הברווז, השימוש ההוגן ונחלת הכלל (חלק ב')	3066
	חברה וכלכלה / דרור צ. דביר (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 10:13)
בחלק זה נסקרות מגמות נוספות המאיימות על זכויות הצרכן, כגון ניהול זכויות דיגיטלי ופגיעה בפרטיות, לצד מבט אל העתיד. טובת הכלל היא החוק העליון. – מרקוס טוליוס קיקרו איומים על זכויות צרכניות תחת האצטלה של הגנה על זכויות יוצרים, חוקקו בעשור האחרון חוקים שלכאורה באים להגן על זכויות היוצרים, אך למעשה מנוצלים לביטול זכויות צרכניות שונות ופוגעים בזכות היסוד לפרטיות – כפי שיוסבר בקצרה בהמשך. הדוגמה הבולטת ביותר לחקיקה כזו הוא חוק זכות יוצרים בעידן הדיגיטלי (DMCA), שנחקק בארה"ב ב-‏1998. בעקבותיו חוקקו חוקים דומים באירופה, וחוקים דומים מקודמים במדינות נוספות. בימים אלו נדונה תחת מעטה סודיות כבד אמנה רב־לאומית נגד זיופים (ACTA), שאם תתקבל תביא לפגיעה מהותית בפרטיות לצורך הגנה על קניין רוחני. ראוי לציין שגם בארץ נעשו ניסיונות חקיקה דומים. ב-‏2006 הגיש ח"כ אבשלום וילן, יחד עם כל חברי סיעתו מרצ, את הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטלית), התשס"ו-‏2006. מפתיע (ואולי גם מאכזב) שדווקא מרצ הליברלית מתעקשת לקדם חוק כה בעייתי מבחינת הגנת הצרכן ומבחינת הגנת הפרטיות. אמנם בעקבות הביקורת הציבורית הקפיאה מרצ לטענתה את הצעת החוק, אך אף אחד לא מבטיח שחוקים דומים לא יקודמו בעתיד – במהלך הדיונים לחקיקת חוק זכות יוצרים החדש ניסו גורמים בעלי עניין להוסיף לחוק אלמנטים דומים, ומרצ עצמה מקדמת הצעת חוק נוספת שנושאה זכויות יוצרים בקבצים דיגיטליים. הפרת זכות יוצרים עקב שימוש פרטי בארץ (נכון להיום), חוקי זכויות יוצרים לא רואים כהפרה מקרים של שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות. מרצ הציעה להתייחס לכל מקרה של הפרת זכויות יוצרים כאל עבירה, בין אם ההפרה היא עקב שימוש פרטי (ללא מטרות רווח) ובין אם עקב שימוש מסחרי (למטרות רווח). הצעת החוק של מרצ היתה מביאה לקרימינליזציה של מאות אלפי משתמשים ביתיים המפרים זכויות יוצרים עקב הורדת שירים מהאינטרנט. בארה"ב התייחסות דומה הביאה את חברות התקליטים לתבוע אלפי אזרחים על הורדת שירים מהאינטרנט, למרות שהנתבעים לא הפיקו מההפרה כל רווח. כהערת אגב, ראוי לציין שמחקרים הראו שרווחי חברות התקליטים לא קטנו עקב הפרות זכויות יוצרים באינטרנט, ככל הנראה עקב האפקט הנגדי של הגדלת החשיפה. מערכות ניהול זכויות כמעט כל סרט DVD,‏ Blue Ray או HD-DVD כולל מערכת ניהול זכויות דיגיטליות (Digital Rights Management או DRM), שמטרתה לאכוף על המשתמש הגבלות שימוש על־ידי מפיץ היצירה. הדוגמה הנפוצה ביותר לאמצעי כזה היא הגבלות האזורים של סרטי ה-DVD, שמחלקות את העולם לאזורים נפרדים. בהתאם למגבלות הללו, אי אפשר לנגן סרט DVD שנקנה בארה"ב על נגן DVD שנקנה בישראל, מכיוון שארה"ב וישראל שייכות לאזורים שונים. כך פוגעים מנגנוני ה-DRM בזכותו הצרכנית של אדם לצפות בסרט שקנה במיטב כספו. מעבר לפגיעה הצרכנית, לכאורה מנגנוני ה-DRM מונעים סחר חופשי, ולכן באוסטרליה וניו־זילנד הם אסורים. בארץ מעל ל-‏90% מנגני ה-DVD מתעלמים ממנגנון הגבלת האזורים, מכיוון שהצרכנים לא מוכנים לקנות נגני DVD מסורסים. במקרים רבים, מנגנוני ה-DRM מתנגשים עם עיקרון המכירה הראשונה (First-sale doctrine), הקובע שמוצר הוא קניינו של הקונה, ולכן זכותו של הקונה למכור את המוצר לאדם אחר, תחת אותם התנאים בהם הוא קנה את המוצר. כך למשל, אם קניתי את מילון אוקספורד, המוציא לאור לא יכול לאסור עלי למכור את המילון לאדם אחר. אבל מנגנוני ה-DRM יכולים למנוע מהקונה (או להקשות עליו מאוד) לממש את זכותו למכור הלאה לאדם אחר קבצי מוזיקה דיגיטלית שקנה. למשל, מנגנון ה-DRM‏ של חברת אפל (FairPlay) מקבע שירים שנקנו באמצעות שירות iTunes למכשירים ספציפיים. איור מחאה נגד מנגנון זכויות היוצרים של אפל (מקור: Free Software Foundation) מנגנוני ה-DRM הם בעיה צרכנית מכיוון שהם מונעים מהצרכן מגוון שימושים חוקיים ביצירה שהוא קנה. חברות המדיה מציגות את האמצעים הללו כאמצעים טכנולוגיים המגנים על קניינן הרוחני, ולכן הן מנסות להכניס לחוקי זכויות יוצרים איסור על עקיפת מנגנוני DRM. בארה"ב איסור כזה הוכנס לחוק ה-DMCA, וגרר אינספור תביעות שהקשר בינן לבין הגנה על זכויות יוצרים מקרי בהחלט. בארץ, במסגרת הדיונים על חוק זכות יוצרים החדש, ניסתה הפדרציה לתקליטים להכניס סעיף נגד "עקיפה של אמצעי טכנולוגי", וברוח דומה הגדירה הצעת החוק של מרצ "העמדת אמצעים טכנולוגים לצורך הצגת היצירה ללא הסכמת בעלי זכות היוצרים" כהפרת זכות יוצרים. למרות שמרצ משכה (לכאורה) את הצעת החוק שלה, חברי הכנסת של מרצ בראשותו של אבשלום וילן מקדמים הצעת חוק חדשה שתאסור על עקיפת מנגנוני DRM. כאמור, חוק ה-DMCA האמריקאי מ-‏1998 אוסר על עקיפת אמצעי הגנה המגנים על קניין רוחני ועל מתן כלים לעקיפת אמצעי ההגנה הדיגיטליים. קרן החזית האלקטרונית (EFF) אספה מגוון תביעות ואיומים בתביעות מאז נחקק החוק, בהם האיסורים על עקיפת מנגנוני הגנה נוצלו למניעת פעילויות חוקיות למהדרין, במקום למנוע הפרת זכויות יוצרים בהתאם לרוח החוק. על פי הדו"ח של ה-EFF, חוק ה-DMCA נהפך לאיום ממשי על היבטים ציבוריים חשובים, מכיוון שניצולו לרעה ע"י גורמים שונים גורם לפגיעה מתמשכת בחופש הביטוי ובמחקר האקדמי, מסכן את האפשרות לשימוש הוגן ומנוצל למניעת תחרות וחדשנות. איגוד האינטרנט הישראלי פרסם נייר עמדה בנושא מנגנוני הגנה טכנולוגיים על זכויות יוצרים, בו הוא מביע התנגדות חד־משמעית לאיסור על עקיפת מנגנוני DRM ממגוון שיקולים עקרוניים, מעשיים ומשפטיים. גם עמותת "המקור" לתוכנה חופשית וקוד פתוח מתנגדת למתן מעמד מיוחד למנגנוני DRM במסגרת החוק. פגיעה בפרטיות הזכות לפרטיות נופלת גם היא קורבן במלחמה נגד הפרת זכויות יוצרים. בארה"ב תובעות חברות המדיה משתמשים פרטיים המפרים זכויות יוצרים באינטרנט. במסגרת איסוף העדויות, הן דורשות מספקיות האינטרנט לספק להן פרטים שונים על המשתמשים שלהן. בנוסף, חברות המדיה מנסות לחייב בחקיקה את ספקיות האינטרנט לנטר את התעבורה של המשתמשים. כך, הפרטיות של המשתמשים באינטרנט נופלת קורבן על מזבח ההגנה על קניינן הרוחני של חברות המדיה. אם הדיווחים על האמנה הרב־לאומית נגד זיופים (ACTA) נכונים, האמנה תכונן מסגרת חוקית בינלאומית חדשה מעל לחוקים הקיימים והאמנות השרירות. היא תביא להקמתה של משטרת זכויות יוצרים חדשה שתהיה לה הסמכות לערוך חיפושים במכס, להוציא צווי חיפוש, להחרים מסמכים וכדומה. כמה מהדיווחים טוענים שלגוף החדש תינתן גם הסמכות לערוך חיפוש במחשבים ניידים, נגני מוזיקה וכדומה, ללא צו בית משפט ותוך כדי פגיעה מהותית בפרטיותם של העוברים במכס. מעבר לזאת, האמנה מתעתדת לחייב ספקי אינטרנט לספק מידע על הפרות לכאורה של זכויות יוצרים, ולהסיר תוכן החשוד כמפר זכויות יוצרים. כלומר, האמנה תחיל חלקים של חוק ה-DMCA במקומות בהם חוק דומה לא קיים. העובדה שהדיונים על האמנה מתקיימים בסודיות גמורה, רק מגדילה את החשד שיש אמת בדיווחים הללו. ומה הלאה? התרגלנו לחיות בפער של חמישים עד מאה שנים בין ההכרה בצורך שדבר כלשהו ייעשה לבין המועד שבו מתחילים לעשותו. – ה. ג'. ולס כפי שהוסבר במאמר, חוקי זכויות היוצרים מנוצלים למניעת שלל שימושים שבעבר היו מותרים ורצויים. הדבר מצביע על חוסר איזון בין הזכויות הקנייניות ובין האינטרס הציבורי. להלן כמה הצעות מעשיות לתיקון חלקי של חוסר האיזון ולקידום פני הבאות. התנגדות להארכה רטרואקטיבית או עתידית של זכויות יוצרים תקופת ההגנה נקבעת על־פי אמנות בינלאומיות, והיא לא תקוצר אלא אם כן השינוי יעשה במסגרת אמנות בינלאומיות דומות. גם אם יוחלט בעתיד על קיצור תקופת ההגנה, הקיצור לא יהיה רטרואקטיבי, ויכנס לתוקף לכל המוקדם 70 שנה מתאריך השינוי. לכן, למרות שתקופת ההגנה הניתנת ליצירות ארוכה לפי כל קריטריון סביר, הדיון על קיצור תקופת ההגנה אינו רלוונטי. לעומת זאת, הארכה רטרואקטיבית של זכויות יוצרים מהווה פגיעה בדיעבד בנחלת הכלל התרבותית, ולכן אין להסכים לכך בשום אופן. הרחבת כללי "השימוש ההוגן" כדי לאפשר חופש יצירה ועידוד ההתפתחות התרבותית, השימוש ההוגן חייב לכלול באופן מפורש שימוש לא מסחרי ושימוש אמנותי. כלומר כללי השימוש ההוגן צריכים להבדיל בין שימוש מסחרי ושימוש לא מסחרי. אם הפרת זכות היוצרים היתה לצורך שימוש אמנותי או לא מסחרי, היא תיחשב כשימוש הוגן וכך החופש האמנותי לא יפגע. יצירות יתומות יצירות יתומות הן יצירות שאין להן בעלי זכויות יוצרים ידועים או פעילים. למשל סופר שמת זה מכבר ויורשיו אינם מעוניינים להוציא לאור את כתביו, או ספר שהדפסתו הופסקה ולא ניתן להשיגו בשוק. במקרה זה, אין צד שמרוויח ממצבן הנוכחי של היצירות היתומות ולכן אין גם צד שיפסיד במקרה של פקיעה מוקדמת של זכויות היוצרים על היצירות הללו. היצירות עצמן, זיכרון היוצר המקורי, והמרחב התרבותי בכללותו, רק מרוויחים מהעברתן המוקדמת לנחלת הכלל. בארה"ב מתקיים דיון על עתידן של יצירות יתומות ועל מנגנון להעברת יצירות יתומות לנחלת הכלל. אחד הרעיונות הוא ליצור מנגנון לרישום יצירות בדומה למנגנון הרישום של פטנטים – כדי שיצירה תזכה בהגנה לאחר מות היוצר, היא תהיה חייבת להירשם ובעלי הזכויות יידרשו בתשלום אגרה סמלית. אם היצירה לא תירשם, היא תעבור באופן אוטומטי לנחלת הכלל. התנגדות לחוקים בסגנון ה-DMCA לפחות פעמיים הוצע לחוקק בארץ חוק בסגנון ה-DMCA. למזלנו, יש לנו פריווילגיה ללמוד מניסיונם העגום של אחרים. ניסיון זה מלמד אותנו שהצעות חוק אלו צריכות להיזרק לפח, ולא לעלות כלל אל סדר יומה של הכנסת. לצערנו, נראה שישנם כמה חברי כנסת וסיעה אחת שנחושים בדעתם לחוקק בארץ חוק בסגנון ה-DMCA, ולכן עלינו לעמוד על המשמר. ___________________________________________________________ מאמר זה מהווה בסיס לנייר עמדה של התנועה הירוקה.   קישורים חלקו הראשון של המאמר הצעת חוק זכות יוצרים - הצעת חוק זכות היוצרים של מרצ, nrg מקדמים הצעת חוק חדשה שתאסור על עקיפת מנגנוני DRM - הארץ נייר עמדה בנושא מנגנוני הגנה טכנולוגיים על זכויות יוצרים - איגוד האינטרנט הישראלי על DRM (מסמך PDF) אספה מגוון תביעות ואיומים בתביעות מאז נחקק החוק - ה-EFF מסכמת עשור לחוק ה-DMCA מתנגדת למתן מעמד מיוחד למנגנוני DRM במסגרת החוק - עמותת ''המקור'' על DRM (מסמך PDF) הדיווחים על האמנה הרב־לאומית נגד זיופים הדלפה מהצעה לאמנה הרב־לאומית נגד זיופים (מסמך PDF) ניסתה הפדרציה לתקליטים להכניס סעיף נגד ''עקיפה של אמצעי טכנולוגי'' - ynet Free Software Foundation

סיפורים קודמים במדור "חברה וכלכלה"       הברווז, השימוש ההוגן ונחלת הכלל (חלק א') חברה וכלכלה / דרור צ. דביר, 31/01/09  תגובות: 90           המתות חסד וסחר בביציות בראי ההעצמה במשפט חברה וכלכלה / יופי תירוש, 02/01/09  תגובות: 224           והמספר הנוסף הוא... 1.7% חברה וכלכלה / דרור צ. דביר, 16/09/08  תגובות: 938

חמישים מחזורים בשניה 503769 ראובן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 11:10) פעם קניתי שואב אבק בארה''ב והתקע לא התאים לישראל (שלא לדבר על מתח המנוע). מה שאני לא מצליח להבין הוא בסופו של דבר ממה יתפרנסו חברות התוכנה, המוסיקאים, חברות הסרטים ומוכרי האנציקלופדיות מדלת לדלת אם העתקה והעברה על מדיה אלקטרונית לא תהיה מוגבלת בדרך כלשהי.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503774 עומר (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 12:13) בתשובה לראובן כמה אפשריות לדוגמא, חלקן מתייחסות רק לחלק מהרשימה שלך: (א) מדברים אחרים לגמרי. (ב) מדברים דומים (תמיכה, הפצה, עריכה, הגשה). (ג) מאותם הדברים, על ידי ספונסרים. (ד) מאותה הדברים, בזכות מגבלות חוקיות על שימוש מסחרי חופשי.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503776 ראובן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 12:29) בתשובה לעומר (א) זאת לא תשובה, זאת התחמקות. (ב) תמיכה לסרט? הפצה כשיש ביט טורנט? (ג) ספונסרים? זה כמו צדקה? (ד) זה המצב היום, לא?

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503778 עומר (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 12:46) בתשובה לראובן (א) זה לא התחמקות. אין שום סיבה עקרונית שמוזקאים וקולנוענים יתפרנסו ממוזיקה וקולנוע. (ב) אמרתי שחלק מהאפשרויות תקפות רק לחלק מהרשימה. למשל, תמיכה לא נאמרה בהקשר של סרטים. (ג) באופן מעשי, כנראה שכן. אבל באופן עקרוני לא ממש. צדקה אמורה לבטא סולידריות, או אולי רחמים. תמיכה כספית באמנים אמורה לבטא ההערכה. (ד) לא. זכויות היוצרים לעיתים מגבילות גם שימושים לא מסחריים (כשאני מוריד סרט וצופה בו, אני לא עושה בו שימוש מסחרי. כך גם כשאני מוריד מערכת הפעלה למחשב האישי שלי).

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503779 ראובן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 13:00) בתשובה לעומר (א) כלומר, אנחנו מדברים על סרטים כתחביב? מקובל עלי, אבל זאת אומרת שאתה מקבל את ההנחה שהפיתרון לבעית זכויות היוצרים הוא לבטל את "תרבות ההמונים" כמקצוע. (ב) אוקי. בוא נתמקד בקולנוע. מה הפיתרון במקרה הזה? (ג) עדיין, מדובר בספונסר שתומך בקולנוע בלי שום קשר לטעם הציבורי. מדובר על סוג שונה מאוד של קולנוע ממה שאנחנו מכירים היום. (ד) בוא נעזוב את זה לאחר כך, אני עדיין לא ממש תופס משהו בסיסי.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503782 עומר (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 13:17) בתשובה לראובן (א) אני לא בעד "ביטול תרבות ההמונים" כמקצוע, ולא בטוח שזה יקרה. אני פשוט לא מוטרד מכך שהאפשרות הזו תתממש. (ב) פיתרון לאיזו בעיה? "הפקת סרטים בשלוש-מאות מיליון דולר"? למה זו בעיה? בכל מקרה, אין לי רעיון טוב, ואני יכול רק לזרוק אפשרויות לאוויר. למשל אולי פשוט יפסיקו להפיק כאלה סרטים. או אולי תרבות בתי-הקולנוע תמשיך לגרום להפקה שלהם להיות משתלמת. (ג) למה בלי קשר לטעם הציבורי? אני דמיינתי בו למשל יקומו "קופות תמיכה" עם אג'נדה אמנותית ("הפקת סרטי אקשן"), או שלקולנוענים (שפילברג, קאופמן) יהיו "קופות תמיכה" משלהם. חובבי הקולנוע יסבסדו - איש איש לפי טעמו - את מי שבא להם, והוא יעשה עם הכסף מה שמתחשק לו. חשוב לי להדדגיש שאני לא מציע כאן ברצינות אלטרנטיבה מגובשת, כי אני לא חושב שצריך. נקודת המוצא שלי - אותה פירטתי בתגובה לחלק הקודם של המאמר ( תגובה 503010 ) - היא כפולה: (א) ל-"זכויות יוצרים" אין ברוב המיקרים הצדקה טובה, וזה מספיק כדי לרצות לבטלם. (ב) לא צריך לעודד יצירת וצריכת תרבות. זה משהו שיתרחש מאליו.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503785 שוטה הכפר הגלובלי (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 13:35) בתשובה לעומר (ב) תודה רבה לך על שאתה מוותר בשבילי על האפשרות לראות - בתשלום - סרטים שהפקתם עלתה שלוש מאות מליון דולר.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503789 עומר (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 13:47) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי אני לא מוותר בשבילך על שום דבר. גם היום יש בוודאי אי-אלו אופציות של צריכת תרבות שבכלל לא עולות על דעתך, מהסיבה הפשוטה שהן לא מתממשות בגלל המארג החברתי-חוקי-כלכלי[1]. גם עליהן "אתה מוותר"? כן, יש יסוג להניח שאופי הייצור והצריכה של תרבות ישתנו. כמו שקרה למיתוסים עם המצאת הכתב, לספרות עם המצאת הדפוס, למוזיקה עם פיתוח התווים והסולמות[2], לצילום ולקולנוע שבכלל צצו משום מקום וכו'. אין שום דבר קדוש במצב הנוכחי, שדורש אמצעים קיצוניים לשימורו. ואכיפת "זכויות יוצרים" בעולם עם טכנולוגיית המידע הנוכחית, היא אמצעי קיצוני (ניסיתי להסביר למה בתגובה אלה לינקקתי קודם). [1] נגיד, סרטים שהופקו בשלוש-מאות מילארד דולר, ומוקרנים על הירח. או מופעי-מולטימדיה-ומחול שמובצעים כל ערב בבתי-קפה שכונתיים ביקום המקביל הקרוב למקום מגוריך. [2] וכלי הנגינה, וההגברה ושיטות הקלטה, ההפצה וההפקה....

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503796 שוטה הכפר הגלובלי (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:17) בתשובה לעומר אני מבקש להתרכז, ברשותך, באותן אופציות צריכת תרבות שלא רק שהן עולות בדעתי אלא שהן גם זמינות, בעוד את הדיון בהקרנת סרטים על צידו האפל של הירח אני מציע להשאיר לשלב מאוחר יותר. במצב הנוכחי אין אמנם שום דבר קדוש, אבל בסדר החברתי על פיו נוצר המצב הזה יש משהו שכדאי לשמר (עקרונותי הדתיים אוסרים עלי לדבר על קדושה). המשהו הזה הוא העקרון שאם צד א' רוצה למכור לצד ב' משהו, וצד ב' מעוניין לקנות מצד א' את אותו הדבר בתנאים שמקובלים הן על צד א' והן על צד ב', לא ראוי שצד ג' ימנע מהם את העיסקה, אלא אם כן יש לו סיבות טובות מאד לעשות זאת. הבהרה: העובדה שקיום העיסקה מונע מצד ג' לשדוד את צד א' בטרם זה האחרון נופח את נשמתו העסקית אינה נחשבת לסיבה טובה מאד. אמצעים קיצוניים? אני לא חושב שהאמצעים שהבנק נוקט לשמירת כספי קיצוניים פחות.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503799 עומר (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:22) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי מי מונע מה ממי? על איזה צד ג' מדובר? אני רק מבקש לא לקבע בחקיקה את ההסדר של "זכויות יוצרים". עם מה בטיעונים שכבר העליתי לגבי "חוסר ההצדקה של זכויות יוצרים" אתה לא מסכים?

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503783 ערן בילינסקי (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 13:19) בתשובה לראובן (ג) כן, ככה זה היה פעם, כשבעלי הון היו גם patrons of the arts[1]. [1] לפעמים כשאני מסתכל על הטעם הציבורי אני לא בטוח שזה יהיה רע בכלל לחזור לאותה תקופה. מצד שני, היום מלכתחילה אין בהכרח קשר בין הטעם הציבורי, טעם המבקרים, וטעם בעלי ההון (אם אפשר בכלל להכליל משהו על הטעם האומנותי של בעלי הון. לדעתי - אי אפשר).

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503788 ראובן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 13:43) בתשובה לערן בילינסקי (ג) מתי אי פעם ה*קולנוע* היה אומנות שהתבססה על פטרוני האומנויות? בעשור האחרון התפתחה טכנולוגיה שמשמעותה הרג הקולנוע כמו שאנו מכירים. אני לא בטוח אם כל מי שמעורב בויכוח זכויות היוצרים מבין שהקולנוע במתכונתו הנוכחית, המוסיקה ואולי גם הנדסת התוכנה חיים על זמן שאול.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503792 ערן בילינסקי (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 13:56) בתשובה לראובן קולנוע באמת לא הספיק להיות תחת ''פטרוני האומנות'', אבל ציור, פיסול, מוזיקה וכו' כן (התייחסתי בעצם למה שכתבת בתגובה שהתחילה את הפתיל ולא שמתי לב שהתייחסת לעיל לקולנוע באופן ספציפי). בכל מקרה, היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי מראה שרובו נסמך על תמיכה של קרנות שונות, בין אם ממשלתיות או מסחריות, ולפעמים גם על ידי חברות מסחריות באופן ישיר (בדרך כלל בתמורה לפרסומת סמויה יותר או פחות).

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503793 ראובן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 13:57) בתשובה לערן בילינסקי מ.ש.ל.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503794 ערן בילינסקי (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:00) בתשובה לראובן לא הבנתי. מה הוכח?

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503797 שוטה הכפר הגלובלי (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:19) בתשובה לערן בילינסקי אני לא יודע מה ראובן טוען, אבל מעט מאד פטרונים יממנו סרטים בשלוש מאות מליון דולר.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503804 ערן בילינסקי (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:40) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי אם לזה הוא התכוון (וכך חשבתי) אז סרטים כאלו מלכתחילה לא נסמכו על קרנות ופטרונים אלא על המכירות בקופות ועל מרצ'נדייזינג. אני מסכים שהמכירות בקופות כנראה ירדו (אני לא יודע אם באופן משמעותי או לא. כנראה שלא מעט אנשים עדיין אוהבים לראות קולנוע על מסך גדול עם הרבה אנשים סביבם - סוג של חוויה חברתית אחרת מאשר צפיה במסך הביתי) אבל לא סבור שזה יחסל את שוק ''שוברי הקופות''.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503808 ראובן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:48) בתשובה לערן בילינסקי אולי לא (אני דווקא חושב שזה כבר מחסל), אבל זה יחסל את הזנב הארוך שמביא למיומנויות הנדרשות.

_new_

כן Yes, Oui, 504021 דורון הגלילי (יום שני, 09/02/2009 שעה 8:51) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי להיפך. בשביל לגייס שלוש מאות מליון דולר תזדקק להרבה מאד פטרונים.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503798 ראובן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:20) בתשובה לערן בילינסקי איך עולם הקולנוע יראה אם הוא יסתמך על קרנות פילנטרופיות. אגב, אולי זה המקום למניפסט קטן שממנו יובהר מה עמדתי בעניין: אני די בטוח שלא יהיה אפשר לאכוף זכויות יוצרים אלקטרוניות, בעיקר מפני שאנשים לא תופסים העתקה או צריבה של דיסקים כגניבה או פעולה לא מוסרית. הקלות הטכנולוגית של הפעולה היא זאת שמקרינה על המוסר. התנועות השונות ל"שיחרור המידע" יצליחו בסופו של דבר , לא מפני שזה "הדבר הנכון" ( בשונה מסמיילי, אני מאמין שזכויות הן תלויות תרבות) אלא מפני שזה "הדבר הקל"[1]. יחד עם זאת, בדיון הזה זאת הפעם הראשונה שראיתי אנשים שמודים בריש גלי שהם מבינים שהמהפיכה הזאת באמת הולכת להחריב את הקולנוע, המוסיקה וכנראה גם הספרות ( למזלו של עולם הספרות, עדיין לא נוח לקרוא ספרות מעל מסך ועדיין מסובך מספיק להדפיס ספר שלם במדפסת ביתית). הרבה פעמים הדיון נגמר בהסברים מלומדים מדוע אינפורמציה צריכה להיות חופשיה ועל הצבעה על מספר מקרי קצה של יוצרים שמחזיקים את הראש מעל המים למרות שהם משתמשים ב GPL וכולי. אני מצטער על החורבן הזה, אבל אני רואה את התהליך כבלתי נמנע, לפחות אם אנחנו לא רוצים מדינת משטרה. אני רק מופתע למצוא מדי פעם מניפסטים של פירטים שמסבירים למה זה טוב, ומתעלמים מהתוצאה הסופית. [1] אגב, אני מתפלא על שכ"ג שמוכן למכור את הפרטיות של הקבצים שלו תמורת היכולת לצפות בסרטים עם תקציב גבוה.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503800 עומר (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:26) בתשובה לראובן נראה שאתה מניח שזו אכן פעולה לא מוסרית, כמו ''גניבה'', וחושב שפשוט אחרים לא מבינים זאת, או לא רוצים להבין זאת מתוך נוחות. אז לא. להפך. לטעמי דווקא ההגנה על זכויות יוצרים היא האקט הבעייתי מוסרית, ולא ההפרה שלהן.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503801 ראובן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:29) בתשובה לעומר קרא לזה איך שאתה רוצה, התוצאה הסופית היא שאי אפשר יהיה להרוויח ממכירת דבר שאפשר יהיה להשיג בחינם.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503802 עומר (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:39) בתשובה לראובן גם להעדר החקיקה המאפשרת לי לגבות ממך עמלה בכל פעם שאתה משרבט משולש, יש תוצאה דומה. וברצינות: נכון. יהיו דברים שכיום אנשים מתפרנסים מהם, ובעתיד (הרצוי לטעמי) הם (אולי) לא יוכלו לשמש יותר לשם כך, בשל העדר חקיקה מתאימה. מה הבעיה? איזה עיקרון מוסרי קובע שמוזיקה צריכה להיות רווחית?

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503807 ראובן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:46) בתשובה לעומר אני לא מדבר על המוסר. אני מדבר על כך שאנחנו עומדים באמצע של מהפכה תרבותית ואנשים מתפצ'קנים עם זוטות. המלחמה נגמרה. אתה ניצחת. עכשיו מה?

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503809 עומר (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:48) בתשובה לראובן לא יודע. נחכה ונראה. יהיה מעניין. (המחוקק עדיין לא חושב כמוך. כלומר, בהנחה שאתה חושב כמוך).

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503810 ראובן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:49) בתשובה לעומר כמו שאמרתי, המחוקק כמעט לא רלוונטי כאן.

_new_

סיפור המדע הבידיוני הרלונטי היומי 503934 כ (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 22:17) בתשובה לראובן The Reconstruction of Mingus by Phil Manchester (וגם ההתפרצות הבלתי נשלטת היומית באותה החבילה)

_new_

סיפור המדע הבידיוני הרלונטי היומי 504056 ראובן (יום שני, 09/02/2009 שעה 11:31) בתשובה לכ לא מכיר. אפשר תקציר?

_new_

סיפור המדע הבידיוני הרלונטי היומי 504230 כ (יום שני, 09/02/2009 שעה 23:31) בתשובה לראובן כן בטח, אם כי דוקא סיפור זה, הוא אחד מסיפורי המד"ב שצורת הכתיבה שלו היא חלק מהענין (אם הדמיון שלי לא מוסיף לו איכויות). מדובר בעולם עתידי לא רחוק ונבואי למדי, בהתיחס לכך שנכתב לפני היות האינטרנט - עולם בו יכול כל מי שחשקה נפשו ביצירה של פיקסו, לקבל לא רק העתק, אלא יצירה חדשה ויחודית של האמן, בזכות תוכנות חקיניות זולות ומוצלחות. משאתה קונה את התוכנה, נאמר 'Bפיקסו 8.4' קנית, מן הסתם, גם את הזכויות על מה שיצרה למענך. (ימי האמונה שנס או לא ליחה ב A.I.) הסיפור נכתב כמחשבותיו של הגיבור - אמן, או לפחות אדם עם צורך אובססיבי להיות מקורי, המצוי במציאות בה לכל אחד יש פיסלי מיכ'לאנג'לו כמו זבל, הוא מנסה למצוא את פורקנו היצירתי בכיוון חדש אחר: 'משנים' - סמי שינוי גנטי, הוא מכור לסם ספציפי כזה וצורך ממנו כמויות גדולות (עד כדי מנת יתר כנראה, בסוף הלא ברור), הוא מכור - ללהפוך את עצמו לצ'רלס מינגוס.

_new_

סיפור המדע הבידיוני הרלונטי היומי 504398 ראובן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 10:31) בתשובה לכ תודה. אני לא מבין למה קיום של פסלי מיכלאנג'לו בשפע פוגע ביכולת של אמן אחר להיות *מקורי*.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504006 יוסי (יום שני, 09/02/2009 שעה 3:33) בתשובה לראובן יש לא מעט אנשים שמרוויחים מסקס.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504054 ראובן (יום שני, 09/02/2009 שעה 11:28) בתשובה ליוסי מה הנקודה שלך?

_new_

נקודה עם תרגום 504143 יוסי (יום שני, 09/02/2009 שעה 17:36) בתשובה לראובן אתה טענת ש''אי אפשר יהיה להרוויח ממכירת דבר שאפשר יהיה להשיג בחינם''. עובדה א' - אפשר להשיג בחינם סקס איכותי. עובדה ב' - יש לא מעט אנשים שמרוויחים מסקס. כנראה שהקביעה הנחרצת הנ''ל לא נכונה. אני חושד שהיא לא היחידה.

_new_

נקודה עם תרגום 504146 ראובן (יום שני, 09/02/2009 שעה 17:41) בתשובה ליוסי מעבר לזה שלא הבנת את הבדיחה, אני מניח שאותם האנשים שמשיגים סקס בחינם אינם האנשים שמשלמים עבורו.

_new_

נקודה עם תרגום 504148 האייל האלמוני (יום שני, 09/02/2009 שעה 17:58) בתשובה לראובן ההנחה שלך אינה נכונה.

_new_

נקודה עם תרגום 504149 ראובן (יום שני, 09/02/2009 שעה 17:59) בתשובה להאייל האלמוני אני מניח שאתה יודע על מה אתה מדבר.

_new_

נקודה עם תרגום 504159 יוסי (יום שני, 09/02/2009 שעה 18:45) בתשובה לראובן שמע, כשאתה עובר מקביעות לא מבוססות להוכחה על ידי העלבה אתה מאבד את המעטים שעוד היו מוכנים להתדיין אתך. אם קשה לך להתרכז בגלל המילה סקס, נסה את האנלוגיה הבאה: אנשים הולכים מדי פעם למסעדות למרות שזול יותר וטעים לא פחות לאכול בבית. וכן, זה מבוסס על ניסיון אישי.

_new_

נקודה עם תרגום 504396 ראובן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 10:29) בתשובה ליוסי לא יודע איך העלבתי אותך, או את האלמוני מקודם, זאת לא היתה כוונתי, ואני מתנצל. אם דווקא את התגובות *שלי* אתה מוצא מעליבות אני מאוד ממליץ לך להזהר באתר הזה. דווקא אפשר להשאר בסקס, הפירכה בטיעון שלך, כמו שאתה בוודאי מבין בעצמך, הוא זה שקראת בשם הכללי "סקס" לכמה סוגים של התנסויות, והתפלאת למה מישהו שיכול לקבל התנסות מתת סוג א בחינם עדיין מוכן לשלם כדי לחוות חוויה מתת סוג ב. למעשה, זה יותר בולט בדוגמת המסעדות שלך. אני נזכר באחד הסיסמאות הישנות של רשת בורגר ראנץ' : "אם אתה נראה רע, כנראה שאתה אוכל יותר מדי אוכל ביתי". כשאני כתבתי בפוסט המקורי שלי "ממכירת דבר שאפשר יהיה להשיג בחינם", המילה *דבר* התייחסה, כמו שאפשר היה להבין מההקשר, לעותק מדוייק של מוצר. שוב, אני לא רוצה להגיד דברים שתעלב מהם, אבל מן הסתם, לו האדם שמשלם עבור הסקס שלו היה יכול לבחור בין לקבל הנחה או לא, הוא לא היה מסרב להנחה. כמובן, יכול להיות שאני עדיין לא מבין את הנקודה שלך. אולי אתה מדבר על כך שהחוויה של לראות סרט בקולנוע הוא שונה מהותית מהחוויה של לראות את הסרט על מסך בבית. אז באמת לא מדובר על אותו ה"דבר" בדיוק ויש אפשרות לטעון שאנשים עדיין ישלמו על זאת. יש לי מה להגיד גם על זה, אבל קודם אני מעדיף לראות אם לזאת היתה כוונתך.

_new_

נקודה עם תרגום 505117 האייל האלמוני (יום שישי, 20/02/2009 שעה 18:07) בתשובה לראובן דוגמה משלי, שאולי גם קשורה לנקודה של יוסי, היא פורנו. יש כל כך הרבה חומר שמופץ בחינם, בחלקו דרך האתרים המסחריים עצמם, עד שאני לא מבין ממה הם מרויחים, ולא שמעתי שיש להם ירידות בהכנסות. מעולם לא רכשתי מוצר כזה, אבל מה כבר יכול להיות מקור הקסם? סצינות של רבע שעה?

_new_

נקודה עם תרגום 505236 ראובן (יום ראשון, 22/02/2009 שעה 10:57) בתשובה להאייל האלמוני שאלה מצויינת שגם שאלתי את עצמי. אני בכלל לא בטוח שאין להם ירידה בהכנסות, אני לא רואה חשבון. שוב, אולי יש הבדל באיך להגיד, *איכות* החומר. יש באתר אדם שמתיימר להיות מבין לא רע בנושא (המגיב המתכנה ד), אולי הוא ירצה להחכימנו.

_new_

נקודה עם תרגום 504150 יוסי (יום שני, 09/02/2009 שעה 18:01) בתשובה לראובן נראה לי שהחיים קצת יותר מורכבים ממה שאתה מניח. (או שגם פה יש בדיחה שפיספתי?)

_new_

נקודה עם תרגום 504153 ראובן (יום שני, 09/02/2009 שעה 18:09) בתשובה ליוסי בא לך לפרט בקשר לאנלוגיה שהצבת ואיך היא פותרת את הדילמה?

_new_

נקודה עם תרגום כפול 504168 יוסי (יום שני, 09/02/2009 שעה 19:02) בתשובה לראובן האנלוגיה לא פותרת את הדילמה, אלה באה להראות שהטיעון שלך מופרך. ובתשובה לשאלה הבאה: יתכן מאוד שאם יבטלו את הרשת (כמו שסר ג'ון מציע) האמנים ירוויחו יותר, אבל זה עדיין לא סיבה לעשות את זה. כמו שלא מתקבל לאסור תנועת אוטובוסים או מדרכות בערים כדי לדאוג לפרנסת נהגי המוניות. והתשובה לשאלה שאחרי הבאה: אם אמן לא מצליח להרוויח מאמנות בתנאי הגנה סבירים (קרי - אסור להשתמש בעבודתו לצרכים מסחריים בלי רשותו) הוא מוזמן למצוא עבודה אחרת. כמו בענפים אחרים - הטובים ישארו. וגם את קרנות התרבות למינהם צריך לבטל, אבל זה כבר שייך לסיפור אחר. חלאס להיום - צריך לעבוד. (לצערי הרב, לא ירשתי זכויות יוצרים בני שבעים שעדיין מוגנים בחקיקה רטרואקטיבית)

_new_

נקודה עם תרגום כפול 504402 ראובן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 10:40) בתשובה ליוסי מי זה סר ג'ון? איפה ראית שאני מציע לבטל את הרשת ואיפה קראת שאני מודאג מאיך אמנים יתפרנסו? אני מקבל את השינוי כבלתי נמנע, ורק שואל לגבי המשמעות של הכל.

_new_

נקודה עם תרגום כפול 504463 יוסי (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 16:40) בתשובה לראובן http://www.techdirt.com/articles/20070802/011353.sht... מתגובה 503769 נראה היה לי שאתה תומך בחקיקה מגבילת טכנולוגיה (מהסוג של defective by design). אני מתנצל על הטעות.

_new_

נקודה עם תרגום 504691 האלמוני הזמני (שבת, 14/02/2009 שעה 6:37) בתשובה לראובן אנקדוטה ששמעתי כסיפור אמיתי, אך יש בה מניחוח האגדה האורבנית, ולא הצלחתי למצוא אישוש או הפרכה בגוגל: היתה יוזמה פעם להקצות חלק מרובע האורות האדומים באמסטרדם לזונות-גברים, עבור לקוחות נשים. היוזמה נכשלה כי עד מהרה הרחוב הוצף בגברים שהציעו ללקוחות את אותו שרות בחינם.

_new_

נקודה עם תרגום 504734 ברקת (שבת, 14/02/2009 שעה 13:40) בתשובה להאלמוני הזמני 4 שנים באמסטרדם ולא הגיע לאוזניי סיפור כזה. נשמע לי בדיחה חביבה.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503811 עדי סתיו (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 14:51) בתשובה לראובן אני חושב שקצת רתמת את האמבולנס לפני התאונה. קודם-כל, יש הרבה מודלים סטנדרטיים לגמרי שיכולים להמשיך ולממן סרטים (כדוגמה קיצונית לתרבות פופולרית שהפקתה יקרה) גם כשמורידים אותם מהאינטרנט. חלק מהם הוזכרו כאן. חלקם הגדול ממנים סרטים בהצלחה כאן ועכשיו למרות שאכן מורידים את התוצר בסיטונות באינטרנט. למשל: מרצ'נדייז, הקרנות יקרות באולמות קולנוע, פרסומות בגוף הסרט. כמו-כן, יש המון מודלים נסיוניים שעוד לא נוסו שיכולים להמשיך ולממן סרטים גם בהיעדר מוחללט של חוק זכויות יוצרים, החל בתמיכה ממשלתית וכלה בפרוטוקול-מופעי-רחוב. ולבסוף, ביטול או החלשת חוק זכויות יוצרים לא מחייב הסרת מגבלות מוחלטת. עדיין אפשר להטיל מגבלות מסחריות לתקופות משתנות, שלא יחייבו חוקים טוטליטריים ומגבלות דרקוניות על האזרח הקטן.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503814 ראובן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 15:04) בתשובה לעדי סתיו אם המודלים הסטנדרטים הוזכרו, לא ראיתי אותם, אתה יכול לספק הפניה[1]? אני בכלל לא מאמין שאפשר דה פקטו להטיל מגבלות מסחריות. אנשים יורידו את הסרטים עם או בלי מגבלות. [1]מרצנדייזינג זה כשבטמן מפרסם קורנפלקס?

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503819 עדי סתיו (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 15:56) בתשובה לראובן הקרנות באולמות קולנוע הוזכרו. מרצ'נדייז הוזכר מאוחר יותר. מגבלות מסחריות מוטלות, מן-הסתם, על פעילות מסחרית, שקל וטבעי יותר לפקח עליה מאשר על מה שאדם עושה בביתו.אדרבא ואדרבא -- תוריד את הסרט בבית. כך זכויות-יוצרים התחילו, אגב.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503820 ראובן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 16:01) בתשובה לעדי סתיו לא מבין. הבעיה של האולפנים זה ההורדות הלא חוקיות, לא? כשהמרצנדייזינג יהווה את השיקול העיקרי גם מבנה הסרטים ישתנה. אני מניח שכ90% מהסרטים המוקרנים היום לא יוכלו לספק רווחי מרצנדייזינג ( מיסחור?).

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503827 עדי סתיו (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 16:18) בתשובה לראובן הבעיה של האולפנים היא להרוויח כסף. רוב הכסף מגיע מהקופות של אולמות הקולנוע.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503831 שוטה הכפר הגלובלי (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 16:27) בתשובה לראובן לא הבנתי איזו פרטיות של הקבצים שלי אני מוכר.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503840 עדי סתיו (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 16:45) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי מניעה אפקטיבית של שיתוף קבצים ברשות הפרט מחייבת אמצעי אכיפה ופיקוח אפקטיביים ברשות הפרט. זה יפריע לך לפרטיות של הקבצים על המחשב, בין השאר, אפילו כדי לוודא שאתה לא בפושעים.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503842 שוטה הכפר הגלובלי (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 16:55) בתשובה לעדי סתיו כלומר החוק יאפשר לרשויות להציץ במחשב שלי בלי צורך בצו חיפוש או משהו דומה?

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503846 עדי סתיו (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 17:07) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי בגדול, כן. נגיד: כרגע בארה"ב ובעולם כבר עוקבים חלק ספקי אינטרנט אחרי תעבורת האינטרנט של לקוחותיהם כדי לחפש קבצים לא-חוקיים לפי דרישת בעלי הזכויות. יש הנחות מסוימות בחוק שמאפשרות לבעלי זכויות לפרוץ למחשבים כדי למנוע או להשיג מידע על פגיעה בזכויות שלהם (למרות שאלה שנויות במחלוקת, ויכול להיות שבוטלו בינתיים). סוני BMG הפיצה דיסק של מוסיקה שמתקין בלי ידיעתך תוכנת ריגול על המחשב שלך שמונעת ממך להוריד את השיר לאייפוד. האמצעים האלה לא מספיקים, ואנשים ממשיכים לשתף קבצים על ימין ועל שמאל. קשה לי לראות איך אפשר להלחם בתופעה בלי אמצעי אכיפה קיצוניים עוד יותר.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504034 שוטה הכפר הגלובלי (יום שני, 09/02/2009 שעה 9:56) בתשובה לעדי סתיו ובכן, אני מתנגד בכל תוקף לאפשרות שמישהו יוכל להציץ במחשב שלי ללא צו חיפוש. אם זאת הדרך היחידה להבטיח הפקות סרטים ב- 300 מליון דולר, אני מוותר על הסרטים האלה. חברה שמתקינה על המחשב שלי תוכנה בלי שהודיעה לי על כך היא עבריינית בעיני, ואם זה היה תלוי בי היא היתה חוטפת תביעה ייצוגית של כמה מיליארד דולר.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504063 עדי סתיו (יום שני, 09/02/2009 שעה 12:10) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יופי. אני לא חושב שזה הכרחי לסרטים של 300 מיליון דולר, אבל זה כן חושב שזה הכרחי כדי למנוע שיתוף קבצים בקנה מידה נרחב, ממש כמו שמצלמות בכל צומת ולוחיות זיהוי הן הכרחיות כדי למנוע עבירות מהירות (המכנה המשותף: עבירה נפוצה, נורמטיבית, מתבצעת באמצעים שהם חוקיים כשלעצמם, "חסרת קורבן" ולכן אין מי שיתלונן). טכנית, סוני לא התקינה את התוכנה בלי להודיע ללקוחותיה, כי היה כתוב משהו עמום, מטעה ולא-מתחייב באותיות קטנות בדף המצורף. בין השאר, התוכנה גרמה לבעיות אבטחה ויציבות קשות אצל המשתמשים/קורבנות, ועקב זה תבעו אותם ואני לא זוכר איך זה נגמר. אבל אפילו אם היית יודע את כל העובדות, אז מה? תחזיר את הדיסק לחנות? תוותר על שמיעת שירי הזמר הזה (יש לו חוזה בלעדי) או כל הזמרים של חברת התקליטים הזו? אלה בדיוק הבעיות שהמאמר מנסה להעלות.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503927 צפריר כהן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 21:44) בתשובה לראובן תעשיית הבידור במשבר. תעשיית התוכנה: לא ממש. המודל המקורי של "מדפסת הכסף" (כתבתי תוכנה. אם היא מספיק פופולרית אנשים קונים אותה. הוצאות ההפצה שלי הן אפסיות. לכן יש מדפסת כסף) אמנם לא מחזיק מעמד, אולם יש מודלים חלופיים: * אספקת שירותים (גוגל, אמזון) * השכרת תוכנות (מיקרוסופט. למרות שהם גם מהסעיף הקודם) * מימון תוכנה ע"י המשתמשים: בעיקר תוכנה חופשית תוכנה חופשית כמודל פיתוח תוכנה עובדת נהדר. אורקל לא היתה צריכה לפתח הפצת לינוקס משלה. היא פשוט מתבססת על זו של רד־האט. שתי החברות מרוויחות מכך בסופו של דבר. כמו שכבר כתבתי בתגובה למאמר הקודם, זה עובד טוב מכיוון שיותר זול לך לשפר קצת תוכנה קיימת כדי שתתאים לצרכיך מאשר לכתוב בעצמך. ויותר זול להתאים תוכנה כאשר היא חופשית ויש לה קהילת משתמשים. לכן אתה רואה תהליך הדרגתי של כניסת תוכנה חופשית לעוד ועוד שווקים והשתלטותה על נתחי שוק גדלים והולכים. בתעשיית הבידור ההגיון הזה לא ממש עובד. זול יותר למחזר בדיחות, אבל זה עובד טוב רק אם יש לך כשרון. ומחזור סרטים מסובך עוד יותר: הפקת סרט היא סיפור יקר גם אם תוכל למחזר מכל שאר סרטי העולם. לכן הסרת זכויות היוצרים לא תוריד בהרבה את הוצאות ההפקה. כעדות לכך אתה יכול להסתכל על תחום שמשלב את השניים: משחקי מחשב.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 542891 צפריר כהן (יום רביעי, 12/05/2010 שעה 13:25) בתשובה לצפריר כהן בעניין משחקי מחשב: הנה דרך להרוויח קצת כסף ממשחקים שכבר לא רווחי מספיק למכור (אם אני מבין נכון): http://www.wolfire.com/humble

_new_

שכר סופרים 503953 ירדן ניר-בוכבינדר (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 23:13) בתשובה לראובן הקולנוע כפי שאנו מכירים אותו אכן בסכנה. המוזיקה, פחות; הספרות, אני לא רואה למה. לא בגלל שלא נוח לקרוא ספרות מעל מסך - נדמה לי שהטכנולוגיה לקריאה דיגיטלית נוחה כבר כאן, או כמעט כאן (תלוי, נוחה למי). הספרות תשתנה מעט מאוד בתנאי הפצה חופשית, בגלל שסופר לא צריך ציוד מיוחד או תשתית מיוחדת לצורך היצירה. ההשקעה הממשית היחידה שלו היא זמנו. ונראה לי שרוב הספרות הנכתבת כבר היום נכתבת כתחביב, וגם מרבית הסופרים ה"מקצוענים" היו כותבים בערך אותו דבר גם כתחביב. אולי בהספק נמוך במקצת. סיבוך קטן: לרוב הסופרים כנראה לא תזיק עריכה ספרותית ועריכה לשונית של אנשים אחרים. אני חושב שגם זה יכול לקרות בהתנדבות, ולו כשיפור מתמשך לאחר פרסום היצירה: הקוראים יציעו תיקונים, והמחבר יוכל לקבל או לדחות. דווקא ההפצה הדיגיטלית תאפשר לעשות זאת בנוחיות.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504371 גדי אלכסנדרוביץ' (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 8:55) בתשובה לראובן להחריב את הקולנוע מילא. להחריב את המוזיקה? אולי. אבל להחריב את הספרות? אתה רציני? כמה סופרים באמת מתפרנסים ממכירת ספריהם?

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504397 האייל האלמוני (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 10:31) בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' ממה סופרים מתפרנסים? אני לא מתכוון למי שנאלץ לעבוד כדי להוציא ספר ביכורים. מה לגבי עמוס עוז, מאיר שלו ודומיהם?

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504403 גדי אלכסנדרוביץ' (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 10:48) בתשובה להאייל האלמוני התשובה שלך לשאלתי מההודעה הקודמת היא "בדיוק 2", או שיש לך עוד שמות בקנה? וכמה ספרים יוצאים לאור בישראל כל שנה? אגב, לא יודע מה עם עמוס עוז, אבל מאיר שלו כותב בעיתון, נותן הרצאות וכו'.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504404 האייל האלמוני (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 11:02) בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' אני שאלתי, לא טענתי. חשבתי שמרמת הצלחה מסויימת סופר יכול באמת להתפרנס מספרות. אתה צודק שמאיר שלו הוא גם עיתונאי. נדמה לי שעמוס עוז הוא גם פרופסור לספרות באניברסיטת בן גוריון. יש עוד כמה סופרים שהנחתי שהם יכולים להתפרנס מספרות (גורסמן, א.ב. יהושוע) אבל גם בתפיסה הרחבה ביותר אני לא עובר כמה עשרות ואולי אפילו לא עשר. די עגום שאי אפשר להתפרנס מספרות. מצד שני אפשר להסתכל על הכוס המלאה ולשמוח שיש ספרות במצב עגום כזה.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504411 גדי אלכסנדרוביץ' (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 11:30) בתשובה להאייל האלמוני עגום גם שאי אפשר להתפרנס ממכירת קוד פתוח.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504456 האייל האלמוני (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 15:28) בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' דוד גרוסמן, צרויה שלו, רם אורן, שפרה הורן...

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504406 ראובן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 11:03) בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' ממך אני מתפלא לשמוע שאלה כזאת. אני לא רו"ח של סופרים. גם אם הסופרים לא יכולים *להתפרנס* מספרים, זאת לא סיבה למנוע מהם גמול.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504410 גדי אלכסנדרוביץ' (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 11:29) בתשובה לראובן ראובן: המהפכה הפיראטית כנראה תחריב את הספרות. גדי: למה? סופרים גם ככה לא ממש מתפרנסים ממכירת ספריהם. כלומר, המהפכה הפיראטית לא תחריב את הספרות. ראובן: זאת לא סיבה למנוע מהם גמול. אני מפספס כאן משהו?

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504422 ראובן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 12:26) בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' קודם כל פספסת את זה שאני לא רו"ח ולכן לא יודע כמה סופרים מתפרנסים מספרות, בארץ ובעולם (זה שמשום מה אתה מתייחס רק למה שקורה בישראל נראה לי לוקה בחסר) אז כל הדיון הזה על כרעי תרנגולת. סופרים לא כותבים בהתנדבות. הם אולי לא יכולים להתפרנס *רק* מספרות, אבל כשאדם חושב איך להשקיע את המרץ שלו- בין כתיבה פובליציסטית לבין ספרות (נניח), השיקול הכספי הוא בוודאי קיים. אם יבטלו אותו, נראה פחות ספרים.

_new_

''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504441 גדי אלכסנדרוביץ' (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 14:15) בתשובה לראובן נכון, נראה פחות ספרים. על זה אין ויכוח. האם זה חורבן? לא. אני אפילו לא חושב שנראה *הרבה* פחות ספרים. הבעיה האמיתית תהיה לא עם הכמות, אלא עם יכולת הסינון, ועם המחסור בעריכה - בקיצור, הבעיות שבהן מבחין כל מי שנמצא כמה דקות ב"במה חדשה".

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503945 סמיילי (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 22:40) בתשובה לראובן ב. מה רע בפרסומות?

_new_

חמישים מחזורים בשניה 504057 ראובן (יום שני, 09/02/2009 שעה 11:34) בתשובה לסמיילי אתה מתכוון כמו בטלוויזיה, או משהו אחר ( פרסומת מובנית בגוף הסרט למשל)?

_new_

חמישים מחזורים בשניה 504068 סמיילי (יום שני, 09/02/2009 שעה 12:28) בתשובה לראובן אני מתכוון לפרסומת מובנית בגוף הסרט (שזה כמו בטלוויזיה, אני מקווה שאני לא מחדש לך כלום).

_new_

חמישים מחזורים בשניה 504070 ראובן (יום שני, 09/02/2009 שעה 12:33) בתשובה לסמיילי כלומר, להפוך את הסרט לפרסומת אחת ארוכה? זאת כמובן אופציה אבל שוב, הקולנוע יהפוך למשהו שונה לגמרי.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 504075 סמיילי (יום שני, 09/02/2009 שעה 12:40) בתשובה לראובן הרי גם בקולנוע היום כשהגיבור נוסע ברכב, הוא נוסע ברכב מסויים, ומישהו מרוויח על זה משהו.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 504077 ראובן (יום שני, 09/02/2009 שעה 12:44) בתשובה לסמיילי נכון, אנחנו מדברים על מסה קריטית.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 504078 סמיילי (יום שני, 09/02/2009 שעה 12:45) בתשובה לראובן מן הסתם, העלות של דקת ''פרסומת סמוייה'' תעלה (במקביל ההצע של הפרסומות ירד).

_new_

חמישים מחזורים בשניה 504085 ראובן (יום שני, 09/02/2009 שעה 13:06) בתשובה לסמיילי התכוונתי שסרט יראה יותר כמו רצף של פרסומות.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 504094 סמיילי (יום שני, 09/02/2009 שעה 13:44) בתשובה לראובן הבנתי למה התכוונת, לא הבנתי למה אתה חושב שזה מה שיקרה.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 504095 ראובן (יום שני, 09/02/2009 שעה 13:51) בתשובה לסמיילי כי היום החלק הארי של הסרט ממומן על ידי הצופים ורק חלק קטן על ידי פרסומות בגוף בסרט. אם זה ישתנה ותווצר מסה קריטית בה עיקר הרווח נובע מהפרסומות גם מבנה הסרט ישתנה. לקולנוע יהיו עכשיו שני אדונים - הצורך לפרסם מספיק מוצרים ובצורה בולטת מספיק כדי להשביע את רצון המפרסמים, והצורך לשעשע מספיק צופים כדי שתהיה חשיפה לפרסומות עצמן. המתח הזה בין שתי הדרישות תיצור משהו אחר. אני לא יודע מה זה יהיה, אבל זה חייב להיות יותר קרוב לפרסומת מאשר לקולנוע.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 504098 סמיילי (יום שני, 09/02/2009 שעה 14:04) בתשובה לראובן הבנתי. אני לא בטוח שזה יהיה הכיוון.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 504099 צפריר כהן (יום שני, 09/02/2009 שעה 14:05) בתשובה לראובן כמו טלוויזיה מסחרית?

_new_

חמישים מחזורים בשניה 504101 ראובן (יום שני, 09/02/2009 שעה 14:19) בתשובה לצפריר כהן לא. יותר כמו ערוץ הקניות.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503790 easy (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 13:53) בתשובה לראובן תכף גם תטען שכשניסית להעביר את מתאם המתח ואת המתאם משקע אמריקאי לתקע ישראלי במכס הם הוחרמו.

_new_

חמישים מחזורים בשניה 503791 ראובן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 13:56) בתשובה לeasy מי מעביר דרך המכס? החבאתי הכל בחיתול של הילד.

_new_

מנגנוני הגנה 503975 דרור צ. דביר (יום שני, 09/02/2009 שעה 0:27) בתשובה לראובן מנגנוני DRM לא מונעים פירטיות. אם יש לי דיסק מוגן ע"י מערכת DRM, אני יכול לבצע העתקה של ביט לביט של המידע שנמצא על הדיסק לדיסק חדש, ולמכור את העותק הפירטי בשוק הימאים בחיפה או בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב. אין מנגנון DRM שלא ניתן להסיר. נניח שהסרט שקניתי מוגן באמצעות מפתח מיוחד, שרק תוכנה של מיקרוסופט או הנגן של פנאסוניק יכול לקרוא. יש תוכנה או מכשיר שקורא את הדיסק והופך את הסרט לפורמט לא מוצפן ולא דחוס שעובר למסך, כי אני אמור לצפות בסרט. לכן אני יכול לתפוס את הסיגנל הדיגיטלי ולהקליט אותו. למעשה, אני יכול גם להיכנס לתוכנה או לחומרה עם debugger מתאים, ולתפוס את הסרט לאחר שלב הפענוח של ההצפנה ולפני פתיחת דחיסה, וכך לשמור את הסרט ללא עיוותים של דחיסה חוזרת. יותר מזה, המפתח הסודי נמצא חבוי היכנשהו, ולכן אפשר למצוא אותו. עם המפתח הסודי אני יכול לפענח לבד כל סרט שהמכשיר מסוגל לקרוא. זה משחק אינסופי, שניתן להוכיח מתמטית שהוא אבוד. אין מנגנון DRM שלא ניתן לעקוף. איסור על הסרת מנגנוני DRM לא מרתיע גנבים שתמתפרנסים ממכירת תוכנות וסרטים פירטיים. להם יש את המומחיות להוריד את מנגנוני ה-DRM אם זה מפריע (לרוב זה לא). לעומת זאת, דווקא הלקוח שקנה את הסרט במיטב כספו הוא זה שנפגע ממנגנוני ה-DRM. הוא לא יכול לעשות העתק חוקי של הסרט. הוא לא יכול לנגן את הסרט על המחשב, הוא לא יכול להעביר מוזיקה מ-CD שקנה ל-iPod שלו, הוא לא יכול למכור את המוזיקה שלו לצד שלישי. כלומר המנגנונים הללו דופקים רק את הצרכנים. לכן DRM לא מגן בפני פירטיות, אלא מגביל שימוש חוקי של צרכנים שומרי חוק.

_new_

מנגנוני הגנה 504060 ראובן (יום שני, 09/02/2009 שעה 11:40) בתשובה לדרור צ. דביר נכון מאוד. יותר מכך, ציבור הצרכנים לא תופס פריצה של DRM כעבירה. אני יודע שהלנטנה שייכת לשכן, אבל כשאני עובר לידה אני מורט את הפריחה שלה בלי יסורי מצפון. בחיים לא היה עולה על דעתי לעקור את כל השיח ולהעביר אותו לחצר שלי.

_new_

מנגנוני הגנה 504062 דרור (יום שני, 09/02/2009 שעה 11:59) בתשובה לראובן פריצה של DRM אינה עבירה, בדיוק כפי שפריצת המנעול של המכונית של שלי אינה מהווה עבירה, ובדיוק כפי שהסרת התווית "םורד" מהמכונית אינה מהווה עבירה. המהות היא שברגע שרכשתי מוצר, גם אם זה סרט DVD או דיסק מוזיקה, זה רכושי ומותר לי לעשות עם זה מה שאני רוצה ללא הגבלות שימוש.

_new_

מנגנוני הגנה 504064 ראובן (יום שני, 09/02/2009 שעה 12:14) בתשובה לדרור רגע, אנחנו לא מדברים על הניסיון לאסור על הסרת הDRM?

_new_

מנגנוני הגנה 504106 דרור (יום שני, 09/02/2009 שעה 14:29) בתשובה לראובן נכון, אנו מדברים על נסיון לאסור בחוק משהו שלדעתי אין לאסור עליו (אלא להיפך במסגרת חוקים צרכניים).

_new_

מנגנוני הגנה 504081 צפריר כהן (יום שני, 09/02/2009 שעה 12:51) בתשובה לדרור צ. דביר למנגונני ה־DRM יש תרומה חשובה נוספת. העותק המקורי פחות נוח לשימוש מהעותק ה"פרוץ". מכיוון שהעתקה היא זולה, מספיק לפרוץ פעם אחת כדי לקבל עותק שאפשר להפיץ בכל העולם. לא כל אחד צריך אפילו לדעת מה זה DeCSS כדי לשמוע אלבום "מוצפן" (ולטובת קוראינו בארצות החושך: אם שואלים אותכם, מדובר כמובן על תוכנה שמורידה את ה־Cascading Style Sheets מדפי HTML . ר' http://www.pigdog.org/decss/ ). מישהו אחר כבר מכיר את העסק וידאג להפיץ עותק נוח לשימוש ללא הגבלות מיותרות.

_new_

מנגנוני הגנה 504376 גדי אלכסנדרוביץ' (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 9:07) בתשובה לדרור צ. דביר כשלמדתי בטכניון את הקורס שעוסק באבטחה, הקדישו שתי דקות ל-DRM בסוף. באחד ממבחני העבר הייתה שאלה של "הנה דיסק מוזיקה שמוגן על ידי XYZ, מה עושים?". מכיוון שלא ממש למדנו מה עושים עם XYZ הצעתי, בחצי בדיחה, פשוט להקליט את הרמקולים. כשהעפתי מבט בתשובות גיליתי לזוועתי שזה בערך מה שהם ציפו שנגיד. אותו תעלול ניתן לביצוע גם עבור מסך, כמובן. עם ציוד הקלטה איכותי אני בטוח שמרבית האנשים לא ישימו לב להבדל משמעותי (שלא לדבר על האנשים שכיום מורידים בשקיקה סרטים שצולמו בבית הקולנוע).

_new_

מנגנוני הגנה 504388 צפריר כהן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 9:53) בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' גדי, אתה כל־כך תמים. אתה חושב שאי־אפשר להתמודד עם הבעיה הזו? אחד הדברים שפותחו במקביל למנגנוני DRM הוא הפיכה של הקול והוידאו למידע דיגיטלי. אפילו עם המסך והרמקולים. זה מאפשר לשדר את המידע הסודי (הקול והתמונה) ולמנוע הקלטה לא מורשית בדרך לרמקול. אז רוב הבעיה פתורה. נשאר רק החלק האחרון: PEBKAC [Wikipedia] שבב DRM קטן במוח, והבעיה פתורה.

_new_

מנגנוני הגנה 504400 ראובן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 10:33) בתשובה לצפריר כהן לא הבנתי איך אפשר למנוע הקלטה ישירות מהרמקול בשיטה הזאת.

_new_

מנגנוני הגנה 504408 שוטה הכפר הגלובלי (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 11:07) בתשובה לראובן אתה מתכוון להקלטה במיקרופון של גלי הקול שיוצאים מהרמקול?

_new_

מנגנוני הגנה 504423 ראובן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 12:27) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי למשל, או לחבר שני חוטים לכניסה של הרמקול.

_new_

מנגנוני הגנה 504428 שוטה הכפר הגלובלי (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 13:13) בתשובה לראובן חוטים לכניסה של הרמקול לא יעזרו לך אם אתה רוצה להעתיק אות דיגיטלי. אותות אנלוגיים לא מהוים בעיה ליצרנים בגלל שהאיכות שלהם פוחתת בהעתקה (לך אני לא צריך לספר, זה לטובת הקשה המקשה שהגיח הנה מתהום הנשיה). אבל הרעיון של הקלטה מהרמקולים עשה לי את היום, כשנזכרתי באותם ימים מופלאים שכך הקלטתי שירים לטייפ הראשון שלי (במקרים בהם "הקלטה ישירה" לא עבדה משום מה, כנראה בגלל בעיות של הארקה שגרמו לזמזום נוראי ולא אובחנו). הו, קרול!

_new_

מנגנוני הגנה 504430 ראובן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 13:24) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי לא מדוייק. זה נכון שאותות אנלוגיים מתקלקלים בהעברה, אבל כאן אתה רק צריך להעתיק אנלוגית פעם אחת, ואז כבר יש לך עותק דיגיטלי שהוא אמנם מעט יותר עמום מהמקור הדיגיטלי, אבל אפשר להעתיק אותו לנצח מבלי לפגום שוב באיכות. בימי נערותך היה צריך לחזור על ההקלטה האנלוגית שוב ושוב, ובכל העתקה האיכות היתה נפגמת מעט יותר.

_new_

מנגנוני הגנה 504438 שוטה הכפר הגלובלי (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 13:59) בתשובה לראובן צודק. ובכל זאת הו, קרול!

_new_

מנגנוני הגנה 504460 יהונתן אורן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 16:07) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי קינג?

_new_

מנגנוני הגנה 504461 דורון הגלילי (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 16:23) בתשובה ליהונתן אורן כן

_new_

מנגנוני הגנה 504462 שוטה הכפר הגלובלי (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 16:29) בתשובה ליהונתן אורן חה. http://www.youtube.com/watch?v=aHm7PnCCd4E

_new_

מנגנוני הגנה 504464 דורון הגלילי (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 16:43) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי תשובה ציונית הולמת: http://www.youtube.com/watch?v=leB413qgrgs

_new_

טריויה 504525 אלמוני לרגע (יום חמישי, 12/02/2009 שעה 9:55) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי קראתי פעם שניל סדקה באמת כב את השיר לקרול קינג הזמרת שהיתה חברה שלו בתיכון. חוץ מזה ''סדקה'' זה ''צדקה'', ומסתבר שהבחור ממשפחה יהודית ועושה לנו הרבה כבוד.

_new_

טריויה 504532 שוטה הכפר הגלובלי (יום חמישי, 12/02/2009 שעה 11:55) בתשובה לאלמוני לרגע מסתבר שגם קרול קינג יהודיה. הללויה.

_new_

טריויה 504560 ידידיה (יום חמישי, 12/02/2009 שעה 22:12) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי אם סדקה זה צדקה, אז מסתבר יותר שהוא דווקא שומרוני.

_new_

טריויה 504564 האייל האלמוני (יום חמישי, 12/02/2009 שעה 22:28) בתשובה לידידיה כבר לפני שנים הוא הוצג כיהודי וגם בויקיפדיה נאמר שאביו ממוצא יהודי-טורקי ואמו ממוצא פולני-רוסי. Neil_Sedaka [Wikipedia]

_new_

מנגנוני הגנה 504442 צפריר כהן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 14:21) בתשובה לראובן לא תשמע את התוצאה כי היא לא מכילה "סימן אישור". (ואם למישהו יש ספק: מההודעה הקודמת שלי הושמט סמליל הציניות)

_new_

מנגנוני הגנה 504453 ראובן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 15:05) בתשובה לצפריר כהן כלומר, אתה מדבר על ייצור של רמקול עם רכיב שמאמת את המקור?

_new_

מנגנוני הגנה 504409 גדי אלכסנדרוביץ' (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 11:25) בתשובה לצפריר כהן ההתקפה היא לא "בדרך לרמקול" אלא בדרך מהרמקול לאוזן, או מהמסך לעין. כל עוד הממשק הזה קיים ואין הצפנה על גלי קול/גלים מגנטיים שמפוענחת במוח, אנחנו בסדר.

_new_

מנגנוני הגנה 504412 דורון הגלילי (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 11:37) בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' או במילים אחרות, התשובה לשאלה של השכ"ג בתגובה 504408 היא "כן".

_new_

מנגנוני הגנה 504427 דרור (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 12:48) בתשובה לצפריר כהן אין ולא יהיה לעולם מנגנון DRM שמגן אבסולוטית על זכויות יוצרים. כל הפתרונות הקיימים (כולל BlueRay) הם חלקיים ולא אפקטיביים. מעצם טיבו, קיים ברשותי מכשיר המסוגל לפענח קבצים עם מנגנוני DRM. עם מספיק מאמץ אני יכול למצוא את המידע שאני צריך מתוך המכשיר, גם אם כל התקשורת מוצפנת באמצעות מפתחות א-סימטריים ומפתח הפענוח צרוב ומוגן בתוך החומרה. יש מעבדה בצרפת שמתמחה בקריאת המידע המוצפן בתור זיכרון לא נגיש של החומרה. אתה צריך הוכחה לחוסר התוחלת במנגנוני ה-DRM‏? 09F911029D74E35BD84156C5635688C0, מש"ל.

_new_

מנגנוני הגנה 542637 צפריר כהן (יום ראשון, 09/05/2010 שעה 9:39) בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' עוד נסיון לסתום חלקית את "הפרצה האנלוגית": http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3886506,00.h... בצעד שנוי במחלוקת אישרה אתמול (ו') ה-FCC, נציבות התקשורת הפדרלית, לתעשיית הסרטים לכבות חלק משקעי אות הוידאו היוצא בממירים בשעת שידור סרטים חדשים במיוחד, כדי למנוע העתקה.

_new_

שלוש הערות 503815 עידן (יום ראשון, 08/02/2009 שעה 15:05) 1. הפרת זכות יוצרים עקב שימוש פרטי: התחלתָ בכך שאמרת שהיום בארץ "לא רואים כהפרה מקרים של שימוש פרטי וביתי", ואז הזהרת מפני הצעת החוק שתביא ל"קרימינליזציה", שתגרום לכך שחברות התקליטים יתבעו מי שמוריד שירים באינטרנט. הטיעון שלך עושה סלט בין אחריות אזרחית לבין אחריות פלילית. אז קודם כל – לא נכון. לא נכון לומר ש"בארץ חוקי זכויות היוצרים לא רואים כהפרה מקרים של שימוש פרטי וביתי שלא למטרות רווח". יש גם שימושים ביתיים שמפרים זכויות יוצרים. הורדת שירים באינטרנט היא הפרה של דיני זכויות היוצרים כבר עכשיו. לא צריך שום הצעת חוק בשביל זה. יתרה מכך, חברות התקליטים יכולות לתבוע כבר עכשיו מי שמוריד שירים. הן לא צריכות שום שינוי בחוק בשביל זה. אתה צודק כשאתה אומר שכרגע אין "קרימינליזציה" של השימוש הפרטי והביתי, וזאת בניגוד לשימוש המסחרי. אבל מה זה אומר? זה לא אומר שלהוריד שירים מותר. זו עדיין הפרת זכויות יוצרים. זה רק אומר שהורדת שירים היא לא עבירה פלילית. אז המשטרה לא תחקור והפרקליטות לא תעמיד אותך לדין, ואין לך סכנה של עונש פלילי של מאסר או קנס. אבל בעלי הזכויות עדיין יכולים להגיש נגדך תביעות פרטיות. ואחרי המשפט אתה עדיין תצטרך לשלם לבעלי הזכויות הרבה כסף. ואם לא תשלם, ניתן יהיה להפעיל נגדך את ההוצאה לפועל, ובמקרים מיוחדים אפילו לשלוח אותך למאסר בגין אי תשלום חוב. 2. אין שום סיבה לכך ששינוי ייכנס לתוקף רק בעוד 70 שנה. שינוי המקצר את תקופת זכויות היוצרים יכול להיכנס לתוקף מיד, כך שישפיע על כל יצירה חדשה שתיווצר מרגע כניסתו לתוקף. על היצירות הקיימות כבר ימשיך לחול המשטר הקודם, אך זה לא סותר כניסה מידית לתוקף של השינוי בכל הנוגע ליצירות חדשות. ואגב, אפשר גם לעשות החלה אקטיבית – כלומר קיצור של הזכויות למי שמחזיק בהן כרגע. ייתכן שכמה בתי משפט ימצאו שזה לא חוקתי, אבל לא בטוח. ראוי לציין שהאמנוׁת הבינלאומיות מחייבות היום רק 50 שנה אחרי מות היוצר. המסקנה היא, אפוא, שהפחתה מ-‏70 שנה ל-‏50 שנה אינה מנוגדת לאמנוׁת שישראל חתומה עליהן. 3. מנגנון לרישום יצירות: בעבר היה כזה בארה"ב, והוא בוטל בלחץ אירופי ולפי אמנה שאוסרת על כך. אגב, בארה"ב המנגנון עדיין קיים אבל משמעותו שונה – הוא לא יוצר את הזכות, אך הוא משפיע על היכולת לתבוע ועל הסעדים שאתה יכול לקבל מביהמ"ש (למשל – הוצאות משפט).

_new_

שלוש הערות 503977 דרור צ. דביר (יום שני, 09/02/2009 שעה 0:46) בתשובה לעידן תשובות בקצרה (אני מתנצל, מגיעות לך כמובן תשובות מלאות יותר) 1. הדבר היחיד שנשאר מפקודת זכות יוצרים, 1924, זה חוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות), (סעיפים 3ב עד 3ה בפקודה). הם קובעים שהיוצרים מקבלים פיצוי על שימושים מפרים באמצעות מס על המדיה. הסיכויים של תביעה של בעלי זכויות נגד אנשים פרטיים שמפרים את זכויותיהם אפסיים. הצעת החוק של מרצ היתה הופכת מעלה את הסיכויים של תביעה כזאת להצליח לגבוהים מאוד. 2. תיאורטית זה אפשרי, אבל מעשית זה לא ישים. כפי שתיאורטית אפשר להוריד את מגדלי חוף הכרמל ולהחזיר את החוף, מעשית זה לא ישים. עדיף להשקיע את המאמצים בשמירה על הקיים (למשל מניעת הקמתם של מגדלים נוספים בחוף הכרמל) מאשר להיכנס למאבקים אבודים. לא סביר שניתן לקצר את תקופת ההגנה רטרואקטיבית, כי זה פוגע בזכויות קנייניות. שינוי לא רטרואקטיבי ישפיע רק עשרות שנים בעתיד. 3. נכון, בוטל, אבל יש הצעות להחזרת מנגנונים כאלו. אציין שבקנדה קיימת פרוצדורה לשימוש ביצירות יתומות, אבל היא פרוצדורה אקטיבית – כלומר צריך לפנות לבית המשפט כדי שניתן יהיה להשתמש ביצירה היתומה, בעוד דרישת רישום תביא לפרוצדורה פסיבית – כלומר היצירה תעבור לנחלת הכלל אלא אם כן משהו נעשה.

_new_

שלוש הערות 504001 עידן (יום שני, 09/02/2009 שעה 2:00) בתשובה לדרור צ. דביר 1. אני לא רואה קשר בין הסעיפים בפקודה לבין הורדת שירים באינטרנט. להוריד שירים באינטרנט זו הפרה. נקודה. הפטור מאחריות בפקודה הוא על שימוש פרטי כמו מישהו שמעביר מוסיקה מדיסק שהוא קנה אל האייפוד שלו (מותר בהחלט). הפטור הזה לא מתיר הורדת שירים בלתי חוקית באינטרנט. 2. תחולה מיידית אין פירושה בהכרח פגיעה רטרואקטיבית בזכויות. כפי שהסברתי, תחולה מיידית משמעותה שינוי תקופת ההגנה של יצירות חדשות, כלומר יצירות שנוצרות *רק* לאחר חקיקת החוק. ממחר, כל יצירה חדשה תקבל, נגיד, 50 שנות הגנה לאחר מות היוצר. אתה כתבת בכתבה שלך משהו אחר. אתה כתבת שהתיקון ייכנס לתוקף רק עוד שבעים שנה. כלומר - רק יצירות ש*ייווצרו* בעוד שבעים שנה יהנו מתקופת הגנה מוקטנת. צריך להבדיל בין שני דברים: (1) כניסה לתוקף בעוד שבעים שנה (מה שאתה אמרת). (2) תחילת תפוגת הזכויות בעוד שבעים שנה (נגיד), כתוצאה מכניסה לתוקף מיידית של החוק (מה שאני אמרתי).

_new_

שלוש הערות 504038 דרור צ. דביר (יום שני, 09/02/2009 שעה 10:23) בתשובה לעידן לגבי 1, לא מדוייק. מספיק שהאדם יגיד שהוא הוריד את השירים מהאינטרנט כדי לצרוב אותם על דיסק, כדי שההפרה שלו, שהיא בפרוש הפרת זכויות יוצרים, תקבל הגנה במסגרת חוק הקלטות. אין צורך בפקודה כדי להגן על העברת שירים מדיסק ל-iPod. ראה למשל סעיף 61(א): "לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו", ולכן יצירת עותק מפר (כלומר ללא הרשאה של בעל הזכויות) לשימוש פרטי אינה מהווה עוולה עפ"י חוק זכות יוצרים. (מי שלא מכיר את חוק הקלטות המדובר, מוזמן לעיין בקישור שלמטה) לגבי 2, השאלה אליה התייחסתי היא מתי השינוי יראה בשטח, בהנחה שתוקף זכויות יוצרים יקוצר, נניח, מ-‏70 שנה ל-‏50 שנה לאחר מות היוצר. ייתכן שהמושג "יכנס לתוקף" אינו מדוייק בהקשר זה. http://www.lawforums.co.il/objDoc.asp?PID=15254&...

_new_

שלוש הערות 504048 עידן (יום שני, 09/02/2009 שעה 11:06) בתשובה לדרור צ. דביר לגבי 1 - לא מסכים. שוב ערבבת בין שני דברים. יש את ההעתקה מהאינטרנט למחשב (העתקה א') ויש את ההעתקה מהמחשב לאייפוד (העתקה ב'). העובדה שהעתקה ב' מותרת לא נותנת לך רישיון לבצע את העתקה א'. שום דבר בפקודה לא מתיר הורדות שירים רגילות מהאינטרנט. אתה מוצא בפקודה דברים שאינם קיימים בה. גם ההסתמכות שלך על סעיף 61(א) בחוק שגויה. סעיף 61(א) הוא סעיף פלילי. שוב אתה מנסה ללמוד מסעיף פלילי על קיומה (או היעדרה) של הפרה אזרחית. אני שוב אומר (ואני באמת לא רוצה להעליב, אבל את זה כל סטודנט שנה ב' למשפטים אמור לדעת): אחריות אזרחית לחוד ועבירות פליליות לחוד. הפרה אזרחית יכולה להתקיים *בלי קשר* לעבירה פלילית. האיסור על הורדה מהאינטרנט נובע מהסעיפים האזרחיים של החוק, וזה בכלל לא קשור לשאלה אם מדובר בעבירה פלילית או לא. (אם אתה רוצה סעיפים: אז סעיף 47, יחד עם סעיפים 11(1) ו-‏12). לגבי 2 - "ייתכן שהמושג 'יכנס לתוקף' אינו מדוייק?" רק "ייתכן?" הרי יש הבדל של שמים וארץ בין מועד כניסת חוק לתוקף לבין המועד שבו פגות מכוחו זכויות היוצרים (הבדל של שבעים שנה לפחות...).

_new_

שלוש הערות 504100 דרור (יום שני, 09/02/2009 שעה 14:11) בתשובה לעידן לגבי 1, אני מדבר על העתקה מסוג ב', ולדעתי חוק זכות יוצרים מתיר העתקה מסוג זה. ברור שהעתקה מסוג א' מפרה זכות יוצרים, אבל לעניות דעתי נוסח הפקודה גורם לכך שקשה מאוד לחברות התקליטים לתבוע משתמשים על כך שהורידו שירים מהאינטרנט וצרבו אותם על דיסק. אל עניות דעתי שותפים גם עורכי הדין של הפדרציה לתקליטים (מקור: הרצאה של נציג הפדרציה). לגבי 2, אני חושב שברור לכולם למה התכוונתי בדברי. לא "תאריך הכניסה לתוקף של החוק" אלא הזמן בו משתנה הסטטוס-קוו בין תקופת ההגנה על זכויות קנייניות לבין נחלת הכלל. בכל מקרה, אנחנו מתווכחים על ניסוח ולא על מהות.

_new_

ו במה שאמרת עכשיו 504256 עידן (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 1:04) בתשובה לדרור סתרת את מה שאמרת בכתבה ובתגובות עד עכשיו. למעשה הודית כי כבר עכשיו זה לא חוקי להוריד שירים מהאינטרנט. קודם אמרת: הורדת שירים באינטרנט היא חוקית, והצעת החוק תהפוך אותה לבלתי חוקית. עכשיו אתה אומר: הורדת שירים באינטרנט אינה חוקית, אבל קשה לחברות לתבוע, והצעת החוק תקל עליהן לתבוע. אוקיי, אז טענתך הישנה מתה. יחי הטענה החדשה. שנבדוק אותה? לא הצלחת להסביר גם את הטענה החדשה שלך, על שני רכיביה: 1. מה בדיוק יש בפקודה שהופך כרגע את התביעה נגד המורידים לבעייתית? זה שעורכי-דין מסכימים על משהו זה עדיין לא הסבר. בכתבה הבאת הסבר מופרך על "קרימינליזציה". כבר ראינו שהוא לא נכון (לפחות לא באופן בו הוצג בכתבה ובתגובות שלך). אז מה הבסיס המשפטי לטענה שלך? ואני שוב מבהיר: אתה אמרת שהפקודה מקשה כרגע על התביעה. מה בדיוק יש בפקודה שמקשה עליהן? 2. איך בדיוק הצעת-החוק תשנה את קשיי התביעה של חברות התקליטים? כבר ראינו ש"קרימינליזציה" כשלעצמה היא לא הסבר. אז מה *כן* יש בהצעת החוק שיהפוך את התביעה של חברות התקליטים לפשוטה יותר?

_new_

הבהרות 504301 דרור צ. דביר (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 10:59) בתשובה לעידן אתה מעוות את דברי. אני לא מקבל את הטיעון שהפרת זכויות יוצרים –> חוסר חוקיות. יש הפרות שהן חוקיות (למשל שימוש הוגן), ויש הפרות שהחוק לא אוסר עליהן מפורשות (למשל שימוש פרטי וביתי לא מסחרי). אני אמרתי שהורדת שירים מהאינטרנט מפרה זכויות יוצרים, וגם שהורדת שירים מהאינטרנט אינה לא חוקית. הורדת שירים מהאינטרנט מפרה זכויות יוצרים, אבל אינה מהווה (נכון לעתה) עוולה, והפקודה הקיימת מגנה גם אם זאת לא היתה כוונת המחוקק. לעומת זאת, העלאת שירים באמצעות תוכנת שיתוף קבצים מהווה הפרת זכות יוצרים וייתכן שאפשר לתבוע אותה עפ"י החקיקה הקיימת, מכיוון שזאת לא הפרה זכות יוצרים "לשימוש פרטי וביתי". סעיף 3ג של פקודת זכות יוצרים (שימוש פרטי וביתי) מקשה על תביעה נגד מורידים: "לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות". בסעיף 3ב, קלטת מוגדרת "התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב". הפדרציה לתקליטים יכולה לטעון ש-CD או DVD נחשבים כ"התקן המיועד לשימוש במחשב", אבל אאל"ט יש פסיקה הפוכה בנושא, והטיעון עצמו הוא בעייתי מהרבה סיבות. לעומת זאת, הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטלית) קובעת מפורשות בסעיף 2 (איסור העלאה והורדה של יצירות) כי "העלאה או הורדה של יצירה או של חלק ממנה, שמוגנת בזכות יוצרים, ללא קבלת הסכמה מפורשת של בעל זכות היוצרים בה, מהווה הפרת זכויות יוצרים". כלומר, הצעת החוק של מרצ הופכת הפרת זכות יוצרים שלא נאסרה מפורשות, להפרה לא חוקית. הנה קטע מתוך דברי ההסבר: "מוצע לאסור פעולות אלו ללא הסכמת היוצר וזאת למרות האמור בסעיף 3ג לפקודת זכות יוצרים". אנדוקטה מגוכחת לסיום. בהצעת החוק של מרצ מופיעים שישה סעיפים, ובדברי ההסבר יש התייחסות לשבעה סעיפים. לאן נעלם אחד הסעיפים? למרצ הפתרונים.

_new_

הבהרות 504302 צפריר כהן (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 11:08) בתשובה לדרור צ. דביר קצת סמנטיקה: הפרת זכויות־יוצרים היא (לפי הגדרתה) הפרת החוק, מכיוון שזהו מושג חוקי. שימוש הוגן לא מפר זכויות־יוצרים. שימוש ביתי שלא בתחומי זכויות היוצרים אינו מפר זכויות יוצרים. חוק זכויות־היוצרים הישן לא התייחס בצורה מספיק מפורשת להעתקה דרך רשתות. מכיוון שזוהי צורת הפצה משמעותית כיום, חוק שלא מתייחס אליה מאלץ את השופטים לקבוע כל מיני תקדימים ע"ס אסמכתאות מחוקים אחרים בארץ ובעולם. אני מעדיף שהמחוקקים יהיו אנשי הכנסת ולא להשליך את המלאכה הזו על השופטים. סעיף 3ג', לדוגמה, לא מתייחס לנגנים נפוצים. ומשהו חשוב יותר: הפרת זכויות היוצרים היא ההפצה עצמה (לאינטרנט ומהאינטרנט לבית) ולא מה שאתה עושה בבית. מכאן הצורך בהתייחסות מפורשת לפעולות ההעלאה וההורדה. אבל כמובן שאתה ממשיך להשתמש באיש־קש. כבר ביקשו ממך כאן כמה פעמים להפנות אותנו לנוסח עדכני ולא לסתם טיוטת חוק.

_new_

הבהרות 504312 דרור (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 13:56) בתשובה לצפריר כהן בוא נעזוב את הוויכוח הסמנטי. החוק נותן זכויות שונות ליוצרים. החוק נותן היתרים להפרות של הזכויות שנתנו, והחוק לא אוסר במפורש (ומסיבות טובות לדעתי) על הפרות אחרות של הזכויות שנתנו. על איזה איש קש אתה מדבר? למרות הוויכוח הסמנטי שלי עם עידן, אני מסכים איתו שהנושא עוד עתיד להרים את ראשו, ולדעתי מרצ היא החשודה המיידית. לנסיון נוסף לקדם את הנושא. הסעיפים שציטטתי מפקודת זכות יוצרים הם הסעיפים העדכניים. ההתייחסות שלי בכלליות היא לחוק זכות יוצרים החדש. הצעת החוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטאלית) של מרצ היא הצעת חוק עדכנית אך בהקפאה. הצעת החוק החדשה לא פורסמה, ולא הצלחתי למצוא טיוטה שלה. אם יש לך מידע עדכני, אתה מוזמן לשתף אותו כאן או ברשימת התפוצה של "המקור".

_new_

הבהרות 504317 צפריר כהן (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 14:57) בתשובה לדרור להשכלתך הכללית: http://www.law.co.il/media/computer-law/copyrightlaw...

_new_

הבהרות 504337 דרור (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 19:24) בתשובה לצפריר כהן אתה צוחק עלי או מה? כל המאמר שלי מדבר על חוק זכות יוצרים החדש. החוק מופיע בקישור השלישי בחלק הראשון. נראה לך שאני כותב על הנושא בלי להכיר את החוק הרלוונטי?

_new_

הבהרות 504340 צפריר כהן (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 19:55) בתשובה לדרור ''הורדת שירים מהאינטרנט מפרה זכויות יוצרים, אבל אינה מהווה (נכון לעתה) עוולה, והפקודה הקיימת מגנה גם אם זאת לא היתה כוונת המחוקק.'' אני לא עו''ד, אבל בכלל לא הצלחתי להבין את זה מהחוק.

_new_

ואני כן עו''ד, וגם אני לא מצאתי את זה בחוק 504360 עידן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 0:57) בתשובה לצפריר כהן ביום שבו מישהו יראה לי פסיקה שמאמצת את הפרשנות של הכותב אז אני מתחייב לא רק לאכול את הכובע, אלא לאכול את כל המלתחה שלי. כל ההסתמכות על סעיף 3ג לפקודה שגויה. הסעיף הזה מתיר שימוש ביתי ופרטי ביצירה. הורדת שירים מהאינטרנט לא עונה על הקריטריון הזה. כשאתה מוריד שירים מהאינטרנט אתה מעתיק אותם ממאות אנשים שמפוזרים בכל העולם (או לפחות מאדם אחד זר שמן הסתם אינו מצוי בתוך הבית שלך). זה חורג מאוד ממסגרת הבית שלך או השימוש הפרטי שלך. אתה הושטת יד החוצה והעתקת משהו ממישהו אחר שאינו חלק מהבית שלך או מהפרטיות שלך.

_new_

ואני כן עו''ד, וגם אני לא מצאתי את זה בחוק 504425 דרור (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 12:33) בתשובה לעידן אין ביננו מחלוקת על כך שחוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות) (תיקוני חקיקה) הוא מקבילו של חוק ה Audio_Home_Recording_Act [Wikipedia] האמריקאי, ומיועד להגן על העתקה ביתית מסוג מסויים. מה שרשמתי אינו פרשנות שלי לחוק אלא הפחד של הפדרציה לתקליטים מפני פרשנות כזאת של החוק*. אם הם יתבעו משתמשים פרטיים, הטיעון הנגדי יהיה "זאת הפרה עקב שימוש שימוש פרטי וביתי לא מסחרי". לכן למרות שהם איימו בעבר לתבוע משתמשים פרטיים, הם בחרו שלא לעשות זאת עקב הסיכון (הקטן) שייפסק תקדים כזה. אם החוק הקיים היה אוסר מפורשות, לא היתה סיבה לקיומו של סעיף 2 של חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטאלית). * מתוך שיחה עם עורך-דין שמייצג את הפדרציה.

_new_

ואני כן עו''ד, וגם אני לא מצאתי את זה בחוק 504490 עידן (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 22:50) בתשובה לדרור אז שוב אתה חוזר לעמדה שהורדת שירים מהאינטרנט היא הפרה, ועוולה, וכו'? כי קודם כבר הסכמת לכך, אבל אחר-כך שוב חזרת לעמדתך הראשונית שבעצם מדובר בפעולה חוקית שאינה עוולה (וכדבריך: "לא בלתי חוקית"). אתה כל הזמן משנה את מה שאתה אומר, וכבר אמרת כמה דברים והיפוכם. זה או חוקי או לא. אי-אפשר כל פעם להגיד משהו הפוך. ואם הפדרציה פוחדים לתבוע בגלל טיעון טפשי, זה עדיין לא אומר שהטיעון הזה חכם. הוא נשאר טפשי. אבל הי, כל מה שימנע מהפדרציה לתבוע - אני בעד.

_new_

נו, אז חוקי או לא חוקי? 504700 עידן (שבת, 14/02/2009 שעה 9:36) בתשובה לעידן אני אומר: לא חוקי. ואתה? שורה תחתונה: להוריד שירים באינטרנט - מותר או אסור? אני אומר: אסור. ואתה? זו שאלה די פשוטה, בסופו של דבר.

_new_

נו, אז חוקי או לא חוקי? 504744 דרור (שבת, 14/02/2009 שעה 17:38) בתשובה לעידן אני מקווה ששניינו מסכימים שהורדת שירים מהאינטרנט אינה עברה עפ"י פרק ט' לחוק זכות יוצרים. אם אני מבין נכונה את טענתך, אתה טוען שזאת מהווה עוולה אזרחית*. לדעתי הורדת מוזיקה מהאינטרנט לדיסק "אינה לא-חוקית" (תחת ההנחה שהעותק על המחשב הוא עותק ארעי). אולי זאת לקונה בחוק, כי הפרת זכות יוצרים לשימוש פרטי מותרת עפ"י הפקודה, ולכן קשה לתבוע הפרה פרטית לשימוש ביתי. כרגע, הפקודה מתירה לי לצרוב עותק של דיסק לחבר. מדוע אם כן אסור לי להעביר לו את ההעתק (תמונת ISO של הדיסק) באמצעות רשת האינטרנט בכדי שהוא יצרוב את הדיסק בצורב שלו? אבל נעזוב את הפקודה ואת חוק הקלטות. האם לדעתך עפ"י החוק מותר או אסור לי לצלם שיר מתוך ספר שירים ולתת לאחר? האם לדעתך ייתכן כלל שבית משפט יקבע פיצויים להוצאת ספרים אם ציטטתי במלואו שיר במכתב ששלחתי לידידה? היכן עובד הקו? זאת בברור הפרה של זכות יוצרים, אבל לדעתי זאת אינה מהווה עבירה, גם לא אזרחית. * יכול להיות שזה חלק ממקור המחלוקת ביננו. בתגובה 504301, צ"ל "אינה מהווה עבירה" במקום "עוולה".

_new_

נו, אז חוקי או לא חוקי? 504801 עידן (יום ראשון, 15/02/2009 שעה 3:14) בתשובה לדרור טוב, לפחות עכשיו ברור מה שאתה אומר. קודם אמרת הרבה דברים, ובין היתר טענת ש"מה שרשמתי אינו פרשנות שלי לחוק אלא הפחד של הפדרציה לתקליטים מפני פרשנות כזאת של החוק", ואפילו הודית שהסיכוי שביהמ"ש יפרש בדרך כזו את החוק הוא מאוד קטן. עכשיו, לעומת זאת, אתה מצהיר בריש גלי שזו הפרשנות שלך לחוק. שלך, אישית. אתה חושב שלהוריד מוסיקה באינטרנט זה חוקי. "אינה לא חוקית" זה כמו להגיד "חוקית". ואני חושב שאתה טועה לחלוטין. אז בוא נעשה סדר בכל הטיעונים שלך - גם אלה שטענת קודם וגם אלה שטענת עכשיו: 1. "העותק על המחשב הוא עותק ארעי": העובדה שהעותק ארעי אינה הופכת אותו למותר. נהפוך הוא. החוק מגדיר בפירוש שהעתקה היא גם "העתקה ארעית" (סעיף 12(4)). 2. שימוש פרטי וביתי הוא מותר: זה לא קשור. להוריד מוסיקה באינטרנט זה לא שימוש פרטי וביתי. אתה שולח את היד שלך החוצה ומוריד את השיר ממקום אחר. אתה יוצא את גבול הביתיות והפרטיות כשאתה עושה את זה. 3. "הפקודה מתירה לי לצרוב עותק של דיסק לחבר" - לא נכון. הפקודה לא מרשה לך לעשות את זה. 4. זו לא עבירה - נכון, אבל זה עדיין לא חוקי. גם להפר חוזה זו לא עבירה, אבל זה לא חוקי. גם לגרום נזק זו לא עבירה, אבל זה לא חוקי. יש גם משפט אזרחי בעולם, לא רק משפט פלילי. 5. קשה יותר לתבוע - יכול להיות, אבל זה לא הופך את הורדת השירים לחוקית. אגב, למה קשה לתבוע? בגלל קשיי הוכחה? או אולי בגלל פחד שביהמ"ש יפרש את החוק באופן שגוי? תהא הסיבה אשר תהא, היא לא הופכת את הורדה לחוקית. ההורדה נשארת בלתי חוקית. אשר לשאלתך: שאלות יפות שאלת, ואני אנסה לענות עליהן. אבל לפני שאני עונה, אני רוצה להבהיר שני דברים: 1. השאלה מה מותר ומה אסור קשורה להרבה מאוד נושאים. כל שאלה ספציפית מעלה נושאים אחרים. אין גבול אחיד לכל סוגי ההפרות בכל ההקשרים. אילו היה גבול כזה, לא היה צורך בחוקים כל-כך ארוכים, ובפסקי-דין ארוכים עוד יותר שמנסים לפרש אותם במקרים קונקרטיים. משפט המפתח הוא: אין כלל יחיד שמעצב את גבולות זכויות היוצרים. יש ערימה של הסדרים (חלקם ספציפיים וחלקם כלליים) שמנסים ליצור גבולות במקסימום מקרים, ולא תמיד הם ברורים. 2. תהא תשובתי לשאלותיך אשר תהא, שים לב: התשובה שלי *לא* מבוססת על הפקודה, שעליה התשובה שלך מתבססת. לכן כל מה שאני אענה *לא יכול לשרת אותך*! כי הטיעונים שלך מבוססים על הפקודה, ואת הטיעונים האלה שלך אני כבר הפלתי. עכשיו בוא ננסה לענות לך: 1. "האם לדעתך עפ"י החוק מותר או אסור לי לצלם שיר מתוך ספר שירים ולתת לאחר" הנה הניתוח שלי: זה מוגדר בתור הפרה, אבל ייתכן שיש כאן שימוש הוגן, או שיש הגנת "זוטי דברים" (יש הרבה משפטנים שחושבים שיש הגנה כזו בזכויות יוצרים. ביהמ"ש טרם הכריע בנושא). 2. "האם לדעתך ייתכן כלל שבית משפט יקבע פיצויים להוצאת ספרים אם ציטטתי במלואו שיר במכתב ששלחתי לידידה?" הניתוח שלי זהה. אני מניח שביהמ"ש ינסה להגן עליי באמצעות אחד משני הכלים הנ"ל (שימוש הוגן או זוטי דברים). מה שכן, ביהמ"ש *לא* יסתמך על הפקודה כדי להגן עליי! הוא ישתמש בכלים אחרים - שימוש הוגן או זוטי דברים. ביהמ"ש לא ישתמש בכלים האלה בהורדה מהאינטרנט. למה? משום שבהורדה מהאינטרנט ברור שאתה מבצע פעולה תחליפית לקנייה של היצירה. יש לפעולה שלך משמעות כלכלית תחליפית. אלו *בדיוק* המקרים שבהם הגנות כמו "שימוש הוגן" אינן חלות!

_new_

הבהרות 504331 העלמה עפרונית (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 17:09) בתשובה לדרור יכול להיות שההצעה של מרצ הוקפאה בגלל הצעת חוק מסחר אלקטרוני שמתייחסת לשאלות דומות? (שואלת, לא יודעת)

_new_

הבהרות 504332 עדי סתיו (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 17:40) בתשובה להעלמה עפרונית עכש''י ההצעה הוקפאה בגלל שחברי מר''צ ופעיליה הבהירו לח''כים את משמעות החוק.

_new_

שלוש הערות 504050 צפריר כהן (יום שני, 09/02/2009 שעה 11:16) בתשובה לדרור צ. דביר חוק הקלטות הוא דוגמה לא מוצלחת לפתרון טכנולוגי־חוקי. לקלטות הוא התאים בערך. לדיסקים: כלל וכלל לא. לא מפתיע שהוא לא מתייחס בצורה רצינית לנגנים מדורות חדשים יותר. גם הפיצוי שהוא מעניק ליוצרים לא מספיק כדי לבנות עליו תעשיה.

_new_

504022 דורון הגלילי (יום שני, 09/02/2009 שעה 8:58) האם זה רק אני, עם הפרנויה שלי, או שיש קשר בין מאמר זה ומועד פרסומו לבין דיון 3068

_new_

504039 דרור (יום שני, 09/02/2009 שעה 10:27) בתשובה לדורון הגלילי זה רק אתה. למעט ההודעה שהמאמר משמש וגו', שמופיע בכל מקרה של פרסום כפול, אני לא מזכיר את התי''מ.

_new_

504040 דורון הגלילי (יום שני, 09/02/2009 שעה 10:33) בתשובה לדרור לא, אתה לא מזכיר את התי"מ, אבל את יריבתה העיקרית על אותו מאגר קולות אתה מזכיר יותר מפעם אחת, בין אם בשמה ובין אם ברמז. את המשפט: "לצערנו, נראה שישנם כמה חברי כנסת ו*סיעה אחת* שנחושים בדעתם לחוקק בארץ חוק בסגנון ה-DMCA, ולכן עלינו לעמוד על המשמר." לא אני כתבתי (אם כי ההדגשה היא שלי).

_new_

504073 דרור צ. דביר (יום שני, 09/02/2009 שעה 12:37) בתשובה לדורון הגלילי כפי שאמרתי, מרצ מאוד הרגיזה אותי עם הצעת החוק הטפשית שלה, ולכן התחלתי לעסוק בנושא. הנה התשובה של ח"כ אבשלום וילן לביקורת שהותכה בהצעת החוק הרשומה על שמו, ללא שינוי. ║ לכל הפונים בנוגע לחוק שלום רב, ║ ║ תודה על פנייתכם ║ חוק זכויות יוצרים נולד בעקבות ועדה שישבה על המדוכה במשך שנתיים, כועדת משנה של ועדת הכלכלה. ║ החוק הנוכחי מקורו בשנת 1906, עוד בתקופת הע'ותמאנים, כך שהמצב כיום - פרוץ לכל רוח. ║ יש שתי דרכים עקרוניות לטפל בנושא. ║ האחת- מס על קלטות- הצורה בה בחרו לטפל בסוגיה כמה ממדינות אירופה. ║ השנייה- הגנה על זכויות יוצרים, ע"פ הצעתי. ║ אני מבין את זעקת המשתמשים הפיראטים אך יחד עם זאת עליכם להבין כי יש להסדיר את הנושא. ║ מטבע הדברים, הליך חקיקה כזה מורכב ומסובך, הוא רק בחיתוליו וייקח עוד זמן רב להשלימו. ║ אני פונה לכל אחד מכותבי המכתבים להציע רעיונות חלופיים או שיפורים על מנת שהחקיקה תצא נכונה וטובה. ║ ║ בברכה, ║ ח"כ אבשלום וילן נדהמתי לגלות את עומק הבורות שהוא הפגין – כמה שגיאות אפשר להכניס למייל אחד? הוא לא יודע מה שם החוק שהגיש (חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטלית)). החוק הנוכחי נכון לשנת 2006 היה חוק זכות יוצרים, 1911, שהוחל על ארץ ישראל ב-‏1924 (עפ"י דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911, (הטלתו על ארץ-ישראל), 1924), בתקופת המנדט הבריטי ולא האימפריה העותמאנית. הדרך העקרונית בה בחרו לטפל בנושא בישראל היא הדרך הראשונה (עפ"י חוק זכות יוצרים ומצבעים (קלטות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו). ומה שהכי גרוע, הוא קובע ללא כחל וסרק שההתנגדות שלי לחוק שלו היא כי אני משתמש פיראטי. לסיכום, מרצ אולי נסוגו טקטית מהצעת החוק שלהם, אבל הם ממשיכים לקדם הצעת חוק דומה (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/845525.html). לכן אני מרגיש שהאיומים בדמות חוק DMCA בארץ לא נעלמו, אלא להיפך. הנה פסקה מתוך המצע הטכנולוגי של מרצ, כפי שרשום ב-ynet: "יש למצוא מודל שיאפשר לטכנולוגיה הזו להתפתח באופן שיסייע דווקא לתגמול יוצרים בערוץ ישיר אל מול גולשים, בצורה זמינה וזולה". כתבתי את המאמר בכדי להעלות את המודעות לנושא. תכננתי את המאמר עבור האייל הקורא, ורק לאחר שסיימתי לכתוב את רובו תקציר שלו הועבר כנייר עמדה לתנועה הירוקה מימד. (אציין שנייר העמדה הוא נייר עמדה מאושר).

_new_

504080 עדי סתיו (יום שני, 09/02/2009 שעה 12:49) בתשובה לדרור צ. דביר הקישור שנתת בן כמעט שנתיים. אני יודע שמרצ נסוגה מהצעת החוק בערך בזמן הזה. איך אתה יודע שהיא ממשיכה (בזמן הווה) לקדם הצעת חוק דומה?

_new_

504102 דרור צ. דביר (יום שני, 09/02/2009 שעה 14:23) בתשובה לעדי סתיו הקישור שנתתי הוא חצי שנה לאחר שמרצ נסוגה מהצעת החוק שלה. הנה קישור נוסף. מתוך המצע שלהם נראה שהם עדיין חושבים לחוקק חוק מיוחד לשמירה על זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי. אם יש לך מידע אחר, אשמח לשמוע. אם בעקבות המאמר תצליח לקבל הצהרה רשמית ומחייבת שמרצ לא מתכוונים לחוקק שום חוק המתייחס למנגנוני DRM, הרי שעשיתי את שלי. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...

_new_

504116 צפריר כהן (יום שני, 09/02/2009 שעה 15:07) בתשובה לדרור צ. דביר התוכן דומה להפליא לתוכן הקישור הקודם.

_new_

504465 דרור (יום רביעי, 11/02/2009 שעה 17:03) בתשובה לצפריר כהן אותו התוכן + ציון העובדה שזאת הצעת חוק חדשה.

_new_

הסיכונים ימשיכו להתקיים 504259 עידן (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 1:15) בתשובה לדרור צ. דביר כל עוד המגמה בעולם היא לקראת הגברת ההגנה על זכויות יוצרים, על שלושת מאפייניה (כפי שהסברתי בתגובה לכתבה הקודמת), אז קיים סיכון קבוע שישראל תחויב בלחץ בינלאומי לחוקק חוק בסגנון הזה. יש גופים עם *הרבה מאוד כוח וכסף* מאחורי התמורות העולמיות האלו. אז אם לא מרצ עכשיו, מישהו בעתיד ילך לכיוון הזה שוב. כל ניצחון כאן הוא זמני. חייבים להישאר על המשמר. פתרון אפשרי הוא ליצור חקיקה *הפוכה*, שמגבירה את ההגנה על נחלת הכלל. לדוגמה, אפשר לעבות את החקיקה שנוגעת לזכות לפרטיות. דוגמה נוספת: אפשר לאסור על יצירת חסמים טכנולוגיים. דוגמה שלישית: אפשר לאסור על "חוזים אלקטרוניים" שמגנים על חסמים טכנולוגיים כאלה. אגב, די קל להסביר את שתי הדוגמאות האחרונות על-רקע רציונאלים של שוק חופשי. במידה מסוימת, זה מה שעשו בארה"ב בכל הנוגע לזכויות יוצרים (ופטנטים). החוקה של ארה"ב מגבילה את הסמכות של הקונגרס לחוקק זכויות יוצרים (ופטנטים) לתקופות מוגבלות. אי אפשר ליצור זכויות יוצרים (או פטנטים) נצחיים. הגבלות מהסוג הזה הן כוחות משפטיים שדוחפים לעבר הרחבת נחלת הכלל ובולמים את הכרסום ממנו היא סובלת.

_new_

הסיכונים ימשיכו להתקיים 504265 צפריר כהן (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 1:29) בתשובה לעידן הבעיה היא שהחוקים הללו הם בינ''ל מטבעם. אם בכל העולם יש חוקים גרועים ורק בישראל יש חוקים טובים בנושא, יופעל על ישראל לחץ בינ''ל חזר ל''הרמוניזציה'' עם שאר העולם. כדאי גם לזכור שההרמוניזציה המדוברת בסופו של דבר מפשטת את החוקים ולכן מפשטת את העבודה (בעברית קוראים ל''הרמוניזציה'' רפורמה.) אני לא טוען שלחקיקה כזו יש השפעה שלילית, אלא שלא צריך לקוות ליותר מדי רק משינויים בארץ.

_new_

504089 צפריר כהן (יום שני, 09/02/2009 שעה 13:19) בתשובה לדרור צ. דביר אני מסכים להאשמתך בבורות. להזכירך, אנשים רבים אמנם טרחו להציע הצעות חלופיות ולתקן בעיות בחוק החדש. בגלל זה חוקים צריכים לעבור תהליך חקיקה מסודר. לגבי ההצעה הנוספת שהבאת: אני לא אוהב להסתמך על ynet בנידון כמקור בודד. יש לך פרטים נוספים? === ‫תרבות ואמנות‬ === ‫העשייה התרבותית על תחומיה השונים יוצרת את מיטב הנכסים הרוחניים של החברה‬ ‫הישראלית, ומהווה מרכיב מרכזי בקביעת איכות חייה, עיצוב דיוקנה, זהותה וייחודה.‬ ‫היצירה התרבותית והאמנותית תורמת להתגבשותה של סולידריות חברתית ומהווה‬ ‫מקור להעשרה רוחנית. על המדינה מוטלת האחריות לפיתוח התרבות ולעידוד יצירה‬ ‫מקורית, חופשית ובלתי תלויה בממסד.‬ לגבי המצע של מר"צ: לא מצאתי שם סעיף "טכנולוגיה". בסעיף "תרבות ואמנות" מופיע: מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:‬ ‫• הקמת רשות לאומית לאמנות ותרבות.‬ ‫• הקמת מועצה ציבורית עליונה לתמיכה באמנים ובעשייה האמנותית בכל הארץ, אשר תתן‬ ‫ביטוי למורשת התרבותית של העדות השונות ותעודד יצירה.‬ ‫• חקיקת חוק שיבטיח תגמול הוגן לסופרים ויגן על המו"לים ועל חנויות הספרים‬ ‫הקטנות מפני השתלטות כוחות השוק הפוגעים בהיצע הספרים המוצג לציבור‬ ‫ובאיכותם.‬ ‫• חקיקת חוק זכויות יוצרים חדש שיעניק ליוצרים הגנה על קניינם הרוחני וקבלת‬ ‫תמלוגים הולמים. החוק יבטל את האפשרות להפקיע מידי היוצרים את הזכויות ביצירה‬ ‫שהוזמנה, ויגן על זכותם להתארגן ולנהל מו"מ קיבוצי, בדומה להתארגנות עובדים.‬ ‫• הגברת הסיוע הציבורי למוסדות ויוצרים בתחום התרבות והאמנות, לרבות קבוצות‬ ‫לא ממוסדות, ומניעת הפגיעה בתקצוב לתעשיית הקולנוע בהתאם לחוק הקולנוע.‬ ‫• חקיקת חוק חדש לרשות השידור, אשר יקנה משאבים שיאפשרו את המשך תפקודה‬ ‫של הרשות ויצור הפרדה בינה לבין המערכת הפוליטית.‬ ‫• הגנה בחוק על הטלוויזיה החינוכית והגדרת מטרותיה. על מטרות אלו להיות בעלות‬ ‫אופי חינוכי, בדומה לתחנות ציבוריות דומות בעולם המערבי.‬ ‫• מתן שוויון מלא בהקצאה ליצירה הערבית והדרוזית והקצאת מקום ראוי ליצירה‬ ‫ בשפה הערבית.‬ ‫• הקמת ערוץ טלוויזיה מסחרי בערבית.‬ ‫• הרחבת החינוך האמנותי והמוסיקלי בכל בתי הספר החל מהגיל הרך, ועידוד הפצת‬ ‫התרבות בכל השכבות והגילאים באמצעות מפעלי "אמנות לעם" ו"סל תרבות".‬ ‫• תמיכה מוגדלת בספריות הציבוריות, בהמשך לחוק הספריות הציבוריות אשר נחקק ביוזמת מרצ.‬ ‫• הקמת הוצאה לאור המיועדת לפרסום מחקרים על התרבות הישראלית.‬ ‫• חקיקת חוק הקמתו של המוזיאון הלאומי לתרבות ואמנות בישראל.‬ ‫• הרחבת הפעולה לקליטתם המקצועית והתרבותית של אמנים עולים.‬ ‫ העמקת הקשרים התרבותיים עם מדינות העולם, בדגש מיוחד על ארצות הים התיכון.‬ הסעיף הרלוונטי כאן הוא אולי לטובת היוצרים, אך מנוגד לאינטרסים של חברות התקליטים. http://www.myparty.org.il/aspx/values.aspx אגב, המצע של מרץ הוא קובץ PDF נפרד. ואין אפשרות לתת קישורים ישירים לסעיפים ממנו (לכן העדפתי לצטט את כל החלק). בקובץ ה־PDF תוכן העניינים לא מאפשר קפיצה ישירה לסעיף.

_new_

504104 דרור (יום שני, 09/02/2009 שעה 14:26) בתשובה לצפריר כהן מה לדעתך הפירוש המעשי של "חקיקת חוק זכויות יוצרים חדש שיעניק ליוצרים הגנה על קניינם הרוחני"?

_new_

504109 צפריר כהן (יום שני, 09/02/2009 שעה 14:40) בתשובה לדרור אני משתדל לקרוא גם את ההמשך: "... החוק יבטל את האפשרות להפקיע מידי היוצרים את הזכויות ביצירה‬ ‫שהוזמנה, ויגן על זכותם להתארגן ולנהל מו"מ קיבוצי, בדומה להתארגנות עובדים.‬" לדעתי זה לא מציאותי וגרוע לחברות המדיה לפחות באותה מידה. חלק מאוסף חוקים להגנת התרבות.

_new_

504118 דרור (יום שני, 09/02/2009 שעה 15:12) בתשובה לצפריר כהן אלו שני דברים שונים המופיעים באותה פסקה: המשפט הראשון מדבר על DRM, בעוד המשפט השני מדבר על יוצרים. מרצ יכולה לצבוע את החוק בירוק או אדום, והוא עדיין ישאר חוק DMCA ישראלי.

_new_

504121 צפריר כהן (יום שני, 09/02/2009 שעה 15:23) בתשובה לדרור אני לא פוחד מנסיונות לחוקק חוק DRM, כי להערכתי מדובר יהיה על נסיונות־סרק, לאור הסיבוב הקודם ולאור ההצלחה הרבה של טכנולוגיות כאלו בעולם באכיפת זכויות־יוצרים. כאמור כל הסעיף נראה לי פשוט לא מציאותי. ואם כבר מדברים על הצעות: מה בדיוק התנועה הירוקה מנסה להציע? לא שמעתי בדיון הזה הצעות מעשיות. שמעתי רק הרבה ביקורת על הקיים. כמוכן אציין שלא ראיתי אזכור לנושא במצע התנועה הירוקה ובניירות העמדה שבאתר. http://yeruka.org.il/index.php?option=com_content&am...

_new_

504125 צפריר כהן (יום שני, 09/02/2009 שעה 15:33) בתשובה לצפריר כהן דרך־אגב, שאלתי כבר קודם שאלה והיא נשארה ללא תשובה. לכן אחזור עליה. נניח שאני רוצה לקחת את המאמרים מאתרכם ולהפיצם תמורת תשלום (לדוגמה: למכור דיסק עבור 20 ש"ח. דוגמה אחרת: לשים באתרי, שבו יש גם פרסומות). לפי רשיון השימוש הנוכחי אני חייב אישור מפורש לכך מהתנועה הירוקה. בשביל מה אתם צריכים את זה? אתם צריכים את הרווחים הללו? למה להפריע לאחרים להפיץ את רעיונותיכם?

_new_

504134 עדי סתיו (יום שני, 09/02/2009 שעה 16:28) בתשובה לצפריר כהן קבל את http://hayeruka-meimad.org.il/technology , שאומר: """ שיתוף קבצים (File Sharing). התנועה הירוקה-מימד חושבת שמציאות שבה רוב תושבי המדינה הם עבריינים היא אנומליה. נפעל לשינוי חוק זכויות היוצרים כך שיכיר בשימוש ביתי וחינוכי, ויפריד אותם משימוש מסחרי ביצירות. זאת, תוך דאגה לפיצוי הולם לאמנים וליוצרים. """ לפי יונתן קלינגר ב http://www.2jk.org/praxis/?p=1813 , ניר העמדה הזה נכתב בסיוע של קלינגר, דורון אופק ועירא אברמוב. זה היה מה שמשך את תשומת-ליבי מלמפלגה הזו מלכתחילה.

_new_

504137 צפריר כהן (יום שני, 09/02/2009 שעה 16:51) בתשובה לעדי סתיו כלומר: גרסה של חוק הקלטת.

_new_

504154 עדי סתיו (יום שני, 09/02/2009 שעה 18:12) בתשובה לצפריר כהן זו פרשנות אפשרית, אבל לא הדבר הראשון שעלה על דעתי. אני שמחתי על עצם הנכונות להתייחס לנושא מזוית הראיה הזו. אגב, מה רע בחוק כזה? (אני מניח שאתה מדבר על החוק שמטיל מס מכירה על קלטות ריקות ומשתמש בו כדי לשלם לאמנים). אני בעד ביטול המגבלות הפליליות והמשפטיות על העתקה, ומצד שני אני לא רואה פסול במימון ציבורי של אומנות.

_new_

504161 צפריר כהן (יום שני, 09/02/2009 שעה 18:49) בתשובה לעדי סתיו חוק הקלטת המקורי בערך עובד. לא מספק פיצויים גדולים מספיק. והכי חשוב: לפי מה אתה מחלק? רק לבעל תעודת "אמן רשום"? לפי איזה מפתח? אם אני מוריד משהו משרת בארה"ב אני חייב לפצות את אמני ישראל? את אמני ארה"ב? את אמני כל העולם? ולמה בעצם אני צריך לפצות אותם? אני אחד האנשים שמשתדלים לא להפר את החוק. אם אני מוריד תוכנה באופן חוקי לחלוטין, למה אני צריך לפצות על־כך את האמן האלמוני? כמוכן ההרגשה שלי היא שאם יהיה מדובר על סכום מספיק רציני כדי לפרנס אומנים, זה יהיה סכום שיכביד על הכיס שלי. ואם זה יהיה איזשהו מס זניח, זה לא יהיה מה שיפרנס את האומן הרעב. לדוגמה (של ירדן, מהדיון הקודם): איך אמורה לעבוד העיתונות? רק עם מימון ציבורי? האם נראה לך שמישהו יצליח להפיק משחקי מחשב מוצלחים מספיק?

_new_

504169 עדי סתיו (יום שני, 09/02/2009 שעה 19:03) בתשובה לצפריר כהן השאיפה שלי שלהוריד מוסיקה יהיה חוקי ולגיטימי, והמוסר שלך לא יוכל ולא יצטרך למנוע ממך מלעשות את זה. אם בכל זאת אתה לא מוריד מוסיקה, ועדיין משלם על כל באמצעות מס, הרי שהמצב לא שונה מכל מימון ציבורי למטרה שאתה לא נהנה ממנה. אבל בעצם לא לגמרי ברור לי על מה אנחנו מדברים. חשבתי שאתה אומר שהעמדה של מימד לא קיצונית מספיק.

_new_

504172 צפריר כהן (יום שני, 09/02/2009 שעה 19:14) בתשובה לעדי סתיו העמדה שלי היא שזה נשמע לי כמו סיסמה שנוח לזרוק כשלא צריכים להתחייב לממש אותה. לא ברורה לי התועלת מאותו מס. נראה לי שעדיף כבר להסתדר בלעדיו (בלי קשר לתועלת ולנזק משאר הסעיפים). ר' מה שכבר כתבתי במעלה הדיון.

_new_

504242 עדי סתיו (יום שני, 09/02/2009 שעה 23:57) בתשובה לצפריר כהן איזה סעיף חילופי היית מעדיף?

_new_

504244 צפריר כהן (יום שלישי, 10/02/2009 שעה 0:00) בתשובה לעדי סתיו לי כרגע הפתרון לבעיה הזו לא ברור. לכן כנראה שעדיף להמשיך עם המצב החוקי הקיים ע''מ לראות איך הדברים עובדים.

_new_

504139 דרור (יום שני, 09/02/2009 שעה 16:56) בתשובה לעדי סתיו נייר העמדה הטכנולוגי ונייר העמדה על נחלת הכלל הציבורית הם שני ניירות עמדה שונים. לצערי, לא כל ניירות העמדה של התנועה הירוקה עלו לאתר התנועה.

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504572 פלוני (יום שישי, 13/02/2009 שעה 1:39) הרי לא מדובר בחתול בשק, הכול גלוי וידוע, ואם הצרכן לא מרוצה מכך שלא יוכל לנגן את הדיוידי ביבשת אחרת או ליצור עותק מהדיסק, הוא לא חייב לקנות אותו.

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504578 יוסי (יום שישי, 13/02/2009 שעה 3:37) בתשובה לפלוני כצרכן, אני לא רוצה לשלם במיטב כספי עבור טכנולוגיה שמטרה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר. ואני מאמין שרוב הצרכנים שמסכימים לשלם עבורה עושים את מחוסר מודעות. וכדרך אגב, לדוגמא שנתת אין שום קשר ל''אנטי פירטיות''. החלוקה לאיזורים היא מנגנון לאפלית מחירים - ושערוריה בפני עצמה.

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504603 פלוני (יום שישי, 13/02/2009 שעה 12:37) בתשובה ליוסי "כצרכן, אני לא רוצה לשלם במיטב כספי עבור טכנולוגיה שמטר[ת]ה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר" - ובאמת איש אינו מכריח אותך לשלם ואתה רשאי לדחות את העסקה. אבל אותך זה לא מספק, אתה מעוניין לתמרן את יצרני המדיה להציע לך עסקאות נוחות יותר, ולשם כך אתה מציע לאסור בחוק מכירת מוצרים מסוימים - מדיה שתנאי השימוש בה או הטכנולוגיה שלה כוללים מגבלות אחדות, במקרה הזה. כדי להצדיק את הצעתך, כפי שאני רואה את זה, עליך לטעון שמכירת אותם מוצרים מפרה את זכויותיך. אבל איזו זכות שלך מופרת כשמציעים למכירה "אסקימו לימון" שאפשר לנגן רק בחלק ממכשירי הדיוידי או דיסק של מיטב להיטי אילנה אביטל שאי אפשר ליצור ממנו עותק? או לחילופין, איזו זכות שלך מופרת כשלא מציעים למכירה "אסקימו לימון" שאפשר לנגון בכל מכשירי הדיוידי בעולם או דיסק של מיטב להיטי אילנה אביטל שאפשר ליצור ממנו כמה עותקים שרק רוצים? האם אתה טוען ברצינות שיש לך הזכות להיות הבעלים של המוצרים הללו? ואם כן, מה היית אומר במציאות אלטרנטיבית, אבל אפשרית באותה המידה, שבה "אקסימו לימון" היה נגנז בגלל מחלוקות אמנותיות בין הבמאי והמפיקים ואילנה אביטל הייתה נעשית פרופסור לפיזיקה במקום זמרת? "אני מאמין שרוב הצרכנים שמסכימים לשלם עבורה עושים את [זה] מחוסר מודעות" - כאן אתה רומז לעניין אחר לגמרי, לכך שיצרני המדיה מוליכים את הצרכן שולל וגורמים לו לחשוב שהוא רוכש מוצר אחר מזה שהוא רוכש בפועל. אם אמנם יש בעיה של הטעיה אפשר וצריך לפתור אותה, אלא שיצרני המדיה הם שצריכים להחליט אם לפתור אותה באמצעות התאמת המוצר לפרסום - כפי שאתה מעוניין - או התאמת הפרסום למוצר - כפי שהן אולי מעוניינות.

_new_

זו פגיעה בשוק החופשי 504614 עידן (יום שישי, 13/02/2009 שעה 16:19) בתשובה לפלוני קודם כל, זה מאפשר לך, כצרכן, לקנות את ה-DVD רק באזורים מסויימים. זאת אומרת שאם מצאת את ה-DVD בזול יותר באינטרנט במדינה אחרת, לא תוכל להזמין אותו משם. זה ניסיון חד-משמעי לפגוע בשוק המשוכלל וליצור "אפליית מחירים". שנית, זה נותן לך מוצר פגום. אתה קונה DVD, אבל תוכל לראות אותו רק במדינות מסויימות. אם אתה עובר בין מדינות, לא תוכל לצפות ביצירה ששילמת עליה ממיטב כספך, אלא תצטרך לקנות אותה שוב(!)

_new_

להפך 504628 פלוני (יום שישי, 13/02/2009 שעה 17:36) בתשובה לעידן בשוק חופשי צריך להיות החופש למכור גם מוצרים פגומים (ובלבד שלא מסתירים מהצרכן מה הוא קונה, כמובן).

_new_

בערך, לא בדיוק 504648 עידן (יום שישי, 13/02/2009 שעה 21:56) בתשובה לפלוני זה דבר אחד שיש מוצרים פגומים יחד עם מוצרים טובים בשוק, ואתה כצרכן יכול לבחור ביניהם. זה דבר אחר כשהקרטל ששולט בשוק מאפשר מכירת מוצרים פגומים בלבד. זה כבר נגד הרציונאל של השוק החופשי.

_new_

זה טיעון בעייתי 504672 פלוני (שבת, 14/02/2009 שעה 0:42) בתשובה לעידן בוא נזכור שמה שאתה מכנה פגום היצרן מכנה תקין. יוצא אפוא שאתה טוען ששוק שבו כל המוצרים הם בעלי מאפיין מסוים הוא שוק קרטליסטי, אבל האם מעצם ההגדרה של שוק לא נובע שלמוצרים הנמכרים בו יש מאפיין מסוים? למשל, למה זה לא סותר את "הרציונל של השוק החופשי" שכל הדיסקים שמוצעים למכירה הם עגולים? ולמה זה בסדר שאף אחד מהם אינו חסין אש? ואיך אתה משלים עם זה שאין לקנות דיסקים אכילים?

_new_

זה טיעון בעייתי 504681 עידן (שבת, 14/02/2009 שעה 3:10) בתשובה לפלוני ההיגיון שלך הופך את המושג "קרטל" לריק מתוכן. ברגע שיש מוצר טוב יותר, והסיבה לכך שהוא לא מוצע לצרכן הוא חיבור בין היצרנים (יצרני ה-DVD) לבין תעשיה אחרת שמשתמשת במוצר (תעשיית הסרטים), כדי שהצרכן יקנה מוצר פחות טוב מבחינתו, אז קיימת פגיעה בשוק המשוכלל. זו הסיבה שבגללה הסדרים אנכיים אינם חוקיים. אני לא אומר שזה הסדר אנכי, אבל אני אומר שזה מתבסס על אותו הרציונאל בדיוק.

_new_

הפרשנות שלך למושג קרטל רחבה מדי 504702 פלוני (שבת, 14/02/2009 שעה 10:37) בתשובה לעידן אם נקבל אותה, נוכל להצדיק כמעט כל התערבות של הממשלה בסחר החופשי באמצעות התירוץ של מניעת קרטל. לאשתו של שר התמ"ת נמאס מקורנפלקס שחלק נכבד ממנו שוקע כאבקה חסרת שימוש בתחתית הקופסה עוד לפני שמספיקים לאכול אותו? אין בעיה, מכריזים שחברות המזון הן קרטל שעשה יד אחת כדי למכור קורנפלקס פגום שיחייב את הצרכנים לקנות קופסה נוספת מוקדם יותר - ומחייבים אותן לפתור את הבעיה.

_new_

אני לא רואה שום קשר בין הדוגמה שלך לענייננו 504710 עידן (שבת, 14/02/2009 שעה 11:26) בתשובה לפלוני כאן יש לנו חברות שבאמת התארגנו יחד, והוסיפו למוצר משהו כדי להפוך אותו לפחות טוב עבור הצרכן. במכשיר ה-DVD לא היה את המנעול. זו תוכנה שהם *הוסיפו*, בעקבות זה שהם *התארגנו* ו*החליטו יחד* להוסיף את זה. זה באמת קרה. הם באמת עשו את זה, במכוּון. איפה זה ואיפה דוגמת הקורנפלקס שלך? יצרניות הקורנפלס התארגנו יחד כדי להוסיף לקורנפלס תכונה שפוגמת בהנאה של הצרכן ממנו? ואני אשמח אם תסביר לי - אם התנהגות חברות האלקטרוניקה היא לא קרטליסטית, אז אני אשמח לדעת מה זה *כן* קרטל לדעתך. כפי שאמרתי, אתה רוקנת את המושג הזה מתוכן, ועד עתה לא סיפקת לו שום משמעות. תן לי דוגמה אחת שהיא כן קרטל לדעתך.

_new_

למען האמת אני לא חושב שזה מתפקידי לספק משמעות למושג הקרטל 504716 פלוני (שבת, 14/02/2009 שעה 11:52) בתשובה לעידן זה תפקידו של מי שהשתמש בנימוקים קרטליסטיים כדי לצדד בהתערבות המדינה בשוק המדיה. דבריהם נשמעים לי כמעט מעגליים - הם מעוניינים לשלול מיצרני המדיה את הרשות למכור את מוצריהם בתואנה שהללו מהווים קרטל והם תומכים בחוקים אנטי-קרטליסטיים מפני שקרטלים שוללים מהצרכן את זכויותיו. אז מה כאן הסיבה ומה המסובב? האם נקודת המוצא שלנו היא שהתניית רכישת מדיה בהסכמה לתנאי שימוש מסוימים מפרה את זכויותיו של הצרכן (ואז השאלה אם זה נעשה במסגרת קרטל או לא חסרת חשיבות) או שנקודת המוצא היא שליצרנים השולטים בשוק אסור להתארגן בכל מקרה (ואז אנחנו מודים שייתכן אמנם ששום זכות של הצרכן אינה נפגעת אבל זה לא מפריע לנו להגביל את חירותם של היצרנים)?

_new_

או שאפשק לשלב ביניהם 504730 עידן (שבת, 14/02/2009 שעה 12:24) בתשובה לפלוני קרטל הוא התארגנות בין הספקים היוצרת תוצאה שונה מזו ששוק משוכלל (כלומר, תחרותי) מגיע אליה. במילים אחרות, זו התארגנות ליצירת חסמים מלאכותיים על התחרות. זו לא הגדרה שלי. זו הגדרה של הכלכלה. וזה בדיוק מה שחברות האלקטרוניקה עושות, וחברות הקורנפלקס לא. מעבר לזה, אם כל הרעיון של הגבלים עסקיים לא מקובל עליך, אז זה כבר מעבר לדיון. כי אז שום טענה על קרטל או מונופול מלאכותי או חסם מלאכותי אחר לא תזיז אותך מדעתך.

_new_

הפרשנות שלך למושג קרטל רחבה מדי 504790 האלמוני המזוהה (יום ראשון, 15/02/2009 שעה 1:02) בתשובה לפלוני שכחת להוסיף את החוק שאוסר עליך להשתמש באבקה, על חברות אחרות למכור לך מוצרים שמאפשרים לך להדביק את האבקה חזרה לקורנפלקס ואת המטחנה שאתה מחוייב בחוק להעביר את הקורנפלקס דרכה. אף אחד לא מנסה לקדם חוק שאוסר על חברות לנסות להגן על היצירות שלהן, אבל להגיד שזה שאני השקעתי מאמצים כדי להעביר את זה מהפורמט הדפוק שלהן לפורמט שנוח לי זו עבירה על החוק, זה קצת מוגזם.

_new_

זה טיעון בעייתי 504698 צפריר כהן (שבת, 14/02/2009 שעה 9:04) בתשובה לפלוני כזכור, בזכויות־יוצרים עסקינן. זכויות־יוצרים נועדו לתת ליוצר מונופול על שימוש ביצירתו. לכן יש מונופול על כל דיסק בנפרד. אם אני רוצה לקנות את הדיסק של "אסקימו־לימון" אסור לי לקנות אותו מאותו ממתחרה שמפיץ דיסקים ללא הגנה.

_new_

זה טיעון בעייתי 504703 פלוני (שבת, 14/02/2009 שעה 10:39) בתשובה לצפריר כהן איך זה מתקשר לטענה שלי שהשימוש בטיעון הקרטליסטי בהקשר הזה הוא מוגזם?

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504641 יוסי (יום שישי, 13/02/2009 שעה 20:33) בתשובה לפלוני אני הצעתי לאסור בחוק מכירת מוצרים מסויימים???!! על מה אתה מדבר?

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504642 האייל האלמוני (יום שישי, 13/02/2009 שעה 21:10) בתשובה ליוסי ממה שכתבת משתמע שאתה תומך בחוק שיאסור על ה-zone-ים ב-DVD-ים ושאר הטכנלוגיות/תנאים שמגבילים את השימוש בדיסקים ו-DVD-ים וכו'. זה אומר שאתה מציע לאסור בחוק מוצרים מסויימים (קרי, DVD-ים עם zone-ים וכו'), לא?

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504689 יוסי (שבת, 14/02/2009 שעה 6:29) בתשובה להאייל האלמוני מצידי שימכרו גם חרא של אמן באריזה מהודרת[1]. אני יותר בכיוון של ביטול חוקים[2]. _____ 1. בתנאי שיצינו את התכולה בצורה ברורה ומובנת על האריזה. על אריזת הסרטים של הילדים שלי (מהסוג שאי אפשר לראות עם לינוקס) מופיע משהו מעורפל על תאימות לנגנים מורשים בלבד. הכיתוב הוא בגודל שני מילימטר (מדדתי) ואינו מציין מהם הנגנים המורשים. בנוגע לחלוקה לאיזורים - מופיע אייקון קטנצ'יק של גלובוס עם מספר. למיטב הבנתי זה לא עומד בקריטריונים של גילוי נאות. 2. וכאמור, חוקים נגד קרטלים ואפלית מחירים היו קיימים ברוב הארצות כבר עשרות שנים. חוץ ממך אף אחד לא חיכה לתמיכה שלי בנושא. קצת מעליב, לא?

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504704 פלוני (שבת, 14/02/2009 שעה 10:42) בתשובה ליוסי קשה להתווכח עם אדם שסותר את עצמו (גם אם רק בין השורות).

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504738 יוסי (שבת, 14/02/2009 שעה 14:48) בתשובה לפלוני אנא הסבר.

_new_

אנסה להסביר 504869 פלוני (יום שני, 16/02/2009 שעה 17:57) בתשובה ליוסי בהתחלת כתבת "כצרכן, אני לא רוצה לשלם במיטב כספי עבור טכנולוגיה שמטר[ת]ה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר". בהתחשב בהקשר (המאמר, התגובה המקורית שלי), נדמה לי שהתכוונת לומר "כצרכן, אני רוצה שהממשלה תאסור את השימוש בטכנולוגיה שמטרתה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר", או בניסוח שקול "כצרכן, אני רוצה שהממשלה תאסור מכירת מוצרים שמשתמשים בטכנולוגיה שמטרתה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר". ואילו בהמשך התפלאת "אני הצעתי לאסור בחוק מכירת מוצרים מסויימים???!!!", כאילו הדבר מעולם לא עלה על דעתך. האם אין כאן סתירה?

_new_

אנסה להסביר 504952 יוסי (יום שלישי, 17/02/2009 שעה 16:02) בתשובה לפלוני אין פה סתירה, כי ההנחה שלך לא נכונה.

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504705 ערן בילינסקי (שבת, 14/02/2009 שעה 10:42) בתשובה ליוסי 1. אתה מכיר את האמנות של פיירו מאנצוני? http://www.aplaton.co.il/story_165

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504706 ערן בילינסקי (שבת, 14/02/2009 שעה 10:45) בתשובה לערן בילינסקי בעצם שכחתי שפורסם במקור אצלנו: דיון 2148.

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504737 יוסי (שבת, 14/02/2009 שעה 14:37) בתשובה לערן בילינסקי כאן קראתי על זה לראשונה.

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504740 יוסי (שבת, 14/02/2009 שעה 15:17) בתשובה ליוסי אופס, בחירה גרועה של מילים. התכוונתי שבזמנו קראתי על זה בדיון שהזכרת (ומכאן הדימוי).

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504588 צפריר כהן (יום שישי, 13/02/2009 שעה 9:28) בתשובה לפלוני אם אני רוצה דיסק של יהופיץ (בהנחה שאני קונה דיסק חוקי [1]) אני חייב לקנות דיסק שנוצר ע"י יהופיץ או מישהו אחר מטעמו. אם יהופיץ בחר לשים מנגנוני הגנה ואני מאוד רוצה דיסק שלו, אני חייב דיסק עם מנגנוני הגנה. [1] כאמור, מנגנונים כאלו מורידים את ערכם של עותקים חוקיים לעומת עותקים בלתי־חוקיים אם הם "פרוצים".

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504674 פלוני (שבת, 14/02/2009 שעה 0:47) בתשובה לצפריר כהן הייתי שמח להשיב לך אם רק הייתי מבין מה ניסית לומר.

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504679 יהונתן בר (שבת, 14/02/2009 שעה 1:47) בתשובה לפלוני אולי כדאי להסתכל על זה בצורה אחרת - השאלה אינה מה מותר למכור (דיסקים אכילים או לא, בלי או עם הגנה, מכוניות שאסור או שמותר למכור אותן ב yad2), והיא לא קשורה בהיות הצרכן מרוצה או לא - אלא האם על המדינה להגן באמצעים העומדים ברשותה (המשטרה ומערכת המשפט) על היצרן מפני לקוחות שאינם מקשיבים לו? נניח והיצרן רושם על ההגה של המכונית אותה רכשתי - "אסור למכור רכב זה כרכב משומש". אני מתעלם מכך ומוכר את המכונית; האם עברתי על החוק? האם הפרתי חוזה? באופן דומה - חברת התקליטים מכרה לי דיסק מוגן, שרשום עליו "אסור להשתמש בו בישראל". אז רשום. אני מנגן אותו במכשיר ה Multi-Zone שלי בישראל. האם יש להגן על היצרן שמשתמשים בדיסק שלו "בניגוד לדרישות"?

_new_

אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504701 צפריר כהן (שבת, 14/02/2009 שעה 9:48) בתשובה ליהונתן בר עוד מקרה מהזמן האחרון: אפל לא אוהבת שמשחקים עם הטלפונים שלה: http://www.eff.org/deeplinks/2009/02/apple-says-jail...

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504707 פלוני (שבת, 14/02/2009 שעה 10:57) בתשובה ליהונתן בר מובן מאליו שאם קנית דיסק שהיצרן אסר לנגנו בישראל ואתה ניגנת אותו שם בכל זאת, או שקנית מכונית שהיצרן אסר למכור ליד שנייה ואתה מכרת אותה בכל זאת, הרי שהפרת חוזה. כעת עלינו לשאול אפוא אם החוזה לגיטימי ואם המדינה צריכה להתערב באכיפתו. אני סבור שהחוזה לגיטימי, היות שהצרכן נכנס אליו מרצונו החופשי ושום זכות יסודית אינה נשללת ממנו גם לאחר שהחוזה נכנס לתוקף. בכלל, לדעתי רק בנסיבות מיוחדות רשאית המדינה להתערב במעשיהם של תושביה, אותם אני רואה כיצורים חופשיים, ובמקרה שלפנינו אני לא מזהה אפילו צל צלן של נסיבות כאלה. באשר להתערבות המדינה באכיפת החוזה, נראה לי שכל עוד המדינה נוהגת להציע את השירות הזה באופן כללי, אין סיבה שתפסיק להתערב דווקא בחוזים מסוג זה.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504745 דרור (שבת, 14/02/2009 שעה 17:39) בתשובה לפלוני זה מזכיר לי אייל אחד שאמר בזמנו שהציעו לו חוזה עבודה שבו נרשם כי ''חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על חוזה זה''. בקשתו היתה להוסיף עוד פסקה קטנה האומרת כי ''פקודת מס הכנסה אינה חלה על חוזה זה''. עצם היות חתיכת נייר ''חוזה'', לא הופך את הרשום בו לחוקי או למחייב חוקית. במקרה דנן, החוזה אינו לגטימי כי הוא מפר את זכות הקניין שהיא זכות יסוד. הוא גם מפר חוקי הגנת הצרכן שנגזרים מזכות יסוד זאת.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504816 שוטה הכפר הגלובלי (יום ראשון, 15/02/2009 שעה 11:32) בתשובה לדרור איזו זכות קניין מופרת כאן?

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504848 דרור (יום שני, 16/02/2009 שעה 12:17) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי בדוגמה הראשונה (אסור למכור רכב זה כרכב משומש) – הזכות למכור את רכושי, ודוקטרינת השימוש הראשון. בדוגמה השניה (אסור להשתמש בדיסק זה בישראל) – הזכות להשתמש ברכושי בביתי.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504852 שוטה הכפר הגלובלי (יום שני, 16/02/2009 שעה 13:35) בתשובה לדרור אני לא מבין את העניין. ברשותך אני רוצה לעזוב לרגע את התאגידים, זכויות היוצרים וכל התסבוכת הטכנו-סוציאלית, ולשאול: נניח שיש ברשותך ספר ואני מעוניין לקנות אותו. בסדר, אתה אומר לי, ובלבד שתחתום איתי על חוזה לפיו לא תשתמש בספר הזה כמעצור לדלת (דמיין כאן סיבה כלשהי, מטופשת ככל שתחפוץ) ולא תמכור אותו בלי שהתנאי הזה יחול גם על הקונה. אני מסכים לתנאים המשונים שלך, ואי לכך הספר הופך להיות קנייני בכפוף להגבלות שנטלתי על עצמי מרצוני החופשי בחוזה המכר. אתה רואה בסיטואציה הזאת פגיעה כלשהי בזכויות הקניין שלי? אני לא. אני לא רואה גם בעיה קניינית עם מישהו שמוכן למכור לי את המכונית שלו בתנאי שלא אשתמש בה בשבת. אם זה לא מוצא חן בעיני אני לא חייב לקבל את העיסקה.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504865 אביב י. (יום שני, 16/02/2009 שעה 16:53) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי אתה יכול לטעון שלא קיימת זכות קניין שתוכנה אומר שמותר לי להשתמש ברכושי הפרטי כראות עיני (שנקנה, בניגוד להסכמים אחרים כגון השכרה וכו') . זו טענה שהיא לכל הפחות עקבית (ואולי אפילו הנכונה). (נראה לי ש) אתה לא יכול לטעון (בהנחה שהזכות הנ"ל קיימת) שהיא נעלמת רק משום שאחד הצדדים ויתר עליה (כביכול או לא כביכול) באופן וולנטרי. הרי ניתן להשתמש באותו טיעון ממש על מנת להצדיק עסקה וולנטרית בין שני אנשים בה אדם אחד חותם על חוזה בו הוא מתחייב להיות העבד של אדם אחר (אפשר לחשוב על עוד דוגמאות[1]). אם זה לא מוצא חן בעיני העבד המיועד, הוא לא חייב לקבל את העיסקה. ___________ [1] מכירת כליה, למשל :)

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504867 שוטה הכפר הגלובלי (יום שני, 16/02/2009 שעה 17:16) בתשובה לאביב י. השאלה הכללית בדבר חוזים בלתי תקפים בעליל, כבודה במקומה מונח, ואני חושב שמקובל על הכל שצריך סיבות טובות כדי שהרשויות תתערבנה בחוזה שנחתם בין שני בגירים שפויים. ייתכן מאד שעבדות ומכירת חלקי גוף אכן נופלים במסגרת אותן סיבות טובות, כמו גם חוזה על פיו אתה מוכר לי קילו הרואין בשני שקל ועשרים אגורות. הסיבות הטובות האלה נוגעות, בד"כ בדמותה של החברה שאנחנו רוצים לשמר או בזכויות יסוד שאנחנו לא מוכנים להניח לפרט לוותר עליהן. ניחא (קרי: הבה לא נכנס שוב לאותו דיון). זה משאיר אותנו עם השאלה מה, בדיוק, ייגרע מדמותה של החברה אם אתה ואני מסכימים בינינו שלא אשתמש בספר שלך כמעצור לדלת? אחרי ככלות הכל, הכריכה שלו עשויה מהעור של הסבתא רבא שלך והיא ממש שנאה ג'וקים. איזו סיבה יש למישהו לאסור עלינו עיסקה ששנינו מעוניינים בה? בעולם העסקים, אגב, בהחלט ייתכנו הסכמים שמגבילים את השימוש של הקונה, למשל כאלה שימנעו ממנו מלהשתמש במה שקנה כדי להתחרות ישירות במוכר, ואני מתקשה למצוא בהם פסול כלשהו. אם קנייני הוא שלי ללא הגבלות, זכות הקניין באמת מעניקה לי חופש לעשות בו ככל העולה על רוחי (במסגרת החוק, כמובן), אבל בתהליך הקניה עצמו אני יכול לוותר על חלק מהזכויות האלה בלי לפגוע בשום עקרון חברתי או מוסרי שאני רואה. להיפך: אתה מונע ממני למכור את הזכויות האלה, שהן קנייני הפרטי (שהרי בתמורה לויתור עליהן ודאי אקבל הפחתה במחיר או איזו הטבה אחרת)! ומהצד השני: אם אתה אוסר על הטלת מגבלות בחוזה הרכישה, אתה פוגע בזכות הקניין של המוכר: הנה הוא לא יכול לעשות עם רכושו את מה שהוא רוצה. לא יפה.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504898 גלעד ב. (יום שלישי, 17/02/2009 שעה 8:07) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי אני לא חושב שיש בעייה למכור ספרים בהגבלות האלו, בהנתן שיש שוק חופשי של ספרים ויש גם מי שימכור לך ספר שכן יכול לשמש לעצירת דלתות. אם כל חנויות הספרים בעולם היו מתאגדות ומסכימות בינהן לא למכור ספרים למי שלא מסכים להתחייב שלא יעצור עמם דלתות, אז הייתה כאן פגיעה באינטרס הציבורי.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504901 שוטה הכפר הגלובלי (יום שלישי, 17/02/2009 שעה 8:47) בתשובה לגלעד ב. אם כל החנויות בעולם היו מתאגדות היינו נכנסים לתחום העגום של הקרטליזציה. זה הנושא כאן?

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504910 גלעד ב. (יום שלישי, 17/02/2009 שעה 10:44) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי בתחום של דיסקים וההגנות עליהם? אני חושב שבערך כן. אגב, עם קשר קלוש בלבד לנושא, ידועה הפסיקה בנושא אב שהוריש לילדו את רכושו "בתנאי שימשיך לשמור תורה ומצוות", ולמרות שכעקרון מותר ומקובל להתנות תנאים בצוואה (אני מוריש כסף לנכדי לצרכי שכר לימוד וכו') בית משפט פסק שהתנאי לא חוקי ושהנ"ל יורש ללא ההגבלה הספציפית הזו.

_new_

GPL 504914 ראובן (יום שלישי, 17/02/2009 שעה 11:00) בתשובה לגלעד ב. ואם מישהו ירשה להשתמש בתוכנה שלו, כולל העתקה שינוי ומכירה ובתנאי שגם הקונים הבאים יהיו זכאים לכך וגם ירשם כך בקוד? האם רשאי הקונה למכור את התוכנה ללא המשכיות הזכות?

_new_

GPL 504928 צפריר כהן (יום שלישי, 17/02/2009 שעה 11:49) בתשובה לראובן התוקף החוקי של רשיונות copyleft כגון ה־GNU GPL נגזר מחוקי זכויות־היוצרים הקיימים. אם החוקים הללו ישתנו, יכול להיות שלא יהיה בהם צורך. לפי חוקי זכויות היוצרים, יצירה חדשה שמבוססת על יצירה קיימת היא המשך של היצירה הקיימת. לדוגמה: תמונת בריאת האדם ע"י מפלצת הספגטי המעופפת [ויקיפדיה] היא עבודה נורשת מתמונת בריאת האדם של מיכאלאנג'לו. אם כי זכויות היוצרים על התמונות של מיכאלאנג'לו כבר פגו כמובן.

_new_

GPL 504930 ראובן (יום שלישי, 17/02/2009 שעה 12:17) בתשובה לצפריר כהן לא זאת השאלה. השאלה היא האם ברגע שהמוכר הסכים שגם אתה יכול למכור את התוכנה, הוא גם יכול התנות תנאים על אופי המכירה.

_new_

GPL 504933 צפריר כהן (יום שלישי, 17/02/2009 שעה 13:07) בתשובה לראובן היום: כן, מכוח רשיון זכויות יוצרים. שים לב לכמה נקודות: * תנאי רשיון ה־GPL מדברים על הפצה ולא על שימוש[1]. אם היינו הולכים לפי דרכו של דרור ומניחים ששימוש ביתי לא מסחרי אינו נופל בתחומי זכויות־היוצרים, לא היה עדיין שום שינוי מעשי ליצירות ברשיון GPL.‏ * תנאי הרשיון אינם רקורסיביים ולא יכולים להיות רקורסיביים כשלעצמם. כלומר: אם אני מכתיב תנאי, התנאי הזה יכול להיות תקף רק לבא אחרי בשרשרת המסירה. זה עובד היטב עם רשיונות שימוש ולא עם חפצים. כלומר: נניח שלסופרמן היתה נוספת היכולת הבאה: הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ביצירות. כלומר: אם היא קיבל ממישהו יצירה, הוא מחליט איזה רשיון שימוש חל עליו (ועליו בלבד). סופרמן כזה יכול לשבור את הרקורסיה של הרשיונות - אם הוא מעתיק תוכנה ברשיון GPL ומחליט שלגביו התוכנה היא ברשיון מתירני יותר, אני יכול להעתיק ממנו באופן חוקי את התוכנה ולהשתמש בה ולהפיץ אותה לפי תנאי הרשיון המתירני. [1] זה אחד מהחלקים הבסיסיים בהגדרה המקובלת של רשיון תוכנה חופשית.

_new_

GPL 504934 ראובן (יום שלישי, 17/02/2009 שעה 13:10) בתשובה לצפריר כהן אם הדרך היחידה שאתה יכול להסביר את ההבדל בין רשיון רקורסיבי לרשיון הGPL הוא על ידי הפניה לסופרמן, לדעתי אין שום הבדל בין סוגי הרשיונות.

_new_

GPL 504940 צפריר כהן (יום שלישי, 17/02/2009 שעה 13:37) בתשובה לראובן כתבתי שם שזה עובד על רשיונות שימוש בכלל ולא רק על GPL. סופרמן הוא רק הדגמה לכך שזה צריך לחול על כל העתקה. כדי שרשיון זכויות יוצרים יחול בדרך הזו צריכה להיות העתקה/הפצה של היצירה (עבודה נורשת לצורך העניין היא סוג של העתקה). שים לב להבדל בין החוק הנוכחי לרצוי או להגיוני. מה ההבדל בין העותק של התוכנה בזכרון לעותק של הדף אצל שרת proxy בדרך? שניהם עותקים זמניים חסרי משמעות[1]. אולם העותק הזמני בזכרון הוא זה שהופך כל שימוש בתוכנה להעתקה ולכן מחייב רשיון עבור השימוש בתוכנה ולא רק עבור הפצתה. [1] טוב, יש כאלה שחושבים אחרת: http://www.dz.ru/en/solutions/phantom

_new_

GPL 504942 ראובן (יום שלישי, 17/02/2009 שעה 13:42) בתשובה לצפריר כהן זה יותר מדי טכני עבורי. מה שאני מנסה לברר הוא האם בשם זכות הקניין מותר לי להתעלם מהוראות הGPL. נדמה לי שאתה טוען שאסור לי. אם כך, זכות הקניין לא יכול להועיל לי כשאני ניצב מול הסכם משתמש קצה המגביל אותי.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504975 האייל האלמוני (יום רביעי, 18/02/2009 שעה 0:35) בתשובה לגלעד ב. והאם רשאי מוריש להוריש את רכושו ליתום בתנאי שהרכוש יועבר תמיד ליתומים בלבד (כמו במייג'ור ברברה)?

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504988 שוטה הכפר הגלובלי (יום רביעי, 18/02/2009 שעה 11:19) בתשובה לגלעד ב. מעניין מה היו הנימוקים.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504981 האייל האלמוני (יום רביעי, 18/02/2009 שעה 5:10) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי סבתא רבתא, הלוא כן?

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504987 שוטה הכפר הגלובלי (יום רביעי, 18/02/2009 שעה 11:18) בתשובה להאייל האלמוני אכן. תודה.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504994 יוסי (יום רביעי, 18/02/2009 שעה 16:42) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי זה בדיוק הענין, אין פה חתימה על חוזה. חברת המדיה מצהירה באופן חד-צדדי שהיא רואה בקנית הדיסק הסכמה לקבל את כל התנאים המגבילים. אילו היתה חברה המדיה ההיפוטטית מושיבה נוטריון בחנות המחתים את הצרכן על קבלת התנאים לאחר שווידא שהצרכן מבין אותם, לא היו לי טענות (וכנראה שלחברה הנ"ל לא היו כמעט מכירות). ____ ועכשיו, שוטה יקר, נא לישב את התביעה של הונדה (אמרו לך בסוכנות שמותר לטפל רק במוסכי החברה, אז למה אתה מתחכם?) ולא לשכוח לשלם את הקנס לפולגת (כתוב במפורש - dry clean only!).

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504996 שוטה הכפר הגלובלי (יום רביעי, 18/02/2009 שעה 17:00) בתשובה ליוסי *זה* העניין? אם כל הבעיה היא שהצרכן אינו מבין את תנאי הרכישה, הבעיה היא די שולית לדעתי. אני לא חושב שעל החברה לוודא שכל אידיוט מבין מה הוא עושה, ובטח שלא צריך נוטריון בשביל זה. אם התנאים מוסברים בגופן בגודל סביר במקום גלוי על המוצר, ואם הניסוח בהיר דיו עבור "האדם הסביר", דומני שההסכם אמור לחייב את הקונה. ___________ לא, זה לא מה שאמרו לי. אמרו לי רק שאם אטפל במוסך לא מורשה אאבד את האחריות. התנאי לא מצא חן בעיני ולכן לא קניתי הונדה אלא קורקינט. גם עם פולגת אתה קצת מתבלבל, והתביעה ש*אני* הגשתי *נגדם* על נזק שנגרם לבגד באמת נבעטה ברגל קלה ע"י השופטת בגלל אותו כיתוב - זה באמת עצבן אותי כי לא היה שום כיתוב כזה אלא אוסף של סמלילים קטנים וחסרי פשר למי שאאין ברשותו אבן רוזטה במצב קריא, אבל השופטת נחרה בבוז שכל ילד יודע את משמעות הסמלים כי זה שמלמדים בשעורי מלאכה בכיתה ו'. היא לא האמינה לי שאותי לימדו מה ההבדל בין פצירה לשופין ולא מה ההבדל בין משולש עם עיגול אדום לבין משולש עם קו אלכסוני.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504999 האייל האלמוני (יום רביעי, 18/02/2009 שעה 17:27) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי http://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Laundry_s...

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505002 יהונתן אורן (יום רביעי, 18/02/2009 שעה 17:34) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי לא ממש. בדיוק בשביל זה יש את חוק החוזים האחידים (http://www.tourism-law.co.il/adhes1.htm).

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505010 האלמוני המזוהה (יום רביעי, 18/02/2009 שעה 20:56) בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי זו לא שאלה של הבנה אלא של חתימה. זה שלהם יש מסמך בו כתוב שלי אסור כך וכך זה טוב ויפה, אבל לי בארון (מגרה רביעית מלמטה, מתחת לגרביים המלוכלכות, מעל התחתונים הקצת פחות מלוכלכים) יש מסמך שכתוב בו שכל מי שמקבל את כספי מסכים לתת לי בעלות על כל רכושו במידה ואחליט שנפגעתי מהמוצר הקנוי. אם יש חוזה, צריכה להיות חתימה על חוזה.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505020 דורון הגלילי (יום חמישי, 19/02/2009 שעה 7:54) בתשובה להאלמוני המזוהה לא בהכרח ''אם יש חוזה, צריכה להיות חתימה על חוזה''. אלע''ד, אבל אאל''ט המקום היחיד בו נדרשת חתימה פוזיטיבית על חוזה הוא עיסקאות מקרקעין. בכל מקרה, לחוזים (ודוגמא בולטת - הסכם עבודה) מסוימים יש תוקף מעצם קיומם.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505056 האלמוני המזוהה (יום חמישי, 19/02/2009 שעה 20:34) בתשובה לדורון הגלילי אבל אין פה קיום של חוזה, להם יש פיסת נייר ולי יש פיסת נייר. כל זמן שאין סוג של הצהרה מצידי (ומתן כרטיס אשראי/שימוש במוצר/דופק לב זו לא הצהרה, בטח כשהחוזה אינו גלוי על עטיפת המוצר אלא מוחבא בדפים קטנים בפנים עם הפניות למסמכים במקום אחר) אין לו שום תוקף. ההפך הוא לא לחלוטין נכון. מיקרוסופט מצהירה שהיא תחזיר את כספו של כל מי שקונה את מוצריה בתמורה למוצר במידה והקונה אינו מסכים לתנאי השימוש. היות וכמעט ולא ניתן לקנות לפטופ בארץ ללא חלונות, היה בחור שסרב לתנאי השימוש וביקש את הכסף (עלות התוכנה) חזרה. כמובן שעד התערבות בית המשפט הוא לא קיבל כלום.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505081 easy (יום שישי, 20/02/2009 שעה 9:11) בתשובה להאלמוני המזוהה אין שום בעיה לקנות בארץ מחשב נישא ללא חלונות. צריך רק לבקש (ובמקרה שלי הוא הגיע עם FreeDOS).

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505083 צפריר כהן (יום שישי, 20/02/2009 שעה 9:44) בתשובה לeasy צריך רק לבקש? למיטב ידיעתי דגמי Dell הזולים יותר נמכרים לעיתים עם FreeDOS, כמה מדמי Acer נמכרים עם הפצת לינוקס בשם Linpus (אני לא צוחק. יש באמת הפצה כזו בטיוואן). לא ידוע לי מה לגבי יצרנים אחרים או מה לגבי דגמים יקרים יותר של אותם היצרנים.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505093 easy (יום שישי, 20/02/2009 שעה 12:54) בתשובה לצפריר כהן המחשב שברשותי הוא Dell - Inspiron שלמיטב ידיעתי לא נחשב לזול במיוחד. בכל מקרה, בזמן סקר השוק שעשיתי לא ראיתי שום בעיה בהזמנת מחשב נייד (מישהו זוכר שפעם, בשנות ה-‏80, הם נקראו מחשבי ירך?) ללא Windows. הבעיה האמיתית היתה למצוא סט דרייברים ל-Windows XP.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505111 האלמוני המזוהה (יום שישי, 20/02/2009 שעה 16:31) בתשובה לeasy אמנם הנייד שלי די ישן, אבל בזמנו לא מצאתי במכירות הפומביות (שהיו הדרך הזולה לקנות נייד) אוצפיה לוותר על החלונות בתמורה לזיכוי. יכול להיות שהיום המצב שונה, או שאם הייתי מתעקש טלפונית אחרכך הייתי יכול לקבל אותו ללא חלונות.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505125 ידידיה (יום שישי, 20/02/2009 שעה 20:51) בתשובה לeasy האם קיבלת הנחה בתמורה לויתור?

_new_

ודאי, אחרת מה הקטע? 505132 easy (יום שישי, 20/02/2009 שעה 22:17) בתשובה לידידיה

_new_

ודאי, אחרת מה הקטע? 506139 ידידיה (יום רביעי, 11/03/2009 שעה 20:24) בתשובה לeasy מענין - האם ידוע לך אם ההנחה היתה בגובה מחיר retail, OEM או מחיר אחר?

_new_

ודאי, אחרת מה הקטע? 506149 easy (יום רביעי, 11/03/2009 שעה 23:16) בתשובה לידידיה נדמה לי שזה היה סביב 250 ש"ח, אבל אני לא יודע לאיזו מהקטגוריות לשייך את זה.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505134 האייל האלמוני (יום שישי, 20/02/2009 שעה 22:24) בתשובה להאלמוני המזוהה http://www.haifux.org/lectures/204/

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505174 האלמוני המזוהה (שבת, 21/02/2009 שעה 12:41) בתשובה להאייל האלמוני עולם קטן, לא ידעתי שמחבר המאמר הוא התובע.

_new_

זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504998 צפריר כהן (יום רביעי, 18/02/2009 שעה 17:22) בתשובה ליוסי אגב, רשיון שימוש ביצירה אינו בדיוק חוזה (לפחות בארה"ב. אני לא מכיר את המצב בארץ, ובכל מקרה אני לא עו"ד) מכיוון שמעצם טיבו הוא אינו בדיוק עסקה בין שני צדדים אלא תנאים שבמידה רבה נכפים על מקבל הרשיון. ואגב, למה זכויות היוצרים נובעות מזכות הקניין? (לדוגמה: אם הן קניין, למה הן לא חלות לנצח?)

_new_

רישיון שימוש 505021 עידן (יום חמישי, 19/02/2009 שעה 9:07) בתשובה לצפריר כהן בארה''ב הוא זכות קניין רוחני, ואילו בישראל הוא זכות חוזית רגילה. וישראל הרבה יותר הגיונית מהבחינה הזו. בטח כשמדובר בזכות שימוש לא אקסלוסיבי.

_new_

רישיון שימוש 505059 עידן (יום חמישי, 19/02/2009 שעה 22:04) בתשובה לעידן עכשיו אני צריך לתקן, ולהלל את השיטה האמריקאית. מסתבר שבארה''ב יש הבחנה בין רישיון שימוש אקסלוסיבי ולא אקסקלוסיבי. הראשון הוא זכות יוצרים והשני הוא לא. והאמת שמהבחינה הזו ארה''ב יותר הגיונית מישראל. יותר מדי עטים נשברו בישראל על ההבחנה בין רישיון שימוש אקסקלוסיבי לבין הענקה של הזכויות עצמן (יש לזה משמעויות פרקטיות). בארה''ב, לעומת זאת, אין צורך להבחין ביניהם. והאמת שהם צודקים, אין שום סיבה טובה להבחין ביניהם.

_new_

בוא נבחין בין חוקי ולגיטימי 504868 פלוני (יום שני, 16/02/2009 שעה 17:42) בתשובה לדרור אתה צודק שלא מספיק לרשום "חוזה" כדי להפוך אותו למחייב חוקית: מדינה יכולה להטיל על חוזים מגבלות שונות ומשונות כאוות נפשה, וחוזה שלא יעמוד במגבלות האלה לא יהיה חוקי באותה מדינה. אבל הדיון שלנו איננו טכני-משפטי, אלא פילוסופי-מוסרי: איננו עוסקים בשאלה מה חוקי ומה לא, אלא בשאלה מה צריך להיות חוקי ומה לא. אלה שתי שאלות שונות לגמרי, וכדאי להבחין ביניהן. השאלה היא אפוא אם רצוי שבני אדם יהיו רשאים לקנות ולמכור מדיה מוגבלת בשימוש. אתה טוען שהמצב הזה אינו רצוי, כי יש בו משום הפרה של זכות הקניין. אני סבור שאתה מפרש את זכות הקניין באופן שחוטא לתכלית קיומה, אבל לפני שניכנס לוויכוח מופשט על זכות הקניין באופן כללי, אני רוצה להציע מוצא אחר למחלוקת בינינו: מה אם נאמר שבמקום לקנות מדיה מוגבלת בשימוש, הצרכן קונה דבר אחר, לא את המדיה עצמה, אלא את הרשות להשתמש בה באופן מסוים? עסקאות שבהן לא הדבר עצמו עובד מיד ליד, אלא הרשות להשתמש בו באופן מסוים (ולפעמים גם רק למשך זמן מוגבל), הן מחזה נפוץ בימינו - למה שלא נראה גם ברכישת דיסק או דיוידי אחת מאותן עסקאות?

_new_

סיטה שרה בלוז (סיפור אמיתי על זכויות יוצרים) 506233 דרור צ. דביר (שבת, 14/03/2009 שעה 1:39) אנימטורית אמריקאית בשם נינה פאליי יצרה בין השרים 2007-2008 סרט אנימציה עצמאי בשם "סיטה שרה בלוז" (Sita Sings the Blues)‏¹. הסרט משלב את סיפור האהבה והפרידה של סיטה וראמה מתוך הראמאיאנה, יחד עם סיפור הפרידה האישי של היוצרת. בין הסצנות משולבים שירי ג'אז ישנים של אנט האנשו, שהוקלטו בין השנים 1929-1927. ההקלטות עצמן נמצאות ברשות נחלת הכלל מאז שנות החמישים – בשנות העשרים תקופת ההגנה היתה 28+28 שנים, ותקופת ההגנה על היצירות לא חודשה. לכן פאליי האמינה‏ שהיא יכולה להשתמש בהקלטות הללו באופן חופשי, והנפישה את דמותה של סיטה שרה בלוז בקולה של אנט האנשו. אולם עם סיום יצירת הסרט, הסתבר לפאליי שלמרות ששיריה של אנט האנשו הפכו זה מכבר לחלק מנחלת הכלל, הלחנים עצמם עדיין מוגנים ע"י זכויות יוצרים² (זכויות היוצרים על הלחנים היו אמורים לפוג בשנות השמונים, אבל הם הוארכו רטרואקטיבית). בעלי זכויות היוצרים דרשו 500$ לכל שיר רק לשם הקרנה של הסרט בפסטיבלים, ובין 15,000$ ל-‏26,000$ לכל שיר עבור רשיון להפצת הסרט... הסכום הכולל שיוניברסל, וורנר וסוני דרשו היה 220,000$, שלפאליי לא היה. פאליי טענה³ שזאת דוגמה קלאסית כיצד חוקי זכויות היוצרים של ימינו מדכאים את האמנות, ומאלצים את האמנים להמנע מהחלטות אומנותיות המבוססות על החזון האמנותי בלבד עקב החששות מבעיות של רשיונות השימוש. היא מסבירה שחוקי זכויות היוצרים לא באים לעזרת היוצרים, כי ליוצר עצמאי אין משאבים כספיים לתבוע פרסומים לא מאושרים של יצירתו, וגם פרסום לא מאושר מגדיל את החשיפה של היוצר. מעבר לכך, פאליי משווה את האפקט המשתק של חוקי זכויות יוצרים לטרוריזם, שכניעה לו מבשרת את נצחון הטרור. בסופו של דבר, פאליי הגיעה עם חברות המדיה לפשרה שהיא תשלם להם סכום של 50,000$ תמורת רשיון שימוש מוגבל, עליו מתווספים 8,250$ לכל 5,000 מכירות של הסרט. פאליי הגיעה למסקנה שכלכלית מכירה של יותר מ-‏4.999 DVD-ים אינה כלכלית, ולכן היא החליטה במקום זאת להפיץ את הסרט בחינם לכל דיכפין⁴. מעבר לשאלה מדוע לא ניתן לעשות שימוש חופשי בחומרים שהם חלק מנחלת הכלל (מסתבר שחוקי זכויות יוצרים לא מקיימים את אקסיומת ההכלה), ומעבר להוכחה החד-משמעית שחוקי זכויות היוצרים פוגעים בחופש האמנותי, נשאלת השאלה הבאה: נניח שפאליי מוחקת את השירים של האנשו מפסקול הסרט, ובמקומם מכניסה רעש לבן. הסרט אינו מפר (לכאורה) זכויות יוצרים על הלחנים, ולכן אין צורך לקנות רשיונות שימוש. עכשיו, פאליי מוכרת את ה-DVD של הסרט ביחד עם CD של שיריה של אנט האנשו. מותר לה למכור את ה-DVD בלי לבקש רשות מאף אחד, כי זאת יצירה שלה (ושל מהרישי וַלְמִיקִי, שמת לפני כ-‏2300 שנה). מותר לה למכור את ה-CD, כי שיריה של אנט האנשו הם חלק מנחלת הכלל. מעבר לכך, מותר לה לשים את השרים ב-DVD עצמו, אבל לא כחלק מהסרט. עכשיו בא איזה חכמולוג שמייצר Play List ששותל את השירים של האנשו במקום הקטעים הריקים בפסקול הסרט (כמו החכמולוג שסינכרן את הקוסם מארץ עוץ עם Dark Side of the Moon). לפאליי אסור לספק את ה-Play List הזה כי זאת תהיה פגיעה בזכויות יוניברסל, וורנר וסוני, אבל לגורם שלישי מותר לספק את ה-Play List בנפרד מהסרט. ונשאלת השאלה – האם הצופה בבית, שמחבר אחד ועוד אחד ומקבל את הסרט המקורי מבלי ששולמו תמלוגים, מפר זכויות יוצרים כלשהם? [1] http://www.archive.org/details/Sita_Sings_the_Blues [2] http://blog.ninapaley.com/2008/08/26/music-industry-... [3] http://www.questioncopyright.org/nina_paley_sita_int... [4] http://blog.ninapaley.com/2008/12/28/sitas-distribut...

_new_

ומהיום יש יצוג בפרלמט האירופי 513059 גלעד ב. (יום שני, 08/06/2009 שעה 15:32) http://www.haaretz.co.il/captain/spages/1091232.html

_new_

מאפיה ברשות החוק 513979 אביב י. (שבת, 20/06/2009 שעה 18:10) http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3733811,00.h...

_new_

מאפיה ברשות החוק 513983 איציק ש. (שבת, 20/06/2009 שעה 20:55) בתשובה לאביב י. אין ספק שהמישטר האמריקאי יכול להיות מוגדר כדמוקרטיה של התאגידים. יכול להיות שעוד מספר פסקי דין מסוג זה יהיו נצחון פירהוס של השיטה.

_new_

מאפיה ברשות החוק 514024 ראובן (יום ראשון, 21/06/2009 שעה 10:36) בתשובה לאיציק ש. אם אתה מחפש בעיה בשיטה על פי הסיפור הזה, לך על שיטת המושבעים. איך חבר מושבעים יכול לקנוס חד הורית בשני מיליון דולר?

_new_

מאפיה ברשות החוק 514027 איציק ש. (יום ראשון, 21/06/2009 שעה 11:11) בתשובה לראובן במקרה הזה אתה צודק. אם אני זוכר טוב,היו פסקי דין בהן את הסכום המופרז קבע השופט ואילו המושבעים קבעו רק את האשמה.

_new_

מאפיה ברשות החוק 514028 דורון הגלילי (יום ראשון, 21/06/2009 שעה 11:31) בתשובה לאיציק ש. הפוך גוטה, הפוך. קרא, חשוב, ורק אז (אם בכלל) - הגב.

_new_

מאפיה ברשות החוק 514031 איציק ש. (יום ראשון, 21/06/2009 שעה 11:47) בתשובה לדורון הגלילי לא הבנתי אותך.

_new_

מאפיה ברשות החוק 514524 דרור (שבת, 27/06/2009 שעה 19:06) בתשובה לראובן יש להודות לנציב העליון, שעם החלת המנדט הבריטי על הארץ, קבע שהילידים אינם מתורבתים מספיק כדי לשבת כחבר מושבעים במשפט. כתוצאה מכך, ירשנו מהבריטים מערכת משפט עם שופטים מקצועיים, שמעט יותר קשה לתמרן מאוסף אקראי של ''האדם הממוצע''.

_new_

לא חלף זמן רב 529521 האייל האלמוני (יום שישי, 06/11/2009 שעה 0:14) ושוב זכויות יוצרים עברו טלטלה http://www.netlaw.co.il/hotsubject_hotid_5_desc_זכוי... כפי שניתן לראות מפסק הדין של שידור הכדורגל http://www.netlaw.co.il/it_itemid_11013_desc__ftext_...

_new_

שימוש הוגן: זה טוב לאמריקאים? 541814 צפריר כהן (יום רביעי, 28/04/2010 שעה 19:31) נו, באמת. שימוש הוגן. למי זה בכלל יכול לעזור? http://www.ccianet.org/index.asp?sid=5&artid=158 http://www.ccianet.org/CCIA/files/ccLibraryFiles/Fil...

_new_

שימוש הוגן: זה טוב לאמריקאים? 542079 צפריר כהן (יום ראשון, 02/05/2010 שעה 10:31) בתשובה לצפריר כהן בקריאה שניה: ביקורת על הדו"ח הנ"ל בטענ"ה שהוא בגדר "לחימה בסטטיסטיקה עם סטטיסטיקה: http://techdirt.com/articles/20100427/1646069201.sht... So I have to admit that it's absolutely hilarious to see Patrick Ross, the head of "The Copyright Alliance" (one of a bunch of lobbying/marketing groups representing the entertainment industry) lash out at this new report, making arguments that apply equally to the $1.52 trillion number he's famous for touting every chance he gets: > "It is not helpful to policymakers or the public to > pronounce sweeping arguments that defy logic," said > Alliance Executive Director Patrick Ross. "In its report, > CCIA identifies broad industries, suggests some entities in > those industries occasionally engage in what some might > call fair use, and then lumps all revenues and jobs in > those industries into a newly coined "fair use" industry..."

_new_

חיפוש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.

©כל הזכויות שמורות

כתוב לעורכים | RSS | עזרה | חיפוש | דיונים מתמשכים | חברי המערכת | תנאי שימוש |