ספרות קלה וספרות זולה 1035
ספרי הרפתקאות אינם נחלת העידן המודרני בלבד. אותה ספרות קלה, המכונה בפי רבים "זולה", החלה את דרכה כבר במאה ה- 19 והתכנים שאבו רעיונות מתקופות קדומות וסיפורים מיתיים ותנ"כיים.
מהי "ספרות קלה"? התשובה היא פשוטה מאד: "ספרות קלה" היא כל מה שמוגדר כנחות ולא ראוי בידי הממסד הספרותי. לרוב זוהי הספרות הפופולארית ביותר בקרב קהל הקוראים הרחב. בדרך כלל מדובר בסיפורי הרפתקאות לילדים הטומנים בחובם הומור עם יסוד אנרכיסטי "לא חינוכי" מובהק. לעיתים כוללים הסיפורים אלמנטים ארוטיים. כאשר אלה שקראו את סוג הספרות הזה בצעירותם מתבגרים, הם מתחילים להיות נוסטלגיים לספרים שהיו אהובים עליהם כל כך בעבר, שאותם קראו לעיתים בהיחבא מפחד עיניים בולשות. הם מתחילים לחפש ולאסוף אותם באופן שבו לא ינהגו כלפי הספרים ה"נחשבים" - אלה שהממסד הספרותי חפץ ביקרם.

מהו מקור הז'אנר?

ספרות פופולארית על הרפתקאות גיבורים במסעות והרפתקאות פנטסטיות היתה מאז ומתמיד: הגיבור השומרי גילגמש וחיפושיו אחר חיי נצח באפוס הקדום ביותר שהשתמר, הגיבורים היווניים הרקולס ותזאוס ומעשי גבורותיהם המדהימים, הסיפורים על מסעותיו הפנטסטיים של המלך אלכסנדר הגדול בפינות מרוחקות ומוזרות של העולם ואף מתחת לים ובאוויר, אבירי המלך ארתור והמלך קרל הגדול בימי הביניים במאבקיהם בכוחות הרשע והכישוף השחור...

גם בספרות העברית הקדומה ניתן למצוא סיפורים כאלה, שמתברר כי נועדו במקורם לבדר ולרתק את הקוראים: סיפורים שונים על שמשון הגיבור ומעשי הגבורה המפליאים שלו, על דוד המלך והרפתקאותיו, או סיפורי הניסים של אליהו ואלישע. עם כל תילי הפרשנויות שניתנו לסיפורים אלה בידי דורות מאוחרים, ספק אם במקורם הייתה להם מטרה רצינית כלשהי.

בספרות החיצונית אנו יכולים למצוא סיפורים על מסעותיו הקוסמיים של חנוך בן ירד בחלל ובזמן, שמזכירים במעט סיפורי מדע בדיוני מודרניים. בתלמוד ניתן למצוא סיפורים על הרפתקאותיו הפנטסטיות של המלך שלמה עם השד אשמדאי ומלכת שבא במקומות פנטסטיים שונים, כמו גם סיפורי גוזמאות על הרפתקאותיו המדהימות של הנוסע רבא בר־חנא בתקופת האמוראים.

סיפורים רבים מסוג זה הופיעו גם בימי הביניים ובראשית העת החדשה, כמו אלה שהתבססו על סיפורי המסעות המופלאים של הנוסע מהמאה התשיעית אלדד הדני, שטען שמקורו מעשרת השבטים, ובספרים כמו "ספר הישר" שהציג סיפורי הרפתקאות ועלילות גבורה של בניו של יעקב אבינו ומאבקיהם בכנענים. מאבקים אלו מזכירים ביותר משמץ את עלילות הגבורה של אבירי המלך ארתור.

הספרות הקלה "האמיתית", כפי שאנו מבינים את המושג, כלומר ספרות שכל הווייתה באמצעי ההדפסה הזולים, והיא מיועדת לצריכה המונית בידי הקהל הרחב ביותר תוך פניה למכנה המשותף הנמוך ביותר, הופיעה לראשונה במאה ה- 19 בצרפת. שם החלו להתפרסם סיפורים בהמשכים בעיתונים יומיים פופולאריים. סיפורים כאלה נכתבו גם בידי סופרים ידועים כמו אלכסנדר דיומא בסדרת שלושת המוסקטרים, ויקטור הוגו ובלזאק (כמו גם אין ספור סופרים ששמותיהם ידועים היום רק ליודעי ח"ן). כולם תיארו את הרפתקאותיהם של גיבורים הרואיים בעלי כוחות מדהימים המצילים נערות יפיפיות מידי עשירים מרושעים, בסיפורים ארוכים ומסובכים ביותר.

האיש שניתן לראותו כמייסד האמיתי של תחום ספרותי חדש זה היה אז'ין סי (1804-1857). סופר זה זכה להצלחה חסרת תקדים עם ספרו "מסתרי פאריז" (1842-1843) שיצא תחילה בהמשכים בעיתון ולאחר מכן בעשרה כרכים, בהם תיאר את הרפתקאותיו של הגיבור האצילי המסתורי רודולף, המשוטט מחופש בסמטאות העולם התחתון בפריז ועוסק בהצלת חלכאים ונדכאים סובלים ומסכנים מידי כוחות הרשע של העולם התחתון. היה זה רומן מפותל ביותר בעלילתו ומלא המצאות דמיוניות ואירועים מפתיעים הזורמים בזה אחר זה, שמטרתם להדהים את הקורא על כל צעד ושעל (דבר שנשאר בגדר חובה בספרות הקלה עד היום). אך למרות זאת, ולמעשה בגלל זאת, זכה אב־טיפוס זה של הספרות הקלה להצלחה כלל עולמית ולעשרות חיקויים ("מסתרי וינה", "מסתרי בודפשט", "מסתרי ברלין", "מסתרי ליסבון", "מסתרי לונדון", ואפילו "מסתרי היהודים" של הסופר היהודי־גרמני הרמן רקנדורף). רודולף הפך לאב טיפוס של דמות "הגיבור הסופרמן" שהפכה לדומיננטית בספרות הקלה. סי הפך לסופר הנקרא ביותר בדורו בספרות הצרפתית כולה.

לאחר מכן כתב סי ספר ארוך באותה מידה בשם "היהודי הנצחי" (1844-1845) שעסק במאבקו של יהודי בן אלמוות בכוחות הרשע של הישועים ומנהיגם השטני רודין שנמצאים בכל מקום ומטרתם היא להשיג שלטון עולמי. ספר שלישי פרי עטו היה "מסתרי העם" (1849-1856) שתיאר את ההיסטוריה של צרפת לאורך המאות דרך תולדות שתי משפחות. ספר זה הוא מעניין במיוחד שכן בו נמצא בפרק האחרון שילוב בין שתי העלילות של הספרים הקודמים. רודולף, הגיבור של "מסתרי פריז", מופיע וחושף מסמך שנישלח לגיבור הישועי המרושע של "היהודי הנצחי" רודין. היתה זו תעודה שתיארה מזימה ישועית נגד האנושות בכוונה להשתלט עליה בהדרגה כאשר "המטרה מקדשת את האמצעים".

ב- 1864, שבע שנים לאחר צאת ספרו של סי, העתיק סופר בשם מוריס ז'ולי את הקטע הזה מהספר, והשתמש בו כדי להציג קונספירציה של נפוליון השלישי נגד האנושות, כפי שהיא מתוארת בידי רוחו של מקיוואלי. משם העתיקו קטע זה סוכנים רוסיים (שככל הנראה לא היו מודעים כלל לכך שהם מעתיקים משהו שהיה כבר במקורו פלגיאט מרומן פופולארי של ספרות קלה), ושינו אותו במעט כדי להציג קונספירציה יהודית נגד האנושות כפי שהיא מוצגת בידי אדם מזרע בית דוד, תאודור הרצל שמו, לפני הקונגרס של "זקני ישראל" בבזל. כך נולד "הפרוטוקולים של זקני ציון", ספר שהיה בעל השפעה עצומה ומזעזעת על ההיסטוריה של המאה העשרים.

במהלך המאה ה- 19 החלה הספרות הקלה להתפתח ולפרוח וצצו בה תת־סוגות חדשות, כמו הסיפור הבלשי פרי יצירתם של אדגר אלן פו וארתור קונן דויל - אביו של שרלוק הולמס. ספרות המדע הבדיוני קיבלה דחיפה גדולה בידי ז'ול ורן שהיה הסופר המפורסם והפופולארי ביותר של הז'אנר בצרפת של המחצית השניה של המאה ה- 19. ספרות המערבונים החלה להופיע בכמויות גדולות בחוברות בפרוטה בארה"ב בסוף המאה ה- 19. המערבונים היו סיפורים שתיארו את הרפתקאותיהם של דמויות אמיתיות כמו בפאלו ביל האקדוחן, ביל הייקוק, הפושע בילי הנער והבלש פינקרטון, אם כי כל קשר בין סיפורים אלה והמציאות, מלבד שמן של הדמויות, היה מקרי בהחלט. בשלבים מאוחרים יותר החלו להופיע גם ז'אנרים ספציפיים עוד יותר: סיפורי ריגול, סיפורי מלחמה, ספורט ואפילו ארוטיקה. סיפורים אלה הופיעו בארה"ב מראשית המאה העשרים במגזינים מיוחדים של "ספרות זולה" שכונו pulp על שם הנייר הזול במיוחד שעליו הודפסו.

המלך הבלתי מעורער של הספרות הקלה בכתבי עת אלה היה אדגר רייס בורוז, יוצרו של טרזן איש הג'ונגל, וגיבורי הרפתקאות מפורסמים אחרים כמו ג'ון קרטר איש המאדים ודיויד אינס שליטו של העולם התת־קרקעי של פלוסידר. לצידו התבלטו גם סופרים ידועים אחרים, כמו מכס בראנד מחבר המערבונים ודשיאל האמט מחבר סיפורי הבלשים.

לסופרי הז'אנר של ספרות קלה הייתה הצלחה גדולה גם באירופה. בגרמניה, הסופר הפופולארי ביותר מאז ומעולם היה קארל מאי, שכתב סיפורי הרפתקאות שהתרחשו במערב הפרוע ובמזרח התיכון. באיטליה הייתה דומיננטית דמותו של אמיליו סלגרי, שהתפרסם גם הוא במערבונים שלו, ועוד יותר מהם בסיפוריו על הודו האקזוטית ועל הפיראט המלאי סאנדוקאן. בצרפת קמו יורשים שונים לאז'ין סי וז'ול וורן, ובהם ז'ורז' סימנון, יוצרו של המפקח מגרה, שאיכות כתיבתו העניקה לו כבוד בחוגים הספרותיים למרות פוריותו העצומה. באנגליה בלטו מאוד בפופולאריות שלהם סופרים קלי כתיבה ופוריים כמו אדגר וואלאס, שכתב מאות סיפורים בלשיים, כמו גם סיפורים מצוינים על סנדרס המושל הבריטי באפריקה; לסלי צ'רטריס, יוצרו של סימון טמפלאר "המלאך"; ורבים אחרים. בתחום ספרות הילדים בלטה מאד הסופרת אניד בלייטון שכתבה מאות סיפורי הרפתקה ובילוש לילדים, שכמו מקביליהם למבוגרים זכו להצלחה עצומה ומאריכת ימים למרות זעמם של המבקרים. גם בארצות אחרות באירופה בלטו מאד ספרים של ספרות קלה. בהונגריה למשל, היו פופולאריים מאד סיפורים מז'אנר "הרומן הזעיר", סיפורי בלשים ורומנטיקה, שרבים מהם תורגמו גם לעברית.

הספרות הקלה העברית המודרנית

לאז'ין סי, אבי הספרות הקלה בצרפת, הייתה השפעה גדולה גם על הספרות העברית. ספרו היה הספר המודרני הראשון שתורגם לעברית (בידי המתרגם הליטאי קלמן שולמן בשנים 1857-1860). למעשה היה זה הרומן הראשון מחיי ההווה בספרות העברית, וכך ניתן לומר שיסודה של הספרות העברית הוא בספרות הקלה הצרפתית.

הספר זכה להצלחה גדולה בקרב הציבור והשפיע רבות על סופרים עבריים שונים, כמו המשורר הצעיר מיכ"ל. מצד שני, זכה הספר לגל חרפות מצדדים שונים, למשל מצידו של הסופר והמשכיל אברהם מאפו שתקף את שולמן (אולי משום שקינא מאוד בהצלחתו המסחרית הגדולה) על שהוא מאלץ את העברית להשתמש ב"לשון גנבים ושודדים" כמו גיבורי ספרו של סי.

בפועל, מאפו עצמו הושפע מאוד מסי, וכן מאלכסנדר דיומא, והרבה להשתמש באלמנטים של ספרות קלה בספרי ההרפתקאות שלו - "אהבת ציון" (1853) ו"אשמת שומרון" (1865). אלו הם בעצם הרומנים הראשונים בשפה העברית והם מלאים באלמנטים של קרבות חרבות בין טובים ורעים, אהבה רומנטית בין הגיבור הטוב והגיבורה היפהפיה, חטיפות, נשים מרושעות חורשות מזימות מסובכות, ועוד. למעשה, הם כוללים את כל סימני ההכר של הספרות הקלה הצרפתית, שמאפו היה קורא נאמן מאוד שלה.

ידידו של מאפו, אברהם שלום פרדיברג, למד ממנו ותירגם ועיבד את הספר "מסתרי היהודים" של רקנדורף. הגרסה של פרדיברג "זכרונות לבית דוד" (1893-1897) הייתה אחת היצירות האהובות והמפורסמות ביותר לנוער בסוף המאה ה- 19 ויצאה במהדורות מרובות ומורחבות במהלך המאה העשרים. זהו ספר שכל כולו שייך לספרות ההרפתקאות הפופולארית, בתיאורו את גורל היהודים לאורך הדורות כפי שהוא משתקף בתיאור עלילותיהם והרפתקאותיהם המזעזעות והמרתקות של צאצאי משפחת בית דוד בתקופות ובמקומות שונים, החל מגלות בבל במאה השישית לפני הספירה וכלה בתקופת המהפכה הצרפתית וימי נפוליאון.

רוב הספרות העברית הייתה "כבדה" מעצם טיבעה והקפידה לעסוק בנושאים ש"ברומו של עולם". על סיפורי הרפתקאות לא הסתכלו בעין יפה. אמנם ביידיש ספרים כאלה היו נפוצים מאוד בחוברות בהמשכים אבל לא בעברית, "שפת הקודש", אותה שמרו תמיד לנושאים ה"רציניים" של יהדות וציונות. אבל עם הזמן הפכה העברית יותר ויותר לשפה "נורמלית", וציבור הולך וגדל דיבר בה. ככזאת, בלתי נמנע היה שתופיע גם בה ספרות קלה משלה. זאת החלה להופיע בשנות השלושים עם חוברות סיפורי בלשים, ריגול ועלילות קורעות לב על נשים במצוקה, שזכו להצלחה גדולה וגם לקיתונות אדירים של ביקורת. סוג ספרות זה המשיך גם בשנות ה- 40. פופולאריים במיוחד היו סיפורים על הגיבור האלמותי טרזן, שזכה להצלחה גדולה על מסכי הקולנוע בארץ ישראל.

הסיפורים האלה הציגו את ארץ ישראל הפרובינציאלית לפני הקוראים הנרגשים כחלק בלתי נפרד מ"העולם הגדול", מקום שגם בו אפשר למצוא ארכי פושעים, מדענים מטורפים ונערות יפהפיות נרדפות, לא פחות מאשר בלונדון, פריז וניו־יורק. בנוסף, הסתמנה גם מגמה מנוגדת שבה סופרים מקומיים העדיפו להתרכז בהרפתקאות שמתרחשות לגיבורים זרים בעולם הגדול ללא קשר לארץ ישראל וזאת כדי להשכיח מהקוראים את החיים הקשים בישראל הקטנה והפרובינציאלית.

לשיאה הגיעה ספרות זו מאמצע שנות החמישים ועד אמצע שנות ה- 70, כאשר יצאו לאור מאות ואף אלפי ספרים כאלה בסדרות והוצאות שונות, לרוב תחת שמות בדויים, בתעשייה שרק מעטים מאוד היו מודעים לכך שהיא בעצם ישראלית מקורית. רוב הקוראים שקראו סיפורים אלה הניחו שהם היו מתורגמים, כפי שהמוציאים לאור רצו שיחשבו. וזאת, כדי להגדיל את "האמינות" והאקזוטיות של הסיפורים. ההנחה הייתה שרק קוראים מעטים יגלו עניין רב בסיפורים אלה אם יתגלה שהם נכתבו בידי ישראלים כמוהם. באמצע שנות השבעים החלה ספרות זאת להחלש כתוצאה מהעליה במחירי הספרים (שהיו לפני כן זולים מאוד), והופעת אמצעי תקשורת חלופיים שהתחרו בהם בהצלחה - טלוויזיה ויותר מאוחר וידאו ומשחקי מחשב - והם נעלמו כליל בשנות השמונים.

ומה היום?

בימינו ספרות זאת פורחת מחדש, ויותר מאי פעם. תחת שמותיהם האמיתיים של המחברים, רם אורן, עירית לינור, מיכל שלו, אתגר קרת ואחרים נכתבים ספרי מתח, ריגול ורומנטיקה, שבכל תקופה אחרת היו קוראים אותם רק בהיחבא. בפועל, אין כל הבדל בינם ובין הספרות הזולה הבזויה של העבר, פרט לכך שכיום ספרים אלה שולטים ברשימת רבי המכר. בו־זמנית, ברשימת רבי המכר לילדים שולטים סופרים כמו אורי פינק וגלילה רון־פדר שיצירתם מושתתת ברובה על סדרות פופולאריות לבני נוער ולילדים. היחס המזלזל לספרות הקלה השתנה מאוד בהשוואה לעבר. במקום להיות האחות הנחבאת והנחותה של הספרות הרצינית, היא כעת במידה רבה האחות הדומיננטית והבולטת מבחינת הקהל הרחב. למעשה אין בכך כל חדש משום שכך היה המצב מאז ומתמיד.

האם הספרות הקלה משחיתה?

סוגי ספרות אלה זוכים לרוב להתעלמות של הביקורת "הנחשבת" במקרה הטוב, ולהתקפות ושיקוצים שונים במקרה הרע, על כך שהם "משחיתים את נפש הקוראים ואת נפש הנוער". לא תמיד טענות אלה הם שגויות - לעיתים קרובות יש בהם הרבה יותר משמץ של אמת, שכן לספרות זו אכן יכולה להיות השפעה גדולה יותר על קהל קוראיה ממה שנהוג לחשוב. ניתן להביא לכך דוגמאות רבות: סיפורי ההרפתקאות ההרואיים, ה"איליאס" ו"האודיסיאה" של הומרוס, השפיעו על אנשים כמו אלכסנדר הגדול לצאת למסעות כיבוש עולמיים כחיקוי של גיבוריהם שאותם העריץ. קארל מאי, מחבר סיפורי המערבונים וההרפתקאות במזרח הקרוב, השפיע השפעה מכרעת על עולמו הרוחני והדמיוני של ילד בשם אדולף היטלר, השפעה שהיטלר לא נמלט ממנה גם בבגרותו. בניטו מוסוליני, בהשראת הסרטים על הגיבור הרומאי הקדמון מצ'יסטה, שינה את הופעתו החיצונית כדי שתדמה ככל האפשר לזו של השחקן שגילם את מצ'יסטה, והחל לשים יותר ויותר דגש על ההיסטוריה הרומאית כמקור השראה.

אפשר להביא גם דוגמאות מקומיות: לספרים של אברהם מאפו על דמויות הירואיות מתקופת התנ"ך שחיו חיי חקלאות בריאים בארץ ישראל, ושל אברהם שלום פרדיברג שתיאר גיבורים הירואיים לאורך ההיסטוריה היהודית בסדרת "זכרונות לבית דוד" שלו, הייתה השפעה גדולה על הנוער העברי־ציוני. זה רצה לחקות את הגיבורים ההירואיים ולא את גיבוריהם התלושים, העלובים והמסכנים של ברנר ואחרים, למרות שאלה היו נקראים מאד וזכו לשבחי הביקורת. מאלה היה להם מספיק במציאות סביבם.

ילדים בארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים הושפעו מאוד מסרטי המערבונים והטרזנים שראו בקולנוע, עם גיבוריהם ההרואיים ובעלי הקשר ההדוק לטבע, וניסו לחקות גיבורים אלה. הסופר עמוס קינן אמר פעם בראיון על בני דורו שמלחמת העצמאות נראתה בעיניהם כמעט כמו משחק ילדים מעין זה שראו בקולנוע בסרטי המערבונים.
סופרים כמו שרגא גפני, מחבר הסדרות "הספורטאים הצעירים", "דנידין הרואה ואינו נראה" ו"הימאים", ויגאל מוסינזון, מחבר ספרי "חסמבה", שסיפוריהם הפופולאריים שהגיעו כמעט לכל בית, ביקשו במודע לעצב את עולם הערכים של קהל קוראיהם הצעירים. סביר להניח שהשפעתם על קוראיהם היתה גדולה מאוד.
סדרת ספרי פטריק קים, שהתפרסמה בשנות השישים וסיפרה על סוכן חשאי כל יכול בעל ידיים מסוקסות וליבידו אינסופי, תרמה את תרומתה לפתיחות מינית הגוברת, ואולי גם למפלס ההטרדות המיניות, משום שאנשים קראו בספרים אלה שאפשר לקיים יחסי מין עם בחורה חמש דקות לאחר שפוגשים אותה - אם אתה רק החלטי מספיק.

ניתן למצוא דוגמאות רבות נוספות להוכחת ההשפעה של הספרות הפופולארית על המציאות. ספרות המדע הבדיוני של ז'ול ורן וה. ג. וולס השפיעה על ההתפתחות הטכנולוגית, כתוצאה מהרושם שהותירה על אנשים שקראו אותה ושאפו ליישם במציאות את ההמצאות המדהימות שעליהם קראו בספרים אלה. סופרי מדע בדיוני מודרניים כמו אסימוב, היינלין וקלארק השפיעו ישירות בספריהם על תחומי הרובוטיקה, האינטליגנציה המלאכותית וחקר החלל, גם הם בגלל אנשים שקראו אותם ושאפו ליישם את הדברים במציאות.

לדעתי, ספרות על גיבורים מיתיים גדולים מהחיים, כמו גיבורי התנ"ך והאיליאס, יד הנפץ ופטריק קים משפיעה יותר על קוראיה מאשר סיפורים על גיבורים שהם ארציים כמו אצל ג'ויס או הנרי מילר. אנו אולי נהנים לקרוא סיפורים כאלה, אבל הם לא משפיעים עלינו. שכן סביבנו כבר יש אנשים כמו אלו שמתארים ג'ויס ומילר, ואין לנו כל צורך לחקות את הספרים בעניין זה, מה שאינו נכון לגבי סיפורי ההרפתקאות והמיתוסים למיניהם.

כיום ספרים שוב אינם נקראים כבעבר. הטלוויזיה ומשחקי המחשב תפסו את מקומם בקרב הילדים והנוער. עם זאת, ההצלחה המפתיעה של ספרי הארי פוטר מראה שהספרות הפופולארית עדיין לא איבדה את כוחה להקסים, לעניין, לבדר ולהשפיע, כך שייתכן שעדיין מוקדם להספיד את הספרות הפופולארית ויכולתה להשפיע על קוראיה.



ספרו של אלי אשד "מטרזן ועד זבנג - הסיפור של הספרות הפופולרית העברית" יצא לאחרונה בהוצאת בבל.
קישורים
מטרזן ועד זבנג - הסיפור של הספרות הפופולרית העברית - לקניית הספר ב"מיתוס"
"ברוכים הבאים לסטאלג 13" - מאמרו של אלי אשד
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "ספרים"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

אשד, היזהר 74957
לעולם אבל לעולם אל תכנה את ספרות המד"ב ספרות קלה. אתה מודע היטב שאין בה למעשה
שמץ מזה ומותר לשאול מנין הגעת למסקנה שהיינלין ואסימוב הם דוגמה לספרות קלה?
סיכום נאה. התלונה העיקרית על הספרות הקלה היא שהדמויות שטוחות ופלקטיות והעלילה שם היא צפויה לגמרי.
אסימוב והיינלין החלו לפרסם 74963
את יצירותיהם במגזינים של PULP המגזינים של הספרות הקלה בארה"ב כך שטכנית הם עונים על ההגדרה . וגם מעשית שכן רבים מסיפוריהם ( ראה מוסד ראה "בני מתושלח " ועוד רבים אחרים) הם סיפורי הרפתקאות שעונים על הכללים של ה"ספרות הקלה " ,כמובן יש בהם הרבה מעבר לזה אבל זה אינו משנה לעניינינו.
אשד, היזהר 74966
אלי מזל שפיספסתי כשקראתי את העיניין שבו אתה מגדיר את הנייליין כסופר קל בטח צג הבראיל שלי כבר צינזר את המישפט הזה באופן אוטומאתי
ממש ממש לא לעניין להגדיר את הניליין האיש המדהים שכתב את גר בארץ נוכריה ואת הגבעות המוריקות של העד ואת עריצה היא הלבנה כספרות קלה
את תום קלנסי כן היתי מגדיר כספרות קלה למרות שהוא מתאר בפרוטרוט איך בונים צוללת גרעינית
אלי ממש ל הגזמת איך אפשר להגדיר מדע בידיוני כספרות כלה רק תחשוב על ניו רומאנסר
איפה הקישורים? 74961
עוד מאמר מצויין של אלי אשד - המשך כך!
מה שממש חסר הוא קישורים לספרים.
כך למשל אפשר לקרוא ברשת או להוריד, ללא תשלום, את שבעת ספרי טרזן הראשונים באנגלית, ולקרוא סיכום קצר של 17 הספרים הנוספים.
ונושא הספרות החיצונית מעניין - האם יש מקום ברשת שאפשר לקרוא את הסיפורים האלו?
איפה הקישורים? 74968
לאמיתו של דבר יש קישורים רבים מספור ברשת לספרים ידועים שונים של ספרות קלה ואין לכך סוף.
לסופר של טרזן אדגר רייס ביראוז יש לעניות דעתי את אתר הסופר הטוב ביותר ברשת כולה אתר שמתעדכן בחומרים חדשים אחת לשבוע (!) מזה שנים רבות במה שנראה כעבודת אהבה שלא תיאמן ושכנראה מבוצעת בידי בני משפחתו .בשלב זה יש באתר זה אלפי ( ואולי כבר עשרות אלפי עמודים ) שמקיפים את כל יצירתו של בוראוז מכל זוית אפשרית ושבשלב זה נמצאים בשלב מתקדם של העלאת כל יצירות האמנות שאי פעם בוצעו על סמך יצירתו של בוראוז ( והם רבים ) לרשת .
לא ידוע לי על אף אתר סופר אחר ברשת כולה שאפילו מתחיל להתקרב לאתר הזה באיכותו .והמדובר להזכירכם בסופר של "ספרות קלה " . לאמיתו של דבר נראה שהספרות הקלה זוכה ליותר יצוג ברשת מאשר הספרות התקנית...
עלילות טרזן בארץ ישראל 75005
הגיבור הבולט ביותר של ספרות קלה בשפה העברית הוא טרזן איש הג'ונגל ןלו רק משום שעליו הופיעה הכמות הגדולה ביותר של כותרים : 1050 כותרים שונים בספירה אחרונה ( ויתכן שהיד עוד נטויה).
להלן כתבה על הסיפורים הישראליים האלה של טרזן שהיא למעשה גירסה מקוצרת מאוד של פרק על הנושא בספר.
ידינו המסוקסות 75008
המגזין "גלובס" פירסם כתבה פרספקטיבית למדי על הספר אם כי יש לציין שהמשפט האחרון שבה הוא לחלוטין לא במקום .
הספר מעולם לא נועד לחקות או להתרחות בספר הנוסטלגיה של טרטקובר ודנקנר "איפה היינו ומה עשינו". השוואה עם הספר "מטרזן ועד חסמבה " של אוריאל אופק הייתה נכונה יותר.
ידינו המסוקסות
טרזן הישראלי 75099
מלבד יותר מהאלף חוברות שפורסמו על טרזן בישראל , גם לו גם ממלא מקום ומתחרה ישראלי כחול לבן "דן טרזן " הלא הוא דן מוקד. הנ"ל היה ישראלי שגדל באפריקה כטרזן החדש מאחר שטרזן המקורי כפי שגילו החוברות כבר מת!
בבגרותו עבר דן טרזן לישראל והפך לסוכן חשאי כל יכול .
על חוברות אלה ראו כאן :
ומה שמעניין לא פחות בספר האחרון על עלילות הגיבור הבלתי נראה דני-דין הוא פגש גיבור ישראלי שמזכיר בהרבה יותר משמץ את "דן טרזן " (שנוצר במקביל ליצירת דני דין בראשית שנות השישים ) ועל כך ראו :
דני דין פוגש את דן טרזן
עלילות הרי פוטר בסין 77024
שערוריה בסין : סופר סיני אלמוני פירסם ספר חדש בסדרת הרי פוטר של הסופרת הבריטית רולינג שבו הוא מפגיש את הגיבור הממושקף בדרקונים סיניים וכו'.
כל זה כמובן ללא ידיעת הסופרת ותוך הצהרות תקיפות של הממשלה הסינית שהיא תילחם בזיופים וכו'. הידיעה הזאת זכתה משום מה לפרסום בינלאומי.
בתופעה זאת אין כל חדש . ברוסיה סופרים אלמונים מפרסמים מזה שנים רבות יצירות מקומיות על עלילות קונן הברברי ,המשכים תוצרת בית ל"שר הטבעות " ובתקופה הקומוניסית הייתה שם סדרה מקומית פופולארית על הרפתקאות בארץ עוץ ,זאת שנוצרה בידי הקפיטליסט האמריקני פרנק באום.
וכמובן התופעה הייתה קיימת בישראל ששם הופיעו יותר מאלף סיפורי טרזן מקוריים ללא ידיעת בעלי הזכויות בארה"ב .
והופיעו גם יצירות מקוריות נוספות שהתבססו על סדרות טלוויזיה זרות כמו "מלכודת " עם פטריק מקגוהן ואחרות.
בנוגע לטולקין 77241
אתה בטח מדבר על ''הסילמריליון השחור''. פה לא
מדובר בחיקוי זול אלא תוצאה של תרבות דיון שלמה ומפותחת(או לפחות ככה טוענים כמה טולקינאים ישראלים)
וכמובן ג'ורדן פירסם שני סיפורי קונן הברברי
לפני שהוא עבר לכתיבת ''כישור הזמן''. מעניין אם זה טוב מספיק בשביל שמישהו יתרגם את זה לעברית.(לא חושב. חוץ מזה, בפורום הארי פוטר
יש מלאן פאנפיקים)
בנוגע לקונן ולחסמבה 77320
על קונן הברברי פורסמו בארה"ב עשרות ספרים ומאות קומיקסים שנכתבו בידי סופרים מודרניים כמו ג'ורדן ורוי תומאס ולא בידי המחבר המקורי ,
אלא שבמקרה הזה זה נעשה בהרשאתם ובשיתוף הפעולה של בעלי הזכויות על הדמות של קונן . ברוסיה ובסין ובישראל של שנות השישים לעומת זאת הסיפורים התפרסמו ללא הרשאתם וללא ידיעתם של בעלי הזכויות .
פרשה דומה אירתה לאחרונה גם בישראל כאשר פורסם ספר שהתיימר להיות הספר המסיים של סדרת "חסמבה " שעסק בדמויות כאנשים מבוגרים ועיוות אותן עד היסוד , ותיאר כמה מהם כהומוסקסואלים וכרוצחים סדרתיים ( בתוספת קטעיפ פורנוגרפיים להבהרת הדברים ) . וזאת ללא רשות בעלת הזכויות .
הגברת חנה מוסינזון בעלת הזכויות תבעה את מחברת הספר לדין וניסתה למנוע את הפצתו,אך בהחלטה תקדימית השופטת החליטה שבמקרה הזה חל על גיבורי חסמבה הדין של "אנשים ידועים " שכל אחד יכול לכתוב עליהם דברי רכילות כרצונו משל היו אנשים חיים. וזה אומר שבמקרה של סופרים של ספרים ידועים אין להם יותר שליטה על הדמויות שיצרו. כל אחד יכול לעשות בהם כרצונו מכאן ואילך ולכתוב להם המשכים כרצונו מבלי שהסופר יוכל לעשות דבר בעניין.
.דיון מורחב בנושא זה אפשר למצוא בתגובות למאמר זה :
בנוגע לקונן ולחסמבה 77326
וזה למרות התקדים של וולט דיסני נגד דודו גבע? הרי את אותו הטיעון טען דודו גבע ולמרות זה נאסר עליו להשתמש בדמותו של דונלד דק ללא הסכמת בעלי הזכויות.
כנראה, שיש חוק אחד לגברת מוסינזון וחוק אחר לדיסני.
בנוגע לקונן ולחסמבה 77541
מסתבר שאתה צודק . כנראה שיש חוק אחד לתאגידים כמו דיסני וחוק אחר למשפחות של סתם סופר שאין מאחוריו תאגיד בינלאומי עתיר ממון.
אמנות עם עו''ד צמוד 138173
לינק עבור מיצפטל:
כבוד השופטת לוקה בפיגור 114963
וואלה מגניב נראה מה היו אומרים בדיסני שמישהו היה רק מעיז לגעת במיקי מאוס בלי לשלם או לבקש רשות
שימוש הוגן 114983
מישהו אולי יודע האם יש הבדלים בחוקי זכויות היוצרים בין ארה"ב לישראל, במיוחד בעניין "שימוש הוגן" למטרות שונות?
כבוד השופטת לוקה בפיגור 115010
כזכור, דונלד דאק זכה להגנת ביה''מ הישראלי, אבל אולי זה בגלל שהוא לא בן אדם.
כבוד השופטת לוקה בפיגור 115014
גם דמות הנווד של צ'רלי צ'פלין הביסה את תשדירי מפעל הפיס.
בנוגע למשפט חסמבה 138191
הגברת חנה מוסינזוןזכתה בסיבוב השני במשפט כנגד ספרה הפארודי של שפרה האפרתי על חסמבה והישיגה צו איסור מבית המשפט המחוזי כנגד המשך פירסום הספר.
מה שמן הסתם יתן לספר הזה רק יותר פרסום משהוא ראוי לו , אבל לפסיקה זאת יש גם השלכות חשובות מאוד לגבי הזכויות של סופרים על דמויות יצירותיהם.
בנוגע למשפט חסמבה 138193
סליחה, אני חוזר על הלינק לכתבה על אמנות עם עו"ד צמוד אבל הוא רלבנטי כאן.
בנוגע למשפט חסמבה 150532
מחברת הספר השנוי במחלוקת כפרודיה על חסמבה שיפרה האפרתי
מדווחת במקום אחר כאן :

שפרה (יום שישי, 06/06/2003 שעה 11:03)

בתשובה לבור ועם הארץ
אני שמחה לבשר למי שלא יודע שהמשפט הסתיים השבוע, והשופט זפט קבע בכמה מהלכים מצויינים שאני זכאית!
הוא טען שדמויות חסמב'ה זכאיות להגנה, והציע דרך לבדוק זאת: לפי האפשרות לחזות מראש מה תהיה תגובת דמות מסויימת לאירועים הבאים בספר, אם אפשר לחזות איך יגיב למשל ירון זהבי לניסיון של מרגל להוציא ממנו מידע, והרי אפשר די בקלות, הדמות ירון זהבי זכאית להגנה כדמות. עוד הוא אומר, שאם מסירים את השמות מדף בספר, אפשר לנחש איזו דמות מדברת גם בלי השמות, וגם זו דרך להעריך אם היא זכאית להגנה או לא . עם זאת בספר שלי, אם מסירים את השמות מהדף, לעולם אי אפשר לדעת לאיזו דמות מחמב"ה אני מתכוונת, אם לא מכירים את הדמויות שיצרתי אלא רק את של מוזסנזון. הוא טוען שאין בין הדמויות שלי ושל מוסנזון כל קשר מלבד שמותיהן. וזה נכון! ומותר.
למשל, הוא נותן דוגמא שמישהו יצייר תמונה של אישה משונה, עם שלוש עיניים ופה עקום וכאלה, ויקרא לתמונה:
"המונה ליזה". הוא לא גנב את התמונה של דה ווינצ'י אלא יצר באמצעות השם שנתן לה, עוד קונוטציה בעיני המסתכל, וזה מותר לעשות ובדיוק מה שאני עשיתי.
לגבי הטענה שהכפשתי את שם מוסנזון ובספר כללתי תיאורים פורנוגרפיים ואנטי דתיים וכו' הוא הגיב, שזה תיאור מופרז, לדעתו, וגם אם כן הייתי עושה ככה, זה מותר לי, כי זה הספר שלי ולגב' מוסנזון אין זכות להתערב בתכנים של הספר שלי.
בקיצור, אם הם לא יערערו לעליון, אז הספר חי וקיים ויוצע למכירה בשבוע הספר בדוכן של "ספרות עכשיו".
קישור בעניין יש כאן :
אני מוצא את טענותיו של השופט מוזרות בלשון המעטה . הבה ונאמר שבארה"ב הן לא היו יכולות לעבור לעולם . שם אי אפ]שר להשתמש בדמויות של יוצר חי או שנפטר לפני כמה שנים בשמם המדוייק . אפשר להשתמש כמובן השמות דומים מאוד לצרכי פארודיה אבל לא בשם המפורש. ולדעתי זה הפיתרון שבו הייתה הגברת אפרתי יכולה להשתמש.
המשמעויות של הפסיקה הן שכל מי שרוצה יכול להשתמש כעת בדמויות של כל סופר ידוע שהוא רוצה כרצונו כל זמן ש"הפעולות שלהן אינן אלה שאפשר לצפות מהן". כלומר כל אחד יכול להשתמש כרצונו בדמויות של "מיכאל שלי " של מוסינזון או בדני -דין , או בדמויות של עירית לינור וכו' . לסופרים ולבני משפחתם לא תהיה יותר שליטה עליהן.
בנוגע למשפט חסמבה 150545
לא מדויק. במקרה של ספרה של האפרתי, ברור כי מדובר בפרודיה, ואין חשש שמישהו יחשוב כי זהו ספר המשך של סדרת ''חסמב''ה''. אם לעומת זאת מישהו יפרסם את הספר ''דני-דין במוקטעה'', בסגנון דומה לספריו של כרמלי, ובו הנער מתעתע בערפאת וחבר מרעיו והספר אינו נבדל מהותית (מבחינה סגנונית) מספריו של כרמלי, הרי שזהו מקרה שונה לחלוטין. דווקא השוני הקיצוני בין ספרה של האפרתי לבין ספריו של מוסינזון הוא שמעניק לספר הגנה, ובצדק לדעתי.

נכון שבארה''ב זה לא היה קורה. מצד שני, לא כל מה שקורה (או לא קורה) בארה''ב זה טוב. ובפרט, בתחום זכויות היוצרים, המצב בארה''ב הפך להיות דראקוני ואבסורדי גם יחד.
בנוגע למשפט חסמבה 150555
ועדיין המדובר בעלבון אמיתי לבני משפחתו של מוסינזון שהסופרת עוד היכניסה את דמותו לצד הדמויות שעליהם כתב כדי להוסיף על הלעג ליצירתו .
אני רואה בכך פגיעה אמיתית בסופר באישיותו וביצירתו ומצדד בכך בתובעים. לדעתי אפשר היה לפתור בקלות את העניין של הפרודיה על ידי שינוי קל בשמות. פרודיות כאלה כבר נעשו בעבר לרוב על ידי שינוי שמות אבל הדמויות היו תמיד קלות מאוד לזיהוי . וגם בטלוויזיה. כלומר לא עצם הפרודיה היא עומדת כאן לויכוח אלא צורתה . מיותר לאמר שאני גם רואה את רעיונותיה של המחברת כמרגיזים במיוחד וכשגויים , אבל זאת הייתה כוונתה, להרגיז ואינני יכול להלין על כך.
בנוגע למשפט חסמבה 150556
אתה חושב שאם זה היה הפוך אז הכל היה בסדר? נניח אם היא היתה כותבת ספר ומציגה את אלימלך זורקין כפרופסור לפילוסופיה שמנהל בסתר אגודה לנתמכי סעד. או אולי הנבל הערבי ההוא שהתגייר והפך לציוני נלהב שעובד בקק"ל.
בנוגע למשפט חסמבה 150563
כי אז זה היה אותו הדבר בדיוק , ניצול של יצירתו של סופר אחר למטרות שבהם הוא בני משפחתו אינם מעוניינים בהם נקודה .
בנוגע למשפט חסמבה 150595
ואחרי שינוי קל בשמות משפחתו של מוסנזון לא תיעלב?
בנוגע למשפט חסמבה 150616
יש הבדל בין ''להרגיז'', ואף ''להעליב'', לבין עבירה על החוק. עם כל הכבוד לאלמנתו של מוסינזון, עלבון לא תובעים בבית-משפט.
בנוגע למשפט חסמבה 150625
הגברת אפרתי הנכבדה שלחה את כתב היד שלה לגברת מוסינזון . הגברת מוסינזון הבהירה לה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהיא אינה מעוניינת שכתב יד זה יצא לאור משום שהיא רואה בו ביזוי של ערכיו של בעלה ופגיעה בו .
הגברת אפרתי הוציאה לאור את הספר בניגוד לבקשתה המפורשת של הגברת מוסינזון , אז היא תבעה אותה לדין ולמרבית הצער הפסידה .
יש לקוות שמשפט חוזר בבית המשפט העליון ישנה את פסק הדין .
בנוגע למשפט חסמבה 150644
האפרתי (ולא "אפרתי") שלחה את כתב-היד לגב' מוסינזון כדי לקבל הקדמה או סוף-דבר מפרי עטה. במקום זאת, היא קיבלה דרישה שלא לפרסם את הספר. עם כל הכבוד לגב' מוסינזון, אין לה כל זכות להציג דרישה שכזו בשל הפגיעה בבעלה. גם התביעה לא הוגשה בשל הפגיעה בבעלה (כלומר, זאת היתה הסיבה האמיתית לתביעה, אך לא נושא התביעה). למרבית השמחה, התביעה נדחתה.

צא וחשוב: אם האפרתי היתה כותבת ספר השם את מוסינזון ללעג ולקלס באופן חמור יותר, וזאת מבלי להשתמש בדמויות מ"חסמב"ה", הרי שאלמנתו לא יכלה להגיש תביעה כלל. אין שום דבר לא חוקי בפגיעה בכבודם של אנשים (כל עוד לא מדובר בלשון הרע וכיוצ"ב, כמובן), אפילו אם הם מתים. גם אם זה לא נחמד, זה חוקי, וטוב שכך.
בנוגע למשפט חסמבה 150648
יש כאן שילוב של דברים : גם הפגיעה בשמו של יגאל מוסינזון ,שהוא עצמו ודיעותיו בוזו לאורך הספר , וגם השימוש בדמויות שהוא יצר והשתמש בהם במשך עשרות של שנים שוב על מנת לפגוע בהם ולהציגם ללעג .
כפי שכבר אמרתי המשמעויות של פסק הדין הם שלשום סופר אין יותר שליטה על מוצרי רוחו , כל אחד יכול לעשות בהם כעת ככל העולה על רוחו ללא חשש הוא רק צריך להסביר שהמעשים של הדמות הם לא כאלה "שניתן היה לצפות שיעשו ". כלומר יכול מישהו לשבת ולכתוב ספר המשך ל"שירת הסירנה " ( אגב שילוב דברי ביזוי וניבול פה נגד עירית לינור ) ולהציג את הדמות הראשית שם כקורבן מייבב של גברים ולהסביר אחר כך שאין בכך כך רע משום שהדמות המקורית הרי לא הייתה יכולה להתנהג כך. יכול מישהו לקחת את דמות הבלש של יאיר לפיד ולכתוב עליו ספר שבו הוא מוצג כרוצח סידרתי ( אגב שילוב דברי ביזוי וניבול פה כנגד יאיר לפיד ויצירתו ) ואחר להסביר שאין בכך כל רע וכמובן אי אפשר יהיה לעשות לו דבר שהרי כפי שיסביר הכותב "הדמות המקורית ברור שהיא לא תתנהג כך ".הסופר המקורי אינו יכול לעשות דבר בעניין .
יש רק דמות אחת בעולם הספרות בארץ שתהיה חסינה וזהו הוא "קופיקו " של תמר בורנשטיין לזר ,וזאת משום שבעלה של הגברת לזר הוא איש עסקים ממולח שכבר דאג להגן על היצירה של אישתו מדברים כאלה בדיוק באמצעים שונים . רוב הסופרים בארץ למרבית הצער אינם אנשי עסקים ממולחים כאלה.
הדבר שבאמת מדהים אותי זה עצם החוצפה. היא באמת ציפתה שהגברת מוסינזון תכתוב לה הקדמה או דברי ברכה לספר כזה ?
בנוגע למשפט חסמבה 150649
כאמור, הפגיעה בשמו הטוב של מוסינזון, גם אינה נחמדה, היא חוקית. ביום בו דברים לא נחמדים יהפכו להיות לא חוקיים, תהיה לך סיבה אמיתית לדאגה.

כיצד דאג בעלה של הגב' בורנשטיין-לזר להגן על "קופיקו" מפני פרודיה? נדמה לי שהדבר אינו אפשרי, אבל יתכן כמובן שאני טועה, ואשמח לשמוע פרטים.
בנוגע למשפט חסמבה 150650
אני דיברתי גם על עצם השימוש בדמויות של המחבר ללא רשותו או רשות משפחתו שזה ההשלכות של המשפט הזה.כל סופר שאי פעם יצר דמות ידועה ומוכרת בארץ הזאת נפגע כתוצאה מהמשפט הזה.
ואשר לקופיקו עד כמה שאני יודע אי אפשר להשתמש בשמו המפורש למטרות פרודיה ( אם כי מן הסתם אפשר להשתמש בדמות דומה עם שם דומה ) מאחר שזהו סמל מסחרי רשום TRAD MARK .
בנוגע למשפט חסמבה 150651
ואגב ההשלכות של המשפט הן גם כלפי חו''ל . יכול עכשיו איזה ישראלי לשבת ולכתוב הרפתקה פארודית של הארי פוטר עם שמו המפורש ואי אפשר יהיה לעשות לו כלום בגלל הפסיקה הנ''ל .
ואולי לא לדווקא לפוטר כי הוא מוגן באמצעים דומים לאלה של קופיקו אבל לדמויות ספרותיות וקולנועיות אחרות.
בנוגע למשפט חסמבה 150652
האם תוכל לתאר את המצב בחו"ל? אני כמעט בטוח ששמעתי, כי בארה"ב, למשל, אין כל הגבלה על פארודיה לשם פארודיה, על כל דמות שהיא, כל עוד הדמות לא מנוצלת למטרות אחרות, ולא מתיימרים להיות היוצר המקורי.

למשל, בארה"ב, האפרתי הייתה יכולה לפרסם את ספרה ללא כל בעיות, כחלק מזכות חופש הביטוי שלה, אך אם הייתה, למשל, שמה בפי דמויות חסמב"ה פרסומת לאפטר-שייב, אותו הייתה מוכרת, היא הייתה מוצאת עצמה משלמת פיצויים לגברת מוסינזון.

האבחנה לא ברורה לי, בדיוק, אבל נדמה לי שיש כזו, והמצב בישראל לאחר הפסיקה הזו אינו כל כך מפתיע או מיוחד.
בנוגע למשפט חסמבה 150654
אינני עורך דין מומחה , עד כמה שאני יודע כאשר מופיעות בארה''ב פארודיות על דמויות ידועות מהתרבות הפופולארית במגזינים כמו ''מאד '' הם לעולם אינם משתמשים בשם המדוייק אלא בשם דומה ,כמובן לכל ברור למי הכוונה.
לדוגמה כאשר עושים פרודיה על סופרמן קוראים לו לדוגמה ''סופרדופרמן'' וכאשר עושים פרודיה על קפטין קירק יקראו לו ''קפטין ג'רק '' וכך הלאה .
יש לעומת זאת את הסיפורים בפנזינים שמשתמשים בשמות המדוייקים ובהם כבר עסקתי במקום אחר.
בנוגע למשפט חסמבה 150849
מצטער, כל הדוגמאות שאתה מביא לדברים האיומים והנוראים שעלולים לקרות עכשיו בחסות החוק, לא נראים לי בכלל איומים ונוראים. מקסימום טעם רע, בשום מקרה לא עוול מוסרי למישהו.

אני לא הייתי עושה אפילו את ההבחנה של השופט, האם צפוי שהדמות המקורית היתה מתנהגת כמו הדמות בפרודיה. הייתי רוצה להרשות הכל, חוץ מהעתקה של טקסטים ממש. למען האמת זו נראית לי הבחנה מוזרה קצת.

רוצה לפרסם ספר? קח בחשבון את האפשרויות הבאות: יקרעו או יזניחו עותקים כאלו ואחרים; הוא יעמוד בחלון ראווה לצד ספרים איומים ונוראים; והוא ישמש חומר לפרודיות. רוצה להיות מפורסם? קח בחשבון את האפשרות שתהיה בעצמך חומר לסאטירות. בכל מקרה, הסכנה גדולה יותר רק ככל שהיצירה שלך ואתה עצמך מצליחים יותר; כמחיר של תהילה זה לא נראה לי יקר מדי.
בנוגע למשפט חסמבה 150851
הפרשיה הזאת ללא ספק עשתה שירות טוב להאפרתי שהמשפט עורר עניין ביצירתה שהייתה שוקעת לתהום הנשיה של האדישות בלעדיו,ונתן לה אפשרות להיראות כאבירת החופש וזכויות הסאטירה וכל זה , ועל כך היא צריכה להודות לגברת מוסינזון מכאן ועד הודעה חדשה .
מצד שני הוא עורר עניין מחודש כל שהוא גם בחסמבה , שלא הייתה בדיוק במרכז העניינים בשנים האחרונות .
בנוגע למשפט חסמבה 150860
זה קשור לתגובה שלי?
(אם לא, לא נורא, אני רק רוצה להבין)
בנוגע למשפט חסמבה 150886
לא.
בנוגע למשפט חסמבה 150661
יש משפטנים בקהל? למיטב ידיעתי אין מניעה מפרודיה (ישירה) על trademark, אבל על הכותב לציין משהו בסגנון "השם קופיקו הוא סימן רשום של ..., ויצירה זו לא באה לערער על הזכויות החוקיות של בעל הסימן הרשום".
בנוגע למשפט חסמבה 150662
נראה לי שאנשי חברת וולט דיסני לפחות לא יסכימו איתך . כאשר דודו גבע עשה פארודיה על דונאלד דאק בשנות השמונים הם תבעו אותו לדין על כך וזכו במשפט.
כאשר מישהו מעז לכתוב בארה''ב או באירופה סיפור שבו מככב טרזן בשמו המפורש רוב הסיכויים שבתוך כמה ימים תוגש כנגדו תביעה משפטית מיורשיו של אדגר רייס בוראוז .
אבל כנראה שלא דינה של אלמנתו של סופר כדינם של אנשי עסקים רבי כוח .
בנוגע למשפט חסמבה 150705
גבע לא נתבע על הפרת סימן רשום (הוא לא רשם ''דונאלד דאק'') אלא על הפרת זכויות יוצרים, למיטב ידיעתי. העובדה שבית המשפט פסק לחובתו של גבע היא כתם באמינותה של מערכת המשפט הישראלית, לטעמי.
בנוגע למשפט חסמבה 150715
בעניין הזה אני מסכים איתך. גבע לא היה צריך להפסיד .
בנוגע למשפט חסמבה 150590
מן הסתם אפשר לזהות גם את מערכונם של חברי ''החמישייה הקאמרית'' על חסמבה (בו מסרב ירון זהבי לקבל תרומת דם מהתימני) כפארודיה באותה צורה שבה מזוהה הספר של שפרה.
מה שלא ברור לי, אם גם המערכון של ה''קומדי סטור'' שבו דנידין חוזר בדמות מנייאק שסתם מתעלל באנשים הוא נבדל מהותית מ''דנידין במוקטעה'' ואם הוא מסוגל להעליב את יוצרו.
בנוגע למשפט חסמבה 150603
לא ראיתי את המערכון של
הקומדי סטור כך שאינני יודע מה בדיוק היה שם . בכל אופן פרודיות כאלה על דנידין כבר היו למשל בזו ארץ זו בעולם הזה כך שאין כאן כל חדש.
כאמור הדבר המרגיז באמת בספר של האפרתי לא היה השימוש בדמויות החסמבאים ( כבר עשו את זה כמה פעמים בעבר והרבה יותר טוב והרבה יותר מצחיק ) אלא השימוש המעליב בדמות הסופר .
המשכים תוצרת בית 77338
רגע, אם אני כותבת המשך תוצרת בית לשר הטבעות, ומציינת בברור שלא מדובר ביצירה אבודה של טולקין אלא ביצירה שלי המתבססת על העולם שטולקין יצר, ומפרסמת את היצירה הנ"ל.
אז אני עוברת על החוק?
המשכים תוצרת בית 77540
אם את כותבת את זה כיצירה תוצרת בית בלבד לשימושם של כמה חובבים בלבד אז כנראה שלא. אבל אם אתה מםפרסמת את זה בספר בהוצאה מכובדת יותר או פחות בלי לבקש את אישורם של בעלי הזכויות , אז בחו''ל לפחות זאת עבירה על החוק.
המשכים תוצרת בית 84674
יש לי בבית ספר הנקרא Scarlett ומתיימר להיות המשך מודרני ל"חלף עם הרוח".
יש גם ספרים שהם פרודיות על אחרים, לעיתים בהתנגדות המחברים המקוריים ויורשיהם - למשל ל"חלף עם הרוח" יצאה פרודיה "הרוח חלפה" (טרם תורגם לעברית), ספר הילדים "ציפורי לילה בננטקט" הוא פארודיה על "מובי דיק", ובחנות ספרים בשדה התעופה בהית'רו שלשום ראיתי ספר באנגלית שמהווה פארודיה על שר הטבעות (שכחתי את השם). גם שמות הגיבורים מאוד דומים כמו dildo ו- Fruto לעומת Bilbo ו- Frodo במקור. (לא קניתי את הספר - האם מישהו יודע עליו בארץ? ורצוי בתרגום לעברית).
Bored of the Rings? 84677
Bored of the Rings? 84679
כן זהו.
תודה
Bored of the Rings 84693
אוף, איזה שעמום של סרט.
אתמול ראיתי את שר הטבעת ואני חייב לציין שמאד התפעמתי מיכולת הסיבולת שלי. החזקתי מעמד קצת יותר מחצי סרט ואז עברתי להמשיך לישון במיטה.
Bored of the Rings 84695
בעקבות הסרט קניתי את רביעיית הספרים (כולל ההוביט) ובהחלט נהניתי. מכל מקום זהו האייל ולא עין הדג, ואין בכוונתי לפתוח דיון מיותר כאן.
נראה שהכותרת תפורה אליך...
המשכים תוצרת בית 84678
dildo!? אתה בטוח? זה נשמע כמו משהו מבית היוצר של אוסטין פאוורס.
המשכים תוצרת בית 84906
לא, סתם הומור קולג' דלוח למדי. ראיתי את הספר כשהייתי באנגליה (הוא הונח על מדף מיוחד ביחד עם ספרי שר הטבעות לכבוד יציאת הסרט). עיינתי בו, ונראה לי כמו אחד הספרים שאתה מבין את הקטע אחרי חצי עמוד, וכל השאר די חוזר על עצמו.
המשכים תוצרת בית 84891
''סקרלט'' נכתב בהסכמת (למעשה, בעידוד) בעלי הזכויות של ''חלף עם הרוח''.
המשכים תוצרת בית 84915
"הרוח חלפה" - The wind has gone - יצא בהתנגדות בעלי הזכויות, לפי הפירסומים בעיתונות. לפי הספר, המשרתים הכושים בכלל שלטו בעניינים, ואשלי הוא בכלל הומוסקסואל. לא קראתי אותו והמידע שלי הוא ממה שפורסם בעיתונות עליו.
The Wind Done Gone 84939
מיספר הגגים בעכבות המאמר 74962
לאחר שקראתי את המאמר
ניזכרתי שמעתי לאחרונה את אלי אשד ברדיו אצל יובל מסקין מדבר על הנושא הזה
בשנים האחרונות כפי שמתאר המאמר אני מוצא את עצמי מיתגעגעה ממש לספרי ולתלקיטי הילדים שגדלתי עליהם ובאמת מתחיל אצלי איזה שהוא מרוץ לחזור ולעיין בספרים ובתגליטים הובתקליטים הישנים והטובים הללו
גם בתור ילד את רוב הספרים קראתי בכתב בראיל או באופן מוקלט כך שאין לי שום בעיה להשיג אותם הם עדיין נימצאים על מדפי הסיפריה לעיוורים
הדבר שאני הכי מיתגעגעה אליו הם טתוכניות הרדיו לנוער שבמיסגרתם שודרו טסקיטים שהיו איבוד לספרים הללו
היתי משלם המון כדי לישמועה שוב את הטסקית של אורי או של אליפים או של הידי בת ההרים מצד שני וכול האיבודים המדהימים שהם עשו לספרים של מארק טוין איזו רמה כול כך חבל לי שהילדים שלי לא יגדלו על הטסקיתים הללו
בשנה שעברה היתגעגתי לספר אולי של אסתר שטריית ורצל ולקחתי מהסיפריה את הספר המוקלט אותה הקלטה מראשית שנות ה80 שעליה גדלתי 13 קלטות
וישבתי וקראתי אתזה בשקיקה בידיוק כמו שקראתי את זה שהיתי בן 12
בכיתי במקומות הנכונים והפעם גם הרמתי טלפון לסופרת והודתי לה על הספר
היא אמרה לי שהמון אנשים בני 28 30 מיתקשרים וכותבים לה תודה שוב ושוב ובאים בשבועה הספר להחטים את הספרים
אותו דבר קרה לי גם אם תקליטי הילדים
הוצאתי מהארון את כול התקליטים הישנים ופיתאום לישמועה את ההפקות המדהימות של חיים יוין בשנות ה70 בבר הפילון ומיץ פטל וטאבי הטובה ועוד ועוד ועוד עשה לי ממש צמרמורת התחלתי לירכוש כול תקליט ילדים שגדלתי עליו שמצאתי על דיסק שההיה לילדים אני אומר לעצמי
אני מעריך שההיו לי ילדים עוד משהוא כמו 10 שנים פלוס מינוס ואני בכו זאת קונה בתור אחד מממש לא אוהב את שלומה ארצי אבל גדלתי על בארץ הטווים שזה אלבום מדהים עלו לי דמעות שראיתי אותו על דיסק
לאחרונה העלו את תקליטי הילדים של חוה אלברשטיין לילדים ושוב רצתי וקניתי
כי אני לא מאמין שזה יצא במהדורה שניה על דיסקים
כן יש משהוא ב לחזור לעבר
מיצטער על ההודעה הארוכה
גידי
מיספר הגגים בעכבות המאמר 74974
גידי, אם אתה מתגעגע לתסתיכים הישנים, כאן תוכל להוריד חלק מפרקי "סכנה באנדימון":
מיספר הגגים בעכבות המאמר 74976
ארז אני חיב לך כול מה תתירצה עשית לי את היום מאיפה האתר הזה יש שם עוד דברים להורדה לא הצלכתי לימצוא את המנהל של האתר
ממש מדהים
מיספר הגגים בעכבות המאמר 74980
האתר ניתן פעם באתר האגודה למד''ב ופנטסיה, והוא כנראה העלה פרטית של מישהו לרשת.
אולי אלי יודע יותר. זה ניתן באחת התגובות למאמרו על תסכיתי רדיו.
ימי הרדיו 75007
אכן התסכית "סכנה באנדימיון " העולה לרשת ביוזמתי כליווי לכתבה בשני חלקים בשם "ימי הרדיו" שתיארה תסכיתי רדיו מדעיים בדיוניים בעולם ובישראל .
התסכית ניתן לי בידי "רד פיש " שטרח להקליט את סדרת אנדימיון בזמן אמיתי. הוא נתן לי שתי הקלטות של אנדימיון . בעוונותי איבדתי את אחת הקלטות במעבר מדירה לדירה ,כך שלאינטרנט הועלו רק חלק מהתסכיתים .
אבל מי שרוצה יכול להשיג את הסדרה המלאה בארכיון קול ישראל בירושלים ששם אפשר להשיג קלטות של תוכניות ישנות וחדשות ,זה רק עולה כסף.
ימי הרדיו חלק א'
חלק ב'
ימי הרדיו 75016
אוי אילה היו ימים היה גם תסכית אחר של דני אלדר במדעבידוני בשם קץ המילחמה
אגב פעם בררתי זה עולה משהוא כמו 100 שח לשעת הקלטה
חבל שהם לא שמים את הדברים האילה ע הרדת
יש סיכוי שלפיש יש את כול הההקלטה? כלומאר שהוא הביא לך עותק ולא את המכור?
אני ממש מיתגעגעה לימי הרדיו הגדולים
ימי הרדיו 75204
יש גם ארכיון פתוח ללקהל של תוכניות טלוויזיה?
מיספר הגגים בעכבות המאמר 74988
ואו מיזמן לא היתרגשתי כחה ואוזה היה ממש נוסטאלגי איזה עבודות ידעו לעשות פעם ברדיו
הפעם האחרונה ששמעת את הה זה היה ב1987 היתי בן 13
ואו אם יש עוד טסקיתים אשמח בטרוף לי יש את הסטוצים של גרוסמ ואלדר
גידי
מיספר הגגים בעכבות המאמר 74992
אני לא יודע אם יש עוד תסכיתים ברשת (גם אני הייתי שמח לדעת), אבל יש אתר של "מה יש" עם קטעים להורדה:
מיספר הגגים בעכבות המאמר 74993
יש לי באזור ה60 שעות מוקלטות של מה יש
שרובם אצלחבר ובביית יש לי את כול העולם הערב בוידיו
מרתק. 74967
הטענה שגיבורים מיתיים גדולים מהחיים משפיעים יותר מגיבורים ארציים נראית לי חסרה במקצת.

בעקרון, נדמה לי שכמו שכתבת ההשפעה מספרים נוצרת באמצעות הזדהות עם הגיבורים. העניין הוא, שאחרי תקופת הילדות (שאז אנחנו יכולים להיות הכל, מטרזן ועד קפטן נמו), סיפורים גדולים מהחיים משמשים בעיקר לבריחה מהמציאות לעולם קסום שהכוח שלו הוא בזה שהוא שונה מהמציאות המעיקה ולא קשור אליה. במצב כזה קשה לבצע "העברה" של ההזדהות מהעולם הדמיוני אל המציאות האפורה. כדי שההזדהות תשפיע בעולם האמיתי צריכים להיות קווים משותפים לשניהם – ואולי, ככל שיש יותר קווים משותפים ההשפעה יכולה להיות גדולה יותר.

צורת השפעה אחרת (לפחות אצלי, אבל אני לא כזה מיוחד) היא דווקא ההזדמנות "להיכנס לראש" של אנשים אחרים דרך קריאה בספרים. לראות איך הזולת מסתכל על מצבים רגילים שדומים לשלי. ההזדמנות הזאת מעשירה את העולם הרגשי ואת היכולת להבין אנשים אחרים. דבר זה לא קיים כמעט כשעוסקים בגיבורים גדולים מהחיים.

למען האמת, הספרים שאני מוצא כמעניינים ביותר הם אלו שמשלבים את שני האלמנטים: זה של העלילות המסעירות של הספרות הקלה, יחד עם האנטי-גיבור שאני יכול להזדהות אתו. הדוגמא הטובה ביותר בעיניי היא ג'ון לה-קארה, בעיקר בספריו המוקדמים יותר. אבל זה כבר, באמת, עניין של טעם אישי.
מרתק. 74970
אני בהחלט מסכיר איתך
גידי
הפרוטוקולים והזכרונות של בית דוד 74973
במאמר צוין שההפרוטוקולים של זקני ציון הם פלגיאט של פלגיאט של רומן של אז'ן סי . הדבר כאשר אתה חושב עליו הוא מובן מאליו ,אחרי הכל איפה תמצא קונספירציות של השתלטות כלל עולמית בראש ובראשונה ? בספרות מתח והרפתקאות.
אז'ין סי ואלכסנדר דיומא היו בין הראשונים שהעלו על דעתם סיפורי קונספירציות מאין אלה בתקופה המודרנית כאמעי לבידור ההמונים המשועממים ואנשים בעלי דמיון עשיר הרבה פחות לקחו מהם את הרעיון והפכו אותו ל"מציאות " מפחידה.
צירוף המקרים המוזר כאן הוא שהספר של סי ששימש כחומר הגלם ל"פרוטוקולים " "מסתרי העם " שימש גם כמודל לאחת היצירות המפורסמות ביותר של הספרות הקלה העברית "זכרונות לבית דוד ". ושם כאמור מתוארות תולדות בית דוד לאורך ההיסטוריה.
הפרוטוקולים הם כאמור קונספירציה יהודית המנוהלת בידי צאצא בית דוד ,תיאודור הרצל שמשפחתו מנהלת את הקונספירציה כנראה מזה דורות רבים ....
האם יש כאן באמת רק צירוף מקרים או שסוכני הצאר שביצעו את הזיוף היו מודעים היטב לקיומם של "הזכרונות לבית דוד"? אחד הזייפנים היה ממוצא יהודי כך שזה מחזק את האפשרות הזאת .
ומה שמעניין לא פחות ההוגה והאידיאולוג "אחד העם " שהואשם בשלב מסויים כאחראי לניהול הקונספירציה ( אם כי הוא היה בכלל יריב של הרצל ) היה עורך המגזין שבו פורסמו "זכרונות לבית דוד " לראשונה.
אחד העם נאלץ להתגנן במשפט מהטענה שהוא הוגה הקונספירציה של זקני ציון .
האם יש כאן באמת רק צירוף מקרים או שסוכני הצאר שביצעו את הזיוף היו מודעים היטב לקיומם של "הזכרונות לבית דוד" והשתמשו בהם בצורה כלשהיא ? אחד הזייפנים היה ממוצא יהודי כך שזה מחזק את האפשרות הזאת .
עוד פרטים על ההאשמות כנגד "אחד העם " בנושא יש כאן
אז'ן סי 74975
האם יצאו תרגומים נוספים בעברית לספרי אז'ן סי, והיכן ניתן להשיג את ספריו וספרי החיקוי שהוזכרו (עברית או אנגלית)?
אז'ן סי 74977
לעברית תורגמו גם ''מסתרי פריס'' וגם ''היהודי הנצחי'' אבל הם קשים ביותר להשגה.
קל יותר למצוא מהדורות שונות של ''זכרונות לבית דוד'' '' בחנויות לספרים משומשים או בספריות גדולות .
אז'ן סי 74979
וספרים כגון "מסתרי לונדון" וכו' שהוזכרו, ניתנים להשגה (גם באנגלית)?
רק בחו''ל ורק בחנויות מיוחדות 75009
או בספריות מיוחדות .
מאחר שאלה היו ספרים ''זולים בכל קנה מידה רק מעטים מהם השתמרו כיום אם כי יש אספנים בחו''ל ששומרים עליהם בקנאות
ספרות פופולארית בישראל 75006
והנה ראיון שפורסם בעיתונות שבו מתואר הספר בפירוט כולל השלבים שהביאו לכתיבתו.
דנידין וקופיקו :המחקר השלם
שובו של פטריק קים 75019
במגזין "זמן תל אביב " פורסם סיפור המשימה האחרונה של פטריק קים הסוכן הקוריאני האמריקני מסוקס האצבעות ,סיפור של אראל סגל שהוא פארודיה יוצאת מהכלל על כל אותם סיפורים ישנים . אפילו התמונה המלווה היא פארודיה יוצאת מהכלל .
גם דודו גבע עשה פעם פארודית קומיקס על פטריק אבל לא ברמה הזאת.

ספרות זולה במיוחד
הייתי נערתו של פטריק קים 75021
ואם בפטריק עסקנן אז איך אפשר לשכוח את סיפורה של שרית שכטר שלמדנו שכוחו של הקוריאני המסוקס היה גדול מספיק אפילו על מנת להחזיר עלמות דתיות צנועות בשאלה !
הייתי נערתו של פטריק קים
פטריק קים חוזר שוב 185019
הקוריאני מסוקס האצבעות חוזר בסיפור בבמה חדשה :
פטריק קים חוזר שוב 273160
אמנויות הלחימה תפסות מקום חשוב בכמה סדרות ישראליות של ספרות קלה כמו פטריק קים קים איש הקראטה ו"עוז יעוז ".
אולם עד כמה הן קשורות למציאות בתיאור אמנויות אלו?
ראו :
ידיהם המסוקסות של אנשי הקאראטה
בצד האיחולים... 75020
אלי,

ראשית - איחולים על הספר החדש.

אבל בצד האיחולים, אני לא ממש מסכים לדרך בה אתה מגדיר "ספרות זולה".

האמנם כל מה שפורסם בהוצאת pulp הוא ספרות זולה? האם כל ספר מד"ב הוא ספרות זולה? האם כל סיפור הרפתקאות או ספר בלשים מהווה ספרות זולה?

לא ולא. כבר חלקו כאן על דעתך בנוגע להיינלין ואסימוב. העובדה שספריהם פורסמו לראשונה בפורמט pulp לא מעידה על היותם ספרות pulp (במובן המקובל של המילה), אלא בעיקר על היותם של המוציאים לאור קצרי-ראיה. כל זה לא בא להגיד שאסימוב, למשל, לא כתב pulp: סדרת הספרים שלו "Lucky Starr" היא דוגמה קלאסית לספרות זולה, למרות שכאשר פורסמה, היה אסימוב בעל הכרה והצלחה, ולכן הספרות הזו דווקא *לא* פורסמה בפורמט pulp אלא בהוצאות מכובדות...

מקוממת במיוחד הגדרת ספריו של וולס (וגם של ורן) כ"ספרות זולה". שוב, אולי ספרות זו פורסמה במקור בפורמטים המקובלים של ספרות זולה, אולם היא מתעלה בהרבה מעל מה שמקובל להגדיר בד"כ כספרות pulp.

כל זה לא בא לומר שאין pulp בספרות המד"ב. דוגמה טובה לכך תהיה הספרים הרבים שהופיעו לאור ביקום "מלחמת הכוכבים" לאחר הסרט הראשון, מאת סופרים כמו בריאן דליי ("נקמתו של האן סולו"), אלאן דין פוסטר ואחרים. דווקא ספרים אלו, נטולי כל ערך ספרותי אך פופולריים למדי, לא פורסמו בפורמט pulp אלא בכריכה קשה בבתי-הוצאות מכובדים.

מה לגבי ספרות בלשים? מה הופך את סיפורי שרלוק הולמס לספרות זולה, בניגוד, נאמר, ל"שם הורד" של אקו?

האם אתה ממקם ברצינות את סיפורי ההרפתקאות של הומרוס ("האיליאדה" ו"האודסיאה") באותה מחלקה ספרותית עם סיפורי המערבונים של קראל מאי? נכון, שניהם סיפורי הרפתקאות, אבל בוא ותזכיר לי לרגע איזו דמות בספריו של מאי זוכה לטיפול הספרותי לו זוכה אכילס מידיו של הומרוס (או מי שלא כתב את הטקסטים באמת)?
אני מעדיף להשתמש במונח 75022
"ספרות קלה " ולא "ספרות זולה" .
ספרות קלה בעיני היא כל ספרות שאינה מתפרסמת בהוצאות מכובדות ומיועדת לקהל של אניני טעם ומבקרים מכובדים שרק הם מסוגלים לפרש כל משפט שני בה ,ואין הכוונה לאמר שהיא גרועה כשלעצמה.
בוודאי שאסימוב והינליין אינם ספרות "זולה"! אבל הם פירסמו את יצירותיהם בפורמט של ספרות הרפתקאות שאיננה מכוונת לאותו קהל אניני טעם ( אם כי הרעיונות שלהם לא נפלו ובדרך כלל עלו על כל מה שאתה יכול למצוא אצל פרוסט וג'ויס ודומיהם) אלא לקהל רחב יותר.טכנית לפחות הם ענו על ההגדרה של ספרות קלה. אבל הם אינם ספרות "זולה " שהיא פשוט ספרות גרועה.
יש גם להבין שגם בין הסופרים שכתבו ספרות "זולה" במוצהר דהיינו שלא התיימרו מיותר לספק בידור ברמה אינטלקטואלית נמוכה לקהל רחב ככל האפשר של קוראים,היו סופרים טובים יותר שהיו מחוננים בכושר כתיבה והמצאה שהבדיל בינהם ובין עמיתיהם.
בספרות הקלה הישראלית אפשר להצביע על כמה אנשים כאלה בינהם שרגא גפני ויגאל מוסינזון ( במיטבם לא במירעם ) ומירון אוריאל שחיבר מאות ואלפי מערבונים ,סיפורי טרזן וסיפורי סטלאגים ,שאם זאת במיטבם עולים בהרבה על כל אלה של מתחריו וכמה מהם אפשר לקרוא בהנאה אפילו היום.
בצד האיחולים... 75174
באופן כללי, אני חושב שרוב האבחנות בין "ספרות זולה" ו"סיפורת" הן תפלות, ונוטות לחטוא לאיכות ולהנאה שניתן למצוא בספרים שמשתייכים לכאורה לז'אנר הראשון. "הייתי מפקד סטאלג", שאלי השאיל לי באדיבותו, הוא פחות מתיימר, הרבה יותר סוחף ואמין כמעט באותה מידה כמו סיפורים שנחשבים איכותיים יותר. "ישראל בשנת 2000", שאולי לא משתווה לספרי המדע-בדיוני הגדולים של וולס, קלארק ואסימוב, בכל זאת מציג תמונה מעניינת וקודרת של עתיד שבו ההתפתחויות הטכנולוגיות לא באו לצד התפתחויות פוליטיות מתאימות. ובכל מקרה, הסיווג של ספרים לכאלו שאנשים ברי דעת צריכים לקרוא וכאלו שאסור להם לקרוא, פוגם רק בהשכלה של אותם אנשים. הם לא יוכלו להכיר את החברה שבה הם חיים מבלי לקרוא את הספרים שלה.
בצד האיחולים... 75186
"אסור להם לקרוא" נשמע כמו מגבלה טפשית ומיותרת למדי, ואני לא מתייחס ברצינות למי שנותן יחס שכזה לספרות קלה/זולה.

לדעתי ההבדל נעוץ בקיום אמירה; כלומר, האם יש לספר משמעות מעבר להנאה הרגעית שבקריאתו. הספרות ה"איכותית" ביותר נחשבת לזו שיש לה אמירה על "המצב האנושי" או "משמעות החיים", אולם גם ספרות עם אמירה פוליטית, חברתית, וכו' היא ספרות עם אמירה משמעותית, במקרים רבים. ספרי מד"ב רבים, למשל, הם ספרים עם אמירה חברתית. לעיתים האמירה אינה הבעת דעה או הצגת פתרון, אלא הצגת בעיה בפני הקורא - קח והתחבט להנאתך.

ההגדרה הנכונה ל"ספרות קלה" היא "ספרות שאינה מנסה להציג אמירה". עם זאת, ישנו נושא איכות הכתיבה (הן במישור איכות הפרוזה והן במישור איכות העלילה), ולכן גם אם מרבית ספריו של (נניח) ז'ול ורן היו נטולי אמירה, עדיין צורם לי קיבוצם באותה קטגוריה כמו (נניח) ספרי דני-דין.
דנידין זה ספרות עם אמירה 75251
הספרים המאוחרים בסדרה הזאת מלאים בהטפות על הצורך למיזוג בין העם היהודי והערבי בארץ ישראל השלמה על מנת להקים מחדש את האומה העברית הקדומה .
ואם זה לא סדפרות עם אמירה ,אז אני לא יודע מה כן .
דנידין זה ספרות עם אמירה 75292
נקודה מעניינת. כנראה שישנם שיקולים מורכבים יותר מ*קיום* אמירה - מורכבות האמירה, למשל - כמו גם שיקולים של איכות ספרותית, אני מניח.

כמובן ש"איכות ספרותית" הוא מדד סובייקטיבי לחלוטין...
בצד האיחולים... 75276
אני לא מוצאת קשר ישיר בין קיום אמירה לבין ההפרדה בין ספרות קלה/כבדה. לחלק נכבד מספרי הספרות הקלה יש אמירה. לדעתי, ספרות "איכותית" לא נמדדת באיכות האמירה או בעצם קיום האמירה, אלא בזה שההנאה מהספר אינה נגישה לכל אחד (בין אם ברמת האמירה, השימוש בשפה, או מורכבות המבנה של היצירה).
בצד האיחולים... 75291
כלומר ספרות קלה היא ספרות שקל לקרוא אותה?

איך היית מסווגת את "הנסיך הקטן", למשל? נגיש לכל אחד, שימוש קליל ופשוט בשפה, אין מורכבות מבנה.
בצד האיחולים... 75324
לא לכל אחד ''הנסיך הקטן'' קל לקריאה. למעשה, מעולם לא הצלחתי לצלוח את כולו, למרות שניסיתי מספר פעמים.
בצד האיחולים... 75329
זו בדיוק היתה הנקוה של טל. הנסיך הקטן, למרות מראהו המלבב הוא קשה מאוד לקריאה ולהתמודדות.

אני נוטה להסכים לנקודה שספרים הנכללים בקבוצת ה''ספרות הקלה'' הם קליטים ואין מאחוריהם מסרים סמויים ומסובכים. עם זאת, לא כולם נכללים בקבוצת ''ספרי הטיסה''.
בצד האיחולים... 75338
כתבתי כאן לפני כמה ימים על סוגי אמנות שונים ורמת נגישותם לציבור. כל אחד יכול להביט בציור של פיקסו, אך רק מעטים יכולים ליהנות ממנו. ההנאה מצריכה ידע ומורכבות מסויימת שאינם ברשות המוני העם.
הבה נניח לרגע שכל אחד יכול לקרוא (פיזית, לעבור מעמוד לעמוד) את ''הנסיך הקטן''. ההנאה מהספר, עם זאת, מגיעה עם ההבנה, ולא כל אחד יבין את הספר.
בצד האיחולים... 75345
ועדיין ישנם רבים שפיזית, מסוגלים לקרוא ובהתייחס לספר מסוים, נשברים אחרי העמוד החמישי.
לא הבנתי 75351
לא הבנתי 75410
פשוטו כמשמעו. אני לא הצלחתי לצלוח את כל עמודי הספר - הרמתי ידיים באמצע.
פיקאסו 75477
אפשר להתפעל מרמתו המקצועית הגאונית אבל קשה מאוד ליהנות ממנו בגלל אופיו הנוקשה והאכזרי המתבטא בציוריו.
פיקאסו 75481
כאחד שלא מבין כלום באמנות, אני נהנה מפיקסו (ומאמנות המאה ה20 בכלל) בגלל עושר הצורות והצבעים שלא קיים בתקופות שלפניה.
פיקאסו 75492
אתה יכול ליהנות מיכולת הרישום האדירה של פיקסו אבל לא מעושר הצבעים שהוא דל למדי. ואין שום קשר בינו לבין ציירים נודעים אחרים של המאה העשרים, המדהימה בעושר הגיוון היצירתי שלה.
פיקאסו 75498
פיקאסו אולי לא מגוון בצבעים, אבל הוא משתמש הרבה פעמים בצבעים מאוד בוהקים, מה שמושך יותר את העין.
ולגבי סיגנונו, הוא דומה לזה של אנרי מאטיס - צייר נוסף שאהוב עלי.
פיקאסו 75631
אני מקווה שלא תיפגע אם אומר שבאמת אין לך ידע רב בציור וציירים. כמעט לא יכול להיות שוני יותר גדול מזה שבין מאטיס ופיקאסו.
שמעתי את אלי אשד היום ברדיו 76371
היום בשעה 10 שמעתי תוכנית בת שעה אם אלי אשד וערך דין אלקסנדר טלמור על ספרות פופלארית שהיתבססה על סיפרו של אלי
אני חיב לציין שזאת הפעם השניה שאני שומעה את אלי ברדיו ברשת א בחודש האחרון ואו זה ממש מגניב ושלא נדבר על זה שגם את שימעון גלבץ שמעתי בשבועה שעבר מיתרעיין ברדיו
יש כוחבי טיקשורת באייל ואנחנו שותקים
ואו זה ממש כימעט
מה שמביא אותי למחשבה שאולי פעם אחת ולתמיד ההיה כנס של מישתתפי האייל
זה בטח ההיה מגניב ליפגוש את כול האנשים שכותבים פה או שלא תארו לכם איזה מילחמה תההיה שם
ממש מילחמת גוג ומגוגא
לי המה ממש מגניב לפחות תעדכן באייל כשאתה מופיעה איפה שהוא ואולי כול אחד מקוראי האייל שמיתרעין לרדיו טלויזיה מוציא דיסק שיעדכן
כנס האייל 76440
באותו עניין גם בפורום רוטר נט הציעו לפני שבוע כנס משתתפים.
חלק מהמגיבים הקבועים כבר מכירים אישית, ואחרים (מיץ פטל?) עשויים להירתע מחשיפת זהותם. לכן לא נראה לי שיש טעם ברעיון הזה.

אגב, אומנם לא קראת, אך את הכתבה במעריב על הספר של אלי אשד כתב אחד, ניתאי ארטנשטיין הזכור לקוראים הוותיקים.
ספרות קלה ותסכיתי רדיו 75023
באמצע המאה העשרים, תסכיתי הרדיו תפסו מקום נרחב בתרבות המערבית. משדרים כדוגמת ''מלחמת העולמות'' ואחרים שמעבר להיותם בידור ושעשוע אף סייעו, לדעתי, בהעלאת המורל הציבורי (בתקופת מלחה''ע השניה בעיקר). התסכיתים הושתתו כמובן על אותה ספרות.
כיום, כמעט ואין מקום לתסכיתי רדיו חדשים (וחבל) והתעשייה ההוליוודית מייצרת סרטים בהסתמך בעיקר על קומיקסים מוכרים מתוך מטרת רווח.

נקודה מעניינת היא שבארץ תסכיתי הרדיו לילדים, כנראה בשל העובדה ששודרו בקול ישראל, נוצרו דווקא מתוך ספרות יפה (אורי, גבעת האיריסים השחורים, אור ואלכסנדרה ועוד) ויועדו הן לילדים והן לנוער.
ספרות קלה ותסכיתי רדיו 75025
אני טוען מאז ומתמיד שתסכיתי רדיו הם תחום אמנותי שאפשרויותיו עדיין לא מוצו כלל וכללוזאת תוך השקעה מינימלית ביותר של כסף.
. עד כמה שידוע לי ניר יניב ניסה לאחרונה להתיות את אמנות התסכית ,אבל לא ידוע לי מה יצא מזה.
באנגליה דווקא יש תחייה לתסכיתים הנמכרים בדיסקים ושמבוססים על דמות טלוויזיה ידועות כמו דוקטור הו וגיבורי קומיקס כמו השופט דרד . ואם באנגליה התחום הזה צומח אז למה לא בארץ?
ספרות קלה ותסכיתי רדיו 75681
למי שנמצא בלונדון מומלץ לבקר בBBC Experience שם בין השאר ניתן להתנסות ביצירת תסכיתים.
ספרות קלה ותסכיתי רדיו 75249
כאן ניתן להוריד קטעים מ"מלחמת העולמות":
אחד הדברים המטרידים בחקר התחום 75026
הזה היה הגילוי של עד כמה תחום חשוב זה של ספרות והתרבות הפופולארית הישראלית הוא למעשה בלתי ידוע ובלתי נחקר בקרב חוגי האקדמיה.
חוקרי הספרות למיניהם באקדמיה כמעט כולם מתרכזים תמיד מסביב לקבוצה מצומצמת מאוד של סופרים ביאליק ,עגנון ,יזהר ,עמוס עוז ,א. ב. יהושוע ועוד חמישה שישה אחרים. אם טורחים לטפל בסופרים חדשים יותר אז אלה תמיד אתגר קרת ,אורלי קסטל בלום וחנוך לוין וכמעט לא אף אחד אחר.
כלומר האקדמיה ( ועשרות עד מאות של חוקרים וסטודנטים שחלקם מקבלים משכורות מהמוסדות האקדמאיים ומהציבור שמממן אותם ) מעדיפה לעסוק אך ורק בחקר של נושאים וסופרים שזה נחשב ל''מכובד '' ( ואם תרצו אופנתי ) לעסוק בהם ומזניחה לחלוטין את כל השאר.
וזה אומר שחלקים גדולים מאוד של התרבות הישראלית נשכחים ומושכחים,משום שזה לא ''מכובד '' ולא ''אקדמאי '' לעסוק בהם . התוצאה בין השאר היא סטריליזציה גוברת והולכת של לימודי הספרות העברית בארץ . עגנון ,ס. יזהר ואורלי קסטל בלום עם כל הכבוד הראוי להם ,אינם אפילו אפס הקצה של התמונה בניגוד למה שהאקדמיה נוטה לחשוב. .
בסך הכל הספר היה טוב 75034
פעם שאלו סופר ספציפי למה הוא כותב בעברית גבוהה ולא בעברית של יום-יום והוא אמר שזה מכיוון שעברית של יום-יום משתנה משנה לשנה
בעוד עברית גבוהה תהיה מובנת גם בעתיד. זו הייתה הסיבה לכך שהוא מעדיף לכתוב בעברית גבוהה ולא בעברית של יום-יום.
אנשים מעדיפים יצירות בסגנונו של ש''י עגנון
כמושאים למחקר מכיוון שהם מבינים אותן. אדם
שמבקש לחקור על ספרות פופולרית מלפני שבעים
שנה חייב להכיר גם את העגה מאותה התקופה כי
מרבית הסופרים הללו כתבו בעגה וקיימים כמה ביטויים שלא שרדו יפה את מעבר השנים. בעוד אלף שנה בטח יהיו תילי-תילים של פרשנויות על מילים שכיום מובנות היטב כמו ''מגנובי''.
סטודנטים וחוקרים לספרות אינם מעוניינים להשקיע מאמץ יותר ממה שהם צריכים. אנשים אלה רואים בזה עבודה ולא שליחות קדושה ולכן הם מחפשים משימות קלות.
זה מצער אבל רבים מהם אינם 75036
מוכנים להשקיע מאמץ אמיתי במחקר.
ואני אתן דוגמה מהימים האחרונים : בעקבות פרסום הספר התקשר אלי דוקטורנט לספרות שרוצה לעשות עבודת דוקטוראט על ספרות ילדים בישראל . הוא אמר שאחד הנושאים שהוצגו שם מצא חן בעיניו מאוד והאם יש בנושא זה כבר מאמרים אקדמאיים?
אמרתי לו שלא ,אין כל מחקרים אקדמאיים בנושא זה מכיוון שאני הראשון שאי פעם התעסק בזה והדבר היחיד שנותר לו לעשות זה ללכת ולראיין את הסופר שעליו דיברנו וכמובן לקרוא את כתביו.
הדוקטורנט היסס ,הוא אמר שאם אין כבר מחקרים אקדמאיים בנושא הוא אינו יודע כיצד יוכל להגיש הצעה בנושא לאוניברסיטה...
אחרי השיחה הזאת חשבתי שאני מבין למה הרמה האקדמאית היום בתחומים האלה היא כה נמוכה.
זה מצער אבל רבים מהם אינם 75479
מה עם עבודת הדוקטורט על אגדות לילדים של אוריאל אופק?
זוהי עבודת דוקטור על ראשית 75511
ספרות הילדים העברית לא על ספרות קלה .
זוהי עבודת דוקטור על ראשית 75635
חשבתי שזה היה על אגדות - לא על ספרות ילדים ריאליסטית. לפי מה שידוע לי, הוא היה מומחה לאגדות (ודרך אגב, הוא גם זה שפרסם את אגדות הילדים שלי ב'דבר לילדים' - הן מופיעות היום כספר אלקטרוני ב'בקבוק').
בסך הכל הספר היה טוב 75048
אני חושב שהעברית הגבוהה משתנה לא פחות מעברית יומיומית (מן הסתם כן פחות מסלנג הארד-קור, אבל עברית יומיומית היא לא בהכרח כזו). ראיה לכך היא... עגנון. אני חושב, בניגוד אליך, שעגנון היום איננו מובן באופן בלתי אמצעי, לפחות לא לקורא החילוני (ואפילו לקורא המשכיל למדי). גם במידה שאפשר להבין אותו, השפה שלו מאוד זרה ומוזרה. אם כן מרבים לחקור אותו באקדמיה, אני חושב שזה לא בגלל שהוא מובן אלא למרות שהוא לא מובן (או ליתר דיוק, דורש מאמץ רב להבנה).
בסך הכל הספר היה טוב 75064
"האדונית והרוכל" מאת ש"י עגנון לדוגמה הוא
דוגמה של הבדלי פרשנויות- יש הרואים בסיפור סיפור אימה פשוט ויש הרואים בזה אליגוריה על
יחסי היהודים והגויים בגולה על סמך משפט אחד
אומלל. מצד שני, איך מבחינים בין עברית גבוהה לבין עברית נמוכה?
לא זו השאלה.. 75069
לטעמי, לפחות, השאלה צריכה להיות: אם נתרגם את הספר הלוך ושוב כמה פעמים, האם עדיין ישאר מעניין ובעל משמעות? כלומר, האם הרעיונות המובאים בו אלמותיים, או תלויים מדי בהקשר הנוכחי?
דוגמה שתבהיר את כוונתי היא ספריו של טרי פראטצ'ט. אינני מאשימה את המתרגמים, שנכשלו בעבודתם על פראטצ'ט. ההומור שלו מבוסס באופן כבד מאד על האנגלית הנוכחית. קורא שיתעניין בפראטצ'ט עוד כמאה שנים, יצטרך ללמוד את האנגלית של סוף המאה העשרים, כתנאי מקדים להנאה מספרים אלה. דוגמה נוספת היא סיפור קצר של היינלין משנות הארבעים, שהוא סיפור מד"ב קשה, המתבסס על ספקולציות בנוגע לאטום, אשר התגלו כשגויות לחלוטין, ולכן הסיפור נראה לא רלוונטי לימינו.
לעומת זאת, הרעיונות המובעים בסיפורי הרובוטים של אסימוב נוגעים לנושאים אלמותיים של עולם חדש וישן, של טכנולוגיה ושימוש בה לרעה ולטובה, והשפעתה על החברה, ויתכן וישארו רלונטיים גם עוד כמה מאות שנים. (ולו רק כאזכור לממשיכינו הרובוטיים, לכמה מגוחכים היו קודמיהם.)
השערוריה הזאת של מיעוט המחקר 76288
ביוצרים שאינם נחשבים "לחלק אינטגראלי מהקאנון " של הספרות העברית , כבר מעוררת תשומת לב גם מכיוונים אחרים .
אחד החוקרים הידועים ביותר של ספרות עברית פרופסור דן מירון קבל על כך בשבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות" והצהיר שהוא עצמו פועל כיום יותר לתיקון המעוות כאשר הוא מפרסם מחקרים על יוצרים ידועים פחות כמו המשורר ( הנפלא) אבנר טריינין והסופרת יהודית הנדל . אך הוא ציין שאכן המדובר בדוגמאות חריגות וקרא לחוקרים אחרים לעשות כמוהו.
השבוע פירסם אלון אלטרס מכתב בנושא במוסף הספרות של "ידיעות " ובו ציין שמירון אף לא הציג את התמונה במלוא חומרתה . "ההזנחה אינה נוגעת רק לסופרים ולנושאים המצויים בשולי המערכת הספרותית . חקר הספרות העברית בשלושים השנים האחרונות שדן מירון עמיתיו ותלמידיו הרבים הם מעצביו המובהקים ,הזניח אף את גדולי הספרות העברית ואמנה רק כמה מהם :יעקב שבתאי ,נסים אלוני מאיר ויזלטיר יהודה עמיחי (!) זלדה ודליה רביקוביץ . וזו רק רשימה חלקית חי נפשי שחלקית היא".
אלטרס מסיים : "דן מירון ועמיתיו שהשפעתם רבה באקדמיה יכולים וצריכים לפעול לעידוד דוקטורנטים צעירים ומוכשרים להעשיר את המחקר הספרותי .הספרות העברית בוודאי ראויה לכך".
דברי אמת . וכל מה שיש לנו להציע הוא שאם חוקר ספרות כלשהו חש כיום צורך נפשי לכתוב מאמר מחקרי ,כי אז במקום לכתוב את המאמר ה-‏200 על א. ב. יהושע או המאמר ה-‏2000 על עגנון שיכתוב את המאמר הראשון מזה שנים רבות על יצירתו של יוסף אריכא , או יעקב חורגין , או יעקב כהן או אלכס אפשטיין. המחקר והקוראים וכלל הספרות העברית רק ירוויחו מכך.
הממסד והרוב, או ''האליטות הישנות'' 75103
""ספרות קלה" היא כל מה שמוגדר כנחות ולא ראוי בידי הממסד הספרותי. לרוב זוהי הספרות הפופולארית ביותר בקרב קהל הקוראים הרחב" - יש פה נקודה מעניינת: לרוב אנו מזהים את הממסד עם הרוב, והדעות האנטי-ממסדיות הן דעות של מיעוט (לא פעם, אליטיסטי-מחתרתי). כאן, ובעוד מקרים, יש לנו את ההפך המוחלט. זה, מן הסתם, הבסיס לרעיון החלפת "האליטות הישנות", שאינן מייצגות עוד.
הממסד והרוב, או ''האליטות הישנות'' 75123
מה שאתה מנה ''נקודה מעניינת'' הוא למעשה כשל בסיסי בהבנה.המימסד הוא לא הרוב. מעטים המקרים בהם זהו המצב אך ברוב המקרים המימסד אלה הן האליטות וקבוצות האינטרס המניעות את החברה. הרוב הם העמך הפשוטים הנתונים לחסדי המימסד.
הממסד והרוב, או ''האליטות הישנות'' 75358
הי, לא התכוונתי שאכן הממסד הוא הרוב, אלא שבמקרים רבים אנו מזהים אלמנטים אנטי ממסדיים כאליטיסטים-מחתרתים. לדוגמא אורי אבנרי מול מפא''י, טיפוסים כמו טירן פולק, או אתר אינדימדיה. יש משהו באנטי-ממסדיות המזכיר את האדם הנועז היוצא כנגד הזרם.
הממסד והרוב, או ''האליטות הישנות'' 75128
להרחיב את מה שאיילת אמרה. הממסד מייצג את האליטות. האליטות כמובן רוצות לשמור על הסטאטוס-קוו כדי להשאיר את אמצעי-היצור בשליטתן, ולדחות את המהפכה. הן עושות את זה באמצעות מניפולציות סמויות על ההמונים.

אסכולת פרנקפורט תטען שבאמצעות ספרות קלה מעניקים אשליה של שוויון לכולם. אשליה שכולנו שותפים באותה תרבות והחברה חסרת מעמדות. בנוסף, זאת דרך להוריד את רמתו של ההמון: לתת לו דרך זמינה לבידור, וכך לסמם אותו.
תיאורית ההגמוניה תראה בספרות הקלה דרך של המעמד השליט להפיץ את האידיאולוגיה השלטת ("בניין-העל") להמונים בהסכמת הקורבנות. החיברות שנוצר באמצעות ספרים הוא שטיפת-מוח סמויה, שמפיצה תכנים שמושפעים השפעה תרבותית ואידיאולוגית מהמעמד השליט.
התיאוריה הפוליטית-כלכלית תתרכז בהיבט המוסדי, בכך שהשליטה בהוצאות הספרים ובתקשורת שמסקרת אותם נמצאת בידי האליטות, וכך נמנע מצב של הפצת תכנים שלא רצויים לאליטה.
הממסד והרוב, או ''האליטות הישנות'' 75136
אהה.... סוציאליזם בגרוש.
הממסד והרוב, או ''האליטות הישנות'' 75152
לא הבנתי מה הקשר לסוציאליזם. אם התכוונת ''סוציולוגיה בגרוש'' אתה כמובן צודק.
הממסד והרוב, או ''האליטות הישנות'' 75139
מה שאתה אומר הוא גם נכון וגם לא נכון במקרה הספציפי שבו אנו דנים של הספרות הפופולארית הישראלית .
מצד אחד הספרות הזאת הפיצה דיעות ''ציוניות '' שהיו מקובלות על הממסד ( ראה סדרת חסמבה) מצד שני איש לא הפעיל את היוצרים או את המוציאים לאור על מנת שיעשו זאת הם עשו זאת כיוזמה פרטית למהדרין.
כמו כן אפשר להצביע על האיש שיצירתו היא האידיאולוגית ביותר מבין כל היוצרים של הספרות הקלה ,שרגא גפני . לכאורה ניתן לטעון שהאיש הוא שליח של הממסד לשטוף את מוחם של הצעירים וכו' וכו'.
אבל בדיקה מעמיקה מגלה שלאמיתו של דבר הדיעות שלו הן אקסצנטריות מדי מכדי שיופעל בידי ממסד כלשהוא. למעשה הוא מייצג פלג של אדם יחיד שפרש מתנועת מיעוט ה''כנענים '' של יונתן רטוש תנועה שתמיד נחשבה כאנטי ממסדית .
ואם הכנענים היו אנטי ממסדיים אז שרגא גפני בוודאי ובודאי .הדיעות שלו הן גירסה מיוחדת במינה של הטענות הכנעניות שקוראות בין השאר להתמזגות בין היהודים והערבים בארץ , טענות שעד כמה שידוע לי הממסד לא הסכים להן מעולם.
כך שהטענה שהספרות הקלה בהכרח מייצגת את הממסד אינה תופסת.
הממסד והרוב, או ''האליטות הישנות'' 75153
מעניין. איך זה שאין ביטוי, אפילו סמוי, לדעות של שרגא גפני בספריו? נראה כאילו הם עושים אינדוקרינציה לדעות ההפוכות בדיוק.
הממסד והרוב, או ''האליטות הישנות'' 75178
לאו דווקא. עודד-עוואד, הכדורגלן הפלסטיני שהתגייר ושיחק לצידם של רפי ואלון, הוא דוגמא טובה לדמות שמבטאת את דעותיו של גפני. יצא לי, אגב, לדבר איתו על הנושא הזה (בראיון שהתפרסם לצד הכתבה). הוא הקפיד להבהיר שהגיור, מבחינתו, הוא לא גיור יהודי מסורתי, אלא יותר חזרה לתרבות הכנענית הקדומה. גם היהודים, לדידו, צריכים להתגייר באותו אופן.
הממסד והרוב, או ''האליטות הישנות'' 75188
נסחפנו קצת, לא?

אם ב"ממסד הספרותי" כוונתך לאנשי האקדמיה העוסקים בספרות - אני מתקשה להאשים אותם בחוסר עניין בספרים שכל מטרתם היא בידורית גרידא.

אם ב"ממסד הספרותי" כוונתך לאגודת הסופרים, למשל, הרי שבאמת אין כל הצדקה לסירוב קבלתה של בורנשטיין-לזר לאגודה‏1 - מדובר בשיפוט ערכי שלא על חברי האגודה לערוך, לטעמי, וייתכן בהחלט שמדובר בקנאת סופרים (על הצלחה כלכלית).

1 למיטב זכרוני, מחברת "קופיקו" מעולם לא הוכרה כסופרת ע"י האגודה הנ"ל, אולם יתכן שאני טועה ומטעה.
היא אכן לא התקבלה מעולם בידי 75246
אגודת הסופרים. וזאת למרות שפירסמה יותר ספרים מאשר כל חבר אחר באגודה.
קופיקו 75289
סדרת "קופיקו " של תמר בורנשטיין לזר היא הסדרה מאריכת הימים ביותר אי פעם בעברית ,היא רצה ברציפות 47 שנים בעת כתיבת מילים אלה. ובנוסף לכך זוהי גם הדמות הספרותית עם מוצרי הלוואי המרובים ביותר לזכותה,בובות ,סרטי טלוויזה וקולנוע ,חטיפים,בגדים עם דמות הקוף עליהם , שלא לדבר על 130 הספרים המקוריים עצמם ( נכון לעכרשיו) הרשימה היא אינסופית. אולי רק סדרת הקומיקס "זבנג" מתחילה להתקרב לסדרה זאת מבחינות אלה.
עוד על קופיקו יש באתר הזה :
ולהרחיב עוד על מה שאמרה איילת 75190
אליטיזם מול ממסד - "תרבות גבוהה" היא אכן תרבות אליטיסטית-ממסדית, אך לא תרבות הרוב; הרי הממסד אינו מזוהה עם הרוב באף תחום. כך במוסיקה (המוסיקה הקלאסית ה"גבוהה"), בספרות, בעולם המגזינים והעיתונים, בקולנוע, בציור - בקיצור, בכל תחום אמנות. ה"גבוה" הוא כמעט תמיד נחלת מעטים (אך בלי קשר ל"מחתרתי").
ב"גבוה" קיימות איכויות (או איכויות-לכאורה) אשר פשוטי-העם לא יבחינו בהן. כך משמשת האמנות כמכשיר לבדלנות חברתית - בביקור במוזיאון או בקונצרט מובטח לאליטה כי לא תיאלץ להסתופף עם פשוטי-העם.
סוד הקסם של סרטי הפנטסיה 75200
מאמר ב"הארץ" מנסה לעמוד על סוד הקסם של סרטי הפנטסיה כ"ספיידרמן", "מלחמת הכוכבים" וכו'. סרטים אלה צמחו מתוך הז'אנר של הספרות הפופולרית (הזולה, הקלה) וחוברות הקומיקס האמריקניות, וכותב המאמר סבור שקסמם נעוץ בכך שהם מחזירים את הצופה לעידן של תמימות (ושמא נוסחאותיות ופשטנות?). עוד מנסה המחבר למצוא בין גיבורי סרטי הפנטסיה האמריקניים מכנים משותפים: הם באים לרוב מעיירה או מקום נידח, הם יתומים שאינם משתלבים היטב בחברה ולפתע מוצאים עצמם מתמודדים לבדם עם כוחות הרוע:
סטן לי - מארוול קומיקס 75437
לי הוא היוצר של סדרות חוברות הקומיקסים ספיידרמן Xמאן, ארבעת המופלאים ועוד. בראיון שהוא נתן לרשת הרדיו הציבורית האמריקאית, הוא מספר כיצד נולדו הסדרות, על מקורות ותהליכי הכתיבה ומה הוא חושב על הסרטים שנוצרו בעקבות החוברות.

המערב הפרוע של מדינת ישראל 75280
במשך תקופה ארוכה משנות השלושים ועד שנות ה-שבעים ובמיוחד במשך שנות החמישים וראשית שנות השישים ,המערבונים היו ז'אנר פופולארי ביותר בישראל . בעברית יצאו לאור מאות סיפורי מערבונים רובם פרי יצירתם של סופרים ישראליים שהתחבאו בשמות בדויים "אמריקניים " כמו רוי וינצ'סטר ו"ג'ף מקנמרה" וכיוצא באלה .
מה הייתה הסיבה לפופולאריות הזאת ? ובכן הסיבה הברורה והמובנת מאליה היא סרטי המערבונים האמריקנים שהיגיעו לארץ .
אבל לדעתי הייתה גם סיבה אחרת: התקופה של שיא פריחת הז'אנר הזה מקבילה במקרה או שלא במקרה לתקופה של הקריאה ל"הפרחת הנגב " בידי דוד בן גוריון ,כאשר הושמעו קריאות שוב ושוב להחייאת הרוח החלוצית וללכת להתיישב ב"מערב הפרוע " של ישראל הנגב.
בתקופה כזאת של רוח חלוצית המערבונים כז'אנר ספרותי השתלבו טוב טוב אם גם לא בהכרח במודע . אבל ספרות פופולארית מעצם טבעה מייצגת לעיתים קרובות את השאיפות והתשוקות הבלתי מודעות או המודעות היטב (אך שהספרות הרשמית מעדיפה להתעלם מהן ) של החברה בתקופה שבה היא מתפרסמת.
אחת מסדרות המערבונים המפרוסמות ביותר שיצאו לאור בתקופה זאת ,ומאריכת הימים ביותר ( היא שרדה עד לאמצע שנות ה-‏80) הייתה סדרה על איש חוק בשם ביל קרטר ועל כך ראו :
המהיר בשולפי האקדח
דיון טוב. 75428
האם רוברט לודלום הוא ספרות קלה? מצד אחד, יש המגדירים את העלילות שלו כמורכבות, אני מאידך לאחר שצלחתי את "מעגל הקסמים" ניסיתי להבין מדוע הספר נראה כמו חלום בלהות מצד אחד ומצד שני פנטזיה נעימה על מרגלים ורבי נבלים.
(הולמרק טענו שהעלילות שלו מורכבות)

אחת המחשבות שעלתה בי לאחר קריאת הספר היא האם אנשים כל-כך מתוסכלים וכל-כך משועממים עד שהם יקראו על מעלליהם המיניים של אחרים?
75454
אחד מהספרים שנוגע בנושא הספרות הזולה, הספרות הגבוהה, והחלוקה בין ספרות גבוהה לזולה באופן כמעט מפורש הוא "עיין ערך אהבה", של דוד גרוסמן.
חבל שהספר לא לידי כרגע - אני אנסה להתייחס אליו בלי יותר מדי השמטות או תוספות.

אני חייב לציין שכתיבתי על הספר הזה נראית לי גסה ומאולצת. הספר הזה קרוב מאוד ל[רציתי לכתוב "קדושה" ולא היה נעים לי. חבל] מבחינתי. לכן אקצר.

אתחיל דווקא מהקצה השני - הספר כולו סובב את ברונו שולץ. ניסיתי לקרוא את הספרים שלו - הדבר היה מעל לכוחותי. הצלחתי לדפדף, ולהבין את המילים - לא הרבה יותר מזה. כרגע אני נח עד לניסיון הבא - ומכל מקום, אם "חנויות הקינמון‏1" אינו ספרות גבוהה, אני לא יודע מה כן. לי אישית זה הזכיר את פרוסט, שגם הקשה עלי מאוד.

מצד שני, לאורך כל הספר גרוסמן עוסק בחבורת ילדי הלב, שהיא בפירוש ספרות זולה. החלק הראשון, שמתאר ילד שמסתכל על השואה דרך המונחים של הספרות הזולה, והכל מתערבב אצלו ומשגע אותו, הוא [רציתי לכתוב "מדהים", אבל היא כבר לא יכולה לשמש אותי בכתב או בעל פה. חבל].
החלק השלישי, אולי אפילו בכוונה, מציג את המקרה ההפוך מזה של קארל מאי והשפעתו על היטלר - סופר יהודי וקצין נאצי שכותבים את המשך קורות ילדי הלב.
לא מעט ממה שתיאר אלי כמאפיין את הספרות הזולה נוכח בסיפור שכותבים השניים, ואם יורשה לי - גם אצל דוד גרוסמן באופן כללי.
אולי הטעם הספרותי שלי פחות אנין ממה שנדמה לי.

והייתי רוצה לשאול את אלי: אם "חנויות הקינמון" הוא ספר אמיתי - אולי גם קורות ילדי הלב מתוארים בספר אמיתי של סופר אחר?

------

1 במונחי קדושת "עיין ערך אהבה", אני מתפלל שאני לא טועה בשם.
חנויות הקינמון הוא ספר אמיתי 75458
של סופר שנספה בשואה ברונו שולץ .
סיפורי חבורת ילדי הלב ומחברם לעומת זאת הם בדיוניים.
אני יודע, קראתי אותו 75465
אדגר אלן פו 75471
היה לא רק אבי ספרות המתח אלא גם אבי ספרות המדע הבדיוני המודרנית.
אדגר אלן פו 75483
והפנטזיה והאימה, ואולי גם המערבונים.
אדגר אלן פו 75645
לא מדוייק - פנטסיה ואימה מופיעים גם בספרות הרומאנסות של ימי הביניים, וייתכן שהם השתלשלות של המיתוסים הדתיים הקדומים. אשר למערבונים - אמור לי שם של מערבון אחד של אדגר אלן פו!
רדיו רדיו 75507
כבר התוודתי וכתבתי שבדרך כלל אני מבכר את הרדיו על פני טלוויזיה. אכן, תסכיתי רדיו הם תחום אמנותי מרתק שאולי רק תיאטרון הכורסא יכול להשתוות אליו, וגם זה רק ביום טוב. רשת ב' הזכורה לטוב היתה מעלה כל שבת בצהרים מחזה רדיו. היו אלה מחזות מקוריים (מיכאל אוהד זצ"ל היה מהכותבים והמעבדים הפוריים והמוכשרים ביותר) וגם מחזות תיאטרון מעובדים לרדיו. אני זוכר למשל שאת נעורי וורדלה של חנוך לוין שמעתי לראשונה ברדיו.

תסכיתי רדיו, היו משמשים מקור לא אכזב להכנסה נוספת לשחקנים המרוששים של בימתנו, כפי שאפשר ללמוד מהיצירתיות של ירדן פודנמיצקי שקרא את המחזה "שלומות" של פליקס תולעת-שני במשך כארבע שנים, מההתחלה לסוף, מהסוף להתחלה, בקפיצות עמודים וכו'. (דיווח על זה בשעתו סופר המדור הציבורי של מעריב).

בימות השבוע בשעות הצהרים היתה התוכנית לנוער (תכף אחרי המדור לחיפוש קרובים). הכוכב היה יצחק נוי (נדמה לי שהיום הוא דוקטור יצחק נוי) שהתפרסם אחר כך כסופר ילדים. היתה גם התוכנית על הרוח מהאנטנה(?) ופה כשל זכרוני - מי היה השחקן?

למי שעדין מחפש תוכניות רדיו איכותיות מומלץ להקשיב באינטרנט לתוכניתו השבועית של גאריסון קיילור המשודרת ברדיו הציבורי האמריקאי. התוכנית - Prairie Home Companion (גלעד, כיצד תתרגם את זה?) המשודרת כבר כמה עשורים, היא פרי יצירתו של קיילור, כותב סיפורים מחונן (שגם כתב כמה ספרים לא רעים) וכוללת מערכונים, מחזות רדיו, שירים ושיא התוכנית - החדשות מאגם וובגון. החדשות הם מעיירה דמיונית במינסוטה, המיושבת בעיקר בצאצאי מתיישבים שבדים לותרניים ועלילותיהם המשעשות. בין הדמויות הקבועות אפשר לשמוע את הבלש המלנכולי גאי נואר, את המפרסמים של המועצה הציבורית לקידום קטשופ ועוד.

אגב, אלי. הזכרת את הספר של אוריאל אופק. הוא גם כתב לקסיקון לספרות ילדים וגם את האנתולוגיה מרובינסון עד לובנגולו.

ברכות כבר אמרתי?
רדיו רדיו 75509
מרובינסון עד לובנגולו היה החלק הראשון בסדרה ששני חלקיה האחרים היו משלגיה עד אמיל ומטרזן עד חסמבה.
כמו כן כתב אוריאל אופק ספר על ספרות ילדים בשם ''תנו להם ספרים''. (שם, בין השאר, הוא נכנס חזק בספרים לא איכותיים ובלאומנות של סופרים כמו שרגא גפני).
רדיו רדיו 75529
מה עם עופר ועופריקו באפריקה?
רדיו רדיו 77319
אוריאל אופק כתב ותירגם הרבה ספרי ילדים, אבל כאן מדובר על ספריו העיוניים.
רדיו רדיו 82936
גם יהודה אטלס עומד לפרסם 3 כרכי מונוגרפיות על סופרי ילדים. ביום שישי היה ראיון איתו במוסף הספרים של ידיעות אחרונות, שם נשאל בין השאר מדוע לא נכללים שם סופרים ישראלים. תשובתו היתה שמלבד מעטים אין הרבה שעומדים ברמה בינלאומית, והזכיר את אורי אורלב וגילה אלמגור כדוגמאות המעטות לאלה שכן.
ונשאלת השאלה: מה עם נחום גוטמן?
לינק רלבנטי: http://www.gutmanmuseum.co.il/

דרך אגב, באותו מוסף היתה גם ביקורת משבחת לספר מאת יעקב רוטבליט, עם תוספת פרט לגבי הספר שלא היה ידוע לי עליו: הוא עוסק גם בספרות האפוקליפטית על מדינת ישראל.
תחום זה מרתק מאוד ושווה מאמר בפני עצמו. עסקו בו עמוס קינן, בנימין תמוז ועוד. במיוחד ראוי לציון ספרו המצמרר של דוד מלמד על נפילת מדינת ישראל. (הספר שנכתב בשנות ה80 אפילו חזה את רצח רבין!)
הסופר יהודה אטלס 180213
פירסם לבסוף את שלושת הכרכים המונומנטליים שלו על סופרי הילדים הקלאסיים לדורותיהם "ילדים גדולים". שם הוא דן בסופרי ילדים המפורסמיחם של אנגליה , אירופה וארה"ב בספר שהוא שילוב מדהים של ידע וקריאות ( דבר שהוא נדיר ביותר במקומותינו).
בין השאר דן אטלס בפרק מיוחד בדמות של טרזן איש הג'ונגל ויוצרו אדגר ריס בוראוז . בפרק זה דן אטלס בפירוט ומצטט מעבודה סמינריונית של כותב שורות אלה על עלילות טרזן בספרות הישראלית . עבודה שמאז שכתב אטלס את הפרק הזה הורחבה לספר שלם ("טרזן בארץ הקודש ") הופיעה כפרק בספר "מטרזן ועד זבנג" והרחבה נוספת שלה עומדת להופיע כמאמר אקדמאי למהדרין בשבועות הקרובים בכתב העת "עולם קטן" המוקדש לחקר ספרות הילדים.
שיחה עם אטלס על ספרו ועל טרזן
ועוד על "ילדים קטנים וספרות הילדים בכלל :
רדיו רדיו 79451
הרוח מהאנטנה הוא הרוח דנש, המספר את סיפורי אלף לילה ולילה בקולו של מוטי בראכאן
יש. תודה רבה 79454
נסחפתם 75512
יש לי הרגשה של חמיצות בפה. של החמצה. האם לא נסחפתם?
היכן הבקורת האמיתית? היכן ההתייחסות בגודל האמיתי?
במה מדובר כאן? בחטטנות לשמה בספרות שכל כולה כמשחק פקמן (שהוא אולי אף חשוב יותר). גמרת שכחת… מלבד זכרון מעורפל של משהו שעסקת בו אינך נושא עימך כל מסר.
כל כך הרבה פקה-פקה מסביב לרכילות גרידא?
אני רוצה להעביר את המסר שנסיתי לכתוב בלוח אחר לגבי הנושא ומובא בשינויים קלים כאן:
"יצא לי לעלעל בספר האחרון שלו - לעיל.
לא קונה!!!
לצערי, אני מצטרפת לדעת אחרים - אלי מרבה לטפוח לעצמו על השכם (היא עדיין לא נפוחה?), ולדעתי ללא הצדקה.
מתוך שיחות בעבר הרחוק אני יודעת שהספר רק מראה על שטחיות ב"בלשות" נרקיסיסטית ובחישה והעלאת גירה בנושאים מתחת לחגורה.
רצוי שאחת ולתמיד מי שעורך תחקיר כזה יידע ויבין שציטוטים מתוך ספרים ישנים אינם מהווים תחליף לתחקיר רציני. ציטוטים כאלו וסנסציציוניזם ובעיקר אי-דיוקים הופכים את המחבר לתחקירן מדרגה המתאימה לסוגי הספרות המוזכרת…. "
ולאחר שהתפתל בהתקפת נגד הוספתי בתגובה (בשינויים קלים):
"אפשר לטפוח ואפשר לטפוח (ואולי גם מותר), אך אני בטוחה שהקהל יגיד דברו ואפילו יצמח גבנון מרוב טפיחות.
מעניין שאלי עוסק ב"תחום חדש וחשוב" (כך כתב הוא בתגובתו) … מה החדש ב(טיפול ב)ספרות שסיימה חייה לפני קום המדינה?
לגבי מתחת לחגורה (הוא כתב תחילה שאינו מבין במה מדובר - נו באמת) - מסתבר שלאחר מחשבה אלי הבין במה מדובר. ואם הספרות היום עוסקת בכך (סקס), אז למה הקדיש לכך כל כך מעט/הרבה חלקים מספרו?
לגבי אי-הדיוקים (אלי טוען שספרו נקי מאי-דיוקים): אלי יודע מתי בדק לעומק ומתי מרח…
ולאלי ישירות - עם כל זאת אין סיכוי שאקנה את ספרך כדי לדלות את שפע הציטוטים שברגע ראשון חלקם לא נראו כתואמים אפילו את הנאמר לידם ולאתר את אי-הדיוקים. לא אבדוק לעומק, אלא אלך לעסוק בברנר ובטשרניחובסקי (שאלי הביע זלזול מוחלט בחשיבותם)…."
ולגבי המסכת הארוכה של מכתבים עם האייל… כאן בלוח זה.
מותר בהחלט לפרסם ספר - אפילו אם אין לו חשיבות, אפילו אם הוא סוטה מן העיקר או סוטה סתם (כפי שמרמז גם המאמר בגלובס) - אבל אני משתתפת בחגיגה הלשונית ולא אדחוף לשוני יחד עם אנשים מסוימים בתקווה שליקוק חוזר יגרום לי הנאה דומה.

תמי
נסחפת 75513
כמה תיקונים :
הספרות שאני עוסק בה לא הסתיימה עם קום המדינה הספר עוסק גם בספרות שיוצאת לאור בשנים האחרונות ,בספרות הילדים המודרנית , בקומיקס מודרני כמו "זבנג " ובספרות הילדים והמתח החרדית של השנים האחרונות. הספר עוסק בספרות הפופולארית משנות ה-‏30 ועד שנות ה-‏90 .
לא הבעתי זלזול בברנר ובטשרניחובסקי ואני בהחלט מכיר בחשיבותם הבעתי זלזול באקדמאים המודרניים שנראה שאינם מודעים לכך שיש משהו בספרות העברית מלבד כ-‏10 15 סופרים שאין בלתם.
האשמת אותי בחוסר דיוקים שאני יודע בדיוק מהם .
ובכן אינני יודע מהם אי הדיוקים שאת מדברת עליהם אשמח אם תתני דוגמאות ספציפיות כדי שנוכל לתקנם במהדורות הבאות.
ועכשיו ברדיו 75688
בימי רביעי בשעה 20:30 בסדרת "האוניברסיטה המשודרת" של גלי צה"ל מרצה ד"ר כנה ורמן על ספרות אפוקליפטית בימי בית שני.

מתוך האתר של גל"צ:
בסדרת הרצאות זו תסקר הספרות האפוקליפטית שנכתבה במהלך ימי בית שני, החל מהמאה השלישית לפני הספירה ועד המאה הראשונה לספירה, בארץ ישראל. הספרות האפוקליפטית היא ספרות שבה מגלה מלאך לבן אנוש פרטים על אודות מבנה השמים והארץ, על אודות הכוחות הפועלים בקוסמוס ועל אודות מהלך ההיסטוריה וסופה. המיתוס שהודחק במקרא שב ופורץ בספרות האפוקליפטית וכוחות אלוהיים וסמי אלוהיים פועלים בעולם וקובעים את מהלכו. הימצאותם מאפשרת למחברים להצדיק ולבאר עולם שבו האמונה המקראית שוב אינה מספקת.

רשימת הההרצאות:

1. מיתוס, נבואה וגילוי אפוקליפטי
2. ספר מאורות השמיים
3. ספר העירים – חלק א'
4. ספר העירים – חלק ב'
5. ספר דניאל - חלק א'
6. ספר דניאל - חלק בי
7. האפוקריפון של ירמיה ופסוידו-יחזקאל
8. חזון השבועות וחזון החיות
9. ספר היובלים
10. ספרות אפוקליפטית ומגילות קומראן – חלק א'
11 . ספרות אפוקליפטית ומגילות קומראן – חלק ב'
12. חזון היסטפס – האפוקליפסה של יוחנן
13. מקורותיה של הספרות האפוקליפטית

ספרות מומלצת לקריאה נוספת בתחום ספרות אפוקליפטית בימי בית שני:

מקורות:
תרגום לעברית של ספרי קורפוס חנוך (חנוך א' או חנוך החבשי) וכן תרגום לעברית של ספר היובלים כלולים בכרך הראשון של הספרים החיצונים בעריכת אברהם כהנא (הוצאת מקורות, תרצ"ז). דבורה דימנט פרסמה את האפוקריפון של ירמיה ואת פסידו יחזקאל בכרך השלושים של הסדרה DJD (Discoveries in the Judaean Desert). גרסיה מרטינז ערך שני כרכים הכוללים כמעט את כל הכתבים שנמצאו במערות קומראן בלוית תרגום לאנגלית: F. Garcia Martinez and E. J. C. Tigchelaar, The Dead Sea Scrolls, Study Edition, Leiden 1997 . חזון היסטספס בתרגום לאנגלית נמצא במאמרו של דוד פלוסר על חזון היסטספס. המאמר כלול ספר: Judaism and the Origins of Christianity בהוצאת מאגנס, ירושלים 1988.

ספרים:
J. J. Collins, The Apocalyptic Imagination, Cambridge UK 1998 (second edition).
M. Stone, "Apocalyptic Literature", in: Jewish Writings in the Second Temple Period (CRINT 2/II; ed. M. E. Stone), Philadelphia 1984, pp. 383-441.

J. J. Collins, B. McGinn, S. J. Stein (eds.), The Encyclopedia of Apocalypticism, N. Y. 2000, v. 1.
J. C. VanderKam, Enoch and the Growth of an Apocalyptic Tradition, Washington DC 1984.
J. J. Collins, Seers, Sybils and Sages in Hellenistic-Roman Judaism, Leiden 1997, pp. 3-97; 239-314.

מאמרים:

M. Sotne, "Three Transformations in Judaism: Scripture, History and Redemption", Numen 32 (1985), pp. 218-235

M. Hummelfarb, "From Prophecy to Apocalypse: The Book of the Watchers and Tours of Heaven," Jewish Spirituality (ed. A. Green), NY 1986, pp. 145-165
3. י' ליכט, "תורת העיתים של כת מדבר יהודה ושל מחשבי קיצין אחרים", ארץ ישראל ח (תשכ"ז), עמ' 63-70.

4. ד' פלוסר, "אפוקליפטיקה", האנציקלופדיה העברית כרך ה, עמ' 176-182.
האנשים שלנו בחלל 75744
בימים אלה אמור לצאת סוף סוף האסטרונאוט הישראלי הראשון לחלל לפחות הראשון מאז אליהו הנביא לפני 2800 שנה.
סופריע הספרות הקלה הישראלית ,בכל אופן לא חיכו וכבר בשנות השישים פורסמו כמה סדרות של ספרות קלה לילדים ומובגרים על עלילותיהם של ההרפתקנים הראשונים בחלל ,מסעותיהם בכוכבי לכת שונים במערכת השמש ומאבקיהם בחייזרים מרושעים ,מפחידים וסתם מוזרים.
אחת הסדרות האלה שנכתבה עבור ילדים בידי המחזאי המצליח לעתיד אלי שגיא ( מחבר "אימי הגנרלית " אחד המחזות הישראליים המצליחים של כל הזמנים,והמקבילה התיאטרונית לל"ספרות הקלה "ש בה אנו עוסקים כאן ) הייתה סדרת "הרפתקאותיו של קפטין יונו" עלילות ילד אסטרונאוט .
ואנשי צוות ספינת חלל בכוכבי לכת שונים במאבק עם אויבים מסתוריים. עוד על סדרה זאת :מכוכב חמה ועד צדק "
סידרה נוספת שעסקה באסטרונאוט שעליו נאמר במפורש באחד הספרים שהוא ישראלי לשעבר שנולד ב"עיר גבול של הפדרציה האסיאנית בשם תל אביב" הייתה סדרת "ראל דארק כובש החלל "בהוצאת רמדור .
ועל כך ראו "האיש שלנו בחלל"
אנחנו מברכים את האסטרונאוט הישראלי הראשון בחלל ,הראשון מאז ראל דארק ..
פלאש גורדון של ישראל 75745
עוד סדרה שיצאה לאור בו זמנית עם קפטין יונו ב-‏1963 הייתה סדרה של הוצאת רמדור על עלילות הגיבור האהוב פלאש גורדון. פלאש גיבור הקומיקס וסדרותה קולנוע האמריקניות היה אהוב מאוד בארץ ישראל המנדטורית כפי שהעיד לא פחות מהסופר עמוס עוז בספרו "באור התכלת העזה " שם הוא מספר כיצד פלאש גורדון הנהיג את את עוז הצעיר וחבריו במשחקים דמיוניים שונים .
הסיפורים הישראליים בהוצאת רמדור נכתבו בידי סופר ישראלי ,חיים גיבורי ,ממחברי ביל קרטר וטרזן.
פלאש גורדון היה כה פופולארי עד שהסופר מירון אוריאל הפגיש אותו בהוצאה אחרת בכמה הרפתקאות שונות עם איש הג'ונגל טרזן ובנו בוי,במאבק נגד פולשים מפלצתיים מהחלל שהשמידו את מרבית כדור הארץ כולל תל אביב!
פלאש גורדון הישראלי
איך אפשר 75787
לדבר על ספריו של שרגא גפני בלי להזכיר את הסדרה הראשונה (?) והטובה ביותר שלו, הבלשים הצעירים?
מה שנכון נכון 75799
סדרת" הבלשים הצעירים " הסדרה הראשונה והמעולה ביותר ובוודאי ובוודאי גם המצחיקה ביותר של גפני הייתה סדרה של 12 ספרים .
במהלכם פגשו ארבעת חברי החבורה את הרודן המצרי נאצר בשתי הזדמנויות שונות והביאו להרס שיניו ולפציאתו מפגיעת מטאור ,היצילו את הקומיקאי הידוע דני קי מידי כנופית פושעים ,שיתפו פעולה עם טרזן איש הג'ונגל במאבק כנגד צוללת גרעינית מצרית וסוחרי עבדים סעודיים והביאו אותו לביקור בישראל , ויצאו למסע בחלל בכוכבי לכת שונים שבהם פגשו דמויות תנכיות שונות.
ובספר האחרון בסדרה הם נאבקו בתנועה אקולוגית מוזרה ששאפה להחזיר את כל בני האדם לדרגה של קופים באמצעות שיקוי מיוחד .
לרוע המזל מאבקם לא הסתיים בהצלחה מלאה שכן יורשיה של תנועה זאת קיימים עד עצם היום הזה.
מה שנכון נכון 75907
זה מזכיר סיפור של שרלוק הולמס שבו מישהו מצא שיקוי לחיי נצח (ומכאן ספוילר) ונהפך כתוצאה מכך לקוף, מכיוון ששיקוי כזה פירושו חזרה לילדות ומה שקדם לה.
מה שנכון נכון 75931
לא ידעתי, ששרלוק הולמס כתב משהו בעל ערך ספרותי. יש לו עוד ספרים?
מה שנכון נכון 75935
הכוונה היא כמובן סיפור על שרלוק הולמס, וכן, יש לסיפורים האלה ערך ספרותי. הוא היה ונשאר הגיבור הספרותי המענין והמרשים ביותר.
מה שנכון נכון 75951
לי זה מזכיר גם ספר של אלדוס הכסלי עם אותו קו העלילה שתורגם לעברית בשנות השישים בשם ''שירת הברבור''.
אבל אני מכיר את הסיפור של שרלוק הולמס שאתה מתכוון אליו.
מקוריות? 75968
מזמן חשדתי שאבנר כרמלי השתמש ברעיונות של אחרים - במיוחד בספרי הבלשים הצעירים. האם ידוע לך, אלי, משהו על זה?

דיסקליימר: זאת אינה האשמה בגניבה ספרותית.
מקוריות? 76012
הרעיון של דנידין לקוח מה.ג.וולס.
אבל לגבי הבלשים הצעירים הרעיונות נראים מקוריים .
מה שנכון נכון 76063
זו לא הסיבה. הפרופסור קיבל מאפיינים של קוף בגלל שהנסיוב הנסיוני הופק מקופים.
אתה מתכוון לש"ס ? 75933
לא אני מתכוון לזרמים קיצוניים 75952
ביותר של ''ירוקים'' שטוענים שמרגע שהמין האנושי החל לפתח תרבות הוא החל בהחרבה שיטתית של אימא אדמה, ושעדיך שיחזור למערות ,או עדיף לעצים.
חסמבה ותעלומת משה קרוי 75953
בספר יש פרק שלם על סדרת חסמבה ומחברה יגאל מוסינזון.
תוך כדי המחקר לפרק זה בדקתי את העיזבון של מחברו שבו גיליתי בין שאר דברים מעניינים את הפרקים הראשונים מספר חסמבה שלא פורסם מעולם.
כמו כן התברר לי שיגאל מוסינזון היה שכנו וידידו של הפילוסוף משה קרוי וכי מוסינזון היה זה שגילה ביחד עם בלש פרטי את גופתו של קרוי לאחר שזה התאבד או נרצח.
קרוי עסק לפני מותו ביצירת תורה אובססיבית של מלחמת בני אור בבני חושך . ספר החסמבה שלא הושלם עוסק ברדיפה של החסמבאים אחר מגילה גנוזה שנעלמה "מגילת בואו של המשיח " שעוסקת במלחמת בני אור בבני חושך ... האם יש קשר בין הדברים ?
תמיד חשבתי שאפשר לכתוב מחזה דרמטי ומעניין על מערכת היחסים בין קרוי ומוסינזון בחודשים האחרונים לחייו עם פלאש בקים לשלבים קודמים בחייו ,ואף ניסיתי בכך את כוחי , אבל אני לא מחזאי .
סקירה על חסמבה מאת אריאנה מלמד יש כאן :
ועל משה קרוי :
השליח של כוחות האור
חלק א'
דיון 581
חלק ב'
דיון 584
בריזה - ספרות קלה, אחותי. 75967
התגובה לתמי:
כולה ספרות קלה, יא תמי. קחי בקלות. תקראי ותעירי ותמשיכי הלאה.
כל הסערה אינה אלא בריזה. לא לקחת יותר מדי ללב.
ערן
בריזה באמת 75969
לערן

פתחתי ונתקלתי בתגובתך.
אתה צודק. ספרות קלה ותו לא.
אוסף של שונד נהפך ל"עלייה לרגל" תרבותית, כאשר במות שהתיחסתי אליהן כמעמיקות נותנות יד לשטף. אני מתכוונת לפורום האייל שסיבון הידיים הכל-כך בולט שם נהפך הדדי.
הצרה היא וזה מה שקצת מכעיסני שאלי מתייחס לתת הרמה הזו ברצינות תהומית.
הוא הופך עצמו הן למבקר ספרותי, והן לתחקירן. אבל הטיפול נראה שטחי וההרגשה שלי היא שהתחקיר נעשה רק בהצצה לספרים הישנים ואולי שיחות טלפוניות. הזכרת השמות של הספרים וציטוטים מעוררים אצל האנשים אי אלו זכרונות רדומים וזה אולי נחמד, אך על כך כל הנושא מבוסס.
רק לציין את התרשמותי, העורך של המאמרים והספרים משקיע הרבה והם נראים לא רע יחסית לתגובות ולתגובות נגד ולתגובות נגד נגד שמשרבט אלי בפורומים כדי להאדיר שמו.
מה דעתך על ה"בדיחה" של אלי ביחס לקופים? אם לא הייתי בהריון, הייתי צוחקת. רק תחשוב לעומק ותראה כמה זה נכון - הפוסל, במומו הוא פוסל.
כל המאמרים הינם באמת בריזה קלה שמרחפת ומעלעלת בדפים ישנים ולא רוח סערה שמדהימה ואשר משאירה חותם עמוק ומעוררת מחשבות.
אני את שלי סיימתי ולא אחזור לדוש בנושא זה מאחר וכליתי ברוחות המלחמה שלי יותר זמן מכפי שחשבתי.

תמי
ועדיין... 75976
אינך מביאה שום ביסוס לטענתך שהספר שלי מלא שגיאות וטעויות.
אם ספרות קלה שווה או לא שווה מחקר רציני זה כבר עניין סובייקטיבי. אבל הטענה שלך שהמחקר מלא בשגיאות היא כבר עניין שאפשר לבחון אותו בקלות באופן אובייקטיבי.
משום כך אם רצונך שהטענות שלך ילקחו ברצינות אין לך ברירה:
עלייך להביא דוגמאות ספציפיות של טעויות בספר.
אחרת כל הטענות הגורפות שלך הן חסרות כל ערך.
כדאי לענות לעניין 76031
אני לא בדקתי את כל התגובות כאן, אבל ממה שראיתי במה שתמי כתבה בתגובה שענית לה כאן, היא לא אומרת שיש שגיאות בספר שלך. היא אומרת שאין בו עומק, שאספת אינפורמציה על ספרות קלה וזה יכול להביא לאנשים זכרונות נוסטלגיים אבל לא לגרום לחשיבה עמוקה. אתה לא ענית לה לעניין.
בבקשה: 76035
"ציטוטים כאלו וסנסציציוניזם ובעיקר אי-דיוקים הופכים את המחבר לתחקירן מדרגה המתאימה לסוגי הספרות המוזכרת…."
מאוחר יותר היא הודיעה שאין בכוונתה לקרוא את הספר בעיון כדי לחפש את אי הדיוקים עליהם היא מדברת. במלים אחרות, היא מבססת את טענתה על תפיסה על-חושית.
בבקשה: 76038
אבל בתגובה שעליה דיברתי היא לא מתייחסת לאי-דיוקים. מה בנוגע לזה שהספר מסוגל לגרום נוסטלגיה אבל לא מחשבה עמוקה? למה אתה בורח מהשאלה הזאת?
הצילו 76044
אני לא אלי, אני לא תמי, אני לא מכיר את שניהם ולא מתעניין במיוחד ביחסים ביניהם. למה אני צריך לברוח ממשהו, או ממישהו, אלא אם כן הוא מצויד ברובה צייד?

אין לי מושג אם הספר מסוגל או לא מסוגל לגרום מחשבה עמוקה, כי אני, בניגוד לתמי, מתקשה בקביעת עמדה על ספרים שלא קראתי. לעומת זאת, את המאמר של אלי כן קראתי, והוא גרם לי הנאה. קשה לי לראות מה רע בזה.

וכשאתה מתייחס רק ל"תגובה שעליה דיברת" שהיא חלק מתוך דיאלוג שאותו לא קראת, ברור שיהיו שם דברים שלא תבין מתוך אי הכרת ההקשר. עוד רגע בטח תגיד לי שה"טכסט עומד בפני עצמו" ואני אהפוך להיות "האייל המשוגע".
אין לי מה כבר מושג מה הכותבת 76054
הזאת באמת רוצה . בכל אופן אם במושג ''מחושבה עמוקה '' היא מתכוונת לניתוח תרבותי וסוציולוגי של התופעות הנ''ל זה משתנה מפרק לפרק. יש פרקים שבהם אני נותן ניתוח למשל בפרקים הכלליים על המערבונים הבלשים ,המרגלים והסטלגים ויש פרקים שבהם אני מסתפק בסקירה ספרותית הכל לפי מין העניין.
בריזה באמת? 75986
תמי שלום,

שוב נתקלתי בתגובתך ואני מוכרח לציין שאהדתי עברה לאלי.

אינני מבין מה פשר מסע הצלב הדון-קישוטי הזה. כפי שציין ערן, קחי את זה בפרופורציה המתאימה.

בכלל, כפי שקראת במקום אחר, אינני מבין איך פתאום ולמה ומדוע דשים בכל הפורומים בספר של אלי אשד ובספרות שמתוארת בספרו. זה מה שמרגיז אותך?

אמנם גם לא ברורות לי התשבחות בדף הבקורת של FINDABOOK, כאשר שם - במקום אחר - רצים ספורים על איש הקאראטה. כבר ציינתי שהעניין נראה לי מפוברק וכמשהו שמיועד להגדיל מכירות הספר.

אבל, בניגוד לך, מה בעצם איכפת לי? אפילו אם נדמה לי שקראתי דברים שונים. במשך השנים כבר ראיתי הרבה "רשומונים" ואני בטוח שגם את עוד תתקלי בכאלו.

נראה לי עכשיו, לאחר מחשבה שנייה, תמי, שאינך אלא תחקירנית/מידענית מתוסכלת (ואולי בעצם ממין זכר) אשר אלי אשד הוא כצנינים בעינייך. אפילו אם יש אי אלו אי-התאמות בספרו זה אינו מצדיק את ההתקפה שלוחת הרסן הן כאן והן של תומכייך ושלך עצמך בפורומים אחרים.

אני בטוח שאלי מוכן לשמוע ולקרוא היכן טעה ויתקן זאת בעתיד (כפי שציין בעצמו).

אז כאשר תחלוף תקופת המתח המחזורית (אם את באמת בהריון, אז אולי אלו הסיפטומים של נרבוזה קדם לידתית). אני מציע שתעשי אמבטיה צוננת, תמרחי ג'ל על שערך הסמור ותרגעי עם דני-דין במיטה.

שי.
בריזה באמת? 75989
נראה שהדיון הזה הוא המשך של דיון במקום אחר. אתם רוצים לספר לנו (ואולי גם לתת קישור) איפה התחלתם אותו כדי שנוכל להבין יותר טוב את טיעוני הצדדים?
פורומים אחרים 76000
אין לי את כל ההסטוריה עקובת הקרבות, אבל נתקלתי לאחרונה בהתנצחות ב:

וגם :

פטריק קים ושות´ - חזי; דיון על ספרים ישנים ברדיו - אלי; בקורת על הספר של אלי.

וגם מאמר בגלובס.

היו עוד כמה...
ספרות זולה ספרות כבדה 76104
גוסטאב פלובר התלונן על מוגבלויות השפה, על החסרים המובנים בתוכה. היא לא מתאימה מספיק כדי להעביר ולבטא את מה שבאמת הסופר רוצה לאמר ומצד שני, את מה שהקורא יכול להבין מהטקסט. "התנים השתינו על העבודות שלי" הוא נהג לאמר.

יצירה אמנותית מטבעה מתרחשת במדיום ציבורי, לא רק דיאלוג פרטי בין הכותב לקורא אלא בין הכותב לקורא כפרטים של תרבות מסוימת, אשר נותנת מרחב פרשני לקורא. הבנה של ספר יכולה לנוע על גבי מנעד רחב של תגובות אפשריות. בקצה אחד של הסקלה ישנה קריאה בספר שיכולה להותיר אותנו מבולבלים ותוהים לגמרי, מבלי שיכולנו לגבש לעצמנו איזה מובן. אנחנו גם יכולים למצוא פרושים מפרושים שונים לספר, אפיזודה או אפילו שורה שירית. הפירושים הללו יכולים להשתנות מאדם לאדם או אפילו לגבי אותו קורא בזמנים שונים. בקצה המנוגד של הסקלה ישנם ספרים שכמעט כל הקוראים בכל זמן שהוא יסכימו לגבי מובנם.

השפה מטבעה איננה מאפשרת התאמה חד-חד ערכית לתוכן אותו היא מנסה לסמל, מה עוד שבמקרה של ספרות, הסמל הזה נמצא תחת הרבה מיקרוסקופים שונים בעת ובעונה אחת, והמקרוסקופים עצמם נתונים בשינוי מתמיד. העדשות דרכן אנחנו קוראים ספר משתנות על פי הנסיון שצברנו בחיינו, על פי הנסיבות הנוכחיות ועוד.

אולם, ישנן שפות מלאכותיות שהומצאו לצורכים מאד ספציפיים ומיוחדים, כמו שפות מחשב או שפה הנדסית. טקסטים בשפות כאלה עמידים מאד בפני לגחמות פרשניות.

איך כל זה מתקשר ספרות זולה?

באנלוגיה, ספרות היא מטא-שפה. הספרים הם האותיות והמילים שאמורות לסמל עבור הקוראים את כוונתו האמיתית של הסופר. כמובן שהמשימה הזו בדרך כלל מועדת לכשלון על פי ההנחות שלמעלה, אבל זה אולי יאפשר לנו להבחין בין סוגים שונים של ספרות.

ככל שהטקסט סגור יותר לפרשנות, הנדסי יותר מבחינת המובן שניתן לדלות ממנו, חד חד ערכי עבור כל קורא ובכל זמן שהוא, הרי שהספר מתקרב יותר לקצה הסקלה של ספרות קלה-זולה-פשוטה. (אני לא מתכוון לרמוז בכלל על ערכה, שזה דיון אחר לגמרי). פאטריק קים מתאים אולי לקבל את נציגות האגף הזה. הסופר הצליח להעביר בצורה ברורה וחד משמעית את כוונתו, וכל קורא מבין בדיוק את אותו הדבר. אלגברה בוליאנית.

בקצה השני של הסקאלה אפשר אולי למקם את ג'יימס ג'ויס שפינגאנס וויק שלו מהווה שפה וספרות שקשה בכלל למצוא קשר בין המסמן למסומן, שלא לדבר על קשרים מרובים. רוב הספרות נמצאת, מן הסתם, בין שתי הקצוותה ללו.

חזרנו, אם כן, לנקודת ההתחלה המובנת מאליה. ספרות זולה היא ספרות רזה ועניה. ככל שאנו מזיחים את הסקלה מפטריק קים לסטפן דדאלוס אנחנו עוברים לשפה עשירה יותר. הכוונה איננה לשפה בה כתוב הספר ולעושר השימוש בה, אלא ליחס בין הטקסט לפרשנות, ההולך ונהיה מורכב יותר. מעניין גם לראות שספרות זולה סוגרת מעגל בו היא נושקת למתמטיקה, והיא היא התגשמות חלומם הרטוב של פורמליסטים ואנליטיקאים.
דוגמא רעה 76158
ידיו המסוקסות של פטריק (מאיפה ה"א" הזאת הגיעה?) קים נתפשות באופן שונה אצל קוראים שונים, שאינם בקיאים בשפה העברית. חבר שלי חשב במשך שנים שהמילה נגזרת מ"סקס".
אכן דוגמא רעה 76224
אכן הבאת דוגמא רעה, לא רלוונטית ושטותניקית. האם בכלל קראת את מה שכתבתי?
הבנת הנקרע 76245
''פאטריק קים מתאים אולי לקבל את נציגות האגף הזה. הסופר הצליח להעביר בצורה ברורה וחד משמעית את כוונתו, וכל קורא מבין בדיוק את אותו הדבר. אלגברה בוליאנית.''

(''אופס, סליחה'' יספיק כאן, למרות שהמהדרין היו שולחים זר פרחים).
איזו מלחמה נהדרת 76128
טוענים שכאשר אדם אחד חושב על רעיון מקורי ,תמיד יהיה מישהו אחר שיחשוב על כך באותו הזמן והשאלה היא מי מבינהם יגיע הראשון למשרד הפטנטים או לבית הדפוס.
משהו דומה קרה לי,במקביל לפירסום של "מטרזן ועד זבנג " פורסם ספרו של דן יהב "איזה מלחמה נהדרת " בהוצאת תמוז.
בבירור היה לו רעיון קצת דומה לשלי להראות איך ספרים שונים לילדים ולמבוגרים הישפיעו על המציאות .
בספר הוא מביא ציטוטים שונים מספריהם של גפני ,מוסינזון , וסופרים ידועים פחות כמו יעקב חורגין ומשה פלג ואפילו אוריאל אופק וגם סופרים שונים למבוגרים כדי להוכיח שהייתה קיימת נטייה מיליטריסטית פשיסטית אנטי ערבית בחברה הישראלית.
לא חשוב שניתן להביא באותה המידה גם ציטוטים נגדיים שמראים על הרצון לקבל את הערבי,ברור שהמחקר שלו מראה על נטייה מסויימת.השאלה היא אם במצב מלחמה בלתי פוסק עם הערבים כיוון של פציפיזם מוחלט ואהבת האוייב היה אפשרי בכלל ?
המחקר של יהב הוא מעניין אבל בכיוון שאליו הוא הולך בניסיון להראות שסופרי הילדים לדורותיהם היו פשיסטים הוא אינו מקורי כלל ,אדיר כהן כבר ביצע מחקר דומה לפני כמה שנים , יהב לכל היותר רק מרחיב את היריעה,אבל אינו מגיע לשום מסקנות חדשות שאדיר כבר לא היגיע אליהם בעבר. חבל שחסרות בספרו תמונות מתוך הספרים שהוא מתאר.
דן יהב פירסם בעבר ספר מעניין על התנ"ך בחיי היום היום שלנו שהוא בהחלט ראוי לקריאה .
אני מציע לעיתונאים הקוראים באייל לכתוב מאמר סקירה שישווה בין הספר שלו ובין שלי ( בסיגנון " הספר של השמאלני רודף השלום לעומת זה של הימני שונא הערבים" או "הספר של רודף השלום לעומת הספר של זה שנהנה ממלחמות " ) אני מסוגל לכתוב מאמר כזה מתוך שינה. .
איזו מלחמה נהדרת 76159
ההצעה שלך לא קשורה, כמובן, לכך שמאמר כזה יגדיל את החשיפה של הספר שלך.
דן יהב תוקף 77956
בחוברת של היום של "סוף שבוע " יש מכתב נזעם מאת לא אחר מאשר דן יהב .
יהב תוקף את ניטאי ארנשטיין הכותב של הכתבה על "מטרזן ועד זבנג" על שהעלה על נס את הסופר בעל שלושת הפרצופים אבנר כרמלי ,און שריג ושרגא גפני אשר " זיהם דורות של ילדים בספרות קלוקלת ובעיקר בספרות עתירה בסמלים ובטקסטים מיליטריסטיים".
יהב הנזעם ממשיך :" ילדים שהתחנכו על ספריו הפכו לאזרחים בעלי דעות קדומות ,חסרי יכולת ניתוח רציונלי ,שטופי שנאה".
ובכן אני מכיר אנשים רבים שגדלו על ספריו של גפני ואינני מכיר אותם כלל באנשים שטופי שנאה בעלי דעות קדומות וחסרי יכולת ניתוח רציונלי ,נהפוך הוא כמה מהם הם מהאנשים הרציונליים והכי פחות שונאי ערבים שאני מכיר . כמה מהם הם אפילו שמאלנים של מרץ!
נכון שגפני עצמו טוען שהוא השפיע בצורה דרסטית על דור שלם שקרא את ספריו לכיוון מסויים של מה שאנחנו היינו קוראים "ימין " ( ,גפני שונא שקוראים לו ימני במיוחד מאחר שהוא בז לימין הדתי ,הוא מעדיף שיקראו לו "עברי ")
נראה שיהב מקבל לחלוטין את טענתו של גפני על ההשפעה העצומה שהייתה לו עד כדי כך שהוא רואה בו מקור כל רע.
דן יהב תוקף 78011
אני מוכן להעיד, שקראתי את רוב ספרי הילדים של שרגא גפני על כינוייו השונים, ולמרות זה אני לא ימני ומשתדל לנתח דברים בצורה רציונלית.
דן יהב תוקף 78057
גם אני קראתי בילדותי את ספרי גפני ולא נהיתי לימני חלילה, אבל למרות שעקרונית אני נגד פסילה וצנזורה של ספרים, במקרה הזה זה מתבקש ומוצדק. המחבר מציג את הערבים בסטראוטיפיות מחליאה וגזענית וזה בהחלט לא חומר שראוי שילדים יגדלו עליו. (אוריאל אופק כתב על כך בספרו "תנו להם ספרים" - "אוי לו לדור שגודל על שנאת אויביו". הדברים נכתבו לאחר מלחמת יום כיפור, כך שכנראה הוא ידע על מה הוא מדבר.)
לגבי התנגדותו של גפני להיקרא ימני בגלל תיעובו לדת, זה לא עושה אותו טוב יותר. הימין הכנעני שפל ומחליא לא פחות מהימין הדתי-משיחי. (וכזכור בשנות ה70, בראשית תנועת ההתנחלויות הם שיתפו ביניהם פעולה. הלך העורב אצל הזרזיר.)
הפרברסיה של לשון הדיבור 78063
האם אתה נהנה לגלגל מלים מסוימות בלשונך כטועם אנין של פואה גרא בכמהין? האם לפנינו תופעה של סאדו-מזוכיזם לשונאי? (ואני לא מתכוון לידידו של עלי מוהר)

אתה לא מסוגל להביע רעיון בלי שתצטרך להשתמש בשפה נלעגת, קיצונית, חסרת עידון אשר לא מותירה אפילו פתח קטן לשמץ של ספק?
דן יהב תוקף 78076
בספר שלו דן יהב מבקר לא רק את יגאל מוסינזון ושרגא גפני אלא גם את אוריאל אופק עצמו ומוצא בספריו השונים קטעים המחנכים לדעתו לשנאת ערבים ולגזענות .
כן כן אותו אוריאל אופק שהזהיר בספריו משנאת האוייב .
מה שמראה עד כמה זה מסוכן לקבוע משהו על סמך ניתוח קטעים ספציפיים מאוד וללא ניתוח רחב יותר של ההקשרים וללא הכרה טובה יותר של הדמויות עליהם מדובר.
יהב ביצע לדעתי חטא כנגד המחקר בניתוחים הספציפיים מידי שלו של שברי דברים.
דן יהב תוקף 78079
לא קראתי את סיפורי אוריאל אופק, אבל יגאל מוסינזון מתון יחסית לשרגא גפני. אצלו גם דמויות הערבים סטראוטיפיות, אבל הוא לא מציג אותם בצורה נלעגת, להבדיל מגפני.
דן יהב תוקף 148533
לפני כמה שנים, בראיון לאיזה מקומון, דיבר שרגא/און/שריג/גפני/אבנר/כרמלי על אמונתו בצורך לחנך את בנות ישראל שתאהבנה רק גברים בוגרי יחידות קרביות. הוא סיפר שהיתה לו תכנית סודית נגד "המשתמטים" (כלומר, כל אלה שאינם עושים צבא), ולצערו התקף לב שקיבל, מנע ממנו לבצע את התכנית.
מעניין מה היא היתה.
אולי הוא עמד למצוא מממן לפרוייקט הגשמת תכניתו של פרופסור קתרוס, ובדרך זו לאתר את כל "המשתמטים" אחד אחד ולהוריד סקאקה לכל אחד מהם?
דן יהב תוקף 148620
זוהי עוד רעה חולה של החברה הישראלית - שיפוט בניה על סמך סוג שירותם הצבאי.
דן יהב תוקף 148622
פעם מישהו שלח למערכת מאמר שבו הוא טען שכל הג'ובניקים הם עצלנים ושמי שלא מתגייס לקרבי הוא אפס מאופס ולא תורם כלום למדינה. זו לא הסיבה שהוא נדחה, אגב. לא נכנס לזה.

(דובי, שיוצא כיום עם בחורה שחשבה שהיא לא תסכים לעולם לצאת עם מי שלא היה מינימום קצין בקרבי)
דן יהב תוקף 148632
בחורה שחשבה שהיא לא תסכים לצאת עם מי שלא היה בקרבי, זה ספרות קלה או ספרות זולה?
דן יהב תוקף 148655
(תראה לה!)
שולח 148819
האם שולח המאמר היה שריונר שיכור?
אוף אוף אוף ברודווי.. כלומר, טופיק 148872
תירוץ קלוש מה להשחיל עובדה זו אל הדיון, אבל מזל טוב בכל מקרה. שיהיו לכם גמלים זכרים.
דן יהב תוקף 211668
מלא מילים ריקות כגבבה, אתה חשוב שאם תגלגל מילים אלו על לשונך כמו מלומד, תראה יותר צודק?

טוב שאתם יודעים לספור את אותם שלשה סופרים שספק אולי יש בין השיטין שלהם משהו נגד סטריאוטיפ הערבי כי אני כבר מזמן הפסקתי לספור את כל אותן קלטות שטנה וסרטי איבה וקריקטורות אנטישמיות נגד היהודים ומדינת ישראל שהתפרסמו במצרים סוריה וכל שאר המדינות.
ולהזכירכם -במדינות אלו אין כיבוש ישראלי...
מגלומניה 78055
''השפיע בצורה דרסטית על דור שלם'' - חה. ממש כפי שחוברות טרזן שקראתי השפיעו עלי לעבור לגור באפריקה.
ניתאי, לא ניטאי. המפף. 78130
האם שרגא גפני עדיין חי ? 253952
יש למישהו מושג ?
הוא עדיין חי 254006
כל מה שרציתם לדעת על ספרות קלה.. 76233
מחר יום שבת 6.7 תשודר ברשת א' של קול ישראל בשעה 10 בבוקר במסגרת "בשידור ישיר " עם השדרן הידוע אלכס טלמור , תוכנית של שעה שתדון בפירוט ובעמקות כמעט חסרי תקדים בנושא "הספרות הקלה בישראל " .
"מי היו האנשים שחיברו את הספרים האלה " מה היו הסיבות לפופולאריות שלהן " "מדוע פטריק קים הוא קוריאני דווקא? " מהן ההשקפות הפוליטיות שניתן למצוא בסדרת "דנידין " ? מה לישראלים ולמערב הפרוע ? על שאלות אלה ושאלות רבות ומרתקות אחרות תענה תוכנית רדיו זאת לראשונה במדיום זה .
התוכנית תשודר בשידור חוזר ביום שישי הבא ב-‏11 בלילה .
כל מה שרציתם לדעת על ספרות קלה.. 76241
כל הכבוד לקול ישראל, שהוכיחו לנו מהי רגישות לזכויות הציבור הדתי. מכיוון שהתוכנית משודרת בשבת בבוקר, יש שידור חוזר בליל שבת.
כל מה שרציתם לדעת על ספרות קלה.. 76265
אה. אבל ספרות כזו היא דבר תועבה. טפו. רצוי לקרוא ספרי קודש.
איזו הפתעה!! 76369
אתאיסטים קוראים ספרי קודש?!
איזו הפתעה!! 76399
אתאיסטים קוראים כל דבר שלא בורח מספיק מהר.
הבעיה היא שזה לא עובד הפוך (הקדושים לא קוראים ספרי אתאיזם)
איזו הפתעה!! 76550
אי אפשר להיות קדוש אמיתי בלי לקרוא איזה ספר אתאיסטי או שניים.
האוכפים הלוהטים של רוני סומק 77880
המשורר הידוע רוני סומק הוא חובב של ספרות קלה ובעיקר של ספרי מערבונים . הוא כתב פעם ביקורת מעניינת על הוצאה חדשה של סיפרי מערבונים בסדרות "רינגו " ו"ביל קרטר " בהוצאת רמדור שבו התייחס לשפה המיוחדת הקיימת בסיפורים אלה.
הוא גם כתב את השיר הנפלא "ג'וני " המתאר את תחושותיו של האני הכותב כאשר נודע לו על מותו של השחקן של טרזן , ג'וני וייסמילר.
מצד שני הוא גם זכור ולא לטובה בתור מי שתקף את את שדרנית התרבות של ערוץ 10 בראשיתו,נטלי עטיה , בראש ובראשונה משום שהעזה לאמר שהיא אוהבת מאוד את סיפורי חסמבה של יגאל מוסינזון.
רוני סומק הנ"ל פירסם כעת סקירה מעניינת על "מטרזן ועד זבנג" , סקירה שבה הוא מתגלה להפתעתנו כחובב חסמבה גדול בעברו בעצמו כמו אותה נטלי עטיה . .
בסקירה הזאת יש טעות מוזרה: הוא מתייחס לספר מערבון בסדרת "פרגו ". למעשה המדובר בספר מסידרת "רינגו " סדרה שאכן כללה ספרים שתורגמו מאנגלית מסדרת "פרגו " אך לא הספר הספציפי הזה. נראה לי שהשגיאה היא מכוונת אולם לא ברור לי מה המטרה שלה .אם כבר אז לא היה עדיף לדייק בפרטים ?
אוכפים לוהטים :
רוני סומק יורה שנית 83013
המשורר רוני סומק הופיע בתוכנית התרבות של גלי צה"ל בהנחיית מולי שפירא ושם דיבר על "מטרזן ועד זבנג". שם חשף בין השאר כי הוא עצמו נטל חלק בתרגום ושכתוב של ספר כיס רומנטי בשנות ה70 ביחד עם חברה ,ספר שאותו הוא מחפש עד היום ללא הצלחה. בעיקרון הוא חזר והרחיב בדבריו על דברים שכבר כתב בכתבה שלו על הספר ב"מעריב ". .חיבתו המיוחדת ,הוא התוודה, נתונה למערבונים,דבר שהוא מן המפורסמות ,בעבר הוא חיבר ביקורת על ספרי רינגו וביל קרטר שבהם ניתח את לשונם המיוחדת.
במהלך השיחה קיבל מולי שפירא פקס ממישהו שהתלונן בזמן אמיתי מדוע עוסקת בתכנית רדיו מכובדת בספרות זולה כזאת ( עדיין אינני מבין כיצד הספיק לפקסס, השיחה ארכה רק 8 דקות ). רוני סומק הגיב על כך בתשובה ארוכה ומפורטת שבמהלכה הסביר שכל אדם זקוק לקרוא לא רק ספרות כבדה ורצינית אלא גם ספרות קלה יותר ודרש שאף אחד לא יספר סיפורים שהוא לא קורא גם ספרים כאלה .
נעה מנהיים על ספרות קרירה 78077
נעה מנהיים היא מבקרת הספרות של ידיעות אחרונות ושל וינט מן הצד היא גם חובבת מדע בדיוני גדולה ולאחרונה תירגמה את הספר הקלאסי "פרנהייט 451 " של רי ברדבורי ,ספר שזכה לתשומת לב גדולה ובלתי צפויה בימים אלה בתקשורת עבור ספר מדע בדיוני.מן הצד היא גם המנהלת של פורום המדע הבדיוני המצויין של וינט.
ברשימה זאת מציינת מנהיים מהם הספרים המומלצים ביותר מבחינתה לימי הקייץ החמים .
ספרות קרירה:
תעצמו עיניים 78084
אל תיכנסו לקישור המצורף, ונחשו על סיפרו של מי ממליצה נעה מנהיים ברשימתה.
איזו מקריות 78103
כמובן, אך מקרה הוא שברשימת הספרים המומלצים שלה מופיע גם ספר מאת אחד, אלי אשד.

אני מוכרח להגיד לך שהפרסומת העצמית הזאת נלעגת בעיני עד כדי כך שהיא מונעת ממני מלקנות את הספר שלך.
עוד הודעה עם תוחלת חיים קצרה 78192
סליחה, כן, עכשיו אתם מציגים אותי באור עוד יותר עלוב ממה שאני עושה בד''כ במו ידי.

לתשומת לב הקהל הרחב, בשעה שההודעה הקודמת שלי נשלחה
ופורסמה, ההודעה של האלמוני המקורי לא היתה כאן. איפה היא היתה אני לא יכול לספר לכם, ורק ארמוז שאם כן אספר, ההודעה הזאת שלי תישלח לאותו מקום עצמו.
איזו מקריות 84476
כתבנו בשטחים מסכן את נפשו באזורים הנדחים ביותר של הרשת הצליח להסתנן מעבר לקווי פורום ארץ הצבי ולקרוא תוך התעלמות מהסכנה לנפשו הרכה בהודעה הזו של אחד אלי אשד שמפרסם הרצאה עך הספר מטרזן ועד זבנג. כתבנו שלח למערכת תוספת - מעניין מי יהיה המרצה?
ערב ספרות פופולארית 78225
ביום חמישי ה-‏18.7 בשעה 9 בערב יתקיים במועדון " הגדה השמאלית" ברחוב אחד העם 70 בתל אביב ,רב שיח בנושא "ספרות ואמנות פופולארית ישראלית בעבר ובהווה ".
ברב שיח ישתתפו:
אריה מוסקוביץ האמן והמאייר ( הידוע יותר בכינוי מ. אריה ) האיש שאייר אלפי ספרים לילדים ומבוגרים במשך כ-‏50 שנות פעילותו ,בהם סדרות ידועות כמו "חסמבה " של יגאל מוסינזון " קופיקו וצ'יפופו של תמר בורנשטיין לזר , סדרות "הספורטאים הצעירים " ו"דני דין הרואה ואינו נראה " של שרגא גפני , "תוכידס " ו"עוז יעוז " של עידו סתר ועוד רבות אחרות .
חיים פסח העורך הראשי של הוצאת בבל , האיש שגילה עשרות כישרונות חדשים בספרות העברית כמו רן אורן ועירית לינור,גפי אמיר ועוד רבים וטובים ומי שאחראי יותר מכל אחד אחר לשבירת "הקירות " בין מה שנקרא הספרות "התקנית " ו"הלא תקנית " בספרות העברית המודרנית .
אורי פינק ,הקומיקסאי הישראלי המצליח ביותר של כל הזמנים יוצר ומאייר סדרת "זבנג" שרצה מזה 14 שנה בשבועון "מעריב לנוער וששימשה כבסיס לעשרות ספרים ולסדרת טלוויזיה מצליחה.
כולכם מוזמנים לבוא .
קרל מאי נגד קרל מרקס 79938
בשבועון "מקור ראשון פורסם במסגרת מוסף "דיוקן " שלהם של ה-‏19.7 מאמר גדול של הסופר והעיתונאי אמנון לורד בשם "קרל מאי נגד קרל מרקס" .במסגרת מאמר זה הוא ראיין את כותב שורות אלה וכתב כמה דברים מעניינים וחשובים מאוד משלו על נושא הספרות הקלה בישראל .
לורד מעיר שההשקפה שלפיה סופרים כמו שרגא גפני ולצורך העניין גם כל הכותבים בשמות בדויים של חוברות המערבונים והטרזנים בשמות בדויים עיצבו את תמונת העולם של רבים מבני הדור שגדל בשנות החמישים והשישים היא ככל הנראה נכונה. "אבל מה הנגזרת הפוליטית של תמונת העולם הזו כשהילדים הפכו למבוגרים ,בכלל לא ברור. זה קיים ,אבל לא ברמה של הטלת פתק בבחירות."
מצד שני " מעציב לראות כמה תמונת העולם הקוטבית ,של טובים נגד רעים ששלטה בספרות הפופולרית הישראלית הייתה קרובה למציאות יותר מתמונת העולם "המורכבת " כביכול של האינטלקטואלים.".
לורד מוסיף את ההערה המעניינת שבסדרת "עוז יעוז" על עלילות סוכן חשאי ישראלי שפועל מטעם גוף דמוי המוסד ( ר.נ.ר. 9) יש כמה פרטים שמעידים על הידע הפנימי של כותב הסדרה "עידו סתר " (חזי לופבן ) שהיה איש מודיעין בעצמו . כך סמל היחידה שלו ( סכין תקועה בנחש ארסי) מזכיר לדברי לורד סמלים של כמה יחידות מודיעין אמיתיות . חברתו של עוז יעוז נקראת רקפת ,בתקופה שנכתבה הסדרה כשקיומה של סיירת המטכ"ל היה סודי ,היה לה את הכינוי "רקפת ".
(אני עצמי לא ידעתי את הפרטים האלה ,אבל זה לא מפתיע , אחרי הכל המאייר של סדרת "עוז יעוז " מ. אריה" הוא גם מעצב הסמלים של חיל הים ,ויצר יותר סמלים צבאיים מכל אחד אחר , כולל הסמל של טנק "מרכבה". אני לא אופתע כלל אם יתברר שהוא גם זה שעיצב את הסמלים של אותן יחידות מודיעין שאליהן כיוון לורד) .
לורד מציין שאפשר לראות בספרות הקלה הזאת "תרבות נגד בנוסח המקומי. קשה שלא לראות את הניגוד הזועק בין הספרות הקאנונית הישראלית , זו המכובדת שמרכיבה את "ארון הספרים " העברי באותה התקופה לבין "הספרות הזולה " דומה שאין מחלוקת על כך שהספרות העברית של שנות החמישים והשישים ,זו שנכתבו עליה כל כך הרבה מחקרים ,הייתה קודם כל משמימה ,דלה בדמויות ,בנפש ובעלילה. מנגד הציעו חוברות טרזן ,ביל קרטר ,ספרי קרל מאי והסדרות של יגאל מוסינזון ואבנר כרמלי עלילות פעולה ודמויות צבעוניות וססגוניות כל מה שלא היה בספרות המדף. אם הציור הישראלי הסטנדרטי ,שעליו נשפכים אשדי מילים הוא בעיקרו דל ( "דלות החומר") ..הרי הציורים של מ.אריה וחבריו מספקים את הדמיון : אלה הם ציורים של ריאליזם אספרסיוניסטי רווי אקשין ,ציורים שמזכירים במקצת את הפוסטרים הישנים של סרטים הוליוודיים .ידיו המסוקסות ,שערה הגולש והשופע . ..זו הייתה תרבות אלתרנטיבית ,טאפילו חתרנית במידה ידועה ,ולא פלא שיצרניה היו קבוצה קטנה להפתיע ,שמוצאם מהגורמים הדחויים החוץ ממסדיים בישוב".
לורד מכנה את הקבוצה הזאת "הוליווד הכנענית ".
האם היו הסיפורים על טרזן שנוצרו בידי חברי קבוצה זאת שכפול פופולארי של פסל ודמות "נמרוד" של דנצינגר , יצירת אמנות שהייתה מושא פולחן אצל הכנענים? תמה לורד.
לורד מסיים :"ספרות הפאלפ פיקשין הישראלית היא מאגר מידע בלתי נדלה על עולם הפנטסיה של ילידי הארץ בתקופה מסויימת .מקומה הטבעי הוא בארונות מאובקים ובבוידמים .במרתפים הנידחים עוד היו לחוברותה ישנות חיים משלהן. עכשיו כשהן נכנסות לארון הזכוכית של המחקר האקדמי ,זו תהיה קבורתן הסופית ".
ואולי דווקא שם יהיו להם חיים חדשים ?
ספר הסטלגים השלם 81316
בימים אלה יוצאת לאור מהדורה שניה ומורחבת של הספר "ברוכים הבאים לסטלג 13" . זהו ספר שכולל בתוכו סקירה מפורטת על ז'אנר ה"הסטלגים " ספרים שהופיעו לעשרות בראשית שנות השישים ושעסקו ב"סקס ועינויים" במחנות שבויים נאציים ואחרים.
בספר יש מלבד הסקירה גם רשימה מפורטת מאוד של כל הספרים בסוגה זאת ,דוגמאות צבעוניות של עשרות עטיפות של הספרים מסוג זה , וכנספחים מאמרים גדולים שהופיעו בעיתונות התקופה על הנושא.
הספר יוצא במהדורה מוגבלת מאוד של 20 עותקים המיועדת רק לאספנים ולספריות שלאחריה לא יצאו עותקים נוספים ( אלא אם כן לפתע תהייה לו דרישה המונית דבר שאינו סביר...) כך שכל הקודם לפנות אלי בקשר אליו זוכה.

אלי אשד
051391794
ספר הסטלגים השלם 81369
בשבוע שעבר צילמת בצבע חוברות סטלאגים בחנות הצילום שליד אוניברסיטת בר אילן, כך הובא לידיעתי.
האח הגדול רואה הכל!
ספר הסטלגים השלם 82549
ואני גם יודע מי מקור המידע ,אורי מחנות הספרים ''קדמת עדן ''.
ספר הסטלגים השלם 82745
דווקא לא...
הספרנית של הספריה לספרות.
ספר הסטלגים השלם 91695
שאלונת - האם ספר בשם "בתולות הריין", שמערב את כל האלמנטים של הסטאלאגים, נחשב כמשתייך לסדרה? (לא, אין לי אותו, אבל יש דברים שלא שוכחים).
ספר הסטלגים השלם 91713
לא בדיוק אבל כן . לא בדיוק מאחר שהוא אינו עונה על המאפיינים ''הקלאסיים'' של מחנה ריכוז בזמן מלחמת העולם השניה .הוא עוסק בניאו נאציות בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה .
אני מחשיב אותו כשייך ל''פריפריה '' מאחר שהוא עוסק בסקס סאדיזם ונאציות יפות ונימפומאניות .
תודה 91726
ספרות זולה ישנה = ספרות יקרה 82545
לאחרונה נתרם אוסף ענק של עשרות אלפי ספרי מד"ב וחוברות מד"ב, חלקם הגדול עונים להגדרה "ספרות זולה", לאוניברסיטת קלגרי. אנשי האוניברסיטה מעריכים כי ידרשו כחצי מליון דולר (קנדי, אני מניח) רק כדי לנקות, למיין, לקטלג ולשמר את הספרים.

ערב בחנות האוזן השלישית 84597
ביום רביעי זה בשעה 8 בערב יתקיים בחצר של חנות קלטות הוידיאו "האוזן השלישית " ברחוב שינקין בתל אביב , ערב על הספר "מטרזן ועד זבנג". במסגרת הערב תינתן הרצאה על ההשפעה של הקולנוע האמריקני על הספרות הקלה הישראלית .
כולכם מוזמנים .
יורם מרק רייך על ''מטרזן ועד זבנג 85457
הסופר וכותב הקומיקס יורם מרק רייך פירסם ביקורת במקומון חיפאי על "מטרזן ועד זבנג " שאותה ניתן למצוא כאן :
כמה מילים על מרק -רייך , הוא זמר רוק ידוע בעברו שגם חיבר סדרת קומיקס בשם "פזית" בעיתון הילדים "ראש צעיר " שהייתה מעין חיקוי של "זבנג" של אורי פינק ואף יצאה לאור בשני כרכים לצד סדרות קומיקס אחרות .
מרק רייך מתלונן בביקורת שלו על שטחיות שלי במיוחד בפרק על הקומיקס ועל כך שלא היזכרתי דברים שונים . בין השאר מן הסתם כוונתו לתרומתו שלו .
מודה באשמה הייתי צריך להזכירו כמו עוד רבים נוספים.
הוא גם מתלונן על שלא היזכרתי כתבי עת כמו "גמד " כתב עת הומוריסטי אירוטי.
את "גמד " לא הייתי מזכיר דווקא בספר מסיבות שונות שלא כאן המקום להיכנס אליהם. מצד שני התלונה של מרק רייך דומה לזו של סופרים ואמני קומיקס אחרים שהתלוננו למה לא היזכרתי עוד ועוד דברים שלהם .
תשובתי היא שאינני יכול להזכיר כל דבר ,ושבכמה מקרים אכן הזכרתי וההוצאה הורידה לי את החומר משיקולים של מספר עמודים ואי הרצון ליקר אותו יתר על המידה. .
בספר היו אמורים להיות בתור דוגמה פרקים על סדרת הספורט "רפי צור" על גדול ספורטאי העולם וישראלי כמובן .פרק על סדרת הפיראטים "קפטין בלאד" . פרק על סדרות גנגסטרים ופשע. פרקים שונים על סדרות מדע בדיוני ועל סדרות רדיו . וכולם נכתכו במספרים של העורך האכזר.
ובכמה מקרים אני מודה שאכן הייתי צריך לכתוב יותר ולא כתבתי .
אולי בספר הבא....
פסטיבל הקומיקס 85679
בין ה-‏19 ל-‏21 לחודש זה יהיה בסינמטק תל אביב פסטיבל הקומיקס הקריקטורה והאנימציה השני . במסגרת פסטיבל זה תינתן גם הרצאה על תולדות הקומיקס הישראלי לדורותיו במסגרת ההרצאה יופיע גם צייר הקומיקס הוותיק והמוכשר גיורא רוטמן שלראשונה יציג את עבודותיו לקהל. רוטמן הוא אמן סיפורי ההרפתקאות המוכשר ביותר בכל הזמנים של הקומיקס הישראלי . הוא היה צייר הקומיקס הישראלי הבולט ביותר בשנות השבעים כאשר היה אמן הקומיקס הקבוע של מגזין "הארץ שלנו" . מאוחר יותר הפך לאמן הקבוע של ספרי "חסמבה" של יגאל מוסינזון .
ההרצאה תינתן באולם 2 בסינמטק ב-‏19.8 בשעה 15.00 . כולכם מוזמנים .
אין מה להוסיף 90023
רק תודה למבקר אירי ריקין על בחירתו.
אין מה להוסיף 91137
אם יורשה לי - עוד אחת בסדרה של בחירות תמוהות עד מאוד. עם כל הכבוד, אתה לא סופר. אולי היו יכולים לתת לך את פרס "ספר העיון הטוב ביותר" (וגם אז יצאו טובים יותר). סופר הוא מי שכותב פרוזה. מי שכותב ספרי עיון הוא חוקר.

אגב, אולי חאלס עם הפרסומת העצמית? זה מתחיל (מתחיל?) להיות מזא"ה מעיק...
דובי 91188
לא אני בחרתי את עצמי אלא מעריב ומן הסתם יש להם את סיבותיהם הטובות שלהם .
ולגבי הפירסומת העצמית כפי שאתה מכנה זאת אני רק מביא כל ידיעה שמופיעה על הספר בין חיובית ובין שלילית(כפי שאני עושה לגבי סופרים אחרים כשאני כותב עליהם )ונותן לקוראים כאן לפרש אותם בעצמם . . זה יהיה מגוחך להתעלם מהידיעה הזאת לגבי הספר אינך חושב?
אלי 91198
ראשית, אין הנחתום מעיד על עיסתו.
שנית, קצת מיהרת.
קראתי את הכתבה ב''סופשבוע'' של מעריב, ורציתי להכניס את הקישור לאייל וכבר מצאתי שהזדרזת לספר לכולם. תאמין לי, אם היית מחכה יום-יומיים לראות אם מישהו יתייחס (ורוב הסיכויים שאם לא אני, אז ערן או מישהו אחר היה מתייחס) ורק אז (אם אין תגובות) מעלה את הידיעה, זה היה יותר ראוי.
אני מתנצל חברים 91211
בבירור לא הייתי צריך להביא את הידיעה אלא לסמוך על אחרים להביא אותה. להבא זה לא יקרה.
אם זאת נראה שיש אנשים שחושבים שאני צריך להתנצל על עצם הזכיה . מצטער על זה אינני מתכוון להתנצל.
יאיר לפיד מצטרף לדובי ב''סוף שבוע 91216
בתמיהתו הכיצד יתכן שכותב שורות זה זכה בתואר סופר השנה
כאשר הוא לא שמע את שמי כלל .
"יכול להיות שמר אשד הוא סופר מצויין אבל יותר מעירית לינור או אתגר קרת ?" שואל לפיד בתדהמה".
תשובתי ללפיד היא שלפני שיביע את תדהמתו יטריח את עצמו לפחות לברר מה אותו האיש שמעולם לא שמע את שמו כתב ויטריח את עצמו לקרוא את מה שכתב . מי יודע אולי יגלה שזה אכן ראוי לתואר. נראה שלפיד יוצא מנקודת ההנחה שרק סלבריטאים למיניהם ראויים לקבל תארים . וזה יש לציין משתקף גם בתוכנית שלו שאליה כידוע הוא מקפיד מאוד שלא להזמין מי שאינו סלבריטאי מסוג כלשהו .
אפשר להתווכח עם הטיעון של דובי אבל זהו לכל הפחות טיעון רציני,מה שאי אפשר לאמר לגבי הטענות של לפיד שמראות שהאיש חי ונושם את תרבות הסלבריטאים שאוכלת כל חלקה טובה במדינה הזאת .
יאיר לפיד מצטרף לדובי ב''סוף שבוע 91271
טוב זה ברור. דובי, הוא תומך נלהב של טומי לפיד, וזה פנה לבנו יאיר, כדי שיצטרף לדובי מעל גבי מוסף "סופשבוע". ככה זה בבראנז'ה, מאפיה (שמאלנית) אחת גדולה.
האמת, רציתי להגן על לפיד, שאת טוריו בניגוד לתוכניתו, אני דווקא די מחבב ומעריך‏1, אבל מקריאת הקטע הסרוק המצורף, נדמה לי שהפעם , הקטע הנידון הוא באמת די שטחי (סאבלימינל זאת לא להקה בכלל? ושאני אבין, עירית לינור מוצגת שם כדוגמה לסופרת טובה?)

1 אם הייתי קורא את הטורים של דייב בארי (ראיתי את הסדרה), הייתי אולי יכול להגיד שהוא בארי הישראלי.
יאיר לפיד מצטרף לדובי ב''סוף שבוע 91350
תיקון: סאבלימינל זאת לא להקה, זה זמר כמו שלפיד ציין. יכול להיות שהוא גם שר לבד, אבל אני פשוט מכיר רק את "הפרד ומשול", וזכרתי שהוא מושר ע"י צמד. כנראה ש"סאבלימינל" הוא אחד מהם (שמעון משהו), ו"הצל" הוא שני.
סאבלימינל 91377
אני יודע 91432
כאילו אני לא לוחץ עכשיו על לינקים (שום דבר אישי, פשוט כל פתיחה של חלון נוסף גורמת לחרחורי אין קץ מצידו של מחשבי הוותיק), אבל אני מניח שקישרת לכתבה של פלטי‏1 במוסף הארץ. במקור נכנסתי לכתוב את התיקון לעצמי אחרי שריפרתי עליה. אז עוד זכרתי את שמו המלא של "סאבלימינל" (נו, שמעון משהו), אבל אז שקעתי בטעות באיזה דיון שממש אילץ לכתוב משפטים רציניים ומנומקים (או לפחות גרם לי לנסות).

1 "לכתבה של פלטי", עלק. אפשר לחשוב שהיא ואני הלכנו ביחד לגן. חוץ מזה, פתאום אני גם רק כמעט בטוח, ששמה הפרטי הוא מיכל.
אף אחד כאן לא מבין בראפ ישראלי 91662
בגלל זה אני נאלץ להגיב כל הזמן להודעות של עצמי כאילו הייתי אתם יודעים מי.
אז בקיצור, אחרי שהשלמתי את כל חובותיי באייל, הצלחתי סוף כל סוף להגיע אל קריאת מוסף הארץ, ול"סאבלימינל" לא קוראים שמעון משהו, אלא קובי שמעוני. ול"צל" קוראים יואב אליאסי. ולפלטי באמת קוראים מיכל. ואיך קוראים למבקר המוזיקה השחורה של "הארץ"? בדיוק כמו שקוראים לכתבו הצבאי של העיתון. וזה אפילו לא צירוף מקרים. זה ממש אותו עמוס הראל.
ממחזרים, הא? 91304
ממחזרים, הא? (חלק ב') 91664
[הערת האלמוני: האמת היא שהביקורת שלך כנגדו צודקת, אבל למה אתה מעתיק ומדביק את אותה הטרוניה בכל הפורומים האלו?]
כדי להגיע לכמה שיותר אנשים 91715
91316
איכותם של קרת ולינור אולי מוטלת בספק (כמו כל עניין אחר הקשור בטעם), אבל להגדיר אותם כסלבריטאים ששלחו ידם בכתיבה ולכן מדברים על הספרים שלהם, זה כבר ממש גובל באיכסיות.‏1
לינור מפרסמת מאמרים כבר שנים, וקרת, כשפירסם את "געגועי לקיסנג'ר", לא היה מוכר.

להכליל אותם באותה קבוצה כמו סופי צדקה ובריטני ספירס?‏2

1לא מצאתי הגדרה טובה יותר. אני עדיין לא סופרת. מותר לי.
2שלכל הלא מעודכנים, הוציאו ספרי הגיגים כל אחת בתורה.
בקיבוץ, בכפר, בקרת 91348
קרת היה מוכר כשהוציא את ''געגועי לקיסינג'ר'' ולו בגלל העובדה שמספר שנים קודם לכן הוא פירסם את ספרו ''צנורות''.
חוץ מזה הוא גם נהג לכתוב באחד המקומונים התלאביביים.
בקיבוץ, בכפר, בקרת 91352
צינורות יצא לראשונה ב- 92'.
געגועי לקיסינג'ר ב- 95'.
המכירות הראשונות של צינורות היו נמוכות מאוד. אתגר קרת התפרסם בגעגועי לקיסינג'ר, ואז אנשים חזרו וקנו גם את צינורות שיצא בהדפסות נוספות.
בקיבוץ, בכפר, בקרת 91355
אנחנו יכולים, כמיטב המסורת באייל, לריב עכשיו על משמעות המונחים "מוכר" או "מפורסם", אבל אני אסתפק בקביעתי כי קרת לא היה לא מוכר (=היה מוכר), כשפירסם את "געגועי לקיסינג'ר" ב95.
יאיר לפיד מצטרף לדובי ב''סוף שבוע 91427
הטיעון של לפיד הוא פשוט מאוד - אם אדם כתב ספר מדהים, אדיר, מהמם, ענק, שמזכה אותו בתואר סופר השנה, סביר להניח ששמו היה מגיע לאוזניו דרך קצת יותר מאשר מוסף החג של מעריב.

לתוכנית שלו לפיד לא מזמין סלבריטאים‏1 משום שזו טלוויזיה, ולטלוויזיה מזמינים בעיקר סלבריטאים. הביקורת שלך נכונה גם לגבי ערב אדיר, לילה גוב, ד'ה טונייט שואו, וכל תוכנית אירוח אחרת בהיסטוריה של הטלוויזיה.

אני בטוח שאתה חושב שמגיע לך שיזמינו אותך לכל תוכנית כדי שתוכל לספר להם על תוכידס. שאר הקוראים כאן, לעומת זאת, דווקא חיים על כדור הארץ.

1 לא מדוייק, מדי פעם מזמינים כל מיני "אנשים שבחדשות" או סתם אנשים שקרה להם משהו מספיק מעניין.
ממך דובי הייתי מצפה יותר 91451
מאשר ההערה המטופשת על תוכידס . אבל בסדר לכל אחד יש נפילות מידי פעם .
יום שישי את יודעת. 91463
אני מזמן חושד בדובי שהוא מעביר את משמרת יום שישי המשמימה (כסא העורך התורן) בעזרת כמה לגימות ממשקה משובח.:-)
אני כותב זאת ע"ס ניתוח סגנוני של ההבדל בין תגובותיו בימי חול לתגובותיו בשישי בלילה,
אבל כמו שאמר (בערך) מאור גרינברג לא מזמן: אל תצפו ללינקים זו תחושה כללית.
ואגב אלי, הערה מטופשת אבל הצחיקה אותי כנראה שתוכידס עושה לי את זה ועוד יותר ממנו-גברת פשקוביצי.
הטיעון של לפיד אינו טיעון 91453
היה פירסום מספיק על הספר בכל אמצעי התקשורת. העובדה שהוא הסלבריטאי הדגול לא שמע עליו מעידה עליו יותר מאשר על הספר שככל הנראה הוא אינו טורח לשים לב לספרים שלא נכתבו בידי שמות מפורסמים כלשהם.
ואכן זוהי אחת הבעיות הגדולות של הביקורת בארץ שעליה אני מתריע שוב ושוב בפורומים שונים .המבקרים נהתקשורת וטים לדון תמיד רק בספרים של ''שמות ידועים '' וללא קשר לאיכותם . כאשר יוצא ספר חדש של דוד גרוסמן אתה יכול להיות סמוך ובטוח שמיד יופיעו עליו בו זמנית ביקורות בכל העיתונים .
לעומת זאת ספרים של סופרים שאינם ידועים לא יזכו לעיתים קרובות לכל ביקורת בגלל שאינם ידועים ואין מאחוריהם מסע יחצנות.
המבקרים יכולים לטעון להגנתם שמדי שבוע יוצאת לאור כמות עצומה של ספרים שהם אינם יכולים להשתלט עליהם ועדיין מן הראוי היה שיקדישו יותר תשומת לב גם ללא ידועים וללא קונבנציונליים .
מה שבטוח 91540
זה שאם לפיד לא שמע על הספר שלך הוא לא משוטט בכלל באתרי אינטרנט ישראליים.
הטיעון של לפיד אינו טיעון 91577
אולי מקור העוינות (שאותי באופן אישי משעשעת עד מאוד) שדובי מפגין כאן נעוץ בכך שלא איתת נכון את שם משפחתו בתודות בספר? (הקרדיט ללבשן, ואם היה לי מחשב קצת פחות איטי גם הייתי מביא את הלינק).
הטיעון של לפיד אינו טיעון 91607
אלי, אם לא הייתי מכיר את השם שלך, הרי שכל פעם שהייתי נתקל בכתבה על הספר שלך הייתי מדלג עליה מיד אחרי שהייתי קורא את הפתיח (למעשה, זה בדיוק מה שעשיתי בכל מקרה). אותך אולי הנושאים הללו מרתקים, אבל יש סיבה טובה מאוד שהספרים הללו נזרקו מזמן לפח הזבל של ההיסטוריה. כמו כן יתכן שבקוראו את מדורי הספרות, מעדיף לפיד לדלג על הספרים תחת הכותרת "עיון", פשוט משום שהוא לא חובב גדול של ספרי עיון ומעדיף סיפורת - שזה, כאמור, סוג הספרות שאמור לזכות את כותבה בתארים דוגמת "סופר השנה".

בקיצור, אתה קוצף ושוצף בגלל שמישהו (אללי!) העיז להגיד שהוא לא שמע עליך מאודו. חוצפן שכזה. ועוד הגדיל האיש לעשות, ואפילו לא דאג לזמנך לתוכנית הטלוויזיה שלו כדי שיוכל לכפר על העוול. זוועה.
גט א לייף.

לגבי הערתי על תוכידס - היא נובעת כל כולה מהחוויה המעניינת שהייתה לי כשהחלטת להקריא באחד מערבי הבמה את המאמר שלך (בגרסתו הלא ערוכה, אם זכרוני אינו מטעני) על תוכידס. ההקראה המתמשכת אל מול קהל שהפגין באופן אקטיבי למדי את חוסר העניין שלו במה שאתה מקריא הייתה פשוט מפליאה, ועבורי סייעה להשגת תובנה מסוימת אודותיך.
הטיעון של דובין 91608
נבצר ממני להבין מדוע עורכנו, אותו אנו מוקירים מאד, איננו מסוגל להביע את דעותיו בצורה מעט יותר מאופקת ומכובדת, כנדרש ממי שכתר העריכה מונח אחר כבוד על ראשו.
הטיעון של דובין 91609
כי איש מר ונמהר אנוכי, וגם אם לעיתים מעירים לי לאחר מעשה ואני מודה בטעות, אין זה מסייע לי כהוא זה לזהות טעויות מבעוד מועד בפעמים הבאות. לא שאני חושב שהמקרה הזה הוא מקרה שכזה, בכל מקרה.
הטיעון של דובין 91619
גם ממני נבצר. לא מתאים לו.
הטיעון של דובין 91628
מישהו מוכן להזכיר לי איך ממשיך הפסוק ''המלבין פני חברו ברבים כאילו...''
הטיעון של דובין 91630
זה באמת לא מתאים לדובי, לדעתי הוא נסחף, ובגדול. אולי זה לא הוא ורק חקיין שלו או משהו?
שופך דמים ? 91840
הביא גאולה לעולם? 92240
דובי ותוכידס 91643
דובי
אם נפגעת מאי האיות הנכון של השם שלך צר לי זה יתוקן במהדורה הבאה .
לגבי אותה הקראה מתמשכת שאתה מזכיר בערב במה חדשה זאת הייתה חוויה לא נעימה גם לגבי, מצד שני היא תוקנה בידי כמה אנשים שאמרו לי אחר כך שהם נהנו ,כמה צדיקים בסדום אולי אבל זה הספיק.
כמובן אינני יכול לדעת מה יעניין את הקהל בערב במה חדשה ומה לא אני לומד רק בדיאבד.
דובי ותוכידס 91646
נראה שהטענה העיקרית כנגדי ( מלבד זה שהכיצד מעז אדם שמי שמע עליו קודם חוץ מכמה עשרות אנשים באינטרנט לקבל תואר שגדולי הדור כמו עירית לינור לא זכו בו ) היא שאני לא ''סופר''.
נראה שההנחה כאן היא שרק כותבים בפרוזה זכאים לתואר זה.
זה אומר שמשוררים כמו נתן זך או מחזאים כמו חנוך לוין וניסים אלוני לא יהיו זכאים לקבל את התואר שהרי לא כתבו בפרוזה.
אני טוען שאני זכאי לתואר ''סופר'' טכנית שכן אני כותב מסות שזוהי סוגה ספרותית גם אם אינה נחשבת בתחום ''הפיקשין''.
לאמיתו של דבר כל הויכוח הזה הוא מגוחך נראה שמעריב פשוט הגדיר את התואר לא במדוייק והיה צריך להגדירו כ''איש הספרות '' של השנה ואז אפשר היה להכניס גם מבקרים ומתרגמים וכו' מבלי שאיש ישמיע מילה ויצפצף .
דובי ותוכידס 91650
נתן זך יכול להבחר כמשורר השנה, וחנוך לוין עשוי בהחלט לזכות בתואר המחזאי המת של השנה, אם ממש רוצים. כמובן שפתרון הרבה יותר אלגנטי היה לבחור ב''ספר השנה'' שהוא תואר הרבה יותר רלוונטי, אך גם אז, לצערי, לא היה מגיע לספרך לזכות בתואר, כי בכל זאת יצאו כמה יותר מוצלחים, לטעמי.
דובי ותוכידס 91652
תן אחד לדוגמא, סתם בשביל הסקרנות.
הבן אדם סנילי,נסה כאן 91655
לבן אדם אין אלוהים 91663
אני לא יודע מה איתך, אבל אני, בתור דמות שאמורה (בין היתר) לנצל את אלמוניותה כדי להגיב בבוטות, בארסיות ובפרובקטיביות, פשוט שוקל לתלות את הנעליים, אחרי המופע שדובי נתן כאן.
אפילו אני הרגשתי בסוף (כלומר אחרי שהתפקעתי מצחוק) קצת לא נעים בשביל אלי, ואני עוד בכלל לא מכיר אותו. דובי בטח יפגוש אותו תוך כמה שבועות או חודשים באיזה אירוע, וזה אפילו לא גורם לו למצמץ.
לבן אדם אין אלוהים 91694
איכשהו הצלחתי לשמור על straight face ממש עד השלב של הדג מנחם.
השלב של הדג מנחם? 91784
זה השלב שבא אחרי שלב ההכחשה? כי אין לי מושג על מה את מדברת.
השלב של הדג מנחם? 91800
נו, בלינק שנתנו לספרים שקננגיסר קרא:

תגובה 91655

יש שם איזה אחד, הדג מנחם. בראותי אותו, נגדשה הסאה ויצאו לי זרמים סוערים של צחוק מהאוזניים.
לבן אדם אין אלוהים 91742
איך ניסית בכלל להשוות עקיצת צרעה שהתרככה http://haayal.co.il/thread.php3?rep=91616 למהלומה דובית?
שמע זה התפתח פה לסיפור קלאסי לערב יום כיפור אבל אני חושש שלא יהיה לו הפיאנד כי אחד הצדדים פטור פר הגדרה עצמית מחובת חשבון נפש.
אז נכון שאלי אשד שהוא בעיני כותב מאמרים מוכשר חוטא לפעמים בפרסומת עצמית, אבל אני סלחן מטבעי כלפי חולשות של אנשים אקסצנטריים באמת.‏1

1לעשות מחקרים על תוכידס זה אקסצנטרי באמת.‏2
2להשתמש בהערות רגל זה לא.
מי זה תוכידס? 91747
________
העלמה עפרונית, באמת רוצה לדעת.
חסכים חסכים עלמתי 91751
המאסטרו פה בסביבה אז אני עונה לך בזהירות.
תוכידס הוא תוכי מדבר שעוזר לכמה ילדים לעשות שיגועים לכל העולם.היריבה הגדולה שלו היא השכנה הרומניה/פולניה גברת פשקוביצי אל תציצי.
או נסי לחשוב על קופיקו(מי זה?) עם כנפיים.
וכל השאר כתוב בספר השנה "מטרזן ועד זבנג".

___________

האייל האלמוני והארסי שאוהב לעזור.
יש חסכים גדולים יותר. 91753
תוכי מדבר? על זה כל הרעש?
לאור הדיונים באייל, ורמת חוסר ההבנה המשוועת שלי, הייתי משוכנעת שמדובר באיזה פילוסוף יווני קדום או מינימום פיזיקאי גאון.

_______
העלמה עפרונית מחכה כבר לבליסת הספרים הגדולה.
יש חסכים גדולים יותר. 91755
אכן יש חסכים גדולים יותר.דנידין למשל או מלכוד 22:)
חוצמזה מה היה אקסצנטרי לו אלי היה כותב על פילוסוף יווני?

___________

אהמ...
תוכידס 91758
טריוויה על תוכידס : הנ"ל הוא הנכד של התוכי של דוקטור דוליטל פולינסיה .
נקודה חסרת חשיבות אולי שמעניינת רק אותי אבל יש לה גם השלכות ,סופרים כמו עידו סתר ומירון אוריאל שהפגיש את טרזן עם דמויות שונות מהספרות הקלה כמו דרקולה ומיסטר הייד הקדימו בכך זרם "פוסט מודרניסטי " שפופולארי היום מאוד . של הפגשת דמויות ידועות מהספרות ולפעמים מתקופות שונות זה עם זה .
פיליפ חוזה פארמר יצר אתה ז'אנר והקומיקסאי אלן מור חוגג עכשיו עם הרעיון עם סדרת "הליגה של אנשים מדהימים" שלו שנעשית כעת לסרט עם שון קונרי .
אפשר להשוות את זה עם סיפורים מהרנסאנס שבהם דמויות
מהסיפורים על המלך ארתור הופגשו עם דמויות מהסיפורים ממחזור השירים על קרל הגדול ( שבכלל חי 200 שנה מאוחר יותר ) עם אלכסנדר הגדול וגיבורי טרויה וכו' .
תוכידס 92166
ואפשר להוסיף לרשימה גם את המחזה המעולה מרה סאד.
תוכידס 92173
אם כבר להפגיש דמויות:
האתגר הוא לזהות מי נפגש עם מי.
יש חסכים גדולים יותר. 92506
את צודקת בעצם (כמעט). היה היסטוריון יווני קדום בשם תוכידידס. (כתב ספר היסטוריה על מלחמת הפלפונס).
לבן אדם אין אלוהים 91767
טוב, נו, שיהיה:

אלי, סליחה על שתקפתי אותך והעלבתי אותך.

(אבל אתה עדיין לא סופר השנה)
לבן אדם אין אלוהים 91777
מה לעשות אבל מעריב הכריז עלי ככזה .אתה יכול יכול לטעון שאני סופר השנה לדעת מעריב . ...
אני לא הייתי נוגע יותר בעניין מעבר לאיזכורו ותו לא, אבל הודות לך ולאנשים כמו לפיד שנחושים בדעתם לצרוח שאני לא לא לא סופר השנה אנשים רבים מאוד שלא שמעו על כך (ואם כן זה לא היה איכפת להם ) או עלי עכשיו מודעים לעניין .
לבן אדם אין אלוהים 91782
מצד אחד אני רוצה לחשוב שאולי גם בזכות ההודעה שלי, דובי התנצל בסופו של דבר. מצד שני למה לעזאזל זה בכלל איכפת לי?!
דובי ותוכידס 91714
נשאלת כמובן השאלה דובי : האם בכלל קראת את הספר ?
דובי ותוכידס 91733
א. קראתי את המאמרים שלך, שחלקם היוו לפחות בסיס לחלקים מהספר. היום ערב יום כיפור, אז אני לא אמשיך את המשפט הזה.
ב. עיינתי בקצרה בספר. הנושא לא מעניין אותי להפליא, ולכן אין לי כוונה לקרוא אותו עד תום.
ג. אתה לא סופר השנה.
דובי ותוכידס 91744
כלומר שלא קראת באמת את הספר שמורכב מעשרות מאמרים שרובם לא הופיעו באינטרנט כלל .
דובי ותוכידס 91768
לא קרה לך פעם שהתחלת לקרוא ספר, גילית אחרי שני פרקים שהוא משעמם אותך, והחלטת שהספר רע? אז אני קראתי שניים שלושה פרקים עוד לפני שיצא הספר, והחלטתי שאני לא רוצה לקרוא את השאר.
אירי ריקין כותב 93058
במוסף של מעריב היום :
"לאור גל מחאות על בחירתו של אלי אשד לסופר השנה (כנראה שדובי ויאיר לפיד לא היו היחידים א.א. ) ברצוני להבהיר כי אלי אשד נבחר על ידי כ"איש השנה בספרות "שהוא מושג גורף ופתוח לכל מי שמשתייך לסצנה הספרותית. הבחירה לא באה לבטל את חשיבותם של "הסופרים".
אני עצמי כפי שציינתי מעדיף את התואר הזה על פני התואר "סופר השנה ". עם זאת אני מתנגד לטענתו של ריקין ש"אלבומו היפה של אשד "מטרזן ועד זבנג" שאמנם אינו מעשה של יצירה ספרותית אך בהחלט מהווה מחווה מפתיעה ומשמחת לפרק נשכח בתולדות הספרות העברית שבין השאר עיצב את טעמו הספרותי של החתום".
לדעתי בהחלט הייתה כאן יצירה ספרותית אבל נניח לזה למען השלום והשלווה במקומותינו ובא לציון גואל .
מי כתב את לובנגולו? 93187
אלי,

מה דעתך על הגילוי שתום שגב הביא לפני כשבוע?

הוא כתב על מחקר של איתן בר יוסף שגילה בספריה של נחום גוטמן עותק מספר של אחד הדלי צ'ילברז משנת 1930, עם הערות של גוטמן וזהות טסקטואלית לספר לובנגולו מלך זולו.

מי כתב את לובנגולו? 93217
רון,

אומר לך מה דעתי: ראשית, "לובנגולו", ספרו של גוטמן נפלא.
נתחיל מהציורים המקסימים דווקא, טוב שאיש אינו טוען שהם פלגיאט, גוטמן הוא צייר בעל איכות ייחודית והציורים בספרו הם חלק בלתי נפרד מהטקסט.

ובאשר לטענתו של שגב. ספרו של גוטמן מחזיק 120 עמודים ויש בו שלושה שערים: השער הראשון כלל אינו עוסק בסיפור האוצר, אלא מספר על המסע באוניה לאפריקה ועל המפגש עם הארץ המופלאה, עם שחורים ולבנים ועם בעלי-החיים שם. השער השלישי מספר על המסע חזרה לא"י, כ-‏20 עמודים. רק השער האמצעי, המחזיק כ-‏40 עמודים (שליש הספר) מספר את סיפור האוצר. איני רואה כל רע בכך שגוטמן עיבד את הספר של צ'ילברז ושילב אותו בספרו. לשונו של גוטמן מיוחדת כל כך, ישראלית כל כך, שגם אם שאל את העלילה לחלק זה בספרו מצ'ילברז עדיין ניתן לראות בה יצירה מקורית (אף שאפשר כי מן הראוי היה לציין במקום כלשהו בסוף הספר שקיבל השראה מספרו של צ'ילברז כשכתב את סיפור האוצר).
מי גילה את הפלגיאט של לובנגולו? 93218
הגילוי הוא כמובן של איתן בר-יוסף במאמר עליו המלצתי פה לפני זמן מה מתוך "תיאוריה וביקורת" מספר 20, ולא של תום שגב. מה גם שהגילוי הזה הוא חלק מזערי מהמאמר של בר-יוסף, ובהחלט לא החשוב ביותר שבו.

נ.ב. - אפופידס, לא שכחתי אותך. תגובה תגיע בקרוב.
איתן בר יוסף 93219
וזאת ההזדמנות הנאותה לחשוף שאיתן בר יוסף ( אותו אחד שפירסם עלי את הכתבה במוסף הספרים של ''הארץ'' וכתב את המאמר על לובנגולו ) הוא שפירסם לפני כעשר שנים מאמר גדול על טרזן לפני כעשר שנים במקומון תל אביבי לרגל יום הולדתו השמונים של איש היער.באותו מאמר שעסק בכל ההאספקטים של ההיסטוריה והקריירה הארוכה של איש היער הוא חשף אגב אורכה שחוברות וסיפורי טרזן הישראליים נכתבו ונערכו בידי אנשים כמו אהרון אמיר ועמוס קינן ופנחס שדה שאותם אף ראיין בנושא. .
עד כמה שאני זוכר זוהי הפעם הראשונה שנתקלתי איפה שהוא במידע הזה וההמשך ידוע.
אגב אורחא, סופר השנה 93235
דובי ותוכידס 91705
כמי שכותב מזה זמן את סקר אתרי הטבע בשרון הדרומי, אני מסכים עם אלי - בעיני, סופר הוא גם מי שכותב ספר עיון ולא רק ספרי קריאה.
יש גם ספרי עיון מצויינים לקריאה שוטפת, וספרי פרוזה שמקומם בפח האשפה.
דובי ותוכידס 91716
השאלה היא לא אם הספר של אלי טוב או לא טוב, אלא האם הוא צריך להשתמש ב''אייל'' כלוח מודעות חינם לפרסם בו את עצמו, את ספריו ואת הרצאותיו.
לטעמי- לא.
דובי ותוכידס 91723
ולטעמי, גם אם הוא עושה את זה (ואני מסכים בהחלט שזה מה שהוא עושה), הוא לא צריך לקבל ביקורת כל כך נוקבת כאן באייל. יש למישהו בעיה עם זה? שישלחו לו דואל.
דובי ותוכידס 91725
אבל מה הבעיה פה? אם הוא מפרסם בתוך התגובות למאמר הזה, הוא מן הסתם מגיע לאנשים שיהיו מעוניינים לשמוע עוד על הנושא.
דובי ותוכידס 91763
מגיע? הוא מזמזם ליד האוזן כמו ההוא ששיגע את טיטוס.
דובי ותוכידס 91765
אף אחד לא כופה עליך לקרוא . לא מעניין אותך תעצום את העיניים ותתעלם מהזימזום . אם אתה מרגיש שזה חודר לך למוח ואתה בסכנה שאתה עלול להשתגע כל שעליך לעשות הוא לא להיכנס יותר למאמר הזה והיצלת את עצמך ממוות בייסורים .
פשוט נכון ?
דובי ותוכידס 91769
לא, לא פשוט, כי ההודעות שלך על הספר ועל הביקורות ועל המפגשים צצות ומופיעות על כל צעד ושעל באינטרנט העברי. יש מושג מעורפל שנקרא ''אתיקה'', אבל אתה בטח תכיר אותו רק אחרי שהוא יופיע בספר ''אתיקה הנסיכה הלוחמת'' שאני עומד להוציא בקרוב בהוצאה מוגבלת של עשרים עותקים, כל הקודם זוכה.
דובי ותוכידס 91773
שלח לי עותק חינם ( עם כל התמונות ) ואולי זה יביא לשינוי . תמיד כדאי לנסות .
דובי ותוכידס 91786
בדיוק בשביל זה ניתנה לך האפשרות להפסיק לעקוב אחרי דיון נתון.
דובי ותוכידס 91804
ככה זה גברים - הוא יעדיף לשבת ולקטר על האייל אפילו ביום כיפור, ובלבד שלא יצטרך לתת לי זמן איכות.
דובי ותוכידס 91931
אתה כנראה מתכוון לגוי שגנב לנו ת'מנורה?
דובי ותוכידס 91933
לא, מה פתאום? אני מתכוון לגיבור הספר "טיטוס ואתיקה במנהרת הזמן" שעומד לצאת במהדורה מוגבלת וכו'.
אתה הכי יפה כשאתה מתרגז 92155
You ain't seen nothing yet, babe 92162
הרצאה בירושלים 90439
ביום שלישי 10 בספטמבר בשעה שבע בערב תינתן הרצאה על נושא ז'אנרים של הספרות קלה בישראל ועל הספר "מטרזן ועד זבנג".
ההרצאה תינתן בירושלים בבית הקפה "תמול שילשום " בנחלת שבעה ברחוב סלומון 5.
כולכם מוזמנים לבוא ולהיהנות.
ביקורת של יעקב רוטבליט 91213
הפיזמונאי הידוע יעקב רוטבליט ,שבין מאות פיזמונים אחרים ( ובהם "לא קלה היא דרכנו" ) כתב גם פזמון על טרזן עבור להקת פיקוד דיזינגוף ,פרסם ביקורת על "מטרזן ועד זבנג" בעיתון ידיעות אחרונות.
סריקה שלה יש כאן :
ביקורת של יעקב רוטבליט 92179
חבל שאתה מתאמץ ככה. את מי מעניין פה "דרכנו"? רוטבליט כתב את "לקחת את ידי בידך" (דברים שרואים משם לא רואים מכאן), "צא מזה" (שוב לא שקט) "רואים רחוק רואים שקוף" - וגם עוד איזה שיר נשכח ששרה מירי אלוני כסולנית להקת הנח"ל, ואחר כך נמצא על פתק בכיסו של ראש ממשלה שנרצח.
ביקורת של יעקב רוטבליט 92197
הי! בלי ללכלך על דרכנו של דני בסן!

(חסרים שירים מדהימים שלו? בחצי שנה האחרונה התגלגל לידינו דיסק כפול של שירי רוטבליט. מממ... כיף...)
ביקורת של יעקב רוטבליט 92216
דרכנו הוא שיר מאוד יפה, בביצוע המקורי שלו. אבל מיותר להיתלות עליו כשבאים למנות את השבחים של רוטבליט, ועוד יותר מיותר למנות את השבחים של רוטבליט כפזמונאי, כשנותנים לו לינק כמבקר ספרות.
טוב, סליחה. זה לא יקרה שוב. 92220
קופיקו גיבור הקומיקס 92436
חפירה יסודית בארכיון המדהים של בני משפחתו של קופיקו ,בני משפחת בורנשטיין-לזר בעין גנים שבפתח תיקווה ,חשפה תגלית שאפילו בני המשפחה כבר שכחו ממנה לחלוטין :בצד כל אלפי המוצרים שנשאו את דמותו של קופיקו צעצועים , כוסות , בגדים , וכו וכו' שלא לדבר על תקליטים ,תסכיתי רדיו ,סרטי קולנוע וטלוויזיה ) היו גם סיפורי קומיקס על הקוף המדבר השובב ממדינת חונטוזה שבאפריקה.
על יקל הדבר בעינכם ,בארה"ב מקובל שלכל גיבור ידוע מכל סוג ,גיבורי ספרים סדרות טלוויזיה וקולנוע וכו' יהיו גם סיפורי קומיקס מתלווים .בישראל לעומת זאת הגיבורים הידועים לילדים חבורת חסמבה ,דנידין הרואה ואינו נראה, ג'ינג'י הגיבור של גלילה רון פדר אולי הופיעו גם בהצגות סרטי קולנוע ובטלוויזיה אבל מעולם לא בקומיקס( או אם כבר במיגוון כזה של מוצרים) .
היוצא דופן הוא כאמור קופיקו והנ"ל הופיע בשתי סדרות קומיקס שאותן שזפו עיניהן של תושבי פתח תקוה בלבד שכן הם הופיעו רק במקומונים של פתח תקוה .
אחת הסדרות הייתה מעניינת במיוחד
תעלולי קופיקו . שאותה כתבה תמר בורנשטיין לזר צייר מ. אריה .הופיע במקומון "רחוב ראשי " ב-‏1983.
קומיקס זה הוא מעניין במיוחד שכן זהו הקומיקס היחיד הידוע לי שנוצר בידי המאייר הידוע והפורה מ. אריה שאייר כל כך הרבה סדרות ילדים מפורסמות כמו קופיקו ,דנידין ,חסמבה תוכידס ,עוז יעוז ורבות רבות אחרות .הוא גם היה העורך הגראפי של סדרותה קומיקס של הוצאת מ. מזרחי שתורגמו לעברית כמו "טקס" "זאגור " ו"טרזן " אך זה לא ציור של קומיקס.
עוד על קופיקו יש כאן :
קופיקו גיבור הקומיקס 92453
לא מדויק.

חסמב''ה למיניהם הופיעו בספרי קומיקס פחות נורמטיביים כדוגמת ספר מגוחך ובנו של מגוחך של קובי ניב ודודו גבע. נכון שהקומיקס לא קדם לסיפור, כפי שקורה עם גיבורי תרבות אמריקאים, הוא עדיין הופיע.
קופיקו גיבור הקומיקס 92479
נכון דודו גבע פירסם סיפורי קומיקס פארודיים על חסמבה אבל אלה היו פארודיות ולא סיפורי קומיקס ''ברוח הסדרה''.
קופיקו הפוליטיקאי כוכב הטלוויזיה 131617
קופיקו שלח לאחרונה את ידו גם בקריירה פוליטית ולאור הרמה של יושבי הכנסת כיום נראה שהוא ירגיש שם את עצמו בבית .
עוד על כך ראו :
מלבד זאת לאחרונה פורסמה כתבה על סדרת הטלוויזיה שבה כיכב . ראו :
קופיקו הפוליטיקאי כוכב הטלוויזיה 153586
הקישור על "קישראל מחכה לקופיקו הוא כעת :
ערב ספרות ברמת השרון 92481
ביום חמישי ה-‏19.9 בשעה 8 בערב תינתן בגלריית הספרים "אוריין " ברחוב אוסישקין 98 ברמת השרון הרצאה על נושא "ספרות קלה בישראל ".

כולכם מוזמנים לבוא להיהנות .
תודה על ההזמנה הלבבית 92485
כמה עולה להיכנס?
כמה מזה יגיע לכיסיך?
אכפת לך אם אשלח לך צ'ק על הסכום במקום לבוא?
תודה על ההזמנה הלבבית 92503
אין בעיות אתה יכול לשלוח גם צ'ק .
תודה על ההזמנה הלבבית 92523
לא ענית על השאלות הראשונות, שהיו בעצם "האם אתה משתמש באייל כבמה לפרסומת לשם עשיית רווח"?
תודה על ההזמנה הלבבית 92536
עוד שאלה
האם כתיבת הודעות ברשת תזכה אותי בתואר סופר?
התנפלויות עלובות עליך, טרזן 92552
לא, אבל אם תכתוב ספר (כמו אלי אשד, למשל), תוציא אותו לאור (כמו אלי אשד, למשל), תמכור אותו וכולי, דווקא כן.
גם ביקורות (טובות או לא טובות) בחוגים מוערכים יועילו.

מה זו ההתנפלות הטרנדית הזו על אלי שפשתה כאן? במה הוא חטא?

מי שלא רוצה לקרוא את העדכונים שלו שיכניס את המאמר לרשימת המאמרים ה"מנודים" שיש לכל משתמש רשום באייל, ויפסיק להציק.
התנפלויות עלובות עליך, טרזן 92554
דוד שלי יבדל"א עבד בדואר והוציא ספרי טלפון בשנות ה50 וה 60 הוא סופר?
התנפלויות עלובות עליך, טרזן 92560
לא, כי הוא פרסם מידע טהור, ללא פרשנות, בניגוד למה שאלי אשד עשה בספרו.

(ואם הדוגמה הבאה שלך תהיה הסבא ההיסטוריון שלך, או הדודה הפיזיקאית שלך, תחסוך ממני)
התנפלויות עלובות עליך, טרזן 92569
כבר נגמרה המלחמת שורים?
התנפלויות עלובות עליך, טרזן 92570
יש לכתוב "מלחמת השוורים". כבר נגמרו הלימודים בכיתה ב'?
התנפלויות עלובות עליך, טרזן 92591
דוד שלי היה ציר חובב וגרפקאי חדשני עוד לפני שידעו פה מזה גרפיקה.
הוא עיצב פורמט קלאסי של ממשק משתמש בהיר ותמציתי לפני שבכלל ידעו מהו משתמש.
הוא גם היה בלשן חובב והשפיע רבות על על דרכי ההוצרות של שמות המשפחה בשפה העברית.
הוא גם היה מתמטיקאי שהתמחה בתורות מיון מורכבות.
אם יקום פה איזה ''סופר'' שיסקור את התפתחות הצגת המידע בחברה הישראלית, בודאות דוד שלי יזכה במקום של כבוד כאחד מן החלוצים שבמעבדי הנתונים בארץ.
הוא היה בכלל אמן רב תחומי.
והספר שלו היה רב מכר אדיר שהגיע לכל בית בישראל.
התנפלויות עלובות עליך, טרזן 92702
מה שמו של אותו דוד שלך ?
התנפלויות עלובות עליך, טרזן 92846
הדוד גוגל

חבל שאין כאן תוכנה גאונית כמו שיש באתר המענין ביותר ברשת שיכולה אוטומטית לנפות הודעות לפי ערכן הספרותי.
ככה הפתיל הזה היה נגדע באבו וחופש הביטוי היה חוזר לשרור ברשת.
לא 92699
מאחר שמכל ההרצאות האלה אני לא רואה גרוש . הרווחים היחידים הם של בעלי המקום . ההרצאה בקפה תמול שלשום בירושלים למשל היא חלק מסדרת הרצאות שניתנת בידי סופרים שונים חינם פשוט כדי להציל את המקום מסגירה.
הרווח היחיד שיש לי הוא פרסום .
כתבה ממגזין הספרים של ''הארץ '' 92504
סגירת הפער בין ''גבוה'' ל''נמוך'' 92572
אלי,

איתן בר-יוסף, שכתב את סקירת ספרך במוסף הספרים של הארץ, עשה עבודה מצויינת. איחוליי.

בתרבותינו הפוסטמודרנית נסגר הפער בין "הנמוך" ו"הגבוה". לדוגמה, עירית לינור גבוהה או נמוכה? "דו"ח מיוחד" הוא סרט אמנותי-פילוסופי או סרט פעולה (השווה ל"אלפאוויל")? אנדי וורהול, אמן, גרפיקאי או יצרן פוסטרים? שאלת המיזוג בין הגבוה לנמוך מעסיקה אפוא את חקר הספרות בין ימינו, ויש לכך הדים בסקירתו של בר-יוסף. ובקצרה, ספרך יצא בעיתו והוא ישרת דור חדש של חוקרים שסוגיה זו מעסיקה אותם.
המלאך 93402
אחת מסדרות הספרות הקלה המעולות ביותר של כל הזמנים היא סדרת "המלאך " של לסלי צ'רטריס . באנגלית השם הוא בעצם "הקדוש" אך בעברית זה שונה כנראה כדי לא לפגוע ברגשות היהודים .
בכל אופן סיפורים של סדרה זאת תורגמו לעברית עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת .ורבים מהם תורגמו בידי עמוס גפן בהוצאת "מצפן " בשנות השישים ובידי אשר דורי בהוצאת "רמדור " בשנות השבעים . אז הסדרה הייתה בשיאה הודות לסדרה בטלוויזיה בכיכובו של רוג'ר מור . עד כדי כך שהלה כמעט נרמס למוות כאשר היגיע לביקור בארץ בידי המון מעריץ.כמו כן הופיעו אז על "המלאך " סיפורי קומיקס במגזין הבידור "להיטון " ,סיפורי הקומיקס היחידים אי פעם במגזין זה.
כמה נקודות מעניינות : כמה מהספרים שהופיעו בהוצאת "רמדור " עדיין לא מצאתי את המקור האנגלי שלהם ולא מן הנמנע שהם יצירות ישראליות מקוריות .
כמו כן בספרים שיש להם כן מקור אנגלי הוכנסו לא פעם קטעים "סקסיים " שאין להם שום מקביל במקור האנגלי .קטעים אלה הובלטו בדרך כלל על העטיפה האחרוית של הספר,כך שמי שקנה אתה ספר יכול היה להאמים שהמדובר ביצירות ארוטיות .
עוד על המלאך ועל תרגומיו לעברית יש כאן
"ג'נטלמן בריטי עם הילה
המלאך 131615
תיקון קישור : את המאמר על המלאך אפשר למצוא כאן :
ובכלל הקוראים מוזמנים לגלוש באופן כללי באתר המצויין סדרות הטלוויזיה הקלאסיות שלאליו מסונף מאמר זה ,אם כי אני מניח שאלה שיש להם נוסטלגיה מיוחדת לשנות ה-‏70 ימצאו בו את העניין הרב ביותר.
במרטיני שמים שני זיתים או שלושה? 131619
וסדרת ההמשך עם רוג'ר מור וטוני קרטיס
במרטיני שמים שני זיתים או שלושה? 131635
"The Persuaders"? זאת סדרת המשך?
המוסד נגד המגזין ''בול '' 93579
בימים אלה מתקיים כנס "איקון " של האגודה הישראלית למדע בדיוני . בין מיסדי האגודה היה המתרגם עמוס גפן שעל שמו נקרא הפרס שניתן במהלך הכנס ליצירות מקוריות ומתורגמות.
בצעירותו בשנות השישים היה גפן קשור למגזין "בול " מתחרה של "העולם הזה" שהוצא לאור בידי שמואל מאור ששם דגש חזק על אירוטיקה וידיעות סנסנצונליות במיוחד רובן ככולן מומצאות .
המגזין שאחד מעורכיו היה המשורר איש השמאל מקסים גילן זכה לפרסום כאשר פירסם ידיעה שקישרה בין סוכנים ישראליים ורציחתו של המנהיג האלג'ירי בן ברקה .מה שהיה נכון אך נשמר עד אז בסוד כמוס .הרשויות בהתקף של זעם הכניסו את עורך המגזין גילן לבית הסוהר בהתקפה חסרת תקדים על חופש הדיבור מאחר שהפר את כל כללי הצנזורה. . עמוס גפו שלא נאסר ביחד עם גילן המשיך לערוך את המגזין . המקרה הפך מאז לאחתצ מפרשיות היסוד של המאבק של חופש הדיבור כנגד הצנזורה.
אבל... בשיחה שהייתה לי עם מקסים גילן הוא אמר לי שכל הפרשיה בטעות יסודה. הסיבה שעורכי "בול " לא פנו בעניין לצנזורה לפני הפרסום הייתה מאחר שהם המציאו את הידיעה על מנת למלא עוד גליון כפי שעשו עם איטיימים רבים אחרים .כאשר נודע להם שהסיפור פרי דמיונם היה אמיתי לא היה קץ לתדהמתם .
לי זה נראה בהחלט מתקבל על הדעת שכל הסיפור היה פרי דמיונם של עורכי "בול " שהרי קשה להאמין ש"עיתונאי זבל כאלה היו עלים ואפילו בטעות על פרשה כזאת שעליה לא עלו העיתונים הגדולים .
אבל נשאלת השאלה : האם היו אנשי המוסד והרשויות מטומטמים עד כדי כך שהם לא תפסו את זה?
התשובה היא לצערנו כנראה שכן...
המגזין "בול " המשיך לצאת לאור גם בשנות השבעים כמגזין פורנוגרפי לכל דבר,אם כי שמר על הילה של פירסום בגלל אותה פרשה . המוציא שלו שמואל מאור עבר בשנות השבעים לפרסם חוברות טרזן וסיפורי קומיקס בהוצאת "ש. אור".
מקסים גילן הפך לאחד ממנהיגי השמאל הקיצוני וגלה לפריז .
עמוס גפן הקים את האגודה הישראלית למדע בדיוני.
עוד על עמוס גפן יש כאן :
המוסד נגד המגזין ''בול '' 93622
טוב ויפה, אבל היה אתה איש המוסד, ובעיתונות מפורסם מידע שמתאר פעולה סודית שבוצעה, לא היית חושד בהדלפה?למה "מטומטמים"?
המוסד נגד המגזין ''בול '' 93766
אם אני הייתי איש מוסד ומוצא מידע שנראה לי סודי דווקא במגזין כמו ''בול '' אני הייתי חושב הרבה הרבה פעמים אם בכלל יש לטרוח לעשות משהו בעניין בגלל אופיו של כתב העת שסביר להניח שאיש לא יקח ברצינות את מה שכתוב בו .מה שאינו נכון כמובן אם המידע היה מתפרסם בעיתון רציני כמו ''הארץ''.
אנשי המוסד אכן היו מטומטמים מאחר שבעצם החקירה שניהלו נגד אנשי ''בול '' והמאסר שלהם הם רק הסבו תשומת לב למבצע האמיתי ואישרו בכך את נכונות הידיעה בבול . .
כל העניין מזכיר לי את הפרשה הידועה של אנשי האף בי אי שניהלו חקירה כנגד מגזין מדע בדיוני בזמן מלחמת העולם הנשיה שפירסם סיפור מד''ב שבו תוארה בניית פצצה גרעינית בזמן שארה''ב עבדה על פצצה אמיתית .
אנשי האף בי אי שקלו לאסור את פירסום כתב העת אך החליטו להימנע מכך בהבנה שהדבר רק ימשוך תשומת לב .
חבל שאנשי המוסד לא למדו את סיפור הפרשה הזאת ועשו מעצמם צחוק .
המוסד נגד המגזין ''בול '' 93772
אם כך, אני לא הייתי מגייס אותך למוסד, כיוון שאתה נוהג לדעתי בחוסר אחריות. תנסה לחשוב לרגע מה המשמעות אם *כן* דלף מידע. אתה יכול אולי לערער על אופי הפעולה שננקטה, ולטעון שהיה צריך לפעול ביתר דיסקרטיות, אבל אי-פעולה היא בגדר רשלנות, לדעתי.
ואת פטריק קים היית מגייס? 93789
ואת פטריק קים היית מגייס? 93791
לצערי לא קראתי אף אחד מהספרים בסדרה, אבל ידיו היו מסוקסות, וזה כבר מספיק, לא?
ואת פטריק קים היית מגייס? 93794
כפות הידיים היו פלדיות, אבל מה דעתך על אלי כמגייס סוכנים למוסד?
הוא מומחה לכל האיפיונים הנדרשים מסוכן טוב.
המוסד נגד המגזין ''בול '' 93855
אינני טוען שהמוסד לא צריך היה לנהל חקירה דיסקרטית בנושא של המידע. הוא כן צריך היה . אבל התוצאות של הפרשה ,המאסר של עיתונאי המגזין מראות שבמיקרה הזה שיקול הדעת של מנהלי החקירה השתבש לחלוטין .
טענותי בעינן עומדות .
המוסד נגד המגזין ''בול '' 93886
אתה מסתכל על זה במבט לאחור בחוכמה של לאחר מעשה, וכאן, לדעתי, השגיאה שלך. אתה צריך להסתכל על זה מנקודת מבט של הווה - הדבר קרה, מה לעשות עכשיו.
המוסד נגד המגזין ''בול '' 93979
ובחקירה של זמן עכשיו יש לשקול את התוצאות קצרות הטווח כנגד ארוכות הטווח . סביר להניח שהסוכנים שבדקו את העניין גילו מיד שהעורכים המציאו את הידיעה או קיבלו אותה ממקורות זרים וכי לא היה להם שום קשר ל"גרון עמוק " כלשהו במוסד. ואם לא גילו זאת מיד כי אז ברור שמשהו היה משובש מאוד במערכת .
נשאלת השאלה מרגע שהעניין התברר מה טעם היה להכניס את עורכי כתב העת לבית הסוהר?
הסיבה הטוב היחידה שאני יכול להעלות על דעתי היא "למען יראו ויראו " . סביר להניח שקל היה להתשמש באנשי מגזין מפוקפק כמו "בול " כדוגמת הזהרה לעיתונים הגדולים שאת אנשיהם קשה היה יותר להכניס לבית הסוער ,העיתונים שלהם היו עומדים מאחוריהם .
אולם האם זה היה שווה את זה? האם זה היה שווה להבהיר בכך לכל העולם שהידיעה שאותו מגזין נחות פירסם אכן הייתה נכונה ?
נראה לי שלא ,ונראה לי שאנשי השירותים החשאיים שגו כאן שגיאה גדולה . אני חוזר ואומר ,אם אני הייתי ראש המוסד אני הייתי מעמיד את כל הקשורים לעניין לדין באשמה החמורה מכולם : טימטום שגרם נזק לארגון .
המוסד נגד המגזין ''בול '' 93985
אני לא יודע מה סביר להניח. תחקרת את אותם חוקרים?
המוסד נגד המגזין ''בול '' 162068
תחקיר יסודי של הפרשה חשף שאכן הפרטים המדוייקים שלה לא היו בדיוק כפי שהוצגו כאן.
בקצרה : המדובר היה בחומר סודי אמיתי שהודלף בידי ראש המוסד לשעבר איסר הראל לכל העיתונים . מכולם היחידים שהיו אמיצים מספיק לפרסם את החומר ללא אישור הצנזורה היו אנשי המגזין "בול " ( שלא הימציאו את הידיעה על פי מקור זר , אם כי סיפורים אלה אכן הופצו).
כאשר פורסם הסיפור ב"בול " הוא היגיע מיד לידיעתם של עורכי המגזין המתחרה " העולם הזה " שהיו במו"ם משלהם עם הצנזורה על פירסום הידיעה . הללו רותחים מכעס על שהמתחרים הקדימו אותם מיהרו "להלשין " על היריבים לצנזורה , והדבר הביא לתדהמת הכל למאסר עורכי "בול " כנראה הפעם היחידה בתולדות המדינה שדבר כזה אירע .
ליתר פירוט על הנושא ראו :
עמוס גפן תולדות אבי החייזרים
המוסד נגד המגזין ''בול '' 162072
כלומר, אם נחזור לראש הפתיל (תגובה 93579). החבר'ה שם לא היו מטומטמים. נכון?
המוסד נגד המגזין ''בול '' 162115
לדעתי כל הפעולה הייתה עדיין בגדר טימטום מוחלט. גליונות של המגזין כבר הופצו פה ושם, והשמועות על הפרשה והמאסר הסודי הופצו מפה לאוזן בקרב מאות אנשים בכל הבוהמה והפקידות המפלגתית התל אביבית. וכאשר העניין נחשף לבסוף בידיעה במגזין בחו''ל הוא גרם נזק עצום לשמה של ישראל .
תמהני על מאיר עמית ראש המוסד דאז שהוא יזם דבר כזה , אני יכול רק להניח שהסיכסוך שהיה לו עם איסר הראל בעניין העביר אותו על דעתו.
המוסד נגד המגזין ''בול '' 162135
עדיין לא הבנתי מדוע זה טמטום, במיוחד כשאנחנו מסתכלים על זה לא בידיעה לאחור אלא שמים עצמנו במקומם של אנשי התקופה. אני גם לא חושב שמשהו העביר מישהו על דעתו. אולי למאיר עמית הייתה מטרה רציונלית לגמרי בבחירה שעשה?
המוסד נגד המגזין ''בול '' 162163
בעינה עומדת העובדה : הידיעה ש"בול " פירסם הייתה בעיקרה דמיונית חוץ מנקודת המחץ שלה על ההשתתפות של סוכנים ישראליים ברצח בן ברקה. כל המטרה של פעולת המוסד הייתה יכולה להיות רק להזהיר ולהפחיד עיתונאים אחרים על ידי מאסר סודי של שניים מהם מעיתון זול וחסר הגנה פוליטית .
אני בספק רב אם עמית היה מעז לנקוט בפעולה כזאת אם המדובר היה ב"העולם הזה " או ב"הארץ " .
המוסד נגד המגזין ''בול '' 162209
לא הבנתי, אז זה טמטום או לא?
המוסד נגד המגזין ''בול '' 162220
כן.
40 שנה לרצח הנשיא קנדי 181646
והתיאוריות על מי באמת רצח אותו ובמיסגרת איזה קונספירציה הן רבות מספור.

וכאן כדאי להזכיר שסופר ישראלי בשם "עידו סתר" היציע פתרון משלו לסוגיה בספר :

. עוז יעוז נגד רוצחי קנדי (1964)

"המכונית המשיכה בנסיעה . ככל שהלכה והתקרבה אל הצומת הלכו שורות המריעים ופחתו . אשתו של מושל טקסס פנתה אל הנשיא מן המושב הקדמי ואמרה :" אינך יכול לאמר כי דאלאס אינה ידידותית כלפיך היום ".

ואז, לפני שהנשיא הספיק להשיב , נשמעה יריה . דאלאס הייתה מאוד בלתי ידידותית . הנשיא נפגע בצווארו,מאחור . הוא צנח ללא אומר על ברכי ז'קלין".

( ציטוט מתוך הספר )

בספר זה מפקד השירותים החשאיים הסיני גנרל סונג הוא זה ששולח רוצחים שיחסלו בו זמנית את הנשיא האמריקני קנדי והמנהיג הסובייטי חרושצ'וב . גיבורו של "סתר" הסוכן הישראלי הכל יכול עוז יעוז מגלה את המזימה ואם כי אינו מצליח למנוע את רצח קנדי הוא מונע את רצח חרושצ'וב ואת מלחמת העולם השלישית שממנה ירויחו רק הסינים שיוכלו לכבוש את העולם מעין וריאציה של רעיון "הסכנה הצהובה " שכה העסיקה אז כמו היום את סופרי הריגול .

ללמדך שבכל פינה תמצא את הישראלי ואת המוסד , וכמובן שיש וריאציות זרות על הנושא הנ"ל רק בהפוך : על כך שהמוסד הוא אחראי לרצח קנדי כמו שהיה אחראי לפיצוץ בניין התאומים וכל דבר רע אחר שקורא עלי אדמות .

עוד על עידו סתר ועוז יעוז ראו ב: :

מה היה 97461
במסגרת תוכניתו של אברי גילעד "מה היה " בערוץ 10 בשעה 6 בערב יוקרן היום יום רביעי דיון על חוברות טרזן ובלשים של שנות החמישים .
דיון זה יהיה הראשון מבין סדרה של דיונים שיוקרנו במסגרת התוכנית של גלעד בשבועות הקרובים .
כולכם מוזמנים לצפות.
סופרי הריגול והשב''כ 100101
היום ה-‏20.10 בשעה 6 בערב במסגרת תוכניתו של אברי גלעד בערוץ 10 "איך היה " יתנהל דיון על ספרות הריגול בישראל ועל סדרות הריגול "פטריק קים" ועוז יעוז .
במסגרת הדיון יחשף לראשונה הקשר האמיתי בין מחבר סדרת ספרי "עוז יעוז" על סוכן חשאי ישראלי נועז ובין הפעולות האמיתיות של אירגון השב"כ .
כולכם מוזמנים לצפות.
הפרוטוקולים, סדרה בטל' המצרית 102363
לכבוד הרמדאן ישדר ערוץ הלוין המצרי סדרה שוברת קופות שמפיקיה מודים שהיא מבוססת על הפרוטוקולים של זקני ציון. 41 חלקי "סוס בלא פרש" מספרים על ההסטוריה של המזרח התיכון בשנים 1855-1917, מבעד עיני המצרים שלחמו בשלטון הבריטי ובתנועה הציונית.

מהקדימונים לסדרה, שמיעודת לשידור גם בערוץ הממלכתי המצרי, נראה שהיא בעלת אופי "זול" pulp ומראה את המנהיגות היהודית כזוממת להשתלט על העולם.

עוד בכתבה מהעמוד הראשון של הניו יורק טיימס
הפרוטוקולים, סדרה בטל' המצרית 102725
ובהמשך עולות תמיהות על האפקטיביות המפתיעה של הסתה בגיבוי השלטון.
הפרוטוקולים, סדרה בטל' המצרית 102752
ואם נניח שכבר עכשיו יש לחץ מסוים של הרחוב המצרי על השלטון להתערב בסכסוך בין ישראל לפלסטינים (שאותו היה צריך מובארכ להסות בהתבטאות שלו על דמם של חיילים מצריים) - למי (בשלטון המצרי) יש אינטרס להגביר את הלחץ הזה? אלא אם-כן, כמובן, יש כוונות להכנע ללחץ (או לפחות לשמור את הכניעה הזו כאופציה).
סדרת הסטה באל מנאר. 102964
הטלויזיה של החיזבאללה שאני קולט משום מה, למי ששכח. בכל מקרה, יש שם סדרה שהיא לכאורה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אם כי לא ראיתי את ההתחלה. הגימיקים נמצאים שם, כמובן - האם הקורבן, שברור ומובן מאליו שהיא צריכה להשאר פליטה במקום להתיישב אצל ידיד משפחה שיש לו בית, היהודי הדר-שטיירמרי הקורא לאלוהים להרוג את כל הערבים, וכל מיני דברים שכאלה. מה שטוב הוא שיש כתוביות באנגלית - אולי סוף סוף אוכל ללמוד קצת ערבית מדוברת.
סדרה באל מנאר 102976
אני רואה שזו סדרה דוקומנטרית ועדכנית שמראה יהודים שקוראים לאלוהים להרוג את כל הערבים.
סדרה באל מנאר 102978
ראיתי רק יהודי אחד שם. וזה מה שהוא עשה. בין היתר. לא יודע. האמת, הם ציירו אותו כדי סימפטי. אבל אולי אני קצת משוחד. יותר מדי יהודים מכוחותינו, וקללה נשמעת כברכה.
סדרה באל מנאר 102980
אז אם ראית רק יהודי סימפטי אחד למה צעקת שזו סדרת הסתה נאצית?
סדרה באל מנאר 103034
א. לא צעקתי.
ב. לא אמרתי שזו סדרת הסתה נאצית. הדבר הכי קרוב לכך שאמרתי הוא, שהיהודי שהציגו נראה דר-שטיימרי, כלומר, דומה באופן חשוד לסוג הקריקטורות שידידנו חומי-המדים נהנו מהם. זה ביטוי מקובל, עד כמה שאני יודע.

ובברכת נא לקרוא לפני שמגיבים, אני אעבור לעיין בשאר האייל הבוקר.
הרואה ואינו נראה והספורטאים 102951
מחר ביום רביעי 30 לאוקטובר בשעה 6 בערב במסגרת התוכנית המצויינת "איך היה" של המנחה המוכשר אברי גלעד בערוץ 10 יתנהל דיון על סדרות הספורט הזכורות "הספורטאים הצעירים " ו"רפי צור".
ביום חמישי באותה התוכנית באותה השעה יהיה דיון על סדרת "דנידין הרואה ואינו נראה " הבלתי נשכחת .
אל תחמיצו!
הרואה ואינו נראה והספורטאים 103037
מצטערת, אלי - התוכנית אולי מצוינת והמנחה מוכשר, אבל השילוב בין שניהם פשוט לא מובן. בתוכנית האחת שראיתי לפחות, אברי גלעד נראה כאילו הוא היה מעדיף להיות באלף מקומות אחרים.
tarzan in the holy land 106911
באתר הראשי באנגלית על אדגר רייס בוראוז , פורסמה כתבה על הנושא של טרזשן החוברות הישראליות של טרזן .
כבר עכשיו ניתן לאמר שהתגובות מארה"ב הן מעל למצופה ,מסתבר שיש לפחות כמה עשרות אנשים בארה"ב והאירופה שמעוניינים לדעת יותר על הספרות הקלה בישראל ופנו לשאול אם אפשר להשיג את חוברות טרזן העבריות (לא אי אפשר) .
חלק א'
חלק ב'
tarzan in the holy land 106912
אז מיהו האלי האמיתי?
זה http://www.angelfire.com/trek/erbzine15/eli02h3.jpg
או זה http://www.angelfire.com/trek/erbzine15/iscover6.jpg

:-)

ברכות
בואו בהמוניכם 107960
מחר ה-‏21 באוקטובר ב-‏8 בערב תינתן בספריה המרכזית ברעננה ברחוב אחוזה ,הרצאה על הסדרות והספרים הפופולאריות שעיצבו את ילדותינו ונערותנו ,מטרזן ועד פטריק קים מחסמבה ועד עזית מהבלשים עד ספרי האירוטיקה וממשיכים להשפיע עלינו גם היום, דרך סופרים פופולאריים כמו רם אורן ועירית לינור .
חילול השם 107963
מותר להזכיר במשפט אחד את לינור עם פטריק קים ירום הודו ויתברך לעד?
חילול בחליל 107970
התשובה נמצאת בשאלה.
גיבורי הספורט של ישראל 133152
במהלך העבודה על הספר "מטרזן ועד זבנג " צונזרו בידי העורך כמה וכמה פרקים שהיו אמורים להיות חלק ממנו שלא הוכנסו לבסוף לגירסה הסופית של הספר . ואחד מהם היה פרק על סדרת ספורט ישראלית , על עלילותיו של גיבור ספורט כל יכול בשם רפי צור .
העורך הסביר שאין שום סיבה להכניס את הפרק הזה מאחר שהקהל המודרני הקשוח יכול לעכל פרקים על ילד רואה ואינו נראה , על סוכן חשאי קרטיסט שהוא גם טרדן מיני מסוקס אצבעות , על טרזן איש הג'ונגל , וכו' וכו' כל אלה הם עדיין בתחומי הנסבל והאפשרי אבל סדרה על ספורטאי ישראלי כל יכול תהיה כבר "פריצה של כל גבול אפשרי של דמיון שהקהל לא יוכל לעכל אותו ".
אז הנה גירסה של אותו מאמר על עלילות הספורטאי הישראלי רפי צור שלמרבית הצער הוא שונה מאוד ממרבית הספורטאים הישראליים כיום.
גיבור הספורט של ישראל :
גיבורי הספורט של ישראל 133156
לא קוראים לזה צנזורה, קוראים לזה עריכה, וזה דבר חשוב.
גיבורי הספורט של ישראל 133159
כך או כך בדיאבד אני מתחרט של שלא עמדתי על כך שהמאמר הנ''ל יכלל גם הוא בספר . אבל מילא אולי באחד הספרים הבאים.
גיבורי הספורט של ישראל 133262
שרגא גפני, הלא הוא אבנר כרמלי/און שריג, כתב גם ספר בשם "מבצע אנטבה". נערה ימנית (טובה, יפה וחכמה) פוגשת בנער שמאלני (מכוער, גניחט וטמבל ‏1) ומשכנעת אותו שהערבים רוצים אך ורק להשמידנו. איך זה מתקשר למבצע אנטבה עצמו, אני כבר לא זוכרת.

1 שזכה בפי המחבר לכינויי לעג שונים.
גיבורי הספורט של ישראל 133263
האם אפשר להקביל את הספרות של גפני על מאפייניה האנטי-ערביים, שהשפיעה על דור שלם, לספרות האנטי-ישראלית הפלסטינית?
דורש שלום? 133281
על מי היא השפיעה? (של גפני, וגם הפלסטינית)
גיבורי הספורט של ישראל 133304
אני לא יודע לגבי הספרות שלה אבל שלי גפני בהיותה נערת השנה הראשונה של מעריב לנוער עיצבה את הפנטזיות הרומנטיות של בני דור שלם ובכך מנעה מרבים לממש אהבה פוטנציאלית עם נשים זמינות יותר אך מצודדות פחות.

עד היום אני שוקע בחלומות מתוקים על החיים המשותפים שהיו יכולים להיות לה ולי בכל פעם שאני רואה פרסומת לגבינת סקי. רק שבחלומות שלי הילד הרבה יותר מכוער.
גיבורי הספורט של ישראל 133277
ומן הסתם, ברגע שהוא משתכנע שהערבים רוצים אך ורק להשמידנו, הוא הופך לחתיך, לוחם סיירת וחכם. נכון?
גיבורי הספורט של ישראל 133278
לא, רק לחכם.
גיבורי הספורט של ישראל 133279
נו, גם זה משהו.
אני מקוה שלפחות הוא זוכה בלבה של הנערה.
גיבורי הספורט של ישראל 133291
לא זוכרת, אבל בכלל לא נראה לי. לדעתי היה לה חבר ימני יפה, חכם וטוב.
גיבורי הספורט של ישראל 133294
אה, היא בטח היתה החברה של שי כהן.
גיבורי הספורט של ישראל 133295
(של מי?)
גיבורי הספורט של ישראל 133297
האבא הרוחני של דוביכורדי. לא משנה.
גיבורי הספורט של ישראל 133298
את לא רוצה לדעת. אני יודע שעכשיו יש לך דחף בלתי-נשלט להפעיל את החיפוש. על תפעלי לפיו. עצרי בעצמך. ולא, תתחרטי.
גיבורי הספורט של ישראל 133301
למה אני לא יכולה פשוט להאמין למה שאומרים לי :-(
גיבורי הספורט של ישראל 133303
לא נורא, הטראומה תעבור לך. Go to your happy place.
גיבורי הספורט של ישראל 133405
אבל הוד כוכבותה התיחסה פעם לשי כהן (ועוד בהקשר של יוסי גורביץ):תגובה 11663

ובפינת הנוסטלגיה, התיחסותי להגותו של האדון:תגובה 64062
אה כן, גם זה: 133421
תגובה 55985
גיבורי הספורט של ישראל 133531
נכון ויציב. מה לעשות, שכבר אז לא זכרתי איך קוראים לו (ומקווה שטל לא נעלב).
קול מארץ הרוח 133309
תגובה 132271
אבל דווקא עבר לי בימים האחרונים, אז לא חשוב.
שי כהן 133300
שי כהן, http://www.haayal.co.il/author.php3?id=13 הכותב מספר 13 באייל, האדם שהחזיק פיננסית במשך תקופה ארוכה את האייל.
שי כהן 133302
שומו שמיים, הוא כתב גם ביקורות קולנוע (איומות).
גיבורי הספורט של ישראל 153588
הקישור ל"גיבורי הספורט בישראל" הוא כעת ב:
גיבורי הספורט של ישראל 153664
הכתובת החדשה של אתר "ארץ הצבי" עדיין לא עשתה אותו קריא יותר. הטקסט ממשיך "להיעלם". האם זה משום שאני בעל מקינטוש או שיש גם אחרים שזה קורה אצלם?
גיבורי הספורט של ישראל 153665
קורה גם ב-pc
גיבורי הספורט של ישראל 153666
זה קונספירציה של חורשי רע זדוניים שצצו ממחילות טרייזנשטט כשמטרתם היא לאיין עבודת מחקר חדשנית שנאספה ונהגתה בעמל רב יזע ודמים החל ב1971 אלא שהכותב שכח לחלק את הקשבתו ושם מבטחו בקנה רצוץ אינטרנטי ולא שמר את המקור על דיסקט בכספתו. כמו שאמר אדולף אייכמן, אני לא יכול להכחיש או לאשר בקשר לדעה המקובלת והנפוצה בקרב אלה האמונים עת תורת האלגברה שאכן 2X2 שווה או לא שווה 4.
גיבורי הספורט של ישראל 153671
צחקתי.
עוד פעם.
צחקתי.
ועוד פעם אחת.
צחקתי.
עכשיו, אפשר התשובה הרצינית?
גיבורי הספורט של ישראל 153760
שכחת להזכיר את מפא''י, בן גוריון ורכבת ישראל.
חומר חובה באוניברסיטה 133793
בדיקה באוניברסיטת תל אביב חשפה את העובדה המשמחת שהספר ''מטרזן ועד זבנג '' ( שיצא לאור רק לפני כמה חודשים ) משמש כעת כחומר לימודים חובה בכמה וכמה קורסים והוא נימצא ברשימת הספרים השמורים . הספרניות מדווחות שהוא בין הספרים שמשתמשים בהם ביותר מידי יום ביומו .
באוניברסטית בר אילן לעומת זאת סירבו לרכוש אותו, מעניין למה.
חומר חובה באוניברסיטה 133794
למה?
חומר חובה באוניברסיטה 133795
זה בגלל שהם נגד מותגים
ברכות לזוכה פרס ישראל אהרון אמיר 133872
אהרון אמיר תרם תרומה חשובה ביותר לעולם הספרות הישראלי בעריכתו את המגזין "קשת " שבו גילה בין השאר את עמוס עוז וא. ב. יהושע .
הוא תרם גם תרומה כמעט חשובה באותה המידה כאשר היה בין יוצרי הספרות הקלה בעברית כאשר יצר וערך בשנות החמישים את סדרת "טרזן " בהוצאת הקרנף ביחד עם סדרות אחרות כמו "קפטין בלאד " וקפריקורן ".
אהרון מגד חיבר ספרים חשובים רבים ושונים כמו "דודאים מהארץ הקדושה " ומחזות מצויינים שונים כמו "חנה סנש " ו"חדוה ושלומיק " ששימש כבסיס לסדרת הטלוויזיה המקורית הראשונה ואת מחזה הרדיו "ההיסטוריה הסודית של תיאודורה".

שעליו ראו :
ברכות לזוכה פרס ישראל אהרון אמיר 133879
הוא גם תירגם יפה את איים בזרם של ארנסט המינגווי
ברכות לזוכה פרס ישראל אהרון אמיר 133891
שמחתי לשמוע שחזרת לחיים!
ברכות לזוכה פרס ישראל אהרון אמיר 133896
זה לא באמת אני זו רק המורשת שלי.
ספרי הקיוסקים 133886
דוד הלל שפירא פרסם מאמר בשם זה בעת-מול (בגליון של יולי 2002) בו הוא מספר על הצלחת חוברות של סיפורי מסתורין, פשיעה, ריגול ובילוש בשנות העשרים. החוברות האלו נמכרו בקיוסקים* או על ידי רוכלים נידים והיו הצלחה גדולה. החוברות תורגמו משפות שונות, כולל יידיש (מה שמראה לי את עומק התרבות היידית שאבדה), ונחשבו באירופה ל"ספרות קלוקלת", שדווקא אותה חיפשו העולים החדשים. החוברות כללו סדרות בשם "דם, יהלום, אישה", "נקמת הדם", "הפשע השטני" (עלילות גד מגן הבלש הארצישראלי) ועוד. הסופר אביגדור המאירי תרגם חוברות מהונגרית שפורסמו תחת פסאודונים. שפירא מציין שבהתחלה היה איסור על הכנסת החוברות לספריות השאלה, אבל האיסור לא החזיק מעמד.

*מי יודע מה מקור השם?
משהו בטורקית? 133888
כן. קיושק זה ביתן. 133890
ספרי הקיוסקים 133913
אכן דוד הילל שפירא הוא עוד דוגמה לכך שכאשר בא זמנו של רעיון אז כמה אנשים יחשבו עליו . הדוגמה המפורסמת היא אלכסנדר גרהם בל שמישהו רשם עבורו את הפטנט לטלפון בדיוק כמה שעות לפני שבא המתחרה שלו עבור אותה המטרה. מר שפירא גם הוא עמל כעת על כתיבת ספר על ספרות הקיוסקים, והוא מקפיד שהוא יהיה שונה ככל האפשר מ''מטרזן ועד זבנג'' למרות שמטבע הדברים יש חפיפה גדולה בנושאים.
סופרים בולטים שכתבו ספרות קלה 135525
ישנם כמה וכמה דמויות בולטות שידוע שכתבו ספרי ספרות קלה .
פטריק קים האלמותי נוצר בידי אדם בשם גלעד מורג שהוא היום מרצה וחוקר ספרות עברית בארה"ב וידוע במאמרי המחקר שלו על סופרים כמו עמוס עוז וא. ב. יהושע . מסופקני עם משהו ממאמרי הביקורת המלומדים שלו היגיע אפילו לעשירית האחוז של ההצלחה וההשפעה ואריכות הימים של פטריק קים. גילעד מורג הנ"ל יצר עימי קשר לאחר הפירסום של הספר "מטרזן ועד זבנג" אולם נראה שהיו לו מחשבות שניות שכן הוא סירב לענות לאי מילים שלי לאחר אותה התקשרות ראשונית . מי יודע אולי נרתע מהרושם שהדבר יעשה על עמיתיו חוקרי הספרות המכובדים?
סופר ידוע נוסף שכתב פטריק קימים היה עמוס אריכא שכתב גם את סדרת "פרשי הגליל ".גם אייל מגד כתב מערבונים שונים אם כי לדבריו ( לאחר ראיון טלוויזוני שבו השתתפנו יחד שבו הוצג כסופר פטריק קים) הוא דווקא לא כתב ספרי פטריק קים בניגוד למה שנהוג לחשוב.בתוכנית ישנה של "לילה גוב " הוא הוצג כמחבר חוברות סדרת "מצ'יסטה " וגידי גוב קרא בהנאה מחוברת כזאת שהתחקירנים מצאו בביתו של מגד קטעים עסיסיים למצלמה ומגד הנבוך התפתל לפני המצלמה כאשר חטא הנעורים שלו הוצג לפני הצופים . בכל אופן לא היה לו על מה להיות נבוך אותה חוברת מצ'יסטה לא נכתבה בידי אייל מגד אלא בידי אדם בשם יעקב דנצינגר . ( ואם אתם חושבים שזה מוזר אז תידעו שיש שני אנשים שונים , אחד מהם עיתונאי ידוע מאוד שכל אחד מהם מייחס לעצמו חוברת "דן-טרזן " שבה איש היער הישראלי לוכד את הפושע הנאצי איכמן ומביאו למשפט בישראל )
מנכ"ל הטלוויזיה לשעבר אריה מקל כתב כנראה כמה וכמה ספרים כאלה ( אם כי עדיין לא הצלחתי לזהות אותם משום מה )וכמוהו כתבים שונים של גלי צה"ל בעבר.
הבעלים של הוצאת "אסטרולוג " אלישע בן מרדכי היה סופר בולט מאוד של ספרות קלה. .
וכמובן חתן פרס ישראל השנה אהרון אמיר יצר את סדרת טרזן מאריכת הימים ביותר בעברית בהוצאת הקרנף , שלה כתבו עמוס קינן , שמעון צבר ורבים אחרים מהתנועה כנענית . בזמן שמחבר ספר ההגיגים הפילוסופי "החיים כמשל " פנחס שדה היה המחבר הפורה ביותר בעברית אי פעם של סיפורי קומיקס כולם עבור מגזין "הארץ שלנו". ולאחרונה מישהי מסרה לי שגם יורם קניו היה המעורב בכתיבת ספרים כאלה אם זה נכון אינני יודע .
אם מישהו מכיר סופרים ידועים נוספים שכתבו ספרים מעין אלה הוא מוזמן להציג את שמותיהם .
סופרים בולטים שכתבו ספרות קלה 135526
וישנה גם שמועה שיוסף מונדי המחזאי כתב ''סטלאגים'' ושמועה מעניינת אף יותר שמחזאי אחר בשם חנוך לוין כתב סטלאגים בצעירותו . בהתחשב בתכנים של מחזותיו המאוחרים שאינם שונים בהרבה מאלה של הסטלאגים ,לא אתפלא אם זה נכון.
שאלות טריוייה 135585
כל חובבי הטריוויה למיניהם מוזמנים לענות על שאלות טריוייה שקשורת בספרות קלה כאן :
ג'ורג' בוש הטקסני והתרבות העברית 135992
ביום זה שבו אמורה ככל הנראה להתחיל מלחמה שעליה הכריז ג'ורג' בוש הבן, כמה מחשבות אישיות :
ג'ורג בוש יוצר תדמית של מישהו שנחוש בדעתו לחסל את האוייב סאדאם חוסיין ויהי מה ולמרכות ההתנגדות של כל "יפי הנפש הבטלנים " של צרפת ורוסיה ואלפי מפגינים וכו'.
עם תדמית זאת של בוש אני אישית מרגיש בבית , זאת בדיוק התדמית של כל הגיבורים האמריקנים שאני ואלפי ישראלים אחרים גדלו עליהם , ואלה היו ברובם המוחלט, בני ארצו של בוש , טקסנים .גיבורים אמריקניים בני ארצות אחרות ( אפילו קליפורניה או ניו יורק ) , היו נדירים מאוד .
בישראל היו בני טקסס כאלה פופולאריים מאוד בין שנות החמישים ועד שנות השבעים. אלה היו ביל קרטר ה"טקסס רנג'ר ", שרדף עד חורמה את הפושעים המנוולים לאורך כל ערבות טקסס ולפעמים אפילו מעבר לגבולות המדינה השכנה קנזס למרות מחאות הקנזאסים המושחתים יפי הנפש.
כזה היה רינגו האקדוחן השקט שבא ממקום בילתי ידוע כדי להשליט סדר וצדק בעיירה ולחסל את הרודן מנהיג הכנופיה המשופם לפני שהיה נעלם אל מעבר לשקיעה .
כזה היה גיבור מערבוני הקומיקס טקס וילר ( שהיה גיבור של סידרה איטלקית דווקא אבל למי היה איכפת ) שנקרא על שם טקסס "ארץ הגברים ". את ההיסטוריה האמריקנית אני למדתי לראשונה מסדרת קומיקס ( איטלקית גם היא ) בשם "תולדות המערב הפרוע " שתיארה פחות או יותר בעיקר את תולדות טקסס ובניה , שהוצגו כאמריקנים האידיאליים שעומדים על שלהם ועל ערכיהם גם כנגד התנגדות יפי נפש אידיאליסטים שמוצגים כמי שטועים פעם אחרי פעם בהגנתם על היריב (אינדיאנים ומקסיקנים שפלים ) וניצלים פעם אחרי פעם בידי הגיבור אציל הנפש פאט מק דונלד הטקסני האולטימטיבי .
כך שגו'רג' בוש האיש מוצאו אופיו והתנהגותו מובנים ומוכרים לי היטב , אני גדלתי עליהם במאות סיפורי הרפתקאות .
ומן הסתם כך גם הוא.
גם סדאם חוסיין אגב גדל על סיפורי הרפתקאות לא כל כך שונים, אלה של הגיבור השומרי גילגמש , והשליט הכורדי בן תכרית צאלאח א-דין.
ההתמודדות בינהם תהיה מעניינת.
ג'ורג' בוש הטקסני והתרבות העברית 136014
במאמרך על פול אנדרסון באתר האגודה, אמרת שלטענתו כבר בימינו נולד היוליוס קיסר האמריקאי שיהרוס את מעמדה הפוליטי של ארה"ב.
הייתכן שבוש ג'וניור הוא יוליוס קיסר זה?
ג'ורג' בוש הטקסני והתרבות העברית 136042
פול אנדרסון לא אמר שהיוליוס קיסר שיולד יהרוס את מעמדה הפוליטי של ארה''ב , הוא אמר שהוא יהרוס את הדמוקרטיה שבה ואלו שני דברים שונים מאוד.
ולא אני דווקא לא חושב שג'ורג' בוש הוא היוליוס קיסר הזה.
אאל''ט ג' בוש לא גדל בטקסס 136057
לך בטח יש מושג 136076
מי עמד מאחורי חוברות ''ביל קרטר'' האלה.
אם נכונה השמועה שכבר נידונה פה, שחלק מהספרונים בז'אנר הזה נכתבו ע''י אייל מגד, הרי יסתבר שאידיאולוגית הוא לא התרחק כ''כ מן הזמן ההוא בתולדות חייו.
כן יש לי מושג 136083
חלקם היו בכלל עיבודים של מערבונים זרים ,ולא רק אמריקניים אלא גם גרמניים רחמנא לצלן. וכנראה כמה מהם נכתבו גם בידי אייל מגד .
כן יש לי מושג 136214
אבל מכיוון שהוא לא מחויב לאידיאולגית א''י השלמה, דב אנשלוביץ' יטען שהוא שמאלני.
כן יש לי מושג 136215
אנשלוביץ, ולא אנשלוביץ'.
אתה טועה. 136221
תגובה 65746

התיקון הזה נכון לגבי יוסי גורביץ. (ולא גורביץ')
אופס. סורי. 136223
סאדאם חוסיין ככותב וצרכן של ספרות קלה 149654
סאדאם חוסיין כידוע היה גם סופר ( או שבכל אופן העסיק סופרי צללים כמו סלבריטאים רבים אחרים ) הוא חיבר כמה וכמה ספרים שכולם עונים להגדרה של "ספרות קלה " ביזארית במיוחד. ראו :
חוץ מזה סאדאם היה גם צרכן גדול של אמנות "קלה " .חיילי ארה"ב מצאו באחד מארמונותיו של סאדאם , שהוקדש ככל הנראה למפגשים עם פילגשיו המרובות , אוסף של יצירות פנטסיה , שנוצרו במקור כעטיפות לספרי פנטסיה ומד"ב. לרוב היצירות תיארו בחורות חצי ערומות במפגשים עם דרקונים ומפלצות .
לסאדאם בהחלט היה טעם מעניין באמנות
ראו :
סאדאם חוסיין ככותב וצרכן של ספרות קלה 149667
נדמה לי שהארמון המדובר היה של אחד מבניו.
האמנות של הספרות הקלה 136225
אחד התחומים המעניינים ביותר של האמנות בארץ הוא האמנות שלה ספרות הקלה . למרבית הצער תחום חשוב זה נזנח לחלוטין במחקר של האמנות הישראלית .
לאחרונה פורסם ספרו החשוב של חוקר האמנות רועי רוזן "זיעה מתוקה " שדן בחייה של האמנית ז'וסטין פרנק . אך משום מה רוזן ( חוקר אמנות שמפרסם בכתב העת האליטיסטי "סטודיו" ) העדיף מסיבות הידועות לו בלבד להתעלם מאספקטים המרכזיים בחייה של פראנק כאמנית יוצרת של עטיפות של "ספרות קלה " וכאמנית הקומיקס הראשונה בארץ ישראל . כמו כן רוזן העדיף רק לרמוז על קשריה של פראנק לחוגים של מה שאפשר לכנות "כישוף שחור".
מכל בחינה ספרו של רוזן לוקה בחסר ומעוות את חייה של פראנק במסגרת השקפותיו האליטיסטיות של מחברו.
להלו מאמר שמנסה לתקן במעט את המעוות ולהחזיר לפראנק את המקום הראוי לה בתולדות האמנות של הספרות הקלה בארץ ישראל :
מותה המיסתורי של ז'וסטין פראנק
האם רק לי זה קורה 136229
שבכל פעם שאני נכנס לאתר שלהם, יש לי קשיי קריאה רציפים, או שמדובר באתר שהוא בעליל בלתי ידידותי למשתמשי מאק?
האמנות של הספרות הקלה 140927
כשכתבת ברצינות על סרטו המוקומנטרי של צ'יקי ארד, ניסית לרמוז לאחר מעשה שאתה בסך הכל השתתפת בבדיחה. אבל כאן זה כבר לא יקרה. ז'וסטין פראנק היא בדייה. היא עצמה יצירת אמנות של רועי רוזן. היא לא יכולה הייתה לצייר כריכות לספרים משום שמעולם לא הייתה. הציורים שלה בתערוכות הם ציוריו של רוזן עצמו, שזייף אמנית שמעולם לא התקיימה. הדבר, כפי שהוסבר לי, היה חלק מפרוייקט של חמישה אמנים שונים שיצרו כל אחד אמן פיקטיבי. רוזן לקח את זה הכי רחוק, אבל רק אלי אשד ממשיך להאמין בפראנק, ועוד גוער ביוצרה על כי אינו מתייחס לתרומתה לתחום האזוטרי שבו אתה טרוד - תרומה שלא הייתה, כמובן.
אלא אם רועי רוזן צייר כריכות של ספרות זולה.

חבל גם סיפר לי שהיה בהרצאה של רוזן על הנושא, ושם הזכיר רוזן שעוד יש אחד, אשד, שעוד מאמין בז'וסטין...

וכדי שלא תחשוב שאני ממציא, הנה למשל מאמר שמצאתי בYנט על ז'וסטין:

שאר האזכורים שלה ברשת בעברית היו, כמה לא מפתיע, שלך.

נטייתך ליפול במלכודות כאלה, כשהיא מצטרפת לנטייתך להצהיר בבטחון רב דברים בנושאים שאינם מוכרים לרוב הקוראים (וככל הנראה גם לך), מדאיגה אותי מאוד כקורא שלך.
האמנות של הספרות הקלה 140933
עשה לי טובה, דובי: אם אתה שותה משהו, תניח אותו בצד כדי שלא יישפך.
עכשיו תסתכל בתגובות למאמר שקישרת אליו.
האמנות של הספרות הקלה 140952
כן, אלי הגיב שם, והמשיך להתעקש שז'וסטין הלז קיימת. אז?
האמנות של הספרות הקלה 140969
אלי הוא מאותם אנשים שמוצאים את צמד המילים "סליחה, טעיתי" קשה להגיה. לדוגמה תגובה 117787 שמתחילה את אחד הדיאלוגים היותר מביכים באתר.
האמנות של הספרות הקלה 140982
תמהני עליך דובי שלא שמעת מעולם על האמנית ז'וסטין פראנק ,על הזימון הישויות החייזריות שביצעה לפני 40 שנה לערך כפי שהעיד לא אחר מהארכיאולוג המפורסם אינדיאנה ג'ונס ,האיש שגילה את ארון הברית במצרים ואת הגריל בפטרה .
יש לך חור בהשכלה.
האמנות של הספרות הקלה 140985
ואגב דובי לידיעתך : כאשר אני מביא משהו אני טורח לבדוק את אמינותו היטב היטב עד כמה שניתן ,לא משנה עד כמה הנושא איזוטרי , אם יש לך דוגמאות ספציפיות שאתה רומז עליהן הבא ושנמע אותם .
האמנות של הספרות הקלה 140997
אני אניח שההודעה שקדמה לזו היא מזויפת, ולכן אניח אותו דבר לגבי זו. לפיכך, אני לא אענה. בין כה וכה הדוגמאות שנתתי היו מספיקות.
האמנות של הספרות הקלה 141005
לא דובי ההודעות לא היו מזוייפות . ואשר לכתבה על ז'וסטין והכתבה על מקס טונה שרייבר שתיהן היו מאותו הז'אנר,כפי שכבר ניחשת בעצמך אז למה לעשות מזה עניין ?
באמת דובי ציפיתי ממך ליותר עירנות .
האמנות של הספרות הקלה 141006
התואר סופר השנה ליצירות בדיוניות מוצדק?
האמנות של הספרות הקלה 141007
ואולי גם המאמרים שלך הם מאותו הז'אנר? אתה כותב על אנשים שאיש לא מכיר, על ספרים שאיש לא קרא. לפני מספר חודשים דחינו מאמר שלך שעסק במי שאתה הגדרת כאחד הסופרים המצליחים ביותר בעולם כיום, שאיש מאנשי המערכת לא שמע עליו מאודו. אולי גם המאמר ההוא היה מאותו הז'אנר?

אתה מציג את עצמך כחוקר, ומפרסם את "מחקריך" במגוון מקומות, ואחרי זה עוד טוען שהכל פיקציה? שזה בדיחה? הומור? אמנות?
איך אתה מצפה לשמור על אמינות כך?
האמנות של הספרות הקלה 141033
דובי דובי ,המאמר שאתם דחיתם ( ושבקרוב מאוד יופיע במקום אחר ) עסק בסופר בשם קלייב קאסלר שהוא אכן אחד הסופרים המצליחים ביותר בעולם ואחד המתורגמים ביותר לעברית כפי שהייתם מגלים אם הייתם טורחים להסתכל בקישורים שצורפו למאמר , שאותם אפילו אני הייתי מתקשה לזייף , ולמאמר צורפו פרטים ביבליוגרפיים מדוייקים לגבי ספריו שאותם אפשר לאמת בקלות על ידי עיון באתר הספריה הלאומית או אתר ספרית בית אריאלה.
וזה קל מאוד לבדוק אצלי מה פיקציה ומה לא, פשוט צריך הסתכל בקישורים , למה אתה חושב שהיכנסתי את כל הקישורים שהיכנסתי למאמרים על זו'סטין ועל מקס ?

בכל מקרה נראה לי שכל הדיון הזה הוא מיותר ועדיף היה אם היית מנהל אותו באי מיל בלבד.
כל מה שיש להיאמר בעניין כבר נאמר בתגובות כאן :
וכדי להבהיר 141035
"מותה המיסתורי של ז'וסטין פראנק " הוא סיפור ופורסם ככזה באתר הוצאת בבל ובעוד כמה אתרים אחרים . זה שיש אנשים שחושבים שאני מתייחס לדמות הבדיונית של פרופסור אינדיאנה ג'ונס ( גיבור סרטיהם של ג'ורג' לוקאס וסטיבן שפילברג "שודדי התיבה האבודה " "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור " וכו' , וסדרת הטלוויזיה המצויינת "אינדיאנה ג'ונס הצעיר " למי שגדל במערה בעשרים השנים האחרונות ואינו יודע ) שהוא אחד מגיבורי הסיפור כאמיתית הוא באמת מצער מאוד ומעורר שאלות חמורות לגבי תפיסת המציאות של האנשים הנ"ל .
כנ"ל לגבי מקס "טונה " שרייבר שהוא דמות בדיונית כפי שאפשר לראות מהקישורים שצירפתי ב"מאמר "
לעבוד על העולם כולו :
ולכל מי שהיה קבור במערה 142542
בעשרות השנים האחרונות ועדיין אינו ידוע מיהו ומהו אינדיאנה ג'ונס , ראו :
האמנות של הספרות הקלה 142582
קראתי ספרים לא מעטים של קלייב קאסלר, ואם המערכת זקוקה לאישור - בהחלט תורגמו ספרים שלו לעברית.
קלייב קאסלר 144235
אחד הסופרים המצליחים ביותר בעולם כולו בדרג של סטיפן קינג ,תום קלאנסי וג'ון גרישאם וגם אחד המתורגמים ביותר לשפה העברית הוא הסופר קלייב קאסלר שרק מעטים לא שמעו את שמעו .
קאסלר הוא גם הסופר היחיד עלי אדמות שחי חיים הדומים לאלה של גיבור סדרת המותחנים שלו .
עוד על קאסלר
ז'ול וורן של אמריקה
האמנות של הספרות הקלה 140976
לפחות יאמר לזכותו של אלי שהוא עקבי. ראו את תגובתו כאן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1289528,FF.h...
אלי אשד, עלינו עליך! 145583
בתור החבל, אני מתכבד להגיש בפניך את תגובה 80930, שורה שלישית ורביעית.

שובב, אלי! כל הכבוד. וכל הכבוד לי, על העירנות ועל העובדה שאני קורא דיונים ישנים, בשלמותם, על מאות תגובותיהם (והפעם, כדי לנוח קצת מ"חיי מיכאלאנג'לו" המהנה).

אני צריך להראות את זה לחבל שלי שלומד אצל רועי רוזן ושהזמין אותי לתערוכה ולהרצאה.
האמנות של הספרות הקלה 150638
עכשיו ממש בערוץ 2 - רועי רוזן ב"דו"ח אינטימי", מדבר על ז'וסטין פרנק.
הסופר פנחס שדה 136541
ידוע כמי שהפך ל"גורו" של דורות שלמים הודות לספר ההגיגים שלו "החיים כמשל " ( שלאחרונה יצאר לאור מחדש בתוספת יומן הכתיבה שלו ).
מה שידוע הרבה פחות הוא ששדה היה גם במשך קרוב ל-‏20 שנה הכותב הקבוע של סיפורים בהמשכים וסיפורי קומיקס של המגזין "הארץ שלנו". בסיפורים אלה הראה את עצמו ככותב הקומיקס הישראלי המוכשר ביותר של כל הזמנים . בין סיפורים אלה היו סיפורי מתח , ריגול ומדע בדיוני רבים. והסיפור האחרון היה סיפור מלחמה אולי הטוב מסוגו בעברית על שני לוחמים ישראליים שנלכדים מאחורי קווי האויב במלחמת יום הכיפורים .
ראו :
פנחס שדה כותב קומיקס
הסופר פנחס שדה 148532
שמחתי לראות שקם אתר חדש לזכרו של פנחס שדה, למרות זכרון לא מלבב במיוחד שיש לי מאישיותו.
מדובר בסדנה לשירה בהנחייתו שהשתתפתי בה ב"בית עגנון" לפני 17 שנה, שבה ירד על השיר שהצגתי בצורה בוטה מאד, כ"שיר שאין בו טיפת אומץ". עזבתי בהפסקה.
כבר הסכנתי עם זה שסופרים ומשוררים גדולים לא חייבים להיות נחמדים, ובכל זאת כשפוגשים את העובדה הזאת באופן אישי, היא הולמת לך בפנים.
הסופר פנחס שדה 148549
סופרים ומשוררים גדולים ( וגם קטנים ) הם בדרך כלל לא אנשים נחמדים ( כמו רוב המין האנושי ) , זה כנראה הכלל ולא היוצא מהכלל , אם להסתמך על תולדות חייהם של אישים החל משקספיר דרך טולסטוי ודוסטובייבסקי וכלה בפנחס שדה .
שדה בכל אופן היה לא נחמד אפילו לגבי הסופר הממוצע כפי שמראים אירועים שונים בחייו שבהם היה מעורב בקשר עם תיכוניסטיות שהתאבדו וכו'.
הסופר פנחס שדה 148553
הערה לחזיר האלמוני ולאלי, מידע אישי: לא שמשוררים הם בד"כ לא אנשים נחמדים - הם בד"כ *אנשים לא נחמדים*!, וראה מקרה דוד אבידן ז"ל, שהיריעה תקצר וגם מפאת כבוד המת לא אביא מסיפורי אינחמדותו, בייחוד אל נשים שאהבוהו (הבן לא אבין מדוע. וירטואוזיות לשונית היא סיבה גרועה, הגם שמאוד שגורה, להתאהבות. וכאן קריאה נרגשת לבנות ישראל: היזהרנה!)
הסופר פנחס שדה 148560
ומאז אתה הולך בדרכיו?
הסופר פנחס שדה 148656
חזירים הם דווקא חיות מאד נחמדות (גם איילים).
הסופר פנחס שדה 148693
תגובה 148535

וגם תגובה 148538
הסופר פנחס שדה 148708
מצטער על חוסר השליטה הרגעי על המקלדת.
אבל מישהו היה צריך להגיד לו את זה.
הסופר פנחס שדה 148745
נתק את המקלדת מהמחשב ולא תצטרך להצטער.
הסופר פנחס שדה 155656
בשביל כמה קטעים לא מוצלחים במכלול מוצלח, חבל לנתק את המקלדת.
לעומת אחרים שלא ננקוב בשמותיהם, שמוטב היה לו מלכתחילה לא היתה להם מקלדת מחוברת למחשב.
הסופר פנחס שדה 150613
שגיאת הדפוס המשעשעת ביותר שאני מכיר נמצאת בעמוד 413 של "החיים כמשל" (מהדורה ראשונה, כמדומני). ניתן לראות אותה ב- http://www.stanford.edu/~yuvaln/typo.gif .

פרס האייל המצטיין יוענק לראשון שיסביר מהו מקור המספר 23 בפיסקה הנ"ל (להפתעתי, כמעט כל מי שהראיתי לו אותה לא קלט את זה מייד).
(ספויילר) 150618
"23" הוא מספר בעל משמעות מיסטית עצומה לדור מקימי המדינה, בשל אסונם של כ"ג יורדי הסירה, וגם בשל מאורעות שנת 1923. מדובר, אם כך, בקריאת התפעלות (משהו כמו "יו!" בקרב ילדים כיום).

("צב" בכתב-יד שפוענח באופן שגוי, כמובן).
הסופר פנחס שדה 150623
הצב מופיע אצלי בעמוד 420, וזה כנראה מה שטל אמר, אלא שהסברו שלו לא יורד לעומק הענין, כלומר, מדוע שדה כותב צב שנראה כמו 23.
כמה עמודים לפני הצב (עמוד 415 אצלי) פנחס שדה מתנבא ומשגר רמז לעתיד, באופן המראה כי חזה את היובל נובים והאינטרנט :

"אם ספר זה יופיע אי פעם בדפוס, אבקש מאת הקורא (אשר איני יודע מי יהיה, והיכן ואימתי יחיה) כי יאמר לעצמו: ספר זה נכתב בעת החושך."

הבה נזכור ונזכיר כי שדה היה עני מרוד, וגר בעליית גג כשכתב את הספר. הוא הסתפק בלחם, גבינה, תה, טבק, ונרות.
כשהמצב החמיר ויתר על הגבינה והנרות.
הסופר פנחס שדה 150670
והוא מופיע בתור "23", או בתור "צב" אצלך בספר?
הסופר פנחס שדה 150671
"והנה מתגלה הדבר: צב! אפור,"
כך זה מופיע בספרי, שהנו הדפסה שביעית, ונדפס ב-‏1984.
גם בעצלתיים (בעצלתבם) תוקן.
הסופר פנחס שדה 150647
ואני בכלל חשבתי שהתכוונת ל''בעצלתבם''.
הסופר פנחס שדה 171433
כתב בנוסף לסיפורי קומיקס מרובים גם סיפורי הרפתקאות לא מעטים עבור המגזין "הארץ שלנו" כולם כמו הקומיקסים תחת שמות בדויים, הוא התבייש בהם.
בין אלה היה גם סיפור על איש הג'ונגל טרזן בשם "טרזן ותעלומת האטום" ועל כך ראו :
פנחס שדה כותב טרזן
המגזין ''מעריב לנוער '' 137913
הוא דוגמה מרגיזה במיוחד של היתדרדרות איטית ברמה ובאיכות שרק הואצה בשנים האחרונות. מגזין זה בעבר הרחוק היה דוגמה של איכות ושל גיוון עם מאמרים מעניינים במיגוון נושאים מחיי הנוער בארץ ובעולם וגם נושאים אחרים כמו היסטוריה ספרות ( מדור מעניין מאוד בשנות השישים) ואפילו תולדות הריגול (!) . אך בשנים האחרונות מגזין זה הפך לחיקוי עלוב של "פנאי פלוס " שעיקר עניינו הוא בתוכניות טלוויזיה אופנתיות ובדוגמניות . מה שהחל כ"טרנדיות " נחמדה ופורצת מוסכמות הפך בשנים האחרונות לעילגות וטימטום . היום למשל החלק הגדול של כל חוברת ממוצעת מוקדש לסדרת הטלוויזיה האופנתית נניח "המורדים " , ולזמרים הידועים , הרבה סקס ודבר לא מלבד זה.
על העטיפה תמיד חייבת להופיע איזו דוגמנית או שחקנית ידועה ( פעם היו שמים גם דברים שונים , נניח שדה של פרחים או סתם תיכוניסטית ממוצעת ואפילו לא יפה במיוחד ) והתוכן הוא בהתאם. הדבר היחיד שעוד שומר על רמה כלשהיא במגזין הוא מדור הקומיקס הוותיק "זבנג" של אורי פינק.
כמה מקורות המקורבים למגזין מסרו לי שהמכירות שלו יורדות בזמן האחרון באופן דרסטי ,ובהתחשב ברמה הנמוכה של התכנים אולי אין בכך פלא ,שהרי המגזין מתייחס לקוראיו כאל מטומטמים ( קהל של "פוסטמות " כפי שהגדיר זאת אחד המקורבים ).
אחת הבעיות המרכזיות היא שהמגזין שפעם יצר תכנים מקוריים ומוצלחים משל עצמו ,למשל סדרת הקומיקס "זבנג " בז לעצמו היום כל כך שהוא הפסיק לייצר תכנים מעין אלה ורק מדווח על תכנים של כלי התקשורת האחרים .
קל לדבר , אבל אני הייתי משנה את התכנים בצורה דרסטית ובראש ובראשונה :מפסיק "לרדת " לרמה של התיכוניסטים ( שזה די ברור שהעורכים בזים להם ). המגזין היום במצב קשה מאוד , לדעתי אין להם מה להפסיד אם יהפכו את התכנים לאינטיליגנטיים יותר , מי יודע אולי זה אפילו יציל אותם.
"
המגזין ''מעריב לנוער '' 137919
הבעיה היא לא שהם מזלזלים בבני הנוער, אלא בעיקר שהם כבר לא ממש פונים לנוער בתיכון. מקסימום בחטיבה. (ובהם הם אכן מזלזלים...)
ומעריב לילדים כבר יש. ונראה אותו הדבר בדיוק.
זבנג? אפילו הוא כבר מתחיל לחזור על עצמו עם האובר-מודעות עצמית שלו. וכואב לי לומר את זה- שנים הייתי פותחת את העיתון (בכל פעם שהייתי מוצאת אחד) מהעמוד האחרון שלו.

___________
העלמה עפרונית, שבצירוף מקרים משעשע, ראתה לראשונה מזה שנים גיליון חדש של מעריב לנוער, ורצתה לבכות.
מעריב לנוער 137993
דיפדוף בכרכים של "מעריב לנוער" מראה שנקודת השינוי לרעה שחלה במעריב לנוער היא במדוייק ביולי 1993.
עד אז הכרכים מלאים מאמרים מסוגים שונים ומגוונים מחיי הנוער ומהנעשה בעולם שגם למבוגר שמדפדף זה מעניין לקרוא.
בגיליון של יולי 1993 יש מאמר מערכת של סגן העורך משה יהלום שמדבר על הצלחתו הגדולה של "מעריב לנוער " שאין נער במדינה שלא קורא אותו ושגובר על כל מתחריו.
לאחר חוברת זאת עזבו העורך אמנון בירב ( על מנת לכתוב רבי מכר ) וסגנו משה יהלום ( על מנת לכתוב ספרי נוער ) . מספר העמודים של "זבנג " הורחב, אבל זהו השינוי החיובי הכמעט יחיד. מכאן ואילך יש התדרדרות ברורה משנה לשנה.
כן כן אני דידפדפתי בכל הכרכים מאז ואני יכול לאמר שזה מדהים איך בכל שנה יש פחות דברים מעניינים מהשנה הקודמת לה ,וזה בזמן שיש גידול דרסטי בכל שנה במינון הפרסומות ותמונות הדמוגמניות וגם במידת העילגות של הכותבים.
בחוברות של השנה אחרונה קשה מאוד למצוא משהו מעניין לקרוא. יש על כך תלונה במכתב למערכת של אחת הקוראות למה הכל מוקדש רק ל"מורדים " בכל גיליון ( שהרי בכל זאת יש גם דברים אחרים שמתרחשים בעולם ). העורכים עונים לה שזה ימשך כל זמן שתימשך "אופנת " המורדים .
ואז מן הסתם "המורדים " רק יוחלפו באופנה אחרת כל שהיא.
מעריב לנוער 138009
זה לא מדויק - גם בזמנים שאני הייתי מנויה, שזה הרבה לפני 93 (אמצע שנות השמונים), זכורים לי משם בעיקר סיפורים קלושים ודהויים של איטו אבירם ("יעל ואני"). למעשה, אני לא זוכרת משם כלום, שום תוכן ושום מדור, חוץ מזה שהיה איטו אבירם ואולי רצועת קומיקס (לא זוכרת איזה). אולי גם משהו על פלילים, על בני נוער עבריינים של משה יהלום. הממ... זהו.

וזה בניגוד לעיתונים כמו "הארץ שלנו" "פשוש" ו"דבר לילדים" שקראתי בגיל מוקדם הרבה יותר, אבל בתשומת לב גדולה הרבה יותר. ואני זוכרת עד היום את המדורים של אסתר קל ("אסתר על הקו", ייעוץ לילדים), אליעזר שמאלי, עמוס בר, פיני אמיתי (שניהם מפשוש), מנחם בן(מדור שירה ב"הארץ שלנו"), ועוד כל מיני. מעריב לנוער כבר אז היה מין הוכחה, שכאשר גדלים הופכים רדודים יותר :-)
מעריב לנוער 138092
סליחה, אבל למרות שאני בילדותי הייתי קורא נאמן של "משהו", בכל זאת צריך לתת למעריב לנוער קרדיט על ההישג התרבותי העיקרי שלהם, הלא הוא מדור "על בנים ועל בנות", שאין לי ספק קל שבקלים שרוב המכתבים בו‏1 פוברקו או ע"י המערכת או ע"י קוראים שחמדו להם לצון (או לצאן, בחלק מהמקרים היותר קיצוניים).
בפעם האחרונה שהתגלגל לידי גליון של כתב העת המשובח הזה, דבר ראשון מיהרתי לדפדף ולראות אם עדיין קיים המדור הנפלא, ועד כמה התפתח דמיונם של זאטוטי ישראל בשנים האחרונות. אם כי בימינו לא ניתן לפסול על הסף את האפשרות שמה שנכתב שם הוא אמת לאמיתה...

1 שנעו בין הקטבים של ילדה בת 11 ששואלת "אני והחבר שלי מקיימים מין אוראלי אנאלי ובנאלי מזה 4 שנים, לפני מספר ימים קיבלתי את המחזור הראשון שלי, האם אני בהריון?" לבין עלמה בת 20 ששואלת "אתמול נגעתי באזור שמתחת לפופיק לראשונה בחיי וזה הרגיש לי נורא נעים, האם זה נורמלי?". אם כי אין ספק שהזכרים שבחבורה העדיפו לעסוק בנוזלי גוף מגוונים, דוגמת "לאחרונה גדלו סביב שק האשכים שלי מגוון פצעונים שמפרישים מוגלה צהובה עם נקודות שחורות, האם זה יפגע בהנאתי ממין בעתיד?"
מעריב לנוער 138096
וואלה.

אבל תדע לך, שכבר ''הארץ שלנו'' לימד את קוראיו שאי אפשר להיכנס להריון משימוש במגבת של המדריך בתנועה.
מעריב לנוער 138170
עם כל חוסר הכבוד, התשובות ב''על בנים ועל בנות'' היו, אני מעריך, מקור מידע חסר תחליף ודי מהימן עבורי ועבור רבים סביבי, אני מניח.
מעריב לנוער 138368
לא יודע, נשמע לי מוזר. לא זכור לי שקראתי שם בתשובות משהו שחידש לי. השאלות, לעומת זאת, היו מאגר בלתי נדלה של רעיונות יצירתיים שאת רובם, לצערי, טרם יצא לי ליישם.
מעריב לנוער 138388
תראה, מידע היה שם. אם הוא לא חידש לך כלום, מסתבר שידעת אותו ממקור אחר: חברים, הורים, ספרים, בית-ספר. אז במקרה שלי - ואני מנחש, של רבים אחרים - עם החברים וההורים לא דיברתי על זה, שיעורי החינוך המיני בבית הספר היו די פתטיים (במקרה הטוב *הם* לא חידשו לי, כי את מה שסיפרו לי שם ידעתי מ"על בנים"). לספרים יכולתי אולי להגיע, אבל לא הרגשתי צורך - בזכות אותו מדור. אולי הנערות שלי היתה עשוקה, אבל לא הייתי קורא לזה "מוזר" דווקא.
חפש כאן 139390
חפש כאן 139644
יופי, עכשיו אני צריך לתהות אם זה בצחוק מההתחלה ועד הסוף, או שבאמת יש שם מישהו שעונה ברצינות על השאלות הללו... הוף.
חפש כאן 140106
עונה ברצינות? יש מישהו ששואל את זה ברצינות?
מעריב לנוער 170635
מקור יודע דבר מסר לי שעתידו של המגזין ''מעריב לנוער'' לווטה מאוד בערפל בימים אלה ( כמו כל כך הרבה דברים אחרים ) וייתכן מאוד שיסגר. זאת מאחר שבשנים האחרונות הוא רק הפסיד כסף. ואין זה מפליא אחרי הכל את כל החומרים שיש שם על שחקני קולנוע ודוגמניות ולהקות זמרים אלה ואחרות אפשר למצוא בכל כך הרבה מקומות אחרים כמו ''רייטינג '' ובאינטרנט. אם המגזין ישרוד אחרי הכל עדיף שיחפש לעצמו חומרים אלתרנטיביים מסוגים אחרים ומי יודע אולי דווקא זה ימצא חן בעיני הקהל המיועד.
מעריב לנוער 170660
ככל הזכור לי, העיתון התחיל להידרדר עוד ב1985 במעבר מנייר העיתון הישן לנייר הכרום הצבעוני. גם התכנים והדגשים התחילו להשתנות אז ומעיתון ששילב את האיכות והקיטש הוא הפך לעיתון קיטש בלבד.
מעריב לנוער 170712
יש בזה משהו , אם כי אני שהייתי אז קורא קבוע של המגזין התרשמתי מאוד בתחילה מהחוברות הצבעוניות. בכל אופן עד לראשית שנות התשעים הירידה עדיין לא הייתה דרסטית באמת .
ואגב תקופת שיאו של המגזין הייתה כנראה בשנות ה-‏60 שאז היו שם מאמרי ומדורי אינפורמציה מרתקים באמת שכללו סדרה על תולדות הריגול ומדור מדעי ( שכלל את הדיון הראשון בעברית הידוע לי על אפשרות התחממות כדור הארץ כתוצאה מאפקט החממה ,במאמר שפורסם בראשית שנות השישים ) .והיה להם מדור ספרות מצוין שלא נפל לדעתי מזה שבעיתונים למבוגרים בעריכת המשורר משה בן שאול .
כל השוואה בין הגליונות ההם והגיליונות הנוכחיים מעוררת דיכאון ממש.
מעריב לנוער 170728
אחד הדברים המאוסים ביותר במגזין בשנותיו האחרונות היה פולחן הסלבריטאים שלו שבו חינך את הנוער כי צריך להעריץ דוגמניות ודוגמנים ולרצות להיות כמוהם . וזה התבטא במיוחד במדורים שבהם סלבריטאים דגולים בסגנון ליאון מילר , יעל בר זוהר וסנדי בר ביטאו כל שבוע את הגיגיהם העילגים איך זה להיות דוגמנים ודוגמניות ( אגב ניחומים מדי פעם לקוראים אומללים ש"זה לא סוף העולם אם לא התקבלת לסוכנות דוגמניות ") והפכו אגב כך לגיבורי תרבות של הנוער.
בהתחשב למה שהמגזין הפך להיות מותו לא יהיה אבידה גדולה לאנושות.
על התדרדרותו המעציבה של "מעריב לנוער " יש כאן :
מעריב לנוער 170809
ליאור מילר, או לאון רוזנברג (אני חושב), אבל לא שניהם ביחד.
מעריב לנוער 170824
ליאור מילר.
תחושת המיאוס מהרשימות האלה עדיין נשארת שנים לאחר מכן.הם נתנו לגיטימציה לפולחן הדוגמנים והדוגמניות ורק אלוהים יודע כמה עצים הושמדו כדי שאפשר יהיה לפרסם את דברי הטימטום שלהם.
מעריב לנוער 170854
הם שיקפו את פולחן הדוגמנים והדוגמניות.
מעריב לנוער 170873
הם לא רק שיקפו, הם גם חיזקו. נניח שקם דור של מעריצי דוגמניות - זה לא אומר שמי שהיה בזמן ההוא בן 4 גם הוא העריץ דוגמניות. אבל מכיוון שהוא גדל והחל לקרוא את ה"עיתון" של אחותו הגדולה, למד גם הוא מה "חשוב", והפך בעצמו למעריץ דוגמניות.
מעריב לנוער 171355
או.קיי, שיקפו וחיזקו. לא הם נתנו לגיטימציה - כי התופעה של הערצת דוגמניות/ים היא גלובלית ומסמנת תקופה, והתפתחה הרבה מעל לראש של מעריב לנוער.
מעריב לנוער 170897
לפי דעתי, 'מעריב לנוער' קפץ מעל הכריש‏1 בדיוק ביום בו השתמש משה יהלום בפעם הראשונה במילה "משעשגע", מילה בה הוסיף להשתמש באדיקות בכל שבוע עד שפרש.

______
1 למי שלא מכיר: http://www.jumptheshark.com
''זבנג'' במעריב לנוער 171434
אם נחשוב על הסדרות שהופיעו במשך שנים רבות ב"מעריב לנוער" וזכו לפירסום ולהצלחה יוצאי דופן ומאריכי ימים במיוחד הרי יש שלושה כאלה: אייה הג'ינג'ית של פוצ'ו שרץ משנות השישים בהפסקות עד ראשית שנות ה-‏2000 , סדרת "יעל ואני" של איטו אבירם על תיכוניסט וחברתו ששמרו על
הזוגיות שלהם בתיכון במשך כ-‏20 ומשהו שנים מאז שנות השבעים עד לשנות ה-‏90 לאורך מאות של סיפורים.
וסדרת "זבנג " של אורי פינק שרצה מדי שבוע מאוגוסט -1986.
עתידה של "זבנג " נתון כיום בערפל ואין זה ברור כלל אם תמשיך מעבר לשבועות הקרובים.אבל כל זמן שהיא פורסמה היא הייתה הדבר המעניין ביותר ב"מעריב לנוער" ( אם כי יש להודות לאור שאר התכנים שם זה לא אומר הרבה).
עוד על "זבנג " התופעה ,הקומיקס ,וסדרת הטלווזייה ( שבה כיכבה בין השאר הדוגמנית סאנדי בר ) יש כאן :
''זבנג'' במעריב לנוער 171532
מאוד משעשע איך מחד, אתה בז ל''תרבות הסגידה לדוגמניות'' של מעריב לנוער, ומאידך, כשאתה צריך לבחור משפט אחד לומר על סדרת הטלוויזיה ''זבנג'', אתה בוחר לציין כי כיכבה בו ''הדוגמנית סאנדי בר''.
''זבנג'' במעריב לנוער 172236
בחרתי בו בגלל ההנחה שסנדי בר תהיה מוכרת לרוב הקוראים בניגוד ל''זבנג'' ולכן נתתי להם את ''עוגן האחיזה'' הזה.לפעמים צריך לעשות את זה.
''זבנג'' במעריב לנוער 172268
האיילים דווקא אמורים להכיר את יוסי גרבר, יותר מאשר את ההיא מהמילקי.
''זבנג'' במעריב לנוער 172781
יש גם נמוכי מצח ששמעו על סנדי בר ולא על יוסי גרבר וצריך להתחשב בהם.
''זבנג'' במעריב לנוער 172808
(ללא מילים).
"נמוכי מצח"? 173075
ממש יפה 145758
הגעתי לפה ממש במקרה דרך האתר מדריך.נט
נהנתי מכל מילה :)
פרויקט ''בוקי '' על תקליטורים 147207
"בוקי " היה מגזין הקומיקס מאריך הימים ביותר אי פעם בשפה העברית . לא פחות מ-‏170 גליונות עם עטיפות צבעוניות ותוכן בשחור לבן . שם הופיעו לראשונה בעברית סיפורים על סופרמן ,באטמאן , האקס מאן ( "הבלתי מנוצחים " בתרגום העברי ") ועוד רבים אחרים וטובים ופחות ידועים.החוברותה אלה הן נדירות מאוד היום ומעטים האנשים שיש להם אפילו רק כמה מהן , ואין אף אחד שיש לו את כול ה-‏170.
בשנה האחרונה החל האספן אלון איצ'קוביץ בפרויקט חסר תקדים בישראל של שימור והעלאה של כל החוברות האלה על תקליטורים , כך שהן יהיו זמינות לקהל הרחב .
ראו :
פרוייקט "בוקי "
מיטב הקומיקס העברי 150635
לפני 101 שנים ב-‏1902 פורסם במגזין "עולם קטן " סיפור הקומיקס העברי המקורי הראשון.
מאז במשך 101 השנים שחלפו פורסמו מאות סיפורי קומיקס מקוריים בעברית .
להלן רשימה של מיטב סיפורי הקומיקס המקוריים בעברית .
היכל התהילה של הקומיקס העברי
ראיתי את הסרט "אקס מאן 2" 153684
ונהניתי מאוד. צפיתי בסרט ביחד עם חובב קומיקס וותיק אחר ,ושנינו נהנינו עד כדי כך שככל הנראה נלך לראות את
הסרט פעם שניה(!).
האיכות השל הסרט בלטה עוד יותר בהשוואה לשיעמומון המחץ המפגר "מטריקס 2" והרוב המוחלט של שאר סרטי הקומיקס של השנים האחרונות .
עד כדי כך נהניתי שחזרתי לקרוא חוברות איקס מאן ישנות שלי שלא קראתי מזה שנים ,מחדש.
הקשר שלי לאקס מאן הוא רב שנים , נתקלתי בהם לראשונה במגזין קומיקס בעברית בשם "בוקי " ששם הם כונו "הבילתי מנוצחים " ושם אלה היו ה"אקס מאן הישנים" ( שכוללים גם את בובי איש הקרח ציקלופ וג'ין ) לא "החדשים " ( כמו וולוורין ) שהם אלה שרובם מופיעים בסרט .רותקתי לסיפורים , אם כי בדיאבד הם נראים פרימיטיבים .
אחר כך קראתי אותם באנגלית הפעם הגירסה של האקס מאן החדשים ושל הסופר קריס קלרמונט , ושוב רותקתי עד גיליון 200 בערך ( כאשר מגנטו הועמד למשפט של בית הדין העולמי כפושע מלחמה , נקודת השיא לדעתי בחוברות שקראתי אז )והמשכתי לקרוא עד 215 בערך כאשר וולברין נילחם בפעמים הראשונות בסאבר תות .
ואחר כך איבדתי עניין .
הסרט החזיר לי את העניין שחשתי כאשר קראתי את אותם חובורת ישנות של בוקי והאקסמאנים באנגלית .
ואגב מסתבר שגם אבי ארד המפיק של הסרט שאחראי לגל הסרטים החדש של מארוול , קרא גם הוא את אותן חוברות "בוקי " ישנות משנות השישים ולדבריו שם נתקל לראשונה בדמויות של האקס מאן ומחוברות אלה התעורר לראשונה העניין שלו בקומיקס עניין שכידוע נמשך עד היום כאשר הוא שולט בחברת "מארוול ". .
ובכן נראה שיש להודות לקיומו של סרט זה גם לאותן חוברות "בוקי ישנות " בעברית .
כתבה במוסף הספרות של ''העיר '' 150538
של יהונתן לבנה "ותודה לטראומות שהביאוני לרשימת רבי המכר" .בכתבה מדובר על התופעה שהפכה לדומיננטית במקומותינו של סופרים שחושפים את חייהם הפרטיים ביותר במסגרת מסעות קידום ספרם . מסופר על הסופר שדיווח לכל עם ישראל כי הוא מאונן תוך כדי כתיבת ספרו וזאת שסיפרה שהיא אוהבת להטיל את מימיה במקומות ציבוריים וכו וכו' וכמובן יש להשמיץ ולהטיל רפש על כל בני המשפחה והמקורבים .
ההסבר : יש לעורר תשומת לב לספר ויהי מה. כתבים היום אינם מתעניינים בראיון סופרים אם לאלה לא יהיו פרטים "אקזוטיים " כלשהם מחייהם . היחצן והמשורר אילן שיינפלד אישר זאת בהרצאה ששמעתי ממנו לא מזמן. הוא אמר שדבר ראשון הוא חוקר סופר שפונה אליו איזה סיפורים ביזאריים במיוחד יש לו לספר על חייו .
אני מדבר מנסיוני האישי. אני עצמי רואיינתי לראיון גדול כזה במסגרת המוסף "סוף שבוע " לרגל פירסום אחד מספרי ( "מטרזן ועד זבנג" בהוצאת בבל ) . בראיון הגדול של השישה או שבעה עמודים , והופתעתי לטובה כאשר בניגוד לשיחה שהייתה לי בנושא עם יחצנים שונות לא הוזכר בראיון המודפס ולו במילה אחת פרט מביך כלשהו על חיי האישיים, כי לא היה צורך בכך. הנושא של הספר היה מספיק מעניין כדי למלא את השישה -שבעה העמודים של הראיון הגדול הזה.
המסקנה שהיסקתי מכך הייתה: אם הנושא של הספר מעניין מספיק כשלעצמו אין כל צורך למלא כתבה עליו בפרטים מצמררים על חיי הסופר . אבל אם הוא לא מעניין מספיק ... אם זה עוד סיפור שגרתי על עוד רומן אהבה בחו"ל סיפור על גירושין , או הבגידות של אישה בבעלה וכו' וכו' אז אני בהחלט יכול להבין את הכתב שהוא נטפל לדברים האלה דווקא .
כתבה במוסף הספרות של ''העיר '' 150566
דעתי בעניין היא :
שכיום מרוב גודש "גילויים אישיים מדהימים " וכו נראה שכל סופר מתראיין חייב לגלות על עצמו דברים חדשים מדהימים ומביכים יותר כדי לעורר עניין .
התוצאה מהסטריפטיז הזה היא שאנשים אלה גם מאבדים את כבודם של הקוראים כלפיהם. יש דבר כזה שנקרא "פרסונה ציבורית" של מחבר או של אנשי ציבור ואין מה לעשות גילויים כאלה פוגעים בו באופן אנוש . הם אינם מוסיפים לאהדתנו כקוראים לאינטליגנציה של המחבר או לאישיותו.

לדעתי סופר יכול לדבר גם על נושאים שיעניינו את העיתונאי וגם את קהל הקוראים הרחב ועדיין אינם קשורים בסבל המיני שעבר בילדותו וכו' .
בעיתון מעריב אגב פורסמה כתבה שונה אבל קשורה של אמנון נבות שבו התלונן על פרס ספיר והעיר בין השאר על כך שרוב הסופרים העבריים כיום עסוקים לחלוטין ב"צרעת של עצמם " ואדישים לכל דבר אחר.
ובכן אולי זה צפוי ומצופה שסופרים ומשוררים שעסוקים ביצירתם בצרעת של עצמם ( למשל נתן זך ) יתמקדו בראיונות בבעיות האישיות שלהם ולא ימצאו שום דבר מעניין אחר לדבר עליו , אבל זה לא אומר שזה בלתי אפשרי .
נשאלת אגב השאלה לכמה סופרים היום יש בכלל "פרסונה ציבורית " שתאפשר להם לדבר גם על נושאים כלליים מבלי שיצחקו עליהם ושעדיין לא נהרסה בראיונות מעין אלה . לא הרבה אני יכול למנות אותם על שתי כפות ידיים :
עמוס עוז , א. ב . יהושע , דוד גרוסמן , אפפלד, מאיר שלו ( שגם כן פגע בפרסונה הזאת בכמה ראיונות חדשים שנתן ) משה שמיר ,אהרון מגד , ס. יזהר , שולמית הראבן ,חיים גורי ואולי עוד שניים שלושה.
נתן זך כבר לא ברשימה הזאת מזה שנים.

עצתי למחברים השונים היא: חשבו היטב על מה שאתם אומרים בראיונות , כי זה בהחלט ובהחלט יכול להזיק לכם לטווח הארוך.
ספרות קלה גרמנית בישראל 150888
מגזין חובבי סדרת "פרי רודאן " הגרמנית SOL פירסם לאחרונה כתבה גדולה על התרגומים שונים של ספרי מד"ב ופנטזיה גרמניים לעברית כמו גם על סדרות של "ספרות קלה " בעברית .
הכתבה של כותב שורות אלה התפרסמה בעקבות פניה של וילי דוו שהוא אחד החובבים הידועים ביותר של סדרת פרי רודאן בגרמניה שביקש מידע על גלגולי סדרה זאת בשפה העברית . לאחר פירסום כתבה על "פרי רודאן " באתר זה הוא ביקש תרגום של הכתבה כדי להציגה בפני החובבים בגרמניה וקיבל לבסוף כתבה מורחבת שאותה תירגם לגרמנית בתוספת הערות מחכימות משלו .
יש לציין שבעקבות בידודה הפוליטי כיום של ישראל , כתבות גדולות על ספרות ותרבות ישראלית בכלל מסוג זה שפורסם בגרמנית בsol ובאנגלית ב"לוקוס" על סצינת המד"ב בישראל הן נדירות למדי אולי אף יחידות במינם , מה שמראה שלפחות אצל חובבי מד"ב ופנטסיה יש רצון להתגבר על עוינות פוליטית בניגוד גמור למשל לקהיליה האקדמאית בארצות מערב שונות שחלקים ממנה מחרימים את ישראל .
לעניות דעתי יש חשיבות גדולה בפירסום כתבות כאלה על מצב הספרות והתרבות בישראל בשפות זרות כעוד דרך לפרוץ את חומת הבידוד והעוינות ולהראות שיש כאן חיים אחרי הכל ותוססים למדי למרות הכל .
למרבית הצער נראה שכרגע אני היחיד שמנסה לפרסם את הנעשה בספרות הישראלית בשפות זרות ברשת ובמגזינים שונים .יש לקוות שאחרים יתחילו לפעול בעניין גם הם . עניין זה הוא בעל חשיבות גדולה.
קישורים
איש הנצח
הכתבה הגרמנית
תרגום אנגלי של הכתבה הגרמנית
ספרות קלה גרמנית בישראל 150891
אמנם יש גם את המכון לתרגום ספרות ישראלית לשפות זרות שעושה בעניין פעילות חשובה ( וכמו כולם סובל כיום מבעיות תקציב קשות ) .
האתר שלהם הוא :
הבעיה כיום היא שבמגזינים בשפות זרות ובכלל זה ברשת אין שום חומר על הנעשה בספרות הישראלית המודרנית .כל חוקרי הספרות הידועים , המנחם פרים ,הדן מירונים , הגרשון שקדים ,כשהם כותבים בשפות זרות כותבים בכתבי עת אקדמאיים שאותם קוראים כמה מאות ( או עשרות ) אקדמאים לכל היותר ואף אחד אחר לא ,וכמובן הם אינם זמינים לקהל הרחב.
יש רק יוצא דופן אחד ברשת,המאמר הזה:
ואולי גם זה:
אלה והכתבות שלי .
למרבית הצער כותב שורות אלה הוא היחיד שטורח לכתוב בשפות זרות באופן קבוע על הנעשה בספרות ובתרבות הפופולארית הישראלית ,ומכיוון שרוב המין האנושי מחפש כיום את המידע שלו ברשת ( ובכל מקרה יש רק מעט מאוד ספרים ומאמרים בנושאים אלה שאותם אפשר למצוא רק בספריות האקדמיות גדולות ביותר וכולם מיושנים ).
זה אומר שמרבית המין האנושי שמחפש מידע בתחום זה נאלץ להיסתמך על הדעות האקסצנטריות מאוד שלי מכיוון שזה פחות או יותר מרבית מה שיש ברשת. .
וכך זה ישאר מן הסתם בעתיד הנראה לעין.
נראה לי שמן הראוי שנספחי התרבות של ישראל יטריחו את עצמם כחלק מעבודתם שעליה הם מקבלים שכר להכניס לרשת סקירות מפורטות על ספרות ותרבות ישראלית בשפות שונות . זה שהם לא עושים זאת ושאדם פרטי נאלץ לשמש כשגריר היחיד של הספרות העברית לשאר העולם זוהי שערוריה .
סקירת ספרות ישראלית בעולם 150920
המוסף הספרותי של הניו יורק טיימס מפרסם בקביעות ביקורות ארוכות על ספרות ישראלית מתורגמת. כמובן שזה תלוי בקצב בתרגומים. גם העיתון הספרותי המכובד ניו יורק בוק ריביו מפרסם מאמרים כאלה.
ספרות קלה גרמנית בישראל 150918
זה לא קצת מוגזם להתייחס לישראל כאל ישות שכל העולם עוין אותה ומחרים אותה? האם אי הידיעה על סיפרותה ותרבותה לא נובע מהיותה *עוד* תרבות פרובנציאלית?
ספרות קלה גרמנית בישראל 150921
חלקים בעולם האקדמאי מחרימים אותנו זה בלי שום ספק ,וכאן אני מסתמך לא רק על עצמי אלא גם על אקדמאים ידועים כמו דוקטור אילנה גומל מהמחלקה בספרות אנגלית באונ' תל אביב .לדבריה קשה יהיה מאוד לפרסם היום במגזינים אקדמאיים שונים מאמרים שעוסקים בתרבות ישראלית מנקודת מבט חיובית או אף אוביקטיבית .זה לגבי מגזינים אקדמאיים .
עכשיו נכון הוא שהמחסור בחומר ברשת על ספרות ישראלית נובע בעיקר מאדישות (בארה''ב זה נכון לא מתעניינים בתרבות הפופולארית של שאר העולם להוציא אולי יפן )ולא דווקא בגלל חרם כלשהו.
הוא נובע בעיקר מעצלנות של הישראלים עצמם,רוב החוקרים הישראלים כשהם מפרסמים באנגלית זה יהיה במגזינים אקדמאיים שמגיעים במקרה הטוב ביותר לכמה עשרות אקדמאים אחרים ברחבי העולם. אלה יהיו תמיד מאמרים שיהיו מובנים לכמה יודעי ח''ן בלבד על עמוס עוז ,א. ב. יהושע, יעקב שבתאי ,ש. עגנון ואולי עוד שנים שלושה סופרים ומשוררים ודבר לא מלבדם. המטרה של מאמרים אלה תהיה רק קידום אקדמאי מיקצועי ,כמקור של אינפורמציה אמיתית על הנעשה בספרות ובתרבות הישראלית החדשה הם חסרי כל ערך.
לפרסם חומר של מידע כללי ברשת באנגלית ובשפות אחרות על
הנעשה בספרות ישראלית בעבורה ציבור הרחב זה לא יעלה על דעתם.
והתוצאות הן כפי שציינתי.
מי מפחד מספרות קלה? 152956
הוא שם של מאמר שהופיע בימים במעריב על נושא זה :
אגב נראה לי שהמונח הוא חדש וכנראה הוכנס לשימוש נרחב רק בידי כותב שורות אלה , לי לפחות לא זכור שראיתי אותו פעמים רבות או בכלל בעבר.
הרצאה על קומיקס 163826
הרצאת הגולם

במסגרת פסטיבל הקומיקס שמתקיים בסינמטק תל אביב בשבוע הבא ינחה כותב שורות אלה מחווה מיוחדת לדמות הוותיקה ומאריכת הימים ביותר של הקומיקס הישראלי , הלא היא "הגולם "גיבור סדרת הקומיקס של אוריאל רשף שהתקיימה ברציפות במשך עשרות שנים משנות הארבעים ועד שנות התשעים.. סדרה שנחשבת עד היום לאחת תופעות הייחודיות ביותר של התרבות הפופולארית הישראלית .
במסגרת הערב יופיעו האמן אורי פינק, ויופיע בנו של מיכאל רשף שיספר על חייו ויצירתו של אביו.
כמו כן תופיע בהופעת בכורה מיוחדת לראשונה מזה שנים רבות גם הזמרת האגדית מרגלית הדרי , זמרת שהתפרסמה בשירי הפתיחה שלה לסדרות תסכיתים מרובות ברדיו בשנות השבעים ותשיר לראשונה בפני קהל את שיר הפתיחה המפורסם של סדרת התסכיתים "הגולם " עם דוד גרוסמן ואריה אלדד ששודרה ברדיו במהלך שנות השבעים.
המחווה תתקיים ביום שני 18.8 בשעה 6 בערב באולם הקטן של הסינמטק.
בואו בהמוניכם .
הרצאה על קומיקס 163839
אתה לא מציין ‏1, אז אני אציין: מדובר בסדרה שמעולם לא התקיימה בעבר - זו סדרה חדשה שעושה מחווה לסדרות המיתולוגיות הישנות.

1 אחר כך שוב יגידו שאתה חושב שז'וסטין פרנק היתה באמת.
קא-בום? 164246
במוסף "כספים " של גיליון המגזין "גלובס" של השבוע האחרון יש מאמר גדול של דוד שליט בשם "קא-בום!" על פסטיבל הקומיקס המתקרב אלינו לטובה . במסגרת מאמר גדול זה מרואיינים בין השאר גם הקומיקסאי אורי פינק וכותב שורות אלה.
למרבית הצער יש במאמר גם כמה הערות שגויות שיש לתקנם.
"אשד המתעד היחיד של תרבות הקומיקס הישראלי ,מחבר הספר "מטרזן ועד זבנג " שמממפה את התכנים של הקומיקסים בישראל מאז ראשית הופעתם בעיתוני הילדים של הישוב" שליט מתלונן שקשה למצוא בספר זה ניתוחי וביקורת של ממש. "קהילה שלא מיצבת את עצמה בתרבות הישראלית זקוקה ,כנראה ליד אוהבת".
כלל וכלל לא. הסיבה לחוסר כביכול זה של ניתוח היא הרבה יותר פרוזאית: היו הרבה קטעים ארוכים של ניתוח בספר אבל הםב דרך כלל הורדו בידי העורך הן מסיבות של מקום והן משום שחשב שהם לא מתאימים לקונספט הכללי של הספר כפי שראה אותו .
שליט גם עבר באתר זה ומתלונן מדוע אינני מזכיר כלל את הקומיקסאית דניאלה לונדון -דקל בהיכל התהילה של סיפורי הקומיקס העבריים שלי .
ובכן בניגוד למה שכתוב שם בצורה שגויה , כן הזכרתי את דניאלה לונדון דקל כאשר יצא הספר שלה לאור. נכון שלא ראיתי כל צורך להכניס את יצירתה להיכל התהילה , אבל מכאן ועד התעלמות מוחלטת מעצם קיומה כפי שרומז שליט רחוקה מאוד הדרך.
קא-בום? 164984
אז מה אתה רוצה - הוא צודק: אתה מסכים איתו שאין שם ביקורת וניתוח. את ההערכה שלו לסיבה הוא מסייג ב"כנראה". זאת "הערה שגויה שיש לתקנה"?
שם המוסף הוא ''פירמה''. 165046
שם המוסף הוא ''פירמה''. 165277
''פירמה '' הוא המוסף החודשי של גלובס בעריכת רועי ארד. אבל כוונתי למוסף האחר של גלובס ששמו הוא ''כספים''.
אולי מוסף "כסף"? 165295