בתשובה להפונז, 03/07/22 13:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש כמה וכמה ספרים בעברית. התרגום אמנם אינו עולה על המקור, בניגוד לדיעה שהיתה רווחת בשעתה, אבל בהתחשב בקושי המובנה א. כרמי עשה עבודה מצויינת. האנגלית כמובן כתובה בדיאלקט אנכרוניסטי/מקומי למדי, אבל בזכות ההקשרים1 לא קשה במיוחד להבין את כוונת המשורר. ___________ 1- מה שמסביר חלקית את הכשלון הקולוסאלי של גוגל בנסיונות להתחרות עם מר כרמי. הנה התרגום שם הציטוט הראשון שהבאתי קודם ואני חוזר עליו כאן לנוחותך: In fact, the reason she is called Your Highness and is considered such a pain in the neck is because she plays the frost for all who are not well established as practically zillionaires, and she makes no bones of stating that her angle is to find a character of means who is not entirely repulsive and marry him, and when somebody asks her what about love, she says well, what about it, and, of course, there is no answer to this. למעשה, הסיבה שהיא נקראת הוד מעלתך ונחשבת לכאב כל כך בצוואר היא משום שהיא משחקת את הכפור עבור כל מי שאינם מבוססים היטב כמיליונרים, והיא לא מוציאה מעצמה את הטענה שהזווית שלה היא למצוא אופי של אמצעי שאינו לגמרי דוחה ולהתחתן איתו, וכשמישהו שואל אותה מה עם אהבה, היא אומרת טוב, מה עם זה, וכמובן, אין לזה תשובה.אני מקווה שאזכור לחזור הנה עוד שנה שנתיים ולבדוק הקלו המים מעל פני האדמה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חזרתי אל בור המים. התרגום של גוגל נשאר כמו לפני שנה, ולעומתו bard שמתגאה בכך שהוא דובר עברית הציע את הנוסח המקסים הבא: "בעצם, הסיבה שהיא נקראת יור היינס (כתיבה מקוצרת של HH, כינוי רשמי לחברי משפחה מלוכה) ונחשבת כמו ציר בעורף היא בגלל שהיא משחקת את הקרח לכל מי שאינו מוצלח כמעט כמו ביליונר, והיא אומרת בבירור שהמטרה שלה היא למצוא אדם עשיר שאינו מאוס לחלוטין ולהתחתן איתו, וכשמישהו שואל אותה מה לגבי אהבה, היא אומרת אז מה לגבי זה, ו, כמובן, אין לזה תשובה". שאלתי AI איך ייראה התרגום עוד שנה בהסתמך על ההתקדמות הזאת, והתשובה היתה 42. סוף סוף משהו הגיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאוץ'. מעניין ש-pain תורגם דווקא ל"ציר" (לקח לי זמן להבין שזה כנראה כמו ב"צירי לידה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציר בעורף ישר מזכיר לי את הבורג מסטאר טרק TNG. כנראה בזכות שלט מההפגנה אתמול בקפלן (כן כן, יצאנו למחוזות הלחות הכבדה) שעליו תמונה של קוביית הבורג והכיתוב Resistance isn't futile. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתקלת בשלטים "כולנו לחים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלט שהמצאתי זה עתה למחאת המשוררים (בעקבות עמיחי בעקבות התפילה): עלמלא מלא חרדים אלמלא העלמלא מלא חרדים היינו פחות חרדים. (יש לי הרגשה שאפשר לשפר את השורה האחרונה. אפשר להוסיף "(ולא רק פה)" וזה מקרב את זה לעמיחי אבל די חסר משמעות.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוכזב מהרגרסיה של ''ו, ''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלפו קצת יותר משנה שנתיים. ללא ספק יש התקדמות ניכרת עד כדי כך שאני בכלל לא בטוח שמר כרמי עדיין מוביל! התרגום שלו קצת משונה (למשל מה שהוא עשה עם "pain in the neck" ואי דיוק בזמנים עבר-הווה), ובעיקר חופשי מדי לטעמי, ו"משופר" (צפרדע ירוקה"). כיום אני חושב שזה רעיון לא טוב לנסות לשפר את דיימון, ולמעשה גרוק עם שיפור קל היה עושה יותר חסד למקור ולקורא העברי. לנוחותכם, המקור: In fact, the reason she is called Your Highness and is considered such a pain in the neck is because she plays the frost for all who are not well established as practically zillionaires, and she makes no bones of stating that her angle is to find a character of means who is not entirely repulsive and marry him, and when somebody asks her what about love, she says well, what about it, and, of course, there is no answer to this. הנה כמה תרגומים, מדורגים לפי טעמי (YMMV) מהגרוע אל הטוב:ג'פטו: למעשה, הסיבה שקוראים לה "הוד מעלתה" וחושבים שהיא כזו כאב ראש, היא בגלל שהיא משחקת את הקרח כלפי כל מי שלא מבוסס היטב כמו מיליונר על, והיא בכלל לא מסתירה את זה שהגישה שלה היא למצוא גבר עם אמצעים שאינו דוחה לחלוטין ולהתחתן איתו, וכששואלים אותה "ומה עם אהבה?", היא עונה "אז מה עם זה?", וכמובן, אין לזה תשובה. ליפסטיק: "למעשה, הסיבה שהיא נקראת 'הוד מעלתה' ונחשבת לטרדן כזה, היא כי היא מתנהגת בקרירות כלפי כל מי שאינו מוכר כמיליונר מופלג, והיא לא מתאמצת להסתיר שהאסטרטגיה שלה היא למצוא גבר אמיד שאינו דוחה לחלוטין ולהתחתן איתו. וכשמישהו שואל אותה 'מה עם אהבה?' היא עונה: 'נו, מה איתו?' — וכמובן, אין תשובה לזה." ג'מיני: למעשה, הסיבה שהיא מכונה "הוד מעלתה" ונחשבת למטרד כזה, היא משום שהיא משחקת את הקשוחה כלפי כל מי שאינו מבוסס היטב כמעט-מיליארדר, והיא אינה חוששת להצהיר שמטרתה היא למצוא אדם אמיד שאינו דוחה לחלוטין ולהינשא לו. וכשמישהו שואל אותה "מה עם אהבה?", היא משיבה "טוב, מה איתה?", וכמובן, אין תשובה לכך. ט. כרמי: למען האמת, הסיבה שבגללה היא נקראת "הוד מעלתה" ונחשבה לפצע שכזה בכל מיני איברים, היא מפני שהיא נושבת רוחות כפור כלפי כל טפוס ואזרח שאיננו מליונר מושבע. בעצם אין היא מנסה אף פעם להסתיר את העובדה הזו, ומצהירה לעתים קרובות שכל כוונתה למצוא בעל אופי כנ"ל, דהיינו: ברנש בעל שק דינרים, ושאינו נראה מאוס כצפרדע ירוקה, ולהנשא לו אחת ולתמיד. אם מישהו שואל אותה, את הוד מעלתה ןמה דעתה על אהבה של ממש, היא טוענת שאין היא מכירה בסחורה זו, ובזה, בדרך כלל, מסתיים הויכוח. גרוק: למעשה, הסיבה שקוראים לה "הוד מעלתה" ומחשיבים אותה כמטרד כזה היא משום שהיא מתנהגת בקרירות כלפי כל מי שאינו מבוסס כמיליונר כמעט, והיא לא מסתירה את העובדה שמטרתה היא למצוא גבר עשיר שאינו דוחה לגמרי ולהתחתן איתו. כשמישהו שואל אותה מה עם אהבה, היא עונה "ובכן, מה איתה?" וכמובן, אין תשובה לכך. גרוק משופר על ידי: למעשה, הסיבה שקוראים לה "הוד מעלתה" ומחשיבים אותה כמטרד כזה היא משום שהיא מתנהגת בקרירות כלפי כל מי שאינו מבוסס כזיליונר, והיא לא מסתירה את העובדה שמטרתה היא למצוא גבר עשיר שאינו דוחה לגמרי ולהתחתן איתו, וכאשר מישהו שואל אותה מה עם אהבה, היא עונה "באמת, מה איתה?", ולזה, כמובן, אין תשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפתיע לרעה התרגום של ג'פטו. כולל שגיאות לשוניות בסיסיות. מסכים שגרוק וגם שיפורו דומים ביותר למקור, אבל משהו מרוח הכתיבה של המקור הולך לאיבוד לדעתי. ט. כרמי הוא להיפך - הוא מנסה כל כך לשמר איזה סגנון ציני וקוצני (קוציני?), שהוא מפליג לכתיבה מחדש של משפטים שלמים. אני לא אוהב את זה. בקיצור - זכית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר זמן מה טוען שהרכיב שחסר למודלים הוא חוסר ביטחון עצמי. מספיק להוסיף לג׳פטו ציטוט של הביטוי המוזר עם סימן שאלה, בלי להוסיף שום דבר מעבר לכך והוא כבר ״מבין״ שצריך לתקן את התרגום. רק הוספתי ״בגלל שהיא משחקת את הקרח״? והוא אמר שהביטוי אכן לא נשמע נכון ותרגם מחדש עם ״משום שהיא מתנהגת בקרירות״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב??? א. כרמי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כן מעדיף את כרמי, לפחות בתחילת הפסקה, על כל הבוטים כולל השיפור שלך. רק אצלו אני רואה איזשהו סגנון מעבר להעברה טכנית של משמעות המילים. במקור יש סגנון, והיעדרו חסר לי. לא אכפת לי שהפרטים של הסגנון של כרמי מיושנים ומוזרים, זה חינני (וגם הסגנון של ראניון קצת מיושן, אם כי התיישן פחות מהעברית). אכן קשה לי לסלוח על ההרס המוחלט שכרמי עשה במשפט האחרון בפסקה, משפט מאוד יפה במקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק אינפיניטסימלי (מתנצל מראש): חזרתי למקור שכאן והוא נראה לי תחבירית כמשפט אחד ארוך (ניסיתי למצוא לאיזה "משפט אחרון" התכוונת וקיבלתי יותר מדי תוצאות אפשריות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנים רבות חשבתי כמוך, אבל עכשיו אני מייחס את זה לכך שהכרותי עם המקור היתה שטחית. אני מבין את הגישה שלך, אלא שהצפרדע הירוקה היתה קצת יותר מדי עבורי. א.כרמי היה אולי משורר נפלא, אבל כשאני קורא את דיימן אני רוצה לקרוא את דיימן, לא את כרמי. יש צפרדעים שאני לא מוכן לבלוע! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני נפלתי בפח הזה פעם. ט. כרמי הוא כרמי טשרני שהיה באמת משורר ומתרגם. אבל הוא תרגם בעיקר את שקספיר ודברים כאלו. אין קשר לדיימון ראניון. מי שתרגם הרבה מספרי וסיפורי ד. ראניון היה א(ליעזר) כרמי (או לזר ויינשטיין בשמו המקורי) שלא היה משורר כלל, אבל לעומת זאת היה מו"ל ורב-מתרגם. מה הכוונה? לכרמי היתה הוצאת ספרים (כרמי את נאור) שאת רוב התרגומים בשבילה עשה הוא בעצמו. כאשר התקשה להתפרנס מן ההוצאה שלו התחיל לתרגם עבור הוצאות אחרות, בפרט הוצאת מ. מזרחי שהתמחתה בתרגום ספרות קלה ובאיכות נייר נמוכה. בהוצאה זו יצאו מאות ספרים מתורגמים. ישנה שמועה שגם רוב המתרגמים בהוצאה זו הם בעצם א. כרמי. כאמור כרמי אהב בעיקר לתרגם את דיימון ראניון. התרגום שלו הוא עניין של טעם. יש שאוהבים ויש שפחות. אצלו העגה של ברודווי בניו-יורק נשמעה קצת משנאית. לזכותו יאמר שאם במקום להמציא עגה משלו היה משתמש בעגה יידישאית למשל,זה לא היה מתקבל כל כך טוב אצל שומרי השפה העברית. סופר אחר שתורגם בהוצאת כרמי היה ג'ון סטיינבק. בזמנו הזכיר כאן אנטילופה את קאנארי רו (סמטת השימורים). ובאמת אאז"ן לתרגום הישן ההוא היה קצת ניחוח של דיימון ראניון. כמתרגם הופיע א (דלדן) לבני. אולי מישהו כאן יודע מי זה? אני חושד שמדובר בעוד אחד משמות העט של א. כרמי (שבין היתר השתמש גם בשם א. ב. דן) ואולי זה בנו איתן כרמי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. (דלדן) לבני: מתרגם מסתורי מהעבר. השם א. (דלדן) לבני אכן מופיע כמתרגם של מספר יצירות ספרותיות חשובות מאנגלית לעברית, בעיקר בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. מה שאושש ונוספו פרטים: קשר לסטיינבק והמינגוויי: הוא אכן תרגם את "הפוני האדום" מאת ג'ון סטיינבק (בהוצאת "כרמי את נאור" בשנת 1957), וכן את הסיפור "חייו הקצרים והמאושרים של פרנסיס מקומבר" מתוך "שלגי הקילימנג'רו" של ארנסט המינגוויי. הוצאת "כרמי את נאור": נראה שהיו לו קשרים עמוקים להוצאה זו. יש אזכור לכך שאליעזר כרמי, שהיה מו"ל, חלחל בתרגומיו גם לשפה ה"ראניונית" (של דיימון ראניון), ונשאלת השאלה האם "א. (דלדן) לבני" הוא שם עט של כרמי עצמו, או שמא מתרגם שעבד בצוותא עם הכותבים והמו"לים באותה תקופה. זו השערה מעניינת שעלתה בפורומים ספרותיים. תרגומים נוספים: נמצאו אזכורים גם לתרגומים נוספים שלו, למשל ב"הדולר האבוד" וסיפורים נוספים של סטיפן ליקוק, לצד מתרגם נוסף בשם אריה חשביה. באדיבות ג'מיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי שאלות (קרובות מאוד) לחידוד עמדתך: 1. אילו היית קורא רק את התרגום ללא המקור, האם הצפרדע הירוקה היתה צורמת לך? 2. אם אנחנו מדמיינים שראניון היה כותב בעברית (אני הראשון שיצביע על כשלים מובנים בניסוי המחשבה הזה, אבל תנסו לזרום איתי), האם אי אפשר לדמיין אותו כותב את הצפרדע הירוקה? התשובה שלי לשתי השאלות שלילית, אם כי לא שלילית חזקה. (אוי, שלילה משולשת. כוונתי שאני בעד כרמי, אבל בעד חלש. אם הוא כבר כתב "כצפרדע", למה להוסיף "ירוקה"?) ובנוגע לסוף הפסקה (הפונז: כוונתי כמובן למה שבתרגום של כרמי הפך למשפט אחרון נפרד) - אני כל כך לא מבין את החלטת התרגום הזו, שעולה בדעתי שאולי הוא תרגם מגרסה שונה של המקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאני לא יודע את התשובות לשתי השאלות האלה, אבל אני יכול לנחש: 1. ככל הנראה לא, כי אני לא זוכר שהיא הפריעה לי כשקראתי את הסיפור בעברית (זה היה מאד מזמן, אבל אני לא זוכר ש*משהו* בתרגום הפריע לי). 2. מובן ש"אפשר לדמיין אותו" כותב את זה, אלא שאינני רואה שום סיבה למה מה שלא הופיע בפרי עטו המקורי היה מופיע לו היה כותב בעברית. זה לא שהמשפט באנגלית עם ה " entirely repulsive" לא ניתן לתרגום נאמן, וזה לא שהצפרדע לא היתה יכולה למצוא את דרכה למקור, אלא שההעדפה הספרותית של דיימן היתה להשאיר אותה בחוץ (אלוהים יודע שהיא עסוקה עד מעל הראש בהצלת עקרבים טובעים). באופן כללי אני דווקא לא מתנגד לתרגומים חופשיים יחסית, אלא שזאת רק כאשר יש צורך אמיתי לסטות מהמקור - בגלל מבני שפה שונים, משחקי מלים וצרות דומות, כמו למשל אותה "עוית הרחם" המפורסמת במקום "housemaid knee" בתרגום מוקדם של "שלושה בסירה אחת". לו היה לי קשר עם מישהו שתרגם ספר מאנגלית לעברית, במיוחד ספר שכולל תעלולים לשוניים, הייתי בטח שואל אותו אם גם הוא החליט לסטות מהמקור רק בגלל שעלתה בדעתו דרך טובה יותר להגיד מה שהסופר אמר, או איזו חוכמה שחמקה מעינו של היוצר. המממ1. אלא שלדעתי השאלות אלה אינן השאלות החשובות באמת לענייננו. באנו לקרוא את ראניון לא את כרמי, והייתי מציע למתרגם מבחן פשוט: אם לדעתו גם בשפת המקור הגירסה שלו עדיפה הרי זאת סיבה טובה מאד לא לסטות מהמקור. מתרגמים, כמו ראשי ממשלה, צריכים להיות מודעים למגלומניה שלהם ולהשתלט עליה. _________ 1- מה אמר הגניקולוג לאמא של ידלין לאחר בדיקת הריון? (שלוש, שלוש, שתיים או שלוש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא בכל מקום שבו במקור יש איזה משחק מילים או טוויסט סגנוני אפשר לתרגם אותו בצורה מוצלחת. אחד הכשלים החמורים של מתרגמים הוא לתרגם בכוח טוויסטים כאלה גם כשזה לא עובד טוב. עדיף לפעמים "לשטח" קישוטים כאלה, אבל אז זה מצדיק הוספת קישוטים במקום שלא היו במקור. נכון שזה מצריך מהמתרגם להיות אמיץ/מגלומן. כשאני קורא יצירה מתורגמת ברור לי שאני קורא יצירה של שניים. אני חושב שאני מעדיף מתרגם (מוכשר) מגלומן על מתרגם (מוכשר) צנוע מדי. כנראה שאם המתרגם לא מוכשר, עדיף שיהיה צנוע מדי (או לוותר על הקריאה, יש מספיק ספרים טובים אחרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שעדיף מתרגם (מוכשר) מגלומן על מתרגם (מוכשר) צנוע מדי, אבל לא עדיף בלי מתרגם בכלל? אם אתם שולטים בשפה האנגלית, למה אתם קוראים את התרגום לעברית? לא עדיף לקרוא ספרים בשפת המקור (כשאפשר)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. יש הבדל בין שליטה בשפה לבין שפת אם. אני קורא לא רע באנגלית, אבל ספק אם אני מסוגל להבחין בדקויות ספרותיות כפי שאני מבחין בעברית. בקיצון, כאשר אני קורא שקספיר אני קורא ברמה של ילד בין 12 הזקוק לפירוש ר"שי בכל משפט ומשפט. זה פחות קיצוני עם דיימון ראניון, ג'ון סטיינבק וג. ר. ר. מרטין. אבל גם שם קושי הקריאה מכריע אותי פעמים רבות. שלונסקי, אני חושב, תאר קריאת תרגום כנשיקה דרך מטפחת. אני חושב שצריך להפוך את קו המחשבה. מתרגם טוב, הוא כמעט הדרך היחידה ליהנות באופן מלא מיצירות שאינן בשפת האם שלך. לא לחינם, טובי המתרגמים הם לפעמים יוצרים וסופרים בעצמם. אגב, מישהו קרא את ספרו של מרקו פולו, אפילו למשל בתרגומו האנגלי? אני שואל משום שקראתי שהספר לא תורגם לעברית עד היום. וגם משום שאני סקרן לדעת אם הטקסט עצמו מאפשר גיבוש דעה כמה מן המסופר הוא אמת וכמה בדיה או גוזמה1. _____ 1. בזמנו טענה מחברת אנגליה כי הכל בדיה משום שבין היתר פולו לא מזכיר את החומה הסינית2. יותר מאוחר התברר שזו לא כל כך התקיימה בזמנו וצורתה המרשימה דהיום נבנתה בימי שושלת מינג כמאה שנה אחרי זמנו3. 2. כך סברו בני דורו של פולו שכינו את הספר "המיליונים" ע"ש מיליוני הסינים שתאר פולו. 3. הגרסה המקובלת היום היא שהספר מלא בהגזמות של מרקו פולו או של הסופר רוסטיצ'לי שכתב את הדברים מפיו, אבל עיקרי הדברים מתאימים למציאות של סין ואסיה בזמן אמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשזה אנגלית אני אכן מעדיף לקרוא באנגלית, אבל אם הספר טוב ועם שפה מיוחדת, תמיד מדגדג לי קצת לקרוא גם את התרגום, ולפעמים אני מזפזפ קצת. ב"מהתלה אינסופית", שהצלחתי לשרוד 20% ממנו, זפזפתי; בקטעים הקשים ביותר התרגום לעברית הציל את המצב. אבל גם ריחמתי על המתרגמת - עבודת פרך, הייסורים מורגשים וגם ההצלחה, אבל בשביל מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי הארי פוטר בעברית, קראתי באנגלית - ההגיגית (Pensieve) והחיז"לים (inferius) של גילי בר הלל הן הברקות תרגום שמתעלות על המקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצעירותי1 התחלתי לתרגם את "הילד שקנה את כדור הארץ" מאת קורדווינר סמית' (הידוע גם בשם "נורסטריליה"). מכל המלאכה עדיין זכורה לי רק ההתלבטות איך לתרגם rollicking and frolicking. למזלי גנבו לי את התיק באילת עם הספר וכתב היד בתוכו אחרי שתרגמתי בערך רבע הספר, והתייאשתי. למזלי כי אחר כך התברר לי שהספר כבר יצא לאור בעברית. כמובן שמיד קניתי את התרגום והשוויתי מהזיכרון את המקומות שהתקשיתי בהם. בחלק מהם שלי היה עדיף, אבל בחלק אחר, הגדול יותר, נאלצתי להודות שמיכאל תמרי עשה עבודה טובה יותר מהחובבן בן העשרה. ______ 1 בטרם נחת הקומודור 64 בארצנו, ובטח האינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי כסופר מעולה, אבל כבר שכחתי על מה כתב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורסטריליה היא פלנטה שיש בה סם, די דומה למרקוח של חולית, אבל מופק מכבשים ענקיות וחולות. הפלנטה עשירה מעבר לכל דמיון ביחס לשאר הפלנטות אבל גזרה על עצמה מכסים עצומים והאוכלוסיה שם חיה חיים פשוטים. הגיבור הוא בן עשרה מנורסטריליה שעובר הרפתקאות יוצאות דופן. בספר משולבים ''תתי אדם'' שהם חיות משופרות וחסרות זכויות, שמופיעות בסיפורים אחרים של קורדווינר סמית'. הכתיבה מיוחדת במינה. הזכירה לי סיפור בעל פה. לסמית' יש ''עולם'' שבו שילב סיפורים רבים המשתרעים לאורך אלפי שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זוכר את הכבשים. תודה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |