ואלה שמות 449
חידושים והפתעות בממשלת שרון.

אריאל שרון הציג היום את ממשלתו המורחבת. 26 שרים בסך הכל, כמו ממשלת האחדות הקודמת, ועוד היד נטויה.

הבא נבחן את ממשלתו החדשה של שרון. יחד, נגלה כמה חידושים מפתיעים במבנה הממשלה, ואני לא מדבר רק על ה־ח' החדשה שנוספה לאולם מליאת הכנסת (אגב, ראוי לציין כי את הרשימה לקחתי מתוך נאומו של שרון עצמו, מה שאומר שעד מחר זה יכול להשתנות. אני ממליץ לפנות למקורות קצת יותר מעודכנים מאתר זה כדי לוודא כי המידע המוצג כאן עודנו רלוונטי. בדקתם? מצויין. אפשר להמשיך).

אריאל שרון - ראש הממשלה והשר לקליטת עליה.

הנה, כבר בראש הרשימה - חידוש מרענן. בראשית, היה ראש ממשלה ושר הבטחון. אחר־כך, נעשינו קצת נורמליים וזכינו לראש הממשלה שהיה ראש הממשלה, בלי שום ו' החיבור. אחר־כך חזר הקונספט של ראש ממשלה ושר הבטחון. אז בא ראש הממשלה ועוד כמה משרדים שמחכים שמישהו יבוא לקחת אותם, וברק שכלל את הרעיון והחזיק בחלק הארי של משרדי הממשלה בשלב מסויים, בגלל שאף־אחד כבר לא רצה בהם. אבל ראש הממשלה והשר לקליטת עליה - זה עוד לא היה לנו. עם שתי מפלגות עולים בקואליציה, הבחירה דווקא במשרת השר לקליטת עליה מרמזת, אולי, על פזילה מוקדמת לכיוון הבחירות הבאות. יחד עם ביטול הבחירה הישירה, האם אפשר לחשוד ששרון מתכנן לנו איזה פיזור כנסת בזמן הקרוב?

מסתבר, אגב, שהטרנד "ראש הממשלה ו..." התפשט רחוק. מאיר שטרית כבר טרח להצהיר ש-"כאשר" יהיה ראש ממשלה, התיק "היחיד" שיחזיק הוא תיק החינוך. הרעיון של ראש ממשלה בלי ו' החיבור אחריו, כנראה, כבר לא נחשב רציני.

שמעון פרס - סגן ראש הממשלה ושר החוץ.

"ששש! את זה עוד לא שמעתם אף פעם," אמר בורג בטקס ההשבעה לפני השבעתו של פרס.

שמעון פרס חוזר כאן לתפקידו הקלאסי. יהיו מי שיראו בתפקיד הזה יד ימינו של ראש הממשלה, יהיו שיקראו לו "מספר שתיים התמידי", ויהיו גם מי שיאמרו עליו כי הוא חזר לתפקיד החתרן הבלתי־נלאה. מה שבאמת מפתיע כאן הוא שדוד לוי הוא לא שר החוץ. או בקואליציה, אם כבר מדברים על הפתעות. אבל, כפי שכבר המלצתי, כדאי לבדוק אם הנתון הזה עודנו נכון - יש לי הרגשה שהפסקה הזאת תצא לפנסיה מוקדמת.

אליהו ישי - סגן ראש הממשלה ושר הפנים.

דרעי 2? טוב, למה להלעיז סתם כשאפשר להלעיז עם סיבה? ש"ס עושה במשרד הפנים כבשלה, מנצלת אותו לצרכיה, ופוגעת באזרחי המדינה החילוניים והמסורתיים (כן, גם בהם). שרון היה יכול להקים ממשלת אחדות חילונית, אבל בחר שלא לעשות כן. או שזו חלק מהפזילה לבחירות, או שהממשלה הזאת תהיה יותר גרועה משתארתי לעצמי.

נתן שרנסקי - סגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון.

ארבעה סגנים יש לראש הממשלה שרון, אחד מהעבודה, אחד מש"ס, אחד מישראל בעליה ואחד מהליכוד. זה הריפוד של שרון - משמאל, מצפון, ממזרח ומדרום. שרון, שנהנה לצטט מהכתובים לעיתים קרובות, צריך לזכור את הפסוק "מצפון תפתח רעה". שרנסקי, ההפכפך במנהיגי המפלגות, בהחלט עשוי להיות הקלף הקטן שיפיל את המגדל שבנה שרון.

סילבן שלום - סגן ראש הממשלה ושר האוצר.

שלום הוא עוף מוזר במשרד האוצר - נטיותיו הן מה שזכה לכינוי "חברתיות", בניגוד לשרי האוצר בעלי הטיית ההון ששכנו במשרד בשנים האחרונות. ובכל זאת, שר האוצר החדש יכנס למשרד כאשר על גבו חטוטרת של מספר לא מועט של חוקים פופוליסטיים שהעבירה הכנסת בימיה האחרונים של הממשלה היוצאת. אם ישאיר את החוקים על כנם - תפגע הכלכלה הישראלית פגיעה אנושה. אם יחליט להסיר אותם - יתקל בביקורת קשה מצד אלו שנשאו אותו על כפיים אל מעמדו הנוכחי. סילבן שלום יעמוד בקדנציה הקרובה בפני מבחן הבגרות שלו, שיסלול את דרכו אל ראשות הממשלה - או שיקבור אותו במעמד של פוליטיקאי דרג ב' עד סוף ימיו.

שמואל אביטל - שר בלי תיק (אחראי על תאום עניינים חברתיים).

מאז "השר לפיתוח אזורי" לא קמה הגדרה מעורפלת יותר לתפקיד בממשלה. ומי זה בכלל השמואל אביטל הזה? (מספר שתיים בעם אחד, אגב, אם לא ידעתם את התשובה.)

אשר אוחנה - השר לענייני דתות.

על שמנת וחתולים כבר דיברתי?

דליה איציק - שרת המסחר והתעשיה.

איציק היא ללא ספק תופעה מוזרה בפוליטיקה הישראלית. אני לא מכיר אדם אחד שמעריך אותה במיוחד, ומעטים שלא חושבים שהיא האדם המעצבן עלי אדמות. איך היא הגיעה למעמד השרה הבכירה בממשלה - זה כבר נשגב מבינתי. הרי קריאה לנשים תומכות עבודה - אנא! פנו אל הפוליטיקה! העיפו את המורה הנצחית הזאת מהשריון הראשון לנשים, והצילו אותנו מקולה הצווחני!

בנימין בן אליעזר - שר הבטחון.

שר הבטחון ולא סגן ראש הממשלה? הכיצד? רבות כבר נאמר על בחירתו של פואד למשרד הבטחון. דובר כבר על כך שהנץ של העבודה יהווה עלה תאנה לשרון, ודובר על הקריסה של מפלגת העבודה שאלו הם נציגיה בממשלה. תהרגו אותי - אני לא ממש מכיר את ההיסטוריה של פואד, אבל אני מחבב את הבן־אדם. לא ברור לי למה.

שלמה בניזרי - שר העבודה והרווחה.

לא משעשע איך שאדם שמייצג את הסקטור הפחות פרודוקטיבי במשק הופך לשר העבודה והרווחה? חתולים, שמנת, וכו'. כדאי לציין, אגב, שהמזרחיים מהווים מחצית משרי הממשלה החדשה. תזכרו את זה כשנגיע לשר לבטחון פנים.

ניסים דהאן - שר הבריאות.

אין לי אלא לכבוש את ראשי בכפות ידי ולנענעו אנה ואנה. לא מומלץ לחלות בשניים וחצי הקרובות. אלא אם יש לכם חסד אלוהים (או חסד עובדיה) במקרה.

צחי הנגבי - השר לאיכות הסביבה.

כבר פרסמנו באייל מאמר על נטיותיו הלא־כל־כך ירוקות של שרון, והנה הוא הוכיח שצדק כותב המאמר - ממש לא מעניינת אותו איכות הסביבה, בדומה לשר שמינה לנושא.

מתן וילנאי - שר המדע, התרבות והספורט.

שר התרבות שאמר שהעם רוצה כדורגל ולא שייקספיר, זכה, בתפנית אירונית של הגורל, לחזור לתפקיד שכל־כך לא מתאים לו. כשר בממשלת ברק הוא התפטר מהכנסת, ונעשה עימו חסד כאשר נתאפשר לו לשמור על הג'וב גם בממשלה החדשה - אחרת היה נותר מובטל, המסכן.

רחבעם זאבי - שר התיירות.

מה שנשמע בתחילה כבדיחה (אפילו שרון התבדח על הטיולים לטהרן־אסואן) הפך למציאות מגוחכת. איש הטרנספר מרצון יעסוק, בממשלה הקרובה, בטרנספור אנשים (מרצון!), בעיקר מארצות אירופה ואמריקה הצפונית אלינו ובחזרה.

סאלח טריף - שר ללא תיק.

שיא ראשון - שר דרוזי בממשלה. נכון, בלי תיק, אבל במדינה כמו שלנו - גם זאת אמורה להיות סיבה למסיבה. ללא ספק, הארוע המשמח המדכא ביותר שנתקלתי בו בזמן האחרון.

רענן כהן - שר בלי תיק.

ת'אמת? אין מה להגיד. שיהנה.

ציפי לבני - השרה לפיתוח אזורי (התיק יוחזק לפי שעה בידי השרה לבני וכמו כן ימסרו לטיפולה תחומי פעילות אחרים).

לא ברור מי צריך להעלב יותר - שמעון פרס, שהתיק הפאתטי שלו איבד אפילו את ההילה המועטה שאישיותו הכבירה העניקה לו, ונזרק כפירורים לשרה צעירה; או ציפי לבני, לשעבר מועמדת לשרת המשפטים, שנאלצה להסתפק בתיק ההשפלה שנתפר על־ידי ברק עבור פרס שנוא נפשו.

בכל מקרה, מלבד כמה משרי ש"ס, לבני היא השרה בעלת הרקורד הקצר ביותר בכנסת. לפני למעלה משנה כבר אמרתי שמדובר פה באישה בעלת אפיל פוליטי אדיר, מסיבות שעדיין לא לגמרי ברורות לי. לימור לבנת, כבר לא מאחוריך!

לימור לבנת - שרת החינוך.

שיא נוסף - שלוש נשים בממשלה. כנראה משהו שיכול לקרות רק בממשלה עם 26 חברים. לבנת, בכל אופן, זכתה בתיק בזכות ולא בחסד. בהצלחה.

אביגדור ליברמן - שר התשתיות הלאומיות.

התיק שנתניהו תפר עבור שרון ניתן על־ידי שרון ליד ימינו של נתניהו, איווט ליברמן. איך שגלגל מסתובב לו...

בכל מקרה, השר החדש כבר הספיק להסתכסך עם שר החוץ כשהצהיר כי יבטל את עסקת הגז עם מצרים. מעיון במאמרים המתפרסמים באתר מפלגת "ישראל ביתנו", אפשר למצוא כי ליברמן מעוניין לנתק קשרים עם מצרים כל עוד לא תפסק ההסתה המצרית כנגד ירושלים, והוא אף דוגל בעידוד הקונגרס האמריקאי למניעת סיוע כספי ממצרים מאותה סיבה. יהיה מעניין.

עוזי לנדאו - השר לבטחון פנים.

בואו נבהיר את הנושא. השר לבטחון פנים זו פאסדה שהמציא רבין למשרד המשטרה, כדי שיראה מרשים יותר. מן הסתם, ההנחה היא שמי שצריך לאיים עליו הוא הציבור הישראלי, שסבל מפיגועים, ולא המפגעים עצמם. משרד המשטרה, כמו גם המשרד לבטחון פנים שירש אותו, היה מאז ומתמיד התיק המזרחי - במשרד זה שוכן המזרחי התורן בממשלה. אפילו שלמה בן־עמי לא נמלט מהגורל המזרחי הזה. דווקא בממשלה בעלת אחוז המזרחים הגבוה כל־כך (חמישים אחוז, אמנם פחות מממשלת ברק בתחילת דרכה, אך עם יותר סיכוי לשמור על האחוזים הראשוניים), זכה כסא השר לבטחון פנים לזיו אחוריים לבנבנים. הסימבוליות יוצאת למינוי הזה מהאוזניים.

דני נווה - שר בלי תיק (אחראי על תאום בין הממשלה לבין הכנסת).

עוד תומך נתניהו שזכה לכבוד שלא מגיע לו ליד שולחן הממשלה. אולי בגלל זה התפקיד לו זכה הוא חסר משמעות לגמרי. האם גם הוא יהיה חרצוף תלוי על קיר כמו רמון? אנחנו עוד נראה.

אפרים סנה - שר התחבורה.

נו, טוב. נקווה לפחות שבכך אולי יחסכו מאיתנו הערותיו המחכימות של מר סנה ברדיו אחרי כל ארוע בטחוני.

ראובן ריבלין - שר ההומור הגרוע.

לא, סתם. בצחוק.

ראובן ריבלין - שר התקשורת.

טוב, נו, לא רחוק.

מאיר שיטרית - שר המשפטים.

האיש שלטש עיניו אל תיק החינוך, ובסוף קיבל את התיק של לבני (ואף התנצל בפניה), יתאקלם, מן הסתם, גם בתיק לא־חסר־משמעות זה שנפל לחיקו. אך בכל זאת, למרות שבאמת אין לי שום דבר נגד מינויה של לבנת לתפקיד, הייתי מעדיף לראות את השניים מחליפים תפקידים. שיטרית בחינוך היה יכול לעשות מהפכה אדירה במערכת החינוך הישראלית, שלבנת, כנראה, לא תבצע באופן כה כולל.

שלום שמחון - שר החקלאות ופיתוח הכפר.

אחרון אחרון ומאוד לא חביב - המינוי הכפוי הזה הוא העלוב ביותר בממשלה הזו. לראשונה, החתול הוא לא מש"ס. השמנת היא אותה שמנת.



זהו. זו הממשלה שלנו. קטנה, לא? טקס ההשבעה המשועשע והחייכני של שרי הממשלה תאם את הקואליציה הרחבה שמאכלסת אותה. ימים יגידו איך תעמוד הממשלה במשימות הקשות העומדות בפניה. בכל אופן - אנחנו תלויים באנשים הללו במידה לא מועטה. עם כל הספקנות, למען כולנו, כדאי לאחל לאנשים הללו שיצאו היום לדרכם החדשה - בהצלחה.
קישורים
נאומו של שרון - מתוך Ynet
נטיותיו הלא־כל־כך ירוקות של שרון - מאמרו של עמית מנדלסון
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

בטחון הפנים אינו חרצוף 18740
חרצופים תלויים על הקיר? יש לי הרגשה שיהיו יותר מאחד בממשלה הזו. לא שזה מפריע לשרון - כל אותם חרצופים לא יפצו פה אפילו פעם אחת כנגדו. כל הדמויות הפוליטיות השוליות שאינן מקורבות לשרון חבות לו הרבה על המינויים התמוהים האלו. הן יתמכו בו כל הדרך.

עכשיו לעוזי לנדאו. עוזי לנדאו הינו מזה שנים רבות הדמות הנערצת עלי ביותר במחנה הלאומי ובמפלגת הליכוד. אדם המייצג בעיני את כל האידיאולוגיה שאני מאמין בה, איש ביתר"י מכף רגל ועד ראש, שעמד מאז ומעולם מאחורי דיעותיו, גם אם זה עלה לו בחוסר פופולריות, בכיסא או באהדתו של ראש המפלגה דאז, נתניהו. למען האמת, היה לנדאו ממתנגדיו החריפים של נתניהו, ובצדק.
על פועלו הרב, אין אדם שלדעתי מגיע לו יותר לכהן כשר בממשלת הליכוד. אולם, שרון הוא אדם חכם. הוא יודע בדיוק את מי הוא צריך לקנות בתפקיד שר ומי נמצא אצלו בכיס הקטן.
קחו למשל את רובי ריבלין, שבחצי חיוך אני תוהה אם היה עובר למרץ במקרה והיה מוצע לו תיק חשוב בממשלה, או המפד"ל למשל, שתמכה בשרון בצורה מאסיבית במשך כל הקמפיין, הריצה קמפיין משלה למענו -ותשאר מחוץ לממשלה, כפי נשארה בעבר, מכיוון שפשוט ברור שהמפד"ל תמיד תתתמוך בימין. לא הוגן, אבל חכם.
לנדאו, הוא ח"כ כיס כזה. קטן, שקט, קומפקטי ופעיל לאללה. למרות שהוא אחד מתומכיו הגדולים, יכל שרון להשאירו מחוץ לממשלה, אבל הוא בחר שלא לעשות כך. לדעתי, יש כאן מעין מחווה יוצאת דופן ואמיתית לעוזי לנדאו. הוא בעצמו לא קיווה לקבל את תפקיד השר ולא ביקש זאת משרון. בלתי מובן, אך יפה.
זהו, לדעתי, צעד ראשון של הממשלה החדשה ברגל ימין.
בטחון הפנים אינו חרצוף 18786
ועכשיו בוא נדבר קצת אמת, ואם אפשר אז גם בלי להאריך יותר מדי.

עוזי לנדאו הוא מהמעגל החיצוני של תומכי נתניהו - כלומר, הוא נכון לסייע לו ומצפה לרווחים נאים אם יביא להצלחתו, אך יחד עם זאת גם לא הימר עליו עם כל הקופה. הפעולה של שרון, בהקשר זה, היתה פשוטה והגיונית: הוא נתן ללנדאו שוחד פוליטי בדמות מכונית צמודה, משרד ממשלתי לא לגמרי שולי וחברות בקבינט, ובתמורה הרחיק אותו ממעגל תומכי נתניהו וחשוב מכך, נתן לו מה להפסיד במקרה ויבגוד בו. זהו. לא תגמול, לא נדיבות, לא טוב לב ולא סיפורי פיות.
בטחון הפנים אינו חרצוף 18795
מצטער ניתאי, אך לנדאו מעולם לא היה ולא יהיה מתומכי נתניהו, באף אחד ממצבי הצבירה בהם הם באים. עוזי לנדאו לחם בחירוף כנגד נתניהו והצורה בה הנהיג את הליכוד. אם אתה מתכוון לתמיכה במהלכים מסויימים של ממשלת נתניהו - הרשה לי להעמיד אותך על טעותך ולהסביר כי למרות הכל (ואף על פי) לנדאו הוא איש ימין, שעמדותיו ימניות ועל כן יתמוך בפעולות ימניות. לא ציפית שיתמוך בברק, נכון? תמיכה בממשלת נתניהו אינה כתמיכה באיש - והוא אכן לא תמך בו. כמו שנאמר: וחבל לך בכלל על הזמן.
בטחון הפנים אינו חרצוף 18890
בוא לא נדבר על היסטוריה. כאשר נתניהו העלה את מועמדות הסרק שלו לראשות הממשלה לפי כשלושה חודשים, לנדאו כבר נמנה על תומכיו. למה השינוי החד בעמדותיו של לנדאו מלפני שנתיים? משום שאז האינטרס שלו הכתיב לו ללכת נגד נתניהו, ועתה הוא הכתיב לו ללכת עימו.
על חתולים והערות אחרות 18741
אוחנה הוא האיש הישר של ש''ס - עשה נקיון באורוות של ''אל המעיין''. הוא גם די לא רצה להיות שר הדתות. ההערה על החתול והשמנה, לפחות במקרה הזה, לא במקומה.

ציפי לבני, אגב, היא השרה ל''שיתוף פעולה אזורי'', מה שזה לא יהיה.
על חתולים והערות אחרות 18769
אשר אוחנה היה מנכ''ל משרד הדתות בתקופה בה התפוצצה פרשת תלמידי הישיבות הפיקטיביים, והוטחו בו מילים קשות בדו''ח מבקר המדינה מאותה שנה. הוא נחשב לאחד האנשים המושחתים יותר בש''ס.

באשר לטענתו כי לא ירצה לקבל עליו את תפקיד שר הדתות ויעדיף להשאר בתפקידו הנוכחי כמנכ''ל המפלגה, הרי שמדובר בקישקושים מיוחצ''נים היטב שנועדו לשפר את תדמיתו הציבורית של המקשקש. מוזר שדווקא ציניקן כמוך נופל בפח הגדול הזה ומאמין להתממות המגוחכת של אוחנה.
שיתוף פעולה אזורי 18830
מה זאת אומרת "מה שזה לא יהיה"?

מדובר על שיתוף פעולה בין אזור א' לאיזור ו' במלחמת הטילים הבאה עם עיראק/סוריה/אירן (אל תמחק את המיותר, אין מיותר כאן).
שיתוף פעולה אזורי 18843
נחש צפע. נחש צפע.
אווווווווווווווו........

נוסטלגיה... ;-))

שלכם,
דני.
על קומוניזם ודתות אחרות 18936
כן, שמתי לב שהשמאל הקיצוני משום מה מתחבר עם החרדים הקיצוניים.

מרקס היה יורק עליהם.
על קומוניזם ודתות אחרות 18984
זה בסדר, גם אני הייתי יורק על מרקס.
רמת הפשעים שתורתו גרמה מגיעה כמעט לאלו של היודו-נצרות.

ועכשיו, כשעברנו למישור האישי, אפשר לדעת עם מי, לכל הרוחות, אני מדבר?
על קומוניזם ודתות אחרות 19386
חבר, זה לא בגלל מרקס (למרות כל קשקושיו שלו, שבהחלט אינני תומך בהם, ומימי לא תמכתי).
משה רצה להפוך את העם שלו לבני-אדם, ולשם-כך נתן להם תורה - ומזה צמחו היום החרדים והכהניסטים.
ישו אמר, אהוב את אויבך - ומזה צמחה האינקויזיציה.
מסקנה: כנראה עלינו לעזוב את נושא שינוי-העולם, יען כי בני-האדם הם זבל משחר-נעוריהם, וכל טוב יהפכו לרע. ומן הסתם, הדבר הנכון ביותר שעשה משה רבנו, היה לשבור את לוחותיו.

שלך,
דני האדום.
על קומוניזם ודתות אחרות 19388
''קומוניסט'' החובר לדתיים מסויימים אינו קומוניסט, אלא זייפן, שקרן ובן-זרג צבוע.
זו אחת הסיבות לכך, שנטשתי את הזיוף הגדול מכולם - 'חד''ש'.

שלך,
דני האדום.
על קומוניזם ודתות אחרות 19650
רגע, אז עכשיו אתה Freelaner?
18742
תמיד מוטב להיות בריא (ועשיר) על חולה (ועני). מנין אתה מסיק שדווקא נסים דהאן כשר הבריאות עושה את האופציה הראשונה לגרועה במיוחד, יותר מיהושע מצא או משושנה ארבלי אלמוזלינו?

וגם: אני משער שישנן מגבלות טכניות והומאניות על אורך מאמר באייל, ולכן בוודאי לא יכולת למנות את סגני השרים. ובכל זאת: סגנית שר הבטחון, דליה רבין פילוסוף. ללמדך שתמיד יש הפתעות.
בנימין בן אליעזר 18755
בוא נתוכח קצת על טעם וריח.

כשפואד היה שר הבינוי (כמדומני) ומע"ץ היה בתחום אחריותו הוא ניסה לבנות את מחלף הכפר הירוק בלי להתחשב בתושבי הסביבה.

בבג"ץ שהוגש זכו התושבים ותכנון המחלף שונה. הייתי מצפה מהשר האחראי שיתנצל בפני הזוכים בבג"ץ על חוסר ההתחשבות בהם. בסופו של דבר, הבג"ץ קיבל את עמדתם ומשמעות הדבר היא שהשר הממונה ניסה לנקוט מדיניות לא מוצדקת.

שמעתי את פואד ברדיו אחרי פסיקת הבג"ץ. הוא התגולל בהאשמות על התושבים שתקעו מקל בתכניות הפיתוח שלו, כינה אותם אגואיסטים שלא מתחשבים בכלל, ואפילו לרגע הוא לא עצר לחשוב שאולי המחדל הזה הוא אצלו בבית, שהאשמים הם המתכננים של המשרד שלו. אני חוזר: זה היה *לאחר* פסיקת הבג"ץ לטובת התושבים.

זהו פואד שאתה מחבב, וזאת תודעת השלטון שלו.

כדי להסיר ספק: אני לא תושב המקום והפקקים בכפר הירוק גרמו לי סבל כל בוקר.
בנימין בן אליעזר 18756
יאמר לזכותו שכוונותיו תמיד טובות ובכל משרד שקיבל תמיד טרח לבצע הרבה עבודת מחקר ולצלול לתוך התיק במטרה להביא לשינוי אמיתי. לטובה!
הוא חרוץ, ועושה רושם של אדם ישר, מה שגורם לעובדה שהוא מקלקל כל דבר שהוא נוגע בו לעוד יותר מאכזבת ומעציבה. ע"ע תיק התקשורת וחיבור האינטרנט הגרוע והיקר שלי.
יושרה מפוקפקת 18774
אני זוכר שפרויקט המחלפים עליו היה אמון בן-אליעזר בממשלת רבין לווה בטענות קשות על המכרזים לבחירת קבלני העבודות. נטען שכמה ממכריו ואנשי שלומו זכו בנתחים בשרניים מן הפרויקט, אשר שלשל לכיסם מיליוני שקלים והעמיד לרשותם אלפי רשיונות יבוא לעובדים זרים.
גם במשרד התקשורת היה בן-אליעזר שותף פעיל לשערוריית חברת יס - יחד עם כמה חברות ממשלתיות ובנקים הוקמה פסאודו-אורנג' עתירת הון, ובניצול ציני של סמכויותיו במשרד עשה הכל כדי לתת ליס עדיפות בשוק על פני מועמדות אחרות, כמו גם על פני הכבלים. גם אם אין צדיקים בחברות הכבלים, כולי תקווה שבן-אליעזר ושותפיו לא יראו דיבידנדים מיס.
לא שקודמתו בתקשורת נקיית כפיים - נוכח המינויים הפוליטיים המסריחים שביצעה במשרד התקשורת, כמו גם המחיר הבזיוני ששילמה אורנג' על רשיונה, לא אתפלא לשמוע על אי-אלו שערוריות חדשות במשרד החינוך עתיר התקציבים.
בנימין בן אליעזר 18777
בן אליעזר נחשב ל''איש של השטח''. בגלל זה הוא נבחר במרכז העבודה. לכאורה, נהדר. למעשה, הביטוי הנ''ל מעיד על נטיותיו של שר הבטחון לחלק ג'ובים לחבר'ה מהמרכז.
כחובב מנהל תקין יש לי נטייה אינסטנקטיבית להרתע מ''אנשי שטח'' שכאלה.
בנימין בן אליעזר 18789
זאת ועוד, היה בדעתו לתת לחברות הכבלים זיכיון לאנטרנט ללא תשלום.
באחד הראיונות אמר, אני רוצה שהכל ינוע ינוע.
בסדר פואד, הכל ינוע. אבל למה שהכבלים לא ישלמו על הזכיון?
או שפואד אידיוט שהוא מוותר על מיליוני שקלים שיזרמו לקופת האוצר. או שיש חשד קליל להתנהלות מפוקפקת.
תמימות 18930
ישנה גם האפשרות (התמימה) שפואד חשב כי זמינות אינטרנט מהיר, ותחרות בשוק זה, חשובה יותר מהתשלום לממשלה (טובת אזרחים אחת מול טובת אזרחים אחרת).
ודווקא כאן טוב שרובי ריבלין יהיה 19003
שר התקשורת.
אני מאמין שרובנו רוצים אינטרנט מהיר, וזול. רובי ריבלין הוא אופורטוניט ופופוליסט, ויעשה כל דבר בשביל קצת אהדה, ועוד כותרת בעיתון. לגולשי האינטרנט יצא רק טוב, אני מאמין, מהיותו שר התקשורת.

הבעיה היחידה היא מה יהיה אם בזק ישלמו לו יותר מאשר חברות הכבלים. אז נהיה בצרות.
על פואד וצביעות פוליטית בכלל 18796
אגב פואד - לאלה מאתנו המגדירים עצמם "מרכז-שמאל", פואד היה אביה-מולידה של הבניה בהר חומה. עמדותיו המדיניות אינן "שונות מי-יודע-מה" מאלה של שרון. ומלבד זאת...
כל חבר מפלגת-העבודה, שיום אחרי הבחירות """שכח""" את המתקפה מעוררת החלחלה, המבחילה וההיפר-משמיצה על "שרון, מלחמה וכו"', והחל לרוץ אחר כל-ג'וב-שהוא בממשלתו של "השד הנורא" מאתמול... נו, אומר רק דבר אחד: איפה הדלי? ארוחתי עולה במעלה-גרוני...
אני יודע, ז-ה היה ממש נמוך. אבל, התנהגותם של הנ"ל יותר... והשיא שייך, בלא שום ספק שהוא, לסגניתו היקרונת של פואד, הלא היא דליה רבין-פילוסוף. לפתע, אין לגברת, הנכבדה-מאד-בעיני-עצמה, שום בעיה שהיא לשבת בממשלה אחת עם כל אותם טיפוסים - גנדי! - שעשו לאביה את המוות - ולא רק כמשל...
אני יודע, אני יודע - גם גנדי גינה, כמובן, את הרצח. הוביל עם חבריו הטובים, בני אילון (ראש "זו ארצנו" לשעבר) וחנן פורת, את הפגנות הארון וחבל-התליה, כינה את יצחק רבין "המרשל פטן", ואת ממשלתו "ממשלת וישי" (ואל תנסו להכחיש שאמר זאת - יש לי זכרון יותר מדי טוב. אמר גם אמר, יותר מבהזדמנות אחת), וכעת בתו של הז"ל יושבת, באושר רב, בממשלה אחת עם גנדי וליברמן (איכס!!) - אם ל-א מתעוררת בכם בחילה לנוכח תמונה זו, משהו לא לגמרי בסדר אתכם, לדעתי.
אין לי מה להוסיף - קיבתי צורחת: די!!

עצבני,
דני האדום.
בנימין בן אליעזר 18971
האימרה המפורסמת המקשרת בין הרוח הדמוקרטית של מפלגת העבודה ובין תושבי המחלף המסכנים: כיצד זה שאדם אחד קטן פוגע ברווחתם של רבים כל-כך (בג"ץ הצומת), איננה של בן-אליעזר , כי אם של המקובל מכדורי עליו השלום. שיחד עם בלי בג"ץ ובלי בצלם ביטויים אלה חייבים להיות חקוקים על לוח הזיכרון בפנתיאון הדמוקרטיה העממית הישראלית
בנימין בן אליעזר 19234
לא יודע מה רבין אמר על הענין, אני שמעתי את פואד תוקף את תושבי המקום במו אוזני.
בנימין בן אליעזר 445439
שר המשפטים פרידמן נוקט באותה גישה: זה שרמון *הורשע* בכלל לא משנה את גישתו לעניין הגשת כתב האישום ע"י היועץ המשפטי. בראבו.
''המצב רוח הלאומי'' 18757
הדברים הבאים הם תחושה סובייקטיבית, ואין להם אחיזה בדוקה במציאות.

"המצב רוח הלאומי" הוא מן מדד כזה שבדרך כלל עולה ויורד בהתאם למועדי הבחירות, כלומר, מיד לאחר הבחירות הוא בשיאו המקסימלי, וממש לפני הבחירות הוא בשיאו המינימלי, באמצע ישנן עליות וירידות קטנות, אך המגמה הכללית תמיד בירידה.

התחושה שאני חש היום היא תחושה טובה, אך מיוחדת בצורה שאני לא יודע להסביר, תחושה שאני חש תמיד לאחר מועדי הבחירות והרכבת הממשלה. אני זוכר זאת בבחירתו של רבין, אחר כך המדד ירד בהדרגה, והגיע לשיא עם הרצחו של רבין, ואז הפיגועים בלב תל אביב וענבי זעם, והמדד ירד עוד ועוד, עד בחירתו של נתניהו, ושוב המצב רוח הלאומי קפץ לשיא, הייתה תקווה וכו', הפעם התדרדר המדד מהר יותר מבדרך כלל (לא ברור לי למה), הפרשיות של נתניהו ושרה והמיתון הכלכלי והמדד צנח במהירות עד לבחירותו של ברק ושוב קפץ, הפעם אני אפילו זוכר סקר שהוצג ברדיו שמעיד על הקפיצה החדה במדד "המצב רוח הלאומי". ולאחר מכן שוב החלה ההתדרדרות מתונה, ההתדרדרות הוקצנה מאוד עם תחילת האנתיפאדה וחטיפת החיילים והתקיפות בלבנון, והגיעה לשיא ממש לפני הבחירות.

היום, אני שוב מרגיש טוב, מה יהיה עוד חצי שנה - שנה? סביר להניח שארגיש רע.

אני מציע לערוך סקר באייל שישאל את דעת הקוראים מתי יעבור המדד של "המצב רוח הלאומי" את הגבול מהטוב לרע.
''המצב רוח הלאומי'' 18797
זה בסדר - יהיו שוב בחירות (ובפתק אחד הפעם). :-))
ROFL!!! 18759
בזכות? 18768
לימור לבנת זכתה בתיק החינוך בזכות? באיזו זכות? בזכות הסטירה המצלצלת שהחטיפה לפעיל "ישראל אחת" (שכנראה באמת עצבן אותה) בבחירות 99'? בזכות טענות ה"הגנה עצמית" המביכות שהפיצה לאחר מכן? אכן, חינוך לתפארת, סבלנות, סובלנות ואורך רוח.
בזכות 18773
לימור לבנת קיבלה תיק ''לא נחשב'' בזמנו, תיק התקשורת, ועשתה בו פלאים. ביושר ומיומנות נדירים היא אחראית לפריצת הדרך של התקשורת הישראלית. לימור לבנת גם ערה לנזקים של חינוך פוסט מודרני ושיכתוב ההסטוריה , באיצטלת ה''אין נרטיב'', לנרטיב חדש מסוכן ומיותר. כיוון שגם אריאל שרון ער לכך, צדק במינוי.
אגב, אין זאת לטעון כי שטרית איננו ראוי אף הוא לתיק החינוך. המינוי אולי היה בחטף אך הוא איננו מוטעה.
''ביושר ומיומנות נדירים'' 18778
(;
אפשר אמנם לפרוס את אופן ההתיחסות לשר לשניים-שלושה מישורים נפרדים:
א. הפוליטיקה שלו - מהי המדיניות שאותו פוליטיקאי מנסה לקדם. במישור זה אין ולא יכולה להיות אמת-מידה *אוביקטיבית* לבחינת טיבו, כי אם שיפוט אישי בדבר הסכמה עם אותה מדיניות.
ב.I. כישוריו כביצועיסט - יכולתו לבצע בהצלחה פרויקטים שהוא מקבל על עצמו. זה המישור בו נזכר מופז כ"פקיד" בדיון על המאמר של עמית.
ב.II. נקיון כפיו וכנותו.

בתגובה לעיל שללתי את נקיון כפיהם (בII) של פואד ולבנת, אל לא התייחסתי לכישוריהם כביצועיסטים (בI). ובכן, פואד יכול להתהדר לפחות בתרומת פרויקט המחלפים לכלכלה הישראלית, וניתן להתווכח על חלקו האישי בהצלחת הפרויקט. לעומת זאת ללבנת בעליל אין כל חלק בפריצת הדרך של התקשורת הישראלית. אם כוונתך לשיפור תשתיות התקשורת במדינה, זה הושג למרות משרד התקשורת ולא בזכותו, כאשר תהליך קבלת החלטות שגוי בחברת בזק הביא אותה להשקיע הון תועפות בכבלי נחושת משופרים ויקרים במקום בתשתית אופטית מתקדמת בהרבה. אם כוונתך להתקדמות האדירה בהי-טק, הרי שהתרומה הממשלתית היחידה לכך היא שולית למדי - בדמות תקציבי משרד המדע מחד והחממות הטכנולוגיות של התמ"ס מאידך - ותו לא.
ביושר ומיומנות נדירים 18780
התייחסתי למלחמת הלווין בארץ,ועוד יותר מזה-לשידור הדיגיטלי, המהפכה האמיתי.
השבח ללבנת על המצאת הלווין והביט 18784
השבח ללבנת על המצאת הלווין והביט 19154
אהה, עכשיו אני יודע למה לא היו שידורי לויין עד לפני שנה - פשוט עוד לא הומצא לויין התקשורת!
עכשיו רק נשאר לחכות לראות מה עוד יוציאו המדענים מאמתחתם, מי יודע, אולי הם ימצאו דרך להעביר תקשורת אינטרנט דרך הכבלים.
פקידים ביצועיסתים 18781
לפי שיטת הממשל הישראלית (כמו שירשנו אותה מהבריטים) שרים לא צריכים להיות פקידים ביצועיסתים, (בשביל זה יש לכל משרד מנכ"ל) אלא להתוות מדיניות, ולתת גב ציבורי ופוליטי לאותם פקידים (שהם אלא שאמורים להיות פקידים חסרי פניות).
לדעתי, עצוב שבראשות הממשלה החדשה עומדים שלושה ביצועיסטים מוכשרים ומתווי מדיניות כושלים, החל בפרס וההתנחלויות/ הסכם אוסלו (מחק את המיותר) דרך פואד וחוסר התיפקוד של משרד התקשורת וכמובן שרון עם מבצע שלום הגליל (אם כי יש דברים עצובים בהרבה).
פקידים ביצועיסתים 18787
עושה רושם שבן-אליעזר הוא לפחות איש יחסי-ציבור מוכשר. אתה לא הכותב היחיד המייחס לו את תחלואי שוק התקשורת המקומי, בעוד שאותי הוא הצליח לשכנע לאורך כהונתו כי "האנשים הרעים" הם היועמ"ש ופקידי האוצר. התואילו לשפוך אור על העניין?

(במחשבה שנייה - אם רק אותי הוא הצליח לבלבל, אז כנראה גם ביח"צ הוא לא מוצלח).
פקידים ביצועיסתים 18790
היועץ המשפטי ופקידי האוצר הם פקידים שצריכים לבצע את מדיניות הממשלה (כפי שהתוותה ע''י השרים וראש הממשלה), הקיפאון בשוק התקשורת (ולא רק בה), נגרם בעקבות העובדה שלא היה שר שניסה להתוות מדיניות, ולכן היו פקידים שניסו להיכנס לוואקום שנוצר (ולא הצליחו). כך שאפשר לומר שהם אכן היו ''האנשים הרעים'', אבל אפשר היה לעצור אותם.
פקידים ביצועיסתים 18794
היועמ"ש אינו "פקיד שצריך לבצע את מדיניות הממשלה". הוא גורם מגביל-מדיניות. הוא לא אמור לאפשר לממשלה לבצע את הבלתי-חוקי, כלומר במקרה זה - אם פואד רוצה "שהכל ינוע" (זו מדיניותו) חובתו של היועמ"ש למנוע ממנו להניע את הדברים בדרכים לא-חוקיות. הדרך החוקית עוברת דרך חקיקה בכנסת, ואת מצבה הפרלמנטרי של ממשלת ברק אין צורך להזכיר. למרות זאת, חקיקת תיקון 24 לחוק הבזק נמשכה בקדחתנות בשבועות האחרונים. כעת נראה שריבלין מבקש לקחת "פסק זמן". יש לקוות שמדובר בעיכוב קל ולא בהתחלה מחדש.
פקידים ביצועיסתים 18799
כל פקידי הממשלה מחויבים לחוק.
אם שר האוצר היה מחליט לוותר על כל המיסים ולתת מיליון דולאר לכל אזרח, אז ''פקידי האוצר'' יהיו צריכים לעצור אותו, וזה לא עושה אותם פחות או יותר מפקידים.
פקידים ביצועיסתים 18800
לא טענתי שהיועמ"ש אינו פקיד. טענתי שאין הוא מחוייב בראש ובראשונה ל"מדיניות הממשלה". היטבת לציין שגם מחויבותם של פקידי ממשלה אחרים צריכה להיות קודם כל לחוק.

ההתבטאות שלך "לא היה שר שניסה להתוות מדיניות" אינה נכונה, לדעתי. ההמשך שלה, "היו פקידים שניסו להיכנס לוואקום שנוצר ]...[ אבל אפשר היה לעצור אותם", גם אם הרישא שלה נכונה (ואני אינני רואה את הדברים כך), הרי שהסיפא שלה אסור שתהיה נכונה: אסור שיהיה "אפשר לעצור" את היועץ המשפטי לממשלה. למעשה, אם סמכותו של פקיד ממונה נובעת ישירות מהחוק, אזי ניתן "לעצור" אותו רק ע"י שינוי החוק או העברתו מתפקידו באופן חוקי.
פקידים ביצועיסתים 18803
לא התנסחתי בזהירות מספיקה. לא צריך לעצור את היועץ המשפטי לממשלה (או כל פקיד אחר) כאשר הוא מבצע את תפקידו, אבל כאשר היועץ המשפטי לממשלה מנסה לקבוע מדיניות, אז צריך לעצור אותו (והכוונה, כמובן, היא לא למעצר משטרתי או לעצירה פיזית מאיזה שהוא סוג - אלא שהשר הממונה יקבע את המדיניות).
פקידים ביצועיסתים 18807
שוב - נכון, אבל לא ממש רלוונטי, כיוון שהיועץ בסך הכל חיווה את דעתו המשפטית לגבי האופן החוקי בו ניתן ליישם את המדיניות. במקביל - היועץ (באמצעות פרקליטות המדינה) ייצג את עמדת הממשלה בפני בג''ץ השכם והערב. היועץ לא קבע מדיניות במקרה זה.
"ביצועיסטים" זה עם ט',לא? 18814
כן, אבל זה סמיילי התחיל! 18824
טעות שלי. 18863
מקובל ומוסכם, לפחות בפסקה הראשונ 18821
הרשה לי עם זאת לסייג נימה העשויה להשתמע מדבריך, כאילו אי פעם התקיימה בפועל ההפרדה העקרונית בין השר הפוליטי למנכ"ל הביצועיסט וכו', לפחות לרמה נדרשת מינימלית. מאז ומעולם, עוד בתקופת המנדט ואם תרצה גם לפניה, פעלו פקידים גם על-פי נטיותיהם המדיניות ונאמדו פוליטיקאים גם על-פי "בולדוזריותם". דוגמאות יש למכביר: קציני צבא בריטים שפירשו בשטח פקודות לפי ראייתם הפוליטית - לרוב לרעתנו ולעתים לטובתנו ("הידיד"); "הפקיד" שאול מופז שהוא לפחות למראית-עין ביצועיסט מעולה, ועם זאת פועל במובהק ברוח משנתו המדינית; שמעון פרס כמנכ"ל משרד הביטחון; וכמובן - שרון.

אם באמירה "פרס וההתנחלויות/ הסכם אוסלו" כוונתך שהתווית מדיניות כושלת משמעה חוסר עקביות מדינית מצד הפוליטיקאי, אינני מסכים איתך על כך. אני מפרש התווית מדיניות כושלת כחוסר הצלחה של פוליטיקאי פלוני לקדם את משנתו המדינית מול זו של עמיתיו, וחוסר עקביות מדינית כהיעדר מדיניות. אני לא חושב שקיים פוליטיקאי חסר מדיניות (דהיינו מושחת נטו) במדינה, לפחות במישור הארצי, אם כי אני פתוח להצעות (יהושע מצא?).
מקובל ומוסכם, לפחות בפסקה הראשונ 18822
1. לפחות לפי "כן, אדוני השר" ההפרדה מתקיימת בבריטניה...
2. כאשר כתבתי "פרס וההתנחלויות/ הסכם אוסלו" רציתי להראות מדיניות כושלת אותה הוביל פרס, אמנם אין הסכמה על אף אחת מהמעשים האלה, אבל מעטים יסכימו ששניהם לא היו שגויים.
3. לדעתי, פוליטיקאי שלא מנסה לקבוע מדיניות, אינו "מושחט נטו" אלא ביצועיסט שעלה (או ניסה לעלות) שלב במה שהוא ראה כסולם הקריירה שלו (על מנת לשרת את הציבור...).
4. גם פקידים יכולים להיות בעלי דעות, אבל הם צריכים לדעת שכאשר מדיניות השר הממונה סותרת את מדיניותם הם צריכים להתפטר, או לבצע את המדיניות באי רצון, או לשכנע את השר הממונה בטעותו. (וכמובן, שכשמדיניות השר היא לא חוקית/לא רציונלית/לא מעשית הם צריכים למנוע את המדיניות...)
5. הסיבה שההפרדה לא התבצעה היא ,לדעתי, בגלל כשלון הפוליטיקאים (ובעיקר בוחריהם) ולא בגלל הפקידים.
בבסיסה אין המדיניות דבר רציונלי 18823
4. מדיניות מבוססת על הכרעה ערכית, והכרעה ערכית אינה רציונלית. קל להמחיש זאת על דרך השלילה - אילו היתה המדיניות עניין רציונלי גרידא די היה לכנס ועידת מומחים לדבר, להציג בפניהם את כל העובדות הרלבנטיות, ולאחר התדיינות ביניהם היו מגיעים פה-אחד למסקנה בדבר המעשים הנדרשים.
יתכן אמנם שהדרכים בהן מתכוון הפוליטיקאי לחתור אל מה שהוא תופס כרצוי אינן מעשיות, ואז על הפקיד להעיר לו על כך. הנחה מובלעת היא שלכולם יש ערכים אך לא לכולם רעיונות מעשיים באשר לאופן מימושם, בפרט כאשר הם נוגדים ערכים של אנשים אחרים, ולכן לא כולנו מתפרנסים מפוליטיקה.
יתכן שמאותן דרכים משתמעת נכונות של אותו פוליטיקאי לרמוס ערכים אחרים בהם מאמין הפקיד (ואולי גם החברה), ואז על הפקיד להתנגד למדיניות הפוליטיקאי. כך אני מפרש את מקרה "מדיניות לא חוקית" שציינת, אחרת אני מתקשה למצוא לו מובן תקף.
5. לדעתי הסיבה שההפרדה לא התבצעה ולא תתבצע היא היותה "לא פיסיקלית" - זוהי אידאליזציה/רדוקציה נוחה של המציאות לפוליטיקאים, פקידים וציבור בוחרים. אני לא אומר שזו הנחת פשטות לא טובה - יתכן שניתן להסיק על פיה מסקנות תקפות שאחרת היו מובלעות בתמונה האמיתית המורכבת יותר. אבל לא ניתן לבוא בטענות למציאות על כי אינה מקיימת את הנחת הפשטות הנוחה לנו.

אוך, "כן, אדוני השר"... מתי כבר יחזירו אותה לשידור? מי לדעתך רצח/ה אותו בסוף?
בבסיסה אין המדיניות דבר רציונלי 18825
את "כן אדוני השר" ניתן לראות ב-BBC Prime בימי חמישי בערב. נדמה לי שהשבוע שודר הפרק השלישי.
בבסיסה אין המדיניות דבר רציונלי 18828
4. כשאמרתי רציונאלית התכוונתי למקרה ששר מחליט ל"האיר את כל רמת גן בעלות של מנורה אחת..." (ציטוט לא מדוייק). כשאמרתי מדיניות לא חוקית התכוונתי למקרה ששר מחליט להוציא להורג את מתנגדיו הפוליטיים.
5. אני בא בטענות לבוחר הישראלי שלא משכיל לבחור בהתאם לדעותי (הנכונות תמיד, כמובן).
בסוף "כן, אדוני השר" הוא נבחר לראשות הממשלה ומכהן בה בסדרת ההמשך "כן, אדוני ראש הממשלה" ששודרה בזמנו בערוץ הראשון, ואני מקווה ששידורים חוזרים שלה ישודרו בבי.בי.סי פריים לאחר סיום פרקי הסדרה המקורית (שמשודרת כל יום ב9 לפני "הפתן השחור" - מומלץ לאוהבי הומור בריטי...).
תיקון טעות קטנה 18829
דיעותיך אינן נכונות תמיד, אלא רק באותם מקרים בהן הן זהות לדיעותי.
תיקון טעות קטנה 18837
אף אחד לא נרצח בסיום "כן אדוני השר". אתה מדבר על הטרילוגיה הבריטית ששידורה הסתיים השבוע בערוץ 23, ושבסיום הפרק האחרון שלה (שם הסדרה השלישית הוא "הפוסק האחרון")רה"מ פרנסיס ארקהארט נרצח, כנראה בהוראת אשתו. "כן,אדוני השר" היא קומדיה ובה לא היה קורה אירוע כזה.
תיקון טעות קטנה 18838
לא בהכרח... כפי שעוזי וייל כותב היום בנענע על 'הפתן השחור' (http://magazine.nana.co.il/thestory.asp?Storyid=1893) סוגת הקומדיות הבריטיות של פעם, והיום במידה פחותה (אם כי עדיין בעשרות מונים יותר ממקבילתה האמריקאית), הינה מקורית, שנונה ובלתי-צפוייה ובהחלט עלולה להגמר ברצח.

ב'פתן השחור' עצמו, לפי מיטב זכרוני, הסצנה האחרונה בעונה הרביעית היא זינוקם מתוך תעלות מלחמת העולם הראשונה של גיבורי הסידרה אל מותם הבלתי-נמנע.
הפרק האחרון הזה הוא עצוב יותר מרוב הדרמות "סוחטות-הדמעות" של השנים האחרונות.
תיקון טעות קטנה 18842
מה שאת אומרת כנראה בהוראת אישתו, האם יש אפשרות שמישהו אחר תיכנן את הרצח?
צודק. בוודאות בהוראת אשתו. 18870
אתה לא תספר לי מי לא נרצח (: 18851
בסיום "כן אדוני רוה"מ" - ולא "כן אדוני השר", כפי שתיקנו אותי לעיל - קוטל צרור יריות את גיבור הסדרה. בין החשודים ברצח - קבצן רחוב, עלמה נאה (שוטרת? לא זוכר), דובון מעונה, ועוד. כילד קט (ערוץ 2 הישן) אמנם נחרדתי קמעה מהסצנה שסיימה סדרה קומית בעליל זו.
אני בשוק 18871
ג'ים האקר נרצח? אתה רציני? זה מופיע גם בספר או רק בסדרה?
אני רציני, אבל מי זה ג'ים האקר? 18872
(לטובת הציבור מוטב להעביר את יתרת הדיון לערוצים חלופיים)
אני רציני, אבל מי זה ג'ים האקר? 18882
אם אנחנו מדברים על אותה סידרה, אז גיבוריה היו ג'ים האקר(שהיה שר המינהל ואח"כ ראש הממשלה) והאמפרי אפלבי (שהיה מנכ"ל משרד המינהל ומשרד רה"מ). האם על הסידרה הזו אתה מדבר?
נ.ב אני מאוד אוהב את האייל, אבל ראיתי בו דיונים אידיוטיים ושוליים בהרבה, שלא הועברו לשום ערוצים חלופיים.
סימני זיהוי 18885
לא זוכר שמות - קטן מדי כאמור. הפתיח לסדרה כולל סקרול על הדגל הבריטי, תמונת רוה''מ, וכו', ולבסוף הדגל הבריטי קרוע לגזרים, כשברקע מתנגן אחד ההמנונים הבריטיים, שבבורותי לא אוכל לזהות בשמו.
פתרון התעלומה 18897
הסדרה שאתה מתאר (עם הדגל וההמנון והרצח בפרק האחרון) היא לא "כן אדוני השר", והיא גם לא "כן אדוני ראש הממשלה" שהיא המשכה הישיר של הראשונה. מדובר בסדרה The New Statesman שכונתה בעברית משום מה בשם "פוליטיקאי קטן שלי". הכוכב הראשי שלה הוא ריק מאיאל המצוין, שכיכב בעוד הרבה סדרות בריטיות קומיות מעולות שמעולם לא שודרו בישראל.

את הפוליטיקאי הקטן ניתן לראות בשידורים חוזרים בערוץ 6 בלווין, למי שיש, ואת אדוני השר אפשר לראות ב-BBC Prime בשעה תשע בערב כל יום בזמן האחרון.
מה, זה סנאף? אחלה!! 19389
בזכות? 18815
לא טענתי שלא, טענתי שהיא לא מהווה דוגמא חינוכית. במאמר מוסגר אפשר לומר שאולי דווקא התיק לבטחון פנים היה מתאים יותר.
אם להקצין את הדוגמא, אז האם היית נותנת לפדופיל מורשע (למה להדבק דווקא לגברים, אפשר גם פדופילית) להיות שר/ת החינוך?

כמובן שהטענה לגבי הסטירה לאותו פעיל לא תעמוד (לא תעמוד? לא תשב אפילו) במבחן בג"ץ, אולם, מעניין אותי לפתוח את הדיון העקרוני בסוגייה הנ"ל
בזכות?? 18844
גילית - מה זה?
עוד לא היתה במדינה אלופה במינויים פוליטיים מושחתים, כלבנת בתקשורת. את כל הכנופיה שלה סדרה, בג'ובים רבים לאין-מספר. חינוכי להדהים...
ואגב: "ההסטוריונים החדשים" הם ראשוני ההסטוריונים בארץ, הפועלים בהתאם לאמות-מידה מדעיות בבואם לחשוף את האמת על העבר שלנו, ולנתץ את כל שקרי-המיתוסים, האופפים את תולדותינו. כל הפועל נגדם, פועל נגד האמת, ובעד המשך ההסוואה, ההסתרה והשקר.

שלכם,
דני האדום.
בזכות?? 18852
ההיסטוריונים החדשים, מעצם היותם פוסט-מודרניסטים, שוללים את רעיון קיומה של ''אמת אחת נכונה''. מטרתם המוצהרת היא לערער את הנראטיב הישראלי-יהודי ולהציג לציבור הישראלי את הנראטיבים האחרים הקיימים באזור, ובראשם, כמובן, הנראטיב הפלסטינאי.
פוסט מודרניסט? בני? 18877
"האב המייסד" של ההסיטוריוניזם-החדשיזם, בני מוריס, מתנגד נחרץ לפוסט-מודרניזם, ודוגל נחרץ בקיומה של אמת היסטורית אובייקטיבית שאותה אנו יכולים (ואף צריכים) לגלות (נדמה לי שיוסי גורביץ הוא "תלמיד" שלו מבחינה זו. אני טועה?). נכון שיש גם פוסט מודרניסטים (אילן פפה כדוגמה בולטת).
ובני מוריס, אגב, הוא ציוני, ולא רואה את הצד הציוני כנבלה ואת הצד הפלשתיני כזך. נכון שתשעים אחוז מהמכתבים למערכת "הארץ" נגדו (ויש הרבה, הרבה) מטיחים בו את הקלישאה שהוא "מאמץ את הנראטיב הפלשתיני", אבל לא חייבים לאמץ את הנראטיב *הזה* (-:
בזכות?? 19037
ההיסטריונים החדשים פועלים לפי אמות מידה מדעיות? מי מהם?
לידיעתך, בקרב הממסד ההיסטוריוני יש ביקורת רבה כלפי ההיסטוריונים החדשים דווקא משום שרבים מהם אינם טורחים להיצמד לעובדות (מזכיר מישהו שאנחנו מכירים?)
חשוב לציין כי כאשר עבודותיהם של כמה מההיסטוריונים החדשים (ביניהם בני מוריס והליצן הידוע שכתב על הטבח בטנטורה) נבחנו בפורטורט הסתבר כי הן נשענות על עדויות קלושות ביותר (אם בכלל).
בזכות? 18826
גם יוסי שריד זכה בתיק החינוך, למיטב זכרוני, בעיקר בזכות העובדה שיוסי שריד מאד רצה להיות שר חינוך, ולא בזכות השתלחויותיו המילוליות בבני-פלוגתא פוליטיים (אינני מתכוון לעקיצות מתוחכמות, אני מתכוון ל"אתה פרצוף תחת").

אין בכך לומר שמי מהם לא היה ראוי לתפקיד. ממילא, אם היה צורך למנות שרים לפי "התאמה לתפקיד", מיד היה מסתבר שחוץ מיצחק מודעי ז"ל, איש מהמועמדים אינו עובר את סף ה-‏50% כישורים.

מבחנם של שרים הוא משעה שנתמנו לתפקידיהם. ההישג העיקרי של שריד היה, למיטב זכרוני, השגת היעד של "יוסי שריד יהיה שר החינוך". אם ללבנת יהיו הישגים (אני בספק שכך יהיה) - נחכה ונראה.
בזכות? 18831
אולי תסביר מדוע אתה חושב שלשריד לא היו הישגים במשרד החינוך? ללא קשר לימין או לשמאל, יוסי שריד היה אחד משרי החינוך הטובים ביותר שהיו לישראל אי פעם. הוא יזם והחל בביצועו של יום הלימודים הארוך, הפעיל תוכניות לימודים חינוכיות וערכיות, ולחם מלחמה קשה ברשת החינוך האלטרנטיבית של ש"ס ("אצל ש"ס הם יקבלו מרק, אני אתן להם את השניצל").

דוקא בעניןן הזה הייתי בטוח שקיים קונצנזוס, אולי תאיר את עיני ותסביר לי למה לא?
בזכות? 18834
אכן, המלחמה בש"ס - ולא החינוך - היתה בראש מעינייו של השר שריד. העובדה שהשקעה ביום לימודים (שמרטפות, אולי) ארוך הצליחה למשוך כמה תלמידים מרשת החינוך של ש"ס לחינוך הממלכתי איננה, לדעתי, הישג במדיניות חינוכית. מה כן היה נחשב להישג? קביעת אמות-מידה מינימליות הנדרשות מזרמי-החינוך העצמאיים (כל עוד מקובל שיש להם זכות קיום) ואכיפתן. מהלך כזה היה משפיע על *כל* "ילדי ישראל", גם אלה שמוצאים את מקומם בזרמים העצמאיים מסיבות ערכיות, ולא תזונתיות. העובדה ש"יום לימודים ארוך" הופעל בעיקר באוכלוסיות שש"ס "התחרתה" עליהן מהווה פגיעה בעקרון השוויון.

לגבי "תכניות לימודים חינוכיות וערכיות", אני מודה שאינני יודע על מה מדובר. אם תפרט אולי אוכל לחוות דעה. מה שידוע לי הוא שבמינוי שלומית עמיחי למנכ"ל המשרד הוא גזר כלייה (ביודעין או שלא ביודעין) על הפרוייקט המרכזי של המשרד בתחום החינוך המדעי-טכנולוגי.

לזכותו של שריד ייאמר שהקדנציה שלו היתה קצרה מאד, ולכן ממילא לא ניתן היה לצפות ממנו להישגים רבים.
פרויקט מרכזי בכא''ט 18848
אשמח לשמוע יותר על אותו פרויקט מרכזי בתחום החינוך המדעי-טכנולוגי, ובפרט על חלקם המודע/מודחק של שריד/עמיחי בפרשה.
פרויקט מרכזי בכא''ט 18853
אני אנסה לחפש מידע נוסף. מדובר בפרוייקט עם שם בנאלי כמו "מחר 2000" או משהו כזה, שהיה מבוסס על מעורבות של האקדמיה (בקביעת מדיניות, בהכנת תכניות הלימודים ובסיוע ליישומן) בחינוך המדעי (או אולי מוטב לומר "בהוראת המדעים"). חיים הררי (פיסיקאי, נשיא מכון וייצמן) היה ממובילי הפרוייקט, ועם מינויה של עמיחי (שאת עמדותיה הכיר כבר קודם) צפה כי הפרוייקט ייפגע, ואכן כך היה. אני מודה שאינני מכיר את הנושא היטב, אך מהמעט ששמעתי עולה תמונה עגומה.
???????????????????????????? 18850
א. לא היה ולא נברא. השר המר הוא אביו החוקי של יום הלימודים הארוך. פלאי הבירוקרטיה. תבדוק.
ב.יוסי שריד, כמו רובינשטיין, כמו שכבר רטנתי כאן אלף פעם, הפך את מערכת החינוך לבדיחה אינפנטילית, והצליח במקביל להורדת רף הבגרויות למינוסים גם להפוך על פיהם ערכים כדי לשרת את מטרתו הפוליטית הלא ברורה, שהיא ליצור פה דור של בורי-היסטוריה שבטוחים שהם כאן בחטא. יניב- האמנם "רק לא ש"ס" הוא ערך חינוכי הולם לשר חינוך בישראל? האמנם פופליזם רדוד-רדוד סטייל הכנסת דרוויש לתכנית הלימודים מראה על מחויבות לחינוך?
ג. אשר להיות ה"הסטוריונים החדשים" גם ההסטוריונים הישנים- אמור לי מיהו הפוסט-ציוני, ואומר לך מניין בא, ואיך על אחד כמוהו יש ארבעה מתנגדים לו,שהועלמו פלאים ממערכת החינוך.
הפעם דעתי כדעתך 18857
מעניין לבדוק מדוע דווקא רובינשטיין ושריד עמלו על העלאת אחוז הזכאים לבגרות דווקא ע"י הורדת הרף ולא ע"י שיפור רמת החינוך. אין מדובר רק במקצועות הומניים "טעונים" כהיסטוריה, תע"י ותנ"ך, כי אם גם בידע הריאלי המינימלי הנדרש לצורך לימודים גבוהים. מדוע אמר פרופ' הררי מה שאמר עם כניסת עמיחי למשרד החינוך? זו סוגיה מעניינת.
הפעם דעתי כדעתך 18860
יכולתו של שר חינוך להביא לשיפור משמעותי ברמת ההשכלה הנרכשת בחינוך הממלכתי מתקרבת ליכולתו של שר בריאות להביא לשיפור ממשי ברמת הרפואה הציבורית. אם יש משהו שניתן לעשות - הוא מצריך מחויבות של יותר מקדנציה ממוצעת של שר. לנוכח מצב עגום זה, העלאת אחוז הזכאים לבגרות ע"י הורדת הרף היא אופציה מפתה (כשם שהורדת מספר המובטלים ע"י עבודות יזומות היא אופציה מפתה) העונה גם על הצורך להציג הישגים כשר וגם על הצורך לצבור אהדה ציבורית. שרשרת שרי-החינוך של המפד"ל לא פנו לדרך זו, לדעתי, משתי סיבות: ראשית, הם צפו שהמפד"ל תחזיק בתיק החינוך לאורך הרבה יותר מקדנציה אחת, ולכן פחות התעקשו על הצגת הישגים בטווח הקצר ויותר על שימוש במשרד כמנוף לקידום מטרותיהם. שנית, הרפורמות למיניהן בבחינות הבגרות בהכרח מחייבות (מה שנראה כ-)פשרה בלימודי התנ"ך בחינוך הממלכתי, ואת זה המפד"ל לא רצתה.

לגבי עמיחי-הררי, לא הספקתי בינתיים לברר פרטים. עמיחי באה מתוך המערכת, ומן הסתם היו במערכת אנשי "בעד" ואנשי "נגד", שמניעיהם מגוונים (למשל - אנשים שלא רצו לתת דריסת-רגל לאקדמיה במשרד), והיא השתייכה לאנשי ה"נגד".
הפעם דעתי כדעתך 18864
ואולי, דווקא ''העלאת אחוז הזכאים לבגרות ע''י הורדת הרף'' היא יותר מסתם אופציה. לפחות במדעים מדוייקים, לחומר הנלמד בבגרות אין משמעות אמיתית, לכן ככל שהרף יהיה נמוך יותר יותר תלמידים יוכלו להתקבל לאוניברסיטאות, ולקבל השכלה אמיתית (וכתוצאה מזה, כמובן, להצביע מרצ), לעומת זאת ע''י העלאת הרף פחות תלמידים יוכלו להתקבל, וכך רמת ההשכלה הממוצעת תרד ו''פערי ההשכלה'' יעלו, (ולכן אזרחי ישראל יהיו יותר עניים, ויותר מהם יתפתו לרכוש דיור זול בשטחים וכתצואה מכך יצביעו למפד''ל)
אבל זו בדיוק הבעיה! 18866
הפקולטות למדעים מדויקים ולהנדסות לא אמרו לשר החינוך "אנא דאג שמבחני הבגרות יהיו קשים רצח, אנחנו עסוקים במחקר ואין לנו זמן לבדוק מבחנים לכ"כ הרבה סטודנטים", אלא "אנא דאג שבוגרי התיכונים בישראל ישלטו במיומנויות המתימטיות הבסיסיות האלה והאלה, כיוון שבניגוד לקולג'ים בארה"ב אין לנו ארבע-חמש שנים ללמד בהן את כל מה שמערכת החינוך הכושלת לא נותנת, כי בישראל יש שירות חובה ומילואים וכו"'. לא אחת איימה המועצה להשכלה גבוהה (?) לא להתחשב יותר בתעודות הבגרות אם ימשיכו להוריד את הרף, ומובן שמדובר באיום נואש מצד מיעוט שפוי ומודאג שרוצה לפחות לשמר את כח האדם הטכנולוגי בא"י.
אבל זו בדיוק הבעיה! 18874
עד כמה שזכור לי, את כל החומר של התיכון, למדתי באוניבסיטה בסמסטר אחד (במסגרת קורס אחד) בצורה הרבה יותר עמוקה. ולכן המסקנה שלי היא, שכל לימודי התיכון היו במטרת שמרטפות/ הכנה לצבא/ הכשלת תלמידים בדרך לאקדמיה.
בנוסף לזה, לדעתי, העלאת הרף באופן מלאכותי (כמו שנהוג במדעי המחשב) מורידה ולא מעלה את רמת הבוגרים הפוטנציאלים.
זלזול מוחלט בתלמידי ישראל 18907
רוצה לשמוע משהו? אחותי הצעירה לא טיפשה ממני. בכל זאת נדרש ממנה כל-כך מעט ממה שנדרש ממני. למה? פופליזם זול. תוצאה? היא תתקבל לאוניברסיטה, פשוט תהיה משכילה פחות או אוטודידקטית. ולו לא היו הקלות? היא עדיין הייתה מתקבלת.
רוצה לשמוע עוד משהו? לא כל מי שמתקבל לאונברסיטה יוצא עם תואר, לא כל מי שיש לו תואר נהיה משכיל ועשיר ומצביע מר"ץ. לחומר הנלמד לבגרות היתה עד לא מזמן משמעות אמיתית, ועוד לא מאוחר מדי.
רוצה לשמוע עוד משהו? הטענה כאילו ה"אח הגדול" היהודי מתערב בחינוך ומקלקל אותו ע"מ לייצר בורים ממושמעים היא פשוט פאראנויה.
זלזול מוחלט בתלמידי ישראל 18913
השאלה היא מה היעוד של הלימודים בתיכון, העם היעוד הוא השגת תעודת בגרות (והבגרות מהווה השכלה מספיקה לחיי האזרחות) אז אין סיבה לא להעלות את הרף. לדעתי, היום, בהרבה תחומים תואר ראשון מהווה נקודת התחלה מינימלית לחיי האזרחות, ולכן מטרת הלימודים בתיכון צריכה להיות שכמה שיותר תלמידים יוכלו (במידה וירצו) להתקבל לאוניברסיטאות. את הרף אפשר יהיה להעלות בלימודי התואר הראשון ובקבלה לתארים מתקדמים (בהתאם לתחום אותו בוחר התלמיד). כמו שהסברתי למעלה אם אחותך (אותה אני לא מכיר) תתקבל תלמד באוניברסיטה אז היא תצא משכילה יותר (לא אחותך ספציפית, אולי, אבל רוב התלמידים) מאשר עם נעלה את רף הלימודים בתיכון (ככה שבמקום ללמד חצי סימסטר אונברסיטאי ילמדו סמסטר שלם?) ופחות תלמידים יוכלו להתקבל לאוניברסיטה. נכון שבוגר תיכון יהיה פחות משכיל, אבל ממוצע ההשכלה יעלה.
בקשר לפיסקה השניה, אמנם הדברים נאמרו בהומור (שלא הובן משום מה) אבל בכל זאת העובדות הסטטיסטיות הן:
1. אנשים משכילים מרוויחים יותר בממוצע מאנשים לא משכילים כאשר השכלה אקדמית מהוה רף מובהק.
2. רוב מי שמקבל תואר (לא לשם כבוד) התקבל לאוניברסיטה (ואני אומר רוב, אז אין צורך להגיב עם מקרים חריגים...).
3. ככל שאנשים משכילים יותר הם נוטים להצביע שמאלה יותר (אם כי אפשר לטעון שזה נובע דווקא בגלל השבט החברתי מהם הם באו).
4. ככל שאנשים לומדים יותר (חומר, לא זמן), הם משכילים יותר (אני מדבר על ממוצע, נכון שיש מקרים שחורגים מהממוצע).
אישית למדתי בתקופתם של שרי המפד"ל כשרי חינוך (נולדתי ב 1972 ככה ששני המהפכים הראשונים היו לפני ואחרי תקופת שהותי בבתי ספר) ואני עדיין טוען שהחומר הנלמד לבגרות לא עזר לי בלימודי האקדמים, ולא בחיי האזרחיים. ככה שהטיעון שהיה טוב יותר עד שבאו השרים הרעים ממר"צ הוא לא רציני (ולמעשה פרנואידי במידה זהה, לטיעון שהעלתי, אם כי נאמר בפחות הומור).
זלזול מוחלט בתלמידי ישראל 18917
מספר התלמידים המתקבל ללימודים באוניברסיטה אינו תלוי באחוזי-ההצלחה בבחינות הבגרות. באופן כללי, זה עובד כך: ישנם חוגי-לימוד "מבוקשים" בהם מספר המעוניינים ללמוד גדול ממספר המקומות, וישנם חוגים "לא מבוקשים", בהם יש מספיק מקום לכל מי שרוצה. לחוגים המבוקשים מתקבלים התלמידים שהאוניברסיטה סבורה שגבוהים סיכוייהם להגיע להישגים. את הסבירות הזו האוניברסיטה מודדת באמצעות הבחינות הפסיכומטריות וציוני תעודת-הבגרות. אם כושר-הניבוי של ציוני הבגרות יפחת (כתוצאה מ"הנמכת הרף"), משקלן של הבחינות הפסיכומטריות יגדל. מספר התלמידים בחוגים המבוקשים לא ישתנה, היות שתפוסתם מלאה. בחוגים הלא-מבוקשים, מיעוט התלמידים נובע, כאמור, מתת-ביקוש, ואין לצפות שהביקוש יגדל באופן משמעותי אם מספר הזכאים לתעודת בגרות יגדל. על כל פנים, בחוגים אלה דרישות-הקבלה הן נמוכות, וממילא בד"כ ניתן לענות עליהן באמצעות הישגים בינוניים בבחינה הפסיכומטרית ללא קשר לציוני הבגרות.

ובמכללות - זה כבר עניין אחר, אבל למיטב ידיעתי תנאי-הקבלה שלהן גמישים בהרבה, והמשקל של ציוני הבגרות נמוך עוד יותר.

האמור לעיל מחזק את טענתי ששינויים במתכונת בחינות הבגרות הם בבחינת משחק במכשירי המדידה, ולא שינוי מהותי בנמדדים.
זלזול מוחלט בתלמידי ישראל 18922
נכון, אבל גם לחוגים ה''לא מבוקשים'' לא יתקבל מי שלא קיבל תעודת בגרות.
זלזול מוחלט בתלמידי ישראל 18924
לו היה היעוד של ביה"ס התיכון מתן אשרת כניסה לאוניברסיטה, הרי יכלו ילדינו לשחק חופשיים בחצר וכעבור 12 שנה היינו נותנים לכו-לם אישור כניסה. לא כך היא. תקופת ביה"ס היסודי והתיכון היא בפירוש תקופה שמטרתה ללמד ולחנך, וחינוך המבוסס על לימוד הוא טוב יותר. הזמן להיות למדן, סקרן, חוקר, לגלות דברים ולהתוות דרך, לא מתחיל בגיל 21. אין שום הצדקה לא לעודד למדנות ולתגמל מאמץ, לקדם את המצוינים ולמכסם יכולות.כשמגיע תלמיד כזה לאקדמיה הוא יכול להינות מכל החוויה.
אני מסכימה שהשכלה מוליכה שמאלה. עם זאת באוניברסיטת בר-אילן מתוך מאה אחוז מצביעים אקדמאים 94 אחוזים הצביעו לביבי במדגם. כלומר שדוגלי שיטת החינוך בדרך לקלפי צריכים להתחשב בעוד גורמים שוליים כמו דת וחברה.
אנשים משכילים אכן מרויחים יותר. כסף צריך להרוויח. גם תואר. אם תעניק לכולם תואר עדיין, הטובים יותר ירוויחו יותר. ככה זה,וטוב שכך.
זלזול מוחלט בתלמידי ישראל 18928
היעוד של ביה''ס התיכון הוא לא רק מתן אשרת כניסה לאוניברסיטה, אלא גם הכשרתם של התלמידים ללימודים אונברסיטאים ומיון ראשוני (עם דגש על ראשוני) בין המוכשרים ביותר (להם צריך לאפשר להתחיל בלימודים אקדמאים לפני סיום התיכון) המוכשרים פחות (אותם צריך לעודד להגיע לרמה של המוכשרים ביותר) חסרי הכשרון (אותם צריך לעודד להגיע לרמה של המוכשרים פחות) והמקרים האבודים (ואת יכולה לנחש למה צריך לעודד אותם).
לא טענתי שההשכלה מוליכה שמאלה, טענתי שאפשר להסיק שההשכלה מוליכה שמאלה (למעשה, למיטב ידיעתי, יש מחקרים שהוכיחו שהשכלה לא משנה דעות פוליטיות, רק שבישראל ה''שבט'' השמאלני משכיל יותר, ועקב כך גם ילדיו משכילים יותר).
אין לי כוונה לתת לכולם תואר, אני רק רוצה שיותר אנשים יוכלו לקבל תארים. אין ספק שהטובים יותר ירויחו יותר, נשאלת השאלה האם את מאמינה שילד שנולד באופקים הוא טוב פחות בממוצע מילד שנולד בצפון תל-אביב (כי בממוצע השני ירויח יותר, ויהיה משכיל יותר). לטענתי (ויש לי על מה להסתמך), אם כמות המשכילים תגדל (ולא משכילים פיקטיבים) יעלה השכר הממוצע.
מסכימה איתך במאה אחוז 18933
...אלא שהורדת הרף תביא לתוצאה הפוכה בדיוק. הילד מאופקים הוא לא פחות טוב, ולכן, אגב, ממוצע הזכאים לבגרות בעיירות הפיתוח הוא בעליה מתמדת. הפער שאתה מדבר עליו הוא סימפטום הולך ונעלם של מדינה צעירה. אם אתה רוצה שכמות המשכילים תגדל תעבוד קשה בלהביא מורים טובים ולהוסיף שעות, וכך תביא אותם אל ההשכלה ולא את ההשכלה אליהם.
מסכימה איתך במאה אחוז 18946
אין לי את כל הנתונים לכן אני צריך להציג את השאלות:
א. האם העליה של ממוצע הזכאים נמצא בעליה רק בעירות הפיתוח/ בכל הארץ במקביל/ בכל הארץ כאשר לעירות הפיתוח השינוי יותר חיובי / שלילי משאר הארץ?
ב. האם לא קיים פער דומה גם במדינות ותיקות יותר?
ג. האם יש וודאות שההשכלה של התלמיד גדלה ככל שהוא לומד מספר שעות גדול יותר?
מסכימה איתך במאה אחוז 18953
א. בכל הארץ הירידה איטית, בגלל גלי העליה האחרונים. רבים מהעולים נותבו לעיירות הפיתוח ועדיין העליה שם גדולה יותר- בתל-אביב, למשל,השינוי הוא מזערי.
ב. כל מדינה והסיפור שלה. סיפור עיירות הפיתוח הוא "פיתוח ישראלי" עם סממנים יחודיים לנו. פערים שונים נובעים ממקומות שונים.
ג.כן, יש וודאות כזו. ליום לימודים ארוך שתי מטרות: א. "בייביסיטר". נכון. אבל מדובר על ילדי היסודי,וזה פתרון נהדר. ב. לתת העשרה לא על חשבון לימודי חובה. כבר דנו במקום אחר על זה, שהיום לומדים "כישורי חברה" (??????) ו"הזכות לכבד", שזה יופי, אבל ממש לא תחליף לחשבון השנוא והחיוני. תקרא לי שמרנית, אבל כן,ככל שלומדים יותר גם יודעים יותר, וזה בדוק. החברה למתנסי"ם פרסמה דו"ח שמראה עליה ברורה ונפלאה בציונים של משתתפי פרויקט "בית ספר אחרי בית-ספר". זה גם די הגיוני לדעתי הארכאית.
עד כאן עובדות ( זה פשוט היה התחום שלי הרבה זמן). עכשיו שאלה: האם היכולות שלך בגיל 21 לא היו שונות מאלו שהיו לך בגיל 16? יש סיבה לכך שאקדמיה היא אחרי תיכון- הרגלי למידה נרכשים, בסיס מוענק, מתבגר מעצב את עצמו. נכון,גם אני למדתי את כל שיעורי האזרחות מבית הספר בשיעור הראשון באוניברסיטה (!). אז מה? בגיל 16 נתקלתי לראשונה במבחן בג"ץ וסמכויות הנשיא, מאוחר יותר שוב. אז מה קרה? היה לי קל ופשוט. גם לקרוא היה קשה בהתחלה, היום זה טרויאלי, אפילו לא מלמדים באוניברסיטה. אפילו לא בשיעור הראשון.
אוניברסיטה היא מקום שרוכשים בו השכלה (תרתי משמע,לצערי) ולא "כרטיס עשיר". אני לא סבורה שאף אחד חושב יותר לעומק (קרי-השכלה-שמאל-וכו") מאשר "תראו אותי,העלתי את אחוז הזכאים" וזו שטות. האוניברסיטה לא אמורה להתעניין במצבם הסוציו-אקונומי של הסטודנטים (אלא במלגות), התיכון אמור להתאים עצמו למעלה. כך יצאו התלמידים, והסטודנטים,והמדינה, נשכרים.
מסכימה איתך במאה אחוז 18955
אני לא יודע איפה את שירתת אבל כישורי הלמידה שלי רק נפגעו בצבא. מה לעשות שהשכל הוא כמו שריר ובצבא מתמקדים בפיתוח שרירים אחרים (רגליים, לשון וכיוצ"ב).
החשבון של אחרי כיתה ט אינו חיוני למי שאינו עוסק בו (כמה פעמים בשנה יוצא לך לפתור משוואה טריגונומטרית או לעשות נגזרת?)
מסכימה איתך במאה אחוז 18962
קודם כל, "חשבון שנוא", נעלבתי.
מה לימדו בפרוייקט "בית ספר אחרי בית ספר" ובאיזה עלות, ובמה עלו הציונים (האם הם עלו רק בתחומים אותם מלמדים במתנ"סים, והאם מדובר על עליה לאורך זמן, או רק בזמן הלימודים במתנ"ס)?
בגיל 16 יכולות הלמידה שלי (כמו רוב האנשים) היו טובות בהרבה מאשר בגיל 21. רק שבגיל 16 המורים שלי (ויש לי הרגשה שלא רק שלי) חשבו שמשמעת ולימוד בע"פ חשובים הרבה מרכישת ידע ,לימוד דרכי התמודדות עם בעיות ויכולות לימוד עצמי.
אוניברסיטה היא באמת מקום בו אמורים לרכוש השכלה, אבל הסיבה שהמדינה משקיעה באוניברסיטאות הרבה יותר מתיאטראות (למשל) היא בגלל שבוגרי אוניברסיטה מועילים יותר למדינה (ולכן זאת השקעה כדאית), מאשר הצגות (למשל).
חשבון שנוא וטריגו גם 18963
(אצלי לפחות) (:
"בית ספר אחרי בית ספר" הוא למעשה מועדונית לנוער בוגר, כלומר-ניתנים בו שיעורי תיגבור במקצועות החובה. הוא ניתן חינם בעיירות הפיתוח לתקופה מסוימת , כמקבילה חינמית לשיעורים הפרטיים שלי במתמטיקה, בעצם כמקבילה למה שראוי שיינתן חינם ובכל הארץ, בכל המקצועות.התוצאה היתה, כמובן, תעודת בגרות, ועם ממוצע גבוה. אלמנטרי.
משמעת ולימוד בע"פ הם אכן חשובים, והם האבן הראשונה בבניית אדם לומד. אם אין לך משמעת ולא כוונות ללמוד בע"פ, איך בדיוק אתה מתכנן לרכוש ידע עצמי?
אישית, בגיל 16 הייתי די תינוקת, חשבתי בעיקר מהבטן ובטח שלא הייתי בשלה לשום לימוד מהסוג שחוויתי אחר-כך. חשבתי שאני יודעת הכל ומה שלא נראה לי הוא מן הסתם שטות. למען בעלי פיגור התפתחותי כמוני (אנחנו די הרבה) טוב שיש "גיל התבגרות" שמאפשר לנו, על דרך הניסוי והטעיה (והתהיה) לגבש את עצמנו. אני מסכימה שהמדינה משקיעה באוניברסיטה כי אקדמאים יעילים לחברה, אבל איך זה בדיוק מחזק את טענתך שצריך לקבל את כולם לאויברסיטה? בדיוק להיפך! לא הכמות,האיכות...
בשלות נפשית לעומת חולשה מחשבה 18965
את מדברת על בשלות נפשית, וזו אמנם גבוהה יותר ככל שמתגברים, לפחות עד שמנגנוני הזקנה מתחילים להשפיע באופן ניכר גם על האישיות. לעומת זאת, יכולות החשיבה, הזיכרון, הלמידה, האינטואיציה, וכו' שחוקים יותר בגיל 21 מאשר בגיל 16, בפרט אם התיכון וביחוד הצבא לא מטפחים אותם. כמדומני נאמר שהשיא השכלי שלנו היה בגיל 17, צר לי. בוא ניקח לקיצוניות - בן 40 בוגר מבן 20, אך לא רצוי להתחיל ללמוד חדו"א בגיל 40. לכן כ"כ חשוב להקנות אינטואיציה מוקדם ככל הניתן, כפי שציינתי בדיון קודם אם אפשר אפילו בגן. לא ידע עובדתי לפרטיו כי אם עקרונות פעולה.
נהדר 18966
נפלא ממש. ואם לשכלל את השיטה- בוא נעלה את רף הדרישות בבגרות (גיל 17-18) ע"מ לעשות מכסימום עם היכולת הזו....
חשבון שנוא וטריגו גם 18967
אז מה שבית ספר אחרי בית ספר נותן למעשה זה "זיוף" (לאו דווקא במובן הרע של המילה) בתוצאות הבחינות, אבל נשאלת השאלה האם תלמידים שלמדו במסגרת הזו הוכיחו יכולת לימוד גבוהות וידע עדיף על תלמידים שלא למדו באותה מסגרת (ואני מדבר על תקופה של יותר משנה אחרי תקופת הבחינות), אם כן, אז בהחלט צריך לתת את זה בכל הארץ (בחינם כמובן), אבל צריך לבדוק האם אין שעות "מיותרות" שלא מועילות לתלמיד (ולו אם בגלל שהחומר הנלמד קל לו) כך שלא נצטרך להוסיף עוד שעות לימוד.
"היום, בעידן המידע והאינטרנט" ידע בע"פ זו שיטה אנרכרוניסטית, אני מאד מקוה שילדי כיתות ד' לא יושבים עכשיו ומנסים ללמוד את "הצבי ישראל על במותיך חלל...". כאשר אני רוצה לזכור מספר טלפון (למשל), אין לי כוונה ללמוד אותו בע"פ (יש כל כך הרבה שיטות, החל מנייר ועט דרך טלפון נייד ועד גדג'טים משוכללים). מה שחשוב ללמד זה טכניקות שיטות הבנה ודברים כאלה. בגלל שכל ילד (ואדם בוגר) רוצה לדעת, לא צריך משמעת בשביל ללמוד, כן צריך משמעת בשביל לסבול את השהות בבית הספר בתקופות הארוכות שלא מלמדים כלום.
רוב בני האדם מגיעים לשיא היכולת המוחית בגילאי 14 עד 20 (ואפשר להניח שאת ואני שייכים לאותה אוכלוסיה). הבעיה עליה הצבעת היא שרובנו (אם לא כולנו) מגיעים לבגרות מנטלית אחרי השיא המוחי. ולכן בעוד שצריך להשקיע יותר זמן להבין דברים, יש הרבה יותר יכולת ריכוז. לכן הלימודים בבית הספר צריכים להיות יותר סימפטיים, ולהתחשב במגבלות המנטליות של ה"לקוחות" תוך כדי ניצול יכולתם המוחית (וברור לי שזה מטרה תיאורתית שמעת מאד מורים יוכלו לממש). תלמידים יכולים להכשל לחלוטין בלימודי התיכון בגלל שגיל ההתבגרות הם היו "תינוקות" וכאשר הם מגיעים לגיל 21 הם צריכים להשלים בגרויות רק בשביל להתקבל לאוניברסיטה, בזמן שאנשים שהיו יותר בוגרים בזמן התיכון (אם כי לא יותר חכמים) יתקבלו לאוניברסיטה על חשבון המכסות של הראשונים, ולכן הרף שאת קובעת הוא לא לגמרי איכותי, ויש בו הרבה מהשרירותי.
רף איכותי 18970
זה לא שרירותי לדרוש שיהיה לך ידע מסוים בטרם תבוא בשערי מוסד מסוים. אם היית לא בשל\מסוגל\מעוניין לעשות זאת קודם ניתנת לך הזדמנות נוספת, בתוך האוניברסיטה, לעשות מכינה.
רף איכותי 18976
נכון, אבל בחינות הבגרות לא בודקות את ידיעותיו של התלמיד בעת כניסתו לאוניברסיטה.
רף איכותי 18988
גם בחינות שנה אלף לא מבטיחות שתדע את החומר בסוף התואר. תקרא לזה ''הוכחה שהידע ההכרחי הזה מסוגל (ועבר בפועל) להיות חלק מהשכלת הנרשם''.
הדיון מוצה. 18992
רף איכותי 19001
אז אולי להיפך? מה דעתך לשנות גם את השיטה באקדמיה ולהפוך אותה לאוטודידקטית יותר? בייל יושבים וקוראים, אח"כ משוחחים על זה עם המרצה, אח"כ כותבים עבודה. זה אולי נשמע כאן מהפכני, אבל אולי זה לא שהתיכון לקוי אלא כל צורת הלמידה שאנו שואפים אליה?
אנשים כאן מיצו, את מוזמנת למייל שלי.
מישהו חשב על זה קודם 19067
קוראים לזה ''האונברסיטה הפתוחה'', ולא צריכים אפילו בגרות.
זלזול מוחלט בתלמידי ישראל 18934
גם אצלי מתפרש חלק ניכר מהתיכון כשמרטפות, בפרט לעומת האקדמיה, כך שלא אוכל להתווכח איתך על נחיצותו במתכונתו הקיימת. אך אם אמנם ניתן לכסות החומר בחצי סמסטר, או אפילו בשנה ראשונה וחסל, אזי לדאגה שמביעים אנשי המוסדות להשכלה גבוהה אין בסיס. אם כן, ואנא סלח לי על הציניות, חסוך לכל אותם פרופסורים נדודי שינה, התקשר אליהם או שלח להם מכתב, וספר להם שאין להם מה לדאוג, וממילא בשנה ראשונה הכל יכוסה. אני לא מחפש להאשים שר זה או אחר, כחלק ממתקפה פרנואידית או מתלהמת, אלא לרדת למניעים שמאחורי התנהגות כל אחד מהצדדים. שרי מרצ מורידים את הרף, האקדמיה מנסה לכל הפחות לשמור עליו, ולי אישית לא מובן על פניו כיצד יכולה לצוץ מחלוקת. זו יכולה להופיע או כשלשני הצדדים ידועות עובדות שונות, ואז בירור מתאים של העובדות (טלפון, מכתב) יישב את הבעיה, או שלשני הצדדים מניעים שונים, ועל מניעים אלה הייתי רוצה לעמוד. אילו הייתי יודע מה מניע את שרי מרצ או את אותם פרופסורים, הייתי כותב זאת כאן. כיוון שאינני יודע, אני מבקש הצעות. אינני מבקש לעורר תהיות קונספירטיביות או פרנואידיות. ממילא הבחירות מאחורינו. בינתיים.
זלזול מוחלט בתלמידי ישראל 18944
ברור שהאינטרס של האקדמיה הוא להשקיע כמה שפחות בלימודי הבסיס, אבל זה אינטרס צר שלא רואה את הבעיתיות (למדינה) שבמיזעור מספר התלמידים הפוטנציאלים. בנוסף לכך יש לישראל בעיה מיוחדת עם שרות החובה שנופל, לרוב התלמידים, בין לימודי בית הספר לאוניברסיטה. ומשכיח מרובם את החומר אותו יכלו ללמוד בבית הספר. מובן שהמצב האופטימלי יהיה שלימודי התואר יתחילו כבר בתקופת התיכון.
קשה לי להאמין שהאקדמיה כה צרת או 18961
אופקים. אילו היינו דנים בנוהל בירוקרטי אנכרוניסטי אפשר היה לומר שפשוט לא טרחו לעדכן, אבל כאן מדובר ב*יוזמה*, ואפילו כזו המתחדשת חדשות לבקרים.
בזכות? 18845
חמישים אחוז? כל-כך הרבה?
אני חמישה לא הייתי נותן להם. חמישית - אולי.
בזכות? 18854
זהו מבחן סובייקטיבי למדי, אולם שרים כמו שוחט (אוצר) או מרידור (משפטים) נראים לי בהחלט בעלי יותר מחמישה אחוז כישורים, והם לא לבד.
בזכות? 18914
למודעי היו תשעים אחוז, לא?
בזכות? 18916
נדמה לי שכך הוא טען. הישגיו כשר אוצר בממשלתו של פרס מעידים, לדעתי, על מידה כלשהי של כישורים. ועכשיו אפנה את הבמה לכל המלומדים שיסבירו ש: האינפלציה הודברה למרות מודעי ולא בגללו / האינפלציה היתה טובה ומודעי הרשע הדביר אותה / כל מי שיודע את לוח הכפל הוא over-qualified למשרת שר האוצר / אחר
בזכות? 18985
למודעי היה תפקיד מכריע בהדברת האינפלציה, אבל ראוי לזכור ששר אוצר לא יכול לתפקד בלי גיבוי מראש הממשלה. גם לפרס מגיע קרדיט.
בזכות? 18990
נכון!
חבל 18772
חבל שלא היתה כאן התייחסות עמוקה יותר לנושאים שבאמת עומדים על הפרק. חבל, לדוגמא, שלא מדובר על נסיונו של שרון לגייס את תומכי נתניהו באמצעות סוכריות שונות (ראה, לדוגמא, את מינויו ברגע האחרון לתפקיד שר של צחי הנגבי, אולי תומכו הבולט ביותר של נתניהו בכנסת), או על הסיבות (המאוד מעניינות, והכלל לא ענייניות) שהביאו אף הן ברגע האחרון למינוייה של לימור לבנת לתפקיד היוקרתי של שרת חינוך.

שיא הרדידות בא לידי ביטוי בהתייחסות המשעממת למינויו של שלום שמחון (''חתול ושמנת'' וכן הלאה), מבלי להזכיר כלל שמינוי זה התקיים אך ורק בעקבות מספר התפתחויות מרתקות, ששיאן בחזרת התק''מ למפה הפוליטית ככוח בעל משמעות.

על מנת לקרוא על הישבן הצחור שמונח עתה על כס השר לבטחון פנים, הייתי יכול בקלות לפתוח את ''ידיעות אחרונות'', או - במידה יותר סבירה - את עיתון ''את'' או ''לאשה''. באמת שאני לא מוצא צורך להתחבר עבור כך לאינטרנט ולגלוש עד לאייל. כאן הייתי מצפה להתייחסות יותר אינטילגנטית.
חבל 18788
לשרון ושמחון ישנו אינטרס משותף - עיגון זכויות החקלאים בקרקע. או במילים אחרות, ה-שוד הגדול.
כך לאור יום.
חבל 18791
למה עיגון זכויות החקלאים על הקרקע הוא "השוד הגדול"?
חבל 18801
את זה באמת לא הבנתי. מדוע כשאנו מעניקים לדיירי הדיור הציבורי את בתיהם - אני בעד, אגב - זהו צעד סוציאלי חשוב, וכשאיכרים שעיבדו את אדמתם במשך שנים מבקשים עליה חזקה (שבלעדיה הם נותרים, למעשה, ללא כל רכוש) מדובר ב"שוד הגדול"? בשני המקרים מדובר ברכוש המדינה. אנא הסבר.
חבל 18806
אנשים ששם משפחתם דומה לזה של אסף נוטים לחילוקים דקים כאלה
חבל 18920
סבא וסבתא שלי מושבניקים.
והנה הלכה התאוריה שלך.

חשבתי באמת מה היה קורה אם אדם עם שם משפחה כשלי היה מדבר על העליה הרוסית כמו שדיברה דליה רביקוביץ.
רצוי להתייחס לדעה ולא לאדם האומר אותה.

ומה זה חילוקים? זה בעברית?
חבל 18918
אין לי בעיה עם ההיבט העקרוני. השאלה היא שאלה של כמות. החוק שהחקלאים בכנסת רוצים להעביר מדבר על 27-29 אחוז. בעוד שוועדת מילגום מדברת על מדרג הנע בין 8-10 אחוז במרכז הארץ ועד 31 אחוז באזורי עדיפות א (פריפריה).
ההטבה של הלובי החקלאי מגיע לכדי עשרות מיליארדי דולרים (שביט 1999).
אל תשווה דירה קטנה ומעופשת ששולם עליה שכירות לכמה דונמים של בן קיבוץ במרכז הארץ.
אם כן, הצעת וועדת מילגרום היא הצעה סוציאלית.
חבל 18986
עזוב אותך מאחוזים. מה דעתך על ההצעה הבאה: "כל חקלאי יקבל כרכושו את האדמה אותה עיבד ושעליה הוא חי"?

אגב, אני איתך בהסתייגות מדברי "השד העדתי", שלא עמד לו האומץ לכתוב את שמו.
השד יצא מהבקבוק 19005
לא העליתי על דעתי שלא תנחשו לבד
השד יצא מהבקבוק 19275
הממם. אהבתי. משום מה, תפקידך באייל מזכיר לי את אותה דמות ב- The Rocky Horror Show אשר, בכל אחת מהופעותיה האקראיות, זוכה לקריאות בוז ולמטחי פופקורן מהקהל, ואז שבה למאורה ממנה הגיחה.

כה לחי!
השד יצא מהבקבוק 19468
נדוש ככל שיהיה, אני מעדיף את הדימוי של הילד הצועק ''המלך הוא עירום''.
אויה! 19496
גם אם לא נתייחס לנדושות הדימוי ולנפוצותו, הרי שהוא עדיין בעייתי. בטרם תזעק "המלך הוא עירום", עליך לחשוב:
1. האם קיים מלך?
2. האם האיש שאתה רואה הוא הוא המלך?
3. האם יתכן כי אינך מסוגל, מסיבה זו או אחרת, לראות את הבגדים?
4. אולי המלך עירום בכוונה?
5. האם יש לכך חשיבות כלשהיא?

למרבה הצער, רוב הצועקים מעדיפים לעשות זאת ללא שיקולים אלה. כך גדלה רמת הרעש, ומטבע הדברים אף אחד לא טורח לשים לב לצעקנים במהומה הכללית...
אויה! 19551
ועל זאת יש להוסיף:
1 - האם קיימת ממלכה?
2 - האם קיים העולם?
3 - האם אין הכל אשליה?
4 - איך לעזאזל הגענו לדיון הסהרורי הזה?

LOL LOL LOL

דני.
השד יצא מהבקבוק 19518
אם כך אתה מנסח מחדש את פירוש הביטוי.
חבל 19006
את כל הדונמים אותם עיבד?
כדי מה?
שיוכל לבנות שם עשרה בתי קומות שאותם יוכל להשכיר?
זה הצדק הסוציאלי שעליו דיברת?
כבר עכשיו יכול לקבל כל בית אב חצי דונם (לעיתים בנוסף על מה שיש לו) כדי שיוכל להקים שם בית לבן ממשיך.
אף אחד לא מתכוון לסלק אותם מהבתים בהם הם גרים. גם אם זה לא רשום על שמם בטאבו.
יודע חקלאי פיקח 19013
בניסיון (נואש משהו) לרדוקציה לאבסורד:

מה דעתך על ההצעה הבאה: "מדי שנה ילקח אחוז אחד מיתרת השקלים/הדולרים של בנק ישראל, ויחולק לעובדי הבנק"?

תראה, כמה מידידי הטובים הם קיבוצניקים ומושבניקים. אני יודע שאף אחד כמעט בסיפור הוא לא נבל; שבשנים הארוכות שהם עסקו בחקלאות הם עשו זאת באהבה ובקשיים וב"ציונות", ולא כדי להפוך לכרישי נדל"ן בעתיד; ואני מסכים שיש מקום להבטיח להם עתיד נסבל מבחינת רמת חיים, כעת כשהחקלאות בדשן.

ויחד עם זה יש כאן סיטואציה של כסף רב שיינתן למעטים, באופן שהוא *שרירותי* מאוד, תוצאה של נסיבות היסטוריות מקריות. מה הקשר בין העובדה שהחקלאי עיבד את האדמה וחי עליה (וגם הרוויח עליה פרוטה שחוקה או שתיים במשך השנים), לבין העובדה שכרגע האדמה הזו היא מכונה להדפסת כסף? האם לא ראוי שהמדינה תשתלט על הכסף הזה, ותשתמש בו או תחלק אותו לפי קריטריונים עניניים, אובייקטיביים?
חבל 19040
יש להבין את העובדות לאשורן. הקיבוצים והמושבניקים ברובם כבר אינם מתפרנסים מעיבוד האדמה. הם מעוניינים בקרקע על מנת לספסר בה אחרי שתומר לקרקע לבניה. כל בר דעת חייב להתנגד לכך.
אגב, מרבית בני משפחתי (ולשעבר גם אני) חיים במסגרת של מושב או קיבוץ.
חבל 19390
אז ככה:
א' - הקיבוצים והמושבים קיבלו בחכירה את אדמתם על-מנת לגדל עליה תבואות. הם מעולם לא שלמו עליה סכום מלא למדינה.
ב' - דיירי הדיור הציבורי, לעומת-זאת, משלמים חודש אחר חודש, ושנה אחר שנה, עבור שניים וחצי ~ שלושה חדרים צפופים וקטנים מעמידר, בהם הם חיים בעוני במשך שלושים או ארבעים שנה.
ג' - כאמור, הקרקע החקלאית ניתנה, כאמור, על מנת לתפקד ככזו, ולא על-מנת להוסיף שלמת בטון ומלט פרברית/תעשייתית, כפי שזוממים הקיבוצניקים וחבריהם הנדל"ניסטים ד'היום.
ד' - פעם, לפני הרבה שנים, היו הקיבוצים ומרבית המושבים סוציאליסטיים, ועבדו בעצמם את שדותיהם - כיום, הם יושבים בבריכות-השחייה שלהם, מתבטלים, מסכמים עסקאות נדל"ן ובורסה, ובין לבין גם רודים קצת בתאילנדים - עבדיהם החדשים. Alabama is here.

קצת להבהיר את התמונה.

שלכם,
דני האדום.
הבלים 19398
מר קלטי, רצוי לעיתים שתקרא את תגובותיך כדי למנוע סתירות פנימיות, שהודעותיך כה נגועות בהן.

לא ידעתי אם לצחוק או לבכות כאשר קראתי את סעיפי א' ו ב' בתגובתך זו. מה ההבדל בין חקלאי שחכר (דהיינו השכיר) את אדמתו ושילם עליה חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה לבין דיירי הדיור הציבורי שעשו כך בדיוק? מצד אחד אתה תוקף את החקלאי ש'מעולם לא שילם את תמורת האדמה למדינה' כלשונך, אך לא טורח לציין את העובדה שגם שוכרי הדיור הציבורי לא עשו כן.

בנושא של סעיף ג' אני, למרבה הפלא, מסכים עמך במאת האחוזים, בגבולות מסוימים קרקע זו צריכה וחייבת להיות חקלאית.

סעיף ד': אז מה? רק למי שהוא סוציאליסט מגיעות זכויות? אם אני קפיטליסט מצחין, היושב בבריכה ומספסר בבורסה, אין לי זכויות כלל? גם בהנחה שהחקלאים הם כאלו (ובטוחני שגם אתה יודע שהם רחוקים מהתיאור שהצמדת להם), הדיון בנושא הקרקעות צריך להיות ללא קשר לדיעותיהם או התנהגותם של הקיבוצניקים/מושבניקים. אנא ממך, מר קלטי, זכור שזכויות האזרח וזכות הקניין, נתונות לכל אדם, ללא קשר לדעותיו או התנהגותו. דעה, כל דעה שהיא, אינה מנטרלת אדם מזכותו; לחיים, לחופש, לרכוש ולשאר זכויות אדם, גם אם, למצער, צ'ה גווארה וחבריו לא חשבו כך.
הבלים 19404
לגבי סעיף ג' - למה שהקרקע תהיה חקלאית? ענף החקלאות בישראל הוא בחלקו מפסיד ובחלקו מסובסד ע"י הממשלה (מים שפירים במחירים מצחיקים), והוא מושתת על יבוא (עובדים). אינני אומר שכל פיסת קרקע צריכה להיות מנוצלת באופן המשתלם ביותר (בניה להשכרה להייטק, נכון לשלשום), אולם ההתעקשות על חקלאות (אמנם סייגת אותה מעט, אולי תפרט) נראית לי בלתי-מוצדקת.
הבלים 19461
מדינה זקוקה לחקלאות, גם אם היא אינה רווחית כלכלית וזאת בגלל:
א. מדינה כמו שלנו, ובעצם כל מדינה, זקוקה ליכולת ייצור חקלאית שתשמר לעת צרה או מחסור כלל עולמיים, שימור ופיתוח הידע הכלכלי מהווה ביטוח לימים קשים שיכולים להתרחש.

ב. שיקול הנוף: לא הכל זה הייטק או נדל"ן, לשטחים חקלאיים פתוחים ולשדות עם יבולים יש השפעה נופית לא קטנה על הארץ.

בגלל סיבות אלו ובעיקר בשל הראשונה, יש לשמר את החקלאות, גם במחיר סיבסודה, כיוון שזהו המחיר אותו אתה משלם עבור 'הביטוח'. העובדה היא שגם ביפן, סינגפור ועוד מדינות, במצוקת נדל"ן איומה יש שטחי חקלאות.
הבלים 19462
עם סעיף ב' אני מסכים. סעיף א' הוא בעייתי במקצת, לדעתי: נסה להחליף את המילה חקלאות במילה טקסטיל.
באותה מידה יכולנו לטעון שהיה עלינו לסבסד את מפעלי הרכב שייצרו את הסוסיתא ("כרמל"?) כי יש לשמר את הידע הכלכלי של ייצור הסוסיתא לכשיגיעו ימים קשים.
האם אין לשפוט את החקלאות בכלים כלכליים גרידא? לקח די הרבה זמן להפטר מ"נלבישך שלמת בטון ומלט", הגיע הזמן להתאושש גם מ"הפרחת השממה".
הבלים 19488
אני יכול לחיות בלי טקסטיל. מחסור בזה לא יהרוג אותי. מחסור במזון, כן וכן.
הבלים 19489
אם מחיר המזון המיובא נמוך ממחיר הגידול בארץ אז יש לייבא מזון ואין טעם להעניק סובסידות לחקלאות. מכיוון שמן הסתם תעלה את הטענה הצפויה כל כך של מצור בעת חירום, קח בחשבון שבעת כזו גם לא נוכל לייבא דלק וכו'.
הבלים? 19492
אם כבר הולכים להידפק, אז עד הסוף, אתה אומר?
הבלים? 19494
בערך. עדיך להשקיע כסף כדי לא להגיע למצב של קטסטרופה מאשר לנצל אותו למטרה שבמילא לא תעזור בעת קטסטרופה.
הבלים! 19497
חקלאות היא ענף מיוחד, בשונה מטקסטיל או כל ענף לא כלכלי אחר, כיוון שאופייה של ארץ נמדד גם בכמות השטח החקלאי שלה.

כמו כן, אתה מניח מחסור כללי, אך יש מקרים שנוצר מחסור ספציפי במוצר חקלאי.
כמו כן עדיף לנו להסתמך ברוב המקרים על ייצור-עצמי בענף הזה כדי לא להיות תלויים באסונות טבע במדינות אחרות או בתנודות מחירים שעלולות להביא למשבר חברתי.
המחיר של השארת החקלאות כענף חי שווה את זה.
הבלים?! 19499
אין ביננו ויכוח בנוגע לחקלאות כאמצעי לשימור שטחים פתוחים.
אם קיים מחסור ספציפי במוצר חקלאי, נטפל בכך כפי שמטפלים בכל מוצר אחר: ייבוא.
במקרה שהמחירים עולים מעבר לתחום מסוים, ע"מ למנוע משבר חברתי (או אפילו רעב, במקרים קיצוניים), אז יש לסבסד את המוצרים החקלאיים. עדיף לסבסד כשצריך ולא לסבסד תמידית גידולים לא רווחיים.
הבלים 19465
ענף הפרחים לדוגמא. רובו לייצוא.
המדינה בעצם מייצאת מים.
ואחר כך מפחידים אותנו עם ילד שצועק על הדודה שלו שלא תוריד הרבה מים אחרי שהיא עושה צרכיה בשירותים.

שיקול הנוף הוא לא שיקול. אפשר להשאיר שטחים פתוחים החיים על מי שלחין.
זה לא או חקלאות או נדל''ן.
הבלים 19476
בנושא הייצוא, אתה צודק, לפי דעתי הייצוא החקלאי צריך להכיל את מחירם האמיתי של המים. אך אני לא מדבר על ייצוא, אלא על ייצור עצמי, שיש לשמרו גם אם הוא אינו כלכלי.

במדינה שלנו, שטח פתוח ולא מעובד, יהפוך במהירות טרף לכרישי הנדל''ן, כמו כן, אני מעדיף מבחינה אסתטית שדה חקלאי על פני שדה בור.
הבלים 19514
אני לא מבין את הטענה "שטח פתוח ולא מעובד יהפוך במהירות טרף לכרישי הנדל"ן". זה היה נכון אילו השטחים המעובדים היו מוגנים בחירוף נפש על ידי המעבדים שלהם, שהיו חוששים לפרנסתם החקלאית ונשכבים לפני הבולדוזרים. והרי אין זה המקרה...

אולי ההיפך? כל עוד אלו שטחים חקלאיים, האינטרס של המחזיקים בהם זהה לזה של הכרישים. אם הם יהיו שדות בור, לפחות יהיו אלו חובבי הטבע ואיכות הסביבה מול הכרישים, מבלי שגם החקלאים יהיו עם הכרישים.

השטחים המעובדים גורמים נזק *עצום* לאיכות הסביבה - בפרט, לאיכות מי התהום - בין בזיהום ע"י חומרי דישון והדברה, ובין בהגדלת צריכת המים.

ואני מעדיף אסתטית שדה בור על פני שדה חקלאי. בהרבה, אפילו. (לקחת בחשבון את גורם חיות הבר בהעדפתך האסתטית?). אם כי יש לומר כי ריח פרדסים בעונת הפריחה הוא פייט קשה...
מה גם שהאלטרנטיבה אינה שדה בור 19523
אילו היה עלינו לבחור בין שדה מעובד לשדה בור, ניחא, וגם אז דעתי כדעת ירדן. אך ברוב המקרים מדובר בסביבות גידול עשירות יותר. יצוין שגם מבחינה תכליתית של ראות ירוקות, שדה מעובד (למשל חיטה) מייצר הרבה פחות חמצן ליחידת שטח מאשר צמחיה טבעית, כמדומני עד כדי שני סדרי גודל. טיעון זה תופס כמובן פחות לגבי פרדסים או מטעי עצים (אבוקדו/אגוזים), שהרי מקור ההבדל בשטח הפנים הגדול יותר לעומת הצמחיה המישורית בשדה מעובד.
יצוין גם שחלק משדות הבור מקורם בכריתת יערות, שדות/ישובים שניטשו, שימוש כשטחי-אש וכו', ובמובן זה הסביבה ניתנת לשיקום ברבות הימים.

ע"פ מיטב ידיעתי מרבית הקמח, הסויה, וכו' מיובאים מארה"ב וממדינות אחרות, ומשקל התוצרת המקומית כמקור למוצרי יסוד אינו אלא משני. יש כ-‏8000 חקלאים במדינה, אילו באמת היינו רוצים להגיע לאוטרקיה, ולו בשעת חירום בלבד, לא כבישת שטחים פתוחים לשדות היתה הדרך. אולי גידול בקומות או גידולים ימיים, או פתרונות אחרים המפורטים ב'מוסד המשחק העולמי' שציטטתי לרוב:
אך שאיפה זו נראית לי רומנטית נלהמת משהו, גם כשמטרתה להגן על המשק מפני תנודות בשוק העולמי, ולא להתכונן למלחמה. אוכל נשמע קיומי, אבל מוצרים חיוניים לא פחות ויקרים יותר גם כן מיובאים מחו"ל. למעשה מרגע שתושג מדיניות יציבה יותר בתחום גידול האוכלוסין והפרנסה, לא מן הנמנע לספק מזון להמונים חינם כמו מים ואויר לנשימה. עם התחייבות מינימלית לגבי היותו משביע וראוי למאכל אדם, כשלרשות אניני הטעם יעמדו עדיין הבישול הביתי והמסעדנות העממית והיוקרתית כאחד. זה באמת לא כזה סיפור מבחינה כלכלית כל עוד לא ילווה בגידול מופרע במס' הנפשות למשפחה, ולאלה הנזקקים לו יוותר הפנאי לעסוק בעניינים מהותיים יותר. השכלה למשל.
חצי הכוס ''המלאה'' 18792
לפחות אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה.
בזכות ה''אחדות'' אושר בקריאה שלישית חוק ביטול הבחירה ישירה לראשות הממשלה.
חוק זה הצליח ללא ספק להרוס כל חלקה טובה בשלטון הישראלי. בזכות חוק זה קיבל אדם יחיד, בדרך כלל לא כל ניסיון פוליטי, כוח פוליטי אדיר, שאותו הוא ניצל בדרך כלל לבסס את שילטונו, ולא לטובת המדינה. בגלל חוק זה עלו לגדולה מפלגות סקטוריאליות שמעונינות בעיקר בכסף הציבורי, או פגיעה בציבור אחד וקידום ציבור אחר.
בזכות החוק הזה התערער כוחן של מפלגות כגופים משפיעים פוליטית, וההשפעה עברה לאנשים בודדים. החוק שנועד לחזק את השלטון, כגרם בעצם לשלטון מטוטלת שאף ממשלה לא מסוגלת לגמור את כהונתה.
מצד שני, בכל שינוי במערכת הפוליטית עד כה, השינוי היה תמיד לרעה בסופו של דבר, כך שאין לדעת.
לפחות, לא יהיה משעמם בבחירות הבאות.
חצי הכוס הריקה? 18817
נראה לי שכולם נוטים לשכוח שגם בתקופת הפתק היחיד המצב לא היה מזהיר, ע"ע "תרגיל מסריח" ו-"המיצובישי של גולדפרב" שהיו ההצדקות לעידוד שינוי שיטת הבחירה לשני פתקים. שוכחים גם שהטענה הייתה שראש ממשלה שנבחר על ידי האזרחים ישירות, בנוסף לכמה תיקונים, יביא לשלטון יציב יותר (מה שלא קרה ועינינו הרואות). האם חזרה לשיטה הקודמת תטיב את המצב? לא בהכרח. יש כאלו שהציעו שיטה נשיאותית (ביבי למשל), תוכנית אחרת הייתה לבחירות איזוריות של מחצית מחברי הכנסת.

אני גם מעז להעלות כאן את השאלה, מה רע במפלגות סקטוריאליות, האם אינן מפלגות? (בזה סותר אחד את עצמו) לכאורה, שילטון על ידי נציגים פירושו שלכל אדם הזכות לבחור נציג שישקף את דעותיו בבית הנבחרים. אם העם מחולק למגזרים אזי הפרלמנט הוא אכן תמונת העם. ואם כל מגזר רוצה כסף אז זה חלק מרצון העם. התחושה שלי היא שמר אחד ממורמר על כך שהכסף מתחלק בצורה שלא נראית לו (כי כבודו כנראה חילוני אשכנזי, ניחוש פראי. זה בסדר, גם אני) אך אין בזה שום דבר לא דמוקרטי.
אם מכניסים לתמונה הנחות מוקדמות כמו "סקטוריאליות זה רע" או "דמוקרטיה פירושה שוויון בחלוקת המשאבים ובנטל" אפשר להגיע למסקנות של מר אחד.

בקיצור, אפשר להטיל ספק בקביעה הנחרצת שהחוק חיסל כל חלקה טובה כי מלכתחילה הקביעה הייתה ערכית.
חצי הכוס הריקה? 18818
אולי מפני שהרבה טועים וחושבים שהחוק הוא
הקובע את הסטנדרטים.

בתשתית החברה לא עומד החוק אלא מן דבר
ערטילאי שמשמעו הכרה אזרחית, סולידריות בסיסית,
הסכמה חברתית .מה שלמשל מאפשר לך ללכת ברחוב
בבטחה זאת לא הידיעה שהמשטרה מגינה וחברת הביטוח
תשלם בהתאם לחוזה שלך איתה, אלא הידיעה שכל הגופים
הפועלים יצייתו לאותם כללי המשחק.

החוק איננו יכול ואסור שיכלול כל אספקט וכל אפשרות
וסיטואציה שחכולה לקרות. החוק מלא חורים, וכך צריך
להיות, ומתחתיו בסיס ההסכמה החברתית ומעליו רוח החוק
ורוח התקופה. לכן למשל יש את הענין התלמודי על פיזור הסנהדרין
אם מקרי הרצח מתרבים - אם לחברה אין עניין בריסון העבריינים
מלכתחילה - אם העברינות נהפכת לכלל ולא ליוצא מן הכלל, אין
תועלת בבית דין שהוא שליח החברה.

שיטת בחירה ראוי שתתבסס על פילוסופיה ברורה תוך חתירה
למירב יציבות חברתית לטווח ארוך בתנאים משתנים, אך היא
טובה רק המו אלא שחקקו ומישמים אותה.

ולכן, מעשה ברק, למשל, כשהרחיב את ממשלתו ולא רק שהחוק
איפשר אלא שהכנסת איפשרה שינוי שכזה בנסיבות פוליטיות
זמניות היה מעשה חמור ביותר.

חוק יכול למשל לאפשר למנות את אינקיטטוס לסנטור אך ההכרה
האזרחית צריכה להגן לא מפני חוק לא חוקי אלא מפני חוק אנטי
חברתי.

ההגינות הבסיסית של הנבחרים מעורערת ושינויי שיטות בחירה ,מוצדקים
ככל שיהיו, יכולים לחזור כבומרנג משום שהם נוטעים את האשליה שכביכול ישנו שיפור, בשעה שהבסיס עליו מושתת החוק רעוע. נכון שהחוק אמור לעזור לשמר ולבסס את ההגינות האזרחית אך באופן דיאלקטי החוק מבוסס עליה.
איך הורסים דמוקרטיה 18832
הדרך הטובה והפשוטה ביותר לחסל דמוקרטיה היא בשיטות דמוקרטיות. לומר שפרלמנט משקף את רצון העם זה פופוליזם לשמו. פרלמנט צריך להתוות את דרכה של המדינה. כאשר ישנם גופים (וש''ס איננה היחידה שבהם, מבחינתי, שינוי, עם אחד וישראל בעליה זה היינו הך) שמטרתם איננה להתוות את דרכה של המדינה, אלא לנצל את הפרלמנט לקידום אוכלוסיה אחת על חשבון אחרות וללא התחשבות בהן, הרי זהו הרס הדמוקרטיה מבפנים. דמוקרטיה היא צורת שילטון עדינה מאוד ושברירית, אם רוצים לבצע שינוי בשיטה הרי הוא צריך להיות שינוי מבוקר. לא נראה לי שנעשתה בחינה אמיתית לגבי ההשלכות של הבחירה הישירה, ולא של החזרה לשיטה הקודמת. צודק ערן לגבי מגרעותיה של השיטה הקודמת- מקרה גולדפרב וכו'.
איך מיישמים דמוקרטיה 18833
אינך יכול לקרוא למעשיהן של המפלגות הקטנות "הורסות הדמוקרטיה מבפנים". למעשה, שיטת הבחירה הישירה היא הדמוקרטית ביותר משאר השיטות הקיימות, מכיוון שהיא מעניקה ייצוג מתאים והולם לכל קבוצה וקבוצה ולכל מיעוט ומיעוט הקיים בחברה. בכך שאותם מיעוטים מקבלים ייצוג, בא לידי ביטוי העקרון הדמוקרטי העליון של שלטון העם, וכל קבוצה שכזו יכולה לייצג את האינטרסים שלה בצורה חוקית ודמוקרטית. כמובן שהמחיר הוא חוסר יציבות פוליטי, שכן ריבוי המפלגות שנוצר כתוצאה מהשיטה הזו הוא זרז לסחטנות פוליטית עניפה.
האלטרנטיבה, שיטת הבחירות הנוכחית, אינה טובה בהרבה. על מנת להשיג יציבות פוליטית וממשלתית, אנו מונעים מקבוצות מסויימות את זכות הייצוג, ועל כן פוגעים בערך דמוקרטי. בנוסף, מסתכנת המדינה בכך שאותן קבוצות יחושו שהן אינן חלק מהדמוקרטיה מכיוון שאין להן ייצוג בה ויפנו, למשל, לפעילות מחתרתית שמטרתה חיסול הדמוקרטיה.
מהפח אל הפחת? אולי, אבל אני עדיין חושב שהשיטה הפרלמנטרית הישנה היא הטובה ביותר. טוב שחזרנו אליה.
מחאה 18856
מפלגת שינוי אינה מפלגה סקטוריאלית. מטרתה אינה להיטיב עם סקטור מסויים בחברה אלא להשוות את התנאים של כלל האזרחים (כולל החרדים), ולאפשר חופש נרחב ככל האפשר.

ואני שב ומזכיר כי גולדפרב ושות' לא היו הופכים לסמל כזה גדול אילולא פרישתה של ''הדרך השלישית'' ממפלגת העבודה ומעברה לאופוזיציה. איש לא נתן לקהלני וחבריו את הזכות להפיל את המפלגה שהם נבחרו כחלק ממנה, והיה זה רק צדק פואטי ששלושת אלה יוחלפו בשלושה שנטשו את האופוזיציה והצטרפו לקואליציה.
מחאה 18868
רק תיקון של עיוות הסטורי:
אלכס גולדפרב חשמלאי מאשדוד נבחר לכנסת כחלק מ"שישיית העב"מים" של רפול, שלכללה גם שמות מופלאים כמו גונן שגב, ואסתר סלמוביץ', ואפילו אחד בשם מודי זנדברג שכיום מהווה חלק ממפלגה שנקראת שינוי שהיא בעצם ממשיכת דרכה (במידה מסוימת) של צומת. סגירת מעגל?
חצי הכוס הריקה? 18855
השיטה החדשה-החדשה אינה זהה לשיטה הישנה-ישנה. נוספו לה כמה סעיפים, כוחו של ראש הממשלה גדול יותר מאשר בשיטה הראשונה וכוחה של הכנסת קטן יותר (לפחות מבחינת הפלת הממשלה) מאשר בשיטה ההיא. עצם העובדה שמעכשיו כל מי שרוצה להציג הצעת אי-אמון יהיה חייב להציע את ראש הממשלה הבא, באם תיפול הממשלה כתוצאה מהצעתו - זה לבדו כבר יביא לממשלה יציבה להפליא, ותצמצם את הצבעות אי-האמון למספר קטנים מאוד, ברגעים של משבר אמיתי.

המפלגות הסקטוריאליות, או יותר נכון - מטרותיהן המוצהרות של מפלגות אלה, נוגדות את עקרון השיוויון בפני החוק של הדמוקרטיה הליברלית, מכיוון שהן רוצות להיטיב עם סקטור אחד בתוך האוכלוסיה - כך עם מפלגות העולים, כך עם המפלגות החרדיות (כך היה גם עם המפלגות הערביות, אילולא אלו היו עסוקות כרגע בנסיון להשיג את השיוויון עצמו, לפני שיוכלו לדבר על העדפה של האזרחים הערבים...). על כן הן אינן "בלתי-דמוקרטיות", אבל הן בהחלט בלתי רצויות במשטר ליברל-דמוקרטי, ועל השלטון הקיים לנסות לפתור את הבעיות שהביאו לעליית הכוחות הסקטוריאלים, *מבלי* לאפשר למפלגות הסקטוריאליות עצמן דריסת רגל בממשלה.
שובה של הגברת הזקנה 18909
ממשלתו של שרון עשוייה להאריך בכהונתה הקבועה בחוק מכל ממשלה חילופית אחרת בישראל, ולו בזכות בחירתו הגאונית - מבחינתו - באדם כשמעון פרס לאיוש משרת שר החוץ, ממש כבחירתו הקולעת באיוש תיק הביטחון באדם המתקרא פואד - שני אנשים אשר בדחפורים לא ייצאו ויוצאו ממשרדים יוקרתיים אלו, לשמחתו הרבה של מר שרון, ולצערה של למפלגת העבודה האבודה.

העובדה המרנינה כי ממשלה זו הינה רחבה-משהו אף בקריטריונים ישראליים פנימיים, מוסיפה למעשה לשיתוקו של ההליך הדמוקרטי הפנימי בקרבה, היות והחלטות חשובות באמת יוכרעו בפורומים מצומצמים ביותר במסגרת נפוחה זו.

כך או כך, אין הדבר מעלה ומוריד, היות וברמה העקרונית נפתחה הספירה לאחור למלחמה מצומצמת במזרח התיכון, כמיטב המסורת והתחכום מבית מדרשו של שרון.

אל התומכים והמסתייגים מהצהרתי בפיסקה אחרונה זו אקדים ואומר, כי מלחמה נוספת היתה ממשמשת ובאה לו אף עמד אדם כמר שריד בראשות הממשלה, היות והסיבות האמיתיות לפריצתה מצויות ברצונו הבלתי מתפשר של העם הפלסטינאי למימושו הבלתי מציאותי של עקרון 'זכות השיבה', לשיטתו.

א. מאן
רצונו של העם או רצונו של הרודן? 18911
הכל מן אללה 18912
18974
ב"הארץ" פורסם היום ששרון לא יפגש עם ערפת עד שלא תפסק האלימות לאורך זמן *אבל* - הוא לא מתנגד לכך שפרס יפגש איתו!!

משהו מסוגל להסביר לי מהי מדיניות הממשלה? מר מאן ידידינו אולי היה מגדיר זאת כשלטון ביאגזקיוטיביאלי (קונטרה לביקמראלי).
הרעיון הוא כמובן 18980
אם זה יצליח נקטוף קרדיט, אם לא נצליח אז פרס אשם.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים