אובאמה טוב לשחורים? 2987
כיצד תשפיע נשיאותו של ברק אובאמה, אם ייבחר למשרה הרמה, על מצב השחורים באמריקה?
תקווה (צילום: באדיבות סטיב רודס)
ביולי 2005 פורסם באייל הקורא מאמרי "רשמי נסיעה: מחשבות על מצב השחורים באמריקה". המאמר תיאר תמונה קודרת של מצב השחורים בארץ זו, עשרות שנים אחרי תום "מהפכת זכויות האזרח" של ימי מרטין לותר קינג ורוברט קנדי. מאז חלפו שלוש שנים, ובתקופה זו אירעו שלושה דברים חשובים בהיסטוריה של הקהילה השחורה בארצות־הברית: הראשון, סופת ההוריקן "קתרינה" שפגעה בחופי לואיזיאנה ומיסיסיפי באוגוסט 2005; השני, פרשת "שישיית ג'נה" (The Jena Six), הקרויה על שם שישה נערים שחורים מהעיירה ג'נה שבלואיזיאנה; השלישי, בחירתו של הסנאטור ברק אובאמה למועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות־הברית.

סופת ההוריקן קתרינה חשפה את מצבם העגום של השחורים באמריקה לעיני כל העולם, והראה עד כמה עמוקה האפליה ממנה הם סובלים, ואילו בחירתו של אובאמה מייצגת את ההיפך: יכולתו של האדם השחור להשיג את כל שיחפוץ בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ההוכחה כי ניתן להתגבר על האפליה והגזענות ולהוביל את הקהילה השחורה לשחר של יום חדש. אולם האמת היא, שפרשת שישיית ג'נה גוברת על קתרינה ועל אובאמה בתחרות על הייצוג הקרוב ביותר למציאות של מצב השחורים באמריקה היום.

קתרינה מעידה על התנכרות הממשל הרפובליקני לשחורים?

סופת ההוריקן קתרינה פגעה בניו אורלינס באוגוסט 2005. קתרינה תירשם בהיסטוריה לא כסופה בעלת עוצמת הרוח הגדולה ביותר, אלא כסופה שהצליחה להכריע את הסכרים והסוללות של ניו־אורלינס, ולגרום בכך להצפת חלקים נרחבים מהעיר עד לעומק של כמה מטרים. תושבי העיר הונחו להתפנות ממנה מספר ימים לפני כן, ורבים אכן עשו כך, אך רבים אחרים נותרו מאחור, בעיקר עניים. וכמו בכל עיר אמריקאית גדולה, ובפרט בעיר אמריקאית גדולה בדרום, חלק ניכר מהעניים הם שחורים.

הדרמה של קתרינה נמשכה כשבוע ימים, וכבר במהלכה נשמעו קולות אשר האשימו את הממסד הרפובליקני הלבן בהזנחה ואפליה של העיר השחורה, שהביאו לתוצאות העגומות. זכור במיוחד האמן קניה ווסט, שבשידור טלוויזיה מיוחד לגיוס תרומות לנפגעי הסופה אמר בבוטות ש"לג'ורג' בוש לא אכפת מאנשים שחורים". בוש מצדו אכן סיפק לא מעט רגעים מביכים בקשר לקתרינה, כגון אמירתו לראש הסוכנות לניהול מצבי חירום, מייקל בראון: "בראוני, אתה עושה אחלה עבודה" (Browny, you're doing a heckuva job). בראון התפוטר כיומיים אחר כך. אין צורך לומר שבשלוש השנים האחרונות השתמשו אנשי המפלגה הדמוקרטית אין ספור פעמים בדוגמה של "קתרינה" כדי להוכיח את ניכורם של הרפובליקנים מהקהילה השחורה.


ביתי אחרי הוריקן קתרינה (צילום: באדיבות רולנד פראטס)



העניין הוא, שהשחורים באמריקה לא חיכו לקתרינה כדי להפוך לתומכים במפלגה הדמוקרטית. הם היו כאלה הרבה לפני כן. נטייתם הפוליטית הזו היא שהביאה לכך שבזמן התרחשות הסופה נשלטו מדינת לואיזיאנה והעיר ניו אורלינס על־ידי ממסד דמוקרטי למהדרין, וראש העיר ריי ניגן עצמו אמריקאי־אפריקני. ממסד זה, שתפקידו לעסוק אך ורק בענייני פנים, נכשל כישלון חרוץ בטיפול באזרחיו העניים ובשכונות המתפוררות של ניו־אורלינס, אך לכולם היה קל יותר להפנות אצבע מאשימה כלפי הממשל הפדרלי, וכלפי הנשיא בוש. לדברים הללו יש קשר ישיר לאובאמה, המעמיד עצמו לבחירה כיורשו של ג'ורג' בוש, שכן נשאלת השאלה: לו אובאמה היה מחזיק במשרת הנשיא באוגוסט 2005, האם ההיסטוריה היתה נראית אחרת?

מועמדותו של אובאמה מעוררת בארצות־הברית ובעולם כולו התרגשות עצומה. המחשבה שבן קהילת מיעוט, שבמשך מאות שנים היתה קורבן למערכות ממוסדות של ניצול, אפליה וגזענות, יכול להגיע עד לעמדת נשיא המדינה החזקה בעולם, היא ללא ספק מחשבה מרגשת ומעודדת. הוסיפו לכך את אישיותו והופעתו של אובאמה עצמו: הכריזמה השופעת, הכישרון הרטורי הנדיר, ותקבלו מתכון מנצח ל"פוליטיקאי החלומות" של הבוחר הדמוקרטי באמריקה. שניים במחיר אחד: שים פתק אחד וקבל גם נשיא ליברלי וגם מירוק קולקטיבי של המצפון האמריקאי – ללא תוספת תשלום!

השאלה אותה אני מבקש להעמיד לדיון במאמר זה היא: כיצד תשפיע נשיאותו של ברק אובאמה, אם ייבחר למשרה הרמה, על מצבם של השחורים באמריקה? כדי לענות על שאלה זו יש לבדוק תחילה מהם הקשיים העיקריים מולם מתמודדים השחורים, וממה הם נובעים.

אפליה גזענית ממוסדת או פער מעמדי־חברתי?

עד שנות השישים של המאה העשרים, הבעיה העיקרית שעמדה בפני הקהילה השחורה היתה אפליה ממוסדת שננקטה כלפיהם מצד גופי השלטון והחברה במקומות מחייתם, בעיקר במדינות הדרום, בהן שוכן חלק הארי של קהילה זו: מניעת זכות ההצבעה, הקצאת משאבים חסרה, הפרדה בשימוש בשירותים ציבוריים, אלימות משטרתית ועוד. עם חקיקת חוקי זכויות האזרח באמצע שנות השישים החל תהליך הדרגתי של ביטול האפליה הממוסדת, לרבות במדינות "הדרום העמוק" בהן אפליה זו היתה הקשה מכל. כיום ניתן לומר באופן נחרץ כי אין מקום בארצות־הברית בו אדם שחור נתקל באפליה גלויה מצד גורם ממסדי: בית משפט, משטרה, בית ספר, משרד ממשלתי וכן הלאה.

מה שנשאר אחרי היעלמות האפליה הגלויה הוא אפליה סמויה. אולם זו אינה יונקת בהכרח מאותם שורשים מהם ניזונה האפליה הגלויה והמסורתית. אנשים שגדלו במדינות הדרום של ארצות־הברית במחצית הראשונה של המאה העשרים חונכו ישירות להאמין שהאדם השחור נחות מהאדם הלבן מלידתו: גם אם תשים אותו באוניברסיטת הרווארד, הוא יישאר בור ועם הארץ, טוב רק לעבודות כפיים, ובסופו של דבר – פרא אדם. היתה זו גזענות טהורה, הרואה באדם בראש ובראשונה תוצר של הגזע ושל הקבוצה האתנית אליהם הוא שייך, גזענות שאינה שונה בהרבה מהגזענות שהובילה את הנאצים בגרמניה לרדוף את היהודים.

אמריקה עברה מרחק רב מהימים ההם, גם בתפישותיהם ובאמונותיהם של האנשים. הריחוק וההפרדה הפיזית הקיימת כיום בין לבנים לשחורים, הן בדרום העמוק והן במקומות רבים נוספים בארצות־הברית, נסמכים על פערים מעמדיים ותרבותיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות יותר מאשר על זיהוי אתני. כדי להמחיש זאת, אתן דוגמה: ישנן שכונות בארצות־הברית המאוכלסות בעיקר על־ידי לבנים בני המעמד הבינוני והבינוני־גבוה. בשכונה כזו, נוכחות בלתי מוסברת של גבר שחור המהלך הרחוב תיצור, קרוב לוודאי, בהלה מסוימת בקרב חלק ניכר מתושביה הלבנים של השכונה שייתקלו באיש דרך מקרה - בהלה שמקורה בהנחה הסמויה שמדובר באיש בעל כוונות זדון (פורץ? גנב? פדופיל?...). אך תגובה מעין זו סביר להניח שתהיה גם במקרה שהגבר הזר המהלך ברחוב אינו שחור דווקא, אלא היספאני במוצאו, ובעיקר אם לבושו ותסרוקתו מרמזים על כך שהוא קשור בדרך כלשהי לכנופיית רחוב (מה שנהוג לכנות "אופנת היפּ-הופּ").

העובדות מצמררות: אחד מכל חמישה־עשר גברים שחורים נמצא מאחורי סורג ובריח, באחד מבתי הכלא או בתי המעצר של מערכות אכיפת החוק בארצות־הברית, כך לפי מחקר שפורסם לאחרונה. בין הגילאים 20 ו-‏34, אחד מכל תשעה גברים שחורים מבלה את ימיו בכלא – יותר מעשרה אחוז! בקרב ההיספאנים, אחד מכל שלושים־ושישה גברים נמצא בבית הכלא, שיעור גבוה גם כן.


מעצר (צילום: באדיבות דיויד סאנדן)



הפשיעה, אפוא, על כל מרכיביה ועל כל השלכותיה, אינה תופעת שוליים בקרב הקהילה השחורה באמריקה. עבור מרבית השחורים מדובר בחוויה אישית לחלוטין, בין אם באופן ישיר ובין אם כמשהו הקשור לבן משפחה קרוב, אח, בן, בעל, דוד וכן הלאה. מהצד השני, עבור הלבנים, הקישור האסוציאצטיבי של הגבר השחור עם אלימות ופשע אינו רק עניין של גזענות או דעה קדומה. אם תרצו, זהו פשוט מנגנון הגנה.

מי שצפה בסרט המצוין "התרסקות" (Crash), זוכה פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר בשנת 2006, זוכר את הסצנה הבאה: שני גברים שחורים צעירים מהלכים באזור מסחרי הכולל חלונות ראווה של חנויות יקרות. אחד הגברים אומר לחברו בטון מריר: "תראה את האנשים הלבנים האלה, מסתכלים עלינו כאילו היינו עבריינים. זה רק מפני שאנחנו שחורים שמסתובבים בשכונה לבנה ויקרה. כאילו, מה באנו לעשות, לשדוד מישהו?" הגבר השני עונה: "בעצם, כן." והשניים שולפים אקדחים וניגשים לרכב שטח יקר, ממנו הם מוציאים באיומי נשק גבר ואישה, ונמלטים עם הרכב.

מסתבר שהזוג הנשדד הוא התובע המחוזי של לוס־אנג'לס ואשתו. בהגיעם לביתם הם מזמינים מייד בעל מלאכה להחלפת כל המנעולים בבית. האיש שמגיע לבצע את העבודה הוא גבר צעיר, בעל חזות היספאנית, שראשו מגולח וזרועותיו מכוסות בכתובות קעקע. אשת התובע נתקפת היסטריה למראה הגבר הצעיר, וצורחת על בעלה: "זה מי ששלחו? מחר בערב הוא יביא את כל החברים שלו מהכנופיה, ייכנסו לבית וישחטו את כולנו. יצאת מדעתך? תבקש מהר שישלחו מישהו אחר."

שתי הסצנות הללו מסכמות באופן הנאמן ביותר את מצב היחסים הנוכחי בין הקבוצות האתניות העיקריות המרכיבות את אוכלוסייתה של אמריקה. למרות חיסולה המוחלט של האפליה הממוסדת נגד השחורים, מבחינה סוציו־אקונומית הם נותרו הרחק מאחור, ושיעורם היחסי בקרב הסובלים מעוני, מפשיעה ואף מליקויים בריאותיים עולה במידה ניכרת על שיעורם היחסי באוכלוסייה. גם תוחלת החיים הממוצעת של האדם השחור נמוכה מזו של בני יתר הקבוצות האתניות בארצות־הברית. ככלל, המגמה של הגדלת הפער בין עשירים לעניים הינה מגמה כלל עולמית בשנים האחרונות (שנות הגלובליזציה), אך באמריקה המשמעות היא הגדלת הפער בין השחורים ללבנים.

האם יוכל נשיא אמריקאי להיטיב את מצב השחורים?

מובן מאליו שלא ניתן לנתק את מצבם הסוציו־אקונומי הנוכחי של השחורים מהשנים הרבות שבהן דוכאו והופלו. אך מבחינתו של מועמד לנשיאות, את העבר לא ניתן לתקן – את ההווה והעתיד הוא נדרש לשפר. לאובאמה הנשיא יהיו הזדמנויות רבות לשאת נאומים חוצבי להבות להעלאת זכרו של מרטין לותר קינג, אך מבחינה מעשית מצופה ממנו להתמודד עם בעיות עכשוויות, כגון השיעור העצום של הגברים השחורים המאכלסים את בתי הכלא של המדינה.

וזהו בדיוק העניין: מבין כל נושאי המשרה הרשמיים בכל שלוש זרועות הממשל האמריקאי, הנשיא הוא בעל התפקיד הכי פחות רלוונטי לעסוק בענייניה של הקהילה השחורה. מי כמו אובאמה, שהחל את דרכו בממשל המקומי של מדינת אילינוי, יודע זאת. אפילו הסמכות האולטימטיבית לכאורה של הזרוע המבצעת – הקצאת תקציבים – באה לידי ביטוי בארצות־הברית במסגרת תמרונים פוליטיים סבוכים של הנשיא, בית הנבחרים והסנאט. לנשיא אמריקאי קל הרבה יותר לצאת למלחמה שעלותה נמדדת בטריליוני דולרים מאשר להקצות סכום של מיליון דולר לטובת פרויקט לשיקום נוער במצוקה בסנט־לואיס. בינו לבין נערי סנט־לואיס ניצבים אין ספור דרגי ממשל פדרלי, מדינתי ומקומי, שיעמדו על סמכותם לקחת חלק בהקצאת תקציבים ובהחלטות לגבי ענייני הרווחה בעיר, בשעה שאפילו הקונגרס לא ממש עומד בין הנשיא לבין מדינה חסרת מזל אותה הוא יבחר לתקוף, כפי שראינו אך לפני מספר שנים.

האם הנשיא אובאמה יוכל לטפל באופן שורשי בבעיות היסוד של הקהילה השחורה באמריקה? האם הוא יוכל לשנות את המציאות שבה שבעה מתוך עשרה ילדים שחורים נולדים וגדלים במשפחה חד־הורית, כלומר ללא אב פעיל? כל התייחסות רצינית לסוגיות החברתיות והכלכליות של האוכלוסייה האפריקנית־אמריקאית חייב להתחיל במציאות זו. נשים שחורות רבות נכנסות להריון בגיל צעיר מאוד, בגילאי העשרה שלהן. חלק גדול מהנערות הללו נאלצות לעזוב את בית הספר בשל כך. עד אמצע שנות העשרים לחייהן הן מוצאות עצמן מטופלות במספר תינוקות, שכדי לפרנסם הן צריכות לצאת לעבודה משך שעות רבות, לרוב בעבודות פיזיות המשלמות שכר נמוך. הילדים גדלים בעוני, ללא נוכחות אב, ועם נוכחות מצומצמת יחסית של האם, המבלה את עיקר זמנה בעבודה. כשהם גדלים הם נמשכים באופן טבעי אל הרחוב ואל פיתויי הכסף הקל, הסמים והפשע.

מדובר במעגל קסמים הרסני. ברחבי ארצות־הברית יש לא מעט סבתות שחורות בנות פחות מארבעים, שמגדלות דור אחרי דור של מצוקה. כל ניסיון לשנות מציאות זו מחייב טיפול שורש ארוך טווח, שיימשך שנים רבות, במרכיבי החיים היסודיים ביותר של הדור הצעיר בקהילה השחורה: חינוך הנוער להשתמש באמצעי מניעה; הגברת ההכרה ביכולת ההשכלה לשפר את המצב הכלכלי; מאבק אמיתי בנגע הסמים; החדרה לנפש ולתרבות של כל נער ונערה היגדים כגון: להיות אמא בת 16 זה רע; או: לגמור 12 שנות לימוד זה טוב, וכן הלאה.

האם זה משהו שנשיא יכול לעשות? אכן, נשיא יכול להוות מודל לחיקוי, לתת השראה ולסחוף אחריו המונים ברוח שהוא משרה על האומה בנאומיו ובמעשיו; אבל בואו לא נגזים: שום פוליטיקאי שטווח כהונתו המרבי שמונה שנים אינו מסוגל לשנות תרבות חיים של קהילה במו ידיו. שינויים תרבותיים, מטבעם, מתרחשים על פני שנים רבות ומושפעים מגורמים רבים, שהפוליטיקה היא רק אחד מהם. בחירתו של אובאמה לנשיא בוודאי תהיה רגע היסטורי דרמטי בתולדות הקהילה האפרו־אמריקאית, אך בד־בבד יש לזכור שהוא אינו האדם השחור היחיד שהצליח אי פעם לאייש משרה רמה. לאורך השנים היו לא מעט שחורים שנבחרו לשמש בתפקידים חשובים, ובתוך כך הציבו את עצמם כמודלים לחיקוי עבור בני קהילתם. רק מהשנים האחרונות זכורים קולין פאוול, יושב־ראש המטות המשולבים ומזכיר המדינה; קונדוליזה רייס, היועצת לביטחון לאומי ומזכירת המדינה; ודבאל פטריק, מושל מדינת מסצ'וסטס. לצדם נרשמו גם ראשי ערים, מנכ"לים של חברות, אנשי אקדמיה בכירים, וכמובן מוזיקאים וספורטאים נערצים כמו טייגר וודס ואחרים. המציאות מוכיחה שבכל אלה אין די לשנות באופן משמעותי את המסלול התרבותי, הכלכלי והחברתי עליו נעים רוב השחורים באמריקה.

למען ההגינות אומר שניכר כי ברק אובאמה מנסה להתמודד עם הסוגיות הללו כבר במרוץ לנשיאות. ב"יום האב" האמריקאי, שחל בחודש יוני האחרון, נשא אובאמה נאום בפני קהל של שחורים בשיקאגו, אותו ייחד לתופעת "האב הלא נוכח" הנפוצה בקרב אוכלוסיית השחורים במיוחד. כאמור, כשבעים אחוז מהילדים השחורים בארצות־הברית גדלים במשפחות חד־הוריות מהסוג שתואר. בנאומו מתח אובאמה ביקורת על תופעה זו, ובין היתר אמר: "זו חוכמה קטנה מאוד להוליד ילדים. כל טיפש יכול להוליד ילדים. האתגר האמיתי הוא לגדל ילדים, להיות אבא." אף פוליטיקאי לבן לא יכול לשאת נאום כזה בפני קהל של שחורים, פן יואשם בגזענות או בהטיה.

שישיית ג'נה

כאן אני מבקש לפנות לפרשת שישיית ג'נה. ג'נה היא עיירה קטנה, המונה כמה אלפי תושבים, בצפון מדינת לואיזיאנה. השחורים מהווים בג'נה מיעוט לא גדול, ומרביתם מתגוררים מחוץ לתחום המוניציפלי הרשמי של העיירה, חלקם במגרשי קרוואנים, המהווים מוצא אחרון של דיור לעניי אמריקה. בבית הספר התיכון של ג'נה לומדים יחדיו בני כל הגזעים, אולם הלבנים אינם מתרועעים עם השחורים. בחצר בית הספר נטוע עץ גדול ומרשים, וכברת האדמה שבצלו היתה ידועה כמקום הישיבה של קבוצת נערים לבנים. כמה נערים שחורים החליטו שגם להם מגיע לשבת בצל העץ, ובמקום התפתחה מריבה. למחרת, הופיעו על העץ כמה חבלים העשויים כלולאות גרדום. הלולאות נושאות אתן מטען היסטורי כבד בארצות־הברית, בעיקר במדינות הדרום, בסמלן את מעשי הלינץ' הפומביים שנעשו בגברים שחורים רבים לאורך ההיסטוריה של העבדות ולאחריה. עבור השחורים לולאת חבל התלייה היא סמל מובהק של גזענות ואלימות.

שלטונות בית הספר גילו מיהם הנערים הלבנים שתלו את הלולאות על העץ והענישו אותם בהשעיה בת שלושה ימים מהמוסד. אך מבחינת הנערים השחורים הפרשה לא באה על סיומה. בקטטה מאוחרת יותר הם תקפו נער לבן והכו אותו קשות. הנער הובא לבית החולים ושוחרר אחרי כמה שעות. הנערים השחורים נעצרו על־ידי המשטרה.


הפגנה לשחרור עצורי שישיית ג'נה באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה
(צילום: באדיבות הוסאם אל־המאלאווי)



הסערה הגדולה החלה כשהתברר כי התובע המחוזי החליט להאשים את הנערים בניסיון רצח. ההחלטה שונתה לאחר מכן, וההאשמות הומרו לתקיפה, אך מבחינת שחורים רבים בכל רחבי ארצות־הברית הנזק כבר נעשה. התחושה שלהם היתה שלקטטת נערים הוצמדה עבירה כה חמורה רק משום שהתוקפים הם שחורים, הנתקף הוא לבן, והתובע לבן גם הוא. הפרשה הציתה שורה ארוכה של מחאות פומביות והפגנות, כולל הפגנה גדולה בג'נה עצמה, בה השתתפו עשרות אלפי אנשים, מספר העולה בהרבה על מספר תושבי העיירה.

מייקל בל, אחד הנערים השחורים שתקפו את הנער הלבן, היה בן 16 במועד התקיפה, קטין על־פי חוקי לואיזיאנה, אך הוגש נגדו כתב אישום כבגיר, מה שכמובן היה עלול להשית עליו עונש חמור יותר. החלטה זו של התובע הפכה את בל לסמלה של הפרשה, והפגנות נערכו בקריאה לשחרורו.

פרשת ג'נה העלתה אסוציאציות לאירועים מימים רחוקים, בהם שימשה מערכת המשפט ככלי דיכוי בידי האוכלוסייה הלבנה נגד השחורים. הוזכרו מקרים מהעבר, בהם מערכת המשפט זיכתה לבנים שפגעו בשחורים, כגון זיכוי רוצחיו הלבנים של הנער השחור אמט טיל במיסיסיפי בשנת 1955, שאחרי המשפט התראיינו בתקשורת והודו בפה מלא בביצוע הרצח. עם כל ההבדלים הברורים בין האירועים שהתרחשו לפני עשרות שנים לבין אלה שקורים היום, אין זה קשה להבין את הרגישות של הקהילה השחורה באמריקה כלפי מה שנתפס בעיניה כאפליה המתבצעת במסגרתה של מערכת אכיפת החוק – אם תרצו, הזרוע השלטונית בעלת העוצמה הגדולה ביותר לדידו של האזרח האמריקאי.

אבל אירועי ג'נה מורכבים בהרבה מכפי שנראה במבט ראשון. מייקל בל, שהפך לסמלה של הפרשה, אינו שה תמים, בלשון המעטה. התובע שהחליט להאשימו בניסיון רצח לקח בחשבון, בין היתר, את העובדה שבל, בן פחות מ-‏17 באותם ימים, כבר נשא על גבו חטוטרת נכבדה של עבירות קודמות, ובהן תקיפה וחבלה חמורה אותה ביצע כלפי חברתו לשעבר, נערה שחורה. מדובר בטיפוס אלים, יטען התובע במידה לא קטנה של צדק, ואם לא נעצור את האלימות שלו בשלב הזה, בפעם הבאה הוא יהרוג מישהו. האם זוהי גישה גזענית?

לטעון שקבוצה אתנית כלשהי מועדת לאלימות כתכונה מולדת, זוהי ללא ספק גזענות. זה כמו לטעון שכל היהודים גנבים פשוט כי הם יהודים. אבל באמריקה של ימינו איש לא טוען כך כלפי השחורים. מצד שני, הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה, והיא מחלחלת לתודעתו של כל אחד ואחד. במלים אחרות, ההטיה הגזענית, שאפיינה את הדורות הקודמים, התחלפה בהטיה תודעתית: בתודעת הלבנים באמריקה השחורים מזוהים עם סכנה, אלימות, עוני ופשע. מובן שמבחינה רציונלית האדם הלבן יודע שלא כל השחורים הם עבריינים מסוכנים, הרי לו עצמו יש עמיתים לעבודה שצבע עורם שחור, או פרופסור שחור באוניברסיטה שאצלו הוא למד, או רופא שחור שאצלו הוא טופל. ועם זאת, יש שכונות שאליהן הוא לא ייכנס, ורחובות בהם הוא לא יסתובב, והמבין יבין.

הנערים הלבנים בבית הספר התיכון של ג'נה הם נכדיהם של גברים ונשים לבנים שחיו בלואיזיאנה בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, מדינה שבה אדם שחור לא יכול היה להצביע בבחירות או לאכול במסעדה של אנשים לבנים; ששת הנערים השחורים הם נכדיהם של גברים ונשים שחורים שהופלו לרעה באותה מדינה לפני ארבעים וחמישים שנה. ולמרות זאת, המתיחות בין שתי קבוצות הנערים הללו אינה מתיחות גזענית הנסמכת על חינוך ברוח אותם הימים. זוהי מתיחות שכמותה ניתן למצוא בקלות גם במדינות צפוניות למהדרין, שאינן נושאות על גבן היסטוריה אפלה כמו לואיזיאנה. המתיחות הזו היא חלק ממרקם החיים של אמריקה בימינו, וזה המקום לחזור לאובאמה.

ברק אובאמה אינו השחור הראשון שמנסה להגיע אל המשרה הרמה של נשיא ארצות־הברית, אך הוא שונה מקודמיו, כגון ג'סי ג'קסון ואל שרפטון, בין היתר בכך שאינו נוהג לפנות אל שומעיו בלשון של "אנחנו" ו"הם". אובאמה נשא לאורך כל הקמפיין הארוך שלו מסר של איחוד והרמוניה, ורק ימים יגידו האם היה זה כלי ציני בדרך אל המועמדות או אמונה פנימית עמוקה בחוסר התוחלת של ההתבדלות. המסר הזה ללא ספק סייע לו להשיג תמיכה משמעותית מלבנים רבים, אך זאת אין לשכוח: בבחירות המוקדמות של המפלגה הדמוקרטית, שבין חבריה יש ייצוג משמעותי לשחורים, הוא זכה לתמיכה של כתשעים אחוזים מהבוחרים השחורים. גם כאשר מולו התמודדה מועמדת בעלת רקורד מוכח של תמיכה בקהילה השחורה ובזכויות אזרח (ביל קלינטון כונה "הנשיא השחור הראשון" על־ידי הסופרת השחורה טוני מוריסון), נטו השחורים לטובתו בבלוק הצבעה המזכיר את הבחירות לנשיאות סוריה יותר מאשר תהליך דמוקרטי אמיתי. הם אמרו למעשה: כאשר יש סוף־סוף סיכוי של ממש שייבחר נשיא שחור לארצות־הברית, אנחנו נעשה כל שביכולתנו שזה אכן יקרה, גם אם המועמד המסוים הזה הוא למעשה בן תערובת, ומוצאו של אביו מקניה ולא ממשפחת עבדים, והוא גדל בהוואי ולא בשכונות של אטלנטה, והוא מתחנף לא מעט ללבנים.

בסופו של דבר, השאלה החשובה היא זו: היה וייבחר אובאמה לנשיא ארצות הברית, ואף ייבחר בשנית ויכהן שמונה שנים, האם בסוף כהונתו יהיה מצבה של הקהילה השחורה שונה מזה שהצטייר בפרשת ג'נה? האם חוץ ממתן השראה לבני הנוער השחורים הוא יוכל לשנות באופן משמעותי את דפוס היחסים בין שחורים ללבנים בארץ זו? אודה ואומר: אני ספקן מאוד ביחס לכך. יכול להיות שבעוד מאה שנה אכן ייראו הדברים אחרת, וההיסטוריונים יציינו את 2008 כשנה שבה החל תהליך השינוי בבחירתו של הנשיא השחור הראשון. ויכול להיות שלא.

קישורים
רשמי נסיעה: מחשבות על מצב השחורים באמריקה מאמרו של יזהר מזרחי
אחוזי כליאה של אוכלוסיות שונות בארה"ב כתבה בעיתון ניו יורק טיימס
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

האם אין הפלייה חוקית? 485409
מאמר מרתק.

ועדיין, נדמה שלי שהקביעה החד-משמעית לפיה אין היום הפלייה חוקית בארה"ב כנגד שחורים היא קצת חד-משמעית מדי.

הדוגמא הידועה ביותר היא דוגמת ה"מאה לאחת".
על פי כללי הענישה הפדרליים (ה-sentencing guidelines), הענישה עבור החזקת חמישה גרמים של קראק (סוג גרוע של קוקאין, הנפוץ מאוד בשכונות עניות, ועל כן שחורות) היא עונש חובה מינמלי של 5 שנים בכלא. לעומת זאת, אנשים שהחזיקו אבקת קוקאין (סוג משובח ויקר יותר של קוקאין, הנפוץ בשימוש בחברה הלבנה העשירה) צריכים להחזיק כמות גבוהה פי 100 (500 גרם, שזו ממש כמות מסחרית) כדי לקבל את אותו העונש.

ההפלייה כאן נעוצה בכך שמבחינה עניינית, זו אותה העבירה - קראק ואבקת קוקאין הן אותו סם, רק בצורה שונה. ואולם, הענישה כלפי שחורים ולבנים, במבחן התוצאה, שונה באופן קיצוני.
כ-‏80% ממי שהורשעו בהחזקת קראק הם שחורים, ורק כ-‏10% לבנים. לעומת זאת, 80% מהנאשמים בהחזקת אבקת קוקאין הם לבנים, ורק כ-‏15% שחורים. התוצאה היא ששחורים מרצים זמן ארוך הרבה יותר בכלא ביחס ללבנים המשתמשים בסמים, ולכן יש לראות בחוק הפלייה ממוסדת.

דוגמא שנייה להפלייה ממוסדת היא באכיפה המשטרתית.
וגם הפעם זו הפלייה מורכבת ועקיפה יותר. ניקח את הדוגמא של שימוש בפרופיל גזעי (racial profiling). הכוונה בפרופיל גזעי היא לא לכך שהמשטרה היא גזענית, ולכן במכוון עוצרת יותר שחורים, אלא להשפעה המפלה של שימוש בסטטיסטיקות של פשיעה (אני מפשטת פה טיעון שאותו העלה ברנרד הארקורט מאונ' שיקגו):

הנחת המוצא העובדתית שלנו, כמו שנסקר במאמר, היא שעל פי הסטטיסטיקה, אחוז מבצעי העבירות בקרב שחורים גבוה יותר באופן משמעותי מאשר אצל הלבנים.
נאמר שאצל שחורים מדובר ב-‏40% מהאוכלוסיה ואצל לבנים ב-‏20% מהאוכלוסיה. (אלו הם סתם מספרים מומצאים לצורך האוכלוסייה). בנוסף, בהנחה שיש לנו רק שחורים ולבנים בחברה שלנו, נאמר שכל אחת מהקבוצות מרכיבה 50% מהחברה (שוב, לשם הדוגמא, כמובן שזה לא נכון): התוצאה היא שבקרב הפושעים, החלוקה בין שחורים ללבנים היא שעל כל פושע לבן אחד, יש שני פושעים שחורים.

ההנחה הנוספת שלנו היא שהשוטר אינו גזען, אך מבחינה תועלתנית, כדאי לו לעצור יותר מכוניות של שחורים מאשר מכוניות של לבנים, כי כאמור, יש אחוז גבוה (פי 2!) של שחורים עבריינים מאשר של לבנים, ולכן הסיכוי לחשוף עבירה ובכך להגן על הציבור גבוה יותר.

ועדיין, למרות שאין כאן כל כוונת הפלייה, ולכאורה המדיניות נובעת מהסטטיסטיקה, עדיין התוצאה היא אכיפה חמורה יותר כנגד שחורים באופן בלתי פרופורציונלי לפער הסטטיסטי האמיתי. כיצד?

נאמר שבשל ההבדלים שתיארנו לעיל, השוטר עוצר 50 מכוניות של שחורים ורק 20 מכוניות של לבנים (כי כך יש לו יותר סיכוי למצוא סמים). על פי הסטטיסטיקה, התוצאה היא שהוא מוצא סמים ב-‏20 מכוניות של שחורים ו-‏4 מכוניות של לבנים.
והנה - כעת היחס בין הפושעים עלה להיות 5 שחורים על כל לבן!

כלומר מספרם של הפושעים השחורים בכלא הוא גבוה יותר מחלקם בפשיעה האמריקאית. ולכן - ניתן לומר שיש כאן הפעלה מפלה של סמכויות שלטוניות, ושוב - הפלייה ממוסדת.

בנוסף, צריך לזכור, שגם הסטטיסטיקה עצמה אינה חסינה מפני הטיות.
סטטיסטיקות הפשיעה מחושבות על בסיס אחוזי האכיפה: ככל שנתפסים יותר שחורים וככל שיותר שחורים יושבים בכלא, כך מחושבים אחוזי הפשיעה שלהם כגבוהים יותר ויותר, - למרות שכאמור, זה לא אומר בהכרח שהם באמת כל כך גבוהים.
האם אין הפלייה חוקית? 485442
בהקשר הזה אין לראות אשמה מכוונת של השטרה או הממסד. אם נסתכל כאן, קרוב, במשטרה התנועה שלנו, נראה אותם תופסים נהגים על מהירות במקומות שמהירות אינה מהווה בעיה בהם. הכמות של התפיסות אינה פרופורציונית לכמות הנהגים שנוסעים מהר במקומות כן מסוכנים. כמובן שאין לי נתונים מדוייקים אבל עצם העובדה שעוצרים מכוניות על מהירות בכבישים מהירים ולא בכבישים מסוכנים מהווה ראיה. הבעיה היא תמיד משאבים מול תוצאות. המשטרה, כמו כל גוף שצריך לספק תוצאות ולהראות שיפור תמידי, מוצאת דרכים קלות לעשות זאת. אין כמו דו"ח מלבב המראה אחוזי תפיסה גבוהים של עברייני תנועה מסוכנים מאד הנוסעים במהירות מופרזת. כמו גם עלייה בתפיסת מחזיקי הסמים.
חשבונות סטטיסטיים והנחות תועלתניות מחמיצות את הבעיה העיקרית - השיטה עצמה. כבר הוכח מעל לכל ספק שהאדם אינו תועלתני והיכולת הסטטיסטית שלו חסרה המון. למשל: http://www.bookme.co.il/books/Item_Details.aspx?Barc...
האם אין הפלייה חוקית? 485499
הדוגמאות שאת מביאה מתארות, לדעתי, דוקא אפליה סמויה, מהסוג שתארתי ביחס לפרשת ג'נה. אולי היא לא סמויה מספיק, במובן זה שהציבור הרחב מבין באופן כללי מיהם הנפגעים העיקריים ממדיניות אכיפת החוק, אך היא רחוקה מרחק רב מהאפליה הממוסדת שנהגה שנים רבות, במסגרתה, למשל, אדם שחור לא יכול היה להירשם לאוניברסיטה "לבנה".

דרך אגב, מנקודת מבט מרקסיסטית התמונה מאד פשוטה: בארה"ב מתקיים דיכוי מעמדי קלאסי, באשר כל מנגנוני המדינה והחברה מופנים נגד האדם העני, שחור ולבן כאחד.
האם אין הפלייה חוקית? 485518
הקטע של אכיפת חוקי התנועה לא נכנס לתמונה של דיכוי עניים כללי.
האם אין הפלייה חוקית? 485519
נ.ב. וגם בפרשה ג'נה האפליה איננה סמויה כלל ועיקר.
האם אין הפלייה חוקית? 485530
נדמה לי שהויכוח בינינו יותר סמנטי מאשר מהותי.

כיצד אתה מגדיר את ההבחנה בין "אפליה סמויה" לבין "אפליה גלויה"?

הכוונה שלי בהבחנה הייתה בין אפליה הנובעת באופן ישיר מחקיקה או מפרקטיקות שלטוניות (בין אם מכנים אותה "אנטי-שחורים" או לא) - ובין אפליה שהיא חלק מכוחות השוק או נובעת באופן עקיף מהמצב הכלכלי חברתי, ללא שהיא מעוגנת בהוראות משפטיות מפלות.

ולמרות חיבתי למרקסיזם, אני מנסה שלא להשתמש בו יתר על המידה. נדמה לי שהוא נותן מהר מדי תשובות ברורות מדי.
האם אין הפלייה חוקית? 485602
אם בחוקה/חוק/תקנה/חוק-עזר-מקומי/נוהל-בית-ספר כתוב "אין כניסה לשחורים" זו אפליה גלויה.

אם יש חוק, שבצירוף מצב כלכלי0-חברתי, מביא לך שרוב האסירים הם שחורים, זו אפליה סמויה.

לפחות כך אני מבין את יזהר מזרחי.
האם אין הפלייה חוקית? 485513
חוקי הסמים נועדו כביכול להגן על החברה ולמנוע מהפושע לפגוע בעצמו, לכן חוק האחד למאה משרת את האינטרס הזה ואי אפשר לראות בו הפליה. קוקאין יקר בהרבה מקראק (שהוא גרסת freebase שלו, אבל השימוש בעישון גורם להשפעה קצרה וחזקה יותר, מה שמאפשר להפיק יותר מנות מאותה כמות חומר), פועל יוצא הוא שמי שמחזיק קוקאין לשימוש עצמי, לא סביר שהוא פוגע בחברה כדי לממן אותו (יקר מדי, קשה לממן את זה משוד זקנות). להבדיל, קראק הוא סם רחוב שנצרך ע"י חברי כנופיות ונרקומנים, שכן פוגעים בחברה כדי לממן את ההרגל (תעשיית הקראק מהווה מקור הכנסה חשוב לכנופיות, שנלחמות על אזורי שליטה. חלק ניכר מהפשע מקורו בצורך לממן את הקניה).

שחורים נפגעים יותר מחוקי הסמים לא בגלל שסימנו אותם כיעד (לפחות לא בהקשר הזה), אלא בגלל שהרגלי הסמים שלהם מעידים כאן על אופי עברייני שהתביעה מבקשת לתקוף דרך הרגלי הסמים. מעצר על החזקה הוא דרך נוחה להעיף מהרחוב פושעים קטנים שאין את המשאבים לשפוט אותם על דברים אחרים (כאן המקום להזכיר שאל קאפונה הלך לכלא על עבירות מס). פלא שהתובע מבקש עונש כבד יותר לחבר הכנופיה המקועקע עם העבר הפלילי מלאיש העסקים עם העו"ד ? מי מהם לדעתך נתפס על קראק ?

לגבי הסטטיסטיקה, כמות היושבים בבתי הכלא היא לא אינדיקציה לכמות הפושעים, אבל היא מאוד אינדיקטיבית לגבי כמות היושבים בכלא.
האם אין הפלייה חוקית? 485529
אני לא מסכימה איתך לכתחילה שראוי לאסור אנשים בשל ה"אופי העברייני" שלהם, ולא בגלל מעשים שעשו.
אם הם החזיקו סם - עבירה אחת. אם הם פרצו וגנבו - זו עבירה אחרת. בעיני פסול להשתמש בסוג אחד של עבירות כמסמן לעבירות אחרות ועל כן לכלוא אנשים כי "ממילא הם מבצעים גם עבירות אחרות".
באותה מידה אפשר לומר שצריך לכלוא את כל מי שמטיל מימיו בגנים ציבוריים (שזו אכן עבירה) כי סביר להניח שהוא הומלס ולכן מבצע גם עבירות אחרות.

בנוסף, לחלוטין לא הבנתי מה ניסית לומר במשפט האחרון. אם הישיבה בכלא אינה מסמלת שום דבר אחר, מדוע אנחנו צריכים להתייחס אליה?
האם אין הפלייה חוקית? 485595
בעולם מושלם את צודקת, אבל העולם שלנו הוא כל כך רחוק ממושלם, שהמחוקק יוצר את הכלים לתייג ולכלוא עבריינים על עבירות שקלות לאכיפה, למען הסדר הטוב. כך למשל נשיאת סכין או כלי פריצה היא עבירה, לא נדרש להשתמש בכלי הפריצה, מספיק שהוא ינשא ובלי הסבר מספק. החזקת כלים לייצור סמים זו עבירה. כל השיפוט של משתמשי סמים הוא כלי לטיפול בעבירות אחרות, הרי מה ההגיון להכניס לכלא (איפה שיש סמים קשים) לשלוש שנים מישהו שהחליט לעשן ג'וינט ולכל היותר פגע קצת בעצמו (העונש המקסימלי על שימוש עצמי) ? מעבר לכך ישנו הרקע של הנאשם, שתמיד משחק תפקיד בהערכת הנזק שהשימוש גורם לחברה. הרקע הזה בד"כ יטיב עם משתמש הקוקאין לעומת הקראק. לכן חוק המאה הוא לא חוק מפלה נגד שחורים, הוא חוק מפלה נגד פושעים, בדומה לחלק ניכר מהחקיקה.

במשפט האחרון אמרתי שהישיבה בכלא רלוונטית לישיבה בכלא, כשאחד מחמישה עשר גברים שחורים נמצא בכלא, זה לא חשוב אם שיעור הפושעים השחורים מיוצג שם ביתר. כמו שכותב המאמר ציין, עבור חלק גדול מאוד מאוכלוסיית השחורים בארה"ב, כלא ופשע זה חלק מהחיים, הם מכירים אנשים שנמצאים מאחורי סורג ובריח וכנראה גם אנשים בדרך לשם. זו הסטטיסטיקה הנכונה בהקשר הזה, להבדיל מעמידת שיעור הפושעים באוכלוסיות, שצריכה להעשות בכלים אחרים.

*הח"מ דווקא מתנגד לכל הגבלה על שימוש בחומרים משני תודעה במבוגרים.
האם אין הפלייה חוקית? 485619
העובדה שהעולם אינו מושלם אינה סיבה שהמחוקק יקבע עבירות שאינן צודקות. במיוחד במישור הפלילי - שבו המדינה מפעילה אלימות ישירה כנגד הפרטים - שאלת ההצדקה והלגיטימיציה צריכה להיות קריטית.
באופן ספציפי - כל ההצדקות שלנו לענישה מדברות על כך שאנחנו מענישים פושעים בגלל *המעשים* שלהם. לא בגלל האופי העברייני שלהם או הסיכוי שיבצעו עבירות אחרות. אם לא נתעקש על זה, אנחנו מתקרבים לכך שפשוט נכניס אנשים לכלא על כך שהם "נרקומנים" או "אלימים". חשיבה כזו, שלא דורשת את המעשה הבלתי-חוקי, חותרת בעיני תחת הלגיטימציה של המדינה להפעלת אלימות.

לכן - אפילו אם נסכים שמותר למחוקק לקבוע עבירות החזקה, העונש עליהן צריך להיות מינימלי ביותר (כמו שאכן העונש על החזקת כלי פריצה). העונש צריך לשקף את חומרת המעשה הספציפי של ההחזקה. לא את העובדה שיש לו קשר חזק לביצוען של עבירות אחרות.

(למען ההגינות, כדאי לציין שישנם, במיוחד החל מהחצי השני של שנות ה-‏90, יותר ויותר חוקים שסוטים מההגדרות המסורתיות של העבירה הפלילית ומענישים על מה שקשה להגדיר אותו כ"מעשים ספציפיים". אני חושבת שהם פסולים ולא לגיטימיים, אבל המחוקק בארץ ובמדינות אחרות לא מסכים איתי. (אני מקווה, כמובן, לשכנע אותו בצדקת דרכי...))

*הח"מ חושבת, באופן כללי, שקרימינליזציה היא דרך גרועה ביותר להתמודד עם בעיות חברתיות, ושהיא הפכה להיות פופולרית מסיבות רעות.
הבעייתיות שלה בולטת במיוחד בעבירות סמים, שלגביהן היא באופן מובהק פשוט לא עובדת, ולכן תומכת נלהבת בדה-קרימינליזציה של סמים.
האם אין הפלייה חוקית? 485654
אני חושב שאני בעיקר מסכים איתך, אבל אנסה להקשות קצת: האם את במקרה אוחזת בשילוב הדעות הפופולרי (גם אצל המחוקק) (1) ראוי ששחיטת חיות לצורך אכילתן תהיה מותרת, גם כשהיא כרוכה בסבל לחיה, ו-(2) ראוי שעינוי חיות מטעמי סדיזם יהיה אסור?

לרוב כששאלתי אנשים (באייל) איך הם מיישבים את הסתירה, הם נימקו זאת בכך שאין לחיות זכות אינהרנטית לאי-סבל, אבל סדיזם מעיד על נטיות רעות באזור הפתולוגי (להבדיל משחיטה, מעצם היותה של זו מעוגנת בתרבות ובהרגלים) שעלולות בסבירות גבוהה להיות מופנות גם כלפי בני-אדם. אבל אם כך, מדובר על קרימינליזציה של הנטייה ולא של המעשה הרע כשלעצמו. מה דעתך?
האם אין הפלייה חוקית? 485704
מה אתה מקשה לי פתאום? החיים לא קשים מספיק?

ולעניין:
אני אכן אוחזת בשילוב הדעות לפיו ניתן לשחוט חיות לאכילה תוך גרימת סבל אך אסור לענות חיות באופן סדיסטי.

ההנמקה שלי, עם זאת, מגיעה מכיוון קצת אחר. אני מזהירה שזה יישמע כמו מבוא למשפט פלילי, אבל אני חושבת שזו הנמקה נכונה.

נהוג לומר שהמעשה הפלילי מורכב משני מרכיבים:
(1) המימד האובייקטיבי: למשל - יריתי באדם (מה שנהוג בלטינית לכנות האקטוס ראוס)
(2) המימד הסובייקטיבי: למשל - *רציתי* להרוג את האדם (המנס ריאה)
בנוסף לשני המרכיבים, אנחנו ממשיכים ובודקים האם יש צידוק או פטור למעשה: למשל - האם אני חייל ולכן מותר לי לירות.

ניקח שלוש דוגמאות כדי להסביר את ההבדל:
א - יריתי במישהו בטעות, כשבכלל לא ראיתי ולא ידעתי שהוא שם: במקרה הזה יש מימד אובייקטיבי, אבל אין מימד סובייקטיבי. לכן - לא תהיה עבירה בכלל.
ב - יריתי במישהו *בכוונה* להרוג אותו: יש לנו שני מרכיבים: מימד אובייקטיבי וסובייקטיבי, ולכן התקיימה עבירה ואני אשמה ברצח.
ג - יריתי במישהו בכוונה להרוג אותו, *אבל* אני חיילת והוא מחבל: מתקיימים המימד האובייקטיבי והסובייקטיבי, אבל אנחנו עדיין לא נאשים אותי בעבירה, כי הייתה לי הצדקה חיצונית לעשות את זה. החברה שלנו הסכימה שבנסיבות מסויימות, המעשה הפלילי שהתקיים הוא מוצדק.

המקרה של החיות נופל בעיני במקרה השלישי.
אנחנו רואים באכילת חיות צידוק להפעלת אלימות כנגדן (כי אנחנו רעבים ונורא אוהבים בשר, למשל).
לכן, מי ששוחט חיות מבצע מעשה פלילי של התעללות בחיות (פגע בחיה והייתה לו כוונה לפגוע בחיה), אבל עדיין לא יאשימו אותו בעבירה של התעללות, כי הצורך באכילה מצדיק את המעשה.

בהתעללות "סתם", לעומת זאת, לא מתקיים הצידוק. רק העבירה בלבד. ולכן זה פסול.

כמובן, שעדיין קיימת השאלה האם הרעב שלנו וחיבתנו להמבורגרים הם צידוק ראוי לגרימת סבל (כמו הרג מחבלים, למשל) או צידוק לא ראוי (כמו אם בעל מכה יגיד שאשתו הייתה ממש מרגיזה).
אבל זה כבר דיון במישור אחר, של מה החברה שלנו חושבת על אכילת חיות. זה לא קשור לשאלה האם לחיות יש זכויות או מה הנטיות הסדיסטיות של תוקפי החיות.
לכן, הניתוח הזה לא צופה פני עתיד או בוחן את האופי של האדם, אלא כן מתמקד במעשה הספציפי.
האם אין הפלייה חוקית? 485738
טוב, לא חשבתי בכלל על השוחטים עצמם בתור האנלוגיים לסדיסט, אלא על אוכלי הבשר, למרות שההפרדה הזו מקלקלת קצת את האנלוגיה. ואם היינו בדיון על אכילת בשר, אכן מייד הייתי מקשה מדוע גרימת סבל לצורך הנאה מאוכל היא מוצדקת יותר מגרימת סבל לצורך כל הנאה אחרת. אבל אנחנו לא בדיון הזה, ומכיוון שאינך מתבססת על טענת ''הם מתחילים מחיות וימשיכו לבני אדם'', אז אפשר לסיים כאן.
נסחף מעדנות אל האופק 492155
בנוגע לדיון הצדדי הנוכחי, זה מזכיר לי מאוד ספר שאני קורא כרגע, והפרק שבדיוק סיימתי מתייחס לחוקים שקשורים להתנהגות מינית לקראת סוף התקופה הויקטוריאנית ותחילת המאה העשרים. ספציפית, חוקים על הסתובבות ברחוב, התנהגות חשודה בפומבי או באזורים פרטיים, וכולי. כלומר, אפשר היה להכניס אותך לכלא לתקופה מכובדת ''עם עבודת פרך'' אם נכנסת לשירותים ציבוריים - לבד - ושם לא דיברת עם אף אחד ולא עשית כלום מלבד להשתין - בגלל שהשירותים האלה נמצאים במקום שידוע כמקום שסודומיסטים מסתובבים בו, או סתם כי השוטר לא אהב את איך שאתה נראה כי אין לך זקן. (לא, לא הגזמה, למרות שזה נשמע ככה. מקרים שקרו.)
נסחף מעדנות אל האופק 492157
ואיזה ספר זה?
נסחף מעדנות אל האופק 492160
London and the culture of homosexuality, 1885–1914.

Cook , Matt
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485420
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון, אובאמה "רע לשחורים" בגלל ש
1. "בין כל נושאי המשרה הרשמיים בכל שלוש זרועות הממשל האמריקאי, הנשיא הוא בעל התפקיד הכי פחות רלוונטי לעסוק בענייניה של הקהילה השחורה"
2. "הטיה הגזענית, שאפיינה את הדורות הקודמים, התחלפה בהטיה תודעתית"

הרי כל טענה בפני עצמה היא מגוחכת (גם אם זה התפקיד הכי פחות רלוונטי, איך בחירתו של מקיין תטיב עם השחורים יותר מבחירתו של אובאמה? ואם ההטיה היא תודעתית, איך בדיוק תזיק בחירתו של אובאמה?) אבל כשמחברים אותן ביחד מקבלים סתירה פשוטה (אם הבעיה היא תודעתית, אין משהו שיעזור יותר מפתרון תודעתי).
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485427
איפה נאמר שהוא "רע לשחורים"? מקסימום נאמר שהוא לא יצליח לסייע להם כפי שהיה רוצה.
בכותרת 485428
איפה בכותרת? 485443
איפה זה כתוב בכותרת? פשוט לא קראת טוב, תודה, וזהו.
איפה בכותרת? 485457
קראתי טוב מאד, תודה.
איפה בכותרת? 485603
הו לא, נפלת במלכודת סמיילי! :-)
איפה בכותרת? 485637
רק שאני הבהרתי מראש ש"אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון"‏1 ומי שלא מבין אותי בדרך כלל טוען להבהיר שהוא בטוח שהוא הבין ואני.... יחי ההבדל הקטן.

1 ואני עדיין מחכה להסבר, אם כי ככל שעובר הזמן הספק שלי בקיומו של הסבר הולך וגדל.
איפה בכותרת? 485640
הסבירו לך שזה לא הטיעון. אתה מתעקש שהכותב טוען ש'אובאמה רע לשחורים' (לעומת מקיין), למרות שברור שלא זו היתה כוונתו (שאותה ניסו לבאר לך מספר פעמים).

אם אתה ממשיך לחכות להסבר לטיעון שלא היה, נראה לי שאתה צודק והוא באמת לא יגיע.
איפה בכותרת? 485641
איפה "הסבירו לי"?

מה כן הטיעון? מה הקשר בין פסקת הפתיחה (שמציגה שאלה שכנראה לא שייכת למאמר) פסקת הסיום (שמציגה מסקנה שכנראה לא שייכת למאמר), לבין שאר המאמר (שמציג טיעונים שלא שייכים לפתיחה ולסיום שלו)? מוזר...
איפה בכותרת? 485643
תגובה 485427

תגובה 485429

תגובה 485465
איפה בכותרת? 485648
זה לא הסבר: שתי התגובות הראשונות שאלו שאלה (והתעלמו מהתשובה שנתתי), והאחרונה ענתה לשאלה אחרת לגמרי.
איפה בכותרת? 485649
שלוש התגובות אומרות אותו דבר - כוונת המחבר היתה לשאול עד כמה בחירת אובאמה לנשיא עשויה להשפיע (או לא להשפיע) על מצב השחורים בארה"ב
באמת לא ברור לך שזה מה שהמאמר מתכוון לבחון ולא את השאלה מי עדיף לשחורים - אובאמה או מקיין?
איפה בכותרת? 485650
גם האלה שלא נשאלה: מי עדיף לשחורים-אובמה או מקיין- אייננה מובילה בהכרח לתשובה שאובמה רע לשחורים. יכולה לצאת התשובה ששניהם טובים לשחורים למרות שמקיין עדיף. האם זה אומר שאובמה רע לשחורים?
איפה בכותרת? 485653
כנראה שלא הבהרתי את עצמי מספיק טוב. אני חושב שמחבר המאמר שאל עד כמה בחירת אובאמה לנשיא עשויה להשפיע (או לא להשפיע) על מצב השחורים בארה''ב (בפסקת הפתיחה), ענה לשאלה בספקנות רבה (בפסקת הסיום) והוסיף עוד טיעונים (באמצע המאמר). מה שאני לא מבין הוא איך מהטיעונים האלה הוא מגיע לתשובה שהוא הגיע אליה. ההסקה הלוגית הזאת פשוט לא ברורה לי, הטיעונים נראים לי כטיעונים לשאלה אחרת בכלל...
איפה בכותרת? 485657
בתגובה 485420 טענת 'אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון, אובאמה "רע לשחורים"

בתגובה 485637 אמרת 'רק שאני הבהרתי מראש ש"אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון" ואני עדיין מחכה להסבר, אם כי ככל שעובר הזמן הספק שלי בקיומו של הסבר הולך וגדל

עכשיו אתה אומר שאתה מתייחס לשאלה 'עד כמה בחירת אובאמה לנשיא עשויה להשפיע (או לא להשפיע) על מצב השחורים בארה"ב' ולא לטיעון המקורי

לגבי השאלה האם גוף המאמר מוביל למסקנה שהכותב הגיע אליה בסופו, אתן לכותב המאמר או למגיבים אחרים לענות. הזדעקתי רק לגבי הטיעון המקורי שלך ותשובות שקיבלת או לא קיבלת עליו
איפה בכותרת? 485661
נו באמת, לא העתקתי את כל הפסקה הראשונה, אלא התייחסתי ישירות לכותרת של המאמר (לא אני בחרתי את הכותרת, אבל מי שבחר אותה הרי בחר לסכם את הטענה בצורה הזאת, ואם ככה הוא בחר, אז לא צריכה להיות לו בעיה שגם אחרים בוחרים לסכם את הטענה שלו באותה צורה בדיוק), אבל הרי ברור (ולו רק מזה שחזרתי על זה חמש פעמים) שאני מתייחס למה שנכתב במאמר ולא רק לכותרת.
הסבר 485655
נשאלת: איפה נאמר שהוא "רע לשחורים"?
ענית: בכותרת.
נשאלת: איפה בכותרת?
לא ענית על השאלה.

הכותרת היא "אובאמה טוב לשחורים?". שאלה שגם התשובות "לא מספיק", "לא באופן משמעותי", "באופן זניח לעומת המועמדים האחרים" או סתם "לא", לא מעידות על כך שהמסקנה היא שאובמה רע לשחורים. זה לא נאמר בכותרת.

במאמר יש שאלה "אובאמה טוב לשחורים?". לאחר מכן יש סקירה של מצב האפליה בארה"ב, עפ"י פרשנותו של הכותב. בסוף יש תשובה לשאלה שנשאלה בתחילת המאמר. התשובה היא "אני בספק" ולא "להיפך! הוא יהיה רע לשחורים!".

או שאתה חושב שהמסקנה "אובאמה רע לשחורים" מובלעת במאמר ולכן טעית כשענית "בכותרת" או שלא קראת נכון את הכותרת ולכן טעית.

בכל מקרה, טעית.
הסבר 485660
אני חושב שהסברתי את עצמי ואת מה שמציק לי כבר שלוש פעמים:
תגובה 485459
תגובה 485653
תגובה 485420
אולי טעיתי (זה אנושי, וזאת לא הפעם הראשונה או האחרונה שזה קורה לי), *מראש הבהרתי שלא הבנתי את הטיעון*, אבל אני חושב שהדבר המנומס הוא להסביר למי שלא הבין, ולא סתם לצחוק אליו.

בקיצור, מה הקשר בין "סקירה של מצב האפליה בארה"ב, עפ"י פרשנותו של הכותב" לבין המסקנה של הכותב או השאלה שהוא האלה בפתיחת הדיון?
הסבר 485670
אתה טענת שלא הבנת את *הטיעון שאובמה רע לשחורים*. אמרו לך שוב ושוב שזה *לא הטיעון* של כותב המאמר, ושהסימוכין שהבאת (כותרת המאמר) אינם טוענים את מה שהבנת. אני חושב שאתה מקבל את התיקון הזה, אבל גם כשאתה כבר אומר "אולי טעיתי" אתה מוסיף
"מראש הבהרתי שלא הבנתי את הטיעון" ומשמיט את "... שאובמה רע לשחורים". זה יוצר עוד קושי כי מדובר ברמה שונה של אי הבנה, סמנטית לעומת רעיונית.

אם אני טוען שאולמרט‏1 קירח ואתה עונה "לא הבנתי את הטיעון שאולמרט חייזר", אני בראש ובראשונה אטרח להסביר שזה לא מה שטענתי. אם אתה אומר רק "לא הבנתי את הטיעון" אנסה להסביר למה אני חושב שהוא קירח.

אני לא ראיתי שמישהו צחק עליך, אבל העיקר הוא שהמשפט האחרון בהודעה שלך אכן פותח פתח לדיון קצת יותר פורה במאמר, ואני מציע שנתקדם.
____________
1- אילוסטרציה, אילוסטרציה, לכאורה, לכאורה, סרק, סרק.
הסבר 485679
אני באמת לא יודע מה אתה רוצה ממני. אני שואל את אותה שאלה כבר כמה פעמים, בהתחלה, כנראה, הניסוח לא היה מובן‏1, בהמשך הסברתי את עצמי, פעם, פעמיים, שלוש פעמים... בשורה התחתונה, השאלה שלי נשארה פתוחה ללא עונה. והדרך הכי פשוטה להתקדם היא פשוט לענות לה‏2 ולא להטיף מוסר.

1 בגלל שחטאתי בשימוש באותו קיצור בו השתמש כותב המאמר בכותרת של המאמר עצמה. אם הבנת את המאמר, לא צריכה להיות לך בעיה להבין את השאלה שלי, ואם לא הבנת את המאמר, אז תשאל גם אתה.
2 ואתה הרי יודע את התשובה, נכון?
הסבר 485681
ניסיתי לעזור. כשלתי.
הסבר 485694
לדעתי כל חלקי המאמר מחוברים ביניהם היטב ובצורה הגיונית. אין צורך שיהיו ערוכים בצורה סכמטית קפדנית - שאלה-טיעונים-מסקנה, כפי שמקובל במאמרים העוסקים במדעים המדוייקים - ובכל זאת המאמר הזה מסודר כך, פחות או יותר.

יזהר אומר, אם לפשט ולקצר - שהעובדה שיש בארה''ב בפעם הראשונה מועמד ריאלי שחור מעוררת התרגשות רבה ותקוות רבות, מה גם שזהו מועמד כריזמטי ראוי ומלהיב, מין ''משיח קודשנו'', שנראה כאילו למרות היותו בן אנוש - הוא בנוי למשימה הגדולה. אבל, אומר יזהר - ההיסטוריה של השחורים בארה''ב היא כה טראגית, והשפעתה על ההווה היא כה עמוקה, שאפילו נשיא שחור, ואפילו אובאמה שמו - אולי לא יוכל לה ולנזקיה הבלתי-נמחים. ויזהר מסיים בנימת ''ימים יגידו'' ספקנית מאוד, כלומר - אין כל אפשרות חיזוי מנקודת המוצא הנוכחית.
הסבר 485695
תודה
הסבר 485758
ודרך אגב: המשפט "אובאמה טוב לשחורים?" הוא פארפראזה על אחת מסיסמאות הבחירות של בנימין נתניהו בשנת 1996: "נתניהו טוב ליהודים".
זהו השם המקורי שנתתי לקובץ, אך לא הבחירה שלי בשם המאמר.
הסבר 485759
כמו שאמרתי לראובן, היו הרבה ססמאות בחירות‏1 בהרבה מערכות בחירות בהרבה מדינות. בחרת‏2 דווקא בסיסמא הזאת מסיבה מסויימת, לא?

בכל מקרה, אם אתה כבר כאן, האם האלמוני קלע לדעתך?

1 ואתה בטח זוכר שהאמורה לא היתה סיסמא של נתניהו, אלא סיסמא של חב"ד.
2 אתה, או העורך, או מי שיהיה, מבחינתי כקורא זה קופסא שחורה.
הסבר 485785
הסיסמה אכן פורסמה בשלטים של חב"ד, במימון המיליונר היהודי-אוסטרלי יוסף גוטניק, למי שזוכר. אבל כידוע, בפוליטיקה שום דבר אינו מקרי.

לעניין פרשנותו של האלמוני: באופן כללי אני מסכים. אציין רק שהבעיה אינה עם אובאמה עצמו. בשיטת הממשל האמריקנית, ובהינתן שמדובר במדינה ענקית המונה 300 מיליון תושבים, יכולתו של הנשיא להשפיע על חייהם של האזרחים מועטה הרבה יותר משחושבים (אלא אם האזרח הוא במקרה איש המשמר הלאומי, או אז הנשיא יכול להשפיע ישירות על חייו בצורה של צו מילואים של שנה וחצי בעיראק).
הסבר 485860
טוב. אז אם כך:

1. אשמח לקבל הסבר איך הטיעונים מגיעים למסקנה.

2. אתה באמת חושב ש"אני בספק אם מועמד פוליטי הוא המשיח הכל יכול שישנה את ההיסטוריה כמו שתומכיו טוענים" היא טענה שחלה עליה חובת הנמקה? משום מה נראה לי שזאת צריכה להיות ברירת המחדל...
הסבר 485882
1. אם המאמר לא ברור דיו אז אין לי מה להוסיף.

2. מסתבר שמה שנראה לך ולי כמובן מאליו אינו כזה כלל וכלל בעיני מיליונים רבים בעולם כולו. כשרואים את רמת ההערצה לה זוכה אובאמה בארה"ב ומחוצה לה (לעצרת שהוא ערך בברלין בשבוע שעבר אין תקדים בהיסטוריה של מועמדים לנשיאות), השאלה היחידה שנותרת פתוחה היא לא אם אנשים מאמינים שהוא המשיח אלא האם הוא עצמו עלול להאמין בכך בסופו של דבר.
הסבר 485969
2. יש לך תחושה שאובאמה עלול להאמין שהוא המשיח? כי זה באמת מסוכן מאוד.
(שדאלה אמתית, כי לי הוא עדיין לא כל כך ברור).
הסבר 486065
עד עכשיו אובאמה עשה עלי רושם של איש רציני עם שתי רגליים על הקרקע, איש שמסוגל להפריד בין מציאות לפנטזיה. יחד עם זאת, זה אנושי לחלוטין כאשר אדם זוכה להערצה כה רבה וכה חסרת גבולות, שלאט לאט הוא יתחיל להאמין בדימוי הציבורי שלו, בבחינת: "אם כולם חושבים שאני כל כך טוב, אז כנראה שאני באמת כזה...". זו תופעה שנפוצה גם אצל פוליטיקאים אך גם בקרב כוכבי קולנוע, זמרים, אילי הון ואנשי טלוויזיה.

כמובן, זה לא בדיוק המשיח, אבל מצד שני אם יש מישהו שקרוב בעולמנו למשיח הרי שזהו נשיא ארה"ב. הוא אמנם לא יכול להפוך את כל המתים לחיים, אבל הוא יכול להפוך את כל החיים למתים, וזה די קרוב.
הסבר 486070
אני חושב שאובאמה עד עתה זכה לנצחון קל מאוד על קלינטון בתוקף טעות פטאלית שעשו הקלינטונים. כפי שכבר צויין, הקלינטונים הימרו חזק מאוד על הקלף השחור (קלינטון כנשיא השחור וכו') תוך שהם מניחים שאובמה הוא מועמד שוליים שאין צורך להתחשב בו. זוהי מסוג הטעויות הנגרמות ע''י אקראיות הגורל והנסיבות, שאי אפשר להמנע מהן. בכל אופן לאחר שהקלינטונים ויתרו על תמיכת אותו חלק של מעמד ביניים לבן החושש מן השחורים, לא ניתן היה להפוך את היוצרות ואת כיוון הארועים כאשר התברר שהקולות השחורים שהיו צריכים לפצות על האובדן הזה הולכים לאובאמה.
המאבק מול מק-קיין הנקי בינתיים מטעויות פטאליות כאלו יבחן בצורה יותר עמוקה את האינטלגנציה, הרצינות והעמידות של אובמה.
the biggest celebrity in the world 487005
אובמה מתחיל לחטוף מכיוון מחנה מק-קיין. מסע בחירות לנשיאות ארה"ב אינו טיול אחה"צ קליל בשום מקרה. נראה שמסע הבחירות יותר משהוא נועד לחשוף עמדות ונטיות של המועמדים, הוא נועד להעמיד בפניהם משוכה שתבטיח שהנבחר יהיה לכל הפחות בעל יכולות שכליות ואנושיות מעל רמה מסויימת.
Victory comes from the small numbers 487019
מדובר לא במועמד בודד, אלא במערכת משומנת שפועלת לטובתו. הנה כמה מספרים על מצב התחרות, נכון לעכשיו:

Victory comes from the small numbers 487126
''מערכת משומנת'' פרושה אנשים שעובדים לטובתו ועבורו. בחירת האנשים הנכונים לצוותו היא נקודת מבחן חשובה במיוחד עבור נשיא מועמד.
Victory comes from the small numbers 487141
זה בוודאי נכון, ובאמריקה עניינים כאלו תלויים גם בכמות הכסף שצובר המועמד:

מעניין שהאסטרטגיות של שני המועמדים שונות: מקיין משקיע בפרסום בעיקר בטלויזיה, אובמה בהגעה פיזית אל הבוחרים הפוטנציאליים בעזרת אלפי עובדים, מיליוני מתנדבים ושימוש נרחב ברשתות חברתיות באינטרנט. מקיין מתרכז במספר מדינות מפתח, אובמה מתפזר על פני מדינות רבות.

בתקופת הפריימריז, אמריקאים רבים אמרו שקרבות ההתשה המלוכלכים בין שני המועמדים הדמוקרטיים משחירים את תדמית המפלגה ונותנים יתרון גדול לרפובליקנים. משום מה, הזמירות האלו השתנו, וכעת אומרים שמטות הבחירות של קלינטון ואובמה התחשלו וצברו נסיון מתוך המאבק הקשוח והחתירה להביא מצביעים רבים ככל האפשר לקלפי, ושמנגנון הבחירות הדמוקרטי, שאוחד, פיתח יכולות לוגיסטיות מרשימות שישמשו אותו מעתה במערכת הבחירות.
Victory comes from the small numbers 489052
רק רציתי לספר לכם (ולמס ההכנסה) שהימרתי על נצחונו של אובמה (מקבלים 40 סנט נוספים על כל 60 סנט של השקעה במועמד) - דרך אתר שנקרא intrade.com. האמת היא שזה לא בדיוק הימור, זה נקרא prediction market, כשההבדל העיקרי הוא שאת השערים קובעים אלפי משקיעים אינדיבידואליים ולא צמד כרישי הימורים שגורפים לכיסיהם רווחים שמנים מעמלות, ושסכום הזכיות תמיד שווה לסכום הכספים שהושקעו - בניכוי עמלה צנועה יחסית (בלי מרכאות), של כמה שברירי אחוז, למפעילי השוק.

בקיצור, כלי מעניין לחיזוי אלטרנטיבי של תוצאות בחירות שלא על פי סקרי דעת קהל.

להתראות בסעודת השחיתות (אם יסתבר שחזיתי נכון) או בטקס אכילת המגבעת...
Victory comes from the small numbers 489089
מה סעודת השחיתות? אתה אמור לערוך כנס איילים!
Victory comes from the small numbers 489092
אחרי הבחירה של סגנית הנשיא המיועדת של מק'קיין, אני מקוה שהבחירה שלך תתברר כמוצלחת.
Victory comes from the small numbers 489102
למירע הבנתי בהימורים, ליין של 61:38 לטובת אובמה משמעו שתקבל רק 62 סנט לדולר באם תזכה, לעומת 160 סנט רווח לדולר למי ששם עכשיו את כספו על מקיין. אני מאמינה שפער ענק זה ביחס ההימורים יצטמצם בהדרגה עד לכמעט שיוויון. בסה"כ מדובר בכסף ובתאוות בצע. גם בתחום זה בולטים הרפובליקנים.

נכון שאובמה מוביל כעת בסקרים (בנקודות בודדות בלבד) אבל המירוץ האמיתי ייפתח רק בתום הוועידה הרפובליקנית. מכונת התעמולה המרושעת אך היעילה שלהם כבר הכניסה לבית הלבן טיפוסים שנואים בדעת הקהל כדוגמת ניקסון ובוש הבן (בקדנציה השניה). על אחת כמה וכמה גיבור לאומי וסבא חביב.

במיוחד שהגזענות לא פסה מהעולם, ובארה"ב בפרט.
Victory comes from the small numbers 489118
הגזענות ודאי לא פסה מהעולם, אבל השוביניזם עדיין חזק ממנה. אי לכך אין לדעת.
Victory comes from the small numbers 489233
מקיין עדיין נחשב במגדר הגברי. קשה להאמין שהשובניזם יכה בו מעבר להשלכות הוריקאן ''גוסטב''. מעבר לגדר ה''פוטבול מאם'' ממתינות עשרות מיליוני נשים לאחת שתייצג אותן. עם ליפסטיק, בניגוד לפיטבול. שרה מאלסקה בהחלט יכולה לשאת את המשא.

(אני לא סובלת את אובמה. הוא נשמע לי כמו שימון פרס באחד הקמפיינים בעבר. המון רוח וצילצולים ומעט מאוד תוכן)
Victory comes from the small numbers 489235
די מתאים לך לתמוך בג'ורג' דבליו מקיין ובסגניתו הציידת האובססיבית.על פי הסיפורים, במישרדה לא מרגישים אף פעם לבד; תמיד מביטות עלייך מהקירות עיניים של חיות .
Victory comes from the small numbers 489251
אם הייתי אזרחית ארה"ב דווקא היה מתאים לי לתמוך בקלינטונית. לפחות בגלל סעיף אחד במצעה - עניין ביטוח הבריאות לכלל. מכיוון שבתוך עמי אני יושבת, ובישראל, עיקר מעייניי מרוכזים בשאלה מה טוב ליהודים (במזה"ת. לא בברוקלין). במבחר בין אובמה למקיין האחרון עדיף. לו רק בשל העובדה שוותיק הקרבות הזה רואה נכוחה את הסכנה שבאטום האיראני.

היותה של הסגנית המיועדת ציידת מועדת אינו מרנין את לבי. מאידך, כושרו הרטורי של אובמה, אישיותו הכובשת, האינטלקט השופע, גם לא מעידים מאומה על תפישת המציאות ויכולת הביצוע. לדוגמה: הצהרותיו כי יפעל לבטל את יבוא הנפט מחו"ל לארה"ב בתוך עשור שנים, לצד התנגדותו העקרונית להרחבת הקידוחים במדף היבשתי בחופים. עוד ראיה להיותו פוליטיקאי מחונן בהרבה פקה-פקה אבל במנותק מההווה והעתיד הקרוב.
Victory comes from the small numbers 489570
קשה לי להתאפק מלציין כי גם תחזיתי זו לגבי המירוץ העומד להתאזן בעקבות הועידה הרפובליקנית ואפקט הוריקן שרה פאלין מתממשת. כרגע, פחות משבוע לאחר, כבר השתנה יחס ההימורים באתר בצורה דרמטית. מ- 61:38 ל- 54:45. ותודה לאלמוני שהסב צומי לעשיית כסף קל.

Victory comes from the small numbers 490478
לפני שאפול על חוטמי במסגרת השינה הגדולה, ברצוני לציין דבר-מה. לפני זמן מסוים הוצגה כאן באתר התראה ותחזית לכאורה על הבחירות בארה''ב. התנגשתי קלות בהימור המוצע באתר. למעשה הצעתי את ההיפך הגמור ממה שאמר אותו אייל אלמוני.

כרגיל אצלי צדקתי בגדול. ומצידי, שהעורכות ויתר הצדיקות הנסתרות תחת ניקים שבלוניים של אלמוניות יכסחו אותי בהתלהבות השמורה לחד-אימהיות.
ולשירת She is the champion, המסדר יעבור לדום 490491
עד כמה שידוע לי, העורכת היחידנית מגיבה בגאון ובששון תחת ניקה-שלה בלבד. נראה לי שאני יודעת גם מיהי המגיבה שהיתה היום "אלמוניה לרגע", או משהו כזה, ואני יכולה לגלות לך: היא בכלל לא צדיקה, להיפך - היא אוהבת לפת וקולרבי, מה שמוכיח כאלף עדים שהיא רשעה גמורה. וכן גם, אני יודעת בערך מי אני, וזו הזדמנות לגול אבן כבדה: אני האשה שנראתה אחרי הלידה השישית טוב כמו שהקנדידטית פיילין נראית אחרי הלידה החמישית, והתקשורת לא עשתה שום רעש ושום רוח בשום מקום. אין צדק בעולם.
ולשירת She is the champion, המסדר יעבור לדום 490498
אם אהיה מועמד לנשיא- אקח אותך כסגנית ואז יהיה גם רעש וגם צילצולים.
ולשירת She is the champion, המסדר יעבור לדום 490555
אני אוותר על הסגנות ואתה אל תהיה נשיא. לדעתי מה שאתה עושה כאן חשוב יותר, וזה ברצינות.

(ואני בספק, אגב, אם קיים מישהו בעולם שיוכל לשקם את הדימוי הנשיאותי-טמבלי אחרי עידן בוש)
ולשירת She is the champion, המסדר יעבור לדום 490562
הלוואי וזה היה נכון; הזכרון של הציבור כל כך קצר במיוחד בארה"ב שם מוכרים לך נשיא כמו מוצר צריכה. לא אתפלא אם יגיע עוד "אדם פשוט ושורשי כמונו" לנשיאות -ראית ודאי את הסרט "האיש משם".
ולשירת She is the champion, המסדר יעבור לדום 490653
אם אתה מתכוון ל "להיות שם" אז האיש שהורץ לנשיאות דווקא *נחשב* לאדם מעמיק ומשכיל, ולא לפשוט ושורשי.
ולשירת She is the champion, המסדר יעבור לדום 490769
נכון. את הדוגמה הבאתי לסינטטיות של המועמדים לנשיאות.
ולשירת She is the champion, המסדר יעבור לדום 490515
פספסת את ההאשמה הטיפשית שלה - היא לא טוענת שאני (או טלי וישנה?) מתחזה לאלמונית, אלא שאת ושאר האלמוניות חד-הוריות.
וכרגיל, היא מסתמכת אך ורק על עובדות ונתונים קיימים (ביקום מקביל, אבל קיימים).
ולשירת She is the champion, המסדר יעבור לדום 490517
לפחות לגבי זה נכון. אני אם חד הורית לכמה וכמה עצים שיש לי בחצר.
ולשירת She is the champion, המסדר יעבור לדום 490520
בטח גנבת זרע לאיזה ברוש תמים.
ולשירת She is the champion, המסדר יעבור לדום 490521
לא ברוש ולא תמים. והוא ידע טוב מאוד שאני לא נזהרת!
הסבר 485814
(1) דיברת על קירחים. מי צריך לסרק אותם?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485429
איפה ראית טיעון של 'אובאמה רע לשחורים'? הסאבטקסט מבחינתי היה - 'אין ספק שבחירת נשיא שחור הינה הישג מסוים לשחורים, אבל האם בחירתו תביא לשינוי *משמעותי* במצב השחורים בארה"ב?'

גם שאלה זו לא נענתה בלאו מוחלט אלא נשארה פתוחה. אני זוכר שאלה דומה שנשאלה על השפעת בחירת גולדה לתפקיד ראש הממשלה על זכויות הנשים בארץ, כאשר גם אז התשובה שניתנה (לא זוכר ע"י מי - מישהו בתואר הראשון שלי) שההשפעה היתה שולית מכפי שניתן היה לצפות.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485430
הכותרת של המאמר היתה "אובאמה טוב לשחורים?" פסקת הפתיחה שלו היתה "כיצד תשפיע נשיאותו של ברק אובאמה, אם ייבחר למשרה הרמה, על מצב השחורים באמריקה?"
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485432
הכותרת מן הסתם היתה אלוזיה לססמת בחירות מסויימת מישראל.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485458
כן, אבל היו בישראל הרבה סיסמאות בהרבה מערכות בחירות.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון (כה''ב) 485462
תודה על האינפורמציה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485444
איך מהכותרת הזאת אתה מסיק שיזהר טוען שאובמה רע לשחורים?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485459
הכותרת: "אובאמה טוב לשחורים?"

הפסקה הפותחת: "כיצד תשפיע נשיאותו של ברק אובאמה, אם ייבחר למשרה הרמה, על מצב השחורים באמריקה?"

הטיעונים:
1. "בין כל נושאי המשרה הרשמיים בכל שלוש זרועות הממשל האמריקאי, הנשיא הוא בעל התפקיד הכי פחות רלוונטי לעסוק בענייניה של הקהילה השחורה"
2. "הטיה הגזענית, שאפיינה את הדורות הקודמים, התחלפה בהטיה תודעתית"
המסקנה:
"אודה ואומר: אני ספקן מאוד ביחס לכך"
ואני אומר, מאותם טיעונים ממש אפשר היה להגיע למסקנה הפוכה לגמרי. אני לא אומר שהמסקנה שלא לא נכונה, אלא שהטיעונים שהוא הביא לא מחזקים (או מחלישים) אותה, והתחושה שלי היא שהמאמר התחיל מהמסקנה, ממנו נכתבה השאלה, ובאמצע סתם הודבקו טיעונים.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485463
כמדומני שתקופת נשיאותו של לינדון ג'ונסון סותרת את הטיעון הראשון.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485464
פרט, נמק והסבר בבקשה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485467
(הכוונה בקשר לג'ונסון, לא בקשר לסמיילי)
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485472
בתקופת כהונתו כנשיא הביא ג'ונסון לחקיקת חוקים המבטלים את אפליית השחורים במדינות הדרום (חוקי ג'ים קרו) שעיקרו מתוכן את התיקונים ה14 וה15 לחוקה האמריקנית. החקיקה באה כמענה למדיניותו ה"רדיקלית" של מרטין לותר קינג שיזם התנגשויות עם הרשויות במדינות הדרום, נכנס לכלא על הפרתו את החוקים המקומיים וסירב להשתחרר בערבות. ההתנגשויות של התנועה לזכויות האזרח זירזו את התערבות המימשל הפדארלי - דבר לא טריביאלי לאור חוסר מעורבותו לפני מלה"ע השנייה ומעורבותו החלקית והלא מספקת אחריה ולאור העובדה שבשני בתי הקונגרס היה לובי דרומי שניסה למנוע את החקיקה בפיליבאסטר ובאמצעים אחרים. ג'ונסון היה יכול להיות רוזבלט השני לולא מלחמת ויאטנם.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485496
אני חושב שאתה צודק. נשיאים כמו ג'ונסון, ושינגטון, ג'פרסון, ג'קסון, ת' רוזבלט, לינקולן, וילסון השפיעו לא מעט על אף שכיהנו 8 שנים או פחות. מידת ההשפעה תלויה באישיות עצמה ולא רק בהגדרות התפקיד.

יש לי כמה הערות בקשר למאמר:
א. אחוזי הכליאה בקרב השחורים הם פי 4 משיעורם באוכלוסיה. שיעור האבטלה בקרבם הוא פי 2 משיעורם באוכלוסיה. מהי העובדה החשובה כאן? האם כל אחת מהן או אולי דוקא הקשר ביניהן. אם נבדוק את אחוזי הפשיעה בישראל, בבלגיה או בכל מדינה מאחרת ע"פ חלוקה סוציו-אקונומית, האם נקבל תוצאות מאוד שונות? האם הנושא כאן הוא דוקא עניין הגזע? צריך גם להיזהר מן ה"עובדות הסטטיסטיות" מפני שסטטיסטיקות הדמוגרפיות נשענות לפעמים על הגדרות די בעיתיות. האם העובדה שקבוצה המהווה 13% מן האוכלוסיה מוחזקת כאחראית ראשית לפשיעה בארה"ב אינה מעוררת תמיהה?

ב. התפיסה האמריקנית בעניין הפשיעה היא תחיקתית (לגיסלטיבית) ולא חברתית. הם מתענינים מה אומר החוק הכתוב על עובדות הפשע וטיב ההוכחות ופחות במניעי הפשע, סיבותיו וההקשר הרחב שלו. אם יש בעיה מהותית בכך שכל כך הרבה מן הנענשים הם שחורים הרי שיש בעיה מהותית בעצם התשתית של המשפט האמריקאי משום שהוא כלל אינו רשאי להתיחס לאספקט הזה. וכאן צריך להאיר ש"racial profiling" הוא מושג יפה אלא שבהקשר האמריקני הוא מציין דבר אסור מכל בכל.

ג. נראה לי שיזהר איחד שני סוגים שונים של גזענות וכך הגיע להשוואה המופרכת בין הגזענות האמריקנית לגזענות הנאצית. ישנה הגזענות הרדיקלית בצורותיה המודרניות והישנות המצמידה לגזענות האישית תאוריות "מדעיות/דתיות" המוכיחות את הצורך להיפטר באופן רדיקלי מקבוצה כזו או אחרת משום שהם מהווים סיכון קרדינלי לטובת הכלל (מעין "פצצת זמן מתקתקת"). זוהי גזענות חריגה ומסוכנת שאפשר וצריך להילחם בה ללא רתיעה. מצד שני ישנה עוינות אישית מתוך חרדה כלפי מי שאינו משתייך לקבוצה שלך. זו גזענות נפוצה מאוד ויש אומרים שהיא חלק בלתי נמנע מן האופי הלהקתי והגנטי שלנו. בד"כ התוצר שלה הוא הרצון לחיות בקרב הקבוצה שלך ולמעט במגע עם קבוצות אחרות ככל האפשר. העוצמה של הנטייה הזו משתנה מאוד בין אדם לאדם והיא בעצם הגדרה של מידת הסובלנות שלו. אפשר אולי להשפיע עליה באמצעות חינוך, פירסום ושכנוע אבל מי שמנסה לעקור אותה משורש מבזבז את זמנו. בניסוח אחר, אפשר לשאול כמה משאבים צריכה מדינה להשקיע במלחמה בתופעות כמו סלקציה במועדונים או אנשים שאינם רוצים לקבל או לתת שירות לכזה או אחר? האם מישהו מכיר חברה כלשהי הנלחמת באמת ברצונם של העשירים להתגורר בקרב עצמם ולא בקרב אחיהם העניים יותר? נגד גזענות מסוג זה צריך לפעול בעיקר בדרך אחת: צריך להקפיד שהחוק והמימסד, לכל הפחות דה-יורה לא ישתתף בגזענות הזו. הפרזה במלחמה בסוג הזה עשוייה ל"הדרדר" לנסיון להכריח מישהו לאהוב מישהו. האיחוד במשתמע שעושה יזהר בין גזענות נוסח "חוקי ג'ים קרו" וה-KKK לבין גזענות פסיבית ואישית הנפוצה בקרב הלבנים של ארה"ב, היא המקור לתמיהה מדוע כל כך הרבה לבנים יכולים להצביע בשביל נשיא שחור. לדעתי אין בכך משהו כל כך מסתורי: אני מניח שאמריקנים רבים מוכנים לנשיא או רמטכ"ל שחור ועדיין לא רוצים שכנים שחורים.

ד. מה יכול אובמה לעשות למען השחורים תלוי ביכולותיו וכישוריו שלא כל כך ידועים לנו. אפשר להסכים עם יזהר שסיכוייו של הנשיא אובמה בעניין זה דומים לסיכוייה של אופרה וינפרי לשפר את המצב הסוציו-אקונומי של השחור הממוצע. ימים יגידו.

ה. תובנה מעניינת מפרשת אובמה יכולה להתקבל רק מנקודת מבט הפוכה לזו של יזהר: מה הביא למצב בו בחירת נשיא שחור היא אופציה? נדמה לי שמאז היוסדה של ארה"ב לא היתה שום מניעה חוקתית כנגד נשיא שחור (כפי שיש מניעה נגד נשיאים שאינם ילידי ארה"ב). מה קרה שהאפשרות הזאת הפכה לפתע אפשרית? באופן פרדוקסלי נראה לי שמה שהתרחש, התרחש דוקא בקרב השחורים ולא בקרב הלבנים. נדמה לי שבקרב חלק גדול של השחורים השתרשה התודעה שהם חלק לגיטימי של הקולקטיב האמריקני. נראה שתופעת הפנתרים השחורים והמוסלמים השחורים מיצתה את עצמה ועברה את שיאה. יש חזרה ממלקולם X אל מרטין לותר קינג, אופרה וינפרי, קונדוליסה רייס וקולין פאואל. ברגע שהשחורים עצמם יותר נינוחים בראיית עצמם כחלק מן הקולקטיב, גדל גם מספר הלבנים המוכן לראותם כך. וקולקטיב אינו יכול לבחור לעצמו הנהגה ונציגות מתוך מישהו הנתפס כבא מחוץ לקולקטיב. פרשת ג'נה לדעתי דוקא מתאימה לקו הזה. הפרשה ההיא שהתרחשה בדרום היא
בעלת אפיונים של סכסוכי כנופיות נוער על רקע אתני ולאו דוקא כעניין גזעני כמו פרשת הנערים מסקוטסבורו, פרשת האוטובוסים של רוזה פארקס או פיצוץ הכנסייה בברמינגהם.

ו. נראה לי שתרומה מכריעה למגמה הזו תרם צבא ארה"ב. שוב באופן פרדוקסלי, צבא ארה"ב שהיה מופרד עד מלחמת קוריאה, היה חלוץ באמריקניזציה של השחורים, תחילה כבשר תותחים ולבסוף עד לדרגת הרמטכ"ל. העובדה שצבא ארה"ב הוא בימי שגרה צבא מתנדבים שכיר גרמה לאפקט כפול. מצד אחד הוא נאלץ בסופו של דבר להפנות גם אליהם את מאמצי הגיוס שלו (שיעור המגוייסים השחורים כפול משיעורם באוכלוסיה) ומצד שני הוא היה צינור מרכזי בהזרמת שחורים למעמד הביניים (דבר שהוא בפני עצמו הוכחה לעוצמת הסגרגציה בכלכלה האמריקנית). אני חושב שאותם אנשי צבא משוחררים שמהוים חלק כל כך לא פרופורציונלי במעמד הביניים השחור הם גם אלו שהפכו את מגמת הבדלנות של השחורים.

ז. למרות האמור לעיל, לדעתי הנשיא הבא של ארה"ב יהיה מקיין. נראה לי שעבור הציבור הלבן הצורך לבחור בשחור למחצה שהוא גם חסר נסיון רלאבנטי למשרת נשיא הוא גשר אחד רחוק מדי וזה מה שבסופו של דבר יטה את המאזניים של השוויון בין שמרנים לליברלים בארה"ב.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485524
אינני כופר במישקל הצבע של המועמד לנשיאות לגבי חלק מהלבנים שיכול להכריע את הכף. אבל אני חושב שאם אובמה לא ייבחר, זה יהיה בגלל שהוא התחיל להתרחק מהסנטימנט החזק בציבור האמריקאי נגד מלחמות עיראק ואפגניסטן לאחר שהסתיימו הפריימריס נגד קלינטון. הוא אינו יוצא מספיק (אולי זה ישתנה לאחר ועידת הדמוקרטים) נגד הקונפורמיות של הדמוקרטיים עם הנשיא והצעות החוק שלו. הוא אינו מעריך מספיק את הרגשות הקשים בציבור האמריקאי כנגד המימסדים הפוליטיים בוושינגטון ומצטייר יותר ויותר כחלק מהמימסדים הללו. שוב, יתכן והוא עושה את זה כדי לעבור את הועידה הדמוקרטית בשלום ואחריה יפנה שוב שמאלה. בכל אופן, יועציו הם אנשים שמבשרים את אותו הדבר שהיה עד עכשיו בתחום הכלכלי.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485913
לי נדמה שמדיניות החוץ תלך ותדחק ממסע הבחירות לטובת הקשיים הכלכליים, שהולכים ומחמירים. זה אפילו לא כל כך משנה מה יהיו עמדותיו של המועמד הדמוקרטי, מפני שהאזרח האמריקאי פשוט ירצה להחליף את מפלגת השלטון שפוגעת לו בכיס.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485921
המילחמות בעיראק ואפגניסטן הן נושא כלכלי ראשון במעלה והרבה אמריקאים חושדים שיש מי שנהנה כלכלית מהמילחמות הללו על חשבונם.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485930
העלות של המלחמות האלו די שולית בהשוואה לגדלו של משבר פוטנציאלי בשוק המשכנתאות, למשל.

מלבד זאת, הסיבה העיקרית לצרות הכלכליות של ארה"ב הן לא ההוצאות (והגרעון) של ההמשלה הפדרלית, אלא דווקא החובות האדירים של האזרחים ושל החברות במגזר הפרטי, ואולי גם אלו של המדינות (states) והרשויות המקומיות. החוב של הממשל הפדרלי (שמימן את המלחמות בעיראק ובאפגניסטן) אמנם גבוה, אבל הוא עדיין נמוך מ- 70% מהתל"ג, וזה די דומה למצבן של כמה מדינות אירופיות שהצליחו להגיע לחובות דומים בלי להזדקק להוצאות בטחוניות אסטרונומיות.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485940
קצת ניתוחים על הוצאות המילחמה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 486106
אפילו מחברי המאמר לא טוענים שהמלחמה לבדה אחראית למצב הכלכלי של ארה"ב. העלות שהם חישבו (3 טריליון דולר) מתייחסת ברובה לעלויות עתידיות לכלכלה, כגון שיקום הפצועים והחזר חובות. לפי חישוביהם, המלחמה עולה בערך 300 מיליארד דולר בשנה, שהם בערך 2.5% מהתל"ג האמריקאי, כשהאפקטים העיקריים שלה הם הגדלת ההתחייבויות העתידיות של הממשל הפדרלי, אי הפניית הכספים לשימושים מועילים יותר ועליית מחירי הנפט. מצד שני, ייתכן שייצור כלי נשק והרחבת השירות בצבא נתנו עבודה לאנשים רבים שאלמלא כך היו מובטלים.

כיון שמוסכם על כולם שעליית מחירי הנפט איננה הגורם העיקרי למשבר הכלכלי הנוכחי (בעיקר מפני שכיום, בניגוד לשנות ה- 70, רוב הכלכלה במדינות מפותחות מבוסס על שירותים ולא על תעשיה), וכיון שמשבר האשראי לבדו כבר הביא להפסדים (מיידיים, לא עתידיים) של מעל 400 מיליארד דולר עד עכשיו, בתוך תקופה של בערך שנתיים, הרי שתפקידה של המלחמה כנראה איננו משמעותי ביצירת המשבר.

משבר האשראי נגרם ברובו בגלל צריכה בלתי מרוסנת של האזרחים הפשוטים, ולא בגלל המלחמה. אמריקאים רבים הוציאו בכל חודש יותר מאשר הרוויחו, כדרך חיים, וזאת על ידי משכון בתיהם בתמורה להלוואות לצורך צריכה שוטפת, תוך אמונה שמחירי הבתים יעלו לנצח. לכן, שיעור החסכון בארה"ב הוא שלילי כבר מזה כמה שנים. ומה שרלבנטי לענייננו יותר מכל הוא, שכשלאזרח האמריקאי רע (בגלל מצב כלכלי שהוא עצמו הביא על עצמו, במידה רבה), הוא מחפש אשמים, והממשלה היא תמיד הראשונה בתור.

כל זה לא בא להכחיש את העובדה שחובות המלחמה בהחלט מחלישים את ארה"ב, מפני שהם הופכים את הממשלה שלה לתלויה במימון זר, מה שרע לאמריקה. אלא שבבחירות האלו לא זו הנקודה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 486115
ראשית, הוצאות המילחמה שהמחברים מציינים הן הוצאות ענק. הם מציינים שגם אם ארה"ב תצא מחר מעיראק ומאפגניסטן, היא תיאלץ לשאת בהוצאות נגזרות בארה"ב עצמה.
שנית, למלחמה בעיראק היתה השפעה מכרעת על עליית מחירי הנפט.
שלישית, כתבת: "משבר האשראי נגרם ברובו בגלל צריכה בלתי מרוסנת של האזרחים הפשוטים, ולא בגלל המלחמה. אמריקאים רבים הוציאו בכל חודש יותר מאשר הרוויחו...". זה מסביר לי את ההנמקות של שיר האוצר ספיר ואנשי משרדו באמצע שנות ה-‏60 למיתון שהשיתו על המדינה. הם טענו שהאזרחים צורכים יותר מדי.
מזל שיש אמריקאים פשוטים שאפשר להאשים אותם. האזרחים האמריקאים הפשוטים היו מושא ההתנהגות של המוסדות הפיננסיים שהובילה למשבר. המשבר הפיננסי נוצר עקב ביטול הרגולציות בזמן מימשלי רייגן וקלינטון והאתוס של קהיליית העסקים האנריקאית בכלל והפיננסים בפרט של רידיפת בצע ללא גבולות וללא אחריות.
מזכיר לי את התקופה בה הבנקים שלנו שיכנעו אנשים פשוטים לקחת הלוואות כדי לקנות מניות ואחרי שהמניות נפלו, עשו איתם הסדרי חובות דרקוניים.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 486150
זה לא אבסורד בעיניך של"אנשים פשוטים" שכאלה, שבניגוד אליך ואלי לא מסוגלים לקבל החלטות סבירות ביחס לכסף של עצמם, יש זכות הצבעה לכנסת?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 486154
זה לא אבסורד אלא בעיה. התפקיד של עובדי הבנק שמציעים הלוואה ללקוח, הוא לבדוק ולהאריך את כושר ההחזר של הלקוח. בנק שמתעלם מתפקידו זה, נגרר בעקבות רדיפת הבצע שלו. הרגולציות שהיו במערכת האמריקאית והורדו על ידי רייגן וקלינטון באו בין היתר לחייב את הבנקים לנהוג בזהירות ובזה גם להגן על הלקוחות מצריכת יתר לא מבוקרת.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 486172
אתה מתכוון לכך שהבנקים שגו מבחינה עסקית (נתנו הלואות ללא בטוחות ראויות ובכך סכנו את עצמם) או מבחינה מוסרית (לא הגנו על הגב' כהן מחדרה מפני תאוות הבצע שלה)?

(אני מניח שהתכוונת "להעריך" ולא "להאריך", כי הם דוקא היו ליברליים למדי בקשר להארכת תקופת האשראי).
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 486219
נכון, טעות כתיב. הבנקים ניסו במשך שנים למכור תדמית של מוסדות מאד מחושבים ואחראיים. ברגע שהפסיקו להסתפק ברווח סביר והתרבות העיסקית שהשתלטה היתה שהשמים הם הגבול, הדבר היה כרוך בסיכונים שהיו גדולים יותר ככל ששעורי הרווח האפשריים הפכו לגבוהים יותר. והנה אנחנו כאן. בנק צריך להיות זהיר ושמרן. הבעיה הגדולה אצלנו ולמעשה בכל העולם המערבי, היא שלא מענישים אותם על התנהלות לא שמרנית. אם פרשה בנוסח גד זאבי היתה עולה לבנק לאומי ב100.000 לקוחות והמנכ"ל וכמה ממנהליו היו עפים, המערכת היתה יורדת פאזה ברמת האדרנלין בה היא עובדת.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 486258
נכון שהוא אכן התכוון ל"להעריך" ולא "להאריך", אבל לא נכון שהבנקים היו ליברליים למדי בקשר להארכת תקופת האשראי. עד כדי כך שבכדי למנוע את ההתמוטטות (או לפחות כדי לעצור את הסחף) יזם המימשל חוק המחייב את הבנקים להאריך את תקופת האשראי (קרי: לפרוס מחדש את ההלוואות), ולא לממש נכסים של אנשים שאינם עומדים בפרעון ההלוואות.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 486203
הסטטיסטיקות לא תומכות בתזה הזו. השינוי בהתנהגות הצרכנים האמריקאים החל בשנות ה- 70, כשאמריקה הפכה (אני חושב שלראשונה בתולדותיה) ממדינה מייצאת למייבאת. דרך אגב, שינוי דומה עובר היום על יפן, שהמאזן המסחרי שלה עובר מעודף לגרעון.

הנטיה המוגזמת לצרוך היא חלק מרכזי בתרבות האמריקאית ולא ניתן להאשים בה את הבנקים, התאגידים או המערכת הפוליטית. אלו בהחלט האזרחים הפשוטים שנוהגים ברכבי שטח זוללי דלק, עורכים חגיגות קניות ורוצים להרוויח בבורסה.

יש לנו כאן עניין בתהליך שינוי ארוך שעובר על החברה האמריקאית כולה במשך יותר מ- 30 שנה, הרבה לפני המשבר האחרון, ושמגיע כעת לאיזשהו שיא. המוסדות הפוליטיים באמת לא הגבילו את החגיגה (למשל על ידי העלאת ריבית או צמצום ההוצאה הממשלתית), אבל אין לי ספק שהעובדה שפעלו כך נבעה מהתרבות שבה חיים האמריקאים, ומהאידיאולוגיה הכלכלית המוניטריסטית של מילטון פרדימן, ששולטת בחשיבה הכלכלית בארה"ב. במילים אחרות, זה נעשה בתום לב ולא מתוך כוונה "לסדר" את האזרחים הפשוטים. אחרי הכל, הרבה אזרחים דווקא מאד נהנו מחגיגת הצריכה הענקית והמתמשכת הזו.

נכון שבשנים האחרונות יש החמרה של אי השוויון בארה"ב. למשל, רווחי החברות עולים ללא הרף, בעוד ההכנסה של משקי הבית נשארת באותה רמה כבר כמה שנים. אבל מצד שני, ליותר ויותר אמריקאים יש קרנות פנסיה שמשקיעות במניות, ולכן הם בעצם גם נהנים מרווחי החברות... בקיצור, לא פשוט.

השורה התחתונה היא שמדובר בתרבות צריכה שיצאה מכלל שליטה, ועכשיו היא בבעיה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 486221
תרבות הצריכה נבנית על מערכת אשראי. אצלנו תרבות האוברדראפט נדחפה על ידי הבנקים; בגדול, בדרך כלל הבנקים מרוויחים הרבה מאנשים שפועלים באוברדראפט. מדוע בדרך כלל? כי כשנשברים הכלים ורוב החייבים אינם יכולים לשלם, מתחילה התמוטטות או שהממשלה מלאימה את המוסד הפיננסי. היות שאין חקיקה שתראה בכל אותה התנהלות הפרת אמונים של הבנק כלפי לקוחותיו, כמו כן אין בבנק ישראל יחידת חקירה שתעסוק בזה ותגיש כתבי אישום -אני מקווה שהבנק שלי לא יפשוט את הרגל.
המלצה חמה למתדיינים 486595
קראו את המאמר The Gospel of Consumption מאת ג'פרי קפלן:

המלצה חמה למתדיינים 486603
תודה
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485970
חושדים או יודעים?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485531
שתי תגובות:
א. בשנות השישים, כאשר האפליה נגד השחורים היתה ממוסדת ומעוגנת בחקיקה במדינות רבות בארה"ב, היה לנשיא תפקיד מרכזי בשינוי המצב. זה מה שעשה לינדון ג'ונסון כאשר הוביל לחקיקת חוק זכויות האזרח וחוק זכויות ההצבעה בשנים 1964-5, ובכך סתם למעשה את הגולל על האפליה הממוסדת. בימינו המצב שונה. האתגרים אינם פרוצדורליים ופורמליסטיים. האפליה הסמויה באה לידי ביטוי באין ספור פנים של חיי היומיום והתרבות, ולנושא משרה רשמית, אפילו הוא נשיא ארה"ב, קשה הרבה יותר להתמודד אתה.

(לינדון ג'ונסון יירשם בסופו של דבר כאחד הנשיאים הדגולים בהיסטוריה של ארה"ב, למרות שכיום הוא עדיין נושא על גבו את החטוטרת של ויטנאם, שבעיני הממסד הליברלי באמריקה נחשבת כפשע שאין עליו כפרה).

ב. ההשוואה בין הגזענות הלבנה באמריקה, כפי שהתקיימה עד לפני כארבעים שנה, לבין האנטישמיות האירופאית הקלאסית, אינה מופרכת כלל וכלל. בשני המקרים ישנה גזענות המבוססת על האמונה שקבוצת אנשים מסוימת נחותה מקבוצת אנשים אחרת על בסיס שונות גנטית. מהלך ההיסטוריה הביא לכך, שהאנטישמיות האירופאית הגיעה לשיאה בצורה של השמדת עם, ואילו הגזענות באמריקה דעכה באופן הדרגתי במשך כמאה שנים ממלחמת האזרחים ועד מאבקי זכויות האזרח של שנות השישים. אבל את זה אנו יודעים כמובן רק בדיעבד. הטיעון שלי במאמר הוא שהגזענות הישנה נעלמה, והתחלפה בקווי שבר חברתיים ומעמדיים, כמותם, דרך אגב, ניתן למצוא בכל רחבי העולם המערבי.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485533
הגזענות לא התחלפה בקוי שבר חברתיים ומעמדיים; הם היו גם אז. המרכיב הגזעני הממוסד והבוטה ירד מכל מה שמרכיב את קויי השבר.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485541
א. זה נכון שהפוליטיקה האמריקנית ומרכזי הכוח שלה מבוזרים מאוד, אבל חלק מעוצמתו הרבה של נשיא ארה"ב נובעת מיכולתולהשפיע על הממשל המקומי באמצעות רשויות ותקנות פדרליות. ל.ב. ג'ונסון וקודמיו פעלו בתוקף התיקון ה-‏14 שנחקק לאחר מלחמת האזרחים. מהות פעולתם היתה בנכונותם להפעיל את הרשויות הפדרליות כדי לאכוף אותו על הממשל ובתי המשפט המקומיים. אפשר להסכים איתך שככל שאפליית השחורים מעודנת וסמויה יותר כך קשה יותר לפעול כנגדה מלמעלה למטה. יחד עם זאת האמצעי הטוב ביותר למלחמה כזו הוא חיזוק הכוח הפוליטי שבידי השחורים. עצם בחירת נשיא שחור היא כבר מהלך בכיוון הזה. (אגב כדאי להזהר בסופרלטיבים לל.ב. ג'ונסון. חלק מן הדברים האלו נובעים מן היריבות שראשיתה עוד מלפני מלחמת האזרחים בין דמוקרטים צפוניים (משפחת קנדי) לבין דמוקרטים דרומיים (ג'ונסון, קרטר). רוברט קנדי פעל למען זכויות האזרח לא פחות בג'ונסון גם אם ביותר זהירות ופחות נחישות. ג'ונסון היה נשיא טוב לשחורים אבל אולי רע לכל השאר והעמקת המעורבות בוייטנאם והשבר הפנימי בזמנו לא היתה מקרית).

ב. אני רוצה לתקן את הטיעון שלי. צריך להניח שגזענים של ממש בין אם הם רדיקלים מסוג האומה הארית או סתם אדומי-צווארון לא יצביעו בשביל אובמה. ישנם כנראה לא מעט אחרים שעוינותם לשחורים נובעת מן העובדה שהסיכוי ששחור ישדוד אותם גדולה מן הסיכוי שלבן ישדוד אותם. אלו הם מה שאתה מכנה "קווי שבר חברתיים ומעמדיים". אנשים אלו יהיו מוכנים להצביע עבור אובמה אם ישכנעו אותם שהוא יכול לשפר את מצב הבטחון שלהם ושהוא יכול לעשות זאת מבלי להכנס לחצרם האחורית. הם יצביעו אובמה ועדיין לא ירצו בשכנים שחורים.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485543
אני לא בטוח שג'ונסון פעל למען השחורים בגלל יריבותו עם הקנדים - עוד כשהיה סנאטור בשנות ה50 הוא נחשף למצוקתם והתחיל לפעול למענם למרות היותו דרומי בעצמו. הוא לא היה טוב רק לשחורים - הוא גם ביצע רפורמות כלכליות וחברתיות במסגרת תוכנית "החברה הגדולה". הטרגדיה היא אכן מדיניותו בויאטנם - הסלמת המלחמה במקום הסתלקות משם.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485549
א. ''אני לא בטוח שג'ונסון פעל למען השחורים בגלל יריבותו עם הקנדים'' - התכוונתי למשהו אחר. במסגרת היריבות בין דמוקרטים דרומיים לדמו' צפוניים (משפ' קנדי), הדרומיים (חסידי ג'ונסון) מפליאים בשבחיו וטוענים שבניגוד לקנדים שהרבו לדבר ומיעטו לפעול, הרי ג'ונסון פעל ממש ורק התקשורת המשועבדת לקסם הצעיר והטלביזיוני של הקנדים המעיטה את דמותו. טענתי היתה שלמעשה רוברט קנדי כיועץ משפטי כללי פעל לא פחות מג'ונסון גם אם ביתר זהירות. ג'ונסון שהיה פוליטיקאי טקסאני מן הדגם הדרומי הישן (קריא נכלולי ותככן) הרבה לפעול מאחורי הקלעים באמצעות תככים בגבעת הקפיטול תוך שהוא מתיעץ מעט מאוד עם המנגנון הממשלי שנחשד בעיניו כסוכני הקנדים. שערתי שההסתבכות של ג'ונסון בוייטנאם ותוכנית ''החברה הגדולה'' שלו שהסתבכה למרד השחורים הגדול (אחרי רצח הכומר קינג) ולמרד הצעירים של תרבות הנגד ששיאו בטבח של אוניברסיטת קנט ובימי ניקסון יורשו, לא היו מקריים.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485564
אני מעוניין להתייחס למשהו שכתבת בתגובה קודמת:

"ו. נראה לי שתרומה מכריעה למגמה הזו תרם צבא ארה"ב. שוב באופן פרדוקסלי, צבא ארה"ב שהיה מופרד עד מלחמת קוריאה, היה חלוץ באמריקניזציה של השחורים, תחילה כבשר תותחים ולבסוף עד לדרגת הרמטכ"ל. העובדה שצבא ארה"ב הוא בימי שגרה צבא מתנדבים שכיר גרמה לאפקט כפול. מצד אחד הוא נאלץ בסופו של דבר להפנות גם אליהם את מאמצי הגיוס שלו (שיעור המגוייסים השחורים כפול משיעורם באוכלוסיה) ומצד שני הוא היה צינור מרכזי בהזרמת שחורים למעמד הביניים (דבר שהוא בפני עצמו הוכחה לעוצמת הסגרגציה בכלכלה האמריקנית). אני חושב שאותם אנשי צבא משוחררים שמהוים חלק כל כך לא פרופורציונלי במעמד הביניים השחור הם גם אלו שהפכו את מגמת הבדלנות של השחורים."

השבוע (26 ביולי) מציינים בארה"ב 60 שנה לביטול ההפרדה הגזעית הרשמית בצבא האמריקני. הנה כתבה שהתפרסמה היום ב-msnbc שאולי תאיר את עיניך במידה מסוימת.

אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485573
אני לא כל כך חוזר בי.
הופתעתי לראות שאחוז השחורים בצבא הוא 17%. אני ראיתי נתון מלפני כמה שנים שדבר על 24%. אני יודע שיש ירידה, אבל איני חושב שהיא מהירה כל כך. יתכן שהנתון שראיתי התיחס לצבא היבשה (ללא הצי וחה"א), אך גם זה מפתיע מפני שבעבר שחורים רבים דוקא שרתו בצי. בכל מקרה צריך לזכור שאחוז השחורים באוכלוסיה הוא 13%.
לגבי יתר הנאמר:

א. צבא בכל מקום הוא מוסד שמרני וקשיח. אם זוכרים שצבא ארה"ב הנהיג הפרדה עד מלחמת קוריאה, אין זה מפתיע ששחורים מתקשים להתקדם בצבא בפרט במעוז של שמרנות כמו הצי.

ב. הסתכל על שיעור הקצינים בצבא - 9% (בצבא היבשה 11-12%!). אני בטוח שהשחורים בארה"ב היו שמחים לאחוזים כאלו ברפואה, עריכת דין, עסקים וכו'.

ג. לגבי הגנרלים ודרגות גבוהות (וגנרל 4 כוכבים הוא דרגה גבוהה מאוד, זוהי דרגתו של קולין פאואל), כאמור לא קל להתקדם כל כך מהר למעלה במוסד שמרני כל כך.

ד. אני דברתי על התקדמות של שחורים אל המעמד הבינוני. אם תקרא שוב את המאמר תראה שהוא דוקא מאשר את התיאור הזה. וגם הרושם האישי שלי היה שאותו מעמד בינוני שחור ופטריוטי מורכב מיותר מש"קים מאשר קצינים.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485605
ה+ז הכומר של אובמה דומה יותר למלקולם X מאשר למרטין לותר קינג. זו לדעתי נקודה שמחלישה את שייכותו של אובמה לקולקטיב, ומקטינה עוד יותר את הסיכוי שלו לזכות בקולות של לבנים מאחורי הפרגוד.

נקודה אחת לטובת אובמה היא שיער ראשו: אומנם לא היה מעולם נשיא שחור, אך מאז אייזנהואר לא היה נשיא קירח. אין לי מושג מה יותר בלתי-סביר.
אני רק הערה: 485629
לגבי הצבא, אחוז ההרוגים השחורים בעיראק דומה לאחוזם באוכלוסיה. יוצא מזה שאם אחוז השחורים המגוייסים כפול משיעורם באוכלוסיה, הרי שהצבא מספק לרובם נתיב שאיננו שירות קרבי, מה שהופך את הגיוס שלהם למשהו אחר חוץ מבשר תותחים. לא סותר את מה שאמרת, סתם הערה.
אני רק הערה: 485678
זה כנראה נכון (וגם מתאים למה שנכתב בהפנייה של יזהר http://www.msnbc.msn.com/id/25809737/).
ב"בשר תותחים" התיחסתי למה שקרה במלחמת האזרחים. בתקופת ההפרדה דוקא הקפידו להציב אותם ביחידות סיוע (מופרדות ולא קרביות). הרבה מאוד שחורים שרתו ביחידות נמל של הצי. כצפוי השתמשו בהם כקרביים רק בשעת מצוקה, למשל במלחמת העולם הראשונה בשל מצוקת כ"א הוקמו יחידות שחורים בפיקוד קצינים לבנים שהופיעו אח"כ גם במלה"ע השנייה באיטליה.
נקודת הכובד בנושא שהעליתי היא העובדה שדרכם של השחורים אל מעמד הביניים היא כל כך קשה וחסומה שהשרות בצבא ארה"ב מהווה חלק כל כך משמעותי של הנתיב הזה.
מאחר שחלק משמעותי של מעמד הביניים השחור הם משוחררי צבא, אני מנחש שאותו חלק נוטה יותר לקולין פאואל מאשר למלקולם X, אל שרפטון או ג'סי ג'קסון.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 513581
ה. קראתי רק עכשיו את האוטוביוגרפיה של אובמה, בתרגומה הרדוד לעברית[*]. הופתעתי מאוד לראות עד כמה אובמה (הצעיר) מעריך את הפנתרים השחורים, המוסלמים השחורים, מלקולם X ופרנץ פנון [ויקיפדיה], ואפילו מקבל את תפיסת העולם שלהם - אם כי לא את דרכי הפעולה. אולי הוא התברגן מאז, אך בספרו הוא מצטייר כרדיקל-בכפפות-משי.

[*] הידעתם שבביקורו בקניה, ראה אובמה "גאווה של אריות"?
An invasion of Israelis 513611
"lounge of lizards" 513673
reminds me of leisure suit larry
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 513634
מפחיד.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514159
בהחלט מדאיג. אבל גם מצליח להעביר עד כמה בלתי-נסבל הוא מצבם של השחורים בארצות הברית ובאפריקה, ושל עמי העולם השלישי ככלל.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514348
כן, זה נורא לחשוב כמה מעטים מהם זוכים לעמוד בראש ארצות הברית, שלא לדבר על יותר מזה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514354
הציניות שלך אינה יחס הולם למיליונים שמסגרות-חייהם נופצו בידי הקולוניאליזם והעבדות, וטרם השתקמו.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514356
היו להם רק בערך 150 שנים להשתקם מסיום העוול ההיסטורי שנעשה להם (דרך אגב: לא מזמן נפטר האיש שהיה עד אז הזקן ביותר בעולם. בן 113).

מה מצבם של האפרו־אמריקאים באמריקה לעומת האפרו־אפריקאים באפריקה? לדוגמה: מה מצבן של ליבריה [ויקיפדיה] ואתיופיה [ויקיפדיה]?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514360
ההערה שלי נגעה בעבדים, אך גם בנפגעי הקולוניאליזם למיניהם (גם ליבריה ואתיופיה היוצאות הנדירות מן הכלל). גם לאחר ביטול העבדות בברזיל ב-‏1888, ובפרט עד שנות הששים בארה"ב, צאצאי העבדים סבלו מאפליה מוסדית גלויה. כך שמדובר בהרבה פחות מ-‏150 שנות שיקום. אולי כדאי שתעלעל בספרו של אובמה כדי לחוש - לרגע - עד כמה עדיין קשה להיות שחור באמריקה (אפילו אם אתה חכם ומבית משכיל).
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514361
קשה, קשה. אך מצבן של ליבריה ושל אתיופיה עדיין לא טוב יותר.

לכן עולה השאלה: עד כמה אפשר להאשים את הזר הלבן בכל הצרות של האפרו-*?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514362
מבחינות מסוימות, מצבו של שחור באפריקה טוב ממצבו באמריקה - כפי שמצבו של יהודי בישראל טוב ממצבו בקנדה. אבל זו אינה הנקודה שלי, כי גם אפריקה גופא סבלה מן הקולוניאליזם האירופי וטרם התאוששה ממנו.

הזר הלבן לא נושא במלוא האשם, אך הפרקטיקות והטכנולוגיה שלו יצרו שבר בתרבויות האפריקאיות, שלא בנקל יתאחה. כדי להיות מודע לזה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514363
הפרקטיקה הטכנולוגית כוללת המון דברים.

מדינות אפריקה כבר עצמאיות ברובן כבר יותר מחמישים שנים. יש גבול ליכולת להאשים את ''הזד הלבן'' בבעיות של אפריקה. אפריקה לא התעוררה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514376
האם אתה מדבר איתי? כי אני ניסיתי להבהיר שאין "הזר הלבן" אחראי למלוא אסונה של אפריקה, ובוודאי שלא כל הלבנים.

אפריקה לא ישנה. אפריקה רצוצה, וטרם החלימה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514364
למה אתה מתכוון? מאיזה בחינות טוב מצבו של שחור באפריקה ממצבו באמריקה?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514378
התכוונתי לתחושת השייכות, למידת ההשפעה על השלטון ועל גורלך, לשותפות - מה שיהודי מרגיש בארץ ולא בקנדה.
שחור על שחור, שכל אחד יוכל לבחור 514487
יש לך סימוכין להשוואה, או שהיא נראית לך מובנת מאליה? אני לא טוען שהטענה בהכרח לא נכונה, אבל אפריורי היא נראית לי מוטלת בספק, ומסקרנת.

עניינית, נדמה לי שלמרבית שחורי ארה"ב יש יותר השפעה על השלטון וההתנהלות בארצם מאשר למרבית שחורי אפריקה, מעצם העובדה שאלו חיים בדמוקרטיה ואלה בדיקטטורות; ויש לאמריקאים יותר שליטה על גורלם מתוקף היותם משכילים ועשירים יותר.

תחושת שייכות ושותפות, אני מסכים, לא בהכרח מסתדרת לפי ציר הדמוקרטיה-דיקטטורה. אני מניח שרוב תושבי סוריה, למשל, חשים רגש פטריוטי וגאווה בהיותם סורים, מבלי יכולת או רצון להשפיע על השלטון. גם תחושת השליטה על הגורל לא בהכרח תואמת בדיוק למידת השליטה האמיתית על הגורל, ובפרט, השוואה לשכן העשיר והמצליח יותר יכולה לקלקל.

מצד שני, עצם ההתשייכות הטכנית למדינה לא בהכרח גוררת הזדהות איתה. רגע, את אומרת את זה בעצמך, באשר לשחורים בארה"ב; למה את חושבת שלמרבית תושבי אפריקה זה אחרת? מדינות רבות שם, אולי רובן, שסועות בין קבוצות אתניות ודתיות, בנוסף לשלטון הדיקטטורי (או הנשקוקרטי).

אז יכול להיות שבארה"ב זה קשה יותר, לפחות מבחינה מסוימת, כי שם הם משווים את עצמם לקבוצה השולטת (להוסיף מרכאות לפי הטעם) ומגלים שיש להם צבע עור אחר; ואילו בניגריה, נאמר, חושב לעצמו בן האיגבו "אמנם אני תקוע כאן במדינה שבשליטת המוסלמים ה^&$!&, בחיים אין לי סיכוי לראות משהו מהשלטון‏1, אבל נו, לפחות הם כושים כמוני; תארו לכם שהם עוד היו בצבע אחר!?". אז מצב רוב האפריקאים טוב יותר אם צבע העור מנצח בנוק-אאוט כל גורם הזדהות אחר; אבל אני לא בטוח שזה באמת כך.

1 מילות המפתח נשלפו בזריזות מויקי, מבלי להשקיע בלוודא שזו דוגמה טובה. אני בטוח שאם לא זו, יש דוגמאות טובות אחרות.
שחור על שחור, שכל אחד יוכל לבחור 514492
אין לי תשובה שתשתווה לשאלה שלך, ובוודאי לא סימוכין. יכול להיות שאני מושפע מדי מגישות של לאומנים שחורים ומספרו של אובמה עצמו. אבל כפי שאני מכיר את העצמה של השתייכות למדינת לאום שלי, עד כמה מועיל להיות חבר של בן דוד של פקיד שיכול להסביר לי נוהל עלום, או לדבר בשפת השלטון ברהיטות - אני מניח שזה פועל גם על אפריקאי. ודאי שזה לא נכון לגבי כל האפריקאים. כמובן שלא לגבי מיעוטים נרדפים ונרצחים.

לצבע העור יש תכונה מרושעת, שבניגוד לכיפה או רעלה או מניירות הומוסקסואליות, אי אפשר להיפטר ממנו אפילו לרגע. לכן יש לו כוח עז בהשפעה על זהות. קל להבחין בבן האגיבו כזר כשהוא מבקר בקינשסה, אבל יש לו כפר משלו ומחוז הולדת והזרות שלו זועקת לשמיים פחות משחור-גנרי בוול סטריט.
שחור על שחור, שכל אחד יוכל לבחור 514493
מה זה מניירות הומוסקסואליות?
שחור על שחור, שכל אחד יוכל לבחור 514601
אבל למה את משווה את האיגבו בכפרו לשחור בוול-סטריט, ולא לשחור בגטו בדטרויט?
שחור על שחור, שכל אחד יוכל לבחור 514616
s/וול סטריט/פרבר בורגני או כל מקום שחי את האתוס האמריקאי/
שחור על שחור, שכל אחד יוכל לבחור 514760
אבל למה? ההשוואה היותר טבעית לאיגבו בכפרו, אני חוזר, היא לשחור בסביבה של שחורים כמוהו - גטו עני במרכז העיר. זה מעלה יותר בחריפות את השאלה מי מרגיש טוב יותר (מבחינה מסוימת), השחור בגטו או השחור בוול-סטריט. בעצם, זה לא פשוט דילמת הזנב לאריות או הראש לשועלים?
שחור על שחור, שכל אחד יוכל לבחור 514762
השחור הממוצע בוול־סטריט הוא זנב לאריות. השחור הממוצע בגטו הוא זנב לשועלים.
שחור על שחור, שכל אחד יוכל לבחור 515111
לא. השחור הממוצע בוול סטריט הוא זנב שועל לאריות.
שחור על שחור, שכל אחד יוכל לבחור 514885
אתה צודק, אבל לכפר האיגבו יש יתרונות שאין בגטו: מבנה חברתי מתפקד, רשתות תמיכה, פחות אלימות.

אתה צודק גם בהתייחסות ל"ראש לשועלים". האריות המדושנים בפרברים וגורדי השחקים מקשים גם על ראש השועלים להרגיש ראש (אלא אם הוא שודד אריות)
שחור על שחור, שכל אחד יוכל לבחור 514888
נראה לי שאריות דומים נמצאים גם בניגריה. או ליתר דיוק: נמצאו לאורך כל ההסטוריה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514494
השפעה על הגורל האישי וגם מודעות להשפעה על הגורל האישי יש לאזרח הקנדי יותר מאשר לאזרח הישראלי, ולא חשוב אם מדובר ביהודים, ערבים או בני לאומים אחרים.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514514
נראה לי שאתה טועה לגבי החוויה של מהגר, או בן מיעוטים, אפילו בדמוקרטיה רב-תרבותית כקנדה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514522
השחורים בארה''ב אינם מהגרים יותר מהאירים והפולנים.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514525
אילו הייתי סמיילי (אייהו, אגב?) הייתי עונה: נכון, איך זה קשור לטיעון?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514841
(אם זה באמת מעניין מישהו, אני בבלוג שלי. וסליחה על הפעח''ב)
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514842
מה זה פעח"ב?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514848
פרסום עצמי חסר בושה. מצחיק שהשתמש בזה מי ש*לא* נתן לינק לבלוג שלו.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514870
מסקרן מאוד, אפשר לקבל לינק?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514939
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514944
בעתיד לכל אחד יהיה בלוג עם קורא אחד בדיוק.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514947
אבל לכל בלוג כזה יהיו 15 דקות תהילה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 518990
טאגליין..
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514987
תודה. בינתיים קראתי את "משחק הפתרון" ו"למה הוא עשה את זה", ומאוד נהניתי. אי של מקוריות רעננה בים הטיעונים השחוקים עד זרא. שניהם היו יכולים להיות מאמרים מעניינים מאוד באכסניה זו - האם לא פרסמת כאן כדי לא לחשוף את שמך, או מסיבות אחרות?

אמנם ראיתי שהבלוג חדש יחסית, אבל בכל זאת שאלה אישית (היית מעדיף באימייל?) - האם בדומה למגיבים כאן, גם המגיבים לדבריך בבלוג לוקים בקריאת מה שהם רוצים לקרוא במקום מה שכתבת?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514367
הגזמת במספר-‏150. אמנם אז לינקולן ביטל את העבדות אך מצב השחורים במדינות הדרום הוסיף להיות עגום והרבה פעמים גם מסוכן.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514374
עוד מדינה של עבדים משוחררים: האיטי [ויקיפדיה]. מדינה שקמה לא הרבה לאחר ארה"ב והתקדמה מעט מדי מאז.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514381
האיטי היא דוגמה קלאסית למדינת הלכה הנשלטת ע''י מקובלים, מכשפים ובעלי כוחות.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514409
מדוע לא התקדמה מאז?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514417
כאמור: התקדמה מעט מידי. או כדברי המאמר שקישרת:

Haiti has remained the least-developed country in the Americas. It is an impoverished country, one of the world's poorest and least developed.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514421
אתה אדם מודרני- איש השורות התחתונות. נתתי לך את הלינק כדי שתראה איך ומדוע זה קרה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514423
לא ברור לי. אולם קשה לטעון שמצבו של שחור בהאיטי טוב יותר מזה שבארה''ב.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514428
רמז?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514438
מה יש לרמוז שם? בקצרה ובהכרח באופן שטחי:
האיטי היתה מושבה צרפתית עשירה ולאחר שההתקוממות הצליחה, היתה נתונה לנסיונות חוזרים ונשנים של הצרפתים לכבוש אותה מחדש. הנסיונות היו פלישות ממש ושוחד והתערבות פנימית. מהר מאד הפך הצבא לגוף הקיים בשביל עצמו והאיטי הפכה להיות ל"רפובליקת סוכר". הצורה הכלכלית נקראת קפיטליזם הקפי. הדרך היחידה לבנות שם מדינה /חברה מסוג אחר באותה תקופה, היתה לנתק אותה מהחוץ ולנהל אוטרקיה. שים לב- 20 שנה לאחר העצמאות:
In July 1825, the king of France Charles X sent a fleet of fourteen vessels and troops to reconquer the island. To maintain independence, President Boyer agreed to a treaty by which France recognized the independence of the country in exchange for a payment of 150 million francs (the sum was reduced in 1838 to 90 million francs) - an indemnity for profits lost from the slave trade. The French abolitionist Victor Schoelcher wrote ‘Imposing an indemnity on the victorious slaves was equivalent to making them pay with money that which they had already paid with their blood.'

A long succession of coups followed the departure of Jean-Pierre Boyer. National authority was disputed by factions of the army, the elite class and the growing commercial class, now made up of numerous immigrants: Germans, Americans, French and English.

From 1915 On
The United States occupied the island from 1915 to 1934. From 1957 to 1986, the Duvalier family reigned as dictators. Turning the country into a hermit kingdom, with a personality cult, and
יש הרבה חומר באינטרנט ורק צריך לקרוא באופן ביקורתי כדי לא להתקע במסקנה שהאשם באופי הבסיסי של האוכלוסיה המקומיטת.
רפובליקת סוכר ששיכת לתאגיד גדול. ארה"ב השתלטה על האי כדי להגן על התאגיד. אפשר למצוא את המאפיינים הרגילים של הרפובליקות המרכז אמריקאיות והאיים הקאריביים: אנאלפבתיות מוכתבת, תשתיות כמעט ולא קיימות וכד'.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 517737
אם הטענה היא שכופר ששולם לצרפת באמצע המאה ה-‏19 למשך 14 שנים, וכן שליטה אמריקנית שם במשך 19 שנה‏1 במאה שלאחר מכן, הם שקבעו את מצבה של האיטי דהיום, יותר ממאתיים שנה לאחר כינונה, אז אני מסופק.

1 תרצה אולי להתוודע לפרטי הקטסטרופה העצמית שקדמה לכך
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 517781
לא התכוונתי להגיע למין ויכוח כזה. ארבעת השורות האחרונות שלי מתמצתות את הסיפור ולא כופר ששולם לצרפת ושליטה אמריקאית במשך 19 שנה בגלל הקטסטרופה העצמית. זה בערך כמו שתולים את חוסר הדמוקרטיה במדינות אמריקה הדרומית בזה שהצבא ביצע שם הפיכות. היתה קטסטרופה בהאיטי אך היא אף פעם לא היתה עצמית בלבד . היתה שם תערובת של מלחמות פנים ומעורבות ואינטרסים חיצוניים. קח את 30 השנים האחרונות: מדוע ארה"ב סילקה את אריסטידס? מדוע מדינה שהיתה מיצאת אורז הפכה למדינה שעליית מחירי האורז גרמו בה למהומות רעב?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 517833
ארה"ב לא שלטה בהאיטי ולכן לא יכלה לסלק את אריסטידס. בד"כ היא יכולה רקלתמוך בצד זה או אחר, ובד"כ זה לא משנה הרבה. באופן כללי, יש מעט מאוד קשר בין מה שארה"ב או כל מדינה לא אימפריאליסטית אחרת רוצה שיהיה מחוצה לה, לתוצאות הבחירות/הפיכות או למדיניות הננקטת לבסוף.
אין לי מושג מדוע הצבא הפיל את אריסטידס.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 517839
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 517840
הייתי מבקש ממך לסכם את המקרה, אבל אולי חבל אל הזמן שלך שכן גם אז לא אבין כנראה כיצד נחשלותה של האיטי היא תולדה של הדחת נשיא ספציפי ע''י הצבא, בתמיכת צרפת, ארה''ב וקנדה (אגב, לפחות בהדחה הראשונה ארה''ב נתנה לו מחסה ויכולת לגייס לעצמו תמיכה מתוך ארה''ב).
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 518728
א. ממליץ לך לקרוא את ג'רד דיאמונד ''התמוטטות''. יש שם פרק מעניין במיוחד העוסק ברפובליקה הדומיניקנית וכולל הרבה השוואות עם האיטי (הרפובליקה הדומיניקנית והאיטי הן שתי מדינות שכנות החולקות אי משותף (היספניולה) בים הקריבי).

ב. לא בטוח שהדוגמה של האיטי היא ממש מוצלחת מבחינתך. בד''כ דוקא ההשוואה בין האיטי לרפובליקה הדומיניקנית היא כלי חביב על גזענים המנסים להוכיח את נחיתותו המובנית של הגזע השחור. זה נכון שהאיטי היתה נתונה תחת שלטון קולוניאלי נבזי למדי (צרפתי). אלא שהשלטון הקולוניאלי בשכנה הדומיניקנית היה נבזי עוד יותר (ספרדי). הייחוד של האיטי הוא שהאיטי היא אולי הדוגמה היחידה של מרד עבדים מוצלח. העבדים השחורים של האיטי בהנהגתו של טוסיין לוברטיר התקוממו נגד שליטיהם הצרפתיים, נצחו אותם בשדה הקרב, גירשו אותם מן המושבה ויתר על כן עמדו בהצלחה בנסיונות חוזרים של הצרפתים להשתלט מחדש על המושבה. יתר על כן לוברטיר הנהיג שלטון שיוויוני פרוטו-קומוניסטי כולל רפורמה אגררית וכיוב'. כניגוד, בחציו השני של האי השלטון הקולוניאלי הספרדי מעולם לא הסתיים. מה שקרה שם הוא מעין תהליך הדרגתי בו הקשרים עם ספרד הלכו והתאיידו והמתיישבים הספרדיים בעלי הקרקעות התמזגו לאט לאט אל הנוף המקומי. בעובדה, היום האיטי היא המדינה הענייה ביותר בים הקריבי, בעוד מצבה של הרפובליקה שפיר בהרבה. למעשה התפתחה מגמה של הגירת עובדים בלתי חוקיים מהאיטי אל הרפובליקה וגזענות אלימה של הדומיניקנים כלפי המהגרים מהאיטי.

ג. דומני שהדוגמה של היספניולה מחזקת דוקא גישה אחרת כלפי הקולוניאליזם. גישה דו-ראשית שראשיה עשויים להיראות סותרים זה את זה.

ד. מצד אחד הנזק שגרם הקולוניאליזם למושבות היה איום ונורא באמת והצדקנים והמתחסדים המנסים ''לאזן את הדברים'' פשוט מסרבים להכיר בעיקרי הדברים. אפשר להשוות את הקולוניאליזם לשינוי אקלימי קטסטרופלי במיוחד שעבר על המושבות. בניגוד לכל התאוריות היפות של ''עולו של האדם הלבן'' והמשימה הציבילאזטורית, בפועל כל המדינות הקולוניאליות הנהיגו מדיניות שניצלה את עושר המושבות ורוששה אותן לטובת העושר של מדינת האם. הדוגמה הבולטת ביותר היא דוקא תת היבשת ההודית שם הבריטים ערערו גם את שווי המשקל הדמוגרפי וגם את האיזון הכלכלי והאגררי שהפך את הודו מאחת המדינות העשירות באופן היסטורי למדינת עולם שלישי. הרס כלכלת האורז והמלח לטובת גידול אופיום וכותנה, פגעו באופן אנוש בתת היבשת והפכו אותה באופן בלתי הפיך לכלכלת עולם שלישי שהעוני הוא התו הבולט שלה.

ה. מצד שני, גם הטענות של בוגרי ושורדי הקולוניאליזם כלפי המעצמות הקולוניאליות לשעבר הן צדקניות וצבועות. הטענות כלפי המשך השליטה הקולוניאלית בדרכים אחרות הן טענות של הצדקה עצמית וחוסר בגרות. הבדלי העושר ויחסי העוצמה בין מדינות שונות הן עניין מובנה וידוע מראש. כאשר המושבות המרוששות יצאו לחופש פוליטי, הן ידעו שהן הולכות לפעול עם ומול המדינות המתועשות והעשירות, שליטותיהן לשעבר. ההודים לא היו צריכים להניח שבריטניה תעלם. את הכשלונות הכלכליים והפוליטיים של העולם השלישי המשתחרר לא צריך לתלות בצווארם של הקולוניאליסטים לשעבר הממשיכים לפעול כמאז ומתמיד ע''פ האינטרסים האנוכיים שלהם, אלא על צווארם של ההנהגות הפוליטיות החדשות של המושבות. בפרפראזה על דברי בן גוריון לא חשוב מה הקולוניאליסטים לשעבר עושים, חשוב מה עושים המשתחררים החדשים. הטלת האחריות לכשלונות על הזולת והאחר, גם אם הדברים אינם חסרי ביסוס אינה מדיניות פרודוקטיבית.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 518884
אין כאן עניין של דוגמאות מוצלחות או לא מבחינתי. כמובן ששום דבר אינו שחור לבן. ההסטוריה של האיטי ושאר המדינות באמריקה הלטינית של קבלת עצמאות מאד מוקדמת בחלק גדול מהן, אבל תוך יצירת אליטות כלכליות מצומצמות וקפיטליזם הקפי.כל התערבות מבחוץ נעשתה בשיתוף פעולה עם האליטות המקומיות או לפחות חלקן. אם אתה מתייחס לאוכלוסיה המקומות של האיטי כ"תושבי האיטי"- גוף מונוליטי של עם האיטי אז אתה טועה. כך היה המצב בכל אמריקה הלטינית עם השוני המאפיין התנהלות של כל מדינה ומדינה.
מי שהאיר את ההתנהלות של האיזור הזה היה שר החוץ האמריקאי בזמנו של קנדי- דין ראסק. הוא פירסם את ההתערבויות הצבאיות של ארה"ב באמריקה הלאטינית- כולל נחיתות בבואנוס איירס בארגנטינה העצמאית לכאורה-כדי להצדיק התערבות אפשרית בקובה.
התערבויות ארה"ב :http://www2.truman.edu/~marc/resources/interventions...
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 518919
"שום דבר אינו שחור לבן" - זה נכון (ביותר מרובד אחד) וגם ההיסטוריה של האיטי יכולה לספק כמה תימוכין לתאוריית ציר הרשע האמריקני מיסודו של חומסקי שאתה מפיץ בכזו מסירות.
העניין הוא דוקא ביחודיות של האיטי. אם לצטט את הויקיפדיה: "האיטי הייתה המדינה המודרנית העצמאית השנייה ביבשת אחרי ארצות הברית, והיחידה בהיסטוריה שקמה כתוצאה ממרד עבדים."
בסופו של דבר האנדרלמוסיה והאנרכיה שהביאו להתרוששותה של האיטי (כלכלית ואקולוגית), נגרמו בראש ובראשונה ע"י חוסר התבונה והאחריות של ההנהגה המקומית ורק אח"כ בגלל ההתערבות של גורמים זרים. למשל משום בחינה שהיא, אי אפשר לומר שתקופת השלטון של משפחת דובאלייה המקומית היתה עדיפה על השלטון הקולוניאליסטי האמריקני שקדם לה. טוסן לוביירטיר הקים את האיטי ופרנסוא דובאלייה הצליח להחריב אותה ושניהם עשו זאת כנגד נסיונות ההתערבות של גורמים זרים.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 518994
ממש מתסכל אותי לכתוב בצרפתית ולקבל תשובות בסינית. שוב אתה מייחס את מה שאני כותב בתיאוריות של השוטה כפי שכינית אותו פעם -חומסקי. אתה גם מייחס לי מונחים של ג'ורג' בוש- ציר הרשע -שחור ולבן, טובים ורעים. רק הפוך ממה שאתה חושב. לא אדוני. אינני תופס את הדברים בשחור ולבן ואינני הופך את התפיסה שלך - את השחור שלך ללבן שלי ולהיפך. כאילו שהעמדתי באיזה מקום את הגורמים החיצוניים מול הגורמים הפנימיים- האמריקאים מול דובליה - האמריקאים הרעים מול דובלייה הטוב. תקופת דובליה לא היתה אנטיתזה של השלטון הקולוניאלי האמריקאי אלא המשך שלו בצורה שונה. שים לב לסיבות ההתערבות של המארינס בחלק גדול מהמקרים באמריקה הלאטינית: לשמור על אינטרסים של חברות אמריקאיות. אחד ההסטוריונים האמריקאים (שמו פרח מזכרוני) הגדיר את מדיניות החוץ של ארה"ב במשך 150 השנים האחרונות כמדיניות תאגידיה (לא חומסקי). אולי פרנסואה דובליה פעל כנגד נסיונות ההתערבות של גורמים זרים ותוך כדי כך החריב את האיטי- האם פרנסואה דובליה פגע באינטרסים של התאגידים האמריקאים שפעלו בהאיטי? האם סומוזה פעל כנגד יונייטד פרוט? בכל פעם שמשהו כזה קרה, השליט הודח: או בבחירות או בהפיכה. ראה אפילו היום את ההפיכה בהונדורס והפן המעשי של המדיניות האמריקאית. נועם חומסקי הוא רק אחד הכותבים על הנושא אבל לחלוטין לא היחיד. בניגוד אליך אינני רואה את ארה"ב כמרכז הרשע העולמי- אתה רואה אותה כנראה כמנהיגת העולם החופשי והטוב העולמי.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519112
א. טרחת להציץ בהפנייה שהבאתי? אם עשית זאת בודאי היית מבחין בכך שמדובר בתאור מאוד לא מחמיא של תקופת השלטון האמריקאי בהאיטי. (ארה"ב השתלטה על האיטי בזמן מלה"ע ה-I בגלל דאגה מהשפעתה וכוחה של קהילת המהגרים הגרמניים בהאיטי. הצורה בה נהלה ארה"ב את המושבה היתה די מתאימה למה שתארתי כמדיניות הניצול האינהרנטית בשיטה הקולוניאליסטית). במקום להתרגז היית רואה שזרקתי למגרש שלך כדור.

ב. אם אתה כל כך "גאה" במורשת החומסקיאנית, מדוע אתה כל כך נפגע כאשר אני מזכיר את ההקשר הזה?. זה טבעי שישנם אנשים שאתה חושב שהם מורי הדור ואני חושב שהם שוטים. מה כל כך מרגיז ובלתי נסבל בכך?

ג. בא נשוב ליחודיות של האיטי. ד"ר פרנסואה פאפא-דוק דובלייה הרודן האנטי-קומוניסטי של האיטי היה יחודי למדי בנוף המרכז אמריקאי. אפשר לתאר אותו כאבטיפוס מחריד במיוחד של צ'אבז. הוא לא היה בובה של הרוסים או האמריקנים, אלא מיצב עצמו כ"עולם שלישי" וכנושא דברה של האפרו-צנטריות של צאצאי העבדים השחורים בהאיטי (למשל דת הוודו המקומית). הוא פעל במודע כדי להעביר את הכח הפוליטי והכלכלי מידיהם של המתיישבים האירופיים לידי צאצאי העבדים (בעיקר אלה מהם שהשתייכו לפלנגת הוודו שלו הטונטון מקוט).
במרחב הבינלאומי, עמדת ה"עולם השלישי" אפשרה לו לתמרן בין המעצמות הזרות והתאגידים הבינלאומיים שלהם (בעיקר ע"פ גודל השוחד שהם היו מוכנים להעביר אליו ואל מקורביו). יחסיו עם הבריטים והאמריקנים היו גרועים למדי, עם הצרפתים רק קצת פחות, אך מכיון שהוא לא פעל באופן דראסטי נגד האינטרסים שלהן (כמו נניח קסטרו) הם לא ממש פעלו להדיחו והסתפקו בגינויים סנקציות וחרמות במוסדות הבינלאומיים. הרקע ליחסים הגרועים היה היחס למתיישבים האירופיים לטענתם והעדפת הרפובליקה הדומיניקנית ככח מאזן לקסטרו לטענתו.
השורה הסופית של תקופת שלטונו היתה הגירת חלק גדול מן האליטה האירופאית והמולאטית אל מעבר לים והגירת עבודה של האיטים שחורים ועניים אל הרפובליקה הדומיניקנית, רעב ותת-תזונה, חורבן אקולוגי ופשיטת רגל כלכלית. שלטון השושלת בא לקיצו לא בגלל פעילות של גורמים זרים אלא בגלל מהומות מבפנים שפרצו כאשר בייבי דוק, בנו של פאפא דוק שהיה כנראה הרבה פחות מוכשר ממנו בשליטה על הטונטון מקוט, נאלץ להרפות במקצת את שלטון הטרור באי. באופן מאפיין בייבי דוק מוציא את ימיו כאזרח פרטי בצרפת שם סרבו להעניק לו מקלט מדיני, אך מצד שני גם לא העמידו אותו למשפט.
לסיכום הצגת האיטי כדוגמה של הניצול האמריקאי של העולם השלישי, היא לא לעניין. הרי זה היה אחד הדגלים של שלטון משפחת דובלייה (שטענה שהדוד סאם מעדיף את הרודן השכן לאי טרוחיו על פניו בגלל גוון עורו) שיחסיה עם ארה"ב היו משובשים למדי. המשחרר השחור הרס את האיטי בצורה הרבה יותר יסודית ובלתי הפיכה מאשר האימפריאליסט האמריקאי שהיה סה"כ די גזען אבל לא ממש מזיק.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519193
א. טרחתי גם טרחתי להסתכל בהפניה. אינני מבין מה אתה רוצה לומר בדבריך? לא התייחסתי לארה"ב כרע אולטימטיבי ולאנשי האיטי כטובים ולכן אינך צריך להדגיש שהבאת התייחסות שלילית לגבי השלטון האמריקאי בהאיטי.
ב. אתה סתם מפריז בעניין המורשת החומסקיאנית. ודאי אצלי לא מצאת את הביטוי הזה. אני מתייחס לדבריו באופן נקודתי ולא כאל מורשת- הגזמת. חומסקי הוא רק אחד הכותבים על הנושא. אז ראשית, אינני מתייחס אליו כמורה הדור ולמעשה לאף אחד. מצד שני לא ראיתי באף אחד מספריו שקראתי שהוא מתקרב לתואר שוטה. ביטול אנשים בהינף יד מזלזל מראה רק על המבטל. ושוב, אל תדביק לי רבנים גם לא את חומסקי למרות שאני דוקא חושב שהוא איש חכם.
ג. כתבתי כבר תגובה למה שכתבת רק משום מה נעלמה התגובה שלי: היסטוריון אמריקאי שאינני זוכר את שמו, הגדיר את מדיניות החוץ ארוכת הטווח של ארה"ב כמדינות תאגידיה. כפי שבעצמך כתבת, כל זמן שדובלייה שיתף פעולה עם התאגידים האמריקאים -הוא שרד.
כשבזמן בייבי דוק הפכה הסביבה בהאיטי מסוכנת לעסקים - הוא הודח. ארה"ב לא ניצלה ורוששה את אמריקה הלאטינית כמו שבריה"מ רוששה את רומניה למשל. ארה"ב בסה"כ הגנה על תאגידיה ואלו דאגו לרושש את היבשת. אם פאפא דוק היה מחליט שבשביל לפתח את האיטי הוא מטיל מס על התאגידים - הוא היה מודח. לא ראיתי את זה כתוב אצל חומסקי; מה שהרגיז אותי בעניין של חומסקי הוא שללא סיבה וסימוכין אתה הופך אותו לגורו שלי ואותי למעריץ ושותה בצמא כל מילה שלו.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519263
אבל זאת בדיוק הבעיה, הצמצום של ההיסטוריה למדיניות תאגידית של הקומפלקס הצבאי-תעשייתי בארה''ב מביא לקביעות עובדתיות לא מבוססות.
לא היו אלו האמריקנים שהדיחו את ז'אן קלוד, בייבי דוק דובאליה, אלא המהומות העממיות של השכבות הנמוכות בהאיטי.
המהומות האלו היו או לא היו תוצאות של המדיניות האמריקאית בנוגע למגפת שפעת החזירים והאיידס בהאיטי, אבל בשעה שבייבי דוק הודח, לאמריקאים לא היה שום אינטרס בהדחתו.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519276
לא הכנסתי שום קומפלקס צבאי תעשייתי. המצב הזה קיים כבר 150 שנה ובגלל זה הבאתי את רשימת ההתערבויות של המארינס במאה ה-‏19.
ארה"ב נוכחת באמריקה הלטינית באמצעות ארגוני מישנה שמתחבאים תחת שמות תמימים כמו ארגון לקידום הדמוקרטיה, US AID , אך עוסקים במימון פעילויות שונות, ה-CIA, באמצעות תאגידים, אימון יחידות מקומיות במיסגרת counter insurgency , תמיכה בארגונים פראמיליטריים -אין לי כרגע בעבודה את האפשרות לחפש ואינני זוכר את כולם.
התשתית של ההשפעה האמריקאית מאד מורכבת ובחלק מהזמן פועלת באופן אוטונומי. בעניין של ההפיכה בהונדוראס, אינני בטוח שאובמה וקלינטון היו בכלל מעורבים בנעשה - דרגי השטח היו גם היו. בעניין של בייבי דוק: הקביעה שלאמריקאים לא היה שום אינטרס בהדחתו של בייבי דוק - יומרנית מדי; מספיק שהיה לתאגידים האמריקאים אינטרס. אין לי כאן את האתר של המקורות (יש לי אותו בבית) אבל, בהתנהלות בצ'ילה מול איינדה למשל, אתה יכול לראות גם את המעורבות הרבה של ITT .
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519278
נו אולי תגלה שלתאגיד הבינלאומי החשוב ביותר הפועל בהאיטי קוראים Foreign aid. נוכחות התאגידים אמריקאיים בהאיטי קטנה מאשר בכל מדינה אמריקאית אחרת (כולל קובה) ולא מאתמול, ולמרות זאת האיטי היא המדינה הענייה ביותר ביבשת.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519279
תעשה רשימה של כל מדינות היבשת ותתחיל לנתח את המצב אחת אחת.
אין לי כרגע אפשרות לחפש ולקרוא.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519387
על מילים לא צריך לשלם.אפשר "לתאר אותו כאבטיפוס מחריד במיוחד של צ'אבז. " מעניין עד כמה אפשר להיות נתון להשפעתה של תעמולה ללא שום ביקורת עצמית.
בלי קשר לתפיסת העולם של המחבר, נסה להוציא את העובדות שהוא מביא במאמר-עובדות שנראות לך נכונות, ואולי תוכל להסביר לי איך אתה רואה כאן כהמשך לפאפא דוק.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519407
א. הצצתי במאמר וללא הציניות כנגדה מזהיר הכותב, אני חייב לומר שזה מעניין מאד. צ'אבז הוא ללא ספק הדמות המעניינת ביותר באמריקה הלטינית כיום, ומקומו לצד אישים כמו הזוג פרון וקסטרו מובטח. הדבר הטפשי ביותר שאפשר לעשות הוא לצמצם את צ'אבז למימד הליצני שלו, שבו הוא מרבה להשתמש. אין ספק שיש כאן מגמות חברתיות וכלכליות משמעותיות ובתנועה.

ב. אין לי שום יכולת לשפוט את מידת נכונותן של העובדות המובאות. אני מניח שרובן ככולן נכונות. יחד עם זאת ברור שמדובר בפמפלט תעמולתי פאר-אקסלנס. המימד התעמולתי מתבטא לא בעובדות עצמן אלא בבחירה הסלקטיבית של העובדות המובאות. עובדות שאינן מתיישבות עם תיאור חיובי של צ'אבז, תמיד ניתן לתאר כלא רלאבנטיות לנושא בו עוסק המאמר, אבל בין כך או כך, הן אינן שם. למשל ההשתייכות של צ'אבז לחונטה הצבאית, נסיון הרפורמות ה"דמוקרטיות" של 2007, והעובדה הבלתי מרקסיסטית בעליל שהנהר הנושא את צאבז ואת ה"צ'אביזמו" אינו נהר הסוציאליזם מבית מדרשו של Federico Brito Figueroa אלא הסכסוך הגזעי בין השכבות העממיות ממוצא אינדיאני לבין האליטות האירופיות.

ג. הרושם החזק ביותר שקבלתי הוא מההתנגשות בין הרטוריקה השופעת של "Socialism for the 21st Century" לבין העובדה שהמגמות והכיוונים המתוארים כמעט שאינם שונים מן הרטוריקה הסובייטית של שנות העשרים והשלושים. יש כאן הרגשה ברורה של נסיון ל"רענן" ול"הצעיר" דברים שכבר נוסו לעייפה ונכשלו לדיראון.

ד. קראתי שיש בונצואלה קהילה יהודית של כ-‏35000 נפש. לו אני הסוכנות היהודית, הייתי מתארגן כבר מעכשיו לקליטת חלק מהם בארץ.

ה. לכל לדברים הללו אין שום קשר לפאפא דוק דובאלייה. פאפא דוק היה אנטי-קומוניסט מושבע שרדף והרג את הקומוניסטים של האיטי והיה אוייב מושבע של קסטרו. החיכוכים שלו עם האמריקאים לא נבעו מ"נטיותיו הסוציאליסטיות" (שממילא נטו להיות מוגבלות לבני משפחתו ומקורביו) אלא מכך שהאמריקנים העדיפו את קשריהם עם הרודן טרוחיו של הרפובליקה הדומיניקנית, גם בגלל עוניה וחולשתה המופלגת של האיטי וגם בגלל האנרכיה, השחיתות והעריצות הסדיסטית שם.

ו. אני לא מתפלא שאתה מסרב בכל תוקף ל"התעניין" בהיסטוריה המרתקת של האיטי ומתעקש להטות את הדיון כל הזמן לדיונים עדכניים כמו צ'אבז וענייניו שמטבע הדברים רוב מה שנאמר עליו מוטבע בחותם של התמיכה או ההתנגדות אליו. הדבר שכל כך מרתק אותי בסיפור המופלא של האיטי החל ממרד העבדים ההרואי שהנהיג הגאון הצבאי טוסן לוברטיר, המשך ברפובליקה האגאליטארית וברפורמה האגררית שהוא הוביל וכלה בעריצות הוודו ה"אפריקאית" של פאפא דוק דובאלייה, הוא כיצד סיפור שתחילתו שוויון וסוציאליזם מסתיים בהתרוששות ובחורבן האקולוגי של מדינת האם. וזהו סיפור שהתרחש כבר יותר מפעם אחת.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519447
הבאתי את צ'אבס כי איזה אייל אלמוני כתב "לתאר אותו כאבטיפוס מחריד במיוחד של צ'אבז". -זו הסיבה היחידה. אתה טועה שאינני מתענין בהסטוריה של האיטי . בדיון כאן אני מתמקד בשיטה שמתנהלת הרבה מאד שנים באמריקה הלטינית. לכן אני רואה קצת אחרת את מבנה היחסים של ארה"ב עם ארצות אמריקה הלטינית. אינני רוצה להתייחס להעדפות של האמריקאים לגבי אישיות זו או אחרת; אני מניח שפעלו כאן גם עניינים של סימפטיה וסלידה אישית במידה מסויימת. כל זה כל זמן שדובלייה לא יצא מהמסגרת שמאפשרת:
א. פעילות תקינה של התאגידים האמריקאים-גם אם בהאיטי במידה פחותה מאשר במקומות אחרים.
ב. אינו יוזם שינויים חברתיים שעלולים להיות "מדבקים".
כפי שכתבת: כל זמן שהסוציאליזם שלו היה מוגבל לבני משפחתו או מקורביו- הדבר היה במסגרת המקובל על האמריקאים.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519456
אגב, לגבי השפה הפמפלטית של הכותב: היות שאני מכיר היטב את השפה הפמפלטית הסובייטית, אני יכול לומר לך באחריות שזו שפה שונה. יש אצלו שני דברים: התפיסה האטוייסטית והדמוקרטיה הישירה. מה שאתה מתכוון שנכשל היא בעלות המדינה על פעילויות רבות. זה איננו הדבר היחיד שהוא מדבר עליו אלא גם על הדמוקרטיה הישירה שלא בדיוק היתה קיימת בבריה"מ.בודאי שצ'אבס השתייך לחונטה צבאית, אז מה?
יש הרבה מאד פובליציסטיקה מאד מעניינת על צ'אבס מכל הכיוונים ודבריו של הכותב הזה אינם המורכבים ביותר. נכון שצ'אבס מאד צבעוני; בדרכו האירופאית גם סרקוזי מאד צבעוני ולא משוך חוט בין נפוליון ובינו.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519605
א. נראה שגם כאן כמו בהרבה דברים אחרים נשאר חלוקים. לאוזניי כל הדיבורים על דמוקרטיה ישירה לקוחים ישר מהטקסט-בוק הלניניסטי של שנות ה-‏30 ומן הדמוקרטיות העממיות של מזרח אירופה. אלו הם בדיוק הטקסטים הבולשביקיים העבשים (מקורם הוא עוד מלפני לנין במסורת האנרכיסטית) על דמוקרטיה ישירה שתצמח מאיגודי עובדים ומן הניהול העצמי של המעמדות העובדים ולא מן הדמוקרטיה הבורגנית של מפלגות פוליטיות וקלפיות דיסקרטיות.

ב. צ'אבז הוא אישיות צבעונית ומשעשעת (בפרט את מי שלא חייב לחיות אצלו) העושה חיים קלים ומעניינים ליריביו מן הימין השמרני האולטרה קפיטליסטי. קל מאוד להיתפס לכל מיני מעשים והתבטאויות איזוטריות וביזאריות שלו (ע"ע יחסיו עם ישראל ואחמדיניג'אד). הטרראם והפסטיבל התקשורתי מרחיק את הדיון מן המשנה החברתית-כלכלית שלו שהיא ללא ספק משמעותית ביותר בנסיבות הלטינו-אמריקאיות. לדעתי קל יותר לשפוט את המשנה הכלכלית הניאו-מרקסיסטית על מנהיג פחות צבעוני כמו איבו מוראלס מבוליביה. בבוליביה גם אין נפט ואי אפשר לחשוד בו כמו בצ'אבז שכל הכלכלה שלו אינה אלא מסך עשן תקשורתי שמאחוריו מסתתר משטר חלוקה פשוט נוסח ש"ס. בבוליביה ה"מהפכה" משום מה הרבה פחות "משעשעת" וכבר עתה ברור שה"אליטות החדשות" האינדיאניות-מרקסיסטיות הן לא פחות מושחתות ולא יותר יעילות מן האליטות האירופיות-קפיטאליסטיות הקלאסיות.

ג. גם ההשוואה בין סרקוזי לצ'אבז היא מעניינת. לכל הפחות היא מאשרת את אחת התזות הבסיסיות של ההיסטוריוסופיה המרקסיסטית: המציאות הכלכלית-חברתית היא שעושה את המנהיג ולא להיפך. סביר להניח שסרקוזי הוא אדם הרבה יותר אינטלגנטי והישגי מאשר צ'אבז. הנסיבות הצרפתיות השלוות והזעיר-בורגניות הן ההופכות את סרקוזי לאתנחתא קומית דון-חואנית בהיסטוריה הצרפתית ואילו המצב החברתי הקשה והמהפכני בונצואלה הופך את צ'אבז למנהיג שרישומו כבר לא ימחה מן ההיסטוריה של היבשת.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519684
איזה טקסט בוק לניניסטי משנות ה-‏30? לנין כבר לא היה חי אז. אולי אתה מתכוון לדמוקרטיה הישירה בזמנו של סטלין? הרשה לי להזכיר לך שהשיטה הסובייטית הבולשביקית היתה בנויה בבסיסה על מפלגת אוונגרד קטנה יחסית שתשתלט על המדינה ותשליט את הגירסה של לנין למרקס. הגירסה של לנין למרקס שללה ממנו את הבסיס הדמוקרטי. הצנטרליזם הנוקשה והדיקטטורה של המפלגה שגם בשיאה לא הקיפה יותר משני מיליון חברים- היו אנטיתזה לדמוקרטיה; המחבר מזכיר את רוזה לוקסמבורג ולא את סטלין. מה שמחבר המאמר שהוא אמריקאי, מדגיש זה את הבסיס הדמוקרטי ההכרחי. בסיס שמתחיל מדומקרטיה ישירה ועובר לדמוקרטיה ייצוגית בספרות הגבוהות יותר. אין כאן שום רטוריקה סיבייטית. יש כאן רטוריקה של השמאל שבאופן מאד לא דמגוגי מצמידים לו תמיד את סטלין והסובייטים. האם הרטוריקה בה אתה משתמש איננה תעמולה עבשה?
אינני טוען שאני מקבל את תפיסתי, אבל התגובות האוטומטיות על פי מיטב המסורת של המלחמה בשד הקומוניסטי, סובלות בדיוק מאותה המחלה אותה מייחסים לקומוניסטים.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519711
שוקי לא טען שההצעות במאמר מזכירות את רוסיה הבולשביקית בפועל - הוא אמר שהמאמר מזכיר את *האידאל* הקומוניסטי, את מה שהופיע במאמרים ברוסיה דאז.

ברור לכולנו שברית המועצות לא פעלה לפי האידאלים המוצהרים שלה. אבל פורמלית, זו היתה ברית בין מועצות עצמאיות ("סובייטים") של פועלים וחקלאים, מודל של דמוקרטיה עממית וישירה.

ואולי ראוי להעיר שרוזה לוקסמבורג ניסתה לתפוס את השלטון הרבה לפני שהמפלגה שלה היתה לרוב מוחלט בקרב הגרמנים. גם היא חרגה מהמודל המרקסיסטי. יתרונה הגדול כמודל, בניגוד ללנין או סטאלין, הוא שהיא נרצחה בטרם נאלצה להקים שלטון טרור.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519733
אכן. רוזה לוקסמברג היתה מרקסיסטית אנטי לניניסטית ובאמת התנגשה איתו בעניין הדיקטטורה של הפרולטריון והשלטון החד-מפלגתי ואכן הזהירה מפני הדיכוי וסתימת הפיות בשיטה הלניניסטית. אלא שלוקסמבורג לא זכתה לשלוט ומה שרואים משם כידוע לא רואים מכאן. אם לשפוט ע"פ הימים המעטים של שלטון הרפובליקה הסובייטית בברלין שהקימה עם ליבקנכט (בטרם נרצחה ע"י הפרייקורפס, אבותיהם הרוחניים של הנאצים) הניצנים הראשונים לא היו מבשרי טוב.
באשר לדמוקרטיה הישירה, למעשה ניסיתי להיות מנומס. הרטוריקה היא ממש אותה רטוריקה ולכן השתמשתי במונח "עבש". הקומוניסטים לא היו בריונים פוליטיים שדגלו בשלטון האלימות, אלא שאפו לתיקון העולם והאדם. כיצד אם כן הם הסבירו את השיטה החד מפלגתית ואת דחיית הדמוקרטיה הבורגנית נוסח מערב אירופה? היכן הדמוקרטיה וזכויותיה ב"דמוקרטיה העממית"? הטיעון היה שדמוקרטיה אמיתית תצמח מהתאגדויות של עובדים לצורך ניהול המפעלים והקואופרטיבים שלהם. זוהי הדמוקרטיה הישירה כניגוד לדמוקרטיה הרב-מפלגתית הבורגנית שהיא חממה לאויביי העם=המעמד=המפלגה ולחתרנים למיניהם השואפים להחריב את המדינה. אם תקרא את תיאור "הדמוקרטיה הישירה נוסח המאה ה-‏21" נוסח צ'אבז (או ליתר דיוק כפי שהמאמר הנ"ל מצמיד לצ'אבז) תראה שזה בדיוק אותו דבר.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519795
אתה שוכח שלבולשביקים לא היה רוב בקרב עמי האימפריה הרוסית. צ'אבס זכה בבחירות אמיתיות והוגנות על פי המשקיפים מבחוץ. הזכיאה של מפלגתו לא הית הזכיה בנוסח סוריה, מצרים או בריה"מ. בינתיים צ'אבס זקוק להליך הדמוקרטי ומשתמש בו.מי שרוצה להתייחס לצבעוניות של צ'אבס - יכול. אנחנו כל הזמן שוכחים שצ'אבס פועל בסביבה דרום אמריקאית. כמעט כל שנותיו כנשיא הוא פעל כנגד תקשורת לעומתית שבכל מדינה מערבית היה מוצא נגדה צו סגירה. התעמולה נגדו כל כך יעילה שאחד האיילים משך כבר חוט בין פאפא דוק לבינו.אם יעשו סיעור מוחות בין קבוצת אמריקאים או ישראלים ממוצעת ויבקשו לזרוק שני שמות של דיקטטורים עריצים מדרום אמריקה, יזרקו את השמות של צ'אבס וקסטרו. כמובן שהמשטר והפוליטיקה בונצואלה אינם גן עדן עלי אדמות -כמו בכל אמריקה הלטינית, אבל זהו המישטר הטוב ביותר למרבית העם הונצואלי שהיה שם אי פעם. האם הייתי רוצה את צ'אבס כראש ממשלה אצלנו?לא. גם את נתניהו וברק אינני רוצה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519872
האם מה שמתרחש כרגע בתוך ונצואלה, מבחינת רמת הסכנה לאדם הקטן, אך בעל דעה פוליטית/העדפה לסגנון חיים שונה (בוהמי), זוכה לשקיפות מספיקה בכדי שאוכל לתת לצ'אבס להינות מהספק שאכן כך? (-המשטר הטוב ביותר וכ'ו)?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519884
ונצואלה נשארה עדיין ונצואלה. המדינה הזאת היתהועודנה מדינה בדרום אמריקה שבה מיעוט מאד עשיר עם רוב עני מרוד. את ההשוואות של ונצואלה צריך לעשות למה שהיה בעשרות השנים האחרונות ולשכנותיה- לא להולנד וגם לא לישראל.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519930
בהחלט. ההשוואה שאני מחפש היא דווקא לשלטון סוביטי או פאשיסטי, רך או קשה, ומבחינת החירות האישית של אדם בתחומים הנעים בין הפוליטי לסגנון החיים, דוגמאות שעולות בדעתי - שמיעת ג'ז ברוסיה, קריאה וכתיבת ספרים לא מגויסים וכ'ו.
מה מצב הסטיריקון בונצואלה?
האם פועלים שם מקבילות למחנות חינוך מחדש, או לא?
אני שואל *מתוך מחסור במידע* אם גלויים לפניך נתונים בנושא.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519940
עד כמה שידוע לי, לא פועלים שם שום מוסדות כמו במשטר הסובייטי- לא מחנות כפיה לחינוך מחדש, לא פוליטרוקים בצבא וכו'. אם באמת היה שם מישטר עריץ, היו מחסלים שם את כל מתנגדי צ'אבס. המצב רחוק מאד מזה. נדמה לי שעכשיו יש הגבלות על תקשורת מסיתה. חופש העיתונות היה כזה שהיו שם עיתונים- רוב העיתונים -שתמכו בהפיכה נגד צ'בס, קראו להפיכה נגד צ'אבס, ועדין הופיעו . בכל מדינה אירופאית, בארה''ב ובישראל- עיתונים כאלו היו נסגרים והשותפים להפיכה היו נעצרים ונשפטים.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 520254
יש נקודה בעייתית שכדאי להעיר עליה בבדיקות מסוג זה: התסריט המקובל של מעבר ממשטר חופש לעריצות הוא מדורג ואיטי. גם בריה"מ עצמה היא דוגמה כזאת (צריך לזכור שעד 1938, לפחות בתוך הגבולות של המפלגה הקומוניסטית היה די הרבה חופש לדעות שונות ומחלוקות). זה בד"כ תהליך הדרגתי, הקבה פעמים ללא נקודות קריטיות ברורות שבו החופש הולך וניטל מן האזרחים.
אף אחד לא טוען שצ'אבז היום הוא טיראן ואוזרפטור. ברור ששלטונו מבוסס על תמיכה ציבורית נרחבת ולא אקראית. כך שהבחינה שלך ברגע זה לא תעלה עדויות מרשיעות.
הבעיה היא בצעדים וביזמות האנטי-דמוקרטיות שהוא מקדם (רדיפת מפלגות האופוזיציה, ביטול מגבלות חוקתיות של משך הכהונה כדי לאפשר את המשך כהונתו, סגירת כלי התקשורת העצמאיים והאופוזיציוניים, קידום אג'נדה חד-מפלגתית בחסות הכינו "דמוקרטיה ישירה). כל היזמות האלו עשויות להוליך בסופו של דבר למצב בו הבדיקות שלך יגלו את הסממנים של שלטון עריצות, אלא שאז כבר יהיה מאוחר מדי.
זהו הרציונל של כל אותן תכונות יסוד שאנו מקשרים עם הדמוקרטיה הבורגנית ולעיתים כל כך קרובות מתקשים להבין את הצורך בהן ואת הקשר שלהן למבנה המשטר. אני מכוון למשתנים כמו משטר רב מפלגתי, חופש המידע, שלטון החוק והשיוויון בפני החוק, הפרדת הרשויות, חופש הפולחן ועוד. כאשר משטר דמוקרטי מתחיל לחבל ביסודות הללו, זה הזמן לדאוג ולא כאשר תוצאות המהלכים הללו כבר משתלטים באופן בלתי הפיך.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 520257
נראה לי שאתה נופל בפח של השוואת תנאים לא דומים. ראשית, בריה"מ של 1938 היתה כבר עריצות דמים עם שאריות של מסורת של ויכוחים בדרך לחיסול.
ונצואלה מעולם לא היתה דמוקרטיה בורגנית ואפילו לא קרובה לכך. בונצואלה כמו במקומות רבים באמריקה הלטינית יש כל הזמן מלחמת אזרחים לטנטית. מפלגות האופוזיציה שם אינן קדימה או מר"ץ. יש בהן יסודות שביצעו את ההפיכה הצבאית נגד צ'אבס- למעשה נגד רוב העם בונצואלה; הדמוקרטיה היא אחת האופציות אצלן ולאו דוקא המועדפת. התקשורת שהיתה בבעלות פרטית ואנטי צ'אבס, תמכה בריש גלי בהפיכה הצבאית וגם אחרי כשלון ההפיכה המשיכה לקרוא לחסל את צ'אבס- להזכירך, גם בקונגרס האמריקאי היו נבחרי ציבור שקראו למימשל לחסל את צ'אבס. כל הדיבור שלך על מרכיבי הדמוקרטיה מתאים לאירופה ואולי לארגנטינה אך ודאי שלא לונצואלה. רק דמיין לעצמך אם מר"ץ היתה קוראת לחסל את נתניהו; אני מניח שהם היו זוכים לתגובה שצ'אבס היה יכול רק לחלום עליה. היסוד הראשון סדמוקרטיה הוא הסכמה על כללי משחק: אין כאלה בונצואלה ולאו דוקא בגלל צ'אבס. היות שהדמוקרטיה שם מתפקדת תחת כללים של מלחמת אזרחים, הדרך היחידה שלו היא להרחיב את מה שהוא מכנה "הדמוקרטיה הישירה" ולבסס את כוחו על העם הפשוט. בדמוקרטיות המערביות, המיפלגות מבוססות על אליטות. רוב האליטות בונצואלה מוכנות להרוג את צ'אבס מחר. לכן אתה יכול להבין מזה שבדברי אין שום רצון שישראל תידמה לונצואלה - לא לצ'אבס ולא לאופוזיציה שלו.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 520035
זכותך לנסות להציג את צ'אבז כשילוב של צ'ה גווארה וקארל מארקס. זכותי להציג את קווי הדמיון בינו לבין פאפא דוק. פאפא דוק כאמור היה אנטי קומוניסט רצחני ולמרות זאת יש לא מעט קוים המחברים בינו לבין צ'אבז. כמו צ'אבז הוא התיימר לייצג תרבות ילידית של העולם השלישי (תרבות אפריקאית-קאריבית בהאיטי ותרבות אינדיאנית בונצואלה) לעומת הגלובאליזם הקולוניאליסטי האירופאי-אמריקני. וכמו צ'אבז הוא נהנה מתמיכה מרובה בקרב המעמדות העניים יותר. בחלוף הזמן נווכח אם יתגשם קו דמיון שלישי: חורבן כלכלי ופשיטת רגל של ונצואלה למרות אוצרות הנפט שלה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 520081
אתה מניח כנראה שהרצחנות של צ'אבס בוא תבוא. הנחה אחרת שלך היא שכדי שמדינה בעולם השלישי לא תפשוט את הרגל, היא צריכה לאפשר שיוציאו מתוכה רווחי עתק וישאירו לאוכלוסייתה פירורים.
ונצואלה היא הרבה שנים מדינה מאד עשירה-בשנות ה-‏60 היתה יצואנית הנפט הגדולה בעולם-עם אוכלוסיה מאד עניה. איך זה? אני מניח שזו הדרך היחידה שאתה מכיר שמדינה לא תפשוט את הרגל? אני מפנה אותך שוב למאמר של אותו אמריקאי בשם בוהמר; אל תשים לב לז'רגון אלא לטבלת הנתונים. אגב, היו פשיטות רגל בגלל בזבזנות שליטים והיו פשיטות רגל או קשיים כלכליים בגלל מלחמה כלכלית. כשהיה מחסור בדלק למכוניות בונצואלה או ההחלטה לחנוק את צ'ילה של איינדה (make the economy scream -קיסינג'ר)
איבו מורלס במספר ראיונות ל-democracy now שאחד השינויים העיקריים היה להפוך את היחס בין רווחי חברות הנפט לבין מה שנשאר בוליביה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 520151
מעניין שבניגוד למה שאמרתי קודם בבוליביה דוקא יש מאגרי נפט ויותר מכך גאז טבעי. מתברר שמבחינת רזרבות אנרגיה בוליביה שנייה רק לונצואלה בדר' אמריקה. זה מבטל גם את השערתי שאי אפשר לחשוד שגם בבוליביה מדובר במילים גבוהות על סוציאליזם לכאורה ולמעשה בריב על מדיניות חלוקה (מוראלס כמו צ'אבז הלאים את מגזר האנרגיה). כלומר בעצם בונצואלה ובבוליביה כאחד מדובר בטריבונים עממיים (צ'אבז הוא קצין צבא ומוראלס מגדל קוקא) שעלו לשלטון ע''י הבטחה לחלוקה רחבה יותר של ההכנסות מרזרבות הנפט והגאז. לכאורה אין בכך פסול עקרוני. למעשה המדיניות תבחן באופן שבו ישתמשו בכספים האלו ובתועלת שתופק מהם.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 520348
ולא רק זה. החברות המערביות והדרום אמריקאיות-ונצואלה ובוליביה לצורך זה- שונות באופן מהותי אלה מאלה. אי אפשר לשפוט אותן באופן השוואתי פשוט.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 520354
מותר בכלל לשפוט אותן?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 520356
התכוונתי -לנתח.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 520363
לנתח זה בסדר.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 520367
גם להתכוון זה בסדר
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 520373
גם לטעות זה בסדר. טעיתי במילה.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519903
"הקומוניסטים לא היו בריונים פוליטיים שדגלו בשלטון האלימות, אלא שאפו לתיקון העולם והאדם". בשנים האחרונות התחלתי לתהות על נקודה זה. כלומר, האם המניעים האמיתיים אכן היו כה נאצלים.

לו היה מדובר במקרה או שניים, ניתן היה עוד לטעון למשל שמשהו השתבש ביישום, והמאמינים עדיין חשבו שהמשך הניסיונות יצמיחו לבני האדם את הטוב המיוחל. אך לאחר שעשרות ניסיונות נכשלו והניבו רעב, דיכוי והרג בהיקף שהאנושות לא ידעה קודם לכן, לאחר שבמקרה הטוב בחרו "מתקני העולם" מבית ומחוץ להתעלם או אף להצדיק זאת, ניתן לחשוד שהמניעים האמיתיים אולי לא היו טובת המין האנושי. מה כן? אני עוד תוהה.

הניתוק החריף שבין המוצהר (והמודע) למעשה (והתמיכה במעשים), הוא לדעתי ההבדל הגדול שבין רוב האידאולוגיות השמאליות‏1 לאידאולוגיות האחרות כדוגמת הלאומיות, הפאשיזם/נאציזם, הדת, דמוקרטיה, שוק-חופשי וצמחונות/טבעונות.

זה כמובן אינו תקף לתקופת רוזה לוקסמבורג, בטרם היו די דוגמאות כדי להיווכח במשמעות בפועל של אידאולוגיות אלו.
----------------------------------

1 אני כולל בזה (ולא אכנס לכך) גם את רוב הביקורת המנומקת ע"י ערכים אוניברסליים המופנית כלפי ארה"ב, ישראל, ולעיתים גם בריטניה (בעיקר בעבר).
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 519905
המקומות בהם השתלט הקומוניזם באופן אוטנטי (לא במזרח אירופה שם השליט אותו הנ.קוו.ד. והצבא האדום), היתה עריצות גם לפני כן -היתה מסורת של שלטון עריץ. אם תקח את כל תומכי הקומוניזם משנות ה20, ה-‏30 וה-‏40 במערב - תראה שכולם היו אידאליסטים.
אם תקח את כל מדינות העולם ותמפה אותן לאורך 40 השנים האחרונות על פני הסקלה של עריצות מול דמוקרטיה, אינני בטוח שתראה את התמונה שאתה מציג.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 520032
א. ישנה עוד אפשרות: תאוריה שהיא שגוייה מיסודה. הכוונות היו נאצלות. היתה שיטה-תאוריה שהבטיחה לממש את הכוונות. זה די מובן שכאשר התגלו לראשונה פגמים וכשלונות של השיטה, רבים התיחסו אליהם כ-"כשחוטבים עצים, עפים שבבים". כלומר, יש מכשולים ומכשילים (ומכאן הפרנואידיות כלפי חתרנים ואוייבי המהפכה), אבל כל עוד יש תנועה בכיוון היעד הנאצל, צריך להמשיך לתמוך בתנועה.

ב. לדעתי, התאוריה המרקסיסטית מסתמכת על ההנחה שבני אדם שואפים לשיוויון. למעשה בני אדם הם יצורים מעמדיים השואפים לטפס בסולם המעמדות ולהבטיח לצאצאיהם תנאי התחלה עדיפים על זולתם. כל מידה של אידיאליזם והקרבה אינה יכולה לשנות את העובדה הזו.

ג. השיטה הקומוניסטית לטעמי לא היתה יותר צבועה ושקרית ביחס למציאות מכל התנועות האחרות שהזכרת (כולל הדמוקרטיה הבורגנית). מה שקרה שם הוא שלמרות כל המאמצים והמהפכנות המתמדת, היתה תופעה בלתי ניתנת לעצירה של הפיכת המהפכנים (ולא משנה כמה פעמים "התהפכו") למעמד שליט בעל זכויות יתר (ע"ע חוות החיות של אורוול).

ד. הבעיה של צ'אווז אינה אם הרוב האינדיאני תומך בו או לא. הבעיה שלו היא שאם הצ'אויזמו יצליח, האליטה האירופאית, תוחלף באליטה אינדיאנית, פחות מנוסה במלאכת השלטון ויותר עריצה. התוצאה יכולה להיות רק אחת - פשיטת רגל. לאורך זמן רק הדמוקרטיה הבורגנית הרב מפלגתית, על אף כל חולשותיה, הוכיחה עצמה כאלטרנטיבה בת קיימא לעריצות.
תעלומת האמפטיה הגנוזה 523824
א. זה נכון אולי להתחלה. לאחר שעברו עשרות שנים ועשרות ניסיונות, לדעתי לא משנה מה היתה הבעייה בתאוריה אלא מה חזר וקרה במציאות לעיני כל. מה שמרתק אותי במיוחד הוא מקור היעדר האמפטיה של רבים מאנשי תנועות הפועלים לרצח ודיכוי של מיליוני פועלים שחזר על עצמו שוב ושוב ושנאתם דווקא למשטרים והשיטות שהיטיבו עם הפועלים יותר מכל - לא טבחו בהם בתור התחלה, התירו להם להתאגד ואף לבחור את הנהגת המדינה ולהשפיע על החקיקה בה‏1. אני לרגע תוהה אם היעדר האמפטיה של כה רבים בשמאל במערב ובעצם לא רק בו לגורלם האמיתי של הפועלים, קשור להיותו בורגני...

ב. מסכים. זו אחת הסיבות בשלהן אני מעדיף מאבקים לצמצום העוני על מאבקים מזיקים לשיוויון, וכן מאבק מתוך חמלה ולא מתוך אשמה ("השכבות החלשות" לעומת "המוחלשות").

ג. אכן יש דברים משותפים לרוב המהפכות - כפי שהר-סגור הסביר פעם עד כמה האמונה כנה מלמטה וכלל שעולים מעלה, להנהגה, מגלים משהו אחר לגמרי. זה לא נכון היה במקרה הנאצי וגם לא במקרה המהפכה החומייניסטית. שם, למיטב ידיעתי היתה אמונה תמה גם מעבר לשלב הראשון וגם ובמיוחד בקרב ההנהגה.

אלא שהייחוד השמאלי עליו שמתי את הדגש אינו עוסק באלו שהיו בלב העשייה או קורבנותיה שהיו נתונים לקלחת השקרים. אני מתעניין בשוטים המועילים מבחוץ, שהיו חשופים לאמת במשך עשרות שנים - מאוהדי שמש העמים ועד אוהדי הבעת' בשמאל במערב, מרגע שסדאם פלש לכווית‏2. הם עשו זאת למרות שהנתונים היו גלויים בפניהם כל הזמן‏3, הם תמכו בדברים הפוכים לחלוטין לעקרונות שלהם. אני קורא עתה את http://www.amazon.co.uk/Whats-Left-Liberals-Lost-The... . אולי אחכים יותר לאחר מכן.

ד. אכן.

---------------------------------------------------------------------------------------------------
1 לאלמונים: אני מכיר את התירוצים שמסבירים שזה לא באמת ככה וחירות היא בעצם עבדות, חופש התאגדות הוא דיכוי וחיים הם למעשה הטבח האמיתי. אנא חסכו זאת משרת האייל.
2 משטר הבעת' היה פאשיזם פרקסלנס. הוא הוסיף על כך רצח עם של השיעים והכורדים. הוא גם פלש למדינה שכנה תוך ביצעו מעשי אכזריות קשים - מטעמים אימפריליסטיים טהורים...
3 הייתי גם מזכיר את שוטי בלעין אם היה לי חשק לבנות את הטיעון.
תעלומת האמפטיה הגנוזה 523827
א. החלוקה ל"טובים ורעים" איננה בוגרת במיוחד, ואינה מסתדרת עם העובדות.

תעלומת האמפטיה הגנוזה 523828
מהי הטענה ולאיזה סעיף מתגובתי היא מתייחסת?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514491
באמת שמתי לב לשינוי באתר ה-CIA. לדוגמא, עבור הערך Israel ישנן 8 תמונות הממצות את הערך: https://www.cia.gov/library/publications/the-world-fa... (מי שמתקשה למצוא, ניתן לצפות בהן כאן: https://www.cia.gov/library/publications/the-world-fa...)
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514500
ירושליים של זהב?
(התמונה היחידה שם שאינה מירושליים היא הירידה לים המלח בדרך יריחו)
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514502
עוד ניחוש?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514526
תמיד היתה המפה הזאת והתמונות מירושלים?
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514533
מעניין לבדוק ממתי זה. יש היכן שהוא ארכיון השומר עותקים של הרשת מתקופות שונות.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514534
האם הארכיבאי עובד עם HTTPS?‏

(נא להעתיק את הקישור ידנית)
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514535
תודה, אבל נראה שלא.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514527
יש איזכור לאיסלאם ולנצרות, ליהדות אין.
ואולי לא היו הדברים מעולם 514532
אכן ובעצם יותר מזה: אין ממש התייחסות בתמונות לתמורה כלשהי בנוף המקומי, האורבני או אחר, מאז שיבת ציון - למעט אולי הרקע לאחת התמונות של כיפת הזהב.
ואולי לא היו הדברים מעולם 514549
זוהי אגב נקודת מבט אוריינטליסטית קלסית: מתרפקת על יופי קדום ומתעלמת מאנשים שחיים היום.
לפעמים סיגר הוא רק סיגר 514550
כדאי לציין שזה המצב גם בדרום קוריאה, סין ונצואלה, נורווגיה ועוד הרבה מדינות. נכון, אפשר היה לשים תמונה של רחוב בגבעתיים, אבל מצד שני, אם היו שמים תמונה של רחוב בלגי וקוראים לו רחוב בגבעתיים אף אחד לא היה שם לב. הרחובות והערים בישראל לא כל כך מעניינים וייחודיים חזותית, להבדיל מרחובות ונציה, ניו יורק או אמסטרדאם, ומצד שני יש בישראל הרבה דברים שכן מיוחדים ומעניינים חזותית.
לפעמים סיגר הוא רק סיגר 514551
נו באמת...
ואולי לא היו הדברים מעולם 514571
זה לא מסביר את העלמתו של הכותל המערבי, אחד מהמקומות הקדושים המפורסמים שיש.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514552
וגם לא לבהאיים (ושלהם לפחות נראה מרשים)
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514570
אני לא מכיר טיעונים של הבהאיים המקדשים את ירושלים, או קשר היסטורי לעיר.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514573
הערך הוא ''ישראל'', לא ''ירושלים''.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514574
במחשבה שניה, אולי יש בכך משום הכרה של ארה''ב בישראליותה של ירושלים.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514578
או דווקא עם הטענה שמדובר על ''היישות הציונית''.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 514575
הערך הוא ישראל, אבל התמונות הן ירושלים וליד.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485465
מעבר להתייחסות לפוליטיקה הישראלית בשנת 1996, אני הבנתי את זה לא כמשהו בינארי (טוב או רע) אלא כמשהו טרנארי או אפילו רציף: בחירתו של אובאמה יכולה גם לא לשנות את מצבם של השחורים, או מועילה אך במקצת, או מזיקה אך במעט, וכו'.
אני לא בטוח שהבנתי את הטיעון 485469
גם אני.
מאמר מעניין 485441
למדתי ממנו הרבה. תודה.

הפריע לי צמד המשפטים "לטעון שקבוצה אתנית כלשהי מועדת לאלימות כתכונה מולדת, זוהי ללא ספק גזענות. זה כמו לטעון שכל היהודים גנבים פשוט כי הם יהודים." לדעתי ניתן בהחלט לטעון שקבוצה אתנית כלשהי *מועדת* ללקות באנמיה חרמשית, וזה לא כמו לטעון ש*כל* היהודים חולים בטאי-זקס. את שתי הטענות ניתן, אגב, לטעון, ולבדוק.

ברור שכל טענה על "קבוצה אתנית מסוימת" חשודה בגזענות, ועלולה באמת להעיד על גזענות מודעת או לא, אבל זה לא בהכרח שולל את הלגיטימיות של טענות כאלה באופן גורף. זה רק מחייב להתייחס אליהן בספקנות ולדרוש אישוש משכנע לנכונותן. למרבה הצער נראה כי מה שקורה בפועל הוא ההיפך, הטענות האלה נדחות על הסף כבלתי ראויות לבחינה, קשה מאד לבצע מחקרים בתחום, והתוצאה היא שלא ניתן בעצם להפריך אותן. האבסורד הוא שבגלל החשש מפני אישוש הטענות הן נותרות בלתי מופרכות.
מאמר מעניין 485470
מקובל להפריד בין טענות גנטיות לגבי מחלות פיזיות לבין טענות גנטיות העוסקות בתכונות אופי, שבהן קשה לאמוד את ההשפעה הסביבתית (תנאי גידול וכו'). סכנת המדרון החלקלק בהעלאת טענות כאלה, והסכנה שיימצא להן ''אישוש'' (הנובע לפעמים יותר משיטת הסקת המסקנות של החוקר מאשר מן הנתונים היבשים) בלתי אמין, הן סכנות אמיתיות מכדי שניתן יהיה להתעלם מהן, ונזקיהן במציאות עלולים להיות חמורים מתועלתם המדעית-אקדמית הסטרילית.
מאמר מעניין 485476
המצב שאתה מתאר הוא בדיוק מה שלא מוצא חן בעיני. ידע על העולם אינו משהו שערכו מוגבל לממסד המדעי-אקדמי, ועצימת עיניים היא לא מדיניות נבונה.
מאמר מעניין 485480
אני מסכים איתך שמותר לשפוט גזע ע"פ גזעו (לעומת אדם ע"פ גזעו), ושבקבוצות אתניות שונות יהיו התפלגויות תכונות שונות.

נראה לי שקל יותר לאנשים לקבל את העובדה שתכונות כמו גובה או צבע עור או אפילו אינטליגנציה מושפעות מהגנטיקה, ואילו תכונות אופי שמושפעות מגנטיקה קשה יותר לקבל, כי זה משבש לאנשים את האשליה של האני ושל הבחירה חופשית.

גם אם משייכים איזו תכונת אופי לקבוצה אתנית ומגבים את זה בהסברים גנטיים, קל לקבל את זה איכשהו כשהתכונה חיובית, אבל כשמדובר בתכונה שלילית יכולות להיות לדבר השלכות שליליות שגדולות מהתועלת שבידע שנצבר, ולכן אנשים נזעקים נגד מחקרים כאלו.

למשל, לפני מס' שנים התפרסם מאמר שטען שהיהודים (האשכנזים) חכמים בגלל אבולוציה שהתרחשה במס' מאות בהן הם נאלצו לעבוד כסוחרים, והיתה קורלציה גבוהה בין הצלחה בעסקים למס' הילדים השורדים, ובין אינטליגנציה להצלחה בעסקים. המאמר הזה עבר איכשהו את מחסום הפוליטיקלי-קורקט והתפרסם.
אבל מה היה קורה אם היה נטען בו שעוד תכונות אופי שיש להם קורלציה עם הצלחה בעסקים (למשל חמדנות או תככנות) נטבעו בקוד הגנטי של היהודים? קשה לי להאמין שהמאמר היה מתפרסם.
מאמר מעניין 485483
בדיוק. בשעתן הפמיניסטיות ניסו לעצור מחקרים על שוני מגדרי באישיות. נדמה לי שלאחרונה ההתנגדות שככה.
מאמר מעניין 485484
העניין לדעתי שונה. די קל להחליט אוביקטיבית אם מישהו חולה במחלה מסויימת. יש סימפטומים, יש בדיקות דם וכולי. חוץ מזה, המסלול המקשר בין גנטיקה למחלות הוא די מובן. חלבונים חסרים, פגיעה במערכת החיסון, חוסר יכולת לעכל משהו.

מצד שני, הרבה יותר קשה להחליט האם מישהו הוא בעל ''נטיה מולדת לאלימות''. זה שהוא מרביץ בכיתה זה לא מספיק (אולי אמא שלו לא מקריאה לו מספיק ספרים), ואין בדיקת דם המבררת בדיוק את מנת המשכל שלך. אנחנו גם חסרים המון ידע על המנגנון המקשר בין הגנטיקה למבנה המוח וממבנה המוח לאישיות. הצורך להתלות במחקרים סוציולוגיים (שאלונים, סטטיסטיקה של אוכלוסית בתי הכלא), בניתוחים סטטיסטיים טריקיים, והקושי המובנה להפריד בין גורמים משפיעים הופך את התחום לכר פורה לפסאודו-מדע.

ההשלכות הפוליטיות והרגשיות האפשריות של המחקרים לא אומרות שלא צריך לחקור, הם רק אומרות שהסיכוי שחוקרים ירמו את עצמם גדולה יותר, שחוקרים בעלי אג'נדה מפוקפקת יימשכו לתחום וכמובן, שתוצאות המחקרים יזכו לכותרות סנסציוניות.
מאמר מעניין 485486
מסכים.
מאמר מעניין 485492
ומה אם יתברר ששחורים הינם בעלי אינטלגנציה נמוכה יותר באופן יחסי? אילו השלכות פוליטיות וחברתיות יהיו לכך?
הדיון הוא אחר לדעתי. הנאורות שאפה להביא למצב בו כל גבר ואישה יזכו לאותן הזדמנויות ולא משנה מהו הצבע, המוצא או הדת שלהם. בפועל זה כמובן לא קורה. אחת הסיבות היא שלא תוקנו עוולות העבר שנעשו כלפי השחורים או הנשים למשל; סיבה אחרת עשויה להיות שהסטריאוטיפים כלפי אוכלוסיה מסוימת עדיין קיימים. לא משנה מהי הסיבה, העיניין הוא שהמעבר לשוויון הזדמנויות אינו פשוט כל כך ואינו מתבצע רק באמצעות החלטה.
אני משוכנע שאותם חוקרים שבודקים, או מעוניינים לבדוק, הבדלים בIQ או בתכונת אופי מסויימת בין אוכלוסיות שונות הינם ראקציונרים במידה רבה. הם מאמצים לכאורה את התפיסה הנאורה שאין להפלות אדם בשל גזעו, דתו, מינו וכו' אבל מצביעים על תכונת אופי או על אינטלגנציה ושואלים: ומה אם לאישה יש IQ נמוך יותר מזה של הגבר, עדיין צריך לאפשר לה שוויון הזדמנויות ולהתייחס אליה כאל שווה לגבר או שמא יש לחסום בפניה אפיקי התפתחות שונים מכיוון שיכולותיה אינן מאפשרות לה להצליח בהם וגם מפני שזה יהיה בזבוז של, נגיד, סגל הוראה..?
התשובה שניתן יהיה לתת לאותם חוקרים תהיה שמן הסתם גם הסביבה משפיעה על האדם ולא רק התורשה ולכן בלתי ניתן לבדוק האם X אגרסיבי יותר מ-Y מכיוון שהוא משתייך לאוכ' האיקסים.
מאמר מעניין 485522
אני מכיר הרבה מאוד חוקרים (טוב, מכיר זו מילה גדולה מדי) שחוקרים הבדלים בכל מיני תכונות ויכולות בין נשים לגברים, שחורים ללבנים וכיו"ב מוצאים גנטיים שונים. אני עוד לא שמעתי על אף אחד שטען שאם יתגלה שאכן ישנן הבדלים, יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת.

1. מפני שההבדלים כבר קיימים ומתבטאים הרבה יותר חזק כיום. מה אכפת למעסיק מסוים אם הגורם להבדלים הוא תורשתי או נרכש? מבחינתו עדיף ללכת עם הסטטיסטיקה בין כה וכה.

2. מפני שגם אם קיימים הבדלים כאלו, הם ככל הנראה קטנים, סטטיסטיים ואת חלקם ניתן לבטל במידת מה באמצעות השפעות סביבתיות.
ברקת, קבלי את התנצלותי 485538
שלוש הערות לפני שאני נסוג בבושת פנים לפינה החשוכה שלי:

ש: "ומה אם יתברר ששחורים הינם בעלי אינטלגנציה נמוכה יותר באופן יחסי?"

ת: למשל, תקפות המשפטים "אחת הסיבות היא שלא תוקנו עוולות העבר שנעשו כלפי השחורים או הנשים למשל; סיבה אחרת עשויה להיות שהסטריאוטיפים כלפי אוכלוסיה מסוימת עדיין קיימים. לא משנה מהי הסיבה, העיניין הוא שהמעבר לשוויון הזדמנויות אינו פשוט כל כך ואינו מתבצע רק באמצעות החלטה." תעמוד למבחן.
___________
"אני משוכנע שאותם חוקרים שבודקים, או מעוניינים לבדוק, הבדלים בIQ או בתכונת אופי מסויימת בין אוכלוסיות שונות הינם ראקציונרים במידה רבה."

ייתכן מאד שאתה צודק. העניין הוא שבאוירת ה PC השולטת אתה צריך להיות בעל מוטיבציה יוצאת דופן כדי לנסות לחקור את ההוא-שאת-שמו-אסור-להגיד, ולמי יש מוטיבציה כזאת אם לא לבעלי אידיאולוגיה מסויימת מאד? לליברלים הקיצוניים נוח להניח את השאלה הזאת בצד כל עוד הפרדיגמה המקובלת היא שאין שום שוני גנטי כזה, לאלה שבמרכז הספקטרום אין שום סיבה לגעת דוקא בנושא הכי טעון והכי מאתגר מבחינת האפשרות להשיג תקציב, ועם מי אתה נשאר? בדיוק. זה נראה לך מצב טוב?
___________
"התשובה שניתן יהיה לתת לאותם חוקרים תהיה שמן הסתם גם הסביבה משפיעה על האדם ולא רק התורשה ולכן בלתי ניתן לבדוק האם X אגרסיבי יותר מ-Y מכיוון שהוא משתייך לאוכ' האיקסים."

אפשר לתת הרבה תשובות, אבל אם התשובה שהצעת היתה טובה, אפשר לזרוק לפח כמעט את כל מדעי החברה וההתנהגות. אל תיתן לקלישאות המקובלות‏1 להטעות אותך - הסטטיסטיקאים יודעים לעשות דבר או שניים גם כשיש יותר ממשתנה אחד בתמונה.
________
1- היי, איציק.
שכ''ג, קבל את התנצלותי 485667
לא הבנתי את התשובה לשאלה הראשונה. ומה אם אכן תקפות משפטים כגון זה תעמוד למבחן? השאלה מה תהיינה ההשלכות של זה. מה תעשה עם האמת, לכשתגיע אליה? (טוב, זה שייך כבר לדיון על הזן).
שכ''ג, קבל את התנצלותי 485795
לגבי ההשלכות של ממצאים כאלו - אני מנחש שרוב האנשים יגיבו לממצא בכך שיחזקו אותו בצורה כלשהיא.
אם ימצא שנקבות מוציאות ציונים יותר נמוכים במבחני אייקיו, וזה יגרור לירידה בתנאי העסקה של נקבות, אני בספק רב שזה יתרום להעלאת האייקיו של נקבות בדור הבא של נבדקות.
אני לא ממש מפחד מהתגובה של הממסד האקדמאי לממצאים כאלו, אלא מהתגובה של העם, של כל מי שלא מבין איך אפליה פועלת, אלא רק מפעיל אותה.
זה תקף גם לשווארמה הודו נקבה? 485852
ומה אתה חושב שיהיה ראוי לעשות - כלומר, מה היה עושה מי ש*כן* מבין איך אפליה פועלת, בהינתן הממצא העגום שהוזכר בתגובתך?
נקבה זה לא מילת גנאי אצלי. מקווה שזה לא דרך לך על הבוהן. 485878
אני מקבל את הרושם שאת שואלת את השאלה הזו כדי להוציא אותי אהבל.
אבל למקרה שאני טועה, כי זו יכולה להיות סתם פראנוית אינטרנט, אני אענה.

כן, טוב, אני יכול לומר לך מה אני הייתי עושה עם היו מיידעים אותי בממצא כזה. הייתי מתעלם מזה, ומקדם אדישות ביחס לזה.
ואז מקדם חינוך יותר טוב, כאילו בלי קשר לממצא.

כשמוסדות חברתיים מטפלים בבעיות כזו, הם יוצרים ומפרידים בין קבוצות, מה שבדרך כלל מקבע בעיות חברתיות.
אז צריך להיות מאוד זהיר עם כל מיני ממצאים כאלו.

זו הדיעה המהוססת שלי נכון לכתיבת התגובה הזו. אני אחשוב על זה עוד, ואולי אחזיק בדיעה שונה שנדבר שוב.
נקבה זה לא מילת גנאי אצלי. מקווה שזה לא דרך לך על הבוהן. 485879
אתה מניח שהתוצאה של מחקר היא שגויה? רק כי מסקנתו לא מוצאת חן בעיניך?

אפשר לטעון שהמחקר לא נעשה בדרך ראויה. אפשר לנסות להבין למה. לדוגמה: האם השתמשו במדד טוב לאינטילגנציה? האם היתה דגימה טובה?

אם אתה מחליט להתעלם מהתוצאות, למה שלא נתעלם מתוצאות אחרות שמשתמשות באותם כלים? אם להשקפתך יש פגם בדרך עשיית המחקר: איך תדע שפגם זה לא ישתרבב לתוך המחקר הבא שתעשה?

האם זה מגונה בעיניך שלנשים ולגברים יש מקצועות נפרדים באולימפיאדה?
אפרופו מקצועות נפרדים, 485886
למה למען השם לא מבטלים, או פותחים בהליכים לביטול, האליפויות הנפרדות בשח-מט?
אפרופו מקצועות נפרדים, 485888
משהו בנושא: http://www.chesscafe.com/text/polgar03.pdf

אם אינני טועה, יש גם טענה שלא מוזכרת במאמר וגורסת שגם בהנתן תוחלת פוטנציאלית דומה, בין נשים לגברים, בכישורים הנדרשים כדי להצליח בשחמט, הרי שהשונות בקבוצת הגברים גדולה משמעותית יותר. מכיוון שבתחרויות שח [כמו בכל ענף אחר], חשוב מי מגיע למקומות הראשונים, ואין הבדל משמעותי בין אמצע הטבלה לסופה, יש רציונל מסויים בקיום ארועים נפרדים לנשים.
באופן כללי השונות בקבוצת הגברים גדולה יותר, 485892
זה לא חדש.
אבל פה אנחנו מדברים על הטופ שבטופ, ופירוש טענתך הוא, בפשטות, שלנשים יש פחות פוטנציאל להגיע למקומות ראשונים בשחמט מעצם היותן נשים.

באשר למאמר של סוזן פולגר - בסופו של דבר אני עדיין חושב שליגה מעורבת היא הכיוון הנכון. יהודית פולגר אחת עשתה הרבה יותר לטובת שילוב נשים בשחמט מעשר אלופות בליגת הנשים, וגם אם אחוז הנשים בצמרת העולמית יהיה נמוך, הן יהיו בצמרת. היא הרי גם מציינת שהרמה הכללית של נשים בשחמט יותר נמוכה *מפני* שהן מבודדות ולא מתחרות גם נגד צמרת הגברים על כל המסורת שלה.
לא ממש 485920
זה שיש הפרדה בין זכרים ונקבות באולימפיאדה, זה לא מפריע לי, כי לא נראה לי שזה מפריע למשתתפים.

בו נאמר את זה ככה..

יש הבדלים בין קבוצות.
במחקר אפשר לחדד את ההבדלים.
אבל החוקרים לא יקחו אחריות על ההשלכות של התוצאות, ואף אחד לא יקח את האחריות..
זה מצב מדאיג. צריך להיות מדען עם חזון כדי להשתמש במחקרים כדי להביא לשינויים חברתיים. וכדי לעשות מחקר נקי וחזק ו*אובייקטיבי* אסור להוביל אותו לשומקום, מה שיעשה מישהו עם חזון..

אין לי מה לעשות כאן חוץ מלפעור שאלות חדשות.
לא ממש 485939
מדען לא חייב להיות פמיניסטי, ליברלי, שושואיסטי או ליברמני. מדען צריך לעשות מחקר. כמה עמיתים שלו צריכים לא לסמוך עליו ולנסות לשחזר בצורה עצמאית את התוצאות שלו. או לנסות להסביר למה השיטות שלו פגומות מהיסוד או להראות איפה הוא מסתמך עך הנחות שגויות.

נקודת המוצא לפתיל הזה היתה: "מה יהיה אם יהיה מחקר שיראה הבדלים באינטילגנציה בין נשים לגברים". לפי תגובתך אתה מפחד יותר מדי שמא זה אכן נכון.
לא ממש 485949
עד כמה ששמתי לב, מאוד מקובל לעשות מחקרים "שמראים *הבדלים* באינטיליגנציה בין נשים לגברים". למשל בימים האחרונים ציטטו מחקר שטוען שנשים וגברים זוכרים באופן שונה:
הטענות על כך שגברים מתמצאים טוב יותר במרחב נחשבות ממש קונצנזוס, כמו גם הטענות על כישוריהן המילוליים העדיפים של נשים.

אני חושבת שיש כאן שתי נקודות חשובות:
- החוקרים נזהרים להראות הבדלים ספציפיים בסוג של הפעילות השכלית, ולא לנסות להציב גברים מול נשים על סולם אחיד שבו אחת הקבוצות תצא בהכרח עדיפה (בדומה לטענה של גולד נגד מושג ה-IQ).
- בהשוואה בין נשים וגברים יש היגיון ביולוגי מוצק, כי מוחות של נשים וגברים מתפקדים בסביבה כימית שונה למדי, וכן יש הבדל בכרומוזומים. אין היגיון כזה בהשוואה בין "גזעים" שונים.
לא ממש 485951
גם לא כל כך נזהרים מסולם אחיד, בכל אופן לא נזהרים מלפרסם את זה, תגובה 314809.
לא ממש 485956
כתבת בהודעה שלך:

"- החוקרים נזהרים להראות הבדלים ספציפיים בסוג של הפעילות השכלית, ולא לנסות להציב גברים מול נשים על סולם אחיד שבו אחת הקבוצות תצא בהכרח עדיפה (בדומה לטענה של גולד נגד מושג ה-IQ).
- בהשוואה בין נשים וגברים יש היגיון ביולוגי מוצק, כי מוחות של נשים וגברים מתפקדים בסביבה כימית שונה למדי, ..."

וזו אינה התחסדות? אם יש הבדלים בין א' ל־ב', לא בושה להגיד שא' טוב מב' על סולם אחיד. אבל כמובן שאין "פחות טוב" אלא רק "שונה".

ההמשך הוא:

"אין היגיון כזה בהשוואה בין "גזעים" שונים."

למיטב ידיעתינו כיום. אולם אם מחר יופיע מחקר שיראה נתונים סותרים, האם צריך להתעלם ממנו אוטומטית?

האם יש מקום להשוואה בין קבוצות מספיק הומוגניות (לא "שחורים", "צהובים" ו"לבנים", אלא קבוצות יותר הומוגניות). יש קבוצות אוכלוסיה אשר נבדלות באופן ברור במראן החיצוני. האם לא ייתכן שבאותה מידה הסתננה גם שונות גנטית לדרך פעולת המוח? או סתם לחלק אחר בגוף אשר משפיע על פעולת המוח.
לא ממש 485973
האם גם על הבדלים קבוצתיים במראה ניתן להחיל סולם אחיד?
לא ממש 486016
אין התנגדות להראות שגברים באופן כללי טובים יותר מנשים בתפקוד ספציפי, כמו התמצאות במרחב, או שהגברים שניגשים למבחן הפסיכומטרי מצליחים יותר מהנשים שניגשות אליו.

מה שלא עושים זה להסיק מכאן שגברים הם באופן כללי "אינטיליגנטיים" יותר מנשים.

זה לגבי נשים וגברים - קבוצות זרות (בערך) שיש ביניהן הבדלים ביולוגיים ברורים שחלקם נמצאים גם בחיות מעבדה וכו'.

לגבי "גזעים", עצם החלוקה היא לא באמת ביולוגית בד"כ תגובה 485776, חוץ מאשר בכמה נושאים ברפואה (נניח, השפעת כמות הפיגמנטים על רככת אצל תינוקות).
לא ממש 485972
למה הכוונה ב"מוחות של נשים וגברים מתפקדים בסביבה כימית שונה למדי"?
לא ממש 486009
השוני בהורמונים בגוף משפיע על המוח, הן בשלבי התפתחותו והן בתפקודו בהמשך.
לא ממש 486011
ובכל זאת? אפשר להרחיב טיפה?
שכ''ג, קבל את התנצלותי 485931
מה אעשה עם חורים שחורים במרכז הגלקסיה? אין לי מושג. מאימתי דורשים מהאמת להיות בעלת תועלת מיידית? לתומי חשבתי שגילוי האמת הוא ערך בפני עצמו.

אבל אני מרשה לעצמי לנחש שבמדעי החברה לגילוי האמת אכן תהיינה השלכות חיוביות, גם אם אני לא חכם מספיק כדי להצביע עליהן. ראשית, משום מה‏1 כולכם מתעלמים מהאפשרות שהאמת שתתגלה תוכיח שאין שוני גנטי בין קבוצות אתניות שונות, מה שיאפשר להן להוריד את הקוף המעצבן הזה מהכתף שלהן ויקנה לטענות החברתיות שלהן משנה תוקף. שנית, אם יתגלה ההיפך, העולם יצטרך להגדיר מחדש את סלידתו מגזענות על יסודות מוצקים יותר מההנחה/תקוה/תפילה שכולנן נבראנו בצלם אלוהים עם אותו פוטנציאל. יהיה מעניין.
___________
1- וראי תשובתי לשוקי
שכ''ג, קבל קינוח מתנה חינם 486080
הבנתי אותך (גם מתגובות אחרות בפתיל זה) ואני משנה את עמדתי לגבי דעותיך בנושא מ''או-הו...'' ל''הממ, יש בזה משהו''.
ברקת, קבלי את התנצלותי 485702
Charles_Murray [Wikipedia] מ-The Bell Curve [Wikipedia] נוטה באמת לרפובליקנים כשמרן פוליטי, אבל אני לא חושב שצריך להתיחס ברצינות ל"ריאקציונרים במידה רבה" או מעטה. בכ"ז שני אנשי הרוארד.

יתכן שמישהו כבר הציג את הטיעונים הבאים אני (לבטח הם כבר הוצגו בעבר באייל) ובכל זאת:

א. לא צריך להיות אידיאליסט נאיבי כדי להזהיר ולסייג השערות מסוג אלו שהצגת.

ב. "הסביבה משפיעה על האדם" - אני לא חושב שהמשפט הזה הוא בגדר השערה נועזת שדורשת הוכחות חותכות. אני חושב שזהו כרגע הקונזנסוס גם בקרב גנטיקאים מדעיים. אני חושב שדי מקובל לחשוב ולהגיד שיש הרבה איפיונים אנושיים שהם יותר תלויי סביבה מאשר קבועי גנטיקה. ההערכה הנשמעת הרבה היא 50-50. מחקרים של תאומים זהים שהופרדו בלידתם הם מן החביבים על גנטיקאים ואני חושב שהתוצאות הן בד"כ לא דטרמיניסטיות (בפרט ה-IQ). מקרה מדגים הוא מחלות: ישנן מחלות שהן תוצאה של שוני גנטי, אך ישנן מחלות רבות שהן בעלות קורלציה גנטית ובכל זאת נראה שהתחלואה היא סטטיסטית ולא דטרמיניסטית (כלומר אנשים שהם בעלי הרכב גנים המצביע על סיכון גבוהה לחלות ובכל זאת אינם חולים). אני חושב שכבר הבאתי את הדוגמה של גובה ממוצע. זו תכונה בעלת רקע גנטי מובהק ובכל זאת ההולנדים הפכו ב-‏200 השנה האחרונות מ"הגוצים של אירופה" לעם הגבוה ביותר שם (כנראה על רקע תזונתי). נ.ב. זו גם דעתם של מוריי והרנשטיין "It seems highly likely to us that both genes and the environment have something to do with racial differences."

ג. המשפט "אפשר לזרוק לפח כמעט את כל מדעי החברה וההתנהגות" נכון (אולי דוקא) עבור דטרמיניזם גנטי ולא להיפך.

ד. "לא תוקנו עוולות העבר שנעשו כלפי השחורים" - בדיון הוגן אינך יכול להתעלם מכך שמצבם של השחורים בארה"ב כעבדים לשעבר שונה מאוד ממצבה של כל קבוצה אחרת שם, מה שבהכרח יוצר להם איפיונים מיוחדים. העובדה שיש הבדלים סוציו-אקונומיים בין צאצאיהם של עבדים לשעבר לבין מהגרים אפריקניים חדשים מרמזת שלמצב היחודי של האפרו-אמריקנים יש השלכות. האם אתה רוצה להתעלם מן הקשר היותר מסביר בין הבעיות של יציבות משפחתית בקהילה השחורה היום לבין פירוק המשפחות שהיה חלק מתקופת העבדות? מספיק שתכיר בקשר הזה, כדי שתאלץ להודות בקשר אפשרי בהחלט בין ההיסטוריה של עבדות לבין ההישגים הלימודיים של שחורים היום (דרך הבעיות במבנה המשפחה השחורה).

ה. "הסטטיסטיקאים יודעים לעשות דבר או שניים גם כשיש יותר ממשתנה אחד בתמונה" - לפחות 2 מן הסוגים של ההתקפות נגד הספר (עקומת הפעמון) תוקפות דוקא את ההצהרה הזו. Thomas Sowell (שחור, אבל דוקא שמרן. יש גם כאלו) ואחרים טוענים לטעויות סטטיסטיות שיטתיות (הוא טוען למשל שבדיקות סטטיסטיות חוזרות ונשנות לפני שנות ה-‏30 דוקא טענו שליהודים יש IQ נמוך מן הממוצע (ויותר תופעות פיגור)). William J. Matthews and Stephen Jay Gould טוענים דוקא לטעות בשיטה הסטטיסטית בכלל (טוענים שהמושגים אינטלגנציה השתייכות גזעית ומצב סוציו-אקונומי בכלל לא ניתנים לכימות ע"י משתנים פשוטים כמו IQ וכיוב).
ברקת, קבלי את התנצלותי 485927
ההודעה שלך היא דוגמא מצוינת לגישה המתגוננת. אתה מצטט מהודעות שלי ושל בני פלוגתא שלי בלי להבדיל, אתה מנפץ לרסיסים אנשי קש, ואתה מכריז על המובן מאליו כאילו מישהו מתווכח עליו.

אני בטוח כמעט לגמרי שלסביבה התרבותית יש חלק לא מבוטל בקביעת ה IQ, ואני לא יודע קבוצות אוכלוסיה מסויימות באמת נחותות גנטית מקבוצות אחרות ברמת המשכל שלהן. אני מודע לבעייתיות של כל מושג ה IQ ומבין שמצב עניינים זה מהווה כר נוח לשרלטנים בעלי אג'נדה חברתית להפיק "מחקרים" שאינם שוים את הנייר עליו הם כתובים. השרלטנים האלה נמצאים בשני קצות הספקטרום.

כל אלה אינם משנים כהוא זה את העמדה שהבעתי: ההרגשה שלי כשאני נתקל בעמדות מהסוג של ההודעה שלך היא של פחדנות אינטלקטואלית, בבחינת "הבה לא נהפוך את האבן הזאת, מי יודע מה נגלה שם", מה שגורם לי לחשוב שמה שמתחבא מאחרי המלל אינו אלא הנחה גזענית למדי כשהיא בתחפושת ליברלית נוחה. על זה אני מדבר, לא על ה IQ של השחורים, הסינים והאסקימוסים.
ברקת, קבלי את התנצלותי 485941
לא הבנתי איך הגעת למסקנה שלך.
אם אני סבור "שלסביבה התרבותית יש חלק לא מבוטל בקביעת ה IQ" ואני מניח שאוכלוסיות מסויימות גדלו ב"סביבות תרבותיות" שונות, הרי שאני מניח שיהיו פילוגי IQ שונים באוכלוסיות שונות. מה יש לי לפחד מעיסוק בהבדלים כאלו?
הבעיה עם מוריי והרנשטיין היא שהם טוענים שמצאו דרך לבטל את השפעות הסביבה ולבודד רק את ההשפעות התורשתיות. האם אינך מסכים שזו טענה נועזת מאוד שצריך לבדוק אותה מכל כיוון לפני שמקבלים אותה?
ברקת, קבלי את התנצלותי 485953
איני מבין מדוע יש כאן בעייה סטטיסטית החורגת ממקרים אחרים במדעי החברה. דווקא כאן נדמה לי שכמות הבדיקות וההצלבות שניתן לעשות כדי לבודד את המרכיב התורשתי היא עצומה.

לדעתי, דווקא טענה אחרת, דהיינו שלאוכלוסיות בעלות שוני פיסיולוגי נרחב (כמוזכר בתחילת תגובה 91073) יתכנו אותן התפלגויות בכישוריהן המנטליים המולדים (ומנת משכל בכלל זאת), היא טענה כה נועזת עד כי ראוי היה לדרוש סימוכין רבין ומוצקין לפני שמתחילים בכלל לדון באפשרות תמוהה מסוג זה. הרבה יותר מעניינות בעיניי הן המניעות הרגשיות וההתפתלויות הפולמוסיות העוקבות אותן בכדי לערפל ולחמוק מעובדה פשוטה זו.
ברקת, קבלי את התנצלותי 485955
מה אתה מדבר? מה פתאום רבין במוצקין? מה יש לרבין בקריית מוצקין? אני אף פעם לא שמעתי את רבין בקריית מוצקין.
ברקת, קבלי את התנצלותי 485998
בתשובה קודמת לשכ"ג קצת "סיבכתי את החוטים" לכן אנסה כאן להיות זהיר ושיטתי יותר ואלך צמוד לטיעון של מוריי והרנשטטין מ"עקומת הפעמון (The Bell Curve [Wikipedia]).

הנחה שרבים מאוד יקבלו היא שלאינטלגנציה יש רכיב מסויים תורשתי (כלומר שבאוכלוסיה עם מעמד סוציו-אקונומי הומוגני עשויים להתגלות קורלציות בין הרכבי גנים מסויימים לבין רמת האינטלגנציה) כפי שיש לשונויות פיזיולוגיות אחרות. מוריי והרנשטיין טוענים 2 טענות יסוד: ראשית הם מניחים שתוצאות מבחן ה-IQ הן מדד טוב לאינטלגנציה. שנית הם טוענים שהם הצליחו לפתח מדד טוב לאפיון מצבם הסוציו-אקונומי של בני אדם וכיצד ל"קזז" אותו ממדד ה-IQ. כעת אם אתה יודע לנקות את מדד ה-IQ מהשפעת הסביבה (המצב הסוציו-אקונומי) מה שנשאר לך הוא מדד לאינטלגנציה תורשתית ואתה יכול להתחיל לעשות השוואות בין קבוצות , מינים וגזעים.

אני חושב שגם אתה וגם השכ"ג תסכימו שכל אחת מן ההנחות היא על פניה מאוד מאוד מרחיקת לכת ועל פניה נראית מסופקת. עצם המושג אינטלגנציה או כישורים מנטליים או מה שתבחר הוא כל כך אבסטרקטי ומעורפל שהשאלה האם ניתן לכמת אותו ע"י פרמטר יחיד היא שאלה לגיטימית. כנ"ל לגבי סביבה (למשל סוציו-אקונומית).

כלומר השאלה אינה כפי שאתה מעמיד אותה: האם מותר להתחיל בכלל "לדון באפשרות תמוהה מסוג זה"? בודאי שמותר.
אתה והשכ"ג טוענים שהסיבה לטענות נגד ההנחות של מוריי והרנשטיין הן "מניעות רגשיות" והפחד מן ההשלכות. אני חושב שבלי קשר לכך, ההנחות האלו הן בעיתיות ו"כל כך נועזות עד כי ראוי ... לדרוש סימוכין רבים ומוצקים" לפני שמקבלים אותן.

שים לב שבתוך התגובה שלך הפכה הטענה "שלאוכלוסיות בעלות שוני פיסיולוגי נרחב ... [לא יתכן שיש] אותן התפלגויות בכישוריהן המנטליים המולדים (ומנת משכל בכלל זאת)", הפכה לעובדה. בכך אתה מבטל שני טיעונים כבדים מאוד.
ראשית כל בני האדם דומים מאוד מאוד הן פיזיולוגית והן גנטית. בבדיקת דנ"א אתה יכול להבדיל מיד בין שימפנזה לאדם (או בין גבר לאישה). למיטב ידיעתי אינך יכול להבדיל בין אדם שחור ללבן (ישנם שכיחויות שונות, אבל לדעתי אין קורלציות חד משמעיות). ה"זהות" הגנטית" מתבטאת גם ב"זהות" פיזיולוגית. השינויים הפיזיולוגיים עליהם אתה מסתמך קשורים יותר בחדות האבחנה האנושית כפי שהורים מטיבים להבחין בין תאומים שהם זהים באופן בסיסי.
שנית יש הבדל משמעותי מאוד בין תכונות מדידות ופשוטות (צבע עיניים, גובה, מחלות גנטיות) לבין תכונות מורכבות ו/או מופשטות (קמצנות, יזמות עסקית, אינטלגנציה או מחלות עם רקע תורשתי). ההבדל בין בני אדם לקופים הוא תהומי ובכל זאת כאשר אתה מנסה להגדיר כישורים מנטליים שיש לבני אדם ואין לקופים, אתה מתקשה מאוד לגלות כאלו. כלומר נראה שיש מרכיב כמותי מאוד מרכזי באינטלגנציה (אנחנו והקופים יודעים לעשות את אותם דברים, רק שאנו עושים זאת הרבה יותר טוב מהם) ודוקא את הכמות קשה לנו למדוד. איך אפשר אם כן לקבוע כעובדה קשר בין תכונה שאיננו יודעים איך להגדיר ולכמת (אינטלגנציה) ובין גנים רק על סמך קשר בין תכונות פשוטות ממנה בהרבה ובין גנים?
ברקת, קבלי את התנצלותי 485966
ודאי שאני מסכים שלטענה הזאת יש השלכות רציניות ולכן צריך לבדוק אותה בשבע עיניים. אני מצר על כך שבאוירה החברתית הקיימת כמעט אי אפשר לעשות זאת, ואני חושב שהסיבה לאוירה הזאת היא הפחד מפני מה שעלול להתגלות, דהיינו הנחה מוצנעת שאכן יש הבדלים מולדים בין קבוצות אתניות שונות (בנוסף על תרומתה של הסביבה ואולי של גורמים נוספים).

מה שהולך ומתהווה, למרבה הצער, הוא שהפרדיגמה הלא בדוקה על שויון מולד היא אבן הפינה בבניית הטיעונים נגד גזענות, וזה משחק מסוכן שכן אם יתברר בסוף שהיסודות האלה אינם מוצקים‏1, כל מערכת הטיעונים שנבנתה עליהם תתמוטט, לצהלתם של הגזענים למיניהם. מי ירצה *אז* לשמוע את הליברלים יפי הנפש משנים את ההנמקות שלהם, עליהן הגנו עשרות שנים? זה ישמע פאתטי, ובצדק: זה באמת יהיה פאתטי. את הטיעון נגד הגזענות צריך לבנות אחרת מלכתחילה.
__________
1- עד שלא ידוע אחרת, זאת השערה סבירה בעיני.
ברקת, קבלי את התנצלותי 485978
למה אתה נגד גזענות?
ברקת, קבלי את התנצלותי 485979
אני יודע למה אני נגד גזענות, ונדמה לי שזה די דומה ללמה הוא.

והסיבה הפשוטה היא שגם אם יש הבדל גנטי בתוחלת ובשונות בין אוכלוסיות זה לא אומר דבר על האדם מולך (עליו אתה עומד להפגין שיקולים גזעניים), כי אתה לא יודע היכן הוא ממוקם על העקומה.

לדוגמא, נכון שגברים חזקים בממוצע מנשים, אבל האישה יעל ארד חזקה מהגבר יהונתן אורן. אותו דבר אם נוכיח שכושים הם פחות חכמים מלבנים, עדיין יתכן שכושי X חכם מלבן Y ולכן אסור להפלות.
ברקת, קבלי את התנצלותי 485981
ואם לא מדובר על האדם מולי? נניח שגילינו שמטעמים גנטיים שחורים הם בממוצע פחות אינטליגנטיים מלבנים. האם זה יהיה בסדר לצדד בהשקעה רבה יותר בחינוכם כדי לגשר על הפער המולד באינטליגנציה? והאם זה יהיה בסדר לצדד בפחות השקעה בחינוכם בגלל שהאפקטיביות של ההשקעה הזאת היא נמוכה יותר?
ברקת, קבלי את התנצלותי 485983
היי!
ברקת, קבלי את התנצלותי 485985
לא, אבל זה כן יהיה בסדר (לדעתי ואולי גם לדעתו) להשקיע יותר באלו שחכמים יותר (לדוגמא, מלגות למצטיני תיכון שיממנו את לימודיהם באוניברסיטה), גם אם באוכלוסיית מקבלי המלגות שלך יצא ש90% לבנים ו10% שחורים.
(או באופן הפוך כפי שציינת להשקיע יותר במי שחכם פחות).

או במילים אחרות אם החלטת שצריך להשקיע במישהו בגלל מיקומו בציר האינטלגנציה, אז תעשה את זה בגלל מיקומו בציר האינטלגנציה, ולא בגלל המשתנים המשפיעים.

באופן כללי הקו המנחה לשיטתי הוא שעדיף לחברה שחבריה יגיעו למיצוי הפוטנציאל שלהם, וכשאתה משקיע פחות באוכלוסייה שחורה רק בגלל שהיא שחורה אז אתה מפריע למטרה הזו, בגלל השונות באוכלוסייה הנ"ל, ותלמד בבקשה למיין יותר טוב בשביל לקבוע את חלוקת המשאבים שלך.
ברקת, קבלי את התנצלותי 485987
זה לא נראה לי רלוונטי. ברור שכשאתה יכול לבחון אנשים באופן פרטני אתה לא נזקק להכללות. אבל העלות של בחינה פרטנית עלולה להיות גדולה יותר מהרווח שלה, ואז מתעוררת השאלה מדוע בכלל לבצע את תהליך הבחינה. ללא שוויון כערך שלא תלוי באדם הפרטי הניצב בפניך, כלל לא ברור לי מה התשובה שלך.
ברקת, קבלי את התנצלותי 486019
אבל אתה לא יכול לבחון אנשים באופן פרטני, כיוון שברור שגם אם ישנם הבדלים, הם סטטיסטיים. גם אם יתברר שבני קבוצה א' חכמים מבני קבוצה ב', עדין יהיו חברים מקבוצה א' שיהיו טיפשים יותר מחברים מקבוצה ב'. לכן הוגן וחכם ביותר יהיה להתאים את היחס למיקום על הספקטרום, ולא לשיוך הגנטי או החברתי.

כך גם במקומות עבודה - אנשים חוששים שגילוי הבדלים יביא לאפליה בקבלה למקומות עבודה. מעסיק שמולו יעמוד חבר מהקבוצה שנתגלתה כטיפשה יותר ישיב פניו ריקם ויעדיף חבר מקבוצת החכמים. אבל למה שיעשה את זה, אם הוא לא יודע בודאות שהבן לקבוצת החכמים אכן חכם יותר? ואם הוא כן יודע את זה, אז מה פסול בעצם בכך שהוא יעדיף אותו, והאם זה לא יהיה המצב בכל מקרה, יהיה מקור ההבדלים אשר יהיה?

ולא ברור לי על איזה שיוויון כערך בלתי תלוי אתה מדבר. האם כיום מתקיים שיוויון בלתי תלוי בכל מה שנוגע למלגות, השקעה בחינוך או כל תחום אחר בחיים? דומני שלא.
ברקת, קבלי את התנצלותי 486056
אין הגיון לבדוק את המיקום של האינדיבידואל על ספקטרום של תכונות אם עלות הבדיקה (בכסף, בזמן, במשאבים אחרים) גדולה מדי. עדיף להסתמך על הידע הכללי שלנו על העולם - כולל סטטיסטיקה. אם תעיין במודעות דרושים או במודעות באתרי היכרויות תראה את התופעה הזאת: מפרסמי המודעות שמחפשים אנשים מתאימים מציבים תנאי-סף, למרות שברור לכולם שבני-אדם יכולים לא לעמוד בתנאים אלה ולמרות זאת להיות מתאימים למטרות החיפוש. פשוט לא משתלם לראיין אלף מועמדים לעבודה או לצאת לאלף דייטים כדי למצוא אדם אחד, שמירב הסיכויים שתוכל למצוא אותו מתוך מאה אנשים תוך שימוש בידע כללי על העולם.

"שוויון כערך בלתי תלוי" - לא יודע. תצטרך לשאול את שכ"ג או גלעד למה הם מתכוונים.
ברקת, קבלי את התנצלותי 486074
תן לי לנסח את השאלה שלך במילים שלי תוך שימוש בדוגמא, ותגיד לי אם הבנתי נכון.

נאמר שאני רוצה לחלק 100 מלגות לימודים לאוניברסיטה, ואני רוצה תמורה לכסף, כשבעיני תמורה זה לקבל כמה שיותר בוגרים עבור כסף המלגות שלי.

אז בגלל שאני לא יכול לבדוק כל מועמד ומועמד, אני פונה לשקלול של הבגרויות והפסיכומטרי ("סכם"), ונותן מלגות למי שיש לו סכם הכי גבוה, כי זה החזאי שלי להצלחה באוניברסיטה.

עכשיו נאמר ובא מדען ואומר שהוא גילה כי חזאי שמורכב מבגרות פסיכומטרי וצבע עור הוא מוצלח יותר כדי לגלות מי יצליח יותר לסיים את התואר, וההוכחות שלו עומדות בביקורת עמיתים והופכות לאמת מקובלת וכו'. האם לגיטימי להשתמש בחזאי החדש?

אז:
א. לדעתי לגיטימי להשתמש.
ב. לגיטימי להשתמש בחזאי כזה לשני הכיוונים (כדי לקבל יותר "תמורה לכסף" או כדי לעזור לחלשים יותר למצות את היכולות שלהם)
ג. לא נראה לי שזה באמת חזאי טוב יותר במציאות, או לפחות לא טוב יותר מהמצב הסוציואקונומי, ולכן לא יהיה כדאי להשתמש בו.
ד. אם אסור לשאול את השאלה אז בטוח שלעולם לא נדע אם ג. נכון או לא.
ברקת, קבלי את התנצלותי 486078
כמו שרמזת, יש ברשותינו כבר היום חזאי טוב יותר משקלול של הבגרויות והפסיכומטרי: מצב סוציואקונומי.

בהנתן ש-"סכום ההכנסות של ההורים" הוא מדד טוב פי 2 (נניח) מ-"שקלול של בגרויות ופסיכומטרי" - לדעתך עושים טעות בכך שמשתמשים במדד השני, במקום במדד הראשון?
ברקת, קבלי את התנצלותי 486088
מי זה "משתמשים" בתגובה שלך? האוניברסיטאות? כי כיום מחלקים את רוב המלגות (כמעט כולן מלבד מלגות הצטיינות) תוך התחשבות במצב הסוציואקונומי של מקבל המלגה, ובעיני זה חיובי.

כפי שכתבתי קודם הייתי רוצה שכמה שיותר חברים בחברה שלנו יממשו כמה שיותר מהפוטנציאל שלהם. מאחר ואלו עם המשאבים כנראה יצליחו לממש אחוז ניכר יותר מהפוטנציאל שלהם גם בלי תמיכה, אני מניח שלרוב עדיף להשקיע יותר משאבים בחלשים יותר כלכלית.

(זה אגב גם עונה לראובן שמכריח אותי להציב ספריה אחת שתשרת רק אוכלוסייה הומגנית אחת - כנראה שהיא תלך לאזור הפחות מבוסס בו יש פחות גישה לויקיפדיה)
ברקת, קבלי את התנצלותי 486090
אני לא חושב שאף אחד משתמש במדד הסוציואקונומי כדי לצפות הישגיות בלימודים. קבלה לאוניברסיטאות ומילגות הצטיינות הן בדיוק המסגרות שמנסות לעשות את זה - וזה נעשה על סמך ציונים. רוב המילגות עליהן אתה מדבר לא רוצות ולא מנסות להעריך את סיכויי ההצלחה בלימודים, אלא ישירות לגשר על פערים חברתיים וכלכליים. זה דבר שונה לגמרי.

(עם המשך ההודעה שלך אני פחות או יותר מסכים. פרט לכך שהייתי מכליל ואומר שאת מירב המשאבים צריכים להשקיע בקצוות הפוטנציאל. לא רק בקצה הנמוך, אלא גם בגבוה).
ברקת, קבלי את התנצלותי 487957
שאלה שמטרידה אותי מזמן ולא מצאתי איפה להעלות אותה: מה קורה עם כל המלגות האלה שמעניקות האוניברסיטאות היוקרתיות לשחקני כדור מצטיינים? האם הם בודקים את אותם מלגאים גם מבחינה לימודית קודם? ואם לא - איך אלה מסיימים את לימודיהם?
ברקת, קבלי את התנצלותי 488436
חלק מהקולג'ים מעניקים מלגה ותואר לכל ספורטאי מצטיין שיודע לאיית את שמו עם לא יותר משתי שגיאות כתיב.
ברקת, קבלי את התנצלותי 488438
כן, זה הגיוני, אבל אני שאלתי על הקיסוסיות האלה...
ברקת, קבלי את התנצלותי 488440
אופס, לא שמתי לב. אין לי מושג מה עושים עם שחקני הפוטבול של הארוארד.
ברקת, קבלי את התנצלותי 488574
ממקור ראשון: אפשר להתקבל לקיסוסית בתור ספורטאי, וזה תקף בדיוק כמו מי שעושה Resume Pumping מסוג אחר - דהיינו, מעיד על תכונות אופי ומבדיל אותך ממאות המועמדים האחרים.
המלגות שלהם לספורטאים מבוססות על נזקקות כלכלית - בדיוק כמו כל אחד אחר.
ברקת, קבלי את התנצלותי 488575
יש להם מלגות לנזקקים באופן כללי?
ברקת, קבלי את התנצלותי 488578
כן, לפי החלטת האוניברסיטה, כל סכום שבין ''לא מקבל כלום'' ועד ''לא משלם כלום''. הבנתי שצריך להיות במצב ירוד במיוחד בשביל שיאשרו לך מלגה, אפילו חלקית - רוב ה''בינוניים'' לא מקבלים אותה. במקרים מיוחדים, בנוסף למלגה, יקבל הסטודנט עבודה במסגרת האוניברסיטה.
ברקת, קבלי את התנצלותי 488586
במצב ירוד במיוחד, אבל עם ראש מוצלח במיוחד, לא?
ברקת, קבלי את התנצלותי 488625
לא ברור לי למה התכוונת ל''במיוחד''. צריך להיות עם ''ראש מוצלח במיוחד'' כדי להתקבל לקיסוסית, אבל מבין המתקבלים, לא צריך להתבלט אינטלקטואלית לשם קבלת מלגה - אבל בהחלט צריך להיות נזקק. מבחינתם, קח הלוואה.
ברקת, קבלי את התנצלותי 488626
בדיוק לייחוד כזה התכוונתי: שחוץ מלהיות ספורטאי מוצלחח אתה צריך גם להיות די מוצלח לעמוד בדרישות הקבלה של הקיסוסית ככל אחד אחר.
ברקת, קבלי את התנצלותי 488634
בהחלט - אין הנחות (גדולות) לספורטאים בעת הקבלה. כלומר, ייתכן שיעדיפו לקחת תלמיד מצטיין שהוא גם "חבר נבחרת הכדורמים של ה State" על פני תלמיד מצטיין-רק-קצת-יותר ללא רקע ספורטיבי, אבל הכלל הנ"ל תקף גם לגבי 'ראש מועצת התלמידים' או 'עורך העיתון הבית-ספרי'. כפי שכתבתי, מבחינתם זה סעיף ברזומה שמעיד על תכונות אופי חיוביות. GPA ו SAT גבוהים הם תנאי הכרחי אך לא מספק.
ברקת, קבלי את התנצלותי 488636
וכל הקיסוסיות מתעניינות בתכונות האופי שלך?
ברקת, קבלי את התנצלותי 488637
(אני לא בטוח לגבי כל הקיסוסיות, למרות שנראה לי שזה המצב בכולן)
כן. כלומר, הן דורשות רזומה בכתב, ואלא אם אתה עילוי אינטלקטואלי, כדאי מאוד שסעיף ה Extracurricular activities שלך יהיה מלא. אחד כותב 'נבחרת כדורעף', אחר כותב 'מועצת תלמידים', שלישי כותב 'אולימפיאדה לפיסיקה'. בשלבים המתקדמים יש ראיונות, "ספר לי על המודל שלך לחיקוי" וכד'.
להבדיל מהאוניברסיטאות בארץ, סינון הקבלה לקיסוסית מתוחכם יותר מ "N מצטייני הסכם".
ברקת, קבלי את התנצלותי 486092
אני חושב שזה ניסוח נכון. עכשיו רק נשנה את המקרה מקריטריונים למתן מלגות לקריטריונים לקבלה לעבודה או קריטריונים לקביעה מי יהיה בשר התותחים של הצבא.
ברקת, קבלי את התנצלותי 486094
נשנה את המקרה, ו? נגיע לסתירה עם ערכים שאני אוהב? כי אני לא רואה איך בעצמי.
ברקת, קבלי את התנצלותי 486095
אם על בסיס ההכללות הגזעיות נגיע לכך שהחזאי הראשוני שלך לקבלה לעבודה יהיה צבע עור או מוצא עדתי, האם זה לא יהיה גזעני בעיניך?

ואם נחליט על בסיס ההכללות האלה לשלוח אתיופים כבשר תותחים במלחמות כי התרומה שלהם לחברה היא בממוצע קטנה משל האחרים - תועלתנות נאורה, קראתם לזה? - האם זה יעבור את מבחן הגזענות?
ברקת, קבלי את התנצלותי 486097
באיזה הקשר? שוב, לשיטתי שיוויון הזדמנויות זה דבר מאד מועיל לחברה, וגזענות אני רואה כאנטיתזה לשוויון ההדמנויות הזה. אתה טוען שקיים מקרה בו עדיף לך כמעסיק *להתעלם* מכל מה שאתה יודע על אדם ולהחליט אם לשכור אותו רק על סמך צבע עורו? או שהמשאבים שלך כל כך מוגבלים שכל מה שאתה יכול לדעת על אדם זה צבע עור, ושזה עוד יספיק לך כדי לשכור אנשים בצורה אפקטיבית? אני פשוט לא מאמין שזה קיים במציאות שלנו.
ברקת, קבלי את התנצלותי 486100
לא להתעלם מכל מה שאני יודע על אדם ולהחליט לשכור אותו רק בגלל מאפייני הגזע, אלא לסנן מראש קבוצות של בני-אדם כך שאני לא אדע עליהם הרבה (ככה לדעתי עובדת גזענות). אבל הגענו לויכוח הישן על תועלתנות כבסיס למוסר, ולצערי לא נראה לי שיש לי משהו מעניין להוסיף בנושא כרגע.
ברקת, קבלי את התנצלותי 486104
ההרגשה שלי שבדוגמה הזו אין בעיה אמיתית:

אם בני עם המקונג הרבה יותר חכמים (בממוצע) מבני עם הבלנקו, הרי שאת ההבדל נראה גם בתוצאות הפסיכומטרי של כל אחד ואחד מהם.

לכן השאלה "לאיזה עם אתה שייך" לא תשפר ככל הנראה את תוצאות החיזוי שנותן המבחן הפסיכומטרי. כנ"ל המצב הכלכלי.

הבעיה תופיע, כנראה, כאשר לא רוצים להשקיע משאבים בעריכת מבחנים.
ברקת, קבלי את התנצלותי 486338
אתה רואה בפסיכומטרי מדד אמין לאינטלגנציה?
ברקת, קבלי את התנצלותי 486363
הפסיכומטרי הוא מדד מאוד בעייתי מאלף ואחת סיבות. הוא עדין הרבה יותר אמין ממה שמקובל לחשוב (''מבחן שהדבר היחיד שהוא מודד הוא יכולת הצלחה בפסיכומטרי'' וכו').
ברקת, קבלי את התנצלותי 486416
איזה נתונים עומדים לרשותך שסותרים את "מה שמקובל לחשוב"? (נראה לי שמה ש-"מקובל לחשוב", זה שהוא כן אמין כמדד לאינטליגנציה).
ברקת, קבלי את התנצלותי 486459
נראה לי מאוד טרחני מצידך לדרוש ממני נתונים. מן הסתם אין לי נתונים, וכל דבר שאני אומר מבוסס אך ורק על הניסיון המאוד דל שיש לי עם העולם הזה. הניסיון הזה לימד אותי שני דברים - אנשים אוהבים לחשוב שמבחן פסיכומטרי הוא איזו המצאה משונה שלא מעידה על שום דבר. ומאידך, הניסיון הזה לימד אותי שמבחן פסיכומטרי דווקא אומר הרבה מאוד, לפעמים. ואל תקפצו עלי, לא אמרתי שאבחר את אשתי ע''פ ציון הפסיכומטרי שלה או משהו כזה.

מכל מקום, הניסיון שלי באמת דל, כך שבהחלט יתכן ואתחרט על דברי בעתיד כמו שתמיד קורה.
ברקת, קבלי את התנצלותי 486423
על מבדקי מנת המשכל, ה-IQ, נהוג לומר כי "הדבר היחיד שהם מודדים הוא יכולת הצלחה במבחני IQ", וזאת מסיבות רבות, ובין השאר משום שהם נועדו לבדוק אינטליגנציה (הדבר כלול בשם - Intelligence Quotient), בעוד שאין עד היום דעה המוסכמת על כל העוסקים בתחום באשר להגדרת אינטליגנציה (בלי קשר למה שהדודה ויקי עשויה לומר או לא לומר בעניין זה).

אתם (או אתה, או מישהו כאן, שהתחיל עם זה) קצת מערבבים בין מבדקי ה-IQ לבין המבחנים הפסיכומטריים. אם אכן אומרים (?) על המבחנים הפסיכומטריים כי "הדבר היחיד שהם מודדים הוא יכולת הצלחה בפסיכומטרי" - הרי שזו בדיחה המועתקת מן האמירה המקבילה בקשר למבדקי מנת המשכל.

הגדרת המבחנים הפסיכומטריים היא שונה, הם אינם באים לקבוע אינטליגנציה וכמו שאמר פרופסור ידוע באונ. ת"א, "הם לא באים להגיד אם אתה טיפש או חכם". המבחנים הנ"ל מהווים תנאי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה בארץ, ובארצות אחרות ישנם מבחנים מקבילים, אם כי לא בכל מקום הם מהווים דרישה ותנאי לקבלה (בארה"ב - מבחני Scholastic Assessment Test ובקיצור SAT).

עפ"י הגדרתם, מיועדים המבחנים הפסיכומטריים לחזות את יכולתו של הנבחן לעמוד בדרישות האקדמיות ולסיים בהצלחה לימודי תואר ראשון. המבחנים מעוררים התנגדות עזה ופולמוס ממושך (בעיקר עקב טענות בדבר אפליה חברתית-עדתית), אך למרות זאת, עפ"י ממצאי האוניברסיטאות בישראל - ציון המבחן הפסיכומטרי בשקלול עם ציוני הבגרות מהווה עד היום את המדד הטוב ביותר בעל המתאם הגבוה ביותר עם יכולתם של הנרשמים לעמוד בדרישות האקדמיות ולסיים בהצלחה את התואר בתחום שבו בחרו. למרות המלעיזין, זה בהחלט איננו "מבחן שהדבר היחיד שהוא מודד הוא את היכולת לעמוד באותו מבחן".
אלו בחיים לא יקראו ספרים 485982
אוקי. אבל אם אני כקובע מדיניות צריך להקצות תקציב לקבוצה גדולה של אנשים ( למשל לבנות ספריה בשכונה עם אוכלוסיה הומוגנית), אז ההבדל בתוחלת מתחיל להיות רלוונטי, לא?
אלו בחיים לא יקראו ספרים 485984
ואם יתגלה שיש קבוצה גדולה של אנשים ש(בתוחלת, בתוחלת) הם חמדניים יותר ונאמנים פחות למדינה, האם כקובע מדיניות מותר לי לשים אותם במחנות ריכוז ולהשמיד אותם, בהנחה שזה יועיל להרמוניה של החברה?
אלו בחיים לא יקראו ספרים 485986
זאת דוגמה יפה, אבל לא בדיוק מה ששאלתי. שים לב, יש רק תקציב לספריה אחת. באיזה שכונה לשים אותה?
אלו בחיים לא יקראו ספרים 485996
בשכונה...
היו לי כמה תשובות מנומקות יפה, אבל לא הצלחתי לשכנע את עצמי,
כל הזמן רצות לי בראש תמונות של עולם בלי ספריות ציבוריות, זועה
גם בלי לדמיין את פרנהייט 451.
(זה עתה חזרתי מציד מוצלח במשומשים באלנבי, השלל:"מגילת סן-מיקלה" של אכסל מונתה, "תיאטרון השלג השחור" של בולגאקוב.
תדחפו, את הסיפריה שלכם. 486024
הממ, לא ידעתי שזה השם של התיאטרון ומגילות סן-מיקלה מעולה ומזכיר לי את היכלי-ירק, משום מה.
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486026
אני חיה בעולם בלי ספריות ציבוריות. כלומר, על היחידה שרלוונטית השתלטה ספרנית מטומטמת ואיומה במיוחד שאיננה יודעת דבר וחצי דבר על ספרים, אשר על כן באמת נותרו לי רק חנויות המשומשים. לא שהחנויות האלה לא נפלאות, ובכל מקרה הייתי מסתובבת בהן גם קודם לא מעט, אבל עדייו זה מרגיז ביותר.
גועל נפש.
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486037
מה זה משנה שהספרנית מטומטמת? היא לא יודעת מה להזמין? אי אפשר לבקש שתביא ספרים מסוימים?
(כרואה שחורות אני מנחש שהיא מביאה רק זבל).
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486040
באחד מביקוריי האחרונים בספרייה שמעתי אותה משוחחת עם אחת הלקוחות:
ספרנית: אז מה את מחפשת?
לקוחה: ספר אופטימי כזה, את יודעת. משהו שעושה טוב לנשמה.
ס': כן בטח, מי רוצה לקרוא קברים עצובים? מכירה את גרישם?
ל': גרישם? בטח. בדיוק כזה התכוונתי.
ס': יופי, אז יש לי ספר שלו. (נותנת לה איזה גרישם).
ל': (מעלעלת) אני אוהבת גם ג'ואן קולינס. אולי יש משהו חדש שלה?
ס': אוי, היא ממש נהדרת, אבל אין לי משהו חדש. אולי מיכל שלו?

(האם זה עונה על שאלתך?)
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486042
בהמלצת הפסיכולוג, לפעמים אני יוצר בדמיוני תרחישי זוועה, אני, ספרנית כפותה וערימת ענק של כל כתבי ג'ואן קולינס...
מפאת אנינותו של האתר לא אפרט.
והספר השני בשלושים אגורות וגם ניתן לכם מסטיק, רק קחו אותו מכאן! 486045
נדמה לי שפעם מישהי המליצה לגדי אלכסנדרוביץ' די בלהט שיקרא סופר/ת ממחלקת ג'ואן קולינס, בשם דניאל סטיל (אותם ספרים, רק כנראה יותר ארוכים) - כן כן! - זה קרה כאן, באייל!
והספר השני בשלושים אגורות וגם ניתן לכם מסטיק, רק קחו אותו מכאן! 486048
גדי בטח כבר קרא אותם כולם כמה וכמה פעמים. בחור שנהנה מטולסטוי ודאי לא יחמיץ את סטיל.
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486020
עכשיו דמיין את אותה סיטואציה, רק בלי כל ידע על הבדלים גנטיים.

במה מצבך טוב יותר עכשיו?
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486054
הבחירה נהיית אקראית באמת, ולא אקראית בשל התעלמות מעובדות.
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486058
לא כל כך הבנתי, אם אתה יודע שבשכונה אחת יש אנשים הרבה יותר חכמים משכונה אחרת, לא תשים את הספרייה דווקא בשכונה של הטפשים (הרי החכמים חכמים מספיק בשביל להרוויח מספיק כסף מעבודתם ולקנות ספרים, והם גם חכמים מספיק לבחור לקנות ספרים בכסף שלהם ולא צריכים עידוד ממשלתי. לא?
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486060
1) חכמים זה לא ההפך מעניים
2) אם אתה מתנגד לעידוד ממשלתי, כל השאלה לא רלוונטית לך, אתה מוזמן להתעלם מהפתיל
3)אני לא יודע אם יש יותר חכמים או טיפשים בשכונה מסויימת, אני רק יודע משהו על המוצא האתני שלהם ( על זה אנחנו מדברים, לא?).
4)לא מספיק לדעת מי חכם ומי טיפש, אנחנו בעצם רוצים לדעת האם הספריה תועיל.
5) משהו בסוגריים השתבש אצלך ולא בטוח שהבנתי את סוף המשפט שלך.
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486061
4) מה שרציתי להגיד זה שהשאלה "למי הספרייה תועיל" שונה מהותית מהשאלה "איפה יועיל יותר לכלל / מדינה / חברה לשים ספריה" (לחברה אולי יועיל לשים ספריה דווקא בשכונה העשירה, אבל הספריה תועיל הרבה יותר דווקא לילדים העניים), ושתיהן, לדעתי, לא צריכות להיות רלוונטיות כשאתה צריך לקבל את ההחלטה איפה לשים ספריה (בגלל שעל שתיהן אתה לא יודע לענות באמת, בגלל ששתיהן לא יתנו לך את אותה תשובה, ובעיקר בגלל שזאת שוב תועלתנות, וכרגיל, היא סתם תירוץ לברוח מהחלטות מוסריות וצודקות).

1) אני חושב שיהיה לך יותר קל למצוא קשר סטטיסטי מובהק בין אינטליגנציה למצב כלכלי מאשר בין גזע לחוכמה.

2) ברור.

3) אתה לא יודע רק את המוצא האתני שלהם, אתה מניח גם שיש קשר בין המוצא האתני לאינטליגנציה, אחרת מה הפואנטה?

5) הייתי צריך לסגור את הסוגריים לפני הנקודה. ה"לא?" מתייחס להכל.
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486063
אם הספריה אכן תועיל לילדים טיפשים (אני מתעקש על זה, כי הנושא הוא איבחון גנטי של "טיפשות", לא של עושר), המצב שונה מאשר אם יתברר ששום ספריה לא תועיל להם.

אני *יודע* רק את המוצא האתני שלהם, לא בדקתי את האינטלגנציה ( תהיה זאת מוגדרת כפי שתהיה) של כל אחד בנפרד. הקשר בין מוצא לאינטלגנציה הוא לא מספיק. ההנחה המובלעת כאן היא שהאינטלגנציה היא די קשיחה, ושאמצעים כמו ספריות או תזונה נאותה יועילו מעט מאוד. אז זה לא סתם שכונה של "טיפשים", אלו הם טיפשים חסרי תקנה.
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486066
מדוע אתה מתעקש על הנחת בסיס תאורטית לא מציאותית ("שהאינטלגנציה היא די קשיחה")? הרי כמעט כולם מסכימים שיש השפעת סביבה על האינטלגנציה. טענת ה"גזענים" היא שיש מרכיב קשיח (תורשתי) באינטלגנציה. כמו אותו פיזיולוג דני שהשווה בין אצנים דנים לאצנים אתיופיים. הוא ניסח את מסקנותיו כך: גם אם החמורים (הדנים) יתאמנו הרבה בריצה הם לא יהפכו לסוסים (האתיופים) אלא רק לחמורים מהירים. אם תנסח את השאלות שלך ביחס לתוצאות הסופיות ועלותן, השאלות יהיו הרבה יותר חזקות. אין צורך בהנחה הבלתי מבוססת ש"שאמצעים כמו ספריות או תזונה נאותה יועילו מעט מאוד".
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486072
יכול להיות שאתה צודק אבל יש לי הרגשה שזה רק יספק יותר ''תירוצים'' כמו שסמיילי קורא לזה. בוא נתחיל משאלה אולי לא מציאותית, אבל יותר קלה - אם יתברר שאינטלגנציה היא קשיחה, לפחות בעשירונים הגבוהים של האינטלגנציה - בעלי השכלה גבוהה למשל. שם באמת לא מעונינים בחמורים מהירים.
גזענות? 487247
יש לציין שאמירתו של הפיזיולוג הדני אינה בלתי מבוססת:
If it is in fact true that black people have different muscle structure it is probably due to thousands/ millions of years of evolution…---Additionally, some cross-sectional studies have found that, as a population, African-Americans have a greater density of 'fast-twitch' muscle fibers within the muscle bodies. This sort of muscular morphology would also lend to a 'leaner' muscle body (with less fat between the muscle cells)… Anthropology teaches that blacks actually do have longer and stronger long bones in the body, ie femur, humerus etc. Therefore, there are more muscle fibres. The cause is most likely due to genetics and environmental factors.
(http://wiki.answers.com/Q/Why_is_the_muscle_structur... )

מתוך מחקרון אחד שבדק את זה:
These data suggest that sedentary male Black individuals are, in terms of skeletal muscle characteristics, well endowed for sport events of short duration.
(http://jap.physiology.org/cgi/content/abstract/61/5/... )

גזענות? 487258
במסגרת ההכנות לאולימפיאדה הופיע אחד, ד"ר גלעד ויינגרטן, סוג של מומחה לאתלטיקה ופרשן ספורט, וסיפר כי עד היום ירדו כחמישים רצים את מחסום העשר שניות בריצה הכי יוקרתית ל-‏100 מטר. כולם שחורי עור. אף לבן או חום או צהוב.

ומהמעט שאני יודעת יש להם גם יתרון יחסי בעבודות משק הבית. מי שלא ראתה כושי חסון מניף ספה ביד שמאל תוך שהוא עושה פאנלים בימינו, לא זכתה לנקיון בוהק על באמת.
מי שלא שיחקה "5 דקות בגן עדן" עם סיני 487269
למה "סוג של"? הוא לא באמת מומחה? או שזה "סוג של" רעש מילולי, כי הצגה פשוטה וישירה בתוארו נראית רשמית מדי?
מי שלא שיחקה "5 דקות בגן עדן" עם סיני 487275
''סוג של'' מהווה סוג של התבטאות לא מחייבת. פחדנית אפילו. גם משום שלא מכירה את הד''ר ויכולותיו האמיתיות. ותמיד קיים החשד שפרשנים ומומחים לכאורה טובים רק לאחר מעשה. בדיעבד. לא שניה אחת קודם.
"סוג של" הוא ה"כאילו"‏1 החדש 487291
ואני אפילו זוכר את הפעם הראשונה בה שמעתי ביטוי זה.
מצער לחשוב ש"כזה" לעומת זאת, הולך ונעלם ללא יורש באופק ומותיר את שפת הנביאים בעוניה (:

1 כמודגם בתגובה 460068 .
"סוג של" הוא ה"כאילו"‏1 החדש 487295
אז מה קרה ל"כעיקרון"? זה הרי היה התחליף ל"כאילו" כזה. יש מצב שהוא התחלף חלק וחלק?
"סוג של" הוא ה"כאילו"‏1 החדש 487313
הוא עוד כאן: תגובה 487278
"סוג של" הוא ה"כאילו"‏1 החדש 487338
הרגעת אותי.:)
"סוג של" הוא ה"כאילו"‏1 החדש 487316
"כעיקרון" אינו מוכר לי משפת היום-יום. "בעיקרון" דווקא כן, אבל לא שמתי לב לתמורה מיוחדת בתדירותה של מילה זו, אולי עקב כך שאני משתמש בה יותר מבעבר.

ניסיתי לבדוק זאת בגוגל. אם אתה מעוניין אז באופן הזה:
חיפשתי "בעיקרון" (בחיפוש המתקדם) על פני חצי השנה האחרונה לעומת חיפוש על כל השנה האחרונה. עתה כדי לנטרל את השינוי הכללי בגודל האינטרנט העברי שגוגל מאנדקסים השוויתי את זה למספר המופעים של המילה השימושית "אני" בתקופות אלו. ואולם, התוצאות משונות ואף אינן חוזרת על עצמן כך שאין לי תשובה מוסמכת.
"סוג של" הוא ה"כאילו"‏1 החדש 487341
תראה, בעיקרון - והבכל"מ למינהו בצד - התכוונתי לאנשי העקרונות באשר הם...:)

(וכל הכבוד על הטרחה הבלשית).
"סוג של" הוא ה"כאילו"‏1 החדש 487314
רעש מילולי 487517
מילא רעש מילולי - יש גרועים מכך, ובראשם מילה שלמדתי היום בקורס Scrum [ויקיפדיה]: למטווץ - שנוספת על לדלוור, לגנרט ולפבלש בהן משתמשים תדיר בגוף הכלכלי המשפיע ביותר על חשבון הבנק שלי. אני תוהה כמה אנשים מחוץ למקצוע יכולים לנחש את המילים באנגלית מהן התקבלו זוועתונים אלו.
רעש מילולי 487518
וגם לרנדר ולקמפל (דווקא האחרונה נשמעת לא רע בעברית).
רעש מילולי 487545
מה המקור ממנו נגזר "למטווץ"? ואני עוד במקצוע...
רעש מילולי 487551
to motivate.
רעש מילולי 487554
אז למה לא "למטווט"?
רעש מילולי 487556
צודק. כנראה בגלל הצ' ב''מוטיבציה''.
רעש מילולי 487558
שלא לדבר על ''למטב'', שבכלל נשמע כמעט עברי.
רעש מילולי 487561
רעיון לא רע, למטב - אם כי זה נשמע מוגבל למוטיבציה טובה, לא?
בניגוד למוטיבציה רעה? 487563
בניגוד למוטיבציה רעה? 487565
אכן כן. לדעתך אין כאלה?
בניגוד למוטיבציה רעה? 487570
אני יכולה לחשוב על שיחת הנעה שתביא לתוצאות שליליות *בעיני*, אבל קשה לי לחשוב על סיטואציה שבה מישהי תערוך שיחת מוטיבציה שמטרתה תהיה לדכא את הצד השני (אחרת היא לא שיחת מוטיבציה, מקסימום עניין אחר במסווה של כזו).
בניגוד למוטיבציה רעה? 487573
התכוונתי למוטיבציה לעשות מעשים שליליים.
בניגוד למוטיבציה רעה? 487577
אבל מנקודת מבטו של מעביר השיחה?
בניגוד למוטיבציה רעה? 487597
אם המיטבוט הזה הוא יצירת מוטיבציה באופן כללי, לאו דווקא ''עבודה'' ממוסדת, נראה לי שזה יכול להיות גם מנקודת מבט זו.
בניגוד למוטיבציה רעה? 487580
מה, לא עשית טירונות?
עשיתי, אבל מה הקשר? 487582
עשיתי, אבל מה הקשר? 487661
אצלי בטירונות היו הרבה יותר מדי נאומים רוויי התלהמות על דברים שבנפשו של צה"ל: "מדוע חשוב שכיתת הטירונים תגיע בזמן לחדר האוכל?"
דעתי על צה"ל לכה והתדרדרה במהלך הטירונות והמשיכה לרדת במהלך השירות הצבאי.
עשיתי, אבל מה הקשר? 487662
עדיף שזה יהיה בנאומים ולא בחיבור שנותנים לך לכתוב כעונש...
את רוצה תחליף לקפה?‏1 487660
לו היו רוצים שישמע עברי היו אומרים "להניע".

__
1 דבר שאין בו קפה?
דבר שלא יזכיר לך קפה?
אכלי לקרדה!
רעש מילולי 487564
כן, העברית המאונגלזת בהי טק היא רעה חולה -
רעש מילולי 487620
''הזוועתונים'' האלה דווקא משעשעים אותי.
שחזרבילי 513563
אז הינה עוד, טרי מן המכבש:
אפו: "אז למה בפרודקשן אנחנו לא רואים את זה?"
איש: "זה לא שחזרבילי"
שחזרבילי 513583
לשחזרבילי יש קסם מסוים, האמת.
רגע של עברית 513601
למה שחזרבילי? מה רע בשחזיר?
רגע של עברית 513608
מה רע בחזיר?

(האם לא מדובר כאן על המילה שקוראים לא "הדירות" מפאת חוסר הדרת־הכבוד במילה "חזירות"?)
רגע של עברית 513613
לא רע (עניין של טעם), אם אינו סובל משפעת.

לא. "הדיר", או "הדירות" זה repeatability - היכולת לקבל שוב אותה תוצאה. "שחזיר" או "שחזיריות" זה restorability - היכולת לשחזר מה שאבד, הושחת או סתם אוחסן.
רגע של עברית 513619
נראה לי ששחזרבילי של אפו זה reproducible ניתן לשיחזור במובן של באג שניתן "לייצר מחדש" בכל סביבה.
רגע של עברית 513635
אכן. ספציפית במקרה הזה מדובר היה דווקא בשיפור ביצועים.
שחזרבילי 513605
אכן, אני רוצה להאמין שמקורות ההשראה של בן יהודה מודרני זה הם אלף לילה ולילה, או לפחות איזה רימסקי קורסקוב (http://www.youtube.com/watch?v=s1aFrAV3d1o&featu...).
שחזרבילי 515117
לטעמי אפשר גם שחרזדה.
שחזרבילי 515119
לי זה נשמע כמו שילוב של שחרזדה וחוטובלי.
שחזרבילי 515120
שילוב כזה הוא ממש פיוז'ן.
גזענות? 487273
יש לציין, כי רוב ''שחורי העור'' המדוברים לא באו מאפריקה אלא מחצי הכדור המערבי, והם צאצאי עבדים... וכנראה יש בשושלת היוחסין שלהם כמה קבוצות אתניות גם לא מעט דם ''לבן'' או ''צהוב''.
יכול להיות שיש משהו בביטוי המיושן ''און כלאיים''.
גזענות? 487278
זה בעיקרון נכון עובדתית. מלבד אצנים שחורים מבריטניה וקנדה שאינם נמנים על צאצאי העבדים. עובדה נוספת היא שבני אפריקה מארצות מסוימות - קניה, אתיופיה, ובעשורים האחרונים גם מהמגרב - מצטיינים דווקא בריצות הבינוניות והארוכות. לעומת זאת נפקד מקומם של הכושים מענפים שלמים כגון שחיה, קליעה וג'ודו.
גזענות? 487290
רק לי מפריע השימוש ב"כושי" במקום ב"שחור"?
הרי זוהי המקבילה ל'ניגר' הכה פוגעני.
גזענות? 487292
זה מה שמפריע לך? וכל הדיון המייגע על יתרונותיהם של "גזעים" שונים לא מפריע לך? הבוז לשוטים למיניהם ששם, דווקא שם, כל כך חשוב להם לחקור.
גזענות? 487294
בהקשר יתרונותיהם של גזעים שונים כדאי להזכיר כי העם היהודי, במיוחד צאצאיהם של יוצאי אירופה, הצמיח מתוכו אחוז מדהים של זוכי פרסי נובל למדעים. שני פרומיל מהאוכלוסייה העולמית לקחו יותר מרבע הזכיות. פי 125 מהשיעור הצפוי. מקרה? גזע? גנטיקה?
גזענות? 487304
לגבי זה יש תיאוריה מענינת לרם מואב המנוח (אחיו של אורי מילשטיין הידוע לשימצה) בסיפרו ''זירמת חכמים'' - אצל יהודי מזרח אירופה היה נהוג שבנות הסוחרים העשירים היו מתחתנות עם התלמידים החכמים וכך הועברו הגנים של עורמה מעשית וחוכמה אינטלקטואלית במהלך הדורות, כל זה בנוסף לפרעות, גירושים וטבח שהוסיפו להשבחה הגנטית. לעומתם, אצל הגויים שהיו בעיקר קתולים במשך מאות שנים, החכמים ביותר הלכו להיות כמרים או נזירים שלא מולידים ילדים ולכן הידלדלו אצלם במהלך הדורות הגנים של החכמים יותר וגם זה תרם לעליונות האינטלקטואלית של היהודים.
גזענות? 487315
מעניין. כמובן, אם זה נכון, ההשבחה הגנטית פעלה רק מבחינות מסוימות - בכל הנוגע למחלות גנטיות קשות היהודים האשכנזים גם כן צועדים בראש, שלא בטובתם.
גזענות? 487468
ויש כאלו שטוענים שזה קשור: שגנים שמאפשרים אינליגנציה גבוהה גם הופכים את התפתחות המוח לפגיעה יותר למחלות או למוטציות גנטיות.
גזענות? 487469
חתונות מרובות בקרב קרובי משפחה מגדילות את הסיכוי ללקות במחלות תורשיות. כך היה בקרב יהודי מזרח אירופה וכך בקרב האצולה האירופית לפני מלחה''ע הראשונה.
גזענות? 487471
כן, אבל כאן מדובר רק על מחלות תורשתיות ספציפיות של מע' העצבים.
גזענות? 487446
תתעקש ככל שתרצה על המניעים. עובדה היא שיהודים עולים על כל כל גזע בהקשר פרס נובל. ולא שליהודים היו עמדות עדיפות במציאות האנטישמית.
גזענות? 487459
הוא כלל לא סתר את דברייך.
גזענות? 487475
זה משהו שלפחות במחשבה ראשונה נראה שהרבה יותר קל להסבירו ע"י חינוך.

מתאם דומה: מהו שיעורם של ילידי אירופה בקרב מקבלי הפרס לעומת חלקם בכלל אוכלוסיית העולם?
גזענות? 487487
ליהודי מזרח אירופה לא היה יתרון חינוכי במסגרת הנחשלות הכללית ששררה שם. אבל מתוכם היגרו רבים לאמריקה ומהם צמחו המוני זוכי פרס נובל. כנראה שהטריגר למצוינות מדעית טבוע בגניוס היהודי, וההשפעה הסביבתית במערב (בסה''כ כשניים שלושה דורות) רק שיחררה אותו.
גזענות? 487490
הטריגר טבוע בגניוס! עכשיו הבנתי הכל.

(הולכת להיפטר מהספרים של סטיבן ג'יי גולד).
גזענות? 487498
:-) ברחה לי הגנטיקה לגניוס. התכוונתי לומר שאולי תכונה גנטית חבויה של מצוינות התממשה במציאות בה היגרו מיליוני יהודים לאמריקה וזכו לקבל חינוך מדעי וטכנולוגי.
גזענות? 487519
ולמה זה נראה לך יותר הגיוני מאשר התיאוריה שארז לנדוור הציג?
גזענות? 487524
כי מתוך מיליוני יהודי מזרח אירופה רק קומץ זעום היה בעל אמצעים. כך שהתאוריה נופלת מחמת מיעוט הנתונים ההכרחיים לקיום רציפות גנטית (וסביבתית) להצדקתה.

ובמקביל אשאל שאלה בכיוון הנגדי: מה בדיוק מפריע לך לקבל את העובדה שקבוצה אתנית מיוחדת במינה גרפה תארים וכישרונות אישיים מופלגים פי מאה מונים ומעלה מחלקה היחסי באוכלוסייה? מין סוג של גזענות הפוכה? שנאה עצמית במסורת האנטישמים בפליק-פלאק לאחור?
גזענות? 487540
מה בין מספרם המצומצם של בעלי האמצעים לבין קיום הרציפות הגנטית?
גזענות? 487591
''האלפיון העליון'' מקרב יהודי מזרח אירופה אמור היה לפי התאוריה של פרופסור מואב להתחתן בינו לבין עצמו. ולספח כל הזמן תלמידי חכמים כחתנים לבנות. יש עם זה כמה בעיות. ראשית, עם מי התחתנו הבנים של הגבירים, ואיך צירוף תכונת ערמומיות הסוחרים השתלבה כאן עם מצוינות לימודית. שנית, במספר רב של ילדים כנהוג באותה תקופה, ההון המשפחתי אמור להישחק לאורך זמן. שלישית, פיזור גיאוגרפי עצום וקשיי המעבר ליהודים. והכי חשוב, מיליוני המהגרים לאמריקה נמנו על השכבות היותר עניות בעיקר. מתוכם יצאו זוכי נובל לאחר מספר דורות מצומצם של השכלה חופשית.
גזענות? 487601
לגבי הנקודה השלישית שלך, יהודי מזרח אירופה היו מרוכזים בשטח מצומצם יחסית שנקרא ''תחום המושב'' ולכן היה חיכוך גדול בינם לבין עצמם (בנוסף לשכנים הגויים שלהם) ומכאן נוצרה התגבשות האומה הפרוטו-לאומית שמאפיינה היו שפת היידיש, אוטונומיה כלכלית, קיום של מוסדות חברתיים אוטונומים ותרבות יחודית על סיפרותה, עיתונותה, תיאטרון (ויותר מאוחר גם קולנוע) וכו'. כלומר זו היתה קבוצה מאוד מגובשת.
גזענות? 487605
השטח "המצוצמם יחסית" של תחום המושב השתרע על פני כמיליון קמ"ר. פי 40 ומעלה משטח ישראל. בתוכו חיו כ5.5 מיליון יהודים שהיוו כ-‏12% מהאוכלוסייה. תחום המושב ויתר הגזרות (כמו איסור מעבר בין האזורים) הביאו לאחר כמאה שנים להגירה ההמונית של יהודי מזרח אירופה לאמריקה.
גזענות? 487608
ויחד עם זאת זה היה כמו מדינה בתוך מדינה - היהודים התחככו ובאו במגע בעיקר בינם לבין עצמם. היהודים התבלטו לטובה לא רק באמריקה אלא גם בגרמניה לאחר פתיחת הגיטאות ובמקומות כמו הולנד, איטליה ובריטניה לאחר גירוש ספרד, מה שמחזק את התיאוריה של רם מואב לא רק לגבי יהדות מזרח אירופה.
גזענות? 487611
זה לא מדויק. היהודים התחככו זה עם זה רק במסגרת העיירות בהן נולדו חיו ומתו. כמעט ולא היה מעבר בין אזורים, ואפילו סמוכים. בדומה למצב באנגליה של טרום המהפיכה התעשייתית: אדם ממוצע באותה התקופה לא חרג 10 מייל ממקומו במהלך כל חייו.
גזענות? 487635
שיעורי בית: קראי את "הכנסת כלה".
גזענות? 487617
מה היה שיעורם באוכלוסיה העירונית לעומת חלקם באוכלוסיה הכללית?
גזענות? 487625
עפ''י ויקיפדיה, היהודים היוו בממוצע כמחצית מהאוכלוסיה העירונית. זה נשמע הגיוני מכיוון שהאיכרים היוו את רוב אוכלוסיתה של רוסיה הצארית.
גזענות? 488294
כמה זמן התקיים תחום המושב? היהודים הגיעו בהמוניהם לפולין בעיקר לאחר גירוש ספרד. מדובר על בערך 500 שנים (או אולי פחות). עברה כבר מאה שבה לא היו מגבלות כאילו.

עד כמה השונות הגנטית בין היהודים האשכנזים ליהודי המגרב? כמה זוכי נובל היו אשכנזים? כמה היו מוגרבים?
גזענות? 488295
ודאי שפחות. תחום המושב היה קיים רק ברוסיה הצארית. רוסיה הצארית השתלטה על השטחים הללו שהיו בשליטת פולין רק במאה ה-‏18
גזענות? 488587
הישוב היהודי במזרח-אירופה כגוף מבודל משכניו היה קיים הרבה לפני תקופת תחום המושב. הזיקה של היהודים לשכניהם תמיד היתה אוטונומית - מלבד קשרי מיסחר, שירות פריצים וייצוג ציבורי מול השליטים, לא היה מגע חברתי בין היהודים לגויים. היה להם לפחות 500 שנה ליצור השבחה גנטית והתוצאות משליכות גם לגבי צאצאיהם עד לימינו.

יהדות מזרח-אירופה נוצרה ממגורשים מגרמניה בימי הביניים וייתכן שגם תוגברה באוכלוסיה כוזרית. מגורשי ספרד לא הגיעו למזרח-אירופה. יהודי ספרד התישבו ברחבי הים התיכון - צפון אפריקה, איטליה, דרום צרפת והאימפריה העותומאנית. גל מאוחר יותר של אנוסים התיישב במערב אירופה ודרום אמריקה ולאחר מכן גם בבריטניה וצפון אמריקה.

בקרב היהדות המזרחית לא היתה אותה הוויה שבה חיו יהודי מזרח-אירופה וגם הסביבה התרבותית היתה שונה. לכן זו טעות להשוות בין קהילות יהודיות שונות.
גזענות? 488641
השבחה! לא פחות ולא יותר! משהו בסיגנון ההשבחה שעוברות חברות, קטנות ומבודדות גנטית בדרך כלל?
גזענות? 488659
בהחלט השבחה. תכונות מסוימות קיבלו עידוד במעבר הדורות ובמהלך הזמן הן הפכו להיות תכונות מאפיינות של יהודים אשכנזים ומכאן כנראה ההסבר כיצד יהודי אירופה (ולאחר מכן גם ארה''ב) הצליחו מעל ומעבר למשקלם היחסי באוכלוסיה הכללית.

דרך אגב, גם בבראשית פרק ל מסופר על השבחה גנטית.
גזענות? 488662
זאת כמובן אפשרות אחת. ההצלחה של מהגרים מאסיה בארה''ב (''היהודים החדשים'') מעלה אפשרות נוספת. כל זמן שנמנעים מלבדוק את זה ברצינות אי אפשר להכריע - אלא אם מוכנים להמתין בסבלנות עוד כמה דורות.
גזענות? 488674
ההבדל הוא שהאסיתים מצטיינים במדע ואילו היהודים הצטיינו גם בתחומים אחרים - פוליטיקה (בנג'מין ד'יזראלי, ליאון בלום), הגות פילוסופית (מארקס, פרויד) ובמידה מסוימת גם באמנות (פליקס מנדלסון-ברתולדי, פרנץ קפקא, מארק שאגאל).
גזענות? 487618
חתונות של תלמידי חכמים עם בנות סוחרים עשירים אינן חתונות של "האלפיון העליון" בינו לבין עצמו. ראשית, אם כבר, מדובר בשני אלפיונים עליונים שונים - ה"עליונים" בעושרם ו"העליונים" בחוכמתם הלימודית.
בני הגבירים לא בהכרח הוסיפו להשבחת הגנים, חוץ מזה שסביר שהעבירו משהו מעורמת הסוחרים. אין כל צורך ש*כל* העם "יושבח" גנטית כדי שיהיה בו חלק מספיק חזק להוציא מתוכו חתני פרס נובל: בסופו של דבר, מאלה האחרונים יש הרבה פחות מאלפיון.
בעניין מספר הילדים את סותרת את עצמך: הרי גם אם ההון המשפחתי נשחק לאורך זמן, בכל זאת יש עשירים בכל תקופה - ומכאן שה"אלפיון העליון" הזה של העושר מתחלף, לפחות בחלקו.
ולא כל המהגרים לאמריקה היו מהשכבות העניות, ולא כל חתני פרס נובל היהודים היו אמריקאים.
גזענות? 487622
לומר שלא כל היהודים שהיגרו לאמריקה היו עניים זה נכון כמו להגיד שלא כל מיליוני מהגרי העבודה בסוף המאה ה-‏19 ובתחילת ה-‏20 (אירים איטלקים וסינים) באו ממעמקי המצוקה בארצות מוצאם. אז היו כמה שהגיעו עם פמוטים מהסבתא. שולי. תיאורי התקופה מציירים תמונה של פועלים פשוטים במתפרות, חסרי השכלה ומיומניות מורכבות. רק בחלוף דור-שניים בהם התאפשר מתן חינוך פתאום קפצה הבולטות היהודית באליטות. כל האליטות, לאו דווקא באקדמיה.

פרסי נובל הינם רק הדובדבן שאפשר לכמת מסך הקצפת. היהודים שולטים בהוליווד מכל צידי המצלמות כבר דורות. כך גם בתעשיית הבידור והטלוויזיה. היהודים מחזיקים במיטב המשרות הנחשקות בוול-סטריט ובפירמות הגדולות של עו"ד. מספר עצום של רופאים ממוצא יהודי. ובעידן ההיי-טק ברורה ומוחלטת הזיקה של רבים ליהדות.

מתוך 10 האמריקאים העשירים ביותר 6 הם בני דת משה.
גזענות? 487627
א. היו קצת יותר מכמה שהגיעו עם קצת יותר מהפמוטים מהסבתא.

ב. מה הנקודה שלך? שרק היהודים האמריקאים הם מהשמנת שבשמנת? אז מה העניין הגנטי?

ג. איינשטיין לא קיבל את הנובל שלו על עבודה שעשה באמריקה, גם לפרויד לא הוצע הפרס הזה על דברים שהמציא באמריקה. גם מרכס, שוודאי קורץ מהחומר המתאים לפרס, לא היה תוצר היהדות האמריקאית.
גזענות? 487633
לא היה קשר הדוק כל כך בין יכולת השתכרות לבין היות אדם תלמיד חכם. להפך, תלמידי חכמים היו סמוכים על שולחנם של אחרים בדרך כלל.

הפיזור הגיאוגרפי לא היווה מכשול בפני הנישואין ה''פנימיים''. זו עובדה שהיהודים האשכנזים נחשבים קבוצה סגורה מבחינה גנטית (מה שמן הסתם משתנה היום, כשהם מתחתנים באחרים).
גזענות? 488437
אני מציע לך לא להתווכח עם ברמנית על יכולת השתכרות.
גזענות? 488467
החרדים היוו מיעוט מבוטל בקרב יהדות מזרח-אירופה, ואילו קומץ היהודים בעלי הממון היו בד"כ מסורתיים בלבד ואפילו חילונים לגמרי. בניגוד לאגדה העממית על ריבוי תלמידי חכמים - מספר האברכים בישראל של שנות ה-‏70 (עם 3.5 מיליון תושבים) כבר עלה על מספר התלמידים בישיבות הגבוהות בכל אירופה, בכל זמן נתון בהיסטוריה.
הביטוי 'חילוני' הוא מודרני למדי. 488471
קשה לומר שהיית יכולה למצוא חילונים במזרח אירופה של המאה ה-‏17, למשל.
הביטוי 'חילוני' הוא מודרני למדי. 488486
קשה לומר שהיה אפשר למצוא יהודים אמידים במזרח אירופה של המאה ה-‏17, למשל. גם לא חרדים במובן שאנו מכירים כיום.
ובכל מקרה אין ספק, 488502
שיכולה היית למצוא יותר יהודים אמידים במזרח אירופה באותה תקופה מיהודים 'חילוניים'. אכן, גם לא חרדים של ימינו, אם כי יש להיזהר שלא לעשות את הטעות הקלאסית של הסוציולוגיה ומרוב התמקדות במה שהתחדש לשכוח שהיו כמה קווים ממשיכים.
גזענות? 487634
מה בדיוק גורם לך לחשוב שהתיאוריה שלך היא "עובדה"?
גזענות? 488278
למען האמת השאלה השנייה מעניינת אפילו יותר מן הראשונה.
לשאלה הראשונה יש לא מעט הסברים די סבירים (אחוזים גבוהים במיוחד של עירוניים מקצועות חפשיים ויודעי קרוא וכתוב, מסורת של למדנות, הגירת יהודים אל המרכזים הכלכליים של זמנם), אבל באותה מידה היה צריך להזכיר את ההגבלות שחלו על יהודים באוניברסיטאות בכל העולם ואחרי כל אלו יש עדיין הרבה מאד יהודים זוכי נובל.
אישית אני מוצא שיש לי הרגשת אי נוחות בכל פעם שמעלים את הטיעון הזה. לגבי ''שנאה עצמית'' קצת קשה לי לקבל, אבל אולי יש בכך שמץ של מורשת השואה האומרת לנו שהביטויים וההדגשות האלו אף פעם לא הביאו רוב טובה לנשואיהם. שימי לב שגם כאשר מהללים את יתרונותיהם האתלטיים או האמנותיים של שחורי ארה''ב תמיד מרחפת באויר אמירת ההמשך ''אבל איינשטיין או פון-נוימן בשחור עדיין לא מצאנו''.
גזענות? 488293
עובדת היות היהודים כה מוצלחים בחזית המדע והטכנולוגיה מעוררת השתאות. בדומה לצאצאי העבדים שחומי העור מאפריקה באתלטיקה. כולל ההישגים המופלגים של בנות ובני ג'מייקה בריצות הקצרות באולימפיאדה הנוכחית והקודמות.

לי זה נראה גנטי. גם במישור המנטלי וגם בהתייחסות הפיזית. יהודים ושחורים מסויימים מצטיינים בתחומים שלאחרים קשה לגעת. מציאות, מה לעשות.
גזענות? 487461
מלבד בוז יש לך גם משהו ענייני לתרום או שאתה מסתפק בצדקנותך?
גזענות? 487623
קשה להרים תרומה עניינית לדיון בלתי-ענייני בדבר מחקר משעמם, שהעניין היחיד שהוא יכול לעורר הוא בתחושת עליונות או באישוש הסברה על קיום ''גזעים'' מובחנים. משהו כמו שאלת מחקר המבררת האם הכיעור של יהודים פרופורציונלי לגודל האף שלהם או לעקמומיות ציפורניהם. יש שאלות מחקר דרמטיות יותר.
גזענות? 487641
ההודעה הקודמת שלך מעידה בעיקר על בורות.
1. מחקר כזה, יכול לענות על שאלות הרות גורל. מה אם יסתבר שלשחורים יש טלנט מנטלי בלתי מנוצל? או שילדים לנישואים בין-גזעיים הם בעלי יכולות מנטליות גבוהות? או שלתורשה יש השפעה אפסית על ה-IQ? או שחינוך מתאים בגיל 3 משפיע לטובה על הכישורים הרגשיים אצל אסקימוסים?
2. המין האנושי מחולק לגזעים עם תכונות פיזיות שונות, שנובעות משונות גנטית. זוהי עובדה מדעית. התופעה לא שונה ממינים אחרים בטבע, אם כי אצל בני אדם היא הרבה יותר "חלשה". לא ידוע לי על "סברה על קיום גזעים מובחנים" או איך מחקר כזה אמור לאשש אותה.

עצם זה שאתה מתהדר בנושאים שאתה "לא מתעניין" בהם לא ממש אומר שאנשים אחרים כן מתעניינים בהם. הפוסל במומו פוסל, וכד'.
גזענות? 487659
כן כן, שוב כל הכבוד העל המהפכנות ברעיון של עליונות שכלית שחורה.
ואם יתברר שלנו השחורים יש פחות או יותר אותם כישורים מנטליים כמו ללבנים, בהתיחס להפרשים בשטח, זה לא אומר את אותם הדברים בדיוק, לגבי הצורך בהשקעה מתקנת?
גזענות? 487674
מה הקשר ל"עליונות שכלית שחורה"? ומה זה "אותם הדברים בדיוק"? ואיך הצורך ב"השקעה מתקנת" קשור לכישורים מנטליים?
גזענות? 487739
"מה אם יסתבר שלשחורים יש טלנט מנטלי בלתי מנוצל? או שילדים לנישואים בין-גזעיים הם בעלי יכולות מנטליות גבוהות?"

מה אם יסתבר כך, באמת?
ובמה ההמלצות שלך במקרה הנ"ל יהיו שונות, מבמקרה של טלנט שווה פחות או יותר?
גזענות? 487744
אם יסתבר שלשחורים יש טלנט בלתי מנוצל של (נניח) תקשורת בין אישית, אז יתכן שיהיה מומנטום של שחורים שפונים לענף הפסיכולוגיה, שיכול לשפר את המעמד הסוציו אקנומי של הקהילה השחורה באופן כללי. זה בטח לא אומר שיש עליונות מנטלית שחורה. ואם הטלנט יהיה שווה פחות או יותר, זה כנראה אומר שלגנטיקה יש השפעה מועטה על הטלנט הספציפי הזה.
בעיניי זהו מחקר חשוב ומעניין, בניגוד למה שטען האלמוני הציני ממקודם.

לאיזה "המלצות" אתה בדיוק אתה מצפה ממני?
גזענות? 487752
מה יקרה אם לא יגלו שום דבר לגבי הדיפרנציה של הטלנט, אבל יבהירו כמה דברים לגבי השונות בכשרונות?
השפה היא הבעייה 487293
ואפשר גם "מתוגבר פיגמנטלית". האם זה ישנה במשהו את מצבם של הכושו-אמריקאים (או כל ביטוי אחר שתבחר)?
גזענות? 487296
המקבילה ל''ניגר'' היא ''כושון'' (אלא אם כן הוא מוצמד ל''דבש ניגר''). ''כושי'' מקביל ל''נגרו''.
גזענות? 487305
המילה "כושי" נכתבה בתנ"ך הרבה לפני שהמילה "ניגר" היתה קיימת בשפה האנגלית (או שהשפה האנגלית היתה בכלל קיימת).
במקור היא שימשה לתושביה של ארץ ששמה היה (כמה מפתיע) "כוש" (כנראה באזור אתיופיה-אריתראה של היום), ואח"כ היא הפכה כנוי (תאורי, ללא שיפוטיות) לכל שחורי העור‏1. הקונוטציה השלילית לביטוי היא באזני השומע (או בפי הדובר, אבל לא במילה עצמה).

___
1 כמו ש"ערבי" אינו מתייחס רק למי שמוצאו בחצי האי ערב.
גזענות? 487312
1] דוגמא: לפני כשנה וחצי, במסגרת קולניותה הרגילות, צרחה אחת העובדות במקום עבודתי על אביה בטלפון "די נמאס לי, אתה מתנהג כמו ערבי!". בדיוק מאחרי גבה ניצבו שני עובדי קבלן ששיפצו אצלינו, ומתנהגים כך מבטן אימם.
גזענות? 487377
"היא הפכה כנוי (תאורי, ללא שיפוטיות) לכל שחורי העור‏1. הקונוטציה השלילית לביטוי היא באזני השומע (או בפי הדובר, אבל לא במילה עצמה)."

נכון, אבל גם לגבי "ניגר".
גזענות? 487397
מי שהתייחסותו לכושים היא התיחסות מתנשאת וגזענית, התייחסותו תישאר כזאת גם אם יקראו להם "אפרו-אמריקאים", "שחורים", "צבעוניים"‏1, או "מחוננים פיגמטית"

___
1 "לא היום מותק, היום אנחנו כושים".
גזענות? 487400
נכון, ובכל זאת, יש מידה של תמימות או אף היתממות במחשבה שמי שאומר "עבודה ערבית", מתכוון לומר - "עבודה טובה ומשובחת". כוונתו של מי שאומר כך היא בלתי מחמיאה. כך גם משמעותה העממית-שימושית (לא המילונית-מקורית הנייטרלית אלא העממית-שימושית - זו שהזמן גרמה) של המילה "כושי" אינה נקיה מפניות, ובמקרים רבים מאוד - במקרים רבים מאוד-מאוד, היא נושאת שלילה כלשהי או עליונות גלויה או נסתרת בהקשר המדובר או לעיתים אפילו רק בנימה שבה היא נאמרת.

כשישראלי אומר על ידיד פלוני החי בארה"ב - "הבת שלו התחתנה עם כושי", אין במשפטו זה ולו מילה רעה אחת, אך האם הוא אומר את המשפט ממש כמו לו היה אומר - "הבת שלו התחתנה עם רופא", או - "הבת שלו התחתנה עם מיליונר"?
גזענות? 487401
לא יודע לגבי ישראלי האומר על ידיד פלוני החי בארה''ב, ולא יודע איך אמורים להישמע הרופא או המיליונר. הפעם היחידה ששמעתי משהו דומה היה כאשר חבר סיפר לי על בת אחותו, שאבא שלה הוא כושי. זה לא נשמע לי שונה מכל תאור אחר. לא מתפעל ולא מזלזל. תאור ותו לא.
גזענות? 487405
מה עם "הבת שלו התחתנה עם רופא מיליונר כושי"?
גזענות? 487460
"יש לו אחות פנויה?"
זכרונות מן התחנה המרכזית בהיותי חייל 487414
"מה נשמע?"
"בסדר, אח שלי התחתן (הפסקה) עם מזרחית."
"מה!? (בהשתנקות) איך קורה דבר כזה?"
מיד לאחר מכן הנדהם תיקן עצמו בגמגום ואיחל מזל טוב ואמר שזה בסדר.
(שני חרדים אשכנזים, התחנה המרכזית י-ם)

"אני אומרת לך, הכי טוב זה בוס אשכנזי."
"כן, אין לו בעייה להיות חבר שלך והוא מתייחס אליך כאילו שאת שווה לו."
"נכון, עם מזרחי זה עבד כי ימלוך, הוא מה זה מאנייק, ככה היה לי גם בצבא".
(שתי צעירות מזרחיות, התחנה המרכזית באשקלון)

לא קשור לתוויות קבוצתיות, אך עדיין מאותה תקופה אז נזכרתי:
אחת הבנות בתור לאוטובוס לת"א מספרת לחברתה חלום שחלמה בלילה.
השניה קוטעת אותה: "איזה חלומות משעממים יש לך!"
היא עונה לה בעלבון: "וגם חברות משעממות"
ההיא עונה: "איזה מזל שאני לא חברה שלך"
(שתי נערות נטולות עדה בתחנה המרכזית באשקלון)
זכרונות מן התחנה המרכזית בהיותי חייל 487470
:-)

(נטולות עדה? אז למה לא התחתנת איתן מיד?)
זכרונות מן התחנה המרכזית בהיותי חייל 487553
הן היו קטינות.
זכרונות מן התחנה המרכזית בהיותי חייל 487624
אולי האח של החרדי האשכנזי התחתן, לא עלינו, עם מזרוּחית ולא עם מזרחית? אז הגזענות הופכת לכיתתיות.
זכרונות מן התחנה המרכזית בהיותי חייל 487639
בואי נקווה שאת טועה ולא נפרצה פרצה לפריצוּת באותו הבית היהודי.
גזענות? 487436
מה דעתך על אמריקאיים יוצאי אפריקה שמתשמים ב"ניגר"? מעליב? את עצמם?
נכון - זה לא אותו דבר כמו ישראלים שמשתמשים ב"כושי". בערך מאותן סיבות, אותם ישראלים הם לא כמו אמריקאים לבנים שמשתמים ב"ניגר". "כושי" לא יכול להיות מקביל ל"ניגר" הכה פוגעני, פשוט מכיוון שההיסטוריה של דוברי העברית לא כללה שליטה, העבדה וביזוי של יוצאי אפריקה כמו ההיסטוריה של האמריקאים. לכל היותר היתה כאן בחירה של מתרגמי יצירות. לכן, כשאת טוענת שמדובר בעלבון, את עושה מהלך מעניין: "כושי" הוא התרגום המקובל ל"ניגר"‏1; מכאן, דובר עברית שמשתמש במילה "כושי" בהכרח מתכוון להביע את מה שדובר האנגלית מביע כשהוא מתשתמש ב"ניגר". אני חושב שזה פשוט לא עובד: הסקאלה, העומק והרבדים של ההתיחסויות האפשריות של דוברי עברית ליוצאי אפריקה בהכרח שונים מאלו של דובר האנגלית (בפרט, האמריקאי הלבן) - בהכרח רדודים ו"קטנים" יותר. אפילו אם היינו נורא רוצים, לא היינו יכולים להעליב כושים במילה.

1 לא מדויק, כמו שכתבו כאן, אבל לצורך הדיון.
בהקשר זה של מילים ומשמעויות, מי לנו גדול מהסימפסונס: 487447
"I'm going to kill all the Indians... Sorry, Native Americans!!!"
(מילהאוס משחק בקאובויים ואינדיאנים, גרסת הפי.סי.)
גזענות? 488439
דומני שכבר סיפרתי את זה פעם: בשעתו התהלכה השמועה ש"כושי" נשמע כמו המילה ל"חזיר" באיזו שפה אפריקנית, וסטודנטים זרים מאפריקה (כן, היו פעם בארץ) מאד נעלבו כשהתייחסו אליהם כך.
גזענות? 488443
אני שמעתי שהם נעלבו כי הם שמעו שככה קוראים לכלבים בארץ.
גזענות? 488448
מכר אתיופי אמר לי שבלשונם (אמהרית? אתיופית?) כושי פרושו עבד ואותו הכנוי מאוד מעליב.
גזענות? 488449
משלושת הגרסאות, חזיר, כלב או עבד, אתה (או המכר) כנראה הצודק, גם לפי דברי החוקר דני בודובסקי בערך על העדה האתיופית בויקי. המילה "כושי" מזוהה עם עבד בהיותה מזוהה גיאוגרפית עם כוש, וגזעית עם בעלי העור הכהה ביותר, שהם גם שבטי העבדים:

"החוקר דני בודובסקי מרחיב על שורש העלבון בכינוי כושי, שמקורו במילה כוש:

באתיופיה היו קיימות אבחנות ברורות בין הסוגים השונים של צבע העור ומרביתם המכריע של האתיופים (ובם גם היהודים) לא הגדירו עצמם כשחורים ("טוקור" באמהרית) אלא כחומים ("טעים" באמהרית), או כאדומים ("קאי", "קאי דמה") - אם היה להם גוון עור בהיר יותר. מבחינת עולם התוכן השתייכו ה"שחורים" לעולם התוכן של העבדים, דבר שיש בו להסביר את התגובות הקשות כל כך והעלבון לכך שבארץ הם נתקלים במקרים בהם קוראים להם כושי, מילה הנתפסת כקללה ופגיעתה של זו קשה אף ממכה וכדברי פתגם אתיופי ידוע - 'נקע של הפה - אי אפשר לרפא אפילו במסאג' של חמאה'.

-- דני בודובסקי, מאוצר הפתגמים של יהודי אתיופיה"

ביתא ישראל [ויקיפדיה]
גזענות? 488566
מעניין. וגם קצת אירוני: אם הם נעלבים מ"כושי" כי מבחינתם זו מילה לקבוצה אתנית/"צבעית" אחרת, נחותה יותר, מי כאן יותר גזען?
גזענות? 488568
אכן בזמנו, כאשר הוזמנו האתיופים לנשיא כ''פיצוי'' על עלבונם זה, תהיתי בדיוק על אותה שאלה. החלתי אותה, כמובן, גם על אלה שהעלו את רעיון ההזמנה אל הנשיא ועל הנשיא עצמו.
גזענות? 488450
יתכן שדווקא מגיעים לו עלבון או שניים - ראה סעיף 4 בתגובה 234332 . לא רק זה, אלא שבמקרים מסויימים אף העלו אדונים את עבדיהם לישראל במסווה של בני משפחה, במטרה להמשיך כאן מסורת עתיקה זו.
גזענות? 488457
קראתי בענין את הפתיל המוזכר, הפרטים היו חדשים לי אך לגמרי לא מפתיעים, מעולם לא האשמתי אף קבוצה אנושית באנושיות יתר,
אותו מכר שלי וודאי שלא זכאי לשום עלבון, ואם אחזור לראשית הפתיל הרי שהמילה ''כושי'' היא מעליבה וראוי שלא להשתמש בה.
גזענות? 488554
א. אני חושב שהיה סיפור עם שיר ילדים בשם "כושי כלב קט" שנאסר לשידור בגלל חשש לפגיעה ביחסינו עם מדינות "אפריקה המתעוררת" שלפחות חלקן היו באותו זמן ידידותינו. מכאן אולי ההקשר הכלבי (כמובן יתכן שזו סתם אגדת תקשורת).

ב. שחורים המכנים זה את זה ניגר או דוג זה משהו הקרוב לבדיחות על יהודי (PC אצל יהודים, לא PC אצל אחרים).

ג. לדעתי הגזענות נגד השחורים היא עניין די מודרני (בערך מתקופת גילוי אמריקה). בעולם העתיק אולי היתה גזענות אבל בלי ההקשר העבדותי (היו עבדים שחורים והיו אחרים). מה שקרה הוא שהכנסייה האם והאחרות אסרו לאט לאט את כל סוגי העבדות פרט לעבדות השחורים וכך נוצר הבסיס הגזעני המבדיל בין שחורים לאחרים.

ד. עוד נקודה היסטורית מעניינת היא שהכנסייה הקתולית לא הצליחה למעשה לאסור לחלוטין את עבדות האינדיאנים באמריקה (עד לאיסור הכולל על העבדות). היו נסיונות לעשות את זה (למשל של הבישוף המכסיקני דה לאס קאסאס) אבל בעלי העבדים הכשילו זאת. מה שהוציא את האינדיאנים ממעגל העבדות היה שהם "סירבו להתרבות בשבי" (למעשה פיתחו תרבות של התאבדות שהקטינה את מספריהם מאוד מאוד) והעובדה שהיה זול יותר להעסיק אותם כשכירים מאשר כעבדים.
גזענות? 488584
א. נכון. היה גם הסיפור ''כושי ונושי'' של ימימה טשרנוביץ-אבידר. ראוי לציין שגם קרמבו נקרא כאן בעבר ''כושי''.

ב. גם נכון. כמו בנות שקוראות אחת לשנייה כוסית.

ג. גם זה נכון. הג'נטלמנים מוירג'יניה וג'ורג'יה שיסדו את מוסד העבדות לא היו גזענים. הם פשוט רצו כוח עבודה זול, זמין ויעיל. במהלך הזמן עודדו יורשיהם את התיאוריה הגזענית כדי למנוע מרד משותף של העבדים השחורים והעניים הלבנים. הגזענות הזו היתה מאוד מושרשת בקרב הלבנים, בין השאר בגלל קנאתם באון המיני של האפרו-אמריקאים, עד כדי כך שגם אחרי חיסול העבדות השחורים חיו תחת אפלייה מעוגנת בחוק (חוקי ג'ים קרואו), רדיפות, השפלות, אפלייה ולינצ'ים במשך כמאה שנים עד שהתחיל מאבקה של התנועה לזכויות האזרח.

ד. מה שעוד מעניין בעניין הזה הוא שהיו אינדיאנים בעלי עבדים והם נלחמו בצבא הקונפדרציה במלחמת האזרחים.
גזענות? 488613
ב. בנות זה מילא. לא מזמן שמעתי אשה בת חמשים פלוס קוראת לעצמה כוסית.
גזענות? 488620
אולי היא באמת כזאת.
גזענות? 488622
היא באמת כזאת, זה בדוק, אבל השימוש במינוח הוא מוזר ביותר.
גזענות? 488635
ד. אז זהו שבארה''ב כמו בכל מושבות הכתר העבדות היתה אסורה עם היוצא מן הכלל של עבדים שחורים. זוהי העובדה המקשרת בין העבדות לגזענות.

ה. עובדות עוד יותר מוזרות היו שהיו שחורים חופשיים שהיו בעלי עבדים (בד''כ בני תערובת בלואיזיאנה) ושלקראת סוף מלחמת האזרחים היו גם בצבא הדרום (זו אינה טעות) חיילים שחורים (הם שוחררו מן העבדות על מנת שיתגייסו).

ו. אנשים רבים תמהים מדוע לבנים כה רבים הסכימו להקריב כל כך הרבה במלחמה שהנושא העיקרי שלה סבב סביב שאלת העבדות. חלק מן ההסבר טמון אולי בעובדה שכבר האבות המייסדים של ארה''ב סברו שעבדות השחורים היא עוולה מוסרית. זוהי הסיבה למערכת החוקית המוזרה שאיפשרה את העבדות עד למלחמת האזרחים (למשל העובדה שהעבדות היתה מותרת אבל היה אסור להביא עבדים חדשים לתחומי ארה''ב וקיומן של מדינות חרות לצד מדינות עבדות). כל המערכת הזו נבנתה כפשרה בין אלו שרצו לאסור את העבדות לבין צירי מדינות הדרום (בפרט ג'ורג'יה) שסרבו להצטרף לברית המוקמת ללא המשך קיום העבדות. המערכת הזו התבססה על ההנחה שעבדות השחורים בארה''ב היא זמנית ובמהלך הזמן היא תבוטל לחלוטין.
גזענות? 488645
בעצם אני תוהה מה עשו כל העבדים המשוחררים בסיום מלחמת האזרחים? איך הם מצאו להם מגורים ופרנסה?
גזענות? 488650
רבים חזרו להיות עובדים שכירים בחוות כמו אלו שבהן עבדו כעבדים. הנדידה הגדולה לערי התעשייה שבצפון אירעה שניים-שלושה דורות אחר כך.
ה. לא עובדה כזו מוזרה. 488653
ראשית, שחורים עם עבדים היו מחזה נפוץ גם באפריקה - עם המקרה הקיצוני של 'עבדי המלך' בכמה אזורים שהיו עבדים כלפי המלך ואצילים כלפי כל השאר, אבל היו גם 'חופשיים' בעלי עבדים. כמו-כן, גם עד לימינו אלה משטרים מפלים התבססו על חיילים שחורים במידה זו או אחרת - ברודזיה עיקר כוחות הבטחון היו שחורים, ואפילו בדרום-אפריקה, שם הייתה אידיאולוגיית אפרטהייד מפותחת בניגוד מסויים לרודזיה, היו חיילים שחורים - למשל בגדוד 32 הידוע.
גזענות? 488660
ו. "אנשים רבים תמהים מדוע לבנים כה רבים הסכימו להקריב כל כך הרבה במלחמה שהנושא העיקרי שלה סבב סביב שאלת העבדות." הסיבה לכך פשוטה - המלחמה כלל לא היתה על שאלת העבדות אלא על זכותן של המדינות לפרוש מהברית (בסוגיה זו הצדק היה עם מדינות הדרום ורק הענין המוסרי של העבדות עושה את הצפון לצד הצודק). בצפון רק מעטים תמכו בביטול העבדות כמו האבולושיניסטים והמהגרים הגרמנים הליברלים פליטי מהפכת 1848. בדרום היו גם מתנגדי לעבדות כמו המפקד הכללי של צבא הקונפדרציה - רוברט אי. ליי.
גזענות? 488665
א. בסופו של דבר מדינות הדרום פרשו מן הברית בשל הסיבה היחידה של בחירתו של לינקולן ועמדתו בשאלת העבדות. טענתי היא שארה''ב מרגע לידתה היתה על מסלול של ביטול העבדות, עניין שאותו ראו מדינות הדרום כעילה למלחמה. כל המחלוקות שהובילו לפרישה נסבו סביב העבדות (קו ההפרדה בין מדינות עבדות למדינות חירות, הצטרפות מדינות חירות חדשות לברית, חוק קנזס-נברסקה, החזרת עבדים בורחים). למדינות הדרום לא היה שום מניע לפרוש מן הברית מלבד שאלת העבדות וגם החייל האחרון בגטיסברג ידע זאת.

ב. נדמה לי שאת עמוד השדרה של האבולושיניסטים היוו אבותיהם ההיסטוריים של הפונדמנטליסטים הנוצרים בני ימינו (קלויניסטים, קוויקרים ושייקרים למיניהם) כמו ג'ון בראון. בלי לבדוק אני מניח שמהגרים ליברליים מאירופה עמדו בראש התנועה כשם שעולי רוסיה עומדים בראש המאבק לזכויות העובדים הזרים.

ג. אני חושב שרוברט אי לי התנגד לפרישה ולא לעבדות. בכל אופן השגותיו התאורטיות של מצביא הדרום בענינים אלו מזכירות קצת את ג'פרסון בעל העבדים שהתנגד באופן עקרוני לעבדות.
גזענות? 488666
אגב, אם כותבים בעברית עדיף לכתוב רוברט א. לי או רוברט אדוארד לי, רוברט אי לי זה מוזר.
גזענות? 488716
זה נכון לגבי המשבר של 1860 אבל סוגיית הפרישה מהברית הייתה קיימת עוד הרבה לפני כן. בתחילה איימו לעשות בה שימוש מדינות ניו-אינגלנד בעקבות בחירת ג'פרסון לנשיא ולאחר מכן במלחמה עם בריטניה. יותר מאוחר התהפכו התפקידים - הן הפכו למגינות הברית ומדינות הדרום שקודם לכן תמכו בברית, איימו בפרישה בתקופת כהונתו של אנדרו ג'קסון בגלל חילוקי דעות בנושא מכס המגן (סוגייה מרכזית בתולדות ארה"ב שלפחות ליצן אחד עשה ממנה קריירה פוליטית). כשפרש הדרום מהברית הוא לא ציפה למלחמה מתוך מחשבה שאם הצפון לא רוצה את מוסד העבדות שלו, הוא גם לא יתנגד שיפרוש מהאיחוד איתו. לינקולן שהיה מחויב לרעיון הברית ניצל את ההתקפה על פורט סאמר כדי להציג את הדרום כתוקפני וכזה שפתח במלחמה. ידועה אמירתו שאם היה יכול להציל את הברית ללא שיחרור עבד אחד, היה עושה זאת, ואם היה יכול לשחרר את כל העבדים ללא הצלת הברית, לא היה עושה זאת.
גזענות? 488723
ברשותך ארחיב מעט בנושא.
הקישור שהביא האלמוני תגובה 488666 בנוגע ליחסו של רוברט א. לי לשאלת העבדות. מעניין מאוד.

א. המעניין בעמדתו של לי היא שבמפתיע היא לא כל כך רחוקה מעמדתו של לינקולן המתבטאת בציטוט שהבאת. חלק גדול מן האמריקאים כולל ג'נטלמנים דרומיים ובעלי עבדים (כמו ג'פרסון וושינגטון) ראו בעבדות השחורים עוולה מוסרית שבאיזושהי נקודה במהלך ההתקדמות של עידן האורות, תבוטל. ג'נטלמנים דרומיים אחרים כמו לי סברו שאלוהים ברא/אישר את העבדות ולכשירצה הוא יבטל אותה. התפיסה הזו כאמור התחילה עוד בימי בנג'מין פרנקלין ולא ב-‏1860. (זכור כי יבוא עבדים לכל תחומי ארה"ב נאסרה כבר ב-‏1808 אאז"ן).

ב. בסמוך ל-‏1860 תנועת מתנגדי העבדות החלה לצבור תמיכה. האוואנגארד האבולישניסטי שלה עדיין הורכב מדיסנטרים דתיים שמסורת ההתנגדות לעבדות שלהם נבעה מריאקציה לרדיפות הדתיות ולאפלייה נגדם שהביאה אותם מאירופה לאמריקה. ההגירה לארה"ב ממרכז אירופה לא היתה על טהרת הליברלים המאוכזבים של 1848. זוהי התקופה בה הגרו לארה"ב בני האמיש והמנוניטים האחרים מגרמניה וסקנדינביה. המוקד השני של ההתנגדות לעבדות היה באריסטוקרטיה האינטלקטואלית האמריקאית (אנשי המכללות של ניו אינגלנד וכותבים כמו אמרסון לונגפלו, ויטמן והרייט ביצ'ר סטואו). החוגים האלו היו יותר שמרנים מאשר רדיקלים-ליברלים והם ראו בעבדות השחורה יבוא של רעות חולות מן היבשת הישנה. בכל מקרה הם היו קשורים יותר לעולם האנגלו-סקסי מאשר למרכז אירופה וההשפעה המרכזית של 1848 עליהם היתה ביטול העבדות בבריטניה ולאו דוקא מה שקרה במרכז אירופה.

ג. שתי הקבוצות האלו גם יחד לא יכלו לגייס את המיעוט הגדול שהצביע עבור לינקולן שבחירתו היתה ההדק לפרישת מדינות הדרום. לתפיסתי רובם של תומכי לינקולן היו מוכנים להניח את שחרור העבדים לרצונו הנעלם ולחוש העיתוי של האלוהים. מה שהם לא היו מוכנים היה שמדינות הדרום יכפו את האידיאולוגיה והאינטרסים שלהם על כל הברית. כך בדיוק הם ראו את המאמץ המתמיד של מדינות הדרום לבלום ולחסום את ההתקדמות הטבעית של שחרור העבדים. זהו ההסבר לתמיכתם במלחמה נגד הדרום.

ד. יתכן כדבריך שחלק מן הדרומיים סברו שיוכלו לפרוש מן האיחוד ללא מלחמה. בכל אופן הם היו אמורים לדעת טוב יותר. ארה"ב דאז היתה עדיין רחוקה מן המעצמה של היום וחשיבותן של מדינות הדרום בברית היתה עוד יותר גדולה מהיום. פרישת הדרום היתה מסמנת ככל הנראה את ראשית התפרקותו הכללית של האיחוד. (חלק גדול מן השטחים של ארה"ב היו באותם זמנים מדינות עצמאיות פחות או יותר, טקסס, הוואי וכדומ').
גזענות? 488739
בקשר לטקסס, יש לזה השלכות אפשריות מעניינות. ראו במאמר של אורי קציר "חמש פעמים טקסאס": http://www.aplaton.co.il/story_45
גזענות? 488512
"כושי" נשמע כמו המילה ל"חזיר" באיזו שפה אפריקנית פרנקופונית.

Les bourgeois c'est comme les *cochons*
Plus ça devient vieux plus ça devient bête
Les bourgeois c'est comme les *cochons*
Plus ça devient vieux plus ça devient c...

גזענות? 488657
אולי הטמעתי (מדי?) הת תרבות ה-P.C, ואולי מתוך הזדהות עם תחושות השחורים בקשר ל"ניגר" - שאכן מתורגם כ"כושי".
הטענות שלך מקובלות עלי ועדיין אני חשה אלמנט של פגיעה במונח "כושי" ונוח לי הרבה יותר עם "שחור" או אפריקאי-אמריקאי, שני מושגים שאין בעיה עמם כתרגום לעברית.
גזענות? 488702
אין בעיה, חוץ מבתחביר: תגובה 21334.
גזענות? 488769
אהבתי ואימצתי :)
גזענות? 488771
אז מה עדיף - "יהודי אמריקאי" או "אמריקאי יהודי"?
פעולה בצופים, שנות השמונים 488772
מה אתה יותר, יהודי או ישראלי?
פעולה בצופים, שנות השמונים 488774
לא זה ולא זה. אני ישראלית.
גזענות? 488818
כמו שהאלמוני אמר - תלוי מה הדגש שאת רוצה לתת.
גזענות? 488821
אז אולי גם אצל הא"א תלוי איזה א' הם רוצים להדגיש, לא?
גזענות? 488845
בגרסה האנגלית אין כל ספק או תלות: קודם כל אמריקאי, אבל עם שורשים אפריקאיים.
גזענות? 488859
הגרסה האנגלית (למען הדיוק, האמריקאית) אולי טובה למי שיצר אותה, ואני לא בטוחה שאלה היו שחורים דווקא. זה ממש לא אומר שכל הא''א מרגישים אותו דבר, בדיוק כפי שלא כל היהודים מרגישים אותו דבר.
גזענות? 488872
את לא בטוחה. סבבה. אבל המושג המקובל הוא african american. התרגום הנכון של *זה* הוא אמריקאי־אפריקאי.

יש מן הסתם בארה"ב אנשים שמגדירים את עצמם "american african". אבל קולם לא נשמע עד הנה.
גזענות? 488873
כל הכבוד על הדידקטיקה.
גזענות? 488875
סליחה על קוצר הרוח.
גזענות? 487303
אולי זה קשור גם לעובדה שבשביל ג'ודו צריך אולם, בשביל שחיה צריך בריכה ובשביל קליעה צריך ציוד מיוחד. בשביל ריצות כל מה שצריך זה מרחב.
וללבנים אין מרחב לרוץ? 487331
ז.א., האם מותר להניח עליונות שחורה מובנית בתחום אתלטי, אבל אסור להניח כזו ללבנים?
וללבנים אין מרחב לרוץ? 487334
אין לי איזושהי עמדה מגובשת בשאלה הרחבה יותר. התייחסתי רק לשאלה למה החלוקה בענפים היא פחות או יותר כזו שכשמדובר באתלטיקה קלה, אגרוף וכדורגל יש יותר שחורים לעומת שחייה, ג'ודו וסייף בהם יש יותר לבנים, ושאין בהכרח קשר ישיר ובלעדי לנתונים גופניים בלבד.
וללבנים אין מרחב לרוץ? 487851
עניין האיגרוף היה נכון בעבר, אני כלל לא בטוח עד כמה הוא עדיין נכון היום. הרבה כשרונות זורמים היום לתחום מחוץ לארה"ב, בין היתר ממזרח אירופה ורוסיה ונראה לי שהדומיננטיות המוחלטת של השחורים נעלמה. גם המעבר לאומנויות אלימות יותר, כמו MMA, לא עשה עימם חסד ואין להם יתרון מובהק שם.

מעבר להתניה התרבותית לסוגי ספורט מסויימים (שכוללת בתוכה גם מרכיב של נגישות פיננסית ואחרת), גנטיקה מכתיבה יתרונות שונים בתחומים שונים. השרירים הארוכים והמבנה הרזה של הקנייתים מאפשר להם לרוץ למרחקים, נפח השרירים הגדול של השחורים האמריקאים מתאים יותר לריצות קצרות, אבל חלוקת ואחוז השומן שלהם פחות מתאימים לבריכה.
גזענות? 487310
נדמה לי שאותו ד''ר ויינגרטן הסביר שיש פה עניין חברתי-תרבותי - הרבה יותר קל להתבלט במקצועות כמו כדורסל, בייסבול וכו' ולקבל מלגת ספורט למכללה שמאפשרת לטפח את הכישרון, מאשר במקצועות כמו שחייה. בקרב השחורים, לטענתו, לא השתרשה תרבות של שחייה, ואני חושב שהוא הוסיף שאם יותר שחורים היו מנסים את כוחם במקצועות אלו אז גם שם ככל הנראה היו מגיעים להישגים גבוהים.
גזענות? 487420
הדברים שהבאת מאפשרים לי לחזור ולומר: תלמידי חכמים, הזהרו במחקרים מדעיים.
אותו סרט שהזכרתי, עסק בריצות למרחקים ארוכים ולא בספרינטים. הבדיקות שערכה אותה קבוצה דנית העלתה שאין שום הבדל משמעותי לא במבנה השריר ולא בצפיפות העצם של האתלטים. בכלל, לטענתם, כל העניין הגזעי אינו רלאבנטי, משום שלא מדובר בהבדלים בין הגזע השחור ללבן. הם טענו שההצטיינות בריצות ארוכות ייחודית לתושבי אזורים גאוגרפיים ספציפיים באפריקה (איזורים ההרריים של אתיופיה, סודן, אוגנדה וכו'). התברר שאין הבדל בין הרצים הדניים שנבדקו לבין רצים אתיופיים מחוץ לאותו אזור הררי).

לגבי אותם רצים אתיופיים התברר שמדובר פשוט במבנה גוף שכנראה הותאם אבולוציונית לתנאים באותם איזורים. התברר שמבנה הגוף של האתיופים היה נמוך והתאפיין ברגליים רזות וארוכות ביחס לאורך הגוף. ניתוח צילומים ומדידות הראו שבזמן ריצה מרכז הכובד של גופם עלה וירד לאורך מרחק קצר יותר מאשר אצל הדנים הגבוהים. במילים אחרות מבנה הגוף האתיופי הוא חסכוני יותר בניצול אנרגיה בזמן ריצה. מאחר ואת תכונות מבנה הגוף שהזכרתי אי אפשר לשנות בעזרת תוכנית אימונים כזו או אחרת, ברור מדוע תוצאות של אתלטי-נוער דניים היו נחותים ביחס לקבוצה מקבילה של אתיופים למרות שעברו תכנית אימון זהה.
גזענות? 487421
ושכחתי להוסיף: "דטרמיניזם סביבתי" במיטבו, אם תרצו.
גזענות? 487424
מישהו התאהב כאן בג'רד דיאמונד לאחרונה?
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486067
גם בהנחה שהאינט' היא קבועה ספריה עשויה להועיל. השאלה היא לא כמה אדם הוא אינטליגנטי אלא למה הוא מצליח להגיע בחיים. אינטליגנט שלא ניתנה לו ההזדמנות למצות את כישוריו עלול להגיע לפחות מאשר טיפש שניתנה לו ההזדמנות.

אגב, אני סבור שהאינטליגנציה היא אחת התכונות המוערכות-מדי בחברה שלנו. אם תמצא הבדלים גנטיים בכוח הרצון ויכולת ההתמדה בין גזעים זה יהיה הרבה יותר מטריד מבחינתי.
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486068
לא הבנתי. השאלה של הדיון הזה היא: "מה נעשה אם נמצא קורלציה מובהקת בין אינטליגנציה לגזע", לא?
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486069
כן.
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486071
ואתה לא זה שטען שבמקרה כזה "יעיל" יותר לשים ספריה בשכונה שתושביה עם בעלי הגזע האינטליגנטי יותר?
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486073
לא בדיוק. טענתי שהאינפורמציה הזאת רלוונטית להחלטה. מה תחליט מבוסס באמת על העמדות המוסריות שלך.
אלו בחיים לא יקראו ספרים 486075
או. קיי. איך היא רלוונטית להחלטה שלך?
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486076
אתה שואל אותי באופן אישי? את הגישה שלי כבר הצגתי בפתיל כאן תגובה 383599 (דווקא תגובה של שכ"ג, אבל אני עונה לו ולעוד כמה אלמונים בהמשך).

בהקשר של הדיון הנוכחי, מי שחושב שגזענות היא רעה כי היא "לא נכונה" יתחרט לנוכח העובדות (כמו שגלעד ברזילי עשה למעלה). מי שחושב שגזענות היא רעה כי היא "לא מוסרית" פשוט יתעלם.
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486079
לא הבנתי את התשובה שלך, הסטטיסטיקה עוזרת לקבל החלטה או לא?
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486083
בוודאי. אם אתה תועלתן- תשקיע איפה שיש יותר תועלת.
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486087
ואיפה יש יותר תועלת?
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486163
איפה שהאנשים קוראים ספרים.
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486170
(למה לא ההפך? אם הם כבר קוראים ספרים, הם לא צריכים ספריה... בכל מקרה:) אז מה הבעיה?
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486171
ההנחה היתה שהם לא יקראו ספרים גם אם תהיה להם זמינות לספרים.
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486173
טוב... אני עדיין לא מבין מה הבעיה.
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486176
למה?
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486179
אם אתה מחליט החלטה עקרונית שאתה מקים ספריות בשכונות בהם יש יותר קוראי ספרים. אז יש לך תקציב להקמת ספריה חדשה, אתה עושה סקר בכל השכונות הרלוונטיות ומגלה איפה יש יותר קוראי ספרים, ומקים שם את הספריה. אני לא רואה כאן שום גזענות.
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486181
אני מנסה לחסוך את הסקר.
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486183
איך תעשה את זה? תנחש?
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486194
אני אסתכל על ארץ המוצא.
''לפעמים צריך להסתכן בשביל עקרונות'' 486196
ו...
486197
מה עדיין לא ברור?
486199
לא בור לי איך, בלי סקר, תגיע למסקנה באיזה שכונה יש יותר אנשים שקוראים ספרים. נגיד שארץ המוצא של תושבי שכונה אחת היא שוודיה, וארץ המוצא של תושבי שכונה אחרת היא נורווגיה‏1. באיזה שכונה קוראים יותר? איך הגעת למסקנה הזאת?

לפי מה שהבנתי מתחילת הדיון, החשש שלך הוא שמחקר מדעי‏2 יגלה עדיפות לגזע אחד על אחר. אבל עכשיו, גיליתי שאתה בכלל מנסה לחסוך את המחקר. אז, בעצם, החשש שלך הוא לא ממחקר מדעי אלא מדעות קדומות? אז אדרבא, אם יש משהו שיכול לנפץ דעות קדומות זה מחקר מדעי.

1 אגב, איך אפשר לדעת מאיזה ארץ מוצא באים תושבי השכונה בלי סקר?
2 ואיך אפשר לעשות מחקר כזה בלי סקרים?
486200
לא הבנת נכון. אני לא מנסה לחסוך *כל* מחקר. אם נעשה בעבר מחקר המוכיח שהנורווגים, באשר הם נורווגים קוראים פחות, מסיבות מולדות, אני לא חייב לבדוק את הנורווגים הספציפיים שגרים בשכונה X.

הרבה יותר קל לבדוק את ארץ המוצא של התושבים מאשר לבדוק את הרגלי הקריאה שלהם והאם חשיפה לספריה בשכונתם תשנה זאת.
486206
אבל מחקרים מדעיים הם לא משהו שנעשה פעם אחת וזהו, מטבע הדברים יהיו חוקרים חדשים שינסו לאתגר את התוצאות שקיבלת ולהוכיח שהן לא נכונות, בעיקר אם יש לזה השלכות כלכליות ופוליטיות. אז, אם לא תשקיע בשכונה X בגלל שגרים שם נורווגים, ונורווגים לא קוראים, יבוא חוקר וינסה להוכיח לך שאתה טועה על ידי עריכת סקר בשכונה X (ויש להניח שהוא יבחר את השכונה עם הנורווגים עם הכי הרבה פוטנציאל). אם הוא יצליח, תהיה מחוייב לשנות את ההחלטה שלך. אם לא, התוצאה תהיה זהה לתוצאה שתקבל אחרי עריכת ספק בשכונה. בכל מקרה, אני עדיין לא רואה כאן בעיה שונה מבנייית מרפאה לחולי טאיי זקס בשכונה של יהודים.
486207
במשחק הזה אני לא חוקר, אני קובע מדיניות. אני מקבל החלטה על בסיס הנתונים שיש לי. גם אם תהיה רעידת אדמה אני אהיה מחוייב לשנות את ההחלטה שלי. אז מה?
486208
אתה קובע מדיניות על סמך המחקרים, אם המחקרים הם חד משמעיים (נגיד: "אין שום סיכוי שתהיה רעידת אדמה ב100 שנה הקרובות", "רוב חולי הטאי זקס הם יהודים" או "נורווגים לא קוראים ספרים") אז אין סיבה לא להתחשב בהן (בהתאמה: לא לחייב קבלנים לבנות בתים בטוחים מרעידות אדמה, להקים יותר מרפאות טאיי זקס איפה שיש אוכלוסיה יהודית, או להקים פחות ספריות איםה שיש אוכלוסיה נורווגית). אם הנתונים שלך ישתנו (בהתאמה: תהיה רעידת אדמה, יתבצע מחקר שמוכיח שיהודים ממוצע פולני מחוסנים מטאי זקס או יתבצע מחקר שמוכיח שהנורווגים בשכונה X דווקא מאד אוהבים לקרוא) אזתצטרך לשנות את ההחלטה שלך (בהתאמה: תחייב קבלנים לבנות בתים בטוחים מרעידות אדמה, תפסיק לבנות מרפאות לטאי זקס בשכונות של יהודים ממוצא פולני או תבנה ספרייה בשכונה X). אני עדיין לא רואה כאן שום בעיה.
486269
אז אתה חושב שמותר להפלות לרעה קבוצות אתניות אם יתברר באופן מוצק שהאפליה חוסכת כסף? לא אמרתי שיש בעיה, יש כאן החלטה עקרונית שצריך לקבל. אם קיבלת אותה, באמת אין לך בעיה, ואתה חופשי להמשיך בחייך. אני מאחל לך הצלחה בהמשך דרכך.
486273
לא לבנות ספריה בשכונה עם אוכלוסיה שלא קוראת זה לא ''להפלות לרעה'', זה ''להענות לצרכי האוכלוסיה''. להפלות לרעה זה כשיש לך שתי שכונות עם אוכלוסיה שקוראת.
486417
הממצא הוא סטטיסטי. בשכונה עם האוכלוסיה שלא-קוראת יש אנשים שקוראים - ואותם אתה מפלה.
486431
זה לא אפליה בשום מקרה, אני נמצא עמוק מאחורי מסך הבערות.

נעשה את זה לאט ומסודר:
נגיד שיש לנו שתי שכונות עם מאה תושבים בכל שכונה שחמישים מהם אוהבים לקרוא וחמישים לא. ונגיד שיש לנו תקציב לבנות עשר ספריות. אני מניח שנסכים שהפתרון הראוי הוא לבנות חמש ספריות בכל שכונה...

עכשיו יש לנו את אותן שתי שכונות עם 100 תושבים בכל אחת, רק שעכשיו בשכונה אחת יש 60 אוהבי קריאה, ובשכונה אחרת 40. ונגיד שיש לנו אותו תקציב. אני מניח שכאן כבר תהיה המחלוקת הראשונה שלי ושל ראובן, הוא יבנה 5 ספריות בכל שכונה, אני אבנה 4 ספריות בשכונה בה 40 מהתושבים אוהבים לקרוא, ו-‏6 בשכונה בה 60 מהתושבים אוהבים לקרוא (ככה שהיחס של ספריה לעשר תושבים נשמר).

בשלב הבא יש לנו שתי שכונות עם 100 תושבים בכל שכונה, שבאחת יש 99 שאוהבים לקרוא ואחד שלא, ובשניה יש 1 שאוהב לקרוא ו-‏99 שלא. עכשיו יש גם קיצוצים, ויש לנו תקציב לספריה אחת בלבד. איפה נבנה אותה? אם נבנה אותה בשכונה של שונאי הקריאה, כמו שאתה מציע, נפגע ב-‏99 מאוהבי הקריאה, בזמן שהשכונה תשרת רק תושב יחיד. אם, לעומת זאת, נבנה אותה בשכונה של אוהבי הקריאה, כמו שאני מציע, רק תושב אחד יפגע. וגם אז אותו תושב יכול לעבור לשכונה של אוהבי הקריאה‏1 אם זה חשוב לו מספיק, לשכנע את שכניו שכדאי להם לקרוא ספרים או לשכנע את אוהבי הספר לעבור להתגורר בשכונה שלו.

עכשיו, נעשה את זה יותר מורכב, נגיד שבעולם שלנו כל מי שלא אוהב לקרוא אוהב מוזיקה קלאסית, וכל מי שאוהב מוזיקה קלאסית לא אוהב לקרוא, ונגיד שיש לנו עדיין שתי שכונות של מאה תושבים, אחת עם 99 אוהבי קריאה ואחת עם 99 אוהבי מוזיקה קלאסית, ונגיד שיש לנו תקציב לשתי ספריות, אחת נבנה בשכונה של אוהבי הקריאה, וכשתבואו לבנות ספריה בשכונה השניה יבואו אליכם תושביה ויבקשו לבנות קונסרבטוריום באותו תקציב, זה לא נראה לכם קצת מתנשא ולא צודק להחליט "לא, אנחנו נבנה לכם ספריה, למרות שאתם לא קוראים, בגלל שהקמנו ספריה בשכונה השניה"?

1 וזה בדיוק הבעיה המוסרית באפרטהייד/הפרדה/סגרגציה: שאתה לא יכול לבחור לאיזה אוכלוסיה להשתייך.
486437
הבה ואספר לך סיפור (אמיתי לחלוטין). בתקופת השירות הצבאי שלי נשלחתי לקורס (צבאי כמובן). איתי בקורס היו הרבה בנים ועוד שתי בנות. הקורס כלל אימונים בשטח (תרגילי פרט\חוליה וכו', זריקת רימון, ועוד כהנה וכהנה). ביום הראשון של הקורס היינו אמורים לבצע תרגילי רענון. המ"פ הודיע לנו שעלינו לשלוח תורנים למטבח ליום שלם (אגב, כמות לא סבירה בעליל של תורנים), ומכיוון שהבנות עשו טירונות קצרה יותר - הן תישלחנה לתורנות, כי ממילא ייקח יותר זמן "לרענן" אותן (ולמעשה חלק ניכר מה"רענון" היה חדש בשבילן). כך נשלחו למטבח שתי בנות ועוד כמה בנים, והשאר החלו ברענון. ביום השני הודיע לנו המ"פ ששוב עלינו לשלוח את אותו מספר תורנים, ומכיוון שהתורנים שהיו אתמול כבר הפסידו חומר - הכי הגיוני לשלוח אותם שוב (כולל הבנים שהיו יום קודם). בינתיים הצלחנו איכשהו לגרום למישהו במפקדת המחנה להבין שאנחנו שולחים פי 10 תורנים ממה שצריך (דרך המ"פ זה משום מה לא עבר), ומהיום השלישי והלאה לא שלחנו יותר תורנים למטבח. אבל, בכל שאר הקורס, בכל פעם שהיינו עושים תרגילים בשטח, הבנות היו נשארות לשמור על המחנה, כי ממילא הן לא עשו את התרגילים בטירונות וגם לא עברו רענון כלל (לבנים שהיו בתורנות מטבח דווקא נסלח, והם צורפו אלינו).

האם לדעתך המ"פ שלנו פעל באופן שקול והגיוני, או באופן מפלה ושוביניסטי (או משהו אחר)?
486442
אם הבנתי את הסיפור, הוא פעל באופן טיפשי ושוביניסטי.
סיפור 486466
אם אני הבנתי את טענתך הקודמת, הוא פעל לפי אותו הלך רוח שאתה תומך בו: נניח שמתוך 30 איש, ביכולתו להכשיר 25 בלבד (השאר צריכים ללכת לתורנות מטבח). האם לא הכי הגיוני לבחור את אלו שנמצאים ברמה הגבוהה ביותר (כלומר את הבנים), ולפיכך ניתן להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר בסופו של דבר? ובהנתן שעשית זאת ביום הראשון, האם לא הגיוני לשלוח בדיוק את אותם אנשים לתורנות גם ביום השני, מאותן סיבות ממש (כי אלו שהיו ביום הראשון במטבח כבר הפסידו תכנים)?

לדעתי זה מקביל למצב שתיארת, שבו יש באוכלוסיה מסוימת יותר קוראי ספרים, אך ביכולתנו להקים מספר מוגבל של ספריות (אמנם לא ביחסים שתיארת, של 99 לאחד): ביום הראשון אתה מקים יותר ספריות לאוכלוסיה מסוימת, ביום השני אתה מקים להם עוד יותר ספריות ביחס לאוכלוסיה השכנה (כי בינתיים הפער גדל), ביום השלישי אתה כבר מקים להם חוות מחשבים עם גישה לאינטרנט ולאוכלוסיה הנבערת לא, וכך, באופן רציונלי לחלוטין ותוך קבלת ההחלטה הממקסמת את ה"תועלת לשקל" שאתה מפיק מהשקעה באוכלוסיות בכל רגע נתון, אתה מעמיק את הפערים ביניהן.
סיפור 486593
אהההם... לא. ההנחה שלך (ושלי) היא שאהבת ספרים היא דבר דינאמי, שאם נקים