למה דביבון? 64
ירדן ניר יוצא למסע כנגד החוסר המשווע בשמות עבריים שימושיים לחיות אהובות יותר ופחות, ומתלונן על חוסר הצדק ההיסטורי בו לקו מחיי השפה העברית. בדרך הוא גם מזהיר אותנו מהגומצן הנורא.
דביבון
דביבון (מקור: ויקיפדיה)
ערב אחד, לפני כשש שנים, ראיתי בטלוויזיה סרט טבע בכיכובו של הדביבון, ופתאום שאלתי את עצמי - למה "דביבון"? כלומר, "דב קטן", אני מניח, אבל למה בכלל לתת שם עברי לרקון? למה לא, תשאלו?

מפתיע כמה מעט חיות שלא נמצאות בארץ, ולא נמצאו כאן בתקופת התנ"ך (הברדלס והדב) זכו לשם עברי. אני לא מתכוון, כמובן, למינים כמו "עיט קופים" שמנצל את קרובי משפחתו הישראלים לצורך שם עברי, וגם לא לחיות שלקחו בהשאלה שם עברי מתושבי הארץ שאינם קרוביהם, כמו "כלב ים" או "סוס יאור". אני מתכוון לשמות עבריים משלהם, מילים שהומצאו במיוחד בשבילם. דביבון, נו. יש בקושי מנין של חיות כאלו, ומדהים עד כמה הבחירה היא מוזרה, וכמה בנות מזל הן חיות אלו. הרי היינו מצפים שאלו יהיו החיות הכי בולטות, מוכרות ומפורסמות.

הבה נבחן תחילה מי לא קיבל שם עברי. וכאן, רבותי, נמצא את המי ומי של עולם החי.

הפומה, היגואר והקונדור - טוב, הם באמריקה, עולם חדש. הטיגריס, הפנדה והקנגורו - ניחא, בפאתי מזרח. אבל אם הפיל והקרנף קיבלו שם עברי, מן הסתם בגלל היותם גדולים ובעיקר מוכרים לכל ילד, מדוע קופחו הזברה והג'ירפה? (בקשר לההיפופוטם, מישהו יודע מה בדיוק הגלגול שהמילה "בהמות" עברה מעברית לאנגלית ובחזרה?) ואם הגודל הוא קריטריון, מדוע קופחו הדינוזאור והממותה?

(התשובה המיידית על שני אלו היא "כי הם חיו מזמן". אבל לדעתי התשובה הנכונה היא הפוכה - אלו חיות מאוד צעירות, מבחינת קיומן בתודעה האנושית.)

ושערוריה גדולה יותר - הדולפין, חיה אינטליגנטית ואוהבת אדם להפליא, שאפילו מבקרת בחופי הארץ! ועוד חיה המבקרת בחופינו (אם כי, יש לציין, פחות אינטליגנטית מהדולפין, ואוהבת אדם כמו שדיג אוהב דגים) - המדוזה!? מוזר, יש מיני מדוזה שקיבלו שמות עבריים, יפים דוקא, כמו "חוטית נודדת", אך הסוג כולו נותר בלועזיותו.

(מקובל, אכן, לחשוב שהדולפין אינטליגנטי יותר מהמדוזה. אולם, לאור הסבל שאנו מעתירים על הדולפינים חסרי האונים מבלי שהם ימחו, ולעומת זאת הסבל שהמדוזה מעתירה עלינו, חסרי האונים, מותר להרהר שמא המדוזה בכל זאת אינטליגנטית יותר.)

והשערוריה הגדולה ביותר - אף לא אחד ממיני הקופים קיבל שם עברי! מילא בבון, אבל שימפנזה וגורילה - רבותי, הם 97% זהים לנו בגנים!

ולעומת סלבריטיז אלו של עולם החי, מי הם הפרוטקציונרים שכן זכו ליצוג בשפת עבר?

את הפיל והקרנף כבר הזכרנו, והמקרה שלהם מובן (מי רוצה להסתבך איתם?). לגבי הראשון, אני מניח שהמילה אפילו מופיעה בתנ"ך ונקשרה כבר מימי קדם ליצור הגדול עם האף הארוך שאי אפשר לפסנתר, כידוע. גם את הסנאי החמוד ניתן עוד לקבל.

מכאן הענינים נהיים מוזרים. אולי תהיתם למה מצאתי להזכיר בפתח רשימת האין־להם את שלושת הטורפים האמריקאיים. ובכן, זאת מכיוון ששכנם ועמיתם לתאוות הבשרים, האליגאטור, כן קיבל. אני מניח שהמילה "תמסח" נמצאת גם היא בתנ"ך (מי ימציא היום מילה כזו?), והיתה פנויה, אז הוא זכה מההפקר. אולי גם התאו נופל בקטגוריה זו. יהיה מי שיגיד שמעניקי השם העברי לאליגאטור הקדימו את זמנם, שכן היום, הודות ליוזמות מסחריות, ארצנו שורצת בזוחלים אלו. לשווא - יזמים מסחריים הם בריות ציניות שמעדיפות מלים קליטות לציבור הנבער על פני דיוק בעברית זואולוגית, שעל כן נקראים משכנות האליגאטורים "חוות תנינים", ולא "חוות תמסחים". אגב, היות והמילה "תמסח" טרם נקשרה בציבור עם האליגאטור, וכנראה כבר לא תיקשר, אולי אפשר להעניק אותה לידידנו טוב הלב וחם הדם הדולפין, ולעשות צדק היסטורי?

(זה ממש לא לעניין, אבל אני לא יכול להתאפק. באמריקאית היה פעם שעשוע כזה, שעל המשפט "See you later" היו עונים "Alligator", שיוצא חרוז סתמי אך חביב. לא ראיתי בעיני, אבל מקור אמין מספר שפעם בסרט הופיע הדיאלוג הזה,
-"See you later."
-"Alligator."
והתרגום לעברית היה:
-"להתראות."
-"תמסח."
ורק בשביל זה היה שווה לתת לאליגאטור שם עברי.)

הלאה. הביבר נמצא בין הזוכים, לפי ניחושי, כיוון שפעם מישהו שתירגם ספר ילדים, החליט שאת מנהגו היחודי יש לשקף בשמו, ולכן - "בונה". למה דווקא ספר ילדים? כדי שיטרחו לתת שם עברי לחיה רק לצורך ספר, כדאי לפחות שהחיה תהיה גיבור הספר. ראיתם פעם ספר למבוגרים שגיבורו הוא בונה? זו אולי ספקולציה פראית, אבל לא מצאתי הסבר אחר.

הספקולציה הזו, בכל אופן, מתאימה בצורה נפלאה גם למקרה של הסקאנק. התכונה היחודית שלו כל כך בולטת, שהוא זכה לשני שמות - "בואש" ו"צחנן". אם לפתח את הספקולציה בפראות רבה אף יותר, אולי את השם "בואש" נתן מתרגם ישן - לפני, נאמר, שמונים שנה. מתרגם שבא לפני, נאמר, חמישים שנה, חשש שהנוער הקלוקל של ימיו כבר אינו מעורה די הצורך בשורש ב.א.ש כדי להבין את הפואנטה בשם החיה, ולכן העדיף "צחנן". מתרגם של ימינו עלול למצוא שלנוער הקלוקל של ימינו גם המילה "צחנה" כבר אינה מוכרת מספיק, אבל מה יעשה? תקופת ההתלהבות בחידושי מילים חלפה־עברה, חוששני, וחוץ מזה, איך יקרא לו - "סרחן"? צער בעלי חיים!

נמשיך. במה זכתה הטרוטה? האם אין זה אלא מקרה של "בעל המאה הוא בעל הדעה"? שהרי דג זה, לפחות במקומותינו, ערב בעיקר לחיכם של בעלי הטעם העשיר. ברכה לבטלה, אף אחד מעשירי ארצנו לא יעז להיתפס בפרהסיה כשהוא נזקק למילה "שמך" (על משקל "כסף") ("האוכל להזמינך למסעדת השמכים 'טרוטת הזהב'? אומרים שטרטר השמך בנוסח בורגונדי הוא אלוהי"...). אז אולי נעניק את המילה "שמך" לקרפיון או לבורי, שבהיותם דגים עממיים יותר אולי יסכימו להסתפק בשם שאינו מצלצל מי־יודע־מה? (ומה זה באמת "שמך"? היתכן שגם הוא נזכר בתנ"ך?). המחפשים את המילה "שמך" בעיתונות היומית יוכלו למוצאה, הפלא ופלא, דווקא בלוח המשדרים של קול המוסיקה. זאת, בזכות הרביעיה של שוברט "דג השמך" (ללמדך ששמך הוא דג, כאילו שלא ידעת). ואין זה מפתיע, שהרי שוחרי המוסיקה הקלאסית הם מעצם הגדרתם משמרי מסורות עתיקות ומאובנות, ומדוע שלא ישמרו גם מילה עתיקה ומאובנת?

ואם נראה לכם שתועלתה של החיה לעשירים היא הסבר דחוק, התוכלו להציע הסבר אחר למקרה של המינק? ומיותר לציין, שגם כאן לא תישמע שועה משועות הארץ מדברת על "מעיל חורפן".

כפי שאתם רואים, הלכתי רחוק בנסיונותי להסביר מדוע זכו החיות שזכו. אבל הדביבון, בשבילו אין לי הסבר. ג'ירפה לא, שימפנזה לא, ורקון כן? מה הוא עשה בשביל מדינה? כמוהו גם הגחן, הלא הוא סוריקטה, אם אינני טועה.

וברבות סרטי הטבע בטלוויזיה, ניתן להיתקל גם במה שנדמה לי כשמות עבריים אד־הוק, כנראה עבור חיות ששמן הלועזי ייראה רע בתעתיק עברי בכתוביות. כך נתקלתי ב"גרגרן" עבור wolverine, ובאיזה נחש מיערות העד שאת שמו הלועזי לא קלטתי, אבל הוא הוטבל ליהדות תחת השם "גומצן". אתם רשאים לא להאמין, אבל קחו עצה: אם תתקלו ברחוב בגומצן, ברחו מהר! מי שגומצן הכישו, לפי אותו סרט טבע, מת בייסורים כשהוא מתמוסס מבפנים החוצה!

כדי להעצים את חוסר הצדק, מתברר שיש צד שני למטבע: חיות שהן אזרחיות בעלות זכויות בארץ, ולא זכו לשם עברי. מוותיקות ארצנו, הן היו כאן לפנינו - לפני הביל"ויים, גם לפני כיבוש הארץ ע"י יהושע, ואולי אפילו לפני בואו של אברהם אבינו מחרן - ויסלחו לי קוראי הדתיים. (לא אסתכן ואומר, לפני יותר מששת אלפים שנה, עת נברא העולם. זוכרים את המעשה הנורא בדינוזאורים ומעדן חלב "טרה"? אם לא, לא חשוב).

קבוצה זו של חיות היא קטנה ביותר, ולא במקרה - כנראה שהיו בארץ דורות של זואולוגים בעלי תודעה להתחדשות העברית, או מחדשי עברית בעלי תודעה זואולוגית, והם דאגו לתת שם עברי נאה לכל יצור שהיה כאן ולכל יצור חדש שהוגדר. במידת האפשר לקחו שם מהמקורות (דיה ועקב), ואם חסר - המציאו משהו (קוצן ופסמון. מה, לא שמעתם על הקוצן והפסמון? אלו שני מכרסמים חביבים שחיים בערבות הנגב. עוד נחזור אליהם.) לצורך הדיון, גם טריסטרמית (ציפור הנקראת, כידוע, על שם החוקר האנגלי טריסטראם שהגדיר אותה) זו מילה עברית, ואני יכול להסביר מדוע, אבל זה יהיה ארוך ומיגע.

אך מסתבר שיש כמה חיות שאיכשהו הוזנחו על־ידי נותני השמות. את חלקן ניתן לתרץ. הציקדה, יתגוננו הזואולוגים הלשונאים, היא קטנה. מה אתה רוצה, שניתן שמות עבריים לכל דפניה וציקלופס (אותם יצורי שלולית זערוריים שנראים רק בעין מזוינת היטב של תלמידי ביולוגיה בחטיבת הביניים)? לא, אשיב להם, אבל נתתם שם עברי לאקרית, לטחבית ולקרדית. הציקדה גדולה יותר, לא מזיקה לחקלאות ויודעת לעשות רעש עליז (אם להיות חיובי).

אולי גם על הגרביל, מכרסם חמוד להפליא שחי בחולות מישור החוף בין חיפה לאשקלון, יגידו שהוא קטן. אבל הקוצן והפסמון (הבטחתי, לא?) לא הרבה יותר גדולים, והם הרבה יותר רחוקים מריכוזי האוכלוסיה.

הירבוע נשמע אמנם עברי מאוד, אבל הוא לא. (תפתיעו אותי ותגלו לי שהערלים העתיקו את השם מאיתנו?!)

כל התירוצים נגמרים כשמגיעים לנוטריה. היא לא מספיק גדולה? לא מספיק נפוצה? אבא שלי גידל כאלה בחצר, בילדותו במעוז חיים. אני טיפלתי בהם בפינת החי של בית הספר. בינינו, היא לא תזכה לתואר החיה הכי חמודה בעולם, אבל גם ה-cockroach לא, והוא קיבל "תיקן" כשאפשר היה להשאיר אותו "ג'וק".

נשארו רק שתי דוגמאות, אבל הן באמת שערורייתיות. הלוטרה מופיעה כל כך הרבה בסרטי טבע, שיש בוודאי רבים שחושבים שהיא נמצאת רק בחוצלארץ. אז דעו לכם, היא נמצאת בעמק החולה ובעמק הירדן, ואפילו נפוצה שם. היא היתה צריכה להיות בין הראשונות לקבל שם עברי. "כלב הנהר" טוב אולי לתשבצים. לא העם משתמש בזה ולא ספרי הזואולוגיה.

משיג את הלוטרה בטבלת המקופחים רק אחד. כשאספתי בראשי את הרשימה הזו, לא חשבתי לרגע שאתקל בטורף. שהרי אלו הם המיוחסים שבהולכים על ארבע. ברובם נדירים בארץ, אך דווקא משום כך גיבורי תרבות של חובבי הטבע. תחיית הנמר בארצנו, דומה שכבר היתה לאבן יסוד באתוס הציוני, אך אנשי טבע יזילו ריר גם כשמדובר בסמור, בדלק ובחמוס. עמך ישמח גם בזאב ובשועל, הנפוצים והידועים, (אם כי אולי יתאכזב משהו למראה הזאב המצוי בארץ - קטן וקצוץ שיער, דומה יותר לכלב או תן מאשר לרוצחה של כיפה אדומה).

ויש, בעצם, גם חיוב בעניין: הזאב הקטן שלנו הוא, כמסתבר, גם לא ה-Big Bad Wolf שרדף את שלושת החזירונים. בכך הוקל לי, שכן הוסר מעליו חשד: בכל זאת, הזאב הארצישראלי יהודי נאמן ושומר כשרות הוא.

אז איך, למען השם, חמק מטפרי העברית טורף גדול, מפורסם, יפה וממשפחת החתוליים (לכל הדעות, המיוחסים שבטורפים) כמו... (הנה המתח עומד להיפתר) הקרקל?

כיום, מילה שמתקבלת לעברית היא מינוי לכל החיים. אולי יש מקום לנוהל של סילוק מילים מהשפה? נשמע מגוחך? לא יותר מגוחך, לטעמי, מעצם קיומו של מוסד הקובע מה נכון בשפה ומה לא, ואילו מילים חדשות יכנסו ויהיו חוקיות. דומני שאנשי האקדמיה, דיקטטורים של נייר, ישמחו לקבל מספרי צנזור - הסמכות המענגת להרוג מילים בהבל פה מנומק היטב. ולמה לא להתחיל בהריגת ה"דביבון"? ואם לא להרוג, לפחות להשעות - עד שיתקבלו מילים עבריות לשימפנזה וללוטרה, בתוקף זכותן הטבעית וההיסטורית. ויבוא הצדק על מקומו בשלום. שלום.

אגב, חלילה לי מלהציע לבטל את הגומצן. יש טיפוסים שאיתם לא מסתבכים. לא בא לי להתמוסס מבפנים החוצה.

קישורים
האקדמיה ללשון העברית
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

לא הגזמנו? 781
שפה היא לא דבר סטטי, והאקדמיה, למרות מעמדה הרשמי, לא שולטת בשפה. הדולפין הוא דולפין וישאר כזה, כמו שהטלפון נשאר טלפון ולא "שח רחוק", כמו שטלפון סלולרי לעד ייקרא פלאפון, וכנ"ל לגבי שאר החיות נטולות השמות העבריים.

לגבי החיות עם השמות העבריים, אין שום טעם בביטול מילה מן השפה שלנו, שגם כך אינה עשירה יתר על המידה ביחס לשפות אחרות. אני בטוח שהלומדים לפסיכומטרי יודו לכל מי שיבטל מילים כמו פוזמק, שמך, אספקלריה, משוורת ו"דודים" (לא אלו עם המים החמים), אבל אין לבטל מילים שהקלטו כבר בשפה, כמו דביבון, למשל.

תנו לשפות לחיות!
נא לא לבטל את הדודים... 822
בבקשה בטלו את כל המילים או לא... אבל את הדודים נא לא לבטל.......
הן זה כל היופי! 782
ראשית - תודה לך, ירדן, על כתבה מענגת להפליא זו.
ואשר לשמות החיות - מדוע נכרת מן השפה העברית את כל אשר יפה בה? הן שמות החיות, כפי שהוכחת יפה במאמרך, הנם מקור לא אכזב לשעשוע. להיפך - ראוי לנו לחפש עוד ועוד שמות וכינויים. לא רק דביבון, דלק, ערוד (שלא נזכר במאמרך משום מה), חרגול, אלא גם חברבר, דלגלג, זלגחש ושמנמך (נראה מי ינחש לאילו חיות התכוונתי). רק כך תהיה העברית שפה עשירה ומופלאה לעולמי עד.
ולמי אכפת מה יודע האיש הממוצע ברחוב!

(נ.ב. - המילה "דלגלג" כבר קיימת בעברית, כפי שיודעים בוגרי תיכון במקצועות האלקטרוניקה השונים)
הן זה כל היופי! 794
תודה לך ניר וליתר המגיבים. קיוויתי, אכן, לדיונים סוערים באשר לפרטים הקטנוניים במאמרי. הערוד כן היה בארץ בעבר, הלא כך? (ולאחרונה *הושב* לטבע - אנא תקן אותי אם אני טועה!) והדלק (יחד עם הסמור והחמוס) עדיין כאן.
וכדי להרגיע אותך ואת לירון, אני לא *באמת* חותר לבטל מילים.
הן זה כל היופי! 7930
ערוד מעולם לא הושב לטבע בארץ.
בשנת 1982 שוחררו במכתש רמון פראים - חמורי בר - הנמצאים שם עד היום.
בשנת 1996 הוחזרו לטבע היחמורים בנחל כזיב (וכבר נתקלתי באחת בטיול)
בשנת 1998 הוחל בשחרור ראמים בערבה, וכיום מתבצע שחרור הגל השני של הראמים, בנחל פארן. הגל השלישי מתוכנן לחולות חלוצה בשנת 2002 (תלוי במצב המדיני...)
חוץ מזה על הפרק שחרור יענים ואיילי הכרמל, אך שחרור ערודים אינו צפוי בקרוב בשל בעיות רבייה של המין.
טעות מרה, מאמר של כיף 786
כתבת מאמר נהדר, ירדן, אלא שהוא לוקה בכמה טעויות ששומה עלי לקרוא חמס למקראן.

תנינים _כן_ היו בארץ (תמסחים אולי לא).
ומה עוד? גם תאו היה בארץ, בעמק החולה, דוגמא מפוחלצת של תאו ניתן למצוא במוזיאון בית אוסישקין שבקיבוץ דן, אם אינני טועה.

בעיקר הטעות עם התאו חורה לי, בתור תושב עמק החולה.
בהחלט חורה.

מילא. ובקשר לדביבון - אני משער שהוא תורגם מכיוון שהוא מופיע רבות בתרבות האמריקאית כחיית רחוב קלאסית. הדביבונים גונבים אוכל וכל מה שקשור בזה. עם גל הפלאגיאט התרבותי שאנחנו מבצעים מארה"ב - תרגמנו גם את חיות הרחוב שלהם - הסנאי והדביבון.
טעות מרה, מאמר של כיף 795
תנינים היו בארץ, תמסחים לא, ואכן התמסח, ולא התנין, היה ברשימה השחורה שלי...
באשר לתאו - אתה צודק, כמובן, ואני בוש ונכלם, וגם מודה לך.
התנצלותי הכנה בפני התאו, ובפני תושבי עמק החולה (הולכי על שניים כבעלי קרניים).
טעות מרה, מאמר של כיף 78673
"תאו" נזכר בתורה ברשימת החיות הכשרות, אך לא כל הפרשנים מזהים אותו עם התאו של ימינו (ג'מוס). רס"ג סבור שהתאו המקראי הוא חיה מדברית, כרוב החיות המותרות באכילה.
מאי נפקא מינה? אם הג'מוס הוא התאו הנזכר ברשימת החיות, הרי שלאחר שחיטתו יש לכסות את דמו. אם הוא סתם בהמה, לא צריך.
טעות מרה, מאמר של כיף 79769
למה? מה העניין עם כיסוי הדם, ומה זה "סתם בהמה"?
ואיך הבאפלו האמריקאי מתקשר לכל זה?
טעות מרה, מאמר של כיף 79777
כאשר שוחטים חיות ועופות, יש לכסות את דמן לאחר השחיטה. כאשר שוחטים בהמות, לא צריך. ''חיות'' הן חיות בר, הנזכרות בספר דברים ''אייל וצבי ויחמור, ואקו ודישון ותאו וזמר'', וזיהוי חלק מהן איננו ברור כלל.
לו היה התאו מעמק החולה (המכונה ''ג'מוס'' בפי העם) אותו התאו הנזכר בספר דברים, היה נחשב לחיה, והיה על השוחטו לכסות את דמו. אך לו לבהמה יחשב, ישפך דמו על הארץ כמים.

עלי להזכיר שוב שגם נפקא מינה זו מקורה אך ורק במוחי הקודח. אם ממש מתחשק לך לשחוט ג'מוס, לך לשאול מישהו אחר מה לעשות בדם.
להתראות, תמסח 789
המשפט see you later' alligator הופיע בסרט "האחיים מריו" - The mario bros. ותורגם כ"להתראות תנין -אם אני זוכר נכון.
הערה שולית - אם כבר אוילויות מה עם תרגומי שמות הסרטים, זאת אומרת כאן נעשו אוילויות רבות יותר כדוגמאת כיבל גאי לעומת המסכה ששניהם עם אותו שחקן ובכול זאת רק אחד תורגם.....

אין שום שם סיכוי להחליף מילים שהושרשו חזק (ראה נסיון ריטינג -מידרוג)
ואם נחפש נראה שישנן הרבה מילים עבריות שאינן באות לידי שימוש:
נמנמת, גלגלשת, מצנם, ועוד.
להתראות, תמסח 792
למילים עבריות יש בהחלט סיכוי להחליף מילים שהשתרשו חזק -- אבל רק אם התחליף איכותי וקליט. כך למשל המילה ''קלטת'' החליפה בצורה נאה (אם כי לא לחלוטין) את ''קסטה''.
להתראות, תמסח 79770
וגם לתחדישים כמו: משיבון, כובעון, תקליטור ודוא"ל יש עדנה.
להתראות, תמסח 79800
דוא''ל אינו מוכר רשמית על ידי האקדמיה, וכנראה לא יוכר בעתיד.
להתראות, תמסח 504986
כמובן. אנשים משתמשים בו, וזו סיבה מספיקה לא להכיר בו.
See you latter alligator 790
See you latter Alligator

In a while Crocodile

See you latter alligator 79771
Row-row-row your boat
Gently down the stream,
If you see a crocodile
don’t forget to scream.

See you latter alligator 173732
ockey dockey artichoke
וסליחה על עירור הפתיל העתיק. הגעתי בעקבות http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-860-14439-522667...
על מה סליחה? 173734
זה תמיד כיף שמעוררים פתילים עתיקים.
אם כבר מעירים פתילים 173767
אוסיף שאני מכיר גרסא משופרת לתנין:
See you later alligator, when your legs are straighter.

After awhile crocodile.
See you latter alligator 588031
See you later, masturbator
In a while, paedophile
ומה עם הדוב ? 797
חשוב לציין שגם הדוב היה כאן בימי התנ''ך, וכנראה גם הברדלס. הדוב אף נזכר בתנך מספר פעמים. סביר להניח שהשמות המתוארים בתנ''ך אינם זהים לשמות בימינו (כך הוחלף התן בשועל, למשל).

דודי
ומה עם הדוב ? 798
"ותצאנה שתיים דובים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים" (מלכים ב' ב', כ"ד).

הדוב התנ"כי הוא כנראה הדוב המודרני. כמובן שאין זה תמיד המקרה: היען, למשל, כמעט בוודאות אינה היען התנ"כית.

תוצאת אגב של השימוש השגוי בשם: הצמדת השם "יען" לעוף המוכר בשם זה כיום סימן את העוף כלא-כשר, שכן היען התנ"כי נזכר ברשימת העופות הטרפים... וסביר מאד שהיען המודרני הוא בעצם כשר.

למי שהעניינים הללו מטרידים אותו, כמובן.
אח, יעניםםםם... 820
אינני יודע אם אמנם כשר הוא היען, אך הנני לידעך כי בשרו טעים להפליא, אם כי ספוגי מעט. מעדן של ממש.
ואם כבר באוכל עסקינן - נראה לי כי מאמר המשך בנושא שמותיהם העבריים של מני תרגימא יתקבל בברכה.
אח, יעניםםםם... 824
צר לי לאכזב אותך, אבל לא יען הוא לא הכי כשר שבעולם. למען האמת הוא לא היה עובר אף מבחן כשרות שהוא. אם אני זוכר נכון אז ההגדרה בתנ"ך לבשר כשר היא "מעלה גרה (גרה=גירע או איך שלא ניסחו זאת במקור) ומפריס פרסה ועד שליען יהיו פרסות ואת מזונו יחליט לעכל בשנית, אז שומרי הכשרות יאלצו להסתפק בבקר בטעם יען או תחליף כלשהו אחר.
היען כמשל. 829
אני אישית לא בקי במיוחד בדיני כשרות, אבל אני די משוכנע שהתניית הכשרות בהפרסת פרסה והעלאת גירה לא חלה על עופות, אלא רק על חיות השדה. היום שיגישו לי תרנגולת שסועת-פרסה יהיה יום רע. (ולמי שדברים גרועים מזה לא מפריעים לו, מוזמן לראות את הסרט eXistenZ, של דיוויד קרוננברג, שם תרנגולת עם פרסות תהיה בין הדברים הנורמליים יותר).
אח, יעניםםםם... 830
התנאי ''מעלה גרה ומפריס פרסה ושוסע שסע'' מתייחס לבהמות בלבד. לגבי עופות, הכשרות הוכתבה, למיטב זכרוני, כרשימה ארביטרית.

היען (המודרני), בפעם האחרונה שבדקתי, אינו בהמה אלא עוף.
אח, יעניםםםם... 78619
(באיחור של יותר משנתיים וחצי?)

אח, יעניםםםם... 79772
מעניין מאד !
ענית לי פה על שאלת כשרות העופות שהתעופפה לי בראש (משחק מילים עגום) זמן רב.

האם הרשימה הזו אומרת שכל עוף שלא נאסר עליו במפורש, הרי הוא כשר?
(בהנחה ש"לו כרעיים מעל לרגליו לנתר בהן על הארץ"ויקרא יא' 21)

מה עניין ה"שרץ עוף אשר לו ארבע רגליים"?!
(חשבתי שזו המצאה חדשה של מקדונלדס בשביל יותר פולקע)

מעניינת גם העובדה שמנו את העטלף בנשימה אחת עם העופות ("ואת החסידה, האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף, כול שרץ העוף" ויקרא יא' 19-20).
(כנראה שג'ארלד דארל לא היה בין המחברים)
אח, יעניםםםם... 79778
כפי שהסברתי בכמה מקומות בדיון זה, לעופות נתנו חכמינו ז"ל סימני כשרות, אך הם אינם מספיקים ונדרשת "מסורת" על אכילתם. לפיכך, על אף שהיען אינו בת היענה ‏1, וייתכן שיש לו סימני כשרות (כפי שכתב טל), שומרי כשרות אינם יכולים לאוכלו.
לא הבנתי מה הבעיה עם העטלף. למיטב ידיעתי, העטלף אמנם יונק, אך הוא בהחלט מסוגל לעוף. לפיכך הוא "עוף".
=====================
1תגובה 79630
אח, יעניםםםם... 79791
העטלף בהחלט מסוגל לעוף, וכך גם הזבוב,
לפיכך הוא גם ''עוף''.
אח, יעניםםםם... 79809
הזבוב הוא ''שרץ העוף''.
לפיכך התחמס הוא סוג של עןף 232078
שמות עבריים של מיני תרגימא 833
דומה כי בתחום זה, עיקר כוחה של העברית המדוברת המודרנית הוא בשיבושים מסמרי שיער. רבים כבר מחו על ה"קוראסון" וה"סלומון" (תהייה קטנונית: המלך סלומון, שלמה בשבילנו, ידע לדבר בשפות כל החיות, כך אומרים. האם הוא ידע לדבר גם עם דג הסלמון?)
אנשים הסתכלו עלי בתמהון כשניסיתי להדהים אותם עם עלון של פיצריה שהציע כתוספת "שנקין". תמהון על זה שרק עכשיו גיליתי את מה שכבר פשה מזמן בכל מקום.
והאחרון ברשימה, בינתיים, ככל הידוע לי: ה"ג'בטה" על משקל "הלנה (מטרויה)". לפני כמה ימים הזמנתי במזנון כריך כלשהו, והמוכר שאל "באגט או ג'בטה", במשקל האמור (כמו בפרסומת הרדיו של זוגלובק). ידעתי מה הולך לקרות, אבל לא יכולתי לתת ידי למעל, ועניתי בחשש "ג'באטה", על משקל "בלאטה", שהוא הפשרה הסבירה עם השם האיטלקי הנכון, "צ'באטה" באותו משקל (פירושו, אגב, נעל בית). כמובן שנאלצתי לחזור על זה 3 פעמים ועדיין כמעט קיבלתי באגט. והרי כשהלחם רק הגיע לארצנו, לא כל כך מזמן, לתקופה קצרה אמרו את השם נכון. ופתאום, נשטפה הארץ בשיבוש, וזה כנראה די בלתי הפיך. כשניסיתי לשתף מישהו בתהייה מאיפה זה בא, עלה בדעתו מייד, כמו בדעתי קודם, סבא ג'פטו. אולי אם לחמניה היא קשה כמו קרש אפשר לקרוא לה לחמניית ג'פטו.

יותר משעשע, בכל זאת, הוא השנקין. תמהני אם השיבוש נובע איכשהו מהקשר האסוציאטיבי המתבקש בין שינקן (הוא נקניק החזיר) לשיינקין (דמות היסטורית מן הסתם, אבל בימינו מתקשר בעיקר עם הרחוב בתל אביב שהיה למושג): שניהם סמלי חילוניות בוטה.

שנאמר, זה היה יכול להיות עצוב אם זה לא היה כל כך מצחיק.
שמות עבריים של מיני תרגימא 79774
ובאותו עניין של לחמים איטלקיים,
צחקתי למראה פיצה פניני (Pizza Panini) בירושלים.
פאניני אולי נשמא נורא איטלקי, אבל לאיטלקי זה לא יראה טוב כי המשמעות היא "פיצה לחמניה".
צירוף מקרים קיצוני? 318694
חלפו להן שש שנים, וב"הארץ" התפרסם טור של יורם מלצר באותו נושא, ומשתמש באותן דוגמאות (אך מפרט יותר)

שאלה מוסרית, במיוחד עבור ירדן (ויורם): האם זה פלגיאט?
צירוף מקרים קיצוני? 318939
טוב, הוא התייחס רק לשלוש דוגמאות מתוך הארבע. אבל אני חושב שבהחלט מגיע לו להנות מהספק: לא מדובר בדוגמאות אקראיות מתוך הרבה אחרות, אלא באלה שאמורות להיות הטובות ביותר, אם לא היחידות. כך שסביר שכל מי שהסוגיה מושכת את תשומת ליבו יתייחס אליהן.
ריבה ומני תרגימא-אגדה שהייתה 855
מדוע לריבה קוראים ריבה?
שאלה גדולה וחשובה.ובכן כאשר אליעזר בן יהודה חיפש שם עברי למאכל המתוק והדביק הואנתקבל בגמרא במסכת פסחים בפרק ערבי פסחים(איפה שהוא באזור דף צט:אם אינני טועה) שם אומרת הגמרא " מאי ריבה? מיני מתיקה"
כוונת הגמרא היא מה בא הפסוק לרבות באיזו הגדרה שניתנה שם ועונה- שיוצאים ידי חובה גם במיני מתיקה. בן יהודה הסיק בטעות שריבה הוא שם תנכ"י למיני מתיקה.
וכך פגשנו את הריבה.
ייתכן והסיפור אינו אלא בלוף חביב על חשבון בן יהודה,או סתם מיתוס שהשתרש לו בנחת. אולם דבר אחד בטוח- הרב לפני שהריבה היייתה ריבה כתבה הגמרא " מאי ריבה? מיני מתיקה"
זה בדוק , באחריות.
ריבה ומני תרגימא-אגדה שהייתה 1052
כפי שאני זוכר את זה - די במעומעם - מהערת שוליים בגירסה מבוארת של אחד מסיפורי ש''י עגנון (זה עם יעקב רכניץ, נו), הפסוק היה ''רבי אמר תופיני ריבה'', ובן-יהודה חידש על פי כך ''ריבה - דבר העשוי בשמן או בצוקר''.
ריבה ומני תרגימא-אגדה שהייתה 1054
''שבועת אמונים''.
ריבה ומני תרגימא-אגדה שהייתה 472308
זה בדוק ? באחריות ?
אין ביטוי כזה "מאי ריבה ? מיני מתיקה" בכל התלמוד !
ואגב, למה מיני מתיקה זה ריבה ? למה זה לא סוכריה, למשל ?
לש. פוגל הפתרונים.
ריבה ומני תרגימא-אגדה שהייתה או הומצאה 615905
אבל מה נעשה, ואין גמרא כזאת.
מצטער שאין לי מקור, כי באמת אין מקור...

אבל, בן יהודה כתב ב"הצבי" את מקורו

שם הגמרא מסבירה את המילה "תופיני".
רבי אמר: תופיני, ריבה.
ואמנם רש"י מבאר מלשון ריבוי, אופה וחוזר ואופה, שהמנחה נאפית פעמיים.
ובן יהודה 'חולק' ומבאר שיש כאן מילה חדשה שפירושה טיגון או בישול בסוכר או בדבש.
ושכוונת הגמרא שהמנחה צריכה טיגון בנוסף לאפייה.
וכנראה שהיו רבנים שביקרו אותו על כך שהוא חולק על רש"י, ובפרט בעניין שנוגע להלכה בבית המקדש.
והשומעים את הביקורת, סיפרו לאחרים, שבן יהודה פירש את הגמרא מלשון מיני מתיקה, למרות שהפירוש הוא מלשון ריבוי.
ומכאן ואילך, צמחה לה השמועה והאגדה, והגדילה כנפיים, כביכול יש גמרא שכתוב מאי ריבה ריבה מיני מרקחת.

אבל הבעיה היותר חמורה בדברי בן יהודה, שבאותה גמרא אין זכר למתיקות, אלא לכל היותר לטיגון,
ומהיכן החליט שפירוש המילה ריבה היא טיגון או בישול בדבש ??

בברכה,
חרדי לא מצוי.
אח, יעניםםםם... 79998
האם טעמת מביציו?

אח, יעניםםםם... 86686
מסתבר שטעמך אנין מטעמו של הציבור הישראלי. הביקוש לבשר יענים ירד, ואפילו מודעתנו ענת רפואה עדיין לא הצליחה להבטיח את חיי היענים:

מדוזה 836
מקור השם "מדוזה" במיתולוגיה היוונית: זהו שמה של המפלצת עם שיער עשוי מנחשים, שמבטה היה הופך את הצופה לאבן. אין טעם לתרגם שם!

או אולי רצית שנקרא לה "דג ג'לי", כפי שעושים האמריקאים? איכס...
מדוזה 854
יש בזה משהו... אני מוכן "להוציא מהרשימה" את המדוזה, לפחות מחמת הספק.
ובכל זאת, בנסיון נואש להגן על התזה: שיח הדפנה, גם הוא על שם גיבורה מהמיתולוגיה היוונית, קיבל שם עברי: ער אציל.
ער אציל 7572
האקדמיה ללשון העברית החליטה להכיר *גם* בשם העממי הזה לעץ, ובהתאמה הוחלף שמו של השיח שנקרא בעבר "דפנה צרת-עלים" ל"דפנית צרת-עלים", שיח שמוכר למטיילים בהרי אדום ולא גדל במערב הירדן.
ומה עם השמך 969
והשמך שהזכרת הוא שמה העיברי של הטרוטה, או שמו העיברי של הסלמון.
אבל מבלי להיות קטנוניים הכתבה נחמדה ומצחיקה אף!
בהמות 1085
ירדן - שאלת על הגלגול שעבר הבהמות מעברית לאנגלית וחזרה: אין לי תשובה בעניין, אבל דוברי רוסית אמרו לי שגם ברוסית בהמות = היפופוטם. אז יכול להיות שהטיול של השם בהמות היה קצת יותר ארוך ממה שחשבת.

ואם כבר מדברים על בהמות ורוסית, שווה להזכיר את הופעת-האורח המדהימה של החתול המדבר בהמות בספר של מיכאל בולגקוב "האמן ומרגריטה". הספר הזה הוא דוגמא מעניינת לדיון שניהלתם האם לבטל מילים: בתרגום העברי הראשון שלו ("השטן במוסקבה", 1969 ?, מתרגם אלמוני), העברית הקצת-ארכאית שלו היא פשוט מדהימה. לדוגמא - כולם לא לובשים חליפות אלא זיגים, ואחד הגיבורים מכונה שוב ושוב "המשובץ".

לעומת זאת, לפני כשנה יצא תרגום חדש לספר, בשם "האמן ומרגריטה". בתרגום של פטר קריקסונוב נעשה מאמץ אדיר לדייק בכל פרט בתרגום, וגם לעדכן את העברית. והתוצאה - הספר הרבה פחות מהנה!
תיקון ועדכון: הסנאי עם הגולן! 1238
מתברר שיש סנאי בר בארצנו. הוא חי בשיפולי החרמון ונמצא בסכנת הכחדה. הסכנה תגבר כנראה אם יוחזר החרמון לסוריה, וממילא במקרה כזה הסנאי כבר לא יהיה *בארצנו* (הצעה לקמע של התנועה לעצירת הנסיגה?!).
יש לציין, כמובן, שלפני 1967 לא היה לנו סנאי, אבל המילה היתה גם היתה.

ובכן, סנאי חביב: ברוך הבא, ולכתך לשלום!
תיקון ועדכון: הסנאי עם הגולן! 7573
יש עדויות לא מאומתות שבמאה ה-‏19 היו סנאים בגליל.
בעבר התייחסו לזה די בספקנות. כיום, ידוע שיש סנאים בהרי הגלעד ובהרי הלבנון, והם גם ניצודים (או ניצודו בעבר) שכן בשרם טעים למאכל.
כך שמאד סביר שהסנאים כן התקיימו ביערות הגליל בעבר. ואולי עוד יש סיכוי שרשות השמורות, לאחר שיחרור הפראים, הראמים והיחמורים, תשיב עטרה ליושנה ותשחרר סנאים בגליל.
עשה לך רב אמן 7708
רבותי, זו הפעם האחרונה שאכתוב למאמר זה תגובה על רקע צהוב-חום, "תגובת המחבר" המשדרת "הכותב רואה עצמו בר-סמכא בעניין". אני ניצב כאן, נרגש ונפעם, לפני אורקל בטבע ובעברית "טבעית".
לא שמישהו טרח להפנות אלי שאלות בענייני חיות ושפות, אבל אם מישהו חושב לעשות זאת - נא פנו למר מנדלסון.

האם, במקרה, כבודו מתייחס איכשהו לפרופ' היינריך מנדלסון, האב המייסד של הזואולוגיה הישראלית?
תודה על המחמאה 7931
אינני קרוב של פרופ' מנדלסון, (לכל הפחות לא במאה וחמישים השנים האחרונות)...
עם זאת, זאת אינה פעם ראשונה שחשבו כך...
עשה לך רב אמן 108285
מנדלסון (הגדול) נפטר:

ביקורתמסעדות התוהה עלרחוב הרקוּן 44308
ביקורתמסעדות התוהה עלרחוב הרקוּן 72583
רק עכשיו, בסריקת מאמרים ישנים, עליתי על תגובה זו.
בעוד שהקישור מן הסתם מת מזמן, לרחוב קוראים הרקוֹן (ו' בחולם) - שמו התנ"כי של נחל איילון, שהרחוב סמוך אליו.
לעירי, רמת השרון, הציעה ועדת השמות בסוף שנות ה-‏20' את השם "רקוֹן" והתושבים לא רצו אותו.
ביקורתמסעדות התוהה עלרחוב הרקוּן 72622
למה ללכלך סתם? הקישור חי ועובד.
סליחה 72624
עכשיו אני רואה.
התרגלתי שקישורים באתרי חדשות כמו הארץ, וואלה ווואי-נט לא מחזיקים מעמד הרבה זמן...
איזה מאמר מקסים. 78611
איזה מאמר מקסים. 78614
בגלל התגובה שלך נכנסתי שוב למאמר. ופתאום ראיתי שלג'ירפה אין שם עברי, ואני זכרתי תמיד "גמל נמרי". מזוויע אני חושב, אבל נדמה לי שהשם חוקי. ירדן?
איזה מאמר מקסים. 78618
היית צריך לכתוב ''בזכות'' ולא ''בגלל'', אחרת לעולם לא היית מגלה את הגילוי המזוויע.
איזה מאמר מקסים. 78620
בזכות, כמובן שבזכות.
איזה מאמר מקסים. 78652
אני מתעצל לבדוק אם אמרו את זה קודם, לפני. לא משנה:
חוקרים רבים טוענים שהג'ירף הוא ה"זמר" הנזכר כחיה כשרה בתורה. ואכן, הג'ירף כשר למהדרין, על פרסתו, שסעו וגרתו.
איזה מאמר מקסים. 78659
אכלת פעם ג'ירף? היית מנסה סטייק ג'ירף עסיסי? :)
איזה מאמר מקסים. 78672
אני יכול לנסות.
טל העלה את האפשרות שהיען המודרני אינו בת היענה המקראית שנאסרה באכילה. בתורה פורטו העופות האסורים בשמותיהם, וחכמינו קבעו סימני כשרות שונים גם להם (קורקבן מתקלף, למשל). הצרה היא שאכילת עופות דורשת "מסורת", ולפיכך גם אם יימצאו כל סימני הכשרות ביען, יאלצו שלומי אמוני ישראל להמשיך ולקנא בניר יניב.
בניגוד לעופות, הכשרת חיות ובהמות אינה דורשת "מסורת". יש פרסות, שסע והעלאת גרה? בכל אשר תאווה נפשך תשחט ואכלת בשר. מכתבו האחרון של הרב קאפח היה מכתב תשובה לסטודנטית שהזכירה את האפשרות שה"זמר" הוא הג'ירף ושאלה אם אסור לאכלו משום מסורת. הרב הפתיע אותה והבטיח שאם תביא ג'ירף, ישמח לשחוט אותו בעצמו. על כל פנים, אם בכל זאת רוצים "מסורת", אפשר להסתמך על רב סעדיה גאון שכבר לפני כאלף שנים כתב שהזמר הוא "זראפה".
איזה מאמר מקסים. 78674
רגע אחד, בשחיטה כשרה צריך לתלות את החיה הפוך, לא?

באיזו משחטה בדיוק הוא מתכונן לתלות ג'ירפה!?

וכמובן - שאלה לא עקרונית כששוחטים פרה או כבש, אבל: היכן יש לחתוך את הצוואר - קרוב לבסיס או קרוב לראש?
איזה מאמר מקסים. 78677
אני לא שוחט, אז התשובות בערבון מוגבל (במילים אחרות, לפני שאתה הולך לצמצם את אוכלוסיית גן החיות, תתייעץ עם עוד מישהו).

אני חושב שלא חייבים לתלות את החיה הפוך.
הרמב''ם אומר ''כל הצוואר כשר לשחיטה'' וממשיך ומפרט מה נחשב צוואר ומה לא. פרטים בפרק א' של הלכות שחיטה.
איזה מאמר מקסים. 78701
תגובה 43747

המאמר באמת מקסים.
איזה מאמר מקסים. 78650
גמל נמרי הוא התרגום המילולי לשם הלטיני של הג'ירף Cameleopardalis - Camel-Leopard.
איזה מאמר מקסים. 78651
המקור כנראה מ"גן גורים" של רפאל ספורטה ?
שם דוד ג'ירף הוא גמל-נמר
איזה מאמר מקסים. 676523
שם גם הפך הבמבי לשם תקני לבן צבאים צעיר.
מתישהו מישהו העיר לי כי במבי זו שמה של דמות דיסני אך לא שם לשוני תקני.
מצד שני, גם ''טיגר'' זה שם של דמות כזו, והרי הוא נמר.
איזה מאמר מקסים. 676529
במבי הוא במקור תינוק (במבינו). קרובתו "בימבה" הפכה למכונית. קרובה אחרת, "בימבו" הייתה במקור טיפש צעיר (אבל בוגר) ושינתה בהמשך את מינה.
איזה מאמר מקסים. 676607
מי זו ה"בימבה" הזו שאתה מדבר עליה?
איזה מאמר מקסים. 678925
זו.
אני חושדת שיש קשר ישיר לבינבה המצויירת (במקור היפני: בינבו), וחילופי נ=מ שכיחים בעברית. ולא רק בה.
איזה מאמר מקסים. 678933
אכן, לאותה טעות נפוצה (בימבה-בינבה) התכוונתי.
איזה מאמר מקסים. 678983
(ודוק: חילופי נ=מ שכיחים בכל השפות לפני ב' או פ'. בצירוף הזה נ' ו-מ' יכולים להיות דומים עד שקילות פונטית, תלוי כמה מודגש הוגים אותם.)
הדביבון בחיי היום-יום 78660
מאד משמח אותי שהמאמר הזה זוכה לעדנה מחודשת, אז הנה תרומה נוספת. השבוע שמעתי את המונח ''דביבון'' בהקשר אחר. מישהי העידה על עצמה ש''אני דביבון''. כשניסיתי לברר מה זה אומר היא הסבירה לי ש''דביבון'' בשבילה זה ''דב קטן'' כלומר היא העלתה במשקל והתרחבה, אבל רק קצת.
הדביבון בחיי היום-יום 78668
מענין, גם במשפחתנו למילה משמעות דומה (נאמר בדרך כלל על ילדים שמנים)
הדביבון בחיי היום-יום 78669
"דב" נגזר משורש "דבב" (יעיד על כך חסרון הו"ו). כנראה שהקדמונים דימו שהדובים "מדברים". למישהו יש מילון אבן שושן המלא? אני בטוח שיוכל להחכים אותנו.
הדביבון בחיי היום-יום 78720
"דימו" שדובים מדברים? כאילו, יש לך ספק?

לא חשוב.
אבל חבר'ה, למה "דביבון"? מה רע בסתם "דובון"?
קרפיון 78724
כותב המאמר תמה מדוע לא הוענק השם "שמך" לקרפיון. קרפיון הוא שם "עברי" שנוצר מ"סיומת עברית" ל"carp". בעבר (לפני כמה עשרות שנים) כונה הדג בעברית "שיבוטה" (שגם הוא דג המוזכר במקורותינו ולא ברור זיהויו).
קרפיון 79766
תבורך!
סוף סוף אני מגלה מי היא השיבוטה מהשיר על נח ("האריה והממוטה, העכבר והשיבוטה").
היא גם הוזכרה כחיה ימית (מסתורית) באחד מספרי האגדות הנהדרים של שלמה אבס.
חידושים והפתעות 79630
לא היו ימים טובים לישראל כט' באב, שבו יושבים בני ישראל בבתי כנסיות ובתי מדרשות, נהנים ממיזוג האוויר, קוראים את ספר איוב שניים מקרא ואחד דעת מקרא, ומגלים חידושים מרעישים אשר לא שערום אבותיהם.
השנה זימן לי ט' באב יבול מעניין באשר לשמות בעלי החיים, ואני שמח לחלוק איתכם:

טל טען למעלה כי ליען סימני כשרות (איני בקי בסימני הכשרות של עופות, אך הסברתי כי לעופות נדרשת "מסורת" בנוסף לסימנים, ולפיכך עניין היען אבוד). מסתבר שהיען ובת היענה אינם אותו העוף!
בת היענה, כפי שמסתבר מתיאוריה בספר איוב ובספר ישעיהו, היא עוף לילי, דומה לאוח ונזכר בהקבלה אליו, השוכן באזורי חרבות. לעומתה, היען הוא בעל החיים הגדול "ostrich", ובלשון חז"ל הוא מכונה "נעמית". ליען מיוחסות הטמנת הראש בחול ואכילת חתיכות ברזל. יש הסבורים כי היען הוא העוף המתואר "כנף רננים נעלסה" (פרק לט'), אך בכך לא השתכנעתי (בעיקר בגלל תאור טיסתו הלועגת לסוס ולרוכבו - אמנם היען מהיר, אך הוא בהחלט איננו מסוגל להתרומם).

במקום אחר טענה אסתי כי יש הבדל בין שור ופר - השור הוא פר נטול פחדיים (עוד מילה שמקורה בספר איוב. אם תרצו להבינה, היזכרו בשחקני כדורגל המתכוננים לבעיטת עונשין). טענתי כנגדה ששור ופר הם היינו הך, וגם שור עשוי להיות רב און ואמיץ כוח. והנה, כה אומר איוב במררתו על הצלחת הרשע: "שורו עיבר ולא יגעיל, תפלט פרתו ולא ישכל" - שור הרבעה מן המובחר.

כל בר בי רב יודע, כי השכוי הוא התרנגול, ועליו אומרים בכל בוקר "הנותן לשכוי בינה להבין בין יום ובין לילה". אך מי בן וידע, כי מקור הביטוי במענה ה' לאיוב: "מי שת בטוחות חכמה, או מי נתן לשכוי בינה"? (ויש המפרשים כי השכוי הוא השכל, בהקבלה ל"טוחות" שהן הכליות).

"היאבה רים עבדך" - הרים הוא ראם, והזכרתי אותו כאן רק מפני שבפסוק זה מצויה אחת מתוך חמש עשרה הרי"שין הדגושות שבתנ"ך.

העיט והנשר נזכרים שניהם בספר איוב. העיט (פרק כח) הוא המכונה באנגלית "eagle", ומכונה "עיט" בשל מנהגו לעוט על טרפו; הנשר הוא המכונה "vulture", והוא אוכל נבלות.

שתי חיות מופלאות נזכרות במענה ה' לאיוב בפרק מ': הלויתן והבהמות. לשתיהן מאפיינים מוזרים ומדהימים, שגרמו לפרשני מקרא מסורתיים רבים לחבוט בראשם בייאוש ולקבוע כי חיות אלו משל היו, ומי שחושב שקיימות הן במציאות אינו אלא הוזה.
מחבר המאמר שאל על "הגלגול" שעברה המילה בהמות מעברית לאנגלית. ובכן, מקריאת איוב עולה כי העניין פשוט בתכלית: תאורי ה"בהמות" מתאימים מאוד לסוס היאור, על כוחו הרב וגודלו העצום, משכנו בין קנה וביצות, בינות ערבי נחל, וצמחונותו הבולטת על רקע לועו המאיים.
זיהוי ה"לויתן" מסובך יותר: חלק מהתיאור מזכיר מאוד את התנין, שגם עליו נתן ירדן את דעתו. אלא שההמשך מזכיר מאוד את הלויתן אותו אנו מכירים, ובפרט את הקיטור העולה ממנו: "עטישותיו תהל אור, ועיניו כעפעפי שחר... מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמון".

ואסיים בחידה. החתול איננו נזכר כלל בתנ"ך, אך החתולה נזכרת גם נזכרת. היכן? ומה משמעה?
חידושים והפתעות 79635
משהו ביחזקאל, קשור ברפואה?
חידושים והפתעות 79757
האם התכוונת לפסוק מיחזקאל אותו ציטט הדוקטור?
בנוסף לפסוק זה ולפסוק מאיוב, יש פסוק נוסף ביחזקאל, אותו אנו קוראים בהגדה של פסח, המזכיר את החיתול, ומתאר טיפול בתינוקת - "לא כרת שרך ‏1 והחתל לא חותלת".

1 הנה עוד שתים מהרי"שין הדגושות - גם כרּת וגם שרּך.
בהמות 79636
אשר שלום
אתה יכול בבקשה להסביר לי את איוב מ',ט"ו "הנה נא בהמות, אשר עשיתי עמך; חציר, כבקר יאכל"

אם הוא צמחוני אז למה כבקר יאכל? או שהכוונה למשהו אחר?
בהמות 79637
שלום למר חדד(?) האלמוני
בהמות 79649
שלום גם לך רון
אולי יש לך הסבר לפסוק ט"ו?

מ. חדד
כבר לא אלמוני
בהמות 79656
אענה כמיטב יכולתי הדלה.

נראה לי שזה די מובן - הבהמות אוכל חציר כמו בקר, שניהם צמחונים. נדמה לי שיש מפרשים שחושבים שהבהמות זה פיל.

הנושא של הבהמות והלויתן גם קשור למלחמתו של אלוהים בכוחות בגדולים, אם תרצה, מלחמת היהדות במיתוסים. מיתוס, כרעיון מעצב ומכונן, מעצם קיומו מנוגד לדת מונוטאיסטית שבה האל הכל יכול בורא, משגיח ואחראי על נפש האדם. להלחם במיתוס, כמו לנתץ את מזבחות הבעל, זה לשבור את השאריות הפגניות או הדתיות קדם-יהודיות ובכך לייצב מלכות שדי.
קטנוניות 79711
''טוחות'' אינן כליות. אינני מכיר את כל גלגוליה ההיסטוריים של המלה, ואולי היא שימשה בזמן מן הזמנים כמלה נרדפת לכליות.

כיום המלה טוחה היא שמה של בלוטת יותרת הכליה (אדרנל, בלע''ז). זוהי מלה הנמצאת בשימוש יומיומי בפרסומים רפואיים בעברית.
קטנוניות 79756
ההבנה המקובלת למילה ''טוחות'', הן בתהילים והן באיוב, היא ''כליות''. לא ידעתי על השימוש במילה ''טוחה'' לציון בלוטת יותרת הכליה, אך הדבר מעיד על טוב טעם. החייאת מילה עברית שיש לה נרדפת מקובלת, לשימוש הקרוב למשמעותה המקורית, היא מעשה מבורך.
קטנוניות 89636
מה בין "שימוש יומיומי" לבין "פרסומים רפואיים בעברית"?
קטנוניות 90015
לא הצלחתי להבין את השאלה.
יש פרסומים רפואיים בעברית ויש שפה רפואית מקצועית המשמשת אותם.
קטנוניות 90018
מה שהתכוונתי לומר הוא, שהשפה הזו לא משמשת בחיי היום יום שום רופא, אולי פרט לכמה משוגעים לעניין.

הרי לא תשמע רופא אומר טוחה או כרכשת. לא אם הוא רוצה שיבינו אותו, בכל מקרה.
יש בזה משהו 90019
חתולים וחתולות 79712
ככל הידוע לי, אין חתול או חתולה כבעל חיים בתנ"ך.

שני איזכורים של הטיות שונות של המלה חתול במשמעות של ריפוד (כמו חיתול):

יחזקאל ל, כא:
בן אדם, את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי; והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול, לחבשה לחזקה--לתפש בחרב.

איוב לח,ט:
בשומי ענן לבושו; וערפל, חתולתו.
חתולים וחתולות 79754
נכון מאוד, רמזתי לפסוק מאיוב.
חתולים וחתולות 79759
מובן שאין בעיה לענות על שאלתך תוך חיפוש במאגרים מקוונים (כלומר: אני לא גדול בתורה, אולי בינוני בחיפוש).
חתולים וחתולות 676520
אבל מוזכר ב<קישור דברי חז"ל.
פרק שירה החמישי: חָתוּל מָה הוּא אוֹמֵר. אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם וְלֹא־אָשׁוּב עַד־כַּלּוֹתָם: (תהלים יח לח)
חתולים וחתולות 676688
נשמע מתאים יותר במובהק לטכניקת הציד של משפחת הכלביים מאשר של משפחת החתוליים.
חידושים והפתעות 106020
מאמר מעניין מאוד על זיהוי היען:
חידושים והפתעות 676524
לאור אזכורי הראם במקורות, אני חושד כי מדובר בשמה העברי של הממותה.
חידושים והפתעות 676578
והרי בכתבי הקודש נאמר במפורש כי הממותה היתה בין דרי תיבת נח‏1.

1 יחד עם הגמל והשיבוטה, כמובן.
חידושים והפתעות 676592
לי זכור מילדות כי הראם לא נכנסה לתיבת נח, ורק הכניסה את האף שלה דרך חור. זה יותר מסתדר כשחושבים על חיה בעלת חדק.
מוסיפים לזה את קרני הראמים ואת הסיפור החז''לי על דוד שטיפס על ראם ישן כי חשב שזו גבעה, וזה עוד יותר מתקבל על הדעת.
חידושים והפתעות 676625
אולי אתה יכול להסביר לי.
שיבוטה זהו דג. מה טעם מצא נח לקת איתו בתיבה דג? היה חשש שהדג יטבע?
חידושים והפתעות 676628
מזון לחתולים?
חידושים והפתעות 676629
השיבוטה הוא דג של מים מתוקים. במצב בו כל העולם מוצף מי הים יתערבבו עם מי הנהרות וקצת יהיה לו קשה לחיות.
חידושים והפתעות 676630
כאילו לא היו לנוח מספיק בעיות עם הדינוזאורים, אתה רוצה להוסיף לו גם לוויתנים?
אופס 676631
'תבלבלתי.
חידושים והפתעות 676699
חטאים חמורים מזה בהרבה כבר נעשו למען קדושת החרוז.
חידושים והפתעות 676729
אתה צודק מאה אחוז.
תיקונים והשלמות 79760
התנצלותי הכנה בפני הראם: מדברי ניתן היה להסיק שאין שום דבר מעניין לספר עליו, פרט לדגשות רישו. ולא היא: כדאי לדעת כי ייתכן שהשם "ראם" משמש במקרא לתיאור שתי חיות שונות: האחת גדולה ונראית כשור (והוא הרים שמזכיר ה' לאיוב), והשניה חיה קטנה יותר, בעלת קרנים גדולות, הדומה לאייל ("קרני ראם קרניו").

אחותי הזכירה לי שהנערה בשיר "היו לילות", של יעקב אורלנד, מתארת את אהובה "היה הוא בהיר וגבוה כזמר". האם כיוון המשורר לומר שלבחור היה צוואר של ג'ירפה?

בדיקה במילון אבן שושן אכזבה אותי - קיוויתי למצוא סימוכין לניחוש שה"דב" נגזר מ"דבב", דיבור. המילון מעלה את ההשערה שהמילה קשורה ל"דבה" הערבי, שמשמעו "הולך לאט".

בספר איוב ישנן תופעות לשוניות מעניינות אחרות שאינן קשורות לבעלי חיים. אם מישהו רוצה לשמוע, אשמח להשמיע.
תיקונים והשלמות 79793
עזוב אותך מאבן-שושן. לך עם האינטואיציה שלך. (:
סוף דוב 79802
תנוח דעתך.
הן לפי "משפט האורים - אוצר המלים למקראי הקודש" מאת יהושוע שטיינברג, 1937, והן לפי "מילון ההווה" מאת בהט ומישור, 1995, שורש המלה "דב" הוא "דבב", כפי שחשבת.
תרומתי הצנועה להיכל השמות 79768
העצלן-
ממש לא ישראלי או תנכ"י, אבל *מאד* עצל.
אני מניח שהחבר'ה מהאקדמיה פשוט לא יכלו להתאפק להצמיד שם תואר למתמודד כה ראוי (כמו במקרה הבואש).

הברווזן והקיפודן (לגבי השם קיפודן אני לא לגמרי בטוח)-
שני תימהונים אוסטרלים שגרמו לכמה זאולוגים לשערות לבנות.
למה? כי הם מטילים ביצים, אבל יונקים מאימותיהם חלב.
עבור שני החריגים פתחו מחלקה שלמה: "יונקי הביב" (לא מחמיא במיוחד, מעניין אם זו נקמת הזאולוגים)

ואגב סיפורי ילדים (אהבתי מאד את התיאוריה על הולדת ה"בונה"), מי זוכר את "גברת פלפלת"?
בשיר לא שוכחים לספר גם על החברה שלה: "וצופי שלי, והחורפן שלה"
תרומתי הצנועה להיכל השמות 79820
הא! נכון! תודה!

במילה "עצלן" מישהו הפגין עצלנות פושעת: לא יכלו לגזור מילה חדשה מאותו שורש: "עוצל"‏1, "עצול"‏2, "עצל"‏3? כאילו מה, זה כמו שהמילה לאריה תהיה "חזק", או לחתול "חמוד".

בקשר לאח של הברווזן, לא שמעתי עדיין על "קיפודן", וזה גם נראה לי מטעה, כי הלא יש פרח בר ישראלי בשם זה. כן נתקלתי ב"קיפוד נמלים", אבל בספר אחד גם במשהו יותר טוב: "עכנון". מאיפה הם הביאו את זה? הרי סיומת "נון" מוקדשת לדגים (וזאת מכיוון ש"נון" בארמית(אשר?) הוא דג). ויש גם נחש כזה "עכן" (על שם האנטי-גיבור המקראי). הייתי חושב ש"עכנון" הוא דג שנקרא על שם עכן.

1 על משקל בואש
2 על משקל סמור
3 על משקל דלק (dalak במלרע. הטורף).
תרומתי הצנועה להיכל השמות 81205
I do know kipodan is both an animal name and a flower name.
Another name of this kind: Tukiyam - a kind of sea bird (I think the english name is alca, not sure).
Anyway, the academy was very lazy with sea mammals - we have kelev-yam, arye-yam, pil-yam and others. No unique hebrew names (even ´dolphine´came from greek=.
And I saw the giant otters (Lutrot anak) last week in Manu reserve.
תרומתי הצנועה להיכל השמות 81274
באיסלנד ציפור הנקראת "puffin", אא"ט כינויה העברי הוא "תוכי ים".
הלויתן, שהוזכר למעלה, הוא יונק ימי ששמו עברי.
תרומתי הצנועה להיכל השמות 81450
Thanks. I forgot the whale.
משהו שמצאתי עכשיו... 84900
ראו את:
משהו שמצאתי עכשיו... 84905
משמות החלזונות המוצעים:

כיפה סרוגה, תרמילן וקליע.
היית מצפה ששמות של בעלי חיים יהיו קצת פחות תלויי-הקשר של זמן...
משהו שמצאתי עכשיו... 84914
כיפה סרוגה הוא כינוי עממי לחילזון ימי יותר מ-‏20 שנים.
השם הרשמי הקיים הוא "חד-שן משובץ".
אבל אכן חלק מהשמות פשוט מצחיקים.
מצחיק 84918
אני חושב שבאנגלית המילה slug מתארת, חוץ מחלזון, גם כדור של רובה, שמורכב מתרמיל וקליע. אולי זה מקור השמות.
מצחיק 84920
Pray, does it talk?
מצחיק 84921
uh... No...

(דובי, משת"פ)
כמעט מצחיק מאוד 84925
WELL IT'S HARDLY A BLOODY REPLACEMENT, IS IT?!!???!!?

כמעט מצחיק מאוד 84933
אגב, אני מכיר גם ביצוע שלהם שם זה הולך כך:

Does it TALK?
Umm... Yes.
I'll have that one, then.
כמעט מצחיק מאוד 85066
מה לגבי:
Ok, here is your money back in a couple of Holyday vauchers.
Well, you can't say Thacher hasn't changed anything

(secret policeman graetest ball)
שתי הערות 145620
1 גומצן הוא צפע ירוק נחש עצים דק ויפה בצבע ירוק מבהיק
2 סוריקטה בעברית נקראת נובחנית ע"ש קול האזהרה שמשמיע המשקיף של הלהקה
יש סיכוי שזכרוני הבוגדני בעיצומים ללא ידיעתי
עזוב את הנוטריה בשקט 151351
אודה ואבוש, שלא הצלחתי להבין ממך האם הנוטריה היא מילה עברית או לא.
מה שכן, הנוטריה אולי גדולה, אבל היא עולה חדשה ומחודשת. היא הובאה לכאן באשמת כמה קיבוצים באזור החולה, שחשבו שיהיה אפשר לעשות כסף טוב ממכירת פרוות, רחמנא ליצלן.

אתה באמת מאמין שליידי מהוגנת תרשה לעצמה להסתובב עם פרוות נוטריה? ובכן, גם הליידיז לא האמינו. והקיבוצים נשארו עם הרבה מאוד נוטריות, ובלי אגורה שחוקה.

ככל הידוע לי, הן משגשגות בצורה בל תתואר באזור החולה, והרסו שם את המאזן האקולוגי (לא שכבר נשאר יותר מידי מה להרוס).
עזוב את הנוטריה בשקט 472394
למעשה, מיקום הקיבוצים הנ''ל היה בעמק בית שאן, אך הנוטריות הצליחו להתפשט גם לאיזורים נוספים
האם יכבשו הדביבונים את אירופה? 204163
נקמתו של הרמן גרינג? תוכנית מטורללת משהו שהגה הבכיר הנאצי לפני 70 שנה, מחוללת שמות ביערות גרמניה ואוסטריה. שמה של התופעה: דביבונים. וליתר דיוק - הרבה יותר מדי מהם
האם יכבשו הדביבונים את אירופה? 204213
אהבתי איך שהם מקשרים מושגים מסוימים (אנשלוס, למשל) לערך המתאים באנציקלופדיה שלהם. עם קצת מזל, הם יתעקשו להעשיר את השפה ואת ההתייחסויות ההסטוריות שלהם, ולו רק כדי לקדם את האינטרס הכלכלי שבאנציקלופדיה המטופשת שלהם - ומזה, ירוויחו הקוראים.
האם יכבשו הדביבונים את אירופה? 204217
לא כל כך עיינתי באינציקלופדיה של Ynet, כך שאני לא יודע מדוע היא מטופשת, אבל בסלשדוט התפרסם לפני יומיים מאמר שמדבר על כך שעסקי מכירת האינציקפולדיות ספגו מכה אנושה עם התפתחות האינטרנט: http://slashdot.org/article.pl?sid=04/03/08/2014231&...
האם יכבשו הדביבונים את אירופה? 204225
אולי הם לא מכירים שיטות מכירה טובות. שילמדו מאריק איידל.
איך קוראים לה? 231075
במקום אחר נתקלתי בשאלה מעניינת: איך קוראים לנקבה של גמל שלמה? נאקת שלמה? גמל שלומית?
איך קוראים לה? 231080
לא יודע. אבל אם כבר עלה המאמר שוב, מישהו יודע מה זה בדיוק תחש?

(החיים קשים בלי מילון.)
איך קוראים לה? 231082
חוץ מזן של כלב (פלוטו, כלבלב מקיבוץ מגידו!), זו גם פרת ים, אם אני לא טועה.

אתה יכול לנסות במורפיקס (http://www.morfix.co.il) - הם טוענים שזו רק חיית ים תנ"כית.

אבל מה עם נאקת השלומית?
איך קוראים לה? 231107
לא, פלוטו, כלבלב מקיבוץ מגידו אינו כלב תחש. בייגלה לעומתו הוא כלב תחש (שקוראים לו גם כלב נקניק, או דָאקֶל, או דאקס הונד, ובגירסא מסוימת "טקסי"(1)).
פלוטו (לפחות לפי הציור) הוא כלב כנעני (שקוראים לו גם "כלב ערבי").
___
(1) הטקסי הוא כנראה אבטיח של הדאקס הונד, אבל שמעתי פעם פרשנות שזה בגלל שהוא ארוך, כמו המוניות של 7 מקומות שהיו נהוגות פעם, שהיו כביכול רכב "רגיל" עם תוספת.
איך קוראים לה? 231090
בתרגום הישן של "הרוח בערבי הנחל" תורגם Mr. Badger כ"מר תחש" ע"י יונתן רטוש. עם זאת, למיטב ידיעתי, badger בעברית זה בעצם גירית.
איך קוראים לה? 231104
ההבדל בתרום ידוע, ונומק ע"י רטוש בכך שגירית בעיברית היא חיה ממין נקבה, בעוד שMr. Badger הוא ג'נטלמן גברי בכל מהותו.
איך קוראים לה? 231115
ייתכן שהיום הוא היה קורא לו ''מר חדף''.
איך קוראים לה? 231913
חדף הוא היונק הקטן ביותר, חמישה סנטימטר ביום טוב. עדיף סמור, או אולי דלק. <קליק! סינאפסה מתחברת> (רגע, הזכרתי את שניהם במאמר, לא?)

די הופתעתי לפני כמה שנים כשגיליתי שקוראים "תחש" לפרת ים, כי זכרתי מילדותי באמת משהו בכיוון של טורף יבשתי. "הרוח בערבי" יכול להיות מקור סביר לטעות הזו, אלא שבעוונותי לא קראתי אותו בילדותי. יכול להיות שזה הופיע בעוד ספרים?
איך קוראים לה? 231973
לא נורא שלא קראת אותו בילדותך. אתה יכול לקרוא אותו עכשיו. ספרות טובה אינה מוגבלת בגיל (לפחות לא מחסום עליון).

__
ל.ב.פ., שבערימה הנוכחית ליד מנורת הקריאה שלה נמצאים "מיו מיו שלי", "נשים קטנות", "המכשפה מאגם הקיכלים" ו-"סטיוארט ליטל".
איך קוראים לה? 232065
נדמה לי שבאייל הובעה גם דעה סותרת, אבל לא חשוב: הוא אחד הראשונים אצלי בתור (כנראה הראשון בתור האנגלית). תוך שנתיים-שלוש, סיכויו טובים.
איך קוראים לה? 231097
יונק ימי השוכן סמוך לחופים ודומה בצורתו לכלב ים. (רב מלים)

ידוע גם בכינויו "פרת ים", ובאנגלית Manatee. תמונה: http://www.visualparadox.com/images/web/manatee.jpg

(יש גם מינים שחיים במים מתוקים, ונפגעים בהמוניהם ממדחפים של סירות).
איך קוראים לה? 231132
ויש הטוענים כי הם המקור לאגדות על הסירנות ששרות למלחים.
איך קוראים לה? 231164
מא אומר ומה אדבר? *אני* לא הייתי קופץ למים בשביל היצור הזה. מצד שני, אני לא הייתי קופץ גם בשביל קתרין זיטה ג'ונס.
איך קוראים לה? 231152
לא דומה בצורתו לסתם כלב ים, אלא להאש פאפי, או קוקר ספאנייל ים.
איך קוראים לה? 231170
מעניין - אם למישהו יש מילון אבן שושן, אפשר לבדוק מאיזו תקופה מזוהה התחש עם פרת הים.

במקרא, משתמשים בעור התחש להקמת המשכן (בספר שמות - עורות תחשים) ולייצור נעליים (בספר יחזקאל - ואנעלך תחש). על פי התרגום ל''עורות תחשים'', התחש הוא חיה צבעונית.
איך קוראים לה? 231177
איל עמי אבן שושן, אבל אולי תמצא עניין בזה:

עורות תחשים מה הן? ...ר' יוחנן אומר: מין חיה גדולה הראה הקב"ה למשה ועשה
הימנה צורך המשכן וגנזה. ר' אבין אמר: קרש היה שמה. תני ר' הושעיה: קרן אחת
היתה לו במצחו, שנאמר (תהלים סט,לב) 'ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס' וגו',
מקרין תרתי שמע מינה, א"ר חנינא בר יצחק 'מקרן' כתיב

(קהלת רבא א, כ"ח)
איך קוראים לה? 231472
אצל אבן-שושן תחש הוא ''שם חיה שנזכרה במקרא, זהותה לא נקבע בבירור''.
כלומר התחש מזוהה עם פרת הים מהתקופה שאחרי אבן-שושן.
איך קוראים לה? 231655
מעניין את התחש שלי.
איך קוראים לה? 676527
זכור לי במעורפל משהו משנות ילדותי על מסורת לפיה התחש הוא אחד ממיני הצבאים/איילים.
נדמה לי בגלל הפרווה הזו שמתחלקת בין הגוון החום יותר על הגב והצלעות לבין הבטן הלבנה.
איך קוראים לה? 231098
המלכה האדומה.
ומכל החי מכל בשר... זכר ונקבה יהיו 231915
שאלה נחמדה, אבל ברצינות, אני בספק אם יש לה תשובה. אם חייבים, בוודאי קוראים לה "הנקבה של גמל שלמה". יש זואו-מגדרים יותר חשובים בלי מלה. הזכר של נמלה? של דבורה? של חפרפרת? של זברה? של חולדה? הנקבה של חולד? של עיט? של נץ? (הצעה: ניצה :-) של דג?
ומכל החי מכל בשר... זכר ונקבה יהיו 231977
אילו בעלי-חיים זכו לשמות ייחודים ושונים לזכר, לנקבה ולצאצא? ב"שונים" הכוונה לכך ש"סוסה" לא נחשב. נדמה לי שאלו הכבשה, הפרה, החמור והגמל. יש עוד?
232006
אריה, לביאה וכפיר.
232128
או, יפה: זו הדוגמה הראשונה שאיננה בהמה מבוייתת.
לא רוצה לעכור שמחות 232381
אבל לביאה היא נקבת הלביא.

האם עכברוש וחולדה הם שמות שונים לאותו בעל חיים?
אז אל. 232394
לביאה היא נקבת האריה. אז כן, אתה יכול להגיד ''גור אריות'', אבל המונח המדוייק הוא כפיר. באותה המידה, אתה יכול להגדיר את אביו כלביא, אבל תכ'לס, הוא עדיין יהיה אריה.
ואתה יכול להגיד גם חמורה, או חמורון, אבל עדיין יהיה מדוייק יותר להגדיר אותה בתור אתון, אמו של העיר. (או הג'אחש. תלוי את מי אתה שואל)
מה אמך לבִיָּא בין אריות רבצה בתוך כפירים רבתה גוריה 232577
למיטב הבנתי, אלון חיפש שם נקבה שאינו נגזר משם הזכר.
הכפיר הוא אריה צעיר, אבל הלביא הוא דווקא אריה גדול, וממנו נגזר שם הלביאה.
232616
הלביא לא נגזר מהלביאה?
הרהורי כפירה 246169
מעניין שלאריה הזכר יש שמות נרדפים רבים (לביא, שחל, שחץ, ליש) בעוד שהנקבה נאלצת להסתפק בשם אחד (שחלה לא נחשב)
הרהורי כפירה 479629
דווקה לליש יש את ההטיה הנקבית: עיש. איני יודע אם ואיפה
זה מוזכר במקרא, אבל מוזכר הכוכב עש, בכתיב חסר, שהיה
חשוב לאכדים, ואולי הוא מכוכבי הצפון.
עברית: עיש וליש.
ערבית: עיוש וליוש.
נבטית: עיות וליות.
שניהם טוטמים של השבטים דן ויהודה, האדומים והנבטים.
וסמלם של אל/ת השמש.
הרהורי כפירה 479637
יש רפרנס?
כאן http://ayalosh.snunit.k12.il/cgi-bin/hebrew_results.... הזכירו רק את לישה.
הרהורי כפירה 479648
לא זכור לי מהיכן, אבל נתקלתי בזה בחיפושיי אודות האלילות אצל הנבטים והערבים.
אילון שנער הוא מילון לשפה הערבית המודרנית.
הנבטים היו עם ערבי ודיברו ערבית, אלא שכל הכתובות שהשאירו אחריהם היו בארמית או בערבית מאורמתת (באותיות ארמיות).
בכל אופן, הסתבר לי שבימים ההם זרים שפלשו לארץ חדשה, לא הדיחו את האלים העתיקים, אלא המשיכו לעבוד להם.
אחרי reset, תיקון טעות:
צריך להיות ארמית. עברית, ארמית, ערבית-נבטית.
הרהורי כפירה 504958
באדיבותו של ידידיה,
בענין העיש והליש, אם כי הכותב מתרגם עיש כגשם.

סליחה שלא עקבתי 232567
אז אולי אני חוזר על מה שכבר אמרו לפני, אבל אם מישהו הזכיר שכוי, הוא יצא גבר.
סליחה שלא עקבתי 232655
לא אמרו - נאה!
ומכל החי מכל בשר... זכר ונקבה יהיו 232066
עז, תיש, גדי.
ומכל החי מכל בשר... זכר ונקבה יהיו 232125
אכן - נזכרתי בעז קצת אחרי שאישרתי. תודה.
ומכל החי מכל בשר... זכר ונקבה יהיו 246252
גם בגרמנית:
Ziege, Bock, Zicklein
וזה נכון גם לחתולים:
Katze, Kater, Kaetzchen

231918
סתם נזכרתי: נדמה לי שראיתי יותר מפעם אחת (אבל בוודאי פחות משלוש פעמים) "גחן", נדמה לי שעבור סוריקטה.
על גחנך 231932
גחן זה לא סוג של נחש?
מ''ש 231936
המ... כנראה שלא: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%97%D7%A0%D7%9...
על גחונך תזחל 231946
לפי זה, זה גם לא מה שאני חשבתי. והנחש שהטעה אותך הוא כנראה עכן. הוא, ואולי הפסוק בכותרת.
על גחונך תלך 231979
סוריקטה 353801
סוריקטה זהו מירקט ולא גחן
תפסנו אותם 232677
ביומים האחרונים תפסנו שלשה בגינה, שני דביבונים צעירים ואחת/אחד מבוגר. כמו כן הופתענו למצוא באחד המלכודות אופוסום (מי שמכיר את דיים עדנה יכול לחייך). הדביבונים עשו בלילה שמות בפחי האשפה, שברו חלק מהגדר כדי לישון מתחתיה בלילה, ופעם אפילו הציצו עלינו מתחת שיח כשישבנו לנפוש מחוץ לבית. חוץ מזה, יש כאלה שנגועים בכלבת. החיות שוחררו בשמורת טבע.
Hello Possums! 232678
:)
Aardvark is my name, and navigation is my game 258358
תודה ליובל נוב שהזכיר נשכחות: תגובה 2581169
Aardvark is my name, and navigation is my game 258369
תגובה 258119
לג'ירפה כבר יש שם עברי 271498
''גמל נמרי''

אני מעדיף בלעז
אלף זמר ועוד זמר 271590
שמות מוזרים זה כל הכיף. 439157
רק עכשיו נתקלתי בדיון הישן אך החביב הזה... נראה לי שירדן מפספס כאן משהו בגדול. אחד הדברים שחסרים בעברית של ימינו הוא נוכחות של רובדי שפה: מלים גבוהות ונמוכות המתארות אותם דברים (אולי בהבדלי ניואנסים או דקות הבחנה בין משמעויות), מלים חדשות וישנות, אופנים שונים של איות וכיו"ב. כל זה קיים, כמובן, אבל השימוש בו הולך ומתמעט במהירות. יש לזה הרבה משמעות ביכולת ליצור עושר תרבותי - החל משירה ועד תשבצים, משחקי מלים, חידות ותחרויות איות. במדינות בעלות מורשת תרבותית ארוכה אחת האינדיקציות להיותו של אדם משכיל ומעורה בתרבות הוא היכולת שלו לשלוט גם במכמנים הנדירים יותר של הלשון. הרצון לצמצם את מספר המלים (או יותר נכון: להשתמש באנגלית במקום בעברית) הוא צעד בכיוון המחליש את העברית - וחבל.

לפני כמה שנים כתב מאיר שלו טור משעשע על המעבר שלו למעבד תמלילים מתקדם (אז). הוא תיאר כיצד הוא ניסה לבחון את הגיור שעבר המילון, והתברר לו שמדובר, כדבריו, לכל היותר בגיור רפורמי. המשפט שבו הוא השתמש היה "משיתי בחרמי קְבַרְנוּן ולָכִיס".
(חרם - רשת; קברנון ולכיס הם סוגי דגים).
שמות מוזרים זה כל הכיף. 439215
''לנצח לא אשכח את הרגשת הבעתה והאימה וההערצה אשר מלאתני כהתבונני על סביבי. הארבה נראתה תלויה, כמו בכשפים, ונטויה-מטה למחצה, מעל לשטחה הפנימי של אפרכסת עצומת-היקף וכבירת-עומק, אשר בצלעותיה הלטושות להפליא אפשר היה לטעות ולחשבן הבנה, אילולא הזיו המבהיק והחיור אשר הפיקו, כזרום קרני הירח המלא, מאותו בקיע עגול שבינות לעבים אשר תארתי, זרום ושטוף בתפארת מופזת על פני חומות-השחור, והרחק מטה אל עמקי חביוניה של התהום''

(בדיוק סיימתי לקרוא)
שמות מוזרים זה כל הכיף. 439234
קראתי לא מזמן את "הים האכזר" בתרגומו של אהרן אמיר. הספר מתאר את קורותיהם של מלחים בריטים במלה"ע; הפער בין הלשון שבה נכתב הספר ללשון הגבוהה (והמאד מיושנת) שבה אמיר מתרגם אותו הוא משעשע להפליא. כך, למשל, מלח יכול לרטון לחברו ש-"רעש שכזה לא נשמע מאז שהדדים של אמא נתפסו במעגילה". כאשר הוא מתאר ארוחת בוקר של הקברניט בעת ביקור של הספינה בארה"ב הוא כותב על צלחת ארוחת הבוקר: "על גביה ערוכה היתה למשעי סעודה מורכבת שקשה היה לכללה במעוף-עין אחד. עיקריה היו בשר-חזיר, נקניקיות, שתי ביצים, תבשיל אורז, נתח דג, ארבעה דברים שנראו כמו גלוסקות, חרדל, ריבה, עגבּניה אחת, מוּז מטוגן, שלוש פרוסות קלי וצפיחית טעונה עסיס גלמוּש".
שמות מוזרים זה כל הכיף. 439239
אין כמו ריח המוז המטוגן על הבוקר. אני לא יודע אם זיהית את הקטע, אבל גם שם התרגום הוא של אהרן אמיר.
ספר הפעלה כנעני למכונת כביסה 439283
כבר שנים אני חושק לחבר ספר הפעלה כנעני למכונת כביסה או שואב אבק. עם שורות כמו:

כי יז רפש על בגדך
כי יחמצו הבעל
והיית כדרך בגת
במכונה תושיעמו.

מעילך יכסמו מים
גרבך תשקע תהומות
יערבלה התוף
יבקע הדטרגנט כתמו.

או:
ענת תשליך כסאות
תרחוץ ידיה בדם
על הארץ רד לראות
אם המנוע נסתם

יפקע שק האבק
תבוסס כל ברך
ותביט ואין עוזר
לאיש הטכני התקשר
פירסומת למכון לניקוי יבש: 439284
כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עונך
ספר הפעלה כנעני למכונת כביסה 439285
גרבך תשקע תהומות? לפוזמקך מכוון אמרך?
שמות מוזרים זה כל הכיף. 439242
הו, עסיס הגלמוש המתסיס את אצטומכתי...
שמות מוזרים זה כל הכיף. 439289
טוב במיוחד על חביתיות.
שמות מוזרים זה כל הכיף. 439405
זה באמת היה ספר מענין למרות השפה הקשה (קראתי לפני המון שנים והזכרתה לי נשכחות)
שמות מוזרים זה כל הכיף. 449444
איזה יופי! עסיס גלמוש זה כנראה סירופ מייפל! מה זה מוז?
שמות מוזרים זה כל הכיף. 449454
בננה
שמות מוזרים זה כל הכיף. 648001
מעניין שאמיר משתמש בגלמוש כדי לתרגם את המייפל (אדר, בעברית של ימינו). התחלתי לקורא לבן שלי את "מסע הפלאים של נילס הולגרסן", גם הוא בתרגום מסוף שנות החמישים - תחילת הששים, ושם מוזכרים "יערות הגלמושים". למיטב ידיעתי בשבדיה לא צומחים יערות אדר. תהיתי איך להסביר לו מהו העץ הזה, ובחיפוש קטן הסתבר לי שמתרגמים נהגו להשתמש פעם בגלמוש דווקא כדי לתרגם את עץ הבוּק (אשור בעברית שלנו).
שמות מוזרים זה כל הכיף. 439291
מאיפה הקטע?
שמות מוזרים זה כל הכיף. 439389
רמז (קטן) כבר נתתי: תרגם - אהרן אמיר.
שמות מוזרים זה כל הכיף. 439812
ו...?
שמות מוזרים זה כל הכיף. 439883
"ירידה אל המלשטרם" של אדגר אלן פו. אני מניח שיש תרגומים חדשים יותר; שלי יצא ב- 1965 בתרגום אהרן אמיר.
מה מקור המילה סנאי? 449445
מישהו יודע?
מה מקור המילה סנאי? 449538
אבן שושן יודע: "מן: סנה, על-פי "חולדת הסנאים", תוספתא שביעית ה' ט"'.

אבל זה רק חצי סיפור, כי נראה שבתוספתא "חולדת סנאים" זה על משקל "חולדת שיחים", והמילה "סנאי" עצמה לא משם. אם כך, כנראה שהיא המצאה של העברית המודרנית. מי המציא ומתי, אני לא יודע, אבל יש הרבה מילים כאלה בעברית.
למה חזיר? 603178
מתוך "המודיע": "בתאונת דרכים חזיתית, שנגרמה אמש, ככל הנראה בשל שני 'דבר-אחר בר' שפרצו לכביש, נהרגו שני גברים כבני ארבעים". ("הארץ")
למה חזיר? 603203
זו אכן נשמעת כמו ידיעה מתוך ''דבר אחר'', המוסף הסאטירי הנושן.
למה חזיר? 603704
לאור זה שחזיר לא כשר ממש כמו שפן, גמל או סוס, אני תוהה אם לא יצנזרו את התנ"ך מכל אזכור שלהם.
נניח, "סְלָעִים מַחְסֶה לַמְכַרְסְמִים-לֹא-כְּשֶרִים-קְטָנִים", או "כִּי אֶת-רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ, וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַבְּהֵמוֹת-הַרָצוֹת-עַל-אֲרְבָּע" או "וַתִּשָּׂא רִבְקָה אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא אֶת-יִצְחָק; וַתִּפֹּל מֵעַל הַבְּהֵמָה-עִם-הַדָּבֵּשֶת".
למה חזיר? 603706
וכדר' יהושע בן לוי, דאמר ר' יהושע בן לוי: לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו. שנאמר: מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה וגו'

וחוץ מזה, אם כבר טורחים לנקד: כְּשֵׁרִים, קְטַנִּים, הָרָצוֹת, אַרְבַּע, הַדַּבֶּשֶׁת.
למה חזיר? 603707
וברצינות, אי אפשר להשוות את המקום שתופסים החזיר והשפן בתודעה ההיסטורית היהודית.
למה חזיר? 603710
זה דורש לדעת איך לנקד.
וזו תורה שידעתי, ושכחתי מיד לאחר הבגרות בלשון.
למה חזיר? 623930
אל תדאגי, ככל הנראה לא ידעת את זה גם אז...
פיל קוף וקיפוף 623968
יופי של מאמר, נהניתי מאד. נראה לי שההשערה שלך על חיות שהופיעו בספרי ילדים יכולה להסביר הרבה מהשמות, וגם את דביבון שמופיע בספרות האמריקאית. יותר מזה אולי אנציקלופדיות לילדים או בכלל טקסטים של מדע פופולרי, שבהן מופיעות רק חיות "מעניינות", וזה מסביר את הבונה והבואש. אז למה לא ג'ירפה ושימפנזה? יש להניח שבאותה עת, מתי שזה לא היה, החיות האלה כבר היו מוכרות לכל אדם, אבל בונה, בואש ודביבון, עדיין לא. גומץ שלא הכרתי הוא נחש מעניין מאד ובטח סופר עליו ב"נפלאות הדז'ונגל לבני הנעורים". מה שמוזר לי זה איך גומץ הפך לגומה, ניחוש: היה לכלוך על ה"ץ" והעתיקו אותו בטעות לאלף כי האותיות דומות - גומא.

פיל, אגב, מופיע בתלמוד, פיל וגם קוף בפיסקה מוזרה למדי, בברכת "ברוך משנה הבריות":
"אמר ריב"ל הרואה את הבהקנים (בעלי עור מנומר) אומר ברוך משנה הבריות. מיתיבי ראה את הכושי ואת הגיחור (אדום ביותר) ואת הלווקן (לבן ביותר) ואת הקפח (שכרסו נפוחה מאוד) ואת הננס ואת הדרניקוס (שיש בו יבלות) אומר ברוך משנה את הבריות. את הקטע ואת הסומא ואת פתויי הראש (ששערם מסובך ודבוק) ואת החגר ואת המוכה שחין ואת הבהקנים אומר ברוך דיין אמת. לא קשיא הא ממעי אמו הא בתר דאיתיליד דיקא נמי דקתני דומיא דקטע שמע מינה. תנו רבנן הרואה פיל קוף וקפוף אומר ברוך משנה את הבריות. ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו"

מעניין מאד, פיל, קוף וקיפוף הם לפי התלמוד בריות שהשתנו בדרך כלשהי.
פיל קוף וקיפוף 623970
קראתי פעם באיזשהו מקום שארסמוס דארוין, הסבא של, העלה את הספקולציה שקופים הם אנשים שהתנוונו. זה היה לפני כמה וכמה שנים (כלומר, קראתי את זה לפני כמה שנים, השינוי המשוער התרחש קצת קודם...) ואני לא מוצא לזה אישוש.
יש הכל בתורתנו הקדושה 623972
יש אגדה תלמודית שמספרת על השדים שהתקנאו במעשה בריאת האדם וגם יצרו צלם מבוץ, אבל לא ידעו איך לכתוב אמת על מצחוונוצרו הקופים.
או משהו דומה בערך.
יש הכל בתורתנו הקדושה 623997
כלומר סיפור הגולם מפראג הוא פלגיאט? כמה פואטי.
פיל קוף וקיפוף 623982
"באיזשהו מקום"? אולי כאן?
פיל קוף וקיפוף 624055
--- זהירות ספוילר! ---
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

בסוף שכ"ג יהיה הסבא של עצמו
פיל קוף וקיפוף 623988
בנוגע לגומץ-גומא, לפי אבן שושן ''גומץ'' הוא גם בארמית - גומצא. הניחוש שלי הוא שלא מדובר בטעות העתקה, אלא בשתי צורות שהיו בדיבור, אולי בתקופות שונות. מאוד סביר שאחת הצורות התגלגלה לשנייה. היעלמות עיצור בסוף מילה הוא תהליך לשוני די נפו.
פיל קוף וקיפוף 624217
עונש על מגדל בבל
פיל קוף וקיפוף 676355
לא רק בתלמוד. היו גם היו פילים ממש, בשר ודם, בארץ ישראל. הידוע מכולם הוא הפיל שנפל על אלעזר המכבי, אבל למעשה, האבא של אנטיוכוס אפיפנס ששלח לאלעזר את הפיל (גם שם האב היה אנטיוכוס, אבל במיספור שונה - משהו כמו "אנטי סימן 3" לסב, ו"סימן 4" לנכד, אאל"ט), ייבא פילים מהודו, והחזיק ימ"חים עם כמה מאות. הוא שלח אותם, או לפחות את רובם, בניסיון לכבוש את מצריים, שככל הזכור לי ייבאה גם היא פילים - אולי אפריקאים? מי יודע? בקרב פילים הגדול (אולי היחיד) בארץ (טוב, לא בדיוק בארץ - הקרב התחולל ליד רפיח) הושמד חלק ניכר מהרק"מ הכבד של הסורים, והרבה כלים נלקחו שלל על ידי המצרים, שמצידם איבדו גם הם כמה כלים. האגדה מספרת שבחולות רפיח עדיין ניתן למצוא שנהב, והמקומיים חופרים מנהרות עמוקות וארוכות בניסיון למצאו. (קרב רפיח [ויקיפדיה])

מה שבעצם רציתי לומר זה שלמרות שאכן לא היו פילים בארץ "בר", הרי שהיו גם היו פילים, ופיל זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו ולא להעניק לו שם.
פיל קוף וקיפוף 676364
אנטיוכוס הרביעי היה בנו השני של השלישי. הוא לא נועד למלוכה והגיע לשלטון רק אחרי שאחיו הודח והוא הוחזר מרומא (שם היה בן ערובה). את השם אנטיוכוס הוא קיבל רק עם עלותו לשלטון. שמו המקורי היה מיתרדטס, ללמדך שבביתו עבדו את האל מיתרה.
פיל קוף וקיפוף 676380
גם גנדלף עבד את מיתרה?
פיל קוף וקיפוף 676533
דווקא לא. פיל זו החיה שאנו מכירים, ומשונה היא בחדקה הארוך. מקור: דלמא מפומבדיתא את, דמעיילין פילא בקופא דמחטא. אומר רש"י: דמעיילין פילא כו' - ומשני שנוייא דחיקא כמבקש להכניס פיל שהוא חיה גדולה בנקב מחט.
תרגום: רב ששת שואל את רב עמרם אם הוא בא מפומבדיתא שם מבקשים להעביר פיל בקוף המחט, ורש"י מפרש שזה כינוי לתירוץ דחוק שכאילו מבקש להכניס את החיה הכי גדולה בחור הכי קטן.

וגם הקוף זו החיה שאנו מכירים - חיה הדומה לאדם.
מקורות:
על פי הגמרא והמדרש בני דור הפלגה הפכו לקופים המצויים ביער.
על פי המדרש יש אנשים שפניהם השתנו או התכערו "כמו קופים".
מי קורא את הכותרות? 682719
1. גחן הוא שם עברי לגנטה - חיה דמוית חתול - והיא זכתה לשם עברי ולערך ב'החי והצומח של ארץ ישראל' בגלל שבאוסף של טריסטרם נמצא פוחלץ שלה עם תווית, שגויה כנראה, האומרת שהוא נצוד בכרמל.
2. הברדלס הוא טורף שעל פי 'החי והצומח של ארץ ישראל' היה מצוי בארץ ואין לו שם עברי. (ברדלס בא מ'פרדליס' היווני)
3. נראנ לי שפסמון זה ביוונית - או לפחות נגזר מיוונית.
מי קורא את הכותרות? 682839
תודה!

לפי ויקיפדיה, גחן נצפה בישראל על-ידי אהרוני פעם אחרונה ב-‏1930, וטריסטראם צפה בכמה גחנים בנחל שיאון. אם ויקי צודקת, מדובר בנוכחות ישראלית קצת יותר מוצקה מפוחלץ עם תווית שגויה.

"ברדלס" אכן בא מיוונית, כמו הרבה מילים שמופיעות במשנה, ונחשבות עבריות (כמעט) לכל דבר. הרי יש מעט מאוד מילים שנוצרו לחלוטין על-ידי דוברי עברית, ורובן נחשבות לסלנג...
נַחְלִיאֵלִי, יַרְגָּזִי, טַבְלָן, עֶפְרוֹנִי וקִיכְלִי 695345
אילון גלעד בעוד טור מצוין, על האטימולוגיה של כמה שמות עבריים לציפורים.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים