מחקר חדש מגלה כי ... | 2009 | ||||||||||||
|
מחקר חדש מגלה כי ... | 2009 | ||||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "מדע"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
מצאתי את מה שכהנמן עצמו מספר על זה (מסתבר שאת טברסקי הוספתי לחגיגה על לא עוול בכפו, השותף של כהנמן באותה הרפתקה היה עוזר שילד). כהנמן ושילד ניסו לשפר את שיטות ההדרכה של פרחי טיס בחיל האויר, וזה מה שכהנמן מספר: "I had the most satisfying Eureka experience of my career while attempting to teach flight instructors that praise is more effective than punishment for promoting skill-learning. When I had finished my enthusiastic speech, one of the most seasoned instructors in the audience raised his hand and made his own short speech, which began by conceding that positive reinforcement might be good for the birds, but went on to deny that it was optimal for flight cadets. He said, "On many occasions I have praised flight cadets for clean execution of some aerobatic maneuver, and in general when they try it again, they do worse. On the other hand, I have often screamed at cadets for bad execution, and in general they do better the next time. So please don't tell us that reinforcement works and punishment does not, because the opposite is the case." This was a joyous moment, in which I understood an important truth about the world: because we tend to reward others when they do well and punish them when they do badly, and because there is regression to the mean, it is part of the human condition that we are statistically punished for rewarding others and rewarded for punishing them. I immediately arranged a demonstration in which each participant tossed two coins at a target behind his back, without any feedback. We measured the distances from the target and could see that those who had done best the first time had mostly deteriorated on their second try, and vice versa. But I knew that this demonstration would not undo the effects of lifelong exposure to a perverse contingency." (מתוך: http://www.nobel.se/economics/laureates/2002/kahnema... - קצת ארוך אבל שווה כל רגע.)
|
|
||||
|
||||
בעקבות החדשות העצובות החלטתי לצרף תרגום לעברית באדיבותו של Copilot. התרגום לא רע לטעמי, מלבד לכמה בעיות שהדגשתי: חוויתי את הרגע המרגש ביותר בקריירה שלי כשניסיתי ללמד מדריכי טיסה ששבח יעיל יותר מעונשין לקידום למידת מיומנויות. כשסיימתי את נאומי המלא בהתלהבות, אחד המדריכים המנוסים ביותר בקהל הרים את ידו ונשא נאום קצר משלו, שהתחיל בהודאה שחיזוק חיובי עשוי להיות טוב לציפורים, אך המשיך להכחיש שזה האופטימלי לקדטים. הוא אמר, “במקרים רבים שיבחתי קדטים על ביצוע נקי של תרגיל אקרובטי, ובדרך כלל כשהם מנסים שוב, הם עושים פחות טוב. מאידך, לעיתים קרובות צעקתי על קדטים על ביצוע לקוי, ובדרך כלל הם עושים טוב יותר בפעם הבאה. אז בבקשה אל תגידו לנו שחיזוק עובד ועונשין לא, כי ההפך הוא המציאות.” זה היה רגע שמח, שבו הבנתי אמיתה חשובה על העולם: מכיוון שאנו נוטים לשכר אחרים כשהם עושים טוב ולענוש אותם כשהם עושים רע, ומכיוון שיש רגרסיה לממוצע, זהו חלק מהמצב האנושי שאנו מוענשים סטטיסטית על שכר אחרים ומשוכרים על ענישתם. מיד סידרתי הדגמה שבה כל משתתף זרק שתי מטבעות למטרה מאחורי גבו, ללא כל משוב. מדדנו את המרחקים מהמטרה וראינו שאלה שעשו את הטוב ביותר בפעם הראשונה בדרך כלל הדרדרו בניסיונם השני, ולהפך. אבל ידעתי שההדגמה הזו לא תבטל את השפעות של חשיפה על פני כל החיים לקשר מופקר. |
|
||||
|
||||
זה מתחיל בערך ברבע השני של המאמר, מהכותרת "The collaboration with Amos Tversky", ולא קל לגזור משם את החלקים הרלוונטיים (כמעט הכל). באפון כללי, ההנחה שאנחנו פועלים בהתאם לעצותיו של איזה "סוכן כלכלי רציונלי" שיושב בראש שלנו נראית מפוקפקת. זה לא רק שאנחנו חלשים בחישוב הסתברויות, אלא שאנחנו בכלל לא מפעילים את מערכת השיקולים הנכונה. מתאבן לדוגמא: תאר לעצמך שיש לך כרטיס לתיאטרון, אבל בערב ההצגה אתה מרגיש רע, בחוץ גשם זלעפות ולא ישנת 48 שעות. רוב האנשים נוטים בכ"ז לממש את הכרטיס שבידם, עבורו שילמו במיטב כספם. כאשר הם נשאלים אם באותם תנאים הם היו נוסעים לראות את ההצגה אם הכניסה היתה חינם, הם עונים בשלילה. ברור שלאחר שהכרטיס כבר נקנה, אין הבדל כלכלי בין שתי הסיטואציות. |
|
||||
|
||||
מתאבן טוב במיוחד כאן. דגדגן: "your arguments don't add up, they average out". מעניין אם אצליח להפנים את זה. |
|
||||
|
||||
אכן ניסוח מעניין וראוי להפנמה. מה שלא הסכמתי איתו זה שדפוס-החשיבה הזה הוא פרדוקסלי. לדעתי יש סיבות רציונליות מאד לשקלל פנימה מידע נוסף שיש לך, גם אם לכאורה הן נראות פחות חשובות. לדוגמה: א. סט כלי-הגשה שמכיל סט קודם, אבל עם פריטים נוספים שחלקם שבורים, יכול להעיד שהאיכות והעמידות הכללית של הכלים של אותו יצרן הן נמוכות - ועל כן לקבל הערכת מחיר נמוכה יותר, ובצדק. ב. לגבי ההבדל בין תרופה שתופעות הלוואי שלה הן התקף-לב, לעומת כזו שתופעות הלוואי שלה הן התקף לב, גירוד בכפות הרגליים ושני עיטושים ביום - כל עוד לא סיפרו לי מה שכיחות תופעות הלוואי, הנחת בסיס יכולה להיות שבסה"כ יש נניח תופעות לוואי ל-1% מהמשתמשים. תחת הנחת הבסיס הזו, במקרה הראשון המסקנה היא שלמשתמש אחד ממאה יש התקף לב, בעוד במקרה הראשון אולי רק לאחד מ-300 יש כזה, בהיעדר נתונים נוספים. ובמקרה הזה, אין רציונלי יותר מלהסיק שהתרופה הראשונה יותר מסוכנת מהשנייה. |
|
||||
|
||||
הוא לא רציונלי. ההנחות המוקדמות שאתה מדבר עליהן הן בדיוק כאלה. אף אחד לא סיפר לנו את השכיחות של תופעות הלוואי. במקרה הטוב, שאתה מדבר עליו- אנחנו מניחים מראש איזו התפלגות בין כל תופעות הלוואי המוזכרות, בלי שיש לנו שום אינדיקציה לכך, וכשמוסיפים את התופעות המינוריות אנחנו מוסיפים אותן להתפלגות סתם כך. אבל אני יכול להעלות על דעתי מקרה רע יותר- כיוון שקיבלנו אופציה לתופעות לוואי מינוריות או חמורות, אנחנו אוטומטית ''בוחרים'' במינוריות, בשיטת ''לי זה לא יקרה''. |
|
||||
|
||||
זהו - שבדרך כלל יש לנו אינדיקציה. זו שמתבססת של נסיון עתיר שנים, גם אם היא סטטיסטית בעיקרה. אין לנו "אינדיקציה" שמי שמייצר ספל שביר ייצר גם צלחת שבירה, ואין לנו "אינדיקציה" שההתפתגות דומה או משותפת. אבל גם בלי אינדיקציה, רשת הנוירונים שלנו מנסה - בהסתמך על זיליוני דוגמאות מהעבר - לתת לנו איזה עוגן (בשפתו של כהנמן) שהוא ברירת המחדל והשערת הבסיס שלנו. אם אגיד לך שלכדור נגד כאב ראש יש השפעת לוואי של כאב בטן - גם בלי לשאול אותי, הנחת הבסיס שלך תהיה שתופעת הלוואי הזו לא מתרחשת ב-70% מהמקרים. למה? והרי לא נתתי לך שום "אינדיקציה" לכך. אבל נסיונך רב השנים רומז לך שתופעות לוואי מתרחשות באחוזים הרבה יותר קטנים מזה. והוא רומז זאת בצדק. מה שאתה מתאר במשפט האחרון היא כבר אכן הטייה לא רציונלית. אבל לא עליה דיברתי. |
|
||||
|
||||
אבל למה להניח התפלגות אחידה בין תופעות הלוואי המוזכרות? יש משהו בניסיון שלנו שמרמז על כך? |
|
||||
|
||||
איפה הנחתי התפלגות אחידה? (אני שואל לא כי אין תשובה, אלא כדי לא לדון בדברים שלא אמרתי בתגובה שענית לה). |
|
||||
|
||||
המקרה הפשוט. החלף ''אחידה'' ב''מסוימת'' למקרה הכללי. |
|
||||
|
||||
>> במקרה הראשון המסקנה היא שלמשתמש אחד ממאה יש התקף לב, בעוד במקרה הראשון אולי רק לאחד מ-300 יש כזה, בהיעדר נתונים נוספים. למה להניח התפלגות כלשהי, בהיעדר נתונים נוספים? |
|
||||
|
||||
תלונה למועצת העיתונות נגד "ישראל היום" שממשיך לפרסם סקרים שנערכים רק בקרב יהודים בלבד אבל בודקים שאלות שנוגעות לכל הישראלים. הידיעות מסתירות לפעמים את הזהות של הנסקרים. |
|
||||
|
||||
מחקר חדש מגלה כי כ-20% מהמאמרים בגנטיקה מכילים טעויות שנגרמו בשל הפירמוט האוטומטי של אקסל. למשל, המחרוזת SEPT2, שהיא קיצור מקובל לגן Septin-2, מומרת אוטומטית לתאריך 2 בספטמבר. (דרך הטוויטר של גדי אלכסנדרוביץ'.) זכור גם המקרה של רייהארט ורוגוף, שני כלכלנים ידועי שם מהרווארד, שפרסמו ב-2010 מאמר עם מסקנה מקרו-כלכלית שצוטטה רבות בתקשורת ובוויכוחים פוליטיים. דוקטורנט באוניברסיטה אחרת ניסה לשחזר את החישובים, לא הצליח, השיג את קובץ האקסל עם הניתוח המקורי, וגילה שהחוקרים לא בחרו את כל שורת הנתונים כשערכו את החישוב שלהם, אלא רק חלק מהערכים שבה (העכבר התחלק או משהו). כשמרחיבים את הבחירה לכל השורה, המסקנה מתהפכת - במקום ירידה של 0.1% מקבלים עלייה של 2.2%. ואני אומר: מי שמשתמש באקסל למחקר מדעי, שלא יתפלא אם הוא קם עם פרעושים. זאת אולי לא הבמה המתאימה, אבל בכל זאת אמליץ כאן על החבילה dplyr של שפת R, בשביל עיבוד נתונים. יחסית לאחרונה התחלתי להשתמש בה באופן מסיבי, על פרויקט בגנטיקה שמכיל קבצי נתונים גדולים (עשרות ומאות מגה-בייטים בכל קובץ), והיא אוכלת את הנתונים בלי מלח - יש לה תחביר גאוני בפשטותו ובגמישותו, והיא רצה בזריזות מרשימה גם על PC ישן. אני מסיר את הכובע בפני האדלי ויקהאם על כל הממתקים המשובחים שהוא מחלק לכולנו בחינם. |
|
||||
|
||||
התגובה הניצחת שלי התחילה להתגבש כבר באמצע הפסקב הראשונה שלך, ואז גיליתי שכבר הקדמת אותי בפסקה השלישית. זה שקול לשימוש במצלמת האייפון שלך למדידות ספקטרליות. |
|
||||
|
||||
ממש לאחרונה קיבלתי הפנייה ל- tidyverse שלו. (בד"כ אני משתמש בתוכנות סטטיסטיות וב-R רק לדברים מאד ספציפיים). |
|
||||
|
||||
זה לא מחקר חדש אלא מחקר משנת 2016. |
|
||||
|
||||
אופס, לא שמתי לב. תודה. |
|
||||
|
||||
האם סיכוי של 1/7 הוא "סיכוי גבוה מאד"? לפי הכתבה הזאת ב"הארץ", כן. הכתבה סוקרת שבע מועמדות מובילות לתפקיד השותפה של ביידן במירוץ לנשיאות, ובסעיף "כמה סיכוי יש לה?" כל השבע מקבלות "סיכוי גבוה מאוד". אבל הסתברות, כידוע1, היא פונקציה אדיטיבית, ולכן לפחות לאחת מהן יש סיכוי קטן או שווה ל-1/7. ____________ 1. אקסיומות ההסתברות [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
(גילוי נאות, לא קראתי את הכתבה) מכיוון שהכל יחסי, אולי הכוונה היא שלכל אחד מהמועמדות יש סיכוי ממש גבוה - עשירית ויותר- בעוד שעבור שאר שלוש מאות מליוני האמריקאים הסיכוי לכהן כסגנו של ביידן הוא ממש קלוש... |
|
||||
|
||||
אצלך "עשירית ויותר" זה "סיכוי ממש גבוה"? אצלי לא. אבל יאללה, אני מוכן להתפשר אתך על "סיכוי גבוה יחסית". |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי הסיכוי להפסיד ברולטה רוסית הוא 1:6, וזה נראה לי גבוה מאד. בכל מקרה, אני חושב שלהצמיד סיכוי גבוה מאד לכולן במקרה הזה זה לא מדוייק. סוכני ההימורים נותנים לקאמלה האריס סיכוי גבוה משמעותית מכל השאר, ואליזבת' וורן וואל דמינגס לא ממש בתחרות (חלק מסוכנויות ההימורים נותנות לדמינגס את אותם סיכויים כמו למישל אובאמה ולשתיהן את אותם סיכויים כמו לסיכויים של ניקי היילי להיות המועמדת הרפובליקאית לנשיאות בנובמבר. אני לא אומר שזה לא יכול לקרות, אבל זה נמוך משמעותית מ-1:6) |
|
||||
|
||||
אני ספרתי שש. |
|
||||
|
||||
אופס, באתי לפדח ויצאתי מפודח. אני עומד בפינה. |
|
||||
|
||||
ומה מאחלת עירית ענבי ללקוחות מפעל הפיס? "בהצלחה למנחשים" שפירושה המעשי הוא שלא יהיה אף זוכה. |
|
||||
|
||||
אהממם, אולי אני יוצא טמבל, אבל למה? אני תמיד משועשע מה"מהרו, המלאי מוגבל" בפרסומות, שבהגדרה לא יכול לשקף דאגה כנה לרווחת הלקוחות. |
|
||||
|
||||
בקרב בינך ולביני רוב הסיכויים הם שהטמבל הוא אני, אבל אם הכל יזכו בלוטו כל אחד אמור לקבל סכום שלילי. |
|
||||
|
||||
לא מקציבים סכום לפרס ומחלקים אותו בין כל המנחשים נכונה? |
|
||||
|
||||
בכל מקרה אם הכל יזכו כל אחד יקבל פחות ממה שהוא שילם (אלא אם אתה צודק ומדובר בשבוע עם מספר משתתפים נמוך מאד ואני לא חושב שזה ריאלי), כך שכולם יפסידו. |
|
||||
|
||||
אוקיי, זה אני הטמבל. |
|
||||
|
||||
Yipee!
|
|
||||
|
||||
פשוט ''בהצלחה למנחשים בהצלחה'' נשמע קצת כמו חז''לינו זכרונם לברכה. |
|
||||
|
||||
מה בעצם מתחבא ב"בהצלחה למנחשים בהצלחה"? ההצלחה היחידה שאפשר לאחל למי ניחשו בהצלחה היא שהפרס יהיה גדול, כלומר שיהיו להם רק שותפים מעטים לזכיה, ומכאן שעבור רוב ממלאי הטפסים "בהצלחה למנחשים בהצלחה" אינו ברכה אלא קללה. עפ"י הפרשנות הזאת ענבי היא היפוך אתונו של בלעם. |
|
||||
|
||||
ניסיתי לפתור את הבעייה שלך שלפי שיטתך (שנראית לי קצת מוקצנת) אומרת שלא יהיו זוכים כלל. לפחות אצלי חלק יזכו, וזה כבר מגדיל את האושר העולמי יחסית לאסטרטגיה שלך. דרך אחרת כבר הוסברה על ידי ירדן - איחול אמפטי. אבל אפשר אולי קצת להראות את זה במקרה אחר , אולי יותר אינטואיטיבי: לגמר התעמלות הקרקע הגיעו שש מתעמלות/ים. בטרם מתחילה התחרות, השופטת הראשית מכריזה "בהצלחה למתמודדות". והכוונה היא - כל הכבוד שהגעתן עד הלום, מי ייתן ותעשו את מיטבכן והטובות ינצחו. האם זה קצת מרכך את ההסתייגות שלך מהאיחול הנידון? |
|
||||
|
||||
לא. אני שומר בקנאות על זכותי להתעצבן, והפתיל הזה רק מוסיף לי עוד נושא להתעצבן בגינו. בנבחרת המתעמלות אולי אפשר להיות פחות נוקשים ולהניח ש"הצלחה" שם יכולה להמדד בכל מיני פרמטרים שלא כולם מוציאים זה את זה (באמת הגיע הזמן למצוא תרגום יותר טוב ל mutually exclusive), לחלק מהן גם מקום חמישי הוא הצלחה, לאחת עצם זה שלא נפלה מהקורה עושה את היום, המסיימת שישית בתחרות אולי עשתה שיא אישי וכך הלאה וכך הלאה עד שיגיע זמן קריאת שמע של שחרית. |
|
||||
|
||||
גם בלוטו יש כמה רמות של זכייה (רוב האנשים אפילו יתייחסו לזכייה במחיר הכרטיס כזכייה). זה וגם העובדה שיש בקופת הלוטו עשרות מיליונים מהגרלות קודמות, גורם לכך שלפחות מתימטית יש אפילו סיכוי גדול מאפס שאכן כולם ירוויחו בהגרלה מסוימת. |
|
||||
|
||||
אין לי ספק קל שבקלים שמעולם סכום הפרסים לא היה מספיק לשלם את הזכיות אילו כל המנחשים היו זוכים. אבל דומני שאשאיר את זכות המילה האחרונה למי שרוצה להמשיך. |
|
||||
|
||||
אם כולם היו זוכים במחיר הכרטיס - האם זה משנה את הספק שלך? |
|
||||
|
||||
אינני יודע. צריך לעשות משאל בין ממלאי הלוטו ולבדוק אם החזרת ההשקעה נחשבת אצלם כהצלחה. אחרי הכל הם קיבלו את הריגושים הקשורים בהמתנה לזכייה בחינם, כך שאולי עשו עסק טוב. אבל בסדר. אני מוכן לקבל את "בהצלחה למנחשים" כקריאה של מפעל הפיס לציבור *לא להשתתף בהגרלה* כדי שמתי המעט שכן ימלאו טופס יוכלו, תיאורטית, לצאת ברווח או לפחות בלי הפסד. העם עם ענבי. |
|
||||
|
||||
אני קצת אטרחן פה - בעצם הרבה - אבל אתה התחלת. היא לא אומרת "אני מקווה שכל המנחשים ינחשו נכונה". היא בכלל לא אומרת "כל", אבל אפילו היתה אומרת "כל", הפרשנות הסבירה היא לא "אני מאחלת (הצלחה לכל המנחשים)" אלא "אני (מאחלת הצלחה) לכל המנחשים". אילו איחול ההצלחה שלה היה פעולה שמבטיחה הצלחה בפועל, שתי האפשרויות היו שקולות (נדמה לי. טעון עיון נוסף). אבל איחול הצלחה לא מתיימר להיות כזה - הוא רק ציון התייחסות רגשית אמפתית: היא באמת (אם היא צדיקה, והיא בוודאי צדיקה) שמחה בשמחתו של כל מי שמנחש נכונה, ועצובה בעצבונו של כל מי שלא מנחש נכונה. אין נפקא מינה אם היא מבינה שעצבונם של האחרונים הוא תנאי לשמחתם של הראשונים. |
|
||||
|
||||
האם כשמשרד החינוך מאחל "בהצלחה לנבחנים" בבחינות הבגרות אתה מפעיל אותו ניתוח סינטקטי? (והאם יש לך, כמו לי, הרגשה שמוטב לעסוק אפילו בשאלת הביצה שלא נולדה בערב חג במקום במנחשי הלוטו?) |
|
||||
|
||||
תלוי. נטייתי הטבעית תהיה לא להפעיל שום ניתוח סינטקטי על המשפט הזה של משרד החינוך, אבל אם איזה שוטה גלובלי שאני מעריך טוען שיש שם בעיה לוגית, אז אין לדעת לאן אתגלגל. (למה לבחור, אפשר גם וגם. מה השאלה עם הביצה?) |
|
||||
|
||||
ולי עדיין לא ברור אם מאחלים הצלחה או מאחלים בהצלחה, או אולי לכל איחול משמעות שונה. |
|
||||
|
||||
והנה אחת הסיבות שאני ממעט להגיב : הכל כבר אמרתי תגובה 530482 |
|
||||
|
||||
עוד על הקשר הלא-כל-כך-ישיר בין המחקר לבין הפרסום בעיתונות הכללית. דגדגן: "Perhaps the most dramatic example of this is a paper for the chemical society about the chirality of proteins recovered from meteorites. Sounds like a dry paper – which might explain why, in the discussion section of this paper, the authors decided to speculate that such proteins might hint at the possibility of “advanced intelligent dinosaurs on other planets.” Of course the press release picked up on this, stating, “Could ‘advanced’ dinosaurs rule other planets?” |
|
||||
|
||||
כדאי לשים לב שלא מדובר ב"סיינטיפיק ידיעות" אלא במגזין הרשמי של מכון מדעי מכובד. |
|
||||
|
||||
גם הקשר בין האמת לבין המחקרים עצמם (בעת פרסומם) הוא בעייתי, גם בלי העיתונות שמוציאה דברים מהקשר ומיצגת את המחקרים בצורה לא מדויקת. https://www.youtube.com/watch?v=42QuXLucH3Q אין מנוס מכך שמדע אמיתי הוא משהו שלוקח זמן ואל האמת לא מגיעים כל פעם כשמפורסם מחקר עם תגלית מרעישה, אפילו אם המחקר נעשה עם שימוש סביר של המתודולוגיות המקובלות. גם מחקרים שמפורסמים בכתבי עת מכובדים והם Peer reviewed צריך תמיד לקרוא עם מידה בריאה של ספקנות, בעיקר כאשר מתגלים בהם דברים חדשים שלא ידענו קודם. התוצאה של התגליות הללו צריכה להיות הבעת עניין והמשך חקירת הנושא ולא תחושה שהגענו בהכרח לאמת. (יותר) ביטחון אפשר לקבל רק לגבי דברים שנבדקו שוב ושוב (ושוב) על ידי חוקרים שונים ולאורך זמן עם קבלת תוצאות דומות או זהות. |
|
||||
|
||||
אכן הבעיה מוכרת, ולא רק מהדיון על המאמר הזה.. אבל אם כבר קישרת1 לסרטון מהערוץ המצויין Veritasium של Dr. Derek Muller, אולי זאת הזדמנות טובה לקשר למשהו שלו היה מפורסם באחד באפריל הייתי מגחך על האידיוטים שנפלו בפח. דגדגן: בניגוד למה שלימדו אתכם כל החיים, אפשר להשתין נגד הרוח! ____________ 1- למערכת: אולי כדאי להוסיף ל"קישורים" של המאמר את הקישור הזה. |
|
||||
|
||||
רגע, עוד לא גמרתי לתלוש עלי כותרת יאומן, לא יאומן. יאומן, לא יאומן. יאומן, לא יאומן... |
|
||||
|
||||
ברגע הראשון - זה לא יכול להיות. אחרי שנייה - ספינות מפרש וגלשני רוח נעים נגד כיוון הרוח (לא ישירות נגדה, אלא בזווית ממנה, אבל עדיין נגדה) אז ברור שזה אפשרי. |
|
||||
|
||||
לי זה לקח הרבה יותר משניה, והאמת היא שהקשר בין "נגד הרוח" - שזכור לי כאחד הדברים המגניבים שלמדתי בתיכון - לבין "יותר מהר מהרוח" עדיין לא לגמרי ברור לי (במלים אחרות, ייקח אותי השד אם אני מבין!. לעומת זאת הנושא כולו עוזר לי להבין טוב יותר את הביטוי "לכל הרוחות" וגם זה משהו). |
|
||||
|
||||
כשהרוח נגדך, מהירות הרוח היא שלילית ולכן כל תנועה אל תוך הרוח היא במהירות גדולה ממהירות הרוח. |
|
||||
|
||||
כן. אבל הניסוי הראה משהו אחר ובאמת היה מגניב יותר אם היו מראים איכשהו נסיעה בדיוק בכיוון ההפוך לרוח (בלי זיגזגים או טריקים ושטיקים דומים). אמנם עפ"י שרוול הרוח והכיוון של הסרטים שקשורים לעגלה אפשר לראות שהטענה הוכחה, אבל אני חושב שהאלטרנטיבה, אם מישהו יצליח ליישם אותה (למוד נסיון אני כבר מהסס להגיד שזה בלתי אפשרי, למרות שזה *כמובן* בלתי אפשרי), תהיה עוד יותר מרשימה ויזואלית. |
|
||||
|
||||
אני חושב על שבשבת. זה דומה לשבשבת שמסתובבת נגד הכיוון ה''נורמלי''. אולי צריך רק לתת לה סיבוב ראשוני (זה דומה לשלב הראשוני של הנסיעה בוידאו, שבו עדיין נסעו עם כיוון הרוח). |
|
||||
|
||||
לנוע נגד הרוח הרבה יותר קל להבנה. כשאתה תוקע כנף מאונכת על יתד (מפרש עם גרר גדול של הסירה, זו המטרה של החרב בסירות מפרש קטנות ושל ה keel בגדולות יותר), כל עוד הרוח היא לא ממש נגדית הכנף תוכל לייצר עילוי בכוון שיש לו וקטור נגד הרוח. כאן זה קשה יותר להבנה. הפרופלור מייצר דחף מתנועת הגלגלים על הקרקע, שנגרמת מהדחיפה של הרוח את גוף הרכב, והדחף הזה מספיק כדי להניע את הרכב מהר יותר ממהירות הרוח [הכנס כאן מספר כלשהו של אמוטיקונים של גרוד בראש במבוכה]! |
|
||||
|
||||
מה שכתבת בשורה האחרונה זה ברצינות? לי זה נראה כפרפטום מובילה מסוג ראשון. |
|
||||
|
||||
זה היופי שבעניין. אם תראה את הסרטון עד סופו יתברר לך שהאנרגיה מגיעה מהרוח, אבל כל העסק באמת מאד לא אינטואיטיבי, והדבר הראשון שעשיתי היה לבדוק אם תאריך הפרסום היה הראשון באפריל. הוא לא. |
|
||||
|
||||
הגיעה אלי תלונה עצבנית של הד"ר אבשלום קור ואני ממהר לתקן: אחד באפריל, לא הראשון באפריל. |
|
||||
|
||||
האמת היא שכשניסיתי לחשוב על כך לא הצלחתי להראות שמדובר בפרפטום מובילה, אבל אינטואיטיבית זה נראה לי לא אפשרי. אולי אני טועה. זה שסירת מפרש יכולה לנצל את הרוח כדי לשוט כנגד הרוח זה משהו אחר, ולא מוכיח שום דבר לעניין הזה. אפשר לחשוב למשל על רכב עם מנוע רוח שמפעיל את הבלם ועומד, ותוך כדי עמידתו צובר אנרגיה חשמלית במצבר. אחר כך הוא מתקדם בעזרת מנוע חשמלי והאנרגיה שצבר כנגד הרוח כמה שהוא מצליח בעזרת המצבר ושוב מפעיל את הבלם וחוזר חלילה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שלעניין הרכב שנע נגד הרוח לא צריך אפילו את התיווך החשמלי והעצירות. די בממסר של גלגלי שיניים שממיר את המהירות הגבוהה שצובר מנוע הרוח במהירות סיבוב איטית שתועבר לגלגלים, ואז הרכב יתקדם לאיטו בניגוד לכיוון הרוח. |
|
||||
|
||||
לקרוא את זה אחרי "לי זה נראה כפרפטום מובילה מסוג ראשון" מראה שאולי למרות הכל עוד יש איזו תקווה. אם תפתח דגם עובד של ההמצאה הזאת, ולו רק בתור צעצוע ילדים שיתגלגל על השולחן *אל* המאוורר, אני בטוח שתהיה אדם עשיר. |
|
||||
|
||||
אמנם כתבתי זאת כתגובה מידית, שראיתי את הרעיון הזה לראשונה, אבל אחר כך כשחשבתי על כך לא הצלחתי להראות שאכן מדובר בפרפטום מובילה וגם כתבתי זאת, ולכן כרגע איני יכול לסתור את הטענה שיתכן שיהיה מתקן שמנצל את אנרגיית הרוח כדי לנוע ''עם הרוח'' במהירות גבוהה יותר ממהירות הרוח, אם כי זה מנוגד לאינטואיציה. אשר למתקן שנע בניגוד לכיוון הרוח כפי שתיארתי, זה סיפור אחר. אני חושב שזה אפשרי וניתן לבנייה. לו באמת חשבתי שמתקן כזה יעשיר אותי, ולו היו לי שאיפות להיות יותר עשיר ממה שאני, אולי הייתי מתאמץ לבנות דבר כזה. אני חושב שזה אפשרי. |
|
||||
|
||||
1. אפשר לנוע בכיוון הרוח במהירות גבוהה יותר, אבל רק בתנאי שזה לא כל הזמן, אלא לפעמים פחות ממהירות הרוח ולפעמים יותר. אפשר לחשוב על מודל המצבר שהצעתי כפתרון לבעיה השנייה או מודל אחר. 2. מתקן שהואץ ונע במהירות הרוח, שאינו נושא עמו מקור אנרגיה נוסף לא יוכל להאיץ עוד. זה אכן פרפטום מובילה. כי זה כאילו הוא עומד ואין רוח. אין מה שיאיץ אותו ואחר כך ישמור על מהירות קבועה כנגד התנגדות האוויר. |
|
||||
|
||||
2. אז לדעתך הסרטון אינו אלא אחיזת עיניים? |
|
||||
|
||||
לא כל כך השתדלתי לעקוב ולעמוד בפרוטרוט על מה שהם מראים שם, אבל אם יש בו טענה שהם הצליחו לסתור את אחד משני הסעיפים שרשמתי, אז יש כאן איזה שהוא בלוף או משהו שנעלם מעיניהם. סופר שרבים ניסו להביא כל מיני דוגמאות לאפשרות של פרפטום מובילה, ואפילו יצרו כל מיני מתקנים שמוכיחים, כאילו, שהצליחו לעשות זאת1 ולפעמים היה קשה מאד לראות היכן הקץ'. אבל תמיד הצליחו בסופו של דבר להראות היכן הבלוף או הטעות, ולכן קבעו את החוק הראשון, שאין לו הוכחה, והוא מעין "אמונה מדעית". 1 יש ספר ובו אוסף של סיפורים כאלה, שפעם קראתי. |
|
||||
|
||||
אבל הם *לא* הביאו ולא ניסו להביא דוגמה לפרפטום מובילה. זה סתם מובילה. |
|
||||
|
||||
אני מתכוון לתבוע אותם (באדיבות יוסי שהביא את הסרטון) על גניבת רעיון. אולי בכל זאת אתעשר. . . |
|
||||
|
||||
בסרטון שהבאת בהודעה אחרת מסבירים איך ניתן לבנות מכונת פלאים כזאת בעזרת מדפסת תלת ממדית. לי אין. |
|
||||
|
||||
גם לי זה נראה כמו פרפטום מובילה, איך זה יכול להיות שכשרוח הפנים היא אפס בכל זאת נוצר דחף. אבל הדחף נוצר מהגלגול של הגלגלים על הקרקע אז אני לא יודע. זה לא נשמע לי הגיוני שזה יעבוד אבל אני לא מצליח להסביר לעצמי למה לא ואני במבוכה מלאה. |
|
||||
|
||||
אם יורשה לי לנסות - נניח מצב התחלתי של גוף במנוחה ביחס לאוויר. לגוף יש מדחף המונע מהגלגלים. המדחף מניע את הגוף קדימה (שוב, ביחס לאוויר). הגלגלים מונעים מהקרקע הנעה אחורה (ממש כמו המסוע בדגם הקטן). מחיר התנועה קדימה, ביחס לאוויר, הוא אבדן אנרגיה עודף של תנועת הקרקע (שזה בעצם, הרוח) - זאת לא תנועה מתמדת. דוגמא פשחטה יותר - נניח רכב עם שמונה גלגלים - ארבעה פנימיים וארבעה חיצוניים. הגלגלים הפנימיים נמצאים על מסוע. הגלגלים החיצוניים מונחים על כביש, ומחוברים לפנימיים ביחס גדול מאחד - כלומר סיבוב אחד של הגלגלים הפנימיים גורם לחיצוניים לעשות דרך הגדולה מהיקפם. (למשל, אם הגלגלים כולם מחוברים והחיצוניים גדולים יותר). הסעת המסוע אחורה תגרום לרכב לנוע קדימה. וניקח את הדוגמה למעלה, למשהו שאפשר לנסות בבית - ניקח יויו. החוט מגולגל על החלק הפנימי, שהיקפו קטן משני החצאים חיצוניים. נניח את היויו על הרצפה. נמשוך את החוט (בעדינות) אחורה. אם עושים את זה נכון (ואולי עם תנופה התחלתית קטנה), היויו ינוע קדימה - נגד כיוון המשיכה. |
|
||||
|
||||
תודה. חידדת לי את הבעיה: בכל הדוגמאות ישנו כח נוסף שמופעל על הגלגלים- המסוע שמקבל אנרגיה חיצונית, או המשיכה בחבל של היו יו. כאן הכח הנוסף (לכאורה) מגיע מאותה רוח שדחפה את הרכב. אבל הרוח כבר לא דוחפת את הרכב יותר! לפיכך האנרגיה שנמסרת מהגלגלים למדחף אמורה להאיט את הגלגלים, ולהחזיר את הרכב אל מתחת למהירות הרוח. לא יכול להיות שהאנרגיה שהגלגלים מוסרים למדחף גדולה מזו שמאיטה אותם. זה עדיין נראה כמו פרפטום מובילה |
|
||||
|
||||
א. שוב, נסה לחשוב שהקרקע נעה ולא האוויר. ב. ההפרעה (ההתנגדות) לתנועת הקרקע (או הרוח, שיהיה) גדולה יותר עם המדחף מאשר בלעדיו. לא פרפטום מובילה. ג. אני חוזר על עצמי. זמן טוב להפסיק. |
|
||||
|
||||
אולי הבעיה היא רק עם קביעת נקודת הייחוס? אישית, אני נתקע בקטע שספינות מפרש שמצליחות לשוט בזיגזג תוך שהמהירות בה הן זזות בכיוון הרוח גבוהה ממהירות הרוח. אבל אם צלחת את המשוכה הזאת, תדמיין משאירים מפרש מינימלי שזז בזיגזג וקושרים אליו גלשן. הגולש מתאים את הכיוון באופן תמידי כך שהוא יהיה תמיד בכיוון הרוח (אפשר גם לדמיין מנגנון אוטומטי או קפסולה עם rudder או משהו). הגולש נע מהר ממהירות הרוח, אך לא מה שמייצג את התנע. הדרך משם למה שרואים בסרטון די קצרה. |
|
||||
|
||||
+1 |
|
||||
|
||||
לא אותו דבר. כשהרוח מולך היא ממשיכה להפעיל עליך כח כל הזמן. כשהרוח איתך היא מפסיקה להפעיל עליך כח כשהגעת למהירות שלה. הסירות ב America's Cup מפליגות (אם אפשר לקרוא לזה כך) פי 3 ממהירות הרוח בכל מיני כיוונים, אבל בכל כיוון שהן מפליגות יש להן תמיד רוח פנים שמפעילה עילוי על המפרשים. הן לא יכולות להפליג בדיוק מול הרוח ולא בדיוק נגד הרוח. |
|
||||
|
||||
מה זה "מולך"? הלהבים של המדחף הם בזווית לרוח, כך שהיא ממשיכה להפעיל כח אפילו שהיא בכיוון התנועה. |
|
||||
|
||||
ככל שהבנתי, כאשר מגיעים למהירות הרוח המדחף הוא שדוחף את האוויר לאחור (ואת הרכב קדימה) ולא הרוח דוחפת את המדחף. חשבתי על אנלוגיה שמחזקת את דעתי שזו פרפטום מובילה- נניח רכב כזה שמתגלגל בירידה, כשהירידה אנלוגית לעוצמת הרוח. ככל שעוצמת הרוח נחלשת, הירידה מתיישרת, עד שלבסוף הרכב נוסע במישור. המדחף, שמונע על ידי הגלגלים, נותן לרכב דחף נוסף בירידה. אבל כאשר הרכב ממשיך במישור הוא ילך ויאיט. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי איך המשפט האחרון שלך מראה שזאת פרפטואום מובילה, ובשביל מה צריך בכלל מדחף אם יש מדרון משופע (מובן שאם המסלול, או חלק ממנו, משופע הסרטון הוא רמאות או מתיחה). |
|
||||
|
||||
אני מחליף לצורך האנלוגיה את הדחף מהרוח בדחף מירידה. הרכב מתגלגל בירידה והגלגלים מסובבים את המדחף. כאשר הירידה הופכת למישור הגלגלים ימשיכו לסובב את המדחף אבל הרכב ילך ויאט. |
|
||||
|
||||
נכון, שם נתקעתי. אם תיישם את האנלוגיה הזאת על ספינות מפרש ששטות בזווית לרוח, תגיע לאותה פרפטום מובילה - לא משנה באיזו זווית הרכב נוסע, הוא בהכרח יגיע לעצירה במישור. אבל אם מניחים/מבינים שזה אפשרי1, ההבדל בין מפרש שנמצא בזוית לרוח ללהב של מדחף שנמצא בזוית לרוח לא נראה מהותי. ___ 1 כשאני חושב על זה, יש תוספת אנרגיה שנכנסת למערכת כי צריך להתאים את הזוית של המפרש כל פעם. אינטואטיבית, התוספת הזאת נראית לי זניחה, אבל כל הדיון הזה נוגד אינטואיציה. |
|
||||
|
||||
לסירה יש תמיד רוח פנים שמפעילה עילוי על המפרש. כאן אנחנו מדברים על מצב הפוך- רוח הפנים יורדת לאפס והמדחף ממשיך לדחוף. |
|
||||
|
||||
אבל בינתיים הצלחתי להתחרט על ההערה הזאת. ראה תגובה 740105 |
|
||||
|
||||
תגובה 740186 אני לא רוצה להתייחס לסרטון. איני יודע מה בדיוק עשו, מה השיגו ומה לא השיגו ואולי חשבו שהשיגו. |
|
||||
|
||||
תחילה חשבתי שאולי יש בעיה עם הספידומטר, אבל התמונה הזאת מוכיחה שאם האפקט לא הושג לא מדובר על טעות אלא על רמאות של ממש. זה, כמובן, ייתכן אבל ההסבר די מניח את דעתי בשאלת ההיתכנות, והמגיש בעל הערוץ מוכר לי וירטואלית כדמות רצינית, כך שאני מאמין שמדובר באפקט אמיתי (מאמין במובן שהייתי מוכן להתערב ביחס 1:1 שזה כך, כלומר ההסתברות גבוהה מחצי לדעתי). למה אתה לא רוצה להתייחס לסרטון? התמונה שצירפתי, אם לא מדובר ברמאות, די מספרת את הסיפור (אגב, מה שבכל זאת מחשיד קצת הוא שבדיוק שתי שניות אחרי שמהירות הרוח מושגת הם עוברים מול שק הרוח... אולי הם ידעו מראש איפה זה יקרה כי מהירות הרוח היתה ידועה להם והיו להם נסיונות קודמים באותם תנאים). |
|
||||
|
||||
כמו שכתבתי בתגובה שכתבתי הרגע. אין כל כך טעם לעקוב. אני מאמין שפרפטום מובילה לא אפשרי, אבל לפעמים כשמציגים לך משהו שסותר זאת, לא קל לגלות היכן מסתתרת הסיבה לסתירה. זה כמו במופע קסמים. הרבה פעמים הצלחתי להבין היכן הבלוף, אבל עוד יותר פעמים לא הצלחתי. זה לא אומר שמה שהקוסם ביקש שאאמין בו אכן קיים. |
|
||||
|
||||
לא תמצא יותר מדי אנשים שיתווכחו איתך בשאלה אם פרפטואום מובילה אפשרי. הויכוח הוא בשאלה אם המתקן הזה הוא באמת פרפטואום מובילה, כי יש מקור ברור לאנרגיה: הרוח. מכל מקום, נראה ש תגובה 740135 בטאה איזה שבב אופטימיות חסר בסיס. |
|
||||
|
||||
בסעיף 2 הסברתי מדוע הבעיה שווה לבעיה שבה אין רוח. בסעיף 1 כתבתי שהדבר אפשרי זמנית, ותסכים עמי שברגע שאנו כותבים דברים אלה המתקן שלהם לא ממשיך לנוע עם הרוח מהר יותר ממנה, אלא כבר מזמן האט ועצר. שוב, איני יודע מה בדיוק הם עשו עם הפרופלור שלהם, ואולי הם בכל זאת הצליחו לצבור אנרגיה עד שהמתקן עבר ממהירות אפס למהירות הרוח. אני יכול להציע עוד הצעה איך לעבור זמנית את מהירות הרוח. תאר לעצמך שתוך כדי ההאצה עד למהירות הרוח, הפרופלור מאיץ גם גלגל תנופה שנמצא בתוך המתקן. זה אומר שייקח יותר זמן עד שהמתקן יגיע למהירות הרוח, אבל כשיגיע תהיה צבורה בו עוד אנרגיה. ואז אפשר יהיה להעביר את האנרגיה הזאת דרך ממסר שיגדיר את המהירות לגלגלים, ואפשר יהיה להאיץ עוד. ממש כשאני כותב עלה בדעתי רעיון שאולי הוא מה שהם עשו. הם מגיעים למהירות הרוח כשהפרופלור שלהם מסתובב. לפרופלור יש מסה ומומנט אינרציה ולכן צבורה בו אנרגיה. ברגע הזה הם יכולים לשנות את זוויות כנפי הפרופלור כך שבמהירות הסיבוב הזאת ייתן מהירות אוויר גבוהה יותר. זה יגרום לכך שהפרופלור יאט את מהירות הסיבוב שלו, אבל יהיה פרק זמן שבו האנרגיה שהייתה צבורה בו תיתן מהירות אוויר גבוהה ממהירות הרוח וכך תאיץ את המתקן. |
|
||||
|
||||
טוב. נראה לי שהבנתי עוד משהו שמסביר מה קורה אצלם. תאר לעצמך מתקן שנע במהירות האוויר שיש עליו פרופלור. במצב של שיווי משקל, כלומר הרבה זמן אחרי שהמתקן הגיע למהירות האוויר ונע יחד עמו, הפרופלור בכלל לא מסתובב כי מהירות האוויר יחסית אליו היא אפס. אבל בזמן שמאיצים את המתקן עד שהוא מגיע למהירות האוויר ישנה מהירות יחסית בין האוויר והפרופלור ולכן הוא מתחיל להסתובב. כשהמתקן מגיע למהירות האוויר הפרופלור בכל זאת מסתובב כי יש לו אינרציה והוא לא מפסיק בבת אחת, ואז הופכים את כיוון הלהבים, ועד שהוא מאט את סיבובו הוא יכול לתת עוד דחף. |
|
||||
|
||||
וזה לדעתך מה שהם עשו שם, גם אחרי שקראת את הערך בויקיפדיה? אתמהה. |
|
||||
|
||||
חשבתי, אבל אחר כך עברתי ברפרוף (כלומר תוך קפיצות) על הסרט1 הארוך והמעצבן וראיתי שיש שם ממסר בין הפרופלור והגלגלים. אז הם סתם הסתבכו. ההצעה שלי פשוטה יותר. 1 לא ידעתי שיש גם ערך בויקיפדיה |
|
||||
|
||||
נראה לי שאתה מחמיץ את הנקודה, לא מדובר בלעבור את מהירות הרוח באופן רגעי אלא לאורך זמן וללא הגבלה (כמובן, כל עוד יש רוח). לשם כך לא יעזר גלגל תנופה או היפוך זריז של זווית המדחף. אני קראתי את ההסברים כאן והשתכנעתי ש: א. זה עובד - הרכב אכן נע עם כיוון הרוח יותר מהר מהרוח לאורך זמן. ב. לא מדובר בפרפטואום מובילה או בהפרת חוקי הפיזיקה - ההסבר הפיזיקלי של אופן הפעולה שכנע אותי. |
|
||||
|
||||
האם זה אומר שמה שכתבתי בסעיף 2 בתגובה 740186 לא נכון? |
|
||||
|
||||
מובן שאם העסק עובד סעיף 2 אינו נכון. הטענה היא לא שמצאנו דרך להפעיל פרפטואום מובילה. |
|
||||
|
||||
אכן לא נכון. אני ממליץ לך לקרוא את הקישור (שגם אני וגם השכ"ג סיפקנו) ובפרט את 3-4 הפסקאות שמתחילות ב-"There are several ways to explain how the vehicle works". ניתן שם הסבר שלפחות לי נראה משכנע (בעיה - היחידות שבהסבר שם הן אימפריאליות - מהירות במייל או פיט לשעה, כוח בפאונדים והספק בכוחות סוס, אבל קל לבדוק שהמתמטיקה נכונה ובכל מקרה, אפשר לבנות לבד אנלוג ביחידות מטריות). |
|
||||
|
||||
אני חושב, כפי שכתבתי, שהבעיה הזאת אקוויולנטית לבעיה של עגלה עומדת כשאין רוח (אולי צריך גם להוסיף קרקעית שרצה לאחור ומסובבת את גלגלי הרכב). כל ההסבר הזה אי אפשר להפעיל אותו על המקרה האקוויולנטי, ולכן קשה לי למצוא טעם אפילו בניסיון לעקוב אחריו. |
|
||||
|
||||
זאת בעיה חוזרת אצלך, אתה מניח הנחה לא נכונה וממנה מסיק שאין טעם לקרוא הסבר שמראה למה ההנחה שלך לא נכונה. הבעיה הזאת לא אקוויולנטית לבעיה של עגלה עומדת כשאין רוח. כשאין רוח אז אין רוח. נקודה. אין מקור אנרגייה לשום דבר. ההסבר מראה איך כאשר יש שני גופים שבתנועה אחד ביחס לשני (במקרה הזה, אדמה ואוויר), ניתן לנצל זאת לתנועה במהירות שעולה על המהירות היחסית שבין הגופים. הבעיה הזאת אכן אקוויולנטית לבעיה של עגלה עומדת על מתקן ריצה כאשר אין רוח, והם אכן מדגימים שאותו עקרון עובד יופי במקרה הזה והעגלה נעה מהר יותר ממהירות התנועה של מתקן הריצה ויורדת ממנו. הכל כתוב בקישור. |
|
||||
|
||||
גם לאחר שהפנית אותי שוב להסבר לא רציתי לקרוא אותו כי חשבתי שמדובר במשהו לא אפשרי. חשבתי שאולי פתרון התעלומה נעוץ בכך שהם מדדו את מהירות האוויר קרוב לקרקע בגובה נמוך מזה של הפרופלור, וידוע שרוחות שנושבות על משטחים ישרים גדולים יוצרות שכבות גבול שעוביין יכול להיות כמה מטרים. אחר כך הפסקתי לחשוב על העניין ושכחתיו. בכל זאת טרחתי לצפות בסרטון שהציג יובל בתגובה 740402 בתחילה, עד כמה שהבנתי, באמת דובר על אותה מדידה אולי לא נכונה של מהירות הרוח, אבל אחר כך ראיתי את הקטע הזה בסרט עם המתקן שמדגים את הרעיון, והוא הפיל אצלי מיד את האסימון. נוכחתי שהדבר אכן אפשרי כפי שאמרת. אני רוצה להתייחס דווקא למקרה שבו אין רוח אבל יש קרקעית שנוסעת לאחור, כי המעבר לחשיבה על המקרה הזה גרם לי לחשוב בטעות שמדובר במשהו לא אפשרי. בציור שציירתי הדגמתי עגלה שגלגליה הצמודים לרצפה הנעה לאחור (שמאלה. הרצפה.). אחד הגלגלים מסובב באמצעות חיכוך גלגל שמעליו הצמוד לתקרה קשיחה המייצגת את האוויר העומד. גלגלי הקרונית מסתובבים בכיוון השעון, ומסובבים את הגלגל העליון בכיוון מנוגד לכיוון השעון, וכיוון שהוא צמוד לתקרה הקשיחה הוא בהכרח מניע את הקרונית ימינה. בקרונית הזאת, אפשר לקבוע את מהירות הקרונית על ידי הוספת עוד גלגל ביניים וקביעת יחס מהירויות הגלגלים. כשמדובר באוויר ובפרופלור, מטבע הדברים לא ניתן להגיע לכל מהירות בגלל כל מיני הפסדים, אבל לנוע באיזו שהיא מהירות למרות שהאוויר עומד, בגלל הפרשי המהירויות בין הרצפה הנעה והאוויר העומד, בוודאי אפשר. |
|
||||
|
||||
למרות איך שזה נראה לא גנבתי לך את הקישור, אלא הגעתי אליו מויקיפדיה. |
|
||||
|
||||
ההצעה שלך טובה רק לפרק זמן קצר עד שהאנרגיה של המדחף דועכת ואז צריך לחזור "לטעון" אותו כך שזה אקויולנטי להצעה הקודמת שלך לטעון סוללה חשמלית בחלק מהמסלול. הפתרון שהם מראים, בהנחה שהוא כשר, מאפשר לנסוע מהר יותר מהרוח בלי הגבלות כאלה, כל עוד יש מסלול ורוח. ואותו "מהר יותר" לא מתבטא בכמה אחוזים אלא במהירות גבוהה פי 2 ממהירות הרוח. עפ"י ויקי מישהו הצליח גם לנסוע במהירות של כמעט פי שלושה, אבל הלינק שהם נותנים שם שבור כך שזה מוטל בספק. __________ מעניין כמה תופעות מעניינות כאלה שלא שמעתי עליהן מימי עוד מתחבאות להן באינטרנט. אצלי במוח העניין נכנס לאותו תחום מעורפל יחסית של פרדוקס ברייס: דברים שאני בערך מבין אבל התחושה של "חייך, אכלת אותה" לא לגמרי מרפה ממני. |
|
||||
|
||||
רק לענין ה''שתי שניות אחרי''- זו כנראה עריכה לצרכים דרמטיים. עניין מקובל ולא אומר דבר לגבי האמינות של הסרטון, שהרי זה סרטון ערוך ומונגש לצופה עם נופך דרמטי. לשאלה עצמה- עדיין לא הבנתי את הפרינציפ. החלק המחשיד הוא שחסרים הסברים בעניין תפעול המדחף (שהוא בעל פסיעה משתנה) והפיסיקה שמסבירה את הכוחות הפועלים ומדוע כוח הדחף גדול יותר מהגרר. |
|
||||
|
||||
(המנגנון לא מוסבר, אבל אולי בחלק מהסימוכין שלהם מופיע הסבר מפורט של המנגנון כולו (גילוי נאות: לא חיפשתי). |
|
||||
|
||||
אל תחמיצו את המשך העלילה: https://youtu.be/yCsgoLc_fzI |
|
||||
|
||||
מעולה. מישהו צריך לזרוק עוד כמה פרסים על הערוץ המשובח הזה. |
|
||||
|
||||
הערוץ צבר יותר ממיליארד צפיות, כך שד"ר מולר נהנה מתמלוגים לא מבוטלים. הפופולריות של הערוץ נותנת מקום לאופטימיות זהירה בדבר עתיד המין האנוּש. |
|
||||
|
||||
בואו נעשה את זה מעניין יותר - האם אפשר לתכנן רכב קרקעי נטול מנוע, הנע נגד כיוון הרוח? (בכוח הרוח, ממש נגד הרוח ולא בזווית, ושאינו יכול לנוע כשאין רוח) המנצחים קונים לעצמם גלידה קרה ביום חם. ___ אני, כמובן, כבר בחרתי צד. נראה לי שזה אפשרי ואפילו לא קשה במיוחד. |
|
||||
|
||||
פנטסטי! אני משער שמישהו כבר מייצר את זה כצעצוע. השאלה העיקרית היא למה הם לא חיברו למאוורר איזה סרט קטן שמתנופף ברוח ולא משאיר מקום לספק בקשר לכיוונה. |
|
||||
|
||||
מעולה! הוא שואל בדיוק את השאלה ששאלתי- איך יכול להיות שהכח הפועל להאט את הגלגלים לא זהה (ועם הפסדי חיכוך- גדול) מהכוח שדוחף את האוויר לאחור, ואז עונה עליה באופן שסוף סוף הבנתי (אם כי האינטואיציה שלי ממשיכה להתמרד). |
|
||||
|
||||
על כל העסק, כולל העובדה שעשו משהו זהה כבר לפני עשרות שנים - אלא שבלי אינטרנט לעולם לא הייתי שומע על זה, אני יכול להגיד רק: What a time to be alive! |
|
||||
|
||||
חה! :-) לאלה בקהל שלא מכירים את הרפרנס, זה מהערוץ המשובח ״Two Minute Papers״. |
|
||||
|
||||
אכן. כרגע המשפט הזה נמצא במקום השני ברשימת הכיתובים שאני שוקל עבור המצבה שלי (תודו שזה יותר שווה ממשוואת האנטרופיה היבשושית), אם יהיה איזה טיפש שיחליט לבזבז כסף על חתיכת שיש תקועה באדמה. את המקום הראשון אני שומר בסוד. |
|
||||
|
||||
גם הוידאו על מאחורי הקלעים ההנדסי די מגניב לדעתי. מאחורי הקלעים של המאמץ ההנדסי. מהפכי הנפש, כשלונות (חוזרים), חוסר הביטחון ועוד על מאחורי ההליך ההנדסי של הקשיים לגרום למשהו לעבוד אחרי שלב הדיבורים ברמת התאוריה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |