 |
החידות האהובות עלי הן... | 3172 |  |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
סודוקו. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין אצלי חוקיות ברורה בענייני חידות. את מי האיש אני קורא באדיקות, עם אחוזי הצלחה לא רעים. כשחמיצר היה באופנה לא הבנתי את מקור ההתלהבות, החידות היו מנוסחות באופן תמוה לפעמים עם עברית מאולצת. תשבצים בשלב מסויים נהפכו לתערובת של המכני עם האזוטרי ואני מתייחס אליהם עכשיו רק כאמצעי לימודי- אני פותר אותם עם הילדים. יש לי יחס אמביוולנטי כלפי תשבצי הגיון, אם יש לי יום טוב ואני מצליח הרבה הגדרות, אני נהנה אפילו אם הרבה מהתשבץ נשאר ריק. אני מתקשה לזכור פעם שסיימתי את כל ההגדרות בתשבץ הגיון. בחידות מתמטיות מה שמעניין אותי זה הטכניקה שמשתמשים בה וכמה היא שימושית גם במקומות אחרים. אני אוהב שאלות הסתברותיות או שאפשר להשתמש ב''פונקציות יוצרות'' כדי לפתור. אני פחות אוהב שאלות גאומטריות. יש גם את השאלות האלו עם השרוכים והחרוזים שצריך להתיר- פה זה תלוי בסיבוכיות, אני מאבד עניין אם יש יותר מדי רמות ואין לי יכולת שיטתית מספיק גבוהה כדי לעקוב אחרי כל המהלכים. סודוקו לא תפש אותי מעולם ושאלות פילוסופיות כמו האופציה האחרונה לא כל כך מעניינות אותי כמו שהן מטרידות אותי. אני מניח שהשורה התחתונה היא שחידה טובה היא או חידה פתירה אבל בקושי, או חידה שנראית קשה אשר ברגע ההשראה הנכונה היא מצטללת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשבץ לבן. (מוזר, בטוחה שהגבתי בבוקר, וזה לא מופיע עכשיו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גזענית! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזיר משובץ עושים מזיווג של חזירים מפוספסים עם חזירים שניצלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניצלו של מי? ובכלל, ממתי עושים שניצל מחזירים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניצלו של מחזיר כמובן, מחזירים עושים שניצל מחזירים, יש גם שניצלונים לפספוסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניצל מחזירים בתשובה מטגנים במחב''ת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחב''ת שניצל הוא מחב''ת מפוספס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמנך עבר! http://www.youtube.com/watch?v=KBARrfcI_P8&featu... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זמנך עבר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, חידות שהטבע מציב לפנינו. שאלות מחקריות עם תשובות מפתיעות. זה מה שאני אוהב (לנסות) לפתור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מראש שיש להם סוף מפתיע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדתי כבר שעל פי רוב הסוף מפתיע. עד כדי כך שבמקרים הבודדים בהים הוא אינו מפתיע - זה כבר מפתיע מספיק בפני עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה חידה מחקרית עם תוצאה מפתיעה פיצחת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מתיימר לומר שפיצחתי, אלא שהתחלתי לגרד את השכבות בדרך הארוכה אל הפיצוח. חידה אחת, לדוגמא, שעזרתי לגרד לה את הצבע היא מה קורה כששוברים חזק מספיק חתיכה דקה מספיק (והשאלה מה זה דקה מספיק וחזק מספיק זו כבר שאלה של פרטים) של חומר פריך/שביר (תחשוב זכוכית, אבל לא רק) - מתברר שאם התנאים מתאימים יכול להיווצר סדק שרץ במין זגזגים (צורה די דומה לסינוס, למי שמכיר) במקום שירוץ בקו ישר כפי שניתן היה לצפות (ואנחנו ואחרים באמת ציפינו לכך...). זו רק דוגמא, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיר את העבודות של ג'י פיינברג מירושלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהב חידות כלשהן אותן אני מצליח לפתור במאמץ בינוני (אלא אם יש לפתרון ערך מעשי ואז לא משנה דרגת הקושי). למשל - מציאת דרך אלגנטית למניית מספר הקוביות שונות שניתן לייצר באמצעות צביעת כל פאה בצבע שונה מתוך שישה צבעים קבועים. היסטורית, רק לאחר שפתרתי חידה זו בזמן סביר יחסית (עשר דקות נהיגה) התחילה לצוץ אצלי חיבה סבירה לחידות ''סתמיות''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה התעמקתי בחידה הסתמית הבאה: יש משחק איקס עיגול [ויקיפדיה] בגרסה תלת מימדית, כלומר יש 9 עמודים ו-27 קוביות עם חור בצורת X או O ומטרת המשחק היא להשלים שלישיה רצופה לאורך, לרוחב, לגובה או באלכסון כלשהו. קל לראות (ילדים בבית ספר יסודי מגלים זאת לבד) שלשחקן הראשון יש אסטרטגיה מנצחת ולמעשה המשחק לא באמת מעניין. המשחק נהיה מעניין יותר בגרסה ההפוכה - לכפות על השחקן השני לנצח. השאלה שבה התעמקתי היתה, האם בגרסה ההפוכה יתכן תיקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא במימד 8. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה משיקולים קומבינטוריים מן הסתם... מה שכן, זה קצת קשה לשחק במשחק הזה בשמונה מימדים. מה דעתך על המקרה התלת-מימדי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אפשר לעשות את זה נומרית: מתחילים מהסוף, מחפשים את כל המצבים עם מספר שווה של X O שאין בהם אף שלישיה. עכשיו פורשים את העץ אחורנית רק דרך צעדים כפויים. הבן שלי פתר פעם את המשחק "מחשבת" באופן דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת קשה למצוא מצב עם מספר שווה של X O כשיש 27 מהם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נו. התכוונתי שלפני הצעד האחרון הוא זוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהבנתי את ההצעה - הרי עיקר הבעייה היא למצוא קונפיגורציה סופית של 14 ו-13 (לא מספר שווה, הרי 27 הוא אי-זוגי), ללא שלישיות, לא? שיחקתי בזה כמה דקות ולא מצאתי קונפיגורציה כזו. מה שיכול לעזור הוא שכל אחת משלוש השכבות בה היא כזו קונפ' תיקו 2D, מה שמצמצם מאוד את מספר האפשרויות לבדיקה. אבל נראה לי מעניין יותר לכתוב תוכנית שרצה (בצורה חכמה) על האפשרויות העשויות להיות רלוונטיות ובודקת אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בצורה לא חכמה, 2 בחזקת 27 זה לא אסון לבחון בכוח הכוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה צודק, למה לעשות את החיים קשים? יותר חשמל פחות עמל. אגב, ראה את הסעיף Variations ב http://en.wikipedia.org/wiki/Tic-tac-toe . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבן שלי טוען שהוא חיפש את כל האפשרויות ולא מצא אפילו אחת ללא שלושה ברצף. השיטה שלו : הוא הסתכל על כל המשטחים הדו מימדיים 3X3 שאין בהם רצפים. הוא אומר שיש בערך 30 כאלו, ואז הוא בדק את כל הקומבינציות של שלוש שכבות כאלו. לטענתו, בכולם היו רצפים. אז כנראה שאי אפשר לכפות תיקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! כפרס תן לו קישור למשחק: http://games.ailon.org/games/tictactoe3d , כאשר המטרה היא להביא את היריב לשלישיה (תסביר לו שזה לא מה שזה נשמע). הנה גם קישור לגירסת 4x4x4: ועכשיו שיפתור על חידה שבראש הפתיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אי אפשר לכפות תיקו זה לא עונה לשאלה של איזי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כן עונה - מן הבדיקה שערך בנך נובע שאכן אחד השחקנים יאלץ להשלים בשלב כלשהו רצף של שלושה. מטרת המשחק היא לגרום לכך שהצד השני הוא שיעשה כן ראשון. בסוף תגובתי הקודמת ''על'' צ''ל ''את''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי- אתה מתכוון לחידה עם הקוביה הצבועה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד לבן שלך. זאת אכן התשובה הנכונה. (ואפשר גם להגיע אליה בלי לבדוק את כל האפשרויות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשחק שלך אפשר לשים קוביה איפה שרוצים, או רק על המשטח או על קוביה אחרת (כמו "ארבע בשורה")? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלגוריתמים מבוזרים (וזו גם פרנסה לא רעה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפחד לגלות שאני טיפש משחשבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלקיות בעיקר. גם סוג של חידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמראיין או מרואיין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור הפופלריות של חידות המספרים, חשבתי שאולי כאן מישהו יוכל לפתור את הסדרה הבאה. נתקלתי בה, הגעתי פעמיים לאותה תוצאה (בכל פעם בדרך אחרת, ואני לא מצליחה לשחזר אף אחת מהן), ואין לי מושג אם היא נכונה או אם יש בכלל תשובה. הסדרה היא 4,5,5,7,9,15 והשאלה היא מה המספר שאמור להגיע אחרי 15. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין תשובה "נכונה" לשאלות מהסוג הזה. יש חידה מפורסמת לפיה האיבר הבא אחרי 1,2,4,8,16 הוא דווקא 31 (ולא מה שהיית חושבת). מצד שני אין מצב שבו אין בכלל תשובה (תמיד אפשר לתפור איזושהי נוסחה שתתאים לנתונים ותניב המשך כלשהו.) לסדרה הספציפית שלך לא הצלחתי למצוא איזשהו תיאור מעניין או סביר, למרות שכאמור לא קשה לתפור נוסחאות שנראות מאולצות לגמרי. למשל, מתחילים מהחזקות של שתיים, מחלקים אותן בשלוש, מעגלים לשלם הקרוב ביותר ומוסיפים 4. לפי זה האיבר הבא הוא 25. לפעמים זה עוזר לדעת את ההקשר - מאיפה זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזשהי בחינה (ללא מתמטיקאים, כמובן) שכללה פרק של סדרות. זו הייתה האחרונה והקודמות לה היו הגיוניות ולא סופר-מתוחכמות (כלומר הצלחתי לפתור את כולן די במהירות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
V= 4,5,5,7,9,15,25 ...
V3=V1+1 V4=V2+2 V5=V3+4 V6=V4+8 .. Vi=V(i-2) + 2^(i-3) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אפשר בתרגום לדוברי מילולית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיבר ה n-י שווה לאיבר שנמצא שני מקומות לפניו ועוד שתיים בחזקת (n פחות 3). למשל: האיבר השביעי שווה לאיבר החמישי ועוד שתיים בחזקה רביעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אחרי 15 יבוא 23? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אחרי 15 בא 25, כמו שיוסי כתב (9+16=25). אחרי 25 יבוא... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4,111? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, את העלית את השתיים בחזקת "האיבר ה2-n, פחות 3" במקום בחזקת "n פחות 3" (כלומר בחזקת 12 במקום בחזקת 5). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב, נדמה לי שלא מזמן היה פה איזה פתיל על בחורות ששואלות שאלות בפורומים של גיקים. את יכולה למצוא קישור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אבל ניסיתי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלהים אדירים, גם כשמסבירים לי בשתי דרכים שונות פלוס1 דוגמא אני עדיין לא מגיעה לתוצאה הנכונה. לפחות עכשיו אני מרגישה הרבה פחות רע שלא הצלחתי לפתור את הסדרה הזו בשבע דקות. 1לטובת ההוא שחטף פריחה מהאמריקנית הדבורה. רואה? אני מתחשבת! _______ העלמה עפרונית, עושה דברים אחרים לא רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעזור אולי להביט על ההפרשים בין כל איבר בסדרה לאיבר *שניים* לפניו במקום לאיבר הקודם (במילים אחרות לשלשום שלו). לשם כך האיבר הראשון שאפשר לבחון הוא השלישי (הראשון שיש לו שלשום) וההפרשים הם 1,2,4,8,16. לא יקשה לנחש את הבאים גם בלי הנוסחה (הנכונה) של יוסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הסדרה המלאה תהיה 4,5,5,7,9,15,25,32? למה ה-5 מופיע פעמיים ברצף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרת הסדרה תלויה בחוקיות אותה ניסח יוסי, ובתנאי ההתחלה. סדרה שהחוקיות בה היא "הבט שניים אחורה" אפשר להתחיל משני ערכים שרירותיים כלשהם ועדיין לשמור על החוקיות. לכן הסיבה שחמש מופיע פעמיים היא שכותבת החידה המרושעת בחרה להתחיל ב "4,5". אם היא הייתה מתחילה למשל ב "4,4" (או "2,7") הסדרה כולה היתה שונה ללא כל שינוי בחוקיות. למעשה החוקיות הזו גורמת לכך שהאברים הזוגיים והאי-זוגיים עצמאיים זה מזה לחלוטין: אם במקום "4,5" היינו מתחילים מ "3,5", האיברים הזוגיים היו נשארים בדיוק כמו בסדרה המקורית, והאי-זוגיים היו אחד פחות מהסדרה המקורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי לציין: האיבר הבא אינו 32 אלא 15+32, כלומר 47. אחריו 25+64 וכולי: "שלשום ועוד שניים בחזקת אחד-יותר-ממה-שהיה-בפעם-שעברה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות בהקלדה. כשחישבתי על הנייר יצא לי באמת 47. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר הסדרה רק מטפסת? החוקיות לא בהכרח תמשיך גם לכיוון המספרים משמאל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להמשיך את החוקיות גם משמאל במספרים רציונאלים, אבל לא שלמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, לא חשבתי על זה. מצד שני, לא מצאתי גם את הפתרון לחידה המקורית עד שגילית אותו. האם לפני 4 יבוא 4.5 ולפניו 3.75? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, כן. והסדרה גם חסומה משמאל, אבל לא מונוטונית עולה (כמו שהוגג ציין, זהו למעשה zip של שני סדרות עצמאיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, רגע, zip זה לא פייתוניש? לא סיכמנו שפרל, כל הפרל ורק פרל? (בהנחה שזה היוסי הנכון - אם לא אז נא קבל התנצלותי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם זה היוסי הנכון, אבל לא השאלתי את הכד כבוד השופט, וחוץ מזה הוא היה שבור כשקיבלתי אותו, ובכלל החזרתי אותו שלם. (או במילים אחרות: אין לי שום בעיה עם פייתון, את פונקציה הרוכסן פגשתי לראשונה ב-Haskell, והיא ממומשת גם בספריה הסטנדרטית של פרל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> והיא ממומשת גם בספריה הסטנדרטית של פרל לא הכרתי. שמא זה פרל 6 ומעלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נמצא ב-List::MoreUtils (אני כבר לא בטוח שהוא בספריה הסטנדרטית, אולי התבלבלתי עם List::Utils. בכל מקרה, המימוש טרוויאלי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי הנוסחה הכללית (לא נוסחה רקורסיבית) לאיבר זוגי בסדרה? איבר אי־זוגי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
for the even numbers (let's say that the 4 is element number 0) it will be אבל אני לא יודע איך להסתכל על הטור הזה מהצד השני, ולא זוכר איך בודקים למה הוא מתכנס.
4+ (1+4+16... 4^(n-1)) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמז: הסכום של שתיים בחזקת מינוס אחד עד מינוס אינסוף חסום באחד*. ____ * וגם שואף אליו - כלומר שאם תחשוב על מספר חיובי, קטן ככל שיהיה, נוכל להוכיח שאחד פחות הסכום הנ"ל קטן ממנו. אבל זה כבר נושא לסיפור אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שזה מתאים למדור חידות, אך יש שאלה בפיזיקה שמטרידה אותי הרבה זמן: האם הקווארקים קיימים, או שרק משל הם? הסבר (מוגבל לידע המצומצם שלי בפיזיקה מודרנית): יש אלקטרון, שהוא חלקיק בסיסי ומטענו קבוע. יש קווארק מסוג "מעלה", שהוא חלקיק בסיסי ומטענו מינוס שני שליש ממטען האלקטרון. יש קווארק מסוג "מטה", שהוא חלקיק בסיס ומטענו מינוס שליש ממטען האלקטרון. (הצבעים וארבעת סוגי הקווארקים הנוספים לא רלוונטים לשאלה) שני קווארקי מעלה וקווארק מטה מרכיבים פרוטון שמטענו בדיוק מינוס אחד ממטען האלקטרון, שני קווארקי מטה וקווארק מעלה מרכיבים נייטרון שמטענו החשמלי אפס. הפרוטון יציב (זמן מחצית חיים נמדד במליארדי שנים), ואילו הנייטרון מתפרק במהירות לפרוטון ואלקטרון (כלומר, כשהוא מחוץ לגרעין האטום). אבל בלתי אפשרי לפרק אותם לקווארקים (הכוח המחבר את הקווארקים מתגבר עם המרחק). ושאלתי היא: האם יתכן שמטען חלקיקים בסיסים בטבע יהיה לגמרי במקרה מכפלה שלמה וקטנה של קבוע? הרי לא רואים יחס כזה בין מסות החלקיקים או קבועים אחרים של הטבע. האם לא יותר הגיוני להניח (למשל) שהפרוטון מורכב מנייטרון ואנטי אלקטרון? _____ יוסי, מחכה לתגובות שיחשפו אותו כאידיוט והדיוט, והוא כל כך השתדל להסתיר את זה עד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניוטרון מתפרק לאלקטרון ופרוטון ואנטי-ניוטרינו. ולשאלתך, לא ברור כמה כל חלקיקי היסוד באמת "קיימים" במובן שבוא אנחנו מבינים קיום, אבל כן, הקווארקים הם ההסבר הטוב ביותר שיש לנו לתופעות הידועות לנו. הבעיה היא שיש הרבה יותר משני באריונים (כמו פרוטון וניוטרון) שאנחנו מכירים והדרך הטובה ביותר להסביר את קיומם של כולם, עם המאסות השונות שלהם, וההתפרקות השונה של כל אחד מהם, היא על ידי שלוש חלקיקים. בקיצור, לפי תורת הקוואנטים לכל חלקיק בטבע יש "ספין" שהוא מכפלה שלמה של חצי (ז"א: 0, 1/2, 1, 3/2, 2, ... בעצם, כנראה שאין יותר מ-2, וגם על ה-2, הגראוויטון, אני לא חותם). כשאתה לוקח שני חלקיקים בעלי ספין חצי אתה יכול לקבל ספין אחד (אם הם ב"אותו כיוון") או אפס (אם הם ב"כיוונים מנוגד"). יש באמת האדרונים אם ספין 0 ו-1. להם קוראים באריונים, אבל המזונים (אלה שהכירו בזמן שחשבו על המודל) הם בעלי ספין 1/2, זה יכול להיות רק בחלקיק אלמנטרי או במספר אי-זוגי של חלקיקים עם ספין חצי שלם. והמספר האי זוגי הקטן ביותר ששונה מ-1 הוא... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין את תגובתך (ואנא, תקן אותי אם לא), חלקיק עם ספין חצי יכול להתקיים כאלמנטרי, או כשלישית חלקיקי חצי שאחד מהם הפוך לאחרים. אולי פספסתי משהו, אבל איך זה גורם למטען האלקטרומגנטי של האלקטרון להיות *בדיוק* פי שלוש ממטען הקווארק מטה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי ברור לי אם אתה שואל על "איך חשבו על הרעיון הזה כשחשבו עליו?" או "למה אנחנו מאמינים בזה כיום?". ניסיתי לענות לשאלה הראשונה (וזה גם מה שאעשה עכשיו). כל עוד שהיה ידוע רק על הפרוטון והניוטרון הרעיון של שליש (או של קווארקים) היה באמת לא קיים. רק כשהתחילו לגלות עוד ועוד חלקיקים לא אלמנטרים בעלי ספין חצי ומטען התחילו לחפש מודל שיסביר את קיומם, והמודל הקווארקי היה המודל המוצלח ביותר שעלה (ועד היום, אחרי שהוספנו עוד שלוש קווארקים, הוא מצליח להסביר את כל ההאדרונים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם המודל הזה מסביר את הקשר בין מטען האלקטרון למטען הקווארק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק בשבוע עלתה בי התהייה הזו - מבלי לפקפק כלל בקיום הקווארקים - אז אני שמח להפנות אותה לקוראי האייל הנכבדים: למה לקווארקים ולאלקטרון מטענים ביחס מדויק להפליא של 1:3? תמוה מאד ששני חלקיקים ממשפחות שונות לגמרי ושמושפעים על ידי כוחות שונים, עדיין המטען שלהם זהה (או בעצם כפולה של מספר שלם כלשהו). זה כמובן לא נכון כלל לגבי המסה, ושאר תכונות, אבל דווקא המטען מדלג על ההבדל בין הכח האלטרו-חלש לכח החזק. (טוב, זה נכון גם לספין, אבל הספין משותף לכל כך הרבה חלקיםקים שזה נשמע לי פחות מעניין). כמובן שיש לזה תשובה 'הפוכה' - לולי היה מטען האלקטרון זהה בדיוק למטען הפרוטון - או לפחות למכפלה שלמה שלו - לא ניתן היה לבנות אטומים נייטרלים בקלות כזו, אם בכלל, ולא היה נוצר עולם של כימיה שבו יש מי שישאל את השאלה. אבל מאחר שטיעונים אנתרופיים מעולם לא נשמעו לי משכנעים, אשמח לשמוע תשובה אחרת. ספקולציה שלי - הכח החלש בכל זאת פועל הן על קווארקים והן על אלקטרונים, ואולי הוא יוצר את הקשר הזה. אבל זה רק ניחוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי יש גם ממצאים ניסיוניים לקווארקים, הפיזור בהתנגשות של פרוטונים מעיד ש''בתוך'' ''פרוטון'' ''יש'' ''משהו'' ''יותר'' ''קטן'', ואם אני לא טועה אפילו מעיד שיש שלושה כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הקווארקים חיים ובועטים: Jet_(particle_physics) [Wikipedia]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הקישור שהבאת: particles carrying a color charge, such as quarks, cannot exist in free form. Therefore they fragment into hadrons before they can be directly detected, becoming jets אני מפספס משהו?(וסליחה אם השאלות שלי נשמעות קנטרניות. הן באמת נובעות מבורות. ואני אסיר תודה לכל מי שטורח ועונה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מניח שמה שאין לו קיום עצמאי אין לו קיום כלל. אני טוען את ההיפך - שאין דבר מתקיים אלא כאוסף יחסים (יחודי) עם ישים אחרים. זה קצת מרחיק לכת עבור עניין זה, אז חשוב על משרד תחבורה - האם הוא קיים? הרי אין לו קיום הנפרד מזה של מדינה ועדיין אין עוררין על קיומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אבל אני לא בטוח שאני מבין את המשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלפו שנים רבות אבל... הממצאים שאתה מדבר עליהם נשמעים מעניינים - אם תביא קישור אולי אפילו אנסה לקרוא. לעצם דבריך: גם אם בהתנגשות פרוטונים אכן מתפזרים יותר חלקיקים משהתנגשו, למיטב ידיעתי אין זה אומר בהכרח ש"בתוך" פרוטון יש משהו. אאל״ט, פוטונים גבוהי אנרגיה יכולים "להתפרק" לחלקיק ואנטי חלקיק, אבל אני לא חושב שמישהו מפרש זאת כאילו החלקיקים הללו היו "בתוך" הפוטון טרם ההתפרקות. לשאלתו המקורית של יוסי: להבנתי, התשובה לשאלה תלויה במשמעות שהמשיב מייחס למושג "קיימים ממש". באופן בלתי תלוי התנהל לפני זמן קצר (תחת הדיון "זמן סגירה") דיון שעסק בשאלה של "קיום ערך אמת עבור פסוקים (במתמטיקה) שמקיימים א' ב' ג"'. גם שם הבעתי דעה שהתשובה תלויה במשמעות שהשואל (או המשיב) מייחס למושג "קיים" (וגם שם חבטו בי המתמטיקאים כבשק אגרוף ושילחוני בבושת פנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ואפופידס מדברים על מה שקורה באנרגיות גבוהות יותר (אם אני לא טועה). אני מתכוון לניסויים יותר מוקדמים שמדדו את הפיזור של פרוטון שמתקרב מאוד מאוד לפרוטון אחר ואז מתרחק ממנו בהשפעת כוחות דחייה חשמליים. אין כאן פירוק של הפרוטון למרכיביו אלא תצפית על מסלול של המון פרוטונים וניתוח התוצאות. תן לפיזיקאי לוח וגיר ותגיד לו לצייר שני ניסויי פיזור. אח"כ שיכתוב לכל אחד משוואות לפי ר' תומפסון. יש הבדל בזוויות הפיזור של אלומת חלקיקים שיתקבלו בחישוב אם מצוירת על הלוח נקודה אחת של מטען בגודל 1 לבין אלו שיתקבלו אם מצויירות שלוש נקודות קרובות עם מטען שני שליש או מינוס שליש. עכשיו עושים ניסוי (באנרגיות מתאימות). יוצא יותר דומה לציור של השלוש נקודות. (כל זה בערבון מוגבל, למדתי את זה לפני יותר מדי זמן, ולא מצאתי רפרנס באינטרנט.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק למקרה שמישהו עוד מתעניין: > אבל בלתי אפשרי לפרק אותם לקווארקים (הכוח המחבר את הקווארקים מתגבר עם המרחק). נראה, על פי יוטיוב וכל גרגירי המלח הנדרשים, שקווארקים הם דבר דינאמי למדי. והאנרגיה המושקעת ב״הפרדת״ קווארק מאחיזת שני שותפיו (למשל) שוות ערך לייצור קווארק ואנטי קווארק שישלימו את החלקיקים המקוריים (עד כמה שיש לדימוי כל כך פשטני משמעות בגן החיות של החלקיקים). עדיין אין לי תשובה לשאלת היחס - איך זה שמטעני הקווארקים והאלקטרון הם מכפלות שלמות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי יש בעיה עם QCD כולי תקווה שלעולם לא יימצאו כדורי דבק ושתמצא תאוריה חליפית אסתטית יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך נראה הדבר, ויש לזה אפילו שם חביב - Asymptotic Freedom. שאלת היחס הטרידה גם אותי לפני כעשור, אולי אפילו כתבתי על זה כאן. עוד לא מצאתי תשובה טובה. (יש תשובות בסגנון האנטרופי - אם זו לא היתה כפולה שלמה, לא ניתן היה ליצור אטום נייטרלי חשמלית, מה שכנראה היה מונע כל כימיה יציבה שתאפשר מולקולות מורכבות שיפתחו אינטליגנציה וישאלו את השאלה הזו). אבל אם יש פה פיזיקאי רציני - הביאוהו לכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי תשובה "טובה" בעיניך בהקשר הזה? למשל, אם התשובה תהיה "בגלל שקבוצה X סימטרית תחת אופרטור Y", האם היא טובה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אשמח לתשובה כזו. עם הסבר על x ו-y כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה אנשים לא מסופקים מתשובה כזו (למשל ראה את הפתיל הזה). יכול להיות שתשובה כזו פשוט מעלה יותר מדי שאלות אחרות. אבל הנה מה שהצלחתי להבין מקריאה בויקיפדיה. תאוריית הקוואנטים האלקטרודינאמית (qed) היא תאורייה עם סימטרית u(1). הסימטריה הזו פשוט מבטאת את זה שהפאזה של השדה הא"מ היא מחזורית. באמצעות ניתוח בעזרת Lie Algebra (לא צוחק, יש דבר כזה) מגיעים לכך שהקבוצה u(1) היא קומפקטית. קומפקטית אומר שהשורשים (שהם ערכי המטען האפשריים) הם תמיד שילוב לינארי של ערכים בסיסיים. במקרה של u(1) יש ערך בסיס אחד (1/3 מטען האלקטרון). במקרה של su(3) - הסימטריה של התאוריה הקוואנטית של הכח החזק - יש 3 ערכי בסיס: אדום כחול וירוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אני מכיר קצת אלגברת לי (ידע כלשהו, לא מומחה). אבל עד כמה שהבנתי (תקן אותי אם אני טועה) - בפיתוח של QED לבדה, תורת השדות הקוונטית הראשונה שפותחה על ידי פיינמן ושו"ת, לא היה חיזוי או תוצאה שערך הבסיס של המטען יהיה 1/3 ממטען האלקטרון. והקווארקים עם מטען שליש התגלו רק כ-20 שנה מאוחר יותר. אני טועה? ואם אני טועה ואכן יש חיזוי כה ב-QED - אשמח לעוד פירוט/הפניה. לא מצאתי את זה בויקיפדיה שקישרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניסחתי את הפיסקה האחרונה במדויק. אז תתעלם ממנה. הנקודה היא שעל פי qed, כל חלקיק (יסודי או לא יסודי) הוא כפולה של איזשהו ערך בסיס. זה בפני עצמו הסבר למה יש יחס יפה בין אלקטרון לקווארק. זה לא מסביר את היחס עצמו (1 ל 3). את היחס עצמו אולי אפשר לפענח מהתשובה הזו. אני מודה שלא עקבתי אחרי הכל, אבל איך שאני רואה את זה, זה כמו סודוקו על גבי הטבלה של המודל הסטנדרטי. יש אוסף אילוצים ובסוף מקבלים את מספרי המטען (ספין, מטען א"מ וכו) של כל חלקיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כל חלקיק הוא כפולה'' צריך להיות ''המטען של כל חלקיק הוא כפולה'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע הראשון האילוץ שיש ערך מינימלי של מטען שכל השאר הן כפולות שלו נשמע מאד משכנע (הייתי שמח להפניה מאיפה זה בא ב-קאד, אבל כרגע נניח בצד), ונותר רק למצוא את היחס בין קווארק לאלקטרון. רק שאחרי שחשבתי על זה עוד קצת, זה בכלל לא עונה לשאלה. גם עם האילוץ הזה, יכול להיות שמטען הקווארק יהיה 1001 פעמים המטען המינימלי, ומטען האלקטרון יהיה דוקא 3004 פעמים המטען הזה. ז"א שזה לא מחייב שאחד מהם יהיה כפולה של השני. דומני בנוסף שהמודל הסטנדרטי לא נותן שום ניבוי למטען האלקטרון (או הקווארק), וזה אחד הפרמטרים שמוכנסים אליו כרגע על בסיס נסיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבתי, qed לבדה רק אומרת שהיחס הוא "יפה", כלומר רציונלי. היחס 1:3 עצמן נובע מאילוצים נוספים שמוזכרים בפתיל האחרון שצרפתי. לדוגמא קרא את המשפט הבא מאותו פתיל (אזהרה: Y הוא איזשהי מטריצת מטענים מסוגים שונים, למה לפשט אם אפשר לסבך). המשפט מתייחס לטבלה של המודל הסטנדרטי. The top 2 by 2 block has Y charge 1, the bottom 3 by 3 block has Y charge -2/3, and the 2 by 3 blocks on top and bottom have Y charge 1/6. וכן, אתה צודק במשפט האחרון. אין ניבוי לערך של מטען האלקטרון. רק ליחסים בינו לבין חלקיקים אחרים.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי להיכנס לקישור האחרון, אבל לא ממש הצלחתי למצוא את הידיים והרגליים (והאיזוספינים) שם. אבל בכל מקרה אני אפסיק להטריד אותך. בזכותך אני (קצת) יותר משוכנע מאשר קודם שיש למודל הסטנדרטי תשובה לשאלה הזו, אולי כשיהיה לי יותר זמן ואנרגיה מנטלית אנסה לצלול לזה שוב ולהבין יותר לעומק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי זה יותר פשוט- אני סומך על פיינמן אבל לא על גל-מאן. QED יפה ו QCD מכוערת. בעיקר יש לי בעיה עם גלואונים שנשמעים לי כמו המצאה מאולצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אביא דוקא את אחד הדברים המגניבים (לטעמי) שיוצאים מ-qcd: מסתבר, שמאחר ומסת המנוחה של הפרוטון גדולה בהרבה (יותר מפי עשר) ממסת המנוחה של שלושת הקווארקים שמרכיבים אותו, רוב המסה שלו (ומכאן - שלנו) נובעת מהאנרגיה של הכח החזק והגלואונים שמתרוצצים בין הקווארקים האלה. לפי הנוסחה היחסותית המפורסמת שהמסה שווה לאנרגיה חלקי סי בריבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעיני זה לא מגניב אלא מטריף. איזה כח אדיר יכול לרסן מערכת ש 90% מהמסה שלה היא בעצם אנרגיה? אם אני מבין נכון אז בהגדרה לא ניתן לצפות בקווארק. זה לא הופך אותו לסוג של חבר דמיוני? ועוד עניין- כשפרוטון הופך לנייטרון או להיפך בדעיכת בטא יש קווארק שמשנה את הטעם שלו. אם הקווארק הוא חלקיק יסודי איך הוא יכול להשתנות? אלקטרון ופוטון לא משתנים. הם נוצרים ונבלעים אבל נשארים כפי שהם. חשבתי שכל העניין של "יסודי" הוא שהוא לא משתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם באלקטרון אתה לא ממש יכול לצפות, רק בתוצאות האינטראקציות שלו. ככה גם קווארק - ניתן לראות מתוצאות האינטרארציות שיש שלושה כאלה (שניתן ליצור איתם אינטראקציה) בנוקלאון. גם מיואון נחשב לחלקיק יסודי והוא מתפרק לאלקטרון, נייטרינו מיואוני ואנטי-נייטרינו אלקטרוני. אתה יכול לחשוב על אינטראקציות כאלה כהפיכה לאנרגיה שממנה נוצרים החלקיקים האחרים או כאינטראקציה עם חלקיק וירטואלי (למשל עם אנטי-נייטרינו מיואוני שנוצר עם בן זוג מהריק, ומהאינטראקציה נוצרו האלקטרון והאנטי-נייטרינו האלקטרוני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שהבנתי לא נוכל בהגדרה לצפות באינטראקציות של קווארק בודד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני איכשהו הבנתי שפיזור של חלקיקים מנוקלאון מראה שהם מקיימים אינטראקציות נפרדות עם הקווארקים שבו, אבל אולי אני לא באמת מבין את הקטע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מה מיוחד בעיניך במערכת כזו. יש מתקנים שמרסנים מערכת שכל כולה כמעט אנרגיה - סיב אופטי, או לייזר למשל. (ולפחות אתה מבין למה קוראים לזה ''הכח החזק''). ברוב חלקיקי היסוד אתה לא מצליח לצפות באמצעים רגילים, רק בהשפעות שלהם. אני לא מומחה, אבל סביר להניח שניסויי פיזור אלקטרונים על הפרוטון נותנים התפלגות מרחבית של מיקום הקווארקים (הרגעי) בדומה לזה שניסוי רתרפורד הראה על ידי פיזור שרוב מסת האטום נמצאת בגרעין (מבלי ''לצפות'' בגרעין בטרמינולוגיה שלך). לגבי הקווארק המשתנה - כנראה שהטרמינולוגיה גם כאן מטעה אותך. קווארק מסוג אחד נעלם, וקווארק אחר מופיע. בדיוק כמו שהאלקטרון או הפוזיטרון (והנייטרינו המתאים) מופיעים יש מאין באותה התפרקות ביטא. חלקיקים שנעלמים ומופיעים זה הלחם והחמאה של שדות קוונטיים. בעצם בכל דיאגרמת פיינמן, החלקיקים ש''יוצאים'' אינם החלקיקים ש''נכנסים'', אפילו אם הם מאותו סוג לפעמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"החלקיקים ש"יוצאים" אינם החלקיקים ש"נכנסים", אפילו אם הם מאותו סוג" העלה אצלי אסוציאציה לחלק השני ב תגובה 426802 ________ ספוילר: זה היה ספוילר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאסוציאציה שלי משתעשעת משדה הנמלים (ants) שמטבעו של כל שדה, יכיל גם חלקיקי anti-ant. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הקווארק שמתחלף, אכן הטרמינולוגיה הטעתה אותי. בעצם קווארק אחד נעלם וקווארק אחר מופיע תוך שההפרש ביניהם נפלט או נבלע בתור החלקיקים האחרים. בהתחלה זה לא היה ברור לי מדיאגרמת פיינמן של דעיכת בטא. לגבי חתך הפעולה וכמות ההתנגשויות האלסטיות, מצאתי אצל קומאי (ההוא, כן) קישור לניסוי בו התנגשויות בין פרוטונים נתנו תוצאה שונה מאוד1 (עמוד 12) ממה שעולה מ QCD. אני מקבל שפרוטונים וניוטרונים אינם חלקיקים יסודיים. מה שעקום בעיני הוא לא הקווארקים שמרכיבים אותם אלא הדרך שבה הקווארקים מרכיבים אותם. לכן קפצתי אז על קומאי כמוצא שלל רב, ולכן אני עדיין מחזיק אצבעות שלא ימצאו כדורי דבק. ________________ 1 לטענתו. הוא אומר שעל פי QCD לא אמורה להיות עליה עם עליית האנרגיה, ושיחס ההתנגשויות האלסטיות לא אמור להשאר יציב אלא לצנוח עם עליית האנרגיה. אשמח אם מישהו כאן יאשר או יפריך שכך טוענת QCD. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקושיה נוספת לפיזיקאים. עד כמה שהבנתי, הגלקסיות קטנות מדי ביחס למסה הידועה שלהם ולמהירות סיבובם. ומכאן נובעת ההנחה שיש בגלקסיות חומר אפל כלשהו שמגביר את מסת הגלקסיות. ולאחרונה גילו שהיקום בעצם מאיץ את התרחבותו (לצערם של חובבי היקום הפועם), ומכאן נובעת ההנחה שיש ביקום אנרגיה אפלה שגורמת להאצה. כהדיוט, נראה לי הרבה יותר פשוט להסביר את שתי התופעות בכוח אנטי גרביטציוני החלש אלפי מונים מהכוח הגרביטציוני (שבעצמו כמעט ולא ניתן לאבחנה) אך דועך פחות ממנו עם המרחק. האם מישהו יודע למה הפיזקאים שוללים את ההסבר הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש - כדי להניח קיומה של אנטי גרביטציה ביקום אתה צריך להניח קיומו של אנטי חומר ביקום. אם הוא היה קיים הוא כבר מזמן לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנטי חומר הוא בעל מסה חיובית, כך שהוא לא יוצר ''אנטי גרויטציה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אין מסה שלילית, הניחוש נפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קשור לתשובתה של ג'וד (אנטי-חומר בהחלט קיים) - ואני גם ממש לא מבין את הפיזיקה מאחורי זה, אבל ייתכן ואנטי-חומר כן יוצר סוג של אנטי-גרביטציה (כלומר, יש כוח דחיה כבידתי בין חומר לאנטי חומר). אפשר, ככל הנראה, לבחון את השאלה באמצעות שטף האנטי-נוטרינו שמגיע מחורים שחורים: אם אכן ישנה דחיה, אז כאשר זוג חלקיקים וירטואלים של נוטירנו ואנטי-נוטרינו נוצר מעבר לאופק-האירועים של חורים שחורים, האנטי-נוטרינו אמור להמלט במהירות ובעוצמה מתוך החור השחור בעוד שבן זוגו ישאר כלוא בפנים לנצח. את השטף הזה אפשר יהיה למדוד באמצעות גלאי הנוטרינו החדשים (IceCube, KM3NeT או ANTARES), כך שעד כמה שאני מבין, השאלה צפויה להתברר בקרוב. למה דווקא נוטרינו ואנטי-נוטרינו, ולא למשל אלקטרונים ופוזיטרונים? אין לי מושג. אולי מרבית האנטי-חלקיקים האחרים מתאיינים עוד לפני שהם מספיקים לברוח מחוץ לחור השחור, ואילו האנטי-נוטרינו - בשל האינטרקציות החלשות שלהם - שורדים בקלות יחסית את דרכם עד לכדור הארץ. אם התשובה חיובית, יש לזה כמה השלכות מעניינות: 1. העובדה שהיקום הנצפה מורכב ברובו מחומר ולא מאנטי-חומר, לא תדרוש שבירת סימטריה ספונטנית כהסבר. אם ישנה דחייה, לא מופרך לחשוב שישנו חלק ביקום - בסדר הגודל של היקום הנצפה - שמורכב כולו מאנטי חומר. שני החלקים השונים מתרחקים זה מזה בשל כוחות הדחייה, ולכן מופרדים לחלוטין, ואנחנו לא צופים בפרץ אנרגיה עצום בגבול שלהם. 2. יכול להיות שההרכב של כל אחד מחלקי היקום האלה מחזורי: במשך הזמן הוא מתקרר לגמרי, והופך למרחב דל בחומר וזרוע בחורים שחורים. אך זרם קבוע של אנטי-נוטרינו מהחורים השחורים מזרים אליו אנרגיה ואנטי-חומר עד שהוא משנה את הרכבו מחומר לאנטי-חומר וחוזר חלילה. כך שיכול להיות שישנם זמנים בהם חלקי-יקום שונים מורכבים ברובם מחומר או מאנטי-חומר והם נמשכים לזה, וזמנים אחרים בהם אחד מורכב מחומר ושני מאנטי-חומר והם דוחים זה את זה. זו דינמיקה הרבה יותר מעניינת ומורכבת לגור היקום מ-"יקום מתפשט \ סטטי \ מתכווץ". 3. ייתכן שאפשר להפיק אנרגיה מחורים שחורים, במיוחד בזמנים קשים בהם רוב השמשות כבר כבו... זה עוד עשוי להיות שימושי מתישהו, עוד אי-אלו מיליארדי שנים (אם נשרוד עד אז). והנה לינק: http://www.technologyreview.com/blog/arxiv/25780/ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרתק ממש, במיוחד הרעיון שבמפץ הגדול נוצרו ביקום שני חלקים באותו גודל (או לא באותו גודל), אחד של חומר והשני של אנטי חומר, זה פתרון יותר אלגנטי מהפתרונות האחרים לשאלה לאן נעלם האנטי חומר שנוצר במפץ הגדול. אבל החלק הזה הוא לא מעבר לאופק שלנו, אנחנו אמורים לראות אותו, איזה קרינה הוא פולט? רק הערה, כתבת: "אפשר, ככל הנראה, לבחון את השאלה באמצעות שטף האנטי-נוטרינו שמגיע מחורים שחורים". אנחנו לא יודעים אם חור שחור פולט אנטי-נויטרינו, זו התיאוריה של כותב המאמר, אם יתגלה שטף כזה יהיה מרוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי שלא יווצר הרושם שמה שאתה כותב מבטא את הזרם המרכזי בפיזיקה, הינה מה שיש ללובוס מוטל להגיד על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. גם לי הרעיון היה נשמע מוזר, אך אני זוכר שהמקור דרכו הגעתי לזה היה אמין עלי (אם כי אני לא זוכר מהו...). אין לי את הכלים לשפוט בעצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיונות מעניינים. רק הערה קטנה: אם באנטי-נייטרינו חפץ אתה, אין צורך להרחיק לחור שחור. כל ניוטרון מזדמן יספק את צרכיך בתוך כרבע שעה (-זמן מחצית החיים של ניוטרון חופשי המתפרק לאלקטרון, פרוטון ואנטי-נייטרינו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפשר למדוד את השפעת הכבידה על חלקיקים המתקבלים כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, מאחר והנייטרינו והאנטי שלו קלים מדי מכדי שניתן יהיה למדוד את המשיכה-דחיה הגרביטציוניות שלהם עם כד''א. כן ניתן למדוד את התגובה הכבידתית של כד''א עם אנטי חלקיקים כבדים יותר ויציבים, כדוגמת הפוזיטרון והאנטי פרוטון, שניתן לייצרם במעבדה. לא גיגלתי אבל אני מוכן להמר שמשיכתם של אלו לכד''א (המורכב מחלקיקים שאינם אנטי), כבר אושרה היטב בניסוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין (גם לגבי האנטי פרוטון, אבל בטח ובטח לגבי הפוזיטרון). גם אני לא גיגלתי, אולי ראובן יאיר את עינינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק - כבידתו של אנטי-חומר עדיין מחכה למדידה אמינה, שאולי תקרה בקרוב בצרן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שידעתי זה ( כמו שכתוב בקישור של אפו) שקשה מאוד למדוד את זה ישירות מכיוון שהחלקיקים לא נטרליים. אני לא יודע מה המצב עם האנטי ניוטרון. אני אישית חושב שמכיוון שאנרגיה אמורה היות שקולה למסה לא צריכה להיות כאן בעיה, אבל כמובן שהיה נחמד למדוד את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרתק (בתקוה שהצלחתי להבין את זה). האם המודל של מיגרון מציע הסבר פיזיקאלי לפונקצית המיו (אולי כבידה קוואנטית)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבנה שלי בתחום מסתכמת בלדעת שזה מילגרום, לא מיגרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת הסבר עיתונאי, פלוס יקום מקביל חינם: האם התיאוריה הזאת מנבאת משהו שאיננו יודעים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואחרי מחשבה נוספת (באשמת היעפת) - אם נניח כוח אנטי גרוויטציוני ביקום אחיד (לפי מה שהצעתי), אזי על על כל כוכב בודד בגלקסיה יפעל הכוח במידה שווה מכל הכיוונים - והשפעתו היא אפס. ולכן אין בזה הסבר לדחיסות הגלקסיות. אם הכוח פוחת עם המרחק וקיימות אנטי גלקסיות בין הגלקסיות (ואולי גם אנטי צבירים בין צבירי הגלקסיות) לפי המודל של מילגרום, קשה לי להאמין שהגלקסיות היו דיסקיות עגולות וסימטריות כמו שהן נראות לנו כיום (הייתי מצפה לחתך של להבת נר ברוח עם הטיה לכיוון הסיבוב). נראה לי שהדרך היחידה להנשים את הברווז האנטי גרוויטציוני היא לטעון שהכוח הזה הוא אחיד, והמסה מושפעת ממנו אך גם ממסכת אותו. אפשר גם להוסיף את התיאוריה שבעצם הגרוויטציה הוא רק מיסוך של האנטי גרוויטציה (יש לזה כמה השלכות מענינות), אבל נראה לי שאני אשמור את זה ל''טרחנים בלתי נלאים בפיזיקה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה של"אנטי גלקסיות" יהיה יותר אפקט מעוות מאשר לגלקסיות? אם נוכחות גלקסיות אחרות ביקום לא מפריעה לגלקסיה להיות "עגולה וסימטרית" (דרך אגב: האם גלקסיות הן באמת "עגולות וסימטריות"?) אז קשה לי לראות סיבה למה ל"אנטי גלקסיות" תהיה השפעה כה הרסנית על העיגלול והסימטריה: האם באמת דחייה יותר הרסנית לגבי הסימטריה ממשיכה? למה? לא שיש לי דעה בשאלת ה"מסה השלילית" (ולא שאם הייתה לי דעה היה לה איזשהו משקל), אני רק לא מבין למה סימטריות הגלקסיות הנראות רומזת דבר מה לכאן או לכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי המוגבלת - כוח המשיכה פועל לכיוון מרכז הגלקסיה, ואילו כוח הדחיה של אנטי גלקסיה פועל לכיוון שרירותי כלשהו ופוחת עם המרחק (אחרת השפעתו על גודל הגלקסיה היתה אפס). תוך כדי סיבוב דיסקית גלקסיה ממוצעת על צירה, הייתי מצפה שהכוכבים או חלקיקי הגז המתקרבים למקור כוח הדחיה יאטו (ויתקרבו למרכז הגלקסיה) ואילו המתרחקים ממנה יאיצו (ויתרחקו ממרכזה). ואם קיימת נקודת דחיה בודדת שאינה על מישור סיבובה - אז תנועת החלקיקים בגלקסיה לא תהיה מחזורית ונראה פיזור מעניין של הדיסקה (למשל, צורת קערה). מכיוון שהמודל מציע שעל גלקסיה ממוצעת משפיעים מספר אנטי גלקסיות, הייתי מצפה לכל מיני צורות שונות ומשונות שאינן מוסברות. עד כמה שידוע לי, זה לא כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הנחתי שהכוונה שחלקיקי אנטי-חומר מושכים זה את זה בכל מקרה (אחרת כלום לא סימטרי), והשאלה היחידה היא האם בין חומר לאנטי-חומר יש משיכה או דחייה, אבל אולי אפשר להמתין למישהו שיודע קצת יותר. לא ברור לי אם בכלל אפשר לזהות את האפקט הגרביטציוני של גלקסיות רחוקות, ועם כן, האם אכן יש הבדל כה תהומי בין משיכה לדחייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון את המודל של מילגרום, לא מדובר על אנטי חומר אלא על מעין יקום משלים ליקום שלנו במובן שבמקום בו אצלנו יש מסה - שם יש הרבה מרחב ריק וההיפך. וקיים כוח דחיה בין המסות של שני היקומים. השימוש בביטוי המטעה "אנטי גלקסיה" הוא באחריותי ובאשמתי. אבל מכיוון שהמודל הזה נראה לי מופרך, עדיף שמישהו אחר ינסה להגן עליו. אני יכול לחשוב על כמה הבדלים בין כוח משיכה למיסוך כוח דחיה. למשל: כשהמרחק בין שני גופים שואף לאינסוף, המשיכה בינהם תשאף לאפס לפי כוח המשיכה ולקבוע שלילי על פי כוח המיסוך. אילו הייתי אסטרופיזיקאי אמיתי אולי גם הייתי מצליח לחשב איזשהו הבדל במסלולי כוכבי הלכת רק כדי לגלות בתצפית שתיאורית כוח המיסוך היא סתם שטויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר את המודל של מילגרום - דבריי התייחסו למה שעומר כתב (תגובה 575820). לפי הבנתי כמה אנשים פה אמרו שהשאלה עדיין לא סגורה, אבל אולי בזכות ניסויים במאיץ החלקיקים החדש היא תיפתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה בתחום זה התפרסמה אתמול ב"הארץ". במסגרתה אומר פרופ' אליעזר רבינוביץ' על איחוד ארבעת1 כוחות היסוד בפיסיקה את המשפט הנחמד: "זה יהיה נורא נחמד אם זה יקרה, אבל אף אחד לא חייב לנו את זה". 1 הכוונה כנראה לשלושת הכוחות, אלא שלא מחליפים כך כך בקלות מטבע לשון שהפך לנחלת הכלל2. 2 כבתגובה 580093 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוחות היסוד [ויקיפדיה]? גם שם יש חלוקה ל"ארבעה שהם שלושה", אם ננקוט בלשון התאולוגיה הנוצרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכיר לי את עניין התאולוגיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושה שהם אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, חשבתי שיש שם משהו על ארבעה שהם שלושה, ולזמן קצר נבוכתי מעט שבוגר אייל כמוני מפגין בורות כזו במשהו שנשמע כמו משהו מיסודות התאולוגיה הנוצרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו בבית היו אומרים ''שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים''. השאלה, עד כמה שהבנתי הייתה לגבי כיוון הכוח הגרביטציוני בין חומר ואנטי חומר - לא לגמרי קשורה לשאלת המניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלכם בבית צטטו ממשלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שמעונין1, פודקאסט של רן לוי בנושא הקווארקים2: 1. פיזיקאים אמיתיים עלולים להשתעמם. 2. אבל גם שם לא שמעתי שם משהו ששיכנע אותי שהקווארקים באמת קיימים. לחוסר האחידות של הפרוטון יכולים להיות הרבה הסברים אפשריים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. לו התופעה היחידה שהקווארקים מסבירים היתה חוסר האחידות של הפרוטון, ניתן היה להסכים עם הפקפוק שלך בקלות רבה יותר. למעשה הסיבה שהגיעו למודל הקווארקים הוא עשרות (או מאות, או יותר) תופעות שלא הצליחו להסביר באמצעים אחרים, המובהק שבהם הוא עשרות החלקיקים שהתגלו בשנות החמישים והשישים - שזכו לשם 'גן החיות החלקיקי' - על תכונותיהם השונות והמשונות. ובאופן די אנלוגי למודל האטום שפירש באופן פשוט ובהיר את ההתנהגותיות השונות (והסידור) של עשרות היסודות השונים בטבלה של מנדלייב, כך המודל הקווארקי מסביר באופן פשוט ובהיר1 את עשרות החלקיקים האלה והתנהגויותיהם. אז אולי לחוסר האחידות של הפרוטון יכולים להיות הרבה הסברים אפשריים, אבל כנראה שלחוסר האחידות הזה ו לתכונות המזונים ו לתכונות הפיונים ו ליחסי הכוחות והאינטראקציות הנמדדים של כל החברים האלה, רוב ההסברים הללו לא עובדים, וההסבר הזה, הפלא ופלא, כן עובד. וגם מספק (סיפק בזמנו) כל מיני תחזיות שונות ומשונות על חלקיקים שונים ומשונים שלא נראו עד אז, והפלא ופלא - נתגלו בשנות השמונים במאיצי חלקיקים. אז לכן יש הרבה סיבות לקבל את המודל הזה. ואני כמובן מניח שאתה לא תוהה בשאלה האם הם 'קיימים' במובן הפילוסופי. שאז גם לגבי האלקטרון הישן והחביב אפשר להתווכח עד מחר. 1 נו, הכל יחסי, גם הפשטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפודקאסט הנ"ל חוסר האחידות של הפרוטון הוצג כהוכחה לקיום הקווארקים (קיום אמיתי, לא פילוסופי/מתימטי) ולכך התייחסתי. בנוגע לאלגנטיות של המודל, אילמלא הקסומים, המוזרים, והאילוץ בכוח שגדל עם המרחק - סביר מאוד שהייתי מסכים איתך1. ___ 1. וכמובן שאני לא חולק על העובדה שזה המודל הכי טוב שיש לנו לתיאור מתימטי של חלקיקים. אבל כמו ששאלתי בתחילת הפתיל - האם הקווארקים באמת קיימים, או שרק משל הם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 דיון 2867 כולו עוסק בשאלה האם חלקיקים יסודיים ככלל 'קיימים' או שהם פשוט הייצוג המתימטי שלהם - מה שאתה יכול לקרוא לו 'משל' כנראה. אבל בסקופ של הדיון הזה הקווארקים אינם ייחודיים מול האלקטרון, הפוטון, וכל חלקיק אחר. אז אם השאלה הכללית מעניינת אותך - הדיון ההוא זה מקום טוב להתחיל, וחבל לפתח כאן את הנושא מחדש. אם דווקא הקווארקים מטרידים אותך כיוצאי דופן, אולי כדאי שתפרט יותר למה, ולמה קווארק נראה לך פחות קיים מאלקטרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות שלי. את תגובה 623567 התכוונתי לקשר לתגובה 542971. התהיה העיקרית שלי הייתה זהה לשלך והיא בנוגע למכפלות השלמות של מטעני הקווארקים והאלקטרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנוגע להבדל בין קווארקים לאלקטרון - את האלקטרון אפשר לבודד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אם אפשר 'לבודד' אותו - ומה זה בכלל אומר מבחינתך כמודד/צופה? שאי אפשר 'לראות' אותו ישירות, לבדו? הרי גם אלקטרון אתה אף פעם לא רואה. אתה רואה תגובה שלו עם משהו אחר - חומר פלואורסנטי למשל - ומסיק ממנה על ההתנהגות שלו. אתה 'רואה' כל מיני מזונים וחבריהם שמתקיימים לזיליונית שנייה רק בגלל שהם מגיבים עם תא-הבועות1 שלך, בתגובה שמתאימה למודל שלך, ולכן אתה יודע שהם היו שם. אז הקווארק שלך 'מגיב' בזה שהוא נצמד לקווארק אחר (שלעיתים נוצר אף הוא בהתנגשות), ושניהם מתנהגים לפי המודל שלך, ולכן אתה יודע שהם שם - ושהם הם. יתירה מזו, אם הצפייה בחלקיק 'בודד' היא מבחינתך ההוכחה היחידה לקיומו, לא צריך להרחיק עד לקווארקים בשביל לפקפק: כבר באלקטרודינמיקה קוונטית - אלקטרונים ופוטונים חביבים ותו לא - מעמודי התווך של המודל הם חלקיקים וירטואליים, שמעצם הגדרתם אתה לא יכול למדוד או לצפות בהם2. על פי אותה תורה המצב בעצם הרבה יותר מסובך אפילו עבור האלקטרון החביב שלך - אתה בעצם אף פעם לא 'רואה' או מודד אלקטרון 'עירום' לבדו: התכונות של האלקטרון שאתה מודד - מסה, למשל - הן הסכום האינסופי3 שלו ושל זיליוני החלקיקים הוירטואליים שנוצרים ומתכלים סביבו כל הזמן, ואין לך בעצם כל יכולת לומר משהו על אלקטרון 'כשלעצמו'. כמו שאף איש איננו אי, אף אלקטרון לא נותר לעולם בגפו לבד בחושך, וחבורת ליצנים רעשנית ותזזיתית רוחשת סביבו ומלווה אותו לכל מקום אשר ילך. לסיכום, במספר רמות שונות אתה כבר היום לא באמת חוזה בחלקיקים יסודיים, אלא רק מבין שהם שם על פי האינטראקציה שלהם עם הסביבה והתאמה למודלים - הדי מסובכים לפרקים - שפיתחת. אז הקווארק המצטמד לאנטיאו לא נראה לי כל כך חריג כאן. 1 וצאצאיו המודרניים יותר. 2 כמדומני, יש מצב שבתנאים מסוימים הם הופכים מוירטואליים לממשיים, אז אם יש כאן מומחה שיבין שאני מקשקש, אשמח להערותיו. 3 שמתכנס למספר סופי, אחרי מאמצים גדולים של הפיזיקאים, ולעת עתה זה בערך גבול הידע שלי בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש (כנראה) הוכחה לכך שהחומר האפל הוא אכן חומר או דמוי חומר, ולא תופעה גרוויטציונית שאינה ידועה למדע. תקציר: נראה שהכוכבים בגלקסיה החביבה Abell 3827 הותירו את החומר האפל מאחור כתוצאה מאינטראקציה עם גלקסיות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שהבנתי מהקישור, המאמר דוקא מפריך את המשפט האחרון שלך ומראה שהממצא הזה היה תוצאה של עיוות אופטי במדידה והחומר האפל בגלקסיה החביבה שוכן בבטחה בין כוכביה כמקובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שאני הבנתי. אגב נושא זה, MOND, שחוגגת בימים אלה 40 שנה ומציעה אלטרנטיבה לקיומו של חומר אפל, זכתה לאחרונה לאישוש והפרכה מתצפיות בכוכבים בינריים בשביל החלב. סבינה ואני מחזיקים לה אצבעות1 ומעודדים מכך שה"הפרכה" היא כנראה תוצר של דגימה בעייתית. 1 אבל של שמאלה, כדי שימינה תמשיך לנופף בחרב מול הקמים עליה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שיש מתחרים לחומר האפל, ועכשיו שאני יודע גם אני אחזיק להם אצבעות. יש אולי גם מישהו שטוען שיש קוואנטום של זמן ומרחב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך, אבל טרם נמצאו תימוכין ראויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי קשור, אבל האם מישהו יודע מה - על פי התיאוריה - מונע מהחומר האפל1 להתקבץ לכוכבים או חורים שחורים או להצטבר בתוך מסות קיימות של חומר רגיל? ____ 1. מדוע חומר שאין לו יחסי גומלין עם הכוחות הידועים שאינם גרביטציה נקרא ״אפל״ ולא ״שקוף״? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהידע המזערי שיש לי בנושא: א. לגבי גלקסיות, הן דוקא כן מהוות מוקד להצטברות חומר אפל - נדמה לי שהעדות הראשונה לחומר אפל היתה שהוא משנה את התפלגות המהירויות של כוכבים בשולי הגלקסיה. ב. לגבי יצירת כוכבים ודומיהם - נראה שבגלל שהחומר הזה לא עושה אינטראקציות מלבד גרביטציה, זה מונע מחלקיקים שלו לאבד אנרגיה בתהליכים מוכרים כמו חימום, קרינה וכדומה, ולכן כששני חלקיקי (או ענני, גושי וכו') ח"א חולפים אחד ליד השני, מלבד עיקום מסלול גרביטציוני, הם לא מאבדים אנרגיה ומאיטים מספיק כדי להתחיל ליצור גוף יציב. ראה למשל תשובה בקואורה בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוקי מהדרין: א. למיטב ידיעתי ניסוח עדיף הוא שהגלקסיות נוצרו במקומות בהם היתה צפיפות גבוהה יותר של חומר אפל (למשל בצמתים של רשתות קוסמיות). ב. "הם לא מאבדים אנרגיה ומאיטים" -> הם לא מאבדים אנרגיהקינטית ומאיטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה משהו אנחנו יודעים? ב. כמובן, אבל זו כמעט טאוטולוגיה, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לפחות כך חשבתי. ב. אכן, זה היה ניטפוק לשמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה יפה! ומכאן עולה השאלה - למה החומר האפל מצטבר בגלקסיות? __ שכ״ג כתב ״שהגלקסיות נוצרו במקומות בהם היתה צפיפות גבוהה יותר של חומר אפל״, אך האם סביר שלחוסר אחידות אקראי במפץ הגדול יש שונות מספיק גדולה כדי להסביר את התצפיות הקיימות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
___________ אם לא, ייתכן שנעוץ כאן רמז לכך שהאפל אינו אפל לגמרי (לפחות לגבי אינטרקציות עם עצמו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שמוכן להסתפק בהצגה הפשטנית של pbs על צבירי החומר האפל בכלל ועל כוכבי הח״א שווב (אולי) גילה - https://www.youtube.com/watch?v=zUhOL38346Y ספוילר - אחד התנאים לתיאוריה המוצגת כאן היא השערת שכ״ג (א״ק, תשפ״ג) שאליה אני מגיב. שמישהו יתרגם אותה לשוודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא באמת יודע. אבל הבה נספקלץ - למרות מה שאמרנו לגבי "חיכוך" ואיבוד אנרגיה הנדרש ליצירת כוכבים ממש, ניתן לשער שעבור סקלות יותר גדולות, מספיק שהרבה חלקיקים של חומר אפל יתחילו בלהסתובב סביב איזה מרכז כובד לוקאלי1, ואז כן יהיה תהליך דינמי כלשהוא שיגביר את המשיכה מול עוד אחרים מהסביבה. עכשיו, מאחר ואין אינטראקציות ורוב האנרגיה נשמרת, ייתכן ורדיוסי הסיבוב יהיו עצומים - שנות אור - אבל עדיין הם ישמרו את "ענן הגז הלא-אינטראקטיבי" הזה כך שרוב החלקיקים שבו ממשיכים להסתובב ולא נפלטים בשיוט לאינסוף. 1 זה מצריך חוסר אחידות כלשהוא, כי במרחב אחיד לגמרי אין מרכזים כאלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נספקלץ עוד קצת - בהינתן מצב ראשוני בו חלקיקי הח״א מקיפים מרכז כובד כלשהוא, אין שום תהליך1 שיגרום להם לאבד אנרגיה ולצמצם טווח לעבר מרכז המסה או לצרף אליהם לצמיתות חלקיקים נוספים שסתם עברו בסביבה. כלומר, לא ניתן להבדיל בין מצבים שונים על ציר הזמן. ___ 1. ממ... גלי כבידה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שים לב שמספיק ממש מעט חומר 'רגיל' באזור הזה כדי שהוא כן ימשוך יותר חלקיקי חומר אפל וישבור את סימטרית הזמן (והמרחב) שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני מפספס משהו, אבל נראה לי שכשהחומר הרגיל מושך אליו חלקיקי חומר אפל הוא גורם להם להאיץ לכיוונו (בכל כיוון אליו ינועו), אך אין שום תהליך שיגרום לחלקיקים האלה להישאר בקירבתו או במסלול סביבו אם לא היו שם מלכתחילה. אם הבנתי את זה נכון, זה משול לכדור המקפץ על הרצפה ללא שום איבוד אנרגיה ומגיע בכל ניתור בדיוק לאותו הגובה. הצופה הקפדן לא יכול לדעת אם קלטת הווידאו מורצת קדימה או אחורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מדוייק.. ההתנהגות של ענן חלקיקים בשדה גרוויטציה מתוארת על ידי משוואות ג'ינס. זה יכול להיות חומר רגיל (נגיד גז), או חומר אפל או אפילו אוסף כוכבים בצביר כדורי. אז בשדה גרוויטציה כל סוגי החלקיקים מתקבצים עד שהם מגיעים לשיווי משקל ולא יכולים להתקבץ עוד. מה שמיוחד בחומר רגיל הוא שיש מנגנון אחר, לא קשור לגרוויטציה, שגוזל אנרגיה קינטית מהמערכת - כאשר 2 חלקיקי גז מתנגשים הם פולטים קרינה א"מ1. וזה מאפשר לקריסה להמשיך2. בחומר אפל המנגנון הזה לא קיים. כל זה מתואר כאן. למנגנון שבו ענן חלקיקים מאבד אנרגיה תחת השפעת הגרביטציה בלבד יש תיאור יפה כאן. זה כמו התקררות של כוס מים באמצעות אידוי. באופן אקראי, חלקיקים אחדים יקבלו אנרגיה גבוהה (כתוצאה מאינטראקציה עם חלקיקים אחרים) - גבוהה מספיק כדי לעוף החוצה מהמערכת. וכך הם יורידו את האנרגיה הממוצעת של יתר החלקיקים. 1 וחלק ניכר ממנה לא נבלע שוב, אלא מסתלק מהמערכת 2 לא תמיד.. יש תנאי סף של מסה/טמפ/צפיפות כדי שענן גז יקרוס להיות כוכב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר יפה, תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה ושלישית, נראה לי [עם כל גרגרי המלח הנדרשים] שהסבר ה״התקררות דרך אידוי״ אינו מספק שום דרך לקבוע חץ זמן. חלקיק שנזרק במהירות מהמערכת ובכך גורע אנרגיה מחלקיקים אחרים (וגורם לחלקם, לפחות, להישאר במערכת) שקול לחלקיק שנכנס במהירות למערכת ומוסיף אנרגיה לחלקיקים אחרים (וגורם לחלקם, לפחות, לצאת מהמערכת). (בתשובה השניה אליה קישרת מופיעה גם האפשרות שהיקום נוצר מלכתחילה עם ריכוזי החומר האפל - לא הבנתי אם יש לזה סימוכין או שזאת השערה פרועה למדי). (בתשובה הראשונה אליה קישרת, הצלחתי (אולי) להבין את משוואת ג׳ינס, אבל לא הבנתי למה הכותב מניח יחס כלשהו בין האנרגיה הקינטית לזאת של הכבידה ( 2𝐾<−𝑊)) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון חץ הזמן זה נושא אחר לגמרי שנכתבו עליו ספרים רבים. זה לא קשור לחומר אפל. אבל במילה אחת, ההסבר הקצר לחץ הזמן הוא אנטרופיה. כאן יש הסבר חמוד וקצר של שון קרול שאם אני לא טועה כתב את אחד הספרים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר אכן חמוד, אך זאת לא מה ששאלתי :) אם לא ניתן לקבוע את חץ הזמן בתנועת חומר אפל, גם אין סיבה שהוא יתקבץ לענן גלקטי. (חומר רגיל המתקבץ לכוכב, עכש״מ, פולט תוך כדי התהליך מספיק קרינה כדי להגדיל את האנטרופיה ולקבוע כיוון ברור לזמן). אני מבין שיש תאוריות על אינטראקציה בין חלקיקי החומר האפל, או על היווצרותו מלכתחילה בגושים (בקישור שהבאת, במידה וההשערה מעוגנת במאמר כלשהוא), או על אי קיומו. אבל לא השתכנעתי1 שחלקיקים שתכונתם היחידה היא מסה יתרכזו בצבירים כלשהם סתם ככה2. _____ 1. כן כן אני יודע. הקהילה המדעית עוצרת את נשימתה או משהו. 2. האם מערבולת ענקית של ח״א תייצר גלי כבידה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער אם לא הבנתי את השאלה. אולי השאלה שלך היא האם תהליך "קירור" כמו שתארתי מגדיל את האנטרופיה. אז בהחלט כן. בגלל זה אנחנו צופים בכוסות מים חמים מתקררות ולא צופים בכוסות מים קרים מתחממות באופן אקראי. למעשה, מבחינת אנטרופיה, אין הבדל בין איבוד אנרגיה על ידי קרינה לבין איבוד אנרגיה על ידי חלקיקים מהירים. פליטת קרינה היא הפיכה לחלוטין מבחינת חץ הזמן. כמו שחלקיק פולט פוטון, והאנרגיה הקינטת שלו יורדת - כך פוטון יכול להתנגש בחלקיק ולהעלות את האנרגיה הקינטית שלו. אם אתה מסתכל על תורת הקוואנטים *כל* האינטראקציות הפיכות בזמן. ההבדל היחיד הוא ברמת האנטרופיה הכללית של המערכת. האנטרופיה של המצב הסופי (ובמצב הזה כוללים גם את מה שנפלט) גדולה יותר מזו של ההתחלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמחק את המשפט בנוגע לתורת הקוואנטים (יש יוצאי דופן) אבל יתר התשובה מדוייקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל תודה על הסבלנות והנכונות לחלוק ידע! אם השאלות שלי נשמעות קנטרניות אני מתנצל על כך. כשמדובר בויכוח על פיזיקה עם מי שמבין בנושא הרבה יותר ממני אני מודע לכך שאני בוודאות גמורה טועה לחלוטין, ובעיקר מנסה ללמוד למה. ובנוגע לאיבוד אנרגיה על ידי חלקיקים מהירים - אילו המצב ההתחלתי היה צביר ח״א תחום במרחב ריק, אזי חלקיקי ח״א הנורים מתוך הצביר אל המרחב הריק מבלי לשוב היו גורמים לנשארים בצביר (הנאמנים) לאבד אנרגיה. במקרה שכזה גם האנטרופיה היתה גדלה ולא היתה בעיה לקבוע את כיוון הזמן. אך אם המצב ההתחלתי הוא חלקיקי ח״א בפיזור אחיד (פחות או יותר) בכל היקום, והצביר הוא כמות מסויימת של חלקיקים נאמנים שבנקודת זמן מסויימת נעים במסלול מחזורי סביב מרכז המסה של גלקסיה או של עצמם, אני לא רואה סיבה מיוחדת שעל כל חלקיק נאמן שנורה החוצה מהצביר (ויגרום לו לאבד אנרגיה) לא ימצא החלקיק הסורר (שאולי אף נורה בעברו מצביר אחר) שנקלע לסביבה ובמסלול פתלתל הצטרף לנאמנים תוך כדי שהוא מעניק להם בחדווה את חלק מהאנרגיה הקינטית שהביא עימו. להבדיל מהמקרה הקודם, כאן לא ניתן יהיה לקבוע על פי פיזור הח״א את כיוון הזמן. אם נחזור לאנלוגית כוס המים, כמה אפקטיבי יהיה הקירור באמצעות אידוי כאשר כל שאר היקום מורכב ממים באותה צפיפות וטמפרטורה כמו אלה שבכוס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ננסה להתייחס לזה מזווית אחרת. אולי מתוך האינטואיציה שלך לגבי חומר רגיל ופוטונים, ניתן יהיה לבנות הסבר מספק לגבי חומר אפל. כתבתי שגם חומר רגיל שקורס תחת השפעת גרביטציה, סובל מאותה תכונה שאתה מתאר. שאם אתה מסתכל על חלקיק בודד, לא ניתן לזהות את חץ הזמן. באותה מידה שחלקיק פולט פוטון ומאט, חלקיק יכול לקלוט פוטון ולהאיץ. האם אתה מסכים? אם לא, למה לא? בתגובה האחרונה, כתבת: "אני לא רואה סיבה מיוחדת שעל כל חלקיק נאמן שנורה החוצה.. לא ימצא החלקיק הסורר שנקלע לסביבה..". את אותו משפט בדיוק אפשר לכתוב על הפוטונים! היקום מלא בפוטונים סוררים. האם אתה מסכים? אם לא למה לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא המאזן. גלקסיה פולטת הרבה יותר פוטונים מהכמות שהיא קולטת. וכוכב - על אחת כמה וכמה. ותוך כדי כתיבה אני מבין את החור בטענה שלי - זה המצב שכבר יש גלקסיות וכוכבים. אבל ביקום הקדמוני הפעוט, בו כבר נוצרו חלקיקי חומר רגיל צפופים וחמים בצורה כמעט אחידה, מה יגרום למערבולות אקראית של חלקיקי ח״ר הממירה אנרגיה קינטית לקרינה אלקטרו-מגנטית לא להמיר חזרה לקינטית את הקרינה השווה בעוצמתה המגיעה מהמערבולות השכנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאי-אחידויות מקומיות מספיקות כדי להוציא את המערכת משיווי משקל, וברגע שנוצרת 'מערבולת' כזו, היא דוקא סוחפת עוד ןעוד חלקיקים שרק מגבירים את אי האחידות ונוצר משוב חיובי לכיוון קריסה מקומית לענן/כוכב שצפיפותו גבוהה בהרבה מהסביבה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומר אפל או רגיל? עד כמה שאני מבין, מערבולת של חומר רגיל סוחפת חלקיקים ומתכווצת (כלומר מתאימה בהתמדה את מהירותם וכיוונם הממוצעים של החלקיקים לחלק הפנימי של המערבולת) במחיר פליטה קרינה אלקטרומגנית. השאלה שלי האם מערבולת של חלקיקי חומר אפל1, שבה התאמת מהירות וכיוון החלקיקים נעשה במחיר פליטת חלקיקי ח״א החוצה, יכולה - במאזן הכללי - לספח אליה יותר חלקיקי ח״א ממה שהיא פולטת. ___ 1. חלקיקי חומר אפל תיאורטים - כאלה שהתכונה היחידה שלהם היא מסה. אם יש אינטראקציה שאינה גרוויטציה בין החלקיקים הנ״ל אז הכל אפשרי2. 2. או אם המרחב מתפשט מהר יותר באיזורים דלילי ח״א, או שיש איזורים של אנטי גרוויטציה, או אלוהים יודע מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> כמעט אחידה מדוייק, בדגש על המילה כמעט. אם בוחרים להסתכל על הרגע שבו נפלט ה cmb. ברגע זה הצפיפות היא כמעט אחידה, אבל יש איזורים שהם חמים יותר ואיזורים שהם קרים יותר. האסטרופיזקאים טוענים שיש התאמה בין האיזורים החמים/קרים לבין ריכוז הגלקסיות ביקום המודרני (האיזורים הקרים יותר מכילים את רוב הגלקסיות). האם זה מסתדר לך (אך ורק אם מתייחסים לחומר רגיל; נעזוב לשניה את החומר האפל)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומר רגיל - כן. אם אני מבין נכון את המאזן, איזורים צפופים מעט יותר מאחרים התכווצו במחיר פליטת יותר קרינה ממה שקיבלו מאיזורים פחות צפופים (והעלאת האנטרופיה הכללית) ומשם התהליך רק המשיך. האם יתכן תהליך דומה של חומר האפל, שאינו פולט קרינה אלה (בהינתן פערי צפיפות קטנים התחלתיים) חלקיקים של עצמו ובכך מעלה את צפיפות החומר באיזורים הדלילים יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע, לפני שמדברים על חומר אפל.. אני רוצה לראות שאנחנו מבינים זה את זה. אז יש ענן גז התחלתי בנפח מקורי k. ואז הוא מתכווץ לנפח קטן מ k. כחלק מהתהליך, (בנטו, אחרי קיזוזים), יש קרינה שמסתלקת החוצה מאותו נפח מקורי k. אם אני מבין נכון, כתבת שהאנטרופיה הכללית גדלה במצב הזה. מן הסתם בזכות העובדה שהקרינה שהסתלקה מאכלסת עכשיו נפח יותר גדול. האם זה מה שאתה אומר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לדעתי העיקרון דומה עבור חומר אפל. מבחינת אנטרופיה זה לא משנה אם החלקיקים שהסתלקו הם פוטונים או חומר רגיל, או חומר אפל. הפרטים יכולים להיות שונים.. קצב ההסתלקות הוא שונה, האנטרופיה פר חלקיק אולי אחרת, עוצמת "הכח שמתנגד" לגרביטציה היא שונה וכו. האם זה הגיוני בעיניך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הפרש הצפיפות ההתחלתי גדול מספיק, אז כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יש איזה גלאי חדש שטוענים שיכול לגלות (או כבר גילה? גילה היתכנות? לא הבנתי במדויק) חומר אפל. אם אתה יודע משהו יותר מוסמך בנושא, נשמח לשמוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי, זה מעניין מאד, ותכננתי להגיע לזה. אבל זה ייקח זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע ולא מוסמך, אבל כתבה מעניינת שלמדתי ממנה דברים חדשים, וגם לראשונה הבנתי מה זה חומר אפל (עננים של חומר בלתי נראה המקיפים גלקסיות וממלאים את מה שנקרא בעבר הריק החללי). נראה שכל מיני הסברים מסובכים שהיו לחומר האפל בערך הופרכו בינתיים. ע"פ התיאור של הגלאי, נראה שהאנלוגיה הקרובה ביותר לחומר אפל הם הנייטרינואים. לשני סוגי החומר אין אינטראקציה אלקטרומגנטית ולכן קשה להבחין בהם (לא פולטים או קולטים פוטונים של קרינה א"מ). לשני החומרים יש אינטראקציות חלשות וכבידתיות. בגלל הכבידה התגלה החומר האפל. בגלל האינטראקציות החלשות שני החומרים משתתפים בתהליכים דמויי-רדיואקטיביות שבהם משתתפים גם חומרים עם אינטראקציה א"מ ובאמצעותם ניתן לגלות אותם. בכתבה הגלאי מתואר כגלאי ישיר של חומר אפל וזה קצת מטעה. הכוונה היא כנראה לגילוי החומר שלא באמצעות אפקטים כבידתיים כמו סיבוב זוויתי של גלקסיות או הסטה של קרינה. כמו בגלאים של נייטרינו, נוכחות החומר האפל מתגלה באמצעות אפקטים אלקטרומגנטיים או כימיים שנגרמו ע"י אינטראקציה עם חלקיק כזה. בגלאי החומר האפל מדובר בעל-מוליכים שהם מספיק רגישים לרשום שדות א"מ זעירים שנגרמו ע"י אינטראקציה עם חלקיק חומר אפל. בגלל שהאינטראקציה החלשה היא חלשה, מספר האירועים נמוך מאוד והבעיה הגדולה היא איך להבדיל את האפקט מן הרעש הסביבתי (קרינה קוסמית, טעות המדידות). אני לא זוכר את המספרים, אבל בגלאי הנייטרינו נדרשים חודשים מספר עד שמקבלים תוצאה עם מובהקות סטטיסטית. ההבדל הגדול בין חומר אפל לנייטרינואים הוא שהאינטראקציה שלו עוד יותר חלשה ולכן כל כך קשה לגלות אותו. מה שנאמר בכתבה הוא שבגלאים נרשמו ארועים של שדות א"מ זעירים (פחות מעשירית eV) שיתכן ונגרמו בגלל תנועת כדה"א שחלף בתנועתו השמיימית דרך ענן של חומר אפל. מה שנדרש זה גלאים גדולים יותר ומבודדים יותר מרעשים. בצורה כזו יהיו יותר מדידות של האותות החלשים האלו ויהיה ניתן למדוד קורלציות כיווניות (האותות הא"מ הם כיווניים וצריכה להיות קורלציה עם כיוון התנועה הרגעי של כדוה"א בתוך הענן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
________ 1. כי עד שהדבילים קראו את תגובה 744661 כבר היה מאוחר לתקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____ הייתי אומר חרפמ אבל יש סיכוי לא רע שתגובה 744661 היא המקור הנשכח לתהיה שלי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מי היה מאמין, אבל איך ששאלת, תוך שבוע, יש סיכוי שיתברר - הודות לטלסקופ ג'יימס ווב1 - שדוקא אולי יש כוכבים של חומר אפל! [אימוג'י mind blown] 1 טהג'ו בקיצור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם הסבר יותר מתומצת בעברית, אבל הוא ברוטר, אז אני חושש לקשר מכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אפשר גם כאן להסבר יותר פופולרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאד! הסבר בויקיפדיה, ומסתבר שמעורב פה חלקיק היפותטי אפילו יותר איטלקי מניוטרינו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט מעניין. בהסבר הפופלרי שהבאת מצויין ש״.known as dark matter. And they’re powered by collisions between dark matter particles....״. האם האתר הוא אמין מספיק כדי לרמוז שלדעת האסטרונומים חלקיקי ח״א מסוגלים ״להתנגש״ אחד בשני או להגיב אחד לשני ללא כוח אלקטרומגנטי, או שסביר יותר שמדובר בפירוש מוטעה של העיתונאי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי תשובות אפשריות עולות במוחי (בלי שום ידע נוסף): א. גם חלקיקים שמושפעים רק מכח המשיכה, עדיין יכולים להשפיע זה על זה, כשהם קרובים מספיק. "התנגשות" יכולה להיות 'מעבר מספיק קרוב שמאפשר לאנרגיה לעבור בין החלקיקים". ב. מאחר ואנחנו עדיין לא יודעים באמת ממה חלקיקי ח"א מורכבים - ייתכן שהם (או חלק ממרכיביהם) כן עושים אינטראקציות, למשל של הכח הגרעיני החלש, מה שמאפשר גם הוא צורה של "התנגשויות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין. כל החלקיקים של החומר האפל היו קיימים פעם ואינם עוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי איך מצאת את המסקנה הזו במשהו שכתבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא במה שכתבת. סתם נדחפתי וקישרתי להודעה האחרונה. השאלה שלי היא אם את כל התצפיות של חומר אפל אנחנו עושים מאוד רחוק, כלומר מאוד מזמן, מה קרה לו מאז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי שום טענה על מה שקרה לו מאז. הוא אמור להיות עדיין כאן, כמו תמיד. חלק מהתצפיות אני מבין שהן מהגלקסיה שלנו, כולל התצפית העיקרית של מהירות סיבוב הכוכבים שהתחילה את כל הענין הזה. זה כבר אומר שהתצפית הזו היא לא מזמן בכלל (במושגים קוסמיים), כמה עשרות אלפי שנים אחורה בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערך הויקי יש דווקא <קישור https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A... עוגה> שאומרת שכשהיקום היה צעיר הרכבו היה שונה לגמרי ובין היתר היה גם הרבה יותר חומר אפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבאיזה אופן התיקון לחוקי ניוטון (עם קבוע התאוצה שפועל עבור תאוצות מאוד קטנות) מתכתב יפה עם קוואנטומיזציה של המרחב. ה MOND בעיני הוא פתרון הרבה יותר אלגנטי מהחומר האפל. למה להניח סט שלם של חלקיקים חדשים במקום לתקן משוואה יסודית אחת או שתיים בקצוות שלהן? וזה עוד אחרי שכבר תיקנו פעם את ניוטון בהצלחה מרובה. תכלס אפשר לדעתי לפתור את בעית המסה החסרה באמצעות ארבע אופציות בלבד: 1. להניח את קיומו של החומר האפל 2. לתקן את חוקי התנועה 3. להניח שיבוש עקבי של התצפיות (כלומר שישנו איזה קבוע נוסף שגורם לתצפיות להראות כאילו יש בעיה בזמן שאין) 4. להניח חוסר עקביות של קבועי הפיזיקה. מבין כל האופציות האלה תיקון חוקי התנועה נראה לי הכיוון המתבקש לפי תער אוקהם. מוזר שהוא לא זוכה ליותר תמיכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש עכשיו ניסיונות מכריעים לגלות את החומר האפל. קשה להאמין שבעוד עשר שנים, אם לא יגלו אותו, מדענים ימשיכו לדבוק בזה". פרופ' מילגרום בראיון לדה מרקר, 2014 הא. למרות שתוצאות הניסויים ירו לסופרסימטריה בחזה שוב ושוב, היא עדיין רחוקה מלמות. בזמן הראיון עם פרופ' מילגרום ניסוי LUX שניסה למצוא WIMPS נתן תוצאה שלילית. בשנים האחרונות LUX-ZEPLIN הגדול ורגיש פי כמה מקודמו ממשיך לתת תוצאות שליליות, שפסלו בעצם את טווח המסות שבו ציפו למצוא WIMPS, ועדיין פיזיקאי החלקיקים אומרים- אולי בכל זאת. אבל הקונצנזוס המדעי מתמוטט בדרך כלל כמו סכר- בהתחלה כמה סדקים קטנים שזרזיף יוצא מתוכם, ואחרי הרבה זמן לפתע פתאום קריסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים שתיקון חוקי התנועה עשוי להיות יותר אלגנטי. אני כן חושב (ואחכים יותר אחרי שאשמע את דעתה של סבינה הוסנפלד בענין), שבניגוד לרעיונות וההסתייגויות שלך מ-QCD, דוקא בנושא הנוכחי תאוריות MOND למיניהן הן נושא מחקר קיים ולא אזוטרי לחלוטין, כך שגם חלק מהממסד המדעי שותף לתחושות שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אין מה להשוות להסתייגויות מ QCD, שהן בגדר נפנופי ידיים, ועדיין הקונצנזוס ממה שהבנתי (ולפי הכספים שנשפכים עליו) נוטה להמשיך ולחפש WIMPS. בתקווה לא להיות ויטגנשטייני מדי, אומר שניסוח הבעיה כ"בעית המסה החסרה" הוא הנחת המבוקש. הבעיה היא לא שחסרה מסה, אלא שתוצאות הניסויים לא מתאימות לתאוריה. כאשר הבעיה מנוסחת כבעיה של מסה חסרה, מתבקש כמובן להוסיף מסה כדי לפתור אותה. אפשר לקרוא לזה הפתרון על שם דודי אמסלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה מה שיש לסבינה הוסנפלדר לומר בענין. מתאבן - לדעתי תשמח לשמוע את דעתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקר אמפירי חדש על זוגות בינאריים שולל את MOND ברמת בטחון של 16 סיגמא - סיכום של דר בקי. סיפור ארוך והרבה פרטים "טכניים" אבל שווה את הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח להקשיב לד"ר בקי לכשיסתייע. אבל בכל מקרה, לפי הסיכום שלך נראה ש , things just got darker
don't they? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם אכן יש קואנטומיזציה של המרחב אז מן הסתם הקואנטום מתרחב כאשר היקום מתפשט, וזה יכול לגרום לחוסר עקביות של קבועי הפיזיקה. אולי לא משהו שניתן להבחין בו עכשיו, אבל בטח היה משמעותי מיד אחרי המפץ הגדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב חוסר עקביות של קבועי הפיזיקה, מתברר שהמיליארד הראשון הוא לא רק הכי קשה, אלא גם הכי איטי: בראשית, נע הזמן בקצב איטי בהרבה מהיום. אני מנסה להבין מה זה אומר פיזיקלית, מעבר למדידה שמצויינת במאמר. האם המשמעות אינה שמהירות האור היתה שונה מאוד מגודלה דהיום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את זה שלצופה של היום הזמן של אז נע לאט יותר. מהירות האור אולי נשארה קבועה כי גם המרחב היה קטן יותר. דרך-מהירות-זמן אני עוד יודע :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר גם האטומים היו קטנים יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם. מסתדר לי עם מטריצת מרחב זמן קבועה שמתרחבת. כמו רשת שמותחים אותה והחורים נהיים גדולים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רק לצופה של היום. אז פשוט יחידות המידה היו קטנות יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, נסחפתם לגמרי. הזמן אז *נראה* לנו קצר יותר, כי הקואזרים האלה זזים במהירות מאד גבוהה מאד יחסית אלינו. הוא לא באמת זז אז לאט יותר במערכת הייחוס של הקוואזר עצמו, מהירות האור לא היתה שונה, והאטומים היו אותם אטומים. נראה אפילו מהמאמר שרוב האפקט היה בגלל יחסות פרטית, לא צריך אפילו יחסות כללית בשביל זה (ראו ציטוט מהמאמר למטה). לגבי גודל האטומים - זה בכלל מופרך, עד כמה שאני מבין, גודל האטום נקבע על ידי פונקצית הגל של האלקטרון שמאופיינת על ידי המטען שלו ושל הפרוטון והמשיכה ביניהם. כדי לשנות את זה, צריך לשנות עוד כמה קבועים של המודל הסטנדרטי, לא מספיק לזוז במהירות גבוהה. To be clear, time didn't really run slow in those quasars relative to everything around them — in their frame of reference, time ran normally. Einstein's theory of relativity and how he described the passage of time is based on the concept of frames of reference, and that these frames can be distinguished by their velocity relative to each other.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי שם את הדגש על ''לנו'' ולא על ''נראה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע יותר הגיוני. אז מדובר בקואזרים שעקב התפשטות היקום נעו אז ביחס אלינו היום ב-98% ממהירות האור, מה שנותן לזמן פקטור התמתחות של 5. ידיעה לא ממש מעניינת, אולי מלבד את הקואזרטוגרפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יודע שכאשר היקום היה הרבה יותר קטן האטומים אז לא היו יותר קטנים (לצופה מהיום), כלומר שהקבועים היו שונים בהתאמה (לעינינו)? גם זה יכול להיות פתרון יותר אלגנטי מאשר לשנות את היחסים של חומר רגיל, אפל ואנרגיה אפלה בצורה כל כך דרסטית כמו בעוגה ההיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לפתח את זה קצת. כהדיוט אני בכלל לא יודע אם זה ייתן תשובות טובות יותר או גרועות יותר. נניח לדוגמה יקום שהמרחב שלו קוואנטי, כלומר שיש לו מטריצת מרחב סופית, ורק החורים ברשת הולכים וגדלים מאז המפץ הגדול. זאת אומרת שגם כשהיקום מאוד קטן מהירות האור היא אותה X חורים בשניה כמו היום אלא שעבורנו כצופים מרחוק היא נראית קטנה יותר כי אז החורים היו יותר קטנים. לצופה "מבפנים" זה לא משנה. מהירות האור קבועה עבורו, ס"מ נשאר ס"מ וכו'- משום שהוא מתרחב בעצמו. אבל נניח שכשאנחנו צופים באירועים מזמן שהיקום היה יותר קטן אנחנו צריכים להתחשב בהפרש הגודל. האם זה עוזר במשהו? או שאני מדבר שטויות והיחסות בכלל אומרת שעבור הצופה מהיום חורי הרשת הקטנים מהעבר ייראו לו באותו גודל כמו היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הזה אמור איכשהו "לפתור" את שאלת החומר האפל? כי חומר אפל (או שקוף או מסה בלתי נראית) קיים (לכאורה) גם בסביבה הקרובה, לא רק בגלקסיות רחוקות מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שכל חוסר ההתאמה בין התאוריה לתוצאות שהתחילה את החיפוש אחר חומר אפל קיימת בתאוצות זעירות של שולי גלקסיות. קוואנטומיזציה של המרחב מחייבת גם קוואנטומיזציה של תאוצה. אולי קוואנטום תאוצה יפתור את חוסר ההתאמה הזה? שלוש הערות אגב: 1. קשה להתחרות בחומר האפל כי זה שם מגניב. שתי מלים רגילות ומוכרות, שהשילוב ביניהן יוצר תחושת מסתורין. לחפש חומר אפל נשמע כמו quest ראוי מאוד. 2. קוואנטומיזציה של המרחב פותרת גם את אכילס והצב וגם את החץ. 3. כמה זמן ימשיכו לחפש WIMPS? יש תנאי עצירה לחיפוש כזה? (ועל הדרך מזכיר שגם גלואונים טרם נמצאו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שתאוצות לא כל כך זעירות, כי היה צריך פי 2 מהחומר הנראה כדי להתאים אליהן. יכול להיות שאין חומר אפל, אבל לפחות בוא לא נמזער את הבעיות שהביאו לחיפוש אחריו. איך אתה יודע שקוואנטומיזציה של המרחב או התאוצה יפתרו את זה? (אפילו בשביל אכילס והצב הן לא דרושות :-) ) שאלה טובה לגבי הווימפים. לגבי הגלואונים למיטב הבנתי הם מתאימים למודלים בצורה טובה מאד, זה שלא "מצאו" מישהו מהם מסתובב לבד בפארק הירקון זו לא סיבה מספיק טובה באנרגיות האלה. בלי לגגל אני מניח שהם "נמצאו" באותה מידה שההיגס "נמצא" - בתור איזה פיק או רזוננס או תופעה-סטטיסטית-מדידה-אחרת-שמעבר-להשכלתי-הפיזיקלית של תהליכים והתנגשויות באנרגיות גבוהות. והרי כך גם הקווארקים "נמצאו" - גם הם לא מסתובבים לבדם בפארקים חשוכים1. 1 יש בזה משהו פואטי - חלקיק כל כך קטן ואפילו הוא לא מסוגל אף פעם להיות לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אקח את אכילס והצב - בתור משהו שהיה קשה לפני אלפיים שנה ופתור היום - לכיוון אחר1, שיצא לי לשחק בו בארוחת צהריים לאחרונה: נניח ויוצא לכם במקרה לקפוץ אחורה בזמן 2000 שנה. נניח לרומא העתיקה או מקום אחר באותה תקופה. איתכם לא מגיע שום ציוד מודרני, לא נייד ולא ארנק ולא מפתחות. רק הבגדים שעל גופכם כדי למנוע מבוכה ולא להסיט את הדיון למחוזות מלודרמטים מיותרים. מה ממאגר הידע העצום שיש לך (השאלה היא בגוף יחיד - את/אתה מגיעים לבד) אפשר לנצל כדי לשרוד בסביבה מספיק זמן ולשכנע מישהו לספק לכם פרנסה עבור המידע המועיל הזה. מדובר כמובן לא רק על ידע תיאורטי2 אלא גם על יכולת מעשית להראות משהו עובד/מועיל/נחוץ. לפחות בשיחה שעשינו הסתבר שזה יותר קשה ממה שחושבים מלכתחילה. מצד שני, עלו כמה רעיונות שנשמעים עם סיכוי הצלחה סביר. משאיר את זה כאן. 1 בטח גם בזה כבר דנו פה פעם, אני יודע. 2 הפתרון הכי קל הוא לדבר עם מתימטיקאי - אבל היו אז מעט מאד כאלה והסיכוי לפגוש מישהו מהם בזמן אקראי ומקום אקראי קלוש. אז נוריד את זה מהשולחן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור הקצר של פול אנדרסון משנת 1956. חייל אמריקאי חוזר בזמן ומוצא את עצמו עם וויקינגים באיסלנד של המאה ה-10. הוא מנסה להרשים בידע מודרני ומספר להם על חשמל, מכונות, כלי נשק, חקלאות מתקדמת. ככל שהוא מרבה בסיפוריו ונכשל בהדגמות מעשיות, הוויקינגים מתרשמים פחות ופחות. מבחינתם הוא רק מקשקש סיפורים בלי שום יכולת להביא תועלת. אם אני לא טועה, אני זוכר את זה מהתרגום בכתב עת פנטסיה 2000 (אבל אני לא בטוח. הזכרון ב-2025 כבר לא מה שהוא היה פעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. וזו אכן המוטיבציה העיקרית של השאלה - מה אני יכול באמת לעשות שיעבוד. דוגמה למה לא (אישית עבורי) - אין לי מספיק ידע בכימיה כדי ליצור חומר נפץ מחומרים נגישים של לפני 2000 שנה. האמת - אפילו בהינתן סופרמרקט נגיש, בלי אינטרנט אני לא חושב שאצליח במשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלא מעט אנשים יודעים שאבק שריפה (המקורי) הוא תערובת של פחם, גופרית ואשלג חנקתי, שלושתם היו מוכרים באימפריה הרומית. להכין מטען צינור מזה (פלוס מסמרים) זה לא מסובך. מי שלמד תואר ראשון בכימיה יוכל אולי אפילו לייצר חומצה חנקתית (קשה) וחומצה גופרתית (קל), ומהן אפשר להכין ניטרוצלולוזה וניטרוגליצרין (בד מכותנה הוא צלולוזה כמעט נקייה וגליצרין אפשר להפיק משומן וסיד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא כימאי, אבל) ההתחלה של התהליך של הפקת סבון היא פשוטה, אבל הזיקוק של שיירי גליצרול הוא קצת יותר מורכב במסגרת מה שהיה זמין בתקופה (זיקוק בריק ו/או כרומטוגרפיה), לא? לרומאים היו כלי חרס, מתכת וזכוכית פשוטה ואני לא בטוח שהכלים האלה, עם תהליכי היצור של התקופה, מספיקים למשימה של הפרדה עדינה של חומרים רגישים כמו גליצרין. הכימאי עלול למצוא את עצמו עם תמיסה מימית שהוא יכול להצביע עליה ולהגיד לכולם ״אתם רואים? בזה יש גליצרול!״, אבל האם אנו בטוחים שהוא יצליח לזקק גליצרין טהור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי עוד קצת על מתי התחילו להצליח בתהליכי הזיקוק הללו (המאה ה-19) וזה קצת מחזק לי את האינטואיציה (אני לא באמת יודע). נראה שהידע התאורטי הקדים את הרגע בזמן (אמצע המאה ה-19) בו ההתקדמות הטכנולוגית ביצירת כלי המעבדה המתאימים שאיפשרו את תהליך הזיקוק. כבר כימאים במאה ה־18 הבינו שעקרונית צריך להוריד לחץ כדי לאדות ולזקק, אבל הם יכלו לעשות זאת באופן מעשי רק עשרות שנים מאוחר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי התגובה שלך מחזקת את מה שאני אמרתי - בניגוד ל"מי שלמד תואר ראשון בכימיה", לא אני ולא אתה מסוגלים לעשות את זה עם הידע הנוכחי שלנו, בטח לא ביעילות ומהירות סבירים ובלי לפוצץ מעבדה או שתיים. אני למשל לא זכרתי שאלו המרכיבים, וסביר גם שהכמויות היחסיות וצורת ההכנה (אבקה? המסה? ערבוב ובאיזה שלב?) לא טריוויאליות. (ומה זה אשלג חנקתי ומאיפה הם הכירו אותו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשלג חנקתי היה מינרל מוכר עוד לפני הספירה (תחת השם nitrum) ושימש כדשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקסימום, תתייעץ עם מישהו מאייס קנה ובנה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע :-) חלק מהנקודה היא שאין כזה באזור... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, נראה לי שמיחסים למה שיש במוח של אינדיבידואל יותר ערך ממה שיש לו. להיות כימאי זה לא רק אוסף של עובדות והבנה תאורטית בראש. העובדות וההבנה שיש לכימאי בראש זה רק חלק (חשוב אך עדיין רק חלק) ממה שהופך אותו לכימאי ומאפשר לו ״לעשות קסמים״ במסגרת המקצועית שלו. דברים נוספים רבים מגיעים עם ה-title: גישה לחמורים, חברים למקצוע, ספרות, ידע וניסיון שעוזר לדעת מה לחפש ואיפה, גישה לכלי עבודה (והבנה איך להשתמש בהם). האינטואיציה שלי אומרת שגם עם תיקח תאורטיקן שיש לו המון בראש, אבל תזרוק אותו מחוץ לרשת החברתית והתשתיות שמאפשרת לו לתפקד במקצועו (למשל לזרוק אותו ללא עזרים, טכנולוגיה, ספרים או כלים ברומא העתיקה), גם הוא מאוד יתקשה (עד יכשל כשלון חרוץ) לספק את הסחורה (גם אם הוא יצליח בוודאי יותר ממני או ממך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים מאד, ולכן מוזמנים לחזור לשאלה ולמצוא דברים מועילים ש*כן* אפשר לעשות לפני 2000 שנה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היגיינה. אבל אני לא ודע איך אפשר להראות שזה עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אחד הדברים שגם אנחנו חשבנו. לדעתי שטיפת ידיים לפני לידות/ניתוחים יכולים להראות תוצאות מדידות תוך שבועות/חודשים ספורים, אבל בתנאי שתצליח להגיע לבית חולים\מרפאה והרופאים יהיו מספיק פתוחים והוגנים כדי לספור מספר מקרים מוצלחים מתוך גרועים ולראות שזה עוזר יחסית למה שהיה להם קודם. אני גם חושב ששטיפת ידיים עוזרת, אבל סבון עוזר יותר - רק שאני לא יודע איך לייצר סבון. יש מצב אולי שהיו להם דמויי-סבון ששימשו כתמרוקים, ואולי אני יכול להשתמש בהם. לחילופין - אולי אלכוהול לפני לידה או ניתוח יכול לעזור, וזה סביר שהיה. רק שצריך ריכוז גבוה ולא בטוח שזה זמין או זול (מי שיבוא מהעתיד וידרוש ממני לשטוף ידיים בגלנמורנג'י בן ה-14 מארון המשקאות שלי, לא יתקבל בברכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מספיק פתוחים והוגנים" זה תנאי מורכב, כפי שיעיד מהעולם הבא איגנץ זמלווייס [ויקיפדיה], שממצאיו היו תקפים מדעית אך נגדו את האינטואיציה הרפואית. בכל מקרה צריך לזכור שהשיטה המדעית בעצמה התפתחה רק במאה ה ~16 (תלוי איך סופרים את אבן אל-היית'ם [ויקיפדיה])... בכלל, עצם המחשבה ש"לספור מספר מקרים מוצלחים מתוך גרועים ולראות שזה עוזר" אומרת משהו - היא כשלעצמה קפיצת דרך לא טריוויאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, זה נראה לי תחום שעובד מבחינת הידע הטכני ויכולת ההקניה שלו, אבל החסמים יהיו סוציולוגיים ולכן עם סיכויי הצלחה בינוניים או אפילו נמוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להראות שזה עובד זה קשה (זה בדיוק הקושי שהשיטה המדעית יועדה להתמודד איתו). לשכנע אנשים שאתה רוצה להדגים להם שזה עובד, כאשר אתה מנסה לנמק את הניסוי עם תאוריות מוזרות (בעיני הרומאים) שמדברות על יצורים זערוריים שהעין האנושית לא רואה? זה יהיה אפילו עוד יותר קשה. למרות שהרומאים כן אימצו בסופו של דבר חלקים מהרפואה היוונית, הם עשו זאת עם המון חשדנות (מתועדת) וזלזול בתאוריות המשונות של הרופאים היוונים (עד כדי הצגתם כשרלטנים עם תאוריות מופרכות). טענה: אדם אחד שחוזר בזמן *לא* יצליח לשכנע ולא יצליח להדגים. תהליכי שכנוע וצבירת ידע הם תהליכים חברתיים ודורשים בשלות לקליטת רעיונות חדשים (איש עם רעיונות מוצלחים ופורצי דרך כמו ניוטון, למשל, זה תנאי הכרחי אך נראה לי שלא מספיק לקפיצה מדעית/טכנולוגית קדימה של חברה שמתנהלת תחת פרדיגמות מסוימות). את הכימאי/רופא שמנפנף בידיו וצועק על אנשים על קיומם של מיקרו אורגניזמים ושישתפו ידיים גם כשהן נראות נקיות, כנראה יצלבו או יזרקו לאיזה צינוק עם שאר משוגעי העיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים. כששקלתי את זה, הגעתי למסקנה שאני אנסה לשכנע יותר עם נסיון מעשי והסברים מעורפלים (לכלוך גורם זיהום?) ובלי לדבר על חיידקים. (אולי זה זמן טוב לומר שכנראה שכל אסטרטגיה שתתחיל ב"כרגע באתי מהעתיד" תקטין מאד את סיכויי ההישרדות שלי, הרבה לפני הדיבור על יצורים בלתי נראים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרומאים כבר היו מושגים שמשייכים בין רחצה, ניקיון, התרחקות מריחות לא נעימים וזהירות מריקבון לבין נושאים שקשורים ברפואה ובריאות (חוץ מזה שניקיון היה גם סמל סטטוס). לשכנע אותם שסביבות רפואיות צריכות להיות עם רמה מסוימת של ניקיון, זה משהו שאני מנחש שהיה לנוסע בזמן ההיפו שלנו כמו להתפרץ לדלת פתוחה. זה לא באמת היה מקדם משהו בגישה שלהם אם הנוסע בזמן היה ממליץ להם על זהירות מלכלוך. אבל סתם ניקיון, זה לא באמת המושג שיש לנו היום עם סטריליות וחיטוי. הם יבינו מה הנוסע בזמן רוצה כשהוא יצביע על רופא עם ידיים מלוכלכות בבוץ, אבל הם יסתכלו עליו כמו על משוגע או ברברי עם אמונות תפלות אם הוא ירמוז להם שהרופא עם הידיים שנראות נקיות ומריחות נפלא - שגם את הידיים הללו הרופא צריך לרחוץ ולהעביר תהליך של ״טיהור״. אין על הידיים כלום. הנה תראה. ממה הוא צריך לרחוץ אותן בדיוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתמטיקה. לפני 2000 שנה היו רואי חשבון אבל הם עבדו בספרות רומיות רחמנא ליצלן. היו מהנדסים אבל לא היתה להם דרך לכתוב משתנים (טוב, היתה דרך לכתוב מילולית אבל זה הרבה יותר מסורבל). היו הימורים אבל אף אחד לא הכיר את חוקי ההסתברות. אולי אפילו תורת הגרפים היתה עוזרת לתכנון עירוני אבל אני כבר ממש נסחף כאן. אז יש פה אמנם סיכון מחושב .. זה ידע שקל להעתיק. זה לא שהמהנדסים הרומיים היו טיפשים, ההיפך הוא הנכון. אבל זה עדיף מכלום. הכי כדאי להגיע עם הידע הזה לאיזשהו מתמטיקאי/מלומד קדום. הוא היה מתעניין בעצם הידע שיש לך, גם אם זה לא פרקטי. אבל קשה למצוא כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה עניתי כבר בשאלה המקורית שלי. אתה מסכים איתי שמתימטיקאי זה נדיר, אבל גם להגיע לרואה חשבון לא כל כך קל - ועוד לשכנע אותו לשנות מתודולוגיה? חדשנות זה לא בדיוק התכונה הנפוצה בסוגה הזו. גם לגבי מהנדס (לא ברור שהיה אז מקצוע כזה בהגדרתו היום - בטח היו בנאים, מתכנני גשרים ובוני ספינות או משהו כזה) - אני תוהה עד כמה הייתי יכול לשכנע אותו לאמץ מערכת סימנים חדשה לגמרי. לעומת זאת - אם הייתי מראה לו מנוף, הוא היה מתרשם. רק שארכימדס כבר המציא אותו. תהיתי בעצמי לגבי גלגלות - אבל אני חושש שהם כבר הכירו אותן, גם אם לא את החישובים מאחוריהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא דייקתי במונח רואה חשבון. מדובר למעשה ב scribe - שילוב של פקיד אפסנאי ורואה חשבון. זה היה מקצוע נפוץ מאד בעת העתיקה. אי אפשר לנהל אפילו עיר קטנה בלי לעקוב אחרי מלאי, מי שילם מה ומי חייב מה. שלא לדבר על ניהול של ממלכה או של צבא. וקח בחשבון שעצם היכולת לקרוא ולכתוב היתה יחסית נדירה. מתכנני גשרים ואוניות - היו הרבה פחות. בנאים רובם הם עובדי כפיים כמו בימינו. בגלל שזה היה מקצוע כה נפוץ, היכולת להחזיק רישומים בצורה יותר קומפקטית ויותר אמינה היא יכולת מעניינת. בקיצור, במצב בדיוני שאתה מבין את שפת המקום (דיבור, קריאה וכתיבה) - עצם זה שאתה יודע קרוא כתוב וחשבון כבר פותח בפניך דלתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל הייתי מצפה מידע של אלפיים שנה לתת לי קצת יותר leverage מאשר תלמיד תיכון מוכשר. (אולי לחדד - מטרת השאלה היא להביא משהו שלא היה אז. לא לחיות בכפר ולשרוד בעוני כלשהוא כמה שנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתן דוגמה למשהו שכן נראה לי אפשרי - בהינתן שתהיה לי גישה לבעלי מקצוע מסוימים, כאלה שיודעים לעצב עץ או מתכות למשל: בורג. לדעתי אוכל ליצור דוגמה של בורג, כנראה מעץ, עם קצת עזרה ממישהו עם גישה לחומרי גלם ולכלי עבודה. אפילו אם הוא יהיה גדול וגס, אני חושב שאוכל להדגים את התועלת שבו בהחזקת קורות ומבנים. עם קצת עזרה מנפח, אוכל ליצור אולי תבנית שתיצור גם ברגים ממתכת. לדעתי יותר קל יהיה להדגים את התועלת העודפת שלו לעוסקים במלאכה, מאשר לעשות סטטיסטיקה על ניתוחים ומתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבנית של הבורג תהיה חד פעמית כי יהיה קשה לחלץ אותו משם. וגם אז לא בטוח שתצליח לייצר ביציקה שוליים עדינים ללא פגמים. מעשית ברגים היו קיימים אלפי שנים, אבל הם הפכו לנפוצים (לצורך חיבור) רק אחרי המפכה התעשייתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. הרעיון של בורג לצורך חיבור היה קיים כבר אצל היוונים והרומאים. הדבר המיוחד שקרה עם ברגים במאה ה-18 הוא לא שמישהו ״המציא את הבורג״ אלא פיתוח היצור התעשייתי של מחרטת הבורג1. החידוש פורץ הדרך היה בעצם הסטנדרטיזציה של ההברגה. ____________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא בטוח שהבנתי את חוקי המשחק. אם הייתי עובר לרומא העתיקה לא היה לי סיכוי לתקשר עם אף אחד בלי שנה של לימודי לטינית עתיקה לפני הנסיעה. אם היו לי את הבגדים שלי, רק הם היו יוצרים מהפכה. ולא ברור לי אם משקפיים נחשב חלק מהבגדים או לא, אבל - ) נראה לי שההמצאה הכי מתבקשת, לפחות מבחינת שינוי סדרי עולם, היא הדפוס. היה להם דיו, היה להם אלפאבית, היה להם יכולת טכנית לייצר תבניות ולייצר לחץ על התבניות, מה שחסר להם זה נייר דומה למה שיהיה להם עוד כמה מאות שנים (שלא מדובר בתהליך קשה במיוחד שמצריך יותר מידי ידע בכימיה אם יודעים מה המטרה הסופית) ואת הרעיון לייצר תבניות לכל אות ומכונת לחץ שמדפיסה על דפים שלמים. אם אוסף של אנשים מוכשרים אפשר היה לייצר מכונת דפוס פרימיטיבית, ואם מספיק מחוייבות, זה רעיון שיכול היה לשנות את העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הדפוס - אם צריך לחכות כמה מאות שנים לנייר, אז לא סביר שהייתי יכול למנף את זה בכוחות עצמי, אפילו אם כמה אנשים מוכשרים היו מוכנים להקדיש לי מזמנם. משקפיים זה מאד טריקי - כי גם בתשובה למישהו שהציע טלסקופ, מה שלא היו להם זה עדשות. גם אני חשבתי שייתכן ואצליח לייצר עדשה אם היתה להם זכוכית גולמית, או לפחות נפחי זכוכית סבירים. זה מסוג הדברים שאני חושב שאיכשהו הייתי יכול ללטש עם קצת עזרה והרבה מאמץ. ואם הייתי מצליח, אפילו עדשה מאד גולמית, אפשר להראות די מהר שימושים מעניינים כמו שהזכרנו כאן. לכן משקפיים מאד מקלים על המשימה (רק שאם הם עם דיופטר שלילי - יהיה הרבה יותר קשה להראות להם שזה עושה משהו מעניין, כמו לרכז קרני שמש למוקד). אני הייתי כולל אותם הפריטים כמו טלפון סלולרי וארנק שלא עוברים איתך בזמן. גרסה שאולי יותר קלה - מראה קעורה. עם מראה קעורה אפשר לעשות טלסקופ לא רע בתור התחלה. אני לא סגור אפילו שהיו להם מראות כמו היום, וגם זה משהו שאני חושב שעם מישהו שיודע להתעסק במתכות ובזכוכית היית יכול לעזור לייצר. והיתרון בטלסקופ קטן, למשל בשדה הקרב, נראה לי משמעותי מספיק כדי שמישהו יקשיב לי בעניין1. 1 בניגוד לטלסקופ שמגדיל כוכבים, שכמו עם מתימטקה נראה לי יעניין רק נישה אזוטרית ולא נגישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שצריך לחכות עוד כמה מאות שנים לנייר, את הידע יש לך והמשאבים היו זמינים גם אז באירופה. אולי אתה (ואני) לא תצליח לייצר נייר איכותי כמו שאפשר לקנות היום בכל סופר, אבל בהחלט מספיק להוכחת הערך שבדפוס. התכוונתי שבאופן אורגני הנייר הגיע מאות שנים אחרי זה. לגבי משקפיים, התעניינתי יותר מסיבות טכניות, אם הם לא עוברים איתי אני לא בטוח שאני אוכל להבדיל בין דוב לאדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח היו לרומאים, אבל הייתי יכול לשפר: הימורים. (על סוסים, גלדיאטורים וכו') אולי גם הייתי יכול לשפר להם את הסירות,המפרשים והמפות. כנראה הייתי יכול להמציא את המשקפת (זאת הארוכה, כמו של הפיראטים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה התגובה שלי מעליך לגבי המשקפת. מסכים מאד לגבי התועלת, החסם - שאולי אפשר להתגבר עליו - זה לייצר עדשה סבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכוכית היתה להם, וארכימדס כבר הבעיר ספינות אויב עם מראות מאות שנים קודם. ללטש זכוכית לעדשה פרימיטיבית זה לא סיפור. היום אנשים מלטשים ידנית אפילו עדשה של 60 ס"מ לטלסקופ בסדנאות. אז אני מניח שהייתי יכול לייצר בטכנולוגיה של אז עדשה מרכזת פרימיטיבית של 8 ס"מ ומפזרת של 2 ס"מ ולעשות משקפת של X5 כנראה ששקיפות הזכוכית בהתחלה לא היתה משהו אבל הייתי עובד על זה עם המומחים של התקופה. אני משער שהייתי יכול גם לשפר להם את הכבשנים (גם לזכוכית וגם למתכות). רגע, מה עם מנוע קיטור פרימיטיבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה צריך מטכנולוגיות טובות לעיבוד מתכות. מעניין כמה מסובך לשפר את עיבוד הברזל. אני יודע שצריך להוסיף קצת פחם, אבל לא יודע איך בדיוק, ומה עוד נדרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבשנים טובים כבר היו, מניח שגם ממתכת (הם ידעו ליצור כלי נשק ממתכת למשל). מה שקצת חסר לי זה איפה בדיוק למקם את מיכל המים והיציאה שלו ככה שהיא תפעיל באופן יעיל גלגל/טורבינה, אבל זה נראה לי פתיר אחרי כמה נסיונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד. אז אם זכוכית היתה להם, אני בהחלט חושב שאופטיקה - מראות קעורות, עדשות וכן הלאה הן בהחלט אחד הפתרונות הטובים והישימים לשאלה. ואז - משקפות, טלסקופים, בהחלט היו מראים תוצאות מרשימות בזמן סביר. מנוע הקיטור - טושה! אני הייתי מרוצה מעצמי כשחשבתי על זה. והיתרונות שלו ברורים - מנוע לספינות, בתור התחלה (ספינות כבר אז היו גדולות ויכלו להכיל מתקנים גדולים וכבדים כמו מנוע גולמי). אולי גם לטחינת קמח. כן צריך למצוא כמה מומחים במתכות/כבשנים, שיעשו דוד וצינורות כדי שזה יעבוד. אבל זה נראה לי מאד ישים וגם מאד מרשים בתור דמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל שמנוע קיטור יראה שיפור בהנעת ספינות אתה צריך להמציא גם את המדחף, אחרת זה לא מהיר (בהרבה? בכלל?) ממשוטים ידניים. ובשביל מדחף אתה צריך מיסב לחץ. לא נראה לי שיהיה אמין בטכנולוגיה של אז. אבל אחרי שהמצאת מנוע קיטור רכבת משא נראית לי "טריוויאלי". לקחת שיש ונחושת מהמחצבה כמה קילומטרים למקום העיבוד. האדנים יכולים להיות מעץ בהתחלה. הבעיה הטכנולוגית המרכזית לדעתי תהיה בלמים יעילים. תכלס אתה יכול גם רכבת בלי מנוע קיטור- כמו העבדים שחתרו בספינות אתה יכול לשים עבדים שידוושו ברכבת. את התמסורת הם כבר המציאו. ואז תחבורה ציבורית ברחובות רומא. רכבת מונעת קיטור (או עבדים מדוושים אם הקיטור ייראה להם מפלצתי מדי) לאורך ויה סאקרה. אחרי שכבר הייתי נחשב ממציא מפורסם הייתי יכול לשכנע את האימפריה הרומית לחפור את תעלת סואץ או להנהיג משלחת שתפליג מערבה מהים התיכון למצוא את קצה העולם :) אבל ההישג שהיה הכי מועיל לאנושות היה אם הייתי מצליח לשכנע אותם לא לתת לנצרות להשתלט. אולי להזהיר את הקיסר שיגרום לנציב יהודה להרגיע ולא לעצבן יותר מדי את היהודים, כי הם משוגעים ויעשו מרד שיהיה סיפור לדכא אותו. משחק נחמד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון לגבי המדחף! - אז לכן אני חשבתי על Paddle wheel. זה נראה לי פשוט יותר, וקל יותר ליישום. וייתן יתרון לא רע על משוטים ידניים. לגבי רכבת - בכל זאת, כלי רכב אז היו קטנים מספינות, וגם ההעברה של הכח ברכבת נראית לי יותר מרובת שלבים ולכן יותר מסובכת ליישום. לדעתי לא היו נותנים לי מספיק זמן ומשאבים, לפחות לא לפני הדגמה טובה של יכולות המנוע - למשל בספינה. ואם כבר מדחפים ומיסבים - מה דעתך על מיסכ כדורי? מאד פשוט להסבר, ועבור מי שמעבד מתכת באופן סביר - נראה לי ישים ובברור מועיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא במנוע קיטור [ויקיפדיה] אני מגלה שזה לא היה כל כך טריוויאלי להניע ספינות בקיטור (הדגשה שלי): "מנועי הקיטור הימיים הראשונים נבנו כבר במאה ה-18, אך היו כבדים ובלתי-יעילים, תצרוכת הפחם שלהם הייתה עצומה ביחס לממדיהם ולהספקם, והדבר הגביל את ממדי ספינות הקיטור ואת טווח הפלגתן. רק ב-1865 לערך, לאחר ששופרו בשיעור ניכר מנועי הקיטור, משהחליף המדחף את גלגל המשוטות ועם ראשית הבנייה של כלי שיט גדולים עשויים ברזל, דחקו אוניות הקיטור את אוניות המפרשים מנתיבי הימים." לגבי מיסב כדורי (היה צריך להקרא לדעתי מיסב כדורים)- אחלה רעיון. אתה בא עם שרטוט לבית המלאכה הקרוב והנפח כבר יתלהב. לדעתי תוך שנה שנתיים לכל המרכבות ברומא כבר יהיו קוגלגרים. אז מה היה לנו: כלים שמבוססים על טכנולוגית ליטוש עדשות (מאה 13-14): משקפיים, משקפת. כלים שמבוססים על עקרון ברנולי (מאה 18): טיסנים ודאונים, מפרש משולש. כדור פורח (לסינים היה כצעצוע כבר בזמן העתיק, האחים מונגולפיה מאה 18) מנוע קיטור (מאה 17-18) מיסב כדורי (מאה 19) אופניים(?) (מאה 19) בקיצור- שום דבר מהמאה העשרים, שלא לדבר על הנוכחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע איך לעשות Netflix (יותר מדויק Netheater) בתקופה הרומאית. - יש קטלוג של סיפורים בככר העיר ולידו תיבת בקשות. - אתה משלשל מעטפה עם כתובת, מזהה סיפור ומטבע. - כעבור כמה ימים מגיעה לך קבוצה קטנה של שחקנים להופעה פרטית (וצריך לשלם גם להם). - אולי גם צריך להעסיק גלדיאטורים, עבור "סיפורי אקשן". - אפשר לחלק מחזות להרבה פרקים. ואז, כדי לעשות בינג', תצטרך לשלשל כמה מטבעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אז אפשר ללמד אותם לשחק מבוכים ודרקונים (או כל TTRPG אחר. מאוד קל להמציא מאפס שיטת משחק שעובדת טוב, אפילו בלי ספרי חוקים). עפ״י הממצאים הארכיאולוגיים, הטכנולוגיה הנחוצה היתה כבר קיימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכום יפה, ומראה שגם הצלחנו למצוא כמה דברים, אבל שזה באמת ממש קשה יותר ממה שחושבים מלכתחילה. לגבי המאה העשרים - זה לא במקרה לדעתי. הסיבות המרכזית שאני מוצא: א. עיקר הטכנולוגיה שלנו מבוסס על חשמל, וזה לא היה לפני אלפיים שנה. ניסיתי לחשוב על דרכים לייצר מקור כח חשמלי גולמי להדגמה, ולא הגעתי רחוק. בלי זה מקרר, רדיו, טלפון1, רמקול, מיקרופון, טלויזיה ומחשב וחבריהם לא אפשריים. גם מנוע חשמלי מאפשר המון טכנולוגיה שקשה לעשות בלעדיו. עם מנוע כזה יכולת להמציא מחדש את המטוס, למשל. (גם עם מנוע קיטור קטן). ב. רובנו יודעים מתימטיקה ברמה של המאה ה-19. ככה זה. לגבי פיזיקה - לו נסענו למאה ה-19, יכולנו בקלות להיות איינשטיינים ופלאנקים קטנים, אבל זה כי הגענו לחברה שכבר מתקדמת טכנולוגית וסביר יותר למצוא מישהו שיעריך את תורת היחסות הפרטית סביבך מלמצוא מתימטיקאי ברומא. ג. לגבי המאה ה-21 - החידושים האחרונים המשמעותיים הם בעיקר בתחום המחשבים. וכבר טענתי כאן פעם שהפער הטכנולוגי שיהיה הכי קשה לגישור אחרי מלחמת העולם השלישית זו טכנולוגיית ייצור המוליכים למחצה בשכבות דקות שכל עולם המחשבים והאינטרנט שלנו בנוי עליו. שום נוסע בזמן, מוכשר ככל שיהיה, לא יכול לבנות קומודור 64 בלי מפעל מוליכים למחצה של מיליארד דולר מאחוריו. 1 לגבי טלפון - תהיתי עד כמה הרומאים יתרשמו משתי קופסאות לבן עתיקות עם חוט ביניהן שיודעות להעביר קול למרחק של כמה עשרות מטרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלי היא למה אנחנו חושבים שבזמנים קדומים לא ידעו על הרעיון של הנעה באמצעות קיטור? כאילו מה שהיה חסר לרומאים זה אדם מודרני שיעיר אותם משתנתם ויגיד להם ״אבל קיטור! רכבת! ספינות קיטור!״ ובום לטכנולוגיה הזאת יש את כל מה שצריך כדי לפתחה בזמנים קדומים. אבל לא נראה לי שזה טריביאלי כמו שזה מוצג. הרומאים (וגם היוונים לפניהם) כבר הכירו עקרונות בסיסיים של קיטור. ההוכחה המפורסמת ביותר היא ה־aeolipile1 של הירון מאלכסנדריה (המאה ה־1 לספירה) - כד חלול שמסתובב על ציר כאשר קיטור נפלט מזרבוביותיו. זה היה צעצוע ניסיוני ולא מנוע לשימוש מעשי, אבל הראה שהם כבר ידעו שקיטור יכול לייצר תנועה. אבל בשביל מנועי קיטור עוצמתיים שיכולים להזיז ספינות או רכבות, צריך קצת יותר מרעיון של ״הנעה עם קיטור״. צריך גם: - מתכת באיכות גבוהה מספיק כדי לעמוד בלחצים גבוהים. - ידע ויכולות טכניות באטימה והנדסת בוכנות. - תמריצים בכלל לשקול את כל העניין הסבוך הזה. מי צריך את כל הפיתוחים המשוגעים הללו כשאפשר פשוט להשתמש בשרירים של עבדים? הפתיל הזה רק מחזק את דעתי שהסיפור הקצר ההוא של פול אנדרסון קלע בול למה היה קורה אילו אדם מודרני היה מוצא את עצמו בזמנים קדומים. הפער בין היוהרה שלנו לגבי הערך של מה שיש בראש המודרני שלנו (כפרטים) לבין הערך שיש לו למעשה, הוא גדול יותר (לדעתי) ממה שהאינטואיציות שלנו אומרות לנו. _________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הפער המדובר הוא בהחלט חלק מהעניין כאן. ב. לדעתי מצאנו כמה דברים פחות מסובכים ממנוע שיכולים להיות ריאליים. ג. ולרעיון הבא - כדור פורח. יישום מועיל - אמצעי תצפית בשדה הקרב. יישום בידורי - עפים בשמיים מעל רומא המעתירה. יכולת ייצור - מספיק משהו מבדים פשוטים וקלים ומוט שמחזיק חומר בעירה מתחת כדי להדגים את הרעיון. עם תופר בדים גדולים וקצת מוטות מתכת למתקן שמתחת לפתח, הדגמה עם בובות בסל (לפני שעולים אנשים) נראית לי מאד פיזיבילית. 1 אם זה המאה הראשונה, אז בתנאי הבעייה יש סיכוי טוב שנגיע לפני המתקן האזוטרי הנ"ל. לדעתי אפשר לעשות מנוע כזה עוד בלי הבוכנות - גם אני הסכמתי שבוכנות זה קשה. מספיק מיכל קיטור עם לחץ מספיק גבוה שיסובב את גלגל הפדלים ההוא שדיברנו עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. קנית אותי בכדור פורח. ההבנה (והיכולת להדגים די בקלות) שאוויר הוא חומר ושאפשר להפעיל בו את חוק הציפה של ארכימדס אכן עלולה היתה לפוצץ את המוח לאליטות / אנשי מדע של זמנים קדומים יותר. מארכימדס ועד פסקל זה 2000 שנה של התיחסות-ראש-בלטה מוטעת אל אוויר כאל ״יסוד קל" בלי מסה וצפיפות. אז חלוקת תפקידים: אתה תתחיל לעבוד על הכדור פורח (והדגמה מקדימה עם בלוני מימן). האחריות שלי היא פיתוח ה-Flux capacitor. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מה זה Flux capacitor? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמצאה של דוק בראון מסרטי חזרה לעתיד. הרכיב המרכזי שאפשר את המסע בזמן והותקן במכונית הדלוריאן (ולאחר מכן ברכבת מעופפת). הידעתם: בתסריט המקורי של הסרט, מכונת הזמן היתה מקרר ולא מכונית. הם החליטו לשנות זאת כי חששו שילדים ינעלו את עצמם במקררים בעקבות הסרט. הידעתם 2: הסצנה הדבילית של שפילברג בה אינדיאנה ג׳ונס נכנס למקרר בזמן פיצוץ אטומי ושורד היא סצנה שנכתבה במקור לסרט בחזרה לעתיד וזה בדיוק המקרר הנ״ל שנסע בזמן בעזרת אנרגיה מפיצוץ אטומי. שפילברג כנראה לא הצליח לוותר על רעיון גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגניב! מכונית אכן הרבה יותר שווה ממקרר. וילדים באמת עשו את השטות הזו במקררים של פעם, עוד לפני אינדיאנה ג'ונס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סצנת המקרר הדבילית היא מאינדיאנה ג׳ונס 4 (אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח) מ-2008. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אחרי שכבר היה לו מקרר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם הכדור הפורח מצא חן בעיניך - אני משווה ומעלה: אני מסוגל לבנות טיסן די סביר, ועם קצת עזרה גם דאון מאויש. מעץ קל ובדים, מן הסתם. בשביל הטיסן מספיק עץ קל וכלי עבודה רלבנטיים, ואני מקווה שהוא ייתן הדגמה מספיק טובה כדי לשכנע ולקבל אנשים וציוד לדאון בגודל מלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה מגיע לאזור בעולם שיש בו בלזה... או לחילופין, שיש לך בדים קלים (ע"ע כדור פורח, אם כי כאן אולי הדרישות פחות מחמירות). אתה מדבר על טיסן בלי מדחף, נכון? טיסן מדחף (מה שאני מכיר) דורש גומי. אז, כזה שאתה זורק ממקום גבוה והוא שוהה יחסית הרבה זמן באוויר? מקווה שזה ירשים את מי שמכירים חץ וקשת. (המממ, אולי לירות את הטיסן מקשת?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הכנפיים ניתן לעשות מעץ חלול (עם פרופילים דקים) ולצפות בנייר מסוג כלשהו, זה מקל מאד את המשקל. אכן בלי מדחף. שקלתי תחליפים לגומי (זוג חבלים דקים מלופפים זה סביב זה?), אבל זה נראה לי עם סיכוי פחות טוב. ומקווה שזה ירשים - טיסן כזה אם תזרוק אותו מגבעה, יכול לטוס דקות ארוכות, זה מאד שונה מחץ של קשת. אפשר גם להרים אותו לאוויר עם חוט שמחובר לסוס דוהר :-)1 1 או לסתם איש שרץ מול הרוח. עכשיו אני נזכר שזה בדיוק מה שעשינו עם סוגי טיסנים מסוימים2. 1 כנראה שאני אצא מהארון ואספר שהייתי חניך וגם מדריך בגדנ"ע אוויר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך בד מאוד קל בשביל כדור פורח בגודל פיזיבילי? היה להם בד קל דיו? וגם - האם טכנולוגיית התפירה של אז אפשרה אטימה מספיק טובה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להסתכל על מה שעשו האחים מונגולפייה ב-1783: בלון ענק מפשתן ונייר, מחוזק ברשת, שהונע על ידי אש של קש וגללי כבשים. לא מדובר בכדור פורח מודרני שאנו מכירים היום עם בדים סינתטיים קלים ועמידים. כל הנ״ל הם דברים שאפשר לטעון שהיו קיימים גם בתקופת רומא העתיקה. אבל! נראה לי שהנוסע בזמן לרומא העתיקה היה נכשל בכל זאת לשחזר את מה שהצליחו ב-1783 בגלל המחסום התרבותי. נסיונות הנדסיים ראשוניים מתאפיינים בד״כ בשיטת הניסוי והטעייה. המון כשלונות ונסיונות חוזרים ולמידה מניסיון בשטח ועם מוכנות ללמוד מכשלונות קולוסאליים בניסיון החוזר. למרות שבראש המודרני שלנו בניית כדור פורח נראת טריביאלית, כשקוראים על הבעיות איתן התמודדו האחים מונגולפייה, מגלים שיש עוד המון פרטים קטנים. למשל: - אכן היתה סכנה של התלקחות או התפרקות של הבד בגלל החום. החומרים לא ממש התאימו למשימה. המעטפת צופתה בתערובת/תמיסות מעכבות בעירה (לא מונעות!) כדי להקטין את הסיכון שהאש תצית אותה. - הם השתמשו במתקן מתכת שתפקד כתנור פתוח, כך שהחום עלה פנימה אך הלהבה לא "ליקקה" ישירות את הבד. אני לא חושב שנוסע בזמן חסר ניסיון ספציפי בבניה של מתקנים בדיוק כאלה, בדיוק למטרה זו, גם אם הוא אדם מלומד שמגיע מתקופה מודרנית, יצליח לבנות דבר כזה שעובד בלי המון ניסוי וטעייה. - למרות שההיסטוריה זוכרת את ״שני האחים״, זה לא פרויקט שהם הרימו בכוחות עצמם. היתה לאחים תמיכה מעמדית־חברתית ופטרונות של האצולה הצרפתית. הם נהנו מתהילה והתלהבות לפני שהם הצליחו. למה הפרטים הללו על האווירה התרבותית סביבם חשובה בעיני? כי אני חושב שזה בדיוק יהיה המחסום שיתקל בו אותו נוסע בזמן שימצא את עצמו עם רעיונות באוויר וראש באדמה, כאשר הוא ינסה להרים את הפרויקט ברומא העתיקה. גם אם הוא יצליח לשכנע מישהו לעשות איזה ניסיון/שניים/אולי שלושה, הוא מאוד מהר יסומן כמשוגע עם תאוריות מוזרות ומופרכות על ״אוויר כחומר שאפשר לצוף בו״, סנטימנט שיקבל חיזוק לאחר שהנסיונות ההנדסיים הראשונים (וזהו תמיד אופיים של נסיונות הנדסיים ראשוניים) יתפרקו או יגמרו בשריפה (או פגיעה בחיי אדם). פריצות דרך כאלה מתרחשות באווירה תרבותית/חברתית מסוימת. המון דברים צריכים להבשיל והדבר תמיד כולל תשתית שכוללת עבודה ותרומה של המון אנשים. למרות הרומנטיקה שבדבר, ״איש עם רעיון בראש״ זה תנאי הכרחי אבל לא מספיק. אם אני צריך להמר מה יהיה גורלו של הנוסע בזמן, אני מהמר שזה יהיה גורל דומה למה שתואר בסיפור הקצר מהכותרת, כמעט בכל ניסיון שלו להקפיץ טכנולוגית תקופה קדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא עכשיו מה היה לרומאים 1(Alright! So apart from the sanitation, medication, education, wine, public order, irrigation, , roads, fresh water system, and public health. What has the Romans done for us?!)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, כשאני קורא עכשיו מה היה לרומאים (בטון!) אני קולט עד כמה ימי הביניים תקעו את ההתקדמות הטכנולוגית. אני חושב שמי שהיה מגיע לרומא עם חידושים טכנולוגיים היה מתקבל בברכה. בימי הביניים היו מעלים אותו על המוקד. זה נראה כאילו הרנסנס פשוט המשיך מאיפה שעצרו אלף ושלוש מאות מאות שנים קודם. כאילו ההמצאות של המאה ה 15 וה 16 היו יכולות לקרות באותה מידה במאה השלישית והרביעית אילו האימפריה הרומית היתה ממשיכה לשגשג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסית, נכון. למצוא פתיחות לרעיונות חדשים יחסית לימי הביניים זה לא הישג מאוד מרשים. זה נכון שהרומאים היו פתוחים לחידושים טכנולוגיים, אבל זה גם נכון שהתרבות שלהם שמה דגש גבוה על הפרגמטי והפרקטי. אני בספק אם היה ערך פרגמטי/צבאי ברעיונות של כלי תחבורה שקשה לנווט בו, בעלויות אסטרונומיות של בדי משי ענקיים ושהפיטצ׳ לכל זה הוא בואו נחמם את זה ככה שהכל עלול להישרף כל רגע וכולם נופלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב על המודיעין הצבאי של אמצעי שעף גבוה מעל שדות הקרב ייתן לך. לדעתי זה יתרון מאד מאד פרגמטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המיתוס היווני על דדלוס ובנו איקרוס היה ידוע מאוד בתקופה הרומית והפך לפופולרי במיוחד בספרות, באמנות ובחינוך הרומי. ה-Pitch לכלי תחבורה מרחף, מאתגר מבחינת ניווט ועם סכנה סבירה של עליה בלהבות, נשמע לי כמו משהו שיתייג אותך בחברה הרומית כמי שסובל ממקרה קשה של היבריס ולא כמישהו שמציע התקדמות טכנולוגית כמו שינוע מים, התיעלות בחקלאות או כלי נשק אפקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוונים שעוד לא עלו פה, אבל נראים לי אפשריים באמצע הדרך בין מכשיר הדגמה לתיאוריות מתימטיות, היא פתרונות חישוביים לדברים שכבר היו קיימים, רצוי כאלה שאפשר להראות שהם מעלים את היעילות באופן מהיר יחסית. דוגמה שחשבתי עליה - בהינתן בליסטראה, אני יכול לחשב באופן סביר את המרחק שהאבן תעשה, אחרי כמה מדידות של המהירות ההתחלתית והזווית. ואז גם ללמד אותם את התלות בין הזווית למרחק למשל. קורס תותחנים 101. באופן דומה, יכול להיות שחישובים בסיסיים בתחום הבנייה (לאור הבטון שלך) יכולים מאד להועיל לעוסקים בתחום. עומסים, מומנטים, לחצים וחבריהם. לא הצלחתי למצוא דוגמה ספציפית בתחום הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם בטון. לנושא המקורי: עכש"י הרעיון של סיפון בשרותים הוא חדש יחסית, כך שהרומאים בטח היו מעריכים אותו. אגב, כמה אנשים בימינו מבינים את גדולת הרעיון, לא רק מבחינת נקיון האסלה אלא בעיקר מבחינת מניעת הצחנה מהביוב? זה אחד הלקחים הכי חשובים שלמדתי בצה"ל, שני רק ל"תת-מקלע עוזי אינו רובה" שנאלצתי לכתוב 100 פעם אחרי טעות נוראה שעשיתי בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שמשקית לא גדולה ופיסת בד אני יכול ליצור מדגים קטן שמראה את ההיתכנות, ואז לגייס עוד משאבים. עשיתי כזה כשהיינו ילדים וזה אף למרחק של מאות מטרים בתנאים מתאימים. אני ממש מסכים איתך לגבי התיאוריות המופרכות, ולכן מאד בעד מדגימים אמפיריים ולא דיבורים באוויר (הה). אני דוקא חושב שכשאתה מראה משהו שייתן למישהו תמורה ברורה, הוא יהיה מוכן להשקיע קצת כדי להרוויח ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחים מונגולפיה השתמשו בכל מיני בדים, נייר ואלומיניום. הם השתמשו בכפתורים לחבר את היריעות. לרומאים היה משי, מדרך המשי כמובן. הוא כנראה היה יקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משי זה פתרון מעולה למדגים בלון פורח לא גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המדגים אעזה עם עכבר בתור הנוסע, אז מגבלות המשקל יהיו הרבה יותר קטנות. לדעתי ידעו אז לתפור נאדות מים לנסיעה במדבר - מניח שהאטימה שלהם היתה מספיק טובה. (דליפה ממש קטנה בכדור פורח פשוט לא תחסל לגמרי את העילוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמצאה המרכזית שלדעתי הביאה לכך שאירופה השתלטה על האמריקות ועל אוסטרליה היתה המצאת המפרש המשולש (Lateen [Wikipedia]) שאפשר הפלגה בים ללא תלות בכיוון הרוח. לא נראה לי כמו טכנולוגיה מסובכת במיוחד עבור יוון העתיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת מההמצאות החשובות של העת העתיקה המאוחרת - דיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון יפה, אבל אני לא מבין אותו מספיק כדי להסתכן בהתבזות מול ספנים רומאיים קשוחים. (ואני גם סובל בים, אבל ניחא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא לא סתם נקרא מפרש לטיני. ולפי ויקי הוא הומצא בערך באותה תקופה בגלל שהסתבר שעם חצי מהבד של מפרש מרובע אפשר להשיג את אותה התוצאה. קמצנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר שיט בים - מה עם מצפן? האתגר העיקר נראה לי הוא למצוא חומר מגנטי. אבל אולי אפילו מחט ברזל שמשפשפים אותה תספיק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי ליצור מגנט על ידי שפשוף, צריך לשפשף במגנט קיים. ניתן ליצור מגנט חלש ממוט ברזל על ידי החזקתו בכיוון צפון-דרום ולהכות עליו בפטיש. חימום של המוט לפני, יכול לעזור. אם זה יספיק כדי ליצור בעזרתו מחט מגנטית, אני לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הנראה הוא לא הבעיר שום ספינה (ואגב, אני חושב שהמראות באותה תקופה היו מנחושת). הבעיה העיקרית עם המראות היא שאין לאף אחד דרך לדעת לאן המראה האישית שלו מכוונת, כך שאין סיכוי ליצור מוקד של ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני אזכיר שימוש נוסף למראות פשוטות יחסית שמשלב מידע שלא היה להם: איתות באמצעות קוד מורס. לעניות דעתי, אפילו בלי לזכור את כל הסימנים הרשמיים (ואני לא), עצם הרעיון של תקשורת ממרחק על ידי סימני קו-נקודה ושילוביהם ואיתות בעזרת מראות ושמש לטווחים נאים של כמה קילומטרים, יכול לקסום לאנשי צבא שיבינו די מהר את היתרון בשיטת התקשורת הזו. זה יכול לעבוד בלילה אפילו עם פנסים ומחיצה חוסמת ניידת, לשימושים עירוניים יותר. אגב, אם המראות היו מנחושת, אני תוהה אם עצם הידיעה שאפשר על ידי שכבת מתכת שצמודה לזכוכית ליצור מראה טובה, היתה מאפשרת לי לבנות כזו בסיועו של נפח מקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של תקשורת ויזואלית מקודדת ממרחק היא בת אלפי שנים. כבר היוונים פיתחו מערכת תקשורת בעזרת פנסים ומערכת אותיות. הראשונה היא כנראה השיטה הנאיבית שהיא שיטת פוליביוס1 (מטריצה של אותיות ומתקשרים ויזואלית למרחק עם פנסים, מדורה בלילה או אמצעים אחרים מספר עמודה ומספר שורה) אבל היו אחר כך גם שיטות מתוחכמות יותר. ________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! אז הורדתי את המורס מרשימת האופציות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך מראות טובות אתה יכול לייצר קיטור ללא הגבלה (אחרי שכרתת את כל העצים כמו האימפריה העות'מאנית) באמצעות מגדל סולארי. כמו העצם החייזרי באשלים בנגב. אגב כריתת עצים. הטיפ לויקינגים היה צריך להיות להזהר עם כריתת עצים באיסלנד, כי הרוחות החזקות סוחפות את האדמה והעצים לא גדלים בחזרה כמו ביבשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במראות הצלה ימיות יש חריר במרכז מראה עגולה, אתה מותח זרוע ואגודל זקור, מכסה את המטרה באגודל ומתחיל לשחק עם המראה עד שהיא ממקדת את האור על האגודל, הורד במהירות את האגודל ושרוף את הסטי''ל במערב, או לפחות תעורר את תשומת ליבו של אחד החיילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שהסבירו בקישור שהבאתי. מישהו אשכרה עשה את הניסוי במאה ה 17 והצליח להבעיר סירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה NYT אינו peer reviewed, וכל מה שידוע על אותו ניסוי הוא שמישהו טען שהוא הצליח וצילם כמה אנשים עם מראות. אני חושב שהם ניסו להעלות באש את המפלצת מלוך נס ולא סתם ספינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אתה מסנוור את החייל באניה מולך אתה אדם אחד כך שקל לך לראות לאן המראה שלך מכוונת. השיטה עם החריר במראה נותנת רק קירוב של המטרה ( הו, הטריגונומטריה), ובלי כוונון עדין של הכתם שנוצר הפיזור של המראות גבוה מכדי להיות יעיל (חשבתי על הרעיון של מראות בצורות שונות (משולש, עיגול וכו') כך שתיאורטית כל כתם יכול להיות מזוהה ע"י האיש בעל המראה המתאימה, אבל החפיפה הגדולה בין הכתמים הפילה את הרעיון). אם מנסיונך האישי מיד אחרי שהסרת את האגודל כתם האור היה בול על הראש של אותו ספן בלי שהיית צריך לתקן, ספר לי בבקשה באיזה מרחק מדובר (ובאיזו יד אתה יורה :-)). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המרחק היה קילו או שניים, והכיוון הכללי היה גשר הספינה הנעה, זה עבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הפרטים כאן חשובים. בגדול, כשאתה מצליח להאיר על ''גשר הספינה'' יש להניח שקרן האור שלך עוברת על כמה וכמה נקודות שם עד שבמקרה מישהו בגשר מבחין בהבזק או משהו כזה. אחרי הכל, כל תזוזה זעירה של המראה משנה הרבה את מקום הפגיעה במרחק של ק''מ או שניים. הארה רגעית של אזור מסויים מספיקה למשוך תשומת לב אבל לא להצית אותו. בכל מקרה, המידע מעניין. אם הייתי צריך לנחש הייתי בטח חושב שממרחק גדול כזה המצב יהיה יותר גרוע ממה שאתה מתאר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלשפר שקיפות של זכוכית זה ממש קשה. חלונות זכוכית שקופים הופיעו רק במאה ה 18-19, אומר ג'מיני, ואני משער שהמוטיבציה לעשות אותם היתה קיימת הרבה קודם (אם לא בשביל כל סיבה אחרת, אז בשביל קתדרלות יפות יותר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק שהבאת הוא בושה למכון ויצמן והיום פניתי אליהם בבקשה להסירו. אין לי יותר מדי חשק להסביר את הבעייתיות שבו, ורק אציין שהלינק שהם נותנים לניסוי ב MIT אינו עובד (אני מניח ש MIT הסירו אותו), ושהניסוי ב MIT לא היה עם *אנשים* שאוחזים מראות אלא עם מראות קבועות שכווננו מראש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטת הספירה ה''ערבית'' (כולל האפס) היתה יכולה לתת לך שם של גאון מתמטי שמסוגל לבצע חישובים שהיו מביישים את ארכימדס. אני יודע שזה לא מה שאתה מחפש, אבל דומני שזה מה שאני הייתי מנסה לעשות. בשלב הבא הייתי מלמד אותם קצת אלגברה, ודומני שאחרי זה יכולתי לפרוש בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרמפפפ. (הייתי צריך לדעת!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני פטור מתשובה, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערך. עדיין אני חושב שזה מה שאני הייתי מנסה לעשות: תחילה כמין י̶ל̶ד̶ זקן פלא מתמטי שיושב ב Roman Forum ועונה במהירות יחסית על שאלות כמו "אם יש לך שלוש מאות וארבעה עשר שקי חיטה שכל אחד מהם שוקל 14 ארבע עשרה ליטראות וחצי, ואם מחיר ליטרת חיטה הוא דופונדיוס ושליש, מה הערך של החיטה שלך"? אתה יכול לקרוא לזה "ידע תיאורטי" אבל לא את הידע הייתי מנסה למכור (בהתחלה) אלא את התוצאות המעשיות של הפעלתו. את ההוכחה שלא טעיתי הייתי עושה רק אחרי התערבות1, וכמובן שהייתי שוקל את כל השקים יחד (מאד לא נוח בחיי היום יום לשקול היחד הרבה שקים כבדים, אבל אולי אפשרי באופן חד פעמי. אם לא, אפשר כמובן להקטין את הכמויות בהרבה ועדיין להרשים). אני משער שדי מהר היו סוחרי רומא העשירים מגלים עניין, ואידך זיל. __________ 1- אחרי שהייתי מדגים על מספרים קטנים יותר אולי הייתי מצליח למצוא מממן להתערבות שלי. אם לא, הייתי מתחיל בצבירת מעט הון כגלדיאטור עם כל הידע שרכשתי מברוס לי. בעצם הייתי צריך להתחיל מזה בכל מקרה, כדי להצטייד בקלף ושרף לכתיבה, כי אני לא יודע לחשב את זה בראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיתי עד כמה הידע החישובי שלי היה מצליח להראות רווח כלכלי מדיד בזמן קצר של כמה שבועות. הרווח למתימטיקאי מהתקופה הוא ברור - ולכן טריויאלי - אבל הרווח לסוחר? אני מניח שכפל כמו שאתה הצעת הם ידעו לעשות, גם אם זה היה לוקח להם דקה ולא עשר שניות1. ומעצם הפעולה אין רווח אמיתי. ואגב, לגבי הקלף והשרף שלך - אני תוהה כמה יועיל לנו הידע הטריגונומטרי הנרחב שרכשנו, בלי מחשבון או טבלת סינוסים כלשהיא? פתאום אני מבין שאפילו אם אומרים לי שבליסטראה מטילה אבן ב-80 קמ"ש ובזוית של 52 מעלות, בלי לדעת את קוסינוס הזוית צריך לעבוד קשה יותר כדי לחשב את המרחק שהאבן תעבור. איש סיפור ידוע על האסטרונום של קולומבוס או קוק, שמנע את הגשתם של אנשי הספינה כארוחת ערב לשבט ילידים מסוים על ידי זה שהוא ידע שהולך להיות ליקוי ירח באותו לילה ואיים שאם לא ישחררו את אנשי הצוות הוא יורה למפלצת גדולה לאכול את הירח. בהקשר השאלה הנוכחית, פסלתי את האפליקציה הזו גם בגלל שאני לא זוכר ליקויי ירח, וגם בגלל שהסיכוי לבצע אותה תלוי מדי בתאריך המסוים של הקפיצה בזמן. 1 יש לי זכרון עמום שבו ילדים יפניים עם חשבונית מפליאים בחישובים מסובכים למדי במהירות רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול לחשב סינוס (או קוסינוס) עם דף ועט. זה לא כזה מסובך (ממירים לרדיאנים ומשתמשים בטור טיילור), רק דורש סבלנות, ריכוז והרבה זמן פנוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, זה היה השלב הבא גם אצלי. אבל זה ממש מסבך את החיים. זה מגדיל את הסיבוכיות החישובית, למשל של מסלול של קליע, כמעט בסדר גודל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמחשבה שלישית - עדיף היה שאחשב לפני כן בצד, טבלת סינוסים וקוסינוסים בקפיצות של 5 מעלות מ-0 ל-90 מעלות, וכשאני מול אנשי הבליסטראות, אבוא עם טבלה מוכנה ואעשה אינטרפולציה לינארית סבירה לגבי הזוית הנמדדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקירה של הטבלאות שהיו להם בתקופה (כולל גרף שמראה את מרחק הטעות): https://hypertextbook.com/eworld/chords/#equivalence | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יתרון צבאי/מעשי זה היה יכול לספק באותה תקופה על פני שימוש בטבלת מיתרים1? אני מניח שדיוק. אבל האם מה שהיה להם לא היה ״Good enough״ לצרכים שהיו להם? __ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה היה מקדים אותו ב-200 שנה? (וגם - לא בטוח שזה היה נגיש לכל תותחן בשטח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. נ.ב. לא ידעתי, אבל מסתבר שמקור השימוש בטבלאות בסגנון הוא מוקדם יותר. היפרכוס (המאה השניה לפני הספירה). רעיון דומה, אבל הטבלאות היו גסות יותר - ערך עבור כל π חלקי 24 רדיאנים (שבע וחצי מעלות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משוכנע שלשיטה המספרית שלנו היה ערך כלכלי עצום לסוחרים ולשליטים באותו זמן. אבל לא צריך להתווכח, מכונת הזמן שלי כבר כמעט מוכנה ואחזור בקרוב עם תוצאות הניסוי. האם היה כאן סקר בשאלה: לו היית יכול להפגש עם אדם אחד בהיסטוריה, במי היית בוחר? משהו עמום בזכרוני טוען שכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם אתה משוכנע, תן דוגמה ספציפית מועילה שתשכנע גם אותנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מסכים שסוחרים גדולים היו חייבים לערוך חשבונות במספרים גדולים, אני לא רואה מה חסר כדי לשכנע אותך שהייתי יכול לחסוך להם הרבה כסף - מאחר שקל להדגים את היכולת הזאת (במיוחד על משהו שגדוד הלבלרים שלהם כבר חישב במשך ימים ארוכים, כך שיהיה קל לבדוק1). לפני כן הייתי אמנם צריך ללמוד קצת לטינית, אבל אני מניח שזה נכון כמעט לכל רעיון. הם בטח היו שמחים גם לקבל עזרה בחישובי ריבית דריבית, אולי יכולתי אפילו למכור להם את הרעיון של חוזים עתידיים ודומני שגם בתחום הביטוח היה מה לשפר. אני משער שהיה לוקח לי כמה ימים ללמוד להסב במהירות מספרים גדולים מהשיטה הרומית לעשרונית, כך שבטח הייתי מתחיל באמת בכיכר השוק כי מספרים קטנים קל להסב, ואחרי ששמי היה יוצא למרחקים כגאון מתמטי (סוף סוף מישהו היה יודע להעריך אותי) אני לא רואה מה היה מונע ממני מלהפוך ללארי פייג' של רומא. ___________ 1- אם כי אני מניח שגם החידה החביבה לגבי אותו אדם שמתרברב ביכולתו לדעת את מס' העלים על עץ גדול ואיך לתפוס אותו בקלקלתו יכולה להועיל כאן כדי לשכנע את המפקפקים. לא זוכר למי מגיע הקרדיט על פרסום החידה באייל, למרות שניסיתי למצוא אותה. מן הסתם אלון עמית או גדי אלכסנדרוביץ'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים חשבתי שעם סעודות השחיתות הרומאיות ומנהגם לאכול בשכיבה ייתכן ששיטת היימליך היתה קונה לי מעמד לו רק הייתי מצליח להשתחל למספיק נשפים כאלה (אולי בתור מלצר, אבל דומני שאלה היו עבדים אז לא, תודה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מה שגורר את המסקנה שמה שכנראה יקצר את חייך שם בהסתברות הגבוהה ביותר, זה אם תספר להם שבאת מעתיד שאין בו עבדות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הערכות של ארגונים בינלאומיים כמו ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) ו־Walk Free Foundation, בשנת 2021 חיו בעולם כ־50 מיליון בני אדם בתנאים הנחשבים לעבדות מודרנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין בעולם המערבי ברובו הנורמות הן שלא מחזיקים עבדים. ואני בטוח שהרומאים לא היו שמחים לשמוע את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. מסכים. אבל אולי אפשר להגיע אל ליבם של אותם רומאים ולשכנע אותם שזה לא כל כך נורא. עם קצת הסברים על עבדות מודרנית (עבודות כפייה, סחר בבני אדם, ניצול מיני, העסקת מהגרי עבודה בתנאים קיצוניים או מיקור חוץ של ניצול ע״י זה שאולי לך אין עבדים באופן אישי אבל אתה משתמש בארנק שלך בקניית מוצרים שמיוצרים מעבר לים באמצעות ניצול כוח עבודה בשכר כלום ושום דבר) אולי תצליח לשכנע שהמצב לא נהיה הרבה יותר ״גרוע״ מנקודת מבטם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתמקדות במילה „עבדים” מטעה. השוני הבסיסי הוא ההבנה הבסיסית שכולנו בני אדם. רומאי אמיד היה אומר שהעבד שלו חי בתנאים יותר טובים מאשר השכן ההחופשי שלו. ההבנה שכולנו בני אדם עם אוסף של זכויות בסיסיות צמחה לאיטה. בתחילה לא חלה במלואה על כל מיני ברברים, ולא ממש על נשים, וכדומה. וכמובן שיש הבדל בין עקרונות למימוש. אבל משהו אחד שהתקיים במידה מסוימת בימי האימפריה הרומית המאוחרת: שכבה מאוד נרחבת של אזרחים רומאיים שקיבלו את הזכויות הבסיסיות. בסביבה כזו אפשר להתחיל להסביר את זכויות האדם המודרניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון שהרומאים לא הבינו ש״כולנו בני אדם״. הם פשוט התיחסו אל המצב בו יש בני אדם ששולטים בבני אדם אחרים כ"חוק הטבע" (ius naturale) שממנו נבע גם הסוג-של חוק האומות (ius gentium). לפי ההבנה הרומית, מקובל "בטבע" ובחוקי כל העמים שחלש נכנע לחזק. העבדות נתפסה כתוצאה בלתי נמנעת של סדר העולם, שבו מלחמות יוצרות מנצחים ומנוצחים. כולנו בני אדם ובין בני האדם יש מאבקי כוח. המסקנה היא שעליך לדאוג שידה של האומה שלך תהיה על העליונה (ושידך תהיה על העליונה בתוכה). בנקודה זו אני רוצה לבקר את כל ה-Premise כולו של כל הפתיל. יש איזו מידה של התנשאות והנחה סמויה בלתי מוצדקת שאותו ״נוסע בזמן״ יכול בכלל להיות במעמד בו תהיה לו הזדמנות בכלל ״להתחיל להסביר את...״ איזה חצי משהו לאותם אנשים מהעבר שלא יודעים איזה מכרה זהב של אינפורמציה וערכים הולך ליפול עליהם אם רק יפתחו את אוזנם ואת ליבם לדברים של איזה זר מוזר, שמתימר לכך שהוא מבין את העולם טוב מהם ומחזיק במערכת מוסרית מתקדמת יותר (לדעתו). ההימור שלי שאותו נוסע בזמן שהגיע לרומא העתיקה לא יהפוך למוביל או פורץ דרך, אלא לזה שיהיה צריך להעביר את רוב זמנו בכך שאנשי רומא יסבירו לו איך העולם ״באמת״ עובד ואת ההבדל בין טוב לרע. לאט לאט ובסופו של דבר, הנוסע בזמן שלנו כנראה יהפוך לרומאי בערכיו (או מנודה/אסיר/אביון/נרדף/מת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור יוזם הפתיל אני רוצה לומר או להזכיר, שאני לא דיברתי כלל על ערכי מוסר מתקדמים או לא, אפילו להיפך: המשימה שהגדרתי היא איך לשרוד ולהתפרנס, על ידי זה שאצליח להדגים משהו מאד פרקטי שיתקבל כשיפור מספיק משמעותי למישהו (חייל/בנאי/בנקאי/אחר) כדי שהוא יהיה מוכן להעסיק אותי ואולי גם לתת לי משאבים של אנשים אחרים לפיתוח יותר משמעותי. בגלל זה גם הורדתי מראש את המפגש עם מתמטיקאי תיאורטי מהשולחן, ולאורך הפתיל הסכמתי עם כל מי שאמר ששכנוע חברתי/ציבורי משמעותי אין לו סיכויי הצלחה גבוהים במשימה, אפילו להיפך. או בקיצור - אני מסכים עם כל הפסקה האחרונה שלך, רק אומר שזה לא היה חלק מהPremise. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. שנה ל״גלגולו של ה-Premise המקורי אל חינוך אנשי העבר לערכים״. בעוד אני יכול לדמיין איך אפשר (אולי, נניח) לשכנע איש רומא בפיזיביליות של כדור פורח אם פשוט מראים לו, נו, כדור פורח, אני מתקשה להבין איך אפשר לשכנע את אותו איש רומא משהו לגבי מעמדו של העבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש לנו איזשהו הרגל מסרטים שבהם כולם מדברים אנגלית מודרנית (או, בהתאם לסרט, שפה מודרנית אחרת). נוסע כזה אולי במקרה היה יודע לטינית ואז היה יכול איכשהו לדבר, ולא שורף כמה חודשים על כישורי שפה בסיסיים. אם מדובר על כמעט כל שפה אחרת, לדוגמה אותו מי שחזר לאנגליה של ימי המוות השחור, היה נתקל בצרפתית (בת זמנה) אצל האצולה ואנגלית תיכונה (כלומר: בכלל לא מובנת) אצל השאר. בארץ בימי ישו היינו נתקלים בעיקר בארמית (מניב ארצישראלי. לא מהניב של התלמוד הבבלי) ויוונית (שוב: לא בדיוק הקלאסית) ואולי גם קצת יהודית ושאר ניבים כנעניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר יש לנו מכונת זמן, אני מניח שזה פחות ממד״ב לחזור בזמן עם ציוד אלקטרוני שמסוגל לתרגם סימולטנית On device (מטען סולרי גם יכול להיות שימושי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ש"12 קופים" הציג יפה את הבעיות של הנוסע בזמן, אפילו אם הוא דובר את השפה. לגבי הנחלת מוסר, אם אני אקח את זה עוד צעד קדימה מאיפה ש 12 קופים עצר- ישוע הצלוב יכול להיות עוד נוסע בזמן שהתחרפן. הסיפור על רוח הקודש מכסה על זה שהוא צץ משום מקום, והשיבה הקצרה לתחיה היא בעצם הנסיון המוקדם יותר לתקן את ההיסטוריה שנובעת מהניסיון השני והכושל שכבר שינה אותה לרעה (אני ממציא לצורך הענין כלל שנסיונות מאוחרים יכולים לחזור רק לתקופה מוקדמת יותר מהקודמים להם בלי חפיפה ביניהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטערים, חוקי המסע בזמן אוסרים הכנסת חומרים וחפצים אנכרוניסטים, לנסיעה לרומא העתיקה דאג להצטייד בבגדי כותנה או צמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב לדעת! בחזרה ללוח השרטוטים. I'll be back. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר ומזכיר שהזר השוטה לא מתחיל מסיפורים והטפות מוסר אלא משיטה מתמטית שקל לשכנע ביתרונה. אחרי כמה שנים עם מעט אלגברה תיכונית ובעקבותיה עם הנדסה אנליטית (השוטה מצליח לחדש דברים שאפילו אוקלידס הגדול לא ידע!) אפשר יהיה לבדוק בזהירות אפשרויות נוספות. בכל מקרה, לא הייתי ממהר להגיד להם שאני נוסע בזמן. שליח האלים נראה לי יותר מתאים לתפיסות שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אצליח לשכנע את הרומאים שבאתי מהעתיד, ויש לי המון רעיונות זרים ומוזרים מהעתיד, אשמח אותם לדעת שאני עדיין נזקק לאלפבית שלהם ואין לי תחליף למילה שלהם (בערך) premise. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שזה מרגיז לקחת דיון של פתיל ולמשוך אותו לכיוון אחר ובפרט לכיוון של הדיון הפוליטי הנוכחי, אבל איני יכול להתאפק. אני לא חושב שהרומאים לא הבינו ש''כולם בני אדם''. קראתי שהקיסר קלאודיוס חוקק כמה חוקים לטובת העבדים ומדובר בקיסר חובב משחקי גלדיאטורים וכל המרבה בשפיכת דם, הרי זה משובח יותר. בכוח ארועי דיומא ולא רק, אנו מוטים להתפס לרעיון שהחוק הוא ביטוי של צדק לכל ואתיקה אוניברסלית. למעשה החוק הוא הסדרה וארגון של הנוהגים המקובלים על ה''אזרחים'' של אותה עת ונועד בעיקר להעניק יציבות שלא תופרע ע''י ההפכפכות והאנוכיות של בני אדם (חוק וסדר בלשון היומיום). אילו ל''חברינו'' לוין ושות' היתה הסבלנות של סער ושקד, האתיקה המעוותת שלהם היתה הופכת בסופו של דבר לחוק הארץ ואנו היינו העבריינים. החוק הרומי היה קודיפיקציה של המציאות שלהם. עבדי הבית של אוליגרכים רומאים בודאי חיו בתנאים טובים יותר מאלו של רוב האזרחים החופשיים ולמרות שהחוק היה שווה היה הבדל גדול מאד בתנאי חייהם של עבדי בית, עבדים שעבדו בשדות ועבדים שעבדו במכרות ודברים כאלו. כמו היום, השיוויון בפני החוק היה מוכר לרומאים כעיקרון משפטי תאורטי (במסגרת החברה והחוקים שלהם), אבל היה רחוק מאד ממציאות תייהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידי פעם ביקשו שאתפקד כרופא בתנאי שטח, והמחשבה שעברה לי בראש היא ש''רופא בלי ציוד לא יכול לעשות יותר מחובש, ולעיתים עוד פחות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אבל בסדרות שאני רואה רופאים מצילים כל הזמן חולים בשטח עם רפיל של עט שתוקעים בקנה הנשימה או בריאה שקורסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כאן יש היגיון רפואי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידד! ידעתי שהאוס זו סדרה ריאליסטית :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא מומלץ לעשות את זה עם הרפיל. עדיף עם הצינור החיצוני של העט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצינור החיצוני קצת עבה בשביל לדחוף אותו לגרון של מישהו, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כל הרעיון זה לאפשר נשימה. הצינור החיצוני משמש כצינור מאולתר לכניסת אוויר אל תוך קנה הנשימה לאחר החתך. הרפִּיל עצמו (גם אם נניח שהוא ריק) צר מדי, חלש, ועלול להישבר או להיסתם ולכן אינו מתאים. זו אכן פרצדורה קיצונית למקרה חירום. זה אכן כולל אי נעימות ״מסוימת״ לכולם (בלשון המעטה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אנחנו כאן, אני מנסה להבין - איזה סוג של חסימה נוצר כתוצאה מפגיעה, שהכנסת צינור לקנה הנשימה פותרת אותה? זו צריכה להיות חסימה מאד ספציפית ב-10 סנטימטר העליונים של מערכת הנשימה, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן. פגיעות ראש/לסת, אלרגיות חמורות וכוויות הן העיקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם קצת מזל היית נתקל במישהו (רצוי מישהו חשוב) ששיטת היימליך היתה מצילה את חייו. עם בעיות ההגיינה שאז אני משער שהרבה אנשים הסתובבו בלי שיניים, כך שחניקה מאוכל בטח היתה יותר שכיחה מאשר בימינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שעוד לא מצא פרנסה, אני לא בטוח בכמה מסעדות עם גרגרנים הייתי מבלה מספיק זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצאה שאני יכול לנסות לבנות להם / בעזרתם, לא פורצת דרך אבל תשעשע אותם מספיק - אופניים. עם גלגלי עץ/מתכת זה לא נוח, אבל האופניים הראשונים היו אכן עם גלגלי עץ והרעיון לא נזנח. עוד משהו לא מועיל אבל מבדר - משהו מז'אנר המכשירים המכניים שמראים רצף ציורים במהירות גבוהה ויוצרים "סרט" קצרצר. אין לי את הפרטים. ואם הדרך לליבו של הרומאי עוברת דרך קיבתו - האם לפני מרקו פולו הם הכירו את הקונספט של בצק קמח-מים מרודד דק ומבושל? (אבל בטח בלי הכנה סוציולוגית זה היה נדחה כלא טעים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופניים נראה לי ממש מגניב! כשאני חשבתי על זה, החסם העיקרי היה השרשרת - אני לא יודע לבנות שרשרת או תמסורת יעילה בקלות. אפשר אולי לבנות אופניים שבהם הפדלים יושבים ישירות על אחד הגלגלים, ולעקוף את החסם הזה. וכמובן שאפשר אופניים בלי פדלים, כמו שיש לילדים קטנים. הסרט מגניב מאד, אני לא בטוח שיראו בו מספיק תועלת כדי לפרנס אותי אבל הוא בהחלט יכול לבדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם תהיתי על השרשרת, וחשבתי שבמקרה הגרוע נרד לדוושות על הגלגל, שזה נראה לי טריוויאלי; אבל היתה לי הרגשה (החוש שלי לפרטים טכניים חלש משלך, בלי ספק) שאפשר לבנות דמוי-שרשרת מחבלים שתיסע על גלגלים עם מספיק חיכוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמצאה הכי חשובה באופניים לדעתי היא שהם לא מסובבים לך את הרגליים בחזרה, ואת זה אני לא יודע לעשות. אבל אפשר לשתף פעולה עם ממציאים מקומיים שיודעים משהו על מכניקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאפניים עם גלגלי עץ ותמסורת בלתי יעילה היו עושים רושם מיוחד כשהם מדדים על כבישי רומא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. הדרכים בתקופה היו עשויות משכבות: חצץ, אבנים קטנות, ובחלק העליון לעיתים לוחות אבן גדולים (paving stones). משטחים לא אחידים עם חריצים ומלכודות לאופניים. אלו תשתיות לסוסים, עגלות והליכה ברגל ולא לסכנת מוות דו גלגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדגם הראשון של אופניים עם דוושות הומצא בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 ע"י הצרפתים ארנסט מישו ופייר ללמן. דגם זה כונה ה-Boneshaker (מטלטל העצמות) הוא היה עשוי כולו מעץ, ובהמשך הכיל צמיגי מתכת. נראה לי שאנשים היו מוכנים לדווש על "מטלטל העצמות" רק כי זה היה אופנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה בדיוק העניין והנקודה שאני מקדם בפתיל הזה - הסתכלות על החברה הרומית כאילו מדובר בחברה עם פתיחות לחדשנות באותו אופן ונטיה להרפתקנות כפי שהיה מקובל בחברה של הרנסנס והמאה ה - 19 זה אנכרוניזם ופירוש לא נכון של הסנטימנט בחברה הרומית. זה לא מקרי שהם היו ידועים בהנדסה, תכנון עירוני, אירגון וסדר (שכולו נשען בעיקר על כוח עבודה וסבל אנושי, כן?), אבל ממש לא כפורצי דרך בהתקדמות מדעית או חדשנות. בחברה הרומית ממש בזו ל״המצאה וחדשנות לשמה״. תרבותם היתה מאוד שונה בגישתה לתאוריה, חדשנות, סקרנות וחקירה לשמה בהשוואה (למשל) לתרבות ההלניסטית (ובטח שבהשוואה למאה ה 19). בתרבותם היית צריך להדגים באופן מהיר וברור מדוע ההצעה שלך תעבוד ואיך היא תתרום לשיפור החברה. בלי זה, קח מפה את השעשועים האינטלקטואלים שלך ולך לבזבז את הזמן עם שעשועי חצר המלך הללו באיזו חצר של איזה מלך ברברי. למשל למילה Novitas היה ממש קונוטציה שלילית בתחומים שונים (מנושאים של חדשנות טכנולוגית רעה ועד לתחומי הפוליטיקה בה ״אדם חדש״ היה סוג של שם גנאי לסימון trouble makers). ה-guestimate שלי הוא שאם היית מביא להם “אופניים מקפצים על האבנים”, סביר מאוד שהיו רואים בזה גימיק מיותר ולא מהפכה. בתקופה אחרת ותרבות אחרת (כמו בדוגמה של צרפת במאה ה 19) זה סיפור אחר. נופלים מהאופניים והן לא עובדות כל כל טוב? תקלה הם חלק בלתי נפרד מהחיים ומהלמידה. סה לה וי! צוחקים על האבסורד שבכל העניין ומעבירים חוויות ורעיונות לשיפור עם כוס קפה וקרואסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, הבאתי את זה כי אני מסכים לגבי האופניים. אבל קוגלגר הם כנראה היו מאמצים. לפי התאור שלך מסתבר שהם בעצם היו די מוכנים לנצרות ולימי הביניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אופס. הבנתי בטעות הפוך. לגבי מוכנים לבאות - יאפ. זה בדיוק מה שחשבתי עליו אחרי שאישרתי את התגובה הקודמת. התרבות ההלניסטית הצטיינה במדע תאורטי, מתמטיקה, פילוסופיה, אסטרונומיה ורפואה. היוונים ראו בחקירה אינטלקטואלית ערך בפני עצמו - לא רק אמצעי לפרקטיקה. לעומתם, הרומאים פיתחו מוניטין כעם מעשי. הם נטו להעריך את ההנדסה, המשפט, הארגון המנהלי והצבאי, ולעתים קרובות לא טיפחו באותה מידה את החדשנות ומחשבה התאורטית לשם עצמה. פעמים רבות ממש זלזלו בגישות שכאלה. במילים אחרות - זה נכון שהם “ייבאו” תרבות ופילוסופיה יוונית והשתמשו בחוכמה (וטכנולוגיה) שהגיעה מהקודמים להם (פלוס שיפצורים ושיפורים טכניים), אבל הם תמיד שמו דגש בעיקר על מה שיכול לשרת את המדינה והאימפריה באופן ברור ומיידי. מן סוג של ניוון תרבותי שבישר את החושך שהגיע אחר כך. התרבות האנושית הלכה צעד קדימה ושניים אחורה (סקובידו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המכשול העיקרי למשחק שלנו הוא "רומא", ניתן להחליף אותה ב"יוון" ואת הטווח להגדיל ל-2200 שנה. (וכמובן שהאירופוצנטריות שלנו מרשימה, אבל הנוסע יכול היה להגיע לאסיה או למזה"ת, שלא לומר לאמריקה, וייתכן שחייו שם היו יותר קשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוון נשמע לי מאתגר מסיבות אחרות. בזמן שהמוח המודרני והמכוון להדגמה אמפירית שלך היה חושב על אסטרטגיות לבניית Demos, הסופיסטים היו מתנפלים עליך באין סוף שאלות (חלק נכבד מהן רטוריות) עד שהיית בוחר להדגים להם את כל מה שאתה יודע על כוח המשיכה באמצעות קפיצה ממגדל שמירה ברודוס. (סתם נו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה דוקא יתרון, כי זה נשמע לי הכי קרוב ללהגיע למתימטיקאי תקופתי ולהיות הראמאנוג'אן של תקופתו. וזה כבר אמרנו מראש שזה הפתרון הקל והמתבקש לפרנסה (בעת ה)עתיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טראנטור! אז זה נכון מה שאמרנו בפתיל אחר שהמד"ב לא המציא הרבה דברים חדשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ברור שהאימפריה והקיסר במוסד הם בהשראת האימפריה הרומית (ונפילתה). אסימוב גם אמר זאת מפורשות, כולל ציון המקור שמאוד השפיע עליו: שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית של אדוארד גיבון [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסטה זה לא משהו שיותר נוח לשנע מאשר קמח ומשתמר טוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה הסגנון - אפשר להמציא את הגלידה. פסטה זה טעים אבל הוא מתחרה במאכלים אחרים. אבל גלידה? זה גימיק רציני מאד. המרכיבים וההכנה פשוטים מאד. זה בעיקר בעיה לוגיסטית - לארגן קרח ומכונת גלידה פרמיטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרומאים אולי לא, אבל הפרסים הקדומים הכירו משהו כמו גלידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהיה להם הוא סוג של ברד. זה דומה לגלידה, אבל זה לא זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שכבר מתקופות קדומות יותר ידעו להכין מאפים יבשים ומשתמרים מחיטה, קרקרים כאלה או אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אקח את שיח המזון אסוציאטיבית לכיוון אחר: רוב החידושים התזונתיים הגיעו מארצות ויבשות אחרות שגידלו גידולים שונים. מה שאני כן יכול - זה לצייר להם מפה לא רעה של העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך תשכנע אותם בגיאוגרפיה שהם לא יודעים גם בלעדיך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמובן אגלה להם את אמריקה :-) זו התשובה המהירה מילולית וקשה פרקטית. נראה לי שפרקטית זו דוגמה רחוקה מדי לרומאים, אבל הוא מדגימה עקרוןנ לו הייתי עושה זאת לפני קולומבוס, הם עשויים היו לחסוך משאבים רבים של מסעות מוטעים ולהרוויח מיבשות חדשות. השאלה אם משהו כזה יעזור בטווח יותר קרוב לרומאים. יותר מסביר שמידע מוצק על חופים, יבשות או אזורים שבהם יש מחצבים, צמחים ומשאבים נוספים יכול להיות מועיל מאד להתרחבות כלכלית ונתיבי סחר ימיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לגלות את אמריקה. המכשול הראשון שעליו התגברו הפורטוגזים היה כף בואז’ור ולהתחיל להקיף את אפריקה. אם כי יכול להיות שבאותה תקופה הפיניקים עדיין ידעו איך להקיף את אפריקה. כמוכן לי זכור שקימתת אמריה וישזרמם שונים שמאפשרם לשוטט בכיוונה וזרמים אחרים שמאפשרים לשוט ממנה בקווי רוחב שונים. זה משהו שאני זוכר בעל פה. את הפרטים הקטנים והשימושיים אני לא זוכר בעל פה. האם בעזרת התוכנית הכללית הזו אני יכול ליזום תוכנית מחקר כללית? כמוכן, ממש לא ברור לי שהיו רומאים שהיו מוכנים להמר על הרפתקה רחוקה כל כך מעבר לים1 עם לוגיסטיקה כל כך בעייתית. 1 לא מעבר לאוקיאנוס. האוקיאנוס הוא, כזכור, הנהר שמקיף את העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, ולכן אמרתי מראש שזה לא פרקטי (אבל לא הצלחתי להתאפק ממשחק המילים הכה מתבקש). חופי אפריקה המערביים וכף התקווה נשמעים יותר סבירים, בהחלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוחות הסחר. הבן שלי חצה בשנה שעברה את האטלנטי על מפרשית. העונה המתאימה לצאת לגלות את אמריקה היא אוקטובר נובמבר. בספטמבר אתה עלול לחטוף הוריקן. מגיברלטר אתה יורד דרום מערבה ומגלה את האיים הקנריים (אם הפיניקים לא גילו אותם כבר) עוד יום (יומיים שלשה אם אתה רוצה לגלות גם את קאבו ורדה) דרום דרום מערבה, ואז דוך מערבה לקריביים. באביב אתה עולה צפונה וחוזר. הבעיה היא הדוך מערבה שלוקח לפחות שבועיים, ועלול להיות גם שלשה שבועות, בהם הצוות עלול להתייאש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שבאפריקה המערבית ניתן למצוא משאבים יקרים ונחוצים בכמויות נאות מאד (ובשכר עבודה, אחמ אחמ, נמוך מאד, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. אני רק לא בטוח שאני רוצה להירשם בהיסטוריה בתור מי שיזם את העבדות האפריקאית באימפריה הרומית והקדים את אמריקה במילניום וחצי). אני גם חושש שאני לא זוכר בדיוק איזה משאבים שיפתו את הרומאים. יהלומים? זהב? קפה? אלומיניום? (הרומאים הכירו אלומיניום? כי אם לא, זו מתכת מוצלחת מאד לעיבוד ועיצוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה מאוד להפיק אלומיניום מהעפרות שלו, למרות שזאת המתכת הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ. עד המאה ה-19 לא הכירו דרכים מעשיות להפיק אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עבורי הוא חסר ערך. אבל אני תוהה עד כמה הדרכים המעשיות האלה - למי שמכיר אותן יותר ממני - יכולות להיות מעשיות לפני אלפיים שנה? או בשאלה הפוכה - איזה רכיבים בשיטות האלה לא היו זמינים אז, מעבר לידע עצמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלקטרוליזה. לחילופין, שימוש במתכות עוד יותר פעילות כמו נתרן או אשלגן, שגם אותן קשה מאוד להפיק מהמלחים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. וזה מחזיר אותי לתחום אחר שהזכרתי בדרך אגב - מציאת מקור חשמלי. כבר כתבתי שזה נראה לי קשה באותה תקופה, ואחרים לא סתרו אותי. עכשיו דווקא יש לי רעיון בכיוון - בהינתן מגנט בינוני (שכבר היו כמדומני) וחוטים מברזל או נחושת (צריך קצת עזרה מבעלי מקצוע אבל נראה לי פיזיבילי) - אני יכול לייצר גנרטור חשמלי ידני שייצר מספיק מתח כדי להדגים כמה אפקטים חשמליים. שמים את המגנט על ציר ומלפפים סביבו את החוטים על תוף כלשהו, אפשר מעץ, ויש לנו גנרטור לכל דבר. גם אם יש מקור, הדגמות בתי ספר פשוטות כמו היום של הדלקת נורה כמובן שלא יסכנו אי אז. אבל אפילו זרם קטן מורגש פיזית, ניצוץ או משהו דומה יכולים להרשים מספיק כדי למשוך את תשומת הלב של מהנדס מקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון יפה. רק אל תשכח ללפף את חוט המתכת במבודד. בד זה כנראה מבודד מספיק טוב לצורך הדגמה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורה חשמלית הרבה יותר קשה לבנות מגנרטור. לחמם חוט מוליך לטמפרטורה שבה הוא יפלוט אור, תגרום להתכה או לחמצון מהיר של כמעט כל חומר שתוכל להשיג בתקופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן אמרתי שאני לא בונה על דמו של נורה, אלא על משהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להכין סוללה מנחושת, אבץ ומי מלח. נחושת ידעו להפיק בתקופה ההיא, אבל אני לא בטוח לגבי אבץ ועד כמה הוא היה זמין. אם יש לך מספיק סוללות, אתה יכול לעשות אלקטרוליזה. יש ספר (שלא קראתי) שנקרא "How to Invent Everything: A Survival Guide for the Stranded Time Traveler" שאמור להסביר איך להמציא מחדש את הכל (עד למחשבים) כשמתחילים פחות או יותר מכלום. אולי שם יש רעיונות יותר מוצלחים ממה שעלו כאן עד עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע שווה קריאה. לגבי הנחושת - חלק מתנאי הבעייה היו האם אי/אתה יודעים להכין סוללה, אני כרגע לא יודע. אבל התסריט שאני חושב עליו הוא שאם אראה משהו מספיק מרשים עם הגנרטור, אקבל גישה לכמה אנשים חכמים עם משאבים להתקדם הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד מכיווני ה"הלאה" הם להראות שאפשר לעשות תקשורת מטווח רחוק עם אנטנה ומקלט. או אפילו על גבי כבלים בתור התחלה. זה כבר מסוג הדברים שאני מקווה שדי ברור איזה יתרונות טקטיים ואסטרטגיים זה נותן למעצמה שמפתחת את זה - ומכאן המוטיבציה להשקיע בזה משאבים מספיקים. (וכמובן - אם לאור זה אגיע לאיזה מתימטיקאי על הדרך - Problem solved). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כליא ברק! (מאה 18) הכי פשוט בעולם. השאלה היא אם היה מספיק שימושי עבורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזו הנחה מוזרה שעבדים באים רק מאפריקה. בעולם הקדום עבדים באו מכל מיני מקורות. במקרה של רומא: בדרך כלל: מי שניצחנו לאחרונה. ואני מזכיר את מקור המילה באנגלית. סחר בעבדים אירופים, לדוגמה, התקיים עד שהרוסים כבשו את קרים ועד שהצרפתים כבשו את אלג’יר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא הנחתי את זה, להיפך - ידעתי שהיו עבדים ברומא ולכן הדגשתי שאני לא רוצה להתחיל את העבדות *האפריקאית* באופן ספציפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן מפתיע, אני חושב, כאשר נוסדה ארה"ב, עדיין התקיימה בה עבדות לבנה באופן חוקי. אבל זו דעכה ונעלמה במהירות ובראשית המאה ה-19, הביטול שלה היה הליך פורמלי שלא עורר תשומת לב מפני שכבר לא היתה קיימת בפועל. שאלת העבדות השחורה היא סוגיה ייחודית בתוך שאלת העבדות, מפני שהיה שם מרכיב של גזענות. הצידוק של המשך העבדות היה שהשחורים נחותים מן הלבנים ואינם כשירים לנהל את חייהם בעצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אתה מתכוון שאתה בעצמך תשוט? חשבתי שרק תנסה לשכנע אותם לארגן שיט, לכן שאלתי איך תשכנע אותם שהמפה שלך נכונה. אם אתה בעצמך - לבד או שתנסה לארגן משלחת? אם משלחת, חוזרים לבעיית השכנוע. לבד - מסוכן... אני לא יודע עליך, אני בוודאי יודע פחות מהם איך להסתדר בים, גם אם אני יודע לאן כדאי לשוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה וחס, אני לא עולה על ספינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני חושב שהסיכוי שלך לשכנע אותם שהגאוגרפיה שהנפצת נכונה דומה לסיכוי לשכנע אותם שהפיזיקה התאורטית שלך נכונה, או שהרוקנרול שתנגן להם (מלון קליפורניה עם לירה) הוא יפה. שלושתם בהחלט אפשריים, אגב, אבל תלויים בכריזמה שלך יותר מבידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שאתה צודק. בתסריט האופטימי שבדמיוני, יש שם כבר יורדי ים (צבאיים או כלכליים) מנוסים, שהגיעו למקומות מרוחקים, וגם יכולים להעיד שהגיאוגרפיה שלי נכונה, וגם אולי יכולים להיעזר בפער ידע קטן שאני משלים להם. דוגמה תיאורטית - להגיע בעידן שלא הכירו את מיצרי גיברלטר, ולתת את הידע הזה שניתן לבדיקה בכמה שבועות של הפלגה. כנ''ל, לגבי מצריים למשל, המידע שאפשר להגיע להודו דרך ים סוף יכול להיות מאד משמעותי. כיוון אחר - אם הייתי אירופאי משכיל בגיאוגרפיה ולא פרובינציאלי מישראל - יכול להיות שהייתי יודע איפה יש מעברים יבשתיים נוחים יחסית בשרשרת האלפים או משהו כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המשפט האחרון: אני בטוח1 שהם הכירו טוב את הגיאוגרפיה האירופאית, במיוחד את מה שהיה בעל ערך עבורם, ומעברי הרים ודאי היו כאלה. __________ 1- ולפני שאתה שואל, שאלתי את ג'פטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מכך - ספק אם למפת עולם בהיטל מרקטור (וזה מה שיש לרוב האנשים המודרנים בראש כשהם חושבים על מפת העולם) יש איזשהו ערך עבור יורדי ים במאות שהן לפני ה-14/15. הספינות של העולם העתיק לא נבנו למסעות חציית אוקיינוסים. הן היו מתאימות יותר להפלגות חופיות או חציית ימים פנימיים. מפה בהיטל שכזה היא עיוות משמעותי של המציאות. אני מנחש שהרפתקן בעולם העתיק שלא מנווט באמצעות תכנון מסלול על לוקסודרומים, שהיה מקבל מפה כזאת מנוסע בזמן, היה מהר מאוד מגיע למסקנה (לא נכונה, אבל עקבית עם תקופתו) שהמפה הזאת לא מיצגת נכון את המציאות. מפה בהיטל שכזה היא מאוד שימושית / נוחה עבור ניווט בים העמוק, עבור זה שיש לו את כלי השיט המתאימים (הקרוולה שפותחה על ידי הפורטוגלים רק במאות 14/15) וכלי הניווט המתאימים (אצטרולב ימי ומצפן). אפילו עם אצטרולב ימי, לא יכלו לקבוע קו אורך בצורה אמינה - זו בעיה שנפתרה רק במאה ה־18 עם המצאת כרונומטר ימי מדויק. כפי שאתה אומר, אם שיטת הניווט היא השיטה שהיתה מקובלת בעולם העתיק (ניווט חופי, פריפלוס, כוכבים ורוחות עונתיות, חישובי מרחק בזמן הפלגה, לא בקווים ישרים על מפה) אז הידע של יורדי הים הוא כנראה טוב ועשיר יותר מזה של אדם מודרני שזוכר את שירבוט העולם באיזה היטל ספציפי משיעורי גאוגרפיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הנחתי שאם כבר, הגיאוגרפיה החוץ-אירופית יכלה לסייע, אבל אני מסכים עם כל ההסתייגויות שזה נראה יתרון שקשה מאד למנף בצורה מהירה ומשכנעת מספיק. אחזור לעדשות ולכדורים הפורחים. ולמשוואות הריבועיות. (כבר דיברנו פה על מצפן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בשביל ניווט בים הפתוח / אוקינוס, מצפן זה לא מספיק. מצפן לא מספק לך Lat/Lon) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יותר טוב מאשר בלי מצפן, לא? צר לי לומר שאין לי מושג איך קובעים LAT/LONG1, ועוד יותר מזה - אם בכלל אלה היו מושגים מקובלים אצל הרומאים. אם לא - אני יכול ללמד אותם גם את זה :-) 1 אני יודע לומר "סקסטנט". בזה מסתכם הידע ההנדסי שלי2. 2 הרעיונות התיאורטיים שלי הם שניתן לדעת את זה לפי מפת הכוכבים המקומית הנצפית, אולי יחד עם הידיעה על הטיית ציר כדור הארץ והעונה בשנה. את אלה אני כן יכול לדעת. ואם כבר - אני גם יכול לספר להם מה רדיוס כדור הארץ ומה היקפו. זה אולי יכול לעזור למי שמתכנן מסעות ארוכים מאד. אבל זה יותר קטע של המאה ה-15, פחות של הרומאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שעדיף עם מצפן מאשר בלי, אבל זהו טבעו של כלי שהוא שימושי אך לא מספיק. מילות המפתח נמצאות בתגובה 781554. קו רוחב (Latitude) – מדידה ישירה של זוויות (שמש/כוכבים). ביבשה יודעים לעשות את זה אלפי שנים (כולל בתקופות המדוברות רומא/יוון העתיקה). קרא על האצטרולב [ויקיפדיה]. בשביל אצטרולב ימי מספיק מדויק לניווט בים היה צריך להמתין לימי הביניים. קו אורך (Longitude) - זה כבר הרבה יותר קשה והיה החסם לניווט במים עמוקים עד לפתרון והוא הכרונומטר הימי. בשפה פשוטה יותר - צריך שעון מספיק מדויק שאפשר להשתמש בו בהפלגה בים הפתוח ללא בעיות אמינות (כי עם בעיות אמינות, אתה תגיע למקום אחר אם בכלל תגיע). זה פיתוח שהגיעו ל-Refinement שהוא מספיק טוב למשימה רק במאה ה-18. כל הנ״ל בצורתו הסופית זה ה-סקסטנט [ויקיפדיה] + שעון. אבל גם אם נניח שאתה חוזר אחורה בזמן לזמן עתיק עם ספינה שיכולה לעשות זאת, עם סקסטנט ועם כרונומטר ימי, עדיין (לדעתי) היית נכשל ללמד יורדי ים להפליג בים הפתוח. אלו לא רק המכשירים אלא גם יכולת טכנית, ידע ותשתית שמאפשרים את השימוש הנכון בכלים. אתה צריך לדעת להתנהל עם האלמנך ימי / לוחות אסטרונומיים, אתה צריך לדעת לבצע את החישובים/תיקונים (גובה עין מעל המים, שבירה אטמוספרית, פרלקסה) ומפה מספיק מדויקת. אתה תצליח ללמד את אנשי העולם העתיק להשתמש בדברים הללו בדיוק באותו אופן שתצליח ללמד אותם להטיס מטוס בואינג 777 אם תחזור בזמן עם אחד כזה קומפלט (פלוס אספקת דלק) ותתן להם אותו. ידע וקידמה טכנולוגית זו חיה עם הקשרים חברתיים, תרבותיים, מסורתיים ותשתית חברתית. זה לא (רק או בעיקר) רעיון שיושב למישהו ספציפי בראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי למצוא קו אורך אכן צריך שעון מדויק, אבל כדי למצוא קו רוחב בדיוק לא רע (פעם ביום) מספיק סקסטנט, תאריך וקצת מתמטיקה. סקסטנט פרימיטיבי אפשר להמציא (טכנולוגית דורש בסך הכל מראות קטנות אפילו לא איכותיות ובורג כוונון) אני חושב שבאוקטובר-נובמבר עם ספינה פיניקית ומצפן בלבד אני יכול להגיע מפורטוגל לאיים הקנריים, ומשם לקריביים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תזלזל. יש לי נסיון בחציית אוקיינוסים בספינות. אמנם ענקיות, וממתכת, אבל העקרון דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא מזלזל. אני סקפטי. עוד באירופה הייתי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסתכל במפה ותראה כמה קשה לפספס את הקנריים כשיורדים דרום מערבה מגיברלטר. הפסגה של ההר בטנריפה היא בגובה 3700 מטר. אי(!) אפשר לפספס. אם אין לך מצפן ולא שמש אתה אפילו יכול לגרד את החוף עד שתראה את פוארטוונטורה, ומשם מערבה לטנריפה וגראן קנריה. וכשאתה יורד עוד קצת דרומה רוחות הסחר כבר יקחו אותך לאמריקה גם על רפסודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומסתבר שלפני המאה ה-18 הצליחו בלי שעון מדויק לגלות את רוב יבשות העולם אם לא כולן. שאפו. כבר אמרתי שאני באמת לא משליך את יהבי על הימאות שלי, ובטח לא כזו שתאלץ אותי להפליג בעצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. זאת עשו בלי ״מפת עולם״ עם היטל מרקטור (שזה הדבר שחקוק במוח של רובנו היום), בלי להתרחק יותר מידי מחופים ועם מסורת ניווט ימי מאוד שונה ממה שהתפתח במאות האחרונות. למשל לֵייפֵּיר אֵירִיקְסוֹן (Leif Erikson)1, בנו של אריק האדום, שגילה את אמריקה הרבה לפני שזה נהיה מיינסטרים :-) למה לעוף אם אפשר לדלג ולקפצץ? נורבגיה --> איסלנד --> גרינלנד --> וינלנד. _____________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריקסון היה 1,000 שנה אחרי קיסר, מבחינתו רומא העתיקה זה כמו הויקינגים מבחינתינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, במקום לקפוץ מעל לפופיק, אפשר לנסות להגיע לאתיופיה ו״לגלות״ את הקפה, או, עם קצת יותר אומץ, לנסות להגיע לסין ולגנוב להם את התה כמה מאות שנים לפני הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנסוע 8000 קילומטר לסין ולהגיע בשלום זה הכי לקפוץ מעל לפופיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל יחסי. בתנאים של המאה הראשונה לספירה הדרך מרומא לסין היא הרבה יותר סבירה והרבה פחות מסוכנת מהדרך לניופאונדלנד או היספניולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שגם אותן לא הצענו. אני מעריך את הסיכוי שלי לשרוד במסע כזה כאפס. הסיכויים לעשות מנוע קיטור פרימיטיבי גדולים לאין ערוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> קו אורך (Longitude) - זה כבר הרבה יותר קשה כן, כתבו על זה פעם ספר שלם: Longitude (book) [Wikipedia] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי כמה רעיונות עם ג'פטו ולמדתי ש: 1. הרעיון של שינון המטבעות היה מוכר כבר בימי הרומאים אבל רק בגלל הערך האסתטי ולא כאמצעי נגד "גילוח". עד כה חשבתי שניוטון (בשנים בהם היה ממונה על המטבעה באנגליה) היה הראשון לחשוב על הרעיון כולו. 2. צורה פרימיטיבית למדי של ביטוח היתה מוכרת כבר בימי הרומאים והייתי יכול להסביר להם איך לעשות אותה יותר דומה למה שאנחנו מכירים - כמובן רק לאחר שגאוניותי המתמטית היתה ידועה. מצד שני, אולי לא הייתי רוצה להכנס להיסטוריה בתור האיש שהמציא את סוכני הביטוח. 3. יכולתי ללמד אותם שחמט, אבל אני מסופק אם זה הופך ללהיט. אולי דמקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ומה בקשר לשינון הגלגלים? גלגלי שיניים זה אמצעי תמסורת מוצלח מאד, ואני בטוה שהיית יכול לעשות כמה כאלה מעץ, עם עזרה בסיסית מנגר מקומי. 2. ביטוח זה כלי מצוין להמונים, ואין בושה בלייסד אותו כהלכה. 2א. מצד שני, לאחר שגאונותך המתימטית תהיה ידועה מספיק כדי שמתימטיקאי מקומי (פיתגורס?) יקדיש לך כמה שעות, נראה לי שתהיה לך משרה מלאה ועמוסה עד סוף ימיך עם כל החומר שתוכל ללמד אותם עד אינפי ודיפרנציאליות. טמשם כנראה גם מכניקה א' תוכל להעביר לכל תשואות אנשי מדעי הטבע והפילוסופים המקומיים. 2ב. והכי מגניב: תאמר להם שאחרי שנתיים קורסים שלך הם יוכלו לפתור את פרדוקס אכילס והצב! זה באמת יקנה לך מקום של כבוד באקדמיה המקומית. 3. תשמע, מספרים שהיה מלך שהסכים לשלם 63^2 גרגרי אורז עבור שחמט כהלכתו, נשמע לי כמו פרנסה מספיקה לך ולניניך1. 1 והכי מגניב אקספוננציאלית יהיה שתשקיע סכום קטן בריבית קטנה2 לפני 2000 שנה, ככה שצאצאיך היום כבר יוכלו לחיות רק מהממון העצום שנצבר. 2 אחרי שלימדת אותם מה זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרומאים ידעו מה זאת ריבית (גם את למדתי בעקבות החידה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה מה שהיה מעין ביטוח ימי בעת העתיקה, כנראה לא רק ברומא, היה שבעלי האוניות היו מממנים חלק ממסעות הסחר ע''י לקיחת הלוואות ברבית גבוהה, והתנאי היה שאם האניה נטרפת הם פטורים מהחזר ההלוואה והרבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן כן זעירות. הסטיה גדולה אבל קנה המידה מאוד קטן. ואני לא מנסה למזער את הבעיה, אני רק מתבאס מחוסר האלגנטיות של הפתרון. כמו עם הקווארקים. כדורי גלואונים היו צריכים להמצא לפי התאוריה בטווח אנרגיות שהוא בהחלט בתחום קונבנציונלי למכשור קיים. פרויקט GlueX מחפש אותם ולא ראיתי שמצא עדיין. יש כמה אינטראקציות שנחשבות "מועמדות" אבל רחוק מרמת הבטחון בה "התגלה" ההיגס. קווארקים לא יתגלו אף פעם כי הם באמת אף פעם לא מסתובבים לבד. יש רק סילון האדרונים [ויקיפדיה] שמעיד עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד התאכזבתי אחרי הגילוי שלנייטרינויים יש מאסה, שבזיליוני הנויטרינויים שממלאים את כל היקום בצפיפות מטורפת1 לא הספיקו כדי למלא את המסה החסרה של החומר האפל. וזה למרות שחלק גדול מהם זז במהירות של 99.9999% ממהירות האור, מה שאפילו מגדיל עוד יותר את המסה-אנרגיה שלהם. זה נראה כמו פתרון כל כך אלגנטי. הם אפילו מקיימים את אחת התכונות הידועות של חומר אפל - חוסר אינטראקציה כמעט עם כל דבר. 1 אני לא זוכר כמה הרבה אפסים יש במספר של נייטרינואים שחולפים דרך הגוף שלי בשנייה. אבל זה הרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז תן להם עוד דחיפה קטנה ל 6-7 מקומות אחרי הנקודה וסגרת את הפער :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי. עברו דרך היד שלי כמו חמאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> הבנתי שכל חוסר ההתאמה בין התאוריה לתוצאות שהתחילה את החיפוש אחר חומר אפל קיימת בתאוצות זעירות של שולי גלקסיות. אתה צודק אבל זה היה בשנות ה 70. מאז מצאו הרבה מאד עדויות אחרות לחומר אפל. כמו עידוש כבידתי, מבנה היקום, שאריות בקרינת הרקע הקוסמית ועוד. פרטים בויקי. כל הדברים האלו גרמו לכך שהמצב עבור תאוריות מתחרות (וגם כאלו היו הרבה מאז שנות ה 70) הוא לא קל. וזה נכון גם עבור מה שכתבת.. צריך להסביר הרבה דברים, וגם יש הרבה אילוצים שהחומר האפל חייב לקיים. הרבה פעמים ההישג העיקרי של התאוריות החלופיות הוא שצריך פחות חומר אפל.. אבל עדיין צריך משהו. למשל התאוריה המובילה של גרביטציה חלופית, MOND מורידה את כמות החומר האפל הנדרש מפי 5 (בתאוריה המקובלת של חומר אפל) לפי 2-3. והיא גם טוענת שהחומר האפל הזה יכול להיות חלקיק פחות "אקזוטי" (ניוטרינו מסיבי). לא שאני יכול להגיד משהו חכם על חלקיקים אקזוטיים.. אז נא לקחת מה שכתבתי בערבון מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באסה. למה הפתרונות שמוצאים להסביר את היקום הופכים לפחות ופחות אלגנטיים בדורות האחרונים? ואם אתה מבין קצת אולי תוכל להסביר לי איך זה עובר בשקט שהיחס בין המרכיבים של היקום השתנה באופן דרסטי מאז שהוא היה צעיר? (לפי חומר אפל [ויקיפדיה]) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא השתנה דרסטית.. זה רק נראה ככה כי כוללים אנרגיה אפלה. אבל זה בדיוק ההגדרה של אנרגייה אפלה; זה משהו שנשאר קבוע פר יחידת נפח אבל כל חומר אחר נהיה יותר דליל ביקום המתפשט. אז בין 2 נק הזמן שאתה רואה, היקום התפשט פי 1000 בערך. אז גם כמות האנרגייה האפלה גדלה בדיוק באותו יחס בזמן שיתר החומר נשאר כמעט ללא שינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אני רואה שלא קראתי נכון את הגרף... יש עוד שינויים... התשובה הסופר פשטנית היא שהיחס המספרי של כל סוג חלקיק לא השתנה (כמעט), אבל התרומה שלהם לאנרגיה הכללית כן מתנהגת באופן שונה עבור סוגים שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. סופר פשטני זה טוב. ככה גם אני יכול להבין :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. יש לה "רק" בעיה עם משוואות לורנץ שעומדות בבסיס תורת היחסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל - ספקטרום הפליטה (והבליעה) של אטום המימן נקבע ישירות מהקבועים שאתה מדבר עליהם. שינוי בקבועים הללו היה גורם לספקטרום הזה להיות מאד שונה עבור גלקסיות רחוקות (קרי עתיקות),ואת זה קל מאד למדוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אולי כל עניין היקום המתפשט הוא עורבא פרח, וההסטה לאדום נובעת משינוי הקבוע של פלנק עם הזמן (שינוי קבועים פיזיקליים יכול גם לפתור תמיהה שהעליתי פעם בעניין אחר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני שוב מפספס משהו, אבל ההסבר היחסותי שהביא הפונז הוא פשוט והולם את הידע הקיים. מדוע יש צורך במשהו נוסף במקרה זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבליטה הזאת מצד ימין של הפה שלי היא הלשון בלחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש ששינוי הספקטרום כתוצאה משינוי איזה קבוע (כמו המטען של האלקטרון למשל), היה הרבה יותר מסובך ולא לינארי מהסטת דופלר. כל הפונקציות בסל האלה, תמיד הן מסבכות את החיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי דווקא על הקבוע של פלנק, ובעיקר דרך E= hf. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ, הוא לא מופיע גם בחזקה ריבועית במשוואת שרדינגר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מופיע בהרבה מקומות, אבל בטח אפשר לשחק עם קבועים אחרים (פיי נראה לי כמו משהו מבטיח :-)). _____________ אני מקווה שאנחנו לא מדברים ברצינות על האפשרות שקבוע פלנק השתנה במבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
____________________ לא, רק על זה ששינוי שלו - בסבירות מאד גבוהה - לא היה נראה כמו הסטה לינארית לאדום של דופלר. (השאלות החוזרות בקואורה לגבי "מה אם פיי היה רציונלי" או "מה אם פיי היה קצת קטן יותר" משעשעות אותי הרבה פחות מהשאלות שבהן כולם מתים בסוף. כי הן בעצם בתחום של not even wrong. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון לעכשיו, נראה שמונד ספגה מכה קשה, אולי סופית. אסביר. לאחרונה יצאו מספר מאמרים העוסקים במידע שזורם מטלסקופ החלל "גאיה". בפרט, נותחה מהירות תנועותם של כוכבים בינאריים. ההבדל בין כח הכבידה הצפוי ע"י מונד לבין זה של היחסות הניוטונית והיחסותית הוא משמעותי דווקא באזורים של כח כבידה נמוך. מאחר וכח זה מכתיב את המהירות בה סובבים כוכבים זה את זה, בדיקת המקרים בהם בני הזוג רחוקים מספיק זה מזה (כדי שהכח יהיה חלש) אמורה להכריע בין מונד לבין ניוטון ואיינשטיין. מאמר אחד שיצא לפני כמה חודשים והיכה אז גלים, ניתח 26,615 זוגות של כוכבים בינאריים רחוקים, העריך את מהירויותיהם ומצא שהן אכן תואמות את אלו הצפויות ע"י מונד. לאחרונה הופיע מאמר שני, שטוען בדיוק את ההיפך. מה שהופך אותו לחזק הרבה יותר הוא שני אלמנטים במתודולוגיה (שנפרשת על פני 45 עמודים). ראשית, כותבי המאמר הסתפקו ב-8,611 הדוגמאות בהן תחום השגיאה הוא הנמוך יותר. יש לציין שגם במבחן הגדול אחר של מונד, דהינו שולי הגלקסיות, היא נוטה לשגשג כאשר לא מנפים מן הסטטיסטיקה דוגמאות מאיכות נמוכה, מתוך הנחה ששגיאת המדידה מתפלגת אקראית. ההבדל השני הוא השימוש בשיערוך בייסיאני. במקום לבדוק לכל תצפית עד כמה היא תואמת את התאוריה, מה שנתון לא פעם להטיה בשיקול הדעת, מחשבים עבור כל אחת מן התאוריות המתחרות את הסיכוי שהתצפית נגזרת ממנה. התוצאה? הסיכוי לרעת מונד הוא 16 סיגמא, שזה עשר בחזקת מינוס 41. ניסיונות שערכו כותבי המאמר לשנות את מונד כך שהסיכוי לה יעלה, עדיין הותירו אותה בנחיתות ניכרת ביחס לתורותיהם של ניוטון ואיינשטיין. הם גם בדקו שדי בסילוק 20% דוגמאות בעלות איכות גרועה מן הדגימה של המאמר הראשון, כדי לבטל את התוצאה של המאמר הראשון לטובת מונד - ד"ר בקי האם שמועות אלו על מותה של מונד מוגזמות? בקרוב צפויים לצאת ניתוחים נוספים של התצפיות מגאיה, שאולי יתקעו מסמרים נוספים בארונה של מונד, או אולי יחזירו אותה למשחק כזומבית. אבל צריך לזכור שגם החלקיקים האפלים טרם נמצאו, אלו שקיומם מתיימר למנוע את הסטיה הפוטנציאלית מתורת היחסות הכללית ומזו הניוטונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי את הקישור שלך (תרתי משמע) בין מונד למונוגמיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב,למרבה השמחה,הם עדיין ביחד כמו זוג יונים במקלט של הבניין (כשיש אזעקה וזה התור שלו לטוס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> האם השמועות על מותה של מונד מוגזמות? מונד תמיד היתה גמישה, במובן הזה של "רק צריך לתקן את משוואת הגרביטציה" - אבל נוצרו לה הרבה גרסאות ושיפורים. מה שבטוח, נפסל טווח רחב יחסית של אפשרויות וזה בכל מקרה התקדמות. או שהתשובה היא חלקיק חומר אפל או שהתשובה היא מונד גרסא 12 שעדיין לא הומצאה. כמו כן, הנתונים רלוונטיים (להבנתי) רק לטווחים פנים גלקטיים. בהחלט ייתכן שחומר אפל קיים בעיקר בתוך הגלקסיות - אבל מחוץ להן יש אפקט מונד (גרסא 13?) שמייתר את רובו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותודה על עדכון מעניין בנושאים שברומו של עולם. בייחוד בזמנים אלו, שבהם נושאים שבתחתיתו של עולם קשים כשאול תחתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא בגלל שהפרטים כאן עוברים לי שנת אור מעל הראש, אני חש צורך לוודא את המעט שכן יש לי ביד: כשכתבת "היחסות הניוטונית והיחסותית" חשבתי שזה סתם בלבול והתכוונת "המכניקה הניוטונית והיחסותית". אבל אז כתבת "תורת היחסות הכללית וזו הניוטונית", ואני כבר פחות בטוח. יש דבר כזה "יחסות ניוטונית"? (ושאלה לא אליך אלא לדורות הקודמים: למה בעצם "יחסות" ולא "יחסיות"?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפרשן הבית המוסמך לענייני אפו, הפסוקית אמורה להתפרש כ "(תורת היחסות הכללית) וזו (הניוטונית)". אשר לתמיהתך הלשונית, עפ"י אבן שושן יחסיות היא relativism ולא relativity. אגב, אצל שמעון ישראלי זאת בכלל "תורת היחסים", כי לחופש המשוררים אין גבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון ישראלי הלך לעולמו. מכל שיריו מה שמתנגן לי בראש הוא דווקא זה, כנראה כתגובה לשנים הנוראות האחרונות, בהן באמת חסרים לכולנו קצת סתם ימים של חול. קורונה, הפיכה משטרית, אוקטובר האדום - אתמול נחשפתי לביטוי Annus horribilis (את ההיפך ממנו כולם מכירים, והפרחים לאיינשטיין) אצל סטיבן פינקר. אצלנו אלה horribilis anni ואפשר רק לקוות שהמקבץ הזה מקרי ולא מעיד על זעם האל, אחרת אולי מחכות לנו עוד שבע מכות, ובאמת שאין לי כוח. את המערכון על בומבה הכדורגלן שמעתי אולי 500 פעם בצעירותי, וגם רחמו החייל הצחיק אותי יותר פעמים משאני רוצה לגלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צורת הרבים של Annus horribilis היא anni horribiles. עכשיו תכתוב את זה 100 פעמים (כבר יש לך נסיון בזה, מסתבר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
He has a wife, you know...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שזה ברמת כיתה ד', האנוס הצופחא של פרופ' איינשטיין מצליח כל פעם לגרום לי לגחך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כי אתה לא דובר לטינית כשפת אם. דוברי לטינית ילידים מבדילים בין הגיית Annus ובין הגיית Anus. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, טוב שהזהרת אותי, זה עשוי היה לגרום לי מבוכות גדולות בפעם הבאה שאתקל בדוברי לטינית. שלא לומר צאצאי האנוסים מספרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמון ציון נאנוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
.I had it coming
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישורים, למרות שלא הצחיקו אותי: אבי ז"ל, בתקופה מסוימת בילדותי, היה אוהב להגיד לי "בוא הנה חייל" בקול גרוני מוזר. הנחתי שזה חיקוי של איזה רס"ר בשר ודם1 מימי שירותו. אבל עכשיו ששמעתי את "רחמו החייל" אני חושב שאולי אבא שלי חיקה את ישראלי מחקה את הרס"ר של רחמו, ושיבש את הטקסט (ישראלי אמר "בוא הנה בני", אבל כשאבא שלי אמר את זה לי באמת עדיף "בוא הנה חייל".) 1 כן שכ"ג והקהמ"ק, <קישור רוח'לה https://youtu.be/BXZYJu6L7bQ?t=152 לא חמקה מזכרוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקורה כשאני כותב ומגיה באותו היום. צ''ל ''הפיזיקה הניוטונית והיחסותית'' בשני המקרים. אגב, הסיבה לכריכתן זו עם זו היא שבאזורים המדוברים (כלומר גרביטציה חלשה מאוד), אין הבדל מדיד בין תחזיות שתי התיאוריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה השקיעו כל כך הרבה בלחפש חומר אפל. איינשטיין תיקן את ניוטון בשוליים. לא הרבה יותר אוקהם לתקן את איינשטיין בשוליים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתקן את איינשטיין זה מקרה קלאסי של easier said than done אוקהם "מהווה כלל מנחה והמלצה היוריסטית בעת חיפוש אחר הסבר לתופעות בתחומים שונים" (מויקיפדיה) אבל בהחלט הוא לא הגורם הבלעדי. מה שכתבת זה כמו להגיד: מכונית בלי מחשב היא יותר פשוטה, למה משקיעים כ"כ הרבה במחשוב מכוניות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידות בלשיות | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |