בתשובה לאח של אייל, 22/07/25 8:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם שרן השכל אמרה "לא נאפשר לביזיון הזה לקרות בשום מצב" דינו של אדלשטיין נגזר. למי שמזיל דמעה ברצוני להזכיר שהאדון אדלשטיין היה הראשון לבזות את בג"ץ כאשר כיהן כיו"ר הכנסת. גם החוק שהוא מנסה לקדם יגרום רק נזק אם הוא יצליח לנסח אותו כך שיעבור את מבחן בג"ץ, כך שגם מבחינה תועלתנית (מנקודת מבטנו כמתנגדים להשתמטות החרדים) אין צורך לצאת לשרוף את איילון. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, כי לא היתה לי כוונה כזאת (כפי שגם לא טרחתי לקום מהספה כשגלנט פוטר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקצב שהליכוד יורה לעצמו ברגל הוא בדרך להפוך למפלגת העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למפלגת הליכוד מספר מנדטים יציב וגבוה בכל הסקרים. על מה אתה מדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הבחירות הבאות. א. אני חוזר וטוען כבר יותר משנה שבבחירות הבאות תתהפך המגמה הידועה שהליכוד (וש''ס) מקבלות יותר בבחירות מאשר בסקרים. בבחירות קודמות הליברל המצוי היה עונה לסוקר אבל ביום הבחירות היה מעקם את האף והולך לים או מצביע למפלגה קיקיונית שלא תעבור את אחוז החסימה, או שם פתק לבן. אני טוען שבבחירות הבאות זה יהיה הפוך ורבים שענו לסוקר שיצביעו ליכוד (או ש''ס) יתביישו וישארו בבית (או ילכו לים, או ישימו פתק לבן). ב. אאז''נ גם ההתרסקויות החוזרות ונשנות של מפלגת העבודה לא התחילו שנה לפני הבחירות אלא התרחשו ''בהפתעה'' רק בחודשים האחרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מבין שזה מה שאתה טוען, אבל אני לא מבין למה. (לשיטת הרוב המוחלט של מצביעי ליכוד) השביעי באוקטובר זה בגלל לפיד, מרצ, אוסלו, הפיקוד הצה״לי, הקונספציה של השמאלנים ועוד רשימה ארוכה של שקרים כלשהם. לא פגשתי או שמעתי אפילו מצביע ליכוד אחד שחושב שמדיניות הליכוד (נגיד, למשל, מימון החמאס) היא זו שעיצבה את המציאות שאנו חיים בה בשנים האחרונות. ממה הם אמורים להתבייש בדיוק? העולם שאתה חי בו והעולם שהם חיים בו הוא לא אותו העולם. ב. אז מה? לא אמרתי שזה לא בגדר האפשרי. אני רק מנסה להבין על בסיס מה בעולם (שהוא לא משאלות לב) אתה חושב שזה סביר שזה מה שיהיה. להגיד שזה קרה למפלגה אחרת זו לא סיבה משכנעת (וגם אפשר להדגים ולהראות למה זה קרה ספציפית למפלגת העבודה. סיבות שאי אפשר למצוא להן שום דבר מקביל במפלגת הליכוד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ניחוש מושכל. מדויק יותר להגיד "לא פגשתי אפילו מצביע ליכוד אחד שאומר...". חלקם, אולי רובם, באמת חושב כך, אבל אני די משוכנע שלחלקם יש ספקות. הקולניים הם אלו שימשיכו להצביע ליכוד. מי ששותק יכול להשאר בבית. בכל מקרה, הז' באוקטובר הוא רק חלק אחד בפאזל. חלק חשוב יותר לדעתי הוא חוק הגיוס. את ב' אמרתי רק כדי להדגים שלא חייבים לראות את ההתרסקות בסקרים המוקדמים. הסיבות ודאי שונות, אבל לדעתי התהליך דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שאתה די משוכנע, אבל לא הבנתי מה ראית בעולם שגרם לך להשתכנע שזה המצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי שיעור ההצבעה לגוש הרל"ב1 אני משליך מעצמי ומסביבתי אל הכלל. לגבי מצביעי הליכוד גם קצת, המדגם יותר קטן, אבל זו בעיקר תחושת בטן. אתה בהחלט רשאי לקרוא לזה משאלת לב, אבל לאחרונה גם אשתי אמרה, והאינטואיציה שלה טובה משלי. ______ 1מכנה אותו כך רק משום שאני מתקשה לקרוא לו הגוש הליברלי אחרי שדירגתי לעצמי את מידת הליברליות של מנהיגי הסיעות בעקבות הפתיל כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו מפתיע בצפייה בVejxKnF3eyvU ראיון של מאי גולן אצל פירס מורגן. א. קשה להמליץ על צפייה בראיון. לצופה הישראלי זה די משעמם וצפוי מראש. אבל מנקודת מבט חיצונית יש כאן הפתעה מסויימת. ב. הצופה הבינלאומי שאינו מתעניין יתר על המידה, יתרשם שהשרה אינה חכמה מאד והיא מאד לא אמינה. אבל אותי למשל הפתיעה האנגלית הטובה. אמנם ראיתי כותרות על אנגלית רצוצה, אבל האנגלית שלה מכל מקום, טובה משלי (אם כי צריך לציין שהמעביד שלי הרבה פחות נדיב בהזדמנויות לצחצוח האנגלית מאשר המעביד שלה). בסטנדרטים של הגרנדמייזר מדובר באנגלית אוקספורדית. ג. קשה להבין מה ראו אנשי השרה להתהדר בראיון או מה הרויחה ההסברה הישראלית מן הראיון הזה (פירס מורגן וצוותו עושים עבודה טובה). אבל ההפתעה היא שהשרה מאי גולן מתגלה כטיפוס המאד נפוץ של שרים לא ישרים ולא אמינים. אבל זה טיפוס די נורמלי במרחב הזה. היכן הקריקטורה הבהמית שהתרגלנו אליה בתקשורת הישראלית? ניכר שהשרה בהחלט מסוגלת להציג מצג של אדם מן השורה (מין שמן זית זך מסוג השר לענייני ספורט זוהר). מדוע היא נמנעת מחשיפת הפן הזה שלה בפני האלקטורט שלה? ד. ההשערה שלי היא שהסיבה לכך היא העובדה שנבחרי הליכוד יודעים היטב שליבת המצביעים שלהם מורכבת מאידיוטים נבערים. הדרך להשיג את קולות האספסוף הזה אינה באמצעות הצגת כישורים ותובנות מרשימים, אלא באמצעות וולגריות ופרובוקציות המדברות ללב המצביע הלא רציונלי. ה. אני מאד מזדהה עם הרצון לראות את הליכוד נגרר דרך הביבים של התבוסה, כמו מפלגת העבודה. אלא שהדרך לכך אינה עוברת בשכנוע והסברים שכלתניים. הדרך לכך עוברת בכך שסופסוף ימצא צוות המוכשר בצדדים היותר טכניים ופסיכולוגיים של מערכת בחירות ודינמיקה של המון. הדגל שצריך להרים אינו חטאי ומחדלי העבר אלא ביסוס ההיפותזה של התבוסה הצפוייה לליכוד. לא רק לא ביבי אלא רק לא ליכוד. וצריך לזכור שמי שאינו מעיז גם לטעות, בד"כ אינו מנצח! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענה ותיקה שלי היא שהדמות שאנחנו רואים של נבחרי ציבור היא ברוב המקרים פרסונה שהללו עוטים לצרכיהם האלקטורליים. פעולה (להצביע בקלפי ביום בחירות) נובעת מרגש. פוליטיקאים פונים לרגש. לעתים על ידי בניית פרסונה שתפעיל רגש אצל האלקטורט. בראיון (אמל''ק) מאי גולן אינה משתמשת בפרסונה הנמוכה כי קהל היעד שונה. ברור שגנץ ואיזנקוט זקוקים נואשות ליועצי שיווק טובים יותר, או שמא יש להם והם רק צריכים להתחיל להקשיב להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלמה קרעי הוא רו"ח, קיבל דוקטורט על מחקר בתזמון במכונות רב-תכליתיות1 ופרסם כמה מחקרים בתחום. בתחילת דרכו בכנסת היה לו את השיא הנוכחות השני או השלישי מבין חברי הליכוד בועדות הכנסת והוא הגיש הרבה שאילתות וקידם כמה חוקים שקשורים ברקע המקצועי שלו2. לפני כמה שנים, מישהו מ"שקוף" (נראה לי) שאל אותו איך כל זה מסתדר עם ההתלהמות שלו נגד בג"צ בטוויטר. הוא אמר (מזיכרון) "תראה, כשאני יושב 8 שעות בועדה, אני מקסימום מקבל איזה צל"ש באתר שלכם שאף אחד מהמצביעים שלי לא רואה. כשאני מעלה פוסט על בג"צ בטוויטר זה פותח מהדורות חדשות". ___ 2 רק חבל שהדבר הכי משמעותי שהוא עשה כנראה היה לדחוף להוריד את המגבלה על הפריים במשכנתאות. ההקלה של בנק ישראל באה על רקע איומים שלו להעביר את העניין בחקיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הדמעות שלי אני חוסך למשפחו. החללים שנפלו גם השבוע (שלא לדבר על החטופים ועל הקורבנות בצד השני). המלחמה הזו צריכה להסתיים וממשלת הדמים צריכה לעוף לכל הרוחות. אם הליכוד היה יכול, גם את טראמפ הם היו מפטרים על מה שהדוברת שלו אמרה: """ עמדתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, היא ש"הסכסוך במזרח התיכון מתחולל כבר יותר מדי זמן ונהפך לברוטאלי למדי". היא הוסיפה שהנשיא "רוצה לראות את החטופים משוחררים, ושההרג יסתיים. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור הכתבה הזו מזכיר לי למה אני שמח לקרוא סקרים. אני שמח כי בקצה של הסקרים כתוב "סמוטריץ' אפס" - וזה נכון תרתי משמע. """ בזמן שישראל סופגת ביקורת חסרת תקדים בזירה הבינלאומית, כשברקע הקריאה של יותר מ-20 מדינות לסיים את המלחמה בצל תקריות הירי ליד מתחמי הסיוע, התקיים הבוקר (שלישי) בכנסת כנס שכותרתו "הריביירה של עזה" - ביוזמת חברי הכנסת צבי סוכות (הציונות הדתית) ולימור סון הר מלך (עוצמה יהודית). משתתפי הכנס דיברו בגלוי על כוונות לספח את הרצועה, להקים בה מחדש התנחלויות - ואף להפוך אותה ליעד תיירות. .. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר בכנס כי "יש לנו אור ירוק מנשיא ארה"ב להפוך את עזה לרצועה משגשגת, לעיר נופש עם תעסוקה. ככה עושים שלום. אני מאמין שיש כאן הזדמנות אדירה. אפשר להתחיל בקטן בצפון הרצועה, לחשוב בגדול. יש לנו אפשרות לעשות לעזתים רילוקיישן למדינות אחרות - אנחנו עובדים על זה. נכבוש את עזה ונהפוך אותה לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל". לדבריו, הרמטכ"ל אייל זמיר אמר לו לפני כשבוע כי "צריך לספח ביטחונית את התוחמת הצפונית בעזה". אלא שבשיחות מהימים האחרונים בין הנשיא דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו, עלה מסר שונה באשר לרצועה. דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט אמרה אמש כי הנשיא "לא אוהב לשמוע על דיווחים על יותר מתים מעזה", ואף הופתע מהפגיעה בכנסייה הקתולית ברצועה - עליה דרש הבהרה. לדבריה, "הנשיא לא הגיב בחיוב", ונתניהו הבטיח לו כי תצא הצהרה המבהירה שמדובר בטעות ישראלית. "זה מה שרה"מ מסר לנשיא", הוסיפה. ובאשר לכנס שהתקיים היום בכנסת, ח"כ סון הר מלך אמרה בדברים שנשאה: "שיבת ההתיישבות לעזה היא לא שאיפה מופשטת אלא מהלך ששעתו הגיעה. זהו מהלך שמחובר בעבותות של זהות, ביטחון, ציונות ואמונה". לדבריה, בנייה מחודשת של יישובים יהודיים בעזה תייצר הרתעה ותחזיר את הביטחון לתושבי ישראל. יחד עם זאת, הבהירה כי מבחינתה יש לממש את התוכניות רק אחרי השבת כלל החטופים. "לבנות את חבל עזה מחדש - כערים יהודיות, חיות, פורחות ויושבות לטבח", הוסיפה. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא כנראה התכוונה ''יושבות לבטח''. כי יושבות לטבח כבר היה לנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא בוכה על אדלשטיין, אבל: """ דרוש: רודף שררה שיכשיר השתמטות אם יולי אדלשטיין יודח, מחליפו ייצג הכל חוץ מביטחון. רק במציאות שבה אין שום ערך לענייניות או מקצועיות, אלא את ההוראות של מי אתה ממלא בהכנעה, יושב ראש הוועדה החשובה בכנסת בזמן מלחמה עלול להיות בובה על חוט """ כתבת דיעה בטמקא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שיהיה בובה על חוט, אבל גם אדלשטיין בגדול היה 90% בובה על חוט של החרדים והחוק שלו הוא ישראבלוף, וגם לא נשכח לו שלפני ה-7 באוקטובר מנע כינוס של הוועדה החשובה הזו יותר מעשר פעמים. משם: "משך חצי השנה שקדמה לטבח 7 באוקטובר, אדלשטיין הדף לא פחות מעשר בקשות של האופוזיציה, חלקן הגיש ח"כ דאז גדי אייזנקוט, לקיים דיונים על כשירות הצבא למלחמה. זאת, אף שהפר בכך את תקנון הכנסת ומשיקולים פוליטיים: חשש שהדיונים יטו חלילה את דעת הקהל ויחבלו בהאצת ההפיכה המשטרית." וועדת חקירה צריכה להטיל (גם) עליו חלק לא זניח של האשמה במחדל ה-ז' באוקטובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדת החקירה של איש אחד מטילה בזאת את האחריות לטבח השבעה באוקטובר על האנשים הבאים 1. אריאל שרון - אבי התפיסה של חיזוק החמאס כמשקל נגד לרש"פ במטרה לשמור על הקונספט של "אין פרטנר". 2. בנימין נתניהו - ראש הממשלה מ 2009 ועד הטבח (למעט שנה וחצי) שיישם לאורך כהונותיו את התפיסה הזו. מי שאישר1 את העברות מזוודות הדולרים לרצועה מ 2018, מי שהתעלם מאזהרות לאורך 2023, ולא דאג למוכנות העורף לשעת חירום2. ואחריות מיניסטריאלית. 3. יואב גלנט - שר הבטחון, אחריות מיניסטריאלית. 3. הרמטכ"לים מאז מבצע שומר חומות ועד הטבח: כוכבי והלוי, שלא הכינו את הצבא כהלכה להתמודדות עם תרחיש פלישה מהרצועה. 4. ראשי השב"כ והמוסד מאז מבצע שומר חומות: נדב ארגמן ורונן בר, יוסי כהן ודוד ברנע, שלא הקדישו משאבים למודיעין עמוק ברצועה כפי שדאגו בלבנון ובאיראן ולא סיפקו התראה ספציפית. 5. ראשי אמ"ן מאז מבצע שומר חומות: תמיר היימן ואהרן חליווה, מאלף סיבות ובראשן קונספצית "חמאס מורתע". 6. מפקדי פיקוד דרום ואוגדת עזה: אליעזר טולדנו וירון פינקלמן ואבי רוזנפלד, שלא הכינו ותרגלו תרחיש התקפה מהרצועה על ישובי העוטף ובסיסי צה"ל, שלא דאגו לתחליף לבלוני התצפית שקורקעו, ושאוגדתם הפסידה בקרב. 7. מפקדי התצפיתניות שהתעלמו מההתראות שלהן. שרשי המחדל במבצע שומר חומות שנכשל במטרותיו, אבל הכשלון טואטא, ובקונספצית "חמאס מורתע" שהוביל אמ"ן. קונסםפציה שהשתרשה בכל זרועות הבטחון לדעתי אחריות הדרג המדיני פחותה מאחריות הדרג הצבאי, שכן הדרג המדיני ניזון מההערכות המקצועיות שהוא מקבל מהדרג הצבאי, והללו היו שגויות לחלוטין. ומי הצדיק בסדום? שר הבטחון אביגדור ליברמן, שהתפטר בנובמבר 2018 ועזב את הקואליציה בעקבות חילוקי דעות עם ראש הממשלה נתניהו על ההסדר עם חמאס ומזוודות הדולרים3. ליברמן אמר אז: "אנחנו כמדינה קונים שקט לטווח קצר במחיר של פגיעה בביטחון לטווח ארוך". ____________ 1 אייל עופר, העין השביעית מאי 2023. 2 <קישור https://web.archive.org/web/20140308045129/http://www... דו"ח מבקר המדינה היערכות לשעת חירום> משנת 2012 3 אביגדור ליברמן התפטר וקרא לבחירות: "ההסדרה - כניעה לטרור" וואלה 14.11.2018 מתוך הכתבה: "ליברמן ציין שתי נקודות מפנה שלדבריו הובילו להחלטתו. "הראשונה - הכנסת 15 מיליון דולר לתוך רצועת עזה שעברו במזומן במזוודות", הבהיר. "כל מי שאומר שיש על כך בקרה או פיקוח פשוט לא מדייק, בלשון המעטה. נקודת המפנה השנייה - הפסקת האש. כל 500 הרקטות שנורו לעבר ישראל - המענה לא היה הולם ואי אפשר לקבל את זה"." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
7. אני לא בטוח שזה נכון. להבנתי התראות התצפיתניות הועלו לפחות עד לדרגים בכירים באמ״ן (מקור: הפודקאסט של כאן על בסיס נחל עוז) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. לא המפקדים הישירים שלהן, אלא בעיקר אמ''ן הרשע שדירג את המידע שלהן נמוך. לא ברור לי עד כמה בכיר הדרג בו שוקללו פיסות המידע, אבל אני משער שהוא מתחת לרח''ט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלתי להאזין לפודקאסט. בפרק השני התחלתי לבכות בכי תמרורים וסגרתי. הם אומרים שם שהדיווחים שלהן הועברו הלאה ע"י המפקדים הישירים, אבל הם לא יודעים לאן. דבר חדש שלמדתי הוא שב 05:30 בבוקר הז' באוקטובר התקיים דיון בפיקוד דרום שבו הוחלט לא להעלות את רמת הכוננות. לדעתי אם יש החלטה בודדה שהיתה יכולה לשנות את ארועי אותו יום מקצה לקצה זו ההחלטה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הזה: מוזמן לדלג לפרק החמישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי מאד לומר אבל לפי התפקוד של צה"ל בחמש השעות הראשונות העלאת כוננות שעה לפני היתה מקטינה את האסון רק בקצת (טוב, אפילו 10 אחוז מאסון כזה זה לא "קצת", אבל רוב האסון עדיין היה מתרחש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש משהו שגוי מאד באנליזה. אני לא יודע היכן בדיוק לשים את האצבע ולכן אגש ישר לסוף: ההנחה שמודיעין בטחוני לא אמור לטעות, היא כל כך מופרכת שאסור להמשיך שום דיון מכליל מעבר לה. כל ההתמרמרות המגוייסת הזאת יסודה בהנחת הבל כאילו תצפיתניות שמומחיותן היא בהייה במסכי מצלמות הן גם מומחיות טובות יותר לחיזוי אסטרטגי של מהלכי האוייב יותר מאשר האנשים שמונו לכך. מש"קי הבינה הרשתית שתפקידם לאסוף את המידע הגולמי מן התצפיתנים לא גילו תבונה יתרה כאשר זלזלו בקלט שסופק ע"י התצפיתניות ואולי יש בעייה ברמת האיכות של הדרג הזה. זו בעייה מקומית בתוך הארגון הצבאי שצריכה להיות מטופלת בדרגים הפנימיים ולא בועדת החקירה הממלכתית. עצם ההנחה שהצבא יכול לבנות את מערכי ההגנה שלו על בסיס ההנחה שהמודיעין לא יטעה היא שגוייה בכל כך הרבה רמות שזקשה אפילו להתייחס לכך. המקרה של 7.10.23 מוכיח באותיות של קידוש לבנה ששאלת היסוד צריכה להיות כך: נניח שהמודיעין טועה, מה צריכה להיות ההיערכות הצבאית כדי שהנזק לא יהיה מכריע. נכון שיש כאן מגבלת תחולה. אי אפשר לבנות מערך הגנתי כפי שהשוטים בימינו מציעים שיענה על כל סיכון אפשרי ומשוער.אבל מה שהעובדות מספרות לנו הוא שבמקומות שלהם היה מזל, אפילו התארגנות מקומית של מחזיקי נשק, לאו דוקא לוחמי עילית של חי"ר, הצליחה להגביל מאד את הנזק שהצליחו לגרום לוחמי החמאס. לב ליבה של השערוריה ברמת המערכת הצבאית היתה ההתארגנות השלומיאלית של צה"ל להגנה במקרה של העדר התרעה. ומי שצריך לתת את התשובות הם מפקדי צה"ל שאחראים להתארגנות הזאת והמדינאים שאחראים לבחור ולפקח עליהם. כל הויכוח על מש"קים וקצינים בדרגים הנמוכים והבינוניים הוא מיותר ומזיק. במידה וישנם טובים מהם הם צריכים ללכת בלי שהי ופהי. כל הויכוח הזה נועד להסיט את האש ממר ביטחון ושאר המדינאים שכשלו בבחירת מפקדי הצבא ובפיקוח עליהם. אנשים כמו הרמטכ"ל, מפקדי אמ"ן והשב"כ הלכו ובצדק וזאת על אף הישיגיהם הגדולים מאד בנושאים אחרים. כעת תורם של המדינאים להעלות על המוקד. העיסוק בחוכמה שלאחר מעשה של התצפיתניות ובהתיחסות הלא חכמה של המש"קים שלהן ומעלה היא טחינת מים, בפרט מאחר והתברר שחיילות אחרות שתפקידן היה לעסוק בהערכת כוונות האוייב, הזהירו מפני ההכנות האלו. העובדות מלמדות שמפקדיהן של המש"קית והקצינה המדוברת נהגו נכון כאשר העבירו את האזהרות מעלה, אבל שגו כאשר לא הכירו בנכונותן. וכאן שוב אנו מגיעים לנקודה בה לא התנהגות המפקדים היתה פגומה אלא איכותם האישית ומידת אחריותם שהיתה פחותה ביחס להערכתם העצמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומר בפעם העשירית - לו היו משקיעים בהשגת מודיעין בעזה מאית ממה שהשקיעו בלבנון, היו מוצאים עוד המון סמנים מעבר לתצפיתניות. עם זה שחבל שלא הקשיבו להן, הן רק חלק בינוני עד קטן מהכשל המודיעיני. (ונראה שעל זה אנחנו מסכימים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבסורד מוחלט שכל זה הוא איכשהו דעת מיעוט עליה יש להסביר ולהגן, ולא בגדר קונצנזוס מובן מאליו. על גבול הסוריאליזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הדרג המדיני הוא שקובע כמה משאבי מודיעין צריך להשקיע באיזו גזרה. לו היה מחליט להקצות מאית מהמשאבים שהוקצו לאיראן או ללבנון, לא היתה הפתעה ב-7 באוקטובר. ולכן הוא אשם יותר מהדרג הצבאי (מעבר לזה שממילא כל מי שבכיר אחראי על כשלונות הדרגים מתחתיו עוד לפני שחוקרים אפילו דקה אחת מהמחדל. ראש הממשלה הוא האחראי העליון לבטחון המדינה וכשלון של המודיעין והצבא הוא אוטומטית גם כשלון שלו). ועוד יותר מזה כשקיבל המלצות מהשב"כ לחסל את סינוואר והחליט נגדן. מעבר לזה אני חותם על כל הרשימה שלך ומוסיף 2 לחמישייה הראשונה לפחות - לוין ורוטמן שחטפו מדינה שלמה ואת כל משאבי הממשלה והכנסת להפיכה משטרית במקום לאיומים האיומים מבחוץ. ולא עצרו גם כשכל ראשי מערכת הבטחון התריעו שאנחנו בפני אסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והכי אשמה בכל: שקמה ברסלר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לדעתי הדרג המדיני הוא שקובע כמה משאבי מודיעין צריך להשקיע באיזו גזרה" אבל לפי מה הוא אמור לקבוע את זה? במידה מסוימת זה צריך להיות מושפע מאידיאולוגיה ומדינאות (שעליהם אמון הדרג המדיני, בתיאוריה) אבל בעיקר זה זה צריך להיקבע לפי... מודיעין, לא? רוצה לומר: לפי הבנתי, הדרג המדיני לא אמור לקבוע כמה משאבים באיזו גזרה. הדרג המודיעיני אמור להציע, והמדיני אמור לאשר (או לא) ולבקר. (עם כל רצוני לכעוס על הממשלה שלנו ולפרגן-יחסית לכוחות הביטחון, ובכל מקרה לא חסרות סיבות לכעוס על הממשלה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערכת הסיכון מארגון או מדינה היא שקלול מאד מורכב, והוא מסתמך לא רק מה שהתצפיתניות רואות או אפילו מה שסוכן בתוך השטח (אנושי או וירטואלי) מדווח. חלק מזה אלו הערעות שהן על גבול המדיני של מה יחסי הכוחות בין ובתוך מדינות, ארגונים ומעצמות. והרי נתניהו והליכוד עצמו, מתשדירי בחירות ועד נאומים, התייחסו ישירות לאיום של מאות טויוטות ומחבלים שיפרצו ליישובים. האיום הזה לא היה סודי. לא הייתי צריך עוד מודיעין כדי לדעת שהסיכון הזה קיים. היית צריך להיערך אליו - גם על ידי סד''כ כוחות בגהול וגם על ידי הקצאת משאבים כדצ להבין מתי בדיוק הוא ירצה להתממש. התסריט שלך תקף רק אם אין שום מידע על הסיכון עצמו - וכאמור הסחכון הזה היה ידוע לכולם. בנוסף, השאלה מי ייקח ''סיכון מחושב'' - לפעמים כמו במסרים ישירים מסחנוואר לנתניהו - היא שאלה רחבה ש''מודיעין שדה'' הוא רק חלק ממנה. דרג מדיני מחליט לפי עוד נתונים, חלקם על פי אידיאולוגיה, חלקם על פי הערכות מדיניות שאמורות לבוא מנסיונם של המעריכים. בשביל זה משלמים להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ידוע, מתועד ומן המפורסמות שהדרג המדיני הוא זה ש: - סגר עיסקה עם החמאס של שקט תמורת כסף. - סגר עסקאות של תן/קח עם ה-Sugar daddy של אירגוני הטירור בקטאר. - ניהל מדיניות (מוצהרת!) של חיזוק החמאס כחלק ממדיניות ״החמאס הוא נכס״ (משפט שאמר סמוטריץ׳, אבל במילים אחרות נאמר בפומבי גם על ידי אנשי ליכוד וביבי בכבודו ובעצמו). כשזה הסידור, נראה לי טריביאלי שאיש מודיעין מקצועי שמעלה בקשות והצעות להפעלת נכסים מודיעיניים ברצועת עזה, סומן כמישהו שמנסה לנענע את הספינה. סביר להניח (בהנתן המדיניות של הדרג המדיני לאורך שנים) שאם עלו הצעות לגבי עזה, הדרג המדיני החזיר תשובות שנעות אי שם בין סחבת/גרירת רגליים לבין סירוב בתוקף להרפתקאות בעזה. למה שביבי וחבורתו, שמשקיעה בהזרמת כספים כדי לקנות שקט, יאשרו (למשל) הפעלת סוכנים בתוך עזה שעלולים להיתפס ע״י החמאס ולסכן את ״הסידור הנוח״ של ההבנות בין ממשלת ישראל לשלטון החמאס? למה להסתכן בחיכוכים עם החמאס, פעולות תגמול ולהסתכן בכניסה לסבב נוסף בעזה? לא חבל על הכסף הקטארי? ממשלות ביבי רצו להמנע מחיכוך עם החמאס בכל מחיר וסביר להניח שזאת הסיבה שהדרג המקצועי לא סיפק את הסחורה של ידע מודיעיני על מה שקורה בתוך עזה. לא סיפקו את הסחורה כי לא היו קונים. הרי יש לנו דוגמאות שהדרג המקצועי עשה עבודה מצוינת בזירות שבהן הדרג המדיני נתן לדרג המקצועי לשחק (ראה ערך חיזבאללה ואיראן). מה ההסבר האלטרנטיבי לכך שמדובר בתוצאה של אי שיתוף פעולה עד סירוב להצעות הדרג המקצועי לגבי פעולות מודיעיניות בעזה? למה שהדרג המקצועי שעשה עבודה טובה בזירות מסובכות (ומסוכנות) לא פחות כמו לבנון ואיראן, יהסס וישתדל להמנע מאיסוף מודיעין בעזה, אם לא היתה התנגדות ברורה לכך מהדרג המדיני? למה שדווקא בעזה תהיה פתאום בעיה לדרג המקצועי, אם הסיבה היא לא מדיניות ממשלתית? אולי הם אלרגים ל-Sumaghiyyeh? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה ההסבר האלטרנטיבי" לכישלון המודיעיני בעזה לעומת חיזבאללה ואיראן? כשל קונספציה של בכירי המודיעין, בלי שום תרומה או דיכוי מצד הדרג המדיני. אותו שילוב של קונספציות, שלחמאס אין מוטיבציה, ו/או שהיכולות שלו פחות מסוכנות משל החיזבאללה ואיראן ולכן. אני לא טוען שזה יותר סביר מהתיאור שלך, אבל אם להיות כן עם עצמי זה גם לא נשמע לי פחות סביר. גם אם אני מקבל את התיאור שלך, אני רוצה לחדד אותו לכיוון שטיפה נוטה יותר חסד לממשלה: מה שסביר יותר הוא מעגל פידבק שאולי מתחיל מהמוטיבציה הגרועה של הממשלה, אבל ממשיך בשני הכיוונים; פחות סביר שהיו אנשי מודיעין שצעקו חזור וצעק "החמאס, החמאס, צריך להשקיע יותר מודיעין בחמאס!" והדרג המדיני התעלם או דיכא. כי אילו היו כאלה, אני מניח שאחרי ה-7 באוקטובר הם כבר היו נותנים שנדע על כך. אותה קצינה מפורסמת נתנה שנדע על כך שהיא התריעה ברמת האיסוף והמחקר, אני מניח שאם למישהו היה קרדיט לקחת ברמת תכנון המשאבים הוא היה לוקח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה סביר יותר שכשל הקונספציה של הדרג המקצועי הוא תוצאה של חוסר ידע מודיעיני לגבי המתרחש בתוך עזה ולא סיבתו. דרג מדיני דחף לכך שעזה תהיה חור שחור מודיעיני. בגלל חוסר הנראות (שנבעה ממדיניות), הדרג המקצועי העריך הערכות לא נכונות לגבי כוונות והתכנונים של החמאס (כי היה חסר מידע שממנו אפשר היה להסיק אחרת והיתה חסרה המוטיבציה לחפש את המידע הזה כי כל דבר שיצביע לדרג המדיני שאולי יש מה לחקור היה נתקל בחומה של דרג מדיני שהיה לו אינטרס שלא יקלקלו לו את הסידור עם החמאס-קטאר-כסף-שחיתות). מדובר גם באבולוציה של שנים בה המדיניות הממשלתית דחפה לדרגים הגבוהים בדרג המקצועי את אלו שהיה להם את הקונספציה הנכונה שנוחה לשלטון. אני לא כל כך מבין איך ״מעגל פידבק שאולי מתחיל מהמוטיבציה הגרועה של הממשלה, אבל ממשיך בשני הכיוונים״ (שנשמע לי כמו איך שהדברים באמת קרו) הוא תאור שהוא טיפה נוטה יותר לתת חסד לממשלה. הרי זה בדיוק התסריט שנשמע לי כמו תאור שראוי שיאשים במחדל קודם כל את הממשלה/ממשלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש גם את הענין ההוא עם יחידת 'צלצל' של המוסד שעסקה במקורות הכלכליים של החמאס ונסגרה משום מה לפני כחמש שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משום מה״ זה כמו להעביר ביקורת על ״הדרג המקצועי״ של המשטרה, בעיר בה ראש העיר והמערכת הפוליטית in cahoots עם הפשע המאורגן. הביקורת הזאת תהיה טכנית נכונה ואכן יהיה אפשר להצביע על בעיות במשטרה, אבל זה ממש לא העניין וממש לא שורש הבעיה. הבעיה עם תפקוד הדרג המקצועי זאת התוצאה של הריקבון המערכתי שמתחיל בפוליטיקאים / מנהיגים / שלטון ואת הניקיון צריך להתחיל משם. אחר כך אפשר להתחיל לתקן את המשטרה. הסדר לא יכול להיות הפוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי התמונה עוד יותר ממוקדת ופשוטה ממה שתארת. הלקונה של אמ"ן במודיעחן עזה נוצרה בגלל הכישלון של סיירת מטכ"ל שנתפסה על חם בחאן יונס. את החלל שנוצר מלאו כל מיני כזבים והבטחות שווא של אנשי הייטק סוג ב שמצאו פרנסה ב-8200. אבל שאלת האחריות אינה יכולה להסתגר בד' אמות של כרוניקה של כשלי מודיעין. הכשלים האלו היו ידועים בזמן אמת והשאלה היתה איך מתמודדים איתם. אפשרות אחת היא לנסות לכמת ולאתר את הנזק ולתכנן אסטרטגיה שונה איך לאסוף את המידע החסר. האפשרות השנייה היא לומר שלכל אחד יש איסטרטגיות ורעייתי שרה שיש לה איסטרטגיות לעוגות היא לא פחות מועילה מאיסטרטגיות של אנשי מודיעין מנוסים ובקיאים. עצם הפקדת ניהול ביטחון המדינה בידי מר ביטחון וחבורת היוריכים והפלדשטיינים היא שמבטיחה ששומדבר מלבד הבטחות חסרות כיסוי, ספינים במדיה וכיסויי תחת למיניהם, לא יעשה לתיקון בעיות שידועות בעיקר בדרגים המקצועיים. ואכן איזו חשיבות ניתן ליחס לפעולה שבה חצר נתניהו אינה מעורבת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאד לא סביר שהאמצעים המודיעיניים במדינת אויב שלמה תלויים רק בפעולה יחידה - דרמטית ככל שתהיה - של סיירת מטכ''ל. אותם אנשי הייטק ''סוג ב' '' לשיטתך הם אלה שאחראים גם להצלחת המודיעין הפנומנלית באיראן ולבנון. לא סביר שיכולות הסייבר והתכנות שלהם התאדו דוקא מול מחשבי החמאס, יותר סביר שבדרג הקבוע אמרו להם לא להפנות משאבים לשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. כשלון במבצע ספציפי זה חלק מהמשחק. אי אפשר להכניס סוכנים ופעילות מודיעינית בעזה בלי להכשל מידי פעם ובלי שזה יגרום לחיכוך מול האויב החמאסי. איסוף מודיעין זו פעולה עוינת ששונה באופיה מיציאה למלחמה, אבל זו עדיין פעילות עוינת. זו היתה החלטה של הדרג המדיני לצמצם פעילות עוינת שכזו מול החמאס. זה לא כשל של דרג מקצועי. צמצום המאמץ לאסוף מודיעין בעזה, זו החלטה של דרג מדיני (שהיא תוצאה של מדיניות מוצהרת של ממשלות ביבי לאורך שנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לגבי עזה איני יודע, אבל בעיקרון אתה טועה. הנזק שנגרם למערך ההאזנה בגלל המידע שמסר שבוי אחד שנתפס בחרמון במלחמת יוה"כ גרם לשיתוק מאג'ורי של המודיעין על סוריה. נדרשו שנים אחדות וטכנולוגיות חדשות שנכנסו כדי לבנות את התמונה מחדש. ב. לגבי לבנון ואיראן אתה ממש טועה. בלבנון היה ל-8200 מידע מצויין, אבל זה מפני שהמבצעים שם כנראה לא נכשלו. מי שהוביל את הביצועים בלבנון ואיראן היה המוסד ולא השב"כ כמו בעזה. וזוהי בעצם הטענה. ההייטקיסטים מוכרים לוקשים בכל מקום. בחזיתות שאינן עזה פשוט היתה אלטרנטיבה יותר מוצלחת. ג. אין לי שמץ מושג איך התחלקו המשאבים בין החזיתות ולכן קשה לחלוק עליך בעניין זה. ההרגשה שלי היא שאין בהכרח הלימה בין גודל המשאבים לגודל ההישג ולשפוך כסף על בעייה לא בהכרח עובד. ד. קשה לי גם להאמין שמישהו הורה לאמ"ן לא להתאמץ יותר מדי בעזה. הקונספציה פעלה באופן אחר. פשוט אפאחד לא דרש מן המערכת לתקן את הנזק שנגרם, להתחבר מחדש לעורקי מידע ולוודא אמינות. יתכן גם שהמידע שפורסם בתקשורת בזמן הלחימה בחאן יונס בנוגע למערכות הקשר שם היה מוטעה ומטעה. יתכן שהמערכות האלו כלל לא היו מבצעיות והחמאס פשוט הקפיד על תקשורת מאד low-tech. ה. בזמנו שמעתי את אחד מבכירי ההייטק של 8200 בחזית הדרום, מתפאר ששום דבר לא קורה בעזה מבלי שהמערכת שלו יודעת על כך. במציאות נראה שהם ידעו מעט מאד ומה שידעו לא היה משמעותי. הפער התודעתי הזה מצביע על בעייה שהיא מעבר למוסכמה שצריכה להיות מובנת שכשלונות מודיעיניים אינם משהו חריג. ו. חה"א המוטס של ישראל הציג סטנדרטים גבוהים במיוחד של איכות ביצוע ואפס אבידות. ככל הנראה במקומות אחרים קשה מאד להתקרב לסטנדרטים האלו. ברוב השטחים נראה כי בדיקת השיטה והביצוע של התיחקור והפקת הלקחים בצה"ל לא תזיק. בפרט נראה שבהרבה מקומות שכחו שלתחקר את עצמך, זה לא רעיון טוב. יש לי הרגשה שדווקא בעניין זה הרצי הלוי היה בכיוון הנכון וממשלת הבאבות של הביבי סתמה על זה את הגולל. העובדה שהם פסלו חקירה ע"י אדם כל כך לא לעומתי כמו מופז אומרת דרשני. נראה שאת תפקיד תחקור צה"ל הם שומרים לקרעי, ואטורי, סטרוק וגלית דיסטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, נכון, סגירת "צלצל" היא אקדח מעשן בחוזקה נגד מי שהחליט / תמך בסגירתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים ומוסיף: א. כשסוגרים יחידה כזו קשה להאמין שזה לא בכוונת מכוון. ב. יחידה כזו היתה עלולה חו"ח לגלות קשרים פיננסים בין גורמים בכירים בלשכת רוה"מ למדינות "מורכבות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון שלך שאם מישהו היה צועק חמאס במודיעין הוא כבר היה מאפשר לנו לדעת על כך הוא טיעון חזק לדעתי. כנגדו אפשר להציב טיעון דומה שאילו המדיניות לא היתה מוכוונת בעוצמה מלמעלה נתניהו לא היה מתנגד כל כך לוועדת חקירה אמיתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולגבי טיעון הקרדיט שמסכם את תגובתך: פה כבר יכול להיות שמי שהיה בדרג מספיק בכיר כדי להחליט החלטות כאלה של משאבים, הוא כבר מהחשודים המיידיים בצמרת המודיעין. אם ראש אמ"ן או מישהו בדרגה מתחתיו רוצה לטעון דבר כזה, זה לא כל כך פשוט לעשות זאת בתקשורת, אפילו אחרי שסיימו את תפקידם1. לעומת זאת בוועדת חקירה ממלכתית זה *בדיוק* המקום שלהם לטעון טיעונים כאלה, שחלקם מן הסתם אמורים להיות חסויים מתחת הררים של סיווג ישיבות ומסמכים. בניגוד לראש הממשלה, שנוהג לחשוף בתקשורת (פסקאות חלקיות ומוטות מ-)מסמכים סודיים ביותר, לראשי מערכת המודיעין אין את הפריבילגיה הזו. ולכן אם כבר, כמו שנרמז בפתיל, הקרדיטים ונגזרותיהם הם חלק מהסיבות המרכזיות לאי-קיום וועדת חקירה היא בדיוק שכל אלה יתחילו להציף את כל הפעמים שהם כן ניסו להפנות משאבים/להמליץ על חיסול וכן הלאה. 1 וקל וחומר אחרי שקודמו, למשל לראש אמ"ן החדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם ראש אמ"ן או מישהו בדרגה מתחתיו רוצה לטעון דבר כזה, זה לא כל כך פשוט לעשות זאת בתקשורת, אפילו אחרי שסיימו את תפקידם" אני חושב שזה קל מאוד בימינו, לפני או אחרי סיום התפקיד: הדלפות לתקשורת. לא צריך לחשוף סודות מודיעיניים קריטיים, רק לתת טיפ אמין לעיתונאי שנתפס כאמין, שיכתוב שידוע לו כי ג' התריע וגו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 779477 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |