 |
היכן זכית לשירות הגרוע ביותר? | 3205 |  |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
למזלי, לא היה בזה שום דבר קריטי ובאופן כללי עוד לא נתקלתי בשירות גרוע *באמת*. היה צריך לשלוח המחאה בנקאית לטובת איזה כנס בסין, שלרוע המזל היה צריך לשלוח בהקדם האפשרי - עוד באותו סוף שבוע. אני גר בחיפה אבל הסניף שלי בתל אביב מסיבות היסטוריות. אז הלכתי לסניף בחיפה. כאן התחילה מסכת טרטורים של "אין שום סיכוי שבעולם שאי פעם נוכל לעשות דבר כזה בסניף הזה ולא בסניף האם שלך" עד שהתחלתי לשקול ברצינות נסיעה לתל אביב. אחרי כמה ימים וכמה ביקורים וטלפונים בינם לבין תל אביב ושימוש בפקס סוף סוף נכתב הצ'ק המיוחל בתל אביב ונשלח לחיפה, ואחרי עוד כמה ימים הוא הגיע - ממש ביום שבו כבר היה הקו האדום למשלוחים. חזרתי הביתה שמח וטוב לב, ואז שמתי לב שיש שגיאת כתיב בשם שאליו מיועד הצ'ק. נו, סינים, אפשר לא להתבלבל בשמות שלהם? וזה למרות שהכתבתי את השם במדויק, אות אחרי אות. בסופו של דבר כבר חזרתי לתל אביב באותו סוף שבוע וטיפלתי בעניין בסניף שלי. שלחתי את הצ'ק באיחור מה אל הכנס. לא הייתה עם זה בעיה, כמובן. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פעם רציתי אישור להצהרת הון מאיזה בנק מפגר שהיה לי בו חשבון. התקשרתי לסניף ולא ענו. אז התקשרתי למוקד שלהם וחיכיתי על הקו. ביקשתי שישלחו לי את האישור בדואר. אמרו שאי-אפשר ושאוכל להוציא את האישור במכשיר בסניף האם שלי. במכשיר בסניף האם לא היה כל זכר לשירות הזה, אז צעקתי לפני כל הלקוחות "זה בנק מפגר!". ומישהו ניגש לעזור לי להתמודד עם המכשיר, ושוב אין תוצאות. דבר אל העצים ואל האבנים, ללמפה וללוסטרה. שוב פתחתי את הפה שלי על הבנק המפגר, ובא מנהל הסניף ולקח אותי למחלקה שמטפלת בדברים כאלה. לקח לי זמן להסביר לפקידה מה אני צריך. החלטתי שאני סוגר את החשבון שלי, ולשם כך שלחתי הוראה בפקס לפרעון פק"מ. יום אחרי שהפק"מ אמור היה להיפרע ניגשתי לאותה מחלקה, ושם אמרו לי שלא יכולים לסגור לי את החשבון כי יש לי פק"מ סגור לעוד חצי שנה. הסברתי ששלחתי פקס לפרוע את הפק"מ, אז הפקידה שאלה מתי שלחתי. לא רוצה לזכור מתי בדיוק שלחתי את הפקס! אמרתי לה שזה בערך לפני כך וכך ימים. תאמינו לי לא הפעם הראשונה שאני נותן הוראה לסניף של הבנק המפגר והיא לא מתבצעת. כשאני עושה טעות הם יודעים יפה מאוד לגבות עמלה, אבל כשהם עושים טעות? שום פיצוי ויתרה מזאת - טרטור הלקוח לסניף הבנק באמצע יום עבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנק שלי, לא אנקוב בשמו, הוא בנק מצויין. כל שירות שאני עושה דרך האינטרנט (99%) או דרך הטלפון (מוקד מרכזי) מתבצע על הצד הטוב ביותר. אלא מה, לעיתים יש צורך לבצע פעולות מסויימות בסניף, שמהווה כנראה מסגרת שיקומית למוגבלים1. זה מתחיל בטפסים לא נכונים שנותנים לי לחתימה (למה אני צריך הסכם יעוץ לתאגיד אם אני רוצה לקנות מניה?), לא מזינים את ההרשאות החדשות במחשב, כשניסיתי להעביר כסף לחו"ל (פעם ראשונה), הפקידה סובבה אלי את המסך ושאלה על מה אני רוצה שהיא תלחץ. אבל השיא היה (וזה אמנם לא שירות גרוע בהגדרתו) כאשר הוספתי מורשה חתימה לחשבון, מבלי להציג תעודת זהות בשום שלב. וזה לא שמכירים אותי שם. 1 וסליחה אם מישהו מהמוגבלים נפגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברת ביטוח מהסוג הישיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם נקבע לי דיון והפקידה התקשרה אלי להודיע לי שהוא נדחה ושתגיע אלי הודעה בדואר. לאחר זמן קיבלתי הודעה על פסק הדין בו הפסדתי כיוון שלא הגעתי לדיון. מסתבר שהדואר החזיר את המכתב עם החותמת "מען לא ידוע" (האם הדוור שכח היכן הרחוב נמצא?), וכיוון שכך, הרי זה בגדר "ההודעה נמסרה כנדרש" (!) ולכן אי השתתפותי בדיון הובילה לפסיקה לטובת הצד השני. ניסיתי לערער על ההחלטה ועברתי מסכת ייסורים קשה וארוכה במסדרונות בית המשפט, שילמתי אגרה גבוהה וספגתי יחס עויין מכל הפקידות, רק כדי לגלות בדיעבד שלא היה לי שום סיכוי לשנות את החחלטה, לא משנה מה הטיעונים שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שזה מה שקרה עם ההזמנה לדיון שלך. אני פעם הייתי אמור להישפט בבית משפט לתעבורה. הודעתי להם בכתב שבתאריכים אלו ואלו לא אהיה בארץ ושלא ישלחו לי זימון בתקופה הזו. הם שלחו זימון, איש לא אסף אותו והוא חזר אליהם. הם פשוט הפסיקו לטפל בזה והמשפט לא התקיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ישראלי פראייר. במקום עבירת תנועה, לא היה עדיף לשדוד בנק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שכשאתה שודד בנק הם נוהגים לשלוח אליך את הזימון עם שוטר ולא להסתפק בדואר רשום. אבל אולי אני צריך לנסות פעם ולראות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שכבר הזכרתי את זה פעם ואין לי בעיה לציין את זה שוב - כל התקלות שהייתה לי עם מס הכנסה הסתיימה מוקדם, יעיל ופשוט מהצפוי. ואם כבר בעניינים חיוביים אז גם באוניברסיטה הופתעתי לטובה למרות שכאן צריך לדייק - לא מדובר באוניברסיטה עצמה כי אם בצוות המזכירות הנפלא של הפקולטה למשפטים (בזו של תקשורת נדרש מאמץ מסוים כדי לשבור את הקרח, אבל בסופו של דבר יכלתי גם להן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף לעלמה, על מה? על זה שמס הכנסה יעילים, ענייניים ופותרים בעיות מיידית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שאני אוהב לחרב מסיבות, אין לי ברירה אלא להצטרף לשבחים למס הכנסה - כבר יצא לי לפנות אליהם פעמיים בבקשות שונות (ולא רק זה, אלא שמדובר היה בבקשות שבסיומם הייתי צפוי לקבל החזר) ונעניתי במהירות ובלי שום בעיה. לעומת זאת, בתור מי שחלק לא קטן מהעבודה שלו היא לעבוד מול בנקים, יש לי עליהם רק דברים רעים לומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הופתעתי לטובה ממס הכנסה, מנהל הסניף באילת שפתר את בעיותי במהירות ובהבנה, הפתעה דומה שתי פניות טלפוניות לשירות הלקוחות של 012 שנפתרו במהירות לשביעות רצוני, עם פיצוי קטן סמלי אך לבבי שהוצע ביוזמתם. מי שלכלך ומאז אני מחרים אותם ומשכנע את כל מי שאני יכול להשתתף בחרם הם "ארקיע", שם הזבלים התנהגו כזבלים בכל הדרגים, החל מהעונה לטלפון הראשון וכלה בדובר ובמנכ"ל, לא אשכח ולא אסלח! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לקבל מהם טופס כלשהו עבור משיכת כספי פיצויים נאלצתי להמתין חצי שנה, פרק זמן בו הכסף לא היה נגיש עבורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקשיב לי ילד - מס הכנסה גבה ממני כספים שלא כדין. כשהתחלתי איתם במשא ומתן כדי לקבל את הכספים בחזרה *האידיוטים במס הכנסה נתניה עקלו לי את חשבון הבנק* (אמיתי לגמרי). שנתיים קודם לכן אחרת התבשרתי באותו המקום שלא אקבל את החזרי מס שאחריהם רדפתי במשך ארבע שנים תמימות בגלל "שהפקיד שטיפל בתיק שלי יצא לפנסיה" (שוב - אמיתי לגמרי). במקרה ההוא פניתי למבקר המדינה והעניין טופל במלואו במהירות וביעילות ראוייה לציון. בתחילה התפתתי להאמין שעיקול חשבון הבנק בגלל כספים שהם חיייבים לי הוא נקמה על הפניה ההיא, אבל החלמאות וחוסר הכשירות שראיתי בשלושת הימים שלקחו לי לבטל את העיקול הפיגו את החשש. אני לא מיוחד כמו שנדמה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שדוחות תנועה עדיף לשלם גם אם לא פשעתי במקרה אחד קיבלתי שני דוחות תוך שעה (עיריית ב"ש). כאשר התקשרתי אמרו לי שאצטרך לשלם רק על אחד ושישלחו לי דרישה חדשה. כעבור מספר שנים ביקשו ממני 700 ש"ח על שני הדוחות (כולל ריבית, קנסות והצמדה). אחרי ניסיונות רבים לתפוס אותם בטלפון נאמר לי לשלוח ערעור. שלחתי בפקס עשרות פעמים, כאשר אף פעם לא ענו לי כאשר התקשרתי לוודא וכשחזרו אלי אמרו שהפקס לא הגיע (למרות שיש לי אישור) רק לאחר ויכוחים מרים (צעקו עלי וקראו לי שקרן) ותלונה לפניות הציבור בעירייה הצלחתי להעביר את הערעור. עכשיו כבר, חצי שנה אני צריך לברר מולם כל חודש האם הערעור נבדק. בכל פעם אני משאיר הודעה או שתיים, הם חוזרים אלי כעבור שבוע שבועיים, אמורים לי שהערעור טרם נבדק ומאריכים את העצירה של ההוצאה לפועל. תוך מספר שנים זה כנראה יפתר. במקרה אחר חניתי עם פנגו וקיבלתי דוח בכל זאת (עיריית רשל"צ). שלחתי ערעור עם אישור פנגו ואני מחכה (גם כבר יותר מחצי שנה) שיאשרו את הערעור. כמובן שגם במקרה זה אני צריך לרדוף אחריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי אני מכירה עוד סיפורים כאלה תוכל בבקשה לשלוח לי מייל , כדי שאצור איתך קשר ? תודה ביאטה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן לשלוח לי מייל ע''י לחיצה על השם שלי בהודעה המקורית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי סלקום לוקחים (תרתי משמע) בגדול. זמן המתנה ממוצע ל"שירות לקוחות" - כעשרים דקות שבהן יש להם את החוצפה להשמיע פרסומת עצמית. אחוז הפעמים שההבטחה "נחזור אליך ביום X" מקוימת - 10. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלאשר תוכניות בניה זה סיפור בירוקרטי לא פשוט, ואחרי שהוא מסתיים מתברר שזה עוד כסף קטן לעומת הוצאת טופס 4. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מדיון 1505 אני כיום מנהל כבר למעלה משנה משפט תעבורה. עד כה היו 4 דיונים, האחרון היה דיון הוכחות והבא (דיון מס' 5) יהיה הכרעת הדין. קשה לקרוא לזה יעילות, אבל זה לא נורא כמו ועדת תכנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבע פעמים הייתי מיוצג ע"י עורך דין שמחה ניר בעבירות מהירות בהן הואשמתי. בכל הפעמים ניצחתי, הכוונה הוא ניצח עבורי. הוא הגדיל לעשות באחד המקרים כשהוא אמר משהו ממש בתחילת הדיון, התובעת המשטרתית אמרה - אתה אומר לעדן? הוא אמר- אני לא אומר לעדן, אני אומר שזה כמו לעדן, והשופטת ביטלה את המשפט (כתב התביעה?) כלא היה. שאלתי אותו מה זה לעדן (חשבתי שזה ר"ת) הוא אמר שזה שם משפחה של נאשם במקרה שהוא הלך איתו עד לעליון ומשמש לו תקדים. אז מה בדיוק הבעיה שלי? הבעיה שלי היא שאלמלא הייתי מצטייד בעו"ד מושחז הרי שמאוד סביר להניח שהייתי מורשע, ולכן מבחינתי קניתי צדק בכסף, ואני מרגיש עם זה רע מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו הייתי עבריין תנועה סדרתי, אז עורך דין הוא פשוט קנס מופחת. במקרה שלי, העלות של עורך הדין תהיה גבוהה מהקנס, במקרה שאצא אשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה מקרה אחד נוסף בו נשפטי על עברת מהירות, ולא השתמשתי בשירותי עו"ד. "זכיתי" ל 6 חדשי שלילה. עונש חמור מבחינתי הרבה יותר מקנס כספי או התשלום לעו"ד. לא אחזור על הטעות להשפט לא מיוצג. רע מאד שכסף קונה צדק, אבל יש לי מספיק לקנות גם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שקלת אולי להגביל את עצמך למהירות המותרת? אם אתה לא נהג מקצועי, נראה לי שהזמן שתחסוך בבתי משפט יכסה על הזמן הנוסף בדרכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסוגל אפילו להתקרב. כשאשתי אומרת לי סע לאט יותר אני יורד ל 130. אבל התקופה של בתי המשפט מאחורי. כבר שנים לא נתפסתי בעברת מהירות, והאחרונה אאז"נ היתה כולה על 115 בכביש 5, שזה כולם עושים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה שאתה מרגיש לא בנוח עם זה שאתה קונה צדק. חשבת להרגיש לא בנוח עם זה שאתה מסכן אנשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה. אני נוהג בזהירות ובערנות. הייתי שמח לרדת מ 120 ולשמור על ערנות, ולא שלא ניסיתי, אבל זה למעלה מכוחותי. באלפיים ומשהו הפעמים בהן נסעתי את כביש החוף לארכו הייתי מעורב רק בתאונה אחת. תאונת שרשרת במהירות נמוכה, שקרתה בזמן האצה מפקק סקרנים עקב תאונה רצינית מן העבר השני. בלימה פתאומית של רכב אחד אחרי שכבר האיץ ביציאה מהארוע גרמה לארבע מכוניות להשיק פגוש לזנב. אני הייתי השלישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשעים בכביש החוף זו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה, ואכן אינו עומד. טוב שלא הצעת לי לנסוע באוטובוס המהיר כי הללו מעולם לא הגבילו את עצמם לתשעים, או למאה, בכביש החוף. וכבר התבשרנו על אימוץ המלצות הועדה המקצועית ע"י שר התחבורה והעלאת המהירות המותרת בכביש החוף ל 100 עם אופציה ל 110. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים רבים נשפטים עם עויכר דין בטלן או בלי עויכר דין, ולא מקבלים משפט צדק. אין לך על מה להתאבל. במקרה הכי גרוע - אם אתה מרגיש שאתה אשם ורוצה לרצות עונש, לך למשפט ללא עויכר דין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה היא לא שעבור כסף מתקבל צדק - זה נראה לי מאד צודק - הבעייה היא שללא כסף הצדק לא נעשה. הדבר נכון גם אם תחליף צדק בחינוך טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צדק? האיש אומר בבירור שהוא היה אשם, כך שהוא לא קנה צדק אלא אי-צדק (בלי קשר לשאלה אם הגבלת המהירות סבירה או לא). זה אפילו לא מקרה שבו אפשר לטעון שהחוק והצדק אינם זהים, בגלל שנהיגה במהירויות שאריק מדבר עליהן (לדבריו כשהוא מאט הוא מגיע ל 130ׂ) מסכנת את הציבור. כלומר אותי. כדי להסיר כל ספק: במצבו הייתי נוהג כמוהו, אבל בגלל שאני לא נוהג כמוהו לא הגעתי למצבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, נראה לי שפספסתי את זה. אופס. טושה על הסייפא! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל פעם שעולה בדעתי משהו כזה אני נזכר בעצב בדורון הגלילי (דיון 3888). אני יודע שהוא לא המציא את הכותרת בתגובה 388557 או בתגובה 506161 אבל בעיני הן מסמלות אותו יותר מכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעמיים בחיי הייתי מעורב בתאונה עם נפגעים1. מעיכות פח חוויתי למכביר, כולל בחניה הביתית לבושתי. אבל מעולם לא עשיתי תאונה שהמהירות ההתחלתית בה (בטרם הכניסה למצב המסוכן) היתה גבוהה מ 80 קמ"ש. יוצא שהמהירות הבטוחה עבורי היא כל מה שמעל 80 קמ"ש. ואני חייב לומר- אף כי מהירות גבוהה לעתים נדירות גורמת לתאונות, משקרתה תאונה מהירות גבוהה מחמירה אותה ב 100% מהמקרים. ____________ 1 פעם אחת בשנות התשעים הייתי השלישי מתוך ארבע מכוניות בתאונת שרשרת חזית אחור במהירות נמוכה בכביש החוף. הנפגע היחיד מתוך ארבע המכוניות היה אחד שנראה לי שעשה הצגה. בפעם השניה בשנת 2000 עמדתי ברמזור אדום (ולא ראשון ברמזור) ומישהו לא שם לב שהרמזור אדום(??) ונכנס בי מאחור. אני הייתי הנפגע היחיד עם וויפלאש קל בצוואר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להישמע יותר קפוץ-תחת ממה שאני באמת, ואני עצמי לא נוהג בדיוק 90 קמ"ש בכבישים מהירים, שלא לדבר על כך שכאשר יש הגבלות מהירות מטומטמות בעליל1 אני מתעלם מהן. בקצרה, אני משער שהמשפט "יוצא שהמהירות הבטוחה עבורי היא כל מה שמעל 80 קמ"ש" נכתב בחיוך כי למרות שמהירות גבוהה לא גורמת לתאונות, היא מהווה גורם סיכון, וכפי שכתבת גם מחמירה את התוצאה, והמדגם שלך קטן ומוטה2 מכדי להיות משמעותי. אגב, יש הבדל בנהיגה שלך כשאתה לבד במכונית וכשאתה עם המשפחה? בעצם צריך אולי לנסח את השאלה אחרת: אם לא היה מופעל עליך שום לחץ מצד בני משפחה, האם היה הבדל כזה? אם כן, למה? _____________ 1- כמו למשל הגבלה של 70 קמ"ש בפניה מתונה בכביש 531. יש בטח איזה יום בשנה עם גשמים ורוחות צד שמצדיקים את ההגבלה, אבל בימים כתיקונם מי שמאט למהירות הזאת מסתכן שיקרה לו מה שקרה לך באותו רמזור אדום. 2- למרות חיקויי שומאכר3 שלך, אני בטוח שרוב הזמן אתה נוהג על פחות מ-80. 3- במפתיע אני לא שומע הרבה טיעונים לפיהם סקי יותר מסוכן מנהיגת מרוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שזה נכתב בחיוך, כי למרות שלא קרתה לי אף תאונה במהירות גבוהה, אם תקרה כזו היא יכולה להיות האחרונה שלי. האמת שאולי שליש מהזמן אני נוהג יותר מ 80, וזה אומר שרוב הקילומטרים שאני עובר הם במהירות גבוהה. ההבדל הוא עד כמה אני מרוכז בנהיגה. ככל שאני מרוכז יותר אני נוהג מהר יותר ולהיפך. באופן טבעי עם המשפחה תשומת הלב מתפזרת ואני נוהג פחות מהר. אבל אני לא נהג פרוע. אני לא חותך אף אחד, תמיד מאותת, ושומר מרחק. כשהתנועה עמוסה עד פקוקה אני מעדיף את הנתיב הימני כי בשמאלי יש את כל הנהגים שלא שומרים מרחק, וגורמים לנסיעה בנתיב השמאלי להיות הרבה פחות רגועה. זה לא הופך אותי לניקי לאודה ז"ל (כנסו, כנסו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, זה הגיוני. אחרי הפתילון קטן עם ירדן בעניין החמישיה (תגובה 711124 ) אפילו אפרגן לך שהגברת הריכוז במהירות גבוהה מפצה על הגדלת הסיכון, והנה אתה יוצא זכאי בבית המשפט שלי בלי לשלם לעו"ד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה די ידוע שרוב הנהגים והנהגות טובים יותר מהממוצע :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורוב האנשים מרוויחים פחות כסף מהממוצע. נכון שזה נשמע ברגע הראשון מופרך באותה מידה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמזתי לסוג הטיה קוגנטיבית שמצביעה על הקושי שיש לנו להעריך את עצמינו ואז למצוא עצמינו מופתעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט נכון באותה מידה. רוב האנשים מעריכים את עצמם יותר מדי ונוטים להעריך את כישורם כטוב מעל לממוצע. ורוב האנשים(?) לא מבינים אינטואיטיבית את ההבדל בין ממוצע לחציון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברים, אני יודע את זה, מה ששעשע אותי הוא שהמשפט השני נכון גם עובדתית/סטטיסטית, והראשון אינו נכון אלא הוא הטייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא בטוח שהמשפט הראשון לא נכון. אם נתעלם ממקרי קיצון (נהגים מקצוענים ולעומתם נהגים חסרי קואורדינציה או עם בעיות קשב וריכוז או פזיזים וחסרי אחריות) ונניח שרוב מוחלט של הנהגים הם גרועים בשנים הראשונות ומשתפרים בהדרגה עם הנסיון עד שהם מגיעים לרמת נהיגה טובה ואיתה הם נשארים כל החיים, אז רוב הנהגים הם טובים מהממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שזה מסתדר, בהנחת גידול מתון באוכלוסיה, וזה שאדם ממוצע נוהג כ-60 שנה, זה לא מספיק שבחמש השנים הראשונות כולם די גרועים. ז'א, זה כנראה אכן יגרום לחמישים וקצת אחוזים להיות טובים מהממוצע, אבל הייתי מנחש שזה לא המצב, ובעצם הפער גדול הרבה יותר. וזה עוד לפני שספרנו את כל בני התשחורת שמשוכנעים שהם נהגים מעולים שתי דקות אחרי שקיבלו את הרישיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שהפער גדול בהרבה, יכול להיות שנערים שאתמול קיבלו רישיון בטוחים שהם אלופי הפורמולה 1 הבאה ואפילו יכול להיות שרוב הנהגים הם פחות טובים מהנהג הממוצע, אבל עדיין נראה לי הרבה יותר סביר שרוב הנהגים טובים מהממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא, כמו שכתבתי למעלה, שאת תופעת ההטייה הזו אפשר לראות בהרבה תחומים כשמבקשים אנשים להעריך את עצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהגים חדשים מתאזנים עם נהגים זקנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גברים נוהגים טוב יותר מנשים, וזה בדיוק מה שמסוכן והקישור על ניקי לאודה הוא בהפוך על הפוך- לאודה, יקה שכמותו, לא היה מוכן לנהוג מהר כשלא משלמים לו או כשאין תמריץ אחר. לדעתו זה סתם מעלה את הסיכון בכביש. לכן בנסיעות מנהלתיות הוא נהג כמו זקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השרות הכי גרוע, אבל ממש גרוע, קיבלתי מאלוהים. למעשה אפשר להגיד, שכמעט 30 שנה התחננתי לקבל משהו, פירור, ונאדה, דבר אל הקירות. אין לי מושג מה המצב שם היום, כבר הרבה שנים שאני לא מדבר איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייך, קיבלת את המתנה הגדולה מכולן: פקחון עיניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרם הגיעה אליך מצגת הפאואר פוינט שמוכיחה לך שאתה שייך לאלפיון העליון הגלובלי, רק משום שיש לך קורת גג לראשך, אינך רעב ללחם, ולא זו בלבד אלא שזכית לחינוך (אוניברסיטאי, מן הסתם?), יש לך מחשב בביתך, ושאר גאדג'טים מקלי חיים כגון מקרר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד ניתן למדוד סבל נפשי מכל סיבה שהיא? הבחינה החומרית היא מדד אחד ואולי לא העיקרי. אלפיון עליון חומרי לא סותר אלפיון עליון של סבל נפשי. (בעיות נפשיות, אבל, ערירות, בדידות...) בנוסף, ההשוואה שקובעת ומשפיעה על הסבל היא לסביבה שלנו, כך לפחות טוענים במדעי החברה. ל"כולם" יש את מה שפירטת ואולי ליחיד יש חסר מסוים שתורם לסבל? אלוהים עדיין נותן שירות גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הסבל כתוצאה ממוות של ילד עד גיל שנה, בכל סביבה שהיא, שקול לדעתך לסבל כתוצאה מזה שהאוטו שלך ישן בחמש שנים מזה של הסביבה שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנגד כך בדיוק התקוממתי. נועה גערה באלמוני שטען כנגד השירותים שאלוהים הגיש לו והזכירה לו עד כמה מצבו למעשה נפלא (''אלפיון עליון''). בעיני זו היתה תגובה מתנשאת שלא לוקחת בחשבון שסבל ואושר אינם נמדדים דווקא בחומרי שיש לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאני דוקא בכיוון שלה. מן הסתם היא התכוונה לא רק לאלפיון העילון מבחינה חומרית, וממילא יש גם קורלציה למשל בין בריאות לבין משכורת. האלפיון העליון, חווה למשל תמות תינוקות כמעט אפסית יחסית למדינות עולם שלישי, או אפילו לעשירים הגדולים מלפני מאתיים שנה. אי לכך זה בברור מקטין חלק מהסבל העצום והאינהרנטי שעובר על האלפיונים הנמוכים. ןבאשר לאלוהים - קשה מאד לספק שירותים כשאתה לא קיים, לא? :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מחלוקת בינינו לגבי מה שכתבת אבל האלמוני קבל על *חייו* ולומר/להזכיר לו שהוא באלפיון העליון זה חסר רגישות מה גם שסביר שאין המציאות הזו נעלמת מעיניו. לי זה נשמע כמו אלו האומרים לחולה בדיכאון: "קח עצמך בידיים. מה זאת אומרת שקשה לך להתקלח ולקום? זה הכל בראש". מן הטפת מוסר מתנשאת שאינה במקומה. שכל אחד יתלונן על ספק השירות שהוא רוצה אפילו על מפלצת הספגטי :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק פו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שיתכן שישנה אי הבנה. תודה על חוק פו, קולע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוקרן מדי יום במזכירות הסטודנטים של החוג למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 353262 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התוצאות הנוכחיות, התקשורת עושה לנו שרות דוב. אני מניח שזה סתם בגלל שנתקלים בה יותר. דוגמה למפגש מכשיל מהסוג הזה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה חברות התקשורת מתעקשות להדריך את עובדיהן בסגנון בית הזונות החדש בעיר1, למרות שהגישה הזו מעלה לישראלים (ואני ביניהם) את הסעיף. ה"תודה לך שהמתנת" של המוקדן עם הסלוגנים המוקלטים בעת ההמתנה "X עושה הכל בשביל שתהיה מרוצה" ישר מעלים לי פלאשים ל 1984. 1 למי שעדיין לא מכיר: בית זונות חדש נפתח בעיר, מהודר ונוצץ, עם אורות ושטיחים כמו בווגאס. בא שמואל בפליאה לנסות את המקום המדהים, והנה למולו פקידת קבלה חיננית. איך אתה אוהב את זה, היא שואלת אותו. רגיל הוא עונה. רגיל זה קומה שלוש בבקשה, היא עונה לו בחיוך מצודד. שמואל עולה לקומה שלוש ופוגש פקידת קבלה נוספת. אתה מעדיף רזה או מלאה? - מלאה. בהירה או כהה? - בהירה. גש בבקשה לחדר 317, אומרת הפקידה בחיוך מצודד. שמואל הולך בהתפעמות לחדר 317 אבל כשהוא נכנס הוא מופתע לגלות שיצא החוצה מהבנין. בסערה הוא נכנס בחזרה ללובי ושוטח את טענותיו לפקידה. בחיוך היא עונה לו- אנחנו עדיין בהרצה, זונות עוד אין לנו, אבל איך השירות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע אני די מתנגד לתופעת ריבוי החוקים הפושה במקומותינו, אבל כאן אינני יכול עמוד בפני הפיתוי, ואני מציע לחוקק חוק לפיו בזמן שהלקוח ממתין לתשובה תושמע בטלפון פרסומת לחברה מתחרה. אני בטוח שבעיית זמני ההמתנה תתפוגג כהבטחות הפוליטיקאים לאחר הבחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה תשובות. בחר את זו שאתה מעדיף: 1. התעללות ב(לקוחות)שבויים מנוגדת לאמנת ג'נבה. 2. רק מנציח את הקרטל. 3. הפרסומת המתאימה תגרום ללקוחות לקשר את ההמתנה המכאיבה עם הבטחות המתחרים. אבל עכשיו ברצינות. בתור מי שמכיר פחות או יותר את שיקולי הצד השני: כמות העונים במוקד השרות קבועה, באופן כללי. הצורך לתת שרות יעיל (כלומר: גם להפחית למינימום את הזמן שהם יתבטלו) אומר שבעומסים גדולים מחכים יותר. מערכת ניתוב שיחות היא ממשק לא יעיל. אבל מטרתה העיקרית היא לחסוך את זמנו של איש השרות. נראה שיש כאן שיקולים סותרים. המתקשר שונא את המערכת האוטומטית ורוצה להגיע כמה שיותר מהר למענה1 אנושי, ואילו ה״מערכת״ שואפת לקבל מהמתקשר כמה שיותר מידע חשוב לפני שמדיעים למוקדן. (לכן מערכת שבה צריכים לספק את הנתונים כמה פעמים, או שבה אני צריך לספק שוב למוקדן את מה שכבר הקלדתי, נוטה לעצבן אותי) 1 איך מנקדים את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לנו אי הסכמה מסוימת לגבי המונח ''שירות יעיל''. עפ''י ההגדרה שלך, הכי יעיל לבטל את מחלקת השירות לגמרי. אין לי בעיה עקרונית עם מערכות ניתוב, אבל היישום שלהן הוא בהרבה מקרים מתחת לכל ביקורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי סבלנות של נזיר בודהיסטי למערכות ניתוב, כל עוד הן מבצעות את תפקידן (וחלקן באמת בסדר- בנק הפועלים, יס) הבעיה שלי היא כאשר הגעתי למוקדן או מוקדנית הוא מתחיל עם גינונים הומואים (שמוכתבים לו בפרומפטר) "במה אני יכול לעזור לך...המתן מספר דקות בבקשה...תודה לך על ההמתנה..." ואחרי עשרים דקות הוא עדיין לא ענה על שאלת כן לא ששאלתי אותו בהתחלה והתשובה עליה היתה יכולה לחסוך 19 וחצי דקות של סיוט בורוד. ואז כל מה שבא לי להגיד לו (ואני בטוח שאחרים אומרים) זה יאללה יאללה כושלאמשך זדיין לי מהפרצוף ימנייק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך משהו גם נגד ההומואים עצמם או שרק נגד הגינונים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שמישהו יתפס לטפל, אבל הייתי משוכנע ששרשרת האיחולים בסוף ההודעה היא זו שתתפוס את הספוט. הגינונים הם של נחמדות אמריקאית מזויפת, בדיוק מה שיכול לחמם את המאצ'ו הישראלי הממוצע לנקודת ההבזק שלו במהירות שיא. לתאר אותם כגינונים הומואים נראה לי קונטראסט מתאים למאצ'ואיות המיוזעת של המתקשר (אני). ונגד הומואים אין לי כלום. ניסיתי אקונומיקה, ספירט, אצטון, ברזלית. כלום לא עוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה צריך משהו נגד הומואים, אני מאמין שסטריכנין או ציאניד יעשו את העבודה. אם זה מסובך להשיג, לך על רעל עכברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טווח פעולה רחב מדי. תגובה 556520 נראית לי פתרון יעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלאנל בדוגמת משבצות - גם מסיר וגם מרחיק | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורא תלוי באיזו חברה את מקבלת את המענה הזה. בחלק גדול מהן זה מ' בשווא ו-ע' בקמץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי למצוא מילה שעונה לקריטריונים שלך, ולכן אני מסיק שהתכוונת לפתוח את העין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתומי חשבתי שמנקדים מַעֲנֶה ? (לבעלי דפדפנים מאותגרי ניקוד: מ' פתוחה, ע' בחטף-פתח, נ' סגולה) לפחות כל כתוב לי במשלי 15, 1, לא? ) מַעֲנֶה-רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר-עֶצֶב יַעֲלֶה-אָף) ע' פתוחה הולכת כמדומני עם מ' שבואה (או שבויה? הכוונה מ' בשווא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה - שגיתי בהבנה - היה נדמה לי שענית לברקת. אתה כמובן צודק בתגובתך לדי-לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חתיכת פסוק מצאת תגובה 161932 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבורותי זה ה"מענה" היחיד ש(כמעט) זכרתי מהתנ"ך - פשוט רציתי למצוא גרסה מנוקדת של המילה. (כמעט - אני דווקא זכרתי "מענה רך ישבר גרם", שזה כנראה סלט של בורים כמוני. להגנתי יאמר שאיני הבור היחיד - למשל http://www.kipa.co.il/ask/show/41332 ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט, ''לשון רכה תשבר גרם''. ודאי כבר הבנת שזה פסוק אחר באותו הספר. האסוסיאציה הראשונה שלי ל''מענה'' היא הפיוט ''אזהרות'' המתחיל ''שמור לבי מענה''. בבית הכנסת שנהגתי להתפלל בו בילדותי, שרים את חטפי הפתחים באופן קופצני שלא מאפשר לפספס אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התכוונתי, כמובן, ל''מענה'' מלשון ''עינוי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וידידיה, שפירש נכוחה את כוונתך, ציין שבמקרה זה העין פתוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחר כך קצת יותר קל הלחץ על ה- (סליחה, לא התאפקתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטופה ופתוחה זה לא אותו דבר (אפילו לא עיינו הך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניתוח ממש לא מדוייק. חברות התקשורת משתמשות בזמן ההמתנה כנשק באופן ציני, במיוחד אם תנסה להתנתק. זמני המתנה של 40 דקות שבסופן ניתוק מצד המערכת אינן דבר נדיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכת שואפת לקבל מהמתקשר כמה שיותר מידע חשוב לפני שמדיעים למוקדן? מי מונע זאת ממנה? בואו ניקח לדוגמא את אלופת השרות, חברת "הוט". לטענתם, ע"מ לקצר את הטיפול אתה מתבקש להקליד את מספר הטלפון של המנוי. רגע, למה? בשביל מה יש שיחה מזוהה? אני לא חוסם את מספר הטלפון ממנו אני מתקשר. למה לא "אם אתה רוצה שרות לקו ממנו אתה מתקשר הקש 1, אם לקו אחר הקש 2" (ורק אז להקליד את המספר הרלוונטי)? אבל זה לא הכל. אתה (כלומר, אני) מקליד את מספר הטלפון. 10 ספרות. טלפון של הוט. והמערכת? "המנוי אינו מוכר במערכת." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע עם איזה הוט אתה עובד אבל הוט אצלנו (לשעבר מת"ב) עובדים בדיוק כמו שאתה רוצה - "הקש 1 לשרות למספר ממנו אתה מתקשר" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Hot lips
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו דוגמה, אגב, לכך שהממשק הטלפוני הוא כ"כ גרוע. שים לב שאם האפשרות לא רלוונטית עבור מישהו (הוא מתקשר מהנייד, מכיוון שהקו שלו מקולקל, לדוגמה), בזבזת כבר עשר שניות או יותר מזמנו. בשיחת טלפון אתה חייב להיות מרוכז כל הזמן (ולכן גם שיחה של 5 או עשר דקות היא בזבוז זמן לא קטן), ואין כמעט דרך להעביר מידע מורכב. מפתיע אותי עד כמה זה נפוץ, לעומת האפשרות להשתמש בצ'ט טקסטואלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע הסברת את ההבדל בין המענה הקולי של דורון לשלי דורון בטח מתקשר כל הזמן מהנייד ובגלל זה הוא צריך להקליד את המספר של הקווי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששתני שהבעיה היא פחות בעצם קיומה של מערכת אוטומטית, ופחות בזמן ההמתנה (יכול להיות עומס וברי לי שהמוקדנים לא משחקים), ויותר בג'ינגל המנג'ס, שמהווה טפיחה עצמית על שכם החברה, בעוד שאני מרגע לרגע מתעצבנת יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נטוויז'ן. לא משנה כמה פעמים שירות הלקוחות יאמר לך שהודעת החוב שנשלחה אליך היא טעות, וכמה שהם יבטיחו שהעניין הוסדר, ושהעניין סגור, בהמשך הדרך צפויה לך הפתעה. הודעות עם קנסות ואיומים של עורכי דין על חוב שאין לך בכלל. קצת מזכיר את הסיפור של אפרים קישון וההודעות החוזרות הממוענות אל נחל הקישון. רק עוגמת הנפש החוזרת וההרגשה המציקה שמרחף מעליך איום משפטי, גורמת לך לשלם, ובכך בדיוק מתמחות מחלקות הגבייה שלהם. להפחיד אנשים פשוטים, ולגרום לך להיות עצוב על כך שאי פעם הסתבכת איתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זכור לי שירות גרוע במיוחד, ספציפית לי. נשאר לי לבחור בשירות גרוע לא אישי - מחדלי שירות שיטתיים וציניים. * נטוויז'ן: ביקשתי בשיחת טלפון להתנתק. בגלל מחדל שאני לא רוצה לפרטו, לא שמתי לב במשך שנה וחצי שהם ממשיכים לחייב אותי. כשגיליתי, ניסיתי לבקש החזר על התקופה שבה גם לפי רישומיהם לא השתמשתי בשירותיהם. קדחת, כמובן. הציעו לי כפיצוי איזו הנחה אם אשאר מנוי שלהם (ואם אני לא רוצה לעצמי, אני יכול להציע לחבר! קדחת, כמובן)1. לא באמת חשבתי שהם ישלמו לי, אבל הייתי סקרן לשמוע איך הם מתמודדים עם טענתי, שמן הראוי שהם ישימו לב אם המנוי לא משתמש בשירות ומשלם סתם. התשובה מצאה חן בעיניי, ולכן בחרתי בנטוויז'ן לככב בתגובה הזו. בין המנחשים נכונה תוגרל הנחה של חמישה אחוזים על דמי השימוש באייל - אפשר להציע לחבר! * אורנג', אבל זה כנראה משותף לכל חברות הסלולר. השבח לאל, אני שדרוגופוב, קונה מכשיר מאחד הדגמים הפשוטים ביותר שיש, ואז סוחב איתו אי-אלו שנים עד שהוא שובק סופית. אבל שלוש הפעמים שאשתי או אני היינו צריכים להחליף מכשיר היו חוויה מורטת עצבים: התמודדות עם נציג מכירות שמציע לך מבצעים מהממים אך מסובכים, ניסיונות נואשים להבין איפה הם הולכים לחייב אותי בלי שאני אשים לב, ההחתמה על חוזה ארוך מכדי לקרוא, ובהתאמה השיטה המופלאה שבה אתה חותם על משטח אלקטרוני ואפילו את החתימה שלך אתה לא רואה (אבל אני עדיין מעדיף את זה מאשר שיכרתו יער כדי להדפיס את החוזה). ואני אפילו לא יכול לכעוס על הנציג, אפילו לא בלב, כי במובן מסוים הוא תקוע באותה מערכת וסובל יותר ממני. ואז במשך כמה חודשים התמודדות עם חשבונית מסובכת להחריד (בגלל כל המבצעים המהממים), וגילוי החיובים הסודיים על שירותים שלא ביקשתי. ייאמר בכל זאת שחוויית ביטול החיובים הלכה לי עד כה די טוב, ושני התיקונים שבחרתי לעשות, בתשלום, (להאריך את חיי המכשיר, כאמור) גם הלכו טוב, כשהייתי מוכן נפשית לרע. אני מאוד מקווה שבין מפעילי הסלולר הוירטואליים שעובדים עכשיו על הכנסתם לשוק, יהיו כאלו שההבטחה שלהם תהיה לא מחיר זול יותר, אלא יותר שקיפות מול הלקוח. זה אולי לא רציונלי (אני לא בטוח שלא), אבל אני מעדיף לשלם יותר תמורת זה שהמחיר יהיה ברור ומוצהר מלכתחילה. 1 אני מתייחס לזה כמשהו שלא ספציפי לי, כי קראתי דברים כאלה גם במדורי הצרכנות בעיתון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי נטוויז'ן שכחו לחייב במשך חצי שנה. לא שמתי לב לזה והתקשרתי אליהם בעניין אחר, ואז הם עלו על הטעות אבל לא חייבו אותי רטרואקטיבית. אז בממוצע אנחנו די מקוזזים. -צלמית אחוות השדרוגופובים- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זו היתה התשובה שלהם לירדן12. 1 אם היית משתמש בשירותינו ולא היינו מחייבים אותך בטעות, לא היינו דורשים ממך להחזיר לנו. 2 התקזזת עם ג'וד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''צנעת הפרט''- הם לא מנטרים לך את התקשורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכית! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל שדרוגופוב צריך לדעת לרדת לעיר התחתית ולקנות ב-250 ש"ח את הנוקיה הכי פשוטה שיש (חדשה מהקופסה, עודפי יצוא לרשות הפלסטינית, מקלדת ערבית כלולה). מחזיקה שנתיים שלוש עד הנוקייה הבאה. יחי GSM, אפס שיחות מול אורנג'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
0 שיחות? באמת? נשמע לי הישג א"א. שקלתי, בעמדי מול נציג השרות בבואי לטקס חידוש החוזה1 (אני שייך לאחת מאותן קבוצות מספיק גדולות שמקבלות הנחה מסויימת). התברר שהמכשיר הזול ביותר במסלול הסביר עולה 10 ש"ח לחודש (כולל בעיקרון גם תשלום על כמה שיחות). חישוב פשוט העלה שאני מוכן לשלם 360 ש"ח על המכשיר הזה, למרות שהוא לא מוצלח במיוחד. וידאתי רק שאין שום נעילה על הקו ולא תהיה לי בעיה להעביר את ה־SIM למכשיר אחר, אם ארצה בכך. 1 הסיבה הנוכחית לשדרוג היתה שהחוזה הוא מול פלאפון, ורציתי להשתחרר מהמכשיר הקודם, חסר ה־SIM, ולעבור למכשיר GSM. עם מכשיר GSM יש פחות קשר בין הקו למכשיר. אמנם לא קניתי עדיין מכשיר עצמאי אחר, אבל כבר הספקתי להחליף בינתיים את ה־SIM למטרות בדיקה שונות ומשונות בכמה הזדמנויות, כך שהשיקול הוכיח את עצמו מבחינתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
0. באמת. מה הקשר בין המכשיר לחוזה או למסלול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מקום טוב לשאול: אני כבר יותר מחצי שנה ללא נייד, מבחירה כמובן, ושומרת את מספר הסלקום שלי מוקפא בסלקום (20 שקל לחודש). יכול להיות שבקרוב אחליט לחזור אליו. את המכשיר ודאי אקנה מחנות נפרדת, הכי פשוט שיש, ולא רוצה שום מבצעי שיחות וגם לא סמ"סים. אם אחזור, אני רוצה שימוש מינימלי, רק לתיאומים דחופים ומצבי חירום. מה סדר הצעדים היעיל ביותר במקרה שארצה להתחבר שוב? האם לקבל מסלקום כרטיס SIM ואז לקנות את המכשיר? האם לבוא לסלקום עם המכשיר הקנוי? ואם אני בוחרת להשתמש בכרטיס טוקמן, האם זה עדיין אותו תהליך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ירדן שלום, ראינו את פנייתך והיא חשובה לנו מאוד. כדי שנוכל לבחון אותה במהירות נודה באם תעביר פרטים לזיהוי ואפשרות ליצירת קשר לכתובת: Tlunot@netvision.net.il תודה, פניות הציבור 013 נטוויז'ן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Ohh my god
It can't be true |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג, אבל נציגי התלונות עם התיקון האוטומטי של ה־T לגדולה מופיעים בכמה מקומות אחרים: שאלתי עכשיו את אחד מהמתלוננים הנ"ל, והוא אמר שהם אכן חזרו אליו בדואר, אך מעבר לכך לא היה טיפול רציני בתלונה. לכן אני מניח שאכן מדובר על נציגי נטוויז'ן. יכול להיות שגם בעלי כוונות טובות. אך לא ברור לי אם זה מה שיעזור ללקוח המתלונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי, לא חזרו אלי. (יש לציין, עם זאת, שאיני בטוח שהתגובה לעיל היא באמת מטעם נטוייז'ן, ושהכתובת אמיתית.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפניה הזאת מופיעה לא מעט פעמים בבלוגים, פורומים וכד', כך שכפי הנראה היא לא מזויפת. העובדה שהמכתב שלך לא חזר עם הודעה שהכתובת אינה קימת מלמדת שאכן יש כתובת כזאת, והעובדה שלא קיבלת תשובה, אפילו לא אישור שמכתבך הגיע בלה-בלה-בלה מלמדת שנטויז'ן מבינים שכדאי יותר להשקיע בהודעות פומביות שיוצרות רושם טוב ("ירדן היקר, תלונתך מדירה שינה מעינינו ואנחנו נצא מעורנו כדי לפתור את הבעיה במהירות לשביעות רצונך המלאה ואף למעלה מזה, כי כאלה אנחנו. אנחנו פשוט לא מסוגלים להתנהג אחרת.") מאשר במערכת שבאמת מטפלת בתלונות. מה עוד חדש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הציפייה שלהם פה? הרי אם כבר טרחתי לכתוב באיזה פורום את התלונה הראשונה, סיכוי עצום שאכתוב שהם לא חזרו אלי, והם יצאו עוד יותר גרוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מוזר גם לאור העובדה שחברות משקיעות פי שנים או שלושה (?) בשימור לקוחות מאשר בגיוס לקוחות חדשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אולי הם מניחים שרוב המתלוננים יתעייפו ויעזבו אותם בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שעל כל ירדן שטורח וחוזר ומעדכן את הפורום בו כתב את ה rant, יש כמה-וכמה שלא טורחים לשוב ולבדוק כמה נטוויז'ן דואגת להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(שיניתי את הכותרת כדי בכל זאת להציק לגוגל שיציק להם.) שוב, בהינתן שטרחתי וכתבתי משהו כמו תגובה 554965, ברור שקטן עלי לכתוב משהו כמו תגובה 557373. די ברור גם שהמוטיבציה שלי לכתוב את התגובה השנייה גדולה יותר מאשר לכתוב את התגובה הראשונה, אם מניחים שאני מניח שאנשים עוקבים אחרי הפורום כאן. תשאל, מה ההשערה שלי? סתם רשלנות. יכול להיות שלא חוזרים אלי כי זה הלך לאיבוד מפקידה לפקידה, אבל זה שלא חוזרים אלי זה בעצם די הגיוני, שהרי ספק אם ייצא מזה משהו טוב למישהו. כאמור הנזק להם מאי-חזרה יותר חמור מאשר לפני כתיבת תגובה 555008, אבל מי יודע מה יקרה אם יחזרו אלי, זה עלול להידרדר עוד יותר. יותר נראה לי רשלנות שהם בכלל כתבו את תגובה 555008. אולי יוסי הזוטר בשירות לקוחות כתב את זה וסיגלית הבכירה החליטה שלא כדאי לחזור אלי. ואם כך, אז או שיוסי פעל בניגוד להנחיות, או שההנחיות רשלניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהאפשרויות שהצגת אני בוחר ג. ההנחיות רשלניות. לצערי הייתי בקשר עם אנשי שירות של הוט ופרטנר בחדשים האחרונים והם מחויבים לפרוטוקול מסוים (אני לא יודע אם זה עם פרומפטר או לא) ללא אפשרות לסטיה. הפרוטוקול, מה לעשות, לא עונה על כל הבעיות האפשריות וכל מה שחורג ממנו לא קיים. יצאו מזה שיחות שאני מצטער שלא הקלטתי למען קו ההגנה שלי (מרשי מודה שהוא נכנס למשרדי פרטנר עם בנדנה על המצח מקלע קל ורימונים בהצלב וסכין קומנדו בין השיניים, אבל אם תאזינו למוצג ההגנה ב' תוכלו להבין שכל אחד מכם היה מתנהג באותו האופן) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לתשומת ליבם של הרוצים להפיק מחדש את ''שיקגו'' בגירסא מעודכנת) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזמן חשבתי שטלפון שמקליט אוטומטית את השיחות יכול להיות דבר מועיל. את ההקלטות הוא יכול לשלוח בדואל או לעבוד עם קובץ wrap around (יש תרגום לעברית של המונח הזה? רב מלים קורא לזה "עיטוף" אבל ברור שהוא מפספס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק אתה חשבת: תגובה 539504 והשאלה המיותמת שבסוף בתגובה 540655 אם מניחים שרוצים לשמור בעיקר על איכות הקול (ולא רוצים איכות של מוזיקה) אפשר לדחוס קול באיכות לא רעה. באופן כללי קול בקידוד GSM-FR [Wikipedia] תופס בערך מ"ב לעשר דקות שיחה. מקודדים טובים יותר יכולים לדחוס אולי עד פי שניים יותר טוב. אבל יש פגיעה באיכות. ויש גם שימוש לא מבוטל בזמן מעבד. חיפוש מהיר מעלה: אני מניח שיש נוספים. לגבי "עיטוף": לא נראה לי שזה נדרש לגבי קובץ בודד. לכן מה שצריך לעשות זה למחוק הקלטות ישנות כשנגמר המקום. מנגנונים דומים פועלים במקרים אחרים שבהם צריך לאחסן מידע מצטבר (לדוגמה: בכל תוכנת podcast מצויה). אני מניח שיחשבו על זה. ואם כבר מזכירים כל מיני מקודדי קול: SILK של סקייפ אמנם עדיין לא שוחרר, אך במקום זה יש עבודה על תקן חדש למקודד, שיתבסס במידה רבה על SILK ועל CELT ויהיה חופשי ממגבלות פטנטים. באופן מפתיע הם החליטו לקרוא למקודד האמור "הרמוניה" (Harmony): שם טעון למדי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, יופי. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפטרו מהשם "הרמוניה". השם החדש: "אופוס" (Opus). כצפוי, יש משהו שכבר נקרא בשם הזה: ולמי שלא מבין איך הגיעה לשם המילה hum: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך נסה שוב לשלוח משהו ל tlunot. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שזה ישנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, ייתכן שנחתת במקרה על שולחנו הוירטואלי של עובד רשלן. שנית, ייתכן שהם יזהו את העובדה שאתה לקוח עקשן ויטרחו להתייחס הפעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או במלים אחרות: וואלה יא איבני, אם לא תשאל איך תדע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. שלחתי שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עתה דיברתי עם אורטל. אבל היא לא הצליחה לאתר את המנוי שלי, למרות ניסיונות מקיפים וכנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי קרה מקרה דומה עם נטויז'ן שחייבו אותי על ארבעה חודשי שימוש לאחר שהתנתקתי מהם. לא התנתקתי בגלל השירות, אלא בגלל האינטרנט הירוד שהם סיפקו. אבל בגלל השירות ברור לא אשוב להיות לקוח שלהם. חמש פעמים אמרה לי נציגת שירות שהתלונה מוצדקת ושהחיוב יוחזר, ולא חזר. בלי לעשות פרסומת, כבר שנה אני גולש עם סמייל, והכל דופק כמו שעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו שירות גרוע במיוחד, האם אפשר/מותר לעשות משאל שידרג את השירות רק של חברות טלפון/תקשורת/כבלים. נדמה לי שהשירות של הוט הוא כל כך חריג וגרוע שהוא בבחינת טרגי-קומדיה. כתבת שקשה לך לכעוס על המוקדנים. במקרה של הוט אני מתקשה אפילו לכעוס על החברה. פשוט קשה להאמין שהוט מצליחה להיכשל כל כך בשיפור השירות על אף כל מאמציה. אילו הייתי א. קישון הייתי חושד בחברה שהחליטה בו זמנית גם להפיק תדמית שווא של ניסיונות להשתפר וגם להקפיד בו בזמן על המשכיות וקביעות של שירות רע. קשה להבין, מדוע חברה שמתן שירות הוא חלק כל כך חשוב של שירותיה, מתעקשת כל כך על מיזעור עד העצם של ההשקעה במערך השירות שלה. אפילו מוקד השירות שלה שבו בקרתי ואשר היה מצויד בכל אמצעי התקשורת והמיכון העדכניים ביותר, נראה כמו קופת חולים ביום גרוע. נראה היה בעליל שלמוקד הזה אין לא מנהל ולא בעל בית והוא מתנהל מכוח רצונם הטוב שח עובדי החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות חוויות ממש קשות עם HOT, קופת החולים שלי לוקחת בגדול: 1. מרפאות שעיני עובדיהם מעולם לא שזפו מחשב 2. מרפאות עם מחשב אבל שאיש אינו יודע מה לעשות איתו 3. מרפאות עם מחשב, ורופא שיודע להתמש במחשב (באצבע אחת) אך המחשב לא מחובר לשום מסד נתונים מרכזי, ולמעשה משמש כמכונת כתיבה. 4. אתרי אינטרנט עם ממשקים מהגיהנום, שתומכים רק ב-Explorer 6 5. דרישות תמוהות לטפסים תמוהים עוד יותר ועוד היד נטויה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במרפאות של קופת חולים בכלל יחס מהגיהנום. אני שונא את התורים האלה שבהם אני תמיד צריך לברר מתי באמת מגיע התור שלי. יש מרפאות חוץ שבהן אני ממתין תמיד שיקראו לי. מה הבעיה ליישם את זה גם אצל הרופאים הכלליים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש האק לתור של קופת חולים- תמיד תקבע את התור לא הקרוב ביותר אלא הראשון ביום, ואני מהדר ומזמין את התור הראשון ביום שישי גם אם מדובר בעוד 4 חודשים, כך אתה מבטיח לעצמך חוסר תור ושקט נפשי ויום סיורים מלא בעיר (אני מהכפר...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידע מקצועי: דווקא מבחינת מיחשוב, קופות החולים בארץ נמצאות במצב מעולה, ולמעשה חריג בעולם, עם 100%(!) חדירה/הטמעה של מיחשוב המערכות (מה שנקרא "רשומה רפואית"), עם קישוריות הדוקה בין קופות החולים לבתי החולים השונים, תיקים רפואיים מפורטים וכולי. השווה למדינות מתקדמות כמו ארה"ב למשל, עם 10% בלבד של מיחשוב המערכות1. נכון שלפעמים יש עובדים מבוגרים שלא מתחברים לזה, או לא עברו הכשרה מספקת, או גורמים מקומיים אחרים. 1 המצב בארה"ב אמור להשתנות מאוד בשנים הקרובות, עקב צעדי עידוד מסיביים שהתקבלו במסגרת הרפורמה בבריאות. תחת דרישות של "שימוש רלוונטי", מרכזים רפואיים יקבלו החזרים וסבסודים גדולים מאוד על כל מערכת ממוחשבת שהם משקיעים בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עברתי דירה וביקשתי להעביר אליה את הטלפון והאינטרנט. הפקידה לקחה ממני את הפרטים הרלוונטיים וביקשה את מספר הטלפון הנייד. "אין לי נייד," אמרתי לה. "אין לך נייד??? אז איך הטכנאי יוכל להתקשר אליך?" "הוא לא צריך להתקשר. נתתי לך את הכתובת. אמרת לי לחכות לו ביום א' בין 10-1. אני אחכה." "לא, אבל הוא חייב להתקשר מהדרך. רק רגע, בעצם יש לי מספר הנייד שלך." "סליחה???" "כן, יש לי כאן המספר, 02-XXXXXXX". "זה לא מספר נייד, והטלפון הזה כבר לא קיים מאז החלפתי אותו בטלפון של הוט". "אה, טוב, אבל..." וכו'. בסופו של דבר היא הסכימה שהטכנאי יבוא בזמן שנקבע בכל זאת. ביום א' בין 10-1 חיכיתי בדירתי החדשה. כלום. ב-3 התקשרתי להוט מהשכנים, ב-3.30 הגעתי לפקידה. "מה עם הטכנאים?" "הם באו אליך, את לא היית" "הייתי גם הייתי, הם לא היו". "לא היית. הם התקשרו אלייך ולא ענית." "איך בדיוק הם התקשרו? הרי אין לי טלפון עדיין ולא יהיה לפני שהם יתקינו אותו" "הם התקשרו לנייד, מס" 02-XXXXXXX" ... ... "טוב, תשמעי, או שתשלחי טכנאי היום, לכל המאוחר מחר, או שאני מתנתקת מהוט וגמרנו" אחרי ויכוח קצר הוחלט שהטכנאי יגיע למחרת בין 10-1. חיעיתי חיכיתי, בכיתי בכיתי, ומי לא בא? נכון, הטכנאי. ב-1 התקשרתי מהשכנים. ב1.20 חיש קל כבר דיברתי עם הפקיד. אותה שיחה, בוריאציות קלות. סוכפ שהוא ישלח את הטכנאי בין 4-7, חמוש בטלפון של השכנים. בסביבות 5 הגיע השכן והביא איתו את הטכנאי. "תגיד לי, למה אתם לא יכולים להגיע בלי להתקשר מהדרך?" שאלתי את זה האחרון. "ואם לא תהיי בבית?" "אבל קבעתי איתו שעות, לא? אז אני אחכה". "אבל אני לא אדע איך להגיע". "נתתי את הכתןבת לפקיד. נתתי לו גם הנחיות מדויקות איך להגיע". "את לא מבינה! אם את רוצה שאני אגיע אליך ואת נותנת את הכתובת לפקיד, זה כמו... מה אני אגיד לך... זהה כמו שאני הייתי רוצה שתבואי אליי והייתי נותן את הכתובת שלי לאחותך!" "כן, טוב, דווקא יש סיכוי מסוים שאחותי הייתה מצליחה להעביר לי את הכתובת" "אבל יש לך טלפון. 02-YYYYYYY." "זה המספר של השכנים, לא שלי" "אז את רואה איזה מזל זה שיש לך נייד?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד למסורת מבית אבא, ולכך שרק רויזיוניסטים חברים בקופות חולים אחרות - עצתי שתעזוב את הכללית ותמצא לך קופ''ח אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובתחנה המרכזית בתל אביב בבאסטות של הבגדים. לא נותנים למדוד, בקושי יש מראות ואם אתה מתמהמה יותר מידי זמן מול המוכר הוא מתחיל להיות עצבני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצה''ל. כמובן שההתחכמות המתבקשת גם היא נכונה (היה לי שירות גרוע בצה''ל, ומעולם לא שירתי בחברת תקשורת או בבנק). אבל גם אם נסתכל עלי בתור מקבל השירות, אין ספק שצה''ל זוכה במקום הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל שנה אני מקבל ממשרד המילואים בבסיס שלי שאלון פרטים אישיים למילוי, ואיכשהו כל פעם הם מצליחים לטעות שם בפרט אחר, באופן כמעט רנדומלי. אני זוכר שפעם אפילו קיבלתי טופס שבו רשומים פרטים של בת זוג (ואני בכלל רווק) - התקשרתי למשרד המילואים והודעתי להם שהם הרגע עשו את אימי מאוד מאושרת, אבל שכדאי שלפני שהם משדרכים לי מישהי שלפחות יתנו לי להכיר אותה.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיקת ערנות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גר ולומד בגרמניה. להלן מספר ארועים משעשעים: לפני כל סמסטר נדרש כל סטודנט להעביר את אגרת הלימוד לחשבון הבנק של האוניברסיטה. בסמסטר השלישי שלי עשיתי זאת, ואז קיבלתי מכתב לביתי: "סטודנט יקר, אנו מודים לך על שלמדת איתנו. ביטול מעמד הסטודנט שלך נכנס לתוקפו מרגע הוצאת מכתב זה. הצלחה בהמשך הדרך". התברר שטעיתי בספרה אחת במספר הסטודנט שלי, אותו יש לצרף להעברה הבנקאית. במילים אחרות, האוניברסיטה דווקא קיבלה את הכסף ממני, אבל היא לא יודעה על כך אוטומטית כי המחשב לא ידע לאן לנתב את הכסף. אף אחד לא ניסה להתקשר אליי או לנסות לברר מדוע "החלטתי" לפרוש מהלימודים. כשאני מהרהר במקרה הזה אני תמיד נזכר בטבח שהתרחש בארפורט שבמרכז גרמניה בשנת 2002. תלמיד תיכון רצח אז 16 אנשים. התלמיד סולק מבית הספר, ואף אחד לא ממש דיבר איתו או הודיע לו מה האלטרנטיבות שלו, והיות והוא היה מעל לגיל 18 ההורים שלו לו יודעו על הסילוק. לאחר הטבח עשו רפורמה בנושא סילוק תלמידים מבתי ספר. המקרה שלי התרחש ב-2004. כנראה שהרפורמה לא התפשטה מעבר לגבולות מדינת תורינגיה ושבנורדריין-וסטפאלן לא פוחדים מסטודנטים מסולקים ועצבניים. נעבור לבעלי הבית שלי. זוהי חברה לניהול נדל"ן ולה שייכות מאות דירות בעיר. הם ידועים לשמצה בשירות הגרוע שלהם (לא עונים למכתבים ולטלפונים ועושים הכל כדי לסחוט כסף מהדיירים). לפני שנה הדבקתי מדבקה קטנה ומתוקה עם השם שלי על האינטרקום, כי המדבקה שבעלי הבית סיפקו היתה קטנה מדי, עד כדי כך שדוורים התקשו למצוא את השם שלי וחבילות שיועדו לי חזרו לשולח. אחרי שבועיים המדבקה נעלמה והגיע אליי חשבון מבעלי הבית עבור הסרת המדבקה: 10 יורו עבור הוצאות נסיעה ו-10 יורו עבור שימוש במסיר מדבקות מיוחד. כדי לסבך את העניין, המכתבים שבעלי הבית שלחו לי תמיד הגיעו באיחור של שבועיים (הם חסכו את הבול ונתנו לעובדת הניקיון לשלשל את המכתב לתיבת הדואר), כך שמכתב שתאריכו 1 לאוגוסט הגיע באמצע אוגוסט. לפיכך, לאחר שהמדבקה נעלמה, ולפני שקיבלתי את החשבון, מיהרתי להדביק מדבקה חדשה. גם המדבקה השנייה נעלמה חיש קל, ובמשך החודש קיבלתי שני חשבונות ושלושה אזהרות וקנסות. הזכרתי שבכל מכתב הם נתנו לי דדליין של שבועיים להגיב? הסכום תפח במהרה ל-50 יורו. בכלל, דרישתם להוצאות נסיעה מגוחכת, כי עובדי ניקיון שלהם מבקרים בבניין פעמיים בשבוע והם לא שלחו אף אחד במונית ספיישל כדי להסיר את המדבקה, והשימוש ב"מסיר מדבקות מיוחד" מגוחך אף יותר, כי מדובר במדבקת ניילון שמסירים תוך שנייה ללא כל סימן. והעיקר, אף אחד לא ניסה לדפוק אצלי בדלת או ליצור איתי קשר בכדי לפתור את העניין בדרכי שלום. כתבתי להם מכתב זועם עם אזכורים רבים של המילים "עורך דין" ו"שכר דירה" ויותר לא שמעתי מהם. נחזור לחיי הסטודנט. בכדי להירשם לאוניברסיטה צריך להראות במשרד הרישום ויזת סטודנט ממשרד ההגירה. ניחשתם נכון: בכדי לקבל ויזת סטודנט ממשרד ההגירה צריך להראות תעודת סטודנט. קשה להאמין, נכון? נתקלתי בקונפליקט הזה חמש פעמים שונות, בשלוש ערים שונות במשך שבע שנים. בסוף זה תמיד נפתר באמצעות הקפצת חירום של בכירי האוניברסיטה והוצאת מכתבים מיוחדים מאת הדיקן והנשיא אשר מאשרים שאכן אני עומד להירשם לאוניברסיטה. נו טוב, לאחרונה פתרתי את הבעייה הזו באופן סופי באמצעות עשיית תינוק עם עלמה גרמניה. עכשיו אני כבר לא צריך ויזת סטודנט. (ולמרות הכל החיים כאן כיפיים בצורה יוצאת מגדר הרגיל ולרדת מהארץ הייתה ההחלטה הכי טובה בחיי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני תמיד נזכר בטבח שהתרחש בארפורט שבמרכז גרמניה בשנת 2002. תלמיד תיכון רצח אז 16 אנשים. ב. ולמרות הכל החיים כאן כיפיים בצורה יוצאת מגדר הרגיל לא מסתדר לי א. עם ב. אתה מוכן לפתור לי את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה קורא בעיתונים אתה שואל את עצמך מדוע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לקשר למילים, כשאפשר לקשר לביצוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה ביצוע של דני ליטני... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לא! הביצוע שנועה נתנה היה של חוה אלברשטיין. לא היכרתי את הביצוע הזה, ומי שסולד מדני ליטני כמבצע (כמוני למשל) יכול להנות הרבה יותר מהשיר כך. אני נתתי את הטקסט בלבד בעיקר כי אני מיושן (30-50 אמרנו כבר?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי עד שקישרת, שזה (גם?) של דני ליטני. כנראה משום שאני מקפידה לא להקשיב לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא צריך גם להשאר מלחין. אנשים צריכים לדבוק בדברים בהם הם טובים. ששלמה ארצי לא יחבר מילים, ושדני ליטני לא ישיר. ושאושיק לוי לא יעשה קאמבק אחרי שנגמר לו הקול. או כפי שניסחה את זה תרצה אתר, וחוה אלברשטיין שרה, (ומישהו מהקהילה הירושלמית עשה מזה מופע דראג - זה מה מצאתי ביוטיוב). והמילים למי שלא ירצה להאזין / לצפות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר דווקא את הביצוע של דיווה די... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה מה שהוא מצטיין בו! מה אתה מעדיף, שהוא יכין חביתות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם מפרט כזה, גם כדאי שלא יהיה מהנדס מערכת. הפיתוח יאכל אותו בלי זעתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לי מפריע הבלבול שם בין הוזוב [ויקיפדיה] לאטנה [ויקיפדיה]? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב על זה כך- גם באיטליה הHASBARA נכשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שזה בלבול. אין קשר בין חבלי הארץ המוזכרים (סיציליה, ניקרגואה, צ'ילה והודו) ובין הרי הגעש המוזכרים (צ'ימבוראסו באקוודור, פוג'י ביפן והוזוב באיטליה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש איזה רצח של אנשים שלא הכרת מ-2002 שאתה זוכר ככזה שהפך את חייך לפחות כייפים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ב 2003 דווקא, היה איזה אוטובוס שהתפוצץ מאתיים מטר מהמשרד שלי. הייתי מהראשונים להגיע לזירה אבל לא התקרבתי כי כבר היו לי ילדים וחששתי ממטעני המשך. גם הפיגוע במסעדת מקסים (באותה שבת עברנו על יד המסעדה כשעה לפני הפיגוע בדרכנו למסעדת דגים דווקא). במקסים דווקא הלכו כמה שהכרתי, אז זו דוגמה פחות טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, והיה איזה רצח שלא התרחש במקום קרוב אליך, ושאף אדם שהכרת לא היה מעורב בו שהשפיע בצורה כזאת על האושר שלך? נגיד, כמה השפיע עליך הרצח הזה? האם היית אומר שהוא השפיע עליך בצורה שגורמת לך לשקול מחדש את המגורים בישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ, אם שאלת, נגעה לי במיוחד הטרגדיה של סמדר הרן. אבל הסיפור של התלמיד היורה בגרמניה הזכיר לי שבטיסה לארה''ב פעם מזמן ישבה לידי בחורה שסיפרה לי שנפגעה מאיזה יורה (כנראה מפורסם אז) שהתמקם על גשר מעל כביש בארה''ב וטווח משם במשך הרבה זמן. אני זוכר שדי התחלחלתי מהרעיון שבנאדם נוסע לעבודה ונפגע מיורה אלמוני מעל הגשר (כאילו אם היורה צועק איטבח אל יהוד זה יותר טוב). שנים אח''כ ראיתי את ''באולינג לקולומביין'' שהמשיך אצלי את אותה תגובת פחד ורתיעה מפני הטירוף האמריקאי. בכל אופן מתאונות דרכים מתים כל שנה הרבה יותר אנשים בארץ מאשר במעשי איבה. בעזה אי אפשר להגיד את זה, למשל. לכן אם הייתי גר בעזה הייתי כנראה רוצה לעבור למקום אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעזה יש פחות תאונות דרכים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מנסה להבין מה לא מסתדר לך בעובדה ש-Pixie טוען הוא מאושר מהחיים שלו עכשיו בחור אחד בגרמניה לעובדה שלפני 8 שנים איזה סטודנט בחור אחר בגרמניה רצח 16 אנשים. למה ציפית, שהוא יכנס לדיכאון מזה שאנשים בארץ שלו מתים? דווקא התגובה שלך לא מסתדרת לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי מטריד לחיות במקומות בהם אנשים יורים זה בזה בלי אידאולוגיה מאחורי זה. כוחו של הרגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, גרמניה היא מדינה ענקית, מי שחי בלייפציג לא ממש חי "באותו מקום" כמו מי שחי בקלן. חוץ מזה, ירי ב-16 אנשים (מתוך 80 מליון) פעם בעשור זה לא ממש "מקום בו אנשים יורים זה בזה". בנוסף, כשמדובר על גרמניה, המקום בו הרג עם אידיאולוגיה מאחוריו יצרה מפלצת, נראה לי שדווקא רצח של אנשים בלי אידיאולוגיה זה שינוי חיובי, אולי כדאי גם לנו לנסות. וחוץ מזה של החוץ מזה, יש לך מדינה בעולם בה אנשים לא יורים זה בזה בלי אידיאולוגיה מאחורי זה? האם הירי של האשה שלא הכרת בשדרות (או באופקים) באמת השפיע על החיים שלך בחיפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן זה כבר קיים מזמן, צר לי לומר. לעתים בירי ולעתים בסכין או בכלי נשק אחרים, אבל כבר היה כאן רצח בגלל בקבוק וודקה, מקום חניה, כניסה למועדונים, טלפון סלולרי, ניסיון להשבת אבדה ועוד סיבות קרדינליות מסוג זה. כמובן אינני מתייחסת לרצח נשים, שהוא עניין שגרתי מכדי לעסוק בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שהתפרק לו גן העדן הסוציאליסטי, לא קיימת בעולם מדינה שאין בה רציחות (וכל מיני אנשים רעים טוענים שגם בגן העדן הסוציאליסטי היו כאלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שאתה צודק, אבל חוץ מישראל אין עוד מדינה יהודית ששיש בה רציחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. כשהרג קורה מאידיאולוגיה, אתה אומר לעצמך, תשתנה האידיאולוגיה ויפסק ההרג. אבל כשהרג קורה בלי אידיאולוגיה, מה תעשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חוסר אידיאולוגיה הוא אידיאולוגיה שיש לשנותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, קח את הרוצח ותן לו סיבה לעשות כן ולתעל את זעמו על אנשים שאתה מעוניין במותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או. מג''ב אני מבין. אפשר לישון בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי עדיף לתת לו סיבה *לא* לרצוח, אבל אם הוא חייב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אמיץ, אני מברכת אותך על ההכרזה נטולת ההתחטאות שההחלטה לרדת מהארץ היתה הטובה בחייך. זה מעניין מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאת קצת מגזימה. אני חושב שרובנו (גם קוראי האייל וגם בני חברה הישראלית) כבר עברנו את ימי רבין. אדם אינו צריך להיות אמיץ כדי לספר שבאופן אישי החלטתו להגר היטיבה עם חייו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. אולי פספסתי כי אף פעם לא שמעתי הכרזה כל כך חד משמעית ועוד בפלטפורמה פומבית ועוד בכתב ועוד לגרמניה. אז התרשמתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק מרשים בבן אדם שמכריז בפומבי שהחלטה מסויימת שלו הייתה מוצלחת? זה לא ממש דורש אומץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור המדבקה מעניין מאוד. אתה מייחס את זה למנטליות המקומית? מין סטריליות אנטי-אנושית כזו? יש פה גם היצמדות יתר לנהלים (המדבקות הקיימות) וגם אי רצון להתעמת אישית, נגיד בשיחת טלפון קצרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם מספר לא מועט של אנשים כאן לוקה במנטליות הזו, אבל אי אפשר להכליל--במיוחד כאן בברלין, העיר הכי פחות ''גרמנית'' בגרמניה. אפילו בקרב אוכלוסיית בעלי הדירות ראיתי כבר מנטליות שונה לגמרי, אם כי לא לעתים קרובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(איך קוראים לשדרוג מפוצלח?) קיבלתי שירות גרוע ממיקרוסופט כשהם שינו את גירסת וורד לוורד 2000 ויש עוד גירסה אחרי זה, עוד יותר גרועה. הייתי מגישה נגדם תביעה ייצוגית בגין גזלת שעות עבודה, אבל העותק שלי לא חוקי. אגב, כמה מביניכם מבטלים את אופציית ה-INSTANT בגוגל? אפילו גוגל היקר והטוב הולך ומשתנדרק. זו דרך העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שדרוק, לשדרעק. למיטב זכרוני רשיון השימוש שלהם לא כולל תמיכה (על זה צריך לשלם בנפרד). הקיטורים הם בחינם. אני לא משתמש בממשק הווב של גוגל. דווקא השימוש שלהם בפרוטוקול XMPP [Wikipedia] היא אחת ההחלטות המבורכות שלהם מבחינתי. אפשר בקלות להשתמש בזה עם משתמשים ממגוון שרותים שונים. אפשר להשתמש במגוון לקוחות שונים. אפשר גם להחזיק שרת XMPP עצמאי משלכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע באינסטנט ? אני חושב שזה חמוד אבל מצד שני אני מהאנשים המעצבנים האלה שעונים לפני שגמרת לשאול |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר אחד הם ללא ספק משטרת העיירות בדרום. עצרה את אשתי ניידת, והיא לא מצאה את רשיון הרכב. אז היא קיבלה קנס על תנאי, והיינו צריכים לסור לתחנת המשטרה להראות שיש לנו רשיון. השוטר כנראה לא ידע לא לכתוב ולא לקרוא. הוא ישב שעתיים וחצי (!!!) וניסה למלא טופס של שלוש שורות. הוא סירב בתוקף לקבל עזרה כלשהי, אבל הייתי צריך לעמוד לידו משך כל הזמן הזה. לבסוף הוא הכריז שהצליח ושאני יכול ללכת. שבוע לאחר מכן קיבלתי בדואר הודעה לתשלום קנס. הבוס שלי תיקן את הסלולרי שלו בחברת פלאפון. הוא התלונן שהמכשיר לא עובד ושאי אפשר לשמוע אותו. הוא התקשר לשירות לקוחות מטלפון בזק, והם דרשו שהוא יתקשר לדווח על התקלה מהפלאפון שלו (כדי שהם יוכלו לאשר שזה אכן הוא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאף אחד עוד לא הזכיר את משרד הקישור גורם לי לחשוב שהאייל מלא וממולא בג'ובניקים, משתמטים, וג'ובניקים משתמטים... אולי ההבדל הוא הציפיות: לפי מה שאני זוכר, כשאתה מגיע למשרד הקישור אתה *מצפה* להידפק (וכמעט אף פעם לא מתאכזב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה חושב שמשרד הקישור נותן לנו שירות טוב יותר מלך?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שמץ. רק התפלאתי איך זה שאיש לא הזכיר אותו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה עם משרד הקישור ? כל השיחות נשמעות אותו הדבר בדיוק. מ. "אתה יודע שיש לך מילואים בX?" ה. "לא, מתי שלחתם את הצו?" מ. "אתמול" ה. "טוב, אני אגיע" אחרי חודשיים מ. "עוד לא אישרת שאתה מגיע למילואים" ה. "כן אישרתי, התקשרתם אלי, ביי". להגיע ? עדיף שלא. אם צריך משהו, אפשר לסגור עם המ"פ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתכוון לשיחת טלפון ממשרד הקישור אליך אז אנחנו ממש ממש לא מדברים על אותו הדבר. מסיבות שערפילי הזמן ומנגנוני הדחקה השכיחו ממני, נאלצתי להגיע מספר פעמים למשרד הקישור (פיזית). אירועים אלו זכורים לי כקשים וטראומתיים, אם כי כבר איני יכול לומר מה בדיוק קרה שם, מה הייתי צריך מהם או מה הם רצו ממני (לא היה פעם מין חוק כזה שצריך לקבל מהם חתימה בדרכון כדי לנסוע לחו"ל? כאמור הפרטים כוסו בדוק כבד\ערפל הזייתי). ונדמה לי שאפילו היה מקרה או שניים בו *אני* ניסיתי לסגור אתם עניינים בטלפון, אם כי כנראה זה נגמר בהגעה פיזית למקום (הרי מדובר ב"שירות גרוע", לא?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה פעם חוק כזה. אחר כך זה הומר בחתימה תקופתית, ואז בוטל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו , אתה ממש עתיק אם אתה עוד זוכר את התקופה שהיה צריך חתימה על הדרכון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זוכר'' זו מלה חזקה. אנשים בגילי ממעטים להשתמש בה בלי תוספות כמו ''במעומעם'' (אחרי) או ''נדמה לי שאני'' (לפני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תגזים. אפילו אני נזקקתי לחותמת כזו בדרכון וזה היה בסך הכל לפני 12 שנים. מצד שני לא נזקקתי לחסדי משרד הקישור - קצין העיר (למעשה פקידה מטעמו) החתים לי בלי בעיות. מצד שני, מעולם לא ביקרתי במשרד הקישור. כל דבר נסגר טלפונית או לכל היותר בפקס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא חתימה על הדרכון; ותיקים זוכרים גם איך כדי לקנות מט"ח לנסיעה היית צריך להתיצב בבנק עם כרטיסי הטיסה והפקיד היה מחתים את הכרטיסים כדי שלא תשתמש בהם לרכוש עוד מט"ח, חלילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני הרעוע, בכלכלה הנוזפנית שהיתה נהוגה בארץ לא ניתן היה לצאת מהארץ בלי החותמת הנ''ל. לא היה לאף אחד סיבה לקנות עוד דולרים במחיר המופקע של הבנק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר שהיה איסור יציאה בלי החותמת, אבל באותם ימים רק הבנקים מכרו מט''ח באופן חוקי (ובעתונים התפרסמו בקביעות שערים יציגים, שערי קניה ומכירה בבנקים והשער של החלפנים ברחוב ליליינבלום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא המט''ח, אבל כשהיה צריך תלושים בשביל לקנות סוכר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלושים? הא, אני זוכר שהיינו צריכים לקושש זרדים כדי לזקק את הסוכר... נדמה לי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתבלבל, זה היה אלכוהול, לא סוכר. אני בכלל ירושלמי, אצלנו במצור עשו סוכר מחובייזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוכר מחובייזה?! אצלנו היו עושים חובייזה מחצץ אם בכלל היה לנו חצץ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו הפשירו את הדגים ששלינו מהוויסלה הקפואה על הסמובר הציבורי בבניין העיריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
You were lucky. We lived for three months in a brown paper bag in a septic tank. We used to have to get up at six o'clock in the morning, clean the bag, eat a crust of stale bread, go to work down mill for fourteen hours a day week in-week out. When we got home, out Dad would thrash us to sleep with his belt!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו שהגענו למקור, אפשר להפסיק פה? (פתיל איילי ממוחזר מס' 342). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה האסון? אל תשכחי שתמיד קיים הדור שלא ידע, ולא יזיק אפילו לתת איזה לינק (אבל לא אני, העצלנות...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שגם את אחת מאלה שהשתתפו בפשיטה שלא הייתה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ייבשו אותנו שבועיים באום אל רשרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנאמר ושיננת בם יומם ולילה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הסיר היה כתוב ברוך ג'מילי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי היחסים פה הפוכים משרד הקישור הוא לא ספק שירות שלך אלא מחלקת כח האדם של צה''ל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובבחורות ששירתו בטרם היות שירות המילואים לבחורות, ובתפקידים שהמציאו במיוחד לכבוד זה שיש כל כך הרבה בנות בצה''ל וצריך לתת להן תעסוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחר: מע"צ תגובה 555650 (בעצם זה מתחיל בתגובה 109253) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במפתיע, את השירות הגרוע ביותר ואת השירות הטוב ביותר בחיי קיבלתי באותן נסיבות. השירות הגרוע ביותר: טסתי מנתב"ג לסן-פרנסיסקו, לצרכי עבודה. החלפתי טיסות בלה-גוורדיה שבניו-ג'רסי ועליתי על טיסה פנימית של יונייטד איירליינס (United Airlines) לסן-פרנסיסקו. כשהגעתי לסן-פרנסיסקו, חיכיתי למזוודותי עד בוש, לבסוף פניתי לדלפק איתור כבודה של יונייטד. עד כאן, קורה. זמן העצירה בלה-גוורדיה היה בערך שעה, ואפשר לומר שזה היה שירות יוצא מגדר הרגיל לו הם היו מצליחים לא לאבד לי את המזוודה. הפקיד בדלפק הפנה אותי למסוף הממוחשב שבו אוכל לברר את מיקום המזוודה שלי ולקבל את השירות, והאמת שזה דווקא שימח אותי, כי אחרי 24 שעות טיסה ממש לא היה לי כוח לכל התודה-לך-שחיכית וחברת-יונייטד-עושה-ככל-שביכולתה ואנו-מתנצלים-על-אי-הנוחות וכל זיוני-השכל האמריקאיים הצבועים האלה, מה גם שבטח הפקיד ממילא משתמש במערכת מחשב זהה לזאת של המסוף. המסוף היה ברור מספיק כך שגם במצבי המעוך הצלחתי להבין מה הוא רוצה אחרי מעט מאמץ; הוא טען שהמזוודה שלי מתעכבת, וביקש ממני לבחור בין להקליד כתובת שאליה יוכלו לשלוח את המזוודה לבין לאסוף אותה בעצמי לכשתגיע. בחרתי באופציה השניה אחרי שוידאתי שאוכל לשנות את הבחירה בהמשך בטלפון, כי עוד לא ידעתי מה קורה עם המלון שלי. למחרת בבוקר התקשרתי לאיתור כבודה של יונייטד, שם ענה לי נציג שירות במבטא הודי קל, ולאחר שרשם את כתובת המלון ולאחר שוידאתי לבקשתו שהמלון שלי אכן מוכן, מזומן וערוך לקבל את המזוודה גם בהעדרי, נאמר לי שהיא תגיע במהלך היום. סבבה, חשבתי. זובי. היא לא הגיעה. התקשרתי שוב לאיתור כבודה. שוב ענה לי נציג שירות הודי בנימוס מופרז עד-כדי אקזוטיקה, התנצל ארוכות, וידא את הפרטים, וידא איתי שהמלון אכן מוכן מזומן וכולי, והבטיח שהמזוודה תגיע במשך היום. אותה שיחה ואותו אפס-התרחשות פיסית חזרה כל עצמה שוב ושוב עוד חמש פעמים, במשך חמישה ימים. היו הבדלים: לפעמים המבטא ההודי היה כבד והאנגלית כמעט-משובשת, ולפעמים המבטא היה קל עד כדי כך בקושי הבחנתי בו; לפעמים הנציג היה גבר ולפעמים אשה; אבל תסריט השיחה הבסיסי היה זהה. התחלתי להעיר את תשומת לב הנציג או הנציגה לכך שאני נמצא בשידור חוזר של Groundhog Day. הם ניסו ככל יכולתם, התקשרו ווידאו עם נציגי יונייטד בסן-פרנסיסקו שאכן המזוודה תישלח באותו יום, תוך שאני מאזין למוזיקת מעליות אמריקאית ומחכה לחזרתם. באיזשהו שלב התחלתי לנסות לנחש את הכשל המערכתי מתוך העדויות שמבחוץ: אולי מערכת המחשב לא מתעדכנת? אולי סן-פרנסיסקו ומרכז-השירות המשוער בהודו לא משתמשים באותו בסיס-נתונים? אולי הבחירה המקורית שלי לאסוף את המזוודה בעצמי תופסת עדיפות במערכת הממוחשבת או הבירוקרטית של יונייטד על פני העדכון המאוחר יותר? ניסיתי לעבוד איתם וביקשתי מהם לברר את הנקודות האלה, וחלקם עשו זאת במסירות מפתיעה, ככל שיכולתי לשפוט. בסוף כל שיחה נציג או נציגת השירות הבטיחו שאכן, סן-פרנסיסקו מסונכרנת, מערכת המחשב מעודכנת, הכשל ימצא ויטופל, והפעם המזוודה תגיע, על־בטוח, יד על הלב, סגור. ואף־פעם היא לא הגיעה. החל מהשיחה השלישית, הם התחילו להציע לי בתחילת כל שיחה פיצוי: וואוצ'ר הנחה לטיסה הפנימית הבאה שלי ביונייטד. זה היה סכום של ממש, משהו כמו $100 או $200, אבל תקף רק לשנה. אמרתי להם שהסיכוי שיצא לי לטוס באיזושהי טיסה פנימית בארה"ב בשנה הקרובה זניח, אבל לא היתה להם אפשרות להציע פיצוי אחר, הם אמרו. אחרי שצברתי משהו כמו $400 של וואצ'רים כאלה, התחלתי להגיד להם שאני מסרב לקבל אותם, מתוך מחשבה שאם מתישהו אני אהיה משועמם וארצה לתבוע אותם, תהיה לי עמדה משפטית עדיפה. מה שהדהים אותי היה שהמערכת עירנית ומעודכנת מספיק כדי לזהות לקוח שמקבל שירות גרוע ולהציע לו פיצוי, אבל לא עירנית ומעודכנת מספיק כדי פאקינג לשלוח מזוודה, או לפחות להתריע לנציג השירות שלא יהיה ניתן לשלוח אותה. ושלמערכת יש מספיק מוטיבציה לתת שירות לקוחות טוב עד כדי כך שהיא מוכנה לאובדן הכנסות של הרבה מאות דולרים, אבל לא מספיק כדי להעיר את תשומת הלב של מישהו שמסוגל לעשות סדר בבלגן. אחרי שמונה ימים פשוט לקחתי את האוטו, נסעתי לנמל־התעופה, ואספתי את המזוודה. אחרי ניכוי שעה וחצי נסיעה, זה לקח פחות מעשר דקות. אני מניח שהייתי יכול לעשות את זה הרבה קודם, אבל גם היה לי לו"ז צפוף מאוד, וגם היתה איזשהי תקווה שאחרי פרק זמן מסוים הם יתאפסו על עצמם, ורציתי לראות אם זה יקרה. במבחן הזה הם נכשלו מעל ומעבר למצופה. השירות הטוב ביותר: טסתי עם אשתי מנתב"ג לטוקיו. החלפנו טיסות בבייג'ינג ועלינו על טיסה של אול-ניפון איירליינז (All Nippon Airlines, או ANA) לנמל־התעופה נריטה ליד טוקיו, משם תכננו לנסוע ברכבת לעיר קיוטו. מכיוון שהיה מדובר בזמן החלפה של שעה וחצי בלבד, וכבר היה לי נסיון רע עם שכאלה, שאלנו את דיילי הקרקע של ANA בבייג'ינג אם הם יכולים לבדוק שהמזוודות שלנו הועברו כראוי. מסתבר שהם יכולים, לאחר שהתגברנו על הבדלי השפה והמבטא, הם ענו ששתיים מהמזוודות עלו על המטוס בהצלחה, אבל הם לא יודעים איפה השלישית, ורוב הסיכויים שהיא לא עלתה למטוס. משכנו בכתפינו ועלינו לטיסה. כשנחתנו בטוקיו בשעת לילה מאוחרת, מיד עם כיבוי השלט במטוס המורה על חגירת חגורות בטיחות, אחד הדיילים כרז, קרא בשמותינו, וביקש שנחכה בשרוול מחוץ למטוס. בשרוול כבר חיכתה לנו דיילת עם שלט גדול עם שמותינו מודפסים עליו. היא התנצלה, אמרה שמזוודה אחת לא הגיעה, נתנה לנו פתק עם מספר סידורי, וביקשה שנפנה לדלפק איתור הכבודה. כשהתקרבנו לדלפק, אחת משלוש דיילות הקרקע שהיו שם ראתה אותנו מתקרבים, יצאה מהעמדה, הלכה לקראתנו ושאלה אם אנחנו אדון וגברת סתיו; כשענינו שכן, היא אמרה שהם מצפים לנו, ושהם מצטערים מאוד אבל מזוודה אחת התעכבה בבייג'ינג ותגיע רק עוד כמה שעות. הם יכולים לשלוח את המזוודה מיד בבוקר לכל מקום באזור טוקיו, ותוך יומיים או שלושה לכל מקום ביפן. זה היה המפגש הראשון שלנו עם יפנים והדיילות היו חמודות וסימפטיות להפליא – מסתבר שהיפנים בקושי מזדקנים, כך שמתחת לגיל 40 כולם נראים כמו בני 16, וכל השלוש היו מאופרות כמו בובות. היה קצת קשה להסביר את המצב שלנו, כי תכננו הרי לנסוע ברכבת לקיוטו עוד באותו לילה, אבל היתה לנו הזמנה במלון רק ללילה אחד, ועוד לא ידענו איפה נישן לאחר מכן, כך שלא היתה לנו כתובת לתת להן למשלוח. כשאשתי הצליחה להבהיר למה אין לנו כתובת ברורה, כל השלוש ענו במקהלה של "אווו..." מתמשך ואמפתי, מה שהיה נראה לי ממש כמו פרודיה על שיחת בנות. בגלל הבעיה הזו וגם בגלל סיבוכים אחרים בתוכנית הנסיעה שלנו, החלטנו כבר לישון בטוקיו באותו לילה ולנסוע לקיוטו בבוקר. אחת הדיילות התקשרה למלון בקיוטו בו הייתה לנו הזמנה ושכנעה אותו לבטל את ההזמנה ולוותר על דמי־הביטול שהיו מגיעים לו. אחר־כך הן ניגשו למשימה הבאה, שהיא למצוא לנו מלון בטוקיו, וזו משימה לגמרי לא־טריביאלית, מכיוון שרצינו מלון סביר אבל לא רצינו להתרושש, ולטוקיו כבר יצא שם למרחקים. הן עבדו כצוות מסונכרן להפליא: אחת חיפשה מלונות בקטלוגים, שנייה בדקה ביקורות וזמינות באינטרנט, והשלישית דיברה ביפנית בטלפון עם המלונות. בסוף הן מצאו לנו מלון עוד יותר זול מהמלון בקיוטו (!) ובמרחק של 20 דקות באוטובוס של המלון. הן אמרו לנו שהמזוודה תגיע עד הבוקר; כששאלנו לאיפה מתקשרים אם היא לא מגיעה, הן הסתכלו עלינו בבלבול וענו "לא-לא! אם המזוודה לא מגיעה, אנחנו מתקשרים אליכם!". אחת הדיילות הלכה איתנו כדי להראות לנו פיסית איפה נמצא רציף האוטובוסים; וכששאלנו אותה לפני שנפרדנו איפה אפשר לאכול בשעה כזו, היא הלכה איתנו לחלק השני של הטרמינל ועלתה איתנו ארבע קומות למקום שבו היו מסעדות מזון־מהיר שפתוחות בלילה, ורק אז נפרדה מאיתנו. המלון היה מצוין, למרות המחיר הזול. וכמובן כשירדנו לקבלה בשבע וחצי בבוקר לעשות צ'ק-אאוט, המזוודה כבר חיכתה לנו ליד הדלפק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאורך את המקרה היפני אינו מפתיע אותי. חזרתי לאחרונה מטיול קצר (8 ימים) ביפן, מלא התפעמות מדברים רבים, בינהם ההקפדה הרבה מאוד, אובססיבית יש יאמרו (לא אני), על הפרטים הקטנים, כמעט בכל תחום, אבל גם מן החום וההומור ביחסים בינם לבין עצמם וכמובן היחס החם לזרים. זה התבטא גם בשירות, בכל מקום (כמעט...) - לפחות על סמך מדגם לא מייצג מכמה ערים וכפרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלאק מפתיע. מסדרות הטלוויזיה היפניות, וגם מחלק מהסרטים היפניים, קיבלתי רושם חזק של קור ואלימות. ממש הפוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שהצלחתי לשפוט, ועיקר הטיול עבורי היה ההתבוננות באנשים שם והתקשורת עמם, החום, החיוכים והיחס הטוב היו כמעט תמיד כנים. אלא שהתרבות היפנית היא...טוב, זה כבר פורפרז1 בבלוגו של אסף שפריר: "יש תיאוריה הגורסת כי ברגע שנפצח את חידת התרבות היפנית היא תוחלף מייד במשהו מסובך וחסר הגיון עוד יותר. יש תיאוריה הטוענת כי כל זה כבר קרה". 1 מן המילה "פרפראזה", כבדוגמא שבתגובה 439770. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרתק! אפשר להבין את זה, הדבר הכי מעצבן בעולם הוא כשמישהו שאת לא סובלת נחלץ לעזרתך באיזה דבר פעוט. זו חוצפה שאין כדוגמתה. וכולם יודעים מה התוצאה של קבלת טובה מה GODFATHER. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיון אחרון. מה הפריע לך המבטא ההודי או במלים אחרות מה הקשר בין המבטא לאיכות השירות? אני מניח שבמקרה הזה סיפרת על המבטא רק להדגיש ששרות הלקוחות הוא בהודו וכאילו זה מסביר לאיכות השרות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המבטא ההודי לא מפריע לי בכלל. אם כבר, ההודים היו סבבה. זו רק המזוודה שלא הגיעה, ולא ברור למה. הזכרתי את המבטא באמת כי הוא רלבנטי -- מדובר במרכז שירות לקוחות מרוחק, כנראה. חוץ מזה, שני המקרים היו בטיסות לחו''ל והמפגש שלי עם בני התרבויות השונות (גם האמריקאים והיפנים, אגב, לא רק ההודים) היה חלק משמעותי מהחוויה וממה שאני זוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שחברות גדולות מנסות לבטל הבדלים תרבותיים ומלמדים אנשי שרות לעבוד לפי פרוטוקולים קבועים ללא קשר למקום בו הם נמצאים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מאמין בזה. גם חברות גדולות פועלות לפי מנטליות מסוימת שמדריכה אותן, וגם חברות גדולות תלויות בתרבות של העובדים שמבצעים את העבודה בפועל. אתה לא חושב שההבדל בין השירות היפני לאמריקאי נובע בין השאר גם מהבדלים תרבותיים? הפרוטוקול של מה עושים במקרה של אובדן מזוודה (ובתחום התעבורה האווירית בכלל) הוא הרי מאוד ברור ואחיד בכל החברות בכל העולם, וזה רק מדגיש את ההבדלים בשירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מבלבלת שתי דברים. שירות יפני ואמריקאי זה חברה אמריקאית לעומת חברה יפנית. השרות שקיבלת היה של חברה אמריקאית שיש לה מרכז בהודו כך שהשירות שקיבלת הוא שרות אמריקאי עי עובדים הודים ויש מצב שההכשרה וההדרכה שלהם היתה לפי פרוטוקולים של שיחת-לקוחות שהכינה החברה האמריקאית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(זה "אתה".) היה לי מורגש שהשירות שקיבלתי מההודים היה אמריקאי. מצד שני, הקשר שלי איתם היה רופף (טלפוני) ומתחלף מאדם לאדם, ויכול להיות שלו הייתי מקבל אותו פנים-אל-פנים הייתי מרגיש בהבדלים גדולים יותר. בכל מקרה, מרכזי שירות־לקוחות בהודו מתמחים בדיוק בלהתאים את הסטנדרטים שלהם לאלה של הלקוחות, אז זה לא מפתיע שהתרבות האמריקאית היתה דומיננטית. אבל אני מניח ששירות שהייתי מקבל מנציגי שירות יפניים של חברה אמריקאית, ביפן, היה שונה מאוד משירות שהייתי מקבל מאמריקאים. למשל, הדלפק הספציפי בטוקיו שירת לא רק את ANA אלא את כל חברות התעופה של Star Alliance, כך שלמרבה האירוניה הייתי מקבל את אותו שירות מאותן דיילות־קרקע גם אם הייתי טס לטוקיו ביונייטד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל לקבל שרות טוב מהסוג השני צריכה לקרות איזושהי פשלה (במקום אחר? באותו מקום?). מזכיר קצת את הכלל שלפיו צל"ש בשדה הקרב מגיע בעקבות כשל פיקודי. זו דרך לא רעה, אם כי מסוכנת, לרכוש את אמונם של לקוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חייב לשאול איך התנהג הישראלי בסיפור הזה, והאם הוא השאיר טיפ ליפניות המסורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הזהירו אותנו מראש שזה קונספט לא מוכר ביפן ושנסיון להשאיר טיפ יתקבל בבלבול במקרה הטוב. כן דאגנו להבהיר שזה השירות הכי טוב שקיבלנו בחיים ושאנחנו מאושרים עד הגג. בדיעבד היינו צריכים גם לרשום את שמותיהן כדי שנוכל לשלוח מכתב למנכ''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הטיפ - אכן כך. פעמיים ביפן תפסו אותנו מלצרים כמה עשרות מטרים מן המסעדה והשיבו לנו את תשרנו. ופעם אחת גרמנו לעצירת חירום של רכבת...אבל זה קשור יותר לתרבות הישראלית מן היפנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קשור לתרבות הישראלית דווקא? בטח לא תרבות הטיפים. (שמעתי סיפור על חבר טוב של קולגה שלי1 שענה לטלפון נייד מצלצל בקול רם באוטובוס ביפן. הנהג עצר וביקש ממנו לכבות.) 1 כן, אני יודע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לעצירת החירום, שנבעה מזילזול בכללים. זה היה מסע צילום, ובעודנו עומדים על הרציף בהמתנה לרכבת, שניים מאיתנו נעמדו מעבר לפס הצהוב כדי לתפוס פריים מדוייק יותר. אחד אף הרהיב עוז והחריג את גופו מעבר לרציף בשביל פריים מנצח. כך, בעוד אני עושה קולות שמארג' סימפסון כשהדבר שלצידה נוהג האופן מביך במיוחד, התקרבה הרכבת - ונעצרה בבת אחת, כמה עשרות מטרים ממקומה הרגיל. הנהג התבונן בברברים במבט זועם למשך דקה או שתיים, עד שנרגע מעט והצליח להפסיק את הרעד, ואז הוא קם וצעק עלינו. לאחר שהוא נוכח בערלות אוזנינו הוא חזר לרכבת והזעיק גורמים לובשי מדים. כל זה לקח עשר דקות עד רבע שעה בה דלתות הרכבת לא נפתחו, במקום בו הרכבות בד''כ מדייקות ברמת השנייה. בסופו של דבר, אחרי שהתחבאנו קצת, הצלחנו לעלות על אותה הרכבת באחד הקרונות האחרונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי שטיפים נחשבים שם לעלבון - כלפי העובד וכלפי החברה המעסיקה אותו. כביכול, הם לא משלמים לו מספיק, ולקוחות נאלצים להשלים את משכורתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע הגיוני, מה עוד שנראה (לפחות ע"י אורח לרגע...) שאיכות השירות היא גם כך ברמה שאינה דורשת תמריץ תלוי ביצועים, כך שאין סיבה לאימוץ נוהג הטיפים. עניי הטיפים הוא חלק מתמונה רחבה יותר שהבליטה עבורי את הייחוד היפני: ישנו שם מחד יבוא מן המערב של עניינים מערביים מסויימים ואימוצם הטוטאלי, למשל בתחום הטכנולוגיה והבידור, אך התעלמות כמעט גורפת מאחרים, תוך שמירה על המסורת, ע"י אוכלוסיה שרובה אגב אתאיסטי או אגנוסטי (אך מאמץ בחפץ לב אמונות טפלות לרוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרושם שאני קיבלתי הוא שכמה שהעניין ציבורי ומוחצן יותר כך הוא דומה יותר למערב, וכמה שהוא פרטי יותר הוא יותר אתנוסינקרטי1. כך למשל הטלביזיה נראית בדיוק כמו טלביזיה מערבית, אבל תרבות האוכל לא קשורה ברובה לכלום, וסידורי הלינה, הרחצה והשירותים בכלל נראים כמו תרבות חייזרית או סרט מד"ב. השינטו עשתה עלי רושם של דת אלילית קלאסית, והזכירה לי את כל הסיפורים על הדת היוונית הישנה, כולל נימפה-בכל-חור והביזור והלוקליות המוחלטים של הפולחן. זה לא בדיוק אמונות טפלות (אלא-אם-כן אתה-יודע-מה, ולא ניכנס לזה), ובטח לא אתיאיזם או אגנוסטיציזם. את הבודהיזם שלהם בכלל לא הבנתי. 1 אם יש מלה כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי המזוודה אבדה בגלל שנמל התעופה לה גווארדיה נמצא בעצם בניו יורק, וכל הזמן חשבת שהוא נמצא בניו ג'רזי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה את הבחור שיונייטד שברו לו את הגיטרה, ולא לקחו על עצמם את האחריות הראויה על המקרה. הוא העלה קליפ ליוטיוב על המקרה, שזכה בינתיים ל-9 וחצי מליון צפיות, שמן הסתם הזיקו ליונייטד יותר ממחירן של כמה וכמה גיטרות חדשות1. 1 עובדה שאני, שממש לא בקיאה בשמות חברות תעופה פנים-אמריקאיות, ברגע שקראתי את השורה השלישית, חלפה בראשי המחשבה - "אה! יונייטד, החברה ששברה להוא את הגיטרה!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני חודשיים טסתי מישראל לאתיופיה, עם ידיד שלי, בחברת התעופה הלאומית אתיופיאן אירליינס Ethiopian Airlines. לשנינו היה תיק תרמילאים עם הרבה רצועות, אבל לידיד שלי היה גם מזרן שטח ואוהל מחוברים לתיק. הטיסה מישראל לאתיופיה עברה בלי שום בעיה, וכל החפצים הגיעו בשלום. בטיסה מאתיופיה לקניה הפקידה שקבלה את התיקים לפני עלייה למטוס החליטה שזה לא בטיחותי, ושלחה אותנו לניילן את המזרן והאוהל ולשלוח אותם בתור חבילה נפרדת. הגענו לקניה, התיקים הגיעו בלי בעיה, אבל אחרי המתנה די ארוכה התברר שהמזרן והאוהל לא מתכוונים להגיע. תלונה בשדה התעופה, והבטחה חגיגית שזה יגיע בטיסה למחרת גרמו לנו להיות מלאי תקווה. למחרת התקשרנו, והתברר שזה לא הגיע, וכנ"ל בשיחות הטלפון שהיו כל יום במהלך השבוע לאחר מכן. אחרי שבוע הגענו פיזית למשרד של החברה בניירובי, ואחרי קשיים מרובים הצליחו להתקשר למשרדים באדיס אבבה, המקום בו נעלמו הדברים. אז התחוללה תפנית מעניינת בעלילה - נמצא תיק עם המדבקה של הדברים האבודים, אבל המדבקה הייתה מחוברת למזוודה של מישהו אחר בכלל. הנחנו שהדברים שלנו מחוברים למדבקה של בעל המזוודה, אבל מאחר והוא לא בא לחפש את המזוודה שלו, לא הייתה דרך למצוא אותו או לאמת את ההשערה. בשלב הזה התייאשנו מהדברים, וכבר התחלנו לתכנן את התביעה לביטוח ואיך לחלק את הכסף. שבוע אחר כך טסנו חזרה מקניה לאתיופיה, ויותר מתוך שעמום מאשר כל דבר אחר הלכנו בפעם האחרונה למשרדים של החברה. חיכינו במשך חצי שעה, ואז בחור נחמד מאוד הסביר לנו שאם תוך שבועיים הוא לא כותב לנו מייל, זה אומר שהדברים באמת באיבוד ואפשר לתבוע את הביטוח. עשינו צ'ק אין, קנינו בקבוק וויסקי במחיר מגוחך למדי, ואז, חצי שעה לפני ההמראה ובאופן בלתי צפוי בעליל, בא פקיד מחברת התעופה ואמר לנו שהדברים האבודים נמצאו, והם מחכים לנו באתיופיה. פה לא נגמרה הסגה: באתיופיה התברר שהדברים על מטוס שעומד להמריא לקניה, אז היה צריך להוריד את הדברים מהמטוס. אז התגלה מכשול חדש: הדברים היו בצד של מי שטס לחו"ל, ואנחנו היינו בצד של מי שנכנס, ולא נתנו לנו לעבור. בסוף קצין אחד הסכים להעביר את הדברים משם לפה, ועלינו לטיסה, עייפים אך מרוצים, וחובקים את המזרן והאוהל כל הטיסה עד לנחיתה בשלום בישראל. כל מי שנתקלנו בו היה נחמד מאוד, בהנחה שהם הבינו את האנגלית שלנו, מהבחינה הזו אין תלונות. מה שכן, זו הייתה חוויה אנתרופולוגית מעניינת, ואפשרות להיזכר בתקופה שבה מחשבים לא היה דבר כה נפוץ, בניגוד בישראל המודרנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השרות הגרוע ביותר קיבלה משפחתי מחברת התעופה איבריה. בטיסה מארגנטינה לארץ דרך ספרד עברנו את התלאות הבאות. 1.מנוע המטוס בארגנטינה התקלקל. חברת התעופה לא אמרה מילה אלה כשעה לפני תחילת עליה למטוס. מובן שהטיסה נדחתה למחרת. 2. למחרת בבואנו לקבל כרטיסי טיסה למטוס נאמר לנו כי אין מקום על טיסה ההמשך בספרד. טיסת ההמשך היתה אמורה להתבצע כשעה וחצי לאחר הנחיתה במדריד. אותנו דחו לטיסת המשך באיחור של 14 שעות. לאחר מאבק בנציגי חברת התעופה במדריד קיבלנו מלון עלוב לכמה שעות. 3. עלינו בסופו של דבר לטיסת ההמשך הלילית (הפסד יום). וקיבלנו כרטיסי ישיבה. בהגיעי למקומי כפי שצויין על גבי כרטיס העליה התברר כי על אותו מושב בדיוק שובצו שני נוסעים. (גם לנמוסע השני היה כרטיס עליה למטוס ובו צויין מיקום המושב כמקומי). מובן מאליו כי זו הפעם האחרונה שאני טס בחברת התעופה איבריה. כמו כן אני מספר לכל מי שעתיד לטוס שאין לו מה לחפס באיבריה מלבד עוגמת נפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השירות הגרוע ביותר קיבלתי ממחלקת ההגירה של ארצות הברית. מסתבר שהדרך היחידה לתקן טעות בתאריך של הכרטיס הירוק הזמני (להבהרה - זו טעות שנעשתה על ידי פקיד ההגירה) עוברת דרך קילומטרים של ביוקרטיה1 ואטימות2 ורק בהתערבות של עורך הדין3. ורק כדי לעצבן קצת יותר - לאחר שהתבררה הטעות קציני ההגירה לא התביישו לגבות כספים עבור המסמכים הזמניים החדשים בטיעון ש"זה החוק ואין מה לעשות". כשהסיוט נגמר (הייתי תקוע אי שם ונאלצתי לדחות פעמיים את הטיסה חזרה למשפחתי) התנצלתי בליבי על כל מילה רעה שאי פעם אמרתי על הביוקרטיה הישראלית. ---- 1. הזדעזעתי לגלות שהחבר לצים האלו לא שמעו על מחשבים ובסיסי נתונים. מסתבר שמבחינתם האמת היחידה עלי אדמות כתובה על המסמך שאיתי. 2. היה להם מושג כללי על טלפונים, אבל לא מספיק כדי להסכים להתקשר למקום בו נעשתה הטעות ולברר פרטים. מהצד השני, הפקידים במקום בו נעשתה הטעות לא היו מוכנים להתקשר למקום בו הייתי תקוע כי [סיבה ביורקטית כלשהי]. למותר לציין כי שני המקומות לא שחררו את מספר הטלפון שלהם לציבור (שזה אני). לאחר משא ומתן ממושכים ומורטי עצבים 3 הסכימו הפקידים לשיחת ועידה שתבוצע על ידי עורך הדין3 בו יובהרו הדברים. 3. עורך הדין המחייב שש מאות דולר לשעת עבודה, ומבצע את עבודתו באיטיות וביסודיות. להלן "המרוויח האמיתי מכל הסיפור". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר לתגובה שמעליי: בהמון מקרים שירות גרוע נובע מביורוקרטיה. זוהי כמובן שאלה פילוסופית, האם פקיד שנצמד ללא חת לחוקים ביורוקרטיים נוראיים הוא נותן-שירות גרוע או דווקא להיפך, אך לא זה הדיון. אנשים אוהבים להתגאות בביורוקרטיה הנוראית במקום מגוריהם. אירופה ידועה לרבים בביורוקרטיה שלה, ישראל גם, ונדמה שכמעט כל מקום. רציתי לשאול האם מישהו גר במקום או יודע על מקום שדווקא מפתיע לטובה בתחום הזה, ושבו ניכרים מאמצים כנים של הרשויות להימנע מביורוקרטיה. מישהו? והאם מישהו יכול לסכם על קצה המזלג מדוע כל כך הרבה נסיונות לצמצום הביורוקרטיה נכשלים? למי יש אינטרס בקיום הביורוקרטיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעט חוקרים מנסים לענות על שאלה חשובה זו. שמעתי שהקימו כמה מחלקות חדשות בכמה אוניברסיטאות כדי לענות על השאלה. ר' גם חוק פרקינסון [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ב"בירוקרטיה" את מתכוונת לניירת ותקנות רוב הנסיונות ל"צמצום" הניירת וקיצור תהליכים נעשים ע"י יצירת חריגים במערכת הקיימת וכמובן שהוספת החריגים רק מסבכת עוד יותר את המערכת למה עושים את זה מקום לבטל תקנות וטפסים? א. כל ארגון רוצה לגדול ולהגביר כח ב.זהירות ורצון (מובן לדעתי) להימנע ממהפכות - אם אתה מגלה שטעית יותר קל לבטל חריגים מאשר להחזיר תקנות ומנגנונים שביטלת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סניפי משרד הפנים בהם נתקלתי היו בטבריה, בחדרה ובתל אביב. אין ספק שבתל אביב התור הכי מייאש. גם משרד הרישוי אליו ניגשתי בנתניה היה ידידותי למשתמש ולא דמה בכלום לסיפורי הזוועות על חולון. השירות הכי טוב של ביטוח לאומי הוא בסניפי-משנה שפתוחים שעתיים בשבוע. שם בכלל בא פקיד יעיל ומתקתק את כולם צ'יק-צ'ק כולל לבדוק את המסמכים המצורפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משרד הפנים בחיפה מספק שירות יעיל להפליא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שיש עוד המון דוגמאות מקומיות כאלו. אני סקרן יותר ברמה הגלובלית. האם המונגולים ידועים בסלידתם רבת הדורות מביורוקרטיה? האם שנאתו הידועה של סימון בוליבר לביורוקרטיה חילחלה במורד הדורות כך שכיום לחדש רישיון לרכב בבוליביה זה עניין של חמש דקות? או שאולי הביורוקרטיה היא תופעה אנושית המושרשת בגנים שלנו ואין להימנע ממנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע לגביי בוליביה, אבל בניו זילנד, לקנות אוטו זה עניין שלא דורש מגע עם הממשלה. ובתאילנד לא צריך רשיון כדי לנהוג על קטנוע1 או אופנוע ים. אז ללא ספק יש מדינות עם פחות ביורוקרטיה. 1 לא צריך רשיון, ולא "אפשר לנהוג בלי רשיון כי אף אחד לא בודק", אותי עצרו שני שוטרים לביקורת (אחד חיפש סמים, השני העיר לחבר שלי על קסדה שלא הייתה), והם לא דרשו רשיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קשור דווקא לממשל. זה קשור למערכת גדולה. בנקים וחברות ביטוח מצמיחים פקידוּת משל עצמם. וכמו שראינו, גם הענף החדש של חברות התקשורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם להכליל מכמה דוגמאות שאני מכיר ושאמרו פה, נדמה לי שבעשרים השנים האחרונות הביורוקורטיה בישראל השתפרה מאוד. לפחות זו של זרועות השלטון. (אם תרצו, העצבּוּן הופרט לחברות תקשורת...) יש לאחרים כאן רושם דומה, או שמא הפוך? אם זה נכון, האם יש סיבה לכך חוץ מרצון טוב? אולי לחץ כלכלי - זה שהביורוקרטיה יקרה לא רק למקבלי השירות אלא גם לנותניו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המהפכה במשרד התקשורת (גם בזק וגם דואר ישראל) שייכת לדעתי לפרופ' אמנון רובינשטיין. לדעתי צריך לתת קרדיט לנערי האוצר לדורותיהם, שהחזיקו את המשרדים השונים חזק, וכפו עליהם התיעלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התיעלות זה לא אומר בהכרח שירות אדיב ויעיל יותר אני חושב שזה שילוב של המהפך של 77' עם ההשתלטות של הנשים על השירות הציבורי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשים אני מבין את הקשר, מהפך לא. הג'ובים שחולקו במרכז הליכוד לא היו עדיפים על אנ''ש של מפא''י. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המהפך הבהיר לפוליטיקאים שהציבור נקעה רגלו מהגישה המתנשאת של פקידי מפא''י והבהיר לפקידות שקשרים במפלגה הם כבר לא הדבר הכי חשוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור לאיכות השירות בביורוקרטיה הישראלית. שמעת על פקיד שפוטר כי לא עמד באיזו מכסה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר למכסות? אני מדבר על אדיבות ושרות וזו לא שאלה של פיטורים אלא שאלה של קידום אם בימי מפא"י העליזים הדבר החשוב להתקדמות מהירה בסולם הדרגות היה קשרים במפלגה אחרי המהפך זה כבר לא היה כל כך חשוב ודברים אחרים כמו יעילות וקשר טוב עם הציבור הפכו להיות יותר חשובים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יעילות וקשר טוב עם הציבור הפכו להיות יותר חשובים" יש לך אסמכתא כלשהי לזה או ידע אישי 100 שקל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחת המוצא שלנו היא שהשירות הציבורי השתפר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שזה לא הכרחי, אני חושב שכשהפקידה יכולה להכניס את כל הפרטים במחשב זה יותר מהיר מכשהיא צריכה ללכת לחפש את התיק שלך בארכיון, ולכן אותו מספר פקידים נותן שירות יעיל יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר מפגש לא נעים עם שרברב שהצליח לגבות ממני מחיר מופקע ועוד על עבודה גרועה, קיבלתי מחבר לעבודה המלצה על מידרג. הוא טען ששלושה בעלי מקצוע בתחומים שונים שהוא השיג דרך האתר, היו "10" מבחינת יחס, איכות עבודה ומחיר. ניסיתי שניים - שרברב וחשמלאי. אכן 10, כפי שדיווחתי לתחקירנית החמודה של האתר שתיחקרה אותי לאחר כל מפגש. החיסרון הוא שכמות בעלי המקצוע העומדים בדרישות האתר אינה גבוהה, שכן סף הכניסה הוא עשרות המלצות חיוביות מן הלקוחות האחרונים של בעל המקצוע, ודירוג מאוד גבוה באופן רציף. ------------------------- 1בשלב מסויים הוא שלף תמונות של ילדיו שאותם הוא צריך להאכיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה שיטה בדיוק, מישהו הצליח למכור לי אופנוע במחיר גבוה ממה שהוא פרסם בעיתון (יש אנשים שריח הפריירים פותח להם את התיאבון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אגב, יש נטייה לפעמים לתת קצת יותר למי שנדמה לי שיש להם משמעותית פחות מלי. אבל כאשר הסחורה מתחת לכל ביקורת והדרכים נסללו בכחש, הנטייה פוחתת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זאת הגישה שלך, אשמח לתקן לך את הצנרת בפעם הבאה שתהיה לך בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איחרת - השרברב ממידרג היה כל כך מוצלח1 שאני מחכה בכיליון עינים שהצנרת תתפוצץ כדי שהוא יתקן אותה. 1 הוא אף התקשר מן הדרך כדי להודיע שהוא יאחר בחמש דקות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף להמלצה על מידרג. אמנם חלפה שנה מאז השתמשתי בשירותיהם, אבל שני בעלי המקצוע (שרברב וטכנאי מזגנים) שהזמנתי היו מקצועיים ואיכותיים ברמות שלא הכרתי. הגדיל לעשות השרברב, שגם קבע אתי שעה מדויקת בה הוא מגיע וגם הגיע בדיוק נמרץ, גם התמודד באופן מעורר כבוד עם בעיה שרברבית מסובכת וגם לקח מחיר סביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פעמים שמעתי שם את הפקידות אומרות על איזה מטופל של המרפאה "מגעיל". פשוט לא עושים דבר כזה. פעם גם התווכחתי עם אחת הפקידות על משהו כשבאתי בלי תור כמו שאמרו לי, ואז לא היה מי שיטפל בי ואמרו לי שגם הייתי צריך להתקשר לפני שאני בא בלי תור. לפני כן, אמרו לי פשוט לבוא בלי תור. אז ל"להתקשר לפני שאני בא בלי תור" הצוות האדמיניסטרטיבי קרא "הגיון פשוט". למה לא להתנצל? חשבתי שהלקוח תמיד צודק. אז הוא לא תמיד צודק, אבל לפחות אל תוציאו אותו אידיוט ואת עצמכם צדיקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא הצלחתי, ומצאתי את עצמי מוריד טופס, לוקח אותו להדפסה בחנות צרכי צילום ושולח פקס. ואני גם פניתי לפניות הציבור בקשר לזה שאני לא מצליח. ועוד פניה אחת שלחתי לשאול אם קיבלו את הפקס. אני תמיד מתחרט בגלל השיחות שאני מקבל בחזרה לטלפון, ועוד עם אחת שטוענת שהיא קיבלה את הטופס ששלחתי דרך האתר, ואני מסביר ששלחתי בפקס, והיא אומרת שמופיע לה ששלחתי את הטופס דרך האתר. וגם עוד אחת מתקשרת ושואלת "איך אני יכולה לתת לך שירות?" כאילו שלא קראה את הפנייה שלי. ולא נראה לי שיהיה טיפול בפנייה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |