הגלובוס ועץ הזית 2544
המסיק בבית הבד הוא מעין ועידת פסגה, המסמלת מספר עקרונות רצויים בחקלאות וביחס לסביבה. על פּרמקלצ'ר (Permaculture) ושיתוף הפעולה בין אדם לאדם ובין אדם לאדמה.

הימים ימי מסיק הזית. בית־הבד בכפר הגלילי עובד במלא המרץ. מהכניסה הרחבה אפשר לראות את המקום מלא עשן, אבק ורעש. שקים וארגזים מלאי זיתים מונחים בערמות סדורות. ראיף, אחד מבעלי הבית, מסתובב בין הבאים ומחלק קפה מתוך פינג'אן בספלים קטנים. הוא עובר בין העומדים ליד המשפך הגדול, השופכים שקי זיתים פנימה. ברעש ואבק, מתגלגלים משם הזיתים במעלית לתוך מתקן שטיפה וניקוי – ואל המרסקת. בעלי השקים, צ'רקסים מריחניה, מפנים את המקום לדרוזים מחורפיש. שקי ניילון מרוקנים מפנים מקום לשקי יוטה שתוכנם הוחלף מקפה לזית. מאחור מתקרבת משאית מלאה ארגזים של יהודים מן העמק, המחכים אף הם לתורם.

ליד דודי הצנטריפוגה, בצידו השני של בית הבד, נשפך השמן למיכלים. נשים עטופות מטפחות, גברים מעשנים וילדים עליזים יושבים בסבלנות וממלאים מיכל אחר מיכל בנוזל הצהוב. מדי פעם הם נוטלים פיתה מהשולחן בפינה וטובלים אותה בשמן המר, החדש, לטעימה ראשונה. הילד מפסוטה, התאילנדי העובד הזר, יהודים וערבים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים, כולם מחווים דעה על הזיתים, טועמים, בודקים את מצב הזיתים, עוזרים זה לזה בסידור ומילוי מיכלים. מאין אתה? כמה עצי זית? מאיזה סוג? איך היו היבולים? הזית הזה, שהיה כאן תמיד, מחבר קצוות, מאחה לרקמה אחת את כל החוטים. כולנו אנשים, כולנו משתפים פעולה בעזרה, בידע, בהמתנה, בשימוש בעץ הנפלא הזה – הזית.


זית – הכי אקולוגי שיש (צילום: מערכת האייל הקורא)



עץ, אדם ומקום

הזית הוא צמח פרמקלצ'ר (Permaculture) מושלם. ומהי פרמקלצ'ר? פרמקלצ'ר היא שיטת תכנון המתמקדת בביתנו ובנו עצמנו. זוהי שיטת תכנון המאפשרת לנו להפיק את המירב והמיטב מעצמנו וממה שיש לנו. המלה עצמה משלבת שלוש מילים: permanent (בר־קיימא, תמידי), culture, ו-agriculture. השיטה מדגישה את הקשר בין השלוש. פרמקלצ'ר נוטעת את שורשיה עמוק באדמה ומכירה בצורך האנושי בקשר עם הסביבה. היא שמה דגש על הקשר בין תרבותנו לבין החקלאות שלנו ומציעה דרך המאפשרת להשתמש במשאבים הקיימים סביבנו תוך יצירת איזון בין האדם לסביבה. המטרה היא ליצור מערכת בת־קיימא: מערכת יעילה שתפעל לאורך זמן, תוך התחשבות באדם ובאדמה, חלוקת עודפים ומניעת פסולת.

המלה פרמקלצ'ר, כמו גם השיטה אותה היא מייצגת, נהגתה בתחילת שנות השבעים על־ידי זוג אקולוגים אוסטרלים, ביל מוליסון ודייויד הולמגדן. מוליסון הפיץ את השיטה באמצעות לימודם של אלפי סטודנטים, כתיבת מאמרים, כתיבת דו"חות וייעוץ לחוות פרמקלצ'ר, למרכזים עירוניים ולגופים ממשלתיים ברחבי העולם. בשנים האחרונות הקים מוליסון קרן פיננסית המאפשרת למורים לפרמקלצ'ר להגיע לאוכלוסיות נזקקות בחלקים עניים של העולם ולהקים שם גרעינים של מורים שיפיצו את הרעיון וילמדו את האוכלוסייה כיצד לשפר את חייה. ב-‏1979 הוקם ארגון פרמקלצ'ר עולמי, והוא נותן לתלמידים שהגיעו להתמחות והבנה מעמיקה, אחרי שנתיים של לימודים והתנסות בפרויקטים שונים בתחום, את הזכות להיות מורי פרמקלצ'ר.

כאיש אשכולות שעסק בביולוגיה, גיאוגרפיה ואקולוגיה, מוליסון ביסס את השיטה שפיתח על מגוון רעיונות וטכניקות. בכך היא שונה מאוד מהשיטה האמריקאית הטיפוסית, שמספקת נוסחאות פעולה בנות מספר צעדים, מוכוונות תוצאה. בפרמק'לצר אין דרך פעולה אחת – השיטה אינה מספקת מתכון שיש לעקוב אחריו, אלא מציגה עקרונות בסיסיים שעוזרים לנו ליצור בעצמנו מערכות זעירות ויעילות המותאמות כל אחת למקרה אחר. לכל מקום האדמה, המים והאנשים הייחודיים לו, ואלה דורשים התבוננות מעמיקה והתאמה של דרכי הפעולה אליהם. או בניסוח של אחד ממורי: "יש רק דרך אחת לעשות פרמקלצ'ר – הדרך שלך".

הפרמקלצ'ר, כגישה שמקורה באקולוגיה, מבהירה ומבליטה את הגישה המערכתית. אנו חיים בתוך מערכת סגורה הבנויה מתת־מערכות, המקיימות ביניהן יחסי גומלין. על מנת לשמור ולהשתמש נכון במרכיבים השונים בתוך המערכת בה אנו חיים, הפרמקלצ'ר מציגה מספר עקרונות, שאחד החשובים שבהם, מבחינתי, הוא עיקרון שיתוף הפעולה. אותו שיתוף פעולה המגיע לשיאו בבית הבד.

עיקרון שיתוף הפעולה

כשאנחנו מגדלים זיתים, אנחנו משתפים פעולה בראש ובראשונה עם הטבע והסביבה. בארץ קיימים עצי זית בני מאות שנים, ובתי בד עתיקים ניתן למצוא במערות בית־גוברין, בחורבות גמלא ובמקומות רבים נוספים. כשאנחנו מגדלים זיתים, אנחנו משתפים פעולה עם הארץ, האדמה, הידע הקדום והאקלים. ואנחנו יוצאים נשכרים. הזית הוא עץ עמיד, תוקפים אותו מעט מזיקים, ולכן הוא אינו דורש ריסוסים רבים העלולים להרעיל את כולנו. הזית נזקק לכמות מים קטנה יחסית, כך שהוא מותאם לכמות המשקעים המוגבלת בארצנו. העץ דורש טיפול מינימלי, אך שימושים רבים לו: אנחנו יכולים לאכול מפריו או להכין ממנו שמן; מהגפת המתקבלת אחרי ריסוק הזיתים ומענפים מתים או גזומים נסיק את תנור העצים; הענפים הדקים יכולים לשמש לקליעת סלים, או כמזון לבהמות; העץ הצומח מעניק צל ומחסה, ומשתף פעולה עם ציפורים; שורשיו מחבקים פקעות ובצלים – רקפות, נוריות, כלניות, אוחזים באדמה, פוריים ומפרים.

אם נבחר שלא לשתף פעולה, נצטרך להתמודד עם בעיות רבות. אם נבחר לגדל במקום זית גידול שאינו מתאים לאקלים או לאדמה, נצטרך ליצור בשבילו תנאים מתאימים. למשל, לגדל על מצע מיוחד, שלא יתרום לחי ולצומח. הגידול עלול להיפגע ממזיקים, ולהכריח אותנו להשתמש בריסוסים, כלומר ברעל. העודפים שהוא ייצר לא יועילו לנו, וכך נייצר זבל רב. המשאב החדש עלול לפגוע באחרים, ותיקים ממנו, על ידי יצירת תחרות בלתי הוגנת. הפרת האיזון תיצור חור במרקם העדין וכולנו נצא נפסדים. אין הדבר אומר שאנו צריכים להימנע משינויים או לקפוא בשמרנות, אבל בכל בחירה להביא חבר חדש למשחק, נצטרך לבדוק האם הוא יכול לשתף פעולה כך שכולנו נצא נשכרים.

הגישה התעשייתית־מודרנית כלפי פרויקט חקלאי דורשת שהוא יהיה כלכלי. לפיכך, יש לגשת אליו בצורה שיטתית ולנסות לצמצם את העלויות, לקצר את זמן ההמתנה לתוצאות ולהגדיל את הרווחים. מנקודת מבט זו, הפרמקלצ'ר עשויה להיתפס כשיטה לא כלכלית או לא רווחית. אלא שהרווח הוא אחר. זאת, מאחר שאחת מהנחות היסוד בפרמקלצ'ר היא שככל שמערכת קטנה יותר, היא יותר יעילה ויותר רווחית. אומנם אי אפשר לחיות משדה קטניות קטן – אבל במקום מאה דונם קטניות אפשר לזרוע עשרה גידולים שונים, כל אחד על עשרה דונם. אם הקטניות ייפגעו, למשל, הגזר ותפוחי האדמה יצליחו. הפיזור יסייע לגידולים עצמם לשגשג, החקלאי יגדיל את סיכוייו להרוויח בסופו של דבר, וגם הסביבה האקולוגית תצא נשכרת מהמגוון.

בנוסף, החקלאות המודרנית התעשייתית מייצרת כמויות גדולות של זבל ופחת שאין בהם צורך. במטע של שלושים דונם אפרסקים אורגניים, למשל, שליש מהיבול ייפגע – הוא ייאכל על ידי מזיקים, יקבל מכה בזמן הקטיף, או יגיע לשוק, שם יזרקו את הארגז על הארץ, הפרי ייפגע והקונים לא יגעו בו. פרמקלצ'ר, לעומת זאת, עובדת בקטן, ומנסה לכוון לשוק קרוב ומקומי. כך נעשה שימוש בידיים עובדות מקומיות, הפרי עובר פחות ידיים בין המגדל לשוק, ומטבע הדברים הפחת קטן – כך, במקום 30% פחת אפשר להגיע ל-‏10% פחת. פחת זה יכול להזין בעלי חיים מקומיים או לשמש לתעשיות זעירות כגון ריבה, וגם לסחר חליפין.

על גן אדן חלוני

פרמקלצ'ר אינה מוגבלת לעוסקים בחקלאות בלבד, וגם מי שאינו שותף פעיל בגידול וטיפול בזית יכול לשתף פעולה. אפשר להיכנס למעגל שיתוף הפעולה עם הזית על ידי קנייה ושימוש במוצרים המכילים אותו. שימוש בשמן מקומי יעודד את היצרנים המקומיים, את גידול העצים ויצירת תעשיות משנה (כגון סבון). אפשר לפעול על־פי עיקרון שיתוף הפעולה בדרכים נוספות. למשל: לאפשר לבעלי חיים לחיות אתנו. קורי עכביש פה ושם בפינות יתנו נישה לעכבישים ולכם מנוח מיתושים, לשממיות מזון, השממיות יהוו מזון לציפורים וכן הלאה. זוהי השפעה כלל־מערכתית. גם קניית אוכל אורגני תאפשר לכם חיים בריאים יותר במישרין, ובעקיפין תעודד צריכת מוצרים ללא רעלים. כך יקטן השימוש בחומרי הדברה, והאוכל, האוויר והמים יהיו נקיים יותר. אנחנו, האדמה, ובעלי החיים שעליה ובתוכה נשתף פעולה למען חיים טובים ובריאים יותר.

גם למתגוררים בדירה בעיר יש מגוון דרכים ליצור סביבת פרמקלצ'ר: בעציצים אפשר לגדל חלק מהמזון או עשבים המשמשים כצמחי מרפא. כך נייצר משהו שאפשר להפיק ממנו תועלת, נוסף להיותו צמח נוי. גם בגינת הבניין אפשר לגדל עצי פרי, ולו זעירים כמו קומקווט (המכונה גם תפוז סיני). אפשר לעודד שתילת עצי פרי – ולא רק עצי נוי – בגנים ציבוריים ובצידי דרכים. כך, למשל, בפארק רמת גן נטועים עצים כגון תות וחרוב – עצים מקומיים וחזקים, הדורשים טיפול מועט. ניתן להוסיף על אלה גם עצי הדר, להעשיר בפרי ובניחוח.

עיקרון נוסף של הפרמקלצ'ר הוא השאיפה לחסוך באנרגיה. אם מגיע אלי משאב מחוץ למערכת , אשתדל להשתמש בו כמה שיותר לפני שהוא עוזב את המערכת שלי (במקרה זה: את ביתי). כך, אם אני שוטפת ידיים בחדר האמבטיה, אפשר להעביר את מי השטיפה, לאחר התקנת מערכת מתאימה, למיכל ההדחה של הניאגרה. מי המקלחות יכולים לעבור סינון קל כך שיהפכו למתאימים להשקיית עצים, אם יש לנו גינה קטנה. את הזבל הביתי אפשר להפוך לקומפוסט במיכל סגור, תוך שימוש בעזרתן האדיבה של תולעים מיוחדות (בתהליך הקרוי וורמיקומפוסטציה). אפשר לבחור להשתמש בחומרים ידידותיים לסביבה בניקיון הבית ובהיגיינה, ואפשר להימנע משימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים. זוהי אנרגיה מבוזבזת. היא תיצור רק זבל שאין לו שימוש במערכת שלי. וכן הלאה.

הפרמקלצ'ר מעודד דרכי פעולה אלה, של מיחזור ושמירה על איכות הסביבה, כיוון שהנחת הבסיס היא חיים בני־קיימא: חיים שלא יגרמו נזק לנו ולסביבה. הפרמקלצ'ר מדגישה כי אנחנו חיים בתוך בועה – כשאנחנו יוצרים זבל, לעולם יישאר זבל. משאית הזבל שעברה, אספה והעלימה אותו מעיני, אינה מעלימה אותו באמת – הוא עדיין נמצא היכן שהוא. זהו בזבוז וזיהום.

צריך לזכור כי אנחנו חלק ממערכת – בין אם זו מערכת אקולוגית או מערכת חברתית־תרבותית. אם ננהג תוך שיתוף פעולה, כגון זה המתקיים בבית הבד, נזכור כי אנחנו חלק משלם וכי לכל אחד תפקיד. הפעולה יחד מקדמת את כולנו. כל מעשה שנבחר לעשות ישפיע על הכלל, וכאשר חלק אחד במערכת נע כל השאר משנים מיקום. אם נזכור זאת ונפעל באחריות תוך מבט לטווח רחוק, אולי נזכה גם לעתיד חברתי תרבותי אקולוגי, שקט וטוב יותר.
קישורים
פרמקלצ'ר
וורמיקומפוסטציה
חוות פרמקלצ'ר בניר משה - מתוך "הארץ"
ראיון עם ביל מוליסון
הספר "פרמקלצ'ר" מאת ביל מוליסון
הספר "גן עדן בפתח הבית"
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

אבל המחיר, המחיר 363731
מערכות כאלה, מתאימות וטובות (אולי) למשפחה בכפר נידח המסתפקת במועט.
על מנת לייצר מספיק מזון פרמקאלצ'רי לכל תושבי גושדן למשל, לא יספיק כל השטח החקלאי של כל המזרח התיכון.

שלא לדבר על כמות הידיים העובדות וכמות העבודה הנדרשת.

בואו נסתפק בעציץ פרמאקלצ'רי בשביל הפוזה ונמשיך לאגאדיר...
כולנו פרמקלצ'ר 363734
לא הבנת, "יש רק דרך אחת לעשות פרמקלצ'ר – הדרך שלך", לפיכך גם מי שיושב בתל אביב, קונה את הזיתים שלו בסופר, ומעדיף את הפרות שלו באודיאון הולך בדרך של פרמקלצ'ר. עד היום עשיתי פרמקלצ'ר, רק עכשיו אני יודע שככה קוראים לזה.
אבל המחיר, המחיר 363743
המחיר הוא מרכיב חשוב. החקלאי המודרני עומל, משקיע תשומות חיצוניות, קוטף... ומפסיד. כשיש יבולים נמוכים אין הכנסה וכשיש יבולים גבוהים אין מחיר. פרמקלצ'ר לא מטיפה לחזרה לאת מכוש, טוריה וקילשון, ואנשי פרמקלצ'ר לא שורפים טרקטורים בכיכרות. הרעיון הוא להתייעל. לא להגדיל את התשואות על ידי הגדלת התשומות אלא ניצול טוב יותר של התשומות הפנימיות. השטח החקלאי הנחוץ כדי להאכיל את כל גוש דן בשיטות של פרמקלצ'ר קטן מהשטח החקלאי הנחוץ למטרה זו בחקלאות קונבנציונאלית. פרמקלצ'ר מפיקה את המירב מכל שטח בלי לפגוע בקרקע. למשל הגדלת מגוון הצומח על שטח נתון תגדיל את התשואות מהשטח, תקטין את השימוש בחומרי הדברה, דשנים ומיכון, והחקלאי לא יפסיד. וגם לא יהיה תלוי במיכון.
אגב המחיר שמשלמים עבור תוצרת חקלאית קונבנציונאלית אינו רק מחיר עגבניה בשוק. אוכלי אותה עגבניה משלמים גם עבור טיהור המים שהזדהמו מחןמרי הדברה ודשנים, וישלמו עבור הטיפולים הרפואיים כשגופם ינזק מאותם רעלים.
אבל המחיר, המחיר 363762
עד כמה שאני מבינה, ההתמחות והתעשייתיות בחקלאות המערבית המודרנית מאפשרת לפעול ב"סרט נע", בצורה שנראית (לפחות על פניה) יעילה יותר. קל יותר על פי שיטה זו, לקטוף, לארוז ולשנע 1,000 תפוזים באותה צורה, מאשר לארוז ולשנע 200 תפוזים, 150 פומלות, 300 צמחי בזיליקום, והשאר - תירס (הצירוף - מדמיוני הקודח בלבד).

נקודה נגזרת - על פניו זול יותר לשלם לפועל חקלאי שכל היום אורז תפוזים באותה תנועה, מאשר ללמד אותו 5 שיטות אריזה שונות של צמחים שונים (שלא לדבר על הגידול שלהם והטיפול בהם). הדרך השנייה דורשת השקעה גבוהה יותר בהכשרת עובדים ותעריף שעת עבודה גבוה יותר.
אבל המחיר, המחיר 363865
פרמקלצ'ר פחות כלכלית מחקלאות מתועשת, ואין על כך וויכוח. היא גם דורשת יותר עבודה, וגם על כך אין ויכוח.
לעומת זאת, אם מודדים את הכדאיות בפרמטרים לא כלכליים (או לפחות לא כלכליים טהורים), היא לעיתים עדיפה ויעילה יותר. השטח הדרוש לגידול קטן יותר עקב עירוב גידולים, כמות המים הנצרכת קטנה יותר, אין שימוש בדשנים (למעט קומפוסט), וכן הלאה.
דשנים, רבותי, דשנים 363827
כשמישהו מספר לכם שדשנים מרעילים את הצמח, זהו אות שיש כאן מישהו שלא ממש מכיר את המצב.

דשנים מוסיפים חומרי מזון לצמח. חומרים אילו חסרים לקרקע. אין שוני מהותי בין זיבול בזבל אורגני לבין דישון בדשן (ויש תופעות לוואי דומות לשימוש לא נבון בשני הסוגים).

גם שימוש מושכל בחומרי הדברה (שמתפרקים בזמן) חוסך הרבה ימי עבודה (=כסף) ולא מסוכן. אם תטען שאפשר להשיג את אותן תוצאות בעזרת הדברה ביולוגית, הרי שגם הדברה ביולוגית היא משחק מסוכן עם הטבע ויכולות להיות לה תוצאות מאוד לא צפויות.

חקלאים היום מבינים היטב את הצורך להתייעל כדי לשרוד. ואגב, בד"כ התוצאה היא גם הכנסת עבודה תאילנדית.
דשנים, רבותי, דשנים 363871
אותו אלמוני
דשנים: דשן כימי מיועד למטרה אחת - הזנת הגידול הספציפי לשם הגדלת היבולים. דישון כימי ניתן על ידי השקיה ומכיוון שהוא מומס במים הוא גם נשטף. רוב הדישון הכימי ניתן בעונת הקיץ, מכיוון שבעונה זו משקים את הגידולים ונוח לדשן. הבעיות הסביבתיות הנגרמות מדישון כימי הם:
1. שטיפה למי התהום, המלחתם ושינוי בהרכבם.
2. המלחת הקרקע - המים מתאדים (קיץ ישראלי) והמלחים נותרים על פני הקרקע. בעיית המלחת קרקעות נפוצה יותר במדינות מדבריות כמו עירק ומצריים ופחות בישראל הודות לגשמי החורף השוטפים את המלחים.
בחקלאות אורגנית בכלל ובפרמקלצ'ר בפרט לא מטפלים בגידול יחיד אלא משפרים את מצב הקרקע. יותר עבודה לטווח קצר אבל חסכון בטיפול בקרקע בטווח הארוך.

חומרי הדברה: אשרייך, אתה יכול לאכול ירקות בשלווה. חומרי ההדברה משתייכים למספר קבוצות חלקם רעילות יותר וחלקם פחות. הזרחנים האורגניים לדוגמה הם גזי עצבים שעדיין לא נמצאו בעירק אבל נמצאים בכל מחסן חקלאי.
דשנים, רבותי, דשנים 363880
גם קוטלי חרקים יש כמעט בכל בית. אני אישית לא נוהג לשים אותם בסלט, אבל כמה מחברי הטובים ביותר משתמשים בהם נגד תיקנים ונמלים בביתם הפרטי, רחמנא לצלן! אתה צריך להשתמש בהם בזהירות. היצרן כותב הוראות.

הוא הדין בחומרי הדברה.

לגבי דשנים: לא רלוונטי לארץ, אלא אם כן אתה שופך עודפי דשנים. אבל אם אתה שופך עודפי דשנים אתה ממילא בזבזן ולא זהיר.

בכל מקרה, השיטות שאתה מתאר פשוט לא רלונטיות לגידולים בסיסיים כגון חיטה ואורז. הם בנויים למשק ביתי קטן שיספק תצרוכת של משפחה אחת במשך יום אחד בשבוע במקרה הטוב. זה לא עובד בצורה יעילה בקנה מידה גדול.
דשנים, רבותי, דשנים 363893
אם נתקלת בתיקנים אתה בוודאי יודע שעמידותם ראויה לציון. התיקנים מפתחים עמידות במהירות לכל חומר היוצא לשוק. גם פרעושים וקרציות נהנים מתכונה זו. חומרי ההדברה הנהוגים בחקלאות משתנים כל הזמן, וחומרים קשים יותר ויותר נכנסים לשימוש בגלל העמידות של המזיקים. אתה, דרך אגב, סתם צובר חומרים מסרטנים ברקמות השומן של גופך בלי להנות מפיתוח עמידות.
דשנים - מאוד רלוונטי לארץ. במקורות הדן ניתן למצוא ניטראטים וניטריטים שמקורם בדשנים כימיים מהמטעים בסביבה.
גם אורז וחיטה ניתן לגדל ביחידות קטנות יחסית. במקרה הזה לגודל החלקה יש משמעות. במצריים בה חלקות החיטה קטנים יחסית, היבול גדול מאוד בהשוואה לארצות הברית בה חלות החיטה גדולות מאוד.
דשנים, רבותי, דשנים 364247
מה שטענתי הוא בסה"כ שלא צריך לפחוד מחומרי הדברה רק משום שהם מסוגלים להרוג. אחרת גם חומרי ההדברה הביתיים היו אסורים בשימוש.

למיטב ידיעתי המקור העיקרי לעודפי החנקות בכנרת הוא עדיין ביובים (לדוגמה של רפתות) שלא מטופלים כמו שצריך.

אם גידול החיטה במצריים כ"כ יעיל, איך ייתכן שארה"ב מייצאת למצריים חיטה ולא להפך?
דשנים, רבותי, דשנים 364335
חומרי הדברה מסוגלים להרוג, הורגים ואף גורמים לחקלאים, תאילנדים ולצרכנים.

עודפי החנקות בכנרת מגיעים ממקורות שונים בינהם שימוש בדשנים באגן הכנרת. גם שאריות חומרי הדברה מגיעים למי הירדן והכנרת.

צפיפות האוכלוסיה במצריים גבוהה מזו של ארצות הברית, האקלים צחיח יותר והשטחים החקלאיים קטנים יותר.
דשנים, רבותי, דשנים 364441
אתה טוען שכל הרעה הזאת - חקלאים, תאילנדים ואפילו צרכנים - נובעת מחומרי הדברה?!
דשנים, רבותי, דשנים 364448
סליחה טעות. חסרה שם המילה ''נזק''. חומרי ההדברה גורמים נזק לחקלאים, צרכנים ולעובדים התאילנדים.
דשנים, רבותי, דשנים 364258
בעניין יבול החיטה, אני מניח שאתה מתכוון לתפוקה פר יחידת שטח. ובכן, ויקיפדיה חולקת עליך:

http://en.wikipedia.org/wiki/Agricultural#Crop_impro...

South American average wheat yields are around 2 t/ha, African under 1 t/ha, Egypt and Arabia up to 3.5 to 4 t/ha with irrigation. In contrast, the average wheat yield in countries such as France is over 8 t/ha. Higher yields are due to improvements in genetics, as well as use of intensive farming techniques (use of fertilizers, chemical pest control, growth control to avoid lodging).
דשנים, רבותי, דשנים 364339
יבול החיטה בצרפת גבוה, והשטחים לא גדולים כמו בארצות הברית. נתתי את ארצות הברית כדוגמה כדי להראות שאין בהכרח יחס ישר בין גודל החלקות לרמת היבולים.
דשנים, רבותי, דשנים 364073
ההבדל בין דשן כימי לזבל אורגני הוא כמו ההבדל בין חלב אם למטרנה. העובדה שיודעים מה בדיוק מטרנה מכילה לא עושה אותה טובה יותר למאכל תינוקות. תופעות לוואי לשימוש לא נבון בקומפוסט ??? כוון אותי.
התייעלות ? פרמקלצ'ר היא ההתייעלות. היא מנצלת טוב יותר את הקרקע ואת המשאבים הכספיים. למיטב ידיעתי תאילנדים עולים כסף וכך גם ריסוסים ודשנים כימיים (הרבה יותר מקומפוסט).
תוצאות לואי לקומפוסט 364365
לא כל כך קל לעשות קומפוסט טוב מאוזן ואפקטיבי, עם או בלי תולעים!
קומפוסט רע יכול לגרום לשלל נזקים לטווחים שונים- מהחמצת הקרקע , המלחת הקרקע , הפרת היחס C/N ועד הפצת מחלות צמחים .
שלא תביני לא נכון, אני מאוד בעד, ומחזיק מתקן קומפוסט פעיל בגינה ,אבל אכן יש סיכונים...
גילוי נאות- בעברי הייתי אגרונום כיום הגינה היא רק תחביב.
תוצאות לואי לקומפוסט 364367
חשבתי שאתה עובד בגני התמנון.
אבל המחיר, המחיר 363852
כמה חבל שכל כך רבים האנשים שמסתפקים בלעשות משהו בשביל
הפוזה בלבד.
הארתך מראה על חוסר הבנה בסיסי בשיטת העבודה והתכנון של
הפרמקלצ'ר.
א. פרמקלצ'ר דורשת מעט מעוד שטח, עליו ביכולתם של חקלאיה לגדל הרבה יותר אוכל, מגוון ונטול רעלים, עבור כל תושבי הארץ ברווחה רבה.
ב. פרמקלצ'ר אינה דורשת הרבה ידיים עובדות, אלא להיפך היא מתמקדת במערכות חסכוניות בעמל, וחסכוניות במשאבים.

למעשה השיטות המודרניות המקובלות לגידול מזון הוכיחו עצמן כבלתי יעילות לטווח ארוך, ואין ספק היום כי האנושות תשמיד עצמה תוך שימוש בהן, כולל שימוש פזיז בדשנים כימיים ומשמידי חרקים, כולל מונוקולטורה על שיטות העיבוד שלה. מאז החלת השימוש בשיטות אלה פרודוקטיביות הקרקע רק פחתה, וכמות המזיקים בשדה והמחלות באדם רק גברה.
היום ברור לחלוטין כי הדרך היחידה לחלץ את האנושות ממשברי העתיד היא דרך הרחבת השטחים החקלאיים בתוך הישובים עצמם.

מה רבים השטחים הבלתי מנוצלים בכל ישוב שהוא, כפרי או עירוני, אשר ניתן היה להשתמש בהם לגידול מזון. לא רק אדמות, אלא גם גדרות וקירות של בנינים, וגגותיהם.

כדאי שתעמיק/י ידיעותיך בדבר לפני שתשתמש במונח "פרמקלצ'ר" לפני שיוצאים בהכרזות שמהותן באי ידיעה גרידא.

בכבוד רב ושיהיה לך נחת וכל טוב
אבל המחיר, המחיר 363874
הטענות שהועלו ע"י טליה שניידר:
1. הפרמקולטורה דורשת מעט שטח, אשר עליו יכולים לגדל החקלאים הרבה יותר.

לא ראיתי במאמר ביסוס לטענה הזו. לעומת זאת, חוקרים בכל העולם (וגם בארצנו הקטנטונת) משקיעים מאמצים רבים במחקר לשיפור הטכניקות החקלאיות, שיפור הזנים החקלאיים, ועוד. המחקר הזה מניב שיפור מתמיד של תעשיית החקלאות.

2. פרמקולטורה אינה דורשת הרבה ידיים עובדות

חקלאות דורשת הרבה ידיים עובדות. נקודה. הזית הוא אכן דוגמה גרועה. והוא אכן גם אינו הפרנסה העיקרית של רוב בעלי החלקות: אם אתם רוצים להתפרנס מחקלאות אתם צריכים להשקיע עבודה. אפשר להוריד את כמות העבודה ע"י הכנסת מיכון. אבל אז צריכים חלקות מספיק גדולות כדי להצדיק את ההשקעה במיכון.

3. שיטות חקלאות מודרניות הוכיחו את עצמן כבלתי יעילות לטווח הארוך בגלל:

3א. שימוש פזיז בדשנים כימיים

אין הבדל מהותי בין דשנים כימיים לבין זבל אורגני. גם עם שימוש פזיז בזבל אורגני אפשר לגרום נזקים רציניים. ההבדל הוא שאנחנו יודעים בדיוק מה הדשנים מכילים, ולא יודעים בדיוק איזה זבל יש בקומפוסט.

3ב. משמידי חרקים

אני לא מוכן לשתף חרקים ביבול שלי. אם לא משמידים חרקים הם משמידים יבולים. העסקת תאילנדים שיעברו בין הצמחים וילכדו את החרקים נשקלה אולם ירדה מהפרק לאחר שהתבררה כלא יעילה ;-) . יש גם מזיקים אחרים, כגון פטריות. יש גם סתם צמחים שצומחים במטעים צמחים ששותים מי השקיה יקרים ואם לא יושמדו, יהיה צורך להשתמש בכמות מים גדולה יותר.

הועלתה האפשרות להשתמש באויבים טבעיים במקום בחומרי הדברה. אל תזלזלו ביכולתם של האויבים הטבעיים: חומר ההדברה לא יגיע בכוחות עצמו מהשדה של החקלאאי אליכם (לא מרססים אף-פעם בזמן רוח). הצרעה שהוא שם שם נגד זבובים, יכולה להגיע אליכם לשכונה.

3ג. מונוקולטורה

מונוקולטורה: אחידות. במקרה של החקלאות: נוח לעבוד עם גידולים צפויים. גם לצרכנים האחידות נוחה מאוד. לכן נוח שכולם יהיו מאותו הזן ודומים ככל האפשר. לעומת זאת, זה אומר שאם מזיק הצליח למצוא נקודת חולשה אצל אחד, היא כנראה קיימת גם אצל כולם. זוהי אכן בעיה.

הפתרון המקובל כיום הוא לשמור על האחידות, אולם לקיים מגוון בזמן: להחליף את הזן פעם בכמה שנים. לכן צריכים כל הזמן להמשיך ולפתח זנים חדשים: הזנים הישנים "נשחקים" כל הזמן ע"י מזיקים. אולם "מאגר" הזנים החדשים אינו מאגר מתכלה.

נדרשת כאן השקעה ראשונית גבוהה יותר, אולם התוצאה הסופית טובה יותר.

3ד. מאז החל השימוש בשיטות אילו פרודוקטיביות הקרקע רק פחתה.

החקלאות המודרנית הצליחה להעלות את היבולים בצורה משמעותית ולהפטר מהרבה רעות חולות. חקלאי אחד היום מפיק אותה כמו תוצרת שהפיקו (להערכתי הגסה. למישהו יש מספרים יותר מדוייקים?) כמה עשרות לפני מאה וחמישים שנים. השיטות הללו כבר בשימוש במשך למעלה משני דורות ואני לא רואה את חוסר היעילות שמפניו מתריעים.

אין לי כרגע קישור לעובדות, אולם למיטב הבנתי היבולים ממשיכים לעלות. אני אנסה למצוא מספרים.

בשלב זה נמאס לי להתייחס לטענות ברצינות.
אבל המחיר, המחיר 363890
תשובה לאותו האלמוני
1. הגדלת ההכנסה על ידי הגדלת כמות הפרי היוצאת מחלקה מסוימת תוך שימוש בתשומות גדולות, היא תפיסה חקלאית קונבנציונלית. לפי הפרמקלצ'ר אל תגדיל את השקעותיך כדי להגדיל את היבול, אלא הגדל את ניצול השטח. אם אתה מגדל זיתים (זן ברנע), אתה יכול להוציא כ- 10 טון זיתים בשנה לדונם. אם תגדל זנים פחות פוריים אבל יותר עמידים (סורי) היבול שלך יהיה נמוך יותר, אבל ההשקעה בשטח תקטן. לאורך השורות אתה יכול לגדל גידולי חורף (כרוביים, חסות, ירקות שורש), ובין השורות אפשר לגדל מספוא. התנובה לאותו שטח במצב זה גדולה יותר לא בגלל שיפור הזנים או הגדלת התשומות, אלא הודות למחשבה יצירתית וניצול נכון של השטח. מצב זה מקטין את הסיכון - ההשקעה נמוכה יותר, והתלות שלך המחיר של מוצר בודד (שמן זית) קטנה יותר.
2. חקלאות = עבודה קשה. בתכנון נכון של יחסי גומלין וניצול המצב הטבעי אפשר להקטין את השקעת העבודה. אם במקום להלחם בעשביה, נשחרר אווזים במטע, נחסוך עבודה ונרוויח בשר.
3.
3ב. מגיפות מתפשטות בקלות יותר באזורים צפופים - אם תפרק את המונוקולטורה ותיצור מטע מגוון תקטין את הפגיעה של המזיקים. אני אישית מעדיף לשלם מס חרקים ולא להרעיל את עצמי.
3ג. פיתוח הזנים החדשים מהווה סיכון לחקלאי. מטעי נשירים מוחלפים כל 15 שנה בגלל הזדקנות העצים (ניצול יתר). חלק מהמטעים מוחלפים בתדירות גבוהה יותר בגלל חוסר הצלחה של זנים. חלק מהזנים החדשים סובלים מבעיות שונות כמו עמידות והפריה דבר המצריך את החלפתם.
על הטעם של עגבניה כבר דיברנו ?
אבל המחיר, המחיר 363899
נניח לרגע שהשטח שעומד לרשותי גדול מספיק. וכן שאני מתעקש לגדל בו דווקא זיתים, אווזים, ירקות, ומספוא. איך יותר יעיל לי לגדל?

להפריד כמובן. כאשר אני אצטרך למסוק את הזיתים, אני אצטרך ממילא לכסות את כל מה שמתחת. כאשר ארצה לקצור את המספוא בצורה יעילה, לא ארצה למצוא בפנים חלקי ירקות.

אותו שילוב מגדיל לכאורה את הצפיפות אולם מעלה בהרבה את כמות העבודה הנדרשת ומונע אפשרויות מיכון. וכמוכן שים לב שהתנובה גם לא גדולה יותר כי אתה צריך להשתמש בגידולים לא אופטימליים ובשיטות לא אופטימליות.

לגבי התלות במוצר בודד: כך עובדת היום הכלכלה. לא רוצה להיות תלוי במוצר בודד? תגדל בשדות שלך גם כרוב וגם חסה ובצד תגדל לול אווזים קטן.

דרך אגב, אם תשחרר אווזים בשדה, יאכלו אותם שועלים ותנים. למעשה, ייתכן שמהסיבה הזו תהיה התנגדות לשימוש בטכניקה כזו מצד גורמים ירוקים בארץ.

פטריות הרסו יבולים שלמים עוד לפני החקלאות המודרנית. תקרא קצת על ההיסטוריה של אירלנד.

עצים במטעים מוחלפים כי הם לא מספיק טובים. כלומר: עדיף בנקודת זמן זו לספוג 3-4 שנים ללא פרי כדי להעלות את רמת היבולים ו/או להשיג תכונות רצויות יותר. כאמור, מפותחים כל הזמן זנים חדשים. לא בדיוק "ניצול יתר".
אבל המחיר, המחיר 363918
תכנון נכון של השטח מנצל אותו לאורך השנה. מספוא אפשר לגדל בחורף (תלתן, בקיה, דגניים) בין השורות, ולאורך השורות ירקות. קציר ממוכן יעשה לאורך המרווחים ולא בין העצים, כך שאין חשש שתקצור ירקות. המסיק מתבצע בסתיו, אז הכל יבש אין מספוא ואין ירקות חורף. העבודה תתחלק על פני כל השנה כך שלא תצטרך להשקיע בעובדים זרים בעונה הבוערת, אלא תוכל לנצל את כח העבודה העצמי בעיבוד מתמשך לאורך השנה.
"גידולים לא אופטימליים ובשיטות לא אופטימליות." החקלאות המודרנית משתמשת בגידולים לא אופטימליים. הזנים החדשים נותנים יבול גדול אבל הם פגיעים מאוד והדרישות שלהם לדישון והשקיה גדולות מאוד. ריסוס כותניון במטע נשירים כל 10 ימים, זה לא בדיוק שיא היעילות והחסכנות.

לגבי האווזים - גדר רשת תמנע כניסה של תנים. מכיוון שמדובר בחלקות קטנות, התוספת השולית של עלות שידרוג הגדר נמוכה יחסית.

איזה יבולים הושמדו באירלנד ? האם היו אלו תפוחי אדמה מיובאים ?

אם השקעת בנטיעת מטע ואתה מתכנן 12 שנות קטיף (15 פחות 3 שנות עורלה), החלפת הזן אחרי 4 שנים, היא הפסד רציני. אם נטעת כרם זיתים, מזנים מקומיים, ההשקעה שלך נמוכה והיא מניבה תשואה לאורך תקופה ארוכה היכולה להמשך 300 שנה.
אבל המחיר, המחיר 363943
בקיצור, אם הטכניקות הללו היו כה יעילות, למה אף חקלאי כמעט לא משתמש בהן? חקלאים הרי רוצים להרוויח. הסיבה היא שהן לא ממש יותר יעילות. גם מגדלי ירקות אורגניים (שמגדלים ירקות יקרים יותר) לא ששים להשתמש באווזים.

מטעים כיום מתוכננים בקפדנות. אם יש אפשרות להמנע מהחלפה, לא מחליפים. אבל ציינתי שיש סיבות להחלפה גם מלבד פגיעות. אובדן פופולריות, לדוגמה.

לגבי תפוחי האדמה: http://he.wikipedia.org/wiki/רעב_תפוחי_האדמה_הגדול_ב...

שים לב שזו לא הפעם היחידה שבה הכמשון השמיד את יבול התפודים. תירוף של נסיבות גרם לכך שהשמדת היבול הזו גרמה לתוצאות קטסטרופליות.
אבל המחיר, המחיר 363970
השאלה הראשונה שלך מתעתעת - מוצגת כאן פרדיגמה חדשה יחסית בחקלאות, המנסה לתפוס מקום ולדחוק פרדיגמות שליטות ‏1. השאלה "אם זה כל כך טוב, מדוע לא כולם משתמשים בזה", עיוורת לתהליך הפוליטי הכרוך בהחלפת פרדיגמה - כל פרדיגמה.

1 וזה לפני שבדקתי אם מתאים בכלל לטבע הפרמקלצ'ר לדחוק לגמרי את שיטת החקלאות הקיימת.
אבל המחיר, המחיר 363985
בהתחשב בכך שהמאמרים הראשונים על הגישה הזו הם מלפני יותר מחמישים שנים (משנת 1970), ושהיא מבוססת על גישות חקלאיות מסורתיות ידועות ומוכרות, אין כאן משהו מאוד חדשני.

על חקלאים במקומות רבים בעולם יש לחץ להתייעל. אם השיטה הזו היתה כה יעילה, כפי שאתה מציג אותה, היה לה כבר זמן להכנס לגידולים מסחריים.

בפועל, כדי לעמוד בתקנים המחמירים החדשים של אירופה וארה"ב למוצרי מזון יותר קל אם אתה גדול.
אבל המחיר, המחיר 363992
מאז 1970 עברו חמישים שנה? ולא העירו אותי?

תיקון שולי נוסף - אני לא מציגת השיטה (ואתה מוזמן לפנות אלי בלשון נקבה, תודה).
אבל המחיר, המחיר 364008
סליחה. הייתי בטוח שאני משיב ל"איכר הנבער" אשר כינויו רומז שמומלץ לפנות אליו בלשון זכר. ותודה על התיקון (עוד 15 שנים זה יהיה חמישים. אבל מדובר הרי ממילא בטכנולוגיה שהיתה מוכרת היטב כבר בשנת תרפפ"ו ;-) )
אבל המחיר, המחיר 364084
לי נראה שזו לא טכנולוגיה אלא מתודה. טכנולוגיה חדשה הרבה יותר קל לאמץ לעומת שיטת חשיבה.
אבל המחיר, המחיר 363984
תודה על הדוגמה. תפוחי האדמה באירלנד היו גידול מיובא שהגיע לאירלנד 200 שנה קודם לכן. תפוחי האדמה היו גידול עיקרי, מונוקולטורה קיצונית ללא מחזור זרעים, מגוון אקולוגי בשדה וללא חלוקת סיכון. אם תגדל מגוון גידולים הסיכוי שתגיע למצב של אובדן כל היבולים נמוך מאוד. המצב באירלנד באותם שנים היה דוגמה הפוכה לגמרי לפרמקלצ'ר, המעודד מגוון. אם הם היו מרססים את הכימשון במנבגן, בשלב מסוים הפטריות היו מפתחות עמידות והפגיעה ביבולים הייתה נדחית אבל לא נבלמת.
אבל המחיר, המחיר 363989
כמובן שלא על כל השמדת יבול יש ערך בוויקיפדיה. רק על מקרים קיצוניים. אבל באופן כללי אם התוצרת היא תמיד מאיכות נמוכה ולפעמים נגועה בפטריות, היא פשוט לא תעמוד בתחרות.

ואם אתה משלם כל שנה ''מס פטריות'', תראה שלטווח הארוך זה לא משתלם.
אבל המחיר, המחיר 364055
מס הפטריות שלי לא הולך לפח כמו במטע קונבנציונלי אלא משמש כמזון לבעלי חיים. במשק מגוון ניתן למצוא שימוש נרחב לתוצרת כך שהפחת קטן יותר. כותבת המאמר מתייחסת לנקודה זו. דרך אגב, הודות ליבולים הגדולים שהיו בקיץ האחרון בעלי החיים שלי שבעו אפרסקים, נקטרינות ותפוחים שלא נקטפו בגלל מחיר שוק נמוך. האם זה משתלם בטווח הארוך ?

לגבי נגיעות במחלות - זנים מקומיים מתפתחים בתהליך ברירה לאורך שנים רבות ולכן הם מותאמים לפגעים המקומיים. עז בלאדי עמידה בתנאי הארץ יותר מעז זאנן מיובאת. אם אתה חושש ממס פטריות, עבור לזנים מותאמים המבוססים על זנים מקומיים.
אבל המחיר, המחיר 363991
ואם כבר הזכרתי את ויקיפדיה: הערך על פרמקולטורה בויקיפדיה העברית נמצא בקטגוריית הערכים הזקוקים לשכתוב.
אבל המחיר, המחיר 363967
מה פירוש ההעמדה של כרם זיתים מול מטע? אתה חושב שבישראל צריכים להיות רק זיתים? ליבא תפוחים ופירות אחרים מאירופה?
חיטה מארה"ב?
אבל המחיר, המחיר 363983
כרם זיתים הוא רק דוגמה לגידול ארוך טווח. מטעי נשירים הם קצרי טווח בגלל הגידול האינטנסיבי ולא בגלל אופי העצים. ברמת הגולן יש בוסתנים סוריים נטושים בהם ניתן למצוא עצי פרי זקנים שעדיין מניבים. גידול נכון הכולל בחירת זנים מתאימים, טיוב הקרקע ושמירתה יכולים להתאים גם לעצי פרי, ירקות ודגניים. היבול יהיה נמוך יותר אבל הרווח ימשך תקופה ארוכה יותר.
אבל המחיר, המחיר 363987
אני חוזר ואומר שהחלפת הגידולים אינה בהכרח בגלל שהעץ הקודם אינו טוב.

ואם כבר מזכירים את רמת הגולן, הרי שדווקא ,הרי שדווקא תושבי צפון רמת הגולן ההררית לא ממש מתרשמים מדבריך ונוטעים תפוחים ואגסים בכל מקום שאליו טרקטור יכול (איכשהו) להגיע. להבדיל מאנשי הזיתים, הם חקלאים במשרה מלאה ומשקיעים בגידול שדורש יותר עבודה אולם נמכר יותר טוב.

אגב, מאוד ייתכן שעוד 20 שנים מחירי התפוחים לא יהיו כ"כ טובים, או שתקום להם תחרות חדשה. ר' המקרה של כל הפרדסים בשרון. לכן השקעה בעץ שמחזיק 2000 שנים אינה בהכרח משתלמת.
and Doron Shadmi says 363883
Nothing you idiots, Doron Shadmi is locked up in my basement! (credit to Eminem)

השיטה הדדוקטיבית היא שהוכיחה את עצמה כבלתי יעילה לטווח ארוך ואין ספק שהאנושות תשמיד את עצמה תוך שימוש בה. היום ברור לחלוטין שהדרך היחידה לחלץ את האנושות ממשברי העתיד היא לא חקלאות אורגנית אלא מתמטיקה אורגנית. מצד שני, אם להשתמש בציטוט חביב מסרט, אז שואה חקלאית היא
"not your wooooorst nightmare, but quite up there"

בכבוד רב, ושייתקים בך הכתוב "תאכל מרק, תהיה חזק".
תשומות שונות לשיטות שונות 363813
לקח לי זמן לקלוט את העניין, אבל בסופו של דבר הבנתי שההבדל בין חקלאות מסורתית, תעשייתית, ופרמקלצ'ר הוא בסוג התשומות בהן משתמשים בכל שיטה:

בחקלאות מסורתית התשומה העיקרית היא עבודת כפיים;

בחקלאות תעשייתית התשומה העיקרית היא אנרגיה (אם ישירות בצורת נפט שהטקטורים שורפים, ואם בעקיפין ע"י שימוש במוצרים תעשייתיים);

בפרמקלצר התשומה העיקרית היא *ידע*. אנשי הפרמקלצ'ר מנצלים מידע והבנה של המערכות האקולוגיות בשביל לצמצם את כמות העבודה והמשאבים שהם נדרשים להשקיע, ולמקסם את התפוקות.
תשומות שונות לשיטות שונות 363864
לפי המאמר לפחות, הרי שזה בדיוק הפוך. הכותבת מעלה על נס את גידול עץ הזית, שלא דורש ידע כלל.
דרך אגב, אאז''נ, ביפן יש חוק שלפיו חלקת אדמה (בתוך העיר) שאינה בנויה, הבעלים חייב לגדל בה צמחים עד לשינוי המצב.
תשומות שונות לשיטות שונות 363884
אני לא הייתי אוכל עגבניות מאכל שגודלו בטוקיו (הזיהום). :-)
תשומות שונות לשיטות שונות 364067
המאמר אינו מעלה על נס את גידול הזית אלא מציג אותו כבחירה נבונה של איש פרמקלצ'ר.
הפרמקלצ'ר אינו מעלה על נס את החקלאות המסורתית ואף לא את זו המודרנית, אלא פותח פתח חדש להסתכלות על חקלאות ויחסי האדם והצומח. היא שואבת מהידע הקדום וגם מהטכנולוגיה החדשה במטרה ליצור מצב אופטימלי ולא ניצול של האדם את סביבתו.
תשומות שונות לשיטות שונות 364202
כאמור, מטרתם העיקרית של חלק ניכר ממגדלי הזיתים היא פשוט להצהיר על בעלות על הקרקע. נטיעת זיתים היא כנראה הדרך הזולה ביותר לשם כך. לכן זו אינה דוגמה לניצול אופטימלי. לא מן הנמנע שגידול עיזים באותו שטח היה מניב תוצאות יותר טובות. אבל יותר קל לפנות עיזים.

שכן רבים (רוב?) השטחים המשמשים לזיתים הם חדשים יחסים והיו קודם לכן שטחי בר. ובעלי הקרקע לא מצפים להתכלכל מחלקות הזיתים שלהם.
תשומות שונות לשיטות שונות 364340
אתה מזומן לעלות לצפון עמק החולה ולגלות שטחים רבים בהם גידלו נשירים והיום מגדלים בהם זיתים. זה קצת ילדותי ולא רציני לקבוע שרוב כרמי הזיתים הם לא כלכליים, ומטרת נטיעתם היא פוליטית בלבד.
363825
רקע:

המטרה העיקרית של מטעי הזיתים שהולכים וניטעים בגליל ובמשולש היא תפסת קרקעות. הזית הוא גידול שמסתפק במועט ולא דורש הרבה עבודה יחסית לגידולים אחרים.

הרבה יותר קשה ויקר להפקיע קרקע חקלאית מעובדת מאשר קרקע נטושה. ומטע זיתים הוא כנראה הדרך הכי זולה להפוך קרקע נטושה לקרקע חקלאית.
מי זה אנחנו? 363855
==>"אם ננהג תוך שיתוף פעולה, כגון זה המתקיים בבית הבד, נזכור כי אנחנו חלק משלם וכי לכל אחד תפקיד. הפעולה יחד מקדמת את כולנו".

מי זה אנחנו? תושבי הגליל, תושבי ישראל, התושבים "ממערב לירדן", אנשי המזרח התיכון?

המאמר מצביע על מצב עגום שבו המשאבים הטבעיים העומדים לרשות בני האדם הולכים ומתכלים. זה נכון.

אני לא בטוח שהפתרון הוא לגדל תפוזים סיניים בעציצים או שכל חקלאי יגדל 10 סוגי גידולים במקום להתמחות באחד. או שכל אחד יתחזק משק סגור ועצמאי. כל עוד אנחנו נוהגים במכוניות ומשחררים גזים רעילים משרפת דלק, מה שגודל לנו בעציץ בטל בשישים. שלא נדבר על טנקים ומטוסים ומפעלים.

הבעיה היא לא בדיוק חברתית כי בבעיות אקולוגיות אנחנו לא לוקחים דווקא מבני החברה שלנו - נגיד תושבי ישראל - אלא גוזלים משאבים מכלל תושבי העולם - וביחוד אלה שבעתיד.

הבעיה היא בחוקי הקניין. אלו נקבעו בזמן שהיו הרבה משאבים ומעט אנשים. אז העקרון היה שמי שמעבד (או כורה) חלקת אדמה, הוא בעליה והיא הופכת לקניינו. היום מבינים שמי שמעבד חלקת אדמה אחת משפיע על איכותה של חלקת אדמה אחרת. אבל בכל זאת זכותו לעשות בחלקתו (קניינו) כרצונו. רק אם ישונו חוקי הקניין של אדמות, אפשר יהיה להתמודד עם הבעיה.
מי זה אנחנו? 364068
אנחנו זה בני האדם. ושיתוף הפעולה צריך להתקיים ביננו לבין עצמנו וביננו לבין הסביבה.
אולי גידול עציץ לא יביא לפתרון כולל אולם הנסיון לשנות ולו במעט יגרום לשינוי. כפי שהסברתי במאמר לכל פעולה יש תוצאה. גם אם היא קטנה ולא מורגשת בתחילה, תנועה קטנה יכולה לגרום שינוי גדול.
אני לא רואה טעם להתיחס לחוקי הקניין אולם בקניני אני יכולה להיטב עם העולם. יש שיראו בזה משהו שולי, אולם לעניות דעתי, יש שיראו את מעשי ידי יתפעלו וינסו אף הם לשאוב השראה. כך נוצר שינוי אמיתי, בתהליך לאט לאט ולא במהפכה.
מי זה אנחנו? 364107
אני לא רוצה להוציא לך את הרוח מהמפרסים. גם אני מקווה שיראו את מעשי ידייך, יתפעלו וינסו אף הם. אבל אני חושב שאם נלך בדרך הזו השינוי יהיה כל כך איטי כך שיגיע מאוחר מדי ומעט מדי.

לעניות דעתי, גם אם אני אגדל ירקות במרפסת לצורכי משפחתי, התרומה לטובת העולם תהיה שולית והעלות, לפחות בטווח הקצר, תהיה גבוהה מאשר קניית ירקות בסופרמרקט. הבעיה שניסיתי להצביע עליה היא שרוב האנשים פועלים מתוך אינטרסים לטווח קצר, במיוחד אם הם לא בטוחים שרוב האנשים האחרים מקריבים לטובת העולם (כלומר אנשים לא אוהבים להיות פריירים במיוחד כשזה עולה להם כסף או עבודה). החוקים, גם בתחומים אחרים, נועדו להבטיח שכולם ישתפו פעולה.

אבל כאמור, אני איתך. גם אני חושב שאם כולם יהיו בסדר, הכל יהיה בסדר.
מה יש לך מאמריקה? 364025
קודם כל תודה שכתבת על נושא שלא היה מוכר לי.

אלא, ניראה לי שמשמום מה לא יכלת להיתאפק ולהציג כאמריקאי את כל מה שניראה לך כמשהו רע: "[פרמקלצ'ר] שונה מאוד מהשיטה האמריקאית הטיפוסית, שמספקת נוסחאות פעולה בנות מספר צעדים, מוכוונות תוצאה." האמריקאים היו אולי מכנים את זה כתכונה של "ליברלים בעלי לב שותת דם," במובן רחב יותר מהמובן הפוליטי, וד"ל.

אבל, אם כבר היזכרת את אמריקה, יש לי שאלה. האם את יכולה להעריך מהי ההשקעה הנידרשת - כ"א, כמות קרקע - שדרושה להאכיל את תושבי המרחב האורבני המשתרע בצפון-מזרח ארה"ב? נניח, בוסטון-וושינגטון שכולל אוכלוסיה בסדר גודל של 100 מליון בני אדם.
מה יש לך מאמריקה? 364070
הכוונה בשיטה אמריקאית היא לאו דווקא שיטה גרועה. שיטה אמריקאית בדרך כלל נותנת מתכון מדוייק על מנת להשיג תוצאה. לדוגמה grow biointensive היא שיטה אמריקאית לגידול ירקות. בשיטה זו יש גודל ערוגות אופטימלי, עומק תיחוח אופטימלי, ואף מרחקי השתילה קבועים.
לגבי גודל השטח הנחוץ להאכיל את תושבי החוף הצפוני מזרחי של ארצות הברית, אין לי מספיק נתונים. פרמקלצ'ר תחלק שטח כל כך גדול להרבה שטחים קטנים ובכל אחד מהם תנתח את התנאים המקומיים. כישראלית אני יכולה להעריך את הפוטנציאל החקלאי בסביבה שלי ולא בארץ כולה.
מה יש לך מאמריקה? 364228
אגב, השיטה הזו לא התקבלה משליפת מספרים מהכובע. אותם מספרים התקבלו מניסויים אמפריים קפדניים לאורך שנים רבות. כמובן שיש גורמים רבים שמשפיעים על התוצאות הנ''ל ולכן לא צריך לקבל אותם כתורה מסיני אלא להתאים אותם למצב המקומי. בתחנות נסיונות שנמצאות בכל רחבי הארץ חוזרים על ניסויים דומים במגוון תנאי האקלים שיש בארצנו המופרעת. כדי לעזור לחקלאים להתעדכן, משרד החקלאות מעסיק גם מדריכים חקלאיים בתחומים שונים.

ההנחה הבסיסית היא שלחקלאי שמשתמש בתוצאות אותם המחקרים יש מספיק הכרות עם הגורמים המשפיעים על התוצאות ומספיק נסיון כדי לבצע את אותה ההתאמה. מי שסתם עובד לפי ''מדריך לפיד לחקלאי המתחיל'' לא יתקדם יותר מדי רחוק.
מה יש לך מאמריקה? 364440
החקלאים הישראלים נחשבים מהירים מאוד באימוץ חידושים.
בעולם החקלאים הרבה יותר שמרנים וקשה להם לקבל שיטות חדשות.
חקלאי דבר עברית 364071
שימו לב לעושר החקלאי של השפה העברית : במקום הHarvest הפשוט, אנחנו קוצרים, בוצרים, מוסקים, גודדים, בולסים ואורים; החיות שלנו פועות, נובחות, מיללות, מקרקרות, גועות, נוהמות ואפילו חונבות - ולחקלאות מסורתית אין לנו מילה עברית טובה ?

הוגת המילה המצטיינת תזכה בגויאבה.
משוך בגזר 364094
אין לי הצעה, אבל יש לי משימה יותר דחופה. הזכרת לי שלא מזמן חשבתי על כל השפע הראוותני הזה של פעלים שאומרים כמעט אותו דבר - קטיף, בציר, מסיק, גדיד וארייה - כולם ניתוק של פרי מענפי עץ או שיח, ויכלו להתסדר מצוין עם פועל אחד - ואילו לפעולה הבסיסית של הוצאת ירקות שורש מתוך האדמה אני מתקשה לחשוב ולו על פועל אחד הולם.
משוך בגזר 364113
שליפה? :-)
משוך בגזר 364115
שירוש, בשי"ן צרויה. אנחנו רגילים לפוליטיקאים המשתמשים במובן המושאל - "יש לשרש את המנהג הציבורי הנפסד!...", וכולי, אבל אין שום סיבה מיוחדת שלא להשתמש במשמעות המקורית שהיא, אכן - עקירת שורש. זה זכור לי מן הילדות המוקדמת מבטאונים חקלאיים ישנים ומצהיבים (הסתדרותיים, אולי) שהתגלגלו בבית סבתי. בהם הופיע הפועל הנ"ל, אא"ט, בעיקר בנושא המלחמה ביבלית. אבן שושן מאשר.
ילדות קשה? 364117
בילדות המוקדמת קראת בטאונים חקלאים מצהיבים?
ילדות קשה? 364119
לא, היא קראה צהובונים חקלאיים.:)
משוך בגזר 364174
ולעיתים אנו רגילים לקציני צבא המשתמשים בבבנין השגוי: "יש להשריש את המנהג הציבורי הנפסד!..."
אינני זוכר מה היה המנהג הנפסד במקרה זה אבל מובטחני שנהנינו להשרישו.
משוך בגזר 364176
כמו לומר :השכרתי דירה (הכוונה ששכרתי דירה).
משוך בגזר 364240
הטעות הזו באמת כה נפוצה, שכשאני אומרת ''השכרתי דירה'' במשמעותה המקורית אני נדרשת לא מעט להסביר למה הכוונה...
משוך בגזר 364425
הבנין אינו שגוי. המלה "להשריש" קיימת, רק שמשמעותה הפוכה: להכות שורשים, ולא לעקור משורש.
סכיזופרניה בהודעות 364259
לפעמים קשה לדעתי לתפוס איך הודעות כמו ההודעה הזאת והודעה מהסוג של למשל תגובה 336441 עם ה "גסויות", שיש בה, איך הודעות כאלה באות מאותה אישה. זה בהנחה שבאמת זאת אישה ולא איזה ליצן כאן שמתחזה
סכיזופרניה בהודעות 364261
מה כל כך קשה? יש אנשים מורכבים בעולם.
והכושר הלשוני המופלא של החשמנית בולט בשתי התגובות.
משוך בגזר 364563
"תנו רבנן התולש את הכנף והקוטמו והמורטו ... א"ר שמעון בן לקיש תולש חייב משום גוזז קוטם חייב משום מחתך ממרט חייב משום ממחק" (שבת, עד:)

"החורש ...המנכש והמקרסם והמזרד ... המלקט עשבים ..." (משנה, שבת, פרק י"ב)
משוך בגזר 364572
מקרסם? לא ידעתי שגם הצורה הזו היתה נהוגה.
דווקא הגיוני יותר - מזכיר "קרס".
משוך בגזר 364979
אז מה מאלה מתאים לצרכינו?
משוך בגזר 365020
לפחות יש כאן כמה שורשים לגזום מהם מלים חדשות.
משוך בגזר 365093
אני מציעה לגזור גזרים, לבטט בטטות, לתפד תפוחי אדמה...
גזזיני ואגרשך 365099
הערב בכוונתי לאמץ אומצה ואולי אארוז מעט אורז לצידה, אלא אם כן אפנה לאפונה או אשעה לשעועית.
גזזיני ואגרשך 365107
*תשעע* שעועית. נא להקפיד על טוהר השפה.
גזזיני ואגרשך 365489
למי שמתעניין,
שמעתי מישהו שהציג את ''קלליני ואשקלך'' כחלופה מודרנית ל''גזזיני ואגרשך'' במובן של תני לי קולה ואתן לך שקל תמורתו.
גזזיני ואגרשך 365491
שני הביטויים אינם מוכרים לי כלל ועיקר. מהם ומי משתמש בהם?
גזזיני ואגרשך 365496
גזזיני ואגרשך 365552
נחמד.
חקלאי דבר עברית 364102
חקלאות מסורתית איננה חקלאות? (מקסימום, קח יגיבה בתמורה לגויאבה).
חקלאי דבר עברית 364121
אולי חקמאות ? גם חקלאות, גם קיימות, וגם קמאות; ולרשעים זה ישמע דומה לחלמאות.
חקלאי דבר עברית 364124
אחלה רעיון. אם כי עדיין לא ברור לי מדוע צריך שם נפרד לחקלאות מסורתית.:)
חקלאי דבר עברית 364153
משום שנראה לי שחקלאות מסורתית אינה תרגום מספיק טוב למינוח הלועזי דנן.
חקלאי דבר עברית 364154
איזה מינוח לועזי?
חקלאי דבר עברית 364155
Permaculture.
חקלאי דבר עברית 364158
אבל פרמה קולטורה איננה סתם חקלתאות מסורתית, אלא שילוב שלה עם טכנולוגיה חדישה. לפי התיאור במאמר, השם המתאים בעיניי הוא פשוט "כפריות גלובלית"...:)
חקלאי דבר עברית 364159
מה רע בחקלאות ברת קיימא ?
חקלאי דבר עברית 364160
ארוך מדי.
חקלאי דבר עברית 364162
אז אולי חבר"ק ?
חב"ק ?
חקב"ק ?
סחב"ק ?
חקלאי דבר עברית 364165
אם כבר, *בת* קיימא. אבל זה לא כל כך קשור לתיאור של פרמה-קולטורה.
חקלאי דבר עברית 364220
את טוענת ש"ברת" היא טעות באופן כללי, או שרק במקרה דנן?
חקלאי דבר עברית 364224
חקלאי דבר עברית 364231
תודה.
חקלאי דבר עברית 364342
תודה, השכלתי קצת. עכשיו אני איכר קצת פחות נבער.
חקלאי דבר עברית 364344
נבער מזל שכמותך.
חקלאי דבר עברית 364305
נצחקלאות?
חקלאי דבר עברית 364550
יפה!

אבל השורש מחומש (נ.צ.ח.ק.ל.) ...
(חצי גויאבה).
ומה עם החצי השני? 365199
חק-ללא-לאות?
ומה עם החצי השני? 365476
אני מתפתה לפסול גם את ההצעה הזאת, רק כדי לקבל עוד כמה מילים יפות.
te amo.
האלמוני הזה הוא אני 365478
ושוב, te amo, balatro !
ומה עם החצי השני? 365680
לא שזה יעזור לי בעניין הגויאבה, אבל ספין קטן מהקודם: איך נקראת עצלותם המתמשכת של חברי כנסת שאינם מופיעים לעבודה? ח"כלֵאוּת.
ומה עם החצי השני? 365689
דיברת על ספין. מי שהתעייף מלעשות ספינינג הוא פדל-לאה?
ומה עם החצי השני? 365693
ואיך נקרא השכ"ג? יעקב פרוינד.
הארות 364072
1. המאמר אניו מציג את כל תורת הפרמקלצ'ר על רגל אחת, אלא רק הבט צר וממוקד שיש בו כדי להאיר את התפיסה כולה. המאמר אינו מפרט את האתיקות של הפרמקלצ'ר, העקרונות המנחים או דרכי התכנון. לשם כך דרוש היה גיליון ארוך.
2. הפרמקלצ'ר איננו נגד מיכון או נגד קידמה. להפך, הוא מנסה לשאוב מהעבר ומהטכנולוגיה החדישה ביותר. זאת בצורה אחראית המודעת להיותנו חלק ממערכת שלמה שהיא החיים על פני כדור הארץ.
הארות 364092
2. יש לך דוגמה לשאיבה של פרמקולטורה מטכנולוגיה חדישה?
הארות 364116
דוגמאות לטכנולוגיה חדישה בשימוש הפרמקלצ'ר:
- אנרגיה סולרית: חוות פרמקלצ'ר רבות משתמשות באנרגיה סולרית לייצור חשמל וחימום.
- ביו גז וביו דיזל: משמשים כתחליפים לדלק פוסילי.
- טיהור מים בבריכות טיהור מיוחדות עד לרמה של מי שתיה.
טכנולוגיות חדישות משמשות גם בתחומים אחרים: שרותי קומפוסט. שימוש במחשב לתכנון ומעקב אחר מערכות פרמקלצ'ר. העדפה של דואר אלקטרוני על פני שימוש בנייר.
פרמקלצ'ר תשתמש גם במיכון כבד באופן בררני כדי לבנות מערכת חדשה לדוגמה חפירת סוולים (swale) או חפירת בריכות טיהור.
הארות 364227
גם בארצנו החמה, אנרגיה סולרית אינה פופולרית במיוחד. מישהו יכול להרחיב על הסיבות לכך?

טיהור מים הוא תהליך יקר. הוא דורש מניעת שימוש בחומרים רבים שלא יצליחו לעבור טיהור.

לעומת זאת, מים מטוהרים נמצאים כבר בשימוש נרחב בחקלאות. שם איכות המים הנדרשת היא, ברוב המקרים, נמוכה יותר. מכיוון שממילא רוב המים בישראל הולכים לחקלאות, הרי ששם מושג ממילא רוב החיסכון. (גם בלי שקוראים לזה פרמקולטורה).

קומפוסט נמצא בשימוש כבר שנים. גם לזה לא קוראים פרמהקולטורה.

חיסכון בנייר זה רעיון טוב. אני מציע שתנסו לקבל את ISO9000 וחבריו ללא ניירת. בהצלחה :-(

שימי לב לבעיה בגישה: חווה היום לא יכולה לספק בעצמה את כל צרכיה. היא תלויה באספקה חיצונית של מצרכים שונים שאין ביכולתה לייצר (מכשירים מיוחדים, תרופות, ועוד) ולכן חייבת למכור תוצרת. גם מחזורים ושות' לא חייבים להתבצע רק ברמת החווה הבודדת.

לדוגמה: לתושבי הערים אין לאן לשפוך את הביובים שלהם וגם אין טעם שכל אחד יקים מכון טיהור שפכים (בריכת חמצון, בעברית) בחצר ביתו. לעומת זאת, לחקלאים מהסביבה יש שימוש לאותם מים מלוכלכים במקצת שיצאו ממכון הטיהור. אותם החקלאים יוצרים הרבה פחות ביוב בעצמם מהדרוש להשקיית שדותיהם ואם כל חקלאי היה משקה רק בעזרת ביובו הפרטי, הוא היה נאלץ להשתמש בהרבה יותר מים באיכות טובה להשקיה.

ככלל במקרים רבים מחזור דורש תשתיות. במקרים אחרים פשוט לא משתלם למחזר (לדוגמה: אם זה מצריך הוצאת אנרגיה רבה מדי).

מחשבים משמשים למגוון תפקידים כי הם זולים ואפשר ללמד אותם לעשות דברים מעניינים. יותר פשוט להעביר פקודה לבקר לפתוח ברז מאשר ללכת לשם ולפתוח אותו. כמובן שהבקר יזכור לסגור ולפתוח את הברז גם בלילה. ואילו הם שימושים טריוויאליים בלבד.
הארות 364345
פרמקלצ'ר היא לא מונופול של רעיונות. קומפוסט, ניצול אנרגיה סולרית, מחשבי השקיה, טיהור מים, ידועים ונמצאים בשימוש של אנשים רבים. גורמים אלו ואחרים משמשים במערכות פרמקלצ'ר כדי ליישם את עקרונות השיטה.

חוות פרמקלצ'ר מספקות לעצמן את רוב התצרוכת. לקנות מוצרים חיצוניים זו לא מילת גנאי.

מחזור מים הוא חלק ממערך התכנון של המים. בארץ אנחנו עומדים לפני מחסור במים וכל אחד יכול לתרום להקלת המצב. אם נוח לך לשלוח 9 ליטר מים זכים לאסלה, שיבושם לך. אתה יכול להיות ציני אבל גם במערכות עירוניות ניתן לנצל את המים בצורה טובה יותר ואגב כך להקטין את גלישת השפכים לחופי הים התיכון.

"ככלל במקרים רבים מחזור דורש תשתיות. במקרים אחרים פשוט לא משתלם למחזר"
נשמע יותר הגיוני לייצר הרבה זבל, לזהם את מי התהום, לנצל את המשאבים של כדור הארץ ?
הארות 364355
כאמור, ביוב מערכות עירוניות מטוהר עד לרמה מספיקה למי השקיה מרמה נמוכה, ומוזרם להשקיה.

לפעמים, עקב תקלות תשתית, גם הביוב עולה על גדותיו. זה עדיין עדיף ממצב שכל אחד מבזבז שטח מיותר בדירתו על טיהור שפכיו בצורה לא יעילה. וגם אז מדי פעם יקרו תקלות, והמים המלוכלכים יזרמו לביוב.

לא משתלם ללכלך הרבה במקום אחד כדי לקבל קצת נקיון במקום אחר. ר' השאלה שלי למטה על גז (שמובל במשאיות) לעומת חשמל.
הארות 364370
אתה לא צריך לטהר מי ביוב בבית משותף בעיר, אלא לייעל את השימוש. לדוגמה: העברת המים מהכיור לניאגרה תחסוך כמות גדולה של מים ותקטין את זרימת הביוב.
ביוב שעולה על גדותיו וזורם לים = מפגע, זיהום, הפצת מחלות ופגיעה בתרבות הפנאי של תושבי החוף. באזור מגורי יש מערכות טיהור ביוב שלא גולשות כי אין להן לאן. אם אצלנו מצליחים זה כנראה דבר אפשרי.

לא משתלם ללכלך במקום אחד. עדיף לצמצם את ייצור האשפה ולשמור על כמה שיותר שטחים פתוחים נקיים. התווכחנו עם המצרים על טאבה - רצועה באורך של קילומטר אבל אין לנו בעיה ללכלך אזורים גדולים יותר במקום לצמצם את ייצור הזבל ?
הארות 364381
קראתי משהו על כך שמשרד הבריאות לא ממהר לאשר הכנסה לשימוש של מערכות לניתוב מים אפורים, כמו זו שהזכרת בפסקה הראשונה. האם אתה מצוי בנושא, ועד כמה זה נכון (או עד כמה זה מפריע לצרכן הפרטי להתקין בביתו מערכת כזו)?
הארות 364385
<אשאר באלמוניות מפאת רגישות הנושא>
התקנתי בביתי מערכת מיחזור של מים אפורים. העיריה המקומית לא מאשרת "טופס 4" לבית עם מערכת כזאת ולכן הכנו את התשתית מראש ( צנרת כפולה וכולי) והרכבנו את שאר המערכת רק לאחר קבלת טופס 4. אינני יודע מה הסיבה המדויקת לאיסור, האם אמנם מפחדים מזיהום מי תהום, אבל אני יודע שבארנונה מופיע סעיף:"אגרת ביוב". אני חושד שלעיריות אין אינטרס לעודד חיסכון במים כי הם מרוויחים יפה על כל קוב מים שהאזרח קונה מהם.
הארות 364386
איך העברת מים מהכיור לאסלה מזהמת את מי התהום?
הארות 364389
צודק. המערכת שלנו מעבירה את העודפים ( מה שלא זורם לניאגרה) לגינה כך שבמקרה זה הסכנה קיימת. אבל גם מערכת שמעבירה את הספיירים לביוב היא בעיתית- חוסר חיטוי מספיק של מי המיחזור עשוי לגרום לבעיות תברואתיות ( מניסיון- כשהכלור במערכת נגמר, יש ריח רע ממי ההדחה, וגם הצבע מעכיר. אני מנחש שזה כתוצאה מבקטריות). אני גם משאר שהביוב הגולמי המופק מביתנו הוא יותר סמיך :-( מה שעשוי לגרום לבעיות שינוע אם הרבה אנשים ישתמשו בשיטה הזאת.
הארות 364390
משער, משער.
הארות 364767
איך דואגים שחומרי ניקוי לא יגיעו מהכיור לגינה?
הארות 364788
במערכת בביתינו אין דרך למנוע זאת, אבל לא כל המים אצלינו ממחוזרים, רק המקלחות ומכונת הכביסה. אני מודה שאני מודאג מהדטרגנטים של הכביסה, אינני יודע כמה זה נורא ( נדמה לי שתכולת המלח בהם היום יותר נמוכה מבעבר), אבל המקלחת היא להערכתי בעיקרה מים.
סבונים - אין בעיה 386781
ידידי.
סבונים לעומת מה שמקובל לחשוב אינם מזיקים לאחר התפרקותם הם הופכים לדשן יעיל לגינה. פרט לזאת ישנם סבונים ירוקים המתפרקים מהר ומחירם אינו עולה על הרגילים. בנוסף יש מחקר של הטכניון המוכיח כי ניתן לרדת לחצי מהכמות המומלצת ולקבל אותה תוצאה.
אצלי ואצל משתמשים אחרים הגינה ירוקה יותר מהרגיל
סבונים - אין בעיה 516065
הי
1 אם אין בעיה בסבונים אז מה עושה המערכת?
2 איך המערכת פועלת?
תומ"ר
מים אפורים 386780
איני מבין על מה אתה מדבר!
מים אפורים הם רק מי כיורים, מקלחות, מכונת כביסה ומזגנים. בשום אופן לא מדיח, כיור מטבח או אסלות.
לא משקים עם כלור. והריח נובע מחיידקים אנאירוביים במתקן שאני מייצר אנחנו משתמשים בבקטריות שאוכלות את הבוצה והשומנים ואין ריח בכלל.
מים אפורים 386785
לא כתבתי שאנו ממחזרים מי מדיח, כיור או אסלות. אינני עובד עם מערכת מתוצרתך, ולכן אינני יכול להעיד על הריח מהמערכות שלך.
טופס 4 ומים אפורים 386777
אם הייתה מתעקש היית מקבל טופס 4 אין שום תקנה בעניין השיקול של העירייה אכן כלכלי.
אשמח אם תודיע לי באיזו עירייה מדובר ואוכל לדבר אתם.
הארות למחזור מים 386772
ברקת שלום!
סליחה על האיחור בתגובה.
משרד הבריאות אינו מתערב בנושא הייתי בפגישה אתם וזו ההחלטה.
אני מייצר מערכות כאלה ומייצא ואתן לחו"ל וקצת מוכר בארץ.
ואין שום בעיה.
הארות 364428
די מפריע לי לחזור שוב ושוב על הסברים. הביוב שעלה על גדותיו וזרם לים זרם לשם עקב תקלה טכנית במכון הטיהור. יכול להיות שהוא לא בנוי מספיק טוב ויכול להיות שסתם היה להם מזל רע, אולם זה לא רלוונטי לדיונינו. לעצם העניין, הרוב המוחלט של מי הביוב מטוהרים וממוחזרים.

אתה מוזמן להציע דרכים מעשיות לצמצום ייצור הזבל במקום סתם לטעון ש''צריך לעשות''.
הארות 364472
לא טענתי שהביוב זרם לים בגלל רשעותו של מישהו אלא בגלל שזה היה פתרון קל. אם עלות הזרמת הביוב לים, בזמן תקלה, הייתה כוללת גם את עלות הנזק שתיארתי, היו מוצאים פתרונות אחרים. כפי שכבר כתבתי, באזור מגורי אין ים להזרים אליו את העודפים ולכן מתמודדים עם תקלות בדרכים ידידותיות יותר.

דרכים לצמצום הזבל:
1. מחזור של מוצרים מתמחזרים (כולל בקבוקי משקה של 1.5 ליטר ומעלה).
2. הפרדת החומר האורגני ומחזורו לקומפוסט. לעקור את המנהג המגונה להשליך לפח שקיות מלאות בעלי שלכת.
3. הקטנת הצריכה של אריזות מיותרות וכלים חד פעמיים.
4. צמצום נפח האשפה - למעוך את קרטוני חלב וקופסאות שימורים ריקות.
5. צרכנות נבונה- קניה של אריזות שניתן להשתמש בהן שוב. כמו צנצנות זכוכית וקופסאות פלסטיק קשיחות.

בעצם לא צריך להיות לוחם סביבה מורעל כדי לעשות משהו למען צמצום הזבל. הכל יכול להעשות בקטן, ברמה האישית. ובא לציון הגואל.
מים מהכיור לניאגרה 386776
אנחנו מייצרים מתקן הממחזר מים מהכיור לניאגרה אך בשלב זה הוא לא מעשי האטמים בניאגרות אינם עמידים לדטרגנטים ונהרסים לעתים קרובות הנושא בטיפול כרגע מול היצרנים.
מים מהכיור לניאגרה 389680
מוטי שלום

האם המערכות הקיימות בשוק מסוגלות למחזר מים אפורים לרמה של מי שתיה ומה סדר גודל העלויות לגינה של כ- 200 מ"ר שכולה דשא?
מים מהכיור לניאגרה 389735
אבי שלום!
ישנם בחו"ל מערכות המסוגלות למחזר מים אפורים לרמת מי שתיה אך שתי בעיות: 1. הנושא לא יאושר ע"י מששרד הבריאות. 2. מחיר, מערכת כזו לא תכסה את עצמה גם אחרי 50 שנה.
מערכת מיחזור המחזירה את המים להשקיית הגינה עולה קצת מעל 3000 ש"ח.
הבעיה היא שהתקן האמריקאי השולט בתחום אינו מאפשר השקיה בהמטרה כך ש תצטרך להשקיע בטפטוף ובמקרה של הדשא בטפטוף טמון כך שתהיה השקעה נוספת. אשמח לענות על שאלות נוספות
מים מהכיור לניאגרה 391143
אם מטריד אותך נושא החסכון במים, לא כדאי להמנע משטחי דשא גדולים?
מים מהכיור לניאגרה 391208
אם מטריד אותך אפקט החממה לא כדאי להפסיק לנשום?
מים מהכיור לניאגרה 391218
לנשום מוכרחים, אבל דשא הוא לא הכרחי. זאת כפי שהוכח גם באנקדוטה קטנה בדיון 2631 (משהו עם מגרש שלמעשה היה בלי דשא, רק עם חול, זכור לך?).
מים מהכיור לניאגרה 391236
ובכל זאת, נראה לי לגיטימי לשאוף לגדל דשא בלי לבזבז המון מים.
מים מהכיור לניאגרה 391242
דשא הוא אחד הצמחים שפאתטי בעיניי לתלות בו תקוות בארץ. אף פעם לא יהיו פה "300 שנה של גשם", כמו באמירה הידועה על תנאי ההצלחה של הדשא האנגלי.
מים מהכיור לניאגרה 391260
הדשא שלי הוא בן שלושה חודשים ואין בו שום דבר פתטי. להיפך, הוא ירוק, רך וכיף לשחק עליו עם יורש העצר.
חצר עם דשא ממוקמת אצלי במקום מאוד גבוה בסדרי העדיפויות הקשורות במקום המגורים. אם גידול דשא למטרות משחק, רביצה ונוי יהפוך לבלתי אפשרי בישראל, אני מניח שאאלץ לחפש לי מקום מגורים חדש במדינה שכן מאפשרת את הסטיה שלי.
מים מהכיור לניאגרה 391262
תיהנו (דבר איתי בעוד 299 שנה וניסע יחד לאנגליה להשוות גוונים).
מים מהכיור לניאגרה 391344
תקנה דשא מפלסטיק, שורט פחות.
מים מהכיור לניאגרה 391366
דשא מפלסטיק זה דשא כמו שדמוקרטיה עממית היא דמוקרטיה.
דשא מפלסטיק זה סתם עצוב. 391374
דשא מפלסטיק זה סתם עצוב. 391384
מסכים איתך שדשא מפלסטיק אינו משתווה לדשא אמיתי.כשהוא יהיה מספיק זול, רך, נעים ויפה- ישתמשו בו.
כלומר, כשהוא יהיה שטיח. 391525
כלומר, לעולם לא. 391542
מים מהכיור לניאגרה 391680
ובאותו עניין:
"שלושה צמחים חוזרים שוב ושוב בגינון הישראלי: ברוש לימוני, פיקוס, ודקל הקוקוס. המעניין הוא שכמעט אי אפשר לדמיין צמחים יותר גרועים מהשלושה האלו לגינון הישראלי. אם כך, מדוע הם נשתלים שוב ושוב?"

מים מהכיור לניאגרה 391694
לי אמנם אין אף אחד משלושתם בגינה, אבל לעומת זה יש לי שני עצי זית. צפוי לי ולהם עתיד עגום לפי האתר.
מים מהכיור לניאגרה 726930
הדיון הזה התעורר לפתע ונזכרתי בתחזית הזאת. אני לא זוכר מפני מה המאמר על הזיתים הזהיר והמאמר נעלם בתהומות הנשייה ואפילו ארכיון האינטרנט לא מוצא אותו. בכל אופן, 14 שנים עברו, שני הזיתים שבחצרי צמחו וגדלו, האחד, מזן ברנע, צימח השנה השנה יבול שיא של למעלה מ-‏100 ק"ג זיתים והשני, מזן מנזנילו, תמיד נשאר מאחור והסתפק בכ-‏30 ק"ג. התוצרת עשתה דרכה אל בית הבד הסמוך למקום מגורי והפכה לקצת יותר מ-‏20 ליטר שמן זית. זאת כבר מסורת. בכל שנה שיש יבול משמעותי (הזיתים לרוב מניבים לסירוגין הרבה ומעט) אני לוקח לי יומיים-שלושה למסיק והופך את היבול לשמן. כבר שנים שלא קניתי שמן זית בסופר ואת העודפים (כשיש) אני נותן למשפחה.
בשורה התחתונה, אני ממליץ על גידול זית או שניים בחצר (עדיף זן עתיר שמן כמו ברנע או סורי).
מים מהכיור לניאגרה 726958
הממ...נראה לי שאני כבר מספיק מבוגר לשתול חרוב.
מים מהכיור לניאגרה 392504
תודה על הקישור המרתק. אבל האם הדקל שנפוץ בגינון הישראלי, ושהם מתארים את פירותיו (בין השאר), הוא באמת דקל הקוקוס? דקל הקוקוס הוא לא רק זה שמוציא, אהמ, אגוזי קוקוס?
מים מהכיור לניאגרה 392511
בגינה של ההורים שלי יש שני סוגי דקלים: דקל טבעתי ודקל נוסף. אשתדל לברר האם אכן מדובר בדקלי קוקוס.
מים מהכיור לניאגרה 392555
אכן כן - דקלים טבעתיים ודקלי קוקוס.
מים מהכיור לניאגרה 392544
כמה מים צריך כדי להשקות 200 מ"ר דשא? כמה מים אפשר לקבל מהבית?
הארות 364451
האמצעים להפיכת אנרגיה סולרית לחשמל הם יקרים מדי. זה עדין לא כלכלי וכנראה ישאר כך בעתיד הקרוב.
גם בדוודי שמש יש המפקפקים, הדוד צריך להיות מספיק גדול כדי לאגור מים חמים לשימוש המשפחה. אבל אם אין מספיק שמש צריך לחמם את כול המים בדוד בחשמל במקום לחמם רק את אילו שאתה צריך.
הארות 364469
נדמה לי שבעיה אחרת היא בעיית המצבר (אגירת אנרגיה בשעות הקיץ/היום לשימוש בחורף/לילה).
לאור כמות הכנימות והמזיקים שאני מגלה בעציצים שלנו, אני לא יכול להמנע מלפקפק במידת הטבעיות של הגידולים הטבעיים למיניהם.
הארות 364509
הבעיה העיקרית היא מחיר התאים הפוטו ולטאים והיעילות שלהם.
השעות שבהן יש ביקוש לחשמל הן בד''כ שעות היום.
הארות 364765
כמוכן, אם המשאב המוגבל הוא דווקא מים, והבית אינו חד־קומתי, צריך להביא בחשבון שכמה שהדוד רחוק יותר מהברז, יתבזבזו יותר מים קרים בציפיה למים חמים.
הארות 364256
בדיוק אתמול הצצתי בחשבון חיבור הגז שלי ומצאתי שם את האפשרות להתחבר למחמם מים על בסיס גז. מכירה את השיטה הזו מאירופה, היא עובדת מצוין, אבל אני שואלת את עצמי האם ''חכם'' או ''אקולוגי'' לעבור למשאב הזה בחימום מים גם בארץ.
הארות 364275
בפרט: מהי כמות האנרגיה המבוזבזת בהובלת חשמל לבתינו? בהובלת גז לבתינו?
הארות 364427
א. מה הרבותא? הרי חקלאות, בעצם הגדרתה, משתמשת באנרגיה סולרית.
ב. גם בעניין הביו דיזל, מה מייחד דווקא טרקטור שנוסע על ביו דיזל, ממכונית עירונית שנוסעת על ביו דיזל?
בקיצור, מה הייחוד של פרמקלצ'ר לעומת חקלאות מוסרתית, עם שם אופנתי?
הארות 364478
פרמקלצ'ר היא לא טכניקה או טכנולוגיה, אלא שיטת תכנון. על פי שיטה זו, משתמשים במה שיש כולל טכנולוגיה חדשה או שיטות מסורתיות כדי ליצור מערכת אופטימלית שתפעל לטובת האדם והסביבה. זאת במינימום השקעה ומקסימום תשואה.
פרמקלצ'ר היא לא חקלאות מסורתית. בתוך מערכת פרמקלצ'ר נוכל לקבל מהחקלאות המסורתית זנים מתאימים לסביבה, תבניות חקלאיות שהיו נהוגות, רעיונות, נוכל ללמוד מטעויות העבר. מהחקלאות המודרנית פרמקלצ'ר יכולה לשאוב טכנולוגיות חדשות.
פרמקלצ'ר נוצרה ופועלת מתוך תחושה מוצדקת שאנו על סף משבר אקולוגי, ואם לא נפעל נאחר את המועד.
הארות 364499
איך מתקשרת ההגדרה שלך, שמדברת על מיקסום רווחים (לאו דווקא כספיים) בעזרת אימוץ הטכנולוגיה המתאימה ביותר, למאמר המקורי, שמתרפק ברומנטיות על בית בד מסורתי? איפה בדיוק יש כאן מערכת אופטימלית? מה עושים עם הגפת שלא עשו לפני 2000 שנה?
הארות 364600
בית הבד המתואר במאמר הוא בית בד מודרני הכולל ציוד מתקדם תוצרת איטליה. אני לא מבינה איך הגעת למסקנה שזהו בית בד מסורתי, לא הזכרתי ים, ממל וחמור, אלא משפך, צנטרפוגה ומרסקת.
במערכת בית הבד יש דוד חימום מים. במקור הדוד מיועד לעבוד על גפת. בארץ הוסב הדוד לעבודה עם סולר. השנה בגלל מחירי הנפט הגבוהים הוחזר הדוד לעבוד על גפת. בסוף העונה בעלי בית הבד מפנים כ - 30 משאיות עמוסות בגפת, פעולה הכרוכה בהוצאות. ניצול הגפת לחימום המים, וכחומר הסקה לבתים מקטין את ההוצאות של בית הבד (פינוי גפת, וסולר לחימום) ומקטין את ההוצאות של תושבי הכפר (הסקת הקמין הביתי בגפת במקום בעצים). כתוצאה מהשימוש בגפת ירד הביקוש לעצי הסקה, תקטן כדאיות כריתת עצים לא חוקית והפגיעה בשמורת הר מירון תקטן.
שינוי קטן בתפיסה מייעל את המערכת ומקטין הוצאות ונזק סביבתי. שינוי התפיסה שעברו תושבי חורפייש, בה נמצא בית הבד המדובר, הקטין את הפסולת והגדיל את הניצול. שינוי זה הוא תוצאה של לחץ חיצוני (מחירי הנפט), אבל אפשר גם להקדים את המשבר.
הארות 364606
הקמין הביתי של תושבי הכפר? היש רבים כאלה בארצנו ולא ידעתי?

הא, הרי זה רומנטי ממש כנשיקת טבחת שוקקת שקשוק נזיד קלחין קולח כלאי קלחת!
הארות 364637
לא קראת על זה בביטאונים החקלאים של סבתא שלך?
הארות 364622
הוא שאמרתי, שימוש בגפת לצרכי חימום היה ידוע (ונפוץ) כבר לפני אלפי שנים (לדוגמא מסכת שבת מ''ז ב').
הארות 364671
יש ביננו אי הבנה. אני לא טענתי שהשימוש בגפת הוא המצאה חדשה. פרמקלצ'ר לא מחפשת המצאות חדשות. בתכנון פרמקלצ'ר משתמשים במה שיש, בתנאי אינו סותר את האתיקות של הפרמקלצ'ר:
כבוד לאדם
כבוד לאדמה
חלוקת עודפים.
הארות 364768
כמה עשן יש משרפת גפת לעומת שרפת סולר?

כמה פסולת היא משאירה בדוד? האם היא מצריכה יותר עבודה?

השאלות הללו הן מכיוון שלפי הצגת הדברים שלך במקרה הזה לא נדרשה שום הסבה וגם לא רעיונות חדשים ("הדוד מיועד במקור לעבוד על גפת"). לכן אני מניח שמראש היתה להם סיבה טובה לא להשתמש בגפת.
ואולי אין סתירה 364246
לפי המאמר והתגובות נראה שיש כאן דיכוטומיה - או חקלאות "מודרנית" או פרמקלצ'ר. לדעתי זו טעות, ושתי הגישות יכולות להתקיים במקביל:

החקלאות המודרנית הוכיחה את עצמה ביכולת ייצור מזון בכמויות הגדולות הנדרשות לקיום אוכלוסיות שלמות, על ידי מספר קטן של חקלאים. ברוב ארצות המערב, העוסקים בחקלאות מהווים פחות מ-‏10% מהאוכלוסיה. כתוצאה מכך אנשים אחרים מתפנים לפתח טכנולוגיה, רפואה, ועוד עיסוקים חדשים (אפילו לכתוב מאמרים באינטרנט (-:)

אינני יודע אם מי מתומכי הפרמקלצ'ר חושב שאפשר להחליף את השיטה לחלוטין, ולהזין את כל תושבי ישראל (נסתפק בזה) בתוצרי פרמקלצ'ר. אם מישהו יטען כך, נטל ההוכחה עליו. האם יש לו כבר משק אוטרקי משלו? האם ניסה לגדל חיטה לצריכה עצמית?

מאידך גיסא, גידול פירות הדר ועשבי תיבול בגינה הוא דבר שגם הרבה עירונים מובהקים מצליחים בו (לפחות בעלי הגינה שביניהם...) ואפשר לראות בפרמקלצ'ר המשך של גישה זו. גדל מה שאתה יכול לגדל בעצמך, וכך תזכה לפחות בחיסכון (כזה או אחר), בהנאה מחדוות היצירה ומטריות המזון, ואולי אף בסיפוק מהגשמת ערכי אהבת הגלובוס. במקביל מותר לך לקנות קמח במכולת - אף שהוא תוצר של חקלאות "כבדה" - ואפילו לחטוא בלחם מדי פעם.
ואולי אין סתירה 364514
ברצוני לחזק את דבריך.
כל עניין הפרמקלצ'ר מזכיר לי מאוד את תפיסות ה-iso9000/ cmmi. לנהל דרישות ולעשות code reviews זה חשוב. אבל בשביל זה לא צריך להעביר סבב חתימות על כל בדל אינפורמציה שעוזב את מקלדתך. חמור מכך, התפיסות הללו מחזיקות בטענות שהן בלתי מדעיות בעליל.

ובאנלוגיה: להשתמש במי השקייה ממוחזרים, לגדל כמה גידולים כדי להפחית את הסיכון מנזקים, ולגדל נענע בגינה - כל זה חשוב מאוד. אבל בשביל זה לא צריך להכיר תפיסות של "שיתוף פעולה עם הטבע והסביבה", וכן מומלץ מאוד שלא (אני חוזר: *לא*) לקלוע סלים מענפים של זית, ולא לתת "נישה" לעכבישים. גם פה, מצער לגלות שהתפיסות הללו מחזיקות בתפיסות בלתי מדעיות בעליל: "ככל שמערכת קטנה יותר, היא יותר יעילה ויותר רווחית", עניין הגדלת התשואות ע"י גידול מספוא‏1 בין השורות של עצי הזית, וכהנה.

מאידך, איני מסכים עם הטענה שבמאמר, לפיה פרמקלצ'ר עשויה להתפס כשיטה לא רווחית. ההפך הוא הנכון - אם ללמוד משהוא מהניסיון עם iso ו-cmmi, הרי ששיטה כמו הפרמקלצ'ר תיתן פרנסה לאלפי יועצים.

1 שהוא כידוע גידול מה זה רווחי.
ואולי אין סתירה 364523
לצערי או לשמחתי, אני לא מכיר ולא נתקלתי בתקן iso9000 כך שקשה לי להבין את המשל. לגבי הנמשל. אין שום דבר רע להתייחס לתבניות טבעיות וללמוד מהן. אם היית עוסק בחקלאות אולי היית רואה שניסיון ליצור תבניות הנוגדות תבניות טבעיות, מגדיל את עלויות הייצור. אני מסיק שאתה לא עוסק בחקלאות לפי הזלזול במספוא. סביר להניח שחבילות שחת אספסת משובחת הן לא חלק מסל הקניות שלך. מספוא הוא עניין יקר, בעיקר בשנות בצורת כמו השנה.
האם אתה מוכן להביא ביסוס לטענתך שהקביעה "ככל שמערכת קטנה יותר, היא יותר יעילה ויותר רווחית" אינה עומדת במבחן מדעי ?
ואולי אין סתירה 364562
אלפי בתי-העסק הקטנים שנפלו בקרב נגד וול-מרט ודומותיה בארצות-הברית בעשור האחרון מעידים שלפחות לפעמים, מערכות קטנות הן דווקא *פחות* יעילות ו*פחות* רווחיות.

המושג "economies of scale" (בעברית: "יתרון לגודל") הוא מקובל מאד בכלכלה, ועל-פי גוגל, מופיע בלמעלה מ-‏5 מיליון עמודים ברשת.
ואולי אין סתירה 364672
מול התיאוריות הכלכליות שהבאת יש תיאוריות נגדיות כמו למשל התיאוריה של א. פ. שומאכר (מופיע בספרו "קטן זה יפה").
מעבר לתיאוריות, השטח החקלאי שלי כולל מגוון גידולים על שטח של כ - 2.5 דונם. ניצול השטח אצלי טוב יותר מאשר אצל שכני, שהפסידו בשנים האחרונות בגלל שינויים בחקלאות. השטח שלהם גדול הרבה יותר מ - 2.5. יתרון השטח הקטן בא לידי ביטוי בשיווק ישיר (צמצום פערי תיווך), גיוון (שוק מגוון יותר) ואפשרות לעיבוד משני (מחיר גבוה יותר).
ואולי אין סתירה 364680
אתה ברצינות טוען שבגלל שהשטח שלהם היה גדול, אז הם לא יכלו לעשות גיוון? ועניין השיווק הוא פשוט הוצאת שירות מסויים לצד שלישי - אתה יכול לחסוך בו, בלי תלות בשטח.
מלבד זאת, על-פניו עושה רושם שאם השטח לא מספיק גדול, אתה מתחיל להפסיד בעלויות של שינוע, אריזה, השקייה, הדברה, מיכון, וכו'.
אבל עזוב. פה באתר נהוג שמי שמביא טענה ‏1 מפתיעה או לא מקובלת, הוא זה שצריך להביא ביסוס מדעי (יעני, ראיות אמפיריות).

1 תזכורת: "ככל שמערכת קטנה יותר, היא יותר יעילה ויותר רווחית".
ואולי אין סתירה 364733
א. לא אני הבאתי את הטענה הזו, המטמר טוען שזו אחת ההנחות של הפרמקלצ'ר.
ב. מדע הוא לא דת - יכולה להיות יותר מאמת מדעית אחת.
ג. הודות לגודל השיווק הוא מקומי, כך אתה חוסך את עלויות השינוע, האריזה, והפרסום. בדרך כלל מה שקורה הוא שחקלאים מגדילים את השטח כדי להכניס מיכון גדול יותר ופועלים קבועים. נוצר מצב בו הם חייבים להגדיל את השטח עוד כדי להצדיק את המיכון והפועלים, ההוצאות גודלות וכל ירידה בהכנסות היא משמעותית בגלל עומס ההוצאות.
ד. לגבי הגיוון - אף חקלאי "נורמלי" לא מגדל פחות מ 5 דונם מאותו זן. הדבר נעשה כדי לייעל את השיווק. לשווק 5 דונם אפרסקים בשנה טובה זה נהדר, בשנה רעה, כמו שנה שעברה, זה מכה קשה. אצלי השטח הקטן מאפשר לי לשווק ישירות לצרכנים. ובמקרה של שנה עם מחירים נמוכים, אין לי בעיה לעבד את התוצרת למוצרים משניים כמו ריבות, דיבס, גבינות, מחמצים, רטבים וכו'.
ה. אתה יכול לחסוך בעלויות השיווק אם אתה מאוד גדול ויש לך רשת שיווק שלך, או אם אתה משווק בעצמך ישירות ללקוח. במצב הביניים אתה תלוי בחסדי הסוחרים.
ואולי אין סתירה 364736
דיבס=?
ואולי אין סתירה 364738
דיבס = דבש ענבים - מבשלים מיץ ענבים עד שהוא הופך לריבה לא קרושה. משמש כממתיק.
ואולי אין סתירה 364759
ב. דת היא לא מדע - יכולה להיות יותר מטעות דתית אחת.
ואולי אין סתירה 364761
זה ודאי לא הבדל. יכולות להיות (והיו) הרבה מאוד טעויות מדעיות.
ואולי אין סתירה 364991
ב. תאוריות יכולות להיות אינספור, אבל אני מדבר על ראיות אמפיריות שבהגדרה לא תיתכן סתירה בינהן. קל מאוד לבחון האם הטענה שמערכת קטנה יותר=>רווחיות גדולה יותר: צריך לבדוק את המתאם הסטטיסטי בין גודל החלקה לרווח ליחידת שטח. הסיסמא של "יותר מאמת מדעית אחת" היא לא רלבנטית כאן בכלל.
ג. נו אז מה? זה שיקול של ניהול נבון (מתי להשקיע ואיך לא להגרר להשקעות מיותרות) והוא קיים בכל עסק. אין שום קשר אינהרנטי לגודל החלקה.
ד. טוב שכנעת אותי. יש יתרון לשטח קטן ומגוון. יש לו גם חסרונות. נראה לי שמוצרים בסיסיים כגון חיטה, אורז, גפן וכו' עדיף לגדל במסות.
ואולי אין סתירה 365015
[מסכים באופן כללי, הערה קטנונית אחת]

דווקא גפן אינו מוצר בסיסי במיוחד. למיטב ידיעתי הוא דורש הרבה עבודה ידנית גם במקומות שבהם הוא ממוכן יחסית.
ואולי אין סתירה 365426
ב. ראיות אמפיריות: למה אתה מתכוון במתאם בין גודל יחידת השטח לרווח - ההכנסה של החקלאי?
בתחשיב כלכלי של משרד החקלאות לא נכנסים גורמים חשובים כמו העלויות של נזק עתידי. לדוגמה: ריסוס רוגור (זרחן אורגני) מקטין את נזקי זבוב. עלות הריסוס בתחשיב לא כוללת את העלות העתידית בטיפולים רפואיים של מי שנפגע מאותו חומר מסוכן. דישון מטע מגדיל את כמות הפרי וגודלו. אבל תחשיב העלות של הדישון לא כוללת את הנזק הנגרם למי הכנרת.
חלקות קטנות ניתן לגדל בצורה נקיה יותר. האם זה יעומוד במבחן סטטיסטי ? תלוי מי יבדוק ומה יבדוק כמו שאומר הפתגם הסיני העתיק "יש שקר קטן, שקר גדול וסטטיסטיקה"
ג. בדרך כלל יחידות חקלאיות קטנות מנוהלות על ידי בעל החלקה ולא על ידי עובד שכיר. אי לכך ובהתאם לזאת, לרוב הן מנוהלות טוב יותר.
ד. יחידות קטנות בפרמקלצ'ר זה עניין יחסי. חלקת חיטה תהיה הרבה יותר גדולה מחלקת ירקות, מרעה ישתרע על שטח רחב. עדיין החלקות יהיו קטנות בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית.
ואולי אין סתירה 365443
ב-ג. טוב, עם סיסמאות כאלו מוצלחות קשה להתווכח.
ד. אה.
ואולי אין סתירה 364532
קשה לך עם הדרישות של ה-iso9000/ cmm? תנסה לפעול במסגרת דרישות SOX (חוק סארביינס אוקסלי).
ואולי אין סתירה 364573
מה הבעיה עם עכבישים? אצלי הם מסתדרים מצוין, וגם שממיות (יתושים זה כבר עניין אחר, ימ"ש).

אגב, מוזרה הטענה שלך שלפיה "חשוב" לבצע פעולות שמפחיתות נזק לסביבה, אבל "לא צריך" להבין או להכיר את הרעיונות שעומדים מאחורי פעולות אלו. האם גם בתחומים אחרים אתה דוגל בביצוע הפרקטיקה בלבד, תוך זניחת ההבט התיאורטי?
ואולי אין סתירה 364588
נראה לי שהוא דווקא מסכים איתך על הצורך בהבנת התיאוריה (במידת האפשר, וכו').

לעומת זאת, לפי הפסקה השניה, כל מיני מסקנות לכאורה מהתיאוריה שמוזכרות במאמר אינן נכונות. לכן צריך להזהר מהסקת מסקנות מהתיאוריות הללו ללא בחינה מעשית מספקת.
ואולי אין סתירה 364590
איפה הוא מסכים? אני שונאת שמצטטים באייל, אבל אעשה את זה:
"(לעסוק בפרקטיקות)... כל זה חשוב מאוד. אבל בשביל זה לא צריך להכיר תפיסות של 'שיתוף פעולה עם הטבע והסביבה"'.
ואולי אין סתירה 364677
אני (אישית) חושב שלשמור על איכות הסביבה זה עיקרון חשוב. אני חושב הפרמקלצ'ר הוא לא התאוריה שעומדת מאחורי העיקרון הזה, וזו בלשון המעטה.
לשם אנלוגיה, אני חושב שחשוב מאוד שתהיה סולדריות בחברה, ומצד שני אני לא חושב שאנרכיזם או קומוניזם הם התאוריה שמסבירה את הפרקטיקה הזו ובהתאם אני גם לא חושב שצריך להכיר את אותן תאוריות.
ואולי אין סתירה 364713
כן, אבל יצאת נגד ‏1 כל ה"תפיסות של 'שיתוף פעולה עם הטבע והסביבה"', ולא רק נגד פרמקלצ'ר. ובו בעת טענת שחשוב לשמור על הטבע והסביבה.

עדיין לא מבינה איך אפשר לנתק פרקטיקה מתיאוריה.

1 או לפחות טענת לחוסר הצורך בהן.
ואולי אין סתירה 364980
נראה לי שפיספסת אותי בקילומטרים.
נתתי כמה דוגמאות פשוטות של פרקטיקות שכביכול נובעות מתאורית פרמקלצ'ר/שת"פ עם הטבע: שימוש במים ממוחזרים, גיוון בגידולים, וגידול נענע בגינה. לדעתי, כל הפרקטיקות הפשוטות הללו נובעות מטעמים טריביאליים ברמה של בית ספר יסודי:
שמירה על הטבע: אמפטיה וכבוד לחי, הערכת האסטיקה הטבעית, ודאגה לצרכיהם של שאר בני האדם והדורות הבאים.
גיוון בגידולים: פיזור ההשקעה על-מנת להפחית הסיכון.
גידול נענע בגינה: חסכון בכסף + נענע טריה בתה.

בקיצור, לדעתי יש טעמים פשוטים וטריביאליים לנקוט בפרקטיקות הללו, ולפיכך הן לא נובעות משום תפיסה עמוקה של שת"פ עם הטבע. קל וחומר שאין צורך להכיר תפיסה כזו כדי לנקוט בפרקטיקות הללו.
חשוב לי להדגיש שלא טענתי שלא צריך תפיסות כאלו בכלל - לא צריך אותן רק בהקשר של אותן פרקטיקות פשוטות.

אישית, אני חושב שחשובה מאוד התפיסה של האקולוגיה והאנושות כמכלול, עבור דברים מסויימים (נניח תכנון הפחתת יצור גזי חממה, או מערכת נגד הצפות). רוב‏1 התפיסות של שת"פ למיניו שנתקלתי בהן, לוקחות 2 צעדים מאקולוגיה לכיוון הפלצנות.

1 נו כן, מכיוון שלא ציינתי זאת מפורשות, יצא כאילו אני יוצא נגד כוווולן. להבא אשמח אם יקראו את הודעותיי תוך פיזור "לרוב", "בדרך כלל", ו"בכבוד" במקומות הנכונים.
ואולי אין סתירה 365027
אבל ערכים כמו "אמפתיה וכבוד לחי" או "הערכת האסתטיקה הטבעית" (מה זה והאם יש דבר כזה?) לא נכנסו סתם כך לסילבוס של בי"ס יסודי. הם מושתתים על משהו, נגזרים ממשהו, ואינם חזיונות שראית בחלומך מנותקים מכל הקשר. הם נובעים מתפיסה כלשהי (עמוקה או רדודה) של שת"פ עם הטבע. לא פרמקלצ'ר, סתם שת"פ עם הטבע, או לפחות רצון להפחית את הנזקים שהאדם גורם לטבע.

_________
ברקת, זוכרת איך הנביטה שעועית בכיתה ב', ואיך למדה את המילה "פסיג". זה היה בשיעור טבע - לא כלכלה ולא אסתטיקה.
ואולי אין סתירה 365427
אוקיי, אז אנחנו חלוקים. לדעתי הערכים הללו של הערכה לאסטתיקה ואמפתיה לא נגזרים משום דבר - בדיוק כמו כל ערך אחר. ראי את ההודעה השנייה.

מעבר לכך, כשדיברתי על שיתוף פעולה עם הטבע דיברתי על תפיסות הרבה יותר קיצוניות מסתם ''רצון להפחית את הנזקים שהאדם גורם'' - התכוונתי לתפיסות של שיתוף פעולה ממש (כלומר אתה תעזור לטבע (למשל תתמוך באקולוגיה הלוקאלית) והוא בהכרח יעזור לך (יתן לך יותר רווח כספי)).

חוץ מזה, אני לא מבין למה בחרת להטפל דווקא לחלק הקטן הזה בהודעה שלי. התכוונתי למשהוא הרבה יותר תמים ממה שאת מדמיינת - כל חקלאי וכל תושב עיר צריך לחשוב איך לעזור לעצמו, בלי שום קשר לעזרה לטבע. אם קצת מחשבה אפשר להגיע לאותן פרקטיקות שכביכול נובעות מהפרמקלצ'ר.
אם יש מישהוא שכדי לעזור לעצמו הוא חושב שצריך לחסוך במים - מה טוב. אם לא - אז לא.
ואולי אין סתירה 365429
כן, אבל אם נותנים לזה שם חדש וזה נכנס לאופנה אז יותר אנשים חושבים על העניין.
ואולי אין סתירה 365441
סליחה שאני מתפרץ לשיחה אבל אין לך בעיה עם הרעיונות שתוארו במאמר, אתה פשוט לא אוהב שקוראים לזה "פרמקלצ'ר" ?
מדובר בשיטת תכנון הכוללת מספר עקרונות הגיוניים שכל אחד היה מגיע אליהם עם קצת מחשבה.
אתה יכול להוריד ספר קצר על פרמקלצ'ר בסלון מזל: http://salonmazal.org/zope/home/books/1074209590
ואולי אין סתירה 365484
פה זה אתר פתוח עם דיונים, לא? שילמתי בשביל להיטפל לחלקים קטנים בהודעות, ואני דורשת את מלוא התמורה לכספי.

כבר כתבתי לך שם, שאין בנמצא ערך שאינו נגזר משום דבר. גם תפיסה אסתטית, שאתה מנסה להציג כנייטרלית, צריכה להישען על איזשהו ידע מוקדם, ראיית עולם מוגדרת, שאיפה לסדר מסוים של הדברים. רק נסה להיזכר אילו ערכים וראיות עולם חגים סביב הפונקציה הפשוטה של קו ישר שעובר במקום המדויק הראוי - חתך הזהב.
אני לא חושבת שתפיסות של "שיתוף פעולה עם הטבע" מדברות רק ברמה הפשטנית והתועלתנית של "הטבע ייתן לנו רווח כספי". ולמעשה, חשבתי שהתכוונת לתפיסות מעט יותר רוחניות.
ואולי אין סתירה 365522
אני לא מכיר שום ערכים וראיות עולם שחגים מסביב חתך הזהב. עד כמה שאני יודע, מצב העניינים הוא הפוך: היוונים שהמציאו את חתך הזהב השתמשו בו כדי להגיע אל הערך של אסתטיקה. במילים אחרות, כדי שאדם יעריך את היופי של פסל שעשוי בפרופורציות של חתך הזהב, הוא לא צריך להכיר את חתך הזהב. אולי משתמשים בחתך כדי לבנות את הפסל כך שאנשים יעריכו אותו.

האם את טוענת שכדי שאדם יעריך יופי (=אסתטיקה), הוא צריך איזהשהוא ידע מוקדם, ראיית עולם מוקדמת, ושאיפה לסדר? זה עומד בסתירה מוחלטת לניסיון שלי. יש לך איזשהוא ביסוס משמעותי יותר לטענה הזו?
ואולי אין סתירה 365616
לא. לא ''יעריך יופי'', אלא ייצור יצירה שעושה שימוש בחתך הזהב.

אגב, היוונים לא ''המציאו'' את חתך הזהב, שהיה קיים בטבע הרבה לפניהם, אלא רק גילו וניסחו אותו כנוסחה.
ואולי אין סתירה 365934
להזכירך, הטענה שלי היתה שאחת הסיבות לשמירה על הטבע היא הערכה של האסתטיקה הטבעית. עכשיו את אומרת שלא צריך להכיר את חתך הזהב כדי להעריך יופי.
אז שוב עולה השאלה - איזה ידע מוקדם/ראיית עולם צריך כדי להעריך את האסטתיקה הטבעית? אולי את מתבלבלת עם זה שכדי ליצור דברים אסתטיים, צריך ידע/ראיית עולם.
ואולי אין סתירה 366035
אני לא יודעת איזה ידע מוקדם נדרש כדי להעריך את האסתטיקה הטבעית, ובכלל עדיין לא הגענו לשם - לעת עתה נתקענו בשלב שבו אני שואלת, מדוע יש בכלל להעדיף אסתטיקה טבעית, כלומר מה הסיבות לבחירה בה כערך. כיוון שאתה טוען שהבחירה בערכים היא שרירותית, נשמרת לך הזכות לא לענות לי...
ואולי אין סתירה 365941
השורה השנייה שלך נתונה במחלוקת רבתי.
ואולי אין סתירה 365162
ובקיצור (הלכתי וחזרתי), אתה בעד דה-פוליטיזציה ודה-אידיאולוגיזציה של שמירת איכות הסביבה. חוששני שזה כמעט בלתי אפשרי.

ועוד: אשמח לקבל סיבה טובה, שאינה אידיאולוגית, מדוע עלי לדאוג לצרכיהם של שאר בני האדם והדורות הבאים.
ואולי אין סתירה 365166
"כי אני אוהב את ילדי"?
ואולי אין סתירה 365191
אז אם יש לי ילדים בוגרים, ולהם אין ילדים (מסיבה זו או אחרת), אני פטורה מדאגה כזו?
ואולי אין סתירה 365193
וכמובן - אם לי עצמי אין ילדים, מה אז? :-)
ואולי אין סתירה 365202
אז יש לך הרבה מה להסביר, לגבי התמונות שאת שמה בבלוג שלך.
ואולי אין סתירה 365204
בעיקרון כן ( לא נתפלפל על "אבל אולי עוד יהיו להם"). לא ככה?
ואולי אין סתירה 365280
אולי זה כך בפועל, אבל בתור עקרון לחיות לפיו זה מאוד בעייתי. נניח שילדיי חיים בחו"ל. האם אתן ידי לזיהום פתח תקוה, מתוך מחשבה ש"עליהם זה לא ישפיע?"

בעצם לקחת את העיקרון הנאה שהציע מר מולד(ר) ועשית לו רדוקציה למשפחה הגרעינית. בעיניי, זו לא אותה חיה.
ואולי אין סתירה 365291
שאלת איך מצדיקים התנהגות שלא מסיבות אידאולוגיות. עניתי לך. אם את מודאגת מאנשים שלגביהם הנימוק הזה לא תופס, הרי שהפיתרון הציני הוא ''קנוניה'' של בעלי עניין- מי שכן איכפת לו מילדיו מנסה לתחמן את אלו שלא אכפת להם. לזה קוראים אידאולוגיה.
ואולי אין סתירה 365409
1. דאגה לצרכי האחר הוא ערך בפני עצמו (ברוב תפיסות המוסר). הוא לא משמש ככלי להשגת אידאל אחר או תועלת כלשהיא. אם את מודדת את הערך בהיבט התועלתני, חוששני שבאמת אני לא אוכל לספק לך סיבה מספקת.
2. ברמה האמפרית, לרוב בני האדם בכל התקופות היתה רמה כזו או אחרת של דאגה לאחר. מיותר לציין שהרוב המוחץ מתוכם לא הכיר שום תפיסה פילוסופית שהיא.
ואולי אין סתירה 365479
1. אין ערך שאינו נגזר מתפיסת עולם. לא מדדתי ערך בהבט התועלתני.
2. רוב בני האדם בכל התקופות (והיבשות) היו דתיים ו/או מאמינים, וככאלה אימצו את התפיסה הפילוסופית של הדת שלהם, גם אם לא קראו לזה כך ולא דנו בזה במילים גדולות.
ואולי אין סתירה 365519
1. ממה שאני מכיר בפילוסופיה, ברוב תורות המוסר (חוץ מתורות קיצוניות כגון תועלתנות), ערך הוא בהגדרה משהוא שלא נגזר משום דבר אחר ולא משרת שום דבר אחר.
2. רוב בני האדם חיו ב-‏200 השנה האחרונות, והם היו חילוניים.

3. בלי קשר ל-‏2 ול-‏1 - אם את באמת חושבת שצריך לאמץ תפיסה פילוסופית כלשהיא כדי להעריך יופי או כדי לדאוג לאחר, אז נישאר חלוקים.
4. לילה טוב!
ואולי אין סתירה 365540
2. גם ב-‏200 השנים האחרונות לא היה רוב חילוני, דומתני.

4. גם לך.
ואולי אין סתירה 365630
1. אני לא טובה בפילוסופיה. רק תסביר לי אם כך, מה גורם לאדם לאמץ ערך אחד ולא את משנהו. האם הבחירה שרירותית כפי שאתה מנסה להציג? בעיניי בחירה להאמין בערך או ליישם אותו נגזרת מהמון סיבות, כפי שנגזרת כל החלטה שאדם מקבל בימי חייו. מדוע דודו כהן בן ה-‏28 מחדרה בוחר להאמין ביופי ‏1, בעוד ששכנו, יחיאל בירנבאום הקשיש, חושב שרק הכסף מדבר?‏2

2. לא נכון עובדתית. מספר כל בני האדם שחיו ומתו עד לפני 200 שנה עולה על מספר האנשים החיים כיום בעולם (אבל מי סופר).

3. לא דיברתי על הערכת יופי. התייחסתי לאסתטיקה רק במקום שבו דיברת על "אסתטיקה טבעית". שאלתי במה נבדלת או נעלית אסתטיקה כזו מכל אסתטיקה אחרת - שכן בעיניי, ההבדלה בהכרח נשענת על ערך או אמונה כלשהי (למשל "טבעי זה טוב/יפה/עדיף").

4. איזה לילה? פה כבר צהריים.

1 עולה בדמיוני תמונה של השחקן הנאה מ"זכרונות אהבה מפירנצה," עולה על עץ וזועק כשיכור את אמונותיו: Beauty! Freedom! ואז ענף נשבר והוא נופל.

2 שניהם, אגב, מחזיקים כל אחד לחוד, באוסף פסלונים מרהיב (כהן אוסף כלבים מחרסינה ובירנבאום - רקדניות מפורצלן). כל אחד וסיבתו הוא.
ואולי אין סתירה 365962
1. ראשית, הדוגמאות שציינת אינם ערכים - הם כלים להשגת דבר מה אחר (סיפוק, הערכה מהזולת, או מה שלא יהיה). שנית, לא טענתי שהבחירה בערך היא שרירותית או בלתי תלוייה בנסיבות. אבל הערך עצמו לא בא לשרת אף מטרה אחרת. אם הערך של עזרה לזולת בא כדי לשרת (נניח) תפיסת עולם של קדושת החיים, הרי שקדושת החיים היא הערך, ואם הוא בא לשרת את תפיסת עולם של "שמור לי ואשמור לך", הרי שהערך הוא טובתי האישית. לא כך?

מעבר לכך, אני מרגיש שאת שוב נטפלת לניסוחים לא מספיק הדוקים, וזה לא כיף לי.

2. אני חי בשנת 2200, וב-‏200 שנה האחרונות נולדו 300 מיליארד איש.

3. לא טענתי שאסטיתקה טבעית נבדלת מאסטתיקה אחרת. כדי להעריך את האסתיטקה הטבעית, לא צריך לחשוב שהיא עדיפה על האסתטיקות האחרות. מה כל כך מיסתורי פה? הרבה אנשים חושבים שיש בטבע יופי ולכן חשוב לשמור עליו. מצד שני, בטבע יש גם בצורת וגם ג'וקים, ואף אחד לא חושב שצריך לשמור עליהם - חוץ באמת מאותם אלו שחושבים ש"טבעי זה עדיף".

4. הסתכלתי החוצה שוב פעם. לילה.

5. אני חושב שלסעיף 3 יש אסתטיקה מעניינת משלו.
ואולי אין סתירה 366037
1. לאיזה דוגמאות אתה מתכוון?
גם אני לא מתייחסת לתכלית הערך. שאלתי "מדוע" ולא "למה".

2. טוב, נבדוק את זה (יש אייל שליש בקהל?). בכל אופן הטענה צדדית.

3. "הרבה אנשים חושבים שיש בטבע יופי ולכן חשוב לשמור עליו" - נכון, אבל הרבה אנשים גם חושבים ש"יש בטבע יופי", וזה לא מוביל אותם למסקנה ש"צריך לשמור עליו". אני מתעניינת דווקא באנשים האלה. מדבריך עולה כאילו מובן מאליו שכל אחד ירצה לשמור על יופי (= יופי שהוא מזהה כיופי), או על הטבע, או להעריך את שניהם או אחד מהם. אבל אני רואה מסביבי יותר מדי אנשים שעושים ההפך, בלי קשר לשאלה אם רציונלי מצידם לנהוג כך או ההפך. זה בעצם מה שמטריד אותי, ולכן אני מטרידה אותך.

8. סתם ככה, כי בא לי.
ואולי אין סתירה 366046
1. לדוגמאות של דודו ויחיאל.
לא הבנתי מה זה משנה מדוע? אני דווקא כן מתייחס לתכלית הערך (זה שערך נגזר מתפיסת עולם מסויימת (כדבריך), זה אומר שתכליתו להשיג את אותה תפיסת עולם, ואז (כדבריי) הוא בעצם לא ממש ערך אלא אמצעי).

3. כבר דיברנו על זה שצריך לפזר "לרוב", "בד"כ" וכו'. בפעם החמישית: כתבתי ש*אפשר* לשמור על הטבע גם בלי תפיסות פילוסופיות מחוכמות - לשם כך *מספיק* להעריך את היופי בו ו/או לדאוג לדורות הבאים ו/או להיות אמפטיים.

במילים אחרות: העלתי אפשרות שלדעתי היא קלה וטבעית (הא הא). בשום צורה לא "עולה מדבריי" ש:
- לשם שמירה על הטבע *הכרחי* לחשוב שטבעי זה תמיד יפה
- מישחושב שטבע זה יפה *בהכרח* ישמור עליו
- *בהכרח* כל אחד ירצה לשמור על יופי
- *בהכרח* כל אחד מעריך יופי
- יש משהוא הכרחי אחר ביקום.

ובקשר למה שמטריד אותך, אני לא רואה בכך שום דבר מוזר. בני אדם פועלים מתוך הרבה מאוויים ערכים ומניעים שונים ומנוגדים. אני בכלל לא רואה שום קשר לוגי הכרחי בין הערכה של דבר מה, הכרה בכך שחשוב לשמור עליו, ושמירה עליו בפועל. אני מכיר אנשים שאוהבים חיות ואוכלים אותן, שונאים חיות ולא אוכלים אותן, חושבים שאסור לאכול ולפעמים כן אוכלים, או שלא חושבים על זה בכלל. ככה זה בני אדם.
ואולי אין סתירה 366061
"זה שערך נגזר מתפיסת עולם מסויימת (כדבריך), זה אומר שתכליתו להשיג את אותה תפיסת עולם",
וזאת למה? אם יש לך תפיסת עולם מסוימת, אינך צריך "להשיג" אותה, לא? היא כבר שלך. היא כוללת ערכים מסוימים, ובמובן זה ניתן לומר (אם כי בדוחק, זה נכון) שהם נגזרים ממנה.
ואולי אין סתירה 366071
גם אני מפרש את המונח ''תפיסת עולם'' בערך כמוך, כמכלול של ערכים. אבל כאן דיברנו על המונח ''תפיסת עולם'' יותר בהקשר של תאוריה מקיפה שהערך הוא איזשהוא כלל (או פרקטיקה) שנגזר ממנה באופן הכרחי - כלומר לכלל אין שום הצדקה או משמעות שלא במסגרת היותו נובע מתאוריה כזו או אחרת.
ואולי אין סתירה 366072
''תפיסת עולם'', בעיניי, היא מכלול של ערכים ודברים אחרים. גם אם הערך הוא יסוד אינהרנטי שלה, ובמובן זה אפשר לומר שהוא נגזר ממנה, תכליתו איננה ''להשיגה'' או ''לממשה'' (אם לזה התכוונת).
ואולי אין סתירה 366075
כן, אני חושב בערך כמוך, אבל כאמור דיברנו על משהוא אחר.
שתי שאלות בעברית- בסוגריים.. 366168
אפשר לכתוב "תפיסה" על תפישת עולם, או שזו טעות שנשתרשה, וצריך לכתוב "תפישה"?

וגם, מה פירוש "לעצור יין" מהו הפועל לעצור?
שתי שאלות בעברית- בסוגריים.. 366188
לגבי תפישה/תפיסה, ראה: http://www.safa-ivrit.org/spelling/tfisa.php

לא יודע מה פירוש "לעצור יין".
שתי שאלות בעברית- בסוגריים.. 366231
לא יודע לגבי יין, אבל תהליך יצור השמן נקרא ''עצירה''.
שתי שאלות בעברית- בסוגריים.. 592169
השורש ע.צ.ר פירושו בעברית ובשפות שמיות אחרות לסחוט או למצות.
לדוגמה מיץ נקרא בערבית עציר.
המשקל בדרך כלל חזק.
''הטופו והשמופו'' 367664
כתבה ארוכה ומקיפה של אביב לביא ב"טיים אאוט"‏1, על הבהלה האופנתית למזון אורגני, וגם על כל מה שהעדפתם לא לדעת על ריסוס גידולים חקלאיים. אפשר לקרוא בפורמט דיגיטלי מעניין‏2 ולקפוץ לכתבה ישר מתוכן העניינים.

אני תוהה תהייה כלכלית - אם "כולם" (כלומר מסה קריטית מהשוק) יעברו לצריכה כמעט בלעדית של גידולים אורגניים, האם זה ישפיע על המחירים היקרים? על פניו, ביקוש מוגבר יגדיל את פוטנציאל השוק ולאחריו את ההיצע, מה שעשוי לגרור מעבר לחלקות גדולות יותר. אבל לא ברור לי אם יהיה כלכלי לתחזק חלקות ענק בצורה אורגנית.

1 שרק לאחרונה גיליתי שהוא לא רק עיתון מצוין, אלא נכנס מצוין לנעליו של "העיר" בשנים המיתולוגיות.
2 פרי פיתוחה של חברת אוליב הישראלית.
''הטופו והשמופו'' 367672
אולי לא רק לא יהיה כלכלי, אלא יהיה בלתי אפשרי.
''הטופו והשמופו'' 367675
פורמט דיגיטלי מעניין == מה אכפת לנו מנגישות ומגוגל?
''הטופו והשמופו'' 367676
כן, מעניין. ממש לא אידיאלי, אבל מעניין. זה פורמט נעים לעין (אם כי לא מהיר מספיק בדפדוף), מסגיר את סודות הטקסטים אבל עדיין מעורר תיאבון גדול להחזקת הגיליון ביד. מגן במידה מסוימת מפני הקלות שבהעתקת טקסטים וגניבת זכויות יוצרים. משחזר את מודעות הפרסומת המקוריות שבכל עמוד (חלק מהן גם מלוות סאונד, כך שמישהו שילם למישהו עוד קצת כסף).
אלה היתרונות, ויש לא מעט חסרונות.
''הטופו והשמופו'' 367689
לא משהו שאי־אפשר לממש בצורה יותר סבירה בצורה סטנדרטית בדפדפן סטנדרטי.

ומכיוון שהם אפילו לא מפרסמים תוכן עניינים נגיש לגוגל, הם מפסידים.
''הטופו והשמופו'' 367713
.... לא בלי השקעה של עיצוב אתר קומפלט.
אבל כן, אתה צודק.
''הטופו והשמופו'' 369225
אכשהו, אני מצאתי אותו מאוד לא נעים לקריאה. מה שבגליון נייר היה נקרא בקלות (ואז הופכים דף) הופך כאן לקליק לכניסה לגודל נורמלי של טקסט (אם כי לא הצלחתי להגיע לגודל נוח- או שהוא גדול מידי או שהוא קטן מידי), גרירה מסביב כדי להגיע לכל הדף, קליק להפוך את הדף, שוב קליק לכניסה לגודל טקסט נורמלי וגרירה כדי להגיע לכל הטקסט.
מרוב ההתעסקות עם הממשק נשבר הרצף של הקריאה, ונאלצתי לחזור דף אחד אחורה בשביל להזכר איפה הייתי (שני קליקים+גרירה).
ובגלל הפרסומות, המאמר התארך עוד יותר. אני מודה- פשוט נשברתי ונטשתי אותו באמצע.

מה לעשות. מה שעובד נהדר בדפוס פשוט לא עובד היטב על מחשב.

תנו לי דף html אחד (ללא חלוקה של המאמר למספר דפים), שליטה על גודל הפונט בדפדפן למשהו שנוח לי, גלילה עם הגלגלת של העכבר, וחווית הקריאה הופכת פתאום להרבה יותר נעימה.
''הטופו והשמופו'' 369223
מעניין מעניין, אבל הם שכחו שהתמיכה של מקרומדיה (פלאש) בעברית אינה אחידה, ועל המק שלי (עם גרסת הפלאש האחרונה) חלק מהטקסטים בעברית (למשל בתוכן הענינים) פשוט לא מוצגים.

לא שהם יכולים לעשות משהו בקשר לזה- זו אחת המגבלות העיקריות של פלאש.
''הטופו והשמופו'' 367938
בעקבות הכתבה עלתה במוחי מחשבה מפחידה. לפי הכתבה זרחנים אורגניים מצטברים ברקמות שומניות וגורמים, בין היתר, לעליה בתחלואה בסרטן השד. יש חוקרים שטוענים שהנקה מקטינה את הסיכוי לחלות בסרטן השד. האם הקטנת הסיכון לחלות בסרטן אצל מניקות נובע מהעובדה שחלק מהחומרים המסוכנים עוברים משד האם לגוף התינוק באמצעות החלב ?
''הטופו והשמופו'' 367978
לא יודעת.

היתה לפני שנה בערך כתבה גדולה בניו יורק טיימז על הקשר בין הרעלים שהאם נחשפת להם והרכב החלב:
מצד שני, מה האלטרנטיבה?
''הטופו והשמופו'' 368006
לפי ההגיון די דומה ההנקה רק מגדילה את הסיכוי לחלות בסרטן השד. כי מגיעים אליו יותר חומרים.

איזה כיף להעלות רעיונות מפחידים.
''הטופו והשמופו'' 369297
אח, איזה ציניות משובחת.
ייצור החלב מנקז למעשה את הרעלים שהצטברו בגוף אל החלב. הרעיון דומה לקליטת רעלים בנשימה. אם אתה מעשן, החלקיקים שוקעים לך בריאות כי הם גדולים מדי ולא עוברים למערכת הדם. זו כמובן הכללה נוראית כי יש חלקיקים שמצליחים להגיע לדם מהריאות. לעומת זאת אם נחשפת לדיאוקסינים הנפלטים משריפות הגזם ואריזות חומרי ההדברה, הם לא יעצרו אצלך בריאות אלא ימשיכו הלאה לשאר מערכות הגוף. השאלה מה עדיף סרטן ריאות או סרטן אקראי אחר היא כבר שאלה צינית והיפותטית בשביל איכר נבער כמוני.
האלטרנטיבה היא להקטין את החשיפה לחומרים אלו ולהניק עם פחות רעלים.
''הטופו והשמופו'' 369348
לפי מה שאתה כותב עכשיו, אולי עדיף רמדיה על חלב־אם.

אני חוזר ומדגיש את מה שכבר כתבתי קודם: קל מאוד לזרוק כל מיני רעיונות. אתה זרקת כמה רעיונות ובתגובה גם אני. לעומת זאת כאשר הטענות מבוססות יש להן יותר משקל מסתם רעיונות.
''הטופו והשמופו'' 369349
... איך רמדיה, אם גם הפרה מקבלת אותם רעלים שאמא מקבלת, בתוספת אנטיביוטיקה.

כדי לבדוק את הטענות של הנבער צריך לעשות חיתוכים ומתאמים (על יניקה וגורמים סביבתיים אחרים) באוכלוסיית התינוקות חולי הסרטן.
''הטופו והשמופו'' 369369
הפרה אולי מקבלת רעלים, אבל הם אינם אותם רעלים (בהנחה שהאם לא עובדת בדיוק באותה הרפת). כמוכן יש הרבה זמן לערוך בדיקות של תוכנה של אבקת החלב: יש אפשרות טכנית לדעת בדיוק אילו רעלים יש באבקת חלב. מה שלא כן בחלב האם.

כמוכן לא הסכמנו על־כך שהרעלים הללו מופרשים עם החלב. האיכר זרק את זה כהשערה ללא ביסוס וגם אני זרקתי כמה ספקולציות. אפשר לבדוק את הצטברות החומרים במחקרים בצורה אמינה למדי (ואני מניח שמחקרים כאילו כבר נעשו, אבל מתעצל לשאול את הדוד).

אגב, שימי לב לריכוז המילים המפחידות בהודעה שלך בפרט ובפתיל הזה בכלל: רעלים, אנטיביוטיקה (שקיבלה קונוטציה שלילית), סרטן. כל זה מירקות תמימים.
''הטופו והשמופו'' 369377
יש בעיה קטנה בהכנת תחליף חלב של רמדיה, מטרנה סימילק או כל חברה אחרת. כשמכינים תמ"ל מוסיפים מים. האם אתה יודע בברור איזה חומרים יש במים ?
ההגיון שהרעלים מופרשים בחלב הוא פשוט: חלק מחומרי ההדברה נשטף במים, וחלק בשומן. החומרים שנשטפים במים יוצאים מהגוף בצורות שונות - זיעה, שתן, ואולי גם בחלב. החומרים המומסים בשומן יכולים לצאת כשהגוף פולט שומן. בחלב אם יש שומן, לכן סביר להניח שניתן למצוא בו חומרים הנמסים בשומן, כולל חומרי הדברה. מכיוון שיש מחקרים המצביעים על ירידה בסיכוי לחלות הסרטן השד בעקבות הנקה, אפשר לקשור בין הדברים. קשה לבדוק את הנושא בצורה סטטיסטית מכיוון שזמן ההשפעה של חומרים אלו משתנה ותלוי בגורמים נוספים.

הירקות לא כל כך תמימים. ירק שרוסס לפני הקטיף והגיע לביתך משול לטיל סקאד קטן בעל ראש נפץ כימי שנחת אצלך במקרר.
''הטופו והשמופו'' 370005
אני רואה שאתה ממשיך בקו של הדמגוגיה.

אותם חומרים שיש במים מגיעים גם לאמא ולכן לחלב. כמוכן מי־השתיה (בעיקר לאחר הרתחה) הם נקיים יחסית. אני מניח שאתה כמובן תפצח בשירה על הרעלים שיש באוויר ויכולים להכנס לחלב. אופס, סליחה. למים.

לגבי אותו קשר נסיבתי שעליו אתה מצביע: אני מניח שרוב קוראי האתר יודעים שמעורבים כאן מספיק משתנים ולכן אין כאן שום קשר מובהק.

טיל כימי? חשבתי שהתואר הזה מגיע רק לשעועית. אבל תודה על התזכורת. מהיום אני חוזר לג'אנק פוד: הרי הכל אותו זבל.
''הטופו והשמופו'' 370029
הרתחה לא מנקה את המים. זה הפתרון של משרד הבריאות, לחפש את הלכלוך מתחת לפנס. אף אחד לא בודק בעיקביות את רמת השמנים, הורמונים וחומרי הדברה במי השתיה. הבדיקות יקרות מדי וחבל לבזבז כסף על בעיה שצריך לפתור.

לא אני טענתי שהנקה מקטינה את הסיכוי לחלות בסרטן השד. עד כמה שזכור לי מדובר בטענה מקובלת (אפשר גם להפריכה). אני רק העלתי את המחשבה שעלתה במוחי לגבי הסיבה לירידה בסיכוי לחלות בסרטן שד אצל נשים מניקות.

מצידי אתה יכול ללכת לאכול זבל ולשתות ביוב. מה שאתה מכניס לגוף שלך זבש''ך.
''הטופו והשמופו'' 370030
אני מאשרת את זכרונך שהנקה מפחיתה את הסיכון לסרטן השד. הרופא שלי חוזר על המנטרה הזאת בכל פעם שאני מגיעה אליו.
''הטופו והשמופו'' 370120
ולא אהבת לשמוע אותה?
''הטופו והשמופו'' 370168
לא ממש.
''הטופו והשמופו'' 370308
למה הוא הקפיד לחזור על המנטרה הזאת?
''הטופו והשמופו'' 370315
האמת היא שהוא ניסח אותה הפוך - טען שאני ''בקבוצת סיכון'' משום שלא הינקתי.
''הטופו והשמופו'' 370327
צודק אבל טיפש, בייחוד אם הוא חוזר על זה כמו מנטרה. לא סתמת לו את הפה?
''הטופו והשמופו'' 370331
איך בדיוק עושים את זה?
''הטופו והשמופו'' 370332
מתוך שלמות עצמית.

וברצינות: מצד אחד כרופא (נשים? משפחה?) עליו לתת לך מידע, וזה בהחלט מידע רלוונטי שקשור לתחום הטיפול שלו ‏1. מצד שני, מספיק לשמוע את המידע הזה פעם אחת ודי, במיוחד כשהוא לא "קונסטרוקטיבי" - הרי כבר היה ונגמר, ולא הינקת, ואת לא יכולה להתחיל להיניק עכשיו, נכון? זה לא כמו להטיף לך לעסוק בפעילות גופנית למשל, משהו שאפשר להתחיל מחר בבוקר.

אז אני, לו הייתי במקומך, הייתי פוטרת אותו במשפט סרקסטי מסוג: "דוקטור, אתה מקבל שקל על כל פעם שאתה חוזר על זה?" או כל אמירה דומה. העוקץ המילולי פחות חשוב, בהנחה שמתמלא התנאי שבשורה הראשונה בתגובה זו, וכשאת ושפת הגוף שלך מבהירות שלא מדובר בפתח לדיאלוג נוסף, אלא באמירה שחותמת את הדיון.

אסטרטגיה אחרת, המתאימה לפולניות שיושבות בחושך - לומר לו "זה מה שאתה מאחל לי?" ואז לתת לו להתנצל ולהתנצל בלי להפסיק אותו. לבקש מרשם למיגרנות ולצאת כמנצחת :-)

1 להבדיל מרופא העור הנכבד שהודיע לי, בחיוך רחב, לפני כחודש ש"הגיע הזמן להפסיק להיניק". מה זה קשור לתחום הטיפול שלו, ומה הוא בדיוק מבין בנושא מעבר לדעותיו הפרטיות? אמרתי לו "מה פתאום? אני אפסיק כשיימאס לי או לתינוק", והחלפתי נושא.
''הטופו והשמופו'' 370344
וכמובן, רק לאחר שהלכתי לישון נזכרתי בדרך השלישית, הפשוטה מכולם: לשאול אותו באמת. "דוקטור, למה אתה חוזר על העובדה הזו שוב ושוב? האם יש משהו שאני יכולה לעשות בקשר לזה? מה אתה מציע?". נראה מה יגיד (אם הוא בהמה גמורה וימשיך באותו טון, יש לפנות לדרכים 1 ו-‏2).
''הטופו והשמופו'' 370369
הצעות נאות. תודה.:)
''הטופו והשמופו'' 370474
הבעיה שבזמן הפגישה, ההתייחסות הזאת של הרופא כל כך לא חכמה, שאני מניח שהיית די נבוכה מהצורה הלא אתית של זה. יכולת לשאול אותו: "ד"ר, אתה הנקת?"
''הטופו והשמופו'' 370478
זה עובד רק על נשים.:)
האמת היא שפשוט החלפתי אותו.
''הטופו והשמופו'' 370481
מעשה נכון.
''הטופו והשמופו'' 369492
אולי יש אפשרות טכנית לדעת אילו רעלים יש בתמ"ל, אבל לא שמעתי על אפשרות טכנית לנקות אותו מרעלים אלה. לא יותר מאשר יש אפשרות טכנית לנקות פרי שהושקה במים המכילים חומרי הדברה.
אם אתה ממש מתעקש, ייתכן שתנובת חלב אורגני של פרה "אורגנית" (שגדלה בחופש יחסי, ללא שימוש בתרופות אנטיביוטיות וללא מתן כל כימיקלים שהם), אולי תהיה "נקייה" יותר מבחינה זו. מה התמ"ל מקבל מעבר לזה בתהליך הייצור (זיקוק, פירוק מולקולות מסוימות שתינוק אנושי יתקשה לעכל, ייבוש לאבקה, הוספת ויטמינים מלאכותיים...), אני לא יודעת.

על השאלה שהאיכר העלה לא נעשו מחקרים ככל הידוע לי. שים לב, הוא טען לא רק שחומרים רעילים מופרשים בחלב (שזה נמצא נכון), אלא שההנקה "מנקה" את גוף האם מנוכחות רעלים *באופן מלא*. דומה הדבר למי שיטען שאם מעשנת ומיניקה נתונה בסיכון נמוך יותר לסבול מנזקי הניקוטין, מאשר מי שרק מעשנת. זה לא נבדק ככל הידוע לי ‏1. העובדה שהאיכר הנבער דיבר על סרטן השד מבלבלת עוד יותר, שכן הוכח שהנקה מקטינה את הסיכון לסרטן שד, באופן הדרגתי (ככל שעולה משך ההנקה ומספר הילדים שינקו, קטן הסיכון לסרטן שד). כך שמדובר בתופעה קיימת, אבל ההסבר שהוא מציע קשה מאוד לבדיקה/הוכחה.

לכן אמרתי שאפשר לבדוק מהצד ההפוך: לקחת אוכלוסיית תינוקות שחלו בסרטן, לשאול כמה מהם ינקו וכמה לא, ולראות בתור התחלה אם יש בכלל מתאם בין שני הגורמים. אבל שוב - למה משווים את התוצאות הללו? שהרי כאמור, סביר להניח שתינוקות אוכלי תמ"ל קיבלו מנה גדושה לא פחות של רעלים "סביבתיים".

1 אגב, נכון להיום ממליצים לאם מעשנת להיניק, עד גבול מסוים של מספר סיגריות ליום, שמעבר לו ההנקה כבר מזיקה יותר מאשר מועילה לתינוק.
''הטופו והשמופו'' 369688
לא טענתי שההנקה מנקה את גוף האם מרעלים באופן מלא. יש מספיק רעלים גם לאם וגם לילד.
לגבי תינוקות החולים בסרטן. למיטב ידיעתי הדלה, למחלת הסרטן לוקח זמן להתפתח ולכן נדיר למצוא תינוק החולה בסרטן (חוץ מסרטן הדם).
''הטופו והשמופו'' 369701
או.קיי, אז לא מנקה באופן מלא - אלא מנקה עד הגבול הקריטי שמתחת לו האם לא תחלה בסרטן, למרות שיש בגופה רעלים. לכך התכוונת?
''הטופו והשמופו'' 370031
התכוונתי ל:
א. יש טענה שהנקה מקטינה את הסיכוי לחלות בסרטן שד.
ב. חומרי הדברה מסרטנים המומסים במים ושומן, מגיעים לגופנו דרך מזון מרוסס.
ג. בהנקה הגוף פולט נוזלים ושומנים בקוקטיל המכונה חלב אם.
עד כאן ההנחות מבוססות על טענות הנשמעות מדי פעם מרופאים, וטרינרים ורועי צאן.

ד. אם:
בחלב יש שומנים ונוזלים
חומרי הדברה מסרטנים מומסים במים ושומנים
ככל שמניקים יותר הסיכוי לחלות בסרטן קטן
אז:
אני תוהה האם הרעלים (חלקם/מיעוטם/רובם/כולם) עוברים מהאם המניקה לתינוק היונק ?
''הטופו והשמופו'' 370032
יש גם אפשרות שבתהליך הפיכתם לחלב הם מפסיקים להיות רעילים.
''הטופו והשמופו'' 370034
סביר להניח שחלק מהרעלים מתפרק בגוף לחומרים אחרים וחלק נפלט מהגוף כרעל.
אם נהיה אופטימים מאוד, יכול להיות שבזמן ייצור החלב הגוף הופך את הרעלים לחומרים בלתי מזיקים וכך קטן הסיכוי לחלות בסרטן השד. כלומר, לא השטיפה על ידי ההנקה מקטינה את הסיכוי לחלות, אלא תהליך ייצור החלב.
''הטופו והשמופו'' 370036
ההשערות המקובלות בדבר ההנקה כמגן בפני סרטן שד עוסקות בכך שההנקה משנה את המאזן ההורמונלי הנשי ובייחוד מורידה בסיכום הכולל את רמות הורמון האסטרוגן - וע''י כך מפחיתה את הסיכוי לסרטן שד בכלל, וביחס עולה למספר הלידות ולמשך תקופות ההנקה בפרט.

החומרים המגיעים לגופנו דרך המזון, ובתוכם גם חומרי הדברה מסרטנים - עוברים את מערכת העיכול לפני שחלקיקים מהם מגיעים אל מערכת ייצור החלב. סביר להניח כי לפחות חלק מהם מסולק מן הגוף באמצעות תהליך העיכול וההפרשה בשלב מקדמי זה.
''הטופו והשמופו'' 370046
אכן, סביר להניח שחלק מהחומרים המסרטנים מסולק על ידי מערכת העיכול ולא מגיע למערכת ייצור החלב. חלק מהחומרים כן מגיע ואמהות מניקות יודעות שאם הן אוכלות מזון הגורם לאלרגיה לתינוק (חלב, חיטה, תפו''א), התינוק יסבול מהתופעות האלרגיות למרות שהמזון עבר דרך מערכת העיכול. אצל בהמות יש שינוי באופי החלב בהתאם לשינוי במזון.
''הטופו והשמופו'' 370087
אז הבנתי אותך נכון.
ואני שוב תוהה. די ברור שהרעלים עוברים מהאם לתינוק. השאלה היא רק אם הם עוברים בכמות מסיבית כזו שמספיקה "לנקות" את גוף האם מחומרים מסרטנים (ולהעביר לתינוק אותו סיכון לסרטן, ואף גדול פי כמה, שכן הגוף שלו קטן יותר). לו כך היה, היינו רואים תחלואת תינוקות מסיבית אצל יונקים (אף אם לא סרטן - הרעלות בצורות שונות), ולא כך היא.

ועוד שאלה שלא עלתה כאן - מהו זמן מחצית החיים של הרעלים האמורים? לגבי מזונות מסוימים, אפשר לעקוף את האפקט על התינוק אם אוכלים/שותים אותם מייד לאחר הנקה, כך שהם יישטפו ברובם מהגוף עד ההנקה הבאה. הכוונה לאלכוהול, קפה ודומיהם (וגם ניקוטין בעצם).
''הטופו והשמופו'' 370286
אני חושב שהצטברות החומרים לא פועלת לפי המתמטיקה פשוטה - אם האם העבירה לתינוק 200 מ"ג זרחן אורגני אז סיכויה לחלות קטנו ב 20% וסיכויו לחלות עלו ב 34%. הסיפור יותר מורכב. לדעתי לא נראה עליה בתחלואת תינוקות בגלל זמן ההשפעה הארוך. גם איכרים נבערים המרססים בתדירות גבוהה ולא שומרים על כללי הבטיחות, בדרך כלל לא חוטפים הרעלה בזמן הריסוס אלא נפגעים כתוצאה מחשיפה מצטברת זמן רב אחרי שהפסיקו לרסס.
אחת הבעיות במודעות לסכנות מחומרי ההדברה אצל איכרים נבערים היא שאין השפעה מיידית. לחומרים אלו מוסיפים תוספי ריח כדי להזהיר מפני חשיפה. אפשר גם להוסיף תוסף בחילות כך שמי שנחשף לרמה מסוכנת יהיה מודע לסכנה ויחוש בחילה קלה.
לגבי עקיפת האפקט על התינוק - מה את מציעה - לאכול ירקות לא אורגניים מיד לאחר ההנקה ?
''הטופו והשמופו'' 370319
מה זה "זמן ההשפעה הארוך"? נעשו מספיק מחקרים על תינוקות יונקים בהמשך חייהם, שבדקו השמנת יתר למשל ומצבים רפואיים נוספים. מדוע לא סרטן? אבל האמת היא שיהיה קשה לבדוק את זה, כי כבר מגיל חצי שנה התינוק מתחיל לקבל מזונות נוספים, בד"כ זהים לאלה שמקבל תינוק לא יונק, וכולם-כולם מכילים אותם רעלים.

דבר נוסף - אתה מעגן את ההשערה שלך בעובדה שבשד יש רקמות שומן. צריך לזכור שהנקה נוטה להגן על האם בסבירות גבוהה גם מפני סרטן השחלות וסרטן צוואר הרחם, כך שאני נוטה לחשוב שמדובר בהגנה על כל "האיברים הנשיים" של הגוף, שקשורה איכשהו בפעילות הורמונלית, ולא בשטיפה פשוטה של הרעלים החוצה.

אז הנה מצאתי דרך נוספת לבדוק את הטענה שלך: לבדוק אם נשים מיניקות חולות בסוגי סרטן "כלליים", כמו סרטן המעי הגס או לוקמיה (להבדיל מסרטן באיברים "נשיים") באותה מידה או פחות מאשר לא מיניקות.
''הטופו והשמופו'' 370368
מעניין אם נעשה מחקר בנושא תפוצת סרטן בקרב נשים מניקות.
''הטופו והשמופו'' 370382
אני מניחה שמודיעים בעיקר על מחקרים שכן מוצאים קשר, ונמצא קשר בין הנקה לסוגי סרטן מסוימים מאוד: סרטן שד, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלות, סרטן רירית הרחם. כולם סרטנים "נשיים". פה (למטה) מפורטים המחקרים בנושא:

''הטופו והשמופו'' 370381
והנה, מחקר מטא שבדק בין 1948 ל-‏2003 והשווה נשים שינקו בשנותיהן הראשונות לעומת כאלה שלא ינקו כלל. לא נמצא הבדל משמעותי בשיעור התחלואה באף אחד מסוגי הסרטן (למעט סרטן שד שלפני גיל המעבר) בין יונקים ולא יונקים.

''הטופו והשמופו'' 370473
תודה, החכמתי ונרגעתי.
''הטופו והשמופו'' 370490
לא תאמין, אבל גם אני... ואני מבקשת יפה לא להבהיל אותנו ככה בעתיד :-)
''הטופו והשמופו'' 370337
אולי אין אפשרות טכנית לנקות את התמ"ל, אבל בוודאי ובוודאי שאין אפשרות טכנית לנקות את חלב האם מזמן הייצור עד זמן הצריכה. במקרה של תמ"ל לפחות יש זמן לזרוק תוצרת בעייתית.

באופן כללי מה שקורה בפתיל הזה הוא התמקדות בפחדים אי־רציונליים מהשד ששמו סרטן ועוד כמה מפחידנים וחסר בולט בניתוח רציונלי של הבעיות לאור נתוני מחקרים.

שוב כמו בדוגמת מחזור המים: אנשים כאן משקיעים המון במערכות יקרות ולא יעילות כדי לנסות למחזר מים בתוך הבית (חשבו על הנזק התברואתי הפוטנציאלי) או גרוע מכך: לטהר מים לרמה של מי־שתיה (בזבוז מוחלט ופגיעה באיכות החיים), כאשר אפשר בקלות לחסוך את אותה כמות המים בהשקעת אנרגיה קטנה בהרבה ע"י מחזור מי ביוב לחקלאות (צרכן המים הגדול ביותר במדינה).
''הטופו והשמופו'' 370343
לא, אין זמן ''לזרוק תוצרת בעייתית'' כדבריך, כיוון שהזיהום שאנחנו מדברים עליו הוא אינהרנטי ולא תוצאה של כשל זה או אחר בייצור.

אנא האר את עינינו בניתוח רציונלי של הבעיות (בקשה כנה).
''הטופו והשמופו'' 370373
פחדים אי רציונלים ?
מסתבר (על פי מחקרים) שבאזור עמק החולה יש שעור גבוה יחסית של אנשים הסובלים מבעיות נשימה כנראה כתוצאה משריפות הגזם ואריזות חומרי הדברה. בישובים בהם יש לולים עם גגות אסבסט יש הרבה מקרים של סרטן הריאות. אין מדגם סטטיסטי כי הישובים קטנים מדי. בישוב סמוך אלי, חלה עובד שכיר בסרטן כתוצאה מהריסוסים. הוא תבע את המעביד שלא דאג לו למיגון.
אז אולי זה נראה פחדים לא רציונליים, אבל פעם גם חיילי ארה"ב התגוננו מפני קרינה גרעינית בהסתרת פניהם.
''הטופו והשמופו'' 370804
עפ"י מחקרים (שאני לא מכיר, אבל אני מניח שאתה יודע מה שאתה אומר) באיזור עמק החולה יש שיעור גבוה של אנשים הסובלים מבעיות נשימה. פירוש שלך: זה בגלל שריפות גזם ואריזות חומרי הדברה. (ספקולציה סתמית למקור אחר: אבק כבול. ספקולציה חסרת ביסוס לחלוטין).

ביישובים שבהם יש לולים עם גגות אזבסט יש הרבה מקרי סרטן ריאות (אני מודע לקשר הידוע בין אזבסט לסרטן הריאה). אבל למה אתה בטוח שזה בגלל גגות האזבסט? האם המתאם כה מובהק? אתה בעצמך טוען בהמשך שהמדגם אינו גדול מספיק למטרות סטטיסטיות: כלומר: נתונים לא מספיק אמינים להסקת מסקנות.

הדוגמה השלישית היא דוגמה אנקדוטית לחלוטין. שלא לדבר על־כך שחומרי הדברה אמורים להתפרק לפני שהם מגיעים הביתה דרך הפירות. מי שחשוף להם בזמן הריסוס נמצא בסכנה גבוהה בהרבה. אני חוזר לדוגמת קוטלי החרקים המצויים בכל בית. מי שמרסס ללא אמצעי הגנה מתאימים הוא אכן חסר אחריות.

פעם גם חשבו שהכולירה היא מחלה שמועברת ע"י אוויר רע. היום אנחנו יודעים יותר, בעקבות מחקרים, שיותר יעיל לנקות ולחטא את הסביבה.
''הטופו והשמופו'' 370910
המחקרים בנושא בעיות נשימה ושריפות גזם הוצגו ביום עיון בנושא שריפות גזם שנערך ב 22.11.05 במרכז קלור, כפר בלום. הספקולציה הסתמית היא באמת סתמית כי רוב עמק החולה לא נושם את אבק הכבול.
חומרי ההדברה אמורים לרדת לערכים הנמוכים מערכי השאריות שהוגדרו על ידי משרד החקלאות. כשאתה מקבל תפוח אתה מקבל חומרי הדברה בכמות קטנה. את כמות הרעלים המותרת לכל ק"ג פרי תוכל למצוא באתר הבא: http://www.moag.gov.il/ppis/
כמות השאריות המותרת נקבעת לפי מדדים שונים כמו LD50 ומתאימה למבוגר בעל תזונה נורמלית. אם אתה ילד חובב תותים תזכה להצטברות חומרי הדברה בשעור ניכר.
למיטב ידיעתי אף אחד לא בודק אם הפרי המגיע לשוק לא חורג מבחינת שאריות חומרי הדברה. חלק מהאיכרים הנבערים קוטפים לפי המחיר בשוק, בואו של הסוחר ולא לפי זמן ההמתנה מהריסוס האחרון.

לא הבנתי את הדוגמה של הכולירע. אתה טוען שבעוד מספר שנים נגלה שבעצם קרינה רדיואקטיבית לא גורמת לנזקים למי שמתקלח בקוקה קולה ?
פירות מותרים 398192
"בשבוע האחרון הופיעו על הקרקע הפורייה אך המרוססת הזאת שתי יוזמות דרמטיות של שתי הרשתות הקמעוניות הגדולות - שופר-סל ורבוע כחול. כל אחת מהן הצהירה בנפרד על יוזמה למכירת ירקות נקיים משאריות חומרים מזיקים, שעברו תהליכי גידול מבוקרים וקפדניים. שתי הרשתות מאריכות בהסברים על הדור השלישי של הירקות, תוך כדי הפרחת מושגים כמו תהליכי בקרה, פרוטוקולי גידול ויומני ריסוס, ומקוות שבכך יגרמו לנו להבין שאצלן טרי יותר ובריא יותר.
...

"היוזמות הברוכות האלה בהחלט מחזירות את החדווה לאכילת הסלט, אך אי אפשר שלא לתהות: האם אין זה תפקידם של משרד הבריאות ומשרד החקלאות לדאוג לניקיון הפירות והירקות שאנחנו אוכלים ומה היתה רמת הפיקוח על הירקות שאכלנו עד היום? זה אולי העניין היחיד שבו לשופר-סל ולרבוע כחול אין מחלוקת: 'למשרד החקלאות אין את התקציבים ואת כוח האדם הנדרש על מנת לפקח בצורה טובה על גידול הירקות והפירות', אומר אחד הבכירים, 'ואת מעט הדברים שמשרד החקלאות כן יכול לאכוף, הוא כלל לא אוכף'."

להתראות בים 367674
"זה סיפור על אלכימיה. על קסם שהופך זבל לסוג של זהב. זהו גם סיפורה של חברה הצורכת את משאביה לדעת; סיפורם של יצורים כל כך מתוסבכים, עד שהם דוחים במיאוס את ההפרשות של עצמם ומעדיפים לשטוף אותם אל חופי הרחצה או להניח להם לחלחל אל מי התהום. אבל עם כל המלים היפות, מהשורה התחתונה אי אפשר לברוח: זה עדיין סיפור על קקי".

טליה שניידר עושה קומפוסט מ.... http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
To Shlomit 368652
Thanks for the great article - I really enjoyed it.

Where does one get a small compost container for a balcony? We live in a small Tel Aviv apartment and grow some of our food, and would like to use compost for our potted plants; previous attempts to devote a planting pot to the compost were not very successful. Is there any good and hygienic way to do this in our balcony?
To Shlomit 368696
Welcome back! - בשני המובנים.

(סל הקליטה לא כולל מקלדת עברית?)
To Shlomit 369110
מצטערת על האיחור בתגובה.
אפשר לעשות קומפוסט בפח פלסטיק עם מכסה מחורר לצורך איוורור. לפני שמכניסים שאריות מטבח, רצוי למלא את תחתית המיכל לפחות עד שליש גובה בעלים יבשים או קש לספיגת נוזלים. קומפוסט טוב נוצר מיחס נכון של פחמן וחנקן. או במילים פשוטות יחס של 1:1 בין החומר הרטוב ליבש. אם מכניסים שאריות לדלי, לכסות אותן בעלים יבשים, קש, נסורת או נייר גרוס.
אפשרות אחרת היא לעשות וורמיקומפוסטציה. מגדלים את תולעי קומפוסט בפח מאכילים אותן בשאריות ומוסיפים להם נייר גרוס, עלים, עיתונים וכו'. בקישור המופיע במאמר יש הסבר על וורמיקומפוסטציה וכתובתו של אלכס קצ'אן המציע תולעים למכירה וקורס בדוא"ל. תולעים ניתן לקנות גם בקיבוץ דברת, צפונית לעפולה. התולעים הן חיות מחמד שקטות, יעילות, לא דורשות הרבה טיפול ואין צורך לטייל איתן ברחוב. ההומוס הנוצר מפעילות התולעים מצוין ונוח לשימוש.
To Shlomit 369467
את משתמשת בהומוס ביחד עם טהינה?
תוריד M אחת 369494
תהפכי את ה'ה' ל 'י' (כמו יוסטון) 369510
או שתשתמשי בעברית (רקבובית).
זה לא אותו דבר 369511
אז זהו, שכן 369677
(ותגלול עד למטה לראות מה התרגום לעברית)
אז זהו, שלא 369784
הומוס הוא humus
רקבובית היא compost
היו בלשנים מטעם עצמכם! 372189
אין הרבה טעם בוויכוח על מילים. עדיף לדון במשמעויות.

ויקטור פרנקל, אבי ספר ה'גינון לפי חודשי השנה', היה חסיד רציני של תכשירים כימיקלים לאדמה ולצמחים, ואפשר שאף היה מתבל סלטים בפוספטים מוכלרים, ועם זאת הארות רבות ומעניינות היו לו לגבי חקלאות נטולת רעלים. בכתביו ניתן למצוא תיאור מלבב ואוהב (לא בציניות, חלילה!) של תולעי האדמה, השלשולים, שהן מיצרניות ההומוס הבולטות. הוא כותב כי ההומוס בעברית הוא רקבובית, ומילון אבן שושן מאשר.

ואולם, ההגיון אומר כי הומוס הינו פשוט חומר אורגני שעבר את מערכת העיכול של התולעים (או יצורים אחרים).ואם כך הדבר - הראוי לקרוא לו רקבובית, מלשון רקב?

מצד שני, קומפוסט מעוכל על ידי מיקרו-אורגניזמים. הלזאת ייקרא רקבון? ובאמת כל רקבון הינו תהליך ביולוגי תלוי חיידקים. והלא גם בקיבתנו שלנו מצויים חיידקים העוזרים לפרק את המזון, דומני. האם הוא נרקב בקיבתנו?

ואולי כל השדות הלשוניים והחקלאיים הללו צריכים עדכון. מה לגבי זיבול הקרקע? ודאי תהליך טבעי מדהים ומרתק כמו קומפוסט, המטייב את האדמה, מגביר את פוריותה, מזמין אליה חיים נוספים ומביא ברכה לסביבה, אינו ראוי להיקרא 'זבל'.
חדשות מהתנור 371758
אני מבין שיש הבדל בין נצחקלאות לבין חקלאות אורגנית‏1, אבל חושבני שמי שהנושא קרוב לליבו ישמח לקרוא את http://www.sciencedaily.com/releases/2006/03/0603062...

(דגדגן‏1: "fertilizing apple trees with synthetic chemicals produced more adverse environmental effects than feeding them with organic manure or alfalfa.")
______________
1- טיזר, כמובן. רק אל תספרו לי שיש כבר מילה כזאת.
חדשות מהתנור 373335
מנסיון, היא לא רעה בכלל.
חדשות מהתנור 499965
עקרון של האקדמיה (אמרו בטלויזיה): משתדלים לא ליצור חידושים ממילים תפוסות. הדגדגן כבר תפוס.

טיזר: גריין, על משקל קריין.

אולי זה שייך לטריוויה 378745
אבל בכל זאת: האם יש איזה אייל מהולל שיודע לפתור את החידה?
אולי זה שייך לטריוויה 378768
אם המהוללים לא יועילו, נסי את זה
אולי זה שייך לטריוויה 378855
מי אם לא אתה :-)
האלכימאי 411552
"ערן עברון, המגדל עזים ומשמש כרכז הביטחון של מצפה מתת שבגליל העליון, נמצא כעת על סף מימוש חזונו האקולוגי: בניית תנורים חסכוניים שיספקו חום לבתים ולמפעלים, כמעט ללא זיהום אוויר".

האלכימאי 413099
כמה נקודות שלא ברורות לי מהכתבה:

* האם גפת גפנים כה נפוצה? כמה יעלה לשנע אותה לבתי הצרכנים? כמה דלק יבוזבז על השינוע? האם הסקה חשמלית לא תהיה יותר יעילה?
(כלומר: יכול להיות שזה פתרון טוב למי שגר באיזור גידול גפנים, אך לא ממש פתרון קסם לכלל האולוסיה). כמה דלק דורשת הסקה כזו?

* איך מגיע החמצן מבחוץ? (והאם לא ניתן לבנות קמין או תנור סולר שיעבוד באותה הצורה?)

* סולר הוא אכן לא "חדש" מבחינה אקולוגית, אולם עץ במשמש לבערה בקמין ביתי הוא בהחלט "חדש". אהבתי את הניסוח של "פחמן־דו־חמצני בן מאות ואף מליוני שנים".
האלכימאי 721317
פגר של עז לא הייתי קונה ממנו.
עדיף אנרגיה סולרית. 726921
התגובה שלך ישנה, לכן אולי תגובתך וכן ההצעה של אנרגיה פוסילית/עץ/ביו-דלק (של מי שהגבת לו) אינה רלוונטית לימינו.

בימינו שטח חשוף לשמש בצירוף מצבר חשמל אמורים לספק אנרגיה חשמלית ביתית לכל משק בית נורמלי. כולל חימום/קירור/בישול/רכב-חשמלי . יש ימים מעטים בשנה בהם אנרגיה חשמלית סולרית אינה זמינה לכן אמורה להיות מסופקת על ידי גנרטור חשמלי ביתי.
עדיף אנרגיה סולרית. 726922
בדיעבד: הגפת היא פסולת. ממילא היו שורפים אותה. או שאולי דווקא קוברים אותה והיא הייתה מתחילה להירקב. לכן מדובר על פחמן שמיועד להשתחרר חזרה לאטמוספרה. אז לפחות שישמש למטרה מועילה (אבל כן: שיקולי אנרגיה שמתבזבזת על תובלה בעינם עומדים. אין לי מושג כמה הם משמעותיים).
עדיף אנרגיה סולרית. 726925
אני מבין שגפת גפנים זה סוג של ביו-דלק. עד היום כל הנסיונות של שימוש בביו דלק לא הצליחו, מסיבות שונות. הביו דלק הכי מפורסם כנראה היה דלק שמופק מתירס (אולי היו עוד דגנים לצורך ביו דלק רק שאיני זוכר מהם).

הבעיה בעניין התירס היא שגידול תירס לצורכי דלק גרע משוק המזון פחמימות מזינות.

בלי קשר, אבל מעניין, מישהו פיתח זן של תירס שאינו מצריך שום בישול כדי לאכול אותו. אני מנחש שזן תירס זה עתיר בסוכר, לכן עושה את התירס טעים לאכילה. אולי לחילופין זן תירס זה מורכב מפחמימות מאוד פריקות מה שגם כן עושה אותן יותר טעימות ובעלות מתיקות קלה.
אקו-שיק 453175
"הזרם המרכזי של התנועה הירוקה אימץ את הצרכנות הירוקה, אבל אחד הזרמים בתנועה החל לבקר את מי שמכונים לעתים "ירוקים לייט". המבקרים מטילים ספק ברעיון שאפשר למנוע את התחממות כדור הארץ על ידי קניית מוצרים "ידידותיים לסביבה" - בגדים, מכוניות, בתים וחופשות, שכן ההשפעה המצטברת של הצריכה נותרת עצומה ומסוכנת. "יש הלך רוח שלפיו כל מה שצריך לעשות כדי למנוע פורענות אקולוגית בקנה מידה גדול הוא לשנות במעט את הרגלי הקנייה שלנו", אומר אלכס סטפן, העורך האחראי של האתר Worldchanging.com.

"הפתרון האמיתי, אומרים הוא ומבקרים אחרים, הוא להפחית במידה ניכרת את הצריכה של מוצרים ומשאבים. לא יעזור לבנות בית נופש מעץ ממוחזר; הדרך לצמצם את צריכת הפחמן היא להחזיק בית אחד בלבד. גם קניית מכונית היברידית לא תעזור אם מדובר בלקסוס, שאינה חסכונית בצריכת דלק".


חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים