שופטת שהורשעה בהתנהגות שאינה הולמת תמשיך לכהן 2429
הילה כהן, שופטת בבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, הורשעה בבית הדין למשמעת לשופטים בכך ש"נהגה שלא כהלכה במילוי תפקידה" ו"התנהגה באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל". עם זאת, בגזר הדין שניתן ב-‏14 באוגוסט נקבע כי במעשיה לא דבק כתם של פגם מוסרי, ולכן היא תוכל להמשיך ולכהן כשופטת, אך בבית משפט אחר; בנוסף, הוטלה על כהן נזיפה חמורה.

על פי העובדות המתוארות בפסק הדין, כהן הגיעה באיחור ניכר לעבודתה במהלך שני ימי דיון נפרדים, ועקב כך התבטלו או התאחרו דיונים רבים שהיו אמורים להתקיים באותם ימים. למרות זאת, כהן הכתיבה לקלדנית 14 פרוטוקולים המסכמים דיונים שכלל לא נערכו, ובנוסף השמידה 12 בקשות לדחיית מועד הדיון שהגישו עורכי דין שדיוניהם בוטלו.

השופטים מישאל חשין ואליעזר ריבלין, בדעת הרוב, קבעו כי לא הוכח מעבר לספק סביר שכהן פעלה מתוך כוונה להסתיר את איחוריה. השופטת מוסיה ארד קבעה בדעת מיעוט כי "רישומיה של השופטת לא נעשו בהיסח הדעת, ויש לזכור שאין מדובר במקרה בודד ובתיק אחד. אין בכך כדי ללמד על תום לבה של השופטת". ארד הוסיפה כי יש לסיים את כהונתה של כהן כשופטת.

אריה אבנרי, יושב ראש עמותת אומ"ץ למען מינהל תקין, פנה לשרת המשפטים ציפי לבני בדרישה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים – הגוף היחיד המסוגל כעת להדיח את כהן מתפקידה – על מנת לדון בפרשה. בפנייתו כתב אבנרי כי "אזרחי המדינה שמים את מבטחם במערכת המשפטית ומאמינים כי שופטים חפים מכל עבירה, קלה כחמורה, חיוניים בתהליך עשיית דין צדק."

דוברת לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד שמרית רגב, אמרה כי "מעשיה של השופטת כהן הם חמורים ביותר. שופטים בישראל מהווים סמל ליושרה ולטוהר מידות. השופטת כהן במעשיה חטאה למהות תפקידו של שופט ופגעה באופן חמור באמון הציבור בשופטים. לפיכך, סבורה הלשכה, העונש שהוטל על השופטת אינו משקף את חומרת מעשיה ומן הראוי שתסיים את כהונתה."
קישורים
אמרה - הודעת דוברת לשכת עורכי הדין בישראל
הארץ
הארץ TheMarker
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

על העיוורון 325981
מאיר גלבוע כתב על זה משהו יפה ,
מעניין מה היה פוסק השופט המכובד והמרומם נויטל בעניין זה.
בושה ! 325998
בושה ששופטת שנראה ששיקרה והתנהגה שלא כדין משמשת כשופטת

לכאורה נראה שיש קשר של העלמת עין במערכת המשפט, אם להתנסח בביטויים שאולים
326010
אם נהיה כנים לרגע, צריך לומר דברים ברורים:
השחיתות שפשה במערכת המשפט ובמיוחד העליונה, מציירת במידה רבה
את מרכזי המפלגות מ'הליכוד' ועד 'עבודה-שינוי-מר"צ' כאיזורים של מופת וטוהר.

כשהרגולטור הבלתי-מפוקח רקוב מהיסוד, קשה לדרוש מטרמיטי-הקיר להיות צדיקים גדולים.
גינוי לשופטת ביהמ''ש העליון בניו יורק 326030
השופטת, דונה מ. מילס, הודתה שנהגה ברולס רויס שלה כשהיא היתה שתויה, ופגעה במכוניות כשניסתה לצאת ממגרש החניה. גינוי הוא העונש הכבד ביותר שניתן להחיל על שופטים, חוץ מהדחה. השופטת גם הודתה שהיא האשימה לשוא את קצין המשטרה שאסר אותה כביכול בגלל שהיא שחורה.
גינוי לשופטת ביהמ''ש העליון בניו יורק 326031
מעניין שהם ציינו את ה''נקודות לקולא'' - השופטת לא גידפה וקללה, ואף לא ציינה את מעמדה כדי להפחית מעונשה...
לא להסתפק בהדחת כהן בלבד 326015
יש מאות שופטים בישראל, ולא מפתיע שמסתתרים ביניהם כמה רמאים מהסוג שאדם מצפה למצוא בשוק. מה שמאכזב באמת הוא תגובת ביהמ''ש העליון ונימוקיהם של חשין וריבלין. מאכזב, אבל בהחלט לא מפתיע. הייתי רוצה שהוועדה לבחירת שופטים תדיח גם את חשין וריבלין באותה הזדמנות שהיא מתכנסת כדי להדיח את כהן. במחשבה שנייה, עדיף שתנצל את ההזדמנות ותדיח גם את נשיא ביהמ''ש העליון ברק, בכל האחריות המיניסטריאלית.

מה שכן, לפרשה אומללה זו צד חיובי. כל כתם נוסף שדבק בביהמ''ש העליון מערער עוד קצת את אמון הציבור במוסד היהיר והמושחת הזה המהווה איום רציני ביותר על הדמוקרטיה והחירות בישראל. כיוון שאמון הציבור הוא הנכס העיקרי שיש למערכת המשפטית - בלעדיו הכנסת עשויה לערוך רפורמה במערכת המשפט ולהגביל את כוחו של ביהמ''ש העליון - כל כתם נוסף כזה הוא מבורך.
326018
המסקנות שלך לגבי מערכת המשפט תמוהות בעיני-
אתה מערער על כך שבית המשפט העליון הוא כלי בשמירת שלטון החוק והדמוקרטיה למרות שהוא פחות מושחת מהכנסת, ולפי כללי הדמוקרטיה למערכת המשפט יש סמכות לא חשובה פחות מסמכות הכנסת.

מערכת המשפט מגינה על הדמוקרטיה הישראלית כפי שאני רואה זאת, על פניו נראה כי החלטות בית המשפט העליון במקרים שאולי תביא לא פנו לאג'נדה שלך
326023
ברשותך עוד אייל .
אעזור לך לפתח את הארגיומנט.
"אתה מערער על כך שבית המשפט העליון הוא כלי בשמירת שלטון החוק והדמוקרטיה"
תשובה: אני לא חושב שבעולם אוטופי למישהו היה עירעור עקרוני על הצורך "בעוד כלי לשמירת הדמוקרטיה". הבעיה מתחילה בכך שמגלים למה הכלי הזה הפך להיות. ממה הוא עשוי. מי מרכיב אותו.
והיחסים המורכבים מאוד שעצם קיומו בצורתו הנוכחית , מקרינים על עצם בבואתה של הדמוקרטיה בישראל.

"למרות שהוא פחות מושחת מהכנסת, ."

מדוע הגעת למסקנה הזו?
זה מה שאתה חושב? זה מה שכולם אומרים? זה מה שכולם מספרים ברוב אמצעי התקשורת ובמקומות אחרים, כאשר הם נזהרים כבחנות חרסינה עדינה אפילו מהרמת הספלים דמויי הברק?

לדעתי, המציאות הפוכה מערכת המשפט בישראל רקובה ובעיקר מהראש, אפילו יותר מכל מרכזי המפלגות שהוזכרו מהליכוד ועד מפלגת מר"ץ בא לאחרונה התפרסם שנעשה מעקב שוטף על כל פעיל עד לרמת העדפתו המינית.

"ולפי כללי הדמוקרטיה למערכת המשפט יש סמכות לא חשובה פחות מסמכות הכנסת"

מהם "כללי הדמוקרטיה"?
האם כוונתך לעיקרון הבסיסי של הפרדת רשויות, בו נבחנת עצם בסיס קיומה של הדמוקרטיה?

ובכן ידידי. אתה צודק - גם אם הדברים נאמרו באנדר-סטייטמנט . אכן המערכת המשפטית לוקחת לעצמה את הכח להשליט או לנווט מרחוק את רצונה באמצעות תחיקה תקדימית , או לחלופין פסילת תחיקה של המערכת הדמוקרטית הנבחרת.

הבעיה מתחילה כאשר מתחילים להביט על הכלי ומגלים איזו מוטוציה הוא עבר.

"מערכת המשפט מגינה על הדמוקרטיה הישראלית" - אנה הסבר איך היא "מדינה על הדמוקרטיה"?
או כפי שאמר מומחה משפט-בינלאומי מארה"ב (ושאיננו בעל עמדה בנושאים פנימיים בתוך ישראל) " בית המשפט העליון בישראל, החל מאז אמצע שנות ה-‏90 מגן קצת הרבה 'יותר מדי' על הדמוקרטיה.
אפילו הייתי אומר מחבק אותה, עד שבירת עצמותיה".
326025
מיהו המומחה משפט בין לאומי מארה"ב? יש לי קצת חשדנות לגבי התארים הללו כשאין מאחוריהם שם ממשי. יש למשל מומחה למשפט בארה"ב בשם גונזלס...
326029
''אני לא חושב שבעולם אוטופי למישהו היה עירעור עקרוני על הצורך ''בעוד כלי לשמירת הדמוקרטיה''.
בעולם אוטופ דווקא סביר שהדמוקרטיה הייתה נשמרת גם בלי תוספות...
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 326028
ככה שאם בכנותך את הדברים בשם מסקנות אתה רומז שביקשתי להוכיח שבית המשפט הפך לאיום על הדמוקרטיה והחירות, אתה טועה.

אין לי עניין להיכנס לדיון הזה עכשיו, ובכל מקרה אני כבר כמעט מיואש מההתאמה - שלא לומר זהות - בין עמדות פוליטיות לתמיכה במערכת המשפט בקרב הציבור הישראלי. אבל מכיוון שדיונים הם הלשד של אתר זה, אני חש חובה לומר כמה דברים בכל זאת -

1. ביהמ"ש העליון בישראל הוא גוף אוליגרכי. השופטים הם שממנים את יורשיהם, למעשה, וכך קרה שעם השנים הפך ציבור האזרחים - הלא הוא הריבון במדינת ישראל - לנטול השפעה ממשית על הרשות השופטת. משקיף הגון היה אומר שישראל היא רק 2/3 דמוקרטיה - דמוקרטיה ברשות המחוקקת וברשות המבצעת, ואוליגרכיה ברשות השופטת. אפשר שכיום אותו גוף אוליגרכי מחזיק בערכים החביבים עליך יותר מהערכים הנפוצים בכנסת ובממשלה, אבל תמיכה אופורטוניסטית בו בשל כך נראית לי נפסדת לגמרי.

2. מפרשן של החוק הפך ביהמ"ש העליון לקומיסר ערכי. פסיקותיו נשענות יותר ויותר על "כללי מוסר אוניברסליים" ופחות ופחות על החוק הכתוב. יתר על כן, הוא מרשה לעצמו לשמש כבימ"ש לענייני חוקה בלי שאיש, פרט לשופטיו כמובן, נתן דעתו לעניין. יוצא מכך שהשקפת עולמו הפרטית של אהרון ברק היא אחד הגורמים השלטוניים המשפיעים ביותר בישראל, אע"פ שזאת לא הוצגה מעולם לציבור וממילא לא קיבלה את ברכתו. נכון שברק רק נכנס לתוך ואקום שלא הוא יצר, אבל התוצאה היא אותה תוצאה.

3. בגלל אזלת ידו של המחוקק וחידלון האישים המאפיין את הפוליטיקאים, ביהמ"ש העליון נטל לעצמו את הזכות להורות לרשות המבצעת - דרך היועמ"ש לממשלה - ולרשות המחוקקת - דרך הביקורת השיפוטית על החקיקה - כיצד לפעול, וכל זה בלי שהוסמך לכך ובהסתמך על פרשנות מרחיקת לכת של חוקים, במקרים אחדים, ובלי סימוכין כלל, במקרים אחרים. אמנם ביהמ"ש מגביל עצמו בשימוש בכלים הללו, אבל לפחות פוטנציאלית הוא אוצר את השררה השלטונית כולה.

4. מעבר לכל זה, הקטנוניות מכריחה אותי להוסיף ולהזכיר שבשנים האחרונות הולך ומתברר שביהמ"ש מושחת גם ברמה האישית. כבר סופר הרבה בנפוטיזם שפשה במערת המשפט וגם בכמה פרשיות שחיתות מהסוג המאפיין את החלקים האחרים של מערכת השלטון (כמו הפרשייה שנשיאת ביהמ"ש העליון המיועדת בייניש ובעלה מעורבים בה). חוסר הנכונות של הציבור, העיתונות והשלטון לעסוק בפרשיות הללו הופך אותן למסוכנות הרבה יותר ממקבילותיהן בכנסת ובממשלה, לאמיתו של דבר.

זה רק חלק מהתמונה, וגם הוא מובא על קצה קצהו של המזלג. ביקורת מפורטת, מנומקת ולמדנית על ביהמ"ש העליון - אם כי לא כזו המכסה את הספקטרום כולו - אפשר למצוא בשני מאמרים של אוולין גורדון:

את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 326033
יש מה לבקר את בית המשפט העליון, אך הצגתו כאוליגרכיה לעומת הדמוקרטיה של המערכת המבצעת והמחוקקת תמוהה בעיני.
דרך מינוי השופטים אינה כה אוליגרכית כפי שאתה מתאר. ה"דמוקרטיות" היתרה של המערכת הפוליטית אינה מרשימה יותר.
הדמוקרטיות של מרכז הליכוד, של ש"ס,יהדות התורה, פריימריס במפלגת העבודה..
1. על שמות השופטים יש הדיינות בועדה לבחירת שופטים. אם רוצים לשנות את דרך בחירתם -יכולה לבוא המערכת הפוליטית ולהחליט על כך. מערכת זו היא דמוקרטית לדבריך. מה מונע ממנה לעשות זאת?
מה פירוש "ערכים חביבים עליך"? אולי תפרט? אילו ערכים הם מחזיקים שאינם דמוקרטיים?

2.אינני מבין את העניין של דעתו הפרטית של ברק. בית המשפט העליון איננו מרבה בהדרשות ל"כללי המוסר האוניברסליים".
כל הפסיקה שלו הקשורה לשטחים קשורה רק מעט לכללי המוסר האוניברסליים. כשהו נזקק באופן נדיר לכללים הללו, מתנפלים עליו כל הפטריוטים כביכול. כל מפעל ההתנחלויות שנעשה בניגוד בולט לחוק הבין לאומי-אמנת ז'נבה הרביעית- אושר על ידי בית המשפט העליון בלי הזדקקות לכללי המוסר האוניברסליים. מספיק שמערכת הבטחון אמרה שיש סיבות צבאיות להקמת ישוב מסוים.
אילו כללים אוניברסליים אתה רואה כשבית המשפט העליון מאשר כבר עשרות שנים הריסת בתים של חשודים בטרור. בלי להתייחס לטיעון שהריסת בתים רק מגבירה את הטרור, להרוס בית ולהשאיר את הילדים הקטנים בחוץ על ההריסות?
3. כשהרשות המבצעת אינה הולכת על פי החוק- מישהו צריך להורות לה מה אומר החוק.אין מדינה בעולם המערבי בה הממשל לא אמור להתנהל על פי חוק.
4.העניין האחרון הזה מבוסס על לא מעט רכילות. נכון שפרשת השופטת אינה ברורה לי.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 326042
את הכנסת בוחר הציבור, ואת הממשלה בוחרת הכנסת. לכן מדובר בתופעה דמוקרטית לגמרי (ויש שיאמרו דמוקרטית מדי, בהיעדר בית עליון כמו שיש במדינות דמוקרטיות אחדות). העובדה שמפלגות אחדות מעמידות רשימות מועמדים שלא נבחרו באורח דמוקרטי אינה רלבנטית, והיא בעיה פנימית שלהן ושל בוחריהן.

את השופטים, לעומת זה, בוחרת ועדה ש"יש בה היבט פוליטי מסוים, אבל הוא אינו מרכיב דומיננטי, כיוון שלעורכי הדין ולשופטים יש בה רוב", כפי שמעיד נשיא ביהמ"ש העליון ברק ‏1, ומכאן שהיא בהחלט אוליגרכית כמו שתיארתי.

1. הכנסת באמת יכולה לשנות את השיטה, אבל באותה מידה יכולת לומר גם שהכנסת יכולה לבטל את ביהמ"ש העליון ודי (כמובן, בהתעלם מהאפשרות שביהמ"ש העליון יבטל את החוק...). אם דרושים צעדים דרסטיים כל כך כדי שלציבור תהיה השפעה כלשהי על מערכת המשפט, נדמה לי שאפשר לומר בלב שלם שהיא אכן אוליגרכית, גם אם לא מדובר באוליגרכיה הדוקה כמו בממשלת סין.

ובאשר לערכים שהזכרתי, התכוונתי לומר שלתמוך בביהמ"ש העליון מתוך הזדהות עם הערכים ששופטיו הנוכחיים מחזיקים בהם במקרה, תוך כדי התעלמות מפוטנציאל ההרס שיש בכוח השלטוני שהוא אוצר ומתהליך היהפכו לגוף חסין מביקורת, זה נפסד. הדבר נכון בין שהערכים דמוקרטיים ובין שאינם דמוקרטיים, בין שהם יוניים ובין שהם נציים, בין שהם סוציאליסטיים ובין שהם קפיטליסטיים.

2. סלח לי, אבל אתה כנראה לא יודע על מה אתה מדבר. מי שיעיין בפסקי הדין של ביהמ"ש העליון יזהה מגמה ברורה של הידרשות הולכת וגדלה לשיקולים ערטילאיים ובלתי מוגדרים שבינם ובין החוק הכתוב, ואפילו המשתמע, אין ולא כלום. אמנם הדבר מעוגן במידה מסוימת בחוק הישראלי המקנה לביהמ"ש את הזכות להתבסס על מערכות ערכים כמו המשפט העברי, המשפט הבינלאומי ו"כללי המוסר האוניברסליים" בהיעדר הוראה מפורשת בחוק, אבל המצב בפועל הוא ששופטי ביהמ"ש העליון מנצלים פרצה זו כדי לפסוק לפי תחושת המעיים שלהם, ולא לפי החוק, באופן גורף.

שים לב שזה בכלל לא קשור לדפוס ההחלטות של ביהמ"ש העליון בעניין השטחים המוחזקים, מדובר בתופעה כללית. ואגב, אמנת ז'נבה לא חלה על השטחים, אלא ביהמ"ש העליון הישראלי עשה מחווה והחליט לנהוג כאילו היא חלה עליהם.

3. מובן שהממשלה צריכה לפעול במסגרת החוק, אבל היא אמורה להיות זכאית, כמו כל אדם או גוף אחר, לייצוג משפטי נאות, ואילו ביהמ"ש העליון, בפסיקותיו לאורך השנים, יצר מצב שבו זכות זו נשללה ממנה למעשה. כיום היועמ"ש יכול לחוות דעתו שפעולה מסוימת של הממשלה בלתי חוקית והממשלה מחויבת להימנע ממנה, ואפילו ההפך נכון - הוא יכול לחייב את הממשלה לבצע פעולות מסוימות. במקום שהיועמ"ש ישמש פרקליט הממשלה וייצג אותה לפני ביהמ"ש, הוא הפך לאינסטנציה שיפוטית שקשה לממשלה לערער עליה.‏2 ממילא את אותה ביקורת על דבריי לא תוכל להחיל על הכנסת, והרי ביהמ"ש העליון החל מתערב גם בפעולתה בפוסלו חוקים.

4. איך נוכל לדעת אם הוא מבוסס על רכילות או לא? כל שאני יודע הוא שאנשים רציניים (כולל עיתונאים בעלי מוניטין) מתייחסים אליו בכובד ראש, ומערכת המשפט מסרבת לחקור את הדברים ברצינות המתאימה. הלא באותה מידה יכולת לומר שכל העניין עם דרעי הוא רק רכילות, אילו סירבה מערכת המשפט לחקור אותו בזמנו.

2 אחד המאמרים שהפניתי אליהם עוסק בנקודה זו בדיוק.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 326095
הלינק של הראיון עם השופט ברק סותר כל מה שאתה אומר.
ראשית, הדרך שמפלגות בוחרות את נבחריהן איננה עיניינן הפנימי. אם ש"ס תבחר כמפלגה הגדולה בישראל ואלי ישי ירכיב ממשלה- מי שישלוט יהיה עובדיה יוסף שאינו כפוף לשום מוסד דמוקרטי.

מערכת הערכים שאתה כה פוסל-היא המערכת שעומדת ביסוד מדינת ישראל והוצגה במגילת העצמאות. אין חוק שכל המיקרים נופלים במדוייק בתחומו. לכן בכל העולם ובכל השיטות המשפטיות, יש חקיקה שיפוטית. גם במסורת ישראל לא הסתפקו בספרי שמות, ויקרא ודברים. בגלל זה נוצרה התורה שבע"פ, המישנה, התלמוד וגם אחר כך היו פרשנויות שונות. ראה ספריו של הרמב"ם, שולחן ערוך, תקנות למיניהן (רבנו גרשום מאור הגולה).
הטענות שלי כלפי בית המשפט העליון הן, שבהרבה מקרים הוא מתרחק
מהערכים שאתה כה סולד מהם. הערכים האלה עומדים ביסוד מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. הם המרכיב של מדינה דמוקרטית. מדינה דמוקרטית איננה רק הפרלמנט. גם באיראן יש מג'לס ובמצרים ישנו הפרלמנט; זה אינו עושה אותן מדינות דמוקרטיות. מה שעושה אותנו מדינה דמוקרטית הם אותם ערכים.
פרלמנט יכול בלי הרבה מאמץ להפיק תוצאות לא דמוקרטיות ולכן גם הוא צריך לפעול במסגרת כללים ועקרונות.

אמנת ז'נבה כן חלה על השטחים אפילו אם בית המשפט העליון קבע שלא. האקרובטיקה המשפטית של שמגר החזיקה עד עכשיו והיא מתחילה להתערער. הטענה שכבשנו שטח שהיה כבוש היא מאד קלושה.
זה כמו לומר שמינוס כפול מינוס הוא פלוס. ב-‏67 אכן כבשנו שטחים שקודם לכן לא היו שלנו. נכון שהאמנה דנה בכיבוש שטח של מדינה על ידי מדינה אחרת. אבל זה איננו אומר שאפשר להסיק שאם כובשים שטח שהיה כבוש-לא שטח שירדן כבשה מישראל-אז אפשר להעביר לשם אוכלוסיה אזרחית. בית המשפט הכשיר את המעשה בתואנה שההתיישבות היא צורך צבאי. נו באמת.
הוא שאמרתי-בית המשפט העליון הכשיר דברים שאם היה באמת מחזיק בערכים שאתה טוען, לא היה מכשיר אותם. כשהחל בית המשפט בהאג לדון בעניין הגדר, החלה התנפלות עליו ודיסקרדיזציה שלו. הפכו את השופטים בו לאנשים מטעם וכד'. גם משפטנים מהימין ידעו ואמרו שזה איננו כך. ישבו בו משפטנים בעלי שם והדיונים לא היו פלסתר.
לכן גם בית המשפט הישראלי הואיל להיות יותר הגון.

אינני מבין את הטענה שלך נגד היועץ המשפטי לממשלה. פשוט אינך מבין את ההבדל בין יועץ משפטי לממשלה ובין עו"ד של חברה.
היועץ המשפטי לממשלה הוא גם העו"ד שלה אבל הדגש הוא על המילה "גם". הוא אמור לשמור שהממשלה תנהג על פי חוק. אם הוא רואה שיש מעשה, החלטה וכד' של מוסד ממשלתי שאינו חוקי-חובתו למנוע את זה. זהו תפקידו בהגדרה-הוא צריך לשמור על הממשלה מעצמה. נדמה לי שההבנה שלך של משטר דמוקרטי ושלטון החוק חסרה משהו.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 326138
מינוס כפול מינוס זה פלוס.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 326142
אני חושב שאתה מבלבל בין שני דברים: האופן שבו רשימת המועמדים של מפלגה נבחרת ומרות מוסדות המפלגה על הח"כים והשרים מטעמה.

בנוגע לאופן שבו רשימת המועמדים של מפלגה נבחרת, לא נראה לי שאפשר לטעון ברצינות שיש כאן בעיה. באה מפלגה ומציעה את מרכולתה לבוחר; ירצה - יבחר בה, לא ירצה - לא יבחר. ממילא מרגע שהרשימה נבחרה אין זה משנה עוד באיזה אופן נעשתה הבחירה, ואם הרשימה אינה אטקרקטיבית הבוחר יכול פשוט לא לבחור בה.

בנוגע למרות מוסדות המפלגה על הח"כים מטעמה, כאן תוכל לומר שיש בעיה מסוימת, שלא היינו רוצים להגיע למצב שהרבה ח"כים פועלים לפי הוראותיו של אדם יחיד מסוים, אבל איך בכלל אפשר לפתור את הבעיה הזאת? האם תדרוש מכל מועמד לכנסת להצהיר שאת החלטותיו הוא מקבל באופן עצמאי? זה נשמע לא סביר. בפרט, לדרוש שהרשימה תיבחר באופן דמוקרטי לא יועיל, שכן גם כך - אם נידרש לדוגמת ש"ס שהבאת - קשה לראות איך ייבחרו מועמדים שאינם סרים למרותו של הרב יוסף.

בראייה רחבה יותר אני רוצה לציין שכל הבעיות הללו למעשה אינן קשורות לעצם הרעיון הדמוקרטי, אלא ליישום הפרלמנטרי־יחסי שלו, שכן במשטר דמוקרטי נשיאותי הציבור בוחר אדם יחיד לנשיא, והשאלה אינה עולה כלל.

* * *

לעניין הערכים המאפיינים את שופטי ביהמ"ש העליון, ראשית אינני מבין מנין הסקת שאני כה סולד מהם. חלקם נאים בעיניי, חלקם לא. לא זה העניין. העניין הוא שביהמ"ש העליון מבסס חלק ניכר - והוא רק הולך וגדל - מפסיקותיו על מערכת ערכים לא מוגדרת ולא מפורשת שהריבון במדינת ישראל, הלא הוא הציבור, לא בחר, לא עכשיו ולא אי פעם בעבר.

אילו היה מדובר רק בפרשנות של מגילת העצמאות, ניחא (אם כי למרבה האירוניה ביהמ"ש העליון הוא שביטל את מעמדה הרשמי והפכה למסמך סמלי בלבד, לכן גם אז היה מקום לבוא לבהימ"ש בטענות על ביסוס פסיקותיו על יסודות שלא הונחו לפניו). אלא שבפועל מדובר במערכת ערכים רחבה, מקיפה וכללית הרבה יותר - אותה מערכת ערכים המאפיינת את מה שהשופט ברק מכנה בשם "הציבור הנאור" - והבעיה היא שהערכים הללו אינם שואבים מחוקה, גם לא מהצהרת עצמאות ואפילו לא ממסורת שיפוטית־שלטונית ארוכת ימים. הערכים הללו אינם אלא פרי השקפותיהם הפרטיות של השופטים העליונים. אפילו אתה סבור שיש לכפות על הציבור, כלומר על הפרלמנט, מערכת ערכים שתהיה קודמת לרצון הרוב ובלתי כפופה לו, מדוע לקבל את השקפותיו הפרטיות של השופט ברק ושות' כמערכת ערכים זו? ומה היית אומר אילו שופטי ביהמ"ש העליון דמו יותר למצביעים טיפוסיים של האיחוד הלאומי או של ש"ס מלמצביעים טיפוסיים של מרצ, האם גם אז היית נכון לקבל את השקפותיהם הפרטיות כבסיס להחלטות ביהמ"ש העליון?

לסיכום נקודה זו, אני מסכים שפרלמנט צריך לפעול במסגרת כללים ועקרונות, אבל כך גם ביהמ"ש העליון - וזה לא המצב בישראל - ובכל אופן אינני מוכן לקבל את השקפותיהם המקריות של השופטים ככללים וכעקרונות הללו.

* * *

באשר לאמנת ז'נבה, לא ברור לי מה אתה מצפה ממני לעשות בטענתך שהיא אכן חלה על השטחים; האם עליי להעדיף את חוות דעתך המשפטית על חוות דעתם של משפטנים בכירים ומוכרים, כמו שמגר ואחרים? העובדה היא שביהמ"ש הישראלי קבע שהאמנה אינה חלה על השטחים שנכבשו ב-‏1967. אבל אם כבר חיוות דעתך המשפטית, הרשה גם לי לחוות את דעתי: ירדן כבשה את יו"ש ב-‏1948 והסכמי הפסקת האש בין ישראל לירדן קבעו מפורשות שאין לראות בקווי הפסקת האש גבולות מדיניים מוסכמים. מכאן שהכיבוש הירדני - ובחותמה על הסכמי הפסקת האש ירדן הודתה בדבר - היה ארעי, וממילא ישראל לא הכירה בזכותה של ירדן על השטחים הללו. אדרבא, הפעם האחרונה שהייתה הסכמה משפטית בינלאומית על מעמדם הייתה כשהבריטים קיבלו מנדט על ארץ ישראל כדי להקים בה בית לאומי ליהודים. לפיכך בית משפט הגון היה מודה שאם יש גורם בינלאומי כלשהו שיש לו זכויות על השטחים הללו יותר מלאחרים, הרי זה מדינת ישראל, גלגולו המאוחר של אותו בית לאומי.

מובן שלא נובע מכאן שהחוק הישראלי צריך להתיר חריגה מההתנהגות שאמנת ז'נבה מתווה, אלא שזה עניין ישראלי פנימי.

* * *

לגבי היועמ"ש לממשלה, במובן מסוים באמת לא היה אמור להיות הבדל בינו לבין עו"ד פרטי, אלא שביהמ"ש העליון הפך את הדברים - וזאת בדיוק הבעיה, כי מדובר חריגה גמורה מהתפקיד שמשטר דמוקרטי מייעד לביהמ"ש. ייתכן שהשינוי שחל במעמדו הוא לחיוב, אלא שזה לא משנה את העובדה שמי שהיה צריך לתת דעתו ולהחליט הוא הכנסת ולא ביהמ"ש העליון. משהיה זה ביהמ"ש העליון דווקא, ולא הכנסת, נקבע שישראל היא, קרוב לוודאי, המדינה היחידה בעולם שבה הרשות השופטת מגדירה את מבנה המשטר. זה מצב בלתי נסבל, לעניות דעתי, ולא כל שכן כאשר ביהמ"ש העליון הוא גוף אוליגרכי כמו שהוא בישראל.

מעבר לזה, אני סבור גם שהשינוי עצמו אינו לחיוב. אם נתעלם מכובעו של היועמ"ש כראש התביעה, נמצא שמי שהגה את התפקיד הזה תכנן שהיועמ"ש יהיה פרקליטה של ממשלת ישראל. וממש כשם שפרקליט פרטי יכול להגן על נאשם שהוא אינו מאמין בחפותו, אין סיבה שהיועמ"ש לא יוכל להגן על המדינה בבג"צ גם אם הוא סבור שהצדק עם העותרים. אלא שביהמ"ש יצר - ע"י שרשרת של פסיקות שאינן מבוססות על שום חוק - מצב שבו היועמ"ש רשאי לבחור שלא לייצג את הממשלה, ואז היא מחויבת לפעול בהתאם לעמדתו. יוצא שהממשלה היא הגוף היחיד במדינת ישראל שאינו זכאי להזדמנות לשטוח את טיעוניו לפני ביהמ"ש. יתר על כן, אם בעבר כל זה היה חמור במידה פחותה כיוון שהממשלה היא שבחרה את היועמ"ש, בעקבות ההסדרים שנוצרו אחרי פרשת בר און כיום גם כוח זה אבד לה.

בתור אזרח ישראלי לא הייתי מעוניין שמר מזוז, בכל הכבוד לו, יחליט מה מותר לממשלה לעשות ומה אסור לה; הייתי מעוניין שההחלטה הזאת תישאר בידי ביהמ"ש העליון, ולו משום ששם יושב בדין הרכב של שלושה שופטים לפחות. ביהמ"ש העליון כנראה חשב אחרת, אלא שלא ברור מדוע מה שחשב בעניין זה עדיף על מה שאני חושב. ואם הוא אמנם עדיף, זאת לא ממש דמוקרטיה...
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 326147
א. יש בעיה מבנית שקשורה לאופי של מפלגה. במערב הבעיה הזאת איננה אקוטית כל זמן שהמפלגות הגדולות הן דמוקרטיות. מפלגה שאינה דמוקרטית גם לא תנהל מדינה באופן דמוקרטי כשתגיע לשלטון. במילה "דמוקרטית" אני מתכוון למפלגה אשר מקבלת את ריבונות העם. למשל, המפד"ל היום היא מפלגה בשולי התפיסה הדמוקרטית.
לכן הבעיות האלו כן קשורות לעצם הרעיון הדמוקרטי.

ב.אני מכיר את הפסיקה לגבי היות השטחים "שטחים לא כבושים".
הפסיקה הזאת אינה תפארתה של המערכת המשפטית הישראלית. עד כמה שקראתי התבטאויות של משפטנים ישראלים, היום, חוץ מאדמונד לוי, היה קשה למצוא משפטן ישראלי ברמה בין לאומית שיפסוק כך.
שטח לא כבוש שנמצא בשלטון ישראל, המשפט הישראלי לא חל בו אלא המשפט הירדני, ונשלט בממשל צבאי. כאילו ששמגר אמר שיש כאן בעל חיים שקופץ כמו חתול , מיילל כמו חתול, נראה כמו חתול אך איננו חתול.

ג. לגבי היועץ המשפטי לממשלה. תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוגדר כמחזיק בכמה כובעים ובעל סמכות מעין שיפוטית.
אולי יותר נכון להשוות אותו לרואה חשבון של חברה מאשר לעורך הדין שלה, או אולי לשתי המשרות תחת כובע אחד. האתיקה של עורך הדין היא להיות נאמן ללקוח בתנאי שאין הוא עובר על החוק. הלקוח איננו רשות. הממשלה היא רשות והיועץ המשפטי שלה אחראי
לכך שתפעל במסגרת החוק. אדם פרטי יכול לעשות כל דבר שאיננו אסור על ידי החוק. ממשלה פועלת מתוקף החוק ובהתאם לחוקים שהכנסת מחוקקת והתקנות שמתקן שר, שהן ביטוי אופרטיבי של החוקים. ההבדל כאן הוא מהותי. לכן קיים מוסד כזה הנקרא היועץ המשפטי לממשלה. יש והיו תמיד הצעות להפריד את תפקיד היועץ מהתביעה הכללית. אם היועץ יודע שהממשלה פעלה בניגוד לחוק, מובן שאין הוא יכול להגן עליה ומה שצריך להיות, שמי שפעל בשם הממשלה בניגוד לחוק יתבע לדין פלילי ואז הוא זכאי לעורך דין.

לכן מר מזוז אינו מחליט מה מותר לממשלה לעשות ומה אסור; הוא קובע כמשפטן, מה חוקי ומה לא. הממשלה אינה יכולה להתייעץ עם הרשות השיפוטית. מי שמייעץ לה הוא היועץ שבכובעו זה הוא חלק מהרשות המבצעת. שוב, הדבר נובע מכך שהממשלה פועלת על פי החוק בניגוד לאזרחים שפועלים בכל תחום שהחוק אינו אוסר.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327776
א. אינני מסכים. הבעיה עם המפד"ל (עד כמה שהיא אמנם קיימת) אינה נובעת מהליך הבחירה של מועמדיה, אלא מהרעיונות שהיא מבקשת לקדם.

אם ייאסר על מפלגות שלא מקיימות פריימריז פתוחים לרוץ לכנסת, תיפגע בצורה חמורה ביותר ה"זכות להיבחר", שכן גורמים אופוזיציוניים יוכלו להשתלט על מפלגות מבפנים, ובכך לחסל את מועמדותן. מה היית אומר אילו התפקדו למרצ רבבות תומכי ליכוד ושינו את פניה? ומה היית עושה כדי להבטיח שלציבור תומכי מרצ בכל זאת יהיה ייצוג במציאות שבה מרצ מחויבת לקיים פריימריז פתוחים?

ממילא, כאמור, כל הבעיה שאתה מעלה קיימת רק במשטר שבו הציבור בוחר במפלגות. כיוון שזה לא המופע הדמוקרטי היחיד (ולדעתי גם לא המלהיב ביותר: משטר שבו נבחרים לפרלמנט נציגי מחוזות אישית, כמו בארה"ב ובאנגליה, נראה לי עדיף), קשה לומר שיש כאן פגם מהותי. בקיצור, תוכל אם תרצה להתייחס למפלגה שרשימת מועמדיה לא הורכבה באופן דמוקרטי כאל הכללה של אדם יחיד...

ב. אתה בוודאי מנחש שהעובדה שקשה למצוא כיום משפטן ישראלי בכיר שהיה פוסק כך אינה משנה לי ממש. בעיניי הם כולם אנשים שפועלים מתוך השקפות העולם הסובייקטיביות שלהם, והרי לא סוד גדול הוא שהאליטה המשפטית בישראל אינה מזוהה בדיוק עם חוג בוחרי האיחוד הלאומי...

ג. נכון שהממשלה מחויבת לפעול במסגרת החוק, אבל הדיון שלנו נסוב הלא על המנגנון הרצוי להבטיח שכך יהיה, לכן דבריך בעצם אינם מקדמים אותו כלל. אני טענתי שלא רצוי שהאדם שיקבע מתי הממשלה פועלת במסגרת החוק ומתי לא יהיה פקיד יחיד שקשה - אם בכלל אפשרי - לערער על החלטותיו, ואני עומד על דעתי. אני לא רואה, אגב, איך שייכת לעניין העובדה שהממשלה מחויבת לבצע פעולות מסוימות ואילו אנשים מחויבים להימנע מפעולות מסוימות (מה גם שזאת אבחנה לא מדויקת לגמרי, כמובן).

הנקודה שחשוב להבין היא שמר מזוז וספר החוקים אינם היינו הך; מזוז הוא רק פרשן של החוק, וכמו כל אדם הוא עשוי לטעות ואולי אפילו לפעול מתוך מניעים זרים. כמו שאדם פרטי זכאי להליך משפטי הוגן שכולל הסתמכות על שיקול דעתם של כמה אנשים שונים ואפשרות ערעור, לא ברור לי מדוע לא תהיה הממשלה זכאית להליך משפטי דומה.

ממילא, אגב, באומרך "מר מזוז אינו מחליט מה מותר לממשלה לעשות ומה אסור; הוא קובע כמשפטן, מה חוקי ומה לא" אתה רק משחק במילים: אם הוא קובע שפעולה מסוימת אינה חוקית ובכך מכריח את הממשלה להימנע ממנה, בזה הוא קבע מה אסור לממשלה לעשות.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327984
התרחיש אתה מצייר הוא כדלקמן: 30.000 ליכודניקים יתפקדו למר"צ ויכניסו לשם אנשי ליכוד. באותה מידה יכולים להתפקד אלפי אנשי מר"צ ולבחור למרכז הליכוד. התנאי הוא שאדם לא יוכל להצביע פעמיים למפלגה מסויימת; אינני מאמין שאיש ליכוד יכנס למר"צ ולהיפך. הם בכל זאת אנשים.
הדעה שלך שממשלה המתלבטת אם היא פועלת על פי חוק, צריכה לפנות לבית המשפט- אין לה שום הגיון וגם אינה קיימת באף מדינה. כמו שלכל חברה כלכלית יש יועץ משפטי כך גם לממשלה. היות שיש הבדל גדול בין ממשלה לבין חברה כלכלית, לכן היועץ המשפטי לממשלה הוא במעמד של שופט.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327988
אולי בדעה שלי אין שום היגיון, אבל דעתו של מי שהגה את משרת היועמ''ש לממשלה הייתה כדעתי. ביהמ''ש העליון בפסיקותיו שינה למעשה את מבנה המשטר, ואני לא מבין איך אנשים נורמלים מוכנים לעבור על כך לסדר היום.

(בכל אופן, לא אמרתי שהממשלה צריכה לפנות לביהמ''ש כדי לברר כיצד עליה לפעול. מי שצריך לפנות לביהמ''ש הוא האזרח הסבור שהממשלה אינה פועלת כחוק.)
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327992
ואיך הממשלה בודקת את חוקיות מעשיה?
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327996
יכולה לשאול את היועמ''ש לממשלה, לסמוך על אחד השרים שהוא משפטן בהשכלתו, לבקשת את עצתו של עו''ד פרטי, לפנות לפורום ייעוץ משפטי באינטרנט, לטלפן לתוכנית של אודטה... עומדות לפניה כמה אפשרויות.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 328967
אגב, זה לא בדיוק נכון: יש מספיק תומכי ליכוד כדי לגבור על תומכי מר"צ בליכוד ובמר"צ ביחד...
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 326152
"אילו היה מדובר רק בפרשנות של מגילת העצמאות, ניחא... אלא שבפועל מדובר במערכת ערכים רחבה, מקיפה וכללית הרבה יותר - אותה מערכת ערכים המאפיינת את מה שהשופט ברק מכנה בשם "הציבור הנאור" - והבעיה היא שהערכים הללו אינם שואבים מחוקה, גם לא מהצהרת עצמאות ואפילו לא ממסורת שיפוטית־שלטונית ארוכת ימים. הערכים הללו אינם אלא פרי השקפותיהם הפרטיות של השופטים העליונים..."
יש לך לינק לפסיקות רלוונטיות?

- אמת ויציב: כבשנו את הגדה מירדן, שכבשה אותם קודם לכן. ואז? הרי לא נתנו אזרחות לתושבים שם. הדעת איננה סובלת - למעט "הדעת הציונית" הקיצונית - ששנים רבות כל כך יושבים אנשים במדינה הקוראת לעצמה "דמוקרטית" ללא אזרחות וללא זכויות.

- יועץ משפטי כשמו כן הוא: הוא אמור לייעץ למעסיקו מה חוקי לעשות ומה איננו חוקי - ולשמור שאותו מעסיק לא יעשה מעשים בלתי חוקיים.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327773
אתה בוודאי מבין שלא סביר שעל כל טענה שאני מעלה כאן ב''האייל הקורא'' אצטרך להביא סימוכין. לכן לא אביא קישורית לשום פסיקה שהיא.

בנוגע לדבריך ''הדעת איננה סובלת ששנים רבות כל כך יושבים אנשים במדינה הקוראת לעצמה 'דמוקרטית' ללא אזרחות וללא זכויות'', לדעתי הם נאיביים מדי. הרי מצד אחד לא בלתי סביר שאם הערבים תושבי השטחים ייעשו לאזרחי ישראל הם יהפכו אותה בעתיד לדיקטטורה ערבית מצויה, ומצד שני לא בלתי סביר שאם ישראל תרשה להם להקים מדינה התוצאה תהיה גם כן דיקטטורה ערבית מצויה שתשאף לחסל את ישראל. לכן עבור אדם המחשיב את שתי האפשרויות הללו כריאליות, לבוא ולומר את הדבר שאמרת פירושו לדבוק בעקרונות יפים ולומר ''לעזאזל עם המציאות''.

ובעניין היועץ, אדרבא, אם באמת כשמו כן הוא, אז תפקידו לתת עצות ותפקידה של הממשלה להחליט אם לקבל אותן או לא. במקרה שלנו הממשלה אינה יכולה לדחות את ''עצות'' היועץ, לכן הן אינן עצות כלל. לפיכך נכון יותר לומר שכשמו אין הוא (ויותר הולם לכנות אותו המצווה המשפטי לממשלה אפוא).
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327805
לא לכל טענה שאתה טוען באייל עליך להביא סימוכין. אבל לטענות כה גורפות מסוג זה - "הערכים הללו אינם אלא פרי *השקפותיהם הפרטיות* של השופטים העליונים..." - זה נראה רצוי. עקרונית, הייתי אומרת שאתה טועה, מסלף, או אפילו משקר במודע.

מי שסבור שהפלסטינים אמורים להמשיך עד אין קץ במצב של חוסר אזרחות, אומר לעזאזל עם המוסר, האנושיות ובכלל הזכות להיחשב בני אדם בחברה מתוקנת פחות או יותר. אז הפלסטינים לא יקימו כאן דקטטורה, אנחנו נעשה את זה במו ידינו.

וודאי שהממשלה יכולה לדחות את עצותיו של היועץ. זה פשוט יתבע ממנה את המחיר ההולם.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327873
א. אם את חושדת שאני משקר במודע, למה את בכלל טורחת לקרוא את דבריי? בכל אופן, כדי שהדברים שאכתוב בהמשך לא יהיו לשווא, אחרוג ממנהגי ואביא דוגמה אחת:

בכתבה בעיתון הארץ שהמאמר מקשר אליה נזכר פסק הדין של ביהמ"ש העליון בעניינו של השר הנגבי. ראי מה כתב אז השופט חשין: "יש במשקלן הכולל של הפרשיות כדי להפקיע את עניינו של הנגבי מתחומי האתיקה והמוסר הציבורי ולגלגל אותו אל תחום המשפט. בשל מעמדה של הממשלה ומראית פניה בציבור, הצורך בקיומו של אמון הציבור בממשלה, הצורך המובנה שממשלה וממשל ינהגו דרכיהם באופן מוסרי, הגון ומעורר כבוד - עשויה הסמכות להעביר שר מכהונתו להפוך לחובה. אומרים אנו דברים אלה גם בתיתנו דעתנו לגילויי השחיקה שנתחוללה בשנים האחרונות בהתנהגותם של אנשי ציבור ומנהיגים".

כעת שימי לב: החוק מסמיך את רה"מ להעביר שר מכהונתו, וממכאן אנו מסיקים שהמחוקק נתן דעתו לסוגייה והחליט מה שהחליט. בין היתר החליט שלא לחייב את רה"מ לפטר שר החשוד בפלילים, אע"פ שהיה יכול לעשות כן, כמובן. חשין, כמשתמע מדבריו, מכיר בזה (שאלמלא כן היה כותב בפשטות: החוק מחייב את רה"מ לפטר את השר, לכן רה"מ יפטר את השר), אלא שהחוק לא מוצא חן בעיניו והוא מצווה על רה"מ לפעול באופן שאינו מתחייב ממנו.

מנין אפוא נובעת הפסיקה הזאת? היא בוודאי לא נובעת מלשון החוק, כאמור, וגם לא מרוח החוק, שהרי רוח החוק אמורה לשמש את השופטים באותם מקומות שאין התייחסות מפורשת, ואילו כאן התייחסות מפורשת דווקא ישנה. על אחת כמה וכמה לא היה מקום להזדקק ל"עקרונות המוסר האוניברסליים" וכך הלאה, אלא שאפילו הם אינם יכולים להצדיק את הפסיקה, שכן "עיקרון מוסר אוניברסלי" מקובל הוא שאדם בחזקת חף מפשע עד שהוכחה אשמתו. לכן אנחנו נותרים עם המסקנה שהפסיקה נובעת מהשקפת עולמו הפרטית של השופט חשין באשר לממשל תקין. אפשר שהתוצאה הסופית רצויה בעינינו, אבל אל לנו לטעות באשר לאופן ביסוסה של ההחלטה.

ב. אני מסופק אם יש הרבה אנשים נורמלים הסבורים שהפלסטינים אמורים להמשיך עד אין קץ במצב של חוסר אזרחות, אבל לעומת זה בהחלט יש הרבה אנשים נורמלים שחושבים שהם אמורים להמשיך במצב זה לעת עתה, מאחר שאם יינתן להם חופש הפעולה בעתיד הקרוב, הם ישתמשו בו כדי לפגוע בנו. תוכלי לומר שאינך מסכימה שזה הדבר הצפוי לקרות במקרה זה, אבל לאותו אדם שחששו מכך אותנטי אינך מציעה פתרון, והרי לא תוכלי לומר בכנות שהחשש הזה מופרך.

ועוד, את מדברת על הזכות להיחשב לבני אדם בחברה מתוקנת פחות או יותר, אבל מתעלמת ממציאות שבה אנשים רבים אינם מצליחים לקיים חברות כאלה, ואפילו אינם מעוניינים בכך. האם כל החברות הערביות יכולות להיחשב לחברות מתוקנות פחות או יותר? האם לפחות חלקן אינן מתאפיינות בכפייה דתית, היעדר זכויות פוליטיות, תמיכה בטרור, זלזול במה שאינו ערבי ומוסלמי, צנזורה מהודקת, רצח על רקע חילול כבוד המשפחה, מילת נשים, הוצאה להורג של הומוסקסואליים וכך הלאה?

אני מסכים שישראל אינה נוהגת בפלסטינים כמו שהייתה צריכה, אבל לצפות מישראל שתעניק להם חירות ביודעה שהחירות הזאת עשויה לשמש אותם כדי לפגוע בה - ולנמק זאת בערכים ליברליים מקובלים אע"פ שקיימת אפשרות ממשית שמדינה שבה הפלסטינים יהוו רוב תהיה מדינה אלימה התורמת לערעור השלום העולמי והמקפחת זכויות אדם בדרך קבע - פירושו לנתק את המוסר מהמציאות, ולכן בסופו של דבר לפנות עורף למוסר.

ג. לומר שהממשלה יכולה לדחות את עצות היועץ במחיר מסוים (מה המחיר, אגב?) זה כמו לומר שמותר לי לאנוס אותך אם אני מוכן לבלות כך וכך שנים בכלא. אני מעדיף לכנות את זה בשם אסור.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327880
"ועוד, את מדברת על הזכות להיחשב לבני אדם בחברה מתוקנת פחות או יותר, אבל מתעלמת ממציאות שבה אנשים רבים אינם מצליחים לקיים חברות כאלה, ואפילו אינם מעוניינים בכך. האם כל החברות הערביות יכולות להיחשב לחברות מתוקנות פחות או יותר?" - אני מבין שבעיניך המצב השורר כיום בשטחים, בעידודה ובניצוחה של ישראל, כן נופל תחת ההגדרה של "חברה מתוקנת".

אם ישראל כל כך מודאגת מזכויות האדם בחברה הפלסטינית (ועדיין לא ספקת ביסוס אחד ‏1 לכך שהפלסטינאים יקימו חברה קיצונית ולא-דמוקרטית כל כך) יש לה דרכים לעודד את הגורמים הדמוקרטיים והליברליים יותר ברשות. היא לא עושה את זה כי היא מעדיפה לשמור על השטחים הללו, מהסיבה הפשוטה של חמדנות.

1 אין כוונתי ללינקים אלא סתם לנימוקים הגיוניים.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327898
ישראל אינה צריכה להיות מודאגת ביותר ממצב זכויות האדם בחברה הפלסטינית, היא צריכה להיות מודאגת בעיקר ממצב זכויות האדם בחברה הישראלית, ובכלל זה הזכות להתקיים בשלום. אם הפלסטינים שואפים לקפח את זכותם של הישראלים להתקיים בשלום, ואלה הם פני הדברים כיום, ישראל צריכה להתייחס אל הפלסטינים כאל אויב ולהצר את צעדיהם כדי שלא יוכלו לממש את זממם. לגנות את ישראל על שאינה מקפידה לקיים את זכויותיהם של הפלסטינים במלואן בשעה ששוררת בינה לבינם מלחמה, פירושו לצפות לדבר בלתי מתקבל על הדעת לגמרי.

ממילא לא ברור כיצד הענקת זכויות אזרח (בישראל או במדינה פלסטינית עתידית) תשפר את מצבם הגרוע של הפלסטינים. עכשיו הם חיים תחת שלטון זרים מדכא, ואחרי שיקבלו זכויות אזרח יחיו תחת שלטון בני עמם מדכא. אני באמת לא חושב שאני צריך לנמק את החשש שכך יקרה, זה הרי כמעט מובן מאליו: כל מדינות ערב בלא יוצאת מהכלל מתנהלות כדיקטטורות המקפחות זכויות אזרחיהן בסיטונות, והתופעות שאנו מוצאים בחברה הפלסטינית - תמיכה בארגוני טרור, רצח על רקע חילול כבוד המשפחה ועוד - אינן תורמות לתקווה שבמדינה הפלסטינית העתידית הדברים ייראו אחרת. גם הקדימון שזכינו לראות בדמות הרשות הפלסטינית לא בישר טובות. זה בכלל לא עניין גזעי, אלא תרבותי.

ישראל אינה שולטת בשטחים בגלל חמדנות. הם לא נפלו לידיה בגלל חמדנות והיא אינה ממאנת לוותר עליהם בגלל חמדנות. העובדה היא שבשנות התשעים ממשלת ישראל, ועמה רוב הציבור הישראלי, היו מוכנים לוותר על הרוב המוחלט של השטחים - מה שגרם לפלסטינים לפתוח במלחמה. אך גם אילו ביקשה ישראל את השטחים הללו לעצמה, לא היה בכך שום פסול: הם אינם מולדתם של הפלסטינים יותר משהם מולדתם של היהודים, ומי שסירבו לחיות בשלום לצד שכניהם היו הפלסטינים, ולא היהודים (היזכר בגורלו של היישוב היהודי בחברון). יתר על כן, כבר כאשר קמה ממלכת ירדן חולקה ארץ ישראל בין הצדדים הנצים, ולא ברור מדוע ישראל צריכה להמשיך ולוותר. תוכל כמובן לומר שלישראל לא כדאי לשלוט בשטחים המיושבים בפלסטינים בצפיפות, אבל אינני רואה איך תוכל לרתום לדיון את הצדק.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327905
"ישראל אינה צריכה להיות מודאגת ביותר ממצב זכויות האדם בחברה הפלסטינית, היא צריכה להיות מודאגת בעיקר ממצב זכויות האדם בחברה הישראלית" - עצוב לי להפריע לך בתאוריה היפה, אבל מי שאחראי למצב זכויות האדם בחברה הפלסטינית היא ישראל. האחריות הזו היא גם בפועל וגם מבחינה מוסרית כל עוד הכיבוש נמשך.
"ישראל צריכה להתייחס אל הפלסטינים כאל אויב ולהצר את צעדיהם כדי שלא יוכלו לממש את זממם" - האם ישראל גם צריכה להצר את צעדי העניים בישראל, שכן גם הם פוגעים בזכות להתקיים בשלום (אני מוכן להתערב איתך שהמתאם בין פשעים אלימים לעוני אינו שונה בצורה קיצונית מהמתאם בין פעולות טרור וזהות אתנית)?
אני מנסה להבין כיצד הצרת היכולת הפלסטינית להקים ישובים חדשים או לעבד את שדותיהם תורמת לבטחון הישראלי.
שים לב שהמלחמה שוררת "בינה" (כלומר ישראל) ל-"בינם" (כלומר אוכלוסיה שלמה). רק אני מבחין פה בבעיתיות?

"ממילא לא ברור כיצד הענקת זכויות אזרח (בישראל או במדינה פלסטינית עתידית) תשפר את מצבם הגרוע של הפלסטינים" - אתה באמת לא מבין איך הענקת זכויות אזרח תשפר את מצבם של משוללי זכויות אזרח?

"אחרי שיקבלו זכויות אזרח יחיו תחת שלטון בני עמם מדכא. אני באמת לא חושב שאני צריך לנמק את החשש שכך יקרה, זה הרי כמעט מובן מאליו: כל מדינות ערב בלא יוצאת מהכלל מתנהלות כדיקטטורות המקפחות זכויות אזרחיהן בסיטונות" - לא *כל* מדינות ערב נוהגות באותה מידה של קיצוניות. אני משוכנע שאזרח ירדני, על אף העובדה שאינו חי בדמוקרטיה מושלמת, חייו טובים בהרבה מזה של הפלסטינאי ברמאללה. ה-"כמעט מובן מאליו" שלך גובל בגזענות, ואני עדיין לא מבין על מה הוא מתבסס. למדינות ערב השונות יש היסטוריה מסוימת, שלאו דווקא משותפת גם לפלסטינים, שלא לדבר על כך שהעובדה שהפלסטינים חיו במשך כמעט 40 שנה בצמוד ובסימביוזה מסוימת עם ישראל מביא לקיומן של תנועות דמוקרטיות אמיתיות בחברה הזו.
"תופעות שאנו מוצאים בחברה הפלסטינית - תמיכה בארגוני טרור, רצח על רקע חילול כבוד המשפחה ועוד - אינן תורמות לתקווה שבמדינה הפלסטינית העתידית הדברים ייראו אחרת" - תופעות כאלו קיימות גם בישראל, ועדיין אנחנו מצליחים לשמור פה על דמוקרטיה. עד כמה התופעות הללו נפוצות בחברה הפלסטינית? עד כמה הן משמעותיות? עד כמה חלקן קשורות לכיבוש?
"גם הקדימון שזכינו לראות בדמות הרשות הפלסטינית לא בישר טובות." - מי הקים את הרשות הפלסטינית וקבע כיצד היא תתנהל? ישראל. מי החליט שדווקא ערפאת הוא הפרטנר שאנחנו צריכים לטפח? ישראל. מי לא תמך ועודד אף קבוצה דמוקרטית עצמאית בקרב הפלסטינים והעדיף להמשיך להתעסק עם אנשי טוניס? נכון מאוד - ישראל.
"ישראל אינה שולטת בשטחים בגלל חמדנות" - אני דווקא חולק עליך. אני עדיין מחכה להסברים שיצדיקו את הקמת ההתנחלויות מלבד חמדנות.
"הם אינם מולדתם של הפלסטינים יותר משהם מולדתם של היהודים" - למה הם אינם מולדתו של פלסטיני שהוריו, סביו וכן הלאה עשרים דורות אחורה נולדו בחברון אבל הם כן מולדתו של אדם שהוריו נולדו בפולין? מאיפה ההגיון הזה מגיע?
"יתר על כן, כבר כאשר קמה ממלכת ירדן חולקה ארץ ישראל בין הצדדים הנצים, ולא ברור מדוע ישראל צריכה להמשיך ולוותר" - מה לעשות ואותו פלסטיני שהזכרתי מהתגובה למעלה לא נולד בשטח שניתן לירדן. וכך גם אבותיו עד לדור 20 ומעלה. האם עליו לוותר עכשיו לישראל? מאיזו זכות של ישראל בדיוק?
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327930
התכוונתי לכתוב בין היתר את הדברים הבאים:

<< א. אני מוכן להרים את הכפפה: נניח שאנחנו חיים בעולם שבו אחד מכל שני עניים הוא רוצח, מה היית מצפה ממני לעשות - להקפיד על זכויותיהם של העניים וכך להבטיח שאירצח בתוך זמן קצר או לומר שהחיים שלי חשובים יותר ולשנות את תורת המוסר שאני מחזיק בה בגלל שאין בינה ובין המציאות כל קשר?

ב. באמת אינני מבין כיצד הענקת זכויות אזרח תשפר את מצבם של הערבים. אני צופה שהם ישתמשו בזכויותיהם כדי להקים מדינה שלא תהיה שונה במידה משמעותית מסוריה, מצרים, סעודיה וכך הלאה, ולכן ימצאו עצמם שוב חיים תחת שלטון מדכא. אותה בחורה פלסטינית שלרוע מזלה נפלה קורבן לאונס תירצח ע"י אחיה בכל מקרה, כך שאינני רואה איזה יתרון יצמח לה ממדינה פלסטינית עצמאית.

ג. האומנם אזרח ירדני חי חיים טובים מזה של הפלסטיני ברמאללה? האם תסכים להתבונן בעיניו של תומך אש"ף ששפר גורלנו ובמקום להירצח ע"י השלטון רק גורש ממדינתו ולחזור על הדברים?

ד. אותן תופעות שמאפיינות במידה רבה את החברה הערבית קיימות בישראל רק בשוליים, אם בכלל. לכן זאת רק זריית חול בעיניים להביא את ישראל כדוגמה לאפשרות לקיים מדינה חופשית, דמוקרטית ומתוקנת פחות או יותר המבוססת על חברה שיש בה התופעות שמניתי. חירות אינה דבר שאפשר לכפות על אנשים, ומי שאינו מסוגל להכיר בזכויותיהם של זולתו, רצוי בעיני שלא יהיה אדון לעצמו כדי שלא יוכל לפעול באופן הנגזר מכך.

ה. מעניין שאתה מזכיר דווקא את חברון, שבה התגוררו יהודים בכל הדורות עד שהערבים גירשו אותם משם. מה אתה מציע לאותו יהודי בן לתושבי חברון המעוניין להמשיך ולשבת על אדמת אבותיו? איזה פתרון יש לך לבעיית זכויותיו המקופחות? ובכלל, מדוע העובדה שיהודים תושבי מדינות ערב נושלו מרכושם וגורשו אינה מטרידה אותך באופן דומה? אני הייתי אומר שמאחר ויש סכסוך ומוטב להפריד בין העמים, אפשר לסבול מצב שבו יהודי ממוצא עיראקי לא יוכל לגור בבגדד ושערבי ממוצא פלסטיני לא יוכל לגור בחברון, אבל אתה כנראה אינך סבור כן.

ו. מכיוון שאת אותו טיעון אחרון יכולת להחיל גם על ערביי יפו וחיפה, אני מבין שאינך תובע שתקום מדינה פלסטינית עצמאית, אלא רק שהערבים יהיו אזרחים של מדינה כלשהי, ומצדך שתהיה זאת ישראל. אבל האם אתה מוכן, עם יד על הלב, שאת גורלה של מדינת ישראל יקבע רוב ערבי? >>

אבל אז נזכרתי שאתה מאשים אותי בגזענות, וקצת נמאס לי לקיים אתך את הדיון, לפיכך. אם לדעתך נובע מכך שאני מזהה מגמות שלא מוצאות חן בעיניי בחברה הערבית שאני גזען, אמור זאת אחת ולתמיד ואדע לא לענות לך. ואם לא, הייתי מצפה שתתנצל על הרמיזה המרושעת.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327935
מכיוון שלא האשמתי אותך בגזענות אני לא רואה טעם להתנצל.

א. האם אחד מכל שני פלסטינאים הוא רוצח?
ב,ד. האם אתה חושב שמצבם של הפלסטינאים היום, תחת "הכיבוש הנאור", טוב ממצבם של תושבי מצרים? כמה מעשי רצח על כבוד המשפחה היו במצרים? כמה בסוריה? כמה בסעודיה? למה אתה מניח שהמדינה שהפלסטינאים יקימו תהיה דומה למדינות הללו? האם אין שום הבדל לדעתך בין הפלסטינאים לסורים, לסעודים ולמצרים?
ג. מכיוון שהייתי בירדן ודיברתי עם ירדנים, אני מאמין שאני יודע על מה אני מדבר.
ה. אני מתקשה להבין מה הקשר. עוול שנעשה לפני 60 שנה לא ניתן לתיקון באמצעות עוול נוסף כיום. לעומת זאת תיקונו של עוול המתרחש יום-יום כמה קילומטרים מזרחית לנו אינו עוול.
ו. תזכיר לי - ערביי יפו וחיפה משוללי אזרחות וזכויות אזרח? כבר כתבתי פה פעם שהפתרון בו הפלסטינאים מקבלים אזרחות ישראלית עדיף בעיני על המצב כיום.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327939
אני מצטט: "ה'כמעט מובן מאליו' שלך גובל בגזענות".

א. לא, אבל אחד מכל פלסטיני וחצי תומך בפיגועי טרור.

ב, ד. אני לא חושב שהמצב במצרים ובסוריה עדיף. מובן שהמצב היום גרוע למדי, אבל זה מפני שאנחנו במלחמה. אם נשווה את מצבו של הפלסטיני לפני המלחמה הנוכחית למצבו של הסורי, המצרי והסעודי, נגלה שהפלסטיני לא סבל מדיכוי רב יותר.

ג. מן הסתם לא פגשת בירדן את אותם אנשים שעול השלטון ההאשמי הכביד עליהם במידה הרבה ביותר.

ה. אתה הוא שתובע כל הזמן צדק. האם לדעתך יש התיישנות על עוולות? ואם כן, אולי תאמר כמה זמן צריך לעבור? כי אם עוול מחזיק מעמד רק עשר שנים, נניח, אני מוכן למשל לגרש את כל הערבים מכאן ולשאת את קלון המעשה למשך עשר שנים תמורת עתיד נטול בעיות.

ו. כך באמת שיערתי, אבל גם שאלתי מה דעתך על האפשרות שיהיה רוב ערבי בישראל, ועל זה לא ענית.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 328661
א. בכל טרור? במאבק מזוין כללי? מאיפה הנתון הזה בכלל והכי חשוב - אז מה?

ב,ד. אתה טועה.

ג. תגיד לי מי אלה ואני אגיד לך אם פגשתי אותם (אם אתה מתכוון לאחים המוסלמים, אז נכון - באמת לא פגשתי כאלו).

ה. אין התיישנות על עוולות, יש נקודת זמן שבה תיקון העוול כורכת עוול גדול יותר מזה שבאנו לתקן. כמה זמן צריך לעבור? תלוי מאוד בנסיבות ובתנאים, אבל אני מתאר לעצמי שאם היום נגרש את כל הפלסטינים אז בעוד כ-‏30 או 40 שנה אני כבר אתנגד להחזרת המצב לקדמותו (בהנחה שאני אהיה בחיים אז, כמובן). לא למותר לציין שהסיכוי שאני אשאר בארץ אחרי מהלך כזה הוא אפס (עגול) וכמובן שבטרם המהלך אני אאבק בכל דרך לא-אלימה כדי לסכלו.
חשוב נא על זה: היום כמעט אין יהודים בגרמניה, האם הנאצים הצליחו? הגרמנים שילמו בכמה שנים של נידוי ובושה, אבל כעקרון הם הצליחו "לטהר" את גרמניה מיהודים כמעט כליל, וכיום גרמניה היא חלק ממשפחת העמים. זוהי האנלוגיה הנאותה מהבחינה הזו.

ו. כבר עניתי על כך פעם באייל - אני לא אהיה מרוצה, שכן אופיה התרבותי והלאומי של המדינה כמדינה יהודית חשוב לי, אבל התרחיש הזה כבר מפחיד אותי הרבה פחות מאשר בעבר. אני אחזור ואומר שאזרוח כל הפלסטינים למדינה דו-לאומית עדיף בעיני על המצב כיום, אבל הפתרון המועדף עלי הוא עדיין שתי מדינות (ברות קיימא ונורמליות) לשני עמים.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 328885
א. הפלסטינים תומכים לפחות בטרור נגד ישראלים בישראל, והדברים באים לידי ביטוי בסקרים המתפרסמים מפעם לפעם. למעשה גם התבטאויותיהם של דוברים של פלגים פלסטינים שונים מציירות תמונה דומה. והחשיבות ברורה: אם החברה הפלסטינית אמנם תומכת בטרור נגד ישראלים בישראל, ישראל צריכה להתגונן מפניה, זה מובן מאליו.

ב,ד. ולדעתי אתה טועה. המצב בסוריה, למשל, הוא גרוע להחריד. מעבר לכך שהסורים נרמסים ע"י משטר רודני ואלים שהוא מהחשוכים בעולם כיום, אף במובן הארצי ביותר, הכלכלי, מצבם גרוע משל הפלסטינים.

ג. לא רק האחים המוסלמים, גם אנשי אש"ף.

ה. בכל אופן, אני חושב שתיאור מערכת היחסים שבין ישראל לפלסטינים כעוול מתמשך מצד ישראל ודימוי המצב לאפרטהייד בדרום אפריקה, בהתעלם מהשאיפה הבסיסית של העולם הערבי לחסל את ישראל וממצב המלחמה השורר בין הצדדים הודות לפלסטינים - אלה חוטאים לאמת ונגועים בחוסר הגינות.

ו. ערכי החירות והדמוקרטיה לא רק שאינם מקובלים בעולם הערבי, הם אף נתפשים בו כערכים זרים וטמאים שיש למגר. לכן לי אין ספק כמעט שאם הפלסטינים יהפכו לאזרחי מדינת ישראל ויהיו בה לרוב, יהיה זה סופה של מדינת ישראל הדמוקרטית והחופשית והאזרחים היהודים יצטרכו למצוא לעצמם מולדת חדשה, שכן כדי לקיים מדינה דמוקרטית וחופשית נדרשת מסה של אזרחים המעוניינים בזה.

אני מניח שקוראים מסוימים עלולים למעוד כאן ולהאשים אותי בגזענות, אבל שום גזענות אין כאן. ראוי לזכור שגם האדם הלבן לא החזיק תמיד בערכים שהוא מחזיק בהם כיום, ונדרשו מאות רבות של שנים של הבשלה - בתוספת זעזוע אדירים בדמותן של שתי מלחמות עולם - כדי שהם ייעשו לדומיננטיים. אני מקווה שאי פעם בעתיד אותן תמורות יתרחשו גם בעולם הערבי, אבל כיום הוא אינו בשל לקיים מדינות חופשיות ודמוקרטיות, ולמרבה הצער החברה הפלסטינית אינה יוצאת מכלל זה.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 328890
אני מבין שקבעת כרגע הבחנה אנטרופולוגית חדשה. העולם הערבי אינו משתייך לאדם הלבן.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 328949
המממ... עושה רושם כזה.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327899
א. פסיקתו של חשין איננה נובעת מהשקפת עולמו הפרטית.
ראשית, החוק איננו מפורש כפי שטענת: הוא מסמיך את ראה"מ לפטר את השר, הוא איננו אומר במפורש באילו נסיבות רצוי שיעשה זאת.
שנית, עקרונות המוסר ה"אוניברסליים" אכן קובעים כי אדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו". אולם אותם עקרונות קובעים גם שהתנהלותם של מנהיגים ואנשי ציבור אמורה להיות ללא רבב, אם הממשלה מעוניינת באמון הציבור. וגם אם אשמתו של הנגבי טרם הוכחה, הרי רבב בהחלט דבק בו.

ב. אני אינני חיה במדינות ערב, אלא במדינת ישראל. מדינת ישראל מגדירה עצמה במדינה דמוקרטית. ככזו, אין היא יכולה להמשיך לאורך זמן לשלוט בלמעלה ממליון בני אדם חסרי זכויות. אינני רואה על מה אתה מבסס את החשש שאם ינתנו לפלסטינים זכויות אזרח הם ישתמשו בהן כדי לפגוע בנו. יותר מזה, ודאי שאינני רואה מה הביסוס לחשש שהם יפגעו בנו במצב זה יותר משהם עושים זאת היום.

ג. האם ברצונך לומר שבתור יועץ משפטי לאדם שברצונו לאנוס אותי, אתה תאמר לו שזו אםשרות חוקית שהוא מוכן להגן עליה?
המחיר שתידרש הממשלה לשלם במידה שלא תקבל את הנחיות היועץ המשפטי הוא שהיא תהיה חשופה לתביעה בבג"ץ, ובתביעה כזו ייתכן שתזדקק להגנתו של עורך דין חיצוני.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327914
א. החוק, כפי שאת בעצם אומרת בעצמך, אינו מתערב בשיקוליו של רה"מ ומשאיר את ההחלטה מתי לפטר שר ומתי לא בידיו, ולא הייתה כאן התרשלות של המחוקק שלא העלה על דעתו התפתחות שכזאת. ואע"פ כן חשין החליט שרה"מ מחויב לפטר את השר. באשר לערכי המוסר האוניברסליים, העובדה שיש שיקולים לכאן ולכאן, ושחשין החליט לבסוף מה שהחליט, רק מצדיקה את טענתי שהוא החליט לפי השקפת עולמו הפרטית. הרי מה גרם לו להעדיף את השיקול של מנהל תקין על שיקול חזקת החפות? התשובה ברורה: מאזני צדק פנימיים בלבו - כלומר השקפת עולמו הפרטית.

בכל אופן, איך שלא תסובבי את זה ההחלטה אינה מבוססת על החוק, וגם לא מתחייבת מהנורמות המוסריות המקובלות בישראל. אמנם תמיד אפשר לומר שמדובר בהחלטה שיפוטית מקצועית, אבל אז אנחנו סתם מאבדים את היכולת לדון בסוגייה.

ב. למה מדינת ישראל אינה יכולה לשלוט ביותר ממיליון בני אדם חסרי זכויות? אם אלה הם אויביה, היא צריכה לעשות מה שדרוש כדי להגן על עצמה, ואם דרוש לשלוט בהם - זה מה שהיא צריכה לעשות. ואם אינך רואה מה הביסוס לחשש שהם יפגעו כאשר ישראל לא תשלוט בהם יותר משהם עושית זאת היום, כנראה שום דבר שאוסיף כבר לא ישכנעך. האם לא ברור שאם רק יינתן להם חופש הפעולה הם יצטיידו בכלי נשק משוכללים יותר, יתארגנו לבצע פיגועי טרור תכופים יותר, יסיתו בנו את ילדיהם יותר וכו'? הרי לא חסרה להם מוטיבציה, ורק פעולות הסיכול של מערכת הביטחון מונעות מהם לממש את כל רצונם. ובכלל, היום, אחרי הניסיון של אוסלו, לא צריך לאמץ את ההיגיון יותר מדי ומספיק לבחון את העובדות: כל עוד לא ניתן להם חופש חלקי, הם זרקו עלינו אבנים. אחרי שניתן להם חופש חלקי, פוצצו לנו אוטובוסים.

ג. הדברים שאת אומרת אינם נכונים. בג"ץ קבע שהממשלה מחויבת לקיים את הוראות היועמ"ש לממשלה, לכן די בזה שהיועמ"ש קבע דבר מה כדי שבג"ץ יפסוק לטובת העותרים, גם אם הקביעה עצמה לא נראית לבהימ"ש הכרחית. אילו מצב העניינים שאת מתארת היה המצב במציאות, כל הבעיה לא הייתה נוצרת, שכן הממשלה הייתה יכולה לשכור איזה עו"ד פרטי שייעץ לה באופן קבוע וייצג אותה בבהימ"ש כשיעלה הצורך, ולהתעלם מהיועמ"ש. אבל לא זה המצב, כאמור.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327915
"כל עוד לא ניתן להם חופש חלקי, הם זרקו עלינו אבנים. אחרי שניתן להם חופש חלקי, פוצצו לנו אוטובוסים" - post hoc ergo propter hoc.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327941
ידיעותיי בלטינית מצומצמות מדי...
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327942
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327950
תודה. אכן.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327944
טוב, אין לי מה להוסיף. לעולם תוכל לומר ''לא זאת הסיבה'', ''לא זאת הסיבה'', ''לא זאת הסיבה'', וממילא לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאם ישראל שולטת בשטח היא יכולה לחסל פעילות טרור, ואם אינה שולטת בשטח היא אינה יכולה לעשות כן.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327946
לא נכון! "צריך להיות גאון גדול כדי להבין שאם ישראל שולטת בשטח היא יכולה לחסל פעילות טרור" וראיה 38 השנה האחרונות. נה.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327949
ידיעותיי בעברית כנראה אינן מספיקות: מה זה "נה"?
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327953
נה זה קיצור מקובל למשפט הבא: הטענה שלך שאם ישראל תשלוט בשטחים היא תוכל לחסל את הטרור מתנפצת לרסיסים ומוצגת במלוא מערומיה לאור הנסיון המר והנכזב של שלושים ושמונה השנים האחרונות
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327954
לא טענתי את הטענה המיוחסת לי. בכל אופן, להסיק מכך שישראל לא מצליחה למגר את הטרור כאשר היא מושלת בפלסטינים שלא יהיה גרוע יותר אם היא תניח להם לנפשם נראה לי לא מוצדק.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327987
הפסיקה של בית המשפט התייחסה להיותו של הנגבי השר לבחון פנים. נוצר מצב בו המשטרה חוקרת את זה שממונה עליה. לכן הוא החליף תפקיד.
לעניין המעמד של תושבי השטחים. אין לי שום בעיה שלא יעניקו זכויות אזרח לפלסטינאים. אבל שגם אנחנו לא נהיה שם. ה"זמני" שאתה מדבר עליו נמשך כבר 38 שנים. זה לא זמני. כל מה שאתה כותב על שהענקת זכויות אזרח תגרום שהערבים ישתלטו על ישראל ויקימו בה דיקטטורה -הוא לב האסורד. ואם יקימו דמוקרטיה שהרוב בה פלסטינאים עם ראש ממשלה פלסטינאי-תסכים? כמובן שלא.
אם כך אז צא משם. מה שהקמנו הוא משטר אפרטהייד כמו בדרום אפריקה. אני לא רוצה לחיות במדינה כזאת ואני חושב שרוב העם אינו רוצה כמוני. אם אתה רוצה לחיות כך, תקימו לכם את מדינת יהודה ותחיו שם כמו אפריקאנס. למרבית הפרדוכס צבע תעודת הזהות של הפלסטינאים הוא כתום- כמו צבע המתנחלים! שהמתנחלים יוציאו לעצמם תעודות זהות כתומות ובא הגואל על מדינת יהודה, או במילים אחרות: ויהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327991
מה זאת אומרת החליף תפקיד? ביהמ"ש החליף לו את התפקיד! העובדה שההחלטה נראית לך סבירה, הגיונית ואפילו מתבקשת אינה אומרת שהיא מבוססת על החוק. להפך, כמו שלך היא נראית סבירה, הגיונית ואפילו מתבקשת, כך היא נראתה גם לשופט חשין, ומשום כך פסק כמו שפסק. אפשר לסכם ולומר שביהמ"ש העליון רואה את עצמו כמי שתפקידו לעשות צדק, ולא כמי שתפקידו לעשות משפט. אני לא מוכן להפקיר את גורלי בידי חוש הצדק של השופט חשין, עם כל הכבוד.

אם האפשרות שהפלסטינים יקימו דיקטטורה ערבית מצויה היא לב האבסורד מבחינתך, אני מרים ידיים.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327993
היכן כתבתי שההחלטה נראתה לי סבירה? לא נראתה לי סבירה.
בית המשפט לא החליף לו תפקיד. ראש הממשלה החליף לו תפקיד.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327995
ביהמ''ש הורה לרה''מ להחליף לו תפקיד, ורה''מ היה חייב לבצע את ההוראה. מכאן שביהמ''ש החליף לו את התפקיד, ורה''מ היה רק כלי בידיו.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327879
אה, אז מכיוון שיש חשש ("לא בלתי סביר") שמדינה פלסטינית עצמאית תהיה דיקטטורה שתשאף לחסל את ישראל, זה בסדר לשלול מאוכלוסיה שלמה, על בסיס אתני, את כל הזכויות הבסיסיות? ומה הקשר של ההתנחלויות לעניין, איך גזל האדמות של הפלסטינים והצרת השטח בו הם יכולים לחיות קשורים למניעת הדיקטטורה העתידית (המשוערת) במדינה פלסטינית?
אני מתאר לעצמי שמכיוון שלא בלתי סביר שאדם עני ידרדר לפשע, תסכים לשלול אזרחות ולהקים משטר צבאי בכל שכונות העוני בארץ. נכון? הרי גם זה חשש מבוסס...

הזכויות המגיעות לכל אדם אינן יכולות להשלל על בסיס השערות וחששות כלפי האוכלוסיה אליה הוא שייך. זו גזענות.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327883
אני מתקשה להבין את דבריך: אם אמנם המדינה הפלסטינית העתידית צפויה לשאוף לחסל את ישראל - וחרף הבוז שבדבריך לא כל מי שסבור כך זקוק לאשפוז - האם אתה מצפה בכנות מישראל להתיר את הקמתה?
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327888
אין לי בוז בדברי כלפי מי שחושב שיש אפשרות כזו - זו אפשרות גם בעיני. אני כועס על מי שחושב שעצם קיומה של האפשרות הזו (ובכך מדובר - באפשרות) מאפשר שלילת זכויות בסיסיות משלושה מיליוני בני אדם והתעמרות יום-יומית בהם.
מכיוון שלא אני ולא אתה יודעים את העתיד, הרי שמדובר רק בסיכוי. אבל גם אם אכן תקום מדינה שתרצה להשמידנו, ישראל כבר הראתה שהיא יכולה להתמודד עם מדינות כאלו. האם המדינה הזו תהיה יותר מפחידה מסוריה? יותר מפחידה מירדן (מדוע ירדן לא רוצה להשמידנו, או שלתפיסתך גם היא רוצה בכך)?
ואני עדיין מנסה להבין כיצד מוצדקות ההתנחלויות וגזל האדמות לשיטתך.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327901
נניח שנערוך את הניסוי שאתה מעוניין בו, ומדינה פלסטינית תקום. ונניח שכעבור זמן מה היא תתקוף אותנו, ואנחנו נכבוש אותה. מה ימנע ממך לקונן אז על זכויתיהם האבודות של הפלסטינים, כשם שאתה מקונן עליהן עתה?

לגבי ההתנחלויות, ראשית אומר שבעיקרון אינני רואה מדוע ייאסר על יהודים להתיישב בשטחים, שהם הלא מולדתם ההיסטורית ובהם ישבו עד שערבים גירשו אותם משם בתחילת המאה הקודמת. שנית, רוב ההתנחלויות, בוודאי הגדולות, יושבות על קרקעות שלא שימשו את הערבים קודם לכן (בזמן האחרון אנחנו שומעים דווקא על הפקעת קרקעות לטובת גדר ההפרדה ושאר צרכים ביטחוניים, ולא לצורך הקמת התנחלויות). שלישית מדינת ישראל ממילא אינה רואה בבעלות על הקרקע זכות מקודשת (כפי שהוכח בגירוש המתנחלים מעזה, אבל גם קודם לכן נהגה מדינת ישראל להפקיע קרקעות לצורכי פנים שונים ומשונים), ולא ברור לי למה הפקעת קרקעות מערבים לצורך הקמת התנחלויות גרועה יותר מהפקעת קרקעות מיהודים לצורך סלילת כבישים.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327911
"מה ימנע ממך לקונן אז על זכויתיהם האבודות של הפלסטינים, כשם שאתה מקונן עליהן עתה" - מי אמר שימנע ממני? מצרים תקפה אותנו כמה פעמים, ואנחנו לא שולטים על אף אזרח מצרי. סוריה תקפה אותנו כמה פעמים, ואנחנו כמעט ולא שולטים על אף אזרח סורי (ובכל מקרה, לכולם הוצעה אזרחות ישראלית מלאה). למה שהמדינה הפלסטינית העתידית תהיה שונה?
"ראשית אומר שבעיקרון אינני רואה מדוע ייאסר על יהודים להתיישב בשטחים" - הבעיה העיקרית היא ש*רק* ליהודים מותר להקים ישובים חדשים בשטחים. ו*רק* להם מותר להשתמש כרצונם במשאבים הטבעיים שנמצאים שם. האם אתה גם לא רואה ("בעיקרון") מדוע ייאסר על פלסטינים להתיישב במדינת ישראל? מה ההבדל?
"רוב ההתנחלויות, בוודאי הגדולות, יושבות על קרקעות שלא שימשו את הערבים קודם לכן" - אני חושב שאתה טועה (במקרה הטוב). אם מנוע החיפוש היה עובד, הייתי מוצא לך מספיק עדויות לכך באייל לבדו, אבל בינתיים תסתפק בפתיל אחד בלבד: תגובה 307419

"לא ברור לי למה הפקעת קרקעות מערבים לצורך הקמת התנחלויות גרועה יותר מהפקעת קרקעות מיהודים לצורך סלילת כבישים" - אולי כי האחד הוא מהלך המתבצע כנגד אזרח בעל זכויות, אשר מתוקף היה א) שותף לקבלת ההחלטה (דרך המנגנון הדמוקרטי) ב) בעל יכולת לקבל סעד מגורמים מוסמכים ג) מקבל פיצוי על האדמה שהופקעה ממנו בעוד השני הוא מהלך המתבצע כנגד אדם חסר זכויות, אשר לא יכול בפועל למחות (ואם הוא מוחה אז אין לו סיכוי) כנגד זה, ושהגוף המפקיע זאת לא קשור אליו ולא מחוייב אליו בכלום, ושאין לו מקום אחרת ללכת אליו כי הוא פלסטיני ולכן לא יכול לקנות אדמה במושב בגליל, לדוגמה?
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327919
כמו על פי הזמנה. מ-"הארץ" של היום: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327947
סיפור מעורר חלחלה, על אף שהוא צפוי ביותר...
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327945
אז אתה לא מציע שום פתרון. אתה אומר: הם ינסו לחסל אותנו, אנחנו נקווה שצה"ל יצליח להדוף את המתקפה, ואחרי כן נניח להם להמשיך ולחיות בשלום עד המתקפה הבאה.

אולי באמת לא רוב ההתנחלויות, אבל בהחלט רוב המתנחלים יושבים על אדמות שלא הופקעו משום תושב מקומי. תושבי חומש הם רק קמצוץ מהמתנחלים, ואילו רוב המתנחלים גרים בהתנחלויות כמו מעלה אדומים שבהן הסיפור שונה לגמרי.

אני לא רואה איך העובדה שהמדינה דמוקרטית משנה את העוול שנגרם לי אם מפקיעים את ביתי לצורך סלילת כביש. אם הדמוקרטיה פירושה עריצות הרוב, אין לי הרבה עניין בדמוקרטיה.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327951
"נקווה שצה"ל יצליח להדוף את המתקפה" - נקווה?! צה"ל הוא הצבא החזק ביותר במזרח התיכון. למה לפי דעתך המצב הנכחי עם סוריה, מצרים וירדן הוא נסבל, ואתה לא קורא לכבוש אותן?

"אני לא רואה איך העובדה שהמדינה דמוקרטית משנה את העוול שנגרם לי אם מפקיעים את ביתי לצורך סלילת כביש" - מדוע מסים אינם עוול בעיניך? (מצד שני, אני לא בטוח שזה דיון שאני מעוניין להכנס אליו).
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327955
ועדיין נראה לי שמוטב להימנע ממלחמות בכלל.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327956
תקן אותי אם אני טועה, אבל אתה זה שמעדיף את מצב המלחמה הנכחי (ואתה הגדרת בתגובה קודמת את המצב הנכחי כמלחמה) על פני סיכוי לשלום.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327961
הדיון נגרר למקום רחוק מאוד מהמקום שבו התחיל. אם אתה שואל אותי אם המשך השליטה של ישראל בשטחים רצוי בעיניי מבחינת התועלת שבו, עליי להודות שלא. בהתחשב במגבלות הפוליטיות הנוכחיות, לו הייתי רה''מ הייתי מספח את גושי ההתנחלויות הקרובים לקו הירוק ונסוג באחת מהשטחים שלא סיפחתי. את המתנחלים לא הייתי מגרש, אלא מניח להם. בנוסף הייתי מכונן מאזן אימה ומכריז שאם המדינה הפלסטינית (שבוודאי תקום בעקבות הנסיגה) תתקוף את ישראל או לא תצליח לפעול ביעילות נגד ארגוני הטרור, אכבוש אותה ואגרש משם את כל התושבים הערבים. מאחר שבמקרה זה יש אפשרות שמדינה פלסטינית לא תקום, או שיקומו כמה מדינות פלסטיניות מתחרות, הייתי מכריז שגם במקרה זה אכבוש את השטחים ואגרש משם את כל התושבים הערבים.

אבל הדיון נסוב על שאלת המוסריות של המשך הכיבוש, וכאן אני ממשיך להחזיק בדעתי שישראל אינה מחויבת מבחינה מוסרית לשנות את המצב הנוכחי כל עוד הפלסטינים שוחרים את רעתה.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327962
אפשר בעצם לאלץ מראש שיקומו כמה מדינות פלסטיניות שונות, ולפחות לנתק בין רצועת עזה לבין הגדה. אם המדינות שיקומו יתבררו בהמשך כמדינות אחראיות ומועילות, אפשר יהיה להרשות להן להתאחד אז.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327971
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327979
לא הצעתי להקים אוטונומיות או משהו מעין זה, אלא לסגת משם לחלוטין. באשר לניתוק בין הרצועה והגדה כוונתי הייתה שישראל לא תאפשר מעבר בטוח או משהו מעין זה, אבל אם תושב עזה מחליט לנסוע לרמאללה דרך מצרים וירדן או להפך, מאחר שישראל אינה שולטת עוד בשטח זה בכלל לא עניינה.

ואולי אתה מתכוון להימנעות מגירוש המתנחלים? לא נראה לי שיש לי הזכות לגרש מהשטחים את המתנחלים יותר משיש לי הזכות לגרש משם את הערבים. לפיכך אניח להם וכל צד יישא באחריות למעשיו. זה כבר לא יהיה עניינה של ישראל.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327948
אני באמת לא יודע מה הקשר של ההתנחלויות לעניין, אתה שרבבת אותן לדיון (נדמה לי...).

הרשה לי לשאול אותך: נניח שהיית משתכנע שיש סבירות גבוהה שאם תקום מדינה פלסטינית היא תתקוף את ישראל ואם הפלסטינים יהפכו לאזרחי ישראל ויהיו לרוב הם יסלקו מכאן את המיעוט היהודי. הרי גם אז הטיעונים שלך היו עומדים בתוקפם. אז מה אתה אומר בעצם, שאם זה המצב אין מה לעשות ועלינו לקבל את גורלנו העגום בהרכנת ראש?
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327952
"ני באמת לא יודע מה הקשר של ההתנחלויות לעניין, אתה שרבבת אותן לדיון (נדמה לי...)" - מה באמת הקשר בין ההתנחלויות לכיבוש? תמהני. בטח אין שום קשר.

(כשכתבתי שאני לא מבין מה הקשר, התכוונתי לכך שאני לא מבין מה הקשר בין גירוש יהודי בגדאד לבין שלילת זכויותיהם של ערביי חברון).
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327957
אבל אתה טענת שמה שלא מוסרי הוא למשול בפלסטינים בלי לתת להם זכויות אזרח. את זה אפשר לעשות גם בלי להקים התנחלויות.

וגירוש יהודי בגדד מתקשר לכך שאני לא מקבל שהיה עוול קדמוני מצד היהודים. היהודים הסכימו לפשרה, והערבים לא. לבוא ולצפות עכשיו שהיהודים יהיו שוב אלה שיתפשרו, נראה לי לא מוצדק ולא מועיל, ומה גם שהטענה שהכיבוש הוא מקור הסכסוך נראית לי משוללת יסוד. לפיכך הייתי מצפה שהערבים יציעו בעצמם לפתור את הסכסוך ע''י שיעברו להתגורר בירדן, ואם הם מתעקשים להמשיך ולנסות להשמיד את ישראל, אני לא רואה מה לא מוסרי בזה שישראל תמשיך ותמשול בהם. זאת חובה מוסרית של ממשלת ישראל כלפי אזרחיה שהיא אחראית לשלומם.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327960
"אבל אתה טענת שמה שלא מוסרי הוא למשול בפלסטינים בלי לתת להם זכויות אזרח. את זה אפשר לעשות גם בלי להקים התנחלויות" - לאי נתינת זכויות האזרח יש פנים רבות. הקמת ההתנחלויות (בצורה בה הן קמו ובאופן בו הן מתנהלות) היא אחד מהם, ואולי אפילו מהמרכזיים שבהם.

אם היה או לא היה עוול קדמוני מצד היהודים לא מאוד מעניין אותי כרגע. מעניין אותי העוול המתמשך אשר מבצעים היהודים (גם בשמי) מדי יום בהווה הנכחי.
"הייתי מצפה שהערבים יציעו בעצמם לפתור את הסכסוך ע"י שיעברו להתגורר בירדן" - באמת, הערבים החצופים האלה. מה הם חושבים לעצמם? שבגלל שהם גרו שם במשך מאות בשנים אז יש להם איזו חזקה על האדמה? הם לא יודעים שהכל שייך ליהודים? מצחיקים כאלו. קישטה לירדן, ולא משנה אם אתה חקלאי שרק רוצה לעבד את אדמתו או פעיל חמאס. כולם קישטה. למה? כי אתם לא יהודים.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327968
לא כי הם לא יהודים, אלא כי בתור קבוצה אתנית אחת לא הסכימו לסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי בפשרה, ולא עשו דבר שיש בו ללמד על שינוי המדיניות מצדם. נכון שאנשים חפים מפשע נפגעים בדרך, אבל אינני רואה פתרון ריאלי לבעיה, מאחר שמצד אחד לא נוכל לבחון את כליותיו של כל פלסטיני ופלסטיני, להוציא להורג את אלה מהם שמבקשים לחסל את מדינת ישראל, ולהעניק לאחרים עצמאות, ומצד שני אם נעניק להם אזרחות או עצמאות הדבר יוביל לבסוף, בסבירות גבוהה, לפגיעה בחפים מפשע אחרים - אנחנו.

אילו חשבתי שהפלסטינים מסוגלים להקים מדינה חופשית, דמוקרטית ומתוקנת לא הייתי מתנגד להקמתה. אדרבא, בהתחשב בבעיות שיש לי עם ישראל, אולי הייתי רוצה להיות אזרח שלה בעצמי. אבל זה לא המצב, ועומד לי על קצה הלשון לומר שקצת הזוי בעיניי לטעון אחרת.

ולבסוף בעניין ההתנחלויות (אע"פ שזאת נקודה ממש לא מעניינת): אם מקימים התנחלות על גבעת טרשים ששום פלסטיני לא התגורר עליה, לא רעה את עדרו עליה ולא קטף זיתים מהעצים שגדלים עליה, כי אז אילו מזכויותיו מופרות בדיוק?
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327972
אבל לא מעניין אותך, לפי דבריך, מה הם עושים או לא עושים. השארת להם שתי אפשרויות: מועדפת - הגירה שלהם לירדן, ופחות מועדפת - המשך חיים כאנשים חסרי זכויות תחת כיבוש ישראלי. גם אם כולם כאיש אחד יניחו מחר את נשקם אתה לא מוכן "לוותר" להם ולתת להם זכויות על אדמתם. כל זה למה - שוב, בשל שייכותם האתנית.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 327977
לא נכון. אם יניחו את נשקם ויבקשו להקים מדינה דמוקרטית, חופשית ומתוקנת (כמובן, לא רק מהפה, אלא גם מהלב), אתמוך בהם.
מי כתב את התגובות הבאות? 327981
"גם אילו ביקשה ישראל את השטחים הללו לעצמה, לא היה בכך שום פסול: הם אינם מולדתם של הפלסטינים יותר משהם מולדתם של היהודים, ומי שסירבו לחיות בשלום לצד שכניהם היו הפלסטינים, ולא היהודים (היזכר בגורלו של היישוב היהודי בחברון). יתר על כן, כבר כאשר קמה ממלכת ירדן חולקה ארץ ישראל בין הצדדים הנצים, ולא ברור מדוע ישראל צריכה להמשיך ולוותר".
"היהודים הסכימו לפשרה, והערבים לא. לבוא ולצפות עכשיו שהיהודים יהיו שוב אלה שיתפשרו, נראה לי לא מוצדק ולא מועיל, ומה גם שהטענה שהכיבוש הוא מקור הסכסוך נראית לי משוללת יסוד. לפיכך הייתי מצפה שהערבים יציעו בעצמם לפתור את הסכסוך ע"י שיעברו להתגורר בירדן, ואם הם מתעקשים להמשיך ולנסות להשמיד את ישראל, אני לא רואה מה לא מוסרי בזה שישראל תמשיך ותמשול בהם".
מי כתב את התגובות הבאות? 327994
אני מעוניין להבטיח לעצמי חיים שלווים, והצדק ההיסטורי פחות מעניין אותי. לכן אם אשתכנע שמדינה פלסטינית תקדם את חיי השלווים, אתמוך בה אע''פ שאינני סבור שהשטחים ''מגיעים'' לערבים יותר משהם מגיעים ליהודים.

מה שכן, לא ארצה שהמדינה הפלסטינית הזאת תבוא על חשבונם של יהודים המבקשים להתגורר בעיר אבותיהם חברון. אלא שנדמה לי שאין כאן שום בעיה, כיוון שלהשקפתי מדינה פלסטינית שתקדם את חיי השלווים היא מדינה פלסטינית שלא תתנגד לישיבתם של יהודים בשטחה.
מי כתב את התגובות הבאות? 356315
גם מדינת ישראל לא תתנגד לישיבת פלסטינים בשטחה? תהיה לשיטתך אפשרות לממש את זכות השיבה, למשל?
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 356314
איציק, לא הבנתי את הדוגמה שלך עם ש"ס. אם אלי ישי ירכיב ממשלה, הרי שהוא יעשה את זה על בסיס מצע המפלגה, שקורא להשמעות לדעת גדולי התורה - במקרה זה עובדיה יוסף. כל עוד הממשלה תפעל לפי החוק, מדוע זה שונה ממשלה שתקים יחד שתהיה כפופה לועידת מפלגת יחד (או איך שלא קוראים למוסד שמנהל את ענייני המפלגה הזאת)?

סביר מאד להניח שאת הממשלה הבאה ירכיב שרון. גם הוא איננו כפוך לשום מוסד דמוקרטי, וכידוע הוא אינו תמיד מקפיד לפעול במסגרת החוק... גם ההליכים הפנימיים בקדימה אינם עניינם הפנימי?
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 356320
אינני יודע מה אינך מבין. תאר לך שנבחרת ממשלה בראשות אריק שרון והוא איננו מנהל ממשלה שהיא מוחליטה ומביאה לחקיקה בכנסת. הוא ממלא פקודות של מישהו מבחוץ. עובדיה יוסף כפוף לכנסת? למבקר המדינה? במצב היום גם לא לבית המשפט העליון שהתגלגל למוסד די פחדני.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 356358
האחריות היא על הממשלה, כך שאין שום צורך שהיועצים שלה יהיו כפופים לכנסת. הטענה ''כך הורה לי הרב'' לא תתקבל במשפט נגד ראש ממשלה שסרח אפילו בבית המשפט ה''די פחדני'' שלנו.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 356475
התפיסה החרדית אינה מכירה בריבונות העם.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 356751
בית המשפט מוסמך לדון אותך גם אם אינך מכיר בריבונותו.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 357053
נכון.
את עמדתי בנוגע לביהמ''ש העליון לא נימקתי ואפילו לא פירטתי 357094
"הנערה שסירבה להכיר בסמכות בית המשפט, תשוחרר מחר"

"ביום א´ אמרה השופטת בדיון: "רק תכירי בסמכותי ואת משוחררת ללא הגבלה" ואולם הנערה סירבה ואמרה שאין לה שום כוונה לחתום."

שתי שאלות 326422
1. איזה הצעות יש לך לדרכים בחירת שופטים?

2. האם אתה יכול לפרט באיזה מקומות בעולם משתמשים בדרכים האלה, וכמה זה מצליח שם?
שתי שאלות 327777
1. שהממשלה תציע מועמדים והכנסת תאשר אותם.

2. כך זה בארה"ב (הנשיא בתפקיד הממשלה, הקונגרס בתפקיד הכנסת).

שאלה קשה מאוד היא עד כמה זה מצליח, אבל שם לפחות מניחים שכל שופט מזוהה עם המפלגה שנשיא מטעמה מינה, ולכן אין העמדת הפנים הצבועה כאילו השופטים הם מעל שיקולים פוליטיים. בנוסף ביהמ"ש משקף את גוף הבוחרים, ולכן מובטח שלא ייהפך למעין אוליגרכיית מיעוטים המרוקנת למעשה את הדמוקרטיה מתוכן. מה שבטוח, על כל פנים, שזה לא מצליח פחות מאותה "פנינה" שלנו, כפי שהגדירהּ ברק.
שתי שאלות 327811
בבית המשפט בארה"ב לא מייצג את גוף הבוחרים. שופט מקבל מינוי עד שהוא מתפטר, מת או מודח בידי הסנאט בעוון עבירה (ז"א, אי אפשר להדיח שופט בגלל הדעות שלו, רק עם הוא עבר על החוק). הנשיא ממנה שופט, בכפוף לאישור הסנאט. לכן, יש הרבה עניין של מזל באפשרות של נשיא למנות שופטים (ועל אחת כמה וכמה, נשיאים).

קלינטון, למשל, שלט שמונה שנים ומינה שני שופטים, אייזנהאור מינה בשמונה שנים חמישה שופטים.

בוש האב, עוד דוגמא, מינה שני שופטים בארבע שנים, קרטר לא מינה אף שופט בארבע שנים.

למעשה, בית המשפט העליון היום מכיל, לא כולל רוברטס, שש שופטים שמונו על ידי נשיאים רפובליקאים ושניים שמונו על ידי דמוקרטים (יחס של 3 מול 1). התקופה שהם מייצגים היא התקופה שהחלה בשלטונו של פורד (סטיבנס מונה ב-‏1975), מאז פורד היה נשיא רפובליקאי במשך 20 שנה, ונשיא דמוקרטי במשך 12 שנה (יחס של 5 מול 3).

ואם הוא לא משקף את גוף הבוחרים, גם לא מובטח שלא ייהפך למעין אוליגרכיית מיעוטים המרוקנת למעשה את הדמוקרטיה מתוכן. הרוב הרפובליקאי בבית המשפט ניסה להדיח נשיא דמוקרטי בטוענות שווא, ומינה נשיא רופבליקאי לפני שספרו את כל הקולות.

אתה אולי בטוח שבית משפט שממונה על ידי האב, וממנה את בנו לנשיא מוצלח יותר מבית המשפט הישראלי, אני לא (ותאר לעצמך מה יקרה עם ניתן לשרון למנות את השופטים).
שתי שאלות 327881
תוכל לומר באותה מידה גם שהנשיא אינו משקף את גוף הבוחרים, מאחר שיכול להיווצר מצב שבו רוב אזרחי ארה"ב בחרו במועמד x ואילו מועמד y הוא שמונה לנשיא (כפי שאמנם קרה כבר). לדעתי בשני המקרים הרשות הרלבנטית משקפת את גוף הבוחרים, מאחר שיש להם השפעה על דמותה, גם אם אין זאת השפעה מיידית או מלאה. המצב אצלנו שונה בתכלית, כמובן.

באשר לבחירות לנשיאות בשנת 2000, מעבר לכך שאתה מציג את המקרה בצורה לגמרי לא הכרחית, באופן אירוני הוא דווקא מדגים את יתרונה של השיטה האמריקנית: הציבור האמריקני העדיף במשך תקופה מסוימת ממשלים רפובליקניים, וכך יצר בעקיפין מצב שבו רוב שופטי ביהמ"ש העליון הם מינויים רפובליקניים. לפיכך כאשר נדרש ביהמ"ש להכריע בנוגע לספירת הקולות - הכרעה שמטבעה, בהיעדר הוראות מפורשות בחוק וכן הלאה, מבוססות בסוף גם על הרהורי לבם של השופטים, ולכן באופן בלתי נמנע על השקפותיהם הפוליטיות - ההחלטה הייתה צפויה וציבור הבוחרים האמריקני היה יכול להרגיש שהיא תוצאה של מעשיו ומחדליו שלו. מנגד, אילו קרה כאן מקרה דומה, וביהמ"ש היה מכריע לטובת השמאל, תומכי הימין היו חשים, ובצדק, שהשליטה בגורלם ניטלה מידיהם והועברה לידי האליטה המשפטית המזוהה עם השמאל.
שתי שאלות 327892
אתה רציני? אתה באמת חושב שהחלטה על הפסקת ספירת הקולות היא החלטה שמייצגת את הדעה של הבוחר (שקולותיו לא נספרו)? אתה באמת חושב שהחלטה לקיים משפט הדחה לנשיא שנבחר על ידי הציבור מייצגת את דעתו של הציבור?

באותה מידה שבית המשפט האמריקאי מייצג את דעתו של הבוחר, גם בית המשפט הישראלי מייצג את דעתו של הבוחר. בועדה לבחירת שופטים יש רוב מוחלט לנציגי הכנסת והממשלה (=נבחרי ציבור) ולשופטים (שהם נבחרים של נבחרים, ולכן לפי ההגיון שלך, נבחרים).

הציבור *הדמוקרטי* בארה"ב בהחלט הרגיש שהשליטה ניטלה מידיו והועברה לידי מינויים פוליטיים. בדיוק אותה הרגשה *תיאורתית* שירגיש הציבור הימני בארץ אם יום אחד יקבל בית משפט בישראל החלטה שכזו. הנסיון שלך להציג את מערכת המשפט בארה"ב כמושלמת הוא רחוק מהמציאות, אני לא מכיר דרך מושלמת לבחירת שופטים, כל דרך תהיה בעייתית.
שתי שאלות 327907
הרי לא סתם לא ספרו קולות. היו שם שתי בעיות: פתקי הצבעה פסולים מבחינה טכנית אך שאפשר לנחש את הכוונה מאחוריהם, והצורך לקבל הכרעה סופית כדי שהממשל החדש יוכל להתחיל ולהתארגן. לא התעמקתי בפרשה, אבל היות שגם כל מיני פרשנים פרו דמוקרטיים הצדיקו לבסוף את פסיקת ביהמ"ש, אני מניח שמוגזם לומר שהייתה כאן החלטה בלתי סבירה שמשמעותה שביהמ"ש ביצע הפיכה.

העליון בישראל אינו מייצג את דעתו של הבוחר הנוכחי, אלא לכל היותר את דעתו של הבוחר לכנסת הראשונה. הרי לשופטים ולחברי לשכת עורכי הדין יש רוב מוחלט בוועדה, מה שאומר שמרגע שקיבל העליון אופי מסוים, הכנסת והממשלה אינן יכולות עוד לשנותו, אלא בהסכמתם של לפחות חלק מהשופטים ונציגי לשכת עורכי הדין. זה הבדל מהותי בין ישראל לארה"ב: בעוד שבארה"ב הציבור יכול לשנות לאורך זמן את אופי ביהמ"ש העליון, בישראל זה בלתי אפשרי בלא הסכמת האליטה המשפטית.

אולי ההידרשות לרגשות הציבור מיותרת, שכן כל אחד יכול להרגיש כל דבר שהוא מוצא לנכון - בצדק או שלא בצדק. כל שאני יודע הוא שדובריו הבולטים של ציבור תומכי הדמוקרטים השלימו לבסוף עם ההחלטה ולא טענו שההחלטה הייתה בלתי סבירה, אלא רק שהם אינם מרוצים ממנה.
שתי שאלות 327909
כן, אני מסכים, אם לא מתעמקים אז הדשא של השכן באמת נראה ירוק יותר.

קראת את תגובה 327811? ואחריה אתה טוען שהעליון בארה"ב מייצג את הבוחר הנוכחי? אין לי מה להוסיף, חבל שטרחתי, היית מבהיר מראש אתה לא קורא את מה שאתה לא מסכים איתו.
שתי שאלות 327917
לא אמרתי שאינני יודע שום דבר על הפרשה, ואני חושב שהניסיון להפוך את דעתי ללא רבלנטית על בסיס חוסר בקיאות הוא לא הגון (ולו מפני שעיקרון זה יכול תמיד לבטל את דעת הפליג). אני זוכר בפירוש שעיתונים ליברליים מובילים כמו הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט כתבו שהיו מעדיפים אילו ההחלטה הייתה אחרת, אבל שלא נכון לומר שההחלטה אינה סבירה. האם גם הם לא התעמקו מספיק לדעתך?

ובאשר לתגובה שלך, קראתי אותה וגם עניתי: אמנם מדובר בדרך עקיפה ומוגבלת שבה ציבור האזרחים משפיע על דמות ביהמ"ש העליון, אבל אצלנו אפילו השפעה עקיפה ומוגבלת אין.

ולא טענתי שאין בעיות בשיטה האמריקנית: אני למשל הייתי מגביל את משך כהונת השופטים לפרק זמן קבוע מראש, אבל גם ככה המצב בארה"ב עדיף על המצב כאן.
שתי שאלות 327921
א. נכון, וזה גם מה שאמרו פרשנים משפטיים ימניים לא קיצוניים אחרי החלטות שמאליות של בית המשפט העליון. משום שקיצוניים (כאן ושם, שמאל וימין) מאמינים ששינוי עושים על ידי הרס, מתונים מאמינים ששינוי נעשה על ידי פוליטיקה.

ב. אבך הסברתי לך שגם אצלנו יש השפעה עקיפה, בדיוק באותה דרך.

ג. טוב, אז עכשיו אנחנו מסכימים שגם המצב האמריקאי הוא בעייתי. אתה טוען שהוא טוב יותר, אני בהחלט לא משוכנע (אני לא מכחיש שיש לו הרבה יתרונות, אבל יש לו גם לא מעט חסרונות, והמצב שם היום, ביחס צפוי של 8 מול 2, הרבה פחות סביר מהמצב כאן היום). למעשה, אין דרך טובה, בגלל שמצד אחד אתה רוצה לשמור על הפרדה בין הרשויות, מצד שני אתה כן רוצה להכפיף את הרשות השופטת לציבור (שמיוצג כבר על ידי הרשות המחוקקת), מצד שלישי אתה רוצה למנוע דיקטטורה שיפוטית ומצד רביעי אתה רוצה למנוע דיקטטורה של הרוב. לדעתי, הפיתרון הוא לא טכני, אלא תרבותי.
שתי שאלות 327933
א. אבל בכלל לא טענתי שיש בעיה בעצם החלטותיו של ביהמ"ש העליון, ואמנם עד היום לא הייתה שום החלטה אחת מסוימת שאני מגדיר כבלתי נסבלת לחלוטין. כאשר ביהמ"ש מחליט להדיח את השר הנגבי מכהונתו בלי שהחוק הסמיך אותו לכך, לא על גורלו של הנגבי אני מקונן, אלא על דמות ביהמ"ש הנשקפת מבעד להחלטה. אם תרצה, יש כאן פוטנציאל הרסני שמטריד אותי, אע"פ שהוא טרם מומש.

ב. אבל אין באמת השפעה כזו: נציגי הציבור - כלומר נציגי הכנסת והממשלה בוועדה - יכולים לתמוך במי שהם רוצים, עדיין לשופטים ולחברי לשכת עורכי הדין יש רוב.

ג. אפשר לחשוב שאצלנו אין יחס של שמונה לעומת שתיים, או אפילו חריף מזה... בכל אופן, אני מסכים שבהיעדר תרבות דמוקרטית, שום מנגנון לא יועיל, אבל ההפך אינו נכון: אני חושב שבישראל יש תרבות דמוקרטית סבירה (גם אם לחלוטין לא מושלמת), אבל המנגנון לא מספיק טוב, ואמנם לא תוכל להתכחש לכך שביהמ"ש העליון בישראל מלקט לעצמו עוד ועוד נתחים מהשלטון בלי שהציבור החליט להעניקם לו. זה תהליך מסוכן ואין מי שיגביל אותו. במילים אחרות, בעוד שבארה"ב יש בלמים ואיזונים בכל הכיוונים, בישראל ביהמ"ש העליון בולם ומאזן את הרשויות האחרות, אבל ההפך אינו נכון.
שתי שאלות 327963
א. אם כך מצבנו טוב מזה של ארה"ב. פוטנציאל הרסני קיים בכל מנגנון שהוא.

ב. אבל חשבתי שכבר הסכמנו שהשופטים הם נציגי הציבור by proxy.

ג. לא, אצלנו היחס הרבה יותר סביר, עובדה שבית המשפט לא קיבל שום החלטה שמשנה מדיניות. אם הישראל היתה תרבות דמוקרטית סבירה, בית המשפט לא היה צריך לאלץ את ראש הממשלה לפטר את הנגבי או את דרעי. בית המשפט הישראלי לא מלקט לעצמו כל כך הרבה "נתחים מהשלטון" כמו שזה נראה ממאמרי המערכת בבשבע. במילים אחרות, בזמן שבארה"ב ניסו לפטר נשיא בגלל שבגד באישתו (דבר חוקי לחלוטין), בישראל אף אחד לא היה אפילו חושב על זה.
שתי שאלות 327975
א. להפך, מצבנו רע בהשוואה לארה"ב. אצלנו ביהמ"ש העליון הופך לגוף אוליגרכי המבקש להחליף את הכנסת ואת הממשלה לנגד עינינו. הפוטנציאל ההרסני כאן מוחשי הרבה יותר מבארה"ב, שם ביהמ"ש אינו גוף אוליגרכי כלל.

ב. לא הסכמנו (ואם השתמע מדבריי אחרת, אז לפחות אחד מאתנו טעה). העובדה שין לשנותה היא שבישראל מי שממנה שופטים בפועל הם השופטים הקיימים, אבל גם עקרונית לא הציבור ממנה את השופטים בעקיפין: אפילו נניח שהממשלה והכנסת מעוניינות לשנות את דמותו של ביהמ"ש ולמנות שופטים מסוימים כדי לשוות לביהמ"ש העליון צביון חדש, הן אינן יכולות לעשות זאת לבדן, והן זקוקות להסכמתם של גורמים מתוך האליטה המשפטית.

ג. שים לב שאתה נזקק לטיעונים מסוגו של "אילו הייתה כאן תרבות דמוקרטית סבירה", אבל אילו ביהמ"ש באמת לא קיבל שום החלטה שמשנה מדיניות לא היית נזקק לטיעונים הללו כלל. מה שאתה אומר בעצם הוא שביהמ"ש אכן כפה מדיניות, אלא שאתה מצדיק את זה.

ואינני יודע מהו שבע, אבל ביהמ"ש בהחלט מלקט לעצמו הרבה נתחים מהשלטון: הוא קובע את תוואי גדר ההפרדה, הוא קובע אילו שרים רה"מ יפטר, הוא מבטל חוק של הכנסת, הוא שותל יועמ"ש לממשלה והופך אותו לסמכות מעין שיפוטית. בכלל, כל המהפכה החוקתית היא חריגה מתפקידו, הרי לא הציבור ולא הכנסת הסמיכו אותו לנהוג כפי שהוא נוהג.

ד. בארה"ב לא ניסו לפטר נשיא מכיוון שבגד באשתו, אלא מכיוון ששיקר כשהיה תחת שבועה. והניסיון נכשל.
שתי שאלות 327985
א. על מה אתה מדבר?

ב. ובארה"ב, קלינטון יכל לשנות את בית המשפט העליון? חבל לחזור לתחילת הדיון.

ג. בית המשפט כפה נורמות דמוקרטיות, זה תפקידו כפרשן של החוק, כפי שניתן לו על ידי המחוקק.

גם בארה"ב, בית משפט קובע הרבה דברים, כולל פיטורי נשיא (קצת יותר קציני מפיטורי שר), החלטות מדיוניות, וביטולים של חוקי הכנסת. אף אחד לא "השתיל יועמ"ש לממשלה", ואת הסמכות השיפוטית הוא קיבל מהמחוקק. אתה מדבר מתוך בורות, גם באשר למשפט העברי, וגם באשר למשפט האמריקאי, וחבל.

ד. אם אתה קונה את זה, אז תהיה לי בריא.
שתי שאלות 327997
א. למשל על המקרה של השר הנגבי. המחוקק נתן דעתו לעניין וקבע שאדם לא יוכל לכהן כשר אם הורשע בעברה שיש עמה קלון ושרה"מ יורשה לעביר שר מכהונתו גם במקרים אחרים, אבל את ביהמ"ש זה לא עניין והוא פסק כאילו קבע המחוקק שאדם לא יוכל לכהן כשר הממונה על המשטרה אם מתנהלת נגדו חקירה. בזה הוא החליף בעצם את המחוקק. יש עוד המון דוגמאות, כמובן.

ב. קלינטון אמנם לא יכול לשנות את דמות ביהמ"ש, אבל הציבור האמריקני יכול לאורך זמן. בישראל זה לא המצב. הציבור הישראלי כולו יכול לרצות לשנות את דמות ביהמ"ש, ואם האליטה המשפטית לא תהיה שותפה לרצון הזה, דמותו לא תשתנה גם לא בעוד חמישים שנה.

ג. לדעתי אתה הוא שמדבר מתוך בורות. יופי. מה יצא לנו מזה?

ד. אני קונה את זה כנראה באותה מידה שאתה קונה שביהמ"ש העליון בישראל נטול הטיות פוליטיות...
שתי שאלות 327999
א. משפט ראשון, סעיף ג בתגובה 327985.

ב. לא מדוייק, עובדה שבית המשפט כן משתנה.

ג. כלום.

ד. איפה אמרתי שביהמ"ש העליון בישראל נטול הטיות פוליטיות? אל תיחס לי עמדות הפוכות משלך, זה אמנם קל, אבל לא רציני.
שתי שאלות 328000
א. אני לא חושב שיש היגיון במשפט "לכפות נורמות דמוקרטיות" (אם כבר היית אומר "לכפות נורמות של ממשל תקין"); איש לא הסמיך את ביהמ"ש העליון בישראל לעשות כן; תפקידו זה בוודאי אינו נובע מתפקידו כפרשן החוק.

הרי לא יעזור לך, במקרה הזה ביהמ"ש פסק באופן גלוי בניגוד לחוק, ולא מדובר במקרה שבו החוק היה סתום או משהו בדומה לזה. אז היה אמיץ ואמור בגלוי: "כן, אני שמח שביהמ"ש העליון בישראל פוסק בניגוד לחוק, כי החוק הישראלי לא מספיק טוב בעיניי".

ב. בייניש ממנה את ארבל. אכן שינוי דרמתי...

ד. אני אמרת שאתה אמרת שביהמ"ש העליון בישראל נטול הטיות פוליטיות? קרא את דבריי ביתר עיון.
שתי שאלות 328004
א. לשון החוק: "בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר." http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod8.ht...

כן, אני שמח שביהמ"ש העליון בישראל פוסק בהתאם לחוק, כי החוק הישראלי מספיק טוב בעיניי.

ב. נו, באמת, הרי בארה"ב, אתה מקבל שינוי של 25 שנה כשינוי לגיטימי, תסתכל איזה שיוניים עברו על בית המשפט העליון במשך 20 השנה האחרונות.

ד. ז"א שאתה לא קונה את זה?
שתי שאלות 328172
א. זה סעיף בעייתי למדי. אם מפרשים אותו כמתן אישור גורף לביהמ"ש העליון לעסוק בכל סוגייה שהוא מוצא לנכון ולפסוק לפי מושג הצדק של שופטיו, כי אז יוצא שלא רק למעשה ביהמ"ש הישראלי הוא גוף נטול מגבלות המחזיק בשררה השלטונית כולה, אלא כך גם להלכה. כל עוד התשתית החוקית הזאת מונחת לפניו והוא מסתמך עליה, הדבר היחיד שיכול לרסנו הוא עצמו. אילו היה זה המצב ברשות המבצעת במקום ברשות המחוקקת, היית מכנה זאת בשם דיקטטורה.

בכל אופן, אע"פ שהייתי מעדיף לולא כלל החוק את הסעיף הזה, גם כעת בשעה שהוא כוללו לא ראוי שביהמ"ש ינצלו כדי לנער מעל כתפיו את נטל החוקים האחרים, ומובן מאליו שהמחוקק לא התכוון להרשות לביהמ"ש לפסוק ככל העולה על רוחו. לשם מה טרח לחוקק את חוק יסודות השפיטה - ובעצם לשם מה טרח לחוקק חוקים בכלל - אם התכוון שביהמ"ש ייתלה בסעיף הזה ויעשה צדק במקום משפט?

אולי ביהמ"ש פוסק בהתאם לחוק במובן שהוא פוסק בהתאם לנאמר בסעיף הזה, אבל הוא בהחלט פוסק בניגוד ליתר הסעיפים והחוקים. המקרה של הבג"ץ בעניינו של הנגבי מוכיח את זה באופן חד משמעי, ואמנם כל מי שיש לו כישורים בסיסיים של הבנת הנקרא יוכל להיווכח שהחוק במקרה זה אמר דבר אחד וביהמ"ש פסק דבר אחר.

ב. אתה מתעקש להתעלם מהבדל מהותי: בארה"ב הכוח לבחור את שופטי ביהמ"ש העליון נתון בידי הנשיא והקונגרס - שני גופים שנבחרים ע"י הציבור - ואילו בישראל הכוח הזה מחולק בין הממשלה והכנסת לבין בימה"ש העליון ולשכת עורכי הדין - גופים שמאז נבחרו לראשונה הציבור איבד את השפעתו עליהם - באופן שהשניים האחרונים יכולים תמיד לגבש קואליציה. לכן בישראל ייתכן שתשתלט על ביהמ"ש העליון כת מסוימת - ולדעתי המצב כיום אינו רחוק מזה - ואילו בארה"ב זה לא ייתכן, כיוון שהציבור יוכל לבחור במשך כמה מערכות בחירות רצופות בנשיאים שימנו שופטים מטיפוס אחר.

כדי לסבר את האוזן, תאר לך מה היה אילו הציבור בישראל בחר את הכנסת הראשונה, ומאז כל שינוי בהרכב הכנסת היה טעון את אישור הכנסת עצמה. האם היה אפשר לומר אז שהציבור בישראל הוא שבוחר - להבדיל מן בחר - את הכנסת, במישרין או בעקיפין? מובן שלא. באותו אופן ממש הציבור בישראל אינו בוחר את ביהמ"ש העליון, גם אם את השופטים הראשונים בחרו נציגיו.

ד. ברור לי שהמוטיבציה להדיח את קלינטון הייתה פוליטית, את זה אפילו הרפובליקנים לא היו מכחישים, כמדומה. מה שלא ברור הוא אם אמנם בלתי מוסרי לנצל מעידות של יריבים כדי לנסות ולממש מאוויים פוליטיים. בכל אופן, העובדה היא שכמה סנטורים רפובליקניים סברו כנראה שלא מוסרי לעשות כן.
שתי שאלות 328198
א. ניסיתי להסביר לך, דמוקרטיה היא לא פונקציה של תקנות טכניות (אתה בודאי יודע שמלכת אנגליה היא עדיין המונארך של אנגליה ואוסטרליה, או שבארה"ב הנשיא יכול לא לחתום על חוקים). דמוקרטיה היא פונקציה של תרבות. במקום בו אין תרבות דמוקרטית, גם החוקים הכי דמוקרטים לא יעזרו. במקום בו יש תרבות דמוקרטית, גם החוקים הכי דיקטטורים לא יעזרו.

חוק יסוד הוא חלק מהחוקה, וככזה הוא מהגדרה נעלה על שאר החוקים.

ב. לא נכון. בישראל הכח לבחור נתון בידי הכנסת (נבחרי ציבור ישירים) והשופטים (נבחרי ציבור by proxy). אם לדעתך מצב בו נשיא אחד לא יכול לשנות כלום במשך מונה שנים, ואחר יכול לשנות מהקצה לקצה במשך ארבע שנים מייצד את הציבור, אז אתה משקר לעצמך.

ד. שוב, זה ההבדל בין טכניקה דמוקרטית, לבין תרבות דמוקרטית. טכנית אין שום דבר פסול שלהעיף נשיא שלא מוצא חן בעינך אם אתה מוצא את הסעיף המתאים בחוקה, תרבותית, להעיף נשיא בגלל שבגד באישתו זה דבר לא תרבותי. העובדה שהרפובליקאים בארה"ב החליטו לוותר בסוף, מעידה שיש להם תרבות דמוקרטית, אותה תרבות דמוקרטית שגורמת לבית המשפט העליון בישראל לא להכריז שהכיבוש אינו חוקי, שצריך לפנות את ההתנחלויות או כל דבר אחר שהם רוצים להכריז. אותה תרבות דמוקרטית שהיתה צריכה לגרום לשרון לא למנות את הנגבי, ולרבין לפטר את דרעי. אז אתה יכול להמשיך ולצטט את השטויות על כת מסוימת שמשתלטת על בג"ץ, אבל מה לעשות שהמציאות ממש רחוקה מכך. במשולש הכוחות, בג"ץ-כנסת-ממשלה, בג"ץ מקפיד למעט להתערב ברשויות האחרות, גם במקום בו הוא היה צריך על פי חוק להתערב. בג"ץ מתערב רק במקומות בהם חוסר התרבות כל כך בוטה, וגם זה רק כשממש אין לו ברירה.

כמו שהסברתי לך למעלה, דיקטטורה משפטית היא לא הבעיה היחידה ממנה צריך לפחד, גם דיקטטורה של הרוב (או של המיעוט) יכולה להיות בעיה. זאת בדיוק הסיבה שנשיא בארה"ב לא יכול לפטר שופט סתם ככה. זאת בדיוק הסיבה שלא רק חברי הכנסת ממנים שופטים בישראל. הפחד שלי מדיקטטורה של הרוב גדול בהרבה מאשר הפחד מדיקטטורה משפטית, גם בגלל הסבירות של שני המקרים האלה, וגם בגלל התוצאות האפשריות שלהם. נראה לי שאתה מזניח לחלוטין את האופציה השניה.
שתי שאלות 328653
א. אתה ניסית להסביר לי ואני ניסיתי להסביר לך. אל תשגה במחשבה המתנשאת שהבעיה היא שלי, שאינני מבין מהי דמוקרטיה. אני מבין היטב את התשובה המקובלת בימינו לשאלה זו, והעמדה שאתה מציג אינה חורגת ממנה. העניין הוא שאינני מקבל אותה, משום שהיא פגומה בעיניי.

ב. אינני מבין כיצד אתה יכול לחזור על הטענה הזאת. הבה נפרק אותה לשני חלקיה: "הכוח לבחור נתון בידי הכנסת (נבחרי ציבור ישירים)" ו"הכוח לבחור נתון בידי השופטים (נציגי ציבור עקיפים)". החלק הראשון פשוט אינו נכון משום שהשופטים ונציגי לשכת עורכי הדין מהווים רוב בוועדה, לכן ייתכן שכל חברי הכנסת והשרים יתנגדו למועמד מסוים, והוא ייבחר בכל זאת. אמנם בשגרה יש לחברי הכנסת ולשרים השפעה, משום שהוועדה שואפת בד"כ להגיע לקונסנזוס, אלא שברצותם יכולים השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין לגבש חזית אחידה, ואז דעתם של חברי הכנסת והשרים הופכת לחסרת משמעות. אנו נותרים אפוא עם החלק השני של הטענה בלבד. חלק זה נכון במובן מוגבל מאוד: אמנם בעת שקמה המדינה הייתה לציבור השפעה עקיפה, אבל מאז הכוח לבחור נתון בידי השופטים, כאמור, ולכן אם יש לציבור השפעה כלשהי הרי זאת ההשפעה שיש לו דרך חברי הכנסת והשרים החברים בוועדה בלבד. אבל כפי שראינו קולם של אלה נמוג אם ניצבת מולם חזית אחת של השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין, לכן יכול להיווצר מצב, גם אם מדובר בתרחיש קיצוני ולא סביר ביותר, שבו הציבור יישאר נטול השפעה על הרכב ביהמ"ש מעתה ועד קץ הדורות.

ד. אולי גם לרפובליקנים בארה"ב וגם לביהמ"ש בישראל יש תרבות דמוקרטית, אבל ההבדל הוא שאם הרפובליקנים בארה"ב יתנערו מתרבות זו, הציבור יוכל פשוט לנשל אותם מכוחם, ואילו אם ביהמ"ש בישראל יתנער מתרבות זו, הציבור לא יוכל לעשות כן.

אינני מזניח את האופציה שתתפתח בישראל דיקטטורה של הרוב (מה גם שבתחומים אחדים זה כבר המצב), אלא שאינני סבור שהתרופה היא להעניק לביהמ"ש כוח שיאפשר לו בעצמו להיהפך לעריץ. מכיוון שאינני מסכים שאחד בא על חשבון השני, הרי הפרשנות שלך, כאילו ההתנגדות שלי לצבירת כוח בידי ביהמ"ש פירושה תמיכה בצבירת כוח בידי הרוב, אינה מקובלת עליי.
שתי שאלות 328660
א. לא סתם העמדה שלי נהפכה לעמדה המקובלת בימינו...

ב. אם אני מציג את הטענה (1+8=9) אתה לא יכול לפרק אותה ל(1=9) ו(8=9), להוכיח שכל חלק לא נכון, ולהסיק שהטענה שלי לא נכונה. הטענה שלי נכונה ומדוייקת, אבל בלתי פריקה לחלוטין. הרוב בועדה לבחירת שופטים נתון בידי נציגי הכנסת והשופטים. נכון שלא בידי נציגי הכנסת, ולא בידי נציגי השופטים בלבד, אבל זה לא מה שטענתי. עכשיו, אם מוסכם עלינו שנציגי הכנסת מייצגים את העם, ומוסכם עלינו שהשופטים ייצגו את העם בעט הקמת בית המשפט, אז ב-‏48 היה רוב של נבחרי ציבור, ולכן כל מי שנבחר מאז נבחר בידי הרוב, ולכן גם הוא נציג ציבור (by proxy), וזהו.

ד. "אם הרפובליקנים בארה"ב יתנערו מתרבות זו, הציבור יוכל פשוט לנשל אותם מכוחם", אין לציבור שום דרך טכנית לעשות את זה, המכשול הוא מכשול תרבותי בלבד.

"אינני סבור שהתרופה היא להעניק לביהמ"ש כוח שיאפשר לו בעצמו להיהפך לעריץ", ברור שלא, התרופה היחידה כנגד עריצות היא תרבות דמוקרטית, כל תרופה טכנית תכשל. אבל מצד שני, אתה רוצה מצב שבו השופטים יבחרו על ידי הציבור, או נציגיו, לתקופה זמנית. במצב זה, אם רוב העם יתמוך במפלגה מסויימת, נציגיה ישלטו גם על הכנסת, גם על הממשלה וגם על בתי המשפט, ואז לא יהיה לנציגי המיעוט שום מקום לפנות אליו בבקשת סעד משפטי.
שתי שאלות 328666
א. האם לא קרה בעבר שחברות קיבלו על עצמן רעיונות שגויים? לכן מוטב לא ליפול לטיעון שמה שמצוי הוא הרצוי. ממילא אם זאת עמדתך כל הדיון הפרטני בינינו מיותר.

ב. האנלוגיה שלך לתרגיל חיבור פשוט אינה טובה. אינני מכחיש שהשופטים וחברי הכנסת יכולים ליצור קואליציה בוועדה, אבל הנקודה החשובה היא שגם השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין, כלומר נציגי האליטה המשפטית, יכולים ליצור קואליציה. אפשר כמובן שאלה יעדיפו לזכות בהסכמת חברי הכנסת והשרים, כדי לקבל איזו לגיטימציה ציבורית, אבל אפשר גם שלא, והדבר תלוי בהם. במילים אחרות, השפעתם של חברי הכנסת והשרים תלויה בהסכמתם של נציגי האליטה המשפטית, או לפחות בקיומה של מחלוקת פנימית ביניהם, והללו יכולים לבטלה אפוא.

הכשל בטענתך "אם מוסכם עלינו שנציגי הכנסת מייצגים את העם, ומוסכם עלינו שהשופטים ייצגו את העם בעט הקמת בית המשפט, אז ב-‏48 היה רוב של נבחרי ציבור, ולכן כל מי שנבחר מאז נבחר בידי הרוב, ולכן גם הוא נציג ציבור (by proxy), וזהו" גלוי. קל להבחין בזה באמצעות אנלוגיה לרשות המחוקקת: כשם שדי לך שהציבור בחר בעקיפין את ביהמ"ש העליון הראשון כדי לטעון שביהמ"ש הוא נציג הציבור, יכולת גם לטעון שישראל היא דמוקרטיה אילו לא היו בחירות לכנסת מדי כמה שנים ובמקום זה כל כנסת הייתה ממנה את הכנסה הבאה אחריה. אבל מחוץ לדיון הזה גם אתה היית מסכים בוודאי שכדי שמדינה תהיה זכאית להיקרא דמוקרטית עליה לקיים בחירות חופשיות פעם אחר פעם.

בכל אופן, נדמה לי שמיצינו את הנקודה הזאת. אני טענתי טענה פשוטה בנוגע לעובדות פשוטות - שהציבור בחר את ביהמ"ש העליון הראשון ומאז כל דור שופטים מחזיק בכוח לבחור את הדור הבא אחריו (עד כדי רתימת נציגי לשכנת עורכי הדין לצדו) - ונדמה לי שעלה בידיי לנסחה במידה מספקת. אם אתה רוצה לקבל אותה או לא - זה כבר עניין שלך; אותי מעניין אם היא נכונה אובייקטיבית או לא.

ד. מובן שלציבור יש דרך טכנית לעשות כן: הוא יכול לבחור במועמדי המפלגה הדמוקרטית.
שתי שאלות 328702
א. אני לא אומר שאני חושב מה שאני חושב בגלל שזו דעת הרוב, אני אומר שהסיבות שגרמו לי לאמץ את דעתי גרמו גם לרוב לאמץ את דעתו. חבל שאתה מתעלם מקיומן הבולט של סיבות שכאלה.

ב. השופטים הם, כאמור, נבחרי הציבור. נציגי לשכת עורכי הדין, הם נבחרים על ידי סך כל עורכי הדין בארץ, שהם כל מי שקיבל תואר במשפטים ועבר את בחינות הלשכה. רחוק מלהיות ''נציגי האליטה המשפטית'', והרבה יותר קרוב להיות ''נציגי הקהילה המשפטית''.

אותו כשל שקיים, כביכול, בטענתי, קיים גם בטענתך שהשופטים בארה''ב הם נבחרי ציבור, העובדה שיושבים שם אנשים שמונו על ידי פורד, בזמן שאין שם אנשים שמונו על ידי קרטר מבהירה את זה טוב מכל עובדה אחרת. אתה לא יכול להחזיק את המקל בשני קצותיו, או שאתה מקבל נבחרי ציבור עקיפים, ואז המקרה האמריקאי והישראלי זהים, או שלא, וגם אז שני המקרים זהים. בכל מקרה, ההפרדה שאתה עושה היא מלאכותית.

ד. ובית המשפט יכול לבטל את תוצאות הבחירות או לפטר את הנשיא...
שתי שאלות 328774
ב. זה לא סימטרי. נכון שהציבור בארה"ב לא בהכרח יכול לשנות את הרכב ביהמ"ש *בטווח של ארבע שנים*, אבל (אם הוא עקבי ברצונו, וזה מספיק חשוב לו) אז בטווח של כמה קדנציות של נשיאים הוא בהכרח כן יכול לשנות את ההרכב. (בהנחות סבירות על תוחלת החיים. מעניין מה יקרה אם זו תעלה פתאום בסדר גודל. אבל אז החברה תשתנה בדרכים הרבה יותר רדיקליות.)

נכון שיש שרירותיות בכך שלנשיאים מסויימים יש הרבה יותר השפעה מלאחרים, ושזה עניין של מזל. אבל אני לא חושב שעיוותים כאלה משנים מהותית את ההבחנה האם יש ייצוג או אין ייצוג. זה קצת דומה למזל שכרוך בשאלה עם מה אתה באזור בחירה (שמשפיע על חשיבותו או אי-חשיבותו של הקול שלך); וגם דומה, אולי יותר, לכך שהנשיא שהתמזל מזלו לכהן בזמן מלחמת העולם השנייה יכול היה להשפיע על מדיניות החוץ של ארה"ב הרבה יותר, ולהרבה יותר שנים, מהנשיאים שכיהנו בזמנים שקטים יותר. בכל אופן, ר' הפסקה הקודמת.
שתי שאלות 328792
ב. כל העיקרון בנציגות של הציבור היא חוסר עקביות של הציבור בדעותיו. אם הציבור עקבי בדעותיו אז גם בארץ השופטים הם נציגיו.
שתי שאלות 328803
בסדר, אבל בחירת התדירות שבה מודדים את דעת הציבור היא די שרירותית. לצורך מינוי הרשות המחוקקת והמבצעת מודדים פעם בארבע שנים; לצורך הרשות השופטת בארה"ב, בתהליך שאפשר לקרב אותו למדידה פעם ב(סדר גודל של) 10-15 שנה. אם רוצים להגיד שהשיטה בישראל היא מדידה של דעת הציבור, לפי ההצעה שלך, אז מדובר ב"תדירות" של פעם אחת וזהו, וזה כבר שונה מהותית.
שתי שאלות 328818
אם לוקחים בחשבון שדעת הקהל כן משתנה בתדירות כלשהי, אז כבר אי אפשר להציג את בית המשפט העליון בארה"ב כמייצג של דעת הקהל בארה"ב (להבדיל מהנשיא, למשל, שאפשר להציגו כמייצג של דעת הקהל בתקופת הבחרותו). דוגמאות מובהקות יש בתגובה 327811.
שתי שאלות 329454
אני לא רואה איך הדוגמאות מראות אי-ייצוג. כל שופט שכיהן ברגע נתון, נבחר על ידי נשיא שנבחר על-ידי הציבור X שנים קודם, כש-X חסום (משהו באזור העשרים שנה?). שוב - זה שלחלק מהנשיאים יש יותר מזל מלאחרים ונופל בידיהם הגורל למנות יותר שופטים (ובמונחים של פתיל זה - חלק מדגימות דעת הקהל משפיעות יותר מאחרות על ההרכב), זה עיוות מסוים של הייצוגיות, אבל לא עיוות שנראה לי שונה מהותית מעיוותים אחרים בשיטות ייצוג, למשל חלוקה לאזורי בחירה.
שתי שאלות 329469
אם היו נותנים בבחירות שני קולות לנשים, וחצי קול לגברים, האם היית אומר שהבחירות מייצגות את דעת הקהל? גם כאן ניתן לנשיא אחד ייצוג גדול יותר מנשיא אחר. נכון שגם בחירות אזוריות הרבה פעמים לא מייצגות באמת את דעת הקהל (אחת השיטות של המפלגה הלאומית בדרום אפריקה למנוע מהאופוזיציה להגיע לשלטון היתה לשחק עם אזורי הבחירה).

ניקח מקרה תיאורתי קצת יותר קיצוני, נגיד ששבוע לפני שבוש נבחר כל השופטים בבית המשפט העליון היו מתפטרים או מתים במפתיע, וקלינטון היה ממנה בית משפט ליברלי לגמרי וצעיר לגמרי, האם בית המשפט הזה היה מייצג את דעת הקהל אז? היום? בעוד עשר שנים? בעוד עשרים שנה?
שתי שאלות 329642
צריך להפריד בין שתי שאלות. אחת היא האם מוסד נתון ברגע נתון מייצג את דעת הקהל באותו רגע. השניה היא האם שיטת בחירה נתונה מהווה ייצוג של דעת הקהל. בתסריט התיאורטי שתיארת כמובן ההרכב מאוד לא מייצג את דעת הקהל באותן עשרים שנה - זה בנוגע לשאלה הראשונה. אפשר לשקלל את העובדה הזו כשרוצים לענות על השאלה השניה, אבל אז כדאי לזכור שזה מקרה קצה. כמעט בכל שיטת בחירה יש עיוותים כלשהם שיכולים לגרום לכך שעל השאלה הראשונה תתקבל תשובה שלילית (או לא חיובית מושלמת). למשל, אחוז חסימה. למשל, <פרובוקציה> ראש ממשלה ששינה את דעתו באמצע הקדנציה </פרובוקציה>.

אני לא חושב ש"ייצוגיות" היא משתנה בינארי בשיטות בחירה; יש מידות שונות של עיוות. בהינתן שמקבלים שגם מידות שונות של עיוות לא פוסלות שיטה מלהיחשב לייצוגית (במידה כזו או אחרת), אז צריך להפריד עוד סוגייה שהתגובה שלך מערבת בסתר: האם העיוות ייחשב צודק או הוגן. בדוגמת השיקלול השונה של גברים ונשים, כנראה שנחשוב שהשיטה לא צודקת ולא הוגנת, אבל אני אחשוב שמבחינת ייצוגיות גרידא יש אפשרויות גרועות יותר (תלוי, כמובן, עד כמה קריטיות שאלות מגדר בפוליטיקה). אחוז חסימה הוא עיוות שמקובל כהוגן.

אז אני נשאר בעמדתי: שיטת בחירת השופטים בארה"ב היא שיטה שיש בה מידה די גדולה של ייצוגיות. יש בייצוגיות הזו עיוותים, אבל הם לאו דווקא בלתי-הוגנים (ואפשר אולי להצדיק אותם כפשרה עם שיקולים רצויים אחרים). אבל אני לא מתעקש על הטענה שהשיטה כן הוגנת; הנקודה היחידה שעליה אני כן מתעקש, היא שזו ייצוגיות שלא ניתן להשוות אליה את השיטה הישראלית בטענה שגם כאן נבחרו השופטים פעם אחת על-ידי דעת הקהל.
שתי שאלות 329656
הרכב שופטים אינו יכול להיות מייצג כי השופטים אינם סקטור מייצג ואפילו עורכי הדין אינם סקטור מייצג.
שתי שאלות 329666
עורכי הדין אינם סקטור מייצג? מה תפקידו של עוכר הדין אם לא לייצג את מרשו?
שתי שאלות 329729
באמת דורון, עורך דין אינו מייצג את לקוחו כסקטור. כוונתי לגבי אי היותם מגזר המייצג סטטיסטית את כלל האוכלוסיה.
שתי שאלות 329732
הגלילי התלוצץ.
שתי שאלות 329737
חרמפפפ (פעם שניה "חרמפפפ" תוך יומיים, וגם הסיפוק הדחוי בתגובה 329680 לא גרם לי שום אושר. אי צרי לצרותי? :-] )
משוררי הדלות 329740
אנחנו נשמעים כזוג צרצרים.
שתי שאלות 329739
תודה, עכשיו למדתי את חוש ההומור שלו.
שתי שאלות 329733
פעם הסברתי לאורי פז משהו בנוגע להומור הגלילי המיוחד, אלא שמנוע החיפוש העובד בהכנעה עבור סמיילי - מסרב לעבוד בשבילי מעבר לטווח של השבוע האחרון, ונבצר ממני למצוא את ההודעה העתיקה ההיא (במקרה ההוא, שלא כמו עכשיו - היה צורך גם להרגיע קצת, לא רק להסביר :-] ) .
שתי שאלות 329738
אם את זוכרת מספר מילות מפתח, באיזה שם השתמשת או משהו כזה, אני אוכל לנסות למצוא את התגובה.
eureka 329741
דווקא גוגל עושה את זה טוב (ומתברר שמנוע החיפוש עובד, אבל כנראה שלא כל הדפים מאונדקסים). תגובה 252880
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329742
וואלה! (טמבל! במקום לספק חכה בחינם היית צריך לשמור לעצמך את הפטנט ולמכור דגים, כל אחד לחוד :-] )
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329763
ועכשיו אנחנו מגלים שאוריפז קרא לך "יקירתי"? עברך המעניין מפתיע אותי כל פעם מחדש... מה אומר על זה השכ"ג, החוקי שלך?
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329768
הגלו-בא-לי בחור ליברלי. היתה לי פעם עם אוריפז גם שיחה קצרה שנגעה ב... אממ... בתפקודם האבולוציוני של עופרי הגברת פז, אבל אינני מצליחה עכשיו להפנים כיאות את שיטות סמיילי בע''מ ולמצוא אצל הדוד גוגל את העניין הגו(ג)עלי ההוא.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329775
"עופרי הגב' פז"? שומו שמים, אנא עוד נגיעה? לבי החסוד אינו עומד בזה...
''אנא עוד נגיעה'' 329785
אדוני, יש פה כאלה שעוד לא נגעו בפעם הראשונה. תתחשב.
''אנא עוד נגיעה'' 329788
היזהר, אתה עלול להחמיץ את המוניטין שנותן לך ניקך.
''אנא עוד נגיעה'' 329793
הניק שלי (כינוי חיבה: "ניקי" ‏123 ) מקנה לי מוניטין של תיכוניסט מחוצ'קן. כל המתעקש להסיק ממנו משהו אחר, עושה זאת על אחריותו.

1 !
2 !!
3 בהגייה שרונסטונית כבדה.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329864
חיפוש ראשון בחינם...
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329925
זה נראה לי אבוד. היו שם, אא"ט, "ציציות", אולי "פשפוש בציציות", או "לפשפש בציציות", משהו שהסברתי בעניין חלב, מנגנון ייצור החלב בשדי האשה, אולי משהו עם גירוי בלוטות החלב, ואורי אמר באחת התגובות משהו עם - "תסלחי לנו" (הוא התכוון שאסלח לו ולגדי אלכסנדרוביץ'). בלתי מציא. חבל, נתתי שם מידע חשוב... :-] .
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329927
זה אבוד זה? תגובה 272836
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329938
או! אתה רואה? אמרתי לך שמדובר במידע חשוב! :-]

תודה, תודה. וברצינות - אני *באמת* לא מבינה איך זה שלך אין את הבעיה שיש לי (ולא רק לי, אם הבנתי נכון) בזמן האחרון עם החיפוש.

מערכת! מה הולך כאן? פרוטקציה? יש כאלה שכבר קיבלו מנוע מודל 2006?
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 329941
אני פשוט זוכר את כל התגובות שלך (כולל המספר שלהם) בעל פה...
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330077
לפי הדקות הספורות שעוברות מהתגובות שלה לשלך אפשר לחשוב שלא רק שאתה זוכר אותם בעל פה, אתה גם יושב כל היום מול המסך ומחכה לרגע שהן יופיעו....
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330084
האין כולנו? וכי לשם מה אנו מוגיעים את מוחנו בנבכי המתמטיקה המונאדית אם לא כדי שמאחורי ד"ר שדמי תצוץ איזה גב' מונית בתרועת: "הא לכם כסילים‏1! עבדתי עליכם!".

1 שוטים.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330119
דורון ישמח שנתת לו דוקטורט והחשמנית אולי צריכה להיעלב מהיחס המבטל שלך. וצר לי לאכזב אותך אבל לא כולנו מוגיעים את מוחנו עם המתמטיקה. אתם בערך חמישה-שישה שמוגיעים את מוחכם ויש עוד כמה שעומדים מסביב לקרוא לכם קריאות עידוד. כל השאר (כולל אותי ) נכנסים לדיון ההוא לפעמים רק לראות אם כבר הכריזו על מנצח, מבלי שיש להם מושג ירוק על מה מדובר ואפילו לא אם מדובר על משהו אמיתי או סתם קשקוש. לפחות על החשמנית אפשר להגיד שאצלה זה לא רק ציצים ופעם היא דיברה על העוולןת של הכבוש והמתנחלים ועוררה את זעמו של איזה פשיסט שהיה כאן לרגע, שאמר שהיא לא יהודיה ואז נהיה פה שמח. אבל אצל דורון שדמי זה רק איזה מתמטיקה הזויה שלא ברור אם היא בכלל קיימת.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330128
א, עידכון. עד אתמול נראה היה שאין על דורון שדמי (בסיוע ארטילרי של משה קליין), והוא מנצח בשיטת ההתשה את כולם. אתמול, באופן מפתיע ולא מובן (זה שזה לא מובן לא ממש מפתיע) ,נכנע דורון שדמי בפני האייל הצעיר תגובה 330103.

ב. החשמנית כתבה הרבה על הרבה דברים שאינם ציציות בכלל, ועל הכיבוש בפרט, אבל נדמה לי שאתה מתיחס לתגובה 280340.

ג. גם דורון שדמי הוא לא ממש חדש באייל, רק ה"מתמטיקה" שלו חדשה באייל, עיין למשל בתגובה 70518.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330330
תגובה 295044 תגובה 295134
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 465422
טעות בידך סמיילי,

ראה נא http://www.haayal.co.il:8888/thread?rep=330177
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330229
א. דורון לא ישמח על הדוקטורט שקיבל‏1 כי הוא במתמטיקה ה"רגילה", מלאת הסתירות.

ב. לחשמנית אין מה להעלב (ואני בטוח שהיא לא נעלבה) מה"יחס המבטל" שלי כי לא היתה כל כוונה לבטא יחס כזה. הסיבה להתרעמותך נובעת אולי מהשימוש בביטוי הגב' מונית שלא נועד אלא להשלים את ד"ר שדמי, בדומה לשם רומן הנודע, ותו' לא.

ג. אני לא מאוכזב. לא חשבתי לרגע שכולכם מוגיעים את מוחכם, אלא רק שכולנו מוגיעים את מוחנו.

ד. אתה טל כהן? מנין ההערכה שלך באה?

ה. "לפחות אצל החשמנית... אבל אצל דורון שדמי..." מה כל זה קשור אלי? אם הייתי אדם הנוטה להיעלב (בשם עצמו או בשם אחרים) הייתי חושד שהתכוונת ל"לפחות אצל החשמנית.. בניגוד לאורי גוראל-גורביץ' שרק מקשקש שטויות כל היום".

ו. למען הסר ספק: אין לי שום תקוה אמיתית שמאחורי דורון עומדת החשמנית‏2.

1 ועוד ממי שעדיין דוקטורנט בעצמו!
2 אם כי יש לי תיאוריה באשר לחשמנית ולשכ"ג.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330596
זה בסדר, הכל בסדר ותודה.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330649
תגובה 329798
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330739
לא ראיתי, סליחה. השיר כאן:

מה הקשר בינך לבין השוטה? 330747
תגובה 227247 (תגובה 186784, תגובה 227230, תגובה 224261)
מה הקשר בינך לבין השוטה? 331230
תגובה 331229.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 331093
האמת היא שגם אני מאוד סקרנית לגבי מה שהארכיבאי שאל אותך בתגובה 330747.
שוב גילוי העריות הנאות ההוא 331229
כבר סיפרתי על הקשר המשפחתי בתגובה 223334.

אהההה, זכרונות רחוקים...

היינו צמד מאוד מצליח. אחי האהוב, שכ"ג, גידל אותי במסירות מאז התייתמנו. הוא היה גדול, אני הייתי כה קטנה, ילדונת עם צמה/א, והוא נשק, בין השאר, גם לצמתי, ונקראנו - "סטינג והגורנישטית" (או בשמנו המקוצר, המתנגן יותר והנוח יותר לטורי הרכילות - "סטינג וגורנישט").

חלפו מספר שנים. שכ"ג נהיה גדול מהחיים, אני גדלתי וגידלתי, ולכן הקולונל שיווק אותנו בשם חדש - "גרוסהמר והעופרים". הקריירה תפסה תנופה מסחררת. לדאבוני הכל נקטע אחרי שנים מעטות, הן משום שהכוריאוגרפיה הנמרצת שליוותה את רוב הרפרטואר שלנו גרמה לשכ"ג צרבת נוראה, והן בגלל ההטרדות החוזרות ונשנות של ה-FBI (יתכן שבעל תגובה 330747 עובד בשבילם).

על מה שקרה מאז ועד היום לא אספר, מאימת הקרטל הקולומביאני הנושף בעורפנו ועומד עלינו לכלותנו. רמז דק: המנדבושקעס הן בהחלט לא החלק הכי מציק. אם, בכ"ז, סקרנותך אינה מרפה, אולי תפני אל אג"ג, תגובה 330229, הערה 2.
שוב גילוי העריות הנאות ההוא 331493
(-: נחמד, אבל בכל זאת עובדה שאת שלחת לינק לשיר שלך מהאתר של השוטה ולא ענית על זה, סליחה על החטטנות.
שוב גילוי העריות הנאות ההוא 331496
סליחה גם לך, אבל אולי במקום להתנצל פשוט לא תחטטי? את לא הסקרנית היחידה כאן ויש עוד סקרנים שהיו שמחים לדעת הכל על כולם. ההבדל הוא שהם מנסים פעם אחת ואם לא הולך הם מוותרים, ואני חושב שזה מה שרמזו לך בתגובה 331229.
דוקא יש לי אחות 331588
כדי להפיג אחת ולתמיד את ענני הסקרנות שמעיבים על שמי התכלת של חיינו:

1. החשמנית אינה אחות שלי. למיטב ידיעתי אין בינינו שום קשר משפחתי.
2. האתר אינו אתר שלי. יש לי הכרות מסויימת עם בעלי האתר.
3. הקשר בין האתר לבין החשמנית באמת נוצר בעזרתי, כמחווה של רצון טוב.
4. הפנטזיות של החשמנית הן על אחריותה בלבד. כל קשר לשוטים אמיתיים מקרי בהחלט.
דוקא יש לי אחות 334279
אחרי תגובה 331229 אני מרגיש ממש בר סמכא בנושא ועל כן עלי להכריז קבל‏1 עם ועדה‏2 שאינני מאמין לאף אחת מהכרזותיך, ובמיוחד לא לראשונה ולרביעית‏3.

1 1 פאראד.
2 לאבלייס.
3 של מנדלסון.
דוקא יש לי אחות 334304
מה יש לך נגד האיטלקית?
דוקא יש לי אחות 334439
כלום. אחת החביבות עלי. בודאי החביבה עלי של מנדלסון. אבל לא מאמין לאף מלה שלה.
דוקא יש לי אחות 334587
למען האיטיים, אתה מוכן להסביר את האנלוגיה ומה הבדיחה?
דוקא יש לי אחות 334705
לא ממש מצחיק.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330123
יש למשתמשים רשומים האפשרות לקבל הודעת דוא"ל ברגע שעונים להם. למשתמשים מתוחכמים יש את האפשרות לקבל הודעת SMS ברגע שמישהו מתיחס אליהם בהודעה כלשהי...
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330231
(מישהו קרא לי?)

השורה התחתונה: מנוע החיפוש ישוב לתפקוד מלא בתוך כשבוע עד עשרה ימים.

הפרטים הטכניים המשעממים: קובץ האינדקס של התגובות נהרס, ונבנה כעת מחדש. קצב הבנייה איטי כדי לא להעמיס על התפקוד הרגיל של השרת (שגם ככה בקושי סוחב בעליה כרגע). התגובת שכבר מאונדקסות הן 1 עד 232,000 בערך, ומ-‏326,000 ואילך. קצב ההתקדמות לסגירת ה"חור" הוא כרבבת תגובות ליום, ומכאן המסקנה שבשורה התחתונה, למעלה.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330367
אתם לא נוהגים לגבות את מאגר הנתונים מדי פעם?
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330403
מדי יממה. אופי התקלה, הגילוי המאוחר יחסית שלה (אף אחד לא טרח, נניח, לשלוח לי דואל שאומר שהחיפוש לא עובד), והמצאות האיש-עם-המפתחות-של-הגיבוי בגולה הפכו את אפשרות השחזור מגיבוי ללא יעילה (יחסית. ההערכה המקורית שלי היתה שהשחזור יקח שבוע, שזה לא נורא, אבל הוא לוקח חודש, אז לך תדע).
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330410
מה, כך הגליתם איש מפתח?
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330445
אתם צריכים עזרה בהקלדה? אני יכולה לקחת פיקוד החל מתגובה 267,000 לערך (אם כי בתגובות ארוכות אצטרך שמישהו יקריא לי מהדף).
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330549
תודה ובהצלחה.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 332339
וזהו (עכשיו הכל בסדר).
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 332836
תודה גם ממני. המנוע הזה חיוני למדי.:)
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 332845
פתאום עולה בי געגוע לכתובת המזהירה שהמנוע אינו פעיל...

סתם. תודה רבה, טל!
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 332861
אני מזדהה קצת עם געגועיך. נח מאוד שיש במי להטיל את האשם אם לא מוצאים לינקים רלוונטיים...
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330443
איזה גדי? מה פתאום גדי?
"לנו" = לאורי ולעופרים.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330553
חשבתי שאת אמורה להוות גורם ממתן ומחנך. בושה, בושה, איך שהמצב מדרדר! (החליטו כבר איך כותבים את המילה הזאת?)
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330567
בדיוק כמו שכתבת: "מדרדר" (וה-ד' הראשונה מקבלת דגש חזק).
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330571
כן, אני יודעת. השאלה לא נשאלה ברצינות, אבל תודה בכל מקרה :-]
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330606
ולכן, זה לא מדויק. על פי כללי הכתיב חסר־הניקוד יש לכתוב "מידרדר". כמעט תמיד, יש לכתוב יו"ד בתנועת חיריק שלפני דגש חזק.
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330613
הלינקים לא עובדים לי עכשיו, אבל עכש"ז, הוספת היו"ד בכתיב חסר ניקוד היא בגדר המלצה ולא כלל, ולכן אם משמיטים אותה, זה לא נחשב בפירוש כשגיאה אלא נתון לויכוח ולהחלטה לפי המקרה, לא? (במבחנים וכדומה)

בסריקה מהירה בגוגל:

מידרדר מופיע 622 פעם
מדרדר 828
מתדרדר 887

(לא שגוגל נחשב כסמכות, אבל גם ההחלטות של האקדמיה מושפעות במודע מתדירות השימוש, ולכן גוגל יכול לתת אינדיקציה)
שוק חפשי, מה למדנו בגן היום 330615
מה גם 330619
מה גם שמדרדר יכול להיות גם הפועל בגוף שלישי הווה (כמו ''יהודה מדרדר את האבן לתהום'').

(אצלנו, התארנים, גוגל דווקא נחשב כסמכות העליונה)
שתי שאלות 329667
אני מקבל את שתי הפסקאות הראשונות, ואז חוזר לתגובה 327811, ולהרכב בית המשפט העליון בישראל, ומוצא שמבחינת התוצאה, השני לא מייצג בשום צורה את דעת הקהל במדינתו רע יותר מהשני.

מצד שני, מבחינת היצוגיות של ההליך, אני לגמרי לא מסכים איתך, מדובר בשתי שיטות שמידת היצוגיות שלהן היא אקראית, אחת פוליטית יותר, והשניה "ממלכתית" יותר, אבל שתיהן מייצגות את דעת הקהל באותה מידה, גם מבחינת ההליך, וגם מבחינת התוצאה.
שתי שאלות 329792
תגובה לפרובוקציה: המערכת הדמוקרטית-פרלמנטרית בנויה כך שיתאפשר לראש הממשלה לשנות את דעותיו במהלך הקדנציה, ולהישאר מייצג:

א) ראש ממשלה לא נבחר. נבחרת כנסת, שמהווה מעין מדגם מייצג של העם, והיא בוחרת ראש ממשלה.
ב) אם ראש הממשלה מעוניין לשנות את הרכב ממשלתו או את מדיניותה, הוא לא צריך להתפטר וללכת לבחירות חדשות. ה"מדגם" "בוחר" את הממשלה החדשה.
שתי שאלות 329821
אחד הדברים המענינים בביחרת שופטים לביהמ''ש העליון זו החקירה בסנאט. דיוני וועדת השיפוט שמראיינת את המועמד פתוחים לציבור וניתן להקשיב להם ברדיו. מאד מענין להקשיב לשאלות ולתשובות, לצורה בה החקירה נילקחת ברצינות. לא נראה שחקירתו של רוברטס, המועמד הנוכחי לעמוד בראש ביהמ''ש העליון, מושפעת יתר על המידה מנטיתם הפוליטית של הסנטורים, אם כי ברור שהרפובליקנים ינסו לשאול שאלות שיאירו אותו באור חיובי בעוד הדמוקרטים ינסו לערער על כשירותו. מרתק לשמוע כיצד דווקא יו''ר הוועדה הרפובליקני, המצדד בזכות האישה לבחור, מתעמת עם רוברטס בנושא ההפלות.
שתי שאלות 329848
אתמול ראיתי קטע מהחקירה שהסנטורים חקרו את רוברטס. הוא עשה להם בית ספר.
שתי שאלות 329854
אתה יכול לתאר משהו מזה?
שתי שאלות 329855
הוא התחמק באלגנטיות מכניסה לפרטים: "אינני יכול להרחיב בנושא". "לא אכנס לפרטים מסיבות מובנות".
הם לא יכלו להאחז בשום פרט כדי להעמיק את החקירה. הכל היה באנדרסטייטמנט של יחסי עו"ד לקוח.
שתי שאלות 329858
האם המועמד פעל עד כה כעו"ד, לא כשופט?
שתי שאלות 329862
(גם וגם) http://en.wikipedia.org/wiki/John_G._Roberts%2C_Jr.
שתי שאלות 331513
הסנטורים לא מתלהבים מההתחמקויות שלוף כולל יו"ר וועדת החוק הרפובליקני. רוברטס כנראה לא מתרגש כי הוא חושב שהבחירה בו מובטחת והוא יכול לאמץ את זכות השתיקה המתחמקת תחת תירוצים של "הכל שפיט, ולכן אני לא יכול להגיב."

אבל ישנן שתי בעיות רציניות עם רוברטס שנדחקו לשוליים, כנראה בגלל ההוריקאן של קתרינה שמאיים לסחוף את הרפובליקנים.

האחת היא סיפור מינוי החפוז. שמו הועבר לסנט ע"י הבית הלבן שבוע אחרי שהשופטת אוקונור הודיעה על פרישה. זהו שיא זריזות חסר תקדים. בד"כ החיפוש אחר מועמד לביהמ"ש העליון לוקח זמן ניכר יותר. אחת הסיבות הרציניות לזה שפרשנים מעלים היא הרצון של הבית הלבן להסיט את דעת הקהל ואת המערכת הפוליטית מהסיפור הרותח והמסוכן של קארל רוב והחשיפתו הלא חוקית של סוכנת CIA לעיתונאי רוברט נובאק, כנראה במגמה לנקום ולנגוח את השגריר הדמוקרטי לשעבר שחשף את שקרי הבית הלבן בקשר לגילוי כביכול של נה"ה. (אם נשמע מסובך, אז תקרא שנית לאט. זה יראה לך נורא מוכר).

השניה קשורה לעובדה שרוברטס רואיין, או קיים שיחות לא רשמיות עם הבית הלבן, כנראה על מינוי לביהמ"ש העליון, בשעה שהוא ישב כשופט במשפט בו הבית הלבן והנשיא היו הנתבעים. מדובר בתביעה הקשורה בחוקיות הכליאה של חשודים בטרור שנתפסו באפגנטסטן ובעירק בבסיס ארה"ב בגואנטנמו. התביעה נדחתה בסוף על חודו של קול.
שתי שאלות 328889
א. מה זאת אומרת חבל שאני מתעלם מהן? אינני מתעלם מהן, אני פשוט לא מקבלן. הרי אתה מונה אותן אחת לאחת, ודבריך אינם משכנעים אותי. באותה מידה יכולתי לומר שחבל שאתה מתעלם מקיומן של סיבות בולטות כל כך להחזיק בעמדתי. כל ההערות הללו אינן מקדמות שום דיון לשום מקום...

ב. מצדי תקרא לזה "קהילה משפטית" במקום "אליטה משפטית", זה היינו הך מבחינתי.

ד. אם הטיעון הזה משכנע אותך, תהנה לך.
שתי שאלות 328907
א. מניתי אותן אחת לאחת? איפה? בסך הכל ציינתי שהן קיימות.

ב. טוב, אם זה כל מה שהצלחת לקרוא מהתגובה...

ד. נסה לעקוב אחרי הטיעון, אתה טוען שאפשר למנוע באמצעים טכנים בלבד דיקטטורה של הרוב, ומביא לדוגמא את השיטה האמריקאית, אני הראתי לך שבשיטה האמריקאית יכול הרוב לשנות את השיטה, ולכן גם היא לא חסינה בפני דיקטטורה של הרוב (כמו כל שיטה אחרת), ולכן יש צורך בתרבות דמוקרטית שתמנע דיקטטורה של הרוב.
שתי שאלות 328955
א. לאורך הדיון, בתגובותיך השונות.

ב. הצלחתי לקרוא עוד כמה דברים. לא היה לי חשק להגיב להם.

(אבל אולי עכשיו יש לי חשק:

1. עורכי הדין אינם מדגם מייצג של האוכלוסייה. אם כבר הם מדגם מייצג של מעמד סוציו-אקונומי מסוים, אבל גם נתעלם מזה, עדיין מדובר באנשים שהולעטו במשך שלוש שנות לימודים וחצי ע"י פרופסורים בני דמותם של שופטי ביהמ"ש העליון ברעיונות המקובלים בקהילה המשפטית. בנוסף, בתור מי שיש סיכוי שיצטרכו להופיע לפני ביהמ"ש העליון, יש להם מוטיבציה מיוחדת לשתף אתם פעולה.

2. ובכלל, זכויות היתר שהם מקבלים בזכות המקצועיות שלהם - שלא לומר חברותם בגילדה של עורכי הדין - אינן מקובלות עליי, כשם שלא הייתי מקבל אילו נתנו בבחירות לכנסת משקל רב יותר לבעלי תארים במדע המדינה.)

ד. לא טענתי זאת. מה שטענתי באופן לא מפורש, אם תרצה, הוא שמנגנונים טכניים שיגבילו את כוחן של הרשויות ויאפשרו ביקורת אפקטיבית על פעולתן הם תנאי הכרחי (אמנם לא מספיק) לקיומה של דמוקרטיה מוצלחת. שיטת מינוי השופטים בישראל מאפשרת למערכת המשפטית להיהפך לאוליגרכיה, ולכן היא אינה עומדת בתנאי הזה.
שתי שאלות 328956
א. ממש לא נכנסתי לזה, פשוט מפני שהנחתי שאין צורך. אם אתה חושב שיש, תבקש.

ב. 1. אנשים שמגיעים לאוניברסיטה כבר מספיק מבוגרים מכדי שאפשר יהיה לשטוף את מוחם בקלות שכזו.

2. לזה אני נוטה להסכים (בלי קשר ישיר לדיון הזה).

ד. כן, ועל זה אפשר רק לשאול את השאלות שבתגובה 326422 שנותרו ללא מענה.
שתי שאלות 328963
א. אין ממש צורך מפני שהדעות שאתה מביע הן הפופולריות בימינו, לכן לא נדיר להיתקל בהן ולכן סביר שלא תוכל לחדש לי הרבה. אבל אם אתה מעוניין להיכנס לזה, אין לי שום התנגדות.

ב1. אני לא מסכים, אבל להתווכח על זה יהיה טיפשי לגמרי.

ד. לא נותרו ללא מענה. הצעתי הליך דומה להליך בארה"ב, והוספתי שאני גם הייתי מגביל את משך כהונת השופטים לזמן קצוב מראש.
שתי שאלות 328935
כדי לסבך עוד יותר את הדיון, בשיטה האמריקאית שם ישנה החוקה המתקדמת ביותר (לכאורה), היה מצב עד שנות ה-‏60 של המאה ה-‏19 שבחוקה היה מוצהר שכל בני האדם נולדו שווים אבל היתה עבדות והחוק חייב תחת איום בעונש להחזיר עבדים בורחים לבעליהם.
גם במאה ה-‏20 , עם בית המשפט העליון שאתה כה מפאר אותו, עדין היתה אפליה גזעית בוטה והתנגדות בוטה לא פחות לזכות התאגדות עובדים.
רוב הדברים ,ידידי, הרבה יותר מורכבים מאשר מבנה זה או אחר.
אם אני מסתכל על מליאת רשות השידור ומעלה בדעתי שעל פי שיטתך, גם בית המשפט יראה כך -אך ייקרא כמייצג את הציבור- אז אני מוותר.
שתי שאלות 328962
אזרחי ארה"ב הקדמונים היו בנים לתרבות שונה מאוד משלנו, ולכן בניגוד לנו יכלו להחזיק בדעה שהשחורים אינם זכאים להיכלל בקטגוריה של אותם בני אדם שהחוקה מדברת עליהם. העבדות והגזענות הן כתם נורא בהיסטוריה של ארה"ב, אבל אינן תורמות דבר לדיון על איכות החוקה האמריקנית אפוא.

באשר לזכויות התאגדות עובדים, ככל הידוע לי לא היו דברים מעולם. אזרחים אמריקנים רשאים להתאגד ולהעמיד תביעות משותפות במסגרת משאים ומתנים עם מעסיקים פוטנציאליים, וביהמ"ש העליון מעולם לא קבע אחרת. תחת זה, דחה ביהמ"ש תביעות של ארגוני עובדים לקבל זכויות סוציאליות מסוימות כמו הזכות לשבות וכיו"ב, והחלטותיו בתחום זה מתיישבות היטב עם החוקה האמריקנית ועם הערכים שארה"ב נוסדה לאורם. לא כל מה שבפריפריה האירופית שלנו מכנים בשם זכויות מחייב את ארה"ב, להזכירך.

הכנסת דווקא נראית כמו מליאת רשות השידור. למה אינך תובע להפקיע את זכות ההצבעה מהציבור הרחב?
שתי שאלות 328982
אינך מבין את הלוז של החוקה האמריקאית. הדבר המרכזי בחוקה האמריקאית היא חרות הקניין; לכן היא גברה לא מעט שנים על הסיסמה שכל בני האדם נולדו שווים.
עוד במחצית הראשונה של המאה ה-‏20 אסור היה בארה"ב להתאגד ולשבות- כי הדבר פגע בחירות הקנין. בית המשפט העליון דחה זמן רב תיקוני חקיקה בטענה שהתיקונים הם אנטי קונסטיטוציוניים.
גם היום , חרות הקנין גוברת על רוב החרויות בארה"ב.
שתי שאלות 329001
אתה לגמרי צודק. ג'פרסון באופן תאורטי היה מודע לבעייתיות שבאפלייה על רקע גזעי. סוג הנחיתות שהוא ייחס לשחורים בהחלט לא הצדיק את שלילת זכויות האדם שלהם. טענת מדינות הדרום למען העבדות היתה במסגרת זכויות הקניין, והחוקה אפשרה את העבדות באופן פסיבי במסגרת חוקי הקניין. לכל אורך תקופת העבדות, המערכת המשפטית טיפלה בבעיות שהתעוררו בגלל האנומליות של קיום מדינות חופש בצד מדינות עבדות במסגרת חוקי הקניין.
נדמה לי שזכות ההתאגדות החופשית מוגנת בחוקה, אבל בארה''ב עד היום בד''כ זכות הקניין (של הקפיטליסטים) גוברת עליה.
נדמה לי שהמרכזיות של זכות הקניין בחוקה האמריקנית מסגירה את סוד עמידותה. בעוד המהפכות הצרפתית והמרקסיסטית נסובו סביב עקרונות השיוויון החוקתיות והאחווה שהם עקרונות סינתטיים ואידיאליסטיים מבית מדרשם של וולטר ורוסו, ידעה החוקה האמריקנית לבסס את עצמה באמצעות זכות הקניין שהיא כנראה תכונה אינהרנטית ואבולוציונית של המין האנושי. החוקה האמריקנית איזנה בצורה מאוד מחמירה את האידיאלים שבהם האמינו כותבי החוקה בחוקים שהתבססו על צרכים ממשיים ובסיסיים של המין האנושי (זכות הקניין, זכות ההגנה העצמית, הזכות לשיפוט הוגן).
שתי שאלות 328850
מה שקרוי אצלנו נבחרי ציבור, הוא טוב לרמה של הכנסת והרשויות המקומיות. חלק אחר הוא נבחרים של נבחרי ציבור וכאן מדובר באופרה אחרת לחלוטין. בגלל שנבחרי הציבור שלנו אינם נבחרים ישירות על ידי הציבור- הם אינם חוששים מדין בוחר אישי (אולי מדין חבר מרכז). תאר לעצמך שמי שיבחר את השופטים יהיו מרכזי המפלגות. אם אתה חבר מרכז הליכוד ודאי תהיה מרוצה מהדרך הזאת.
שתי שאלות 327989
הוא לא שיקר תחת שבועה אלא בטלוויזיה. אגב, למה לא פיטרו אותו?
שתי שאלות 327998
הוא שיקר גם בטלוויזיה, אבל העילה לניסיון להדיחו הייתה ששיקר תחת שבועה. ולמה לא פיטרו אותו? כי סנטורים רפובליקניים אחדים לא הסכימו לתמוך ביוזמה, נדמה לי.
שתי שאלות 328218
רק נדמה לך. מי שגר בבית זכוכית שלא יזרוק אבנים. לכל אחד משומרי המוסר הרבובליקנים הדגולים היו יצרים לא פחותים משל קלינטון. היה עיתונאי שהציע סכום ענק לכל מי שיספק מידע פיקנטי על אותם שומרי חומות רפובליקנים. זו הסיבה שהעניין גווע מאד מהר.
שתי שאלות 328644
אתה מתכוון שרק נדמה לי שהיו רפובליקנים שהתנגדו ליוזמה מתוך מניעים טהורים? ייתכן, ככלות הכול מדובר בפוליטיקאים.
לינץ' 326026
מי ישפוט את השופטים? מי שממנה וממן אותם - הציבור. אנשים שמתארגנים ועוברים על החוק על ידי השחתת סניף של מקדונלד'ס, מוזר אם פגיעה דומה בבתיהם ורכביהם של שופטים שסרחו הוא מעשה שהם לא נכונים לו.
לינץ' 326032
הציבור לא ממנה את השופטים. ממנה אותם ועדה שבה לנציגי הציבור - ח''כים ושרים - משקל לא גדול, ומה עוד שאחד מהח''כים הוא נציג האופוזיציה.
לינץ' 326036
הציבור ממנה אותם by proxy.
לינץ' 326043
לא נכון. יכול להיווצר מצב שכל הציבור, פרט לשלושה־ארבעה שופטי ביהמ"ש העליון ולשניים־שלושה עורכי דין, יתנגד למינוי מועמד מסוים לשופט, ובכל זאת פלוני יזכה במינוי.
לינץ' 326067
אופס, היה צריך להיות ''הוא'' במקום ''פלוני'', כמובן.
לינץ' 326041
מה, באמת? יש שם ח"כ מהאופוזיציה? מזעזע. נורא. מחריד. דרוש שידוד מערכות דחוף. מהפך. להפיל מיד את הממשלה! להחליף את הכנסת! הצילו!
לינץ' 326044
זאת פרודיה לא עניינית. הרי הסוגייה היא אם הציבור, דהיינו רובו, משפיע ולו בעקיפין על הרכב השופטים או לא. לפיכך ברור שאיש האופוזיציה, שכשל להתחבב על רוב הציבור בתור נציגו, אינו יכול להיחשב לנציג הציבור, שכן אם רואים בו נציג ציבור, אין סיבה שלא לראות בשופטים ובחברי לשכת העו''דים היושבים בוועדה נציגי ציבור גם כן.
לינץ' 326045
למיטב הבנתי, *כל* חברי הכנסת הם נציגי ציבור, בין אלה מהקואליציה ובין מהאופוזיציה. ובניגוד לדבריך, נראה לי שוועדה - *כל* ועדה ציבורית - אינה יכולה לייצג היטב את הציבור אם אין בה ולו חבר אופוזיציה אחד.
לינץ' 326047
אם נמצה את העיקר מתוך דבריך ונמשיך את הקו שהם מתווים, נמצא למשל שדי למנות לראש הרשות המבצעת חבר פרלמנט כלשהו, אפילו מהמפלגה השולית ביותר, כדי שההמשלה תיחשב לממשלה שהציבור בחר. האבסורד גלוי לעין כול, אני סבור.
לינץ' 326050
צריך להתוות קו פתלתל ויצירתי במיוחד מדבריי כדי לקבל את התוצאה המעניינת הזאת.
לינץ' 326893
נדמה לי שבטענות נגד הועדה למינוי שופטים יש גם משום האשמות שהציבור צריך להאשים את עצמו. שמות המועמדים מתפרסמים. כל אחד יכול, כפי שמישהו כתב היום בהארץ (אינני זוכר כבר מי), לבדוק פרטים על המועמד, לקרוא פסקי דין ואף לשבת ולראות כיצד הוא מנהל משפטים. משמע, לציבור יש אפשרות להשפיע אך הוא מוותר על האפשרות הזאת. הדבר איננו רק בתחום המשפט; המרכיב הבעייתי ביותר בדמוקרטיה הישראלית הוא הציבור הישראלי.
לינץ' 326894
לא הבנתי. נניח שמועמד/ת מסוים/ת לא לטעמי. אז מה? יש לי מה לעשות עם זה?
לינץ' 326896
אם הוא לא לטעמך בגלל שהוא אשכנזי או מזרחי- אז לדעתי אין לך מה לעשות. אם תשב במשפטים של המועמד, תקרא פסקי דין שלו- תראה דברים לא טובים ותפרסם אותם -עשית את תפקידך כאזרח. אתה יכול לכתוב לחבר כנסת שאתה יודע שיכול לייצג את עמדתך.
העיקר כאן הוא התהליך. עדיין אין לנו מסורת של פעולות כאלה. כשתתחיל מסורת כזאת, לאט לאט נתחיל להרגיש במשקלה של הדעה הציבורית.
לינץ' 326900
אבל אין לי בדיוק ייצוג בוועדה למינוי שופטים. גם אם אני רואה שהמועמד נתן פסקי דין שאינם מתקבלים על דעתי , שהוא פועל בצורה שנראית שרירותית ו/או מוטה פוליטית וכיו"ב - מה בדיוק אני יכולה לעשות עם זה?
לינץ' 326901
הועדה אינה עיוורת לדעת קהל מנומקת.
לינץ' 327780
הדברים שלך מתקבלים על הדעת רק אם אנחנו מניחים שהוועדה לבחירת שופטים היא מין גוף לא פוליטי ונטול פניות שכל מאוויו להבטיח שהאנשים המקורצים מהחומר הטוב ביותר ייבחרו לשופטים ותו לא. אבל אם יש משהו בטענה שלי, שביהמ''ש העליון הפך לגוף אוליגרכי השואף לקדם השקפת עולם מסוימת, אז הרשות להשמיע את דבריך לפני הוועדה אין בה שום נחמה, כי העובדה שנוכלים קטנים מתמנים לשופטים היא רק בעיה אחת, ובעיה נוספת היא שביהמ''ש העליון נצבע בגוונים מסוימים מאוד, ולאו דווקא בכיוון הרצוי בעיני הציבור.
בושה וחרפה! 326159
''השופטים מישאל חשין ואליעזר ריבלין, בדעת הרוב, קבעו...''

לא יאמן כי יסופר, נותנים לחתול לשמור על החלב...

הגיע הזמן שיקום רגולטור חיצוני לבתי המשפט ושישונה הרכב ועדת בחירת השופטים.

ובינתיים,
אנו עזובי הקיר נתבקש להמשיך ולהלל את כבוד בית המשפט.
וחלילה מלמתוח ביקורת על קודש הקודשים - מערכת השפיטה.
בושה וחרפה! 326161
לאיזו פסיקה אתה מתכוון? ב- "השופטים מישאל חשין ואליעזר ריבלין, בדעת הרוב, קבעו..."
בושה וחרפה! 326163
תחילת הפסקה השלישית במאמר.
בושה וחרפה! 326167
אני לא חושב שיש הגיון בעוד גוף רגולטורי. אבל במקרים כאלה, נדמה לי שמן הראוי להקטין את מידת שיקול הדעת של השופטים. לחוקק כי שופט שעבר עבירה שיש עמה קלון, או בהתנהגות שאינה הולמת בהקשר לתפקידו, או במעילה בתפקידו, לא יוכל להמשיך לכהן כשופט.
בושה וחרפה! 326168
בוודאי שיש. יש גם צורך דחוף לשנות את כל הבסיס המארגן שלו.
אבל חשוב מכך יש צורך לרסן את עוצמת הכח המשתוללת שראשי מערכת המשפט ניכסה לעצמה. וזה בלי קשר לזיקה הפוליטית של היושבים באותו כס בעתיד.
בושה וחרפה! 326169
להחלטה הבעייתית והמריחה רע של השופטים בעניין השופטת אין קשר ל''עוצמת הכוח המשתוללת שראשי מערכת המשפט ניכסה לעצמה''.
הדברים נטולי פרופורציה ובסיס. היות שלא נתת פירוט חוץ מהתקפה פרועה וכללית- אין לדברים שאתה כותב שום תוקף ממשי.
בושה וחרפה! 326711
הסיבה ששופטים יכולים לקבל החלטה שערורייתית כזאת מבלי לחשוש שהעולם יתהפך, נובעת באופן ישיר מהכח המשתולל דנן.
וללא כל קשר, מאימתי יש תוקף כלשהו למים שנטחנים ב"אייל"?
בושה וחרפה! 326822
העקרון על פיו השופטים יכולים לקבל החלטה כלשהי בלי להתחשב בשאלה אם העולם ישתולל או לא, הוא אחד היתרונות ההגדולים ביותר של השיטה שלנו. אני בטוח שמר חשין ידע שההחלטה שלו לא תהיה פופולארית במיוחד, אבל הוא לא נתן לזה להשפיע על שיקול דעתו (המוטעה, עד כמה שאני מסוגל לפסוק). אני שמח מאד שכך פועלים שופטים, וגם שמח שיש, כנראה, מספיק מנגנונים שיעיפו את הגב' כהן מתפקידה למרות פסק הדין הזה.
בושה וחרפה! 326929
אם ההחלטה היא מוטעית, אז קיום של מנגנון בקרה אינו מנחם אותי. באותה מידה אתה יכול לטעון שאם שופט היה דן מישהו למוות על שוטטות, זה אינו מטריד אותך כיוון שיש מספיק ערכאות ערר שיהפכו את גזר הדין המוזר, ושזה מאד משמח אותך ששופט יכול לפסוק מהרהורי ליבו. אז אני לא מבין על מה השמחה הגדולה, וחוץ מזה לא התרשמתי מכניסתם לפעולה של מנגנוני הבקרה במקרה של השופטת כהן.
בושה וחרפה! 326979
השמחה היא שהשופט אינו מושפע משיקולי פופולריות ואלף ואחד גורמים אחרים אלא מתייחס אך ורק לגופו של עניין לפי מיטב שיפוטו. אם לא יימצא המנגנון שיעיף את השופטת כהן לכל הרוחות יהיה צורך לשנות את המשפט האחרון בתגובה המדוברת.
השיבה שופטנו כבראשונה 326907
בס"ד

צריך לשאול:1ראש ממשלה בעל התנהגות שאינה הולמת כולל שר הבטחון הלא נבחר והתיפיף יכולים להמשיך לכהן?
2פורז שגרם עינוי שכר וכו",לכל כך הרבה אנשים לזמן רב כ"כ יכול להמשיך לכהן?
3טומאה לפיד שזרה שנאה ,אלימות מילולית ודיבורי גזענות באופן מזהם וכ"כ מתנשא ו"חפיף" בהתרסה ולעג גובר ,יכול להמשיך לכהן?
4אהרו" ברק וכל החברה שלו שמנעו לגרש מחבלים וחלק החזירו אחרי שנתיים של אימונים בלבנון ,בעוד שלגבי גוש קטיף לא פצו פיהם הטמא ,יכולים להמשיך לכהן?תשובה:אם לא אז מה הם רוצים מכהן?{יצא חרוז,והמשפט המנדטורי והבדאי מן המדינה יזוזוכן יעשה גם עם מאזוז בתיזוז}
השיבה שופטנו כבראשונה 326931
לא בדיוק הבנתי מה הקשר בין מה שאתה מנסה לומר לבין נושא הדיון. בכל אופן, הנה התשובות לשאלותיך:

1. כן.
2. כן.
3. כן.
4. כן.
השיבה שופטנו כבראשונה 326938
והשאלה האם נאה לאדם לנבל את פיו? לא.
שפוטה 329872
על השופטת הילה כהן. הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
לא תשפוט/עתרה לבג"ץ 332301
"המדינה הודיעה היום לבג"ץ בתשובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון שהשופטת שזייפה פרוטוקולים, הילה כהן, לא תדון בתיקים בבית המשפט שבו שובצה עד לדיון בעניינה בוועדה לבחירת שופטים בעוד שבוע. השופטת כהן עתרה מנגד לבג"ץ והיא דורשת למנוע את כינוס הוועדה."

לא תשפוט/עתרה לבג"ץ 332443
נראה כמו הפתרון האידיאלי.
מצד אחד השופטת כהן לא תדון בתיקים בבית המשפט עד לדיון בעניינה בוועדה לבחירת שופטים, מצד שני אותו דיון לא יתקיים, וכך כולם יהיו מרוצים: השופטת לא תפוטר מעבודתה ותאבד את זכויותיה הסוציאליות, וזאת כתגובה למעשה, אשר לפי דעת הרוב בבית הדין המשמעתי אינו חמור עד כדי כך שמצדיק צעד קיצוני כזה, ויחד עם כך, לא יתקיים דיון משפטי בפני שופטת אשר יש חשש סביר שהצדדים המתדיינים אינם רוחשים לה כבוד או אמון.
לא תשפוט/עתרה לבג"ץ 333392
באופן די משעשע זה מזכיר לי מונח שלמדתי אתמול מפי אחד, שחר ליפשיץ: "עד שתעשיר" שמטרתו למנוע מאבות סוררים לשדוד את מזונות ילדיהם מהאימהות. לומשנה.
לא תשפוט/עתרה לבג"ץ 333483
אתמול? איפה?
לא תשפוט/עתרה לבג"ץ 333569
בערוץ 500 בכבלים.
לא תשפוט/עתרה לבג"ץ 333568
איש שמאל קיצוני-גדעון ספירו -כותב דעה מעניינת ולא מקובלת על עניינה של השופטת הילה כהן.
אז מה אם שופט משקר? 332521
אני נשפטתי על מעבר באור אדום, והשופט כתב בפרוטוקול שהודיתי באשמה.
אני כפרתי באשמה!
אתם מוזמנים לעיין בפרוטוקול כפי שהורדתי אותו מאתר בתי המשפט. ‏1

הגשתי בקשה לתיקון הפרוטוקול, והשופט דחה אותה בטענות המופיעות בעמוד הראשון של המסמך המצורף.
מתשובת השופט ניתן לראות שלא הודיתי באשמה. (אם הודיתי באשמה כפי שכתב השופט, מדוע הוצגה לי התמונה ע"י התובעת? איך מסתדרים הטיעונים לעונש עם הודאה באשמה?)

פניתי אל נציבת תלונות הציבור בקשר לזה שהשופט שיקר, והנציבה ענתה שהשופט כבר החליט בנידון וסירב לתקן את הפרוטוקול.

שלחתי תלונה אל שרת המשפטים על כך ששופט משקר ולנציבת תלונות הציבור מספיקה החלטתו לא לתקן את הפרוטוקול בלי קשר לזה שהפרוטוקול לא תקין. שרת המשפטים השיבה שתשובת הנציבה מקובלת עליה.

אז מה אם שופט משקר? 332522
כתוב שאתה מודה בכל העובדות המופיעות בכתב האישום, לא שאתה מודה באשמה.
אז מה אם שופט משקר? 332525
גם כתוב שהייתי בלימודים.
התשובה המדוייקת שנתתי לשופט היא: "לא אני ולא הרכב היינו שם"
מה זה "רכב משוכפל"? 332527
מה זה "רכב משוכפל"? 332529
אחרי שאמרתי שהרכב שלי לא היה שם, השופט שאל: זה רכב משוכפל?
ועניתי שלא.
איכשהו זה שורבב לטיעונים לעונש.
למה בטיעונים לעונש מישהו יגיד דבר כזה?
לא יודע, אולי בגלל שהוא מנסה לשכנע את השופט שזה הרכב שלו ומגיע לו עונש.
אז מה אם שופט משקר? 332530
אני לא יודע מה היו ה"עובדות" בכתב האישום, אבל אם אתה מודה שהתמונה היתה של הרכב שלך, בפועל אתה מודה שהרכב שלך היה שם. לגבי עצמך, נתת הסבר סביר ( שאולי יכולת גם להוכיח), אבל מניין לך איפה ריכבך היה?

האם לדעתך מישהו לקח את ריכבך ועבר באדום ואז החזיר לך את האוטו?
אז מה אם שופט משקר? 332535
קודם כל, זה לא משנה.
השופט שיקר!

איך אני יודע איפה הרכב?
ישבתי עם חבר בחצר ולמדנו למבחן בחדו"א ב', הרכב היה בטווח ראייה. יש לי עד שיכול היה להעיד על כך.

מתוך אתר בתי המשפט: http://62.90.71.124/heb/info/choveret/taavura.htm
תחת הכותרת "סדרי דין רגילים" כתוב:
"המשפט נפתח בהקראת כתב האישום לנאשם. על הנאשם להשיב על כתב האישום אם הנאשם מודה הוא מורשע ורשאי לטעון טענות לעונש. אם הנאשם אינו מודה, נקבע מועד אחר לשמיעת ההוכחות. לכן אין צורך להביא עדים לישיבה הראשונה כי אין שומעים אותם. יש להביאם רק למועד שנקבע להוכחות."

כלומר אם לא הודיתי אני יכול להגיע לדיון הבא עם עדים ועם עו"ד, אבל אם הודיתי אין דיון נוסף.
השופט שיקר וכתב שהודיתי ובכך שלל ממני את זכותי להביא ראיות לטובתי.

אז איך אני מסביר את התמונה?
א. התביעה צריכה להסביר את התמונה.
ב. את ההסבר הזה צריך להביא רק לדיון השני.

ובכל זאת:
הרכב נקנה יום קודם.
השעון ברמזור לא מכוון.
אולי הבעלים הקודם עבר שם לפני יומיים (או חודש)?
אז מה אם שופט משקר? 332555
אז זהו, שאני לא ראיתי את השקר. כתוב שהודת‏1 בעובדות, אבל לא כתוב מה היו העובדות בהם הודת (לכאורה). אגב, את ההסברים האילו אמרת והתעלמו ממך, או שלא אמרת?

1 הודת נראה משונה. אני טועה כאן?
אז מה אם שופט משקר? 332574
צ''ל הודית, אאז''נ.
אז מה אם שופט משקר? 332577
תודה. בלאקאאוט רגעי.
אז מה אם שופט משקר? 332575
ראשית, לאחר שעל הקראת כתב האישום, השבתי בשלילה על השופט היה לקבוע תאריך אחר למשפט.
עורכי דין שענו בשלילה בשם לקוחותיהם קיבלו תאריך למשפט בלי שהשופט ביקש מהם כל הסבר או פירוט.

כתב האישום הוא: בתאריך XX בשעה XX נהגת ברכב מסוג XX שמספרו XX במקום XX, וביצעת את עבירת התנועה XX.

בתאריך ובשעה הנדונים לא אני ולא הרכב היינו שם, לפיכך העבירה עליה נשפטתי לא בוצעה.

עוד קצת פרטים,
את התצהיר הבא הגשתי בצירוף בקשה לתיקון הפרוטוקול:

אני הח"מ ... מצהיר:
1. אני נאשם בתיק ת 7366/04, בבית המשפט לתעבורה בפתח-תקוה.
2. דברי, כפי שנרשמו בפרוטוקול המשפט (24/10/04) אינם משקפים את מה שאמרתי ואת מה שהתרחש.
3. המשפט התנהל בערך כך:
_ א. השופט הקריא לי את כתב האישום ושאל אם אני מודה.
_ ב. השבתי בשלילה, והוספתי שלא הייתי במקום בזמן המצוין בדו"ח, ויש לי עד שהייתי בביתו עם הרכב.
_ ג. השופט הורה לי להסתכל על הצילום של העבירה שהיה בידי התביעה ושאל שוב האם אני מודה.
_ ד. עניתי לשופט שאני מכיר את הצילום יש לי עותק – אבל לא אני ולא הרכב היינו במקום בזמן האירוע.
_ ה. השופט חזר ושאל איך אני מסביר את הצילום – ואני השבתי שהמצלמה לא מכוונת, התאריך והשעה מכוונים לא נכון, וציינתי גם שיומיים קודם קניתי את הרכב, כך שיתכן שהמצלמה לא מכוונת והעבירה נעשתה ע"י הבעלים הקודם.
_ ו. השופט שאל מתי נעשתה העברת הבעלות ואני השבתי שיומיים לפני האירוע.
_ ז. השופט שאל אם הרכב שבצילום הוא הרכב שלי, וכשעניתי בחיוב הוא אמר שזו מבחינתו הודאה, כתב שאני מודה בכל העובדות שבכתב האישום ופסק שאני אשם.
4. סעיף ה' חזר על עצמו מספר פעמים, בווריאציות שונות, כשכל פעם אני מדגיש שלא אני ולא הרכב היינו במקום בזמן האירוע ויש מי שיעיד על כך.
אז מה אם שופט משקר? 332582
אם כך אתה צודק. יש עו"ד בקהל?
אז מה אם שופט משקר? 332627
מה יעזור עו"ד?
לערער אפשר רק תוך 45 יום, ועל האפשרות הזאת ויתרתי. (בשביל 1200 ש"ח לשכור עו"ד?)

מה שמטריד אותי זה ששופט יכול לשקר בבית משפט, ולחקור אותי כאילו הוא התובע, ולנציבת תלונות הציבור זה לא מזיז.
וגרוע יותר אבל מפתיע פחות זה שמבחינת שרת המשפטים אם השופט שיקר והנציבה כיסתה אז אין ריח.

אולי חבר מרכז ליכוד יכול להזיז דברים כאלו..
אז מה אם שופט משקר? 332629
לך כבר לא יעזור. אבל לו רצית עזרה לא הית כותב תגובה באייל הקורא. אני שואל בשביל המידע.

הקטע עם חבר מרכז הליכוד מחשיד אותך כפסבדונים של יעקב.
אז מה אם שופט משקר? 334282
אני מוכרח לומר שאתה מאד מעודד אותי לקראת משפט התעבורה הצפוי לי (בעוד שנה).
אז מה אם שופט משקר? 334308
קח איתך עו"ד!
השופט יתייחס אליך אחרת, שהרי כולם שווים בפני החוק (אם יש להם עו"ד טוב).

כל שופט היה פעם עורך דין.
יכול להיות שהם פשוט מעוניינים שתהיה לעורכי הדין פרנסה?
אז מה אם שופט משקר? 334310
בקצת פחות ציניות, אני חושב שעו''ד יודעים לנסח את טענותיהם בצורה שמקשה על נפנופם לכל רוח (גם שופטים הם בני אדם, והם לא אוהבים שפסיקתם מבוטלת בערעור).
אז מה אם שופט משקר? 334312
או, לחילופין, הבאתם משדרת שאתה מאד רציני בכוונותיך, ומאמין בצדקתך עד כדי כך שאתה מוכן לשלם מאות ואלפי שקלים כדי להוציאה לאור.
אז מה אם שופט משקר? 334313
לא קשור בכלל למקרה שלי.

מתוך אתר בתי המשפט: http://62.90.71.124/heb/info/choveret/taavura.htm
תחת הכותרת "סדרי דין רגילים" כתוב:
"המשפט נפתח בהקראת כתב האישום לנאשם. על הנאשם להשיב על כתב האישום אם הנאשם מודה הוא מורשע ורשאי לטעון טענות לעונש. אם הנאשם אינו מודה, נקבע מועד אחר לשמיעת ההוכחות. לכן אין צורך להביא עדים לישיבה הראשונה כי אין שומעים אותם. יש להביאם רק למועד שנקבע להוכחות."

כדי להשיב על הקראת האישום ב-"לא מודה", לא צריך להיות עורך דין.
ולמרות זאת כשאני עניתי בשלילה השופט התחיל לחקור אותי כאילו הוא התובע, וכשעורכי דין שהיו באולם השיבו בשלילה בשם לקוחותיהם השופט תיאם איתם תאריך למשפט.

לפני המשפט, דיברתי עם עורך דין שאמר לי להגיע ל"הקראה", לכפור באשמה ולחזור אליו עם כל המסמכים כדי להתכונן למשפט.

כדי שהשופט שלמה נחשון אטינגר יצמד לנהלים צריך הנאשם להיות מיוצג ע"י עו"ד!
אז מה אם שופט משקר? 334318
''כדי להשיב על הקראת האישום ב-''לא מודה'', לא צריך להיות עורך דין.'' - מצחיק שאתה אומר את זה, באותה נשימה עם הסיפור (המעצבן מאד) שלך.

אולי עו''ד לענייני תעבורה היה נותן לך ייעוץ יותר טוב מעו''ד לענייני משפחה.
אז מה אם שופט משקר? 334323
לפני המשפט דיברתי עם (שכן שלי) עו"ד שמייצג בנקים בתביעות כספיות, והוא הפנה אותי אל עו"ד לענייני תעבורה, שיעץ לי וכו'..

אחרי המשפט סיפרתי למשפטן בתחום המשפחה‏1, והוא הסתקרן לדעת מה תעשה עם זה נציבת תלונות הציבור.

1 תרתי משמע.
אז מה אם שופט משקר? 334976
נראה שאתה הולך שולל אחר צורת הניסוח היוריסטית המקובלת על החוגים המשפטיים (בין מתוך תמימות או בכוונת מכוון). הניסוח שלהם נועד לקשר בין כללי הדין לבין כללי אתיקה/צדק מופשטים המנחים אותה כביכול ולטשטש את אופיים האמיתי ככלי טכני שמטרתו, במקרה שלך, לקיים את הסדר הציבורי.
משמעות המובאה שציטטת היא פשוטה: בתחילת המשפט ניצבת בפניך ברירה דואלית חדה. אתה צריך לבחור אם אתה מוכן להישפט כאן ועכשיו ובמקרה זה משמעות הדבר היא שאתה מודה וכל מה שנותר לך לעשות הוא לטעון להקלת עונשך. או שאתה מבקש לבלות יום נוסף כעבור כמה חודשים בבית המשפט במסגרת שמיעת הוכחות ואז משמעות הדבר היא שאינך מודה. אין דרך אמצע ואין אפשרות שטענותיך יתבררו במעמד הצגת האישום. אם נסחפתם לדיון בטענותיך ("מכונית משוכפלת", אליבי וכו'), בין מיוזמתך או ביוזמת השופט הרי אין לדבר חשיבות רבה. מה שהיית צריך לעשות הוא להגיד "לא מודה" ואז היית מקבל דיון נוסף לשמיעת הוכחות, בלא שמישהו היה טורח בכלל לשאול אותך למה ומדוע.
אם נכנסת למסלול של טענות לעונש, מתקבל על הדעת שניסית ל"התחכם" (משהו נוסח "מודה בעובדות אך כופר באשמה" וכו') ולא לבזבז יום לימודים נוסף. השופט, בין מתוך חוסר סבלנות או מתוך נימוס ורצון טוב, ניסה להסביר לך שטענותיך אינן רלאבנטיות במסגרת הקראת האשמה. מה שהשופט בעצם רצה להגיד לך הוא כך: "תחליט! אתה מוכן להודות ולקבל עונש עכשיו, או שאתה רוצה זימון לתאריך אחר לשמיעת טענותיך?".
במידה ואמרת בפשטות "לא מודה" הדבר מוכרח להופיע כך בפרוטוקול. אם כך כתוב או אם כך אמרת ומישהו "התעסק" עם הפרוטוקול, הרי יש לך פרשה חמורה בהרבה מזו המופיעה בכותרת הדיון הזה.
אז מה אם שופט משקר? 335125
בתגובה 332575 יש תצהיר שלי על מהלך המשפט.

לפי דבריך יש לי פרשה חמורה בהרבה מזו המופיעה בכותרת הדיון הזה.
אז מה אם שופט משקר? 335131
לאור התצהיר שלך, אני בהחלט חושב שמדובר בפרשה חמורה יותר. יש כאן זיוף פרוטוקול והתנהגות לא מקובלת של השופט שגרמה להרשעתך (מה שאיש לא טוען לגבי השופטת הילה כהן).
1. כפי שראית בעצמך, אם נאשם טוען "לא מודה", כלל לא מקובל לחקור אותו ונותנים לו שמיעת הוכחות. במקומך הייתי מתיעץ עם עו"ד מומחה בענייני תעבורה לגבי השאלה האם שופט רשאי להחליט במעמד הקראת כתב האשמה כי לנאשם שאינו מודה, אין בכלל קייס ולהרשיע אותו בו במקום, ללא שמיעת ההוכחות, כדי לחסוך מזמנו של בית המשפט (וגם של הנאשם).
2. לגבי הנאמר בפרוטוקול, כדאי לך לזכור שיכולות להיות פרשנויות שונות גם של מה שאמרת וגם של מה שכתוב בפרוטוקול.
אז מה אם שופט משקר? 335151
מה דעתך על טענות דב לגבי עיוות הפרוטוקול בדיון 202 , ובפרט לגבי תגובה 4098 ?
פירוט נוסף כאן תגובה 230019 .

דרך אגב, שמעתי טענה לפיה נציג לא משך את עתירתו כלל, והשופטת דורנר הכתיבה לפרוטוקול "העותרים מושכים את עתירתם" למרות מחאותיו, אבל אין לכך זכר בדברי דב ונראה שהוא מכיר את הפרשה טוב ממני.
אז מה אם שופט משקר? 335155
דב נכנס לענייני בג''ץ וכאן הוא דורך בשטח ממוקש. התייחסות בג''ץ לחוות דעת של הצבא הן עולם ומלואו. היות שאני מכיר את דעותיו של דב, אני משוכנע שדב לא היה רווה נחת אם בג''ץ היה פוסק כפי שהיה צריך לפסוק בכל העתירות נגד מערכת הבטחון. בג''ץ בחר לקבל את הטיעון של מערכת הביטחון בדבר ''שיקולים ביטחוניים''- בלי לנסות לבקש לברר את תוכן השיקולים.
אז מה אם שופט משקר? 335165
מנסיון בבית משפט לתביעות קטנות, הפרוטוקול נכתב ע''י קצרנית והיא לא מספיקה לרשום הכל, כך שהפרוטוקול לעולם אינו רישום מלא של מה שנאמר.
זה אינו עונה על טענתו של מר אנשלוביץ הטוען להשמטות מהותיות ולעיוות מהותי של מה שנאמר בבית המשפט. מר אנשלוביץ רוצה לשכנע אותנו שלא רק ששופטי בג''ץ פועלים אך ורק בהשפעת השקפת עולמם השמאלנית-קיצונית תוך התעלמות מלשון וכוונת החוק, אלא גם שהם אוילים מספיק כדי להתעסק עם הפרוטוקול במשפט רגיש בו מעורב אחד הכוחות הפוליטיים המרכזיים בארץ, אשר נטייתו לתפוס את שופטי הבג''ץ בקלקלתם ידועה.
כמו בכל ארוע בו מעורבים אנשים ובפרט בעלי אינטרסים מנוגדים, יש תמיד מקום לפרשנויות שונות ולעיתים מנוגדות, הן של מה שנאמר בבית המשפט והן של מה שנכתב בפרוטוקול. לעניין זה, לנטייתו הידועה של מר אנשלביץ להציג את שופטי בג''ץ כעוכרי ישראל שמאלנים יש משקל בדיון זה (כפי שיש גם לנטיותי השמאליות ביחס לערך של תגובתי).
קשה לחוות דעה מבוססת מבלי שהיית בבית המשפט וראית את הפרוטוקול עצמו. בסופו של דבר כל הויכוח מצטמצם למידת האמון שיש לך ביושרה של שופטי בג''ץ.
אז מה אם שופט משקר? 334450
אם אקח עורך דין, הרי שכבר שילמתי את הקנס.
אז מה אם שופט משקר? 334458
תלוי כמה שווה לך הזמן שתבזבז על קורס נהיגה מונעת.
אז מה אם שופט משקר? 334309
אם אתה צפוי לשלילת רשיון, ואם חופש התנועה יקר לך יותר מכמה אלפי שקלים, קח את עו''ד שמעון מזרחי, פרי מייסון של משפטי התעבורה.
תיקון קל 334325
עו''ד שמעון מזרחי, אולסי פרי מייסון של משפטי התעבורה.
אז מה אם שופט משקר? 334446
העבירה המדוברת היא מעבר באור אדום. הקנס הרגיל על כך הוא 1000ש"ח ו-‏10 נקודות, שאולי יזכו (הא!) אותי בקורס נהיגה מונעת‏1. העבירה עצמה לא היתה ולא נבראה, ולדעתי יש בדו"ח פגמים מהותיים. כולי תקוה שהשופט איזקסון סביר יותר.

1 תלוי באם פג תוקפן של 4 הנקודות שיש לי‏2.

2 זה סיפור מעצבן ביותר. קיבלתי דו"ח על אי עצירה בעצור (לא אי מתן זכות קדימה) במקום שבו התמרור בלתי סביר בעליל. כמו ילד טוב (וטיפש) שילמתי את הקנס. אחרי כמה חודשים שהמשטרה חלבה את הציבור בעזרת התמרור הנ"ל (ליד ביתי) מישהו כנראה החליט לטפל בזה והעיריה החליפה את התמרור ל"תן זכות קדימה". לו הייתי מבקש להשפט, הייתי יוצא פטור בלא כלום. עכשיו גם שילמשי קנס, גם יש לי נקודות, וגם העבירה (הבודדה) הנ"ל עלולה להעיב עלי במשפט על האור האדום.
פרטים על הנוגעים בדבר 332688
השופט ששיקר - שלמה נחשון אטינגר:
הנציבה שכיסתה - טובה שטרסברג-כהן:
חיפוש בגוגל יביא המון קישורים, אבל לא מצאתי משהו שיתאים לכאן.

שרת המשפטים שבחרה להתעלם - ציפי לבני:
פרטים על הנוגעים בדבר 332844
כל הסיפור הזה מריח רע מאוד. מתחילתו ועד סופו. וזה גם מפחיד ביותר. תאר לך שזה היה משהו חמור יותר ממעבר באור אדום (שגם זה חמור מספיק). תאר לך שזה היה פריצה, שוד, או אפילו אונס או רצח... אם השופטים רשאים לשקר כאוות נפשם וזוכים לחיפוי גורף, לך תדע כמה אנשים יושבים בכלא היום כשהם חפים מפשע... זוועה.
פרטים על הנוגעים בדבר 332893
הטעות שלכם היא שאתם מתיחסים אל בית המשפט לתעבורה כאל בית משפט. כזה מין מוסד שתפקידו להשליט את הדין והצדק, מוסד שמתקיימים בו סדר הדין הפלילי, דיני ראיות, חזקת חפותו של הנאשם וכיו"ב. אלא שבית המשפט לתעבורה הוא בית משפט, כמו שהדרקון מקומודו הוא דרקון. בית המשפט לתעבורה‏1 הוא מוסד השייך למינהל הכנסות המדינה, ותפקידו לשכנע את הנהגים לשלם את ברירת הקנס המוטלת עליהם, שאם לא כך הם יאלצו לשלם יותר - בין אם בגובה הקנס אשר יושת עליהם לבסוף, בין אם בשכר טירחת עו"ד, ובין אם באובדן ימי עבודה. את תפקידו זה מבצע בית המשפט לתעבורה כהלכה.
__
1 אני נתקלתי בצדיק אחד בסדום, השופט יעקב בכר מבית המשפט בעכו (אשר עם או בלי קשר, זכה (לפחות) פעמיים ברציפות בציון הגבוה ביותר במשוב השופטים של לשכת עורכי הדין). יתכן שיש עוד כמה.
פרטים על הנוגעים בדבר 332919
אני חושב שזה המקום להפנות לדיון 1505.
פרטים על הנוגעים בדבר 332963
ולא קורה ששופט מבית המשפט לתעבורה משתחל מאוחר יותר לבתי משפט גבוהים יותר?
פרטים על הנוגעים בדבר 332966
אם הוא יודע לעשות את העבודה שהוטלה עליו כל כך טוב, אז רצוי שישתחל.
פרטים על הנוגעים בדבר 333553
מ,ברר שכן.

על פי הקישור דלעיל לדף המידע על השופט: "במאי 1997 מונה לכהונת שופט בפועל בבית משפט השלום לתקופה של שנה."

ועל פי כותרת המשנה של העמוד הוא עדיין "שופט של בית משפט לתעבורה בבית משפט השלום פ"ת".

שנה עוברת לפעמים מאד לאט.
פרטים על הנוגעים בדבר 333572
עד כמה שידוע לי בית משפט לתעבורה הוא בית משפט שלום.
פרטים על הנוגעים בדבר 333600
היש שלום בתעבורה? אתמהה.
פרטים על הנוגעים בדבר 333007
האם בפניה "הטעות שלכם" אתה פונה גם אלי?
לשם הקוריוז:
חבר שלי מהמילואים, מנהל חברה, נתפס על מהירות מעל למותר. איכשהו בעזרת עורך הדין פסק הדין היה שלילת רשיון לחודש ימים
חוץ מאשר במכונית שלו (במכונית שעבר את העברה). זהו סיפור אמיתי.
פרטים על הנוגעים בדבר 334806
היה לי ויכוח עם אחד מן הכת של חיים הכט ("הכו בנהגים"), ובו טענתי שבבתי המשפט לתעבורה כלל לא חל סדר הדין הפלילי או דיני הראיות (לכאורה נראה שהנאשם צריך להוכיח שהשוטר טועה ולא השוטר צריך להוכיח שהוא צודק). האם אני צודק?
פרטים על הנוגעים בדבר 334811
כשזה צילום במצלמה, לכאורה הדבר אמין אלא אם תוכיח אחרת. ההנחה היא שהשוטר הוא מקצועי ואין לו שום מניע אחר זולת השמירה על החוק והדאגה שאחרים יצייתו לחוק. לכן ברירת המחדל היא קבלת הדו''ח כראיה.
פרטים על הנוגעים בדבר 334824
אני לא מתוכח עם זה. ברור לי שמעשית לא ניתן לחייב את בתי הדין לתעבורה בדיני ראיות. אני פשוט שואל אם מבחינה פורמליסטית חוקית, בתי הדין לתעבורה אכן לא מחוייבים בסדר הדין הפלילי ובדיני ראיות?
פרטים על הנוגעים בדבר 334828
אבל למה? אם אתה חותם שאתה מעוניין להשפט, בא השוטר וחייב להעיד. האם זה איננו נכון? אני תמיד בחרתי בברירת קנס.
פרטים על הנוגעים בדבר 334859
יש לי בהחלט טענות נגד מסע הצלב המטופש שמנהלים פאנאטים שוטים נגד נהגי ישראל (כולל חתימה של מאות אלפי אידיוטים על עצומה הקוראת ליישם מסקנות של ועדה, עוד לפני שהמסקנות בכלל הוצגו). אבל זה בכלל לא העניין פה.
אני פשוט שואל מתוך סקרנות אקדמית. למיטב הבנתי עבירות תעבורה אינן נחשבות עבירות פליליות ולבתי הדין לתעבורה יש סדר דין משלהן שאינו זהה עם סדר הדין הפלילי.
פרטים על הנוגעים בדבר 334905
למה לא עברות פליליות? כשאתה הורג מישהו ונכנס לבית סוהר, זו אינה עברה פלילית? עד כמה שידוע לי, עברה פלילית היא כל עברה נגד חוקי המדינה.
פרטים על הנוגעים בדבר 334927
יש הבחנה משפטית ברורה מאוד בין עבירות פליליות, לבין עבירות אזרחיות.
עבירות פליליות הן בד''כ כאלו המערבות אלימות (או פגיעה ברכוש).
עבירות אזרחיות הן (בעיקרון) כל דבר אחר - לשון הרע, הפרת זכויות יוצרים, הפרת חוזה, חריגות בניה, השלכת פסולת וכך הלאה.

לעבירות אזרחיות יש סדר דין שונה (למשל, כללים אחרים לגבי עדים, ראיות, התנאים המינימליים להוכחת האשמה וכו').

תעבורה נחשב תחום נפרד שגם לו יש סדר דין נפרד משלו (ואפילו בית דין יעודי משלו). כנ''ל לגבי משפחה.
פרטים על הנוגעים בדבר 334931
בעצם, לפי בדיקה מדגמית שעשיתי באינטרנט, אכן הדין התעבורתי נחשב כחלק מהדין הפלילי אבל בכל זאת יש כללים מיוחדים התקפים רק לגביו...
פרטים על הנוגעים בדבר 335074
מפני שעברה פלילית היא עברה עברת על חוקי המדינה (נדמה לי ברמה מסויימת ומעלה). דין אזרחי היא מחלוקת בין אזרחים. זה ברור שיש עברות תנועה שהן פליליות.
פרטים על הנוגעים בדבר 334926
למיטב ידיעתי (ואני לא מומחה כזה גדול), גם בתי הדין לתעבורה כפופים לסדר הדין הפלילי. עדותו של השוטר מקבלת מראש משקל יתר, מכיוון שהיא אמורה להיות אוביקטיבית, בעוד הנאשם הוא צד מעוניין. אחת הדרכים היעילות ביותר לערעור עדותו של שוטר, היא אם בעת הארוע השוטר עורך הדו''ח לא היה לבדו (כלומר נכח עוד שוטר בארוע), אבל שמו של השוטר השני לא צוין בטופס הדו''ח במקום בו על עורך הדו''ח לרשום את העדים לארוע, ובשלב העדויות השוטר הנוסף לא מוזמן להעיד.
פרטים על הנוגעים בדבר 334973
אחת הדרכים היעילות ביותר? פרט ונמק.
מה אני אמור להגיד בבית המשפט? "כבוד השופט, המתנדבת לא ציינה את שם השוטר שהיה עימה בניידת, אני מבקש לזכות אותי מכל אשם"?
פרטים על הנוגעים בדבר 334985
אורי שלום. אנא קרא את תגובה 334976
גם אני לא ממליץ לך להגיע לבית המשפט לבד.
א. בקשר לשכירת עו"ד אני לא בטוח שזה צעד מועיל. עורכי דין לרוב משחקים את המשחק של בתי המשפט. הם מטפלים באפס זמן בהרבה מאוד תיקים, כך שבעצם אתה משלם אך ורק עבור נוכחותו בבית המשפט. אם תחליט בכ"ז לקחת אחד, עליך ראשית, לפנות לחברת הביטוח שלך (ביטוח מקיף כולל לרוב סיוע משפטי ואז אתה משלם רק השתתפות עצמית) ושנית, להבהיר לעוה"ד שאתה מתכוון להיות בבית המשפט (לעיתים רחוקות זה יכול לעזור).
ב. לדעתי, כדאי לשקול לפנות ל"מתווכים" (שאינם עורכי-דין) המתמחים בתחום הזה והם פועלים להשגת "הסדר" עם התביעה המשטרתית. במידה ויש לך טענות של ממש לחפותך המוחלטת, המתווך יכול להביא לביטול התיק וכך יחסך לך גם היום בבית המשפט או לחילופין להדריך אותך כיצד לפעול במשפט עצמו. צריך כמובן ראשית, לחפש המלצות על "מתווכים" כאלו (בד"כ אנשי משטרה לשעבר). וכדי לא להותיר ספק, לא מדובר במשהו לא חוקי.
פרטים על הנוגעים בדבר 335133
עכשיו אתה כבר מתחיל להפחיד אותי.
לתומי חשבתי שאשטח טענותי בפני השופט ושיש סיכוי סביר לזיכוי. אתה מתאר את זה כאילו דיני נחרץ ועלי לעשות הכל על מנת להמנע מהדיון.
על ה''מתווכים'' זה פעם ראשונה שאני שומע. הדבר הכי קרוב לזה הוא קולגה (בערך), מתנדב ותיק במשטרה, שאמר לי שיש פגמים מהותיים בדו''ח אבל סירב לפרט מטעמים אתיים (יתכן גם שאינו מאמין לחפותי, אני לא מכיר אותו אישית). אולי אני צריך לנדנד (כלומר להתחנן) לו בכל זאת.
פרטים על הנוגעים בדבר 335141
קודם כל קח את הדברים בפרופורציה. בהנחה שלא הרגת מישהו, לא יכניסו אותך לכלא. במקרה הגרוע ביותר מדובר בקנס כספי, שלילת רשיון ו/או קורס נהיגה מונעת.
אתה אכן צודק ומעמד הקראת כתב האשמה אינו הזדמנות של ממש לשטיחת טענותיך. עליך להחליט מראש אם אתה רוצה לבקש שמיעת הוכחות במועד אחר ואם יש לך הוכחות של ממש להציג בדיון שמיעת ההוכחות.
לגבי המתווכים, לא מדובר ב"עצות חינם". הם גובים תשלום עבור שרותיהם. לגבי המלצות, זה תלוי באיזור מגוריך, אבל הם קיימים בכל רחבי הארץ. אם אין לך טענות חזקות במיוחד לחפותך, כדאי לך להעזר בהם כדי למזער את העונש.
בכל מקרה, אם זו לך הפעם הראשונה, לא כדאי שתלך לשם כשה תמים, כי קרוב לודאי שתצא משם גזוז למשעי.
נ.ב. לגבי השתתפות הביטוח המקיף בייעוץ משפטי, אני לא זוכר אם זה תופס גם לגבי עבירת תעבורה שאינה קשורה בתאונת דרכים.
פרטים על הנוגעים בדבר 335146
היה נדמה לי שהסברתי את מהות המשפט (תגובה 334446). בפרט, אם זה לא היה ברור, לא הרגתי אף אחד. הסיבה שאני הולך למשפט היא עקרונית וקצת כספית.

בכל אופן, הקראה כבר היתה ומכיון שלא מדובר כאן בטיעונים להקלה בעונש אלא בחפות, לא הודיתי ונקבע מועד לדיון, בעוד כשנה.

השתתפות הביטוח אינה רלוונטית, ההשתתפות העצמית הרשמית היא יותר מאלף ש"ח ועל זה צריך להוסיף את הלא-רשמית (עלית המחיר בשנים אח"כ).
פרטים על הנוגעים בדבר 335149
אם מותר לי ליעץ לך, הגישה של "עקרונית וגם כספית" היא לא "מבטיחה" מבחינתך. קח את דבריי בערבון מוגבל כיוון שכל דברי הם ע"פ הזכרון שלי שהוא לא ממש טוב (עוד סיבה להעזר בשרותיו של מתווך)
א. נדמה לי ש-‏10 נקודות בפני עצמן מבטיחות לך קורס נהיגה מונעת, בלי תלות בנקודות נוספות שיש לך.
ב. 1000 ש"ח הוא לא בהכרח קנס גבוה. נדמה לי שהעונש על עבירות חמורות הוא עד 3000 ש"ח. (וכל עבירה שאינה ברירת קנס היא בחזקת חמורה).
ג. השתתפות עצמית ביעוץ משפטי היא כ-‏500 ש"ח (בערך הסכום שיעלה לך מתווך). אבל כאמור אני לא חושב שזה חל לגבי דו"ח תנועה שאינו קשור בתאונה.
ד. אתה חייב להחליט אם המניע שלך הוא עקרוני או כספי. אם הוא כספי, נראה שכבר פספסת. היית צריך להודות ולהציג את מצבך הכלכלי בטיעונים לעונש. אם המניע הוא עקרוני, אתה חייב לדעת שזה יעלה לך כסף לא חשוב מה תהיה התוצאה.
ה. כפי שבודאי כבר נוכחת, בית הדין לתעבורה אינו מקום אידיאלי לטיעונים עקרוניים (אתה תלוי באופיו ובסבלנותו של השופט שלך) ולא משפטיים. למשל אם יש לך סיבות של ממש לפקפק בתקפותו של הדו"ח, פנה למשטרה (למענ"א). אם אתה צודק הם עשויים לבטל את הדו"ח. לשמיעת ההוכחות כדאי שתבוא עם דברים בדוקים וניתנים להוכחה ואל תסמוך על רצונו הטוב או עזרתו של בית המשפט.
פרטים על הנוגעים בדבר 440638
סיכום דבר, להרגיע את עדר האיילים המודאגים:
בבוא יום פקודה הייתי מצויד היטב בתמונות סרטוני וידאו ושרטוטים של הצומת המדובר. ערכתי רשימת טיעונים ושאלות לעדה ותשובות לשאלות אפשריות. הייתי גדוש אדרנלין ושש אלי קרב. אפילו הצלחתי להגיע בזמן (9:30 לפנות בוקר).
לא היה דיון אמיתי. התובע קרא אלי והסביר לי שמכיון שאני נראה לו בסדר (דהיינו, יש לי רק עבירה אחת אמיתית חוץ מזו) הוא מציע שנסגור עניין: 200 ש"ח בלי נקודות. הסכמתי.

בקרוב ההמשכון: מאבק איתנים בעירית הרצליה על קנס חניה משנת 96.
שלוש הערות 334991
יש לי הרגשה עמומה שזהו פחות או יותר מצב הדברים. מאחר ולהערכתי כמעט כל התיקים מסתיימים בהודאה או הסדר, אין גם צורך ליחס משקל יתר לעדות השוטר שכן זו רק עדות מסייעת. אם אתה מגיע לשמיעת הוכחות, השופט יכול להתיחס לעדות השוטר ולעדותך במסגרת של דיני הראיות הרגילים.
ואלו הערותי:
א. לי הדבר לא מפריע מבחינה אידיאית, שכן אני סבור שבתי משפט נועדו כדי לקיים את החוק והסדר הציבורי וכמטרה משנית לספק את רצון הנקם של הציבור ולא כדי להגן על איזושהי מערכת אתית מופשטת הנשענת על רצונו של הציבור שומר החוק והסביר (שככל הנראה רוב עצום שלו הם עבריינים פליליים, רובם המוחלט רצדיביסטים. רוב זה כולל גם לא-נהגים שנתפסו עוברים כביש לא במעבר חצייה).
ב. נראה לי שהסטטוס הפלילי של בתי הדין לתעבורה צריך להדאיג בעיקר את חסידי ה"מלוא כל הארץ משפט". המתרחש בבתי דין אלו עשוי להשליך על יוקרתם ואמינותם של בתי הדין האחרים. באומרי "המתרחש", כוונתי לכך שכל הנאשמים במשפטי תעבורה נכנסים מראש למצב של הפסד או הפסד ואחוז היוצאים זכאים במשפטים אלו קרוב לודאי קטן מאחוז המצביעים נגד אסאד.
ג. נדמה לי שמצב זה רק מבליט את הנזק שגורמת קבוצת הצעקנים של "נהגים לגרדומים". אני מניח שהרציונל המונח ביסודו של מוסד בתי הדין לתעבורה הוא שבכל מקרה העונש אינו ממש נורא (בד"כ קנסות ושלילת רשיון) ולכן לא נורא אם בתוך המוני המורשעים בדין יהיה גם אחוז משמעותי של מורשעים שלא כדין. מצד שני, ההגינות במצב כזה מחייבת שהשיפוט יהיה לקולא, כלומר אם יש צל צילו של ספק בטענת המשטרה יש לזכות את הנאשם (בעיקר משום שיש להניח שבעתיד קרוב כלשהו, יפגשו שוב כולם בבית הדין התעבורתי). קבוצת ה"גרדומאים" בתביעתה להחמרת האכיפה והענישה מונעת את ההגינות הבסיסית הזאת ואולי אף שומטת את הבסיס מתחת לקיומו של מוסד בתי הדין לתעבורה. אם אלו יתחילו לשלוח עברייני תנועה באופן סיטוני לכליאה, הרי שאין שום הצדקה לנחיתות המובנית שבה נמצאים הנאשמים בבית המשפט מן הרגע הראשון.
אז מה אם שופט משקר? 356295
העצה הכי טובה שניתן לתת היא לקנות מכשיר הקלטה בגודל של דיסק-און-קי וללכת איתו לכל דיון בבית משפט. אם היה לך הקלטה של הארוע והיית הולך לתוכנית של אילנה דיין, ייתכן שהשופט הנכבד היה היום מובטל.
בכלל, נראה לי שבעולם הציני שלנו בו השלטון מושחת ומשחית, אנשים משקרים על ימין ועל שמאל, מכשיר הקלטה קטן איננו לוקסוס אלא צורך בסיסי כדי לשרוד.

בכל מקרה, אני מתכוון בעתיד הקרוב לקנות מכשיר הקלטה.

תודה רבה.
אז מה אם שופט משקר? 356359
אין צורך. אנחנו מקליטים אותך כבר שנים ונשמח למכור לך את הקלטות הרלוונטיות במחירי מבצע.

אגב, הסדינים שלך בצבע מזעזע.
אז מה אם שופט משקר? 356592
זו לא עבירה על החוק? וגם אם נניח שאתה מוכן מצפונית לעבור על החוק הזה, קיומו יפריע לך מעשית לפנות לאילנה דיין, לא?
אז מה אם שופט משקר? 356596
זו עברה על החוק לצותת לאנשים אחרים, אבל לא להקליט שיחות שלך איתם.
אז מה אם שופט משקר? 356981
אאל''ט, אסור להקליט בבית משפט בלי אישור מהשופט מראש.
אבל זה נראה לי זניח אם בהקלטה השופט משקר.
356983
במיוחד בגלל ש, באופן עקרוני לפחות, בישראל אפשר להשתמש בראיות גם אם הושגו שלא כדין. (מצד שני, בהחלט ייתכן ש"מפאת כבודו של בית המשפט/מערכת הצדק/וואטבאר, מישהו יצליח למצוא ולאמץ איזו הלכה איזוטרית שמהווה חריג למקרים בהם מערכת המשפט עומדת למשפט, ובלצ"ג)

_________
העלמה עפרונית, שוב לא עושה את מה שהיא צריכה.
357339
מה את צריכה לעשות, עפרונית?
(שיעורי בית)* 357391
*ונגררותיהם.
הארץ תוקף 337547
עיתון הארץ פותח במתקפה ישירה על בית המשפט העליון, בצמד מאמרים, אחד על הסחבת בקבלת החלטות על ידי בית המשפט ("טחנות בג"ץ טוחנות לאט, אם בכלל" יובל יועז http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...) ושני על קשרים לא אתיים בין שופטי בית המשפט העליון ושאר העולם ("העתירה נדחית ותמסור ד"ש חמה לאמא" שבתאי עזריאל http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...). עד עכשיו ראינו כתבות כאלה רק בעיתונים שזוהו ישירות עם הימין (למשל, "התנגשות בלתי נמנעת" אלישיב רייכנר http://www.makorrishon.co.il/show.asp?id=7208).
הארץ תוקף 337670
שנאמר: מי שמשליך אבנים, שלא יתגורר בבית זכוכית.
הארץ תוקף 350523
יובל יועז בהארץ ממשיך, הפעם בכתבה על רות גביזון, המועמדת של שרת המשפטים לבית המשפט העליון (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...)

אותה רות גביזון אמרה אתמול שפיקוח על הילודה הוא אמצעי לגיטימי שהרוב יכול לנקוט נגד המיעוט (http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...)
הארץ תוקף 350565
מעניין למה היא מתכוונת ב"פיקוח על הילודה". אולי עיקור, למשל? רעיון מצוין.
הארץ תוקף 350566
מה שמעניין הוא לאיזה רוב היא נותנת זכות כזאת? לרוב היהודי בישראל? לרוב החילוני בישראל? לרוב תומכי "קדימה" בישראל? לרוב הנוצרי בארה"ב? לרוב הלבן בארה"ב? לרוב הנוצרי באירופה? לרוב המוסלמי במדינות ערב? לרוב האסיתי בעולם? היא אמנם טוענת שזאת לא גזענות, לי זה נשמע כמו הגזענות בצורתה הטהורה ביותר. אם זאת לא גזענות, גזענות מהיא?
הארץ תוקף 350569
חוששתני ששאלתך תישאר פתוחה.
הארץ תוקף 350626
דבריה של גביזון אינם לפנינו, ועלינו להסתפק בקטע הבא:

במניעת איחוד משפחות בחרה גביזון לא לעסוק, אבל פיקוח על הילודה, למשל, הוא לדעתה אמצעי לגיטימי שהרוב יכול לנקוט. טיפול בשיעורי ילודה אינו גזענות, הדגישה. יש כמובן איסורים בתחום זכויות האזרח שאסור להפר אותם, אין לענות, אין לגרש, אין להפלות, אבל יש שורה של אמצעים אחרים שאותם מותר להפעיל. ניסוחה: "בדמוקרטיה לא נותנים לשמירה על זכויות האזרח לסכל את יכולתו של הרוב לקבל החלטות שמקדמות את האינטרסים שלו".

למיטב הבנתי, כוונתה היא שכל רוב יכול לקבל החלטות כאלה, ובלבד שאינן מפלות את המיעוט באופן ישיר. יכולה מדינת ישראל להחליט על ביטוך קצבת הילדים לילד השלישי והלאה. החרדים והערבים יהיו הנפגעים העיקריים, ובכל זאת ההחלטה תהיה לגיטימית.
הארץ תוקף 350632
למיטב הבנתי, ביטול קיצבאות אינן פיקוח על ילודה.
הארץ תוקף 350674
אני לא בטוח ש''פיקוח על הילודה'' הוא מונח שבו השתמשה גביזון.
350658
"השופטת הזייפנית" הודחה מכס השיפוט
"קיבלנו את ההחלטה בלב כבד, אבל ראינו את אמון הציבור לפנינו", הסביר חבר הוועדה לבחירת שופטים ח"כ שאול יהלום, את ההחלטה להדיח בפעם הראשונה שופטת מכהנת בישראל. הוועדה הצביעה על ההדחה פה אחד. השופטת המודחת, הילה כהן, הורשעה בחיבור פרוטוקולים מזוייפים במסגרת תפקידה כשופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה. פרקליטה הודיע עוד קודם לכן: נעתור לבג"ץ"

בראבו! 350666

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים