לבנת: לפטר אלפי מורים; לעבור ל-‏5 ימי לימודים 1731
שרת החינוך והתרבות לימור לבנת אמרה היום (ה') בכנס הרצליה כי בכוונתה להפחית את מספר המורים במערכת החינוך, להגדיל את מספר שעות העבודה שלהם ולקצר את שבוע הלימודים לחמישה ימים.

לבנת אמרה בנאומה שמבנה ההעסקה ההיסטורי במערכת החינוך פשט את הרגל. "לב המערכת הוא כוח ההוראה. במערכת יש מורים מצוינים ומחנכים נפלאים, אך צריך לומר ביושר שברבות השנים הסתננו גם אנשים פחות טובים. שעות העבודה מצומצמות מידי, המשכורת נמוכה מידי ואינה מאפשרת למשוך להוראה את הכוחות המעולים ביותר".

לבנת אמרה כי: "כתוצאה מחוסר ניצול אופטימלי ומתגמל של המורים נוצר חוסר יעילות משווע בניצול בתי הספר. התלמידים שוהים בבית הספר מספר שעות בלבד, יש נתק בין הלימוד בכיתה לבין פעילות ערכית וחינוכית, ואין יכולת לגבש תוכנית עבודה פרטנית לחינוך, להבדיל מהוראה סתם".

לדברי לבנת, המערכת זקוקה לפחות מורים: "המורים יעבדו יותר שעות, ישתכרו יותר וכך נוכל להפעיל את מערכת החינוך יותר שעות ביום תוך מעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע".

מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן אמר בתגובה: "אנחנו לא נציל את מערכת החינוך מהצהרות ודיבורים. עושים למורי ישראל עוול יש היום במערכת מספר מורים שעייפו ונשחקו אני חושב שאלה צריכים לפרוש אבל רוב מהמורים מצויינים". נעמי ריפתין, מורה להיסטוריה ויו"ר המזכירות הפדגוגית בהסתדרות המורים אמרה: "צריך להחזיר את השעות שקיצצו ולא לקצץ עוד. אין מספיק זמן להעביר את כל התכנים הנדרשים אז לקצץ עוד? מעבר לכך שלא כל המשק עובד חמישה ימים יש המון בתים בהם ההורים עובדים בימי שישי, מה הם יעשו עם הילדים?"

קישורים
Ynet
הארץ
מעריב
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ספין? סביבון! 185347
נא לא לשכוח לקחת גרגר של מלח בצד: דיון 671
מה מקור הביטוי? 185383
אני מכיר את הביטוי שכתבת למעלה - לקחת עם גרגר מלח, מאנגלית. יש למישהו מושג מה מקור הביטוי האנגלי?
גוגל יודע 185386
גוגל יודע 185387
תודה! על ההסבר וגם על הטיפ איפה לחפש (גוגל)
התבלבלתי 185351
מה הקשר בין מספר ימי הלימודים לרמת המורים? או איך יוביל הקיצוץ בימי הלימודים להעלאת רמת הלימודים? שלא לומר לתוספת שעות? איך ייבחרו המורים שיוצאו מהמערכת? או בקיצור - לא הצלחתי להבין את המהלך כולו, או את הקשר בין התוכניות הקונקרטיות לבין המטרה המוצהרת.

(גם את תגובות וועדי המורים לא ממש הבנתי, אבל לפחות הן היו צפויות...)
התבלבלתי 185353
תגובה אחת של המורים אני מבין - יש הורים שעובדים 6 ימים בשבוע, והם יאלצו, במקרה של מעבר לשבוע לימודים של 5 ימין, למצוא סידור לילדים בימי שישי.
התבלבלתי 185357
או במלים אחרות - הטיעון היחיד שמובן מנציח את מעמדו של בית הספר כבייבי סיטר.
התבלבלתי 185359
זה בדיוק מה שאני חשבתי כששמעתי את הטיעון הזה :)
That wonderful word 185361
There is a Hebrew word that I miss a great deal in my foreign speech. This word is 'stam'. As much as I tried to find an equivalent that is as sharp, concise and effective as your own I so far failed to do so.
Does anybody know or can suppliy an advice on finding an English word (one word, please) for stam.
אכן, חשבתי על זה לא פעם 185375
יש סתם במובן של Just kidding. כלומר "סתאאם!"
יש סתם במובן של Pointless. "זו הייתה פגישה סתם."
יש סתם במובן של ordinarily,plainly. "הוא סתם סופר, לא סופר סת"מ."
יש סתם במובן של for no particular reason "בשביל מה? סתם."

ובטח יש עוד ניואנסים. אבל מה שבטוח שזה שאין מילה מקבילה באנגלית. מישהו מכיר אולי תרגום שלה לשפה אחרת?
אכן, חשבתי על זה לא פעם 185474
just
(just like that)

because
(why? - because)
אכן, חשבתי על זה לא פעם 185475
"because" זה לא "ככה?"
אכן, חשבתי על זה לא פעם 185479
- למה עשית את זה?
- סתם.

- why did you do that?
- because.
אכן, חשבתי על זה לא פעם 185492
סתם משמש פה סתם לככה.

זה לא שימוש מובהק בסתם.
אכן, חשבתי על זה לא פעם 185568
because משמש כמו "ככה". לא כמו "סתם".
That wonderful word 185379
גם ''דווקא'' אין באנגלית.
דווקא יש 185380
תגובה 41932
למישהו יש מושג 185364
כמה שעות עובדים(1) המורים היום, שהם נדרשים לעבוד יותר שעות?

___
(1) כמה שעות הם עובדים, ולא כמה הם עומדים מול הכתה. כולל הכנת שעור, בדיקת מבחנים ועבודות, ישיבות, ימי הורים, מענה טלפוני להורים וכו'.
למישהו יש מושג 185366
ואם כבר, אז אני אוסיף לשאלה שלך: ועל כמה שעות מתוך זה משלמים להם?
למישהו יש מושג 185367
על כולן, כי ההתיחסות אל משרת ההוראה היא כאל משרה גלובלית, הכוללת את כל המטלות הכרוכות בה, והתשלום הוא לפי משרה (מלאה או חלקית).
לעומת זאת כמה, זאת כבר שאלה אחרת.
למישהו יש מושג 185393
בוא נחשוב על מישהו שבא להוראה מאהבת המקצוע, יש כמה חיות נדירות כאלה, ואפילו לבנת מודה בכך.
אם אתה גבר, נניח בן 40, ואין לך הטבות מסוימות שיש למורה שהיא אם לילדים, אתה מורה מוסמך, 15 שנה במקצוע, באחריותך 35 תלמידים ותלמידות, כלומר אתה מחנך כיתה (388 ש"ח ברוטו על מאמץ ספציפי זה), תסתכם משכורתך על 100 אחוז משרה (כ-‏30 שעות שבועיות) ב-‏4,600 ש"ח ברוטו.
הסכום הנ"ל כבר כולל מרכיבי תוספת שונים שיש למורים עקב הסכמי שכר עתיקים, וכמה גמולים על השתלמויות.
הנטו עוקף במעט את שכר המינימום.

ל-‏30 השעות השבועיות יש להוסיף פגישות צוות קבועות, ואם אתה מחנך שעושה עבודתו נאמנה, תרצה בסבב שנתי לפגוש הורים של כל תלמיד, ביקור בית וכו', בממוצע פגישה בשבוע.
הוסף שיחות טלפון ארוכות וכבדות שנכנסות אליך בערב הביתה מהורים.
הוסף שעה יומית להכנת החומר למחר, שעה נוספת לבדיקת עבודות ובחינות,(אני מכיר גם כאלה שיושבים עד השעות הקטנות).
חשבת פעם כמה זמן היה לוקח לך לבדוק ולהעריך נאמנה מבחן בן כמה עמודים של תלמיד? הכפל ב-‏35.

אה כן. מתי שהוא אתה יוצא ללמוד לתואר ראשון, המערכת מעודדת את המקצוע לעבור אקדמיזציה.
הברוטו שלך יזנק ב-‏550 ש"ח, סוף סוף תחצה את קו ה-‏4,000 ש"ח נטו.
כמובן שאתה יכול גם להמשיך לתואר שני, ללא ספק תלמידיך יעריכו זאת, וגם המערכת, עוד 300 ש"ח לברוטו.
אגב, כמה בעלי תואר שני מסתובבים בשטח כמחנכים?
זהירות הכללה! אם יש לך תואר שני אתה נוטה לכיוונים ניהוליים/פיקוחיים והשטח/תלמידים ישכחו ממך.
למישהו יש מושג 185398
דיברתי השבוע עם מורה מעכו, והוא דווקא טען שמשרה מלאה של מורה (בתיכון) היא 25 שעות שבועיות. העניין הוא זה: בכל רחבי המשק, 25 שעות בשבוע הן חצי משרה, במקרה הטוב. עם שניים וחצי ימי עבודה שלי אני מגיע ליותר מ-‏20 שעות עבודה בשבוע. אז איזה מין "משרה מלאה" זה 25-30 שעות?

והחוצפה הגדולה - מורה שאין לו אפילו תואר ראשון?! על סמך מה הוא מלמד, בדיוק? על סמך איזה סמינר למורים? פלא גדול שלא מגיעה לו משכורת יותר גבוהה. עם השכלה של מזכירה זוטרה, אין מקום להתפלא שזוכים למשכורת של מזכירה זוטרה.
שלב ראשון: להוציא מהמערכת כל מורה שאינו לפחות בעל תואר ראשון, וברמה על-יסודית: במקצוע אותו הוא מלמד. את השלב הזה יש ליישם תוך שלוש שנים, וכך לתת למורים במערכת כיום לעמוד בדרישות. אגב, תואר ראשון סתם לא יספיק. צריך לעמוד גם בדרישות מינימום של ממוצע. 80 נראה לי כמו מספר סביר.
שלב שני: להעלות באופן משמעותי את שכר המורים שנותרו, בתמורה לעוד שעות עבודה (אבל לא באופן פרופורציונלי להן - השכר לשעה צריך גם הוא לעשות באופן משמעותי). כולל עידוד מצוינות בקרב מורים על-פי שקלול של ציוני התלמידים במבחנים ארציים, שאלוני הערכה וביקורות פתע של מפקחים מטעם משרד החינוך.
שלב שלישי (למעשה, זה לא שלב, זה צריך להתרחש כל הזמן): להחזיר את הסמכות החינוכית לצוות המורים. למורה יש זכות להעניש תלמידים ענישה שאינה פיזית. כל אלימות מצד תלמיד כלפי מורה תזכה לענישה חמורה מצד המערכת. מנהל שלא יתן גיבוי למורה שהותקף פיזית ע"י תלמיד, אינו ראוי לכהן כמנהל של מוסד חינוכי. הברזות שלא באישור ההורים (כולל בדיקה מדגמית של אישורים כאלו, ע"י טלפונים להורים) תגרורנה ענישה - החל מפגיעה בציון וכלה בהרחקה מבית הספר.
שלב רביעי: שקילה מחדש של שיטות לימוד "חדשניות" שהונהגו בעשורים האחרונים במערכת החינוך, ביטול רעיונות כגון ה"מיקוד" והעלאת רף הדרישות מתלמידים בישראל.

(דובי, עצבני)
למישהו יש מושג 185406
אם אתה עצבני מתגובה וירטואלית לא נראה שתהיה מורה, כך שאין חשש שתרוויח סכומים כאלה.
חוץ מזה שאתה לומד לתואר שני ותגלה די מהר שזה לא שווה הרבה, לא מול תלמיד כיתה ה' וצרכיו, ולא מול חשבי השכר.
כמו שציינת, מורה בתיכון. ביסודי זה 30 שעות.
והתעלמת בקלילות מכך שזו משרה גלובלית כפי שתואר.

קח מחנך בכיתה ה' שמלמד על סמך תעודת הוראה ממכללת לוינסקי או סמינר וותיק ומוכר אחר, דוד ילין נניח, שם למד 3 שנים.

מקץ 15 שנה וניסיון ויכולת מוכחים לעשות עבודה טובה, כלומר יצאו תחת ידיו תלמידים שלמדו אצלו קרוא וכתוב וחשבון, קצת היסטוריה וקצת תנ"ך, משלי איזופוס וסיפורי חז"ל, טיולים שנתיים ועוד ועוד...
ועה שמא נקצץ בשכרו, מזכירה זוטרה כבר אמרנו?
אין ספק, גם היקף אחריותם דומה. רגע, בעיה, קיצוץ מעט לא זהיר ואנו עוברים על חוק שכר מינימום.

חוץ מזה היו לך גם כמה רעיונות טובים, אבל לא אתיחס אליהם כדי שתשאר עצבני.
למישהו יש מושג 185411
גם לי לא נראה שאני אהיה מורה. אבל זה לא קשור לשום דבר.

כאמור, צריך להעלות את שכר המורים, וגם את רמתם. תואר ראשון צריך להיות דרישה מינימלית ממורה - כן, גם ברמת בי"ס יסודי. מורה שמלמד חשבון בכיתה ב', לדעתי, אין זה מספיק שהוא עצמו ידע חשבון. אם זה היה המצב, היינו נותנים לילדים בכיתה ה' ללמד ילדים בכיתה ב', וחסל סדר מקצוע ההוראה. תואר ראשון - בחינוך, למשל, יתרום לתפיסה יותר רחבה של המקצוע, ויהפוך מורים סתם למודל אמיתי לחיקוי. איך מחנך יכול להיות אדם חסר השכלה? לא ברור לי.

ולא זכור לי שהצעתי לקצץ למישהו בשכר.
למישהו יש מושג 185414
במה שונים לימודי תואר ראשון בחינוך מלימודי סמינר?
למישהו יש מושג 185416
אני לא יודע מה ההבדל בתוכנית ואיכות הלימודים עצמם, אני יכול רק לדבר על ההתרשמות האישית שלי מאיכותם של אותן מורות שהכרתי שהיו בעלות תעודת הוראה לעומת אלו שהיו בעלות תואר ראשון. נחש מהי.
למישהו יש מושג 185472
ממקור שני: חברות שלמדו/לימדו בסמינר טוענות שהרמה בסמינרים היא מתחת לכל ביקורת, ולא ניתן להשוות אותה לרמת לימודי תואר ראשון בחינוך באוניברסיטה.
למישהו יש מושג 185569
"רמה" היא דבר לא מוגדר. יש משהו ספציפי יותר?
למישהו יש מושג 185910
רמה אקדמית של המורים ושל התלמידים.
למישהו יש מושג 185437
אני דיברתי עם מורה בתיכון שטען כי משרה מלאה היא 24 שעות (אבל גם הזכיר כי ביסודי עובדים יותר ומרוויחים יותר). הוא טען כי יש להוסיף כעשר שעות שבועיות עבודה בבית. עדיין 34 זה פחות מן המקובל. הבעיה היא שגם אם מורה ירצה לעבוד יותר, לא בהכרח יש לו איפה. עוד נוסיף כי עבודה בבית משתנה: אין דין עבודה בבית של מורה לספרות כדין זו של מורה למתמטיקה. לבדוק מבחן במתמטיקה לוקח לא יותר מעשר דקות. מבחן בספרות או בהיסטוריה - יכול לקחת פי כמה וכמה.

לגבי הכשרת המורים: הרשה לי לפקפק בטענה כי תואר אוניברסיטאי הוא הוכחה למשהו, גם אם הוא מעל 80. כפי שכבר אמרתי פה לא פעם, סורו נא למחלקות לספרות או לשון עברית, לפחות בתל אביב, ותתרשמו נא מן הרמה האקדמית של התלמידים. תואר אוניברסיטאי אינו ערובה לרמה בעיקר כשרמת הלימודים במוסד הזה צונחת משנה לשנה. גם ציון אינו ערובה, בטח לא במדעי הרוח שבהם הציונים נזילים מאוד.

הצעתי כבר רעיון אחר: מבחן ארצי מקיף להסמכת מורים כדוגמת המבחן לעורכי דין או רואי חשבון. תואר ראשון תלמד איפה שבא לך. את המבחן אתה חייב לעבור. הציון שלך יגיע לידי המנהל שיראיין אותך לעבודה והוא יחליט אם אתה מתאים לו. באופן טבעי המכללות והמחלקות המתאימות באוניברסיטה יתיישרו בהתאם ואז גם יווצר דירוג רמות, כפי שקיים במשפטים. לא יזיק גם לחייב במעבר המבחן הזה גם מורים וותיקים כל כמה שנים. המבחן יכלול את החומר הנלמד (כך שאנשים יהיו חייבים להשלים לבד את שמלמדים אבל לא לומדים בתואר - וזה הרבה, ראה מורים בוגרי ספרות עברית שבקושי יודעים לאיית בלזאק אבל מלמדים אותו), קצת שאלות ברמת בגרות ומעלה, שאלות מתודולוגיות ועוד.

לדעתי זה פתרון פנטסטי.

אפרופו עידוד מצוינות. היה לפני כמה שנים פרויקט פרס החינוך המעניק גמול כספי למורים לפי הישגי תלמידיהם. המבצע הופסק כי מן השאלונים עלה שהמורים עושים כמיטב יכולתם גם כך, או לפחות טוענים שכך. אני במקרה יודע כי חבר שלי זכה בפרס הזה. הבעיה, לטענתו ולטענת אחרים, היא שהמערכת נלחמת במורים ומגבילה אותם.

בעניין המיקוד: אכן זהו רעיון מטומטם ומבזה. אך מטומטם ממנו הוא אופן יישומו. הרי הרעיון הוא שתלמידים ילמדו הכול וייבחנו על חלק. אבל המיקוד מגיע באפריל עוד לפני שלמדו הכול, אז מה הטעם פה? מילא היו נותנים אותו שבוע לפני הבגרות. נניח שאחרי המגן ולפני הבגרות. זה סביר עוד איכשהו.אבל בפסח?? אני יכול גם לומר לך כמי שלימד עשרות תלמידים לבגרות בדקדוק שהמיקוד לא מסייע במיוחד: חסרי היכולת עדיין מתקשים ובעלי היכולת מצליחים בכל מקרה. עולם כמנהגו נוהג. הדבר מוכיח שהבעיה היא בתלמיד ולא בכמות החומר.

הפתרון הוא פשוט: לחזור 30 שנה אחורה בשיטות החינוך. פשוט וקל.
למישהו יש מושג 185542
העצבנות מונעת ממך לקרוא את התגובות בדיון אליו אתה מגיב? נסה שוב: תגובה 185364
למישהו יש מושג 185584
כלומר, אם לחשב את העבודה של מורה, מדובר ב-‏40 שעות עבודה ברוטו (עם בדיקת בחינות, טלפונים ושאר ירקות) לאורך 36 שבועות בשנה ובסך הכל 1440 שעות בשנה.
זה בערך אלף שעות פחות בשנה מסתם עובד שנותן בערך 200 שעות עבודה בחודש לאורך 12 חודשים.

אם המורה נותן שישים אחוז תפוקה של עובד אחר, לא מפליא שהשכר שלו גם הוא לא חולף על פני שישים אחוז מהשכר הממוצע.
למישהו יש מושג 185645
שכיר ממוצע עובד בערך 180 שעות בחודש, ולא 200 (גם לאלה שאינם מורים יש חופשות, פה ושם).
למישהו יש מושג 185649
שעות העבודה השבועיות בממוצע הן 40. (http://194.90.153.197/shnaton54/st12_17.pdf)
סה"כ 52 שבועות בשנה. עם חופשה בת שבועיים לפחות.
לפיכך מורה עובד 72% משרה ולא 60%.

מעבר לזה שכר המורים מאוד נמוך יחסית.
לצורך השוואה: http://194.90.153.197/shnaton54/st12_38.pdf
למישהו יש מושג 185660
מורה לוקח עבודה הביתה גם מחוסר ברירה.
שעות עבודה בבית, כמו הכנה, בדיקה, וטלפונים צריכות להחשב עם פרמיה.
בעצם אתה מעניק למשרד החינוך שירותי משרד.
הרי אף בית ספר לא נותן למחנך יותר מכסא בחדר מורים רועש.
למישהו יש מושג 185666
אז כמה שעות, בממוצע, בפועל, עובד מורה בחודש? אורי טוען משהו כאן: תגובה 185584
למישהו יש מושג 185668
משרה מלאה של מורה היא לא 40 שעות.
החישוב שלי התייחס לזה שמורה *כן* עובד 40 שעות - שזה מקביל לממוצע שעות העבודה השבועיות במשק.
אבל למורה יש יחסית הרבה מאד ימי חופשה.

למעשה מורה עובד 100% משרה בשבוע עבודה (בהתחשב בזה שהוא לוקח עבודה הביתה).
אבל עובד רק 72% משבועות העבודה ביחס לעובדים אחרים במשק. וזה בלי להתחשב בשנת שבתון.
למישהו יש מושג 185747
למה בלי להתחשב בשנת שבתון? מורה, כמו כל עובד(1) אחר במשק, מפריש חלק משכרו לקרן השתלמות. גם המעביד שלו מפריש את חלקו. אלא שמורה, בניגוד לעובדים (ושאר מקבלי משכורות) אחרים, אינו רשאי להשתמש בכספים אלו על מנת להחליף את רכבו, לשפץ את ביתו, או לצאת לטיול בחו"ל. מורה חייב להשתמש בכספים אלו לצורך השתלמות(2). הוא רשאי ללמוד מערכת מלאה שנה אחת או חצי מערכת במשך שנתיים.
התשלום, הן עבור שכר הלימוד והן "מילגת הקיום" (קרי: משכורת המורה באותה שנה) באים מקרן ההשתלמות של המורה.
____
(1) מאורגן, וגם רוב אלו שאינם מאורגנים
(2) מעניין מאיפה הרעיון המעוות להשתמש בכספי קרן השתלמות לצורך השתלמות.
למישהו יש מושג 185755
החישוב שלי *לא* כלל את שנת השבתון. אני חוזר בי מהנימה לפיה ניתן היה לכלול את שנת השבתון בחישוב.
אורי העלה טענה בתגובה 185584 לפיה מורה עובד 60% מזמן העבודה של עובד אחר. אני תיקנתי אותו בתגובה 185649 כיוון שהחישוב הנכון לפי ההנחות שלו הוא 72%.
אתה מעלה כאן עוד נקודה - למורים היה יתרון מסויים, ניתנה להם האופציה לצבור כספים פטורים ממס למטרות השתלמות. שאר עובדי המשק הצליחו לקבל את אותה עיסקה בתנאים מועדפים - מה שבעצם מקטין את הכדאיות להיות מורה.
כמו שכבר כתבתי שכר המורים נמוך יחסית.
למישהו יש מושג 185767
Forgive me for writing in English but there are no hebrew letters on the keyboard and it takes me twice the time to write a text when I am trying to figure out the right keys in Hebrew.

As a son to a Math teacher I remember my monther working a lot in the afternoons and evenings preparing lessons and checking exams. She was also complaining about her fellow teacher who teached gymnastics - that teacher had hardly any work to do once she finished her lessons in schools.

I think that teachers should be compensated in a way that is somewhat proportional to the time they spend working, whether it is at home or in school. I am not sure I have a suggestion of a good way to do that, but the way my mother was (not) compensated for the time she was working at home is really not a good one.

As for the calculation of "how much time a teacher really works in a week", I would say two things. One is that I thing you can not compare office hours to the hours of a teacher that stands in a class and has to handle 30-40 kids who do not necessarily want to study. It is difficult, unless you have a really cooperative class, which is not the common case. The second thing is that a teacher indeed works less days per year, but that is not a reason to justify a low salary. If you thing about it - he/she has no other choice. Meaning, a teacher who wants to work all year around like anyone else, does not have a way to do it as a part of his teaching job, or in any other way within the education system. The only way is to find a temporary job during the summer, but that job would probably have very little to do with his job thoughout the rest of the year.
למישהו יש מושג 186177
אתם גם לא לוקחים בחשבון ישיבות סיכום והכנה לשנת הלימודים, המתרחשות פעמים רבות בחופשות השונות, וכן שיעורי השלמה למיניהם המתרחשים בחופשות, וכן הלאה. כשמתחשבים בהכל יוצא שמורה עובד כ- 80% משרה. אלא ששכרו הוא פחות מ- 80% משכרו של עובד במשרה מלאה בעל ותק ותואר אקדמי מקבילים.
הבעיה העיקרית אינה השכר 185395
כך לפחות לדברי מורה חבר. יש לו כמה זוויות מעניינות. הוא טוען כי שכר המורים הנמוך אינו הסיבה לכישלון הנוכחי של מערכת החינוך כי אנשים בכל מקרה לא באים למקצוע בשביל הכסף והבעיה אינה משיכת אנשים טובים. הבעיה לטענתו היא שהאנשים הטובים האלה לא יכולים לעבוד כי לא נותנים להם.

יש צדק בטענתו. נניח שהמצב הנוכחי במערכת החינוך היה ממשיך: כרסום מתמיד בסמכויותיו של המורה, נוער שמגיע חסר חינוך כבר מהבית, הורים שמוסתים ומסיתים נגד המורים וכמובן מדיניות של התנוותנות במערכת: האם עוד חמשת אלפים שקלים למורה היו משנים משהו?

האם מורה עשיר יותר היה יכול ללמד במערכת אשר נמנעת מלסנן את תלמידיה? במערכת שלא מאפשרת סילוק תלמידים בעייתיים? מערכת שלא ממיינת ומסננת את הלומדים?

אני בטוח שלא.
הבעיה היא ההתנוונות הכלית של המערכת, הפופולריזציה של המדיניות שלה, העובדה שהיא מנוהלת בידי פוליטיקאים בעלי מטרות אישיות ומפלגתיות.

הפתרונות הם פשוטים מאוד וכבר הסברתי אותם כאן שוב ושוב:
תנו למי שרוצה ויכול ללמוד - שילמד, ומי שלא - שלא ילמד. סננו החוצה תלמידי תיכון שבקושי מנסחים פסקה, תלמידים בעלי בעיות התנהגות קשות, בטלו את תפקידו של בית הספר כבייביסיטר, החזירו את המשמעת ואת הסמכות למורים ואני בטוח שהשיפורים יהיו מידיים.
החזירו חינוך מקצועי ואת בחינות הגמר הקלות יותר, בנו מוסדות מתאימים לאוכלוסיה מתאימה: מי שצריך בייביסיטר שלא ישב בכיתה אחת או במבנה אחד עם מי שבא ללמוד. ותבינו אחת ולתמיד:
1. סינון יוצר רמה
2. לא כולם צריכים להגיע לאוניברסיטה, לא כולם צריכים אפילו לסיים בגרות. כולם צריכים לדעת לקרוא ולכתוב וקצת אנגלית וחשבון ועוד קצת. כששמים את מי שבקושי מסוגל להבין פרק בתנך ללמוד לבגרות בתנך, הוא גם נכשל וגם לא לומד דבר, שלא להזכיר בזבוז כספי מערכת. תנו לו ללמוד ברמה קלה יותר - והוא אולי יתפוס גם משהו.
הבעיה העיקרית אינה השכר 185400
אנשי חינוך בכירים מסכימים איתך, ומאשימים את מנכ"ל המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן, במלחמה לא מאוזנת ששללה מהמורים את יכולתם לשמש כמחנכים, והתירה כל רסן בקרב הילדים:

ועדת שמשון שושני 185399
לימודים מגיל 4 עד גיל 19, לימודי אנגלית מכיתה א', יצירת ארבע "חטיבות" (קדם-יסודית: 4-8, יסודית: 8-12, תיכונית: 12-16, על-תיכונית: 16-19), החזרת סמכות הענישה לצוות ההוראה, הגדלת השכר, פיטורים של מורים שאינן עומדים בסטנדרטיים מינימליים, ומחשב נייד לכל ילד. ועדת שמשון שושני העלתה סדרה של רעיונות שכרגיל איש לא יישם:

אגב, עניין המחשב הנייד לכל ילד (ולכל מורה) הוא משהו שאני מתנגד לו, לפחות בגילאים הצעירים. ילדים צריכים לתרגל כתיבה בכתב יד, בלי בודקי-איות ממוחשבים.
ועדת שמשון שושני 185427
בשביל זה צריך מורים שיודעים לבדוק איות.
ועדת שמשון שושני 185431
בשביל להצחיק באייל צריך מגיבים שיודעים קצת יותר מלאיית נכון את תגובתם.
ועדת שמשון שושני 185433
עניין המחשב הוא שטות אחת גדולה לדעתי. מה לדעתך יקרה כאשר תלמידי שכונות המצוקה או סתם מטומטמים יקבלו מחשב נייד יקר?
1. צניחה דרסטית במחירי מחשבים ניידים משומשים יום לאחר החלוקה כתוצאה ממכירה המונית של המחשבים (מה תעשה להם? תחתים אותם על טופס 1008?)
2. ריסוק המוני של המחשב על ידי תלמידים עצבניים סתם או עצבניים כי "המחזיק קפה" של המחשב כל הזמן נסגר פנימה ושופך את הכוס.

באמת נראה לכם סביר לתת כזה רכוש יקר לילדים במתנה? הרי על שולחן בכיתה הם לא מסוגלים לשמור! חוץ מזה, קודם כל שכולם ידעו לקרוא. אחר כך נדבר על מחשבים.
ועדת שמשון שושני 185935
בארה"ב יש תיכון אחד(אולי יותר, אבל אני יודע על אחד) שבו כל התלמידים לומדים בעזרת מחשבים ניידים ומקבלים את כל החומר דרך רשת אלחוטית שמותקנת בכל כיתה.
במיוחד למטרה זו פותח מחשב נייד עמיד במיוחד למכות מכל סוג שהוא, בשביל להרוס אותו צריך מאמצץ לא קטן בכלל (רצוי בעזרת אש)...
חוץ מזה הם גם עשו שהוא לא יוכל להריץ משחקים או להיכנס לאתרים פרונוגרפיים או אלימים באינטרנט
אבל אני בטוח שאת זה התלמידים למדו לעקוף תוך מספר שעות בלבד :)
ועדת שמשון שושני 185960
רגע, התלמידים בשכונות המצוקה מקבלים אישית כוס קפה לשולחן?
איפה נרשמים?
ועדת שמשון שושני 185436
מה מפריע לך בהקלדה במקום כתיבה? ובבודקי איות?
ועדת שמשון שושני 185458
שאני חושב שילדים צריכים לדעת לכתוב בצורה קריאה גם אם אין להם מחשב זמין באותו רגע. גם מבוגרים, למעשה. למרות שאני לא עומד בתנאי הזה מי יודע מה...
ועדת שמשון שושני 185466
כלומר כתב היד עצמו הוא מה שחשוב לך? זה באמת כל כך חשוב?
כך לדוגמא רופאים. באופן מסורתי הכתב שלהם היה מחורבן עד שעברו לשימוש במחשבים לכתיבת מרשמים ופורגנוזות ואין יותר כל בעיה.
דיסלקציה 185478
היה אמור להיות: "קח לדוגמא...".
ועדת שמשון שושני 185570
התחושה שלי היתה תמיד שרופאים כותבים בצורה בלתי קריאה כדי לשמור על עצמם מפני החולים ומפני בית המשפט. משהו לא קריא אפשר תמיד לפרש בדרכים שונות...

ובנוגע לכתיבה ביד, יש בזה משהו חשוב בפני עצמו, ביכולת הבסיסית של אדם לכתוב. לא נכון לשלול את היכולת הזו מהילדים.
ועדת שמשון שושני 185587
לא לשלול, בהז אני מסכים. אך אסור גם לשלול את היכולת להקליד בצורה עיוורת שהיא לדעתי הרבה יותר רלוונטית בימינו. לפטופ לכל ילד יעשה הרבה יותר טוב מאשר רע.
ועדת שמשון שושני 185588
בעיני זה יגרום יותר רע. יש ללמוד הקלדה עיוורת אבל לא פחות חשוב - לכתוב ביד.
אבל מעבר לזה, אם צריך לבחור איפה להשקיע כסף במערכת החינוך, יש דברים דחופים בהרבה.
ועדת שמשון שושני 185590
אני מסכים, אבל להגיד שלפטופ לכל ילד זה משהו שיפגע בחינוך של הילדים זה פשוט לא נכון. אמנם חשוב יותר לשפר את איכות ההוראה וכו' אבל לימוד בעזרת מחשב ואניטרנט פותח עולם שלם של אפשרויות, זהו לימוד יעיל יותר מהרבה בחינות.
הילדים בעלי המחשבים נחשפים להרבה יותר סוגים ופורמטים של אינפורמציה, ניתן להדגים להם מושגים מורכבים בעזרת אילוסטרציות מתוחכמות, את החומר הנלמד ניתן לחלק בצורה של טקסט כך שאת השיעורים ניתן יהיה לקדיש להבהרות, להעשרה ולדיון. מחשבים פותחים דלת למגוון רב של מקורות מידע, עם כל הכבוד לאינציקפלודיה אביב...
הייתי פעם בהרצאה של רייכמן (בצבא) בה הוא דיבר על המשמעות של שימוש בטכנולוגיות מסמכמים בעלי עומק (כמו HTML) בחינוך. התלמיד יכול לקבל רמות הולכות וגדלות של מידע עברו הנושאים אשר מעניינים אותו, ולא פחות חשוב: התלמיד יכול לקבל הסברים אלטרנטיביים לכל מידע שקשה לו להבין.

אבל הדבר שאולי הכי חשוב הוא שלימודים בעזרת מחשב, אם מעוצבים כהלכה, הם כל כך הרבה יותר מהנים ומעניינים מאשר שעות על גבי שעות של הכתבה איטית (זו בעצם תמצות כל החוויה התיכונית שלי - הכתבה איטית אחת ארוכה.)
ועדת שמשון שושני 185591
ראשית, קשה מאוד לקבוע סיבה ותוצאה. ילדים שיש להם מחשב הם ילדים אחרים (מבחינות סוציואקונומיות) מאשר אלה שאין להם מחשב. הגורם המסביר להישגים שונים קשור קרוב לוודאי לא למחשב אלא למכלול גורמים.

בנוגע לכל היתר, יש פער גדול בין התיאוריה לבין חיי המעשה. מחשב *יכול להיות* כלי נהדר. בפועל, ברוב בתי הספר שיש בהם מחשב (ככל שאני מכיר, כמובן) הוא רחוק מלשמש באופן המופלא שאתה מתאר. השימוש במחשב היפה כל כך בתיאוריה הוא בזבוז זמן בפועל, והעיסוק באפקטים ובטכנולוגיה בא על חשבון הקניית ידע פשוט. המחשב הוא טוב אולי כתוספת אבל הוא רחוק מלהחליף הוראה פרונטלית טובה.
ועדת שמשון שושני 185592
כשכתבתי ''הילדים שיש להם מחשב'' התכוונתי באמת לילדים תיאורתטיים תחת מעכרת חינוך ששמה דגש על לימוד בעזרת מחשב. מחשב ''יכול להיות'' עזר נפלא ללימוד אבל המרחק בין תיאוריה ומימוש הוא לא כשלון התיאוריה אלא אלו שאמורים למממש אותה. זה יהיה יום קר בגיהנום כאשר מערכת החינוך הישראלית תציב דרישה ליכולת לימוד בעזרת מחשב למוריה וכשיהיה תקציב למחשב איכותי לכל ילד. כל זאת, כאמור, לא אומר דבר על היות ''לפטופ לכל ילד'' נקודת מוצא חינוכית הרבה יותר טובה מהלימוד הידני של ימינו.
ועדת שמשון שושני 185596
במצב הנוכחי נראה לי שמחשב לכל ילד הוא נקודת מוצא גרועה יותר. העיסוק במחשב יסיח את הדעת מן העיסוק בחומר הלימודים, וגם ייתכן אשלייה של ''אנחנו מתקדמים''.
מחשב בכל כתה, מצנח בכל רכב 185595
הבן שלי לומד בכתה ה'. בכתה שלהם יש מחשב (הוא לא יודע למה; בכלל, היה קשה להוציא ממנו מידע על המחשב, כי הוא התחיל לצחוק בכל פעם שהעלתי את הנושא).

כמו כל דבר אחר, למחשב הזה יש יתרונות וחסרונות.
יתרונות: מי שיושב בנקודה מסויימת מאחוריו, מוסתר מעיני המורות.
חסרונות: לא משתמשים במחשב באף שעור (בשעור מחשבים הולכים למעבדת מחשבים); המורות לא יודעות להפעיל את המחשב (כלומר, להדליק רובן יודעות, אבל לא ברור להן לשם מה (ולדעתי - בצדק)); המחשב מיושן (Windows 95, הוא מעקם את האף); חלק מהמקשים עקורים ורק מי שיודע מה צריך להיות בהם יכול להשתמש במקלדת; אין חיבור לאינטרנט; "אפילו משחקים אין במחשב הזה".

אצל הבת (כתה ג') יש כמה הבדלים: המחשב בפינה ולכן אי-אפשר להסתתר מאחוריו; מותקנים עליו כמה משחקים (היא לא יודעת איזה, המחשב שלנו "יותר שווה"); לא צריך להדליק אותו לקראת השעור (כי הוא דולק מההפסקה - משחקים, כאמור). הצד השווה שבהם, גם אצלה לא משתמשים במחשב באף שעור.
מחשב בכל כתה, מצנח בכל רכב 185597
איזו התקדמות! לנו היה עמוד בכיתה כדי להסתתר מאחוריו. והיום הם מסתפקים במחשב. עוד יגיע דור שיוכל להסתתר מאחורי מטרונום או קלמר או חפיסת סיגריות.
ומה איתי? 185598
בכיתה שלנו (כיתה ו') המחשב מהווה חלק מהנוף בכיתה. אבל הוא חסר קלידים, ואף אחד לא הצליח להדליק אותו (ניסינו פעם אחת כשעברנו לכיתה החדשה).
ומה איתי? 185646
ניסיתם עם קצת נפט?
מחשב בכל כתה, מצנח בכל רכב 185623
בילדותי הרחוקה רחוקה, לא היה מחשב. כן, היו גם זמנים כאלה.
אם רצינו להסתתר מהמורה לא היתה דרך אלא לריב על מקום ישיבה בסוף הכתה.
אולם השנים שמצאו אותי עוזב את הפנקס לטובת המחשב, נתנו לי את השימוש באפשרות זו בעבודה, להסתתר מפני הבוס.
ללמוד או לשחק? 185654
כל אמצעי לימוד שיכול להפוך למשחק, יהפוך לכזה. ברירת המחדל של ילדים היא להנות - ורובם נהנים לשחק יותר מאשר ללמוד.
כמות ההשקעה שנידרשת ממורה כדי ללמד באמצעות מחשב היא מוגזמת, ודורשת מקצועיות רבה.
לדעתי חבל שהמורים יבזבזו זמן על ההתמקצעות וההתעסקות הזאת.

''התלמיד יכול לקבל הסברים אלטרנטיביים לכל מידע שקשה לו להבין''
תחליף 'הסברים אלטרנטיביים' ב-'אלטרנטיבה' וזה לדעתי מה שהתלמיד יידע בסוף.
פסימיות לא מבוססת 185687
לא כל מחשב יכול להפוך למשחק ומחשבים יכולים לאפשר רמה גבוהה יותר של שו''ב אחרי תהליך הלימוד (והתלמידים בכלל). הטענה האמיתית שלך היא בעצם שהלימוד האפקטיבי ביותר שיכול להיות הוא רק ע''י ספר מחברת ומורה, לדעתי זו סתם פסימיות לא מבוססת.
פסימיות לא מבוססת 185696
ווי נט יוצאים בפרויקט אנציקלופדיה ברשת, חודשיים ראשונים ללא תשלום, שחר סמוכה על הפרויקט:

האנציקלופדיה:http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1361,00.html
פסימיות לא מבוססת 185697
"האנציקלופדיה העברית הראשונה"?

ומה זה?
פסימיות לא מבוססת 185699
עם כל הכבוד לויקיפדיה, אולי תקרא על ממדי הפרויקט והעבודה המקצועית תגלוש ותשווה?
אבל ראשית דבר תגלוש לתגובה שלי ותבדוק אם כתבתי האנציקלופדיה *הראשונה*?
פסימיות לא מבוססת 185700
סליחה, תקפת את שחר סמוכה.
זה בסדר.
פסימיות לא מבוססת 185760
האנציקלופדיה של ווי-נט בכלל אינה אנציקלופדיה - היא לקסיקון.
פסימיות לא מבוססת 185774
מה ההבדל בין השניים?

(ושאורי לא יקפוץ! אני יודע לחפש במילון, רק מתעצל)
פסימיות לא מבוססת 185792
Main Entry: en·cy·clo·pe·dia

Etymology: Medieval Latin encyclopaedia course of general education, from Greek enkyklios + paideia education, child rearing, from paid-, pais child – more at FEW
Date: 1644
: a work that contains information on all branches of knowledge or treats comprehensively a particular branch of knowledge usually in articles arranged alphabetically often by subject

Main Entry: lex·i·con

Inflected Form(s): plural lex·i·ca /-k&/; or lexicons
Etymology: Late Greek lexikon, from neuter of lexikos of words, from Greek lexis word, speech, from legein to say – more at LEGEND
Date: 1603
1 : a book containing an alphabetical arrangement of the words in a language and their definitions : DICTIONARY
2 a : the vocabulary of a language, an individual speaker or group of speakers, or a subject b : the total stock of morphemes in a language
3 : REPERTOIRE, INVENTORY

כך במילון וובסטר. אני חושבת שההבחנה העממית בין השניים נוגעת לעניין ההרחבה - לקסיקון פחות מורחב בתיאור הערכים מאנציקלופדיה.
ועדת שמשון שושני 185622
אני מסכים איתך במלוא מאת האחוזים.
גם אחרי שנות מחשב רבות, שהפכו אותי לאלוף בעל שם בהקלדה עיוורת, אני עדיין לא מוותר על פנקסי ורואה בו נקודת מוצא לכל.
ברם, נראה לי כי אנו משתייכים לדור ישן, הולך ונעלם.
ועברֵת 185594
"באופן מסורתי" - tradionally.

תחליפים עבריים - מימים ימימה, עד ימינו אנו, בעבר.
מיומנויות מוטוריות 186082
הכתיבה אינה המיומנות היחידה הנמצאת בסכנת הכחדה.
כך למשל הדוגמאות הפשוטות והיומיומיות של קריאת שעון מחוגים ‏1 או קשירת שרוכי נעליים. כיום, לכל ילד יש שעון דיגיטלי ונעליים עם וולקרו.

1 ופעם ידעו לקרוא שעון שמש.
מה זה וולקרו? 186088
מה זה וולקרו? 186091
סקוץ'.
מה זה וולקרו? 186188
צמדן.
מיומנויות מוטוריות - מה הקשר 186134
על קשירת שרוכים והתפתחות ילדים :
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186203
כתבה נוספת מעלה את הבעיתיות הנובעת מהדרדרות יכולת חישול החרבות, בקרב תלמידי תיכון.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186207
האם אתה מתכוון שחישול חרבות הייתה בעבר מלאכה יומיומית נפוצה כמו צחצוח שיניים נניח, וכל ילד וילדה עסקו בה באופן יומיומי מגיל 6 ומעלה?
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186208
ברור שלא. בתקופה בה היה נהוג חישול חרבות, צחצוח השיניים לא רק שלא היה מלאכה יומיומית נפוצה, הוא אפילו לא היה משימה ביאנלית נדירה.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186209
סופסוף אחד שמבין בימי ביניים.
ומה דעתך שלך על כך שילדים פטורים יותר ויותר מכל התעסקות מוטורית שאיננה קשורה בלחיצה על מקש או מתג.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186215
"ילדים פטורים יותר ויותר מכל התעסקות מוטורית שאיננה קשורה בלחיצה על מקש או מתג"?
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186216
אכן.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186221
נתונים מוצקים או תחושת בטן?

_______
דיסכלייזמר: אין בשאלה תמימה זו כל אמירה ולו ברמז כנגד תחושות בטן.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186341
בטן מוצקה.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186211
לאו דווקא חישול חרבות (חרב מוצלחת נשמרת ליותר מיום אחד), אבל הכנת נשק מתכלה (כמו חצים רעילים‏1 למשל) נראה לי כמו משהו שדי צריך לעסוק בו שוב ושוב. גם נראה לי שלימדו את המלאכה כבר מהגילים הצעירים.

(אבל מה הקשר של היומיומיות לכל העניין? למי שאין שרוכים בנעליים, אין צרות יומיומיות עם שרוכים).

________
1 פינת מצוקות התרגום של אביב: איך אומרים blowgun בעברית? אני מכיר מהילדות את המילה "פופו". יש מילה אחרת? (מורפיקס אומר לי "רובה נשיפה". אם הוא לא יודע, עדיף כבר שהוא לא יענה, כמו שהוא עשה עם ה-SPIRE).
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186212
___________
בבילון מציע בנוסף את "מרסס"
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186220
blowgun זהו הכלי המשמש ל blowjob?
כמעט מצחיק. 186222
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186239
או ''טוטו'' (בשורוק).
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186315
טוּטוּ (מקורו Two Two) - זהו רובה (או אקדח) זעיר קוטר ("0.22), אבל נשק חם לכל דבר.
רובה היורה קליעים בעזרת לחץ אויר נקרא "רובה אויר". אין לי מושג אם זה מה שנקרא באנגלית blow gun
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186319
אולי, אבל טוּטוּ הוא גם גליל קשיח וחלול בקוטר של כסנטימטר שלתוכו אפשר להכניס מיני כלי משחית כמו נייר (מוטב לעוס קצת), ולשגר את אותם גופים בעזרת נשיפה לעבר המטרה המיועדת.

איפה היית כשהיית ילד?
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186320
אותו גליל קשיח (צינור מרירון בפי החשמלאים) שימש אותנו הן לירי פירות האיזדרכת, והן לירי חיצי ניר. אצלנו זה נקרא פופו.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186321
כן, והתחמושת נקראה טילים (במלעיל) במקרה של חיצי הניר, וגולגלך זהו השם היחיד המוכר לי לפרי האיזדרכת.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186385
אצלנו זה נקרא טפואינג.
אצלנו טפו-טפו, ופירות האזדרכת - גולגולים 186403
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186324
תגובה 186239
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186326
בסדר, אז אצלכם דיברו בשפה מעוותת.
אצלכם בטח גם לסִיחִים באופניים קראו "שפיצים", ולבלורות קראו "ג'ולות"(1). (ואתם גם לא יודעים איזה צד של המטבע הוא טוּר ואיזה יָאס).

__
(1) או יותר גרוע - גוּלים
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186329
סיחים באופניים?! מה זה, רכבתם על מנגל?
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186330
<מביט סביב> מישהו פה מבין את השפה שלו? אוח... מה הייתי נותן עכשיו בשביל איזה דג באוזן.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186335
דג באוזן?
זה מזכיר לי את הקיבוצניקים שאומרים "דובונים באף". אצלנו זה היה פשוט "מוכתה".

קִראו לדברים בשמם!
דג בבל 186339
כזה ששמים באוזן ומתרגם את כל מה שאומרים לשפתו של בעל האוזן. (הדג הזה משמש גם כהוכחה שאין אלוהים)

מהמדריך לטרפיסט בגלקסיה של דאגלס אדמס.
דג בבל 186340
אה, תודה. עוד יצירה מוערכת-ביתר שהפסקתי לקרוא באמצע.

(נכנסת לבונקר).
ומה תעשי בבונקר? 186344
אני ממליץ על המדריך לטרמפיסט בגלקסיה, שלא יהיה לך משעמם.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186386
או סמיחטה או סמארק או גולגלכים
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186402
סמארק לנוזל, דובים למוצק.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186405
סמארק הוא סתם יריקה מעלה קצף, ואין מקורו במערות האף.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186455
הממ... אלו אבחנות קצת מעודנות מדי. אצלנו זה היה הרבה יותר נזיל (תרתי משמע) ובכל זאת, אם אני זוכר נכון, החלוקה הייתה כדלקמן:
א. חנונה – לעתים רכה, לעתים קשה, אך תמיד צהבהבה ירוקה.
ב. טפו – יריקה, רוק (כן, גם רוק).
ג. מוחטה – יריקה עסיסית ביותר, אבל גם נזלת (במצבה הנוזלי).
ד. סמיחטה – אותה הבוגרת והעסיסית של המוחטה. ממגדנות גרונם של מעשנים כבדים לעת בוקר.
ה. נוזלת – נזלת במצבה הנוזלי.
ו. גושים – גושים מוצקים.
ז. גולגלכים – גושים מוצקים.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186392
אני אני מבין! אפילו לא ידעתי שיש שפה אחרת (טוטו?! טפואינג?! לירות פיסות נייר לעוסות ולא חצים מנייר עשויים היטב‏1? מזה זה?).

______
1 אני נהגתי אפילו להוסיף סיכות בקצה של החצים ולירות אותם על מטרות ועצים, אבל אל תנסו את זה בבית וגם נא לדאוג להרחיק ילדים מהתגובות שלי.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186334
ירושלמי סיפר לי שהוא קיבל סטירה ממוכר בקיוסק כשהוא ביקש מציצה ‏1.

1 סוכריה על מקל
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186336
לעומתו מוכר הפלאפל בקניון אלונים נעזר בשרותי התרגום של הח''מ, כאשר חייזרית שאלה אם יש לו מנה באש תנור.
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186338
תגובה 186330
אם יש לך דג, תביא גם לי.
מילון ירושלמית-עברית קצר 186351
בלורות -> גולות
עג'ואים -> גוגואים
אש תנור -> לאפה
מציצה -> סוכריה על מקל
אבי-יויו -> שק קמח
שאשא‏1 -> פולה
בטח יש עוד ששכחתי.

1 נהוג גם במקומות אחרים, אני שמעתי גם על חיפה ונתניה.
מילון ירושלמית-עברית קצר 186355
בלורות זה בחיפאית, בירושלמית זה בנדורות.
מילון ירושלמית-עברית קצר 186363
חידת טריוויה: איפה נקרא המשחק Class בשם המצויין "מַחְלֵק"?
מילון ירושלמית-עברית קצר 186372
ואיפה קונים ליקריץ ? ומי מעדיף במבליק ? והאם שוש הוא גם סוס ?
מילון ירושלמית-עברית קצר 186364
פולה = ?
מילון ירושלמית-עברית קצר 186369
פולה - Fo-La (ש"ע)

כשיש לך הרבה ממשהו, ואתה זורק את זה באוויר וכל מי שסביבך יכול לקחת.

"אתמול ישעיהו עשה פולה על כל הקלפים שלו של 'חבורת הזבל'. תפסתי את 'מתי פלגמטי' ואת 'יואל סובל'."
מילון ירושלמית-עברית קצר 186371
"קולולושה"?
מילון ירושלמית-עברית קצר 186374
וואלה, גם על זה שמעתי.
מילון ירושלמית-עברית קצר 186382
בתלמודי התורה של בני-ברק קוראים לזה ''הפקר פטרושקה''.
מילון ירושלמית-עברית קצר 186387
אצלנו קראו לזה גולולולוש... אצלנו = אשדודית.
כמו כן, מעניין אם גם אחרים כינו את:
משחקי הגוגואים הנפוצים ביותר: בור יהודי ובור ערבי (בור יהודי זה הפושט, בור ערבי זה הקשה).
משחקי ג'ולות: גצ', מור.
סוגי ג'ולות: קובואית, אינדיאנית, פרפרית, חלבית, נחשית, בומבילית, קטנה (במילעיל), צלפית, חרסינית, ברזלית וכמובן (עיקר מניינו ובניינו של האוסף שלי) פושטית.
מילון ירושלמית-עברית קצר 225822
מעניין שרוב המילים כאן הן גם חלק מן הדיאלקט האשקלוני. נעים להזכר.
מילון ירושלמית-עברית קצר 186393
?

אני מכיר את המילה - ששה (SHA-SHA). זה היה מצחיק במיוחד ליד זירות גוגואים (ששה בגוגו).
מילון ירושלמית-עברית קצר 186394
אתה מתקטנן איתי על איות?

תגובה 186351
מילון ירושלמית-עברית קצר 186397
חלילה! סתם פספסתי את התגובה.
מילון ירושלמית-עברית קצר 187512
שאשא של גוגים תפס גם בקריות בשנות השיבעים
מילון ירושלמית-עברית קצר 187700
המקום (והזמן) בו אני שמעתי את זה, היה בקריות בשנות השמונים.
מילון ירושלמית-עברית קצר 187845
וגם בהרצליה, בי''ס ברנר וחט''ב הנגיד.
מילון ירושלמית-עברית קצר 187868
ובמילים אחרות - ביטוי גנרי חסר ייחוד.
מילון ירושלמית-עברית קצר 186401
"עוּפי עוּפי", גורסים ילידי שכונות הכרמל של חיפה הגרים איתי בבית.
אוריה OR-YAH 186469
מילון ירושלמית-עברית קצר 186474
בזבזת עלי דוגמה. אצלנו היו עושים קולולוש (=פולה) במפיות נייר (או בזהבים ‏1 ).

1 עטיפות של ממתקי בונבוניירות.
איזה ירושלמי שאלת? 187088
כי אני זוכר שקראו לזה ''קולולולו'' (ע''ש הסוכריות שזורקים בברמצוות וכאלה).
מילון ירושלמית-עברית קצר 186438
מאשר: בנתניה, "שאשא".
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186468
סיחים? אולי סילקים?
עפ''י הכתבה - אין קשר. 186781
סילקים? למה מה, אני ירושלמי?
סיחים, בהחלט - שיפודים.
אגב, ובלי קשר, סבתא שלי כינתה מסרגות בשם "שיפודים". בשבילי שיפודים היו מה שמשתמשים בו על מנת ליצור עיניים, בדרך לסוודר, וסיחים, כאמור, מה שמחבר את החישוק של גלגל האופניים לציר. הרעיון להשחיל בשר (על אלו או על אלו) בא בשלב הרבה יותר מאוחר (בצבא היינו משפדים בשר על החוטר של העוזי - נסו ותהנו).
*נייד* ?! 185439
לא הבנתי את עניין המחשב הנייד.

עד היום הבנתי את סלוגן ה "מחשב לכל ילד" כ "חדר מחשבים מושקע ומעודכן יחסית, בכל ביה"ס ביחס סביר של 10-20 תלמידים למחשב, עם סביבת עבודה שזוכרת את התלמיד (כלומר roaming users)". בערך. משהו סטייל easy everything, רק בלי לכלוך של מקדונלדס על המקלדת.

מחשב *נייד* לכל תלמיד לא נשמע לי כמו משהו שמעבירים מתלמיד לתלמיד... זה נשמע כמו ניסיון כן ואמיתי להחליף באופן סופי את הילקוט במחברת אלקטרונית. מעבר לעובדה שזה שטויות, כי אני היום כסטודנט עם הרבה רקע וניסיון במחשבים לא מסוגל להיפטר מהנייר, זה יעלה למערכת בערך פי כמה מאות מאשר חדרי מחשבים בית-ספריים מוכרים...

אפילו אם ירצו להציב מחשב על כל שולחן לימודים, שזה עדיין נותן יחס של פחות מ1 ל 1 בין תלמידים למחשבים, עדיין הסכום יצא מטורף, ולא נשמע לי כמו משהו שהמערכת תעמוד בו.

אז למה בדיוק התכוונו עם המחשב הנייד לכל ילד ? כי אם זו הכוונה אז רק אידיוט יחשוב שהיא ברת-מימוש, מה שלפי דעתי רומז לסתם סלוגן פופוליסטי (כי לא נראה לי שמי שהגה את זה עד כדי כך אידיוט).
אגב laptop 185502
מה קורה לו כשאתה קם?
הופך ל-floortop, אם לא נזהרים. 185504
אפרופו כישלונה של מערכת החינוך 185452
אחד הדברים המעניינים בוויכוחים על הצניחה מ"אחד המקומות הראשונים בשנות השישים לאחר האחרונים היום" הוא העובדה שאיש לא טרח לעיין באמת בתוצאות המבחנים בשנות השישים או ברקע החינוכי להם. אפילו אנשי החינוך שכתבו בעניין לא טרחו לציין איזה שהוא פרט, פרט כלשהו, שמצוי בדוחות של שנות השישים. אני פשוט לא מצליח להבין את זה. איך זה שנשפכו טונות של דיו בעניין ה"התדרדרות" אבל לא כתבו על מה שהיה פעם יותר ממשפט אחד: "ירדנו מאחד המקומות הראשונים לאחד האחרונים".

אני לא ראיתי את הדוחות של שנות השישים וגם אין לי מושג איפה משיגים אותם, אבל נראה לי סביר שכל דיון בהשוואה הזאת חייב להשתמש גם בנתונים של אז. לי אין הנתונים אבל ישנן כמה הנחות שנראות לי הגיוניות ואולי יתרמו לדיון בעניין הצניחה החופשית הזאת.

1. בשנות השישים חלק ניכר מן התלמידים היו תלמידים ש: התחנכו קצת באירופה, התחנכו בבית של הורים שהתחנכו באירופה.
2. בשנות השישים חלק ניכר מן המורים רכשו השכלתם הנמוכה ו/או הגבוהה באירופה או בארץ אצל מי שהתחנכו באירופה.
3. בשנות השישים קובעי המדיניות במשרד החינוך היו מי שהתחנכו באירופה.
4. בשנות השישים רוב ההורים התחנכו באירופה או אצל מי שהתחנך באירופה.

כיום:
הרוב הכמעט מוחלט של התלמידים, השרים, ההורים והמורים התחנכו בארץ אצל מי שהתחנך בארץ.

אכן כיום ישנה עלייה רבה מרוסיה ואז הייתה עלייה רבה מצפון אפריקה, אך עדיין הרוב המכריע של התלמידים והמורים היום הם ישראלים שלמדו אצל ישראלים ואז החלק המכריע של המורים היו מי שהתחנכו באירופה או אצל מי שהתחנך באירופה.

המסקנה היא פשוטה: מאז שנות השישים עברה מערכת החינוך, התלמידים, המורים, ההורים וקובעי המדיניות במשרד החינוך תהליך מלא (וטבעי) של ישראליזציה. כיום המערכת כמעט כולה ישראלית ובוודאי הגורמים המשפיעים בה.

התוצאות: ישנו יחס הפוך והדוק בין תהליך הישראליזציה לבין הצלחת המערכת: ככל שהיא יותר ישראלית ויש בה יותר ישראלים טהורים כך הולכים השגיה וצונחים. כיום היא ישראלית לגמרי ונכשלת לגמרי.

האם ישנו יחס של סיבה ותוצאה בין "כיום היא ישראלית לגמרי" לבין "כיום היא נכשלת לגמרי"?

נראה לי שכן.
קריאה לכל מי שאכפת לו 185586
בימים אלה פועלת ועדת דברת שהוקמה לחקור את הישגיה הירודים של מערכת החינוך ולהציע דרכי פעולה.
אני מציע פה אתגר לכל האיילים\ות : לחבר מסמך ולהגיש אותו לועדה כמעשה של שירות לציבור.
בבקשה פרטו:
- מהם הליקויים ונקודות החולשה של מערכת החינוך.
- הצעות מעשיות להבראת המערכת.
- דוגמאות חינוכיות מוצלחות בארץ ובעולם.
- התייחסות לפרקי הזמן והמשאבים הדרושים ליישום ההצעות השונות.

אני מוכן לרכז את הביקורת וההצעות.
קריאה לכל מי שאכפת לו 185659
נו, בעקבות האישור שקיבלתי לחשש מתגובה 185605: להחזיר את סידור הישיבה בכיתה לזה המיושן. כל התלמידים פונים אל המורה, תמיד.
קריאה לכל מי שאכפת לו 185661
אני מבין שאינך מרוצה מתוצאות החינוך שקיבלו העלמה, טלי ויובל.
קריאה לכל מי שאכפת לו 185662
אני מאוד לא מרוצה מהדרך בה לימדו אותי אנגלית, החל מבית-הספר היסודי ועד סוף התיכון. אין פירוש הדבר שאיני מרוצה מרמת האנגלית הנוכחית שלי (למעט המבטא המזעזע, אבל זה כבר סיפור אחר).
קריאה לכל מי שאכפת לו 185778
וראה גם תגובה 185762. האם לדעתך העלמה, טלי ויובל היו חלק מהאחד-או-שניים שענו, או חלק משאר הקבוצה, שקשקשה על אלילי ספורט וזמר?
קריאה לכל מי שאכפת לו 185785
אתה עדיין מוטרד? זה היה בצחוק.
לצערי, אני לא מכיר אותם אישית, ואני מעדיף לא להסתכן בניחושים. אני יודע שאני מעולם לא הייתי "האחד-או-שניים שענו".

לעניין. אני לא רואה במה עדיפה השיטה של ישיבה עם הפנים למורה כל הזמן, אלא אם כן המורה מאוד חמודה. בעיניי, אין מקום להכריח ילדים בכיתות הנמוכות של בי"ס יסודי לשבת שעות בלי לזוז כמעט על כסא לא-נוח, לשתוק, ולהקשיב למורה. זה סתם עינוי, והחומר הנלמד בבי"ס יסודי לא מצדיק זאת.
קריאה לכל מי שאכפת לו 185787
כן, כדי שהשיעור יתנהל כפי שצריך להתנהל שיעור, הילדים צריכים לשבת שעות בלי לזוז כמעט על כסא לא נוח, לשתוק (אלא כאשר פונים אליהם), ולהקשיב למורה. זה לא עינוי אם לא נתייחס לזה כאל עינוי. האלטרנטיבה (להעביר את הזמן בביה''ס בדיונים על אלילי בידור וספורט) היא כמובן הרבה פחות מענה, אבל גם קצת פחות אפקטיבית כשיטת לימוד.

מורה טוב יצליח ליצור דיון בכתה (דיון מנוהל, לא ''פופוליטיקה'') ולעורר את עניין התלמידים וזאת מבלי להדרש לקבוצות קטנות בהן כל קבוצה ''מנהלת'' את עצמה, ובפועל חלק לא מבוטל מהתלמידים לא לומדים.
קריאה לכל מי שאכפת לו 185789
אני לא יודע מה זה "כפי שצריך להתנהל שיעור" וממתי זה הפך למוסד מקודש. שיטת הלמידה הפרונטאלית במתכונתה הנוכחית היא שיטה חדשה יחסית, שננקטת מטעמי יעילות, ויש לה מגבלות רבות. אני לא חושב שצריך לבטל אותה (אי אפשר להקצות מורה לכל ילד), אבל צריך לשלב בינה לבין שיטות אחרות, וזה מה שנעשה בכיתות הנמוכות. בבי"ס שאני למדתי, אגב, זה נעשה גם בכיתות הגבוהות יותר: היו שיעורים, ואח"כ שעות "חברותא". זאת לא המצאה חדשה ו"מתקדמת", אלא דרך הלימוד היהודית הישנה.

בפועל חלק לא מבוטל מהתלמידים אינם לומדים בכל השיטות.
קריאה לכל מי שאכפת לו 185829
קצת קשוח לא?
אני מסכים לכל הנאמר בפיסקה השניה, אבל קח בחשבון שאין שום דבר טבעי או בריא בישיבה ממושכת, ביחוד כשמדובר בילדודס, ובמיוחד במיוחד כשהם הורגלו לשחק בקוביות בגן.
ספרי לימוד - 4 הצעות 185671
ספרי הלימוד היום מתחלקים לשני סוגים, ספרים וחוברות:
- חוברות משמשות לצמצום השימוש במחברות ונועדו להבנתי להוריד מהילדים את עומס הכתיבה. השלמת משפטים זו דרך טובה למנוע מהילד לדעת לכתוב משפט שלם בעצמו. בחוברות ישנן הוראות כמו: "צבע", "גזור והדבק" (להבנתי רוב ההוראות נועדו למנוע מצב של העברת החוברת לשימוש נוסף)
- ספרים הם חוברות עבות שעולות *קצת* יותר כסף ומכילות פחות הוראות השחתה עצמית - אבל לא אפס הוראות כאלו.

* סיכום הצעה ראשונה:
אין לצייר בספרים או לגזור אותם - בשביל זה יש חוברות.
יש להמנע משימוש מופרז בחוברות. (בערך מחצית מההוצאות על ספרי לימוד)

* הצעה שניה - להפחתת עלויות ספרי הלימוד:
אין לאשר ספרי לימוד לשימוש בבתי ספר, אלא לאשר תוכן של ספר. אחרי אישור כזה כל הוצאה לאור המעוניינת בכך יכולה להדפיס את הספר תוך תשלום תמלוגים (בגובה שיקבע ע"י משרד החינוך) למחבר.
לדוגמא - אטלס - לא יתכן שיאושר אטלס שלם כספר לימוד כאשר רק 5 מפות מתוכו יהיו בשימוש במהלך כל שנת הלימודים. אם יאשרו רק את תוכן החומר הרלוונטי - מיד יצאו לאור חוברות דקות שמכילות רק את המפות הרלוונטיות.

* הצעה שלישית - להקלת העומס מגב הילדים:
את כל ספרי הלימוד יש לעצב בגודל מסויים קבוע (או מספר גדלים מסויימים) ולהגביל אותם במשקל.
כאשר יש במקצוע מסויים דרישה להרבה חומר - יש להדפיס את ספר הלימוד במספר חלקים.

* הצעה רביעית - בחירה מאוזנת של חומר הלימוד:
כיום מי שמקבל אישור לספרי לימוד הוא בדרך כלל מפקח עם הרבה וותק - כנראה שזה לא קשור לקשרים שלו במשרד החינוך אלא למקצועיות שלו, אבל בכל זאת: יש להכריז על קריטריונים ברורים ולתת לוועדה אקדמית כלשהי להחליט האם ספר מתאים או לא.
ספרי לימוד - 4 הצעות 185679
מדוע פשוט לא לעבור להשאלת ספרי לימוד על ידי בית הספר לתלמידים, תמורת דמי פיקדון מצד ההורים? גם יותר זול, גם מעודד את ההורים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם על ידי כך שיקפידו שהילדים לא ישחיתו את הספרים.
ספרי לימוד - 4 הצעות 185682
כי כשבדקתי את האופציה הזאת, גיליתי שיוצא לי יותר זול לקנות את הספרים.
כל הספרים ביחד עולים 520 ש"ח, מתוכם 260 עבור חוברות שאי אפשר לשאול. ודמי הפקדון הם 240.

רוב הספרים כוללים גם הוראות כמו: "צבע בכחול את החפצים הקשורים למים" - כך שההמנעות מהשחתת הספר די קשה.
ספרי לימוד - 4 הצעות 185694
כאב לשני ילדים בגילאי בית ספר, אני מחזק את דבריו של גדי. מתקבל הרושם שכל שיטת הלימוד נגזרת (תרתי משמע) מהצורך לתכנן חוברות שאינן ניתנות לשימוש חוזר. ניסיתי לשכנע את בני לכתוב את התשובות במחברת דפרון רגילה, כדי לשמור על שלמות החוברות, אבל הנסיון נכשל בינתיים ( לחץ חברתי וגם הסתכלות מעט עקומה מצד המורה).

בכלל בבית הספר של בני יש נטיה להתרכז בצורה ולא בתוכן. הם צריכים לבוא עם "קלסרי חלון" או איך שזה נקרא, כדי לתייק דפי פוליו שהם מייצרים. מה רע בסתם מחברות?
משהו רקוב במערכת החינוך 185695
זה גם הרושם שאני קיבלתי מתגובותיכם. כנראה שיש לא מעט כסף בתחום הציוד לבית הספר ומישהו בהחלט גוזר כמה קופונים. ואני אוסיף: חבל. נראה לי שמוכרים את ההשכלה של הדור הצעיר תמורת נזיד עדשים. כנראה שנשאר לי רק להציע להפעיל גם את מפעל ההזנה כדי להיות מסומן כאויב הציבור מספר אחד. אני אנחש שבחינוך העצמאי זה לא כך וההורים לא נדרשים להוציא סכומי עתק על ציוד לימוד מתכלה.
משהו רקוב במערכת החינוך 185712
סתם עוד דוגמא לריקבון.
לביה"ס של הבת שלי הועבר תקציב עירוני של 40 אלף ש"ח לקניית ציוד מחשבים. יחד עם הודעת התקציב הועברה הצעה "מוזלת" לקניית מחשבים דרך חנות מסויימת כמובן עם איזכור שזו קנייה מרוכזת ודרך הנחה של העירייה וכו' וכו'. שכן שלי שהוא רואה החשבון של בית הספר עצר את ההזמנה ופנה אליי לבירור קצר.
את אותם המחשבים יכולנו לקנות ב-‏30 אלף שקל במקום 40.
מחזק את הטענה. 186183
כשבאתי להעביר סדנת כתיבה יוצרת לתלמידי כתות ג'-ו' גיליתי לתדהמתי שהדברים שנשאלו שוב ושוב זה "האם צריך לכתוב כותר לסיפור"? "צריך לעשות שער"? "אישה מחברת צריך להביא"? וכד'. מישהו מטרטר לילדים האלה במוח עם צורה במקום עם תוכן.
מחזק את הטענה. 186294
מה זה "אישה מחברת צריך להביא"?

ואתה בטוח שהם אמרו "כותר" ולא "כותרת"? אני, אגב, מאוד בעד לכתוב כותרות לדברים. אני לא יכול להתחיל לכתוב עבודה (או מאמר לאייל) לפני שיש לי כותרת טובה. בוז לי.
זה מה שקורה כשמקלידים מהר. 186377
כמובן צ"ל "איזה מחברת צריך להביא"
ו "כותרת" ולא "כותר".

ולגבי חשיבות הכותרת:
ראשית, אני מזכיר לך שמדובר בסדנא לכתיבה יוצרת, וכשכותבים סיפור הרבה יותר חשוב לכתוב אותו ולא את הכותרת.
שנית, בעיני גם בכתיבת מאמר או עבודה אקדמית, הכותרת מתנסחת יחסית מאוחר, והיא בעיני יותר בבחינת "צורה" מ"תוכן" (ויעידו על כך מאמרים באייל שסופר כי כותרתם השתנתה ממש ברגע האחרון).
זה מה שקורה כשמקלידים מהר. 186389
כן, אני הוא זה שבד"כ משנה את הכותרת, כי כותרת זה דבר מאוד חשוב, לטעמי. גם סיפור אני לא כותב לפני שיש לי כותרת טובה עבורו. למעשה, בד"כ תהליך כתיבת הסיפור שלי מתחיל ב"המממ... XXX נשמע כמו שם מצויין לסיפור", ואז אני ממציא סיפור שיתאים לכותרת.
למעשה, אני יכול למלא מגירה שלמה בשמות מצויינים לסיפורים שלא כתבתי. בימינו אני מנסה לתקן את זה לגבי שם אחד שלא יסולא בפז: "אי-האפשרויות הן בלתי מוגבלות". אפילו יש רעיון לסיפור, אבל אני לא יודע לכתוב אותו בינתיים. אגב, באנגלית השם נשמע יותר טוב. לא חשוב. סליחה.
זה מה שקורה כשמקלידים מהר. 186434
ואני כותבת את הסיפורים בד''כ מאיזשהו מקום באמצע. והשם - ממש ממש בסוף.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202371
ב"מבדק‏1" על נושא "המים" אצל כיתות ד, נתבקשו הילדים לבחור מושגים ולהסבירם במילים שלהם. אחד הילדים בחר את המושג "נקודת רתיחה" והרי הסברו:

"הטמפרטורה שמעליה החומר נהפך לגז"

המורה הורידה לו נקודה ו"תיקנה" ל:

נקודת רתיחה-בטמפרטורה של 100 מעלות צלסיוס החומר נהפך לגז.

אגב, הגדרה של נקודת קיפאון כ" הטמפרטורה שמתחת לה החומר נמצא במצב מוצק" זכה לתיקון דומה.

הייתכן שמורה למדעים אינה מבחינה בין נוזל למים?

1 כמו מבחן, רק יותר מודרני.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202451
בכיתה ביסודי, המורה (לא למדעים) התווכחה עם תלמיד שטען שכדה''א סובב את השמש, כי ידוע שההיפך הוא הנכון.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202454
ובכיתה ג לימדו את אותו הילד שהסיבה שבקיץ הימים יותר ארוכים היא שהשמש זורחת יותר מוקדם ושוקעת יותר מאוחר.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202485
מה, זה לא נכון?
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202491
אברהם לינקולן נחשב לאדם גבוה באופן יוצא דופן. פעם הוא נשאל בקינטור : " מהו אורך טוב לאדם" והוא אמר "כל עוד הרגליים מצליחות להגיע לריצפה, זה בסדר".
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202723
ובכיתה ד לימדו את אותו הילד שבצפון הטמפרטורות קרות יותר כי הצפון נמצא קרוב לקרחונים.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202731
ושכחתם לספר שיש רוח כי העצים מתנועעים כמו מניפה.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202732
ולמה העצים מתנועעים? בגלל המגע הבלתי פוסק של כנפי הציפורים בענפי העצים.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202737
אגב, זאת שאלה טריקית, הרוח היא קבועה פחות או יותר, אז למה העצים מתנועעים ולא עומדים בשיפוע קבוע? שמעתי על שתי הצעות להסבר: האחד- שינויים קלים במהירות הרוח מתאימים לקצב ההתנדנדות הטבעי של העץ ( כמו החיילים שצועדים על גשר).
הסבר שני: התנתקות מחזורית של מערבולות (וורטקסים) מגזע העץ.
אני מאמין שההסבר השני הוא הנכון, למרות שלא עשיתי את החשבון.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204007
כשיש רוח חזקה ואחידה בכיוון מסויים העצים אכן כפופים ולא מתנועעים כלל. ההתנועעות מתרחשת כאשר הרוח אינה קבועה ואחידה במהירותה וכאשר נוצרת דעיכה קלה בעוצמת הרוח גזע העץ (הנאבק לשוב לתנוחתו הראשונית) זע בכיוון ההפוך.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204011
אתה בטוח? שמעת על גשר טאקומה?
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204118
והגשר קשור לעצים... איך בדיוק?
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204155
it was discovered that winds through the Tacoma Narrows caused vortex shedding on the bridge, which then induced resonance in the bridge, causing it to sway and buckle dangerously in windy conditions.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204205
ובכל זאת, מה הקשר בין גשר תלוי לעץ?
פשר הקשר לגשר 204239
בהנחה ואתה לא סתם צוחק:

היו שתי השערות בתגובה 202737 ללמה עצים מתנדנדים ברוח
חזקה:

האחת- הרוח מלכתחילה אינה קבועה ואנחנו רואים את תגובת העץ לשינויים במהירות הרוח. זה גם ההסבר שאתה נתת ( או לפחות *רוח* הדברים‏1).

השניה- (שאותה נתתי רק בקיצור) רוח קבועה וחזקה הנתקלת במיכשול יוצרת מערבולות מאחורי המיכשול. המערבולות האלה ניתקות מהמיכשול, ונסחפות במורד הרוח, ואז נבנות מחדש מאחורי המיכשול וחוזר חלילה. כל מחזור כזה של התנתקות ובניה מחדש יוצר כוח שפועל על המיכשול. אם המיכשול הוא גמיש, כמו עץ או גשר תלוי, נוצרות תנודות.

לסיום נתתי קישור למקרה מ*החיים* שם אירועים כאלו קרו ותועדו היטב.

מכיוון שבתשובתך תגובה 204007 היית נחרץ לגמרי בהקשר להשערה הראשונה, חשדתי שאינך מכיר את ההסבר השני, ושאולי, לאחר שתשתכנע בהיתכנות שלו, תרצה או לשקול שוב את תשובתך, או לגבות אותה מעט יותר ( ז"א, בחישוב).

1 אני כזה נרד שלא יכולתי להתאפק.
פשר הקשר לגשר 204282
עתה הבנתי. מן הסתם ייתכנו שני הדברים, משום שהגמישות (היינו, התנגדות ויכולת חזרה למצב מקורי) משחקים תפקיד בשני התסריטים. לאור ידיעותי במדעים, ייתכן וזה המקום להכניס בסוד הדברים אדם המבין בנושא.
פשר הקשר לגשר 223109
גם מטוטלת מתנדנדת תחת כוח קבוע.
פשר הקשר לגשר 223157
הסבר ופרט?
פשר הקשר לגשר 223181
על מטוטלת פועל כוח המשיכה כלפי מטה. אם נזיז את המטוטלת מנקודת שיווי המשקל שלה (נניח ימינה) הכוח הנורמאלי לכוח המשיכה יכיל רכיב אופקי שימשוך את המטוטלת לחזור לנקודת שיווי המשקל.

העניין הוא שהרכיב האופקי הזה מאיץ את המטוטלת (לכיוון שמאל) כשהמטוטלת תגיע לנקודת שיווי המשקל תהיה לה מהירות מסויימת (שמאלה) ולכן היא לא תעצר בה אלא תחלוף על פניה. ברגע שהמטוטלת תעבור על פני נקודת שיווי המשקל הכוח יתהפך (ויתחיל לפעול ימינה) ויאיט אותה עד לעצירה בנקודה כלשהי (משמאל לנקודת שיווי המשקל). ברגע העצירה, פועל על המטוטלת הכוח המחזיר (הפעם לכיוון ימין) וגורם לה שוב להאיץ לכיוון נקודת שיווי המשקל, לחלוף על פניה ולהעצר איפשהו מצידה השני.
אם נבטל את החיכוך המטוטלת לעולם לא תעצר.

אם נסתכל על הרוח כעל כוח קבוע שפועל על נקודה מסויימת בעץ ועל האלסטיות שלו ככוח מחזיר יכול להיות שזה יהיה שקול למצב שבו נקודת שיווי המשקל היא מצב שבו העץ נוטה בזוית מסויימת (ואז הכוח שהרוח מפעילה מתאזן עם הכוח שהאלסטיות של העץ מפעילה) אבל בגלל שכשהרוח התחילה העץ היה זקוף (כלומר לא בנקודת שיווי המשקל החדשה) הוא יתחיל להתנודד סביבה.‏2

ההצעה הזו בעייתית מכמה סיבות:
1. היא דורשת שנראה גם שהכוח המחזיר (שילוב של הכוח שהרוח מפעילה והכוח שהאלסטיות של העץ מפעילה כדי להחזיר אותו למצב הזקוף) מתנהג בהתאם לדרישות (כלומר הכוח המחזיר גדל ביחס ישר למרחק מנקודת שיווי המשקל).
2. חיכוך עם האויר הוא תנאי הכרחי לכך שהרוח תפעיל כוח על העץ ותזיז את נקודת שיווי המשקל. מצד שני כוח חיכוך כזה אמור היה לדכא את כל התהליך (חיכוך יהיה תמיד מנוגד לכיוון התנועה וישאף להקטין כל מהירות של המערכת לקראת סטטיות מלאה). אנחנו לא יכולים מצד אחד לטעון שהחיכוך הוא זניח ומצד שני לטעון שהוא המניע של התהליך.
3. על פי המודל הזה העצים היו צריכים להתנדנד סביב נקודת שיווי משקל שאינה מצב של עץ זקוף ולא ניראה לי שזה המצב בפועל.

1 זה נכון רק אם נבטל את החיכוך.
פשר הקשר לגשר 223185
הניתוח שלך לא טוב בעיני משתי סיבות:
האחת- הרי לא ביטלנו את החיכוך.
השניה- בסופו של דבר, הניתוח שלך מתבסס על כך שהרוח שינתה מהירות מ 0 למהירות סופית. והרי נגד זה ניסית למחות, לא ? רצית להראות שגם רוח במהירות *קבועה* גורמת לתנודות.

דווקא ההנחה שכוח מחזיר קיים והוא פונקציה כלשהיא של המרחק נראית לי סבירה מאוד.
פשר הקשר לגשר 223190
דיברתי על רוח במהירות קבועה אלא שהנחתי שהרוח התחילה בנקודת זמן מסויימת.

לגבי החיכוך, נידמה לי שניתן, אם מתיחסים לרוח חלשה למצוא איזשהו מודל שבו זה בכל זאת יעבוד.
פשר הקשר לגשר 223199
אז אציע לך מודל חליפי: היתה רוח קבועה והיא *הפסיקה*. גם עכשיו, לשיטתך יהיו תנודות, אבל *ללא רוח*. אז מה למדנו? שמטוטלת מתנדנדת בכוח חיצוני קבוע, גם שהכוח הוא אפס. זה בוודאי נכון ( עד שהטרזיאנט ידעך בשל חיכוך), אבל לא בדיוק קשור לשאלה. השאלה המדויקת צריכה אולי להיות- מה גורם לעצים *להתחיל*, ואחר כך *להמשיך* להתנדנד ברוח.
פשר הקשר לגשר 223212
אם הרוח עוצרת, החיכוך יעצור את התנדנדות העץ כעבור זמן מה.

למה החיכוך לא עוצר את התנדנדות העצים גם כשיש רוח?
שני ניחושים:
1. הרוח לא באמת קבועה (בכיוון ובכוח, מערבולות) ולכן נקודת שיווי המשקל משתנה.
2. העלים שעל העץ משנים את הזויות שלהם ולכן את "כמות הרוח" שהם תופסים ולכן גם אם השינויים ברוח הם קטנים הרוח שהעץ רואה משתנה ללא הפסק.

את הניחושים ששלו מחזקת העובדה שכשהרוח חזקה ואחידה אתה יכול לראות את העצים נוטים ולא מתנדנדים.
פשר הקשר לגשר 223242
לי ולך יש ניסיון אחר לגבי התנהגות של עצים ברוחות חזקות.
בכל אופן, ניחוש 1 שלך מחזיר אותנו לתחילת הפתיל תגובה 202732.
פשר הקשר לגשר 223797
אתה יכול לותר על 1 ולהישאר עם 2 לגבי רוח לא חזקה.
פשר הקשר לגשר 223816
פחדתי שתגיד את זה. ולמה העלים משנים את כיוונם ולא נשארים באותו כיוון (זכור-הרוח קבועה)?
פשר הקשר לגשר 223830
בנקודה הזו מידת ההתענייניות שלי בתופעה מגיעה לקיצה אז אני אאשים את המיבנה האוירודינאמי הקלוקל של העלים, בעיקר בגלל שאין לי מושג באוירודינאמיקה.

מזכיר קצת את אלוהים לא?
מרוב עלים לא רואים את העץ 223832
תאשים את המבנה האירודינמי הקלוקל של העץ כולו, ותחסוך שלב אחד.
מרוב עלים לא רואים את העץ 223839
אני לא מבין באוירודינאמיקה וכבר הרבה זמן לא יצא לי לבחון בפירוט את צורת ההתנדנדות של העצים ברוח אבל ניראה לי שמערבולת אחת גדולה (שמיצר גוף אחד גדול כמו עץ) תגרום לו להתנדנד בצורה הרבה פחות כאוטית.
מרוב עלים לא רואים את העץ 223845
גם אני כבר שכחתי כמה ספרות היו בשנה כשלקחתי את הקורס באווירודינמיקה, אני רק זוכר בדיוק את הצבע של הסוודר של המרצה (מין סגול כל כך עז שהיה נשאר קצת ממנו באוויר כשהוא היה הולך). אבל אני די בטוח שעץ ברוח מייצר המוני מערבולות, בכל מיני גדלים.
היו 4 ספרות 223848
תודה 223850
מרוב עלים לא רואים את העץ 223858
אני אף פעם לא למדתי אוירודינאמיקה אבל יש הרבה דברים אחרים שכן למדתי ואני לא זוכר.

לגבי מספר הספרות בשנה, באזרחי זה בדרך כלל 4.
בעברי המספר אמנם משתנה מפעם לפעם (למשל עכשיו זה התשסד אבל לפני כמה שנים היה התשס, וגם יש אנשים שמותרים על הה' שבהתחלה) אבל אילו אינן ספרות אלא אותיות.

לגבי המערבולות, זה כנראה בגלל שיש לו הרבה עלים וענפים.
מרוב עלים לא רואים את העץ 223884
אז אם יש מערבולות הרוח לא קבועה, מש''ל. חוץ מזה, אתמול ראיתי רמזור מתנדנד ברוח.
מרוב עלים לא רואים את העץ 223885
גם בקומות הגבוהות של גורדי שחקים אפשר להרגיש את התנודות. די מפחיד.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224090
אז זהו, שגם גופים פשוטים למדי מייצרים שלל מערבולות סבוכות בתנאים הנכונים (מספר ריילי או משהו), והתנאים בדרך כלל נכונים אם לא מתאמצים במיוחד.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224093
ריינולדס (ריילי זה לקונבקציה).
מרוב עלים לא רואים את העץ 224096
אופס. כמובן.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224130
כל מי שמדד אי פעם זרימה (של גז או נוזל) באמצעות מכשיר מדף מטיפוס ''וורטקס'' יודע על מה אתה מדבר.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224134
בטח, וכל מי שהשתמש במדחום כספית יודע על מקדמי התפשטות, וכל מי שהכין פודינג (או ביצה קשה) מבין בפולימרים.
מרוב עלים לא רואים את העץ 224138
מה, הוא לא?
מרוב עלים לא רואים את העץ 224155
אני יכול להעיד שאני לא.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202733
אתה מדבר כנראה על ילד אחר.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202736
כולנו ילדים של החיים.
או של אמא אדמה.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202742
אפילו אם אתה צודק, אנחנו לא *אותו* ילד של החיים.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202743
הילד הזה הוא אני (והילד ההוא הוא עני).
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202744
אי לך, בדלן.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 202778
אבל הסבירו לך איך זה שכשמתקרבים לשמש ע"י טיפוס על הר גבוה דווקא נעשה יותר קר?

(תשובה: כי בלילה המקום הזה יותר רחוק מהשמש, ולכן הוא מתקרר יותר ולא מספיק להתחמם ביום. אה.)
203095
חשבתי שזה קורה כי השמש נמצאת יותר נמוך מהפסגה של ההר.
שטויות 203553
העמקים מתחממים גם מהשמש הישירה וגם מהקרניים המוחזרות ממורדות ההר.
הפסגה לעומת זאת מתחממת רק מהקרניים הישירות, ולכן היא קרה יותר.
שטויות 203593
ולאטמוספירה אין תפקיד בהבדל הזה (בפסגות האויר דליל יותר, בעוד בעמקים יש יותר "חממה" אטמוספירית המסייעת לחום להצטבר?).
ומה קורה בירח או במרקורי, שם החשיפה לקרניים היא הרבה יותר ישירה (האחרון גם קרוב יותר לשמש)? מה עשויים להיות שם ההבדלים בחום בין ההרים לעמקים?
שטויות 203655
כתבתי עמוד שלם של שטויות, אבל נמחק לי ואין לי כוח לשחזר. נא לחייך כאילו יש כאן הסבר מנומק היטב על אי נכונותה של תיאורית האטמוספירה. תודה.
שטויות 203670
מישורים שהם לא עמקים לא ליד הרים ולא מקבלים קרינה חוזרת מהרים הם עדין חמים יותר מפסגות הרים. מה ההסבר?
העקשנות משתלמת 203684
נחזור לזה שהאטמוספירה זה הסבר מגוחך - בקטבים למשל יש שכבת אטמוספירה עבה אבל קצת קריר שם למיטב ידיעתי, וזה גם די מסתדר עם ההסבר של המרחק מהשמש. הרי לא יתכן שאויר ישמש כשמיכה ויוסיף חום, עובדה שאנחנו משתמשים בחומרים אחרים בתור שמיכות.
כדי להשוות בין מישור להר יש להפריד אותם משאר הגורמים המשפיעים, כמו המיקום הגאוגרפי. כדי שההשוואה תהיה בעלת משמעות יש למדוד טמפרטורה בפסגת הר, להזיז אותו ולמדוד שוב באותו מיקום כאשר יש שם מישור. או לחילופין למדוד במישור, לבנות שם הר ולמדוד שוב.
העקשנות משתלמת 203698
המדידה הזאת נעשתה, והערך המקובל הוא 1°C/150m. פיסגת הקילימנג'רו כידוע מושלגת, למרות שהיא די קרובה לשמש (בכל אופן, יותר קרובה מסדום).
עיקש אבל לא טיפש 203701
המדידה לא נעשתה - אף אחד לא הזיז או בנה הר כדי למדוד באותה נקודה גאוגרפית.
עיקש אבל לא טיפש 203703
אתה בטוח? אותי לימדו שכן.
אתה חי בסרט ? 203707
(טוב היתה שם גבעה לפני שהקימו הר )
העקשנות משתלמת 204165
כמו באייל, גם אצל ססיל כבר דיברו על הכל:
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204097
אבל המבחן (סליחה, מבדק) היה על נושא המים, ולכן אפשר להניח שהמושגים שנבחרו מתייחסים לנושא הבחינה - כלומר, למים.
כך, כאשר אתה מתבקש להסביר את המושג "נקודת רתיחה" בהקשר של מים, הביטוי "100 מעלות" צריך להופיע איפשהו בהסבר. התשובה המיטבית, כמובן, צריכה להיות "הטמפרטורה שמעליה החומר הופך לגז. במים נקודת הרתיחה היא 100 מעלות צלסיוס".
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204162
אולי. אם לא זרקתי את הטופס אסתכל בשאלות בדיוק.
הפרשנות שלי היא שכאשר לומדים את "נושא" , גם לומדים להכליל. המים הם נוזל ותכונה מסוימת של נוזל זה קיום נקודת רתיחה. על התלמיד ( והמורה) להבדיל בין הכלל לפרט והשאלה הזאת בודקת את ההבנה הזאת.

שים לב לתיקון האומנותי של המורה- "נקודת רתיחה-בטמפרטורה של 100 מעלות צלסיוס *החומר* נהפך לגז." ( הדגשה שלי).

משל למה הדבר דומה? נניח שלומדים סיפור על איש שנולד ב1978 ובמבדק מופיעה השאלה "הגדר את המונח תאריך לידה" והתלמיד כותב " יום ושנת הלידה הלידה של האדם" והמורה מתקנת ל " האדם נולד ב‏11978".

התשובה ה"מיטבית" שאתה היצעת היא מיטבית במובן זה שהיא עוזרת למורה להבין את הטעות שלה, אבל תוספת האינפורמציה לא בהכרח מראה על דיוק או הבנה רבים יותר.

1 שכחתי את התאריך המדויק שלך, ליד אוקטובר?
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 204210
(דצמבר, דצבמר)

התשובה שהצעתי מגלמת גם הבנה של המושג (מה זאת אומרת המים רותחים? הם הופכים לגז), וגם ידע על התחום (הם עושים זאת בטמפרטורה של 100 מעלות).

נניח שאתה לומד על אריאל שרון, ומקבל סדרה של מושגים להגדיר בהקשר זה. אחד מהם יהיה "ראש ממשלה", והתשובה הטובה ביותר צריכה להיות "העומד בראש הרשות המבצעת במדינת ישראל. אריאל שרון מכהן בתפקיד זה מאז 2001".
למעשה, אם המבחן הוא על מים, ושואלים אותך "מהי נקודת הרתיחה?", אפשר להסתפק פשוט בתשובה "100 מעלות", בלי שתטעה, כי אני עונה על השאלה (המשתמעת) "מהי נקודת הרתיחה של מים?". ההסבר על משמעות הביטוי "נקודת רתיחה" עשוי להיות מיותר.

מצד שני, כמובן שההתנסחות של המורה היא בעייתית למדי.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672486
ב"בוחן במדעים" נשאלה הבת שלי (כיתה ה') את השאלה הבאה: "יוסי רוצה לבקר חבר חולה ולהביא לו מרק חם. הוא פתח את ארון הכלים של אמו ומצא בו שני כלים: אחד עשוי קלקר ואחד עשוי מתכת. יוסי אינו יודע באיזה כלי לבחור. מה הייתם מציעים לו? הסבירו ונמקו את תשובתכם."

הילדה כתבה שהיא מציעה קלקר כי כך החום של המרק יישמר, אבל התשובה שלה נפסלה ללא הסבר. אמא (דוקטור לכימיה) של ילד אחר בכיתה, שזכה לאותה התייחסות, לא התעצלה וביררה את העניין עם המורה למדעים. תשובת המורה: מתכת מוליכה חום, יוסי רצה להוליך את המרק לחבר, ולכן הוא היה צריך לבחור בכלי המתכת.

אני מתלבט מה לעשות.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672499
רבות חשבתי ופסלתי.
אולי למרוט את השערות?
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672512
ממתי מרק הולך?
לדעתי הדילמה היחידה שנותרה היא האם לחבוט בראשה של המורה במחבת מתכת או במחבט עץ (של טניס למשל).

(ניטפוק: קלקר הוא כנראה חומר לא מומלץ לנוזלים רותחים, הוא מפריש חומרים לא בריאים בטמפרטורות כאלה - מה שגרם להחלפתן של כוסות הקלקר המיתולוגיות לקפה בכוסות נייר בשנים האחרונות.)
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672528
אני הייתי מגיש תלונה חריפה למפקח ותובע את פיטורי המורה לאלתר‏1.
________________
1- על כך שהמורה כתבה "ארון הכלים של אמו" ובכך תרמה להנצחת סטריאוטיפים מגדריים. לעניין הולכת החום אני הייתי שואל את המורה איך התשובה משתנה אם יוסי לא הולך לחבר אלא נוסע אליו באופניים, כי מתכת אולי מוליכה חום אבל ידוע שהיא אינה מרכיבה חום (כידוע לכל, חום, שהוא אחד מארבעת היסודות, אינו מורכב משום דבר אחר) ובכלל אסור להרכיב על אופניים.
טול קורה מבין עינייך 672695
מדוע הנחת שהמורה למדעים היא אישה (ובכך תרמת להנצחת סטריאוטיפים מגדריים)?
טול קורה מבין עינייך 672719
חידת טריויה: מה משותף לדודו ולמורים גברים בבי"ס יסודי?

(אבל האמת היא שאכן תפסת אותי!)
טול קורה מבין עינייך 672724
שהם זן נכחד?‏1

1 לא באמת משהו שצריך להתגאות בפתרונו, אבל בכל זאת קצת הוקל לי אחרי שניות ארוכות של נסיון להבין אם טופז או דותן או אלהרר רלבנטיים כאן.
טול קורה מבין עינייך 672730
זאת היתה שאלה רטורית, אבל כידוע גם טופז ודותן כבר נכחדו.
טול קורה מבין עינייך 672748
וגבע גם.
טול קורה מבין עינייך 672763
וגם אין עוד פלמחניק כמו (מה שבקריאה ראשונה התאים לנוסח החידה).
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672707
אם יוסי לא הולך לחבר אלא נוסע אליו באופניים, יכול להיות שהוא היה מציל בכך את כבוד המורה, כי יוסי העביר את חום המרק לחברו לא בהולכה ולא בהקרנה אלא בהסעה.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672714
דרך נוספת להציל את כבוד המורה, היא לו יוסי היה מעביר לחברו מרק אלומיניום, שאז סיר ברזל יכול היה להכיל אותו מבלי להינתך, בעוד סיר קלקר לא.
האמת, אולי אפשר אפילו לחשוב על נוזל יותר אכיל, אולי שמן רותח, שטמפרטורת הרתיחה שלו גבוהה מטמפרטורת ההתכה של קלקר, שדומני שאיננה גבוהה כל כך.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672633
אריק, תראה מי האנשים שאיתך במחנה המרק לחולים!
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672651
הרסת לי את היום.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672720
מעבר לכל הצחוקים, אני באמת חושב שאסור לתת למורה כזה/כזאת ללמד וכדאי לערב את המפקח.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672725
אוי, זה בדיוק כמו בבדיחה ההיא (מה שמראה שהלצות בהומור ופקפוקים ברצינות באיכות המורים היו כבר כשהייתי בכיתה ד').
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672735
אמנם המורים שלימדו אותי בבי"ס יסודי לא היו מתקבלים למנזה‏1 אבל אני מתקשה להאמין שהם הגיעו לשפל הזה.
_____________
1- המורה שלי ל"טבע" (אני חושב שזה פחות או יותר המקביל ל"מדעים") לא ידע להשיב על שאלות פשוטות למדי והיה מוצא לו מפלט ב"זה לא בחומר" כשמישהו - נחש מי - היה מטריד אותו בשאלות שאכן לא היו "בחומר", אבל אני בטוח שהוא היה קצת פחות מטומטם מאותו/ה מורה. מאחר וזה היה באמת מזמן ייתכן שאני צובע את העבר בצבעים קצת יותר מלבבים ממה שהיו בו. מכל מקום, באותם ימים עוד לא היה שימוש ביתי בקלקר כך שהבעיה הספציפית הזאת היתה "לא בחומר", כפשוטו.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672737
לי היה ויכוח בכיתה ה' או ו' עם המורה לאנגלית, שטענה שהאמפייר סטייט בילדינג הוא בניין האו"ם. מעבר לזה היא היתה מורה לא רעה לאנגלית.

_________
אז נחסכה ממך החוויה המלבבת של התכת קלקר על ידי זכוכית מגדלת (ושמש).
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672742
נכון, אבל נמלים כבר היו בזמני...

(כן, אני קצת מתבייש)
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672750
המורה שלי לכימיה התלונן ביום הורים בפני הורי שאני ''מפגין ידע מיותר''.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672781
בשנה שנטשתי את בית הספר, המורה שלי למתימטיקה, שהיה גם המחנך, לא הבין את החומר של כיתה י'. זה פשוט היה גדול עליו בכמה מספרים. הוא היה מקריא בכבדות את החומר מתוך הספר, וכשתלמידים ניסו לשאול אותו משהו התשובה הקבועה הייתה ''תשאלו את יוסי בהפסקה''.
זה לא הפריע לו להעניק לי ציון ארבעים בסוף השליש הבודד שהייתי שם.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672837
אולי להתרשמותו לא ענית מספיק טוב לתלמידים האחרים. אבל מה אתה רוצה, אילו היית נשאר שנה היית מגיע עד מאה ועשרים!
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 672839
אולי :)

בדיעבד, כך מסתבר, הרווח היה כולו שלי - אז בעצם אני חייב לו תודה. אבל זה כבר נושא לדיון אחר.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 674848
היום יש יום מדעים בבית הספר של שניים מילדיי. בין נושאי היום: רפלקסולוגיה.
ועוד פלא של מערכת החינוך- לשיפוטכם 674852
מדעים ומאמם.
כיוון הפנים 185605
לפני כמה שנים ביקרתי בכתה בבי"ס יסודי, ונדהמתי לגלות כי השולחנות מסודרים ב"גושים" קטנים, וכמה תלמידים יושבים סביב כל "שולחן גדול" כזה. ישיבה סביב השולחן פירושה, כמובן, שחלק מהתלמידים יושבים עם *הגב* למורה.

הבנתי כי בזמן שהמורה מלמד, התלמידים כולם פונים אליה; ובשאר הזמן, השולחן משמש לעבודה קבוצתית.

עוד מישהו נתקל בזה? עד כמה השיטה המוזרה הזאת נפוצה?
עבודה בקבוצות? 185610
למה זה כל כך מוזר?
בשנתיים הראשונות בבית ספר גם אני למדתי ככה. למרות שאני לא זוכרת אם אמנם ישבנו סביב _כל_ השולחן, או במעין ח' בשביל לא לשבת עם הגב למורה.

_______
העלמה עפרונית, לא רוצה לישון
כיוון הפנים 185615
ככה גם אני למדתי. בכיתה ו' בוודאות, ואולי אפילו גם יותר מאוחר.
כיוון הפנים 185628
קוראים לזה ישיבה בקבוצות. זה היה קיים גם בזמן שאני הייתי בבית ספר יסודי, אבל (לדאבוני) הפך שכיח מאוד מזמן שהוכנסו שיטות הלמידה הייחודיות והחדשניות למיניהן.
כיוון הפנים 185762
אה, עבודה בקבוצות. כפי שחשדתי באותו זמן, נועד לפתח את המיומנות החברתית של התלמיד ויכולת שיתוף הפעולה שלו. יש אפילו חוברות עבודה שמיועדות לעבודה בקבוצות, במיוחד במקצועות ההומניים, עם שאלות כמו "ערכו סיעור מוחות בקבוצה. כיצד יכלו אנשי העלייה השנייה לעשות בלה בלה בלה בלה קצת יותר טוב?". יתרון גדול של השיטה הזו היא שהיא מאפשרת לכל התלמידים פרט לאחד או שניים (קרי: אני, ולפעמים גם עינת) להעביר את הזמן בנעימים ולקשקש ביניהם על אלילי ספורט וזמר בזמן שהם אמורים לעבוד, מכיוון שאותם אחד או שניים ממילא יודעים את החומר והתשובות הן קבוצתיות. עוד יתרון חשוב הוא שהשיטה מאפשרת לתלמיד להכיר את עינת.
כיוון הפנים 185809
עוד לפני 25-30 שנה למדנו כך, בבית הספר היסודי בגבעתיים. אגב, כילד (וגם לאור התוצאות) הייתי (ועודני) מאוד מרוצה משיטה זו. במקרים רבים היא עדיפה על פני הלימוד הפרונטלי (כפי שהיה בתיכון).
הישיבה בקבוצות היא לא הדבר שהפך את מערכת החינוך לכה לא-מוצלחת
כיוון הפנים 185853
סביר להניח שאתה היית מאלה שנתנו את התשובות לכולם ולכן לא נפגעה השכלתם. ייתכן גם כי היית מאלה שקיבלו את התשובות בלי ללמוד כלל ואז אתה מרוצה כי לא ממש אכפת לך מה מצב השכלתך. כך או כך, כולם מרוצים. זה מה שטוב בשיטה הזאת.

בתור זה שהיה מכתיב את התשובות בקבוצה שלו, תמיד חשבתי שהשיטה היא גרועה וגם טרחתי להגיד את זה לאותה מנחה מיוחדת להוראת שיטת הקבוצות שבאה לכיתתנו (טוב, למען האמת היא תפסה אותי אומר את זה לחבר). מעניין שלאחר שאותה מנחה הסתלקה מן הכיתה מורתי מצאה שיטה מיוחדת להוראת בקבוצות: יושבים כרגיל בטורים ועובדים עבודה עצמית על דפי העבודה של עבודה בקבוצות. מאותן שאלות המחייבות עבודה בקבוצה פשוט מתעלמים.

שתי ציפורים במכה אחת.

מה שכן, אז כל אחד באמת היה חייב לעבוד, אפילו קצת.
כיוון הפנים 185846
ממני נחסכה השיטה הזו עד לחטיבת הביניים, שם, כחלק משיטת האינטגרציה (אותה שיטה מופלאה שכבר פשטה את הרגל שנים רבות לפני כן בכל מקום אחר בעולם), הושבתי עם שלושה תלמידים ותלמידות חביבים אחרים, עם הישגים פחותים משלי, כדי לעבוד ביחד.

הבעיה עם הסידור הזה היא, בעיקר, שבימים אלה, הכבוד לידע ולהשכלה הוא אפסי, הרי שכאשר הוא אפילו לא מגובה ביכולת ענישה ובהפרש גיל, אין כל דבר הדוחף את המשכיל פחות להשכיל מן המשכיל יותר. הבה נאמר, בקצרה, שאף אחד מאיתנו לא הרויח מן הסידור המגוחך הזה.

אגב, היה נחמד לו היו מתייחסים להישגים חברתיים — בזה היה לי הרבה מה ללמוד מחברי לכיתה, וחבל שלקח לי זמן רב להבין זאת, ויותר חבל שהמורים לא שמו דגש על כך. שימו לב שדווקא להישגים חברתיים יש ערך בין התלמידים, והם כן נותנים לכך משמעות סמכותית, ומכאן דווקא אולי היה מושג משהו מחלוקה אינטגרטיבית לגושים.

לאחר כיתה ז' (ו\\או המעבר מרשת "אורט" לניהול מקומי, אל תקחו אותי במילה) עברנו סוף-סוף להקבצות ולשיעורים פרונטליים, והשטויות האלה נעלמו להן.

בפועל, כמובן, בשיעורים רבים ישבו התלמידים ופטפטו לריק, אך לפחות הם עשו זאת עם בחירי לבם.
כיוון הפנים 185892
אצלנו עשו כמה ניסויים כאלה בימי היסודי - ישבנו כך בחלק מהשיעורים, למשל בחשבון, כדי לעבוד עם בדידים ‏1.

אבל זו לא היתה רק צורת הישיבה בקבוצות. היו גם *הקבצות* לפי רמות הלימוד, א', ב' וג'. וזה עוד בכיתה הטובה ביותר מבין 3 הכיתות במחזור, שגם הן דורגו לפי רמות. הדירוג לא היה רשמי, אבל כולם ראו והרגישו (מה גם שלפני הכניסה לכיתה א' ערכו לנו מבחן אינטליגנציה קצר).

1 מכה בפני עצמה.
מה רע בבדידים? 185893
מה רע בבדידים? 185897
הבדידים זכורים לי כאחד הסיוטים של כיתה א'. קיבלתי את קופסת הבדידים מאחי הגדול אבל משום מה שינו את צבעי הבדידים במהלך השנים (עוד דרך להכריח הורים לקנות ציוד חדש), כך שבדידים באותו אורך היו בעלי צבעים שונים בקופסה שלי לעומת קופסאות הבדידים של יתר הילדים.

כאשר המורה שאלה שאלות כמו ''ורוד ועוד ורוד'' אני נדרשתי לבצע את ההמרה לצבעים שלי, לפתור את התרגיל, ולבצע שוב המרה לצבעים של הכיתה. הייתי שמחה בהרבה כאשר המורה שאלה שאלות כמו שש ועוד שבע, שאלה שיכולתי לענות עליה בלי לזכור טבלאות המרה.

גם הילדים שלי לומדים באמצעות בדידים, וגם הם שונאים את השיטה, שלדעתם מבלבלת ולא ברורה.
מה רע בבדידים? 185920
אני דווקא זוכר לטובה את הבדידים. אין ספק, ללמידת חשבון פשוט הם איומים ונוראים, אבל עם קצת דבק היה אפשר לעשות איתם יופי של צורות תלת מימדיות נחמדות וצבעוניות (המורות, משום מה, לא אהבו את זה).
מה רע בבדידים? 185999
אני למדתי עם חשבוניה‏1. החרוזים שימשו בהפסקות לכדורגל לעת מצוא כשלא עלה ברגלינו להשיג כדור אמיתי.

1 לדעתי הרבה יותר נוח ואינטואטיבי מבדידים (מונע מצבים של "ורוד ועוד ורוד")
מה רע בבדידים? 186001
אני פשוט לא מבין את זה. אני עבדתי עם בדידים כשהייתי ילד, ועד לתיכון, כשאיכשהו הגענו לדבר על זה בכיתה, אני בכלל לא זכרתי שהיו להם צבעים שונים. וכשילדים בכיתה שלי (בתיכון, כאמור) התחילו לדקלם תרגילי חשבון בצבעים במקום במספרים - טוב, כבר לא היה לי מושג. אני לא זוכר שאי פעם דיברו איתי על "ורוד ועוד ורוד". אני פשוט ספרתי את החריצים על הבדידים שלי‏1, וחישבתי. מזל שאני עיוור צבעים.

1 ראיתי לפני כמה שנים בדידים בלי חריצים, מה שנראה לי כדבר המטומטם ביותר בעולם. איך הם אמורים לדעת כמה שווה הבדיד אם אין עליו חריצים?
מה רע בבדידים? 186003
אם הילד יכול לספור, זה מאפשר לו ללמוד בדרך אחרת ולא בשיטת הצבעים. הטעות היתה בבדידים הראשונים שאיפשרו לספור.
מה רע בבדידים? 186010
אתה אומר את זה בהומור, נכון?
מה רע בבדידים? 186019
למרבה הצער, אני חושב שזו באמת היתה הכוונה במעבר לבדידים חלקים.
מה רע בבדידים? 186021
שנות האלפיים, התקדמנו. כבר לא משתמשים בבדידים, אלא ב"זנבגופים" - שמורכבים ממלבן עשרות ברוחב עשר (הגוף) ומלבן אחדות ברוחב אחד (הזנב). כל ילד צריך ללמוד שעשר אחדות שוות לעשרת אחת; הטריק הוא שמלבני העשרות *לא* מחולקים בחוברות העבודה ליחידות בודדות, כדי שהמעבר מיחידות לעשרות יהיה וירטואלי: "עשר" אינו מתקבל יותר בספירה פשוטה של כך-וכך אחדות, אלא שווה למספר נתון של אחדות לפי-ההגדרה. לו היתה המורה קובעת שעשרת (ברוחב 10, כזכור) שווה דווקא לשבע יחידות, זה היה הגיוני באותה מידה.
בכנס ה- IMU שסיפרתי עליו כאן פעם, שלפה המדענית הראשית של משרד החינוך, בתרועת ניצחון, חוברת עבודה סינגפורית שגם בה משתמשים בתרשימים דומים (יש פער של ארבעים שנה בינינו לבין סינגפור: ילדי סינגפור נמצאים היום במבחנים המשווים באותו מקום שאנחנו היינו בו בשנות השישים). ההבדל הדק הוא שבחוברת הסינגפורית העשרת עשויה עשר משבצות, ואצלנו - סתם מלבן.
מה רע בבדידים? 186023
אולי הם מנסים להעביר את הרעיון של ספרת העשרות וספרת היחידות. אפשר באמת לעשות "גופים" באורכים שונים, וללמד אותם לספור בבסיסים חדשים!
מה רע בבדידים? 186024
הבעיה היא לא להבין שהרבה בדידים (או לוחיות כמו שקראו לזה בילדותי) קטנים יכולים לתת מעט בדידים קטנים. זה קל וילד בן שש קולט זאת היטב. חיבור של מספרים עד עשר-עשרים אפשר לעשות גם על האצבעות, ומעבר לכך ממילא שיטת הבדידים לא תצלח.
אולי אני חוטא באליטיזם, אבל מהתבוננות בסביבתי הקרובה, הבעיה האמיתית היא לתרגם את מושגי הספרות והמספרים (חמש, עשר) לכתיבה, וללמוד שהמניפולציה הכתובה 5+2 היא אותו דבר כמו חמש ועוד שתיים (או בדיד של חמש ועוד בדיד של שתיים).
מה רע בבדידים? 186027
5+2 זה חמש יחידות ועוד שתי יחידות שווה שבע יחידות.
בבדידים 5+2 זה הצהוב הבינוני ועוד הירוק הקצר שווה חום‏1.
לדעתי זה רק מוסיף בלבול, ובפרט כשאין סימוני יחידות על הבדידים.

1 אני מתנצל בפני כל מי שהצבעים בזמנו היו אחרים.
מה רע בבדידים? 186033
ומה ההבדל בין זה לבין חשבוניה? (שים לב שאני מגיש להנחתה...)
מה רע בבדידים? 186360
בדידים עם חריצים?!
מה רע בבדידים? 439409
יש להבחין בין כמה סוגים של בדידים
כאלה שנמדד ספרם על פי צבעם
וכאלה שהיו עם חריצים

וכיום יש דסקיות שהכל אותו רעיון
מה רע בבדידים? 185911
למדנו עוד קודם לספור על האצבעות, וגם לעשות תרגילי חיבור וחיסור פשוטים. אחרי שיודעים את זה, הבדידים נראים כסיבוך מיותר - אמצעי המחשה למשהו שכבר תפסת מראש שהוא מופשט.
כיוון הפנים 186103
''קבוצות עבודה'' -- די מקובל מזה שנים רבות כאכסניה מאירת פנים לכל סוגי החרטא שבאים מכיוון הסמינרים למורים.
הסבר, נמק ופרט (ואפילו הדגם) 186104
על-סמך מה החלטת שמכיוון הסמינרים למורים באים "סוגי חארטה"?
הסבר, נמק ופרט (ואפילו הדגם) 186117
על סמך עבודה של כשמונה שנים באחד מהמוסדות הללו והיכרות אישית עם מיטב חרטטניו.
ברשותך, לא אפרט מעבר לכך בדיון עם מישהו שלא מזדהה בשמו.
לבנת צודקת, אבל לא מספיק צודקת 186113
שרת החינוך החינוך צודקת גם באבחנה וגם בדרך הריפוי שהיא מציעה.

הבעייה העיקרית של מערכת החינוך אינה של כמות אלא של איכות. כלומר, היעדרה. השכר העלוב שמקבלים מורים וההתקדמות על פי וותק ולא על פי יכולת קובעים את אופיה של מערכת החינוך. בתנאים הקיימים, זורמים למקצוע כמעט אך ורק אנשים המוכנים להסתפק במשרת לבלר נרצע: אנשים שאינם מסוגלים לעמוד בדרישות אקדמיות ממשיות, ספקי משכורת משנה במשק הבית, כאלו המוכנים להשתכר אל פת לחם תמורת תנאי עבודה נוחים, וקומץ אידאליסטים (בישראל: פראיירים).

פשטות הגורם העיקרי לרמת ההוראה הנמוכה מאפשר גם לפתור את הבעייה באמצעים פשוטים יחסית (אם כי לא בהכרח קלים ליישום): העלה את השכר, דרוש מספר שעות עבודה גדול יותר וצמצם את מספר המועסקים והבעיה תתחיל אט-אט לבוא על פתרונה.

אנסה להציג את הרעיון שלי באופן מעשי.

נתוני בסיס: כיום יש במערכת החינוך כ-‏150 אלף מורים המלמדים מליון תלמידים (יסודי ועל-יסודי, לא כולל גנים). מספרים אלו, תלמידים ומורים, נותרו בעינם, פחות או יותר, משנת 1990. ההוצאה הכוללת על בתי הספר היסודיים והתיכוניים בישראל מסתכמת בכ-‏23 מיליארד שקל כל שנה, שחלק הארי מהם (כ-‏80 אחוז, כמדומני) זורמים לתשלום משכורות מורים.

משמעות נתוני הבסיס: אם בוחנים את מספר הכיתות במערכת החינוך (כ-‏38.5 אלף) ואת מספר שעות הלימוד בשנה (חמש שעות בממוצע ליום, 6 ימים בשבוע, 36 שבועות בשנה) הרי שמספר שעות הלימוד הניתנות בשנה מגיע לכ-‏41.5 מליון. כלומר, כל מורה מבין 150 אלף המורים מלמד כ-‏280 שעות בשנה או כ-‏8 שעות בשבוע. זהו נתון מדהים, המצביע על כך שחלק גדול מהמורים עובד בשברי משרות קטנטנים, מילוי מקום לפרקים, וכן הלאה. ואכן, לפי נתוני הלמ"ס (משם שאובים כל נתוני) מספר שווה ערך משרות מלאות בהוראה הוא רק 95.7.

מניפולצית בסיס: בוא נניח כי ניתן לצמצם את מספר המורים בכ-‏10 אחוז ולייעל את המערכת בעשרה אחוז נוספים. היינו, נקבל כ-‏135 אלף מורים, שיקבלו כ-‏2.5 מיליארד שקל נוספים בשנה, תוספת של כאלף חמש מאות שקל לחודש לברוטו של כל מורה.

מניפולציה מתקדמת יותר: אם נגדיל את מספר השעות היומיות לממוצע על 6.5 ליום (שמפצה ויותר על הורדת יום לימוד) ונקטין את גודל הכיתה הממוצעת ל-‏22 תלמידים יהיו המורים צריכים ללמד כ-‏53 מליון שעות לימוד מדי שנה (בהנחה שיחס חופש/עבודה יוותר בעינו) ועל כל אלו נקטין את היקף כוח ההוראה למחצית, ניוותר עם היקף עבודה ממוצע של כ-‏706 שעות לשנה או כ-‏20 שעות הוראה בשבוע לכל אחד מהמורים הללו. היקף כזה של משרה נראה הוגן וסביר, במיוחד כאשר מורה טוב נדרש לשעות הכנה, בדיקת מבחנים, אסיפות הורים ומורים, וכדומה, המאמירים את היקף עבודתו בפועל.
שכרם של אותם מורים, בהתחשב בכך שרובם יעבדו במשרה מלאה (כלומר, עם הרבה פחות שברי משרות, עובדים רשומים אך לא עובדים בפועל) וההיקף הביורוקרטי הנדרש לטפל בהם יהיה מצומצם יותר יכול לעלות הרבה למעלה ממאה אחוז ולהפוך את מקצוע ההוראה מיעד ברירת-מחדל לפסודת האקדמית למקצוע שיש לו ביקוש סביר.
אם נוסיף לזה גם מפתח העסקה נכון, המבוסס על איכות המורה ולא על הוותק שלו בלבד (אם כי גם לוותק יש לתת תפקיד מסויים), תהיה קבוצת המורים האיכותיים מסוגלת להגיע לרמות שכר סבירות ואף למעלה מכך.
שינוי מבני חשוב נוסף צריך להיות הפיכת בתי הספר ליחידות כמעט-עצמאיות מבחינה כלכלית. השכר, בשלב הראשון, יגיע ב"חבילה" אחת לידי המנהל (שלעניין זה אכן יהיה המנהל הכספי והאדמיניסטרטיבי של הארגון) בהתאם למספר התלמידים וצורכיהם (התשלום יהיה גבוה יותר במקומות "קשים" יותר) והוא יחלקו למורים השונים בהתאם לאיכות ההוראה שלהם והביקוש שלהם אצל התלמידים וההורים. לדוגמה, מורה "כוכבת" של כיתה א’ תזכה לשכר גבוה במידה ניכרת ממורה מוצלח פחות למתמטיקה בכיתה ו’ משום שהמורה הכוכבת מהווה מקור משיכה לתלמידים חדשים והיא נכס משמעותי יותר לבית הספר.

התוצאה: האמרה משמעותית בשכר המורים, לצד צמצום מספר העוסקים במקצוע, יגרמו לכמה שינויים כמעט אוטומטיים:
א. הביקוש למשרת הוראה יגדל מאוד. כך קורה בכל מקצוע בו יש פוטנציאל השתכרות סביר. האפשרות של מורים "כוכבים" במספר סביר (כעשרה אחוז מכלל המורים) להגיע להכנסה גבוהה הרבה יותר תמשוך כוחות איכותיים עוד יותר (ממש כפי שקורה בתחום עריכת הדין, שלמרות שרק מיעוט מבין העוסקים במקצוע משתכר היטב, התקווה להמנות עם האליטה עתירת ההכנסות מפרנסת את תקוותיהם של כל המבקשים להתקבל לגילדה).

ב. המוסדות להכשרת מורים יהפכו בררניים יותר, מה שיעזור בסינון ראשוני טוב של המוכשרים יותר להוראה.

ג. בהדרגה, תשנה המערכת את אופייה כאשר המורים הטובים פחות ואלו שאינם מוכנים לעסוק בהוראה במשרה מלאה נפלטים ממנה החוצה ועל מקומם באים מורים טובים ושאפתניים יותר.

התוכנית של שרת החינוך טובה. עדיין נותרת פתוחה, עם זאת, השאלה אם התוכנית תצלח ואם לא תתברר כמעט מדי ומאוחר מדי.
לבנת צודקת, אבל לא מספיק צודקת 186161
שאלה קטנונית: האמנם 5 שעות בממוצע ביום לימודים? אני הייתי בטוח ש-‏5 שעות זה פחות או יותר המינימום של יום לימודים - אפילו ביסודי - בעוד הממוצע דווקא נע סביב 6-6.5. הלא כן?
לבנת צודקת, אבל לא מספיק צודקת 186255
זה לא המינימום. בכיתות הנמוכות יותר, ארבע שעות לימוד הוא המקובל. בכיתות הגבוהות יותר יש יותר שעות לימוד. צריך לזכור כי גם עם ממוצע של שש שעות ביום וארבע ביום ו' הממוצע עולה ל-‏5.5 שעות לשבוע.
לבנת צודקת, אבל לא מספיק צודקת 186295
חמש ושני שליש, אבל מי סופר.
לבנת צודקת, אבל לא מספיק צודקת 186391
באמת חבל לספור כשהטרמינולוגיה לג'ולות כנראה יותר מעניינת.
לבנת צודקת, אבל לא מספיק צודקת 186465
ואיך תמדוד איכות של מורה?
אחוז הצלחה בבחינות? בכך תעקר לגמרי את מערכת החינוך מן החינוך ותהפוך אותה רק לבית חרושת לציונים, אם היא לא כבר כזאת.

אני סבור שפחות משקל יש לאיכות המורה ויותר משקל יש לגורמים אחרים: תלמידים שבאים לבית הספר כשהתנהגותם בהמית וכהת חושים, הורים שמבזים את המערכת בפני ילדיהם, היד הרכה והפשרנית של המערכת, חוסר היכולת של המערכת לסנן מתוכה תלמידים בעייתיים, תכניות לימודים מבזות ואידיוטיות, מינויים פוליטיים וגורם אחד נוסף: האלם שנכפה על המורים.

לפי מה ששמעתי, למורים אסור להתראיין. לכן לא שומעים את קולם בכל העניין הזה. כלומר, אנשי השטח, היחידים שבאמת יודעים מה קורה במערכת לא יכולים לפצות פיהם. תן להם לדבר, וכולנו נטבע בחרא שהם יחשפו.
לבנת צודקת, אבל לא מספיק צודקת 186564
זהו, שלא אני ולא מישהו אחר מבחוץ ימדוד.
מדידה המגיעה "מלמעלה" (ממשרד החינוך או קובעי תקנים אחרים) דינה תמיד להיות שטחית ובעלת משמעות ממשית דלה מבחינת אבחנת-האיכות שבה.

הפתרון שאני מציע (והוא מותווה בצורה מרופרפת בהודעתי הראשונה לעיל) הוא להעניק יתר אוטונומיה ליחידה הבית-ספרית, על חשבון כוחם של משרד החינוך ויוצרי התוכניות למיניהם.
דמות המפתח כאן היא המנהל (או איך שלא נקרא לאינסטנציה הזו): המנהלת קרובה מספיק לשטח (מאחר והיא נמצאת במגע רצוף ויומיומי עם המורים, ההורים והתלמידים), עוסקת ב"אינסטלציה" השוטפת של בית הספר (מערכת שעות, ארגון פעילויות, פיקוח על עבודה, וכדומה) אך גם מודעת לשיקולים הרחבים יותר כמו תוכניות לימודים שכדאי לאמץ או לזנוח, התקציבים העומדים באופן כללי לרשות בית הספר, וכדומה.
אם תנתן למנהל סמכות ממשית של ניהול, בלי לעקר את יכולתו לנהל באמצעות משכורות מוכתבות מלמעלה, תוכניות לימודים מוכתבות מלמעלה, מפקחים אידיוטים, וכן הלאה, יכולות הניהול שלו או שלה יוכלו לבנות בתי ספר איכותיים יותר. מנהל שתעמוד לרשותו יכולת אוטונומית ורחבה יותר יוכל גם להתוות תוכניות עם יותר אורך נשימה, שאינן ממוקדות רק בהשגת ציונים טובים ב"סקר" (או איך שלא קוראים לזה עכשיו) או בביצועים מיידיים.

אני חולק על איבחון המצב שלך ביחס לשורשי המצב בבית הספר. תלמידים המתנהגים בבהמיות ובקהות חושים, הורים המרגישים עצמם על הגובה, וכדומה הם תוצאה של מעמדו הירוד של המורה, לא הגורם לה. בעיני כל הגורמים הקיימים במערכת נתפש המורה כחלש משום שהוא באמת חלש: אדם שמשכורתו והשכלתו עלובים, שאפילו השטח האוטונומי הדל שלו (הכיתה) נפלש תדירות על ידי גדודי תוכניות לימוד ודרישות ל"כסות חומר" מתקשה בדרך כלל לחלוק על הדיעה הכללית שהוא כשלון מעצם היותו והיוותרותו מורה. אדם כזה אינו יכול לזכות ביחס של כבוד והערכה מצד הורים ותלמידים, שלא לדבר על מערכת החינוך בכללה.
התוכנית שאני מציע כוללת נסיון לתקון לשני החלאים העיקריים:
א. העלאה ניכרת בשכרם של המורים: לצורך שיקום מעמדם בעיני עצמם ואחרים.
ב. הגברת האוטונומיה של בית-הספר: כדי למנוע הנחתה לא מבוקרת חדשות לבקרים של תוכניות לימודים וכדי לאפשר חלוקת השכר למורים לפי מפתח הצטיינות ולא מפתח וותק (שגם הוא, כאחרים, עניין של הנחתה מלמעלה).

סעיפים א' ו-ב' גם יאפשרו במידת מה למנוע את התופעה של הפיכת ההורים ל"שותפי ניהול" בבית ספר והשבתם למעמד של "לקוחות". השינוי הזה במעמד ההורים נובע מכך שנטל התשלום עליהם גבר מאוד, דבר שהפך אותם חיוניים יותר מבחינה כלכלית לבית הספר. ככלל, זו תופעה חיובית מאוד. אבל כאשר כוחו של בית הספר, המורים והמנהל כה דל, מתרחשת באופן טבעי תופעה של הורים הנוטלים סמכויות ניהוליות.

הדברים שכתבת מעלים, עם זאת, תהיה אחת: מה אתה מציע כאמצעי לסינון "תלמידים בעייתיים"? לזרוק אותם? לאן בדיוק?
לבנת צודקת, אבל לא מספיק צודקת 186625
התכנית להגברת כוחו של המנהל תהיה טובה רק בהתממשותו של אותו תנאי ההופך כל תכנית לטובה: אנשים מתאימים.לפי התכנית שלך המנהל מקבל כוח רב. ואם המנהל מחורבן? מה תעשה אז? אם הוא ממנה מורים גרועים ומקורבים, מתעלם מצורכי התלמידים או סתם מחזיק בתפיסות חינוכיות דביליות כמו למשל שערכים (שאותם לא ניתן לכמת) חשובים מציון, מה תעשה אז?

תסתכל על דוגמות שכבר קיימות: חברי מועצת עיר או או חברי כנסת וממשלה: כמה מינויים מחורבנים והרי אסון קיימים במערכת השלטון? אותו דבר בדיוק יקרה בבתי הספר כשהמנהל גרוע ואני לא בטוח שלא יחסרו כאלה ולא חסרים כאלה כבר. אתה מציע להפקיד כוח רב בידי אדם אחד. הרי דווקא גדודי המפקחים הם שמונעים מצבים כאלה כיום, דווקא תכניות הלימודים המוכתבות הן שמונעות מצבים כאלה כיום (טוב, הם היו מונעים אם היו קצת יותר אינטליגנטיים). הפקדת כוח רב בידיו של מנהל אחד עלולה להיות הרת אסון. מובן שיהיה פיקוח, כפי שכעת יש פיקוח וכך הוא גם יהיה שווה בסוף.

הענקת כוח רב יותר למנהל היא רעיון מצוין - כשהמנהל מצוין. אבל אולי היא בכל זאת טובה מאשר המצב כרגע, שבו גם מנהל מצוין כבול אם מוריו גרועים. מאידך כיום, מורים טובים יכולים לאזן מנהל גרוע. בהצעה שלך, כולם יפוטרו.
רק כדי להמשיך את העניין, אספק לך כי חבר מורה סיפר לי על חטיבת ביניים שבה מקפיד המנהל לשכור רק בוגרות "חינוך" בשלוחות מפוקפקות של אוניברסיטאות. כלומר, כאלה שלא למדו מעולם מקצוע ספציפי. הוא גם מקפיד שתהיינה מטומטמות למדי. כך הוא מוודא שיש לו שליטה על הצוות שלו.

עוד אוסיף שגם כיום למנהל כוח רב: בשכירת מורים ובפיטורים, בקביעת מערכת שעות ומספר שעות עבודה ובמינויים שונים. כיום מנהל יכול לתפור למורה משכורת גבוהה יותר עם מעט מאוד עבודה. מסתבר, כך גיליתי, שכל תפקיד במערכת נמדד בשעות הוראה. נניח אם אתה מחנך, זה נחשב לך ליותר שעות. כך יכול להיווצר מצב שמורה יהיה מחנך, רכז שכבה, מורה לבגרות ורכז פרוייקט קישוט חדר הזבל של בית הספר וזה ייחשב לו כאילו לימד איזה עשר שעות. מידת ההשקעה היא כמובן הרבה פחות.

לגבי הסייגותך מאבחנתי את שורשי המצב בבית הספר - זה די עניין של ביצה ותרנגולת.החלאים באים במידה רבה מן החוץ אבל גם נגרמים או לפחות פורחים במצב הקיים בבתי הספר פנימה. בעניין המשכורות - אני מייחס לזה חשיבות מעטה יותר ממך. לא חסרים מורים טובים במערכת גם במשכורות העלובות שהם מקבלים. האשמה היא במערכת עצמה ששוכרת מורים גרועים. העלאת המשכורות תקבל חשיבות מכרעת אם לא היו מספיק מורים והיה הכרח לגייסם מן החוץ, אבל כיום יש עשרות מורים על כל משרה חרף השכר הנמוך. אני בטוח שביניהם תמצא לפחות מורה אחד טוב גם עבור גרושים. מובן שהעלאת השכר תשפר בכל מקרה אז מעמד המורה ואת המרץ שלו, ולכל הפחות תפחית את מספר השביתות.

סינון תלמידים מוגבלי יכולת היא ספינת הדגל שלי בעניין החינוך. משרד החינוך החליט שכולם ייגשו לבגרות עיונית, אבל במקום להשקיע בשיפור יכולתם של התלמידים לעבור את המיונים שהיו מקובלים בעבר - תיכון מקצועי או עיוני - בחר בפתרון המטומטם האופייני לו: ביטול מבחני המיונים כליל. כתוצאה מכך, אוכלוסיות שכבר הוכחו בעבר כחסרות יכולת לעמוד בבגרות עיונית מופנות כעת לבגרות מלאה.מובן שהן לא מגיעות לבגרות המלאה וגם לא לחלקית, אלא סתם ממלאות את הכיתות לשלוש שנים באופן שלא מועיל לא להן ולא למערכת.

הפתרון שלי הוא השבה של בתי הספר המקצועיים ושל מערכת המיונים. מי שאחרי תשע שנות לימוד בקושי פותר משוואה או מבין כתבה בעיתון אין לו מה לחפש בתיכון עיוני. אשמתו, אשמת המערכת, אשמת הגנים - זה לא ממש משנה. זה המצב. יש להחזיר את בתי הספר המקצועיים ככה שמי שלא תהיה בגרות שלפחות יהיה לו מקצוע, ותאמין לי, זה שווה לא פחות אם לא יותר מתעודת בגרות או אפילו תואר ראשון. ואם גם בבית ספר מקצועי הוא לא ישרוד - שייפלט מהמערכת לגמרי. אין טעם להשקיע במי שלא רוצה או מסוגל ללמוד. הוא קיבל את הצ'אנס שלו.

הנה היום יש צורך באנשי בנייה. מה מונע הקמת בתי ספר מתאימים ותגמול הולם? הרי המדינה עצמה יכולה להעסיק אלפים בבנייה, באופן ישיר או עקיף. תכשיר לבנייה, תתגמל בצורה נדיבה ויש לך כמה אלפי בנאים במקום רומנים וסינים. תראה לי הורה מובטל אחד שימנע מבנו ללמוד מקצוע מכניס ולהתחיל לעבוד בו שנה אחרי תחילת לימודיו.
על ניהול נבון של בתי ספר 186715
מובן מאליו, מאחר ובאנשים עסקינן, כי ישנם היום מנהלים טובים יותר וטובים פחות. מדבר זה אין להמנע. עם זאת, השינוי שאני מציע במנגנון נועד לעודד צמיחתם של מנהלים ומורים מוצלחים יותר – משום שאלו שאינם כאלו ייפלטו מאליהם ממערכת הבנויה על יסודות של איכות ומצוינות (שעליהן מתגמלים בשכר).

אנסה לפרט מעט יותר לגבי התוכנית, כדי להבהיר איך יפעל המנגנון למיטוב כוחות ההוראה בו.

בתוכנית שלי המנהל הוא מעין מנכ"ל נבחר לתקופה קצובה (לא קצרה מדי, נאמר של שש שנים), שהמשך כהונתו (לכהונה נוספת אחת בלבד) מותנה בעמידה בציפיות – היינו, הבטחות תפקוד ואפשרויות שהביאו לבחירתו.
הגוף הבוחר בבית הספר מורכב משני גורמים: מורים וצוותי הוראה בבית הספר, שכל קול שלהם שווה חמישה קולות (מעין מנייה בכירה) ומגוף הורי התלמידים בבית הספר באותה עת. הבחירה מתבצעת פעם בשש שנים באסיפת בית-ספר מיוחדת (מעין אסיפת בעלי המניות).
תיקצובו של בית הספר לאורך כל השנים מיוסד על שני מקורות: א. העברת כספים "עיוורת" (כלומר, לא מותנית) ממשרד החינוך לפי מספר התלמידים במוסד. ב. כספים הנגבים מההורים, לפי החלטה המאושרת באסיפת בית-ספר שנתית.
תקציב בית הספר מוקצה על-ידי מנהל בית הספר למורים השונים בו ולצרכים אחרים, לפי שיקול דעתו (במגבלות מינימום מסוימות). למנהל בית הספר גם סמכות לשכור ולפטר מורים כטעמו.

למנגנון זה כמה מטרות עיקריות:
א. לאפשר למנהל תקופת כהונה נאותה, שבה ניתן ליזום יוזמות וגם לראות תוצאות, כך שהוא או היא לא יפעלו בסגנון "מבחירות לבחירות".
ב. לנטרל במידת מה את לחצי ההורים והמורים, אך לשמר אותם ברמה מספקת כדי לגרום למנהל לפעול כשפניו ומאמציו מופנים למורים ולהורים, לא למשרד החינוך (הנדרש לשלם את הכסף בכל מקרה, לפי מפתח התלמידים).
ג. למקד את מאמציו של המנהל בהשקעה בכוח אדם איכותי ולא בהצגות ובעבודה בעיניים, כמקובל היום (היום: עיקר מאמצי המנהל ממוקד בריצוי עריצי משרד החינוך והמפקחים).
ד. למנוע מצב בו בית הספר הופך מעין נחלה פרטית של מנהל, שאי אפשר להזיזו. כהונה מרבית תהיה 12 שנים – זמן מספיק כדי לכונן, לבצע ולהינות מתוצאות של תוכניות, אך בלי להפוך לרהיט קבוע.
ה. לאפשר למנהל חופש מספיק לשנות את כוח ההוראה במקום העבודה בהתאם לדרישותיו ולטעמו, בלי שתבוא "נקמה" בסוף השנה. השינויים יתחוללו מן הסתם בתחילת כהונתו ועד תומה הוא יעבוד עם צוות לרוחו (ולהיפך).
ו. לפלוט מן המערכת מנהלים שאינם מסוגלים לעמוד בדרישות אלו.

=====

התוכנית שלך היא למעשה המשך המצב הקיים, תוך הרעה מהותית בו. לטענתך, מאחר ו*כיום* יש גם מנהלים מחורבנים רבים, המשך המצב הקיים הוא מעין גזירה משמים, ודווקא "גדודי המפקחים" ו"תוכניות לימוד מוכתבות" הן הבקרה שלא יהיה גרוע יותר.
לצערי, ההיפך הוא הנכון. המפקחים אינם אינסטנציה המבקרת את איכות הניהול במקום אלא רביזורים העומדים על ציות מרבי לצווי משרד החינוך. זה האחרון מעוניין במנהלים רעים וחלשים, משום שאלו אינם עומדים בדרכו. גם המשימה הבסיסית של הפיקוח – בקרת איכות ההוראה והתנאים במוסד חינוכי – אינה מתבצעת בפועל. ביקורו של מפקח או בכיר במשרד החינוך מביא לכל היותר להקמת כפרי פוטיומקין בבית-הספר. המפקחים יודעים שהכל עבודה בעיניים, שכן רובם היו מורים בעצמם בעבר, אך אין זה משנה להם, משום שכפרי הפוטיומקין הם עדות לציות הנמשך ולעובדה שהמנהל משחק את המשחק כרצונם.
תוכניות הלימודים המוכתבות מטעם משרד החינוך הן צרה גדולה אפילו יותר. ראשית, רובן נוצרו ופותחו על ידי אנשים שלא ראו כיתת לימוד מבפנים בחייהם ולכן, לא עובדות בשום רמה. בפועל, לא רק שהתוכניות אינן מבטיחות רף מינימלי של איכות לימוד – הן למעשה מונעות את הלימוד ומהוות הפרעה ללימוד. נוסף על כך, ואולי חמור מזה, העובדה שהן אינן עובדות אינה מפריעה לתוכניות הכושלות הללו להפוך פופולריות או אפילו לתקן לימוד, כיוון שנפיצותה של תוכנית לימוד אינה קשורה להצלחתה אלא להשפעה של יוצרי התוכנית במשרד החינוך, מספר המשרות שהיא מבטיחה להם, גודל העוואנטה שכרוך בתוכנית, גובה השוחד המשולם על ידי יצרני ספרי הלימוד וערכות הלימוד לבכירים במשרד החינוך, וכדומה. שום קשר למה שקורה בכיתה.

כפי שתוכל להבין מהתוכנית שלי, אני סבור שאין טעם בפיקוח מלמעלה והפיקוח הממשי והאפקטיבי יכול לבוא רק מגוף בוחרים וגוף מפקח *מלמטה* – מורים, הורים ותלמידים. רק אנשים החשים גם את התוצאות של הלימוד ובאים במגע עם השטח (למעשה, הם השטח) ושהאינטרסים שלהם הם במובהק לימוד טוב, יעיל ונעים, יכולים להעריך את הדברים פחות או יותר כערכם. לא באופן מושלם, אך פחות או יותר כערכם. אני חושב שהמנהל אותו הזכרת (זה השוכר רק בוגרות חינוך בשלוחות מפוקפקות של אוניברסיטאות – עניין מעט תמוה, כיוון ששלוחות אלו אינן מעניקות תואר הוראה) הוא תוצר של המצב הקיים ואנשים כמותו יתנדפו במהרה בשיטה שאני מציע.

הביטול שבו אתה מתייחס לעניין משכורות המורים גם הוא אינו מוצדק. אתה סבור כי ישנם "עשרות מורים על כל משרה חרף השכר הנמוך" ומפנטז ש"ביניהם תמצא לפחות מורה אחד טוב גם עבור גרושים." ייתכן שאתה צודק ובמערכת החינוך מתקיים נס מתמיד בו מקצוע עם תנאי שכר של ממיין עגבניות ובטחון בעבודה של מאלף נחשים הוא במקביל גם מבוקש להפליא. אני מעדיף שלא להאמין בניסים. הביקוש, כביכול, למשרות הוראה קיים רק ביציאה מהסמינרים למורים. בשלוש השנים הראשונות, כ-‏70 עד 80 אחוז מהבוגרים נוטשים את המקצוע בגלל תנאי העבודה המחפירים והשכר המעליב. כל השאר – לרוב, הגרועים יותר שבאמת אין להם ברירה אחרת – ממשיכים לשוט עם חמישיות ורבעי המשרה שלהם , משלמים 300 שקל על הקפה בחדר המורים, מתחנפים למנהל וחוגגים כל הלילה עם המשכורת בגובה 3100 שקל שהם מקבלים, אד אינפיניטום.

לגבי ספינת הדגל שלך לסינון תלמידים "מוגבלי יכולת" – צר לי לבשר לך זאת, אך ספינת הדגל שלך שקעה מזמן. בתי הספר המקצועיים שאתה מפנטז עליהם אמורים לשמש יעד לרוב התלמידים ולתת להם הכשרה בנוסח הישן: נגרות, עיבוד שבבי, מכונאות, וכדומה. הבעיה היא שהביקוש למקצועות הללו הוא אפסי. רק כעשירית מכלל המועסקים במשק עובדים בתחומי התעשייה ועבודת הכפיים מהסגנון שתיארת ובפועל אתה תמצא מכשיר אנשים למקצועות שבהם אין להם ביקוש כלל.
אני מסכים עמך כי יש צורך בהכשרה במקצועות מעשיים, אך הכשרה זו צריכה לשאת אופי אחר מבעבר ולא להיות, כפי שנרמז מדבריך, אגן ניקוז של המטומטמים. להיפך, אם כבר המסלולים המעשיים (מחשבים, תעשיה, הנדסה) צריכים להיות מוקד המשיכה של הטובים יותר.
על ניהול נבון של בתי ספר 186728
טענותיך בעניין המהנהל מקובלות עליי עקרונית וכל השאר הוא באמת כבר פרטים קטנים. עם זאת, שתים עשרה שנה הן מספיק זמן כדי לגרום נזק רב מאוד למוסד ולתלמידיו. לא נראה לי שאורך התקופה הזו יגביל במשהו. אבל כן, הבחירה לפי מפתח משולב היא רעיון טוב.

בעניין הפיקוח - אתה טוען כי הפיקוח מלמעלה אינו פועל. אתה צודק, אבל זה כיוון שאינו נעשה כראוי. יש להבדיל בין מה שאינו עובד בשל הפעלה גרועה לבין מה שאינו יכול לעבוד בשום אופן. אני סבור שמפקח מלמעלה הפועל כראוי יכול להיות יעיל פי כמה יותר ממורים החייבים לשמור על מקום העבודה שלהם, מתלמידים שאינם מבינים דבר או מהורים שגם לא מבינים יותר מדי. תראה לי מורה שיבקר את המנהל שלו, בעיקר כשלזה יש אותו כוח אדיר שאותו אתה מציע - הם צריכים לשמור על מקום עבודה. מפקח אינו מקבל משכורת משום מנהל ואינו חייב לו דין וחשבון.

אבל שוב, אני סבור כי אלו כבר דקדוקי עניות. כל תכנית פיקוח תעבוד היטב אם יש בה האנשים הראויים. תשים בה אנשים גרועים והיא לעולם לא תעבוד, גם לא השיטה שלך. אפשר גם למנות מפקחים חיצוניים או מכוני פיקוח כמו שכיום שוכרים משרד רואי חשבון לבצע פיקוח או תקני איזו למיניהם.

בעניין השכר - איני מתייחס בביטול אבל אני מסתייג. בכל מקרה, גם אם תמשוך לתחום את מיטב המוחות, אם לא תיתן להם חופש פעולה ותכניות לימודים ראויות, הם לא יוכלו לעשות הרבה. תאפשר את אלה - וגם המורים הקיימים יצליחו הרבה יותר. תשלב את השניים - ותגיע להצלחה טובה יותר.

בעניין בתי הספר המקצועיים - אכן הספינה שקעה כבר מזמן בשל חוסר היכולת של המערכת להתגמש לפי תנאי השטח. כיום נדרשים בנאים וחקלאים אבל אין בתי ספר מקצועיים בתחום. ענף הבנייה כולל מקצועות רבים ביותר ולכולם יש דרישה גדולה כיום אבל אין מי שילמד. זכור גם כי בניגוד למקצועות אחרים - הממשלה תמיד בונה ולכן תמיד תוכל לספק עבודה בתחום.תחליף את העובדים הזרים וכבר יש לך מאות אלפי מקומות עבודה. אלה יקלטו עשרות אלפי תלמידים בשנים הקרובות. אחר כך נחשוב שוב.

משרד החינוך מצא פתרון קל יותר ויקר יותר - אם אין ביקוש למקצועות נשלח את כולם לבגרות מלאה. אך לבגרות אין דרישה וגם לא למקצועות אקדמיים רבים ולכן גם הכיוון הזה כושל. עדיף כבר שיסתובבו ברחובות. לטפל בפשע יהיה זול יותר מאשר להחזיק אותם במוסדות חינוך.

מקצועות רבים לא דורשים לא בגרות ולא תואר ראשון ואין צורך לשלוח את כולם ללמוד בתיכון עיוני כדי ללמוד אותם. לדעתי יש לפתח מסלולי הכשרה מקצועיים עד רמת הנדסאי שאינם דורשים בגרות מלאה. גם תכנות ובניית אתרי אינטרנט אפשר ללמוד בלי להכיר את ישעיהו.

בכל מקרה, טענתי היא גם כי אין להחזיק את מי שאינו יכול בבית ספר רגיל. להפך, זה נותן מוטיבציה לא ללמוד: תאיים שמי שלא יעמוד בציונים המתאימים פשוט ייזרק לרחוב ותגרום לרבים יותר ללמוד.

דבר נוסף שנדרש הוא שינוי תרבות העבודה בארץ והקניית ערך גבוה יותר לעבודת כפיים. זה אפשרי. תתגמל כראוי תלמידי בתי ספר מקצועיים ותעודד רבים יותר לבחור במקצועות אלה. התפיסה כיום היא שעבודה נקייה היא טובה יותר והכי טוב ללמוד באוניברסיטה. המספר האדיר של אקדמאים מובטלים לא מרתיע איש. צריך לשנות את כל התפיסה, לחנך לעבודה ולא ללימודים, ליצור בתי ספר מעולים להכשרה מקצועית שצריך יהיה לעמוד בתנאים כדי להתקבל אליהם, וכל התמונה תשתנה. צריך למוטט את התפיסה שהשכלה עיונית=פרנסה ולהחליפה בתפיסה של הכשרה מקצועית=פרנסה. וזה לא כל כך קשה. האבטלה הגבוהה כיום רק תשחק לידי הממשלה אם תבחר בדרך זו. שלב תלמידים בעבודה כבר בשנתם הראשונה, שלם להם היטב, נצל את העובדה שהמס עליהם נמוך, הפוך את לסוג של שירות לאומי במקום צבאי (שהרי יש עודף בחיילים עם בעיות ת"ש), סדר להם מקומות עבודה והכשרה מתאימה בחינם ועוד ועוד ועוד. יש אין-סוף דרכים לתגמל ולמשוך תלמידים לחינוך המקצועי. לא רק בערכים אלא פשוט בכסף. כולם מבינים מה חשיבותו של כסף, גם מי שלא מסוגל לפתור משוואה ריבועית. אם יתחילו בפרויקט השנה, תוך כמה שנים אתה מעמיד כמה אלפי בנאים. עדיף לממשלה לשלם לאנשים אלה שכר גבוה מהרגיל ושלא לשלם להם דמי אבטלה או הבטחת הכנסה. תוסיף אלפיים שקל לכל מי שעובד במקצוע בשוק הפרטי וזה כבר פחות מקצבת אבטלה. שווה לממשלה לסבסד את מי שעובד ולא את מי שיושב בבית.
על ניהול נבון של בתי ספר 186730
התפיסה על פיה "השכלה עיונית = פרנסה", אם בכלל, עלולה אולי להוביל אנשים לפקולטות להנדסה, אך לא ללימודי ספרות או מוזיקה - ובפקולטות אלה, ההכשרה האקדמאית היא אכן גם ההכשרה המקצועית. כך שלא נראה לי שכאן טמונה איזושהי בעיה.

בבתי הספר התיכוניים יש כנראה מגמה של "עיוניזציה", ובצדק לדעתי. לא משיקולי פרנסה או הכנסה אלא משיקולים ערכיים. אם יש צורך בלימודי מקצוע כבר בגילאים אלה (ואולי זו החלטה שאדם צריך לבצע לאחר שהשלים את לימודיו הבסיסיים?) אז צריך להעבירה במקביל.

ההנחה כי אדם נורמלי אינו מסוגל לעמוד בדרישות אשר מציבות בחינות הבגרות הנוכחיות, לכל הפחות, נראית לי (ואין לי ביסוס לכך) שגויה לחלוטין ומתנשאת. אם יש לשנות את המערכת, אז ההנחה ההפוכה לה צריכה לעמוד בבסיס רציונל השינוי.
על ניהול נבון של בתי ספר 186751
מה השיקול הערכי כאן? האם למידה איך בנוי גשר ערכית פחות מלמידת שירי ביאליק?
על ניהול נבון של בתי ספר 187229
קודם כל, תתפלאי, אבל כסטודנט למדעי הרוח אני יכול לספר לך שהקמפוס מלא באנשים שלומדים ספרות רק כדי לקבל תואר כי תואר אקדמי=פרנסה. אלה כמובן שטויות.

העברת ערכים יכולה להתבצע גם כלומדים ספרות או אזרחות ברמה נמוכה יותר מזו של בגרות. אולי כך היא תתבצע אפילו טוב יותר. אין בחינה מפלצתית בסוף.

לגבי הדרישות והיכולת לעמוד בהן - א. תתפלאי כמה לא יכולים לעמוד בהן ו/או כמה זקוקים למשאבים שפשוט חבל להשקיע כדי שיעמדו בהן. ב. טענתי הייתה כי מי שאינו יכול בשלב המעבר לתיכון עיוני לעמוד בדרישות אל לו לעבור לתיכון כזה.בתשע השנים עד שלב המעבר טענתי כי דווקא יש לחזק את ההשקעה. אולם מי שלא הוכיח עצמו עד אז - לא צריכה להינתן לו הזדמנות נוספת. שום דבר בשלוש השנים הבאות לא ישתנה ולכן אין סיבה להניח שגם התוצאה תשתנה. גם גורם ההרתעה הוא רב ערך: האיום להיזרק לרחוב יגרום לאנשים ללמוד. כיום אין איום כזה.

טענתך שטענתי היא שגויה (אף שאין לך ביסוס) ומתנשאת ראויה גם היא לתגובה: ביסוס אינך חייבת להציג כי לאיש פה אין ביסוס ממש, נראה לי שדי בהתבססות על היגיון. בעניין המתנשאת - אולי ואולי לא. אבל זה לא עושה אותה שגויה.
על ניהול נבון של בתי ספר 187827
קודם כל הרשה לי להביע את פליאתי. "מה הם רוצים להיות כשהם יהיו גדולים"?

בשום מקום לא דיברתי על "הקניית ערכים", אלא ניסיתי לומר שלידע נרחב בפני עצמו יש ערך, ולפחות אחד מתפקידיה של מערכת החינוך, בעיני, היא להקנותו. מדוע? כדי שהחלטת בוגריה לגבי המשך דרכם תהיה מושכלת וכדי לבסס את השיח התרבותי והפוליטי, שאותם אנשים בהכרח יקחו בו חלק בעתידם, על יסודות מוצקים. מכאן שמעשה סימונם של רובם כ-"חסרי תקווה" והכשרתם בהתאם צורם לי מאד (ופתאום נזכרתי בהאקסלי).

העלת שתי טענות: הראשונה כי רבים מאד לא יכולים לעמוד בדרישות מערכת החינוך הנוכחית, והשניה כי מי שאינו מסוגל לעמוד בכך - מן הראוי שלא ינסה. על טענתך השניה אין עוררין, אך הראשונה נראית לי מופרכת. הילד הישראלי נמצא במסגרת מערכת החינוך במשך כ-‏14 שנים מחייו, כאשר בין חמש לשמונה שעות מרוב ימיהן הוא מעביר במתקניה. זה הרבה זמן. אם בסוף תקופה זו אין הוא מסוגל לעמוד בבחינות הבגרות (המעליבות למדי, כפי שהן היום) - הערכתי היא שזו אשמת המערכת לא פחות משזו אשמתו.

כיצד בדיוק (מנהלתית ושיטתית) צריכה להיראות מערכת החינוך? קטנותי מלקבוע‏1. אך ברור לי שמטרתה צריכה להיות הקניית ידע מירבי לכולם.

1 זו לא דעתי האמיתית.
על ניהול נבון של בתי ספר 187463
"ההנחה כי אדם נורמלי אינו מסוגל לעמוד בדרישות אשר מציבות בחינות הבגרות הנוכחיות, לכל הפחות, נראית לי (ואין לי ביסוס לכך) שגויה לחלוטין ומתנשאת. אם יש לשנות את המערכת, אז ההנחה ההפוכה לה צריכה לעמוד בבסיס רציונל השינוי.
"
כלומר, להנמיך את רף הדרישות של בחינות הבגרות? זה טוב ויפה – ובפועל, נעשה – אך דורש גם הנמכה של רף הדרישות המקביל באוניברסיטאות, שאחרת ככל שתנמיכי את רף הדרישות בבחינות בגרות תצטרכי להגביה את רף הדרישות הנוספות באוניברסיטאות.
אם את מנמיכה את זה ואת זה, את מקבלת מצב מאוזן, אבל בוגרי האוניברסיטאות הללו לא יעמדו בקריטריונים מול עמיתיהם-מקביליהם באוניברסיטאות בחוץ לארץ. את הסטנדרטים של אלו את כבר לא תוכלי להנמיך ובפועל, תשחקי פשוט את ההערכה לתארים שמעניקה האוניברסיטה.
על ניהול נבון של בתי ספר 187828
לא, ההפך הגמור מזה. יש להשאיר (ואף להעלות) את רף הדרישות של בחינות הבגרות, ולשנות את המערכת כך שתעניק לבוגריה את הכלים לעמוד בהן.
על ניהול נבון של בתי ספר 186755
אני חושב ששנינו מודעים לכך שמידה מסויימת של "פחד וחשבון" תתקיים תמיד בין ממונה למי שתחתיו. כך הווה וכך יהיה ביחסים בין מנהל ומורים. שאיפתי בתוכנית שהצעתי לא הייתה לבטל את המצב הזה אלא להטמיע מספר אמצעי בקרה שירסנו את כוחו של המנהל.
המנהל בתוכניתי הוא (או היא) אדם בעל סמכות רבה: הוא יכול לשכור ולפטר, לקבוע גובה משכורת, להחליט על כיוון בתוכניות לימודים, וכדומה. אך לכוחו יש מגבלות. ראשית, כוחם המוגבר של המורים (לפי בסיס כפול 5, כוחם יהיה כשליש מכלל המצביעים באסיפה) ירסן את ששונו של מנהל בהפעלת סמכותו לשכור, לפטר ולשנות משכורות באופן שרירותי. הוא, הרי, ירצה להבחר מחדש, להביא לאישור תוכניותיו לשנה הבאה (תיקצוב פעילות במימון הורים) וכן הלאה. שנית, זו הצעה ראשונית וניתן להוסיף אמצעי בקרה נוספים. לדוגמה, מורים יהיו רשאים לקרוא לאסיפה מיוחדת, אם פוטרו, כדי להעלות את עניינם בפני האסיפה וזו תהיה רשאית לבטל את הפיטורין אם התברר שאינם מוצדקים. אפשר יהיה גם לקבוע קריטריונים ברורים לפיטורין או שינוי בתנאי העבודה. כידוע, לא צריך להפעיל כל הזמן את כל האמצעים – קיומם מספיק ברוב המקרים כדי לרסן שימוש פרוע בסמכות.

לגבי פיקוח: הבעיה שלי עם מפקח מלמעלה היא "מוקד הנאמנויות" שלו. כלומר, מי משלם את לחמו ואיזה קו פעולה משתלם יותר מבחינת האינטרסים שלו. אם אפשר יהיה לקשור את האינטרסים של הפיקוח לאיזה מדד הצלחה ברור (שאינו "ציונים בבגרות" – שזהו מדד השחתה), כי אז הפיקוח עשוי להועיל במידת מה. אם האינטרסים של המפקח ימשיכו להיות כפי שהם היום – נשיאת חן בעיני פקידי משרד החינוך לצורך קידומו וקידום ענייני משרד החינוך על חשבון בתי הספר – כי אז קיומו דינו להזיק, ולא משנה כמה תשתדל לפקח על המפקחים.

היום, המצב הוא שלמשרד החינוך יש אינטרס מובהק בהחרבת האוטונומיה של בתי הספר, משום שהדבר מגביר את עוצמתו ומרבה את מספר פקידיו. אין לו ולא יכול להיות לו עניין בפעולה תקינה וחלקה בבתי הספר, משום שאז אין במנגנון זה צורך. לכן, מפתח התשלומים שלו (לפי כיתות, יחידות, מספר תלמידים בכיתה וכדומה) מעודד רמיה והונאה (ואלו אכן נפוצים מאוד), מסרבל את הבירוקרטיה הקשורה להעסקה עד כדי אבסורד (רוב המורים לא מבינים מה בדיוק קורה בתלוש שלהם, למה וכמה; מורה חדש נדרש להתרוצצות של חודשים עד הסדרת ענייניו), הוא מפיץ ומשנה את תוכניות הלימוד חדשות לבקרים (גם להאדרת עוצמתו וגם כדי להגביר את פרנסתם של יצרני תוכניות הלימודים – שבמקרים לא מעטים הם בו-זמנית אנשי משרד החינוך!). הפיקוח משקף אינטרסים אלו במינונים כאלו ואחרים.

במלים פשוטות, המפקח אינו מקבל משכורת ממנהל בית ספר, אבל הוא כפוף למנהלי משרד החינוך ומנחיל הלאה את סדרי העדיפויות שלהם. וכפי שאמרתי קודם – אין שום חשיבות לקיום "אנשים ראויים" במערכת הפיקוח, משום שזרימתם של אנשים ראויים למערכת או מחוצה לה היא *תוצר* של תנאים ראויים – כלומר, מערכת אינטרסים הממוקדת בדברים הנכונים. את מערכת האינטרסים הזו צריך לשנות.
אני חושב שדוגמה טובה לכך יכולים לשמש כלל אזרחי מדינת ישראל ביחס למיסים. כשהמסים נמוכים, אזרחים נוטים לשלם מס אמת, משום שהרווח שנודע להם מהונאת אגף המיסוי אינו מספיק. כשהמיסים גבוהים, הבירוקרטיה ענפה ושרירות הפקידים שלטת, כל אזרח יהפוך לפתע "רע" וירמה את מס הכנסה. ועובדה היא, כמעט כל מי שמיסיו אינם מנוכים במקור על ידי המעסיק מרמה, ואלו שמיסיהם מנוכים במקור מרמים דרך התלוש.

לעניין בתי הספר המקצועיים: אני חולק על טענתך כי נדרשים היום בנאים וחקלאים. לא נדרשים היום בנאים וחקלאים – נדרשים עבדים. מאחר ואזרחי ישראל התרגלו לחיות בלי שלשלאות לרגליהם, הם אינם מוכנים להפוך עבדים כל עוד אינם סובלים מרעב פיסי. שינוי מצב זה – היינו, שינוי אופיה של החקלאות והבנייה בישראל משוק עתיר עבודה לשוק עתיר טכנולוגיה – שהרי רק כך ניתן יהיה להרוויח בענפים אלו בלי להעסיק עבדים מחו"ל – יוביל לשינויים שתוצאתם הסופית תהיה שהמועסקים בענף אכן יקבלו שכר גבוה יותר, אך מספרם יקטן בהרבה, מה ששוב מחזיר אותך לנקודת המוצא.

אם ההצעה שלך היא להותיר את השוק כמות שהוא – כלומר, שוק שרווחיותו מבוססת על תשלום של אלפיים שקל לחודש לעובד – אתה חולם בהקיץ או שאתה מציע לשעבד כשלושים אחוז מכוח העבודה באמצעי כפייה. הדרך השלישית, זו שבה כדי לבנות בניין אפשר לפתע לעבוד עם אותו מספר של אנשים ולתת להם שכר כפול ומשולש, נראית לי כחלום באספמיא ואין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם.

הפתרון של משרד החינוך לבעית העדר הביקוש לבנאים וחקלאים הגיוני, לפי תפישתו. מאחר והוא רואה (ובצדק) בבחינת הבגרות את מעוז כוחו העיקרי – שהרי בלעדיה אין שום משמעות ללימוד מעבר לכיתה ט' – הוא מתמקד בה כחזות הכל, למרות שאין לבחינה זו כמעט שום משמעות.

נוסף על כך, נראה לי שכל התוכנית שלך להגברת המוטיבציה ולשינוי תרבות העבודה מאחרת את הרכבת בכשלושים שנה. כבר כיום רוב המועסקים במשק עובדים ב"עבודות נקיות" – שירותים למיניהם. קצת בזבוז להשקיע כל-כך הרבה מאמץ בלימוד עיבוד שבבי הכיצד למי שבסופו של דבר ישמשו פקידי בנק. איני יודע באיזו עבודה בדיוק אתה חולם לשלב ילדים בני 13 ואיך בדיוק אתה מתכוון להפוך אותה לרווחית. לדעתי, אין עבודה ותעסוקה כזו.
על ניהול נבון של בתי ספר 187719
מאוד משכנע.
יש לי רק תהיות נקודתיות על אורך הקדנציה. שש שנים זה לא מסוכן? הסיבה היא לאפשר למנהל יוזמות לטווח ארוך. אבל מה, בעצם, הסכנה בבחירה מחדש כל שנה? האם אי אפשר לצפות מהמנהל שידע גם להסביר את החזון שלו לציבור הבוחר (והרי אפשר לצפות שכל הגוף הבוחר הוא בעל כוונות טובות, מבחינת המטרה שהיא טובת התלמידים)? יש לי חשש, למשל, ממנהלים בעלי עודף כוונות טובות: נניח כאלו שפיתחו אמונה עיוורת בשיטת לימוד מסוג אלו המודרניות שאוהבים להשמיץ. מנהל כזה עלול לשכנע פעם אחת שזה כדאי לנסות, ואז - גם אם מתברר אחרי שנה שזה לא טוב - במשך חמש שנים הנזק ממשיך להיעשות.

לכל הפחות הייתי מאפשר "שסתום בטחון", אפשרות של הגוף הבוחר להדיח את המנהל ברוב מיוחס, אבל האמת היא שאני לא רואה למה שש שנים עדיף מאשר כל שנה.

צריך לזכור שבבית-ספר, להבדיל מרוב הגופים (חברה מסחרית, צבא), הטווח הרחוק הוא לאו דווקא חשוב יותר. נניח שיש למנהל חזון שיביא תוצאות טובות בעוד שלוש שנים, אבל בטווח של שנה הוא בעייתי. ונניח שמדובר בבית-ספר יסודי. תלמידי כיתה ו' יסבלו מהטווח הקרוב, ועד שיגיע הטווח הרחוק הם כבר לא יהיו בבית הספר. גם מסיבה זו נדמה לי שטווח של שנה אחת הוא הטווח הנכון לבית-ספר.

גם הצד השני - מקסימום 12 שנה - נראה לי שיכול לעורר בעיות, אם כי פחות קשות. יהיו מדי פעם, יש להניח, מנהלים באמת נפלאים שכל המערכת אוהבת ומעריכה; ולא תמיד יהיה בשטח יורש שיסמכו עליו. תחום החינוך נראה לי "מועד" לכאלה. הלב של כולם ייחמץ שהוא צריך לעזוב. אני לא מכיר הרבה תפקידים שהקדנציה בהם מוגבלת - שתי דוגמאות שקופצות לראש הן נשיא ארה"ב ורמטכ"לים. קל להבין את ההבדל הרלוונטי לענייננו בין תפקידים אלו לבין מנהל בית-ספר: במערכות גדולות יש מקום לצפות שתמיד יהיה לפחות מועמד אחד ראוי. כאן הפתרון של שסתום בטחון הפוך הוא יותר מספק: אפשרות לגוף הבוחר להאריך את הכהונה מעבר למכסה, ברוב מיוחס. ועדיין, אני אשמח אם תסביר מה, בעצם, הסכנה בריבוי קדנציות.
על ניהול נבון של בתי ספר 187740
גם אם לוקחים להורים את הקול, כלומר את האפשרות להשפיע במיידית על זהות המנהל, לא לוקחים להם את היציאה: האפשרות להעביר את ילדיהם לבי"ס אחר. מנהל סביר מינוס, שיראה איך הלקוחות שלו בורחים למתחרים, יבין שמשהו לא בסדר בצורת הניהול הנוכחית. זה פותר גם את בעיית המנהל הגרוע, וגם את בעיית הטווח הקרוב הבעייתי.
על ניהול נבון של בתי ספר 204020
סליחה על התגובה המאוד מאוחרת:

הזמן בין נקודת בחירה אחת למשנה קובע את הכוח היחסי של הנבחר מול הבוחרים, כאשר פרקי זמן קצרים מדי בין בחירה לבחירה הופכת את הנבחר לנטול סמכות למעשה, משום שכל מעשיו מוקדשים לריצוי השאיפות קצרות-הטווח של הבוחרים.
הנחתך כי ניתן לצפות שהגוף הבוחר הוא בעל כוונות טובות עשויה להיות נכונה, אך הבעייה אינה בטיב הכוונות אלא ביכולת לראות לטווח ארוך. הורים, לדוגמה, עשויים להתמרמר קשות על צעדים שנראים להם כפגיעה בתלמידים ולהדיח מנהל הנוקט אמצעים כאלו, למרות שבטווח ארוך מעט יותר הצעדים היו נושאים פרי ומפיקים רצון מלפניהם. כנ"ל המורים. אלו עשויים להתקומם נגד שינויים שעורך המנהל בסדרי ההוראה ולמרות שבטווח של שלוש או ארבע שנים הם היו צומחים לראות את היתרון שבשינויים, בטווח של שנה קרוב לוודאי שהיו מחמיצים אותם.

לגבי מנהל "בעל עודף כוונות טובות" – ישנו אמצעי בקרה חשוב אחד לכוחו של המנהל באמצעות האסיפה השנתית לאישור תקציב הפעילות וההקצאות השונות בתוכו. ייתכן ואפשר להוסיף אמצעי בקרה מיוחד של אסיפה היכולה להחליט ברוב מיוחס של 80 אחוז על הדחת מנהל שסרח. לדעתי, צריך לקבוע הגבלות חמורות כאן, כדי שלא לגרום למערכת להמצא באופן תמידי במצב של "רעידה."

אני סבור שגישתך לגבי טווח שגויה, גם כאשר נוגעים הדברים לבית ספר. כמעט ואין הישגים משמעותיים שניתן להשיג בעבודה של שנה אחת בלבד. חינוך, כמו לימוד, הוא תהליך איטי והדרגתי. מסלולים של שנה הם מתכון לחאפ-לאפ. לרוב, מורה טוב אינו נהנה מתוצאות מלאכתו באופן מיידי והליך הבנייה בחינוך – רכישת אמונם של תלמידים והורים – ארוך הרבה יותר. מאוד ייתכן כי כאשר ימונה מנהל במצב הרקוב הנוכחי תלמידי כיתה ו' לא יזכו להנות מן התוצאות, אך תלמידי כיתה ה' כבר יהנו מהן חלקית ותלמידי א'-ד' יהנו מהן באופן מלא.

לגבי המשך המרבי של 12 שנים – נכון הדבר שישנם מנהלים נפלאים שעצם שהותם במקום היא פלא וקסם, אך השיטה צריכה להיות מכוונת למניעת רעה נפוצה יותר מלקידום טובה נדירה.
כאשר מנהל מכהן במקום כלשהו משך זמן רב מאוד (ו-‏12 שנים הן זמן רב מאוד) הוא עלול ליצור ברית הדוקה מדי עם צוות המורים, שאחרי תריסר שנים יהיה מן הסתם מורכב כולו מאנשים ששכר, ובזכות הכוח הגדול של המורים באסיפות הבחירה (שליש, ובפועל קרוב יותר למחצית) יהיה צורך בעוולות גדולים במיוחד מצידו ובמאבק בית-ספרי עיקש וחריף כדי לסלקו. אם מצרפים את זה ליכולת המתוגברת, מן הסתם, של המנהל "לתמרן" את האסיפה לצרכיו, ניתן בהחלט להגיע למסקנה כי למועמד שיציב עצמו נגדו יהיה קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, להבחר במקומו.

נוסף על כך, מאחר ובחירה נוספת היא יעד של המנהל, אפשר להניח מראש כי שנה או שנתיים לקראת סוף כהונתו יוקדשו יותר ליוזמות המכוונות להביא אותו לבחירה מחדש מאשר ליוזמות שאינן תלויות בדבר. בבחירה לשתי כהונות אנו יכולים לצפות ל"פחת בחירות" כזה בהיקף של כ-‏10 אחוז מזמן הכהונה הכולל. בבחירה לשלוש או ארבע כהונות "פחת הבחירות" עשוי לצמוח ל-‏15 אחוז עד 20 אחוז, וההפסד יהיה כולו של התלמידים ובית הספר.
הערה לשונית: 187735
נפיצות = נטייה להתפוצץ או להתנפץ.
תפוצה = עד כמה דבר מסוים נפוץ.
הערה לשונית: 204009
לפי מילון מורפיקס "נפיצות" יכולה לשמש גם במשמעות prevalence - שכיחות.
"תפוצה" משמעותה פיזור, חלוקה, וכדומה.
לבנת צודקת כפוליטיקאית. מערכת החינוך לא מעניינת אותה. 223188
אם הבנתי נכון את הצעתך, אתה רוצה לצמצם את מספר המורים ולדרוש ממורים לעבוד משרה מלאה. בכך תעלה את משכורתם.

לדעתי זה רק יזיק:

1) הסיבה שמצאת ממוצע נמוך כזה של שעות למורה היא שיש שעות אויר רבות - גמול על חינוך כיתה - גמול הגשה לבגרות ועוד. ביטולם של שעות אלו כדי להעלות למורים את השכר לא ישנה את שכר המורים - כידוע.

2) מורים רבים באים ללמד כמות מזערית של שעות כתחביב או כטובה למוסד לימודים. מורים אלו הורסים לך את הסטטיסטיקות כי המערכת רוצה אותם ואינה חייבת להעסיק אותם (אין קביעות בהיקפי משרה כאלו). לקיחת השעות מהם לא תועיל אלא תזיק.

3) מורות רבות רוצות חצי משרה כדי להקדיש לילדים שלהן.
הכרח אותן למשרה מלאה וייתכן והפסדת אותן. זה מקטין את כמות העובדים שמתוכם תוכל לבחור.

4) למה שלא תתן למורה לעבוד באיזה גודל משרה שהוא רוצה. מורה במשרה וחצי יכול היום להרוויח 8000 ברוטו ויותר.

5) בא נגדיל את השכר ב 50% ונתן למורה 12000 ש"ח, כיצד זה יתחרה במשכורת שאנשים אלו יוכלו לקבל כעורכי דין, רו"ח, תכנתים וכו'?

6) כמובן שבשנים הראשונות איש לא יתן למורה משרה וחצי עד שיוכיח את עצמו. כלומר הבעייה היא אולי משכורת כניסה נמוכה, בעייה בכל מקצוע הדורש מיומנות גבוהה.

7) אם נותנים למנהל לבחור את המורים, הרי שכבר היום יש לו מגוון רחב לבחור ממנו. התוספת של מורים פוטנציאליים שתצטבר בגלל העלאת המשכורת היא שולית. היא לא תמשוך הרבה אנשים שיכולים להרוויח הרבה יותר בחוץ.

8) איני מבין איך הקטנת את הכיתות ואיך זה נכנס לעניין? הקטנת הכיתות תעלה הון עתק. היא צריכה להעשות על ידי קיצוץ שעות הלימוד או שכר המורים או שניהם.

9) משרת המורה כפי שהיא מוגדרת היום הינה בלתי אפשרית בעליל גם למנהלי הבנקים למרות מוצלחותם. איני חושב שיש יותר מ 1% - מקסימום 5% מהאוכלוסיה אשר מסוגלים להיות דמויות משמעותיות לתלמידים, למשוך אותם אל הלמידה, ללמדם ולחנכם ולהביאם לאהבת דעת בכיתה של 35 ילדים.
מכיוון שצריך 100000 מורים שזה 5% מכח העבודה בישראל אין לך מנוס אלא לשנות את מערכת החינוך כדי שהמורים יוכלו להצליח.

10) אין מנוס מתחרות כשכל הורה בוחר את בית הספר של ילדו ואין חסמים על פתיחת בתי ספר. בלי זה הכל קשקוש שנועד לאפשר לכבוד השרה להגיע למשרד החוץ כמושיעת החינוך בישראל. ברגע שהיא תגיע לשם יהיה שר אחר שיספוג את הבוץ ויעשה תעלול אחר כדי להביא את הציבור לתמוך בו כי אוטוטו מגיע המהפכה המיוחלת.
לבנת צודקת כפוליטיקאית. מערכת החינוך לא מעניינת אותה. 223677
במאי התפרסמה התוכנית הלאומית לחינוך, נדמה שזה עבר כאן בלי התייחסות.

עיקרי התוכנית לטעמך?
לבנת צודקת כפוליטיקאית. מערכת החינוך לא מעניינת אותה. 223764
תודה על הקישור.
מכיוון שמעורבב פה המון אמירות, שוליות, חיוביות ושליליות, קשה לראות מה יקרה.
אנסה לתת מספר התייחסויות:

א) העברת תקציב בכסף למנהלים ומתן אוטונומיה רחבה לשימוש בו (כולל פיטורי מורים). זה צעד חיובי מאוד חשוב. לא כתוב במפורש שתהיה תחרות בין בתי הספר הממלכתיים ואם זה לא יהיה הרי שצעד זה יהיה בעל משמעות קטנה אבל עדיין יש בזה ערך.
אם יהיה תחרות זה חשוב מאוד.

ב) החמרת האפשרות לפתוח בתי ספר פרטיים. זה רע. אם תהיה תחרות בין בתי ספר אזי קבוצות הורים יוכלו להתחבר לבתי ספר כקבוצת צרכנים וכך לדאוג למסלולי לימודים דמוקרטיים ואחרים.
אני רק מפחד שגם לזה המדינה תפריע על ידי הגבלת תשלומי הורים, דרישת תוכניות ליבה וכו'.

ידוע לי שבאטלנטה היה בי"ס כושל שעל מנת להתחרות הפך לבי"ס מנטסיורי וכך הצלח למצב את עצמו. דבר דומה קרה בארץ עם בי"ס שבח ועם בתי"ס יסודיים דתיים בחיפה באיזורים של נדידת אוכלוסין. למערכת היה אינטרס מאוד חזק לתגבר בתי"ס אלו ולכן נתנו להורים את מה שרצו כדי שיבואו לשם.

ג) השינויים בהכשרת המורים זה שטויות. זה יצמצם את מאגר המורים ויצמצם את מאגר המורים המעולים המדודל גם כך. מכיון שהכשרת מורה זה דבר קשה מאוד תוספת של תואר לא תשנה כמעט דבר ‏1.

ד) מעבר ל 5 ימים זה טוב. זה יפתח שוק אמיתי לפעילויות בימי שישי. שוק בלתי תלוי במפלצת הנקראת משרד החינוך.

ה) לימודים עד 4. אולי זה חיובי אבל לא משמעותי.

ו) לגבי משכורות מורים כתבתי למעלה.

ז) שינוי מבנה השליטה. אשרי המאמין. מעבר לזה, יש בזה יתרונות בעיקר תקציבים.

1 בסדר. אז זה יצמצם את מספר המורות שחושבות שרחל המשוררת קבורה בקבר רחל על הר הבית. אבל בשאר האספקטים (חביבות לילדים, יכולת הקשבה לכל ילד, שליטה בכיתה, דינאמיות) זה לא ישנה.
לבנת צודקת כפוליטיקאית. מערכת החינוך לא מעניינת אותה. 223819
לימודים עד 4 כוללים את כל המערכת המסורבלת של ארוחות צהריים ממוסדות. המון כסף הולך להשפך שם לפחי האשפה.
לבנת צודקת כפוליטיקאית. מערכת החינוך לא מעניינת אותה. 223829
אגב, לא מדובר בלימודים עד 4.
מדובר בשהיה של המורים בביה"ס למשך יום עבודה נורמלי, במסגרתו הם ישלימו את כל המטלות שהם עושים כיום "אחרי העבודה" (הכנת שיעורים, בדיקת עבודות, ישיבות צוות, שיחות עם הורים וכו' וכו'). מבחינת המורים (ובעיקר בני משפחותיהם(1)) - חלום רטוב.

__
(1) מפי הסוס
לבנת צודקת כפוליטיקאית. מערכת החינוך לא מעניינת אותה. 223836
נו באמת? הם ימשיכו לעשות הכל בבית. בנוסף לשהות בבית הספר.
לבנת צודקת כפוליטיקאית. מערכת החינוך לא מעניינת אותה. 223917
Tell me about it
לבנת צודקת כפוליטיקאית. מערכת החינוך לא מעניינת אותה. 223935
אתה טוען שעד עכשיו הם לא עשו את המטלות אז תגיד.

אתה טוען שהם לא עשו עד עכשיו אז תגיד.

אם אתה טוען שב 10 השעות הפנויות בבית הספר הם יספיקו לדבר עם ההורים (בייחוד אלו שהם מורים באותו בי"ס), לבדוק מבחנים, להכין שיעורים וכו'. לדעתי הגזמת.
לבנת צודקת כפוליטיקאית. מערכת החינוך לא מעניינת אותה. 223995
מעולם לא טענתי שהמורים לא עשו את המטלות שלהם, להיפך, טענתי שהם עשו אותן בבית.
אם, לפי המלצות ועדת דברת, יגדילו את היקף המשרה של מורה מ24 שעות בביה"ס, מתוכן 21 בכתה, ל40 שעות בביה"ס, מתוכן 24 בכתה, הם יעשו חלק קטן יותר מעבודתם בבית. יתרה מכך, תהיה להם כל הלגיטימציה שלא לבצע אף חלק מהמטלות שלהם בבית.
לבנת צודקת כפוליטיקאית. מערכת החינוך לא מעניינת אותה. 223996
הכוונה היא כמדומני 28 שעות בכיתה. נוכחותם בבית הספר תאפשר להם להיות ביותר קשר עם התלמידים וזה בהחלט טוב. ספק בעיני אם יספיקו באופן משמעותי לעשות את כל הנדרש בביה"ס.
אבל סה"כ אני מקבל שיש פה כיוון חיובי. השאלה היא אם זה שווה את הכסף.
190737
נהדר לימור לבנת המשיכי כך כמה שיותר חופש יותר כייף אהה וגם תעשי שמותר רק 2 מבחנים גדולים בשבוע בבקשה!!! ו-‏5 ימים זה באמת טוב צריך בחיים קצת חופש
190738
אני גם מסכימה איתך הילדים צריכים קצת חופש הם עובדים מאוד קשה
אז מה אם קנינו תארים? 190986
עשרות מורים ומנהלים קנו תארים אקדמיים מזוייפים של אוניברסיטה במולדובה. בחקירתם הודו המורים ברכישת התארים ולא הבינו מה פסול בזה, משום שהתארים נקנו "לצרכי שכר" בלבד.

לפטר אותם, לכתוש אותם ולדרוש מהם להחזיר כל אגורה שחוקה שהם קיבלו עבור הרמאות הזאת.
והם אמורים לחנך את הילדים?!
מאוחר מדי 190989
הם כבר חינכו את הילדים:
אז מה אם קנינו תארים? 190993
כן, המורים האלה ראויים לכל מה שאמרת. אבל גרועים מהם החכמולוגים שפורצים פרצות בגודל כזה בפני הגנבים בפוטנציה. מי שהחליט להכיר לצרכי שכר בתארים שאינם מוכרים ע''י המל''ג הוא אולי לא גנב, אבל הוא אידיוט.
אז מה אם קנינו תארים? 191626
אתה לא יכול ככה סתם לקרוא לו אידיוט.
אולי הוא קנה כבר איזה תואר או שניים..
בעצם אתה כן יכול.
תבורכי על היוזמה החשובה 214459
כאם לילדים בגיל היסודי אין לילידי שום ידע כללי וכן הידע הנלמד בכיתה אך ןרק על מנת להעביר את השיעור ולא משונן כלל
אני יודעת מכיון זאת שילדי לקראת המבחנים אינם יודעים כלום
ואני צריכה לשבת וללמדם מא ועד ת.
יוזמה 214503
ולמה את חושבת שהרפורמה הזאת תשנה במשהו את בית הספר בו ילדייך לומדים?

מהו המנגנון בו את תולה תקוות?
225925
שתי הערות 226064
1) הדרמטיזציה של התקשורת מתאימה למערבונים עם טובים ורעים. במציאות זה לא בדיוק כך. הבעיות אינן רק בגלל שיטת ההוראה. ספק בעיני אם זה בעיקר כך.
יש בעיות של משמעת, של מבנה הכיתה, פסיביות התלמיד ועוד ועוד.

2) היוזמות הפרטיות של פרופסור באוניברסיטה אולי מצליחות לעשות משהו. ברוב המקרים, יוזמות פרטיות נחנקות על ידי המערכת השונאת שינויים ויותר מכך שונאת שמישהו מבחוץ ינסה לשנות. כל עוד יש בידי המערכת את הכח למנוע מאנשים לחדש יוזמות כל הדיבורים על התנדבות של אנשים לעזור אינם שווים הרבה.
ימי לימודים בישראל ובעולם 230751
מכיוון שנושא זה עולה מידי פעם בדיונים על מערכת החינוך הישראלית, הנה כמה מדינות להשוואה.
ימי לימודים בשנה:
סין 251
יפאן 243
דרום-קוריאה 220
ישראל 215
רוסיה 210
גרמניה 210
שווייץ 207
תאילנד 200
סקוטלנד 200
הולנד 200
ארה"ב 180
---------
ממוצע של הנ"ל: 212
אז הכמות בסדר. עכשיו רק צריך לעבוד קצת על התוכן ואנחנו מסודרים.
ימי לימודים בישראל ובעולם 230840
ומה אם אורך יום הלימודים? בישראל ימי הלימודים הם קצרים למדי, במיוחד בכיתות הנמוכות.

צריך לספור שעות לימודים (או שעות שהות בבית הספר, או מה שלא יהיה), ולא "ימים" באופן כללי.
ימי לימודים בישראל ובעולם 230847
צודק, אם כי איני יודע כמה יעילות שעות הלימודים המאוחרות.
ימי לימודים בישראל ובעולם 231355
אני חושב שהשעות המאוחרות מוקדשות לעשיית שיעורים ושאר עבודה אישית. למה זה יותר טוב מאשר לעשות שיעורים בבית? א. כי ממש עושים שיעורים. ב. כי עושים אותם בסביבה שהיא קצת יותר מותאמת לעניין, ולא כשהחבר'ה קוראים לך למטה לשחק כדורגל.
ימי לימודים בישראל ובעולם 231412
אני למדתי במקום שסיפק שעות כאלה (לא בדיוק כאלה, אבל בערך), ואני יכול להעיד שזה לא יותר מבזבוז זמן. אותם אלה שבמילא למדו בשעותיהם הפנויות, עשו זאת גם בשעות האלה. האחרים סתם התבטלו, רק עם שמירה של המורים.
ימי לימודים בישראל ובעולם 230841
לתלמידים האמריקאים יש חופשה של חצי שנה? לא פלא שהם כל כך טיפשים.
ימי לימודים בישראל ובעולם 232042
בטח התכוונת ''בממוצע''.
ימי לימודים בישראל ובעולם 232045
לא במדגם שלי.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים