במקום פסיכומטרי: אנגלית, מתמטיקה ושפת אם 705
ועד ראשי האוניברסיטאות צפוי לפרסם בתחילת השבוע הבא את החלטתו על שינוי אופן חישוב ציוני הקבלה לאוניברסיטאות. בשיטה החדשה יוכלו התלמידים לבחור בין הדרך הקיימת, לבין חישוב חדש. בחישוב החדש תוחלף הבחינה הפסיכומטרית בשקלול ציוני מבחן הבגרות (ללא ציון המגן) בשלושה מקצועות - אנגלית, מתמטיקה ושפת אם, כאשר כל פקולטה תוכל לבחור את המשקל היחסי של כל מקצוע בהתאם לשיקול דעתה.

בעוד חודשיים תדון הכנסת בהצעה לבטל כליל את הבחינה הפסיכומטרית. במקרה כזה, יעמוד בפני התלמידים רק המסלול החדש.

נשיא אוניברסיטת תל-אביב, איתמר רבינוביץ', אמר כי מוסדות ההשכלה הגבוהה ידרשו לקיים פיקוח הדוק על רמת בחינות הבגרות כדי ''להבטיח שבחינות אלו יהיו קנה איתן ולא קנה רצוץ''. כמו כן, באוניברסיטאות אין צופים שינוי בהרכב האוכלוסיה שתעמוד בדרישות הקבלה.
קישורים
הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

ניטפיקינג 36586
ואם שפת האם היא אנגלית?
ניטפיקינג 36589
בישראל "שפת אם" היא או עברית או ערבית (נחש לפי מה מחליטים).

ואם שפת האם היא נורבגית, אז ילמדו אותם נורבגית? (יש שפה נורבגית בכלל?)
אם כך, אז מדובר בהרעה בתנאים 36745
כיום בפסיכומטרי אתה יכול להבחן בבחינה בשפת האם שלך, עברית, ערבית, אנגלית (בוודאות) וגם רוסית או אמהרית (נדמה לי מהזיכרון).

להבהיר - מי שנבחן בפסיכומטרי באנגלית *לא נדרש לדעת עברית*. וחבר שלי שעשה זאת אמר "זה כמו לעשות חמישה פרקים באנגלית ושלושה מתמטיקה".

אתה יודע למה ההרעה בתנאים?
אם כך, אז מדובר בהרעה בתנאים 36758
בפסיכומטרי זה נראה הגיוני (חוץ מהקטע על שפת אם אנגלית - היו צריכים לעשות שני פרקים על עברית כשפה זרה, אם ככה. הגיוני, לא? אדם צריך לדעת עברית כדי ללמוד באונ' ישראלית...). בבגרויות - אני חושב שאת הבגרות במתמטיקה אפשר לקבל במגוון שפות.
צווי צוגען פארן 36765
בנוגע לכך שהציון בפסיכומטרי לא קשור לידיעת עברית (בתנאי שיודעים את אחת השפות "הנתמכות" האחרות - נדמה לי שגם צרפתית שם, לא?): אני מאמין שהשיקול הוא כזה: ממילא באוניברסיטה עצמה ילמד מי שצריך עברית. אז הבה לא נהפוך זאת לקריטריון קבלה, כדי לא למנוע מעולים חדשים (וערבים) שוויון הזדמנויות.

אבל - הרי הנימוקים לעצם קיום הפסיכומטרי הם שהוא יסנן את מי שיש לו סיכויים מירביים להצליח בלימודים. והרי ברור שמי ששליטתו בעברית טובה יותר יש לו סיכוי טוב יותר ממי שהעברית שלו לקויה (אם הגורמים האחרים שווים, כמובן). מכאן, שיש כאן למעשה *אפליה מתקנת* לטובת הנבחנים הלא-עבריים. ואפשר, כמובן, להבין אותה, ואולי גם להצדיק אותה.

אגב, האם יש פסיכומטרי ביידיש, לטובת מועמדים חרדים?
אם כך, אז מדובר בהרעה בתנאים 36772
מי שנבחן (עד היום) בבחינה פסיכומטרית בשפה שאיננה עברית, נדרש לעמוד בהצלחה בבחינה נוספת של הבנת טקסט עברי כתנאי קבלה לאוניברסיטה. לדוגמא, באוניברסיטת ת"א
דבר יותר קריטי 36592
אני מניח שסוף סוף יתייחסו לציון הבגרות באנגלית, כאשר מחליטים על רמת האנגלית של המועמד, והאם עליו לעבור קורסי השלמה באנגלית.

לפחות בטכניון, נכון להיום, מתייחסים אך ורק לציון המתאים בבחינה הפסיכומטרית.
דבר יותר קריטי 36593
אם אדם יודע אנגלית, אין שום סיבה שהוא לא יקבל ציון גבוה מאוד בבחינה הפסיכומטרית באנגלית. לדעתי האישית, הפסיכומטרי חוזה אפילו טוב יותר מהבגרות.
דבר יותר קריטי 36596
אין שום סיבה? אתה בטוח?
דבר יותר קריטי 36597
"לדעתי האישית, העולם שטוח".

[קצת מוזר להחזיק ב*דעות* בעניינים שמה שדרוש בהם הוא *ידיעה*. פתרונות למי שלא יודע: "אני משער ש...", "אני מעריך ש...", "נדמה לי ש...", "למיטב ידיעתי...". פתרון לשרי-בטחון: "לפידתיורכתי"]
דבר יותר קריטי 36647
מה ההבדל בין "נדמה לי" לבין "לדעתי האישית"? אמרתי - אין לי הוכחות. נראה לי, על פי דעתי, שאני מעריך שהשערה טובה תהיה שלפי מיטב ידיעתי, שלא לומר לפי הנסיון האישי שלי והכרות עם אחרים, (מה שאמרתי מקודם. כבר לא זוכר).
דבר יותר קריטי 77514
בפסיכומטרי יש לך פחות מדקה לשאלה. הוא לא יכול לחזות דבר. הבגרות באנגלית בודקת ידע מאוד מקיף, ונותנת לך זמן לענות. בפסיכומטרי אתה בעיקר מסתמך על טריקים.
דבר יותר קריטי 77669
לא רוצה לקלקל, אבל גם בבגרות מסתמכים על טריקים. זכורה לי עד היום תוכנית טלוויזיה שדיברה על לימודים אקסטרניים ובה הופיעה בגאון מורה לאנגלית מבי''ס אקטרני שאמרה, בלי שמץ של בושה, שמי שיוצא מהכיתה שלה לא ידע אנגלית, אבל יקבל ציון גבוה בבגרות. בדומה למורי נהיגה, אותה מורה מלמדת איך לעבור את הטסט, לא איך להסתדר עם זה אח''כ בעולם האמיתי.

אם אני זוכר נכון, יש קצת יותר מדקה לכל שאלה. בהחלט מספיק, אם תשאל אותי - שהרי אם הבנת, ואם אתה יודע לקרוא את השפה, אתה לא צריך הרבה זמן. זה, בניגוד לחלק החשיבה המתמטית, שם גם מי שמכיר את החומר על בוריו עשוי להזדקק ליותר זמן משמוקצה לכל שאלה, פשוט משום שהוא חושב לאט.
דבר יותר קריטי 77725
זה שבפסיכומטרי יש פחות מדקה לכל שאלה או אפילו זה שהוא מסתמך על טריקים לא אומר בהכרח שהוא לא יכול לחזות שום דבר. היגד לא מדוייק ולא מבוסס יאמר שהפסיכומטרי יכול למשל למדוד התמודדות עם לחץ זמן, שזה דבר שימושי עבור מטרות מסויימות, או יכולת ישום של טכניקות פשוטות (טריקים) שגם לזה יכולה להיות תועלת במצבים מסויימים. מחקרים מבוססים יותר יראו אולי קשר בין הציון הפסיכומטרי ובין ההישגים בלימודים האקדמיים. מחקרים כאלו כמובן צריכים לתת גם ל''שפני ניסיון'', כלומר כאלו שקיבלו ציון נמוך בפסיכומטרי, ללמוד באקדמיה ואז להשוות בין ההישגים הממוצעים של הבוגרים משתי הקבוצות (בעלי ציון גבוה ובעלי ציון נמוך).
יחידות לשון 36594
האם זה אומר שמי שירצה לקבל ציון "תואם-פסיכומטרי" גבוה, ייאלץ להיבחן ברמה של חמש יחידות במתמטיקה, אנגלית, וגם בלשון?

האמת, כשאני חושב על ה-Boost שזה הולך לתת ללימודי הלשון והעברית, זה נראה לי כמו שינוי מבורך. בבית-הספר שבו למדתי העבירו תוכנית מיוחדת בלימודי לשון (שבה השתתפו כל התלמידים מכל המגמות) שכללה 4 יחידות לימוד . למדנו בנוסף לתחביר, גם סמנטיקה, ניתוח וכתיבה של מאמרים. אני חושב שלשיעורים הללו היתה תרומה לא מבוטלת ליכולת האישית שלי.

אני מאמין שהדגשה של שיעורי הלשון תשפר את רמת הכתיבה של התלמידים שילכו אח"כ לאוניברסיטה. האוניברסיטאות הרי נהגו במשך שנים להתלונן על רמתם הירודה של הסטודנטים בהבנת הנקרא. אולי בזכות השינוי הזה, נוכל לראות שיפור בעתיד.
ומה איתנו? 36611
במקרה ויבטלו את הבחינה הפסיכומטרית, מה יהיה עם אלה שעשו את הבחינה בזמן האחרון, ועדיין לא הספיקו לממש את תוצאותיה בהרשמה לאוניברסיטה?
כל המהלך לביטול הפסיכומטרי הוא פופוליסטי לחלוטין ואין בו שום הגיון פרקטי או שיויוני.
אז ששר האוצר יפסיק לטפל בשטויות ויתחיל לטפל במצב הכלכלי הנורא בארץ.
ומה איתנו? 36614
מה שיקרה:
עוד כשלוש שנים יקום אחד מחברי הכנסת, יתפוס את ראשו בשתי ידיו ויזעק השמימה "מה עשינו?". לאחר מכן יוחזר הפסיכומטרי, או שאולי יעוגן בחוק "מבחן יכולת קדם-אקדמית" נניח, שיהיה בדיוק כמו הפסיכומטרי, רק לא.

<מצורפת תגובתי למאמר של טל כהן>
רעיון גאוני.
הנה סיכום כללי של רווח/הפסד:
מהחוק החדש מרוויחים:
1. השר סילבן שלום ירום הודו, שיוצא כ"לוחם החופש" בפני הטפשים.
אכן, שירות דוב רציני למדינה.

מהחוק החדש מפסידים:
1. האוניברסיטאות, שצריכיות זמן ותקציב כדי להערך מחדש.
2. מכוני הלימוד לפסיכומטרי, מאותה סיבה.
3. תלמידי הפריפריה, שלא למדו עם מורה מעולה מתמטיקה / אנגלית /
לשון, ויצטרכו לקחת, במקרה הטוב, שלושה קורסים, ובמקרה הרע - הרבה
יותר (בשביל שאר המקצועות).
4. אנשים שעשו פסיכומטרי.
5. כל מי שאינו סטודנט ברגע זה, ומעוניין ללמוד בהשכלה גבוהה בעתיד,
כי יותר קשה (ויקר) להוציא ציון גבוה יותר בבגרות מאשר בפסיכומטרי,
מה גם שהבגרות מחולקת לכמה חלקים.

J-Bar
ומה איתנו? 36739
אני לא מסכים להערה החמישית שלך.

לדעתי, הרבה יותר קל להתכונן לבגרות מאשר לפסיכומטרי. פשוט עד היום אף אחד לא השקיע בהתכוננות לבגרות זמן שהוא קרוב לזה שהושקע בהתכוננות לפסיכומטרי. מבחני הבגרות בכל מקצוע דומים אחד לשני ומגוון השאלות יחסית מצומצם (במיוחד במתמטיקה).

היוצא דופן הוא מבחן הבגרות באנגלית, שעם ה-unseenים שלו וה-clozeים הוא נראה גם ככה כמו מבחן פסיכומטרי.

אגב, מלבד התחזקות מקצוע הלשון, נראה שהשינוי הזה הולך להעלות באופן דראסטי את הממוצע של הבגרויות - מה שייתן ללימור לבנת סיבות מפוקפקות לגאווה...

המסקנה מכל זה היא שאם באמת רוצים לבטל את הבחינה הפסיכומטרית, יש צורך לשנות לחלוטין את מבנה הבחינה במתמטיקה ולהקשות אותה.
אכן, אין הסכמה 36744
להתכונן לבגרות יותר קל? זו תחושה סובייקטיבית. אני מוצא שלהתכונן לבחינה פסיכומטרית יותר קל.

לעומת זאת, שיפור ממוצע בגרות הרבה יותר _מפרך_. לא רק שהממוצע מתחלק בין מספר רב של מקצועות, ולכן השיפור צריך להיעשות בכמה בגרויות; אלא שהציון שנשמר, הינו האחרון, ולא דווקא הגבוה ביותר.

ע"י שיפור הציון בפסיכומטרי - מבחן אחד - אתה משפיע על סיכויי הקבלה שלך כמו ביצוע מחדש של מספר רב של בגרויות.

J-Bar
מה שינו כלא הייתי? 36768
לפני 4 שנים, כשסיימתי תיכון, הובהר לי ש"יש לך בגרות, ואם אתה עושה בחינה נוספת, אתה יכול להשתמש בה או לא". ז"א - הגבוה מהשניים נחשב.

לא רק זה, גם עכשיו במועדי ב' שהנהיגה השרה לבנת הגבוה מהשניים נחשב. (מה שהביא לכך שניגשו גם מי שקיבלו 100, רק בשביל החופש מהצבא).

אתה בטוח שהאחרון תופש? אתה יודע למה?
כתלמיד תיכון, 36775
כתלמיד תיכון, אני כמעט בטוח לגמרי שרק הציון הגבוה נחשב, מלבד אותם מבחני "מועד ב"' (שלמעשה זו השנה הראשונה שהם קיימים). עם זאת, אבדוק מחר בבית ספרי - רק כדי למנוע ספקות.
כמו כן, יש לציין שמועדי ב' קיימים רק לנבחנים השנה - לאלו שנבחנו שנה שעברה במתמטיקה, אין אפשרות למועד ב'.

אינך יכול לעשות שתי בחינות אינטרניות. לאחר שעשית בחינה אינטרנית (וקיבלת ציון מגן), הדרך היחידה שלך לשפר ציון היא ע"י בחינה אקסטרנית, ללא ציון מגן.

לגבי הסיבה מדוע - לא. אין לי מושג.

J-Bar
כתלמיד תיכון, 36791
כמי שעשה בחינות מחדש (והוריד לעצמו את הציון) אני יכול להגיד בבטחון מלא שמאפשרים לך לשמור על הציון הגבוה יותר.
אכן, אין הסכמה 36854
כמה מפרך יהיה להתכונן לבגרות?

קודם כל, כשאנחנו באים לבדוק את הבגרויות שיהיו שקולות לפסיכומטרי, אנחנו מדברים רק על שלוש: מתמטיקה, לשון ואנגלית. בגרויות אלו מתאימות לחלק הכמותי, המילולי והאנגלית של הפסיכומטרי ששונים זה מזה באופן מהותי. כך שלמעשה אין כאן הבדל גדול מבחינת "כמות המבחנים". עם כבר, אז יש אפילו יתרון - הלמידה לציון "תואם-הפסיכומטרי" תעזור לך גם לשפר את הציון בחלק של ציוני הבגרות הרגילים, ו"תחסוך ממך" למידה לשלושה מבחנים גדולים. כלומר - אתה לומד *פחות*.

להתכונן לבגרות זה יותר קשה מפסיכומטרי?

האם אי פעם הקדשת יותר מחודש אחד להתכוננות לבחינת בגרות? האם למדת עם ספר של מאות עמודי שאלות מבחינות בגרות קודמות (פלוס פתרונות מלאים) והשלמת את כולו? האם עשית בשבועיים שלפני בחינת הבגרות בחינות סימולציה, אחת ליום? האם למדת בע"פ את ההוכחות של המשפטים במתמטיקה? שיננת מילונים שלמים באנגלית? שמעת תסכיתי רדיו כדי להתאמן ל-listening comprehension?
האם לאחר כל שאלה בדקת שאתה עומד בזמנים?

תחשוב על זה לרגע - כמה ממוסחר הוא הפסיכומטרי?! מי שלוקח קורס הכנה (ואלה רוב הנבחנים) לומד למבחן הזה שלושה חודשים, מבצע דברים דומים לכל התענוגות שהזכרתי למעלה, ומשלם עבור זה יותר מאלף ש"ח! (ולפעמים - *הרבה* יותר). האם עלה בדעתך להתכונן בצורה דומה למבחן בגרות?!

איך אתה חושב שיראו לך מבחני הבגרות הללו, אם במקום להשקיע שלושה חודשים בלמידה לפסיכומטרי תשקיע חודש בלמידה לכל בגרות?
זה הולך להיות משהו אחר לגמרי! ממש לא הבגרויות שאתה מכיר.
אכן, אין הסכמה 36931
שכחת רק את העובדה המצערת (?) שהפסיכומטרי שקול לכל הבגרויות שאתה עושה. אז לשאלתך- כן. לכל הבגרויות יחד למדתי הרבה יותר מאשר חודש, שיעורים פרטיים למתמטיקה עלו לי יותר מהקורס פסיכומטרי שלקחתי, וכמות מבחני המתכונת/מבחני דמה/ אחר שנאלצתי לעשות בשביל לעבור את כל שמונה /תשע בגרויות שלי (אני לא ממש זוכרת ) היו הרבה יותר מהחודש וחצי (וגם זה לא רצוף) שלמדתי לפסיכומטרי.

ככה שלומר שללמוד לבגרויות קל יותר מללמוד לפסיכו' (או להפך) זה די פשטני. לכל אחד קל יותר ללמוד למשהו אחר.
(אבל אם תשאל אותי, אז מן הסתם קל יותר ללמוד למבחן אחד (גם אם הוא כולל 3 נושאים) מאשר ללמוד לשבעה מבחנים בו זמנית, כל אחד מהם על נושא שונה.
אכן, אין הסכמה 36989
השוויתי את הפסיכומטרי לבחינה בשלוש בגרויות בלבד (מתמטיקה, אנגלית ולשון) ולא ב-‏7.

ודבר נוסף - (עוד יתרון לשיטה החדשה אל מול הפסיכומטרי) - אין צורך להיבחן בשלושת הבגרויות הללו בו-זמנית. אפשר גם לשפר בנפרד כל בגרות, מה שלא נכון כלל לחלקים השונים בפסיכומטרי.
הפסיכומטרי ''ממוסחר'' 36962
-"כמה ממוסחר... מי שלוקח קורס (ואלה רוב הנבחנים)..."

אבל חסר אלמנט מסויים להוכחת התזה שלך.
יכול להיות שרוב הנבחנים הנם בזבזנים, המוצאים כספם על קורס שאינו עוזר להם, או עוזר להם במעט. באותה מידה, אפשר לקחת מספר רב של שיעורים פרטיים, כפי שנכתב פה.

אולם, דעת "המרכז הארצי לבחינות והערכה", "נציג המסחור", נכתבת בחוברת ההדרכה שלו, בעמוד 6:
"המסקנה המתבקשת ממצאים אלה היא כי התועלת המופקת מקורסי הכנה, בהשוואה להכנה העצמית, מוגבלת מאוד במימדיה".
מכה קשה לטענה שהבאת, לא?

J-Bar
הפסיכומטרי ''ממוסחר'' 36992
למרכז הארצי לבחינות והערכה יש אינטרס לא קטן לומר את מה שאמר... ברור שמטרתו של המרכז (שמחבר את המבחן) היא לדאוג לכך שהתועלת בקורס הכנה תהייה מינימלית, ועל כן אין להתפלא על הציטוט שהבאת, שבא "מטעם". עם זאת, האמת שונה לחלוטין: היום ברור לכולם שלפסיכומטרי אפשר ללמוד, ומי שמוציא אלפי שקלים על קורסי הכנה, משפר לעצמו את הציון בעשרות נקודות.

הרי למה אתה חושב ששינו את החוק? כדי "לתקן את העוול החברתי" שנגרם לאלו שאינם יכולים להרשות לעצמם קורס הכנה, ולכן נדפקים בקבלה לאוניברסיטה.

ראה בעניין זה את מאמרו של טל כהן, "פתיחת שערי האקדמיה":
דיון 667

ולגבי שיעורים פרטיים - מי שנותן שיעורים פרטיים עובד לבד. זוהי עבודה חובבנית בד"כ, ללא גב חזק, בלי תוכנית לימוד, בלי ספרי לימוד - בלי שיטה. זה גם עולה יותר בסופו של דבר.

אז למה אנשים לוקחים שיעורים פרטיים? כי הבגרויות עוד לא התמסחרו. בקרוב, כשכולם יתחילו ללכת ל"לחמן" ו"קידום" בשביל לשפר ציון במתמטיקה, תרגיש גם אתה בהבדל.
הפסיכומטרי ''ממוסחר'' 37007
אז מטובתו של המרכז הארצי גם _לכתוב_ בחינות שהלימוד להם, דרך קורס מסודר, יהיה פחות אפקטיבי - כלומר הם לא שותפים למסחור.

הסיבה לכך ש"רוב הנבחנים נרשמים לקורס" היא אולי דווקא הלך הרוח להרשם לקורסים שכאלו, ותו לא. עם זאת, מכיוון שאותם "רוב הנבחנים" יכולים להיות גם אווילים עד-מאוד, ולעשות דברים שאינם רציונלים, אין בכך כל הוכחה ואימות לרעיון שקורסי הכנה בהחלט משפרים ציון.

כתבת:
-"היום ברור לכולם שלפסיכומטרי אפשר ללמוד"
אני לא מדבר על השוואה בין אלו שלמדו בקורס לאלו שלא למדו בכלל, אלא לאנשים שלקחו, למשל, ספר של "קידום", ולמדו דרכו. ההשוואה אינה בין _עצם הלימוד_, אלא בין _שיטות_ הלימוד, השיטה הזולה (ללא קורס) והשיטה היקרה (עם קורס) - למרות שגם השוואה שכזו לא תתן תוצאות מדוייקות - קורס לתיכוניסטים של מכון ק. עולה כשישית ממחירו של קורס הנערך ע"י מכון י.ג. לנבחנים שאינם חיילים או תלמידי תיכון.

...

למה אני חושב ששינו את החוק?
בגלל שלאונירסיטאות נמאס שלכל ממשלה מתחשק לשחק במשחק "הצל את תלמידי הפריפריה".
מכיוון שיש התאמה ברורה יותר בין ציוני בגרות לרמת החיים, מאשר לההתאמה בין ציון הפסיכומטרי לרמת החיים - למעשה העניקה המדינה שירות דוב לאותם תלמידי הפריפריה. הללו מתקשים למצוא מורה טוב באזור מגוריהם, שיתן שיעורי עזר במתמטיקה, אנגלית ועברית - קל וחומר לשלם לאותו מורה לתקופה ארוכה.

שים לב שבשורה התחתונה - שיפור ציוני הבגרויות עולה יותר, ומושפע יותר מהתנאים הסביבתיים - למשל - איכות המורים בתיכון. כתוצאה מכך, ביטול הפסיכומטרי פוגע באלו שהכוונה הייתה לעזור להם (אם כי, אני לא כ"כ בטוח שמר סילוון שלום אינו מודע לנזק שגרם. לענ"ד, הוא מודאג רק מתדמיתו, ותו לא).

נ.ב.
מכיוון שטל כהן מוזכר כאן בכל מקרה, רציתי לשאול - האם ישנה אפשרות לסדר כפתור "העתק הודעה", שיקל על מלאכת הציטוט מהודעות קודמות?

J-Bar
הפסיכומטרי ''ממוסחר'' 37009
סמן את החלק שאותו אתה רוצה להעתיק עם העכבר, כפתור ימני ובחר ב"העתק", בהודעה שלך- כפתור ימני ובחר ב"הדבק"...

ובקשר לנושא, קורסים אכן משפרים את הציון, זאת אני יודע לפי מדגם (לא מייצג, אך עדיין מדגם) שערכתי בין מכרי בזמן שאלו עשו פסיכומטרי, סך הכל היו שני קורסים בסקר שלי ועוד קבוצה שלמדה מספרים, תוצאותי להלן:
מכון ק. הפיק ציונים הכי גבוהים.
מכון י. (שזכה במכרז בבית ספרי) הפיק ציונים פחות טובים אך עדיין טובים יותר מאלו שלמדו עם ספרים.

כל הלומדים במכון ק. יצאו מרוצים, בי. חלק יצאו מרוצים מהלימוד, הרוב התחרטו שלא פנו לק.

מכאן ניתן להסיק, אפילו אם לא היתה השוואה ללומדים העצמיים שהמכונים אכן משפרים ציונים והשפעתם אינה זניחה כלל וכלל.

נ.ב.
הקורסים המוזלים המיועדים לתלמידי תיכון אכן זולים בהרבה מהקורסים האחרים (הבדל של 600-700 שקל לעומת 3000-4000 שקל) אך כמו כן הם פחות טובים... שאם אתה פונה לקורס היקר יותר אתה מקבל שיטה שונה המותאמת יותר לצרכיך, וכמו כן הרבה יותר מבחנים לתרגול עצמי ומבחנים בקורס עצמו (כך הדבר במכון בו אני למדתי, אני לא יודע בקשר לשאר המכונים)
הפסיכומטרי ''ממוסחר'' 37011
כשאני עושה זאת, אני מקבל "הכופה תירבע".

אנסה להשיג מדגם הנערך בצורה מסודרת יותר.
בינתיים, כתוב נא את נתוני המדגם: מספרי האנשים, יחסי ציונים וכו'.

J-Bar
העברית ההפוכה 37016
בעבר כבר צויין מספר פעמים כיצד להתמודד עם העברית ההפוכה. אני יכול להציע שלוש דרכים:

1. בהתאמה האישית של האייל הקורא למחשב שלך בחר בעברית לוגית. זוהי הדרך הנכונה והפשוטה, והיא מתאימה למחשב PC המריץ את Internet Explorer בגירסה לא ישנה (נדמה לי שהחל מגירסה 4 נתמכת עברית לוגית). לאחר מכן יבוצעו כראוי כל פעולות החיתוך וההדבקה.

2. אם הנ"ל אינו אפשרי, חתוך והדבק את התגובה שאתה רוצה, לחץ על הכפתור "אשר", העתק את קטע העברית ההפוכה, לחץ על כפתור Back בדפדפן, והדבק את קטע העברית ההפוכה שהעתקת. הפעם היא לא תהיה הפוכה.

3. השג למחשבך את אחת מהתוכנות ההופכות קטעי עברית. תוכנות אלה מיועדות בדרך כלל לבוני אתרים. יש תוכנות עריכת טקסט מלאות, הכוללות אפשרות היפוך, כמו EasyHEB או HEBTML, ויש תוכנות הרצות ברקע ופועלות על קטעי טקסט נבחרים, כמו תוכנה הקרויה "הפוך על הפוך".
העברית ההפוכה 37035
אם אנחנו כבר בנושא הזה - יש לי בקשה מטל.
להוסיף אופציה לצפייה לוגית, אבל עם אורך שורה מוגבל לחצי מסך (בערך כמו שקיים בעברית הויזואלית).
לי, באופן אישי, קשה להתמודד עם שורות בעברית הנמשכות על מסך שלם, ואני רגיל למספר המילים (שתואם בערך דף A4) שמופיע בתצוגה הויזואלית.

אני מודע לזה שיש לך רשימה To-Do ארוכה, וזמן מועט, אז אשמח אם רק תוסיף את הבקשה הצנועה שלי בסוף, ותתפנה אליה כאשר יהיה זמנך בידך.
העברית ההפוכה 37036
נרשם, אבל בינתיים... מה הבעיה לשנות את רוחב החלון?
גם לי יש בקשה 37044
והפעם בקשה קטנה: שבמסך הראשי במצב של התאמה אישית תופיע כתובת האימייל שאיתה נכנסו. המטרה היא שכמה אנשים המשתמשים באותו מחשב כאשר לכל אחד מהם יש התאמה אישית משלו יוכלו לדעת אם הם צריכים לצאת ולהכנס מחדש או לא.
גם לי יש בקשה לפעמים 37051
וכשיש לי בקשה, אני שולח אותה לטל (tal@forum2.org), עם הכותרת הבאה:
[backlash request]xxxxxxxx

כאשר xxxxxxxx הוא נושא הבקשה.

כך יכול טל לתייק אותה בקלות, בעזרת חוקי דואר מתאימים, ואף להענות לה במקרה ועיתותיו בידיו.
גם לי יש בקשה לפעמים 37052
תודה על המידע - כך ייעשה בעתיד.

ולטל, אני אנסה ואראה אם זה מספק מבחינה אסתטית.
גם לי יש בקשה לפעמים 37069
האם חשפת פה, לראשונה ומבלי-משים‏1 את שמה הרשמי-למחצה של התוכנה של האייל?

1 אם אתה פוליטיקאי, החלף "מבלי-משים" ב"בכוונה תחילה".
גם לי יש בקשה לפעמים 37078
אני? מפיתום? זה כמובן היה בזדון! איפה המקלות האלה מ"גברים בשחור" כשצריך אותם? אה, מיץ, תסתכל אלי לרגע..
הפסיכומטרי ''ממוסחר'' 37059
הכל בערך... אני לא ערכתי סקר מכוון, אלא סך כל האנשים שידעתי את ציונם היה מספק בשביל לתת הערכות מנומקות על הצלחה יחסית בפסיכומטרי...

היו בערך 30 אנשים, כ-‏10 למדו במכון ק. שבו גם אני למדתי... כ-‏15 למדו במכון י. שהסיבה היחידה לעניות דעתי שהוא זכה למספר כה גבוה של נרשמים היא העובדה שהוא זכה במכרז בבית ספרי, ולכן היה רשאי לבוא להרצות לנו על הקורס בכיתתנו, וכמו כן הקורסים נערכו בבית-ספר עצמו.
השאר, כ-‏5 תלמידים למדו מספרים...

מראש אני מציע לא להתייחס ללומדים העצמאיים כנתון חשוב מכיוון שהם לא היו כל כך רציניים בקשר לפסיכומטרי, ולא התייחסו אליו ברצינות כמו שלומדי הקורסים היו.

את התוצאות אני לא זוכר, אבל אני זוכר בבירור פער משמעותי בציונים לטובת מכון ק. ופער בין מכון י. לספרים, לטובת המכון.
הפסיכומטרי ''ממוסחר'' 37076
ברור שהמרכז הארצי וגו' מנסה לכתוב בחינות שקשה ללמוד אליהן. אבל הוא לא מצליח. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח אם אפשר ללמוד לפסיכומטרי או לא, משום שבאמת איני מבין בזה. אני אשמח אם אנשים שיש להם נתונים אמיתיים לכאן או לכאן יתרמו את חלקם לדיון. עד כמה שידוע לי - הקורס עוזר מאוד.

מנסיון אישי אני גם יכול לומר שאפשר ללמוד לפסיכומטרי מקריאה בספר בלבד, אבל לימוד כזה מצריך משמעת עצמית גבוהה במיוחד, שהאלטרנטיבה היחידה לה היא מסגרת מחייבת (ויקרה) של קורס. מבחינות סימולציה שערכתי לעצמי לפני ובמהלך הלימוד לפסיכומטרי, ראיתי שחל אצלי שיפור של עשרות נקודות. לכן אני מעריך שלימוד לפסיכומטרי עוזר מאוד, וההבדל בין ללמוד עם קורס או בלי קורס - אף הוא משמעותי ביותר, לרוב הנבחנים.

הלהט ה"לא-רציונלי" לקחת קורס לפסיכומטרי נובע מההבנה שלקיחת קורס מקפיצה אותך כמה עשרות נקודות קדימה, וכיוון שיש מסה קריטית של אנשים שלוקחים את הקורס, הממוצע הכללי עולה, ולכן מי שלא לוקח קורס נשאר מאחור.

לגבי שינוי החוק - אתה טוען שזו יוזמה של האוניברסיטאות? אתה אומר שהן חושבות שהבגרויות הן מדד יותר טוב? זה חדש לי.

ומאיפה הנתון לגבי ההתאמה של הבגרויות לרמת החיים לעומת ההתאמה של הפסיכומטרי? ממש לא ברור ביותר! ולמה אתה חושב שחסרים מורים טובים בפריפריה? כידוע לך, שכר המורים נמוך גם בתל-אביב וגם בדימונה. וביש"ע, למשל, ידוע שיש אחוז גבוה במיוחד של מורים.

אבל לגבי סילבן שלום, אני מסכים איתך במאה אחוז.
הפסיכומטרי ''ממוסחר'' 37088
עד כמה שידוע לי שכר הלימוד של מורים בפריפריה הוא גבוה יותר מזה של המורים במרכז.
הפסיכומטרי ''ממוסחר'' 37092
התכוונתי כמובן לשכר המורים ולא לשכר הלימוד של המורים.
ותודה לערן שהביאני עד הלום.
הפסיכומטרי ''ממוסחר'' 37089
הדיון הוא לא האם המרכז הארצי כותב בחינות שקשה ללמוד אליהם, אלא האם לימוד דרך _קורס_ באמת אפקטיבי (לענ"ד, שיפור ממוצע של 5 נקודות ביחס ללימוד עצמי אינו נחשב "אקפטיבי").
שים לב שוב: אין עוררין האם "לימוד לפסיכומטרי עוזר מאוד", אלא הדיון הוא על "ההבדל בין ללמוד עם קורס או בלי [...] משמעותי ביותר".

ה"להט הלא רציונלי", לדעתי, נובע מ"חוק העדר", ומכיוון שכולם לוקחים קורס - הנבחן לא מרגיש את תחושת ה"פראייר" - ומוכן לבזבז סכומים בין אלף ש"ח לפי ששה מכך, בשביל קורס שהתועלת שלו עלומה. אם רוב הנחבנים בוחרים לקחת קורס, אין זה אומר כי הקורסים באמת אפקטיבים.
השיפור בקורס - לפי המרכז הארצי - עשר נקודות, בממוצע.

שינוי החוק הוא רעיון של האוניברסיטאות - סילוון שלום הציע הצעה מגוחכת בעליל לקבל את כל המועמדים לשנה הראשונה - והללו הציעו אלטרנטיבה, שלה הכנסת לא תתנגד. רעיון השינוי הוא של הפוליטיקאים, השינוי עצמו -נעשה ע"י האוניברסיטה (על פי הכתבה, פסקה ראשונה, בסוף)

מאיפה ההתאמה - מדברי פרופ' ינקלוביץ', מהכתבה.
אנסה להשיג, במסגרת המרדף אחר מחקרים עדכניים, דעה מלומדת יותר.

J-Bar

הפסיכומטרי ''ממוסחר'' 37097
שוב, אני לא מאמין למה שכותבים במרכז הארצי. אני חושב שקורס פסיכומטרי משפר בעשרות נקודות את הציון של הנבחן הממוצע. לו האוניברסיטאות היו חושבות שהבגרויות הן מדד יותר טוב להצלחה, סביר להניח שהן היו מוותרות ביוזמתן על המבחן הפסיכומטרי, ולא מחכות להצעתו של שלום.
הטכניון בעד הפסיכומטרי 37247
הפסיכומטרי ''ממוסחר'' 37090
בקשר לאוניברסיטאות, לא רק שהן לא יזמו את שינוי החוק הן אף התנגדו לכך !!!
החוק כבר עמד לדיון בכנסת לפני כמה זמן (חצי שנה בערך אם אני לא טועה, אולי קצת יותר) ואז הוא נפל בעיקר בגלל ההתנגדות הנמרצת של האוניברסיטאות... כך לפחות טענו בידיעות אחרונות.

אבל מה שלא הבנתי מהטיעון של JBar הוא למה שהאוניברסיטאות ירצו לבטל את הפסיכומטרי, אם אני לא טועה, הן יזמו את המבחן הזה... ובכלל הרי החוק החדש הינו הדבר הכי גרוע שקרה להן אי-פעם, כניסה חופשית לאוניברסיטאות רק על בסיס תעודת בגרות ???? זה קטסטרופה בשביל האוני' מבחינת כיתות לימוד, מורים, הנהלה, זה ידרוש מהן רפורמה שתעלה הרבה הרבה כסף, והשיטה החדשה תעשה (לפחות כך אני חושב) רק רע לאוני', זאת כמובן מבלי להכנס לדיון של הגינות כלפי המעמד הפחות-עשיר בארץ, אני כרגע מדבר רק על נקודת מבטם של האוניברסיטאות.

JBar, אכפת לך להסביר את טיעונך בשנית בהתייחס לדברים שהעליתי פה ?
אין בעייה 37094
נכון, האוניברסיאות יזמו את הפסיכומטרי.
עם זאת יש להתחשב במספר גורמים:
א. לפסיכומטרי תדמית נמוכה בקרב הציבור.
ב. חברי הכנסת דואגים לתדמית שלהם.

כתוצאה משילוב ההנחות א' ו- ב' (התעלמו ממני, אני בתסמונת פוסט-פסיכומטרית) מגישים חברי הכנסת חדשות לבקרים הצעות חוק לביטול אותו מבחן שנוא, מבלי לבדוק באמת את התוצאות של שינוי השיטה.
שיטת הפסיכומטרי היא שיטה _גרועה_. עם זאת - אין חלופה טובה יותר.

הסיבה לרפורמה היא בדיוק הבעייה שהעלת - תיעוב מוחלט כלפי האלטרנטיבה של שלום.
אכן האוניברסיטאות רצו למנוע מצב שבו כולם מתקבלים בשנה הראשונה, ויצרו רפורמה בתנאי הקבלה. לאותה רפורמה יש יותר סיכוי להתקבל ע"י הפוליטיקאים רודפי השררה והממון, והאוניברסיטאות מוגנות, לעת עתה, מחברי כנסת הרוצים להפוך סדרי עולם.

J-Bar
ומה איתנו? 36648
כאמור - ראשי האוניברסיטאות משאירים את שני המסלולים פתוחים. אחד מהם יסגר *בפני תלמידים שעוד לא נבחנו בבחינה הפסיכומטרית*, ברגע שזו תבוטל.
ומה איתנו? 36780
כלומר אם כבר עשיתי את הפסיכומטרי שלי, אני אוכל להשתמש בו?
מי צריך מבחני קבלה 37310
האוניברסיטה מנסה בצורות שונות להקטין את מספר הסטודנטים בפקולטות מסוימות. והשאלה היא למה?
אם האוניברסיטה טוענת שסטודנט מסוים אינו מתאים ללמוד, נניח משפטים, אז הוא ינשור לבד. ה"עזרה" של האוניברסיטה לסטודנטים לא להתקבל לפקולטות מסוימות נועדה לשמר את מעמדם של הבוגרים - עו"ד, רו"ח, רופאים, פסיכולוגים וכדומה. ובכך האוניברסיטה מסיעת למדינת ישראל לשמר את המעמדות ואת הפערים החברתיים במדינה.
מי צריך מבחני קבלה 37312
התשובה היא: כל סטודנט נוסף עולה כסף לאוניברסיטאות (צריך להעסיק עוד מרצים, לבנות עוד בנינים, להשקיע עוד במעבדות, וכו'), והכסף לא גדל על העצים.
מי צריך מבחני קבלה 37824
שלום סמיילי.
1. שמעת על שכר לימוד.
2. נניח ששכר הלימוד לא מספיק והאוניברסיטה משלמת מכיסה את ההפרש. בסופו של דבר מי שמשלם את ההפרש זה לא האוניברסיטה ולא הממשלה, אלה משלם המיסים.
למה אתה חושב שתלמיד שיש לו פסיכומטרי גבוה, (וסביר להניח שהצלחתו בחיים תהיה יותר גבוהה) יקבל עדיפות תקציבית על פני תלמיד שיש לו פסיכומטרי נמוך. גם אילה שלא חושבים ללמוד בכלל משלמים מיסים.
השאלה אם צריך לסבסד את האוניברסיטאות היא שאלה נפרדת, אבל אם צריך לסבסד אותם אזי אין כל הגיון בסבסוד של חלק מאזרחי מדינת ישראל.
3. אם הבעיה היתה תקציבית אזי מבחני הקבלה היו לפי עלות הלימודים בפקולטה מסוימת, ז"א למודים בחוג לביולוגיה יקרים יותר מלימודים בבפקולטה למשפטים ולכן תנאי הקבלה ללימודי ביולוגיה צרכים להיות קשים יותר מתנאי הקבלה ללימודי משפטים. יותר מזה, אם הבעיה היא תקציבית אזי תנאי הקבלה ללימודי משפטים צרכים להיות זהים לתנאי הקבלה ללימודי ספרות, אנגלית, פילוסופיה וכדומה.
מי צריך מבחני קבלה 37898
אבל מדובר על קפיצה משמעותית. כיום שכר לימוד משלם על הוצאות שוטפות. אם יקבלו את רעיון הכניסה החופשית, יאלצו לבנות עשרות בניינים נוספים, להכשיר ולהעסיק צוות גדול פי כמה של אדמיניסטרציה ומרצים, ועוד ועוד ציוד ותשתיות שיאלצו להכשיר. גם אם נקבל את הדרישה לכניסה חופשית, יקח כמה שנים עד שהאוניברסיטאות יוכלו לבצע אותה באופן סביר.
מי צריך מבחני קבלה 37951
שיבנו בניינים, יכשירו מרצים, ועוד ועוד. תחשוב על זה שפעם לא הייתה אוניברסיטה בכלל.
גם את רומה לא בנו ביום אחד, אבל התחילו מתישהו.
מי צריך מבחני קבלה 38058
1. שמעתי (וגם שילמתי) וכמו שניחשת, שכר לימוד לא מספיק. ראה לדוגמא עלות ההשכלה במכללות.
2. בעולם מושלם, היה אפשר לקבל את כל האזרחים ללימודים אקדמאים, ואולי גם לא לשלם מיסים. בינתיים אין למדינה מספיק כסף (ז"א נציגיהם של אזרחי המדינה החליטו שיש לכספי האזרחים מטרות נעלות יותר...), ולכן האפשרויות הן:
א. סיבסוד כל האזרחים באופן נמוך יותר (ועקב כך העלאת שכר הלימוד, מה שבטח לא יעזור למובילציה חברתית).
ב. סיבסוד של אף אזרח (שוב שכר לימוד עולה, אפילו יותר, וכו').
ג. סיבסוד של חלק מהאזרחים (מה שנותן לאותם אזרחים שכר לימוד זול יותר, ונותן לשאר האזרחים אפשרות להשיג את הלימודים בעבור עלות גבוהה יותר במכללות).
לאחר שהמדינה בחרה באפשרות ג (שהיא, לדעתי, היותר הגיונית) צריך להחליט לפי מה לבחור איזה אזרחים לסבסד, ולדעתי, הבחירה בקריטריון אקדמי היא היותר הגיונית.
3. הקבלה היא אך ורק לפי כמות המקומות בפקולטות השונות, והסיבה שלמשפטים קשה יותר להתקבל מאשר ספרות קשורה לעובדה שיותר מועמדים רוצים להתקבל למשפטים מאשר ספרות (למעשה יש מקומות פנויים ברוב הפקולטות למדעי הרוח). בגלל שאוניברסיטאות הן לא מכללות (ז"א האונברסיטאות אמורות לקדם את המחקר, ולא רק להכשיר תלמידים), לא מגדילים את מספר המקומות במשפטים על חשבון ספרות ופיזיקה.
מי צריך מבחני קבלה 38835
והשאלה היא למה לסבסד כיתה ריקה במדעי הרוח, כאשר אלפי סטודנטים רוצים ללמוד משפטים.
מדוע מועמד שהוציא 420 בפסיכומטרי, יקבל סיבסוד ללימודיו אם הוא ילמד ספרות, ולא יקבל סבסוד ללימודיו אם הוא ילמד משפטים.
אם יהיו יותר מקומות לימוד בפקולטה למשפטים על חשבון פקולטות עם ביקוש נמוך, אזי למרות שיש הרבה סטודנטים שרוצים ללמוד משפטים, יהיה מקום לכולם.
אם הבחירה בקריטריון האקדמי היא הצורה שבה יש לסבסד את את הסטודנטים אזי יש להשוות את דרישות הקבלה בכל האוניברסיטאות בכל הארץ. אם החליטו על 500 בפסיכומטרי כעל ציון קבלה, אזי קריטריון זה צריך להיות נכון גם לגבי קבלה למשפטים, וגם לגבי קבלה לפילוסופיה.
מי צריך מבחני קבלה 38849
כמו שכתבתי מספר רב של פעמים, מטרת האונברסיטאות היא לא רק להכשיר עוד עורכי דין אלא לקדם את המחקר המדעי. מי שרוצה ללמוד משפטים יכול ללכת ללמוד באחת המכללות.
המדינה מסבסדת לפי האינטרסים של המדינה (שבמדינה דמוקרטית הם האינטרסים של אזרחיה). מועמד שהוציא 420 בפסיכומטרי יהיה עורך דין פחות מוכשר (בממוצע, נא לא להביא דוגמאות אישיות) ממועמד שהוציא 425 (נכון שזה לא מדוייק, אבל למה רק מי שמקבל ציון עובר יכול להיות עורך דין?). במידה ואותם שני מועמדים ינסו להתקבל לספרות, יתקבל השני קודם והראשון רק במידה וישאר מקום.
אם יהיה יותר מקום בפקולטות פופולריות עדיין לא יהיה מספיק מקום לכולם (זאת עובדה, עצוב אבל נכון) ולכן יצטרכו לסגור מחלקות שונות.
למה הקריטריון למשפטים ופילוסופיה צריך להיות זהה, הרי יש יותר אנשים שרוצים ללמוד משפטים יחסית למספר המקומות הפנויים מפילוסופיה, ולכן תנאי הקבלה לפילוסופיה צריכים להיות קלים יותר.
אתה יכול לחזור על אותם טיעונים עשרות פעמים, אבל יהיה נחמד אם תתיחס למה שאתה מגיב אליו.
מי צריך מבחני קבלה 48124
המדינה מסבסדת את האוניברסיטאות מכספי משלם המיסים.
לפי מה שאתה אומר, האוכלוסיה הפחות מוכשרת במדינה צריכה לסבסד את האוכלוסיה היותר מוכשרת במדינה, ע''מ שהמוכשרים יהיו עו''ד מצליחים.
ז''א שתפקידה של המדינה הוא ליצור פערים חברתיים.
חוץ מזה אתה לא מודאג מהאפשרות שהמדינה היא זו שתקבע מי מוכשר ומי לא. לא עדיף שלאזרח תהיה האפשרות להוכיח את עצמו.
נו באמת 48177
ומי משלם יותר מיסים (עו"ד המצליחים או פועלי בניין)?
בעזרת המיסים (כמו מס ההכנסה ומס ערך מוסף) דואגת המדינה לצמצם את הפער ועדיין להעלות את הפרודוקטיביות של אזרחיה.
הבחינה הפסיכומטרית היא אחת מהדרכים של האזרח להוכיח את עצמו (ואם הוא לא הצליח בדרך זו, יש לו עשרות דרכים אחרות, החל בעבודה קשה דרך לימודים במכללות ועד מבחן חוזר).
מי צריך מבחני קבלה 37318
מדוע שהאוניברסיטה שבה למדתי תרצה לשמר את מעמדי ולמנוע תחרות מול בוגרים אחרים שלה?
איך נמנעת התחרות מול בוגרים של אוניברסיטאות אחרות?
האם האוניברסיטה באמת מקבלת כל שנה פחות ופחות סטודנטים, כפי שניתן להבין מהודעתך?
מי צריך מבחני קבלה 37826
שלום יובל.
כשכתבתי "האוניברסיטה", אין הכוונה לאיזה שהוא מרצה בכיר באוניברסיטה.
במשרד החינוך ישנה ועדה שנקראת ולת"ת.(הועדה לתכנון ולתקצוב. שם שמתאים למדינה קומוניסטית). ועדה זאת מקצה לאוניברסיטאות את מספר הסטודנטים שילמדו בכל חוג. אם ניקח את החוג למשפטים, אזי מספר התלמידים שמעונינים להרשם למשפטים הוא כ 7,500. אולם בועדה זאת יושבים בין השאר משפטנים שלא מעוניינים שיתווספו 7,500 משפטנים לשוק מדי שנה. במדינת ישראל יש כ 18,000 עורכי דין. ואנשי הוועדה מעונינים לשמור על המספר הזה. לכן הם מתקצבים כ 500 מקומות לתלמודי החוג למשפטים, ולכן אחד מתוך כ 15 מועומדים יכול להתקבל ללמוד משפטים.
מי צריך מבחני קבלה 37829
הוועדה לתכנון ולתקצוב (בד"כ נקראת בקיצור ות"ת) היא ועדה של המועצה להשכלה גבוהה, שהיא אכן גוף סטטוטורי במשרד החינוך, שבראשו עומד שר החינוך. היות שהוועדה עוסקת בתכנון מפת ההשכלה הגבוהה בארץ והיות שהיא עוסקת בתקצוב המוסדות להשכלה גבוהה (מכספי משלם המסים), אך הגיוני הוא לקרוא לה "הוועדה לתכנון ולתקצוב". את הכסף הציבורי אמורה הוועדה לחלק (ובאופן זה לאכוף את התכנון שלה) בהתאם ל"אינטרס הציבורי". כאן, אם אני מבין נכון, מדובר בהשפעה על תמהיל האקדמיה והאקדמאים בישראל, ולא בהשבעת-רצונם של בוחרים צעירים. האם זה עובד כך? האם אין שיקולים זרים? סביר שיש. אולם מלכתחילה, טעות לחשוב שהכסף שהמדינה משקיעה באקדמיה נועד או אמור-לפי-החוק להיות מיועד לעשות את הסטודנטים מרוצים. "אנשים מרוצים שיחכו בתור בלשכת התעסוקה לאקדמאים" אינם השקעה משתלמת.
מי צריך מבחני קבלה 37844
מיץ פטל אתה תמים.
לפי מה שאתה אומר עדיף "השפעה של תמהיל האקדמיה והאקדמאים בישראל, ולא השבעת-רצונם של בוחרים צעירים".
אולי נבטל את הדמוקרטיה ואת חופש הבחירה ונתן לאקדמיה לנהל את חיינו.
בשורה התחתונה אין שום סיבה שתנאי הקבלה למשפטים ולפילוסופיה יהיו שונים. אם יש משהו שחושש מאבטלה של אקדמאים שיסתכל כמה משפטנים מובטלים יש וכמה בעלי B.A בפילוסופיה מובטלים יש.
אתה מסתכל על לימודים כעל השקעה של המדינה בסטודנטים ופה הטעות. לימודים זה השקעה של הסטודנטים באמצעות שכר לימוד (שממומן מכיסם) ומיסים (שממומנים מכיסם). השיטה של ניהול ממשלתי, דוגמת ברית המועצות, קרסה. אם רוצים למנוע אבטלה באמצעות ועדות ממשלתיות דרקוניות, מקבלים מצב שבו מספר קטן של עורכי דין חוגגים בדרך אל הבנק, ומצד שני לשכת התעסוקה מלאה במובטלים בעלי B.A בפילוסופיה.
מי צריך מבחני קבלה 37845
ודאי שאמורים להיות הבדלים בין תנאי הקבלה לפקולטות שונות, אלא אם אתה רוצה שכל אחד יוכל להתקבל בכל מקום. אינני שולל דעה כזו על הסף, אך כבר עתה יכול כל אחד לשמוע איזה הרצאות שהוא רוצה, וכל אחד יכול ללמוד באוניברסיטה הפתוחה (שאמנם אין בה אפשרות ללמוד כל נושא שבעולם).

האם יש לך נתונים על ממדי אבטלת משפטנים ובעלי BA לפילוסופיה? אבטלת משפטנים היא, לדעתי, עובדה קיימת, ואודה לך אם תסתור את מה שאני חושד בקיומו.

אבל - בשורה התחתונה - נראה לך שועדות תקצוב ממשלתיות הן דבר שאינו מתאים לדמוקרטיה ("שם שמתאים למדינה קומוניסטית" - מה זה בדיוק?). שכר הלימוד אמנם ממומן מכיסי הסטודנטים, אך המיסים - לא כל כך. חלק הארי מבין משלמי המיסים אינו סטודנטים. אם אתה רוצה הפרטה - מה פתאום שאני אממן לך את לימודיך? התכבד לך והשג כסף ללימודיך, וממן אותם בעצמך. אתה יכול לקחת הלוואת ענק בבנק וללמוד משפטים (ממילא אתה חושב שמשפטנים אינם מובטלים, ולכן לא תהיה לך בעיה להחזיר את ההלוואה). בצורה זו יעלה שכר הלימוד השנתי למשהו כמו 50,000 ש"ח, וכל אוניברסיטה תשמח לקבל כל אחד.
מי צריך מבחני קבלה 37956
אני רוצה שכל אחד יוכל להתקבל לכל פקולטה.
במיוחד מקצועות עם ביקוש גבוה, כגון משפטים, ראיית חשבון, פסיכולוגיה - תואר שני, רפואה, וכוי.
באוניברסיטה הפתוחה אין אפשרות ללמוד את המקצועות הנ"ל (מעניין למה). אפשר לשמוע הרצאות בכל נושא באוניברסיטה, ואפילו להבחן על כך, אבל לא ניתן לקבל תעודת B.A במקצוע מבוקש, אפילו אם משהו עבר בהצלחה את כל הבחינות.
הנתונים לגבי אבטלת משפטנים ובעלי B.A בפילוסופיה הם מאוד פשוטים. פילוסופיה זה לא מקצוע. משפטים כן. אם בוגר B.A בפילוסופיה מחפש עבודה אין לו כמעט מה להציע בשוק העבודה, ולכן אף אחד לא יתן לו 100$ לשעה ליעוץ. לעו"ד כן. יש גם עו"ד מובטלים, אולם בשוק שבו השכר הוא 100$ לשעה, למובטלים תמיד יש אפשרות להציע 90$ לשעה ולהכנס לשוק העבודה. אלה אם כן הם ממש גרועים.
בענין ועדות תקצוב ממשלתיות שמורכבות מפוליטיקאים ועסקנים, ומחליטות מי ילמד ומי לא (מי לשבט ומי לחסד) זהו מהות המשטר הקומוניסטי.
אם נעשה הקבלה בין רכישת השכלה ורכישת רכב, הרי במדינה דמוקרטית נורמלית אדם שרוצה לרכוש רכב משלם ומקבל רכב. אולם במדינה קומוניסטית זה לא פשוט. הרכבים ממומנים חלקם ע"י הרוכש, וחלקם ע"י הממשלה (באמצעות מיסים). אולם לא כל אחד שמעוניין ברכב יכול לרכוש רכב. מכיון שיש מחסור ברכבים, ישנה ועדה שמחליטה מי יוכל לרכוש רכב ומי לא. (נשמע מוכר).
בעניין עלות שכר הלימוד, שכר הלימוד הוא כ 30,000 ש"ח לחודש. 10,000 ש"ח ממומן ע"י הסטודנט ו 20,000 ש"ח ע"י הממשלה. אולם אל דאגה את הכסף שמשלמת הממשלה כולנו משלמים בסופו של דבר באמצעות מיסים.
מי צריך מבחני קבלה 37991
פסיכולוגיה תואר שני? אתה רוצה עכשיו גם כניסה חופשית ללימודי תואר שני?

בוא נסביר לך את זה: אין שום אפשרות שהאוניברסיטה תכשיר בשנה אחת את כל מי שרצה ללמוד עריכת-דין. פיזית, זה לא יכול לקרות. אז אפשר לקבל את כולם לשנה א' ולראות את הרוב נושרים, או שאפשר לסנן אותם מראש ולחסוך לכולם כסף וכאב ראש.

ואגב, 10,000 לשנה, לא לחודש. תודה לאל.
מי צריך מבחני קבלה 37994
בקשר לפסיכולוגיה קבלה לתואר ראשון היא לא קלה אך לא בשמיים אולם אי אפשר להיות פסיכולוג עם תואר ראשון בלבד.
בפסיכולוגיה הקשיים מגיעים בקבלה לתואר שני. רק חלק קטן מהבוגרים בתואר ראשון מתקבלים לתואר שני. וזאת ע''מ למנוע תחרות בין הפסיכולוגים.
ובקשר לעריכת דין, אפשר לקבל את כולם ללימודים ולא לנסות לכהשיל את רובם בשנה ראשונה אלה רק את מי שלא יעמוד בדרישות האוניברסיטה.
מי צריך מבחני קבלה 38038
אם אתה רוצה ללמוד רפואה, למד באוניברסיטה הפתוחה קורסים בביולוגיה, השג ציונים גבוהים, והרשם לאוניברסיטה העדיפה עליך על-סמך ציונים אלה (במקום על סמך בגרות/פסיכומטרי).

כנ"ל לגבי משפטים (יש באו"פ קורסים רלוונטיים, כגון דיני חוזים, דיני עבודה ועוד); תואר ראשון בפסיכולוגיה אפשר לעשות באו"פ, ואם הציונים שלך גבוהים מספיק, תוכל להתקבל על-סמך זה לתואר שני בכל אוניברסיטה אחרת; לגבי ראיית חשבון - קח קורסים בכלכלה ו/או ניהול, ועל סמך ציונך הגבוהים, עבור לאוניברסיטה אחרת למסלול ראיית חשבון; וכן הלאה.

ההצעה שלי היא להסתמך, עבור הסובלים מבגרות/פסיכומטרי נמוכים, על ציונים מקורסים שנלמדו באו"פ. כפי שכבר ציינתי, הדבר מיושם לפחות בחלק מהפקולטות כבר כיום.
מי צריך מבחני קבלה 38228
זה לא פותר את הבעיה.
מספר הסטודנטים בפקולטות מסוימות מוגבל. אם יתקבלו ללימודים סטודנטים על סמך לימודים קודמים במקום על סמך פסיכומטרי, אז פחות סטודנטים יתקבלו ללימודים על סמך הפסיכומטרי. הבעיה היא בהגבלת מספר הסטודנטים הכללי.
מי צריך מבחני קבלה 38098
נו, עדיין לא הבנתי מדוע אני צריך לשלם מהמיסים שלי 20,000 ש"ח לשנה כי התחשק לך ללמוד משפטים. לא עמדת בתנאי הקבלה? השג לעצמך מימון מלא וסע ללמוד היכן שתחפוץ.
מי צריך מבחני קבלה 38229
אם לא התקבלתי למשפטים והחלטתי ללמוד פילוסופיה, אתה תהיה מוכן לשלם את אותם 20,000 ש"ח לשנה עבור לימודי הפילוסופיה שלי. במה נבדלים לימודי פילוסופיה מלימודי משפטים?
מי צריך מבחני קבלה 38232
עד כמה שזה יישמע לך מוזר - כן. אינני צריך לראות את התועלת המיידית שבלימודיך. האינטרס שלי הוא שיהיו בישראל אוניברסיטאות, ובהן תהיה הוראה מגוונת. האינטרס שלי הוא לדאוג לכך שסטודנטים יוכלו ללמוד, גם אם הם מעוטי אמצעים. כך אני מבטיח את קיום משכילי הדור הבא.

אבל אינני צריך חמישה מיליון וחצי בעלי תארים בפילוסופיה.
לימודי פילוסופיה אינם נבדלים מלימודי המשפטים. לכן אני מממן את שניהם, ובשניהם אני מגביל את כמות הלומדים. בכל אחת מהפקולטות האלה אני רוצה שילמדו הסטודנטים הטובים ביותר שהן יכולות להשיג.
מי צריך מבחני קבלה 38320
אתה מוכן שכולם ילמדו, אפילו במימון שלך, אבל רק לא מקצועות מבוקשים.
תנאי הקבלה ללימודי פילוסופיה הם מגוחכים בהשואה לתנאי הקבלה ללימודי משפטים. למעשה רק אחד מתוך 15 מועמדים מתקבל למשפטים, ואילו ללימודי פילוסופיה כמעט כל מועמד מתקבל.
חשבת פעם על התסכול שהשיטה הזאת יוצרת לכל המועמדים שלא התקבלו לפקולטות המבוקשות? וכל זאת כי אתה רוצה לקבוע את מספר הסטודנטים שילמדו. מי אתה בכלל שתקבע מי ילמד מה? השיטה הזאת של התערבות של הממשלה בחייהם הפרטיים של האזרחים פשטה את הרגל. (ראה ערך קומוניזם)
מי צריך מבחני קבלה 38374
אתה נהנה להטפל לפילוסופיה (למה, אגב?) אבל מה עם פיזיקה? גם שם הדרישות מאוד נמוכות, וכמעט כל אחד יכול להתקבל. אז מה זה אומר לנו?

ואתה שוכח שכל אחד יכול ללכת ללמוד במכללות אם הוא רוצה, אבל רק הטובים ביותר יכולים ללמוד באוניברסיטה, במימון המיסים שלי ושלך.
מי צריך מבחני קבלה 38375
האם באמת כל אחד יכול ללמוד במכללה? יש להם עדיין דרישות קבלה מסויימות, לא?
בטח שיש דרישות 38379
למיטב ידיעתי הן מתמקדות בעיקר בעומקם של הכיסים, אבל נדמה לי ש(עפ"י חוק?) כל(?) המכללות דורשות תעודת בגרות מלאה וציון פסיכומטרי כלשהו. וכמובן שתלוי גם על איזו מכללה אנחנו מדברים. למשל, על מנת להתקבל ללימודי תואר ראשון במדעי המחשב במכללת ת"א, עדין יש צורך בציונים גבוהים יחסית, אם כי כמובן שהם נמוכים בהרבה מהדרישות האסטרונומיות של האוניברסיטאות הגדולות.
מי צריך מבחני קבלה 38386
א. האם המכללות האיזוריות אינן ממומנות בחלקן ע"י משרד החינוך?
ב. בפיזיקה, ציון ההתאמה הנדרש הוא באמת די נמוך אבל לפחות לחלק מהמסלולים יש דרישות נוספות (9 יחידות בפיזיקה ומתמטיקה עם ציון ממוצע של 80 ומעלה או משהו כזה) שמי שעומד בהן, לרוב ישיג ציון טוב בפרק המתמטי של הפסיכומטרי.
מי צריך מבחני קבלה 38558
פלוסופיה ומשפטים הם מקצועות מאוד דומים מבחינת המשאבים שצריך להשקיע בסטודנט. כל מה שצריך זה מרצה, מתרגל וכיתה. ההבדל בינהם הוא שמשפטים, בניגוד לפילוסופיה, הוא מקצוע מאוד מבוקש, והממשלה מונעת מסטודנטים ללמוד אותו.
פיזיקה הוא לא מקצוע מבוקש. כי זה לא מפריע לאף אחד שיהיו הרבה פיזיקאים.
עלות הלימודים בפיזיקה, בניגוד לפילוסופיה, הם מאוד גבוהים. צריך מעבדות וניסוים יקרים. למרות זאת דרישות הקבלה הם מאוד נמוכות.

לא את כל התארים אפשר לעשות במכללות. למעשה הממשלה מאוד מקשה על המכללות ומבחינתה זהו סכר שנפרץ וצריך לסתום אותו.
מי צריך מבחני קבלה 38593
הא? "פיזיקה הוא לא מקצוע מבוקש, כי זה לא מפריע לאף אחד שיהיו הרבה פיזיקאים"? לפקולטות לפיזיקה יש הגבלה על מספר הסטודנטים שהן יכולות לקבל בשנה. בדיוק כמו משפטים. רק מה, כאמור - פיזיקה זה לא מקצוע מבוקש (כי אנשים מפחדים ממנו, או סתם חושבים שזה לא מקצוע ריווחי), ולכן דרישות הקבלה אליו נמוכות. אם מספר האנשים שרוצים ללמוד פיזיקה יגדל, אזי דרישות הקבלה יעלו.
גם תקשורת הוא מקצוע מבוקש, וגם לו יש דרישות קבלה גבוהות למדי. האם לדעתך המדינה מנסה לשמור על מעמדם של אנשי התקשורת במדינה? (רמז: כדי לעבוד בתקשורת, לא צריך ללמוד תקשורת. לעיתים נדמה לי שההפך הוא הנכון.)
מי צריך מבחני קבלה 38701
"I wanted to work in programme planning, but unfortunately I have a degree" (John Cleese, Monty Python).
מי צריך מבחני קבלה 38829
את ההגבלה על מספר הסטודנטים קובעת הממשלה.
אם מספר הסטודנטים שמעונינים ללמוד פיזיקה יגדל, ובמקביל הממשלה תגדיל את מספר המקומות בחוג לפיזיקה, אזי לא יצטרכו להעלות את דרישות הקבלה.
כל מקצוע שדרישות הקבלה אליו גבוהות מדי, ניתן להוריד את דרישות הקבלה באמצעות הגדלת מספר הסטודנטים באותו חוג.
מי צריך מבחני קבלה 38832
"הממשלה" לא מתערבת במספר המקומות הפנויים בשום פקולטה.

ורק כדי לסבר את האוזן, כי זה לא באמת משנה: הפקוטלטה לפיזיקה בטכניון גדלה, עקב ביקוש גובר, מארבעים סטודנטים בסמסטר, לשבעים.

העניין יוצר בעיות די מרגיזות - ישנם קורסים, או מעבדות, שאי אפשר להרשם להן.

הטכניון התחשב בדרישות אפילו יותר ממה שנכון היה להתחשב.

ולענייננו - מה הויכוח, בעצם? אני לא מבין אם כואב לך יותר שהממשלה כן מתערבת או לא מתערבת, ומה האלטרנטיבה שאתה מציע.

האוניברסיטאות דווא מתגמשות, ואולי בצורה קצת צינית - ללא ספק יש עודף אדיר של עורכי דין, ועדיין הפקולטה למשפטים גדלה. אם יהפכו את כל אוניברסיטת ת"א לפקולטה מפלצתית ללימודי משפטים, כדי לאפשר לכל מי שרוצה ללמוד משפטים להגשים את חלומה של אימו, אני חושש שמעבר להשלכות החברתיות והסביבתיות על אזור רמת אביב, כל "מה השעה" תמים ברחוב יעלה לך לפי תעריף יעוץ, 220 דולר לשעה, כי פרנסה אחרת לא תמצא לאותם אומללים יודעי ספר.

זה שישנם יותר מדי טמבלים שמוכרחים ללמוד דווקא משפטים זה באמת עצוב, אבל אני לא מבין למה הממשלה אשמה.
מי צריך מבחני קבלה 38837
רק אחד מתוך 15 מועמדים מתקבל ללימודי משפטים. הדבר נובע מהתערבות ממשלתית שמונעת מסטודנטים ללמוד מקצועות מבוקשים.
זה הבעיה שלי.
אם יש הרבה טמבלים שמעונינים ללמוד משפטים, זה עניין שלהם. אסור לממשלה למנוע זאת מהם. החופש של האזרח לבחור מה יעשה עם חייו הוא עיקרון בסיסי ואם הממשלה מונעת זאת מהאזרח, היא פועלת באותה שיטה שפעלה ברית המועצות.
בקשר להשלכות החברתיות והסביבתיות, זה נתון לויכוח.
אני טוען שככול שיהיו יותר בעלי מקצועות מבוקשים הדבר יהיה יותר טוב למשק.
המשק ירויח הרבה יותר אם יהיו יותר משפטנים שיוכלו לעבוד במקצוע שרכשו, ולטפל בבעיות שנוצרות בכל משק מודרני, מאשר אם יהיו פילוסופים שעובדים בעבודות מזדמנות כמו מכירות.
מי צריך מבחני קבלה 38855
קודם כל, פילוסוף הוא בטח יותר יצרני מעורך דין, כי התפוקה של עורך דין היא שלילית (פעם עוד אני אסגיר את רעיון "מאגר חוזים סטנדרטיים" שמקנן בראשי כבר הרבה זמן, שיתלוש עורכי דין מהורידים של אזרחים תמימים (אופס)).

אני דווקא בעד שיהיה עודף מגוחך של עורכי דין, אני אשמח לראות אותם עובדים במכירות ולא את הפילוסופים.

האונברסיטאות הן לא הממשלה, והן פועלות לפי כללי ההיצע והביקוש, אבל עוקבות אחרי הכללים לאט, כי יש להן אילוצים אחרים. אם נניח שבאוניברסיטה יכולים ללמוד 20,000 סטודנטים לתואר ראשון בו זמנית, יהיה זה מנוגד לרוח האקדמיה אם כולם ילמדו משפטים.
אז אם רק 20,000 סטודנטים יכולים ללמוד באוניברסיטת ת"א, לפי מה אתה מציע לחלק את הפקולטות? תמיד יהיו יותר מדי מועמדים, חלק מהם לא יתקבלו למשפטים וחלק לא יתקבלו לדברים אחרים.

גם אם היית מציע שחישוב גודל הפקולטות יהיה יחסי לכמות הדורשים ללמוד בפקולטות, אני לא רואה שום סיבה שהאונברסיטאות יהיו מעוניינות לעבוד לפי הכלל הזה, מתוך הרבה אילוצים טכניים של מספר מרצים וכיסאות וכיתות, וגם בגלל שהן מוסדות מחקר.

הקשר לכך שהן מוסדות מחקר הוא בכך שרוב הפרופסורים לא באים לשם כדי ללמד (בניגוד למכללות), אלא עוסקים במחקר (שוב). הדבר יוצר מצב שבו מספר הפרופסורים בכל פקולטה לא חייב להיות קשור למספר הסטודנטים. נכון שישנם מרצים חיצוניים, אבל את חלק הארי של הקורסים מלמדים אנשי מחקר.

מכאן, שאם לאוניברסיטה יש צורך רק בעשרים שלושים פרופסורים למשפטים, לא ניתן יהיה להגדיל עד אינסוף את מספר הסטודנטים למשפטים. בכיוון השני, אם ישנם עשרה פרופסורים לפילוסופיה, ההשקעה הנדרשת בלימוד של שלושה סטודנטים בסמסטר לא כל כך שונה מההשקעה שבלימוד ארבעים, כי במילא נותנים את כל הקורסים בתפוסה לא מלאה, אז ניתן בכיף להנמיך את הרף, לפחות עד שיתמלאו המכסות שאין בעיה לקיים.
כל זה לעומת המכללות. במכללות ניתן לשכור מרצים לפי מספר המועמדים לכל מקצוע. וכפי שנאמר, אם אתה כל כך רוצה ללמוד משפטים ולא התקבלת לאוניברסיטה אז תלך ללמוד במכללה, שם הסטודנט הוא לקוח לכל דבר.

ושוב, לסיום, האוניברסיטאות קובעות את המכסות, לא הממשלה. תרד מהעניין הקונספירטיבי - הכל כאן שיקולים ענייניים.
מי צריך מבחני קבלה 48126
אני מציע שחישוב גודל הפקולטות יהיה יחסי לכמות הדורשים ללמוד בפקולטות.
אם לאוניברסיטה חסרים מרצים במשפטים, היא צריכה לדאוג למרצים נוספים.
אם האוניברסיטאות לא היו מקבלות מימון מהממשלה ולא היתה להם בלעדיות בהענקת תארים מסוימים, לא היה מפריע לי שהם היו עוסקים במחקר בכל נושא שבעולם, אולם כיום האוניברסיטאות מונעות מאזרחים לעסוק במקצועות מבוקשים.
זה מעוות. זה פוגע באזרחים. וצריך לבטל את זה.
בקשר לפסקה הראשונה 77089
מסתבר שמישהו השיג אותי בדרך למיליונים, והקים ''מאגר חוזים סטנדרטיים''.

אלא שהעולם הוא מקום ציני ומגעיל (לא שיש לי משהו נגד זה) ולכן המישהו מוכר אותם לעורכי דין, ולא לאזרחים. לדעתי זה אירוני במידה די מופלאה.
שכחתי 77092
הנה הלינק:
מצד שני, הם כן עושים שירות טוב ובחינם לאזרח:
אבל כמי שחיכה אתמול במשרד הפנים כדי להחליף את הדרכון שלו, אני לא מבין מה יעזור לי הטופס אצלי בבית על המחשב, מלבד אולי להכין אותי מנטלית ולהזכיר לי אילו מסמכים אני צריך לשאת עלי.

מה שכן, כשהם יתחילו להעלות שם טפסים של הקונסוליה הבריטית אני אוכל סוף סוף לבחור טפט לרקע של הwindows.
מי צריך מבחני קבלה 38900
אסור לממשלה, והיא אכן לא מונעת מכל טמבל ללמוד משפטים עד שהוא יתפגר. במכללה.
כפי שכבר ציינו בפניך, האוניברסיטאות לא קיימות כדי ש''יהיו יותר בעלי מקצועות מבוקשים'' במשק. הן קיימות כדי לעודד מחקר.
מי צריך מבחני קבלה 38402
אינני מוכן שכולם ילמדו על חשבוני. מאין לקחת את הרעיון הזה?
מי צריך מבחני קבלה 37866
אני לא מסתכל על לימודים כעל השקעה של המדינה בסטודנטים. אני מסתכל על ההשקעה של המדינה בהשכלה גבוהה כהשקעה בתשתית - למעשה אחת ההשקעות המניבות תשואה גבוהה במיוחד. השיטה לפיה את הכסף הציבורי מנהלת הממשלה (אחרי שהפרלמנט אישר את התקציב) - לא קרסה, למיטב ידיעתי. אם יש לך הסברים או דוגמאות לכך שהיא קרסה - אתה מוזמן להביאם.

מהי "ועדה ממשלתית דרקונית" ומה עושה אותה לכזו?
מי צריך מבחני קבלה 37969
אם לימודים הם השקעה של המדינה בתשתית אזי הסטודנטים הם משהו כמו כבישים או פסי רכבת.
כשסטודנט הולך ללמוד, הוא לא הולך ללמוד כי זה השקעה טובה בתשתית, אלה הוא חושב שהלימודים יעזרו לו באופן אישי. כמו שאדם שקונה משאית ע''מ להתפרנס הוא לא עושה זאת כי זאת השקעה בתשתית אלה השקעה פרטית. (למרות שהמדינה גובה מיסים מהרווחים שלו).
השקעה בתשתית היא השקעה במוצרים ציבוריים, כלומר מוצרים שאדם פרטי לא יכול ליצר לבד. כגון כבישים, גינות נוי ציבוריות, וכדומה. לא היגיוני שאדם יסלול לעצמו כביש או יטפח את הפארק השכונתי. אולם כאשר אדם משקיע בעצמו כגון רוכש בית, משרד, משאית, רכב, וכדומה. העובדה שהמדינה גובה מיסים מעסק מסוים לא הופכת את העסק למוצר ציבורי.
כשהפרלמנט הופך ניהול עסק פרטי או ניהול חיים פרטיים של האזרח למשהו שהממשלה צריכה לאשר, אזי זוהי בדיוק המדיניות הקומוניסטית שקרסה.
במדינת ישראל הממשלה גובה כסף מהאזרחים ע''מ לממן לימודים לאזרחים, ובאותה נשימה מונעת מהרבה אזרחים ללמוד את מה שהם רוצים ללמוד. המניעה של ועדה ממשלתית מהאזרחים ללמוד מקצועות מבוקשים הופך אותה לועדה ממשלתית דרקונית.
דרך אגב השקעה בלימדי פילוסופיה, ארכאולוגיה, מחשבת ישראל, ויונית עתיקה, לא מניבה לאף אחד תשואה גבוהה במיוחד. דוקה השקעה במקצועות עם ביקוש גבוה מניבה תשואה גבוהה אולם הממשלה מתעקשת למנוע מאזרחים ללמוד את המקצועות הנ''ל.
מי צריך מבחני קבלה 37971
... אבל הסטודנטים לא ממנים את האוניברסיטה. שכר הלימוד מהווה אחוז קטן ממקורות המימון שלה. לכן ההקבלה שלך נופלת.
מי צריך מבחני קבלה 37997
הסטודנטים מממנים שליש מתקציב האוניברסיטה, והיתר באמצעות משלם המיסים.
פחות משליש 40333
אלה סדרי הגודל התקציביים המוכרים לי מהטכניון (מקור - רכילות פרופסורלית מאשתקד):
הוצאות שנתיות שוטפות: ~120 מיליון ש"ח
כל ההכנסות להלן במיליוני ש"ח:
הכנסות משכ"ל: ~15
תווי חניה, קנסות, עסקים שחורים: ~15
מימון ממשלתי: ~70
שנורר: כל השאר.

יוצא שהסטודנטים מממנים 15-30 מיליון ש"ח מתקציב הטכניון השוטף, ממש לא שליש. זאת - רק על הוצאות שוטפות. שיפוץ והוספת בניינים כולה מכספי שנורר והלבנות כספים (לא צחוק, ככה זה).

אם הסכומים לא נשמעים הגיוניים יכול להיות שזה בדולרים...
פחות משליש 40460
השאלה היא איזה חלק מתקציב הטכניון מיועד להוצאות מחקר ואיזה חלק להוראה.
להערכתי חלק הארי של התקציב מוצא על שכר לסגל האקדמי (שחלק קטן מאוד מזמנם משמש להרצאות), ועל ציוד למעבדות שמשמש בעיקר למחקר.
מי צריך מבחני קבלה 37980
לא, הסטודנטים הם לא משהו כמו כבישים או פסי רכבת. האקדמיה היא כן. אני לא יכול לייצר לבד רופאים, ארכיאולוגים, מזרחנים, מדעני-מחשב ופיסיקאים. לא יכול. אבל אני מבין שעדיף לחיות במדינה שיש בה כאלה מאשר במדינה שאין בה.

אז גם הוועד האולימפי הישראלי הוא ועד ממשלתי דרקוני? הם בשום אופן לא מסכימים לממן אימונים בקפיצה לגובה לכל מי שרוצה. מתעקשים למנוע את זה ממני.
מי צריך מבחני קבלה 38000
האקדמיה היא לא כביש כמו שמפעל למכוניות הוא לא כביש.
אתה לא יכול לייצר השכלה, אבל ניסית פעם לייצר שברולט? אפילו חיפושית אתה לא יכול לייצר. אבל עדיין מפעל למכוניות מוכר מכוניות לכל מי שרוצה, בלי ועדה שתחליט מי רשאי לרכוש מכוניות.
אם המדינה תאפשר ליותר אנשים ללמוד מקצועות מבוקשים אז יהיו יותר רופאים, יותר מהנדסים, ויותר השכלה במדינה.
משחקי האולימפיאדה הם דווקה כן מוצר ציבורי כי לכל מדינה יש משלחת אחת, והממשלה היא זו שאחראית לספק את המשלחת לאולימפיאדה.
מי צריך מבחני קבלה 38003
מה שיקרה הוא שלא תוכל בכלל לסמוך על מהנדסים או רופאים, כי רק חלק זניח מהם יהיו ברמה הנדרשת לתפקיד. כל הערך של תעודת המהנדס או תעודת הרופא הוא בכך שהיא אומרת על האדם: "אדם זה מיומן בהנדסת מכונות\הנדסת חשמל\רפואה עד כדי כך, שאתה יכול לסמוך עליו שיוכל לתכנן בשבילך קו ייצור רובוטי\לעבוד על המעבד החזק הבא שלך\לטפל לך באולקוס."
מי צריך מבחני קבלה 38008
אינדיקציה לגבי מומחיות של מהנדס או רופא לא יכולה להיות ע''י הפסיכומטרי.
אני לא מציע להעביר את כל הסטודנטים את הבחינות. מי שיכשל, יפרוש מהלימודים. אולם הפסיכומטרי והבגרות בתנ''ך ובספרות הם לא אינדיקציה לסיכויי ההצלחה של הסטודנט בלימודי רפואה.
מי צריך מבחני קבלה 38009
אני מדבר על מכסות בלימודי התחומים הרלוונטים, ולא על שיטת המיון הספציפית. קבל כאקסיומה שכל שיטה כזו תהיה שרירותית במידה זו או אחרת - האם תבטל את הפסיכומטרי מבלי להציע אלטרנטיבה פחות שרירותית? האם אין צורך בכל זאת באינדיקציה שניה, במקביל לבגרויות?
מי צריך מבחני קבלה 38010
אני מציע שיטת מיון כמו באוניברסיטה הפתוחה. כל מי שרוצה יכול ללמוד.
אולם כדי לקבל תואר צריך לעבור את כל הבחינות בהצלחה.
מי צריך מבחני קבלה 38012
אני מצטער. התמונה שעולה בעיני רוחי היא זו של הקורס אלגברה א. היו שם בערך 400 אנשים, עם מרצה אחד.

ואתה מציע שכל הקורסים של שנה ראשונה/שניה יהיו כאלה?

פסיכי לחלוטין. אי אפשר ללמוד בצורה סבירה ככה. אני, אישית, הסתדרתי, אבל אינני יכול לומר שההרצאות תרמו, כפי שיכלו לו נעשו במתכונת מצומצמת יותר, אם בכלל.
מי צריך מבחני קבלה 38239
אני לא מציע לקצץ במשאבים פר סטודנט. ואני גם אומר שהבעיה היא לא תקציבית.
אם הבעיה היתה תקציבית אזי תנאי הקבלה לפילוסופיה היו זהים לתנאי הקבלה למשפטים. הבעיה היא שפוליטיקאים ואינטרסנטים מונעים מסטודנטים ללמוד מקצועות מבוקשים.
אם הבעיה היא תקציבית ולא ניתן לפתור אותה בשום דרך (למרות שניתן), אזי אפשר להפנות משאבים מלימודים עם ביקוש נמוך (פילוסופיה), ללימודים עם ביקוש גבוה (משפטים).
מי צריך מבחני קבלה 38246
"...אינטרסנטים...", אבל מה האינטרס?
מי צריך מבחני קבלה 38323
אם אתה עו''ד אז אתה תהיה מעוניין בכמה שפחות עורכי דין בשוק ע''מ שהשכר שלך יעלה. הדבר דומה לדרישה של החקלאים למנוע יבוא מתחרה ע''מ ששכרם יעלה, ולדרישתם של שחקני הכדורסל למנוע כניסתם של שחקנים זרים ע''מ ששכרם של השחקנים המקומיים יעלה.
מכיון שללשכת עורכי הדין יש כוח פוליטי היא מצליחה להקטין את מספר הסטודנטים שלומדים משפטים.
מי צריך מבחני קבלה 38248
"אפשר להפנות משאבים מלימודים עם ביקוש נמוך (פילוסופיה), ללימודים עם ביקוש גבוה (משפטים)."

לא כל כך פשוט. 'הפניית משאבים' מניחה שכל סטודנט בכל פקולטה עולה אותו דבר. אם צריכים 10 מרצים נוספים ללימודי משפטים, כל הדרוש הוא לפטר 10 מרצים שמלמדים פילוסופיה ו.. הופ! הכסף הדרוש מספיק בדיוק כדי לכסות את שכרם של 10 פרופסורים ללימודי משפטים. אני חושד שהמציאות היא קצת יותר מורכבת.

יותר מכך - יש קורסים המחייבים הימצאותם של מתרגלים. אחרים לא. יש קורסים שבהם משתמשים במעבדות יקרות. אחרים - לא. וחשוב מכל, כדי ש"הפניית משאבים" תהיה כל מה שאתה זקוק לו, אתה מניח שמספר הסטודנטים לא ישתנה. יש כמה סטודנטים שילכו ללמוד משפטים במקום פילוסופיה, וזהו.

אבל מראש אתה רוצה לקבל את כל מי שרוצה, כך שמספר הסטודנטים הצפוי יגדל מאד. אתה תזדקק למשאבים חדשים לחלוטין. המקור המקובל ביותר הוא המיסים שלי. לא, תודה.
מי צריך מבחני קבלה 38326
אני בכוונה לקחתי את הדמיון בין פילוסופיה למשפטים. גם בפילוסופיה וגם במשפטים, כל מה שנחוץ זה כיתה מרצה ומתרגל. לא צריך ניסויים במעבדה, ולא צריך כל הוצאה נוספת.
כמו שאמרתי הבעיה היא לא תקציבית, מכיון שיש עדיין הבדל בין משפטים לפילוסופיה דבר המעיד על שיקולים אחרים. אמרתי שאם לא ניתן לפתור את הבעיה בשום דרך אז צריך להעביר תקציבים מפילוסופיה למשפטים. אבל ניתן לפתור את הבעיה התקציבית.
אפשר לקבוע תנאי קבלה אחידים לכל החוגים באוניברסיטה, ז"א להשוות את תנאי הקבלה בין משפטים לפילוסופיה. מי שלא התקבל לאוניברסיטה בצורה הנוכחית, יוכל להתקבל לאוניברסיטה בתנאי שהוא יאלץ לסבסד את לימודיו, ז"א ישלם 30,000 ש"ח שכר לומוד במקום 10,000 ש"ח.
זוהי רק הצעה אחת. אפשר פשוט להעלות את שכר הלימוד, ולהציע הלוואות עם ערבות ממשלתית למימון לימודים (כמו משכנתה).
אפשר לקבל את כל הסטודנטים, לבטל את הסיבסוד בשכר הלימוד, ולסבסד את הסטודנטים בצורה אינדוידואלית בהתאם לרמת לימודיהם ולא בצורה שרירותית.
אבל כמו שאמרתי, כל עוד תנאי הקבלה שונים בין פילוסופיה למשפטים, אזי הבעיה היא לא תקציבית.
מי צריך מבחני קבלה 38059
ז"א שאתה מסכים על העיקרון (שצריך למיין את הסטודנטים) אבל לא על המחיר (לפני תחילת הלימודים, בסוף השנה הראשונה, בסוף התואר ...). הרי ברור שבסוף השנה הראשונה של לימודי משפטים יעמדו נציגי עורכי הדין וידאגו שרק 500 יעברו את המבחנים (כבר היום הם עוסים את זה עם המבחנים בסוף ההתמחות).
מי צריך מבחני קבלה 38563
אני לא מסכים שצריך למיין את הסטודנטים. אני אומר שאם הבעיה היא תקציבית ולא ניתן לפתור אותה בשום דרך (למרות שניתן), אזי אפשר להפנות משאבים מלימודים עם ביקוש נמוך (פילוסופיה), ללימודים עם ביקוש גבוה (משפטים).
אני מציע לבטל את המבחנים של לשכת עורכי הדין. אין להם שום זכות לקבוע מי ומי לא יהיה עו''ד.
כשהאוניברסיטה פועלת בצורה עצמאית, מבלי הנחיות מפוליטיקאים, אין לה שום אינטרס להכשיל סטודנטים דווקה במשפטים. אם יש בעיה תקציבית, הפוליטיקאים יכולים לקבוע רק את סך הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה, ולא מי ילמד מה.
מי צריך מבחני קבלה 38579
התגובה שלי התייחסה לתגובתך מה 9/10 ( http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=705&rep=38... , תסתכל על התאריכים....) ואני מצטט "מי שיכשל, יפרוש מהלימודים", ברור שכל בחינה (שרק בה אפשר להכשל) היא דרך מיון ולכן אתה כן מציע למיין את הסטודנטים!
הבעיה (כמו שהסברתי לך עוד קודם) היא תקציבית והדרך היחידה לפתור אותה היא הקצאת תקציבים נוספים (על חשבון הביטחון /בריאות /תשתיות /...).
הפניית תקציבים מלימודים עם ביקוש נמוך ללימודים עם ביקוש גבוהה תגרום לסגירת המחלקות עם הביקוש הנמוך. מעבר לעובדה שנאלץ לחיות בעולם ללא פילוסופים (ואם זה לא מפריע לך, אז גם ללא פיזיקאים וכימאים), אתה צריך להבין שהאוניברסיטאות (להבדיל ממכללות) לא קיימות על מנת להכשיר תלמידים אלא על מנת לקדם את המחקר בתחומים השונים (ולכן סגירת מחלקה תפסיק את המחקר באותו תחום, מה שיתן למועמדים ללימודים, את היכולת לפגוע במחקר המדעי, ללא קשר לתוצאותיו הכלכליות או המדעיות).
על ביטול המבחנים של לשכת עורכי הדין צריך לקיים דיון נפרד, עד כמה שידוע לי יש בחינה כזו בהרבה מדינות אחרות, בכל מקרה אין לזה שום קשר לקבלת התלמידים לאוניברסיטה (העליתי את זה להראות שהדרך של עורכי הדין לנסות לעצור את ההצפה, לא עוברת דרך שינוי דרכי הקבלה לאוניברסיטאות).
לאוניברסיטה יש (או אמור להיות) אינטרס לקדם את המחקר האקדמי, ולפיו היא קובעת את יחסי הגודל בין המחלקה למשפטים למחלקה לפילוסופיה, ולכן אם על גודל מחלקות שווה מנסים להתקבל מספר כפול של סטודנטים לאוניברסיטה יש אינטרס להכשיל יותר סטודנטים ממשפטים.
ה"פוליטיקאים" הם למעשה נציגיו של הציבור וממני האוניברסיטה, ולכן יש להם זכויות לא מבוטלות (והם לא מנסים לקבוע "מי ילמד מה").
מי צריך מבחני קבלה 38834
בחינה שדואגת להעלאת איכות הבוגרים, אינה דומה למיון שרירותי שמטרתו היחידה היא לקבוע מכסות.
אם בכיתה ישנם 100 סטודנטים וכולם שולטים בחומר, אין כל סיבה להכשיל אותם. היום הממשלה בצורה שרירותית מדללת מקצועות מאוד מסוימים בלי קשר לשליטה בחומר של הסטודנטים.
אם הבעיה תקציבית, אז למה מדללים סטודנטים דווקה ממקצועות מסוימים.
מחקר וחוקרים יש בכל המקצועות. ישנם מרצים העוסקים בהוראה, וישנם חוקרים העוסקים במחקר. לכל מחקר באוניברסיטה, על החוקר להמציא מקורות מימון. אם הממשלה רוצה לסבסד מחקר בפילוסופיה זה לא קשור למספר הסטודנטים שלומדים פילוסופיה.
דרך אגב, איך היית מגיב אם היו מונעים ממך ללמוד באוניברסיטה בגלל שהממשלה רוצה לסבסד תלמיד ישיבה שעוסק במחקר בתלמוד הבבלי.
בקשר לפוליטיקאים, אם אדם נבחר לכנסת זה לא נותן לו זכות לנהל לי את החיים, ולמנוע ממני ללמוד באוניברסיטה. התפיסה שהממשלה היא זו שמנהלת לאזרחים את החיים כי היא יודעת מה טוב, היא השיטה הקומוניסטית שכידוע פשטה את הרגל.
יש על זה שיר.
ויש כאילה שיש להם מונופול על החוכמה
ויודעים יותר טוב ממני
ויודעים יותר טוב ממך
מה טוב בישבילי
מה טוב בישבילך.
מי צריך מבחני קבלה 38852
כנראה שעוד לא יצא לך ללמוד באוניברסיטה, אבל בהרבה פקולטות יש מבחני מיון שאחוז הנכשלים בהם מסתובב סביב החמישים (ומי שלא עובר אותם לא יכול להמשיך לשנה הבאה). בכל מקרה אתה מסכים איתי שצריך למיין את הסטודנטים. הממשלה לא מדללת מקצועות, הממשלה מסבסדת מקצועות מסויימים יותר מאחרים, אם תרצה ללמוד בלי סבסוד, אף אחד לא יעצור אותך (ובשביל זה יש מכללות).
הסברתי לך למה דווקא ממקצועות מסויימים, תשווה במספרים מוחלטים כמה מקומות יש במשפטים וכמה בפילוסופיה, יש גבול לכמה מקומות אפשר לפתוח במשפטים (במסגרת האוניברסיטה, ושוב יש מכללות).
אם יקבלו (כמו שהצעת ב http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=705&rep=38... ) לפי ציון כלל מקצועי וכלל ארצי וכל המתקבלים ילכו למשפטים, תוך דור לא יהיה בישראל מהנדסים, רופאים או מדענים. מרצה באוניברסיטה (להבדיל ממכללה או מכון מחקר) צריך לעסוק במחקר והוראה. חלק מהמימון (למשל המשכורות) נעשה ע"י הממשלה, ולכן יש קשר ברור.
אם לא היו מקבלים אותי ללימודים, בגלל לימודי תלמוד, הייתי בוחר באחת מחמש אופציות:
1. מנצל את זכותי הדמוקרטית, ומחליף את הממשלה בממשלה שתסבסד לי את הלימודים.
2. מסבסד לעצמי את הלימודים (= הולך למכללה, דווקא כאן יש יתרון לשיטה הנוכחית, שבה המכללות מתרכזות במקצועות הפופולריים).
3. הולך ללמוד בחו"ל.
4. הולך ללמוד תלמוד בבלי.
5. הולך לעבוד.
השיטה לקרוא לכל מי שמתנגד לדעתך קומניסט/ פשיסט/ נאצי/ גזען/ אנרכיסט היא שיטה דמגוגית שבאמת לא עוזרת. לא טענתי שהממשלה מנהלת (או צריכה לנהל) לאזרח את החיים (תלמד מה שאתה רוצה, רק לא על חשבוני), אלא שהממשלה מנהלת את תקציב המדינה (שסיבסוד התלמידים באוניברסיטה היא חלק ממנו) ועד כמה שידוע לי זאת דמוקרטיה (ודרך אגב, אם לא הממשלה, מי ינהל את תקציב המדינה, אתה?).
מי צריך מבחני קבלה 48129
יש לי B.A. בכלכלה. (ממוצע 87)
שרדתי קורסים שאחוז הנכשלים בהם הוא מעל 50%. (97 במיקרו ב).
ולפי מה שלמדתי באוניברסיטה, שוק יעיל הוא שוק חופשי שפועל ע"פ העקרונות של הצע וביקוש. ללא התערבות ממשלתית.
כל התערבות בשוק זה ע"י הממשלה יוצרת עיוותים בשוק. ושוק ההשכלה הגבוהה לא שונה בהקשר הזה.
אם כולם ירצו ללמוד משפטים, אזי יהיה עודף של משפטנים ומחסור של מהנדסים, ויהיה כדאי ללמוד הנדסה.
השוק החופשי יודע לאזן את עצמו הרבה יותר טוב מהממשלה. וההבדל העיקרי בין משטר דמוקרטי לבין משטר קומוניסטי/פשיסטי וכוי הוא בכך שבמשטרים האפלים הנ"ל יש התערבות מאסיבית של הממשלה במשק ובחיי האזרחים.
אם הממשלה מחליטה במקום האזרחים מי ילמד ומי לא היא חורגת מהסמכות שניתנה לה. הדבר דומה למצב שבו הממשלה תחליט כי קבוצה א' בעלת כח פוליטי, תסבסד את קבוצה ב' שאין לה כח פוליטי וזאת בשם הדמוקרטיה.
כפי שתיארתי בקטעים קודמים, הפסיכומטרי יוצר פערים חברתיים, וגם השמוש במילה דמוקרטיה לא מצדיק זאת.
מי צריך מבחני קבלה 48165
בוא נתחיל באמירה שיש סיבה טובה מאוד שפרס הנובל בכלכלה הוא היחיד שנובל מעולם לא ביקש, והוא שנוי במחלוקת גדולה.

מה שלמדת באוניברסיטה, לצערנו, הוא פן אחד ויחיד של ההגות המדינית. כל הלימודים בכלכלה מתבססים על הנחת היסוד שאתה ציינת (כן, הנחת יסוד, ולא היסק מעובדות), ומתעלמים מגורמים רבים אחרים שמשפיעים על מה שמתרחש במציאות.
הכלכלה שאתה למדת, למשל, מתעלמת מהעובדה שאנשים הם לא רציונליים (במובן זה שהם אינם פועלים כדי למקסם את הרווחים הכספיים שלהם באופן המיטבי - אם זו רציונליות באמת או לא זו גם שאלה טובה). אנשים הולכים ללמוד משפטים למרות שברור לכולם שהשוק רווי, וזאת מתוך ההנחה שהם יהיו כל-כך טובים בתור עורכי-דין, שהם ישאירו את שאר בני כיתתם המובטלים הרחק מאחור, אחרי שיצאו לשוק העבודה.
הכלכלה גם מתעלמת מהעבודה המצערת שזה שבטווח הארוך, השוק יאזן את עצמו, זה לא ממש עוזר למובטלים של היום. או, כמו שאמר מישהו שאחד המרצים שלי אוהב לצטט (תסלח לי שאינני זוכר את שם האדם המצוטט) - "הטווח הארוך, כולם מתים". מי שנכנס ללמוד לפני שנתיים הנדסת מחשבים, לא יכול היה לדעת על הקריסה של בועת ההיי-טק, ורבים יצאו בסוף השנה הקרובה מהעולם האקדמי עם תואר ובלי שום עבודה באופק. אז נכון - הם יכולים ללכת ללמוד משהו אחר שהוא כן מבוקש - אבל מה בינתיים? ומה היה קורה אם לפני שנתיים לא היו נכנסים מספר מוגבל של אנשים ללמוד באוניברסיטה, אלא כל מי שרצה? מה היו עושים כל האנשים הללו ששרפו שנתיים מהחיים שלהם סתם?
התערבות ממשלתית (מוגבלת) היא כן חשובה, כדי למנוע פגיעה קשה בטווח הקצר - גם אם הפגיעה הזאת הייתה מתאזנת מעצמה בטווח הארוך.

הממשלה לא קובעת מי ילמד ומי לא. היא קובעת כמה ילמדו - הבדל חשוב שאתה מתעלם ממנו.
הפסיכומטרי לא יוצר פערים חברתיים. מי שיוצר את הפערים זו דווקא מערכת החינוך, שנותנת חינוך הרבה יותר טוב (למרות שעדיין די גרוע) לתושבי האזורים העשירים, לעומת תושבי האזורים העניים.

ולסיכום, עובדה סטטיסטית קטנה: הניבוי שנותן מבחן הפסיכומטרי לגבי הצלחה באקדמיה, הוא דומה לכוח הניבוי של ציוני הבגרות (ולכן משתמשים בשניהם ביחד). העובדה שמבחן אחד עלוב בן שלוש וחצי שעות נותן אותו כוח ניבוי כמו 12 שנות לימוד ואינספור שעות בחינה - היא תעודת עניות חמורה מאוד למערכת החינוך.
מי צריך מבחני קבלה 48180
הצע וביקוש ללא התערבות ממשלתית יש במכללות. מדינת ישראל היא לא מדינה שלא מתערבת בכלכלה (היום אין אף מדינה שלא מתערבת בכלכלה), ולדעתי, טוב שכך, אם לדעתך צריך לשנות את זה, אז בבקשה, תשתמש בזכותך הדמוקרטית (מצטער שאני משתמש במילה שאתה מחשיב, כנראה, כקללה, אבל לא הבנתי איזה צורת שילטון אתה רוצה שתהיה, מצד אחד אנרכיה שבה המדינה לא מתערבת בחיי האזרחים, ומצד שני המדינה אמורה לסבסד לכל האזרחים את כל הלימודים?) לבחור ולהבחר.
אם למדת כלכלה, אז אתה אמור לדעת, שאף אחד לא משקיע כסף ללא קבלת תמורה, אז למה שהממשלה תנהג כך?
אם הממשלה לא תשקיע בלימודי מדע (בסיסי) ורוח, אז, יכול להווצר מצב שלא ילמדו לימודים כאלה. אבל, הרווח הכלכלי למדינה מלימודים כאלה הוא גדול מאד (בטח יחסית לעורכי הדין), ולכן אין למדינה סיבה לא להשקיע בהם.
אולי כלכלה למדת, אבל מה זה דמוקרטיה לא הפנמת, וחבל. רמת ההתערבות של הממשלה בחיי האזרחים היא לא פונקציה של הדמוקרטיזציה של המדינה. מה גם שההצעה שלך מתערבת לא פחות, ואף יותר בחיי האזרחים (יותר מיסים + פחות אזרחים פרודוקטיבים = עוד יותר מיסים = התערבות נוספת בחיי האזרחים, כל כלכלן סוג ... אמור לעשות את החשבון הפשוט הזה).
מי צריך מבחני קבלה 38888
למען האמת, העובדה שאדם נבחר לכנסת דווקא כן נותנת לו זכות לנהל את חייך, על ידי חקיקה למשל. זה הרעיון של שלטון על ידי נציגים. יתרונה של השיטה הוא בכך שבניגוד לשיטות ממשל אחרות (מלוכה למשל) יותר קל לך להפוך לאחד מהנציגים ולקבוע כיצד יתנהלו חייך. יתרון נוסף הוא שהנציגות אינה ''לכל החיים'' אלא לתקופה מוגבלת כך שאתה יכול ''לתקן'' את שגיאותיך.
לכן, אין להם מונופול על החוכמה. יש להם יוזמה ומרץ.
מי צריך מבחני קבלה 48132
אם הציבור בארץ מחולק לשניים קבוצה א' שמונה 60% מתושבי המדינה, וקבוצה ב' שמונה 40% מתושבי המדינה. האם קבוצה א' רשאית לקבוע חוק שיכפה על קבוצה ב' לסבסד את קבוצה א'?
גלימה לכל פועל 48151
תיאורטית (ויש שיאמרו בעצב, גם באופן מעשי) כן. אולם סביר להניח שמקרה שכזה יוביל לפירוק אותה מדינה.

הלכתי קצת אחורה בדיון כדי לנסות להבין את העמדה שלך והרשה לי לנסות להביא אותה מאחת התגובות שלך (תגובה 38834)
"בקשר לפוליטיקאים, אם אדם נבחר לכנסת זה לא נותן לו זכות לנהל לי את החיים, ולמנוע ממני ללמוד באוניברסיטה. התפיסה שהממשלה היא זו שמנהלת לאזרחים את החיים כי היא יודעת מה טוב, היא השיטה הקומוניסטית שכידוע פשטה את הרגל."

אחת מאושיות השלטון הדמוקרטי היא שלטון על ידי נציגים, שבא להחליף את השלטון המונארכי/אוליגרכי. במקום שהשלטון יעבור בירושה או לחזק ביותר, האזרחים בוחרים מקירבם נציגים (שהחליטו שהם רוצים לפעול למען הקהילה והם חושבים שהם יודעים מה טוב עבורה). אותם נבחרים קובעים הרבה מאד במדינה - מדיניות חוץ, מדיניות פנים, ניהול פיננסי של המדינה, חינוך, ערכים ועוד. הממשלה מנהלת את החיים לאזרחים עוד בתחומים רבים אחרים. היא קבעה למשל שילדיך צריכים לקבל חינוך חובה עד גיל 16 (או שהיום זה כבר 18?), שאתה צריך להשתתף בהוצאות המדינה (על ידי תשלום מיסים), שבשנת 1982 היה צריך לצאת למלחמה בלבנון וכו'. הממשלה לא יכולה להתייעץ עם האזרחים לגבי כל החלטה - זו לא תהיה דמוקרטיה אלא אוכלוקרטיה. כל צורת שלטון שאינה אוכלוקרטיה או אנרכיה (אם אנרכיה היא בכלל צורת שלטון) כוללת בתוכה כפייה מסויימת של קבוצה מסויימת על האזרחים, גם הדמוקרטיה, ולא רק קומוניזם.

כעת אולי תטען כי אותם נבחרים הם בעלי עניין (למשל לשמור את שכר עורכי הדין גבוה על ידי הגבלת מספר המקומות בפקולטות), וזה נכון באופן מסויים, שהרי אנשים נכנסים לפוליטיקה כדי להשפיע על המציאות בה הם חיים ולהוביל אותה לכיוון שמוצא חן בעיניהם. ייתכן והכיוון הזה לא מוצא חן בעיניך אבל עדיין שמורה לך הזכות להפוך לנציג ציבור בעצמך ולנסות להשפיע על המערכת כדי שהמציאות תהיה כפי שאתה רוצה.
מי צריך מבחני קבלה 39846
ואתה רוצה להשמיד את המעט שיש?
מי צריך מבחני קבלה 38230
האינדיקציה היחידה שאני מציע היא האינדקציה היחידה הרלוונטית. מי שעובר את המבחנים בהצלחה רשאי לסיים את לימודיו בהצלחה. מי שנכשל (בלימודים ולא בפסיכומטרי) שילך הביתה.
השפעות סוציו-אקונומיות 38890
מתוך "הארץ" של היום:
"לתלמיד ברעננה פי 2.5 סיכוי להצליח בבגרות מלתלמיד באופקים"
הכתבה מציגה נתונים על אחוז הנבחנים ב-‏5 יח"ל ועל אחוז הזכאים לתעודת בגרות לפי "עשירוני טיפוח" במגזר היהודי. מדרג-הטיפוח מדרג ישובים לפי רמת ההשכלה וההכנסה של התושבים, מרחקם מהערים המרכזיות ועוד.
השפעות סוציו-אקונומיות 38902
אולי זה רק אני, אבל הניסוח הזה ש"לאדם X יש פי Y יותר סיכוי להיות Z מאשר אדם W", מאוד מציק לי. הרי אין פה עניין של סיכוי. זה לא לוטו. כי אפשר פשוט להגיד שפי Y אנשים X הם Z מאשר אנשים W?
השפעות סוציו-אקונומיות 38905
גם אני לא מתלהב מהכותרת ההיא של "הארץ". יש מקום לניסוח כזה כשמדובר על ניבוי ("הסיכוי של בעלי ציון פסיכומטרי גבוה מ-‏780 להצליח בלימודי חקלאות גבוה פי 1.5 מהסיכוי של בעלי ציון נמוך מ-‏600"). אני משער שבמקרה דנן, ההווה מאפשר לנבא היטב את העתיד הקרוב (נאמר - את עתידם של מי שמסיימים תיכון השנה).
השפעות סוציו-אקונומיות 48130
העובדות מדברות בעד עצמם. תושבי רעננה רוצים להיות היחידים שיהיו זכאים ללמוד באוניברסיטה. וזאת באמצעות כספי משלם המיסים שגר באופקים.
במקרה או שלא במקרה תושבי אופקים משתכרים פחות מתושבי רעננה.
זוהי מדיניות ממשלתית שמנציחה את הפערים החברתיים.
השפעות סוציו-אקונומיות 48152
כאחד שהעיד על עצמו שיש לו תואר (כנראה בצטיינות) בכלכלה, אני מתפלא על התגובה שלך. סביר להניח שאתה יודע שהמיסוי בישראל הוא פרוגרסיבי, דהיינו כנראה שהוריו של אותו תלמיד תושב רעננה משלמים הרבה יותר מיסים מאשר הוריו של התלמיד תושב אופקים.
שנה ראשונה בלי פסיכומטרי 94883
על כאב הראש של מרכז הרישום באוניברסיטת תל-אביב לקראת השנה הראשונה שבה הבחינות הפסיכומטריות אינן חובה, בכתבה של ראלי סער ב"הארץ":
משרד החינוך מודיע על כישלון הניסוי 182199
האפשרות להתקבל לאוניברסיטאות על סמך ציוני המיצרף - מבוטלת.
בכתבה בynet, מוצג הטיעון כי השיטה הזו הקטינה את סיכויי הקבלה של מועמדים ולכן היא נפסלת. (לא ברור לי איך הקטינה - הרי מועמדים עדיין יכלו לבחור במסלול הקודם של פסיכומטרי + בגרות, לא ?)
מאידך, מעניין הנתון כי האוכלוסיה שהרוויחה מהשיטה היא "בני מיעוטים", או כמו שמצוטט ח"כ אילן שלגי, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, "מגזרים שבהם נפוצות שיטות העתקה בבחינות הבגרות".
משרד החינוך מודיע על כישלון הניסוי 182727
בתור מגזרים שבהם נפוצות שיטות העתקה בבחינות הבגרות, יש להם אחוז נמוך להפליא של זכאות לבגרות...
משרד החינוך מודיע על כישלון הניסוי 182733
צריך גם לדעת להעתיק.
לא ידון, אבל מעביר ביקורת 196490
בג"ץ מחליט היום שלא להתערב בשאלת הכניסה לאוניברסיטאות - בשל חוסר סמכות - ומורה לעותרים למחוק את העתירה בעד החזרת "שיטת המצרף". עם זאת, בג"ץ מותח ביקורת קשה על המוסדות להשכלה גבוהה. השופט אדמונד לוי אמר: " שיטת המצרף איפשרה לאחמד מטירה, ללוי מיקנעם ולכהן מאופקים להתקבל לאוניברסיטה כי בשיטה הקיימת הסיכוי שלהם שואף לאפס. אני שואל: למה יש מקרה של מזוז אחד וגם אז מצרפים את המוצא שלו ולא יהיו מזוזים רבים?!"

לא ידון, אבל מעביר ביקורת 196503
אאל''ט היועמ''ש הינו בוגר ''בויאר'', מה שמרמז על כך שקיימת אפשרות שהוא לא נזקק לפרוטקציה או להנחות ע''מ להגיע לתפקידו הרם.
לו אני מני מזוז, הייתי נעלב.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים