בוב דילן זכה בפרס נובל לספרות 3753
דילן זכה - ועולם התרבות כמרקחה.
פרס נובל לספרות לשנת 2016 יוענק למוסיקאי, היוצר, הזמר והמשורר בוב דילן - כך קבעה והכריזה האקדמיה השוודית בשטוקהולם. בין נימוקיה: "דילן העניק פרשנות פואטית חדשה למסורת כתיבת השירים האמריקאית", "במשך 54 שנות פעילותו המציא דילן את עצמו מחדש ויצר פעם אחר פעם זהות חדשה".

עם פרסום ההחלטה, כאילו הוצת מחדש המאבק ארוך הימים בין תרבות "גבוהה" ל"נמוכה", והתקשורת מלאה תגובות של מצדדים מתלהבים מול המקוננים על אובדן הספרות והשירה כפי שהכרנו אותן עד היום.

הזוכה עצמו, באקט דילני מאין כמוהו, עדיין לא החזיר טלפון.
קישורים
המשורר בוב דילן
מצדדים
מתלהבים
עדיין לא החזיר טלפון
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

בריון השכונה כמשל 685170
בריון השכונה, הוא בסך הכל אחד
אויביו טוענים "אדמותינו שדד"
הקיפוהו בערך מיליון לאחד
אין לו לאן לברוח, הוא תמיד לבד
הוא בריון השכונה.

בריון השכונה רק לשרוד מתאמץ
מושמץ ומגונה כי עדיין לא מת
להילחם לא אמור, הוא צריך עור של פיל
רק לשכב ולמות כשאת דלתו כל איש מפיל
הוא בריון השכונה.

בריון השכונה, גורש מכל מקום
נדד כפליט, מוכה ועירום
משפחתו התפזרה, עמו נרדף נרדף והושמד
עומד למשפט, רק על כך שנולד -
הוא בריון השכונה.

כנופיית לינץ' חיסל, הנשיא מיד צלצל
נשים זקנות גינו אותו, דרשו שיתנצל
כשהשמיד ת'פצצות שאליו נועדו
אף אחד לא שמח
"באשמתך!" הם אמרו
לבריון השכונה.

לא כדאי להמר, הסיכויים די קלושים
שיציית לחוקים שאותם הם קובעים
כי גרדום לפניו, קנה אקדח בגבו
ולכל מטורף יש רשיון להורגו
בריון השכוה.

אין לו בין ברית, שיגיד מילה טובה
כל דבר בא עם מחיר בשבילו אין אהבה
"קח נשק מיושן" הם זורקים לעברו
אבל לא תמצא אחד שיבוא ללחום כאל לצידו
הוא בריון השכונה.

הוא מוקף פציפיסטים שחולמים על שלום
"רק לא עוד דם!" זועקים למרום,
בזבוב לא פוגעים
אם פגעו חיש בוכים
"שהבריון כבר ירדם" הם יושבים ומחכים
הוא בריון השכונה.


כל ממלכה ששעבדה אותו חלפה,
מצרים ורומא, גם בבל הגדולה
במדבר יצר גן-עדן, הפריח שממות
במיטה רק עם עצמו, בו איש לא ישלוט
הוא בריון השכונה.

ספריו הקדושים נרמסו זה מכבר
כל חוזה שחתם לא שווה ת'נייר
מכל מה שהושלך הוא יצר הצלחה
לקח חולי ומכאוב ועשה מהם ברכה
הוא בריון השכונה.

אמרו לי כעת, אינכם חבים לו דבר מה?
"כלום" הם קוראים, "הוא רק רוצה מלחמה!"
גאווה, דעה קדומה, טיפשות למכביר,
לטורפו הם אורבים ככלבים זבי ריר
בריון השכונה.

מה כל פשעו, שצלקות הוא עוטה?
המזהם הוא כוכבים? הנחלים הוא מטה?
בריון השכונה, על הגבעה ניצב
עוצר את השעון, הזמן עומד עכשיו
בריון השכונה.

------------------

מסקנה- עדיף בריון חי על כל מה שמת.
בריון השכונה כמשל 685178
שאלת הבהרה קטנה - התרגום הוא שלך?
בריון השכונה כמשל 685179
לא.הועתק משירונט.תרגם אורן פרבר.
הא כן.ויש לתת קרדיט כמובן למתרגם.
בריון השכונה כמשל 685181
אכן, לכך כיוונתי.
דילן בעברית 685192
ואם כבר בתרגומים עסקינן, עיתון הארץ טרח לתרגם שני שירים, יפים יותר ופוליטיים פחות מהנ"ל.
התרגום לשיר השני, שהוא אחד מהאהובים עלי אצל דילן, לא מושלם לטעמי, אבל בכל זאת.
דילן בעברית 685232
סיפרו לי - שאהוד ברק שאל את השכונה משיר זה.
בריון השכונה כמשל 685214
מה שם השיר במקור ? יש ביצוע מלודי או שיש רק ליריקה ?

בכל אופן שיר יפה (לא חושב שיש טעם לתת פרשנות ליצירות אמנות לכן אמנע).
Neighborhood Bully 685384
בריון השכונה כמשל 685399
השיר עוסק ביהודי הציוני?
לא נפלתי מכיסא.
בריון השכונה כמשל 685401
לא חושב שזה הפירוש במקור
בריון השכונה כמשל 685407
לדעתי, זה הפירוש במקור. לאחר תקופת הנצרות של דילן (דילן הכריז על עצמו כנוצרי ש"נולד מחדש") ובה הוציא 2 תקליטים נוצריים, היתה לדילן תקופה "יהודית" שבה יחד עם השחקן הארי דין סטנטון (לדעתי לא יהודי), התקרב לחוגי חב"ד. https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&am...

אפרופו, פרס נובל לספרות לבוב דילן, יתכן שזה אני, אבל לדעתי חוט של עצבות משוך על הבחירה הזו. האם יתכן שהיא אומרת שלא נמצא אף סופר של ממש שנמצא ראוי לפרס?
שני יהודים בשכונת הנובל 685410
רבים העלו את התמיהה במה זכה דילן לעומת למשל לאונרד כהן, שהוא ללא ספק משורר טוב ממנו.
נראה לי שכאן דוקא בחרה האקדמיה נכון. לאונרד כהן, שהוא משורר טוב ואמן פולק רוק אולי טוב מדילן, הוא, עם כל ייחודו, גם אמן קונבנציונלי לחלוטין. שיריו עוסקים ברובם באהבה הרומנטית ואף אלו שלא, מתכתבים עם השיר הרומנטי (למשל השיר "מגדל השיר" העוסק במשורר ושירתו הוא בעצם שיר אהבה לשירה "I'll be speaking to you sweetly \ From a window in the Tower of Song"). גם מבחינה מוסיקלית כהן די שמרן. המוזיקה שלו כוללת השפעות של ג'ז ומוסיקה מזרח וים תיכונית, אבל גם הן באופן מינימליסטי. הטענה הרווחת ביותר בין שונאי כהן היא על המונוטוניות שלו.
דילן לעומתו, מלבד היותו משנה הצורה העקבי ביותר שיש, הוא גם אבטיפוס של בוגרי תרבות הנגד. דילן היה ועדיין נגד כל דבר כולל תרבות הנגד עצמה. הזמרת ג'וני מיטשל כנתה אותו פלגיאטור ויש בכך מן האמת. דילן שאב את האמנות שלו מכל מי שהעריך כולל פרנק סינטרה. אם רצו חברי ועדת פרס נובל לבחור את אמן הפופ ההפכפך המהפכני והמגוון ביותר, הם בהחליט הצליחו.
שני יהודים בשכונת הנובל 685411
אני לא מחסידי דילן ולא משונאיו אבל משהו במשפט האחרון שלך מעלה שאלות:
דילן לא מוכר כיוצר פופ, ההפכפכות חיובית בעיני המתבונן והמהפכנות במלודיות או במילות שיריו (מהמעט שאני מכיר) לא באמת נושכת או מתריסה.
מדובר בפזמונאי ולא במשורר קלאסי ונראה שהשיקול המכריע היה ריענון הדימוי המעונב והחנוט בשיער פרוע ג'ינס וגיטרה.

זה מה שקורה כשמורות מכינות ערב גיבוש והמוטו המוביל הוא מגניבות.
שני יהודים בשכונת הנובל 685413
אני רק שאלה: אם כבר המציאו את פרס התמלילן היהודי האינטליגנטי עם המוזיקה המתוחכמת, איך זה שאף אחד לא זועק את זעקתו של פול סיימון? הייתי שובתת רעב מול הכנסת בנושא הזה, לו זה היה עוזר (אבל זה לא היה עוזר, לכן יש פה קופסת צימוקים וידה ידה ידה).
שני יהודים בשכונת הנובל 685415
הנמר מעליך ענה היטב בעצם גם לזה.

יתכן שסיימון הוא משורר ומוזיקאי טוב יותר (גם אני בעד, אף פעם לא סבלתי את דילן), אבל דילן הוא איקונין תרבותי גדול יותר.
שני יהודים בשכונת הנובל 685419
למען האמת, כאשר כתבתי את הכותרת (שני יהודים), גם במחשבתי עלה מייד פול סיימון, שבאופן אישי, המוסיקה שלו אהובה עליי יותר משני האחרים. מהבנתי המוזיקלית הלא קיימת, נראה לי שמבחינה של מוזיקאי מקצועי, סיימון הוא הבכיר שבשלושה. גם מבחינה פוליטית וחברתית, נראה שסיימון הוא בעל אמירה יותר מורכבת ומתוחכמת מאשר דילן.
יחד עם זאת, אין לי אלא לחזור על מה שאמרתי קודם. בסה"כ, גם סיימון וגם כהן נכנסים יפה תחת הכותרת של בדרן ואף אחד לא יפול מהכסא אם הם יפתחו קופה באחד ממועדוני לאס וגאס. דילן איש ההפכים, הוא היחיד ששובר כל מסגרת שמנסים להלביש עליו. כאמן, דילן חרג לא רק מהגדרת הבדרן (entertainer), אלא אפילו מהגדרת הזמר. ידועים הבדיחות על יכולתו המוגבלת כזמר ועל קולו הצפרדעי. דילן המבולבל וההפכפך, שהקפיד להרחיק מעליו כל מי שניסה להאליל אותו, הפך בכל זאת לדובר של דור שלם, מבולבל והפכפך לא פחות ממנו. בסופו של דבר, דילן הוא יורשם האמיתי של וודי גאתרי וג'וני קאש כאחד, דבר המבליט את דמותו כתמלילן ומוזיקאי כאחד. האליטיסט הבודד הזה שהקפיד לבעוט ולהסתכסך עם כל חסידיו, עדיין הצליח להשאר זמר העם של האמריקנה וזאת מבלי להפוך לזמר כפיים מסוג זמרי הקאנטרי והפולק-קאנטרי. למרות שהדבר כנראה בלתי אפשרי, אני לא יכול להמנע מלפחות לנסות להסביר את סוד הסתירה הבלתי-אפשרית הזו. בניגוד לקודמיו שהוזכרו, דילן פועל בתקופה בה ארה"ב היא חברת מהגרים שאין בה יותר מרכז שליט ומוביל. אתה לא יכול להפוך לדובר של כל אוסף הקהילות הזה, אם אתה פועל בתוך תחום ההגדרה של מוזיקה של כל קבוצה שהיא. רק מוזיקאי מהפכן מתמיד ובלתי מובן או נרגע כמוהו מסוגל לדבר אל כל הקהילות המתחרות והמסוכסכות הללו.
Paul Simon on Bob Dylan: "I usually come in second to (to Dylan), and I don't like coming in second. In the beginning, when we were first signed to Columbia, I really admired Dylan's work. The Sound of Silence wouldn't have been written if it weren't for Dylan... ". Simon said that over the years Dylan comparisons became increasingly frustrating: "One of my deficiencies is my voice sounds sincere. I've tried to sound ironic. I don't. I can't. Dylan, everything he sings has two meanings. He's telling you the truth and making fun of you at the same time. I sound sincere every time."
שני יהודים בשכונת הנובל 685420
נ.ב. נזכרתי בקלישאה ששמעתי בזמנו על פול סיימון. כאשר נערך קונצרט ההמונים הפתוח של סיימון וגרפונקל בסנטרל פארק של ניו-יורק, נאמר שבין עשרות אלפי הנוכחים במופע, הפרצופים השחורים היחידים היו של סוחרי הסמים. קשה לומר שדילן הוא הזמר הלבן המקובל על הקהילה השחורה בארה''ב, אם יש משהו כזה, אבל העובדה ששימש גיטריסט של זמר הבלוז ג'ון לי הוקר נותנת לו הכשר אפילו אצל שחורופיל קנאי כמו ערן סבאג.
שני יהודים בשכונת הנובל 685423
גם אני אוהב את פול סיימון שראוי יותר כמוסיקאי לפי הקריטריון שציינת.
הכניס למיינסטרים האמריקאי את אפריקה -ומהדלת הראשית.
דבר שבשעתו נראה למומחים מהפכני יותר מהשינויים שדילן ביצע לאורך הקריירה ‏1.

____
קטעי הקישור של ערן סבאג מזכירים את הקופות בסופר מרקט, מבאס וחייבים לעבור שם.
צורם בחוסר אותנטיות. מפוחית צבועה בחלודה. מזוייף, נרקסיסט ומעלליתסעיף כי מדובר בהרשלה מכור לטריוויה.
אני לא מכיר ראסטפארים לעומק ומהטיפוסים שפגשתי בסוואטו ז"ל (ליד קולונוע פריז ז"ל) לא התרשמתי שאיסוף נתונים במטרה להפריח אותם לראווה היה הספורט שכיח.
הרוב עסק בשכחה תוך כדי מחיקת נתונים והפרחת עשן. במקרה זה גם הספורט החביב על הבלוזאים העבריים שאני מכיר בהחלט.
סבאג הוא אפסן נתונים שצריך להשמיע מוסיקה ב- 90% מהזמן במקום לייבש את האוזן בקולו העורבני.
קוטנר מביא אותך לבאר תוך שלושה צעדים ועוזב אותך ללגום בנחת.
קלאסה מול באסה. כמובן שביקורת בונה.

1. פולק, רוק, ריתם אנד בלוז, בלדות, רוקנרול, פולק אנד בלוז, רוק אנד פולק- פולקרוק!
שני יהודים בשכונת הנובל 685426
אכן סיימון הכניס למיינסטרים האמריקאי את אפריקה (והייתי מוסיף האמיתית).
שים לב, האלבום המפורסם של סיימון "גרייסלנד" שחלק גדול בו היה שיתוף פעולה עם מוזיקאים דרום-אפריקניים, זיכה אותו בעיקר בחרם של הקהילה השחורה בארה"ב באשמת הפרת החרם על דרא"פ. דבר זה בפני עצמו לא צריך להפתיע: היחס של השחורים בארה"ב בכל הקשור לאפריקה האמיתית, הוא אמביואלנטי מאז ומתמיד, מסיבות מובנות (הנשיא קלינטון למשל לא זכה לשום תמיכה מן הקהילה השחורה בעניין מעורבותו הכושלת בסומליה). אבל במקרה של סיימון, לא בכך מדובר. לקהילה השחורה יש יחס אמביואלנטי לזמרים לבנים רבים למשל פרנק סינטרה או אלביס פרסלי, אבל סיימון זר להם לחלוטין ואני לא חושב שהמצב שונה בקהילות המהגרים האחרות.
שני יהודים בשכונת הנובל 685442
לא ידעתי ובכל זאת, היחס של השחורים למוזיקאים ‏1 לבנים פחות רלוונטי לסוגיית ההשפעה המוסיקלית. מעבר לכך שאפשר לשנוא ולגדף אותו- ועדיין להיות מושפעים.

1. השחורים בארה"ב לא בדיוק מתלהבים מיהודים למרות שאם יש ציבור שהשחורים צריכים להעריץ זה אנחנו.
מדוכאים שפרצו את גבולות הגזענות.
שני יהודים בשכונת הנובל 685650
זה לא הנושא, אבל כדאי תמיד לזכור ולהזכיר ששאלת העבדות השחורה (בפרט בארה''ב) חורגת בהרבה מעבר לשאלת ''מדוכאים שפרצו את גבולות הגזענות''. אי אפשר להשוות את ההיסטוריה של השחורים להיסטוריה של היהודים, האסייאתים או הקתולים בארה''ב. אין ספק שהחוקים בארה''ב בתקופות שונות הפלו לרעה את יהודי ארה''ב, אבל קשה לי לקבל את תיאור היהודים כ''מדוכאים'' בכל תקופה שהיא בהיסטוריה של ארה''ב, אלא אם אתה רוצה לתאר את הפליטים של היום באירופה וכאן כ''מדוכאים''.
מבחינה היסטורית, מעניין לציין כי היחסים הלא-נוחים בין שחורים ליהודים בארה''ב, ראשיתם עוד בתקופת העבדות והם בודאי החמירו בתקופת שחרור העבדים (משהו כמו היחסים בין הודים, צבעוניים ושחורים בדרא''פ).
שני יהודים בשכונת הנובל 685662
כיוונתי לדיכוי יהודים בעולם ולאו דווקא בארה''ב.
מוזר שטינת השחורים לא מופנית כלפי הערבים שצדו וסחרו בעבדים אלא כלפי עם שנרדף בגזענות לא פחות קשה וכנראה שיותר.
ואתה צודק, זה לא הדיון.
שני יהודים בשכונת הנובל 685776
סוחרי העבדים הערבים זו תעמולה מגוחכת ש''המציאו'' חבריך. אין שום קשר בין סחר העבדים הערבי שהתנהל במשך מאות שנים במזרח וצפון אפריקה, לבין סחר העבדים עם האמריקות שנוהל ע''י סוחרים שחורים באפריקה וסוחרים פורטוגלים ובריטים. לחבריכם שונאי ישראל יש סיפור מקביל על סוחרי עבדים יהודים בצפ' אמריקה. היו כמה סוחרי עבדים בדרום ארה''ב, אבל הללו היו בודדים ואין שום הצדקה לתאר את סחר העבדים כעיסוק יהודי.
שני יהודים בשכונת הנובל 685778
כדאי שתחליט- או שתעמולה מגוחכת המציאה יש מאין את קיומן של סוחרי עבדים ערבים או שעשרות מליוני עבדים ניצודו ונמכרו ע"י ערבים.
בתרבות האסלאם השחורים נחותים והערבים מנציחים חוקים ונורמות של העולם הקדום עד היום בניגוד גמור ליהודים שייבאו בעמל רב יהודים שחורים לארצם ולכן הטינה ליהודים ואימוץ הנראטיב הפלסטיני מעלה שאלות.
חבל שגם את ויקיפדיה באנגלית השחיתו הציונים:
From Arab literature, manifestations of racism and racist discrimination subsequently followed within the Arab world
ספחת 685802
שוקי כרגיל,עדין וסולידי מידי."אתם" "אנשים" נוראים ,"חבריך" לא רק "המציאו" את סחר העברים הערבי,הם גם מתחזקים את המטריקס,המציאות המדומה שאנחנו חיים כיום! שבה לכאורה יש עבדים "כיום" במדינות ערביות.
ואף גרוע מכך העלימו את העבדות ממדינת היהודים! (שכולם יודעים שהם הגזע הנחות והמושחת ביותר ואין סיכוי שאין אצלם את העבדות הנוראית ביותר).
לא ניתן לכם להפיץ דיבה ושקרים על האומה הערבית הגדולה האדירה והאמיצה!
שני יהודים בשכונת הנובל 685812
כלומר, היה סחר בעבדים בתוך אפריקה עצמה, והוא נוהל ע"י ערבים.
האם שחור שנמכר לעבדות בתוך אפריקה ע"י ערבי היה צריך לשמוח על ששיחק לו המזל והוא לא נמכר לחו"ל ע"י לא-ערבי?
שני יהודים בשכונת הנובל 685435
א. אבל הנובל היה על המילים, לא על המוזיקה, ועל כן לדילן מגיע יותר מסיימון בתחום הזה וגו'.
ב. ובקשר למוזיקה - יופי שלפול סיימון היה אלבום עם סאונד אפריקאי אי שם באייטיז, אבל כמה מוזיקאים מאז ועד היום אתה יכול לומר שהושפעו מהאלבום הזה ויצירתם השתנתה בגללו? אפילו אם נשים את המילים בצד, כמות המוזיקאים והמבצעים שיונקים ומושפעים מדילן ברמת ההגשה, הגישה, והסגנון עצומה לאין ערוך. רק בארץ די ברור שמאיר אריאל, דני ליטני, אביב גפן, עמיר לב, ובטח עוד רבים היו נשמעים לגמרי אחרת - אם בכלל - אם תוריד את דילן ממאגר ההשפעות שלהם. קל וחומר בארה"ב ובריטניה, שגם מרוחב היריעה וגם מקוצר הידיעה אמנע מלהתחיל אפילו בלפרט רשימה דומה‏1 עבורן.

1 אבל אתן אחד שקרוב ללבי במיוחד - בלי דילן אין קנופלר. ואידך זיל גמור.
שני יהודים בשכונת הנובל 685438
להגיד שסיימון הכניס את המוזיקה האפריקאית למיינסטרים באלבוס גרייסלנד, שיצא ב-‏1986!, ולהתעלם למשל מאלביס פרסלי, שלא לדבר על ג'ורג' גרשווין (אם תרצה, גם "משלנו", ששילב חזנות וגוספל) זה שכתוב רבתי של ההיסטוריה.
שני יהודים בשכונת הנובל 685446
נראה שלא הבנת את הטיעון שלי.
שני יהודים בשכונת הנובל 685448
תסביר, בבקשה.
שני יהודים בשכונת הנובל 685455
הטיעון התבסס על זה שמישהו (אחר) ציין את התרומה המשמעותית לש סיימון בהכנסת המוזיקה הנ''ל למיינסטרים, בעוד אני ציינתי מולו שהתרומה של סיימון לא כל כך משמעותית.
שני יהודים בשכונת הנובל 685500
כן. אני לא מתמצא יותר מדי לומר עד כמה היתה לו השפעה להצגת המוזיקה מאפריקה למיינסטרים (כמו למשל מה שצפריר כתב). ואולי בעצם, אי ההתמצאות שלי היא מעין אינדיקציה לגודל של ההשפעה.

אני דווקא זוכר להקות שהיו די מפורסמות בישראל, ובהתאם אני משער גם באירופה, של נגנים ומוזיקה מאפריקה או עם השפעות חזקות מאפריקה, עוד בשנות השיבעים. למשל אוסיביסה (מי שצייר את עטיפות התקליטים שלהם היה רוג'ר דין שהתפרסם כצייר העטיפות והחוברות לתקליטים של יס).

להקה אחרת שאהבתי מאותו סגנון, כמי שאוהב את סנטנה, היתה באראבאס.
שני יהודים בשכונת הנובל 685533
לא חושבת שהעיקר ב"גרייסלנד" היה כניסת המוזיקה האפריקנית למיינסטרים. אלא על הפתיחות למוזיקת עולם בכלל. בעיקר דיברו אז, אאז"נ, על ההתנסות המוזיקלית של סיימון, על השפעות הדדיות שלו ושל המוזיקאים האפריקנים, על השילוב המוצלח של הטקסטים המעודנים / אורבניים שלו עם הכלים והמקצבים השבטיים, וכולי. כלומר, לא המוזיקה עצמה (אף אחד לא התחיל לקנות אלבומים של איפי טומבי) אלא שילוב הכוחות.
שני יהודים בשכונת הנובל 685457
משיטוט קל בוויקיפדיה: מוזיקה של אפריקאים ולא דווקא של שחורים בארצות הברית.
שני יהודים בשכונת הנובל 685439
א. צודק.
ב. מאיר אריאל בהחלט נשמע כמי שהושפע (וגם הסביר) דני ליטני פחות אבל השאר לא נשמעים מושפעים ולך תדע כמה ואיך. בשורה התחתונה אני מסכים שדילן השפיע יותר.
1. קנופלר?
שני יהודים בשכונת הנובל 685441
קנופלר ניגן אצל דילן.
שני יהודים בשכונת הנובל 685443
למה אתה הורס בדיחות?
שני יהודים בשכונת הנובל 685445
זה לא הניגון, זאת השירה. כנגן, קנופלר הוא בליגה אחרת משל דילן.
שכחת את הגדול במושפעי-דילן: שלום חנוך. 685582
שכחת את הגדול במושפעי-דילן: שלום חנוך. 685584
מעניין, דוקא לא חשבתי אף פעם שדילן הוא בין ההשפעות העיקריות שלו. בתקליטים המוקדמים, שבלול למשל, ניכרות יותר השפעות ביטלסיות וקצת פסיכדלית סיקסטיז מאשר דילן, ועשור אחר כך הוא הרבה יותר רוקיסטי קשוח (מה שדילן מעולם לא התיימר להיות) מצד אחד, ועתיר הפקות מושקעות מצד שני, כשבדרך אפילו היו לו הבלחות בלוז.
בקיצור, אני מתקשה לזהות אצלו את הדילן. אולי בטקסטים.
שכחת את הגדול במושפעי-דילן: שלום חנוך. 685589
גם אני לא חושב שחנוך הושפע ממנו. מי שכן, הוא כמובן מאיר אריאל.
שני יהודים בשכונת הנובל 685425
תגידו, אתם כולכם השתגעתם? ליאונרד כהן שמדבר במקום לשיר ופול סיימון הפרווה גדולים בעיניכם מדילן בכבודו ובעצמו?

האיש שהכניס את מוזיקת הפולק (ובמידה מסוימת גם את הבלוז) לתוך הרוק הוא מוזיקאי חשוב פי כמה מכל שם אחר שתעלו בתחום הרוק.

האיש שהחל את פעילותו בתקופת משוררי הביט שמהם הושפע, שאלבומיו הטובים הם התנ"ך של הרוק (ולא אלה של הביטלס כפי שמקובל להגיד), ששיריו נלמדים באוניברסיטאות ברחבי צפון אמריקה ושחתום על שירים כDesolation Row, Tangled Up In Blue וShelter From The Storm ראוי בהחלט לכבוד של פרס נובל לא פחות ממשוררים גדולים ששיריהם מודפסים בספרים.
שני יהודים בשכונת הנובל 685427
אני לפחות לא בהכרח חולק עליך. אבל ...
"ליאונרד כהן שמדבר במקום לשיר" - היכן מצינו שבוב דילן זמר כזה גדול?
"ופול סיימון הפרווה" - אי אפשר להכחיש. אבל מטבח הפרווה של סיימון כולל את The Sound of Silence, American Tune, America
(באך לא היה אולי מהפכן גדול בתחום המוזיקלי כמו בטהובן ומוצרט. זה אומר שהוא היה מוזיקאי קטן?)
שני יהודים בשכונת הנובל 685430
הזכרת את באך בסוגרים לאחר השיר American Tune של סיימון בלי משים או בגלל שסיימון גם כתב את הלחן לקטע מהפסיון של מתיאוס?
שני יהודים בשכונת הנובל 685434
American Tune #Music [Wikipedia]
"The tune is based on a melody line from a chorale from Johann Sebastian Bach's St Matthew Passion, itself a reworking of an earlier secular song, "Mein G'müt ist mir verwirret," composed by Hans Leo Hassler. [...] Credit to the origins of the melody is given on his album cover."
שני יהודים בשכונת הנובל 685440
כפרפרזה על בורחאס, פול סיימון הוא זה שאיפשר את באך.
שני יהודים בשכונת הנובל 685583
זה בסדר, גם באך גנב את הקטע ממישהו לפניו.
שני יהודים בשכונת הנובל 685428
חותם על כל מילה.
שני יהודים בשכונת הנובל 685429
פול סיימון באמת ענק.
אולי אם הוא היה נראה יותר כמו לו ריד היו לוקחים אותו יותר ברצינות.

אבל דילן זה דילן, עם מסרים שדבררו דור (לא הדור שלי, הדור של אביו של אביב)
שני יהודים בשכונת הנובל 685444
...הוא מוזיקאי חשוב פי כמה מכל שם אחר שתעלו בתחום הרוק.
_________________
- אלביס, רייכרד הקטן, ג'ימי פייג', הנדריקס ורע מוכיח.
שני יהודים בשכונת הנובל 685447
אם אתה באמת רוצה להתחכם: אביב גפן הוא אפס.
שני יהודים בשכונת הנובל 685453
למה להתחכם ולמה אפס?
מוזיקאי מלומד וכשרוני שעושה דברים בינוניים. קורה.
שני יהודים בשכונת הנובל 685465
נראה לי שצפריר רומז למילות השיר, ומכאן ההתחכמות.
שני יהודים בשכונת הנובל 685472
איזה שיר?
שני יהודים בשכונת הנובל 685474
אם כבר להסביר בדיחה (שממילא לא הייתה כל כך מוצלחת): אביב גפן מעיד על עצמו, כידוע, שהוא אפס. מכאן שאם דילן הוא אומן איכותי, הוא לא יכול להיות איכותי פי כמה וכמה מגפן.
שני יהודים בשכונת הנובל 685475
כידוע למי? אתה לא מתבלבל עם בן ארצי?
שני יהודים בשכונת הנובל 685478
צודק. וגם הידע שלי בתחום שואף לאפס.
שני יהודים בשכונת הנובל 685479
כן, אנחנו מזדקנים.
שני יהודים בשכונת הנובל 685512
זה לא אביב גפן. זה בן ארצי.
ADVANCED ARITHMETICS 685520
הקול קולו של אביב גפן, עד כמה שאוזני מזהות.

אולי השיר ניכתב על ידי ארצי, לא מכיר מספיק את שניהם.

לפחות אין ספק שגפן הוא דור מזויין (שזה מתחת לאפס).
ADVANCED ARITHMETICS 685521
אז הבעייה היא באוזניים. גוגל יעזור לך להשתכנע, מובטחני.
שני יהודים בשכונת הנובל 685503
בוב דילן הוא אחד, יחיד ומיוחד ועומד בליגה משל עצמו. אלביס והנדריקס, יחד עם ניל יאנג, נכללים איתו בהר ראשמור של זמרי הרוק (הר ראשמור של להקות הרוק כולל כמובן את ג'ון לנון, פול מקארטני, מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס) אבל בעוד שאלביס היה איקון של הרוק'נ'רול הפשוט והראשוני שרק היווה בסיס לרוק, הנדריקס נחשב בזכות יכולות נגינתו ויאנג בכל גדולתו משני לדילן, דילן יחד עם הביטלס והסטונס הוא אחד מאבות המזון של הרוק. אלא שבעוד הביטלס הם יותר פופים והסטונס נעדרים את העומק הלירי של דילן, דילן בימיו הטובים שילב חדשנות רוקית לזמנה, ליריקה של משורר גדול והגשה קריינית יחודית.
שני יהודים בשכונת הנובל 685510
ליטל ריצ'ארד השפיע יותר מדילן, לדעתי גם אלוויס והחיפושיות משאירים אותו הרחק מאחור.

ליריקה של משורר גדול בעיניך. וועדת נובל שהעניקה לערפאת ואובמה פרס שלום. בספק אם ניתן למצוא שני מנהיגים שהרחיקו את השלום במזרח התיכון יותר משני המזיקים הצבועים.
שני יהודים בשכונת הנובל 685513
כשאתה אומר אותה ועדה, אתה מתכוון שאלו אותם אנשים עם אותו תחום שיפוט? תמהני.
ואפילו לשיטתך, אם כל החלטותיה פסולות מראש מאז 1994,מה זה קשור לדילן?
שני יהודים בשכונת הנובל 685525
ממלכת הנובל רקובה בלי קשר לוועדה כזאת או אחרת והעילאיות של דילן כפי שארז טוען מפוקפקת בעיני עד מאוד.
שני יהודים בשכונת הנובל 685531
פרס נובל לשלום מוענק על ידי הפרלמנט הנורווגי. פרס נובל לספרות מוענק על ידי האקדמיה השוודית.
שני יהודים בשכונת הנובל 685532
אני יודע, גם לשם כיוונה השאלה שלי.
שני יהודים בשכונת הנובל 685555
גם אני כיוונתי שלא משנה אם הפלצנים משוודיה או נורבגיה. הדינמיקה של המכובדות הארגונית זהה.
באירוויזיון השופטים החליטו באופן אובייקטיבי ובלתי משוחד להעניק לי 12 נקודות עבור ביצוע ל"נשיקה מהורד" של כלב הים רק בגלל שיש לי דיבור עם עוזרת המפיק.
שני יהודים בשכונת הנובל 685558
Don't be sealy.
שני יהודים בשכונת הנובל 685564
-you, you good you!

שני יהודים בשכונת הנובל 685534
בדיוק חשבתי לא מזמן שעם כל כמה שבכיתי על לנון בזמנו, לו היה ממשיך לחיות עד היום היה הופך לנודניק פוליטי בלתי נלאה שמיצה את עצמו מוזיקלית.

<מחללת קודש>
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685539
מצד שני באווירה הנוכחית, אולי היה מקבל את פרס נובל לשלום, כי הוא נתן לו צ'אנס.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685545
האחד אינו מוציא את השני.
גם אני התאבלתי על לנון בזמנו, אבל נראה לי ששניכם צודקים.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685548
התגובה שלי לא היתה ממש ברצינות.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685556
מתקשה להבין את הסיטואציה (ברקת ואתה לבושים שחור ממררים בבכי) אבל לא יודע אם כדאי לפתוח את העניין פן יסיקו שאני חסר רגישות.
ממש בכית. ברצינות?
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685570
עוד לא ידעתי לבכות אז, וגם לא יכולתי ממש ללבוש שחורים, אבל זו היתה הפעם הראשונה שחוויתי אבל. אבדן של דמות שהיתה משמעותית עבורי.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685597
היית גרופי כבד של הביטלס, לנון בלבד או גם וגם?
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685658
כשהייתי ביסודי דוד שלי ירד לאנגליה, והוריש לאבא שלי מערכת סטריאו טובה (רסיבר מרנץ כזה בדיוק) וחבילת תקליטים.
אז חוץ מאנדי ויליאמס הפלטרס וחצוצרת הזהב היו שם גם שני אלבומים שתפסו לי את האוזן מיד ולא הרפו.
האחד, בעוונותי, Arrival של אבבא, והשני אבי רואד, שהפך אצלי צדדים כמו חביתה אינסופית.
אחר כך גיליתי בערבוביה את שאר יצירתם, ולנון היה בעיני לא רק הכריזמטי אלא גם המשמעותי ביניהם. זה לא שלא אהבתי את יסטרדיי ופני ליין, פשוט יותר אהבתי את אני ארי הים ואת שדות תות לנצח.

אחר כך הייתי מאזין די אדוק (הקלטתי על קסטות) של מסע הקסם המסתורי (תוכנית רדיו) [ויקיפדיה], אבל כבר התמכרתי לפינק פלויד, ג'נסיס, לד זפלין, קינג קרימזון, טוקינג הדס ובואי.
התאבלתי על לנון כי הוא היה דמות שהשפיעה עלי, מה שאני לא יכול לומר על שאר המוזיקאים, מג'ימי פייג' עד פיטר גבריאל, מרוברט פריפ עד דיויד בירן. בבואי פשוט הייתי מאוהב.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685666
התאבלתי על לנון כי הוא היה דמות שהשפיעה עלי
_____________
אבל לפני אינטרנט, בקושי מצאנו מגזינים (Rolling Stones) שעלו הון, בערוץ 1 נאדה, יש את קוטנר שבטח סיפר מה שכבר ידעת ולכן אני לא מבין כיצד התגבשה הדמות וצמחה למימדים משפיעים ((לא רק עליכם.) ביסודי שמעתי גארי ניומן ומלבד תקליט אחד שהגיע לישראל, מילות השירים, קטע קצר משיר בהופעה ׁׁ(Living Ornaments 79) ששודר, וכמובן קוטנר אי אפשר היה להתרשם באמת מהפרסונה של האמן ובטח שלא להיות מושפע ממנה. הרי גדלנו בנתק שמנע ממעריצים להשיג תכנים ומידע על להקות בחו"ל. קצת מוזר, אנא עארף.

בסנטרל פארק נעמדתי בתום לב ציוני במקום מסויים כדי לתפעל את המינולטה 7000I ולקח זמן לפולנים שסבבו אותי לעבור מעיקומי אף ולחשושי נאצה להסבר דיפלומטי שהביאני לצחוק גדול. עומדים ומתבוננים על פסיפס בעצב רב משמעות. לט איט בי? לט איט די.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685678
וואלה לא יודע.
ככל שאני זוכר לא ראיתי אז את הסרטים של הביטלס, בטח לא קראתי מגזינים זרים, וההיכרות שלי עם האמן היתה בעיקר דרך שיריו, וקוטנר, כן, וכתבות בעיתונים. היו קטעי הקישור המפורסמים (אתם במושבים הזולים תמחאו כפים, והשאר תוכלו לקרקש בתכשיטים שלכם) ופרובוקציות השלום שהעמידו אותו בעמדה אחרת מאשר שאר האומנים הזרים שהכרתי, ואייבי נתן טחן לנו את Give Peace a Chance. והיו גם לא מעט שנים של קריירת סולו של כל יוצאי החיפושיות, כך שאף אחד לא היה צריך לספר לי איזה שיר של הביטלס כתב פול ואיזה שיר ג'ון. אני חושב שהיה בערוץ הבודד קליפ של "אימג'ן", וזהו, פחות או יותר.
ביום שלנון נרצח קוטנר עשה תכנית לזכרו (הקשבתי וגם הקלטתי על קסטה, זה היה בשש בערב אבל החשיך מוקדם וכבר היה חושך מוחלט בחוץ) ואז שמעתי לראשונה, אני חושב, את השירים האישיים שלו מאלבום הסולו הראשון (Cold Turkey ו Mother).
היה לי אז חלום שאני עוד אראה את הביטלס בהופעת איחוד יום אחד, וכשלנון נרצח נחתה עלי ההבנה שזה לא יקרה לעולם.
אבל אני לא חושב שהייתי מתאבל ככה אם היו רוצחים את פול או את רינגו. כנראה הערצתי את ג'ון.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685699
-לא נורא, אז הערצת את לנון.
קול השלום של אייבי לדעתי השמיעה הכי הרבה ביטלס ולנון.

קוטנר ראוי לקבל את פרס ישראל. עשה דברים טובים לציונים הצעירים ולעולם המוסיקה.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685693
היתה תקופה, לפני פרוץ הקוטנר, שהייתי מנוי על מגזין רוק. אני כמעט בטוח שקראו לו Rock והוא הגיע מגרמניה. הוא היה מודפס על נייר איכותי וכל חודש היה מצורף פוסטר גדול של אמן או להקה.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685700
קראת כנער גרמנית?
פוסטרים היו גם במגזינים ישראליים. להיטון, מעריב לנוער והיו עוד.
הפואנטה שלא היה חומר לבסס עליו היכרות כלשהי מעבר לשמועות בלתי מבוססות ממעריצים אחרים וקוטנר ובכל זאת הנוער הציוני נקשר בעבותות לדמויות מרוחקות ופלקטיות ונרעש כעץ צפצפה בסערה כשקיבל חולצה עם הדפס מחו"ל או פוסטר של 60X40. השיא שלחלק מהתקליטים לא צורפו מילים והניסיון לפענח את הטקסט מבעד למסכי הגיטרות, סיוט. מהבחינה הזאת הביטלס היו אכילים.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685716
להיטון, מעריב לנוער ורוק, רוק מתקדם זה בין נלעגות לחילול הקודש.

היו כמה תוכניות רדיו (ברקת פירטה למטה).

המגזין היה בעיקר בגלל איכות התמונות, הנייר והדפסה, במיוחד הפוסטר החודשי.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685739
- פרוגרסיב.
נשמע יותר מתקדם.
בתחתית 685841
ואם כבר הזכרנו את קוטנר, צפיתי הערב בסרט דוקומנטרי על רוברט וויאט Free Will and Testament. מצאתי רק את התחלת הסרט, למרבה המזל עם ביצוע נהדר לSea Song. הוא מבצע עם הלהקה עוד כחמישה שיריםושווה לחפש את הסרט ולו רק בגללם. וויאט מספר איך התאונה למעשה שיחררה אותו מבחינה אמנותית ואיפשרה לו לעשות מה שהוא רצה, לנגן "תווים" ולא רק לתופף. אשתו מספרת שהוא אף פעם לא מתלונן על היותו מרותק לכיסא גלגלים משום שהוא חי בתוך ראשו.
בתחתית 685854
נהדר!
לא מצאתי את הגרסה המלאה אבל השיטוטים הביאו אותי לעוד משהו משנות השבעים שמזמן מזמן לא שמעתי- האלבום June 1, 1974. ג'ון קייל בכינור, רוברט וואיט בתוף, מייקל אולדפילד בליד גיטאר, והמה הרחוב.
בתחתית 685856
וניקו מהוולווט (אז עם קייל) וקווין איירס מסופט מאשין (אז עם וויאט). קייל כמדומני מנגן בויולה.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685704
עשינו מה שיכולנו. לאהוד מנור היתה תוכנית בשם "עד פופ", שכללה לא רק פופ, והיה ניתן לראות שם קליפים וקטעי הופעות מחו"ל.
כשהייתי בתיכון, היתה גם תכנית של חצי שעה או שעה, אולי אהוד מנור ואולי אחרת (שכחתי), שהקרינה קליפים אלטרנטיביים של הרכבים כמו פרופגנדה, ארט אוף נויז וגם דמעות לפחדים שהחלו כלהקת אינדי, ועוד. אני ועוד שניים מהכיתה היינו הצופים היחידים, כך נדמה. היתה חשיבות עצומה לשעה הזו בשבוע, ממש מטען אמנותי לשאר הזמן.
ולפני כן? תכנית הרוק המתקדם של מנחם גרנית ואורלי מורג.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685738
בטח שצפינו בעד פופ ומאותה סיבה.
למיטב זכרוני שידרו גם קטעים מ- top of the pops הבריטית (לפני עידן ה- MTV).
לא זוכר את התכנית של גרנית ומורג.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685743
ותכנית הספורט בערבית היחידה ששידרה תקצירי מירוצי F1.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685748
ה"תכנית של חצי שעה או שעה" היא "עוד להיט", לא? עד פופ החליפה אותה, כמדומני.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685756
עד פופ אכן החליפה את עוד להיט. אבל התוכנית שהזכרתי היתה אחרת: קליפים מחו"ל בלבד, במוצ"ש אם אינני טועה.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685918
התוכנית של גרנית ומורג - את מתכוונת ל"קצת אחרת"? הסאבטייטל שלה היה "שעתיים של פופ מתקדם" (בכל זאת, עשור מאז דמדומי הפרוגרסיב). לקחתי טרנזיסטור קטן לטיולים השנתיים במדבר רק כדי לא לפספס את השעתיים הקדושות, ולו גם עם קליטה מרושרשת‏1.

1 זוכרים את הדילמה שקרתה לפעמים, אחרי שגימל עברו לסטריאו - לפעמים היו רשרושים, ואם היינו מעבירים למצב מונו אז הרשרושים התבטלו - אבל זה היה מונו?
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685921
1 בטח! זה אפילו היה קורה במערכות שמע יותר גדולות, אבל עם אנטנת fm לא מוצלחת.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685922
וואלה? היתה לנו האנטנה מפלסטיק שקוף שצמודה לקיר וסבלתי מאותה תופעה. מה היתה האפשרות המוצלחת?
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685933
לא יודע, אולי לקלוט דרך הכבלים או משהו כזה. לפעמים גם לנסות תדר אחר של אותה רשת.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685927
בהחלט, ''קצת אחרת''. יבורכו צדיקים.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685929
בועז כהן מתרפק על התכנית כאן.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685920
walrus = ניבתן.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685923
אבל אז לא קראו לשיר ''אני הניבתן'' (אוף נזכרתי בסרט המזויע של קוין סמית', בעע).
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685924
מה, קראו לו "אני ארי הים"? קטעים עם חיפושיות הקצב.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685925
כן. ו''לוסי ברקיע היהלומים'' במקום ''לוסי בשמים עם יהלומים'', ו''יער נורבגי'' במקום ''עץ נורבגי'' או בפשטות ''איקאה''.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685938
כן, כנראה שגם הארוקי מורקמי עשה את אותה השגיאה.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685652
יותר כמו ''דומעת ונכנסת לאוטובוס הריק בזמן טיול של התנועה כדי לפוש קצת''.
שני יהודים וגוי מפורסם יותר מישו 685667
אבוס עיינק.
מתיקות הנעורים הנוראית.
שני יהודים בשכונת הנובל 685581
יכול מאוד להיות. גם דילן הוא כבר מזמן לא מה שהיה בימיו הטובים וכך כל אמן. אבל זה לא גורע במאומה מהדברים הטובים שנתנו לנו.
שני יהודים בשכונת הנובל 685757
כזה למשל (אפרופו חלוקת פרסים הזויה):
שני יהודים בשכונת הנובל 686411
אני לא חושב. לנון היה גאון מוסיקלי כפי שמעידה במיוחד המוזיקה שיצר אחרי החיפושיות. בנוסף הוא היה אדם בעל אישיות מיוחדת במינה ולאו דוקא בכיוון האקסצנטרי. נכון שפעילותו יחד עם יוקו אונו היא מן הזן של "נודניק פוליטי בלתי נלאה", אבל מותר לחשוב שהאינטיליגנציה, השפיות וההומור שלו היו מונעים ממנו שקיעה לתהום הנדנוד והטרחנות.
יש לי גם מחשבות שניות בנוגע לפול סיימון, הטריומויר היהודי השני שעודנו בחיים. בחצות, נוהגים בערוץ 2 לבקש מסלב כלשהו לבחור שיר להשמעה. ביום בחירתו של טראמפ, בחר מאן דהוא להשמיע את אמריקה (Kathy's Song) של פול סיימון. על רקע השיר המשיכו הסלב וצמד המראיינים (עמליה דואק היתה אחת מהם) לקשקש. קולות הקשקוש התקשורתי שאין ממנו הפוגה, על רקע הקולות השמיימיים של סיימון וגרפונקל, משום מה הצית בי התפרצות חימה שפוכה על "חילול הקודש".
התמלילים של סיימון, הם לעיתים שירי מחאה, גם אם קשה מאד להבחין בכך (The Sound of Silence נכתב למשל בעקבות רצח הנשיא קנדי). המחאה של סיימון היא בד"כ לא-מחודדת ולא ממוקדת, כיאה לדורותינו שהם דורות בהם החלוקה לטוב ורע מטושטשת במיוחד. סיימון לא יכול להתחרות בחידוד ובחריפות הפוליטית-חברתית של דילן, אבל נראה לי שהוא עולה עליו בקלות בתחומים של מורכבות המסר והאסתטיקה של הטקסט, הלחן והביצוע.
מי שנוטה חסד לועדת הנובל משטוקהולם יאמר שהם בחרו באמן הנוקב והמשפיע יותר מבין השניים. אחרים, יחשדו שהועדה כדרכה הלכה בעקבות כותרות העיתונים והאקטואליה. פרס נובל עם כל יוקרתו, ככל הנראה עדיין יהיה שני למבחן הזמן והשרידות שיקבע מי מן השניים יזכר יותר כפסקול המחצית השנייה של המאה ה-‏20.
שני יהודים בשכונת הנובל 686419
מסכימה לגבי סיימון.

לגבי לנון, רק בשנים האחרונות הבנתי שאני בעצם מעדיפה את מקרטני (שזו עריקה לקווי האויב מבחינת כל חובב ביטלס, אז אל תספרו לחברותיי מהתיכון). גם לו יש אינטליגנציה, שפיות והומור, הוא רק השתמש בהם אחרת, ומעדיף במוצהר להציע התעלות וחדוות חיים על פני הצהרות פוליטיות וחשיפת השריטות הכואבות‏1. והכי רחוק שהגיע בנדנוד פוליטי לציבור היה תמיכתו בספר המתכונים הצמחוניים של לינדה.

1 לא שהצהרות פוליטיות וחשיפת שריטות ביצירה זה רע. אלא שתמיד אעדיף יצירה שיש בה גם התעלות סוחפת, וברוק פוליטי הרבה יותר קשה להגיע למעלה הזו.
שני יהודים בשכונת הנובל 686594
טוב, אני כנראה עשיתי את הדרך בכיוון ההפוך.
נראה לי, שמכלול יצירתו של מקארתני (להבדיל מזו של לנון) לאחר החיפושיות (להקת כנפיים) היא בבחינת "נדנוד פופי בלתי פוסק". מקארתני היה צריך את לנון. לנון פחות.
לזכותך אומר, שיכול להיות שמקארתני היה, סוף דבר, האינטליגנטי שביניהם והבין שהוא זמר ולא פילוסוף או גורו ולכן הפסיק להטיף/לומר לנו משהו על החיים שלנו והסתפק בתפקידו כיוצר יצירות פופ ובדרן. אני, אישית, אהבתי נתונה ללנון שלא התייאש. בחוש ההומור ובצניעות הבסיסית שהיתה לו, הוא כבר ידע שדעתו אינה שווה יותר מדעתו של כל אחד אחר, אבל את דעתו זו התעקש להמשיך ולהשמיע באופן המשפיע והמשעשע ביותר.
יתכן גם שאני מושפע מאפיזודה אחת ויחידה שאולי אינה מידת אמת למידותיו של לנון. באחד הסרטונים ראיתי אחד מחסידיו שניגש ללנון בניו-יורק וסיפר לו שהרגיש ששיר מסויים נכתב ממש עליו. לנון הגיב בכעס וצעק על אותו היפי. לנון הבהיר לו באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הוא סתם בחור כמו כל אחד אחר. כשהוא כותב שיר הוא כותב רק על עצמו ואין לו שום אשליות להיות נביא או מורה דרך. לנון בדרכו הבהיר כי מה שמשפיע על השיר שהוא כותב הם יציאות הגוף שהיו לו באותו יום ולא איזה קשר מיסטי פנטסטי עם עולם ומלואו. זה ממש לא לנון הניו-אייג'י והרוחניק שמקובל להציג.
I didn't mean to hurt you
I'm sorry that I made you cry
Oh my I didn't want to hurt you
I'm just a jealous guy

שני יהודים בשכונת הנובל 686602
לדעתי האפיזודה שאתה מתאר דוקא אופיינית ללנון כפי שאני קלטתי מדמותו לאורך השנים - פוץ, נרקסיסט מגלומן ובכלל בנאדם לא ממש נחמד לבריות.
ומגורים בבניין דקוטה באפר-ווסט-סייד במנהטן הם לא התמונה שנמצאת מתחת לערך ''צניעות בסיסית'' במילון שלי.
שני יהודים בשכונת הנובל 686609
אני מסכימה רק לגבי זה שהם היוו השלמה מצוינת אחד לשני.
שני יהודים בשכונת הנובל 686613
קודם כל תודה על האיזכור. כבר שכחתי כמה יצירתי הבחור היה. Another day נשמע כמו המשך קורותיה של הבחורה מShe's leaving home

במחצית הראשונה של שנות הששים היה רוקנרול שמח. הביטלס הביץ' בויס וכו' כתבו ושרו הרבה שירים שגם המילים וגם הלחן שלהם היו חיוביים.
בשנות השבעים והלאה כבר לא היה רוק שמח. נעלמה הסוגה ואיננה. מאז- אם אין בזה כאב זה לא רוק. השירים השמחים נשארו רק בפופ.
מקרטני מאז ומעולם כתב שירים שמחים, ופשוט לא נשאר לו מקום ברוק. במחצית הראשונה של שנות השבעים עם כנפיים הוא עוד עשה קצת רוק, אפילו ניסה להיות קודר עם שיר הנושא של "חייה ותן למות" אבל אחרי שהכריז על עצמאות בSilly Love Songs [Wikipedia] הוא הפסיק להתבייש ופשוט עשה פופ מתקתק. עם מייקל ג'קסון, עם סטיבי וונדר או לבד.

לנון המשיך לעשות רוק, והשתלב מצויין ברוק הכואב של שנות השבעים. האמת- הוא הוביל אותו. Mother הוא אם כל השירים האישיים הכואבים, כמעט עשור לפני שרוג'ר ווטרס סיפר על אמא שלו שעזרה לבנות חומה.

אז מקרטני "בגד" ברוק, וזכה לצוננים מן המבקרים, שתכל'ס רצו, כמוני, עוד ביטלס. גם אני לא מת על הפופ שלו. המלודיות הנהדרות רק מזכירות את מה שכולנו מסכימים עליו- הם היוו השלמה מצוינת אחד לשני.
שני יהודים בשכונת הנובל 686616
אכן כך.
אולי כדאי להוסיף למה שכולנו מסכימים עליו, שגם ג'ורג' ורינגו היו שם.
שני יהודים בשכונת הנובל 686630
בגדול אני מסכים עם הניתוח שלך, אבל אני חושב שזה קצת מוגזם לטעון ש"בשנות השבעים והלאה כבר לא היה רוק שמח. נעלמה הסוגה ואיננה". הרבה זמרים ולהקות המשיכו ליצור שירי רוק (או בוא נקרא לזה "שירי לא פופ") עם מילים ומוזיקה "פיל גוד" גם בשנות השבעים וגם יותר מאוחר. ללנון עצמו היה את Whatever Gets You Thru The Night, למשל. עוד כמה שירים שעולים לי לראש, ככה בשלוף: crazy little thing called love של קווין, You May Be Right של בילי ג'ואל, The Long Run של האיגלז, ו- What's Your Name של לינרד סקינר הי"ד. עם קצת מאמץ אפשר אפילו להכניס את Rock and Roll של לד זפלין.
שני יהודים בשכונת הנובל 686649
ואולי גם עוד שירים של רוק דרומי מבית מדרשם של האלמן ברדרס והבאנד, sweet home Alabama גם של לינארד, ו - הימור פרוע - גרייטפול דד?
גם האופניים של קווין בכיוון.
שני יהודים בשכונת הנובל 686658
בקטגוריית הלא רוק נראה שמדנס עשתה הכי שמח.
שני יהודים בשכונת הנובל 686665
נכון. אחרי שאמרת מייד חשבתי על פליטווד מק Don't stop וקווין We are the Champions. ובמחשבה שניה מצאתי אפילו עוד יותר אפביט - ELO Shine A Little Love

אם כך במחצית הראשונה של שנות ה 70' היה עדיין לא מעט רוק שמח אבל הגל הקודר, הכואב והמורבידי כבר הלך והתגבר. במחצית השניה של שנות ה 70' הכאב כבר די השתלט על הז'אנר: הפאנק, הפרוג, הגלאם וההבי מאטל- כולם כבר שרו על כאב.
משנות השמונים והלאה אני חושב שיהיה הרבה יותר קשה למצוא רוק שמח‏1, ואז באמת מקרטני עבר לפופ ונשאר שם.

___________

1 אני מאתגר אותך- בשנות השמונים עוד מצאתי כמה: אחד אופטימי, שתמיד אהבתי, וגם שני ואיך שכחתי את וואם! וגם זה נחשב לדעתי. אבל כל שאר הלחנים האפביט שמצאתי משנות השמונים היו עם מלים של מבוכה וכשלון או למרבה הפתעתי מחאה.
משנות התשעים פשוט אין לי כלום.
שני יהודים בשכונת הנובל 686678
מבציר שנות השמונים פספסנו שנינו את Twisting by the pool של דייר סטרייטס. קלאסי.

רוצה שנות התשעים? קבל את It ain't over till it's over של לני קרביץ ואת Bad love של קלפטון. והנה ממש מהשבוע האחרון: I Can't Stop Thinking About You מהאלבום הטרי-טרי של סטינג.

אבל אין מה להגיד, המגמה שהצבעת עליה נכונה. הרוק של שנות התשעים הוא הרבה יותר קדורני ומתייסר מהרוק של העשורים הקודמים. אחרי שנות התשעים כבר היה הרבה פחות רוק. מישהו ששנינו מכירים כתב על זה פעם מאמר שלם.

(ולמה הזכרת את וואם, סינדי לאופר ואת א-הא? חשבתי שאנחנו משחקים ב"מצא שיר 'פיל גוד' לא-פופי של זמר / להקת רוק".)
שני יהודים בשכונת הנובל 686681
וואלה. סחתיין על סטינג, אבל לני קרביץ הוא אנכרוניזם.

(וואם והשאר כי זה הכי טוב שמצאתי, אבל עכשיו יש לי יותר טוב, ואפילו הם הפכו מלנכוליים בשנות ה 90 עם אלבום החתונה)
שני יהודים בשכונת הנובל 686685
אם הולכים על פופ מיינסטרימי אז יש מלא, לא? "פיל גוד" זה כמעט ההגדרה של פופ. אני זורק כמה שמות: ג'סטין ביבר, בקסטריט בויז, ברונו מרס, בריטני ספירס, מריה קארי, כריסטינה אגילרה ...
שני יהודים בשכונת הנובל 686688
איכשהו דוראן דוראן מעולם לא נתפסו אצלי כפופ מיינסטרימי. אולי טעיתי, אחרי הכל התסרוקות היו צריכות להיות רמז מספיק חזק.
שני יהודים בשכונת הנובל 686692
אם כבר דייר סטרייטס, יש להזכיר את Walk of Life, וכבונוס לדעתי חלק מהצילומים בקליפ הם מההופעות בישראל, החזרה ליד הטרשים עשויה בקלות להיות בריכת הסולטן.
שני יהודים בשכונת הנובל 686694
לגמרי בריכת הסולטן! רואים גם את החומות של העיר העתיקה. איזה צחוקים.
גיטריסט יהודי בירושלים 686698
סולטני הסווינג או לא, הה?!
גיטריסט יהודי בירושלים 686701
הם משלו גם בוואקמן .
הרבה מחברי ששרופים על הלהקה הזאת לא זכרו את השיר הזה.
גיטריסט יהודי בירושלים 686702
איך אפשר לא לזכור, הוא חלק מהאלבום הנפלא Making movies. מעריצים שרופים שומעים אלבומים, לא שירים נפרדים (בטח כאלה שגדלו בשבעים-שמונים).
דווקא מעניין לציין כמה Twisting by the pool הוא לא אופייני לסגנון של הלהקה, ואכן הוא יצא כתקליטון/בי-סייד של Two young lovers והוא כחלק מאלבום. השני דוקא נכנס לרפרטואר ההופעות, אבל הראשון לא, אולי בגלל זה.
עם כל הכיף שבו, מי שזה השיר הראשון ששמע של דייר סטרייטס - פלוס הקליפ הכרל כך אייטיזי - קשה יהיה לו להבין מה גדולתה של הלהקה מול עשרות להקות אייטיז מקפצות גם הן.
גיטריסט יהודי בירושלים 686705
הלהקה היחידה שמצליחה להחזיר אותי אחורה מבלי לפצוע. ומארק מזדקן לו בשלווה ולא מוכן לוותר.
שני יהודים בשכונת הנובל 686700
סטינג אגב, מיותר להזכיר, התחיל עם פוליס, והסגנון שלהם כולו ייצר שירי פיל גוד ברצף, לא? כל דבר שאת עושה זה קסם, אל תעמדי כל כך קרוב וכן הלאה. קשה לומר שאצלו זאת חריגה מהנורמה.
שני יהודים בשכונת הנובל 686703
כן, בהחלט, לפוליס היו המון שירי פיל גוד (אבל לא רק; ע"ע every breath, synchronicity). מעניין שסטינג חוזר לסגנון הרוק הבסיסי הזה. או שמא הוא כבר חזר לפני כמה שנים ואני לא מעודכן?
שני יהודים בשכונת הנובל 686715
אל תשאל אותי, אני הפסקתי לעקוב אחריו לפני עשרים שנה בערך.
שני זקנים ושפם אחד 686732
רק לראות את שלישית ZZ עושה את התנועה ככה עם היד מעלה חיוך מאוזן לאוזן. שירים (וקליפים קצת dated) כמו Gimme All Your Lovin' ואחרים, שלא לשכוח כמובן את Legs.
שני יהודים בשכונת הנובל 686695
__________
ואם כבר אייטיז - אין כמו שמחה וששון אוסטרלית שם למטה. השיר הזה, בטח יחד עם הקליפ המטורלל‏1 והעולץ הזה, הוא מהמשמחים ביותר בכל עשור שהוא.

1 וואו, לפי הקליפ הזה החומרים הטובים לא נגמרו בסבנטיז.
שני יהודים בשכונת הנובל 686721
תמיד מתחבר לי עם שיר כייפי אחר על מסע מטורלל: https://www.youtube.com/watch?v=fUNTk5xsxk4
שני יהודים בשכונת הנובל 686722
אוי אברוך, הקליפ הזה לא שרד היטב - נראה די נורא היום.
שני יהודים בשכונת הנובל 686667
בילי ג'ואל התחיל דווקא כמין נביא זעם של האורבניות המנוכרת של שנות השבעים, וקיבל המון הערכה על זה. My Life הוא שיר שתפס תקופה בצורה נוקבת. אני חושבת שמעיין יצירתו לא הידלדל אבל הזעם פחת, ולכן ירד לשירים שמחים, ובסוף לגוספל שחיסל אותו סופית כאמן שיש לו מה לומר.

(ודווקא River of Dreams מאוד אהוב עלי, וגם For the longest time, אבל אני כאמור לא מחסידי התפיסה "לא זעם לא קונה").
שני יהודים בשכונת הנובל 686679
אפרופו בילי ג'ואל: אני נמצא השנה בבוסטון, ואחת המשימות שהצבתי לעצמי לשנה הזו היא לראות הופעות של כמה מוזיקאים שפספסתי אותם כשהיתה לי הזדמנות. התבאסתי לגלות שלסטיווי וונדר ולפול מקרטני אין אף הופעה באופק, ושכל ההופעות המתוכננות כרגע של פול סיימון הן באירופה (אותו דווקא ראיתי פעם בהופעה, עם גרפונקל, אבל אני צריך תיקון לחווייה המאכזבת ההיא). אז למה לא בילי ג'ואל? הוא לא מהקליבר שלהם, לטעמי, אבל עדיין אחלה, ואני יודע שהוא מופיע די בקביעות בניו יורק, לשם כבר נסעתי פעמיים בחודש האחרון רק בשביל הופעה. מה שלא ידעתי זה שרוב ההופעות שלו בניו יורק הן סולד אאוט חודשים מראש, ושב-stubhub, כרטיס למקום לא-משהו עולה באיזור 500 דולר, וכרטיס למקום טוב יכול להגיע ליותר מאלף. בינתיים אני מתאפק.

(אני חוסך מהקהל את ה-wish list הג'אזי שלי.)
שני יהודים בשכונת הנובל 686687
500-1000 דולר זה המון. כמה עולה (או היה יכול לעלות) כרטיס למקרטני אם כך?
שני יהודים בשכונת הנובל 686689
אני ראיתי את מקרטני בבוסטון לפני שנים ספורות, נדמה לי שבסביבות 100-150 דולר אפשר היה למצוא מקומות, גם אם לא בשורות הראשונות.
שני יהודים בשכונת הנובל 686666
אז אפשר ללכת עוד יותר אחורה: השורשים של הרוק כולו הם הרי בלוז וגוספל. ואלה שני הענפים שמורידים או מרוממים בהתאמה, לכן, אפשר לקרוא להם לנון ומקרטני, גם כן בהתאמה. האחד מדגיש את הכאב, מתחפר פנימה - השני שואף לגבהים, לדבקות. הייתי מרחיבה ומקשטת אבל יש לי המון עבודה והבנתם, נכון?
שני יהודים בשכונת הנובל 686668
נפלא.
שני יהודים בשכונת הנובל 687317
"לנון היה גאון מוסיקלי כפי שמעידה במיוחד המוזיקה שיצר אחרי החיפושיות."

אילו היית עושה דירוג מאוחד של כל שירי הביטלס ויוצאיה, האם איזשהם שירים של לנון היו מתברגים גבוה? אם כן, אילו? שאלה פתוחה לכולם...

אני די בור בקריירת הסולו של לנון, אבל הלהיטים הגדולים שאני מכיר די עלובים בעיני. ברור ש-Imagine בלתי נסבל, אבל לטעמי Woman לא יותר טוב, וגם לא Jealous Guy, Whatever Gets You through the Night, Give Peace a Chance, Stand by Me ו-Love. אני מנסה להתפעל מהלחן של Watching the Wheels, כי הוא מתפתל כזה ומעניין, אבל לא מצליח, הוא פשוט לא פוגע בעיני. את הלהיט היחיד שלו שהכרתי בזמן אמת (כשיצא, ארבע שנים אחרי שלנון עצמו, אה, יצא), Nobody Told Me, אני בהחלט מחבב, אבל שיר גדול הוא לא. אם לא שכחתי משהו שאני מכיר, אז רק Working Class Hero הוא איכשהו משהו, וגם הוא יותר בגלל האטיטיוד בשירה מאשר בגלל לחן או עיבוד או משהו שיכול להתקשר לגאונות מוזיקלית. קצת קשה להשוות אותו לשירים של הביטלס, כי אצלם האטיטיוד בשירה היה פחות חשוב, והגאונות המוזיקלית יותר. אבל אני לא רואה בכל הדגימה הזו מקריירת הסולו שלו צל צילה של גאונות מוזיקלית כמו שהיתה לביטלס.

(ופול מקרטני עוד פחות, אם כי ההיכרות שלי עם מקרטני פוסט-ביטלס לא הרבה יותר מקיפה. זה יהיה קצת משפיל לשבח דווקא את Say, Say, Say, נכון? אבל זה שיר באמת טוב, והקונטרסט בין סגנונות השירה של מקרטני וג'קסון עושה חסד עם שניהם.

וג'ורג' הריסון? מגיע קצת מעל לנון עם My Sweet Lord, וגם Set on You מפתיע לטובה.)
שני יהודים בשכונת הנובל 687318
מסכים בהחלט בעניין לנון.השירים שלו לא נחקקו בליבי מעולם.

יש מצב ששוקי שמאל מת על לנון בגלל הדמיונות של לנון על-שלום,אהבה,שמאל,גלאון,שחור עכשיו,נשים בשחור וג'ויינטים בשקל שישים (קונה גם ב50).יש מצב.
שני יהודים בשכונת הנובל 687326
לדעתי אספקט מכריע הוא שהרבה ממה שאנחנו מכירים כשירים של הביטלס שנכתבו ע''י לנון ומקרטני, והאריסון, זה בזכות הביטל החמישי ג'ורג' מרטין שעשה את התיזמור והעיבודים הגאוניים.
שני יהודים בשכונת הנובל 687367
זו אפשרות אחת. אפשרות שנייה היא שקרה ללנון ומקרטני מה שקרה לרוב מוזיקאי הרוק המבריקים מאז ועד היום: הברק שלהם מתעמעם מהר (אצל לו"מ פחות מהר מהממוצע), ולעתים קרובות בפתאומיות (כלומר פער גדול בין האלבום המבריק האחרון לאלבום הלא-מבריק הראשון).
שני יהודים בשכונת הנובל 687387
מה שמזכיר לי בעצב את תחושת הזעזוע המסוים וחוסר האמון שהיה אחרי שהביטלס היתפרקו, במיוחד אחרי שזה גלש לפסים של עוינות והתקפות הדדיות ביו ומקרטני ( שכנראה התחיל) ולנון. מקרטני לעג ללנון בשיר Too Many People, "יותר מדי אנשים רוצים חלק בעוגה...זאת היתה הטעות הראשונה שלך, לקחת את הזדמנות הפז ושברת אותה לשניים", ולנון בשיר התגובה How Do You Sleep? ענה "הדבר היחידי שעשיתה היה אתמוך, ומאז שהלכת אתה רק עוד יום" (יותר שנון לטעמי :(, לחן קליט יותר ועיבוד ביטלסי).
שני יהודים בשכונת הנובל 687388
''הדבר היחידי שעשיתה היה אתמול, ומאז שהלכת אתה רק עוד יום'', כמובן.
שני יהודים בשכונת הנובל 687391
התאוריה שלי - ללא שום ביסוס אקדמי - היא שדוקא עלייתו של הריסון לדרגת מלחין וכותב שירים מצויינים באלבומים האחרונים הביאה לפירוק הלהקה.
האגו של ג'ון אולי יכול היה להכיל (בקושי) עוד כשרון אחד לידו - פול - אבל כותב ומלחין נוסף, ועוד כזה שמכניס שירים למקומות הראשונים במצעדים היה כבר ממש יותר מדי בשבילו.
שני יהודים בשכונת הנובל 687392
כרונולוגית זה היה הפוך- הריסון התחיל לפרוח כשהלהקה הפסיקה להיות להקה. בהקלטת אבי רואד הם כבר תוארו כיוצרים די עצמאיים כשכל אחד משתתף כלהקת הלווי של האחרים.

תערו של אוקהם- זו היתה הנוכחות המעיקה של יוקו.
שני יהודים בשכונת הנובל 687393
הם היו עצמאיים כבר באלבום הלבן.
שני יהודים בשכונת הנובל 687395
מכיוון שאנו לא יודעים מתי הריסון החל לפרוח, אלא רק מתי התחלנו לראות (או לשמוע) את תוצאות הפריחה שלו, יכול מאוד להיות שהפונז והאינטואיציה המצוינת שלו הצליחו לשים את האצבע על נקודה קריטית בדינמיקה של הלהקה. התיאוריה הזאת הגיונית להפליא.
שני יהודים בשכונת הנובל 687438
תחילת הפריחה של הריסון היא באמצע שנות ה60 כשהתוודע למוזיקה ההודית דרך ראווי שנקר. (מאוחר יותר הוא גם נמשך למיסטיקה ההודית שהתבטאה בפגישה עם המהארישי.) באלבום Revolver משנת 1966 נכללים 3 שירים פרי עטו. אלבום הסולו הראשון שלו (המשולש) כולל ברובו שירים שנדחו בתקופת הביטלס.
שני יהודים בשכונת הנובל 687328
הלהיטים של לנון מקריירת הסולו לפני 1980 הם "אינסטנט קארמה" (We all shine on) "חלום מספר 9" (אבאוואקאווה פוסה פוסה) וכמובן "דמיין" ו"תנו צ'אנס לשלום".
השניים הראשונים נשמעים לי רעננים היום לא פחות מהמיטב של מקרטני‏1,‏2 והשניים האחרונים פשוט נטחנו עד דק. אימג'ן הוא כמו יסטרדיי- מי שלא ישים אותו בחמישיה הפותחת של הביטלס זה רק בגלל שהוא יצא מכל החורים.

אבל קריירת הסולו של ג'ון לא נבנתה על להיטים אלא על שירים אישיים כמו Mother ו Cold Turkey מהצד הכואב, ו Woman מהצד המתוק.

_____________
1 כבר אמרתי בתגובה 686613- Another day ואוסיף את הדוד אלברט, למרות שלוקח לו יותר מ 2 דקות להגיע לפואנטה. לא התועבה של שנות השמונים.
2 חלום מספר 9 בכלל נשמע כמו משהו שג'ורג' הריסון כתב. וכן, גם אני אוהב את להיטי הסולו של הריסון.
שני יהודים בשכונת הנובל 687344
2 אוי, זה נהדר, השיר הזה, וגם הקליפ המלווה. אחד הדברים שאני מחבב אצל הריסון זה שהוא לקח את עצמו עם הרבה פחות רצינות ופאתוס מאשר ג'ון ופול, הראשון בעיקר.
שני יהודים בשכונת הנובל 687382
תודה. את רוב השירים האלה לא הכרתי. רושם ראשוני משמיעה אחת בקושי:

אינסטנט קארמה - אני יותר אוהב אותו מכל שיר סולו של לנון שהכרתי.
חלום מס' 9 - הכרתי רק את הפראזה שציטטת, והיא מעאפנה, שאר השיר יש לו פוטנציאל.
אני חושב שיש לי בעיה כללית עם לנון ברוב השירים שהוא שר - הוא שר נורא רכרוכי, לפעמים נדמה שבכוונה, ואפילו ב-Mother. זה לא רע אם הלחן הורס כמו Across the Universe. אחרת זה מעצבן (אותי).

אני לא מסכים שאימג'ן הוא כמו יסטרדיי, הגם ששניהם נטחנו עד דק. אם אני מנסה לדמיין שאני שומע אותם בפעם הראשונה, יסטרדיי הוא לחן מבריק‏1, ואימג'ן סתמי. אובייקטיבית, אני פחות מוזיקאי ממך שלא לדבר על אחרים כאן, אבל אני חושב שספירה פשוטה של אקורדים תמצא פער ניכר.

Another Day לחן חביב - כמו לחנים חביבים של הביטלס לא מהשורה הראשונה שלהם, ובלי אלמנטים אחרים שעשו את הביטלס. הדוד אלברט נהדר, ואני חושב שהיה יכול להיות שיר של הביטלס בלי להתבייש. קרקרבוקס פלאס באמת מצוין.

1 ועם זאת, בחמישייה הראשונה של הביטלס? אני בטוח בלי למנות שיש להם יותר מעשרה שירים עם לחן לא פחות מבריק שנוסף לו גם עיבוד מבריק ו/או רוח נעורים ואנרגיות של רוק.
שני יהודים בשכונת הנובל 687383
1 סקר?
שני יהודים בשכונת הנובל 687389
או אולי דירוג?
שני יהודים בשכונת הנובל 687390
עם Something במקום ה-‏19 ו-My sweet Lord במקום ה-‏57, זה לא דרוג, זו רשימה מבחינתי.
שני יהודים בשכונת הנובל 687404
עשרת הגדולים של הביטלס בעיני
מסודרים כרונולוגית.

יש לי הסבר מנומק לכל אחת מהבחירות חוץ מאשר I'm Only Sleeping שהוא בחירה אישית - פשוט חביב עלי במיוחד.

She's a Woman
Ticket to Ride
Yesterday

Girl
Nowhere Man

Eleanor Rigby
I'm Only Sleeping

Strawberry Fields

Lucy in the Sky with Diamonds
She's Leaving Home
A day in a Life

Fool on the Hill
I am the Walrus

While My Guitar Gently Weeps

Because
Something
שני יהודים בשכונת הנובל 687428
תגיד, אתה סופר בהקסה?
שני יהודים בשכונת הנובל 687439
:) זה כמו חמשת ספרי טרילוגיית המוסד
שני יהודים בשכונת הנובל 687444
לא יודע, אני מכיר שלושה.
שני יהודים בשכונת הנובל 687445
וטוב שכך. מעיון בערך התברר לי שישנם שבעה ספרים בסדרה שאסימוב עצמו כתב.
שני יהודים בשכונת הנובל 687386
אני לא בטוח בעניין השירה של לנון, בביטלס הוא שר את השירים המחוספסים יותר גם בהתחלה וגם בסוף. טוב, אולי זה בגלל שהוא כתב את השירים המחוספסים יותר...
תכל'ס כל הארבעה לא היו זמרים גדולים, והמבטא המאנפף לא עזר.

השירה של לנון לא עזרה גם לאימג'ן. אולי הקאבר של אבריל עושה חסד למלודיה שלו?
שני יהודים בשכונת הנובל 687673
מישהו מעורכי גלגלצ עוקב אחרינו?
באחד מבקרי השבוע שמעתי את אימג'ן אחרי שנים של העדרות מהרדיו. לזכותם למחרת הם נתנו גם את ספייס אודיטי של בואי להשוואה. אלו שני שירים מאותו סוג לטעמי- מנגינה מונוטונית מהורהרת בבית, שמתפתחת בפזמון אבל נשארת מהורהרת. ונושא והגשה רציניים.
שניהם לטעמי צלחו היטב את עשרות השנים.
שני יהודים בשכונת הנובל 687682
לדעתי ספייס אודיטי הרבה יותר מוצלח. פחות קיטשי וסכאריני גם במנגינה וגם במילים.
ואולי צריך גם לומר שהם יצאו בשלבים מאד שונים בקריירות של שני האמנים. ספייס אודיטי הוא מראשוני הלהיטים של בואי הצעיר מאד, ואכן הוא יותר רענן ומחדש בביצוע וההרגשה. אימג'ן נכתב הרבה אחרי שמחברו כבר היה יותר מפורסם, נו, מישו.
שני יהודים בשכונת הנובל 687683
כאנקדוטה, שיר ההמשך "מייג'ור טום (שב הביתה)" של הזמר הגרמני פיטר שילינג. הגרסה האנגלית של השיר שימשה כפתיח בסידרה דויטשלנד 83 (בגרסה האנגלו-צפון אמריקאית שלה, עפ"י ויקיפדיה).
שני יהודים בשכונת הנובל 687685
כן, השיר זכור לי היטב משנות השמונים העליזות.
שני יהודים בשכונת הנובל 687724
בזמנו קניתי את תקליט האוסף "בום 84" רק בשביל השיר הזה. The horror...
שני יהודים בשכונת הנובל 687725
למי שנולד באלף הנוכחי המשפט שכתבת דורש ביאור בשלוש רמות לפחות.
(ואני פתרתי את הבעייה הנ''ל כשהקלטתי אותו על קסטה מהרדיו).
שני יהודים בשכונת הנובל 687735
רק עכשיו פתחתי את הקישוריות.

ובהיסח דעת אני חשבתי שאתה התייחסת לשיר ההמשך הזה.
שני יהודים בשכונת הנובל 687675
ועוד בקטגוריית השירה המחוספסת של לנון: Mean Mr. Mustard.

(שמתם לב לחיסול המוחלט של הקלטות האולפן של הביטלס ביוטיוב?)
שני יהודים בשכונת הנובל 687686
כן. הם עובדים על זה כבר הרבה זמן, אבל הפעם נראה שהם עשו חיסול יסודי.
שני יהודים בשכונת הנובל 688383
מציאה! מחזיק מעמד כבר יותר מחודש, מהר בטרם תאחר!
שני יהודים בשכונת הנובל 687677
בעיניי Watching the Wheels הוא שיר פנטסטי - שילוב מושלם ונוגע ללב של מילים, מנגינה וביצוע (שירה + נגינה).

גיליתי עכשיו שתי גרסאות אחרות לשיר: דמו של לנון עם גיטרה בלבד, מלפני הקלטת האולפן, ורמיקס stripped down, בלי השטיח של הקלידים מאחור ובלי דאבל-טרקינג ("הכפלה") של השירה של לנון.
שני יהודים בשכונת הנובל 685452
דיברו על תמלילים, לא? אז מהבחינה המילולית, סיימון כבודו במקומו מונח. הוא אמנם לא בא עם דוקרן קרח, אבל עוקץ היטב כשצריך, ומתאר מצבים בחמלה אבל בלי הנחות.
שני יהודים בשכונת הנובל 685460
טוב ויפה, אז אולי הוא יזכה בנובל בשנה הבאה.
שני יהודים בשכונת הנובל 685463
היה אפשר לתת פרס נובל משותף לשלושה משוררים עממיים ולהשיג תוצאה דומה. זה מה שעושים בפרסי נובל מדעיים רבים.

לפי התרשמותי הכוונה של ווועדת פרס נובל היא להעלות על נס את השירה העממית (מה שהיה נכון פעם, נאמר לפני 2000 שנה). עד עכשיו רוב פרסי הנובל בספרות ניתנו לאמנים איכותיים מאוד אבל כאילו שהשפעת היצירה שלהם על התודעה הציבורית היתה מצומצמת מאוד.
שני יהודים בשכונת הנובל 685481
דילן מוגדר לדעתי יותר מכל כזמר פולק. שם הסגנון מגיע מפולקלור- בעברית לחן עממי.
לא בטוח שדילן נחשב כמשורר במובן הקלאסי של השירה.
שני יהודים בשכונת הנובל 685504
דילן כבר מזמן לא מזוהה רק עם הפולק. הוא עבר שינויי סגנון לא מעטים והוא הרוקר היחודי ביותר.
שני יהודים בשכונת הנובל 685511
הוא מזוהה בעיקר עם הפולק ולכן שינויי הסגנון דווקא מבטלים את ייחודו.
שני יהודים בשכונת הנובל 686599
תאר לעצמך שועדת הפרס לספרות, היתה מעניקה את הפרס לדילן, סיימון וכהן. אפילו בסטנדרטים של פרס נובל זה היה נחשב קצת מוגזם.
שני יהודים וכהן בשכונת הנובל 686603
ואם כבר אנחנו כאן, חידה קטנה:
היכן מוזכרים בוב דילן, לאונרד כהן ואלברט איינשטיין במשפט אחד?
שני יהודים וכהן בשכונת הנובל 686863
The Language of the Hebrewman?
שני יהודים וכהן בשכונת הנובל 686879
Douze Points!
לאונרד כהן, זצ''ל 686378
כל דור מגיעה שעתו להתייתם.
שני יהודים בשכונת הנובל 686387
השנה התחדד ההבדל בין כהן לדילן: כהן זכה שיספידו אותו רק אחרי מותו.
שני יהודים בשכונת הנובל 686390
ניסוח נאה.
בדיעבד טוב שלא בחרו בכהן, עזיבתו את העולם היתה מבטלת את הזכייה בכל מקרה.
שני יהודים בשכונת הנובל 686391
לא. פרסי נובל כבר הוענקו לאחר מות הזוכים. המועמד צריך להיות בחיים בזמן ההכרזה על בחירתו.
שני יהודים בשכונת הנובל 686395
נכון, תודה על התיקון.
בריון השכונה כמשל 685462
פרס נובל לספרות לא ניתן רק לסופרים ומשוררים, בעבר הוא ניתן לפוליטיקאים, פילוסופים, עיתונאים והיסטוריונים. יותר מזה, חוסר ההתאמה בין רשימת יצירות המופת שנכתבו במאה העשרים לרשימת הזוכים בפרס נובל לספרות מאד צורם; אני חושב שיותר קל להסביר את הסיבות לבחירה בעזרת הסברים פוליטיים מאשר בעזרת הסברים ספרותיים. יש הרבה סופרים, משוררים, מחזאים ותסריטאים שעדיין לא זכו (וכנראה שגם לא יזכו).
בריון השכונה כמשל 685469
ודוק, ב 2008 חבר בוועדת הפרס הכריז שאירופה היא המרכז הספרותי העולמי, ארה"ב יותר מדי מבודדת ומתבדלת, לא מתורגמת מספיק ולא ממש משתתפת בדיאלוג הספרותי הרחב, והבורות הזאת חוסמת אותה.
מי יספור את הסופרים? המשורר 685497
למען האמת, אני מתקשה להבין את המתנגדים לזכייתו של דילן על רקע הסוגה שבה כתב וביצע את שיריו.
הרי אין עוררין על כך שדילן כותב שירים - ומשוררים שאינם סופרים כבר זכו (ומן הסתם ימשיכו לזכות בעתיד) בפרסי נובל בלי פוצה פה ומצפצף בענין.
יתירה מזו, אין שום עוררין על כך שהמילים הן חלק חשוב מאד מיצירתו של דילן. לו היתה הוועדה מחלקת את הפרס לשיר אחר מאותה סוגה שמילותיו הן:
"אני לא משיג שום סיפוק, וניסיתי וניסיתי, וניסיתי, אבל אני לא משיג שום סיפוק - לא, לא, לא"‏1, אפשר היה להבין חלק מהתגובות. אבל אצל דילן, שגדולתו אף פעם לא היתה על שליטתו בנגינת גיטרה וירטואוזית, נענועי אגן אקספרסיביים‏1, קול זמיר צלול או רועם‏1 ושאר כישורים הנפוצים אצל חבריו למקצוע, תמיד המילה היתה מעמודי התווך של יצירתו.
וככזו - מה זה משנה אם השיר נכתב על מנת להיות מנוגן ומושר או כרוך בכריכה מהודרת, אם הוא כתוב על פפירוס, עצים מתים או כתב יתדות, אם הוא צרוב על ויניל או נמצא במרחב הוירטואלי. או כמו שכותב יפה שלמה ארצי, שמסתבר שגם הוא מהמושפעים: "ולכל אלה שהתקוממו נגד הענקת הפרס לזמר שכותב שירים ולא למשורר נקי, למה שלא תרגיעו? הרי כל מי שכותב על מפיות, על קירות, אפילו על החול בים, יכול להיכנס להגדרת המשורר, על אחת כמה וכמה מי שכותב שירים עם מנגינות."
החלוקות בין אלה נראות לי כל כך אנכרוניסטיות, שזה די מפתיע להיתקל בהן בעוז בענין הפרס המדובר.

בעוז - למשל כמו זו שמשווה בין דילן לבין קים קרדישיאן. הכותבת נכשלת פה בכמה רמות‏2, אבל אחת מהן קל לקשר לדיון אחר שהתפתל כאן לאחרונה - הדיון שמבחין בין אמנות ל"לא-אמנות". בהקשר הזה, אם נעביר את הדיון מאמנות לאמן, הרי ברור כשמש שדילן הוא אמן בכל רמ"ח איבריו. כולל המניירות, המוזרויות, אבל בעיקר ביכולת להמציא את עצמו מחדש, לחתור מול דעת הקהל ואזור הנוחות, ובאופן כללי להתרכז ביצירה ולא בבידור להמונים , שלא לומר תקשור איתם. לא פחות משייקספיר, מוצרט, ויסלבה שימבורסקה או חורחה לואיס בורחס. ולעומת זאת קרדישיאן, תפקידה בעולם האמנות דומה יותר לאסלה של דושאן. ובתור האסלה, לא בתור דושאן.
כך שגם במשבצת האמנות דילן עונה בקלות על הקריטריונים.

הרי אם ניקח את חמישים השירים הנבחרים של דילן - מילולית, לא ביצועית או פופולרית - ונכרוך אותם, ונערוך על פיהם מבחן טיורינג לשירה, קשה להאמין שמישהו יכשיל אותו בו.

כמובן שזה לגיטימי לשקול ספציפית את מילותיו של דילן מול אחרים, מלאונרד כהן ועד הרוקי מורקאמי‏3, אבל הרי לא על כך יצא קצפם של המבקרים.

1 סיפור ישן ומשעשע שדילן, כששמע את מילות השיר הנ"ל, אמר שהוא יכול לכתוב שירים כאלה בישיבה אחת בשירותים. ג'אגר, אבירי כבר אז, ענה ש"אולי זה נכון, אבל נראה אותו שר אותו כמו שצריך".
2 לא שאמורים לצפות ליותר מדי כאן, הכותבת מאופיינת בחלוקת העולם לשחור ולבן, ובהתבוננות שלא חודרת עמוק יותר מעובי העור וצבעו. נראה שלו דילן היה שחור היא היתה מקבלת את הבחירה בסיפוק גדול יותר("hey hey hey, that's what i say").
3 ואם כבר במורקאמי עסקינן - לדעתי הכתיבה שלו הרבה יותר פופולארית ומכוונת (גם) כבידור להמונים, מאשר זו של דילן. ואת זה אני אומר בתור מי שמאד נהנה מספריו, ועל פי הספריה שלי קל לחשוב (ולא בהכרח לטעות) שאני חובב את יצירתו יותר מאשר את זו של הבוב. אבל קשה לי לומר שהיא יותר "גבוהה" באיזה קריטריון מאשר זו של דילן.
מי יספור את הסופרים? המשורר 685498
מנוסח היטב. לא נותר לי אלא להסכים.
אני פשוט אף פעם לא אהבתי את דילן.
מי יספור את הסופרים? המשורר 685499
אולי למרות מה שמשתמע מתגובתי, הוא אף פעם לא אכלס משמעותית את ספריית התקליטים שלי, ואני וודאי לא דילניסט שרוף. אבל אני יכול להעריך עד מאד את תרומתו וכישוריו, גם אם הוא לא יהיה בעשיריית המוזיקאים שאקח עמי לאי בודד.

עם זאת, אשמח לקשר לאחד משיריו הפחות ידועים, שהוקלט עבור האלבום Infidels מ-‏83 ובוב, מאחד מאקטים המוזרים והתמוהים שמאפיינים אותו, הוריד אותו מהאלבום בעריכה הסופית.
האלבום כולו דוקא לא רע, אבל ווילי מקטייל העיוור - שכל נימיו אומרים דילניות במיטבה‏1 - היה מעלה אותו ליגה, וקורא תיגר על התזה הנפוצה שדילן היה בבצורת יצירתית בשנות השמונים.

1 שכן אף אחד לא שר את הבלוז כמו ווילי מקטייל העיוור, אבל גם אף אחד לא שר ככה כמו בוב דילן המאנפף.
ולהשלמת הסיפור - הקהל הריע, אך בוב לא הגיע 687767
ובכן, הטקס התקיים ברוב קהל וכבוד בשבת האחרונה, והבוב לא הגיע "בגלל מחויבויות קודמות".
עם זאת, הוא שלח נאום נאה, ופטי סמית נתנה ביצוע נאה ומרגש של "גשם כבד עומד לרדת", מן הסתם לא פחות טוב משהיה נותן הזוכה בכבודו ובעצמו.
ולהשלמת הסיפור - הקהל הריע, אך בוב לא הגיע 687776
אני משער שלו הזוכה היה בא ושר בעצמו, הוא לא היה שוכח את המילים.
ולהשלמת הסיפור - הקהל הריע, אך בוב לא הגיע 687777
בהחלט סביר. סביר שגם הוא היה מאד עצבני ונרגש במעמד שכזה.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים