משרד הבריאות החליט להכיר בלידות ביתיות 1108
משרד הבריאות החליט על גיבוש נוהל טיפולי ראשון מסוגו ללידות בית וכן יבחן את הצורך בשינוי תוכנית הלימודים למיילדות על מנת להכשירן גם ללידות בית. ההחלטה נובעת מהעובדה כי בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית במספר הנשים שבוחרות ללדת באווירה חמה ואינטימית בביתן, בסיוע מיילדת פרטית, בתנאים טבעיים ובלידה טבעית ללא מכשירים ולא בחדר לידה צפוף תוך התערבות משככי כאבים וכניעה להליך הלידה המקובל.

במדינות אירופאיות שונות, מתקיימות כרבע מהלידות בבית ולא בבית חולים.

בשנתיים האחרונות הגיעו לבתי החולים מספר נשים שילדו בבית, כשהן סובלות מסיבוכים שונים. בנובמבר 2000 פורסמה העמדה הרשמית של משרד הבריאות, שלפיה לידת בית אינה מומלצת אלא רק לידה בבתי חולים מוכרים ומורשים. לנוכח התרחבות התופעה והעלייה הגדולה שחלה בשכיחות לידות הבית בשנה האחרונה, החליטו ראשי המשרד לשקול שנית את עמדת המשרד בנושא. לפיכך, מגבש כעת המשרד הצעה לנוהל טיפולי שעל פיו יתנהלו לידות הבית. הנוהל יגדיר את הגיבוי הרפואי הנדרש לכל לידה על מנת לענות על סיבוכים רפואיים. כמו כן, יוגדרו המצבים בגינם יש לפנות יולדת לבית החולים.

בנוסף, נבחנת כעת הצעה להקמת "מרכז לידה" עצמאי, שלא תחת קורת גג של בית חולים כללי, שיציע שירותי מיילדות בתנאים ביתיים ואינטימיים. מרכז כזה ויאפשר ליולדת ולבן זוגה לקבוע מראש את מהלך הלידה המועדף עליהם בשיתוף עם הצוות הרפואי.
קישורים
Ynet
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

חוסרים 83261
מהחלטה זו של משרד הבריאות לא ברור אם גם משרד הפנים נכנע ויולדות שיילדו בעתיד בביתן יהיו זכאיות גם למענק לידה. כיום, הנוהל (האווילי למדי) הוא שאשה שיולדת בבית לא מקבלת את מענק הלידה הניתן בבית החולים.

בנוסף, תמוה כי לעמותת ''נשים קוראות ללדת'' אין אתר אינטרנט וקשה למצוא חומר רשמי על הלידה הביתית.
לא מדויק 83283
גם אשה היולדת בבית, ומגיעה עם הולד לבית החולים זכאית למענק לידה.
לא מדויק 83286
ואשה שמתוך בחירה יולדת בבית, לא סביר שתגיע עם ולד בן יומו לבית החולים, אלא אם כן ישנה בעיה כלשהי.
לא מדויק 83314
בכמה כסף מדובר?
לא מדויק 83316
1410 ש"ח.
וכפי שמפורט באתר הביטוח הלאומי -
בדקי את האתר המצ''ב 83320
www.leida.co.il

ובעניין הסיבוכים, קיראו מאמר באותו האתר. מסתבר שמכיוון שרופאים רואים *רק* את הלידות המסתבכות בבית ואילו את *כל* הלידות בבתי חולים ובתי יולדות, הם משוכנעים ש*כל* הלידות הביתיות מסתבכות. מחקר של ה-WHO שופך אור על טענות אלה. המאמר המלא כאן: http://www.leida.co.il/page.asp?id=99008

ובעניין תמותת תינוקות, הולנד עומדת במקום נאה, על אף הנטייה החזקה מאוד ללידות ביתיות. הפטנט נעוץ בבניית מערך תמיכה ללידות ביתיות, דבר שכרגע *אין* בישראל. משום כך אני מעריכה שלידה ביתית בישראל היא מסוכנת בהרבה מאשר לידה בבית חולים.
בדקי את האתר המצ''ב 83371
ולכן, אתרים שמסבירים על לידות ביתיות מדגישים שהן מתאימות לנשים שאינן בקבוצת סיכון.
נשים קוראות ללדת 84514
מתאכסנות באתר ynet:
נשים קוראות ללדת 235823
וגם פה:

83272
מודה ומתוודה שאני לא מצליחה להכנס לראש של הנשים שרוצות ללדת בבית. בשבילי ללדת בבית זה סיוט שחור, החשש שאני לא אספיק להגיע לבית חולים ללידה. אני נורא שמחה שיש שם רופאים ואחיות וחדרי ניתוח ופגיה. שלא אכפת לי כלל שיש אורות ניאון ושהמילדות אומרות לי מה לעשות, להיפך אני מאד מרוצה מהעברת האחריות. העניין של סמים משככים והתערבויות אחרות הן תלויות ברצונן של הנשים. אני לא נוטלת משככי כאבים בלידה ואף אחד לא נסה לשכנע אותי לכך (מלבד אחותי..). זה אולי מצחיק אבל כל פעם שיורד שלג בירושלים והתנועה נתקעת, המחשבה הראשונה שעוברת לי בראש היא איזה מזל שאני לא צריכה ללדת עכשיו...
מסכימה ולא 83277
הפחד ואי הוודאות אכן מובילים היישר לבית החולים.
מצד שני, הרבה מאוד חדרי לידה עובדים בשיטת פס ייצור: קליטת יולדת - משככי כאבים - זירוז - עוד משככי כאבים כדי שאפשר יהיה לזרז יותר - אפיזיוטומיה - לידה.
חוסר פתיחות של מיילדות לתנוחות לידה שונות, גורמות פעמים רבות לבעיות שאחרי הלידה (טחורים, רפיון שרירי בטן). מהירות של רופאים מרדימים גורמים פעמים רבות לזריקות אפידורל מפוספסות ואז לצירים בצד אחד, כאבי גב לאורך זמן, מיגרנות.

ואם ללדת בירושלים, עדיף אמבולנס בשלג מאשר בעל לחוץ בתור נהג.
מסכימה ולא 83282
אני לא יודע אם, איפה ומתי ילדת אבל הלידה של הבת שלי לפני קצת יותר משנה בתל השומר היתה רחוק מאוד מתמונת פס הייצור שאת מתארת.

זה אמנם עלה לנו (מיילדת פרטית ומלון יולדות, בערך 6000 שקלים) אבל אני מעריך שלידה פרטית בבית של המילדת הייתה עולה יותר.
מסכימה ולא 83287
קצת יותר משנה, הדסה עין כרם, עם פרוטקציה שחסכה לי את השהייה במסדרון.
ובפירוש התכוונתי למיילדות בתי החולים ולא פרטיות או דולות. לידה ביתית פירושה בבית היולדת ולא המיילדת (הרעיון הוא נוחות בבית המוכר). העלויות הן למיילדת ולעיתים גם רופא.
מסכימה ולא 83290
חדר הלידה הוא אותו חדר לידה, המיילדת היא מסגל בית החולים (ההבדל הוא שכשהיא עובדת במשמרת היא לא צמודה ליולדת אלא אחראית עם עוד כמה מילדות על כמה חדרי לידה) כך שהמדיניות של התחשבות והתערבות מינימאלית במהלך הלידה כל עוד הוא תקין, היא לא עניין יחודי למילדות פרטיות.

את בטוחה שמדובר בלידה בבית היולדת?
במקרה הזה צריך להוסיף גם את עלות המזרון.
מסכימה ולא 83302
א. כן. אני בטוחה שמדובר בלידה בבית היולדת. בבית המיילדת אין את אותה פרטיות ואינטימיות מדוברת. ובנוגע לעלות המזרן...

ב. כתבת בעצמך. כסף זה שם הסיפור. גם רופא הנשים שלי מקדיש ה-ר-ב-ה יותר זמן למטופלות שלוקחות אותו באופן פרטי מאשר לאילו שמגיעות במסגרת קופ"ח. ככה זה.

ג. לידע כללי:
http://israelhomebirth.yabal.com/about.html (אתר קצת מעצבן בגלל כל הפרסומות הקופצות אבל ניחא. איני מכירה את המיילדת הנ"ל ולכן אין מדובר בפרסומת)

http://www.leida.co.il/page.asp?id=35003 (ההבדל שבין מיילדת פרטית למיילדת בית החולים)
מסכימה ולא 83295
פעם הבאה נסי ללדת בנהריה. בלי מילדת פרטית, בלי דולות (אבל רצוי גם בלי יותר מדי ציפיות).
מסכימה ולא 83303
למה בעצם?
הבנת הנקרא 83304
לא הבנתי את שאלתך. נסי להבהיר בשפה מובנת גם לקשי הבנה.
הבנת הנקרא 83305
מה טוב יצא לי ללדת בנהריה?
הבנת הנקרא 83309
חדרי הלידה בנהריה (אם לא היה ברור, אז כוונתי לבי''ח בנהריה, לא למלון קרלטון), כמו גם צוות המיילדות והרופאים נמצאים בסטנדרט גבוה מזה המקובל בחדרי לידה אחרים בארץ (בהסתמך על נסיוני הדל). הלידה בנהריה היא בפרוש חויה אחרת, נעימה יותר (טוב, לי לא כאב).
הבנת הנקרא 83311
חוץ מזה תוכלי לאכול קרפים אצל ג'קי.
בשום פנים. 83395
שמעתי דברים איומים על בית החולים בנהריה מידידה קרובה שהגיעה לשם (ואחרי יומיים ברחה לרמב''ם). לא רק שלא היו מוכנים לבעלה לשהות לידה רוב הזמן, ולא רק שלא הסבירו לה שום דבר על מה שעומדים לעשות לה, אלא שגם אבחנו אותה לא נכון וגרמו לה להישאר שם יומיים מיותרים.
בשום פנים. 83401
אל תפחידי אותי ככה! מה, מותר להם לא להרשות לבעל להשאר? למה, מה קרה? מה הוא כבר עשה רע (חוץ מלאבד את ההכרה באמצע...)?
מנפלאות ארץ הקודש 83402
בבתי חולים דתיים, כמו למשל שערי צדק הירושלמי, מוציאים את הבעל בשלב הלחיצות.
לכן שווה לערוך השוואות בין חדרי לידה.
מנפלאות ארץ הקודש 83405
יש איזו סיבה שאני כן ארצה דוקא בית חולים דתי? כלומר, יש איזה שהם יתרונות מיוחדים שיעודדו זוג חילוני ללדת דוקא שם?
מנפלאות ארץ הקודש 83406
בירושלים, שני בתי החולים שלהם חדרי הלידה החדישים והמשוכללים ביותר הם הדסה עין כרם ושערי צדק. שלא כמו ביה"ח ביקור חולים למשל, שערי צדק אינו מצטייר כ*יותר דתי*, מה שלא מביא זוגות חילוניים לבדוק מהלך לידה, נהלי ביקור בשבת, אפשרות להביא אוכל ליולדת וכו'. רבים מהם חושבים ש"יהיה בסדר" ובפועל מתאכזבים.
מנפלאות ארץ הקודש 83407
לי זה דוקא נראה הדבר הראשון שאני אבדוק. בכל מקרה, אני לא רואה אותנו משתקעים בירושלים, ובטח שאני לא רואה את עצמי בצירים בקסטל...
מנפלאות ארץ הקודש 83418
אהם... ...חווית "צירים בקסטל" היתה בדיוק מה שאני עברתי בלידה השנייה שלי. משגב לדך, ז"ל. נסעתי מתל-אביב, בערך ב-‏10 בבוקר.

בית החולים היה נפלא אבל בשתי הלידות ניסו אחיות לדחוף תחליף-חלב לפעוטות (הן טענו שהם בכו כי הם היו רעבים...) והיחס של היולדות החרדיות והדתיות הלאומיות אל היולדות הערביות באותה המחלקה היה מצמרר.
מנפלאות ארץ הקודש 92123
אני ניסיתי גם וגם, ומצאתי יתרונות בדתי (ליתר דיוק ''מעייני הישועה'' לעומת ''תל השומר'').

ההבדלים היו בעיקר בתחום של צנעת הפרט (יתרונות גדולים למעייני הישועה), היחס האישי, וכן, גם המקצועיות (ב''מעייני הישועה'' עובדים רק רופאים מומחים, בעוד שבתל השומר, כמו בכל בית חולים אחר כמעט, גם מתמחים).
מנפלאות ארץ הקודש 92201
אני חושב שההתייחסות למתמחים כאל איזה זבל אנושי ששומר נפשו ירחק בהם היא לא בדיוק הוגנת. איך את חושבת המומחים הפכו למומחים? נכון, הם עברו התמחות. בתי חולים בהם עוברים רופאים התמחות הם לא פחות טובים (ואף טובים יותר) מאלו שבהם רופאים לא עוברים התמחות. העבודה שמופקד עליך רופא מתמחה לא אומר שרופא מומחה אינו אחראי עליו ודואג שינתן לך הטיפול הטוב ביותר בכל עת.
מנפלאות ארץ הקודש 92206
בתור רופאה, קל לי נורא להסכים אתך.

בתור חולה, אני מעדיפה שמי שתופר אותי יהיה מישהו עם ניסיון רב יותר.

בגדול,
היתרון של בתי חולים חונכי מתמחים הוא בכך שהצוות הבכיר הוא מנוסה יותר, אקדמי יותר, ומומחה יותר בפתרון של בעיות סבוכות.

לעומת זאת, כאשר מדובר בדברים הקטנים (כמו תפרים אחרי לידה), מה לעשות, למומחים המנוסים (גם אם הם פחות אקדמאיים) יש יתרון.
מנפלאות ארץ הקודש 92291
וואלה. שכחתי שאת רופאה. ובכל זאת, אני חושב שלא צריך לעודד בקרב הציבור את ההתייחסות הזו.
מנפלאות ארץ הקודש 92314
אני חושבת שדווקא בדברים הקטנים כגון תפרים כדאי דווקא לבחור במתמחים ולא ברופאים מומחים. בעיקר בשל העובדה שהמומחים יתייחסו לעניין כאל פעוט ולא רציני בעוד המתמחים ירצו להוכיח את עצמם ויעשו את העבודה ברצינות ועל הצד הטוב ביותר.
מנפלאות ארץ הקודש 92332
ביום הראשון שלהם, אולי. גם מתמחים רואים בזה משהו פעוט ולא רציני. ובצדק, אגב.
מנפלאות ארץ הקודש 92335
מצד שני, לא ממש הייתי רוצה ליפול לידיו של מתמחה ביום הראשון.

ומכיוון שכולם (לדעתך) רואים את תפירת היולדת כדבר פעוט, הייתי מעדיפה בכל זאת את התופר המיומן יותר.
מנפלאות ארץ הקודש 92384
זה יותר מסובך מאשר לתפור כפתור ?
מנפלאות ארץ הקודש 92390
אתה זוכר איך נראה הכפתור הראשון שתפרת?
מנפלאות ארץ הקודש 92398
אני זוכר. לא משהו, אז מה?
בגיל 7 ניתחו אותי ונתנו למתמחה לתפור לי את הבטן. הסנדלר החובב השאיר יותר מידי עור בחוץ ויצר לי פופיק לא שגרתי. (ולא שלפני זה הוא כן היה שגרתי, למעשה למרות הרשלנות הרפואית של הקצב המתלמד בסה"כ המצב השתפר)
אין דין פופיק כדין ... 92399
ואם היית בחורה צעירה שרוצה ללכת בבקיני, גם אז היית מתייחס לזה ככה?

ואם היה מדובר בחתך בפנים שהיה צריך לתפור?

לא תמיד זה לא ממש משנה.
אין דין פופיק כדין ... 92405
מעניין. קודם הדוגמא שלך היא תפרים ע"י מתמחים, ואח"כ את מחדדת: תפרים בפנים...

ראי תגובה 81320 (למעשה, ע"פ התגובה הראשונה, כבר ראית...).
אין דין פופיק כדין ... 92473
לפני מספר שנים נפגע בני בתאונה קלה, והובהל לבית חולים, שם נקבע כי הוא נזקק למספר תפרים.
את התפרים בברך ביצע הכירורג המתמחה ששהה באותו זמן בחדר המיון. לעומת זאת, לצורך בצוע התפר בפנים נשלחנו לרופא המומחה במחלקת עיניים. לא, לא היתה כל פגיעה בעין, אלא שרופא עיניים זה נחשב למומחה גם בתחום אמנות הגובלן.
למיטב ידיעתי לאחר הלידה תופרים במקום שגם בחורה בביקיני אינה חושפת, כך שגם מתמחה יכול לבצע תפרים אלו. (ונדמה לי שגם אותו חייט מומחה ממחלקת העיניים לא התחיל ישר מהתפר העשירי).
אין דין פופיק כדין ... 92637
וניתוח קיסרי?
אין דין פופיק כדין ... 92859
צריך לתפור אותן אחרי לידה רגילה?! איך בני אדם הסתדרו לפני שהיו תפרים? למה בעלי חיים נורמליים יכולים ללדת בלי כל הבלאגן הזה מסביב? צירים, צעקות, תפרים... מה יהיה?

נשים יקרות, אם אני הייתי אתן, הייתי מגיש תביעה יצוגית נגד אלוהים על ענישה קולקטיבית ושימוש בכוח מופרז.
אין דין פופיק כדין ... 92869
בעלי חיים רגילים לא מולידים תינוקות עם ראש גדול כל-כך יחסית למימדי האם, וגם אין להם בעיות של אגן ירכיים שמותאם להליכה.
אין דין פופיק כדין ... 92890
אז למה הן לא נמוכות יותר, והולכות על ארבע?

לא נראה לי שזה היה מפריע לליקוט מזון, והיתרונות של הריון ארוך יותר (הנובע מאגן רחב יותר) ברורים, וזה לא שאנו לא רואים מינים בטבע עם שוני ניכר בין הזכר לנקבה, אז בעצם השאלה שלי היא, למה השתלם לנקבות המין האנושי להזדקף?
אין דין פופק כדין ... 92894
בתעשיה של פופק הן הולכות על ארבע...
אין דין פופיק כדין ... 92923
אתה צריך לשאול את זה על המין האנושי כולו, לא רק על הנקבות (די קשה לשמור גנום עם תוכניות נפרדות לגמרי לזכרים ולנקבות).

ואת השאלה הזאת שאלו הרבה לפניך, ויש לה הרבה תשובות למשל היתרון שהגובה מקנה לחיות בסאוונה מבחינת נקודת התצפית שלהם על הסביבה (ראה למשל סוריקטות), או, החביבה עלי, ששחרור הידיים מאפשר לשאת אוכל למרחקים גדולים כדי להאכיל את המשפחה.
אין דין פופיק כדין ... 92934
תירוץ די אידיוטי, משום שהידיים של הגורילות, למשל (שהולכות על פרקי האצבעות) מספיק חופשיות כדי לשאת מזון בידיהם לאורך זמן.
יותר סביר שהאפשרות ללכת בצורה מאוזנת *ויציבה* (בניגוד לשימפנזות, למשל, שיכולים ללכת על שתי רגליים בצורה די משעשעת) פשוט שיפרה את יכולתם של בני האדם להשתמש במכשירים (חניתות?).

קראתי פעם שהוכיחו שהמוח התפתח לרמתו הנוכחית אחרי התפתחות העמידה הזקופה. או להפך. לא זוכר. מישהו יודע?
אין דין פופיק כדין ... 92963
כן. לוסי הלכה זקוף אך היה לה מוח קטן.
אין דין פופיק כדין ... 92965
הגורילות והשימפנזות הולכות על שתיים רק הליכה גמלונית(כפי שציינת) ולכן זה מאד לא פרקטי עבורן לשאת בידיים משאות למרחקים גדולים. אגב, בונובוס הולכים זקוף יותר מהשימפנזה המצויה.

ואני מודה לך על התואר ''די אידיוטי'' שהצמדת ל''תירוץ''. נא להפנות את הטרוניה לריצ'רד ליקי, דון ג'והנסון ואחרים.
אין דין פופיק כדין ... 92873
איך? עם שיעורי תמותה (או נכות) בלידה (הן של היולדת והן של הוולד) גבוהים בהרבה.
אין דין פופיק כדין ... 92899
אני תוהה - האם מספר מקרי מוות של וולדות בקרב חיות אחרות גבוהים משמעותית מאלו של בני אדם (ביחס למספר הוולדות בכל המלטה/לידה)? ולעומת אלו של בני אדם לפני כמה מאות שנים?
אין דין פופיק כדין ... 92903
הגשנו. הוא אמר שאתכם הוא העניש בדברים אחרים, אנחנו עוד יצאנו בזול.
אין דין פופיק כדין ... 92908
על מה את מדברת? העונש שלנו זה אתן. (:
אין דין פופיק כדין ... 92919
כנ''ל (שום דבר אישי).
אין דין פופיק כדין ... 93489
הבעיה היא הבעיה היא שהן גם הפרס.
אם נחזור לנושא הלידות הביתיות 107949
אחת הטענות של התומכות בלידות ביתיות היא בדיוק זו שהצגת. הטענה היא שבתי חולים המעוניינים שהיולדת תפנה את המיטה מהר ככל האפשר נותנים מזרזים וחותכים כלא צריך לחתוך - מה שמוביל לצורך בתפרים.
ידידה שלי, שילדה בבית, ילדה תוך חצי שעה ולא נזקקה לתפרים כלל.
אם נחזור לנושא הלידות הביתיות 108021
ברוב בתי החולים, אפיזיוטומיה (חתך חיץ) לא נעשה כהליך קבוע אלא כאשר ישנו צורך רפואי (ראש התינוק גדול מדי, הפתח צר מדי ללא יכולת להתרחב מספיק).
הצורך בתפרים לא נוצר רק מחתך החיץ אלא מתרחש כמעט בכל לידה ותלוי בגמישות היולדת. מבלי להיכס לתיאורים גרפיים, יש רק לציין שאשה אחת עלולה להזדקק לתפרים לאחר הלידה (עם או בלי אפיזיוטומיה) ואחרת לא.
אם נחזור לנושא הלידות הביתיות 110690
כתבה שהתחבאה בלב במוסף הבריאות של "הארץ", ונראתה לי די רדיקלית, אבל אולי זו הבורות שלי או אי-דיוקים בכתבה (התגובה שלך כאן רומזת לאפשרויות האלו).

היילייטס: כיום מבצעים חתך חיץ ב-‏60 עד 90 אחוז מהלידות, ו-‏90 אחוז מהלידות הראשונות של אישה. מחקר בבי"ח סורוקה טוען שיש בכך יותר נזק מתועלת. היום כבר ירד שיעור הלידות בסורוקה שבהן נעשה החיתוך ל-‏40-50 אחוז, ללא עליה בנזקים.

משהו שלא הוזכר בכתבה: יש בשנים האחרונות ביקורת על הרפואה מזוית פמיניסטית. אם התוצאה של המחקר הזה תתקבל כנכונה‏1, נדמה לי שזו תהיה אחת הדוגמאות החזקות של הביקורת הזו.

1 סביר להניח שזה לא מחקר יחיד מסוגו בעולם.
אם נחזור לנושא הלידות הביתיות 110700
שיעורי חיתוך חיץ נמצאים במגמת ירידה בעולם כולו, כאשר ארה"ב ככל הנראה מובילה (למרות שניתן למצוא מאמרים דומים גם מארצות נוספות, כולל ארצות העולם השלישי).

במאמר שפורסם ב- 2002 ב- Obstetrics Gynecology (שהוא אחד העיתונים הנחשבים בתחום) דווח על ירידה בביצוע הפעולה במרכז רפואי אחד בארה"ב מכ- 70% בשנת 1983 לכ- 20% בשנת 2000 ‏1.

מאמר שפורסם ב- Birth ב- 2002 ‏2 מתקשה להצדיק שיעורי חיתוך חיץ שעולים על 20%:
Findings from the analysis of epidemiological data for this study population were consistent with those from clinical studies, indicating that liberal as opposed to restrictive use of episiotomy is unwarranted, and probably even harmful. Hospital episiotomy rates exceeded 20 percent in all cases, but such rates appear difficult to justify in face of the evidence.

מסתבר, שחיתוכי חיץ לא מגינים מפני סיבוכים ברצפת האגן, ואף גורמים נזק במקרים רבים.
אני נוטה להאמין למדווח ב"הארץ" לגבי ריבוי השימוש בפרוצדורה כתוצאה של פחד מתביעות (בעיה אקוטית בתחום המיילדות) ופרוצדורה "נקייה" ומהירה יותר. אבל, ככל שירבו העדויות נגד הפרוצדורה (העדויות נגד מבוססות למדי כבר היום), וככל שיגבר הלחץ מהלקוחות (הנשים היולדות) נגד הפרוצדורה, יש להניח שהשיעורים ילכו וירדו.

יש לציין ששיעורי חיתוך חיץ של 40 עד 50 אחוז כמו אלה המדווחים בסורוקה נחשבים עדיין לשיעורים גבוהים יחסית.

ובפינת ההערה הלא קשורה: התמונה במאמר ב"הארץ" נראית לי מיותרת.

____
2 למאמר המלא:
אם נחזור לנושא הלידות הביתיות 110932
אני לא בטוחה בנוגע להוכחת הנזק או התועלת. הרי גם את חיתוכי החיץ החלו לבצע מתוך מחקרים מסוימים. מה שבטוח הוא שיש כאן אלמנט של כסת''וח שבכל מקרה הוא לא משרת פעולה חיובית וטבעית.
ישנם מקרים בהם חיתוך כמעט הכרחי ומקרים בהם החתוך נעשה כדי לזרז את התהליך כולו. משיחות עם רופאים ומיילדות בשנה האחרונה ידוע לי כי המגמה היא להפחית את חיתוכי החיץ משום שאינם נחוצים.

ולמדור ההערה הלא רלוונטית, אני מסכימה עם טלי בנוגע לתמונה למרות שזו רק דעתי האישית ולאחרים התמונה יכולה להבהיר בדיוק במה מדובר.
אם נחזור לנושא הלידות הביתיות 235824
יש כמה דרכים להתאמן מראש ולהימנע מחתך ואף מקרעים, או לפחות להקטין אותם למינימום ההכרחי (תיאורים גרפיים בפנים):

אין דין פופיק כדין ... 280796
לגמרי במקרה יצא לי לראות לפני שבוע עם חברים (ב DVD) סרט אוסטרלי על בחור שהספינה שלו טבעה מפגיעת ברק וחברת הביטוח לא רצתה לשלם לו בגלל שזה היה כוח עליון, אם אני זוכר נכון את הביטוי שהם השתמשו בו אז God act או משהו דומה.
הבחור מחליט לתבוע את נציגי אלוהים עלי אדמות - הכנסיה והרבנות. הסרט עצמו לא משהו, אבל הדמות של היהודי בהחלט מצחיקה (ציניקן).
אין דין פופיק כדין ... 280832
act of god הוא הביטוי המקובל.
אין דין פופיק כדין ... 316788
הסרט נקרא The Man Who Sued God:
סרט נחמד, משודר מדי פעם לפעם בערוצי הסרטים של yes.
אין דין פופיק כדין ... 280801
זה המחיר על הליכה זקופה ומוח גדול.

בני האדם הסתדרו בד"כ, חוץ מאלה שלא הסתדרו ומתו בלידה (האם ו/או הולד).
מנפלאות ארץ הקודש 92401
תפרתי אותו בין החורים, אבל גם מהחורים אל שפת הכפתור ובחזרה. מה שבטוח, בטוח.
חה! 92407
ובכן, הייתי מעדיף לא להיות הנתפר הראשון שלך.
כן 92396
מנפלאות ארץ הקודש 83419
לא בכולם. קיימים פוסקים שמאפשרים לבעל לעמוד ליד ראשה של היולדת בשלב זה.
מנפלאות ארץ הקודש 83421
ליד איזה חלקים אחרים הוא מתכוון לעמוד? זה לא כאילו שהתינוק צריך אותו באותו רגע, ואני מעדיפה לקבל תשומת לב לאזור הראש...
מנפלאות ארץ הקודש 83423
יש אי אילו מהגברים בעולם שרוצים לראות את הראש המבצבץ החוצה, במהלך הלידה. אפילו הרבה מאוד.

אני, באופן אישי, מסכימה איתך. אביו של הילד הראשון לא הסכים איתך והעדיף להביט בעניין בשליפת מלקחיים מזורזת. לא סתם שהתגרשנו. אביו של הילדה השנייה הסכים איתך.

אך במהלך לידה... ...זו נקודה קצת מאוחרת במערכת היחסים לגילוי אי-התאמה יסודית כל כך.
מנפלאות ארץ הקודש 83425
רגע, אני אשאל אותו...
...הוא אמר שהוא לא מסתכל על התינוק יוצא אפילו אם מכריחים אותו. אז לא על זה נתגרש(;
לא צריך להכריח 83435
אני יכולה לספר שהחוויה המרגשת ביותר בחיי ואני יודעת שגם בחיי אישי היתה לידת בתנו.
הוא אמנם ישב ליד ראשי ולא רץ ונדחף ליד המיילדת והרופא, אבל הודות למראה גדולה ששמו לנו ראינו שנינו את התינוקת יוצאת. זה מרגש, זה מדהים ועם צירי לחץ מתישים זה נותן המון מוטיבציה ללחוץ.
מנפלאות ארץ הקודש 83441
מבירור שערכנו, בלניאדו (בית חולים דתי בנתניה) הבעל יכול להשאר. מצד שני, אסור למבקרים להביא פרחים בשבת. אז לא בחרנו בהם.
מנפלאות ארץ הקודש 92122
ב''מעייני הישועה'' (בית חולים דתי לכל הדעות) מדובר רק בהמלצה. בפועל, גברים שמבקשים להישאר - נשארים.
בשום פנים. 83507
אני חושב שזו תוכנית הגנה על גברים. מה זאת אומרת מה הוא כבר עשה רע? אז זה אנחנו צריכים לשאול אתכן. אתן אלה שצועקות "משה, מה עשית לי, משה?!" ומאיימות להכאיב לנו יותר משכואב לכן, ברגע שרק תוכלו.

(דובי מפגין את הניסיון הרחב שלו בצפייה בקומדיות דלוחות בטלוויזיה)
בשום פנים. 92121
בכל בית חולים, כאשר יש חשש לסיבוך, מוציאים את הבעלים. זה פשוט מאפשר לצוות לעבוד בראש שקט יותר.
בשום פנים. 83440
אינני יודע איזה דברים שמעת על בי"ח נהריה ומאיזו תקופה.
לי יש ספורי זוועה על בית החולים הזה מכאן ועד להודעה חדשה, אבל *לא* על חדרי הלידה.
בחדרי הלידה בנהריה עברנו (לפני שנתיים) חוויה מתקנת ביחס לשתי הלידות הקודמות שעברנו, וביחס למה שראינו ושמענו מחברים.
זה מתחיל מכך שחדר הלידה - כשמו כן הוא: חדר. לא מיטה הנמצאת באולם גדול ומוקפת וילון, אלא חדר גדול ומרווח, בעל ארבעה קירות, דלת(!) וחלון, ומצויד בכל הציוד הנדרש לטפול ביולדת וביילוד, וכן בכורסא לנוחיות האב המאושר. זה ממשיך ביחס של הצוות הרפואי והסעודי ליולדת ובן זוגה. ושוב חוויה אישית לחלוטין: אשתי הגיעה לחדר הלידה עם ירידת מים בסביבות השעה 7 בערב, כאשר הלידה היתה למחרת ב10 בבוקר. מכיוון שהיה ברור שהלידה לא תתרחש במהלך הלילה היא שלחה אותי הביתה למשך הלילה. במהלך הלילה ישבה איתה בחדר, במשך רוב הזמן, אחות מילדת, ועזרה לה להעביר את הזמן כאשר לא ישנה, דאגה לה לשתיה, היטיבה לה את הכריות וכו'. אחות זאת לא היתה חריגה (בזמן ששהינו בחדר הלידה עברו שלוש משמרות אחיות ושתי משמרות רופאים). במהלך כל שהותנו בחדר הלידה (ולא רק במהלך הלידה) נכנסו רופאים לחדר (בתדירות של לפחות פעם בשעה), גם בשעות הלילה, התעניינו,הסבירו, שאלו, בררו האם אפשר לעזור במשהו. במהלך הלידה המילדת הסבירה כל פעולה שהיא בצעה לפני הבצוע. האפידורל הוצע כאופציה לבחירת היולדת. לאחר הלידה, ועד להעברה למחלקה, הילדה נשארה אתנו. כל הטיפולים, המדידות והבדיקות נעשו בחדר הלידה ובנוכחותנו. (את חבל הטבור אני גזרתי).
במהלך השהיה במחלקת יולדות ניתנה לנו (לא, אין לנו פרוטקציה. זה נכון לכל היולדות) הבחירה האם אנו מעוניינים כי הילדה תשהה באופן קבוע בתינוקיה ותובא לאם לארוחות בלבד, האם תשהה עם האם במשך כל הזמן, או תשהה עם האם בשעות היום, ותועבר לתינוקיה ללילה (או בכל זמן אחר בו האם מעוניינת לישון, להתקלח, או להתפנות לעצמה מכל סיבה אחרת). בשעות בהן שוהה התינוק בתינוקיה הוא מואכל שם בתחליף חלב, או מובא לאם להאכלה, שוב לפי בחירתה של האם (אם כי את שעות ההאכלה בוחר דווקא התינוק).
בשום פנים. 83454
"האפידורל הוצע כאופציה לבחירת היולדת". בוודאי שזו אופציה, זו לא אינפוזיה שמחדירים כהליך שגרתי והיולדת צריכה לחתום. העניין הוא שכשהוצע לי האפידורל כאופציה ואמרתי שאני לא מעוניינת הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח ובסוף (לאחר ששאלו שלוש פעמים וסרבתי שלוש פעמים), כפי שכתבתי קודם הפחידו אותי עד שהתרציתי.

הביות (rooming in) קיים ברוב בתי החולים אך רבים מהם מלאים עד אפס מקום ולעיתים אין אפשרות בחירה (בד"כ ניתנת עדיפות למבכירות).
מסכימה ולא 83369
הפחד שלי הוא לא מפני תהליך הלידה, ילדתי כבר מספר פעמים (9 ליתר דיוק). אני מכירה את התהליך, מודעת לכל שלב בו, ואפילו נהנית במידה רבה, (חוץ מהצירים האחרונים). הפחד שלי הוא מפני האפשרות שיגרם נזק בלתי הפיך לתינוק או לי. אני מוכנה לשלם בהרבה אי נוחות זמנית כגון טחורים וכו', על מנת להגדיל את הסיכוי שבסופו של תהליך אני אחזור מאושרת עם ידיים מלאות הביתה. קשה לי להבין את הנשים שמוכנות לקחת אפילו קמצוץ סיכון לטווח ארוך בגלל אי נוחות של הטווח הקצר.
הבעל שלי לא לחוץ, ובעיקר לא נהג... הוא מאלה שבזמן הנסיעה באוטובוס מספיק לקרוא עוד כמה דפים.
הנהג שלי ללידות היא אחותי,(כן, אותה אחת שמנסה תמיד לעבוד עלי לקחת אפידורל...) והיא מתפקדת נפלא תחת לחץ, בדומה לרבות מבנות מינה...
מסכימה ולא 83372
את צודקת. כשבסוף השתכנעתי לקבל אפידורל, היתה זו אמא שלי שהחזיקה אותי שלא אזוז משום שאישי נרתע מהמחט.

מה שאני עוד לא מבינה זו האופנה החדשה של נשים שכבר מאמצע ההריון, קובעות ניתוח קיסרי על מנת לחסוך את כאבי הלידה. אני מבינה את הפחד מהכאבים אבל לא מבינה את ההעדפה של הליך פולשני כל כך על כל הסיכונים שבו, על פני הלידה הטבעית (ואני כרגע מגדירה כל לידה כטבעית, אפילו אם היא מלווה במכשירים או במשככי כאבים).
מסכימה ולא 83389
מה? יש כאלה? מעולם לא שמעתי על כך. זה נראה אבסורד אמיתי! הכאבים והבעיות של ניתוח הרבה יותר קשים מלידה רגילה. את זה שמעתי מבעלת ניסיון (כן, שוב אותה אחות.. שילדה חמש לידות רגילות, ולאחר מכן בגלל סיבוך שלא היה קשור ללידה, נאלצה לעבור שני ניתוחים קיסריים).
(איזה כיף, שיחת נשים כזאת..)
מסכימה ולא 83392
אני מכירה כמה.
בשנה שעברה היתה על העניין כתבה נרחבת במוסף הארץ, כמה חבל שאי אפשר לשלוף מהארכיון.

זה אבסורד גם בעיני אך רצונה של יולדת, כבודה. יכול להיות שהצוות הרפואי לא מסביר מספיק את הסיכונים הכרוכים בניתוח.

(שששש... אל תגידי שיחת בנות, אנחנו באייל. אולי פתאום יגיח אב מזדהה).
מסכימה ולא 83522
האם יש הרופאים מוכנים לעשות ניתוחים לא נחוצים אלו? אין כאן איזה בעיה עם האתיקה הרפואית? הרי זה יכול להיות דומה לזה שאדם מגיע לרופא ומבקש שיכרתו לו את האצבע כי נראה לו יותר יפה להיות בלי אצבע.
הרי את עניין הכאבים אפשר לפתור על ידי אפידורל או אפילו הרדמה כללית. מישהי ספרה לי שבארה"ב של לפני ארבעים שנה הלידות היו נעשות באופן טיבעי, אולם תוך הרדמה כללית של היולדת. כך שעל אף שיש לה ארבעה ילדים היא בעצם לא יודעת מה זה ללדת.
מסכימה ולא 83526
אני לא רופאה אבל באיזה שהוא מקום זה מקביל בעיני לפלסטיקה. ובעבור כסף יש אנשים שיעשו הרבה דברים.
חי קיסר, ההולכים להיוולד מברכים אותך 240626
הרופאים חלוקים בדעתם:
מבלי לנקוט עמדה בשאלה האם צריך להרשות זאת, ואם כן האם זה צריך להיות בסל, הנימוק בפסקה הלפני-אחרונה (של יולדות או באי-כוחן, או לא ברור של מי) משובב נפש: לפי חוק זכויות החולה, מותר לחולה לסרב לטיפול. מכאן, מותר ליולדת לסרב לטיפול "לידה נרתיקית", ומכאן - חובה על המערכת לעשות לה ניתוח קיסרי. הפרודיה הכי טובה שהצלחתי לחשוב עליה, לקויה בכך שהיא לא הרבה יותר אבסורדית מהמקור: איש שסובל ממעט משקל יתר והוא דורש לממן לו שאיבת שומן, כי הוא מסרב לעבור את הטיפול הרפואי (המפרך והקשה, אכן) "דיאטה ופעילות גופנית".
חי קיסר, ההולכים להיוולד מברכים אותך 241068
דעת הרופאים בסוגייה (סקר לא מייצג):

חי קיסר, ההולכים להיוולד מברכים אותך 241109
מי שמחזיק איזמל, כל דבר נראה לו כירורגי.
מסכימה ולא 83443
לידת מכשירים מסוכנת הרבה יותר *לתינוק* מאשר ניתוח קיסרי. בניתוח, הסיכון הוא כמעט אך ורק לאם - הסיכון לילד נמוך יותר, באופן משמעותי. (הנתונים מבוססים על השוואת מספר מקרי המוות או נזק לתינוקות במהלך הלידה בלידה טבעית לעומת ניתוח קיסרי שתוכנן מראש – להבדיל מניתוח קיסרי שנובע מבעיות במהלך לידה שכבר התחילה).
מסכימה ולא 83452
אני לא מדברת על האפשרות הדרסטית של מוות אלא על סיבוכים אחרים ואני אכן מתכוונת לניתוח קיסרי שנקבע מראש *ללא* בעיה צפויה אלא אך ורק מתוך תחושת נוחות כלשהי.
או כמו שאומרת אחת ממכרותי - אם אלוהים היתה רוצה שנלד בניתוח, היא היתה עושה לנו ריצ'רצ' בבטן.
83399
האמת היא, שכשקראתי לפני שנה את המאמר ב"הארץ" על לידות לא-רגילות (בבית, בעזרת דולה, או (רחמנה לצלן) עם דולפינים), שאלתי את זוגי שיחיה מה דעתו. אני לא זוכרת את הניסוחים המקוריים שלו, אבל אני עדיין לא שומעת טוב באוזן אחת...
את הילדים *שלו*, הוא אמר, אני אלד בבית חולים, בהשגחת כל הרופאים שהוא יצליח לגייס לטובת הענין, כולל רופאי עינים ווטרינארים עוברי אורח. וחץ מזה, הוא אמר שהוא מכיר אותי, אני אתחיל הרי לדרוש אפידוראל בחודש השני בערך. יכול להיות שהוא צודק. היום, כשהנושא קצת פחות תאורטי, אני נוטה לחשוב שלמרות שהחויה שאני אעבור תהיה בודאי יותר קשה ופחות נעימה, אני אעדיף את זה על לסכן את בריאותו של התינוק התאורטי שלי. אולי אני חושבת כך מפני שעוד לא ילדתי, ואולי לקראת תינוק ב' אני אחשוב אחרת, כשהתהליך יהיה לי פחות מסתורי. אבל מאחר וזוגי שיחיה מתכוון להיות אבי כל ילדי (טפו טפו טפו חמסה חמסה), אני מניחה שאני לא אסכן את שרידי השמיעה שעוד נותרו לי.

נ.ב. נחמד לראות שלא כולם פה תיכוניסטים ממין זכר
גבר לא יבין זאת? 83403
האמת היא שלא היו לי ספקות. היה לי ברור שבית חולים מסודר זה המקום ללדת. כן היו לי ספקות בנוגע לאפידורל, לא בגלל הסיכונים, לא בגלל הרצון "לחוות לידה כהלכתה" אלא בגלל הפחד מהמחט הענקית.
בסופו של דבר נעשה לי מעין "תרגיל מסריח" ע"י המיילדות שטענו שאם לא אקח אפידורל הלידה תתקע לעוד כמה שעות ואז נעתרתי.
האמת? זה היה מעולה, אבל אני יודעת שההשפעה משתנה בהתאם ליולדת, מצב הלידה, הרופא המרדים והמיילדת.
גבר לא יבין זאת? 235828
קראתי המון סיפורי לידה בזמן האחרון ‏1, ובהרבה לידות "שגרתיות" חזר אותו הסיפור - הרופאים מפחידים את היולדת שוב ושוב, בטיעון שהיא חייבת לקחת אפידורל, ואם לא - היא תתחרט על זה. מפליא אותי עוד יותר שהיולדות עצמן מציינות את היחס הזה בסיפורי הלידה כדבר שגרתי. שכיחים מאוד משפטים כמו "הגיע עוד רופא שלא היכרתי ואמר שאם לא אקח אפידורל וזירוז הם יעשו לי ניתוח קיסרי, התחלתי לבכות מרוב עצבים, אז הם פקעו לי את מי השפיר/תקעו לי עירוי/נתנו זירוז, לפני שהבנתי מה קורה..." כל מיני דברים כאלה, והמסקנה בסוף היא "בסך הכל היתה לידה נהדרת". אני מניחה שכשהתינוק יוצא בריא ושלם, הכל מתגמד. אבל לי חוויה כזו היתה גורמת לטראומה של שבוע.

האמת היא שככל הנראה אפידורל מעכב את המשך התפתחות הצירים, ובטח לא מזרז את הלידה (לזירוז יש חומר אחר...). זה נראה לי מעגל קסמים מכעיס מאוד - משכנעים מישהי בשלב מוקדם שהיא לא תעמוד בכאבים, עד שהיא מסכימה השלב הוא כבר בינוני, היא לוקחת אפידורל ואז הלידה נתקעת. הצעד הבא הוא פיטוצין לזירוז, ואז באמת הכאבים והלחץ מרקיעים שחקים, רק שאי אפשר ללחוץ כי לא מרגישים את פלג הגוף התחתון. לא מצב שמקל על יציאת התינוק.

אז מה החלופות האחרות לשיכוך כאבים? בשלב הראשון של הצירים אפשר להשתמש במכשיר חשמלי שנקרא Tense, ששולח זרמים חשמליים חלשים לעצבי הגב ומתעתע בתחושת הכאב. בשלב מתקדם יותר אפשר לקחת פטידין לטשטוש. וכמובן יש עזרים טבעיים כמו קומפרסים רותחים על הגב, או שהייה תחת זרם מים, ואומרים שזה עוזר לא מעט.

האמת שרעיון האפידורל בפני עצמו לא נראה לי כל כך נורא (בסך הכל גם אצל רופא שיניים אני זקוקה להרדמה מקומית), אלא ההשלכות המעשיות של הפרוצדורה הזו: זה מחייב ערוי של עשרים דקות לפני הזריקה, ומחייב הישארות על המיטה, בדרך כלל בשכיבה. הראשון לא נעים, השני נורא, כי חוסר תנועה תוקע את הלידה עוד יותר.

1 באמת מעניין למה. כשהמוח הופך לפירה במסעדת פועלים, זה כל מה שאפשר לקרוא :-)
גבר לא יבין זאת? 235835
במרחק שעה וחצי נסיעה ברכבת מתל אביב נמצאים חדרי הלידה מתגובה 83440. (אני לא מקבל עמלה)
גבר לא יבין זאת? 235841
עם קצת מזל, הטלטולים ברכבת יחסכו בכלל את חדר הלידה.
גבר לא יבין זאת? 235860
ועם עוד קצת מזל, הילד יקבל נסיעות ברכבת חינם לכל חייו.

שורה תחתונה: עדיף לטוס לבי"ח יוספטל.
גבר לא יבין זאת? 235873
לבי''ח יוספטל עדיף לטוס רק אם אתה ממש בריא.
גבר לא יבין זאת? 235953
הריון זו לא מחלה.
ברכבת? באמת מעניין 236909
יש כאן מישהי שילדה במקום שונה, לא חדר לידה ולא בבית בלידה ביתית מתוכננת?
ברכבת? באמת מעניין 236947
למה אתה שואל ?
ברכבת? באמת מעניין 237479
לא שואל, שואלת. סתם, לא מתוך קשר ישיר לנושא (בינתיים). עשו כאן בדיחות על לידה ברכבת, אז נזכרתי שמידי פעם יש בעתונים סיפורים על מקרים כאלה, אבל זה נדיר מאוד להיתקל באופן אישי במישהי שעברה חויה כזאת. (לפחות אני לא נתקלתי)
ברכבת? באמת מעניין 237020
לא בדיוק כאן, אבל יש לי חברה שילדה בבית שלא בלידה ביתית מתוכננת, פשוט עקב השתלשלות מהירה של הארועים. מומלץ במקרה שבעלך פאראמדיק, חמותך מיילדת, חמיך רופא יילודים וכל המשפוחה הזאת נוכחת בלידה, שהיא הלידה השלישית שלך.
ברכבת? באמת מעניין 237045
משפחה אסון, בטח כל היום מדברים שם על חתכים, תפרים, מוניטור (המוניטור זה החלק הטוב). הילדים בטח יצאו מאוד בריאים ב*גופם*, אבל, הממ...
ברכבת? באמת מעניין 237318
המממ.. האם מדובר בסיפור הבא?
פשוט הפרטים נראים מאוד דומים...
ברכבת? באמת מעניין 237757
לא.
מעט קרן אור, והלאה שחור! 237668
אחרי התגובות והלינקים המדאיגים מהיום, הרי הסיפור המלא והבלתי מצונזר שלי:

טוב, לא ממש מקום אקזוטי (צר לי), אבל גם לא אחד מהשניים השגרתיים שהזכרת. לידתי השלישית היתה בחדר הקבלה, בערך ארבע-חמש דקות מרגע שהגעתי (לפי הרישום שלהם יצא שרק שלוש דקות, אבל זה נראה לי בלתי סביר. אולי השעון שלהם היה מבית היוצר של שעון השוטר מהמותחן של יעקב).

מחדרי הלידה נשמעו צלילי פעילות, אבל חדר הקבלה הקטן היה שקט וריק. תענוג.

הבחורה (פקידה או אחות) שהיתה אמורה לבצע את תהליך הקליטה המנהלי לקחה את כסאה וניירות ועט, וישבה לצידי, ותוך כדי הלידה עניתי לשאלותיה וגם אמרתי לה ששרוכי נעליה (הארוכים מאוד, משום מה) הותרו והיא עלולה לדרוך עליהם וליפול. אבחון זה היה כרוך בהרכנת חצי גוף מן המיטה הגבוהה מאוד לכיוון הנעליים המדוברות שנחבאו תחתיה, אגב ריכוז המאמץ לקראת שיגורה הסופי של התינוקת לאויר העולם - מבצע שחייב כישורים אקרובטיים שאז עוד היו לי.

זה הצחיק אותן מאוד, את הפקידה, את המיילדת ואת ה... מישהי שקראו לה ז'קלין, שהסתובבה שם. הן התחילו לשאול אם יש ברצוני גם לרקוד בלט או הורה, או לתת מופע סטפס מהמם וכולי וכולי, כשהן מנסות להכות זו את זו ואותי בשמות ריקודים שאיש מעולם לא שמע עליהם (אבל אני ניצחתי, הן לא ידעו על ה"הבנרה"). לקול צחוקנו הרם הגיעה אשה שנראתה מאוד סמכותית ומאוד עצבנית, ושאגה עליהן: "איך זה שלא שמעתי כלום! מה, אתם מקבלים *פה* לידההה?!"

אז המיילדת התחילה להסביר, ושלשתן הפסיקו לצחוק (אני לא הצלחתי להשתלט על פרצי הצחוק, אולי מההתרגשות ואולי מתוך נטיה אישית כזאת) והז'קלינית, נערה טובת מראה ומאופרת עיניים מבנות המגרב (אני חושבת), שמיקומה בהיררכיה הבית-חולימית היה, ככל הנראה, נמוך מים המלח - הפסיקה גם לנשום, ליתר בטחון.

עד היום אינני יודעת אם ילדתי הזעירה (עכשיו כבר לא) והמתוקה (עדיין) פרצה בצווחות אימים (יותר מהבכי הרגיל) משום עצם הכרת הטראגיות שבהגיחה אל עמק הבכא הזה, או - וזו האפשרות החשודה עלי - בגלל קולה של אשת הדרקון, אבל חוץ מהופעתה המפחידה (וקצת מצחיקה, בעת ובעונה אחת) של הדרקונית הנ"ל - הכל היה באמת נחמד.

החשמן בילה את אותו זמן, בפעם הראשונה והאחרונה בחייו, כנציג שלי באסיפת הורים בביה"ס. כפי שהוא חזה מראש וציין בסיפוק לאחר מכן, האסיפה נתגלתה כאירוע קולני ("בגלל כל האמהות האלה, לא בגלל הכמה אבות המסכנים"), משעמם וממושך יתר על המידה.

וואו, יצא מה-זה ארוך. הכתיבה, עכשיו, נמשכה יותר זמן מכפי שזה לקח במציאות...
:-)
מעט קרן אור, והלאה שחור! 237671
מי תפסה את התינוקת בצאתה?
מעט קרן אור, והלאה שחור! 237674
המיילדת (היא היתה מאלה שיכולות להיזכר בשמות ריקודים וגם לעשות את מלאכתן, בו-זמנית :-)).
מעט קרן אור, והלאה שחור! 238213
זה היה לפני או אחרי שפיתית את הדוסית?
מעט קרן אור, והלאה שחור! 238228
לפני. זאת היתה הלידה השלישית, והדוסית היתה בלידה הרביעית, קרוב לחמש שנים אחרי כן, ובבי"ח אחר. והכל, ה*כל* היה לפני שהפציע בחיי האחד והיחיד, שכ"ג.

Any more questions? :-)
מעט קרן אור, והלאה שחור! 238239
את יכולה לכתוב ספר על חויות מחדר הלידה. זה הולך טוב היום (לא כמו מוות מסתורי של שכן תמהוני או עובד במשרד רואי חשבון שלוקח הביתה חומר למפליל במטרה לסחוט את ראשי המשק, אבל זה לא דבר שאני יכול לכתוב עליו בשלב זה).
מעט קרן אור, והלאה שחור! 238248
אני יכולה לכתוב על חוויות מעוד כמה חדרים. אז מה בכל זאת עם ההוא שלקח הביתה חומר מפליל? מה נהיה בסוף?
מעט קרן אור, והלאה שחור! 238265
כן, החדרים ההם יכולים לתת לך רייטינג יותר גבוה אם כי פחות מכובד.
בעניין ההוא שגנב חומר המפליל מהמגרסה, אני עוד עובד על זה, האפשרויות הן
1. הוא ימות בנסיבות מפוקפקות.
2. הוא ימות בנסיבות מטופשות.
3. הוא יאבד את החומר המפליל בנסיבות מטופשות ברמה קיצונית.
4. הוא ידרס תחת מנגנון רב כח ומושחת שיועתק מסיוטי הלילה של המגיב יעקב עד שיבין שטוב יותר יהיה לו לוותר על החלומות באספמיה, להסגיר את המסמכים ולהתחנן לרחמים.

המועדפים עלי בשלב זה הם 2 ו 4.
בכל מקרה הוא לא ינצח, זה מנוגד לאופי שלו.
או 1 ו 2 238396
הוא ימות בנסיבות מפוקפשות.
מעט קרן אור, והלאה שחור! 238250
כן:

תגובה 237837
לפני שאתחיל את ההקדמה למבוא של נאומי, רק כמה מילים ‏1 238275
הלו, דוקטור שטיפקה‏2?

תשמע, כן, כן, מה שלומך ומה שלומי וכולי, בהחלט. אבל תשמע, אני הסתבכתי עם מישהי ואני לא יודעת איך לצאת מזה. היא עומדת ללדת בעוד כחמישה חדשים, והיא החליטה, כדי לחשל את הננס הנולד, לקחת אותו מיד עם היוולדו לקמפינג בערבות באר שבע. ואני, אין לי מושג למה, אה... אמ... אמרתי לה שלא, ועכשיו היא רוצה לדעת למה. מה אני יגיד לה, דוקטור, איך אני ייצא מזה?

אה, ולמקרה שלא קלטת, כי כרגיל אתה לא כל כך קולט: לא רק שהיא עומדת ללדת - היא גם בחורה בהריון! ואני, נשאר לי כזה הרגל עוד מהבית, עם בחורות בהריון אני לא מסוגלת לדבר כמו שעם בחורות לא בהריון, אני נזהרת איתן הרבה יותר. אז אני לא יכולה להתחיל איתה עם כל הסטטיסטיקות ההן בדבר ***** יולדות ו***** תינוקות, ובכלל עם כל האסונות הנוראים שקרו לאנושות מאז שיש בתי חולים מודרניים ורפואה מודרנית, לעומת החיים הנפלאים שהיו במגיפת הדבר וכל זה, אתה יודע.

חוץ מזה היא יודעת את כל זה ועובדה שזה לא שיכנע אותה. בחורה קשוחה. בחורה זהב אבל קשוחה.

חוץ מזה, אם ארצה *באמת* להיכנס לעובי הקורה, וקורות זה לא ממש כיף, מה, אתה מסכים איתי? נס. נס גדול היה פה. אז אממ... אה! הקורה! - אם ארצה ממש להיכנס לעובי של הנ"לית - אצטרך *באמת* לקרוא את האתרים ההם, מילה מילה, ןאני כבר לא שם, במקום ההוא, זה כבר רחוק ממני. חוץ מזה יש שם, באחד האתרים האלה, תמונה של ראש תינוק המגיח מעכוזה החשוף של מישהי. אוי כן כן, אני יודעת שזה לא מהעכוז! נו באמת, דוקטור שטיפקה, *לי* אתה מספר?! אבל אני אומרת לך ששם עשו את כל המאמץ שזה ייראה כאילו הוא *כן* מגיח מתוך העכוז, וזה עשה לי קצת לא טוב, שלא לדבר על תמונות אחרות.

ואני לא רוצה להגיד לה למה בדיוק התכוונתי ב"בולשיטולוגיה", בשביל מה לסבך את החיים עוד יותר?

אתה חושב שאולי אני אצליח לבלבל אותה עם תשובה לשאלה למה השרלילות האלה בנות השמונה עשרה יולדות יותר בנים? לא יילך, אה?

מה, מה? אה, לעשות מעשה יעקב (מאיפה אתה מכיר את יעקב?) ולהנחית עליה איזה שאלה או שתיים, ש*היא* תצטרך לענות ולהסביר עד שאני אכין שיעורים ואשבור את הראש? להרויח זמן? אבל דוקטור, למקרה שלא אמרתי לך - היא בחורה בהריון! לא יפה!

טוב נו

-------------------

למה "דורסני ומאוד לא נכון"? מילא, אם היית אומרת רחוק מלהיות מושלם - אבל "דורסני"? מה דורסני?

-------------------

1 פלגיאט משופצר, ממבחר ההומור של אליקים רובינשטיין

2 מקל כביסה, ממבחר הבולגרית של חמותי (או הספניולית, אבל אני חושבת שבולגרית)
לפני שאתחיל את ההקדמה למבוא של נאומי, רק כמה מילים ‏1 238293
אוף! :-)

קודם כל, לא שאלתי כדי להקשות עליך, אלא מפני שאת בעלת ניסיון.

שנית, את לא חייבת לקרוא את כל האתרים (וגם לא להפחיד אותי במקרים שקרו, זה אכן לא זמן טוב). בואי נעשה מבחן אמריקאי - רק שבמקום לסמן איקס במשבצת, תעני בכן או לא. זה ארוך אבל נורא קל בהנחה שדעותייך ברורות.

האם לדעתך רצוי/מותר/כדאי/עדיף/אפשר/זה בסדר אם מחליטים...

1. ללדת בבית בליווי מיילדת מוסמכת (שמגיעה עם הציוד הרפואי הדרוש, כולל אותו בלון חמצן מרגיע).

2. ללדת במרכז לידה (מהסוג שלא קיים עדיין בארץ), בפיקוח צוות רפואי - על פי תוכנית לידה שקבעה היולדת (כמובן, ככל האפשר).

3. ללדת בבית חולים רגיל, בחדר הלידה הטבעית (או איך שהם קוראים לזה), בליווי של מיילדת פרטית.

4. בבי"ח - להימנע ככל האפשר ממתן זירוז, אלא אם כן עברו 24 שעות מזמן ירידת המים ועדיין אין צירים.

5. ללדת במים (לא המים שירדו...), המקלים על כאבי הצירים ונותנים לתינוק כניסה חלקה יותר לעולם. לצורך העניין, נניח שזה בבי"ח.

6. בבי"ח - להימנע משכיבה במיטה עד כמה שאפשר, להרבות בתנועה בזמן הצירים. להעדיף בדיקת דופלר (לדופק העובר) על קשירה רצופה למוניטור המחייב שכיבה.

7. לאפשר ליולדת לבחור את תנוחת הלידה הרצויה לה (כלומר לא להכריח לשכב על הגב).

8. אם אין סיבוכים, לנהל את מהלך הלידה לפי הקצב האישי של היולדת (הווה אומר, לא לבקש ללחוץ כשאין צירי לחץ וכולי).

9. לאפשר שתייה או מזון קל (פירות למשל) בזמן הלידה - מה שאסור כיום בבי"ח, מחשש לבחילות או הקאות.

10. להימנע מ"פתיחת וריד" אוטומטית לצורך מתן אינפוזיה, אלא אם היולדת מבקשת מראש לקבל אפידורל.

11. למסור את התינוק לאם מייד כשהוא יוצא (לרחוץ אפשר גם אח"כ).

12. להימנע ממתן פיטוצין להתכווצות הרחם לאחר הלידה - להמתין עד שהשיליה תצא מעצמה, ורק אם לא יצאה בתוך פרק זמן מוגדר, להתערב.

13. לשים דגש רב יותר בקורסי ההכנה ללידה של בתי החולים וקופ"ח, על השיטות לעיסוי החייץ (במטרה להימנע מחתך או קרעים ככל האפשר). לעודד מיילדות לעסות את החייץ בזמן הלידה (אותה מטרה).

14. לשים דגש רב יותר בקורסים הללו על שיטות נוספות לשיכוך כאבי הצירים, לפחות בשלב הראשון של הלידה, לבד מאפידורל.

15. להימנע מביצוע סטריפינג או פקיעת מים ללא יידוע מוקדם של היולדת, הבנתה והסכמתה (לא מדובר בפרוצדורות חרום שחייבות להתבצע תוך שניות).

16. להשאיר את התינוק צמוד להוריו כל הזמן לאחר הלידה, במידת האפשר גם בשעת בדיקות רפואיות המתבצעות לאחר הלידה.

17. לעודד הנקה בבי"ח - להקפיד יותר על הנהלים הקיימים, לפיהם אין לתת בקבוקי תחליף חלב (או מים) לתינוקות שאמהותיהן ביקשו להיניק.
אוף את בעצמך :-) 238335
חשבתי שהלא-כלום הנאמר בהרבה-הרבה מילים ישכנע אותך שלא כדאי להתעסק איתי...

מצחיק ככל שזה יישמע, אינני בעלת נסיון. כל לידותי היו מאוד קלות, לא נטרדתי בכל אותן שאלות ולא בכל נושא יש לי דעה ברורה.

רק בשביל הפרוטוקול: ביקשתי, ואני מוכנה גם לכרוע על ברכיי ולבקש שוב - שלא תקחי את הפשוש מיד הביתה. תני לו יומיים תחת השגחה. יכול להיות שהדולות-מה-שמן יגידו לך שבתור קשישה סקלרוטית ונאורוטית מן הדורות ההם, אני מייחסת להשגחת בית החולים קדושה שאין לה. שיגידו. זהו, מבחינתי, הלוז של העניין. לגבי כל השאר - תפדאלו, נשות הזמן החדש, צעירות, נחמדות ופה ושם גם קצת מחורפנות. תעשו מה שבא לכן. בערך.

אני אנסה לענות, לא בטוח שעל כל השאלות. רק בכן ולא? - לא יילך.

1. ללדת בבית (הרי זה לא רק עניין של בלון חמצן. החמצן נועד להמחיש את כל אותם עניינים שאל לנו להשתמש בהם ואפילו לא לראותם בלבד, כי נדמה לי שיש כאן בסביבה אחת בהריון), האם מותר? - ודאי שמותר, מה אנחנו פה? סקוריטטה? מותר, אבל נראה לי לא מומלץ בלידה הראשונה. לפחות מן הסיפורים ששמעתי וקראתי, במקרים רבים זה מגיע בלאו הכי לרגע שבו המבכירה האמיצה מחליטה בכל זאת להגיע לבית החולים ולהתנסות שם בהצעות שיש לרפואה המודרנית להציע בענייני שיכוך כאבים. ואז, כשהרגע הזה מגיע - זה יותר קשה ומסובך מכפי שהיה כמה שעות קודם, בשלב יותר תחילי (שמעתי וקראתי סיפורים, לא נעים. בכלל לא).

חוץ מזה בלידה בבית - אחר כך התינוק איננו תחת השגחה רפואית... (טמנת לי פח, אה? או שמדובר בין השאר גם על אופציה של ללדת בבית ולהגיע בשלב כלשהו, עם היילוד, לביה"ח? אני *באמת* לא יודעת מה הולך בתחום).

בקיצור - לידה בבית נראית לי מתאימה יותר (אולי, אם בכלל) ללידות הבאות, לא לזאת.

(זאת הולכת להיות התגובה הכי ארוכה בתולדות האייל, וגם הכי מגעילה, עוד מעט תביני למה. וכשהמערכת תבוא בטענות - מי תהיה אשמה? אההה? מיייי??)

2. מרכז לידה - לא יודעת מה זה (קראתי, אבל לא עד כדי קביעת עמדה).

3. ללדת בבית חולים רגיל - כן! מיילדת פרטית - מה אני יודעת? אני מתארת לי שמישהו פרטי הוא תמיד יותר טוב ממישהו ציבורי, בייחוד בענייני - "יופי חמודה! תלחצי! את עושה עבודה נהדרת! את עושה עבודה מה-זה מדאימממה! צ'מעי, את משו-משו! אני מתה עליך ואני דורשת שמיד ניסע ביחד לארגנטינה ולעולם לא נחזור!" (הפעם זאת *את* שמדרדרת אותי, וצה"ל לא אשם בכלום) אני אישית לא רק שלא הרגשתי צורך בכל זה, אלא שזה גם קצת מעצבן בעיני (חוץ מהמשפט האחרון, שלצערי לא נאמר לי מעולם מפי שום מיילדת), אבל אני לא דוגמה לכלום. נראה שרוב האנשים אוהבים שמישהו "יעודד" אותם ו"יתמוך" בהם.

העניין הוא כמובן שבבית החולים יש את כל אותם דברים נפלאים שאני כל כך אוהבת :-) - רופאים, תרופות, בלוני חמצן, בלוני גז, מנות דם, יו ניים איט (נחשי מי היוצא דופן).

4. לא יודעת.

5. לא יודעת. נשמע מוזר אבל אולי זה טוב. הוא לא עלול להיחנק שם, במים? (אופססס, סליחה, סליחה, רק תזכירי לי - זאת *את* שבהריון? הסתובבה כאן מישהי...). או שכל זה מדובר רק על לפני חיתוך חבל הטבור ותחילת הנשימה העצמאית? בקיצור, לא יודעת.

6. כן - להימנע משכיבה במיטה עד כמה שאפשר ולהרבות בתנועה, בהחלט. ועם זאת לא להשתגע ולהתעלל בעצמך - *זה* - *אף פעם* לא מומלץ. שאלת מוניטור לעומת בדיקת דופלר - נדמה לי שזו שאלה שהיא יותר לשיקולו של הצוות הרפואי מאשר של היולדת, אבל מה אני יודעת, זמנים מודרניים...

אני בטוחה שאת יודעת שמומלץ גם לעסוק בפעילות גופנית כלשהי במשך ההריון. אין צורך להכביר מילים, נכון?

7. כן, בוודאי - לאפשר ליולדת לבחור את התנוחה, מה אנחנו כאן, ק.ג.ב.? אבל חלק מן התנוחות המדוברות לאחרונה נראות לי קצת לא מתקבלות על הדעת. התנוחה שהיתה לי עצמי הכי נוחה היא בערך בחצי שכיבה חצי ישיבה. אפשר לסדר את זה או בעזרת מיטה שיש לה חלק מתכוונן, מתרומם ויורד, או בעזרת כמה כרים הגונים.

8. קצב אישי - כן, מה אנחנו כאן, אדגר הובר? בוודאי שנאה יותר להתחשב בקצב האישי של היולדת. האמת היא שלי אישית נראה שאין טעם לתת לזה להימשך בלי סוף, אבל מה אני יודעת, אתן, נערות חביבות בנות הזמן המודרני (אני אגיד את זה כמה שאני רוצה!)... אולי זה מה שאתן אוהבות...

ולבקש ללחוץ כשאין צירי לחץ זה *ממש* לא נחוץ, וזה עלול להביא ל... איפה זאת שבהריון? היא עוד כאן? אי אפשר להגיד לה שתלך לקנות בגדי תינוקות, או מוצץ, או למבורג'יני?

9. אסור? לא ידעתי שאסור. ובעצם, למה לסדר שתקיא או שתחוש בחילה כשאפשר לא? טוב, אבל אם היא רעבה - שתאכל משהו (משהו קל? מרק? לבן?), מה אנחנו פה, שומרי משקל? (משקל אחר כך, אחר כך)

10. לא יודעת.

11. כן! בהחלט! איזה ממל'ה!! (גם אני יכולה לבוא?) ראיתי, אגב, כמה יולדות שלא כל כך השתגעו לקבל את התינוק ממש באותו רגע, הן היו עייפות ורצו לישון (ואחת שאמרה שהוא מלוכלך, באמת! את לא מאמינה לי? :-) זה היה הדבר הכי מצחיק ששמעתי בחיים), אבל לך זה לא יקרה :-)

12. לא יודעת.

13. אוי, הנה הגענו, וממש לא רציתי להגיע. זה בעצם לא בסדר שאנחנו מנהלות את כל שיחת האיכס (סליחה) הזאת כאן, באתר פתוח שאינו אתר לענייני לידות וינטעס (אלף סליחות).

טוף, אני הולכת להגיד דבר לא נעים, וצריך לזכור שדעתי איננה רפואית והיא אישית לגמרי ונעזרת בשכל ישר שאין שום הוכחות שהוא אכן שכל ישר:

ראיתי את תיאור העיסויים, שהם למעשה מתיחות מאסיביות, וראיתי את הבלון. צר לי, אני חוששת שבלידה הראשונה, החתך, ובעקבותיו התפירה - השנואה - כן, אני יודעת - הם יותר טובים (איכס כבר אמרתי?).

(אני מבקשת מכולן להירגע, לשתות כוס מים ולהפסיק לצרוח :-))

ממה שידוע לך, האם יש כבר מספיק נסיון עם שתי השיטות הללו? כמה שנים משתמשים בהן?

כאשר המיילד מבצע חיתוך, בלידה הראשונה, ובעקבות כך מתבצעת תפירה - התפירה מחזירה, במידה רבה (ואם היא מוצלחת - במידה כמעט מוחלטת) את האיזור למצב שבו היה קודם, או קרוב לכך.

העיסויים המדוברים האלה, אם הם נעשים היטב, בהקפדה ובאופן שיטתי, ובייחוד אם הם נעשים לא ע"י האשה עצמה אלא ע"י מישהו אחר - אני חוששת שהם לא רק מגמישים את האיזור, אלא הם אולי גם *מרחיבים* אותו, אולי אפילו משמעותית (שוב - זה תלוי בדרך בה זה נעשה). במקרה כזה, חששי הוא שהמקום יישאר מורחב גם אחר כך, אחרי שהלידה תחלוף לה ויחלוף גם פרק זמן.

ואם אמנם יש יסוד הגיוני לחששי זה, ואכן המקום יישאר מורחב - זה יכול לפגוע בשלב הראשון בהנאה המינית, ומאוחר יותר, בעוד, נאמר, שבע שמונה שנים... להגיד? טוב, אני חושבת שמותר לי להגיד, זה לא קשור בתינוק :-) - מאוחר יותר, ייתכן שזה עלול להביא להתרופפות שרירי הנרתיק ואח"כ עלול להוות גורם ממריץ לצניחת רחם. סורי. (ההתרופפות קורית גם ככה, והמתכון הכי מומלץ נגדה הוא ההתנזרות המוחלטת, אבל אולי העיסויים האלה יביאו אותה יותר מהר ויותר רופף). כנ"ל לגבי הבלון, ואולי יותר גרוע (כי נראה לי שפעולתו בעלת השפעה גדולה יותר)

לכן שאלתי כמה זמן עושים את שני הדברים האלה. אם מדובר על מעט שנים - אין גם עדויות של נשים לגבי ההשפעה לטווח יותר רחוק.

צר לי, שוב. אולי רופא יגיד שאני מדברת שטויות, אבל אין בטחון שהוא בעצמו יודע. ואשר לדולות ולחסידות למיניהן של העולם החדש והאמיץ - עליהן אינני סומכת בשום מקרה.

(אהההה, נושמת עמוק, עברנו את זה, כלומר לא את, *אני*, הצלחתי לנסח את מה שהיה לי בראש ועברתי את זה. איזה כיף :-))

14. לא יודעת. אפידורל נשמע לי כניסוי מעניין, אולי בגלל שאף פעם לא ניסיתי.

15. לא יודעת, אבל למה שלא יידעו אותה?

16. כן, צמוד, אבל גם לנושא הזה, כמו לכל השאר, אין צורך להתייחס באדיקות אפיפיורית. אם הבדיקות עושות לך קצת לא טוב, וזה דבר שקורה לפעמים - אפשר להימנע מן הנוכחות האישית הלוחצת, לא יקרה שום אסון.

אגב, לעניין זה, משהו לא ממש חשוב - השעות הקריטיות של הינוקא מתגובה 237764 שלך.

מתי קראת את פיטר פן? היתה שם המטפלת של הילדים, הכלבה ננה, שהיתה מטפלת אנגליה מן הסוג הישן והטוב. היא סברה שכל הדיבורים המודרניים על וירוסים וחיידקים הם שטויות במיץ עגבניות, וצידדה מאוד בהשפעתם הטובה של סוודר וכוס תה חם (או משהו כזה).

ובכן, אני חושבת שכל הדיבורים המודרניים (של מי, אגב? זה לא ברור לי בדיוק) על ה"שעות הקריטיות" הם קשקוש. לא נעים להגיד, אבל אלה לא שעות קריטיות. ברובן הפופציק ישן, וזה לא ממש מעניין את ישבנו הקטן והקסום מי נמצא על ידו, למה וכמה. כל זה כמובן אינו אומר שלא כדאי שתהיו לידו - להיפך, כדאי בהחלט, תהיו, אבל בלי היסטריה. (זהו, אגב, חלק מן הבולשיטולוגיה, אם כי לא החלק הכי מגוחך). אנשי הצוות מעדיפים, לפעמים, להישאר לבד עם ה"קליינט" הקטן שלהם, בלי נכחות האם והמשפוחע, היות והם יודעים שהבדיקות יגרמו לו לבכות, והאם תיכנס ללחץ. המחשבה שזה מאוד יועיל לו, אם תעמדי לידו ו"תנחמי" אותו, היא הגיונית עד גבול מסויים - ומאותו גבול והלאה היא קצת מצחיקה.

17. לעודד הנקה - ודאי, ודאי. לא ידעתי שהנהלים אינם מוקפדים מספיק. יש להקפיד, אבל ראיתי תינוקת שהיה צורך, ברגע מסויים, להאכיל אותה בתחליף חלב, והאכילו, וטוב שכך עשו.

להיניק, בהחלט, אבל כמו שהדודה תמיד אומרת - לא להשתגע ולא לרדת מהפסים. אצל כך וכך מן היולדות זה לא הולך. עובדות בשטח. ואם מאוד מאוד "עודדו" אותה, והיא עצמה "עודדה" את עצמה, עד כדי כך שהיא בטוחה שבלי ההנקה ייפגע משהו רב משמעות - הפסקת ההנקה (או אי תחילתה) תגרום לה לתחושת כשלון צורבת. חבל. מיותר.

---------------------

הסוד הוא לקחת את הכל בקלות. קל להגיד, אה?

Had enough :-)?

ליל מנוחה,
מולי
אבל למה להתנצל כל כך הרבה? 238340
וכשהם‏1 מתחילים עם הדיונים הלא נגמרים‏2 אודות החזקה השלישית בריבוע של הפיזיקה הקנטוטיאנית במאה התשע-עשרה, מישהו אומר משהו?

פרטי, פרטי, דווקא מעניין.

1אני? שולחת אצבע מאשימה כלפי מישהו? אין מצב.
2ולא לגמרי מובנים, לחלקנו.

__________
העלמה עפרונית, לא בהריון ולא בכיוון. בכלל.
אבל למה להתנצל כל כך הרבה? 238345
או, כמה אני שמח שהזכרת את החזקה השלישית בריבוע של הפיזיקה הקנטוטיאנית במאה התשע-עשרה. מה רצית לדעת?

__________
אלון, יושב במשרד ומתגעגע למיה.
ממש כלום. 238346
_______
העלמה עפרונית, משתתקת ומבצעת נסיגה אצילית דוממת.
מזל. 238348
ואגב, אני מסכים שמולי לא היתה צריכה להתנצל כל כך הרבה. יופי של תגובה.
כל אחד זכאי להזדמנות בחיים 238375
נו, ספר...

(או על הקנטו-סקס-מנייאקית או על מיה, מה שתבחר)
כוכב נולד 238383
סיפור על מיה, בנושא הדיון: קצת לפני שאמא של מיה נהייתה אמא של מיה, גם היא התחבטה בשאלות מהסוג ששאלה ברקת. מיה נולדה בארה"ב, מדינה ששמה יצא לשימצה כמקום שבו רופאים מיילדים רק מחכים לתירוץ הכי קטן והופ סי סקשן (שזה אמריקאית לניתוח קיסרי). עם זאת, לידה בבית נראתה (לשנינו) כמו חוסר-אחריות. הוחלט להתאמץ להחזיק מעמד בבית עד כמה שאפשר, ואז לנסוע לביה"ח וללדת כמו ילדים טובים. כנ"ל אפידורל: לא לבוא עם גישה קרבית אנטי-אפידורלית, אלא להשתדל לחכות עם זה ולקחת כשצריך.

מה שקרה בסוף הוא זה: נסענו לבית-החולים עם קצת צירים קלים (אליבא דהאם לעתיד) ובלי שום כוונה ללדת, רק לבדוק שהכל בסדר כי היה טיפה דימום. בדרך עוד עצרנו ורכשנו סי די פלייר, שיהיה. כשהגענו, עדיין עם צירים לא בעייתיים במיוחד, נתבשרנו להפתעתנו ששבע אצבעות, למי שזה אומר משהו.

שאלו: אפידורל? אמרה: כן, אבל לא עכשיו, לא בוער. עשינו מקלחת, ואחרי זמן קצר התחילו צירים קשים יותר. אמרה: יאללה, אפידורל. דווקא האחות, שהיא לא דולה ולא ניו-אייג'ית ולא כלום, ניסתה לשכנע אותה להחזיק מעמד, והצליחה. מיה נולדה גדולה מאוד (4.180), תוך חמש שעות מהרגע שהגענו לבית-החולים ותוך חצי-שעה בערך מראשית הצירים‏1, עם טיפה צרחות בריאות מצד היולדת הגיבורה. לי, למשל, לא כאב בכלל.

(זאת כקונטרה לכמה חברות שהגיעו ללידה עם אג'נדה חריפה נגד אפידורל, התענו זמן רב ובסוף ילדו עם אפידורל, ולפעמים עם עוד כל מיני חפצים. לא אומר כלום, כמובן, סתם אנקדוטה.)

נשארנו שני לילות בבית-החולים, מיה היתה איתנו ביום וישנה בתינוקיה בלילה, כשבכתה הביאו אותה לאמא לינוק קצת, ויש לומר שלדעת האם (וגם האב) זה היה מצויין ואף חשוב. היא (האם) הצליחה לישון קצת, קיבלה עזרה בכל מיני עניינים בסיסיים, והרגישה בטוחה מאוד. אף אחד לא דחף למיה שום בקבוק.

אחרי שנה וחצי:

1 כן, אני יודע.
כוכב נולד 238384
איזה מתוקה, וגם הצלם יודע את מלאכתו.

ברקת! ברקהההההת!!! נו תקומי כבר! מה את ישנה לי כל הלילה! הנה, הוכחה מדעית:

אלון עמית, תגובה 238383, פיסקה ראשונה: לידה בבית - חוסר אחריות!

זהו. מ.ש.ל.
כוכב נולד 238407
:-)

אם כבר מ.ש.ל, אז הנה פירוט קטן: ללידה בבית יש סיכוי גבוה מאוד להיות יותר מוצלחת (יותר נעימה, אולי יותר קלה) מלידה בבית-חולים, וסיכוי נמוך מאוד להיות נוראה ואף מסוכנת, גם לגדולים וגם לקטנים. בסה"כ, זה לא ממש מוצלח.

הטעות העיקרית שעושים, לדעתי, היא בדרך בה מביאים בחשבון את הסיכוי הנמוך לסיבוכים. זה מאוד מפתה: בגלל שהוא נמוך, יש המון המון עדויות על לידות בבית שהיו אחלה בחלה. אם הסיכוי לצרות רציניות היה (נגיד) 70%, אף אחת לא היתה מעלה בדעתה ללדת בבית. מכאן שאם מחליטים ללדת בבית עושים זאת בגלל אותו סיכוי נמוך, ועם זה יש כמה בעיות: הסיכוי הזה לא ממש ידוע; האינטואיציה האנושית לא מנוסה בלהבחין בין 1:100 ל-‏1:1,000; וכשהתשלום הוא עצום, גם הסתברות נמוכה מניבה תשואה שלילית.

בקיצור, לתא המשפחתי שלנו זה לא נראה מעשה אחראי. YMMV.
כוכב נולד 238464
האמת היא, וכאן אני הולכת להסתכסך עם כל שאר העולם בערך, שלידה בבית נראית לי פשוט חוסר אחריות. גם אם אני מקבלת את הטענה (שלא נכונה לגביי) שלידה בבית יכולה להיות קלה ונוחה יותר ליולדת, עדיין טובתו של התינוק היא להיות בפיקוח רפואי במהלך ולאחר הלידה, שהיא חויה טראומטית לא קטנה. יכול בהחלט להיות שלתינוק בן יומו יותר כיף להיות מכורבל במיטה הזוגית עם אמא ואבא אחרי שהוא נולד. tough shit. גם יותר כיף לא לקבל חיסונים ולא לאכול ברוקולי. אני האמא בבית הזה, ואני יודעת את טובתך יותר טוב ממך, בסדר? כי אני אמרתי, זה למה! סליחה, נסחפתי קצת.
אני בטוחה שהלידה הצפויה (במהירה בימינו אמן) לא תהיה חוויה קלה ונעימה. אני בטוחה שיכאב, ויהיה איכס באופן כללי, ושאנשים ניבזיים בלבן ידקרו אותי ויסתכלו לי במעלה התחתונים התיאורטים שלי, וידברו עלי כאילו שאני לא שומעת ועוד כל מני חוויות בית חולים גועליות. בית חולים זה לא מקום נחמד במיוחד, אחרת אנשים לא היו הולכים הביתה. אני גם בטוחה שכשיגיע הזמן אני אשתדל לבחור בית חולים עם צוות נחמד יחסית, ושלא יתיחס אלי כאל פרה מבכירה. אבל ברור לי שהיכולות המקצועיות של בית החולים יהיו שיקול נכבד יותר. חשובה לי יותר מחלקת טיפול נמרץ לילודים מאשר אפשרות לג'קוזי במהלך הלידה, למרות שהבנתי שזה יכול להקל על התהליך. מה לעשות, זה שיהיה לי נוח ונעים (מה שלא יהיה ממילא) הרבה הרבה פחות חשוב מבריאותה של העוברונת שאני עוד לא מכירה בכלל. זה הרעיון בלהיות הורה, לא? לשים את טובתם של הילדים לפני שלך. זה בעיני המבחן הראשון.
אופטימיות - חשוב בשביל אשה יולדה! 238522
למה *כל* שאר העולם? הנה אנחנו כבר שלושה, ועם אשתו של אלון ארבעה, ועד כמה שאני זוכרת מתגובת עבר שלך, אפשר לכלול גם את בעלך - חמישה! חמישה נגד שישה מיליארד, אז מה? תייכף נכבוש ת'עולם!

אשר לטענה שבבית יותר קל ונעים ליולדת - לפחות מהעדויות שאני קראתי ושמעתי, זה פשוט לא נכון. בבית יותר *נעים* - *פסיכולוגית*, ולא מאיים כמו שם המפורש ההוא - "בית חולים" - וכל זה נכון לגבי השלבים ה*מוקדמים* של התהליך.

ככל שהתהליך מתקדם ומצב הדחק הגופני, אצל רבות מן היולדות, הולך ומתגבר - הנינוחות הפסיכולוגית מאבדת ממשמעותה לנוכח קול הגוף - ואז יותר *קל* בביה"ח, שבו יש אפשרות לקבל עזרה באמצעות משככי כאבים.

ועל הבטיחות הרפואית שהיילוד נהנה ממנה בביה"ח הרי אין ויכוח. זה מובן מאליו.

ובבית החולים לא כל כך נורא והאנשים שם לא כל כך רעים.

אבל לגבי התחתונים את צודקת. תחתונים באמת לא יהיו שם :-).

וברוקולי זה טעים.
אופטימיות - חשוב בשביל אשה יולדה! 238525
אה, הייתי אמורה לכתוב - לגבי התחתונים ה*תיאורטיים* את צודקת... לא חשוב.
כוכב נולד 238527
בגלל הגישה שאת מציגה, המצב בביה"ח ממעט להשתנות לטובה.

האינפלציה של התערבויות רפואיות לא משפיעה רק על האם אלא גם על התינוק. תינוק שאמו קיבלה אפידורל מתקשה יותר לינוק בהתחלה, תינוק שאמו קיבלה פטידין לטשטוש הופך רדום ומסומם לכמה שעות טובות, תינוק שאמו לא הצליחה ללחוץ בגלל האפידורל יחטוף פומפה של ואקום בראש ‏1 או גרוע מזה, מלקחיים, וייצא חבול ומצולק. הא לך טראומה על טראומה, טלאי על טלאי, והכל בבית חולים מודרני ומפוקח.

לידת בית עם מיילדת מנוסה, לעומת זאת, יכולה לענות על כל הקריטריונים של פיקוח רפואי - למעט אותם יומיים שלאחר הלידה, אותם הזכירה החשמנית בשבתה כדודה מודאגת. אם זה פותר משהו, רוב הנשים שילדו בבית מביאות את התינוק לבדיקה בבי"ח בתוך 24 שעות, ולו רק כדי שיוכלו לקבל את מענק הלידה.

ואגב, אני לא שמעתי על לידות בית שנגמרו באסון חו"ח, לפחות לא בארץ. שום תביעת פיצויים (והמיילדות, שחלקן פועלות 20 שנה ויותר, מבטחות את עצמן בסכומים גבוהים). לפי הסטטיסטיקה שהבאתי בתגובה קודמת, יש כ-‏15% מלידות הבית שמגיעות בשלב מסוים (לפני, במשך או אחרי הלידה) לביה"ח. ואחד התנאים ליילד בבית הוא מגורים של עד 20 (אולי 30?) דקות מבית חולים.

1 אגב, זה קרה לי, ומסביר הרבה.
כוכב נולד 238535
2. כשאת חטפת פומפת ואקום בראש - זה היה בגלל אפידורל? היה אפידורל?

3. האם הסטטיסטיקה שהזכרת מובאת באתר שהפנית אליו בתגובה 235823? אם זה זה, אני לא מצליחה להתמצא בו.

על כל פנים - האם יש איזו סטטיסטיקה נלווית - ב*אילו* לידות מדובר? כלומר - קודם כל, כמה מתוך לידות הבית הו לידה ראשונה, כמה שניה, שלישית וכולי. שנית, ה 15% המדוברים - כמה מהם לידה ראשונה, שניה וכו'.

בכל מיני פראמטרים, יש (לפחות לדעתי, אבל ככל שזכור לי, גם לדעת רופאים) להפריד בין הלידה הראשונה לבין אלה הבאות אחריה. ואולי יש (כך אני משערת) משמעות לנתון זה, ב*תוך* חמישה עשר האחוזים. כלומר - להשערתי, האחוז של לידות ראשונות עשוי להתגלות כגבוה, יחסית.
כוכב נולד 238538
2. לא יודעת למה חטפתי. ככה כתוב בטופס, והזיכרון של אמא שלי לא מה שהיה פעם.

3. הסטטיסטיקה מכאן: תגובה 237646
ומכאן: תגובה 237649
כוכב נולד 238542
2. טוב, לא ניכנס כרגע לגיל שלך, לא ניכנס כרגע לגיל של צביקה פיק ונעזוב את הגיל של הקטינות שהוא אוהב. אני פשוט אומר לך את זה בתור האמא של מזכ"ל ארגון הבריאות של האו"ם ותצטרכי לסמוך עלי: כשאת נולדת לא היה אפידורל. פומפות היו עוד הרבה לפני כן (נחשי למה).

3. אוקיי, קראתי, אבל השאלות ששאלתי בתגובה 238535 הן עדיין שאלות מעניינות.

4. אולי נתאבק בבוץ? וכשנתעייף נביא חצצית ופשוט *נשפריץ* בוץ. יהיה כיף.

:-) :-)
כוכב נולד 238544
ברור שלא היה אפידורל לפני 36 שנה. הגיל שלי הוא לא סוד, והתשובה "לא יודעת" היתה כפשוטה.

לגבי השאלות - לא מצאתי נתונים לגבי לידת בית ראשונה או שנייה/שלישית, אנסה לחפש.

4. אפשר לעשות עוגות?
כוכב נולד 268751
סיפרה לי מיילדת ותיקה שאתה דיברתי על הנושא: בתקופה שבה נולדתי, היה נהוג (לפחות בבי"ח הקריה) לתת ליולדות חומר מטשטש כחלק מהפרוטוקול. אפידורל לא היה עדיין, אז סיממו אותן ברכות. מדי פעם היו מרימות את הראש מהכרית: "מה קורה, כבר ילדתי?".
כוכב נולד 238667
ואם זה עוזר אחרי מעשה - אני רואה שהחשמנית לקחה קשה את המשפט הראשון שלי אלייך- אז המשפט הזה נאמר בחצי חיוך. אני לא באמת נוזפת בך ככה, והאחריות על האי-הבנה היא שלי.
כוכב נולד 238530
ומה פתאום את מסתובבת באייל בשלוש בלילה, תסלחי לי? ככה את מטפלת בילדים שלך?!

ואחר כך היא מטיפה לי על אחריות.
אני מתנצלת 238539
כוכב נולד 238435
נדמה לי שהנושא של ניתוחים קייסרים נירגע אחרי תביעה נגד בית החולים מאונט סייני ורופאיו. אני לא זוכר אם זו היתה תביעה משפטת או של וועדות הפיקוח הרפואיות.
אבל למה להתנצל כל כך הרבה? 238349
מה, לא סילקו מפה את הילדים? אם הייתי יודעת... :-)
ילדים? 238353
ילדים? 238356
בואי'נה, צוציקית, את בת פחות משלושים? עופי לישון!
238358
מספיק מבוגרת כדי להחזיק נשק וכאלה‏1, אבל ילדה, הא?
>בורחת בבכי למיטה, מיבבת, וסוגרת כאן את הדיון<

1לפחות תיאורטית
אוף את בעצמך :-) 238343
פציינט, לא קליינט. אוף, עבדתי קשה, מה הקטנוניות הזאת? :-)
אוף את בעצמך :-) 238528
קודם כל, להבהרה - אני עצמי תומכת בכל הסעיפים שהזכרתי (כלומר תומכת בסימון "כן" במשבצת המבחן האמריקאי).

1. אכן, בלידת בית אין פיקוח רפואי *צמוד* על התינוק בימים הראשונים. יולדות רבות מגיעות לבי"ח לבדיקות עד 24 שעות לאחר הלידה (בעיקר כדי להיות זכאיות למענק), ומעבר לזה המיילדת מגיעה לביקורת יומיים או שלושה לאחר הלידה. כמובן שאם התינוק יוצא עם צהבת, למשל, ממליצים להעביר אותו לאישפוז.

2. מרכז לידה = היתרונות של לידה טבעית, פלוס היתרונות של בית חולים. כך זה לפחות אמור להיות - מיילדת צמודה ותוכנית לידה אישית, וגם רופא וחדרי חירום בהשג יד.

5. בלידה טבעית נוהגים לחתוך את חבל הטבור רק לאחר שפסק מלפעום. כך שלידה במים לא אמורה לגרום נזק.

6,7,8,9 - כאן תורי לומר לך "נו, באמת, דודה". את מעידה שהיו לך לידות קלות ללא אפידורל, אשרייך. אבל האם באמת לא ידועים לך כל הנהלים הללו? מניעת היכולת לזוז בזמן הצירים (יש בי"ח שלא מרשים לקום לשירותים, ומספקים סיר). איסור ללדת בכריעה או בישיבה, לפעמים פשוט בגלל שהמיילדת הספציפית מנוסה רק ביילוד אשה שוכבת. אי מתן מים ומזון - בבי"ח מצמיאים יולדות, גם אם הלידה נמשכת 20 שעות. צמאה? הפתרון הוא כרגיל אינפוזיה. הנהלים האלה קיימים כמעט בכל בי"ח, בכל אחד מהם "מכה" אחרת, ולכן אני מתקשה כל כך לבחור ביניהם.

כנ"ל לגבי ה"לא יודעת" בתשובותייך לגבי ביות, שהות עם התינוק בבדיקות ומתן פיטוצין להוצאת השילייה - יש פה היתממות קלה שלא עונה על שאלתי האמיתית. העניין הוא לא עצם קיומן של הפרוצדורות השונות (כמו ביות חלקי או מתן פיטוצין), אלא הצורך לאפשר ליולדת לבחור בהן על פני אחרות. אם למישהי מתאים למסור את התינוק ללילה שלם לתינוקיה, תתכבד ותמסור אפילו לשבוע שלם. אבל חייבים ללכת לקראת היולדת שלא מעוניינת שהתינוק ימוש מטווח ראייתה. יש גם כאלה, ולא משנה לצורך העניין מה מניעיהן, כפי שאת לא חוקרת את מניעיה של זו שאמרה ש"התינוק מלוכלך". העובדה היא שבביה"ח עסוקים מדי ברוטינה, ואוטמים את האוזניים לבקשות "חריגות" (אני לא מאשימה אותם, אגב, עם השחיקה הזו ובתנאים האלה).

סתם דוגמה - אחרי הלידה נותנים לתינוק ויטמין K בזריקה. יש כאלה שמאמינים שהוויטמין נספג טוב יותר בטיפות, ומעוניינים לחסוך לתינוק זריקה כואבת. אם כזו תרצה לשהות ליד תינוקה בזמן הבדיקות (או לשלוח את האב, מה שבד"כ קורה) ולוודא שהבינו את הבקשה שלה, שמאפשרים מתן ויטמין בטיפות וכולי.

13. חייבת להודות - טיעון חזק :-) (ושמא נאמר, טיעון הדוק?). אני אחקור בנושא.

15. למה שלא יידעו את היולדת? כי אולי ביום שלישי לא בא להם. עובדה שלא מיידעים. קראתי את זה בעשרות סיפורים - ודווקא לא באתרים של ה"בולשיטולוגיה", וגם לא סיפורי תלונה ומכתבי תביעה. פשוט סיפור לידה רגיל, שורה 20 - "הרופא דחף את היד שלו ואמר 'אני עושה לך סטריפינג', אמרתי לו שאני לא רוצה אבל זה כבר היה מאוחר מדי". כאלה דברים. זה קורה הרבה, בגלל האוטומציה של תהליך הלידה והפיכתו לסרט נע - על חשבון היולדת.
רקטומות יש להם שמה וגם פי טבעות וכל מה שהם רוצים יש להם שמה 238578
פעם ויקטור אמר לאלגרה: אלגרה, תטלפני מהר לרופא בקופת חולים, כואב לי הכל! כואב לי הראש וכואב לי הגב וכואב ידיים וכואב רגליים ואני תיכף ימות.

טילפנה אלגרה אל הרופא ואמרה: דוקטור, בעלי ויקטור הוא מרגיש נורא רע הוא הולך למות כואב לו הכל הוא נורא חולה.

שאל הרופא: כמה חום יש לו? מדדת לו את החום?

הניחה אלגרה את השפופרת (לא סלולרי) ואמרה לויקטור: הוא אמר אם מדדתי חום.

אמר ויקטור: אלגרה! את רוצה שאני ימות? תטלפני אליו מהר ותגידי לו אנחנו פה אנשים שחיים על ביטוח לאומי. אנחנו לא יכולים פה למדוד מדידות והם בקופת חולים הם יכולים למדוד יופי כל מה הם רוצים הם יכולים למדוד ואנחנו פה לא יכולים ושהוא כבר יגיד לך מה לעשות.

אמרה אלגרה: יו לא נעים כבר טילפנתי הוא יתעצבן.

טילפנה ואמרה: דוקטור באמת תאמין לי לא סתם אני מטלפנת באמת בעלי ויקטור הוא מרגיש נורא ותבין אותי אנחנו פה אנשים שחיים על ביטוח לאומי אנחנו לא יכולים פה למדוד מדידות תאמין לי באמת אנחנו אנשים שחיים על ביטוח לאומי.

אמר הרופא: תראי, זה לא כל כך מסובך. תקחי מדחום, שימי ברקטום, אחרי שתי דקות תראי כמה חום יש לו ואז תטלפני אלי ותודיעי לי.

הניחה אלגרה השפופרת ואמרה: אמר אני צריכה לקחת מדחום לשים ברקטום.

התחיל ויקטור להתעצבן: נו באמת אלגרה! למה לא אמרת לו שאנחנו מאיפה אנחנו יהיה לנו פה רקטום! אנחנו אנשים חיים על ביטוח לאומי מאיפה יהיה לנו רקטום והם שמה יש להם רקטום! תטלפני!

נבהלה אלגרה ורק אמרה לעצמה בשקט: הוא יתעצבן הדוקטור כל היום אני מטלפנת...

טילפנה ותאמר: דוקטור נורא סליחה אבל אנחנו אנשים שחיים על ביטוח לאומי ובאמת תאמין לי אין לנו כאן שום רקטום תאמין לי אני מה-זה חיפשתי אין אין פשוט אין.

(המקהלה היוונית ברצ'יטטיב איטי: סת-א-א-א-א-ם עב-דה ע-ל-יו, לא חיפ-שה כלו-הו-הו-הו-הום! כלו-הו-הו-הו-הום!)

אמר הרופא בשקט ובסבלנות: קחי מדחום, שימי לו בפי הטבעת ואחר כך כל השאר כמו שאמרתי לך, ותודיעי לי.

הניחה אלגרה השפופרת ותיפן אל ויקטורה איש חיקה: כל רגע אומר משהו אחר קודם אמר אני ישים מדחום ברקטום עכשיו פתאום שינה את דעתו אומר אני ישים מדחום בפי טבעת.

עכשיו כבר ויקטור התחיל להשתולל: הקופת חולים האלה יימח שימם! הם הכל יש להם שמה הכל הכל! רקטומות יש להם שמה כמה שהם רק רוצים רקטומות ופי טבעות ומדחומות הכל יש להם שמה הקופת חולים האלה פי טבעות! ואנחנו פה מה יש לנו מה? אנחנו חיים על ביטוח לאומי אנחנו! על ביטוח לאומי אנחנו חיים תטלפני ותגידי לו איך אנחנו חיים לקופת חולים המנייאק הזה!

ותטלפן אלגרה ותבכ בכי מר: דוקטור באמת פעם אחרונה אבל באמת אנחנו אנשים חיים ביטוח לאומי אנחנו אנשים חיים אפילו לא אבטלה אנחנו רק לאומי אנחנו גם הבטחת הכנסה אנחנו אין לנו פה פי הטבעת תאמין לי...

אמר הרופא: תתקעי לו את המדחום בתחת.

ותנח אלגרה השפופרת ותאמר: אתה רואה? בסוף הוא באמת התעצבן.

אמר ויקטור: הוא התעצבן עלייך ולעומת זאת ברקת היא לא התעצבנה עלייך. ברקת היא מה יש לה להתעצבן עלייך ברקת היא התעצבנה על החשמנית לא עלייך בטח שלא עלייך רק על החשמנית היא התעצבנה למה החשמנית הזאת כלום כלום אין לה לתת לה כלום לא רקטומות לא פי טבעות לא מדחומות לא רקטומות. זאתי החשמנית כלום כלום אין לה כלום. ‏1

--------------

אני רוצה להבין: את שואלת *אותי* אם *לדעתי* יש מקום לשיפור בבתי החולים שלנו? *אותי*? (עוד לא עשיתי היום מספיק כוכבים. אלה כוכבים או כוכביות? עוד לא החלטתי)

תשובתי: כן, אבל בכל פעם שאני משוחחת על זה עם דני נוה - ותאמיני לי, אני משוחחת על זה *הרבה* עם דני נוה - כל פעם הוא דוחה אותי תילך-תבוא-תילך-תבוא, כל פעם יש לו איזה סיפור אחר, פעם איזה כנס, פעם בר מצוה, פעם חתונה לא עלינו. ברוך השם המון חברי מרכז יש להם שמה, המון. גם רקטומות. המון.

וכל פעם אני אומרת לו: אבל דני, זה לא טוב ככה, זה צריך להשתנות. בדרך כלל הוא כבר בדרך לאיזה ברית, אבל מדי פעם כשיש לו דקה זמן בשבילי, הוא אומר לי: תפני ליעקב, תדאגי שתוך ארבעה חודשים הוא ייקח לפחות בית חולים אחד ויפריט אותו טוב-טוב, באבו-אבו-אבוהו שהוא יפריט אותו, ואז ברקת תלד, ועוד איך היא תלד! על הכיף-כיפאק היא תלד!

ורק בגלל שעוד לא גיליתי איפה הבונקר של יעקב, האם אני חושבת שבינתיים כדאי לך ללדת בבית? לא יודעת, מה אני אגיד לך, לא יודעת. אלה החיים. בבית זה נראה לי אפעס... לא לגמרי בטוח. אולי אני באמת טועה. ומיילדת זה לא רופא ממש כשם שרופא זה לא מיילדת. אי אפשר להזיז קשישות בדואיות ממה שלימדו אותן לפני שמונים שנה. קשה, קשה.

לא רציתי להיכנס עוד פעם לקצ'קיאדה של הלידות שלי, גם בגלל שזאת קצ'קיאדה וגם שלא יבוא דורון יערי ויגיד לי למכור סדרה לטלויזיה.

אבל אם אני כבר עונה כאן מספסל הנאשמות, אז בקיצור: מתוך שש לידות, ארבע היו תוך כמה דקות, רבע שעה, בערך. זאת שעליה סיפרתי נגמרה בחדר הקבלה, ובשלוש האחרות המיילדות לא הסכימו לסידור הנחמד הזה והייתי צריכה לעבור איזושהי פרוצדורה, לפשוט את הבגדים, ללבוש כתונת בי"ח וכו' ולהגיע לחדר הלידה. *באמת* לא התחקיתי על הנהלים, הייתי באופוריה ושום דבר לא עניין אותי ומה שאני לא יודעת, אני לא יודעת. את רשאית לראות בזה היתממות.

ובימים של שתי הלידות הראשונות, אם כבר המציאו אז את המילה "נהלים" (סתאאם), אלה היו, קרוב לוודאי, נהלים שונים. בכל אופן זכור לי שבלידה הראשונה דווקא הביאו לי מרק. לא רציתי לאכול ואשה נחמדה, כנראה "כוח אדם" לא מקצועית, עמדה ושיכנעה אותי לאכול "לפחות כמה כפות".

וקשה לי מאוד לענות על אחת, שתיים, שמונה, שתים עשרה, ובעת ובעונה אחת לא להתייחס אל ה"מניעים", כפי שהגדרת. כי נדמה לי שהמניעים (שאני כידוע לא בהכרח קוראת להם מניעים אלא אולי יותר נשות-הזמן-החדש-נחמדות-וקצת-מחורפנות) - הם חלק מן הבעיה כאן.

ואם אמרת לל.ב.פ שבגלל התייחסות כמו שלה בתיה"ח לא משתנים - אז בי צריך לירות. בגלל אנשים כמוני העולם הוא מקום מחורבן.

נדמה לי שלפחות במיילדות השמרנית, זו שאינה מושפעת מן הרעיונות הטבעיים - משתדלים שלידה לא תימשך עשרים שעות, בין השאר משום שזה עלול להכניס את התינוק למצוקה מסויימת. שוב, מה אגיד לך - גם בזה אני מסכימה איתם (וזו לא רק היטפלות נקודתית, לא לעניין, לאיזה מילה שזרקת בהקשר לגמרי אחר - מקופל כאן עולם ומלואו)

----------
1 אה, מה המדיניות הלא-אחידה הזאת של השמטת פסיקים ונקודות שלא לפי עקרונות ברורים? - אל דאגה, עוד נפצח את זה יום אחד עד הסוף :-)
אודטה? 238580
היתה מתה 238581
רקטומות יש להם שמה וגם פי טבעות וכל מה שהם רוצים יש להם שמה 238586
כשאבי נ"י מספר את הבדיחה הנ"ל, היא גם כוללת נקישה מנומסת על דלת השכנים ושבועה בדמעות מצד השכנה ש‏1"בעלי יצא שלשום למילואים ולקח את הרקטום שלנו איתו".

1 לפעמים זה מתחלף ב"אחח, בדיוק לפני שבועיים נשבר לנו הרקטום כששטפנו אותו."
רקטומות יש להם שמה וגם פי טבעות וכל מה שהם רוצים יש להם שמה 238588
טוב, אני אוסיף את זה בגירסה הבאה.

וכיון שנתכנסנו - אתה רואה את התכנית של אודטה? אולי אתה יודע למה האלמוני שאל אם אני זו היא? גם היא סיפרה את הבדיחה?

חשמנית,
לא רואה טלויזיה ולא קוראת אודטה
רקטומות יש להם שמה וגם פי טבעות וכל מה שהם רוצים יש להם שמה 238594
אה! סוף סוף שאלה שאולי באמת אוכל לענות עליה! ‏1
אז ככה: אי שם בימים ה"עליזים" של הניקים שלך, כתבת מספר תגובות שיצרו את הרושם שאת דמות מוכרת מאד. נראה לי שיקירינו האלמוניים פשוט מנסים לעבור פרה-פרה בשיטת "הכורדי הזועם" על כל שמות הנשים המפורסמות בארצנו (עם קצת אלימינציה לצרכי ייעול), בתקווה שתשברי ותודי לכשיזרק השם הנכון.

אין לי מושג אם אודטה מספרת את הבדיחה הזאת. לפעמים אני מתפנה לצפות בירון לונדון ומספיק לראות אותה מפטירה בסאכאריניות את ההבטחה הנצחית: "ואני אהיה כאן" (אבל תשאלי את ברקת, לשתיים היה פעם איזה עניין משותף...).

איך אני בשבילך? ‏2

1 לתשומת לב עורך הטריוויה.
2 לא טוב? לא כסף!
רקטומות יש להם שמה וגם פי טבעות וכל מה שהם רוצים יש להם שמה 238595
מוזר, מוזר. דמות מוכרת מאוד? מה, זה שאני הבת של איש שפעם עבד עם דז'יגאן, כשלאף אחד לא ברור איפה מייצרים את זה, את הדז'יגאן, ואם זה אוכל הרבה שמן?

איך אתה אלי? יופי. טוב, את האמת? אולי הייתי מצפה שאם כבר חשפת אותי בקלוני, שאולי לפחות תתן איזה מחמאה, שאני אולי סיפרתי את זה הרבה יותר יפה מהשכנה של האיש במילואים (אני מבינה שלהסית אותך נגד אבא שלך זה לא בא בחשבון), או לפחות הרבה-הרבה יותר ארוך...

מה היה עם ברקת ואודטה? ספר, נו, אפ'חד לא שומע, שתיים בלילה.
כותרות מלוכלכות באייל 238671
כן, שאלתי אותך לדעתך, כבעלת ניסיון. לאחר שהוכחת אותי על אחת מטענותיי, ביקשתי לדעת מה דעתך על שאר הטענות (אל דאגה, זה לא ייכנס לשום מניפסט). ורציתי גם לראות אם יש דברים שלגביהם את מסכימה שהם שייכים לתחום ההיגיון הבריא. אם את מסכימה שאין להצמיא יולדת ‏1, אנחנו מסכימות על הנקודה הזו. האם המניעים, שכנראה מעצבנים אותך, פוסלים בהכרח את הטענה?

לא משנה, אני רואה שאין לך חשק להיכנס לזה :-) לי היה חשוב לפרט נקודות מעשיות, תיקונים נקודתיים לגמרי ולא טענות מעורפלות או אנקדוטליות.

אגב, ארבע לידות של רבע שעה זה בכלל לא קצ'קיאדה, זה נתון לספר של גינס.

1 כן, עושים את זה, והביקורת על הנוהל הזה דווקא לא באה מאתרי "הרוח הרוחנית" אלא מ"המדריך הישראלי להריון ולידה" של בר ורוזין, המכונה גם "התנ"ך", שהוא המיינסטרים שבמיינסטרים בתחום הזה. וכדי לא לעבות יתר על המידה את הערת השוליים הזאת, שאר דבריהם של בר ורוזין כתובים ב תגובה 238670 . אגב, בספר מובעת התנגדות נחרצת ללידת בית.
החשמן המגלח, והכחול הוא בעין המתבונן 238692
עונה לתגובותייך במעורבב, לא לכל אחת לחוד.

במדריך בר-רוזין עילעלתי פעם (לא יודעת איפה, בחנות?). מתי הוציאו אותו? אני משערת שלא בשנים האחרונות. עד כמה שידוע לי, כמה מן הדברים המוזכרים שם הם כבר נחלת ההיסטוריה וההתנגדות להם אינה נחוצה עוד.

זה שאת אומרת שלא נותנים לבנאדם לשתות כוס מים, זה באמת הוציא אותי מדעתי. לא ייאמן. מה יש להגיד? חארות...

עוד מגלחים? כבר לא מגלחים, נכון? בלידה הראשונה גילחה אחות. לא רציתי לעבור שוב את אותה חוויה, ולקראת הלידה השניה החשמן גילח. וואללה, צ'מעי, מי היה חולם שחשמנים מצומחי זקן יודעים לגלח ככה... המיילדת התפעלה מהשלמות (ברצינות :-)).

(את רואה שאני, אך ורק מתוך כוונות חברותיות, חושפת כאן את כל בני מעיי, וההגינות המינימלית מחייבת שתודיעי, סו"ס, לציבור המעונה ששנתו נודדת - מיהו האינסטלטור??!! דור שלם דורש אאוטינג!! סתאאם, סתם)

לפחות בהדסה עין כרם, שם ביקרתי יולדת לפני כשנה - יש ליולדות גישה חפשית לתינוקותיהן ואפשרות להיניק אותם בלי שום הגבלה. יש לשער שזה כך בעוד בתי חולים. גם לא הוציאו את הבעל אל מחוץ לחדר הלידה, לא אסרו על היולדת לקום והיא קמה, הלכה לשירותים ונדמה לי שהתקלחה בעזרת בעלה.

אולי תבררי - אולי באמת שם, בהדסה עין כרם, הגישה היא ידידותית למשתמש יותר מאשר במקומות אחרים ואולי זה אפילו שווה את הנסיעה (או אולי אפילו שהות מראש בירושלים, אם יש ביכלתך).

סתם... הרי זה לא יהיה.

מהי עצה? עצה, פעמים רבות, היא חותמת גומי שאנו מבקשים להחלטה שכבר החלטנו. נראה שאת כבר החלטת. לגיטימי, לגיטימי לחלוטין.

אולי באמת אני הייתי האדם הלא נכון במקום הלא נכון, והיית צריכה לשוחח עם מישהי הקרובה ברוחה לאורח המחשבה שלך.
ובכל מקרה, בין אם תלדי בבית, בבית חולים, במרכז לידה או בשדמות בית לחם - אני משערת שהכל יתנהל כראוי. אין שום סיבה שלא.

אכן, סוציולוגי. צריך לזכור - לא, בעצם, אין שום צורך מיוחד לזכור, ואעפי"כ אזכיר בלשוני המאוד-לא-סוציולוגית: כל העייסק התחיל בשנות השישים מכמה אמריקאיות-מעמד-בינוני, משועממות, חסרות סיפוק, שחשו שלא נטלו חלק מרשים מספיק, מיוחצ"ן מספיק, במהפכנות הכללית, אז הן אירגנו להן מהפכנות פרטית. ייתכן שבלעדי החלוצות הנ"ל ברקת הדעתנית אפילו לא היתה יודעת שהיא לא אוהבת שאומרים לה מה לעשות.

מה אני מקשקשת? ברקת היא ברקת, והיא היתה יודעת.

ובכל כך לא באתי לומר שבתי החולים והרופאים הם גן עדן עלי אדמות. הם בהחלט לא.

---------

קצ'קיאדה פרק ב/9143

סטטיסטית, יש סיכוי שההריונות שמן השני והלאה יתקצרו, בהשוואה לראשון. אצלי קרה ההיפך: חמשת הריונותיי הראשונים נמשכו כולם בין שלושים ושבעה לשלושים ושמונה שבועות. מתוך ששת אהוביי הסנסציוניים, דווקא אהובי הקטן, המתוק, השישי, חיכה עד ליום אחרון, סוף השבוע הארבעים - התל"ם המיתולוגי. באותה תקופה, כל מי ששמע מפי תמיהות בעניין זה, אמר - נו מה את רוצה? טוב לו, הוא לא רוצה לצאת..

במשך אותם שבועיים היו בנותיי מניחות את ראשיהן על בטני ושרות לו מזמור עתיק יומין, מלא תקווה ואופטימיות, שלימדתי אותן. לא מצא חן בעינינו "ברל'ה", כי ברל'ה הוא הרי ברל'ה, אז איכשהו, שרתי יום אחד - "יוסל'ה...", ואחריי המשיכו הילדות במרץ, באהבה, במתיקות, תוך צחוק מתגלגל: "יוסל'ה, יוסל'ה, צא החוצה, אמא ואבא יקנו לך עוגה...".

------------

לטפי את הבטן ותמסרי ליוסל'ה ד"ש ממני.
אהממ... 238694
הרהור עגום בעקבות האמריקאיות המשועממות - מי צריך את גיל רונן כשיש אותי..
השרברב המבדח וגו' 238702
אתחיל מהאמצע - מי אמר לך שהחלטתי? כו-לה זרקתי משפט על לידה בבית. לעת עתה אני קוראת, שוקלת, חושבת, שומעת, אפילו קוראת תגובות של אמהות לששה ילדים, שערי בנפשך.

מדריך בר-רוזין פחות מעודכן ממה שכדאי היה - מהדורה אחרונה מעודכנת ל-‏1998, יצאה גם מהדורה דקה יותר ב-‏2002. אבל הים אותו ים, בשינוי ניואנסים.

(כאן מגיעה התעלמות סמי-אלגנטית מההערה שלך על האמריקאיות).

מה שחשוב לי הוא ללדת עם מיילדת צמודה שתשעה לרצונותיי ולאפשרויותיי קודם כל, בלי לזרז אותי כי יש צפיפות בחדרי הלידה. לא עניין הבית חשוב כאן. אם אוכל לשכור מיילדת פרטית בתוך בית חולים, אעשה את זה. אם אצטרך להביא אינסטלטור, אעשה גם את זה (רק בלי הפומפה).
מי בכלל אמר שהיא החליטה 238706
דוקטור מרנצנבוים, אתה רואה מה שאנחנו צריכים לסבול כאן??!! שבוע אנחנו לא עוצמים עין ובסוף היא בכלל עבדה עלינו בעיניים!!

הרעיון של מיילדת צמודה בתוך בית חולים הוא רעיון טוב מאוד.

-------------

*לשכור*; לא רק אמריקאיות שנות שישים

אני חושבת על הנושא הזה את מה שאני חושבת על הרפואה האלטרנטיבית ובערך על כל נושא בעולם - זה מונע ע"י אינטרסים כלכליים.

רק שבעוד שבמקרה של האלטרנטיבית זה בסה"כ ברור וגלוי, כאן, בעניין זה, קשה לשים את האצבע על פושעי אוסלו. אולי עוד אגלה, יום אחד.

כמובן, כל זה אין לו קשר ישיר להחלטה שלך, זה לא מתנהל ברמה הזאת. ובכל זאת, אם לוקחים בחשבון, לו במסוייג, את ההנחה הכלכלית - הצעד הבא הוא שמסע ההשמצות המאסיבי כלפי בתי החולים הוא אינטרסנטי, לא כולו "רוח רוחנית" ואיננו לגמרי מבוסס.

כשהייתי בהדסה עין כרם לא ראיתי משהו שמזכיר סרט נע וממעט החוויות ששמעתי מן היולדות, לא זירזו שם אף אחת, לא בגלל צפיפות ולא בגלל הבת דודה של הצפיפות.

אבל שימשיכו לפתוח אתרים, מה'כפת לי.

מיילדת צמודה בתוך בית חולים - רעיון טוב, אמרתי כבר? הנה, אומרת עוד פעם.
מי בכלל אמר שהיא החליטה 238778
נו, מה אני אשמה שחצי מילה על העניין הזה מקפיצה את כל העולם? :-) בחיי שלא ידעתי שזה ככה. אף פעם לא עשיתי תוכניות לידה אינדיבידואליות. אגב, תגידי לדוקטור שלך שאפשר כבר להוציא את המדחום מהתחת של ויקטור.

לגבי האינטרסים הכלכליים - האינטרס שעולה בדעתי הוא דווקא הפוך - בתי החולים מעוניינים לשמר את ההגמוניה שלהם בתחום הלידות (ע"ח מרכזי לידה ולידות בית), כדי להמשיך לקבל את המענק הנאה שלהם על כל לידה, משהו סביב 6,000 שקל. במקרה שיולדת בלידת בית נרשמת אח"כ בבי"ח, גם אז הוא מקבל את המענק.

מה שכן, אישור של לידות בית יסייע למיילדות כמובן, אם כי יש גבול למספר הלידות שמיילדת אחת מסוגלת להתחייב אליהן מראש, פשוט בגלל שהתל"מ נוטה לתעתע (נדמה לי שהן מתחייבות ל-‏6-8 לידות בחודש ולא יותר). אבל אישור כזה כן יכול לחזק את המעמד המקצועי שלהן ולהוסיף עוד הכשרות ומיילדות חדשות לתחום הזה.

יכול להיות שיש אינטרסים כלכליים אחרים, ואם למישהו יש רעיון, אשמח לשמוע.
מי בכלל אמר שהיא החליטה 241229
חוץ מאותה תקרית אפידורל, שגם היא למעשה הסתיימה בטוב ורק צרמה בגלל האופן שבו נעשתה, מחלקת היולדות בעין כרם היתה יעילה מאוד לשני הכיוונים. הם אמנם זירזו תהליכים, אבל לא היה נראה שהם עושים משהו לרעת היולדת, המיילדות היו אסרטיביות מאוד לטוב ולרע - באחד החיבורים למוניטור, סיפרו לי שהפעילות הרחמית שלי לא מרשימה אותן אך בשלב הפעיל של הלידה הן היו מועילות ויעילות עד מאוד ופרט לשטיקים שלי (שדרשו בין השאר מוזיקה אלקטרונית ברקע) הציעו שטיקים משל עצמן (מראות ותנוחות משונות).
במחשבה שניה, היתה לי לידה קצת קינקית.
רקטומות יש להם שמה וגם פי טבעות וכל מה שהם רוצים יש להם שמה 241231
אני דווקא מכירה כמה וכמה יולדות שהיו בשמחה נשארות עוד כמה ימים במחלקה. אני גם מכירה יולדות שהתעקשו לא לתת לילודיהן חיסונים בבית החולים כדי לחסוך מהן את כאב הדקירה וברחו מהמקום המרושע הזה כל עוד נפשן בן.
לידה ביתית לא מתאימה לכל אחת, אבל כנראה כמו כל דבר שמגיע לישראל, הכל נלקח לקיצוניות מוזרה, כמו למשל תיאוריית הרצף. אני לא חושבת שנושאים כאלה צריכים להיות שחור-לבן מוחלט אלא אם אפשרות ומוכנות לשינויים.

בבוסטון, כל הריונית רשאית להחליט אצל מי היא רוצה לעשות את מעקב ההריון שלה - מיילדת או רופא נשים ומבצע/ת המעקב הוא זה שילווה אותה במהלך הלידה. נטייתי הראשונה היא לכיוון המיילדת ולו בשל נסיונה הגדול יותר.
אוף את בעצמך :-) 238529
17. ולגבי הנקה - שוב, העניין הוא לא הבחירה להיניק או לא להיניק, אלא התמיכה של בית החולים בבחירת היולדת. תינוק שהתרגל לבקבוק בגיל יום, יתקשה לחזור לינוק מהשד (מה שדורש ממנו יותר מאמץ וגם "אחיזה" אחרת).
אוף את בעצמך :-) 238587
הכל קשור זה בזה. הבחירה להיניק או לא וכיצד היא נעשית, הבחירה הזאת - כל זה קשור ישירות בתיאור שתיארת, של התינוק המתרגל לבקבוק בגיל יום ואחר כך מתקשה לחזור לינוק מהשד. גם אני חשבתי ככה פעם, ובפועל גיליתי שלא כצעקתה. תינוק שהוזן פעם-פעמיים - וגם עשר פעמים, מבקבוק, אולי באמת יתבלבל קמעא ואולי לא - ואז יינק מן השד, ויוכל להיזון גם בדרך אחרת כלשהי, אם אימו תבחר בכך או אם יתגלה שזו הדרך שהוא אוהב.

בזאת אינני אומרת שבית החולים רשאי לזלזל ברצון היולדת. הוא צריך לכבד אותה ולתמוך בה. העניין הוא עם ה*בולשיטולוגיה*, שגורמת לאשה להיות כל כך חרדה בנושא זה.

לפחות במקרה שלי - חשבתי ככה משום שחשבתי ככה, וגם משום שחמותי חשבה ככה.

העניין הוא שכשאת חושבת ככה זה לא בגללך, לא בגללי ולא בגלל חמותי. זה *בגללן*.

איך זה שתנועה שכל רצונה שהאשה תהיה נינוחה ומאושרת ושליווה ושהתינוק יהיה נינוח ומאושר ושליו - יוצרת גדודים של נשים כל כך עצבניות ומבוהלות? אין כאן איזה משהו דפוק מהיסוד?
אוף את בעצמך :-) 238666
אני חושבת ככה *בגללן*?

למה באמת אני חושבת ככה? בטח לא בגלל חמותי (שאינה) ולא בגלל אמא שלי. את הגישה של הדור הקודם (אמא שלי לצורך העניין) בכל הקשור לרופאים ורפואה אני ודאי לא מאמצת. הדור הזה הריץ אותנו לרופאים על ימין ועל שמאל, קצת מתוך חרדה מובנת וקצת מתוך רצון לסמוך על רופא, אני לא שופטת את המניעים עכשיו, אבל השורה התחתונה היא שהריצו אותנו לבית חולים ביפו לעשות תפקוד ריאות, לבית חולים בתל אביב לבדוק את הפלטפוס ולרופא פרטי ברעננה שיגיד אם מבנה העצמות שלנו נורמלי, ואלוהים יודע מה עוד. למבנה העצמות שלום, אבל עד היום אמא שלי אומרת דברים כמו "את חלשה, אולי תבקשי שייתנו לך זריקה נגד זה", וכשרצתי לחדר מיון בגלל דאגה גינקולוגית לא מזמן, היא אמרה "לפי דעתי יאשפזו אותך יומיים שלושה עד שתרגישי יותר טוב". לדעתה זה בריא וחיוני לשהות בבית חולים, אולי זה מחזק את הגוף והנפש, מי יודע.

אין ספק, הדור של מולידיי נתן אמון מלא ברופאים, רצה שרופאים יושיעו אותו, ורופא שהכזיב (כלומר, לא הסכים לתת אנטיביוטיקה לשפעת) היה בסך הכל תירוץ לעבור לרופא אחר, אם אפשר אפילו לקופ"ח אחרת, ולהתחיל את כל ההיסטוריה הרפואית מחדש. אצלנו היו מעבירים כרטיסי חבר של מכבי בגניבה מאחד לשני, כי מכבי היו מקבלים חולים בשבת (נדמה לי שזה היה היתרון הגדול שלה), וככה היינו מבלים, כילדים, על ספסלי ההמתנה של מכבי ביום שבת בבוקר, ממתינים לעוד מרשם מוזל לאקמול). מים גנובים ימתקו, כי בכלל היינו כולנו חברים בקופ"ח לאומית. איך הם דאגו לנו, ההורים, שיהיו בריאים. באמת.

* * *

מה שאת קוראת עצבנות ובהלה (אני עונה לגבי עצמי, כמו ששמת לב, לא לגבי "הנשים ההן" שמאמינות בבולשיטולוגיה), הוא בעצם דעתנות שהתפתחה כלפי אחד התחום האחרונים במערכת שבו זכויות החולה לא נשמרות. את יכולה לנתח את זה פסיכולוגית, על סמך האינפורמציה שסיפקתי לך פה בשפע, את יכולה להגיד שזה סוציולוגי או פתולוגי או מי יודע מה. אני לא אסכים ללכת לרופא שיניים שמתייחס אלי בצורה מחפירה, למה שאלך לרופא מיילד שמתייחס אלי כך?

אני אכן רוצה להיות רגועה, ולהכין לעצמי את התנאים המתאימים ללדת, ואני מסתכלת מסביבי ורואה שהדבר הזה כרוך במאבק. לעלות על בריקדות בשביל זה, ממש לא כדאי במצבי הנוכחי, אז המאבק הקטן שלי מתמצה בניסיון לאפשר לעצמי לידה יותר כמו שאני חושבת שהיא צריכה להיות, ופחות כמו שאנשי הסרט הנע עושים ממנה.
אוף את בעצמך :-) 240453
אני רוצה להגיד לכם שהפחדתן אותי כהוגן ושזה עתה החלטתי, שבחיים שלי, אבל בחיים שלי, אני לא נכנסת להריון. אמא'לה.
אוף איתי :-) 241179
א. מכוח הסמכות שניתנה לי ע"י אמא אדמה הנני ושטפתי מנשמתך בעזרת אגלי טל רעננים וצוף פרחים מתוק - את כל התגובות המכבידות עליה. שכחי אותן. כל דבר בעיתו.

ב. ועכשיו, בנשמה מטוהרת - עלייך לפרוץ בצחוק רם, לקרוא את תגובה 237668 - ולזכור רק אותה!
אוף את בעצמך :-) 241266
למה? בינתיים כיף חיים! (1)

(1) ל.ב.פ מתענגת על שליש ב', כולל שיבת התיאבון, העירנות והרצון לחיות, ומדחיקה לגמרי כמה שליש א' היה פיכס.
אוף את בעצמך :-) 241302
פספסת, הן מפחידות אותך מפני הלידה. ההריון זה כיף.

(איילת, בהזדהות עם ל.ב.פ. בכל מה שנוגע לשליש שני)
אוף את בעצמך :-) 241312
לא חייבים ללדת, וכבר היו דברים מעולם:

(העדינים מתבקשים לא לגלול את העמוד כלפי מטה).

______________
ברקת, שכל תחלופת גזים נדמית לה לאחרונה כתנועות עובר.
לפני שאתחיל את ההקדמה למבוא של נאומי, רק כמה מילים ‏1 238670
מתוך "המדריך הישראלי להריון ולידה" של ד"ר עמוס בר וטלי רוזין (עמ' 383):

"כבר היום ברור שיש דברים שאינם פוגעים בבטיחות הלידה וחייבים לשנותם:

אין צורך בחוקן לכל יולדת, הגילוח הוא פעולה מיותרת, חיבור לעירוי לא תמיד נחוץ בלידה רגילה ומהירה המתקדמת היטב, וגם חיבור אוטומטי למוניטור לכל משך הלידה אינו הכרחי...

מזון אמנם מתרוקן לאט יותר מקיבת האם ההרה, רפלקס ההקאה ירוד אצלה במעט, ובזמן צירי הלחץ יש הקאות, אך כל אלה אינם סיבה מספקת למנוע כוס מים מאשה שנמצאת שעות רבות בלידה שאינה מסובכת.

חתך חייץ המתבצע באופן אוטומטי בלידה ראשונה הוא פעולה מיותרת, וכמוהו גם חוסר האפשרות להתהלך לאחר הקבלה לחדר לידה. גם הגשת הסיר למיטה מיותרת. אפשר בהחלט לתת ליולדת לגשת לשירותים, גם אם ירדו לה המים...

..אין צורך ללדת עם זרקורים המכוונים לפתח הנרתיק. אור עמום מספיק בהחלט, ואילו השכיבה על הגב - שאמנם נוחה מאוד לצוות - מנוגדת למעשה לכל היגיון...

שינויים דרושים גם במה שנהוג היום לאחר הלידה: אין שום סיבה הגיונית להוציא את הבעל אחרי הלידה אל מחוץ לחדר הלידה ולהשאיר שם את אשתו לבד לשעתיים. ברוב המקומות כבר ניתנת אמנם ליולדת האפשרות להיניק ולהחזיק את התינוק אחרי הלידה, אבל יחד אם זאת לא מאפשרים לה בדרך כלל לראות אותו למשך 6-12 שעות לאחר הלידה, וזה בפירוש מיותר.

גם ההחלטה לא לתת לאם גישה חופשית לתינוק ולהאכלתו במשך כל שעות היממה מצביעה על גישה מיושנת שדורשת שינוי ומהר, ומתן תוספות המזון לתינוקות במשך הלילה ללא התייעצות מוקדמת עם היולדת היא ממש שערוריה" (השגיאה התחבירית במקור).
לפני שאתחיל את ההקדמה למבוא של נאומי, רק כמה מילים ‏1 238867
מהנסיון המשפחתי:
6, 8, 10 ו 14 עובדים.
11 - לא צריך ממש לרחוץ אבל אפשר לפחות לנגב קצת.
17 - זה לא נורא אם התינוק יקבל בקבוק אחד או שניים בלילות הראשונים ויתן לאמא שלו לישון רצוף, הנזק שתעשה לו אמא בהתמוטטות עצבים יכול להיות גדול מהנזק שיעשו לו שני בקבוקי מטרנה.
3. מילדת פרטית (אני מכיר את התנאים בתל השומר) אומר שבכל מהלך הלידה (גם בשלבים הראשונים שבהם היא לא חיונית) תישאר איתך המיילדת בחדר הלידה (פעם היה גם אפשר לבחור את המילדת אבל הנוהל הזה בוטל). אם יש לך מלוה אישי שיהיה איתך זה ניראה מיותר, אם את הולכת לבד אז כדאי לחשוב על זה.

לגבי 13, האיומים בדבר צניחת הרחם וירידה בהנאה המינית ניראים לי מוגזמים (לגבי השני אני יכול לדווח שלא נירשמו תלונות בטווח הארוך), בסך הכל מדובר בשריר שיכול להיות גם חזק וגם גמיש, בקורס ההכנה ללידה מלמדים חוץ משיטות העיסוי גם תרגילים לחיזוק ריצפת האגן (ומבטיחים שזה ימנע צניחת רחם ובריחת שתן בהמשך החיים).

בהצלחה.
לפני שאתחיל את ההקדמה למבוא של נאומי, רק כמה מילים ‏1 239016
תודה על המידע. סעיף 3 נראה רלוונטי מאוד.

ומשהו שמצאתי היום - טבלת השוואה מעודכנת בין נהלי בתי החולים השונים (דורש רישום חינם):

פינת העצות ליולדת: דבר הגבר 239020
התלבטתי אם לכתוב, כי אין לי ניסיון ישיר בלידה עצמה. אבל בכל זאת רציתי לבקש לא להזניח שתי נקודות נוספות, שאולי בלהט ההתרגשות בעניין אפידורל, מיילדות ודולפינים, אולי נשכחו.

ראשית, כדאי לברר אילו איבחונים לפני לידה אפשר וצריך לעשות. כל הסיפור הזה עם מי שפיר ויחס 1:200 (או מה שזה היום) זה התלבטות חשובה, גם כל בדיקות ההתאמה הגנטיות, איקס שביר, טאי זקס, גושה, וכולי. לפחות שהאינפורמציה תהיה.

דבר נוסף, לוודא שיש מישהו(או מישהי) שיכול לעזור בימים (ובשבועות) הראשונים *לאחר* הלידה. מניסיוני עם הראשון שלנו, אפילו שני הורים בלתי מנוסים זה מעט מידי. מישהו שיכול לבשל, לסדר ולעשות קניות יכול מאוד להועיל.
פינת העצות ליולדת: דבר הגבר 239023
צודק לגמרי, והתשובות לשני הסעיפים הן כן וכן - הדברים נלקחו בחשבון (אם כי אותו יחס של 1:200 צפוי להדיר שינה מעיני בשבועות הקרובים).
או, 238409
סוף סוף אני מבין מה זה ''לידת עכוז''.
או, 241190
זה הטריגר לעורכי דין שנוצרו ממין אנאלי, לא?
אופס, בגללך 238245
עד עכשיו מעולם לא אמרתי ''דוסית'', או ''דוס''. לא טוב.
מעט קרן אור, והלאה שחור! 269744
גם לגברים מותר סיפורי לידה?
בהריון הראשון לקחנו יחד קורס הכנה ללידה, זה היה בזמנו התנאי של ביה"ח לכניסתי ללידה.
המדריכה באה אלינו הביתה ואני שכבתי על השטיח ותרגלתי גם כן נשימות וכיפופי ברכיים והרגשתי מחובר לצד הנשי ובאופן כללי מתקדם.
בבית החולים, אחרי ירידת מים, חיכינו עם צירים איטיים כמה שעות.
מרוב שיעמום התעמקתי במוניטור וגליו, ואפילו הגעתי להישגים נאים,
תיכף מגיע לך ציר, תתחילי לנשום עמוק....
אחרי דקה, אמא..אמא...

היו שם שתי מילדות, רופא כמעט לא נראה בשטח, אחרי הכל, הבכירה עבדה שם המון שנים ולא נזקקה לרופא אם אין סיבוך.

המיילדת השניה הייתה גברתנית שעלתה מרוסיה, ומאוחר יותר בעזרת כוחה העצום לחצה (אשתי טוענת שהיא ישבה על בטנה).
שמה של הגברתנית היה לתדהמתי בדיוק כשם שחשבנו להעניק לבת שתיוולד לנו, בישרתי לה בשמחה שאנו מתעתדים לקרוא לתינוקת על שמה.

מסביב (רק וילונות הפרידו) עלו מדי פעם זעקות שבר של נשים בשלבים מתקדמים, ואשתי בדמעות השביעה אותי שלא אעזוב אותה, כנראה כבר הרגישה שאני מתחיל לאבד סבלנות, משתעמם מהמוניטור, ושוקל לרדת לקיוסק לקנות צ'יק צ'אק בפלה ועיתון.

וכולם שמחים ופתאום איזה יופי, וזה בכלל בן... הלך השם שתכננו לבת, סליחה מיילדת, פעם הבאה.

אחר כך הסתבר משיחה עם המיילדת הותיקה שניהלה את הלידה בלי רופא, שהיא הייתה גם המיילדת שלי עצמי (נו בטח שאני מכירה את אמא שלך, יילדתי אותה, רגע, לפי החשבון זה יוצא אתה ולא אחיך הגדול) והשנה היא יוצאת לגימלאות.

הייתי גם בלידה השניה.

והלידה של בן הזקונים הייתה כבר בניתוח קיסרי, זה קרה אחרי תרחישי הזוועה שצוירו בפנינו ללא כחל וסרק במקרה ונלך על לידה רגילה.
כמה התחננתי, בקשתי, שירשו לי להכנס לניתוח, הבטחתי שאני קר מזג, צופה מוניטורים מקצועי, כלום...

לידה ראשונה שחשתי חולשה. בדידות, מנוטרל מאחריות לחיי, שם מחוץ לחדר הניתוח הרגשתי כמי שנמצא בגיא צלמוות.

בצר לי הודיתי למחנכת מכיתה ו' שחייבה אותי לכתוב חמישים פעם את תהילים כ"ג, ואמרתי אותו מדי פעם לעצמי בלב.
אפידורל וכדורי טניס 235853
בלידה הראשונה היינו ממש בסדר, הלכתי עם אשתי לקורס הכנה ללידה, היא למדה לנשום ואני למדתי להגיד "תנשמי ! תנשמי!". חוץ מזה למדנו מהאחות יהודית ( הקרויה בפינו עד היום (במלרע) "יהודית הדידקטית") שאפשר לעסות את הגב עם כדור טניס , ושאפשר לאכול קצת שוקולד בזמן הצירים.

כשהגיע היום (בעצם הלילה) הגדול, התיק עם השוקולד וכדור הטניס כבר היה ארוז. בבית החולים עיסיתי, אבל לא ממש עזר. לאחר התלבטות, אשתי הלכה על אפידורל, והנה- יתרון! גם כאב פחות, וגם את הניתוח הקיסרי שהיה צריך לעבור בסופו של דבר, היא עברה ללא הרדמה מלאה. מסתבר שאם צריך לעבור קיסרי מהיר(להבדיל ממתוכנן), אין זמן לאפידורל, אז הולכים להרדמה מלאה.

אין לי כלום נגד כל השיטות הטבעיות והחצי טבעיות, אבל בסופו של דבר, צריך לחשוב דווקא על מקרי הקיצון.
אפידורל וכדורי טניס 235862
ברור, אני לא מציעה לקחת צ'אנסים מיותרים.
אלא שהרושם שלי הוא, שהפרוצדורות הרפואיות השגרתיות דווקא מעודדות את התפתחותם של מקרי קיצון.
אפידורל וכדורי טניס 235864
אין לי מושג מה היה אצלכם אבל קיסרי אמור להיות מקרה מאוד לא שכיח. למרבה הצער הוא שכיח יותר ממה שהיה יכול להיות לולא השתמשו כל כך הרבה באפידורל .
אפידורל מגדיל שכיחות לידות התערבותיות (ואקום וקיסרי, למשל) כי הוא מונע מהיולדת לעזור לעצמה ללדת.
אפידורל וכדורי טניס 235867
איך הוא מונע מהיולדת לעזור לעצמה וכולי?
אפידורל וכדורי טניס 235872
הוא מונע תנועתיות. היולדת שבחרה לקבל אפידורל מחוברת לאינפוזיה ולמוניטור באופן קבוע. היא לא יכולה לרדת מהמיטה. שכיבה היא התנוחה הגרועה ביותר לקידום לידה. תנועות דרושות לזרוז הלידה, תורמות לירידת ראש העובר.

איך מגיעים מכאן לקיסרי ? שעות רבות של לידה שלא התקדמה (ולא פלא) יכולות לגרור החלטה כזו. למרבה הצער, "רבות" זה מונח יחסי, שמושפע גם מהצפיפות בחדרי הלידה בבתי חולים מסוימים.

במקרה הטוב, הלידה התקדמה, והגיע שלב צירי הלחץ.
היולדת לא מרגישה אותם. לולא היה פלג גופה התחתון משותק - היא לא היתה יכולה להימנע מללחוץ. כעת, אינה חשה בצירים ולא בשום דבר מהמותניים ומטה, ומקבלת הוראה מהמילדת ללחוץ, ולוחצת בעיקר בשרירי הפנים... אם הלחיצות לא אפקטיביות, הן לא יזיזו את התינוק ותדרש יותר עזרה של הצוות הרפואי. עזרה כזאת עשויה להתחיל בחיתוך חיץ הנקביים ולהסתיים בואקום.

אני לא בעד הוצאת האפידורל מחדרי הלידה. אבל הייתי רוצה שהבחירה בו (או בכל פרוצדורה וגישה) תעשה מתוך ידע.

הערה אישית. עם כאבים של חולי אני מתמודדת גרוע.
אצל רופא שיניים בוחרת הרדמה מקומית+גז צחוק. אני ממירה את הכאב והפחד בחצי שעה של התאוששות אחרי הטיפול.

אבל ללידה הגעתי בריאה ואני רוצה להישאר כך. אני יודעת שיש הפוגות בין גלי הכאב, שאפשר להחלישם ע"י מגוון אמצעים לא פולשניים (נשימות, מקלחת, ווקליזציה, תנועות מעגליות ועוד). אני בוחרת לידה מהירה ככל האפשר, ללא חתך, עם תינוק עירני בסופה וכאב שהסתיים ברגע שהתינוק נולד.
אפידורל וכדורי טניס 237305
האם אפידורל משפיע על עירנות התינוק?
אפידורל וכדורי טניס 237396
אני לא בטוחה לגבי אפידורל.
אבל פטידין - משכך כאבים נפוץ נוסף - עלול ''לסמם'' את התינוק, ולהקשות על היניקה.
אפידורל וכדורי טניס 237401
ואני שמעתי שהפטידין הוא אח להרואין.
אפידורל וכדורי טניס 237407
בהחלט אח. אבל יש אחים ויש אחים, אתה יודע. למשל, האח של בן-ארצי המתאבדן הפוטנציאלי הוא סמולני ידוע.
אפידורל וכדורי טניס 237413
אני תמיד מתבלבל, איך קוראים לחומר שמזרז את הלידה? לא פיטידין? (אולי פיטוצין?).
אפידורל וכדורי טניס 237414
ואני חשבתי שקוראים לו ''תדחפי''.
אכן, פיטוצין 237415
אפידורל וכדורי טניס 237399
נדמה לי שקראתי פעם שתינוקות שאימותיהם קיבלו אפידורל נולדים קצת יותר ישנוניים, או פחות עירניים, או משהו כזה. לא יודע אם זה טוב או רע, יכול להיות שזה דוקא עוזר להם לעבור את התהליך בצורה פחות טראומטית.
אפידורל וכדורי טניס 237416
בלידה טבעית התינוק נולד מאוד ערני ורגוע, והשעה הראשונה (בערך) לחייו מלאת קסם - מבטו ערני וסוקר, והוא מנסה באופן פעיל (ומצליח) לינוק.
החלפת מבטים עם תינוק שזה עתה נולד היא חוויה שאין לי די מילים לתאר (יש לי בעצם, אבל אני חוששת שילעגו לרגשנותי :-( ).

ליניקה המיידית השפעה פיזית רצויה גם על האם - האוקסיטוצין שמופרש במהלכה תורם גם לכיווץ הרחם.

{במאמר מאוד מוסגר - נתקלתי אפילו בטענה, כי אם הילוד יונח מיד לאחר הלידה על בטן אמו, יצליח למשוך את עצמו אל הפטמה - הישג שבגיל זה אפשרי רק מיד לאחר הלידה. לא יודעת לגבי נכונותה - בכל תאורי הלידה בהם נתקלתי, אם התינוק הונח על בטן אמו - תמיד הועבר די מיידית לזרועות אמו או אדם אחר, לפני שהיתה לו הזדמנות להוכיח את הנ"ל.}

לאחר תום שעת הערנות הראשונית - התינוק שוקע בשינה, סביר להניח שנח ממאמץ הגעתו לעולם.
אפידורל וכדורי טניס 237512
אומרים שאפידורל לא מגיע למחזור הדם של התינוק. אבל מצד שני, תינוקות שאמם קיבלה אפידורל בלידה יוצאים ''עצלנים'' יותר מן הרחם ומתקשים לינוק. אולי יש השפעה כלשהי על הרפלקסים.

אגב, פעולת ההנקה מייד לאחר הלידה מסייעת בכיווץ הרחם והוצאת השיליה. ואם התינוק לא יונק בגלל אפידורל, יש צורך לתת עוד פיטוצין (שמדמה פעולת צירים) כדי להוציא את השיליה. סם על סם.
אפידורל וכדורי טניס 237521
פכים קטנים מניתוח קיסרי:

http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?סיפור_הלי...

ולעומת זאת, לידת בית (בקיבוץ) בשידור חי, ארוכה ושלווה:

http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?יולדים_בב...

(נדמה לי שהלינק "נפסק" באמצע בגלל האותיות העבריות. אפשר להעתיק את כולו לשורת הכתובת בדפדפן, וזה עובד).
עדות אנקדוטלית 237585
קראתי רק את סיפורה של קרן "לא עשיתי אבל ראיתי פעם איך תופרים" שמש. אכן, סיבה נהדרת לא להזדקק לרופאים. חבל שהיא התנדבה לעשות את הניתוח האלקטיבי הזה. טיפשות, בחיי, רק לא ליפול לידיים שלהם. חבל שהיא לא קמה והלכה משם!

שיהיה ברור- אני גם לא אוהב התערבויות רפואיות *לא לצורך* , במיוחד אם יש חשש לגבי המקצועיות של הרופא, אבל ניתוח קיסרי זה לא משהו שיש הרבה ברירה לגביו. הטענה "אולי בלידה טבעית לא היה כלל צורך בניתוח" היא בלתי ניתנת לאישוש, ולכן אשמח אם הקהל לא יעלה אותה.
עדות אנקדוטלית 237624
לא מסכימה איתך שלא ניתן לאשש את הטענה.
את הטענה כמובן לא ניתן לבדוק על אותה אישה באותה לידה,
אך ניתן להשוות בין סטטיסטיקות לידות קיסרי במדינות שגישותיהן הכלליות ללידה שונות, אך תנאי מערכת הבריאות דומים.
למשל ארה''ב (מאוד התערבותי) לעומת הולנד ( פרו לידות בית).
עדות אנקדוטלית 237643
לבדוק מה? כמה לידות ביתיות הסתימו בקיסרי מול כמה לידות בבית-חולים שהסתימו בקיסרי? ואם ידוע לך שההריון מעט מסובך ושיש סיכוי שיצטרכו קיסרי, סביר שתלכ[י] לבית חולים, לא? זה מטה את התוצאות. בכל אופן, אם יש לך מספרים, תביא[י] ונראה.
עדות אנקדוטלית 237646
לפי הנתונים פה, 5 לידות מתוך 105 לידות ביתיות בישראל, הסתיימו בבית החולים (לא ידוע אם נדרש קיסרי).

ה-‏15.9% מתוך לידות ביתיות *מתוכננות* שמוזכרים במחקר האמריקני הם לדעתי רק 8.2% (במהלך הלידה). אם המיילדת מחליטה לפני מעשה שעדיף להגיע לבית החולים, מדובר בשיקול דעת אחראי ולא בסיבוך. די שיתגלה שבוע לפני הלידה הביתית המתוכננת שהתינוק מונח במצג עכוז, וכבר זו סיבה טובה לעבור לבי"ח.

אגב, למען ההגינות, הנתונים של סיכון בלידות בית תמיד יהיו מוטים מעט לטובת לידות הבית - כיוון שהמיילדות לא "מאשרות" כל לידה. סכרת הריון, הריון מרובה עוברים וכיוצא באלה, בד"כ לא יזכו ללידה ביתית מלכתחילה. כך שהלידות שכן מתקיימות בבית הן של נשים בריאות בעלות הריון תקין ושום סיבוכים. גם לידה טבעית שנייה לאחר ניתוח קיסרי היא נושא שלא כל מיילדת ששה להתמודדת איתו.
''מצג עכוז'' 237656
ככה זה נקרא? חשבתי שזה שם של סרט פורנו.
עדות אנקדוטלית 237649
פה יש עוד נתונים רבים ושונים:

"סריקת הספרות המקצועית שעסקה במרכזי לידה (31) השוותה מספר שיעורי ההתערבויות המיילדותיות שבמחקר האמריקאי הלאומי על מרכזי לידה עם שיעורי ההתערבויות המיילדותיות במדינה אחת (אילינוי). במרכזי לידה, 99% מהלידות היו לידות נרתיקיות ספונטניות. זאת בהשוואה ל-‏55% בלידות בבתי-חולים. בפחות מ-‏4% מהלידות במרכזי הלידה נעשה זירוז תרופתי או באמצעות פקיעת הקרום השלייתי ו/או אוקסיטוסין. זאת בהשוואה ל-‏40% מהלידות בבתי חולים. ניטור עוברי אלקטרוני נעשה ב-‏8% מהלידות במרכזי לידה וב-‏95% מהלידות בבתי החולים.
הרדמה מקומית או מלאה (כולל חסם אפידורלי) בוצע ב-‏13% מהלידות במרכזי הלידה וב-‏42% מהלידות בבתי החולים. לידה נרתיקית כירורגית (מלקחיים או ואקום) בוצעה בפחות מ-‏1% בלידות במרכזי לידה וב-‏10% מהלידות בבתי החולים. ניתוח קיסרי בוצע בפחות מ-‏5% מהלידות במרכזי לידה וב-‏21% מהלידות בבתי החולים".
עדות אנקדוטלית 237651
לא מצאתי את הפסקה הזאת, אולי זה בחלק השני שלא הסכים להפתח. בכל אופן אני מסכים לגמרי ש45% של לידות לא ספונטניות זה מחריד. אני מתאר לעצמי שפרומילי התמותה הם דומים? כנראה שאת צודקת שמשהו לא בריא קורה במחלקות יולדות בבתי חולים.
עדות אנקדוטלית 237723
"לבדוק מה? כמה לידות ביתיות הסתימו בקיסרי מול כמה לידות בבית-חולים שהסתימו בקיסרי?"

לא.
לבדוק שיעור הלידות בקיסרי במדינה X מול שיעור הלידות בקיסרי במדינה Y, כאשר X ו-Y שונות בגישתן הכללית ל"איך רצוי ללדת".

התחלתי לחפש נתונים, אבל ברקת חפשנית הרבה יותר טובה, וכבר הביאה את הנתונים שאליהם התכוונתי - אמנם לא מדינה מול מדינה אלא סוג מוסד (מרכזי לידה) מול סוג מוסד (בתי חולים). זה סוג הנתונים שלדעתי מאששים את מה שטענת שלא ניתן לאשש.
עדות אנקדוטלית 237726
מהם מרכזי לידה, והאם בארץ יש כאלה?
עדות אנקדוטלית 237731
לא. מנסים להקים כאלה כבר זמן מה.

עדות אנקדוטלית 237737
הלוואי שהיו בארץ.
מדובר בקליניקות/בתי יולדות המנוהלים בגישה מיילדותית בניגוד לגישה רופאית.
גישה מיילדותית = שיתוף היולדת, התייחסות לרצונותיה ובחירותיה, הן בתכנון הלידה הרצויה מראש, והן במהלך הלידה. זה לא מחייב לידה טבעית (אפשר לבחור בכל אמצעי האילחוש), זה כן מעודד רכישת מודעות וידע.
גישה רופאית = ניהול הלידה כארוע עם פוטנציאל להסתבכות (ומכאן - פתיחת וריד ליתר ביטחון, למשל), התייחסות ליולדת כחולה שיש לטפל בה (ניקוב שק מי השפיר כדי לזרז, מתן חומרי זרוז וכד' ) השגת מירב האינדיקציות על התקדמות מצבה (ניטור פנימי וחיצוני), גישה כללית שהידע הוא בידי איש המקצוע ולפיכך הוא שיחליט.

בארץ חדרי הלידה מנוהלים בגישה רופאית. יש יוצאי דופן - מיילדות מסוימות שאם "נופלים" עליהן מגמישות את הפרוטוקול. יש גם בתי חולים שמצהירים על חדר לידה מסוים או על מיילדות מסויימות כמיועדים ללידה טבעית. הצהרות אלו לא תמיד עומדות במבחן המציאות.
שרות מיילדות פרטיות ותומכות לידה (דוּלות) פרטיות קיים בכמה בתי חולים. דרך פעולתן בפועל תלויה בפרוטוקול של אותו בית חולים.
בתחילת 2001 נסגר בי"ח משגב לדך, היחיד שהגישה המיילדותית היתה המוטו שלו.
במקביל לסגירתו (ולא במקרה, לדעתי) נוסדה תנועת "נשים קוראות ללדת - למען חופש בחירה בלידה". אני מקווה שפעילותה תוביל גם להקמת מרכזי לידה.
עדות אנקדוטלית 280641
בחודשים האחרונים הוקמו שני מרכזי לידה - אחד בתל השומר ואחד בבי''ח לניאדו אם אינני טועה.
עדות אנקדוטלית 280643
ומה שלום הפלוס?
עדות אנקדוטלית 280664
מתנמנם, תודה. ברגיל הוא יונק מדופלם ומאושר באופן כללי.
עדות אנקדוטלית 280667
יופי, טוב מאוד, ככה צריך. בטח עוד מעט שכ''ג יספק לנו איזושהי תובנה מאירת עיניים בנושא היניקה.
עדות אנקדוטלית 237733
רק לצורך הפרוטוקול : טענתי שבמקרה *ההוא* אי אפשר היה לאשש.
עדות אנקדוטלית 237738
סליחה.
עדות אנקדוטלית 237644
נכון, אי אפשר לטעון שבלידה טבעית היא לא היתה מגיעה לקיסרי (בסיפור שלה גם לא מוזכרת הסיבה לקיסרי). מצד שני, כפי שציינה האלמונית, אפשר לבדוק סטטיסטיקות של קיסרי או התערבויות חירום אחרות ולראות שהן מתאימות יותר למדיניות ביה"ח ופחות לצרכים "אמיתיים".

לפי הסיפורים שקראתי, לו אורתופד או רופא שיניים היו מתנהגים לחוליהם כפי שרופאים מיילדים מתנהגים ליולדות, כבר היו מצטברות נגדם כמה תביעות ענק. אבל הנשים היולדות שותקות, ולדעתי משתי סיבות:

1. לידה, גם לידה קלה, נתפסת כאירוע רפואי מובהק. זה נתפס כשגרתי שנותנים זריקות, מחברים אינפוזיה ומבצעים חיתוכים - בעוד שהיה אפשר לצמצם את ההתערבויות האלה למינימום, אילו המערכת לא היתה לוחצת לסיים לידה תוך כך-וכך זמן.

2. מי יעז להתווכח עם הרופא כאשר נוצר הרושם שחייו של התינוק על הכף? בהיעדר ידע מספק, האשה תסכים לכל דרישה של הרופא, גם אם הדרישה נובעת מנהלי בית החולים (למשל חיתוך חייץ בכל לידה ראשונה, בלי קשר למידת הצורך בו, או קשירה למוניטור בשכיבה במשך 20 דקות, כשאפשר להסתפק באולטרא סאונד/דופלר, ולתת ליולדת לנוע במשך זמן זה ולהקל על הכאב).

3. וכמובן, העובדה שאנו חיים במדינה סוציאליסטית ‏1 אין בה כדי לסייע.

1 אני סתם מקדימה תרופה למכה.
עדות אנקדוטלית 237647
הסיפור הספציפי של גברת אור הוא באמת לא בסדר- רופאים שלא רוחצים ידיים ושאינם מנוסים ( אני אומר את זה ללא ציניות), אבל אני לא חושב שזאת הנורמה (אם לצטט את נעמי שמר(?) בפיה של חווה אלברשטיין - ובכל זאת נולדים כאן ילדים-דים-דים), לא במחלקת יולדות ולא בשום מחלקה. כמובן שבמערכת מופרטת, אישה לא היתה פוחדת להתווכח עם רופא, שחייב להתחרות מול רופאים אחרים.
עדות אנקדוטלית 237665
אה... זו היתה הלצה, לגבי החברה הסוציאליסטית.

אני לא חושבת שבאמצע כאבי הלידה והבלגן של חדר יולדות באמת עולה העניין של מערכת מופרטת. גם היום, יולדת יכולה לבחור בכל בי"ח בארץ שנראה לה ממטולה ועד אילת. הבעיה היא שביה"ח נערכים לתחרות הזו במקומות הלא נכונים - משקיעים יותר בחדרי לידה מפוארים ופחות בהתחשבות ביולדת ובתינוק ‏1.

מה שכן אפשר לעשות, מלכתחילה, הוא להכין תוכנית לידה - לבדוק שהיא לא חורגת יותר מדי מנהלי ביה"ח הספציפי - להעלות אותה על הכתב ולקוות לטוב.

http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?תוכנית_לי...

(מצטערת, אני עדיין לא יודעת איך הופכים את הלינק לקריא).

1 אם כבר נכנסים לזה, גם התינוקיות שקיימות בבתי החולים נראות לי כגיהנום קטן - עד לפני שעה התינוק היה ברחם המוגן והחשוך, אח"כ שמו אותו על אמו לזמן קצר ומשם מעבירים אותו לכמה שעות טובות לחדר מואר בחוזקה, רועש וללא מגע אוהב של דמות בוגרת. אף אחד לא היה חולם להשאיר ילד בן שנה או בן חמש לבדו בתנאים כאלה, אבל משום מה תינוק בן יומו - אפשר גם אפשר.
עדות אנקדוטלית 237683
גם אני ניסיתי להתלוצץ, באותו קו מחשבה, לא הלך.
עדות אנקדוטלית 237685
אה :-(
עדות אנקדוטלית 237759
התינוקיות, פחות משהן מסייעות לבתי החולים, מסייעות לאמהות.
אשה לאחר לידה היא אשה שעברה חוויה מתישה. יתרה מכך: רוב הסיכויים הם שבשבועות ובחודשים הקרובים היא לא תסבול מעודף שעות שינה או אפילו עודף מנוחה.
מכאן ואילך השאלה הנשאלת היא באיזה מחלקת יולדות יודעים יותר טוב מהאמא ומהיילוד (שניהם יחד וכל אחד לחוד) מה טוב להם, באיזה תינוקיה תנאי העבודה של הצוות הם אלו המכתיבים את הנהלים, ולעומת זאת באיזה תינוקיה קשובים לצרכים ולרצונות של האם והיילוד. (נהריה כבר אמרתי?)
עדות אנקדוטלית 237764
לפי ראייתי, אשה לאחר לידה היא אשה שהביאה ילד לעולם מרצונה, ולוקחת על עצמה לטפל בו. דווקא בשעות הקריטיות האלה עבורו היא תרחיק אותו מעליה?

לי נראה שתינוק יירגע הכי טוב בזרועות אמו, גם אם היא נחה במיטתה. אם ייתנו לו לבכות שעות בתינוקייה, הוא יחזור לאמו עצבני וחשדן הרבה יותר מאשר בזמן שיצא מהרחם. שלא לדבר על קשר ההנקה שעלול "להתפספס" בשעות האלה, כי האחות בתינוקייה נתנה לילד בקבוק בניגוד לבקשת האם.

וכל זה לא בא לומר שאסור לנשים לשים את תינוקיהן בתינוקייה. אבל מי שזה לא מתאים לה ומבקשת ביות מלא ‏1, מגלה שצוות האחיות לא שש לשתף פעולה.

1 ביות מלא = ביות מלא. לא שהייה עם התינוק רק עד עשר בערב ואח"כ החזרה לתינוקייה למשך הלילה. לא מסירה של התינוק לבדיקות שאורכות שש שעות מייד לאחר הלידה.
עדות אנקדוטלית 237765
אגב, אולי אני גיבורה גדולה כשאני מדברת כך ועדיין לא עברתי חוויית לידה. אני כמובן לא יודעת איך דברים יילכו במקרה שלי (חמסה פלוס פלוס), אבל די ברור לי מה הכיוון הרצוי ואשתדל להמשיך בו ככל שיינתן.
עדות אנקדוטלית 237775
לפחות לגבי ביות - אפשר להנות מכל האופציות יחדיו. את מבקשת ביות מלא (נו, בבי"ח שיש בו אופציה כזו, כמובן) ואם את מאלו שלא מצליחות להרדם כשהקטנצ'יק לידך ‏1 - את "מאפסנת" אותו בתינוקיה לשעתיים.

1 כי נוכחותו גורמת לך להיות מאושרת/ עצובה/ מודאגת/ מאוהבת/ בהיי/ בדאון/ מצחקקת ללא שליטה /בוכיה כנ"ל או מה שהכי סביר - הכל ביחד.
עדות אנקדוטלית 237767
אני מתחיל לההבין מה קאטו הרגיש. בנהריה הגישה היא שהאם קובעת. כל הבדיקות שלאחר הלידה נעשות בחדר הלידה בנוכחות האם. לאם הזכות לבחור האם (ומתי) היילוד ישהה בתינוקיה או במחיצתה. רוצה ביות מלא(1)? זכותה.

הסתיגות אחת: הכותרת (הנגררת לאורך הפתיל) רלוונטית בהחלט. אני לא יודע איך בית החולים נוהג ביולדות אשר נראות לו כאילו הן אינן יודעות מה טוב להן.

___
(1) אני לא מכיר את המינוח, אבל אני מניח שהכוונה לשהית התינוק עם האם במשך כל זמן האישפוז שלאחר הלידה.
עדות אנקדוטלית 237782
קאטו?
עדות אנקדוטלית 237784
חדר היולדות בקרתגו?
עדות אנקדוטלית 237785
הבנתי, הבנתי. היה לכם טוב בנהריה, זה בית חולים נהדר. מה חבל שהעובדה הזאת לא רלוונטית עבור כל מי שגר מחיפה דרומה.
עדות אנקדוטלית 237787
כן, אבל אני מניח שהוא לא היחיד בארץ. אבל גם אם כן, יש לך מספיק זמן לשיעורי בית, כולל פגישות בבתי חולים וראיונות עם מועמדים פוטנציאליים, ובמהלך ראיון כזה, כאשר עולה תשובת הפלא "אי אפשר וזהו", זה המקום לשלוף את טיעון המחץ "אז למה בנהריה אפשר?"
עדות אנקדוטלית 237798
כי ככה.
בכל ספר ישראלי על הריון ולידה יש טבלת השוואה בין בתי החולים השונים המפרטת את מדיניות ההתערבות בלידה בכל בי''ח. כשכבר יש נוהל, אפשר להתווכח עד מחר, אבל הנוהל לא ישתנה.

מעבר לזה, יש בתי חולים שמאפשרים ביות מלא. אבל צריך להקפיד שהצוות יבין את הבקשה (כי הם נוטים לברירת המחדל הקולקטיבית), ולהקפיד שהמלווים בלידה יהיו אסרטיביים מספיק וילוו את התינוק לבדיקות בלי להיפרד ממנו.

אפשרות נוספת, אם האם והתינוק מרגישים טוב, היא לחתום על כל הטפסים ולהשתחרר הביתה מייד לאחר הלידה, בלי שהתינוק יצטרך ''להתאשפז''.
עדות אנקדוטלית 237802
ברקת, לא כדאי לחתום על הטפסים ולהשתחרר מיד הביתה. אני מקווה שאת *זה* את לא אומרת ברצינות. תינוק שרק נולד, ביומיים שלושה הראשונים לחייו - רצוי שיהיה בסביבה בה יש רופא זמין, בה יש מ... ממ... (שיעול מבוהל, ממך, לא מהבריאות של התינוק - ) מממ... מתקן חמצן זמין (כן, חמסה חמסה, הכל יהיה מאה אחוז, הכל יהיה *אלף אחוז*, אני בטוחה, אבל פה ושם קורה שצריך, גם עם תינוק בריא לגמרי. ראיתי פעם).

את תאהבי אותו והוא יאהב אותך ויהיה ביניכם קשר נפלא, ויהיה גם קשר נפלא ומלא אושר ובטחון בינו לבין האנושות, החיים, העולם והיקום - גם אם יבלה את ראשית חייו במקום בו ניתן לקבל עזרה לכל מיני בעיות, גדולות כקטנות.

מה לעשות, אנחנו לא מכירות אבל אני נחשפת בימים אלה להודעות שלך (הדי מייצגות, כך נדמה לי), ובאמצעות הריונך המתוקשר :-), גם ללינקים, בהם סיפורים יפים וגם ערימות לא קטנות של בולשיטולוגיה שלא תיאמן. ואינני יודעת איך לומר את זה בעדינות, אז אומר את זה בבוטות: אין צורך להתמסר כבתולה מאוהבת *לכל* השטיפת מוח, אפשר להסתפק בחלקים ממנה - החלקים הטובים.
עדות אנקדוטלית 237822
נימוק מזוית אחרת למה לא להשתחרר מייד:
נניח שהשתחררת, ואת בבית, אם טריה עם ילד ראשון. הוא לא נחנק ושום דבר דרסטי כזה, אבל את לא בטוחה אם משהו כלשהו כן אמור להיות ככה או לא, והשעה היא אחרי חצות והחלטת ללכת לבי"ח. והיה ויחליטו לאשפז את בן היומיים שלך - הוא לא יאושפז במחלקת ילודים הסטרילית למדי, אלא במחלקת ילדים השופעת וירוסים וחיידקים.
עדות אנקדוטלית 237837
טוב, טוב, דודה :-( אני כבר אראה מה לעשות.

ברור לי שיש משהו דורסני ומאוד לא נכון בשיטה הקיימת. כמה פרצות אוכל למצוא בה, כבר נראה. ואולי עד שיגיע התל"מ המיוחל כבר יקום מרכז לידה בישראל.

אגב, מה נכנס מבחינתך ל"בולשיטולוגיה"? בואי נשמע מה הקווים האדומים שלך.
מה זה תל"מ? 237865
כמו ETA 237868
עם "לידה" במקום Arrival.

(כמובן שהשימוש שעשתה בו אביבה הוא מעוות במקצת, אבל זה מפני שהמוח שלה שטוף בפרולקטין)
אופס 237869
התכוונתי "ברקת". מעניין באיזה הורמון המוח *שלי* שטוף.
מה זה ETA 237872
מה זה ETA 237873
estimated time of arrival
תודה 237877
המחתרת הבאסקית, לא? 237875
למה מעוות? 237880
למה מעוות? 237901
כי התל''מ מפסיק להיות תל''מ ברגע שהוא מתרחש.
מה זה תל"מ? 237874
תאריך לידה מצופה ?
מה זה תל"מ? 237879
תאריך לידה משוער.
שתי שאלות: 237890
1. האם את מעריכה שתזכי לשיבה טובה?
2. את מעדיפה בן או בת?

אחרי שתעני על שתי השאלות, את מוזמנת להציץ כאן: http://www.scienceblog.com/community/article3493.htm...
שתי שאלות: 237897
מעניין (אבל מה הקשר?).
סליחה 237898
לא הבנתי איך שתי השאלות ששאלת קשורות בתוכן המאמר (אלא אם כן אתה מצפה שהיא תענה שהיא מעדיפה בת, מפני שהבת תהיה מדענית יותר יצירתית, אבל הרי שאלת בן או בת לא תלויה בהעדפה שלה, עכשיו כשהיא בחודש שני או שלישי)
סליחה 237899
לא ראיתי שברקת עצמה גם כן לא הבינה את הקשר, הייתי מוותר על התגובה. אבל זאת סיבה טובה לענות לשנינו.
סליחה 237900
מי אמר שיש קשר? ראיתי משהו שבעיני היה שווה הפניה, וזהו.
סליחה 237903
טוף, אם אין אז אין. לפי הניסוח שלך, זה נראה כאילו אתה אומר לה שקודם תענה (לעצמה, גם זה נראה כך) על שתי השאלות, ואז תקרא את המאמר ותראה שם שתי הפתעות גדולות בדיוק בשתי השאלות האלה.
סליחה 237905
בדיוק! תגיד לו! אנחנו דורשים תשובות מהשוטה וישא"ק!
סליחה 237911
גם אני מבקש סליחה על הבלבול שיצרתי. לא התכוונתי שהיא תראה שם הפתעות אלא שתוכל לבדוק את סיכויי ההתממשות של מאוייה בקשר לרך הנולד.

אנחנו, כמובן, נוכל לעשות גם את ההיקש ההפוך, ובבוא העת נוכל לדעת‏1 אם ברקת צופה לעצמה חיים ארוכים.
__________
1- טוב, לא ממש.
בקשר ל‏1 237913
אולי מה שנוכל לדעת זה אם היא *צדקה* במה שצפתה לעצמה, אבל זה בתנאי ש*אנחנו* נחיה עד גיל שש מאות.

אני עדיין לא מבין, ואני מתבייש בקשיי התפיסה שלי - איך היא תוכל לבדוק את סיכויי ההתממשות של מאווייה בקשר לרך הנולד?

שלך בכבוד רב,
עוץ לי גוץ לי
אוי ואבוי! 237920
מה שהתכוונתי לתת שם הוא בכלל הלינק הזה:

רק עכשיו, כשאי ההבנה תפחה לממדים מבהילים ממש, עלה בדעתי לבדוק. אני באמת מתנצל, ומאחל לברקת חיים ארוכים ותינוק מהמין הרצוי.
אוי ואבוי! 237925
1. תתבייש לך.
2. איזו מין מסקנה מוזרה זו? זה מתאים למאמר של יובל על הכשלים הסטטיסטיים.

The ratio of boys to girls for women who thought they had more than 60 years more to live was about 1.08, but for women who gave themselves less than 48 more years, the boy-girl ratio was only 0.78.

לא נבדק עד איזה גיל הנשים חזו שהן יחיו, אלא כמה שנים נותרו להן להגיע לגיל הזה. הייתי אומרת שיש פה, אפעס, הטיה קטנה בגלל גילן של הנשים (גורם שלא נזכר כלל במאמר). ואם כך, האם יולדות בנות 18 (שככל הנראה יחזו לעצמן יותר שנות חיים) צפויות ללדת יותר בנים מאשר יולדות בנות 40?
18 לעומת 40 237926
האמת היא שגם בזה יש משהו. אין לי לינקים, אבל זכורני מלפני כמה שנים ממצא לפיו אצל יולדות צעירות יותר יש אחוז קצת יותר גבוה של לידות בנים. זה יוחס לתדירות הפעילות המינית, היורדת עם השנים.
18 לעומת 40 237932
אם כך, מדובר בקשר מזויף (תחזית של שנות חיים רבות יותר = סיכוי גבוה ללידת בנים, במקום גיל צעיר = סיכוי גבוה ללידת בנים).
18 לעומת 40 237934
נכון, לא בדיוק קשר מזויף אלא מאמר שלא הביא את כל הנתונים והנתונים שהובאו לא הוגדרו במדוייק.
18 לעומת 40 237937
אולי את שופטת את המאמר לחומרה רבה מדי. אני מנחש שהקורלציה עם התחזית העצמית לחיים ארוכים חזקה יותר מזאת של הגיל, למרות שאת כמובן צודקת וגם בין שתי אלה יש קשר. הם גם הזכירו שם שהתחזית של אדם לגבי תוחלת חייו היא לא רעה (זה לכשלעצמו חדש וגם מעניין בשבילי), ושאולי הסיבה לכך היא שהאדם "מרגיש" את מצבו הבריאותי הכללי, והרי גם זה משהו שקשור לגיל. אז אולי הקשר הוא בכלל מצב בריאותי טוב -> סיכוי גבוה ללידת בנים.
אוי ואבוי! 237928
1. תאמיני לי, אני מתבייש.
2. אכן, במקומך לא הייתי ממהר לקנות בגדי תינוקות כחולים. ובכל זאת, יחס של 1.08 לעומת 0.78 נראה מרשים.
או! 237929
ובא לציון גואל.

ומה בקשר אלי? אתה כבר חושד במשהו, או שכלום מיט גורנישט?
או! 237930
חושד? כן, אני חושד שאתה הרוצח כבר מהמערכה הראשונה. למה?
וידוי, למה הוא תמיד מוכרח להגיע ולמה זה תמיד אני 237933
זה התחיל ברגע הנמהר של משלוח תגובה 237802. מיד אחרי המשלוח הזה אמרתי לעצמי שזה היה מיותר, ועצמי ענה לי שבאמת, במוקדם או במאוחר, תגיע תגובה 237837 - שאכן הגיעה, אלא מה? ואז עצמי אמר לי שבאמת למה לנו להיכנס למלחמות ולויכוחים כשאפשר לא, ואז ירדנו למחתרת האלמונית שאותה אנחנו מכירים כבר לא מהיום.

ועכשיו, כמחאה נגד האנושות, גם לא אסביר את המשפט האחרון בתגובה 237926. כלומר לא *ממש* עכשיו - אולי בעוד כמה שעות, אם מישהו יתעניין.
וידוי, למה הוא תמיד מוכרח להגיע ולמה זה תמיד אני 237939
מה יש להסביר במשפט האחרון ההוא? התיאוריה שאני שמעתי פעם דיברה על סיכוי לולד זכר אם ההתעברות היתה בסמוך לאורגזמה, אבל הנחתי שזה תקף כמו המלפפונים החמוצים של השכנה שלך.

תהרגי אותי אם אני מבין את הצורך שלך באלמוניות, אבל כל עוד את נהנית, תבלי.
אישה כי תזריע וילדה מצורע 237949
זו התיאוריה של רש''י.
וידוי, למה הוא תמיד מוכרח להגיע ולמה זה תמיד אני 237955
יש תיאוריה על התעברות בסמוך לביוץ, שאמורה לגרור סיכוי גבוה יותר ללידת בנות. מכל מקום יש מתאם סטטיסטי כלשהו בין השניים.
וידוי, למה הוא תמיד מוכרח להגיע ולמה זה תמיד אני 237972
אוי ואבוי! 238222
The women thought they would live anything from two to 106 more years.
Sure enough, the women who predicted long lives were more likely to have had a baby boy than those who envisioned an early death.

מכיוון שהערכת אורך החיים נשאלה בדיעבד - כלומר, אחרי הולדת הילד, אולי אפשר להסביר את הממצאים בכך שגידול בנים הוא כל כך מייגע, עד כי כל רגע מרגיש כמו נצח. זה יסביר את זאת שחשבה שהיא תחייה עוד 106 שנים...
חמסה 237914
בקרוב מאוד אדע אם מאוויי התממשו או לא. בינתיים זו רק תחושת בטן (או כפי שאוהבים לכתוב באתר זה, סברת כרס).
חמסה 237915
אבל גם אנחנו רוצים לדעת! מה זאת אומרת, מה הולך כאן - אין איזה מינימום של מחוייבות לאמירת אמת בין האיילים והאיילות?!
יש מינימום 237917
(אבל אין לו יחידוֹת)
רביעי 237908
אבל גם בחודש שני זה לא תלוי בהעדפה.
רביעי 237910
כן, התכוונתי שזה לא תלוי כשהאשה כבר בהריון (לפני ההריון זה כן תלוי - אם היא אוכלת הרבה גבינה ושמנת תצא בת ואם הרבה מלפפונים חמוצים - יהיה בן, בכל אופן ככה שכנה שלי אמרה :-))
רביעי 237912
מן המפורסמות היא שמי שצופה לעצמה אריכות ימים אוהבת מלפפונים חמוצים. ואם זה עוד לא היה מפורסם, הנה פרסמתי את זה.
עדות אנקדוטלית 237919
עוד ע"א, הפעם ללא ויכוח עם הרופאים: המיילדת ביצעה חתך חייץ בלי להזהיר את היולדת מראש, ומייד אח"כ הכחישה שעשתה זאת.

(פרק ה').
אפידורל וכדורי טניס 237638
קישורים שעובדים:

סיפור הלידה של קרן שמש: http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%D7%A1%D7...

יולדים בבית: http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%D7%99%D7...
אפידורל וכדורי טניס 237639
תודה. איך עושים את זה?
אפידורל וכדורי טניס 237658
עם אפידורל.
אפידורל וכדורי טניס 237719
לכל תו יש ייצוג מספרי המובן לדפדפנים. הייצוג של כל תו עברי הוא ב-‏6 תוים. הראשון הוא %. שני הבאים הם המספר ההקסדצימלי D7, אחריו שוב % ואחריו מספר הקסדצימלי.

מאחר שזה לא כל כך נוח לעשות זאת באופן ידני, כדאי להשאיר את העבודה למחשב. אתרים רבים משתמשים בסכימה הזו, למשל google, שגם ביצע את העבודה הפעם. נתתי לו לחפש את המחרוזת סיפור_הלידה_של_קרן_שמש. בביצוע הבקשה נוצרה בשורת הכותרת הכתובת:
www.google.com/search?sourceid=navclient&ie=UTF-8&oe=UTF-8&q=%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%5F%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94%5F%D7%A9%D7%9C%5F%D7%A7%D7%A8%D7%9F%5F%D7%A9%D7%9E%D7%A9

מה שנמצא אחרי =q הוא המחרוזת המבוקשת.
אפידורל וכדורי טניס 237734
תודה.
מז"ט ! 236952
מז"ט ! 237072
תודה :-)
אם אפשר להעיר... 83420
...הנקודה שמן הראוי לברר אותה היא "האם יש טיפול נמרץ לתינוקות בבית היולדות?" ולא "כמה רופאים ניתן לגייס בשריקה אחת?"

השאלה הזו קריטית כאשר, למשל, תינוק נכנס למצוקה ונולד בגוון כחול (כמו הראשון שלי) וזקוק לתמיכה מסביב לשעון בענייני האכלה, הנשמה וכאלה. אבל אולי תיידעי את בנזוגך בדוא"ל...
אם אפשר להעיר... 83422
מה מצוקה? מה כחול? אנשים, לא להפחיד את הדור הצעיר! רק עכשיו הסכמתי בתאוריה (לרגל יום הנישואין הרביעי)לשקול את האפשרות שאני אסכים אולי להכנס להריון מתישהו במסגרת תכניות החומש...
לא בכל בית יולדות (נניח מהגדולים, נניח תל השומר) יש טיפול נמרץ לתינוקות? יש עוד דברים שאני צריכה לדעת? יש על זה ספרות מקצועית? אמא שלי תדע את התשובות? הצילו!!!
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83426
...ועכשיו, הכניסי לעצמך לראש את המידע הבא: המון דברים יכולים להתפקשש בענייני הריון ולידה. כן, יש על זה ספרות מקצועית (המון ספרות מקצועית) וכדאי לדעת לקראת מה את הולכת *לפני* שאת נכנסת להריון ומגלה שאופס, אין בסביבתך בית יולדות אחד שמאפשר דולה (או דברים כאלה).

אמא שלך תדע חלק מהתשובות, אבל לא את כולן, משום שלפני שלושים שנה (עשרים וחמש? שלושים וחמש?) היה נהוג בישראל ללדת "איך שאומרים לך". אני מדברת על אולמות לידה (תחשבי על חדרי מיון, עם הפרדות וילון) ועל קשירת רגליים לשולחן לידה וכדומה.

ולגבי טיפול נמרץ ליילודים (ככה קוראים להם...) – ש*ו*א*ל*י*ם. שואלים המון. (ולא מתרגשים מזה שבמהלך הביקור במחלקת היולדות מברכת אותך האחות במלים "שלום שמנה!" – לא מומלץ להכניס לה אגרוף לפרצוף.)
ואיך יודעים מה לשאול? חזרנו אל הספרות המקצועית. אחד הספרים המקיפים יותר הוא הספר what to expect when you're expecting. הוא תורגם לעברית בהוצאת רות סירקיס והותאם לתנאי ישראל – אבל *כדאי* לקרוא את המקור, במיוחד אם בכוונתך ללדת בארה"ב. (יש יתרונות אזרחות היילוד...)
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83427
אני לא מתכוונת ללדת פה. אנחנו למעשה כבר ''על המזודות'' ואחת מהסיבות היא שאנחנו לא רוצים בשום פנים ואופן לגדל פה משפחה. יורש העצר יקבל אזרחות אמריקאית בכל מקרה כי אבא שלו אזרח.
בכל מקרה, אני לא מתכוונת לבדוק את הצע בתי היולדות באזור לפני שאני שוכרת דירה, ובטח לא לפני שאני נכנסת להריון. לא צריך להיסחף. ואם מישהי קוראת לי שמנה היא בהחלט חוטפת אגרוף בפרצוף.
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83429
המצב בישראל לפני ארבע וחצי שנים (אלוהים אדירים! היא כבר כל כך גדולה?) היה שלא היה קשר הכרחי בין מקום מגוריים וחדר הלידה שבו ילדת.

בעבר דווקא היה קשר כזה והיו דוחים יולדות עם צירים אם הכתובת שלהן לא התאימה לאיזורם (מלבד בתי יולדות על-איזוריים, שם היה על היולדת להירשם מראש. כך, למשל, היה עלי להירשם למשגב לדך בהריון עם בני, בשנת 1991. כן, בחורף ההוא עם הטילים.)

בעניין אגרוף בפרצוף לכל מי שקורא לך שמנה... ...אני חוזה לך הריון מעניין בישראל. (זו ההתייחסות המקובלת, בכל אופן ברמה"ש ובת"א ובבת-ים וברחובות. בירושלים לא ניסו לקרוא לי כך אבל רק משום שהייתי במשגב לדך.)
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83430
מחודש שמיני ואילך אולי יהיה לי חוש הומור בנושא. היום, כמו כל בחורה שהיא בעצם די רזה, אני בטוחה שאני שמנה ומוצאת את כל הענין לא מצחיק. זה משהו שמצער אותי בחזרה לארץ. מידה12 נשמע הרבה יותר טוב מ44...
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83431
לא ראיתי מעולם אפילו אשה אחת שחשבה שהבדיחה הזו מצחיקה.

זה לא הפסיק אנשים מלחזור עליה.
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83437
הי! זו לא מלחמה! הפניקה לא דרושה!

דבר ראשון, כבר בשלב הנסיונות רצוי להצטייד בספרות, אבל לא כ-ל ספרות. היה לנו בבית ספר אחד מתורגם (שקיבלנו לחתונה, עזבו סיפור ארוך ומעיק) שברגע שפתחתי אותו התחלחלתי. זוכרות את מ-‏12 עד 16? אז אותו דבר אבל על הריון.עמ' 10 - "איך תדעי שאת בהריון? אחד הסימנים הראשונים הוא שהג'ינס כבר לא נסגרים עליך". בנוגע לסיבוכים אפשריים הוא הפחיד הרבה יותר מאשר הועיל וטכנית אולי התאים לישראל אך לא מעשית. זו היתה אחת הפעמים היחידות בחיי שזרקתי ספר לפח. הספר שעזר לי בסופו של דבר היה "המדריך השלם להריון ולידה" של ד"ר עמוס בר וטלי רוזין. בעיקר משום שהוא מתעדכן מדי שנה, כולל את כל האינפורמציה שחיפשתי (כולל כזו על חדרי לידה) ולא נלחץ או מטיף מוסר. בהריון יש כל כך הרבה דברים שמפחידים, מלחיצים או יוצרים פעילות הורמונלית מוגברת עד כדי בכי אחת לחצי שעה שלא צריך גם ספר שיעשה טראומה.

בסביבות החודש הרביעי צריך להרשם לבית החולים (באם את מעוניינת בבית חולים גדול ומסודר), זה לא שיזרקו אותך עם צירים משום שלא נרשמת אלא פשוט יחסוך את הפרוצדורה המעיקה של קליטה בחדר מיון-מדבקות-רישום וכו'.

לחדרי לידה רבים יש אתרי אינטרנט וכל חדרי הלידה עושים סיורים מודרכים פעם בשבוע. זה המקום לשאול שאלות מהותיות יותר מאשר - מה הסיכוי לעשות חתך חיץ או איזה אוכל מגישים בקפיטריה. לא להתבייש ולשאול מה קורה במקרה של סיבוך, כמה חדרי ניתוח זמינים יש, האם יש ערכת החייאה בהישג יד, האם רופא יילודים נמצא איתך בחדר הלידה או שיש צריך להזעיק אותו מהמחלקה במקרה חירום? עלינו הסתכלו כאילו אנחנו זוג מורבידי פולני ולחוץ but better safe than sorry.

ובנוגע לגודל. כשקראו לי שמנה זה היה טוב. יש עניין מגעיל הרבה יותר בארץ. משום מה, אנשים חושבים שכרס הריונית היא נחלת הכלל ומיד שולחים יד להרגיש את הבעיטות. לפעמים אפילו לא מבקשים רשות. אני אישית הרבצתי (!) לשני חצופים וחצופה אחת והתשובה הרווחת לאנשים ששאלו אם הם יכולים לגעת לי בבטן היתה: "גם הציצי שלי גדל. רוצה לגעת גם בו?" זה בדרך כלל הביך אותם והם התרחקו.

נכון שעכשיו את יותר רגועה?
כן 83442
(זאת תשובה לשאלתך *הלפני* אחרונה)

נא תאמי זמן ומקום עם המזכירה שלי.
סוטה הכפר הגלובלי 83444
כן 83446
השוטה גנב לי את התשובה, אבל לנושא רופא יילודים וכו', יש לי חברה אשר ילדה בבית (לא מתוך עקרון, פשוט הלידה התקדמה כל כך מהר, שהיא לא הספיקה להגיע לבית חולים). למרות שהיא לא בררה באינטרנט וכו', היא ילדה בנוכחות פרמדיק, מיילדת ורופא יילודים. (טוב, גם בחירת בעל זאת אמנות).
כן 83453
אני שמחה שאני משעשעת אותך. ובכל זאת, לא היה מדובר במצב נעים או סימפטי (גם כאשר היה מדובר באנשים שהכרתי) וזו היתה הטרדה מינית לכל דבר.
כפי שציינתי, שלושה מאלה שלא טרחו לשאול חוו סטירה מצלצלת.
כן 83457
אני בהחלט מבין אותך, ואם ההלצה שלי לא לטעמך אני מתנצל.
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83511
זה הביך אותם? בארץ?!

בכל מקרה - מדריך הלידה היחיד שאי פעם תזדקקי לו:

טל, קראת? איך הספר?
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83544
אני רוצה להצטרף להמלצה של איילת על הספר של עמוס בר וטלי רוזין (הספר עם הגלגל) לדעתי הוא מתאים יותר למי שמתעתדת ללדת בארץ כיוון שהוא מכיל מידע על בתי החולים, זכויות סוציאליות שונות וכו'.
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83548
קיבלתיו אך טרם הספיקותי.
עבר זמנו בטל קורבנו 83553
עבר זמנו בטל קורבנו 83560
זה בסדר, הוא קיבל גם את אלה:

רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83637
"ספר אחד מתורגם (שקיבלנו לחתונה, עזבו סיפור ארוך ומעיק)"

וואו! ספר על לידות כמתנת חתונה... אפילו סבתא שלי לא כל כך בוטה...
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83641
יותר פופולארי היום להביא ספר על חתונה כמתנת לידה...
ומה עם מתנת הלידה הקלאסית? 83648
מתלה מעילים..
חיכיתי שמישהו יבקש סיפור :) 83642
קרובת משפחה רחוקה ‏1 היא רעייתו של מנהל מחלקת יולדות בבית חולים מאוד גדול בארץ. הזוג הוזמן מתוך חובה משפחתית והגיע עם בנם, כלתם ושלושת ילדיהם. מתנת החתונה של כל החמולה הזאת היה הספר שכמה מפתיע, תורגם ע"י אותו דוקטור. אני לא רוצה להתנסח בבוטות יתרה אז רק אציין שמדובר בחרא של תרגום.

1 הפרטים המזהים כמובן שמורים במערכת, מחמת צנעת משפחתי.
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83652
מה זאת אומרת לא כל ספרות? את רוצה לומר שספרים מסוימים ראוים לפח? ויתרה מזאת, ספר עושה טראומה?
אני לא מאמין.
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83659
האמת? כרגע הטראומה שלי נגרמת מאנשים צרי מוח ואופקים כמוך שמעוניינים לחנך על "ערכים דתיים" ונכנסים עם הראש בקיר בכל הכוח.

יש לך נסיון כלשהו שאיתו תוכל להעשיר את קהל הקוראים? הריון? לידה? שינויים הרומונליים? בת זוג?
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83757
אהמ... למקרה שהיה ספק, אני *לא* האלמוני המדובר (פשוט, פעם העלית טענה שאני מעוניין לחנך ל "ערכים דתיים", לכן רציתי למנוע הטעיות)

ואם ננטרל חוסר נימוס מסוים (שעובר במעט אפילו את הליברליזם שלי...), בכל-זאת יש משהו בטענתו על חוסר עקביות.
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83760
התכוונת לחוסר עקביות שלי? כי המשפט לא היה ברור.

במידה וכן, בניגוד אליך, אצלי לא הכל שחור ולבן.
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83780
חוסר העקביות שהוא ציין: הנטייה לא לצנזר אפילו ספר נורא ואיום אם הוא מכוון *לילדים*, מתוך השקפה שאין לספרים תוצא מעצב לגבי אישיותו ועולם הרגשות של הילד (כלומר, גם בתקופה הקריטית והמכוננת בחייו של הילד, אין חשש שספר בעל סצנות זוועה יגרום ל 'טראומה'), ונכונות לצנזר (לזרוק לפח!) ספר הרבה פחות חמור אם הוא מכוון לנשים בוגרות (אומנם, יולדות).
אם אני הייתי אומר על ספר ילדים מסוים: "ברגע שפתחתי אותו התחלחלתי", "הוא הפחיד הרבה יותר מאשר הועיל", "זו הייתה אחת הפעמים היחידות בחיי שזרקתי ספר לפח", ו "בגיל הרך יש כל כך הרבה דברים שמפחידים, ומלחיצים עד כדי בכי אחת לחצי שעה שלא צריך גם ספר שיעשה טראומה", היית אומרת שאני שמרן.

גם אצלי לא הכול שחור ולבן; בגלל זה אני מנסה *לאזן* בין ערכים חינוכיים לליברליות, מבלי לשפוך את כל הספרים עם הארונית...
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83884
אני אענה לך (שוב) תגובה ארוכה ומשעממת בדיון המקורי. אין טעם לפתוח את הדברים גם כאן.
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83943
אוקי. ואגב, תגובותייך לא משעממות כלל. נושא הויכוח הוא גם מרתק וגם חשוב. רק תני כלינק את התגובה, כדי לא לקטוע את הרצף (אם מישהו מגיע לדיון הזה).
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83992
טוב. עכשיו חייכת אותי.
נקודת זכות אחת נרשמה לך.
תגובה 83885
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 84018
תודה, בובה (אופס! הלכה הנקודה).

-------------

נובאמת. את לא רוצה לומר לי שבאמת לקחת את כל הדברים ללב... כפי שהסברתי פעם, הצורה הראויה לדיון היא להתווכח עם דעות, לא עם אנשים. לכן, בכל פעם שניסיתי להראות כמה גישתך מגוחכת (לדעתי המנומקת), לא ניסיתי להגחיך *אותך* חלילה. לעולם.

וגם ככה, דעותיך, על-אף שאני חולק עליהן, מעניינות.
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 84026
בנימת "מפגר אבל סימפטי"?
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 84132
הנה גם לך הלכה הנקודה...
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 84143
אני לא בטוחה.
כוונתי היתה להתנשאות שבדבריך: "דעותייך, על אף שאני חולק עליהן, מעניינות".

קבלה מעניינת של השונה והלא מוכר. כל הכבוד.
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 84220
אני לא התכוונתי בזה לשום התנשאות. הייתי שמח לקבל מכל אדם שלא מסכים איתי מחמאה כזו: "הדעות שלך מעניינות, אבל אני לא מסכים איתם. מה לעשות?"
לא תמיד לומר על משהו "זה מעניין" זו אמירה שלילית. רק כשהחותנת מכינה משהו.

<**דיסקליימר חשוב!**>

ה "חותנת" שלי דווקא מכינה אוכל נפלא, בריא, וערב לחיך.

</**דיסקליימר חשוב!**>

באמת התכוונתי רק להחמיא, וגם לציין שלמרות שהדברים שאת אומרת *מעניינים*, נעבעך, אני לא מסכים איתם.
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83445
כיום בכל בתי-החולים בארץ אפשר ללדת בלי קשר לאיזור המגורים – כי בתי החולים מקבלים תשלום על כל לידה. מצד שני, באיזורים בהם יש יותר מבי"ח אחד (מי אמר חיפה?), אם מקום הלידה המועדף עליכם עמוס מדי, ישלחו אתכם אחר כבוד לבית-חולים אחר (מי אמר רמב"ם?).
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83449
או שיתנו ליולדת לשכב אחר כבוד במסדרון (מי אמר עין כרם?)

מיותר לציין שבסורוקה אין אפילו אפשרות לrooming in
רגע רגע, קודם כל זכרי לנשום... 83518
בעניין rooming-in – לפני ארבע וחצי שנים, האפשרות היתה קיימת בבתי חולים רבים, אבל רק למשך כשש שעות ביממה וזמני האכלה שבחרו האחיות. כלומר, 18 שעות ביממה התינוק שוכב מבודד במיטתו ורק 6 שעות בזרועות אמו.

לי זה לא התאים... ...אבל כמו שאיילת אמרה, *צריך לשאול*. כולל "מה הכוונה במונח X?" גם כאשר משמעות המונח ברורה לך לגמרי. לפעמים "טוב, אצלנו זה אחרת".
Mitzpe Ramon 83656
Recently I read in Haaretz about unique problem of Mitzpe Ramon (the remote civilian town in Israel) - health problems.
Since it is about an hour driving to nearest hospital, there's a problem with births - some bear in the Ambulance and other pregnant women simply move for some weeks to the center until the baby is born.
I don't know what is about the 'Arava villages, which are also very far from the hospitals in Eilat and Beer Sheva.
In such places, home births seem the most reasonable in Israel.
Mitzpe Ramon 83658
דווקא במקומות נידחים כאלה העניין מסובך יותר משום שבמקרה של סיבוך הלידה האפשרות לפנות לבית החולים לקבלת טיפול רפואי הולם קטנה.
מהפיכת הפרטת הלידה 249619
"יולדת שתדבוק בהמלצות משרד הבריאות ותסתפק בחבילת ההריון והלידה הבסיסית תוציא מכיסה בין עשרות למאות שקלים, בעיקר עבור בדיקות בסיסיות... הוצאותיה של יולדת שלא מסתפקת בחבילה הבסיסית יוכלו להסתכם באלפי שקלים, 'ומשכורת ממוצעת כבר לא מספיקה לעמוד בעלויות הלידה', אומר בחיוך ד"ר מיכאל שנהב. 'צריך לקחת משכנתה שלמה עבורה'.
מי שחושב שד"ר שנהב מפריז, לא חווה הריון ולידה בזמן האחרון".

מהפיכת הפרטת הלידה 249622
לא משנה כמה דברים ידחפו לתוך הסל, תמיד יש עוד בדיקות שאפשר לבצע, במיוחד אם את ובן-זוגך מהווים זיווג עדתי בעייתי.

אבל מי שצריך משכנתא כדי לשלם כמה אלפי שקלים, אולי מוטב לו שלא יביא ילד לעולם - זה, הרי, יעלה הרבה הרבה יותר מכך רק בשנתו הראשונה.
מהפיכת הפרטת הלידה 249639
משכנתא לוקחים לתקופה של כ-‏20 שנה. האם זהו פרק הזמן שלדעתך יש להמתין עד להבאת ילד ראשון? או אז, טיפולי הפוריות יעלו למדינה הרבה יותר.
מהפיכת הפרטת הלידה 249658
משכנתא לוקחים על כמה עשרות אלפי (אם לא מאות אלפי) שקלים. למיטב הבנתי (הלא לגמרי מוגבלת), סל סביר של בדיקות צריך לעלות בתחום הארבע-ספרתי. אם את זה המשפחה לא יכולה לחסוך לפני הבאת ילד לעולם - אולי באמת עדיף לחכות עוד קצת.
מהפיכת הפרטת הלידה 249719
עניתי לך בין היתר כאן:

תגובה 249714

זה גולש לוויכוח על הזכות להורות, שמן הסתם מקומו לא כאן. אבל השאלה גם היא מהו "סל סביר" והאם המדינה צריכה לממן אותו. למדינה זה אמור להשתלם כלכלית שלא ייוולדו ילדים חולים או כאלה הזקוקים לחינוך מיוחד. בחישוב כלכלי קר, אם מעוטי היכולת ידלגו על בדיקות (הבדיקות הגנטיות אינן חובה), דווקא להם ייוולדו ילדים "יקרים" יותר, מעמסה על המדינה ועליהם.

גם האפשרות לעבור בדיקת מי שפיר חינם מעל גיל 35 נולדה מתוך חישוב כלכלי - פעם הרף היה גיל 38, נדמה לי, ולפני מספר שנים הוא ירד. החישוב הוא כמה עולה הבדיקה מול כמה שיעלה חינוכו של ילד חולה בתסמונת דאון (או מומים אחרים שהבדיקה מעלה), בשקלול מספר הנשים באותו שנתון. נכון שלאשה בת 35 יש תיאורטית יותר סיכון לילד עם תסמונת דאון, אבל בסופו של דבר נולדים רוב הילדים הללו בקרב הנשים הצעירות יותר, שלא עוברות את הבדיקה.
מהפיכת הפרטת הלידה 250036
דווקא במקרים של ''זיווג עדתי בעייתי'', קופות החולים מממנות בדיקות רבות יותר.
מהפיכת הפרטת הלידה 249652
אנחנו החלטנו אמנם שאנחנו לא עושים בדיקות "אקסטרה", פשוט כי רובן המוחלט לא ממש נחוץ עקב גילנו ומוצאנו, וגם כי באמת אין גבול. בכל זאת עשינו סקירה (בעיקר מהסקרנות) שעלתה כ-‏600 ש"ח אחרי ההחזר של מכבי, ונרשמנו לקורס הכנה ללידה (360 ש"ח לחברי מכבי זהב). בינתיים לא נורא. לול עולה יותר.
מהפיכת הפרטת הלידה 249714
אז אני עשיתי שקיפות עורפית (500 שקל), סקירה מוקדמת (כ-‏500 ש"ח אחרי החזר מקופ"ח), מי שפיר באופן פרטי ‏1 (1,400 ש"ח אחרי החזר). הקורס להכנה עדיין לפני, וללידה אקח ככל הנראה תומכת לידה שתסייע לי (1,500-2,000 שקל).

מעבר לזה, בתגובה למה שדובי כתב למעלה, הריון הוא אכן הוצאה לא מבוטלת, גם לפני שהילד יצא בכלל החוצה. המילה "משכנתא" אולי מוגזמת, אבל מדובר בסעיף תקציבי רציני. ויטמינים, ברזל וחומצה פולית (למניעת מומים מולדים בעובר) עולים כסף, ולזה יש להוסיף שמן מיוחד למריחת העור המתוח, תרופות נגד צרבות, בחילות ושאר מרעין בישין (לא אפרט לטובת עדיני הנפש). ההוצאות על אוכל גדלות, לא בגלל שאוכלים בשביל שניים אלא מפני שצריך להקפיד יותר על מזון בריא.

יש גם הוצאות לא רפואיות: חנויות ההריון גובות מחירים מופקעים, ולמרות שאני לא קניינית בגדים גדולה, בגדי ההריון עלו עד עכשיו כ-‏800 שקל או יותר (גם אחרי שקיבלתי קצת מחברות, ולמרות שלחלק גדול מהחולצות הקודמות אני נכנסת עדיין). יש גם כמה ספרי הדרכה שקניתי, אבל זו סטייה שלי.

1 אני אומנם זכאית לבדיקה חינם בגלל הגיל, אבל היו נסיבות מיוחדות שהפתיעו והדאיגו אותי, אז העדפתי לקבוע בדיקה מהיום למחר ולקבל תוצאות כמה שיותר מוקדם, בשביל שלוות הנפש. לעובר שלום.
מהפיכת הפרטת הלידה 249755
ורק בנוגע לפסקה השניה שלך.
מה זה הפינוק הזה? אפשר לחשוב שכולנו יצאנו לא בסדר כי אז לא היתה חומצה פולית. שכחת משחה נגד טחורים, אם את כבר מורחת, נגד צרבות שום דבר כבר לא יעזור בכל אופן (את רצית ילד שעיר) ובישראל, זול יותר להשיג מזון בריא (קרי ירקות ופירות בעיקר) מאשר ג'אנק.
מהפיכת הפרטת הלידה 249764
אפשר לקרוא לזה פינוק. אבל פעם גם לא ידעו על חשיבותו של ויטמין סי או של סבון לרחיצת ידיים. האם היה לך אומץ לא לקחת חומצה פולית, ביודעין ובמתכוון, רק מפני ש"כולנו יצאנו בסדר"?

ההוצאות שפירטתי בסעיף הזה הן רובן נלוות ואולי אפשר לוותר על חלקן, אבל מדובר בסכומים מצטברים שמצטרפים להוצאות על ההריון הממוצע.
מהפיכת הפרטת הלידה 249769
היה לי אומץ לא לקחת חומצה פולית (וגם לא את כל כדורי הברזל) כי לא נראה לי שטבליות בגודל כזה צריך ואפשר לבלוע.
כמובן שהתירוצים שלי היו שאני מרגישה בסדר, התינוקת מרגישה בסדר וכולם יצאו בסדר בלי חומצה פולית.

את "האוהל האדום" כבר קראת שאת מתייחסת בשוויון נפש שכזה לפינוק?
מהפיכת הפרטת הלידה 249770
סליחה על הבורות, מה זה "האוהל האדום"?
מהפיכת הפרטת הלידה 249772
לא קראתי אותו.

מהפיכת הפרטת הלידה 249955
אני לקחתי חומצה פולית כמו ילדה טובה, בערך חצי שנה לפני שנכנסתי להריון ובמהלך כל השליש הראשון. ברזל, לעומת זאת, עושה לי... בואי נגיד בעדינות, הפרעות עיכול מסוימות. אז אני לא לוקחת והאחות בטיפת חלב צועקת עלי. אבל היא גם נותנת לי מחמאות על המשקל שלי, אז למי אכפת.
מהפיכת הפרטת הלידה 249956
אני לא שקלתי בכלל מי שפיר, מסיבות שהן שילוב של פובית מחטים בלתי נשלטת, גיל יותר צעיר, סיכוני ההפלה של הבדיקה, ותוצאות ממש מטובות בחלבון העוברי ובסקירה.
לגבי בגדי הריון, את כל כך צודקת. ממש שוד לאור היום, שנובע מכך שאנחנו "קהל שבוי", כי מה נעשה, נלך ערומות?
אבל היתרון בהיותי נושאת יורש העצר הראשון משני הצדדים, שכולם רוצים לקנות לי בגדים כל הזמן. יש לי שישה זוגות מכנסי הריון, שזה הרבה יותר מכמות המכנסיים שיש לי בדרך כלל. אמא שלי, ברוב התחשבות, פרצה שנה שעברה באטקינס פרוע, כך שפשוט החלפנו מלתחות - אני קיבלתי את כל בגדי השמנה והיא את כל בגדי הרזה.
אה, והשמנים לבטן לא עוזרים. בטח שיש לי (שני סוגים), אבל הדבר היחידי שעוזר זה להוולד לאמא בלי סימני מתיחה.
מהפיכת הפרטת הלידה 249999
השמנים, אכן, עוזרים רק להפגת תחושת הגירוד.
תהייה 250013
למה חייבים לקנות דווקא בגדי הריון? למה אי אפשר, לפחות בכל מה שקשור לבגדי היום יום, להשתמש בחולצות בשתיים שלוש מידות גדולות יותר, או בכל אחד מאלפי סוגי מכנסי הקשירה/דייגים/חיתול/שרוואלים שיש היום בכל מקום?
(לא מתוך קינטור, חלילה. סתם מתעניינת מתוך מחשבה לעתיד הרחוק מאד)
תהייה 250016
כי הבטן גדלה יותר מאשר גדל שאר הגוף (שגם הוא מתרחב במידה אחת). בחודשים מתקדמים אפשר בהחלט ללבוש חולצה גדולה בשתי מידות, אבל אז פלג הגוף העליון נבלע בעודפי הבד. קוראים לזה ''מראה האוהל'', וזה לא משובב נפש, במיוחד אם את גאה בבטן שלך.

מכנסי קשירה ''הודיים'' הם אכן פתרון שנשים רבות משתמשות בו עד שלבים מתקדמים. זה פשוט לא סגנון הלבוש שלי ולא מתאים לשום דבר אחר שיש אצלי בארון.

ואגב, גם מי שנהגה להדס על עקבים עד ההריון תיאלץ לרכוש נעליים שטוחות ונוחות יותר (לפעמים גם מידת הנעל גדלה במספר אחד בזמן ההריון).
תהייה 250019
נעליים שטוחות ורצוי בלי שרוכים או אמצעי סגירה אחרים.

מכנסי קשירה הודיים, אלה לא המכנסיים שפתוחים בצדדים ודרכם אפשר לראות את כל הדליות?
תהייה 250119
ובעבור התקופה החמה של שלהי הקיץ (או למי שלא נפרדת מהמזגן) - גרביונים מיוחדים.
תהייה 250452
אני קניתי באופטימיות חצאיות קשירה, אבל הבעיה היא איפה לקשור אותן - אי אפשר באמצע הבטן (השרוך לא מגיע...), ולמעלה או למטה זה פשוט נראה אידיוטי. אין מה לעשות, מבנה הגוף של אשה הרה (בהנחה שהיא עלתה במשקל בצורה סבירה) הוא כל כך שונה מכל דבר אחר שצריך בגדים מיוחדים. לגבי חולצות, אגב, הצלחתי באמת להסתדר בינתיים בלי חולצות הריון, בעקר בעזרת מלתחת בגדי השמנה של אמא שלי.
לרוץ אחרי מונית. 250274
כן אבל לפחות חסכת על סיגריות. מה יעשו אלו שמלכתחילה לא עישנו?
מפי הדב 250287
מה זאת אומרת מה יעשו? אנשים חסרי אחריות שאין להם מאיפה לקצץ, שלא יעשו ילדים.
עכשיו אתה אומר לי? 250290
''קריאה למרד'' 256425
והפעם, מפי נשים שדווקא לא רוצות ללדת בבית:

פתיל ארוך-ארוך, אבל מלא בסיפורים אמיתיים ולא נעימים. הפוקוס: מדיניות אנטי-הנקה ואנטי-ביות בבבתי החולים. ברוב המקרים מדובר בסתם אנטיפתיה, אבל בחלקם פעולות בתי החולים הן לכאורה בגדר רשלנות רפואית.

תלונה מייצגת:
סיפור לא נעים:
ואחד, עוד יותר גרוע:
מהנעשה בפגייה:
ציטוט מייצג:
"הדרך היחידה לשנות משהו היא לתבוע את בית החולים על הפרת הסכם (הבטיחו ביות ואין), על שקרנות (אמרו שלא נתנו תמ"ל ובגליון כתוב שכן), על סיכון חיי תינוק (כשכתוב על העריסה אלרגי לחלב, ועדיין נותנים), וכן הלאה....
"איך אתן חושבות שהגענו היום למצב שרופא צריך לקבל הסכמה מדעת על פרוצדורות שהוא עושה למטופל? כי תבעו. אז אם עושים לתינוק שלי משהו ללא הסכמתי - לדוגמה חיסון צהבת ללא קבלת אישור מפורש - זו תקיפה ועבירה על החוק.
רק כשנשים יתחילו לתבוע את עלבונן על הלינה במסדרון והיחס המזלזל של האחיות וחוסר המקצועיות של הרופאים בבית משפט, רק אז נראה שינוי".
''קריאה למרד'' 256428
מה זה תמ"ל?
''קריאה למרד'' 256435
תרכובת מזון מלאכותית - מה שהיו קוראים פעם ''תחליף חלב''.
''בעצב תלדי'' 265351
על הפערים בין ההבטחות שמפזרים בתי החולים השונים לבין מדיניותם בפועל:

''בעצב תלדי'' 266024
אנחנו דוקא היינו השבוע בסיור בחדר הלידה של "ליס", ובסך הכל נראה די נחמד. אני לא יודעת מה ממה שהם אמרו באמת יהיה אפשרי, אבל נקודת זכות למקצועיות של המיילדת היתה שהיא כל הזמן הדגישה שכל ההבטחות הן "במידה ומתאפשר" מסיבות שקשורות להתקדמות הלידה הספציפית, מצבה של היולדת ושל העובר וגם אילוצים שנובעים מלחץ או צפיפות, אין מה לעשות, גם זה קורה.
אבי העוברון, אגב, היה מרוצה מאד מהביקור במחלקת היולדות, ובעיקר משני דברים: הבטיחו שמקפידים מאד על שעות ביקור (מה שמאפשר ליולדות לנוח) עד לרמה של אנשי ביטחון אם צריך, אם כי מאפשרים למלווה אחד להשאר יותר (והוא חושב שזה יהיה הוא. הא! בשביל מה יש לי אמא?), ואחות התינוקיה אמרה שהם תומכים מאד ברומינג אין, אבל גם במקרה של רומינג אין מלא הם מוכנים לשמרטף קצת לטובת נמנום האם הטריה. הוא עדיין בגישה שאת התינוק הוא לא מכיר אבל אותי כן, ולכן הוא דורש יותר את מה שהוא רואה כטובתי, ובמקרה הזה מנוחה. כל הנימוקים שלי נגד התינוקיה (שקשורים בעיקר בקטע של תפיסת זמן אצל ילודים*) נדחים על הסף כהסטריות הריוניות. נראה אותו כשזה יהיה תינוק אמיתי ולא סתם נוסע שמיני בתוך אשתו.

-----------------------
* "אבל הוא לא מבין שאני עוד מעט אחזור! והוא יבכה ויחשוב שנטשו אותו לתמיד!"
''בעצב תלדי'' 266031
אני לא בטוחה אם תינוק בן יומו מסוגל לחוות חרדת נטישה. לדעתי הוא חווה חרדה, אבל אינסטינקטיבית ולא "מתוחכמת" כמו שתיארת. האינסטינקט שלו הוא פשוט להיצמד לגוף האם, וכשזה לא קורה, הוא מוחה בקול, ואח"כ נכנס להלם ולמגננה.

הנימוקים שלי נגד התינוקייה קשורים באמנת ז'נבה - תאורה מלאכותית חזקה 24 שעות ביממה, רעש ושהייה במיכלי פלסטיק בסביבה לא מוכרת, זו התעללות שראויה אולי לבניו של סדאם חוסיין. לא לצאצא שלי, ולא לאף תינוק שלא חטא.
''בעצב תלדי'' 266034
נו, בגלל זה אני רוצה רומינג אין מלכתחילה. הדיון עכשיו הוא האם אני מוכנה לתת להם לשמרטף. וחוצמזה, אני בהריון, אני לא חייבת להיות הגיונית.
''בעצב תלדי'' 266036
את אישה, את לא חייבת להיות הגיונית בשום מקרה.
''בעצב תלדי'' 266039
תזהר ממני, יש לי הורמונים!
ולי יש לום 266040
ולי יש לום 266111
הלום שלך לא התעייף מהשימוש האינטנסיבי שעשית בו בתגובה 266026 ? סוף סוף אני מבין את משמעות ה"שוטה" שבכינוי שלך.
אתה גם מגיר קצף מהפה?
ולי יש לום 266177
אני רואה שלקחת אותה קשה. סליחה.
ולי יש לום 266258
נו מה, הלום שלך רך?
יש לי הלום 266282
''בעצב תלדי'' 266454
מחקר לא חדש, אבל רלוונטי ומבוסס על נתונים מישראל שנאספו במשך 16 שנה: "הגישה המיילדותית-טבעית נותנת תוצאות לידה טובות יותר".

''בעצב תלדי'' 266568
האם המיילדת הטבעית מקבלת כל יולדת וכל לידה? האם המיילדת הטבעית תטפל בלידה (הידועה מראש) כלידה בסיכון גבוה? בלידה של יותר מיילוד אחד (תאומים ומעלה), בלידה שיש בה פוטנציאל ל"צרות"? אם כן, אז המחקר הוא אכן לא חדש, אבל רלוונטי. אם לא, הריהו לא חדש, ולא רלוונטי, ומקומו, אולי בדיון 2009
''בעצב תלדי'' 266588
מצטטת:
"סה"כ יולדו 812 נשים אשר ילדו בבית החולים, כולן לידות בסיכון נמוך מלבד 35 נשים אשר ניסו לידות וגינליות לאחר ניתוח קיסרי ו- 2 לידות מוקדמות בשבוע ה- 34 ו- 35, ו- 185 נשים נוספות אשר תכננו לידות בית, כולן בסיכון נמוך".

הקריטריונים במקרה זה לסיכון נמוך:

"מדיניות בית החולים הכתיבה שיולדות בסיכון נמוך לפני 37 שבועות, יולדות שעברו ניתוח קיסרי בלידות קודמות, בעלות חום (מהצטננות), והיסטוריה של אי פוריות, לא הורשו ללדת בחדרי הלידה הביתיים, בעוד שיולדות עם הריון עודף יכלו להשתמש בחדרים הללו".
''בעצב תלדי'' 266618
ההמלצה שבתחילת הכתבה היא ללידות טבעיות/ביתיות כשמדובר בהריון תקין.

בגיגול מהיר ניתן לראות שאילנה שמש היא מיילדת מאוד מפורסמת, מתוקשרת ומיוח"צנת. בסוף הכתבה יש ביבליוגרפיה, אך לא מצאתי מי ערך את המחקר עצמו ומטעם איזה מוסד.
''בעצב תלדי'' 266691
אילנה שמש היא מיילדת הבית הוותיקה ביותר בישראל. לא ברור איך אתה מגדיר "מפורסמת, מתוקשרת ומיוחצ"נת". אם אתה סופר איזכורים בגוגל, לי יש כ-‏150 איזכורים יותר מאשר לה :-)

אותה ג'ודי סלום שכתבה את המאמר גם היא מיילדת טבעית (אם כי לא שמעתי את שמה קודם לכן). בכל אופן, הנה סטטיסטיקת הלידות של אילנה שמש מאז 1985, as is:
הנה עבודה מעט יותר רצינית שנעשתה (בעברית) בנושא:

אגב, אף אחת ממיילדות הבית לא מקבלת לידת בית כשמדובר בהריון בסיכון (תאומים, סכרת הריון, רעלת הריון וכולי). רק אחת או שתיים מהן מסכימות ליילד בבית כשמדובר בלידה שנייה לאחר ניתוח קיסרי. יש דווקא רופא ישראלי (ד"ר ברדה) שמיילד בבית, והוא היחידי שמסכים ליילד כשהעובר במצג עכוז.
''בעצב תלדי'' 266707
היי, ואני בכלל לא ידעתי שאת מילדת :-)
''בעצב תלדי'' 266720
מיֻלדת? עדיין לא, אבל בקרוב.
אבל להזהיר ממיילדת 268463
משרד הבריאות פרסם היום אזהרה נגד המיילדת ג'ודי סלום בעקבות מידע שהגיע למשרד על שלוש לידות שביצעה בהן נגרם סיכון לחיי האם והתינוק.

אבל להזהיר ממיילדת 268471
הוי, זאת ההיא מהמאמר ההוא!
תגובה 266691

דברי אילנה שמש בנושא:
אבל להזהיר ממיילדת 268536
"She has been serving women for years and doing births in Gush Emunim where other midwives won't go"

מה זה? שפה נקיה ל*התנחלויות*?
אבל להזהיר ממיילדת 268652
לך תדע - אולי היא מיילדת פלסטיניות במחסומים :-)
אבל להזהיר ממיילדת 268657
את מכירה הרבה פלסטיניות שחברות בגוש אמונים?
אבל להזהיר ממיילדת 268659
מה עם ההיא, נדיה?
אבל להזהיר ממיילדת 268661
היא ''מולדת'', לא יולדת.
אבל להזהיר ממיילדת 268902
התחלתי ולכן אסיים: תגובת ארגון "נשים קוראות ללדת":

אבל להזהיר ממיילדת 269064
מצא חן בעיני הציטוט: "…עבור 80% מהנשים - אלו שאף פעם לא היו להן סיבוכים רפואיים רציניים בזמן הריון - לידת בית מתוכננת, היא בחירה בטוחה לגמרי".
80% בטחון? זה מה שאת מתכננת לעצמך ולרך העומד להוולד? אפילו ברולטה רוסית הסיכוי גבוה יותר.
אבל להזהיר ממיילדת 269078
מעט הבנת הקריאה: הציטוט אומר שעבור 80% מהנשים הלידה "בטוחה לגמרי". זה לא אומר שהיא בטוחה ב-‏80% עבור נשים אלו, אלא בהרבה יותר מכך - כמו בבית חולים ואף יותר.
אותן 20% מהנשים שנמצאות בסיכון לא מגיעות ללידת בית - למיילדות יש קריטריונים לסנן אותן, שכבר פורטו בדיון זה.
אבל להזהיר ממיילדת 269167
אני לא משוכנע שדורון נכשל בהבנת הנקרא. את מסכימה לטענה שמי שהגיעה לתום ההריון ללא סיבוכים מיוחדים יכולה ללדת בבית באופן "בטוח לגמרי"? אני דווקא בטוח שזה לא נכון, ואפילו לא "בטוח כמו בבית-חולים". לא ברור לי מאיפה אנשים נוטלים את העוז לקבוע קביעות נחרצות כאלה.
אבל להזהיר ממיילדת 269172
מנסיוני האישי אני יכול להעיד שזה לא נכון, הריון תקין לחלוטין במשך 40 שבועות יכול להסתבך בדקות האחרונות שלו, ללא שום סימנים מקדימים.
אבל להזהיר ממיילדת 269177
הקביעות הללו מעוגנות במציאות. כל הדיון הזה מלא הפניות למחקרים ומימצאים סטטיסטיים - ולא רק כאלה שערכו מיילדות הבית עצמן, גם כאלה שנערכו בידי ארגון הבריאות של האו"ם למשל. אם לא קראת אותם, אתמצת את השורה התחתונה: בכולם חוזרת ונשנית הקביעה כי "לידת בית *מתוכננת* בטוחה באותה מידה כמו לידת בית חולים, ולעתים אף יותר".

פרק 2.4:
פסקה מייצגת:
The Netherlands is a developed country with an official home birth system. ... A study of perinatal mortality showed no correlation between regional hospitalisation at delivery and regional perinatal mortality (Treffers and Laan 1986). A study conducted in the province of Gelderland, compared the "obstetric result" of home births and hospital births. The results suggested that for primiparous women with a low-risk pregnancy a home birth was as safe as a hospital birth. For low-risk multiparous women the result of a home birth was significantly better than the result of a hospital birth (Wiegers et al 1996). There was no evidence that this system of care for pregnant women can be improved by increasing medicalization of birth (Buitendijk 1993).

אף טענה ששמעתי נגד לידות בית לא הביאה בחשבון את נתונים כגון אלה, וגם לא נתונים אחרים, ואף מחקר שקראתי על לידות בית מתוכננות לא הצליח למצוא אחרת. בד"כ מנפנפים במקרי קצה לא מייצגים או לא רלוונטיים (כמו למשל לידת בית לא מתוכננת וללא מיילדת שהסתיימה באסון, סיבוכי לידה שאינם קשורים ברפואת חירום וכולי).
מקרים של "הסתבכות אמת" (ואפילו אם מדובר רק בירידת מים שאחריה לא התפתחו צירים במשך 24 שעות) עוברים מייד לבית החולים, בהנחיית המיילדת. זה עדיין בגבול הבטוח, ויותר מזה - בגבול האחראי.
אבל להזהיר ממיילדת 269178
מה עם הסתבכות האמת היא תינוק שלא נושם אחרי הלידה?
אבל להזהיר ממיילדת 269182
אני לא יודעת לענות לך על זה, גם כי אני לא מיילדת וגם כי אין לי מושג מה קרה שם ומה גרם לזה.

בכל אופן, מיילדת בית מגיעה לעבודתה כשבאמתחתה בלון חמצן, וגם עירוי נוזלים ותרופות שונות.

אם אתה באמת רוצה לדעת (או שאתה באמת רוצה שאענה), פרט עוד ואשאל אשת מקצוע אם זה מצב שתיאורטית היה אפשר לפתור גם בבית.
אבל להזהיר ממיילדת 269184
האמת, שזה כבר לא כל כך מעניין אותי, אני שמח שכשהילד שלי נולד, היה צוות רפואי מיומן שידע לטפל בו בזמן ובמכשירים הרפואיים המתאימים. אני לא ממש רוצה לחשוב מה היה קורה אילו...

אבל, אם את רוצה לבדוק את זה על בנך, או אם את מאמינה באמונה שלמה שלא תהיה אחת מאותו, נגיד, עשירית אחוז, אז מלבד מלהזהיר אותך אין לי מה לעשות.
אבל להזהיר ממיילדת 269189
האמת? האמת האמת? זה לא עניינך. ההפחדה שלך לא משרתת דבר מלבד את סיום הדיון בינינו. אם נוצר פה הרושם (אולי מפני ששיתפתי את האתר בלבטיי, אולי בגלל שיחת הנשים שלי עם החשמנית) שאני מחפשת עצות מאיילים לגבי התנהלות חיי וחיי קרוביי, זהו רושם מוטעה.
אבל להזהיר ממיילדת 269220
אני מבקש להתערב בדיון למרות שאינני מנסה ליעץ שום דבר לאף אחד. מצב האושר האישי שלי לא מתיר לי להשיא עצות לאנשים אחרים בשום נושא בעל חשיבות אמיתית. אולי בנושא מצלמות דיגיטליות שקניתי לא מזמן ועשיתי סקר שוק מקיף אבל זה לא באמת דבר חשוב שמשפיע על האושר האישי (למרות שהמינולטה החדשה שלי עשתה אותי די מאושר למשך כמה ימים).

רק רציתי להעלות נקודה שלילית נוספת שאני רואה בעניין הזה של לידות בית.
את יודעת, לידה זה דבר קצת, איך נאמר, רטוב. יש הרבה נוזלים, חלקם שמנוניים ודביקים, חלק גם עושה כתמים שלא יורדים כל כך בקלות מהריפוד.
ומניסיון, אחרי לידה, לא יהיה לך כח לעשות ספונז'ה בסלון ובטח שלא לכבס את הכיסויים של הספות*.

ואחרי הלידה תמיד באים אורחים עם בורקס ועוגות וחליפה שהם קנו לתינוק וזה לא כל כך נעים שהבית ניראה כמו אחרי מלחמה** עם כל האורחים והכל.

מצד שני, במצבך האישי בית הפוך אולי יסיח את דעת האורחים מהדבר הלא נעים השני, אם את יודעת למה אני מתכוון. אז אולי לידה בבית זה כן רעיון טוב בשבילך.

* שלא לדבר על סקס שמזה אפשר לשכוח לחצי שנה במקרה הטוב (במקרה הרע שלושה חודשים).
** אני יודע דימוי לא מוצלח. לידה זה דבר טוב ומלחמה זה דבר רע. היית מאמינה שאחרי שני ילדים אני צריך להזכיר לעצמי את זה?
אבל להזהיר ממיילדת 269257
כבר חוויתי מצבים גרועים מזה:
תגובה 186784
אבל להזהיר ממיילדת 316737
"תושבת טירת הכרמל העדיפה ללדת בבית באופן טבעי. הלידה עברה בשלום, אולם התינוקת יצאה לאוויר העולם עם קשיי נשימה. למרות שכוחות ההצלה הגיעו למקום מיידית והנשימו את התינוקת, היא תסבול, ככל הנראה, מנזק מוחי"

אבל להזהיר ממיילדת 316741
בכתבה נאמר ש"במקביל להגעתו של הצוות למקום ניסתה מוקדנית של מד"א להדריך את המיילדת לבצע בתינוקת פעולות החייאה. אולם כאשר הגיע הצוות הרפואי למקום, עדיין לא הצליחה המיילדת בפעולות החייאה". זה נשמע לי קצת תמוה. ברור לי שלמיילדת אין ערכת החיאה כפי שיש בבי"ח או בנט"ן, אבל כדי לבצע החיאה "ידנית" המיילדת צריכה את הדרכתה של מוקדנית מד"א? מיילדת היא קודם כל אחות (כמו שפסיכיאטר הוא קודם כל רופא), וככזאת היא אמורה להיות אמונה על פעולות החיאה בסיסיות. כמיילדת הייתי מצפה שתהיה מיומנת בפעולות כאלו גם ביילודים.
אבל להזהיר ממיילדת 316746
ברדיו הבוקר דיברו אם האבא. הבנתי ממנו שהמיילדת דווקא ידעה איך להחיות וכולי, אבל שבלון החמצן שלה היה ריק. אני קורא לכל מי ששוקל ללדת בבית לבקש מהמיילדת לבדוק את בלון החמצן *לפני* שהלידה מתחילה.
אבל להזהיר ממיילדת 316753
איך מכך נובע ש"הלידה עברה בשלום"? אני הייתי מכליל ב"בשלום" גם עניינים פעוטים כמו בריאות הילוד, לא?
אבל להזהיר ממיילדת 316754
''בשלום'' כולל את בריאות היילוד, אבל ''הלידה'' - לא. (הניתוח הצליח - החולה מת).
אבל להזהיר ממיילדת 316798
רציתי להביא את הקישור הזה בעצמי ולציין באיזשהו מקום שאנחנו תמיד שומעים רק על המקרים שהסתבכו, ולא על הלידות המוצלחות. מצד שני זה נכון גם לגבי לידה בבית חולים. בקיצור - סטטיסטיקה, סטטיסטיקה, סטטיסטיקה.
אבל להזהיר ממיילדת 316799
''מצד שני זה נכון גם לגבי לידה בבית חולים''.
מצד שלישי, זה נכון גם לגבי (כמעט) כל דבר אחר בבית חולים...
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 316822
אפשר להגיד כל מה שרוצים, אפשר להגיד שהכל יכול לקרות בכל מקום וכולי. ובכל זאת, עובדתית - הנזק שנגרם במקרה המסויים ה*זה* - נגרם בגלל בלון חמצן ריק ולא בגלל כל מיני "דברים" אחרים (ולפי התיאור הנזק הוא תמידי. הקשקוש הפורמלי על כך ש"הלידה עברה בשלום" - הרי איננו אלא קשקוש פורמלי - כמעט ציני, יש לומר).

למיטב הבנתי, הסיכוי שיהיה בלון חמצן אבל פתאום, אופססס, יתברר שהוא ריק - הוא סיכוי הרבה יותר גדול כשמדובר במיילדת ש"מסתובבת" עם בלון נייד, מאשר כשמדובר בבית חולים, בו מתקני החמצן מחוברים, עכש"י, למקור מרכזי קבוע.

אפשר, במאמץ לא גדול במיוחד, למצוא עוד עשרות (לפחות) "דברים" כאלה, שבזכותם מאז שקיימים בתי חולים מצויידים כנדרש ובהם עוסקים ברפואה מודרנית - אנו זוכים בד"כ לעבודה עבודה יותר, לרפואה טובה יותר ולתוחלת חיים גבוהה יותר - מאשר כשנהנינו מרפואת סבתא, מרפואת השכנה הגברת קופיליוביץ' מהדירה ממול, משיטות רפואה עממיות כאלה ואחרות - וגם ממיילדות ביתית. מיילדות זו נולדה מתוך השיח הקולקטיבי, בעשרות השנים האחרונות, על פחדיהן של היולדות. אי לכך הדגש שלה הוא, באופן טבעי, יותר בנקודה זו, הפחד (קוראים לזה בהרבה שמות אחרים, אבל אל תתנו לזה לבלבל אתכן. פחד. נטו.) - מאשר בנושא בטיחות היילודים. קחו נא לתשומת לבכן.
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 316826
אני דווקא יכול להביא טיעונים מדוע דווקא הסיכוי שלמיילדת, שלא פועלת בשיטת הסרט הנע כמו בית חולים, יגמר החמצן בבלון. לא הייית מנסה להסיק מזה שום דבר.
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 316828
הביטוי "פועלת בשיטת הסרט הנע", על כל המשמעויות התעשייתיות-סוציולוגיות-פסיכולוגיות-*אנושיות* שמקובל לייחס לו, ולעומתו מקור חמצן מתוכנן ובנוי עם צנרת *מובנית* בבי"ח - הם שני תחומים שונים לחלוטין וההשואה ביניהם היא מאוד לא לעניין.

ואם אתה כבר מוכרח להשוות השוואה שלפחות תהיה לעניין ועל אותו בסיס - אתה יכול לטעון שמוטב שכל אדם יסתובב עם דינמו פרטי קטן ויספק לעצמו חשמל בכל מקום אליו הוא מגיע, מאשר שתהיה רשת חשמל ארצית.
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 316834
זה לא מה שאני אומר, ואני לא נגד קדמה. הטענה שלי היא שלשתי המערכות יש נקודות כשל - למיילדת אין חדר ניתוח צמוד, אבל באותה מידה מערכת החמצן של בית החולים היא מורכבת יש בה יותר נקודות כשל אפשריות מאשר בלון חמצן שצמוד למיילדת. באותה מידה אפשר לדבר על הסיכונים מ''נגיפי בתי חולים'', מיחס הרבה פחות אישי (כן, הסרט הנע לעיל) ועוד מול פחות מקצועיות של מיילדת מול רופא, תנאי סניטציה ספציפיים פחות סטריליים בבית היולדת ועוד. אף אחד לא יכול להבטיח שלא יהיו כשלים לא כאן ולא כאן, וגם קשה לשקלל את כל הנתונים לכדי ציון אחד שיאפשר לדרג לידה בבית חולים מול לידה ביתית. אני מוכן להסכים שלידה בבית חולים הרבה יותר טובה מאשר לידה ביתית לפני מאתיים שנה. אני גם מוכן להסכים שלידה בבית חולים בטוחה יותר מאשר לידה ביתית כיום, אבל ''ההפרש'' לדעתי קטן יותר בכמה סדרי גודל.
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 316839
אכן, מערכת החמצן של בית החולים היא מורכבת יש בה יותר נקודות כשל אפשריות מאשר בלון חמצן, ולכן בנוסף לה יש בבית חולים *גם* בלון חמצן בהישג יד.
ככלל, כשהכל חלק ללידה הביתית יתרון קל. כאשר משהו משתבש לבית החולים יתרון גדול. בד"כ שום דבר לא משתבש.
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 316842
האמת היא שאין לי דעה מאוד מוצקה בענייני לידה כאן או כאן, אבל נראה לי קצת גורף למחוץ ככה את הלידה הביתית. ראשית, לגבי הבעיה הספציפית שהייתה - סביר שבבי"ח *זה* לא היה יכול לקרות - אבל גם בבי"ח קרה לא מזמן שמתה פגה שהאחות הזריקה לה מזון במקום חמצן או להיפך... כך שקשה לומר שבעיה מסוג דומה (טעות אנוש) לא יכולה לקרות גם שם.
וממש לא נראה לי שבעית היולדות בבית היא פחד מפני בית החולים. ממש שום קשר.
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 316847
"וממש לא נראה לי שבעית היולדות בבית היא פחד מפני בית החולים. ממש שום קשר."

או-הו! ועוד איך בעיה של פחד. אם לא נראה לך, אולי תגלשי קצת באתרים הרלוונטיים ואפילו כאן, בדיון הזה ובעוד דיונים שעסקו בנושא הזה. פחד קודם כל מהכאבים, פחד מיחס לא מספיק תומך של הצוות, פחד שמא לא יכבדו מספיק את רצונותיה של היולדת - שהוא בעצם פן נוסף (בד"כ מוסווה בכל מיני טקסטים מכל מיני אתרים "מהפכניים") של הפחד מן הכאבים. לתדהמתי, שמעתי מכמה יולדות גם על פחד מכאב הדקירה שבזריקת האפידורל, ועל פחד מכאב הדקירה שבחיבור לעירוי, ועל זה אפשר לומר דבר אחד: מדובר בבעיה של סדר עדיפויות מאוד משובש (מה גם שבסופו של דבר הן מגיעות, בחלקן, בלאו הכי - לבית החולים).

אולי מה שאומר עכשיו ירגיז כאן כמה אנשים - אבל בטיחות היילוד ממלאת כאן, בכל ה"שיקולים" האלה - תפקיד קטן מאוד.
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 316850
מוזר מאוד. דווקא רוב הפחדים שאני שמעתי עליהם הם לכיוון ההפוך - נשים שמאוד היו רוצות ללדת בבית, אבל מפחדות שמשהו ''יתקלקל''...
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 316881
על סמך מה את קובעת ש"פחד שמא לא יכבדו מספיק את רצונותיה של היולדת - הוא בעצם פן נוסף ... של הפחד מן הכאבים"?

לידת בית, ובכלל לידה פיזיולוגית (טבעית), נולדת הרבה פעמים מתוך החשש (לא פחד, חשש) שרצון היולדת לא יכובד בבי"ח. עם זאת, להזכירך, היא אינה מלווה בפחות כאבים - להיפך.
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 316963
בדרך כלל לא מדובר על חששה המר של היולדת שמא יחליט צוות חדר הלידה, באכזריותו הנודעת, להשמיע לה במשך לידתה מבחר משירי שימי תבורי (מזה גם *אני* הייתי פוחדת), במקום את להקת איחוד הקבוצות והקיבוצים (בהנחה שאולי יש להקה כזאת) שאהבה נפשה. ה"חשש", אם תרצי, הוא בד"כ משני דברים: ממתן תכשירי זירוז המגבירים את הכאבים, ומן התפרים, שהיולדות הטריות מקוות, משום מה, שלידת בית תמנע אותם - זאת למרות שבלידה הראשונה התקווה הזאת מתבדה באחוזים ניכרים. אפשר לעטוף את הפחדים, או ה"חששות" האלה בהרבה-הרבה מילים יפות בעניין "זכויות החולה" וכו', ובכל זאת אלה הם השניים (לא מדברים על המקרה האישי שלך אלא על מסה מסויימת מכלל היולדות, ובתוכה מסה מסויימת מכלל המבכירות).

נכון, לידת בית כרוכה בכאבים רבים יותר, אך אותה מסה שכבר הזכרתי נוטה להאמין במיסטיקה הגורסת כי אם הלידה תהיה ב"סביבתה החמה והמוכרת של היולדת", ותהיה מלווה במיילדת תומכת, חייכנית, מעודדת ושופעת אהבה - הדבר יגרום לאיזשהו קסם מופלא שיפחית את הכאבים ואולי אף ימנע אותם לחלוטין. למרבה המבוכה - הקסם הזה עובד רק בשלבים תחיליים, קלים, של הלידה, שבהם ממילא אין צורך בכל כך הרבה קסם וגם אין חשיבות לשאלה היכן הם מתרחשים.
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 317000
גם אני לא מדברת על המקרה שלי. ברוב המקרים ששמעתי או קראתי, החשש היה שריבוי התערבויות רפואיות יקשה על הלידה ויסבך אותה ללא צורך. מי שמקבלת זירוז לוקחת כמובן מאליו שתקבל גם אפידורל, ואני מניחה שאם הגיעה לכדי קבלת זירוז (פיטוצין), האפידורל יהיה רעה פחותה בהרבה. החשש מתפרים קיים, ובעצם הוא חשש מחיתוכים (להבדיל מקרעים). מדוע זה לא קשור לזכויות החולה, כשרופא חותך יולדת מבכירה, עם תינוק בגודל ממוצע וללא סיבוכי חירום, כדרך שגרה (ולרוב גם בלי לשאול אותה קודם)?

הפסקה האחרונה שלך נראית לי כ"כ תלושה מהמציאות, שאין לי דרך להתחיל להגיב. (אבל אנסה...). כולן מדברות על כאבים עזים. מה שנראה לך כ"קסם" הוא השפעת ההורמון אוקסיטוצין, אבל הוא לא מפיג כאבים. הדרך להתמודד עם כאבים של לידה פיזיולוגית היא לשמור על תנועה מרובה, להפעיל את מיתרי הקול (קולות נמוכים ולא צעקות), לחמם את אזור האגן מאוד, להשתמש במים וכולי. כל אלה משככי כאבים טבעיים (גם אם השפעת מאוד מוגבלת לעומת האפידורל). על "קסם" עדיין לא שמעתי.

יש חשיבות גדולה לשאלה היכן מתרחשים השלבים הראשונים של הלידה. אני די בטוחה שלו הלידה שלי היתה מתחילה בבית חולים, היא היתה נגמרת בקיסרי. אף בית חולים לא היה "מרשה" לי לעבור 24 שעות צירים תכופים וחזקים, אף בלי מצוקה עוברית (שלא היתה).
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 317016
האוקסיטוצין הוא ההורמון הגורם, בין השאר, לכיווץ דפנות הרחם בזמן הלידה. כמו כן יש לו עוד כמה תפקידים חביבים ומעניינים (שכבר דיברנו עליהם, אזא"מ, מאוד מזמן) אצל עכברים ואנשים, ואשר למיילדות הביתיות - אין בי בטחון מוחלט באשר לשאלה באיזו משתי הקבוצות האבולוציוניות הנ"ל יש למנות אותן.

(-:

הפחד מקבלת הפיטוצין והפחד מזריקת האפידורל אכן הולכים במקרים רבים ביחד. מיהן המסות? לא אביא כאן שמות ומספרי טלפון שלהן, אבל נזדמן לי לפגוש אותן יותר משמזדמן ליולדת ישראלית חילונית ממוצעת.

לא קסם אלא רק אוקסיטוצין, אה? נו טוף, והרי -

מסע החיפוש המרתק בעקבות הקסם האבוד:

תגובה 237644, תגובה 237837, תגובה 238250, תגובה 238293, תגובה 238527, תגובה 268751 (ספיקינג אוף תלישות מהמציאות), תגובה 238528 (נא לשים לב לסעיף 15, שורה ראשונה, משפט שני בעניין יום שלישי: הומור בלבד? - או שמא ביטוי נוסף לערגה האישית-אך-כה-אוניברסלית לקסם שיבוא סוף סוף, כי נורא רוצים אותו?), תגובה 238702 (לגבי השורה הראשונה, מותר להגיד - אבל בחיבה! - רק בחיבה! - "בלו-פ-רית! בלו-פ-רית!"?), תגובה 238666.

הולכת. סופ"ש טוב.
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 317020
נודניקית. את מכריחה אותי לקרוא את כל התגובות שלי מחדש? מה זה, עונש?
ואיפה כתוב שם משהו על היעדר כאב, או הפחתת כאב, בלידה פיזיולוגית לעומת לידה התערבותית?
הולכת! אמרתי שהולכת! לא נותנים לבנאדם ללכת? מדינה דיקטטורית!! 317027
נכון, זה באמת לא כתוב. נדמה לי שגם בספרי וינטו לא כתוב: "אחחחחח, איזה כיף במערב הפרוע, חבל רק שלא הייתי שם אז, ואת הכל כתבתי מדויטשלאנד המשעממת" - זוהי הגדולה המרתקת שביצירה האנושית, בין אם בספרי קרל מאי ובין אם בתגובותייך שלך, חביבתי (באמת) (-: .

טוב, נעזוב. בסך הכל רציתי לומר ליולדות הפוטנציאליות, אם ישנן, בתגובה 316822, שיהיו זהירות. לכל השאר באמת אין טעם לחזור.
מתגובה לתגובה אני מחבבת אותך פחות 317032
ועדיין לא רואה שום קשר בין תגובותייך למציאות.
סוף טוב תינוק טוב 499556
תגובה 499555
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 317001
ושוב, מהי אותה "מסה" שאת מזכירה? איפה פגשת אותה (והאם היא באמת חושבת שלידה פיזיולוגית אינה כואבת?)
קו המשווה 317008
אבל להזהיר ממיילדת 359208
"הלידה בבית הסתיימה במוות"
"תינוקת שנולדה הבוקר בצפון בלידת בית מתה בדרך לביה"ח. משרד הבריאות: הנושא ייבדק"
אבל להזהיר ממיילדת 359236
על פי הקישור הזה, הלידה לא תוכננה להתרחש בבית:
אבל להזהיר ממיילדת 360685
גרסתה של האם שתינוקתה נפטרה (בדרך לבי"ח, מעשה שטן), כפי שנמסרה בפורום רלוונטי:

"לא כ"כ אכפת לי מה התקשורת חושבת. החלטתי להכנס ולהוסיף מספר פרטים.
למרות שאנחנו לא *בחרנו* בלידת בית, מסבות שלנו. אנחנו מאוד מאוד בעד. אני כותבת בשביל המתלבטים שבודקים את האופציה ונכנסים לכאן כחלק מהבדיקה.

הלידה שלנו לא היתה מתוככננת להיות בבית היא פשוט היתה כזו. שמהרגע שהבנתי שאלו צירים ועד הלידה היינו בהתארגנות ליציאה מהבית. הייתי לבד(חוץ מאישי היקר שהיה בטלפון לקרוא לאחות הקיבוץ) ויילדתי את עצמי.

הבנתי שבתגובה למקרה משרד הבריאות הוציא הודעה שהוא לא ממליץ על לידות בית. הודעה כזו ביחס למקרה הזה צריכה להוביל להודעות בנוסח לא מומלץ ללדת באוטו או לא מומלץ ללדת באמבולנס - לא מומלץ אבל קורה.
כך שמבחינת שיקול בעד או נגד לידת בית - המקרה שלנו לא ממש עוזר לכאן או לכאן.
אנחנו לא יודעים עדיין בדיוק מה הסיבה הרפואית שבתנו מתה.
אולי אם כן היתה מילדת בזכות ניסיונה היתה רואה מיד בעיה ומצילה, אולי אם הייתי מתכננת לילד את עצמי הייתי לומדת לפני כן מה לעשות, איך דברים צריכים להתנהל וכו,ויש עוד המון אולי.
זה לא משנה זה הכל אוליים".
אבל להזהיר ממיילדת 369818
"לידת בית הסתבכה והסתיימה בבי"ח. מצב התינוק יציב" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3218530,00.h...
אבל להזהיר ממיילדת 369839
וכמה לידות בית חולים הסתבכו והסתיימו בבית קברות?
אבל להזהיר ממיילדת 369858
נכון ל-‏2003, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 4.9 לידות מכל 1,000 הסתיים בבית קברות‏1. בהתחשב בעובדה שאחוז הלידות הביתיות הוא רק 0.24%‏2, אפשר להניח שזה גם המספר של לידות בית חולים שהסתיים בבית קברות. בהתחשב בעובדה שכמעט 100% מלידות הפגים מתרחשות בבתי החולים, ובעובדה שמתוך כ-‏500 לידות‏2 בית אחת הסתיימה במוות‏3, אפשר לומר שסטטיסטית בישראל בטוח יותר ללדת בבית חולים.

מעניין לציין שבהולנד 4.8 לידות מתוך 1,000 מסתיימות בבית קברות, זה לעומת 3.0 ביפן.

אבל להזהיר ממיילדת 269188
סליחה על החוצפה שבשאלה האישית, ואבין אם לא תרצי לענות: את החלטת ללדת בבית?

אם קורה שהתינוק אינו נושם כמו שסופר כאן, זה נראה לך מצב סביר, שהוא יטופל ע"י מיילדת שנושאת אתה בלון חמצן אחד נייד? לא עדיף להיות בסביבה שיש בה רופאי יילודים, ושיש בה שגרה מיומנת של רפואת יילודים ומתקנים *קבועים* לאספקת חמצן? (כלומר בית חולים)
אבל להזהיר ממיילדת 269190
תגובה 269189
אבל להזהיר ממיילדת 269197
שלחתי קודם את תגובה 269188, ורק עכשיו ראיתי את תגובה 269189 ואת ההפניה אליה. צר לי שהתרגזת.

לשם הבהרה: תגובתי לא נועדה להרגיז אותך וגם לא להפחיד. לדעתי, גם "האייל שכמעט נשאר..." לא רצה להפחיד או להרגיז. לפחות התגובה שלי, וככל הנראה גם דבריו שלו באו מתוך, תתפלאי (ואולי לא) - דאגה אמיתית. והדברים שהועלו על ידו, גם אם מנקודת הראות שלך במצבך כרגע הם נראים כ"הפחדה" - הם דווקא דברים רציניים וחשובים.

ברור שלאף אחד אין זכות לחדור ברגל גסה לחייך או לצפות שתקבלי מאנשים זרים עצות לגבי ההתנהלות שלך בנוגע לעצמך ולקרובייך. אבל מה לעשות והדברים כבר הועלו כאן, ובהרחבה, ומה לעשות - *כן* נוצרה איזושהי תחושת משפחתיות מסויימת (סליחה אם הדברים נשמעים סנטימנטליים עד גיחוך, אבל הם פשוט אמיתיים), ואחר כך, כשאת מתרגזת - זה לא כל כך קל לעשות את הסוויץ' במוח ולומר: "היא אשה זרה והיא לא מעניינת אותי/אותו".
אבל להזהיר ממיילדת 269204
הסויץ' שאני עושה שונה (אולי בגלל שברקת לא לגמרי זרה לי): "היא אישה אינטליגנטית, ובטוח שהיא יודעת על הנושא יותר ממני, כך שאין לי סיבה להניח שאני יכול להוסיף לה משהו שישנה את ההחלטה שלה. אני גם מכבד את האוטונומיה שלה ואת הגבולות שהיא מציבה בפני קוראי האייל".

ואז, כמו כל יצור בעל תבונה מינימלית, אני מעביר את הסויץ' ל off, וצועק: "יה דבילית, תלכי לבית יולדות וזהו, לא רוצה לשמוע שום מילה בעניין הזה, זה לא נתון בכלל לויכוח ומעניין את התחת שלי מה האינסטלטור חושב".
אבל להזהיר ממיילדת 269206
מש''ל.
אבל להזהיר ממיילדת 269208
אני לא הייתי צריך להוסיף :-) בסוף כדי שלא תתעצבני, נכון?
אבל להזהיר ממיילדת 269205
לא חשבתי שמישהו רצה להרגיז אותי. הדאגה האמיתית שלך מחמיאה מאוד, אבל בנושא הזה היא אינה משרתת אותי בשום דרך, למרות מה שאתה חושב. מה שנושב מהתגובות שלך ושל האייל האחר הוא בעיקר דעות קדומות מוטמעות היטב וחוסר רצון לבדוק את העובדות לאשורן (במקרה שלו לפחות יש ''תירוץ'' אישי-רגשי, שכן התינוק שלו היה בסכנת חיים). הרשה לי להניח שבשבתך כאייל גנרי, בנושאים אחרים לא היית קובע קביעות נחרצות כאלה בלי לערוך קודם בירור לגבי העובדות ולקיים מידה כלשהי של חשיבה רציונלית.
אבל להזהיר ממיילדת 269210
מבלי להיכנס לפירוט, היו לי כמה הזדמנויות *לראות* את העובדות. לא "לבדוק את העובדות" באמצעות שיחות, אתרים, מסקנות נתונים שנאספו ב*הולנד* לפני חמש עשרה/שמונה שנים וכו' - אלא *לראות* אותן.

אין לי אלא להצטרף לזעקת השוטה: יא דבילית, לכי לבית יולדות וזהו.

כן, זה לא יעזור, אבל לזעוק מותר ואולי אפילו צריך.
אבל להזהיר ממיילדת 269212
... ואכן, לא הייתי צריכה לענות לך כלל, או לפחות לסיים את הדיון בתגובתי הראשונה.

ולא כל מה שמותר לשוטה לזעוק (לי), מותר גם לאלמונים.
אבל להזהיר ממיילדת 269215
האמת היא שהאלמוניות, שסיבותיה לרגע זה אינן קשורות בך, אינה בדיוק אלמוניות, והזרות רחוקה מלהיות זרות, אבל עכשיו כבר באמת נעזוב את זה.
269211
לא רציתי להפחיד אותך, אין לי שום אינטרס שתלכי לבית חולים. אם להיות כנה, מנסיוני משני בתי חולים, בית החולים על הסגל שלו והחוקים שלו (ועל חוסר העקביות שלהם) מטריד ומציק את ליולדת ולבני משפחתה. השאלה היא שאלה של סדרי עדיפויות.

אני לא חושב שיש לי דעות קדומות, ראיתי בעיניים שלי איך מצילים את הילד שלי, ראיתי איך היולדת לא מצליחה להנשים אותו לבד, וגם לא בעזרת בלון חמצן, ראיתי אותה מזעיקה צוות רפואי וראיתי אותם מצילים אותו, ואחר כך ראיתי אותו שוכב באינקובטור בפגיה מחובר לצינורות במשך יומיים. אולי יולדת טובה יותר היתה מצליחה לבד בעזרת בלון חמצן ביתי ובלי אינקובטור, אני שמח שלא בדקתי את זה.

יש עוד אנשים שקוראים את הדיון הזה, ואני לא חושב שאני מתערב בחיים שלך אם אני חושף אותם לעובדות שאני מכיר. אני מצטער אם זה נשמע ככה.
תיקון קטן? 269213
בטח התכוונת לומר (בשתי הפעמים שזה חזר) - "*מ*יילדת", ולא - "*יו*לדת".
כן, תודה 269216
הילד שלך היה פג? 269228
למה הוא היה בפגיה? באיזה חודש של ההריון הוא נולד?
לא 269230
הוא היה בפגיה משום שרק שם יש את הציוד הרפואי והפיקוח שהיה דרוש. הוא נולד בסוף השבוע ה-‏40,
לא 269234
אה, איחרתי קצת... חרמפפפ :-]
הילד שלך היה פג? 269233
עוד לפני תשובתו של "האייל שכמעט...":

התופעה של בעיית נשימה ואף של חוסר נשימה אצל יילוד עם לידתו קורית, לעיתים (לא מאוד קרובות), גם אצל יילודים בגיל הריון ובמשקל לידה תקינים לחלוטין. לפני מספר שנים היה מקובל לאשפז חלק מהם, אחר קבלת הטיפול הראשוני, בפגייה - משום אמצעי הטיפול והבטיחות הקיימים בה (לעיתים - באינקובטור, לשם אפשרות מתן חמצן המשכי. לעיתים במיטה רגילה או ב"מיטה חמה", בתוך מסגרת הפגייה), שאינם בשימוש במחלקת יילודים רגילה - וזאת, כאמור, בלי קשר למאפייני הפגות השגרתיים, שאינם מופיעים אצל הנ"ל (אין בידי ידיעות ברורות על מה שקורה בנושא זה בשנים האחרונות, ייתכן שהמצב השתנה וייתכן שעדיין נוהגים כך).
אבל להזהיר ממיילדת 269218
שמעת על מוות בעריסה?
הכי בטוח שהתינוק ישאר בבית החולים עד גיל שנה.
הרי לך בבית אין בכלל בלון חמצן ואפילו הכשרה רפואית של מיילדת אין לך.

אז מה אתה תעשה כשהביבי סנס מתחיל לצפצף באמצע הלילה?
לא עדיף שזה יהיה בסביבה שבה יש רופאים אמיתיים?
אבל להזהיר ממיילדת 269225
מנין לך מה יש לי ומה אין לי?

אנשים נוהגים לחיות בביתם עם ילדיהם. לעומת זאת, בתי היולדות קיימים, עובדתית, כאמצעי שהוכיח עצמו, בידי החברה המודרנית - לשמירה על חיי יולדות ויילודים ועל בריאותן/ם.

ההשוואה בין יילוד מיד עם לידתו לבין מצבים אחרים היא חסרת טעם ואף סרת טעם, ולא אכנס עכשיו להסברים, מחוסר זמן ומשום שהפורמט של תגובה איילית אינו מספיק לצורך זה.
אבל להזהיר ממיילדת 269311
אולי זה עדיף, אבל לא הכרחי.
כשהבייבי סנס ציפצף באמצע הלילה, שברתי שיא עולמי בזינוק מהמיטה. ילדה על הידיים, נשיפה קלה ועדינה על הפנים שלה, והילדה נושמת, כמו גדולה.
אבל להזהיר ממיילדת 269375
אם אני הייתי נושף על הפנים של הילד שלי באמצע הלילה הוא היה מתפגר מרצונו החופשי.
אבל להזהיר ממיילדת 269379
למה מה, אתה שותה משהו מאוד חריף לפני השינה?
אבל להזהיר ממיילדת 269442
אני אוהב שום.
אבל להזהיר ממיילדת 269452
שמעת על המוצר הנקרא "משחת שניים"?
אבל להזהיר ממיילדת 269700
הה?
אבל להזהיר ממיילדת 269705
ואחר כך אתה מתפלא שאף אחת לא רוצה ממך ילד.
אבל להזהיר ממיילדת 269710
מתפלא? הייתי מאד מתפלא אם זה היה אחרת.
אבל להזהיר ממיילדת 271529
כשהבייבי סנס ציפצף באמצע הלילה, שברתי שיא עולמי בזינוק מהמיטה. ילד מסתכל עלי וצוחק כאומר "מה אתה אידיוט?". עוד לילה כזה, ואז הבנתי שהגיע הזמן לשים את הלוח השני.
סליחה, את החלטת ללדת בבית? 360688
... כמעט שנה אחרי, והפאניקה שניכרת בדפים אלה, סביב השאלה "אוי ואבוי, מה יקרה בבית", נראית לי מגוחכת היום מאי פעם. התסריט הזהיר, שאותו הכנתי לפני הלידה, כלל הדבקת מספר טלפון של מד"א ושירות אמבולנסים על המקרר, למקרה שהמלווה שלי תצטרך לעשות טלפון דחוף. וכן היתה דאגה קלה על איך יורידו אותי, עם בטן כזו, 3 קומות למטה מהר-מהר כי העובר במצוקה, או משהו.

בפועל, ירדתי בעצמי את המדרגות, מהר-מהר, עצבנית וחסרת שינה, והלכתי לבי"ח-קיבינימט לקבל אפידורל, כי עוצמת הצירים היתה חזקה מדי עבור השלב המוקדם שבו נמצאתי (שלב לטנטי), ופשוט לא אפשרה לי להירדם ליותר מ-‏5 דקות (הרווח בין ציר לציר). במצב סחוט כזה לא היה סיכוי שאצליח להתחיל לידה פעילה ולנהל אותה כמו שצריך. אז ניהלו לי אותה, על אפי ועל חמתי.

(הרהור אישי: נמחק).

הסכנה הגדולה ביותר שנשקפה לי לאחר הלידה נגעה לשימוש יתר בתחבושות מגנזיום. ואילו תינוקי סבל ביותר מהשהות הקצרה בתינוקייה (10 דקות בבוקר ו-‏10 דקות בערב, יחד איתי, לבדיקת רופא). בכי קולקטיבי זה דבר מידבק.
הנזק המשותף הגדול ביותר שנגרם לשנינו גם יחד נבע מהמדיניות המטומטמת של חוסר ידע בהנקה בבי"ח ליס. זאת, בניגוד תמוה ל"סיירת ציצי" שנכנסה לחדר 5 פעמים ביום לשאול אם הוא כבר אכל או לא - אבל בלי שום ידע או דרך לעזור לי למקרה שהוא מתקשה לאכול. הרווח הגדול מהשהות בבית החולים, כמו בתל מונד ואבו כביר, היה שהיכרתי אנשים חדשים (אותם לא ראיתי מאז, וטוב שכך).

סך הכל היה יופי, גם אם לא פיקניק ומסקנותיי הן שתיים:

1. לא כל דבר צריך לספר לכל העולם.
2. לא כל דבר צריך לספר לכל העולם.
3. לא לכל דבר יש שלוש מסקנות.
4. סיפורי לידה זה לא חומר לאייל (וטוב שכך).

עוד מעט יהיה יומולדת שנה גם לבן של לב"פ, ובטח היא תיכנס לספר לכם איך הוא מתפתח יפה :-)
סליחה, את החלטת ללדת בבית? 360691
לא, זה הוא שייכנס לספר איך היא משעממת אותו כל ערב בסיפורים.
סליחה, את החלטת ללדת בבית? 360733
אתה רשע ופויה עד מאד. והלידה שלי היתה קלה ונעימה ובבית חולים. והתינוקי שלי לא פחות מוצלח משל ברקת. כבר עומד לבד!
סליחה, את החלטת ללדת בבית? 360740
שלי עדיין לא הגיע לזה. מעוכב.
סליחה, את החלטת ללדת בבית? 360724
מזל טוב ליומולדת שנה של הפעוט, והרבה הרבה נחת לך וגם לל.ב.פ. מסקנה מספר 4 שלך היא נכונה ואני לא רוצה לפתוח כאן מחדש את הנושא ואת הסיפורים האלה, אבל רציתי להעיר בכל זאת כמה דברים. מבחינתי העניין הראשון במעלה הוא לתת לתינוק מקסימום אפשרויות שרידה ובריאות. כל הסיפור של "לנהל לידה" ומי ינהל אותה, את או הם, ואיך, הוא אולי חשוב, אבל הוא מדרגת חשיבות שניה. עדיין במה שנוגע לבטיחות היילוד - בית החולים לוקח. וגם הסיפור הטראגי של התינוקת מהצפון, חו"ח, ל"ע, מאשש את זה, וזאת מבלי להיכנס לעניין הביש-מזל של לא-תכננו-כן-תכננו-ככה-יצא.

יש איזושהי סתירה בין ההודעות, הודעה אחת מדברת על כך שהלידה התנהלה בנוכחות מיילדת ובלי רופא, ואילו האם אומרת שהיתה לבד חוץ מאישה היקר שהיה עסוק בטלפון.

האם מדברת על כל מיני אוליים, אולי אם היתה מיילדת נסיונה היה עוזר ואולי אם היא עצמה היתה מתכננת לידת בית היא היתה לומדת מראש הרבה יותר וזה מה שהיה עוזר. אבל האולי הגדול שמרחף מעל לכל ושעליו היא אינה מדברת - אולי אם הלידה היתה בבית חולים והתינוקת היתה מקבלת עזרה *מיד*, מבלי לחכות את זמן הנסיעה, היא היתה היום בחיים.

לפני כמה חודשים דיברה בטלויזיה רופאה ששמה לא זכור לי, שהיא בעלת תפקיד במשרד הבריאות (נדמה לי, או שבאחד מבתי החולים). היא אמרה דברים ש*אז* נשמעו לי גסי רוח - שיש קצת אגואיזם בהתעסקות האינסופית הזאת של הנשים בלידה עצמה, ושהן צריכות לזכור שהלידה היא אמצעי ולא מטרה. המטרה היא הילד, האדם הבא לעולם. כיום זה כבר לא נשמע לי כגסות רוח. (דובר שם גם משהו על ההבדלים בין הולנד לבינינו, ולמה הסטטיסטיקה משם לא טובה להסקת מסקנות לגבינו, חבל שאז לא שמתי כל כך לב למה שנאמר)

טוב, אמרתי שאין לי כונה לפתוח את הנושא ובכל זאת פתחתי, ועכשיו אסיים ולא אוסיף עוד.
סליחה, את החלטת ללדת בבית? 360738
נו, אז אם כבר לא התאפקת, איך אפשר שלא להזכיר לך, שהסטטיסטיקות המוצקות מדברות על בטיחות שווה או גבוהה יותר בבית, עבור לידות בסיכון נמוך‏1. אבל מה אני מתעקשת על העובדות - בפולניה מי שהולך יחף על הרצפה, מתקרר, וצריך לגרוב גרביים.

לו אותה לידת בזק אומללה היתה מתרחשת בבית חולים, אולי הכל היה נראה אחרת. אותו הדבר, לו היתה מיילדת מקצועית בסביבה, ולא אחות סיעודית שהיתה במקרה שכנה והוזעקה לסייע לאחר מעשה (כך קרה). הסיפור הזה לא מאושש שום דבר, לבד מן העובדה העצובה שדברים כאלה קורים. אבל אם את מתעקשת, היה אפשר גם להסיק ממנו שתינוק שכבר נולד בבית, לא כדאי לטלטל לבית חולים - זה סיכון מיותר. ‏1
אבל באמת נרד מזה. נקווה שההורים לא יידעו עוד צער.

ושלישית, עניין ה"אגואיזם" לא ברור לי. האם והתינוק הם דיאדה אחת, והתינוק נולד אל תוך חיים שהאם מנהלת, לטוב ולרע. כשם שאת ודומייך (אם קלטתי אותך נכון) תצדיקו כל החלטה "אגואיסטית" אחרת של האם, למשל לא להיניק (הא, תינוק צריך אמא רגועה!), כך אני תומכת בניסיון למנוע מן התינוק חשיפה, מזיקה לדעתי, למפל ההתערבויות של בית חולים‏1. אגב, יש בחירות "אגואיסטיות" אחרות שאני מבצעת יום יום, כמו לגור בלב העיר למשל, ולחשוף את תינוקי לסיכון גבוה למחלות בדרכי הנשימה. למה לא תזדעקי על זה? הסכנה הרבה יותר ברורה וממשית.

1 אבל בשנת 98 דוקטור ברונשטיין הציל את התאומים שנולדו פגים עם מום בלב של גברת לווינסקי שסבלה מרעלת הריון! נכון, ובאמת כל הכבוד לו.
סליחה, את החלטת ללדת בבית? 360741
להיות רגזנית אפשר תמיד, אבל בשביל להניק צריך תינוק.
סליחה, את החלטת ללדת בבית? 360750
ומכאן נובעת הדילמה שלי - מצד אחד, אני מאמינה בכנות שלידה בבית היא מעשה לא אחראי. מצד שני, אני מכירה את ברקת, והיא אדם אחראי מאד (ואמא נהדרת, לא שזו חכמה עם כזה תינוק נסיך). אז נגרם לי דיסוננס קוגניטיבי קשה והחלטתי לא לחשוב על זה יותר.
אבל להזהיר ממיילדת 270997
ברוב בי"ח חותכים את חבל הטבור מייד. בלידה טבעית חותכים אותו רק כשהוא מפסיק לפעום. זה נותן לתינוק 8-10 דקות של מקור חמצן נוסף.
אבל להזהיר ממיילדת 271086
לא הייתי ברוב בתי החולים, אבל באלה שהייתי לא חתכו את חבל הטבור מייד.
אבל להזהיר ממיילדת 269179
הנה אני מתקנת מחשש הטעיה - המחקרים הללו לא נערכו בידי ארגון הבריאות של האו''ם אלא מצוטטים על ידו.
לידה ומגדר 270890
רפרפתי קצת בתגובות, ותקנו אותי אם אני טועה, אבל עושה רושם שנשים יותר בעד לידות טבעיות, בבית, בלי אפידורל וכו' (למרות שללא ספק הן נושאות בנטל ובעיקר בכא ההחלטה)והגברים מנסים לשכנע אותן שהן לא מבינות כלום, צריך לסמוך על רופאים, עדיף להן שמישהו אחר ישמור על התינוק וייתן להן לנוח וכו'.
הלו?!

(ואגב, מנסיון מצטבר: גם אחרי אפידורל אפשר להיניק את התינוק מיד בחדר לידה ובתי חולים רבים היום מאפשרים שהות ארוכה של התינוק - העירני ומקסים אכן - עם הורים לאחר הלידה)
לידה ומגדר 270974
למעשה, אם תקראי שוב, תגלי שברקת יותר בעד לידות טבעיות, בבית, בלי אפידורל וכו' , אני והחשמנית סקפטיות, והשאר מספרים סיפורי לידה.
נכנסתי לסטטיסטיקה 280645
לידת הבית שלי הסתיימה בבית החולים - לא בגלל סיכון או מצוקה חלילה, אלא בגלל חוסר התקדמות.

לידה ראשונה נמשכת בממוצע 12-14 שעות, לבד משלב ראשון (לטנטי), בו יש צירים לא כואבים במיוחד. בלידה שלי נמשך השלב הלטנטי 36 שעות, עם צירים כואבים ותכופים, דמויי-שלב-שני, שגרמו לי להעביר שני לילות רצופים ללא שינה. אז כן, לבסוף נשברתי וביקשתי אפידורל (= בית חולים), וכבונוס קיבלתי את החבילה הרגילה שאיכילוב מספק לכל יולדת חינם אין כסף (פירוט יינתן רק לבקשת החשמנית, כדי שלא להטריד את שלוות נפשם של העתודאים הרכים. ממילא לא בטוחה מתי אצליח להגיע לאייל שוב בזמן הקרוב).
ואם אני מבקשת? 280646
___________
העלמה עפרונית, לא חשמנית, לא עתודאית ולא רכה, אבל מסתבכת עם הסורק.
ואם אני מבקשת? 280674
רק אל תאשימי אותי בגרימת טראומה או משהו.

היו שם, בסדר כרונולוגי:
אפידורל + עירוי
פקיעת שק מי השפיר
פיטוצין לזירוז
חתך חייץ
ואקום
תפרים.
ואם אני מבקשת? 280686
גם אצלי. היה יופי. הפיטוצין לא היטיב איתנו כל כך, אבל הואקום היה בהחלט שיקול דעת טוב מצד הצוות הרפואי. המסכן בילה שלוש שעות בתעלת הלידה כשהוא כמעט ויוצא כל הזמן. לא ממש כיף בשבילו. אני לא הרגשתי כלום (אה... אפידורל...).
ואם אני מבקשת? 280712
ועכשיו, אחרי שחלפו עברו כמה ימים מקריעת ים סוף - מה שלומו? (רק כשיהיה לך רגע פנוי)
ואם אני מבקשת? 280789
רק שירשם בפרוטוקול, שאת גרמת לזה:
ובכן, הוד מעלת פיצפוניותו הוא התינוק הנחמד, החביב וטוב המזג ביותר ביקום. הוא בוכה רק כשממש צריך, וגם אז רק לכדי המינימום. יש לו נטיה לשהק ולהסתכל מסביב במבט מופתע כל פעם מחדש (מי זה עושה את הקול הזה?), ללכלך חיתולים בתחושת הישג שניה אחרי שמחליפים לו, ולישון חמש שעות רצופות בשעות היום, אבל לרצות לנהל שיחות נפש עם אמא בשלוש בבוקר. אבא שלו הוא עבדו הנרצע, אמא שלו סוגדת לבהונותיו הקטנטנים, והחתולה מתעלמת מקיומו לחלוטין (או לחתולין).
באופן כללי אני חייבת להגיד שכל הענין (מתחילת ההריון ועת כה, טפו טפו טפו) היה הרבה יותר קל ממה שציפיתי. אבל אני תמיד רואה שחורות, או במילים אחרות, אם הפסימיסט רואה את החצי הריק של הכוס, אני בד"כ רואה את טביעות האצבעות שמלכלכות אותה... אבל ההריון עבר בקלות, הלידה באמת לא היתה נוראה בשום דרך, והגוזל כזה קסום שזה היה שווה הכל גם אם לא.
ואם אני מבקשת? 280973
אחח, הזכרת לי, הבהונות הקטנטנים... מלאכת מחשבת מיניאטורית, דייקנית ומפוארת.

אז תגידו שתיכן לכרמית, תגובה 240453, שפלא הבריאה הפיצפון-ענק הזה שווה הכל.
ואם אני מבקשת? 280975
ראיתי שגם אצל איזי שמח, ועכשיו עלה בדעתי שלדורון יערי צריך להיות תינוק/ת כבן/ת, הממ... חצי שנה? זכורני, איכשהו, שעוד לפני שתיכן שיחרר הנ"ל פיסות אינפורמציה פרטיות בנוגע לגברת י., שזה זמן רב לא היה לה אורח כנשים. זה היה, אא"ט, בדיון על... על טמפונים? היה דיון על טמפונים?

מישהו יודע על זה משהו?
ואם אני מבקשת? 280977
מצאתי (את התגובה, לא את הרך הותיק) : תגובה 240479.
ואם אני מבקשת? 281438
וואו, עוד זוכרים אותי פה.
יונתן הקטן יחגוג היום את יום הולדתו החמישי (בחודשים).
להורים הגאים, לרך הנולד ולאחותו הגדולה שלום.

הלידה הייתה מעוררת קינאה בהשואה לסיפורים שעולים כאן. שעתיים בחדר הלידה, בלי תפרים ועל אפידרל לא הספקנו אפילו לחשוב. אבל מנקודת המבט שלי, אני חייב להודות, זה לא ניראה נעים.

בריאות ואושר לכולם, אני משתדל להגמל מתגובות כאן, זה משפר את הפרודוקטיביות שלי בשאר תחומי החיים ומעלה את רמת הדיונים.
לא שאני תמיד מצליח. הנה ההוכחה.
חכי שיגיע לגיל 16 281432
חתולים וחיתולים 281460
לגבי לכלוך החיתולים, לקטנצ'יק יש נוהל מעניין.
1. יונק. (כידוע תוך כדי אכילה הם משחררים לחץ מהצד השני)
2. גמר לאכול - החלפת חיתול.
3. תוך כדי החלפת חיתול משתינים על אבא, על אמא ועל החיתול הנקי שהם מנסים להלביש עליו.
4. החלפת חיתול נוספת המלווה בבכי עז.
5. הבכי לא פוסק - נדרשת הנקה נוספת כדי להרגיע את המסכן - בחזרה לשלב 1.

החתולות מגלות עניין בזהירות, מנסות להתקרב ולרחרח, אבל לא מנסות ליצור מגע. הן היו יותר אמיצות וסקרניות עם כל הריהוט והציוד החדש בבית. אחת מהן בורחת מהבית ברגע שהוא מתחיל לבכות. אני מבין אותה.
חתולים וחיתולים 281924
1. הינוקא שלי יודע גם לינוק ולשחרר גרעפס באותו הזמן.
חתולים וחיתולים 282292
אצלנו הלופ הוא:
1. ציץ א.
2. נימנום קטן.
3. קריאה לאבא להחלפת חיתול, מלווה בחיוך רחב כשהפעוט מגלה את אביו מולידו (אני לא מקבלת כל כך הרבה חיוכים. כי מי אני בכלל? רק אמא שלו וספקית החלב הראשית).
4. חיתול. פיפי בקשת לפעמים. גירגור מאושר כשהגוזל מגלה שמחזירים אותו לאמא (שנרדמה בינתים) בתוספת האבחנה "אני חושב שהוא עדיין רעב".
5. ציץ ב.
6. חזרה לשלב 2.

במידה שהתהליך מתרחש בלילה, שלב 2 מלווה בנימנום משותף בכורסה שיכול להמשך אפילו שעתיים.
אמרתי כבר כמה תינוק זה כיף? נכון שלישון יותר משלוש שעות ברצף זה גם כן כיף, אבל הרבה פחות.
חתולים וחיתולים 282348
ממליצה בחום ללמוד את רזי ההנקה בשכיבה. זה מאריך בהרבה את שלב 2 :-)
חתולים וחיתולים 282579
חיוך לפני שישה שבועות? הילד גאון!
חתולים וחיתולים 283008
באמת? בכל הספרים שקראתי כתוב עד חודש לחיוך רצוני ראשון, ואני הנחתי שהם מרמים בגיל כדי שההורים לילדים הפחות זריזים לא ידאגו מדי.
חתולים וחיתולים 283010
*עד* חודש? איזה משפחה של דבילים יש לי.
דבילים? 283012
קח בחשבון שהילדים שלך צריכים לחייך כשהם רואים *אותך*. עד גיל שנה הילד שלי היה פורץ בבכי כשהתקרבתי אליו, והסבירו לי שזה מעיד רק על אינסטינקטים בריאים וטעם משובח.

(לקח לו שנה ללמוד להפנות את המבט לכיוון אחר)
חתולים וחיתולים 283019
אנחנו כבר הבנו שהילד כנראה באמת גאון - כלומר מתקדם מאוד בדברים מסוימים (כמו לחייך או להרים את הראש יציב), וטמבל מושלם באחרים - כמו להפסיק לבכות ולבקש לאכול כשהפטמה כבר מונחת בפה שלו. אבל הוא יפיפה, אז יסולח לו.

לא מצאתי 283033
את התמונה עם הפטמה.
חתולים וחיתולים 298039
תגובה 295435 מסבירה את סעיף 3.

(אין שמחה גדולה משמחתו של תינוק שעשה פיפי בכיור כשאמא שאלה אם יש לו).
תקנאו 280913
תגובה 280912
תקנאו 281786
Mazal Tov, Easy!
תודה 281850
טראומה? 280692
הגזמת. לפי האזהרות ממקודם הייתי בטוחה שאזכה לתיאור גרפי וציורי.‏1

1ושחלילה לא ישתמע שקיוויתי לאחד כזה. רשימת המכולת המצ"ב הייתה מספקת בהחלט‏2
2והזכירה לי שכנראה טוב שיש לי עוד הרבה, הרבה מאד זמן עד שהעניינים יהיו רלוונטים.

__________
העלמה עפרונית, קצת פחות מסתבכת, אבל עדיין עם הסורק המחורבן.
ואם אני מבקשת? 397078
הואקום הוא חלק מהחבילה הרגילה? זאת אומרת, ב*כל* לידה עושים ואקום?
ואם אני מבקשת? 397093
ממש לא, רק אם התינוק מגיע אל תעלת הלידה עצמה אך מתקשה לצאת (אצלי כבר ראו את קצה הראש אך בכל זאת לא יצא אחרת).
ואם אני מבקשת? 397098
תודה, רווח לי...
נכנסתי לסטטיסטיקה 280648
שטויות, תוך 18 שנה הוא מתגייס ואת חוזרת אלינו.
נכנסתי לסטטיסטיקה 292007
אולי זאת שאלה היפותטית ואני לא יודעת אם חשבת עליה: בלידה הבאה, אם תהיה, האם תנסי שוב כהתחלה לידת בית או שבעקבות הנסיון שעברת, תלכי ישר לבית חולים? וסליחה אם זאת שאלה אישית מידי (ולאיילים סליחה שאני מחזירה את הדיון בנושא, אבל חשוב לי ללמוד)
''דולה בשירות העשירונים העליונים'' 297506
"זהו מקצוע שמקורו בשבטים באפריקה ובאסיה, שקיבל בעולם המערבי גלגול מודרני. כיום, הדולה פופולרית בעיקר בקרב לקוחות מעשירונים העליונים, מכיוון שהשימוש בשירותיה נחשב (שלא בצדק) למותרות".

כמה תיקונים:

א. עשירונים עליונים? אחדות מחברותיי הטובות ביותר משתייכות אליהם כנראה, שכן נעזרו בדולות בלידות שלהן.

ב. דולה אכן תהיה מותרות במרכז לידה, שבו יש מספיק מיילדות על כל יולדת ואווירה תומכת בלידה פיזיולוגית.

ג. אני דווקא יודעת על דול(ה) אחד ממין זכר, ואפילו אומרים שהוא נהדר.
''דולה בשירות העשירונים העליונים'' 297927
שמעתי שקיימים מקרים שהרך נולד (שלא בצדק) גם ללא דולה.

____________
עשירונים עליונים אולי = 1 עד 5?
''דולה בשירות העשירונים העליונים'' 297956
מה זה "שלא בצדק"? במאדים?
תלוי 297957
אם זה רך או רכה.
''דולה בשירות העשירונים העליונים'' 297970
כמובן שצריך ואפשר היה ללדת בלי דולה. אלא שבחברתנו שלנו, יולדת שמחפשת תמיכה ראויה בזמן הלידה (ולא משנה אם זו לידה טבעית או לא) לא תמיד מוצאת אותה במשפחה הגרעינית. הבעל הגיע למפגש או שניים בקורס הכנה ללידה ונרדם שם, האמא ילדה תחת טשטוש ולא זוכרת כלום, האחות עשתה קיסרי אלקטיבי. כבר אין אצלנו גוף ידע שקשור ללידות שעובר מדור לדור, והתוצאה היא שהלידה הופכת קשה והיולדת אבודה וחסרת כוחות. המשפחה הגרעינית מסתובבת עם מצלמות וידאו, הרופאים מחליטים החלטות לגביה כאילו היתה מורדמת, המיילדות בבי''ח מתרוצצות מחדר לחדר (מצוקת כ''א) ואין מי שיתמוך בה מתוך ניסיון והבנה של שלבי הלידה השונים והתהליך ההורמונלי והפסיכולוגי שנוצר תוך כדי (שאינו מותרות כלל וכלל אלא בא לקדם את הלידה). ושוב להדגיש - תמיכה ראויה אפשר לבצע גם בלידת אפידורל ממוצעת לגמרי, ולחסוך כך לא מעט חיתוכים, שליפות ואקום וזריקות זירוז. שלא לדבר על הרגשת היולדת עצמה.

דולה, כמו קורסי הכנה ללידה טבעית, כמו מיילדות בית ושאר נספחי הסמי-תעשייה הזו, הן השלמות תיאורטיות ומלאכותיות למה שהיה צריך להיות סביבה (נשית) תומכת בלידה. נזקקות להן בעיקר נשים שפיתחו את המודעות למה שחסר במערכת הקיימת, אבל לא מסוגלות להשלים את החוסר הזה באמצעות קרוביהן.
''דולה בשירות העשירונים העליונים'' 298034
"הבעל הגיע למפגש או שניים בקורס הכנה ללידה ונרדם שם"
עד שלא הלכתי לקורס הכנה ללידה (ושבוע אחרי שבוע חמישה מתוך שמונת הגברים שהיו צריכים להגיע הופיעו באיחור אם בכלל) לא האמנתי שהתופעה הזו קיימת. ברור שיש גברים כאלו, השאלה היא איזו אישה מוכנה לסבול את נוכחותם, שלא לדבר על לערבב איתם די אן אי. או כמו שהבחור שלי אמר* בגועליות לא אופינית על אחד מהם "אני מניח שהזהות הסודית שלו היא של גיבור על לוחם בפשע, אחרת מה יש לו לעשות שיותר חשוב מזה?"

___________
* נכון שניחשתם לבד שהוא היה אחד מהשלושה שהתיצבו בזמן?
''דולה בשירות העשירונים העליונים'' 298189
איזה מזל ש"שלך" הוא לא גועלי אופייני. אני למשל לא יכולתי להגיע לרוב המפגשים כי עבדתי בחו"ל ולא כי לא רציתי לבוא. חשבת על זה שכל האמפתיה שלו זה כי הוא נורא פוחד ממך?
''דולה בשירות העשירונים העליונים'' 298198
ברור. על זה מתבססת מערכת היחסים שלנו.
ואף אחד מהזכרים הנעלמים בקורס לא עבד בחו''ל (שספק אם זה תירוץ תקף, אבל ניחא). הם פשוט לא יצאו בזמן מהעבודה, או ראו כדורגל, או (במקרה של אחד מהם) זה היה היום הקביוע שהוא נפגש עם החברה. באמת, איזה חוסר התחשבות מצד אשתו, לתת לילדם הבכור להפריע למפגש עם החברה.
למה 298228
למה נרדמתי:
* כמעט כל מה שהמנחה אמרה כבר ידעתי מראש. אני, כמו הרבה הגברים מתברר, שייך לזן של בני אדם שמתכונן מראש. ז"א, קראנו ספרים ומאמרים על הריון ולידה ברגע שהתגלה לנו שאשתנו בהריון (מה שהיה כמה חודשים לפני הקורס).

* הקצב בקורס היה איטי להחריד. אני, כמו הרבה גברים מתברר, שייך לזן של בני אדם שמבין משהו שאומרים לו בפעם הראשונה (אלא אם כן זה הסברים מורכבים ממש, מה שלא היה כך בקורס ההכנה ללידה). כשחוזרים על אותו הסבר, בניסוח כמעט זהה, בפעם ה-‏50, אני נרדם.

* הקורס היה לא ממש רלוונטי‏1. תפקיד הגבר בלידה הוא די פעוט‏2 ופשוט, לא צריך קורס כל כך ארוך בשביל להסביר את זה (גם בשביל האישה אפשר לעשות קורס של שעה וחצי גג).

* הקורס היה בשעות הערב. שעות הערב זה אחרי יום עבודה. קורס הכנה ללידה עוברים אנשים שיש להם אישה הריון. איזה בהריון זה לא דבר שקל לישון איתו‏3.

למה לא נרדמתי:
* אישתי לא נתנה לי.
* היו חסרים לי אמצעים.

האם אני מתחרט:
* מנסיון של שתי לידות, וכמה שנות גידול ילדים, הקורס מיותר לבעל ולאישה. במקום זה, קראו ספרים על הריון לידה *וגידול ילדים*, לכו לביקור בחדרי לידה באיזור מגוריכם, התיעצו עם מי שאתם מכירים, וכו'.

איזה אישה מוכנה לסבול את נוכחותי:
* אישתי. היחידה שאני באמת רוצה שתסבול את נוכחותי (בלי לפגוע).

--------------------------
1 כשהייתי בכתה ז', היינו 6 בנים בכיתה של 30 תלמידים, כשבאה האחות לעשות לנו שיעור של חינוך מיני, היא לא שמה לב שיש שם כמה זכרים, והתחילה להסביר לנו את איזה טמפון לבחור, מתי להשתמש בתחבושת, איך ועוד כל מיני דברים שלא ממש מעניינים ילד בכיתה ז' שבא לשיעור לחינוך מיני בתקווה לראות ציצים. קורס ההכנה ללידה עורר בי זכרונות דומים.

2 להבדיל מתפקיד האבא בגידול הילד, דבר שעליו לא אומרים מילה בקורס.

3 לא שאחרי הלידה ישנים יותר.
למה 298269
יקירי, אתה פשוט היית בקורס מחורבן. שלא לאמר, שרוב הגברים לא קוראים ספרי הריון אם הם לא חייבים (יש שם תמונות של שיליה).
המציאות דרך השיווק הדולאי 298079
לא נרדמתי בהכנה ללידה (ובוודאי שלא אחרי הלידה), וגם לא ראיתי הרבה אחרים שזה קורה להם ‏1.
ובכלל, התיאור שלך של חדר היולדות מזכיר לי קצת סרטים של עולם שלישי, ובישראל המצב רחוק מכך. עם אשתי היו אדיבים ומקצועיים והתייעצו עימנו בכל שלב, גם בלידה שהתרחשה במועד מיוחד בו היתה מחלקת היולדות עמוסה מאוד. כל הצוות הרגיל של הרופאות והאחיות היה מנוסה ונזהר מאוד בכל מה שקשור לפגיעה בכבודה או בגופה, ואף היה קשוב לבקשות שלנו.
לגבי זריקות זירוז - היא ביקשה את החומר הטוב הזה גם אחרי הלידה.

________________
1 ובכל זאת קוריוז מקורס מרתק זה: בהרצאת המבוא תיארה האחות המדריכה את המצב של המגיעות לקורס, "הבטן גדלה, הנשימות נעשות קצרות יותר, ומחפשים תנוחות מתאימות לישון במהלך הלילה". אחד הבעלים הפחות ערניים אמר, "כן, גם לאשתי זה קורה עכשיו".
המציאות דרך השיווק הדולאי 298090
הו לא, ממש לא התכוונתי לתאר עולם שלישי - זה עולם ראשון, מודרני ומשוכלל, שמתייחס ללידה בצורה אינסטרומנטלית - חילוץ התינוק מגוף האם - עם הרבה פחות משקל לתהליכים נפשיים הכרוכים בזה. יש פרוטוקולים והיולדת צריכה לעמוד בהם, ללדת לפי עקומות זמן.

אבל אני לא אתחיל שוב לפרט את דעתי על המערכת, פירטתי אותה מספיק בדיון הזה והיא לא השתנתה בצורה משמעותית לאחר שילדתי בעצמי. מה שכן השתנה בעיני הוא הפוקוס - אני באמת-באמת לא מאשימה במשהו את אנשי הצוות ‏1, שעושים מה שהם יודעים לעשות, ולא מנסה לעשות דמוניזציה של בתי החולים. אני מנסה להגיד שבתנאים הנוכחיים, היולדת נכנסת אוטומטית לאווירת בית חולים, ובכך מצטרפת להתייחסות הרפואית ללידה, בעוד שהתייחסות כזו לא מסייעת ללידה פיזיולוגית תקינה אלא מפריעה לה ומעכבת אותה ‏2. האמרה "העיקר שיש אמא בריאה ותינוק בריא" נכונה עד מאוד, כמובן, אבל מטשטשת את הלידה כחוויה אישית ורגשית. לדעתי האמרה הזו נטבעה בכלל כדי לנחם יולדות מתוסכלות.

1 גם בלידה שלי כמעט כל אנשי הצוות היו אדיבים ומקצועיים והתייעצו עמי. אבל אתה יודע, תמיד בסוף נכנס הרופא הזה שצועק "עכשיו נעשה לך ואקום", ולא איכפת לו מה דעתי בעניין. כך היה.

וחוץ מזה, המקרה שלך הוא לא דוגמה מייצגת. עובדה, אתה לא נרדמת בקורס :-)

2 כן, אני יודעת, יש מקרי חירום. כמובן שבהם צריך לטפל כמו שמטפלים במקרי חירום.
המציאות דרך השיווק הדולאי 298148
סליחה על יצירת הפתילון המיותר שיצרתי בנוגע לחומר הטוב - פשוט טעיתי. רציתי לכתוב זריקת טשטוש (פטידין).
כנראה שהפטידין, בשילוב עם לידות קצרצרות ‏1, הפך לה (ולי) את חוויית הלידה לכזו שלא הספקנו להיכנס לאף אווירה, אינסטרומנטלית או ביתית.

____
1 על פי קצב התקצרות משך הלידות, אם תהיה לידה נוספת, נבקש שוער כדורגל ולא דולה.
המציאות דרך השיווק הדולאי 298199
אה, ניחשתי תגובה 298097
אני אזמין מה שאשתך מזמינה.
המציאות דרך השיווק הדולאי 298378
לא בדיוק. אם תהיה לידה נוספת, כדאי לרשום את הילד לתיכון הולם עוד בזמן ההריון.
המציאות דרך השיווק הדולאי 298091
רגע, אתה קורא "חומר טוב" לזריקות זירוז? פיטוצין גורם לצירים כואבים בצורה בלתי אפשרית. מה טוב בזה?
המציאות דרך השיווק הדולאי 298095
עם מספיק אפידוראל שום דבר לא כואב.
המציאות דרך השיווק הדולאי 298097
ברור, פיטוצין מחייב אפידורל בצורה די אוטומטית. אני פשוט מנסה להבין למה הוא קורא דווקא לזירוז ''חומר טוב'' (מילא אם היה מדבר על הטשטוש).
המציאות דרך השיווק הדולאי 298104
יקירתי, לידה מחייבת אפידורל בצורה די אוטומטית.
המציאות דרך השיווק הדולאי 298130
בלידה ההיא, בסוף בסוף, כשהגיעו צירי הלחץ, הם היו קצרים וחלשים וליולדת כבר לא היה כח ללחוץ בעצמה. המילדת אמרה את מה שאת אמרת, שאין פיטוצין בלי אפידורל, אבל אחרי שעה של פתיחה מלאה ללא התקדמות, הוחלט בהתיעצות עם הרופאה ואיתנו לנסות מינון מינימלי של פיטוצין, מה שהביא לסיום הלידה בתוך כעשרים דקות ובלי כאבים חריגים ביחס למצב שקדם לכך. כלומר, זה לא ממש אוטומטי.
''דולה בשירות העשירונים העליונים'' 298129
לפעמים אני חושב שאת באמת חיה בנוגה ואני במאדים, או להיפך.בקורס הכנה ללידה שאנחנו עברנו, כל הגברים התיצבו, לא נרדמו, ולמעט אחד שהסלולרי שלו קרא לו מדי פעם והוא נענה (אין לי מושג במה הוא עובד) כולם גילו התעניינות רצינית. במהלך הלידה נכחו חוץ ממני גם אמה ואחותה של אשתי, כאשר לפחות אחת מהן (נחשי מי) ילדה שלושה ילדים ללא אפידורל, ושתיהן תרמו מנסיונן. היולדת היתה אולי חסרת כוחות לקראת סוף הלידה, אבל בשום אופן לא אבודה. הצוות הרפואי (רופאה ומילדות כאחד) לא לחץ ולא ניסה לשכנע לבצע שום פעולה וכל הזמן היו בגישה של ''מה אתם רוצים שנעשה עכשיו''. לתחושתי גם אני וגם אשתי היינו מודעים לתהליך הלידה למרות חוסר הנסיון וידענו גם איך להתמודד עם זה. אני חייב לציין שהמיילדת עשתה שמיניות באוויר (נו, לא שמיניות ולא באוויר, אבל את מבינה למה אני מתכוון) כדי להמנע מביצוע חתך, מאמצים שהוכתרו בהצלחה.
אני לא טוען שזה המצב בכל לידה בכל בית חולים, אבל עם משפחה תומכת וצוות רפואי שלא משחק במשחקי שליטה, אין שום סיבה לשכור כח עזר ללידה.
''דולה בשירות העשירונים העליונים'' 298201
נו מה, שאשלח אותך לדף הכשלים הלוגיים? :-) אני שמחה לשמוע שכך זה היה אצלכם. מסכימה לגמרי למשפט האחרון שלך, וכבר אמרתי את זה קודם.
מה שאמרתי לגבי התנהלות לידה בבית חולים לא היה תיאור גורף, אלא הסבר מדוע מי שצריכה תמיכה, צריכה אותה. לו לאשתך הממוזלת לא היו כל התנאים הנ"ל, היא היתה נזקקת לדולה וחצי.
שבויות בידי הבחירה 307809
בכלואות* בוחנות הלנה מישי ונעמי כאהן את המושגים "בית", "טבע" ו"בחירה" בהקשרם התרבותי ביחס לפיריון ואי-פיריון. מישי וכאהן מציגות את האירוניה החבויה באשליית "הבית שבתוך בית החולים" המוצגת בפני יולדות המשתכנות במלונית הצמודה לבית החולים, זוכות ל"ביות" מלא של התינוקות, ויולדות בחדרי לידה המצויידים באביזרים המאפשרים לידה "טבעית".

משרד הבריאות מפרסם הנחיות 310685
ללידות בית, החל במי שכשירה לעמוד בלידה כזו, ועד הציוד הדרוש למיילדת:

הבהרה: 310913
''נקבע כי היולדת או הרופא צריכים לשהות עם האישה מרגע התחלת הלידה ועד ארבע שעות לאחריה, והם צריכים לשוב ולבדוק אותה יממה לאחר מכן.'' - זה מפני שהרבה יולדות בורחות ברגע התחלת הלידה, ומשאירות את המיילדת לעשות את כל העבודה לבדה.
נדחתה תביעה לתשלום דמי לידה על לידת בית 344513
הפרטים כפי שהגיעו אלי (לא מצאתי קישור):

בית הדין הארצי לעבודה עבל001245/00

רות דיוויס המערערת

עמותת נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה ידיד בית משפט

המוסד לביטוח לאומי המשיב
היועץ המשפטי לממשלה מתייצב בהליך

המותב: השופט יגאל פליטמן, השופטת נילי ארד, השופטת ורדה וירט-ליבנה
נציג עובדים מר יצחק ברק, נציג מעבידים מר דוד פרלשטיין.

בשם המערערת - עורך דין אמנון מ' שילה
בשם המשיב - עורכת דין לאה רוזנברג
בהתייצבות היועץ המשפטי לממשלה - עורכת דין נורית אלשטיין, מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה, פרקליטות המדינה.
בשם ידיד בית משפט - עורכת דין ד"ר דינה קלעי

פסק הדין
השופטת ורדה וירט-ליבנה

1. 1. המערערת (להלן: המערערת או גב' דיוויס) בחרה ללדת בביתה על פני לידה בבית חולים. לאחר הלידה פנתה אל המוסד לביטוח לאומי לקבל מענק לידה בהתאם להוראתו של סעיף 42(א) לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק" או "חוק הביטוח הלאומי").
המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה למענק לידה, מן הטעם שתנאי לקבלת המענק הוא לידה במוסד רפואי. הגב' דיוויס הגישה תביעה לבית הדין האזורי בחיפה (בפני השופט ש. גוטמכר, סגן שופט ראשי ונציג הציבור מר פסקל - בתיק ב"ל 847/97) אשר דחה את התביעה וקיבל את טענתו של המוסד לביטוח לאומי.
על כך הערעור שהובא בפנינו.

טענות הצדדים

2. 2. כאן המקום לציין כי במסגרת ההליך התרנו לעמותת "נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה" (להלן: "העמותה") להצטרף להליך כידיד בית משפט וכן ביקשנו מנציג היועץ המשפטי לממשלה להתייצב להליך. כמו-כן לאחר ששמענו את טענות של הצדדים המלצנו על הקמת ועדת מומחים מטעם משרד הבריאות, שלהלן אפרט את מסקנותיה בהרחבה.

3. 3. בא כוח המערערת טוען, כי מאז חוקק החוק בשנות החמישים השתנו העיתים וכיום לידות בית מתוכננות, העומדות בדרישות הרפואיות, אינן מסוכנות יותר מאשר לידות בבתי חולים. עוד טוען בא כוח המערערת שהסיבה להתניית מענק הלידה באישפוז בבית החולים היא סיבה היסטורית שהיתה נכונה לשנות החמישים, עת רצו לעודד את הציבור לפנות לבתי חולים ואילו היום השתנו העיתים, הציבור ממילא מגיע לבתי חולים ואחוז התמותה בלידות ירד באופן משמעותי.
זאת ועוד נטען על ידי בא כוח המערערת כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק זכויות החולה מעניקים לאישה אוטונומיה על גופה והיא זכאית לבחור את מקום הלידה. במניעת מענק הלידה יש משום פגיעה בשוויון שכן לילוד זכות קניינית לקבלת מענק לידה באין הבדל בינו לבין מי שנולד בבית חולים.
בא כוח המערערת מוסיף וטוען שאין להפלות בינה לבין נשים ישראליות אשר ילדו בלידת בית באנגליה והן זכאיות למענק לידה מהמוסד לביטוח לאומי.

המערערת צירפה חוות דעת רפואית של ד"ר אבנר שיפטן התומכת בעמדתה, ולפיה על-פי הספרות הרפואית, לידת בית מתוכננת של הריון בסיכון נמוך, במועד – אינה מסוכנת יותר מלידה בבית חולים, והוסיף כי בבית החולים קיים סיכון לתקלות רפואיות בשל תת תקינה, הידבקות בחיידקים, ופעולות רפואיות התערבותיות רבות שאינן נדרשות בשל החשש מתביעות. המומחה טוען, כי אין צורך במערך תמיכה רפואי לצורך לידות הבית.

4. 4. בתאריך -21.11.04 ביקשה העמותה להצטרף להליך במעמד ידיד בית משפט על מנת לתמוך בעמדת הגב' דיוויס. בנוסף העמותה טוענת שהתשלום חשוב כדי למנוע ניסיונות לחסוך בכסף באמצעות שכירת מילדות לא מוסמכות. העמותה הגישה עוד קודם לכן לוועדה של משרד הבריאות בנושא לידות בית בישראל את עמדותיה התומכות בלידה בבית, פרוטוקולים של כנסים רפואיים בארץ שדנו בנושא, תצהירים של מיילדות בבית וחומר מחקרי השוואתי על לידות בית בעולם המערבי. העמותה ידעה אותנו כי חוק בנושא זכויות היולדת והיילוד מונח על שולחן הכנסת ומתעכב, לטענתן משיקולי תקציב. בתאריך 22.1.04 צירפה העמותה הצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי, החלטות של ועדת הכנסת ופרוטוקול מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה. הפרוטוקולים מצביעים על נכונות מצד המחוקק לשקול את שינוי החוק.

5. 5. המוסד לביטוח לאומי טען מנגד כי בית הדין אינו מוסמך לסטות מהוראת החוק המפורשת. ומוסיף כי אין בכוחו של חוק היסוד לפגוע בתוקף הוראה שבסעיף 42 לחוק ובכל מקרה תכלית החוק ראויה. וממילא לאור המלצות הוועדה יש צורך בפיקוח רפואי על הלידה, היולדת והיילוד.

6. 6. באת כוח היועץ המשפטי לממשלה תמכה בטיעוני המוסד לביטוח לאומי. טענתה העיקרית היא, שהתביעה היא למעשה לשינוי חקיקה, בניגוד לכוונת המחוקק כפי שהיא עולה מההיסטוריה החקיקתית, ובמקרה כזה יש לפנות לבית המחוקקים ולא לבתי המשפט.
יתר על כן, המטרות ההיסטוריות שעמדו בבסיס החקיקה עת חוקק החוק לעידוד יולדות להתאשפז בבית חולים לא נס ליחן עד עצם היום הזה, כי לידה בבית חולים היא לידה בטוחה יותר לכלל האוכלוסיה כעולה מהספרות, שכן עת במהלך הלידה מתרחש אירוע חירום יש עדיפות ברורה לבית החולים. על אחת כמה וכמה לאוכלוסיות החלשות, אלו האוכלוסיות שעבורן התמריץ של דמי לידה הוא שיקול רלוונטי, ממילא עבור האוכלוסיה האמידה דמי הלידה אינו שיקול מכריע. יצוין, כי המדינה אינה נוקטת בפטרנליזם שכן היא מאפשרת לנשים ללדת בביתן ולמיילדות לילד אותן בביתן.
נדחתה תביעה לתשלום דמי לידה על לידת בית 344521
בקיצור, מה שבית המשפט אומר זה לא שאין צדק בדברי המבקשת, אלא שאת טענותיה היא צריכה להפנות אל המחוקק, ולא אל בית המשפט שידיו כבולות.
נדחתה תביעה לתשלום דמי לידה על לידת בית 344531