקר על גג המגדלים, שם נמצא טופס שעליו טבלה עם העמודות "תאריך", "שעה", "מצב תאורת האנטנה", "חתימה", לבדוק אם הפנס האדום בראש תורן האנטנה דולק, ולמלא את הפרטים בשורה חדשה בטבלה. מה דעתך על זה שבתחילת המשמרת השומר ימלא דו"ח בנוסח "לא נרשמו ארועים חריגים במהלך המשמרת. בצהריים הגיע מחלק המים והרשיתי לו להכנס" (ממילא זה תמיד מה שהוא כותב בסוף היום), ואח"כ יעלה לגג, ימלא את כל השורות בטבלה עם שעות עתידיות במרווחים של שעה, יציין שהאור תקין (ממילא זה מה שתמיד מופיע בטבלה בסוף היום), ויחתום על כל השורות? מובן שאם יהיו ארועים חריגים או שהאור יכבה או שהוא לא יוכל להגיע לאחד מהביקורים המתוכננים על הגג, הוא יתקן את הדו"ח ויעלה לגג למחוק או לתקן את השורות הלא-מתאימות-בדיעבד-למציאות. האם זו נראית לך התנהגות מקצועית?
הפאשלה של Ynet 127462
אתה מתעלם מהאילוצים (טכניים, אבל גם מהותיים) שעומדים בפני אתרי אינטרנט. אם לשיטתך, לא מקצועי לכתוב על אירוע לפני שקרה באמת, הרי שהיה צריך להקציב לכתב כחצי שעה ‏1לאחר תום כל אירוע לכתוב את הידיעה, ורק אחר כך להעלות אותה לאתר. אם כך יעשה האתר, איך יקרא לעצמו ספק מידע מיידי? ואם אינו ספק מידע מיידי, איזה צידוק אחר יש לקיומו כאתר אינטרנט *חדשותי*?

1 אפילו 10 דקות. גם זה יותר מדי.
הפאשלה של Ynet 127463
"[כותרת] מעבורת קולומביה נחתה בהצלחה

[גוף] מעבורת החלל קולומביה נחתה בהצלחה"

פחות מחצי דקה לכתוב. זה כל מה שצריך כדי שיהיה עדכון חדשות באתר. את השאר אפשר לכתוב תוך 2-3 דקות נוספות ולהחליף את תוכן הדיווח. זה בדיוק מה שסוכנויות הידיעות עושות - ברגע שמתרחש משהו, הן משחררות כותרת בלי סיפור, ורק כעבור כמה דקות מוסיפים גם ידיעה מפורטת יותר (ואחרי זה עוד יותר מפורטת ועוד וכו' וכו').
תירוץ הזמן אינו קביל.
לא שאני תומך בעמדתו של מיצ בנושא.
הפאשלה של Ynet 127466
יש גם תחרות בין האתרים, אל תשכח. הקוראים רוצים יותר ממבזק, הם רוצים עוד פרט או שניים. במקרה זה, היה אמור להיות טקס חגיגי, אירוע סמלי וסנטימנטלי. זו לא רק ידיעה עובדתית כמו "מפלס הכנרת עלה ב- 20 סנטימטר".

מעבר לזה, כשכותבים ידיעה במהירות, קל עוד יותר להיסחף לשגיאות מביכות (או פרוידיאניות) - בזמן אמת אין רגע נוסף לעשות הגהה, אין זמן לניסוח המדויק או לתואר המדויק של האדם.
הפאשלה של Ynet 127467
מה שדובי אמר (חוץ מהשורה האחרונה). למה שהאתר יקרא לעצמו "ספק מידע מיידי"? מה הוא, טלוויזיה בשידור חי? האם הוושינגטון פוסט אינו עיתון *חדשותי*? האם השבועון "טיים" אינו שבועון *חדשותי*? אני טוען שהם חדשותיים לעילא ולעילא, למרות שהם לא מספקים מידע מיידי.
הפאשלה של Ynet 127470
כן, אתר הוא גוף חדשותי שפועל בשידור חי. הציפיות אחרות כשמדובר בעיתון כתוב, וכשמדובר באתר אינטרנט. על זה בנויות החדשות ברשת, על זה בנויה הרשת כולה. שים לב באיזו מהירות מתעדכן אתר כמו ווי-נט בזמן פיגוע - לעתים הוא מדווח מהר יותר מאשר ערוצי הטלוויזיה.
הפאשלה של Ynet 127473
מה, הם כותבים מראש ידיעות על פיגועים ואז לוחצים "שלח" כשהפיגוע קורה? נראה לי שלא, ושמה שכתבת עכשיו מראה שאפשר להיות אתר חדשות מוצלח (יותר מהטלוויזיה!) גם בלי השיטה הזו.

"על זה בנויות החדשות ברשת, על זה בנויה הרשת כולה" – לא נסחפת קצת?
הפאשלה של Ynet 127476
נראה לי שכן. פיגועים ודאי אי אפשר לחזות לפני התרחשותם, אבל נחיתה של מעבורת אפשר גם אפשר, במידה משמעותית של ודאות, כמו גם אירועים אחרים - "ראש הממשלה נחת בוושינגטון", למשל, או "נאומו של השגריר באו"מ החל בשעה היעודה/בחצי שעה איחור". את הנאום עצמו כבר מקלידים בזמן אמת.

ואם אתה כבר שואל, במקרה הייתי במשרדי האתר של אחד העיתונים ביום השיגור של המעבורת. אכן ישבו שם עם ידיעה מוכנה מראש, וספרו 10, 9, 8... כשהמעבורת זינקה, לחצו send . אז תגיד, שאם זו היתה הצ'לנג'ר, חלילה, הם היו בבעיה גדולה. אכן, אבל כשהסבירות לתאונה נמוכה כל כך, אי אפשר לקבל החלטה על סמך הסבירות. אי אפשר להחליט שלא עושים שום עבודות הכנה. כך עושים כולם. כמובן שאפשר להעלות פה שאלות פילוסופיות - אבל כך זה מתבצע. לדעתי, אין פה משום חוסר אתיקה. אולי משום ציניות.

ולמה נסחפתי? כוחה של האינטרנט הוא בתקשורת המיידית והגלובלית. כוחן של החדשות באינטרנט הוא בהעברה מהירה של מידע, באיסופו ממגוון מקורות מיידיים אחרים. כל זה בולט מאוד ברשת, ועל זה נבנה היתרון שלה - לעומת אמינות, העמקה ו"אקדמיות", למשל, שמאפיינת יותר את הניו יורק טיימז ודומיו.
הפאשלה של Ynet 127479
רוצים לפרסם תחזיות? שיפרסמו תחזיות. ב"ידיעות" וב"מעריב" כבר יש עמודי אסטרולוגיה. ב"הארץ" יש תחזית מזג-האוויר. זה לא חדשות.

מעניין אותי לדעת מה היה כתוב בידיעה המוכנה-מראש של אותו אתר של אחד העיתונים, וכמה זמן ארכה הבדיקה שהמציאות תואמת את התחזית ואיך היא נערכה. לא טענתי שאסור לעשות עבודת הכנה, וגם לא טענתי שיש כאן בעיה אתית. טענתי לחוסר-מקצוענות בכתיבה על מציאות מדומיינת.

כוחו של אתר "הארץ" ביחס לכוחו של אתר "דבקה" איננו בהעברה מהירה של מידע, אלא בדיוק באמינות שמקושרת אצלי, לפחות, עם האידאל של מקצוע העיתונות.אני נכנס ל"הארץ" ולא ל-IRC, למרות שגם הוא מיידי ומכיל מגוון מקורות מידע, כיוון שאני מצפה מ"הארץ" להחזיק "שרשרת אמינות" בדיווחיו, המגיעה עד לכתב או למקור המהימן שראה את הדברים עליהם הוא מדווח.
הפאשלה של Ynet 127478
עוד אגב, בערב הבחירות, הטקסט לכתבה של הפיננשל טיימס אודות הבחירות (הליכוד זכה לעלייה משמעותית, העבודה לתבוסה, שינוי זינקה, ש"ס ירדה) היה מוכן כבר בשעה 18:00. עם פרסום המדגמים, נותר רק להכניס את המספרים ולהוסיף פסקה על מרצ וציטוטים של נאומי הנצחון/הפסד.
אין שום סיבה להניח שהמצב בעיתונים מכובדים אחרים הוא שונה מהותית. אין לי ספק קל שבקלים שגם ל"הארץ" היה טקסט מוכן עבור היום שאחרי הנחיתה. רק שבמקרה של "הארץ" הטקסט נגנז, אבל בYנט הייתה פאשלה.
הפאשלה של Ynet 127633
יפה. הבה נראה: הדיווח של המאבטח אינו תורם ישירות לבטחון הבניין, ולכן יש לבדוק מה בכלל מטרתו.

אני יכול לחשוב על שתי מטרות לטופס הגג: הפחות סבירה (אבל אני לא קב"ט של מגדל) היא "קופסה שחורה" למקרה של אסון שיפגע במאבטח עצמו, או במעלית. במקרה כזה, המאבטח לא יוכל לתקן בדיעבד.

המטרה היותר סבירה, להבנתי, נובעת מכך שלא סומכים על המאבטח. בצורה הפטרונית יותר, מטרת הטופס היא שהקב"ט יוכל לעשות ביקורת פתע בגג, תוך כדי המשמרת, ולראות שהמאבטח אכן הגיע לשם כל שעה. קל להבין כאן למה לא יתכן מילוי מראש (אלא אם באמת המאבטח מתכוון להתפרפר, ולהסתכן בפיטורים במקרה של ביקורת).

לחילופין, יכול להיות שסומכים מספיק על המאבטח שלא ישקר, ולכן אין ביקורות, אבל חוששים שמתוך עצלות ושגרה הוא ידלל בהדרגה את ביקורותיו; הטופס הוא דרך לגרום לו לשמור על שגרה נאותה. אם הוא מקבל את הרציונל הזה, אז אסור לו למלא מראש, כי אז הטופס יאבד את האפקטיביות שלו.

מה באשר לדו"ח סיכום המשמרת? בשעה מופרכת זו אני מתקשה קצת לחשוב מה מטרתו, אבל נדמה לי שבכל מקרה אני דווקא כן מוכן לקבל מילוי מראש של הדו"ח, כל עוד המאבטח יחזיק אותו מקופל בכיסו ולא יגיש אותו. ושאם יש חשיבות למניעת זיוף, שתהיה דרך לוודא שאת המחיקות עשה המאבטח עצמו. וכן הלאה וכן הלאה. או בקיצור, כמו שכתבת למטה, טענתי היא שאכן מדובר בעניינים טכניים ולא מהותיים, גם אצל העיתונאי.
הפאשלה של Ynet 146983
אני חושב שהכלל של חתימה בכל שעה על הטופס הוא עניין טכני שתורם לעניין מהותי (אבטחת הגג), ובדומה, הכלל של אי כתיבת תחזיות בלשון עבר הוא כלל טכני שתורם לעניין מהותי (דיווח אמת). אני לא יודע איך מנסחים כלל בענייני מהות, ולדעתי גם כשיש כלל כזה, בסופו של דבר המבחנים לעמידה בו הם "טכניים" (נאמר, אם החוק מדבר על "תום לב" או "כוונה פלילית", אז לביהמ"ש בוודאי יש כללים "טכניים" לקבוע אם הדברים האלה מתקיימים).

נ.ב. בין עוונותיו של ג'ייסון בלייר מדיון 1462 מונים את העובדה ש"תיאר מחזות שראה בצילומים בלבד". האם גם זה עניין טכני ולא מהותי?
הפאשלה של Ynet 147023
זה כלל טכני שאכן יכול לעזור לעניין המהותי, אבל להבנתי אינו הכרחי, וכפי שניסיתי לטעון במעלה הפתיל הציבור אינו יכול לעמוד בו.

נניח שבלייר היה רואה תצלומים, מחליט לנסוע לראות במו עיניו, ובינתיים מכין מראש רשימות על-פי התצלומים, בנוסח שממנו משתמע שהוא רואה את המצולם במו עיניו. ורק לאחר שהיה מבקר במקום האמיתי הוא היה מפרסם את מה שכתב מראש (עם תיקונים על-פי הצורך). לגיטימי בעיני. ונניח שיום אחד, בגלל תקלה טכנית, דלפה רשימה כזו שלו לפרסום מבלי שהוא היה בזירה. תקלה טכנית מצערת, ולא בעיה מהותית. אם הוא נהג דרך קבע לפרסם רשימות על-פי תצלומים כאילו הוא היה שם, והוא לא היה שם, אז זה פשוט לא דיווח אמת, וזה לא לגיטימי (מהותית).
הפאשלה של Ynet 147030
אכן כתבת שאתה חושש שהציבור אינו יכול לעמוד בגזירה, ונימקת את זה בכך שהכלל קוטע באופן מלאכותי איזה מדרון "טבעי". כעת נראה שגם אתה מסכים שהקטיעה הזו יכולה "לעזור לעניין המהותי", כלומר להקטין את המוטיבציה ו/או הנטייה להתחיל את הגלגול במורד המדרון. רוצה לומר, מי שלא יכולים לעמוד בגזירה הם בדיוק מי שהתנהגותם המקצועית לקויה באופן מהותי (לשיטתי), מה שהופך את הכלל למוצלח במיוחד.
הפאשלה של Ynet 147040
הבעיה שלי אינה שהכלל קוטע באופן מלאכותי מדרון "טבעי", אלא שלא הבנתי איפה בדיוק אתה מציע לקטוע את המדרון, או מהו הכלל. חזרתי אחורה בפתיל, ולא ראיתי תשובה ברורה שלך האם מותר, לשיטתך, לכתב לכתוב *בפנקס הפרטי שלו* משפטים בזמן עבר שישמשו, כך הוא מקווה, לדיווח שיתפרסם בעתיד. ואם אסור לו לכתוב אותם בפנקס, האם מותר לו לגלגל אותם בראשו.

המדרון החלקלק שאני מתאר הוא, לשיטתי, כולו בתחום הלגיטימי. דיווח שנכתב מראש ו*מתפרסם* בלי בדיקה נראה לי כמו מדרגה ענקית ולא חלקלקה בכלל. מן הסתם אפשר עם קצת יצירתיות לתאר תסריט שיחליק גם את המדרון אליה, אבל זה נראה לי הרבה פחות סביר. המדרון שאני מתאר נראה לי לא רק סביר, אלא כמעט הכרחי בידיעות צפויות מראש.
הפאשלה של Ynet 127649
ההבדל הוא בין "ימלא את כל השורות בטבלה עם שעות עתידיות" (יכין ידיעה לפרסום, כי הוא יודע בסבירות גבוהה מאוד שזה בדיוק מה שיקרה), לבין יחתום על השורות שמילא באותה טבלה (יפרסם את הידיעה). שומר שממלא שורות *וגם חותם עליהן* מועל בתפקידו. אם הוא רק ממלא את השורות, אפילו הקב"ט (הסביר) לא יתנגד לכך‏1. כך גם עיתונאי: כל עוד הידיעה לא פורסמה, אין בכך כל פסול. כמובן שעליו לוודא לפני הפרסום כי תחזיותיו התגשמו. לכן גישת הכנת-הידיעות-מראש נפוצה במקרים של תוצאות ראשוניות של בחירות, ביקורים של אישים בחו"ל, ונחיתת מעבורות, ונפוצה פחות בידיעות על פליטות פה של פוליטיקאים ועל זהות הזוכה בהגרלת הלוטו.

-----
1 נדמה לך שזה דיון ארטילאי? כך בדיוק נהגתי עם נוהל ספירת הנשק בנשקיה שניהלתי. בחדרי החירום, שכמות הנשק שבהן משתנה רק בזמן מלחמה, השורות היו ממולאות מראש, למעט השעה המדוייקת והחתימה. אפילו המפקד שלי (אדם אשר, איך נאמר, לא הווה מושא הערצה מבחינתי) לא התנגד – כי הוא ידע שהספירה מתבצעת בפועל.
הפאשלה של Ynet 127412
ומה רע לכתוב "היום" על משהו כשהוא קורה היום ו"אתמול" על מה שקרה אתמול? הרע הוא שהכתבה תתפרסם מחר, ואז ההיום יהיה "אתמול". כתבים שכותבים כתבה היום, כותבים בה "אתמול", משום שהם יודעים שהכתבה תתפרסם מחר. האם לדעתך גם כאן יש בעיה?
הפאשלה של Ynet 127413
לא, זה עניין טכני, לא מהותי (אני חושב שזה הטיעון של ירדן נגדי, אגב).
הפאשלה של Ynet 127453
כל עוד הדיווח לא מתפרסם (כלומר, הוא עוד לא דיווח) אזי כתיבתו בלשון עבר ולא עתיד היא עניין טכני ולא מהותי.
הפאשלה של Ynet 127456
אבל עצם כתיבתו היא עניין מהותי.
הפאשלה של Ynet 127053
המאמר הראשון שהתפרסם באייל, פרי עטי, כולל כמה התבטאויות בלשון עבר (אחרי הכנות וכד' נפתח האייל הקורא וכיו"ב). מן הסתם, הדברים נכתבו בלשון עבר זמן מה לפני שהם קרו. האם הפרתי כלל בסיסי במקצוע העיתונות?
הפאשלה של Ynet 127058
"נפתח" זה בהווה! אני בספק אם המאמר ההוא היה עתונאי מלכתחילה.
הפאשלה של Ynet 127098
אני חושב שמילה מתאימה יותר תהיה *חדשותי* ולא *עתונאי*. אני מסכים עמך לחלוטין כאשר מדובר על אייטמים חדשותיים שתפקידם לסקר את ההתרחשויות בדיעבד (או בזמן ההתרחשות). סקירת ההתרחשויות, עוד לפני שהתרחשו, זה עיסוק חסר טעם (במקרה הטוב).

אם ידוע מראש מה יקרה, מה הערך שיספרו לנו על כך העיתונאים באופן של סיקור המאורע? שימצאו משהו יותר מעניין למלא בו את דפי העיתון, במקום בפיקציות ממוחם הקודח בתחפושת של תצפית על המציאות.
אם האירוע באמת מחדש משהו, הכיצד נדע זאת לפני שהוא התרחש?
הפאשלה של Ynet 127127
אתה צודק‏1, "חדשותי" ולא "עתונאי". ידעתי שאני מסתבך ולא הצלחתי למצוא את המילה הנכונה.

1 לדעתי!
אל תשכח שמדובר ביום שבת... 126871
לא שזה מצדיק, אבל.
לא ראיתי... 126870
אך זה פורסם. פאשלה נוראית, אבל זה קורה. כולנו בני אדם.
הפאשלה של Ynet 126886
שלשום קיבלתי את הקישור ל"ידיעה" מאחד מספקי השו"צ ‏1 שלי. סרבתי להפיצו, לאחר שלא מצאתי את הידיעה בארכיון Ynet, גם אם יתכן שזה הורד משם, מה שעורר קצת את רוגזו.

אם כבר שו"צ ‏2, אני תוהה מתי יתחיל שטף הבדיחות התפלות הקשורות לאסון, כפי שהיה למשל אחרי אסון הצ'לנג'ר ב86' כמדומני. מעניין אם נשמע משהו חדש, הקשור לתכונה ישראלית זו או אחרת שתיוחס לאחד מאנשי צוות הקולומביה.

1 שטויות וצחוקים
2 איך שאני לא אוהב את הר"ת האלו, שנועדו בעיקר ליודעי ח"ן וכדרכו של סלנג תפקידם יותר הפגנתי מאשר מילולי-תיקשורתי. ככה סוגרים קהילה. או שלא.
הפאשלה של Ynet 126897
כבר שמעת את "הטובים לחלל הטובות לחללים?"

מופיע כאן http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=822&...
הפאשלה של Ynet 126899
יופי, עכשיו יצרת בי עימות בין חיוך למיאוס.
הפאשלה של Ynet 127341
השתלשלות העניינים עפ"י הלמו: http://halemo.com/info/deeplink/index.html
נמצא כדור הבדולח 127354
"המקרה של הפרסום הגנוז של ynet הוא לא מקרה מיוחד. ככה עובדת עיתונות. פעמים רבות מכינים ידיעות מראש, ומשחררים אותן לאוויר כאשר הן קורות. זו לא המצאת ידיעות שלא היו. זה ניצול יעיל של עבודת המערכת והזמן העומד לרשותה להוציא ידיעה. פעולה כזו מתבססת על הסתברות של 99 אחוז שאילו יהיו העובדות. רק צריך להכין ידיעה, ולשחרר אותה למבזק כשזה קורה.

*עיתונות הספורט למשל, פועלת כך בהיקף נרחב. את הפרשנויות, את הניתוחים ואת הביקורות ‏1 מכינים כבר לפני המשחק, על פי מצב הרוח של העיתונאי, ועל פי היחס אליו בכניסה לאולם או לאצטדיון. לפעמים על מנת להשיג את היריב בהפצה. זה לא מופרך. זו המציאות ברשת.* " ‏2

1 מה עם התוצאה של המשחק?
2 מענין,אבל איבדתי אותו בקטע על עיתונות הספורט,שם האפולוגטיקה שלו ממריאה לאבסורד.
נמצא כדור הבדולח 127501
הוא אולי קצת נסחף עם עיתונות הספורט, אבל בשורה התחתונה הוא צודק. כשמשחק של מכבי חיפה בליגת האלופות מסתיים קצת לפני 12 בלילה ואת העיתון מורידים לדפוס קצת אחרי 1, האם אתה מעלה בדעתך שכל המלל האדיר הזה, שמופיע למחרת במוסף הספורט נכתב בין רבע ל12 לאחת ורבע?

בכדורגל האבסורד בכלל בא לידי ביטוי באופן מוחשי יותר, היות שמדובר במשחק עם נטיה גדולה למקריות שמוכרע פעמים רבות אך ורק ע"י "השפיץ של הנעל", מה שהופך את כל פרשנויות הבדיעבד בו למעט מגוכחות (בעיני), ללא קשר ישיר לתזמון בו הן נכתבות. אבל זה כבר לא יחודי לעיתונות הכתובה, מספיק להקשיב לשגיא כהן, אמן פרשני הבדעיבד, מבלבל את השכל בלהט ראוי לציון.
הפאשלה של Ynet 127632
ועידו אמין "מאשר ואף מוסיף מידע כזית":

"הידיעה של YNET הוכנה מראש אך נשמרה בארכיון, ב"היכון". היא לא הוקפצה בכוונה, אלא להיפך - בעצם, היא כל כך לא הוקפצה בכוונה, עד שברגע שהועלתה לאוויר נכנס אותו עובד YNET שהעלה אותה ללחץ, ומיד מחק אותה - מעשה נמהר, ומיד תבינו למה. לכשעצמה, המיבזק היה באוויר כעשרים שניות לכל היותר, אם ניקח בחשבון התקני זכרונות מטמון, וירד ממערכת המיבזקים המופיעה בעמוד הבית של אתר YNET. לא ניתן היה להגיע אליה דרך האתר עצמו, אך אז - אוי לצרה! - התברר כי הקישור הישיר אליה הועתק ומסתובב ברשת, למרות שהידיעה אינה מופיעה עוד באתר הבית של YNET. מאחר והידיעה "נמחקה" (וכבר לא היתה מקושרת מעמוד הבית של האתר), היא גם "נמחקה" מרשימת הידיעות שעורכי האתר יכולים לערוך (למה? ככה זה בנוי שם). יותר משעה עברה עד שעורכי התוכן הזעיקו את הטכנולוגים, ועוד כמה דקות עד שהידיעה כוסחה סופית ועד ששרתי הפרוקסי השונים ויתרו עליה.

לגולשים שהתלוננו, ענו בשירות הלקוחות של YNET בתחילה כי "פנייתך הובאה לידיעת מערכת החדשות. מבדיקה מיידית שנערכה בנושא נמצא כי אכן המבזק פורסם אך מיד עם פרסומו הורד משום שהתברר כי מדובר בטעות [...] אנו מודים לך על פנייתך ומתנצלים בשם כל הנוגעים בדבר". בינתיים, בפורום בידור ותרבות, כתבה אחת ריקי כי "הקטע שהביאו שם מזויף". בשורה התחתונה, העמדה הרשמית של עורכי YNET נקטה בלשון מעט עמומה למיזעור הנזק, ואף רמזה על "סיבות זדוניות" - אבל העם שאל, דו"ח אמין פיזר את העמימות.

רגע, אבל למה העם שואל בכלל? הכנת ידיעה מראש היא דבר מקובל - ודו"ח אמין כבר ראה בחייו (ועוד בעיתון רגיל) שני טורי פרשנות לתוצאות ישיבת ממשלה מוכנים מבעוד מועד, כאשר השליח ממתין לקחת את העמודים המוכנים לבית הדפוס, ומקלט הרדיו פתוח כדי ללמוד איזה פרשנות יש להכניס בשניה האחרונה. מה שקרה פה הוא קטע ריגשי; בישראל לא צולבים עיתונים על ידיעות הבל אלא על פגיעה בכבוד המת; רק לפני שבוע רטנו קוראים כנגד עיתונים שהדפיסו בשער את חטיפת גופתו של מתנחל, דבר שאכן היה ונברא וצולם. לא האשימו אותם אז בכך שאין זו אמת, אלא בכך ש"לא ככה עושים"; כאשר זו גם אינה אמת וגם ככה לא עושים, כמו בתקלה של YNET, נפתחים שערי הגיהינום...

אה, והמבזקן? פוטר. אם כי מה שהארץ מצטט בהקשר זה מפי יון פדר לגבי דרך הפעולה של מערכת התכנים שלו, אינו מדויק. אחרי המחיקה, אין העורך יכול "להשמיד" שום דבר, כי אי אפשר להשמיד מה שנמחק, דה".

הפאשלה של Ynet 127650
איזה כיף לדעת שמערכת האייל יותר טובה (גם המערכת האנושית, וגם הטכנית). כאן, ישנן שתי רמות הרשאה לעורכים; כל עורך יכול לשנות ידיעה (או מאמר) בטרם הפרסום, אבל רק עורך בעל הרשאה מהדרג הגבוה יכול לשנותם לאחר שכבר פורסמו. בכל מקרה לא צריך "להזעיק את הטכנולוגים"; ומבלבד זו, ידיעה שנמחקה אינה זמינה לקהל הקוראים, גם בעזרת קישור עמוק.

(פרט טכני - בשלב זה המערכת קטנה מספיק, ועם מספיק אמון הדדי, כך שלכל העורכים יש את אותה רמת הרשאה, מהסוג הגבוה).
הפאשלה של Ynet 127665
למען ההיסטוריון העתידי כדאי להוסיף גם שמערכת האייל אינה מזדרזת לפרסם את החדשות ברגע התהוותן, שהרי לא מדובר באתר חדשותי, כך שההשואה ל Ynet לא לגמרי הוגנת. אני מתאר לעצמי שסוג הלחצים שאתם עומדים בהם ("תמחקו") שונה לחלוטין מאלה של Ynet ("פרסמו לפני האחרים"), ולכן התוכנות שאתם משתמשים בהם עונות לצרכים אחרים.

(דיסכלייזמר: אין לראות בהודעה זאת משום ביקורת על תוכנת האייל, שהיא מצויינת בעיני, ומפצה על התוכן הדל שמומחש בהודעה הזאת ממש).
הפאשלה של Ynet 127671
ללא קשר לאופי האתר, העובדה שקיים תוכן שהוא (א) נגיש לקוראים (ע"י קישור עמוק), וגם (ב) לא ניתן לשינוי או הסרה ע"י מפעילי האתר ללא גישה ישירה למסד הנתונים, מעידה לדעתי על תכנון לקוי.

באייל יש תכנים שאינם ניתנים לשינוי ע"י העורכים, למרות שהם נגישים לציבור: תגובות קוראים. אולם הם כן ניתנים להסרה. זוהי החלטה תכנונית מודעת, ולא מגבלת תוכנה; באתרים אחרים המבוססים על אותה תוכנה ממש, העורכים יכולים לשנות את תוכנן של תגובות.
הפאשלה של Ynet 127674
מהניסיון שלי עם המערכת, היא הייתה מתאימה יופי לצרכים של Yנט. אפשר להכניס מגוון ידיעות פוטנציאליות לתוך חדר העריכה, ובעת הצורך, בלחיצת כפתור, לפרסם אחת מהן (ואחר-כך למחוק את שאר הידיעות). אפשר, כמובן, גם לשים כמה גרסאות באותה ידיעה, ואז למחוק את הפסקאות המיותרות לפני ששולחים. לוקח יותר זמן אבל חוסך מספרים.

טל, אולי תמכור את מנוע האייל לYנט? אז באמת תוכל להקים את "אייל תקשורת". (:
ומה קורה ברשת ב'? 168367
"הארץ" מדווח כי אתר החדשות של רשת ב' באינטרנט (http://bet.iba.org.il) פירסם ידיעה על חייל צה"ל מחטיבת גולני שנהרג אתמול בג'נין בטרם הותרה לפרסום. הידיעה הופיעה באתר במשך כעשר דקות, ולאחר שהעורכים בחדר החדשות הבחינו בה, הם מיהרו להסיר אותה.

מסתבר שעקב קיצוצים, כל ידיעה שמוכנסת למחשב המערכת מופיעה מיד באתר האינטרנט (במקום לעבור אישור ועריכה).

עוד זה מדבר וזה בא 168369
לא להאמין. אחרי שאתמול רשת ב' עשתה טעות. היום חזרו על אותה טעות: http://bet.iba.org.il/?entity_code=42321

וסליחה על הפרת זכויות היוצרים, אבל הנה הנוסח במלואו, היה ויורד מהאתר:

לא לשידור !!!
הדיעה טעונה בדיקה !!!
השר אהוד אולמרט אומר כי מדינה פלשתינית תוקם בשנת אלפיים וחמש כפי שהנשיא בוש חושב,
או בשנת אלפיים ועשר במהלך חד צדדי שינטרל מוקדי חיכוך. השר אולמרט אמר את הדברים לכתבנו שמעון וילנאי . לדבריו הכלכלה תיאלץ להתמודד...

לא לשידור !!!
הדיעה טעונה בדיקה !!!
השר אהוד אולמרט אומר כי מדינה פלשתינית תוקם בשנת אלפיים וחמש כפי שהנשיא בוש חושב, או בשנת אלפיים ועשר במהלך חד צדדי שינטרל מוקדי חיכוך. השר אולמרט אמר את הדברים לכתבנו שמעון וילנאי . לדבריו הכלכלה תיאלץ להתמודד עם פיגועים קשים וכואבים ועל הממשלה לפעול כדי לקדם את הייצוא התעשייתי אל מעבר לשלושים מיליארד דולארים בתוך חמש עד שבע שנים. כתבה במישדר הבוקר הזה אחריהחדשות ברשת ב'.
05.09.2003 11:08
עוד זה מדבר וזה בא 168607
הם כנראה לא ממש התרשמו מהכתבה בהארץ (או באייל ;-), לאור מה שמופיע כרגע באתר שלהם:

הנה הנחייה לביטול ידיעה http://bet.iba.org.il/?entity_code=42621
(לבטל את הידיעה על שירותי בריאות כללית וסכסוך העבודה - תצא ידיעה חדשה !!!! 07.09.2003 11:56 )

כנראה בהמשך לידיעה הזאת: http://bet.iba.org.il/?entity_code=42613
עוד זה מדבר וזה בא 170204
אתר רשת ב' הפסיק להתעדכן, לצורך "ארגון מחדש" בעקבות אותו "פרסום אוטומטי".

ריקודי עם - שאל ת'אייל 126609
אתר דבקה כותב כי אנשי נאס"א ידעו, כבר לאחר ההמראה כי המעבורת לא תחזור בשלום, בשל התנתקות אחת מאריחי הבידוד. בתגובה, כתבתי להם את המכתב הבא:
Hi,

I was reading the feature article in your site and would like to correct something. After discovering that one of the tiles was broken NASA could send a rescue shuttle (one of the other three), connect to Columbia, and rescue the crew, leaving Columbia as a permanent space station in space, or later, in a future mission, repair the damage and return Columbia to earth. One can claim that the cost is too high, but price of loosing a space shuttle (about 6 billion us$ if I remember correctly) is far greater then the cost of a rescue mission.

השובה שקיבלתי הייתה:
There were no rescue or docking options on Columbia.
DEBKA.

הכצעקתה? האם אי-אפשר היה בשום-מקרה (לא שאני מקבל את התזה של דבקה כלשונה, אבל נניח, לצורך העניין) להתחבר לקולומביה, בניגוד למעבורות החלל האחרות? האם לא היו לה, למשל, דלתות מטען כמו שיש לרוב המעבורות לשם שילוח לוינים לחלל?
ריקודי עם - שאל ת'אייל 126615
שיגור אחת המעבורות האחרות למפגש עם "קולומביה", כפי שהצעת, בוודאי לא היה מתאפשר: הכנת מבצע שיגור של המעבורת נמשכת שבועות. יתר על כן, אין שום סיבה לשער שקיים מנגנון עגינה מעבורת–מעבורת (למעשה, נדמה לי שמלבד תחנת–החלל, החיבור היחיד של המעבורת שמאפשר מעבר אנשים היה עם חללית סובייטית כלשהי), ושהלוגיסטיקה על הקרקע מסוגלת לתמוך בשתי מעבורות בחלל בוזמנית. מהדברים שנאמרו בתדריכי נאסא בינתיים, עולה כי האפשרויות של צוות "קולומביה" לבצע הליכה בחלל היו מוגבלות, ונועדו רק לתסריט בו הדבר נדרש כדי לפתור בעיה בסגירת דלתות תא–המטען (ולא, למשל, כדי לבחון את מצב אריחי–הבידוד או לתקנם‏1; תא–המטען חייב להיות פתוח במשך כל המשימה כדי למנוע חימום–יתר, אך חייב להיות סגור בנחיתה). לכן גם אפשרות של מעבר דרך החלל מרכב אחד לאחר נראית לי בעייתית מאד.

עוד הערה: נזק לאריחים בודדים הוא תופעה נורמלית שלא מפריעה לנחיתה.

1 בנאסא ויתרו על פיתוחו של נוהל שבו אסטרונאוט יוצא מהמעבורת כדי לבחון את מצב האריחים ולבצע תיקונים, לאחר שהגיעו למסקנה שהוא עלול להביא יותר נזק מתועלת.
ריקודי עם - שאל ת'אייל 126622
א. האם לנאס"א אין "נהלי חירום" בדיוק בשביל דברים כאלו? האם תקלה שארעה בחלל שאינה מאפשרת את חזרת המעבורת פירושה תמיד גזר-דין מוות לאסטרונאוטים?

ב. אני די משוכנע שלו מהנדסי נאס"א היו משוכנעים שהמעבורת אבודה ו(א) מתקיים (שיגור חירום של מעבורת לחילוץ), כבר הייתה נמצאת הדרך לחלץ את האסטרונאוטים, דרך דלתות המטען למשל, ע"י שימוש ב"צינור" פלסטי גמיש ארוך למשל, מבלי צורך בעגינה של ממש אלא התקרבות ותיאום מהירויות. חיבור בין כלי טייס בחלל נעשה כבר פעמים רבות.

למה אני די משוכנע, בסופו של דבר, שמה שכתוב ב"דבקה" - שמהנדסי נאס"א ידעו שהמעבורת אבודה כבר לאחר השיגור, אינו נכון? בעיקר בגלל המחיר של המעבורת. לדעתי, לא מוותרים בקלות על 6 מיליארד דולר.
ריקודי עם - שאל ת'אייל 126642
מהסוף: זה שהמעבורת עלתה 6 מיליארד דולר לא אומר שזה מה שהיא שווה. למעשה, האם יהיה זה מופרך לגמרי לחשוב שיש אנשים בנאסא שהיו מאד שמחים לטוטאל–לוס של אחת המעבורות, אלמלא אובדן הצוות‏1? בכל אופן, אני שותף להערכתך שמה שכתוב ב"דבקה" לא נכון.

ב. כאמור, לפי "הארץ", גם מבצע-חירום של המעבורת דורש הכנה של כמה שבועות. הנוכחות של מעבורת נוספת במסלול בטח לא הופכת את השיגור לבטוח יותר, וכפי שכבר ציינתי, אין סיבה שיהיו אמצעים לתמוך מהקרקע בשתי מעבורות בוזמנית במהלך המשימה. רוצה לומר: כל אילתור שכזה כולל סיכון לשתי המעבורות ולצוותיהן. את הקטע עם הצינור דווקא לתא–המטען כלל לא הבנתי, אבל לא משנה.
אני די משוכנע שלו נאסא (למה רק המהנדסים?) הייתה משוכנעת שהמעבורת אבודה, כבר היו מכינים דרכי–פעולה אפשריות כדי להציל לפחות את הצוות. אני לא שותף להערכתך שהייתה נמצאת דרך שתענה על דרישות העלות והבטיחות. שנינו מסכימים שאיננו יכולים לדעת אם הייתה נמצאת דרך אם לאו, כיוון שאנחנו חושבים שלא זו הייתה הערכת–המצב של נאסא.

א. תלוי מה התקלה. בינתיים לא שמעתי שמזכירים איזושהי פרוצדורה של תיקון תקלה שלא ע"י האסטרונאוטים שעל המעבורת או באמצעות פקודות מהקרקע. אפשר להזכיר שוב, בהתבסס על התדריך מאמש, שאין פרוצדורה לתיקון הבידוד בחלל. האם זה אומר שקיימת פרוצדורה אחרת למצב של כשל בבידוד? לא אמרו.

1 הנה הגנתי על עצמי מפני תיוג כ"מפריח תאוריות קונספירציה".
ריקודי עם - שאל ת'אייל 126648
א. כתבתי: "תקלה שארעה בחלל שאינה מאפשרת את חזרת המעבורת" (צ"ל "ואינה"? כתבתי בפואדית?). המעבורת יוצאת לחלל עם מלאי מוגבל של מזון, חמצן ודלק. האם יש אפשרות כלשהי לחלץ את האסטרונאוטים מתוך המעבורת, להשיבם בבטחה לכדה"א ולהשאיר את המעבורת במסלול?

ב. דבקה ענו:
"There were no rescue or docking options on Columbia."
אני תוהה אם אפשר בכל זאת לאלתר משהו, גם אם הקולומביה אינה ערוכה לעגינה. לא צריך להדרדר לרעיונות של מ"ש בפא"צ, אבל באפולו 13, למשל, אילתרו מסננני אוויר כשהיה צריך.
ריקודי עם - שאל ת'אייל 126651
א. תקלה אפשר לתקן, לפעמים. לפעמים לא, ראה ב'.

ב. למה לאלתר כשאפשר להכין מראש? באופן כללי, אני חושב כך: כל מצב נלקח בחשבון, ואם נמצא שניתן להציל בו את הצוות, הוכנה תכנית לשם כך. אם למצב כלשהו לא הוכנה תכנית, אני נוטה להסיק מכך שנמצא שלא ניתן להציל את הצוות במצב זה. כיוון שמדובר בבני–אדם ובהרבה שיקולים פוליטיים לסוגיהם, אני משוכנע שאילו היה מתרחש אחד המצבים האלה, אזי למרות שמראש לא נמצאה דרך להציל בו את הצוות, היו שבים ושוקדים על הצגת דרכי–פעולה, כפי שכתבתי לך למעלה (לכן אני גם נוטה לחשוב ששוב לא הייתה נמצאת דרך–פעולה העונה על הדרישות. עם זאת, אילוצי הפוליטיקה היו עשויים לשנות את הדרישות). האירוניה ב"אפולו 13", קראתי לא מזמן, היא שמה שקרה שם סומן מראש בכלל כמצב בו אין לצוות סיכוי, ולכן לא הוכנה עבורו תכנית–פעולה.
ריקודי עם - שאל ת'אייל 126654
אם מעבורת-תיקון/חילוץ לא התאפשרה כאן, האם אי אפשר היה להודיע לקולומביה לטוס אל תחנת החלל לשם תיקון, או המתנה שם לחילוץ?
ריקודי עם - שאל ת'אייל 126658
תיקון לא (זה לא מוסך), אבל המתנה לחילוץ? לא שולל את זה על הסף, למרות שצריך לדעת אם היה על הקולומביה המיכשור המאפשר עגינה בתחנה (דבר שלא היה מתוכנן במשימה זו). זה בהחלט משהו שהייתי שמח אילו העתונאים בתדריך של נאסא היו שואלים (במקום שאלתה של כתבת של תחנה של CBS: "האסטרונאוטים היו מוכרים לנו כאנשי מדע, אבל אנחנו רוצים לדעת על התפקיד של אלוהים והאמונה בחייהם. מה תוכל לספר לנו על כך?", או משהו בסגנון).
ריקודי עם - שאל ת'אייל 126691
יודע כתב-TV נפש ב.. צופיו?
ריקודי עם - שאל ת'אייל 126866
ב"קולומביה" אין אפשרות עגינה בתחנת החלל. היא אמורים להוסיף לה אפשרות זו אחרי משימה 107.

למרות זאת, אתם אומרים אין *שום* אפשרות לבצע הליכת חלל בין "קולומביה" לתחנת החלל?!?
הדרך ארוכה היא ורבה 127037
לפי Ynet מהיום, קולומביה גם לא נשאה די דלק כדי לתמרן לקרבת תחנת החלל.
ריקודי עם - שאל ת'אייל 127040
לא יודע אם זה נכון, אבל שמעתי היום שהקולומביה היתה המעבורת היחידה בלי יכולת עגינה, וכי לפני ההמראה, נאסא הכריזה שזו המשימה האחרונה שאינה כוללת עגינה בתחנת החלל. לכל חורשי הקונספירציות - הנה משהו לחשוב עליו: האם מטרת המשימה היתה להיפטר מהקולומביה המיושנת, מבלי לחטוף ביקורת על זריקה של שישה מליארד דולר לפח?
ולחורשי הקונספירציות הפארנואידים והיודוצנטריים 127041
האם מטרת המשימה היתה להיפטר מהקולומביה המיושנת, מבלי לחטוף ביקורת על זריקה של שישה מליארד דולר לפח, ולהרוג עוד יהודי?
ולחורשי הקונספירציות הפארנואידים והיודוצנטריים 127048
וכושי.והודית.
ולחורשי הקונספירציות הפארנואידים והיודוצנטריים 127379
ואיזה שלושה-ארבעה גברים וואספים הטרוסקסואליים.
ולחורשי הקונספירציות הפארנואידים והיודוצנטריים 127389
בדקת? את כל הארבעה?
ריקודי עם - שאל ת'אייל 127061
...ולחטוף, בסבירות גבוהה, נזק תקציבי אדיר, בעקבות הנזק התדמיתי? שלא לדבר על אובדן כמעט ודאי של הסיכוי שבוש יכריז, כפי ששיערו שיכריז, על הפניית משאבים למסע מאוייש למאדים.

האסון פגע בכל אינטרס אפשרי של נאסא. נסיון להאשים את נאסא בתכנונו נשמע לי מגוחך.
ריקודי עם - שאל ת'אייל 127064
משהו בהודעה שלי נשמע לך רציני?! (לעזאזל, הציניות הזאת לא עוברת בכתב..)
ריקודי עם - שאל ת'אייל 126697
אחרי הקיצוץ האחרון בקונגרס ביטלה נאסא את המנוי שלה בשגריר.
חוץ מזה, את מתארת לעצמך איזה גודל של משולש זוהר צריך בשביל מעבורת?
ריקודי עם - שאל ת'אייל 126700
אז מה זה אומר ?ששולחים אנשים לחלל בלי שתהיה שום דרך לחלץ אותם במקרה של תקלה?
Can you hear me Major Tom
Can you here me Major Tom
Can you...
Here am I sitting in a tin can
Far above the world
Planet Earth is blue
And there's nothing I can do
?
ריקודי עם - שאל ת'אייל 126711
במשך שנים הייתי בטוח שזה איזה פסקול מסרט הרפתקאות עד שהבנתי הוא מתכוון לאנלוגיה לחיי הזוהר הכוכבות והסמים. כמו שהוא מסביר בשיר ashes to ashes.

ashes to ashes funk to funky
we know major tom's a junky
strung out in heavens high
hitting an all time low

ריקודי עם - שאל ת'אייל 126977
השורה האחרונה נלקחה מסיקור הבורסה של אותו יום, ופורסמה בטעות.
ספייס עוד איתי 126860
למרבה האירוניה (בדעיבד) עם שיגורו של רמון לחלל, הכינו בגל"צ את הגירסה העברית (הדי מושקעת יש לומר) לשיר הזה (שנקראת בשם שמופיע בכותרת).

במשך שעה עכשיו בערך, ניסיתי לדלות מזכרוני הרעוע, את המילים שהם הדביקו למנגינה של בואי, אבל בסוף גוגל נחלץ לעזרתי ויש כאן הכל, כולל אפשרות לשמוע את השיר, ואפילו תגובתה של רונה רמון, ככה שאני חושב ש, כן, אני אמחק את כל מה שכתבתי. הנה.

הלינק לא תקין. 126950
אגב - בשבת, באזור 6 בערב, 88FM שידרו את השיר של בואי. פרץ של טעם רע, כנראה.
הלינק לא תקין. 126954
ל88FM, מעוז האסקפיזם, אפשר אולי לתת להנות מהספק שלא מדובר בטעם רע, אלא בכך שהם פשוט לא נחשפו לידיעה על גורל המעבורת.
נו באמת 127417
עבדו עליי 127051
אתמול אחרי שמצאתי את הלינק, השתכנעתי למחוק את מה שכתבתי מזכרוני. היום גל"צ כנראה נבהלו והורידו את הדף.

נו, נראה מה יצליחו לעשות בחורינו המצויינים נגד ה"מטמון" של גוגל: http://www.google.co.il/search?q=cache:aYr57sZRJgEC:...
עבדו עליי 127063
המטמון נמחק מיד כשגוגל מגלה שהדף לא קיים עוד - מה שיכול לקחת ימים ספורים. אז הנה הפרה מכוונת של זכויות יוצרים - תוכן הדף במלואו, למעט הגרפיקה וההקלטה עצמה:

---------
שיר מיוחד שכתבו וביצעו חיילי גלי צה"ל עודד דוידוב, יובל הראל ומשה בונן, ישלח הערב לחלל.
השיר זכה להדים חיוביים רבים והושמע במסגרות שונות בגל"צ ובגלגל"צ ("נכון להבוקר", "עושים צהריים", "המלה האחרונה", "שש בבוקר" ו"עסק שחור").
מדובר בגרסת כיסוי לשיר החלל המפורסם של דיוויד בואי "ספייס אודיטי". השיר הוכן עבור התוכנית "לא רוצים לישון בחללית כי יש לחץ באוזניים" שהוגשה ע"י מחברי השיר. התוכנית שודרה בין 02:00-05:00 במסדרת יום השידורים המיוחד בגלי צה"ל לכבודו של אל"מ, אילן רמון.
הרעיון לבצע גרסת כיסוי לשיר "ספייס אודיטי" נולד לאחר שהחליטו עודד דוידוב ויובל הראל כי מדובר בשיר בעייתי להשמעה כיוון שבסופו האסטרונאוט הולך לאיבוד בחלל. לשיר הוכנה גרסה אופטימית וסאטירית לכבודו של אילן והתוצאה זכתה כאמור, להדים חיוביים.
ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, יפה ויגודסקי, שמעה את השיר, אהבה אותו ותשלח אותו הערב באמצעות האינטרנט היישר למעבורת החלל "קולומביה", להנאתו של אל"מ רמון.
להלן מילות השיר:

ספייס עוד איתי
---------------------------

אלוף משנה אילן רמון
אלוף משנה אילן רמון
שים קסדה וקח גלולה נגד דכאון
אלוף משנה אילן רמון
אל תשכח ת'רישיון
שלא יתפוס אותך שוטר חלל בריון

זה אלוף משנה אילן רמון
ישראלי ראשון
הוא המריא היום אל החלל החיצון
יש לו טונות של שתיה ושל מזון

הלו? כאן אלוף משנה רמון.
כואב לי הגרון
כבר שבועיים אני לא יכול לישון
חללית שלמה זה לא כמו אוירון

כי דוגרי משעמם לאללה
לבד בחללית
באסה לאכול וכולם מדברים אנגלית

להלן כמה תגובות שנתקבלו בעקבות פרסום השיר:

"לאברי,
האם צוות היוצרים המוכשר של גל"צ מתכוון לשחרר את גרסת "אילן רמון" ל- Space Oddityלציבור הרחב בצורה כלשהי? האם הם יהיו מוכנים לאפשר הורדה של השיר מאתר גל"צ?
זאב."

"...בקשר לשיר על אילן רמון- יפורסמו המילים לאלתר באתר גל"צ, וישלחו האנשים שכתבו לרגילה באילת....

מזמן לא צחקתי ככה! דנה."

בנוסף, השיר נשלח לאישתו של אילן, רונה, ליוסטון ששמחה לקבלו ושלחה מכתב תודה:
היי יובל, עודד ומשה.

תודה ששלחתם לי את השיר.
אני מוכרחה לציין שאתם מאד מוכשרים!!! קולות יפים ומילים מקוריות.
אני בטוחה שאילן יאהב את זה ויצחק המון.
תמשיכו עם העבודה הטובה.
רונה רמון.

--------------
עבדו עליי 127074
מדובר בגלי צה"ל, אפילו אני‏1 הייתי מעלים עין על הפרת הזכויות :-)

1 טוב, התכוונתי "אפילו הדימוי שלי באייל בנוגע לזכויות יוצרים".
אפרופו Space Oddity 128043
לחברה שלי יש תהיה מעניינת‏1: מתי, אם בכלל, יחזרו להשמיע את השיר הזה ברדיו הישראלי.

לא אובדן גדול, אם תשאלו אותי‏1.

1 אני לא אוביקטיבי כאן.
Tell your wife I love her very much 128094