 |
סוף כלכלת השלום | 4201 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
זה כסף קטן. מה גם שבקברי אחים, יש חסכון במצבות. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ודאי מתכוון ליצרני הנשק, ובראשם מדינה קטנה אחת במזרח התיכון שהולכת לממן את כל המלחמה בעזה מרווחי התעשיה הצבאית בשנים הבאות. מאגרי הגז הם כסף קטן לעומת הבוננזה הצפויה מייצוא נשק ותחמושת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
🇫🇮🇫🇮🇫🇮למשל🇫🇮🇫🇮🇫🇮: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קונה את זה. יצרני הנשק כבר במצב טוב בגלל מלחמה יותר רצינית באירופה. והרווחים התוספת קטנה של מיסים כאן לא יממנו אפילו את הגידול שיהיה בתקציב הבטחון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלחמה באירופה יצרה את הביקוש, היכולת המבצעית המוכחת של מערכות הנשק הישראליות תפנה חלק גדול ממנו הנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאותו עניין, אני מניח שלא אחדש הרבה לקוראים המתוחכמים של האייל כשאגלה את מה שאמור להיות ברור לכל בר דעת, וקיבל לאחרונה אימות סופי מסוכננו החשאי בתימן: החות'ים הם משת"פים של ישראל. בתרגיל הטעיה יפה (לצערנו לא כמו זה שקדם ל 7/10, אבל בכל זאת יפה) הם כביכול עושי דברם של האיראנים, אבל מבט קצר בתוצאות פעולותיהם מראה בצד של מי הם באמת. תחילה הציקו לסעודים בתקווה שיבינו את הרמז ויתקרבו לארה"ב וישראל, ועכשיו הם מרימים לנו להנחתה בכל פעם טילים וכטב"מים בודדים כדי שהחץ ישמיד אותו ויעלה את ערך תע"ש בעוד חצי אחוז. האמריקאים, שאינם בסוד העניינים, כמעט דפקו לנו את העסק כשיירטו את מטח הטילים הראשון, אבל אחרי התגובה הישראלית ההולמת ("mind your own business", ההיא שעברה <קישור https://news.walla.co.il/item/3559642 ניסוי מוצלח לא מזמן) הם פינו את הזירה לתצוגות הישראליות. זאת, כמובן, הסיבה לכך שישראל "מבליגה" על ההתגרויות הבלתי פוסקות שלהם ולא טורחת לשגר אפילו טיל בליסטי אחד לצנעא. מי שיש לו הסבר טוב יותר מתבקש לסכור את פיו. ________ 1- לזכרו של גיורא שמיס ז"ל שהיה העורך של תיק דבקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני תוהה כבר שבועיים מה זו מדיניות ההכלה הרופסת הזו מול מי שמשגר מולנו טילים בליסטיים עם רש"קים של מאות קילוגרמים, בלי שום תגובה ראויה. אמנם זה נתניהו קלאסי, הכלה רופסת, אבל אפשר היה לחשוב שאחרי קריסתה האיומה של הקונספציה שלו למדנו משהו וננקוט בטקטיקה שונה בהמשך. אבל כלום, עוד מסמר בארון המחדלים שהממשלה הזו צוברת בערמות גם אחרי ה-7 באוקטובר. לאור כל זה אפילו התיאוריה שלך לא נשמעת מופרכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נראה לך שאנחנו יכולים לעשות מול תימן? זאת מדינה הרוסה עם מיליוני פליטים חסרי בית רעבים שפחות או יותר כל מטרה צבאית וכל סמל שלטוני שיש בה כבר הופצצו על ידי הסעודים. מה אנחנו יכולים להרוס שם שעוד לא הרוס? ונניח שיש שם מטרות איכות, איך אנחנו מתכוונים לפגוע בהן? טיסה לשם היא עניין יקר ומסוכן, כרוך בתדלוק אווירי וכנראה גם ברצון טוב מצד סעודיה. טילי יריחו הם (לפי פרסומים זרים) עם דיוק מזעזע של מאות מטרים עד קילומטר. אם אתה לא מתכוון להשתמש בנשק גרעיני, כנראה שלא באמת תצליח לפגוע במשהו ששווה יותר מהמחיר של הטיל או של הטיסה. פלישה קרקעית? לא נשמע כמו רעיון טוב. אם היו לנו טילי שיוט מדויקים, אז אולי היה על מה לדבר, אבל כרגע אני מתקשה לחשוב על תגובה צבאית עם יחס תועלת לעלות שגדול מאחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו יכולים לתת שם ישראלי גאה לג'חנון. מהיום אמרו: בצקנון! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שלא מול תימן, אבל מול החות'ים. כמובן שאין לי נתונים מספיקים לתשובות ספציפיות (מאין לי לדעת אם יש לנו טילי שיוט מדויקים או לא? הייתי מניח שכן, או לפחות נשק דומה על מטוס). מחיר זה לא הכל, מטרת תקציב הבטחון להפוך מיליארדי שקלים לבטחון, לא "להשתלם" כלכלית. למשל,פעולה שיוצרת הרתעה לא מכניסה כסף, אבל אמורה לחסוך נזקים ךבנפש וברכוש) עתידיים. סתם דוגמה אפשרית בעולם כלשהו - הטילים שלהם נראים הרבה יותר רציניים מאלה של החמאס, לא כאלה שמשוגרים משוחה בגראז' של השכן. חיסול מחסן טילים כאלה יכול להכאיב. ובטח יש גם דברים אחרים. ההנחה שלמדינת ישראל אין שום יכולת לפגוע במי שמשגר עליה טילים נשמעת לי גם לא ריאלית וגם מדכאת להחריד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לפגוע במשגר של טיל אתה צריך לדעת איפה הוא נמצא (מודיעין) ונשק מדויק שיפגע בו. אין לי מושג מה רמת המודיעין שיש לנו על תימן, אבל אני בספק אם הוא יותר טוב מהמודיעין שיש לנו על עזה, וזה לא ממש מעודד. לגבי הנשק, אני לא מכיר פרסומים שמדברים על נשק מדויק לטווחים כאלה שאנחנו מחזיקים, אבל בטח לא מספרים לנו את הכל. הנשק המדויק שידוע שיש לנו, הוא בעיקר טילים מונחים לטווח של עשרות קילומטרים בהפעלה קרקעית וסביב 100 ק"מ בהפעלה מהאוויר וכנראה גם מהים. בקיצור, אם רוצים לפגוע, צריך להתקרב והרבה, וזה גם יקר, גם מסוכן ובכלל לא בטוח שזה יעיל. ההנחה היא לא שלמדינת ישראל אין שום יכולת לפגוע במי שמשגר עליה טילים אלא שאין לה יכולת לפגוע אפקטיבית במדינה הרוסה ורחוקה (בין אם היא יורה עלינו טילים, עושה פיגוע נגד יעד ישראלי או יהודי או מצביעה נגדנו באו"ם). אני מנחש ששיגור טילים (קונבנציונלים) או הפצצה אווירית על טהרן יהיו אפקטיביים בהרבה (וזאת אולי הסיבה שאירן יורה עלינו טילים מתימן ולא מהשטח שלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, רק שהפצצה על טהרן בעיקר תהיה אפקטיבית בלפתוח כאן מלחמה אזורית רב-זירתית, שבכלל לא בטוח שזה האינטרס שלנו כרגע3. מן הסתם אפשר להתקרב מספיק, אולי קצת יקר1 אבל לא בטוח שבסיכון גבוה (יכול להיות ואפשר להיות רוב הזמן מעל הים2 ולא מעל ארצות זרות). כמו שאמרתי, יש הבדל משמעותי מאד בין המשגרים של טילי החות'ים לאלה של חמאס1. וסיכוי סביר שלידידינו האמריקאים יש מודיעין לא רע באזור ההוא. 1 שכבר עניתי על הסעיף הזה בתגובתי הקודמת. בעצם זה נכון לכמה טיעונים שחזרת עליהם כאן. 2 ועכשיו אחרי שריעננתי את זכרוני הגיאוגרפי - בקלות רק מעל הים. 3 אני גם לא מבין מה תשיג הפצצה קונבנציונלית על אירן. נניח שיהיו שם מאה הרוגים בטהרן - נראה לך שזה מזיז משהו לשלטון שם? לחמאס לא אכפת מעשרת אלפים הרוגים מתוך 2 מיליון בעזה, למה שלאיראן יהיה אכפת ממאה הרוגים מתוך - לא יודע כמה, מאה מיליון איראנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המחיר והסיכון, הטווח דורש תדלוקים אוויריים ואבטחה של מטוסי התדלוק מה שגם מייקר וגם מוסיף לסיכון (תדלוק אווירי גם בתנאים אופטימליים נחשב לפעולה מסוכנת). כמו שאמרתי, אני מתקשה לחשוב על מטרה בתימן שהתועלת בהשמדתה שווה את העלות ואת הסיכון. לגבי המודיעין, סעודיה יחד עם איחוד האמירויות ועם עזרה אמריקאית נלחמו בח'ותים בתימן למעלה מעשור ולא ממש הצליחו להפסיק את ירי הטילים והכתב''מים עליהם, ולסעודים יש יתרון של טווח טיסה קצר בהרבה ליעד. אני לא הייתי בונה על מודיעין אמריקאי בתור פתרון קסם לבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תדלוק אוירי לא נראה לי כל כך מסוכן - הוא מתורגל כל הזמן באימונים, ודומני אפילו שבחלק ממפגני חיל האויר ביום העצמאות היה מטוס מתדלק ושני F-16 מתדלקים ממנו. לא פעולה סבירה אם זה היה סיכון גבוה). אבל מעבר לזה - נראה שמיצינו את טענותינו, בסוף ההבדל בינינו הוא ברמה הכמותית: כמה זה מועיל וכמה זה עולה. אני בעיקר חושב שמבחינת הרתעה יש לזה משמעות (ז"א תועלת) לא זניחה בכלל, ואיתות לכל מי שרוצה לזרוק עלינו טילים מרחוק. השאר זה ענין של מחירים1. 1 שבתוך המחירים ששופכים על המלחמה נראים לי זניחים. כל טיל חץ עולה 2 מיליון דולר, יותר מעשרות שעות טיסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו הייתי חושב שניתן בפעולה אווירית להביא לשלילת היכולת לשגר טילים מתימן לישראל הייתי ממליץ לעשות זאת. למעשה אני חושב שלו זה היה אפשרי, כבר מזמן צה''ל היה ממליץ לעשות זאת ומקבל אישור לכך. זה ללא ספק יותר זול משימוש בטילי חץ (עד כדי השימוש בהם כפרסומת ללקוחות פוטנציאלים). אני מעריך שזה לא באמת אפשרי ולכן גם לא עושים את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה אני מסכים. שזה לא אפשרי. לגבי שלילת הרצון - לא היכולת - אנחנו חלוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגאופוליטיקה כמו בגאופוליטיקה, לפעמים אתה מבצע פעולה התקפית ״סמלית״ וחסרת משמעות, משום שאתה רוצה שהצד השני יגיב. ההנחה שלך שלשלוח מטוס שיהרוס איזה משגר זה משהו שירתיע מישהו (ולא, למשל, בדיוק להיפך), היא הנחה לא טריביאלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן במקרה של התימנים והחות'ים הפרט, שחוסר האיכפתיות שם מן הקהילה מצליח כבר עשרות שנים לגבור אף על זה הפלסטיני, הנחה זו אכן לא טריוויאלית. כפי שמדגים הקברניט: הקברניט: הסעודים, בעלי אחד מחילות האוויר המתקדמים ביותר על הפלנטה, הפציצו חזרה: מטוסי F15, טייפון ואחרים שטפו באש את ערי החות'ים וצנעא נראית כאילו פתחו בה מועדון קרב של רעידות אדמה. אבל המתקפות לא הזיזו למחבלים התימנים: הם היו רגילים להילחם באפס תשתיות עשר שנים לפני שהגיעו הסעודים, לייצר נשק ולהפעיל אותו מתוך חושות ומערות, ולא פחות חשוב: לתפקד תחת כאוס גמור. אתם מבינים, יחידות הקו של החות'ים הן מיליציות וכנופיות שמחליפות מנהיגים כמו הגרביים שאין להן. אם לא היה אויב משותף, בקלות היו נלחמות זו בזו ולא פעם הוחלף מפקד בשטח לאחר קרב סכינים עם הסגן שלו. גם בלחימה התיאום בין יחידות החות'ים די רנדומלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי Isis שבסיני יצטרפו לכל החפלה המזרח תיכונית הזאת? הם נותנים צומי רק למצרים. יש כבר כל כך הרבה כנופיות, תת כנופיות ומליציות שמחליפות מנהיג או שם כל שבועיים, מכל כך הרבה כיוונים שונים, כך שאני לא אופתע אם ג׳יהדיסטים יתחילו פתאום להתקיף את ישראל מהירח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הם יתקפו את הצבא המצרי ברפיח לטובת פריצה פלסטינית מתוך הרצועה, או משהו אחר שקשה לי לדמיין כעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלי: שכונות מגורים ואיזורי תירות באילת. לדעתי (ולצערי) אני חושב שיהיו copy-cats לשיטת הפעולה של השביעי לאוקטובר ושזו לא הפעם האחרונה שנראה כאלו זוועות, בקנה המידה הזה, בחודשים הקרובים/בשנים הקרובות. השאלה מה עושים עם הנחה שכזאת. נראה לי שהייתי תומך בחימוש האוכלוסיה (אבל רק אם היו עושים את זה כמו בשוויץ, עם המון רגולוציה ולא עם כיתות כוננות של מערב פרוע ״בן-גביר סטייל״). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שפעולת טרור היתה "מוצלחת" לא בהכרח אומר שמישהו יחקה אותה בהצלחה. יש עוד כמה שלבים בדרך. גם הפעולה של 11 בספטמבר היתה מוצלחת. כמובן, זה לא מסיר בשום אופן את האחריות שלנו להערך לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלא בהכרח. אני סתם מנחש על פי אינטואיציה ואין לי יומרה לנבא את העתיד. הפעולה של ה-11 בספטמבר הכניסה המון שינויים באופן בו תעשיית התעופה עובדת ומתנהלת. אני לא חושב שאנחנו הולכים לשנות באופן מהותי את האופן בו מגנים על הישובים בישראל ועל אזרחי ישראל (מעבר לכמה כיתות כוננות וחלוקת הנשק חסרת האחריות של בן-גביר). לכן, הניחוש שלי שנסבול מעוד כמה התקפות בסגנון זה לפני שנתחיל לשנות כמה פרדיגמות. יש מצב שהממד״ים, בצורתם הנוכחית, הם פתרון למלחמות של האתמול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה דוקא צפוי (וראוי) שינוי משמעותי בסד''כ הכוחות ששומרים על הגבול הן בצפון והן בדרום. והרי אם היו חטיבות ולא גדודים מסביב לעזה, השבת ההיא היתה נראית שונה מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה צודק ושזה כל מה שצריך לשנות. נניח (את ההנחה הלגמרי סבירה) שמה שאתה מציע ימנע לחלוטין אפשרות של תקיפה בסדר הגודל הזה של אלפי מחבלים. אבל זה לא יכול למנוע לחלוטין חדירות לישראל (לא מהגבול הבינלאומי ולא מהשטחים). חדירת מחבלים זה כמובן לא איזה משהו חדש (אנחנו בישראל, כן?) ולא זה הדבר שגורם לי להרהר בקול רם. מה שמטריד אותי (ונראה לי שצריך להטריד את כולנו) הוא שאולי (רק אולי) עלולה להיות אופנת פיגועים חדשה1 אחרי ה-7 באוקטובק. אופנה של חדירה לישובים/שכונות, פריצה לבתים ורציחת משפחות במקום המגורים. מה אם מדובר באיזה שינוי פרדיגמה בצד שלהם והפנמה שמרכזי הערים (איפה שאפשר למצוא משטרה וכוחות ביטחון שיכולים להגיב יחסית מהר לאירוע) זאת לא הבטן הרכה שלנו, אלא שכונות מגורים שקטות שעוברת בהן איזו נידת משטרה משועממת פעם ב... היתרון (עבור הגי׳האדיסט) בפיגוע במרכז עיר הוא מיקסום הבהלה בזמן אמת ומיקסום הסיכוי לפגוע במספר הרב ביותר של אנשים בזמן קצר.כי צפוף שם / הומה אדם. אבל החיסרון (עבור הג׳יהאדיסט) שאירועים כאלה נגמרים די מהר. כמובן שעשו זאת בעבר ביהודה ושומרון - אבל שם יש צה״ל ששומר ממש בתוך הישובים (והאוכלוסיה שם, בצדק, יותר חמושה). מה אם הם יבינו שיש יתרון בתקיפות איטיות ומתודולוגיות יותר בשכונות שקטות ויותר מבודדות? עוברים בית בית, פורצים דלתות, שוברים חלון מרפסת, קוצרים ומעלים לטיקטוק. הרעיון של כיתות כוננות לא נשמע לי מופרך לחלוטין. מה שמדאיג אותי ברעיון הזה הוא שיעשו את זה -בן-גביר-אמריקה סטייל ולא שוויץ-רגולוציה-כבדה סטייל. _______________ 1 בדיוק כמו שהיתה תקופה של ספייק בפיגועים ע״י פיצוץ אוטובוסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שבדיוק בשביל דברים כאלה קנה ביבי את הצוללת התשיעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שמדובר ב''סנפיר ציון'', אם אתה מבין למה אני מתכוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לחידות ההיגיון שעפות כאן, את זה דווקא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למקרא הדברים אני כמעט מצטער על הלינץ' שאירגנתי1 בתימני2 מן הקומה השניה. 1 במסגרת תפקידי כראש הוועד 2 כלומר בערך, התברר שהוא חצי הודי וחצי מרוקאי אבל המסר עבר וזה מה שחשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Goldberg, iceberg
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסגרת תפקידך כתימני למחצה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה שיודעים להרוויח מכל מצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל המצב עוד קיצוני יותר. הוצאות הבטחון המוגדלות בשנות השבעים והשמונים היו אחד הגורמים המרכזיים לקריסה הכלכלית של שנות השמונים. הירידה המתמשכת בשיעורו של תקציב הבטחון מתוך התמ''ג בעשורים הבאים היתה גורם חשוב בפריחה הכלכלית בעשורים הבאים. עליה חדה בשיעור הוצ הביטחון מהתמ''ג בשנים הקרובות נראית מחויבת המציאות, והיא תהווה גורם ממתן חזק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> הירידה המתמשכת בשיעורו של תקציב הבטחון מתוך התמ"ג בעשורים הבאים היתה גורם חשוב בפריחה הכלכלית בעשורים הבאים. לא הפוך? התמ״ג גדל ( = הכלכלה פרחה) ולכן תקציב הבטחון נהייה קטן יותר ביחס אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה תהליך ארוך טווח שהזין את עצמו. אבל קודם ירדו הוצ הבטחון ואז צמחה הכלכלה ואז ירד עוד חלקן של הוצ הבטחון בעוגה וגלגל חוזר. כשחלקן של הוצ הבטחון בתמ"ג גבוה מ 15% הכלכלה פשוט נחנקת. מ 1950 עד 1966 היה ממוצע ההוצאה לבטחון קצת פחות מ 9% מהתמ"ג. מ 1967 עד 1972 הוא היה קצת פחות מ 20% מהתמ"ג. בשש השנים 1973 ועד 1978 היה ממוצע ההוצאה לבטחון 25% מהתמ"ג! הממוצע 1978 עד 1985 היה שוב 20% מ 1986 ועד 1991 קרוב ל 14% מ 1991 ל 1995 היתה ירידה חדה מ 12% ל 8% (לראשונה חזרנו לרמות שלפני ששת הימים) ומאז 1995 עד 2020 ירידה עקבית ומתמשכת (מ 2003 ממש מונוטונית) עד ל 5% ב 2020. תכלס מששת הימים עד 1991 הוצאות הבטחון חנקו את הכלכלה. כאשר הן צנחו בשנות התשעים ל 8% הכלכלה התחילה לטוס, ואז את החלק האחרון מ 1995 ועד 2020 אפשר לייחס לצמיחה כמנוע. _______ מקור הלמ"ס- הצריכה הציבורית הביטחונית והצריכה הציבורית הביטחונית המקומית, כאחוז מהתמ"ג, מהמקורות ומהמקורות נטו (במחירים שוטפים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגמרי משוכנע. יש הבדל בין "ירדו הוצאות הבטחון" לבין "ירד חלקן של הוצאות הבטחון בעוגה". בשנות התשעים הייתה עלייה חדה בהגירה לישראל שהגדילה מאד את העוגה. יכול להיות שבאותה עת הוצאות הבטחון לא ירדו, אבל בכל זאת ירד חלקן בעוגה? כהדיוט נראה לי שלא אמור להיות מתאם גבוה בין גודל האוכלוסיה או גודל הכלכלה לבין הוצאות הבטחון (בגלל שיש יותר תושבים או שהם יותר פרודוקטיביים צריך יותר צוללות?) לי נראה שלוח 3 הוא שמראה מתי היו "הוצאות בטחון מוגדלות" ושם התמונה פחות פשוטה מהתיאור של לוח 4. הזינוקים בייבוא הבטחוני ב-67 וב-73 לא מפתיעים, אבל מה רבין קנה לנו באמריקה ב-87? בכל אופן, ב-90, 91, ו-93 עלו הוצאות הבטחון ואם מסתכלים מרחוק על 1995 עד 2020 (נגיד ממוצע מתגלגל על שלוש שנים) אז הוצאות הבטחון ממשיכות לגדול במתינות, אבל המשק גדל יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מסתכל מהפן המאקרו כלכלי, אז הוצ הבטחון גדלו בעשרים השנה האחרונות כי הן יכלו. לדוגמה- תוספת הרמטכ"ל השערורייתית לשכר אנשי הקבע. הכוונה ב"יכלו" הוא שמשקלן בתמ"ג לא גדל, ואף ירד בזכות הצמיחה. הצמיחה אפשרה גם להגדיל את התמיכות בכל מיני מגזרים לא יצרניים. אחרי ששת הימים ועוד יותר אחרי יום כיפור הוצ הבטחון גדלו מחוסר ברירה. הן גדלו לשיעור שחנק את הכלכלה וכמעט מוטט את המדינה כלכלית. הנקודה היא שקל למשק לצמוח כאשר משקל הוצ הבטחון מהתמ"ג נמוך, וקשה לו לצמוח כאשר משקלן גבוה. כאשר משקלן גבוה מאוד הן אבן ריחיים עצומה על צוארו של המשק. תמקד במה בדיוק אני צריך לשכנע אותך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך לשכנע. כשמצב הבטחון ירוד (למשל עכשיו) המשק ניזוק. בין המנגנונים התורמים לקשר הסיבתי הזה: גיוס מילואים מקטין את התפוקה, פינוי יישובים כנ״ל, סגירת מערכת החינוך גם (ובטווח הארוך, חבל אבל אין מה לעשות: לילדים האלה, בממוצע, תהייה פחות השכלה ופחות כישורים ולכן, בממוצע, פריון העבודה יפגע), חוסר ודאות גורר קיטון בהשקעות מבית ומחוץ. כשמצב הבטחון ירוד הצריכה הציבורית הבטחונית עולה בשיעור גבוה מהרגיל1. בין המנגנונים התורמים לקשר הסיבתי הזה: גיוס מילואים, חידוש מלאים. קל לראות לכן שכשמצב הבטחון ירוד, היחס בין הוצאות הבטחון לבין התוצר גדל, והמנגנונים התורמים לקשר הסיבתי הזה כוללים את כל האמור לעיל. קצת תמוה בעיני להתחיל את האנליזה מהסתכלות על היחס בין הצאות הבטחון לבין התוצר ולהסיק "יחס גבוה בין הוצאות בטחון לתוצר חונק את הכלכלה" (מה המנגנונים התורמים לקשר הסיבתי הזה?), כשאפשר בקלות להתחיל אותה מהסתכלות על משתנה בלתי-תלוי (מצב הבטחון) שמשפיע על היחס הנ״ל (באמצעות המנגנונים שנסקרו). 1 עד כה נמנענו מלהתייחס לסיוע חוץ, אבל אפשר להזכיר מצד אחד את הסיוע האזרחי הנדיב בשנות התשעים שהוזכרו לעיל ("הערבויות") מחד ואת חבילת הסיוע הבטחוני המתבשלת בקונגרס כעת מאידך. נראה לי סביר שגם ב-73-74 ואחרי קמפ דייויד הסיוע האמריקאי איזן הרבה מהייבוא הבטחוני, אבל מסכים שבעשורים האחרונים לסיוע החוץ יש ערך שולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוספת קטנה שדילגת עליה - סגירת מערכת החינוך משאירה בבית מיליוני הורים לילדים בגילאי גן עד יסודי, זו פגיעה מאד משמעותית ומיידית בכלכלה. כשזה מתארך, חלק מההורים גם יאבדו את משרותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאמרת נכון, אבל לא מסביר את הקריסה הכלכלית של ישראל בהילוך איטי מ 77' ל 84'. קריסה שכללה היפראינפלציה ואובדן יתרות המט"ח. אמנם הוצ. הבטחון לא היו גורם יחיד לקריסה, אבל הן היו גורם משמעותי. ומצד שני- מ 95' ועד היום מצב הבטחון ידע עליות ומורדות, אבל הצמיחה הכלכלית היתה איתנה, כולל צליחה מזהירה של המשבר הפיננסי העולמי ב 2008. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שבשנות האינתיפאדה השנייה 2000-2003 המצב הכלכלי היה לא איתן בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. נושא אחר - מתי תפתח שנת הלימודים האקדמאית? ומהי משמעות הדחייה לטווח ארוך. בקורונה היו חלופות, מה אפשר לעשות לבנתיים? איך התנהלו בעבר לנוכח מלחמות ארוכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משבר הדוט-קום שהפיל איתו את מגזר ההייטק, הקטר של הצמיחה. שוויי הגיוסים (כלל שהיו בכלל) נחתכו לעשירית. ב 2003 קניתי מניות של חברת הייטק ישראלית בנסדק בשווי חברה נמוך משווי המזומנים בקופתה, והיא לא היתה היחידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהמשאבים העצומים שרוסיה הפנתה ללחימה באוקראינה והסנקציות החיצוניות שהושתו העליה אכן פגעו בכלכלתה, אבל הרבה פחות מן הצפוי. מצב זה מאפשר לה להמשיך לנהל מלחמת התשה ממושכת, תוך ניצול כלכלתה שגדולה פי עשר (בערך, תלוי איך מחשבים) מזו האוקראינית, כמו גם תשומות כח האדם העדיפות, שהן גם "זולות" בהרבה מאלו האוקראיניות. עד כמה אפקטיביות הסנקציות? רמת החיים ברוסיה בירידה וגם הייצור הצבאי מתמודד עם קשיים. אבל חוסר המחוייבות של סין, הודו, קזחסטן וטורקיה לסנקציות מעניק לרוסיה אויר כלכלי מספיק. אירן וצפון קוריאה1 מצידן, משלימות עבורה לפחות חלק מן הייצור הצבאי לו היא זקוקה. הציפיות לקריסתה של הכלכלה הרוסית, אם היו כאלו, נכזבו. מעיר על כך ד"ר רז צימט, המומחה לאירן: "שאלתי פעם כלכלן מה המשמעות של "קריסת כלכלה" בהקשר למשבר הכלכלי באיראן בעקבות הסנקציות. תשובתו היתה בערך כך: כלכלות אינן קורסות. מה שקורס הן תיאוריות כלכליות על קריסת כלכלות." - David Baron 1 שאגב שיאנית העולם בשיעור תקציב הביטחון מתוך התל"ג - 26% אם אני זוכר נכון |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |