מי היה האדם המשפיע ביותר בהיסטוריה? 3970
משה רבנו 14 19%
בודהה 0
ישו 14 19%
מוחמד 4 5%
אריסטו 2 3%
אלכסנדר מוקדון 1 1%
ג'ינגיס חאן 3 4%
יוהאן גוטנברג 5 7%
כריסטופר קולומבוס 1 1%
ויליאם שייקספיר 0
אייזק ניוטון 6 8%
צ'רלס דרווין 3 4%
קרל מרקס 1 1%
לואי פסטר 0
תומאס אדיסון 0
זיגמונד פרויד 2 3%
אלברט איינשטיין 1 1%
אדולף היטלר 3 4%
מיכאיל גורבצ'וב 2 3%
מישהו אחר (פרט!) 5 7%
יובל המבולבל 6 8%

73 הצבעות עד כה
פרסום תגובה לסקר

הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

722458
להשוות בין האישים האלה זה להשוות בין תפוחים לתפוזים לתותים לחיטה לנחושת. בחרתי בפרויד. בפרטים הוא טעה בהכל, אבל לימד אותנו משהו על עצמנו, שהיינו אמורים לדעת תמיד אבל לא ראינו.
722463
מה פרויד לימד אותנו שלא ידענו? (לצורך הענין, האנושות לא ידעה ולא שמעה עליו?)
722464
התת-מודע? (אני לא יודע מה בדיוק ידענו או לא ידענו עליו, אבל לפני פרויד הוא לא היה עד כדי כך, well, במודעות שלנו.)
722468
א. אני מנחש שזה שיש חלקים ב'נפש' שהם נסתרים ולא תמיד גלויים, זה היה די ידוע בתרבויות כאלה ואחרות, אולי עם שמות אחרים קצת.
ב. כמה משפיעה הידיעה הזו על חייך האישיים כיום? ברמה הפרקטית, היומיומית?
722488
א. יכול להיות. יש אנתרופולוג במטוס? בתרבות האירופית, נקרא לה, שהשפיעה כבר על חלקים עצומים מהעולם, פרויד היה מפתח קריטי.
ב. אני חושב שזה עוזר לי להיות ספקן כלפי המודע שלי (הסיפורים שאני מספר לעצמי למה אני מאמין בדברים כאלה ולא באחרים, מחליט החלטות כאלו ולא אחרות) ושל אחרים; ולזה בתורו יש השפעה, למשל לעשות אותי פחות קנאי ועקשן ויותר סלחן (כן, במצבים מסוימים אני מקשיב לאחרים גם אם נדמה לי שהם טועים). Having said that, אני כופר בשאלה שלך (ליתר דיוק במסקנה שאתה מבקש להסיק ממנה, נדמה לי). בעיני, הבנת העולם האינטלקטואלית (ובכלל זה הבנת עצמנו) חשובה ומשפיעה לא פחות מהפרקטיקה.
722528
גם בעיני הבנת העולם האינטלקטואלית חשובה. אבל החלק הראשון של התשןבה שלי אליך רמז שכבר לפני פרויד ידעת (אולי בשמות אחרים), שיש חלקים בתודעה שלך שמוסתרים ממך, שמשפיעים עליך בצורות שונות‏1, רק לא הבנת את המנגנון.
אני חייב להתוודות שגם אחרי פרויד, לפחות אני הבור עדיין לא מבין את המנגנון, ואני אפילו לא משוכנע שהמדע היום תומך באופן מובהק בתיאורית התת-מודע או לפחות בהגדרות הפרוידיאניות שלה.
אם כבר - המדע נוטה לטעון שבעצם "הכל תת-מודע": ההחלטות שלנו נלקחות שברירי שנייה לפני שהן עולות למודעות שלנו, וה"מודע" שלנו הוא יותר צופה פאסיבי (אם בכלל) ולא צופה אקטיבי בעל רצון חופשי.
אז אם מישהו יכול להאיר את עיני לגבי האישוש המדעי של קיום התת-מודע ומהי ההגדרה שלו והמנגנון שמייחד אותו מהמודע - אשמח לשמוע.

1 אני משוכנע שכבר אלפי שנים ידוע שההחלטות שלך כשאתה כועס שונות מאשר כשאתה רגוע, יש בטח איזה פתגם עתיק סיני או הודי או פולני או יהודי או גם וגם על זה.
Y-chromosomal Adam 722465
722466
בלי גוטנברג מי היה יודע על פרויד?
מעניינית אותי הבחירה במועמדים 722485
קצת מצחיק אותי שנתנו את גורבצ'וב בתור אופציה. זה קצת כמו לתת את אדמירל דוניץ בתור אופציה. הוא בסך הכל חתם על הסכם הכניעה הטוב ביותר שיכל להשיג עבור האימפריה הרצחנית שהוא ירש מקודמיו. אם כבר, רייגן היה צריך להיות אופציה במקומו. כנ''ל צ'רצ'יל במקום היטלר (לא דווקא בגלל שהם היו בצד הנאור אלא בגלל שהם ניצחו בסוף). למי שכתב את הרשימה יש נטייה לדמויות שליליות של כובשים מטורפים כמו ג'ינגיס חאן ומוחמד.
מעניינית אותי הבחירה במועמדים 722494
גינגיס חאן לא היה מטורף. הוא היה כובש אכזר, עם חזון גלובליזציה שלא התממש מכיוון שמונגוליה היתה חברת נוודים שלא היתה בנויה לשמירה של האימפריה וגם לא להוריש את החזון שלו למקומות הכיבוש שלו. גם הדת המונגולית לא היתה מספיק מושכת את הניכבשים, לכן לא היה כיבוש רוחני.

בעיקרון, מוחמד לא היה עדיף מבחינת אישיות על גינגיס חאן אלא שלמזלו החברות אותן כבש מוחמד לא התפרקו לאחר מותו אלא היו בסיס לחברה האיסלמית בעולם. הדת המוסלמית משכה את הניכבשים וזה סייע להמשך קיום הכיבוש המוסלמי.
מעניינית אותי הבחירה במועמדים 722533
אני משער שג'ינג'יס חאן נכנס לרשימה בזכות מספר הצאצאים העצום שהוא השאיר אחריו.
מעניינית אותי הבחירה במועמדים 722545
כדאי לציין שאם זה הקריטריון אז סביר להניח שהוריו וסביו השפיעו יותר, שהרי כל הצאצאים שלו הם גם צאצאים שלהם בתוספת פוטנציאלית של צאצאי אחיו, בני דודיו וכיו''ב.
מעניינית אותי הבחירה במועמדים 722548
ככה נגיע די מהר לאדם הראשון.
מעניינית אותי הבחירה במועמדים 722556
ולחמשת אחיו.
מעניינית אותי הבחירה במועמדים 722560
נו, ויש לך ספק שהוא השפיע על האנושות יותר מכל אלה שאחריו?

אם כי, כמובן, הוא עדיין מפסיד לחווה. טוב שכך, היעדרן של הנשים מהסקר הוא נקודה מטרידה.
מעניינית אותי הבחירה במועמדים 722535
גורבצ'וב היה הרבה יותר מסתם ''חותם כניעה''. בימיו האימפריה הסובייטית היתה בתהליכי קריסה אבל הוא בתבונתו לא נלחם או התעלם מכך אלא חתר לסיום המשטר הסובייטי. משטר זה היה מחוסל בכל מקרה אבל תחת אדם אחר זה לא בהכרח היה קורה בצורה חלקה יחסית. מה שכן, למרבה הצער לנין וסטאלין היו משפיעים ממנו.
ההמצאה החשובה בעולם 722493
ג'ון הרינגטון
בלעדיו לא הינו יכולים לחיות בצפיפות שבה אנחנו חיים. וחברה עירונית מודרנית היתה בלתי אפשרית
ההמצאה החשובה בעולם 722499
באיזה מקום מדורג אצלך ויליס קרייר?
ההמצאה החשובה בעולם 722526
בישראל או דרום ארהב הוא חשוב מאוד
אבל פחות ברמה העולמית
ההמצאה החשובה בעולם 722576
הוא גם המציא את הצלצול של הטלפון?
ההמצאה החשובה בעולם 722579
לא, אבל הוא היה אביר מסדר האמבט.
ההמצאה החשובה בעולם 722582
ולעומתו ג'ון קיט הרינגטון סנואו - הוא ממש לא ידע כלום.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722495
חלק מהאנשים שברשימה השפיעו בעיקר על תרבות המערב. משה, ישו, מוחמד, אריסטו, קולומבוס, שייקספיר, השפיעו מעט אם בכלל על יותר מחצי אוכלוסיית העולם. זה נכון גם לבודהה, רק מהצד השני.
חלק מהאנשים גילו או המציאו דברים שאלמלא הם, מישהו אחר היה עולה על זה מתישהו. ניוטון, גוטנברג, דרווין, פסטר, איינשטיין וסביר שגם אדיסון קידמו את האנושות, אבל סביר שהיא הייתה מתקדמת לאותו מקום גם בלעדיהם, אולי קצת יותר לאט.
חלק מהאנשים ללא ספק שינו את מהלך ההיסטוריה: אלכסנדר מוקדון, ג’ינגיס חאן, מרקס, היטלר, גורבצ’וב, אבל נראה לי שברוב המקרים השינוי היה זמני וההיסטוריה, בטווח הארוך, לא היתה מאוד שונה אלמלא הם. עדיין נראה לי שלאנשים האלה היתה ההשפעה הכי גדולהמבין אלה שברשימה, ומביניהם, נראה לי שהמשפיע ביותר היה ג’ינגיס חאן. לא רק שככל הנראה המלחמות שלו גבו את המחיר הגבוה ביותר בחיי אדם (ביחס לגודל האוכלוסיה באותו זמן), ולא רק שהכיבושים שלו היו הנרחבים ביותר והשפיעו על הכי הרבה אנשים (שוב, ביחס לגודל האוכלוסיה), גם נראה שהוא האדם שידוע בשמו עם הכי הרבה צאצאים שחיים בימינו, וזאת השפעה מאוד משמעותית על ההיסטוריה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722509
היטלר הולך יחד עם סטלין. ואם אחדד יותר - סטלין אף יותר.

ומרקס כמיתוס יכול היה להיות לסטלין אפילו ישו.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722529
נראה לי שאחרי הגלובליזציה של המאה ה-‏20, וודאי של המאה הנוכחית עד כה, החלוקה בין השפעה על המערב להשפעה על המזרח כבר אנכרוניסטית.
תרבות המערב השפיעה מאד על סין של היום, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם (והאוכלוסיה הראשונה) מצד אחד, ורעיונות של פילוסופיה מזרחית נפוצים בשיח המערבי לכל רוחבו, כולל אגב בפסיכולוגיה המערבית שבפתילון אחר בדיון הזה הוזכרה כמשפיעה מז'ורית, מצד שני.
לכן אגב, בסקלה שלי אני חושב שלישו ובודהה יש קייס טוב לטיעון לכתר.
כמובן שהוותק כאן משפיע, ואז נשאלת השאלה על משה, אבל:
א. במשך מעל אלף שנים אחרי קיומו התיאורטי הוא השפיע על כמה שבטים קטנטנים בפאתי הגלובוס, בעוד ישו השפיע תוך מאה שנה ישירות על האימפריה הגדולה בזמנו, ומשם במהירות על כל ה(חצי לפחות של ה)עולם.
ב. בכלל לא ברור שמשה היה קיים.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722530
אין לי מושג אם המיתוס של משה מבוסס על דמות אמתית. ברור שהוא עבר הרבה גלגולים. לכן גם אם הרעיונות שמיוחסים למשה השפיעו על העולם, אני לא חושב שאפשר לטעון שמשה השפיע על העולם. במידה פחותה אפשר לטעון את זה גם לגבי ישו (תיקון: הוא השפיע ישירות רק כעבור 200 שנים לערך), אבל פחות לגבי מוחמד: רעיונותיו השפיעו על העולם אמנם לא בימי חייו אבל בימי יורשיו הישירים שעוד זכרו אותו. אין לי מושג איפה בודהה בסקאלה הזו. נראה לי שקרוב יותר לישו. לשם השוואה, דמות היסטורית אחרת: הבעל שם טוב החל תנועה חסידית (במובן המקורי של המילה) אליטיסטית קטנה, אבל בימי תלמידיו התנועה החלה להפוך לעממית הרבה יותר, והתפתחה בה הבדלה בין החסיד הפשוט לצדיק (במקור חסיד וצדיק היו שתי מילים נרדפות).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722578
אחד העם חזה את הדיון וטען שלא חשוב אם משה היה קיים.

אם פותחים סקר על של "לא אנשים" אני מציע לרשימה את פו הדב.
לא מאד משפיע אבל חמוד.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722587
טוב, בדירוג המשפיעים שאינם אנשים ואינם קיימים אני חושב שאלוהים לוקח (אולי מפסיד רק לפגאט).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722588
פגאט?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722615
ע"ע פוקר יהודי (אבל בן גוריון לוקח הכל בנוסח הזה. היו ימים...)
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722616
קצת גדול עלי, מסמך של 34 עמודים צפופים בשביל להבין קישור תרבותי קטן...
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722618
עמוד 3.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722623
חן חן
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722622
פוקר יהודי. אני חוזר: פוקר יהודי. הנה גירסא שלא מחייבת לאמץ את העיניים: https://www.youtube.com/watch?v=_wk1mKiOrNs (עם פואנטה שונה)

(אבל אם לא תטרח זה לא הפסד גדול)
מוקדש לאח של אייל: 722626
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722589
כמו משה של אחד העם, זה לא חשוב אם היה פה הדב ארכיאולוגי.

במקרה של פו_הדב [ויקיפדיה], יש שני טוענים אפשריים לגרסה הארכיאולוגית, דובה ובובה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722536
אני מסכים ש"חלק מהאנשים גילו או המציאו דברים שאלמלא הם, מישהו אחר היה עולה על זה מתישהו" אבל זה לא פוסל את העובדה שהם היו אלה שגילו את מה שגילו, כך שהשפעתם על ההיסטוריה לא נפגעת מכך. אפשר אולי היה לנסח את השאלה אחרת, אבל בהתחשב בפרשנות שלי לשאלה אני בחרתי בדרווין - לא רק בגלל המהפכה בביולוגיה אלא בעיקר בגלל המשמעות הפילוסופית/חברתית/תיאולוגית של הגילוי שלו. הצעד העצום של נטישת האלוהים ע"י האנושות התחיל, במידה רבה, עם דארוין, ולמרות שהתהליך עדיין רחוק מסיום זאת מהפכה גדולה הרבה יותר, שהשפעתה על האנושות אינה מוגבלת בזמן, והיא בסדר גודל של המצאות שאי אפשר לייחס לאדם בודד או לקבוצה קטנה של אנשים כמו התפתחות השפה והכתב.

(ייתכן שהיה מקום לצרף גם את וואלאס לרשימה יחד עם דארוין, אבל ההשפעה הגדולה בפועל היתה של דארוין. אגב, אני לא משוכנע במאה אחוז שדארווין עלה על רעיון הברירה הטבעית לפני שקרא את המאמר של וואלאס)
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722828
אז זהו שבהנמקה שלך, שניהם כאחד לא ראויים.
דארוין, לא גילה את האבולוציה. היא היתה ידועה ומקובלת בנוסחה הלאמארקיאני, שנים רבות לפני דארוין. מנקודת המבט של עולם שאינו נצרך לאלוהים האבולוציה הלאמארקיאנית מספקת לא פחות מן הדארויניסטית ולראייה הפופולאריות שלה אצל המרקסיסטים בעידן סטלין.
מה שוולאס ודרוין גילו זה את המנוע האמיתי של האבולוציה,(השרידה של המתאימים ביותר) ולא ההסתגלות לתנאי הסביבה כפי שחשב לאמארק.
דארוין היה מדען הרבה יותר שיטתי מוולאס והוא הציג והוכיח בצורה מסודרת ומלאה וכשיטה מדעית, את האבולוציה כפי שהיא על בסיס ההישרדות של המתאימים ביותר.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722829
וכמה זה שינה את ההיסטוריה? היו עולים על זה קצת יותר מאוחר.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722830
כמה יותר מאוחר, להערכתך? הכלים להבין את עיקרון הברירה הטבעית הרי היו בידי היוונים הקדמונים, אני חושב, אבל עדיין עברו מאות רבות של שנים עד שלמישהו נפל האסימון. לא ברור לי אם בלעדי דארווין וואלאס "היו עולים על זה קצת יותר מאוחר".

(וכל זה בלי קשר לשאלה עד כמה התגלית שינתה את ההיסטוריה.)
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722832
לכל המאוחר היו מגלים את זה בשנת 1961, כשהגעתי לגיל 10. בדוק.
אופס 722833
לא הוספתי :-) ומישהו עוד עלול לחשוב שהגעתי בכוחות עצמי לתובנות האלה בגיל 10. לא, זה היה בצחוק, אבל אני בטוח שהרעיון הפשוט הזה היה מתגלה, ועצם העובדה שזמן קצר לאחר שנאספו מספיק נתונים (ואלאס במזרח אסיה, דארוין במסעות הביגל) שני אנשים שונים עלו עליו מסירה לדעתי, כל ספק.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722943
הצעה לסקר - באיזה גיל כתבת את התגובה הראשונה שלך באייל.

נראה לי שיהיה מעניין.

____

והויכוח על זהות האדם המשפיע בהיסטוריה הוא קצת .. איך לומר? .. לא דטרמניסטי. אבל זה שייך לסיפור אחר.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722834
אלמלא דרווין, אולי וואלאס היה נחשב לאבי תורת האבולוציה והיה לוקח קצת יותר זמן עד שהיתה זוכה לפופולריות ואולי היו כאלה שקראו את וואלאס ומשפרים אותה ומפיצים אותה הלאה.
אני חושב שיש המצאות שהשפיעו יותר, למשל המצאת המנוע (תומס ניוקמן) אבל גם כן, מישהו היה עולה על זה מתישהו.
נקמת הטרקטור 722838
והמנוע, בתגובה, גם היה עולה על מישהו מתישהו.
והוא ממשיך לעשות זאת עד היום הזה.
נקמת הטרקטור 722847
אני מבין את הטענה ש"מתישהוא אחר היה עולה על זה".
קשה לכמת כמה יש למנות לזכות הממציא אבל זה לפחות בכמה שהוא הקדים אחרים (מה שלרוב לא נדע).

העניין שמתי יעלו על רעיון מתנהג מוזר.
נייטון ולייבניץ הגיעו לחשבון האינפיטיסימלי פחות או יותר יחד (בלי להכנס לויכוח).
מצד שני, כבר לארכימדס הייתה האינטואיציה והוא השתמש בה לחישוב פאי.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722831
אני בהחלט לא מסכים עם "מנקודת המבט של עולם שאינו נצרך לאלוהים האבולוציה הלאמארקיאנית מספקת לא פחות מן הדארויניסטית" מהסיבה הפשוטה שהתיאוריה של למארק שגוייה. אם למרות שפע התימוכין המדעיים תורת דארוין נתקלת בהתנגדות עזה כל-כך, אפשר לשער מה היה עולה בגורלה של תורה שקל מאד להפריך אותה ושאינה מספקת שום הסבר למנגנון שמאפשר את קיום התופעות עליהן היא מדברת. אפשר לשער? למעשה לא צריך לשער, מספיק להסתכל על ההיסטוריה: למארק לא היווה שום סכנה עבור הממסד הדתי, שלא היתה לו שום בעיה להסכים עם איזה מנגנון מופלא, בחסדי האל הטוב, שגורם לצואר הג'ירפה להתארך מדור לדור, הללויה. בנוסף, למארק לא דיבר בכלל‏1 על יצירת מינים חדשים אלא על מה שהיום נקרא "מיקרו אבולוציה" והוא דווקא מקובל על אנשים דתיים רבים.

נכון שגם את האבולוציה הדארווינית אפשר לראות ככלי של אלוהים (כמו כל דבר אחר, כולל, כידוע, השואה), אבל זה כבר מעורר הרבה יותר קשיים, בין השאר בגלל האכזריות הרבה שהכרחית עבורה. *זה* הכלי הכי טוב שהכל-יכול הצליח למצוא? למה הוא לא התייעץ עם למארק? במקום שאמא ג'ירפה תלד הרבה צאצאים שימותו ברעב, צריך מנגנון חייתי פשוט שיעשה בפועל את מה שלמארק חשב שקורה - בניסוח של היום: מנגנון בחירה שעל סמך נסיון החיים מחליט מה עוזר לחיה להתקיים ומשנה את ה-dna של הצאצאים בהתאם. לא אתגר רציני עבור מי שביום אחד בורא 100 מילארד גלקסיות. והסכנה הגדולה עוד יותר של העקרונות הדארויניים עבור הדתות היודו-נוצריות היא שבאקסטרפולציה לא נורא דמיונית אפשר להשתמש בהם גם כהסבר אפשרי להיווצרות החיים עצמם (אם כי כידוע דארוין עצמו נמנע מזה) ואת זה *באמת* קשה ליישב עם כתבי הקודש.

על תקופת סטאלין אין צורך לדבר יותר מדי כי אפילו לדיקטטורה הסובייטית לא לקח הרבה זמן להבין שהרעיונות של ליסנקו לא עובדים, מה שמחזיר אותנו למשפט הראשון בתגובה זאת. המורה שלי לספרות היתה אומרת: זה בדיוק המקום לסיים.
_____________
1 - אולי זכרוני מטעה אותי כאן, ואין לי חשק לבדוק. איתך הסליחה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722846
יש לך כאן כמה סטיות עובדתיות, אבל בעיקר אתה צודק ואני נאלץ לחזור בי מעמדותי.
תחילה חייבים להודות שאיזי צודק, העובדה שגם וולאס וגם דרוין חשבו על אותו מנגנון מלמדת שגם אחרים היו בעקבותיהם (אם כי מאחר וידוע שדרוין קרא את הפרסומים של וולאס, יתכן שהוא כדבריך "אימץ" את הרעיון של זולתו). ועדיין נראה שיש הבדל בין רעיונות האבולוציה לבין נניח היחסות הפרטית של איינשטיין, שספק רב אם מישהו זולתו היה מעלה על הדעת. זה גם מלמד אותנו שאין יחס ישר בין המהפכניות והחשיבות של רעיונות.
עד כדי הגדרות דקדקניות של מינוח מדעי, הלאמארקיזם הוא תורה אבולוציונית שתארה את התפתחות המינים השונים. ככזאת היא נאלצה להתאים לידע האנושי מאלפי שנים של ברירה מלאכותית של זנים של צמחים ובע"ח.
לכן אני מבין, שהתיאור שלך על השפעה על דנ"א הצאצאים, חייב להיות נכון, למרות שאני חשבתי יותר על תאוריה המאמינה בשינוי של הדנ"א בהתאם לתנאי הסביבה (יתכן שזה היה רק אצל ליסנקו ולא אצל לאמארק).כפי שכתבת, לרעיון כזה, לפיו בע"ח יכולים לשנות את תכונותיהם לפי תנאי הסביבה, היתה בעיה בסיסית של העדר ראיות תומכות.
לפני דרוין היתה קיימת תאוריה עוד יותר רדיקלית: הגישה הקטסטרופאלית, שחשבה שהתפתחות המינים מונעת ע" קטסטרופות סדרתיות, בכל קטסטרופה שורדים רק המינים המותאמים. כך שההשרדות הדרויניסטית לא היתה רעיון כזה רדיקלי.
בעיני רוחי, אני רואה את האבולוציה הלאמארקית כתאוריה מאד הדרגתית ורציפה. אילוצי הסביבה משנים לאט לאט את תכונות האורגניזמים, כך שהם בהדרגה מתאימים את עצמם לדרישות הסביבה. זה מה ששכנעאותי שאתה צודק. זוהי תאוריה שמתארת עולם שהרבה יות קל ליחס לו השגחה עליונה מאשר העולם הכאוטי והקטלני של דג גדול בולע דג קטן של ההישרדות הדרויניסטית.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722852
דוקא לגבי היחסות הפרטית של איינשטיין - מן המקובלות היא שעולם המדע היה לגמרי מוכן אליה, מהעדויות הנסיוניות (מייקלסון-מורלי) ועד המתימטיקה המתלווה, שלא לשווא נקראת 'טרנספורמציות לורנץ' והיתה כבר קיימת בשנה המופלאה 1905.
היחסות הכללית לעומת זו - ללא עדויות נסיוניות כמעט, עם מתימטיקה טנזורית ברמה שחלק מהדוקטורים לפיזיקה גם היום לא נזקקים לשכמותה‏0 ועם תחזיות הרבה יותר קשות לאישור ומדידה‏1 - יש סיכוי רב שהיה לוקח הרבה עשרות שנים להגיע אליה בלי הגאונות של הדוד אלברט קשישא. אני יכול לתאר יקום מקביל שבו הפעם הראשונה שמישהו היה בכלל חושב בכיוון היתה כשהעלו את לוויני ה-GPS בשנות השמונים המאוחרות וגילו שכל השעונים האטומיים שלהם מפגרים באופן שיטתי אחרי חבריהם על האדמה, וזה מחרב להם את דיוקי האיכון במאות מטרים.

0 לעומת המתימטיקה של תורת היחסות הפרטית שהיא בבסיסה ברמה של תלמיד תיכון סביר.
1 גלי כבידה נמדדו לראשונה כמעט מאה שנה אחרי התחזיות של התורה הנ"ל. יש כמובן עוד עדויות פחות ישירות, כשיודעים לאן להסתכל, ועדיין.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722857
נדמה לי שהיו כבר חלליות שזה השפיע על המסלול שלהן. יכול להיות שגם היו מבחינים בהשפעת הגובה על מהירות של שעונים אטומיים שכבר החלו להיות נפוצים במגוון מקומות בשנות השישים.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722859
אני אהיה מאד מופתע אם זה כך, לגבי החלליות. וודאי למשימות קרובות ומאוישות כמו הנחיתה על הירח זה לא שינה כלום‏1.
ייתכן ועבור חלליות טווח ארוך כמו וויאג'ר מסוף שנות השבעים היתה איזו השפעה (גם אז אני קצת אתפלא), ולא ברור לי מתי התחילו להרים את השעונים האטומיים שלך לגובה אלפי קילומטרים כדי להבחין בהבדל. בכל מקרה, אם בסוף המחלוקת בינינו מצטמצמת בעשור לכאן או לשם, הטיעון עדיין בתוקף.

1 האגדה האורבנית מספרת שמחשב הניווט של אפולו 11 הסתפק בקירוב של 3.14 עבור פאי.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722867
אני חושב שאתה מערבב שלא כדין בין המתמטיקה לפרשנות. המתמטיקה כדבריך היתה מוכנה. את הטרנספורמציה של לורנץ הציע לורנץ ולא איינשטיין. והחשד שמהירות האור היא קבועה כבר היה בתודעה. מה שהיה מהפכני אצל איינשטיין זה הקישור לעניין האנטי-אינטואיבי של ההבנה היחסותית של מרחב-זמן. רוב הקולגות של איינשטיין הלכו בכיוון של התארכות פיזית ממשית של מכשירי המדידה ולא של מרחב הייחוס.
איינשטיין הגיע ליחסות מעיון בשקילות בין השדות החשמלי והמגנטי. דב למשל הסתדר יפה מאד בתור מהנדס בחברת הייטק מתקדמת בלי השקילות הזאת. אלמלא מקורות בני סמכא, הוא היה מיחס רעיון זה לעוד קשקוש של הסמול ההזוי. היחסות הפרטית היא מין ביצת קולומבוס שרגע אחרי שהפנמת את הקונספט הלא אינטואיטיבי הזה, אתה תוהה איך לא חשבו על כך קודם.
על יחסות כללית לא כדאי שאחשוף בורותי, אבל להבנתי מדובר בעיקרון בהרחבה של היחסות הפרטית למערכות יחוס לא-אינרציאליות. המתמטיקה היא קפיצת מדרגה ומימד, ההשלכות מדהימות בפריצת הגבולות שלהן, אבל הקונספט נותר בעינו.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722877
אני לא אומר שאין כאן קפיצה אינטואיטיבית, מהמכובדות בהיסטוריה, אבל כל התשתית היתה כבר מוכנה בשבילה, הניסויים, המתימטיקה, הפיזיקה, הכל. וזו לא רק דעה שלי, קראתי אותה גם אצל פיזיקאים גדולים וחכמים ממני.
המעבר ליחסות כללית הוא לגמרי אאוט אוף דה בלו. זו לא הרחבה טריויאלית, זו ההבנה למשל - שלא נובעת בכלל מיחסות פרטית - שתאוצה וכבידה שקולות לחלוטין אחת לשנייה. זו קפיצה לא פחות גדולה מהאינוריאנטיות של מהירות האור. ומעבר לקפיצה - לא היה ולו שביב בסיס מתימטי לכל מה שאיינשטיין פיתח עבורה.
ביחסות הפרטית אםשר לומר שכל הרכיבים כבר היו שם, ואיינשטיין שילב אותם יחדיו. בצורה מבריקה, אבל אם לא הוא כנראה שתוך שנים ספורות מישהו אחר היה עושה את זה. והרבה אנשים גם עבדו וחשבו בכיוון.
ביחסות הכללית, מעבר לתובנות האינטואיטיביות, הוא היה צריך לבנות הכל מלמטה, מהמסד ועד הטפחות, וכשהוא יוצא לדרך בלי שום סימנים שבכלל יש משהו סגור ותקף בצד השני. ועד כמה שאני זוכר, כל הנושא בכלל לא היה במרכז המחקר המדעי באותו זמן. אפילו אחרי יציאת היחסות הכללית, היו שנים רבות שהיא לא היתה במרכז המחקר הפיזיקלי. טוב, היו להם מלא קוונטים לפתח, ובכל זאת.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722881
לגבי הפסקה השלישית והאחרונה, קטונתי.
לגבי השקילות תאוצה כובד, אני מקווה שאני לא מדבר שטויות, אבל למיטב הבנתי, זה לא היה גילוי בכלל. כולם ידעו שכוח קוריוליס למשל הוא כוח מדומה שמתקבל במערכת ייחוס מסתובבת ביחס למערכת נייחת. לדעתי, גם הניסוי המחשבתי של נפילה חופשית במעלית סגורה אינו מקורי של איינשטיין.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722883
קשה להאמין שאיינשטיין היה מגדיר ניסוי ידוע ונדוש בתור
המחשבה המשמחת ביותר בחייו
.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722901
איך כוח קוראוליס מתקשר לאקוויולנטיות של כבידה ותאוצה (כללית)? כוחות מדומים היו תאור מקובל עוד מימי ד'אלמברט, ובאמת מאד אינטואיטיביים‏1 עבור כל מי שישב פעם על קרוסלה, אבל הכבידה היתה מחוץ לתחום הזה.
_______
1- מה שלא אינטואיטיבי שם הוא ההכרה שהם דמיוניים
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722918
תראה, אני מבין מאד קטן בנושא ואני עונה רק משום שאני בטוח שהשאלה כנה ולא נועדה למשוך אותי בלשוני לאמירת דברי הבל.
למעשה, מדובר באותו הדבר: הצורה שבה מתבטא כוח הכובד במערכות יחוס שונות. תחשוב על הניסוי של מעלית בנפילה חופשית. בכוח קוריוליס פשוט מדובר בתאוצה סיבובית לעומת המעלית הנופלת ששם התאוצה קוית. וכפי שכתבת נכון, זו מכניקה ידועה מתקופת ד'אלמברט (אני שכחתי את השם).
הרעיון שתאוצה שקולה לכובד, אינו חדש. מה שחדש הוא התובנה שנכחות מסה "משנה" את תכונות המרחב-זמן שבו היא נמצאת וזה מאד קרוב ליחסות פרטית המדברת על תכונות המרחב-זמן (אותו רעיון שצפריר כהן אומר לנו שייך למינקובסקי ולא לאיינשטיין).
בכל מקרה, הכוונה אינה למעט בחשיבות של היחסות הכללית או של איינשטיין. אני הבאתי אותו כדוגמה למדען שאלמלא הוא, לא בטוח שמישהו אחר היה עושה את העבודה. הטענה היא רק שיש קשר הדוק בין היחסות הפרטית לכללית והחשיבה המהפכנית נמצאת כבר בפרטית. כל זה בהסתייגות שאני לא באמת יודע בודאות מה יש בכללית.
נראה לי שהכי יהודי לסיים בציון העובדה שאיינשטיין לא קיבל את פרס נובל לא בשביל היחסות הפרטית ולא בשביל היחסות הכללית, אלא בגלל עבודתו על האפקט הפוטו-אלקטרי. דבר זה נבע לא מעט מסיבות אנטישמיות. עצם העובדה שקבל בכלל את הפרס מבטאת הסכמה כללית בעולם הפיזיקה (כולל לנארד ושטארק הנאצים) שמדובר במדען יוצא מן הכלל.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722928
הוא אינו חדש, הוא ידוע מאז 1910 שאז עלה במוחו של איינשטיין.
אם יש לך טענה שהיה ידוע קודם, אתה צריך להביא ולו בדל סימוכין כדי לסתור את הסימוכין שכבר הובאו לכאן. אם אין לך בדל כזה, אז עדיף להסתמך על אלו שכן הובאו לכאן.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723058
צפריר כהן? ואני עז?

אני לא עומד בפיתוי לספר כאן אנקדוטה מחיי בתיכון: במבחן בפיזיקה התבקשנו למצוא את הזוית בה בלון הליום יתייצב כשהוא בתוך מכונית מאיצה (תרגיל לקורא הנאיבי: הוא ייטה קדימה או לאחור?). עבדכם הנאמן, שהיה אובר-חוכם כבר אז וקרא - בלי להבין יותר מדי - על תורת היחסות הכללית ובמיוחד על השקילות בין תאוצה וגרביטציה חישב את השקול ה"גרביטציוני" במכונית ולפיו את זוית הבלון שהיא, כידוע לכל ילד שחגג אי פעם יומולדת, בדיוק בכיוון הפוך לגרביטציה. באופן לא מאד מפתיע המורה שלי לפיזיקה באותה שנה, שהיתה פוצית לא קטנה, לא אהבה את "הדרך", ולמרות שהתשובה היתה נכונה לא קיבלתי את כל הנקודות עבור השאלה).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723072
אלף סליחות. אני כל כך מבולבל שעכשיו התבלבלתי בינך לבין ירדן וחשבתי שירדן היה מי שזיהה את מינקובסקי כאבי הרעיון וטרחתי לסרוק את כל תגובותיו בדיון ורק במקרה נתקלתי בהודעה המקורית שלך. ואכן צפריר זכה מן ההפקר.
מאד יתכן שלא ירדתי לעומקם של הדברים, אבל אני עדיין סבור שהקונספט המהפכני והמפתיע בבחינת חשיבה מחוץ לקופסה של היחסות אינה השקילות בין תאוצה לכוח, אלא ההבנה שכוח פועל בעצם דרך שינוי תכונות המרחב-זמן ולא דרך איזשהו חומר אתרי הממלא את הכל.
מסיבה זו לדעתי הפונז טועה. היחסות הפרטית אכן עוסקת רק במערכות אינרציאליות. אבל בעולמו של איינשטיין נטול האתר או שעון הקיר העולמי (בעצם מערכת ייחוס קוסמית), כל מערכות הייחוס שוות זו לזו. מי יקבע מי מסתובב מסביב למי ומי נייד ומי נייח? זה לא צריך להיות זעזוע כל כך גדול.אנו חיים באופן קבוע במערכת ייחוס עם סיבוב אחד ליממה ושום דבר לא מפריע לנו לחשוב עליה כמערכת אינרציאלית שבה פועל במקרה כוח קוריוליס.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723074
בדיוק קיומו של כח קוריוליס - שהוא מדיד באופן כמותי ופיזיקלי - מבדיל בינו לבין מערכת אינרציאלית שבה הוא לא קיים.
מערכות ייחוס שבאמת שוות על פי איינשטיין הן כאלה שאין *שום* מדידה פיזיקלית שיכולה לספר לך באיזו מהן אתה נמצא.
ולכן אפשר לקבוע מי מסתובב ומי לא, בניגוד לכך שאי אפשר לקבוע מי נייח ומי טס במהירות קבועה.

ולגבי הקונספט המהפכני - לא טענתי לרגע שגילוי ההשפעה של מסה על מטריקת המרחב זמן איננה מהפכנית. היא סופר מהפכנית. אבל אם נקביל אותה ליחסות פרטית, היא שקולה לשוויון המסה והאנרגיה המפורסם - שתיהן נגזרות מפיתוח המשוואות כתוצאה מהנחות היסוד.
ביחסות פרטית ברגע שאתה מקבע את מהירות האור בכל מערכות הצירים, שקילות המסה והאנרגיה נובעת ישירות מהמתימטיקה. אתה לא צריך הארה טרנסנדנטלית או מנטלית כדי להגיע אליה. כנ"ל בכללית - אתה מניח כמה הנחות יסוד שהן תובנות חדשות, ואז מתימטיקה מתימטיקה טנזוריים טנזורים והופ, יש משוואת שדה שמקשרת מסה (ליתר דיוק מסה-אנרגיה-מומנטום) ועקמומיות מרחב-זמן.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723079
טוב. שכנעת אותי לגבי קוריוליס.
אבל איך מבדילים בין מערכת ייחוס נייחת נטולת כבידה (אינרציאלית) לבין מערכת ייחוס בנפילה חופשית בתוך כבידה (לא אינרציאלית)? בשתיהן אין כח כבידה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723082
נדמה לי שאי אפשר להבדיל - בדיוק בגלל השקילות המוחלטת של תאוצה וגרביטציה שמבטלות זו את זו. דומני שהמושגים שמעבר להשכלה הפורמלית שלי מדברים על "אינרציאליות לוקאלית"‏1 או משהו כגון זה. אבל פה אני כבר אתן למישהו יותר בקיא ממני לענות.

1 עוד משהו שאפשר אולי לזרוק לקלחת זה שתאוצה שקולה לשדה גרביטציה 'אחיד' וקבוע, אבל במציאות השדה שנוצר על ידי כוכב איננו כזה - הוא גם רדיאלי וגם דועך עם המרחק. לכן למשל יש לו אפקטים שנוצרים על ידי הנגזרת של השדה, כמו למשל כוחות הגאות.
בגלל הכח הזה, למשל, הקצה הרחוק של המעלית הנופלת שלך (תחשוב 'הירח' אם זה יותר אינטואיטיבי) מרגיש פחות כח כובד מאשר הקצה הקרוב, ולכן הפרשי הכוחות האלה מורגשים מתוך המעלית ככוח שמותח אותה לאורכה ‏2. כח המתיחה הזה *לא* יקרה אם המעלית מאיצה בחלל ריק, ולכן לכאורה הוא מבדיל בין כבידה לתאוצה.
עכשיו, אם נשאיף את גודל המעלית לנקודה אינפיניטסימלית‏3, ההבדל הזה בין הכבידה לתאוצה יתאפס, ועל כן קיבלנו שקילות "לוקאלית" בלבד.

2 מה שמקבל במקרי קיצון בשולי באר הכבידה של חור שחור את השם המאד גרפי 'ספגטיפיקציה'.

3 הידד!
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723089
מבחינת היחסות הכללית אין הבדל. שתי מערכות הייחוס הן ״אינרציאליות״ במובן הזה שהתנועה בהן היא ללא השפעה של כח חיצוני. באופן יותר מדוייק, המושגים ביחסות כללית הם, אה.. כלליים יותר.. אני עובר לנפנוף ידיים.

מבחינה אמפירית: אם משהו נע באיזור ללא כבידה, אז המסלול שלו הוא קו ישר. אם יש כבידה, אז המסלול שלו יהיה פרבולה נחמדה כמו באנימציה הזו1.
היחסות הכללית מתארת את זה כך: בשני המקרים המסלול הוא גיאודזי‏2 וההתנהגות זהה.
- במקרה שאין כבידה אז המרחב-זמן הוא שטוח ולכן המסלול הקצר ביותר הוא קו ישר.
- במקרה שיש כבידה אז המרחב-זמן הוא עקום, ואז המסלול הקצר ביותר הוא קו עקום‏3

אגב, אם זה לא מספיק מורכב, זכור שאלו מסלולים במרחב-זמן. גם הזמן עקום.

----
1 אגב לא תמיד פרבולה, אבל מספיק טוב לצורך הדוגמא.
2 מסלול גיאודזי הוא הדרך הקצרה ביותר בין 2 נקודות.
3 דמיין נמלה מטפסת על גבעה. מבחינתה היא הולכת ישר אבל המסלול שלה יהיה עקום כי הוא חייב ״להתאים״ לפני הגבעה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723103
תיקון טעות למען ההיסטוריון העתידי: השאלה במבחן לא היתה על בלון אלא שאלה פשוטה יותר על משקל שתלוי בקצה חוט, בעוד אל החידה לגבי הבלון התוודעתי רק בשלב מאוחר יותר בחיי, אלא שבזמן כלשהו שני הארועים האלה הולחמו אצלי במוח בצורה לא נכונה. משום מה הזכרון האמיתי צץ אצלי הלילה, ומרגע שצץ אין לי ספק שזה מצב העניינים הנכון (בהסתייגות המתבקשת. מי יודע מה יקרה הלילה?). אני חייב להודות שזה גורם לי להסתכל בעיניים יותר סלחניות על ההוא שראה חיילים בריטים בירושליים כשהיה בן מינוס שנתיים או משהו כזה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723104
תזכורת: הוא לא טען את זה. זה זכרון מולחם שלנו משתי התבטאויות שונות שלו.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723116
אה, ואללה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723181
אהבתי את הביטוי ״זיכרון מולחם״, הוא כל כך מדוייק!

אחח.. אני העתידי זוכר את היום שהמצאתי את הביטוי! זה היה בירושלים, עם בחור בריטי בשם אייל.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722925
האמנם דמיוניים? יש קלאסיקה בנושא.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722931
אני עדיין לא סגור על הדמיוניות שלהם. כשאתה בצנטריפוגה, קיר הצנטריפוגה מפעיל עליך כוח כדי שלא תמשיך בתנועה ישרה (החוק הראשון של ניוטון) ואתה מפעיל עליו כח זהה (החוק השלישי).
מה פה דמיוני?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722937
תחשוב על קרוסלה עטופה (מבודדת מן החוץ ולא בא לי על צנטריפוגות). תבחר מערכת ייחוס המסתובבת עם הקרוסלה. כעת אתה, המערכת והקרוסלה, כולכם במנוחה. בפיזיקה של המערכת הזו אין כוח ולכן הכינוי דמיוני
היחסיות של איינשטיין התחילה מכך שאיינשטיין הבין שאין מערכת ייחוס מיוחסת וכולן שוות.
זה קצת מבלבל, מפני שהכוח אינו דמיוני. הכוח הוא תכונה של המרחב-זמן המאפיינת את מסלול התנועה החופשית שלך בו. מה שמשתנה הוא השימוש ב''כוח'' במערכות ייחוס שונות. במערכת המנוחה שלך אין צורך בכוח. במערכות אחרות אתה צריך כוח כדי להסביר את התנועה שלך.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722948
שקילות מערכות הייחוס של איינשטיין חלה רק על מערכות ייחוס אינרציאליות - כאלה שההבדל ביניהן הוא טרנסלציה או מהירות קבועה בקו ישר וללא שום תאוצה‏1.
מערכת ייחוס מסתובבת איננה אינרציאלית ועל כן אין שום סיבה להניח שאין בה כוחות.

1 מאחר והדיון הנקודתי כרגע סובב סביב צירו ולא מחייב שום כבידה, אני שם בצד נפילה חופשית במסלולים גיאודזיים.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723060
לפני פיתוח תורת היחסות הפרטית איינשטיין חשב די הרבה על כמה שאלות שהועלו ע''י מאך, אחת מהן תהתה מה תהיה הצורה שמים בדלי יקבלו ביקום שרק הדלי הזה קיים בו (מן הסתם בנוסף לשדה גרביטיוני אחיד, אני לא בקיא בפרטים) כשהדלי מסתובב. ביקום כזה, טען מאך, אפשר להסתכל על מצב העניינים כאילו הדלי נח וכל היקום מסתובב סביבו, כך שפני המים יישארו שטוחים. לא ידוע לי מה הפתרון עפ''י תורת היחסות הכללית. פעם קראתי איזה דיון על הנושא אבל אני לא זוכר איך הוא נגמר, אם בכלל.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723145
מכמה בחינות היחסות הכללית תומכת במאך, אבל לא עד הסוף. הניסוי הספציפי של הדלי הוא בעייה מבחינת היחסות הכללית, אבל באופן עקיף ניתן לטעון שבמקרים פתירים עם רלוונטיות מסוימת, היא דווקא הולכת עם ניוטון. אם תרצה, אפרט.

הטיעון של מאך הוא דוגמה לרעיון שלקח יותר ממאתיים שנים עד שהועלה, למרות שכל הרקע הנדרש כבר היה ידוע בתקופת ניוטון.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723149
אם אתה מסוגל לפרט כך ש*אני* אבין משהו, אשמח.

ואגב בעניין זה: נוטים להתייחס לאיינשטיין כמי שהעלה לראשונה את ה"ניסוי המחשבתי" ככלי דיון בפיזיקה תיאורטית, ואליבא דסבינה הוסנפלדר זאת לא פחות מאשר התרומה החשובה ביותר שלו לפיזיקה, ולא היחסות הכללית. לדעתי מאך הקדים אותו, וכך גם ההוא‏1 שהמציא את ההסבר האלגנטי לטענת גליליאו שתאוצת הכבידה שווה לגופים כבדים וקלים ע"י השאלה מה תהיה המהירות של גוף שמחובר מגוף כבד וגוף קל עשה, בעצם, ניסוי מחשבתי. אני בטוח שהיו עוד המון מקרים דומים לאורך ההיסטוריה.
_________
1- שכחתי את שמו, אבל כשנתקלתי ברעיון הזה בגיל מבוגר יחסית כעסתי שאף אחד לא סיפר לי עליו קודם. איך זה יכול להיות שתלמיד גומר בי"ס יסודי בלי לשמוע על זה?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723159
_____
א. אני למדתי מכניקה ניוטונית רק בתיכון.
ב. רוב תלמידי התיכון משקיעים את הניסויים המחשבתיים שלהם‏1 בתצורות אחרות של גוף כבד שמחובר לגוף קל‏2.

1 חלקם לא רק מחשבתיים.
2 לא שיש משהו רע בזה אם הם באותו משקל.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723164
א. גם אני, אבל על גלילאו והסיפור-שכנראה-לא-היה עם מגדל פיזה שמעתי הרבה לפני שלמדתי פיזיקה בצורה מסודרת.
ב. זה לא בא אחד על חשבון השני (אם כי המחשבה שאחד יקל על השני לא ממש הוכיחה את עצמה בשעתה).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723166
_____________
1- מסתבר ש"ההוא" הוא גלילאו עצמו. יכול להיות שכל הסיפור על גלילאו לא מוזכר כלל בבית ספר יסודי (אני ממש לא זוכר)? הרי במיוחד כשמתלווה לזה ההסבר הכה אלגנטי זה ממש מקרה קלאסי שאפשר ללמוד ממנו על אינטואיציות כוזבות, על כוחה של חשיבה, על הסקפטיות בה צריך להתייחס לחכמי העבר ועל הכיף שבגילויים כאלה. ילד בכיתה ה' או ו' יכול לדעת על העולם יותר משאריסטו הגדול ידע! לא יותר שווה מללמוד בפעם השביעית סיפור מופרך בעליל על איזו ספינה גדולה מעץ שמישהו כביכול בנה?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723189
לא צריך להגיע לכתה ה' או ו' בשביל זה. ילד בכתה א' כבר יודע, או יכול לדעת אם מישהו יסביר לו, שכל מה שהוא רואה סביבו מורכב מפחות ממאה חומרים יסודיים - אבל לא אדמה, אוויר, מים ואש; שאור מגיע מגופים מאירים ונכנס לתוך עינינו; שגוף נע ימשיך לנוע אם אף אחד לא יפעיל עליו כח לעצור אותו. עד שהוא מגיע לכתה ו' הוא כבר יכול לדעת אנציקלופדיות שלמות של דברים שאריסטו לא ידע (כבר נאמר עליו שאי-ידיעה מעולם לא מנעה ממנו לקבוע קביעות בפסקנות מוחלטת; הוא היה יכול להיות ח"כ מצוין).

את הסיפור על הסירה לומדים בכתה ב' וזהו בערך, לא?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723226
את ''בראשית'' למדתי יותר מפעם אחת, אני לא שוכר אם פעמיים או שלוש. לכל השאר אני מסכים, אבל יש משהו בנימוק האלגנטי שהוא מעבר לעובדות.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723231
שלא לדבר על סיפורים אחרים שמקושרים לחגים שנלמדים שוב ושוב מדי שנה בשנה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723307
ולחידוד, הייתי צריך לנסח את זה טיפה אחרת: לא "ידע על העולם" אלא "הפעלת לוגיקה אלמנטרית". זה כבר הרבה יותר מרשים כאשר מדברים על האדם שניסח את חוקיה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723356
האמת היא שיש הרבה טעם ללמוד את בראשית יותר מפעם אחת. הסיפורים שם הם אבני היסוד של התרבות היהודית-ישראלית ובין אבני היסוד של התרבות המערבית כולה. בכתה ב' אתה לומד את התוכן שלהם, אבל יש הרבה טעם בגיל מבוגר יותר ללמוד על המוטיבים והרעיונות, לשים לב לפערים ולחזרות ולפרטים של הניסוח, להשוות לסיפורים מקבילים בתוך התנ''ך ובעולם העתיק, לראות כיצד הם מופיעים בגלגולים שונים באמנות ובספרות מאז ועד היום.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723361
שטראוס מפרש פרקים בבראשית בצורה מאתגרת באופן יוצא מהכלל ‏1.

חבל שאצלנו בארץ בחינוך הממלכתי ספר בראשית נלמד רק בילדות ולא בבגרות ובכל מקרה הספר הזה חייב להלמד לא רק כמקור היסטורי ואמוני, אלא כיצירה לא סופית המבקשת השלמות עד אין קץ.

1 שטראוס, ליאו, "על הפרשנות של ספר בראשית", בירושלים ואתונה (אהוד לוז, עורך, ירושלים, מוסד ביאליק ומכון ליאו בק), עמ' 309-321.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723376
הבעיה היא שיש כל-כך הרבה דברים ששווה ללמוד שכל התעמקות באחד מהם באה בהכרח על חשבון אחרים שאינם זוכים אפילו להיות מוזכרים בבית הספר. לי אישית היתה הרגשה במשך לימודי היסוד שלי שהבחירות שנעשו גרועות מאד. אם אני זוכר נכון האיש ששינה את פני העולם יותר מכל אדם אחר לא הוזכר אפילוט פעם אחת במשך 12 השנים של לימודי, כולל בשעורי הביולוגיה (אם כי אולי במגמה הביולוגית כן טרחו לספר עליו) או ההיסטוריה (כנ"ל), ולעומת זאת על ההוא שהלך לו מארצו וממולדתו ומבית אביו לא הפסיקו לנג'ס במשך 12 שנים תמימות, בין השאר, אני מניח, כדי שלא יעלה בדעת הילדים הרכים לעשות מעשה דומה בבגרותם בלי שקיבלו הוראה מפורשת מהאל, וכדי לשתול במוחם את "הארץ המובטחת", את "עם הבחירה" את "זכור את אשר עשה לך" ושאר ירקות של שטיפת מוח מוסווה לעניינים בעלי משמעות פוליטית. עד כמה שזכור לי, כמעט כל הדברים המעניינים שנתקלתי בהם בילדות היו מחוץ למסגרת בית הספר, כלומר בספרים או במגזינים (חוגי העשרה ו/או מדע עוד לא הומצאו בתקופה ההיא).

אין ספק שיש חשיבות וטעם בלימודי יסוד של התרבות היהודית, ואין ספק שהתנ"ך מהווה חלק מרכזי בתרבות הזאת, אבל לפני שאנחנו יהודים אנחנו בני אדם, וזה אמור להתבטא גם במערכת השעות. אחרת אתה מגדל ילדי שמצדיקים רצח עם כי "אלוהים אמר לעשות זאת" (לפי מחקר שאין לי קישור אליו רוב תלמידי התיכון בארץ מצדיקים כך את רצח כל תושבי יריחו ובהמותיהם מלבד משפחה של משת"פית אחת: "מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן; וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר, לְפִי-חָרֶב". הלקח שמלמדים אותם מהסיפור הוא לא על השינוי בעקרונות המוסר שהאנושות עברה מאז ועד היום, אלא שאלוהים הפסיק לתת הוראות כאלה והחליט להתרכז בשאלות אחרות כמו איזו נעל צריך לנעול קודם ומה יעשה מי שחיטוט באף הוא עונג שבת עבורו).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723471
גם לדעתי כמעט כל הדברים המעניינים שנתקלתי בהם היו מחוץ לביה"ס (טוב, חוץ מהכדורסל והשעות ההן בספריה במקום להכנס לשעורים). אבל זו לא חוכמה גדולה. את הספרים והמגזינים אתה בוחר בעצמך - מה הפלא שהם מעניינים אותך יותר? גם היום אני נתקל ביותר דברים מעניינים מחוץ לעבודה מאשר בעבודה (העובדה שאז אני יושב בעבודה וקורא עליהם היא כבר בעיה אחרת).

אני מסכים שגם היותנו בני אדם אמורה להתבטא במערכת השעות, אבל זה גם לא סותר למודי תנ"ך שמעבירים מסרים הומניסטיים יותר או שמחנכים את התלמידים לבחון את הארועים המתוארים בהם גם באופן ביקורתי. השאלה של איך מלמדים תנ"ך בשעות שמלמדים אותו לא תלויה בשאלה האם לומדים גם תכנים אוניברסליים. אגב, יש בהחלט שעות שמוקדשות גם לתכנים כאלה; לפחות כשאני הייתי בתיכון היינו חייבים, למשל, לפגוש גם את שייקספיר ודוסטוייבסקי וצ'כוב (היי מירי רגב) ודה-מופסאן וללמוד אזרחות עם התכנים הערכיים שמקופלים בה. זה מספיק? לא, אבל באווירה התועלתנית והאנטי-אינטלקטואלית של היום גם זה משהו.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723169
מאך לא ניסח את טיעוניו כקריטריונים מחודדים, אלא השאיר אותם כרעיונות הפתוחים לפרשנות. שאלות כמו איפה הוא צדק, תלויות בפרשנות שנבחרה.

כתבתי שניסוי הדלי בעייתי מבחינת היחסות הכללית. ראשית, ביחסות הכללית ה"ארועים" אינווריאנטים תחת טרנספורמציית קואורדינטות. אם אתה יכול לעבור ע"י טרנס' כזו ממערכת אחת לאחרת, הפיסיקה זהה. זה מתאים לרוח רעיונותיו של מאך. לכן, לפי האינווריאנטיות, כוכבים מסתובבים ודלי נייח מצופים לגרום להתקערות פני המים. דא עקא שאם תבחר לעבור למערכת כזו ע"י סיבוב אקטיבי, הכוכבים יאלצו לנוע במהירויות שעולות בהרבה על מהירות האור. שיט. אם לחילופין תנסה לעבור למערכת בה הדלי עומד ע"י סיבוב פאסיבי (טרנס' קואורדינטות בלבד), תתקל בפתולוגיה אחרת שנקראת פרדוקס אהרנפסט (אל תחפש בויקי - יש דברים שעדיף פשוט לא לדעת :) ).

אז מה בכל זאת? שוורצשילד מצא את השדה הגרביטציוני החיצוני של כדור בואקום, כשתנאי השפה באינסוף שואפים לאלה של מרחב מינקובסקי (אינרציאלי) ריק. יש גם פתרון עבור כדור מסתובב, עם אותם תנאי שפה. ככל הידוע לי‏1 הפתרונות שונים מהותית זה מזה ולא ניתן לעבור מאחד לשני ע"י טרנס' קו'. בשדה החיצוני של הכדור המסתובב יש אפקט של frame dragging - לגמרי ברוחו של מאך (לפי ניוטון, השדה החיצוני זהה בשני המקרים). ברוח מאך, ניתן להתלונן על שבחרנו את אותם תנאי שפה גם לכדור המסתובב. עדיין, יש לנו שני פתרונות של כדור‏2 בואקום שהיחסות הכללית מבדילה ביניהם - ברוח האבסולוטיזם הניוטוני.

לפי היחסות הכללית, אם לכדור בפתרון שוורצשילד יש מסה של פלנטה, וננסה לערוך עליו את ניסוי הדלי, אז בהזנחת ה- back reaction (אם אתה לא יודע למה הכוונה, שאל את הוסנפלדר) נצפה לקבל את התוצאות של ניוטון אפילו שאין כוכבים רחוקים (תנאי השפה מחליפים אותם).

גם אני לא מייחס לאיינשטיין את המצאת הניסויים המחשבתיים, אבל הוא בהחלט שידרג את השימוש בהם והפך אותם לכלי עבודה בסיסי של התאורטיקנים. האם זו תרומתו החשובה ביותר? אני לא בטוח.

1יש כאן דקויות ואני לא בטוח לחלוטין. עקרונית, העניין ניתן להכרעה באמצעות חישוב. באופן פחות רשמי, אפשר לנמק שטרנס' כנ"ל היתה נתקלת בתוך הכדור בפרדוקס אהרנפסט.
2יחסות זה מסובך. ניתן לטעון שהכדורים אינם זהים בשני הפתרונות כי הסיבוב גורם להתכווצות האורך שמשנה את צפיפות המסה, וגם מוסיף אנרגיה קינטית. ההנחה היא שעבור צופה נייח ביחס לאינסוף, לכדור המסתובב יש את אותה צפיפות מסה-תנע-אנרגיה כמו לכדור השוורצשילדי.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723318
תודה.

זה קצת מעבר ליכולות שלי, אבל לא לגמרי מיותר עבורי.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723343
השתדלתי שההסבר יהיה נגיש לכל מי שאי-פעם לקח את קורס המבוא ליחסות כללית אבל זוכר ממנו רק את הרעיונות הבסיסיים ברמה של נפנופי ידיים. מעניין אותי לדעת איפה הרגשת שאני מאבד אותך.

מאך הציג (לפחות) שתי שאלות. הראשונה היא סיבוב ביחס למה? במרחב האבסולוטי של ניוטון, לסיבוב יש משמעות גם ביקום שמכיל רק את הגוף המסתובב (הדלי והמים, במקרה הספציפי). מאך הציע שלסיבוב הדלי והמים יש משמעות רק משום שהוא יחסי למערכת שבה הכוכבים הרחוקים נמצאים במנוחה. הוא גם סבר שסך כל ההשפעות של הכוכבים, קובע את האינרציה על פני כדור הארץ, שם נערך הניסוי (בהזנחת סיבוב הארץ). אני לא מתיימר להביע דעה מה נכון, אלא רק כותב מה שתורת היחסות אומרת בנדון. בנקודה הראשונה (כוכבים לעומת ריק), היחסות קרובה יותר לניוטון. התורה מבדילה בין יש-סיבוב ואין-סיבוב אפילו בואקום. בנקודה השניה (השפעת הכוכבים), היחסות קרובה יותר למאך אבל לא עד הסוף: הכוכבים‏1 קובעים את הגאודזיות (מסלולי "הנפילה החופשית"), אבל בתוך המערכות האינרציאליות המקומיות (= מעליות מדומינות שנופלות חופשי = מעליות שמסלולן גאודטי), השפעות הכבידה של הכוכבים בטלות.

השאלה השניה של מאך: מה היה קורה אם הדלי עצמו היה מספיק מסיבי, כך שההשפעה הגרביטציונית שלו היתה מדידה? בניסוח אחר: האם לדלי מסיבי מסתובב יש שדה גרביטציוני שונה משל דלי נייח? בהכללה: האם סיבוב משנה את השדה הגרביטציוני שמקיף את הגוף?‏2 לפי ניוטון, התשובה שלילית. מאך פיקפק. לפי היחסות הכללית מאך צדק. במערכת של פלנטה כדורית נייחת בואקום, אבן חצץ שמתחילה את תנועתה ממצב מנוחה במרחק גדול מאד תיפול רדיאלית בכיוון מרכז הכדור. במקרה של פלנטה מסתובבת, האבן תרגיש כח סחף גרביטציוני שישאף להסיט אותה מהמסלול הרדיאלי. האפקט הזה נמדד בפועל, ועד עכשיו התוצאות עקביות עם היחסות הכללית.

יש שיפור?

____
1ליתר דיוק: כל התפלגות התנע-אנרגיה ביקום
2רלוונטי כמובן רק כשיש סימטריה ביחס לציר הסיבוב
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723373
בהחלט יש שיפור. עכשיו יש לי הרגשה שאני לפחות מבין על מה מדובר. שוב, תודה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723386
אחר מבהר קצת. עכשיו שאלות:
א. נשמע הכל מתנקז לזה שמאחר ובכל מערכת מסתובבת‏1 יש תאוצה, ומערכת בתאוצה איננה אינרציאלית ולכן לא שקולה (גם לא יחסותית) למערכת נייחת (ללא תאוצה) - ולכן דלי מסתובב לא שקול לדלי נייח?
ב. אבל אם תאוצה קובעת הכל - כרגע היקום מאיץ את התפשטותו. האם זה אומר שגלקסיות שמאיצות אמורות לדעת למדוד את התאוצה הזו, או שבגלל שכל המרחב זמן מתפשט הן עדיין מערכות אינרציאליות?

1 שמכילה מסה, לא מערכת צירים תיאורטית
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723387
לגבי א. אני מציע לך לקרוא (לפחות) את ההקדמה במאמר אליו קישרתי, לפיה מה שהעסיק את מאך היתה בדיוק הבעיה הזאת: למרות שהמהירות יחסית בהתאם לטרנס. גליליאו התאוצה, כידוע, לא. כך זה מתחיל שם:

The doctrine of the relativity of motion is attractive for its simplicity.
According to it, the assertion that a body moves can mean nothing more
than that it moves with respect to other bodies. Acceleration has long
proved to be the stumbling block for the doctrine, for, in the case of
acceleration, the simplest of observations seem to contradict the doctrine.
When a test body rotates, for example, it is acted upon by centrifugal
forces. The presence of these centrifugal forces seems to be completely
independent of whether the test body rotates with respect to bodies
immediately surrounding. Thus Newton observed in his famous bucket
experiment that these centrifugal forces induced a concavity in the
surface of a rotating body of water and did so independently of whether
the water rotated with respect to the bucket containing the water.
Therefore, using these inertial forces as a marker to indicate whether the
body is accelerating, it seems possible to know that a body is
accelerating without any concern for whether it accelerates with respect
to the other bodies around it. This outcome contradicts the doctrine of
the relativity of motion as applied to acceleration.

ונזכרתי שפעם דיברנו על זה עם המקשה, בפתילון שהתחיל ב תגובה 349937 אליו הצטרפת גם אתה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723394
הורדתי את המאמר ואשמח לקרוא בו בזמני החופשי.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723403
מביך להודות, אבל לא לגמרי הבנתי את תגובתך. המשפט הראשון במיוחד. בכל זאת אנסה להתמודד:

א. ביחסות הכללית אין משמעות גלובלית‏‏1 וחד משמעית למושגים כמו סיבוב ותאוצה. יש צורך להבהיר את ההקשר ולמה הכוונה באופן זהיר. מה שכתבתי התייחס להתאמה שבין היחסות הכללית לרעיונות מאך. נתתי דוגמאות ספציפיות למקרים שבהן היחסות הכללית מבחינה בין סיבוב לאי-סיבוב. אם רוצים לבחון מקרים אחרים, צריך להבהיר על מה בדיוק מדברים.

ב. ההערה מהסעיף הקודם נכונה גם כאן. במקרה של יקום מתפשט, אני ממליץ לחזור לדוגמה הוותיקה של נמלים על בלון. נניח שהנמלים עומדות במקומן ביחס לגומי. כשאתה מנפח עוד, הן תתרחקנה זו מזו למרות שלא זזו ממקומן. אתה יכול לנפח בקצב שיגרום להאצה בהתרחקות הזו‏‏2. הנמלים עומדות במקומן, ולכן במטריקה הפנימית התלת מימדית של פני הבלון + הזמן, הנמלים על גאודזיה. באנלוגיה ליחסות כללית‏‏3, הן בנפילה חופשית (ולצורך העניין אינרציאליות‏‏4). הן רואות את הנמלים האחרות מתרחקות במהירות מואצת, אבל הן עצמן לא מרגישות שום אפקט לוקאלי‏‏5 של תאוצה. ההסבר מניח את הדעת?

____
‏‏1פתאום שמתי לב ש"גלובלי" התייחס במקור לכדור הארץ, אבל נמצא בשימוש גם עבור כל היקום.
‏‏2נניח שלנמלים יש מהירות מקסימלית c שבה הן יכולות לנוע ביחס לגומי. מהירות ההתרחקות ההדדית כתוצאה מהניפוח יכולה לעלות על c. במקרה כזה יווצר לכל נמלה אופק ארועים: יש חברות שהיא כבר לא תוכל לבקר כל עוד הבלון לא יתפוצץ או קצב הניפוח לא יואט.
‏‏3כזכור, ביחסות הכללית הבלון תלת מימדי, אין מימדים נוספים כמו פנים (או חוץ) הבלון, הבלון לא בהכרח כדורי, ולגומי יש שימושים אחרים.
‏‏4כדור הארץ, למשל, בנפילה חופשית אבל אינרציאלי רק בקירוב בגלל הסיבוב סביב עצמו (שוב, ההערה מסעיף א' רלוונטית).
‏‏5כמה קטן זה "לוקאלי"? באופן גס, כל עוד האפקטים הלינאריים במימדי המערכת נשארים זניחים. קראתי מאמרים שהתווכחו אם להתפשטות היקום יש או אין השפעה על מערכת השמש. בכל אופן, גם אם יש השפעה כזו, יהיה קשה מאד להבחין בה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723407
5 אני נתקלתי רק בכאלה שאומרים שההתפשטות היא במרחב הבין-גלקטי כך שאין מה לדבר בכלל על מערכת השמש. למה זה כך אף אחד לא הסביר לי (ואני קצת פוחד לבקש הסבר, לפחות עד שאעשה משהו עם מאך והדלי שלו, והימים ימי אליפות העולם בסנוקר. למי יש חשק לשמוע על משוואות פרידמן? לא לי). מסה לא רק מעוותת את המרחב אלא גם "קושרת" אותו יותר חזק לעצמו, או מבטלת איכשהו את האנרגיה האפלה? איך אפשר לדעת את זה בכלל כל עוד אין מושג של ממש מהי בכלל אותה אנרגיה? אם מדובר בקבוע הקוסמולוגי המפורסם של איינשטיין, הוא לא אמור להיות קבוע? בהגדרה שלו מופיעה רק צפיפות האנרגיה של הואקום, ואם כך למה צריך להיות הבדל בין הואקום באטום לבין הואקום הבין-גלקטי מבחינת ההתפשטות?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723437
כל היחסות הכללית מבוססת על כך שכמעט בכל הסיטואציות הרלוונטיות הכוחות הגרביטציוניים חלשים מאד ביחס לכוחות האחרים. בדוגמה של הבלון, הנמלים אינן נמתחות. אם הן, וכל הגדלים התלויים כמו c, היו נמתחים ביחס תואם לרדיוס הבלון, לא היתה להן יכולת להבחין בהתפשטות.

הקבוע הקוסמולוגי הוא אכן קבוע. גם במרחב וגם בזמן. אין אפשרות אחרת אם רוצים שההכללה היחסותית לשימור התנע-אנרגיה המקומי תמשיך להתקיים. נחזור לדוגמת הבלון: אם הרדיוס של הבלון גדל באחוז, אז שתי נמלים שהמרחק ביניהן 10 ס"מ, תתרחקנה בעוד מ"מ. מדיד בנקל. אם המרחק התחילי חצי ס"מ, אז ההתרחקות הנוספת היא של 50 מיקרון - יותר קשה למדוד ויותר קל להזניח. לכן במרחקים של מערכת השמש, יהיה קשה מאד למדוד את השפעות ההתפשטות והקבוע הקוסמולוגי.

אם, כניסוי מחשבתי, פותרים במדויק את משוואות השדה של מערכת השמש, אני לא רואה סיבה אפריורי שהפתרון עם קבוע קוסמולוגי יהיה זהה לחלוטין לפתרון בלי. במקרה של התפשטות מאיטה ללא קבוע קוסמולוגי, יש מאמר יפה של איינשטיין וקולגה שמציע שלהתפשטות אולי אין שום השפעה על מערכת השמש. אולי לכך התכוונו אלה שנתקלת בהם.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723479
תודה. אני חושב שהטענה בה נתקלתי יותר מפעם אחת אינה מה שאתה מתאר כאן, אבל אניח לזה עד הפעם הבאה שאתקל בזה ואולי אז אטריד אותך שוב. אגב, אני מניח שבשום מקרה אין שינוי במרחב בגדלים קטנים מאד בגלל אפקטים קוואנטיים (אחרת קבוע פלנק היה צריך להשתנות עם הזמן ועל זה כולנו היינו בטח שומעים כי הבריאתנים היו מנפנפים בזה בשמחה).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723409
1 מילא זה. קח צעד אחד אחורה והצב „כדורית״ במקום „גלובלית״.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723410
2 כלומר שנמלה שהשכנה שלה מאותתת לה בפנס, תראה עם הגדלת קצב הניפוח הסחה הולכת וגדלה לאדום עד שהקרינה תעלם לחלוטין מתחת למגן השחור?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723417
זה בדיוק מה שקורה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723442
אם הנמלה מאותתת באופן בדיד, נניח הבזק כל שניה לפי שעון היד שלה (כשמשך ההבזק עצמו קצר בהרבה), יהיה הבזק מסוים שכבר לא יגיע לשכנה. את ההבזק שלפניו השכנה תראה מוסח חזק לאדום ויקח לו הרבה זמן עד שיגיע ליעדו.

אם השידור רציף (הפנס דולק כל הזמן) ואם לגלאי של השכנה יש רגישות אינסופית, אז השכנה תמשיך "לנצח" לקלוט גלים, כשאורך הגל, העוצמה והאנרגיה הולכים ושואפים לאפס. למה לנצח? כי זמן ההגעה הולך ומתארך ככל שזמן היציאה מתקרב לרגע היווצרות האופק.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723452
וואלה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723419
המילה הראשונה היתה אמורה להיות "אכן" (והשנייה מבהיר).
אני לא מתפלא שלא הצלחת לפענח שתי שגיאות הקלדה מתוך שלוש אותיות.

שאר ההסברים אכן מניחים את הדעת, לפחות לעת עתה‏1.

1 אני קצת חושש לשאול מה זה אומר שאין משמעות גלובלית לסיבוב ותאוצה. אם נוציא את המסה מהמשוואה, אני יכול למדוד תאוצה בכל נקודה שאני נמצא בה ככל הידוע לי. האם זה שונה ביחסות כללית?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723444
אתה יכול למדוד תאוצה, אבל יש חשיבות לשאלה איזה סוג של מדידה אתה מבצע. אם נבחן שוב את דוגמת הבלון: המרחק בין הנמלים העומדות גדל בקצב מואץ. במובן הזה יש תאוצה. הנמלים "אינרציאליות" ובאופן מקומי לא מרגישות שום אפקט של כח מדומה. במובן הזה אין תאוצה. אם לא נבהיר למה כוונתנו, איך אפשר לענות על השאלה אם יש או אין תאוצה?

שים לב שהבעייה הזו לא קיימת אצל ניוטון וביחסות הפרטית. אצלם, אם מהירות ההתרחקות מאיצה, אז בהכרח לפחות צופה אחד אינו אינרציאלי.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723332
מי שרוצה לקרוא קצת יותר (אני טרם הספיקותי, אבל הצצתי) יכול למצוא את נדון על פני 51 עמודים פידיאפיים כאן.

דגדגן:
The proposal’s most prominent sponsor was Albert Einstein. In the
early years of his work on general relativity, he believed that his theory
implemented the proposal, although he completely lost this belief in his
later years. Nonetheless, the future of the proposal was guaranteed by the
vigorous support of an Einstein who rapidly rose to celebrity status both
inside and outside the scientific community. Einstein did not claim the
proposal as his own invention. From the earliest moments, he attributed
it to Ernst Mach and in 1918 gave a field theoretic formulation of the
proposal its now standard name of “Mach’s Principle.’
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723344
אחרי שתקרא, שתף בתובנות.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723374
אשתדל, אבל אל תעצור את הנשימה (אלא אם כן בדיוק נכנסת למעלית שיצא ממנה מישהו בלי מסכה).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723162
פרט, פרט, מה השאלה?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722941
הוא דמיוני כמו שהרכיב הדמיוני במספר מורכב הוא דמיוני. כלומר זה רק שם ולפעמים האנלוגיה מבלבלת במקום לעזור.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723059
כמו ש XKCD אומר זה תלוי במערכת הייחוס. במערכת ייחוס אינרציאלית אין שום כוח ש"דוחף החוצה" (ובאמת איזה כוח זה: הרשימה כידוע מוגבלת מאד - גרביטציוני? אלקטרו-מגנטי? גרעיני?).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722899
"קראתי אותה גם אצל פיזיקאים גדולים וחכמים ממני" - אתה מתכוון לזה תגובה 497803 ?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722926
ייתכן, מי זוכר?
(האינטואיציה שלי אומרת שמדובר בQuora, אבל בהחלט ייתכן שגם כאן).
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722959
אני עוד זוכר את הטענה הזו מפי המנחה בחוג פיזיקה לנוער שוחר מדע (יורם רוזן, אז סטודנט שנה ג', היום חבר סגל), אמצע שנות השמונים.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722900
אויל לא מיותר להזכיר שאת הקישור החזק מרחב-זמן עשה דווקא מינקובסקי‏1, ובהתחלה איינשטיין לא אהב את הרעיון וטען שעכשיו הוא עצמו לא מבין את היחסות הפרטית. מאוחר יותר הוא שינה את עמדתו.
_____________
1- ההוא שכינה את איינשטיין "כלב עצלן" (שהוא ביטוי הרבה פחות פוגעני מכפי שהוא נשמע בתרגום, יותר בכיוון של "סוס עצל" אצלנו)
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722870
יש כאן עוד נקודה והיא שהגילוי עצמו רחוק מלהיות מספיק.
די מפורסם שאלברט_איינשטיין [ויקיפדיה] עבד במשרד הפטנטים לפני שנת הפלאות.
הופתעתי לגלות שרק ארבע שנים אחר כך, ב 1909 הוא קיבל משרה אקדמית.
גם למשרה זו התקבל מישהו אחר ורק לאחר ויתורו היא עברה לאיינשטיין.

לא חסרים מקרים בהם נחגג להיט חדש בעוד שחוקר ממורמר (בצדק!) אומר שהוא גילה זאת עשרות שנים קודם.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722896
רק הערונת: בימי למארק אף אחד לא ידע על ה- dna ובכלל על מנגנון התורשה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722898
וזו הייתה תאוריה כל כך משכנעת, שגם למארק הפסיק לתמוך בה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722919
אז זוהי בדיוק הנקודה שרציתי לחדד וקצת לסדוק.
אכן כדבריך, בימי לאמארק או דרוין, איש לא ידע על דנ''א או גנים, מה שקראת מנגנון התורשה. אבל להבדיל, היה המון ידע על התורשה עצמה. ואני לא מתכוון לידע מדעי פרופר כמו עבודתו של הנזיר גרגור מנדל, אלא על ידע כללי שהצטבר באנושות לאחר אלפי שנים של השבחת זני צמחים וגזעי בע''ח ע''י ברירה מלאכותית (להבדיל מן הברירה הטבעית, כפי שהגדיר אותה דרוין).
מה שוולאס ודרוין גילו זה את מנגנון האבולוציה שהוא ההישרדות של המתאימים. בנוסף לכך דרוין גם טרח ותאר את המבנה השיטתי של האבולוציה ואיך התצפיות בטבע מאשרות אותו ופוסלות את זולתו.
דוקא הלימוד של המנגנון הפיזי המפעיל את האבולוציה הדרויניסטית (דנ''א, גנים) הוכיח שדרוין לא לגמרי צדק ולאמארק לא לגמרי טעה. יש מנגנון ביולוגי המאפשר לתנאי הסביבה ל''הפעיל'' גנים שונים.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723061
כל האבולוציה ע"י ברירה מלאכותית צעירה למדי, ולא העמידה אפילו *מין* חדש אחד, לפחות בקרב בעלי החיים, אלא אם כן תטען שצ'יוואווה וכלב דני אינם משתייכים לאותו מין.

לגבי הסיפא שלך: המנגנון שמאפשר להפעיל ולכבות גנים שונים ככל הנראה אינו עובר בתורשה כך שאין לו שום השפעה על תורת דארווין. המשפט היסודי של הביולוגיה המולקולרית הוא (עדיין?) שכיוון המעבר הוא תמיד מה-dna אל החלבונים: Central_dogma_of_molecular_biology . [Wikipedia] ישנן טענות שחלק ממנגנון ההתבטאות של גנים, דהייינו מיקרו-דנא ואולי גם מתילציה כן עוברים חלקית בתורשה, אבל למיטב ידיעתי לא בצורה עמידה למשך דורות, כך שאין לכך השפעה על האבולוציה. גם אם יש איזה יוצא מהכלל הזה - אני יכול לעלות בדעתי מנגנון שמאפשר זאת במקרים מסויימים - ברוב המכריע של המקרים הוא לא חשוב מאד, כי אחרת היינו כבר מגלים אותו.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723063
אז מה עושה הדיבוק? בדיוק לאחר שיגור התגובה נתקלתי במעין למארקיזם שנכנס מהדלת האחורית: https://www.hayadan.org.il/the-evolution-within-evolu...
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723066
וואו.
תמיד היה לי קשה לקבל אינטואיטיבית שלמארקיזם לא עובד, וקיוויתי שתהיה לו עדנה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723064
דב נמלים!
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723067
כל החיות המבויתות (כלב, חתול, פרה, יונת הבית, אלפקה) הם לא מינים חדשים (יחסית) כתוצאה מברירה מלאכותית שעשו עליהם בני אדם?
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723081
כלב הוא תת מין של זאב. ניתן יחסית בקלות להכליא זאב בר עם כלב בית (חוץ מעניין הבדלי גודל חריגים בין גזעים שעשויים להכשיל התפתחות הוולדים).

יש אפילו משביחי זנים עד היום שמכליאים זאבים עם כלבי בית, ומקבלים מה שניקרא כלבי זאב. לדוגמא "האסקי סיבירי". המון הדגמות ביוטיוב, בנושא : כלבי זאב.

לגבי חיות אחרות לא ברור עם יש ניסיון בהכלאות, למרות שסביר שיש נסיון רב (לגבי כלבים יש יתרון כלכלי להכלאות כי הכלב הוא חיה שנותנת שירותים רבים לאדם).

לגבי יונים. מעניין שדרווין בעברו היה במועדון להכלאת יונים, כדי להשביח אותן. יתכן שזה קירב אותו לקונצפט של ברירה מלאכותית, ובהמשך לבריכה טבעית.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723115
על אלפקה אני לא יודע, לגבי השאר הדקדקנים (ובעיקר הבריאתנים) טוענים שהם לא מינים חדשים כפי ש-ab הסביר. בנוסף, למיטב הבנתי המונח "ברירה מלאכותית" שמור לברירה שנעשית באופן מודע, כמו שמגדלי יונים ומפתחי זנים חדשים של כלבים עושים. אחרת כל אבולוציה שנעשית כתוצאה מאינטרקטציה ידידותית של כמה מינים יכולה להיחשב "מלאכותית" מה שרק יערפל את ההבחנה. ב"ידידותית" אני מתכוון לכזאת ששני המינים נהנים ממהאבולוציה ההדדית שלהם, תהליך שבשלב מסויים מוביל לסימביוזה, ולא למשל למה שקורה לצ'יטה ולאנטילופה.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723125
אני די בטוח שפרה, או בשמה הרשמי, בקר הבית, היא מין נפרד לחלוטין.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723152
Aurochs
הוא המין הקדמון שממנו
כנראה בוייתו הפרות (יתכן שהזכרים פחות הושפעו במבנה הגוף מהביות בהשוואה לנקבות, שבויתו לצורך חליבה בעיקר, ולכן השוורים דומים לאבותיהם) מאחר והמין Aurochs
הוכחד במאה השבע עשרה, קשה להוכיח היום שהוא מין ניפרד מהבקר המבויית.

מעבר לכך — גם אילו המין הקדום לא היה ניכחד, יש בעיה בהגדרת מינים ניפרדים לפי "צאצאים פוריים". כי למעשה בטבע צאצאים פוריים לא שורדים אם הם לא מצטרפים ללהקה ממנה בוייתו (בהבדל מכלבים/כלבות שיכולים להצטרף ללא קושי רב מדי ללהקת זאבים). פרות מן הסתם לא יכולות להצטרף כי מבנה הגוף שלהן לא מתאים לחיי טבע בר של להקת אבות קדמונים. מעניין אם שוורים שגופם לא עוות יכולים היו להצטרף ללהקת שוורי בר, אבל בשל היכחדות לא ניתן לבחון זאת.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723157
נו, ברצינות. אין כאן שום דבר חדש. הרי כבר חז״לינו סיפרו ששור הבר נמצא בגן עדן.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723187
צ'יוואווה, פודל או תחש יתקשו להצטרף ללהקת זאבים. הגוף שלהם עוות לא פחות מאשר זה של פרות.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723195
אתה צודק.

כאשר מדברים על כלב שיכול להצטרף ללהקת זאבים מדברים על כלב ''טיפוסי'' שלא עוות בצורה כזו שלא יוכל לתפקד בתוך להקת זאבים או יראה מאוד מוזר בעיניהם.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 723153
בכמה סרטוני טבע שראיתי נטען שרוב הביזונים בארה"ב אינם טהורים אלא שיש להם גנים של בקר מבויית, כך ש"בקר בית" לא עומד בהגדרה של מין נפרד. אבל האמת היא שזה עניין שולי למדי לטעמי, במיוחד לאור ההערה שלי לגבי הסלקציה ה*מודעת*.
השפעה על העולם לעומת השפעה על תרבות המערב 722864
ישו עצמו השפיע בקושי על תרבות המערב, יש להניח שהוא נכנס לרשימת האלמלא-הם-מישהו-אחר-היה-נכנס-לנעליהם שלך. מי שהיה כנראה צריך להכנס לרשימה במקומו היה פאולוס. ההשפעה של הנצרות עצמה היא הרבה יותר מתרבות המערב. הנצרות, האיסלם והסיקיזם (כולם מאמינים בישו) השפיעו באופן משמעותי על ההסיטוריה של חצי האי ההודי, הנצרות היא הדת הפופולרית בקוריאה הדרומית ובפיליפינים, וההשפעה של התרבות הנוצרית על ההיסטוריה הסינית והיפנית בלתי ניתנת לביטול.

האימפריה של אלכסנדר מוקדון נפלה אחרי מותו, אבל ההשפעה שלו על התרבויות אותן הוא כבש לא נמחקה לעולם (ולמעשה היתה מהגורמים להיותו של ישו מלמעלה).
היירם מקסים 722872
הכי משפיע בהיסטוריה זה רף גבוה אבל נראה לי שההשפעה שלו גדולה משמקובל לחשוב (ואני חשבתי עליו רק עכשיו).
היירם מקסים [ויקיפדיה] המציא את מקלע מקסים [ויקיפדיה] ב 1884.
הצגת המקלע שינתה את פני שדה הקרב, כפי שחזה יאן בלוך [ויקיפדיה].
הכוח של המגן עלה דרמטית מה שהוביל למתווה של מלחמת העולם הראשונה - מלחמת חפירות מתמשכת של צבאות ענק עד להתמטטות המדינות.
אגב, בלוך שחזה זו הלך צעד נוסף והניח שמכיוון שזו התוצאה, מראש לא יצאו למלחמות.
בערך על המקלע כתוב שההצתיידות בו הייתה מוגבלת במלמחת העולם השניה אולם אז כבר פותחו עוד אלטרנטיבות כמו <וקיפדיה מקלע_ויקרס>.

ככל הנראה, היו ממציאים את המקלע בכל מקרה.
כאן אנחנו נכנסים לתחרות מעניינת עם פצצת האטום.
היא שינתה שוב את התמונה, הובילה למלחמה הקרה במקום מלחמות העולם (בבקשה, שלא אתבדה).
אם המקלע לא היו ממוצא לפני, מספר החללים של מלחמות העולם היו כמו של "מלחמה רגילה".
מליוני אנשים היו עשויים להנצל.
היירם מקסים 722889
מלחמת העולם הראשנה לא היתה תולדה של המצאת המקלע; המקלע היה אלמנט משמעותי ובכל זאת לא גדול במיוחד. בתמונה הגדולה המלחמה היתה תוצאה של המהפכה התעשייתית. המהפכה הזו גם הפכה את היכולת לממן ולצייד צבאות עצומים לאפשרית, גם אפשרה פחות או יותר לכל אדם להפוך לחייל לוחם מרגע שתקעת רובה לידיו (השווה זאת לאימונים הממושכים שנדרשו כדי להפוך אדם לאביר או לקשת), גם חיזקה את המדינה והעצימה את השליטה המלאה שלה בשטח ובאוכלוסיה וגם הביאה את האוכלוסיה ליכולת לקבל על עצמה גיוס כללי (מי שהורגל במשמעת ובהעדר הצמאות וגם האחריות האישית של ייצור תעשייתי היה יכול להסתגל לחיי צבא הרבה יותר קלות מאשר החקלאי או בעל המלאכה הזעיר של ימים מוקדמים יותר). לכן המלחמה הזו היתה המלחמה המתועשת הראשונה בקנה מדה גדול, גם אם ניתן היה לראות סימנים לכך עוד קודם (למשל במלחמת רוסיה-יפן, מלחמת פרוסיה-צרפת ואפילו במלחמת האזרחים בארה"ב - שבה הומצא רובה המחסנית החצי-אוטומטי, מבשרו של המקלע).
היירם מקסים 722891
מלחמת פרוסיה-צרפת היא דוקא דוגמה מצויינת לתפקיד של טכנולוגיה מתקדמת במלחמות. לצרפתים היו מכונות יריה ולפרוסים ובני בריתם לא. אילו הופעלו הללו צרפת כנראה היתה מנצחת את חיל הפרשים הפרוסי המיושן. אלא שהקרבות התרחשו בצפון מזרח בגבול אלזס-לורין ומכונות היריה היו במחסנים ליד הגבול הספרדי ואת משה עם המפתחות, לא היה אפשר למצוא. התוצאה למי ששכח, תבוסה משפילה לצרפת
היירם מקסים 722930
לא דיברתי על היתרון שמעניקה המצאה ספציפית (כאלה דוגמאות יש בשפע). דיברתי על התיעוש של המלחמה עצמה: גיוס החובה הכולל, הפניית כלל המשאבים של המדינה כולל כל יכולות הייצור שלה לטובת המלחמה, הייצור ההמוני של אמצעי לחימה ובמקביל ההכשרה ההמונית של לוחמים באותו אופי של פס ייצור (שהיתה דומה למדי לאופן שבו הוכשרו פועלים בתעשיה) וכן הלאה. הלוחם הבודד הפך במלחה"ע לבורג במכונה אדירה בדיוק כפי שהרובה שהשתמש בו יוצר בייצור המוני בבית חרושת ולא בידי אומן ותיק. המלחמה היתה בין אומות ולא בין חלקי אומות (נסיכויות וכיו"ב) - גם זה מקביל להעברה של הייצור לתאגידים במקום בלעי מלאכה שמאוגדים אולי בגילדות מקומיות.
היירם מקסים 722947
התיאור הזה מתאים במידה רבה גם למלחמות הנפוליוניות שארעו 100 שנה לפני מלחמת העולם הראשונה. כולל גיוס חובה, הכשרה המונית, מלחמה בין אומות וכו.
היירם מקסים 723029
לא מדויק. אמנם נפוליון הנהיג גיוס חובה אבל זה לא היה גיוס כללי אלא רק חקיקה שאפשרה לגייס בכפיה את מי שהצבא רצה בו. כמו כן, הצבא שלו לא היה צבא לאומי; הוא כלל שכירי חרב ממדינות רבות. כך למשל הגראנד ארמה שפלש לרוסיה כלל קצת יותר מ-‏400,000 צרפתים אבל גם קרוב למאה אלף פולנים, כמאה אלף גרמנים (כלומר בני נסיכויות גרמניה השונות) ועוד עשרות אלפי אוסטרים, איטלקים, שוויצרים ועוד. בצבאות האחרים ודאי התאור לא מתאים - הצבא של וולינגטון לא התבסס על גיוס חובה, למשל. המלחמות לא היו גם דווקא בין אומות; קודם כל, מסעות המלחמה של נפוליון דרסו המוני יחידות שלטוניות עצמאיות. שנית, גם בקרבות הגדולים רבים מיריביו היו יחידות קטנות כאלה, וגם אלה שלצדו היו יחידות כאלה שהקים בעצמו (או שדרג מדוכסות לממלכה וכיו"ב). למשל, בקרב לייפציג נלחמו הצבא הצרפתי יחד עם ממלכת צפון איטליה, דוכסות באדן, דוכסות וורשה, ממלכת סקסוניה (נסיכות בוחרת עד נפוליון) וממלכת וירטמברג (דוכסות עד נפוליון) מול אוסריה, רוסיה, פרוסיה, ודוכסות מקלנבורג; ממלכות סקסוניה ווירטמברג החליפו צד במהלך הקרב.
היירם מקסים 723037
הגיוס הכללי הונהג בימי המהפכה הצרפתית, עוד לפני נפולאון.
היירם מקסים 723038
כאמור, לא גיוס כללי אלא גיוס חובה. אילו היה גיוס כללי היו הרבה יותר מארבע מאות אלף צרפתים בצבא. אוכלוסיית צרפת באותה תקופה היתה כשלושים מיליון.
100 האנשים המשפיעים ביותר 722884
למגזין טיימס יש רשימה שנתית של 100 האנשים המשפיעים ביותר: Time_100 [Wikipedia]

אתם מוזמנים לעיין ברשימה ולתהות מי מהם יהיה בעתיד מועמד ל״אדם המשפיע ביותר בהיסטוריה״‏1. רק תזהרו לא להרדם כשאתם מרפרפים על תמונות של דמויות אלמותיות כמו ביל קליטון, ג׳ף בזוס, ג׳ורג׳ קלוני, קים-ג׳ונג-און וקונדוליסיה רייס. וכמובן בנימין נתניהו.

---
1 כן, אני יודע שהקריטריון של עורכי טיימס הוא קצת שונה..
100 האנשים המשפיעים ביותר 722892
מתוך אלה - אני שם את כספי על אילון מאסק.
ליטרלי.
722924
לפני שבועיים נפטר ההיסטוריון/ארכיאולוג מגן ברושי. בהספד עליו ב"הארץ" מצוטט משפט שלו, שהזכיר לי את הדיון כאן. "שלא כצפוי, כמה מן ההמצאות החשובות, אפילו המהפכניות, שבעיקרן הן פשוטות בתכלית, הופיעו באיחור מתמיה. שלא כמו ביקוע האטום, הן לא הותנו בשום תגליות טכנולוגיות קודמות." הדוגמאות שמוזכרות (עופר אדרת כתב את ההספד) הן הארובה, הארכוף והמריצה.

(בגלל שלא מזמן ראיתי עם בני את "היה היה", טרי לי בזיכרון איך איש חכם ממציא את המריצה ואת הארכוף. בעצם הוא האיש המשפיע בהיסטוריה!)
722932
דוקא בקשר לביקוע האטום, הגעתי לתובנה (אולי טפשית, הבה נראה) חאחרונה לפיה כל הענין של ביקוע האטום הוא הרבה יותר מזל משכל.
תאר לעצמך פלנטה עם ציויליזציה מתקדמת מאד, שכבר יודעת היטב קוונטים ואפילו יחסות פרטית, אלא מאי - על הכוכב שלה במקרה אין מתכת כבדה ונדירה יחסית שנקראת אצלנו אורניום. הטענה שלי היא שיקשה מאד מאד על אותה ציויליזציה להמציא את הנשק הגרעיני.
סביר שמתישהו, המדענים המתקדמים שלה אפילו יבינו כי הכוכב סביבו הן חגים מבוסס על אנרגית היתוך גרעיני.
זה עדיין לא יקרב אותם כהוא זה ליצירת תנאי ההתחלה להיתוך כזה, או לנשק שמתבסס עליו.

בקיצור ה'מזל' שנקרה בדרכה של האנושות, הוא ראשית שיש בכלל בטבלה המחזורית יסוד שמתפרק בקלות אופיינית ומרובת נויטרונים‏1, ושנית שאותו יסוד נמצא בכמות מספיקה בקליפת כדור הארץ.

1 אני מבין שלפי צורת מחשבה מסוימת לקרוא לזה מזל זה כמו לקרוא מזל לעובדה שיש מספר ראשוני בין 2000 ל-‏2100.
722938
דווקא בשביל היתוך גרעיני אין צורך ביסודות בקיעים; ציביליזציה מתקדמת עשויה לפתח כור היתוך ללא יסודות כאלה. פצצה שמבוססת על היתוך זה כמובן סיפור אחר; אבל מי יודע, יתכן שאילו לא היו לנו פצצות ביקוע זמינות מישהו היה מפנה את תשומת לבו לשאלה איך ניתן להפיק היתוך במאפיינים של נשק. בהנחה שהציביליזציה כבר השתלטה על היתוך לייצור אנרגיה, יתכן שזה פשוט יותר משנדמה לנו.

וכמובן, עולה השאלה האם תיתכן פלנטה תומכת-חיים שלא מכילה יסודות בקיעים. אני לא בקיא מספיק בקוסמולוגיה כדי לדעת מה פיזור היסודות האלה ביקום והאם יתכן כוכב לכת סלעי שלא מכיל כאלה. בכל מקרה, אחד הדברים שמצוינים לא פעם כמאשרי-חיים על כדה"א הוא טקטוניקת הלוחות, ואחד הגורמים העיקריים לטקטוניקה הזו הוא הפירוק של איזוטופים בקיעים במעמקי כדה"א שמתחזק את החום של הליבה. לכן יתכן בהחלט שלולא היסודות האלה לא היו כאן חיים - לא שזה בהכרח שולל את האפשרות לקיום חיים ללא היסודות האלה, אבל עדיין זה מחזק את המתאם בין קיומם לבין התפתחות ציביליזציה.
722949
ברור שלא צריך, אבל זה הרבה הרבה יותר קשה.
וזה עוד יותר קשה כשאין לך שום סביבה ניסויית למדוד, למדל ולהבין מה בכלל צריך בשביל ההיתוך הזה.
אז כמובן שהטיעון הלא חסום מלמעלה של 'ציויליזציה מתקדמת מספיק תצליח לעשות כל דבר שאפשר לחשוב עליו' מנצח את זה, אבל זה גם לא מעניין וגם לא בטוח שמבוסס על שום עובדה ידועה‏1.

לגבי הפסקה השנייה - זה כבר יותר מעניין, אבל:
א. אני לא מכיר את הטיעון שחום הליבה נסמך בעיקר על איזוטופים בקיעים. זה מפתיע אותי, ואשמח לראות סימוכין.
ב. גם אם כן - זה עדיין לא מספיק. יש הרבה איזוטופים רדיואקטיביים ואף בקיעים - אבל רובם ככולם אינם מאפשרים תגובת שרשרת, שבלעדיה אין הפקת אנרגיה גרעינית וכמובן אין יזימה של היתוך גרעיני.

1 באותה מידת ביסוס אפשר לדמיין נראטיב שיהפוך מזל לחוסר מזל - שציויליזציות מתקדמות באמת נוצרו ושרדו רק בכוכבים חסרי אורניום, כי היו להן עוד מאות או אלפי שנים להתפתח לפני שגילו את יכולת ההשמדה העצמית הגלובלית והשתמשו בה כדי להחזיר את עצמן לתקופת האבן.
722960
האנושות הגיעה לשלב המופלא שבו היא כבר לא נזקקת לגרעין כדי לאיים על עצמה בהשמדה. (למען האמת, אני מכיר מישהו שטוען בעקשנות שהגרעין הוא המפתח למניעת ההשמדה (-: )
722962
אז למה? נשק ביולוגי?
722966
האקלים. (לא השמדה מוחלטת, אבל נסיגה דרמטית בציביליזציה תוך מאה שנה נראית כמו תסריט לא דחוק.)
722967
בהסתכלות גלובלית (הה) זה נראה לי רחוק מאד מהשמדה.
בשפעת הספרדית מתו חמישים מיליון, במלחמת העולם השנייה מאה מיליון, והאנושות משגשגת היטב מאה שנה אחרי.
היא תשגשג גם אם יהיו שמונה מיליארד ולא תשעה.
722970
השפעת הספרדית ומלחמת העולם היו אסונות לפרק זמן קצר. משבר האקלים מאיים להחריף עד למצב שמכונה Unnihabitable Earth, ולא להשתקם ממנו. אני מניח שגם בהתחממות קשה מאוד (עשר מעלות?) העולם יכול לאכלס מספיק אנשים (מאה מיליון?) כדי לקיים ציביליזציה מתקדמת, עקרונית; אבל אם הקריסה תהיה מהירה אז האנושות עלולה לסגת הרבה לאחור.
722972
קראת את הספר "התמוטטות" של ג'ארד דיאמונד? חובה.
הציביליזציה האנושית היא מוסד הרבה יוצר רגיש ושברירי מאשר אתה מניח באופן לא מפורש. הציבילזציה הזו תתמוטט הרבה לפני שנגיע למה שאתה קורה Unnihabitable Earth.
דיאמונד, האקלימטולוג הסביבתי סוקר שם את גורלם של אנשי המאיה במרכז אמריקה, האנסאזי בצפון אמריקה, אנשי אי הפסחא באוקיינוס השקט, הויקינגים בגרינלנד וצאצאיהם המודרניים באיסלנד.
למען האמת, הפרוגנוזה שלו לכדוה"א אינה חד משמעית. מצד אחד, כדוה"א הוא מעין אי מבודד בחלל הקוסמי וזה לא טוב (אי אפשר להביא חומרי גלם ומקורות אנרגיה ממקום אחר או להגר לשם). מצד שני כדוה"א גדול מאד ויתכן ששרידים של ציבילזציה יכולים לשרוד במקומות רבים על אף התנאים הקשים.
723030
אני חושב שדווקא ההיתוך הוא פשוט יותר להבנה מאשר הביקוע. פיסיקאים שהגיעו להבנה בסיסית של מבנה האטום והכוחות הפועלים בו ושל השקילות בין חומר לאנרגיה ישאלו את עצמם מה קורה אם אתה לוחץ יחד גרעיני אטום בכוח שמספיק כדי להתגבר על הדחיה ביניהם, וכל ציביליזציה שמתבוננת בכוכב שסביבו היא חגה מוכרחה לשאול את עצמה מה מייצר את האנרגיה שקורנת ממנו. האתגר בהיתוך הוא ליצור ולהחזיק את הכוחות העצומים האלה בלי שיש לך מסת שמש מסביבך; זה לא אתגר תאורטי כמו שזה אתגר טכנולוגי. כשאתה עוקב קצת אחרי מה שמחפשים בטוקמאקים של היום, זה בעיקר הבנה של איך בורחת האנרגיה מתוך הפלסמה, איך נוצרים בה גלים ונקודות דחוסות יותר ופחות וכיו"ב. אלה לא שאלות של תאוריה אלא של בקרה ומידול שנחוצים כדי להפיק אנרגיה ברמה מועילה; אבל לבנות התקן שיממש תגובת היתוך בסיסית זה דבר שאפשרי גם במרתף הבית, אם אתה מוכן להשקיע בזה קצת (או הרבה) זמן וכסף.

לגבי ביקוע האיזוטופים וחום הליבה, ראה למשל כאן. ושוב - היתוך גרעיני לא זקוק לתגובת שרשרת. נשק שמבוסס על היתוך גרעיני מבוסס בציביליזציה שלנו על שלב ראשון שבו מופעלת פצצת ביקוע. יתכן שזו הדרך היחידה להגיע להיתוך גרעיני בתוך מעטפת קטנה ובזמן קצרצר, אבל יתכן גם שבעוד מאה שנה, כשנשלוט היטב בהיתוך ליצירת אנרגיה, נמצא דרך פשוטה יותר לעשות את זה.
723034
לגבי ההבנה התיאורטית הבסיסית, ברמה שתלמיד תיכון מבין מה זה ביקוע והיתוך, אני מסכים.
לגבי האתגר הטכנולוגי - קצת פחות.
דבר ראשון - הגבול בין תיאוריה לטכנולוגיה לא חד וחלק. אני בטוח שההבנה של משוואות הזרימה של פלזמה פרנסה אלפי פיזיקאים ומאמרים אקדמיים לפני שהתחילו ללמוד אותה בפקולטות להנדסה.
ושלל תחומים כאלה ואחרים נלמדו (תוך קבלת תקציבים עצומים משני צידי המלחמה הקרה) על ידי המדענים שעסקו בפיתוח נשק גרעיני. אני זוכר דוגמה שמציין קיפ תורן בספרו על חורים שחורים, שבה הבנה משמעותית תיאורטית בתהליך הקריסה של סופרנובה הסתייעה בעקרון דומה שהובן כאשר ניסו לפתח פצצת היתוך מסוג מסוים.

אני בטוח שיש מאות תובנות כאלה, בתחום האפור בין מחקר לטכנולוגיה, שקידמו משמעותית את ההבנה ההנדסית, תקרא לה, כיצד מתנהגת פלסמה תרמוגרעינית. ואחרי מאה שנה כמעט של מחקר שכולל גם גישה ישירה ומאות ניסויים מבוקרים במתקני היתוך זמינים (פצצות) ולא רק התבוננות בכוכב ממרחק 150 מיליון ק"מ, עדיין נראה שהדרך מאד ארוכה.

יש מצב שציויליזציה שכל מה שיש לה זו ההתבוננות מרחוק הזו, מאד תתקשה להתקדם בכיוונים האלה.
וזה אם בכלל היא תחשוב אפילו בכיוון -
לגביה זה עשוי להיות כמו לגבינו הידיעה שאפשר לעשות אנרגיה בהינתן חור שחור לידך, או כשמפגישים חומר ואנטי חומר, אבל אלה דברים שקורים רק בכוכבים רחוקים ואנחנו אפילו לא חולמים שניתן לייצר כאלה בתנאים סבירים על כדור הארץ.
723041
ויקיפדיה יודעת לספר שארתור אדינגטון הציע עוד ב-‏1920 שהיתוך מימן להליום עשוי להיות מנגנון יצירת האנרגיה של הכוכבים, שמארק אוליפנט הצליח להשיג היתוך של איזוטופים של מימן במעבדה ב-‏1932, ושהאנס בתה פיתח את התורה המלאה פחות או יותר של מחזור החיים של ההיתוך והקריסה בכוכבים במהלך שנות השלושים - כל זאת לפני שליזה מייטנר ואוטו פריש גילו את הביקוע ממש ערב המלחמה. לכן נראה לי סביר מאד שגם לולא גילוי הביקוע האנושות היתה מתקדמת וממשיכה לנסות להפיק היתוך גדול יותר ויותר במעבדותיה. אילו כל המאמץ שהושקע בפיתוח כורי ביקוע היה מושקע בכורי היתוך, אולי אפילו היינו היום קרובים יותר למימושם. אני מסכים שמאמצים שהושקעו בפיתוח הנשק הגרעיני ואולי גם האנרגיה הגרעינית תרמו גם לחקר ההיתוך, אבל קשה לי להאמין שבלעדיהם זה לא היה מתרחש כלל. לדעתי הניסויים הגרעיניים בפצצות עצמן דווקא לא תרמו הרבה; כשהפצצה מתפוצצת אין הרבה שאתה יכול לעשות כדי להבין את מה שמתרחש בפנים במיקרו- או נאנו-שניות של ההיתוך כשאתה צופה ממרחק של עשרות קילומטרים. מה שמן הסתם תרם - עד כמה שהיתה זרימת מידע בין החוקרים הצבאיים לאזרחיים - הוא העבודה התאורטית שקדמה לתכנון הפצצות.

בהנחה שציביליזציה מתקדמת תגיע למצב שמה שמגביל את ההתפתחות שלה הוא זמינות האנרגיה, יהיו לה שני כיווני התפתחות: איסוף יותר ויותר אנרגיה מהשמש שלה (עד לעטיפתה בכדור דייסון כדור דייסון [ויקיפדיה]) או ייצור עצמי - שציביליזציה כזו, אם היא תתפתח כמו שלנו בשנות השלושים, תבין את עקרונותיו הבסיסיים. אני משער שחלק לפחות מהמאמצים שלה יופנו גם בכיוון הזה, ואם היא תהיה מפותחת טכנולוגית כמונו ויותר אין שום סיבה שהיא לא תצליח.
723043
טווח ההסכמה בינינו די רחב.

לגבי הניסויים - יש הבנה מצוינת כיום, כנראה, של מה שמתרחש בנאנו שניות של ההיתוך בתוך פצצה (ברמה שבאמת רק מלקרוא ויקיפדיה קשה להאמין איך הצליחו לדעת את כל זה באופן כה מדויק, ולשלוט במנגנונים האולטרא-היפר מהירים האלה כדי להשיג בדיוק את מה שרוצים, למרות שכרגע התפוצצה שני סנטימטר לידך פצצה גרעינית). אין לי ספק שניסויי הפצצות היו אבני דרך קריטיות לגיבוש ההבנות האלה, פסילה של תיאוריות מסוימות ואישרור תיאוריות אחרות.
קל לדמיין איך מפרמטרים כאלה ואחרים של הניסויים האלו (שמן הסתם היו מנוטרים על כלות) אפשר להבין הרבה על מה שקרה באותן נאנו שניות, והאם זה תאם למודלים התיאורטיים או לא, ובאיזה כיוון.
722977
גורם לך לתהות באיזה מובנים האנושות חסרת מזל. נגיד, אולי הסיבה שלא מצאנו מונופולים מגנטיים היא מקריות גרידא.
722978
לא נראה לי שמציאתם היתה משאירה חותם משמעותי על רוב האנושות. בטח לא החלק שמסתפק בשחמט מגנטי.
723032
המממ... תלוי מה אפשר היה לעשות אילו היו לך מונופולים כאלה (כמובן, רשות ההגבלים היתה מבקשת לפרק אותם, אבל היינו מעבירים את הבעלות עליהם לתשובה והיה לנו ''מתווה המגנטיות''). אילו הם היו מאפשרים, נגיד, על-מוליכות בטמפרטורת חדר זה היה משפיע על רוב האנושות. מצד שני, אילו הם היו מאפשרים שליטה בשדה המגנטי של כדה''א הם היו נותנים לנו שיטות חדשות להשמדה עצמית.
723035
אתה יודע שאפשר לייצר שדות מגנטיים גם בלי מונופולים כאלה, נכון? למה שהם יאפשרו שליטה בשדה המגנטי העצום של כדור הארץ?
על מוליכות יכול להיות נחמד מאד.
723039
הענין הוא שמונופול כזה מביא לך פיסיקה חדשה. ברגע שיש פיסיקה חדשה, הדברים שאפשר לעשות איתה לא מוגבלים למה שידוע לך היום. כשהכירו רק את המכניקה הניוטונית לא ידעו שהתופעה המוזרה הזו שגלווני גילה עם הרגליים של הצפרדעים תאפשר תקשורת מיידית מסביב לעולם. כשמארי קירי גילתה את הקרינה המייננת לא חשבו שייצא מזה עידן היסטורי חדש ושזה יעצב את האסטרטגיה של מעצמות העל הגדולות ויפיק 20% מהאנרגיה שהאנושות צורכת (טוב, מהחשמל). לכן אני לא יודע מה אפשר היה לעשות אילו היו לנו כלים ליצור מונופולים מגנטיים, אבל בהחלט יתכן שזה היה חורג מהותית ממה שאפשר לעשות באמצעים שיש לנו היום.
723044
זה כבר מחוץ לסקלה של מה שאני מבין בו, אבל ממה שקראתי נראה שהימצאות מונופולים כאלה יעשה בפיסיקה שינוי הרבה יותר קטן מאשר מציאת למשל חלקיק חדש שלא נמצא במודל הסטנדרטי.
קראתי פעם תיאור מעניין לפיו דיראק הראה שמספיק שיהיה אי שם ביקום מונופול מגנטי כדי לאלץ קוונטיזציה של המטען החשמלי - שכיום לא מבינים למה הוא מופיע רק בכפולות שלמות של מטען יסודי (זה של הקווארק).
723045
אם הם היו מכירים את הטבלה המחזורית ואת ההיתוך במאיצים, הם היו מתחילים לייצר יסודות כבדים באופן מלאכותי (כמונו) ומהר מאד מגלים את הביקוע.
ישועה 723006
הבחור מנצרת. טוב, הוא כמיתוס. השליחים עשו את כל העבודה.

- המיתוס של ישו אחראי להתפשטות המונותאיזם בעולם. כיום יותר ממחצית האנושות משתייכת לנצרות (31.2%) ולאיסלאם (24.1%)
- הנצרות והאיסלאם היו לדעתי הגורמים הבודדים המשפיעים ביותר על כל פן של האנושות באלף האחרון, ואם עוד אפשר להתווכח על כמה מהעולם הן השפיעו בתחילת האלף, ודאי שאי אפשר להתווכח על 500 השנה האחרונות.
- מהפן האישי יותר: היהודים תמיד עצבנו בגלל הדת שלהם (מגילת אסתר, החשמונאים, רבי עקיבא) אבל הנצרות לקחה את האנטישמיות למקום חדש.

נכון שאם לא היה המיתוס של משה גם לא היה המיתוס של ישו, אבל אם לא היה המיתוס של ישו השפעתו של המיתוס של משה על העולם לא היתה כזו גדולה.
ישועה 723010
מסכים, לכן גם את הצבעתי הוא קיבל.
ישועה 723013
אגב, Nazareth תמיד נשמע לי כמו מקום מרושע ועוצמתי משר הטבעות.
ישועה 723014
א. אבל הרי אתה מכיר את המקור, והוא נשמע פחות מאיים.
ב. אולי זה לא במקרה, גם ג.ר.ר הכיר אותו.
ישועה 723099
המקור יכול להיות מקום עוצמתי ומאיים בתרגום לעברית של "שר הטבעות" (זה של לבנית? עם "צירית אונגול"‏1 וכו').

1 עם משנים את "צירית" למלרע זה יכול להיות משהו במערכת תמסורת של מכוניות.
ישועה 723101
המקור (לישו, לא לפרודו) הוא 'נצרת' במלרע - הרבה יותר קצר וחותך ופחות מאיים ואפל מ'Nazareth'.
(לדמיין קריין טריילרים בקול בס מהדהד - In a world ruled by giant empires, comes a man from Nazareth...'. ואז לשים 'נצרת' במקום)
ישועה 723105
בדיוק. ההבדל הענק מאוד משעשע.
היתה להקת מטאל בשם Nazareth. אם זה היה "נצרת" זה היה מצחיק.
ישועה 723015
לעניין הנצרות.
אני רוצה להזכיר לך שהיהודים יכלו לסבול את האנטישמיות הנוצרית הישנה וכמעט הוכחדו מהאנשטימיות האתאיסטית לרבות הפרוטסטנטים הנוצרים של המאה העשרים - מהם המערב המוסרי עד היום יונק את מחשבתו.
ישועה 723021
ה(נניח) אתאיסטיות שאתה מייחס לנאצים לא תרמה כלום לאנטישמיות שלהם, היא סתם פרט חסר חשיבות כמו צבע המדים שלהם, המיקום הגיאוגרפי שלהם או האוכל החביב עליהם. באותה מידה האנטישמיות הצמחונית של היטלר הביאה לחיסול מיליוני יהודים.

ה'נוצריות' של האנטישמיות הישנה, בניגוד מוחלט לזה, אכן היתה גורם מז'ורי באופן שמיותר לציין כמעט לקיום אותה אנטישמיות.
ישועה 723027
הנאצים השתמשו באנטישמיות הנוצרית הישנה, אבל הם בזו לה כי היא הייתה פרימיטיבית לדעתם.

האתאיזם אשר צמח בגרמניה ברייך השני בשילוב תיאוריות הזויות ומצב פוליטי צבאי מורכב הם-הם שהובילו 6 מליון יהודים לגזים ולא שנאת האיכר ליהודי הז'יד.

ברצינות מר הפונז, אני לא בא להכפיש את האתאיסט, אני אפילו מעריץ אחד כזה (שטראוס) אני רק מציין את העובדה הכואבת.
ישועה 723024
האנטישמיות הנוצרית תרמה לעיצוב זהותו של העם שלנו ב 1600 השנים האחרונות, ובפרט היתה גורם מרכזי להתפתחות הציונות. הצהרת בלפור ניתנה לפני שהיטלר התחיל בפעילות פוליטית. לדעתי השפעתה הכוללת על העם היהודי גדולה מהשפעת השואה.
ישועה 723028
הנצרות כנצרות קשורה בטבור היהדות עד קץ הדורות, שכן היהודי הבזוי והשפל הוא ההוכחה שהנצרות ניצחה.

אם כי לאחרונה - בחמישים השנים האחרונות - היהדות מתחצפת ומסרבת להיות מושפלת, מה שמערער במידה מסוימת את המעמדות. ועל זה נאמר - נחיה ונראה מה יהיה.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723036
לא משה, ולא ישו, בודהה או מוחמד השפיעו באמת על איך אנשים חיים. אמונות אחרות, ולא כל כך שונות, התקיימו לפניהם, ובסוף כל ההבדל הוא לאיזה פסל סוגדים, ואיך מתקיימים סידורי הקבורה וכו'.

ההשפעה הכי דרמטית בהיסטוריה על חיינו היא ההתפתחות הטכנולוגית של המאות ה 19/20/21 (כן, ממש עכשיו). בחרתי בניוטון כטכנולוג על בפני עצמו, ומייצג חשיבה מדעית שאיפשרה את המהפכות הנ"ל.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723106
אני חולק עליך.
לדת יש תפקיד עצום כמניע תרבותי. היא קובעת את סולם הערכים של החברה והיחיד. הכמות הלא פרופורציונלית של היהודים ברשימת זוכי פרס נובל תוכיח.
כאשר הכנסיה התנגדה לרעיונות מדעיים המדע נתקע למשך אלף שנים. ההתפתחות הטכנולוגית הנוכחית גם היא תוצאה של סולם ערכים תרבותי.
הדת אחראית למלחמות הגדולות של אלף השנים האחרונות, למעט שתי מלחמות העולם, ולא הפסיקה להיות המניע למלחמות גם אחריהן- יוגוסלביה, אפגניסטן, הודו, איראן, ישראל.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723109
מעניין שלא הזכרת את אירלנד. האם זה משום שבמלחמה שם לא מעורבים מוסלמים?
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723118
נכון, שכחתי את אירלנד, ובטח עוד כמה- דעא''ש למשל.
המלחמות בין המוסלמים לנוצרים הן הכי בולטות, ובעלות ההיסטוריה הכי ארוכה.
בהודו המוסלמים הם דווקא המיעוט הנרדף.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723126
ומעניין לא פחות שאתה כן זכרת והזכרת את אירלנד, ומעניינת גם הסיבה האפשרית שבחרת כהסבר הראשון לשכחה של שוקי (ולא, למשל, שזכר הסכסוך באירלנד כבר די שכח במציאות המוטרפת שלנו).
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723130
2:0 לטובתך:)
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723180
אבל השפעת הדת במובנים האלה היא שרירותית, וקפריזית, בספק אם היא קשורה לאנשים ספציפיים או אפילו לרעיונות אבסטרקטיים. אנשים מתאגדים מסיבה כלשהי ואז נלחמים בהתאגדויות אחרות. למה? תחרות על משאבים, שיעור מסויים של גנים רצחניים באוכלוסיה, פחד מהאחר.
יש השפעה אדירה להקמת הערים והמדינות. להמצאת הכתב והכסף. וכיוצא בזאת מהפכות טכנולוגיות במהותן.
דתות - בעיקר רעש רקע. במשך תקופה ארוכה הן היו מקור משמעותי להסכמה על ערכים, אבל בעולם המודרני התפקיד הזה הולך ונעלם.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723188
האמנם הקמת הערים והמדינות היא מהפכה טכנולוגית במהותה? לדעתי לגמרי לא. זו מהפכה חברתית, לא טכנולוגית. הטכנולוגיה נוצרה בגללה, לא להפך.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723208
טכנולוגיה לא חייבת להיות חומרית. לפחות בעיני טכנולוגיה של ארגון חברתי היא עדיין טכנולוגיה, ועיור היא דוגמא מצויינת (וקיצונית) לטכנולוגיה לא טריוויאלית כזו עם השפעה מהפכנית.

לא חסרות דוגמאות לטכנולוגיה לא חומרית: הכתב, הניסויים המחשבתיים של גלילאו ואינשטיין, המבנים הדקדוקיים שמאפשרים ניסוח counterfactuals בדיבור, הקונספט של קודקס חוקים ושלטון חוק, עצם הגישה של חקירה פילוסופית, מתודולוגיות מדעיות, תווים מוסיקליים, כסף, רעיונות מתמטיים...

אני כמובן לא טוען שכל רעיון הוא טכנולוגיה: רק אלה שאפשר ללמוד ולאמץ (יחסית) במבודד לצרכים מעשיים או כדי להשיג מטרות ספציפיות. כך שז'אנרים ספרותיים ומבנים ליריים, סגנונות מוזיקליים, אופנת לבוש או סגנונות אדריכליים הם לא "טכנולוגיה". גם דת - באופן כללי - היא לא טכנולוגיה. אבל אלמנטים מסויימים של מוסדות דת, הפצת דת וכו' יכולים להחשב ככאלה.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723209
הזכרת "תווים מוזיקליים". יש מי שטוען שמוזיקה בכללותה, בלי קשר לתווים (והרבה לפני שהם הומצאו), היא transformative technology of the mind - המצאה אנושית רבת-עוצמה עם השפעה ביולוגית על תפקוד המוח, גם בתחומים לא-מוזיקליים.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723217
אולי זה מבוך העכברים הבלתי נראה שבו ישויות היפר מתקדמות בוחנות ומנטרות את התנהגות המין האנושי (מתבסס על סיפור מד''ב קצר של אסימוב שאומר אותו דבר לגבי בדיחות).
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723230
אפשר גם להגדיר דת כטכנולוגיה של הפצת רעיונות ומיסטיקה כטכנולוגיה של הכנסת האדם למצב תודעתי שונה. הבעיה היא שמי שעושה את זה מרדד את עולם התופעות ומוותר על התובנות שיכולות לצמוח מתוך הבנת הדומה והשונה בין קבוצות של תופעות וארועים. טכנולוגיה לא חייבת להיות חומרית (נדמה לי שרוב הכותבים כאן עוסקים או משתמשים בכתיבת קוד, למשל), אבל לדעתי היא לא אמורה לכלול שינוי בארגון הפנימי של החברה (למשל משבט נטול היררכיות למבנה שמסודר בחמולות שלכל אחת מהן יש מפקד וסגן); העיור הוא בדיוק שינוי מהסוג הזה.

קראתי פעם מאמר שתיאר אפילו את המהפכה התעשייתית קודם כל כשינוי בארגון העבודה. הדוגמה היתה תעשיית הטקסטיל באנגליה. בימי הביניים, האיכרים היו גוזזים את הכבשים ואז, בימי החורף שאין בהם הרבה פעילות חקלאית, היו מנפצים את הצמר וטווים אותו - כל אחד בביתו (בעיקר הנשים, כמובן). עם הזמן, גם בשל הגידור של חלקות שהקטין את שטחי המרעה הזמינים וגם מסיבות אחרות, נוצר מצב שבו לא תמיד לכל איכר היה מספיק צמר כדי להרוויח ממנו או שלא לכל איכר היה טעם להשקיע בנול לטוויה. לכן סוחרי הצמר החלו להעמיד לרשות האיכרים מבנים ובהם נולים שהיו שייכים להם. האיכרה באה, הביאה צמר אם היה לה או קיבלה מהסוחר צמר גולמי שרכש וטוותה כל היום. אלה בעצם היו מפעלי הצמר הראשונים והנשים הפכו מעצמאיות לשכירות - אולי אפילו בלי לחוש בכך. בעצם אותן נשים עבדו על אותם נולים - אבל הבעלות על הנול והצמר, אופן המימון, חלוקת הסיכונים, כל אלה השתנו. בעיני זה לא שינוי טכנולוגי, ואם אתה שם אותו באותו סל עם מנוע הקיטור אתה מפסיד הרבה מהתובנות שיכולת לקבל.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723236
אחד הספרים שהשפיעו ביותר על ההבנה שלי של תהליכים גלובליים ארוכי טווח היה "הגל השלישי" של אלווין טופלר.
הוא מסביר שם איך המעבר מהחברה החקלאית של הגל הראשון לחברה התעשייתית של הגל השני השפיע על כל תחום בחיים- מבנה המשפחה, בתי הספר, ההיררכיה החברתית, תקשורת המונים ובעיקר מבנה העבודה והשווקים. אפילו על תפיסת הזמן- מהתפיסה המעגלית המחזורית של הזמן של החקלאות, התלויה ביממה ובעונות השנה, לתפיסה הלינארית של הזמן של העידן התעשייתי, שדורש סינכרוניזציה, ולכן דורש מכל פרט לדעת את הדקה המדויקת.
טופלר חזה איך המעבר מהגל השני התעשייתי לגל השלישי - הגל של טכנולוגיית המידע - ישפיע גם הוא על כל תחום בחיים.

לא פחות משמעותי היה המעבר מגל אפס, זה של חברת הציידים לקטים, לגל הראשון החקלאי. זו היתה המהפכה הניאוליטית.

שלוש המהפכות- הניאוליטית, התעשייתית, ומהפכת המידע של ימינו- היו בבסיסן מהפכות טכנולוגיות, אבל ההשפעה העמוקה שלהן על הקיום האנושי היתה בכל תחום: גם האישי, גם הבין אישי וגם הרוחני.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723285
אני לא רואה שום אבסורד ב-"טכנולוגיה של הפצת רעיונות", ואני אמנם לא מבין כלום במעברים בין מצבי-תודעה - אבל אם it's a thing - אז אני בהחלט מחשיב את הטכניקות הרלוונטיות כטכנולוגיה.

המחשבה על "קווי-ייצור" כטכנולוגיה היא כל כך טבעית עבורי, שאני מופתע לגלות שאתה רואה בכך חידוש (שלא לומר, אבסורד). גם חלקים גדולים מהמערכת הפיננסים (כמו "בורסה" או "חוזה עתידי") הם טכנולוגיה par excellence בעיני.

אני לא רואה את הרידוד של עולם התופעות עליו אתה מדבר. להפך, למעשה. אבל לצערי (זה דיון מעניין) פירוט ידרוש ממני יותר זמן משיש לי כרגע. אני מקווה שאחזור לכאן בהמשך.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723357
לא דיברתי על קו ייצור אלא על שינוי ארגוני: במקום שאני אהיה הבעלים של הנול ואעבוד כעצמאי עכשיו אתה הבעלים שלו ואני עובד כשכיר שלך. אם גם זו "טכנולוגיה" בעיניך אז לטעמי אתה פשוט מגדיר את המושג הזה באופן שהוא יכול לכסות כמעט כל תופעה שקיימת בחברה האנושית. ברגע שהפכת מונח לכללי מדי אז איבדת את המשמעות שהוא היה יכול לספק לך. דת היא טכנולוגיה של הפצת רעיונות, מלחמה היא טכנולוגיה של פתרון סכסוכים, וכן הלאה - אז המושג נעשה עקר.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723292
אני חושב שנוח לסווג את תחומי הידע האנושי לנושאים. גם אם ההגדרה של הנושאים היא רכה וחופפת במידה מסוימת.
אז יש נושא ״כלכלה״, יש נושא ״פוליטיקה״, יש נושא ״אמנות״, יש נושא ״דת״ ויש נושא ״טכנולוגיה״ (או ״הנדסה״?)

נקח דוגמא קלה - תווים מוזיקליים. כן, זה רעיון מדהים שיש לו שימוש מעשי מאד. עדיין, רוב הזמן נוח לשים אותו בתת נושא ״מוזיקה״ בתוך הנושא ״אמנות״ מאשר בתת הנושא ״טכנולוגיה״. כשאני הולך לספרייה ואני אחפש ספר על תווים או היסטוריה של התווים - כנראה אפנה לאגף המוזיקה. עם זאת, עדיין בהקשרים מסויימים זה בסדר גמור לדבר על תווים מוזיקליים בתור טכנולוגיה. לדוגמא (ואין לי מושג אם זה נכון עובדתית): הטכנולוגיה של המוזיקה האירופאית במאה ה 17 (סתם דוגמא) היתה מתקדמת יותר מהטכנולוגיה של המוזיקה הסינית, בזכות התווים.

לגבי עיור.. עיור זה תהליך שהחל כנראה לפני 10000 שנה, ולדעתי רוב הזמן נוח לדבר עליו בתור נושא רחב תחת ״גיאוגרפיה״ או ״חברה״.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723302
לגבי עיור- טכנית, עיור הוא מושג ותחום מחקר גאוגרפי.
אבל המעבר של האנושות מנוודות לישובי קבע היה חלק ממהפכה בכל תחומי החיים. לא ניתן להפריד אחד מהם כי השינוי היה עמוק וכולל.
- לראשונה ניתן היה לצבור עודפים (בעיקר של מזון), ולכן גם לסחור בהם. נוצרו ההון, המסחר, התכנון הכלכלי, הכתב והחשבון.
- ניתן היה לקבץ יותר בני אדם יחד ורמת הארגון האנושי עלתה- נוצרה המנהלה, גדלה ההתמחות (ובכך הואץ הפיתוח הטכנולוגי), נוצרו מעמדות.
- גדלה לאין שיעור השפעת האדם על סביבתו- מבנים, דרכים, השקיה, מכרות. האדם הפך אדון לסביבתו, לצמחים ולחיות שהוא מגדל. עקב כך השתנתה גם תפיסתו את מקומו בעולם.
- גדלה התלות במזג האוויר ובעונות השנה - נוצרו (או התחזקו) האלים, החגים, המיתולוגיה. השתנתה תפיסת הזמן.

כל אחד מהתחומים שהוזכרו, ובטח עוד רבים שהשמטתי, אולצו לעבור מהפכה עצומה באופן משולב. לכן המושג ''עיור'' לא מבטא היטב את המהפכה הניאוליתית. אם ההוויה קובעת את ההכרה, אז מהפכה כזאת בהוויה ודאי יצרה שינוי עמוק באותה מידה בכל תחומי הפסיכולוגיה האנושית.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723310
לא שאני כזה מבין גדול בתחום, אבל יכול להיות שהתכוונת למהפיכה אחרת, ולא למהפיכה הניאוליתית?
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723312
לא, המהפכה הנאוליתית [ויקיפדיה] היתה לדעתי המהפכה הגדולה ביותר בתולדות התרבות האנושית.
נכון, היא לא קרתה ביום אחד, זה היה גל שעבר על התרבות האנושית במשך אלפי שנים, ושרידיו עוד מהדהדים כיום (יש עדיין תרבויות ציידים-לקטים פה ושם בעולם).
הגל של המהפכה התעשייתית, משמעותי ועצום גם הוא, שטף את העולם מהר יותר, וזה של מהפיכת המידע שוטף עכשיו עוד יותר מהר, עוד בטרם התפשט הגל התעשייתי לכל רחבי העולם (עדיין יש תרבויות חקלאיות).
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723313
שוב, אני ממש לא מבין בתחום, אבל למיטב ידיעתי הכתב הומצא אחרי התקופה הנאוליתית. גם דרכים, מכרות, תכנון כלכלי, ועוד דברים שהזכרת הופיעו רק מאוחר יותר.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723321
אתה צודק. אני כורך יחד את התקופה הנאוליתית והתקופה הכלקוליתית. ההפרדה ביניהן היא בעיני טכנולוגית בלבד, ומכל שאר הבחינות ההבדלים ביניהן הם כמותיים ולא איכותיים. שכלול ולא מהפכה. בכפר הירמוכי של התרבות הירמוכית [ויקיפדיה] (בסביבות 6000 לפנה"ס) חיו כנראה מעל 1000 איש, בתקופת החרס.
המצאת הגלגל מיוחסת לתרבות קדומה אשר התקיימה בדרום מסופוטמיה באלף החמישי לפנה"ס. כלי רכב בעלי גלגלים הומצאו לאחר שנת 4000 לפנה"ס, ככל הנראה בסביבות שנת 3500 לפנה"ס, זה אומר שכבר היו אז דרכים.
התעודה הראשונה בכתב היתדות נמצאה בארך בשכבה מסוף האלף הרביעי לפנה"ס. זה לא אומר שלא היו כתב וחשבון לפני כן, על מדיה שלא השתמרה. החשבון הומצא מן הסתם עקב האילוץ של אגירת המזון (כמה כדים של שעורה שמת במחסן? וכמה לקחת?). אני לא יכול לתאר לעצמי חברה של 1000 בני אדם ויותר מסתדרת בלי חשבון.
עדויות למכרות דווקא נמצאו עוד מלפני התקופה הנאוליתית.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723210
הטכנולוגיה, החל מהשימוש באש ובסכיני אבן לפני כמה מאות אלפי שנים, היא המאפיין הבולט, ויש שאומרים המגדיר, של המין שלנו.
את השינוי הגדול ביותר באורח החיים של המין שלנו עשתה המהפכה הניאוליתית.
אבל אין אדם בודד שאחראי על השינויים האלה. המצאות וגילויים שונים נעשו לרוב כמעט במקביל במקומות שונים כשנוצר בהם הצורך.
לא אדם בודד ביית חיות משק, לא אדם בודד המציא את ההשקיה.

סט הערכים הנוצרי הכתיב את ההתנהגות של האנושות בחלק קטן של העולם במשך 1000 ומשהו שנה, ואז אותו חלק השתלט במהירות על יותר מחצי עולם.
הטכנולוגיה לא קובעת את היחס להפלות, לעבדות, להלוואה ברבית, למוות- זו הדת והערכים שהיא מפיצה. ערכי הדת מכתיבים חלקים נרחבים במערכת היחסים האנושית.
ועל סט הערכים הזה אחראי מיתוס של אדם אחד, ובפועל לא יותר מחבורה קטנה של אנשים.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723691
מיתוס. זה לב העניין.

משה, כאדם, לא היה קיים מעולם (יציאת מצרים לא התרחשה). ישו, כאדם, היה בעל השפעה גדולה יחסית, אבל עדיין אפסית בהשפעתה על האנושות.

המיתולוגיה היהודית והנוצרית בוודאי השפיעו באופן עמוק ביותר על העולם. אילו היה סקר באייל, לגבי מהו הסיפור (או הספר) המשפיע ביותר, אז הברית החדשה הייתה במקום גבוה. ועדיין, הסיפור הפילוסופי/מדעי/טכנולוגי, גם אם אינו מקובץ בספר יחיד, צריך היה להיות במקום הראשון.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723692
יש בסקר הזה יתרון משמעותי מובנה לוותק, לפחות אם מפרשים ''הכי משפיע'' בתור ''זה שהשפיע על הכי הרבה אנשים''.
כיוון שכך, אזי סביר להניח שישו והנצרות השפיעו (לא בהכרח לטובה) על חייהם של עשרות מיליארדים לאורך
השנים, בעוד דרווין, למשל, הספיק להשפיע על חמישה מיליארד נניח עד כה. ייתכן ולאורך ההיסטוריה העתידית לבסוף דרווין ישיג והשפעתו תאריך זמן יותר, אבל את זה קשה לנו לדעת.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723710
אני לא מחשיב במיוחד את השפעת דרווין. באופן אישי הוא השקיע המון מאמץ וזמן אבל התובנה שלו לא מבריקה במיוחד. היו מגיעים למסקנות דומות לשלו בין כה וכה , למשל תוך כדי מחקר הגנטיקה. היום יודעים על אבולוציה של חיידקים ווירוסים וחיידקים מניסויים ישירים, בלי לשאוב מידע מיוחד מתורת דרווין. היו עולים על כל עקרונות הברירה הטבעית לגמרי בלעדיו תוך כגי לימוד האוולוציה בבעלי חיים זעירים שכן שם מחסור החיים מהיר מאוד ולכן גלוי דרך ניסויים. במוקדם או במאוחר היו מגיעים גם לתיאוריית התפתחות המינים המפותחים.

כל זאת אני אומר מכיוון שבסך הכל הרעיון של דרווין מספיק פשוט כדי שהיה אמור להתגלות בין כה וכה על ידי חוקרי מדעי חיים מבריקים.

רעיונות מסובכים דורשים אנשים מבריקים באופן חריג, בלעדיהם הרעיונות עלולים שלא להתגלות כלל או להתגלות רק לאחר זמן מאוד ממושך.

עד כאן ביולוגיה.

לגבי הדתות האברהמיות.
מבחינת מספר המאמינים הן השפיעו הרבה, יותר מחצי האנושות. אבל אם נתעלם מכמות ונעבור לאיכות, הפילוסופיה הקונפוציונית עולה על הדתות האברהמיות וכנראה תנצח אותן בסופו של דבר, במיוחד בעולם חילוני שלקראתו אנו הולכים.

הפילוסופיה הקונפוציונית אינה מתנגדת למדע וטכנולוגיה לכן יכולה להשתלב גם בעולם עתידי. הפילוסופיה הקונפוציונית טוענת שערכים חברתיים-מוסריים אינם נובעים מיישויות עליונות ניסתרות , אלא הם חלק מובנה בנפש האדם, לכן החברה האנושית היא שצריכה לדון בהן (בצורה רציונלית ) וחובה עליה להנחילם דרך חינוך מדור לדור.

לא זוכר את כל רשימת האנשים המשפיעים שניכללו בסקר אבל אם קונפוציוס נעדר ממנה, היה צריך להוסיפו.

ניסיתי לנכש שגיאות הקלדה, לא בטוח שהצלחתי במאה אחוז.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723717
אם מדברים על 200 השנים האחרונות, אז אני חושב שההשפעה של אדם סמית' על העולם גדולה מזו של דרווין. גם ישירות וגם דרך השפעתו על מרקס.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723725
אכן, אבל חברים, דרווין היה רק דוגמא בטיעון שלי למישהו מלפני מאתיים שנה מול מישהו מלפני אלפיים שנה, מה אתם נטפלים עכשיו לדוגמה במקום לטיעון.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723731
טוב, זו נראית לי מסקנה ברורה מאליה שמי שחי לפני 200 שנה השפיע פחות על האנושות ממי שחי לפני 2000 שנה. אולי עוד 1000 שנה יגידו מאו דזה טונג. איך אמר צ'ו אן לאי- עוד מוקדם להגיד.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723732
נראה שלאחרונה התגובות לטיעונים שלי נעות בין 'ברורים מאליהם' ל'אין לך מושג על מה אתה מדבר', אז בממוצע אני חושב שאני במקום טוב.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723735
בספר ניהול שקראתי לא מכבר (לא מפני שאני מנהל, חלילה) הוזכרה התובנה הפשוטה הבאה - כשמישהו אומר לך ''ברור'' או ''זה קומון סנס'' - זה מראה שאתה מצליח לתקשר.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723108
התפתחות המדע והטכנולוגיה לא היו כרוכות אחת בשנייה עד לתקופה המודרנית. ליוונים ולמדעני התחייה המדעית (מקופרניקוס עד למאה ה19) מדע היה בגדר תיאוריה על עולם הטבע ו/או מערכת ניסויים על מנת לגלות גילויים חדשים לגביו. הטכנולוגיה שפותחה עבורו כמו הטלסקופ והמיקרוסקופ נועדו לסייע לו. במקביל התפתחויות טכנולוגיות כמו הדפוס ואבק השריפה נעשו לצרכים מעשיים שלא היו קשורים למדע. רק במהלך המאה ה19 וביחוד המאה ה20 התמזגו שני הענפים עד שהפכו לכרוכים אחד בשני.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723177
כמה הערות :
1. איך דרמטית ורק עכשיו התרחשה ? ממתי אנחנו מנתחים אירועים תוך כדי תנועה ?
2. ואם אתה כבר בוחר לראות את המהפכה המדעית כמחוללת מהפכות בקנה מידה היסטורי ,אתה חייב לחזור לגלילאו גליליי המאה ה-‏17 ; לרפורמציה הפרוטסטנטית - להטלת הספק בקתוליות במאה ה-‏16 ; לכוכבים ולניקולאוס קופרניקוס במאה ה-‏15 ; לפיתגורס במאה ה-‏6 לפנה"ס ; לפיניקים שפיתחו את האלף-בית במאה ה-‏16 לפנה"ס ; הקמת אתר סטונהנג' באנגליה במאה ה-‏22 לפנה"ס; הכתב השומרי משתנה מפיקטוגרפים לפונמות במאה ה-‏29 לפנה"ס ; המציאו את המחרשה במאה ה-‏34 לפנה"ס.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723186
1. בעולם של שינויים דרמטיים משנים את תזמון הניתוח על פי הצורך. אין לי מתודולוגיה סגורה שאני יכול להצדיק.
2. השמות שציינת: גלילאו, קופרניקוס ופיתגורס, כולם ראויים במידה סבירה. אבל הם לא מופיעים ברשימת האפשרויות של הסקר, ואני מעדיף להימנע מהאפשרות של "מישהו אחר" שמרגישה לי כמו פתק לבן בבחירות. ובכל זאת יש משקל סגולי מיוחד לרוחב היריעה העצום של הרעיונות של ניוטון, והשפעתם על מגוון טכנולוגיות: מכניקה, כבידה, אופטיקה, תרמודינמיקה, מתמטיקה חדשה. האיש השפיע. (בלי לגרוע בשרשרת האדירה לפניו ואחריו, של אנשים שבאמת שינו את העולם)
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723191
2. אני יודע שהם לא מופיעים בסקר, אבל למה אתה מקדש את המאה ה20 ולא מפרגן למאות שהצמיחו את המאה הזאת על מרכיביה הטובים והרעים ?

ברשותך - אמליץ לך לעיין בערך רובים, חיידקים ופלדה [ויקיפדיה] ובייחוד בטענתו של דיימונד שההמצאה היא אם הצורך ושלא תתכן המצאת הדפוס [ בעצם כל מה שאנחנו יודעים ] לפני שהצליחו לייצר דיו שימושי .אני משוכנע שגם אתה תגיע למסקנה המתבקשת שיש לכבד את העבר לא פחות מההווה.
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723197
תודה על ההמלצה. בכיף.

את הספר קראתי מזמן והרוב כבר נשכח. מפרגן לכולם, ובעיקר לפיניקים על האלפבית והזכוכיות. פשוט חושב שבין ניוטון לישו (שכרגע מוביל בסקר; תחרות צמודה עם משה) הראשון לוקח בגדול. חושב אחרת?
ההשפעה של הדתות אפסית לעומת השפעת הטכנולוגינ 723201
זה ברור שניוטון תמיד ינצח כי החומר חזק על הרוח.
723242
אני סקרן מי שני המצביעים הנוספים לדארוין, כך שאם האנונימיות לא חשובה להם, קדימה.
723283
הייתי עונה ''הגן ואנוכי'' אבל זה לא אני.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723258
בדיון 1629 מופיעים כל מיני חבר'ה מההיסטוריה ששמם נישא בפי כל - נכנסו לשפה, כך שמשתמשים בשמם במנותק לחלוטין מדמותם ההיסטורית. אני מחבב במיוחד את אלה שקיים פער בולט בין נוכחותם בשפה לבין נומך קומתם ההיסטורי. באותו דיון מככבים אמריגו וספוצ'י ואלסנדרו וולטה. פה אני אוסיף שני גרמנים חביבים: הנס גייגר, והרבה יותר ממנו, יוליוס ריכרד פטרי. אם במקרה של גייגר בכל זאת ברור שיש כאן המצאה לא טריוויאלית, אצל פטרי אני לא מבין מה בדיוק ההמצאה. לגדל חיידקים על מצע מחוץ ליצור חי זו בהחלט המצאה (שאולי הוא היה שותף לה ואולי לא); לשים את המצע באיזה כלי מהמטבח זה... לא המצאה, ואני לא רואה שום דבר מיוחד בכלי הזה, עם כל הכבוד לתובנה שכדאי שזה יהיה כלי לא מאוד עמוק אבל כן עם שוליים. מה אני מחמיץ?

(אבל אם כבר: לאחרונה פיתחתי מתודולוגיה בתחום הכנת טוסט-כריך בטוסטר מועך. כדאי למרוח במעט מאוד שמן זית את צד הפרוסות שנוגע במשטחי החימום. הדרך הנוחה לעשות זאת היא לצקת מעט שמן לכוס אספרסו או דומה, כך שיווצר עומק של כ-‏3 מ"מ; לטבול בו מברשת מטבח, חזור וטבול בין הברשות של הפרוסה. מעתה, קראו בבקשה לאותן כוסיות, באשר הן משמשות לקיבול שמן ולטבילת מברשת, "כוס ניר-בוכבינדר". עם גבור הביקוש אולי נוכל לשכנע מפעל חרסינה בסין לייצר קו של כוסות ניר-בוכבינדר. תודה.)

(חשבתי גם שאוכל להוסיף כאן את הנזיר יוהן גרגוריוס לקמוס, אבל בדיקה זריזה גילתה שלא היה כזה...)
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723259
אגב, בתחום ההיסטוריה הציונית בולט ליאו מוצקין.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723264
ופיאט אונו
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723261
אני אוהב את אלו ששמם איכשהו קשור לדברים שהם מפורסמים בגינם.
במקום הראשון רדיוס שוורצשילד.
במקום השני דייב למלמן- מומחה לטיפול בגמגום
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723265
גם לי יש את הקטע הזה. המועדפים שלי:
פונקציית Heaviside
מודל Hopfield
ו- Warsaw
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723336
אני ראיתי לראשונה בעברית את המונח "פונקציית הביסייד", ונטיתי לקרוא את זה כאילו זה תרגום של The B-side function. היה יכול להיות אולי שימושי בתיאורתיזציה עמוקה של מוזיקת פופ ותעשיית התקליטים.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723337
קצת קלישאה אבל לא נתעלם ממנו, חן צימבליסטה.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723342
המנחה הותיק (כבר בגימלאות) של המחלקה לאופטיקה במכון ויצמן היה פרופ' אשר פריזם.
וכמובן אי אפשר בלי הסטטיסטיקן הממשלתי האגדי פרופ משה סיקרון.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723358
יש מומחה לחיתוך בין תחומי הכלכלה, הפוליטיקה והמשפט - שמו בישראל פרופ' אסף חמדני.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723377
היה גם ד''ר סקס - רופא למחלות עור ומין, אבל דומני שהוא ביטא את שמו ב''ס'' קמוצה.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723450
למנכל פניציה קראו זגגי
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723263
לא ממש מישהו ששמו ''נישא בפי כל'', אבל ג'וזף רפסון היה מדען יחסית זניח, בוודאי בהשוואה לבן הזוג שלו ב''שיטת ניוטון רפסון''. כנ''ל ג'ון ון מהדיאגרמות.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723269
במעבדה אפשר למצוא גם מבער בונזן ונדמה לי שעוד לא מעט כלים שקרויים על שם אנשים.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723335
אני לא בטוח עם שמעתי לפני כן על מבער בונזן; אם שמעתי, בטח חשבתי שבונזן הוא חומר הבערה, אח לבנזין ולבנזן... (שלא נקראים על שמות אנשים, חפשו ותהנו מהאטימולוגיה שלהם).

אני זוכר מהמעבדות בבית הספר את מקל דריגלסקי ובקבוק ארלנמאייר, שניהם מרשימים טכנולוגית לא הרבה יותר מצלחת פטרי; אבל לפחות הם פחות ידועים מחוץ למעבדה. "צלחת פטרי" משמשת היטב גם כמטאפורה במאמרים פובליציסטיים בעיתונים ותגובות באייל.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723338
מכונת ואן דר גראף. קיבלה אפילו להקה על שמה.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723346
למה זה מעניין? המחולל ידוע בערך במידה שממציאו באמת חשוב, לא? חוץ, באמת, מהרחבת הפרסום שלו בגלל הלהקה, אבל הייתי מוציא את זה מחוץ למשחק (כי הם סתם בחרו צירוף מילים שנשמע מגניב. להרחבה פרסוסמית דומה זכו גם ג'תרו טאל ופרדיננד פון צפלין. בין השלושה יש כנראה סדר עולה ומשמר פרופורציה של חשיבות היסטורית, פרסום עוד לפני הלהקה, ופרסום של הלהקה עצמה.

חשבתי שאני יכול לשלוף בקלות עוד עשר להקות על שם אנשים אמיתיים, אבל הכי הרבה שאני מצליח לשלוף זה חיה מילר, ולמרות שמן הסתם יש כמה בעולם שנקראות חיה מילר, אני לא יודע אם הלהקה נקראת בכלל על שם אחת מהן. היא מסתדרת יפה בקצה הסקאלה של אותה קורלציה - כמעט אף אחד לא מכיר את חיה מילר האמיתית, אם יש כזו, ואחד עשרה אנשים מכירים את הלהקה, לא באמת כולל אותי...
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723349
אם כך אז כרמלה גרוס וגנר.

בקבוק מולוטוב?
הרי מולוטוב לא המציא אותו.

וסלט קיסר [ויקיפדיה], סיזר כן המציא אותו, אבל לא ההוא.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723351
אבל סלט צרוך להיות חתוך.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723350
לנרד סקינרד, מוניקה סקס, ואם מגמישים את הדרישה שלך, אז גם כשניקו תתחיל לדבר ו-The Ramones.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723368
נראה לי שדוגמת הדגל לפער היא פינק פלויד.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723381
אם כבר אז פלונית מליברפול שנפטרה בשנתה ב 1939 בגיל 44.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723383
שיר איננו שם להקה, זו קטגוריה נפרדת לגמרי (וגדולה לפחות בשניים-שלושה סדרי גודל, מה שהופך את התחרות ללא הוגנת).
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723390
מסכים, וגם (...Yes, and) הפער בין האנונימיות המוחלטת של הדמות נושא השיר לבין הפופולריות העצומה של השיר גדול לפחות בסדר גודל שלם מאשר בכל שיר אחר, לא?
ככל שאני מכיר השירים הם בדרך כלל על דמויות מומצאות (הוראס ווימפ, מיסיס רובינזון וכו') או מוכרות (אנדי וורהול, ניל יאנג, שלא לומר הנביא יחזקאל ואליעזר בן יהודה).
חוכמת המונים 723395
בלי לבדוק הייתי מנחש שיש עוד כמה וכמה שירים שמבוססים על שמות אנונימיים לחלוטין.
כיון שכך, המכנה יישאר זהה ועכשיו נשאר רק לברר את המונים.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723477
בשלב הזה בקריירה של הביטלס, כשמקרטני החליט להוציא לאור שיר על אישה אלמונית, הוא היה אמור להיות מודע לכך שבזאת הוא הולך להוציא אותה מאלמוניות, ביג טיים. זה שזה מהלך מודע, או לפחות צפוי מראש, קצת מוריד מהקסם בעיניי. (לא מהקסם של השיר עצמו, חלילה.)
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723490
ויקיפדיה מאשרת את הזיכרון שלי: לדברי מקרטני, הוא המציא שם לדמות פיקטיבית לצורך השיר; שנים רבות לאחר מכן "התגלה" הקבר הנ"ל, בבית קברות ליברפולי שמקרטני ולנון הצעירים נהגו להסתובב בו, ומקרטני טוען שאם הוא ראה את השם הכתוב והושפע ממנו בחיבור השיר, זה היה באופן בלתי מודע.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723496
עפ''י ניסיוני שלי זאת אפשרות סבירה מאד.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723508
כשהבת הבכורה שלי נולדה, חיברתי לה שיר קטן. בערך עשר שנים לאחר מכן גיליתי שבתכנית טלוויזיה עתיקה של ריץ' רץ' יש שיר עם לחן זהה כמעט לחלוטין ללחן "שלי". עד היום לא ברור לי אם זה סתם צירוף מקרים, או שהתת-מודע שלי שמר את הלחן 25 שנה.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723591
והנה השיר של ריץ' רץ'. 15 השניות הראשונות זהות לחלוטין ללחן "שלי", חוץ מתו בודד.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723504
אם הכוונה למצבה עם כיתובים רבים, עשרות שורות, זו מציבה שקשה להתעלם ממנה. מי שבילה לידה בוודאי קרא את הכיתובים פעמים רבות.

דבר נוסף. מציבה עם כל כך הרבה כיתובים אינה מעידה שהניקברת היתה אשה בודדה. על מציבות של אנשים בודדים יש (בדרך כלל) רק מספר מילים.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723563
מקרתני אמר במפורש שהוא כתב את המילים ולא לנון? זה נראה ככה (לנון כותב טקסטים יותר מורכבים (שדות תות) ויש שיאמרו מתחכמים) אבל בד"כ הם לא נהגו להתיחס למי כתב מה, מפחד לבעיות משפטיות (לשניהם כמה נשים וצאצאים).
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723583
זה פשוט מאוד לדעת מי כתב איזה שיר אצלם: ני שמבצע אותו הוא הכותב. מקרטני שר את אלינור ריגבי ולנון את שדות תות לנצח.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723589
>> מקרתני אמר במפורש שהוא כתב את המילים ולא לנון?

כן. ב-Eleanor Rigby [Wikipedia] יש ציטוט מראיון עם מקרטני משנת 1966, שבו הוא מספר איך הוא הגיע לשמות שמוזכרים בשיר. באופן כללי, למיטב ידיעתי, זה לא סוד מי מבין לנון ומקרטני חיבר איזה שיר, ושניהם התבטאו בעניין הרבה לאורך השנים. הכלל שארז הזכיר כמעט תמיד נכון - מבין השירים עם קרדיט משותף לשניים, אם יש לו מחבר ראשי, אז הוא יהיה גם הזמר הראשי (יוצא דופן נדיר: Every Little Thing).

מן המפורסמות שלנון ומקרטני הסכימו עוד בתור נערים שכל שיר שאחד מהם יכתוב, יקבל קרדיט משותף (בנוסף לשירים ששניהם באמת כתבו יחד). הרבה שנים אחרי שלנון מת, מקרטני הפך את סדר הקרדיטים (מ"לנון ומקרטני" ל"מקרטני ולנון") באחד האלבומים שלו, יוקו אונו התנגדה, ואחרי דין ודברים מקרטני נכנע / ויתר.
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723339
מה שהזכיר לי את הערת הרגל בתגובה 320207
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723341
גם מאך הפילוסוף קיבל משהו שכולם מכירים (חוץ ממה שמופיע בהערת הרגל שלך. ומה שנתן, מן הסתם את שמו לסכיני הגילוח).
מי האיש הכי לא משפיע בהיסטוריה שכולנו מכירים? 723347
נכון - אבל שיעור הקומה שלו די מצדיק את זה, לא?

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה לסקר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים