2009
המאמר המלא פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מדע"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  אבא שלי אמר פעם ש • בארט סימספון
  אפקט המגירה • ראובן • 8 תגובות בפתיל
  הזדמנות להמליץ על ספרון קלאסי ומשעשע • האייל האלמוני • 4 תגובות בפתיל
  סטטיסטיקה • בין
  עוד סוג של הטיה • האייל האלמוני • 2 תגובות בפתיל
  שאלה לקהל • יובל נוב • 56 תגובות בפתיל
  אחוז בקש • אביב י. • 4 תגובות בפתיל
  מחקר חדש קובע • עייצס
  רק הסתיייגות אחת • יוסי לוי • 7 תגובות בפתיל
  שאלה נגזרת • צלופח חלקלק
  דוגמא נוספת • יעקב
  דוגמא נוספת • ראובן
  דוגמא נוספת • שוטה הכפר הגלובלי
  דוגמא נוספת • אביב י.
  ''הרגשתי רע אתמול, אבל אחרי ביקור אצל הרופא, אני שוב בריא'' • ראובן • 30 תגובות בפתיל
  נחלץ לעזרה • יובל נוב
  My hero! • שוטה הכפר הגלובלי
  אולי תספר בכל זאת? • האייל האלמוני
  גם אני רוצה לשמוע. • חגי הלמן
אולי תספר בכל זאת? 235247
מצאתי את מה שכהנמן עצמו מספר על זה (מסתבר שאת טברסקי הוספתי לחגיגה על לא עוול בכפו, השותף של כהנמן באותה הרפתקה היה עוזר שילד). כהנמן ושילד ניסו לשפר את שיטות ההדרכה של פרחי טיס בחיל האויר, וזה מה שכהנמן מספר:

"I had the most satisfying Eureka experience of my career while attempting to teach flight instructors that praise is more effective than punishment for promoting skill-learning. When I had finished my enthusiastic speech, one of the most seasoned instructors in the audience raised his hand and made his own short speech, which began by conceding that positive reinforcement might be good for the birds, but went on to deny that it was optimal for flight cadets. He said, "On many occasions I have praised flight cadets for clean execution of some aerobatic maneuver, and in general when they try it again, they do worse. On the other hand, I have often screamed at cadets for bad execution, and in general they do better the next time. So please don't tell us that reinforcement works and punishment does not, because the opposite is the case." This was a joyous moment, in which I understood an important truth about the world: because we tend to reward others when they do well and punish them when they do badly, and because there is regression to the mean, it is part of the human condition that we are statistically punished for rewarding others and rewarded for punishing them. I immediately arranged a demonstration in which each participant tossed two coins at a target behind his back, without any feedback. We measured the distances from the target and could see that those who had done best the first time had mostly deteriorated on their second try, and vice versa. But I knew that this demonstration would not undo the effects of lifelong exposure to a perverse contingency."

(מתוך: http://www.nobel.se/economics/laureates/2002/kahnema... - קצת ארוך אבל שווה כל רגע.)
  אולי תספר בכל זאת? • האייל האלמוני • 9 תגובות בפתיל
  התועלת במשוב תלויה בסוג המשימה ובאופי המקבל • צב מעבדה • 2 תגובות בפתיל
אולי תספר בכל זאת? 768070
בעקבות החדשות העצובות החלטתי לצרף תרגום לעברית באדיבותו של Copilot.

התרגום לא רע לטעמי, מלבד לכמה בעיות שהדגשתי:

חוויתי את הרגע המרגש ביותר בקריירה שלי כשניסיתי ללמד מדריכי טיסה ששבח יעיל יותר מעונשין לקידום למידת מיומנויות. כשסיימתי את נאומי המלא בהתלהבות, אחד המדריכים המנוסים ביותר בקהל הרים את ידו ונשא נאום קצר משלו, שהתחיל בהודאה שחיזוק חיובי עשוי להיות טוב לציפורים, אך המשיך להכחיש שזה האופטימלי לקדטים. הוא אמר, “במקרים רבים שיבחתי קדטים על ביצוע נקי של תרגיל אקרובטי, ובדרך כלל כשהם מנסים שוב, הם עושים פחות טוב. מאידך, לעיתים קרובות צעקתי על קדטים על ביצוע לקוי, ובדרך כלל הם עושים טוב יותר בפעם הבאה. אז בבקשה אל תגידו לנו שחיזוק עובד ועונשין לא, כי ההפך הוא המציאות.” זה היה רגע שמח, שבו הבנתי אמיתה חשובה על העולם: מכיוון שאנו נוטים לשכר אחרים כשהם עושים טוב ולענוש אותם כשהם עושים רע, ומכיוון שיש רגרסיה לממוצע, זהו חלק מהמצב האנושי שאנו מוענשים סטטיסטית על שכר אחרים ומשוכרים על ענישתם. מיד סידרתי הדגמה שבה כל משתתף זרק שתי מטבעות למטרה מאחורי גבו, ללא כל משוב. מדדנו את המרחקים מהמטרה וראינו שאלה שעשו את הטוב ביותר בפעם הראשונה בדרך כלל הדרדרו בניסיונם השני, ולהפך. אבל ידעתי שההדגמה הזו לא תבטל את השפעות של חשיפה על פני כל החיים לקשר מופקר.
  My hero! • יובל נוב
  דוגמא נוספת • אביב י.
  דוגמא נוספת • מינקפופ • 5 תגובות בפתיל
  דוגמא נוספת • יעקב
  אחלה מאמר • אלון עמית • 119 תגובות בפתיל
  עירנות • צב מעבדה • 4 תגובות בפתיל
  סטטיסטיקה וקרנות פנסיה • האייל האלמוני • 9 תגובות בפתיל
  עוד כשל מוכר • אייל מולד(ר) • 2 תגובות בפתיל
  בדיחה • דב אנשלוביץ • 2 תגובות בפתיל
  לא נורמלית ולא יציבה • אלמנה ויתום • 26 תגובות בפתיל
  איפה הטעות? • יובל נוב • 27 תגובות בפתיל
  אפרופו, • הקשה המקשה • 211 תגובות בפתיל
  פרדוקס מצביעי שינוי. • אביב י. • 4 תגובות בפתיל
  כולם מרוצים מהתוצאות • אפופידס • 2 תגובות בפתיל
  כן אדוני השר והסטטיסטיקה • רון בן-יעקב
  שאלה בסטטיסטיקה • האייל האלמוני • 10 תגובות בפתיל
  עוד הטעיות בפרסום • שלמה ח. • 8 תגובות בפתיל
  עוד כמה מילים על EBM • אביגיל
  סטטסטיקה משעשעת • Nik the Greek • 12 תגובות בפתיל
  הדיוק העגול • עוזי ו. • 62 תגובות בפתיל
  עוד הטייה - RRR • יובל רבינוביץ
  עוד אחד • דובי קננגיסר • 6 תגובות בפתיל
  סקרים וסטיית תקן • עוזי ו. • 9 תגובות בפתיל
  רק סטטיסטיקה • תום • 3 תגובות בפתיל
  מחקר חדש מגלה כי מחקר חדש מגלה כי... • ירדן ניר-בוכבינדר • 3 תגובות בפתיל
  המודל הנכון • ד''ר יובל נוב
  המודל הנכון • ראובן
  המודל הנכון • יובל נוב
  המודל הנכון • אלון עמית • 4 תגובות בפתיל
המודל הנכון 388307
ג'סטין גטלין, שהוכתר לפני כמה שבועות כשיאן העולמי החדש בריצת 100 מטר, נאלץ לוותר על התואר כמה ימים לאחר מכן. התברר ש-‏9.766 השניות בהן עבר את המרחק עוגלו בטעות על ידי מארגני התחרות ל-‏9.76, במקום ל-‏9.77, שהוא השיא הקודם (של מייק פאוול).

הימור: עוד בחיי יתחילו למדוד זמנים בריצת 100 מטר ברזולוציה של אלפיות השנייה.
  המודל הנכון • שוטה הכפר הגלובלי
  המודל הנכון • יובל נוב • 3 תגובות בפתיל
המודל הנכון 770734
אז צדקתי בהימור? בגמר ה-‏100 מטר באולימפיאדה לפני כמה ימים, זוכה הזהב הקדים בחמש אלפיות השנייה את זוכה הכסף. בכתבה מצוינים הזמנים 9.784 ו-‏9.789, אבל על לוח התוצאות באיצטדיון, וגם במה שאני רואה בוויקיפדיה, מופיע לשניהם 9.79.
המודל הנכון 770783
בספרינט אופני מסלול מיכאל יעקבלב הישראלי הפסיד בשמינית הגמר על אלפית שניה.

יש ספורט שנכנס באולימפיאדה הקודמת, ובזו הוא מדליה בפני עצמו, טיפוס ספרינט (15 מטר קיר אנכי עם זיזים). הזמנים של הטובים שם הם כרגע מתחת שש שניות‏1, וזה עוד ספורט חדש. אני חושב שזה לא מבשר לו טובות, הם צריכים לעשות משהו. להתחיל לבנות קירות גבוהים יותר זה קשה כלכלית, ורק ידחוק את הקץ. הרעיון הפשוט שעלה בדעתי הוא שהם יעלו וירדו כמה פעמים, אבל אולי יש כאן בעיות שאני לא מודע להן. בתחרויות הם לא יורדים בידיים וברגליים אלא באופן לא מעניין בעזרת חבל. אולי יש בעיה בירידה בידיים וברגלים; אם כן, אני מנחש שאת הירידה בחבל אפשר לעשות בצורה אחידה לכולם כך שהיא תנוטרל מהתחרות, אבל אולי זה קשה.

1 שווה לצפות לפחות בכמה מקצים, קשה להאמין שהגוף האנושי מסוגל לזה.
המודל הנכון 770786
בזכות התגובה שלך צפיתי עכשיו בזה. באמת מדהים. ואני שותף לחששות שלך בנוגע לצפיפות התוצאות על ציר המספרים.

לפני שהמטפסים זינקו, הושמעו שלושה צפצופים שהיוו מעין ספירה לאחור. לא זכור לי אף ענף ספורט אחר עם ספירה לאחור כזו. אני הצעתי את הרעיון הזה פעם אצלנו באייל, אבל שכ"ג, אחרי תמיכה ראשונית, התחיל עם הברבורים שלו על "המצב הטבעי" ואבולוציה שמבולוציה. So sad.
_________
(זה הכל מאהבה, שכ"ג יקר, כן?)
המודל הנכון 770789
________
כמובן
המודל הנכון 770792
למה צריך קיר גבוה יותר?
פשוט שיעשו מה שעושים בהרבה מאד מקצועות אחרים.. שיעשו כמה סבבים ואז יעשו סכום (או מינימום?) של הזמנים.
המודל הנכון 770807
סבבים וסכימת זמנים מוציא הרבה מהכיף של התחרות, בהשוואה לתחרות שבה שניים מתחילים יחד, מתחרים זה מול זה בזמן אמת, ומי שמגיע ראשון (או מי שעושה יותר) מנצח.
המודל הנכון 770808
אגב, התחרויות השנייה בטיפוס לצד ספרינט - בולדר והובלה - פעם שנייה במשחקים האולימפייים - היא בעיני הספורט האולימפי הכי יפה שיש. יכולות גופניות לא אנושיות, בכל מיני פרמטרים, חשופות במלוא תפארתן למצלמה, פיתרון חידות ביומכניות בזמן אמת, כשכל מתחרה פותר אותן אחרת, ובהכרח כך בגלל גוף שונה, שילוב כוח הרוח עם כוח החוח, ודרמות על הקשקש (כאילו cliffhangers, הא). היום ב-‏11 גמר הנשים.
  רגרסיה מרובה • רון • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דורון הגלילי
  הנה כשל קלאסי • אורי גוראל-גורביץ' • 15 תגובות בפתיל
  עוד מחקר מוזר • יעקב • 23 תגובות בפתיל
  מי מתקבל • ערן בילינסקי • 2 תגובות בפתיל
  שאלה לפורום • תמיר
  "האם דארווין טעה?" • ברקת • 4 תגובות בפתיל
  גרפיקה מקצוע בכיף • ערן בילינסקי
  הקץ לאפקט המגירה? • יובל נוב • 8 תגובות בפתיל
  נהנתי מאוד מהמאמר. • נתי
  לא מחקר, אבל סקר • דובי קננגיסר • 12 תגובות בפתיל
  ראו את הכתבה הבאה • אייל בעל קרניים • 7 תגובות בפתיל
  חשבון פשוט • עוזי ו. • 3 תגובות בפתיל
  יגעת ומצאת, תאמין? • האייל האלמוני • 3 תגובות בפתיל
  מחשבים וקארמה • יובל נוב • 60 תגובות בפתיל
  אפקט המגירה - גירסה מעודנת • שוטה הכפר הגלובלי • 31 תגובות בפתיל
  כשעיתונאים טובעים במספרים • easy • 9 תגובות בפתיל
  איך לתפוס שקרנים בעזרת סטטיסטיקה • יוסאריאן • 42 תגובות בפתיל
  איך לדרג ספרים אמריקאים אהובים • רון בן-יעקב • 3 תגובות בפתיל
  תראו כמה אבק ישראל מעלה • עוזי ו. • 7 תגובות בפתיל
  מתמטיקת כדורגל • דובי קננגיסר • 2 תגובות בפתיל
  שאלת תרגום • mermit
  ''''כל המומחים שללו לחלוטין כל קשר'' • ברקת • 13 תגובות בפתיל
  טל''ח • שוטה הכפר הגלובלי • 2 תגובות בפתיל
  חדש! מחקר חדש יגלה כי... • דובי קננגיסר • 2 תגובות בפתיל
  אני בעד המאמר הזה, בדיוק בגלל • כרמל ויסמן • 6 תגובות בפתיל
  מחקר: מפץ גדול של מידע דיגיטלי • גדי אלכסנדרוביץ' • 3 תגובות בפתיל
  כ-‏50% מבדיקות האולטרסאונד לא מגלות מומים • easy • 8 תגובות בפתיל
  45% מהישראלים בטוחים כי משכורתם מתחת לממוצע בתחומם • אשר הכפתור • 3 תגובות בפתיל
  עובדה שלא מפריעה ל-‏90% מהם • דורון הגלילי • 5 תגובות בפתיל
  כמה מוציאים משקי בית על בריאות? • ברקת
  פרות קדושות וכיסאות בטיחות • ברקת • 4 תגובות בפתיל
  יום חג • יובל נוב • 3 תגובות בפתיל
  How to lie with statistics • יובל נוב
  ללא כותרת • דורון הגלילי • 20 תגובות בפתיל
  המחשה יפה • יובל נוב • 15 תגובות בפתיל
  תורת היחסים - שאלה לחובבים[*] • ירדן ניר-בוכבינדר • 7 תגובות בפתיל
  מחקר (לא) חדש על מחקרים חדשים שמגלים כי... מגלה כי... • ירדן ניר-בוכבינדר • 64 תגובות בפתיל
  עד כמה אפשר להאמין לפירסומים מדעיים? • אפופידס
  פרס ישראל בסטטיסטיקה ליואב בנימיני • יובל נוב • 7 תגובות בפתיל
  השם ישמור • יובל נוב • 13 תגובות בפתיל
  המחקר הנומרולוגי ותוצאותיו • יובל נוב • 14 תגובות בפתיל
  שוקולד ופרס נובל • שוטה הכפר הגלובלי • 7 תגובות בפתיל
  2013, שנת הסטטיסטיקה בינלאומית • רון בן-יעקב • 2 תגובות בפתיל
  לפני צפריר • אא
  p-values והג'ורנל "פסיכולוגיה חברתית בסיסית ושימושית" כבר לא • יובל נוב • 15 תגובות בפתיל
  קוד אתי • רון בן-יעקב
  Last Week Tonight with John Oliver: Scientific Studies • יובל נוב • 4 תגובות בפתיל
  האם מירב ארלוזורוב מושחתת? • רון בן-יעקב • 4 תגובות בפתיל
  סקרים מפלים • רון בן-יעקב
  מחקר חדש מגלה כי אקסל היא חרא תוכנה • יובל נוב • 5 תגובות בפתיל
  גם אולסי פרי נולד בקושי מטר שמונים • יובל נוב • 26 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • שוטה הכפר הגלובלי
  ללא כותרת • שוטה הכפר הגלובלי
  ללא כותרת • Dracula
  ללא כותרת • שוטה הכפר הגלובלי
  ללא כותרת • אריק
  ללא כותרת • easy
  ללא כותרת • שוטה הכפר הגלובלי • 4 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • אריק
  ללא כותרת • דב אנשלוביץ
  ללא כותרת • שוטה הכפר הגלובלי • 12 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • אריק
  ללא כותרת • יוסי • 3 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • האלמון האיילי • 9 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • דב אנשלוביץ
  ללא כותרת • דב אנשלוביץ
  ללא כותרת • שוטה הכפר הגלובלי
  ללא כותרת • דב אנשלוביץ
  ללא כותרת • שוטה הכפר הגלובלי
  ללא כותרת • דב אנשלוביץ
  ללא כותרת • דב אנשלוביץ
  ללא כותרת • שוטה הכפר הגלובלי
  ללא כותרת • דב אנשלוביץ
  ללא כותרת • easy • 8 תגובות בפתיל
740257
ההצעה שלך טובה רק לפרק זמן קצר עד שהאנרגיה של המדחף דועכת ואז צריך לחזור "לטעון" אותו כך שזה אקויולנטי להצעה הקודמת שלך לטעון סוללה חשמלית בחלק מהמסלול. הפתרון שהם מראים, בהנחה שהוא כשר, מאפשר לנסוע מהר יותר מהרוח בלי הגבלות כאלה, כל עוד יש מסלול ורוח. ואותו "מהר יותר" לא מתבטא בכמה אחוזים אלא במהירות גבוהה פי 2 ממהירות הרוח. עפ"י ויקי מישהו הצליח גם לנסוע במהירות של כמעט פי שלושה, אבל הלינק שהם נותנים שם שבור כך שזה מוטל בספק.
__________

מעניין כמה תופעות מעניינות כאלה שלא שמעתי עליהן מימי עוד מתחבאות להן באינטרנט. אצלי במוח העניין נכנס לאותו תחום מעורפל יחסית של פרדוקס ברייס: דברים שאני בערך מבין אבל התחושה של "חייך, אכלת אותה" לא לגמרי מרפה ממני.
Braess 780117
אל תחמיצו!
  ללא כותרת • אריק • 2 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • יובל נוב • 11 תגובות בפתיל
שלח לי שקט סטטיסטי 778205
כתבה ב"אטלנטיק" (תרגום ב"הארץ") מספרת על התפרצות של מקרים רבים של ALS בכפר באלפים, שגורמת לחוקרים לחפש גורם סביבתי למחלה (מסורתית חיפשו הסברים גנטיים). ידועים גם מקרים קודמים של התפרצויות מקומיות. לעומת זאת, חוקרים אחרים אומרים שהתפרצויות מקומיות הן רק רעש סטטיסטי.

כמה קשה להכריע האם ריבוי מקרים מקומי הוא רעש סטטיסטי או תופעה מובהקת? הייתי חושב שזה תרגיל בסטטיסטיקה 101.
שלח לי שקט סטטיסטי 778207
בדיוק קראתי את הכתבה הזאת הבוקר, ותוך כדי הקריאה חשבתי "רגע, אבל האם בדקו אולי זאת סתם מקריות?", ואז הגעתי ל"אולי, כפי שאמר ג'פרי רותסטיין, נוירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ההתפרצויות כלל אינן משמעותיות, הן פשוט סטיות סטטיסטיות נדירות. 'חולים תמיד מחפשים סיבה למחלה הנוראה שלהם', אמר. 'היו כבר הרבה 'מוקדים' כאלה של ALS לאורך השנים. לכל מומחה היה הסבר משלו, ואף אחד מהם לא הוביל לשום מקום'."

אני לא יודע אם ואיך בדקו את העניין במקרה הספציפי הזה ("התפרצויות" ALS), אבל תחת הנחות שנראות לי סבירות, הבדיקה לא אמורה להיות קשה. שכיחות המחלה, ע"פ הכתבה, היא כ-‏3 ל-‏100,000 בני אדם. אם חושבים על אוכלוסיית המדינה כמורכבת מ-K קהילות קטנות, כל אחת עם n תושבים, ומגדירים "התפרצות" כהופעה של 5 מקרי ALS או יותר, אז קל לחשב את ההסתברות להתפרצות בקהילה בודדת, ואז את ההסתברות שמבין K הקהילות תהיה לפחות קהילה אחת עם התפרצות. למשל, עבור K = 7,000 ו- n = 10,000 (כך שבמדינה יש 70 מיליון תושבים, בדומה לאוכלוסיית צרפת) מקבלים שההסתברות להתפרצות בקהילה בודדת היא 0.0000157, אבל ההסתברות לקהילה אחת לפחות עם התפרצות היא יותר מ-‏0.1, כלומר זה לא מאורע עם הסתברות זעירה.

אבל לא ברור לי מהם ה-n וה-K ה"נכונים". בכתבה נאמר "... ההתפרצות באלפים, שצמחה בסופו של דבר ל–16 חולים — מספר הגדול פי עשרה ממה שניתן היה לצפות באוכלוסייה כה קטנה." בחישוב נאיבי יוצא שהאוכלוסייה הזו היא בת כ-‏53,000 תושבים (n), ואז אפשר לחלק את צרפת לכ-‏1320 קהילות כאלה (K). ההסתברות שתהיה לפחות קהילה אחת עם התפרצות היא עכשיו תכל'ס 1. אבל אם משנים את ההגדרה של התפרצות ל-‏10 מקרים או יותר, ההסתברות למציאת לפחות קהילה אחת עם התפרצות יורדת לקצת פחות מ-‏1%, וכשמעלים עוד את סף ההתפרצות, מ-‏10 ל-‏16, ההסתברות נהיית כמעט 0.
שלח לי שקט סטטיסטי 778208
תודה. אבל כשם שאתה לא בודק את ההסתברות להתפרצות דווקא במונשבאן אלא בקהילה כלשהי בצרפת, נדמה לי שראוי לבדוק את ההסתברות לקהילה כלשהי בעולם, וזה מן הסתם מעלה את ההסתברות.
שלח לי שקט סטטיסטי 778211
כמובן, אבל בכתבה נאמר: "שיעורים גבוהים של ALS נצפו סביב לגונה בצרפת, ליד אגם בניו המפשייר, בבניין מגורים בודד במונטריאול ובמדרון המזרחי — אך לא המערבי — של הר אטנה באיטליה." כלומר יש יותר מ"התפרצות" אחת בעולם.
שלח לי שקט סטטיסטי 778221
נכון - ולכן חשבתי שהדבר הנכון לבדוק הוא כמה "מקומות" או "קהילות" יש בעולם ומה הסיכוי ל"התפרצות" בכל אחד מהם. למה מעניין לבדוק מדינה אחת (אחת מהמעטות שהיתה בהן התפרצות (אמיתית או מדומה))?
שלח לי שקט סטטיסטי 778232
זה סתם יותר קל לבדוק מדינה אחת (או אזור מאד גדול אחד) עם התפרצות אחת, אחרת נוסף הסיבוך של גדלי ''קהילות'' שונים - למשל כפר באלפים לצד בניין מגורים בודד וכו'.
שלח לי שקט סטטיסטי 778256
לא קראתי את הכתבה, אך האם שכיחות המחלה נמדדה בצורה הכוללת את ההתפרצויות (או את צירופי המקרים)?
אם כן, האם אחוז החולים בהתפרציות מכלל החולים גדול מספיק להשפיע על אומדן הסיכוי לחלות בצורה ״ספונטנית״ בצורה משמעותית?
שלח לי שקט סטטיסטי 778258
בכתבה לא מפרטים, אבל אני משוכנע בכמעט 100% שגם אם השכיחות נאמדה כולל ה"התפרצויות", ההשפעה של נתוני ההתפרצויות על התוצאה היא זניחה.
שלח לי שקט סטטיסטי 778233
שאלה מהדיוט:

איך עבור K/N 7000/10000 קיבלת הסתברות של 0.1, אבל עבור 1320/53000 קיבלת כמעט 1?
לי זה לא הסתדר באינטואיציה, אבל אני בטח טועה.
שלח לי שקט סטטיסטי 778235
ההסתברות שאדם נתון יהיה חולה היא p = 0.00003. ההתפלגות של מספר החולים בקהילה בת n = 10,000 חברים היא בינומית עם פרמטרים n, p, ויוצא שההסתברות להתפרצות בקהילה (5 חולים או יותר) היא 0.0000157 (קיבלתי מהפקודה pbinom(4, n, p, lower.tail = F) ב-R). נקרא להסתברות האחרונה a, ואז ההסתברות לקהילה אחת לפחות עם התפרצות היא 1 פחות [(1 פחות a) בחזקת 7000], וזה יוצא 0.1045. תחזור על זה עם זוג הפרמטרים האחרים, ותקבל כמעט 1.
שלח לי שקט סטטיסטי 778246
נהדר.
החזקה עושה את זה לא אינטואיטיבי, ולכן הכשל לחשוב שהתפרצות היא לא מקרית.
שלח לי שקט סטטיסטי 778209
אאז"נ כהנמן דיבר על זה ב"לחשוב מהר, לחשוב לאט". בהינתן התפלגות נורמלית, כמו תוחלת חיים בדוגמה שלו, תמיד יהיו ישובים קטנים שבהם תוחלת חיים גבוהה במיוחד וכאלה עם תוחלת חיים נמוכה במיוחד.
יובל, תעזור לנו איך מסננים את הרעש הזה?
שלח לי שקט סטטיסטי 778210
חרמפפ
שלח לי שקט סטטיסטי 778253
הכתבה הסתיימה בכך שמאז 2019 לא התגלה מקרה חדש. נראה לי שהבדיקה הבסיסית היא להתעלם מכל הסטטיסטיקה הקודמת ולהתחשב רק במה שהגיע החל מהזמן שהתחלנו להתייחס למקום כמיוחד. אם זו סתם סטטיסטיקה, יש סיכוי טוב לחזרה לממוצע.
שלח לי שקט סטטיסטי 778267
כזכור, לא פעם מציבים רמזור, מוסיפים באמפר או מחייבים לרכוש אפוד זוהר בגלל עניינים דומים. מישהו (אתה?) כבר הזכיר שאחרי שהרגרסיה לממוצע עושה את שלה מתגאים בהצלחת האמצעי שננקט.

אם במקום שר המורשת, שר הטפשת, שר הקשקשת או שר הלשלשת היו ממנים שר לענייני סטטיסטיקה (ויש לי מועמד!) חיינו היו קצת יפים יותר.
שלח לי שקט סטטיסטי 778268
אני כנראה מבין אתכם לא נכון, כי נשמע לי למשל שלשיטתכם אין עדות לכך שאי פעם התרחשה הרעלת מזון בעולם.
שלח לי שקט סטטיסטי 778272
זה לא מדויק. הטענה היא שאם בבניין מסויים ארבעה אנשים לוקים בכאבי בטן זה לא בהכרח ארוע משמעותי. אם ארבעתם אכלו מאותה צלחת בליל הסדר ורצו לשלשל מיד אחרי הארוחה סביר שזה לא מקרי, אבל הנטיה להשליך את הסברה הזאת באופן גורף נופלת הרבה פעמים על אינטואיציה שגויה (אני לא צריך לספר לך מה ההסתברות לכך שכמה אנשים בקבוצה של 23 חוגגים יומולדת באותו יום בלי התערבותו של אורי גלר). אני מכיר סיפורים על בניינים מקוללים עם ריבוי מקרי סרטן, למשל, וייתכן שיש שם באמת איזו בעיה סביבתית אבל ייתכן גם שזאת תנודה סטטיסטית. דומני שזאת הנקודה של יובל.

את החישובים המדוייקים (ואולי גם תשובה טובה יותר לך) אני משאיר לאלה שמסוגלים לעשות 2+2 ולקבל 4, מה שפעם גם אני ידעתי לעשות בלי עזרת ג'פטו.
שלח לי שקט סטטיסטי 778275
אני כמובן מסכים שלעיתים ההסבר לאירועים כאלה הוא "סתם ככה" (כי גם אירועים שהסתברותם נמוכה מתרחשים לפעמים, בהסתברות נמוכה) או איזושהי וריאציה של חוק המספרים הקטנים. אבל מצד שני: לעיתים לא.

אני מוסיף שגם אם יש גורם סיבתי שגורם להתפרצות כזו, הוא עלול להראות נקודתית כמו אירוע מיקרי ואחריו רגרסיה לממוצע. אז האבחנה ברגרסיה כזו לבדה לא מספיקה כדי להבדיל בין המקרים.
שלח לי שקט סטטיסטי 778285
וכמובן אם המקרים קורים בסמיכות זמנים, החישוב לא צריך לקחת בחשבון את מס' החולים הכללי באוכלוסיה אלא את מס' הדיאגנוזות החדשות לתקופת זמן (עם הסיבוך הנוסף שלאחר כמה מקרים כאלה ייתכן שהאוכלוסיה המקומית נבדקת יותר).

החיים קשים, ולכן תביעתי למנות שר לנושא מקבלת משנה תוקף.
שלח לי שקט סטטיסטי 778291
גם שר וגם משנה‏1?
הרבה דרישות יש לך היום.

1 ועוד תוקפני
שלח לי שקט סטטיסטי 778297
גמני השתעשעתי ברעיון הזה.
שלח לי שקט סטטיסטי 778270
אבל להבנתי לפי הכתבה היו מקרים מדווחים חדשים לאחר ההכרזה על האזור כאזור מסוכן. כלומר: זה לא היה הדפוס הרגיל של רגרסיה.
שלח לי שקט סטטיסטי 778273
בחישוב צריך, כמובן, לקחת בחשבון גם את המקרים הנוספים, אבל זה שהם התגלו לאחר החשד הראשוני לא מעלה ולא מוריד (אם כי את האינטואיציה זה משבש עוד קצת).
מי שמך לשר 778317
מה רע עשתה לך הססטיסטיקה שאתה רוצה למנות לה שר? אתה רוצה שהיא תלך בדרכם של התחבורה, הביטחון, ביטחון הפנים והחינוך?
מי שמך לשר 778318
לענייני סטטיסטיקה נדרש מדינאי.
מי שמך לשר 778334
יפה!

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים