עוד חוזר הניגון 3260
חייו, מותו ותחייתו של ה"פנדר רודס" – הפסנתר החשמלי החשוב בהיסטוריה.
לוגו פנדר רודס
בשנה שעברה שחררו אלפי מוזיקאים ברחבי העולם אנחת רווחה. אחרי יותר מעשרים שנה של המתנה, שמועות ופקפוקים, הפסנתר החשמלי המיתולוגי הידוע בשם "פנדר רודס" (Fender Rhodes) – או בקיצור, "רודס" – קם לתחייה.

הגוון המיוחד של פסנתר הרודס היה מרכיב מרכזי במוזיקה הפופולרית של שנות השבעים. ניתן לשמוע אותו היטב, לדוגמה, ב"שיר המכולת" של כוורת, ב-Riders on the Storm של להקת "הדלתות" וב-Just the Way You Are של בילי ג'ואל. ריי צ'רלס, שהיה בין הראשונים לאמץ את הכלי בסוף שנות השישים, ושגם הונצח בחברתו בסצנה משעשעת בסרט "האחים בלוז", תיאר אותו לימים כ"פצצת אטום מוזיקלית, ששינתה לנצח את פני המוזיקה".

בראשית

סיפורו של פסנתר הרודס התחיל בזמן מלחמת העולם השניה כאשר הרולד רודס, מורה צעיר לפסנתר מלוס־אנג'לס, התגייס לחיל האוויר האמריקאי. רופא הבסיס הציע להרולד ללמד את החיילים המאושפזים בו לנגן, והרולד, שנענה להצעה, תכנן ובנה מעודפי חלקים של מפציצי B-17 כלי מקלדת קטן ונייד בן שתיים וחצי אוקטבות שפעל על עיקרון הקסילופון. הכלי, שנקרא Xylette, זכה להצלחה גדולה: הוא הופץ לכל בתי החולים של חיל האוויר, ורבבות חיילים המרותקים למיטתם השתתפו בתוכנית "בנה ונגן" שהגה הרולד, שבמסגרתה הם בנו בעצמם את הפסנתר הקטן ולמדו לנגן בו. לאות תודה על פועלו בשיקום הפצועים, העניק מזכיר המלחמה האמריקאי להרולד מדליית כבוד ב-‏1945.

הרולד רודס מלמד נגינה בחיל האוויר האמריקאי, אמצע שנות ה-‏40

הרולד רודס מלמד נגינה בחיל האוויר האמריקאי, אמצע שנות ה-‏40



לאחר המלחמה ניסה הרולד רודס את מזלו בשוק האזרחי, ותכנן כלי מקלדת קטן חדש בשם Rhodes Pre-Piano, שהיה מבוסס על עקרון הפעולה של ה-Xylette ונשמע כך. החברה שהקים לייצור ושיווק הכלי נכשלה מסחרית בגלל איכות הרכבה ירודה, והרולד המאוכזב עזב את עולם המוזיקה והקים בטקסס עסק למסחר בציוד חקלאי. דווקא שם הוא הגה את הרעיון שבלב פסנתר הרודס: "הקולן האסימטרי".

קולן רגיל הוא מזלג מתכת קטן בעל שתי שיניים. כשנוקשים עליו, השיניים רוטטות בתדירות קבועה, והוא מפיק צליל נקי ומדויק. הרעיון של הרולד רודס היה לקרב את אחת משיני הקולן ל"פיק־אפ" – מעין מיקרופון הבנוי ממגנט קטן שעליו מלופף כבל חשמלי. היות שהשן עשויה ממתכת פֶרו־מגנטית (כלומר מתכת הנמשכת למגנט), הרטיטות הזעירות שלה יוצרות שינויים מחזוריים בשדה המגנטי שמשרה המגנט, ובזכות חוק פיזיקלי הקרוי "חוק לנץ" נוצר אז בכבל זרם חשמלי מחזורי, שאותו ניתן להגביר ולהשמיע ברמקול. מדוע על הקולן להיות אסימטרי? משום שהשן הקרובה לפיק־אפ צריכה להיות דקה וגמישה כדי שתוכל לרטוט בתנודות רחבות יחסית מול המגנט, ואילו השן האחרת צריכה להיות עבה וכבדה כדי לספק אינרציה לרטיטות, כך שהצליל לא ידעך וייעלם מיד.

למעלה: קולן אסימטרי. למטה: תיאור סכמטי של מנגנון הרודס

למעלה: קולן אסימטרי של פסנתר רודס. למטה: תיאור סכמטי של מנגנון הרודס (צילום ותרשים: מערכת האייל הקורא)



הרולד רודס תכנן מנגנון שבו לחיצה על קליד גורמת לפטיש להכות בקולן האסימטרי ולהפיק צליל; מערך של מנגנונים שכאלה, עם קולנים באורכים שונים עבור גבהי־צליל שונים, הוא לב הפסנתר. כך, בדומה לגיטרה חשמלית (אך בשונה מסינתסייזר), פסנתר הרודס הוא כלי מוזיקלי אלקטרו־מכני, כלומר כלי שממיר רטיטות מכניות – של מיתר בגיטרה, ושל שן הקולן ברודס – לזרם חשמלי מחזורי, שבאמצעות מגבר ורמקול הופך לצליל. מי שיקרב את אוזנו למנגנון הרודס בעת שמנגנים בו כשהוא לא מחובר לחשמל, עדיין יוכל לשמוע צלילים חלשים ולזהות את המנגינה.

באמצע שנות החמישים בנה רודס אב־טיפוס של פסנתר חשמלי שלם בן 6 אוקטבות המבוסס על הקולן האסימטרי. שמעו של הפסנתר הגיע לאזני לאו פנדר, המייסד והמנהל של חברת פנדר – אחת מחברות כלי הנגינה החשובות אז וגם היום. ב-‏1959 הקימו השניים שותפות, שממנה נולד השם "פנדר רודס". בגלל שלאו פנדר לא אהב את הצלילים הגבוהים של הפסנתר, המוצר המסחרי היחיד שהניבה השותפות היה מקלדת בס בת שתיים וחצי אוקטבות בשם Fender Rhodes Piano Bass. המקלדת יצאה לשוק בתחילת שנות השישים, וזכתה לפרסום מאוחר יותר תחת ידיו של ריי מאנזרק מלהקת "הדלתות".

רודס Piano Bass

רודס Piano Bass (צילום: פיטר ג'קסון, רישיון by-nc-nd)



תור הזהב

ב-‏1965 רכשה חברת CBS את חברת פנדר, לאו פנדר יצא מהתמונה, וסוף סוף יצא לשוק הכלי שהרולד רודס עמל על תכנונו במשך כעשור: פסנתר חשמלי מלא המבוסס על הקולן האסימטרי, עם מגבר ורמקולים אינטגרליים. הדגם הראשון של הפסנתר זכה לימים לכינוי הבלתי־רשמי Silvertop, בשל צבעו של מכסה מנגנון הקלידים; אחת ההקלטות הראשונות שהוא השתתף בהן היתה הקטע Stuff של חצוצרן הג'אז מיילס דייוויס מ-‏1968, שם ניגן בו הרבי הנקוק. בהמשך אותה שנה שלחה חברת פנדר ללהקת הביטלס כמה כלי נגינה במתנה, וביניהם פסנתר רודס. את הפסנתר, שעליו ניגן בילי פרסטון, ניתן לשמוע היטב בשירים Get Back ו-Don't Let Me Down שהוקלטו בתחילת 1969.

פנדר רודס Silvertop משנת 1966

פנדר רודס Silvertop משנת 1966 (צילום: Vintage Vibe)



במהלך שני העשורים הבאים המשיך הרולד רודס לשכלל בהתמדה את הפסנתר, שהתפתח מדגם ה-Silvertop ל"סימן 1" ולאחר מכן ל"סימן 2". שתי התצורות העיקריות שהוצעו למכירה היו דגם ה"מזוודה", שכלל חלק תחתון ובו מגבר ורמקולים, ודגם ה"במה", שהיה דומה לחלקו העליון של דגם המזוודה, והצריך חיבור למגבר חיצוני. את שני הדגמים ניתן היה להשיג בגרסת 73 קלידים (6 אוקטבות) ו-‏88 קלידים (7 וחצי אוקטבות). דגמים נדירים יותר, ביניהם דגם מצופה עץ המיועד לסלון ודגם לימודי עם מטרונום אינטגרלי, הם כיום פריטי אספנים. ב-‏1975 החליטו מנהלי CBS מסיבות שיווקיות להסיר את הכיתוב "פנדר" משם הפסנתר ומהלוגו שלו (הפסנתר עצמו כמעט ולא השתנה אז), אך השם "פנדר רודס" התקבע, ורבים ממשיכים לכנות כך את הכלי עד היום.

שנות השבעים היו תור הזהב של הרודס. אפשר היה לשמוע אותו בכל סוגי המוזיקה הפופולרית של התקופה: במוזיקת הסול של סטיווי וונדר, בפופ המתוחכם של פול סיימון, בפופ הפחות מתוחכם של הבי ג'יז, ברוק המתקדם של פינק פלויד, ברוק העוד יותר מתקדם של ג'נטל ג'יאנט, בדיסקו של "גריז" ובאין ספור שירים אחרים. מקום מיוחד נשמר לו במוזיקת הג'אז־פיוז'ן שפרחה באותה התקופה, תחת ידיהם של צ'יק קוריאה, הרבי הנקוק, ג'ו זווינול, ג'ורג' דיוק ואחרים. בשיא התקופה יוצרו למעלה מ-‏50 פסנתרים ביום, והרולד רודס סיפר אז שהוא שומע את הפסנתר שלו ברדיו שש או שבע פעמים בשעה מדי בוקר.

בזכות פסנתר הרודס (ומתחריו האחרים, שבראשם הוורליצר) יכלו לראשונה מוזיקאים ליהנות מכלי מקלדת שהיה גם נייד – כל דגמי הפסנתר ניתנו לאריזה ולתובלה בקלות יחסית, והקל מביניהם שקל "רק" כ-‏60 קילוגרם – וגם דינמי, כלומר איפשר לשלוט בעוצמת הצליל על־ידי עוצמת הלחיצה על הקלידים. הפסנתר היה סוס עבודה אמין, ובפעמים הנדירות שקליד היה יוצא מכיוון, ניתן היה לכוון אותו מחדש בדרך שאינה מסובכת בהרבה מכיוון מיתר גיטרה. על־ידי מניפולציות במגבר, הוספת אפקטים וכוונון פנימי של מנגנון הפסנתר, ניתן היה להעניק לצליל היסודי של הרודס גוונים חדשים – החל מצליל פעמונים ענוג וכלה בנביחה צרודה. טכנאים שהתמחו ברודס התפרנסו מתחזוקה, תיקון ושיפור של הפסנתר, ונוצרה סביבו תעשייה שלמה של תוספים ושינויים.

פסנתר רודס "מזוודה" סימן 1

פסנתר רודס "מזוודה" סימן 1 (צילום: Nam2@7676, רישיון by-nc-nd)



הרודס בארץ

גם בארץ פרח הרודס בשנות השבעים, ועל המוזיקאים והלהקות שאימצו אותו נמנו אריאל זילבר, יהודית רביץ, שלמה ארצי, אריק לביא, גזוז ותמוז. מעבר לשירי הפופ והרוק השגרתיים של התקופה, אפשר היה לשמוע אותו כמעט בכל מקום אחר, החל מפרסומת לתה ויסוצקי, דרך פסקול הסרט 'מבצע יונתן', וכלה בגירסת התקליט של "דירה להשכיר".

בין חלוצי הרודס בארץ שמור מקום מיוחד לפסנתרנית, המלחינה והמעבדת אלונה טוראל. את צלילי הרודס שלה, שמצליחים להיות מלטפים ומלאי גרוב בעת ובעונה אחת, ניתן לשמוע, בין השאר, לצד קולותיהם של אריק אינשטיין, שלום חנוך, חוה אלברשטיין, דורי בן זאב, רותי נבון, יגאל בשן ושם־טוב לוי, ואפילו במנגינת הפתיחה של 'רגע עם דודלי'. "לרודס יש נשמה, הוא באמת כלי מיוחד במינו", היא מספרת, "הוא פשוט היה משהו שהתאים לי, שהתאים לאישיות שלי". כשעולה עניין המשקל של הכלי, היא פורצת בצחוק: "לסחוב אותו לבד לא יכולתי, אבל בוא נגיד שהשתתפתי בסחיבתו. תיקונים למדתי לעשות לבד, זה היה מכשיר ידידותי – אם היה פיק־אפ קרוב מדי או רחוק מדי, הייתי מסדרת את האיזון של הווליום". באפקטים היא כמעט ולא השתמשה: "הכלי הזה הוא כל כך משוכלל – הוא לא משוכלל, הוא מושלם! – אז כמעט לא צריך כלום. הצליל שלו הוא חינני כל כך, אסתטי וקצבי, עגול כזה".

האם הנגינה שלך על הרודס שונה מנגינה על פסנתר אקוסטי?

"בטח. זה כלי אחר. זה אמנם פסנתר, אבל פסנתר עם צבעים שונים, אז אתה עושה אדפטציה. זה כלי עם ריינג' דינמי מאד יפה, אז הוא מזמין התייחסות דינמית. הוא כלי שמחמיא לקצב, ולנגינה קצבית נכונה עליו יש חן גדול מאד."

יש נגן רודס שהושפעת ממנו במיוחד?

"בטח – הרבי הנקוק. הוא הגורו שלי. במיוחד אלבום בשם Fat Albert Rotunda, שלא היה נפוץ כל כך בזמנו, ואחד הקטעים שם נקרא Tell Me a Bedtime Story; הוא השפיע עלי השפעה מרובה."

מוזיקאי ישראלי נוסף עם קילומטרז' ארוך במיוחד על הרודס הוא יוני רכטר, שניגן עליו בכל אלבומי "כוורת", באלבומי הסולו הראשונים שלו, באלבומים שהפיק לגידי גוב ולאריק איינשטיין, ובעוד הזדמנויות רבות. "אני חושב שהפעם הראשונה ששמעתי פנדר רודס היתה בתקליטים של מיילס דייויס, בתחילת שנות השבעים", הוא נזכר. "היה אז גם את השיר Killing Me Softly של רוברטה פלאק, שהיה עם פנדר מאד בולט. הפנדר שלי היה השני בארץ, הראשון היה של אלונה טוראל [טוראל לא בטוחה ששלה היה הראשון, י.נ.]. הסיפור של הרודס שקיבלתי הוא מיוחד: דני סנדרסון בא אלי הביתה, צילצלנו לחנות כלי הנגינה מאני'ס ברחוב 48 בניו יורק, והזמנו דרך הטלפון את הפנדר – כזה עם חלק תחתון ו-‏73 קלידים – שהגיע לנמל חיפה אחרי כמה שבועות. דני ואני נסענו לנמל והבאנו אותו ישר לאולפני טריטון הישנים ברחוב אידלסון, שם הקלטנו את השיר "ילד מזדקן", שזה השיר הראשון שניגנתי עליו אי פעם. לא ידעתי כל כך איך להשתמש בו, אז ניסיתי לחקות את מה שהיה נדמה לי שעושים עם הכלי הזה. ואז הבאתי אותו לבית אמי – הייתי אז בן 21 או 22 – ולקחתי אותו לחדר השינה שלי, שבו גדלתי. אני זוכר לטובה את הריח החריף שלו, ריח כזה של משהו אחר. הוא ישן אצלי בבית כמו איזו יישות חיה כמעט."

"הוא היה נורא כבד, כמובן. בכוורת היה צוות של פועלי במה שהיו סוחבים אותו להופעות, אבל ב"ארבע עשרה אוקטבות", אבנר קנר ואני פשוט היינו סוחבים אותו כמו סבלים להופעות. תקלות מקומיות בפנדר יכולתי לסדר: כדי לכוון, לאט לאט למדתי להזיז את הסלילים האלה, ואם היו נתקעים צלילים הייתי פותח אותו ומתקן, אבל אני לא איש עם חוש טכני מי יודע מה, אז לא מעבר לזה. אחרי כמה שנים הכלי נשחק כי הוא ניגן כל כך הרבה – מאות הופעות והקלטות – וגמר את חייו באופן טבעי. אז קניתי אחד חדש, עם 88 קלידים, בשביל ערב שעשיתי פעם עם גידי גוב אני חושב, "זה תלוי רק בנו", אבל אין לו את הקסם של הראשון. הראשון היה באמת רענן כזה, והשני היה פחות מרגש מהראשון, משום מה. אולי זה גם משהו בי, אני לא יודע."

יוני רכטר עם פנדר רודס ("במה" סימן 1, עם 73 קלידים) בתקופת "ארבע־עשרה אוקטבות". לצידו זוהר לוי ואבנר קנר

יוני רכטר עם פנדר רודס ("במה" סימן 1, עם 73 קלידים) בתקופת "ארבע־עשרה אוקטבות". לצידו זוהר לוי ואבנר קנר (צילום באדיבות יוני רכטר)



"הפנדר זה כלי שמאד התחברתי אליו; רגשית, הוא מאד התאים למשהו אצלי. פסנתר הוא לפעמים יותר נוקשה, ואתה לא יכול לעשות בו מה שנקרא "שטיחים", כי משך הצליל שלו יותר קצר, אז בשיר כמו "היא כל כך יפה", למשל, עשיתי עם הפנדר כל מיני דברים ארוכים. אני מאד אוהב פסנתר, וזה הכלי העיקרי שלי, אבל הפנדר נתן לי אפשרות ביטוי אחרת, שלא ידעתי שהיא קיימת. לפעמים קורה לי שאני מנגן, נגיד בגרמניה, ויש פסנתר באמת טוב – סטיינווי או בוזנדורפר של 100,000 דולר – ופתאום אתה נשמע בעשר דרגות יותר טוב, או שהוא מוציא ממך משהו אחר. אז ככה הרודס נתן לי אפשרות לגלות בעצמי כל מיני דברים מוזיקליים, אבל בצורה לא מודעת, כי כוורת היתה שלב לא מודע, שלב צעיר בעשייה."

יש הקלטה שלך עם הרודס שאתה גאה בה במיוחד?

"כן, יש כמה. יש למשל שיר של אפרים שמיר, שנקרא "להיות כוכב או לפחות ירח", ושם אני זוכר שהייתי מרוצה מאיך שניגנתי. יכול להיות שיש טעות בתקליט, אבל תמיד טועים וחושבים שזו אלונה טוראל; זה לא שאכפת לי [צוחק], אבל זה אני. גם בכוורת יש כמה שירים, למשל ב"העולם שמח" יש כל מיני דברים שאני מנגן מתחת, וגם כמובן "שיר המכולת", שהסולו שלו מצלצל מיוחד עד היום. מהסולו שלי ב"ככה היא באמצע" לא הייתי מרוצה עד הסוף, אבל זה מה שיצא. ב"שיר נבואה קוסמי עליז" לפנדר יש הרבה נוכחות. יש הרבה שירים שאתה מרוצה כשאתה עושה בהם דברים שמפתיעים אותך; למשל, ב"למרות הכל" של כוורת יש דברים קצביים מעניינים שיצאו לי, שכאילו הולכים קצת נגד הלהקה."

איזה נגני רודס אתה אוהב?

"יש את צ'יק קוריאה המוקדם, מתקופת Light As a Feather; הברק והדיוק שלו, עם הסולואים הנפלאים. השפעה מאד גדולה היא השיר As של סטיווי וונדר – יש שם בסיום סולו רודס נפלא של הרבי הנקוק, שגם כן היה אורים ותומים. בארץ, אלונה טוראל היתה מקור השראה בדברים שהיא עשתה עם אריק איינשטיין ושלום חנוך. אחרי זה, בשנות ה-‏90, אצל דונלד פייגן הרודס משמעותי."

מתי ניגנת בפעם האחרונה על פנדר רודס?

"את הפנדר השני בעצם יש לי עד היום. הוא שמור באיזה אולפן ואני לא מנגן עליו אלא לפרוייקטים מיוחדים. לפני שנתיים עשיתי ערב בפסטיבל הפסנתר ואירחתי שלושה פסנתרנים – אבנר קנר, שלומי שבן ואלון יבנאי – אז הבאתי את הפנדר, ועם אבנר ניגנו כמיטב המסורת. אני חושב שזאת היתה הפעם האחרונה."

הסוף?

בתחילת שנות השמונים התחילה חברת CBS להכניס שינויים בתהליך ייצור הפסנתר שלא היו לרוחו של הרולד רודס. כדי לחסוך בעלויות הוחלפו קלידי העץ בקלידי פלסטיק, הייצור עבר מקליפורניה למקסיקו, ונבחרו ספקים חדשים שייצרו חלקים באיכות ירודה. בעורפו של פסנתר הרודס החלו לנשוף הסינתסייזרים הדיגיטליים: כלי מקלדת אלקטרוניים, שבדומה לקודמיהם האנלוגיים, לא כללו רכיבים מכניים במנגנון הפקת הצליל, אולם בזכות מהפכת הדיגיטציה של התקופה נעשו לזולים וקומפקטיים בהרבה. בזה אחר זה נסגרו פסי הייצור של כלי מקלדת אלקטרו־מכניים אחרים: ההמונד ב-‏1975, הקלווינט ב-‏1980, והוורליצר ב-‏1982. ב-‏1982 החלה גם CBS לשווק סינתסייזר בשם "כרומה", שבו לא היה זכר לקולן האסימטרי; הרולד רודס רתח מזעם כשגילה שהכלי הוצג בפרסומות כ"פסנתר רודס אלקטרוני" וכבעל "צליל הרודס האופייני", ושיגר מכתב מחאה חריף למנהלי CBS.

במקביל, המשיך הפיתוח של פסנתרי הרודס האלקטרו־מכניים האמיתיים. אחרי רודס "סימן 3" מ-‏1980 – דגם משולב עם סינתסייזר שהיה עתיר בעיות ושנכשל בשוק – ורודס "סימן 4", שהגיע רק לשלב האב־טיפוס, יצא ב-‏1984 רודס "סימן 5". ה"סימן 5" היה לדברי הרולד רודס פסנתר הרודס האולטימטיבי, והתגלמו בו כל השכלולים והשיפורים שפיתחו הרולד רודס והמהנדסים שלצידו לאורך השנים. אבל המציאות היתה חזקה יותר. רק אלפים בודדים של "סימן 5" יוצרו, וב-‏1985 נעצר הייצור של כל דגמי הפסנתר.

במהלך שנות ה-‏80 התדרדר במהירות מעמדו של הפסנתר. בשוק ובו סינתסייזרים קלי־משקל וזולים מאי־פעם, הצביעו המוזיקאים נגד הרודס הכבד והמסורבל. "באולפנים הפנדר נהיה פחות נגיש, והגיעו הסינתסייזרים שהיו אז מאד אטרקטיביים", מספר רכטר. "למרות שאצלי זה לא היה שיקול אף פעם, הוא גם יצא מהאופנה". צליל הפסנתר לא התאים לסגנון הסינת'-פופ והגל החדש שפרח באותה התקופה, וגם בג'אז, בו החלה בשנות ה-‏80 מגמת החזרה לסגנון ההארד־בופ האקוסטי של שנות החמישים והשישים, נמצא לרודס פחות ופחות מקום. פסנתרי רודס משומשים, שהוצעו למכירה בהמוניהם, נקנו לעתים בפרוטות.

ב-‏1987 קנתה חברת כלי הנגינה רולנד את הזכויות על השם "רודס" תמורת 20,000 דולר. רולנד הוציאה לשוק כמה דגמי סינתסייזר תחת השם "רודס", שבחלקם אפילו לא טרחה לכלול חיקוי לצליל הרודס המקורי; את החיקוי לצליל בדגמים האחרים תיאר הרולד רודס כ"מחליא".

אבל גם בתקופה החשוכה בתולדות הרודס נותרה סביבו קהילה של מעריצים קנאים שנשבעו אמונים לצליל שלו. הם שימרו ושיפצו באהבה פסנתרים ישנים, תוך שהם נעזרים בכמה בתי עסק שקמו בארצות הברית, ושהתמחו במסחר בחלקי רודס משומשים ומחודשים. האינטרנט הביא עדנה לאותם מעריצים: ב-‏1996 הוקם הגלגול הראשון של ה-"Rhodes Super Site", שהוא כיום מקור המידע המקיף ביותר על הפסנתר, וב-‏1998 נוסדה קבוצת דיון, שבשיא פעילותה זכתה למאות הודעות מדי חודש.

תחייה

החל מאמצע שנות ה-‏90, עם מגמת החזרה לצליל הרוק המסורתי יותר, התחדש העניין בצליל של הרודס. באלבומים ובהופעות של להקות כגון רדיוהד, ג'מירוקוואי וסופרגראס ניתן היה שוב להבחין בפסנתר, וגם בג'אז קמו לרודס מעריצים חדשים. בארץ נשמעו שוב צלילי הרודס אצל אסף אמדורסקי, ירמי קפלן ואחרים, ובשנים האחרונות הוא תופס מקום של כבוד בלהקות הרטרו כגון הגרובטרון, הדורבנים ו"עוזי נבון ומכרים".

פסנתרן הג'אז עומר קליין מנגן על רודס "מזוודה" סימן 1

פסנתרן הג'אז עומר קליין מנגן על רודס "מזוודה" סימן 1 (צילום: מערכת האייל הקורא)



אבל לא כל צלילי הרודס שנשמעים בשנים האחרונות הופקו מפסנתרי רודס אמיתיים. כבר בתחילת שנות השמונים החלו סינתסייזרים לכלול חיקויים לצליל הרודס, שהשתפרו בצורה ניכרת עם התפתחות טכנולוגיית דגימת הצליל. במבחן עיוור שנערך לפני כמה שנים בקבוצת הדיון האינטרנטית של הרודס – שחבריה הם בכירי הפיינשמקרים בכל הנוגע לפסנתר – רק כשליש מהמשתתפים הצליחו להבדיל כהלכה בין הקלטה של פסנתר רודס אמיתי לבין הקלטה של פסנתר רודס דגום. אך מעבר לנאמנות הצליל של החיקוי, ישנה חוויית הנגינה על הכלי; כשאלונה טוראל נשאלת על כלי־מקלדת בשם Nord, הנחשב כיום כבעל אחד החיקויים המוצלחים ביותר של הרודס, היא אומרת: "הוא היה נחמד, אבל לא סיפק אותי. היום עושים דגימות, ומה שעשוי מדגימות לא יכול להיות הדבר עצמו. הוא יכול להיות קרוב, אבל הוא לא מגיב כמו הכלי האמיתי."

בתחילת שנות התשעים הצטרף לדברי ימי פסנתר הרודס ג'וזף ברנדסטטר, צעיר בעל חנות לכלי נגינה מלוס אנג'לס, שבזכות פגישה מקרית עם הרולד רודס הפך למקורב אליו. בתמיכת ברנדסטטר, קנה הרולד רודס ב-‏1996 את הזכויות לשם "רודס" מחברת רולנד, וכשהוא בן 86, הכריז שהשניים הולכים להקים את הפסנתר לתחייה. לרוע מזלו, הרולד רודס לקה באירוע מוחי מספר חודשים לאחר מכן, בריאותו התדרדרה, והוא נפטר בשנת 2000 בגיל 90. לאחר מאבק משפטי ממושך קנה ברנדסטטר ב-‏2003 את הזכויות לשם "רודס" ממשפחת רודס והכריז שהוא מתעתד לייצר את הכלי בעצמו. ב-‏2005 הוא העלה הודעה ארוכה לקבוצת הדיון האינטרנטית, ופירט את תוכניותיו: כן, הוא הולך לייצר פסנתר אלקטרו־מכני אמיתי נאמן למנגנון המקורי, ולא רק זאת, אלא שהפסנתר גם יצוייד בחיבור MIDI ממוחשב, ישקול פחות מפסנתר הרודס המקורי, ויוצע במגוון של דגמים וגדלים.

בקהילת הרודס נתקלו ההכרזות של ברנדסטטר בספקנות, שהפכה במהרה לחשדנות ואף לעוינות. שמועות על התנהגות מכוערת מצידו במהלך ההתדיינות המשפטית מול משפחת רודס החלו לצוץ, וחמור מכך, ההתנהלות של ברנדסטטר מול הקהילה היתה לכל הפחות תמוהה: מצד אחד הוא תיחקר מומחים על העדפותיהם הטכניות ועל סיכויי ההצלחה בשוק של המוצר המיועד, אך מצד שני לא הגיב לשאלות הבהרה שנשלחו אליו אודות תוכניותיו, סירב למסור עדכונים על התפתחות הפרוייקט, אילץ את חברת התוכנה המוזיקלית Scarbee להוריד את הדגימות של הרודס ממוצריה, ואף גרם ל"סופרסייט" לרדת מהרשת לזמן מה, אחרי שהציע לבעלי האתר כי לא יתבע אותם על השימוש בשם "פנדר רודס" אם לא יפרסמו ביקורת רעה עליו או על המוצר החדש. העובדה שאיש טרם ראה את הכלי החדש, ולו בשרטוט או בתמונה, רק הוסיפה לפקפוקים, וחברי הקהילה נקרעו בין תקווה לתחיה אמיתית לבין חשש מהונאה.

כשהכריז ברנדסטטר שהוא יציג פסנתר רודס "סימן 7" חדש בינואר 2007 בתערוכת NAMM (התערוכה השנתית הגדולה בעולם לכלי נגינה), הוא נתקל בחוסר אמון כמעט מוחלט, אבל גם הגדולים שבספקנים נאלצו לאכול את כובעיהם משנפתחה התערוכה. הרודס חזר, ובגדול. בהופעת מחווה חגיגית לזכרו של הרולד רודס נגנו שלושה נגני רודס ותיקים על שלושה דגמי רודס חדשים ומבהיקים שנחשפו סוף סוף לציבור הרחב; כל ההבטחות בדבר החידושים הטכניים קוימו – יש לפסנתר אפילו חיבור USB! – ובאי הכנס שניסו את המוצר החדש הפיצו רשמים נלהבים ברחבי האינטרנט.

ג'ו ברנדסטטר (משמאל) והרבי הנקוק (מימין), לצד רודס סימן 7 בתערוכת NAMM 2010

ג'ו ברנדסטטר (משמאל) והרבי הנקוק (מימין), לצד רודס סימן 7 בתערוכת NAMM 2010 (צילום: תאגיד המוזיקה רודס)



החל מאמצע 2007 אפשר היה להזמין רודס "סימן 7" באתר הרודס החדש, אבל מוזיקאים ששילמו עליו מראש תמורת הנחה נעשו יותר ויותר מוטרדים כשמועד האספקה נדחה שוב ושוב, תוך שברנדסטטר מתחמק מלהבהיר את לוח הזמנים של פרוייקט הייצור, ואפילו נמנע מלפרסם באתר מספר טלפון ליצירת קשר. אולי כדי להזים את ההערות הסרקסטיות שהחלו שוב לצוץ בנוגע לנקיון כפיו, הזמין ברנדסטטר במאי 2009 את כתבי מגזין המוזיקה Keyboard לסיור מצולם במפעל הרודס החדש; הכתבים חזרו נלהבים, והציגו עדויות חד משמעיות למפעל אמיתי ומתפקד.

רק ביוני 2009 התחילו הפסנתרים החדשים הראשונים להגיע לבתי המזמינים. אמנם חלק מהבעלים החדשים התלוננו על איכות בניה לא אחידה ואחרים נאלצו להמתין זמן נוסף עד שקיבלו את דוושת הפסנתר, ואמנם מחיר הפסנתר – המגיע עד לכ-‏5,000 דולר לדגם הגדול והמשוכלל – תסכל רבים מהמעריצים הוותיקים, אבל כיום דומה שקיימת הסכמה כללית שכשהוא מכוון ומטופל היטב, הרודס החדש הוא כלי מצויין שלא מבייש את מורשת ימי הזוהר שלו. הדיונים שעדיין מתנהלים על איכות הצליל וחוויית הנגינה עליו מזכירים את הדיונים הוותיקים והבלתי־נגמרים על יתרונות דגם וינטג' זה או אחר על פני חברו, דיונים שכנראה יימשכו כל עוד יפרטו עליו ידיים אוהבות.

רודס סימן 7, 73 קלידים

רודס סימן 7, 73 קלידים (צילום: פיטר מ. מאהר)




דוגמת צליל ה-Rhodes Pre-Piano באדיבות ה-Rhodes Super Site; מנגן: ג'ון ר. מקלרן. הפרסומת לתה ויסוצקי באדיבות שפ"מ.
קישורים
Rhodes Super Site
אתר הרודס החדש
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

554216
תודה! איזה מאמר מושקע ומלא ממתקים.

האם לא זכור לך קטע‏1 של אריק רודיך בשם "ישבתי על הפנדר"? :-) נדמה לי שהוא היה עוד משתמש ישראלי מסיבי.

1 זכרתי שזה משנות השמונים, בפועל זה מ-‏1978: http://mooma.mako.co.il/Biography.asp?ArtistId=1576
554217
לא, לא זכור לי, ובכלל לא הכרתי! מעניין מאד. יש לך את השיר? למישהו אחר אולי?

אפרופו אריק רודיך, הוא זה שמופיע כנגן רודס בקרדיטים של "להיות כוכב או לפחות ירח", והוא גם זה שמצולם בקליפ של השיר. מעניין כמה עוד קרדיטים התפנצ'רו באופן דומה במרוצת השנים.

מישהי שאת מכירה כתבה פעם ביקורת על כל האלבום הזה. מומלץ.
554218
אחלה ביקורת :-) לאלבום קלאסי.

אין לי את השיר, גם לא זוכרת אותו (מלבד העובדה שהוא כלל טקסט, ולא רק קטע אינסטרומנטלי כדרכו של רודיך). אבל לדעתי היה גם קליפ שלו ב"עוד להיט" כך שבטח שמור איפשהו בארכיוני הטלוויזיה. ותקליטים ישנים של רודיך יש לדעתי לא מעט, בחנויות מוזיקה יד שנייה.
554219
עד שאני אגיע לחנות תקליטים יד שניה, אמצא את התקליט ואשמיש את הפטיפון שלי, יעבור נצח. בקיצור - גרושו, שומע?
יש לי, יש לי! 573974
אחרי חיפושים נרחבים, הצלחתי להשיג דרך ערן דינר מהבלוג המשובח "זה מסתובב" את השיר! הנה, כאן. קצת אירוני שבשיר יש פסנתר אקוסטי, קלווינט, המונד, סינתסייזר לתפקיד הבס, סינתסייזר לכלי הנשיפה, וסינתסייזר "סתם", אבל פנדר רודס אין.
יש לי, יש לי! 573975
ועכשיו גם נפל לי האסימון איזה שיר השיר הזה מזכיר: Nothing from nothing של בילי פרסטון ("החיפושית החמישית", שהוזכר במאמר).
יש לי, יש לי! 673812
אחרי שהכרתי קצת יותר את בילי פרסטון, נראה לי שזה כבר יותר מסתם "מזכיר" אותו - העלייה הכרומטית באקורדים מאחורי המילים "תכתוב את השיר ותקליט ותביא להיט" (54 שניות אחרי תחילת השיר) היא כמעט אחד לאחד העלייה הכרומטית 27 שניות מתחילת הקטע "Outa Space".

חוץ מזה, Outa Space הוא שיעור מאלף בלהטוטי קלווינט, ובפרט, בהילכות גרוב ופאנקיות. כבוד.
יש לי, יש לי! 692081
חומר משובח, תודה! וההשוואה נראית לגמרי במקום.
יש לי, יש לי! 573976
איזה כייף! ח"ח על מאמציך, הגעת למקומות נפלאים בדרך.
והשיר גרובי וכייפי הרבה יותר ממה שזכרתי.
יש לי, יש לי! 574260
זו אכן היתה חתיכת דרך עד שהשגתי את השיר. השיא שלה היה פגישה עם גרושו (!) האליל, שאותו הפתעתי בביתו אחרי עבודת בילוש מקיפה לאיתור זהותו האמיתית (תגובה 257551, למשל, הסגירה את ידענותו בתחום הרלוונטי). גרושו הפעיל את קשריו בגל"צ, ואם הכל יילך כמתוכנן, קוטנר ישמיע את השיר בתוכניתו היום ב-‏9 בערב. הכינו את מקלטי הרדיו. כאמור, השגתי בסופו של דבר את השיר במסלול עוקף גרושו, אבל אין בכך כדי להמעיט את הגאווה במפגש עם האיש והאגדה.
יש לי, יש לי! 574269
אם כך נכונות השמועות על ''משטרת המוס'', המפתיעה איילים בביתם אחרי עבודת בילוש מקיפה.
לא אגדה רעי 575113
כשהוא נכנס בדלת ושאל/קבע, אתה גרושו?! זה הרגיש יותר כמו Karma police
704032
אריק רודיך נפטר אתמול, בן שלו כתב עליו יפה.
704033
''סטאללה'' שכן בארון התקליטים שלי. יהי זכרו של רודיך ברוך.
704040
משהו מוזר בכתבה, בקישור ל"אחרית": הוא כמובן מוכר לי משנות השמונים, אבל עכשיו כששמעתי אותו באוזניות, מהתחלה היה הדהוד מאד מוזר בין צד ימין וצד שמאל, כאילו הסאונד מתנודד במהירות בין ימין ושמאל.
זה לא זכור לי מאז (ייתכן כמובן והאפקט נגמז על ידי הרדיוטייפ החד ערוצי...).
אשמח למוע חוות-אוזן נוספת.
704059
ה"הדהוד" הזה הוא אפקט מכוון שנקרא "טרמולו", ושאכן מופיע בצליל הפסנתר החשמלי בשיר הזה במידה גדושה (ואף מופרזת, לטעמי).

אפקט הטרמולו ה"מקורי" הוא תנודות מחזוריות של הווליום - כלומר החלשה והגברה לסירוגין - בתדירות יחסית נמוכה, בד"כ פעמים בודדות בשנייה. האפקט הזה קיים לפחות מאז שנות החמישים עבור גיטרה חשמלית, למשל האקורד הפותח של All I Have To Do Is Dream. יש לו בד"כ שני כפתורים: אחד (rate או speed) קובע את תדירות התנודות, והשני (depth או intensity) קובע את העוצמה שלהן. בעידן הסטריאו שיכללו את האפקט הזה כך שכשהווליום יורד בצד אחד הוא עולה בצד השני, וזה מה שאתה שומע ב"אחרית", עם כפתור ה-depth מכוון גבוה. בפסנתר החשמלי הספציפי שבשיר הזה (הלוא הוא ה-CP-70 של ימאהה, שהוזכר כמה פעמים בדיון הזה) היה טרמולו סטריאו אינטגרלי, וכך גם בחלק מהדגמים של הפנדר רודס (לא עולה בדעתי אף שיר מפורסם איתו, אבל הנה הדגמה). לחלק מהדגמים של הוורליצר היה טרמולו מונו אינטגרלי (למשל Do It Again של סטילי דן).

אתה כנראה לא זוכר את האפקט הזה בשיר משנות השמונים כי שמעת אותו בטלוויזיה, שבתקופה ההיא היתה מונו לחלוטין (גם בשידור וגם באפשרות ההשמעה), ולכן העלימה אפקט טרמולו סטריאופוני. האפקט גם יותר מודגש באוזניות, יחסית לשמיעה מרמקולים.

הרבה פעמים מבלבלים בשם בין אפקט טרמולו לאפקט אחר שנקרא ויברטו. כאמור, טרמולו הוא תנודות מחזוריות בעוצמה, ואילו ויברטו הוא תנודות מחזוריות בגובה הצליל. נגני כלי קשת מחוללים ויברטו ע"י הרטטת פרק כף היד (למשל), וזמרים ע"י הרטטת בית הקול (למשל). בזכות הבלבול, ליד כפתורי הטרמולו של הפנדר רודס כתוב דווקא ויברטו, ובכיוון ההפוך, הזרוע שיש בהרבה גיטרות חשמליות ושמאפשרת לשחק עם גובה הצליל נקראת Tremolo arm (הנדריקס ינגן לנו סולו).

ובלי קשר לכל הנ"ל, למילה "טרמולו" יש עוד משמעות במוזיקה: נגינה חוזרת מהירה ברצף של אותו צליל, למשל במנדולינה או בתופים.
704061
או בפסנתר.
704066
או בכלי קשת, או במרימבה, או ...
704062
ולהקת הטרומולס מה היא, כבד קצוץ?

______
שהשפיעה על גבי שושן
704067
בזכותך גיליתי עכשיו שאת שם הלהקה מאייתים The Tremeloes (עם e אחרי ה-m). ע"פ ויקיפדיה, הסיבה לכך היא שגיאת איות בעיתון לונדוני בתחילת הדרך שלהם.
704068
מזכיר תחום אחר שמאיית עם e, מה שנראה מוזר בעולם רווי באנגלית. עולם התיעוש (ומעבר לו) מדבר על המהפכה התעשייתית הרביעית. המושג הומצא בגרמניה (ממניעים שיווקיים בהתחלה) ולכן נכתב INDUSTRIE 4.0
704109
אם אני זוכר נכון מהתוכניות של קוטנר, הטרמולוס השפיעו על דור שלם של מוזיקאים בישראל, מעצם היותם להקת הרוק הראשונה שהופיעה כאן (אולי צריך להוסיף סייגים, אבל אני לא בטוח מהם). אולי אפשר לומר שהם התניעו את גל להקות הקצב.
704100
יפה!
מאד מופרז גם לטעמי, הוא ממש מקלקל גם את הנעימות (בשורוק) וגם את הנעימה.
הכרתי את אפקט הטרמולו (נו, יש כזה במגבר הפנדר שלי :) ), אבל לא בהקשר הסטריאופוני.
ואכן הוא שונה מאד מהויברטו, עליו אני עדיין זקוק לאימון על הגיטרה - ניתן לבצע אותו גם בלי "ידית הטרמולו" המטעה, אבל הסריגים מקשים לבצע אותו, בשונה קצת מבכינור.
לדוגמה: כאן ב-‏0:32 אפשר לראות ולשמוע דוגמה לאסית עם מארק נופלר, אשף בתחום, ולהבחין שעל גיטרה הויברטו מתנודד במאונך למיתר, בעוד בדוגמת הכינור הוא מתנודד במקביל למיתר. טוב, האצבעות מתנודדות במאונך. זה נראה נורא פשוט לביצוע,וזה ממש לא.
704103
בגיטרה אכן אפשר ליצור ויברטו ע"י הרטטת האצבע בניצב למיתר, כפי שנופלר הראה, אבל גם ע"י הרטטה עם כיוון המיתר, כמו בכלי קשת. זה מקובל גם בגיטרה קלאסית וגם בגיטרה חשמלית.

ואפרופו מגברי גיטרה תוצרת פנדר: דגם ה-vibrolux (אחד כזה נמצא כרגע פחות משני מטר לימיני) נפל קורבן לבלבול הטרמינולוגי המדובר, כי יש בו טרמולו, ולא ויברטו.
704107
אפשר גם עם המיתר, בהחלט, אבל כמו שהקישורים שלך הראו:
- בחשמלית זה אפקט הרבה יותר עדין מהשיטה השנייה
- בקלאסית זה עובד בעיקר על המיתרים הגבוהים.

לדעתי זה קשור לפיזיקה של המיתר: בעוד בכינור הויברטו המקביל למיתר משנה את גובה הצליל ישירות על ידי שינוי באורך המיתר המתנודד, הסריג בגיטרה לא מאפשר זאת‏1.
מה שכן משתנה הוא המתיחות של המיתר, וזה אכן עושה חלק מהעבודה. מכאן אני מספקלץ ששינוי המתיחות במיתר עשוי מתכת (בחשמלית) גורם לשינוי קטן יותר בתדר מאשר במיתר פלסטי (שלושת הגבוהים בקלאסית), בעוד בשלושת הנמוכים בקלאסית (מתכת שמלפפת סיבים כלשהם) זה כמעט לא משנה.
בראש עובר אסוציאטיבית איזה מודול יאנג כאן, אבל נשאיר זאת בזה.

1 הויברטו המאונך עושה זאת על ידי הארכת החלק המתנודד כי הוא יוצר אלכסון בין קצה המיתר לסריג המדובר, ובכך מאריך אותו בקוסינוס הזוית.
במחשבה שנייה יש כאן כנראה גם הארכה וגם שינוי מתיחות, ומכאן האפקטיביות.
704108
מסכים בהחלט שבגיטרה, הרטטה ניצבת למיתר היא הרבה יותר אפקטיבית (מבחינת גודל המרווח המוזיקלי שהיא מאפשרת) מהרטטה עם כיוון המיתר. כידוע, גיטריסטים לעיתים קרובות "מכופפים" מיתר (מה שקורין בלעז bending) כך שהצליל עולה בטון שלם ואף יותר, מה שלא נראה לי שאפשר לעשות באמצעות הרטטה עם כיוון המיתר. (עם tremolo arm אפשר לשנות את גובה הצליל אפילו בהרבה יותר.) אני לא בטוח שאני מסכים עם הקביעה שבגיטרה קלאסית הרטטה עם כיוון המיתר עובדת בעיקר על המיתרים הגבוהים.

זה נכון שמתיחת מיתר ניצבת משנה גם את אורך המיתר וגם את המתיחות שלו, אבל אלה שתי פעולות עם השפעות מנוגדות על התדירות המופקת - ע"ע string vibration [Wikipedia]. אם אני מבין נכון את הפיזיקה של העסק, אז העובדה שהתוצאה הסופית היא עלייה בתדירות אכן נובעת ממודול האלסטיות הגבוה של מיתרים.

ואני מרשה לעצמי לנצל את ההזדמנות - אם יש כאן בקהל פיזיקאי שמבין היטב אקוסטיקה וגלים, ובפרט את הנושא של acoustic impedance (בשונה מ-specific acoustic impedance) בכלי נשיפה, ולא אכפת לו לדבר אתי, אשמח אם ייצור אתי קשר באימייל.
704105
אצל פריפ בדרך כלל זה במאוזן אבל לרגע גם במאונך.
704306
ואצל בריאן מאי במאונך. עכשיו אני מבין יותר טוב איך הוא הפיק את הצליל ההיסטרי הייחודי שלו.
704174
עוד כתבת "אחרי מות" של בן שלו על רודיך.

בכתבה מסופר ש"אחרית" היתה אחת משמונה נעימות שהושמעו ברוטציה ברקע תחזית מזג האוויר בסוף "מבט" בשנות השמונים. מבין האחרות אני זוכר היטב את הפתיחה האינסטרומנטלית של Hey You של פינק פלויד (אגב, מי שמנגן שם את הבס פרטלס הבולטת זה דייוויד גילמור, ולא רוג'ר ווטרס, שלפי דיווחים היה - ועודנו - בסיסט חלש מאד), אבל מי השש הנותרות? לפי הדיון הזה באתר סדרות הטלוויזיות הקלאסיות, הן כללו את "קיסריה" של יוני רכטר, שאני זוכר בתור נעימה מהרדיו / טלוויזיה, אבל משהו לא מסתדר לי אתה בהקשר של התחזית, Biscaya של ג'יימס לאסט, שאני זוכר בתור קוואזי-להיט רדיו, אבל לא בתור נעימת טלוויזיה, העיבוד של Ekseption ל-Air של באך, שנשמע לי מוכר במעומעם, ו"ללא מילים" של להקת הנח"ל, שלא נשמע לי מוכר בכלל. מישהו זוכר עוד?

בכתבה מרואיין הקלידן משה לוי, שבין השאר מספר על מפגש של רודיך באולפן לונדוני עם טכנאי של חברת סינקלוויר, והסינקלוויר מתואר בתור "הסמפלר המסחרי הראשון". לפי ויקיפדיה, הדגם הראשון של הסינקלוויר יצא לשוק ב-‏1977-8, אבל התווספו לו יכולות סמפלינג רק ב-‏1982. למיטב ידיעתי הסמפלר המסחרי הראשון היה הפיירלייט, שהושק ב-‏1979 (אני התוודעתי אליו דרך הסרט התיעודי הזה על פיטר גבריאל, ששודר ב"עד פופ" ועשה עלי רושם אדיר בתור ילד). כך או כך, ב"מנטרה" של אריק רודיך, שהוקלט בלונדון, השתתפו גם סינקלוויר וגם פיירלייט, לפי הכיתוב בקליפ.
704178
כל הנעימות זכורות לי, אם כי קשה לי לאשר שזה מ'מבט' או מתכמיןת רדיו אחרות.
ואגב - ekseption נשמע לי מאד דומה לפתיחה של Whiter shade of pale.
704225
אם רק עכשיו עלית על הדמיון בין WSoP לבין האריה ההיא של באך, אז אולי אחדש לך כשאצביע על הדמיון בין הבורה של ג'תרו טאל לבין הבורה של באך ;-)

ובחזרה לנושא המקורי: הכלי שמנגן את הפתיחה האיקונית של WSoP זה אורגן המונד - עוד כלי מקלדת אלקטרו-אקוסטי חשוב, שהוזכר כמה פעמים במאמר ובדיון למטה - אבל לא דגם ה-B3 המפורסם, אלא דגם אחר בשם M102. אני לא יודע להבדיל ביניהם בשמיעה.
704250
עשית קפיצה אחת שנעלמה ממני.
אני דיברתי על ekseption ואתה מדבר על באך.
פתרון אפשרי לנעלם במשוואה הוא ש(מן הידועות היא כנראה, אבל לא לי) ש-ekseption הוא ביצוע של אריה של באך.
אם זה לא הפתרון, אז אני לא מבין את האנלוגיה.
704252
Ekseption זה שם של הרכב, והקטע הספציפי הנ"ל שלהם הוא גירסה (חשמלית וקצבית) לאריה המפורסמת של באך. הנה הם מנגנים קטע מפורסם אחר של באך, שהמקור שלו מוכר לנו מהטלוויזיה של ילדותנו.
704255
א. המשוואה פתורה! טוב, להשלמה מלאה - אני מניח שגם הפתיחה של WSOP אם כך היא שעתוק מוצהר של אותה אריה? (כי בורה בהחלט כן).
ב. הגיע הזמן להתוודות - עד היום, הביצוע לטוקטה לפוגה כפי שהוא מבוצע בפתיחה האגדית של "היה היה" הוא המועדף עלי. שאר הקטעים (שנערכו החוצה באותו ביצוע) נראו לי ארוכים ומיותרים, יחסית.
דוקא הביצוע האקספשונלי שצירפת מצא חן בעיני.
704269
והביצוע החביב עלי הוא מהפתיחה של רולבול
704287
>> גם הפתיחה של WSOP אם כך היא שעתוק מוצהר של אותה אריה?

דווקא לא. יש כמובן דמיון - במהלך הבס, בצליל הראשון שנמתח, בטמפו, ובעוד דברים - אבל ממש לא הייתי קורא לזה "שעתוק".
704297
יופי, אז אין צילו כבורה.
704273
זה מקום טוב להזכיר (שוב? באייל?) את צ'רצ'יל סבסטיאן באך?
704180
אני מכיר את כל הנעימות, היחידות שאני זוכר מהתחזית הן ללא מילים וקיסריה, וכמובן Hey You.
קו הבס של Whiter shade of pale מתייחס במפורש לאריה מהסוויטה התזמורתית מספר 3 של באך.

זכרון אחר שלי מהתקופה, הפתיחה של Hotel California בתשדיר השירות לבית הספר למקצועות ים (וזמן לבלות, נשאר לך?).
הללויה? 704190
אפרופו מזכיר, בשבת הקשבנו לאוסף אקראי של שירים צרפתיים משנות ה-‏60/70 (בספוטיפיי) ועלה שיר שלא הכרתי, <קישור "כשהייתי זמר Quand j'étais chanteur"> של מישל דלפש (?). הפתיחה, וגם השיר בכלל...
הללויה? 704191
הללויה? 704195
בול.
מעניין שהשיר הצרפתי‏1 יצא קודם, ב 1975, ומכר 220 אלף עותקים כסינגל.
אף אחד לא עלה על זה בזמן אמת?

_______
1 בויקי הצרפתית Quand j'étais chanteur
הללויה? 704196
דומה בקצב, אבל במלודיה לא כל כך, לטעמי. או שלא הבנתי לאיזה שיר כיוונת.
הללויה? 704200
ובענייני העתקות מוזיקליות: מסתבר שיוצרי Toy, זוכה האירוויזיון הקודם, התפשרו בתביעה על גניבה מוזיקלית מה"וייט סטרייפס", שמהפזמון שלו לכאורה גנבו.
אלא שהפזמון האמור בעצמו, מהשיר Seven Nation Army, דומה כמו שתי טיפות קווינטה לקטע קלאסי מלפני כ-‏200 שנה.
בקיצור, לא היו צריכים להתפשר כנראה, והשתפנו.
המסלול שלך 704226
מתישהו באמצע שנות התשעים נסעתי על כביש החוף, ובמחלף נתניה עצרתי לטרמפיסט חייל. רק כשהוא נכנס לאוטו שמתי לב שהוא חניך בבית הספר לקציני ים, ושבדיוק מתנגנת אצלי ב-CD הפתיחה של הוטל קליפורניה. כמעט התפוצצתי מצחוק, אבל הוא כנראה היה צעיר מדי, ולא הבין את הקטע. (חשבתי לזרוק לו "כל כך צעיר וכבר במדים?", או "וזמן לבלות נשאר לך?", אבל התאפקתי.)

כזכור, תשדיר השירות המתחרה באותה התקופה היה התשדיר של ביה"ס הטכני של חיל האוויר, שמבוסס מוזיקלית על Take my breath away מהסרט "טופ גאן". הבס הדומיננטי שם הוא דוגמא קלאסית לצליל של ה-DX7, כפי הנראה הפריסט Bass 2 בשינויים קלים.
המסלול שלך 704251
לי דוקא נדמה שהתשדיר המתחרה של חיל האוויר באותו זמן (תחילת/אמצע השמונים) היה "זהו ספיטפייר? לא, זה אף-‏15. מאין את יודעת? הנכד שלי בטכני וגו"'. והמוזיקה היתה 'שיר היונה' של נתנאלה.
המסלול שלך 704254
ואללה! היה גם אותו, ונדמה לי שהוא אכן היה קרוב יותר בזמן לתשדיר עם הטרמפיסט לעכו.
המסלול שלך 704258
אולי אתה זוכר מאיפה המנגינה שמתחילה כך: user:Easy_n/זה_רק_נדמה [ויקיפדיה]? היא מתקשרת לי לשנות ה-‏80 ולשם "זה רק נדמה", אבל אין לי מושג של מי היא ולמה היא שימשה.
המסלול שלך 704288
מצטער, לא מצלצל מוכר.
המסלול שלך 704319
טוב, מצאתי לבד.
מסתבר שזו מנגינה של נחום הימן שהולחנה לשיר של חדוה הרכבי שנקרא "שוב את מסתובבת לך" ויצא באלבום "ווקליזה" של חני ליבנה בשנת 1989.
איכשהו אני זוכר רק ביצוע בפסנתר ללא שירה (למעשה לא ידעתי שזה שיר) שהיה מושמע ברדיו, אבל אני לא מצליח להיזכר בקשר לאיזו תוכנית.
מה שמוזר, זה שזכרתי את המילים "זה רק נדמה" שמופיעות בפיזמון של השיר, אבל לא שמדובר בשיר.
את השיר אפשר לשמוע כאן.
714362
סרטון נחמד של דייוויד בנט על שירים פופולריים שהעתיקו / התבססו / קיבלו השראה ממוזיקה קלאסית. Whiter shade of pale ובאך כמובן מוזכרים. לא ידעתי ש-All By MySelf של אריק כרמן ממש משוכפל מהקונצ'רטו לפסנתר מספר 2 של רחמנינוב, ושכרמן נאלץ להעביר חלק מהתמלוגים על השיר ליורשים של רחמנינוב; פרטים כאן בסרטון.
704185
אני זוכר שכשמעתי לראשונה את "קווים", כשהגיע "קיסריה" אמרתי לעצמי אה, התחזית!
אבל על Hey You לא עליתי. רק עכשיו פתאום נדמה לי שאני באמת זוכר את זה כמנגינת תחזית.
את Biscaya אני מכיר היטב, לא זוכר ספצפית מהתחזית אבל לא מפתיע אותי שזה היה שם. את "ללא מילים", לעומת זאת, אני גם מכיר היטב, ומאוד מופתע שזה היה בתחזית...

אגב "קווים", אשמח לפתוח לדיון את דעתי שהנעימות של מתי כספי שם הרבה יותר מוצלחות מאלו של רכטר.
704227
"קווים" הוא חור בהשכלה המוזיקלית שלי. הקשבתי לו עכשיו לראשונה יחסית ברצינות, ועדיין לא גיבשתי דעה. מצד אחד מאד אקלקטי, אבל מצד שני כן יש איזשהו קו אחיד, למרות ריבוי המלחינים. תוכל להרחיב על מה אהבת יותר בקטעים של מתי כספי?

לא הצלחתי למצוא ברשת את רשימת הנגנים באלבום, אבל אז שמתי לב, תוך כדי האזנה, שהתמונה שמלווה כל קליפ מתחלפת באמצעו מסריקת העטיפה הקדמית של האלבום לאחורית, ועליה מופיעים הקרדיטים. אממה, הרזולוציה של הסריקה היא בדיוק על גבול יכולת הקאפצ'ה שלי, ושם אחד לא הצלחתי לפענח - מי זה שם שלישי מהסוף, בין אבנר יפעת לאלון הלל?

עוד הופתעתי לגלות על העטיפה האחורית את הכיתוב "הקטעים של יוני רכטר מתוך הסרט 'לא לשידור"'. הכרתי את השיר והאלבום "לא לשידור" של גרי אקשטיין‏1, אבל לא חושב שידעתי שהיה סרט כזה, לא כל שכן שיוני רכטר היה קשור אליו.
_____________
1. חדי הזיכרון מבין ותיקי האייל אולי יזכרו שבתחילת מפגש האייל האחרון (שאירח אלון עמית אי אז בקיץ 2004), האלבום התנגן כמוזיקת רקע.
704228
דני מקוב?
704230
''דני'' גם אני חשדתי, אבל ''מקוב'' לא מסתדר לי (אם כי מתאים בול מבחינות חוץ-טיפוגרפיות).
704232
הרשת הנוירונית שלי טוענת שמדובר ב"מקX" כאשר ההסתברות ל-X="וב," היא לא זניחה.
704246
עכשיו נראה לי שאתה צודק. ירדן (או מישהו אחר עם האלבום) - תוכל לאשר?
704270
אכן מקוב.
704271
אני חושב שכל אחד מארבעת המלחינים שמשתתפים באלבום הוא סיפור שונה.

הקטע האחד של קלפטר הוא מנגינה מאוד יפה, כמו שאפשר לצפות מקלפטר בשיאו. הקטע האחד של יידוב הוא נושא לא מאוד מרשים, אבל אני מתלהב מהנגינה מלאת הגרוב‏1.

שלושה מארבעת הקטעים של רכטר הם אלתורי ג'אז, די מעייפים בעיני, ו"לילה" האיטי ממש מעייף. רק את "קיסריה" אני אוהב: רעיון מוזיקלי קטן ומגניב, בלי הרבה לדבר עליו בפיתוח ובנגינה אבל אפשר להנות שוב ושוב מהמגניבות שלו. את אותו דבר בדיוק אני חושב על כל אחד מששת הקטעים של כספי באלבום.

1 לאלבום הסולו הראשון והדי נשכח של יידוב, "תשעה ירחים" מ-‏1979, הגעתי לא מזמן, שמעתי לא מעט, נשארתי מסוייג, ובסוף הבנתי. זה אלבום שירי משוררים, ומן הסתם מושך תשומת לב לקטעים שבהם הוא שר מילים, ללחנים "הרשמיים", וכולם עד אחד די משעממים בעיני. אבל קטעי האלתור האינסטרומנטליים, כולל אלו שבתוך השירים עם המילים, נהדרים.
704289
תודה. אני צריך להקשיב לאלבום שוב כדי להמשיך את הדיון הזה.

ובנוגע ליידוב: גם אני התרשמתי מהנגינה בקטע שלו באלבום ("חמסין"), שמושכת לכיוונים של פרוג ופיוז'ן. אבל התכוונת לאלבום "הפעם הראשונה" כשהתייחסת לאלבום הבכורה שלו, נכון? "תשעה ירחים" זה רק שם אחד השירים שבו. אני דווקא בכלל לא משתעמם מהאלבום הזה.

התקופה הזו, בערך בין 1974 ל-‏1981, היתה בעיניי אחת הפסגות של המוזיקה הישראלית. כבר כמה שנים שמורה אצלי התחלה של מאמר לאייל על המוזיקה של התקופה הזו. אולי יום אחד היא תבשיל ;-)
748136
דגתי מיוטיוב שלוש נעימות רקע לתחזית של "מבט", שאני לא חושב שהוזכרו בדיון:

- הסוף של Shine on you crazy diamond של פינק פלויד.

- Lady L של ג'ון מקלפלין ושאקטי.

- קטע שלא הצלחתי לזהות.
748140
וואו, מי היה מאמין, שתי פעמים פינק פלויד בפריים טיים מול 90% אחוזי צפייה. שאפו.
748141
אני חושב שהערוץ היחיד הגיע לשיא החתרנות המוזיקלית שלו עם הקליפ של Ashes to ashes שרץ בו לא מעט (אאל"ט באיחור לא אופנתי של כמה שנים?)
748142
א. לא זכור לי שהקליפ הוקרן כל כך הרבה.
ב. הקליפ - גם בתזמון וגם בויזואליות - די מתאים לקליפים של האייטיז, לא?
ג. יש הבדל בין תוכנית קליפים לחובבי הז'אנר לבין תוכנית החדשות שבה צפו כ-ו-לם. על זה נתתי ציון חתרנות גבוה במיוחדץ
748143
הוקרן לא פעם כמילוי בין תכניות.
הדמות של בואי (והנושא של השיר, והגיטרה של פריפ) יותר חתרנית מכל מה שהוקרן אז, ואל תגיד לי בוי ג'ורג'. כן, היתה כתבה על פאנקיסטים בת''א פעם ב''מבט'', אבל זה היה כאילו הכתב נסע לספארי ומתאר את הבבונים.
748147
טוב, מעניין, גם הזכרון שלי כבר לא משהו כנראה.
748163
מנגינת הפתיחה של "גבי ודבי" היא שילוב של שני קטעים של פרנק זאפה: Sofa No.1 ו-Inca Roads. לא יודע עד כמה זה חתרני, אבל זה בוודאי מפתיע.

ניחוש שלי: לזאפה לא היה מושג בנוגע לזה, ולא שולם אפילו דולר אחד כתמלוגים על השימוש בשיר.
748167
וואו. להשמיע זאפה לילדים רכים! חתרני.

לא נראה לי שמישהו יהיה מוכן לקחת מולך את ההימור הנגדי בנוגע לתמלוגים.
748171
אני דוקא סקפטי בקשר לסקפטיות שלכם. רשות השידור היתה גוף יחסית מסודר ומאורגן - וגם כבד ומסורבל - ודוקא סביר שהתנהל לפי הספר ושילם תמלוגים למי שצריך.
There Is anybody out 750897
למיטב הבנתי ובדיקתי מדובר בנעימה של פינק פלויג מהשיר is anybody out there
There Is anybody out 750899
המממ... לא. זה שאיזה אקורד פה מזכיר לך איזה אקורד שם, לא הופך את זה לאותה היצירה. המנגינות שונות לחלוטין, הסגנון שונה ומלבד הפריטה על האקורד בהתחלה שמזכירה באיזשהו מובן את הפריטה בשיר של פינק פלויד (ואפשר לחשוב שמדובר באיזה אקורד נדיר ומשוכלל - זה לא), אין שום קשר בין שתי היצירות הללו.
אילו ממתקים? 720837
כתבה מצויינת, אך לא מצאתי את הממתקים המדוברים. לאורך כולה, הכתבה מתפקסת על הקלידים החשמליים של RHODES, לא צוינו ממתקים כלל וכלל. אני אוהב ממתקים בעצמי, הייתי שם לב אם היו מדברים פה על ממתקים.
554221
מאמר נפלא, תודה!

סיפור עוף החול של שחזור הפנדר רודס מזכיר גם את הנסיונות השונים לשחזר את המבנה המקורי של גיטרת גיבסון לס פול, אחרי שבמשך תקופה ארוכה יצאו גרסאות מוזלות של הכלי, והאפיון שלו אבד.

כמו במקרה של גיבסון לס פול, יש בזכרון הקולקטיבי של המאזינים צליל אופייני שמשוייך לא רק לכלי, אלא גם לאמנים מסויימים ולתקופה מוזיקלית מסויימת.
האם הכלי המוזיקלי הספציפי, המנותק מהזכרונות שהוא מעלה, ומנותק מרוח הזמן המוזיקלית, היה מעורר היום את אותו עניין ואת אותן תגובות?
האם אפילו אותם אמנים שנגנו עליו במקור היו עושים איתו את אותם דברים היום? לפי הראיון עם יוני רכטר במאמר, נראה שגם הוא לא כל כך בטוח בזה...
554222
מהי משמעות התואר "הפסנתר החשמלי החשוב בהיסטוריה"? האם הסינתיסייזר נחשב "פסנתר חשמלי" לצורך העניין?

והאם זה באמת חשוב לרוב המאזינים?
רודס ועוד 554223
ב"החשוב ביותר בהיסטוריה" הכוונה היתה שהוא היה הפסנתר החשמלי הנמכר ביותר בעולם, שאפשר לשמוע אותו בהכי הרבה הקלטות והופעות, ושטרחו להכין דווקא לו הכי הרבה חיקויים. סינתסייזרים (וסמפלרים) הם לחלוטין לא פסנתרים חשמליים: מנגנון הפקת הצליל אצלם הוא אלקטרוני לגמרי (אנלוגי פעם, דיגיטלי היום), ללא שום רכיב מכני רוטט. ולא, אני חושב שכל זה לא חשוב לרוב המאזינים.

הזכרתי במאמר בקצרה מאד כלי מקלדת אלקטרו-מכניים אחרים. הנה קצת הרחבה:

- וורליצר (Wurlitzer) הוא עוד פסנתר חשמלי, עם צליל קרוב יחסית לרודס, שעובד על עיקרון הקשת פטיש על לשונית מתכת שמהווה חלק מפיק-אפ אלקרוסטטי. דוגמאות: The logical song של סופרטרמפ, I Heard It Through The Grapevine של מרווין גיי.
- קלווינט (Clavinet) הוא קלאוויקורד (מעין צ'מבלו) חשמלי, שמפיק צליל מפטישי גומי המכים על מיתר שלידו נמצאים פיקאפים. דוגמאות: Superstition של סטיבי וונדר, "אין שלווה" של מתי כספי.
- המונד (Hammond) הוא אורגן חשמלי, שמפיק צליל מסיבוב של "גלגלי צליל" (tonewheels) משוננים מול פיקאפ. דוגמאות: Gimme some lovin של סטיב ווינווד, ג'ימי סמית.
- CP-80 של ימהה הוא כלי שמאד מזכיר במבנה שלו פסנתר כנף אקוסטי רגיל, אבל הוא קומפקטי ונייד יותר, וצלילי המיתרים מוגברים על ידי פיאצו-פיקאפ. דוגמאות: That's all של ג'נסיס, "שירים פשוטים" של שלמה גרוניך, "אחרית" של אריק רודיך.
- פיאנט (Pianet) גם כן עובד על עיקרון של לשונית מתכת ופיק-אפ אלקטרוסטטי, בדומה לוורליצר. דוגמאות: I am the walrus של הביטלס, She's not there של ה-Zombies.

ב"שיר אהבה סטנדרטי" הנפלא שיוני רכטר הלחין לאריק איינשטיין אפשר לשמוע זה לצד זה פסנתר אקוסטי, פנדר רודס, המונד וקלווינט.
רודס ועוד 554231
תודה ענקית (שניה, אחרי התודה על המאמר). תודה שלישית תקבל (פתוח לכולם, כמובן) אם תגלה לי מה זה שנכנס ב-‏7:10 של פייסליפט של סופטמאשין, מנגן סולו למשך שש השניות הבאות, נשמע כמו להקת דבורים שחיברו לפיק-אפ, והחל מ-‏7:26 עושה דואט עם כלי נשיפה שגם עליו אני שואל, ונשמע כמו סקסופון אלט עם ברונכיטיס.

(האלבום כולו הוא האהוב עלי ביותר מכל מה שאני מכיר ברוק ובג'ז. יכול להיות שזו סטייה שלי.)
רודס ועוד 554235
הכלי הראשון נשמע לי כמו איזשהו סינתסייזר (או אולי אורגן) שעובר דרך דיסטורשן או פאז. בטוח שזה לא רודס או וורליצר כי הצלילים בכלל לא דועכים כל עוד הקליד לחוץ. הכל כל כך מלוכלך, שקשה לי להאמין שמישהו יכול משמיעה בלבד לזהות אותו ביותר דיוק. הכלי השני נשמע גם לי כמו סקסופון אלט.

(באמת סטייה!)
רודס ועוד 554267
אני דווקא מצדדת בטעמו של ירדן - יש קסם מיוחד בצליל שמפיקה חמת חלילים מפונצ'רת (וברצינות: מאוד מעניינים הקטעים האלה).
רודס ועוד 554327
הסולו נשמע לי כמו שני תפקידים זהים אחד מנוגן ע''י כלי נשיפה סקסופוני מסוג זה או אחד והשני ע''י אורגן האמונד.
רודס ועוד 562991
נימוקי למה אני כל כך אוהב את האלבום המוזר הזה, בפתיל אחר: תגובה 562990.
רודס ועוד 554238
עוד שאלה קנטרנית מהבחור הדיגיטלי: מה כ"כ חשוב בעובדה שמדובר בצליל אלקטרוני לחלוטין ללא רכיב מכני? אם נניח שהצליל ממילא יהפוך לדיגיטלי (מה שנכון ברוב מוחלט של המקרים היום), יכול להיות שמספיק לדגום את הצליל בתדירות מספיק גבוהה כדי לקבל את המקבילה לצליל עשיר (אני מן הסתם מבלבל כאן בין המושגים. לא נורא).

לדוגמה: ברור שמקלדת של סינתיסייזר כוללת רכיב מכני: הקלידים עצמם. עד כמה רגישה הדגימה שלהם? של לחיצה של שלבי ביניים? חיישנים יותר רגישים ויותר זולים הם תחום שממשיך ומתפתח. אם אין כלי נגיה שמשתמשים בהם, אני מניח שזה פשוט לא מספיק חשוב.

אחד הדברים שאני רואה הוא שימוש יצירתי בכל מיני אפקטים של הכלים האנלוגיים (לדוגמה: fade. נדמה לי שזה אנלוגי פשוט. או לפחות יש משהו דומה). אבל זלזול בכל האפקטים המקבילים אפשר בקלות להוציא מהכלים הדיגיטליים המתוחכמים.

(אם זה לא ברור: הידע המוזיקלי שלי שואף לאפס. אתם מוזמנים לתקן את מה שכתבתי כאן)
רודס ועוד 554246
מצד אחד אתה צודק: כפי שכתבתי במאמר, טכנולוגיית הדגימה מאד השתפרה ב-‏10-15 שנים האחרונות, ויש היום דגימות רודס מעולות שאפילו מומחים יתקשו (או אפילו לא יצליחו) להבדיל בין הצליל שלהן לבין צליל רודס אמיתי.

מצד שני, רודס אמיתי אפשר לכוונן כך שיפיק כל מיני גווני-גוונים של צליל. למשל, כשהשן הדקה של הקולן ממוקמת בדיוק מול אמצע הפיקאפ, מתקבל צליל שמורכב כמעט רק מההרמוניות הגבוהות, בלי התדירות היסודית, וככל שמרחיקים את השן מהמרכז, החלק היחסי של התדירות היסודית גדל. אפשר גם לשחק עם המרחק האופקי של הפיקאפ מהשן: כשהוא קטן מספיק, לחיצה חזקה על הקליד תפיק צליל עם דיסטורשן קל, שיש כאלה שאוהבים אותו. למיטב ידיעתי אין דגימות של כל רצף הכוונונים הנ"ל. מעבר לכך, הצליל הוא לא חזות הכל, ויש גם את עניין התחושה על הקלידים (מה שקראתי "חווית הנגינה" במאמר), שתלויה במכניקה של מנגנון הקלידים, במשקל שלהם, בחומר שממנו הם עשויים וכו'. כשאלונה טוראל אמרה שה-Nord "לא מגיב כמו הכלי האמיתי", אני מניח שהיא התכוונה בדיוק לזה - מי שיקשיב מהצד כנראה ישמע צליל רודס מצויין, אבל הוא עלול להיות לא בדיוק הצליל שהיא התכוונה שיישמע.

אבל אין מה להגיד, בטרייד-אוף בין נוחות מצד אחד לבין תוספת תת-ניואנסים לצליל + שיפור לא גדול של חוויית הנגינה מצד שני, כמעט כל העולם בוחר היום בנוחות, ובצדק. רודס אמיתי הוא כבד, מסורבל, עם יותר בעיות תחזוקה, ויותר מסובך להגברה או להקלטה. מישהו כמו צ'יק קוריאה יכול כנראה להרשות לעצמו סבלים וטכנאי צמוד לרודס שלו‏1, אבל לרוב המוזיקאים העובדים מהשורה כל העניין הוא יותר מדי כאב ראש, בהינתן אלטרנטיבת הדגימה.
___________________
1 יצא לי פעמיים לבחון בחטף אבל מקרוב מאד את הרודס סימן 5 שלו, אחד מהשניים היחידים בעולם שצויידו במנגנון MIDI
רודס ועוד 554250
המשך הניחוש הדיגיטלי:

דברים דומים אפשר בעיקרון לקבל בצורה דיגיטלית. אני לא מכיר בדיוק כלי מוזיקה, אבל מהמעט שאני מכיר אני מניח שאתה יכול לבנות סמפלר (?) שירשה לך להשתולל חופשי עם האפקטים. אני מאוד אתפלא אם לא קיימים כלים דומים שניתנים לשינוי בצורה מאוד משמעותית דרך "תוכנה" בלבד, ושיש לא מעט מוזיקאים שמנצלים את זה בצורה יצירתית. אפשר להתייחס למי שיודע לעשות את זה כמקביל לאותו "טכנאי צמוד".
רודס ועוד 554257
ברור שאפשר להשתולל עם אפקטים בכל כלי נגינה, ושאפשר לנצל את התוצאה באופן יצירתי. הקושי כיום, למיטב הבנתי, הוא לא ב"השתללויות" או ב"שינויים מאד משמעותיים", אלא דווקא בניואנסים הדקים של הצליל השיגרתי. שוב, אני לא מבין מספיק בנושא, אבל בהחלט ייתכן שיהיה אפשר לבנות חיקוי דיגיטלי מושלם לרודס, גם מבחינת הצליל וגם מבחינת חוויית הנגינה. אולי אפילו אפשר יהיה לסדר באופן דיגיטלי את עניין הריח, שיוני רכטר הזכיר.

אחרי קריאה חוזרת של דברים שכתבתי במעלה הפתיל אני רוצה להבהיר משהו: אם התקבל הרושם שאני איזה פסנתרן רודס דגול, שמסוגל להבדיל בין חוויית נגינה מושלמת לחוויה פחות מושלמת, אז לצערי זה ממש לא המצב, בלשון המעטה. אולי נגנים אמיתיים שיגיעו לכאן (איתי!) יוכלו לספר דברים שאני בכלל לא יודע על כל עניין המקור-מול-חיקוי.
רודס ועוד 557902
מנסיוני בנגינת פנדר רודס לעומת מקלדת השולטת בדגימות אני יכול להעיד כי כרגיל, דוקא הליקויים הקטנים והעדר העקביות במנגנון הפעולה של כל אחד מן הקלידים, הוא-הוא שעושה את המכשיר המקורי לכ"כ מיוחד ומקשה על חיקוי משכנע.

בעניין הריח, יוני צודק באופן שרק משתמשי רודס יכולים להבין: באמת יש לו ריח יחודי!

תודה על הכתבה המרתקת והמקצועית
רודס ועוד 554281
הוזכרו למטה (תגובה 554280 של ברקת) תקליטי הוויניל, שלשיטתי לא היתה צריכה להיות להם זכות קיום (נראה לי די פשוט לדמות כמעט את כל האפקטים של תקליטנים עם תקליטי ויניל בתוכנה. אפילו עם עכבר ומקלדת. מבלי לבדוק כרגע, אני משער שכבר כתבו את התוכנות הללו, ושעלותן זולה בהרבה מעלות תחזוקת אוסף תקליטי ויניל)
רודס ועוד 554284
יכול להיות שה"איך" חשוב לאנשים מסוימים יותר מאשר ה"מה"?

בעזרת תמציות שונות אולי אפשר לדמות את טעמו של מיץ גויאבות שנסחט בכפר איטלקי בעונת הקיץ, על פי כללי הטקס של המקומיים; במבחן טעימה לא תרגיש בהבדל. אבל אנשים רוצים להרגיש ולדעת על הסיפור, והתהליך, וההיסטוריה העממית שמאחורי המיץ הזה, והחד-פעמיות שלו ותקופת השנה בה הוכן, ועוד גורמים רגשיים (ועל בסיס זה, הם גם ישלמו בהתאם).
רודס ועוד 554308
בהנחה שבאמת אי־אפשר להבדיל בין מיץ גויאבות בולונזי לבין המיץ הפשוט שמיוצר בסין (מבחינת הטעם והערך התזונתי), לא ברור לי למה צריך לקנות את הבולונזי. אני יכול לשמוע על ההיסטוריה של הגויאבה הבולונזית גם תוך כדי לגימת מיץ סיני.

אם התנאים הללו מתקיימים, מה שאת מתארת הוא פלצנות גרידא.
רודס ועוד 554311
מה דעתך על השוואה בין הופעה חיה של להקה אהובה עליך, עם סאונד באיכות בינונית, לדיסק של אותה הופעה באיכות אופטימלית?
רודס ועוד 554320
אם אתה מתייחס לטקס של ההופעה, הרי שלא לכך התייחסתי בדוגמה של התקליטים ובדוגמה של הרודס. לא נראה לי שזה משמעותי בדוגמאות הללו.
רודס ועוד 554313
זהו, שהגורמים שמניתי הם-הם ההבדל. ואתה קורא לזה "אי אפשר להבדיל". אולי הטעם והערך התזונתי דומים, אבל זה לא אותו החפץ.
האם זה לא יותר פלצני, או נובו-רישי ונלעג, לקנות רפרודוקציה ולהתייחס אליה כאילו היתה המקור?
רודס ועוד 554322
בכוונה כתבתי בתגובתי "בהנחה שאי־אפשר". את לא מניחה שאפשר. גם אצלך התשלום הוא על הטקס ולא על החפץ. אולי זו הדרך הפשוטה ביותר לנפח חפץ חסר ייחוד. לעומת זאת, אנחנו מדברים על חפצים שצריכים לשמש בתפקיד משני. האם תבואי להופעה רק בשביל לשמוע את יוני רכטר מנגן על הרודס שלו? על יותר מהופעה אחת? האם תעדיפי תקליטן שמשתמש בתקליטי ויניל?

לגבי רפרודוקציה ומקור: בהנחה שההעתק מספיק טוב, הרי שכן: כל ההנאה הנוספת מקורה בפלצנות. יש למקור ערך הסטורי נוסף אך לא ערך אומנותי נוסף.
רודס ועוד 554329
אבל למה זה "לנפח"? אנחנו מעניקים משמעות רגשית לחפצים. ספר שקנה לי אדם יקר נושא משמעות בעיני, יותר מאשר עותק של אותו ספר שאראה בחנות ספרים. נניח שפרצה שריפה והספר הושמד, אולי אפצה את עצמי בקניית העותק מחנות הספרים, אבל אישית, לעד הוא יישאר בעיניי "ה-עותק", מזכרת לאבידה ההיא.

ואני בהחלט אשקול ללכת להופעה של יוני רכטר, שם ינגן על כלי שנושא עבורו משמעות רגשית חזקה. גם אשמח לראות דואט שלו עם אדם כסוף שיער שלא יודע לשיר, אבל בבירור אעדיף את הדואט הזה אם אותו גבר הוא עלי מוהר שכתב את מילות השיר ועוד שירים רבים של רכטר.

לגבי המשפט האחרון שלך, בטוח היה פה פעם דיון על המאמר ההוא שדן בזיוף של ורמיר (ובטח השתתפתי בו כבר אז. לא שאני זוכרת מה אמרתי, אבל מה כבר יש לי לחדש). אני מניחה שאתה מכיר את ון-מחרן? בכל אופן, אשמח אם *תסביר* מדוע זו פלצנות להתרגש מהידיעה שהאמן המקורי נגע בחפץ האמנות שלפנינו ויצר אותו לפני כ-‏500 שנה, על חומריו המקוריים (להבדיל מהעתק שיוצר בבית חרושת לפני מספר שנים). בדגש על *תסביר* ותנמק ("זה נראה אותו הדבר" אינו הסבר מספק).
רודס ועוד 554345
אני חוזר בי מהמילה "פלצנות". יכול להיות שמובנה במילולי המדויק נכון כאן, אך הרמיזות ממנו מיותרות.
הטענה המפורשת שלי היתה שליצירה המקורית אין ערך אומנותי נוסף ביחס לזה של העתק נאמן מספיק. כיניתי את הערך הרגשי הנוסף "ערך הסטורי". אני גם טוען שזה לא סתם משחק בהגדרות (אחרת ירדן יתערב ויפסיק את הדיון הזה).

הדיונים שבהם הוזכר ון־מחרן זכורים לי, אבל אני אך אני לא מוצא משהו יותר רציני מהאזכור האגבי בתגובה 477233.

לאחר חיפוש נוסף: הוא כונה גם ואן מייגרן (תגובה 109081). בויקיפדיה (יאן ורמר#זיופי יצירתו [ויקיפדיה]) השם נכתב "פן מיחרן". במקום אחר כבר דיברנו על זה. לא היה שם שם לזייפן. אבל היו שם תגובה 392513 שלי ותגובה 392844 שלך. בתגובה 392956 יש משהו שדומה לנסיון שלי להגדיר "ערך אומנותי" ו"ערך היסטורי" כך שלפחות נראה שההגדרות הללו אינן מיותרות.

מבחינתי אני יכול להתבונן בעותק של תמונה של ורמיר (מביתי, ללא צורך ללכת למוזאון) ולנסות להעריך בנפרד איך האומן צייר אותו לפני 500 שנים. אני לא צריך לראות אותו ישירות בעצמי בשביל זה.
רודס ועוד 554347
צריך להפריד בין ההשפעה של הערך ההיסטורי על היוצר לבין ההשפעה שלו על המתבונן/מאזין. קל לי לקבל שכנר יכול לקבל השראה מכך שהוא יודע שהכינור שבידיו נוצר בקרמונה לפני 300 שנה ושימש את יאשה חפץ, ושהדבר יגרום לו לנגן טוב יותר מכפי שהיה מנגן עם כינור זהה לחלוטין שנוצר השנה (נניח שדבר כזה היה אפשרי).

זה לא שאני חושב שזה המצב עם רודס מול סינתסייזר, אבל זה בכל זאת רלוונטי לדיון.
רודס ועוד 554360
האמת היא שהתעתיק המדויק הוא פן מייחרן. זה נראה רע בכל מקרה.

עדיין לא הסברת מדוע לאותו "ערך היסטורי" לא נודעת חשיבות בעיניך, מעבר לשיקול האישי שתיארת במשפט האחרון (שאותו אפשר לסכם ב"עצלות"? "חוסר תשוקה ספציפי ליצירה הזו"? וכולי).
רודס ועוד 554369
לא מדובר על עצלות. מדובר על כך שאין במקור ערך מוסף מבחינתי. נראה שאנחנו לא מסכימים אפילו איפה נופל נטל ההוכחה (והניסוח של התגובה האחרונה שלך גרוע מהבחינה הזו). אני צריך לחשוב על זה יותר.
רודס ועוד 554371
הבנתי שאין לו ערך מוסף מבחינתך. אולי נשאל אחרת: האם תוכל לחשוב על מקרה שבו *כן* יהיה לך חשוב לראות את האוריגינל?
עצמות של דינוזאורים? אבני ירח? פיסת נייר שמתימטיקאי דגול שרבט עליה נוסחא? משהו אחר?
אם כן, מדוע ההבדל בינו לבין מקרים אחרים? כך נדע אם מדובר ב"עצלות/חוסר תשוקה" או גורם אחר.
רודס ועוד 554437
בינתיים לא עולה במוחי שום דוגמה למקרה שבו אתעקש על המקור.

בפרט, לגבי הדוגמאות שנתת:

במקרה של עצמות דינוזאורוסים או אבני ירח: יש למקור משמעות מחקרית. אם יהיו לנו הרבה אבני ירח, אני לא רואה שום בעיה עקרונית בהשמדתן של חלק מהן (אפילו סתם כך בשביל להנות). באותה מידה שלא אתנגד לכך שמישהו יזרוק אבנים להנאתו בחוץ. עצמות דינוזאורים הן נדירות ולכן לא נראה לי שאי־פעם נוכל לוותר על המקור. בשנות חיי התגלו כבר דרכים שונות ומשונות להפיק מידע נוסף ממצאים שכבר בידינו.

פיסת נייר שמתמטיקאי שירבט עליה משהו: לא יותר מכל מסמך היסטורי אחר. אני לא רואה ערך מתמטי בכתב היד של Principa Mathematica או כל ספר יסודי אחר. אני לא חושב שנמצא בשוליו של איזה ספר עוד הוכחה מופלאה‏1. אני לא חושב שאני אישית לא אתאמץ לקרוא כתב־יד כזה.

1 אם תמצא כזו ותראה כמועילה: אין לי שום התנגדות. אבל היא תצטרך להשקל בעיקרון כמו כל תרומה חדשה.
רודס ועוד 554439
האם שאלתי אם עצמות הדינוזאור חיוניות מבחינה מחקרית? לא. שאלתי אם תחוש התרגשות מיוחדת כשתאחז באחת מהן (בהשוואה לעצם שהיא רפליקה).

ומה זה "לא יותר מכל מסמך היסטורי אחר"? אני שואלת בדיוק על הערך של מסמך היסטורי (אותנטי) באשר הוא! מסמך אותנטי, כחפץ ש"היה שם"‏1.
אין לי כל תקווה שתגלה שם הוכחה מופלאה (וטוב שכך, אחרת היתה צריכה "להישקל בעיקרון כמו כל תרומה חדשה". אבוי למסלול ייסורי המכס הזה). אני שואלת על תחושתך כאשר תיתקל בפיסת נייר זו, שהאיש הדגול כתב בה רעיון שעלה בדעתו בזמן ארוחת הבוקר.

1 ע"ע המושג "פונקטום" אצל רולאן בארת. מושג נאה מתחום הצילום התיעודי, המכוון לפרטים ההיסטוריים הקטנים וה"אותנטיים" שנראים בצילום, התופסים את עין המתבונן בצילום.
רודס ועוד 554442
מדובר כאן על ההיסטוריה של המדע (המדע הזה הוא מתמטיקה) ולא על המדע עצמו. יש הבדל בין מה שמעניין מבחינה היסטורית לבין מה שמעניין מבחינה מתמטית.

ההוכחה שצריכה לעבור את מסלול המכס: אני מניח שקראת את הדיון הארוך ביותר כאן ומכירה מספיק הוכחות קצרות שהמוכסנים המתוארים שם לא מעבירים. הסיכוי שבכתבים עתיקים יתגלו חידושים מתמטיים משמעותיים נמוך מאוד.

אבל שאלת לתחושתי. וכבר עניתי לך לגביה. מעניין אותי לדעת מה קרה. לראות את זה בעצמי: לא מעניין.
רודס ועוד 554452
טוב, אז הגענו למבוי סתום 15א.
רודס ועוד 554443
הדוגמא הקלאסית: האם התבוננות על המונה ליזה המקורית אינה "שווה" יותר מאשר התבוננות בהעתק מדוייק שלה?
רודס ועוד 554451
חשבתי גם על הדוגמה הזו. ולא - אני אישית לא מחשיב אותה יותר.
רודס ועוד 554446
תאמין לי, אין כמו לשבת לחשוב כשאתה יושב על כורסא שהיתה שייכת ללובאס.
רודס ועוד 554453
המסקנה המתבקשת: לפני שאתה יושב לחשוב על כורסא, אתה צריך לחשוב שהכורסא היתה שייכת ללובאס.
רודס ועוד 554454
אין כמו לשבת לחשוב שהכורסא היתה שייכת ללובאס כשאתה יושב על כורסא שהיתה שייכת ללובאס.
רודס ועוד 554455
זה ממש לובאס 1, לא?
רודס ועוד 554457
אני צריך לשבת לחשוב על זה.
רודס ועוד 692103
לאחר שאתה מכיר את האפקטים, אפשר לדמות אותם אלקטרונית. אבל מאד סביר שלולא הויניל, חלק מהאפקטים האלה כלל לא היה מומצא. עבור מי שהמדיה המוקלטת שלו נמצאת על usb או ענן כלשהוא, מושג כמו סקראצ'ינג לא ניתן לדמיון, אפילו עבור מוח מופרע במיוחד. כמובן שעבור תקליטן, זה כמעט מתבקש, מאחר שהוא מן הסתם נתקל בתופעה עשרות פעמים עקב טעויות אנלוגיות ומוטוריות למיניהן.
רודס ועוד 692130
תשובה לא רלוונטית. באותה מידה אתה יכול לטעון שאי אפשר ליהנות מרוק בלי להכיר ג'ז. יש אפקט של scratching. יש המון אפקטים אחרים שאפשר לעשות עם כלים מודרניים. את המושג של scratching בהחלט ניתן לדמות כי הוא כבר קיים. זה לא שונה מהמון ״כלים״ שמקלדת ממוצעת (שנהוג משום מה לקרוא לה על שם העוגב) יודעת לנגן.
רודס ועוד 692136
אולי לא הבנתי את כוונתך. אני פירשתי את "לתקליט הויניל לא היתה זכות קיום" כמניחה תסריט שבו התקליט לא היה קיים אף פעם, נניח בעולם שבו הפטיפון הראשון היה מנגן CD או אפילו קובץ ממחשב. בעולם כזה, לטענתי, הסקרצ'ינג לא היה מומצא.
מרגע שהוא קיים, אין לי שום טענות נגד מי שעושה סקרצ'ינג כאפקט אלקטרוני, כמובן.
מנסיון, אין שום בעיה ליהנות מרוק בלי להכיר ג'אז.
רודס ועוד 692138
אני התכוונתי שם לתקליטים שמיוצרים בשנים האחרונות (שאליהם התייחסה ברקת בתגובה המקושרת).
רודס ועוד 692139
אז זה מבהיר את הענין. אלה מהשנים האחרונות היא העדפה אישית, אולי נוסטלגית אבל ודאי לא הכרחית.
רודס ועוד 692132
ואם כבר הנושא הזה צץ מחדש: מסתבר שיש בוויקי ערך (לא מוצלח במיוחד) על הנושא: Vinyl emulation software [Wikipedia].

תוכנה שמותקנת אצלי על המחשב, סתם בשביל הכיף: cool retro term, שנותנת תחושה של מסך CRT (המסך שכשמסתכלים עליו מקבלים תחושת עומק ויש לו גם משקל) עם כל הבעיות האפשריות. כמובן שיש מי שדברים כאלו חשובים להם. והם אמנם כבר שולבו בתוכנות בתחום.
רודס ועוד 554342
נראה לי שפספסתם את מטרת השאלה: אני מנסה להבין את זכות הקיום של שני הדברים הללו: העובדה היא שיש כיום שוק לתקליטים, למרות מה שכתבתי. הרודס, לעומת זאת, (עדיין?) לא הוכיח את עצמו בשוק. יש להם גל ראשון של הזמנות מ"מעריצים". אבל האם יהיו מספיק הזמנות נוספות לאחר הגל הזה? ימים יגידו.

לגבי התקליטים: הסיבה הרציונלית היחידה שעולה על דעתי היא שאפשר להשיג היום תקליטים בזול עקב ביקוש נמוך. כל נימוק אחר ששמעתי נראה לי לא הגיוני.

בזמן כתיבת התגובה הזו נזכרתי שבעצם הפסנתר עצמו הוא כלי נגינה מסורבל, לא נוח, ועדיין פופולרי, אך פחות מאשר בעבר (האם אפשר לקחת פסנתר לסיבוב הופעות?). האם הפסנתר יידחק מהמוזיקה הפופולרית בעוד דור אחד או שניים?
רודס ועוד 554571
כששפת C תיעלם, הפסנתר עדיין יהיה כאן.
C סניור 554578
אנחנו לא מדברים על אותו דבר. פסנתר אפשר להשיא, אבל את C אי־אפשר לפסנתר.

איפה אפשר לקנות כרטיסים להופעות בשפת C?
C סניור 554654
בשפת C אין הופעות, יש מופעים.
רודס ועוד 591396
מסתבר שיש מי שמתייחס לבעיה הזו ברצינות. הטענה שלו היא הפוכה: צריך ליצור מפרט מדויק של "שפת C" (או ליתר דיוק: של "תווי המוזיקה" כפי שהמחשב אמור לנגן אותם), וכך נוכל ליצור שפה עשירה ומדויקת יותר מגיליונות התווים המסורתיים.

דוגמה לניסיון:
השפה שבה משתמשים כאן היא אמנם דיאלקט ג'אוואי של ליספ (ומכאן כל זוגות הסוגריים).

אין כאן ניסיון להתמודד עם הבעיה המסובכת יותר של שיחזור כל נגינה של כלי נגינה קיים באמצעים דיגיטליים אמינים. יש כאן ניסיון להבטיח שאת המוזיקה הדיגיטלית שאפשר לבטא באמצעות השפה אפשר יהיה להמשיך לבטא באמינות.

וחוץ מזה, שפת C לא תעלם.
רודס ועוד 554259
כאן הוא מצולם.
רודס ועוד 554260
כן, אבל זה ביצוע הרבה יותר מאוחר, עם סינתסייזר (קורצווייל) ובלי אף אחד מהכלים האלקטרו-מכניים שהזכרתי.
רודס ועוד 561364
היום נתקלתי בשיר שלא הכרתי של טורי איימוס, Winter, שבו היא מלווה את עצמה בהופעה באקספרסיביות מאד מרשימה ב-Yamaha CP-80. ממליץ לראות ולהקשיב: http://www.youtube.com/watch?v=KWmETxWM0h0
רודס ועוד 561393
והנה משהו אחר לגמרי עם CP-80: ארלו גאת'רי (ההוא מ-Alice's Restaurant) שר ומנגן בהופעה את "צאנה צאנה הבנות וראינה"! ביזארי ביותר. מסתבר שהשיר זכה להרבה גירסאות בחו"ל, ביניהם ביצוע של ה-Weavers, עם פיט סיגר על הבנג'ו. עמי בן בסט העלה פוסט שלם על הנושא. הנה גם ביצוע בסגנון טוויסט של בצלאל יונגרייז ו"ההדים", ראשוני החלוצים של הרוקנרול בארץ, מ-‏1963.
רודס ועוד 561394
גירסת הוויברז נמצאת במקום 88 בשירי הפולק. ראה תגובה 530289 .
רודס ועוד 561447
הגירסה הזאת די חביבה.
רודס ועוד 561461
מעולה. גירסת surf ביזארית. היה עוד יותר מצחיק אילו ה-Meshugga Beach Party האלה היו חב"דניקים אמיתיים, אבל פה אפשר לראות שהזקנים שלהם מודבקים.

הקליפ הזה העלה בי זכרונות מעוד סיבה - הוא צולם במהלך ה-Bay To Breakers, המרוץ הגדול בעולם שנערך מדי שנה בסן-פרנסיסקו, שהוא גם קרנבל כיפי: אנשים רצים מחופשים, יש הופעות בצידי המסלול, מחלקים בירה וכו'. פעמיים נכחתי בארוע סתם בשביל החוויה, ופעם אחת רצתי אותו ברצינות (הגעתי למקום ה-‏455 המכובד, מתוך בערך 30,000 שטרחו להירשם).
רודס ועוד 561543
טוב נו, אם הם היו חב"דניקים אמיתיים, אולי היו להם השגות לגבי נגינת "צאנה צאנה".

המרוץ נשמע נהדר!
רודס ועוד 561571
המרוץ באמת נהדר. מבין התחפושות המופרעות שראיתי שם, הכי הצחיקו אותי קבוצה של רצים שהתחפשו ללהקת דגי סלמון, ושכראוי לדגים שכאלה, רצו את כל המירוץ נגד הזרם, כלומר זינקו מקו הסיום וסיימו בקו הזינוק.
רודס ועוד 561580
וכשהגיעו לקו ההתחלה פצחו במין סוער עד כלות הנשימה? זה בטח היה מחזה מרהיב.
רודס ועוד 561665
נו טוב, סן-פרנסיסקו.
רודס ועוד 564560
האם החברה מפרויקט RnL מנגנים בפסנתר חשמלי? בכל מיקרה, הם מקפידים לשים ברקע אלבומים של סטיבי וונדר וצ'יק קוריאה (וגם מודי בלוז ומ שניראה לי כגילברט וסאליבן).
רודס ועוד 564568
אין שם פסנתר חשמלי אמיתי. הם מנגנים ב"נורד" - סינתסייזר/סמפלר שהוזכר פה כבר כמה פעמים, ושבאמת יש לו חיקוי רודס מצויין - ובאיזו אורגנית ענתיקה, בשביל הקטע.

גם אני זיהיתי ברקע אלבומים של סטיווי וונדר וצ'יק קוריאה, ובנוסף אליהם, את האלבום הראשון של "טייק 6" (שהפיל אותי לרצפה כששמעתי אותו בפעם הראשונה, בסוף התיכון) ואת "פורגי ובס" של אלה פיצ'ג'רלד ולואי ארמסטרונג. איפה ראית מודי בלוז וגילברט וסאליבן?

נתקלתי בקליפים של הפרויקט הזה כבר לפני כמה חודשים, דרך פורום מוזיקה שאני קצת פעיל בו, והם באמת מגניבים. קצת מזכיר לי את הקליפים של Pomplamoose, שאותם גיליתי, אם אני זוכר נכון, דרך תגובה של אלון עמית באייל.

ותגידו, הזמר לא דומה לערן בילינסקי?
רודס ועוד 564573
המיקאדו. האלבום של המודי בלוז מונח על הפסנתר. עכשיו גם ראיתי אתג'נסיס, ועוד אחרים.
רודס ועוד 564575
אופס, התבלבלתי בין גילברט וסאליבן לבין גילברט אוסאליבן.
רודס ועוד 564717
ומה שחסר כמובן הוא ''אם גילברט אז סאליבן''.
רודס ועוד 564723
אפשר הסבר?
רודס ועוד 564724
בלוגיקה, שלוש פעולות נפוצות הן "או", "ו-", ו"אם-אז". (אתר של גיקים, לא?)
רודס ועוד 564728
תודה. ממש מציאות הפוכה.
רודס ועוד 692463
הזכרתי למעלה את ה"פיאנט" (pianet) ואת אחד השירים המפורסמים אתו, She's not there של הזומביז. אז אתמול הייתי בהופעה שלהם. לא היה פיאנט אמיתי על הבמה, וכשהיה צריך את הצלילים שלו, הם בקעו מסינתסייזר קורצווייל. גם הצלילים של ההמונד והמלוטרון (דיברנו פעם באייל על הכלי הזה) בקעו ממקלדות דיגיטליות, אם כי היה כתוב עליהן "המונד" ו"מלוטרון" בהתאמה - מן הסתם מישהו שילם למישהו מספיק כסף בשביל הזכויות לסימן המסחרי. רק בשיר אחד, A Butcher's Tale, הם השתמשו בכלי מקלדת מכני אמיתי - הרמוניום ישן, עם הדוושה למפוח והכל.

ולפני שבועיים הייתי בהופעה של בריאן וילסון (המנהיג של הביץ' בויז). גם שם לא היתה אף מקלדת אותנטית על הבמה, אבל למדתי משהו חדש: בפזמון של Good Vibrations מנגן תרמין (כלי אלקטרוני ביזארי מתחילת המאה ה-‏20, שמנגנים עליו בלי לגעת בו - הנה לאון תרמין בעצמו מדגים). את הצלילים שלו הפיק בעליל אחד הנגנים, שהיה "מוזיקאי לשימוש כללי" וניגן בגיטרה, קרן יער (בשביל God Only Knows), כלי הקשה, ועוד כמה כלים. בגלל המיקום שלו בירכתי הבמה לא הצלחתי לראות על מה בדיוק הוא ניגן, אבל זה בבירור לא היה תרמין אמיתי, שמצריך תנועות לא שגרתיות עם כל הגוף. אחרי שחזרתי הביתה חפרתי וגיליתי שזה היה Therevox - כלי חדש ומוזר שלא הכרתי, ושבו הנגן משחיל את האצבע לטבעת מתוחה בין שני חוטים, ומחליק אותה לאורך מעין ציור של מקלדת.
רודס ועוד 692478
'היא לא שם' תמיד מזכיר לי את הביצוע בהקשר המצמרר שלו מהפינאלה של 'קיל ביל'.
רודס ועוד 692502
אני מבין שכבודו אוהב את טרנטינו. כבר פעם שנייה תוך שבועיים שסרט שלו עולה לך בתור אסוציאציה ;-)
רודס ועוד 692503
אני מאד אוהב את קיל ביל. את ממזרים קצת פחות אם כי יש בו הרבה רגעים בלתי נשכחים, ועם חלוף הזמן אני מעריך אותו יותר מאשר בצפייה הראשונה.
שני האחרונים - ג'אנגו ושמונת השנואים - כבר מראים על התדרדרות ברורה. השנואים עוד נסבל כסרט ''קטן'' יחסית, אבל ג'אנגו נמרח, פומפוזי ואפילו משעמם לפרקים. ההנאה העסיסית והבלתי מוסתרת של לאונרדו די-קפריו מכך שנתנו לו סוף סוף לשחק את הנבל מצילה כמה סצינות פה ושם, אבל ככלל הסרט מאד מאכזב. בייחוד כשקל לראות את הרגעים שבהם טרנטינו ממחזר את עצמו לעייפה.
שניהם מעוררים תהייה אם תהילתו של הקוונטין כבר מאחוריו.
רודס ועוד 692505
אפרופו "שמונת השנואים" (שלא ראיתי) ונושא המאמר הזה - כלי נגינה וינטג' - הנה אנקדוטה משעשעת אך מצמררת: הסרט כולל סצנה שבה קורט ראסל מנפץ בכעס גיטרה אקוסטית. לצורך הצילומים, טרנטינו השיג בהשאלה גיטרה אותנטית ועתיקה (בת כמעט 150 שנה) מיצרנית הגיטרות "מרטין", שתתאים תקופתית לסרט. התכנית היתה שלצורך רגע הניפוץ ישתמשו בגיטרה חלופית, אבל משהו השתבש, וראסל ניפץ לחתיכות את הכלי הנדיר. עוד פרטים כאן.
רודס ועוד 692506
שיט, זה קורט ראסל!
(שומעים את האסימון נופל עד וואיומינג)
רודס ועוד 692508
כן, שמעתי את הסיפור הזה. וטרנטינו קיבל את התגובה האותנטית שלו, הממזר חסר הכבוד.
רודס ועוד 704248
לא מזמן גיליתי שה-Therevox הנ"ל מתבסס בצורת הנגינה עליו (טבעת ושני חוטים) על כלי נגינה חשמלי ממש עתיק - מ-‏1928 - בשם "אונדה מרטנו" (Ondes Martenot). הדגמה כאן, ופרטים כאן: Ondes Martenot [Wikipedia].
רודס ועוד 704253
רק למה לעזאזל צריך את החוט והטבעת ב-Therevox הזה?
ממה שנראה בסרטון, השימוש היחידי שלו היא כנראה לאפשר לנגן לעשות וויברטו על מקלדת, על ידי הרעדת הטבעת.
פתרון הנדסי ממש מופרך, לעניות דעתי. מי מנהל הפרוייקט שאישר את זה?

1 משפט שמבקש שיוצא מהקשרו בקונטקסטים מאד מפוקפקים ברשת.
תודה רבה על המאמר המשובח 554225
ושאלה קטנה - הבנתי שאחד האפקטים של פסנתר רגיל הוא התהודה ההדדית של מיתרים שונים. האם אותו אפקט קיים גם בקולנים של הרודס?
תודה רבה על המאמר המשובח 554234
יכול להיות שאני לא מבין מספיק, אבל נראה לי שהתשובה היא לא. בפסנתר כל המיתרים מתוחים על אותה מסגרת, כך שרטיטה של אחד מהם באמת יכולה לעורר מיתר אחר (בתנאי שהמיתר האחר לא מושתק ע"י ה-damper, כלומר הקליד שלו לחוץ או שדוושת ה-sustain למטה). ברודס (שגם בו יש מנגנון השתקה של dampers), הקולנים מעוגנים בבסיסם דרך קפיצים וטבעות גומי שבדיוק נועדו למנוע "אובדן" של אנרגיית הרטיטות, כך שלא נראה לי שהרטיטות יכולות לעבור מקולן לקולן באופן מכני דרך רכיבי הרודס. גם הצלילים הלא-מוגברים שמייצרים הקולנים נראים לי חלשים מכדי שיוכלו להשפיע (דרך האוויר) זה על זה. אולי אם הרמקול של הרודס מספיק חזק וקרוב נוצרת אינטראקציה כזו. אני צריך לבדוק.
איזה מאמר נפלא 554226
ושאלה: לשיר "לך איתה" יש ביצוע עם ליווי של הכלי הזה, שבסוף הנגן קצת משתולל עליו? מי הנגן?
איזה מאמר נפלא 554227
אם אתה מתכוון לביצוע הזה של אילנה רובינא, אז ה"השתוללות" בסוף היא לא של רודס, אלא של איזשהו אורגן, מן הסתם Farfisa או אחד מתואמיו. לא יודע מי ניגן.
איזה מאמר נפלא 554230
אכן הביצוע הזה ותמיד חשבתי שזה רודס.
איזה מאמר נפלא 648002
אתמול פגשתי את אלברט פיאמנטה, שהיה המעבד המוזיקלי של "לך איתה" בביצוע הנ"ל, ושאלתי אותו על השיר. מסתבר שהאורגן הוא דווקא כן המונד אמיתי, והנגן הוא יעקב נגר ז"ל, שלדברי פיאמנטה, היה הבעלים הראשון של המונד בארץ. נגר ניגן עוד קודם לכן עם אריק איינשטיין בתקליט "פוזי", ואפשר לשמוע אותו על האורגן ב"היה היה".
איזה מאמר נפלא 765921
אמנם באיחור של עשור - אבל אני תהיתי בעבר כנ"ל
זה בהחלט אורגן המונד. אני חי בארה"ב ויש המון כאלה בסביבתי. הסאונד שאנחנו שומעים כאן הוא המונד ללא רמקול לזלי (או אם ליעקב נגר היה במקרה כפתור שליטת לזלי על האורגן שהיה בו מצב STOP חוץ מה-Chorale שהוא מצב מהירות נמוכה, או מצב Tremolo של מצב מהירות גבוהה של סיבובי השופר והתוף שמסתובבים בתוך הרמקול ויוצרים את הסאונד הידוע יותר של ההמונד. אני בתאחלס מתרשם שהוא בחר לנגן את השיר הזה בסאונד ללא תנועת לזלי באופן מכוון. כמובן זה עניין של טעם, אבל אני תמיד יותר אהבתי את הסאונד הזה (שג'ימי סמית', אורגניסט הג'אז הידוע תמיד ניגן בו) או את הסאונד האיטי של הלזלי (כמו שטוני בנקס מג'נסיס ניגן) - ככה שומעים הרבה יותר ברור מה הנגן מנגן. בהרבה מקרים לטעמי, בשימוש אינטנסיבי במהירות הגבוהה של הלזלי נוצר עומס מיותר עם שאר הכלים ובמיוחד עם קולות זמרים שהויברציות המהירות של הלזלי מתנגשות בהם. שומעים את ההתנגשויות האלה הרבה פעמים גם במוזיקה ישראלית כבר משנות ה-‏70 ובטח בשני עשורים האחרונים שה-Nordים נמצאים בכל מקום...
איזה מאמר נפלא 765922
לרגע קצר חשבתי שהקישור יהיה לפתיחת הסדרה 'היה היה' עם הטוקטה ופוגה של באך...
איזה מאמר נפלא 554331
זה אורגן האמונד. סביר שb3.
איזה מאמר נפלא 554337
אני מסופק. הצליל נשמע צ'יזי מדי בשביל המונד, ובכלל, מדובר בהקלטה משנת 72, ולהערכתי לא היו אז עדיין המונדים בארץ. יש פה למישהו את "שני הצדדים" (האלבום שהשיר לקוח ממנו), כדי לבדוק מי מנגן? זה יכול להיות קצה חוט.
איזה מאמר נפלא 626956
אלברט פיאמנטה
ואו! 554239
איזה מאמר נהדר!

אני מקווה שיום אחד מישהו יחדש את הסינקלוויר, ואז תכתוב עוד מאמר כזה ותראיין את רביב גזית. תודה מראש.

(ירדן: WTF??)
ואו! 554261
אתה שואל על אהבתי העזה לשלישי של סופטמאשין?
ואו! 554402
בוודאי. יש עוד סיבות לתמוה על משהו שאמרת אי פעם?
ואו! 554464
(בכל זאת, לפני שאני כותב תגובה בנפח של מאמר, רציתי לוודא שהיא תענה על מה שנשאל. זה כנראה יקח כמה ימים, או שבועות, או כו'.)
Third של סופטמאשין, האהוב עלי מכל הג'אז והרוק 562990
הנה.

(העיכוב היה בגלל שהחלטתי שלפני שאכתוב את התגובה, מתבקש להאזין שוב לדיסק, שבשנים האחרונות הזמן בין האזנות לו נמדד בשנים. ובדיוק אז הרדיו-דיסק המצ'וקמק שלנו עשה לנו טובה וסירב להשמיע יותר דיסקים. לא שלפני זה הוא היה כלי ראוי למשימה, אבל המהלך הזה שלו אילץ אותנו סופית להתגבר על העצלות ולרכוש מערכת סאונד סבירה. וההחלטה המתבקשת היתה שלמרות שאני יכול להאזין לדיסק במחשב, או ביוטיוב בחלקים, אני אחכה למערכת החדשה. זה לקח איזה חודש-שניים, אחר כך עוד חודש-שניים להזדמנות להיות בבית לבד בלי משהו יותר דחוף לעשות. אז האזנתי, ראיתי שהקסם עדיין שם, ואחרי עוד שבוע תגובה באה לעולם.)

(למחפשים ביוטיוב: ארבעת הקטעים, לפי הסדר: Facelift של יו הופר, Slightly all the Time של מייק ראטלדג', Moon in June של רוברט ואייט, ו-Out Bloody Rageous של ראטלדג'. כל אחד מהם נאלץ להתחלק לשניים ביוטיוב. אני מניח שבמקור כל אחד מהם היה צד שלם של תקליט כפול, אפרופו דיון 29. מי חשב אז שגם האזנה לדיסק, שלם וברצף, תהיה עניין לנוסטלגיה?)

דיסקליימר: אני אוהב את האלבום הזה מתוך בורות. הוא שילוב של ג'אז ורוק, הרבה יותר לכיוון הג'אז, והוא הדבר היחיד שאני מכיר מהסוג הזה, חוץ משני האלבומים הבאים של סופטמאשין, שהם אותו דבר רק פחות (ופחות) מוצלח. אני יודע שהיתה סוגה שלמה של שילוב ג'אז ורוק, ושקראו לה פיוז'ן, ואני אפילו לא יודע אם סופטמאשין של התקופה הזו נחשבה חלק מאותו זרם, ואם דברים אחרים בו היו דומים. יכול להיות שכל מה שאני אוהב שם, כבר עשו קודם ויותר טוב. זו ההזדמנות שלכם להשכיל אותי, למרות שחוששני שאני כבר בשל מדי לקשר מוזיקלי אמיץ חדש (כלומר, עברתי את גיל שלושים, שלא לדבר על עשרים ושתיים).

בתור ג'אז, יש שם אלתורים יפים ומהלכים מבריקים מאוד של שינויי סולם וקצב, בעיקר בשני הקטעים שהקרדיט עליהם לראטלדג', הקלידן. אבל זה לא החומר שממנו עשויים אלבומים אהובים ביותר; אפילו אני יודע ששאר הג'אז מלא באלתורים והפתעות מבריקים יותר. גם לא המלודיות היפות של ואייט בשמונה הדקות הראשונות של הקטע שלו (שרובן ממוחזרות מהאלבומים הראשונים שלהם); בעצם בשאר שמונים דקות האלבום אין חומרים מלודיים מי יודע מה. אפילו לא התחושה הגדושה של חופש יצירתי, שלא לומר ניסויים על חשבון זמן אולפן יקר; לא כולם עובדים בכלל (שבע הדקות האחרונות של פייסליפט די מתות, האטיוד-בסטיב-רייך בסוף אאוט-בלאדי-רייג'ס הוא... אטיוד). רובם עובדים יפה, למשל ההקלטה המואצת בסוף פייסליפט - אבל גם זה לא העניין.

העניין הוא שכל הג'אז הזה יושב על בסיס אינטנסיבי מאין כמוהו של קצב רוקי. זה ג'אז באנרגיות גבוהות. וזה יוצר אינטנסיביות רגשית. אני לא יודע אם זו הסיבה ש"פייסליפט" נקרא כך, אבל אני לא יכול לשמוע אותו בלי לעוות את הפרצוף במשך דקות ארוכות (מהחמישית עד העשירית, ליתר דיוק), כי זה מה שההיסחפות למוזיקה גורמת לי לעשות בלי להרגיש. זו מוזיקה מלהיבה ואקסטטית. אותו דבר מהדקה העשירית של Moon in June (כלומר, דווקא אחרי שהמלודיות של ואייט נגמרות זה נהיה באמת טוב). מצד שני, הצליל של סקסופון ושל חליל, שלפעמים הוא עצוב מטבעו, יוצא יותר עצוב על הרקע הקצבי הרוקי (מדקה 7 של Slightly All the Time ומדקה 13 של אאוט-בלאדי-רייג'ס).

אני אוהב את כל ארבעת הקטעים במידה שווה. בכולם יש דקות ארוכות של אינטנסיביות רגשית, ולא אכפת לי בכלל אם אחריהן וביניהן יש דקות ארוכות מתות יותר; זו מנוחה נחוצה.

שלא לדבר על לפני האינטנסיביות הרגשית. כשדיברתי על בזבוז זמן אולפן בנסיונות, לא הזכרתי את המתבקש, חמש הדקות הראשונות של פייסליפט (ושל האלבום בכלל), שהן חוצפה: לא נותנות שום סיבה להמשיך להאזין הלאה. איינשטורצנדה נויבאוטן הגדירו את הקטע שלהם "החשמל" A study in disturbed atmosphere. זה מתאים גם לחמש הדקות הראשונות דנן, רק שאני לא נותן לסופטמאשין קרדיט לרבע ממנוּמקוּת האינטקלטואלית של עמיתיהם הגרמנים - נראה לי שאצל סופטמאשין זו היתה סתם גחמה, אפילו שלרטנות. חמש דקות הם מכוונים את הכלים החשמליים, יוצרים מין שקט רועש חשמלי סטטי שמופרע בהבלחות של רעשים חשמליים דינמיים, בלי שום מוזיקה. אלא מה? כבר ניחשתם, אלו בין הדקות האהובות עלי ביותר באלבום. זה משחק מקדים; אני יודע מה הולך לבוא עוד מעט, והמשחק הוא בציפיות שלי. לקראת סוף הדקה החמישית צצה בהדרגה מוזיקה, ואז פורץ המעין-מארש בכלי נשיפה, והוא פשוט אורגזמה - למרות שבעצם, כשלעצמו, הוא לא בין הרגעים הכי יפים באלבום. בזכות בניית הציפיה, הוא כן.
Third של סופטמאשין, האהוב עלי מכל הג'אז והרוק 563003
תודה על התגובה המושקעת והמעניינת. לא הכרתי את האלבום הזה עד שהזכרת אותו באייל, אבל הקשבתי עכשיו לחלקים יחסית נרחבים ממנו. הגדרת סגנון היא כידוע דבר חמקמק, אבל אני לא חושב שאני מסכים אתך שהאלבום "הוא שילוב של ג'אז ורוק, הרבה יותר לכיוון הג'אז". הנשפנים אולי באמת מושכים לכיוון הג'ז, אבל נגני הרית'ם סקשן לדעתי יונקים הרבה יותר מהנדריקס ומרוק מתקדם מאשר ממיילס דייוויס (גם ממיילס דייוויס של Bitches Brew, שיצא בדיוק באותו הזמן).

לגבי האוונגרדיות הצורמנית (בוא נקרא לילד בשמו...), למשל ב-facelift - אני פשוט לא מצליח להבין/לאהוב/להנות/להתרשם מזה. גם ה"מעין מארש בכלי נשיפה" שפורץ אחרי הדקה החמישית לא ממתיק אצלי את הגלולה המרה. בכלל, עוד לא למדתי להסתדר עם אוונגרד, ג'ז חופשי וכו'. הייתי בכמה הופעות של בכירי הג'ז החופשי (אורנט קולמן, למשל) ובכל הפעמים ממש סבלתי, ופעם אחת אפילו יצאתי באמצע. מתחשק לי לפעמים להכריז שבעצם המלך הוא ערום, אבל אז אני נזכר שפעם (באיזור גיל 14, כן?) חשבתי שכל עניין הג'ז הוא פיקציה, ושיניתי את דעתי בענק. יש גם מוזיקאים שאני אוהב ומעריך ששולחים יד בג'ז חופשי מדי פעם (פט מת'יני וג'ו לובנו, למשל), ואם הם חושבים שהמלך לבוש, מי אני שיגיד אחרת. אבל כאמור, אני (עדיין?) לא מצליח להבין/לאהוב/להנות/להתרשם מזה.

ואם נחזור לנושא המקורי של המאמר, הקלידן ב"שלישי" של סופט מאשין מנגן גם בפיאנט (כתבתי קצת על הכלי הזה בתגובה 554223). שומעים אותו יחסית בבירור לכל אורך Slightly All the Time.
Third של סופטמאשין, האהוב עלי מכל הג'אז והרוק 563022
אני לא בטוח מה נחשב ג'ז חופשי, ולא מכיר את אורנט קולמן, אבל אני אבהיר שאני באמת חושב שחמש הדקות הראשונות של פייסליפט הן שלרטנות לשמה (זה לא ג'ז חופשי, נכון? זה בכלל לא מוזיקה). אני אוהב אותן, כאמור, רק בגלל ההקשר, ובמין גחמה.
Third של סופטמאשין, האהוב עלי מכל הג'אז והרוק 563051
אז הנה, אתה מוזמן להכיר את אורנט קולמן מגנן ג'ז חופשי. הנה הוא בעוד קטע חופשי, הפעם עם פט מת'יני, שגם יודע לעשות דברים יותר קלים לעיכול, כמעט על גבול הקיטש.
Third של סופטמאשין, האהוב עלי מכל הג'אז והרוק 563062
ובכלל שכחתי - הנה הרכב של הרבי הנקוק מנגן ג'ז חופשי (בערך), עם הרבה רודס. נשבע לך שכשנתקלתי בקליפ הזה בפעם הראשונה חשבתי "אולי ירדן יאהב את זה".
ואו! 554335
אני אשמח לקרוא את המאמר הזה לפני שיחדשו את הסינקלאוויר (אני בספק אם זה אי פעם יקרה, דרך אגב, לסינקלאוויר אין כמעט משקל שאפשר לשמוע בתרבות המוזיקאלית ובוודאי שאם קיים אז הוא זניח יחסית לרודס, למשל).

אין ספק שהסינקלאוויר שהגיע לארץ הצדיק את העלות בתקופתו (השתמשו בו בכמה מהאלבומים הנמכרים של שנות השמונים, כולל לילה לא שקט, אוהב להיות בבית ומחכים למשיח) - אבל עדיין, WTF?! כשהכלי הזה היה חדש העלות שלו היתה 6 ספרות בדולארים!

לפני כמה שנים נתקלתי באחד למכירה בחנות כלי נגינה יד-שניה בניו-יורק שמתמחה בסינטים אנאלוגים. המקלדת והמחשב ישבו על כמה קופסאות קרטון, והמכשיר לא היה מחובר לחשמל או להגברה (הם טענו שהם יחברו אותו רק עם מישהו יגלה עניין רציני לקנות אותו). הם היו מוכנים למכור אותו ב5000$ דולאר.

sic transit gloria mundi
ואו! 554690
נספח 554248
המאמר יצא ארוך, אז הנה כמה דברים צדדיים ששמרתי לתגובות.

הצחיק אותי לגלות שאפילו בנושא לכאורה נייטרלי כמו פנדר רודס, דיון באינטרנט יכול להידרדר עד כדי הטחת עלבונות (נתקלתי ב"נאצי"), ולהגיע לוויכוחים על סוציאליזם מול שוק חופשי. עם זאת, כמעט כל האנשים שהייתי אתם במגע לצורך הכנת המאמר שיתפו פעולה בשמחה ומיד. יצוינו במיוחד אלונה טוראל ויוני רכטר, שני אנשים נחמדים וצנועים באופן יוצא דופן.

הנה כמה קטעי רודס מיוטיוב שנשארו על רצפת חדר העריכה של קונצרן "האייל הקורא":
- מוזיקה קלאסית (דביסי) מנוגנת על רודס. מעניין.
- אם אלונה טוראל נגנה במנגינת הפתיחה של "רגע עם דודלי", אז יוני רכטר הלחין וניגן רודס (אני מרשה לעצמי לנחש שזה הוא) במנגינת הפתיחה של 'רחוב סומסום'.
- הנה בחור שארגן לעצמו חדר עם רודס סימן 7, סימן 2, סימן 1 וגם nord, ומשווה ביניהם.
- אחד האלבומים שאני הכי אוהב הוא אלבום נשכח יחסית של ג'ון מקלפלין בשם music spoken here. הקלידנית המרכזית שם היא קטיה לבק, אשתו דאז של מקלפלין, שמנגנת על סינקלוויר, אבל לצידה יש גם פנדריסט בשם פרנסואה קוטריה שמנגן נפלא. הנה קטע שלהם מהופעה; הסולו רודס מתחיל בערך ב-‏4:40, וזה שבתקליט הרבה יותר יפה.

הבחור שבין ברנדסטטר להרבי הנקוק בתמונה הלפני-אחרונה הוא ג'ייק סימפסון, הטכנאי הראשי של הרודס החדש. בנוסף לעבודה הזו שלו סימפסון הנ"ל הוא גם זמר, שמסתבר שזכה בתחרות כשרונות טלוויזיונית שארגנה אופרה וינפרי. באחת התוכניות שלה אחרי הזכייה וינפרי הכינה לו הפתעה שכדאי לראות.

זה גם המקום להודות לאיתי רוזנבאום, חבר יקר, על עזרה בהכנת המאמר. פה נסגר מעגל, כי אני חושב שהרודס הראשון שראיתי במו-עיני היה זה שהוא ניגן עליו בהופעה של הרכב הג'אז "צליל שכן" ז"ל, אלילי נעוריי, בסביבות 1987.
נספח 554266
בהקשר יוני רכטר שהזכרת: האם נכון הדבר שהיוצר המחונן הזה הגיע לכוורת, לפופ ולרוק בכלל מהכיוון של המוזיקה הקלאסית?

[תודה רבה על מאמר אורייני הזורק אור בתחום מקצועי-ייחודי צר לכאורה, שבפועל השפיע רבות על התרבות והחיים במאה שעברה]
נספח 554341
ליוני רכטר יש בהחלט רקע קלאסי מאד משמעותי - הוא למד פסנתר קלאסי מילדות, אח"כ למד באקדמיה למוזיקה, ועד היום לוקח שיעורים בנגינה קלאסית (ראה כאן). עם זאת, למיטב ידיעתי הוא מעולם לא הופיע כפסנתרן קלאסי ברסיטלים וכו', והתחיל להתעסק עם מוזיקה קלה (ביטוי קצת לא מוצלח בהקשר שלו, כי "קל" לכאורה מרמז על שטחיות) כבר בגיל צעיר. את "דמעות של מלאכים", למשל, הוא הלחין בתור תיכוניסט, ובמקביל ל"כוורת" הוא למד באקדמיה. כלומר הוא לא היה מוזיקאי קלאסי פר אקסלנס שמתישהו חצה את הקווים לפופ/ג'אז/רוק, כמו שלומי שבן או לין אריאל.
נספח 564987
יוני רכטר התארח ב"הינשופים" של מודי בראון. התכנית המלאה כאן, והחלק של יוני רכטר מתחיל ב-‏17:15. ב-‏26:15 הוא מתיישב להמשך הראיון ליד הפסנתר, ובין השאר, מדגים לחן שנפסל ל"עטור מצחך". מאד מעניין.
נספח 575911
לפני שעה קלה חזרתי מהופעה של הפסנתרן בראד מלדאו באמפיתאטרון שוני. את הדרך משער האמפי למכונית מצאתי את עצמי הולך לצד לא אחר מ... יוני רכטר! אזרתי אומץ ופניתי אליו, ולשמחתי הוא זכר אותי היטב, ואפילו התעניין בשלום האייל. כתבתי כבר במעלה הפתיל שהוא השאיר עלי רושם של אדם נחמד וצנוע באופן יוצא דופן, והשיחונת שלי איתו הערב רק חיזקה את ההרגשה (הוא באמת ובתמים התעניין במה אני חשבתי על ההופעה). וידאתי אתו שגם הוא יהיה בהופעה של צ'יק קוריאה עוד שבועיים, וכשהוא שאל אם גם אני מתכונן ללכת לפול סיימון, לא זיהיתי צליל של אכזבה בקולו כשאמרתי שאני מחויב לחזרה הגנרלית לפני מסיבת הסיום בגן של הילדה (לא נורא, את פול סיימון כבר ראיתי, בדיוק באותה הופעה שאלון עמית כתב עליה בתגובה 179523).
יחצנות ללא בושה 587435
אפרופו יוני רכטר - יוני רכטר חוגג היום את יום הולדתו ה 60.
אלון הקדיש אתמול את רובה של תכניתו השבועית חלום בתוך חלום ליוני רכטר, ובקטע הסיום הפנה את תשומת ליבם של המאזינים לקטע הרודס של רכטר.
יחצנות ללא בושה 587446
כל הכבוד לגלילי הצעיר, ואחלה שם לרדיו הטכניון - רדיו 1 מ'.
יחצנות ללא בושה 587464
וב"הארץ" פרסם בן שלו כתבה לכבוד יום ההולדת העגול של יוני רכטר.
ומה כאן לדעתך? 704771
מרגיש כמו אלונה טוראל. הקלידים נשמעים לי רודס אבל במצב מאוד "חד".

ומה כאן לדעתך? 704777
אני די בטוח שזאת אכן אלונה טוראל על הפסנתר ב"דלת הקסמים" - סגנון הנגינה, התקופה והזמרת (חוה אלברשטיין, ששיתפה אתה פעולה הרבה) מתאימים בול, ויש לי גם איזשהו זיכרון עמום שקראתי / שמעתי על העובדה הזו במפורש.

אבל הפסנתר נשמע לי כמו פסנתר אקוסטי רגיל לחלוטין, ולא פנדר רודס.
פרגון + שאלה 554251
מעולה. ואפילו עוד לא לחצתי על הקטעים המקושרים.

שאלה אחת: מעבר ל"מותג", למה לא נבנו כלים שמחקים בדיוק את המנגנון המכני, ושווקו בשם אחר? נדמה שלא הוזכר בכתבה פטנט כלשהו.
פרגון + שאלה 554253
אני לא יודע אם זה עונה לשאלתך, אך ר' תגובה 554223.
פרגון + שאלה 554254
שאלה מצויינת. הרולד רודס הוציא כמה וכמה פטנטים שקשורים ברודס ובכלי הנגינה המוקדמים יותר שלו (הנה הראשון, מ-‏1949), אבל לא הצלחתי להבין האם לפחות חלק מהם עדיין בתוקף, והאם ההתגוששות המשפטית של ברנדסטטר עם משפחת רודס נגעה רק לשם "רודס", או גם לפטנטים. אני בעד להכריז על השאלות האלה כ"ראויות למחקר עתידי", כמקובל בענף שלנו.
פרגון + שאלה 554255
פטנטים שעדיין בתוקף? כלומר פטנטים שהוענקו לאחר 1990?

אבל זה לא יפתיע אותי. הפטנט האחרונים על MP3, שהוא חלק מתקן MPEG1 משנת 1990, יפוג בשנת 2018. הפטנט האחרון על ׁH.264 (חלק מתקן MPEG4 משנת 1998) יפוג בשנת 2028. משרד הפטנטים של האייל נמצא, כזכור, בזה? רעיון?
פרגון + שאלה 554258
לא זכרתי שפטנטים מחזיקים רק 20 שנה. אם כך, התשובה לשאלה של מור היא שלא פטנטים מנעו את הייצור המתחרה, אלא כנראה חשש (מובן היטב, לאור הדיון על איכות החיקויים הדיגיטליים לרודס) מהיעדר שוק. ברנדסטטר היה צריך הרבה ביצים כדי לעשות מה שעשה, ואני זוכר שבתקופה שלפני ההשקה של הרודס החדש הרבה אנשים אמרו שלא יכול להיות שהוא ייצר רודס אמיתי, כי זו התאבדות כלכלית. גם עכשיו לא ברור לי אם בעוד עשר שנים ימשיכו לייצר רודס אמיתי.
פרגון + שאלה 554270
אם מייצרים את הכלי הזה רק בשביל לנגן "כמו שהיה פעם" (תקופה של בערך 15 שנים שבהם הכלי היה פופולרי) ולא כדי ליצור דברים חדשים, זה אכן לא משהו שיחזיק יותר מדי זמן מעמד‏1.

1 אני עובד בחברה שייסד מישהו שבשנת 1990 ייסד חברה למסופי Mainframe. החברה קיימת עד היום. אולי האבחנה קצת מוגזמת.
פרגון + שאלה 554272
קודם כל, ברודס החדש יש שיפורים יחסית לישן (אפשרות לחיבור MIDI, למשל). אבל באופן כללי יותר אני לא בטוח שאני מסכים אתך. עקרונית, יכול להיות מוצר (או דבר מה אחר) שמסיבה כלשהי נעלם מהעולם, אבל בגלל שבאיזשהו מובן הוא בעצם מוצלח, הוא קם לתחייה מאוחר יותר בלי הרבה שינויים. עולות לי לראש כרגע רק דוגמאות לא כל כך מוצלחות (פורד מוסטנג, קוקה קולה קלאסיק, הפועל ת"א בכדורסל, השפה העברית, תוכנית הטלוויזיה "אחד העם 101", הממתק "פסק זמן"), אבל אולי אזכר בהמשך במשהו יותר טוב.
פרגון + שאלה 554278
אם אתה לא מתעקש שהייצור יהיה לשימוש מסחרי אז יש הרבה מאד כלים מוזיקליים מהעבר שמיוצרים היום מחדש ע''י ובשביל אנשים שמתעניינים בזה
פרגון + שאלה 554280
גם תקליטי ויניל מיוצרים עכשיו, לשימושם של די.ג'ייז ומסמפלים למיניהם.
איזה יופי 554399
מאמר נהדר. תודה. נהניתי מכל הזוויות שיש בו.

שמש, שמש, של אריאל זילבר עם להקת ברוש המיתולוגית היא אחת היצירות (והביצועים) החביבים עלי מאז ומעולם.
הדיאלוג המופלא בין הגיטרה החשמלית לכלי המיתר הקלאסיים גורם לי להתמוגג גם בשמיעה המאתיים.
איזה יופי 554408
תודה על המחמאות, גם לך וגם (באיחור) לשאר המחמיאים למעלה. זה באמת מחמם את הלב.

לטעמי, בלחנים של אריאל זילבר יש לפעמים משהו ''דיסלקטי'', כאילו בניגוד לכללים, ואף על פי כן הם מצליחים להיות מלאי קסם. דבר דומה (אבל עם הרבה הבדלים) אני מרגיש נוכח הנגינה של ת'לוניוס מונק.
אלי גלימידי 554520
תודה על מאמרך הנאה, חיממת את ליבי. כבר חשבתי שהאייל נסגר לנצח נצחים.

אילו ידעתי על מה אתה עובד, הייתי מציע לך לחפש את הכוכב השלישי של הפנדר רודס בארץ, הלא הוא הטכנאי המיתולוגי אלי גלימידי. בפנדר שלי/שלך יש בגבוהים צליל אחד מזמזם שאף פעם לא הצלחתי לסדר, וכמה מקורות שונים (ירון בכר?) הציעו לי לחפש אותו, אבל אף פעם לא יצא לי, בטלן שכמותי. כיוון שהוא זה שתיחזק וטיפל ושיפץ לכולם בשנים האלה, בטח יש לו משהו מעניין לומר על הכלי, על התקופה ועל הנפשות הפועלות. וחוץ מזה אולי הוא יכול לתקן את הזמזום ההוא סוף סוף. הגיע הזמן.
554568
המאמר הזה לבדו מצדיק את תחייתו של האתר.
תודה יובל אתה מלך.
אגב גם מתי כספי נשאל פעם בפורום מעריצים לגבי היצירה שהכי השפיעה עליו, ולאחר לחץ לא מתון נשבר ובחר את As.
554576
As?
As 554595
הכוונה היא לשיר As של סטיבי וונדר, שיוני רכטר הזכיר אותו במאמר בתור השפעה מאד גדולה.
As 554600
באסוציאציה פרועה: מה זה שמנגן בהתחלה, ובמוטיב החוזר, של "בעקבותיו"/גלי עטרי?
(שהוא כמובן כולו מחווה לפתיחה של Master Blaster).
As 554621
ומה זה אמור להביע?
As 554623
אם את מתכוונת לתפקיד הבס הדומיננטי, אז זה איזשהו סינתסייזר, אבל אני לא מספיק בקיא כדי לדעת איזה. הקלידן שמצולם מנגן על DX7, שהיה הסינתסייזר של התקופה בה"א הידיעה, אבל אין בהכרח קשר לכלי שהשתמשו בו בהקלטה. נראה לי שגם הבסיסט (קובי כהן צעיר עם שיער מחומצן??) והגיטריסט מופיעים למטרות נוי בלבד, כי אני לא שומע בס אמיתי או גיטרה בשיר.
As 554628
תודה!
As 554651
הבסיסט הוא אריה וולניץ שהוא מהנגנים הטובים בארץ אבל כנראה לא ניגן באמת בהקלטה, בכל אופן לא על באס, מאחר וזה סינטי.
As 554648
אולי מישהו יודע אם ללחן הזה יש גם מילים אחרות?
As 554649
זה מזכיר לפעמים את "בית השמש העולה" של האנימלס (?), אבל זה לא.
As 737855
כן ולא. הנה סיפורו המפותל של השיר.
מי בסרטון 554605
הכוונה היא שזה יוני רכטר על פנדר רודס בקישור ל"להיות כוכב או להיות ירח"? כי זה נראה כמו אריק רודיך על משהו.
מי בסרטון 554627
כן, זה אכן אריק רודיך מצולם בסרטון, וכפי שכתבתי כבר בתגובה 554217, הוא גם זה שקיבל באלבום קרדיט על הנגינה, ולא יוני רכטר או אלונה טוראל. הוא באמת מצולם מנגן על פנדר רודס (מזוודה סימן 1), ושימו לב שהכיסוי של הפסנתר פתוח, כך שאפשר לראות את מערך הקולנים (יש צילומי תקריב ב-‏1:51 וב-‏3:38).

הבסיסט שמצולם הוא מיקי שביב, ובידיו הפנדר פרסיז'ן פרטלס (fretless) האגדית שלו. גם הוא לא ניגן באמת בהקלטה, כי הבס שנשמעת היא בבירור לא פרטלס. אפריים שמיר, שמנגן בגיטרה, משתמש בסולו הראשון (מתחיל ב-‏1:33) ב"טוק-בוקס" (talk box) - אפקט שהיה מקובל בתקופה, שכולל צינורית פלסטיק שאת הקצה שלה מכניסים לחלל הפה, ושמשנה את צליל הגיטרה בהתאם לתנועות השפתיים. בסולו השני (3:15) הוא גם מצולם משתמש בצינורית, אבל הפעם זה "סתם", כי בסולו ששומעים אין את האפקט. את המתופף אני לא מזהה.

הנה עוד קליפ של אריק רודיך מצולם לצד רודס.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555077
60 להקות ולמעלה מ 7000 חנונים חובבי סינטסייזרים חגגו בצפון קרולינה את הכלי ששינה את פני המוזיקה בכך שנתן למלחינים אין ספור צלילים חדשים.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555358
מה שמזכיר לי שרציתי לשאול: למוג יש צליל ייחודי שאפשר לזהות?
(אני מכיר קטע אחד, של זאפה, שכתוב שמנגן בו מוג, ויש שם צליל ייחודי, ולפעמים אני שומע דברים משנות השבעים וחושב שזה מוג, רק לפי הקטע הזה, אבל בעצם זו הסקה מאוד פזיזה כשמדובר בסינתיסייזר. באותו קטע של זאפה המוג מנגנן, עד כמה שאני זוכר, בערך צליל אחד.)
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555376
מוג הוא כלי הרבה יותר ורסטילי מפנדר רודס. אפשר להפיק ממנו הרבה צלילים שונים זה מזה, כך שאין לו באמת "צליל ייחודי", באותו המובן שלרודס יש. אבל אם כבר שאלת, אני אפרט (כל המאמר הזה הוא בעצם תשובה מפורטת לשאלה של ירדן מתגובה 192498...).

הלהיט הגדול הראשון בביצוע מוג היה התקליט Switched-on Bach מ-‏1968, של הקלידן וולטר קרלוס (שאחרי שעבר ניתוח לשינוי מין, הפך לקלידנית וונדי קרלוס). הנה עמוד עם מידע על התקליט וגם עם דוגמאות צליל שממחישות את טווח הגוונים של הסינתסייזר הזה - כל מה ששומעים זה מוג. עוד מישהו שהתפרסם בערך באותה התקופה בזכות ביצועי מוג למוזיקה קלאסית זה איסאו טומיטה היפני. ישראלים בני הדור שלך ושלי מכירים אותו דרך אות הפתיחה של "מקהלה עליזה" ברדיו (מתוך "תמונות בתערוכה" של מוסורגסקי), ודרך אות הפתיחה של "תצפית" בטלוויזיה (מתוך הסימפוניה החמישית של פרוקופייב).

יש סולו מוג יחסית מפורסם בסוף השיר Lucky Man של אמרסון לייק ופאלמר. לסטיווי וונדר היתה תקופה באמצע שנות השבעים שהוא היה מנגן את תפקידי הבס במוג, למשל בBoogie On Reggae Woman. הנה צ'יק קוריאה בסולו מוג אופייני מאותה התקופה (המוג מונח על קלווינט שמונח על פנדר רודס).

עוד סינתסייזרים בני אותה התקופה הם ה-ARP, ה-Oberheim וה-Prophet 5 (האחרון היה כבר פוליפוני, כלומר איפשר לנגן יותר מצליל אחד בו זמנית). אני לא יודע להבדיל משמיעה ביניהם, אבל אולי יש כאלה שכן.

לא ידוע לי על תפקיד מוג בשיר ישראלי מפורסם. הרבה בזכות דריו מלכי, הקלידן של להקת "ברוש", הפרופט 5 זכה להיות מוקלט לא מעט בארץ. אפשר לשמוע אותו ב"כלים שלובים" של גידי גוב (למשל בין המילים "כמו" ו"כלים שלובים", ב-‏1:26), בפתיחה של "התעוררות" של שם טוב לוי, ובכמה מהקטעים מ"אלבום משפחתי" שלו ושל גרוניך (למשל ב"הלב נפתח"). באלבום הנשכח "קצה השדה" מנוגנים כל תפקידי הבס על-ידי איזשהו סינתסייזר, דבר מאד לא אופייני לארץ ולתקופה (1977), אבל אני לא יודע איזה.

רזי בן עזר כתב פעם פוסט יפה על הסינתסייזר הראשון שלו.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555385
וואו, איזה גל של זכרונות הערת בי עם ה- "Switched on Bach" וטומיטה...
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555386
תיקון מהותי: באלבום הנשכח *והנהדר* "קצה השדה".
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555398
האזנתי לו הרבה, ועם כל הערכתי לניסיון, אני לא מצליח להתלהב. חוץ מ''שיבולים'', שכן מלהיב.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555449
אה, השיר הבלתי נסבל הזה שהורס הכל ;-)
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555392
אאז"נ ב"הלב נפתח" ו"באלבום משפחתי" בכלל כבר כיכב ה DX7
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555414
לפי החוברת שמצורפת לדיסק של "אלבום משפחתי" שברשותי, פרופט 5 משתתף בחמישה מהקטעים, וה-DX7 לא מוזכר. זה גם מסתדר עם הנתון שהאלבום הוקלט בין ה-‏13 בדצמבר 82 ל-‏1 במרץ 83, ושע"פ ויקיפדיה, ה-DX7 יצא ב-‏83 (גם אם הוא יצא בתחילת 83, לא סביר שתוך כמה שבועות הוא כבר היה בשימוש בארץ). ב"ריקוד ההוביטים" מאותו האלבום (מצטער, לא מצאתי ברשת) משתתף גם ווקודר (Vocoder), שזה עוד כלי שלא דיברנו עליו - הרעיון אצלו זה לחבר מיקרופון לסינתסייזר ו"לדבר" דרכו, באופן שאפשר להבין את המילים. דוגמא יחסית מוכרת: Mr. Blue Sky של ELO, שתי דקות ו-‏18 שניות לתוך השיר.

נזכרתי שב"אבי רואד" של הביטלס יש מוג בכמה מהקטעים: ב-Maxwell's silver hammer הוא בולט ב-‏0:52, וב-Here comes the sun הוא בולט באיזור 2:00.

בקרדיטים באלבום "פוגי בפיתה" של כוורת מוזכרים מוג, מוג בס ומלוטרון. נראה לי שבכולם השתמשו ב"הבלדה על ארי ודרצ'י": החלילים בפתיחה (או לפחות חלקם) הם מהמלוטרון (אלון עמית סיפר פעם על הכלי הזה, בתגובה 192516), המוג מנגן על רקע הדיקלום של פוגי ("לאור הירח ולאור הכוכבים...", החל מ-‏1:43) ובסיום הגרנדיוזי (החל מ-‏5:40), והבס נשמע באמת סינטי בס.

גם ב"אלבום משפחתי" של גרוניך ושם טוב לוי וגם ב-"40:06" של גידי גוב דריו מלכי מקבל קרדיט על "תכנות פרופט 5". תמיד תהיתי למה הכוונה בזה. מעולם לא ראיתי פרופט, אבל אני מרשה לעצמי לנחש שהוא לא שקול למכונת טיורינג (מקסימום למכונת כביסה), ושב"תכנות" הכוונה היא פשוט לסיבוב הכפתורים באופן שייצור את הצליל המתאים. אם עובר פה מישהו שמבין בדברים האלה, אני אשמח אם יאיר את עינינו.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555434
וואלה. הזכרת לי שגם אני בצעירותי, כשלאלבום היה סליב, תהיתי מה זה בדיוק תכנות פרופט 5.
וחשבתי שה DX7 יצא כמה שנים קודם כי ב 85' אפילו לי יצא כבר להתנסות בו.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555636
עוד כמה קטנות.
יש קטע מאוד מפורסם בשם Popcorn של Hot Butter שמנוגן על מוג. הביטלס משתמשים במוג גם בBecause (בולט במיוחד ב2:12). החלילים בפתיחה של הבלדה על ארי ודרצ'י זה מלוטרון (יותר מימין) וגידי גוב (משמאל).
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555681
את because סתם שכחתי, אבל המון תודה על האיזכור של popcorn - זה אחד מאותם קטעים שנדמה כאילו כולם מכירים משחר ההיסטוריה, אבל רק בזכות התגובה שלך גיליתי איך קוראים לו ומי ניגן אותו. עוד גיליתי שהביצוע המוכר, של Hot Butter מ-‏1972, הוא גירסת כיסוי לביצוע המקורי של מלחין המנגינה, ברנש יהודי בשם גרשון קינגסלי, מ-‏1969. אותו קינגסלי נולד לפני כמעט 90 שנה בגרמניה תחת השם גץ גוסטב קשינסקי, עלה לארץ כנער, הצטרף לקיבוץ, שירת כגפיר במשטרת המנדט (!) והיגר לארה"ב ב-‏1946, שם הפך לימים לאחד מחלוצי השימוש במוג. נראה לי ששרפתי פה חומר לחידת טריוויה נאה.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555684
עם כל הכבוד למוג, הביצוע הנפוץ ביותר לפופקורן נוגן על הרמקול המסכן שני אינטש על יבמ פיסי המקורי ותואמיו, כמו שיודע היטב כל מי שהיה מכור ל''דיגר''.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555697
שאפו על העלאת הדיגר באוב.

"יבמ פיסי המקורי"

היה כזה דבר בארץ?
אני זוכר הרבה תואמי יבמ (XT טורבו, 4 מגהרץ עם כפתור שהיה מאיץ אותם ל 8 או 12 מגהרץ, תוצרת טאיואן מודבקים ברוק עם אחריות ל 3 חדשים וזה בדיוק מה שהם היו עובדים) אבל למה הם תאמו בדיוק לא היה ידוע.
והמהירות של הדיגר (כולל קצב המנגינה אאז"נ) היתה תלויה במהירות השעון, ככה שב 286 כבר היה צריך לטעון תוכנה שמאיטה או לשחק עם דיגר מהגיהנום.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555707
היה גם היה.
למרות שאוהבים להשמיץ אני זוכר אותו בחיבה מסוייגת בעיקר בגלל שהיה שקט - ליד התואמים אפילו שקט מאד (למרות שלא כמו התואמים הוא היה מוגבל ל 4.77 מה"צ).

כמה מוזרויות קטנות נוספות שהיו לו - מאחור, ליד השקע למקלדת היה שקע נוסף שיועד לחיבור לטייפ קסטות, א-לה קומודור 64, אפל ][ ואטארי (ב-יבמ פיסי המקורי אפילו פלופי אחד היה אופציונלי...), והפרוורסיה המדהימה ביותר הייתה שהקופסה המסכנה הכילה 256 ק"ב על לוח האם, ואם רצית לשדרג לכמות המדהימה של 640 ק"ב היית צריך להשתמש בכרטיס הרחבת זיכרון. "מוזרות" נוספת היה פרשן הבייסיק באיפרום‏1 - אאז"נ, אם הנעת אותו ללא דיסקט בכונן הוא היה נכנס למוד ג.וו. בייסיק...
_____________

1 "איפרום" בתור שם עצם קבוצתי: היו לו ארבעה או חמשה
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555743
ב 85 עבדתי בממכר קומודור 64 אפל II אטארי ותואמי פיסי (היום זה מצחיק להזכר, אבל כך הם נקראו, לא?).
זכור לי היטב הטייפ קסטות של הקומודור, כמו גם איכויות הצבע והצליל של המכשיר, והעושר של משחקים שתפסו 64K בלבד‏1 . המשחקים של הקומודור היו שווים לאין ערוך יותר מאשר בתואם יבמ (מסך מונוכרום ירוק, כרטיס מסך הרקולס משהו כמו 120 על 180 פיקסלים, ואותו רמקול צייצני שהזכרת).
מאז ועד היום לא זכיתי לראות מכונת IBM 8088 מקורית. ראיתי אי אז 286 מקורי, שעלה בזמנו הון. היה לו הארד דיסק 20MB והסמל הכחול עליו התבוננתי ביראה.

1 היה איזה תרגיל מפורסם שניצל עוד 40K אאז"נ בדרך לא דרך.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555764
אם כבר נוסטלגיה של קופסאות:
לא 120 על 180. זה אפילו ל-יבמ ההוא לא הספיק...
ל-יבם היית יכול לבחור בין שני מודים: מונוכרום, טקסט בלבד, שייצר 720 על 350, או צבעוני עם רזולוציה 320 על 200 (16 צבעים שלמים! כמובן כולל "שחור" ו"לבן": ביט לכל צבע, ועוד ביט ל-intensity).
ה"גדולה" של הרקולס הייתה שהם ידעו להפיק את שני המודים מאותו הכרטיס, ואפילו הגדילו לעשות ובמונוכרום (עם הרזולוציה הגבוהה) ידעו לייצר גרפיקה (ארבע "רמות אפור")! כאמור, ב-יבמ המונוכרום היה טקסט בלבד, אם כי יכולת לנצל את התווים מעל ascii לעברית ולפסאודו גרפיקה (למשל לייצר מסגרות).

הדבר הטוב ביותר שהיה ל-יבמ, מעבר לשקט שכבר הזכרתי הייתה המקלדת - אף אחד אחר אפילו לא דגדג את האיכות שלהם.
באותה תקופה אחד המוצרים החמים שלהם הייתה מכונת כתיבה חשמלית שנקראה http://en.wikipedia.org/wiki/IBM_Selectric_typewrite... וכמו שאומרים noblesse oblige - מקלדת טובה עמדה גבוה בסולם העדיפויות שלהם (וגם שלי...).
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555810
בעברית קראו לה ''כדורית'', בגלל הפטנט שלהם להחליף סטים של פונטים. מכונה מעולה (אם כי לא הגיע לרמתה של המניפה של אולימפיה).
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555836
אה, כדורית!
בזמני עוד שרתה בצבא. הפקידות היו שואלות כדוריות זו מזו. הן היו מהלכות במסדרון ובידן איזה כלי פלסטיק ובו הכדוריות שנראו לי אז כמו משהו שההיצ'י השאירו.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555837
היתה גם מכונת כתיבה שקראו לה ''צ'יק צ'יק בום בום.''
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555844
והיה גם שיר (עתיק מן המכונה?) בפיו של יעקב טימן ז"ל, שחקן "המטאטא" ואביו של השופט:

מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555846
אולי המניפה עולה על הכדור (לא בטוח אם יש במשפט הזה משמעויות נסתרות) אבל מעטים ידעו לעשות מקלדות כמו יבמ.
כל אימת שלחצת על קליד (כך אומרים?) ממש הרגשת איך הוא מודה לך בלבו, כמו הדלתות בספינה של זייפוד.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555867
כן.
היו פעם רמות איכות כאלו, ואין עוד. כמו צליל טריקת דלתות המרצדס בשנות הששים.
אני הרחבתי את הענין לכדי ביקורת איכות למוצרי חשמל: אם הלחצנים איכותיים המוצר איכותי.
זה אולי המבחן היחיד שההדיוט יכול לבצע היום למכשירים בטרם קניה כדי לעמוד על איכותם.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555687
עוד על קינגסלי שגם עיבד פיוטים ותפילות יהודיות למוג, בתגובה 325249.
ברוש-פסט, הרגע בו גילינו שוב את ''ברוש'' 556652
במשך שנים אמרתי שהייתי נותן הרבה בשביל לראות ולשמוע שוב את קטעי המעבר של "ברוש" ב"זהו זה" (זוכרים? בזמן שהצופים היו מתקשרים לענות על החידות). אז לא צריך לתת כלום: מסתבר שאיקי לוי, האקס-מתופף של "ברוש", העלה ליוטיוב עשרות קטעים שכאלה! פנדר רודס עוד לא ראיתי שם, אבל הנה קטע שבו דריו מלכי, הקלידן, מנגן על הפרופט שלו שדובר בו לעיל. בונוס נדיר: "ברוש" עם צ'יק קוריאה באולפן "זהו זה"! ברצינות!!!

כל הקטעים בערוץ על איקי לוי, כאן.
ברוש-פסט, הרגע בו גילינו שוב את ''ברוש'' 556659
איזה יופי! זוכרת את ביקורו בארץ.
ברוש-פסט, הרגע בו גילינו שוב את ''ברוש'' 556714
ורק כדי לסגור מעגל: הנה קטע של ברוש מזהו זה, עם דריו מלכי מנגן על רודס ("במה" סימן 2).
ברוש-פסט, הרגע בו גילינו שוב את ''ברוש'' 614928
זה לא דריו מלכי על הקלידים אבל לא נורא עדיין ג'אם יפה
ברוש-פסט, הרגע בו גילינו שוב את ''ברוש'' 616964
האם מישהו יודע מיהו הקלידן שמנגן על הרודס? (זה לא דריו מלכי ולא עדי רנרט...)

תודה דרור
ברוש-פסט, הרגע בו גילינו שוב את ''ברוש'' 561025
שלשום היה איחוד קצר של "ברוש" - הנה שני קטעים. יו, איך כולם הזדקנו...

דריו מלכי, שהוא והפרופט 5 שלו הוזכרו כמה פעמים במעלה הפתיל, נפטר לפני כעשור, ובאיחוד החליף אותו עדי רנרט. רנרט החליף את דריו מלכי גם מדי פעם בהופעות של "ברוש" ב"זהו זה", ועוד לפני כן, ניגן עם שמוליק בודגוב ועם איקי לוי (הגיטריסט והמתופף של "ברוש") בלהקת "ששת", שחבריה היותר מפורסמים היו יהודית רביץ ושם טוב לוי. שמוליק בודגוב עדיין מנגן הרבה בארץ, ובשנים האחרונות פתח בת"א חנות לכלי נגינה הנושאת את שמו (שם התקיימה הופעת האיחוד). איקי לוי נמצא כבר הרבה שנים בלוס אנג'לס, שם הוא בעיקר מנהל חברה לייצור מצילות לתופים. יוסי מנחם, הבסיסט, לא מנגן הרבה כמו פעם, אבל עומד בראש "איגוד המוזיקאים הישראלי" יחד עם דני גוטפריד. עכשיו, אחרי שהוא הוריד את השפם, הוא כבר דומה פחות לדודו זר.
ברוש-פסט, הרגע בו גילינו שוב את ''ברוש'' 561041
הזדקנו אך לא נס ליחם.
I'm gonna live forever 591659
במסגרת תכניתנו "קליפים נידחים מיוטיוב שאמורים לגרות את בלוטות הנוסטלגיה של מי שהיו טינאייג'רים בשנות השמונים", אני גאה להציג את התיעוד המלא של ביקור כוכבי תכנית הטלוויזיה Fame ("תהילה") בארץ בשנת 1983. הסרטון הראשון (מתוך שישה) נמצא כאן. הידעתם שהשם העברי של דוריס הוא "חנה"?

כדי לשמור בכל זאת על קצת קשר עם נושא המאמר, שימו לב לסינתסייזר שעליו ברונו מרטלי - האיש (הנערץ) והתלתלים - מנגן כאן. אני כמעט משוכנע שזה ה"פרופט 5" שכתבתי עליו בתגובה 555376. גם הצליל של ה-DX Rhodes, שכתבתי עליו בתגובה 591395, נשמע לא מעט פעמים בהופעה, למשל בפתיחה של הסולו של דוריס.

בשביל בני השתים-עשרה היום, המוזיקה הזו רחוקה (כרונולוגית) בדיוק כמו שהמוזיקה של אלביס היתה רחוקה ממני כשאני הייתי בן שתים-עשרה, כשההופעה הזו הוסרטה. מדהים ואף מדכא.
I'm gonna live forever 591662
לא סבלתי אותם כבר אז.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 595917
לרגל יום ההולדת ה-‏78 של רוברט מוג, שחל היום, בעמוד הראשי של גוגל מופיע סינתסייזר מוג קטן שאפשר לנגן עליו ולשחק עם הצלילים שלו. חמוד מאד.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 595943
קישור קבוע לסינתסייזר. הקישור שאתה נתת יאבד את תוכנו מחר. שלי - כאשר גוגל תתמוטט או שתבוטל האינטרנט, מה שיבוא קודם.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 605944
מוגפסט חזר לאשביל, צפון קרולינה. הנה פודקסט של תוכנית הרדיו (המצוינת) fresh air הכולל מקבץ קטעי מוג מוכרים (יותר או פחות), וגם ראיון מרתק עם רוברט מוג, משנת 2000. מוג מדגים באולפן בעזרת מיני מוג ותרמין, מדבר על התקליט המביך הראשון Zodiac-Cosmic Sounds שבו הוגדם המוג ב-‏1967 וגם על התקליט שהציב את המוג בתודעה, "באך מותנע" (?) של וולטר קרלוס.
הצבי ישראל, על במותיך מוג 645294
צביקה פיק הוא האיש שהביא את המוג (והסינתיסייזר בכלל) לחזית הבמה הישראלית, לפי מאמר יפה של בן שלו. למי שלא רוצה לקרוא את המאמר וכן רוצה לדעת איפה המוג, יש לו סולואים ברורים ב"נאסף תשרי", "אני אוהב אותך לאה", ו"מרי לו". ותקשיבו גם ל"דמדומים", שהוא רק קצת מעניין מבחינת הסינתיסייזר, אבל תמיד כיף להתמכר לו שוב.

חידת טריוויה שאני לא יודע את התשובה לה: מי היא זמרת הליווי ב"נאסף תשרי" ו"לא אני הוא האיש"?
הצבי ישראל, על במותיך מוג 645295
התכוונתי, לא אני הוא האיש.
הצבי ישראל, על במותיך מוג 645301
אכן מאמר יפה של בן שלו.

אני לא מזהה את הזמרת. שני השירים לקוחים מתוך התקליט "מוזיקה" של צביקה פיק, שלפי העמוד שלו ב-mooma, שרות בו קולות רקע גלי עטרי, ריקי גל, פנינה בריק, ריקי מנור, חני אליקים, נאוה ברוכין ואלכסנדרה. השתיים הראשונות נפסלות מיד, אבל בערך פה הידיעה שלי נעצרת. נא לא לשכוח שמי שמצולם לקליפ הוא לא בהכרח מי ששר או ניגן (ב"נאסף תשרי" מצולמת זמרת ליווי אחת, אבל אני חושב שאני שומע כמה).

ב"לא אני הוא האיש", צביקה פיק מנגן ביד ימין על קלווינט (עם צליל שמזכיר צ'מבלו) על רקע ה"דה-בה-דה" של הזמרת החל מ-‏2:53, ועובר למינימוג (ביד שמאל - יד ימין מכפילה את התפקיד על הפסנתר) רק ב-‏3:33.
הצבי ישראל, על במותיך מוג 645315
ההימור שלי הוא שהקול שנכנס שני בדה בה דה הוא של נאווה ברוכין.

את הראשונה אני לא מזהה. מהאזנות ביוטיוב הכי קרובה לדעתי היא חני אליקים אבל אפילו את ריקי גל לא הייתי פוסל לחלוטין כי גם היא שרה בקול גבוה בצעירותה.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 677279
איסאו טומיטה נפטר, בן 84.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 704110
מה שבולט באוזני ברבים מצלילי המוג (בפרט בריקוד האפרוחים של טומיטה) הוא ההתפתחות בזמן של הצליל, ש"נפתח" ו"נסגר" באופן שניכר לאוזן, גורם לצליל בודד להוות מיקרו-מנגינה, ואני לא יודע למה אבל גורם לי לחשוב על עיגול (אולי הסימטריה בין הפתיחה לסגירה?) - יובל, אתה מוזמן לדייק אותי. אני לא יודע עד כמה זה נפוץ או נדיר בשימוש בסינתיסייזרים מאוחרים יותר (יובל?), אבל אם זה לא מאוד נפוץ, אז מוצאת חן בעיני המחווה לזה מאמצע האייטיז שהבחנתי בה היום, כששמעתי בפעם המיליון את Everything She Wants, שיר שבזתי לו בנעורי כמו קיבוצניק סנוב טוב אבל היום אני מעריך אותו.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 704113
מה שקראת "התפתחות בזמן של הצליל" נקרא "מעטפת". בד"כ כשאומרים מעטפת, מתכוונים לכמה מהר ואיך בדיוק צליל מתפתח ודועך מבחינת העוצמה שלו, ראה Envelope (music) [Wikipedia]. אבל אפשר לשלוט גם על מרכיבים אחרים של הצליל כפונקציה של הזמן מההתחלה שלו, ראה למשל כאן. בהרבה מצלילי המוג המעטפת אכן שותפה מרכזית בקביעת הצבע, וריקוד האפרוחים של טומיטה הוא דוגמה טובה, אבל למיטב ידיעתי משחק עם המעטפת לא היה טריק אופייני או ייחודי למוג - יש הרבה צלילי מוג בלי מעטפת מתוחכמת (למשל ELP וצ'יק קוריאה בפסקה השלישית בתגובה 555376), ויש צלילים בסינתסייזרים שאינם מוג שבהם המעטפת קריטית (פרופט 5, DX7).

ב-Everything She Wants אני שומע בעיקר שימוש (לא טריוויאלי) במעטפת לא של העוצמה, גם בצליל הסינתי של הבס וגם של האקורדים. לדעתי הסאונד שם הוא לא מחווה לצלילי מוג ישנים יותר, אלא מייצג טיפוסי של התקופה (סטייל יוריתמיקס, אולטרווקס וכו').

אם כבר הזכרת הערכה מאוחרת לשירים של וואהם שבזנו להם בנעורינו, אני חייב לשים על השולחן את Wake Me Up Before You Go-Go - הבסיסט, דיון אסטוס, עושה שם עבודה מדהימה (למשל בסביבות 2:00), והשיר כולו הוא פופ מושלם.
מינימוג יוצא מחדש 685637
ראיון והדגמות של מודל D.
עוד נוסטלגיה - הארכיון 556318
פול מאווהיני אסף מליון תקליטים אריכי נגן וכמליון וחצי "45, ועכשיו אין ביקוש לכל המוזיקה שבארכיון שלו, רובה לא מצוי ע"ג CD. "זו אמירה עצובה על הזמן", הוא אומר.
עוד נוסטלגיה - הארכיון 556324
'
כשבן דודי מדרגה שניה אגר כחצי מיליון פקקי בקבוקי בירה בדירת השיכון ביהוד - השכנים הזעיקו את שירותי הרווחה בעירייה + הפסיכיאטר המחוזי.
אני מת על הכלי הזה 556732
תמיד חלמתי לידגום את הכלי הזה ליפני כמה שנים היתי בביית של חבר שהביא אחד כזה מצורפת בשנות ה70 וניגנתי עליו את הפתיחה לStill Crazy After All These Years של פול סיימון וזה נישמע ממש כאילו אתה שומע את האלבום אני לא מעיד על איכות הנגינה שלי אלה על התחושה.
ושנים חיפשתי כזה כלי ביד שניה אבל לא מצאתי תהיתי אם יש מי מהמשווקים שמיבא את הכלי החדש לארץ?
יש בכלי הזה קסם שאי אפשר להסביר בפתיחה של צמר גפן מתוק של גרוניך גם יש פנדר כזה מדהים
יובל תודה על מאמר מדהים
אני מת על הכלי הזה 556742
תודה, גידי. לא ידוע לי על חנות שמייבאת את הרודס החדש לארץ. אם אתה באמת מחפש רודס (ישן), זה לא בלתי אפשרי למצוא. מדי פעם צץ אחד כזה למכירה בלוחות יד שניה, בד"כ במחירים שבין 5000 ל-‏10000 ש"ח, בהתאם לדגם ולמצב. יש עכשיו אחד למכירה בבזאר של "אקט מוזיקלי", כאן. בדיוק אתמול מישהו כתב בפורום מוזיקה שאני מבקר בו על רודס שהוא קנה פעם ב-‏300 או 400 ש"ח (הפסנתר סתם עמד בדירה שמישהו ניסה להשכיר, והוא רצה להיפטר ממנו כדי שלא יפריע), אבל זו מציאה מטורפת, בייחוד כשמדובר בדגם של הפסנתר, "מזוודה" 88 קלידים.

אפרופו רודסים חדשים בארץ, אלונה טוראל ידעה רק במעורפל שיש תוכניות להחיות את הרודס, ויוני רכטר הופתע לגמרי מכל סיפור התחייה, שמח, ואמר שבביקור הבא שלו בארה"ב הוא ינסה לבדוק אחד כזה.

נראה לי שקצת התבלבלת עם "צמר גפן מתוק" של גרוניך - הפסנתר שבקטע הפותח, "אחיזת עיניים", הוא לא רודס אלא CP-70. יש באמת רודס בחלק מהקטעים האחרים, אז אולי התכוונת אליהם.
אני מת על הכלי הזה 560022
יש לי פנדר מ 1982-4. המודל החדש שהיה אז בשוק. במצב מצוין (כמעט לא היה בשימוש). נא לענות במייל.
מה עשית לי 556759
עכשיו כל פעם שמשמיעים ברדיו שיר משנות השבעים האנטנות שלי מכוונות לחפש את הפנדר ולשמוע רק אותו.
היום בבוקר השמיעו את זה
עוד דוגמא לשיר מאד רוודס 556906
קראתי פעם שסטיווי וונדר כתב את השיר בהשפעת מישחק על הפנדר באולפן
זה אחד השירים הכי פנדרים שיש
גידי
עוד דוגמא לשיר מאד רוודס 559866
הרגע גיליתי גירסה עברית ישנה של You are the Sunshine of my Life - דואט של גלי עטרי ואלי מגן מתוך "ראש כרוב". יש פנדר רודס בולט לאורך כל השיר, ממש כמו במקור, ולמרות שאין לי הוכחות, אני משוכנע שידיה של אלונה טוראל במעל.
עוד דוגמא לשיר מאד רוודס 559881
בד''כ אני לא מחבב עיברותים של שירים, אבל כאן זה יצא יפה, וגלי עוד היתה אז תימניה וידעה לשיר.
שלחתי את הקישור לשותפתה לחדר בפנימיה (אחותי).
עוד דוגמא לשיר מאד רוודס 559896
גם זה פנדר רודס? http://www.youtube.com/watch?v=z2_P2tKCJUI&featu...
עוד דוגמא לשיר מאד רוודס 559898
בהחלט כן, והפעם גם רואים את אלונה טוראל מנגנת עליו. אם כבר מזכירים שירים עם המלה "כוכב" בלווי רודס מ"ראש כרוב", אז הנה גירסה שלא הכרתי עד אתמול בלילה ל"איך זה שכוכב אחד מעז" של מתי כספי.

עוד במאמר עצמו קישרתי לביצוע של רותי נבון ל-On the Top of the World (במקור של הקרפנטרז), במסגרת "ראש כרוב", שגם בו רואים ושומעים את אלונה טוראל על הרודס. אני כמעט בטוח שראיתי אותו בתור ילד מאד קטן, ושהדבר שהרשים אותי לא היה הרודס אלא המתקן שהניף את רותי נבון בתחילת השיר.
עוד דוגמא לשיר מאד רוודס 560612
היום גיליתי עוד שיר עתיר פנדר רודס של רותי נבון, הפעם דווקא לא מ"ראש כרוב" - ביצוע שלא הכרתי מ-‏1979 ל"זה היה סיפור של חורף", עם לחן שונה מהלחן המפורסם יותר של מיקי גבריאלוב (שגם בו יש רודס בשפע), מאותה התקופה.

הפנדריסט הוא מן הסתם דוד קריבושי, שהלחין ועיבד את השיר, ואאז"נ, גם היה בן זוגה של רותי נבון באותה התקופה. בכל אופן, השילוב של הרודס והעיבוד התזמורתי הפאנקי-מלטף מאד הזכיר לי את האלבום "קולות" של חוה אלברשטיין מ-‏1982. המלחין, המעבד והפנדריסט ברוב הקטעים באלבום הזה הוא מישה סגל, שלכבוד ההקלטות חזר זמנית לארץ מארה"ב. השיר ההכי מוכר מהאלבום, אני חושב, הוא שיר הנושא, "קולות", ("אור מן ההרים"), שיש בו סולו רודס רך ויפה (מתחיל ב-‏2:45). יוני רכטר הלחין שני שירים לאלבום, ובאחד מהם ("מחשבות על יובש ועננים", אין ביוטיוב) הוא מנגן ברודס. לשיר "קולות" יש ביוטיוב ביצוע בהופעה של חוה אלברשטיין, אבל כמו שכתב הטוקבקיסט השני - שיר מופלא, אבל צריך להרוג את הסאונדמן (אם מתרכזים, אפשר לשמוע כמויות מיקרוסקופיות של רודס שהצליחו להימלט בין האצבעות שלו). גם הצלם, אפעס, לא מבריק, אבל לפחות הוא איפשר לנו לראות את הגיטריסט (גילי דור) בשניות האחרונות של הסולו שלו.
עוד דוגמא לשיר מאד רוודס 559908
טוראל אכן היתה חלק מהצוות הקבוע ב''ראש כרוב''.
עוד דוגמא לשיר מאד רוודס 559909
... וכמובן, הגרסא הזו מופיעה באלבום הראשון והנעים של גלי עטרי.
כמה צעירים הם היו, ואנחנו... 559913
תודה יובל! יופי של מאמר 557700
לנון 558485
היום הוא יום השנה השלושים לרצח ג'ון לנון. הנה השיר All those years ago שכתב ג'ורג' הריסון לזכרו, עם פנדר רודס בולט.
לנון 558912
אפרופו לנון ורודס - מי שרוצה לראות פנדר רודס מותקף באש הווייטקונג, מוזמן להציץ בקטע הזה מתוך הסרט For the Boys, שבו בט מידלר שרה מול חיילים בווייטנאם את In My Life של הביטלס. הרודס שמצולם הוא "במה" סימן 1 אבל נדמה לי שמה ששומעים זה איזשהו חיקוי.

קצת טריוויה: בגרסה המקורית של הביטלס לשיר יש סולו בסגנון בארוק, שנשמע כאילו הוא מנוגן בצ'מבלו. מה שבעצם קרה הוא שג'ורג' מרטין, המפיק של הביטלס, ניגן את הסולו מאד לאט על פסנתר רגיל, תוך כדי שסרט ההקלטה מסתובב בחצי מהמהירות; הטריק הזה גם גרם לצליל של הפסנתר להישמע דומה לצ'מבלו כשחזרו להשמיע את ההקלטה במהירות המקורית, וגם אפשר למרטין לנגן את הפראזה המהירה שבסוף הסולו. אם אני זוכר נכון מהאוטוביוגרפיה שלו (בעלת השם המצוין All You Need is Ears), מרטין גם אמר שלדעתו In My Life הוא השיר המוצלח ביותר של הביטלס.
גם לנו יש את הווייטנאם שלנו 600824
לא צריך להרחיק עד וייטנאם כדי לראות פנדר רודס בין חיילים: הנה תוכנית של "זהו זה" משודרת בחלקה מביירות ב-‏1982, כשבשטח נמצאים גידי, מוני, יוני רכטר, פנדר רודס, וחבורה של מילואימניקים. שומעים את הרודס פעמיים בתוכנית: הג'ינגל למספר הטלפון של האולפן ("ארבע שתיים שש אחת, ארבע ארבע") מופיע ב-‏6:45, וממש בסוף, ב-‏57:30, יש חצי דקה מתוך "גן סגור". באמצע יש עוד מסמלי התקופה (עודד מכנס, למשל). מנהרת זמן אמיתית.
לנון 675069
ג'ורג' מרטין נפטר. לביטלס ולו היה מזל הדדי עצום להיפגש, ולפרוץ דרכים חדשות בסימביוזה מופלאה.

אני ממליץ לכל מי שמתעניין בתולדות המוזיקה של התקופה, ו/או בהפקה מוזיקלית, לקרוא את הספר שלו All you need is ears.
לנון 675104
הורדת לי את הלב ישר לנעלים!
עד שנכנסתי לקישור...
לנון 675108
קישור אחד לזכרו
לנון 675170
יפה מאוד!
(אני די בטוח שב-‏3:37 המצלמה מתמקדת לרגע באחד מכוכבי רשימת זמרי הרוק שלי)
לנון 675172
אכן, אלי מגן בשבתו (בעמידתו?) כנגן קונטרבס בפילהרמונית.
ההשפעה המוזיקלית של ג'ורג' מרטין 675156
מאמר שמדגים בעזרת חמישה שירים של הביטלס כיצד מרטין היה שותף פעיל בעיצוב המוזיקה של הביטלס.
להיות גיבור מעמד הפועלים זה משהו (לא מר) 675313
מישהו מבין למה המאמר מקפיד להקדים לשמות "מרטין" ו"מקרטני" את הקידומת .Mr, ואילו לנון הוא סתם "לנון"?
האם זה קשור לעובדה ששני הראשונים נושאים בתואר "סר"? אבל אם מכבדים את התואר, למה להוריד אותו לסתם מר?
להיות גיבור מעמד הפועלים זה משהו (לא מר) 675314
אני חושב שמדיניות העריכה של הני''ט היא תמיד להוסיף מר, אפילו במקרים מגוחכים כמו מר ערפאת. אולי ''לנון'' כבר הפך למותג בפני עצמו ולכן הוא הועלה לדרגת איקון ולא סתם מר בן-תמותה.
להיות גיבור מעמד הפועלים זה משהו (לא מר) 675316
ראה את הכתבה הזו. לפי מדריך הסגנון של הני"ט,

Omit courtesy titles of surnames with historic or pre-eminent figures no longer living: Curie; Hitler; Lenin; Napoleon; Newton; Woolf.

השמטת ה-Mr אמורה להתרחש זמן-מה אחרי המוות, והכתבה הנ"ל עוסקת במעבר החד והחריג מ"מר בין לאדן" ל"בין לאדן", תוך יום ממותו של הלה. כנראה שלנון נחשב ל"דמות היסטורית או דגולה" ומת מספיק מזמן.
להיות גיבור מעמד הפועלים זה משהו (לא מר) 675461
לא קצת מוזר שהניתוח מתחרבש עם דוגמאות היסטוריות, בזמן שבכותרת אובמה בכבודו ובעצמו אינו זוכה לתואר?
להיות גיבור מעמד הפועלים זה משהו (לא מר) 675555
אבל הכתבה היא לא של הני''ט, היא מסלייט.
להיות גיבור מעמד הפועלים זה משהו (לא מר) 675557
אני חושב שידידיה התכוון לצילום של שער הני"ט שמופיע בכתבה. אולי יש כללים אחרים לכותרות, שם צריך להיות יותר חסכוניים במלל?
להיות גיבור מעמד הפועלים זה משהו (לא מר) 675556
תודה. אחת ההשערות שניחשתי היתה שההבחנה בין לנון למקרטני היתה בין המת לחי, אבל זה לא הסתדר עם מר מרטין המנוח. אז עלה בדעתי שאולי צריך זמן אחרי המוות כדי שינשור ה''סר'', אבל זה כבר היה אפיציקל ברור, וזנחתי את התיאוריה...
להיות גיבור מעמד הפועלים זה משהו (לא מר) 675570
בין המת לחי? גם ג'ון לנון וגם פול מקרטני מתים.
נחת 558906
היום בבוקר נכונה לי קורת רוח מרובה, כשקראתי את הביקורת של בן שלו ב"הארץ" על האלבום החדש של הפסנתרן עומר קליין. אחרי ששלו הסביר שקליין מנגן גם על רודס, הוא הוסיף:

מאמר מרתק על הפנדר רודס, פרי עטו של יובל נוב, התפרסם לאחרונה בכתב העת המקוון "האייל הקורא". נוב סוקר את ההיסטוריה של הרודס, מסביר את המנגנון החשמלי שמעניק לו את העיוות המהפנט שלו, צולל לתוך תור הזהב של הכלי בשנות ה-‏60 וה-‏70, משוחח עם שני הפנדריסטים הבולטים של הפופ הישראלי (אלונה טוראל ויוני רכטר) ומבשר שבשנה שעברה, אחרי הפסקה של 25 שנה, חזר הרודס לפס הייצור. את המאמר אפשר לקרוא ב: www.haayal.co.il/story?id=3260
ברכות 558907
מה, אין להארץ מנגנון <קישור>?
נחת 559335
תשמעו סיפור. אחרי שקראתי את הביקורת הנ"ל של בן שלו, שלחתי לו אימייל תודה על האיזכור המחמיא של המאמר שלי. התחלנו קצת להתכתב, ומהון להון עלה הרעיון שאנדב את הפנדר רודס שאצלי בבית לעומר קליין, שמבקר בימים אלה בארץ ובדיוק עמד להופיע ביישוב הקטן שאני גר בו. בן קישר אותי לעומר, עומר נדלק על הרעיון, ואחרי שנמצאה הדרך לשנע את המפלצת מהבית שלי לאולם ההופעה, זה אכן קרה, ולפני שעה קלה חזרתי מההופעה שבה הוא ניגן שני קטעים על הרודס. למרות שלפני ההופעה הייתי צריך לנקות את קורי העכביש מהחזית של הרודס שפנתה לקהל (באמת), עומר אמר שהפסנתר מצלצל מצויין ומרגיש יופי תחת הידיים. בלי קשר לרודס, ההופעה היתה מדהימה, ולדעתי הטריו של עומר קליין נמצא ברמה אחת עם טובי הרכבי הג'אז שבעולם. מי שיכול לתפוס אותו מחר (יום ו') או מחרתיים באחת מההופעות שנותרו לו בביקור הזה בארץ, שירוץ.

צירפתי למאמר את התמונה ההכי פחות גרועה שהצלחתי לצלם את עומר קליין על הרודס.

כל זה היה היום. אתמול הייתי בהופעה אחרת - "העיקר זה המוזיקה" של יוני רכטר. מדובר בשידור חוזר של מופע שעלה בפסטיבל הפסנתר האחרון ושבו יוני רכטר אירח את יהודית רביץ, שלומי שבן, רונה קינן ונתנאלה; המופע היה אמור להיות חד-פעמי, אבל בשל דרישת הקהל הפך לדו-פעמי. הנה הביקורת של בן שלו על המופע הראשון. לדעתי היה נהדר. יוני רכטר ניגן כמעט כל ההופעה על פסנתר כנף אקוסטי, והצליל של הפנדר רודס נשמע רק פעם אחת, מתוך סינתסייזר קורצווייל, במסגרת הסולואים ב"שיר נבואה קוסמי עליז" שהיו תלת-שיח בין יוני רכטר, הסקסופוניסט אלי דג'יברי, והגיטריסט אהרוני בין ארי (אחד מחברי "צליל שכן" ז"ל, הלהקה שהזכרתי בתגובה 554248).
נחת 559354
איזה יופי!
האינטרנט הזה, זה משהו 559365
נחת 559394
מסתבר שהיה לך פנדר במרתף.
ביל אוונס וה-רודס - וגם: נוסטלגיה במיטבה 558952
מאמר נהדר, יובל, כל הכבוד!

עוד אמן גדול שעשה שימוש בפנדר רודס הוא פסנתרן הג'אז ביל אוונס. בתחילה באלבום From Left to Right משנת 1970 (אלבום עליו כותב הרולד רודס שההאזנה לו גרמה לו לריגוש המצדיק את מפעל החיים שלו...), ולאחר מכן באלבומים אחרים.
לטעמי, השימוש שעושה ביל אוונס ב-רודס, באה לידי ביטוי בצורה מקסימה במיוחד באלבום Intuition - אלבום דואו עם הבסיסט אדי גומז.
עוד על ביל אוונס וה-רודס, כולל על נסיבות פגישתו עם הרולד רודס באתר (הכמעט פורמלי) של ביל אוונס

הערה נוספת:
עם כל הכבוד לטכנאי המיתולוגי אלי גלמידי תגובה 554520, גם קובי כהן (שניגן גיטרה-בס בהרבה מההקלטות של מתי כספי) נחשב לטכנאי מיתולוגי של הרודס בארץ.

ולא פחות חשוב...

המאמר וה-"טוקבק-ים" שלו שמזכירים ברצף אחד: פנדר רודס, קלווינט, IBM PC דור I (כולל המקלדת האגדתית שלו), מסך "הרקולס", שפת C, התכנית "זהו זה" (שעם כל אלה היתה לי היכרות אישית קרובה...), וגם להקת ברוש, צ'יק קוריאה, וכל הקישורים לקטעי המוסיקה משנות ה-‏70 וה-‏80, החזירו אותי איזה 20-30 שנה אחורה... ובכיף גדול!

ההברקה הגדולה מכולם.... (תגובה 556652) צ'יק קוריאה מנגן ב-"זהו זה"!... (מודה שלא ידעתי על הצירוף המדליק הזה...)

לדעתי, מאמר השנה (כולל התגובות)!

ארי
ביל אוונס וה-רודס - וגם: נוסטלגיה במיטבה 559053
תודה על המחמאות. אם בעיניך המאמר הוא מאמר השנה, אז מבחינתי התגובה שלך היא תגובת השנה. :)

עם כל האהבה שלי לפנדר רודס ולביל אוונס, אני דווקא לא מת על החיבור ביניהם. בעיניי From Left to Right, עם עיבודי המיתרים השופעים והגיטרה הקלאסית, נשמע קצת צ'יזי. את Intuition אני לא מכיר, אבל יש לי את Eloquence, שגם הוא דואו עם אדי גומז‏1 וגם בו ביל אוונס מנגן ברודס בחלק מהקטעים; אלבום נחמד, אבל לטעמי לא מתקרב בכלל לאלבומי הטריו שלו מתחילת שנות השישים - Waltz for Debby וכו' - שהם בין הקלטות הג'אז המופתיות של כל הזמנים.

בראיון עם יוני רכטר עלה הנושא של ביל אוונס והפנדר רודס (אבל לא נכנס למאמר), ויוני רכטר אמר שלמרות שביל אוונס הוא הפסנתרן האהוב עליו ביותר, לדעתו הוא לא היה נגן טבעי של רודס, ונשמע יותר טוב בפסנתר רגיל.
_____________
1. אם כבר מדברים על אדי גומז - בחודש הבא הוא מגיע לארץ לסדרת סדנאות מוזיקה במסגרת בי"ס רימון, חלקן פתוחות ללא תשלום לציבור הרחב. פרטים כאן.
ביל אוונס וה-רודס - וגם: נוסטלגיה במיטבה 559069
מסכים לגמרי. ביל אוונס הוא פסנתרן של "הפסנתר" ולא של ה-"רודס".
גם לטעמי אף אחד מהאלבומים שהזכרתי בתגובה אינו מאלבומי "השורה הראשונה" של אוונס, ולא משתווה ל Waltz for Debby, Sunday in the Village Vanguard, או You Must Believe in Spring (גם עם אדי גומז, מ-‏1977).
יחד עם זאת, אני מאד אוהב את Intuition ודווקא בגלל החיבור עם הפנדר רודס.

ציינתי את From Left to Right במיוחד בגלל ההתיחסות של הרולד רודס ל-ביל אוונס. בהקשר של המאמר זה נראה לי נכון.
ארי
תו השעה - חידת פנדר רודס 561092
מי יודע מהו הקטע שמתחיל כך? (צריך ללחוץ על כפתור ה-play הכתום.) ולא, זה לא "שיר המכולת" של כוורת.
תו השעה - חידת פנדר רודס 561096
שיר אחר של כוורת?
תו השעה - חידת פנדר רודס 561114
לא, זה לא זה. את "זאת שמעל לכל המצופה" באמת כתב והלחין דני סנדרסון, אבל בשביל הגשש החיוור, ולא בשביל כוורת. אני לא אתפלא אם הנגנים בהקלטה המקורית של הגשש הם באמת חברי כוורת - הסגנון לגמרי מתאים, ואם אני זוכר נכון, סיבוב ההופעות האחרון של כוורת היה במשותף עם הגשש. יש שם באמת הרבה פנדר רודס, ואפילו הסולם אותו סולם, אבל כאמור, זה לא זה.

השיר שאני שואל עליו הוא שיר מוכר למדי, בטח שעבור ילידי שנות ה-‏70, אבל הפתיחה שלו משום מה פחות מוכרת. הנה עוד כמה שניות ממנו. מישהו מזהה עכשיו?
תו השעה - חידת פנדר רודס 561149
לא :-/
תו השעה - חידת פנדר רודס 561153
גם אני לא (שלא תחשוב שאף אחד לא מקשיב).
תו השעה - חידת פנדר רודס 561161
וואלה לא יודע.

אבל המורה יש לי שאלה,
יש צליל גיטרה משנות השמונים (כמו כאן החל מ 2:47) שאני לא יודע למה לשייך אותו- זה לא נשמע לי כמו אקוסטית, ולא ממש חשמלית. אבל זה צליל שמתקשר לי חזק לתקופה. נא עזרתך.
תו השעה - חידת פנדר רודס 561165
לא יכולת למצוא שיר פחות מאוס בשביל להדגים אתו את הצליל? :-)

זו גיטרה חשמלית, ללא ספק, מן הסתם מהסוג שנקרא hollow body - כלומר גיטרה חשמלית חלולה, עם תיבת תהודה אמיתית, שמצויידת בפיק-אפים של גיטרה חשמלית רגילה. הנה ג'ורג' בנסון מנגן את breezin בהופעה עם גיטרה כזו ועם צליל דומה. יש גם שני קלידנים, כל אחד גם עם פנדר רודס וגם עם קלווינט.

הצליל הזה פרח הרבה לפני שנות השמונים. השורשים שלו הם בשנות החמישים והשישים, ואולי אפילו לפני כן, אצל גיטריסטים כמו ג'ו פאס, טל פארלו, ברני קאסל, וכמובן ווס מונטגומרי האחד והיחיד. מונטגומרי הוא גם זה שהמציא, או לפחות פרסם, את טכניקת הנגינה בגיטרה באוקטבות מקבילות (שמופיע בסולו של "הלו" שקישרת אליו ב-‏3:02). הנה הוא מבצע את Eleanor Rigby של הביטלס מההתחלה עד הסוף בטכניקה הזאת; ביצוע די צ'יזי, אבל ממחיש יפה את הצליל שמתקבל ממנה.

עוד קטע עם הצליל ששאלת עליו הוא It doesn't matter של ספיירו ג'יירה (הזכרתי אותו פעם בתגובה 197981). הצלילים הראשונים של הקטע הזה היו פעם האות של אחת מתוכניות הבוקר ברדיו, אבל אני לא בטוח איזו. מישהו זוכר?

את התשובה לחידה אחשוף בהמשך היום, אם היא לא תיפתר עד אז. האמת, אני מופתע שעוד לא פתרו אותה - ברור לי שאפופידס, ברקת ואלון מכירים היטב את השיר, ומן הסתם גם אתה.
תו השעה - חידת פנדר רודס 561192
נשמע כמו ''אהבה יומיומית'' של יהודית רביץ.
תו השעה - חידת פנדר רודס 561220
והתשובה היא... "שירי ילדות" של עוזי חיטמן ("אני זוכר שירים בגן, כשהייתי ילד...") מפסטיבל 1978. איכשהו רק השבוע גיליתי שהתווים הראשונים בפתיחה הם אחד לאחד התווים הראשונים בפתיחה של "שיר המכולת" (רק טון אחד למטה).
תו השעה - חידת פנדר רודס 561230
זה היה מפתיע! לא הייתי עולה על זה, למרות שאת השיר אני מכיר היטב (עד כדי הפתיחה).
תו השעה - חידת פנדר רודס 561254
קטעים. לגמרי לא זכרתי את הפתיחה. היא לא לגמרי זהה למכולת, נכון? במכולת יש רק שני אקורדים, כאן שלושה.
תו השעה - חידת פנדר רודס 561264
כמובן. התכוונתי לתווים הראשונים עוד לפני שנכנסת התבנית השלישית, כלומר לתווים שבקישור הראשון שהבאתי.
תו השעה - חידת פנדר רודס 561362
בדיוק מה שאמר אפופידס!
צרור קישורי רודס 563015
היה ביוטיוב משתמש בשם guyal שהעלה מאות קליפים של שירים משנות השבעים והשמונים, והיום גיליתי שסגרו לו את החשבון בגלל הפרת זכויות יוצרים. הרבה מהקישורים במאמר ובדיון לא עובדים עכשיו, לצערי, אבל אולי הם עוד יחזרו. בינתיים בואו נתנחם בקישורים חדשים.

במאמר קישרתי ל-Still crazy after all these years של פול סיימון, שם מנגן על הרודס ריצ'רד טי זצ"ל. אני מת על ריצ'רד טי, אז הנה עוד משהו שלו עם רודס ועם פול סיימון - One trick pony, מתוך אלבום באותו השם. לאחרונה נודע לי שפול סיימון הופיע בארץ בתחילת שנות השמונים עם ההרכב הזה בדיוק; כמה חבל שבתקופה הזו אני חשבתי ש"הגשש החיוור שרים נעמי שמר" זה המוזיקה הכי מגניבה שיש. ריצ'רד טי ניגן רודס גם ב-Just the two of us המפורסם יותר, שם הרודס יחסית בולט בפתיחה. בשיר הזה משתתף גם כלי נגינה אזוטרי למדי מהאיים הקריביים שנקרא steel pan - מעין סיר מתכת עם גבשושיות קטנות שעליהן מכים עם מקל. אפשר לראות אותו בפעולה כאן (אבל הפעם בלי ריצ'רד טי).

כשרוצים להסביר לאמריקאי מה זה פנדר רודס, הרבה פעמים אומרים "כמו בפתיחה של סדרת הטלוויזיה Taxi". למיטב ידיעתי הסדרה הזו לא שודרה בארץ, אבל אפשר לשמוע רודס בסוף מנגינת הפתיחה של "בנסון"‏1, וגם במנגינת הפתיחה של "ספינת האהבה".

הזכרתי במאמר את ג'ורג' דיוק. הנה הוא בסולו רודס תותחי, והנה הוא על וורליצר.

גם אוסקר פיטרסון הגדול, מסתבר, ניגן על רודס. בחיים לא הייתי מנחש שזה הוא. לא מצאתי ביוטיוב עוד קטעים מהאלבום הזה שלו, Night Child, אבל אפשר לשמוע באמזון דגימות מכל הקטעים. גם הקטע Teenager נשמע מאד לא אופייני לו.

יש במאמר קישור ל-Sheep של פינק פלויד. ב-Time היותר מפורסם (מ"הצד האפל של הירח") אין רודס, אבל יש וורליצר. קבלו את הפתיחה של הקטע בקונטקסט מפתיע - בתור מוזיקת רקע ל"דנידינה בדרכים" מהטלוויזיה הלימודית, עם שיסל בתפקיד אורח.

כשהתעמקתי בפורומים של הרודס, נתקלתי במשתתף אנגלי שמכנה את עצמו goldphinga ושיודע לנגן יפה מאד בסטייל של הרבי הנקוק.

יש מוזיקאי ישראלי בשם אורן לביא, שהשיר שלו Her morning elegance הצליח מאד בחו"ל, בין השאר בגלל הקליפ המקסים שלו, ויש בו רודס לכל אורכו.

אחד האלבומים המגניבים ביותר שנעשו בארץ, לדעתי, הוא "אפרוחים" של דורי בן זאב. כותרת המשנה שלו היא "שירי ילדים למבוגרים", אבל אני יכול להעיד שגם ילדים מתים עליו (נו, טוב, לפחות ילדה אחת). יש ביוטיוב את כל הדיסק (כולל קטעי הדיקלום ההזויים - היה אז כנראה חומר טוב, בשנות השבעים). אלונה טוראל מנגנת רודס בכמעט כל הקטעים, לצד מיקי שביב, מאיר ישראל וחיים רומנו, והם כולם עושים דיסקו עם גרוב פנטסטי. בראיון, אלונה טוראל אמרה לי שגם לדעתה האלבום הזה הוא אחת ההקלטות הטובות ביותר שהיא השתתפה בהן. בוז למי שעשה את המסטרינג הרשלני לגירסת הדיסק, וגרם לקפיצות באזור 3:15 ב"מחרוזת אפרוחים". אפשר למצוא את הדיסק בזיל הזול בחנויות - התמורה הכי טובה שיש ל-‏19.90 ש"ח.

הנה שיר של יעל לוי עם רודס דומיננטי: "גשם הקשב לנשים".

הנה רודס נדיר, דגם מצופה עץ שמיועד לסלון.

והנה הרודס הקטן ביותר בעולם - מנגנון מלא, אבל עם קליד יחיד, שיועד להדגים את דרך הפעולה של הפסנתר.

לרודס קם רק חיקוי מכני אחד שהתבסס בדיוק על אותו עקרון פעולה (פטיש שמכה על קולן אי-סימטרי מול פיק-אפ) - ה-Davoli האיטלקי. כאן יש תמונות וקצת הסברים, וכאן אפשר לראות ולשמוע מישהו מנגן.

אני עדיין מחפש דוגמת רודס טובה בסגנון פאנקי נוסח ג'יימס בראון, טאוור אוף פאוור וכו'. הצעות יתקבלו בשמחה.
_________________
1. נכון שהקליפ ששודר בארץ היה אחר? אני זוכר את קלייטון מהדק את העניבה, את פיט אוכל סנדביץ', ואת גרטכן נשארת תלויה על הבוידעם.
צרור קישורי רודס 563021
(תודה על כל הקישורים).

בנושא צדדי: הקליפ של אורן לביא מקסים בעיני וראוי לכל המחמאות הרבות שהוא קיבל. למרבה הצער הוא קצת מוכתם בגלל הדבר הזה, שהועלה ליוטיוב ב-‏2006:

(מ-‏3:40 ואילך). מסוג המקרים הגבוליים שבין גניבה והשראה...?
צרור קישורי רודס 563024
''טקסי'' שודרה בארץ (למירע זכרוני, לתקופה קצרה).
צרור קישורי רודס 563026
אני חושב שהיא שודרה בטלוויזיה הירדנית או הלבנונית, לא בישראל.
מאובן של המונית 563036
אני זוכר שצפיתי בה, ושלא צפיתי מעולם בירדן, ושבלבנון (מידל איסט) צפיתי רק בשידורי ה-NBA (וזה היה כרוך בלוגיסטיקה מיוחדת). כל אחד מהזכרונות האלו יכול להיות כוזב, אבל לגבי כל אחד מהם זה מאוד יפתיע אותי. ראייה מסייעת קלושה: משום מה כמה סינאפסות אצלי מבוזבזות על זכירת כתבה זעירה ב"לאשה"‏1 על מותו בטרם עת של אחד מכוכבי הסדרה (אולי זה שגילם את לאטקה, הקומיק רליף שלה); קשה לי להאמין שהיו עושים את זה אילו הסדרה לא היתה משודרת בישראל. אבל אני באמת חושב שזה היה משהו כמו עונה אחת בלבד, לא הכה שום גלים, וזכור לי כפחות מעניין מהרבה סדרות אמריקאיות אחרות מאותו זמן. אם באמריקה זה יותר זכור, אולי זו בעיה של התאמה לקהל הישראלי (של אז).

1פה יכול להיות שאני טועה, וזה היה "את"...
מאובן של המונית 563042
אנדי קאופמן?
מאובן של המונית 563053
מתאים, גם מבחינת שנת הפטירה.
מאובן של המונית 563043
אני, כאמור, לא זוכר את הסדרה הזו משודרת בארץ, אבל מצאתי עכשיו באינטרנט כמה אזכורים שלה בעברית תחת השם "מונית" (לרבות עמוד באתר "סדרות הטלוויזיה הקלאסיות"), דבר שתומך בגירסה שהיא כן שודרה בארץ.

ותגידו, אני זוכר נכון שהפתיחה של "בנסון" ששודרה בארץ היתה אחרת מזו שכאן?
מאובן של המונית 563052
אני לא זוכר את הפתיחה של בנסון ששודרה, אבל בזו המקושרת חסרה לי הדמות הזכורה ביותר מהסדרה (יותר מבנסון עצמו) - הקומיק רליף שלה, קלייטון אנדיקוט השלישי. יכול להיות שמדובר בהבדלי עונות?
מאובן של המונית 563063
כן, מן הסתם עונות שידור שונות. אפשר לראות ביוטיוב כמה פתיחות שונות של ''דאלאס'', ''ספינת האהבה'', ''זהו זה'' וכו', בדיוק מהסיבה הזו.
מאובן של המונית 563112
מהסידרה ''בנסון'' אכן רצו כמה עונות בארץ, והפתיחה השתנתה בכל פעם. התמונות שאתה זוכר הופיעו בלפחות שתי גרסאות שונות של הפתיחה (לפחות עד כמה שהצלחתי לחלץ מזכרוני). גם מ''ספינת האהבה'' יש לי תמונות אחרות לגמרי בראש מהפתיחה.

(אה כן, ותודה על כל הקישורים. פשוט תענוג.)
צרור קישורי רודס 563524
סגירת "ערוץ המוזיקה העברית" של גיא אלון ביוטיוב מכה קצת גלים. על-פי עמוד מחאה שהוקם, בעלי זכויות היוצרים תוגמלו כספית בגין הסרטונים דרך יוטיוב ואקו"ם. על-פי ynet, מנהלי NMC גרמו להסרת הסרטונים במקום להירשם לתוכנית שתכניס לחברה כסף מפרסומות בערוץ.

גיא חג'ג' ב"עונג שבת" (אייטם 34), שכותב גם הוא על העניין, טוען שארכיון רשות השידור מתוחזק בצורה מזעזעת, ויש סכנה אמיתית שחומרים נדירים שנמצאים בו יתפוררו וייעלמו.
צרור קישורי רודס, חלק ב' 564786
החשבון של גיא אלון (guyal11) עדיין לא חזר לחיים, אבל בינתיים מצאתי תחליפים - מוצלחים יותר או פחות - לכמעט כל הסרטונים שנעלמו מהפרסום המקורי של המאמר. עדיין חסר תחליף לסרטון של אלונה טוראל מלווה את יגאל בשן (בשיר "ציפור קטנה בלב", או משהו אחר). אם מישהו מכיר, בבקשה שיגיד. ואם כבר בקשות, אז עוד אחת: במאמר הזכרתי את ירמי קפלן בתור אחד המוזיקאים הישראלים שהשתמשו ברודס בשנות ה-‏90, במסגרת התחדשות העניין בצליל שלו. אני יודע בוודאות שהוא השתמש ברודס, מכיוון ששמעתי וראיתי רודס על הבמה בהופעה שלו ב"צוותא" בסוף שנות ה-‏90 (הופעה שלכל אורכה ישבתי ליד אביו של ירמי קפלן, הלוא הוא שריף גודמן), אבל מכיוון שאני לא בקיא בדיסקוגרפיה שלו, לא מצאתי שיר לקשר אליו. אז שוב - אם מישהו מכיר, בבקשה שיגיד.

יש מתחרה לרודס החדש! חברה קטנה בשם vintage vibe, שמזה כמה שנים טובות מתמחה בשיפוץ ובאספקת חלקי חילוף לפנדר רודס, הציגה לפני כחודש דגם של פסנתר חשמלי שלם חדש המבוסס על המנגנון של הרולד רודס. פרטים ב-vintagevibeepc.com.

ב"היכל התהילה של הפסנתרים החשמליים", שהקים בחור אנגלי בשם סיימון בק, אפשר לקרוא על כמעט כל פסנתר חשמלי שנוצר אי פעם, כולל האזוטריים שבהם. כך למדתי על ה-Weltmeister Claviset, כלי מזרח גרמני משנות השישים, ועל ה-ViviTone Clavier, כלי שתוכנן בשנות השלושים ומעולם לא הבשיל לייצור המוני.

הנה דגם לימודי של פנדר רודס, עם מטרונום אינטגרלי. די נדיר.

הרבה מוזיקאים היום מנסים לשחזר את הסאונד המדויק של הרודס בתחילת דרכו. כשצ'יק קוראה נשאל איך בדיוק הוא השיג את הצליל באחת ההקלטות המוקדמות שלו עם מיילס דייוויס, הוא ענה: The distorted sound of the Rhodes you refer to was achieved by having bad sounding amps and no knowledge of how to use amplifiers or electric instruments.

ונעבור לחלק המוזיקלי. בתגובה קודמת קישרתי לקטע שבו אוסקר פיטרסון מנגן על רודס. הנה אוסקר פיטרסון שוב, הפעם על פסנתר אקוסטי, בדואט עם ריי צ'רלס על הרודס. איזה יופי. הנה עוד קטע יפה של ריי צ'רלס עם רודס, אבל הפעם מפרידים שלושים שנה בין השירה שלו לבין הנגינה שברקע. זה קטע מאלבום שיצא בשנת 2006, ושכלל את ערוץ השירה של ריי צ'רלס מהקלטות חיות משנות השבעים, כשהליווי ברקע הוא הקלטות מודרניות של התזמורת של קאונט בייסי. ריי צ'רלס נפטר שנתיים לפני שהאלבום יצא, וקאונט בייסי עשרים שנה לפני כן.

לד זפלין השתמשו בפסנתר חשמלי נדיר בשם Hohner electra-piano בהקלטות של כמה מהשירים שלהם, אבל בגלל שמדובר בכלי מסורבל במיוחד, בהופעות הם השתמשו ברודס. כך ב-Stairway to Heaven (חבל שלא רואים את הרודס), ב-No Quarter (רואים מצוין) וב-Misty Mountain Hop.

את שיר הנושא של סרט המתיחות "ישראלים מצחיקים" ("הי אדוני, מה עצבני...") הלחין ושר אריאל זילבר. הנה גירסה אינסטרומנטלית של השיר, כשהמנגינה מנוגנת על רודס, בתור מוזיקת רקע למתיחה אידיוטית בדיזנגוף (?) של שנות השבעים. אנשים באמת צחקו מההומור הזה פעם?

הבסיסטית והזמרת אספרנזה ספולדינג (Esperanza Spalding) הפתיעה לפני שבועיים את כולם וקטפה את פרס הגראמי בקטגוריית "האמן החדש", כשהיא מנצחת, בין השאר, את ג'סטין ביבר. היא מטאור אמיתי בשמי הג'ז היום. הנה היא בקטע עדין עם פנדר רודס (זהירות - סיכוי גבוה לפרסומת בהתחלה).

תמיד כיף לשמוע שוב את סטיווי וונדר שר ומנגן על הרודס. הנה הוא בביצוע חי ל-Sir Duke.

אלונה טוראל המופלאה היא הפסנתרנית שהכי מזוהה עם "הפלטינה", אבל היא לא היחידה שנגנה בקלידים בהרכב הזה. הנה גירסת ג'ז של "הפלטינה" ל"הנערה עם שיער הפשתן" של דביסי, עם יעקב ארליך על הרודס.

באמצע שנות התשעים פרח באנגליה סגנון ה"אסיד ג'ז", שתרם לתחייה של צליל הרודס. הלהקה המוכרת ביותר מהזרם הזה היא כנראה ג'מירוקוואי, שהזכרתי במאמר. הנה הם בקטע נוסף עם רודס בולט, והנה שני שירים של עוד שתי להקות פחות מוכרות מהז'אנר הזה (פחות או יותר): Rush של Freak Power, ו-Brother Sister של Brand New Heavy.

לא שומעים הרבה מוזיקה קלאסית על רודס, אז מזל שיש יוצאי דופן - ביצוע רהוט מאד של הסוויטה האנגלית של באך בלה מינור.

פלה קוטי (Fela Kuti) היה מוזיקאי ניגרי גאון וקצת מסובב, שהמציא בשנות השישים את סגנון ה"אפרוביט". כשהוא ניגן בקלידים, זה בדרך כלל היה על כל מיני אורגנים מוזרים, אבל הנה הוא על רודס.

בתגובה 192321 סיפרתי על מוזיקאי ברזילאי יוצא דופן בשם הרמטו פסקואל (Hermeto Pascoal). גם הוא ניגן על רודס.

ולסיום, קטעי רודס בתפזורת: דיסקו טורקי מתחילת שנות השמונים, רוק מתקדם מספרד (יש גם קלווינט בולט), ג'ז עם השפעות אוריינטליות מפולין, New Kid in Town ו-I Can't tell you why של האיגלז, ג'ז סמבה מאורוגוואי, Minute by Minute של ה-Doobie Brothers, הרכב אול-סטאר של נגני ג'ז בקטע סלסה עם צ'יק קוריאה על הרודס (ואבישי כהן על הבס - אנחנו על המפה!), ובלוז פאנקי מהולנד.
צרור קישורי רודס 588992
שיבחתי למעלה את "אפרוחים" של דורי בן זאב (ואני עדיין עומד מאחורי השבחים). בשיר הפותח של האלבום, "דורי בן זה לא בוני אם", היו כמה מילים בפזמון שלא הצלחתי להבין, ולא מצאתי בשום מקום באינטרנט את הטקסט המלא. ובכן, ביום שבת האחרון יצא לי לשאול את דורי בן זאב את השאלה ישירות, ולקבל תשובה. לטובת התוהים העתידיים, המילים הן:

"מי זה טרבולטה
ומי זה אלטון ג'ון
מי זו דונה סאמר
ומי זה דון מקלון"

(יעני שיבוש מכוון של "דון מקלין".)
צרור קישורי רודס 590029
צ'מע: בדיוק לפני שבוע סיפרתי לבתי על מעשה נורא שעשיתי בילדותי. אחותי הקטנה אהבה במיוחד את דון מקלין וציירה ציור יפה שלו כולל שמו בעברית באותיות גדולות על רקע אדום. אחיה הנבזה האריך בפנדל שחור את ה-י' ליצירת אותו אפקט בדיוק.
צרור קישורי רודס 590030
זה סימן מאלוהים!
צרור קישורי רודס 590031
בטוח, השאלה למה. (וזה אלוהום, בכלל).
563490
תודה על המאמר המענין.
הנה שני קטעים של רודס סולו, מנוגנים על רודס 73 שנת 72 שהבאתי מארה"ב לפני כשנתיים. http://www.myspace.com/galadler
ואה-ואה 566782
לפני כמה ימים נתקלתי בסרט התיעודי Cry Baby: The Pedal That Rocks The World, שסוקר יפה את ההיסטוריה של אפקט ה"ואה-ואה" (Wah Wah, ידוע גם בשם Cry Baby). למי שלא מכיר, מדובר בדוושת אפקט שמפעילים עם הרגל, ושמשנה את גוון הצליל של הכלי (כמעט תמיד גיטרה) בהתאם לזווית הדוושה. הצליל שמתקבל מזכיר את האפקט של עמעם (mute) על חצוצרה, וגם קצת דיבור אנושי.

הדוגמא ההכי מפורסמת, אולי, של גיטרה עם ואה-ואה היא הפתיחה של Voodoo Child של הנדריקס. מאזיני רדיו ישראלים יכירו גם את אות התוכנית "בילוי היום" של מולי שפירא (שהוא חידוש, כבר די ישן, של סטילי דן לקטע East St. Louis Toodle-Oo של דיוק אלינגטון), ואת המנגינה של הסרט "שאפט" שמתנגנת ברקע של דיווחי התנועה בגל"ץ, כמדומני. השיר העברי היחידי שעולה לי לראש עם ואה-ואה ברור הוא "חשמל זורם בכפות ידיך" של רותי נבון: יש גיטרת ואה-ואה לאורך כל השיר, אבל האפקט בולט במיוחד בסולו השני, ב-‏2:23; לא הצלחתי לברר מי ניגן, אבל אני מהמר שזה חיים רומנו. בשנות השבעים שודרה בטלוויזיה הישראלית תוכנית לחינוך לזהירות בדרכים שבמנגינה שלה היה ואה-ואה; המנגינה עומדת לי על קצה הלשון, אבל אני לא מצליח להיזכר בה.

כאמור, ואה-ואה מחברים כמעט רק לגיטרה, אבל סטיווי וונדר, למשל, חיבר ואה-ואה (או ביתר דיוק, אפקט Auto Wah) לקלווינט שלו ב-Higher Ground.

למדתי מהסרט שההיסטוריה של הוואה-ואה מזכירה את זו של הפנדר רודס: האפקט הומצא באמצע שנות השישים, תור הזהב שלו היה בסוף שנות השישים ובשנות השבעים, הוא נזנח בשנות השמונים אבל זכה לפריחה מחודשת בשנות התשעים והאלפיים. הסרט עשוי יפה מאד (הרבה יותר טוב מסרט דומה על אפקט ה-fuzz, שראיתי פעם), אז למי שמתעניין בנושאים האלה ויש לו 57 דקות פנויות - מומלץ.
ואה-ואה 566784
Show Me the Way של פיטר פרמפטון?

אני זוכר שבזמנו צביקה פיק התגאה (ר"ל התרברב) שהוא הראשון להשתמש בישראל באפקט של פרמפטון עם הצינורית שמחוברת לגיטרה.
ואה-ואה 566785
קרוב, אבל זה לא זה. פיטר פרמפטון משתמש באפקט בשם talk box (הזכרתי אותו בתגובה 554627), שנשלט על-ידי צינורית שמושחלת לפה של הגיטריסט - הנה הוא בהופעה, מנגן עם האפקט הזה את הסולו ב-Do You Feel Like We Do (שזה, דרך אגב, השיר שדרכו התוודעתי אל פרמפטון). הוואה-ואה הוא פדל שנשלט באמצעות הרגל - ראה למשל כאן.
ואה-ואה 745131
דומני שב'שיר מספר 8' של אריק איינשטיין יש וואה וואה דומיננטי (מדי?) לאורך כל השיר.

בהיסטוריה של הרוק הלועזי יש מלא דוגמאות ידועות, מקלפטון והנדריקס עד סלאש, אז מיותר אפילו להתחיל לזרוק שמות.
ואה-ואה 745132
אכן, יש הרבה וואה וואה ב"שיר מספר שמונה".

(ואני לא יכול להתאפק: אם מיותר להתחיל לזרוק שמות, למה התחלת לזרוק שמות?)
ואה-ואה 745164
(מסנגר על הפונז: זו הוכחה שלו עבור הדיוטות.)
ואה-ואה 745166
(יפ)
ואה-ואה 745165
(אבל לא שמות של שירים ;-) )
ישן מול חדש 589934
היום התפרסמה ב"הארץ" כתבה מעניינת, על ניסוי שבדק האם כנרים מקצועיים מסוגלים להבחין בין כינורות סטרדיווארי וגוארנרי (עתיקים, מפורסמים ושווים מיליוני דולרים) לבין כינורות מודרנים מצוינים. השורה התחתונה: בד"כ לא, וכשמסתמן איזשהו יתרון, הוא לטובת המודרנים. המאמר המדעי המקורי (והמאד קריא) כאן, למי שמתעניין ויש לו גישה ל-PNAS.

אני בכלל בסיסט, ובקרב בני עמי יש כאלה שמסוגלים לחפור שעות על היתרונות והחסרונות של סוג עץ זה או אחר בגיטרות בס. בונה גיטרות בס בשם דן אטקינסון ערך לפני כמה שנים ניסוי ברוח דומה: הוא העלה ל-Talk Bass (הפורום האינטרנטי המוביל לענייני בס) דוגמאות נגינה משתי גיטרות בס - אחת אמיתית ו"נחשבת", ואחת שהגוף שלה הורכב מעץ למדפים שהוא קנה תמורת גרושים (הצוואר, האלקטרוניקה והמיתרים היו זהים בשני המקרים) - וביקש מהגולשים לנחש מה מתאים למה. השורה התחתונה היתה דומה לזו של המאמר מ"הארץ" - לנשאלים בעצם לא היה מושג.

מה כל זה אומר לגבי הפנדר רודס? לא יודע, אבל אותי זה מאד מעניין.
ישן מול חדש 589940
בצעירותי, כשהאזנים שלי היו ממש טובות, יכולתי להבחין בלי בעיה בין מקור להקלטה על טייפ (שמנחית את הצלילים המאוד גבוהים מעל 12000 הרץ ולכן מאבד הרמוניות) ובין השמעה אנלוגית (פטיפון) לדיגיטלית (CD) שמאבדת ז'ה נה סה קווה, שלא לדבר על הטומאה MP3 שהופכת הכל לשטוח.
בגיל העשרה אפילו יכולתי לשמוע טלויזיות מושתקות בקיץ, כי הלחות היתה גורמת להם לפלוט צווחה באיזור קרוב ל 20,000 הרץ, שרוב האנשים כבר אינם שומעים.
היום אני משוכנע שאבדתי את יכולות ההבחנה הללו, גם משום שהאזנים שלי קהו, וגם משום שהתרגלתי לזיהום.
ישן מול חדש 589958
את הצפצוף הגבוה של טלוויזיה מושתקת אני עדיין יכול לשמוע, או לפחות שמעתי היטב עד לפני כשנה, אז עדיין היתה לנו בבית טלוויזיה עם מסך CRT (רק הוא מפיק את הצפצוף, נכון?).

לגבי ה-MP3 - הרבה מהקבצים האלה שמסתובבים ברשת באמת נשמעים על הפנים, אבל תמיד חשבתי שזה בגלל שהדחיסה היתה רשלנית או חסכנית. למיטב ידיעתי (הדלה), נעשו ניסויים שהראו שאפשר לדחוס מוזיקה ל-MP3 כך שגם אודיופילים כבדים עם מערכות סטראו משובחות בקושי יבחינו בהבדל מהמקור.
ישן מול חדש 589960
כן, הצפצוף היה מה CRT, והפסקתי לשמוע אותו שנים לפני שפסו CRT מארצנו.
האמת, עכשיו כשאני חושב מחדש הגישה שלי שאם הצלחתי אי פעם להבדיל בין קבצי WAV לבין השמעה אנלוגית אז קל וחומר MP3 שהם דחיסה של WAV, גישה זו לא בהכרח מדויקת, כי אני חושד שהפער בין ההשמעה הדיגיטלית לאנלוגית היה קשור יותר לאופן הפענוח של הקובץ על ידי הנגן מאשר לאינפורמציה שהקובץ הכיל, ואם קבצי MP3 מפוענחים באופן שונה לחלוטין עלי לערוך את ההשוואה לחוד.
עם זאת אני חייב לומר שכל קובץ MP3 ששמעתי עד היום נשמע נחות מהותית מ WAV.
ישן מול חדש 648867
סופסוף מישהו שותף לחווית הmp3 שלי. כבר חשבתי שאני המשוגע היחיד, וקשה לעמוד מול עדת המאמינים שמאשימים אותך בפלצנות ושמרנות גם יחד.
ישן מול חדש 648876
הבעיה כמובן אינה בעצם הדחיסה אלא בדחיסה מאבדת מידע. יש כל מיני פורמטים עם דחיסה שלא מאבדת מידע (לדוגמה: FLAC). אבל יחס הדחיסה שלהם לא מתקרב לקרסוליים של mp3. ניסית קידודים מאבדי מידע חדשים יותר מ־mp3?

כדי להבחין בין שני הסוגים, נסה להמיר קבצים בקידודים חשודים ל־WAV ולהשוות אז.

דרך אגב, אני לא אתפלא אם במקרים רבים אפשר להוריד במידה רבה את קצב הדגימה ו/או גודל הדגימה (ובכך גם את גודל הקובץ) בלי לפגוע בצורה משמעותית (או אף בכלל) באיכות הנשמעת.
ישן מול חדש 648895
אפשר גם להחליף לאוזניות קצת פחות טובות ואז איכות השמע של קידוד חשוד תעלה.
ישן מול חדש 589970
יש לציין גם שפורמטים דחוסים חדשים יותר מ-mp3 אמורים‏1 להיות מוצלחים יותר בנקודה הזו (כמובן שלא כולם. מקודד שאמור להיות מותאם לדחיסת דיבור‏2 יתעלל במוזיקה).

1 מבחינתי הכל אותו דבר
2 בלי קשר: האם ידעתם שיש מקומות בעולם שבהם מקודד קול שדוחס בקצב של פחות מ-‏2.4bps נחשב טכנולוגיה צבאית שאסורה ביצוא? אחד מהדברים שלמדתי ממעקב אחרי codec2. מיותר לציין שלא הייתי ממליץ עליו להעברת מוזיקה שתושמע במערכת סטראו משובחת.
ישן מול חדש 589945
הניסוי עם הגיטרה שעשויה קרש לגמרי לא אמין. הצליל המופק עובר יותר מדי סינון מכדי שניתן להשוות (סינון אלקטרוני ודיגיטלי). גם לא ברור אם התגובות מייצגות נגנים מקצוענים (בעלי שמיעה חדה).

לגבי הניסוי הראשון, לא יודע אם אמין או לא.
ישן מול חדש 589971
אבל רוב הצלילים שאנחנו שומעים בעולם עוברים את אותו הסינון. אתה טוען שגיטרה משובחת עדיפה רק בהופעות חיות?
ישן מול חדש 589981
טיב הצליל בהופעה חיה תלוי בטיב מערכת ההגברה (שתשמר את רוב הצליל המקורי).

בכל כלי נגינה הצליל מורכב מ"חבורת צלילים" (שם זמני) ולא צליל יחיד. חבורת הצלילים מתבטאת בתדירויות לשניה. יש צליל ראשי (אולי יותר מצליל ראשי אחד, אבל לפחות אחד). לצליל הראשי מתלווים הצלילים המישניים שנותנים לו "צבע" צליל אופייני לכלי הנגינה.

הצלילים המישניים נוצרים בתור מעין תהודה לצליל הראשי (כלומר חייבים להיות מתואמים אתו אחרת הם מהווים רעש):
1. בגיטרה אקוסטית הצליל הראשי מופק מהמיתר והצלילים המישניים מופקים מתיבת התהודה.
2. יתכן שבגיטרה חשמלית התהודה נוצרת על ידי מעגלים חשמליים בלבד (לא מכיר מבנה של גיטרה חשמלית).

בניסוי שתואר, לפי מה שהבנתי, גיטרת הקרש זולה מאוד גם מבחינת הרכיבים האלקטרוניים (לא רק מבחינת איכות העץ), זה עשוי להוריד את איכות הצליל יותר מהתהודה של הקרש (שכאמור עשוי למלא תפקיד זניח לגבי הפקת הצלילים המישניים).

מלבד עניין חבורת הצלילים יש עניין אחר שגם הוא מרכזי לאיכות הצליל והוא "עקומת העוצמות":
על ציר הזמן יש שינוי של עוצמה הצליל (אמפליטודה) של כל צליל מחבורת הצלילים. עוצמת כל צליל מתחילה מאפס עולה לעוצמה מקסימלית ואחר כך יורדת שוב לאפס. צורת העקומה הזו חשובה לגבי היופי של הצליל. שוב, צורת העקומה הזו היא פונקציה של מחיר הכלי.

עכשיו לגבי הניסוי עם גיטרת הקרש בהשוואה לגיטרות המקצועיות. הדחיסה מאבדת הרבה מחבורת הצלילים, אולי גם מעוותת את העוצמות. כמו כן יש עיוות בחלוקה המקובלת לסטריאו רגיל (רק שני ערוצי שמע). אני חושב שבהופעה חיה מערכת ההגברה נאמנה יותר למקור (אם מערכת ההגברה באיכות סבירה), לכן רק שם המבחן של הבדלים בין הגיטרות. לגבי תקליטים, היום בתקליטי DVD יש מספר ערוצי שמע, לא שניים בלבד, כמו כן טווח התדירויות גבוה יותר _בפועל_ ממה שמקובל במוסיקה דחוסה (MP3 AAC וכולי).

למרות האמור לעיל. יתכן שאין הבדל משמעותי בין איכות גיטרה שעולה 1000 שקל לבין גיטרה יקרה יותר. (צריך גם לזכור שבכל כלי נגינה יש עלות תחזוקה – תיקונים, חלקי חילוף וכולי – זה ניכנס גם כן לשאלת מחיר המוצר).
ישן מול חדש 590003
בניגוד למה שהבנת, לגיטרה האמיתית ולגיטרת הקרש היתה בדיוק אותה אלקטרוניקה (וגם אותם צוואר ומיתרים). זה כתוב גם בתיאור הניסוי של דן אטקינסון וגם בתגובה שלי.

לגבי השאר, אני לא יודע איפה להתחיל. התגובה שלך מלאה באי-דיוקים ובאמירות שבעיני הן במקרה הטוב תמוהות. אולי באחד הימים הקרובים אמצא זמן לפרט יותר.
ישן מול חדש 590049
1. אני חוזר בי בנוגע למה שאמרתי בנוגע _לדוגמה הספציפית_ (גיטרת קרש בנסיון), אבל אין לי סיבות מיוחדות לחזור בי ממה שאמרתי באופן כללי (אולי אתה משתמש בטרמינולוגיה שונה מזו בה אני משתמש, אבל זה לא חשוב). אשמח אם תתקן את דברי בימים הקרובים (אינך חייב), אין לי בעיה להודות בשגיאה או ללמוד דברים חדשים.

2. בהמשך אתייחס לדוגמא הספציפית (גיטרת קרש). ראשית, לפני זמן קצר שמעתי את שלושת הדוגמאות X2 Y2 Z2 בנגן המדיה שלי דרך אוזניות שתקועות באוזן (הדיוק בשמיעה כזו גבוה). שלושת הקטעים נשמעים זהים.

3. הסתייגתי ואמרתי שאם גיטרות מהסוג האמור משתמשות כמעט רק באלקטרוניקה (כלומר לעץ תפקיד זניח בהפקת הצליל) אז ההבדלים תלויים כמעט רק באלקטרוניקה. לא שמתי לב למה שאמרת בנוגע לכך שהאלקטרוניקה זהה וכן צוואר הגיטרה זהה, אילו שמתי לב הייתי יותר מסוייג.

4. אשר למה שאמרתי בדבר "חבורת הצלילים" (שם זמני, איני זוכר את הטרמינולוגיה בה השתמשו במאמרים שקראתי לפני כעשר שנים). בדוגמא הספציפית הזו "חבורת הצלילים" הנ"ל לא תואמת את הצלילים הראשיים (כלומר תואמת בצורה מאוד גסה) ולכן היא תורמת רק מה שתיארתי במילה "רעש". מכיוון שהיא תורמת רק "רעש" הרי הדיוק שלו לא משמעותי, לכן דחיסה לא פוגמת בצליל הכולל. השימוש במילה "רעש" כאן אינה סוג של ביקורת מצידי, רק ציון עובדה "פיסיקלית" (אני מניח שבמוסיקת רוק רוצים במכוון ברעש כזה בתור צלילי רקע).

5. לפי חישוב שלי הדחיסה בדוגמאות X3 Y2 Z2 היא 256KBPS בקירוב. כאמור לגבי הדוגמא הספציפית הזו סינון צלילים בגין דחיסה מספיק. אני לא בטוח שדחיסה כזו מספיקה לצלילי כלים אחרים, חבל שאין לי תחת היד דוגמא לצלילים אחרים. (אני מכיר את הטענה שדחיסה ברמה של 256KBPS מספיקה לכל מוסיקה , כדי שלא ניתן להבדיל בין קובץ מקור לבין קובץ דחוס, אבל כל עוד לא שמעתי במו אוזני דוגמאות אני מטיל ספק בטענה זו.)
ישן מול חדש 669121
והנה גיטרה חשמלית עשויה מקרטון (!) שנשמעת סביר בהחלט: https://youtu.be/7Oo2H-W7d6A
ישן מול חדש 669135
קודם כל - מגניב לאללה! אחלה גימיק.
בקשר לאיכות ולסאונד, יש לי כמה תהיות.
כל הריפים עם דיסטורשן גבוה ופידבק לא אומרים כלום (או מעט מאד), כי הם ממילא מעוותים את הצליל המקורי ללא הכר.
המבחן האמיתי לסאונד הם צלילים נקיים יותר, וכאלה לא שומעים כמעט בקליפ, בטח לא באיכות שניתן לומר לגביה משהו‏1.
ומדד נוסף לאיכות גיטרה, זה למשל שהיא שומרת על כיוון ולא משנה אותו כל הזמן. מאחר וחלק ממה שמשנה כיוון אלה כל מיני התרחבויות והתכווצויות של החומר בגלל חום, לחץ, משקל, לחות וכדומה, אני בכלל לא בטוח שהקרטון הזה יהיה הכי יציב בעולם.

מצד שני, יש גם גיטרות בלי גוף בכלל.

1 טוב, ברור שאלה שמופיעים בקליפ מתלהבים, סה"כ זה קליפ פרסומת, לחברת הקרטונים או לפנדר או לשתיהן.
ישן מול חדש 669159
מסכים עם כל מילה.
ישן מול חדש 669587
בקשר לגיטרה בלי הגוף, פחח, מה הם צריכים את כל מסת העץ(?) הזו מתחת המיתרים? אי אפשר להסתפק רק במיתרים, שני פסי רוחב שיחזיקו אותם, ומוט אנכי דק שיחבר את פסי הרוחב?
ישן מול חדש 669591
ביקשת קיבלת.
ישן מול חדש 704127
גיטרה עשויה מעפרונות צבעוניים.
ויטני יוסטון, רודס 591395
היום הלכה לעולמה ויטני יוסטון. זה הזמן לגלות שאחד הגילטי פלז'רס שלי היה להקשיב לה מדי פעם, בייחוד לשיר Saving All My Love For You. מבחינה אמנותית היא עשתה הרבה קיטש רדוד, אבל הקול שלה, לטעמי, פשוט גדול, ומתאים בול לרית'ם-אנד-בלוז הפופי שלה.

בהרבה מהלהיטים שלה בולט צליל שמפיק הסינתסייזר DX7 של ימהה, ושנקרא DX Rhodes או E. Piano 1. אפשר לשמוע אותו לכל אורך Saving All My Love For You, בייחוד בפתיחה (שימו לב לפנדר רודס שרואים באיזור 0:15), וכנ"ל גם ב-Greatest Love Of All. הצליל הזה מגיע "מוכן" עם ה-DX7, והפך אולי לסאונד ההכי מפורסם שלו, ולאחד המאפיינים של הפופ בשנות השמונים. למרות השם שלו, הוא לא באמת מנסה לחקות את הרודס, ויצרני סינתסייזרים אחרים הכינו לו אחר כך חיקויים משל עצמם.
ויטני יוסטון, רודס 591398
מתי נקבל מאמר על DX7?
ויטני יוסטון, רודס 591402
מיד אחרי שמישהו (וזה לא יהיה אני) ישלח לנו מאמר כזה, בהנחה שהוא ראוי לפרסום ;-)
ויטני יוסטון, רודס 591407
בלי קשר של ממש אני רוצה לציין שאף-פעם לא התלהבתי מסינתיסייזרים אנלוגיים (מה ש-DX7 הוא דווקא לא) עד שהורדתי תוכנה לאייפון שנקראת Animoog. משהו בלתי-רגיל. אני בטוח שעל אייפד היא בכלל מעלפת.
ויטני יוסטון, רודס 591408
זהירות! פדנט:

אתה עדיין לא מתלהב מאנלוגים.
ויטני יוסטון, רודס 591410
אתה מתכוון שלא התלהבת מהצליל של סינתסייזרים אנלוגיים (מוג וכו'), נכון? הרי אייפון ואייפד הם דיגיטליים עד אטום הסיליקון האחרון שלהם, ורק יכולים לחקות (דיגטלית) צליל אנלוגי.
ויטני יוסטון, רודס 591412
אני מתאר לעצמי שלזה הוא התכוון (ולזה רמזתי בתגובה שלי לעניין).

האנימוג היא דיגיטאלי לחלוטין, כמובן.

חלקים מהסינטזה שלו מדמים סינטי אנלוגי חיסורי (אוסילאטורים, והפילטרים) (וחלקים אחרים הם דיגיטאלים לחלוטין, כמו אפקט שינוי הרזולוציה). והוא בהחלט מהמוצלחים מהסינטים על iOS.
ויטני יוסטון, רודס 591414
כמובן.

אפרופו אייפד וסינתסייזרים: הנה ההרכב הישראלי Project RnL (רון הזכיר אותם בתגובה 564560 בדיון הזה), עם שחקן החיזוק Jordan Rudess (הקלידן של Dream Theatre), ועם הרבה אייפדים בפעולה.
ובנימת רכישת הידע הזו... 591419
מעניין עם ההתקדמויות האחרונות בתחום יהיה ניתן לסמלץ בתקופת חיינו את צלילו המורכב של הבאסון.
ויטני יוסטון, רודס 591434
דיגיטלי לחלוטין. סתם הזזה של האצבעות.
ויטני יוסטון, רודס 591418
צריך להמליץ עליה לפוצ'ו.

האם המובן המקורב כאן למילה "אנלוגי" הוא "מסובך לתיאור"?
ויטני יוסטון, רודס 591428
לקח לי זמן להבין איך פוצ'ו קשור, אבל בסוף הצלחתי.
ויטני יוסטון, רודס 591518
אני לא, גם אחרי קריאת הקישור.
ויטני יוסטון, רודס 591519
(3,3)
ויטני יוסטון, רודס 591521
Animoog <-> אני מוג <-> אני פחדן אני

(רק בשביל הרגע הזה - שאני אסביר לירדן חידת היגיון! - היה שווה להקים את האייל לתחייה.)
ויטני יוסטון, רודס 591523
ירדן לא הבין כי הוא יודע איך הוגים Moog נכונה.
מוווג. 591536
למרות שבוב מוג לא היה מאוד פדנט בנושא, היתה לו העדפה. והיא לא מתיישבת עם התיאוריה הנ"ל.
מוווג. 591539
היא הנותנת! בדיוק בגלל שירדן ידע שצריך לבטא "מוג" בחולם, הוא לא קישר ל"מוג לב".

(תודה על הקליפ - לא הכרתי.)
I stand corrected 591544
אכן
ויטני יוסטון, רודס 591577
בכלל לא קישרתי לזה, הרי ידוע שהוגים את זה "מוֹחְ".
(תודה להירנוט, כמובן הגיתי את זה "מוּג" כאחרון האנגלוסקסונים.)
ויטני יוסטון, רודס 591531
כן, כן... בטח אין טעם לציין שראיתי את הרמז של ידידיה ומהר גללתי את החלון למעלה כדי לא לקרוא את הפתרון, והצלחתי לפתור - זה סתם קרב מאסף מיותר. אז אני לא אציין את זה.

(אגב, יוסריאן כבר אמר בגלוי ''אני לא רוצה לטוס כי אני מפחד''. ''אין מה להתבייש בזה'', אמר לו מייג'ור מייג'ור, ''כולנו מפחדים''. אני לא מתבייש'', אמר יוסריאן, ''אני רק מפחד''.)
שאלה: Theme One 610098
אז ככה: דרך שיטוטים אקראיים שהחלו במאמר הזה הגעתי לקטע של Van der Graaf Generator שנקרא Theme One. הוא בכלל הולחן ע"י ג'ורג' מרטין עבור ה-BBC, ויש עוד כל מיני ביצועים שלו ברשת, אבל אף אחד מהם הוא לא זה שאני זוכר: זה לא היה אות-הפתיחה של איזו תוכנית ברדיו? וזה לא היה נשמע אחרת, עם טומים רועמים בפתיחה?
שאלה: Theme One 610101
קבל: הביצוע של Cozy powell, שהיה אות הפתיחה של מצעד הפזמונים הלועזי של רשת ג' בשנות השבעים.

(זה לא שאני כזה גאון - הקטע נשמע לי מוכר לאללה, אבל סתם גיגגלתי ומצאתי.)
שאלה: Theme One 610104
חרמפפפפפ. תודה! (וזה כמובן גם מה שאני עשיתי).
שאלה: Theme One 610106
על לא דבר. קלטת לקראת הסוף את הציטוט מ-"White room" של Cream?
שאלה: Theme One 610108
בוודאי - אני די בטוח שמדי פעם היו משמיעים ברדיו את כל הקטע כולו, וכבר אז קלטתי את זה.
שאלה: Theme One 610123
ועכשיו אני רואה שהבסיסט בביצוע של פאוול הוא ג'ק ברוס, הבסיסט של Cream וגם הזמר והמחבר של White room. מעניין - זה היה רעיון שלו להשחיל את הציטוט ההוא, או בדיחה על חשבונו?
שאלה: Theme One 610114
אם אנחנו כבר משוחחים, שתי שאלות על "שיר המכולת" לכוורת:

1. יוני רכטר עושה שם גם מין שטיח גבה-טוני. מה זה? ואיפה זה מתחבא בסרטון?

2. באותו סרטון רואים כלי נוסף לימינו של רכטר - אתה יודע מה זה?

(סליחה אם כבר הסברת כל זאת באיזה מקום אחר).
שאלה: Theme One 610118
1. השטיח הוא איזשהו אורגן, אבל בגלל שהוא מאד ברקע, אני לא מצליח לזהות איזה בדיוק. עם קצת אמונה זה המונד, ואם לא, אז מן הסתם פרפיסה או אחד מדומיו. אם כבר שאלת, אז הנה יוני רכטר על אורגן מהזן הזה ב"פרחים בקנה" של להקת התותחנים, שנתיים-שלוש קודם ל"מכולת" (בראיון אתו הוא סיפר לי שהאורגן שהיה לו בצבא לא היה פרפיסה). לא בטוח שהבנתי את השאלה "איפה זה מתחבא בסרטון?" - הווידאו הוא כמובן רק lip syncing לצלילי ההקלטה, והם לא טרחו לשים מישהו שיעמיד פנים שהוא מנגן באורגן בזמן שיוני רכטר מעמיד פנים שהוא מנגן על הרודס.

2. שאלה טובה. נראה די דומה לקלווינט, אבל לא לגמרי, אם כי יכול להיות שההבדלים הם רק בגלל זווית הצילום והרזולוציה הנמוכה.

אגב, בדיוק הבוקר בדרך לאוניברסיטה שמעתי ב-‏88FM פרומו לתוכנית סיכום של המוזיקה של שנת 2012, וברקע התנגן Theme One בביצוע של קוזי פאוול. צירוף מקרים? I don't think so!
שאלה: Theme One 610121
שאלתי איפה זה מתחבא כי למשל ממש בסוף הסולו רכטר נראה כאילו שהוא מחליף סאונד או לוחץ על איזה משהו בצד, ממש כשהשטיח מתחיל. אבל סביר שאתה צודק.

בקשר ל''צירוף המקרים'' - יפה שתיקה.
שאלה: Theme One 610122
תנועת היד בסוף הסולו נראית לי כמו הנמכת הווליום המתבקשת בסוף הסולו (אם כבר להעמיד פנים, אז עד הסוף). כפתור הווליום של הרודס באמת נמצא בצד שמאל.

עכשיו ראיתי שב-‏3:09 יש שוט של המקלדת המסתורית מזווית אחרת. חשבתי שהכיתוב על הפנל האחורי יפתור את התעלומה, אבל למיטב ראייתי (רזולוציה ארורה!) כתוב שם סתם "זומרפלד" בעברית, שזה שם של חנות כלי נגינה ותיקה בת"א. ראה את הלוגו שלהם, עם צורת התו במקום האות למ"ד.
מעמידי הפנים 610126
די סביר שההקלטה שאנו שומעים לא בוצעה חי בהופעה שאנו רואים, אבל למה זה ברור לכם שהם לא מנגנים ממש תוך כדי הצילום? נראה לי שהרבה יותר קל 'להראות מנגנים' בסנכרון בין כל הלהקה כשהם אכן מנגנים, ולא מתנועעים אנה ואנה כרצונם.
בקיצור, אשמח שהמקצוענים כאן יאירו את עיניי הבורות.
מעמידי הפנים 610128
"די סביר" זה אנדרסטייטמנט. אני הייתי הולך על "ברור לחלוטין". ראה למשל את הקליפ של "נתתי לה חיי" מתוך אותה תוכנית טלוויזיה: שומעים תזמורת שלמה (כלי נשיפה, כלי קשת, וכו'), אבל רואים רק את שבעת המופלאים עם הכלים החשמליים שלהם.

בתור חצי-מקצוען לשעבר (אולי אפילו מקצוען שלם לשעבר, תלוי איך מגדירים), שגם זכה להצטלם פעמיים לטלוויזיה כנגן בלהקה, אני יכול לספר שהציוד אפילו לא בהכרח מחובר לחשמל בזמן ההקלטה. אז כן, "מנגנים" עם האצבעות (או משתדלים לנגן, פחות או יותר) את התפקיד שמנגנים בהקלטה, אבל לא הייתי קורא לזה "מנגנים ממש".
כוורת בצורת 610137
איכשהוא הגילוי הזה די מאכזב, קצת מוציא את הכיף מצפייה בשידור שכזה, וקשה לי אפילו להגדיר למה. גם הזמרים לא שרים? מה בקשר לציוד לא חשמלי כמו תופים? כי במקרה כזה מה שאתה קורא 'לנגן את התפקיד' נשמע לי די זהה ללנגן.

באשר לקליפ שהבאת, דווקא נראה שהקהל נהנה, אפילו שומעים אותו מוחא כפיים :)
ואחרון חביב - אכן שבעת המופלאים.
כוורת בצורת 610392
אשריך אם עד עכשיו נחסך ממך הגילוי המאכזב.

לשאלותיך: הזמרים מן הסתם כן שרים בזמן הצילומים, במובן שמהגרונות שלהם בוקעים הצלילים הנכונים, אבל המיקרופונים שלהם לא מחוברים לכלום (אם בכלל טורחים להציב מיקרופונים - הנה דוגמא שלא), כי לערוץ הקול של התוצר המוגמר מכניסים את הקלטת האודיו של השיר, שנוצרה במקום אחר ובזמן אחר. אותו כנ"ל בנוגע לתופים ולשאר הכלים. אם באולפן נוכח קהל, לפעמים מכניסים להקלטה את מחיאות הכפיים בתחילת/סוף השיר, כמו למשל בתוכנית של "כוורת" שבה עסקינן. כמובן שיש מקרים של הופעה אמיתית מול המצלמות, אבל זה נדיר: ב-‏99% מהשירים ב"עוד להיט", "עד פופ", "זהו זה" (לא כולל הקטעים האינסטרומנטליים של להקת "ברוש", שנידונו לעיל), "שעה טובה", וכו' צילמו את הזמרים והנגנים כשברקע המוזיקה מהתקליט.

צילום חי של זמרים עם פלייבק מלא מזמין סיטואציות קומיות. חפש ביוטיוב lip sync fail ותהנה. הנה דוגמית, ורון הזכיר את המקרה הידוע של "מילי ונילי".
כך עושות כולן 611760
מסתבר שהביצוע של ביונסה להמנון האמריקאי בהשבעה של אובמה השבוע היה גם כן רק "בכאילו".
כך עושות כולן 611763
כן אני יודע שזמרי פופ מסוימים נוקטים בשיטה זו cהופעות חיות, וזה די בזוי בעיני. אתה לא מתאר לעצמך את ג'ימי הנדריקס או הגרייטפול דד למשל עושים את זה,do you?

במקרה של השבעת נשיא, אירוע כל כך מתוקתק ואמריקאי ובעל חשיבות עצמית, ייתכן ויש איזו הצדקה זעומה להקטנת אפשרות הפספוס. ועדיין.
כך עושות כולן 611769
אני מתאר לי שבהופעות פופ מתכוננים תמיד לאפשרות שהזמר לא יוכל לעמוד בדרישות הווקליות של ההופעה ולטכנאי הקול של ההופעה יש הקלטה מוכנה על כל מקרה. בהופעה בחוץ על אחת כמה וכמה כשרעשי רוח במיקרופון יכולים לחסל את ההופעה.
במופעי רוק, שהדיוק אינו נחוץ לזמרתם והקהל יפגע מגריעה מהאותנטיות שלהם, זה לא נהוג.
כך עושות כולן 611774
אני מוחה על הטענה שהדיוק במופעי רוק חשוב פחות מבמופעי פופ. לשמוע הקלטה אני יכול בבית, אם יצאתי ושילמתי במיטב כספי, יואיל האמן ויופיע. בשביל זה הוא אמן, ולא שפן. טוב, אולי חלק מכוכבי הפופ היום אינם אמנים אלא צעצועי פלסטיק ממוחזרים. אז זה בסדר.

ובאמת, רעשי רוח במיקרופון יכולים לחסל הופעה? גם צעקות הקהל יכולות להפריע לשחקן כדורסל. זה נשמע כמו התירוצים להפסדים של נבחרת ישראל.
כך עושות כולן 611770
לא יודע אם בזוי, אבל לכל הפחות מאכזב, וברור שהנדריקס ושות' לא היו נתפסים עושים את זה. בהקשר לפסקה השנייה שלך: בהשבעה הקודמת של אובמה, ארית'ה פרנקלין שרה יפה מאד "על אמת" (אם כי עכשיו אני קורא שהיא מגנה על הבחירה של ביונסה).

וכדי לסגור מעגל עם שם אחר שעלה בדיון הזה, הנה ויטני יוסטון שרה את ההמנון בפתיחת הסופר בול של 1991, ולקינוח מופיעה רביעייה של מטוסי F-16 (זה היה בזמן מלחמת המפרץ הראשונה והרגשות הפטריוטיים געשו). ההרמוניה, אפעס, מפתיעה, אבל השירה שלה בעיניי מוצלחת יותר מזו של ביונסה.
זהירות, פלצנות - אמן או שפן 611773
אני לא מתפלא שהשירה יותר מוצלחת. מאחר שאמן מופיע אינו טייפ שמשמיע את אותה הקלטה שוב ושוב, הוא מושפע ישירות מהקונטקסט, האוירה, ההתרגשות ומזג האויר ברגע המסוים בו הוא מופיע‏1. אני מאמין כי אמן מוכשר, דוקא באירוע מרגש וטעון שכזה, יעלה על הבמה והביצוע שלו יושפע עמוקות מכל המטען הזה. במיטבו הוא יתעלה על עצמו וייתן ביצוע מרגש במיוחד, ובמירעו הוא יתרגש מדי ויזייף.
ייתכן וויטני הצליחה במשימה. ביונסה, לעומת זאת, מראש 'השתפנה', והקליטה גרסת אולפן, שהייתי מניח שהיא מראש יותר סטרילית ומנותקת מהאירוע. אז אולי מרחב הטעות שלה הצטמצם, אבל כך גם מרחב הביצועים שהיו אפשריים באותה סיטואציה. ככה זה כשמגדרים סיכונים, גם הסיכויים מתגדרים להם.
ואני לא מתפלא גם בקשר לארית'ה הגדולה. ככה זה כשהאמנות שלך כבר לא בתחרות עם האגו שלך.

1 חלק ממה שאני אומר דווקא נובע מאמנות המשחק בתיאטרון, כאשר יש קשת של שיטות שבאות להתמודד עם המצב המאד משתנה של שחקן מופיע מערב לערב. אני לא מומחה בענין, אבל מהמעט שקראתי חלק מהשיטות מנסות 'למסך' את רגשותיו הרגעיים של השחקן על מנת שיוכל להעביר את הדמות שלו בצורה דומה מדי ערב, בעוד שיטות אחרות טוענות בעוז כי דווקא העצמת מצבו הרגשי של השחקן באותו רגע והבאתו אל הבמה יוצרים משחק הרבה יותר אותנטי ו'נכון'.
כך עושות כולן 611795
גם בטכס ההשבעה הראשון של אובמה הושמעה הקלטה של יו יו מה ויצחק פרלמן, כדי להגן עליהם, על כלי הנגינה ואיכות המוזיקה מפני הכפור העז.
מעמידי הפנים 610155
מילי ונילי?
תשובה: Crumar Compac Piano 646174
עדכון (מאוחר) על התקדמות בתשובה לשאלה השניה שלך: לפני למעלה משנה הפניתי אותה לפורום שמתעסק בכלי מקלדת ישנים, בצירוף עוד תמונות (התמונה הראשונה לקוחה מהחוברת שמצורפת למארז "כוורת בקופסא"). מהתשובות שקיבלתי שם עולה שהלוגו שמופיע על המקלדת של יוני רכטר בקליפ הוא של חברת Crucianelli, יצרנית כלי נגינה איטלקית מהתקופה הנ"ל, והכלי עצמו נראה זהה לחלוטין ל-Compac Piano של חברת Crumar, שהיא עוד יצרנית כלי נגינה איטלקית, ולדעתי בסבירות גבוהה קשורה עסקית/משפחתית ל-Crucianelli (האותיות "Cru" ב-"Crumar" מציינות את Mario Crucianelli, מייסד החברה).

מסתורין קל שעדיין נותר הוא התפקיד של המקלדת הזו אצל כוורת, וזה מתקשר לשאלה הראשונה שלך. לפי הפורום הנ"ל, המקלדת הפיקה צלילים דמויי פסנתר, בעוד שבקליפ של כוורת יוני רכטר "מנגן" בה כשנשמעים צלילים דמויי המונד, למשל ב"סיפורי פוגי". אבל כאמור מעלינו כאן בדיון, כל ההופעה המצולמת הזו היא סתם lip synching, אז לדעתי לא צריך לייחס לתנועות הידיים של יוני רכטר כאן יותר מדי חשיבות (יש רגעים שנשמעים צלילי המונד אבל הוא לא טורח להניח יד על המקלדת הזו, למשל ב"שיר המכולת" שאיתו התחלנו את הפתיל).
תשובה: Crumar Compac Piano 646324
ואו, נהדר. אקזוטי להפליא. תודה!
שאלה: Theme One 610103
מצאתי!

Cozy Powell - Theme One. ככל הנראה זה היה אות הפתיחה של המצעד הלועזי של רשת ג', מתישהו פעם.
כן ידעתי מה לעשות 617070
אז אתמול וביום חמישי הייתי בשתי הופעות של כוורת. היה פנטסטי, בייחוד אתמול, כשישבתי קרוב מאד לבמה והרגשתי לגמרי "בפנים". כתבתי פעם במקום אחר על איך הופעות שאני הולך אליהן היום כבר לא מטלטלות אותי כמו פעם. ובכן, לא עוד: במשך שעתיים ורבע היה לי חיוך מרוח על הפרצוף, ואפילו עכשיו, יום אחרי, אני עדיין באופוריה. ללא ספק נעשה פה צדק היסטורי - תיקון לפאשלות העבר שלי, שבגללן לא ראיתי את כוורת באף אחד מהאיחודים הקודמים. זה נשמע קלישאה, אבל בעיניי כוורת היא דוגמא לשלם שהוא גדול מסך חלקיו. ראיתי הרבה פעמים תתי-קבוצות של כוורת בהופעה, אבל אין מה להשוות את הסך-הכל שלהן למה שחוויתי אתמול.

לעניין של מאמר זה: יוני רכטר ניגן רוב ההופעה בפנדר רודס אמיתי (stage Mark II, עם 73 קלידים), שלא כמו צ'יק קוריאה בהופעה האחרונה שלו בארץ, שצלילי הרודס שלו בקעו מ-Motif של ימאהה. את תפקידי הפסנתר האקוסטי - גם הצליל הרגיל וגם ה"הונקי-טונק" (כמו בסולואים שלו ב"יוסי מה נשמע" וב"שיר המחירון") - יוני רכטר ניגן על מקלדת דיגיטלית Roland V-Piano, שנשמעה מעולה. כידוע, שבעת המופלאים היו מתוגברים בחמישה נגנים נוספים, ואחד מהם - עידו זלזניק - ניגן על Nord ועל Motif את תפקידי ההמונד ועוד כל מיני.

כמה נקודות נוספות:

- אני מאחל מוות איטי בייסורים קשים לבחור שישב/עמד כמה שורות לפניי בהופעה של יום ה', ושהסתיר לי את כל אמצע הבמה במהלך חלקים נכבדים מההופעה עם האייפד שהניף מעל ראשו, בשביל לצלם. גם כשהחלאה הנ"ל הואיל בטובו להוריד את האייפד, הכמויות של הסמארטפונים המצלמים שהבהבו ביני לבין הבמה (הייתי בשורה עשרים ומשהו) הטרידו מאד.

- כוורת ידועה לשימצה בפיקשושים שלהם בהגיית אותיות השימוש (נדמה לי שדיברנו על זה איפשהו באייל, אבל אני לא מוצא). הם לא תיקנו שום דבר לכבוד ההופעה, כולל לא את ה-false positive בהגיית ו"ו החיבור בשורה "ולראות אותם רוקדים זה משגע" (מתוך "הבלדה על ארי ודרצ'י").

- רק אתמול קלטתי שבעצם בכל הדיסקוגרפיה של כוורת, אלון אולארצ'יק הוא היחיד מבין חברי הלהקה שלא שר סולו באף שיר (אם לא מחשיבים את הדיקלום הקצרצר שלו בפתיחה של "נחמד"). בהופעה הוא שר סולו רק ב"היא הולכת בדרכים", במסגרת הטעימות מקריירות הסולו הפוסט-כוורתיות של החברים, אבל כמובן שר קולות רקע לאורך כל ההופעה. קלפטר, להבדיל, בכלל (או כמעט בכלל) לא שר קולות רקע, ושר סולו רק ב"צליל מכוון". זה כנראה בגלל שהוא לא במצב גופני מזהיר - הוא ישב כל ההופעה, וגם את "צליל מכוון" הוא שר קווארטה מתחת הסולם הרגיל שלו (מי מינור במקום לה מינור) - אבל עדיין שיחק אותה עם דמות "הזקן" במערכון שלפני שיר המכולת.

- תשובה סופית ומוסמכת לשאלה הראשונה של ירדן מתגובה 587759: זה דני סנדרסון.
כן ידעתי מה לעשות 617074
אחלה דיווח, בהחלט עושה חשק לקנות לאוגוסט.
לגבי מי שר מה - אז קלפטר כן שר סולו בשיר מסוים של כוורת‏1? איזה?

1 בניגוד לאולארצ'יק לפי מה שכתבת.
כן ידעתי מה לעשות 617076
"שיר הטמבל", כמובן.
כן ידעתי מה לעשות 617079
אה, טקסט גאוני, תודה על האזכור.
מישהו מבין את השורה על תרמתי דם?
כן ידעתי מה לעשות 617080
על לא דבר. לקלפטר יש גם שתי שורות סולו ב"מדינה קטנה" (בפזמון השני): "בעולם כל כך קשה / להתבלט זה לא יפה".

אתה שואל בצחוק, נכון?
כן ידעתי מה לעשות 617081
כן נכון, והשורות האלה גם מאד מתאימות לו עצמו.

(כנראה שאין דרך לענות על השאלה שלך שתוציא אותי טוב‏1...)

1 שלא לומר טמבל ;-)
כן ידעתי מה לעשות 617103
טוב, אז אני לא אלחץ עם השאלה שלי...

באמצע שנות השמונים היו משדרים בטלוויזיה תשדיר שירות לעידוד תרומות דם, שבו רואים מישהי הולכת ברחוב הומה (אולי שוק?) ומפזמת לעצמה את הקטע המפורסם מתוך "כרמן", ולאט-לאט ההמהום שלה הופך מסתם "טרמטי-דמטי-דם" ל"תרמתי דם". נדמה לי שבסוף היא חושפת איזו מדבקת תורם או משהו. עוד מישהו זוכר?
כן ידעתי מה לעשות 617104
רגע רגע... אם תשדיר השירות הוא רק מאמצע שנות השמונים, איך "שיר הטמבל" מצטט אותו כבר באמצע שנות השבעים?
כן ידעתי מה לעשות 617105
אני מנחש שהדאחקה הזו הומצאה פעמיים, באופן בלתי תלוי. לחילופין, יכול להיות שהתסריטאי של תשדיר השירות הושפע (ביודעין או שלא) מ''שיר הטמבל''.
כן ידעתי מה לעשות 617106
אני זוכר את תשדיר השירות משנות השמונים, אבל בתגובות לסרטון אומר הדובר לשעבר של מד"א שהוא נוצר כבר באמצע שנות השבעים.
כן ידעתי מה לעשות 617107
אתה גדול! איזו נוסטלגיה. לאור סמיכות התאריכים, נשאלת השאלה ביתר שאת - מי הושפע/העתיק ממי, אם בכלל?
כן ידעתי מה לעשות 617111
האם זאת היתה ג'יטה לוקה?
כן ידעתי מה לעשות 617142
בעוונותי לא ידעתי מי זו ג'טה לוקה (אפילו חשבתי שאתה מתבלבל עם ג'יטה מונטה). התמונה שלה בוויקיפדיה אכן נראית דומה, אבל אני לא יודע להגיד מעבר לזה.
כן ידעתי מה לעשות 617108
כן, אני זוכר אותו היטב, אבל כרונולוגית גם לי הוא לא נראה המקור.
בשאלתי תהיתי, כי מעבר לדאחקה, השורה הזאת לא 'טמבלית' כמו האחרות, וגם לא מתחרזת.
כן ידעתי מה לעשות 617116
ניחוש פראי: היתה שם איזו שורה גסה שעברה צנזורה עצמית.
אריה ודרעי 617199
אני תמיד חשבתי שזה

יודעים כל כך יפה להתנועע
אוּוּוּוּוּ
לראות אותם רוקדים זה משגע.

כלומר, שההברה הארוכה היא סתם מילוי (שנפוץ בפופ מזמר האנגלית יותר מבעברית). יש לך בסיס (דף מילים?) לחשוב שזה ו"ו החיבור עם שגיאה?
אריה ודרעי 617200
תשמע, אתה מעלה תזה מעניינת שלא חשבתי עליה. להלן העובדות:

- בדף המילים שמצורף ל"פוגי בפיתה", האלבום המקורי שממנו לקוח השיר, אכן מופיע "לראות אותם רוקדים זה משגע", בלי ו' החיבור.
- דף המילים הנ"ל מחופף לגמרי ומכיל לא מעט שגיאות (למשל, באותו השיר כתוב "שני מרים ידו" במקום "השני מרים ידיו").
- בדף המילים של שמצורף ל"כוורת בפארק", שהוא הרבה יותר מושקע, כתוב "ולראות אותם רוקדים זה משגע".
- גם ב"שירונט" כתוב "ולראות אותם רוקדים זה משגע".
- כפי שאלון עמית ציין לאחרונה, דני סנדרסון כבר נתפס מנקד בשורוק שלא לצורך, בשורה "ולכבודה עם עיפרון".

לאור הנ"ל ולאחר אנליזה בייסיאנית מעמיקה, אני מוכן להתערב עם כל המעוניין ביחס של 1 ל-‏4 שאכן מדובר בהגייה שגויה של ו' החיבור. יש קופצים?
אריה ודרעי 617202
אשמח להתערב, בשביל הספורט, אבל איך תדע היום למה התכוון המשורר? נניח שתצליח להגיע לסנדרסון ולשאול, ונניח שהוא יזכור, האם אפשר לסמוך על זכרונו?
אבל בסדר, מכיוון שזה ממילא רק ספורט, אם תגיע לסנדרסון והוא יתיימר לזכור, אני מוכן לקבל את מה שהוא יגיד.
אריה ודרעי 617206
התערבנו. אני אנסה להשיג תשובה מוסמכת.
אריה ודרעי 617211
ה- אוּוּוּוּוּ העלה לי רעיון נוסף. האם יש גם השפעה על מוזיקה בסגנון דו-וופ (doo wop) שהיתה מאד פופולרית בארה"ב של שנות ה 50-60?

סגנון הדו-וופ, לפי ויקי, משתמש בהרמוניות קוליות ואחד המאפיינים שלו הוא שימוש בהברות חסרות משמעות. כשמו כן הוא.
אריה ודרעי 617213
התכוונת לכתוב "השפעה של", ולא "השפעה על", נכון?

בהנחה שכן, אז לא נראה לי. "הבלדה על ארי ודרצ'י" רחוקה מאד מלהיות בסגנון דו-וופ (למעשה, הרבה פעמים נותנים את השיר בתור דוגמא לאחד משירי הפרוגרסיב הראשונים בעברית, סגנון שהוא כידוע שונה מאד מדו-וופ). דני סנדרסון דווקא יודע לעשות יופי של דו-וופ כשהוא רוצה, למשל ב"בואי מותק".
תגובת הטמבל 617218
בזה הרגע התקבלה תשובה מדני סנדרסון: "אוווו (קריאת פליאה), לראות אותם רוקדים זה משגע".

הפסדתי (בספורטיביות).
אריה ודרעי 617209
הייתי אומר שאחת הזכויות - המעטות - שיש למשוררים על שאר בני תמותה, היא הזכות לשינוי, עיוות, הגמשת וחינטרוק השפה לכל צורך אשר משרת את שירתם, ויש דוגמאות רבות שחריגות יותר מהשרקת ה-ו'. אז גם אם זה מה שכתב המשורר, קצת צורמת לי הגדרת העניין כ'שגיאה' כפי שנרמז בפתיל זה.
אריה ודרעי 617214
מסכים עקרונית, אבל לא במקרה הזה. כוורת כופפו הרבה את השפה העברית כדי לסדר חריזה או משקל ("באמצע כל ההוכחה נמס", "מה כוחו של הקרפדו", ועוד הרבה אחרים), אבל פה אני לא רואה מה מרוויחים מהשורוק על פני השווא. לדעתי, כאמור, שגיאה (קטנה) פרופר.
כן ידעתי מה לעשות 696944
בהמשך ל"נקודה הנוספת" הראשונה: נעה אסטרייכר מדווחת ב"הארץ" שבהופעה של כריס רוק ביד אליהו בשבוע שעבר נאסר להשתמש בטלפונים סלולריים. על הכרטיסים נכתב: "הקהל יתבקש להכניס את המכשירים לנרתיקים אטומים אשר יחולקו על ידי דיילים בכניסה לאולם, ויוכלו להיפתח מחדש עם סיום המופע. לקוח אשר ייתפס עם מכשיר סלולרי בשטח המופע יתבקש לעזוב את האולם וכספו לא יוחזר."

לדברי אסטרייכר, "מכל ההופעות החיות שהייתי בהן בשנים האחרונות, יצאתי תמיד כשאני מותשת מהמלחמה הבלתי פוסקת במניפי־הסמארטפונים. במועדון "בארבי", למשל, אי אפשר לראות את הבמה מבעד ליער המכשירים". אולם בהופעה של כריס רוק, "מתגלה חוויה נדירה: בן אדם עולה על במה, מוקף באלפי צופים שיושבים באולם חשוך, וכולם מקשיבים וצוחקים במקומות הנכונים. איש לא נראה מוטרד מכך שהחוויה לא תעלה לפייסבוק או לענן — אלא רק לאפליקציה המפוקפקת ששמה הזיכרון האנושי."

הלוואי שהאיסור הזה יוחל בכל ההופעות בארץ.
כן ידעתי מה לעשות 748392
אתמול בהופעה של מארון 5 בפארק הירקון טירוף הצילום בטלפונים נסק לגבהים שלא הכרתי. מצד אחד, אני לא מצליח להבין את מי שמעדיף לראות את ההופעה דרך ריבוע קטן שהוא מחזיק ביד, במקום להסתכל במה שקורה מציאות (מה גם שלא הולך להיות חסר תיעוד של סרטונים מההופעה ברשתות החברתיות). מצד שני, לפחות עבור אנשים מסוימים נפל לי אסימון: הם אולי משתמשים בטלפון בתור שילוב של פריסקופ וטלסקופ, כי מפאת גבהם, הם לא היו רואים אחרת כלום.
כן ידעתי מה לעשות 748395
נו, ואיך היה?
כן ידעתי מה לעשות 748396
נחמד, כצפוי, וחוויה מוצלחת לילדים.
כלי הנגינה שהמציא דה וינצ'י קם לתחייה בעזרת פסנתרן פולני 624961
כלי הנגינה שהמציא דה וינצ'י קם לתחייה בעזרת פסנתרן פולני 625375
שמע, אני באמצע הלילה מרותק למאמר שלך ולתגובות ונהנה מכל רגע.
ועוד ה-viola organista בסוף - וואו.. עוד שעה וחצי הילדות מתעוררות ואני אהיה עפוץ ברמות..
נהניתי, תודה!
כלי הנגינה שהמציא דה וינצ'י קם לתחייה בעזרת פסנתרן פולני 625376
על לא דבר. משמח מאד לשמוע.
PianoArc 646176
המצאה חדשה: PianoArc, מקלדת פסנתר מעגלית שמקיפה את המנגן. סתם גימיק, אבל נחמד. פרטים באתר היצרן, והנה גם קליפ, עם הקלידן של ליידי גאגא.
PianoArc 646208
הה, מעלה את השאלה אם אפשר לשחק עם סידור הקלידים כך שצירופים שכיחים (אם יש כאלה) יהיו קלים לביצוע בדומה לעניין QUERTY ודבוראק במקלדת. שאלה נוספת שצצה אצלי היא אם יש רוחב משתנה של הקלידים עבור אנשים עם מידות שונות של כפות הידיים והאצבעות.
PianoArc 646230
הסרט "מיס פילגרים המדהימה", חצי מיוזקל עם דיק היימס ובטי גרייבל המהממים - הוא על תחילת השימוש בהמצאת המאה ה-‏19, מכונת הכתיבה. הם טוענים שמקצוע המדפסת מתאים לנשים בגלל שלגברים אצבעות רחבות ומסורבלות.
PianoArc 646601
אני לא מכיר מקלדת שמסודרת כך ש"צרופים שכיחים יהיו קלים לביצוע", מה שזה לא יהיה, וגם קשה לי להאמין שיש כזו - הסידור האורדינלי של הקלידים הוא המהות של המקלדת.

בכלי קשת וכלי מיתר מקובל לתת לילדים לנגן על כלים מוקטנים, שנקראים 1/2,7/8, וכו', אבל למיטב ידיעתי המבוגרים כולם‏1 מנגנים על כלים בגודל מלא, בלי קשר למידות הגוף שלהם - כך גם אנדרי סגוביה עם אצבעות הנקניק שלו, וגם ליאור יקותיאלי עם אצבעות הספגטי שלו, מנגנים על גיטרות באותם ממדים בדיוק. חיפשתי עכשיו ומצאתי שדווקא יש פסנתר 7/8, אבל זה דבר מאד לא סטנדרטי, בערך כמו פסנתר לשמאליים. לא מצאתי עדויות לכלי נשיפה מוקטנים.
_________________
1. בעצם כמעט כולם - הסטנדרט בקונטרבס הוא דווקא 3/4
PianoArc 646608
בקריאה חוזרת אני רואה שטעיתי בהקלדת המילה הכי קלה בעולם!
PianoArc 646611
יפה :). אבל מה שבלבל אותך זה שבאנגלית אין בעצם מילה כזו, והמילה שלך מתקנת את הבעייה הזאת. אופס - מבט בויקי מוכיח שאני טועה, ו-qwerty היא אחת משלוש(!) מילים באנגלית שבהן Q מופיע ללא U אחריו, ואינן שאולות משפות אחרות.
PianoArc 646615
"הא" אינה מילה שכל כך קל להקליד.

מצד שני, בעברית, להבדיל מאנגלית, יש לא מעט מילים על המקלדת: לך, גש, חוט, פך, גס, גב, שד, סד, ענה, קרא, יון, יענה, תלם
PianoArc 646654
איזו מקלדת יש לך?
PianoArc 646656
אגב, היא בעיקר קלה למי שיש לו שש אצבעות.
לא ממש פנדר, אבל 692646
תעלומה מוזיקלית מלבבת שמצאתי אצל ערן דינר - אספנים מצאו את הסינגל הראשון של ג'קי מקייטן ותוהים מי נותן את השתוללות הסינתיסייזר הכייפית בסוף:
אפילו המעבד בני נגרי, שפנו אליו, לא זוכר.
לא ממש פנדר, אבל 692657
ואו, אכן חתיכת השתוללות, עם סאונד סינתי אנלוגי שמן של שנות השבעים. מה שכן, שומעים שם את אחת הבעיות של סינתים מהתקופה הזו - הוא לא מכוון! זה בולט בצליל הארוך הראשון, ב-‏0:22.
לא ממש פנדר, אבל 692725
יפה. התיפוף נשמע לי מרשים אף הוא (לא שאני מבין הרבה בזה).
701453
בולא היה בינינו אלא זוהר מנגן אורגן בצליל שמתחיל קצת חריג, ובאזור 1:36 מתחיל להישמע כאילו הוא עובר התעללות, משהו שהייתי מצפה לשמוע מאיינשורצנדה נויבאוטן יותר מאשר אצל צילה דגן. לא יודע מי ניגן, אלברט פיאמנטה עיבד.
701457
אני מנחש שזה יעקב נגר מנגן באורגן המונד אמיתי. ראה את הפתיל שמתחיל בתגובה 554226.

אפרופו "ולא היה ביננו אלא זוהר", אולי אתה תוכל לעזור לי: לפני שנה-שנתיים שמעתי אותו ברדיו (נדמה לי שבתכנית של רוני ידידיה) בביצוע שנשמע מתחילת שנות השבעים, אבל עם סיטאר דומיננטי. מה הסיפור מאחורי הביצוע הזה? לא מצאתי אותו אז ברשת.
701458
לא מכיר.
701472
קרולינה!
701481
בדיוק! תודה רבה על הפיצוח.

אז נפלתי בפח כשחשבתי שזה ביצוע מתחילת שנות השבעים. מה שבעיקר הטעה אותי, כנראה, זה האורגן הוינטג'י, שעכשיו אני קורא שמנגן עליו קותימן. בדיוק שלשום הייתי בהופעה שלו והוא אכן ניגן על סינתי יוניווקס עתיק ואיזשהו אורגן ישן וחבוט שלא זיהיתי.
701522
הביצוע (והעיבוד) הזה מאוד משמח מוזיקלית, אך מעציב מילולית כי קרולינה כוללת עוד שני בתים בשיר שצילה דגן בחרה להשמיט. בדיוק הבתים שמטילים צל כבד על אותו זוהר.

ואם כבר אהבה נכזבת של לאה גולדברג, האם כבר הדבקתי פה פעם את הלחן היפה של תמר קפלנסקי ל"בהרי ירושלים"?
ואו איזה מאמר פצצה!!! 704770
תענוג מהמילה הראשונה עד האחרונה (ועלי עוד לקרוא את כל התגובות ולחרוש בלינקים). הקטע שהכי אהבתי - כשאלונה טוראל מתארת את הקשר שלה עם הרודס. תודה רבה!!!
מעניין כמה כלים פעילים יש היום בעולם ואיך מתנהג במחיר שלהם בשוק המשומשות.
לפי האתר הראשי, מחיר כלי שעובד נע בין 1-2K דולר. בארץ זה סביב ה-‏10K שקל. אתה מתאר כיצד היו שנים שהרודס נמכרו בפרוטות. ככל הידוע יוצרו כ-‏250K כלים בסה"כ ומעניין כמה שרדו. אפשר לשער שבעתיד המחיר יזנק. מצד שני - אפשר לתחזק את הרודס לנצח אז לך תדע ;-)
ואו איזה מאמר פצצה!!! 704778
תודה רבה על המחמאות. כיף לשמוע.

באמת שאלה טובה, כמה כלים תקינים עדיין מסתובבים בעולם. לא יודע את התשובה. כפי שכתבתי איפשהו למעלה, חברת Vintage Vibe מייצרת מזה כמה שנים גירסה שלה לרודס, שנשמעת נהדר ואומרים שגם מרגישה מעולה, כך שאני לא חושב שהכלי בסכנת הכחדה. גם הטכנולוגיה של דגימות הסאונד התקדמה אפילו עוד מאז כתיבת המאמר - ל-Keyscape, למשל, יש ספריית פסנתרים פנטסטית, עם דגימות רודס מעולות. אני מכיר לפחות פריק רציני אחד של רודס, שבכל זאת לוקח להופעות לפטופ עם keyscape (ומקלדת שליטה, כמובן) במקום אחד מהרודסים האמיתיים שלו. גם הוד רודסיותו, צ'יק קוריאה, משתמש (בלפחות חלק מההופעות שלו) ברודס דגום. אז אולי הביקוש לרודס קלאסי-פיזי לא יעלה במיוחד, והמחירים לאו דווקא יזנקו.
אלונה טוראל נפטרה 706641
אלונה טוראל נפטרה במפתיע אתמול, בגיל 75.

היא היתה מוזיקאית נהדרת, שפעלה בהצלחה מלאה בשלושה עולמות מוזיקליים: שירי ארץ ישראל, ג'ז, ורוק. בתור חלוצת הפנדר רודס בארץ היא הבינה אותו הבנה עמוקה. לצערי כבר לא אגשים חלום שהיה לי, לקחת אצלה כמה שיעורי נגינה.

הנה היא מנגנת רודס בולט (בפתיחה ובסולו) בשיר יפה אבל לא מוכר של דורי בן זאב - "א.ה.ב.ה".
בוקלה - סינתסייזר מודולרי 707085
מכשיר שבנה דון בוקלה Buchla בשנות ה-‏60. בוקלה לא רצה פירסום, לא כסף, לא תהילה, רק להתעסק במוזיקה אלקטרונית ולבנות את הסינתסייזר שנראה כמו מרכזיית הטלפונים של לילי טומלין. סוזאן צ'יאני, חברה של בוקלה, הייתה מחלוצות המוזיקה האלקטרונית, הייתה מועמדת לכמה פרסי גראמי אבל התפרסמה עם הבוקלה שלה והמוזיקה/צלילים שכתבה לפירסומות של הרבה חברות כמו הבועות התוססות של קוקה קולה.
רודס סימן 8 מגיע! 745124
התחייה של הרודס שתוארה במאמר היא נחלת העבר - כבר כמה שנים טובות שרודס סימן 7 לא מיוצר.

אבל סימן 8 מגיע! מוזיקאי בריטי בשם דן גולדמן (שהוא לא אחר מ-goldphinga שהזכרתי בתגובה 563015) עומד בראש הפרויקט של הדגם החדש, שעושה רושם שהולך להיות הרולס-רויס של הרודסים. פרטים ב-rhodesmusic.com. המעוניינים צריכים להיות בעלי כיסים עמוקים, כי הדגם הזול ביותר עולה כמעט 10,000 דולר.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים