אולי משוגע, אבל לא טיפש 2752
"בכל גאון יש קצת מהשיגעון" היא אמרת כנף ידועה. הרבה משוגעים בעלי איי.קיו גבוה מזכירים ש"גם לאיינשטיין/אדיסון/ביל גייטס לעגו" - כלומר, המשוגע נמצא בחברה טובה. האומנם כדי להיות גאון צריך נטייה לשיגעון?

הגאון המשוגע - סיבה ומסובב

מקובל לחשוב כי הגאון שונה מאיתנו בנקודת המבט שלו, במקוריותו וגם ביכולותיו הטכניות. הייפלא הדבר שגם שפיותו נפגעת? אנו גם זוכרים את הטיפוסים השתקנים והבלתי מובנים שלמדו איתנו מדעים, וכנראה הצטיינו יותר מאתנו. אם מטיפוסים אלו קורצו גאוני העתיד, יש להניח שהמוזרויות של גאוני ההווה התבססו כבר בילדותם.

תתכן גם נקודת השקפה אחרת: אותם זוכי פרס נובל, שהם משכמם ומעלה בכישוריהם ומקוריותם, לא נולדו חסרי כישורים חברתיים ועם נטייה לתורות הנסתר. מה שקרה הוא ההפך - נטיות הסוציאליזציה והקונפורמיזם התרופפו אצלם עם השנים, וזאת משתי סיבות. ראשית, הסביבה נאלצה לגלות סלחנות למוזרויות שלהם, ושנית, דווקא ההיחלשות של תכונות אלו עזרה להם להצליח. מאמר זה בא לטעון שתופעות כאלו הם מקרי קיצון של התנהגות יותר נפוצה בקרב מדענים - ושקפיצות דיליטנטיות קורות לא מעט (ואפילו נחשבות נורמטיביות), בעיקר אצל המבריקים שבמדענים.

מדענים מפורסמים הם כמו מיליונרים בעלי טעמים מוזרים. ברור שבן המעמד הבינוני לא יוכל להרשות לעצמו שיגיונות כמו שמפניה לארוחת בוקר וקוקאין באלפי דולרים. כך גם הכימאי הממוצע לא יכול להרשות לעצמו להכריז על המעבדה שלו כאתר לניסויים של העברת אותות כימיים דרך האינטרנט (לפחות, לא לאורך זמן). אבל כימאי מבריק, בעל שם עולמי, המוזמן להרצות בכל רחבי העולם? הפרסטיז'ה שלו מכסה על השיגיונות הקטנים. ניבלת את פיך מול דיקאן האוניברסיטה? אין דבר, לא יפטרו בעל פרס נובל.

אפשר להסביר כך מדוע מוזרויות מופיעות דווקא אצל אנשים מוכשרים (ומרושתים), אבל מה עם הסטיות המטורפות לכיוונים הזויים? האם אין זאת אלא שהגאון הוא, איך להגיד, מעורער כבר מתחילת דרכו? האם אין זה פן נוסף באותה מקוריות ואינטואיציה שכה מאפיינות אותם? אולי, אבל יש לזכור, שהגאון המצליח למד כמה דברים על הצלחה במהלך חייו. ראשית, שהעקשנות משתלמת. שנית, שהוא מבין מה שאנשים אחרים לא *מסוגלים* להבין, אפילו כאשר פורטים להם את ההסבר לפרוטות. הוא גם לומד לסמוך רק על עצמו כסמכות. יש גם עניין נוסף: הגאון לא יכול להרשות לעצמו להתעסק בבעיה סתמית, שהרי זה בזבוז של כישרונו. עליו להתעסק בבעיה חשובה, כדי למנוע זילות - הן עצמית והן מצד אחרים. כל אלו עשויים לדחוף את אותו אדם מוכשר לרעות בשדות התמהונות.

זה מתחיל בקוואנטים ונגמר בטלפתיה

בריאן ג’וזפסון זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1973, והוא בן 33. הוא גילה את התגלית שזיכתה אותו בפרס זה בגיל 22. בין התגלית ופרס הנובל הוא השתגע. זאת, לפחות, הגרסה הלא רשמית. פורמלית, ג'וזפסון התחיל לעסוק בפארפסיכולוגיה, וכיום הוא ראש "הפרויקט לאיחוד השכל והחומר" במעבדת קוונדיש לחקר המצב המעובה בקיימברידג’. שאלה מעניינת היא, איך מעבדה מפורסמת זאת מתמודדת עם קיום פרויקט כזה. אפשר רק לדמיין את תחושתם של שאר חברי המעבדה בקוראם את תיאור תחומי ההתענינות של פרופסור ג’וזפסון מתוך האתר הרשמי של מעבדת קוונדיש (בתרגום חופשי): "תחומי ההתעניינות העכשוויים שלו כוללים את התארגנות הפונקציה של המוח, ואת הקשרים בין השכל והמציאות הפיזיקלית".

באתר הבית של ג'וזפסון עצמו מופיעים קישורים לחומרים יותר פרובוקטיביים, כולל תיאור מפורט של מלחמותיו של הפרופסור בעיתונות המדעית בעניין החרמת פרסומיו ועוד. מבלי להתעסק בעצם צדקת טענותיו בדבר הקשר בין מכניקת הקוואנטים לבין טלפתיה, יש כאן דוגמא קיצונית לאיש מדע מבריק, שבשלב מסוים מחליט לעסוק בתחום רחוק מאוד מהשכלתו המקורית. התוצאות, במקרה זה לפחות, שנויות מאוד במחלוקת.

ג'וזפסון לא לבד; לינוס פאולינג זכה פעמיים בפרס נובל. הוא נחשב לאחד הכימאים הגדולים של המאה העשרים, שתרם תרומה חשובה לחקר החלבונים והוקדם אך במעט בגילוי מבנה הדנ"א. לקראת סוף חייו היה מעורב במחקרים שערורייתיים שהתיימרו להוכיח שניתן לרפא הצטננויות וסרטן על ידי נטילת כמויות גדולות של ויטמין סי.


לינוס פאולינג



האסטרונום אדינגטון נחשב בשנות העשרים של המאה הקודמת כבר סמכא יוצא מן הכלל ביחסות כללית. הוא לא נחשד בצניעות בקשר ליכולותיו הטכניות. מספרים עליו שנשאל פעם, האם נכונה העובדה שרק שלושה אנשים בעולם מבינים את תורת היחסות הכללית. אדינגטון שתק, וכשנשאל למה, הוא אמר "אני מנסה לחשוב מי השלישי". אבל בשלב מסוים הוא נתפס לכל מיני ניסיונות לגלות קשרים מיסטיים למחצה בין קבועים פיזיקליים.

יומרת הדיליטנטים

היבריס היא מילה ביוונית עתיקה שמתארת "גאווה חטאה" אצל בני תמותה שחשבו שהם יודעים יותר טוב מהאלים. ארכנאה התגאתה ברקמתה בצורה לא מתקבלת על הדעת והפכה לעכביש. האלים היווניים לא אהבו שוויצרים. המונח הזה מיטיב לתאר את היומרה של מומחה בתחום אחד להסביר לעובדים בתחום אחר מדוע הם טועים. כל איש מדע (ובעצם, כל איש מקצוע, ממוסכניקית ועד מניקוריסט) יגיד לך שזה סוג האנשים המרגיז ביותר, אפילו יותר משוטים חסרי דיעה. אבל הם מרגיזים במיוחד כאשר הם או צודקים או זוכים לתהודה.

דוגמא עדכנית להתערבות של "דיליטנטים" אצל המקצוענים היא ה"אקונופיזיקה": פיזיקה של מערכות כלכליות. תחומים מסוימים של כלכלה יכולים להיחשב למעקב אחרי מגמות רועשות. שערי חליפין של מטבעות או מדדי בורסה הם דוגמאות מקובלות. מכיוון שלפיזיקאים יש מסורת ארוכה של התעניינות בהשפעת רעש על מערכות (מסורת שיונקת בין השאר מאיינשטיין, מקסוול ולנג'ווין), פיזיקאים רבים מרגישים שההכשרה שלהם עדיפה על ההכשרה של הכלכלן הטיפוסי. בין השורות יש גם תחושה שהאינטלקט שלהם עדיף.

האקונופיזיקה פרצה לתודעה בשנות השמונים, כאשר חברות השקעות בוול סטריט ובורסות אחרות בעולם גילו את הצורך ב"מדעני טילים", כפי שנודעו לגנאי, כדי לחשב תמחורי אופציות ופרמטרים נוספים בתחום הפיננסים. באורח פלאי, עם דעיכת המלחמה הקרה, ואגב כך הירידה במימון ממשלתי של מחקרים בפיזיקה עיונית, התגלתה דרישה חדשה לפיזיקאים ומתמטיקאים שימושיים - שוק ההון. הדרישה החדשה הזאת לפיזיקאים בהכשרתם הביאה לאחר מכן גם לפיזיקאים אקדמיים להתעניין בתחום.

כנראה שהאקונופיזיקה התחילה בנוסחת בלאק ושולס. נוסחה זאת זיכתה את מגליה בפרס נובל בכלכלה, ונחשבת לאבן יסוד בתורת המימון המודרנית. בספרות האקונופיזיקה נהוג לתאר את פישר בלאק כ"פיזיקאי", עוד תוספת להילת ההיבריס של העוסקים בתחום. למעשה, בלאק למד פיזיקה לתואר ראשון בלבד, ואת הדוקטורט שלו עשה בתחום האינטליגנציה המלאכותית (במחלקה למתמטיקה שימושית בהארווארד). כך שמבחינה מסוימת אכן היה מדובר בדיליטנט שפרץ לתחום לא לו, אבל הניכוס של האקונופיזיקאים אינו נכון ואפילו אירוני. כי מתוך הניסיון להראות שלפיזיקאים יש תובנות שכלכלנים "רגילים" חסרים, התברר שדווקא איש האינטלגנציה המלאכותית היה שם קודם.

האם האקונופיזיקה היא דוגמה להצלחה? תלוי את מי שואלים. אין ספק שהתחום התפתח מאוד, יש כנסים, ערך בויקיפדיה, וכ-‏300 אלף תוצאות בגוגל נכון לכתיבת שורות אלו. אבל יש גם שאלה מעניינת אחרת: איך הכלכלנים מרגישים כלפי הדיליטנטים. בעניין הזה התגלעה מחלוקת. כאמור, בשוק ההון מקובל להעסיק בעלי תארים גבוהים במתמטיקה ופיזיקה, בעקר בשל היכולות הטכניות הגבוהות שלהם. עם זאת, החדירה של רעיונות האקונופיזיקה לתוך הכלכלה המודרנית איננה מתרחשת על מי מנוחות. בראשית שנות התשעים התעוררה התלהבות ראשונית, כאשר נדמה היה שטכניקות שנועדו לפיזיקה סטטיסטית עשויות "לעשות סדר" במסות הנתונים הפיננסיים שהצטברו אז. בינתיים חלה התפכחות, לפחות בצד הכלכלני של המשוואה, ומאמרי ביקורת החלו להופיע.

חידושים או המצאות?


ארווין שרדינגר



דיליטנט קלאסי אחר הוא ארווין שרדינגר, (עוד) פיזיקאי מפורסם, שב-‏1944, כעשור לאחר זכייתו בפרס נובל, כתב ספרון קטן ושמו "מהם החיים". מה לפיזיקאי ממפתחי תורת הקוואנטים ולביולוגיה? אבל הספרון הזה זכה להילה כספר רב השפעה, ובעקבות קריאתו החליט פרנסיס קריק לחקור את מבנה הדנ"א (מחקר שיוביל לפיצוח מבנה ה"סליל הכפול" ולזכייה בפרס נובל). הספר גם מוזכר במקומות רבים בזכות הניסוח של שני רעיונות נבואיים. האחד, שהאינפורמציה הגנטית ביצורים חיים נמצאת במין "גביש לא מחזורי", והרעיון השני - שיצורים חיים זקוקים ל"אנטרופיה שלילית" כדי להתקיים. לכאורה, מדובר בהצלחה כבירה של דיליטנט - ניבוי הדנ"א ותובנה עמוקה על מהות החיים. למעשה, הביטוי "גביש לא מחזורי" מופיע בספר כשם נרדף ל"מולקולה" (לא חידוש גדול בשנות הארבעים), והתובנה שלו כי מידע הגנטי מופיע בצורת מולקולה גדולה כלשהי, היתה ידועה לביולוגים בתקופתו. בעיניים של קורא עכשווי (כותב שורות אלו), השיקולים ששרדינגר מציג כדי להצדיק את הצורך ב"גביש" נראים מובנים מאליהם ומבוססים על כימיה פשוטה. גם הערותיו בדבר הקשר בין אנטרופיה שלילית וחיים זכו לביקורת (באופן אירוני, אחד המבקרים היה אותו לינוס פאולינג שהוזכר למעלה).

יקום אחד, קריירה אחת, תאוריה אחת

רוג'ר פנרוז וסטיבן וולפרם הם שניהם אנשי מדע מוערכים. רוג'ר פנרוז הוא פיזיקאי מתמטי וחוקר יחסות כללית ידוע (ובקרב הציבור הרחב נודע כמי שעבד הרבה עם הוקינג). הוא גם חקר את ההשלכות של תורת הקוואנטים על תורות גרביטציה. בעולם המדע, פנרוז הוא אליל רוק. ב-‏1989 פרסם ספר חצי פופולרי, לא על חורים שחורים ולא על גיל היקום. פנרוז פרסם ספר על מקור התודעה האנושית. אילו תובנות יכול קוסמולוג ומומחה לגרביטציה קוואנטית לספק על התודעה?

סטיבן וולפרם סיים דוקטורט בגיל עשרים, זכה במלגת מק'ארתור היוקרתית וגילה תגליות פורצות דרך בתחום העצמיונים החורצניים. לאחר מכן פנה לעסקים והקים חברה מצליחה מאוד, שפיתחה כלים לאלגברה ממוחשבת. בעשור האחרון הסתגר במשרדו ועבד. על ספר, כמובן. על מה הספר? על הדרך שבה דברים מסובכים נוצרים מדברים פשוטים, על ביולוגיה, על חוקי הטבע, על תודעה (כמובן) ועל "סוג חדש של מדע", כשם הספר. מהי ההארה החדשה שסטיבן וולפרם מביא איתו באלף(!) עמודי ספרו?

ניתן לסכם את שני הספרים באופן הבא: המחברים עבדו כל ימיהם בתחום מסוים המכיל בעיות סבוכות. בשלב מסוים הביטו סביב, וגילו עוד תחום עם בעיות סבוכות. מסקנתם הבלתי נמנעת: שני התחומים קשורים! פנרוז מכריז בסיפרו שהפיתרון היחיד האפשרי לבעית התודעה האנושית חייב להגיע מתחום התאוריה הקוואנטית־כבידתית. מחשב דטרמיניסטי שיהיה מודע? לא ייתכן. מדוע? לא לגמרי ברור. וולפרם מכריז שהדרך הנכונה להסתכל על היקום וכל אשר בו, היא בעזרת העצמיונים החורצניים וקרוביהם.

כמובן שאין שום טעם לפגם בקבלת תובנות לגבי התודעה כאפקט קוונטי־גרביטציוני, ממומחה לתורת הכבידה הקוונטית, ובכל זאת, אנו נעים באי נוחות כשאנו צולחים עשרות ואולי מאות עמודים של הערות אגב על פרקטלים, כאוס, חורים שחורים ופרדוקסים קוואנטיים, רק כדי לקרוא שהתודעה אולי נובעת מאינטראקציות של גרביטונים עם חלבונים במוח.

הכל חשיב

קשה להתעלם מהמשיכה של מדענים מוצלחים ומבוססים לכיוונים אזוטריים. האם המשיכה נובעת מתחושת שליחות ורצון "לעשות סדר" בדיסציפלינה כאוטית? אולי מדובר בצורך של החוקר להוכיח שהוא ממשיך להיות פורץ דרך? אולי פשוט אי אפשר לכלוא כישרון באפיק אחד? ניתן לקוראים להחליט.

עניין אחר הוא הבולטות של הפיזיקאים בדוגמאות שהובאו. אפשר לפטור זאת ברקעו של המחבר, אבל יכול להיות שיש כאן משהו עמוק יותר. פיזיקאים רבים סופגים את המיתוס של "נסיכת המדעים" ואת התחושה שהשכלתו של הפיזיקאי עדיפה על פני כל השכלה מדעית אחרת, ביכולת לארגן עובדות, להפריד עיקר מטפל, לייצר מודל מתמטי ובסופו של דבר גם לפתור אותו. סיפורי הצלחה אנקדוטליים (כמו במקרה של פישר בלאק) מסופרים מפה לאוזן, והחוקר הצעיר מרגיש שגם הוא יוכל להמם את הביולוגים/הכלכלנים/מדעני המחשב ברגע שרק יתחשק לו להציץ לאחת המעבדות שלהם. אני מתקשה להאמין שתחושות דומות מחלחלות בפקולטות למדעים אחרים. בסופו של התהליך, לא בטוח שהאינדוקטרינציה התת־הכרתית הזאת היא דבר רע.

דוגמאות נגדיות

כמובן שלא כל מדען מפורסם מפתח התנהגות חריגה. יש גאונים שכמו הסטריאוטיפ, היו משונים מלכתחילה. המתמטיקאי פאול ארדוש לא הכין סנדביץ' בעצמו עד גיל עשרים ונהג להתגורר אצל עמיתיו. כחודש אצל כל עמית. במהלך החודש הוא היה כותב איתם מאמר מדעי, ועובר הלאה, למתמטיקאי הבא. אינני יודע כמה זמן הוא התמיד בהרגלו זה, אבל עד מותו בגיל 83 כתב כ-‏1,500 מאמרים מדעיים, רובם הגדול, אם לא כולם, עם כותב נוסף. המתמטיקאי קורט גדל הרעיב את עצמו למוות כתוצאה מפארנויה שסבל ממנה.

כמו כן יש המוני מדענים מפורסמים ומבריקים בכל קנה מידה, שאומנם אינם בהכרח צנועים וישרי דרך, אבל אינם גורמים לתחושה שהם מנצלים את הפרסום שהקנה להם כשרונם לטובת פרוייקטים מפוקפקים. פרימן דייסון, פיליפ אנדרסון ולב לנדאו הם דוגמאות טובות. ריצ'רד פיינמן הוא דוגמא גבולית; מצד אחד, פיינמן מעולם לא נתפס כתמהוני אינטלקטואלי, אבל מבחינה אישית, מהאוטוביוגרפיה והביוגרפיה שלו, עולה שהוא ידע לנצל היטב את מעמד הכוכב שהוא נהנה ממנו בקל־טק.

טרגדיית הבינוניים

בסרט "אמדיאוס" אפשר לראות את סאליירי כגיבור הטראגי, משני מובנים. המובן הראשון והברור: מוצארט מאיים על מעמדו כמלחין החצר. אך יש מובן אחר: סאליירי הוא מלחין בינוני . הוא לא מוכשר כמו מוצארט, אבל הוא מוכשר מספיק כדי לזהות ולהעריך את הגאוניות של מוצארט, ובכך להבין כמה הוא עצמו לוקה בחסר. בסרט, שתי הטרגדיות דחפו את סאליירי לרצח. ביצירות ספרותיות אחרות, הבינוני מנסה לזכות במעט תהילה על ידי תיעוד והאלהת הגאון (ראו מקרה ווטסון לשרלוק הולמס).

כותב שורות אילו אינו מנסה לרצוח באופן מטאפורי את המדענים שמנסים לקפוץ לתחום אחר. אדרבא, הוא מודע להצלחות הרבות שנרשמו עד עתה לזכות האאוטסיידר בעל ארגז הכלים השונה.
קישורים
הגרסה הלא רשמית
האתר הרשמי של מעבדת קוונדיש
מחקרים שערורייתיים
קשרים מיסטיים
לא לאורך זמן
מאמרי ביקורת
בלאק ושולס
מהם החיים
ארווין שרדינגר
סטיבן וולפרם
קורט גדל
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

יופי! 427258
עוד לא קראתי את המאמר לעומק, אבל כבר אני רוצה להגיד כל הכבוד על בחירת הנושא. כבר זמן מה אני מקווה שיהיה כאן מאמר בסגנון.
יופי! 427265
אגב, תמוה שלא קישרתם לביקורת על ספרו של וולפרם באתר הזה: דיון 1814.
יופי! 427266
("עצמיון חורצני"? קצת הגזמתם, לא?)
יופי! 427269
שתי תגובות עצמיות חורצניות? לא הגזמת?

(זו מחווה)
האמת, אני קצת מאוכזב 427270
אני מרגיש שהשאלה שהציב המאמר, של "האומנם כדי להיות גאון צריך נטייה לשיגעון?", לא ממש נענתה, ובמקום זה המאמר בעיקר מפרט כמה מקרים של "משוגעים", כשאצל חלק מהמשוגעים האשמה העיקרית היא בהתעניינות שלהם בתחום שהוא "לא עסקם". אני מודה שלא צלחתי את הספר של פנרוז, ואת הספר של וולפרם לא קראתי, ובכל זאת - נראה לי שהשיגעון העיקרי שהם לוקים בו, אם כבר, הוא שיגעון גדלות.

אבל גם בלי זה, המאמר בעיקר עונה על השאלה "האומנם אצל גאונים תתפתח נטייה לשיגעון?" במקום על השאלה המקורית. כנראה שיותר מהנה לענות על השאלה הזו, כי היא מאפשרת להביא הרבה דוגמאות משעשעות למדענים מבריקים שהשתגעו (מה עם ניוטון, באמת?) כשנסיון לענות על השאלה הראשונה יצריך בעיקר בדיקה משעממת של כל מני גאונים שלא מגלים את האקסצנטריות המבוקשת.

אגב, באיזו קטגוריה נופל איינשטיין?
מסכימה. 427354
וצריך למחוק את אחד מה''לא לא'' שמופיעים אחרי תמונתו של פאולינג.
האמת, אני קצת מאוכזב 427395
אחד הדברים שהכי הפריעו לי במאמר - הפסקה ''ש גאונים שכמו הסטריאוטיפ, היו משונים מלכתחילה.'' קריצה קטנה למה שנדמה היה בהתחלה כנושא המאמר, אמנם דוגמה אחת טובה (פאול ארדוש), אבל אז מיד אחת ממש גרועה (קורט גדל לא נהג להרעיב את עצמו למוות עוד מצעירותו, אני חושד), וזהו.
האמת, אני קצת מאוכזב 427416
אגב, שמעתי פה ושם טענות שארדש פשוט לקה בתסמונת אספרגר, כלומר -

אני: גאון לא מובן שהקדים את זמנו.
אתה: אוטיסט שהצליח כנגד כל הסיכויים.
הוא: מטורף.
האמת, אני קצת מאוכזב 427620
אספרגר או בגלל כל דבר אחר, הוא היה ''מוזר'', ועל כך דובר. דרך אגב, אני לא חסיד של איבחונים שלאחר המוות, במיוחד של תסמונות שמוגדרות כך שכמעט כל אחד יכול להיות מאובחן כסובל מהן, וממש אף אחד לא יכול להפסל. איבחנתי כסובלים מאספרגר אותי ואת כל הסובבים. זה תמיד מתאים.
האמת, אני קצת מאוכזב 427633
אם זה לא היה ברור מההודעה, גם אני לא חסיד של אבחונים שכאלה.

(אגב, לא כל כך הבנתי מה ''מוזר'' במנהג של ארדש לשוטט בעולם ולגור אצל ידידו - לא ברור לי למה עדיף היה לו להישאר כל הזמן באותו מקום, מה שמשאיר את הסנדביץ' (ושמעתי שגם בקורנפלקס הוא התקשה)).
האמת, אני קצת מאוכזב 427647
מה היה עם הסנדוויץ'?
בכוונה שמתי את "מוזר" בין גרשיים, אבל אם אתה רוצה, סבבה, הבה נתווכחה - מוזרה יכולה להיות גם התנהגות הגיונית למהדרין, כמו למשל להשתדל לשכוח מקרוב ברגע שנפטר, לא ללכת להלוויה שלו ולא להתאבל עליו. ברגשותיו של הבר-מינן כבר לא נפגע, אז למה לבזבז זמן? עדיין, מי שבאמת מסוגל לחיות ככה הוא מוזר לדעתי. ולדעתך?
האמת, אני קצת מאוכזב 427658
"המתמטיקאי פאול ארדוש לא הכין סנדביץ' בעצמו עד גיל עשרים" (!)

(בד"כ כשרוצים לציין חריגות של מישהו על ידי "עשה כך וכך בגיל מאוחר מהרגיל" אומרים שהוא איבד את הבתולים רק בגיל 21. כאן מטעמי צניעות הסתפקו בסנדביץ').

הברנש הלא מתאבל שלך נשמע לי כמו אחד משניים: ציניקן גמור, או מישהו שספג טראומה רגשית לא קטנה. אני לא חושב שאף אחד משניהם מוזר. כנראה שזה ויכוח טרמינולוגי לא מעניין.
האמת, אני קצת מאוכזב 427660
בהנחה שאין גורם מוכר ומובן שכזה להתנהגות, התכוונתי.
האמת, אני קצת מאוכזב 427669
מה זאת אומרת "איבחנתי כסובלים מאספרגר אותי ואת כל הסובבים. זה תמיד מתאים"?
האמת, אני קצת מאוכזב 429685
מה לא ברור?
האמת, אני קצת מאוכזב 429701
לפי מה אבחנת?
האמת, אני קצת מאוכזב 429703
קראתי באינטרנט בכל מיני מקומות, אלא מה? אתה מעדיף "איבחנתי"?
או שאתה שואל מה היו התסמינים שהרבתי למצוא?
האמת, אני קצת מאוכזב 429705
אחד מהתבחינים המעניינים של תסמונת אספרגר מתואר ב"המקרה המוזר של הכלב בשעת-לילה", וידידתי הפסיכיאטרית אישרה שזו באמת בדיקה פופולרית. מראים לילד (נניח שזה ילד) קופסה של בוטנים, ושואלים אותו מה הוא חושב שיש בפנים. "בוטנים", הוא עונה. אומרים לו לפתוח, הוא פותח ומוצא בפנים עפרונות. מבקשים ממנו לסגור את הקופסה, וליתר בטחון שואלים אותו שוב מה יש בפנים - "עפרונות". בסדר.

עכשיו מכניסים את אמא לחדר, ומציגים לילד את השאלה הבאה: אם נשאל את אמא מה יש בקופסה, מה היא תענה? ילד-אספרגר עונה, ללא היסוס, "עפרונות". ילד רגיל בגיל הזה מבין שאמא לא יודעת את מה שהוא כבר יודע, אבל בעלי תסמונת אספרגר מתקשים ככל הנראה להבין את אי-התלות בין תודעות שונות.

אולי תנסה את זה עם ידידיך, נראה מה יקרה.
האמת, אני קצת מאוכזב 429708
אין לי ידידים בגיל הזה (דרך אגב, שכחת לציין את הגיל המדובר [אתה לא צריך]).
האמת, אני קצת מאוכזב 429726
הייתי נכשל במבחן הזה גם היום. למזלי, אין סיכוי שאמא שלי תסכים לשתף פעולה.
האמת, אני קצת מאוכזב 429981
זה נשמע מוזר מאוד. האם לא ייתכן שילד רגיל (אגב, באיזה גיל באמת?), שמבחין בהחלט באי-תלות בין תודעות, יגיד גם הוא "עפרונות" - משום שהוא מאמין שעל אמא שלו אי אפשר לעבוד? או שהיא אשפה בידיעה מה יש בקופסאות בלי קשר למה שכתוב/מצויר עליהן?
האמת, אני קצת מאוכזב 430120
ייתכן. אז? זה לא מבחן מבודד האמור לתת תוצאה חד-משמעית, ואני מניח שגם אפשר לשוחח עם הילד ולהבין מדוע בחר לענות כפי שענה. אני לא יודע באילו גילאים המבחן הזה מקובל.
אני במקומך 430176
מחקרים כאלו נעשו במסגרת של התפחות מה שאכנה אותו ''תודעה חברתית'' אצל ילדים. האם לילד יש יכולת לחשוב שלאחרים יש ''פסיכולוגיה'' וגם אם ה''פסיכולוגיה'' של הילד התפתחה. ז''א, היכולת שלך לשים את עצמך במצבו של האחר, לראות את העולם מזוית הראיה של מישנו אחר, ולהעניק לו כוונות, ידע, תפיסות, מחשבות וכו', קרי תכנים מנטליים שונה משלך.
האמת, אני קצת מאוכזב 430860
המבחן שהצגת הוא חלק מתאורייה שנקראת -Theory of mind - TOM. חוקר בשם סקוט אטרן עשה גם ניסוי המשך ושאל את הילדים " מה אלוהים היה אומר שיש בקופסה" ,ילדים בגיל 5-6 ידעו להגיד "עפרונות".
האמת, אני קצת מאוכזב 429710
התעניינתי בתסמינים.
האמת, אני קצת מאוכזב 429712
תזכיר לי מחר (היום) בבוקר (נזכר באותה הזדמנות בחוב לעדי סתיו מלפני כמה שבועות).
פייר, אני מאוכזבת! 427457
מה שניסיתי להראות הוא בדיוק ההפך- שהחבר'ה הללו הם לא יותר משוגעים ממני או ממך, רק שיש להם הזדמנות לממש מאווים שאני ואתה פוחדים להתעסק איתם מפאת "מה יאמרו", או "מה נאכל מחר".

כמובן שניוטון היה אצלי על הכוונת (אלכימיה?) אבל החלטתי להתעסק עם דוגמאות יותר מודרניות כדי להזהר ממחלת הנדושות שטל תאר בדיון 2734. גם ההבדלים בנורמות בין ימינו לבין תקופתו של ניוטון מקשות על ההשוואה. כמובן שקל יותר להשמיץ את ניוטון מלהסתכן בתביעת דיבה מנובליסט חי ( מערכת, עכשיו זה זמן טוב לפדות את הצ'ק של שכ"ג תגובה 300679).

איינשטיין הוא גם עניין מעניין. מצד אחד, כולם מסכימים היום שהוא שרף עשרים שנה בחיפוש עקר אחרי תורת שדה מאוחדת, מצד שני, יש הטוענים שזה בדיוק מה שהפיזיקה עשתה בעשרים השנים האחרונות‏1. מה שנראה לי די ברור הוא שהוא חש מחוייבות לפרוייקט משום שהוא היה *ה*איינשטיין.

1 קדימון למאמר שהייתי יום אחד רוצה לכתוב, אם רק אתפנה והאגו שלי יתאושש משלל המכות.
פייר, אני מאוכזבת! 427459
אה, אני לא חושב שזה שהם לא יותר משוגעים ממך או ממני הופך אותם לפחות משוגעים...
הלו? להרגע... 427578
אגו? מכות? קוראים לזה ביקורת. מה רצית- רק מחיאות כפים?

כל הביקורות שקראתי (טוב, רובן) היו ביקורת בונה, עניינית, מכובדת. כמו שכל מדען יודע שיום אחד יפריכו אותו, כך גם אתה ככותב צריך לדעת שיהיה מי שיעיר.

חלק מההערות, התגובה עליהן צריכה להיות "וואלה... במאמר הבא אדע לנסח יותר טוב". אבל "האגו שלי יתאושש משלל המכות"? עד כאן: חכה עד שתתחתן ואז תראה מה זה מכות לאגו :-)
Its a joke, son. 427591
לא יאמן, לא רק שאני מקבל ביקורת, אני גם מקבל ביקורת על איך שאני מתייחס לביקורת. כל כך קשה להיות פאסיב אגרסיב בימינו.
Its a joke, son. 427594
ההערה בסוף לא במקום.

(סתם. הייתי חייב שתקבל ביקורת על איך שאתה מתייחס לביקורת על איך שאתה מתייחס לביקורת).
Its a joke, son. 427595
מה איכפת לך מהביקורת? העיקר שקיבלת את הצ'ק מהמערכת.
Its a joke, son. 427596
אתה לא מבין, הם עכשיו משלמים רק לפי מספר התגובות.
Its a joke, son. 427599
לא מבין? למה אתה חושב שהתפתלתי עם האלמונית על פני עשרות (מאות?) תגובות?
Its a joke, son. 427600
אהא! אלמונית עאלק.
Its a joke, son. 427614
תסמונת מאן?
Its a joke, son. 427628
אני מניח שהייתי ממציא מישהי קצת יותר מפרגנת. למזלי אני לא מוכשר מספיק כדי שמישהו יחשוב ברצינות שהמצאתי את החשמנית.
Its a joke, son. 427668
אתה טוען ש*אני* לא מפרגנת? moi? אחרי שאפשרתי לך את כל ההתפתלות הזאת רק בשביל תמלוגיך הגואים וללא שום רווח עצמי???
Its a joke, son. 427654
מהי תסמונת מאן?
Its a joke, son. 427696
העלמה עפרונית, מופתעת שזוכרת
Its a joke, son. 427704
וואו, תודה, איזה דברים מוזרים. לא נראה לי הסוג שמתאים לשוטה הכפר אבל אחרי האתר הזה אפשר כבר להאמין הכל על כל אחד.
Its a joke, son. 427724
כמו שכבר אמרתי, אין לי מספיק כשרון (וגם המוטיבציה שלי לא משהו).
Its a joke, son. 427737
למה המוטיבציה שלך לא משהו? המחיר לתגובה לא שווה את זה?
Its a joke, son. 427748
משלמים לי אותו דבר עבור תגובות בשמי הרגיל. אצלך זה לא ככה, mao?
Its a joke, son. 427749
עבדו עלי. אמרו לי שאני עובד באותם תנאים כמוך (כלומר, משלמים לי גלובלי).
Its a joke, son. 427761
ב''אותם תנאים'' הכוונה היא ''כפרי''.
Its a joke, man. 427752
מרגעי השיא של האייל כקהילה.

_________
העלמה עפרונית, מיודעת פעם אחת.
Its a joke, man. 427776
מרגעי השיא של כותבי האייל בכלל (בימינו אף אחד לא טורח להמציא אפילו זהות אחת, לעצמו).
Its a joke, man. 427779
ואולי הגיע הזמן ש-MTH יצא מהארון?
Its a joke, man. 427787
נדמה לי שהתברר שהוא הכותב שהיה ידוע כ"האלמוני המקורי (מהדיון ההוא)". לא?
Its a joke, man. 427789
אז זה לא אתה? נשארו רק ארבעה מועמדים.
Its a joke, man. 427798
אני הגעתי הנה רק לקראת סיום הקדנציה של מר מאן, ולא היטבתי להכירו.
Its a joke, man. 427799
עאלק. חזרת לרשימה.
Its a joke, man. 427801
:-)

לגמרי לא מעליב אותי להיחשב ליוצר האתר ההוא.
(התגובה הזאת היא באשמת ברקת) 427819
מה שאני לא מבין באתר ההוא, זה מה זה כל גושי הטקסט הענקיים האלה, ואיך בכלל מישהו הצליח לקרוא אותם בזמנו.

מישהו צריך להיכנס לשם דחוף, ולדפוק שני אנטרים כל 4-5 משפטים.
(התגובה הזאת היא באשמת ברקת) 427823
בתור מי שעדיין מוביל את הרשימה, אני הייתי שותק...
(התגובה הזאת נטולת אשם) 427829
מה פירוש "מי שעדיין מוביל את הרשימה"?
ההמ"ה לא הכחיש שהוא בנה את האתר - תגובה 271805
(התגובה הזאת נטולת אשם) 427832
לא הכחיש אבל גם לא הודה גלויות, לכן רק מוביל. תגובה 271906
(התגובה הזאת נטולת אשם) 427844
אח... היו ימים.

מחמם את הלב גם לראות שבינתיים התרומם הפרויקט של שמי זרחין, והסרט ''אביבה אהובתי'', שאומרים שהוא לא רע, יצא לאקרנים (לא, לא קיבלתי גרוש בתמלוגים).
(התגובה הזאת היא באשמת ברקת) 427826
זה גם לא אני, אם לזה אתה מנסה לרמז פה.
(התגובה הזאת היא באשמת ברקת) 427828
קריאה חוזרת באתר ההוא גילתה לי שהעלמה עפרונית נקראת שם בטעות "העלמה העפרונית". לכאורה, שגיאה חסרת חשיבות, אבל בהתייחס ל תגובה 88608 אני חושב שהשאלה מיהו מאן דהוא נפתרה.

כרגיל, מיד צצה שאלה חדשה: מיהו האלמוני המקורי? ברור שהוא קורא את האייל, ודי ברור שהוא גם מגיב בניק כלשהו.

הק, מה ה- BMI שלך?
(התגובה הזאת היא באשמת ברקת) 427834
(התגובה הזאת היא באשמת ברקת) 427835
החיפוש הזה הוא שהעלה אצלי את ההשערה שמדובר במפצח האגוזים.
(התגובה הזאת היא באשמת ברקת) 427839
מעניין. אני חשבתי דווקא על חליל הקסם.
הק? 427836
הקשה המקשה? הקיצור?
מה זה זה?
הק? 427837
הראשון.
(התגובה הזאת היא באשמת ברקת) 427901
מכיר את זה. בהתחלה אתה שואל אותי על ה-BMI, אחר כך על ה-BMW, ...
Its a joke, man. 427809
אתה הגעת הנה רק לקראת סיום הקדנציה של מר מאן? הכיצד? לא היית כאן מהתחלה? איך עבדו עלינו ככה?
ועוד שאלה - אם כך, איך הגעת בכלל לאייל?
Its a joke, man. 427818
בעברי העגום הייתי פעיל למדי ב"בננות". מי שלא חטא מעולם מוזמן לידות בי את הפיקסל הראשון. מישהו (הי? לא זוכר) הזכיר שם את האייל, באתי, קראתי, לא השתכנעתי. החלק הנשי שבי לא אהב את הרוח המנוכרת שריחפה על פני הריבועים הכחולים.

אחר-כך באתי שוב, והשאר היסטוריה.

(למי שלא יודע, בתחילת דרכי נקראתי "דנידין". ההודעה הראשונה ששיגרתי היא תגובה 39814 .)
Its a joke, man. 427820
וואלה, לא זכרתי שהתחלת את הקריירה שלך באייל כבלגניסט.
Its a joke, man. 427845
(האמת, יש שם עוד איזכורים).
Its a joke, man. 427840
ממש צירוף מקרים.
והוא עוד טורח להכחיש באמצעות הרואה ואינו נראה...
Its a joke, son. 429686
אם אני זוכר נכון, האתר הזה הביא אותי לאייל.
Its a joke, son. 427622
פאסיב-אגרסיב זה באמת כבר פאסה. אבל באמת קשה להמליץ על משהו אחר: בכל מקרה, אולי תיקח ריטאלין.
הלו? להרגע... 427623
הביקורות היו ענייניות, והוא התייחס אליהן ככאלה. כבדרך אגב הזכיר את אכזבתו, המובנת, על כך שספג כל כך הרבה ביקורת - אבל הוא לא דחה את הביקורת. "מה רצית- רק מחיאות כפים?" הייתה התקפה לא מוצדקת.
משוגעים ממני או ממך 427938
את עניין היכולת וההזדמנות לממש מאווים אפשר לראות מעוד נקודת מבט, שאפשר לקרוא לה תסמונת הדוגמנית הטפשה. נראה שלכל בני האדם יש את הנטייה לפליטות פה, דברי הבל, מוזריות ורעיונות סרק. מה שלרובנו אין, זה את תשומת הלב וההקשבה של הזולת. ה''נפילות'' והשטויות שלנו מתפזרות ומתנדפות בחלל הריק של האנונימיות. כאשר איש מדע מפורסם (או לעניין זה, כל ידוען אחר) נכשל בדברי שטות או יורד מן הפסים לחלוטין הדבר מקבל הד, הרבה פעמים ללא פרופורציה עם עצם העניין.
נקודת מבט נוספת היא שלעתים, תנאי גידול (ילדות ובחרות) לא שגרתיים יוצרים אישיות לא שגרתית בהצטיינותה אך גם בדברים אחרים (וניוטון הוא בכ''ז דוגמה מתבקשת).
גם פיינמן 427288
"החוקר הצעיר מרגיש שגם הוא יוכל להמם את ביולוגיםהכלכלנים/מדעני המחשב ברגע שרק יתחשק לו להציץ לאחת המעבדות שלהם"

פיינמן משוויץ באחד מספריו, על כמה קשה אפילו לשאול שאלות בפיזיקה. כדוגמה, הוא מספר שהוא הציץ במיקרוסקופ של ידיד ביולוג, ושאל: מה מניע את הכלורופלסטים בתא צמח? ונענה שזו שאלה פתוחה בביולוגיה.

ולמערכת: אנא הוסיפו רווח בין ביולוגיםהכלכלנים
פיינמן לא דוגמא 427300
כשפינמן פנה ללמוד ביולוגיה, הוא חיפש מפה של חתול...
יש כאן פיספוס 427313
המאמר מעניין ואינפורמטיבי להפליא אולי יותר מיד. הוא מציג שאלה אמיתית ונכונה שצריכה להישאל, אבל הוא שם יתר דגש על דוגמאות ביוגרפייות ופחות על התהליך שגורם לשיגעון הזה. אולי אפשר למצוא את הסיבות מתוך הפסקאות הביוגרפיות אבל חסרות לי פסקאות מהות על שורש הבעיה.
427327
אולי ראוי להזכיר שהיו גם מדענים צנועים, כגון פול דיראק
פול דיראק [ויקיפדיה]
מאמר מענין 427331
השכלתי. תודה
427335
מאמר מעניין, אם כי לדעתי הוא איננו מוכיח שום דבר שהוא. ומה שמפריע לי בעיקר הוא ההנחה הסמויה (או לא לגמרי סמויה) של הכותב שכל עניין איזוטרי או מיסטי במידה מסוימת שמגלה מדען גדול מצביע בהכרח על טירוף, או לפחות על הפרעת אישיות.
427403
באמת מרתק. אבל גם לי השאלה הזו הציקה לאורך כל המאמר:
למה כשמדען פונה לעיסוק בבעיית התודעה (או אפילו "איחוד השכל והחומר") הוא נחשב פסיכי? הרי אם לימודו את הנושא יתרום ולו מעט להבנתנו, זו תהיה תרומה כבירה לא פחות מגילוי מדעי אחר. סטטיסטית, ברור שהעיסוק המדעי הטהור מתאים יותר באופיו לאנשים צעירים יחסית, ולענ"ד זה מבורך וטבעי שמדענים מנוסים עוברים לתחומים יותר מהותיים-פילוסופיים.
427424
נראה לי שעיקר קצפו של הכותב אינו יוצא על עצם העיסוק של מדען בבעיית התודעה. הבעיה היא שפֵרות העיסוק הזה פשוט אינם מדע טוב (ואם יותר לי לשפוט, גם לא פילוסופיה טובה). ורק בזכות המוניטין מהתחום המדעי, עבודתו בחקר התודעה[*] זוכה לתהודה.

[*] צמרמורת שדמי עוברת בגווי. ברר...
427442
העניין הוא שהנימוק היחיד במאמר לכך שהפרות אינם מדע טוב הוא (בתרגום חופשי של ההתרשמות שלי) ''קראתי את הספרים, היה משעמם פחד ולא הבנתי מה הנקודה שלהם''.
427461
יש משהו במה שאתה אומר (רק שלא היה משעמם), אבל המטרה שלי לא היתה לבקר את משנתם המדעית של וולפרם או פנרוז (מה שאגב נעשה לא מעט, ונדמה לי שבמאמרך רמזת שאתה שותף לביקורת). זה דווקא נשמע לי כמו אחלה רעיונות מעניינים.
מה שרציתי לבקר זה את ה*צורה*. אם יש לך משהו ספציפי להגיד על אינטראקציות של "גרביטונים" עם חלבונים, דבר לעניין ויתכננו כבר ניסוי. הרושם שהתקבל אצלי הוא שלא נאה לפנרוז או וולפרם להתפלש בפרקטיקות כאשר הם מחזיקים את המפתח לכל הבעיות.
427463
"הרושם שהתקבל אצלי הוא שלא נאה לפנרוז או וולפרם להתפלש בפרקטיקות כאשר הם מחזיקים את המפתח לכל הבעיות".
או.קיי. זה כבר סיפור אחר. אבל מה הקשר בינו לבין שגעון?
427464
שגעון גדלות?
סתאאם. אני חושב שההתנהגות של פנרוז ו-וולפרם היא כמו 8000 עורכי דין בתחתית הים - צעד בכיוון הנכון‏1. כמו שכתבתי על ג'וזפסון:
"יש כאן דוגמא קיצונית לאיש מדע מבריק, שבשלב מסוים מחליט לעסוק בתחום רחוק מאוד מהשכלתו המקורית. התוצאות, במקרה זה לפחות, שנויות מאוד במחלוקת."

1 חברי הטובים ביותר וכולי.
427624
1 בתחתית הים?
427629
בכינרת, יחד עם שאר האנושות.
הערות ועידכונים 427456
בשל בעיה טכנית אצל המערכת, לא יצא לי לראות את הגרסה הערוכה לפני הפרסום. מכיוון שהסוסים כבר ברחו אסתפק בכמה הערות כלליות לגבי מבנה המאמר כפי שהוא עכשיו וכפי שהתכוונתי שיהיה:

בעניין הטיזר המערכתי, למרות כותרת המאמר, לא התכוונתי לדבר על "שגעון" במובן הקליני, למעשה התכוונתי לדבר ההפוך- שמה שנראה הרבה פעמים כמשהו קליני הוא בסך הכל המשך של מגמה. אולי בחירת המשפט הזה מתוך המאמר מעורר מדי מדנים. אבל אם זה עושה את העבודה- ניחא.

בגרסא המקורית התחלתי מהדוגמאות היותר מופרעות כביכול מתוך תקווה שלאורן הטענה של ה"שגעון" כשפיץ של התנהגות מקובלת תראה יותר שערוריתית. רק אחר כך הסברתי את הכיוון ( הפרק הראשון שמתחיל ב"מקובל לחשוב...") ואז להביא את הדוגמאות הפחות שנויות במחלקות כדי להוכיח את כיוון המגמה. זאת גם הסיבה שבפרק הראשון מדברים על "נטיה לתורת הנסתר"- הפסקה הזאת היתה אמור להופיע לאחר הפסקה על ג'וזפסון.)

חוץ מזה, בגרסה המקורית לא דיברתי על אי-קיו ולא על תמהונות (לפחות לא בהקשר של רעייה).

ואחרי האפולוגטיקה, מעט עידכונים: ה"ניו סיינטיסט" כנראה מחזיק מרגלים במערכת האייל (או אצלי בבית) כי לפני מספר שבועות הם הקדישו את הגליון לנושא דומה‏1. אפשר למצוא שם גם ראיון עם בריאן ג'וזפסון שדווקא מסביר בצורה סבירה את עמדתו. הוא אומר בפירוש שלמרות שפרס הנובל מנע מעט מאנשים להתנגד לכווני המחקר שלו, הוא מתקשה למצוא תקציבים. הוא גם חושב שיש הרבה מדענים שמאמינים בטלפטיה, רק פוחדים להודות בכך, וגם שלולא הלעג בו נתקל המחקר על היתוך קר היינו יכולים להנות מאנרגיה שייוצרה כך.

חוץ מזה, התברר לי שפיליפ אנדרסון לא מנע ידו מהתעסקות באקונופיזיקה, פחות לא בשנות ה80‏2

הערות ועידכונים 427466
אצל ארכיטקטים נהוג לומר "תן לבניין לדבר": בניין שצריך חוברת הסבר על מנת שיובן ע"י הציבור הוא לא בניין טוב.

(אני דווקא נהניתי מרוח המאמר שלך)
הערות ועידכונים 427467
אני מבין שלא קראת את ''כמעיין המתגבר''.
(תודה)
הערות ועידכונים 427468
ב''כמעיין המתגבר'' זה ''ציבור שצריך חוברת הסבר על מנת להבין בניין הוא לא ציבור טוב''.
הערות ועידכונים 427470
זה בדיוק מה ראובן מתכוון...
הערות ועידכונים 427471
אני הבנתי את זה כ''חוברת הסבר איך ארכיטקט שלא מרוצה מהקבלן צריך להתנהג''.
הערות ועידכונים 427473
אכן לא קראתי, ולכן(?) אינני מבין את ההומור שלעיל. הסבר?
הערות ועידכונים 427475
תגובה 427468.
הערות ועידכונים 427560
זהו, שקראתי את ההערה שלך, ואת שאר האזכורים כאן, ועדיין לא הבנתי מה הקשר בין ''תן לבניין לדבר'' לבין ''המעיין המתגבר'' - חוץ מכך שבשניהם מדובר על אדריכל.
הערות ועידכונים 427565
שהאדריכל ב''כמעיין המתגבר'' (לכאורה) לא נוקט בגישה זו.
הערות ועידכונים 427476
http://he.shvoong.com/books/391551-%D7%9B%D7%9E%D7%A... (חבל לבזבז את זמנך היקר) /
הערות ועידכונים 427477
יופי. את קיטינג וטוהי מזכירים, אבל את דומיניק ואת ווינאנד לא. זה נראה כאילו מישהו סיכם סיכום קיים.
הערות ועידכונים 427479
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9... עדיין מחכה לך...
הערות ועידכונים 427481
סליחה, הכוונה לכמעיין המתגבר [ויקיפדיה].
הערות ועידכונים 427484
אל תזכיר לי (לערוך את הערך פירושו לקרוא שוב את הספר - וכרגע אני לא בשלב שבו אני קורא שוב ספרים שכבר קראתי).
הערות ועידכונים 427488
עדיף שרק אתה תקרא מאשר שכולנו נצטרך לקרוא...
הערות ועידכונים 427498
טאגליין!
הערות ועידכונים 427503
אם כבר, תגובה 427355: "אין זה סוד שצדק הוא נדבך חשוב מאד של מערכת המשפט בכלל."
הערות ועידכונים 445735
מהמעט שידוע לי, היתוך קר ‏1 כבר לא נחשב לכזה עניין cranky. יש 2 טכניקות שונות של 2 קבוצות רציניות (אחת מה-Navy והשניה מ-UCLA) שלמיטב ידיעתי קיבלו confirmation מסודר. אפשר להתחיל ב- http://en.wikipedia.org/wiki/Cold_fusion#_note-1.

איחלתי לחוקרים בהצלחה.

1 במובן של יצור תגובת היתוך בטמפרטורות נמוכות יחסית - לא במובן של יצור אנרגיה
כח משחית 427529
אם הבנתי נכון אז בעצם המאמר אומר שכח משחית. ואם נישאר כמותיים, אז יותר כח יותר הרס.

בהרחבה, בן אדם עם קרדיט רב ויכולת מוכחת יכול לבצע (אפילו ברמה הטכנית) דברים עם ביקורת חלשה יותר ולכן פתאום יצצו כל מיני תופעות מוזרות, שבכל מצב אחר היו מסוננות בשלבים מוקדמים הרבה יותר.

לי זה דווקה נשמע הגיוני מאוד,

חוץ מזה מאמר מהנה. תודה :)
427606
יופי של מאמר. אהבתי.
אמירות משונות 427804
אני דווקא לא מתלהב מהמאמר הנ"ל בלשון המעטה.
כמעט כל משפט או תובנה בו מקוממים. רק כמה דוגמאות:
1) שרדינגר כתב ספרון "מה הם החיים". אוי ואבוי הוא לא מומחה בתחום, אתה מכיר משהו מומחה בתחום? יש איזה ביולוג בעולם שמתיימר לתת תשובה מוסמכת של "מומחה בתחום" מהם החיים? אם כן אז הייתי מקטלג דוקא אותו כמוזר. זכותו של אדם כמו שרדינגר שבוודאי היה בעל השכלה וידע נרחבים מעבר לפיזיקה להביע את דעתו ותובנותיו בתחום כללי כמו מהם החיים בלי שזה יהפוך אותו למוזר.
2) "פנרוז פרסם ספר על מקור התודעה האנושית. אילו תובנות יכול קוסמולוג ומומחה לגרביטציה קוואנטית לספק על התודעה?" שוב אני שואל מי יכול לתת תובנות על תודעה? פסיכולוג? ביולוג? לאף אחד אין מושג איך עובד המנגנון שמביא לתודעה. בא כאן אדם מדיסציפלינה שונה ומציע קישור בין תופעות מתחום מכניקת החלקיקים לתודעה. יכול להיות שזה קשקוש אבל מצד שני יכול להיות שתבוא מחיבור בינדיסציפלינארי זה פריצת הדרך.
להזכירך רוב פריצות הדרך הראשונות בביולוגיה מולקולרית נעשו ע"י פיזיקאים כולל פרנסיס קריק עצמו שהיה מוסמך בפיזיקה.
ההתנשאות הזו - מה פיזיקאי כבר מבין בתודעה או כלכלה מביאה לעצירה של ההתקדמות המדעית. אני יכול למנות כאן בקלות רשימה של אנשים שפרצו דרך בתחומים שלא היו כביכול בתחום התמחותם.אתה היית מונה אותם כמשוגעים או מוזרים אך לא כך הוא.
אמירות משונות 427816
אתה צודק שקשה לפעמים לדעת מראש אם מישהו אומר דברים משוגעים או שמדובר בדברים עמוקים. אנו צריכים לשפוט דברים באופן ענייני ולא על פי עניינים טפלים כמו התנהלות חיצונית. עם זאת, אני חושב שמעניין לראות שהקו העדין הזה, בין פורצי הדרך לבין קישקוש הוא לא תלוי בכישרון באופן פשוט. אני חושב שהסיפורים שהבאתי מבליטים זאת. אני רואה את המאמר שלי כמאמר משלים למאמר על הטרחנים שהתפרסם כאן דיון 1571. במאמר ההוא, אנשים שלא מבינים במתמטיקה מתעקשים שכל העולם טועה ורק הם צודקים, למגנת ליבם של אנשי מדע לגיטימיים שלפעמים צריכים להתמודד איתם. כאן יש עניין יותר מרתק- מדענים מוכשרים, מהקונסנזוס המדעי הכי עמוק, יוצאים בהכרזות יוצאות מהכלל על נושאים שאינם מתמחים בהם, למגנת ליבם של העוסקים בתחום.

אני מסכים שהגישה הסופר-שמרנית שאני מייצג במאמר איננו בדיוק שם אותי בצד של "הטובים" במיתוס הרומנטי של המדען מביא המהפיכה שנלחם בממסד האטום. הבאתי דוגמאות לכמה אנשים שהמהפיכה שהם מנסים להוביל לא נראית כל כך מוצלחת, למרות שהאנשים עצמם הם מהמוכשרים ביותר החיים היום. מה שאני מנסה לנתח זה לא האם המהפיכה בסוף תצליח, אלא מה גרם לביירונים הללו לעזוב את התחום בו הם התמחו ולבחור להצטרף למהפיכה כל כך רחוקה מביתם.

באשר להערותיך הספציפיות, שרדינגר אמנם כתב ספר בשם "מהם החיים" אבל *תוכן* הספר היה (ברובו) על כימיה סטנדרטית. לא טענתי שזה הפך אותו למוזר, אלא שהספר אולי לא היה נעשה כל כך משפיע לולא כתב אותו בעל פרס נובל, וששרדינגר לא היה מתיימר לכתוב אותו לולא זכה בפרס.

באשר לפנרוז, כתבתי גם "כמובן שאין שום טעם לפגם בקבלת תובנות לגבי התודעה כאפקט קוונטי־גרביטציוני, ממומחה לתורת הכבידה הקוונטית". מבחינתי פנרוז מייצג תופעה של מדענים שמתמחים בתחום מסויים ובבואם לעבור לתחום אחר (תופעה שאני מברך עליה באופן כללי) מנסים "לאלץ" את התחום החדש להראות כמו הישן. לפעמים זה מצליח, ולפעמים לא, אבל התופעה היא כללית.
אמירות משונות 427880
אני מסכים עם רוב דבריך. בכל זאת אני סבור שלקרוא מה שרדינגר חושב על החיים יכול להיות מעניין ולו רק בגלל שהוא קיבל פרס נובל דבר המעלה את הסבירות שנקבל תובנות חדשות.
מי שקצת צופה בטלויזיה בימנו יודע את ההשקפות של כל פוליטיקאי, דוגמנית, זמר, כדורגלן, שחקן תאטרון או כל אחד שמחשיב את עצמו ''אמן'' על החיים ובעצם על כל דבר אחר ולא שמתי לב שימשהו הגדיר אותם כמשוגעים. אז אם להם מותר להביע דעות בכל נושא אני מעדיף לשמוע את הוקינג, פנרוז, שרדינגר ז'קוב ואחרים גם אם הם מתבטאים בתחומים שחורגים מהתחום בו קיבלו את פרס הנובל שלהם. יותר מזה אני מעדיף מדענים פתוחים שמחוברים למציאות מאשר מדענים מנותקים היושבים במגדל השן של תחומי המחקר שלהם.
אמירות משונות 428098
במאמר יש קישור לסיפרו של שרדינגר, אתה מוזמן לקרוא ואשמח לשמוע את דעתך.
אמירות משונות 428110
אני קראתי והתאכזבתי, אבל הינחתי שלקורא בזמן העתיק המידע היה פחות שגרתי.
אמירות משונות 428116
אני מודה שאולי אני , כקורא מודרני, סובל מתסמונת "שייקספיר זה סתם רצף של קלישאות" אבל גם קוראים בני הזמן התאכזבו מעט:

On the other hand, a few eminent scientists, such as Linus Pauling and Max Perutz, were critical of the contribution of What Is Life? PAULING 1987 wrote, "When I first read this book, over 40 years ago, I was disappointed. It was, and still is, my opinion that Schrödinger made no contribution to our understanding of life." PERUTZ 1987 wrote, "Sadly, however, a close study of his book and of the related literature has shown me that what was true in his book was not original, and most of what was original was known not to be true even when the book was written ... the apparent contradictions between life and the statistical laws of physics can be resolved by invoking a science largely ignored by Schrödinger. That science is chemistry."

( לקוח מ http://www.genetics.org/cgi/reprint/153/3/1071)
אמירות משונות 428152
בסדר, אין לי בעיה שהספר של שרדינגר משעמם או שטותי. אני מסכים שזה שהוא שרדינגר עוד לא הופך אותו למאור בכל תחום. מה שהפריע לי היה ההכללה הגורפת שמדענים מתחום אחד לא יכולים לתרום ואני אגביל עצמי ל-במקרים מסוימים, לתחום אחר.
בנוסף קראתי בעניין את המאמר והדיון על הטרחנים של עמית. אז שוב אני חושב שבמקרים רבים עמית צודק וזה די מטריד להתמודד עם כל טענה מופרכת אבל מצד שני כאשר מקצינים את הגישה זה מביא לסתימת פיות התנשאות עצירת המדע והתעלמות מקונספציות חדשות שלכאורה נראות כמופרכות אולם יכולות להביא לפריצת דרך. כי מי זה הרשם פטנטים הטרחן הזה שאומר שהכל יחסי וניוטון טעה?

דרך אגב טרחנים קיימים לדעתי ברוב התחומים הייתי מכתיר את הניו אייג' והרפואה האלטרנטיבית על טענותיהם שהממסד אטום כבין גדולי הטרחנים. אבל תמיד יתכן שבין כל השטויות זה גם איזה גרעין אמת.
כשחושבים על זה, האמת היא שקשה מאד להגדיר מתי זה טרחן ומתי התרומה אמיתית. אולי במתמטיקה זה יותר קל.
אמירות משונות 428221
קראת בעניין את כל דיון 1571? כמה זמן זה לקח?
אמירות משונות 428236
חצי שעה, למה?
אמירות משונות 428256
חשבתי שהתכוונת שקראת גם את התגובות.
אמירות משונות 428262
תגובות? הוא אמר שהוא קרא את הדיון. זה מכסה חלק קטן יחסית מהתגובות.
טאוטולוגיה 428264
הדיון אינו דיון אם לא מתדיינים בו. כותב המאמר מביא את דברו, ועד שלא נכתבה התגובה הראשונה לא מתחיל דיון.
טאוטולוגיה 428267
(רמזתי שרוב מה שהלך שם - לא הכל, חלילה, היו הרבה דברים מעניינים - לא ראוי להיקרא ''דיון'')
טאוטולוגיה 428269
טוב, נו, דיונים דה לא הכל.
יש נקודת יחוס מוחלטת? מסתבר שלא. 427838
אני לא מסכים. זה עניין של טרמינולוגיה. הרי כל ההבדל בין דברים שונים הוא אופי ההסתכלות עליהם.
הגדרה מוצלחת היא כזו שתוחמת מונח באופן מדויק. תחימת מונח באופן מדויק פירושה פירוט תכונותיו המהותיות ורק אותן, תוך שימוש במושגים מוגדרים היטב, באופן שמכלול התכונות שבהגדרה יתקיים רק במונח המוגדר. לדוגמה, נניח כי אנו מתבוננים במטוס ומעוניינים להגדירו. ההגדרה: "עצם שעף" אינה טובה שכן נכללים בה עצמים שאינם מטוס כגון ציפור או אבן שנזרקה לאוויר. כלומר, "עצם שעף" היא הגדרה שיש בה תכונה מהותית של המטוס, אולם לא כל התכונות המהותיות שלו. ההגדרה "עצם שעף ועשוי מתכת" אף היא אינה טובה, כיוון שייתכן שמטוס יהיה עשוי מחומר אחר. לפיכך, "עשוי מתכת" אינה תכונה מהותית למטוס. לעומת זאת ההגדרה: "מכונה שטסה באוויר בכוח המנוע אשר בה" הינה מוצלחת יותר שכן היא כוללת תכונות מהותיות של מטוס, שכולן יחד מאפיינות רק אותו:
1. מכונה
2. טס באוויר
3. יכולת הטיסה נובעת מהמנוע שבתוכה
ההגדרה אינה כוללת תכונות לא מהותיות של מטוס כגון, החומר שממנו הוא עשוי, המקום שבו הוא מיוצר, השימוש שנעשה בו (לצרכים אזרחיים, צבאיים וכד') וכיוצא באלה. עם זאת, ההגדרה תיחשב טובה רק אם יש הגדרה טובה למונחים: מכונה, טיסה באוויר, מנוע. אם למשל אין אפשרות להגדיר מהי מכונה או מהו מנוע, ההגדרה תיחשב פגומה.
יש נקודת יחוס מוחלטת? מסתבר שלא. 427876
ויקיפדיה נכתבת תחת רשיון GFDL, המתיר להעתיק ממנה, אך מחייב ציון המקור בכל העתקה כזו.
אולי 427849
אני מבין שב"שגעון" התכוונת יותר לעובדה שגאוניותם היא תוצר של איזה חיווטים לא סטנדרטיים (ושאר הדברים שקשורים בהם), שמובילים אותם לתובנות חדשות אבל גם גורמים להם להנהגות לא סטנדרטית (השאלה עד כמה זה מעניין מעבר לרמת האנקדוטה נשארת פתוחה, ולטעמי זה כן מעניין). שאלה נוספת היא אם במקרה סיפרת רק על גאונים מתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה, או שמא ה"מחלה" הזו פוסחת על אנשי רוח ממדעי החברה וכדומה?
אולי 427860
במדעי הרוח אין את האוביקטיביות (לפחות בקירוב ראשון) של המדעים המדוייקים בקביעת ''מיהו גאון'', למרות שמשוגעים לא חסר שם.
אולי 427954
שאלתי על מדעי החברה, ואני לא יודע מה זאת אובייקטיביות בקירוב ראשון.
אולי 428075
כנ''ל.
אף פיזיקאי לא יחלוק על גאונותו של אנשטיין, ניוטון או אפילו פיינמן. אף אחד לא יכחיש שהתאוריות שלהם הם הקירוב הטוב ביותר של התחום בזמנם (בלי להעיד בעיקר על החולק, ע''ע מאה מדענים נגד אנשטיין).
במדעי החברה אפשר לחלוק על גדולי התחום ולהגיד שהם טועים לחלוטין, על פרויד להגיד שהוא סוטה קטן ומימלא מרוב טענותיו לא נשאר דבר, על מרקס להגיד שהוא סוטה קטן ומימלא מרוב טענותיו לא נשאר דבר, על המילטון שהוא עתיד לכרוע לפני אנגלס ולהכיר בצדקת דרכו (מסתבר שישנם סוציאליסטים באקדמיה) וכד'.
אולי 428169
לצערי אני לא כל כך בקי בסוציולוגיה של מדעי החברה (יש שיטענו שחלקים נרחבים של הפוסט מודרניזם הם מניפסטציה של המחלה). אם אתה יודע משהו, ספר.
אולי 428172
יש לי הרגשה לא כל כך נעימה מה cheap shuts (תרגום?) הפופוליסטי שבאות לידי ביטוי בתגובה שלך ביחס לפו"מו וגם מה שקהלת כתב על פרויד או מרקס (הקיצוניות של "סוטים"). לא שאני מומחה גדול באיזה מהנושאים הנ"ל, וגם נשאלת השאלה אם היחס הזה יכול להיות חלק מ"הסוציולוגיה של מדעני הטבע"?
cheap shots 428181
אני לא יודע אם מדובר בקליעות זולות אבל הסוציולוגיה של מדעני הטבע היא בדרך כלל אנטי פ"מ. אם מישהו כותב ספר ביקורת על חלק מה פ"מ וקורא לו http://en.wikipedia.org/wiki/Fashionable_Nonsense
אז כנראה שיש אנטגוניזם. אחת הסיבות לאנטגוניזם הזה מאוד מזכירה את העניינים שדיברתי עליהם במאמר- חלק מאנשי הפ"מ "התערבו" באופן יומרני בעניינים מדעיים.
אולי 429687
זה cheap shots. אני מניח שלא צריך כבר תרגום.
אולי 429688
אופס, כבר תקנו אותך, וגם התכוונת לשאול על מקבילה טובה בעברית, לא על מקור הביטוי.
גאון?! 427886
אני מתנצל על התגובה הלא קשורה משהו, אך כל פעם שאני רואה הערה מהסוג של "ביל גייטס גאון" דמי רותח.

האיש לא גאון בשום קנה מידה. הוא לא המציא את המחשב האישי (הקרדיט פה הולך לסטיבן ווזניאק וסטיב ג'ובס), ואף לא את מערכות ההפעלה דוס ו-וינדוס, אלא רק ארגן את החברה שלקחה רעיונות טובים שהיו בשוק ושכללה (ויש שיאמרו גנבה, ע"ע אפל נגד מיקרוסופט) אותם. הוא בסה"כ איש עסקים ממולח. כ"כ ממולח, שאף הרגיש שאין טעם לסיים אוניברסיטה, כי הרי מי צריך להיות משכיל כשאפשר לרמות חברות טכנולוגיה בשביל רווחים קלים. נכון, פיתוח BASIC בשביל המחשב האישי היה קפיצה אדירה קדימה. על כך ניתן לומר כל הכבוד לסטיבן באלמר.

אם אתה מרגיש צורך להשתמש במילה הנ"ל (שאהובה ע"י כותבי פשקווילים ואנשי תקשורת כאחד, שעושים בה שימוש יתר בשני המקרים) בהקשר של פיתוח המחשב וטכנולוגיית המידע, ניתן לציין שמות כמו צ'רלס קאבאג' או קבוצת האנשים שהיו אחראים לפיתוח ה-ENIAC.
גאון?! 427888
האיש גאון. איש עסקים גאוני. כמו שיש גאונות במדעים כך יש גם גאונות בעסקים.
גאון?! 427889
קאבאג'? (באבאג')

ואפשר גם לציין את טיורינג...
גאון?! 428076
דווקא הגאונות השיווקית בחברה באה בעיקר מבאלמר למיטב הבנתי. נאמר עליו שהוא מתכנת מוכשר מאוד, בנוסף יש לו את היכולת לזהות באיחור של שנתיים טעויות גורליות שהחברה שלו עשתה (בעיקר באשמתו, בתור איש החזון) ולרתום את יכולת השיווק האדירה שלו לסיבוב פרסה במקום והסתערות ללא מורא.
אף אחד לא חולק על כך שמעולם מיקרוסופט לא החזיקה במוצר הטוב בשוק, אבל בכל זאת הוא מצליח להחזיק נתח שוק פנומנלי בשעה שגדולים וטובים ממנו יורדים מדומיננטיות מוחלטת (IBM כמשל). לא היתי קורא לו גאון, אבל הוא ללא ספק מאנשי העסקים המוכשרים של העת האחרונה.
גאון?! 428103
דווקא יש מי שיחלוק. לדעתי, כבר קרה לא פעם ולא פעמיים שמייקרוסופט החזיקה את המוצר הטוב ביותר בשוק (מוצר טוב = מוצר לעונה לצרכי הלקוחות בצורה הטובה ביותר. צרכי הלקוחות = מה שהלקוחות צריכים, כולל הממשק והמחיר).
גאון?! 428129
דוגמא (עדיף בתחום מערכות ההפעלה) ?
גאון?! 428132
למה בתחום מערכות ההפעלה דווקא? בכל מקרה, חלונות (או ווינדוס) היה לפחות פעמיים הטוב ביותר בשוק (3.11 וXP). גם דוס היה הטוב ביותר בזמנו. אם זה מערכת הפעלה או לא, לא יודע.
גאון?! 428144
למה MS-DOS היה טוב יותר מDR-DOS ?
חלונות 3.11 מול המקים של זמנו ? מערכת גרפית אמיתית שמבוססת על נסיון, לעומת המעטפת הגרפית של 3.11 ?
כשמגיעים לXP השוק כבר בשל, לכן אתה צריך להגדיר את צרכי הלקוח. עבור מישהו ללא הבנה מעמיקה במחשבים, מקינטוש מהווה אופציה קלה ונוחה, עבור משתמשים עם צרכים מתקדמים יותר, או תקציב צנוע יותר, הפצות רבות של לינוקס נותנות תשובה נאה.
נדמה לי שתאימות, כמו גם שיווק אגרסיבי, היו המפתח לשימור הלקוחות של MS.
גאון?! 428149
MS-DOS יצא לשוק ב-‏1982, DR-DOS יצא ב-‏1988. ללקוח פוטנציאלי שהיה צריך מערכת הפעלה ב-‏1983, שיכל לחכות חמש שנים ולקנות את DR-DOS, או לקנות את MS-DOS כרגע, MS-DOS היה האופציה הטובה יותר.

חולנות 3.11 עבד על תואמי פי סי. ללקוח פוטנציאלי שמחזיק כבר בהרבה מחשבי פי סי, והרבה מאד תוכנות שעובדות כבר על דוס, והרבה עובדים שרגילים לפי סי שלהם ולתוכנות שעובדות על המחשב שלהם, המחיר של להעביר את הכל למק (שגם עלה יותר מפי סי, וגם היה פחות גמיש מפי. סי.) בשביל לקבל "מערכת גרפית אמיתית שמבוססת על נסיון" זה פשוט החלטה לא סבירה. ללקוח כזה, ווינדוז 3.11 היה המוצר הטוב יותר.

השוק תמיד היה "בשל", ותמיד צריך להגדיר את צרכי הלקוח. זאת אחת הנקודות שהמתחרים של מייקרוסופט נכשלות בהן בדרך כלל. כשXP יצא, הבחירה בינו לבין מאק היתה בחירה בין מוצר יקר יותר (ולמחיר יש חשיבות רבה), גמיש פחות, נח פחות ומוכר פחות, לבין המוצר הזול יותר , הנח יותר והמוכר יותר. לא פלא שרוב הלקוחות בחרו בפי סי. באותו זמן ההפצות השונות של הלינוקסים היו רחוקות מבשלות עבור רוב הלקוחות.

ואכן, באופן לא ממש מפתיע, שלושת המוצרים האלה היו הצלחות אדירות בשוק. נראה לי שכשאתה מנסה להגדיר את המוצר הטוב יותר, אתה מתעלם מגורמים כמו תאימות, מחיר ונוחות.
גאון?! 428162
אם אתה רוצה לדבר על המתחרים של MSDOS לפני 88, מה לגבי PC-DOS ? כמו כן החל מ84 היתה מערכת גרפית של אפל בשוק.
אני אכן מתעלם מתאימות, כפי שכתבתי. לגבי נוחות, אני חולק עליך, המערכות המתחרות היו נוחות לא פחות, מה שכן, הן היו מוכרות פחות ואנשים בד"כ עושים הכל כדי להימנע מללמוד דבר חדש.
אני לא יודע למה החלטת שמקינטוש הוא גמיש פחות, כמו כן לאורך חלק ניכר מהדרך היו חלופות שלו בערך באותו מחיר כמו PC עם חלונות, שלא לדבר על לינוקס כחלופה.

אני לא בא לחלוק על הרציונליות שבקניית חלונות, רק לטעון שבבחינת המוצר בלבד, בלי להתיחס להעדפות אישיות, דרישות חומרה ותאימות של שאר העולם למוצר, מיקרוסופט לא החזיקה במוצר הטוב בשוק.
גאון?! 428168
המערכת הגראפית של מק עבדה רק על מחשבים של אפל.
PC-DOS שווק למחשבי IBM בהתחלה.

יש למייקרוסופט תדמית של חברה בעלת מערכת שיווק חזקה. זה נכון, אבל לא מדוייק. מערך הפרסום של אפל תמיד היה חזק מאד. מספר האנשים שלא יודעים על מקינטוש או שלא ידעו על מקינטוש החל מהפרסומת המפורסמת ב-‏1984, הוא זניח. פשוט, בכל מה שנוגע היום, או נגע בעבר, לצרכים של 95% מהלקוחות הפוטנציאלים, מדובר על מוצר טוב פחות, הרבה פחות. למעשה, אני לא רואה איך הם (להבדיל מהלינוקסים) יצליחו להתמודד אי פעם מול מייקרוסופט במרבית השווקים.

למה החלטתי שמקינטוש הוא מוצר גמיש פחות? תבדוק, כמה חומרה תואמת למקינטוש, וכמה לווינטל, כמה תוכנה מותאמת למקינטוש וכמה לווינטל. אם אני, כלקוח, קונה מוצר שאחר כך אני לא אוכל לקנות חצי מהמדפסות בשוק, אני מוגבל, והמוצר גמיש פחות. אם כשאני, כלקוח, לא יכול לקנות שמונים אחוז ממוצרי התוכנה בשוק, אז אני מוגבל. זה לא החלטה שלי, זאת החלטה של קברניטי אפל. תשאל אותם למה.

אנשים לא "עושים הכל כדי להימנע מללמוד דבר חדש". תחשוב שאתה בעל עסק, ואתה מעסיק 1,000 פקידות שכבר יודעות לעבוד במוצרים של מייקרוסופט. נגיד שהחלטת לעבור למוצרי אפל, אתה צריך לשלוח את כולן לשבועיים הדרכה, ואחר כך, עקומת הלמידה שלהן תעלה לך בעוד שבוע עבודה. ז"א, העלות הכוללת של המעבר יכולה להיות השבתה של שלושה שבועות או יותר. זאת עלות לא סבירה אם אין לך כסף אמיתי בצד השני, ובכל מה שנוגע למוצרי אפל, לא רק שאין לך (אלא אם כן אתה עוסק בתחומי הנישה שלהם), אלא שאתה תשלם עוד כסף על החומרה, ובסוף גם מה שעשית לא יהיה תואם למה שעשתי בעבר או ללקוחות שלך. הפקידות, אגב, ישמחו מאד ללכת לקורס כזה.

דרישות חומרה, תאימות, העדפות אישיות, תאימות מול שאר העולם, נוחות ומחיר. זה חלק מהמוצר עצמו, וזה מה שחברות תוכנה מוכרות.
גאון?! 429692
"מספר האנשים שלא יודעים על מקינטוש או שלא ידעו על מקינטוש החל מהפרסומת המפורסמת ב-‏1984, הוא זניח."

חשבתי דבר דומה לגבי סוני והפלייסטיישן, ובשבוע האחרון התברר לי שטעיתי. נכנסתי לשתי חנויות צעצועים ליד הבית, בגבעת שמואל (זה רלוונטי, כי המוכר נראה לי חרדי-לייט, אולי מבני-ברק הסמוכה, אולי לא), חיפשתי שלט של PS2. באחת מהן, המוכר שאל אותי "זה המשחק הזה שמתחבר לטלוויזיה?" עניתי שכן. שלח אותי לאמצע של המעבר השני. חיפשתי שם, ובכל שאר החנות (שלושה מעברים בסה"כ), במשך כמה דקות. בסוף לקחתי מהאיזור שאליו הוא שלח אותי שלט כמו זה http://www.thinkgeek.com/geektoys/games/80fc/ שאלתי אותו, "חשבת שאני מתכוון לזה?" ענה לי, בטון של מי שמדבר אל מוגבל-שכלית, "כן..."
אקסטרופלציות לא עובדות. 594476
חיזוי עתידות זה לא מקצוע לרכי הלבב.

''אני לא רואה איך הם (להבדיל מהלינוקסים) יצליחו להתמודד אי פעם מול מייקרוסופט במרבית השווקים.'' נכתב יומיים לפני שסטיב הכריז על האייפון.
אני חושב שהתשובה ברורה.
גאון?! 428151
הנה הזדמנות טובה להסביר לי אחת ולתמיד את ההבדל בין מערכת גרפית ''אמיתית'' למעטפת גרפית.
גאון?! 428163
"עד גרסה 3.11, מערכת זו לא הייתה מערכת הפעלה "אמיתית", במובן זה שלא הייתה האחראית הבלעדית על תפעול המחשב, אלא נסמכה על קיומו של DOS. למעשה, זו הייתה סביבת עבודה שהסתירה את DOS. במידה מסוימת ניתן לומר זאת גם על גרסאות 95 ו־98 המאוחרות יותר." ויקיפדיה חלונות.
ההבדל לטעמי הוא שאם המשתמש מנסה לבצע פעולה בממשק גרפי, מערכת גרפית אמיתית תבצע זאת ישירות, בזמן שמעטפת תריץ סקריפט שיבצע זאת מאחורי הקלעים במערכת ההפעלה האמיתית, אחת שנגישה גם למשתמש.
למה הדבר דומה ? פעם בצעירותי החלטתי שעדיף לתכנת בעברית, לכן כתבתי מעטפת (פרמיטיבית מאוד) שממירה פקודות מעברית לאנגלית (פלוס כמה תוספות שוליות מבחינת סינטקס). אפשר לטעון שגם שפה אמיתית ממירה את הפקודות לשפת מכונה, אבל נדמה לי שיש הבדל מהותי בין השפה שלי לC.
גאון?! 428193
אני מודה שההבדלה נראית לי מלאכותית למדי, ולא ברור למה "מערכת ההפעלה הגרפית" עדיפה. אם איני טועה, בלינוקס פועלים על פי הגישה הראשונה, וזה מאפשר מודולריות גדולה הרבה יותר (למשל, יש שני ממשקים גרפיים *עיקריים*, ושניהם משתמשים באותה ליבה).
גאון?! 428199
היא עדיפה עבור עבודה בסביבה גרפית בגלל שהמערכת נבנתה סביב מה שמשתמש יכול ועושה בסביבה גרפית, בלי חוסרים, עודפים וחוסר יעילות. באופן כללי אם אתה בונה מטוס מאפס זה טוב יותר מלבנות מטוס רק מחלקים של אוטו.
לינוקס היא דוגמא טובה לסביבה שהיא לא גרפית, אלא עם מעטפת גרפית, זה לא בהכרח רע, במקרה של לינוקס זו סיבת קיומה (בסופו של דבר אף אחד לא עובר ללינוקס כי האייקונים שם יפים יותר).
אני מסכים שההבדל הוא מלאכותי, אני מניח שגם אפשר לתכנן עבור זה בעיית ערימה, אבל אם תיקח למשל את נורטון-קומנדר כסביבה גרפית ראשונית, ההבדל האיכותי שהיה בראשית הדרך יבלוט.
גאון?! 428201
מה שאני באמת רוצה הוא להבין איפה צצים כאן *בהכרח* ה"חוסרים, עודפים וחוסר יעילות".

טוב, "עודפים" אני מוכן להסכים שיש. זה לא נראה לי כמו בעיה.
גאון?! 428202
על חוסר יעילות ודאי גם תסכים, הרי אם אתה נדרש לבצע פעולה X מאפס, אתה תתכנן אותה באופן המיטבי ותממש. מצד שני אם אתה פועל בתוך מעטפת, אתה תמצא דרך לישם את X בעזרת המעטפת בלי להיכנס יותר מדי לשיקולי יעילות.
לגבי חוסרים, אם אתה נדרש למשהו שלא קיים במסגרת המעטפת, אם יש לך גישה מלאה לכל משאבי המערכת ושום התניה בביצוע, מה טוב. אבל אם הליבה נכתבה ע"י אנשים אחרים והמעטפת שלך לא בהכרח מזוהה כחלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה, יכולים להיות לך קשיים במימוש חלק המרצונות שלך.
מעבר לכך המערכת שלך צריכה מראש להתאים להמון מערכות שבנויות לסביבה טקסטואלית (שהרי הן רצות בתוך המעטפת). למשל בלינוקס, מנסיוני הצנוע, לעיתים קרובות יש צורך לערוך קבצי טקסט בשביל כל מני תוכניות, להתאים פרמטרים והגדרות כדי שהעסק יעבוד. אני מניח שבסביבה שמעדיפה פתרונות גרפיים כל אותן תוכניות היו באות מראש עם ממשק GUI לקביעת התצורה, אבל עצם הקיום של מערכת טקסטואלית גורמת לכך שעכשיו יש תחת המעטפת הגרפית שלי אובייקטים שאני לא יכול לעשות להם מניפולציה בשיטות גרפיות.
גאון?! 428204
מקובל. כמובן שאני מחשיב חלק מהחסרונות כאן כיתרונות (תודה לאל שלא צריך להתעסק עם הליבה כשכותבים אפליקציות) אבל הגיוני שהדבר יתבטא ביעילות נמוכה יותר.

("עריכת קבצי טקסט" ו"התאמת פרמטרים והגדרות" לתוכניות בלינוקס מעידה על כך שהתוכניות לא בשלות עדיין. מצד שני, אם לינוקס הייתה סביבה גרפית "טהורה", התוכניות הללו לא היו קיימות בה בכלל והיינו רק מפסידים. ממשקי GUI ללינוקס כבר קיימים, אבל לא כולם רוצים להשתמש בהם).
גאון?! 428239
גם המערכת ה"טקסטואלית" וגם המערכת ה"גרפית" הן ממשקי משתמש.

מבחינתי הרעיון שאפשר לשנות ערך רק דרך ממשק גרפי (ולא, לדוגמה, בצורה אוטומטית מסקריפט) הוא גרוע באותה מידה. בעיה אחרת היא כאשר אפשר לשנות ערכים רק כאשר כבר המערכת מתפקדת (מכיוון שכל השינויים צריכים לעבור דרך ממשק תצורה).

(אני כרגע מחובר למחשב של לקוח ב־ssh כדי לפתור כמה בעיות).
גאון?! 429689
WMP10 יותר נוח לי מכל האחרים שניסיתי, בגלל שיש לו on top while playing שלא עושה בעיות שתיים מכל שלוש פעמים שאני ממזער (VLC), שמאפשר לי לגרור מאמצע החלון, שעובר בין מסך מלא לחלון קטן בלחיצה כפולה בלי לעצור בדרך את הסרט לשניה (Media Player Classic), וכו'.
כמה הערות 427998
0. תודה על המאמר!

1. ג'וזפסון מתרכז בענייני מוח וחומר במחקרו, אבל הנישה האנטי-ממסדית שנכנס אליה מביאה אותו לתמוך גם בקראנקים מקטגוריות אחרות לגמרי: באתרו אפשר למצוא הרצאות ודיונים בנושא היתוך קר ומאמר תמיכה בהומיאופתיה. זו תופעה המוכרת לי מהטרחנים מדיון 1571; חלק מהקוראים זוכר אולי את התעקשותו של מר קליין מהדיון ההוא לבשר בתרועות ניצחון על כל מאמר תמהוני המוכיח משפטים מתמטיים חשובים בשני עמודים, למרות שאין להם כל קשר לאג'נדה הספציפית שהוא ומורו מנסים לקדם.

כלומר, אם זה "אתה" נגד "הממסד", נסה לזכות בנקודות בכל דרך שהיא ובעקיפין תחזק את תורתך-שלך. זה, אני חושש, כבר מצב קיצוני למדי של קפצנות דילטנטית, שבו הסיכוי שעוד נשמע משהו ממש מעניין מהקפצן הוא אפס מוחלט (וחבל: ברור שג'וזפסון הוא, או היה, בחור מבריק ומקורי).

כדאי לקרוא את המאמר על מוסיקה וגנים באתרו של ג'וזפסון:

כרגיל, עצוב לראות את הפער בין הבטחות והצהרות לתוכן האמיתי שהוא שטחי להחריד. אני מעז לנחש שג'וזפסון הצעיר היה מתבייש לפרסם מאמר כזה, לא בגלל נושאו המשונה אלא בגלל שהוא לא אומר כלום.

2. בתחום הכלכלי, כדאי לציין גם את הפרקטיקה (קרנות-גידור שעושות, או מפסידות, המון כסף) ולא רק את התיאוריה האקונופיסית. הקרנות הללו מושכות בשנים האחרונות לא מעט אנשי אקדמיה עם רקע לא-כלכלי לגמרי. כדאי להזכיר את LTCM שנוהלה בין היתר ע"י שולס עצמו, ואחרי שנים של רווחים אדירים קרסה ברעש כאשר הפסידה 4.6 מיליארד דולר תוך ארבעה חודשים (הזכרת היבריס?), ומנגד את ג'ים סיימונס (ההוא מ-Chern-Simons Theory) המוביל כבר 25 שנים את רנסנס טכנולוגיות, חברה של בערך מאתיים איש המנהלת 12 מיליארד דולר, פועלת בסודיות כמעט מוחלטת (http://www.rentec.com/) ומרוויחה הון עתק בעקביות.

3. לפחות במקרים הפחות דרמטיים, אני חושב שלאנשים שקצרו הצלחה בתחום מסויים יש פשוט תחושה כנה שהכלים הכבדים אותם למדו לעומק יכולים לפתור בעיות בתחומים שונים למדי. כמו שציינת, זה לא תמיד עובד, אבל לפחות זה לא תמיד מוליך להתנהגות תמהונית של ממש. בין המתמטיקאים בני-זמננו הייתי מזכיר את דיוויד ממפורד שזכה במדליית פילדס על עבודתו בגיאומטריה אלגברית ועוסק היום ב-pattern recognition, ואת מייקל פרידמן שהוכיח את השערת פואנקרה במימד 4, גם זכה בפילדס, ועובד היום על תיאוריה חישובית במיקרוסופט.

4. סליחה על התגובה הארוכה.
כמה הערות 428009
0. גם ממני.
4. כן ירבו.
מש''א 428038
כמה הערות 428375
לא הכרתי את הנושא עם קרנות הגידור, אבל שולס הוא כלכלן, אז מה נלין על כך שהוא מתעסק איתם?
כמה הערות 428379
את שולס הזכרתי רק בגלל שהזכרת אותו מאמר, אבל אתה צודק, זו לא דוגמה טובה. אני מבקש להחליף אותה בקרן FatKat של ריי קורצווייל, שהוא בכלל דילטנט קפצני סדרתי.
פיסיקאים 428822
כתבת על כך שפיסיקאים נוטים יותר לעסוק במקצועות לא להם, יותר מאשר ביולוגים נניח. הבאת מספר השערות ללמה זה כך - בין השאר אמונה כי הפיסיקה היא ''בסיסית'' יותר, אמונה כי הם חכמים יותר וההכשרה שלהם עדיפה.

אני רוצה להביא, אולי, סיבה נוספת - נגמר לפיסיקאים מה לחקור.

שלא תבינו אותי לא נכון - יש עוד המון דברים לא מובנים בפיסיקה והמון מיסתורין. אבל חוד החנית של הפיסיקה התרחק מעוד מהחיים כפי שאנו מכירים אותם - ועבר להתעסק בגלקסיות רחוקות או במתמטיקה מסובכת להחריד של חלקיקים תת-אטומיים.

לפיסיקאי התיאורטי (דגש על תיאורטי - לפיסיקאי ניסיוני האופציות גדולות יותר) שרוצה להתעסק במשהו טיפה יותר מוחשי, לא תמיד נשאר לאן ללכת. במיוחד אם הוא רוצה להתעסק במשהו שהוא מאמין שהוא חשוב, ולא בזוטות כמו מה הדרך הטובה ביותר לחמם פופקורן.
פיסיקאים 428895
תגובה מאוד מעניינת. הפיסיקה הבסיסית היא באמת במשבר מאז סוף שנות השבעים. אני לא מסכים שהגורם למשבר הוא ש"חוד החנית של הפיסיקה התרחק מעוד מהחיים כפי שאנו מכירים אותם". זה כבר יש לנו מתחילת המאה הקודמת, ועוד לפני כן. נהפוך הוא, החלק היותר פעיל בפיסיקה היום הוא דווקא בתחום המצב המעובה - לכאורה כל החוקים הרלוונטיים ידועים לנו, ובכל זאת הפתעות כמו על מוליכות בטמפרטורה גבוהה, אפקט הול הקוונטי, ו"נקודות קוונטיות" ממשיכות להופיע.

המשבר הוא דווקא ב"גלקסיות רחוקות או במתמטיקה מסובכת להחריד של חלקיקים תת-אטומיים". המחסור החמור בתוצאות נסיוניות ( לפחות עד שה LHP ייפתח) גורם להרבה תיסכול ומריבות פנימיות (רמזתי בתגובה קודמת שאני חושב לכתוב משהו על "מלחמת המיתרים"), לא אתפלא אם חלק מהמנוסה לשדות זרים נובע משאט הנפש ממה שקורה היום בפיסיקה הבסיסית.
פיסיקאים 428906
LHC. עירבבתי בראש את LEP ואת LHC ויצא LHP.

חייב הסבר!!! 430091
אהלן,
תגובה ראשונה שלי באתר! האמת שאחלה אתר... אולי יום אחד אפילו יהיה לי כינוי!

קודם כל רציתי לומר שהמאמר היה מעניין מאד (כן, כן, למרות הכותרת המטעה).
ו...
אני נאלץ להודות שאין לי מושג מה זה דיליטנט. ניסיתי לכתוב את זה בכל מיני צורות באנגלית ולא ממש הגעתי לתשובה (אלא אם התכוונתם שחלק נכבד מזוכי הנובל הם נוזלים א-ניוטוניים או משהו שכזה)

אשמח לתשובה,
חייב הסבר!!! 430093
(ברוך הבא)
(עדיף בלי) 430094
dilettante

סוג של חובבן.
חייב הסבר? תקבל.. 457515
dilettante - חובבני

שיהיה בכייף :)
ומה עם מצבי הקשת האוטיסטית? 431817
חבל שמאמר כה חשוב מתעלם מהקשר שבין כשרון מדעי לבין מצבי הקשת האוטיסטית (autistic spectrum conditions).
המאמר מציין את איינשטיין, ביל גייטס ופאול ארדש, שלשלושתם מאפיינים אוטיסטיים ניכרים.
הינה מספר קישורים בנושא:
1) "האם אלברט איינשטיין היה איש הקשת האוטיסטית?" http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=89...
(מתוך הבלוג שלי, "תרבות אוטיסטית בישראל" http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=...)
2) "האם לפאול ארדש הייתה תסמונת אספרגר?" http://www.ingentaconnect.com/content/tandf/spsc/199... (מתוך הירחון הנורדי לפסיכיאטריה).
3) "אנשים מפורסמים בעלי תסמונת אספרגר" http://www.aspiesforfreedom.com/showthread.php?tid=3...(מתוך אתר "אספים למען החירות", של הקהילה האוטיסטית העולמית).

חן גרשוני,
חבר קהילת אנשי הקשת האוטיסטית בישראל ( http://aci.selfip.org )
ומה עם מצבי הקשת האוטיסטית? 431890
1. "מאמר כה חשוב"?
2. את כמה מהסובבים אותך היית מאבחן כבעלי תסמונת אספרגר?
אותך! 431909
(זה היה מתבקש)
ומה עם מצבי הקשת האוטיסטית? 431970
1. לדעתי, כן.
2. הסטטיסטיקות בארה"ב ובבריטניה מצביעות על כך שאחד מכל 250 אנשים הוא איש הקשת האוטיסטית. חשוב לציין שלא כל אנשי הקשת האוטיסטית הם בהכרח אנשי תסמונת אספרגר - חלקינו בתפקוד יותר "נמוך" מתסמונת אספרגר ורבים מאיתנו בתפקוד יותר "גבוה" מתסמונת אספרגר.
ומה עם מצבי הקשת האוטיסטית? 432234
1. התפוצה הנמוכה לא משחקת שום תפקיד בהגדרת המאמר כחשוב?
2. לא ענית לשאלה. ביקשתי מספר. אבקש שוב (מנסיוני, זה עוזר) - כמה מהסובבים אותך היית מגדיר כלוקים (נמאס לי לרקוד סביב "סובלים" לוריאציותיה) בתסמונת אספרגר? ספור בבקשה גם אוטיסטים-למהדרין כאספרגים לצורך הדיון הנוכחי.
ומה עם מצבי הקשת האוטיסטית? 431982
מכיוון שקראת למאמר "חשוב" אני כמובן מחוייב להגיב :)

ראשית, אני מודה לך שאתה חושב שהמאמר חשוב, ואני מצטער שלא התייחסתי ספציפית לנושאים שמעניינים אותך. להגנתי אומר שנושא המאמר לא היה האם מדענים מבריקים גם סובלים מבעיות אורגניות ( אני מקווה שמקובל עליך שתסמונת אספרגר היא בעיה אורגנית). אינני רופא ואין לי שום רצון "לאבחן" מדענים על בסיס הקריירה שלהם. נכון שקראתי לארדוש (באופן אגבי) "מוזר", אבל לא ניסיתי לאבחן את מוזרותו ( זה נעשה על ידי מגיב).

אם אני חוטא ב"איבחון על בסיס קריירה" הרי שזה לכיוון ההפוך- כבחירת מחדל אני "מאבחן" את נושאי המאמר כ"בריאים" שנקלעו למצבים בלתי רגילים (אולי גם נקלעו צריך להופיע במרכאות אבל יש גבול להסתייגויות). לא נראה לי שבחירות נושאי המחקר שנתתי כאן קשורות באופן ישיר לתסמונת אספרגר, אבל אני מקבל שזה נושא מעניין לכשעצמו. אישית אני נוטה להאמין שתיסמונת אספרגר לא משחקת תפקיד מאוד חשוב למרות העדויות האנקדוטליות שאתה מציג.
ומה עם מצבי הקשת האוטיסטית? 432140
לא מקובל עלי שתסמונת אספרגר היא בעייה אורגנית. תסמונת אספרגר היא "שונות עצבית" (neurodiversity).
לצד הליקויים האופייניים לתסמונת, יש לה גם יתרונות אופייניים. לדוגמא: חשיבה לוגית מפותחת, כושר ריכוז עילאי, זיכרון טוב לפרטים ועוד.
לא בכדי הפסיקו חוקרי האוטיזם להשתמש במושג "הפרעות הקשת האוטיסטית" ועברו להשתמש במושג "מצבי הקשת האוטיסטית".

מומלץ לקרוא את הערך בנושא "שונות עצבית" (neurodiversity) בויקיפדיה האנגלית:http://en.wikipedia.org/wiki/Neurodiversity
ומה עם מצבי הקשת האוטיסטית? 432148
מעניין. לא היכרתי את המונח. האם הוא לא פשוט דרך "תקינה פוליטית" להגיד "בעיה אורגנית"? מתי סטייה מהנורמה מפסיקה להיות "normal human difference " ומתחילה להיות בעיה שיש לנסות לרפא? אני מקבל את הבעיתיות ב"ריפוי" שפירושו שינוי תכונות אישיות, אבל נדמה לי שהרבה אוטיסטים סובלים סבל אמיתי, לאו דווקא בשל חוסר התחשבות מצד החברה. אולי הקריטריון צריך להיות - אם אינך מרגיש שזה בעיה, אינך חולה.

אגב, מה דעתך על המחלוקת הבאה:
ומה עם מצבי הקשת האוטיסטית? 432156
"מתי סטייה מהנורמה מפסיקה להיות "normal human difference " ומתחילה להיות בעיה שיש לנסות לרפא?"

יהיה מעניין לנסח הפוך: מתי סטייה מהנורמה מפסיקה להיות בעיה שיש לנסות לרפא, ומצטמצמת ל "normal human difference" בלבד? והתשובה היא, ככל הנראה - ברגע שהקבוצה המסויימת קמה ומתקוממת כנגד ההגדרה, ודורשת שיתייחסו אליה כאל קבוצה "נורמלית". במובן זה, ההפניה שהבאת היא מאוד נכונה - גם (חלק מ-)החירשים דורשים שיכירו בהם כבקבוצה מובחנת תרבותית ולא כבעלי מום (אם כי חירשים מלידה אינם יכולים לדעת "מה הם מפסידים", בניגוד לחברי הקשת האוטיסטית שהאינטליגנטים שבהם כן יכולים להעריך את ההבדלים שבינם לבין שאר האוכלוסיה).
ומה עם מצבי הקשת האוטיסטית? 432161
יותר מכך, יש טענות "קונספירטיביות" שההגדרה של מצבים מסויימים כמחלות שיש לטפל בהם הם תוצאה של מתקפות שיווק של חברות התרופות. אם אי עמידה בדיאטה תוגדר כבעיה רפואית, הממסד הרפואי ירשום תרופות לחיזוק כוח הרצון (או הקטנת התאבון), לשמחת יצרני תרופות אלו, ואולי למגנת ליבן של חברות הביטוח הרפואי.

הבעיה עם החרשים היא שהם גם דורשים למנוע מילדיהם טיפול רפואי כדי להנציח את התרבות של הקהילה. האם זאת דוגמה למם תרבותי שמנציח את עצמו "על חשבון" בריאות הפונדקאי‏1?

אבל אני לא בטוח שאינטלגנציה גבוהה היא מספיקה כדי להעריך את ההבדלים בין קצה הקשת האוטיסטית ל"שאר האוכלוסיה". מכיוון שעד כמה שידוע לי, אין דרך "לרפא" אוטיסטים, ממילא אנו מחוייבים להתייחס אליהם כחלק מהשונות האנושית הרגילה, אם נרצה או לא נרצה.

אפשר גם להזכיר את הנסיוניות לרפא הומסקסואליות ואת הוצאת ההומוסקסואליות מה DSM.

1 כמובן שהמונח פונדקאי הוא מטאפורה.
ומה עם מצבי הקשת האוטיסטית? 432235
(לא התכוונתי להגיד שמאמרך חשוב פחות ממאמרים אחרים באייל. פשוט יש לי תמונה של האייל כמקום די קטן, ו"חשוב" לא מתחבר לי לתמונה הזאת. אין קשר לאיכות המאמר [האמת שלא אהבתי {מצטער}, אבל זה לא היה קשור].)
ומה עם מצבי הקשת האוטיסטית? 432254
מה הרגישות הזאת פתאום? זכותך לא לאהוב את המאמר ואם הבנת שיש לי בעיה עם זה, אתה טועה. אני כמובן חולק עליך, אבל אינני "נעלב". להפך - קיוויתי לעורר דיון, הצג את דעתך ואנסה להתמודד. כמו כן ברור שאתה טועה בהערכתך השלילית לגבי האיכות, אבל אגן בכל מאודי על זכותך לטעות הזאת. אני גם לא חושב שהמאמר שלי הוא "חשוב" (הייתי מסתפק ב"קליל") אבל אם גרשוני חושב כך, אני לא מתכוון לשכנע אותו אחרת.
ומה עם מצבי הקשת האוטיסטית? 432649
זהירות, קרונית!
ללמוד לחיות כאוטיסט מלומד 433750
כתבה מענינת ומרגשת על דניאל טאמת ובן זוגו ניל מיטשל. טאמת בן ה-‏28 פירסם את זכרונותיו בספר "נולדתי ביום כחול: בתוככי הנפש המיוחדת של אוטיסט מלומד."

עצמיונים חורצניים 442127
שם מוזר לאוטומטים סלולריים - אם זה מה שהתכוונת לו
עצמיונים חורצניים 442141
''עצמיון חורצני'' אמור להיות תרגום של ''אוטומט דטרמיניסטי''.
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445721
פרנק טיפלר, פיסיקאי מאוניברסיטת טולאן בניו אוליאנס, (ומחבר המאמר בן האלמוות
Rotating Cylinders and the Possibility of Global Causality Violation) מתעניין מאוד באסכתולוגיה (כלומר חישובי קיצין ותאורי סוף הימים). טיפלר פרסם לאחרונה ספר בשם "הפיסיקה של הנצרות". טרם הספיקותי, אבל אם לשפוט על פי מאמר יותר מוקדם של המחבר http://home.tiscali.nl/~sttdc/tipler.htm
(ומי שמתעצל, יכול לקרוא סיכום לא רע, מתואר בהומור יבש דק מן הדקים כאן
) מדובר בחומר שמתאים למאמר של אלי אשד:

ישו הנוצרי, שנולד באופן פארתוגני ממרים, היה התגלמותה של הסינגולריות המקשרת את סוף היקום עם תחילתו(הבן). מבחינה גנטית הוא ואימו היו חסרי הגן של החטא הקדמון. הוא נשלח לארץ על ידי הסינגולריות של סוף היקום (האב) כדי לספק רמזים לבני האדם על מינהור קוונטי של השדה האלקטרו-חלש. טכנולוגיה כזאת תאפשר לבני האדם(או צאצאיהם המכונות) להתפשט ביקום, לשלוט על תהליך ההתפשטות שלו ולגרום ליקום להתכווץ (אל עבר הסיגולריות האב). אגב כך, לשחזר את הנפשות של כל בני האדם שחיו אי פעם בתוך סימולציה אינסופית, שתמשך לנצח מבחינה סוביקטיבית.

כדי לפתח טכנולוגיה זאת, ממליץ טיפלר לחקור את הגלימה מטורין ושרידים מקודשים אחרים, לצורך שחזור הגנטיקה של הצלוב.

כמעט שכחתי להזכיר שהוא מסביר את כל הניסים שישו ביצע כתופעת לוואי של המינהור הנ"ל (כולל העלמותו מהקבר בפרץ ניוטרינואים ואנטי ניוטרינואים שחרכו את הגלימה של טורין, והקמתו לתחיה כמצב קוונטי-קוהירנטי לא לוקאלי).

משפט מפתח מהמאמר:
the law of physics responsible for Jesus' resurrection was first discovered in 1976 ‏61 by Gerard 't Hooft, who was award[ed] the Nobel Prize in physics in 1999

כאמור, מדובר בפרופסור לפיסיקה ומומחה בעל שם ליחסות כללית.
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445733
לא חסרים פרופסורים דתיים לפיזיקה, ותחומים ריאלים אחרים, באונ' בארץ.
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445734
וזה נראה לך אותו הדבר?
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445737
כן.
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445738
דומני שזה יותר דומה לעיסוק של ניוטון במיסטיקה ואלכימיה. הפרופסורים הדתיים בארץ אינם נוטים לערב את הפיסיקה בדת (רובם, בכל אופן).
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445746
כמה מהם בדיוק פגשת או שמעת?
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445757
שמעתי מדברים/מרצים על תחומי העיסוק שלהם? [רבים]

שמעתי מדברים על נושאים תאולוגיים? [אף לא אחד, בעצם כן – אחד – אבל מכיוון שהוא מתמטיקאי לא יהיה זה הוגן לכלול אותו, למרות שהוא דווקא מגייס, טוב לא חשוב ...]

אני מנחש שרובם המוחלט לא ירחיקו לכת בנסותם להכיל את עולמם האמוני על העולם הפיזיקלי (וגם לא להיפך), ובכל זאת נראה שישנן לפחות נקודות השקה *כלשהן* בין האמונה למציאות. לא לגמרי ברור לי איך פיזיקאים מיישבים אותן, אפילו לעצמם.
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445772
אז כיצד אתה מסביר את תגובה 445737 ?
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445968
אבל הם לא פוסקים הלכה בכוח הדיסציפלינה שלהם. אני מאוד ממליץ לך לקרוא את הקישורים שהבאתי ( במיוחד את המאמר של טיפלר) ורק אז לנסות להצביע על מקרים דומים.
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445743
באתר של טיפלר יש מאמר מדעי המהווה את הציר הטכני עליו נסוב הספר:

"Theory of Everything based on Feynman-Weinberg Quantum Gravity and the Extended Standard Model", (original title; published title is "The Structure of the World from Pure Numbers), published in Reports on Progress in Physics, volume 68 (2005), pages 897-964.
***The above article outlines the physics on which The Physics of Christianity is based.***

מעניין לשים לב לשם המקורי היומרני-משהו, ולשם המרוכך בגרסה שהתפרסמה לבסוף.

אינני מכיר את Reports on Progress in Physics ואיני יכול להעריך את הרמה המקצועית של רוב המאמר; למעשה לא ציפיתי להיות מסוגל להעריך אותו כלל עד שנתקלתי, החל בעמוד 9, בחומר שאני דווקא מכיר קצת. למי שמתעצל לקרוא ומתקשה לנחש, טיפלר מגייס את משפטי גדל.

על החלק הזה של המאמר אני יכול לומר שהוא נע בין הסביר לתמוה, מבולבל או סתם שגוי. נראה לי שעוד לפני שטיפלר פונה להסביר את הנצרות, נסיונותיו להבין את היקום (כפיסיקאי מומחה, ע"פ עדותך הנאמנה עלי) מתבססים בחלקם על חוסר הבנה מתמטי. אני לא סבור שמוכרחים להבין את גדל כדי לתאר את היקום הפיסיקלי; העניין הוא שטיפלר דווקא כן חושב כך, ואז מכשיל את עצמו בחוסר הבנה של הכלים בהם הוא בוחר להשתמש.

לא אכנס לניתוח מפורט של המשגים; כדי להבין את רוח הדברים, הנה פסקה מרכזית:

On the other hand, the G¨odel theorems do not prove that no proof of consistency of Peano
Arithmetic is possible. The theorems merely show that a valid proof cannot be mapped into
arithmetic in which sentences must be of finite length. It might be the case, for example,
that a valid proof of consistency can be obtained if we allow proof of infinite length. To this
possibility we now turn.
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445753
הידד, אתה חי. מה עם תגובה לתגובה 433069?

חוץ מזה, החלק הזה של המאמר דווקא די נחמד, רק שלא ברור לאן הוא חותר.

חוץ חוץ מזה, מה הבעיה עם הקטע המצוטט? הוכחות באורך אינסופי? זה לא מופרך לחלוטין.
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445756
(המשכת לקרוא? הוא חושב שההוכחה של Gentzen לעקביות של PA היא כזו).
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445773
נו, והיא לא? היא רק משתמשת בהנחות שלא ב-PA.

אם כבר, הבעיה היא עם:

A computer cannot mechanically go through
the series of steps, but a human can ‘see’ the validity of the steps, provided the human
accepts the necessary generalization of logic.
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445778
can, לא cannot (אחרת זה טפשי ממש).
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 445793
מדובר על ''הוכחות'' באורך אינסופי לגביהן מחשב באמת לא יכול לעבור במלואן.
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 446496
לא, היא לא (למה כוונתך? גנצן חי זמן סופי).

נראה לי שיש עניין מוגבל מאוד בקעקוע המתמטיקה של טיפלר, אבל אותי פשוט הפתיעה העובדה שמאמר כזה הצליח להתפרסם. אם היו שולחים אותו אליך כדי שתשפוט רק את החלקים המתמטיים, היית מעביר אותו?
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 446528
ההוכחה של גנצן משתמשת באינדוקציה טרנספיניטית (עד אפסילון אפס), לא? זה לא יכיח בPA.

החלקים המתמטיים הם רק סקירה, לא תוצאות חדשות. זו סקירה די נחמדה, גם אם היא מבולבלת ולא מובילה לשום מקום.
פרנק טיפלר והגביע הקדוש 446560
אז מה אם זה לא יכיח ב-PA? משפטי גדל אינם חלים רק על PA. טיפלר מנסה לטעון שהם חלים רק על "הוכחות סופיות", ומביא את משפט גנצן כדוגמה למשהו שהוא לא כזה. הוא לא.

ברור שזו רק סקירה, אבל היא יותר ממבולבלת. ההצעה לבסס את הפיזיקה על אריתמטיקת פרסבורגר היא מופרכת לגמרי. אני עדיין לא מבין מדוע עיתון רציני‏1 מפרסם מאמר תמהוני שכזה.

1 עפ"י המקור הבא, יש לו Impact Factor יותר גבוה מ-Phys Rev Lett:

מה עם התגובה שאתה חייב לי? 446566
אופס, פירשתי את ה"לא, היא לא." כמכוון ל-"משתמשת בהנחות שלא ב-PA".
עדיין, זה נכון שכשמשתמשים במשפט גדל על PA הוא לא פוסל את הוכחת גנצן לעקביות PA, ולו רק משום שהיא משתמשת בעוד אקסיומות, או מנקודת המבט שלו היא "באורך אינסופי".

בכל אופן, אין ספק שלו אני הייתי שולח את המאמר הזה, הוא היה נדחה בהליך מהיר.
חשיבות האסוציאציה 446407
ראשית, המאמר מעניין!
שנית, עם הסכמתי לקביעה, שקפיצה מתחום לתחום מזמינה דילטנטיות, וכי זהו מוקש אמיתי כשמדובר במומחים בתחום אחד עם אגו מנופח - רצוני להעיר כי לפי דעתי גילויים אמיתיים נובעים מאסוציאציה בין-תחומית, "יציאה מהקופסה".
אם חפירה בתחום אחד מייצרת "שיפורי ידע", רק אסוציאציה בין-תחומית מאפשרת "קפיצה קדימה". אמנם בקפיצה אפשר לנפול, אבל זו הדרך היחידה לעבור את השלולית.
כמובן שאפשר להזכיר כאן מושגים כמו "סיעור מוחות", או את בונו ו"החשיבה במקביל" שלו, וכן הלאה.
החיפוש של וולפרם 511061
מישהו יכול להסביר את זה?
מה זה הדטהבייס שהוא משתמש בו, למה זה טוב, ולמה זה מתחרה בגוגל ולא משתף פעולה?
החיפוש של וולפרם 511074
משום מה כל הדיווחים על המנוע הזה מזכירים את הספר של וולפרם (ומזום מה זוקפים את זה לזכותו של וולפרם) וגם טוענים שתוכנת מתמטיקה של וולפרם היא חלק חשוב ממה שעומד מאחורי המנוע (למרות שהקשר כלל לא ברור לי)
מה שהוא אמר 592945
(בעיקר אהבתי את הכיתוב על שקית החטיפים).

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים