חוג ההשפעה המהותי 271923
מאמר מעניין ומעורר מחשבה – תודה.

האם אכן נדחקה הפילוסופיה אל מחוץ ל"חוג ההשפעה" המהותי בחברה? נדמה לי שהתשובה הקצת אפולוגטית שאתה נותן בסוף המאמר לא מספקת ונימתה מהווה במידה מסויימת סוג של אישור לטענה ש"לא חשוב" לעסוק בפילוסופיה.

הסיבה לכך קשורה, לדעתי, בשני סוגים של "שגגת סופר": שגגת הפרופורציה-הטמפורנית ושגגת המיקוד (שמות שהמצאתי כרגע, ואסביר מייד).

שגגת הפרופורציה-הטמפורנית קשורה בהתייחסות לפילוסופים היום כאילו הם מקביליהם של הפילוסופים בעבר. למעשה, הם לא. מן העבר נקנו לנו בערך אלף פילוסופים בעלי חשיבות ממשית, ואם מצמצמים את הרשימה לגדולים באמת, יש לא יותר ממאה. היום, ישנם כמה עשרות אלפי אנשים העוסקים בפילוסופיה כמקצוע (כלומר, זכאים להקרא פילוסופים).

באופן טבעי, לא כל עשרות אלפי האנשים הללו מעלים תרומה חשובה לאנושות. למעשה, סביר להניח שלבד מכמה עשרות, רובם אינם מעלים ולא יעלו תרומה חשובה במהלך חייהם. הגות פילוסופית בעלת ערך רב היא נחלתם של עילויים מועטים. השאר עוסקים בהיבטים בתורת התקדים של תרבות ווינגנשטיין, סינתזות סמינליות של סמנטיקה ספרדית, או דרדורו של דרידה במדרגות הדרבוקה. הם אינם יותר מ"פקידי פילוסופיה" מעוטי ערך.

לכן, השאלה המהותית צריכה להיות האם אותם עשרות בודדות של הוגים חשובים בתחום הפילוסופיה או המשיק לה אכן נעדרי השפעה מהותית על החברה? בכוונה הוספתי "המשיק לה" משום שתחושתי היא שעיקר התרומה היום לפילוסופיה באה לא מהוגים המפתחים רעיונות פילוסופיים באופן "שיטתי" (וננעלים במקרים רבים בעליית גג אפיסטמולוגית כזו או אחרת), אלא דווקא מהוגים העוסקים בתחומים אחרים, התורמים לחשיבה הפילוסופית "מהצד".

זה מביא אותי לנקודה השנייה. אם אתה סוקר את מה שיוצא מהפקולטות לפילוסופיה ברחבי העולם, יש בהחלט בסיס לתחושה שלך שלפילוסופים אין השפעה. ההנחה המובלעת כאן היא שבעבר הייתה להם השפעה ישירה ומהותית על החברה באמצעות הכתבים הפילוסופיים שלהם. הנחה זו נכונה לדעתי רק למחצה – הכתבים המשפיעים היו תמיד אלו שעסקו לא בסוגיות הפילוסופיות ה"טהורות" כי אם בסוגיות שיש להן השקה לבעיות חברתיות המעיקות על בני אדם בחיים ממש. במקרים רבים, ההגות המשפיעה הייתה של אנשים שעסקו בכלל בנושאים אחרים, והתפישות הפילוסופיות שלהם השפיעו כתוצר צד של הדיון שלהם בנושא האחר; או שההשפעה הייתה של פילוסופים מדרגה ג' שהשימו רעיונות מסויימים של פילוסופים אחרים לתועלת רעיונות אחרים בעלי השפעה גדולה בהרבה.

בלשון פשוטה, לא ההגיגים המטאפיסיים או האפיסטמולוגיים של אפלטון הם שהשפיעו אלא "הרפובליקה", לא "ביקורת התבונה הטהורה" של קאנט השפיעה אלא הפילוסופיה של הגל ועדר העגלים שדרס את העולם בעקבותיו.

מנקודת המבט הזו, אפשר להתייחס לאנשים כמו פוקו, האייק, פרידמן, ברודל, פוקויאמה, הנטינגטון כהוגים עתירי השפעה.
חוג ההשפעה המהותי 271924
היה נדמה לי שהמחבר מנסה להתייחס לשינוי המהותי שחל בתפיסת הפילוסופיה בעקבות הנזקים של הפוסטמודרניזם. לא שיש מספר גדול של פילוסופים שרק מעטים מהם בעלי חשיבות, אלא שלא יתכן עוד פילוסוף בעל חשיבות. (למעשה גם על פי וויטגנשטיין זה המצב)
חוג ההשפעה המהותי 271966
זה בהחלט הרושם שנוצר משתי השורות ה''מתמצתות'' בראש המאמר, אבל לא כל כך מתוכנו, כפי שהבינותי אותו.
חוג ההשפעה המהותי 272090
יתכן שהתוכן לא הסביר את השורות הראשונות היטב. כוונת המשורר, אם אפשר להיכנס לו לראש ‏1, היא שמרגע שניתן ה Differance לעולם, אין עוד אפשרות לקיומו של טקסט העומד בפני עצמו ומכאן אין אפשרות לקיומו של טקסט יחיד המכיל את האמת הצרופה. ניסוח הדברים במאמר הוא אולי קל יותר להבנה (תלות בתרבות וכו'), אך הוא מפחית מהאספקטים הלא טריוויאליים של האסכולה הזו. (כי הלא זה ש*ה*אמת מוצגת בטקסט שהוא תלוי תרבות, הקשר וכו', עדיין לא אומר שהיא לא האמת הצרופה).

את דעתי האישית על רוב מה שנעשה בשם הפומוד כבר הבעתי בדיונים קודמים.

1 למרות שחלק מהעניין זה שעל פי הפומודים אי אפשר להיכנס לשם.
חוג ההשפעה המהותי 272232
הנקודות שאת מעלה בוודאי מצויות במאמר, אבל לדעתי הן לא הציר המרכזי (אם כי בקריאה שנייה אני פחות משוכנע בכך).

מכל מקום, אם לעזוב את הפלפול לגבי מרכזיות הנקודות ולגעת בפוסטמות (פומודים), יש בעיה עם הטיעון של בן דב, משום שהוא מאשר ומפריך בו זמנית את תקפות ההנחות הפוסטמיות. לדוגמה, בסוף המאמר הוא טוען:
"בתפיסת עולמם של כל אדם וחברה משוקעים [כך במקור] גם אינספור הנחות יסוד בלתי מודעות, קבעונות מחשבתיים, נקודות אפלות וכשלים לוגיים"
אבל מייד הוא טוען: "הפילוסופיה... הייתה ונשארה האמצעי היעיל ביותר כנגד קבעונות אלו. באמצעות ניתוח ביקורתי שיטתי ניתן לחשוף אותן..."

ואחר כך הוא טוען כי תפקידה האפשרי השני של הפילוסופיה הוא ליצור "מרחבי דיון חדשים" באמצעות פיתוח "מערכת מושגים" חדשה ו"שפה מתאימה" אך כל זאת באמצעות "הפילוסופיה במובנה הישן" (כלומר, הכלים הישנים).
חוג ההשפעה המהותי 272504
קודם כל, אני לא חושב שמה שטענתי כאן יכול להתפרש כפ''מ. לא טענתי שאין אמת, או שהאמת היא תמיד יחסית. טענתי שככל שאנו עוסקים בנושאים יותר מטאפיסיים ו'רוחניים' (אלוהים, משמעות החיים, מוסר וכד') כך האמת לגביהם היא פחות קשיחה ויותר אינוודואלית ונזילה.
חוץ מזה, ישנה בעיה אחרת בשיח והיא שאנשים לעתים קרובות מחזיקים בדעות קדומות או בדקלמים קלישאות בלי להיות מודעים לכך. (מספיק לפתוח רדיו בשביל להיווכח בכך). כתוצאה מזה כל דיון עקרוני, בכל נושא שהוא, הופך למעשה לאוסף של סיסמאות. באמצעות חשיבה ביקורתית וניתוח שיטתי של מושגים, אפשר לגרום לאנשים להיות מודעים לחוסר המשמעות של הסיסמאות וע''י כך לקדם את הדיון. (כמובן שמי שינסה לעשות זאת בפועל, צפוי לגורל דומה לזה של סוקרטס).
בנוסף, לעתים קרובות הדיון- שוב בכל נושא ונושא- נתקע מפני שאין לנו מושגים מתאימים לבטא את המחשבות והרגשות שלנו. במובן זה, פילוסופיה רצינית משמעה יצירת מערכות מושגים שיוכלו לבטא באופן יותר מדויק את המצב האנושי וע''י כך יאפשרו הרחבה של השיח האנושי.
חוג ההשפעה המהותי 272515
אבל הטיעון הפ"מ מתקרב מאד לאמירה:

*אין* "מערכות מושגים שיוכלו לבטא באופן יותר מדויק את המצב האנושי וע"י כך יאפשרו הרחבה של השיח האנושי."
חוג ההשפעה המהותי 272544
קודם כל, קצת קשה לדבר על ''הטיעון הפ''מ'', מכיון שפ''מ הוא בעצם שם כולל לאוסף של שיטות, רעיונות, אופנות ועוד כל מיני דברים לא מזוהים.
לגופם של דברים, אני באמת לא חושב שיש בנמצא איזושהי מערכת מושגים אחת מושלמת שתוכל לבטא באופן מדויק את המצב האנושי על כל היבטיו. יש מערכות מושגים יותר מוצלחות ופחות מוצלחות. יש מערכות מושגים שמתאימות לתחום אחד או לסיטואציה אחת, וכאלה שמתאימות לתחום ולסיטואציה אחרים. במובן זה, אחד מתפקידיה של הפילוסופיה היה מאז ומעולם ליצור מערכות מושגים משוכללות יותר וקוהרנטיות יותר, שיוכלו לשקף בצורה יותר מוצלחת את המצב האנושי המשתנה.
חוג ההשפעה המהותי 271937
"הנחה זו נכונה לדעתי רק למחצה – הכתבים המשפיעים היו תמיד אלו שעסקו לא בסוגיות הפילוסופיות ה"טהורות" כי אם בסוגיות שיש להן השקה לבעיות חברתיות המעיקות על בני אדם בחיים ממש".

איזה ענף בפילוסופיה מוגדר על-ידך כפילוסופיה טהורה? אם אתה מפריד (לפי דעתי, בצורה מלאכותית במידה מסוימת) בין פילוסופיה "טהורה" לפילוסופיה שיש לנגיעה לחיי היום-יום. אז רק המטאפיזיקה נשארת בתחום הפילוסופיה הטהורה. ואז ההנחה שלך תהיה מן הסתם נכונה. אבל מדוע אתיקה, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה פוליטית וכו... מוגדרים על-ידך כפילוסופיה שהיא פחות טהורה ממטאפיזיקה?
חוג ההשפעה המהותי 271967
הייתי מגדיר פילוסופיה ''טהורה'' במובן שאליו התייחסו ה''מתקלסים'' בתחילת המאמר כזו העוסקת במטאפיסיקה ואפיסטמולוגיה או שאלות אתיות מופשטות (כביכול).
חוג ההשפעה המהותי 272107
כמובן שברוב המקצועות זה לא כך, רוב האנשים שלומדים פיזיקהקה לא יהו תורמים גדולים למחקר. הקושי העיקרי של הקהל השומע שאדם לומד פילוסופיה, הוא השאלה המטרידה ביותר, "מה תעשה עם זה". אמנם ידע זה כוח והכול חשוב, אבל תכלס מה תעשה עם זה. שאלה זו עולה א רק בלימודי הפילוסופיה אלא ברוב אם לא כל לימודי הרוח. היחס באוניברסיטאות בהתאם.

אחת הבעיות בתיאור התועלת של הפילוסופיה היא שהרבה פילוסופים חשבוים לא למדו כלל פילוסופיה, וחלק מהפילוסופים החשובים אף יצאו כנגד הפילוסופיה. אמנם זה מצוין לפילוסופים, אך מה עם השאר?

בכלל נראה שבשנים האחרונות יש התעסקות עצמית בכמה וכמה מתחומי הרוח, סופרים כותבים על עצמם, משוררים כותבים על עצמם או על שירים שכתבו. אע"פ שבשנים האחרונות יש ניסיון לבין תחומיות גם ברוח, אני לא רואה את את הפירות כל כך.
חוג ההשפעה המהותי 272234
נדמה שזו בעיה משותפת לכל העיסוק בתחום מדעי הרוח ואפשר לשאול "מה תעשה עם זה?" באותה מידה גם על ספרות צרפתית או ספרות השוואתית או הסטוריה כללית. למעשה, לבד מהתשובות האלמנטריות (תעודת הוראה ו/או המשך לימודים) אין תשובה משכנעת.
חוג ההשפעה המהותי 272497
אם הבנתי אותך נכון, אתה טוען שאין טעם לקונן על אובדן ההשפעה של הפילוסופים מאחר ש:
א. מאז ומעולם היו רק הוגים בודדים לאורך ההיסטוריה שבאמת זכו להשפעה ולכן אין טעם לצפות שכל מרצה זוטר לפילוסופיה יזכה לאותה השפעה כמו אריסטו וקאנט.
ב. גם אותם הוגים שזכו להשפעה, הדבר קשור לרוב לא בהגות הפילוסופית שלהם (במובן של אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה וכו'), אלא בהגות החברתית והפוליטית שלהם. ובמובן זה הוגים חברתיים ופוליטיים גם כיום זוכים להשפעה.

טוב, אז על זה יש לי כמה תשובות:
א. יותר משדיברתי על אובדן ההשפעה של הפילוסופים, דיברתי על אובדן ההשפעה של הפילוסופיה כתחום- כאשר במובן זה פילוסופיה משמעה ניסיון לעסוק בשאלות היסוד של הקיום באמצעות כלים לוגיים. אם תרצה, אפשר לקרוא לזה גם 'ניסיון לפתור סוגיות רוחניות באמצעות השכל'. כיום אנשים לא יעשו זאת מפני שהם כבר אינם מאמינים בהנחות היסוד שעליהן כל העיסוק הזה היה מבוסס.
ב. השפעה אין הכוונה בהכרח גרימה למלחמות, מהפכות ואפקטים מיוחדים. אם פילוסוף כלשהו שינה את הדרך שבה אנחנו תופסים את החיים ואת העולם- זו כבר השפעה. יותר מזה, אם אני קורא ספר או מאמר של הוגה כלשהו ובעקבות כך אני משנה את דעתי על החיים או על משמעותם- מבחינתי זה מוגדר כהשפעה.
במובן זה לאפלטון הייתה השפעה אדירה בהגיגיו המטאפיסיים: הוא השפיע על צורת החשיבה המערבית, על אופי הדיון, על ההבחנה בין גוף לנפש, על מושג האהבה, על התפתחות הנצרות (בעיקר דרך אוגוסטינוס) ועוד. וזה, גם אם כיום המטאפיסיקה שלו נראית לנו פחות רלבנטית מהפוליטיקה שלו.
חוג ההשפעה המהותי 272540
א. לא פלא שהפילוסופיה מאבדת מן ההשפעה שלה: כמעט לפי ההגדרה, הפילוסופיה עוסקת באותן שאלות שהמדע עדיין לא יכול להתמודד איתן. אם אפשר לטפל במסגרת הפיזיקה במהות הזמן והתנועה, ובמסגרת הביולוגיה המולקולרית במהות החיים, לפילוסופיה נשאר לטפל בשאלות פעוטות כמו גוףונפש או למה אנשים עם חום ממשיכים לקרוא תגובות באייל במקום לקחת אקמול ולהכנס למיטה. עם הזמן, המדע יקח ממנה גם את זה.
חוג ההשפעה המהותי 272574
משהו ברוח הדברים שלך: אני חושב שהפילוסופיה סובלת מהעובדה המצערת שהיא לא הביאה את הסחורה. מסתבר שרק לשבת ולחשוב לא מספיק, אפילו אם החושבים הם אנשים חכמים מאד. המהפכות הגדולות במחשבה האנושית הגיעו דווקא ממדענים שחוץ מאשר לחשוב היו להם גם אלגוריתמים לסנן מבין המחשבות שלהם את אלו שבאמת מובילות לאנשהו.

איינשטיין, בוהר, פרויד וגדל עשו למען ה"פילוסופיה" הרבה יותר מהפילוסופים המקצועיים (אולי אפשר להוציא מהכלל הזה את פופר, ויש שיגידו גם את ויטגנשטיין). הדוגמא הכי בולטת היא איך המחשבות היפות של אחד הגדולים, קאנט, על המרחב האוקלידי שכביכול נכפה על החשיבה האנושית כאזיקים - המחשבות האלה התנפצו אל תורת היחסות ולא נותר מהן אלא חיוך עצוב.
חוג ההשפעה המהותי 272580
אתה מתייחס למדעי הטבע בעיקר ושוכח את מדעי החברה. מה שמניע את העולם זה לא רק המדע אלא גם (יש שיאמרו בעיקר) הפוליטיקה. על זו האחרונה משפיעים המדענים מעט בדרך כלל (עד כדי פצצות אטום). הפילוסופים כאן משפיעים יותר.
חוג ההשפעה המהותי 272582
האמנם הפילוסופים משפיעים על הפוליטיקה? נדמה שגם בתחום הזה השפעתם של כלכלנים, עיתונאים ואפילו אמנים יותר מורגשת.

ושים לב שלא דיברתי דוקא על ההשפעה המעשית של המדע על חיינו, אלא על השפעתם של מדענים על מאגר הרעיונות האנושיים, כולל כאלה שמסורתית היית קורא להם "רעיונות פילוסופיים". קח מושג כמו "מוסר" למשל, ושאל את עצמך אם פילוסופים שמתמחים בתחום הזה חידשו בעשרות השנים האחרונות משהו משמעותי בסדר גודל של ה[סוציו]ביולוגים.
חוג ההשפעה המהותי 272585
התשובה היא כן. בעשרות השנים האחרונות היו חידושים מרעישים ובעלי השפעה רבה על העולם המעשי בתחום פילוסופיה של המוסר והפוליטיקה.
דוגמאות מובהקות: קשה לתאר את המחשבה הפוליטית והמשפטית היום ללא רולס. דוגמא אחרת: העשור וחצי האחרונים היה מלא ברב-תרבותיות ובהתנגדויות אליה.
סוציוביולוגים? טפו. חסר משמעות למי שלא מתעניין בנושא.

גם בנוגע לתחומים אחרים אני חושב שאתה טועה. המהפך שביצע קאנט משפיע על כולנו עד היום ומעצב את המחשבה שלנו, וזה למרות הנחות-הבסיס המוטעות שלו.
חוג ההשפעה המהותי 272593
אני קורא עיתונים כבר כמה עשרות שנים, ועד שהגעתי לאייל נתקלתי בשם "רולס" רק בסמוך ל"רויס". מחמת בורותי אין לי אלא לקבל את מה שאתה אומר, אבל בכל זאת אני תמה כמה השפעה כבר יכולה להיות לו על המחשבה הפוליטית והמשפטית בלי שהוא עצמו מוזכר כמעט בשום מקום עממי, מהסוג שגם שוטים קוראים (השווה, למשל, לפרויד, מרקס, איינשטיין, פרידמן ואפילו מנדלברוט).

הבוקר התחיל יפה: אחד קורא לי מנוול ואחר יורק עלי. עד הצהריים יש להניח שמישהו יזרוק אותי מהחלון וזהו.
חוג ההשפעה המהותי 272595
אתה לא קורא את העיתונים הנכונים:
חוג ההשפעה המהותי 272605
קיבלתי דף ריק. אני מניח שזה מסכם את המאמרים הרלבנטיים.
חוג ההשפעה המהותי 272611
בדרך אליך. בינתיים נסה את זה
חוג ההשפעה המהותי 272615
אוקיי. באמת לא קראתי את המאמר הזה בשעתו (או ששכחתי), אבל ברור שמאמר אחד או שניים לא משנים בהרבה את התמונה. אני גם מודה מראש שייתכן והתמונה שאני מציג שגויה מיסודה; אני באמת לא קורא את העיתון ביסודיות ואין לי שום בסיס לטענה מלבד "ככה נדמה לי".
חוג ההשפעה המהותי 272616
תראה, מהקריאה שלי את העיתונים גם לאלון מזרחי השפעה גדולה יותר על המחשבה הפוליטית מרולס , מנדלברוט, דוקינס ורוברט אקסלרוד גם יחד, אז מה?
חוג ההשפעה המהותי 272626
על מזרחי ומנדלברוט שמעתי. מי האחרים?
חוג ההשפעה המהותי 272632
זה לא חוכמה. אם היינו שופטים עפ''י העיתונים שאני קורא, הוגה הדעות הכי חשוב בתקופתנו הוא לארי פלינט.
אתה *קורא* את העיתונים האלו? 272634
אז אתה הרבה יותר אינטלקטואל ממני.
חוג ההשפעה המהותי 272645
פלינט מעניק משמעות חדשה למושג ''הוגה דעות מהתחת''.
חוג ההשפעה המהותי 272597
נודניק. לא ירקתי עליך אלא על הריצפה.

אני חושב שהמבחן שאתה מציג כאן אינו מתאים. השאלה היא האם אנחנו רואים את *ההשלכות* של הגות מסוימת בעולם, ולא אם אנשים מהשורה מכירים את השמות. במבחן הזה, אני חושב שלכל הפילוסופים החשובים יש השפעה על העולם ‏1, ושההשפעה הזאת נמשכת עד ימינו.

1 אם כי, אפשר להציג את הפילוסופים רק כמי שמסוגלים לייצג היטב את הלכי-הרוח של תקופתם (ויש ספרים על תולדות הפילוסופיה שבוחרים לעשות זאת כך). אלו שוב שאלות פילוסופיות: האם התקופה יוצרת את האדם או האדם את התקופה, מה מניע את העולם - רעיונות או הבסיס הממשי וכולי (כשהמדע ימצא תשובות, אני אשמח להתעדכן).
חוג ההשפעה המהותי 272603
איזה השלכות יש לרולס על העולם? כי אני עדיין לא הצלחתי למצוא שום דבר שלו במעשים או הצהרות פוליטיים שאני מכיר, שלא היה כבר אצל פילוסופיים (בעיקר הליברליים שבהם) קודמים לו. אבל אני בטוח שתוכל להאיר את עיני בנושא.
חוג ההשפעה המהותי 272695
דוגמאות.

1. רולס נחשב למי שהחזיר לפילוסופיה את המעמד החשוב שלה בתחום הפוליטי, ע"י תפיסת ה"צדק" שלו. עד רולס, אנחנו מדברים על דמוקרטיה או (א) כפונקציה של "כוח", וכמתופעלת ע"י כוח. דהיינו הדמוקרטיה היא ניסיון של יחידים וקבוצות להשיג את מירב הרווחים מהשלטון. הסדרים פוליטיים הם סוג של פשרה שמבוססת על יחסי-כוחות בין קבוצות, או סוג של ריסון סובלני מצד הרוב. המושג המסורתי של "אמנה חברתית" גם הוא מבוסס כוח. או שמתייחסים לדמוקרטיה (ב) כנובעת מתפיסת-טוב (דהיינו, ממוסר ליברלי). הבעיה עם סוג כזה של תפיסה היא שהיא מחייבת להניח מוסר (ליברלי) משותף, וכפיה של המוסר הזה על מי שמחזיק בהשקפות אחרות.
רולס מבסס תפיסה פוליטית על רעיון של "צדק" שלא נובע מכוח בלבד, וכן נפרד מה"טוב" – ולכן לא מחייב תפיסת-טוב משותפת. הרעיון הוא שאפשר לדבר על דרכים צודקות להתנהלות מדינית בלי לאחוז בערכים משותפים. גם אם לא תקבל את התוכן של ה"צדק" שמציע רולס, עצם האפשרות ליצור צדק נפרד מטוב היא חדשה. למשל, כל הדיונים על רב-תרבותיות (שרולס, בגדול, לא תומך בה) מתבססת על הרעיון שאפשר לדבר על התנהלות צודקת של המדינה ללא הסתמכות על ערכים משותפים לקבוצות המיעוט (ובודאי ללא הסתמכות על כוח – לקבוצות המיעוט מטבען אין כזה).

2. הרעיון של המצב הראשוני, מסך הבערות וכו' כדרך למצוא מה פירושו של שוויון הוא רעיון מקורי, שעושים בו שימוש רב.

3. רעיון ה"הנמקה הציבורית" שאמנם מקורו בקאנט, אבל רולס פיתח אותו באופן שונה. הוא מהווה את הבסיס לתיאוריות של "דמוקרטיה התדיינותית".

4. רולס מציע הצדקות לתיאוריה סוציאל-דמוקרטית שלא מבוססות על מלחמת מעמדות מרקסיסטית, או על תקשורת המונים מטמטמת וכו'.

(יש עוד, אבל אני חייב עוד חמש דקות לצאת).
חוג ההשפעה המהותי 272707
לא יודע, כל השימושים שאני ראיתי עד היום בהגותו של רולס נועדו בעיקר כדי להצדיק מראש את העמדות שהמשתמש החזיק בהן מראש. אחרי הכל, תפיסת הטוב האישית של האדם היא הדרך היחידה שבה אפשר להגיע ממסך הבערות לתפיסה של מה הוא צדק. לפי כך, לפחות עד כמה שאני הצלחתי לחשוב, מסך הבערות אינו אלא עוד וילון שנועד להסתיר את מה שבבסיסו הוא תפיסת הטוב האישית של האדם.
חוג ההשפעה המהותי 272797
אמממ..אבל זה בדיוק מה שרולס עושה. יוצר תפיסת צדק ללא תלות בתפיסת הטוב.

''להצדיק מראש את העמדות שהמשתמש מחזיק בהן'' כבר נוגע יותר לנושא המאמר. מאחר שלא הצלחתי לגבש דעה בעניין (חוץ מזה שהמאמר כתוב בצורה מעולה), אני לא אתייחס.
חוג ההשפעה המהותי 272920
מה שהוא עושה זה יוצר קליפה ריקה שנראית כמו צדק ללא תלות בתפיסת הטוב. כדי למלא אותה בתוכן *כלשהו* חייבים להחזיק בתפיסת טוב כלשהי. כלומר, בקיצור, הוא לא עשה כלום.
חוג ההשפעה המהותי 272970
מה?
חוג ההשפעה המהותי 272995
my thoughts exactly.
חוג ההשפעה המהותי 273000
לא הבנתי. אתה חולק על רולס או על הצורה שאני מציג אותו? אם אתה חולק על רולס, קטונתי מלהיכנס לקרב הענקים ביניכם. אם אתה חולק על דרך ההצגה שלי - הייתי מעוניין לדעת היכן המחלוקת.
חוג ההשפעה המהותי 273090
אני חולק על הטענה שמישהו אי פעם באמת עשה שימוש ברולס שלא ככיסוי לאמונותיו שלו שנבעו מתפיסת הטוב האישית שלו (של המישהו, לא של רולס).
חוג ההשפעה המהותי 273116
האם אתה חושב שמישהו אי פעם הושפע מדרישות נורמטיביות של תורה פילוסופית? מדוע רולס שונה?
חוג ההשפעה המהותי 273529
אין לי מושג מה אמרת במשפט הראשון, ולכן קשה לי לענות על המשפט השני.
חוג ההשפעה המהותי 272607
בד"כ כאשר להגותו של מישהו יש השפעה על העולם, גם בעל הדבר זוכה לפרסום מסויים. אני לא אמשיך כאן עם ניימדרופינג שמא ישייכו אותי לעדתו של מר פז, אבל דוגמאות יש בשפע. דווקא פילוסופים מהעבר, בתקופה שלא היתה הבחנה ברורה בינם לבין מדענים ולמעשה הם שילבו את שתי המתודות האלה, מוכרים לכל ילד: אריסטו, אפלטון ודקארט מוזכרים הרבה יותר מאשר רולס, יום ולוק, ואני משער שזה לא בגלל העיניים היפות שלהם אלא בגלל ההשפעה האמיתית שלהם על תפיסת העולם שלנו.

אה, עכשיו גם נודניק וגם גמד. הולך ומשתפר.
חוג ההשפעה המהותי 272696
יום ולוק? אתה בודאי צוחק. בתחום המוסר והפוליטיקה, לוק הגה את תורת הזכויות הטבעיות, בתוכן הזכות לחיים, לחירות ולרכוש. שמעתי שיש איזו מדינה איזוטרית שהחוקה שלה מבוססת על רעיונות תמוהים אלו. יום פיתח את הכשל הנטורליסטי, שיש לי הרגשה עמומה ששמעת עליו (אבל לא כותבים עליו בעיתון).
באפיסטמולוגיה – לוק נחשב לאמפיריציסט הראשון. למעשה, הדרך שאנחנו חושבים היום על האופן שבו אנחנו תופסים את העולם היא במידה רבה תורת התפיסות ותורת הייצוג של לוק (מי שנלחם בזה הם סטרקטוראליסטים, גשטאלט וכאלה. בינתיים, ההצלחה שלהם חלקית). יום הוא הראשון שנפטר באמת ממושג העצם האריסטוטלי, ממושגי האני כעצם (שיש לו מהות פנימית) והראשון שערער על מושג הסיבתיות. זה רק חלק קטן (אני צריך לצאת וגו'), אבל אני לא מצליח לתאר לעצמי את המחשבה המודרנית בלעדיהם.
לאפלטון ואריסטו יש זכות ראשונים על רוב הרעיונות. אבל זאת לא חוכמה – הם היו שם קודם.
חוג ההשפעה המהותי 272717
טוב, יכול להיות שהאשם לא בפילוסופים אלא בי.
חוג ההשפעה המהותי 272963
האם אין מרקס ופרידמן, למשל, תוצר של תפישות פילוסופיות מסוימות ביחס לעולם?
חוג ההשפעה המהותי 272972
כמובן. אבל אותן "תפיסות פילוסופיות" הן לא פרי רוחם של פילוסופים מקצועיים, כפי שתרומתם של שני אלה משנה את הסביבה התרבותית, או "התפיסה הפילוסופית" של אלה שבאים אחריהם. האם, לדעתך, בדיונים שמתנהלים כאן בנושאים כלכליים חברתיים, השקפות העולם שמועלות ניזונות מרעיונות של פילוסופים או מהגותם של פסיכולוגים, סוציולוגים, ביולוגים וכלכלנים?

זאת מכל מקום היתה ההרגשה שלי עד שתיקנוני המתקנים וגרמו לי להודות שאולי מדובר כאן בבורות שלי ולא במצב האמיתי.
חוג ההשפעה המהותי 273391
ראשית, דומני שמרקס מוגדר לרוב לפחות *גם* כפילוסוף. שנית, הרשה לי לתבוע את עלבונו של מר הגל, שאלמלא היה טרוד במאה ושבעים השנים האחרונות בלהפסיק לעשן היה חולק לך בוודאי שתיים או שלוש סטירות טובו. תורתו הרי שימשה בסיס מובהק לרעיונותיו של מרקס. וכנ"ל פרידמן (מתוך עצלות לא אפרט).

"האם, לדעתך, בדיונים שמתנהלים כאן בנושאים כלכליים חברתיים, השקפות העולם שמועלות ניזונות מרעיונות של פילוסופים או מהגותם של פסיכולוגים, סוציולוגים, ביולוגים וכלכלנים?"

זו שאלה של נקודת מבט. מנקודת מבטי, רעיונות פסיכולוגיים, סוציולוגיים, ביולוגיים או כלכליים הם תמיד רעיונות "שניוניים" המבוססים על הנחות פילוסופיות מסויימות ביחס למציאות ולאופן שבו אנו תופשים אותה. לרוב, אתה יכול "לפרק" בצורה די פשוטה אמירות שכביכול אינן פילוסופיות ולראות שיש להן רקע פילוסופי מאוד ברור (ובסיס בהנחות אונטולוגיות או אפיסטמולוגיות מסוימות).
חוג ההשפעה המהותי 273460
זה טיעון מאותה משפחה של טיעונים שהביא יונתן אורן, ואני לא ממש סגור עם עצמי איך להגיב עליהם. מצד אחד, יכול להיות שאתם צודקים ואת הבסיס האמיתי של השקפות העולם שלנו בונים פילוסופים, אלא שכדרכם של יסודות הבניין הבסיס הזה חבוי מעיני הציבור הלא משכיל (כמוני, לעניין זה). מצד שני, יכול להיות שאתם רואים צל הרים כאנשים, ומייחסים לפילוסופיה יותר השפעה ממה שיש לה באמת. אותם רעיונות שאתה קורא להם ''שניוניים'' לא בהכרח זקוקים לבסיס שהפילוסופים הניחו עבורם כביכול, ובאמת כאשר הסביבה התרבותית-פילוסופית לא מתאימה למציאות, הרעינות השניוניים צצים ועולים ומתפתחים יפה עד שהם מכתיבים מהפכה בשכבה הפילוסופית העמוקה יותר (לשיטתכם). תפיסות המרחב והזמן השתנו בעקבות איינשטיין ולא בגלל שאיזה פילוסוף הגה את האפשרות שאנחנו חיים בעולם לא אויקלידי, המהפכה בשאלת הדטרמיניזם הפיזיקלי היא תולדה של תורת הקוואנטים ולא של פרופסור לפילוסופיה, והתרומה המשמעותית לתורת המוסר נעשתה ע''י הסוציוביולוגים, טפו, ולא ע''י רולס.

מכל מקום, גם אם נקבל את טענתכם שתרומתם של הפילוסופים חיונית מאין כמותה, לא פלא שהם אינם זוכים ליוקרה ציבורית, שכן הציבור לא מכיר את היסודות החבויים ההם.
חוג ההשפעה המהותי 273474
דווקא אין לי בעיה עם התיאור שלך, של רעיונות שניוניים שמכתיבים מהפכה בשכבה הפילוסופית. אבל אין סיבה לעצור כאן. אפשר להחיל את אותם עקרונות גם על איינשטיין או הוגי תורת הקוואנטים. גם הרעיונות שלהם עלו מתוך תרבות (מדעית ולא-מדעית) ותקופה היסטורית ספציפית. הרי תיאורים קוואנטים, למשל, לא יכלו להתפתח בתקופת דיקארט.
אז כאן שוב עולה שאלה פילוסופית, של "מה קורה בעצם". האם מקור השינויים במדע? מין תיאור כזה של המדע מתקדם לבדו, מתוך "חוקים פנימיים", וכל הדיציפלינות האחרות נשרכות אחריו ומתאימות עצמן אליו? זאת תהיה השקפה מאוד קיצונית, שגם לא משאירה מקום למדען עצמו - האדם ששימש כלי בידי חוקי המדע זה עניין שולי ומיקרי.
האם אנחנו מדברים על דיאלקטיקה בין פילוסופיה לרעיונות שניוניים? דיאלקטיקה בין עולם הרוח ועולם החומר (הבסיס הממשי)?
אתה רואה, אתה לא רוצה להיכנס לזה.

איזו תרומה משמעותית לתורת המוסר נעשתה ע"י סוציוביולוגים (טפו)?
חוג ההשפעה המהותי 273505
נכון, אני לא רוצה להכנס לזה, אבל זה לא בגלל שאני מסכים.

מה זאת אומרת איזו תרומה? קיבלנו *לפחות* הסבר אפשרי להיווצרותו של המושג הזה בלי שצריך להזעיק לצורך הזה את אלוהים או ישויות עלומות אחרות מעולם האידיאות עליו אנחנו לא יודעים כלום. לא נראה לך משמעותי לפחות כמו מסך הבערות?

(לדעתי קיבלנו הרבה יותר, אבל נעזוב את זה כרגע. לא קל לדבר על זה בלי לטעות בניסוח כך שלכאורה ניתקל בכשל הנטורליסטי וניפול על הפנים).
חוג ההשפעה המהותי 273587
עד הסוגריים, זאת תרומה "מדעית" ‏1, ולא תרומה למה שקרוי "תורת המוסר".

1 פעם אני בטח אבין מדוע סיפורים על העבר הרחוק שאין דרך לאשש אותם נחשבים ל"מדע", בעוד שתיאוריות היסטוריות, שיש להן אישוש רציני בהרבה, נחשבות ל"רוח".
חוג ההשפעה המהותי 273593
אתה חושב ש"תורת המוסר" יכולה להשאר מנותקת לחלוטין ממקורות המוסר? משונה. אתה חושב שהפילוסוף דניאל דנט לא תרם משהו לתורת המוסר, כשהוא מתבסס על משנתם של דארוין, המילטון, פישר, דאוקינס, וילסון וביולוגים אחרים? משונה מאד. לא רק משונה, גם תומך בסברה שלי שהגישה הפילוסופית הולכת ומאבדת את הרלבנטיות שלה.

הביולוגיה היא מדע בלי מרכאות. הביולוגיה האבולוציונית היא מדע בלי מרכאות. "סיפורים על העבר הרחוק" נפוצים מאד גם בקוסמולוגיה, ואתה הרי לא חושב שניתן לשחזר את המפץ הגדול במעבדה.

הלו, אני מדבר עם יונתן או עם אורי?
חוג ההשפעה המהותי 273658
אני חושב שתורת המוסר יכולה להיות מנותקת לחלוטין ממקורות המוסר. אני אפילו חושב שתורת הספרות יכולה להיות מנותקת לחלוטין מנוירולוגיה.
לדאבוני, אני לא מכיר את הגותו של דנט.

אני לא יודע מה זה "ביולוגיה אבולוציונית" (זה לא זלזול. אני באמת לא יודע). אבל כן נתקלתי בסיפורים על "איך המוסר התפתח", ואני תמה: למה זה "מדע" בעוד שהיסטוריה היא "רוח"? יש לנו הרבה יותר ראיות תומכות לתיאוריות היסטוריות.
חוג ההשפעה המהותי 273684
אני חושב שאתה טועה בשני המקרים. כלומר, עד שלב מסויים אתה ודאי יכול לנתק את הספרות מהנוירולוגיה, ואתה יכול להגיד המון על ספרות בלי נוירולוגיה, ואתה יכול ליצור ספרות נפלאה בלי נוירולגיה, וללא ספק אפשר להנות מספרות בלי נוירולוגיה, אבל אין לך שום תופעה אנושית שאתה יכול להבין באמת בלי נוירולוגיה. והספרות היא תופעה אנושית. גם המוסר.

אני לא בטוח שההסברים העכשויים על מקורות המוסר הם בחזקת מדע. אין לי מושג אם ה"סיפורים" (מה רע ב"היפותזות"?) שמסופרים היום ניתנים להפרכה, אבל אני יודע שעובדים על זה, אני יודע שמשתמשים בכלים הנכונים - קרי: חוקי האבולוציה, אני יודע שכל הענף הזה צעיר מאד ואני יודע שבתחומים מסויימים של ההתנהגות האנושית הוא מניב תיאוריות שעומדות בכל הקריטריונים הדרושים כדי להקרא מדעיות, כך שאני חושב שיש מקום לאופטימיות. "אשרי המאמין" אמרו לי היום, ואתה יכול להגיד את זה שוב.
חוג ההשפעה המהותי 273688
בנוגע לספרות, לדעתי אתה טועה לחלוטין. תורת הספרות לא מצויה בפיזיולוגיה של המוח של כל אחד מאיתנו. מה בדיוק אתה חושב שתוכל ללמוד ממחקר נוירולוגי? נניח שתדע שספרות מפעילה חלקים מסוימים במוח שלנו או גורמת לחוויה באופנים מסוימים. איך תוכל מכאן ללמוד מהי ספרות טובה וכיצד היא הופכת לכזאת?

אין לי בעיה עם "היפותזות". זה פשוט נשמע לי סיפורים. אין לי גם בעיה שתאמין, אני רק לא מבין מדוע שתרצה לעשות זאת.
חוג ההשפעה המהותי 273710
אם היא לא במוח שלנו, אז איפה כן? ואם יש במוח עוד משהו חוץ מפיזילוגיה, מהו?
חוג ההשפעה המהותי 273717
שאלות מצוינות. התשובה, כמובן, היא שאין לי מושג. ועדיין, גם אם תעשה מחקר נוירולוגי מעמיק - לא תדע יותר על תורת הספרות.
חוג ההשפעה המהותי 273753
היא לא צריכה להיות במקום אחר מאשר במוח שלנו, כדי שלא נוכל לדבר עליה (בהצלחה מרובה) ע"י מושגים פיזיולוגיים. זה לא שאומרים לך שלא הכל פיזיולוגיה‏1 או שהדבר עליו אנו מדברים הוא יותר מדבר אחד, אלא שמושגים שונים "תופסים" אספקטים שונים של אותו הדבר במידת הצלחה שונה‏2.
גם אם מקבלים את ההנחה‏3 שניתן לעשות *תאורטית* רדוקציה מוצלחת של כל עולם המושגים האנושי (כולל ספרות) לפיזיולוגיה, מעשית זו יומרה שמייצרת למעשה "סיפורים" ולא מדע של ממש. <אנלוגיה של גיקים לסיום> לדבר על ספרות ע"י תאורים פיזיולוגיים, זה כמו לתכנת אפליקציית DirectX מורכבת לסביבת חלונות, באסמבלר בלבד. אולי זה אפשרי תאורטית, אבל זה מאוד לא מעשי בשל רמת ההפשטה.</גיקים>

________
1 אם אתה רוצה, אתה יכול להאמין בהנחות יסוד לא אמפיריות כרצונך.
2 משפט אביב: השלם הוא בדיה אנושית ולכן השלם הוא פחות מסכום חלקיו.
3 אי קבלת ההנחה הנ"ל היא גם רציונלית, גם אם זה לא מקובל במחוזות האייל.
חוג ההשפעה המהותי 273763
האנלוגיה שלך בהחלט מקובלת עלי. אני לא מספיק טיפש כדי לטעון שצריך את פיזיקת החלקיקים כדי לעסוק בביולוגיה או את הנוירולוגיה כדי לנתח שיר.

אבל אי אפשר לדבר על הבנה אמיתית של הביולוגיה בלי להבין את התהליכים הכימיים, ובשבילם צריך להבין המבנה האטומי וכך הלאה וכך הלאה עד המימד העשירי של המיתרים.

אתה תכתוב את ה DirectX שלך בג'אוה או בכל שפה שמתחשק לך, ומבקרי הספרות ינתחו שירים בלועזברית-שאף-אחד-לא-מבין או בכל שפה שמתחשק להם. כמובן. אבל אם תרצה להבין באמת איך כל העסק מנגן, איך זה שבסוף התהליך מופיע על המסך השדון הקטן שלוחש "אביב, אתה הגדול מכולם", הרי שלא תוכל להמנע מלרדת בהיררכיה לאסמבלר, לשפת מכונה, לשערים לוגיים, לאלקטרוניקה, לאלקטרונים ולשרדינגר. להגיד "אה, זה פשוט, יש כאן לולאה מקוננת שמציירת פיקסלים לפי אלגוריתם יוריסטי" או "אה, זה פשוט, יש כאן תצלובת אונומטופאית הרמנויטית שמשתלבת באנפורות מטאפוריות של דמויות עגולות" ולטעון שזה *כל* מה שצריך להבין, זה לחפף קצת. קצת הרבה. לטעון שזה כל מה שאי פעם *ניתן* יהיה להגיד זאת פסימיות, אולי מוצדקת ואולי לא.

ומה שאתה קורא לו הנחה‏3 יחד עם משפט אביב יוצרים תערובת נאה של דבר והיפוכו, אבל זה דוקא כן מקובל במחוזות האייל.
חוג ההשפעה המהותי 273769
נו טוב, להצליח לעשות רדוקציה למשהו שאנחנו בנינו אותו מלמטה למעלה, זה קל *יחסית* (אך עדיין לא מעשי כשמדברים על דברים מורכבים).

אני מסכים שהטענה הפסימית היא מיותרת. אני פשוט חושב שגם הטענה האופטימית היא טענה אמונית חסרת בשר. (לכן אני חושב שגם אתה וגם יהונתן טועים). העמדה שלי: "שווה" לנסות למצוא *גם* הסברים כאלה (אין לאנושות יותר מדי דברים יותר מעניינים לעשות, עד המסיבה שבסוף היקום), אבל אפשר לעשות זאת בלי ההנחה שנצליח (או אמונה שאפשר) ועם קצת יותר צניעות לגבי מה שיש לנו. לדעתי, מה שיש לנו לגבי רדוקציה של מושגים מופשטים כמו "ספרות" לפיזיולוגיה, זה לא יותר מה"סיפורים" עליהם דיבר יהונתן (ואני מסכים עם השימוש במילה "סיפורים" או אולי "יריית חצים באפילה", בהקשר הזה).

___________

לא מסכים עם המשפט האחרון, <מחקתי את ההסבר למה> אבל אדחה את ההסבר של "משפט אביב" לפעם אחרת, זה לא רלבנטי לפתיל. הוא סתם השתרבב לפה משום שהוא מעסיק אותי בשבוע האחרון (וארורים לוק, לייבניץ והויכוח ביניהם, שגרמו לי לחשוב עליו).

ואוף איתי, אני ממש לא צריך להיות פה.
חוג ההשפעה המהותי 273782
הטענה שלי כאן הייתה קצת אחרת. אני בכלל לא נכנס לשאלה אם רדוקציה אפשרית. אני פשוט טוען ש''תורת הספרות'' היא לא בראש שלנו אלא חיצונית לנו, גם אם אנחנו יצרנו אותה ויש לה משמעות רק בהקשר האנושי. עדיין, אם נחטט בראש שלי או שלך, אפילו עם ידע נוירולוגי מלא, לא נמצא שם את תורת הספרות בשום צורה.
(אולי זה מקרה של פרט-כולל. אני לא מתמצא באונטולוגיה של הנושא).
חוג ההשפעה המהותי 274105
עם זה אני מסכים (בעצם, זה תלוי למה אתה מתכוון ב"חיצונית לנו". כל עוד אנו במסגרת היש ולא חורגים למטאפיזיקות מוזרות, אני איתך). אני פשוט מוסיף לטענה הנ"ל טענה יותר מחמירה מזו שלך: גם אם כל "תורת הספרות" היתה נמצאת בראש של אדם אחד, נוירולוגיה (או רדוקציה נמוכה יותר כרצונך) לעולם לא היתה נותנת לנו מודל שלם (ולאו דווקא היתה נותנת לנו מודל מדוייק יותר ככל שנרד) וזה לא בגלל ש"לא ירדנו מספיק למטה - עוד קצת ונגיע". רדוקציה לא רק מוסיפה אינפורמציה אלא גם מתעלמת מאינפורמציה בה מושגיה לא יכולים לגעת (ומושגים אחרים כן יכולים לגעת). במילים אחרות: משפט אביב.
חוג ההשפעה המהותי 274139
אני מסכים, כמובן.
חוג ההשפעה המהותי 274116
ושכחתי:
לטעון שהרמה הגבוהה זה *כל* מה שצריך כדי להבין כדי לדעת "איך זה מנגן" זו טענה (לא נכונה) שלא טענתי.
לטעון שהרמה הנמוכה זה *כל* מה שצריך להבין כדי לדעת "איך זה מנגן" זו טענה (לא נכונה) שהרדוקציוניסטים כן טוענים.
כדאי לעסוק במיקרו (מקבלים אינפורמציה שפיספנו בהפשטה). כדאי לעסוק במקרו/במופשט (מקבלים אינפורמציה שפיספסנו בהסתכלות הפרטנית).
אין לכך קשר לפסימיות, אלא אם נגדיר את שאיפות הרדוקציוניסטים (להכיל ממש את *כל* האינפורמציה המתקבלת מן המופשט בכל האינפורמציה המתקבלת מההסתכלות הפרטנית) כאופטימיות.
חוג ההשפעה המהותי 274132
הסר את ה''כדי'' המיותר וכו'
חוג ההשפעה המהותי 274136
תפסיק לכתוב תגובות בהפסקות בבצפר !
חוג ההשפעה המהותי 274149
:)

בהפסקה נחים על הדשא או יוצאים לעשן פסיבית. זה נכתב באופן חפוז בהרצאה משעממת במיוחד, לפני המעבר ל"הארץ" (ועם קוראי האייל הסליחה).
חוג ההשפעה המהותי 273934
אבל האנלוגיה שלך היא בדיוק מה שמבהיר את החשיבות של הניסיון לרדת לרמה הבסיסית ביותר.

אפליקציה מורכבת בDirectX נכתבת בשפה עילית כלשהי, סביר להניח וארינט של C. כלומר אתה עובד ברמת הפשטה ביניים כלשהי. הקוד האסמבלרי חבוי ממך, נמצא הרחק מתחת והקומפיילר מנהל אותו. מצד שני המשתמש רואה משהו הרבה יותר פשוט מהקוד שאתה כותב.

תחום מדעי המחשב פותח ע"י בני אדם מן הבסיס, ולכן בני אדם, עם כל רמות ההפשטה, יודעים מה נמצא למטה, בסופו של דבר. השאיפה שלנו בתחום הזה, אם תרצה, היא כלפי מעלה. הבסיס שלנו מוצק וותיק ואנחנו מחפשים רמות הפשטה יעילות יותר שתאפשרנה לנו לתאר דברים מורכבים יותר ויותר, ועדיין לשמור על רמת יעילות רצויה.

כשאנחנו חוקרים נושאים אמורפיים שקשורים לאנושי, הבעיה שלנו היא בדיוק הפוכה. אנחנו מכירים יחסית טוב את הרמות הגבוהות של ההפשטה - רגשות, יצרים, מחשבות, דחפים. שבתורם מיתרגמים למעשים, סיפורים, שירים ויצרות אומנות. אבל אנחנו כל פעם מחדש מוצאים שההבנה שלנו ברמות הגבוהות האלו בעייתית, ושאנחנו למעשה חוקרים משהו מורכב מאוד בצורה מאוד לא יעילה.

הרעיון מאחורי הניסיון לרדת לרמה הבסיסית ביותר הוא לא כדי לתאר יצירת אומנות או תסמונת פוסט-טראומטית ע"י יחסי גומלין בין ניורונים. המטרה היא להגיע להבנה כזאת של הרמה הבסיסית, שנוכל בעזרתה לתאר את הרמות הגבוהות יותר של ההפשטה בצורה נכונה ומדוייקת יותר. אם הרמה הבסיסית תהיה מורכבת מדי בשביל לעבוד בה, אנחנו נשקיע מאמצים בפיתוח של כלים שיאפשרו לנו לעבוד ברמה גבוהה יותר. ההבדל יהיה בכך שהכלים האלה יהיו יותר מדוייקים, ופחות מועדים לטעויות.

כל זאת כמובן, בלי להתייחס לשאלה האם זה בכלל אפשרי או לא.
חוג ההשפעה המהותי 273594
אני חושב שיש בינינו כאן אי הבנה מסויימת.

למיטב הבנתי, בחלק מהמקרים יש אכן יוצרים ''שניוניים'' המסתמכים בצורה מודעת וברורה על פילוסופים כמקור ''ראשוני'' לדעותיהם. במקרים רבים אחרים, היוצרים השניוניים מסתמכים על מה שנדמה להם כמו דבר הידוע לכל או מקובל על הכל, בלי להיות מודעים לכך שהם עומדים על כתפיהם של פילוסופים (ואחרים) שהמציאו אותו ''ידוע לכל'' יש מאין.

אשר לאיינשטיין או תורת הקוואנטים -- מאחר ורק מיעוט זעיר שבזעיר מבין תושבי כדור הארץ מסוגל להבין לאשורן את תורת היחסות או הקוואנטים, הרי שאין מקום לדבר על השפעה ישירה שלהם אלא רק על השפעה מתווכת דרך מקורות ''שניוניים'' או ''שלישוניים''. אלו לא הגישו את תורת היחסות או הקוואנטים ב'לשון קלה' למען הציבור אלא סינתזו אותה עם תפישות פילוסופיות מסויימות, כששתי התורות הללו משמשות לא הרבה יותר מדוגמית עם ניחוח מודרני ומדעי שנועד לתת הרגשה טובה למי שבולס את המעשיות הפילוסופיות הישנות פעם נוספת.
חוג ההשפעה המהותי 273598
על הפיסקה הראשונה שלך כבר אמרתי: אולי. אין לי ידע מספיק כדי להיות נחרץ בעניין.

לגבי הפיסקה השניה: כמובן שהציבור הרחב לא מכיר את התורות הפיזיקליות האלה באופן מעמיק, ואותו דבר ניתן להגיד על תורת פרויד. זה לא מונע מכל ילד להגיד לך "הכל יחסי" (שזאת שטות, אבל לא חשוב כרגע) או להלחם בטענות דטרמיניסטיות שאתה מעלה בנימוק שתורת הקוואנטים לא דטרמיניסטית (לפחות באינטרפרטציה הקופנהגית).

אני לא יודע אילו "מעשיות פילוסופיות ישנות" גויסו לטובת העניין, אבל זה גם לא ממש משנה. בים הגדול של כל הטענות והזרמים, בטח תימצא גם איזו גישה שמתאימה למה שהפיזיקאי, הביולוג או הפסיכולוג גילה. זה כמו לטעון שדלטון התבסס על דמוקריטוס כשהעלה את ההשערה האטומית. בעיני זה מגוחך.
חוג ההשפעה המהותי 273959
''אני לא יודע אילו ''מעשיות פילוסופיות ישנות'' גויסו לטובת העניין, אבל זה גם לא ממש משנה. בים הגדול של כל הטענות והזרמים, בטח תימצא גם איזו גישה שמתאימה למה שהפיזיקאי, הביולוג או הפסיכולוג גילה. זה כמו לטעון שדלטון התבסס על דמוקריטוס כשהעלה את ההשערה האטומית. בעיני זה מגוחך.''

הנקודה הקריטית, מכאן, היא מידת הישירות של הקשר בין המקורות השניוניים והשלישוניים לרעיונות הפילוסופיים עליהם הסתמכו.

בדרך כלל, אפשר לומר שמגוחך לראות ''שורשים קדומים'' ברעיונות בתחום המדעים המדוייקים או מדעי הטבע. אבל בתחום מדעי החברה והפילוסופיה החברתית, דבר זה נפוץ מאוד. רעיונות נוסח אלו של אפלטון ב''הרפובליקה'' וראיית העולם העריצית משתדרים והולכים דרך ''שדרים'' פילוסופיים ישירים ועקיפים כל הזמן ולמעשה, ממשיכים לחיות בתודעה הפילוסופית הכללית, בגלגולים כאלו ואחרים, לאורך כל הדורות.
חוג ההשפעה המהותי 274030
אתה כותב מהמחשב של אורי רדלר?
למה שקרה לאורי קוראים 274192
מלכודת האיילים האלמונים...
חוג ההשפעה המהותי 274514
טענותייך רחוקות מלהיות מדויקת. המתמטיקה הלא-אוקלידית הייתה קיימת הרבה לפני איינשטיין; תיאוריות על "התפצלות לעולמות חילופיים" הועלו על-ידי לייבניץ הרבה לפני תורת הקוונטים; ואת כל הרעיונות המוסריים שנובעים מהסוציוביולוגיה ניתן לקרוא (בצורה הרבה יותר מסודרת ומעמיקה) בספריו של הרברט ספנסר מסוף המאה ה- 19.
חוג ההשפעה המהותי 274565
(את ספנסר אני לא מכיר.) *המתמטיקה* הלא-אאוקלידית היתה קיימת לפני איינשטיין, אבל כפי שכתב השוטה, אף פילוסוף לא הציע שאולי אנחנו חיים בעולם לא-אאוקלידי (ואם מישהו כן הציע, לא הקשיבו לו, והוא לא היווה השראה לאיינשטיין); לפני איינשטיין, זה היה מין קוריוז מתמטי. ואם לא יוכח אחרת, אני מסרב לראות בתיאוריית התפצלות העולמות של לייבניץ השראה לפיזיקאי הקוונטים.
חוג ההשפעה המהותי 274901
*כל* הרעיונות? בלי שקראתי את ספנסר אני די סקפטי. אולי יהיה לי זמן לבדוק קצת.

לייבניץ לא היה (רק) פילוסוף, אבל לא זה מה שבאמת משנה כאן. אלפי אנשים אומרים מליוני דברים, ומתוך המליונים האלה חלק ודאי יתבררו פעם כנכונים. הנקודה היא שאין דרך לדעת אילו, עד שלא מפשילים שרוולים, ואלה שמפשילים את השרוולים לא ממש מתעניינים בערמת ה"תיאוריות" הפילוסופיות שנהגו אי פעם בתקווה למצוא שם את הישועה. גם מספרים מרוכבים מוכרים למתמטיקאים כבר מהמאה ה 16 , אבל מי שהעלה את האפשרות שהזמן הוא מס' מרוכב ולא ממשי היה פיזיקאי. אם פילוסוף היה מציע דבר כזה מתוך הגות עמוקה, אף אחד לא היה לוקח אותו ברצינות, ובצדק, כמו שלא היו לוקחים ברצינות "תיאוריה" שטוענת שהזמן דיסקרטי ואחרת שטוענת שהזמן הוא לא סקלר אלא טנזור בעל אינסוף מימדים.

לגבי השאר - ירדן אמר כמעט בדיוק את מה שלי יש להגיד על זה.
חוג ההשפעה המהותי 272735
לא ממש . הטענה של קאנט היא יותר פסיכולוגית מפיסיקלית, ובמובן הזה היא נכונה עד היום (מעט מאוד אנשים מסוגלים לתפוס אינטואיטיבית את הגיאומטריה הרלטיביסטית).
חוג ההשפעה המהותי 272771
בתור טענה פסיכולוגית זאת טענה טריויאלית עד כדי גיחוך. הטענה העמוקה יותר (כך שמעתי באיזו הרצאה, לא קראתי את קאנט עצמו) היא שגם כל התיאוריות שהאדם יכול לפתח חייבות להיות כבולות באותה מגבלה.
חוג ההשפעה המהותי 272816
גם אני לא ממש מומחה לקאנט (את ביקורת התבונה הטהורה דווקא ניסיתי לקרוא. הבנתי את כל האותיות, את רוב המילים, וחלק מהמשפטים), כך שאולי אדם שמבין מעט יותר בנושאים שבהם עסק קאנט יוכל להאיר את עינינו. בכל אופן, לפחות על פי דבריך שלך, נראה לי שגם הגנת ה''אינטואיטיביות'' לא עומדת לו. אחד הדברים שמפתיעים אותי ביותר בכל פעם מחדש זו היכולת של אנשים לפתח מעין אינטואיציה בנושאים שהם לחלוטין לא קשורים לחיי היום-יום ולתפישה המיידית של העולם. תשעה מתוך עשרה תלמידים יאמרו שנושאים בגאומטריה או בטופולוגיה הם אינטואיטיביים יותר מאלגברה, וזה גם הגיוני. מרחק, יחס מרחבי בין אובייקטים, נפח, העובדה שבאובייקט מסוים יש ''חורים'', אלו דברים שניתן לתפוש בצורה טובה למדי. לעומת זאת, שנה וחצי מאוחר יותר אותם תלמידים עצמם מסוגלים בהחלט לפתח אינטואיציה ברמה זו או אחרת גם לגבי נושאים באלגברה, שהזיקה שלהם לעולם הממשי חלשה בהרבה. למעשה, ראיתי אצל לא מעט אנשים אינטואיציה אפילו לנושאים כמו מונים גדולים (נושא בתורת הקבוצות) שחורגים לחלוטין מתחום ההתנסות האנושית.
יש מן הסתם מגבלות גם ליכולת האנושית לפתח אינטואיציה, אבל עושה רושם שכמעט ולא ניתן לחשוב על משהו באופן שיטתי לאורך זמן מבלי לפתח סוג מסוים של הבנה ''אינטואיטיבית'' של הנושא. וזה כבר בהחלט פורץ את המגבלה של הגאומטריה האוקלידית.
חוג ההשפעה המהותי 274518
אני מסכים אתך, ולא מסכים אתך.
אכן *יש אפשרות*, עם מספיק התמחות, לפתח אינטואיציה לא-אוקלידית (למשל). אבל גם אותו מתמטיקאי שפיתח אותה, אינו רואה כך את העולם כשהוא יוצא לקניות בסופר. האינטואיציה הזו *דורשת מאמץ* וזאת בניגוד לאינטואיציה האוקלידית, שאינה דורשת מאמץ כלשהו להבינה.
הטענה הזו נראית טריביאלית, אבל צריך להבין שזה בדיוק מה שקאנט אמר. קאנט ניסה לקטלג את המושגים שיש לנו על העולם לקטגוריות: אנליטי (=לוגי = חסר כל תוכן מהותי) מול סינתטי (=לא לוגי = בעל תוכן) ומצד שני אפריורי (ידע שאינו תלוי ניסיון) מול אפוסטריורי (ידע התלוי בניסיון).
בדרך-כלל, ידע אפריורי הוא אנליטי, וידע אפוסטריורי הוא סינתטי.
מושג המרחב (האוקלידי) היה אחד מהמושגים שקאנט טען שהם בקטגוריה המשונה של "סינתטי אפריורי" - כלומר מצד אחד בעל תוכן, שיכול להיות אחר, ומצד שני טבוע בנו ללא צורך בהתנסות. עצם קיומה של הגיאומטריה הלא-אוקלידית הוא הוכחה לכך שמושג המרחב אכן "סינטתי" - יש מודלים אפשריים אחרים. עצם העובדה שתינוק בן יומו מצליח לתפקד במרחב די בקלות מראה שאת הידע הזה איננו צריכים ללמוד מבחוץ, אלא הוא טבוע במוחנו מראש (אפריורי).
קאנט לא ידע על אבולוציה, אבל במובן של היום אפשר לומר שמושגי המרחב (האוקלידי!) הם חלק מהנתונים איתם נולד המוח האנושי. עצם העובדה שניתן לאמן את המוח (על-ידי עבודה מרובה) לפתח (גם) אינטואיציה אחרת בזמנים מסוימים, אינה סותרת את טענתו של קאנט שאינטואיציית המרחב האוקלידי טבועה בנו מהולדתנו (ובלי קשר - האם יש מישהו בעולם ש*המיר* את האינטואיציה האוקלידית שלו באינטואיציה לא אוקלידית? נראה לי שלא).
חוג ההשפעה המהותי 274566
אני מסכים איתך, ולא מסכים איתך. מסכים איתך בקשר לניתוח הפסיכולוגי של קאנט, אבל חושב שכן היו לו כוונות "פיזיקליות" יותר מפסיכולוגיות - כלומר, העניין שלו היה הבסיס ה"פסיכולוגי" לפיזיקה. השאלה הקונקרטית כאן היא: מה הוא היה אומר אילו היית שואל אותו "האם ייתכן שהפיזיקה תגלה שהעולם לא אאוקלידי?". לי נדמה שהוא היה מנפנף אותך, או שולח אותך לקרוא את "ביקורת התבונה" (horror!), היכן שהוא הוכיח שזה לא ייתכן.
חוג ההשפעה המהותי 274858
and, as usual at Haayal, there was a thread about that:
תגובה 57570

(try going up & doen a bit as well)
חוג ההשפעה המהותי 274950
נסח והוכח את המשפטים המוכרים לך על הקשר בין אינטואיציה (ומקורותיה האוולוציוניים) לבין אובייקטים מתמטיים.

[אני מנסה להבין על מה מדובר (אחרי שהשתתפתי פעם בדיון כזה), ומקווה שתקופת כתיבת המבחנים לא משפיעה על הטרמינולוגיה שלי מעבר לצפוי].
חוג ההשפעה המהותי 272826
איכשהו פרויד נראה לי שייך יותר לרשימת הפילוסופים, בהקשר זה, בהיעדר כל כלי אמפירי לבדוק את הנחותיו (ומצד שני, בהשפעה האדירה שלו על עולם המושגים ודרך החשיבה המערבית).
חוג ההשפעה המהותי 272974
אבל הוא לא הגדיר את עצמו כפילוסוף, לא למד פילוסופיה, ולא נחשב לפילוסוף. כולו, רופא (:-)). אני מסכים עם המבקרים של המדעיות בתיאוריות שלו, אבל הן תולדה של ניסויים אמפיריים, לא של חשיבה תיאורטית על התבונה הטהורה.
מיהו פילוסוף? 273008
האם פרויד היה פילוסוף? כמו כל דבר בפילוסופיה התשובה תלויה במידה רבה בהגדרה. ניטשה כתב ב"הרצון לעוצמה":
"[Philosophers] must no longer accept concepts as a gift, nor merely purify or polish them, but first make and create them, present them and make them convincing."
כלומר, המושגים בהם אנו תופסים את העולם אינם צומחים על העצים, אלא הם פרי מחשבתם של פילוסופים. בעיניו של ניטשה "מצחצחי מושגים" גרידא אינם יכולים להיקרא פילוסופים.

ז'יל דלז ופליקס גווטארי בספרם "פילוסופיה מהי?" הולכים בעקבות ניטשה ומתארים את הפילוסופיה כדיסיפלינה הכרוכה ביצירת מושגים. השניים מעירים כי אפלטון אמר שהפילוסוף צריך לשקול אידיאות ולהרהר בהם, אך לפני כן היה עליו להמציא את המושג "אידיאה". "מה ערכו של פילוסוף שעליו ניתן לומר 'הוא לא יצר מושגים כלשהם; הוא לא יצר מושגים משלו'?"

ע"פ התפיסה הניטשאנית הזו ניתן אפוא למנות את פרויד - שיצר מושגים מכוננים רבים בתפיסת העולם המודרנית - עם חשובי הפילוסופים (ואגב, ניטשה בחלקים נכבדים מכתביו מתאר עצמו כפסיכולוג, והשפעתו על פרויד ניכרת ביותר).
מיהו פילוסוף? 273040
אבל אם כל מי שיוצר מושגים הוא פילוסוף, כל הטענות על ירידת קרנה של הפילוסופיה הופכות להיות ריקות מתוכן. הרי הכותב אינו מתכוון להגיד ש''יוצרי המושגים'' כבר אינם זוכים לכבוד והיקר שהיה מנת חלקם פעם. אפילו יוצרי מושגים כמו הגששים בשעתם וצביקה הדר מאוחר יותר (עיגולדים, לפלפים) זכו להערצה ממש, לא אתפלא אם גדולה יותר מזאת שקאנט זכה לה בימיו.
חוג ההשפעה המהותי 272962
השאלה המהותית היא האם אכן הייתה לפילוסופיה "כתחום" השפעה רבה יותר בעבר, או שמדובר באנכרוניזם והאם איננו נופלים למלכודת של תפישה מעוותת של תקופתנו ככזו שבה אין לה השפעה. האם בעוד מאה שנה אנשים לא יראו את המאה העשרים כתקופה שבה הייתה השפעה רבה לרעיונות הפילוסופיים של האקזיסטנציאליזם, הניאו-איסלמיזם, "התנגשות הציביליזציות", בודהיזם ואג'ראיאנה, הפוזיטיביזם כפי שהוא מצוי בתפישות של המוניטריזם (ולעניין זה, גם התפישות הפוזיטיביסטיות בסוציאליזם ובקיינסיאניזם), התפישות של פוקו (בעיקר בהקשר של מחלות נפש וכליאה), רודולף שטיינר, וכן הלאה.

כמובן שרוב האנשים והרעיונות שעמדו מאחרי התנועות המשפיעות הללו לא היו בעלי קתדרה, וחלק מהם אינם פילוסופים "פרופר" במובן של מרצים בפקולטה, אבל ביחס לרובם אפשר בהחלט להחיל את הכלל של נסיון לפתור סוגיות רוחניות באמצעות השכל (יש דרך אחרת?)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים