ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את ''חוק הספרים'' 3469
"חוק הספרים" אושר אתמול (א') בוועדת הספרים לענייני חקיקה, ברוב של 13 תומכים מול 3 מתנגדים. על פי החוק המוצע, ספרים חדשים ייזכו ל"תקופת הגנה" של 18 חודשים מיום צאתם לאור; במהלך תקופה זו יוגבלו ההנחות על מחיר הספר ל-‏10% לכל היותר, ייקבע שיעור תמלוגים מינימלי עבור הסופרים, וחנויות הספרים לא יורשו לכרוך את מכירתו של ספר עם מכירתו של ספר או מוצר אחר.

הצעת החוק צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בהמשך שבוע זה. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ, ושר התמ"ת שלום שמחון, הודיעו בשבוע שעבר על תמיכתם בחוק.

לימור לבנת, שרת החינוך, אמרה: "הזכות ליהנות מספרות ישראלית עברית איכותית ומגוונת תמומש, רק אם סופרים ומשוררים בישראל יקבלו גמול הולם וראוי תמורת יצירתם, באופן שיוכלו להמשיך ליצור ולקדם את הספרות בשפה העברית. בענף הספרים קיימים היום כשלים חמורים שפוגעים גם בציבור הקוראים וגם בסופרים שמתקשים להתקיים מיצירתם. מצב השוק גרם לזילות של הספרים שמחירם נמוך היום ממחיר הדפסתם. זהו מצב לא נורמאלי ולא הגיוני"

בשבוע שעבר פנו עשרה מבכירי הסופרים בארץ – עמוס עוז, דויד גרוסמן, חיים באר, רונית מטלון, אלי עמיר, יורם קניוק, אורלי קסטל־בלום, יהודית קציר, מאיר שלו וצרויה שלו – בקריאה פומבית להוצאות הספרים שלהם, וביקשו כי ספריהם יוצאו מהמבצעים הנערכים ברשתות "סטימצקי" ו"צומת ספרים". הסופרים קראו גם לראש הממשלה לקדם את חקיקת "חוק הספרים".
קישורים
Ynet
The Marker - כולל פירוט של עיקרי חוק הספר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

חוק בלי מחשבה 597256
חוק חסר מחשבה מראש שלא ישיג את המטרה לה נועד, אלא רק יעלה את מחיר הספרים לציבור (מבלי לשפר את מצב הסופרים).
חוק בלי מחשבה 597260
בדיון אצל דובי יש כמה חישובים פשוטים.

יש שם גם קישור לנוסח של הצעת החוק ב<http://oknesset.org/bill/3252/ גלגולה המקורי>.
חוק בלי מחשבה 597266
כבר היינו בדיון הזה. זה לא עמוס עוז נגד סטימצקי אלא נגד נעמי רגן.
חוק בלי מחשבה 597270
לא הבנתי. אתה מוכן בבקשה להסביר או לקשר לדיון הקודם?
חוק בלי מחשבה 597277
לא מצאתי כך שיתכן שזה טיעון חדש לגמרי!

בכל אופן היתה פעם כתבה שיש לחוק הזה (באחד מגלגוליו) מתנגדים מקרב הסופרים (כולל אם אני לא טועה נעמי רגן) שהם בעצם מרוויחים מהמבצעים האלה שכן בעזרת המבצעים הם מוכרים יותר ברמה כזאת שזה משתלם להם.
חוק בלי מחשבה 597308
לא הבנתי איך החישובים שלו מראים שהחוק יעזור.
עד כמה שהבנתי, החישובים שלו מראים שאם החוק ובלעדיו, קשה מאוד יהיה לסופרים להתפרנס רק מכתיבה לשוק הישראלי.
וגם כך, הוא הניח שסכום הכסף שיוצא על ספרי מקור שנמכרים לא ישתנה, הנחה מפוקפקת מאוד - כי אנשים ילכו לאלטרנטיבות - כמו נגיד ספרים מתורגמים.
חוק בלי מחשבה 597309
אני מניח שזו הייתה מטרת החישוב. אבל זה לא חדש. כבר קישון ז''ל כתב שרק מספרי ילדים אפשר להתפרנס בארץ הזו.
חוק בלי מחשבה 597314
אני מוצאת שהבעיה היא לא (רק) שכר הסופרים, אלא בראש ובראשונה ההפסדים שהשיטה הנוכחית כופה על ההוצאות. מתח רווחים נמוך עד אפסי / הפסד מוביל לזה שההוצאות חותכות בכל דבר - כולל בהוצאות התרגום, העריכה וההגהה.
התוצאה היא ספרים מתורגמים רע, עתירי שגיאות הקלדה ודקדוק. התוצאה היא גם בררנות-יתר של ההוצאות, שנאלצות להוציא רק מה שנראה להן שיהיה רב-מכר, ולא גם מה שמאוד איכותי וכדאי להוציא גם אם לא יהיה לו קהל רב. וכן, זה גורם להן גם לא לתרגם ספרים שנראה להן שלא יהיו רבי-מכר.
חוק בלי מחשבה 597377
איך החוק יעזור פה?

החוק אומר שמחיר לצרכן יהיה קבוע במשך שנה וחצי. אז הרשתות יורידו מחירים אז.
אם משהו איכותי והן רוצות למכור אותו במחיר גבוה, אז שלא ישימו אותו במבצע.
חוק בלי מחשבה 597379
במהלך השנה וחצי הראשונות, כשספר ימכר במחירו המלא, ההוצאה תוכל להחזיר לעצמה את הוצאותיה על הספר. ואז תאלץ לקמץ פחות על שכר העורך והמגיה וליצור מוצר ראוי לשמו, כפי שהיה עד לא-כל-כך-מזמן.
לאחר השנה וחצי הראשונות, אפשר למכור ספר במבצע, משום שכבר החזיר את עלותו.

"שלא ישימו אותו במבצע" - קל להגיד כשיש דואופול ששולט בחלק כל כך גדול מהשוק. או שישימו את הספרים במבצע (ויפסידו) או שלא ישימו ויאבדו 80% מהשוק (ויפסידו).
כשצומת הספרים וסטימצקי עורכות את המבצעים האלה, הן לא חותכות מהרווח שלהן ממכירת הספר. הן חותכות במחיר שהן משלמות להוצאות.
חוק בלי מחשבה 597380
ועכשיו נשאלת השאלה:
צומת הספרים בבעלות של ערן זמורה (מכנרת-זב"מ-דביר) ועודד מודן (ממודן). גם בדוכנים בשבוע הספר הם מכרו את הספרים ב-‏3 במאה או ב-‏4 במאה. איך הם יכולים להרשות לעצמם וההוצאות האחרות לא?
ההשערה שלי - הם מכניסים למבצעים את הספרים שהם רוצים, מההוצאות שלהם. אבל ההוצאות האחרות צריכות להתיישר עם זה, לגבי כל הספרים, לא רק אלה שאפשר לחתוך במחירם.
חוק בלי מחשבה 597535
במחשבה שניה: הם יכולים כי הם הבעלים. הם מרוויחים גם את חלק המוכר, לא רק את חלק ההוצאה ממחירו של כל ספר.
חוק בלי מחשבה 597397
מי יקנה ספר של סופר חדש ולא מוכר לא במבצע?

מה שיקרה שעכשיו הסופרים יקבלו את התמלוגים בדיליי.
חוק בלי מחשבה 597399
כפי שקנו את הספרים הללו בטרם היות המבצעים.
שטח משוחרר לא יוחזר 597401
לפני שהיה אימיול גם היו מוכרים דיסקים בשישים שקל ומשכירים סרטים ב 19 שקל ל 24 שעות...
אחרי שאנשים התרגלו לשלם 30 שקל לספר הם כבר לא ישלמו 88 שקל לספר.
הם יחכו שנה וחצי עד שהספר החדש יכנס למבצעים...

הבעיה שאחרי שנה וחצי כבר אף אחד לא יזכור את הספר, לא את קידום המכירות שעשו לו עם הוצאתו והוא כבר לא ישב במדפים הקידמיים בחנויות כי זה ספר שכבר פיספס את הזדמנות שלו....
שטח משוחרר לא יוחזר 597462
שתי נקודות לא קשורות:

1. חנויות ספרים ומוזיקה מציעות דיסקים לילדים (בדקתי את כולם) ב-‏20 שקל בממוצע. גם הקלאסיים והמשובחים שבהם שכתבו טובי היוצרים, גם החאפרים שמקליטים עם אורגן חשמלי, כולם באותו המבצע.
אתה יודע איזה דיסק אף פעם, אף פעם לא בהנחה ולא במבצע באף חנות? הכבש השישה עשר. הוא תמיד ב-‏70-80 שקל ואני מנחשת שתמיד קונים אותו במחיר הזה.

2. למטרה של "לזכור ספר" יש מנגנון שלם מעבר למבצעים בחנות. סוכני הזיכרון הם לא רק יח"צנים ומוכרים והסופר שמתראיין לעיתון. הם גם מרצים באקדמיה, אנשי תקשורת, המלצות מפה לאוזן (אין לזלזל בספרי קאלט), העדפות של אוכלוסיות מובהקות כמו בני נוער או תומכי זרם כלשהו, אירועים פוליטיים או חברתיים שקשורים לספר (למשל ביוגרפיה של מדינאי כלשהו) וכולי.

למה אתה זוכר את להקת X משנות השבעים או השמונים, ולא את להקת Y שנמצאת בתהום הנשייה? יש המון סיבות, אבל אף אחת מהן לא קשורה למחיר האלבום שלהם בזמנו.
חוק בלי מחשבה 597698
אני יודע איך אני קונה ספר בשנים האחרונות, אני נכנס לחנות ספרים, מסתכל על המבצע, אם יש שם ספרים שאני רוצה, אני קונה אותם, אם לא אני יוצא, ממש לא חשוב לי אם מדובר בספר שיצא אתמול או ספר שיצא לפני 5 שנים (כן משנה לי אם הוא ספר מתורגם מלפני 40 שנה), להפך, אני דווקא תחת הרושם שקלאסיקות נמכרות הייטב, כלומר אם מחר עדיין יהיה מבצע 4 במאה אבל הוא יהיה על ספרים מודל 2010, זה לא ישנה לי כהוא זה. כך שלטעמי, אם לא תהיה הנחה על ספרים בשנה וחצי הראשונות, יקרה אחד משניים, לא יקנו אותם, או שההוצאות יורידו מראש את המחיר שלהם ל-‏35 שקלים, אני לא אקנה ספר חדש ב-‏50 או 60 שקלים כשאני יודע שעוד שנה הוא יימכר ב-‏25, וכשלידו יש ערימה של ספרים ב-‏25 שקלים.

מעבר למבצעים הגדולים אני כלל לא קונה בחנויות הגדולות, אני קונה בשבוע הספר שם המבחר גדול והמחיר בינוני (המחיר הממוצע של ספר שקניתי השנה בשבוע הספר היה 40 שקלים), בחנויות ספרים פגומים או ספרים משומשים.
חוק בלי מחשבה 597700
גם אני קונה ספרים כך. אם יש ספר שאני ממש רוצה, אז זה בדרך כלל עקב ביקורת טובה, ואז יש ממי להשאיל.
אם מדובר בספר באנגלית, לרוב אפשר להזמין מחו''ל במחיר זול.
597257
מצד אחד - חוק קשה מאוד. ממילא מחירי ספרים בעברית הם גבוהים ביותר. מצד שני - 18 חודש? לא היסטרי. שנה וחצי זו תקופה שאפשר לחכות לרוב הספרים.
597261
אבל איך תסתדר בלי ספר וקלטת?
597264
הבעיה האמיתית היא להסתדר בלי נעלי בית.
משומשים 597267
אף אחד לא מדבר על ספרים משומשים ועל ספריות בוויכוח הזה.

מצד אחד אני מאוד מעוניין שסופרים יתפרנסו בכבוד, מצד שני אני מאוד שמח לשאול ספרים מהספרייה, ובשבוע שעבר הזמנתי 15 ספרים משומשים מאמזון, מחנויות "צד שלישי", וכל ספר עלה סנט אחד. גם עם המשלוח מדובר במחירים מגוכחים.

אני שמח כי ספרים חדשים במחירי השוק אני לא יכול להרשות לעצמי, לפחות לא בכמות שבה אני מעוניין. חוצמזה, נחמד שאפשר למחזר ספרים ונייר ולעזור לאיכות הסביבה. ובנוסף: רבות מחנויות הספרים הפרטיות, אלו שכל הסופרים והמו"לים מדברים כעת בשבחן, הרי מתפרנסות ממכירת ספרים משומשים!

האם מישהו יודע מדוע החנויות שעובדות עם אמזון מוכרות ספרים עבור סנט אחד, שזה בעצם לתת במתנה? אני חושב שאני מבין מדוע ראיינאיר מוכרת טיסות בסנט אחד, אבל לא נראה לי שאותו ההסבר רלוונטי גם לספרים.

האם מישהו יודע האם מכירה של ספר משומש או השאלה בספריה מוסיפות משהו לרווחיה של הסופרת?

האם למישהו יש איזשהו הגיג בנוגע למה שכתבתי?
משומשים 597268
תיכנס לאמזון ותבדוק כמה אתה משלם על 15 הספרים שהזמנת
משומשים 597272
כעיקרון, ספריות מזמינות ספרים מההוצאות. בספרי קריאה - כמה עותקים לכל ספריה. הספריות המרכזיות מזמינות גם כל ספר שיוצא, כולל ספרי בישול, כולל שירה, וכולל ספרים על תולדות יהודי כורדיסטאן בין המאות הי"א לי"ג. כולל ספרים מהוצאות שרואים רק בשבוע הספר, ביתר השנה צריך להזמין מהן ישירות כי לא תמצא את הספרים לא בסטימצקי ולא בצומת הספרים.
זה מסתכם בכמות לא קטנה בכלל של עותקים, שהוצאה יכולה לסמוך עליה, במיוחד כשמדובר בספר לא מצליח.

מספרים יד-שניה לא ההוצאות ולא הסופרת מרוויחות. אבל בהתחשב בחיי המדף הקצרים עד אימה של חלק מהספרים, הן כנראה לא מפסידות הרבה.
משומשים 597279
תגובה 97399
משומשים 597286
זה מופיע בילקוט הכזבים. אתה מצפה לדבר-אמת?!
משומשים 597287
התגובה שלך היא מטא-שקר?
משומשים 597357
לא ירדתי לסוף דעתך.
משומשים 597359
על פי הגלילי, זה דווקא לא מופיע בילקוט הכזבים.
משומשים 597337
מישהו הסביר לי פעם שהמוכרים מצליחים לעשות רווח מדמי המשלוח שהם גובים. לא ברור לי איך. בתוך ארה"ב המחיר הוא 3.99$ לכל משלוח רגיל. איכשהו אפשר להוציא מזה רווח.
נהדר 597273
חוץ מאותו 'שיעור תמלוגים מינימלי', לי נראה שהחוק מנסה להגן על סטימצקי מול צומת ספרים (או משהו).
הרי גם הרווחים של הרשתות הקמעוניות יגדלו אם "יוגבלו ההנחות על מחיר הספר ל-‏10% לכל היותר... ולא יורשו לכרוך את מכירתו של ספר עם מוצר אחר". באמת טוב שיש רגולציה ממשלתית שמגינה על המסכנים האלו.
מבחינתי שכל המו"לים יוציאו את הספרים שלהם ב kickstarter או במקביליו הישראלים; כך הם גם יחתכו את הוצאות התיווך. יש כאן שוק חופשי שעבד נהדר, בכל זאת קיבלנו 5000 כותרים חדשים בשנה במחירים נמוכים, שהובילו לכך שהאזרחים קוראים יותר, ולעומת זאת, טיעוני הנגד נשמעים כמו ורסיה של "אני עובד קשה ולכן מגיע לי כסף".
השלב הבא יהיה לבטח הנהגת שיעור תמלוגים מדורג לכל סופר, שייקבע בהתאם למידת ה"ציונות" שלו.
נהדר 597274
זכור לי משהו שמישהו כתב בימים האחרונים על כך שלעומת ההצעה המקורית, מהנוסח שהוגש לוועדת השרים נשמט סעיף שנועד להגן על חנויות ספרים עצמאיות (או משהו דומה).

יש למישהו מושג למה הכוונה?
נהדר 597281
אין לי דעה מגובשת על חוק הספרים, אבל כן יש לי כמה הערות לגבי הדברים שלך.
ראשית, ההנחה שאם נמכרים יותר ספרים - נקראים יותר ספרים. זו לא הנחה שאני מקבלת כמובנת מאליה. אני מכירה הרבה מאד אנשים שלא קראו אפילו מחצית מהספרים שנמצאים ברשותם.‏1 שנית, שיש לנו, כחברה, אינטרס שיצאו כמה שיותר ספרים לאור. אני בכלל לא בטוחה שזה נכון. הרי ממילא לא נקרא את "כל הספרים שיצאו". אפילו אם מחר בבוקר לא יוציאו יותר ספרים חדשים בכלל למשך חמש, עשר, שבע עשרה שנים לא תרגיש במחסור. אז בהנחה שבחנות יש מקום להחזיק 15,000 ספרים, למה שאעדיף שיהיו שם 5,000 ספרים חדשים במקום 2,500 חדשים (ברמה גבוהה יותר, שעברו הגהה קפדנית או זכו לתרגום מושקע), וששאר 12,500 הספרים יהיו שילוב של קלאסיקות ישנות לצד ספרים שיצאו לאור לפני שנה ולפני חמש? ספר לא אמור לצאת מהאופנה אחרי עונה ולמיטב ידיעתי לוקח לו יותר זמן להרקב מאשר מלפפון.
אגב, אם אני מבינה נכון החוק לא קובע איסור מבצעים, אלא אוסר על מבצעים לתקופה מוגבלת. אם דחוף לך לקרוא את החדש של עמוס עוז, תתכבד ותשלם את מחירו המלא. אם אתה רוצה לקרוא *משהו* אבל לא רוצה להוציא 70 שקל על ספר, עדיין תוכל לקנות ארבעה ספרים במאה אבל אלה יהיו ארבעה ספרים שיצאו לפני שנה וחצי ויותר (קצת כמו בחנויות עודפים שאפשר למצוא בהן בגדים מעונות קודמות).

טיעוני הנגד שאני מכירה נוגעים לכך שההוצאות מרוויחות פחות ופחות על כל ספר שהן מוציאות ולכן צריכות להקטין את ההוצאות שלהן כמה שיותר. המשמעות היא שאפשר להשקיע פחות באיכות ההדפסה, בזמן שמושקע בעריכה, בהגהה ובתרגום, ובהדפסת ספרים פחות מסחריים. במלים אחרות, פחות השקעה בתרבות ויותר השקעה בבידור.

1ולהבדיל, אני מחזיקה בספרייה פרטית מאד צנועה אבל קוראת לא מעט.
נהדר 597282
יש כאן הנחה מובלעת שהמשווקים (הוצאות הספרים וחנויות הספרים) ימשיכו להשקיע את מאמצי השיווק בעיקר בספרים חדשים ולא ירמו וינסו להציע מבצעי קידום מכירות לספרים שבדיוק יצאו מתחום ההגבלה. כמובן שיהיה לא מעט הגיון בכך: החנויות (או ההוצאות) ייתקעו עם מלאים של ספרים, וזו תהיה הזדמנות להיפטר מהם. אולי זה יהיה התחליף לשבוע הספר. יהיה גם הרבה פחות הימור בקידום המכירות הזה, מכיוון שהקהל (הקהל? החלוצים האמיצים?) פגש כבר את הספר. אפשר להשקיע את מאמצי קידום המכירות רק בלהיטים.
נהדר 597325
למה "רמאות"? זה לגיטימי לחלוטין להציע מבצעי קידום מכירות לספרים שעברה יותר משנה וחצי מיום הוצאתם.‏1
עם זאת, אני לא מניחה שמוכרי הספרים ישקיעו כספים ומאמץ בהוצאת ספר, ואז יתעלמו ממנו שנה וחצי כדי לקדם אותו כשאפשר למכור אותו במחיר נמוך יותר. מבצעי ה"ארבע במאה" הרי לא נועדו לרווחת הצרכן - הם נועדו כדי לאפשר לרשתות הספרים להגדיל את הרווחים שלהם.

1וכבר אמרתי - אני לא חושבת שספר "ישן" הוא טוב פחות מספר חדש. למעשה, הספר שאני קוראת עכשיו הודפס לראשונה בישראל בשנות השבעים. הקודם יצא לאור ב-‏2004.
נהדר 597327
השלב הבא:

בהתחלה מוציאים את מהדורת החלוצים: כמויות קטנות, עריכה לא לגמרי מושקעת. מכיוון שהעריכה לא לגמרי מושקעת והכמויות קטנות, יש אפשרות להשקיע ביותר ספרים חלוציים. את הספרים הללו חייבים למכור במלוא המחיר.

אחרי שנה וחצי בוחרים את הספרים החלוציים שהוכיחו את עצמם ומתחילים לשווק אותם כמו שצרים, ללא שום מגבלות. הספרים החלוציים הופכים לעותקים יוקרתיים (מהדורת אספנים. גם בזכות השגיאות).
נהדר 597353
לא משתלם.
* שכר העורך הוא מסוג ההוצאות שמשלמים פעם אחת. תשקיע בעורך טוב - תקצור את הפירות (נניח) גם במהדורות הבאות. לשלם גרושים ולתת לסטודנטית לערוך / לשלם גרושים ולגרום לעורך מקצועי לעשות עבודה גרועה ואז להוציא שוב על עורך טוב? הוצאה כפולה סתם‏1.
* אם ערכת גרוע - והכוונה לא להגהה אלא לעריכה פרופר, הספר עשוי להיות לא קריא / משעמם ולא להמכר. עד כמה זה משמעותי? מאוד.
דוגמאות:
- שמועה שמעתי ש"חולית" כל כך מוצלח בהשוואה להמשכיו המשמימים, משום שאת "חולית" ערך עורך אחד, שהתעקש מאוד עם הרברט, ואת ההמשכים - אחר.
- הקיבריאדה, כך שמעתי, היתה כישלון מוחלט בפולנית (שפת המקור) ובהרבה מאוד שפות אחרות. בעברית זה ספר מוצלח, משום שהמתרגמת גם עשתה עבודת עריכה טובה.
* ההדפסה. כעקרון ואאל"ט ספרים מודפסים בדפוס אופסט. על לוחות. חלק מהעלות היא יצירת הלוחות זה אומר שאם שומרים את הלוחות, המהדורה הבאה תהיה הרבה יותר זולה להפקה‏2 (+ כבר אין תשלום לעורך, למגיה, למעצב ולמאייר או למתרגם, אם צריך). לכן לא משתלם לייצר ספר ערוך גרוע, להדפיס, ואז לתקן את חילופי הא' והע' והת' והט', להקפיד הפעם על מין ומספר - ולהדפיס שוב.
* הכמויות. ככל שתדפיס יותר, המחיר פר עותק יהיה קטן יותר. זו אולי סיבה נוספת למה ספרים בארץ יותר יקרים להפקה מאשר בחו"ל. בחו"ל הוצאות יכולות לבנות על הרבה יותר אנשים, להדפיס יותר ספרים, ולגבות פחות מחיר פר עותק.

____
1 אאז"נ אתה מתכנת, נכון? זה מקביל ללקחת דביל לכתוב את הקוד, ואז לקחת מתכנת טוב ומקצועי ש"רק יעבור על הקוד ויתקן אותו". יצא לך יותר זול ועדיף לקחת את המתכנת הטוב מלכתחילה.
2 זה אומר שעל המהדורה ה-‏82 של "מעשה ב-‏5 בלונים" או המהדורה ה-‏72 של "מאה שנים של בדידות" ההוצאה משלמת פחות. הרבה פחות, מעל המהדורה הראשונה. בזמנו (כמה שנים? לפני מבצעי ה-‏4 ב-‏100) נשמעו טענות שההוצאות צריכות להוריד במחיר של ספרים ותיקים שמודפסים שוב ושוב.
נהדר 597361
1 אני מתכנת, והחברה שלנו מתעסקת גם עם תכנון חומרה. כשמתכננים חומרה חייבים לייצר בכמויות מספיק גדולות, אחרת זה לא משתלם. לכן בפעם הראשונה מתכננים אב טיפוס, מייצרים אותו בכמויות קטנות, זה מאפשר להתקדם עוד קצת עם הפיתוח. לאחר מכן מייצרים את הדגם הסופי, ובהמשך מוצאים את כל הבעיות שנשארו שם ומתקנים אותן בתוכנה. אבל האם שיקולי ה"זמן לשוק" של תעשיית הספרים דומים לאלו של תעשיית המחשבים?
נהדר 597362
מה כוונתך ב"זמן לשוק"? האם בכך שאם תתמהמה, אז יקדימו אותך מתחרים והמוצר שלך עלול להיות לא רלוונטי?

אם כן, אז בערך.
לכאורה - לא אמור להיות דמיון. ספר הוא ספר, ותאריך התפוגה שלו אמור להיות ארוך מזה של קופסת שימורים. גם אין מצב שהוצאה אחרת תוציא את הספר הזה שההוצאה שלך עמלה עליו.
אבל משום מה (אאל"ט גם עניין של השנים האחרונות), לספרים כן יש חיי מדף, קצרים במיוחד. חיי המדף של ספר ילדים הם בממוצע חודשיים. למה? שאלה מצויינת.
נהדר 597302
הוצאות הספרים עדיין יכולות לחסוך באיכות הדפסה וכו' הן רק צריכות לבחור מחיר ולתת 8% לסופר. בעצם החוק הזה מאלץ אותם לבחור בין הוצאה מאוד מועטה למאוד רבה וכמו כן בין תמחור שמתאים לחנויות יקרות לתמחור שמתאים לחנויות זולות.
נהדר 597315
איכות הנייר, אאל''ט, היא פרמטר מאוד קטן וזניח ביחס לעלות הספר באופן כללי. החסכון הגדול בהדפסה הוא רק בצבע לעומת ש''ל. וספרי קריאה מטבע הדברים מודפסים בש''ל.
נהדר 597316
כלומר: תמחור יותר נמוך הוא בעיקר הימור על מכירת מספר עותקים גבוה יותר, ו/או קיצוץ בהוצאות העריכה.
נהדר 597321
1) טוב לדעת.
2) החוק תקף רק לספרי קריאה?
נהדר 597326
2) עפ"ז: לא, אבל הוא לא יהיה תקף לספרי קודש.
נהדר 597329
נראה לי ששכחת לינק ( או שלעפ''ז יש משמעות שאני לא מודע אליה).
נהדר 597330
על פי מקורות זרים? זו הייתה בדיחה. התכוונתי לכך שלא קראתי את הצעת החוק, אבל קראתי את זה בעיתון נייר מוקדם יותר הערב.
נהדר 597310
קטונתי מלדון באינטרסים של החברה באופן אובייקטיבי; יש בי אמונה פנימית שקריאה היא פעילות חיובית יותר מצפייה בטלויזיה או משחק בפלייסטיישן, אבל קשה לי להגן עליה באופן משביע רצון. לעומת זאת, אני מאמין שאינדיקטור טוב ל"כמות הקריאה בישראל" הוא כמות הספרים הנמכרים. נכון, לא כל ספר שנמכר נקרא, אבל הרבה מהם כן. בנוסף, המבצעים הללו בחנויות הספרים קיימים כבר שנים, אנחנו לא מדברים על החודש האחרון, אלא על התנהלות מתמשכת. קשה לי לבנות משוואה של מטר-קריאה-לקילוגרם-נייר, אבל האינטואיציה שלי אומרת שיש כאן קורלציה חיובית.

מה שכן, אני לא בהכרח מסכים שאם יהיו 2,500 ספרים במקום 5,000 נקבל רמה גבוהה יותר או הגהה קפדנית יותר. ייתכן שפשוט שולי הרווח של הגורמים בשרשרת יהיו גבוהים יותר. ובכלל, אני לא חושב שזה ענייני (או עניינה של הממשלה) להחליט אם עדיפים X ספרים באיכות Y או A ספרים באיכות B.
יותר מכך - למה *אני* צריך "להתכבד ולשלם את מחירו המלא"? איפה זה כתוב, חוץ מבמדריך לרגולצייה ממשלתית חסרת-מעוף? אני רוצה לקנות ארבעה ספרים במאה, יש מי שרוצה למכור לי ארבעה ספרים במאה, אבל הממשלה החליטה שאסור. אני הייתי אומר - רוצה הסופר או המו"ל להרוויח יותר כסף? יתמקח יותר טוב עם החנויות, ימצא אפיקי שיווק אחרים, או "יתכבד" ויעשה הסבה מקצועית להייטק. זה הרבה יותר טוב מאשר ועדה ממשלתית שתתכנס ותחליט כמה כסף צריכים לקבל כל סופר ומו"ל וחנות.
נהדר 597317
כשיש לך 2 רשתות שמחזיקות 80% מהשוק, קצת קשה "להתמקח יותר טוב עם החנויות".
נהדר 597632
כשההוצאות מתעקשות לשווק את תוצרתן בעיקר דרך הרשתות, מי אנחנו שנלין ? הרי ספרים אפשר לקנות גם ברשת, ואף לקורא הדיגיטלי. אז גם אין את השאלה של האם להדפיס מהדורה שניה, ולא צריך לסדר מחדש את האותיות אחרי עריכה מחודשת. החוק לא ישנה את יחסי הכוחות בשוק, את זה רק ההוצאות יכולות לעשות.
נהדר 597328
''יש בי אמונה פנימית שקריאה היא פעילות חיובית יותר מצפייה בטלויזיה או משחק בפלייסטיישן'' - גם לי. אבל אני בספק אם זה נכון באופן גורף. רוצה לומר - אני לא בטוחה שקריאה בספרה האחרון של דניאל סטיל היא פעילות חיובית יותר מאשר צפייה ב''הסמויה''.
''אני מאמין שאינדיקטור טוב ל''כמות הקריאה בישראל'' הוא כמות הספרים הנמכרים'' - אני לא. והמבצעים האלה קיימים כבר כמה שנים, אבל המגמה, לצד סגירת חנויות פרטיות, הולכת בכיוון אחד. ושוב, השאלה היא לא רק כמה קונים, ולא רק כמה קוראים, אלא גם מה קוראים. רם אורן (במותחנים שלו, לפחות) ודניאל סטיל הם סופרים לגיטימים, אבל הספרות שלהם היא בידור, לא תרבות. יש לזה מקום כמו שיש מקום לתוכניות ריאליטי ואופרות סבון בטלוויזיה, אבל נראה לי שיש לנו, כחברה, אינטרס לעודד גם דברים אחרים. לא כל התכנים הם שווי מעמד. חלקם תורמים, חלקם חסרי משמעות, חלקם פוגעניים.

אם אתה רוצה לקנות ארבעה ספרים במאה שקל, אתה עדיין תוכל לקנות ארבעה ספרים במאה שקל. כלומר, אם הרשתות ירצו להמשיך במבצעים האלה. הסייג היחיד הוא שהספרים שיוכלו להשתתף במבצע יהיו ספרים שיצאו לפני יותר משנה וחצי.

ולדבר על אפשרות מיקוח כששתי רשתות שולטות בנתח גדול כל כך מהשוק, זה חוסר הבנה של יחסי הכוחות בשוק הספרים הישראלי במקרה הטוב, ולעג לרש במקרה הפחות.
נהדר 597331
חלק גדול מהתשתית שנדרשת בשביל להפיק ספרות יפה נדרשת בשביל להפיק את הספרים של דניאל סטיל.

יש שתי רשתות חנויות ששולטות כיום בשוק הישראלי. אבל מה לגבי שוק הקוראים האלקטרוניים?
מה שעוד יותר גרוע: אני יכול לקרוא ספרים של צומת, של סטימצקי ושל כל אחד אצלי בבית ובכל מקום. אמזון כופים עלי לקרוא את הספרים שלהם עם הקורא שלהם.
נהדר 597333
נכון, אבל אני לא רואה את הקשר.

שוק הקוראים האלקטרונים, בטח בישראל, עוד לא משמעותי מספיק כדי להיות שחקן משפיע. ואגב, למיטב ידיעתי עם הקורא של אמזון אתה יכול לקרוא גם אצלך בבית, גם בבית קפה, גם ברכבת ובעצם בכל מקום. אני טועה?
נהדר 597334
א. עדיין לא. מה יקרה עוד שנה או שנתיים? איך החוק מתייחס לכך? והאם באמת קשה לדמיין קבוצה שלישית או רביעית בארץ?

ב. לדוגמה: אני לא יכול להעביר למישהו אחר.
נהדר 597336
א. החוק (כלומר, הצעת החוק. הוא עדיין לא עבר) הוא למעשה הוראת שעה, והוא יהיה בתוקף למשך 3 שנים.
ב. זה לא מה שאמרת קודם. קודם התייחסת לכך שאתה לא יכול לקרוא אותו איפה שאתה רוצה.
נהדר 597345
א. לחוקים זמניים יש אינרציה ויש נטייה להתחדש אחרי אותו פרק זמן.

ב. אז מה אם זה מה שכתבתי. היית אמורה לנחש שהתכוונתי למשהו שונה. מושג הספר משתנה. אם אמזון יכלה לקחת מכל לקוחותיה דווקא את הספר 1984, אנחנו לא בדיוק קונים ספרים. אבל נקודה חשובה יותר היא, בהקשר של התחרות, שהבעלים של קינדל קשור לאמזון הרבה יותר חזק מאשר לקוח של צומת, סטימצקי או כל חנות אחרת. הוא שילם כסף רק עבור הזכות להיכנס לחנות. הוא לא רוצה להחזיק בכיס יותר מדי "חנויות" שונות.

מה אפשר לעשות כדי להוריד את עלויות הכניסה של חנויות מתחרות?
נהדר 597376
ב. אני תוהה מתי הדבר החשוב הפך להיות ''קניית הספר'' ולא ''קריאת התוכן''.
נהדר 597378
בהקשר הזה, זה מה שחשוב. שמעתי היום תשדיר שירות ברדיו (חלק משבוע הספר) שמעודד אותי להשאיל ספרים שאני אוהב לחברים. אני לא יכול לעשות את זה עם הספרים האלקטרוניים‏1.

1 ליתר דיוק: בפועל כן. רק צריך לפרוץ את ההגנות
הוא מוכר משהו שאנשים רוצים! להרוג אותו כשהוא קטן! 597385
מי בדיוק מכריח אותך לקנות קינדל?
הוא מוכר משהו שאנשים רוצים! להרוג אותו כשהוא קטן! 597423
כרגע, אף אחד.

אם ספר מסוים יהיה זמין רק משם (או רק דרך אחד ממתחריו הדומים) - זה יהיה תמריץ רציני. אבל רציתי בראש ובראשונה להמחיש שמדובר על משהו שונה.
נהדר 605508
אמזון מוחקת את החשבון של לקוחה, ואת כל הספרים מהקינדל שלה.
נהדר 605561
אותו עניין כבר הוזכר במקום אחר (תגובה 605321) והחל דיון מעניין מתחתיה. אבל אם כבר יש קישור לכתבה, רציתי לציין נקודה קטנה:

"עיתונאי קומפיוטר וורלד UK, סיימון פיפס" אינו בדיוק עיתונאי. יותר נכון לקרוא לו "בעל טור". הוא תוכניתן. בעברו תוכניתן בכיר ב־Sun (אחראי לתחום קוד פתוח שם). והיום יועץ עצמאי וגם, בין השאר, נמצא בוועד המנהל של ה־Opeen Rights Groups (המקבילה הבריטית של ה־EFF ושל ה־DRM.
נהדר 597351
נכון לאפריל 2011, אמזון מכרה יותר ספרים אלקטרוניים לקינדל מאשר ספרים בכריכה קשה ורכה, 105 על כל 100. זה כולל גם ספרים ללא גירסה אלקטרונית אבל לא כולל ספרים אלקטרוניים חינמיים. כ- 14% מכלל מכירות ספרי הקריאה והעיון הם של ספרים אלקטרוניים.
נהדר 597631
אמזון משחררים ישום לכל פלטפורמה פופולרית זמינה, כך שאתה יכול לקרא את הספר שרכשת בקינדל, במחשב, או בטלפון, אם חשקה נפשך.
נהדר 597322
הנה מה שקורה כשנותנים להם לקבוע בעצמם את המחירים, ללא התיווך של צומת וסטימצקי:
זה לא בריא.
נהדר 597323
שוק ספרי הלימוד הוא שוק אחר - הממשלה (דרך משרד החינוך) קובעת את המוצר, ומכריחה את כל עם ישראל לקנות אותו. זה אפילו יותר גרוע מהאפודים הזוהרים לרכב, שם לא קבעו בשבילך מותג ספציפי (למרות שבהתחלה היה רק 'אפוד תקני' יחיד). ההורה הרי לא יכול להתמקח או לבחור את המו"ל הזול ביותר, כי כבר קבעו בשבילו שצריך את "English for beginners" ולא את "ABC for kids".
תאתרון ומחזות 597303
כעת אני מצפה בכליון עיניים להורדה של מחירי כרטיסים להצגות מקור.
יטילו נא המחוקקים הגבלה על מחיר הכרטיס לתיאטרון, להצגת מקור, (במיוחד תיאטרון מסובסד)
לתקופה של כשנה. לאחר מכן שיקחו מחיר על הכרטיס לאותה הצגה שיקחו ככל שעולה בדעתם.
גם מחזה הינו סוג של קריאה ותרבות. על כן למה לדאוג רק לענף תרבותי אחד ולא לאחר?
תאתרון ומחזות 597304
אמן
תיאטרון 597311
עם יוד מודגשת.

האם קיימת עוד אומנות כמו תיאטרון הדורשת מצרכניה מידה כה הגונה של השעיית הספק [ויקיפדיה] (טוב, אולי מלבד מחזות זמר ואופרה)?
תיאטרון 597370
תוכניות ''ריאליטי''.
תיאטרון 597382
אתה ברצינות מתיחס לריאליטי כאל אומנות?
לאומנות אמור להיות קשר לאסתטיקה.
תיאטרון 597388
כי זה, למשל, ממש אסתטי.
תיאטרון 597391
וגם
תיאטרון 597389
גם למודרנית?
תיאטרון 597381
דיברנו לא מזמן על אומנות השהיית הספק.
תאתרון ומחזות 597702
התאטראות הגדולים מסובסדים, להוריד מחיר פירושו יותר סבסוד, כלומר נותנים לי בכיס אחד ולוקחים מכיס אחר...
נוסח תזכיר החוק 597338
לא הצלחתי לאתר את החוק כעמוד ברשת, והוא ארוך מדי בשביל שאקטפייסט אותו לכאן,אבל שמו המלא הוא
"חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ב–2012", ובגיגול פשוט אפשר להגיע לקישור אל קובץ וורד.

מה שכן, הנה קישור לסקירה השוואתית של הסדרת מחירי ספרים בעולם שנעשתה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03070.pdf
נוסח תזכיר החוק 597344
סעיף מעניין הוא 8א שאם הבנתי אותו נכון אומר שבתקופת ההגבלה מותר לתת הנחה של 10 אחוז רק בשלושה מועדים קבועים בשנה ( באופן גס: שבוע הספר, אלול וניסן) שזה הגבלה יותר חזקה ממה שהבנתי עד עכשיו.
ספרים לעשירים בלבד! 597354
אני ממתין בקוצר רוח למחאה על ביטול המבצעים. "ספרים לעשירים בלבד! צריך לעזור לסופרים, אבל לא על חשבון מעמד הביניים!" יהיה משעשע. האמת היא שכמו בדרך כלל, מחיר הרגולציה יזלוג אל השחקנים החלשים בשוק: יותר מחברים יאלצו להוציא ספרים על חשבונם או לוותר בכלל על הוצאת ספר, ובאופן דומה יפגעו העורכים, המתרגמים, המאיירים, היחצנים וכל מי שכושר המיקוח שלו קטן יחסית במערכת האקולוגית של תעשיית הספרים.
ספרים לעשירים בלבד! 597356
אתה מתאר בדיוק את המצב הקיים עכשיו: יותר מחברים נאלצים להוציא ספרים על חשבונם או לוותר בכלל על הוצאת ספר, ובאופן דומה נפגעים העורכים, המתרגמים, המאיירים וכל מי שכושר המיקוח שלו קטן יחסית במערכת האקולוגית של תעשיית הספרים.
ספרים לעשירים בלבד! 597485
המצב תמיד יכול להיות גרוע יותר.

אם נניח שהשחקנים המסחריים במערכת רציונליים ומכירים את תנאי השוק, אפשר לשער שמדיניות המחירים שלהם היא אופטימלית מבחינת גודל ההכנסה שניתן להפיק מקהל הקוראים. הכנסה זאת היא הבסיס לפרנסתם של כל העוסקים בתעשיה. לכן שינוי כפוי מקטין כנראה את העוגה העומדת לחלוקה בין השחקנים השונים בתעשיה.

התמורה להקטנה זו אמורה להיות "לטובת הסופרים". לדעתי התוצאה תהיה בדיוק כמו התוצאה של רגולציה בתחום התעסוקה: מי שבפנים יגדיל את חלקו בעוגה, מי שבחוץ יקטין את חלקו. אבל הכל מעוגה קטנה יותר.

הסופרים הפופולריים ביותר, ואנשים שצריכים כבר היום לממן את הוצאת ספריהם על חשבונם, לא יושפעו כלל. בתחום הביניים הסלקציה תהיה חריפה יותר: מי שיהיה בפנים ירוויח, ומי שבחוץ יפסיד. לגבי שאר בעלי המקצועיות שאינם סופרים - כולם יפסידו. בסה"כ ההפסד יהיה גדול מהרווח מפני העוגה תקטן.
ספרים לעשירים בלבד! 597489
בפעם המי-יודע-כמה, הבעיה היא לא (רק) שכר הסופרים, היא של כלל העוסקים בתחום ובראש ההוצאות, מול הרשתות.
מו"לים, עורכים ספרותיים, מגיהים, לקטורים, עורכים לשוניים, מתרגמים, מאיירים, סופרים. בטח שכחתי מישהו בדרך.

לגבי העוגה (שאני בכלל לא משוכנעת ש"שינוי כפוי"‏1 מקטין אותה) - האם העוגה גדלה בשנים האחרונות? האם בסך הכל הכללי, סך ההוצאה על ספרים גדל? אנשים קונים ספרים ביותר כסף?
אני לא יודעת. אתה יודע?

1 סטימצקי את צומת הספרים משחקות הורדת ידיים עם ההוצאות. רק שיש להן פטיש 5 קילו שהן מורידות על ההוצאות, אגב משחק. האם השינוי בכללי המשחק מצד סטימצקי את צומת פחות "כפוי" מאשר חוק שמקובל מאוד בעולם, שיגביל את מידת ההנחה שיכול דואופול לסחוט מההוצאות?
ספרים לעשירים בלבד! 597491
את חושבת שההכנסה הכוללת ממכירת ספרים תגדל?
כלומר מה ההסתברות ששינוי מבנה המחירים שנובע מסיבות אידאולוגיות יכול דרך אגב גם להגדיל את ההכנסות?
ספרים לעשירים בלבד! 597493
עדיין לא הוכחה ההנחה שהגדלת העוגה טובה לכל המתחלקים בה.
ספרים לעשירים בלבד! 597495
לגבי המילה "אידאולוגיות": השינוי נעשה (גם) מסיבות כלכליות ומנימוקים כלכליים. נועה טוענת שהם נכונים ואתה טוען שהם שגויים.
ספרים לעשירים בלבד! 597496
שיטת המבצעים-התמידית הנוכחית היא עניין של השנים האחרונות. האם להערכתך השוק מגלגל יותר כספים מאז שהתחילו בשיטה הנוכחית? אותו דבר? פחות?
גם השיטה הנוכחית מהווה שינוי.
למה שינוי שבסיסו ב"אני חזק, אני יכול לכפות עליך מה שאני רוצה כי אני שולט בשוק ואו שתמכור לי בתנאים שלי או ששלא תהיה קיים" זה דבר תקין, בעוד ששינוי (שמטרתו לתקן עיוות אבל זה עניין אחר) שמקורו בחקיקה הוא פסול?

________________
בשוק שחלקו הגדול חנויות קטנות לא היה צורך בחוק מעין זה, אף על פי שהוא קיים בעולם גם במדינות שאין בהן מונופולים ודואופולים בתחום הזה.
ספרים לעשירים בלבד! 597497
אגב, אתה מדבר על מכירה, ומכירה בלבד.
כעקרון, אם אתה מצליח לכפות על ספקיך לשאת בעלות הכוללת של ההנחות המפליגות שאתה נותן לקונים, ואתה עצמך מרוויח מכל פריט כקודם - אז אין ספק, אתה מרוויח.
אז מה אם אתה כורת את הענף שעליו אתה יושב.
ספרים לעשירים בלבד! 597500
אני פשוט מנסה לחשוב בהגיון. אני מנסה לחשוב מה מקור ההכנסה של כל העוסקים בספרים. אם מסכימים שכל הכסף מקורו בהכנסות ממכירת ספרים, ואם הגיוני לחשוב ששינוי כפוי יקטין את ההכנסות, אז המסקנה צריכה להיות שהסכום הכולל שמתחלק בין השחקנים השונים יקטן.

מאחר שאין לי שום נתונים, אין לי ברירה אלא לסמוך על ההגיון. נכון, ההגיון הזה הוא לא לוגיקה מתמטית ויתכן שיש גורמים שאני לא מביא החשבון.

לשאלת החלוקה של העוגה המוקטנת, את מניחה שסטימצקי וצומת הם השחקנים החזקים, ולכן הם יכולים למשוך לעצמם חלק גדול על חשבון האחרים. הגיוני. אבל מה משתנה עכשיו? החוק החדש לא מחייב את ההוצאות הגדולות והסוחרים הגדולים להוציא ולשווק כל ספר בכל גודל מהדורה. מדוע בעצם שהשחקנים החזקים לא ימשיכו לקחת לעצמם את חלק הארי?

הגיוני לחשוב שמה שישתנה הוא פילוח השחקנים החלשים יותר לנישה קטנה יותר של מרוויחים, הסופרים שיקבלו תנאים טובים יותר, ולנישה גדולה יותר של מפסידים. כמובן המרוויחים והמפסידים באופן יחסי מתוך העוגה המוקטנת.
ספרים לעשירים בלבד! 597506
בבקשה.
מקור ההכנסה של כל העוסקים בספרים:
סופרים - כנראה מעבודה נוספת שבה הם עוסקים.
עורכים ספרותיים, מגיהים, עורכים לשוניים, מתרגמים, מאיירים, מעצבים - מכניסים (או מנסים להכניס) מהעבודה בה הם עוסקים. שהיא (בהתאמה) עריכה ספרותית, הגהה, עריכה לשונית, תרגום, איור ועיצוב. זו עבודה עם דד-ליין, לא תחביב שאתה יכול לעשות בשעות הפנאי.
לקטורים בימים טרופים אלה בד"ך עובדים בעבודות אחרות וקוראים ספרים עבור הוצאות בחינם.
מוציאים לאור מכניסים מהכנסות הספרים שהם מוציאים לאור, חסר ההוצאות שהיו להם (עריכה, הגהה, תרגום, איור, עיצוב, הדפסה, שכירת מבנה, אכסון, שכר למזכירה, קופה קטנה, שיווק ועוד כהנה וכהנה). יש מו"לים שמכניסים מזה שהם משיתים את העלויות הנ"ל על הסופרים.
חנויות ספרים - מכניסות מספרים שהן מוכרות. את הספרים הן מקבלות בקונסיגנציה. כלומר - הן מקבלות סחורה בלא לשלם, ומוכרות אותה. את התשלום הן מעבירות לאחר המכירה למו"לים. אם הספר נמכר בהנחה - מי שנושא בעלות ההנחה זה המו"ל לא החנות‏1. אם ספר לא נמכר - הוא יוחזר למו"ל. אם ספר נפגם בחנות - הוא גם יוחזר למו"ל. 70% מהמחיר שאתה משלם על ספר הולך לחנות.
חוץ מזה, חנויות מכניסות גם ממוצרים נלווים: עטים, דיסקים, כרטיסי ברכה, משחקים. גם אלה בקונסיגנציה.

אני לא מניחה שסטימצקי וצומת הם השחקנים החזקים. סטימצקי וצומת הם השחקנים החזקים. זו עובדה.
החוק לא מחייב את ההוצאות הגדולות להוציא כל ספר. נכון. אז מה? לא זו מטרתו.
החוק גם ישאיר על כנו את השחקנים החזקים על חלק הארי שלהם. החנויות ימשיכו לקבל ספרים בקונסיגנציה. הן ימשיכו לקחת לעצמן 70% מהתקבול על ספר‏2.

אתה, כאמור, מתמקד במוכרים, משום מה.
למה אתה סבור ששינוי כפוי יקטין בכלל את ההכנסות? או לחילופין, שאם צומת את סטימצקי ירוויחו פחות, זה יקרין על השחקנים החלשים יותר?

1 הואיל ומי שנושא בעלות ההנחה הוא המו"ל והכנסותיו נפגמות - גם ההכנסות בתחתית שרשרת המזון נפגמות. ואז שכר העוסקים האחרים בתחום קטן, מעסיקים פחות אנשים ישירות, מקטינים את שכר הפרילנסרים, מקצצים בשכר המתרגמים, העורכים והמגיהים או נותנים לסטודנטים לתרגם, לערוך או להגיה. מדלגים בכלל על עריכה והגהה, והתוצאה היא הספרים מרובי הטעויות שאתה רואה בשנים האחרונות.
2 זה, דרך אגב, עניין שאני הייתי מתערבת בו, לו זה היה אפשרי. כמדומני - זה לא.
ספרים לעשירים בלבד! 597509
נדמה לי שאי אפשר להוריד יותר את שכר הפרילנסרים. גם משלמים מעט וגם בשוטף פלוס..
ספרים לעשירים בלבד! 597511
תמיד אפשר להוריד עוד. אאל''ט פעם לקטורים קיבלו שכר...
ספרים לעשירים בלבד! 597538
אם הפרילנסרים יתחילו לתרגם כהובי.
ספרים לעשירים בלבד! 598050
אני לא בטוחה אם דיברו על זה קודם, אבל אם זה המצב, למה החוק לא מתמקד בתשלום על הספרים ישירות מהחנות למו"ל בלי קשר לקניה ועל גלגול ההנחות למו"לים במקום לקבוע מועדי הנחות נוקשים?
ספרים לעשירים בלבד! 598052
שאלה מצויינת.
כמדומני - לא ניתן לאסור על קונסיגנציה, ולא ניתן לאסור על גלגול ההנחות למו''לים.
דמגוגיה לעשירים בלבד 597375
ושוב - לא מדובר על ביטול המבצעים, מדובר על ביטול המבצעים על ספרים *חדשים* כל עוד הם *חדשים*. אפשר לחשוב שלפני מבצעי הארבע-במאה רק עשירים קראו ספרים. ואם כתוצאה מהחוק הזה אנשים יחזרו לספריות הציבוריות - דיינו.
דמגוגיה לעשירים בלבד 597406
החוק על הגבלת הנחות נראה לי סתם בלבול מוח וכן גורם יותר נזק מתועלת. אבל לא נורא.

בלבול מוח ?
כמעט כל מבצעי ההנחות היו על ספרים לא חדשים, כנראה בגלל שנצברו סטוקים של ספרים שהיה צורך להיפטר מהם. זאת אומרת שהחוק לא חל עליהם.

למה נזק ?
כי יש ספרים שתומחרו במחיר גבוה ממה שהשוק מוכן היה לקנות, זה התברר רק לאחר שהספר הוצא למכירה. הוזלה של 25 אחוז ומעלה נועדה לתקן את מחירי הספרים הגבוהים מדי (בלעדיה היו פחות מדי קונים). עכשיו רוצים לבטל את האופציה לתיקוני מחיר, אם כך במה הועיל החוק ?

האם יקרה משהו נורא ?
לא חושב. ימצאו קומבינה לעקוף את החוק.
דמגוגיה לעשירים בלבד 597407
הפוך.
ספר מתומחר גבוה, משום שיהיה עליו מבצע של 25%. הטענה היא שבלא מבצעים, מחירו של ספר יהיה כ-‏55 שקלים.
גמישות גמישות במחיר 597416
לא נראה לי שהמו"לים יודעים מראש מה המחיר "הנכון"? לכן נראה לי שהם קובעים מחיר התחלתי גבוה ואחר כך מתקנים אותו כלפי מטה כדי להתאים את המחיר לביקוש.

(מחיר 55 ש"ח לספר איכותי כנראה לא ריאלי במדינת ישראל לרוב הספרים החדשים.)

נניח שמו"ל חושב ששווה לו למכור ספר ב- 75 שקלים בשנה הראשונה, 70 שקלים בשנה השניה, 65 שקלים בשנה השלישית, כמו הוא מתכוון למכור אותו במחיר 30 שקל (בכל זמן שהוא) אם הספר ניכשל במכירה. בתור ספר חדש, הוא יתמחר אותו ב- 100 שקלים כדי שאם הספר יתגלה כלהיט הוא ירוויח עליו יותר, אם המכירות של הספר יהיו חלשות הוא יתן הנחה של 25 אחוז למשל, או הנחות אחרות לספר בודד. יותר מזה, השיטה של מחירי מבצע — 2 במאה, 3 במאה , 4 במאה, וכדומה — הם בעצם סיבסוד של מחירים (שהרי קונים רבים מתפתים למבצעים וקונים ספרים בלי לקרוא אותם אחר כך).

כאמור, המו"ל אינו נביא לכן הוא אינו יכול לחשב מראש מה המחיר "הנכון" , הוא משתמש במחיר ראשוני גבוה והנחות גבוהות כדי שיוכל להגיע למחיר "הנכון" לפי תגובות השוק. עכשיו מקשים עליו את הגמישות של תיקוני מחירים. (לדעתי מוכרי הספרים ימצאו דרכים לעקוף את החוק, לכן לדעתי החוק הוא רק בלבול מוח.)

ובכלל. לא חושב שהמדינה אמורה להתערב במחירי מוצרים. לא ספרים ולא נעליים. סופרים לא מרוויחים מכתיבת ספרים ? שיתפרנסו מדברים אחרים (עריכה, תירגום, אקדמיה). גם רוב הציירים לא מרוויחים מאמנות טהורה, אלא ממקצועות קרובים לציור אמנותי טהור.
גמישות גמישות במחיר 597478
איך יתפרנסו מעריכה ותרגום אם המצב הנוכחי מקרין ישירות על שכר המתרגמים והעורכים?
דמגוגיה לעשירים בלבד 597408
כמעט כל מבצעי ההנחות היו על ספרים לא חדשים? באמת?

שאלה אחרת: איזה חלק ממחזור המכירות היו ספרים שנמכרו בהנחות? האם הם בסה"כ עודדו מכירות של ספרים שלא במבצע (כי ממילא כבר הגעת לחנות) או פגעו הצלחתם?
דמגוגיה לעשירים בלבד 597417
לגבי הפיסקה הראשונה שלך. הערכתי: 95 אחוז מהספרים בהנחות של 50 אחוז ומעלה הם ספרים שיצאו שנתיים או יותר לפני מבצע ההוזלות. אני מבסס את ההערכה שלי על חנות צומת ספרים גדולה שנימצאת 10 דקות ממקום מגורי, אני מבקר שם בערך פעם בחודש (לא לקנות ספרים אלא בדרך כלל רק לעלעל).

לגבי השאלה שלך בפיסקה השניה. אין לי מושג בעניני כמויות מכירה , שהרי אין לי גישה להנהלת הכספים שלהם.
לגבי עידוד מכירת ספרים לא מוזלים, אני מניח שאם החנות משגשגת גם ספרים לא מוזלים נימכרים היטב (מהסיבה שציינת, או משום שיש קוראים שרוצים ספר ספציפי בכל מחיר סביר).
דמגוגיה לעשירים בלבד 597409
כמו שאמרתי בתגובה הראשונה שלי בדיון הזה, אין לי דעה מגובשת על הצעת החוק. אני לא מכירה את החומר מספיק לעומק.

ורק הערה - יש טענה לפיה קביעת מחיר גבוה נובעת מכך שההוצאות מחשבות מראש את המבצעים האימתניים ומשקללות אותו. לא יודעת אם זה נכון או לא, אבל בהנתן שרשתות ספרים והוצאות ספרים הם גופים עסקיים שמטרתם למכור, לא מן הנמנע שבעקבות החוק המחיר יתאזן למחיר שהוא לא 80 שקל לספר, כדי שאנשים ימשיכו לקנות. הרי קביעת מחיר (מלא) לספר הוא לא גזירת גורל.
דמגוגיה לעשירים בלבד 597425
מבלי לשפוט את ערכו של החוק הספציפי, אני רוצה להעיר משהו כללי. אפשר לטעון שההשוואה בין "ספר" כמושג, למוצר היא השוואה מעוותת. מבחינת הנסיון להעביר את החוק הזה, אפשר לנסות השוואה מתאימה יותר, ל"כסף" כמושג. מקובל, או לפחות היה מעשה של ממשלות שהתערבו ע"מ לשמר ולקיים תשתיות פיננסיות באמצעות הצלת בנקים, הזרמת כספים או רגולציה פיסקלית-חוקים (ישראל שנות ה-‏80, ארה"ב בשנים האחרונות, אירופה בימים אלה). המבנה הפיננסי הוא מבנה חברתי שהוא יותר מסתם חיוני. הוא חלק מאושיות החברה המודרנית, עצם מעצמותיה, תשתית אינהרנטית המגדירה את החברה כפי שהיא. ולכן, מדוע שהמדינה לא תתערב גם ע"מ לשמר את המבנה והתשתית החברתית שמגדירה מהו האדם? למילה הכתובה ערך עמוק בפני עצמו. היא איננה משהו שנוסף אלא משהו שמקדים את היות האדם המודרני, התשתית המכוננת את אושיות האדם (הרבה לפני שנוצרו מבני תשתית פיננסיים). בבסיסה, ה"מילה" (קרי, ההתגלמות הכתובה של ה"שפה") איננה מוצר תרבותי, כי היא מגדירה את האנושות כפי שהיא, בדומה ל"כסף" (ובשונה משאר האומנויות).
כולנו מפספסים משהו 597438
אני סתם מעלה תהיות כאן, ואשמח אם מישהו יתקן אותי, אבל נראה לי שהדיון הזה מתרחש מנקודת מבט קצרה מאד אל העתיד, ומיד אסביר.

האם אני היחיד כאן, שמסתכל קדימה אל העתיד של תעשיית הספרים ומבין שדי בקרוב התעשייה הזאת תאלץ לעבור שינויים מהותיים בכדי להסתגל למציאות? אני מדבר כמובן על מכשירי הקריאה האלקטרוניים, האיי-בוק וכו'. תסתכלו על מה שקרה לתעשיית המוזיקה ב 15 שנה האחרונות ותבינו, אמנם בשוק הספרים זה קורה הרבה יותר לאט, אבל אני משוכנע שבסוף זה יקרה, איי בוק יהפך לפריט חובה (או שהאייפון הבא יכלול בתוכו אפשרות קריאה נוחה יותר), והופ, קבצי הפי די אף יחליפו את הספרים. וברגע שיש קבצי פי די אף אז יש גם שיתוף אינטרנטי של קבצים, אין טעם להלחם בזה, ומשם הדרך קצרה... חנויות הספרים יסגרו והספרים יהפכו לפריט מוזיאוני. וכן, אני יודע, קריאה מתוך מכשיר לעולם לא תחליף את ההתרגשות שבקניית ספר חדש, את תחושת הדפדוף והריח של נייר טרי ובלה לבה בלה... לא שזה לא נכון. אבל זה בדיוק מה שאמרו על תקליטי ויניל (אין כמו הסאונד האמיתי עם השריטות וכו'...). בסוף הטכנולוגיה מנצחת, בסוף אנשים יבחרו את חוסר הנוחות שבקריאה ממכשיר על פני הוצאת כסף על ספרים ואחזקת קירות של ספריות בבית, שלא לדבר על העניין הסביבתי - עניין שהמודעות אליו צוברת תאוצה בשנים האחרונות. ואל תשכחו ששוק הספרים, בניגוד לשוק המוזיקה, הוא שוק שנאלץ להאבק על קיומו אפילו בלי הגורם של טכנולוגיה שיתופית, עם השנים אנשים קוראים פחות ופחות.

לא שכל זה לא מעורר אצלי חששות. לא הייתי רוצה לחיות בעולם ללא ספרות. איך אפשר להציל את העולם הזה? המוזיקאים (אלה שיש להם שכל) הגיעו לבסוף למסקנה שהאינטרנט יכול לשמש גם מנוף להצלחה, אז אמנם לא קונים את המוזיקה שלהם, אבל הם יכולים להגיע להרבה יותר אנשים מאי פעם - וכך למשוך יותר אנשים להופעות שלהם. חלקם אפילו משתפים את האלבומים שלהם בחינם - הם מבינים שלהלחם בשיתופיות זה כמו להלחם ברוח, ועדיף כבר לנצל את העניין לטובתם. זו הסתגלות טובה לעולם משתנה. אבל לסופרים אין הופעות. לפי מה שאני יודע כל פרנסתם היא תמלוגים, ומה יהיה עכשיו? ותרגומים? איזה מתרגם איכותי יסכים להקדיש הרבה זמן לתרגום ספר שיהפוך לפי די אף שכולם יורידו באינטרנט?
כולנו מפספסים משהו 597457
לגבי העניין הסביבתי - הרושם שלי הוא שכריתת עצים, שתילתם, מחזור הנייר וכו' - עדיין עדיפה על פני גאדג'ט שמוחלף מדי שנתיים (או פחות), וצריך לזרוק אותו - כמו סוללות - לפח מיוחד על מנת שיוטמן באתר מיוחד פן יזהם את מי התהום.

לגבי השוואת הסופרים אל המוזיקאים: בציפורי לילה מתגעגעות אילנית אמרה (ציטוט חופשי, מזכרון) "אז לא היה תקליט הזהב, הרווחנו מהופעות".
כלומר, זו חזרה למודל כלכלי ישן והרווחים ממכירת אלבומים הם עניין חדש יחסית.
לכאורה, סופרים יכולים להרצות. ויש הרבה שלמעשה מזה הם מתפרנסים. אבל להרצות אפשר גם בלי לכתוב ספרים.
כולנו מפספסים משהו 597467
נועה המכשירים הללו כבר לא עובדים על סוללות... הכל נטען.
כולנו מפספסים משהו 597468
כלומר: הם לא מרשים לך להחליף את הסוללה הנטענת.
כולנו מפספסים משהו 597475
בפעם הבאה שאתה קונה אחד, הצץ בהוראות, ותגלה שאתה לא אמור לזרוק אותו לפח רגיל. כנ"ל לגבי השמעון שלך, אם יש לך, ויתר חפיצים.

______________
או הצץ בהן כעת, אם שמרת אותן.
פח ה- eזבל של העולם 597472
כשהמכולות הראשונות הגיעו הגנאים שמחו לקבל תרומה שתעזור להם לסגור את הפער הדיגיטלי. אבל היצואנים למדו מהר שאפשר לזרוק בגאנה מחשבים ישנים בתנאי שהם מוגדרים כתרומה. כך הפכה הלגונה ליד עיר הבירה אקרה לאחד המקומות המזוהמים ביותר בעולם, והתושבים מכנים אותה "סדום ועמורה". הפסולת האלקטרונית מגיעה למערב אפריקה מגרמניה ובריטניה אך גם מארה"ב. העיר הסינית גויו נבנתה למען המסחר בפסולת אלקטרונית ונחשפה לראשונה ע"י הפעיל הסביבתי ג'ים פוקט שהזדעזע מהמראות ואומר שהמצב התדרדר מרע מאד לשואה איומה. מיליוני המכולות המגיעות לארה"ב מלאות מאפשרות שינוע זול של מאות אלפי טונות פסולת אלקטרונית כשהמכולות מוחזרות לסין והונג קונג, למרות ההגבלות החוקיות. האנשים שם חיים בסביבה קשה ורעילה, נשים סיניות מבשלות לוחות אלקטרוניים שמכילים כמויות זעומות של זהב. ועכשיו גם הודו מתחילה לתרום פסולת אלקטרונית בסדר גודל של 330,000 טון.
כולנו מפספסים משהו 597621
אחריות צרכנית הוא נושא שצריך להניח עלו את הדעת בכל הקשר.
אין שום צורך מעשי להחליף גאדג'טים מידי שנתיים. זה נכון במיוחד עבור קוראים אלקטרוניים. יש מעט פרמטרים שמשפיעים על איכות הקריאה שיכולים להשתפר במכשירים עתידיים. למעשה רוב השיפורים שאני יכול לחשוב עליהם הם או מתחום הממשק (ממש לא סיבה לקנות מכשיר חדש) או מתחום התוכנה. תוכנה שגם החומרה של המכשירים הקיימים תוכל להתמודד עימה. ואם כבר קונים אחד חדש, נניח בגלל שרוצים גרסה עם מסך יותר גדול, אז לא חייבים לזרוק את הישן. אפשר למסור אותו או למכור כיד שניה.

גם אני מחסידי הספרים האלקטרוניים‏1 ואסביר מדוע.
מהו אותו המוצר שהסופר מייצר והקורא צורך? מדובר בתוכן: בסיפורים, בדיאלוגים, בתחושות שהקוראים מרגישים וברעיונות שהסופר רוצה להעביר. ערימת הדפים שכרוכים על ידי חוט היינה רק האריזה עבור כל הדברים הללו.
תהליך פרסום ספר כלל עד היום אריזת המוצר באריזה יקרה ומושקעת שתהליך יצירתה מורכב מאוד, הוספת ציור על העטיפה, שליחה למדינה רחוקה, העסקה של סבלים שיעבירו אותה ממקום למקום ושל מוכר בחנות. וכל זה בלי לדעת בכלל אם מספר המוצרים עונה על הדרישת השוק, או שמנגד, אולי הספרים ישכבו בחנות ויתפסו מקום של ספרים אחרים שאולי היו יכולים להיות שם, ולבסוך ימכרו במחיר הנחה או אפילו הפסד. בכל התהליך הזה אין שום הגיון כלכלי, במיוחד אם ישנה אפשרות להעביר את המוצר ישירות מהיצרך לצרכן, בלי מתווכים, בלי המתנה ובכל כמות שתידרש.
זה פותח גם אפשרויות שלא היו קיימות מקודם. למשל סופרים יכולים לבדוק את השוק לפני שהם משקיעים בכתיבת כל היצירה ומשלמים כסף עבור עריכה. ראיתי לא פעם באינטרנט שסופרים חובבים מפרסמים פרק ראשון מספר אותו הם כותבים ומבקשים לשמוע דעות.

כל זה כמובן לא ישמיד את שוק הספרים הפיזיים לגמרי. אנשים עדיין יקנו ספרים, יקראו אותם וישימו בספריה בסלון. אולם בעתיד השוק הזה יצטמצם מאוד והספרים שימכרו יהיו בעיקר ספרי כריכה קשה מהודרים.

נושא אחר שאת העילת, אולי בלי כוונה, הוא נושא חקלאות העצים. הייתי לפני זמן רב בטיול באזור הדרום וסיפרו על עצים שמגדלים (איפושהו) ומשמשים לריהוט. מדובר בעצים שצורכים מעט מים, אך אם כורתים את הגזע נכון, הוא מתחדש תוך מספר שנים מועטות. האם זה כלכלי? האם זה יכול לפצות על כריתת היער הטבעי בעולם? קשה לענות על השאלות הללו.

1 לצורך הדיון, לא משנה אם מדובר בקורא אלקטרוני יעודי, סמארטפון או מחשב רגיל.
כולנו מפספסים משהו 597637
אבל:

1. ספר רגיל לא צריך חשמל.
2. ספר רגיל לא צריך תמיכה טכנית.
3. ספר רגיל ניתן להשאיל.
4. לספרים רגילים יש שוק יד שנייה.
5. בעולם שבו ספרים קיימים בעיקר כמדיה דיגיטלית הנגישות למידע חריפה יותר.
6. גם בשוק של ספרים דיגיטליים יש מתווכים וגוזרי קופונים.
7. לא ברור עד כמה חייה של מדיה דיגטלית ארוכים יותר משל מדיה לואו טק. מה אורך החיים של מדיית אכסון אלקטרונית?
נובמת 597638
"הנגישות למידע" = "פער הנגישות למידע". ועל הדרך גם "חריף" ולא "חריפה".
כולנו מפספסים משהו 597639
1. נכון, אבל לטעון את הקורא פעם בכמה שבועות זה לא באמת מוגזם.
2. הקורא הממוצע לא יזדקק לעולם לתמיכה טכנית בשביל להשתמש בקורא דיגיטלי סביר.
3. יש ספרים שניתן להשאיל דיגיטלית וכמובן שתמיד ניתן להשאיל גם את הקורא.
4. גם לספרים דיגיטליים מסויימים, בנוסף לספריות להשאלה.
5. כשהייתי ילד, יכולתי לקרא רק מהאוסף המוגבל שהיה בספריה או חנות הספרים המקומית. כיום, בחינם, נגישים לי מליוני ספרים, ועוד מליונים בתשלום. לכולם אני יכול לגשת ממספר מכשירים שונים שקיימים היום כמעט בכל בית.
6. אמזון לוקחת 30%, הרשתות בארץ (ממה שקראתי) כ70%.
7. ספרי החינם קיימים במספר מאגרים מגובים, הסיכוי שיקרה לכולם משהו (וישארו בני אדם לקרוא אותם) זניח. לגבי ספרים שנקנו, הם בד"כ גם קיימים ב"ענן", הסיכוי שיקרה משהו למידע שהספר שלך או לקובץ של הספר עצמו קטן משמעותית מהסיכוי שהעותק הפיזי שבידך יהרס. הקינדל/נוק יכולים להתקלקל, אבל הספרים שקנית ישארו שלך.
כולנו מפספסים משהו 597645
1. מוגזם למי? אם אתה כגר בעולם הראשון בסביבה עתירת חשמל זול, סבבה. מה אם לא?
2. אותו כנ"ל: מי הטיפוס האידיאלי של הקורא לדעתך? עד כמה אפשר להכליל ממנו על כל שאר האנושות?
3. נכון, ויש גם כאלו שלו. הפצה של קבצים, בניגוד לספרים פיזיים, קל הרבה יותר למשטר.
5. כאן אין לי מחלוקת איתך. מצד שני, לא אמרתי שאני רוצה לבטל לגמרי את ההפצה האלקטרונית, אז וולטר בתגובה לרוסו לא רלוונטי כאן.
6. ומה יפריע לה לקחת כמה אחוזים כשרק תרצה כשלא יהיו ספרים פיזיים?
7. זו הנחה מעניינת, אבל עד כמה היא נכונה? האמת היא שאין לנו נסיון עם שימור מידע בקנה מידה כזה ולאורך פרק זמן כזה. מה יפריע למפיץ להכריז שאפשר להוריד כל קובץ רק חמש פעמים ואחר כך זבש"י?

הבעיה האמיתית עם ספרים דיגיטליים היא העובדה שהם באים עם רשיון משתמש. אם נצליח לפתור את זה בצורה טובה, זכינו. אם לא, אנחנו בצרות.
כולנו מפספסים משהו 597655
1. חשמל (בטח שבכמות הדרושה בשביל קורא אלקטרוני) נגיש היום לרוב המוחלט של האנושות. הייתי במדינות בהן יש חשמל שעות ספורות ביום ולפעמים לא כל יום, אבל לצורך הזה זה יותר ממספיק.
2. כבר היום הקוראים ממש פשוטים, ונעשים פשוטים יותר עם הזמן. בו בזמן האוכלוסיה הופכת מוכשרת יותר בהפעלת טכנולוגיה. אני לא חושב שקשיים בהפעלה הם שיקול מהותי.
3. ספרי את זה לתעשיית הסרטים. הבעיה כאן היא בעיקר של המפיצים, במניעת הפצה חינם.
6. ומה מפריע להוצאה/סופר ללכת למתחרה ? יש יותר מחנות ספרים אחת ברשת.
7. אמזון וגוגל מאכסנות כמויות אדירות של מידע, מזה מספר שנים, בלי איבודים משמעותיים. בזמן הזה, המון אנשים איבדו את הספרים שלהם למשל משריפות. לגבי מגבלות, היום מפריע החוזה המשפטי. יכול להיות שהחוזה ישתנה בעתיד (לגבי ספרים עתידיים) ולך תהיה הברירה לקנות מספק אחר או להוריד גרסה פיראטית, אם החוזה לא מקובל עליך.
כולנו מפספסים משהו 597661
1+2. אתה באמת רואה בית ספר באזור נחשל באתיופיה עם קוראים אלקטרוניים במקום ספרים?

3. למה? זה מדיום שונה לגמרי.

6. כל מיני דברים: שוק קטן (שפות שאינן אנגלית/ספרדית/צרפתית), הסכמי כבילה כאלו ואחרים,

7. "מספר שנים" לא נשמע מספיק משכנע ל"אלף השנים הבאות". מה יקרה אם תאבד שרת, מאיזו סיבה שלא תהיה (אסונות טבע? פיגוע? לוחמה דיגיטלית?)? למה לקנות חדש במחיר מלא או להוריד גרסה פיראטית זה יותר טוב מלקנות יד שנייה בזול?
כולנו מפספסים משהו 597672
1+2. בהחלט.
לא כל המיזמים שלהם הצליחו (חלקם גם נכשלו גם מסיבות ארגוניות ומסיבות פוליטיות. נדמה לי שאחד המיזמים אפילו נכשל בגלל התערבות של אינטל)
מדובר על שפות עם מעט דוברים משכילים יחסית‏1. אבל נראה שכשיש כסף של האו"ם להשקיע, זו אחת הדרכים היעילות להשקיע אותו בקידום החינוך.

3. כשאין DRM, אין בעיות להעביר ספרים (אין משמעות להשאלה: פשוט מעתיקים‏2. הטענה הנפוצה אצל הוצאות הספרים היא שאי אפשר להרוויח כסף מספרים אלקטרוניים ללא מגבלות DRM. כך זה היה גם בתעשיית המוזיקה ובערך מאותן סיבות. לכן לא מן הנמנע שבעתיד המוסכמה הזו לא תהיה מובנת מאליה.

6. שפות לא נפוצות? שוק קטן? את טוענת שאמאזון יכולה להיות מונופסון ביחס להוצאות הספרים? יש לי רעיון: נחוקק חוק שיאסור על <הכללה זו או אחרת של אמאזון לצורכי החוק> לדרוש מחיר גבוה מדי על ספר ב18 החודשים הראשונים לפרסומו.

7. מה יקרה אם תהיה שריפה בספריה הלאומית ויאבדו העותקים היחידים של כל מיני ספרים? (כן. יש לי עוד סערות בקנה).

1 אחד המדדים הפשוטים והפשטניים להשוואת האוריינות הטכנולוגית של דוברי השפה: גודל הוויקיפדיה של אותה שפה. לא בדקתי עבור אותן הארצות. אתם מוזמנים לבדוק.
2 באותה מידה שהעתקה במחשב אינה הזזה, ובחיים האמתיים אין כמעט copy & paste אלא יש הרבה יותר cut & paste).
כולנו מפספסים משהו 597676
1+2. פעם פעם לפני הרבה זמן הסתובב כאן המשפט שאנקדוטות הן לא צורת היחיד של נתונים.

(הערת שוליים 1 מתייחסת לאוריינות טכנולוגית בשפת האם בהנחה שאיננה אחת מהשפות הגדולות. רוב האנשים בעולם הם דו לשוניים, ויכול אדם להיות בעל אוריינות טכנולוגית גבוהה באנגלית ועדיין דובר ילידי של מוהוק).

3. "אין בעיות" טכנולוגיות או חוקיות? העניין הטכנולוגי הוא משני כאן. "לא מן הנמנע" נראה לי כמו הימור גדול מדי בהכרעה האם מעבר גורף לספרים דיגיטליים הוא דבר חיובי או לא.

6. בבקשה, חוקק חוק. בהצלחה בנסיון להתגבר על האינטרסים הכלכליים שיעמדו מולך.

7. שאלה מצויינת, וכמובן שהיא מאוד חשובה. זה יהיה דבילי להגיד שמדיה פיזית תמיד עמידה יותר ממדיה דיגיטלית, אבל באותו אופן נשמע לי די דבילי פשוט להניח את ההיפך.

אגב, ספרים יחידאיים זוכים להשגחה צמודה והדוקה מאוד. מה מבטיח לך שעותקים דיגיטליים יקבלו יחס זהה?
כולנו מפספסים משהו 597680
הראיתי לך דוגמה למיזם שעובד בין השאה ברואנדה וקניה. לא ברור לי אם הם פועלים גם באתיופיה. החומרה תוכננה מראש עבור האזורים הללו. אבל את האנקדוטה המוצלחת מכולן שכחתי: תגובה 586321. אני מוכרח לציין שלא ראיתי שום פרוט סביר על מה שקרה שם ולכן אני קצת מסופק אם זה אכן קרה. בכל מקרה אני מניח שהדבר הזה גם נועד להדגיש שהדגם הבא של OLPC (דגם 3, להבדיל מדגם 1.75 שמופץ כיום: הבסיס שלהם די דומה. העיצוב שונה מאוד) אמור להסתדר לבד מטעינה סולארית גם ללא מקור חשמל.

3. למה שיהיו בעיות טכנולוגיות או חוקיות להעתיק קבצים שאין בעיות חוקיות להעתיקם?

6. רעיון טוב. יש לי אפילו הצעה לשם עבור החוק: חוק פו [ויקיפדיה].

7. המדיה הדיגיטלית בכללה, כלומר אוסף כל העותקים על מדיומים שונים, הוא אכן יותר עמיד (ככל שיש יותר עותקים שונים).
כולנו מפספסים משהו 597640
1. וספרים מנייר את קוראת לאור נרות?
2. הסיכויים שאדם ממוצע יצטרך תמיכה טכנית לספר אלקטרוני קטנים בהרבה מהסיכוי שספר מנייר יהרס לאותו אדם.
5. באיזה מובן?
6. ברגע שהורדת את הצורך בשינוע פיזי והצורך בייצור פיזי (לינארי פר עמוד) הורדת בהכרח את מספר המתווכים (אם כי לא בהכרח את הקופונים שהם גוזרים).
7. הספרים מאוכסנים לא רק על המדיה הדיגיטלית ברשותך אלא גם על שרת מרכזי, ככה שאם התקלקלה לך המדיה, את יכולה פשוט להוריד את הספר מהשרת. אפשר לומר שאורך החיים של ספר דיגיטלי הוא כמה אלפי שנה. למעשה, הסכנה העיקרית לקיומו של ספר דיגיטלי היא סכנה שהחברה שמספקת אותו תפשוט את הרגל.
כולנו מפספסים משהו 597646
1. לא, אבל הרבה מהם לאור שמש.
2. אותו כנ"ל: מי הטיפוס האידיאלי שלך, ועד כמה זה תופס לגבי מי שלא חי בעולם הראשון?
5. תיקנתי את הטעון הבהרה.
6. אני חושבת שאתה צודק, אבל זה נראה לי כמו תטל"א: יש פחות מתווכים, אבל לאלו שנשארו יש יותר שליטה.
7. ואם משהו קורה לשרת? מה אורח החיים הפיזי של אכסון דיגיטלי? אוטופיזם טכנולוגי תמיד מדליק אצלי כמה וכמה נורות אזהרה.
כולנו מפספסים משהו 597652
1. רוב האנשים בלי נגישות לחשמל עובדים בשעות שיש אור שמש.
2. גם רוב בני האדם הממוצעים בעולם השלישי לא יזדקקו לתמיכה טכנית בחייהם.
5. אז לא הבנתי.
6. לא בהכרח. הרפתקאותיו של האקלברי פין, למשל, עולה על נייר 73 שקל, ועל מדיה אלקטרונית הוא בחינם. שליטה היא פונקציה של תחרות.
7. חברות בינוניות מגבות את השרתים שלהם על פני שתי מדינות או יותר, חברות גדולות (כמו אמזון) על פני שלוש יבשות או יותר. ז"א גם אם מחר תהיה הצפה בחוות השרתים ביפאן, חוות השרתים בברזיל תשרת אותך בלי שאפילו תרגישי בהבדל. אורח החיים הפיזי לא מעניין, כל חוות שרתים כזאת מחזיקה כמה שרתים שמגבים אחד את השני כל הזמן, ככה שגם אם אחד נופל יהיה מי שיכסה אותו בלי שאת תרגישי, וכמובן שיש מי מחליף את הדיסקים עצמם פעם בכמה זמן. לא מדובר על אוטופיזם טכנולוגי אבל אלה בהחלט בעיות שכבר נפתרו לפני הרבה זמן, ואנחנו לא מדברים על מידע רגיש (חשבון הבנק שלך, חשבון המייל שלך, הפרטים הביומטרים שלך) או מידע שמשתנה הרבה פעמים ביום, ככה שהסיכון כאן הוא באמת נמוך עד לא קיים, בטח כשאנחנו משווים את זה לאורח חייו של ספר, אוסף דפים עם ציורים בדיו.
כולנו מפספסים משהו 597653
5. הקלברי פין עולה על נייר 73 ש"ח, משום שהוא מתורגם ומודפס, שניהם דברים שעולים כסף.
את הקלברי פין אתה מקבל על מדיה אלקטרונית בחינם באנגלית, משום שפגו זכויות היוצרים. בעברית הוא עדיין יעלה כסף‏1.

1 אם יש אותו. לא מצאתי באתר מנדלי מו"ס.
כולנו מפספסים משהו 597657
גם לתרגומים יש זכויות יוצרים שפגות, ואת יכולה למצוא בחינם עשרות ספרים בעברית שעל נייר יעלו לך כסף. כל הנקודה היא שברגע שהורדת את התיווך של הייצור והשינוע אפשרת את המצב של ספרים בחינם, ואיך שלא תסתכלי על זה, בחינם זה זול יותר מכל מה שיכולים להרשות לעצמם המתווכים של העצים המתים.
כולנו מפספסים משהו 597659
עשרות ספרים שמחבריהם נפטרו לפני 75 שנים ומעלה.
את מה שיצא לאור אתמול אני יכולה להשיג חינם‏1, היום, בספריה.

1 למעט דמי פקדון.
כולנו מפספסים משהו 597669
>קטנוניות< 70 שנה >/קטנוניות<
כולנו מפספסים משהו 597663
איך זה בחינם? ממה יחיו הסופרים, המגיהים, הסדרים האלקטרוניים וההוצאות? בשוק דיגיטלי לגמרי ימצאו סעיפים אחרים לגבות עליהם כסף (למשל "ביטוח מחיקה", תיקון שגיאות דפוס במהדורות באות, שדרוג ספרי לימוד וכו').
כולנו מפספסים משהו 597666
בעברית: http://benyehuda.org/
ואביו האנגלי: http://www.gutenberg.org/

את מוזמנת לחפש גרסאות אלקטרוניות ולא אלקטרוניות של ספרים משם.

עבודה לרוב לא נעשית בחינם (כשעבודה נעשית בחינם צריך למצוא דרכים יעילות לרכז את מאמציהם של המתנדבים, וגם זה קיים, לפעמים). אבל יש מגוון סיבות לרצות שתוכן יהיה זמין. ואם כבר גוף מסויים דאג לממן חיבור ספר ולא מעוניין להרוויח כסף ממכירתו, כנראה שיהיה לגוף הזה נוח שהספר זמין עם כמה שפחות מגבלות על ההפצה. זה מקל על הקוראים להשיג את התוכן. העובדה הכלכלית הבסיסית בתוכן דיגיטלי: עלויות ההפצה זניחות יחסית. עלויות יצירת (ועדכון, במקרים מסוימים) התוכן הן העיקר.
אולי לא הבנתי נכון 597667
חשבתי שטיעון החינם תקף לספרים בכלל, לא רק לספרים בלי זכויות יוצרים. לא שם התחלנו?

טיעון עלויות ההפצה הוא לא מאוד משכנע בעיני, כי תמיד תמצא דרך לגבות כסף. הרי הערך שמיוחס למשהו (תהליך, תוכן, יצירה) הוא לא אובייקטיבי, אלא מדד של כמה אנחנו מוכנים לשלם עליו. כשערך של עלות מסויימת תתאפס, החשד שלי היא שתמצא איזושהי עלות אחרת (תחזוק שרתים? עדכון גרסאות) עליה נתבקש לשלם כסף.
אולי לא הבנתי נכון 597675
בתור מי שמתעסק כל היום עם תוכנה חופשית [ויקיפדיה] אני רוצה לחזור שוב על הטענה: מישהו צריך לשלם על זה כסף. אבל זה לא בהכרח אומר שזה חייב להיות מוצר שעולה כסף. לפעמים מכירה של משהו כמוצר שעולה כסף דווקא מורידה מערכו. לדוגמה: אין שום סיבה מובנית שהורים ישלמו בעצמם על ספרי לימוד אם משרד החינוך ממילא מכתיב להם מה לקנות. משרד החינוך צריך ממילא אוסף מסויים של ספרים כל שנה. החינוך אמור להיות חינם. למה שמשרד החינוך לא ישלם ישירות עבור פיתוח ותחזוקת חומר הלימודים במשך השנה? למה שחומר הלימודים לא יהיה זמין להורדה בחינם לכל אחד בעולם?

יש לציין כאן את שיקולי זכויות היוצרים: המחברים טוענים שהם משתמשים בחומר עם כל מיני מגבלות ולכן לא רוצים להרשות הפצה לא מוגבלת שלו. בעיני זה סתם תירוץ: יכלו מראש להתחשב במגבלות ההפצה בזמן כתבת הספר.

(אפשר לטעון שההכתבה הזו של משרד החינוך היא משהו פגום, אבל זו טענה שונה. לצורך הדיון אני מניח שזהו המצב והוא לא ישתנה בשנים הקרובות)
כולנו מפספסים משהו 597721
קניתי את "תום סוייר" במחיר 20 שקל באחת ממכירות החיסול של סטימצקי
(מכירת החיסול הייתה בדוכן בקומת קרקע בבית קריית הממשלה בל אביב, הדוכן עובד כבר מספר שנים).
כולנו מפספסים משהו 597662
1. מה שמאפשר להם לקרוא ספרים (או עיתונים, או לעשות כל מיני פעולות אורייניות אחרות).

2. גם אם כן, יש סיכוי טוב שהם לא יקבלו אותה.

5. הרעיון היה ששוק ספרים דיגיטלי יחריף את פער המידע בין חברות עולם ראשון ועולם שלישי.

6. טרי פראצ'ט דיגיטלי חדש מאמזון עולה פחות או יותר כמו טרי פראצ'ט פיזי (כמה פאונדים). פראצ'ט פיזי יד שנייה עולה כמה פני בודדים. מה יפריע לאמזון לגבות פי שלוש וארבע על כל פראצ'ט ברגע שלא תהיה תחרות מצד הספרים הפיזיים?

7. לא יודעת, אני לא שותפה לאופטימיזם הטכנולוגי הזה. כל אתחול של האייפד שלי מוחק את כל הספרים של עברית/קינדל שכבר הורדתי. לא נתקלתי בבעיות כאלה עם הספריה הפיזית שלי. אתה עשוי, כמובן, לומר שזה הכל פרטים קטנים ורק צריך לפתור עוד איזה צ'ופצ'יק קטן ואז הכל יעבוד מאה אחוז. אני עדיין מאוד סקפטית. הכל עובד, עד שהוא לא עובד.
כולנו מפספסים משהו 597678
1. זהו, שלא. אם הם עובדים בשעות בהן יש אור שמש, אז הזמן בו הם יכולים לקרוא (בגלל שהם לא עובדים) הוא הזמן בו הם לא יכולים לקרוא (בגלל שאין להם חשמל). אם כבר, אז להפך, לרוב תושבי העולם השלישי יש נגישות לחשמל לא יציב, כזה שמאפשר להם לטעון את הקורא שלהם לכמה שעות, אבל לא כזה שמאפשר להם לקרוא בשעות הלילה. (אגב, לרובם יש גם יותר גישה לרשת אינטרנט סללורית מלספריה).

2. נכון, אז מה? גם ספר יכול לההרס ואף אחד לא יתן לך סיוע טכני או תחלופה. השאלה איפה הסיכון גדול יותר.

5. ומה על האפשרות שפער המידע יקטן כשהילד העני מהעולם השלישי לא יצטרך ללכת 10 שעות לספריה הקרובה רק בשביל לגלות שכל הספרים שם עברו צנזורה של האימם המקומי?

6. כמה פני פלוס 2.80 (17 ש"ח) משלוח. מה שיפריע הוא התחרות של אמזון מול חברות אחרות.

7. ככה מנהלים את חשבון המייל שלך, חשבון הבנק שלך, הפנסיה שלך, ובקרוב גם הפרטים הביומטרים שלך. קצת יותר מפחיד מהספריה שלך, לא? אולי הספרים נמחקים מהאייפוד שלך (לא יודע למה), אבל הם בטח לא נמחקים מהשרת.
כולנו מפספסים משהו 597641
1. לאנשים יש ממילא "מחשבי אישי"‏1 לשימושים אחרים. נכון שהצגת המסמך על המסך היא כשלעצמה רוב צריכת החשמל, אבל זו לא כמות כ"כ גדולה. אפשר להסתדר עם סוללות.
1א. לקוראים יעודיים עם "דיו אלקטרוני" צריכת חשמל נמוכה בהרבה, מכיוון שהם לא משקיעים אנרגיה בהצגת המסמך אלא רק בעדכון התצוגה.
2. נכון. אבל זה גם בגלל שיש הרבה דברים נוספים שאפשר לעשות עם ספרים אלקטרוניים: לדוגמה: לחפש בתוכנם.
3, 4. נכון. אבל ספרים אלקטרוניים ללא נז"ק [ויקיפדיה] אפשר להעתיק ללא מגבלות.
5. לא הבנתי.
6. גרוע מכך: גם בו יש פוטציאל רציני להיווצרות אוליגופול / אולוגופסון (אמאזון, אפל ואולי עוד חברה אחת או שתיים). אבל מה שיותר מעניין הוא הורדת חסמי הכניסה לסופרים.
7. המדיה עצמה יכולה להיהרס, אבל אפשר להעתיק את התוכן. אם קנית ספר והטרמיטים אכלו אותו, האם את יכולה לקבל עותק חדש?

1 טלפון, טאבלט, נטבוק, וכו'.
כולנו מפספסים משהו 597643
ומה עם חסמי הכניסה לקוראים? המערבי הממוצע רואה מולו מסכים או צגים רוב שעות היממה. האם הספרים, במקום להקל על כך, יצטרפו למגמה? אני לא רואה את עצמי לוקחת למיטה מסך מואר. אולי זו רק אני ואפשר להאשים אותי בקלות במיושנות או משהו. אבל נראה לי שהשאלה היא הרבה יותר מפרקטית או חסכונית או שאלה של סגנון חיים, ונוגעת למקומם של חומרים "בסיסיים" בחיינו - או לפחות כאלה שנתפסים כבסיסיים (נייר כמובן אינו קיים בטבע אבל הוא עתיק ורוב סוגיו מעניקים תחושה "לא סינתטית"). האם נוותר על כל רהיטי העץ אם ימציאו חומר ננומולקולרי פלסטי שמחליף אותם? האם נוותר על כלי אוכל מחרסינה או קרמיקה מעוצבת לטובת כלים עם איזה מנגנון סמוי ששוטפים את עצמם? גם בסביבה רוויית חומרים מתקדמים עדיין יש מקום להשאיר לפחות נישה למגע של היד בחומר טבעי (או טבעי יחסית לפלסטיק ומה שהלאה ממנו).

יש דוגמא הפוכה: את המפתחות הישנים מברזל כבד ומגולף החלפנו למשל די בקלות בכרטיסי פלסטיק מגנטיים. אבל אני חושבת שיש גבול לכמה שנוכל לשאת בסופו של דבר מבחינת רווחתנו הנפשית, מבחינת הקשר בין טבע לתרבות, גם אם האיזון כבר עורער מזמן.

(נא לא לענות לי ב"אז את רוצה לגור במערות וללבוש עלי בננה?". אתם מסוגלים ליותר).
כולנו מפספסים משהו 597644
בתערוכה בגרמניה הוצגה פעם מכונה שמדפיסה וכורכת בצורת ספר כל תוכן שתזמיני וקיים ברשת.
כך יכולים לטעום מהספר ברשת, ואז להחליט אם רוצים עותק נייר, כך לא יודפסו עותקים מיותרים
וכל קורא יוכל לבוא על סיפוקו.
אפשר גם בית על העץ וללבוש אשכול ענבים.
כולנו מפספסים משהו 597814
אם תחפשי טוב בשוק תוכלי למצוא גם עששית נפט. דברים לא צריכים להעלם לחלוטין מהעולם כדי להגיד שזמנם עבר, בסדר, אז עדיין יהו פה ושם ספרים כמו שעדיין יש דיסקים, כמו שעדיין שולחים פה ושם גלויות דואר, אבל בגדול, המיינסטרים ישתנה.
כולנו מפספסים משהו 597968
זו תטל''א. אני שואלת כמה המיינסטרים יכול לספוג עוד מהמגמה הזו של הווירטואליזציה, והאם היא תיעצר באיזשהו גבול מוחשי (או תעבור רגרסיה אליו), והיכן בדיוק.
כולנו מפספסים משהו 597973
בוודאי שתיעצר: בסינגולריות טכנולוגית [ויקיפדיה].
כולנו מפספסים משהו 597826
"האם נוותר על כלי אוכל מחרסינה או קרמיקה מעוצבת לטובת כלים עם איזה מנגנון סמוי ששוטפים את עצמם?"

אה, זה דווקא כן, עם כל הכבוד לנחיצות המגע האנושי בחומרים "בסיסיים" וכולי וכולי.
כולנו מפספסים משהו 597828
אני משער שביום יום אנשים יאכלו עם הכלים המנקים את עצמם (או לחילופין כלים חד פעמיים שהם גם זולים, גם יעילים‏1, וגם מתמחזרים בצורה מושלמת), ולפסח יאכלו עם הכלים והמפיות שירשו מסבתא ממה.

1 כלומר סכין שחותכת, כפית שאינה נמסה, מזלג שאינו נשבר וצלחת שלא מתקפלת.
כולנו מפספסים משהו 597877
הטרנד במשפחתי המורחבת בשנים האחרונות הוא הפוך: ביומיום אוכלים בכלים היפים מהחרסינה שקנינו וקיבלנו במשך השנים, ונכנסים לשגרת המדיח, ובפסח (=ארועים שגדולים על המדיח) אוכלים בכלים חד-פעמיים עם עיצוב מושקע ו(לפעמים) הבטחה להתכלות.
כולנו מפספסים משהו 597969
זהו. שימוש בכלים חד פעמיים‏1 ביומיום, מסמן לכאורה עלייה באיכות החיים כי לא צריך להשקיע משאבים בשטיפה. בפועל, בעיני, שימוש יומיומי גורר דווקא ירידה, כי טעם האוכל ותחושת הארוחה משתנים לחלוטין בצלחת פלסטיק/נייר/תירס לעומת צלחת קרמיקה או זכוכית. סוג החומר משפיע גם בספלים וכוסות, על טעם המשקאות ועל התחושה בשתייה. חשוב למשל על ספל תה שמניחים עליו ידיים להתחמם בזמן השתייה (ובכך מקרבים אליו את הגוף והפנים), שמקרקש כשמניחים אותו על התחתית (מין משחק) ושאפשר להעביר על שפתו את האצבע ולהפיק צלילים. השווה לכוס נייר חד פעמית שצריך "אוזן" מנייר כדי לאחוז בה, כי היא רותחת ומתקררת מאוד לאט, ולכן בכל רגע פנוי מניחים אותה מהיד (לא שאין היבטים משחקיים כלל לכוס נייר חד פעמית, אבל הם אחרים ופחות עשירים, ומלבד זאת היא עפה לפח אחרי דקה).
אלה לא הבדלים מינוריים - הם קריטיים לחוויית המשתמש, לרצון שלו לחזור למוצר "שלו", להפוך אותו לחלק מטקס קבוע וכולי. אני לא מבינה גדולה בעיצוב תעשייתי אבל בטח יש עולם שלם של הגדרות ותזות שנוגעות לעניין.

לכן, לדבר על השוק העתידי של הספרים רק במונחים של עלות/תועלת או היקף הספרים שיש להשיג אונליין, תוך התעלמות מההיבט הזה של חוויית המשתמש ושל מהות החומר והקשר בין אדם/קהל/צרכן לחומר (לא למוצר, לחומר), זו התייחסות שטחית וחסרה.

1 בלי לעסוק כלל בשאלת הידידותיות לסביבה.
כולנו מפספסים משהו 597970
ספר במיטה הוא אביזר די מסורבל. קוראים אלקטרוניים יכולים להחליף אותו‏1. פעולת הדפדוף בהם (יכולה להיות) פשוטה יותר. נוח יותר להתקין עליהם תאורה פשוטה כדי להימנע מהצורך להושיט את היד למנורת הקריאה לפני השינה.

החרסינה היא דוגמה מעניינת, מכיוון שכלי החרסינה הם מוצרים תעשייתיים עוד מראשית ימי המהפכה התעשייתית ובכלל לא מדובר על חומר שמצוי בטבע לפני אפייתו. בכל מקרה, כלי פלסטיק ממלאים את מקומם של כלי עץ, מתכת, ועוד איפה שהם מתאימים (גם אם צריכים לצפות את הפלסטיק בשכבת פלסטיק בצורת עץ).

1 אם כי כמובן המילה "קורא" אינה מוצלחת במיוחד בהקשר הזה. מעניין מתי ימציאו סוף סוף את הנזיר האלקטרוני.
כולנו מפספסים משהו 597972
הקטע של "יכולים להחליף" לא תופס, כפי שהסברתי. טכנית, הקורא האלקטרוני יכול להחליף ספר, ואולי זה באמת קצת מעצבן לדפדף, אבל השאלה היא - עבור המשתמש הממוצע (ולא החנון המצוי), האם הדפדוף נתפס כ"מעצבן ברמה שדורשת את החלפת המדיום", או שהוא נתפס כחלק אינטגרלי מהשימוש בחפץ מהנה, ואפילו נותן תמורה כלשהי על העצבון הקל (נגיד, אותך זה מייגע לדפדף, למישהו אחר רשרוש הנייר עושה נעים באוזן, ולאדם שלישי נעים להציב סימניה בין הדפים). להגיד "הדפדוף מעצבן" כי הומצא קורא אלקטרוני זה לחפש בעיות במוצר Y בגלל שמישהו רשם פטנט על מוצר X. חדשנות לשמה היא לא ערך בעיני, צריכים להיות בה טעם ותועלת, ובמקרה הזה כאמור היא חייבת להיות יותר מתועלת כלכלית או מחדוות ההחלפה של כל הקבצים בעולם לפורמט חדש.

עזוב חרסינה - חשוב על חימר. הוא חומר הרבה יותר קדום. והגלגול העתיק באמת שלו הוא בוץ שנשרף בשמש.

"שכבת פלסטיק בצורת(?) עץ" - כמו למינציה, אתה מתכוון? אמנם זה נותן מראה נעים יותר, אבל לא פותר את בעיית התחושה. מלבד זאת, הקורא האלקטרוני שלך רחוק מלהיות "פלסטיק דמוי עץ" או לאפשר אפילו פתרון כזה, של "קורא דמוי ספר". אולי-אולי נייר דיגיטלי המדפיס על עצמו תכנים משתנים, מתאים לקטגוריה הזו של "פלסטיק דמוי עץ".
כולנו מפספסים משהו 597975
האמת היא שגם שולחן העץ שבו אני משתמש כרגע מצופה בפורמייקה, כלומר: ב"פלסטיק" שאמור להראות כמו עץ. השולחן עשוי מעץ מכיוון שזה יותר יעיל. אבל מבחינת המראה אפשר להחליף את העץ בפלסטיק ואני לא ארגיש. מה שאני רואה הוא כבר שולחן פלסטיק.

מחשבים הם היום כלי קריאה שבו משתמים כבר כולם. לא רק חנונים. קוראים אלקטרוניים עדיין לא נפוצים, אבל זה עניין של הבשלת הטכנולוגיה. זה עדיין לא "עובד חלק" מכל הבחינות. תוך 5 שנים אנשים יתחילו להרגל לתחושה של הדפדפוף בקורא האלקטרוני ולא להבין איך (סתם דוגמה מומצאת) אפשר לקרוא ספר בלי אוסף הסימניות שלהם.

אין צורך להחליף את ההרגלים של כולם. נדרשת מסה קריטית.
כולנו מפספסים משהו 597995
התשובה שלך לא מחדשת או מוסיפה דבר.
כולנו מפספסים משהו 597984
הנוסטלגיה שלך לחומרים ומוצרים "טבעיים"‏1 היא רומנטית ומכמירת-לב, אבל הם יכולים להיעלם בן-רגע (למעשה, תוך דור) מבלי לשנות את נפש האדם. בני דורי מביטים בנוסטלגיה אל מוצרי האלקטרוניקה ומשחקי המחשב של ילדותם.

אני, מרוב קריאה אלקטרונית, מתקשה לקרוא בספרי-עץ-מת. מה עושים כשנתקלים במילה אנגלית לא מוכרת? לנסות להבין מן ההקשר? לקום מן הכסא לחפש במילון?? ומי זו הדמות הזו שמוזכרת פתאום? דיברו עליה בפרק הזה בכלל? איפה מקש ctrl-F של הספר הזה??!

1 לפני מאתיים שנה, שיעור האנשים שזכו לדפדף בספר היה דומה, מן הסתם, לשיעור האנשים שמשתמשים בדפדפן היום.
כולנו מפספסים משהו 597994
ניל פוסטמן יתווכח איתך (קרא את ''בידור עד מוות'', למשל). טכנולוגיה, כמו שהוא אומר, היא תמיד עסקה פאוסטינית.
כולנו מפספסים משהו 597996
"לפני מאתיים שנה, שיעור האנשים שזכו לדפדף בספר היה דומה, מן הסתם, לשיעור האנשים שמשתמשים בדפדפן היום" - מאיפה הוצאת את הסיפור היפה הזה? מהפכת הדפוס של גוטנברג היתה במאה ה-‏15. ומאות או אלפי שנים לפני כן לאנשים (כולל האנאלפביתים שבהם) היתה גישה לנייר - בצורת מכתבים, הדפסים ומגילות שונות.

הגישה שלי אולי נראית לך רומנטית ונוסטלגית, אבל אני חושבת שמנה מסוימת ממנה היא חיונית לאדם - אלא אם אתה מעוניין רשמית בקיצוניות השנייה, של עולם "נוירומנסר" סייברי מוחלט שכולו סינתטי. אני לא חושבת שיש מישהו שזה החזון המלא שלו.

וכן, אחרי שימוש רב במדיה ממוחשבת מתרגלים אליה וקורות תופעות כמו שתיארת בפסקה השנייה. גם נוח יותר לאתר דברים בטקסט ממוחשב. אז מה? גם אחרי כמה שעות של גלישה במגלשות או סיבובים בקרוסלה המוח ממשיך להרגיש זעזועי פאנטום. זה לא אומר לי שזה המצב היחידי הרצוי.
כולנו מפספסים משהו 597997
ב-‏1870 (הרבה פחות מ-‏200 שנה) רק 80% מאוכלוסיית ארה"ב (הבוגרת) ידעה קרוא וכתוב (מקור http://nces.ed.gov/naal/lit_history.asp) היום 80% מאוכלוסיית ארצות הברית משתמשת ברשת (מקור http://www.internetworldstats.com/am/us.htm). המספרים דומים גם במדינות אחרות. על פניו הוא צודק, ואפילו קצת המעיט.
כולנו מפספסים משהו 598049
נו טוב. זה לא כל כך רלוונטי. אני כתבתי על מגע הנייר כחומר (הנושא תוכן), והאלמוני עונה לי בשיעור האנאלפביתיות באוכלוסייה. בכל התקופות בהן התקיים נייר, גם אנאלפביתים חתמו בטביעת אצבעם על מסמך נייר של הרשויות, שמרו או שלחו חפצים קטנים במעטפות, סימנו מיקום של נכסים שונים על מפה, שרטטו דגם של מבנה או מודל של בגד, וכמובן ציירו ורשמו רישומים. כל זה בלי לבצע את הפעולה הקרויה ''קריאה בספר'', אבל הנייר היה שם כל הזמן ככלי וכחומר שימושי.
זה כתוב בקלפים 598055
הנייר הגיע לאירופה רק לקראת סוף ימי הביניים והחל אז להחליף את הקלף.

וכמוכן, הנייר לא היה נפוץ כל עוד שיעור האלפבתים היה גבוה. לכן לא סביר להניח ששרטוטים שונים היו על ניירות. עצים ובדים היו זמינים יותר.
זה כתוב בקלפים 598229
נטפק כאוות נפשך. העיקרון הוא שכל אלה הם חומרים טבעיים ו''מוחשיים'' יחסית לצג של קורא אלקטרוני.
זה כתוב בקלפים 598236
נייר הוא חומר טבעי? נייר הוא עץ שנטחן, רוכך, הולבן ועבר עוד כמה תהליכים. אבל מבחינתנו הוא טבעי כי הוא היה בבית שלנו בילדותינו.
זה כתוב בקלפים 598242
אויש, נו באמת. הוא חומר *אורגני*, תוצר של חומר המצוי בטבע. להבדיל מחומרים סינתטיים שמחוץ לבית החרושת ומעבדת הכימיה אין להם מקור.

שאלת העיבוד לא רלוונטית. אין הבדל עקרוני, מבחינת חוויית המשתמש, בין זכוכית צבועה ולא צבועה, או בין חימר שרוף ללא שרוף, או בין עץ משויף ולא משויף.
זה כתוב בקלפים 598250
גם בנזין הוא חומר *אורגני*, תוצר של חומר המצוי בטבע.
זה כתוב בקלפים 598259
נו, אז? (כן, אני יודעת, גם ארס נחשים הוא כזה).

אני לא מדברת על ה"טבעיות" כערך אלא על המגע בחומר המוחשי האורגני. פלסטיק לא נותן את זה.
זה כתוב בקלפים 598262
אבל פלסטיק הוא בהחלט חומר אורגני.
זה כתוב בקלפים 598270
כן? כזה שאפשר לזרוק אותו לקומפוסט?
זה כתוב בקלפים 598273
ברזל אפשר לזרוק לקומפוסט? פלדה?
זה כתוב בקלפים 598276
לזרוק תמיד אפשר.
ממתי הגדרתו של חומר אורגני היא "מה שאפשר לזרוק לקומפוסט"?
זה כתוב בקלפים 598282
מהיום שבו הגדרת סלעים היא 'מה שאפשר לזרוק על שוטרים'...
זה כתוב בקלפים 598283
:-)
זה כתוב בקלפים 598291
ממתי שאיילים מבינים את הנקודה ובכל זאת מתחכמים.
זה כתוב בקלפים 598294
ז"א בערך מיומיים אחרי פתיחת האתר?
למעשה, כן. אפשר. הוא מתפרק שם. 598393
טעות. התבלבלתי בקישור 598394
שחבתי משום מה ששאלת על ניר. מודה ועוזב, ירוחם?
טעות. התבלבלתי בקישור 598427
לא סתם ירוחם - ירוחם משל.
למעשה, כן. אפשר. הוא מתפרק שם. 598400
נכון, בסוף.
82% מכל הסטטיסטיקות 598452
בעבודה שלי היתה פעם תלויה טבלה כזאת. זה הועיל לי להעלות את לחץ הדם בבקרים. די ברור לי שרוב המספרים שם מומצאים. נראה לך שקלקר מחזיק "לנצח"? או ששקית נייר מתפרקת בחודש אבל בננה בארבעה שבועות?
כולנו מפספסים משהו 598061
ואני, מרב קריאה אלקטרונית, כואבים לי הראש והעיניים, הרבה יותר מהר מאשר בקריאה מספר.
ואגב דפדוף - אין שום מקבילה שאני מכיר לדפדוף/עלעול מהיר בספר אמיתי. ולא, scrolling down של 150 עמוד זה ממש לא זה.
כולנו מפספסים משהו 598230
עוד משהו: זו לא רק נוסטלגיה. כפי שהחשיבות של תכנון ריאות ירוקות במרכזי ערים גדולות, למשל, היא לא רק מההיבט של הפחתת זיהום. מדובר בהכרה בחשיבותו של צורך אנושי בסיסי.
כולנו מפספסים משהו 598285
למיטב ידעתי, לריאות ירוקות במרכזי ערים גדולות אין שום ערך מבחינת הפחתת זיהום. למיטב ידעתי גם אין בנמצא צורך אנושי בסיסי לספרים המודפסים על נייר בדיו, או בכוסות חרסינה.
כולנו מפספסים משהו 598290
טוב, אז נמשיך לא להסכים.
כולנו מפספסים משהו 598304
נראה לי שאי ההסכמה בעניין הזה מכריעה את הנקודה, לא? מסתמן שיש אי-אילו בני אנוש שאינם מזהים אצלם צורך כזה, כך שכנראה לא זה צורך אנושי בסיסי, אלא עניין פרטי שלך (בעצם נותרת האפשרות שזה אכן צורך אוניברסלי, ואנחנו לא מספיק אינטרוספקטיביים כדי להבחין בו).
כולנו מפספסים משהו 598305
יש גם אי-אילו בני אנוש שאינם מזהים אצלם צורך בזיווג עם המין הנגדי, כך שכנראה לא זה צורך אנושי בסיסי, אלא עניין פרטי שלהם. (בעצם נותרת האפשרות שזה אכן צורך אוניברסלי, ואנחנו לא מספיק אינטרוספקטיביים כדי להבחין בו).
כולנו מפספסים משהו 598317
למרות שכנראה הדיון כבר נהיה טרחני, מתחשק לי לענות: האנלוגיה לא מוצלחת (אלא אם כן אתה בוחר להתייחס להודעה הקודמת שלי כאל ניסיון להוכחה לוגית, ואז - ברכותי: כמעט הצלחת להפריך את הטיעון שאף פעם לא טענתי‏1). אבל בכל זאת, במהלך הזמן שיצא לי להתהלך בין אנשים ולהיות אחד כזה בעצמי, הצלחתי לזהות נטייה כללית אצל אנשים למונוגמיה סדרתית. לא הייתי ממהר להגדיר זאת כ-"צורך אנושי בסיסי", אבל בד"כ לא הייתי מתנגד למישהו שכן היה ממהר להגדיר זאת כך. גם אם לא הייתי חש כך בעצמי, הייתי מודע לכך שאני מיעוט יוצא דופן. אבל כמיהה לחומרי גלם מסויימים? לנייר, חרסינה וכותנה? מעולם לא נתקלתי בתופעה כזו, מעבר למה שאפשר להסביר באמצעות השונות הטבעית בהעדפות הכלליות בין אנשים, יחד עם אופנה, נוסטלגיה וסמלי סטאטוס. זה נשמע לי מופרך לחלוטין. גם לפי ההיגיון-הישר שלי זה לא יכול להיות המצב‏2. אם יסתבר שבאיזשהו מובן זה "צורך אנושי בסיסי", ולא סתם הרגל, זו תהיה תגלית מאד מפתיעה מבחינתי.

עניתי לטענה מהצורה "אני מרגישה כך, ולכן זה צורך אוניברסלי ובסיסי". התשובה שלי הייתה "אני לא מרגיש ככה, לכן זה לא". בהקשר הנוכחי, אני ממשיך לעמוד מאחורי הרטוריקה הזו.

1 כמעט, כי לדעתי למשהו שכנראה יותר מ-‏10% מהאוכלוסיה לא מרגישים, אי אפשר לקרוא "צורך אנושי בסיסי". אבל הנקודה שלך ברורה.
2 מרבית החומרים האלה חדשים מאד (לכל המוקדם הם אלפי שנים בודדות) והתפוצה והשימוש שלהם שונים מאד בין תרבויות ואזורים. לעומת רביה מינית, שהגנים שלנו מעורבים בה כבר מאות מיליוני שנים.
כולנו מפספסים משהו 598352
מכל התגובה שלך מעניין אותי מאיפה הוצאת את ה-‏10% מהאוכלוסייה. מעניין שאתה מרגיש צורך לגייס מראה עיניים של אחוזים מדויקים.

לעצם העניין - אולי יהיה לך יותר קל להתמקד בשאלת העושר והמגוון של חומרים. העלאה של תמונות, ספרים, מפות, מכתבי דואר וכמעט כל חומר ויזואלי ותכני אחר על קורא אלקטרוני, והסתמכות אך ורק עליו, מצמצמת באופן דרסטי את המגע היומיומי עם חומרים שונים אחרים. משול הדבר לקרקרים שמישהו ימציא, שמכילים את כל אבות המזון וניתן להסתמך כמעט עליהם בתפריט היומיומי. נניח שהשוק מאוד מתלהב ומומחים קובעים שעד 2020 אנשים יעדיפו רק את הקרקרים הללו. האם לא תרגיש געגוע קל לגיוון בסוגי המזונות שלך? ונגיד שהמון אנשים יענו לך שהם לא מרגישים כלל געגוע למזונות הללו ושבעיניהם הכמיהה למרק או פשטידה היא נוסטלגית, האם תשתכנע שאין כל צורך אנושי לגוון באוכל?
כולנו מפספסים משהו 598357
10% היא הסטטיסטיקה המקובלת לשיעור הומוסקסואליות באוכלוסיה, לא? כתבתי "כנראה יותר" תוך שאני לוקח בחשבון ביסקסואליים וא-מיניים. ולטעמי ציון מספר שלם ועגול כמו 10% מעיד על עצמו שהוא ההערכה לא מדוייקת גם מבלי שאצטרך לכתוב זאת במפורש, כך שכוונתי הייתה הפוכה לחלוטין לזו שאת מייחסת לי ("אחוזים מדוייקים").

אני חושב שהשאלות ההיפוטתיות שאת מעלה לא מקדמות אותנו. אני חובב קולינריה בעצמי, ומכיר זאת כתופעה אנושית. אני לא מדמיין סיטואציה שבה אנשים אכן יסתפקו בקרקרים הללו מבלי שתהיה להם איזשהי תכונה למבסית מופלאה שכנראה תהפוך גם אותי למרוצה, ואז התשובה לשאלתיך היא: לא. לא ארגיש געגוע. אני יוצא מנקודת מוצא בה המהות שאת מייחסת לחומרים נשמעת לי זרה ומוזרה, בניגוד גמור לדוגמאות כמו רצון בבני-זוג או חיבה לגיוון באוכל - שאני נתקל בהם בכל מקום, וגם בעצמי.

תארי לעצמך שהייתי אומר שאני מתגעגע למחלות, ומאז החיסון לשפעת חווית החורף שלי נפגעה מאד. הצורך בהתעטשויות וכאבי שרירים הוא צורך אנושי בסיסי שאני מפחד שילך ויעלם מהעולם. ואז, בתגובה לתמיהה שבווודאי היית מפגינה, הייתי משיב לך בשאלת הקרקרים שכרגע הפנית כלפי.
כולנו מפספסים משהו 598358
ברקת כתבה מזמן על יתרונות אפשריים של התמודדות עצמאית, ללא תרופות, עם כאבי ראש. כך שלא בטוח שהרדוקציה שלך הגיעה עד אבסורדום.

(לצערי לא מצאתי את התגובה ההיא. איה עוזרו של הארכיבאי, היכן הנמלה?)
כולנו מפספסים משהו 598359
מצאתי. תגובה 525498
כולנו מפספסים משהו 598431
אתם עושים עבודה מצוינת. אני עדיין מעדיפה לעבור מחלות חורף ומיחושים שונים בלי תרופות. למרות שכאשר אני נדרשת נקודתית לתפקוד גבוה, אני מביטה לצדדים (שאף אחד לא יראה) ומקפיצה נורופן. שונאת, ממש שונאת, את האפקט שלו.
כולנו מפספסים משהו 598360
התשובה לשאלה הראשונה שלך היא 'לא'. זה מספר שקודש מאז דו''ח קינסי, אבל בלי יותר מדי בסיס.
כולנו מפספסים משהו 598429
"אני לא מדמיין סיטואציה שבה אנשים אכן יסתפקו בקרקרים הללו מבלי שתהיה להם איזשהי תכונה למבסית מופלאה שכנראה תהפוך גם אותי למרוצה" - באמת? אם כך, איך אתה מסביר את המצב הקיים בתחום שעליו דיברנו? עובדה שאין צורך לדמיין, אלא המצב לפנינו: אתה כן מסתפק בקורא אלקטרוני, אבל ההסתפקות הזו אינה עוברת הלאה ומדביקה את שאר האנושות.

לא הבנתי איך קשורות הנה מחלות. בוא נסכם שאנחנו מדברים על צרכים ותחושות שבאופן עקרוני נעימים לאדם ומיטיבים עם רוחו ו/או גופו. קריאה ואכילה הם ודאי כאלה. מחלות - איך לפעמים.
כולנו מפספסים משהו 598443
אני לא מסתפק בקורא אלקטרוני. אני עדיין מעדיף ספר מנייר על פני הקורא שלי, אבל מסיבות פונקציונליות לחלוטין שצפויות להעלם במהרה עם התקדמות הטכנולוגיה, וללא שום קשר למגע הבלתי אמצעי עם הנייר. אני מתאר לעצמי ששאר האנושות נוהגת כפי שאת מתארת, אם זה בכל נכון‏1, מסיבות דומות לשלי.

כולנו מפספסים משהו 598447
טוב, זה נחמד והכל, אבל אתה לא מתייחס ישירות למה שאמרתי.
כולנו מפספסים משהו 598434
דבר נוסף: כתבת "המהות שאת מייחסת לחומרים נשמעת לי זרה ומוזרה, בניגוד גמור לדוגמאות כמו רצון בבני-זוג או חיבה לגיוון באוכל".
למה בעצם? גם אוכל הוא סוג של חומר. ואת הרצון לגיוון בו אתה מבין. למה זה מובן שרוצים לגוון את מה שנכנס לגוף, אבל לא את מה שנוגע בעור, את מה שמרכיב את החלל בו אנחנו שוהים?

נסה לחשוב על מוזיקה - בעצם זה כבר קיים במוזיקה. המציאו סינתיסייזרים שיכולים לחקות את רוב כלי הנגינה, ואכן הם השתלבו בצורה מסיבית בהרבה מאוד הקלטות של מוזיקה עכשווית. האם זה אומר שמבחינתך אפשר לגרוס את כל הכינורות, להפסיק לייצר פסנתרים, ומי שמתגעגע לצליל של חליל אמיתי לוקה ב"נוסטלגיה"? או שאתה מבין את היזקקות האוזן והעין גם למראה, לרושם ולצליל של אצבעות המרחפות על הקלידים?
כולנו מפספסים משהו 598436
חובבי המוזיקה טוענים, לעניות דעתי, שהחיקוי אינו מושלם. לא הצלחתי לחלץ תשובה טובה יותר בתגובה 554250.

מעבר לכך, הם יקבלו בבוז את מי שיתברר שלא שר אלא השתמש בפלייבק, למרות שזה הגיע אליהם מאותה מערכת ההגברה.
כולנו מפספסים משהו 598445
אני לא מדברת על חובבי המוזיקה הקנאים ובעלי האוזן הרגישה, אלא על הקהל הרחב שצורך מוזיקה מכל הסוגים. האם נראה לך שבעתיד הקרוב האנושות תסתפק בשמיעת/ניגון צלילי סינתיסייזר ותוותר על כל כלי הנגינה האחרים‏1? ואם כך היא תעשה, האם לא נראה לך שהיא תאבד משהו?

במה המקרה הזה שונה ממקרה הספרים האלקטרוניים?

1 נניח לצורך העניין, חשמליים ולא חשמליים כאחד.
כולנו מפספסים משהו 598448
אולי. לא.
כולנו מפספסים משהו 598454
האם באמת אינך רואה שום ערך או הנאה (לאנושות בכלל, לא לך אישית) בתחושה של הקשה על תוף / פריטה על מיתר / הקשה בקלידים? או בהאזנה החיה לאלה?

עד כמה רחוק זה הולך? האם היית מוותר (עבור האנושות ועבורך אישית) על רוב סוגי המגע והתחושה ומסתפק בתחליף חדגוני סינתטי? כזכור אנחנו מדברים על אוכל, לבוש, האזנה למוזיקה, ריהוט, ואפשר להוסיף גם מגע בין-אישי, חוויות חושיות כמו שחייה בים או טיול ביער, והיחשפות מידתית‏1 למזג האוויר בחוץ).

1 נא לא לענות "אז את רוצה לחיות בלי מזגן?".
כולנו מפספסים משהו 598457
מיזוג זה סתם טריק של אדריכלים עצלנים.
כולנו מפספסים משהו 598459
יש הבדל בין תחושת ההקשה שלי על תוף לבין ההאזנה שלי למוזיקה.

תחושת ההקשה מסובכת הרבה יותר לשחזור: צריך לשחזר את המרקם של התוף ועוד. לעומת זאת כדי לשחזר את המוזיקה צריכים רק לשחזר בדיוק את גלי הקול. לא ממש משנה לי מה יצר את גלי הקול הללו. האם מפריע לך להקשיב למוזיקה מוקלטת?

יש לציין שבהופעה חיה עם קהל יש דברים נוספים מלבד המוזיקה עצמה. האם את מתייחסת אליהם?

לעניין האוכל התייחסתי כבר בתגובה 554284. לא ברור לי בדיוק מהו לבוש "סינתטי". כל הלבוש שלנו הוא סינתטי וכל מה שאני לובש הוא בגדים שהם תוצר של תעשיה ומיוצרים בכמויות גדולות. אין לי גם בעיה עם ריהוט תעשייתי. לגבי אוכל תעשייתי: היו לנו כבר דיונים בנושא. את שאר הדברים נראה לי שכמו הההקשה על התוף, מסובך לשחזר ולכן השאלה לא מעשית.
כולנו מפספסים משהו 598527
אז אני מדברת על תחושת ההקשה על תוף. בוא נענה על זה קודם.
(לא מתייחסת לעניין ההופעה החיה, רק לעניין של צפייה באדם מנגן על כלי "אמיתי").

לבוש סינתטי - בוא נחשוב על חולצה חד פעמית מנייר דק, לבש וזרוק, כמו הבגדים שירדן רצה פעם לפתח כשנמאס לו להחליף לתינוק שלו (ארכיבאים, מי במשמרת הערב?).
כולנו מפספסים משהו 598533
א. בשביל תחושת התיפוף מספיק סיר פח. מכשירי נגינה עולים הרבה כסף מכיוון שהם חייבים להפיק צליל מדויק (מנגינה שנכתבה עבור אחד צריכה להתאים גם לאחר). אם כל מה שחשוב לך הוא תחושת הנגינה, לא צריכים את הדיוק הזה. אם מה שחשוב לך הוא היכולת לנגן ביחד: את זה פאשר לקבל עם כל כלי נגינה, ובפרט גם בדיגיטלי שבדיגיטלי.

ב. לא ברור לי איך הבגדים החד-פעמיים שלך קשורים לעניין. אם מדובר על בגדים מנייר דק שלא מחממים מספיק כמו בגדים רגילים או שלא מגנים על הגוף כמו בגדים רגילים (לדוגמה: נקרעים בקלות) הרי שהם לא חלופה סבירה. אם מדובר על בגדים שהם חלופה סבירה, אני אשקול אולי להשתמש בהם, בכפוף לשיקולי עלות ושיקולים אחרים (כבר היום בגדים פשוטים זולים למדי, ולכן הבגדים הללו יצטרכו להיות זולים מאוד, או שאולי יהיה שינוי בעלויות הכביסה).
כולנו מפספסים משהו 598543
בתופים אני לא מבין, אבל אני מבטיח לך שבשביל תחושת הפריטה יש הבדל גדול בין גיטרה של גיטר הירו שבין פנדר סטרטוקסטר.
ואגב בפסנתרים חשמליים, היקרים והמוצלחים יותר השקיעו עבודה רבה על מנת להקנות לקלידים את התחושה של קלידי פסנתר אמיתיים מבחינת המשקל, ההתנגדות וכן הלאה. אז אולי גם הם חושבים שתוף פח (או המקבילה שלו) לא מספיקים.
כולנו מפספסים משהו 598545
המקבילה של תוף פח זה לא גינטר גראס?
כולנו מפספסים משהו 598546
ועל זה יש דיון שלם בנפרד :)
כולנו מפספסים משהו 598554
אבל בא ניזכר בהקשר. תקציר ההקשר בהמשך התגובה.

ברקת דיברה במפורש על אנשים רגילים ולא על חובבי מוזיקה, כדי לאפשר לנו לדבר על חיקוי מספיק טוב לכלים. לכן אני יכול להניח שסינתיסייזר יפיק חיקוי טוב (מספיק טוב? טוב? מושלם?) של כלי הנגינה הרצוי. עכשיו צריכים להבין מה נותנת תחושת הנגינה עצמה. ציינתי סיבה בסיסית אחת לכך שגיטרות שונות (ובפרט פנדר) עולות הרבה כסף. אם תוכל להוציא את אותו הצליל מגיטרה פשוטה של גיטר הירו‏1, האם באמת תהיה חשובה לך התחושה המדויקת? והאם באמת יהיה חשוב למי שצופה בך שהוא רואה מישהו מנגן בגיטרה אמתית ולא בגיטרה של גיטר הירו?

___
ההקשר:

ברקת: תגובה 598434: נסה לחשוב על מוזיקה - בעצם זה כבר קיים במוזיקה. המציאו סינתיסייזרים שיכולים לחקות את רוב כלי הנגינה, ואכן הם השתלבו בצורה מסיבית בהרבה מאוד הקלטות של מוזיקה עכשווית. האם זה אומר שמבחינתך אפשר לגרוס את כל הכינורות, להפסיק לייצר פסנתרים, ומי שמתגעגע לצליל של חליל אמיתי לוקה ב"נוסטלגיה"? או שאתה מבין את היזקקות האוזן והעין גם למראה, לרושם ולצליל של אצבעות המרחפות על הקלידים?

צפריר: תגובה 598436: חובבי המוזיקה טוענים, לעניות דעתי, שהחיקוי אינו מושלם.

ברקת: תגובה 598445: אני לא מדברת על חובבי המוזיקה הקנאים ובעלי האוזן הרגישה, אלא על הקהל הרחב שצורך מוזיקה מכל הסוגים. האם נראה לך שבעתיד הקרוב האנושות תסתפק בשמיעת/ניגון צלילי סינתיסייזר ותוותר על כל כלי הנגינה האחרים‏? ואם כך היא תעשה, האם לא נראה לך שהיא תאבד משהו?

צפריר: תגובה 598448: אולי, לא.

ברקת: תגובה 598454: האם באמת אינך רואה שום ערך או הנאה (לאנושות בכלל, לא לך אישית) בתחושה של הקשה על תוף / פריטה על מיתר / הקשה בקלידים? או בהאזנה החיה לאלה?

צפריר: תגובה 598459: יש הבדל בין תחושת ההקשה שלי על תוף לבין ההאזנה שלי למוזיקה.

תחושת ההקשה מסובכת הרבה יותר לשחזור: צריך לשחזר את המרקם של התוף ועוד. לעומת זאת כדי לשחזר את המוזיקה צריכים רק לשחזר בדיוק את גלי הקול. לא ממש משנה לי מה יצר את גלי הקול הללו. האם מפריע לך להקשיב למוזיקה מוקלטת?

יש לציין שבהופעה חיה עם קהל יש דברים נוספים מלבד המוזיקה עצמה. האם את מתייחסת אליהם?

ברקת: תגובה 598527: אז אני מדברת על תחושת ההקשה על תוף. בוא נענה על זה קודם.
(לא מתייחסת לעניין ההופעה החיה, רק לעניין של צפייה באדם מנגן על כלי "אמיתי").

צפריר: תגובה 598533: בשביל תחושת התיפוף מספיק סיר פח. מכשירי נגינה עולים הרבה כסף מכיוון שהם חייבים להפיק צליל מדויק (מנגינה שנכתבה עבור אחד צריכה להתאים גם לאחר). אם כל מה שחשוב לך הוא תחושת הנגינה, לא צריכים את הדיוק הזה. אם מה שחשוב לך הוא היכולת לנגן ביחד: את זה פאשר לקבל עם כל כלי נגינה, ובפרט גם בדיגיטלי שבדיגיטלי.

_________
1 בעזרת התוכנה המתאימה.
כולנו מפספסים משהו 598560
חלק מהעניין הוא שאי אפשר להפריד לגמרי, לפחות בגיטרה (אני מניח שגם בפסנתר, אבל לא מנסיון אישי), בין הצליל לבין הדרך שהוא נוצר.
באנלוגיה, גיטרה של גיטר הירו מכילה 4 או חמישה ביטים של 0/1 (לחיצה או לא).

לעומת זאת, בגיטרה אמיתי, מעבר לזה שכל מיתר מכיל ~20 תווים "רשמיים" שונים, אפילו עבור תו בודד עוצמת הלחיצה של האצבע (על הצוואר), הצורה בה היא מונחת, איך היא הגיעה מהצליל הקודם ומתי היא תורם, כל אלה משפיעים מאד על הצליל שתשמע. אם תוסיף עכשיו את כל האפשרויות של האצבע הפורטת, תקבל אוסף עצום של פרמטרים שיכולים להשתנות עבור כל תו ותו.
וזה עוד לפני שדיברנו על מתיחת מיתרים ושאר תעלולים חביבים, בעיקר (אבל לא רק) בגיטרות חשמליות.
לכן לא ברור לי איך כל המגוון הזה יכול לצאת מגיטרת הירו.
כולנו מפספסים משהו 598567
ארבעה ביטים, אבל מה עם מימד הזמן? את שאר הפרמטרים אתה יכול להוסיף ב"תוכנה". בפרט משהו מוזר כמו מתיחת מיתרים. למה להיות מוגבל לטריקים שיש לגיטרה במציאות?

אני מוכן להתפשר איתך על מקלדת שמורכבת קצת יותר מגיטרה של גיטר הירו. בכל מקרה, ההנחה הבסיסית של הדיון (למיטב הבנתי) הוא שאין הבדל בצליל המופק (לפחות עבור קהל היעד).
כולנו מפספסים משהו 598581
לא. זאת הנחה שלך (וכתוצאה מכך של אנשי הקש שמתדיינים אתך) שהופכת את הדיון לקצת עקר. בעצם הדיון הופך להיות: נניח שאין שום הבדל, למה בכל זאת יש הבדל?
כולנו מפספסים משהו 598588
אנשי הקש הללו מגיעים בתגובה למשהו לא מובן אצל ברקת: אבל כדי לצאת מהספקולציות ולחזור למציאות:

תעשיית המוזיקה היא ברובה דיגיטלית. צלילים מנוגנים בדרכים שונות ומוקלטים כמעט תמיד על מדיום דיגיטלי. הם מעובדים בכלי עריכה דיגיטלית, מאוחסנים, מועברים ומשודרים. ישנם גם חלקים אנלוגיים ללא תיווך דיגיטלי משמעותי (לדוגמה: הופעות חיות).

ב10-20 שנים האחרונות ספרים הפכו להיות מוצר דיגיטלי לחלוטין. יש עדיין סופרים שכותבים בעט על נייר או מקלידים במכונת כתיבה, אך זה תמיד יוקלד למחשב בסופו של דבר ומשם יעובד. כיום רוב הספרים הם תוצאה של הדפסה, ולכן מתקבלת מראית עין אנלוגית. אולם זוהי אשליה. אין כאן כמעט שום ניצול מהותי של האנלוגיות. לכן לספר מודפס אין יתרון מהותי על ספר אלקטרוני: אין כמעט מה שספר אלקטרוני לא יוכל לייצג. הספר הרגיל פשוט יותר. הספר האלקטרוני מתוחכם יותר. אך אין סיבה מהותית להימנע משימוש בספר אלקטרוני‏1. אם התרגלנו להשתמש בטלפון נייד (מכשיר טכנולוגי מסובך שחייב לעבוד) תוך פחות מדור, אני לא רואה למה ייקח לנו יותר זמן להסתגל לקורא אלקטרוני.

1 בהנחה שהוא באמת עובד. יש מי שיגיד שזהו באמת איש קש.
כולנו מפספסים משהו 598589
ברקת היתה ברורה לחלוטין. מה שהיא אמרה הוא שלקוראים אלקטרונים יש חיסרון כי המגע שלהם פחות טוב וכו', כדוגמאות ללמה מגע "טבעי" חשוב היא נתנה בתגובה 598454 אוסף של דברים שהחלפתם בדבר חדגוני וסינטטי תגרע מהנאתנו. היא כלל לא דיברה על הדרך שבה שהצליל מופק.
כולנו מפספסים משהו 598597
הבעיה שלי היא שברקת לא נימקה כמו שצריך את "המגע פחות טוב". אם מדובר על מקרה שבו אין תחליף מסיבות אובייקטיביות, אין על מה לדבר. אבל לטענתה אין תחליף גם כשאין שום סיבה אובייקטיבית (תגובה 554284 שנכתבה בהקשר שונה. אבל אני מנחש שתקפה גם להקשר הזה).

הספר הוא דבר פשוט. הרבה יותר פשוט מכל קורא אלקטרוני. זהו יתרון ברור. לעומת זאת לקוראים אלקטרוניים יש כל מיני יתרונות אפשריים (יותר קטנים מערמת ספרים - אפשר לכלול בקורא קטן את כל המדריך לטרמפיסט‏1). בקורא אפשר לחפש בתוך תוכן הספר, ומן הסתם יש כל מיני דברים אחרים שאפשר לעשות. ברקת טוענת שרק בגלל שקורא אלקטרוני לא זהה במגעו לספר, הוא ייכשל. זו טענה תמוהה ואני עדיין לא מבין אותה.

התואר "חדגוני" לתחליף המלאכותי היא הטעיה. התחליף המלאכותי יכול להיות טוב יותר מהמקור ה"טבעי". להפך, במקרה של ספרים נראה לי שהקורא הוא בעל פוטנציאל לתוכן אינטראקטיבי ועוד מיני גימיקים. מהבחינה הזו לא ברור לי בדיוק מהי המקבילה המוזיקלית של הקורא האלקרוני. האם גיטרה חשמלית היא טבעית או מלאכותית?
כולנו מפספסים משהו 598628
ואם כבר הזכירו כאן את נושא האוכל: תחום האוכל הוא תחום שבו די קל לראות עד כמה "טבעי" הוא "מה שהכרנו בימי ילדותינו". הרי לרוב לא רוצים אוכל טבעי אלא את "האוכל של אמא".
''מזון האלים'' של ארתור סי קלארק 598636
סיפור מד"ב על יצרניות מזון בחברה שצורכת רק מזון סינטטי.
תגובה 67415
כולנו מפספסים משהו 598655
"ברקת טוענת שרק בגלל שקורא אלקטרוני לא זהה במגעו לספר, הוא ייכשל".

זה כלל לא מה שאמרתי (לא "רק", ולא "הוא ייכשל"). לכן ברור שלא הבנת. אני תוהה אם יש טעם לחזור ולהסביר או שפשוט ההגה שלך סוחב ימינה ושמאלה כל הזמן בכיוונים חדשים בכל פעם. נסה להתרכז במוקד אחד, והוא: חוויית המשתמש *הפיזית/חומרית*, ברמה של המגע באצבעות הידיים. לא "פיצ'רים" אלא תכונות מהותיות של החומר עצמו. אתה לא חייב כמובן.
כולנו מפספסים משהו 598736
האמת, קיוויתי שאנשים שמבינים יותר ממני יענו, אבל בינתיים אני אנסה.

לקבל מכריכה של קורא אלקטרוני תחושה של כריכה של ספר זאת לא בעיה כי הכריכה לא מהותית לקורא. סביר להניח שאם יש לך קצת כישורי מלאכה תוכלי להכין מכריכה של ספר וקורא אלקטרוני קורא אלקטרוני עם כריכה של ספר רגיל.

גם הדפים הם לא בעיה כל כך גדולה. אם את לוקחת דפים שחתוכים במרכזם והקורא האלקטרוני נכנס באמצע. ונניח גם שכשאת הופכת דף גם בקורא האלקטרוני נהפך דף (בעיה לא כל כך גדולה) קיבלת את אותה תחושה ומה שהפסדת סך הכל הוא ההפרדה, את לא יכולה להפוך מהאמצע והצדדים תמיד לבנים. לגבי דפדוף מהיר שהזכירו פה זה בסך הכל מהירות רענון שכנראה תשתפר בעתיד הקרוב.
כולנו מפספסים משהו 598738
ומה עם לקפל אוזני חמור לסימניות? לשרבט משהו בצד בלי סטיילוס? לקפל אם צריך?
כולנו מפספסים משהו 598739
נראה לי שעלית על הסיבה לכך שצריכים להחליף את הספרים בספריות הציבוריות בספרים אלקטרוניים.
(-: 598740
כן ולא, לפחות עד שהקוראים לא יהיו זולים מאוד (מאוד). עותק חדש של ספר ספריות (לא אקדמיות) אפשר לקנות בשלושים עד שמונים ש''ח. כל מי שאני מכירה מתייחס לקורא האלקטרוני שלו בהרבה יותר זהירות מאשר לספרים הפיזיים שלו. מצד אחד, יופי, יותר זהירות. מצד שני, עודף זהירות יכול גם להגביל מאוד את השימוש - הדוגמה שקופצת לי לראש עכשיו היא ספרים לילדים, בעיקר לפעוטות, אבל בטח אפשר למצוא עוד הרבה מקרים אחרים.
(-: 598741
ראיתי לא מזמן הצעה למכירת מחשב לוח פשוט עבור 60$. הקשחה תעלה (בכמויות גדולות) לעניות דעתי (ואני בכלל לא מכיר את התחום) עוד 5 או 10 דולר). לכן נראה לי שעבור 70$ אפשר לקבל קורא סביר שמותאם לילדים כבר היום (ללא שולי רווח רציניים, כמובן).

אפשרות אחרת היא איזשהו סוג של טלוויזיה אישית. מכשיר שהורה אחראי לא יקנה לילדו מכיוון שהוא מעודד ילדים שבוהים במסך הקטן מאוד (אך בכל זאת מוכיח את עצמו כמסיח דעת יעיל, וקומפקטי יותר מטלוויזיה שלמה). מכשיר כזה יוכל גם להקריא ספרי, מן הסתם.
(-: 598754
אבל זו בעיה, לא? הרי קריאה היא פעולה שדורשת (ומפתחת) קוגניציה - להרגיל את הזאטוטים כבר מגיל קטן לזה שעושים את זה (זאת אומרת, שהקורא הופך למקריא אלקטרוני) בשבילם נראה לי חבל.
(-: 598755
נכון. והרי ידוע שאף הורה אחראי לא משאיר את ילדיו מול הטלוויזיה לזמן רב.
(-: 598756
לא יודעת, יש פה יותר מדי משתנים לא מוגדרים ("זמן רב" זה שלוש שעות ביום או שש עשרה שעות ביום?). איכשהו נראה לי שבבית שיש בו טלוויזיה אבל שגם קוראים בו ספרים ועתונים (פיזיים), תהיה לעולל יותר הזדמנות לתרגל את השרירים הקוגניטיביים האלו, מאשר אם הכל יעבור דרך קופסת הפלאים המרצדת.
כולנו מפספסים משהו 598742
את שתי הראשונים עדיין אפשר, אם כי זה הופך את האריזה החיצונית למתאימה לספר יחיד.

האריזה הזאת היא כמובן זולה יותר מספר ''רגיל'', הבעיה שלה שהיא לא ''שלמה''. כלומר אם יש לך שתי ספרים ההרגשה היא שיש לך שתי דברים שלמים ביד. כשיש לך שתי אריזות וקורא שעובר ביניהם ההרגשה היא של שלושה חפצים.

את הדוגמה השלישית לא הבנתי.
כולנו מפספסים משהו 598945
לא הבנתי. אתה ממליץ לחתוך ספר, לדחוף מחשב בתוכו, ולספר לעצמי שאני קוראת ספר?
כולנו מפספסים משהו 598965
זה לא מה שאת מספרת לעצמך אלה הפיצ'רים. חלק מהפיצ'רים שתיארת הם לאו דווקא בעיות מובנות של הספר האלקטרוני אלא דברים שניתן להוסיף לו, אולי במחיר של בעיות קצת יותר עמוקות. אם את מכסה את האייפד שלך בכיסוי בצורת ספר אזי כל פעם שאת מחזיקה אותו מהכיסוי התחושה (הפיזית) היא כמו של ספר. אותו דבר עם הדפים בהנחה שמה שתיארתי אפשרי לביצוע (ונראה לי שכן) כל פעם שאת הופכת דף התחושה היא כמו של הפיכת דף בספר רגיל.
כולנו מפספסים משהו 598966
לשימוש בספר, כמו בכל חפץ, יש כמה רבדים. ישנו המגע הישיר בחומר. ישנן התנועות הנדרשות מאופן השימוש (דפדוף). יש ודאי עוד רבדים. בכל אופן אתה מתייחס כעת לשני ואני לראשון.
מלבד זאת, ההצעה שלך נראית לי קצת תמוהה. זה ניסיון שקוף מדי לרמות את התודעה.

(אגב, איזה ספר אתה מציע להשחית כך?)
כולנו מפספסים משהו 598976
אני מסכים איתך. בעתיד הקרוב (נניח חמישים שנה ) קוראים אלקטרוניים לא יוכלו להחליף ספרים רגילים. מה שכן החסרונות שתיארת הם לא כל כך גדולים כך שניתן להתייחס אליהם כתחליף לחלק מהספרים. צריך גם לזכור את היתרונות, קורא אלקטרוני עם מספיק ספרים בתוכו הוא יותר קל ויותר זול מאותם ספרים באופן רגיל.

ולא הבנתי למה אני עובד על התודעה.
כולנו מפספסים משהו 598980
מזכיר לי את הדברים שיש להם טעם של עוף.
כולנו מפספסים משהו 599018
(אני יכולה לחשוב על כמה שזה יהיה רק שיפור, לנהוג בהם כך).
כולנו מפספסים עוד משהו 599023
משהו שנדמה לי שלא עלה כאן - לעניות דעתי אין סיכוי שספריה שצברת לך באמצעי אלקטרוני היום תהיה קריאה בצורה כלשהיא בעוד מאה (שלא לומר עשר) שנים. למשל, חלק ניכר מהלפטופים היום כבר לא מצוידים בקורא CD built in, וכמובן כולנו יודעים איפה נמצא הדיסקט 5ורבע אינטש.

לעומת זאת, כל ספר נייר חביב ונושן יוכל לשמש את נכדינו אפילו אם אמצעי האחסון החדשים שלהם יהיו hard-wired למוח שלהם וישתמשו בשבבי דנ"א או משהו.

לאחרונה אף חשבתי (בהרצאה על ציורי מערות וכדומה), שאם בעוד 2000 שנה משהו ירצה לחזות ביצירות האמנות של המאה שלנו - הוא פשוט לא ימצא כלום, חוץ מאולי ערמות של סיליקון עבש וחסר תועלת.
אולי אם הוא ייתקל בגליון עיתון (משומר, אוקיי) מ-‏1945 הוא יידע על הפגזת הירושימה, ויחזה בתמונות, אבל לא תהיה לא שום גישה להיסטוריה חדשה של המאה הזאת, ברגע (שנדמה כלא רחוק) שבו ייפסקו המהדורות המודפסות להופיע.
כולנו מפספסים עוד משהו 599025
כאמור, בשביל זה קיים ארכיון האינטרנט [ויקיפדיה]. את תוכנה של ספריה שלמה של תקליטורים אתה יכול להכניס לדיסק אחד של היום. האם טרחת להעתיק?
כולנו מפספסים עוד משהו 599058
בקצב ההתפתחות הנוכחי אני אצטרך להעתיק ספריות שלמות כל 3-5 שנים. אתה חושב שמשעמם לי בחיים?
כולנו מפספסים עוד משהו 599077
העתקה של ספריה שלמה לא לוקחת שלוש שנים. היא לוקחת בד''כ כמה שעות, ואולי אפילו הרבה פחות.
כולנו מפספסים עוד משהו 599107
צפריר, מה קשור זמן ההעתקה? אני ציינתי את התקופה שלוקח למדית האחסון/פענוח להשתנות, מה שמצריך את ההעתקה והגיבוי מחדש. לגבי ספר רגיל הייתי מעריך את הזמן הזה ב-(O(100 שנים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599026
כמה מהספרים ששימשו את סבא שלך משמשים אותך?
כולנו מפספסים עוד משהו 599030
24
כולנו מפספסים עוד משהו 599043
ירשתי לא מעט ספרים מסבי וסבתי. וגם כמה ספרים מסבתות של אחרים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599046
השאלה היא לא כמה ספרים יש לך אלא כמה משמשים אותך.

והשאלה שאחריה היא: במה היית משתמשת אלמלא קיבל את אותם ספרים בירושה? כמה זמן וכסף היה לוקח לך למצוא אותם?
כולנו מפספסים עוד משהו 599048
מן הסתם, הייתי משתמשת בספרים אחרים.
תכל'ס, יש מעט מאוד ספרים בהם אני משתמשת. פעם הייתי משתמשת בקונקורדנציה. כבר אין בזה צורך. סט התלמוד שלי משמש אותי מדי פעם, כשאני רוצה לבדוק משהו. כנ"ל המשנה תורה. כנ"ל התנ"ך.
כל היתר‏1 - אם לא הספרים האלה, מן הסתם היו לי ספרים אחרים. ולא בהכרח הייתי טורחת למצוא דווקא את אלה.

מאוד שמחתי כשקיבלתי בירושה מסבתו המנוחה של אחד מחברי את כל כתבי ז'בוטינסקי. לא הייתי טורחת לקנות אותם‏2.

1 ומדובר על הרבה מאוד "כל היתר": היסטוריה, מיתולוגיות, מד"ב, פנטזיה, ילדים ונוער, אנציקלופדיות מאויירות שנשמרות מטעמי סנטימנטים, ספרות מקצועית, ספרי שיטה, ספרי קריאה שאינם מד"ב ופנטזיה, ושונות. ספרי הקריאה עברו סינון וסלקציה בשנים האחרונות, ותכל'ס, רוב הספרים שאני קוראת היום נלקחים מהספריה.
2 ושמחתי לא פחות כשהצלחתי לגרום לאבא שלי לשים אותם בספריה שלו, כך שגם יש לי גישה אליהם וגם הם לא תופסים אצלי מקום יקר.
כולנו מפספסים עוד משהו 599049
התלמוד, משנה תורה והתנ"ך נמצאים כבר מזמן ברשת, קל לחפש, קל לבדוק מה שלא תרצי לבדוק (אם כי, אני חייב להודות, שאם הנכדים שלי ירצו לבדוק משהו בתלמוד אני אראה את זה ככשלון חינוכי שלי ושל ילדי). אני מנסה להבין את ה"כל ספר נייר חביב ונושן יוכל לשמש את נכדינו" אני לא חושב שזה נכון, רוב הספרים שהיו לסבא שלי לא יכולים לשמש אותי, רוב הספרים שיש לאבא שלי חסרי שימוש לילדים שלי, ואין לי שום סיבה להאמין שיש לי ספר אחד שיהיה בו שימוש לנכדים שלי, ושהם לא יוכלו לקנות (או אפילו למצוא בחינם) במשאבים נמוכים בהרבה מהמשאבים שאני צריך להשקיע על מנת לשמר אותו במשך שישים שנה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599050
לגבי התלמוד - לא כל כך. כלומר, כן, כמובן שהם ברשת מזמן. אבל אם אתה רוצה לבדוק משהו מהר בלי להתחיל לפענח את הטקסט-בארמית-בלי-ניקוד-בלי-פיסוק, בשביל זה עדיף שטיינזלץ.
למה הספרים של סבא שלך לא יכולים לשמש אותך?
ולגבי הלמצוא בחינם - חיי מדף של ספרים קצרים למדי בחנויות. יותר מדי ספרים שאני מחפשת ניתן להשיג רק בספריות או בחנויות יד שניה, וזה רק בגלל שהם יצאו בשנת 1995, נניח, שזה לפני המון זמן.
עוד 70 שנה לא תמצא אותם בחנויות יד שניה, ואם תמצא - הם יעלו הון.

________________
שוב, מה זה "שימוש"? שימוש בספרים מוגבל בד"ך למילונים, אנציקלופדיות, קונקורדנציות למיניהן - כל זה באמת שיש במחשב בצורה עדיפה. וגם מדריכים - נסיעות, איך-לעשות-מה וכיו"ב. אחרת, בספרים "קוראים". לא משתמשים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599051
למה הספרים של סבא שלי לא יכולים לשמש אותי? כמו שאמרת, האנציקלופדיות ושאר ספרי הרפרנס בהן מסופר על מדינות דמיוניות כמו רודזיה או ברית המועצות כבר לא רלוונטיות ברובן (לכי תמצאי מאמר על היגס באנציקלופדיה העברית), והחלק הרלוונטי נמצא ברשת בשלל מקורות טובים יותר בדרך כלל בחינם או במחיר זניח. ספרי הקריאה המתורגמים לרוב מתורגמים לא טוב לשפה מיושנת, ועדיף לי כבר לקרוא במקור או בתרגום לאנגלית. רוב ספרי המקור נמצאים בכל ספריה או חנות יד שניה, ואלה שלא הם כנראה לא כל כך חסרי תחליף ואני לא רואה שום סיבה להעדיף אותם על פני ספרים אחרים שאמצא בחנות יד שניה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599057
למשל, חלק ניכר מהספרים המתורגמים (מד"ב למשל) אזלו, ובחנויות ספרים יד שנייה הם עולים לא מעט. ולא הבנתי את הטיעון בקשר ל"חסרי תחליף". מה זה קשור למדיה בה הם שמורים?
אני גם לא מסכים בקשר לתרגום המיושן, אבל שוב זה טיעון קצת ניטפוקי. לצורך הדיון בלי הגבלת כלליות כל ספרי הפרוזה שלי הם בשפת המקור.
ולדעתי הסחת הדיון לאנציקלופדיות למיניהן היא סתם זריית מוץ. הבה נדון בסיפורת, ועבורה טיעון העברת המידע לדורות הבאים עדיין תקף. (ולמה להרחיק לדורות הבאים? לי יש לא מעט תקליטים מוקלטים על קסטות שיותר ויותר קשה להשיג ציוד להשמעתם. אני משוכנע שכל אמצעי אחסון ותצוגה לספרים אלקטרוניים ייעלם הרבה יותר מהר)
כולנו מפספסים עוד משהו 599059
איזה ספרי מדע בדיוני מתורגמים היו לסבא שלך והיום קשה למצוא? (כנראה שיש לך סבא מאד צעיר, אם אני זוכר נכון ספרי מדע בדיוני קלאסים כמו וולס וורן תורגמו רק בשנות השישים)

חסרי תחליף לא קשור למדיה, הוא קשור במה שהנכד שלך יעשה בלי הספרים שתשמור לו (ומה אתה עושה בלי הספרים שסבא שלך שמר לך). ספרים שהם בעלי תחליף הם ספרים שלא היה טעם לשמור (בהגדרה), ולכן הם לא מעניינים אותנו.

הבא נדון בסיפורת מקור: איזה ספרי מקור חשוב לך להעביר לנכדיך ואתה חושב שאם לא תשמור אותם על גבי עצים מתים יהיה סכנה שהם לא יצליחו להשיג עותק שלהם לכשיתבגרו. איזה ספרי מקור קיבלת מסבך ואלמלא היית מקבל אותם מסבך לא היית מצליח להשיג והיה נוצר חור בחייך אותו אי אפשר היה למלא בספר חלופי?

(איזה תקליטים יש לך על גבי קסטות שאין ביוטיוב? אולי אמצעי האחסון יעלמו, אבל אמצעי האחסון לא באמת מעניינים, אם מחר גוגל יעבירו את כל המידע ביוטיוב ממדיה מגנטית למדיה אופטית אתה אפילו לא תרגיש בהבדל, ועל אחת כמה וכמה שאמצעי התצוגה לא מעניינים, מה שאני רואה כרגע מוצג על המסך שלי אתה תראה מוצג בעוד עשר דקות על המסך שלך, ולא בלתי סביר שמדובר בשני אמצעי תצוגה שונים במהותם)
כולנו מפספסים עוד משהו 599060
טוב, הכרחת אותי אז אני אומר: כמו אנשים, אין ספרים שאין להם תחליף. אז מה, זה טיעון לא מעניין.
וכנ"ל טיעון ה"סכנה" שלא יצליחו להשיג ספר מסוים.
מה שאתה אומר הוא: הפונז טען שספר בפורמט A ישרוד יותר מפורמט B - אבל ממילא אין שום צורך לשמור כלום כי לכל דבר יש תחליף. זה קצת הופך את כל הדיון למיותר.

ולגבי יוטיוב - ממתי יש שם אלבומים שלמים ולא שירים בודדים? וגם אלה ב-MP3, באאאא.

אני בכלל לא מבין מה אתה מנסה לומר בכל הפתיל הזה.
ממה שאני זוכר, סך הכל טענתי שתוחלת החיים של מידע בר פענוח (ספרים בדיון הזה) היא - בסבירות מאוד גבוהה - נמוכה בסדר גודל מזו של ספר מודפס. ולהבהרה - אני מדבר על ספר "שלי", שנמצא אצלי בבית ואני לא צריך לכתת את רגליי אחריו בספריה אמיתית או וירטואלית.

ולצורך העניין אולי ראוי להבהיר כאן עוד משהו:
לשיטתי, גם עותק אלקטרוני עולה כסף. זה שאתה יכול "להשיג" אותו חינם ברשת שקול לאמירה שאתה יכול לגנוב אותו חינם מספריה ציבורית (בהנחה כמובן שהוא עדיין כפוף לזכויות יוצרים).
כולנו מפספסים עוד משהו 599061
זה לא נכון שממילא אין שום צורך לשמור כלום, סביר לשמור על דברים שאין להם תחליף, אם בגלל שיש להם ערך סנטימנטלי ו/או בגלל שיש להם ערך אמיתי (למשל, המונה ליזה היא חסרת תחליף ואם היא היתה ברשותי בהחלט הייתי שומר עליה). היום לרוב הספרים אין לא את זה ולא את זה.

יש ביוטיוב אלבומים שלמים. חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות, כולם חוקיים לגמרי, וכולם באיכות טובה יותר מהקלטת שהיתה לך.

אני לא מסכים איתך (שתוחלת החיים של מידע דיגיטלי בר פיענוח נמוכה משמעותית מזה של ספר) אבל לצורך העניין אני טוען שזה בכלל לא מעניין, אין לי באמת ספרים שהייתי רוצה להעביר לנכדים שלי וגם לספר הכי מוצלח יש תוחלת שימוש קטנה בהרבה מתוחלת החיים שלו (אם הוא מוחזק באופן דיגיטלי או על עץ מת).

הזכויות על ספר ישן (כזה שעובר מסב לנכדיו) פגו מן הסתם, ואתה יכול להשיג אותו בחינם‏1 באופן אלקטרוני (כאן או כאן) או כעץ מת (עברתי את המגבלה של מספר הקישורים האפשריים, אז דמיין קישור לספריה המקומית וקישור לספריה האוניברסיטאית הקרובות לביתך) ואין בזה שום דמיון לגניבה.

1 טוב, למעשה במחיר כל כך נמוך שזה כמעט בחינם. הרי גם האינטרנט וגם הספריה עולות כסף (לך או למשלם המיסים).
כולנו מפספסים עוד משהו 599062
טוב, דווקא עשיתי חיפוש ושלושת הספרים הראשונים שחיפשתי לא היו ב (כאן או כאן) שלך.
ובמקום להיטפל לדימוי הסבא אפשר פשוט לדבר על ספרים בני 20-50 שנה.

אבל נראה לי שאנחנו מנהלים פה שיח חרשים - "אני לא מסכים איתך (שתוחלת החיים של מידע דיגיטלי בר פיענוח נמוכה משמעותית מזה של ספר) אבל לצורך העניין אני טוען שזה בכלל לא מעניין" - אז זהו, שאותי זה כן מעניין.
ולעומת זה כלל לא מעניין אותי (במסגרת הדיון הזה) לדון בערכם של ספרים או התחליפיות שלהם או למה יש חשיבות אם ילדי יקראו את שר הטבעות או יסתפקו בהארי פוטר כתחליף. הדיון באמנות ואיכותה הוא א. מאוד אופטופיקי ו -ב. כל כך רחב שממש חבל להיכנס אליו.

אז נראה לי שבזאת מיציתי. גם ככה המקלדת האנגלית הזאת הורגת אותי.
כולנו מפספסים עוד משהו 599063
איזה שלושה ספרים חיפשת? את דימוי הסבא אתה הבאת. אין טעם לחפש בגוטנברג ספרים שנכתבו לפני שבוע או עשור, לוקח זמן מרגע שהמחבר שלהם מת ועד שהזכויות עליהם פגות. זמן שמספיק לספרים מתקופתו של סבא ולא לספרים מתקופתו של אבא.

אבל בו נדבר על ספרים בני 20 שנה. כל שנה יוצאים בעברית 60 ספרים טובים. אם נתעלם מהספרים שיצאו עד היום, ילד שנולד היום יהיה בגרעון של יותר מ-‏1,200 ספרים כשישתחרר מהצבא, תוסיף לזה עוד 200 ספרים קלאסיים ויצרת לו גרעון של 1,400 ספרים. אם הוא קורא מאד מהיר הוא יקרא ספר בשבוע, אז כל שנה בחייו הגרעון שלו גדל בעוד 10 ספרים (וזה בהנחה הלא נכונה בעליל שמספר הספרים הטובים לא יגדל במקביל לגידול באוכלוסיה והירידה במחיר הפקתם של ספרים, ובהנחה שאנחנו מוגבלים לספרות מקור בלבד). אולי כדאי שנשמור לנכדים שלנו קצת יותר מרחב ועצים?

אם זה מעניין אותך... למה אתה חושב שעץ מת ודיו, מדיום שרגיש לאש, לשמש, ללחות, לגשם, לתולעים ולאוכל ישן (וזה רק מהנסיון שלי) עמיד יותר ממדיה דיגיטלית שכולל נוהל גיבוי מסודר?
כולנו מפספסים עוד משהו 599108
על הטיעון שמודד ספרים לפי משקל אין שום מילה לומר. באותה מידה אפשר לדון בבוזון היגס מההיבט האסטטי של פונקצית הגל שלו (הגרף! לא התיאור המתימטי).

למה אני חושב שעץ מת וגו'...: בתור פיזיקאי בהשכלתי (ואף נסיוני לעיתים) - אני נוטה לחשוב לא מעט, אבל להאמין למדידות. ברשותי לא מעט פרטי עץ מת ודיו, ואין לי שום ספק שאורך חייהם הממוצע גדול מ-‏40 שנה (מדוד) וסביר מאד יגיע ל-‏100 שנה (מוערך) לפחות.
מדיה דיגיטלית מניסיוני היתה תקפה (ללא גיבוי) לכ 10-15 שנים בעבר, ולאחרונה ל-‏5 שנים בלבד.

כמובן שטיעון הגיבוי המסודר, הענן של גוגל ושאר ירקות יכולים לשנות זאת. אבל הבה נפעיל את תערו החביב של אוקהם: (או וריאציה עליו) - ככל שהגיבוי מצריך תשומות גדולות יותר של זמן, אלגוריתמים, תוכנות וכדומה, הרי הוא פחות עמיד.
בתור אב לילדים, אפילו לתוכן המקרר שלי לא תמיד יש לי זמן לגיבוי מסודר, אז עכשיו אני צריך לרדוף אחרי אסופת קבצים הולכת ומשתנה מדי שנים ספורות ולנהל אותה? ברור שזה אפשר, רק זה דורש זמן ואנרגיה , לא מבוטלים לאנשים לא מאד מסודרים כמוני.
כולנו מפספסים עוד משהו 599117
לא משקל, נפח (משקל יעניין את הנכד שלך רק כשיצטרך לעבוד דירה).

העניין ב"ענן של גוגל ושאר ירקות" זה שמישהו אחר עושה בשבילך את הגיבוי.

הרשה לי לסכם את הטיעון שלך: לעץ מת יש יתרון על פני מדיה דיגיטלית מפני שהוא נותן לי משהו שאני לא צריך (=ספר שמחזיק מעמד יותר מעשור) ושהמדיה הדיגיטלית לא תתן לי אם לא אשמור עליה כראוי (=גיבוי סדיר). כמה יפתיע אותך אם אומר שהטיעון הזה לא משכנע אותי?
כולנו מפספסים עוד משהו 599118
בהסתייגות אחת: אם תהיה תלוי בגוגל לגישה לספר, אז אולי החלפנו כאן את צומת/סטימצקי (שגבו מחירים גבוהים על קניית הספר) על גוגל (שיכולה לגבות מחיר כרצונה על כל גישה לספר).
כולנו מפספסים עוד משהו 599121
תמיד תהיה תלוי במישהו, אבל כל עוד שיש תחרות אז התלות הזאת סבירה. הבעיה שנראית לי יותר חמורה היא שגוגל (או, נגיד יאהו) עלולה לפשוט את הרגל.
כולנו מפספסים עוד משהו 599124
היא לא חייבת לפשוט את הרגל. מספיק שהיא תמכור חטיבה עסקית מסוימת לחברה אחרת עם מדיניות אחרת. לכן הסרת האחריות הזו מפחידה אותי.
כולנו מפספסים עוד משהו 599127
בהקשר הזה מתבקש להזכיר את megaupload שירידתה הורידה לטמיון מיליוני קבצים שאוחסנו בה (במקום בספריה בסלון למשל ;-) )
כולנו מפספסים עוד משהו 599137
אני לא עורך דין. נראה לי שברגע שאתה משלם לחברה מסויימת אז יש בינכם חוזה, והיא מחוייבת אליו לא פחות ממך, והפסקת שירות שהיא התחייבה לו נשמע לי כמו הפרת חוזה בוטה. גם אם אתה מוכר חטיבה עסקית לחברה אחרת אתה נשאר מחוייב לחוזים שלך (או שאתה מעביר את ההתחייבות לחברה הרוכשת). נראה לי שהדרך הסבירה ביותר שלהם להחלץ מהתחייבות היא על ידי פשיטת רגל (אם כי, אוךלי גם מלחמה בין המדינה שלך למדינה בה הם מתקמים, אסון טבע משמעותי מספיק על מנת שכל ההתחייבויות המשפטיות יאבדו את משמעותן או הכרעת בית משפט שהשירות שהם התחייבו להעניק איננו חוקי). גם עבור שירותים חינמיים, חברות גדולות נוהגות להודיע מראש על ביטול שירותים מספיק זמן מראש על מנת לאפשר לך לחפש תחליף או, במידה ולא תמצא כזה, להדפיס את כל החומר שגיבית אצלם על עץ מת. פשיטת רגל נראית לי כמו הסכנה הגדולה ביותר, וגם היא נשמעת לי מזערית (אבל אני כלכלן כמו שאני עורך דין, ונביא עוד פחות מזה)
כולנו מפספסים עוד משהו 599139
נניח שקניתי מאמזון "ספר" מוגן שאני יכול לקרוא רק דרך הקורא שלהם. כעבור חמש שנים אמזון מודיעה לי שהם מפסיקים לספק את השירות. מה אני יכול לעשות? אין לי אפשרות לגבות. אין לי אפשרות ליצור קורא חלופי: מבחינת אמזון מדובר היה על מעשה חמור של שוד ים ואין שום סיכוי שהיא תתיר לי לשדוד את מיטב כספה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599147
לדעתי אתה יכול לתבוע.
כולנו מפספסים עוד משהו 599149
ומה אני אקבל?
כולנו מפספסים עוד משהו 599151
אתה, כלום. אבל השאלה היא לא מה אתה תקבל אלא מה הם יפסידו, ועל דבר כזה הם יפסידו את התחתונים, נראה לי שעדיף להם ללכת לפשיטת רגל.
כולנו מפספסים עוד משהו 599160
אני נוטה להאמין שיש להם סוללת עורכי דין. ולצפריר העניין יעלה הון תועפות.
כולנו מפספסים עוד משהו 599163
מן הסתם הם לא יפסיקו את השירות לצפריר בלבד, אלא לעוד כמה אנשים, חלקם בעלי סוללת עורכי דין משלהם, חלקם עורכי דין בעצמם. הרי כל נותן שירותים יכול להפסיק לספק את השירות ששילמת עליו, וכל הגדולים שבהם יש סוללת עורכי דין משלהם, אמזון לא שונה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599166
קראת את תנאי השימוש? אתה מכיר את הסעיף החביב שאומר שמותר לחברה לשנות אותם? אז הנה: הם משנים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599185
לא קראתי, וגם אם הייתי קורא לא הייתי מבין, ובכל זאת אני בספק אם הם בית המשפט יכיר בזכותם לשנות את תנאי ההסכם באופן חד צדדי.
כולנו מפספסים עוד משהו 599189
זה לא חד צדדי אם הסכמת לשינוי מראש.

הספק שלך לא עזר למתנגדי המשטר הסינים שאנשי-הקשר שלהם ב-gmail נחשפו לעולם באמצעות buzz עליו השלום. גוגל חשבו במקרה הזה זה שהתחרות שלהם עם פייסבוק חשובה יותר מן הפרטיות של משתמשי-חינם.
כולנו מפספסים עוד משהו 599191
בחיים המודרנים אתה מקבל עשרות שירותים תמורת תשלום מראש: כרטיסי טיסה, רהיטים, מסיבות חתונה, חסכונות בבנק, ביטוח... לרובם יש חוזים באורך הגלות, ובכל זאת אתה משוכנע שאף אחד מהם לא יחליט לשנות את התנאים באופן חד צדדי. אף אחד מלבד חברות מחשבים. זה נשמע לך סביר?

(לא ברור לי למה הפאשלה של באזז קשורה לעניין, חברות מפאשלות כל הזמן, וימשיכו לפשל כל הזמן, בטח במוצר חינמי שמוגדר כבטא. אנחנו מדברים כאן על החלטה לשנות את תנאי השימוש באופן חד צדדי ללקוחות משלמים, ולא סתם לשנות איזה סעיף בחוזה, אלא לקחת את הכסף ולהפסיק את השירות בלי הודעה מראש ובלי פיצויים. אין סיבה להאמין שאמזון תעשה את זה ואלאיטליה או בנק הפועלים לא)
כולנו מפספסים עוד משהו 599192
"‫2. החברה רשאית לשנות מעת לעת ולפי שיקול דעתה את התעריפים נשוא השירותים בגינם אתה מחויב‬
‫לרבות אך לא רק להחיל על תעריפיה הפרשי הצמדה למדד המחירים, למעט במקרה של מנוי בתקופת‬
‫ההתחייבות, אם וכאשר. שינוי בתעריפים כאמור יהיה בכפוף להוראות תכנית התעריפים החלה עליך,‬
‫להוראות רישיון החברה וכן בהודעה מראש אליך. בכל תכנית עשויים לחול שינויים, וזאת מטעמים שונים,‬
‫לרבות הוראות הדין, הנחיות משרד התקשורת, שינוי בתעריפים של חברות אחרות, ספקי השירות השונים‬
‫או צרכי החברה ובחתימתך אתה מאשר הסכמתך לשינויים אלו."

מתוך החוזה של גולן טלקום. אני מניח שמדובר על משהו די סטנדרטי.

נניח שלא תסכים לתנאי השירות החדשים של גוגל: מה תעשה?
כולנו מפספסים עוד משהו 599204
דוגמא נהדרת, תודה. נגיד ומחר גולן טלקון מחליטים לשנות את תנאי השירות והתעריף: לגבות ממך מחיר כפול ולא לתת לך שירות בכלל. האם לדעתך יש להם סיכוי בתביעה עתידית? האם לדעתך הם ימשיכו להתקיים כעסק אחרי החלטה כזאת? האם לדעתך הלקוחות שמחליטים לשלם לגולן טלקום בעזרת כרטיס אשראי או הוראת קבע שמים את כספם על קרן הצבי.
כולנו מפספסים עוד משהו 599209
הם לא יכולים לעשות את זה "מחר". הם יכולים להודיע מחר שעוד זמן מה הם ישנו את התעריף. אם הם יפרסמו את זה בדרכים סבירות (באתרם, אולי גם בהודעה לעיתונות, בהודעת דואר אלקטרוני ו/או מסרון, וכו' בזמן, זה נראה לי סביר לפי תנאי ההסכם לעניות דעתי. זהו זמן סביר, דרך אגב, כדי לבטל תשלומים בהוראת קבע.

אם יש להם קיום כעסק? לא ברור לי. אתה יודע מה יקרה עוד שנתיים? אולי יהיה איזשהו שינוי משמעותי בעלויות שיחייב את כולם להעלות מחירים? אולי תהיה הפיכה בצרפת ופתאום מחיר השיחות לצרפת יזנק לשמיים, ולכן הם יאלצו לשנות את התעריפים לשם?

בכל מקרה, ההבדל הוא שמעבר מחברה סלולרית אחת לאחרת הוא פשוט יחסית. גם ללא האפשרות לנייד מספר, כל מה שהפסדתי היה המספר - צריך לעדכן אותו בהרבה מקומות, אבל אפשר להסתדר. עם ניוד המספר, אני יכול לעבור בקלות יחסית מספק אחד לספק אחר.

ובחזרה לעניין: אני פוחד ממצב שבו אמזון, גוגל אפל ושות' יקבלו שליטב בלעדית על הגישה לספרים ויוכלו למנוע ממני לקרוא ספר שכבר קניתי. זו בדיוק הדרך למנוע מספרים לחיות לנצח.
כולנו מפספסים עוד משהו 599212
כאמור: "חברות גדולות נוהגות להודיע מראש על ביטול שירותים מספיק זמן מראש על מנת לאפשר לך לחפש תחליף".

חברה סללולרית מספקת שירותים סלולרים תמורת תשלום, חברת גיבוי מספקת שירותי גיבוי תמורת תשלום, חברה שלוקחת תשלום ולא מספקת שום שירות היא למיטב ידיעתי לא חברה עסקית אלא ממשלה. גם בלי לדעת מה יקרה בעוד שנתיים הקיום של חברה כזאת (בלי צבא) נשמע לי לא סביר, וגם בלי להיות עורך דין אני לא מאמין שחברה כזאת תעמוד בפני תביעה על הפרת חוזה.

נגיח שאמזון מודיעה לך שעוד חצי שנה היא מפסיקה את השירות, מה מונע ממך לקנות את אותם ספרים בחברה אחרת שמתחרה בהם (או, אפילו על עץ מת)? למה זה יותר קשה מלעבור לחברה סללורית מתחרה?

הספרים לא "יחיו לנצח" אם לאמזון, גוגל, אפל ושות' יהיה מונופול על הספרים, זה לא המצב היום.
כולנו מפספסים עוד משהו 599213
רעיון יפה, אבל בתחום הספרים יש ליוצר מונופול על היצירה. קוראים לזה ''זכויות יוצרים''. מכאן נגזרת האפשרות שיהיה לגוף מסוים מונופול על הפצתו של ספר. במקרה של ספר אלקטרוני (ובמקרה הגרוע) - גם על קריאתו. המונופול הוא על כל ספר בנפרד. יכול להיות שאשלים עם כך שספרים מסוימים נעולים לנצח. אבל יכול להיות שמאוד ארצה לקרוא ספר זה או אחר.
כולנו מפספסים עוד משהו 599216
ליוצר יש מונופול, למוציא לאור יש מונופול, למוכר (אמזון, גוגל, אפל ושות') אין מונופול (אלא אם כן הם היוצר או המוציא לאור). ספרים מסויימים עלולים להיות נעולים לנצח, למשל ספרים בהוצאה של אפל (נגיד המדריך למשתמש של איפון), ואם אפל תחליט להפסיק להפיץ אותו ואפילו לא למכור אותו (והספריה הלאומית תעלה באש) אז באמת לא תוכל לקרוא אותו. לדעתי הסיכוי שזה יקרא (והסיכוי שאם זה יקרה תרצה לקורא אותו) זהה לסיכוי שסלקום יחליטו להפסיק לספק שירות ורק לגבות כסף. אגב, גם איקאה יכולים להחליט להפסיק להפיץ את הקטלוג שלהם, למה זה לא נשמע לי כל כך מפחיד?
כולנו מפספסים עוד משהו 599219
ליוצר יש מונופול. למוציא לאור ולמוכר יש מונופול אם כך רצה היוצר.

לעניין ספרים שנמכרים רק דרך אפל: iBooks Author [Wikipedia].
כולנו מפספסים עוד משהו 599220
החשש שלך, אם אני מבין נכון, הוא שסופרים והוצאות לאור יחליטו (משום מה) לתת לאמזון (או לגוגל או לאפל...) מונופול ואז אמזון תחליט לנצל את המונופול (שאין לה) ולהפסיק לתת לך גישה לספרים שקנית בניגוד לתנאי השירות ולאינטרס הכלכלי שלה. זה באמת נראה לך תרחיש סביר?!

אם כן, אז מה? ז"א אם בעוד שנה עמוס עוז יתן לאמזון מונופול על הספרים שלו, ואמזון יוציאו את הספרים של עמוס עוז רק לקינדל, ובעוד שנתיים הם יחליטו להפסיק לתת למי שרכש את הספרים אפשרות לקרוא אותם. אם אני מבין אותך נכון, יש לך רק שתי אפשרויות: (א) לא לקרוא את הספרים בכלל או (ב) לקנות את הספר כשיצא לאור ולקרוא אותו במהלך השנה בה הוא זמין. למיטב הבנתי, לא קיימת אפשרות (ג) לקנות את הספר כעץ מת. באיזה אפשרות היית מנחש יבחרו אוהבי עמוס עוז? איך הטיעון הזה אמור להיות טיעון לטובת עצים מתים?
כולנו מפספסים עוד משהו 599223
החשש שלי הוא מהתקבעות המחשבה שרק כך אפשר להרוויח כסף ולכן זה לגיטימי, כמו בתגובה 599175.

אני לא טוען לטובת העצים המתים (יש להם בעיות מובנות משל עצמם. לדוגמה: עלות ההפצה, ועלות הייצור בכמויות קטנות) אלא נגד נעילת הספרים האלקטרוניים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599228
ואיך ההוצעה לאור תרוויח כסף מספר לא נעול?
כולנו מפספסים עוד משהו 599229
תגובה 599131 - היא מקבלת את התשלום עוד לפני מכירת העותק הראשון (מדובר כאן אמנם על רשת חנויות ולא על הוצאת ספרים. אז מה).
כולנו מפספסים עוד משהו 599230
מכירה למי?
כולנו מפספסים עוד משהו 599232
שאלה טובה. אפשר להרוויח גם ממכירת ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו. אמזון, שיודעת למכור כל מה שזז (או לא) תצליח להרוויח גם כאן. אם יהיה מספיק ביקוש, יהיה טעם להוציא מהדורת נייר.

המהדורה האלקטרונית היא פרסומת לשירותי העריכה של המוציא לאור. תוכן טוב עוזר לאתר.
כולנו מפספסים עוד משהו 599238
אמזון לא יודעת למכור את כל מה שזז, אלא רק את כל מה שזז ואפשר למכור. אני לא מצליח להבין איך תצליח למכור ספר לא נעול. תעשיית הקולנוע מרוויחה ממכירת כרטיסים לסרטים חדשים, ממכירת צעצועים נלווים, פרסומות ותמיכה ממשלתית, תעשיית המוזיקה מרוויחה מהופעות, חולצות ופרסומות, נראה לי שברגע שסרט משוחרר לדיוידי הוא מפסיק להיות רווחי. ממה יחיו הסופרים, המגיהים, העורכים והמעצבים? מהקראות פומביות? ממכירת תסריטים לקולנוע?

ז"א עם עובד תפרסם ספר בחינם (פרסומת לשירותי העריכה) ואז הפרסומת תצליח והרבה סופרים צעירים ישלחו לה את הספרים שלהם (כאילו שככה זה לא המצב) והיא תוציא פי חמש יותר ספרים (כפרסומת), וגם הפרסומת הזאת תצליח... רק לי זה נשמע כמו פירמידה בלי בסיס?
כולנו מפספסים עוד משהו 599245
אמזון מוכרת היום ספרי נייר והיא תמשיך למכור אותם בעתיד. אם שולי הרווח יהיו קטנים יותר, נראה לי שהמנגנון המשומן שלהם יכנס לפעולה. בכל מקרה, המטרה הבסיסית שלי אינה לדאוג שיהיה אפשר למכור ספרים אלא שיהיה מימון ליצירת ספרים חדשים.

סרט צריך להיות רווחי. אם סרט יצליח להחזיר את מחיר הפקתו, כל השחקנים והבמאים והמאפרים והשאר לא ירעבו ללחם. אם יש דרך לדאוג לכך בלי מכירת כרטיסים: מה רע בכך? שים לב שחולצות, פרסומות וכרזות לא נשענות רק (או אפילו בעיקר) על זכויות יוצרים. מדובר כאן על מותג שמוגן גם ע"י סימן מסחרי ודברים דומים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599248
לא בטוח שהבנתי את התשובה שלך, מה יעשה המנגנון המשומן של אמזון? ידפיס כסף?

בשורה התחתונה עמוס עוז צריך לאכול, וכרגע הוא מקבל כסף על מנת לקנות אוכל מעם עובד, בשביל שעם עובד תשלם לעמוס עוז היא צריכה כסף, כרגע הכסף לעם עובד מגיע מסטימצקי, והכסף לסטימצקי מגיע ממני. אם מחר אני אפסיק לשלם לסטימצקי עבור ספרים (משום שאני יכול להשיג אותם בחינם), סטימצקי תפסיק לשלם לעם עובד, ועם עובד יפסיק לשלם לעמוס עוז, שילך לעבוד ברפת.
כולנו מפספסים עוד משהו 599251
המנגנון המשומן של אמזון ידפיס ויפיץ ספרי נייר (ואביזרים נלווים)

ציטוט של טל מתגובה 597441:

בטווח הארוך מכירת הספרים תהיה דיגיטלית. כיצד יכולים ספרים להתפרנס בעולם כזה, בו כל זב חוטם יכול להוריד עותק דיגיטלי (וגם יעשה זאת)? כפי שנאמר כאן, בניגוד למוזיקאים, סופרים לא יכולים להשתמש בספר כמקדם מכירות להופעה. פתרון אחד שחביב עלי (לא מקורי שלי, כמובן) הוא מודל ה-ransom, כלומר, הסופר יפרסם את מחצית הספר (או את כל הספר למעט הפרק האחרון, וכו') ויציב תג מחיר לפרסום ההמשך. התרומות מקוראים תצטברנה, וכשתעבורנה את הסף, יפורסם ההמשך. כיום ניתן גם לעשות זאת כך שמי שמתחייב לתרום לא תורם בפועל אלא אם הסופר מגיע לסף (ואז כולם משלמים את הסכום שהתחייבו עליו; ע"ע Kickstarter). כמובן שמודל זה רלוונטי לסופרים הכותבים לפרנסתם; אלה הכותבים "למען הנפש" יפרסמו כנראה ללא תשלום, או שיציבו "קופסת תרומות" שקוראים יוכלו להשאיר בה סכום כלשהו אם יאהבו את הספר.

זו אפשרות אחת.
כולנו מפספסים עוד משהו 599254
לא הבנתי, אתה מציע לעם אחד (או אמזון) להדפיס ספרים מנייר ובמקביל לפרסם את אותם ספרים באופן דיגיטלי בלי חסימות?! אולי, באותה הזדמנות, שיפרסמו גם את הקוד הסודי לחשבון הבנק שלהם?

אני לא בטוח שהמודל הזה יעבוד (בטח שהוא יהיה רווחי פחות עבור הסופרים וההוצאות לאור), אבל זה כבר יותר קונקרטי מאיזה מנגנון משומן שיפתור את כל הבעיות.
כולנו מפספסים עוד משהו 599258
אני לא מציע את זה לאמזון. אני מציע את זה לסופרים.

אין שום דרישה שאמזון או הוצאות הספרים ירוויחו כסף. יש דרישה שסופרים יצליחו להתפרנס.
כולנו מפספסים עוד משהו 599260
אתה מתכוון לסופרים בלי עורכים ומגיהים?
כולנו מפספסים עוד משהו 599267
אם סופרים בלי עורכים ומגיהים יצליחו להוציא ספר מוצלח: למה לא? אבל סביר להניח שהסופרים יקבלו שרותי עריכה בדרך זו או אחרת. יכול להיות שהסופרים ישכרו שירותים מעורכים. אולי הוצאות הספרים ינהלו את המכרזים להפקת הספרים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599299
לדעתי מודל RANSOM יכניס הכנסות מעטות מאוד, כל שכן הכנסות למחברים. אני מתעצל מכדי לפרט את כל נימוקי (מצטער).
זה נחמד שאפשר כביכול להיפטר מהצורך להגן על זכויות יוצרים, אבל זה שזה נחמד באופן תיאורטי אינו הופך אותו לפתרון מעשי.

צריך להציע מודלים שמבטיחים הכנסות ויחד עם זה יאפשרו שימוש הוגן (כגון אי תלות בקורא ספרים ספציפי, או היכולת להשאיל לחבר ספר דיגיטלי). מנגנוני הגנה חזקים על זכויות יוצרים (סוגי הצפנות יעילים למדי) יכולים עקרונית לעבור התאמה למדיה דיגיטלית, זה מסובך אבל לדעתי פתיר (מניח שללא הפרעות של אינטרסנטים יכולים להיות מפותחים תוך, נאמר, 20 שנה).

שוב, אני מתעצל לפרט את הכיוון (עדיין מחייב עבודה על פרטים רבים כדי לוודא שהוא עובד לפחות ברמה תיאורטית). אאזכר רק את הרעיון המרכזי בכיוון עליו חשבתי.

הרעיון המרכזי הוא שלצורך הגנה — קריאת ספר תחייב שימוש בפריט חומרה (שבלעדיו הקריאה בספר לא אפשרית). צורת פריט החומרה תהיה בערך כמו SIM בטלפון סלולרי, ניקרא לו למשל BIM. הכנסת ה- BIM תיעשה דרך סלוט חיצוני שדומה לסלוט של כרטיסי זכרון FLASH . כרטיסי ה- BIM יהיו זמינים לקניה מיידית (נניח בסניפי דואר), כך שלא יהיה עיכוב משמעותי בין מועד התשלום לקבלת המוצר. כל המערכת תהיה אוניברסלית, על ידי גוף נותן שירות שיציע את שירותיו לכל מו"ל, כולל למו"ל זעיר (דהינו המחבר בעצמו). האוניברסליות תבטיח שאפשר לנייד את הקריאה בין מכשירים שונים ואפשרות הקריאה תובטח (נאמר) לפחות ל- 50 שנה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599303
הבעיה אינה חדשה. היא קיימת כבר לפחות עשר שנים עם קובצי מוזיקה. אתה יכול להצביע על סכמת הגנה שהיא גם יעילה וגם לא מפריעה? בפרט:

* לא נפרצת בקלות
* אפשרות לקריאה לא מקוונת
* אי תלות ברכיב תוכנה קנייני (שלא יהיה איתנו עוד עשר או עשרים או מאה שנים)

קבצים מהסוג הזה הם בדיוק הדרך להבטיח שלא נצליח לקרוא את הספרים בדורות הבאים

כל עוד התנאים הללו לא מתקיימים, אני קורא לספרים המוגנים "סחורה פגומה". גרסאות לא מוגנות של אותם הספרים יהיו שוות יותר, ולכן הבסיס הכלכלי שלהם יהיה רעוע. או כמו שנאמר:
כולנו מפספסים עוד משהו 599745
לפי ההגדרה שלך גם קבצים בלי drm הם סחורה פגומה כי הם נפרצים בקלות.

בשביל לנסות להסביר לך איפה הבעיה בטיעונים שלך ניקח וריצה על הדוגמה של האלמוני. נניח שיש דוכן פלאפל שמוכר פלאפל עם פיתות מקמח מלא. מה שאתה טוען הוא שמכיוון שזה פחות טעים מפיתה רגילה המוצר שלו פגום וזה לא לגיטימי שהוא ימכור את זה. למען האמת לו היית טוען את זה היה לך "קייס" יותר חזק מהטענה המקורית שלך.

ורק כדי להקדים תרופה לתגובה ארוכה עם הנחה מובלעת: "אמזון גדולים" זו טענה מטומטמת.
כולנו מפספסים עוד משהו 599774
נפרצים בקלות זו בעיה של המוכר ולא של הקונה. המוכר רוצה להעמיס על הקונה את הבעיה שלו. כזכור מי שאנו אמורים להבטיח את זכויותיו הם היוצרים ולאו דווקא המוכרים.

לכן לדעתי יש כאן דוכן של פלאפל שמוכר פלאפל עם קמח פשוט ודוכן פלאפל שמוכר פלאפל מקמח מטופח ומשוכלל (קמו''מ) שעולה הרבה יותר. המוכרים בדוכן השני מנסים לשכנע אותך שאתה חייב לקנות פלאפל שנוצר מקמו''מ ואסור לך לאכול פלאפל מקמח רגיל.

(אני לא רוצה להישאר סתם עם האנלוגיה הזו יותר מדי, ולכן אציין מראש שהיא לא מוצלחת במיוחד ובפרט כל אנלוגיה לתחום של מכירת מוצרים גשמיים יכולה להיות בעייתית)
כולנו מפספסים עוד משהו 599789
אם לחדד את הדוגמא, המוכרים בדוכן השני מנסים לחוקק חוק שיאסור על הצרכנים לקנות אצלך.
כולנו מפספסים עוד משהו 599790
===>"נפרצים בקלות זו בעיה של המוכר ולא של הקונה"

אתה בעצמך אמרת שאם נעבור לשיטה של חוסר בהגנות נצטרך להשתמש בransom שגם היא בעייתית לקונה. זה כמו להגיד שזהב עדיף על נחושת וזה שהזהב עולה יותר למוכר זאת בעיה שלו.

===>" כזכור מי שאנו אמורים להבטיח את זכויותיו הם היוצרים ולאו דווקא המוכרים."

נראה לי שאנחנו רוצים להבטיח את הזכויות של כולם ההבדל הוא שלמרות שהזכויות של הקונים לא נפגעו אתה רוצה לפגוע בזכויות המוכרים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599792
זכויות הקונים לא נפגעו? הם מקבלים סחורה פגומה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599795
לפי זה הלא קונים הם בכלל אזרחים סוג ב'. הם לא קיבלו סחורה כלל.

קודם כל, אם הציעו לך עסקה בצורה ברורה וקיבלת אותה זכויותך לא נפגעו. מהתחלת הדיון אני מחכה שתסביר למה אמזון מטעים את הצרכנים.

זאת עוד סיבה למה אמזון פחות פוגעת בצרכנים ממוכר הפלאפל הבריא. שכן כאשר אתה קונה פלאפל זה הרבה פעמים תחת לחץ של הבאים בתור.
כולנו מפספסים עוד משהו 599802
בא רגע ננסה להבין מהי אמזון (המטפורית של הדיון הזה).

כאמור, אני לא מרוצה מדוגמת הפלאפל, אז בא נוותר עליה: אתה יכול לתת דוגמה למגבלות שנראות לך לגיטימיות להטיל על שימוש בספרים כדי שאמזון תוכל להרוויח כסף (ובעזרתה: היוצרים יוכלו להרוויח כסף)?
כולנו מפספסים עוד משהו 599809
באופן בסיסי אם ההגבלה לא מריעה את מצב הלקוח יחסית לאדם שאין ברשותו את המוצר כלל מותר לאמזון להשית כלל זה.

זה לא קשור כלל לרווחים של אמזון או של היוצרים, כשאתה עושה עסקה מותר לך להתנות תנאים.

לדוגמה לאמזון מותר להתנות עמך שתקרא את הספר רק מקינדל ורק בימי שלישי כשאתה לבוש לבן.
כולנו מפספסים עוד משהו 599818
שאלה אחת היא מה יקרה כאשר אמזונה אחרת תתמוטט ולקוחותיה כבר לא יוכלו לקרוא ספרים אפילו ביום שלישי כאשר הם לבושים בלבן.

שאלה שנייה היא האם בעתיד אמזון תשנה את התנאים ותאפשר לי לקרוא רק ביום שני כאשר אני לבוש ירוק?

אתה מוכן בבקשה לתת תשובה מציאותית יותר? אני מניח שאתה לא תקנה ספרים שאתה לא יכול לקנות בכל ימות השבוע.
כולנו מפספסים עוד משהו 599827
איש אחד מגיע לראש כח אדם במפעל היי טק ואומר לו: פרסמתם מודעה שאתם צריכים מתכנת בעל תואר שלישי במחשבים אנגלית ברמה של שפת אם ונסיון של לפחות 10 שנים בתכנות.

אומר לו ראש כח האדם: טוב שבאת לראיון, יש לך תואר שלישי במחשבים?
-לא סיימתי עממי.
-אתה יודע אנגלית כשפת אם?
-בקושי עברית.
-יש לך נסיון בתכנות?
-פעם עבדתי בחומוסיה.
-אז למה באת.
-להודיע לכם שעלי, אל תבנו.

השאלה שעליה אני עניתי היא מה מותר לאמזון להתנות. מה יגרום לי לקנות באמזון או מהי תכנית עסקית טובה בשבילה זו לדעתי סטיה מיותרת מהדיון.
כולנו מפספסים עוד משהו 599836
נניח שמצאתי דרך להעתיק את הספרים שנמצאים בקינדל וליצור עותק ללא הגנה. אני מפרסם באינטרנט ערכת שכפול קינדל. מספיק ששלושה אנשים יקנו ספרים מאמזון, יעתיקו אותם ויקבלו עותק ללא מגבלות (אפשר לקרוא אותו גם לבושים בירוק ביום שני). האם מעשי הזה הוא עבירה פלילית? עילה לתביעה אזרחית? נניח לעצם העניין שלא קיבלתי מידע סודי מאמזון ולכן אין כאן הפרה של סוד מסחרי. אין כאן הפרה של פטנט או זכויות יוצרים, מכיוון שלא אני מעתיק בפועל.

ועכשיו עוד צעד אחד קדימה: אני אהיה קצת חוצפן, ואנסה למוכר את אותה ערכה בכסף.
כולנו מפספסים עוד משהו 599846
גם אם סעיף 61(ו) לחוק זכות יוצרים לא רלוונטי ("לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א).‏1.) עדיין מדובר בעוולה אזרחית שחלות עליה ההוראות הכלליות של פקודת הנזיקין, כך שלא מן הנמנע שאמזון תוכל לתבוע אותך כמסייע, מייעץ או מפתה להפרת הזכויות.

אגב, בעבר הייתה תביעה נגד חברת אלקטרוניקה כלשהי (סוני כמדומני) בטענה שמכשירי הוידאו נועדו להפרת זכויות יוצרים. החברה טענה שמדובר במכשיר שיכול אמנם לשמש להפרה, אבל גם לשימושים חוקיים ולא חויבה במשפט. ההמצאה שלך לעומת זאת, נועדה אך ורק לשימושים מפרים.‏2

1 ס"ק (א) קובע "לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו". כך שזה לא אחד לאחד התרחיש שאתה מציג.
2 נדמה לי שפעם כבר התייחסתי למקרה ההוא. אם אתה סקרן מספיק ומשועמם מספיק, אתה יכול לחפש. ייתכן והתגובה הישנה שלי הייתה קצת יותר מבוססת מזו.
כולנו מפספסים עוד משהו 599849
רק שימושים מפרים? אני לא יכול לקרוא את הספרים של אמזון על המחשב הפרטי שלי. אמזון מספקת מגוון די מצומצם של מימושים קנייניים של הקוראים. למי שלא זוכר, DeCSS [Wikipedia] פותח כדי שמישהו יוכל להשתמש ב-DVD בלינוקס.

הנקודה הבסיסית היא שסכמות DRM יפרצו. הן יכולות לפעול לכל היותר כמעכבות. אי אפשר (או ליתר דיוק: מסוכן) לחשוב עליהן כהגנות. ככל שהן יותר מגבילות, הן מפריעות ליותר משתמשים לגיטימיים ודוחפות אותם להשתמש בחלופה הלא חוקית. מכאן הזלזול שלי במגבלת "יום שלישי".
כולנו מפספסים עוד משהו 599853
אתה יכול לקרוא את הספרים של אמזון על המחשב הפרטי שלך.

Kindle for PC
כולנו מפספסים עוד משהו 599854
לא עובד על מעבד ARM או MIPS. יש לי מחשבון MIPS (ונדמה לי שכבר הזכרתי אותו בדיונים קודמים).
כולנו מפספסים עוד משהו 599857
אני מושך את הערתי בהכנעה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599848
לא הבנתי מה הקשר לדיון.
כולנו מפספסים עוד משהו 599870
ברוך הבא לאייל.
כולנו מפספסים עוד משהו 599872
ברוכים הנמצאים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599900
אולי בכל זאת שווה קצת להתעכב ולהסביר למה לא יכולה להיות פגיעה בזכויות בזמן שאתה מדבר עליו.

נחלק את הסיטואציה לשלבים

1. הסופר כותב ספר.
2. לאמזון יש כסף.
3. הסופר מוכר לאמזון זכויות הפצה תמורת כסף.
4. אמזון מציעה עותק מהספר בתנאים כאלה ואחרים.
5. אנשים אחרים חותמים על החוזה וקונים את הספר.
6. הם מחויבים לתנאים
7. אתה חותם על החוזה וקונה את הספר.
8. אתה מחויב לתנאים.

בשביל ש8 יהיה פגיעה בזכויותך אחד מהשלבים הקודמים כבר היה צריך להיות פגיעה בזכויותך כי אם חתימה על חוזה לא פוגעת בזכויותיך גם מימושו לא פוגע.
כולנו מפספסים עוד משהו 599914
ניסיתי להמשיך בתגובה 599849 ולציין שם למה יש לי בעיה עם זה. הבעיה שלי היא כאשר זו הדרך היחידה‏1 לקרוא את הספר. הטענה שלי משם הייתה שאילוצים מהסוג הזה יגרמו לכל מיני אנשים לשים לב לכך שההגנה על הספרים אינה מושלמת. לכן יצוצו עותקים ללא מגבלות מוזרות בשוק. העותקים הללו לא משווקים כלל ע"י אמזון‏2 ולכן אמזון כלל לא יכולה להרוויח מהם (היא אפילו לא נמצאת בצוואר הבקבוק של הנגשת תוכנם לאינטרנט).

מה תעשה אמזון‏2 עכשיו?

השווה למצב בתחומי המוזיקה, שם אמזון‏3 היתה מהראשונות להבין ש־DRM הוא נז"ק [ויקיפדיה].

האם היא תנסה לש

1 או לא היחידה, אבל דרכים אחרות לא מעשיות מבחינתי.

2 אם זה לא ברור: אמזון כאן, ומן הסתם בכל הדיון הזה, היא שם כללי למשווקת ספרים. בחלק מההודעה היא אפילו שם קיבוצי לקבוצת משווקי ספרים.

3 כאן מדובר דווקא על אמזון:
כולנו מפספסים עוד משהו 599924
או.קי. אתה לא רוצה להסביר אל תסביר, מדינה חופשית.

שתי נקודות: ראשונה אני שוב אדגיש שהטענות שלי לא נובעות מדאגה לרווחי אמזון והשניה היא שבינתיים מה שנראה שיש משהו שהוא לגיטימי אך לא מוצא חן בעיניך ואתה מנסה לשנות אותו לא באמצעות דיאלוג, מה שמוציא אותך לא כל כך טוב.

רק בריאות,בי.
כולנו מפספסים עוד משהו 599929
רציתי לכתוב משהו אבל אז שמתי לב שאני חוזר על הנקודות של http://dashes.com/anil/stuff/doctorow-drm-ms.html

מה שלא מוצא חן בעיני הוא (וניסיתי קצת למשוך אותך כדי להבין את התגובה האפשרית):

1. מסמכים שלא יהיו זמינים בעתיד (מזה הגעתי לנושא)
2. חקיקה דרקונית שתיתן כלים חזקים מדי ליוצרים ונציגיהם על חשבון השאר (ע"ע ACTA [Wikipedia]). החקיקה הזו מקודמת בגלל הנימוק שאחרת אמזון ודומותיה לא יכולות להרוויח כסף. לשמחתי בזמן האחרון כמה מאמצי חקיקה כאלו נכשלו (אבל ACTA הצליח לעבור בכמה מדינות, בין השאר בארה"ב וביפן).

מה שעוד מרגיז אותי הוא שהשמרנות של הוצאות הספרים גורמת לכך שהן יחזרו על סיפור ה-DRM של תעשיית המוזיקה. הניחוש שלי שזה יהיה סיפור לא נעים שיימשך כמה שנים עד שתצטבר מסה קריטית של ספרים חדשים ללא הגנות (מהוצאות עצמאיות? מיוצרים בעלי יוזמה?) ומן הסתם גם יהיו סיפורים כואבים של לקוחות שאיבדו גישה לספריהם. התוצאה תהיה שיהיו יותר ויותר ספרים ללא מגבלות DRM. זה יהפך להיות יתרון שיווקי. ואמזון תצטרך ללמוד איך מוכרים ככה ספרים כמו שהיא למדה איך מוכרים ככה מוזיקה.
גלידה 600019
אנחנו הגענו לנקודה מעניינת בדיון ודווקא אז החלטת לברוח לנושאים לא קשורים, אז אני אשאל אותך בפירוש: אתה רוצה לקחת מאנשים זכויות או טוען ששימושם בזכויותיהם איננו דבר לגיטימי. למה?
גלידה 600076
אנא הסבר אילו זכויות אני רוצה לקחת וממי.
גלידה 600092
בסופו של דבר אתה מגביל את זכויות הקניין של אמזון בזכויות ההפצה כי אתה אוסר עליה (או חותר תחת הלגיטימיות) למכור אותם בתנאים שהיא חפצה בהם.
גלידה 600094
אני אישית לא עושה כלום. אני מזכיר לאמזון (או ליתר דיוק: להוצאות הספרים) את המציאות. מבחינתי: שתנסה. מותר לה לבזבז את כספה (ואת שמה הטוב).

מה שלא לגיטימי זה שאמזון (וכל מיני גופים אחרים) ינסו לשנות את החוקים רק בגלל שעם החוקים הנוכחיים הם לא מרוויחים מספיק כסף.
גלידה 600107
אני שמח.
כולנו מפספסים עוד משהו 599320
אין שום דרך להגן נגד העתקה, במיוחד של ספרים. זה בכלל לא עניין של מנגנוני הגנה. ספר מכיל מעט מאוד מידע, ועוד מידע שקריא על ידי בני אדם. במקרה הכי קיצוני אפשר פשוט להעתיק את הספר מילה במילה (למרות שלפני שעושים את זה יכולות להיות דרכים אוטומטיות יותר כמו OCR).

כולנו מפספסים עוד משהו 599324
ההגנה נגד פירטיות לא חייבת להיות _מוחלטת_ אלא _חזקה דיה_. חזקה דיה: הכוונה, חזקה כך כדי שרוב מכריע של הקונים יעדיפו קניית עותק חוקי.

עניין ההעתקה הגרפית ידוע לי כולל OCR. העתקה גרפית, כולל OCR, בדרך כלל יתנו מוצר נחות מהמקור החוקי, או שהזמינות של עותקים פירטיים תהיה נמוכה (עד כדי חוסר כדאיות לחפש עותקים פירטיים).
כולנו מפספסים עוד משהו 599326
כמו שאמרתי, גם הגנה מוחלטת לא תעזור מפני שבסופו של דבר מדובר במספר קטן של מילים בשפת בני האדם, ואם מישהו יכול לקרוא את הספר אז הוא יכול גם לשכתב אותו.

שים ההגנה נועדה להילחם באנשים שמעתיקים. אין לה שום דרך להילחם באנשים שצורכים תוכן מועתק.

למה שרוב המכריע של הקונים יעדיפו קניית עותק חוקי? מדובר בשני ספרים זהים לחלוטין כולל עימוד ועיצוב גרפי, אחד מכיל הגנה "מעצבנת" שדורשת חיבור לאינטרנט‏1 בשביל לקרוא ספר והשניה לא מכילה הגנה כזאת. אם נתעלם מעניין הלא חוקיות והלא מוסריות, איזה עותק לדעתך אנשים יעדיפו לקנות?

על סמך מה אתה טוען ש OCR יתן מוצר נחות מהמקורי?

----
1דוגמא היפוטתית
כולנו מפספסים עוד משהו 599363
אין לי מה להוסיף לדברי.

אם לא הבנת את דברי או אתה חושב שאני טועה — לא נורא. בסך הכל רציתי להפנות את תשומת ליבו של צפריר שניתן עקרונית לחזק את ההגנה על הצפנה על ידי הוספת רכיב חומרה חיצוני BIM ושחיזוק זה לא ימנע שימוש הוגן בקוראי ספרים עתידיים. הוספת פרטים הנוגעים ל- BIM הייתה סוג של פירוט מרחיב כדי שיובן מהו BIM.

הסברים לגבי
* מהי "הגנה חזקה דיה" (כזו שרוב המשתמשים לא ירצו לעקוף אותה)
* מדוע OCR יתן בדרך כלל תוצרים נחותים מהמקור
הם הסברים טכניים מייגעים ואין לי רצון לפרט אותם כאן.

הוספת BIM כצורת הגנה (על זכויות יוצרים) מייתרת קשר און-לין לאינטרנט בזמן קריאה שוטפת (כהגנה על זכויות יוצרים). שימוש באינטרנט יתכן שידרש רק לצורך ההתקנה של הספר הדיגיטלי בקורא הספרים לאחר מכן לא ידרש.
כולנו מפספסים עוד משהו 599446
בסרט הזה כבר היינו: DVD ו-Blue Ray. הבעיה הבסיסת היא שההגנה לא יכולה להיות בחומרה אחא חייבת להיות (גם) בתוכנה שקוראת את הקובץ. לכן כל מיני הגנות מהסוג הזה לא ממש עובדות, או שעובדות מול מימושי תוכנה קנייניים משל עצמן.

והבעיה הבסיסית: יצוצו בסופו של דבר עותקים לא מוצפנים (לדוגמה: כאלו שנוצרו בעזרת עותק של קורא ספרים שמקליט את המסמך הלא מוצפן שהוא קיבל). והם יהיו נוחים יותר לשימוש ולא רק בתוכנה הקניינית המסורבלת של היצרן.
כולנו מפספסים עוד משהו 599548
אתה לא היית בסרט הזה, כי הסרט הזה טרם הוסרט. מכאן שהמסקנות שלך על נסיון העבר אינן רלוונטיות.

אני מדבר על מערכת שבה כרטיס ה- BIM הוא החלק *המינורי*. הזכרתי אותו רק כאינדיקציה כללית כי לא רציתי לייגע בפרטים נוספים.

החלק העיקרי הוא מודול חומרה שמובנה במחשב או הטבלט (נניח שאקרא לו BRM , קיצור של BOOK READER MODULE ).

לא רציתי ואינני רוצה להכנס ליותר פרטים (מה עוד שלא חשבתי על כולם במאה אחוז פירוט). כדי לצאת ידי חובה, בתור מטפורה: תחשוב על ה- BRM כאילו הוא מעין "קינדל" זעיר שמובנה בתוך המחשב או הטבלט (אלא שהוא בעיקרו רק אוסף שבבים).

אני מדבר כאן רק ברמה של קונצפט. הישימות של הקונצפט תלויה במחיר של BMR (בעיקר). יתכן שהיום מחיר BMR יקר, אבל בעוד 10 שנים המחיר יהיה אולי זול.
כולנו מפספסים עוד משהו 599549
כבר הייתי בסרט הזה מכיוון שתעשיית המוזיקה ותעשיית הסרטים מנסות לעשות את אותו הדבר כבר עשר שנים. אם הדרך היחידה לקרוא את הספרים היא ע"י מודול חומרה מסוים, אי-שרידותם מובטחת. אך אל-דאגה, ימצא כבר מי שיפענח את הקידוד שלהם (אם סכמת ההצפנה לא תישבר: מישהו בסופו של דבר ידליף את הפרטים).

שים לב שהשבב יכול לפענח את הספר. מכאן שהוא יודע מהו מפתח הפענוח. הוא לא צריך גישה לשרת לשם כך, ולכן מפתח הפענוח מובנה בסכמת ההצפנה. מרגע שהוא יודלף, השיטה תפוצח.

אני מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך.
כולנו מפספסים עוד משהו 599743
יש הרבה טעויות בטיעונים שלך אבל איני רוצה להמשיך להתווכח. אומר רק מספר דברים ובכך אסיים. (לא אגיב יותר.)

ראשית, אתה כורך יחד טכניקות של הגנת זכויות יוצרים על סרטים , על מוסיקה ועל ספרים (לא ציינת אבל יש עוד קטגוריות חשובות והן הגנה על תמונות פוטו ועל גרפיקה שאינה פוטו). זה לא נכון שאפשר להסתפק בשיטת הגנה *אחת* על חמש הקטגוריות הנ"ל. הנכון הוא שלכל קטגוריה אמורה להיות שיטת הגנה אחרת שמותאמת בצורה אופטימלית לקטגוריה. למרות שזה לא בדיוק אותו תחום אביא את הדוגמא של דחיסת נתונים: דחיסת נתונים אופטימלית של טקסט שונה מדחיסת נתונים של תמונות פוטו, שונה מדחיסת נתונים של גרפיקה שאינה פוטו, דחיסות אילו שונות מדחיסת נתונים של מוזיקה, ודחיסת נתונים של וידאו. כשם שהדחיסה משתנית מקטגוריה לקטגוריה, כך גם שיטת ההגנה משתנית מקטגוריה לקטגטריה.

לגבי סרטים ומוסיקה. ההגנות על ידי חומרה לרוב היו בקטע של פיענוח (לא מכיר מקרוב את קינדל ואת מוצרי אפל אבל יתכן ששם יש הגנות נוספות). הגנות על _פיענוח בלבד_ הן הגנות חלשות למדי כאשר הנתונים המפוענחים מוזרמים למערכת הפעלה, זאת אם ניתן לירט את זרם הנתונים המוזרם למערכת. בסרטים ומוסיקה קשה ליצר מודול אוטונומי שמעבד את הנתונים בעצמו (במקום להזרים אותם למערכת הפעלה משוכללת) כי עיבוד הנתונים של מוסיקה וסרטים הוא עיבוד נתונים מסובך מדי כדי ליצור מודול כזה שיהיה גם זול.

לגבי ספרים (למשל) כולל תמונות וגרפיקה פשוטים, עיבוד הנתונים הרבה יותר פשוט ואפשר יהיה ליצור מודול זול שעושה הכל בצורה אוטונומית (הוא לא יזרים נתונים למערכת הפעלה בשל היותה פרוצה לירוט). יתכן שהיום הדבר הזה אינו כדאי, בגלל מחירי מחשבים (המודולים האוטונומיים) אבל יתכן שהמחירים ירדו תוך 10 שנים ואם לא אז תוך 20 שנה.

לגבי פריצת שבב, זה לא פשוט, רק מעטים מאוד יכולים לעשות זאת. רוב הפריצות (הפירטיות) היו על ידי חובבים שלא יכולים להקדיש לכך יותר מדי זמן (מאידך פירטיות ממוסחרת שמושקע בה כסף רב לא תרוויח הרבה מהפריצה, כי יש לה צורך לשווק את המוצרים בשיווק ממוסד ושם אפשר לתפוס את העבריינים).

לבסוף, כרטיס ה- BIM יוצר שכבת הגנה נוספת. הוא מאפשר הגנה עם שני מפתחות, מפתח אחד יש בכרטיס ומפתח שני נמסר מהשרת של המכירה. לכרטיסי BIM שונים לרוב יהיו מפתחות שונים על ה- BIM . בלי שני המפתחות הללו אין אפשרות לפיענוח. כדי להתגבר על ההגנה הזו צריך שהפירט ייצר כרטיסי BIM תואמים למודול, זה לא עניין לפורצים חובבים.

לגבי בעיית השרידות של מודולים (לדעתך מודול תקול יביא לאובדן התכנים), המצב הרבה יותר טוב ממה שנידמה לך, איני רוצה להכנס להסברים בעניין זה. אציין רק: זמן שמירת הנתונים יכול להיות ממושך מאוד, ולו רק מכיוון שהמסטרים של הספר שמורים בידי המוכר (והרי זמן החיים של המסטרים הוא לא זמן החיים המוגבל של המודול).
כולנו מפספסים עוד משהו 599773
הבעיה אצלך היא שאתה מנסה לספק ממשק לכל הפעולות שיש בספר.

שאלה פשוטה: איך מחפשים ביעילות בספר? איפה נשמר אינדקס החיפוש? האם יש אינדקס נפרד לכל ספר? האם הוא חלק מתוכן הספר? איך אני יכול לחפש בטקסט של כל הספריה? לחפש דילוגי אותיות?

אם אתה מספק לי ממשק שנותן חיפוש טקסט (חיפוש של מילה נותן מופעים), איך אתה מונע את שחזור הטקסט המקורי בעזרת חיפוש של כל המלים במילון? אם ממשק החיפוש שלך הוא משהו פנימי: איך הוא משתלב עם ממשק החיפוש של המערכת (השלמת טקסט וכיו"ב)? זוהי רק דוגמה אחת לנתונים שמערכת ההפעלה צריכה לקבל. ה"פירצה האנלוגית" כאן אינה אנלוגית אלא דיגיטלית.

פריצות פיראטיות ניתנות למיכון. אם אני יודע איך להעתיק ספרים, אני אעתיק ספרים, אפיץ אותם, והרבה אנשים יוכלו ליהנות מפרי מאמצי. מה יש לי להרוויח? אולי תהילה. אולי שירות ספרים? אוי פרסומות (שאני שותל בספרים)? לא ברור. אבל יש כאן הרבה תוכן זול ואם אתה נמצא בצוואר בקבוק של הרבה תוכן, אתה יכול להרוויח כסף. שאל את גוגל.

לעניין ציוד לחובבים: כרטיסי SIM בשתי שקל (טוב, אז קצת יותר). מי שרוצה להקים לעצמו רשת GSM (או סתם להאזין לטלפונים אחרים) מוזמן. חובבנים, אתה יודע. כשהחומרה הופכת להיות שימושית, תמצא אותה במגוון מקומות. מעניין ללמוד גם מהסיפור של GSM שמפרטים סודיים מצליחים למצוא את דרכם לעולם החיצון.

נקודה אחרת: ככל שהמערכת עושה יותר, כך יש סיכוי טוב יותר לבאגים בקוד שיאפשרו לחלץ מידע סודי או אפילו להריץ קוד כבקשתך על המעבד של המודול. כזכור יש שם קוד שיודע לקרוא תמונות, לפענח טקסט ולעמד אותו (כולל שפות דו-כיווניות, שבירת ערבית, אותיות סיניות, ועוד דברים מסובכים) ועוד דברים נחמדים.

אז כאמור: ה-BIM הזה הוא בהחלט רעיון לסטרטאפ אם תפתור את כל הבעיות הקטנות.
כולנו מפספסים עוד משהו 601368
במודל ransom ("כופר", כמובן. מוזר שלא חשבתי על כך לפני-כן), כל ההכנסות הולכות למחברים (אם הם בוחרים לשלם לעורך, זו בחירה שלהם; תשלום על הדפסה והפצה לא רלוונטי בעולם הדיגיטלי).

בוא וניקח שני קצוות קיצוניים של קשת הסופרים.

מצד אחד, נבחן את המקרה של סוֹפר סוּפר פופולארי. נניח שג'ורג' ר.ר. מרטין מחליט לעבור למודל כופר, ודורש 15 מ' דולר עבור הכרך הבא בסדרת "שיר של אש וקרח". אני יכול להבטיח לך שהסכום יאסף תוך פחות מ-‏24 שעות. למעשה, די ברור שהוא יכול לדרוש פי 1.5 ממה שהוא מקבל כרגע מהוצאת הספרים, והוא יקבל את הסכום הזה. אם הוא רוצה לאמץ את מודל ה"שלבים" של Kickstarter, הוא יכול לנסות משהוא כזה: כל מי שישלם 10 ד' יקבל עותק אלקטרוני של הספר; מי שישלם 15 ד' + משלוח יקבל עותק מודפס; מי שישלם 150 דולר יקבל עותק מודפס חתום; מי שישלם 50,000 דולר יזכה לארוחת צהרים איתו. במצב כזה יתכן בהחלט שיקבל סכום גבוה מהמינימום שידרוש.

מצד שני, קח סופר ישראלי מתחיל שכתב את הספר הראשון שלו. כמה לדעתך סופר כזה מקבל כיום על הספר? ברוב המקרים, הסכום נמוך משמעותית מ-‏5,000 ש"ח לספרים מצליחים יחסית. לספרים שהם רבי-מכר מפתיעים ומוכרים 20,000 עותקים, הסכום מגיע (באופטימיות מופרזת) לפי 10 מזה. עבור הספר השני, הסופר יכול לדרוש (ולקבל) אחוזים גבוהים יותר.

סופר כזה יכול לפרסם 80% מספרו (חינם, אלקטרונית, כאמור), ולדרוש כופר של, נניח, 10,000 ש"ח לפרסום סוף הסיפור. אם הספר טוב, בעולם שבו רוב האנשים קוראים את הספרים שלהם אלקטרונית, הרי שהוא יגיע לתפוצה רחבה וייצור "הייפ" וציפייה לפרק הסיום. הסופר זקוק ל-‏400 איש שיסכימו לשלם 25 ש"ח כל אחד (המחיר של ספר כיום). זה לחלוטין לא בלתי-אפשרי. אם אלף איש יסכימו לשלם את הסכום הזה, ואולי חלקם יסכימו לשלם גם סכומים גבוהים יותר, הרי שלא בלתי-נתפס המצב בו בשורה התחתונה, הסופר הרוויח יותר ממה שהיה מרוויח במערכת הנוכחית גם במקרה של רב-מכר. בספר השני, הוא גם יזכה כנראה לתפוצה רבה יותר מלכתחילה, וגם יוכל לדרוש כופר גבוה יותר.
כולנו מפספסים עוד משהו 601415
אם זה עובד (ואני מניח שכן), אני מתקשה לראות למה לא יעבוד מודל התרומות בדיעבד, שנראה לי הוגן ונעים בהרבה.
כולנו מפספסים עוד משהו 601429
תמריץ רציני יותר.

נקודה נוספת: בעולם שבו עיקר המימון נסמך על תשלום וולונטרי (הן כופר והן תרומות) יש ליוצר אינטרס לפרסם את יצירתו כמה שיותר. אחרים ירצו לפרסם יצירות שמבוססות עליה. לפעמים יהיה מדובר על העתקות פשוטות. לכן חשוב יהיה ליותר לפרסם את יצירתו המקורית כמה שיותר על מנת שמעתיקנים פשוטים יוכרו ככאלו.

מן הסתם במקרה הזה רישיונות CC-BY ואולי גם CC-BY-SA יהיו שימושיים להפצת התוכן: שיעשו מה שהם רוצים, אבל שישמרו על שמי.

אם יש שימוש ברישיון שלא מרשה הפצה מסחרית, סימן שאין כאן שימוש במודל הכופר.
כולנו מפספסים עוד משהו 601475
אני מבין למה בשיטת התרומות יש ליוצר אינטרס לפרסם את יצירתו כמה שיותר, אבל פחות מבין למה זה נכון בשיטת הכופר - אלא אם היא מלווה בתרומות לאחר הפרסום, או שאתה מתכוון לצבירת פופולריות לקראת היצירה הבאה.

בנוגע לחוזק התמריץ, זה לא מובן מאליו בעיני. בשיטת הכופר, אם מציגים אותה כמשחק של אינטרסים, ואני הקורא הפוטנציאלי, ואני לא נורא נורא לחוץ לקרוא את היצירה מהר מהר, אני אעדיף לתת לפראיירים לשלם את הכופר ולהנות אחר כך בחינם. אם מציגים את זה כעניין שהוא גם אלטרואיסטי, ומלווה בחינוך, נראה לי עדיף ללכת עד הסוף לשיטת התרומות, שלפחות אין בה את הדימוי הלא נעים של סחיטה (למען השם, הדימוי הפלילי מופיע כבר בשם של השיטה!), והיא לא נותנת לי "פטור מוסרי" מתשלום אם אני קורא מאוחר. האם אני מייצג? לא יודע, זה אולי עניין של טעם והרגשה, וצריך בדיקה אמפירית כדי לדעת מה עובד יותר.
כולנו מפספסים עוד משהו 601478
צבירת פופולריות לקראת היצירה הבאה (או לשם רווח כספי מהרצאות, או כל יתרון אחר, לא בהכרח מוניטרי, שמוניטין ייתן) ומניעה של אחרים מזכיה לשווא במוניטין על חשבון היוצר ע"י העתקות. העתקה היא דבר לגיטימי במערכת הכללים הזו. השמטת הקרדיט (מה יש לנו עם המושגים הכספיים?) הרבה פחות לגיטימית, אם בכלל.

יש לי הרגשה ששיטת התרומות לא עובדת בינתיים (מספיק טוב) ולכן אנשים מחפשים חלופות. יש לכם דוגמאות נגדיות? מתחום התוכנה החופשית הדוגמה היחידה שעולה בראשי היא יורבה וכמובן: פיתוח התוכנה שנעשה ישירות ע"י ה-FSF.

הזכרתי קודם את הסעיף של איסור השימוש המסחרי. מי שמשתמש ברישיון כזה מניח כנראה שתהיה לו אפשרות להרוויח ממכירת עותקים לשימוש מסחרי ברישיון שונה.כדי שתהיה אפשרות כזו, חייבת להיות ליוצר אפשרות חוקית לשנות את הרישיון על היצירה. מכאן שאם היוצר מקווה "למכור עותקים" לא יכול להתבסס על יצירה אחרת ברישיון CC-BY-SA-NC. לכן סעיף איסור השימוש המסחרי מונע בפועל שיתוף חופשי של התוכן בין יוצרים שונים.

ובכל זאת רוב המוזיקה המקוונת ה"חופשית" שאני רואה היא ברישיון הזה. הניחוש שלי היא שיוצרים לא בונים על תרומות אלא מקווים להשיג מקורות מימון חלופיים, ומוכנים לשם כך להפסיד שימוש ביצירות אחרות.
כולנו מפספסים עוד משהו 601490
אז אפשר לכלול סעיף איסור שימוש מסחרי מוגבל. אני למשל משחררת לפעמים תמונות כשאחד התנאים לשימוש הוא "לשימוש לא פוגעני". זה לא סעיף שמופיע בנוסח השבלוני של רשיונות הCC, אבל הוא מחייב לא פחות מהם.
כולנו מפספסים עוד משהו 601503
הוא מחייב לא פחות מהם, אבל לא ברור לי מהי הגדרתו (מעבר להגדרה המעשית: מה שעשוי להיות פוגעני בעינייך הוא עילה לתביעה מצידך. אבל אז כמובן עולה השאלה: מה יקרה אם זכויות היוצרים יעברו לידי מישהו אחר. ע"ע האומן שאשתו חזרה בתשובה לאחר מותו ואני מתעצל לחפש את שמו‏0).

יש כיום עבודה על כתיבת גרסה 4.0 של CreativeCommons. כחלק מהדיון הזה היה מי שהעלה אתמול את ההצעה שהגרסה החדשה לא תכלול גרסאות עם המגבלות של איסור הפצה מסחרית (NC) ואיסור שינויים (ND). כחלק מהדיון שהתפתח סביב זה נראה לי שאפשר לסכם בקצרה את עמדות שני הצדדים. מצד אחד הטענה שרישיונות CC נועדו ליצור קשת שלמה של רישיונות שימוש שכל אחד יכול להשתמש בהם בקלות יחסית וללא צורך בעורך דין צמוד‏1. השמטת חלק מהרישיונות הללו תסבך את החיים לחלק לא מבוטל מאותם אנשים.

מנגד עלתה הטענה שהרישיונות הללו פוגעים ביכולת ליצור אוסף גדול של יצירות שזמינות לקהל הרחב לשימוש חוזר (remix) ולכן המגוון הגדול הזה מבלבל: המשמעות של השם "רישיון Creative Commons" לא ברורה מספיק. יש לציין שבעבר בוטלו רישיונות ממשפחת CC גם משיקולים דומים. לא נראה לי שהפעם יש סיכוי להצעה הזו.

בכל מקרה התוספת הזו שלך נראית לי בעייתית משני סוגי השיקולים:

מרגע שהרישיון איננו בדיוק נוסח הרישיון הסטנדרטי, הוא כבר פחות מוכר (מה שאוטומטית מכניס יסוד של אי-ודאות לגביו). מכיוון שהוא נבחן ע"י פחות אנשים, יש יותר סיכוי שיש לו השלכות בלתי צפויות‏2. הרעיון היפה של CreativeCommons הוא לנסות להגיע למצב שבו התיאור התמציתי של הרישיון מתאר את הרישיון מספיק טוב עבור המשתמש הפשוט. כשסוטים מהנוסח שלהם זה פחות ופחות מובטח.

ומהבחינה השנייה, ככל שיש יותר מגבלות לא תואמות, מסובך יותר ליצור יצירות שמתבססות על התכנים הללו, אם זה בכלל אפשרי.

0 מהסיבה הזו אחד המבחנים אצל דביאן להיותה של תוכנה חופשית היא: מה קורא אם בעלי זכויות היוצרים עובר פתאום לצד השני ומחליט לנסות לפעול נגדינו בכל דרך אפשרית? האם יש לו עילה לתביעה נגדינו?
1 ואין כאן שום רמיזה.
2 רישיונות CC נוסחו ע"י צוות משפטנים בתהליך מסודר שכלל התייעצויות רבות וגרסאות טיוטה פומביות. ובכל זאת, רק בגרסה הרביעית, 3.0, הצליחו סוף סוף להגיע לנוסח שבו בין השאר יש איזון בין דרישת ה-Attribution לבין הרצון שהרישיון יהיה תוכן חופשי לפי ההגדרה של דביאן. הבעיה העיקרית הייתה, למרבה האירוניה, מהסעיף שנועד למנוע מגבלות DRM.
כולנו מפספסים עוד משהו 601505
חידה לא ממש קשורה.

כן,אדוני ראש הממשלה.(3)
כולנו מפספסים עוד משהו 601513
אני חושב שהפכת את היוצרות. יובל רבלין, בן זוגה של המשוררת המנוחה יונה וולך, חזר בתשובה, וכבעל הזכויות על יצירותיה, אסר על הקלטה מחדש של שיריה.
כמובן שכבר דנו כאן בנושא בדיון 2369.
כולנו מפספסים עוד משהו 601515
0 אלמלא כתב צפריר שהוא מתעצל לברר את שם האומן, הייתי מנחש שזו היתה התחכמות מכוונת, לזכרו של מחברת אתה חברה שלי (שיר) [ויקיפדיה].
כולנו מפספסים עוד משהו 601516
ולכן מצוין במפורש בפרופיל הפליקר שלי שאם מישהו לא בטוח אם השימוש שהוא רוצה לעשות בתמונה שצילמתי הוא פוגעני או לא, הוא מוזמן לפנות אלי ולברר את העניין מראש. ייתכן שזו פריבלגיה שלי בתור צלמת - יכול להיות שאם הייתי צריכה לתכנן רשיון שימוש כללי זה לא היה סעיף מתאים. כך או כך, אני משחררת תמונות שונות תחת רשיונות שונים, בין השאר לפי אופי התמונה, והסייג הזה מאפשר לי לחיות בשלווה עם השחרור של חלקן.
כולנו מפספסים עוד משהו 601506
"יש לכם דוגמאות נגדיות?" אני לא חבר בארגון, סתם מהגג מהכורסה. שמעתי בינתיים רק על רדיוהד ושלום גד שניסו את זה, ולא יודע כמה הצליחו. האם בשיטת הכופר כבר יש יותר הצלחות? בכל מקרה, אני בספק אם הניסיונות שהיו היו כמו בחזון שלי. מבחינה טכנית כן, השאלה היא איך זה מוצג לצרכנים. אולי המילה "תרומות" לא מתאימה לחזון שלי, ועדיף "תשלום שלא נאכף". הרעיון הוא שיוצג לצרכנים באופן ברור שהיוצר מצפה לקבל כסף, שהוא תלוי בזה לפרנסתו (אם זה אכן המצב), ושהצרכן ההגון מצופה לשלם. כמה לשלם, כאן הייתי רוצה שיהיה מין מחירון שמתחשב במצבו הכלכלי של הצרכן ובכמה הוא נהנה (הייתי שמח לשלם מדי שנה ליצירה שחוויתי מזמן ושגם השנה המשיכה להדהד בנפשי).
כולנו מפספסים עוד משהו 601511
דוגמה לכופר:
נדמה לי שאותו כותב, רפאל הרצוג, הוא דוגמה למישהו שמנסה להתפרנס (בין השאר) מתרומות (או תשלום לא נאכף, כהגדרתך).
כולנו מפספסים עוד משהו 602105
Humble Indie Bundle זאת דוגמה לשיטת תרומות שעובדת.

הנה סרטון שמסביר את העניין:
קראתי פעם ראיון עם יוצר של אחד המשחקים שהופיעו ב-אחד ה-bundles, הוא כתב שהוא מרוויח דרכם בערך אותו דבר כמו בתקופה שבה המשחק שלו רק יצא לשוק.
כולנו מפספסים עוד משהו 602106
אתה מספר את זה למי שכתב את תגובה 542891?

הם משחקים שם על כבוד ותחרותיות ולכן הם חושפים את נתוני התרומות של קבוצות שונות.

בהמשך הם גם הבינו שהם יכולים לקבל יותר "תרומות" אם הם יתנו קצת יותר למי שתורם מעל לממוצע הנוכחי.
כולנו מפספסים עוד משהו 601479
מצד שני, מודל הכופר נותן לתורם תחושה שהוא שותף מראש ביוזמה, ממש כמו משקיע הולנדי באונייה ליאווה, ולא סתם פילנטרופ שמפזר כמה גרושים בדיעבד. כמאמר הפרסומת לטוטו: "גם אני שותף".
כולנו מפספסים עוד משהו 601507
זה נכון. בעצם, אין לי שום התנגדות לשלב בין השניים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599369
כי לא ממש נראה לך שמישהו יהיה מאוד עצוב כי נחסמה הגישה היחידה שלו לכל כתבי גרוסמן? אבל זה בהחלט ייתכן, אתה יודע.
כולנו מפספסים עוד משהו 599379
אם הוא אוהב את גרוסמן בוודאי שהוא יהיה עצוב, איזו שאלה. הוא יהיה עצוב באותה מידה גם אם הספריה שלו תעלה באש. השאלה היא כמה סביר שזה יקרה. לדעתי (המנומקת במהלך הפתיל) הסיכוי שהראשון יקרה סביר הרבה פחות מהשני.
כולנו מפספסים עוד משהו 599224
זה עולה יותר כסף מלעבור לחברה סלולרית מתחרה.
אתה אוהב לשלם שוב על מוצר שכבר שילמת עליו? אני לא.
כולנו מפספסים עוד משהו 599227
לא בהכרח. נגיד ואת משלמת 100 שקל בחודש לחברה א' ואז היא מפסיקה לספק את השירותים שלה את עדיין צריכה לשלם לה 100 שקל בחודש עד סיום ההתחייבות, נגיד שנה (בהנחה שהיא לא תגדיל את תקופת ההתחייבות), מה שיוצא בערך 1,200 שקל, וכבר ראינו כמה ספרים את יכולה לקנות ב1,200 שקל.

מה ההבדל בין לשלם פעמיים על ספר לבין לשלם פעמיים על שירות סלולרי? אני לא אוהב לעשות את שניהם (גם על הפעם הראשונה אני לא מת) ולמזלי לא עשיתי את זה עד עכשיו והאפשרות שזה יקרה בעתיד נראית לי לא סבירה בעליל (וכדאי להזכיר שדווקא על ספרים מעץ מת כבר שילמתי פעמיים ואפילו שלוש, להבדיל מאמזון שמתחייבים לספק גיבוי לתוכן, שצפריר מפקפק אם הם יקיימו כשיתפוצץ העולם, אף חנות ספרים לא סיפקה לי גיבוי גם בתנאים הרבה יותר פשוטים).
כולנו מפספסים עוד משהו 599231
מיקרוסופט קיימים לנצח? הם חברה הוגנת?
מה עם אפל?
סכמה פשוטה וקלה לשימוש, שגרמה לאנשים לאבד את אוספי המוזיקה שלהם כאשר הם החליפו מחשבים או התקנים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599233
מיקרוסופט ואפל הן חברות עסקיות גדולות, כמו כל האחרות. לא הבנתי מה בקישורים רלוונטי לדיון.
כולנו מפספסים עוד משהו 599234
אתה יכול לאבד גישה לתוכן מחברה עסקית גדולה (מיקרוסופט, אפל) גם בלי שהחברה תתמוטט.
כולנו מפספסים עוד משהו 599235
אנחנו (לפחות אני) לא מדברים על כל תוכן, אנחנו מדברים על תוכן מסוג מסויים: ספרים. למיטב הבנתי מוזיקה נמצאת במקום אחר לגמרי (ובפרט, היום כמעט כל יצירה מוזיקלית ניתנת בחינם באופן חוקי לגמרי), אבל אם אני קורא את הקישורים שנתת אז עדיין יש לך אפשרות לשמוע את המוזיקה שרכשת.
כולנו מפספסים עוד משהו 599237
יש לי. תוך עקיפת המגבלות הטכנולוגיות. יש מי שרוצה שזה יהפוך להיות לא חוקי. הטענה היא שאחרת לא תהיה אפשרות להרוויח כסף (למי? לא ברור לי).
כולנו מפספסים עוד משהו 599241
בסלולר אתה משלם על השירות - הדיבור בסלולרי.
ספר אתה קונה. אלא אם המודל הוא שאתה משלם מדי חודש וקורא כמה שבא לך.
חנות ספרי נייר לא נותנת לך הבטחה שהספר לא ישרף, יאכל ע"י הכלב או יאבד. זה כבר באחריותך, מרגע שהספר הפך לקניינך.

____________________
איך הצלחת להשחית ספרי נייר פעמיים ושלוש כך שנאלצת לקנות אותם שוב ושוב?
כולנו מפספסים עוד משהו 599244
זאת בדיוק הנקודה שלי, אתה משלם על שירות (דיבור בסלולרי) וזה לא חוקי להפסיק את השירות ולהמשיך לגבות ממך כסף בלי קשר למה שכתוב או לא כתוב בחוזה.
__
מתברר שספרי נייר זה דבר די רגיש: הם לא אוהבים אש וגם לא גשם, לא כדאי להאכיל אותם, לתת אותם לילדים קטנים או להשאיר אותם ליד חיות בית בעלי נטיה להרס או חוסר שליטה בשלפוחית השתן.
כולנו מפספסים עוד משהו 599263
כן. אבל אם אתה קונה ספר בקינדל ודומיו - לא את הזכות לקרוא X ספרים מדי חודש, זה יותר דומה לקניית ספר בחנות מלדיבור בסלולרי. רק שאין לך עותק ממשי ביד, והוא יכול להעלם אם יום אחד יפסיקו לספק לך שירות.

__________
אתה משליך את הספר לים לראות אם הוא יודע לשחות או שם אותו באש הגז לראות אם הוא עמיד באש?
כולנו מפספסים עוד משהו 599265
יש לך עותק ממשי ביד (הם אמנם יכולים תיאורתית למחוק אותו או לשנות אותו, אבל זה רק כל זמן שאת מחוברת לרשת), מה שאנחנו מדברים עליו זה שהם יכולים תיאורתית להפסיק לתת לך את שירות הגיבוי (כך שאם בעתיד ישרף לך הקינדל תוכל לקנות חדש ולהוריד שוב את כל הספרים שרכשת). השירות הזה דומה לשירות שמספקת לך הספק הסלולרי.
____
לא צריך להשליך אותו לים. מספיק לאפסן אותו לשבוע בקיטבג שכשולחים אותך בצבא לאיזה חור ולגלות שהגאונים איפסנו את כל הקיטבגים במחסן דולף באמצע החורף, וששלך היה בתחתית הערימה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599281
אין מניעה לעשות גיבוי לקינדל במחשב אחר.
כולנו מפספסים עוד משהו 599282
בוודאי, אבל לפונז אין כח וזמן.
כולנו מפספסים עוד משהו 599312
לפונז אין קינדל, (גם לא אייפון ודומיו) וגם הגישה שלו למחשב בבית לא שוטפת. למעשה, הוא עסוק בחיתולים ומוצצים הרבה יותר מבג'ל ומעיל עור.
כולנו מפספסים עוד משהו 599359
ניטפוקון: אמנם בדרך כלל אפשר, אבל רק עד שישה מכשירים. כותרים מסוימים עשויים להיות מוגבלים למספר מכשירים קטן מזה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599360
הם כבר עשו את זה, הזכיר צפריר. אמנם אחר כך התנצלו והבטיחו להיטיב את דרכיהם.

תגובה 597345
כולנו מפספסים עוד משהו 599362
אני מאמין שהם יעשו את זה גם בעתיד, למשל אם ממשלת סין תבקש מהם בנימוס לשנות איזה ספר על מאו תמורת חוזה בלעדי, או אפילו אם ממשלת הוד מעלתה תחליט לצנזר איזה ספר... אבל אני לא חושב שזה רלוונטי לדיון הנוכחי (גם בגלל שממשלת סין יכולה לעשות דבר דומה לתוכן שמופץ על ניירות מתים, גם בגלל שהרבה יותר קל להערים על הממשלה עם חומר דיגיטלי ובעיקר בגלל שאנחנו חיים בדמוקרטיה שלרוב לא נוטה לצנזר יותר מידי ספרות, ואם הממשלה שלנו תתחיל לצנזר ספרות אז ההבדל בין מדיה דיגיטלית לעצים מתים יהפוך להיות לא מעניין).
כולנו מפספסים עוד משהו 599365
אני לא בטוח שהבנתי את הקשר לצנזורה מצד הממשלה. מההתנצלות של אמזון עולה שאף אחד לא הכריח אותם למחוק את הספרים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599381
מההתנצלות של אמזון אנחנו גם למדים שהיא: "לא תעשה את זה שנית". אבל אנחנו יודעים שאמזון לא באה לעולם לעשות לי נעים בגב, והיא רוצה להרוויח כסף. אני לא מבין איך היא תרוויח כסף אם היא סתם תחליט לחסום לי את הגישה לכתבי גרוסמן (ועובדה שאת הפאשלה עם אורוול היא תיקנה עם זנב בין הרגליים), לכן אני מניח שהיא לא תעשה את זה על דעת עצמה, היא צריכה שמישהו בעל כח כלכלי גדול יותר מקוראי גרוסמן ואינטרס לחסום את קריאת גרוסמן יתערב. אפשר לחשוב על כל מיני תסריטים, אבל למיטב הבנתי הגורם שהכי סביר שיעשה את זה (ושאכן עשה את זה כמה פעמים במהלך ההיסטוריה) הוא הממשלה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599382
האנציקלופדיה הסובייטית שלחה עמודים של היסטוריה משופצת למנוייה, אבל אפילו שם הממשלה לא הצליחה להשמיד את כל העותקים המצונזרים. כאשר כל קריאה בספר מחייבת פנייה אל שרת מרכזי, העסק הופך להרבה יותר פשוט. עם מדיה דיגיטלית חופשית קל להערים על ממשלה עוינת. ניתן להסתיר מפניה גם ספרים אסורים (עע האומן ומרגריטה). אבל drm נותן לה אמצעי שליטה מעניינים.

תעשו לי טובה, על תחוקקו חוקים עקומים כדי להעשיר את אמזון - יש לחוקים האלה תוצרי לוואי חמורים עוד יותר מהניג'וס למשתמש.
כולנו מפספסים עוד משהו 599387
לא הבנתי, על איזה חוקים עקומים אתה מדבר?
כולנו מפספסים עוד משהו 599388
חוקים שאוסרים עליי להסיר הגבלות מטופשות מן העותק שלי (למשל להסיר 3 דקות של פרסומות מעצבנות בכל פעם שמכניסים את הdvd שקניתי לנגן שקניתי). וחוקים שמתירים ליצרנים ליצור קרטל שמקשה עליי לצפות בdvd שלי באמצעות הנגן שלי (כי אחד מהם נקנה באירופה והשני בסין).
כולנו מפספסים עוד משהו 599389
מה בתגובה 599362 גרם לך לחשוב שמישהו רוצה לחוקק חוקים כאלה?
כולנו מפספסים עוד משהו 599443
לא בדיוק בתגובה הזו, אבל באופן כללי:

1. הלך הרוח בדיון הזה שדואג לרווחיה של אמזון ודומיה מתוך ההנחה הסמויה שרק כך אפשר לקיים יצירה.
1.א. דאגה לאמזונות אבל חוסר איזון הדאגה הזו בהתחשבות בקוראים.
2. הצעות דומות לחוקים כבר היו בעבר (ובפרט חוקי זכויות היוצרים בארה"ב מאפשרים ליוצר, או כל מי מטעמו, להשתמש במנגנונים מוזרים לאכיפת מגבלות, ואוסרים על הצרכן לעקוף אותם).
כולנו מפספסים עוד משהו 599370
סלולרי נתפס כ-must have בעיני רוב הלקוחות. לעומת זאת, יש ספרים מעטים מאוד שנתפסים ככאלה. ריבוי מבצעים בחנויות הספרים הוא בדיוק מה שמאפשר כיום לאנשים לקנות המון ספרי nice to have ואפילו ספרי not bad to have כי המחיר ממש זול. אבל אם אתה מעלה את החסם (בצורך לשלם פעמיים), כל הספרים החביבים הללו ייזנחו במהירות, ויירכשו רק הספרים שנתפסים כחשובים יותר (האחרון של... ודומיהם).
כולנו מפספסים עוד משהו 599383
רגע, ואם ישרף לך הספר, לא תקני עוד אחד? אז גם לספרים מנייר יש חסם גבוהה (שצריך לשלם פעמיים)?!
-------------
אני לא מדבר על לשלם פעמיים מראש, אני מדבר על לשלם פעם אחת (כמו שאת עושה כשאת קונה ספר מנייר) ובמקרה הכי גרוע, לשלם פעם נוספת (בדיוק כמו שאת עושה בספר מנייר).
כולנו מפספסים עוד משהו 599394
זהו, שתלוי איזה ספר. יש ספרים שהייתי טורחת לקנות תחליף שלהם. יש כאלה שלא. ויש כאלה שאין להם תחליף - אם יישרף אלבום "העולם המופלא" ששמרתי מאז גיל 6, לא אוכל לקנות אחר. הסיבות רגשיות ורבות ותלויות ספר ונסיבות.

לעומת זאת, אם יתקלקל המכשיר הסלולרי שלי, בוודאות אחליף אותו תוך פחות מ-‏24 שעות (דווקא בפעם האחרונה שנגנב נשארתי כמעט שנתיים בלי סלולרי. אבל זה היה יותר על תקן ניסוי ממושך, ובוצע בתקופה שהסלולרי לא היה must have מתוך נסיבות חיי).
כולנו מפספסים עוד משהו 599416
לסיבות סנטימנטליות התייחסתי תגובה 599061 וזה ברור לי.
כולנו מפספסים עוד משהו 599396
______________
שוב, לך קורים כלמיני אסונות עם ספרים. מעולם לא נשרף לי ספר, ספר טבע לי בדיוק פעם אחת‏1. הכלב אכל לי ספר בדיוק פעם אחת‏2, והילדה טרם הגיעה לגיל שמקלקל ספרים, אם כי היא מתקדמת לשם במהירות.
כל האסונות האלה יכולים לקרות גם לקינדל. גם הקינדל שלך יכול להשרף, לטבוע, להאכל או להתקלקל בידי זאטוט סקרן.
אבל אז הולכת לך כל הספריה, לא ספר בודד.

1 וזה היה מדריך נסיעות שחפץ לשחות בים בגלפגוס. לא קניתי חדש.
2 וזה היה לפני 20 שנה ויותר.
כולנו מפספסים עוד משהו 599405
זהו, שהאסונות יכולים לקרוא לקינדל, אבל אז לא הולכת לי הספריה, משום שהיא נמצאת גם על המחשב, גל על הטלפון ובעיקר על השרתים של אמזון, ורק מחכה לי שאקנה קינדל חדש.
כולנו מפספסים עוד משהו 599419
אלא אם יחליטו למחוק לך את הספריה...
כולנו מפספסים עוד משהו 599420
והסיכוי שזה יקרה הוא?
כולנו מפספסים עוד משהו 599421
בדיוק כמו הסיכוי שיפרצו לך לאתר או ישתילו לך סוס טרויאני במחשב האישי.
כולנו מפספסים עוד משהו 599423
ממש לא, אנחנו מדברים על הספריה שמגובת בשרתים של אמזון. מה הסיכוי שיפרצו לשרתים של אמזון וימחקו דווקא את הספריה שלך?
כולנו מפספסים עוד משהו 599426
כמו הסיכוי שהאקר יפרוץ למערכת המחשבים של בנק או משרד ממשלתי, או ישלוף מספרי כרטיסי אשראי (מה הסיכוי שישלוף דווקא את מספר הכרטיס שלי?).
כולנו מפספסים עוד משהו 599428
הסיכוי שהוא יגנוב דווקא את המספר שלך הוא נמוך על סף האפסי. כולנו משתמשים בשרתים לנהל את חשבון העו"ש שלנו, כל זמן שאת לא שומרת את הכסף מתחת לבלטות לא תצליחי לשכנע אותי שהחשש מהאקר שיפרוץ לאמזון הוא חשש רציונלי.

אבל, יותר מזה, אם האקר יפרוץ לשרתים של אמזון וימחק את הגיבוי של כל הספרים אז לרוב‏1 הספרים יש גיבוי נוסף אצל כל הלקוחות שרכשו אותם, לכן כל מה שאמזון תצטרך לעשות זה למשוך את הגיבוי במקום לדחוף אותו. ז"א אנחנו מדברים על משהו שלא רק שהסבירות שלו נמוכה מזאת שיקחו לך את כל הכסף בבנק, אלא שגם אחרי זה תוך פחות משבוע הכל יחזור לקדמותו.

1 ז"א מלבד הספרים שאף אחד לא רכש. אלא אם כן את מדברת על מקרה בו את היחידה בעולם שרכשת ספר מסויים, ואז באותו יום נשרף לך הקינדל, הלך לך המחשב וההאקר פרץ לאמזון ומחק דווקא את הספר הספציפי הזה מהשרת ומהגיבויים שלו.
כולנו מפספסים עוד משהו 599558
האמת היא שלא ממש מעניין אותי אם הסיכוי 0.0043% גדול או שווה לסיכוי 0.0065%. אני פשוט לא מעוניינת לקרוא ספרים בקינדל או לנהל את ספרייתי דרך אמזון.
כולנו מפספסים עוד משהו 599565
טוב, אף אחד לא יכריח אותך.
לאנשים שונים יש העדפות שונות. לא תמיד הגיוניות. אני למשל מעדיף לכתוב בעט נובע על פני עט כדורי. זה עדיין לא אומר שלעט הכדורי אין מקום בעולמנו, או שאין לו סכוי להשתלט על שוק העטים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599571
זה שאני קצת מיושנת טכנולוגית, אין לי ספק.
כולנו מפספסים עוד משהו 599590
אז אנחנו מסכימים (שהטיעון: "בשביל הנכדים" הוא לא טיעון תקף)?
כולנו מפספסים עוד משהו 599593
לא
כולנו מפספסים עוד משהו 599751
לא ולא.
כולנו מפספסים עוד משהו 599431
ומהו הסיכוי שיישרף הבית על כל ספריו?

(או שהספרייה תהיה באוניה והיא תוצף בסערה שלא היית מוכנה אליה מספיק מכיוון שלא היו לך מספיק עוגנים?)
כולנו מפספסים עוד משהו 599434
לענ''ד גבוה מהסיכוי שתשרף לך הספריה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599440
את יכולה לתת לי תסריט עתידי סביר שנגמר ב:" ואת אמזון החליטו למחוק לי את הספריה", כי לי אין בעיה לתת לך 10 תרחישים סבירים שנגמרים ב: "ואז נשרפה לי הספריה".
כולנו מפספסים עוד משהו 599452
אני מצטער שאני יורד לפסים אישיים, אבל כל השיחה מרגישה לי כמו שיחה עם תרחן כפייתי.

כבר ענו לך על הטיעון של ה"קינדל נשבר" כמה וכמה פעמים. ואת ממשיכה עם זה ואפילו פונה לתסריטים יותר ויותר משוגעים.

הסיכוי שספר יעלם מעל פני ההיסטוריה, אם הוא שמור בצורה דיגיטלית הוא כל כך נמוך, שאם הוא יתממש אז לאנושות יהיו צרות הרבה יותר גרועות לטפל בהן.

נסתכל על חברה רצינית כמו אמאזן. היכן ניתן למצוא את הספרים שלה? וכאן נתייחס רק לספרים שהם אקסקלוסיביים לאמאזון.
- על מכשירי קריאה, טלפונים ומכשירים סלולריים של לקוחות.
- גיבויים פרטיים של לקוחות.
- מחשבים של אמאזון. לאמאזון יש מחשבים רבים ומדיי פעם הם נופלים, גם דיסקים קשיחים בקצבים מטורפים. בנוסף לאמאזון יש לקוחות בכל העולם והיא רוצה לספק לכל אחד מהם את השרות המהיר ביותר. מכל אלו נובע שלאמאזון יש יתירות גבוהה מאוד של מידע. אותם הפריטים יכולים להישמר על עשרות דיסקים ברחבי העולם ואם אחד מהם נופל (וכמו שאמרתי זה נדיר בכלל) הלקוחות אפילו לא ירגישו שמשהו קרה. למעשה אמאזון היא אחת מהחלוצות בתחום של ה- CDN ומטפלת לא רק בספרים שלה אלה גם בקבצים של חברות רבות אחרות.
- גיבויים ארוכי טווח - פעם בכמה זמן כל בסיס הנתונים מועתק אחד לאחד על קלטת מגנטית. הגיבוי נשמר במספר אתרים.
- מחשבים וגיבויים של מו"לים.
- מחשבים של הסופרים.
- מחשבים וגיבויים של "פיראטים".
- חלק מהספרים נשמרים אצל חברות אחרות שלא למטרות מכירה (למשל גוגל שומרת ספרים בשביל שאנשים יוכלו לחפש בהם מידע ספציפי)

את שואלת מה יקרה כשאמאזון תיעלם?
ואני שואל למה שזה יקרה? ואם זה יקרה מה ימנע ממך להדפיס את הספרים שלך באותו הרגע בדיוק? ומה יקרה לשאר הגיבויים שקיימים? ולמה שהמו"ל לא יוציא את הספר דרך הוצאה אחרת?

את שואלת מה יקרה אם האקר יפרוץ לאמאזון וימחק את הנתונים?
ואני שואל למה שיעשה את זה? נניח שזה אפשרי (וזה לא) שהוא יצליח למחוק בו זמנית את כל ההעתקים החמים של כל בסיסי הנתונים, כולל הההעתקים שהפתחים משתמשים בהם לצורך בדיקות ופיתוח שהם בכלל לא קשורים. תוך יום ימצאו איך ההאקר עשה את מה שהוא עשה, ואחרי שעות בודדות יעלה הגיבוי האחרון. בכל מקרה, הספרים עצמם לא יעלמו. אם כבר תסריט יותר ריאליסטי שאותו האקר יבצע שינויים בצורה שקטה בספר מסויים, אבל גם עם זה יש אמצעים טכנולוגיים להתמודד.
כולנו מפספסים עוד משהו 599457
גם לי זה מרגיש כמו שיחה עם טרחן כפייתי, אבל לאו דווקא מהצד של נועה ו ומצדדיה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599559
על השאלה "למה שההאקר יעשה את זה" אני מרגישה צורך ללחוץ את ידך ולהעניק לך את אות ההוקרה לתמים (ושמא למיתמם?) 2012. למה באמת שהאקר יעשה את זה? אולי כי כמעט כל מה שתיאורטית אפשר לעשות, דיגיטלית בפרט וטכנולוגית בכלל, אנשים מנסים לעשות? המניעים שונים ומשונים אבל השורה התחתונה אחת - זה קרה בעבר וזה ימשיך לקרות.
כולנו מפספסים עוד משהו 599561
התשובה לשאלה "למה שההאקר יעשה את זה?" זהה לתשובה על השאלה המפורסמת הנוגעת ללשונו של הכלב.
כולנו מפספסים עוד משהו 617373
__________________
בינתיים היא הגיעה לגיל שהורס ספרים, ויש לה שיטה מעניינת: אם ספר הוא במצב תקין, היא מתנהגת אליו יפה. ספר קרוע היא רואה חירות לעצמה לקרוע אותו עוד יותר.
כולנו מפספסים עוד משהו 617405
אולי היא מנסה לחנך אותך.
כולנו מפספסים עוד משהו 617407
אולי היא חסידה של ג'וליאני ותאורית החלון השבור.
כולנו מפספסים עוד משהו 617452
מנסה לחנך אותי לא לאסוף ספרים עזובים מהרחוב? או מנסה לחנך אותי להעיף כל ספר בלוי מהספריה‏1?

___________________
1 אחי נוהג כך.
כולנו מפספסים עוד משהו 599161
ונניח שבעקבות פיתוח גרעיני שלא למטרות שלום, הממשלה האמריקאית תחליט בעוד 10 שנים לאסור על חברות אמריקאיות לעשות עסקים עם יחידים וחברות ישראליים? את מי בדיוק תתבע?
כולנו מפספסים עוד משהו 599164
הרשה לי לצטט את עצמי: "אם כי, אולי גם מלחמה בין המדינה שלך למדינה בה הם מתקמים, אסון טבע משמעותי מספיק על מנת שכל ההתחייבויות המשפטיות יאבדו את משמעותן או הכרעת בית משפט שהשירות שהם התחייבו להעניק איננו חוקי"
כולנו מפספסים עוד משהו 599150
הייתי רוצה להאמין שהשוק יעניש את אמאזון‏1.
ואם השוק לא, אז סביבתי הקרובה בוודאי‏2.

1 עוד לא עניין סגור, אבל ראה ערך EA.
2 לזכותי יזקף ש HP איבדו כמה עשרות לקוחות של ניידים בשנים האחרונות שחלקם אף היו ממש בדרך לקנות מהם מחשב.
כולנו מפספסים עוד משהו 599156
השוק יעניש אותה? היא תהיה במצב כזה גרוע שעוד עונש מהשוק לא יהיה מה שיפריע. מה שצריך להיות זה שהאנשים שבשוק ילמדו מהניסיון ויענישו מראש את מי שמוכר להם סחורה פגומה.

עם מוזיקה: נראה לי שזה כבר קרה. השוק מעניש את מי שמטיל מגבלות כאלו.

עם ספרים זה עדיין לא קורה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599175
הסחורה לא פגומה. מטרתו של הdrm הוא לאכוף בצורה טכנולגית את הכללים שנועדו לעזור לאמזון להרוויח.

כמובן שההגנות האלה חלשות מדי שכן אמזון הם אמריקאים. כפי שראית מהחוק הצרפתי (וגם הספרדי ועוד כמה מדינות אירופאיות) האירופים גם דואגים לסופרים, הן אלא שמוכרים ספרים והן הפוטנציאליים. לכן כשהם יידונו ברצינות בספרים האלקטרוניים הם יחייבו הגנות חזקות יותר.
כולנו מפספסים עוד משהו 599178
לא אכפת לי מהי המטרה. התוצאה היא סחורה פגומה (נושא הדיון שלנו הוא שרידות המידע).

אין חוק טבע שמחייב את אמזון להרוויח דווקא לפי מודל כלכלי מסוים. אם היא חייבת חקיקה כדי לאכוף את זה, משהו כאן פגום. עלה כאן מודל מימון חלופי לחיבור ספרים (מודל הכופר). במקרה שלו אין שום צורך בהגנות לאחר חיבור היצירה מכיוון שהתשלום נעשה מראש.

האירופים גם דואגים לזכויות הצרכן. הפרלמנט שלהם דחה לא מזמן את החוק שנועד לכאורה להיות נגד פירטיות ופגע יותר מדי בצרכנים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599196
1) זאת לא סחורה פגומה. למוצר יש בעיה מובנית (קל לאנשים לא מורשים לשווקו) וזה הפתרון שהם מצאו.
2) אני מניח שאמזון שקלו את האפשריות השונות וזה הפתרון שהם בחרו, ספציפית לגבי "כופר" מעבר לעובדה שזה ככל הנראה פחות משתלם זה גם עניין של המול"ים לא של חנות ספרים. אם אמזון תרצה ללכת על המודל הזה היא תצטרך בלעדיות על "הפצת" הספר או להיות מתואמת עם כל חנות ספרים ש"מוכרת" את הספר הזה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599208
1) זו סחורה גרועה יותר. הטעענה שלהם היא שזוהי הדרך היחידה להרוויח כסף (שלהם? של היוצרים? של מי בדיוק?) ולכן זה צריך להיות לגיטימי אחרת התעשיה תתמוטט או שלא תהיה יצירה או איזושהי קטסטרופה אחרת.

2) אבל מסתבר שיש דרכים אחרות להרוויח כסף גם בלי להרוס את הסחורה ולהפוך את הספרים ללא קריאים בעתיד.

2)א. לא מעניין אותי איך בדיוק אמזון תרוויח כסף. יכול להיות שזו לא תהיה אמזון שתרוויח כסף. יכול להיות שתתפתח תעשייה שלמה סביב יצירת ספרים (ר' מה שסטימצקי מציעה בתגובה 599131). הספרים יהפכו להיות עוד תוכן חופשי ובאינטרנט יש מספי מי שיודעים להרוויח מעוד תוכן חופשי. יכול להיות שהוצאות הספרים הנוכחיות לא יצליחו להרוויח כסף מהתהליך. גם זה לא ממש חשוב אם תהליך היצירה יימשך. אנחנו מעוניינים לעודד את היצירה. עידודם של הוצאות הספרים ו/או של אמזון הוא רק דרך אחת אפשרית לכך ולא מטרה בפני עצמה.

הערה: אני לא בטוח שהכופר הוא אמנם פתרון הקסם לכל הבעיות, אבל נראה לי שרצוי להצביע על הבעיה בשיקולים שעומדים בבסיס סעיף (2) שלך.
כולנו מפספסים עוד משהו 599269
1)ברור שזה לגיטמי, בלי קשר למודלים אחרים כי היחיד ש"נפגע" הוא הקונה ולו יש בחירה. זה מה שאמרתי לך מלכתחילה: אתה לא רוצה, אל תקנה.
2) מה זאת אומרת מסתבר? מי מרוויח כך כסף?
2)א. מה שסטיצמקי מציעה הוא קודם כל לא רלוונטי כי הספר אלקטרוני שהיא מציעה הוא אותו ספר אלקטרוני שהיא מציעה בדרך כלל ומעבר לספר האלקטרוני זה לא מאוד חדשני, מדובר בהוצאת ספרים בלי לקטורים.

שוב, הסופרים יכולים לעשות מה שהם רוצים אבל להתעצבן על אמזון שהיא לא מקדמת את פשיטת הרגל של עצמה זה מוזר.
כולנו מפספסים עוד משהו 599345
הנה כתבה על ה"חממה הספרותית" אז מעבר לעובדה שאין סלקציה ספרותית אין גם עריכה ספרותית, הדפסת ספרים נעשית בתוספת מחיר והם מוצבים במדף מיוחד.
כולנו מפספסים עוד משהו 599173
לא יעניש ולא בטיח. לפני מספר שנים היה לי חשבון אימייל ביאהו, והיו בו מספר קבצים יקרים ללבי. לאחר זמן מה (מספר חודשים כמדומני) כל תיבת הדואר נמחקה לחלוטין עקב "אי ביקור". היו ידיעות שגם חשבונות גוגל מסוימים אופסו עקב טעות (ולא במכוון אמנם כמו ביאהו).
עד כאן לעניין בטחון המידע שלנו באינטרנט.

עוד מעט מישהו גם יטען כאן שגם הפרטיות שלו ברשת גבוהה מזו שיש לו בביתו הפרטי.
לאותו אחד אקדים ואומר שאני לא אכנס לדיון הזה, ולו בגלל שאין לי שום צורך לגרום לאנשים‏1 לישון פחות טוב בלילה.

1 תמימים ככל שיהיו
כולנו מפספסים עוד משהו 599183
האם אתה עדיין משתמש ביאהו?
כולנו מפספסים עוד משהו 599120
הסיכום שלך מוצלח, ובו טמון ההבדל ביננו: אני צריך - או יותר טוב רוצה מאוד - ספר שמחזיק מעמד יותר מעשור. ואידך זיל גמור.
כולנו מפספסים עוד משהו 599138
אני די משוכנע שנכנסתי לדיון בנסיון להבין למה...
כולנו מפספסים עוד משהו 599174
אני אוהב ספרים, והטובים שבהם ראויים לקריאות חוזרות. אני גם מקשיב לאלבומים מסוימים יותר מעשור אחרי יציאתם. זה עד כדי כך פשוט.
כולנו מפספסים עוד משהו 599179
האם יש לך קובץ מוזיקה באוף שלך שנגן סביר (לדוגמה: VLC) לא יודע לנגן?

להערכתי התאימות לאחור מהבחינה הזו (של הקבצים) טובה מאוד ותמשיך להיות טובה מאוד גם בעתיד.
כולנו מפספסים עוד משהו 599187
אני חושב שיש הבדל בין מוזיקה לספרים, למיטב הבנתי מוזיקה אנשים באמת שומעים שוב ושוב (ולדעתי דווקא בגלל זה המעבר של מוזיקה למדיום דיגיטלי היה כל כך הרבה יותר מהיר ומשמעותי מספרי קריאה). יש באמת הרבה ספרים שאתה קורא שוב ושוב במשך יותר מעשור? ובאמת כל כך קשה יהיה לך לגבות אותם פעם בחמש שנים?
כולנו מפספסים עוד משהו 599188
קשה, קשה, אתה מדבר עם אדם שלקחו לו 3 שנים לקבל את סרט החתונה שלו (ואל תזכיר את התמונות...)

ומה לגבות, עוד יש אלבומים שיש לי רק על קסטות.

ויש לא מעט ספרים כאלה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599371
בהחלט יש ספרים שאני חוזרת אליהם שוב ושוב גם על פני עשרות שנים. לא רבים, אבל יש.

למה צריך לדרוש מהצרכן נטל של גיבוי תקופתי, כדרישה המובנת מאליה? זה נשמע כמו "באמת כל כך קשה ללכת לכוון את מכונת הכביסה שלך אצל מכוון מכונות כביסה פעם בחמש שנים"?
כולנו מפספסים עוד משהו 599372
תלוי עד כמה התהליך פשוט. אם ממילא שומרים את כל הספרים בספריה, הרי מן הסתם זה אחד הדברים שהיא תדע לעשות. וזה לא יקרה ''פעם בחמש שנים'' אלא כחלק מתהליכי מעבר מחשב או משינויים דומים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599384
במקרה של חברה מסחרית, הגיבוי פעם בחמש שנים (אני מניח שהם עושים את זה לפחות פעם בשבוע) הוא אוטומטי, ז"א את לא צריכה לעשות כלום, אלא אם כן את ממש לא סומכת עליהם.

גם במכונת כביסה צריך לטפל, ואפילו להחליף פעם בכמה שנים. גם במכונית את צריכה לטפל באופן סדרתי. למדיח כלים צריך להחליף את המלח כל כמה זמן, במדפסת צריך להחליף דיו, שירותים נסתמים מידי פעם, למזגנים צריך להחליץ את הגז, ואני לא חושב שהיתה לי נורה אחת שהחזיקה יותר מחמש שנים... אפילו במחשב שאת משתמשת עכשיו צריך לטפל מידי כמה זמן, ואפילו להחליף אותו פעם בעשור. זה העולם המודרני וזה מחירו, ודווקא בספרים דיגיטלים, שמישהו ממש מוכן לעשות לך את העבודה וכל מה שאת צריכה זה להשאר מחוברת לרשת ולבדוק שהם לא פושטים את הרגל, דווקא שם זה מציק לך?!
כולנו מפספסים עוד משהו 599397
כן, זה מציק לי. כי בעלות ובטרחה של תחזוק מכונת הכביסה אני מוכנה לטפל - זה עדיף לי על פני כיבוס כל הכביסה שלי ביד. כנ"ל המזגן, אני "מסכימה" לנקות את המסננים שלו כי עדיף לי להשתמש בו ולא להזיע כל היום. אבל בעניין הספר הדיגיטלי, אני מעדיפה לגמרי כאובייקט את הספר מנייר, ועדיין לא השתכנעתי שקידוד דיגיטלי של כל הטקסטים שאקרא בחיי הוא עדיף לי. אז למה שאתאמץ?

"זה העולם המודרני וזה מחירו" - נו באמת. טיעון אוטומטי של הקדמה המיטיבה לא קונה אותי. לא *כל* מה שחדש הוא גם עדיף. אני מעדיפה לברור, לבדוק ולהחליט בעצמי. לפחות כל עוד אני יכולה והשוק לא התחלף במלואו, אמשיך לעשות זאת.
כולנו מפספסים עוד משהו 599403
לעומת זאת, לספרים אלקטרוניים לא צריכים ארוניות ספרים. ובספרים אלקטרוניים לא תהיה תולעת ספרים (מהסוג המקורי).
כולנו מפספסים עוד משהו 599406
ארונות ספרים הם חיסרון? אהא.
כבר שנים שלא פגשתי תולעת ספרים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599412
אין סיבה שתתאמצי. מזל שאת באמת לא צריכה להתאמץ.

בוודאי שלא כל מה שחדש עדיף, ושכל אחד בוחר לבד (גם אני קורא מעץ מת) אבל את הטיעון הספציפי של: "מה נעביר לנכדים שלנו" אני לא מצליח להבין.
כולנו מפספסים עוד משהו 599422
לא יודעת מה טענו האחרים. אני פשוט חושבת שלא כל ספר יצליח לעלות למהדורה דיגיטלית, ושיש סיכוי רב שיוחמצו ספרים אהובים וטובים בתהליך הזה, בפרט ישנים ופחות מוכרים. הסיפור עם הנכדה שיורשת ספרים מסבתא שלה הוא רק מקרה מדגים של האפשרות לערוך היכרות עם ספרים כאלה (ובנוסף, כמובן, יש ערך רגשי לספר עצמו כחפץ שנשמר במשך שנים וניתן לך במתנה, להבדיל מקובץ שסבתא צרבה בשבילך).
כולנו מפספסים עוד משהו 599425
וככה, עם ספרים מעץ מת, את חושבת שאנחנו לא מחמיצים מאות ואלפי ספרים טובים? לדעתי דווקא כשהספרים דיגיטלים, ככה שהשמירה עליהם זולה יותר, ההפקה שלהם זולה יותר (ולא תלויה במספר העותקים‏1), והגישה אליהם נוחה ומהירה יותר, הסיכוי להחמיץ ספר טוב הוא נמוך יותר.

1 הסיבה שלנועה, למשל, היה כל כך קשה למצוא את הספר על אהבת אם היא בגלל שהספר הודפס במספר מוגבל של עותקים, להוצאה לאור לא כדאי להדפיס ספר במיוחד לנועה, ולכן היא צריכה לחפש ספר שהודפס בעבר ושמישהו כבר רכש, אילו זה היה ספר דיגיטלי זה היה הרבה יותר פשוט.
כולנו מפספסים עוד משהו 599495
דווקא יש סיכוי גדול יותר לפגוש ספרים ישנים ופחות מוכרים במהדורה אלקטרונית (כמובן בתנאי שקוראים אנגלית). ההיסטוריון החובב שבי בא על סיפוקו כשהוריד מאפליקציות באייפד ספרים על תולדות הכנסיות, כתבים סופרג'יסטים ותיאורים של אמריקאים, בריטים ואוסטרלים על המזרח הרחוק.
כולנו מפספסים עוד משהו 599435
הטיעון של "מה נעביר לנכדים/ילדים שלנו" בא:

1. לתת דימוי צבעוני/מטאפורי לעניין שמירת ספר במשך עשרות שנים. העניין הרי תקף גם לאדם עצמו. לכן יש פה היטפלות למטאפורה במקום לעצם העניין.
2. אישית, אני מאד מוקיר את ההשכלה שרכשתי הן מספריותיהם של סבתי וסבי, ואף יותר מספריותיהם של הוריי. אין לי ספק בתרומתם להעדפות הספרותיות שלי, ולעיצוב דעותי באופן אחר. אבל זה כמובן רק אני. אני יודע שיש לא מעט אנשים, שככלל קריאת ספרים לא היתה כוס התה שלהם. וזה בסדר גמור‏1.
השפעה לא פחותה מכך היתה לספריית התקליטים המפוארת של דוד שלי.

1 הפסד שלהם לדעתי כמובן, אבל גם אני כנראה מפסיד את החוויה המרוממת של לצפות בכשני תריסרים של בחורים משובחי כושר המעבירים כדור מרגל לרגל לרגל לרגל, ולעיתים אף צולחים בהחדרתו למסגרת רבועה, על אף מאמציו של ההוא שמותר לו גם להשתמש בידיו. win some, loose some
כולנו מפספסים עוד משהו 599441
ז"א שהתשובה שלך לשאלה שבתגובה 599026 היא עשרות? לא היה פשוט יותר לענות לעניין?
כולנו מפספסים עוד משהו 599570
ראיתי אתמול פרסומת ונזכרתי:
כולנו מפספסים עוד משהו 599368
לא הבנתי למה (לדעתך) הוא לא צריך ספר שמחזיק מעמד יותר מעשור.
כולנו מפספסים עוד משהו 599385
לא כתבתי שהוא לא צריך, כתבתי שאני לא צריך ואני לא מבין למה הוא צריך.
כולנו מפספסים עוד משהו 599395
זה טיעון לא תקף. יש פה דו שיח של חרשים שנשען על חוויות אישיות וכל אחד גוזר מחוויותיו האישיות על הכלל. אבל מה חדש, כל הדיון הזה נושא אופי דומה :-) שלא לדבר על שלושת רבעי מהאינטרנט.
כולנו מפספסים עוד משהו 599414
זה לא טיעון, זה בירור. אני לא רוצה להגיד שהפונז טועה, אני רוצה להבין מה הוא אומר.
כולנו מפספסים עוד משהו 599430
דווקא נראה שברקת מבינה מה אני אומר, ומנסחת זאת יותר טוב ממני לפרקים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599249
בסך הכל...
כולנו מפספסים עוד משהו 599270
בסך הכל טעות בהקלדה...
(נדמה לי שכבר הזכרתי את סבלותיי מול המקלדת האנגלית בלבד...)
כולנו מפספסים עוד משהו 599367
בלת"ק - יוטיוב הוא ענק ומגוון, אבל ממש-ממש לא מכיל כל אלבום או שיר שבעולם. מבחינתי, התשובה לשאלה "איזה תקליטים (=אלבומים, כוונתך?) יש לך... שאין ביוטיוב" היא עשרות רבות של אלבומים. ולאו דווקא האזוטריים שבהם. נסה למצוא למשל אלבום שלם או אפילו מחצית מהשירים, של דני רובס, ריקי גל, דני ליטני... לגמרי מיינסטרים וגם בן 20-30 שנה בסך הכל. אני כבר לא מדברת על יפה ירקוני, נניח. או נחמה הנדל.
כולנו מפספסים עוד משהו 599386
הפונז כתב: "לי יש לא מעט תקליטים (ככה הוא כתב) מוקלטים על קסטות שיותר ויותר קשה להשיג ציוד להשמעת" אז בסך הכל שאלתי אותו על מה בדיוק הוא מדבר. את באמת חושבת שהנכדים שלך יודו לך על זה ששמרת להם על התקליטים הישנים של דני רובס?
כולנו מפספסים עוד משהו 599398
למה לא? תרגיש חופשי לזלזל בדני רובס (אני מאוד אוהבת אותו, לפחות באלבומיו המוקדמים), אבל יש עוד עשרות אמנים כאלה.

ובכלל לא ברורה לי הנימה שעוברת כאן, כאילו "ספרים מימי הסבא" ו"מוזיקה מימי הסבתא" הם ראויים פחות. קצת כבוד לאמנות מיושנת / לא מוכרת / אזוטרית ולהשפעתה החמקמקה, הבלתי ניתנת לכימות‏1, על אנשים. בלי זאת, נישאר רק עם הקלאסיקות הוותיקות ועם רבי מכר חדשים. כאילו כל מה שלא נכנס לקריטריונים האלה, כאילו הוא "ממילא לא היה ראוי להישמר" או "לא מצדיק קידוד דיגיטלי".

(ואתה שוב כותב "תקליטים" ומתכוון "אלבומים". נכון?).

1 מישהו יכול למצוא ביטוי מקביל ל"בלתי ניתן לכימות", שיישמע קצת יותר צח?
כולנו מפספסים עוד משהו 599400
1 לא תסולא בפז?...
כולנו מפספסים עוד משהו 599408
תודה, אבל לא התכוונתי לזה. התכוונתי שבאמת אי אפשר לכמת אותה (מפני שהכמות משתנה וטבעה חמקמק, ולאו דווקא מפני שהיא עצומה).
כולנו מפספסים עוד משהו 599429
כן, הבנתי את כוונתך
פשוט חשבתי שמילולית, זה בדיוק מה שהביטוי אומר. לא יסולא בפז=לא יוערך בזהב (או בממון באופן כללי)
כלומר, קשה לכמת את ערכו.
אני מודעת לכך שזו לא המשמעות המיידית של הביטוי, אבל אני מציעה "למתוח" אותה לכיוון הזה :-)
כולנו מפספסים עוד משהו 599501
''ספירות נמוכה''
כולנו מפספסים עוד משהו 599560
:-)
כולנו מפספסים עוד משהו 599402
זכורים לי במעומעם כמה מקרים של זמרים שדי נשכחו בתקופתם אבל שלאחרונה יצירותיהם מצאו את דרכם לאינטרנט והם פתאום קיבלו חובבים חדשים. לכן נראה לי שצריך לתת הגדרה מאוד מרחיבה ל''קלסיקות הישנות''.
כולנו מפספסים עוד משהו 599411
נו, ואני אמורה לחכות לתחייה כזו עד שהיא תפקוד את זמר העבר האהוב עלי? אתה כאילו אומר לי "אין עכשיו עגבניות תמר בשוק, אבל הנה שרי". זה לא עובד כך במוזיקה. לא צריך להיות אספן מושבע מדי בשביל לשמור אמונים רגשית לזמר X.
כולנו מפספסים עוד משהו 599410
אני לא לגמרי מזלזל בדני רובס, אני פשוט נזכר באבא שלי אומר לי להפסיק עם ה"רעש" ולהתחיל לשמוע "מוזיקה נורמלית", ורואה את עצמי אומר בדיוק את אותו הדבר לילדים שלי, ומתקשה להאמין שדווקא דני רובס יגשר בין הדורות.

אני לא אומר שספר מסויים או מוזיקה מסויימת הוא ראוי פחות, אני אומר (1)שאם את חושבת שאת צריכה לשמור תקליטים‏1 שאהבת לנכדים שלך שבטח יודו לך אז כדאי שתחשבי שנית ו(2)שאם את באמת רוצה לשמור מוזיקה מסויימת לנכדים שלך אז דווקא עדיף לשמור באופן דיגיטלי. (ומכאן, בוודאי שכל מוזיקה ראויה להשמר ומצדיקה קידוד דיגיטלי)

1 כן, תקליטים. אנחנו מדברים על המדיה. את רוצה לשמור את התוכן אבל קלטות וסידי בנויות על אותה טכנולוגיה עליה בנוי האחסון הדיגיטלי, אם את לא סומכת על אחסון דיגיטלי אין סיבה שבעולם שתסמכי על קלטות ו/או סידיים. נשארנו רק עם תקליטי ויניל (ולא, אני לא אגיד כלום על איכות האחסון לאורך זמן שלהם).
כולנו מפספסים עוד משהו 599415
קלטות שמע הן אנלוגיות. אבל לצורך העניין גם קלטות וגם תקליטים דורשים ציוד השמעה מיוחד ולכן לא דומים לספרים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599417
הן אנלוגיות אבל הן בנויות על סרט מגנטי, בדיוק כמו רוב הדיסקים הקשיחים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599424
פער דורות מתבטא לא אחת בהבדלים מוזיקליים. אבל זה לא קורה עם כל מוזיקה, ולא עם כל דור (יש ודאי 3 דורות שמזמזמים לצלילי הביטלס, נניח. הילדים שלי מאזינים לאילנית ולרוי אורביסון, ובכך בהחלט מתקצר הפער המוזיקלי שלהם מול סבתא).

כפי שכבר נאמר כאן, תוחלת החיים של מדיית איחסון דיגיטלית היתה עד עתה קצרה בכמה סדרי גודל מזו מזה של כל נייר שהוא. לגבי איחסון מוזיקה, צודק, יש שם בעיה טכנית.
כולנו מפספסים עוד משהו 599427
תוחלת החיים של מדיית איחסון דיגיטלית מגובה אמורה להיות גבוה גכמה סדרי גודל מזו של נייר.
כולנו מפספסים עוד משהו 599432
מאחר שעם מדיה כזו יש לנו נסיון של גג 10 שנים (בהם כמו בכבר אמרתי, נתקלתי בכשלון השיטה הזו לפחות פעמיים), ועם נייר יש נסיון של לפחות 100 שנים, האקסטרפולציה שלך נשמעת כמו ספקולציה שאין לה שום תימוכין במציאות.

היא תקפה כמו שתאמר לי שבעוד מאה שנה תהיה תרופה לסרטן - טיעון שלא ניתן לבדיקה או הפרכה בעת הנוכחית. בעיקר כשמולו יש טכנולוגיה בדוקה ומוצקה, שמלבד אצלך (או אצל אלמוני אחר) ששורף ספריות כל ל"ג בעומר שני, הוכיחה עמידות מרשימה במשך עשרות שנים, גם על פי נסיונם של שאר המגיבים כאן.
כולנו מפספסים עוד משהו 599437
נייר תופס הרבה מקום. אתה מוזמן להראות לי ארכיון של עיתון שבו שומרים גיליונות נייר: עברו שם למיקרופילם ודומיו עוד הרבה לפני שהיה מחשוב.

(למי שלא מכיר: עיתונות יהודית היסטורית, חיפוש לדוגמה)
כולנו מפספסים עוד משהו 599563
קפוץ לרח' שוקן ובקר במערכת ''הארץ''. שלא לדבר על ארכיון התצלומים שלהם.
כולנו מפספסים עוד משהו 599438
עם מדיה דיגיטלית מגובה יש לנו נסיון של כמה עשורים, בטח יותר מ-‏40 שנה, במהלכן היא עוד לא נכשלה פעם אחת. עם נייר יש לנו נסיון של אלפי שנים, ממנו אנחנו למדים שנייר נשמר די טוב כל זמן ששומרים עליו ולא משתמשים בו, כמה ספרים במצב טוב יש לך בני יותר מ-‏50 שנה? כמה יש לך בני יותר מ-‏80 שנה? כמה בני יותר מ-‏130 שנה? אני לא חושב שמדובר באקסטרפולציה, מדובר בהגיון פשוט.

כפיזיקאי, איזה סיבה יש לך לחשוב שהשיטה תכשל? אתה חושב שבעתיד מגנטים יעבדו בצורה שונה? חוקי האופטיקה ישתנו? כדור הארץ ישרף?
כולנו מפספסים עוד משהו 599442
דוגמה תומכת: Project Gutenberg#History [Wikipedia] קיים כבר מראשית שנות השבעים של המאה העשרים. דוגמה לכך שגם מיזם שמנוהל ע"י Newby יכול להיות מוצלח.
כולנו מפספסים עוד משהו 599445
לי אין נסיון של כמה עשורים. אני מאמין שגם לך לא. וזה שיש, הוא גרוע. הפרוייקט שכתבתי בתיכון נמצא על דיסקט 5וחצי אינטש. מבחינתי הוא אבד לנצח --> כשלון 1.
על קסטות כבר סיפרתי --> כשלון 2.
מנסיוני דיסק קשיח מתקלקל על כל תכולתו פעם ב-‏5-10 שנים. כשלון 3.
חשבונות אימייל נמחקים. מנסיון - פעם ב-‏10 שנים עד היום. כשלון 4.
99% מהספרים שלי במצב שמיש ביותר. הסכמתי מראש ש-‏80-100 שנה זה זמן סביר.

הבעיה היא לא בפיזיקה. הבעיה היא באנשים ובטכנולוגיה.

האנשים - לא עובדים כמו מכונות, ולמעט אנשי התוכנה בינינו, לא יודעים לבצע גיבוי אוטומטי גלובלי שמתרחש ללא מגע די אדם. ןלכן הגיבוי בכל מספר שנים (עם מעבר לטכנולוגיה חדשה), סביר להניח שלא ייעשה, או ייעשה בצורה חלקית.
הטכנולוגיה - משתנה כל הזמן, ולכן מקשה מאד על אחסון שיהיה ניתן להשמעה.
דוגמה חמה מהתנור: אתמול בדיוק היתה כתבה בynet שדנה באיך להעביר קסטות וידאו VHS ישנות למחשב שלך:
אז לידיעתך, זה מתחיל ב - רכוש כרטיס טלוויזיה למחשב, שמחירו מאות עד אלפי שקלים. ממשיך בהתקנה שלו, התקנת תוכנות, ועוד טכנובאבל שלא טרחתי לקרוא. איזה כיף! זה בדיוק מה שבא לי עכשיו, לקנות כרטיס PAL למחשב, for crying out loud.

והשינויים האלה רק מאיצים. מישהו לחש לי (אולי אני טועה כאן) - של-ipad אין כניסת USB, או שקינדל, לפחות בדורות הראשונים, לא קרא PDF.
אז אם הספרים שלי היו מגובים ב-PDF על USB, גם זה כבר כנראה צריך שדרוג, קטלוג, דחיסה, שחלוף, שחזור, מחזור ואחסון מחדש. ומדובר על טכנולוגיה בת 5 שנים בלבד.

מלבד צפריר כאן, שבתור איש תוכנה אם אני מבין נראה שיש לו את היכולת להיות מחלקת התמיכה והאחסון של עצמו, ממש לא ברורים לי הטיעונים או הנסיון העצומים והמוצלחים שיש לשאר הדנים פה במדיה דיגיטלית מזה 40 שנה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599449
יש פה דו שיח של חרשים: ברור שגיבוי שדורש התערבות אנושית, ועל אחת כמה וכמה, התערבות אנושית שלי או שלך בבית, לא יעבוד. אנחנו מדברים על מערכת גיבוי אוטומטי שעוצב, מבוצע ונתמך על ידי אנשי מקצוע שזה תפקידם.
כולנו מפספסים עוד משהו 599456
אז מבחינתי, אין היום מערכת כזאת, זוהי טכנולוגיה עתידית, ולא רלבנטית לאזרח הפשוט, וגם אם מתחילות לצוץ כאלה, אז הרי (גם לשיטתך) הן מאחרות את זמנן בעשרים-שלושים שנה.

אז הטיעון שלך הוא: בהינתן מערכת/טכנולוגיה עתידית, שתהיה שמישה לכל אחד, אל-כשלית, אוטומטית ובלתי תלויה בחברות אינטרנט שיקומו ויתרסקו כשבא להן, אזי למדיה דיגיטלית עצמית‏1 יש תוחלת חיים ארוכה משל ספר רגיל.
על זה אני אומר - עם נבואות קצת קשה להתווכח, ובאופן תיאורטי אני אפילו מסכים לטיעון, אבל באופן מעשי אני לא רואה שום דבר כזה באופק שאני יכול לשים בו את מבטחי. לי נראה שדיון פרודוקטיבי (נו, טוב) עדיף שיתמקד במציאות הקיימת סביבנו ולא בתיאוריות עתידיות.
כבר יותר מעניין לדון במתי והאם יהיה לנו רובוט ביתי שיעבור את מבחן טיורינג ויהיה אחראי לגיבויים הנ"ל ובזה ישים סוף פסוק לוויכוח.

1 ששייכת לי כמובן!, אני לא מדבר על האופטופיקון שעסק בהיכחדותו של ספר מסוים מעל פני כדוה"א לנצח נצחים
כולנו מפספסים עוד משהו 599463
בוודאי שקיימת מערכת כזאת, ככה נשמרים הפרטים שלך בבנק, ככה נשמרים המיילים בגוגל, ככה נשמר כמעט כל המידע שחברות גדולות שמורות, ולעניינינו, ככה נשמרים הספרים באמזון.

כמובן שהמערכת הזאת היא לא "אל כשלית", אבל זה לא שיש לך מערכת "אל כשלית" משלך. למערכת הזאת יש כשלים משלה כמו למערכת שלך, השאלה היא מה הסבירות שהם יקרו, ומה אפשר לעשות במידה והם יקרו. אני חושב שהסיכוי שיקרו כשלים במערכת הגיבוי של אמזון נמוכה בהרבה מהסיכוי שיקרו כשלים בספריה האישית שלך, ומלבד במקרי קצה, זמן ההתאוששות (והעלות למשתמש) של אמזון תהיה מהירה בהרבה משלך. למעשה, למערכת של אמזון יש כשלים זהים למערכת של הבנק שלך‏12, אם אתה באמת חושב שהספריה שלך בטוחה מהשרתים של אמזון אתה מן הסתם שומר את כל חסכונותיך מתחת לבלטות.

1 לא משנה באיזה בנק אתה משתמש, כולם שומרים את המידע על מדיה דיגיטלית.
2 והרבה יותר האקרים מנסים להכנס לבנק שלך מאשר לאמזון.
כולנו מפספסים עוד משהו 599466
אני לא מאמין שרמת הבטיחות של אמזון דומה לשל הבנק שלי, וכבר הבאתי כאן דוגמאות אחרות לכך (יאהו) שנמאס לי לחזור עליהן.
ולמה שאני אהיה מחויב דווקא לאמזון?
חלק גדול מהספרים החביבים עלי הם בעברית ולא קיימים באמאזון, והאתרים הישראליים של ספרים ברשת הרבה יותר קטנים ופחות מאובטחים.

אף אחד לא שם לב גם, לכמות האנשים והציוד שכל הפתרונות שאתם מציעים צורכים, מול האופציה הקודמת. אלפי תכנתים, שרתים, כבלים אופטיים ותוכנות ברחבי העולם עובדים קשה מאד, כדי שאנשי האייל הקורא יקבלו גיבוי פשוט שמניח את הדעת.

בשלב הבא מישהו כאן ינסה לשכנע אותי שיותר קל ופשוט לפתוח ביצה עם טיל מונחה לייזר מדוייק ואוטומטי, בלחיצת כפתור, במקום לטרוח ולהכות בראשה עם כפית.
כולנו מפספסים עוד משהו 599468
נפריד כאן בין שני דברים:

א. בהנחה שאמזון רוצה לשמור על המידע, יהיה מאוד מסובך למחוק אותו. אני מניח שיש להם מספר מרכזי מחשוב שונים בכמה ארצות שונות וגם עותקי גיבוי בכספות במקומות אחרים.

ב. הבעיה שיכולה להיות היא שאמזון דווקא תרצה (מסיבותיה היא) למחוק את הספר.

וחוץ מזה אתה יכול לגבות את התוכן בביתך הפרטי ולא לסמוך על אמזון.

(רוב המחשבים היום הם little endian. לכן לא רצוי להכות דווקא בראשה של הביצה)
כולנו מפספסים עוד משהו 599471
למה, לדעתך, הבנק שלך שומר על רמת בטיחות גבוה מאמזון? אתה חושב שלההנהלה של אמזון יש פחות עניין להרווח מההנלה של הבנק שלך?

אני אמרתי לך להיות מחוייב לאמזון?

לא צריך "אלפי תכנתים" בשביל להקים את המערכת צריך פחות ממאה, וכמבון ששכחת את עלות החשמל והמים (לקרר את כל העסק). אבל הכי חשוב אנחנו לא משווים מערכת מושלמת מול מערכת לקויה, אנחנו משווים שתי מערכות לקויות ורוצים לבדוק מי מהן לקויה יותר, העלות פר ספר לגיבוי דיגיטלי היא בכמה סדרי גודל נמוכה יותר מהעלות לשמור ספר כזה על עץ מת, ועל אחת כמה וכמה העלות פר עותק של ספר.
כולנו מפספסים עוד משהו 599467
ולי אין ספרים של אמאזון, יש לי PDF, אז מה?
כולנו מפספסים עוד משהו 599469
אז תגובה 599467.
כולנו מפספסים עוד משהו 599472
אני חושב שהרקורסיה האינסופית שכרגע ביצעת מסמנת לכולנו שהדיון מיצה את עצמו.
כולנו מפספסים עוד משהו 599473
אמאזון היא רק דוגמא, לכל החברות המסחריות יש מערכת די דומה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599474
כבר נענה, בהקשר לתיבות דואר למשל.
כולנו מפספסים עוד משהו 599475
מה נענה? איזה תיבות דואר?
כולנו מפספסים עוד משהו 599476
של יאהו.

וחברות ספרים מקומיות הרבה יותר קטנות מאמאזון ועם התסתברות עצומה להתנדף תוך מספר שנים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599478
אתה מתכוון לתגובה 599173? אני מתקשה להבין את ההקשר, הרי המערכת לא "נכשלה" היא פעלה בדיוק כמו שתכננו אותה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599480
By definition, מחשב תמיד פועל בדיוק כמו שתכננו אותו.

כן, זה כבר ברור מזה זמן מה שאתה מתקשה להבין את ההקשר.
כולנו מפספסים עוד משהו 599484
הלוואי שמחשבים היו פועלים בדיוק כמו שתכנתו אותם. הרי רק בדיון הזה דיברנו על עשרות מקרים בהם מחשבים לא פעלו כמו שתכנתו אותם (מהסידי שנהרס ועד למחשב שהושמד ברעידת אדמה).

בכל זאת אני אנסה להסביר שוב. בגדול יש לנו שלוש סוגים של אינטראקציות עם חברות גדולות:
1. כשהשירות בחינם בחברה שלא למטרת רווח (ויקיפדיה, גוטנברג, האייל...)
2. כשהשירות בחינם בחברה למטרות רווח (מייל או חיפוש ביאהו, גוגל ומיקרוספט).
3. כשהשירות בתשלום בחברה למטרות רווח (ספרים באמזון, חשבון בנק בבנק הפועלים).

השאלה היא איזה תהליך סביר יגרום להפסקת השירות. אנחנו יכולים לדבר על שני סוגים של הפסקת שירות:
א. הפסקת שירות יזומה (יאהו חסמו אותך).
ב. הפסקת שירות לא יזומה (צונאמי ביפאן).

לגבי ב. אני חושב שאפשר לסכם את הדיון בזה ש(בניגוד למה שטענתם בהתחלה) ספרים פחות עמידים ממדיה דיגיטלית שמגובה באופן סדיר על ידי אנשי מקצוע.

לגבי א.
במקרה (1) כל זמן שיש לעמותה כסף היא מן הסתם תספק את השירות. במקרה (2) כל זמן שהחברה חושבת שהיא מרוויחה מהשירות (כסף או מוניטין) היא תמשיך לספק את השירות. במקרה (3) החברה מקבלת כסף מהשירות, לכן היא תפסיק אותו באופן יזום רק כשהוא הופך להיות כל כך לא רווחי שעדיף לה להתמודד עם תביעות על הפסקת שירות, באופן מעשי זה אומר פשיטת רגל. הדוגמא שלך מיאהו היא בדיוק (2), לא נכנסת לשירות, הם הבינו שהם לא ירוויחו ממך כסף (הם הרי מרוויחים מפרסומות שלא נחשפת אליהם), אז הם סגרו את השירות (אנימניח שהם גם שלחו לך מאה הודעות לפני זה). זה לגמרי צפוי, אבל הטענה שלך היתה שיש כשל במערכת מסוג (3) שסביר יותר שיקרה מאשר בספריה הפרטית שלך. לטענה הזאת אני עדיין מחפש נימוקים כשכל מה שהבאתם זה נימוקים מסוג (ב) או (1) או (2). זה יכול להיות נימוק טכני (טכנולוגיה X לא תחזיק מעמד בעוד 10 שנים בגלל שאף אחד לא לקח בחשבון את תופעה Y או Z), זה יכול להיות נימוק הגיוני (לא הגיוני שהם ימשיכו לספק את השירות מפני ש...) וזה יכול להיות דוגמא (כל הנתונים של לקוחות בנק W הלכו לאיבוד).
כולנו מפספסים עוד משהו 599488
כל הכיוון שלך מפספס פה את העיקר.
לרוב האוכלוסיה אין אפילו ספר אחד ששמור ברשת היכן שהוא. מקסימום, מגובה על איזה הארד דיסק ביתי.
ובכל ענין הגיבוי הביתי, כולל שינוי אמצעי האחסון התכוף, כבר טחנו לעייפה והראינו שהוא רחוק בסדר גודל מהסידור שכולל עצים ותוצריהם.

בקשר לתת הסעיף הצידי של שימור המידע (האישי! שוב, לא מעניין אותי המידע האנושי האוניברסלי), שעליו עומד כל הטיעון שלך: כבר נאמר חזור ואמור, שעבור רוב האוכלוסיה זאת טכנולוגיה עתידית.

אתה מתאר פרוצדורה מאוד אזוטרית, של חברה מאוד מסוימת ברשת, שמואילה לשמור את הספרים שקניתי (רק ממנה במקרים מסוימים) ברשת, ואולי אפילו נותנת לי תעודת ביטוח שכאשר העותק הפרטי שלי - פרטי, אצלי בבית על המחשב, שאני יכול לעיין בו גם בלי גישה לטלפון לוויני, סלולרי ודומיו - נהרס כי הדיסק שלי קרס, החברה תואיל בטובה לתת לי חינם להוריד מחדש עותק נוסף. כבר אמרתי, שבעולם שבו הסידור האזוטרי שאתה מתאר יחזיק מעמד שנים, גם עבור חברות שיקרסו, ויהיה זמין לכל מאן דהוא, אז בא נדון מחדש.

זה לא דומה לבנקים, כי עובדה שלכל אחד יש חשבון בנק, ורק אחוז מהאוכלוסיה שומר היום את הספריה הדיגיטלית שלו ברשת.
בנק שימחק חשבון של 100 לקוחות שלו, בלי יכולת שחזור, יעמוד בסכנת קריסה בגלל חוסר האמון של שאר הלקוחות שלו. חברת אינטרנט, אפילו בסדר גודל של גוגל, גם אם תעלים מליון חשבונות אינטרנט, תחשוף אותם לקהל הרחב, או תמחק אותם בגלל תביעה פדרלית, או סתם בגלל שהמשטר המקומי לא רוצה אותה יותר (ראה סין),ושאר מרעין בישין שכבר שמענו על לא מעט שכאלה, תרגיש מכה קלה בכנף ותמשיך הלאה. קל וחומר חברה ישראלית קקיונית לספרי שפת עבר, שתתנדף לה אפילו בלי להודיע לך.

וזה עוד לפני שדנו בשאלה אחרת לגמרי, שהיא - בתת הסעיף הצידי עליו אתה עומד - לאיזה מידע אתה קורא "שלך"? אתה חושב שהמידע שיש לך בפייסבוק הוא "שלך"? אבל זה באמת עניין לדיון אחר.
כולנו מפספסים עוד משהו 599491
על הנקודה הזו אני בכלל לא מסכים איתך.

לרוב האוכלוסיה כיום אין ספרים אלקטרוניים. נקודה. לחלקים נרחבים מהאוכלוסיה כיום, לעומת זאת, יש אוספים די מכובדים של מוזיקה כקבצים על המחשב. כך גם אוספי תמונות (יש כבר לא מעט אנשים שנטשו את האלבומים ומסתמכים רק על אלבומי התמונות הממוחשבים).
כולנו מפספסים עוד משהו 599493
מהמשך התגובה אתה דווקא לגמרי מסכים איתי.
כל הדיון (שצידי לדעתי) התבסס על פרוצדורה מפורטת שכללה חברות ספרים וגיבוי שלהן לכותרים שקניתי מהם, ואולי גם לאחרים. ואתה מסכים איתי שכרגע זאת לא טכנולוגיה או פרוצדורה נפוצה ועובדת.

מוזיקה זה דבר אחר. אבל אני שואל לידיעה: אתה טוען שאותה פרוצדורה מורכבת קיימת עבור קבצי המוזיקה שקנית וקיימים במחשב שלך או ברשת? ושהחברה ממנה קנית את המוזיקה מבטיחה לך גיבוי שלה במקרה של קריסת המחשב שלך?
כולנו מפספסים עוד משהו 599498
אני לא רוצה לסמוך על פרוצדורה כזו. אם היא קיימת: למה לא?

אני חייב אולי לסמוך על פרוצדורה כזו אם ההגנות של החברה האמורה מפריעות לי לגבות את האוסף שלי מקומית. לחילופין, אם מדובר על האסטרטגיה החדשה של גוגל שלא יהיה אחסון מקומי. לכן אני מתייחס לכך כמקרה נפרד.
כולנו מפספסים עוד משהו 599522
ואז יום אחד מגלים בזעזוע שנמחקה להם הספרייה שהם לא גיבו בשלוש השנים האחרונות ועמה כל התמונות של הילד מגיל אפס.‏1

1 לא אני, לי אין ילד.‏2
2 ואני מגבה את המחשב שלי על זכרון חיצוני אחת לכמה חודשים.‏3
3 ומדפיסה מדי פעם תמונות ומסדרת יפה יפה‏4 באלבום.
4 ולאט לאט.
כולנו מפספסים עוד משהו 599523
או שהם מגלים שאלבום התמונות נהרס. וברוב טיפשותם הם לא שמרו גיבויים (נגטיבים).
כולנו מפספסים עוד משהו 599527
לא יודעת, יש לי תמונות של ההורים שלי ושל ההורים שלהם (ותמונות בודדות של ההורים שלהם)
כולנו מפספסים עוד משהו 599525
ועוד נקודה: באלבום תמונות ממוחשב יש הרבה יותר מקום ולכן אפשר לשמור הרבה יותר תמונות (דבר שנעשה חשוב יותר עם הופעת המצלמה הדיגיטלית שבה אין סרט של 36 תמונות). לכן סביר להניח שעם אלבום תמונות לא אלקטרוני מראש שומרים פחות תמונות.
כולנו מפספסים עוד משהו 599568
ריבוי התמונות הדיגיטלי הוא בדרך כלל "30 הטייקים שניסיתי עד שתפסתי את הילד גם מחייך וגם לא עוצם עיניים וגם נותן יד לאחיו וגם שניהם לא מסתירים את הנוף". במקום לזרוק את הניסיונות הלא מוצלחים, אנשים שומרים את כל הטייקים האלה, מעלים את כולם לפליקר/פייסבוק וכל התמונות כמעט זהות. בצילום מודפס באמת יש הרבה פחות טייקים, אבל בבגרותך אתה זוכר בדיוק את הצילום האחד ההוא של שני האחים אוחזים ידיים, גם אם אחד מהם לא חייך.

בקצרה, אולי זו רק אני, אבל אצל צלמים חובבים ספר התמונות לא קשור לאיכות. בצילום דיגיטלי הכמות היא לא יותר מניסוי וטעייה.
כולנו מפספסים עוד משהו 599576
לי אישית לקח קצת זמן ללמוד לזרוק, אבל למדתי את זה די מהר. לעומת זאת, התוצאה המידית הייתה שאני לא חושב בזמן הצילום אם התמונה חשובה או לא אלא מצלם, ומסנן בבית (לפני או אחרי ההעתקה מהמצלמה). לדוגמה: יותר פשוט לי לצלם כמה ניסיונות של אותו הצילום (אני יכול לבדוק בזמן אמת פחות או יותר מי מהם הצליח). אחת התוצאות היא שיש לי יותר תמונות מוצלחות.

לעניין מה שזוכרים: אם היה צילום דיגיטלי בזמנו של הרצל, הם לא היו נזקקים לריטוש.
כולנו מפספסים עוד משהו 599578
גם אני למדתי למחוק ("לזרוק"). אבל זה רק מוכיח שאין יתרון ל*שמירה* של כל עותקי הניסיונות.

(אם היה צילום דיגיטלי בזמנו של הרצל, היו משפצים לו את הזקן בפוטושופ ומוסיפים שקיעת שמש על המרפסת).
כולנו מפספסים עוד משהו 599581
נכון. אבל התוצאה הסופית היא יותר תמונות מוצלחות ששווה לשמור.
כולנו מפספסים עוד משהו 599676
בהנחה ציוניוסטית שזה היה ריטוש ולא זיוף.
כולנו מפספסים עוד משהו 599566
מה קרה להיפו?! אני מקווה ובטוחה שבבוא יומה היא תזכה לתיעוד נאות ומגובה.
עדיין היפוטתית. 599596
כולנו מפספסים עוד משהו 599500
בו נעשה סדר. היום יש לכולנו ספרים מודפסים על עץ מת. אף אחד לא מציע ברצינות שנסרוק אותם, נעביר אותם דרך OCR, ותשמור אותם כמדיה דיגיטלית איפשהו. זה רעיון מגוחך. השאלה היא מה הלאה, האם הספר הבא שתקנה (שתקנה לא שתכתוב לבד) יהיה דיגיטלי או מנייר. אם הוא יהיה מנייר אז יופי לך, אבל אם הוא יהיה דיגיטלי סימן שקנית אותו מחנות שמוכרת ספרים דיגיטלים, ואם קנית אותו מחנות שמוכרת ספרים דיגיטלים אז ברכותי, יש לך ספר דיגיטלי. אף אחד גם לא מדבר ברצינות על גיבוי ביתי, זה איש קש שלא ברור לי למה הוא צמח.

לא ברור לי על איזה מידע אישי אתה מדבר, אני עד עכשיו דיברתי על ספר שקנית (קנית בחנות) ואתה רוצה לשמור על מנת שתוכל העביר לנכדים שלך. ברור שמסמכים שייצרת לבד זה סיפור אחר. עבור ספר דיגיטלי שקנית לא מדובר בטכנולוגיה עתידית, היא אולי היתה עתידים בשנות השבעים, היום היא נמצאת בכל מכשיר עם גישה לרשת, ולבישראל לדעתי יש לרוב המוחלט של האנשים הבוגרים-אם-כי-לא-זקנים גישה לרשת מלפחות שני מכשירים שונים.

"עובדה שלכל אחד יש חשבון בנק, ורק אחוז מהאוכלוסיה שומר היום את הספריה הדיגיטלית שלו ברשת" זה גם עניין של זמן, קןראים סבירים יש בשוק פחות מעשור, בנקים קיימים כבר מאות שנים, גם עניין של כסף וגם של סיבות אחרות שלא שייכות לעניין (ממשק אחר, רומנטיקה...). אבל זה בוודאי לא מראה שום דבר.

אם אמזון תמחוק בכוונה את כל הספריה ל-‏100 לקוחות בישראל (או במדינה מערבית אחרת) בלי יכולות שחזור היא תעמוד בסכנת קריסה בגלל חוסר האמון של שאר הלקוחות שלה. אם היא תעשה את זה לא בכוונה היא תצטרך לפצות אותם או שתקרוס (שוב, אותו חוסר אמון). בסין זה יכול לקרות, אתה צודק, רק שאם המשטר בישראל יהפוך להיות דומה למשטר בסין אז יש דברים שקצת יותר מפחידים אותי מגורל הספריה שלי.
כולנו מפספסים עוד משהו 599503
ספרים דיגיטליים יש לא רק לאמזון. יש גם לסטימצקי (evrit) ועוד. לפי מה שאתה מציע, מרגע שאתה קונה ספר מספק, אתה נשאר קשור בחוזה אינסופי עם הספק. אין בזה הגיון כלכלי.

אם לא מדובר על קניות חוזרות, סביר להניח שהספקים ינסו לעבור למודל של השכרה.

ולשאלתך: אני מעדיף את הספרים שלי מקומיים. אני מעדיף להימנע מספרים פגומים שמונעים ממני לשמור עותקים מקומיים.
כולנו מפספסים עוד משהו 599506
לא הבנתי: למה אתה נשאר בחוזה אינסופי עם הספק? למה אין בזה הגיון כלכלי? לאיזה שאלה אתה עונה? למה אתה מעדיף את הספרים שלך מקומיים?

ולמשפט האחרון (היחיד שהבנתי, או לפחות אני חושב שהבנתי) אני אישית מעדיף להמנע מלחם פגום שמונע ממני להנות מהאכילה מבלי להשמין.
כולנו מפספסים עוד משהו 599510
האם אמורה להיות לי גישה לספר שקניתי לזמן לא מוגבל? האם התשלום שלי עליו הוא חד-פעמי? אם התשובה לשתי השאלות חיובית, מדובר על תשלום חד-פעמי לשירות מתמשך. האם אנו מסכימים על כך?
כולנו מפספסים עוד משהו 599512
מסכימים
כולנו מפספסים עוד משהו 599514
אם כך רק הספק הזה יכול להמשיך לתת לי את השירות. אין לו שום תמריץ להמשיך לתת את השירות. אני מעדיף להימנע מהמצב הזה ולחלץ ממנו את הספר מוקדם ככל האפשר. כלומר: יכול להיות שיהיה שירות אחסון אצל מישהו אחר ולאו דווקא אצלו, אך התלות המתמשכת בספק נראית לי לא בריאה.

המודל החלופי הוא מודל של השכרה. הוצאת אוריילי מפעילה שירות כזה כבר יותר מעשר שנים (אך קהל היעד שלו הוא אנשי טכנולוגיה). השאלה הבסיסית היא האם אתה מוכן להסכים להשכרה כזו.
כולנו מפספסים עוד משהו 599517
כן, הוא נשאר מחוייב לחוזה אינסופי איתך, לא ההפך. התמריץ שלו הוא המוניטין שלו, בלי מוניטין אין לו קיום. בוודאי שעדיף להמנע מהמצב הזה.

השכרה כדאית אם אתה שוכר לזמן מוגבל, כשאנחנו מדברים על ספרים שנוריש לנכדים שלנו זה נשמע לי לא כדאי, ובסופו של דבר גם כאן אתה תלוי בספק, ואם הוא יפשוט את הרגל תצטרך למצוא ספק אחר.

את השאלה שלך לא הבנתי, אם אני מוכן? את רוב ספרי אני מקבל מהספריה, לא נראה לי שתצליח לייצר מודל שיהיה זול יותר בשבילי. אבל ממתי אני קובע מה קורה בשוק?
כולנו מפספסים עוד משהו 599520
לעניין המעבר לספק אחר: קניה מחדש של הספרים?
כולנו מפספסים עוד משהו 599604
כן, אבל אולי כדאי להסביר בשביל לסכם את הדיון. בו נדמיין שני עובדי נאסא, נגיד נקרא להם באק ורוג'רס. באק קורא ספרים בנוק (של בארנס ונובל) ורוג'רס בספרים מודפסים על עץ מת. שניהם יקנו בעוד חודשיים את הספר החדש של רולינס, שניהם יתלהבו ממנו ויחליטו שזה ספר שהם רוצים לשמור לנכדים שלהם. עברו להם כמה 10 שנים והם יצאו למשימה הירואית במאדים, ובגלל שהספר יהיה מאד חשוב להם הם יחליטו לשמור אותו במחסן מיוחד. אחרי 40 שנה הם חוזרים מהמסע ומגלים שיש להם נכד. הם הולכים למחסן להוציא את הספר שהם שמרו לנכדים שלהם ואנחנו שואלים מי הימר על הסוס הנכון.

התסריט האופטימי הוא שהם מגלים שהספר נשמר כמו חדש, הם נותנים אותו לנכד שכל כך מתלהב מהספר שהוא מחליט להקדיש את חייו ללימודי השירה של ריקי גל. השורה התחתונה, אין סוס מנצח.

התסריט הסביר יותר (לדעתי) הוא שהם מגיעים למחסן, באק מגלה שהוא צריך לטעון את הנוק שלו, רוג'רס מגלה שהספר שלו קצת הצהיב, שניהם צריכים לנקות את האבק. כשהם נותנים את הספר לנכד הוא מנסה לשחק בספר/נוק ושואל אם זה לא מקולקל, למה אין שם צבע, למה שום דבר לא זז, איפה מוזיקת הרקע, ואיך זה שהכל בשני ממדים, ואם בכל זאת הם יצליחו לשכנע את הנכד לקרוא הם יתאכזבו לגלות שהוא מוצא את העלילה נדושה והדמויות שטוחות. עד כאן התרחיש הסביר, ולדעתי הסוס של באק מנצח בנקודות (עלות המחסן של רוג'רס היתה יקרה בהרבה מזו של באק) ואפשר היה לסכם את הדיון באין טיעון ולהמשיך הלאה. במקום זה, מסיבה שלגמרי לא ברורה לי, מגיניו של רוג'רס החליטו ללכת לתרחישי קטסטרופה.

תרחיש הקטסטרופה הראשון הוא שבזמן המסע למאדים נפל אסטרואיד על המחסן שבו הם שמרו את הספר והנוק והשמיד אותם כליל. עכשיו שניהם חזרו מהמסע, וגילו שהלך המחסן, באק הולך למחשב של הנכד שלו, מתחבר לחשבון שלו בבארנס ונובל והנה הספר. רוג'רס, לעומתו, צריך לקנות עותק אחר של הספר. אם עדיין מדובר בספר פופולרי שעדיין מודפס אז הוא יכול לקנות אחד חדש, אם לא אז הוא צריך לחפש עותק יד שניה שלו. ספרי יד שניה פופולרים עולים מעט מאד, למעשה רוב התשלום הוא על המשלוח. אבל ספרים לא פופולרים יכולים להיות הרבה יותר יקרים (ע"ע מלחמת הכפתורים). ככה שבתרחיש הקטסטרופה הראשון באק מנצח בנוק אאוט.

תרחיש הקטסטרופה השני הוא שבזמן שהם היו במסע למאדים האסטרואיד השמיד את המחסן, וגם הרס את השרתים של ברנס ונובל, באותו זמן אסטרואיד אחר ניתק את כל האינטרנט בעולם והאקר מוכשר הצליח למחוק את החשבון של באק מברנס ונובל (איך הוא עשה את זה בלי אינטרנט? תשאל את ברקת, אבל אם יש אינטרנט אז אפשר להשתמש בגיבויים). רוג'רס, בדיוק כמו בתסריט הראשון, קונה ספר חדש, באק, בניגוד לתסריט הראשון, קונה ספר חדש. רק שלהבדיל מרוג'רס הוא לא תלוי בפופולריות של הספר ולא צריך לחכות למשלוח (ועם ספר מעץ מת יותר זול הוא תמיד יכול לקנות ספר מעץ מת). שוב באק מנצח בנקודות.

במילים אחרות, אין תסריט הוגן‏1 בו הסוס של רוג'רס מנצח -> טיעון הנכדים לא תקף.

1 כמובן שטיעון בו על אחד חל התרחיש האופטימי ועל השני חל הקטסטרופה הוא לא הוגן.
כולנו מפספסים עוד משהו 599605
אני מסכים איתך על התסריט הסביר, לכן:

הסתברות לספר קצת מאובק אבל קריא ביותר, ובשפה שהנכד מדבר - 95%.
הסתברות לנוק עובד - 20%, הבטריה מן הסתם מתה ואין לה תחליף, מסך ה-LCD התקלקל מזמן אחרי שלא זרם בו שום זרם 40 שנה, ספק הכח הלך לאיבוד בארגז אחר והחדשים לא תואמים כמובן וכו'.

רוג'רס מנצח בקלות.

אבל זו לא האנלוגיה הנכונה בעצם, אלא:
הסתברות לדיסק און-קי/זכרון מקביל כלשהוא שעדיין מתפקד - 50%, אולי אפילו פחות.
הסתברות שהקורא ההולוגרפי הזעיר המושתל מאחורי האוזן של הנכד יכול לקרוא את הקובץ על הדיסק און קי - פחות מ-‏1%. וגם זה בתנאי שיש לו חור מספיק גדול באוזן בשביל לדחוף אותו לשם.
סה"כ הסתברות לקריאה מהמחסן - 0.005.

אם ההתערבות ביניהם היתה סטטיסטית לפי תוחלת, רוג'רס מקבל מבאק מכונית חדשה.

נותרנו עם תסריט העדכון מחדש משרתי החנות, שכבר הוכה קשות בדיון מבחינות שונות שלא נחזור עליהן שוב. צפריר עשה זאת היטב.
נוסיף סתם כבונוס את ההסתברות שבארנס אנד נובל הפכו לבן אנד ג'רי'ס ומוכנים למלא לך את הנוק/USB בגלידת פאדג' עם עוגיות, למרות שאתה כבר שנים לא חידשת את המנוי באתר שלהם. אני נותן לזה 30%, כי לא בטוח שהם יהיו כאלה נחמדים, אבל הנכד כנראה ישמח לתחליף.
כולנו מפספסים עוד משהו 599606
אמרתי שזה לא הוגן להשוות קטסטרופה לאידיאל.

מול ה-LCD שהתקלקל והבטריה שהלכה בלי תחליף (נקרא לזה תרחיש המיני קטסטרופה) תשים את הספר שהתפורר (הרי לפני יומיים ספרים היו טובים יותר בגלל שהם אורגנים). אז, שוב, באק מנצח בנוק אאוט (קניה מול שחזור).

דיסק און קי זה מסיפור אחר. אף אחד לא מציע לך לשמור את מה שיקר לך על דיסק און קי. זה איש קש.

בשביל לקרוא מנוק (או קינדל, או כל קורא אחר) לא צריך קורא הולוגרפי הזעיר המושתל מאחורי האוזן. ואם השתילו לנכד איזה קורא הולוגרפי שמפריע לו לקרוא בנוק אז אותו קורא יפריע לו לקרוא בספר על נייר מתף רק שלקורא ההולגרפי נוכל להוריד ספרים אלקטרונים. שוב באק מנצח בנוק אאוט .

איפה בדיון העדכון מחדש משרתי החנות הוכה? נראה לי שלא הבנת את צפריר.

על ההסתברות שבארנס ונובל לא ממלאים את החוזה איתך כתבתי (ע"ע תרחיש הקטסטרופה השני).
כולנו מפספסים עוד משהו 599609
אני חוזר על כך שלדעתי התאימות טובה למדי בפורמטים שתוכננו היטב. לדוגמה: PDF ו-HTML (לדעתי גם ODF, אבל הוא עדיין צעיר יחסית. את epub ושות' אני לא מכיר מספיק טוב).

תאימות אחורה של HTML: בחרו באתר המועדף עליכם ובחנו אותו במכונת הזמן (Wayback Machine) של http://archive.org .

תאימות קדימה: התקינו דפדפן ישן‏1 וגלשו להנאתכם ברשת. מפתיע עד כמה אתרים רבים בכל זאת עובדים (לפחות האתרים שתוכננו כמו שצריך). למרות שתקן HTML התייצב רק כמה שנים לאחר מכן (ולאחר דריכה במקום התחיל שוב לזוז בשנים האחרונות).

1 דפדפן ישן: גרסאות ישנות של נטסקייפ במצב טוב לאחר תאונה אפשר למצוא (תודות לבעלי המועדון ג'יימי זאווינסקי) ב:
כולנו מפספסים עוד משהו 599612
פעם ראשונה שאני רואה את HTML ותוכנן היטב באותו משפט בלי אף מילת שלילה. אבל מה הקשר לדיון?
כולנו מפספסים עוד משהו 599616
שגם אם ה-LCD והבטריה הלכו, מספיק שהקובץ נשמר ויש קורא HTML. יש כל מיני דרכים לשמור את הקובץ.

(ולא חייבים את בארנס-אנד-נובל. אלא אם כן הפורמט האמור מחייב איזושהי תלות בה)
כולנו מפספסים עוד משהו 599610
נראה לי שנסכים לא להסכים. אם משהו שלי נראה בהסתברות 70% שייקרה (בטריה מקולקלת) מוגדר על ידיך כמיני קטסטרופה, אז אנחנו חיים במרחבי הסתברות כל כך שונים שחבל להמשיך ולעמת אותם.

יש לי ניסוי אחד לסיום: הבה נהפוך את ציר הזמן, 30 שנה אחורה, ב-‏1982, אחסנו יוסי ויעל במחסן ספר בכריכה קשה, ולידו את אמצעי האחסון הדיגיטלי שהיה נהוג אז ועליו קובץ המכיל את הספר הנ"ל. השבוע הם הולכים לפתוח את המחסן ולחזור על הניסוי שתיארת.

לי זה כבר נראה לא כמו ניסוי מחשבתי תיאורטי, אלא יותר כמו ניסוי מהשטח.
לדעתי, תסריט המכונית ליעל (רוג'רס) תקף פה לא בהסתברות של 80%, אלא בהסתברות של קרוב ככל יכולתך ל-‏100 אחוז.

לכן, אם:
א. דעתך על תוצאות הניסוי שונה משמעותית משלי - ניפרד כידידים החיים ביקומים (כמעט) מקבילים.
ב. אתה מסכים עם תוצאות הניסוי, אבל טוען שהעולם השתפר מאות מונים והעבר לא משקף את העתיד - חובת ההוכחה עליך, עתידנות היא משחק מאד משעשע אבל מאד לא מדויק ברובו.

נ.ב. - דיסק אן קי איננו איש קש כלל, אנחנו מדברים על אמצעי אחסון בלבד, ואתה הכנסת בדלת האחורית של המחסן גם אמצעי פענוח (נוק). וגם על זה כבר נתתי לך את ההסתברויות.
כולנו מפספסים עוד משהו 599615
דעתי היא ש:
ג. אם אמצעי המדיה גובה באופן סדיר בצורה מקצועית אז הוא נשמר טוב כמו (בהסתברות של 80%) יותר (בהסתברות של 18%) או פחות (בהסתברות של 2%) הנייר.
אם אתה לא מסכים איתי אז תרוץ מהר להוציא את הפנסיה שלך מהבנק, כי ככה הם שומרים את הפרטים שלך (אולי לא בכל הבנקים מ-‏1982, בוודאי שבכל הבנקים בעשור האחרון). אם אתה מסכים איתי אז לא ברור לי למה אתה ממשיך להתווכח.

נ.ב. לא, אמצעי האחסון לא מעניין. אמצעי האחסון הוא, ובכן, אמצעי. אנחנו מדברים על התוכן. כלקוח כל מה שמעניין אותי הוא שהתוכן נשמר ונגיש.
כולנו מפספסים עוד משהו 599618
איך גובה? הוא במחסן! ולא, לא החזקתי לידו מתכנת קובול עתיק שידאג לו. אתה יודע כמה גלידה הוא יצרוך 30 שנה?

אין כאן אם, נתתי לך ניסוי מעשי שכל אחד מאיתנו יכול היה לעשות. אם אתה לא רואה זאת, אנחנו כנראה ב- א.
יקומים מקבילים, ועוד כאלה עם ממדים מקופלים שבהם חוזרים שוב ושוב על טענות שכבר הוזמו חזור והזום. תודה ושלום.
כולנו מפספסים עוד משהו 599619
מבחינת האייל האלמוני הוא גובה ע"י B&N. והם לא מחזיקים מתכנת קובול עתיק (אולי הם יחזיקו מתכנת ג'אווה עתיק שצורך קפה).
כולנו מפספסים עוד משהו 599621
לצומת ספרים לא היה שירות כזה ב-‏82. אני לא בטוח שהיום יש להם.
כולנו מפספסים עוד משהו 599622
יש לך ספרים שקנית ב-‏1982 בצומת ספרים?!
כולנו מפספסים עוד משהו 599623
בזינגה!
כולנו מפספסים עוד משהו 599624
מה?!
כולנו מפספסים עוד משהו 599626
כולנו מפספסים עוד משהו 599630
מגבלות טכניות מונעות ממני לראות את הסרטון, אז בו נסכים שהוא מאד מצחיק ומאד רלוונטי, ותנסה להסביר את הטיעון שלך בעצמך (או לתת קישור למשהו טקסטואלי)
כולנו מפספסים עוד משהו 599620
למה שיהיה במחסן? ספרים דיגיטלים (ואנחנו, שוב, מדברים על ספרים דיגיטלים) לא נמצאים במחסן, הם נמצאים (מלבד על התקני הקריאה) בשרתים ומגובים באופן סדיר.
כולנו מפספסים עוד משהו 599629
בעיקרון אני מסכים איתך אבל אם אני מבין נכון מה זה שרת זה רעיון די מטופש לשמור עליו דברים, בטח דברים שדרושים לעתים רחוקות.
כולנו מפספסים עוד משהו 599632