שיעור בלמידה 641
מערכת החינוך הישראלית סובלת מחוליים שונים, אבל משרד החינוך, על שריו המתחלפים, רק מוסיף עליהם עוד ועוד.

בשנה הבאה מתחילה "המהפכה" במערכת החינוך העל תיכונית: שיטת הבגרויות אמורה להשתנות, יתווסף מקצוע חדש העונה לשם "מורשת עם ישראל", וכבר מתחילים לדבר על ביטול הבחינה הפסיכומטרית. לא יודע לגביכם, אבל אני אישית שמח שכבר סיימתי את התיכון.

זה שנים שכל שר חינוך חדש מודיע, מיד עם כניסתו לתפקיד, על מהפכה חינוכית חדשה וחדשנית. אך למעשה, כל המהפכות הללו מסתכמות בלא כלום - שרי החינוך רק מורידים את הסף במטרה להיזכר כשרים המוצלחים, שהצליחו להעלות את אחוז הזכאים לבגרות. מאז ומתמיד מערכת החינוך לא מספקת אף אחד: לא את ההורים, לא את התלמידים ואף לא את המורים עצמם. כל שנה יש הבטחה לשינוי, ועדיין אלפי תלמידים מסיימים תיכון ללא בגרות, למרות שהבגרות עצמה לא קשה להשגה, ואף לא דורשת יותר מידע מינימלי בחומר.

סיבה אפשרית אחת היא הדרך לצבירת יחידות הלימוד: שני מבחנים בלבד, הבגרות והמגן, מהווים כ80%- מהציון הסופי. קורה לא פעם שצריך "להקיא" חומר שנלמד במשך ארבע שנים בתוך שלוש שעות. עומס החומר העצום, חרדת המבחנים הנלווית אליו בטבעיות והבלבול הרב הנובע מהביורוקרטיה הענפה במערכת, גורמים לכך שהציונים בדרך כלל לא משקפים את הידע והטכניקה של התלמיד. גם העובדה שיכולים להערך עד ארבעה מבחנים בשבוע אחד, גם היא אינה מועילה לתלמידים שמנסים להוכיח כי הם מכירים ומבינים את החומר הנדרש.

הפתרון החביב על השרים והאחראים למיניהם הוא להוריד את הרף, ולאפשר קבלת תעודת בגרות גם עם נכשל אחד, בתנאים מסוימים, או להפחית מן החומר (המצומצם למדי בין כה וכה, בהתחשב בכך שהוא נלמד על־פני ארבע שנים) שהתלמידים נדרשים להכיר לקראת הבחינה. ברור שהפתרון רק מגביר את הבעיה, שכן מטרת העל של מערכת החינוך היא לחנך, ולא להנפיק תעודות. הפיכת תעודת הבגרות לעיקר העיקרים של מערכת החינוך - עליונה אפילו על החינוך עצמו! - פוגע במוסד החינוכי מצד אחד, ופוגע בתלמיד הנתון ללחצים קשים מצד שני.

נראה שמטרת־על זו אינה בת־השגה, אם נתחשב בכך שכל שנדרש מאדם כדי להיות מורה תיכוני הוא הכשרה קצרה, ותואר במקצוע ההתמחות. אין כוונתי כאן לפגוע במורים עצמם! הבחירה במקצוע ההוראה מטילה אחריות כבדה ועבודה קשה, ורוב המורים (לפחות אלו שאני מכיר) פשוט אינם יכולים לבצע את עבודתם כראוי, מחוסר כישורים והכשרה מתאימים. כל מערכת חינוך ראויה בעולם צריכה רף קבלה למורים, אך בישראל נראה כאילו הרף הוא הסמכה בלבד. כל מורה צריך, פרט לידע בחומר, לתפקד כשוטר, פסיכולוג, ולדעת ללמד. רוב המורים, לצערי, פשוט לא מתאימים. יש מורים בעלי לב רך שלא מסוגלים להשתלט על כיתה רועשת, יש מורים שהציונים של תלמידיהם נחשבים אצלם יותר מהידע שלהם, ויש גם כאלה שבאים בשביל המשכורת, שאינה תלויה באיכות העבודה.

ויש, כמובן, את עניין המשמעת: אני העברתי את ימי בבית־ספר תיכון טכנולוגי בעל מוניטין, אך מעולם לא קראתי את תקנון ההתנהגות בשלמותו, לא שמרתי על החוקים, ומעולם לא נענשתי כראוי. עישון בתחום בית הספר, האסור על־פי החוק, הפך לעניין שבשגרה גם על־ידי חלק מהמורים. אף ידוע על מקרה בו תלמיד שבר את רגלו תחת השגחת מורים, והם גילו זאת רק ביום שאחרי. עד היום איש מהצוות האחראי לא יודע את נסיבות המקרה. לא יתכן שתלמיד ילמד כראוי אם הוא מפחד לבוא לבית הספר, או עסוק בלהתחמק מעונש, או מתכנן "מעשה קונדס", כמו לזרוק מאחורי בניין הלימודים תיק של מישהו אחר, ולהזמין חבלנים שיפוצצו את "החפץ החשוד".

לרוע המזל, משרד החינוך רק מוסיף לעיסה הקלוקלת. השפעתו העיקרית היא על חוקי הזכאות לבגרות. כל שנה נוספים ונופלים תת־סעיפים וחוקים "סודיים" רבים, תוצר המהפכה השנתית, ומרבית התלמידים, שלא ידעו על קיומם, גם אינם יודעים על החלפתם או הסרתם. בתוספת המיקוד השנתי (הפחתת פרקים מתוך החומר לבחינה עליה מודיעים לקראת סוף השנה) המיותר, נוצרת מערכת ביורוקרטית ענפה, שביכולתה לסבך את חייהם של תלמידים ומורים רבים, ואף לשלול את הזכאות לבגרות במקרים מסוימים (למרות שמקרה זה נדיר, שכן רוב השינויים מקלים, ולא מחמירים).

אבל רגע, יש עוד. אפשר להוסיף אפליה של תלמידים בידי הנהלת המוסדות השונים, שיוקרתם גורמת לכך שבגרות טכנולוגית שווה יותר מבגרות עיונית, ששווה יותר מחצי בגרות. תלמידים שהתקבלו למגמה טכנולוגית מועדפים, וניתן להעלים עין מכשלונותיהם פעמים רבות. בנות במגמות אלה נחשבות יותר מבנים, בגלל מיעוטן במקצועות המחשב, החשמל והטכנולוגיה, ויכולות להתקבל ולהשלים את המגמות ללא הכישורים הנדרשים לכך, ועוד כהנה וכהנה העדפות מתוך שיקולי יוקרה ומוניטין.

כל זה טוב ויפה, אך עדיין נותרנו עם השאלה שהיא עיקר ענייננו - מה הפתרון למשבר העמוק של רמת החינוך בארץ? אי אפשר לפקח אישית על התנהגותו של כל תלמיד, וככל הנראה אין מספיק אנשים מתאימים בארץ להיות מורים (שלא לדבר על אנשים מתאימים שגם יבחרו ללמד מרצונם החופשי). לדעתי, מספר צעדים ראשונים שמפורטים להלן עשויים לשפר את המצב:

1. לא לוותר בשום אופן לתלמידים שעוברים על חוקי ההתנהגות, וגם לא למורים שמתנהגים בצורה לא מקצועית. אמנם לו הדברים אכן היו כך, אני עצמי לא הייתי זכאי לבגרות, אך בכל זאת אני עדיין תומך בהצעה במאה אחוזים.

2. לפרוס את הבגרויות לחלקים ושנים. דוגמא מצוינת לכך היא בחינת הבגרות בפיזיקה 5 יח"ל, המחולקת למספר חלקים: בכיתה ט' נלמד בשלמותו (או לפחות כך הדברים אמורים להיות) כל החומר של חלק הנקרא "פרקי בחירה", אך הבחינה על חלק זה נעשית רק בכיתה י"ב, חצי שעה לאחר בחינה בחלק אחר (חשמל). פריסת הבגרויות היא תהליך שבוודאי ימשך מספר שנים, אך מספר בגרויות, כמו פיזיקה ומתמטיקה, כבר מחולקות לחלקים אך לא לשנים. מה ההגיון בכך?

3. לפשט את החוקים שבאותיות הקטנות, להפחית, אם לא להשמיט, את המיקוד, ולדאוג שכל תלמיד יהיה מודע לזכויותיו וחובותיו. רשת קורי העכביש הביורוקרטית שעוטפת כל מוסד לימודי בארץ לא מועילה לאיש. גם העובדה שקיימות תוכניות שונות (עם חומר שונה, לדוגמא - אותה בחינת בגרות ידועה לשמצה בפיזיקה, בה תלמידים דתיים נתבקשו לענות על שאלות הלכתיות) צריכה להשתנות.

4. להתייחס לתלמידים כאל בני אדם, ולא כאל פועלים המפיקים ציונים. אין זו המטרה, וחשוב לזכור זאת.

מניסיוני במערכת החינוך הישראלית, ידע בניווט ובתמרון בית־הספר חשוב כיום יותר לכל תיכוניסט מאשר ידע בהיסטוריה או ספרות. אבל את חכמת הרחוב עדיף להשאיר לרחוב. הגיע הזמן שבית־הספר הישראלי יתחיל ללמד את תלמידיו חכמת בית־ספר.
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חינוך והשכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

רק הפרטה 30470
רק הפרטה מוחלטת של מערכת החינוך, למן גן הילדים ועד לאוניברסיטה, תפטור את התלמיד מעונשה של המערכת.
הפרטת המערכת תפתור את ארבע הבעיות שהצגת (ועוד רבות נוספות) באופן הבא:

תלמידים עם בעיות התנהגות
תלמיד עם בעית התנהגות הוא בראש ובראשונה תלמיד משועמם. תלמיד עשוי להשתעמם כשרמת הלימוד בכיתה אינה מתאימה לו. כשמושיבים שלושים תלמידים בכיתה אחת, ברור שאי אפשר לדבר את כולם ולצפות מכולם לאותה רמת הקשבה. אבל, מה היה קורה אם היו בכיתה רק שמונה תלמידים?

פישוט החוקים
פישוט החוקים ופריסת הבגרויות הם עניין של מה בכך כאשר בית הספר פועל למטרות רווח. כאשר התלמיד (וההורים שלו) הם הלקוחות של בית הספר, חזקה על האחרון שידאג גם לחווית הקניה.

להתייחס לתלמידים כאל בני אדם
אז זהו, שמערכת החינוך הממשלתית אינה מתייחסת למורים כאל בני אדם. מכיוון שכך, מדוע אנו מצפים שהמורים יתנו לתלמידים יחס אחר?

כאמור לעיל, אלה רק דוגמאות על קצה המזלג. מערכת חינוך פרטית יכולה להתמודד עם כל קושי שמערכת החינוך הממשלתית ניגפת מפניו.
רק הפרטה 30472
אם בכתה יהיו רק רבע ממספר התלמידים דהיום, תזדקק לפי ארבעה מורים (בקירוב).

הפתרון שאתה מציע הוא יקר במיוחד.
הוא גם יגרום, כמובן, לפער בנקודות הזינוק לחיים שבין עניים לעשירים. זה, כשלעצמו, אינו בהכרח רע, אם נקודות הזינוק לא יהיו גרועות יותר מאשר כיום, אך אינני חושב שזו תהיה התוצאה.

להלכה, אם התלמידים העשירים יעברו לבתי ספר פרטיים, יתכן שהתלמידים העניים יישארו בכיתות קטנות יותר. עם זאת - מאין יגיעו כל המורים האלה? אם מורים רבים יעברו למערכת החינוך הפרטית - יישארו במערכת הממלכתית רק אותם מורים שאינם טובים דיים בכדי להתקבל למערכת הפרטית שאתה מדבר עליה.

אישית, אני חושב שתלמיד בעל מוטיבציה יכול ללמוד היטב גם במקום רע, ותלמיד שאינו רוצה ללמוד, לא ילמד גם במקום הטוב ביותר. בכל זאת - מקרי הביניים הם הרוב, ועבור תלמיד שאינו מצטיין באופן יוצא מגדר הרגיל, אם החינוך האיכותי בארץ יהיה פרטי והוא לא יוכל להרשות זאת לעצמו, הוא יידחק לשולי החברה. נראה לי שמספר עצום של מקרים יהיה כזה, כפי שמתרחש בארה"ב.
הנחות יסוד 30475
אתה מניח כי חינוך פרטי עולה כל כך הרבה כסף עד כי רק תלמידים מעטים יוכלו להרשות אותו לעצמם.
אני מציע את התרגיל הפשוט הבא:
קח את תקציב החינוך של מדינת ישראל. חלק אותו שווה בשווה בין כל אזרחי ישראל. אופסס, יש פה כסף אפילו לשכר לימוד ב"הרוורד". (אני, כמובן, לא תומך בחלוקת משאבים מסוג כלשהו, התרגיל נעשה לצורך המחשה בלבד.)
תן דעתך על מה שנעשה בכסף הזה היום, ותראה שבנוסף לעובדה שחינוך פרטי עולה פחות מחינוך ממלכתי, הרי שביטול החינוך הממלכתי ישמוט את הקרקע מתחת לאחד ממנגנוני השחיתות הגדולים ביותר במדינת ישראל.
הנחות יסוד 30477
לא צריך בין כל האזרחים. מספיק בין כל התלמידים.

אבל האם אתה בטוח במה שאתה אומר? מהו גודל תקציב החינוך? כמה תלמידים יש בארץ?
ביבליוגרפיה 30480
על פי נתוני משרד החינוך, ההוצאה השנתית לתלמיד היא 19300 שקלים.

המקור:
קובץ EXCEL שנמצא תחת הקישור: "ההוצאה הלאומית לחינוך וההוצאה לתלמיד".

אפשר לעשות בכסף הזה הרבה מאוד דברים, שמשרד החינוך אף פעם לא ייתן לאף ילד.
ביבליוגרפיה 30487
הארוורד? 19,300 ש"ח לא מספיק כדי ללמוד במכללת נתניה. נסה שוב.
תודה על התשובה הבוגרת 30489
דבר אחד שהפרטה לא יכולה לעשות: היא לא יכולה להכריח מישהו לחסוך את מעותיו כדי שהילד שלו ילך להרוורד, או לכל מטרה ראויה אחרת.
הכל חוזר אליך וגו'. 30496
מה לחסוך מעות, תגיד לי? על מה אתה מדבר? מאיפה לעזאזל בן אדם קשה יום, שחי על משכורת מינימום וחצי, יכול להנפיק את כמויות הכסף שאתה מדבר עליהן?

אבל יותר חשוב מזה - מה אשם הילד שהוריו לא-יוצלחים? האם זו סיבה מספקת כדי לתקוע אותו עמוק במעגל העוני? האם לא עדיף לנסות ולסייע (כפי שנעשה בירוחם, לפי כתבה שפורסמה בסופ"ש ביומן) לתלמידים מתוך תקווה שבכך המוכשרים ביניהם יוכלו לצאת ממעגל העוני, לקבל תעודת בגרות, ואולי אף להמשיך בלימודים גבוהים יותר?

הנסיון לתלות את האשמה בעניים עצמם, ובכך להצדיק העלמת עין מבעיותיהם הוא בלתי הגון, בלתי מוסרי, וגם בלתי הגיוני כלכלית.

מספיק בוגר בשבילך?
הנחות יסוד 30498
הצעה:
במקום לחלק את הכסף לאנשים, משרד החינוך ישלם כסף ישירות לבתי הספר הפרטיים בהתאם למספר התלמידים שלומדים בהם. החלוקה תתבצע על פי מפתח של גילאים, נושאי לימוד, לקויות למידה וכו' בצורה כזו שתבטיח שהחינוך הפרטי יפתח מסלולים שיתאימו לכל הדרישות שב"שוק".
התלמידים (או הוריהם) יוכלו לבחור את בית הספר שבו הם מעונינים (אם הם עומדים בדרישות הקבלה אליו מכיתה מסוימת)
הרעיון הוא שפופולריות של בית ספר תקבע את רמת ההכנסה של בעליו, בלי קשר לרמת ההכנסה של התלמידים.
''משרד החינוך ישלם'' 30501
הבעיה בהצעה שלך היא שהמתווך - משרד החינוך - יגנוב/יבזבז חלק ניכר מהכסף, כפי שנעשה היום.

אם נשאיר את הכסף בידי ההורים - כלומר, לא נגבה מהם מס כלל - ניפטר מהגניבות והבזבוזים.

חינוך העניים ימומן, כמו כל דבר אחר, על ידי העשירים. אלא, שהוא ימומן באמצעות צדקה. אכן, מישהו יידפק מהמעבר מחינוך חובה אל שיטת הצדקה. למישהו הזה קוראים פוליטיקאים.
נגד הפרטה 30507
הפרטה היא מילת קסם בשיח הפוליטי-כלכלי במדינת ישראל. מעין מגדלור של אור בים החשוך של הביורוקרטיה, הבולשביזם וחוסר היעילות הממשלתית.
כשאנו מפריטים גוף ציבורי מסוים, אנו מעבירים אותו לידיים פרטיות ובכך משנים את מטרתו למטרה אחת בלבד: "מקסימום רווח". לעיתים ההפרטה אכן מוצלחת, בייחוד במקרה חברות ממשלתיות - כך למשל במקום שהמטרה תהיה "ג'ובים למקורבים" או "פתרון בעיית האבטלה בק. מלאכי", החברה עוברת לרווחיות אמיתית והתועלת הכללית של המשק עולה.

כיוון שהמודל של ההפרטה בחברות ממשלתיות בדרך כלל מצליח, חשבו שניתן להשתמש בדרך זו גם ברשויות ציבוריות.
אבל לרשויות ציבוריות יש תפקידים אחרים מלבד "מקסימום רווח", תפקידים הנגזרים מהיותן של הרשויות זרועות של מדינת הרווחה. לכן הפרטה ברשויות אלו נידונה לכשלון. כך למשל, לרשות האחראית לאספקת חשמל יש תפקידים אחרים חוץ מרווח: אבטחת אספקת חשמל סדירה גם לאזורים מרוחקים, תכנון לטווח ארוך ועוד תפקידים אחרים שאינם קשורים לרווח. כך ראינו כשלון מוחלט ומלא של הפרטת רשות החשמל בקאליפורניה.

למשרד החינוך יש שיקולים אחרים ומקסימום רווח אינו נכלל כלל במטרותיו - וטוב שכך. הפרטת מערכת זו תהפוך לכשלון כלכלי וחברתי מהסיבות שהזכרתי לעיל. כל הפרטה של רשות המספקת צרכים חיוניים המהווים חלק מזכויותיהם של אזרחי מדינת הרווחה היא טעות.

ואפילו לא דיברתי על הבעיה המוסרית במערכת "צדקה" שכזו.
''משרד החינוך ישלם'' 30508
אי-גביית מס לא "תשאיר את הכסף בידי ההורים", אלא תשאיר את הכסף בידי חלק מההורים, ותיקח אותו מחלקם (הגדול).
אי אפשר להשאיר דברים קריטיים כמו חינוך לצדקה. תגיד לי, כמה אתה היית תורם בחודש לחינוך לילדים עניים? 100 שקל? 200?
אתה הרי בכל מקרה לא רואה סיבה לתת כסף לעניים, אז תיתן להם מרצונך החופשי? אתה דן בהצעה הזו מאות אלפי ילדים לחיים ללא השכלה, ללא כל סיכוי לצאת ממעגל העוני. לפוליטיקאים אני לא חושב שצריך לדאוג.
''משרד החינוך ישלם'' 30516
מצד שני אם נשאיר את הכסף אצל ההורים, יווצרו מצבים שבהם סדרי עדיפויות מעוותים של ההורים ישפיעו בצורה קיצונית על העתיד של ילדיהם, הורה נרקומן למשל יוכל להשתמש באותם אלפי שקלים למימון סמים והילד יאלץ לוותר על ללכת לבית הספר.
בעניין הבזבוז במשרד החינוך, ברגע שתפקידו של משרד החינוך יצטמצם לפיקוח על מערכת פרטית ולא ניהול המערכת יהיה הרבה פחות פתח לבזבוז מהמצב הקיים.

מצב שבו ציבור מקבל דבר בסיסי כל כך כמו חינוך בצורת צדקה הוא בעייתי.
הנחות יסוד 30534
אני מחר פותח בית ספר פרטי ומחלק להורים חצי (אפילו שלושת רבעי, אני לארג') מהכסף שאני מקבל מהמדינה. בכסף הנותר אני מממן בייביסיטרים לא מקצועיים ש"ילמדו" את הילדים מה שצריך (איך להניח תפילין ומה אמר הרמב"ם על הקשת בענן). כמובן שאני עוטף את זה בהסעות עד הבית וארוחות חמות בצהריים וקיבלתי...

מה קיבלתי?
עוד על הפרטה 30552
שני עקרונות חשובים עומדים בבסיס הפרטת מערכת החינוך.
1. המדינה מפסיקה לשדוד את אזרחיה.
2. ההורים מפסיקים לתלות את האחריות במצב ילדיהם במדינה, ומחויבים לקחת אותה על עצמם.

היה מי שטען לעיל שהפרטה היא לקיחת כסף מהעניים וחלוקתו בין העשירים.
נו באמת. מהיכן הגיע הכסף הזה? הוא נשדד קודם לכן מהעשירים וניתן למשרד החינוך שהוציא אותו על חינוך עניים.

היתה טענה אחרת כנגד בעלי בתי ספר פרטיים שימכרו בייביסיטרים עטופים בהסעות וארוחות. החזרת האחריות לחינוך הילדים לידי ההורים תפתור בדיוק את הבעיה הזאת. הורים ברי דעת יהיו מעורבים בחינוך ילדיהם לפחות כמו שהם מעורבים בניקיון הסופרמרקט בו הם מבצעים את הקניה השבועית, אם לא למעלה מזה.
הנחות יסוד 30891
בשביל זה צריך שמשרד החינוך יפקח על הדוחות הכספיים שלך ועל ההישגים של התלמידים שלך (ע''י מבחני חתך ארציים).
אם תעשה את זה, הוא ישלול את הרשיון שלך ללמד ויפסיק להעביר לך כסף.
רק הפרטה 30485
הו אלוהי ההפרטה, מי יתן ותופרט מערכת החינוך, הבריאות ובכלל כל המערכות כך שנהפוך למדינת כל עשיריה... והעניים? שיאכלו עוגות החוצפנים!
רק הפרטה 30488
הצעה בנוגע למערכת חינוך פרטית בישראל (לא הפרטה מלאה) היתה הנושא של אחד המאמרים הראשונים בתולדות האייל: "בעיית החינוך בישראל: פתרון שוודאי לא יתקבל", מאת שלמה בן-יצחק.

דיון 5

(למעשה, המאמר פורסם ביום הראשון להיות האתר...)
תודה 30500
רק הפרטה 30884
האם על החינוך להיות חובה וממומן באמצעות המיסים, כפי שהוא כיום?

התשובה לשאלה זו הופכת לברורה אם שואלים אותה באופן יותר קונקרטי וספציפי, כלהלן: האם יש לאפשר לממשלה להוציא ילדים בכח מבתיהם, עם או בלי הסכמתם של ההורים, ולהעמידם בפני אימון ותהליכי חינוך על דעתם או שלא על דעתם של ההורים? האם יש להפקיע את עושרם של אזרחי המדינה על מנת להחזיק מערכת חינוך שהם אולי מאשרים או לא מאשרים, ולשלם עבור חינוכם של ילדים לא להם? לכל אחד אשר מבין והוא מחוייב בעקביות לעקרון של זכויות הפרט, התשובה היא בפירוש: לא.

לא קיימים יסודות מוסריים כלשהם לתביעה שהחינוך הוא זכות בלעדית של המדינה -או לתביעה שזה נכון להפקיע את עושרם של אנשים מסויימים לתועלתם של אחרים, שאינם
זכאים לו.

הדעה שהחינוך צריך להיות בשליטת המדינה היא עקבית עם תאוריית הממשל הנאצי או הקומוניסטי. היא לא עקבית עם התאוריה של הדמוקרטיה הליברלית.

ההשלכות הטוטליטריות של החינוך הממלכתי (מתואר באופן אווילי כ"חינוך חובה-חינם") טושטשו בחלקן כתוצאה מהעובדה שבישראל, שלא כמו בגרמניה הנאצית או ברוסיה הסובייטית, בתי-ספר פרטיים נסבלים על ידי החוק. עם זאת, בתי-ספר אלה קיימים לא בזכות אלא בחסד.

ועוד, העובדות נותרו כך: (א) על רוב ההורים נכפה ביעילות לשלוח את ילדיהם לבתי-הספר הממלכתיים, היות ומוטלים עליהם מיסים על מנת להחזיק את בתי-הספר האלה והם אינם מסוגלים לשלם את האגרות הנוספות הנחוצות על מנת לשלוח את ילדיהם לבתי-ספר פרטיים; (ב) הסטנדרטים של החינוך, אשר שולטים בכל בתי-הספר, נקבעים על ידי המדינה; (ג) הנטיה הגוברת בחינוך היא שהממשלה מפעילה שליטה, כל פעם יותר רחבה, על כל היבט בחינוך.

כדוגמה לנאמר לעיל: כאשר הורים רבים, אשר התנגדו לשיטה הפיקטוגרפית ללימוד הקריאה של ילדי בית-הספר, לקחו על עצמם ללמד את ילדיהם בבית בשיטה הפונטית --הועלתה הצעה לאסור על הורים על ידי החוק לעשות זאת. מה המשמעות לכך, אם לא שהראש של הילדים שייך למדינה?

כאשר המדינה לוקחת על עצמה שליטה כספית על החינוך, זה מתאים באופן הגיוני שבהדרגה המדינה תתפוש שליטה על תוכן החינוך – היות ועל המדינה רובצת האחריות לשפוט אם נעשה שימוש "סביר" בכספיה. אולם כאשר ממשל כלשהו נכנס לתחום הדעות, כאשר מתיימר להכתיב בסוגיות אשר להן תוכן אינטלקטואלי, זהו המוות לחברה החופשית.

ספרי חינוך הם בהכרח סלקטיביים, בנושא הספר, שפתו, ונקודת ראותו. כאשר ההוראה מנוהלת על ידי בתי-ספר פרטיים, יהיו הבדלים ניכרים בין בתי-ספר שונים; על ההורים לשקול מה הם רוצים שילמדו את ילדיהם, על ידי תוכנית הלימודים המוצעת. ואז על כל אחד לשאוף לאמת אוביקטיבית....לא יהיה בשום מקום שידול ללמד את "עליונות המדינה" כפילוסופית חובה. אולם כל מערכת חינוך בשליטה פוליטית תחדיר במוקדם או במאוחר את התורה של עליונות המדינה, תהיה זו הזכות האלוהית של המלכים או "רצון העם" ב"דמוקרטיה". ברגע שתורה זו מתקבלת, הרי שלשבור את טבעת-החנק של הכוח הפוליטי המופעל על חיי האזרחים הופך להיות משימה על-אנושית. הוא אוחז בציפורניו את גופם, רכושם, וראשם של האזרחים מילדותם.

הרמה הנמוכה המצערת של החינוך היום היא תוצאה, אשר ניתן לחזותה מראש, של מערכת בתי-ספר הנשלטת על ידי המדינה. ביקור בבית-הספר, במידה גדולה, הפך להיות סמל של מעמד ופולחן. יותר ויותר אנשים נרשמים לאוניברסיטאות – ופחות ופחות אנשים מסיימים אותן עם חינוך מתאים. מערכת החינוך שלנו היא כמו ביורוקרטיה עצומה, שירות-ציבורי עצום, בה הנטייה היא לקראת מדיניות של לקחת בחשבון הכל אודות כישוריו של מורה (כגון מספר פרסומיו) למעט כושרו ללמד; ולקחת בחשבון הכל אודות כישוריו של התלמיד (כגון "כושר הסתגלותו החברתית") למעט יכולתו האינטלקטואלית.

הפתרון הוא להביא את תחום החינוך לשוק.

ישנו צורך כלכלי דחוף לחינוך. כאשר מוסדות החינוך נאלצים להתחרות אחד עם השני על איכות ההכשרה שהם מציעים – כאשר נאלצים להתחרות על ערך אשר ייוחס לתעודות שהם מעניקים – הסטנדרטים של החינוך בהכרח עולים. כאשר הם נאלצים להתחרות על שירותיהם של המורים הטובים ביותר, המורים אשר ימשכו את המספר הגדול ביותר של תלמידים, אז רמת ההוראה – ומשכורותיהם של המורים – בהכרח עולים. (היום, המורים המוכשרים ביותר עוזבים לעיתים את המקצוע ועוברים לתעשיה הפרטית, בה הם יודעים שמאמציהם יתוגמלו טוב יותר). כאשר מאפשרים לעקרונות הכלכליים שהביאו את התעשיה ליעילות מופלגת לפעול בתחום החינוך, התוצאה תהיה מהפכה, בכיוון פיתוח וצמיחה ללא תקדים של החינוך.

יש לשחרר את החינוך משליטתה או התערבותה של הממשלה, ולהפכו למפעל פרטי נושא-רווח, לא בגלל שהחינוך הוא בלתי חשוב אלא בגלל שלחינוך חשיבות מכרעת.

על מה שיש לקרוא תיגר זה על האמונה הרווחת שחינוך זה מין "זכות טבעית" – למעשה, מתת מן הטבע. מתנות חינם כאלה אינן קיימות. אולם זה אינטרס של המדינה להזין הטעיה זו – על מנת לפרוש מסך עשן מעל סוגיית: את החופש של מי יש להקריב, על מנת לשלם עבור "מתנות חינם" כאלה.

כתוצאה מהעובדה שהחינוך ממומן באמצעות מיסים כבר זמן רב כל כך, לרוב האנשים קשה לחשוב על פתרון אלטרנטיבי. אומנם אין דבר מיוחד בחינוך אשר מבדיל בינו לבין הצרכים הרבים האחרים של הבן אדם אשר מסופקים על ידי היוזמה הפרטית. נניח שבמשך שנים רבות הממשלה היתה לוקחת על עצמה לספק לכל האזרחים נעליים (בנימוק שנעליים הן צורך דחוף), ונניח שכתוצאה מכך מישהו היה מציע להעביר תחום זה ליוזמה הפרטית, ללא ספק היו אומרים לו בכעס: "מה! אתה רוצה שכל אחד חוץ מהעשירים יילך יחף?"

אולם תעשיית הנעליים עושה את עבודתה ביכולת גבוהה יותר אין שעור מאשר החינוך הממלכתי עושה את העבודה שלו.

מהעוסקים במקצוע הפדגוגיה, אפשר לצפות לתרעומת הנקמנית ביותר, עם כל כוונה להורידם מעמדתם הרודנית; היא תבוא לידי ביטוי בעיקר בתארים כגון "ריאקציונית" במקרה המתון. למרות זאת, השאלה שיש לשאול כל מורה אשר אצלו מתעורר כעס כזה היא: האם הינך חושב שאיש לא יפקיד מרצונו בידיך את ילדיו וישלם לך על מנת שתלמד אותם? מדוע לעשוק את שכרך ולקבץ את תלמידיך בכפייה?
רק הפרטה 30886
האם יש להניח להורים שלא לספק מזון לילדם? האם יש להניח להורים שלא לספק בגד לילדם? האם יש להניח להורים שילדם חלה שלא להעניק לו כל טיפול רפואי? האם יש להניח להורים שלא להוציא את ילדם מהבית אף פעם עד שיוכל לצאת בכחות עצמו? האם יש להניח להורים שלא לדאוג לכך שילדם ילמד קרוא וכתוב?
רק הפרטה 30888
האם אינך מבדיל בין *התעללות* בילדים על ידי ההורים (שזה פלילי), לבין *אינדוקטרינציה* של הילדים על ידי המדינה (שזה בלתי מוסרי)?
רק הפרטה 30889
א. אני מבדיל בין התעללות לבין אינדוקטרינציה.
ב. מדוע לא ענית על שאלותיי?
ג. האם מניעת חינוך איננה התעללות? האם מניעת טיפול רפואי איננה התעללות? האם מניעת בילוי מחוץ לבית איננה התעללות?
רק הפרטה 30896
האם חינוך חרדי הוא התעללות?
האם חינוך חילוני הוא התעללות?
האם חינוך בבתי ספר פתוחים הוא התעללות?

ישנם הורים שרואים את בית הספר כהתעללות וכחינוך לקוי.

אני רואה את לימוד הדת כהבלים, ואילו אדם חרדי רואה לימוד מקצועות אחרים כאסון תרבותי.

האם הסיכוי שבני ילך ויתחרד בעיני היא כהתעללות בו בחייו ובחיי ילדיו?

כל עוד אתה כהורה לא יכול להשפיע על יכולת של לפחות חלק מהתכנים שמועברים בבית הספר מחר יוכלון ללמד את ילדך שתפקיד הנשים הוא "שפחות" של גברים, שלפני הרבה זמן לגבר אחד היו אלף נשים, ושרצח עם זה דבר תקין (אופס בעצם מלמדים את זה כבר היום)
רק הפרטה 284519
שלום שמי מור ואני תלמידה בת 16 ורציתי לשאול מהו בכלל משמעות חוקי בית הספר???
מה החוקים נותנים לנו???
היום זה התאריך ה-‏2 למרץ והיו שמועות שתלמידים שובתים אז לא הלכתי האם מותר למורים להביא לי עונש???
וגם כדרך אגב אני ילדה בעלת משמעת וילדה טובה שאף פעם לא קעבלה הערות........ מבקשת לקבל תשובה במהרה...
בתודה מור!
רק הפרטה 284632
שלום מור,

"חוקי בית הספר" הם אוסף של תקנות שבהן מוגדרות זכויות התלמידים והחובות המוטלות עליהם. ה"חוקים" האלה מגדירים עבור המורים והתלמידים את כללי המשחק, כך שכך אחד יכול לדעת מה מצפים ממנו ולמה הוא רשאי לצפות מהמערכת.

אחת המטרות של קיום התקנות האלה היא ללמד את התלמיד להתנהל בתוך מערכת חברתית שבה, מטבע הדברים, ישנם חוקים שאסור לעבור עליהם וזכויות שאי אפשר לשלול. מחמם את הלב לראות איך הכוונה החינוכית הזאת מתממשת אצלך: קודם כל פעלת עפ"י שמועות ונטיית הלב, ורק אח"כ עלה בדעתך לשאול אם זה בסדר ואם מותר להביא לך עונש (אגב, אין לי מושג מאיפה מביאים את העונשים, אבל כנראה יש איזה מקום בו הם צומחים על העצים). אין ספק שאת בדרך להשתלב היטב בחברה הישראלית.
רק הפרטה 284647
"חוקי בית הספר" הם אוסף של תקנות שיש לו שתי מטרות מרכזיות. האחת היא לאפשר למוסד להתמודד עם כמות גדולה מאוד של בני-אדם (תלמידים ומורים) שלכל אחד יש רצונות ושאיפות משלו. החוקים מאפשרים התנהלות מסודרת של בית-הספר ע"י הגבלה, החנקה ואפילו ביטול של הרצונות והשאיפות של בני-אדם אלה. המטרה השנייה היא, כמו שכתב לך שכ"ג, "ללמד את התלמיד להתנהל בתוך מערכת חברתית". דהיינו, ליצור עבור החברה בני-אדם בדפוס מסוים. התוצרים של המערכת צריכים "לדעת מה טוב להם", ולדעת שהתנהלות שחורגת מהנורמות שקבעו עבורם דורות קודמים והסביבה החברתית בביה"ס היא מסוכנת ועלולה להיות הרסנית עבורם.

למורים, כמובן, מותר להעניש אותך. זאת אף חובתם. המערכת החינוכית בנויה על קיום היררכיה בה התלמיד הוא חסר-כוח (חוץ מהכוח שהוא מצליח לקנות לעצמו באמצעים אלימים), בעוד שהמורה הוא אלוהים: הוא גם מחזיק בידע, גם מעריך את תוצרי התלמיד וגם מעניש אותו. אנחנו יכולים לראות את משמעותה האמיתית של "הצלחה חינוכית" כשהתלמידים לשעבר הופכים להורים בעצמם: הם מוסרים את ילדיהם (שעד לפני ימים אחדים עשו הכל כדי לספק להם סביבה חמה ואוהבת) למערכת, כדי שיוכלו לעבור את התהליך הזה ולקחת חלק במסע האדיר של האנושות לעבר אטימות רגשית ומחשבתית.
רק הפרטה 284858
חבר, אתה נמצא או במדינה אחרת או במאה אחרת, או שאני מפספס כאן את האמוטיקון הציני.
רק הפרטה 284907
נדמה לי שי. אורן הוא פליט ממערכת חינוך בעלת מאפיינים נוקשים יותר מאלה הנהוגים בחינוך החילוני הנאור. כך למשל, באותה מערכת אסור לתלמיד להכות מורה ויש אפילו שמועות שההיפך הוא הנכון.
רק הפרטה 284937
אז הומינם!

תלמידים לא מכים מורים. כשדבר כזה מתרחש הוא כה ייחודי שהוא מגיע פעמים רבות לעיתונות הארצית. ולא שאין להם סיבות טובות. אבל כמובן, לפני שהם נוקטים צעד או פותחים את הפה הם צריכים לקרוא את *כל* דו"ח דברת.
רק הפרטה 285190
ואד בכלל!

מה שמגיע לעיתונות הם רק המקרים הספורים בהם המורה אמיץ דיו כדי להתלונן.
רק הפרטה 285261
אני אשתדל לענות לך בלי הציניות והמוזרות הכללית של שתי התגובות האחרות שקיבלת (אבל פטור בלא כלום אי אפשר: עונש לא מביאים, עונש נותנים או מקבלים, או גוזרים, או מטילים, אבל לא מביאים. בכלל, רוב השימוש המקובל היום במילה "להביא" על הטייותיה הוא שגוי, וחבל שכך).
חוקי בית הספר (או יותר נכון - תקנות בית הספר. חוקים זה מה שנקבע בכנסת) נועדו להסדיר את ההתנהלות הסדירה של בית הספר. כל מערכת חברתית מורכבת דורשת נורמות, חוקים ו/או תקנות שיבהירו את גבולות המותר והאסור. מערכת קטנה כמו משפחה יכולה להסתפק בהגדרות בעל-פה וחוקים לא כתובים. מערכת מורכבת וגדולה יותר, כמו בית-ספר, צריכה תקנון כתוב ומפורט. בעזרת התקנון הזה, התלמידים יכולים לדעת מה אסור להם לעשות, אבל גם מה מותר להם, ומה מגיע להם.

שביתת התלמידים נעשתה בלא כל אישור ממלכתי (בניגוד, למשל, לשביתות של ועדי עובדים, שנעשות בדרך-כלל על פי החוקים שנקבעו לצורך העניין, כולל הליך של הכרזה על סכסוך עבודה וכיו"ב). יתר על כן - היא נעשתה אפילו ללא הסכמת מועצת התלמידים הארצית (לא שזה היה משנה מהותית). לפיכך, תלמיד שנעדר מהלימודים ביום השביתה כאילו נעדר מהלימודים ללא סיבה, והענישה צריכה להיות בהתאם, ולפי תקנון בית הספר. למשל, בבתי ספר רבים מקובלת מכסה מסוימת של ימי העדרות ללא סיבה. יום השביתה יצטרף למניין ימי ההעדרות הללו, ואם בגללו התלמיד חורג מהמכסה המותרת, הוא יענש בהתאם (הורדת ציון, השעייה מבית הספר, ענישה חינוכית כגון כתיבת עבודה, או כל עונש אחר המקובל בבית הספר). עם זאת, לדעתי האישית, אין לבית הספר סמכות להעניש תלמיד מעבר לכך (זוכרת מה שכתבתי למעלה על מה שהתלמיד זכאי לו על-פי התקנון?).

אגב, אם את תלמידה בעלת משמעת טובה, טוב תעשי אם לא תגררי להבא לשביתות פרטיזניות כגון זו של שבוע שעבר. השביתה הזו הייתה לא מוצדקת, וחסרת כל הגיון. שביתה אמורה להיות כלי בידי החלשים כדי לפגוע בחזקים כאשר אלו גורמים עוול. כאשר עובדים שובתים, הם פוגעים בתקופת המפעל המעסיק אותם. במי פגעה שביתת התלמידים? התלמידים היו שמחים על כך שקיבלו יום חופש, המורים לא נפגעו, מערכת החינוך לא נפגעה, ואפילו העיתונים קיבלו גיבור ליום אחד בדמות אותו ג'ינג'י שארגן את השביתה.
קיצור החופש והארכת יום הלימודים אינם פגיעה בתלמידים. החופש הארוך ויום הלימודים הקצר - הם הפגיעה בתלמידים. אילו ציבור התלמידים היו מנסה להסתכל מעבר לאינטרס המיידי של משחק הכדורגל של אחרי הצהריים, אולי הוא היה רואה שהבעיות בדו"ח דברת (ויש כאלה) נמצאות במקומות אחרים לגמרי.

אה, גם קצת סולידריות כלפי המורים והמורות שנפגעים מהדו"ח הזה הייתה מתקבלת בשמחה.
מכתב גלוי ראש 285282
דב קננגיסר יקר,

בארבעת הימים שחלפו מאז פנייתה של מור היא כבר קיבלה תשובה זו או אחרת לשאלה אם המורים יביאו לה עונש. הסיכוי שהיא עדיין משוטטת באייל הוא, לפיכך, אפסי עד בלתי קיים. לכן, דב קננגיסר, חוששני שאתה מבזבז את הרצון הטוב שלך לשוא, וחבל. יותר טוב, דב קננגיסר, שתכין לך סיכום קצר על מסעות הצלב כך שלא תיתפס בלתי מוכן בפעם הבאה שמי מבני הדור הצעיר יזדקק לעזרתך.

מוקירך, דב קננגיסר,

שכ''ג
מכתב גלוי ראש 285295
אתה מביא לי ת'סעיף.
מכתב גלוי ראש 285330
אה, תודה. אני חדש פה ובאינטרנט בכלל, אז לא ידעתי שככה זה עובד. אגב, אתה נורא נחמד. יש לך מושג איפה פה משיגים נזיד בולבוסים?
רק הפרטה 30930
את השאלה הזאת ניתן היה לשאול רק לו היתה המדינה מעמידה בפני אזרחיה מגוון של אלטרנטיבות חינוכיות מכל הסוגים, במחיר שווה לכל נפש, ודורשת בתמורה שההורים ישלחו את הילדים למסגרת חינוך *כלשהי*. בישראל המצב הוא שיש מעט מאד מערכות חינוך מהסוג שתיארתי. למעט החינוך הממלכתי הסטנדרטי, בכל שאר האלטרנטיבות ישנו מינון דתי כזה או אחר מה למעשה משאיר את החילוניים חסרי הממון עם אופציה אחת בלבד. כל עוד זה המצב, קשה לטעון שהורה שמעדיף שלא לשלוח את ילדיו למערכת החינוך הממלכתית מתעלל בהם. לשיטתי, ההפך הוא הנכון.

לפי אמונתי מערכת החינוך הממלכתית בישראל היא מערכת מזיקה, רעה והרסנית, ואין שום סיכוי שבעולם שאני אשלח את ילדיי (אם וכאשר...) להיות חלק ממערכת זו. כל עוד לא תעמיד המדינה בפני אזרחיה מגוון רחב של מסלולי חינוך מסוגים שונים, אסור לה מבחינה מוסרית לכפות על ההורים לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך היחידה הקיימת. צריך לזכור גם שבעולם יש מדינות רבות בהן homeschooling הוא דבר מקובל וחוקי. אישית, אילו נאלצתי יום אחד לעמוד בפני דרישה חוקית לשלוח את ילדיי לבית ספר "רגיל" בישראל, הייתי רואה בכך עילה מוצדקת ואף הכרחית לעזיבת הארץ הזו. מספיק נזק גרמה המערכת הזו לי ולאנשים סביבי, ואין שום הצדקה בעולם שנזק בלתי-הפיך מהסוג הזה יגרם גם לילדיי רק כי זה החוק פה.

מכיוון שמערכת החינוך נשלטת באופן די קבוע ע"י שרים שלא חושבים כמוני ולא מעודדים מסגרות אלטרנטיביות (בדרך כלל שרי חינוך אף פועלים לחיסולן של מסגרות כאלה שצומחות מפעם לפעם באופן עצמאי), אני אקבל את ההפרטה של מערכת החינוך בשמחה כי אני רואה בה אמצעי נוסף להגיע לאותה מטרה ואני מסכים עם מר רובנר שהפרטה אינה מתורגמת באופן אוטומטי להפעלת שירות המיועד לעשירים בלבד.
רק הפרטה 30965
את השאלה ניתן לשאול בכל מקרה (השאלה בכלל לא מתייחסת למדינה כלשהי או לישראל בפרט), ולראיה: שאלתיה. אם אתה לא רוצה לענות, או אם מה שיש לך להגיד לא קשור לשאלה - יכולת להגיד אותו במקביל לתגובה של דוד רובנר (שהשאלות שלי הופנו בעיקר אליו; גם הוא נמנע בינתיים מלענות עליהן) ולא "בתגובה למיץ פטל".
רק הפרטה 30967
אולי לא עניתי על ההערה הנכונה, אבל התגובה היתה לשאלתך (שאני פירשתי כריטורית) "האם מניעת חינוך אינה התעללות?" ולא לדבריו של רובנר. לפי דעתי במדינת ישראל בשנת 2001 התשובה על השאלה הזאת היא "לא" רועם, וזאת מהסיבות שפירטתי קודם. אני אף מגדיל לעשות וטוען שדווקא שליחת ילדים למערכת החינוך הישראלית כפי שהיא פועלת היום היא כשלעצמה דבר רע ומזיק לילדים, ואולי אותה ראוי להגדיר כהתעללות ולא את מניעתה.

כמובן שבמדינות אחרות ו/או בזמנים אחרים, התשובה לשאלתך תהיה אחרת ואני לא חושב שיש לשאלה הזאת תשובה אוניברסלית.
רק הפרטה 30974
איך זה קשור למדינה? האם שאלתי "האם מניעת החינוך שמדינת ישראל בשנת 2001 מציעה/כופה היא התעללות"? לא. שאלתי על מניעת חינוך, או ליתר דיוק: על כך שילד לא ילמד, למשל, קרוא וכתוב וחיבור וחיסור, או לא יכיר את הביוגרפיה שלי.

תשובה בסגנון "הורים חייבים לדאוג לחינוך ילדיהם. בישראל - אין להם אפשרות לעשות זאת במסגרות הממלכתיות, ולכן חובתם לעשות זאת במסגרת אחרת, גם אם הדבר כרוך באי-ציות לחוק, ואחרת - עליהם להמנע מגידול ילדים בישראל" היתה מתקבלת בברכה, על אף היותה תטל"א ברובה.
רק הפרטה 31058
טוב. תזכיר לי מה זה תטל"א?
רק הפרטה 30950
רק רציתי להגיד שלזרוק את המילה ''נאצים'' כל כמה שורות לא רק שלא ישיג לך תגובות מי-יודע-מה, אלא גם שזה ישיג לך התעלמות רבתי. ממני, לפחות. יום טוב.
רק הפרטה 30963
אבל הוא לא כותב "נאצים" כל כמה שורות. למעשה, גרמניה הנאצית הוזכרה בכל ההודעה הארוכה שלו רק פעם אחת‏1, והיא הוזכרה יחד עם רוסיה הסובייטית - או שגם אותה אסור להזכיר פה?

בכל אופן חבל שתעניש את עצמך. האיש כותב דברים חשובים ומציג אותם באופן בהיר. הוא לא אשם בכך שבשיטה הנוכחית של כפיית החינוך בישראל יש אלמנטים מסוימים שמזכירים תפיסת עולם פשיסטית.

_________
1 טכנית פעמיים, אבל במסגרת טיעון אחד שהוצג בשני חלקים.
רק הפרטה 30987
הבעיה שלי היא כזו: אני תומך במערכת החינוך-חובה בישראל. מערכת החינוך הזו, הוא אמר, היא מערכת חינוך של נאצים. מכאן, בזינוק לוגי די מינורי, אני מסיק שמי שתומך בכך חייב להיות נאצי (או סובייטי). מי שקורא לי נאצי לא יקבל ממני תשובה.
הבעיה שלי עם הטיעון שלו היא שכל מי שמתנגד לדבריו מוכרז מיידית ובלי משפט כפאשיסט. לא יודע לגביך, אבל לי זה מפריע. וכל מי שחושב שזה לא צריך להפריע לי הוא פסיכופת רצחני!
רק הפרטה 31061
אבל זהו, שהוא לא אמר דבר כזה. בשום מקום לא מוזכרת מערכת חינוך של נאצים. הנה הציטוט שהכי מתקרב לזה:

"הדעה שהחינוך צריך להיות בשליטת המדינה היא עקבית עם תאוריית הממשל הנאצי או הקומוניסטי. היא לא עקבית עם התאוריה של הדמוקרטיה הליברלית."

מזה ועד הציטוט שאתה שמת בפיו המרחק רב.
רק הפרטה 31090
אה, סליחה. זו לא מערכת החינוך שהיא נאצית. זו רק הדעה שלי.
הערות פוסט-תיכוניסטיות 30471
בלי להיות קטנוני, אציין מספר הערות שיש לי על המאמר:
בתור תלמיד שסיים השנה את הבגרות בפיסיקה נראים בעיני תמוהים מאוד דבריך בקשר לפרקי הבחירה. בוודאי שלא לומדים ולא אמורים ללמוד את פרקי הבחירה בכיתה ט', בין השאר מכיוון שזה בלתי אפשרי ללמוד חומר ברמת פרקי הבחירה ללא שום רקע קודם בפיסיקה. אנחנו למשל למדנו אותם בסוף כיתה י"ב.
שאלת למה לא מחלקים את בחינות הבגרות בפיסיקה ומתמטיקה לשנים - ובכן, דווקא כן עושים זאת. ישנם בתי-ספר רבים בהם עושים את הבגרות במכניקה בכיתה יא', ואילו את השאר בכיתה י"ב. כמובן שאת פרקי הבחירה אי-אפשר לעשות בכיתה ט' או י', מהטעם שאמרתי קודם.
גם במתמטיקה העניין דומה, יש בתי-ספר רבים בהם עושים בגרות חמש יחידות כששלוש הן בי"א ושתיים בי"ב.
בבית-הספר שלי לא עושים כך. אנחנו עשינו את כל הבגרות בפיסיקה בי"ב וגם את כל חמש היחידות במתמטיקה בי"ב, ושיטה זאת דווקא פעלה יופי. שאלת מה ההגיון בכך -לגבי מתמטיקה: הנושאים בפרק א' ובפרק ב' של המבחן לא שונים לגמרי אחד מהשני, יש קשר רב בין החלקים (הייתי מביא דוגמאות אבל לא נראה לי שזה יעניין מישהו). לכן כדאי לא להפריד בין שני החלקים, כי במקרים רבים תלמידים עושים את פרק א' בכיתה י"א, ואז חושבים שמותר להם לשכוח את הכל, מה שמביא לאי-הבנה גדולה בחלק ב'. אולי זאת אחת הסיבות לציונים הנמוכים יחסית בחלק ב' (שתי יחידות ההשלמה לחמש). לגבי פיסיקה: אני זוכר שביקשתי מהמורה שלי לפיזיקה בסוף כיתה י"א לעשות את המבחן במכניקה כבר בי"א. הטענה שלי היתה שאני שולט בחומר, ואם אעשה את הבחינה מיד אוכל "להיפטר" מהמכניקה דבר שיביא לפחות לחץ בכיתה י"ב. למורת רוחי, המורה שלי סרב בתוקף, בטענה שמנסיונו הציונים יותר טובים כשעושים את הבחינות ביחד. בסופו של דבר הבנתי שהוא צדק, יותר חכם וטוב לעשות את כל הפיסיקה ביחד, מכיוון שמה שמביא להצלחה בבגרות הוא יותר ההבנה הפיסיקלית מאשר "שינון הנוסחאות", וההבנה הפיסיקלית רק משתפרת עם הזמן, לכן יותר קל לעשות את הבחינה במכניקה בסוף י"ב מאשר בסוף י"א, אפילו אם לכאורה לא נגעת במכניקה כל השנה.
בקשר להפרדת מקצועות אחרים:
הבגרות (חובה) בספרות היא שתי יחידות, אשר אותן אפשר להפריד את שתי היחידות ולעשותן בשתי שנים נפרדות. ככה למשל עשו בבית-הספר שלי, ואכן, אחרי הפרדה, חומר הבגרות מאוד קל לשינון. יחידה בודדת בספרות בימינו היא הרבה יותר "רזה" ממה שאנשים אולי חושבים, ואם עושים רק יחידה אחת, גם תלמידים חלשים יכולים בקלות לשנן את כל החומר בשבוע האחרון לפני הבגרות (וזה מה שרוב התלמידים עושים). זאת לדעתי הסיבה שרוב בתי-הספר לא מפרידים את הבגרות בספרות - יחידה אחת היא קצת מדי, והם חושבים (ובצדק) שהגיוני מאוד "להעמיס" את כל החומר על התלמידים ביחד. לא נורא, שיחרשו שבועיים לפני הבגרות ולא שבוע. אף אחד לא משנן לבגרות בספרות שלוש או ארבע שנים כדבריך. אף אחד.
אותו דבר בדיוק לגבי הסטוריה - ישנן שתי יחידות חובה, ואותן מפרידים לשתי שנים.
לסיכום העניין - אני לא חושב שיש טעם רב בהצעתך (מספר 2).
לגבי שאר שלושת הצעותיך - לדעתי הן סותרות אחת את השניה, ואנסה להסביר מדוע:
הצעה שלוש שלך מעורפלת מאוד. אשמח אם תסביר לי מהם בדיוק כל קורי העכביש שעוטפים את התיכונים בארץ. כנ"ל לגבי "תוכניות שונות" - אין כזה דבר תוכניות שונות. ישנה בגרות מינימלית שכל תלמיד חייב לעשות, והיא אחידה ביותר, מלבד שינויים בבחינות המיועדות לציבור הדתי, הרוסי והערבי. בנוסף לבגרות המינימלית, ישנן אינספור מגמות שתלמיד רשאי לבחור בנוסף למגמה העיקרית שאותה בחר. בכל בית-ספר יש חוקים שונים לגבי זה, ובכל בית-ספר ישנן מגמות שונות שמהן אפשר לבחור. אבל זה ברור ולא בעייתי בכלל - כל תלמיד יודע בדיוק מה האפשרויות שלו, ובוחר אותן לפי יכולתו וציפיותיו מעצמו. אני אישית לא זכיתי לראות את כל אותם הסיבוכים הערטילאיים עליהם אתה מדבר. בקשר לבחינה בפיזיקה עם פרקי הבחירה הדתיים - נכון, נעשתה טעות, אבל היא בוודאי תתוקן כתוצאה מהביקורת. אני לא חושב שניתן להכליל על כל מערכת הבגרויות מן הטעות הזאת, ובפרט שהנזק לא היה רב, רק בית-ספר אחד בכל הארץ עשה את הבגרות הזאת, וגם בה רק חמישית היתה "דתית".
אתה יוצא נגד המיקוד. דבר זה סותר את נימת דבריך משאר המאמר. המיקוד מטרתו היא בדיוק מה שאמרת אתה עצמך שכדאי ונכון שיהיה - פחות שינונים ופחות לחץ, שלא על חשבון רמת הלימוד. אם לא היה מיקוד תלמידים היו צריכים לשנן הרבה יותר לפני הבחינה, חומר שלמעשה כבר למדו בכיתה והבינו.
בקשר להערה אחת - ובכן, יפה מאוד. אני לא חושב שיהיה מישהו שיתנגד למה שאמרת. אבל אלו דברים פשטניים מאוד. באופן מעשי, יישום של הצעה זו יגרום לסתירה עם הצעה ארבע. ולמה? - קודם כל, אל תבין אותי לא נכון. אני לא טוען שיש רק שתי אופציות, להתייחס אל תלמיד בהפקרות או כמו רובוט. העניין הוא כזה:
בעיות המשמעת ברבים מבתי-הספר נובעות מחוסר רצינות של התלמידים והמורים כאחד אל חומר הלימודים. בעיות של מופרעות "סתם" צריך לטפל בדרך הרגילה, אבל הן לאו דווקא הגורם המעכב את בתי-הספר. מה שמעכב הוא חוסר ההשגיות שפושה בחברה הישראלית, ועל זאת כבר הרבה כתבו ודיברו. אם מורה רוצה שתלמידיו ילמדו ולא יפריעו (זה כמובן הולך ביחד) הוא חייב לדחוף אותם להצלחה ולהשגיות. ההשגיות נמדדת בציונים, *מה לעשות*. לכן ההשמצה הטיפיקלית על בתי-הספר של ימינו - שהם "בתי חרושת לציונים", היא פשטנית בהחלט.

נועם דויד
מסכים עם עמדתך בעניין ההישגיות 30476
''כונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים'' 30504
הנושא הוא נכון ובוער, הנקודות שהועלו חשובות. עם זאת, הפתרונות שהועלו הם פופולסטיים ושטחיים בעיקר ולכן בעייתים.
הטענה לפיה הבגרות היא קשה כי ''צריך להקיא חומר'' קצת סותרת את טענת ירידת התכנים. אין מה לעשות- צריך ללמוד. אין מה לעשות-חשוב לשנן חומר. דיון עולה ברמה כשהדנים אותו לא צריכים לרוץ כל רגע לפתוח מקור מידע (''לא למדנו בע''פ בביה''ס. לימדו אותנו לחשוב יצירתית''.) הכותב עצמו מחה על הורדת הרף- ובכן נכון, יש להעלות אותו. בעסה לתלמידים, גם זה נכון.
''ויתור על התנהגות''- יש בארץ מאות בתי ספר, ובכל אחד מהם יחס שונה להתנהגות תלמידיו. אישית מעולם לא עישנתי בחצר בית הספר. גם אם תופרט מערכת החינוך זה בדיוק יהיה המצב.
''פריסת הבגרויות'' - אני מקווה שמקובל על כולם שתלמיד אמור לסיים תיכון כשהוא יודע את החומר. לכן בכל מקרה הוא אמור להיות בקיא בכל חלקיו.
''מודעות התלמידים''- ממש. התלמידים פה בכיתה גימל כבר יודעים להתלונן למנהל, למפקחת, להורים ולשלי יחימוביץ על כל שטות.
''להתייחס לתלמיד כאל בן אדם'' - שוב, זה תלוי-בית ספר, וגם כאן הפרטה לא תעזור.
את התחרות ואת עניין ''בית החרושת לציונים'' הפרטה ממש לא תפתור, את הפער התרבותי היא תעמיק. הדבר היחיד הנכון לדעתי הוא להעלות את סף הקבלה ללימודי הוראה ואת משכורות המורים, וכן את קושי בחינות הבגרות. אשר ל''בית ספר אמור לחנך''- ילד שיודע לשבת בשקט בכיתה, לקבל מטלות ולעמוד בהן, להסתדר עם חבריו בהפסקה ולפתור בעיות שגם כך מהוות את עולם בי''הס באופן טבעי יהיה, אני מבטיחה לכם, ילד מחונך. אין צורך באובר-שעות חינוך זה ביזבוז משאבים וזמן.
''כונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים'' 30509
בואי נבחן שניה את הלימודים באוניברסיטה: כשאני כותב עבודה, אני לא יכול להגיד פיפס בלי לספק מראה מקום. מדוע באוניברסיטה אין מצפים ממני לצטט מהראש? אני אישית מוצא שבמבחנים עם חומר פתוח, אני מצליח הרבה יותר. אין לי זכרון טוב. יותר נכון - יש לי זכרון דרעק. למה לעזאזל שאני אזכור דברים בעל-פה? מה זה מוכיח? למי זה עוזר? רמת הדיון עולה כשמבינים את החומר. רמת המבחנים עולה כשזוכרים אותו בעל-פה. תלוי מה המבחן, כמובן.
לצרכי השוואה: בתיכון למדתי מדעי המדינה. בתיכון נכשלתי במדעי המדינה, כי, מה לעשות, אני לא זוכר חומר בע"פ, והבנה כללית שלו לא עוזרת. באוניברסיטה אני גם לומד מדעי המדינה. באוניברסיטה אני עומד על ממוצע של 90 במדעי המדינה (טפו טפו טפו), כי אף אחד לא מצפה ממני לזכור דברים בעל-פה, אלא להבין גישות ורעיונות באופן כללי.

לכן - ירידת התכנים היא דווקא בכך שכיום צריך יותר מתמיד רק לזכור חומר בעל-פה (גם אם פחות חומר...), במקום להוריד את כמות הזכירה-בעל-פה, ולהעלות את כמות ההבנה של החומר.
מה אתה אומר... 30511
האמנם בית הספר מלמד לזכור ולשנן ולא להבין?
יכול להיות דבר מוזר כזה?!
אהה... כן.
תשאל כל תלמיד תיכון ממוצע שלומד למבחנים בתנ"ך איך הוא עושה את זה. התשובה היא פשוטה מאד- אין צורך לשבת בכיתה ולסכם, אין צורך אפילו לצלם את המחברת של החרשן התורן שכן טרח לשבת בכיתה ולסכם. שלושה ימים לפני המבחן פותחים את אחת מהחוברות המופלאות של ישראל חגי (וכל מי שלא יודע מי זה , פשוט שיפנה לתיכוניסט הקרוב לאזור מגוריו) משננים אותה ושוכחים אותה למחרת המבחן.
כשכל המורים מלמדים מאותם מקורות, לרוב מקור אחד ויחיד, אין שום ערך ללמידה ולהבנה.

אני מניחה שאני זכיתי, ובטעות למדתי אצל מורה שאהבתה והבנתה את הנושא היתה רבה. אי לכך ובהתאם לזאת, בשיעורים שמענו ניתוחים ממקורות ברמה קצת יותר גבוהה, ובהתאם- מי שהקשיב לה אפילו נהנה. (או שזאת רק אני?) אבל מה, במבחנים עצמם לא היה שום קשר בין זה לבין החומר הנשאל.
מסקנה? לימודים זה קקה. בשיעורים עדיף להשלים שעות שינה.
מה אתה אומר... 30518
הבעיה בשיעורי הלימוד כיום היא שהתלמיד היחיד לו הם נותנים ערך מוסף הוא התלמיד החלש. רק תלמיד מתקשה במיוחד זקוק להסבריה של המורה לתנ''ך, ספרות או הסטוריה על מנת ''לדעת'' את החומר. ''לדעת'' משמעו לזכור בע''פ, לא ''להבין''.
דוגמא מצויינת סיפקה העלמה עפרונית באשר לשיעורי התנ''ך, בהם גם אני למדתי מחוברותיו של ישראל חגי ישתבח שמו, מבלי להזדקק לשירותיה של המורה כלל וכלל (לא נהגתי להגיע לשיעורים, ובאלו שכן הופעתי לא הרביתי להקשיב. רוב הכיתה, ד''א, נהגה כמותי). רבותי, לבחינת המגן (מתכונת) בתנ''ך למדתי בדיוק שלושה ימים, שזה יום אחד יותר ממה שלמדתי לבגרות עצמה. אני מניח שבעלי זיכרון חלש או כאלו שהולכים ''על בטוח'' יזדקקו לעוד מס' ימים, אבל העקרון ברור - על מנת לעבור את בחינות הבגרות במקצועות העיוניים כיום אין צורך בזמן הארוך שמקדיש להם משרד החינוך.

דרך אגב - כפי שאמרתי, דברי נכונים לכל המקצועות העיוניים, אך ישנם מקרים בהם המורה משכילה להפוך את המקצוע עצמו למעניין יותר מסתם חומר ''יבש'', כמו מורתי לשעבר להסטוריה. מובן שיכולתי לקרוא את החומר לבגרות מספרים בביתי (מה שבכל מקרה עשיתי), אבל לא הייתה חוויה דומה לישיבה בכיתת ההסטוריה ולהקשיב לסיפוריה הפיקנטיים של המורה שנדמה כאילו ממש הייתה שם, אז כשההסטוריה נוצרה לה. וזו מורה טובה, בסופו של דבר.
אכן כן. 30522
הבעיה הנוצרת היא, כפי שכבר ציינתי, ואתה הוספת, שגם כשהמורה מוסיפה פרטים מעניינים וחשובים, או סתם ראייה ביקורתית על אי אילו אירועים, בסופו של דבר אין בכך ולא כלום.

כלומר, פרט לעניין שיש או אין לך כתלמיד.
ומהיכרות מעמיקה עם תלמידים (בעוונותי, עד לא מזמן הייתי כזו) אני חושבת שזאת לא תהיה הגזמה לומר שמרבית התלמידים _לא_ מתעניינים.
העובדה שרוב בתי הספר נמצאים במירוץ אחר מספר הזכאים הגבוה ביותר האפשרי, גורמת לכך שבסופו של דבר לא יהיה הבדל בין תלמיד שהבין, לבין תלמיד שזכר. כנ"ל לגבי מורים.

אחד הדברים העצובים ביותר כיום לדעתי, בכל מה שקשור לבתי ספר, זאת העובדה שביה"ס פשוט מנטרל לחלוטין כל מימד של סקרנות, רצון לחקור ואהבת הידע באשר הוא.
הכל נכנס לתוך שבלונות קטנות ומרגיזות שיש להתאים אליהם, אחרת...
וכהמצב הוא כזה, אין מה להתפלא על הבורות והשטחיות הנפוצות כל כך אצלנו.
אכן כן. 30529
דוגמא טובה לכך שבתי הספר כיום הם לא יותר מ"בית חרושת לציונים" היא לימודי הפיסיקה שלי בתיכון.

למורתי לפיסיקה הייתה מטרה אחת - להעביר אותנו את הבגרות בציון טוב. על מנת להגיע למטרה הזו, היא הרשתה לעצמה ללמד אותנו הרבה יותר טכניקה מאשר תיאוריה. התוצאה: כולנו ידענו את החומר על מנת לעבור את הבגרות. כולנו הוצאנו ציונים טובים מאוד. כולנו לא ידענו תיאוריה פיסיקלית. מזלי שלמדתי בכיתה כל כך אינטיליגנטית, שהיינו יושבים ומבינים את התיאוריה מאחורי הנוסחה בעצמנו. ולא שיש לי טענות למורה - המורה את התיאוריה יודעת טוב מאוד, ואין לה בעיה להעביר אותה - היא פשוט לא צריכה לעשות זאת. היא צריכה להעביר אותנו את הבגרות.

רק מאוחר יותר, כשגיליתי את הפיסיקה ברמה האוניברסיטאית, למדתי שפיסיקה זה יותר מ"להציב בנוסחה ולראות מה קורה". רק מאוחר יותר, גיליתי שכל הפרקים שהיינו מדלגים עליהם בספר הלימוד היו פרקי התיאוריה שעסקו בהוכחה דיפרנציאלית ואינטגרלית של החומר.
מה אתה אומר... 30523
כן, נו? מה את רוצה ממני? למה את מדברת כאילו מה שאמרתי מנוגד כהוא זה למה שאת כותבת?
מה אתה אומר... 30525
מ ה ? ? ?

בדיוק להפך. אולי זה בגלל שציניות לא עוברת מסך טוב,אבל... התכוונתי שאני מסכימה עם כל מילה שכתבת, ורציתי לחזק.
''כונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים'' 30543
מוזר. גם אני סטודנטית למדעי המדינה. אני מוצאת את זה נוח שכשאומרים לי ''אבל התיאוריה של מרקס וגו''' למשל, אני לא צריכה לצאת לפרסומות וללכת לבדוק מה הוא בעצם אמר- שיננתי את זה, אני זוכרת. כשאני עומדת מול מישהו ודנה איתו אם,נניח, תורת ישראל היא מוסרית (סתם דוגמה) אני מצפה שהוא יסביר לי איפה כתוב שכן,לדעתו, איפה לא. אם הוא שינן טוב בתיכון יש על מה לדון וזה מעניין ומפרה, אם הוא צריך ללכת לקרוא (הוא יודע, רק לא זוכר) אז תודה ושלום, זה כבר לא מעניין. אדם משכיל הוא אדם שזוכר דברים בבסיסם ויודע, זה נכון, לפתח אותם במקום לפי צורך השעה. עם זאת, ללמד כבר בתיכון שאין צורך לזכור מה כתוב במגילת העצמאות, למשל (אין הדבר דומה לביבליוגרפיה אקדמית בתוך עבודה, זו היתממות) זה בערך להציב יסודות פל-קל להמשך לימוד מעמיק. לאנשים חכמים ומשכילים אמור להיות מאגר מידע בזיכרון, יכולת היישום היא רק אבן אחת (ולא הראשונה) בדרך להצלחה.
''כונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים'' 30563
יש משהו בדברייך. מתמטיקאי שניגש לפתור בעיה כלשהי, בין אם היא בטופולוגיה, משוואות דיפרנציאליות, או סתם חדו"א, צריך לדעת בעל-פה כמה דברים בסיסיים. אם איננו זוכר בעל-פה מהי ההגדרה של מטריקה, כמה משפחות טובות של משוואות דיפרנציאליות, או את משפטי ערך הביניים לפונקציות במשתנה אחד, הרי הוא בצרה. וכך בכל תחום. לפני שהוספת לאוסף הפרימיטיבים שלך את יסודות המקצוע, כיצד תוכל להמשיך הלאה? במתמטיקה במיוחד, אתה עלול למצוא את עצמך מבזבז כמה ימים על בעיה, שחלקים ממנה כבר נפתרו כמשפטים שונים.

מצד שני, אני מצאתי ששינון לא ממש עוזר לי. אם אשוב להשתמש בדוגמה של המתמטיקה, הדרך בה אני זוכר משפטים היא קריאה של ההוכחות שלהם - ברגע שהבנתי, ברמה כלשהי, למה המשפט נכון, אינני שוכח אותו. (מן הסתם, אם לא אשתמש במשפט זמן רב, לבסוף אשכח אותו.)
''כונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים'' 30565
אגב, לאנשים רבים, הדרך לזכור משפט היא להשתמש בו, כאשר הם משתמשים בו לפתרון בעיות שונות, מבינים למה הוא טוב ומתי ניתן להעזר בו, הם יזכרו בו כאשר הם ייתקלו בבעיה דומה.
מסיבה זו התירגולים האינסופיים יעילים עבור חלק מהסטודנטים.
''כונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים'' 30582
לרגע לא אמרתי שהשינון צריך לבוא על חשבון או במקום הבנת הרציונל. למידה נכונה= הבהרה, הבנה, שינון, זכרון,שימוש.
''כונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים'' 30606
שוב - אני סנילי. לגמרי. לא זוכר כלום. הסיבה שכל-כך נוח לי לדון בנושאים שונים פה באייל ולא בעל-פה, היא בדיוק זה שאני יכול להניח רגע את הלפטופ, לגשת למדף, ולבדוק מה בדיוק אמר הוגה זה וזה על נושא זה וזה, ואז לחזור ולכתוב תשובה. אין לי ספק שאם הייתי זוכר הכל, זה היה הרבה יותר נוח. מה לעשות - יש לי את המוגבלות הזאת. האם מגיע לי עונש על זה?
אני יודע דברים כלליים. אני מבין, בכלליות, את התורה של מרקס (משהו עם פרולטריון, נכון?) - אני לא זוכר פרטים. ואני בטח לא מסוגל לדבר באופן נרחב, כפי שנדרש בבחינות באוניברסיטה, בלי להסתכל קצת בחומר הנלמד. אין לך מושג כמה פעמים הורידו לי נקודות במבחנים בגלל שלא זכרתי את המונח הספציפי בו השתמש ההוגה (בעיקר בתקשורת, פחות במדעי המדינה) - והשתמשתי בתחליף פרי מוחי. לי לא ברור למה. מה יוצא מזה?

לפי הגדרתך אני אדם טיפש (ולאסף עמית: "אני אדם לא חכם" :) . לדעתי האישית, אני לא *כזה* טיפש, אפילו שאני לא זוכר דברים. יכולת היישום, והבנה כללית, הם בהחלט מספיקים, גם אם לא זוכרים דברים בעל-פה.
''כונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים'' 30617
אתה לא זוכר דברים בעל פה - מגיע לך להענש על זה? בוא נשאיר את זה פתוח בינתיים ונבחן מקרים דומים.

---
לחבר שלי יש כתב יד גרוע - מגיע לו להיענש על זה?

מגיע לו - כן. להיענש - לא. אם הבחור ילך להיות סופר סת"ם, מן הסתם לא יצליח בכך במיוחד. וכנראה בצדק. אך זה אינו עונש.
---

---
לחבר אחר שלי יש כושר גופני על הקאנטים - מגיע לו להיענש על זה?

שתי מילים: בוחן בראור.
---

בחזרה לשאלתך: ה"עונש" שאתה מדבר עליו אינו "ענישה" במובן המקובל. עקב חוסר היכולת המסוים שיש לך לטענתך, יהיו תחומים בהם תוכל להצליח פחות מאחרים. עם זאת, אין בכך משום עונש. כפי שציינת בעצמך, במקצוע "מדע המדינה" בתיכון לא הצלחת כיוון שדרישותיו היו מעבר ליכולתך בעוד עם המקצוע "מדע המדינה" באוניברסיטה, היו לך הכלים להתמודד.

השאלה היא האם יכולת לאחסון ואחזור של חומר היא בעלת משמעות או "חשובה" בהקשר של מבחני הבגרות. אני סבור שכן. אין בכך משום "ענישה" אלא התאמה של המדד (היינו ציון הבגרות) לגודל אותו הוא מודד (כלומר ידיעת החומר).
''כונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים'' 30654
אז השאלה היא מה מטרת הבגרויות. אני, לתומי, חשבתי ש(חלק מ)מטרתן היא לקבוע אם אני מתאים ללימודים באוניברסיטה. מסתבר שטעיתי.
ההבדל בין שינון חומר להבנת החומר 30989
כבוגר מגמת טכנולוגיות מידע (15 יחידות מחשבים) אני בהחלט יכול להבין את הגישה לפיה אין צורך לזכור בעל-פה כמויות עצומות של חומר. הדבר בולט מאוד במבחנים אשר עברתי בתיכון. היה לנו חומר פתוח וכל חומר עזר אפשרי שיכלנו להשיג פרט לפתרון המבחן. הדבר תרם לדבר אחד - אנשים ניסו להבין את מה שנאר בכיתה או להשלים זאת אחר-כך. האנשים הבינו את החומר ולא זכרו אותו בעל-פה. היום כשנתיים לאחר סיום התיכון איני זוכר את רוב הדברים אך במקרה מישהו הזכיר את אחד מהנושאים שלמדנו (ניתוח ועיצוב מערכות מידע) וכל החומר שלמדתי פשוט חזר. הדבר קרה גם לרבים אחרים שלמדו איתי במגמה. דבר המוכיח אחד משני דברים:
1. כל מי שמלומד מגמה זו הוא אדם מבריק בעל זיכרון מדהים.
2. אדם שמבין את חומר הלימוד יזכור אותו בהקשר המתאים.

איני מחשיב את עצמי לאדם מבריק במיוחד ואני מאמין שרוב חברי למגמה יסכימו שאף אחד מאיתנו לא ניחן בזיכרון על (בהתחשב בעובדה שכדי להעביר מחברת אחד לשני היה צורך בתיאום של חצי-שעה לפני שהעברנו אותה אחרת שני הצדדים היו שוכחים מזה).
פער זה רע? 30570
לאחרונה, בשם הפוליטיקלי קורקטנס, השוויון החברתי הופך למטרה נעלה על כל דבר, עד כדי הכשלת בעלי האמצעים.
מדוע שלא אשלח את בני לבית ספר פרטי ומשובח, בו יזכה לחינוך הטוב ביותר? האם עליו לסבול בכיתות ה"רגילות", בהן רוב התלמידים ה"ממוצע" ינשוך בעקביו ללא הרף?
תנו לטובים לרוץ קדימה, אני אומר. הם העתיד.
פער זה פער 30591
השאלה הנכונה היא- מדוע לא תהיה מערכת החינוך הממלכתית משובחת כמו זו הפרטית. זה ישים מבחינת מורים. בנך המחונן יוכל לקבל העשרה באינספור חוגים ומסגרות אחרות. אף אחד לא מנסה, חלילה, לנשוך בעקבי בעלי האמצעים או למשוך אחורה את בעלי היכולת. כמו שציינתי קודם, ביה''ס אמור להיות מקום מחנך, וזה לא מצריך שיעורי חינוך מיוחדים. בבי''הס, כמו בחברה, יש טובים וטובים פחות, והם צריכים לחיות אלו עם אלו. ייטב לילדך המבריק שיפתח את מיומנתיו השכליות בעשרות פרוייקטים מבורכים שקיימים ואבא יטרח למצוא עבורו, ואת אילו החברתיים בבי''הס ממלכתי ולא בבית ספר משמנת. אגב, גם בתוך המערכת הממלכתית ניתן למצוא בתי ספר טובים,וטובים פחות, עם דגש מקצועי ועם דגש עינוי. הפרטה לא תעלה ולא תוריד.
פער זה פער 30694
אידאליסטי מאוד לשאול "מדוע לא תהיה מערכת החינוך הממלכתית משובחת כמו זו הפרטית", ולקבוע שמערכת כזו תוכל לתמוך במחוננים כראוי. אבל המציאות רחוקה מהאידאל. מערכת החינוך הממלכתית פשוט לא נותנת פתרון לעשירון העליון של האוכלוסיה (לא בחלוקה סוציו-אקונומית, אלא בחלוקה לפי פוטנציאל ויכולת). בעשירון הזה כלולים גם (אבל לא רק) המחוננים, והמערכת הממלכתית נכשלת שוב ושוב באספקת חינוך והשכלה ראויים למחוננים.

דוגמה חיובית לחינוך למחוננים הוא ביה"ס למדעים ולאמנויות של העמותה למצוינות בחינוך, בירושלים. מדובר בבי"ס פרטי המסובסד ע"י העמותה מכספי תורמים, אשר מעניק לתלמידיו (המחוננים ברובם המכריע) סביבת פנימייה יוצאת-דופן. מושקעת שם מחשבה אמיתית בעיצוב סביבת הלימוד, בבחירת המורים, ובפעילויות מעבר לשעות הלימודים. את מה שמקבלים שם *לא* תוכלי לקבל במערכת החינוך הממלכתית, משיקולים כספיים גרידא.

אתר ביה"ס, למעונינים בפרטים נוספים:

פער זה רע? 30593
אתה מבלבל באופן קיצוני בין שתי הגדרות שונות של המילה "טובים":

1) טובים - אלו שנולדו להורים עשירים
2) טובים - בעלי כישרונות

תסכים איתי שהגדרות אלה אינן חופפות?

אם כן, בתור בעל אמצעים אתה יכול לשלוח את בנך המבריק לבית ספר פרטי, בו בנו האידיוט של בעל אמצעים אחר ינשוך בעקביו ללא הרף.
ככה לא השגנו כלום, נכון?

לעומת זאת, אם המדינה תממן בית-ספר לגאונים, ובו ילמדו יחדיו בנו המבריק של העשיר ובנו המבריק של העני, איש לא ינשך בעקבו של איש.

כך שלנושא ההפרטה אין כל קשר לנושא היחס לתלמידים המבריקים.
''כונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים'' 30699
מעניין.

למה לתלמיד אסור לעשן בבית הספר ולאדם אחר שמגיע לשם לביקור מותר (או לפחות היה מותר לעשן עד לא מזמן) .
אני אומנם מתנגד לעישון באופן כללי ולא מעשן בעצמי אבל אני לא מבין למה לתלמיד אסור לעשן סיגריות בבית ספר בעיקר כאשר אין מניעה שיעשן אחרי בית הספר עם ירצה.(או לפחות לא ניתו למנוע ממנו את העישון)

נכון סיגריות זה רע, זה גורם לסרטן ומה לא אבל השיקול של האיסור והעפת תלמיד בגלל שהוא עישן מבית הספר ניראה לי תמוהה, אולי עדיף במקום זה שבית הספר יסביר כמה זה גרוע לעשן.
ביטול בחינות הבגרות בישראל 30806
תריסר סיבות טובות מדוע עלינו לבטל את בחינות הבגרות במדינת ישראל:

הן גורמות לבתי-ספרינו להיות בתי-חרושת לתעודות בגרות.

הן מלחיצות.

הן מונעות מתלמידים רבים ללמוד באוניברסיטאות.

הן מקפחות תלמידים הבאים מן השכבות הנמוכות.

כמו כל המבחנים הסטנדרטיים, הן מכתיבות לנו אמות מידה אחידות – אחידות מטמטמת, חדגונית ומקהה את החושים.

הן מטילות צל על למידה יצרנית כלשהי אשר לולא הן, היה עוסק בה התלמיד במשך שנותיו בבית-הספר התיכון.

הן אינן תורמות – בלשון המעטה – להבאתם של אנשים להיות יעילים בעולם המודרני: לחשוב בעצמם, להיות מסוגלים לפתור בעיות באופן יצירתי ולהמציא שיטות חדשות.

הן חונקות את מערכת החינוך אשר הממונים עליה "רוצים לשפרה".

אין בהן כמעט שימוש וטעם במסגרת חינוכית בעלת משמעות.

הן אינן מביאות כל תועלת למדינה. לעומת זאת, יש להן השפעות שליליות הרות אסון על בתי-ספרינו.

כמו כל המבחנים הסטנדרטיים, הן נוגדות את עקרונותיה של חברה דמוקרטית, רבגונית (פלורליסטית) וחופשית מכפייתה של המדינה – כפיה על החשיבה – בשל דבקותן לערכה נתונה ומוגבלת של עובדות ומעשים, מהות הדוגמטיות, האוטוקרטיה והדיכוי הפסיכולוגי המאפיינים מדינות סמכותיות ומשטרים טוטליטריים.

הן מאפיין שאינו ראוי למערכת החינוך שלנו.

תנו לי סיבה אחת טובה מדוע להשאירן בתוקף . . . !!
ביטול בחינות הבגרות בישראל 30811
אתה יכול, באותם טיעונים ממש, לבטל את כל הבחינות באוניברסיטה.

הבעיה היא שהאדם נמצא במערכת החינוך הקדם אוניברסיטאית כי הוא צריך להיות שם, על פי חוק. הוחלט שבזמן שהוא שם, הוא יקבל תעודה המצביעה על הישגיו. ניתן לבטל תעודה זו, ואז מי שמעוניין לדעת כמה הוא יודע, ייאלץ לבחון אותו בעצמו.

כל זמן שמספר המקומות לסטודנטים נמוך ממספר המנסים להתקבל לאוניברסיטה יהיה צורך בסינון מסויים. ציוני בגרות לא נראים לי שיטה פסולה מאחרות.
ביטול בחינות הבגרות בישראל 30818
יובל,
לדעתי צריך לבטל גם את כל הבחינות באוניברסיטה – זה לא נקרא למידה!!

האם אתה נציג של הממשלה או של האוניברסיטאות?

אני מנסה לפתור את הבעיות של העם --
לא של השררה: האוניברסיטאות והממשלה.

אני פותר את הבעיות "שלי", שהם יפתרו את הבעיות שלהם – מי מקבל את המשכורת כדי לפתור בעיות?!!
ביטול בחינות הבגרות בישראל 30820
דוד,
אני נציג של עצמי. חוסר היכולת לקבל את כולם לאוניברסיטאות נראית לי בעיה של העם, לא של השררה.
ביטול בחינות הבגרות בישראל 30859
כדי לעבוד ברבים מהמקצועות, צריך רישיון,
כדי לקבל רישיון צריך (ברבים מהמיקרים ובמקצועות היוקרתיים) דיפלומה מהאוניברסיטה.

הרישיון ניתן על ידי הממשלה.

היינו: הממשלה היא האחראית לכך שהלמידה והידע הם מונופול – והמונופול נמצא בידי האוניברסיטאות (האוניברסיטה כאליטה, האוניברסיטה כמאפיה).

היינו: הממשלה היא האחראית לכך ש*אין חופש לימוד* – עם ההשלכות המתבקשות.

IF A SOCIETY IS TO BE FREE, ITS GOVERNMENT HAS TO BE CONTROLLED
אם ברצונה של חברה להיות חופשית, עליה לרסן את ממשלתה
ביטול בחינות הבגרות בישראל 30874
אהם. מכללות, מוסדות חינוך בחו"ל... יש מספיק אופציות למי שלא רוצה ללמוד באוניברסיטה. אתה באמת חושב שמצבנו יהיה טוב יותר אם כל מאכער יתחיל לחלק דיפלומות? אם ברצונה של חברה להתקיים, עליה לרסן את עצמה, דרך ממשלתה.
Rector, leave these kids alone 30914
אני חותם על תגובתו לעיל של דוד רובנר (ולא על תגובותיו האחרות, אגב), על היותן של בחינות הבגרות שורש כל רע בחינוך התיכוני בישראל.

ציוני הבגרות הן כן שיטה פסולה מאחרות לסינון המועמדים לאוניבסיטה. הרעה הקטנה היא מהצד האוניברסיטאי: שפיטה על סמך מבחנים שנעשו בתקופה אחרת בחיי המועמד, במוסד מסוג אחר ועל למידה מסוג אחר. הקריטריון לא מתאים.

הרעה הגדולה היא בצד התיכוני: השימוש בבחינות הבגרות כקריטריון קבלה לאוניברסיטה, ומכן - כמפתח להצלחה בחיים, משעבד את כל התיכון, ובמידה פחותה גם את שנות בי"ס המוקדמות יותר, למטרה הזרה הזו.

בחינות באוניברסיטה הן עניין אחר לגמרי. אין לי משנה סדורה בעדן או נגדן, אבל הן עניין אחר: לפחות בחלק מהמקצועות האקדמיים, אלו שמהווים הכשרה מקצועית, הבחינה היא כלי לבדוק את התאמתו המקצועית של הסטודנט. את זה אין בבית ספר. בכל המקצועות האקדמיים, הסטודנטים הם אנשים בוגרים, שבאו מרצונם ללמוד את לימודיהם, ואמורים כבר לדעת מימינם ומשמאלם, להבין את הבסיס של תחום לימודיהם, ולהתעניין בו לפחות קצת. את כל זה גם אין בבית הספר.
Rector, leave these kids alone 30937
נקודה נוספת כנגד בחינות הבגרות , היא בגרותו של האדם שעשה אותם בתקופה שבה היחס של חלק נרחב מהאנשים בגיל זה ללא מבט בעיניים רציונליות ואולי חסרות הבנה בקשר לחיים שעומדים לבוא עליהם. (עדיין גרים בבית ההורים,רובם לא עובדים ואו צריכים לממן את עצמם וכדומה)

להבדיל מאוניברסיטה שבה למעשה אתה בוחר ולא פעם משקיע מכספך שלך על מנת ללמוד, דבר שבדרך כלל יגרום להשקעה גדולה גם בלימוד וניסיון ורצון יתר להצליח בבחינות.
I've got news for you, sunshine 30952
אז יש לי חדשות בשבילך.

זה עתה הוחלט על חידוש עולמי. אתה יכול לעבור בחינת בגרות מתי שבא לך. לאו דווקא בגיל 17.

גם שם הוצע לבחינות מהפכניות אלה: בחינות אקסטרניות.

יותר טוב?
I've got news for you, sunshine 30984
כן ולא.

כן כיוון שאז אדם בוגר יכול ללמוד בעצמו כאשר הוא מבין כי הלימודים כיום חשובים להמשך דרכו בכל מקום שבו ידרחו רגליו (טוב אולי לא בתאילנד)
לא כיוון שבעוד שבזמן בית הסבר הוא לא צריך לממן אותם בסכומי עתק, פה הוא כן צריך.

אבל אני לא חושב שאין פה שיפור נבפוך הוא אני בהחלט רואה פה שיפור מה גם האופציה למבחני ב לכל התלמידים ללא קשר למה שהיה במבחן הקודם שלך באותו המקצוע.
I've got news for you, sunshine 30990
ממה שאני הבנתי, בגרות אקסטרנית היא הרבה יותר זולה.

כל עוד אתה מוכן ללמוד לבגרויות בעצמך. לעומת זאת, בתי הספר ללימוד אקסטרני הם מאד יקרים, והם אפילו יותר גרועים מבתי הספר הרגילים, בגלל ששם אפילו אין איצטלה של נסיון ללמד חומר כמו שצריך - מלמדים לבגרות וזהו.
I've got news for you, sunshine 30995
כוונתי שלימוד בשיטה הישנה עם מורה אחרי גיל עזיבת הבית או יותר נכון אחרי גיל צבא יקרה יותר. מאשר בגיל טיפשעשרה
I've got news for you, sunshine 31097
ארחיב מעט על תגובתי הקודמת: הנה משפחה שלמה של קריטריוני מיון לאוניברסיטאות, מאופיינות בקצרה, וכולם לגיטימיות הרבה יותר מהבגרות:
כל מבחן של האינטלקט (יש הרבה צורות: ברירה-מרובה, כתיבת חיבור, ראיון, מה לא, וכמובן הרבה נושאים), שנעשה סמוך ללימודים עצמם, ו*רק למי שרוצה להתקבל לאוניברסיטה*.

במסגרת זו, אין לי בעיה עקרונית אם האוניברסיטאות יחליטו לעשות דווקא מבחנים שיהיו בדיוק כמו מבחני הבגרות היום. אז זה יהיה כמו האקסטרני. כמובן שאני מפקפק אם הם יבחרו דווקא במתכונת (pun not intended) זו, אבל לא חשוב. מה שאני לא רוצה שהן יעשו - מה שאני רוצה *לאסור* עליהן לעשות - זה להשתמש בתוצאות מבחנים מהתיכון. זה פסול בעיני כמו להשתמש בפרופיל הרפואי מהצבא למטרות אזרחיות, זה רק הרבה יותר מזיק.
On admissions requirements 31148
Though I will be the first to eliminate standardized tests in education, things are never that simple. Research indicates that the combination of GPA and SAT scores ("Psychometric exam" and graduation scores) can predict the individual's performance at the university more than GPA alone or SAT alone. Personal interviews present a whole new set of problems for a part of the population (starting with biases and concluding with shy, inarticulate or repressed students), and other common methods are considered in the literature to be less reliable (the European "academic lottery", the failing "admit all" policy that was even tested in Israel and caused severe competition, or the American system where students register fictitiously to as many clubs as possible during high school, to present an impressive resume with their SAT scores - and I could go on and on here). Being fully aware of the problems posed by standardized tests is desired, but without an alternative, the discussion is futile. A real solution will have to surface from higher education institutions, and unfortunately I myself have no suggestions.
On admissions requirements 31156
ישנה האפשרות ללמוד סמסטר באוניברסיטה הפתוחה, ואז להכנס למוסד אחר להשכלה גבוהה לפי ההצלחה שם.
On admissions requirements 31236
That's what I meant by "admit all policy". The method was tried in the Legal BA studies at Tel Aviv University - open admissions for the first year, and then admitting the best students to the second year according to available space. The study never culminated, since it caused the students to act in a dangerously competitive manner to one another. (I apologize for not having the suitable reference.)
On admissions requirements 31237
אני מתנצל שלא הבנתי.
על דרישות קבלה 31291
אבל אני כן מציע הצעות קונקרטיות: למשל, להתבסס על הבחינה הפסיכומטרית בלבד. ציטטת את העובדה המוכרת: זה נבדק והוכח כפחות טוב לניבוי סיכויי הצלחה מאשר שילוב של הפסיכו' והבגרות. השאלה שלי היא, אז מה? בשביל זה להרוס את התיכון? ההתבססות על הבגרות מהתיכון היא כל כך הרסנית, שכל דבר פחות מחורבן מוחלט של האקדמיה (אם יוותרו עליה) יתקשה לשכנע אותי. יש למישהו, אגב, נתונים *עד כמה* הפסיכומטרי בלבד פחות טוב? ונתונים כאלה, בחתך לפי מקצועות לימוד? ההבדלים בין סוגי הלימוד האקדמי, הן מבחינת אופי הלימוד והכישורים הנדרשים, והן מבחינת היחס ביקוש-היצע, הם כה גדולים, שבעיני מדובר בטישטוש פושע לזרוק את כולם לסל אחד ולומר שהבגרות חיונית לסל הזה.

ההצעה הזו, פסיכומטרי בלבד, היא כמעט קנטרנית. ברור שהפסיכומטרי במתכונתו הנוכחית, כקריטריון יחידי, הוא רע. ועדיין, הוא עדיף בעיני (בהרבה) על המצב הקיים. כך גם ההצעה שלי מקודם: לדרוש מבחנים שיהיו בדיוק כמו הבגרות, אבל המועמד יידרש לעשות אותם סמוך לקבלתו לאוניברסיטה, ולא יוכל להביא תעודה מהתיכון. גם זו הצעה מגוחכת משהו, וכמעט קנטרנית - ויותר טובה בעיני מהמצב הקיים.

די ברור לי שאם ייאסר על האוניברסיטאות לברר את ציוני הבגרות מהתיכון, חיש מהר יבואו שכלולים בפסיכומטרי. אולי בעצם הם יתמהמהו, ותהיה זעקה ציבורית, אבל הם בוא יבואו. למשל, מבחנים דיפרנציאליים למבקשים ללמוד דברים שונים. אפשר אפילו לערוך מבחנים אחידים (כדי להקל על הנרשמים למספר מקצועות שונים), ולשקלל באופן שונה את התוצאות עבור מקצועות שונים. יש חסרונות בכל הדברים האלו, אבל שוב, בעיני הם מתגמדים.
על דרישות קבלה 31301
הגישה התכליתית גורסת: תיכון עושים בשביל הבגרות, בגרות צריך בשביל האוניברסיטה. ביטלת את הבגרות (או את תכליתה) - ביטלת את התכלית. כשהתכליתיים יישארו בבית, מי יבוא לבית-הספר?
On admissions requirements 31318
את אומרת:
Research indicates that the combination of GPA and SAT scores ("Psychometric exam" and graduation scores) can predict the individual's performance at the university more than GPA alone or SAT alone.

הייתי מבקש לראות את מראה המקום לזה.

גם אם זה נכון, אין זה מנבא את הסיכוי להיות איש מקצוע טוב. זוהי שיטת בחינות, המנבאת את סיכויי המועמד להצליח בבחינות דומות בעתיד. קצת מפליא שצריך להדגיש זאת: הצלחה בבחינות מנבאת את סיכויי האדם להצליח בבחינות. זה הכל.

אגב - מחקר שנעשה לפני מספר שנים באוניברסיטת בן גוריון מצא מתאם גבוה בין ציוני הסטודנטים לרפואה באוניברסיטה לבין ציון הבגרות שלהם במתמטיקה. אינני מכיר מחקר שניסה להגדיר "רופא טוב" ולמצוא מהם המאפיינים המוקדמים של רופאים טובים.
On admissions requirements 31356
Beller Michal (1994), "Psychometric and Social Issues in Admissions to Israeli Universities", in EDUCATIONAL MEASUREMENT: ISSUES AND PRACTICE, 13, p. 12-20

Mr. Nir - you will find in the article the specific prediction numbers for SAT alone vs. SAT+GPA (0.54 vs. 0.62).
Mr. Rabinovich - Christopher Hurn in his famous book "The limits and possibilities of schooling" (1985), answers the question of the "good doctor", and concludes that college grades do not predict either occupational status or future earnings.
Let me stress the point again: I was playing devil's advocate, and personally I would run naked in the streets the day all standardized tests will be abolished.

On admissions requirements 31360
זה מחזה לייחל לו. המצב המתואר, לא ממש. ללא בחינות סטנדרטיות, מקרים כמו גשר המכבייה יהיו דברים שביום-יום, למשל.
On admissions requirements 31363
Do not confuse standards with standardized tests ("Standartim" vs. "Bagruyot"). The former is a necessity; the latter is the focus of this discussion. I admit that the English terms may be a bit confusing. And of course, "standardized tests" do not include bar exams etc., but in this discussion relate only to the high school population.

Rector, leave these kids alone 31322
Dear good people of Isreal. I am a Christian the loves the Jewish people and Isreal and very upset at my own government's attitude about stopping the targeted killings. That is so stupid that they are even saying this at all. My government never comes out publicy and gets mad at Arafat but does against Sharon. Us Americans know that we would wipe out any organization that dared try to attack our citizens. We have the luxury of going in and getting them out alive if possible. Your military does not have that luxury as they would have to go into the middle of Palestine land to get a few extremists that are playing to kill the Jews. That is like standing on top of a hornet's nest.
I wish Sharon would just kill Afarat as the body without a head is confused and disorganized and that would be the time for Isreal's military to go into Palestine areas and round up as many of the extremists. THe Bible predicted the day will come when all governments will turn against your country, including the U.S.A., but know this, that all Christians will be praying for your people and country and remember the most important part and that is God is with you and will always help you defeat your's and God's enemies. It may look like in the final war that Isreal is going to loose the war but that is when all the the Lord's glory will come down upon Jerusalem and take over forever and set up His Kingdom upon there and not the Arab kingdom. The Arab Temple will be wiped off the face off th earth as the devils temple. Bless your people and be of good and sound mind. Fear not as it is the eneimies of Isreal that have much to fear of a enternity in the lake of fire in hell for all enternety.
But, there are also many wonderful Christian people in these countries that weap for Isreal and pray for Isreal. They are killed and persecuted everyday. Please do all you can do to help them to escape the torture that your people have endure since mankind started. In WW2, many gentiles helped save and hide many Jewish people from Hitler's Nazi men. Please return these favor because you are a good and compassonite country and people.

Sincerely Yours,

Robert Barrett
602 West Oklahoma Ave.
Sulphur, OK 73086
1-580-622-6844
I can walk !? 31323
Praise the lord, Halleluiah Brother.
ביטול בחינות הבגרות בישראל 30926
טוב, עם חלק מהטענות אני מסכימה, אבל..
מלחיצות? יכול להיות. אבל לא בצורה שאי אפשר להתמודד איתן.
ואין בעיה לפתור את ה"לחץ הלא יאמן הזה": פשוט לפרוס את הבגרויות על חודשיים. ויש בתי ספר- שפורסים אותן על שנתיים.

ובעניין האחידות, טוב, בפעם האחרונה שבדקתי יש בגרויות שונות למגזרים שונים.

אז לא שהבגרויות הן הדבר האולטימטיבי, ולא שאני רוצה לעשות אותן שוב, אבל יש בעיות דחופות יותר שצריך לפתור בבתי הספר.
רוצים לחיות במדינה דמוקרטית? 30815
אנחנו רוצים לחיות במדינה דמוקרטית, הלא כן?

כל אחד מאיתנו, בכל גיל, לומד בצורה הטובה ביותר כאשר הוא מתמודד עם ניסיונות אמיתיים שהם משמעותיים עבורו. לא חשוב מה הנושא, עליו להתמודד עמו במישרין על מנת לשלוט בו. למשל, אין דרך אחרת ללמוד את המיומנויות החברתיות – כיצד להסתדר עם אנשים מכל הסוגים – אלא להיות מעורב עם מבחר רחב של אנשים במשך פרקי זמן ארוכים. כמובן, אפשר להעזר ביועצים, בפסיכולוגים, בספרי הדרכה, ועוד. אולם כאשר מגיע הרגע המכריע, אנו חייבים לקיים יחסי גומלין, ולהרבות בהם, על מנת לפתח את היכולת להיות חברים יעילים בחברה. עלינו להיות חופשיים להתחיל ולסיים יחסים, להתעסק עם אנשים מכל הגילים ובעלי כל הרמות של מיומנות, ליצור קבוצות ולפרקן, להשתתף בתהליכי קבלת החלטות, וכן הלאה.

הדרך היחידה אשר יש בה ולו הסיכוי הקלוש ביותר שהמבוגרים יפתחו את היכולת לתפקד בחברה חופשית ודמוקרטית כשותפים מלאים בעניני הקהילה היא להחזיק את הילדים, החל מהגיל המוקדם ביותר, בסביבה שהיא דמוקרטית ומכבדת, ואשר מתרגלת את שימושי החופש מהלידה ועד הבגרות.

לכן נראה היה חיוני שהמקום בו הילדים גדלים ומתחנכים יתפקד כחברה חופשית, ודמוקרטית, בה הילדים הם שותפים מלאים בהחלטות אמיתיות על בסיס יומיומי, ומשתתפים בניסוחם של הכללים, בתהליכים שיפוטיים ובתפעולה של קהילתם.

צריך להפוך את כל בתי-הספר של החינוך הממלכתי בישראל לבתי-ספר דמוקרטיים.

לחילופין, צריך לתת חופש להקים בתי-ספר מכל הסוגים וכל הגוונים והקהל וההיסטוריה יצביעו בעד הדגם המועדף.

כל אחד יבחר לו. גיוון צריך להיות העקרון המנחה בימים האלה של שנוי מזורז – לא דגם אחד שהוא תכנית להצלחה של מישהו. ומהניסיון שנרכוש לאורך הזמן על ידי צפיה בחלופות האפשריות אפשר שבמוקדם או במאוחר נחשוב על המתווה של הצורות שישמשו אותנו היטב בעתיד.

חושבני שעלינו לידע ולומר לשרת החינוך, למשרד החינוך, ולממשלה, שאנחנו מעריכים את המחשבה המזהירה שהם מקדישים לחינוך צעירים, ושאם כל הכבוד, אולם בנחרצות רבה, אנחנו חולקים על ההנחה הבסיסית שקיים דגם אחד לחינוך צעירים לכל המדינה.

אגב – חוק חינוך חובה מהווה פשוט הפרה על זכויות הפרט ! !
רוצים לחיות במדינה דמוקרטית? 30822
באשר למשפט האחרון בתגובתך: מעניין, האמנה ל*זכויות* הילד דווקא מכירה בזכותם של ילדים לחינוך, ומחייבת שהמדינה תנהיג חינוך יסודי חובה לכל (סעיף 28.1 א').
ישראל, כמו עוד 191 מדינות, חתמה על האמנה ואישררה אותה. ארה"ב וסומליה טרם אישררו.
רוצים לחיות במדינה דמוקרטית? 30858
אם המדינה, או האו"ם, או כל גורם אחר יחליט/ו שה*עבדות* היא חוקית, האם זה מחייב מישהו?
חינוך כ*זכות* זה דבר אחד, כ*חובה* – בתחום הדיעות – זה משטר שונה לחלוטין.

"מחייב את המדינה"...לאפשר... – זה מה שנקרא שוויון הזדמנויות.
רוצים לחיות במדינה דמוקרטית? 30949
אני מניח שאם המדינה תחליט שהעבדות היא חוקית, זה *כן* יחייב מישהו. בנוסף לכך זה יחייב אותנו להפיל את השלטון.

מצד אחד אתה זועק לכך שאנו רוצים דמוקרטיה. מצד שני אתה מראה שאינך מבין במה מדובר. האמנה לזכויות הילד לא צמחה בחלל ריק. אם פתאום האו"ם יכיר בעבדות כעניין לגיטימי זה *כן* יצמח בחלל ריק.

אני מניח שאנגליה של המהפכה התעשייתית, בה עבדו ילדים רכים בבתי החרושת, לא למדו קרוא וכתוב וסייעו בפרנסת משפחתם עונה על כל הדרישות שלך. הילדים האלה היו יכולים להישלח לבתי הספר הטובים ביותר (היו רק כאלה. פרטיים). בתי הספר לא הפלו לרעה בין עשיר לעשיר יותר. ואם היית שואל לדעתם, אני מאמין שהם היו אומרים לך שאמנם חייהם קשים, אך הם מעדיפים לעבוד חמש עשרה שעות ביום מאשר לראות את משפחתם גוועת ברעב.

הורים אינם נדרשים לעבור מבחן כלשהו כדי להביא ילדים בעולם. לא כל מי שמוכשר להביא ילדים לעולם הוא גם מוכשר לחנכם. לעתים ההיפך הוא הנכון. יש הורים עבריינים, יש נרקומנים, ויש סתם כאלה שחושבים שהילד "יהיה בסדר" גם אם לא יטפחו בו שום דבר, וכלל לא ציינתי את ההורים המתעללים באופן פעיל בילדיהם.

האם אתה מסכים שיש לחייב את הילדים ללמוד קרוא וכתוב? אם לא, ההיית בימיך בקשר עם מישהו שאינו יודע קרוא וכתוב? האם אתה מסוגל לתאר לעצמך עד כמה קשים חייו?
ואם אתה מסכים לחייב ילדים ללמוד קרוא וכתוב - הרי שאתה מסכים לכפיית חינוך, ורק מתוסכל מכך שקו הכפיה לא עובר במקום שאתה היית מעביר אותו. כלומר: קרוא וכתוב - כן, ארבע פעולות חשבון - כן, הוצאת שורש - לא, תנ"ך - לא. ובכן - זה בדיוק מה שעושים.

אגב, חבל שלא בדקת מראש על מה אתה מדבר. אם אתה מוכן להשקיע זמן ומרץ בכדי ללמד את ילדיך בעצמך בבית, הרי שתוכל לפנות למשרד החינוך, לבקש שיבדקו את מה שאתה עושה, וכמעט בטוח שתקבל אישור ל-homeschooling. אני גם די משוכנע שהדבר ישפיע לרעה על ילדיך לכל ימי חייהם, אך הורה יכול לאמלל את ילדיו במגוון צורות, וזו אינה הגרועה שבהן.
רוצים לחיות במדינה דמוקרטית? 30956
מדוע שלא יהיה צורך להוציא רשיון לגידול ילדים?
רוצים לחיות במדינה דמוקרטית? 30957
האמת היא שלדתיים יש פטנט כזה. קוראים לו ''נישואין'' ובמקור הוא תלוי בברכתם של הורי הזוג.
רוצים לחיות במדינה דמוקרטית? 30958
נו, באמת. אולי גם ניתן רשיון נהיגה לכל אחד, בתלוי בברכת הוריו?
תיקון 30870
צ"ל 190 ולא 191.
אני זה לא אנחנו 30915
איך אני אוהב אנשים שמדברים בגוף ראשון רבים...

אתה יוצא מנקודת הנחה שכל האנשים רציונליים, משכילים ונבונים. בעולם כזה חוק חינוך חובה ממלכתי אכן יהיה מיותר, וגם הקומניזם יכול להצליח.

אבל רוב האנשים (או אפילו כולם) הם לא רציונליים, משכילים ונבונים. חוק חינוך חובה חינם מבטיח שרוב האוכלוסיה תקבל חינוך בסיסי, כיוון שרוב האוכלוסיה לא נבון דיו, או עשיר דיו כדי לרכוש חינוך אופטימלי לילדיו. חוק חינוך חובה הוא אחד מהחוקים החברתיים החשובים ביותר כיוון שהוא משווה את התנאים ההתחלתיים (או לפחות מנסה) בין קבוצות אוכלוסיה שונות - לא כולם מתגוררים באיזור המרכז או מרוויחים מספיק כסף כדי לאפשר לילדיהם חינוך בבית ספר 'פתוח', 'דמוקרטי' או בכלל לבחור בית ספר כזה.
גם לא כל האנשים רוצים בחינוך דמוקרטי, מר רובנר האם תכריח אותם, בשם הדמוקרטיה, להתחנך בחינוך דמוקרטי?
אני זה לא אנחנו 30935
נניח שתקום ממשלה בישראל שתחסל את החינוך הממלכתי ותשאיר רק את הממלכתי-דתי (כי אחרי הכל זו מדינה יהודית, תשאל את לימור לבנת אם אתה לא מאמין) וכמובן גם את הישיבות למיניהן. האם גם אז תטען שחוק חינוך חובה מבטיח שרוב האוכלוסיה תקבל חינוך בסיסי וטוב? אני משער שבמצב כזה תזעק עד השמיים שמצד אחד כופים עליך לשלוח את ילדיך למערכת החינוך באמצעות חוק, ומצד שני לא מעמידים בפניך אפשרות בחירה מספקת לגבי אופי החינוך שהם יקבלו. ההבדל היחיד בין מצב עתידי כזה לבין המצב היום הוא שאתה רואה בחינוך הממלכתי מערכת טובה, בעוד אני חושב ההפך ורואה בחיוב החוקי לשלוח את הילדים דווקא למערכת זו סוג של כפייה שמבחינתי האישית גובלת ב"יהרג ובל יעבור". משום מה אתה גם מניח כאקסיומה שחינוך מסוג אחר (דמוקרטי, פתוח, מה שלא יהיה) חייב לעלות לאזרח הרבה כסף, אבל זה לא יהיה ככה אם מסלולים כאלה יקבלו מהמדינה את אותו מימון שמקבלת, למשל, מערכת החינוך האלטרנטיבית של ש"ס, או כמובן אם המערכת תופרט לחלוטין. במצב בו יעמדו בפני האזרח הממוצע מגוון רחב של אפשרויות ומסלולי חינוך שונים, ניתן יהיה גם לדרוש ממנו באמצעות חוק שיבחר במטותא אחת מהן ולא ישאיר את ילדיו בבית. עד אז, ראוי לבטל באופן זמני את החוק הזה ולהשקיע את הזמן בבניית מערכת חינוך שתתאים לו.
אולי די? 30968
היותה של ישראל "מדינה יהודית" איננה - אני חוזר: *איננה* המצאה של לימור לבנת. גם לא של מנחם בגין. לא של "הדתיים" ולא של "הימנים", לא של "הבורגנים" ולא של "האשכנזים", לא של "המזרחיים" ולא של "הספרדים", לא של "היהודים" ולא של "הכנענים". לא. זו המצאה של *הציונים*, שבאה לידי ביטוי, כפי שכבר חשפתי (באופן בלעדי לאייל הקורא!) כאן בעבר, במסמך המכונן של המדינה - מגילת העצמאות: "מדינה יהודית בארץ ישראל". (אגב, האם ב"החלטת החלוקה" של האו"ם לא מדובר על מדינה יהודית?). האם שמעון פרס פחות ציוני מלימור לבנת? האם עזר וייצמן פחות ציוני מלימור לבנת? אמור מעתה: "תשאל את עזר וייצמן אם אתה לא מאמין".

(כל זה, נדמה לי, לא מונע מישראל לתקצב חינוך אנטי-ציוני).
אולי די? 30970
הדברים שכתבת ידועים ומוסכמים. הסיבה שהזכרתי דווקא את הגב' לבנת ולא את עזר וייצמן היא ששרת החינוך הנוכחית נוהגת להשתמש בביטוי הזה כהצדקה לשינויים שהיא עושה ועוד תעשה בתוכנית הלימודים, ועזר וייצמן לא.
רוצים דמוקרטיה, לא אנרכיה 30916
אני מכיר הרבה ילדים קטנים שבטוחים שזה נורא כיף לקפוץ מקומה שישית או לירות באקדח אמיתי על מישהו שעצבן אותם. זה לא בגלל שהם "ילדים רעים" או "לא מחונכים", פשוט כושר השיפוט שלהם לקוי.

בית ספר דמוקרטי, כפי שאתה מציג אותו, נותן בסיס לגיטימי להחלטות ילדותיות שמתקבלות ללא שיקול דעת.

אם כך, מה לגבי מבוגרים? גם ב"חברה דמוקרטית ופלורליסטית" קיימים אנשים מבוגרים אשר רוצים לירות באקדח אמיתי על מישהו שעיצבן אותם. אני מקוה שמעשה כזה, גם לשיטתך, אינו לגיטימי. הגבול צריך לעבור היכן שמתרחשת פגיעה באחרים.

לדעתי חינוך ללא אמות מידה הוא פגיעה באחרים לא פחות מפשיעה. מחינוך כזה עלולים לצאת אנשים שאינם כשירים להתמודד בחברה ואז נופל העול של הטיפול בהם על החברה ובפרט על כל פרט ופרט בחברה.

על כן אני סבור כי סטנדרטיזציה של החינוך (לפחות ברמה מסוימת של מבחני גמר אחידים כמבחני הבגרות) היא צורך חברתי.
רוצים דמוקרטיה, לא אנרכיה 31101
זה מעניין, לראות בבחינות הבגרות כלי לכפיית סטנדרטיזציה של החינוך. אנסה להתמודד עם הטיעון, לאחר שאמרתי שהבגרויות הן אם כל חטאת.

ראשית, שים לב שרבים מתלמידי בתי הספר (מה סדר הגודל? חמישים אחוז?) לא מקבלים בכלל תעודת בגרות. האם אתה מוותר מראש על נסיון להבטיח שהם יצאו כשירים להתמודד בחברה?

גם מי שתומך בפיקוח הדוק, עד סטנדרטיזציה, של המדינה על בתי הספר (לי אין דעה נחרצת בעניין), יכול להשיג אותה ללא בחינות בגרות. אפשר, למשל, לקבוע שהלימודים צריכים להתנהל באופי מסוים, ועם תוכן מסוים; אפשר לאכוף זאת בביקורי פתע של פקחים. אפשר אפילו לקיים את הבגרויות, ורק לאסור על גורמים מחוץ למערכת (אוניברסיטאות, מעסיקים) להשתמש בציוניו של אדם (כשם שאוסרים על מעסיקים להסתמך על הפרופיל הצבאי). לא ברור אם יהיה אז טעם בבחינות - אולי ככלי להשוואה בין בתי ספר (עניין בעייתי כשלעצמו).
מערכת החינוך 31146
כל מערכת חינוך בכל מדינה סובלת מליקויים משלה. אם אנחנו מתלוננים על עודף החופש הרי שהבריטים מצידם מתלוננים על עודף המסורתיות. צריך כמובן לשאוף לעלות את הסטנדרטים, אבל אני בספק אם באמת ימצא פיתרון לכל הבעיות שהעלת. הרבה מהליקויים במערכת החינוך הישראלית נובעים מליקויים בחברה הישראלית. ואת זה קשה לשנות שכן החברה הישראלית זה אנחנו.

מלבד זאת אני סבורה שהנזק העיקרי אותו סופגים הילדים בבית הספר מקורו בדינמיקה החברתית. כפי שאתם יודעים, ילדים הם עם אכזר, ובסופו של דבר מה שיחרט בזיכרון הוא לא המורה הגרוע אלא ההשפלות בהפסקה.
לא הורסים את מה ששבור - מתקנים 31162
נכון. מערכת החינוך בישראל בקרשים.
נכון. השלטון בישראל ממש לא מתעניין באזרח הפשוט.
ונכון, שני הדברים קשורים זה בזה, ובאבטלה הגואה, בפאשיזם המתפשט ובחוליים אחרים.
אבל לפני שממהרים לפתרון הקסם - הפרטה וצדקה, כדאי להסתכל למציאות בעיניים.
אני בטוח שהתומכים הנלהבים לא רואים עצמם מועמדים לצדקה. באמת חוכמה גדולה להציע שחינוך ילדי האחר יסתמך על החלטתי אם לנפוש בסקי בשוויץ השנה או לתרום את הכסף.
למיטב ידיעתי, וחיפשתי רבות, לא הייתה בישראל אף פעולת הפרטה מוצלחת - כלומר פעולת הפרטה שאחריה נהנו האזרחים יותר. אפילו הפרטת השיחות הבינלאומיות המהוללת בינתיים רק עולה לנו כסף. תעריפי השיחות המקומיות ו"דמי השימוש" גדלו פלאים. מצרך שנוגע ברובו לסקטור העיסקי והעשיר הועבר כנטל על הכלל - העשירים מרוויחים על חשבון הרוב.
הרבה יותר פשוט היה להכריח את המונופול הממשלתי להוריד תעריפים למחיר ריאלי.
על מערכת הבריאות פשוט חבל לדבר. כך גם בחו"ל. הפרטת הרכבות עולה באירופה בחיים.
אני האחרון ששמח במנות האינדוקטרינציה שזוכים לה ילדנו במערכת החינוך, אבל צריך לזכור את האלטרנטיבה.
להפרטה של זכות חברתית תמיד הייתה תוצאה אחת - דפיקת הרוב על חשבון המיעוט העשיר.
הפרטת החינוך היא עוד צעד גדול קדימה לקראת מעמדנו כמדינה מערבית שהפכה למדינת עולם שלישי.
נכון. מערכת החינוך בקרשים. צריך לתקן, ויש דרכים שאפשר להתווכח עליהן (כן או לא חינוך דמוקרטי, כן או לא תקציבים שווים בניהול וועד ההורים,...)
אני מציע לעיין בדף העמדה שבכתובת המצורפת, ולהשתתף בהפגנה נגד הפרטת החינוך ב 19 לחודש.

לא הורסים את מה ששבור - משקרים 31164
נו, באמת. הפרטת השיחות לחו''ל רק שרתה את האזרח הפשוט. השיחות לחו''ל הרבה יותר זולות עכשיו. גם שיחות מקומיות אינן יקרות כל כך - שיחה של שעה בשעות הערב לא עולה יותר משני שקלים.
ששש! תזהר שלא יזרקו עליך עוגה 31165
העוגה ואתה 31170
חבל שמעשה אחד שאתה אולי לא מסכים איתו, מעודד אותך לשתף פעולה עם רבים אחרים שאתה לא מסכים איתם ככה''נ עוד יותר
העוגה ואתה 31172
אני?! משתף פעולה?! עם מי?
לא הורסים את מה ששבור - משקרים 31166
לא מדוייק, דמי השימוש שגובה בזק עלו, ובזק משתמשת בטכניקות שונות כדי להסתיר את זה. עם זאת, אין יותר חובה להחזיק מכשיר טלפון אחד של בזק, ובזק מחזירה כסף (איני יודע אם על פי חוק או מסיבה אחרת) על מספר פעימות נמוך.

למרות זאת, קשה לי בינתיים לקבל את הקביעה הקטגורית של "קצת אחרת" (למה בעצם להתחבא תחת שם בדוי?) והייתי מעדיף לראות מספרים והסברים. למרות שיהיה די קשה לשכנע אותי, לאור ההפרשים העצומים (מכ-‏5 שקלים לדקה לארה"ב לפני ההפרטה לכ-‏50 אגורות, וזה עוד בלי להביא בחשבון את עליית המדד, אמנם לא בהרבה, בשנים האחרונות).
לא הורסים את מה ששבור - משקרים 31173
אין כאן שקר יותר מאשר בקביעה שזה שיפר את מצב האזרחים. תוכיח לי שזה שיפר.
תשווה את זה לתוצאות האפשריות של הידוק הפיקוח על מחירי השיחות לחו"ל של בזק.
להלן מספר קריטריונים:
1. העלות החודשית של שיחות טלפון למשפחה בשבע העשירונים התחתונים בישראל. למיטב ידיעתי לא נעשתה כזו בדיקה, לכן אני יכול רק להציע את שיפוטי, שכאמור נראה לך מוטעה, בניגוד לכל תיאוריה כלכלית אם נשווה את יחסי הכוחות בין בזק לאזרח הפשוט.

2. תנאי העבודה של המעורבים. הורעו - ההפרטה החלישה את מעמד העובדים ועודדה מעבר לקבלנים וחברות כח אדם.

3. עתיד שוק התקשורת בישראל (ממונופול הכבלים, ועד קריסתה של "ברק" והפיכת השוק המופרט ל"דואופול"). מאמרים מכל קצוות הקשת מספרים על החשש הכבד מהשתלטות שלוש-ארבע ידיים פרטיות על כל השוק, דבר מפחיד הרבה יותר מהשתלטות שלוישם ארבעים עסקנים לא יוצלחים. דרך אגב, למיטב זכרוני, לאליעזר פישמן חלק נכבד גם בבעלות קווי זהב.

נ.ב. פסוודונים. ככה.
לא הורסים את מה ששבור - משקרים 31174
אשר לסעיף 3, חשבתי שממילא שולטות בשוק שלוש-ארבע ידיים פרטיות. קצת מאוחר מדי לסתום את החור בסכר כשכבר אין יותר סכר.
טעית, לא נורא 31177
עד לפני שנים מעטות שלטה הממשלה בשוק התקשורת בישראל.
השלטון הועבר באופן רשמי לידיים פרטיות רק לפני שבועות בודדים, עם חוק הבזק והטבות מרחיקות הלכת שניתנו לזכייניות הכבלים (שיהפכו בקרוב לזכיינית אחת).
אמנם זה לא כל כך משמח שהממשלה קובעת מה ישודר, אבל זה עוד פחות משמח שקובעים את זה שלושה-ארבעה עשירים, ובאותה הזדמנות הם גם קובעים כמה יעלה פס רחב ובאיזה תנאים.
דרך אגב, דוגמא לעוד תחום מחיינו שעובר בימים אלו לידיים פרטיות הוא מעקב האשראי שלנו. גם כאן, המטרה ברורה - להיטיב עם העשירים על חשבון העניים.
מאיזה יד לאיזה יד? 31180
כן, נכון - זה באמת יטיב עם העשירים (הבנקים הגדולים) על חשבון העניים (משקי-הבית) אם העניים יוכלו לקבל אשראי זול בשוק תחרותי (כיוון שיהיה מי שיהיה מוכן לתת להם אשראי, על סמך מידע-האשראי הזמין) ולא יהיו חייבים לקחת את ההלוואות היקרות של הבנקים הגדולים (שהם, לכאורה, לא "ידיים פרטיות"). זו פשוט שערוריה!
שטרסלר זה לא הכל (ממש) 31205
צר לי, אבל נראה לי שאתה קצת מפספס.
לפני שאכנס לעובי הקורה, אציע לך כמה "תחושות בטן":
1. התומך הראשי בחוק הוא חה"כ פורז. ח"כ פורז ומפלגתו מצהירים שוב ושוב שמחויבותם היא ל"מעמד הביניים העליון", ומתגאים בשאיפתם "להפריט את כל המדינה".
2. ח"כ תמר גוזנסקי, מהיחידות בכנסת שבנאמנותה למעמדות הנמוכים לא ניתן להטיל ספק, מתנגדת לחוק.
3. למועצה לצרכנות בהנהלתה הנוכחית, וגלית אבישי שבראשה רקורד לא רע של עשייה למען אלו שגורלם פחות שפר עליהם בחברה בישראל. המועצה לצרכנות מתנגדת, כמובן, לחוק (תוך סיכון לא קטן).

עכשיו תוסיף לזה את העובדה שהבנקים מעדיפים לקוחות עשירים. תמצא שהחוק פשוט יאפשר לבנקים איצטלה להתעמר עוד קצת בלקוחותיהם העניים, שכבר היום משלמים יותר עמלות מרוב העולם המערבי.
החוק לוקח ממני את ההחלטה לחשוף או לא לחשוף את ההיסטוריה הכלכלית שלי, גם, ובעיקר את החיובית. אבל לא מדובר במצב שבו היום יכולתי להסתיר אי עמידה בחובות, שזה לכאורה מה שחשוב לבנקים. כל פעם שאתה לא עומד בחובות, הבנק יפתח לך תיק בהוצאה לפועל. את זה אי אפשר להסתיר, גם לא היום.
הבנק יוכל להעלות את הריבית שהוא גובה ממני מול אחרים, או להוריד את הריבית על העמלות, בטענה ש"אני לא מספיק פעיל".
וזוהי רק ההתחלה. תחשוב שוב על הרעיון של מיסוד "בולשת כלכלית" כדי לתת לבנקים עוד כלי מול האזרח. תחשוב שוב, לטובת מי נוטה היום כף המאזניים, לבנק או לאזרח הפשוט? מי צריך עוד קצת עזרה? הבנק או אני?
לא הורסים את מה ששבור - מתקנים 31310
עצם הפיכת בזק משירות שהממשלה נתנה (דרך משרד הדואר, אם אני זוכר נכון) לחברה (ממשלתית) למטרת רווח, שיפרה פלאים את השירות. מרשימת המתנה של חודשים לקבלת קו, אני יכול לקבל עכשיו קו תוך פחות משבוע (ב-‏99 ש"ח בלבד! אבל זה לא קשור).
אז לא להגיד שלא היו מקרים שזה עבד. עבד טוב מאוד.
לא הורסים את מה ששבור - מתקנים 31513
זו לא הפרטה אלא אחת האלטרנטיבות להפרטה.
יעדיה של בזק לא הפכו ל"רק רווחיות". השליטה עליה עדיין נשארה בידי "הציבור הרחב" (גם מי שאין לו כסף להשתלט עליה דרך הבורסה).
במקרה בזמן זה (לפני כ 8 שנים) הייתי מעורב במחקר שנעשה לבזק בתשתיות פס רחב. רווחיות הייתה אמנם קריטריון, אבל מכיוון שהמחקר נועד ל"נציגי הציבור" קריטריונים אחרים הועלו וזכו להתייחסות.
שוב, הפרטה זה לא "התייחסות לשיקולים כלכליים". הפרטה זה העברת השליטה בפועל לידיים פרטיות. בד"כ זה ע"י רשיון/זכיון/בעלות, אבל לפעמים פשוט ע"י העברת אחריות המימון.
בהקשר של זכויות חברתיות המשמעות של הפרטה היא יצירת תלות בין המצב הכלכלי של האזרח למימוש זכויותיו.
תשובה ומיקוד 31169
כפעיל בתנועות אזרחיות, אני יכול לספר לך שרוב החיים בשכונות מצוקה לא ממש מרבים להתקשר לחו''ל.
הנקודה הייתה שההפרטה גולגלה על האזרח הפשוט, שמדבר משמעותית פחות לחו''ל מאשר הלקוח העיסקי או העשיר. בזק, בדברי ההסבר לשינוי התעריפים לפני וועדת הכנסת הסבירו שהם עשו את התחשיב של כמה צריך האזרח לפצות אותם על ירידת הרווחיות של בזק בינלאומי (והתחרות בסלולר), והכניסו לו את זה בשינוי התעריפים.
בכל אופן, מיקוד - שיחות לחו''ל הן לא זכות חברתית בסיסית כמו חינוך. זו הייתה רק התייחסות ''לדוגמא המוצלחת ביותר'' של ההפרטה בישראל. הנושא המרכזי הוא מה יקרה לילדים בישראל אחרי הפרטת החינוך. התשובה פשוטה - יזכו לחינוך דפוק עוד יותר, עם פחות כתובות להאשים (חוץ מאת הוריהם העניים), ופחות סיכוי לשיפור.
ישוב ומיקוד 31175
בעבר היה סבסוד-צולב ענק-מימדים בתעריפי ''בזק'', כאשר השיחות הבינ''ל סבסדו את השיחות הפנים-ארציות. אם נאמץ את העדות שלך, אפשר להגיד שהעשירים סבסדו את העניים דרך ''בזק''. נדמה לי שזה ממש לא תפקידה של ''בזק'' לעשות דברים כאלה.
אכן חברה ממשלתית במדינת רווחה 31179
מפתיע אמנם, אבל זה הרעיון במדינת רווחה העשירים מסבסדים את העניים דרך השירותים שנותנת המדינה.
אני לא טוען שהסבסוד היה בדיוק במידה הנכונה. גם לא ברור לי למה אי אפשר להגדיר לפי זה את המצב הנוכחי בצורה "העניים מסבסדים את העשירים"? (ממנכ"ל בזק ועד לחברי העשירונים שמדברים לא מעט לחו"ל).
מה עדיף?
להזכירך, תשתית הטלפוניה בישראל, כמו ברוב העולם, הוקמה מכספי ציבור, וכך גם שוק הטלפוניה כולו, עד שהוא עמד על הרגליים.

אך שוב, העניין המרכזי הוא חינוך. הפרטת השיחות היא רק דוגמא, שכנראה לא מוצאת חן בעיני כולם. בואו ננסה לחזור לעניין המרכזי.
האם יש סיבה כלשהי להניח שהפרטת החינוך תשפר את החינוך לו זוכים מרבית האזרחים בישראל? האם היית משקיע בבית ספר בעיירת פיתוח אותו סכום שהיית משקיע בבית ספר ברמת אביב ג' אם השיקולים היו הרווח הצפוי מגבייה מהורי התלמידים?
אכן חברה ממשלתית במדינת רווחה 31183
אם תהיה הפרטה, אבל שיטת התשלום לחברות הפרטיות תהיה כזו, שתתחשב בעקרונות הרצויים, ולא ישירות מכיסם של ההורים (על משקל כל התלמידים שווים בערכם), אז כן.
אכן חברה ממשלתית במדינת רווחה 31207
ייתכן, אבל לא זו כוונת משרד החינוך, בה אתה תומך לכאורה.
שוב, ראה המאמר אליו הפניתי בתשובתי המקורית.
אכן חברה ממשלתית במדינת רווחה 31208
מאד לכאורה.
מי אמר שאני תומך בכוונת משרד החינוך?
אכן חברה ממשלתית במדינת רווחה 31187
המדינה לא צריכה לתת שירותי בזק (האם היא כן צריכה לתת שירותי חינוך? על כך נסוב הדיוןשאתה מנסה לעורר, ועל כך אינני יודע להשיב כעת), ולא צריכה להתערב בשוק הבזק, מלבד באמצעות פיקוח על הגבלים עסקיים, כפי שצריך להיעשות בכל מגזר כלכלי אחר. לכן גם "בזק" צריכה להיות מופרטת, ומהר (וכשאני אומר "מופרטת", אין זה אומר שאני מסכים עם השיטה של מכירת גרעין-שליטה לקבוצת בעלי-הון קטנה. יש דוגמאות מצוינות לחברות-ענק שאין בהן גרעין שליטה). את מדיניות הרווחה הממשלתית יש ליישם באמצעים אחרים (דוגמא: ביטוח בריאות ממלכתי).
אם היא לא צריכה, אז מי כן? 31209
קודם כל, משמח אותי שהגעת סוף סוף להתייחסות לשאלה המרכזית ואפילו הבנת מרכיב מרכזי בתשובה:
שאלה: האם המדינה צריכה להיות אחראית על שירותי חינוך (= לתת שירותי חינוך)?
מרכיב מרכזי: הפרטת החינוך (כמו כל הפרטה אחרת) מנוגדת לתפיסה שהמדינה צריכה להיות אחראית על שירותי חינוך.
תשובה שלי: היום כן, ולכן אין להפריט. בעתיד, כשלאזרחים יהיו אמצעי שליטה נוספים, ניתן יהיה להעביר את השליטה לאמצעים אלו.
מסקנה: הפרטת החינוך תפגע עוד יותר בחינוך בישראל.

בקשר לשתי ההערות האחרות:
1. המדינה היא שהקימה את בזק והיא היחידה שיכלה לעשות זאת. זה פשוט לא היה כלכלי. כלומר, לולא הייתה המדינה "צריכה לתת שרותי בזק" ככה"נ לא היתה היום רשת טלפונים קווית לכל אזרח בישראל (למרות שגם היום אין לגמרי).
2. גם בהפרטת הבריאות מדובר בקטסטרופה, שרק את תחילתה אנחנו מרגישים היום.
למרות כל זה. לא כל דבר צריך לדעתי להשאר בידי המדינה. רק מה שלא כלכלי לספק אותו כראוי לכלל האזרחים (חינוך, בריאות, סביבה לדוגמא).
עם זאת, הסכנות שבהפרטה היום גדולות הרבה יותר מלפני עשרים שנה. אם לפני עשרים שנה הפחד היה מגורמים אינטרסנטיים בתוך המדינה, היום ניתן באמת לפחד מגורמים אינטרסנטיים מחוץ למדינה, שטובת אזרחי המדינה רחוקה מהם עוד יותר.
אם היא לא צריכה, אז מי כן? 31210
עדיין, הבעיה בהפרטה היום היא שמדובר בנתינת מתנות למקורבי השלטון. הפרטה אמיתית הייתה יכולה להיות מועילה יותר.

אשר לשירותים בסיסיים, כגון בריאות, וחינוך, ישנה הדוגמה של בתי סוהר בארה''ב, המנוהלים על ידי חברות פרטיות - ישנן ידיעות רבות על המצב הקשה שם, חוסר ההתייחסות לאסירים כאל בני אנוש, כמו תנאי המגורים של עובדים זרים בלתי חוקיים בארצנו, כיום.
מי שרוצה 31212
תודה על הציונים.

המדינה צריכה לאפשר חינוך (עד רמה מסויימת) חינם. את זה כבר ציטטתי אפילו מאמנת זכויות הילד. איך המדינה מאפשרת זאת - זה כבר עניין אחר. בישראל, למשל, החינוך העל-יסודי הוא באחריות הרשויות המקומיות, והחינוך היסודי באחריות הממשלה. האם יש מקום גם לגורמים פרטיים? באיזה אופן? אינני יודע. זה, כאמור, לא משנה את מחויבותה של המדינה.

ועכשיו - לעניינים האחרים:
1. מסתבר שהקמת רשת בזק היא עניין כלכלי: חברות הכבלים הקימו רשת כזו, והן אפילו מרוויחות ממנה. ניתן למצוא דוגמאות למדינות שבהן תשתית הבזק העיקרית הוקמה ע"י חברות פרטיות - מן הסתם מכיוון שזה רווחי. מה שאתה רוצה הוא חברת "בזק" מונופוליסטית ממשלתית, עם מנגנון מנופח ולא יעיל (כן, הרבה עובדים שמשתכרים בלי קשר לטיב עבודתם ומוחזקים בלי קשר לנחיצותם), ועם מחירים שיממנו את כל זה. העניים יודו לך פעמיים: פעם אחת על המחירים, ופעם נוספת על דיכוי המגזר העסקי כולו (זה שמספק מקומות עבודה ומייצר צמיחה) ע"י מחירים אלה.
2. אין לי מידע בקשר למה שאתה מכנה "הפרטת הבריאות". למיטב ידיעתי מרבית שירותי הרפואה בארץ הם ציבוריים. תוכל להרחיב?
הפרטות רבותי הפרטות 31215
הפרטת הבריאות בישראל נעשתה בדרך דומה למה שמתכננים בהפרטת החינוך. להלן הצעדים כפי שאני מבין אותם:
1. העברת אחריות לגורמים "לא ממשלתיים" - קופות החולים הפרטיות.
1א. תקצוב ממשלתי לפי גולגולת.
2. שינוי תעריפים עקב "מצוקות" - דרישה לתשלום לביקור, שינויים בסל התרופות המסובסדות. דרך אגב, דרישה לתשלום לביקור נחשבת ניצול בוטה של האוכלוסיה. לדוגמאhttp://www.zmag.org/tanzania.htm
3. כניסה (בעידוד ממשלתי) של גורמים פרטיים (ביטוח משלים, ביטוח "זהב", ביטוח רפואי פרטי...).
4. העברת יותר יותר מהשרותים הציבוריים הנאותים בתחום לשטח ה"פרטי".

המקבילות בתכנון בתחום החינוך:
1. "ניהול עצמי" - העברת האחריות התקציבית של בתי הספר להנהלות ותקצוב לפי כמות תלמידים.
2. שינוי תעריפים - מצוקות בתי ספר "יכריחו" את הממשלה לגבות עוד כסף מהתלמידים.
3. עידוד כניסה של גורמים פרטיים. לאט לאט יצוצו "רשתות חינוך" מקבילות לקופות החולים, וחברות הביטוח. "חינוך משלים", "חינוך מתקדם",.... כמובן שבאופן מפתיע (או לא), נגלה שהעשירים והמתנחלים "מתעניינים יותר" בהשקעה בחינוך ילדיהם.
4. העברת יותר ויותר שרותים שיהפכו בסיסיים לשטח הפרטי. לימודים באיכות הנדרשת לקבלה ללימודים גבוהים יהפכו כמעט ורק לנחלת אלו הלומדים במסגרות "מתוגברות" ע"י חברות פרטיות.

מתנצל אם ההערה הקודמת הובנה כמעליבה, באמת שמחתי שאנחנו מתקרבים לנושא המרכזי.
עוד פרטים על מדיניות תקציב החינוך המדהימה של ישראל ניתן למצוא ב:
הפרטות רבותי הפרטות 31218
קופות-החולים תמיד היו בעסק, ואינני יודע אם בכלל היתה פעילות בריאות "ממשלתית" שהיום היא "פרטית" - בתיה"ח הממשלתיים עדיין בידי הממשלה (עניין השר"פ ראוי לבחינה, אך אין לי מידע בנושא) וכך גם שירותי הבריאות בקהילה (רק "טיפת חלב", כמדומני). האם תסכים לתיאור הבא: פעם לעניים ממש לא היה כלום (כיוון שלא היה להם ביטוח בריאות) ולעשירים היה כפי יכולתם. היום לכולם יש משהו (כיוון שיש ביטוח בריאות ממלכתי) - גם לעניים (העשירים ממשיכים לשלם, לשלם יותר, ולקבל יותר - זה גם מסבסד את העניים, כפי שראוי שיהיה, וגם מפחית את הנטל מהשירותים הציבוריים). נכון שה"משהו" הזה הוא מעט, אך זו פונקציה של שני דברים: הקצאת הכסף לבריאות והתימחור. היות שקופות-החולים מתחרות ביניהן, הן מעוניינות להתייעל, ולתמחר את השירותים באופן תחרותי, כך שבכמות הכסף הקבועה שהמדינה מוציאה על בריאות, היא מקבלת יותר ממה שהיתה מקבלת ממונופול-בריאות ממשלתי לא יעיל.

אין ספק - חוק ביטוח בריאות ממלכתי הזיק קשות למעמד הבינוני (משלם יותר ומקבל פחות), אך נדמה לי שמעייניך נתונים למעמדות נמוכים יותר.
לצערי גם כאן התמונה שחורה 31230
1. "פעם" קופת החולים הכללית הייתה של העובדים (ההסתדרות). בפועל (אני לא זוכר את הסידור, אבל אם זה מעניין אשמח למצוא) כולם קיבלו אותו שרות, שנחשב לא רע בכלל. כדי לקבל יותר, נאלצת לעבור על החוק (רפואה שחורה) או לסע לחו"ל ולקבל שרות פרטי.

2. קופות החולים הפרטיות נולדו במסגרת צעדי רמון להשמדת ההסתדרות והפרטת הבריאות.

3. נכון, גם היום עדיין יש לכולם משהו. רק שיחסית לפעם, זה ככה"נ פחות (אם מתייחסים להתפתחות המחלות והרפואה. מומלץ לבקר באתר של אדוה בנושא http://www.adva.org .

4. נכון, הפרטת הבריאות פוגעת גם בחלקים במעמד הבינוני. זאת מכיוון שכמו כל הפרטה, היא מגדילה את הפערים, ומצמצמת את המעמד הבינוני. חלקו (הקטן) עולה במעלה העשירונים, ורובו הופך בפועל לעני יותר. בגסות, מטרת ההפרטה במתכונתה היום היא מדינה בה לעשירים יש הכל ולעניים אין כלום. אין כאן מקום למעמד בינוני. עם זאת, המעמד הנמוך נותר גם הוא חסר כל.
נתוני מרכז אדווה מאששים, לצערי, גם את הצלחת מגמה זו.
מי שרוצה 31246
bנראה לי שיש פיספוס רציני בדיון. אמנם מדובר על חוק חינוך חובה חינם, וכולם מדגישים את החינם (או ה"חינם"), אבל מה שמשמעותי יותר הוא *החובה*.
על החינוך להיות חובה - ושאלת המימון היא שולית יחסית, כל עוד כל ילד יזכה לחינוך, ואפילו תמורת תשלום כזה או אחר.
אביא לדוגמא את הודו - מעצמה גרעינית המפורסמת בתכנתיה הרבים המועסקים בכל העולם - ובכל זאת - מדינת עולם שלישי אשר אני תקוה כי אינה משמשת לנו כדוגמא.
בהודו הלימודים הם על חשבון המדינה, עד (כולל) קולג'. למודים מתקדמים יותר הינם בתשלום. אבל הלימודים אינם חובה, לכן ישנם כאלה הלומדים עד הקולג', ויותר מכך, אבל ישנם רבים אחרים (מה רבים, מיליונים) אשר אינם לומדים כלל. במקום זאת הם עובדים בשדות, רועים את העדרים או מקבצים נדבות.
מי שרוצה 31271
על היותו של החינוך *חובה* (המנוסחת גם היא באמנת זכויות הילד שהודו חתמה עליה, כפי שהבאתי במקום אחר) כתבתי כבר היכן שנדרשתי לכך. בתגובה הזו, היה חשוב לי לעשות האבחנה בין חינוך - שעל המדינה לספק חינם - לבין טלקום - שאין חובה למדינה לספק.
עוד קצת על ההפרטה 31330
1. לא דיברתי עם חיים שיבי מעולם.
2. כתבה זו פורסמה היום ב"הארץ". מתואר בה מיסוד מה שכיניתי צעד 3 בהפרטת הבריאות(הכנסת גורמים פרטיים):
(מומלץ פשוט ללכת למדור הכתבות של הארץ היום (יום שני 06 לאוגוסט).

למתעניינים, קיים פורום ארגונים חברתיים העוסק בדיוק בנושא זה (הפרטת הבריאות דרך השר"פ). לפרטים ניתן לשלוח לי מייל.
עוד קצת על ההפרטה 31333
1. גם אני לא. מה זה שייך? האם חיים שיבי איננו הכתב הפרלמנטרי של "ידיעות אחרונות"? האם התכוונת לחיים שדמי, שחתום על הכתבה המצ"ב?

2. תודה. הכתבה מעניינת ומכילה מידע רב ועמדות שונות. מבלי להכנס כעת למשמעויות של השר"פ (כבר ציינתי שאינני מכיר את הנושא, וגם קריאת הכתבה לא מאפשרת לי לגבש עמדה כרגע), אני לא רואה בו "הכנסת גורמים פרטיים". השר"פ אינו מתבצע באמצעות "גורמים פרטיים" אלא באמצעות סגל מערכת הבריאות הציבורית (אין כאן תאגידים שמטרתם היא רווח). ניתן לטעון, למשל, כי קיומו של שר"פ מאפשר למערכת הציבורית לשמר גם אנשי-מקצוע מעולים, שאחרת היו זונחים אותה ופונים לפרקטיקה פרטית באופן מלא.
עוד קצת על ההפרטה 31336
1. כן, סליחה טעות.

2. השר"פ זה בדיוק "גורמים פרטיים". רופא שעובד בשר"פ, מועסק, בזמן זה, ע"י חברה פרטית (או כפרי-לנסר), ולא עובד כחלק מ"סגל המערכת הציבורית". יש כאן בדיוק חברות (לא תאגידים) שמטרתם רווח. הטענה שלך מועלית בכתבה. אינני מסכים איתה, אך זה משני לעובדה שמדובר בהמשך התהליך כפי שתואר. תהליך זה הוא _הפרטה_של_מערכת_הבריאות_. אם את חושבת שזה תהליך מבורך - אנחנו לא מסכימים (וזה לא מפתיע:)).
אולי תקראי שוב את הכתבה?
עוד קצת על ההפרטה 31338
1. אוקיי. ממש לא היה צורך לציין את זה.
2. למיטב הבנתי, רופא שעובד בשר"פ מועסק ע"י תאגיד-הבריאות של ביה"ח הממשלתי בו הוא עובד. וגם אם לא - אז זה המודל שאני מציע. תאגיד זה הוא תאגיד ציבורי, כמו למשל רשות-הדואר או רשות הנמלים והרכבות. בכל אופן - אני באמת צריך לקרוא שוב את הכתבה, כשיהיה לי יותר זמן.
3. עד היום ידעתי שיש תאגידים שאינן חברות (כמעט כל יישות משפטית שאיננה אדם, למשל עמותה, היא תאגיד). איך תתכן חברה שאיננה תאגיד?
רופאים ותאגידים 31438
רופא שעובד בשר"פ מועסק בזמן זה ע"י חברת הביטוח הפרטית שמפעילה את השר"פ, או מקבל ממנה תשלום כ"יועץ עצמאי".
למיטב הבנתי תאגיד זה "אוסף" של חברות/גופים מכאן שמו - "תאגיד" משורש איגוד.
רופאים ותאגידים 31439
1. חברת-הביטוח הפרטית? אז מה תפקדים של "תאגידי הבריאות של בתי החולים"?
2. הבנת לא נכון. תאגיד זה אוסף של *אנשים* מכאן שמו "תאגיד" משורש א.ג.ד.
למה טלקום לא 31331
אני שוב אנסה לחדד את חוסר ההסכמה.
היום, כשטלקום בישראל כלכלי, המדינה ''לא נדרשת לספק אותו''. בעבר, כשהמצב היה הפוך, המדינה נדרשה ועוד איך. כך היום במדינות בעלות שטחים גדולים (דרום אמריקה, מזרח אסיה, אפריקה, באוסטרליה מקרה יותר מעניין), וכך לנצח בנושא החינוך.
טלקום היום הוא מצרך בסיסי בדיוק כמו חינוך. הסיבה היחידה שהמדינה אינה ''נדרשת לספק אותו'' הוא כי אפשר לעשות מזה היום כסף, על חשבון השקעות המדינה בשני הדורות האחרונים.
למה טלקום לא 31332
א. הכבלים עושים כסף על חשבון השקעות המדינה?
ב. טלקום אינו זכות בסיסית של האדם, אפילו לא של האזרח. גם סוכר הוא מצרך בסיסי, ובכל זאת - רוב הממשלות לא מספקות סוכר לאזרחים. הן לכל היותר דואגות: שגם לאזרחים עניים ביותר יהיה כסף כדי לקנות סוכר; שתהיה תחרות בשוק הסוכר, ובהיעדרה - לרגולציה; במקרים מסויימים - לסובסידיות. ודוק: לא מכירות הקקאו (מוצר של עשירים) מסבסדות את הסוכר (מוצר של עניים), אלא הממשלה מסבסדת את הסוכר (אם והיכן שחושבים שצריך).
למה טלקום כן 31334
א. כן. הכבלים עושים כסף על חשבון המדינה. גם המחקר הרלוונטי סובסד, גם "העלייה לאוויר" סובסדה, גם מדובר בתשתיות המדינה שניתנות להם במחיר מגוחך (זהו תשלום ה"זיכיון"), וגם מדובר במכרה זהב (קהל המנויים) שניתן בכמעט חינם. "חשבון המדינה" כאן מגיע מכל כך הרבה כיוונים, שזה ממש מפתיע
ב. סיפור אמיתי: חקלאי מגדל עגבניות. מגיע אליו סוכן ומבקש לקנות את עגבניות. "בכמה?" שואל החקלאי, "10 אגורות" עונה הסוחר. "מה???" מתפלץ החקלאי. "כן" עונה הסוחר, "מחירי העגבניות צנחו פלאים. מצטער."
לחקלאי אין שום גישה לשוק, והוא נאלץ להמר.
קצת מוזר, אבל יש מדינות שבהן ככה זה בדיוק עובד. אלו מדינות ללא טלקום. המדינה רואה במצב זה מצב בו זכותו הבסיסית של האזרח - להתפרנס בכבוד ובשוויון נפגעת בצורה אקוטית.
כן, כשאת רגילה לדבר, הוא לא נראה לך בסיסי.
דרך אגב, בחיבורו "על הנאורות" מסביר קאנט למה אמצעי התקשורת הנפוץ (בימינו טלקום) הוא מצרך בסיסי שחובה על המדינה לספקו לכל אזרח. כשלון לעשות כן, קובע קאנט, הוא בחינת שלילת הזכות לחשוב.

ג. המדינה מסבסדת בדיוק בצורה שאת חושבת שלא: מטילים מיסים על סיגריות, כרטיסי קולנוע, וכד' (פעם גם על מוצרי חשמל). מיסים אלו משמשים, בין היתר, לסבסוד מוצרים בסיסיים (במדינות "הגונות").
למה טלקום כן 31343
שכחתי לכתוב בתגובתי הקודמת אליך: אני מעדיף שיפנו אלי בלשון זכר.

א. תשתיות המדינה במחיר מגוחך? לא רק שהם השקיעו, חפרו, העבירו כבלים (או היכן שהיו יותר חכמים - קנו בכסף מלא זכויות-מעבר בתעלות תת-קרקעיות של "בזק"), אלא שהם הלכו מראש לדמוי-BOT, ורק בסוף נקבע שהם יכולים לקנות מהמדינה את התשתית *שהם בנו*. אני מסכים - משטר רשיונות עדיף בהרבה על משטר זכיונות, וככלל - דמי-הרשיון ודמי-הזכיון שהמדינה גבתה, פעם אחר פעם, היו נמוכים מדי.
ב. החקלאי שלך - מוטב שישקיע קצת בשירותי תקשורת, כדי להיות מחובר לשווקים. ההשקעה תחזיר את עצמה, כשהוא יתחיל להרוויח על העגבניות בזכותה. למעשה, אני בהחלט יכול לראות את המדינה שבה הוא חי מעוניינת להתניע את הכלכלה באמצעות השקעה בתשתיות, ולכן מעודדת יזמים (אבוי, תאגידים) להקים רשת טלקום בשטחה. לחילופין, המדינה יכולה להקים מנגנון ממשלתי מנופח ולא-יעיל שתוך עשרים שנה יקים רשת טלקום בפריסה חלקית ובמחירים אסטרונומיים. מה עדיף?
ג. כשדיברתי על סבסוד הסוכר ע"י הקקאו, התכוונתי למצב דומה לזה שהיה ב"בזק" - סבסוד הפנים-ארצי ע"י הבינלאומי. אילו הממשלה היתה מטילה מס כבד על שיחות לחו"ל - לא הייתי מתנגד לכך באותו אופן (ומובן שמס כזה היה חל על שיחות המתבצעות באמצעות כל החברות הבינ"ל).
למה טלקום כן 31357
מספר פעמים עלתה כאן הטענה כי הכבלים השקיעו רבות בהכנת התשתית וזאת כנימוק לכך שאין צורך כי המדינה תעשה זאת.

ובכן, חברות הכבלים השקיעו אמנם בחפירת התשתית אך הם עשו זאת רק במקומות אשר נראו להם כדאיים מבחינה כלכלית. במרבית אזורי הפריפריה בארץ אין כיום תשתית של הכבלים. אם היו משתמשים באותו מודל לטלפוניה, היינו עלולים להגיע למצב שבו רק באזורים בהם עלות הקמת התשתית אינה גבוהה מדי ביחס לצפי ההכנסות הייתה קיימת תשתית. ביתר המקומות התושבים היו נשארים עם הבטחות בלבד.

הפתרון לבעיה הזו הוא, כמובן, לחייב את החברות המקימות, בין תנאי הרישיון שלהן, לרשת את כל יישובי הארץ. הפתרון הזה אכן יושם, חברות הכבלים מחוייבות, עד כמה שידוע לי, מבחינה חוקית לחבר את כל היישובים במדינה לתשתית. העובדה שהן אינן עושות כן היא דוגמה עגומה להתעלמותן מהנחיות המדינה.

שירות אחר המסופק על ידי המדינה בדמות תאגידים ציבוריים הוא תחבורה ציבורית (על ידי הקואופרטיבים "אגד" ו"דן"). בעיני אין ספק כי מדובר בשירות חיוני. אם המדינה הייתה נותנת לקואופרטיבים לפעול כחברות פרטיות לכל דבר, קוי אוטובוסים רבים בפריפריה לא היו מופעלים כלל והחברות היו מתרכזות בהפעלת הקווים הרווחיים בלבד. כאן יש דוגמה דומה למקרה "הקקאו והחלב" שהצגת: הקווים הרווחיים (וכן תקציבי משרד התחבורה) מסבסדים את הקווים בפריפריה וכן את ההנחות לתלמידים, חיילים, קשישים וכו'.

אינני בטוח מהי המסקנה המשתמעת מהדוגמאות שהבאתי כאן אך אני מקווה כי יש בהן כדי להציג תמונת עולם שלמה יותר בתחום הנדון.
למה טלקום כן 31359
תודה. אכן, הדברים רחוקים מלהיות פשוטים.

בעניין הכבלים: הרעיון (התניית פריסה במרכז בהתחייבות לפרוס בפריפריה) היה טוב, הפיקוח הציבורי על החברות היה כושל במשך שנים רבות.

פתיחת שוק התחבורה הציבורית (אוטובוסים) לתחרות מתנהלת בעצלתיים. מודל שמחייב זכיין בקו "רווחי" להפעיל גם קו "מפסיד" נראה לי סביר. אפשרות אחרת היא שהתמלוגים / דמי-הרשיון שהמפעיל ישלם ישמשו את המדינה כדי לסבסד מפעילים בקווים לא רווחיים.

נ.ב. קקאו לעומת סוכר, לא לעומת חלב. adbuster ראוי לשמו בכלל אמור להיות אנטי-חלב, הלא כן?
למה טלקום כן 31376
1. אולי תצחק, אבל הפיקוח היה פשוט...לא כלכלי ולכן כושל.

2. ההשקעה של החקלאי בתשתי טלפוניה לא רק שלא תחזיר את עצמה, אלא שהיא בלתי אפשרית מבחינת מצבו הכלכלי. זה כמו לומר שצודק שהגר היותם והאלמנה ייעשקו, "כי הם מתקמצנים על עו"ד" - במילים אחרות, להפריט את הצדק.

3. מה ההבדל הגדול בין סבסוד באותו "תחום מוצרים" לסבסוד בין מוצרים? האם סוכר ומיץ תפוזים הם אותו תחום? העניין הוא סבסוד דבר אחד שהאזרח צריך על חשבון עלות המותרות.

והכי חשוב - מה כל הדיון הזה אומר על הפרטת החינוך שבפתח? האם יש סיכוי שהפרטה בישראל של שנת 2001 תביא לשיפור מצבו של האזרח?
המסקנה המתבקשת - בואו להפגנה נגד הפרטת החינוך ב 19 לאוגוסט בשעה 17:00 מול בית ראש הממשלה בירושלים
למה טלקום כן 31382
1. זה לא מצחיק, זה מחדל.

2. הוא לא צריך "להשקיע בתשתית". הוא צריך ליצור ביקוש לשירותי תקשורת. גם את תפקידה של המדינה בהקשר הזה הסברתי (מתן תמריצים ליזמים, מה שאתה בוודאי תכנה "הענקת מתנות ורשיון להדפסת כסף לבעלי ההון").

3. טוב ויפה. לא שאני מתלהב גדול מסובסידיות (עדיף לתת את הכסף למי שבאמת זקוק לו כדי לקנות סוכר, ולא לכל מי שקונה סוכר - בין שהוא עני ובין שהוא עשיר), אבל לא זו היתה הנקודה: הנקודה היתה שטענת שההפרטה מקלקלת את הסובסידיות, ואני טענתי שמדיניות סובסידיות המדינה יכולה לממש גם מבלי להחזיק מונופולים ממשלתיים בלתי-יעילים.

מה זה אומר בקשר לחינוך? הייתי מבקש ממך קודם כל להסביר את כוונותיך ב"הפרטת החינוך שבפתח", במקום להפנות את הקוראים לאתרים אחרים. הזיקה של הדיון בבזק לדיון בחינוך היא חלשה, לדעתי, משום השוני המהותי, לתפיסתי, בין השניים, ומשום המשמעות השונה של "הפרטה" בכ"א מהם. אגב, האם הפרטת שירותי הסיעוד (במסגרת הביטוח הלאומי) לא הביאה לשיפור מצבו של האזרח?
למה טלקום כן 31437
1. "מחדל" זה רומז למשהו חד-פעמי. כשזו התוצאה של הנורמה - שהמדינה לא "מפריעה" לכלכליות ההפרטה, זה משהו אחר.

2. הוא ייצר ביקוש. הוא רוצה. מתן "תמריצים" ליזמים זה לא תפקיד הסברתי, זה התערבות ב"שוק החופשי", לטובת העשירים.

3. בשנת תשנ"ו החליט משרד החינוך על מעבר בתי ספר יסודיים לניהול עצמי. בניסוח המשרד: "בית הספר יהפוך למשק כלכלי סגור...[שמקורותיו התקציביים] יהיו תקציבי משרד [החינוך], העירייה, תשלומי הורים, ותשלומים אחרים. מנל בית הספר יהיה רשאי לנייד משאבים בתוך תקציבו לפי כללים ידועים ומוסמכים" (משרד החינוך, מערכת סל תלמיד לבתי ספר בניהול עצמיף ספטמבר 2000).
ב"תשלומים אחרים" הכוונה לפרסומות, חסויות, תרומות וכד'. דרך אגב, וועדת הכנסת דחתה את רעיון הפרסומות, אבל במסגרת הניהול העצמי "הועדה לפרסומות מסחריות במשרד החינוך תפנה לגורמים מסחריים בבקשה להציע לה הצעות להשקעה בתשתיות בבתי הספר תמורת פרסומת מסחרית. (ynet 16.07.01)
להפיכת בית ספר ליחידה כלכלית, שנסמכת בחלקה (הגדול אם שפר גורלה) על מקורות פרטיים קוראים הפרטה. ליתר פירוט אני מציע לקרוא שוב את ההערה שלי שמשווה בין צעדי הפרטת הבריאות להפרטת החינוך.
מלבד תקציב משרד החינוך, כל מקורות ההכנסה האחרים מפלים לרעה את האזרח הפשוט (שבעת העשירונים התחתונים):
סביר להניח שבבית הספר של ילדיו ליותר הורים יהיה בעייה לשלם, לפחות הורים יהיו קשרים עם תורמים פוטנציאלים, לרשות המקומית יהיו תקציבי חינוך מוגבלים יותר, ופרסומות זה עוד סיפור בפני עצמו.
מה אם בית הספר ייכנס לגרעון? במשרד החינוך מעדיפים לא לראות בזה אפשרות ריאלית.
לסיכום, משרד החינוך עובר ל"קבלנות משנה" כדי להעביר את האשמה על הדרדרות החינוך שמוענק לרוב האוכלוסיה אליה. עוד שנתיים שלוש זה יהיה מובן מאליו.
שוב, הפגנה ב 19 לאוגוסט, שעה חמש אחה"צ מול בית רה"מ בירושלים.
למה טלקום כן 31442
1. לא הבנתי.

2. אם יש ביקוש ובכ"ז אין היצע, ומדובר בתשתית שיש לה תרומה משמעותית להתפתחות הכלכלה, אז המדינה, כמי שמעוניינת בהתפתחות הכלכלה, צריכה למצוא דרכים לעודד את היזמה הפרטית. יצירת מונופול ממשלתי בלתי-יעיל (כהצעתך) היא כמובן אנטי-שוק-חופשי. לעומת זאת, ריבית אטרקטיבית ועידוד השקעות הם בדיוק האמצעים בעזרתם המדינה מעודדת פעילות בשוק החופשי, שבתוצאותיה היא מעוניינת - לטובת מי? לטובת מגדל-העגבניות ההוא.

3. לזה אתה קורא הפרטה?! אפילו "קבלנות משנה" לא הייתי קורא לזה. אז עברו לניהול קצת יותר מודרני ונתנו קצת סמכויות לדרג הניהול הזוטר. לשיטתך, האוניברסיטאות בארץ הן אולטרא-פרטיות.
למה טלקום כן 31446
תגובתך משקפת את ההבדל בהשקפה ביננו - אתה מאמין שהפרטה בישראל 2001 תביא לתוצאות חיוביות ואני לא.
אתה כל כך מאמין בזה, שאתה אפילו לא מוכן לקרוא לזה הפרטה.

האמונה שלי מבוססת על נסיון של מספר שנים במחקר של הנושא, שאילת שאלות, ומעקב אחר ההפרטות - כמו בדוגמאות שהצגתי, מעורבות ועשייה חברתית, וחוסר הערכה בסיסי של המוסר והאכפתיות החברתית של הפוליטיקאים בישראל.

על מה מבוססת האמונה שלך? האם אתה יכול להציע case study של הפרטה מוצלחת של שירותים חברתיים בישראל?
למה להישאר עם הכותרת ההיא? 31448
כדי שלא נסתבך עם סמנטיקה - לדידי "הפרטה" פירושה: מכירת נכסים ציבוריים (חברות ממשלתיות, למשל) לגורמים פרטיים (לאו דווקא בעלי-הון שיקנו גרעין-שליטה - אני לא מתלהב מזה בכלל. גם חוק הדיור הציבורי הוא דוגמא להפרטה) או סגירה/צמצום של פעילות הממשלה, כשבמקומה באה פעילות פרטית באותו תחום (למשל: הממשלה לא בונה מסילות ברזל חדשות, יזמים פרטיים עושים זאת). לעומת זאת - שכירת שירותים פרטיים ע"י הממשלה אינה נחשבת בעיני ל"הפרטה", אלא סתם התייעלות ברוב המקרים.

אבל הדיון הסמנטי הוא מיותר, כי כפי שביקשתי, באמת הבאת את המהות. אני מיעטתי להתייחס לשירותים חברתיים (טענתי כי שירותי בזק אינם שירותים כאלה), וציינתי כמה וכמה פעמים שאין לי עמדה (לא כל שכן תשובות משעממות שהכינותי מראש) בנושא, בוודאי שלא "אמונה". לכן לא היה כמעט דיון בינינו בשאלה שאתה מכנה "הפרטת החינוך" (שהסברת את מהותה), וכנראה גם לא יהיה בזמן הקרוב - לא משום שיש לי "אמונה" בעניין זה, אלא בדיוק משום שאין לי. היות שפטור בלא כלום אי אפשר, אני שב ומציע לבדוק את ביטוח הסיעוד כ-case study אותו אתה מבקש.
הפרטות בכותרות 31462
קודם כל, הנושא שמכונה ע"י רוב (כל?) העוסקים "הפרטת החינוך" נראה בעיני מאוד חשוב עבור כל מי שרוצה לחיות את חייו בישראל. לכן באמת הייתי מציע לך להתעניין כי גם "אין עמדה" זו עמדה - עמדה שתומכת במי ש"מוביל".
העברת נושא מתקצוב השלטון לתקצוב פרטי זה הפרטה, וזה מה שקורה בחינוך. אני נוטה להאמין שאם היה מדובר בצבא, לדוגמא, היית מסכים איתי בקלות רבה יותר.
אני מאוד מקווה שאתה לא מוצא את התשובות שלי משעממות, ואני מבטיח שאינן מוכנות מראש.
אין לי מושג על מצב הסיעוד, אני רק יודע שאת הסיעוד של סבתא שלי היום מממנים בעיקר ילדיה. אם אתה יכול להציע חומר כדי שיהיה על מה לדבר ומעדיף את זה על החינוך - בבקשה.
הפרטות בכותרות 31464
האוניברסיטאות בארץ מנוהלות, כל אחת, כמשק כלכלי סגור, עם סמכויות נרחבות למנהלים (הרבה יותר מזה שיש למנהלי בתי"ס יסודיים) ועם חופש נרחב בהשגת תקציבים מגורמים פרטיים (שוב, הרבה יותר וגו'). האם האוניברסיטאות בארץ פרטיות? האם הן הופרטו? אני גורס: לא. אם יש לך מודל למימון הצבא (ודוק: לא למיקור-חוץ של פעילויות של מערכת הבטחון, היות שבמקרה של מערכת החינוך גם כן לא מדובר על זה), זה בהחלט נראה לי מעניין. אני פשוט לא מצליח להעלות בדעתי שום רעיון (מלבד מה שגל"צ עושה).

אינני מכיר היטב את נושא הסיעוד (נדמה לי שבניגוד לעבר, כיום בטל"א מממן סיעוד, המופעל ע"י תאגידים פרטיים (עמותות)). האנקדוטה שלך כמובן איננה משמעותית לדיון (שמטרתו תהיה לבחון מצב טרם "הפרטה" למצב לאחריה). אם אצליח להשיג מידע - אביא אותו. הייתי מאד מאד שמח אם עוד מישהו, שיש לו מידע או דעה בנושאים האלה, היה מיץטרף לדיון בינינו.
הפרטות בכותרות 31507
יש לי דעה בנושאים האלה. אבל היא התהפכה עם כל הודעה שקראתי בדיון שלכם. בראבו לשניכם.

אבל אם כבר: אני אתעלם מהשאלה האם האוניברסיטאות פרטיות/הופרטו. שאלת הפרדיקט היא כרגיל לא חשובה, בעצם. נראה שקו הטיעון שלך הוא כזה: ההצעה באשר לבתי-ספר תהפוך אותם דומים לאוניברסיטאות בשיטת הניהול והמימון שלהם (אני מוכן להסכים). באוניברסיטאות המצב טוב, מהבחינות הרלוונטיות (אני מסכים, תוך עקיפת השאלה האם הן פרטיות). מכאן, גם בבתי הספר אין מקום לדאגה. לזה אני לא מסכים.

כי יש הבדלים מכריעים: בתי ספר יש הרבה יותר מאוניברסיטאות, והם הרבה יותר קטנים. כמעט כל גיוס ההכנסות של אוניברסיטאות (להתרשמותי הלא-בדוקה) מתבסס על מקור אחד: יהודים עשירים מחו"ל. אפילו פרסומות לא. והשנור המקובל כרוך בלוגיסטיקה עצומה, ומיומנות לא קטנה. אפילו לאוניברסיטאות יש בעיה, אם רוצים לגייס תרומות למשהו צנוע כמו מיזוג אוויר של בנין קיים: התורמים רוצים לרוב שיהיה לפחות בניין על שמם. במציאות כזו, אני לא בטוח שלבתי ספר יש סיכוי. כמובן, הם יוכלו לפנות לתרומות מהורי התלמידים ומקורביהם - ומכך בדיוק הזהיר קצת אחרת.
השכלה גבוהה לדוגמא 31511
אני לא מכיר לעומק את הנושא, אבל הנה קצת מידע שיש לי על האוניברסיטאות:
הפקולטות הן יחידות עם יחסית עצמאות תקציבית גדולה. הפקולטות ה"רווחיות" (מדעים מדוייקים, ניהול, כלכלה) במצב טוב לעין שעור מהאחרות (רוח, עבודה סוציאלית, מוסיקה,...).
ההפרש נובע בעיקר מתרומות של חברות פרטיות. לדוגמא באוניברסיטת תל אביב נפתח מסלול חדש ל"ניהול היי-טק" לתואר שני. בשם המסלול משורבב השם "קלוגס" (חברת דגני הבוקר), והוא עולה 40 אלף דולר שכר לימוד.
מלגות רבות בביה"ס למדעים מדוייקים הן מטעם חברות מסויימות.
זוהי רק דוגמא, הטענות המרכזיות הן:
1. מעורבות הסקטור העסקי פרטי והשפעתו על פני ההשכלה הגבוהה בישראל רבה.
2. סדר העדיפויות של ההשכלה הגבוהה הוא בעיקרו כלכלי. מה שלא "שווה" לחקור (מוסר, ביקורת חברתית, לדוגמא) לא נחקר.
3. נתוני מרכז אדווה מראים שלעשירונים הנמוכים אין כמעט גישה להשכלה הגבוהה בישראל, ובטח שלא לפקולטות ה"יוקרתיות" (בשביל זה יש בגרות ופסיכומטרי).
4. הגבייה ה"שחורה" עולה בעקביות באוניברסיטאות (תשלום עבור מאמרים, הדפסות, צילומים, שירותים נלווים).
5. תופעת הפרסומות באוניברסיטאות גדלה גם היא. החל מ"ירידי תעסוקה" (שוב, הפקולטה ה"רווחית"), ועד ל"ירידי קניות", וסתם מבצעי פרסום באוניברסיטה.
כותרת על הפרטה 86094
כתבה של ראלי סער ב"הארץ" של היום (עשוי לחייב רישום), שכותרתה "האוטונומיה הכלכלית סייעה בעיקר לבתי"ס חזקים":
מול הכותרת הזו, מספרת הכתבה ש"גם החלשים מתחזקים כתוצאה מהשיטה", ומפרטת.

חבל רק שהתרשים לא נתון במונחי שקלים לתלמיד, שנראים לי משמעותיים יותר.
א-ב בחינוך ביתי |דיון מ 2001 מהמם 408147
שלום לאייל הקורא,

כאילו שהזמן עומד מלכת ונעצר במחצית המאה ה 19 .
חמש שנים אחרי הדיונים כאן מ 2001 היום ספטמבר 2006 ולתגובות שעולות פה אגב דיון תאורטי, יש היום השלכות מעשיות.

האתר שלי חושף: ברירת המחדל בחינוך נמצאת היום אצל כל הורה.
אי פעולה היא עצימת עיניים| עצימת עינים זו טיבה של רשלנות| וראינו שבפסק דין אמין נגד אמין גם הורים יכולים להתבע ברשלנות ע"י הילדים שלהם.

למי יש זכות מוסרית לקחת 12 שנים מתך 80 שנות חיים של אדם לכאורה כדי להכניס אותו לסימולטור שילמד אותו מה זה החיים. אנחנו תובעים את הכסף ישירות להורים בכסף או בשווה כסף. תוכנית חינוך אישית לכל ילד או לבית חינוך עד 10 ילדים.

מ 200000 השח שהמדינה משקיעה היום לכאורה בכל ילד בחינוך במשך 12 שנים, רק המנגנון העצום נוטל 1.6 מליארד שח, עבור כחצי שנה של פעילות. ולא הזכרנו 6.4 מליארד שח שהורים משלמים לא כולל ספרים ותלבושות.(מעריב) יש פתרונות. בואו לראות. בואו לשנות.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים