בשבחי האליטיזם 800
במדינה בה המילה ''פרופסור'' הפכה למילת גנאי ואספסוף הוא תמיד ''גאה'', הקריאה לאליטיזם הטוב והישן נראית אולי אנאכרוניסטית, אבל היא עדיין רלוונטית.

החינוך הממלכתי הוא כישלון חרוץ. כל מחקר מעיד על כך. התכנים בו הולכים ומידלדלים משנה לשנה, בעיקר משום שהם נתונים לחסדיהם של פוליטיקאים, שמכפיפים אותם לאג'נדה שלהם. לא שזה דבר חדש, או בלתי ידוע. כבר שנים שרוב התלמידים לא יודע שהיו כאן אנגלים, תורכים או ממלוכים; ובסקר שנערך לפני עשר שנים בחרו רוב מכריע של הנשאלים את נישואיה של פנינה רוזנבלום לאירוע השנה. לפני מלחמת המפרץ, לפני ועידת מדריד, לפני האינתיפאדה.

האינטגרציה לא פתרה את הבעיה הזו. היא אמנם חיברה תלמידים חלשים עם בתי ספר טובים (וההפך); אבל בדרך כלל משכו החלשים את החזקים כלפי מטה, והמערכות החינוכיות המקומיות התיישרו על מכנה משותף נמוך למדי. לא שאין לכלל הזה יוצאים מן הכלל, אבל הם מעידים על הכלל יותר מאשר על אלה שהשכילו לחרוג ממנו.

אם כך, אולי במקום חיבור מערכתי שינסה, ללא הצלחה, "למשוך" תלמידים חלשים כלפי מעלה, מוטב שנחזור למודל הישן והטוב? אולי יש צורך במערכת איכותית, מצומצמת, אליטיסטית במוצהר, שלא תתפשר על פחות ממצוינות, ותגרום להורים לא מעטים לקנא בלומדים בה ולייחל ליום שבניהם יתקבלו אליה?

מערכת כזו צריכה לינוק בהרחבה מן התכנים הקלאסיים ולתת בידי חניכיה כלים להתמודדות עם המציאות ולהתמצאות בהוויית היומיום שהם מעל ומעבר לממוצע המקובל כאן. היא חייבת לתת לתלמידים כלים לניתוח רציונלי ומקיף של תרחישים יומיומיים ולראייה ביקורתית ומפוכחת של עובדות.

בית ספר במערכת כזו ילמד את חניכיו את יצירות המופת של טניסון ומילטון, טוויין ולונגפלו, שייקספיר ודאנטה, צ'וסר ומופסן. לא לדקלם, אלא לנתח. לא לשנן, אלא להבין. תלמידים בבית ספר מסוג זה ילמדו להתמודד עם אירועים היסטוריים באמצעות כתבי פוליביוס ומומזן, טוכמן ולרואה־לאדורי, טוינבי ופיטר ברק. הם לא ימלמלו ש"ככה אמרו בטלוויזיה" (או בבית, או בשכונה), אלא ילמדו לחקור בעצמם ולבנות תיאוריות משל עצמם, מבוססות על ידע ועל אנליזה. הם ילמדו את העקרונות המתמטיים של ניוטון ופסקל, ברנולי וגאוס, קאנטור ופון נוימן. לא יפתרו תרגילים סתם אלא ינסו להבין את הלך המחשבה של המדענים הללו ולבדוק מה הניע אותם. הם יתחבטו בבעיות של מדיניות ופוליטיקה בעזרת כתבי לוק ורוסו, הובס ומקיאוולי, אריסטו ותומאס מור. ילמדו אותם את הפילוסופיה של סוקרטס ודמוקריטוס, הגל ולייבניץ, סארטר וויטגנשטיין, שפינוזה והרמב"ם. יעודדו אותם לשאול שאלות קשות שפתרונן לעתים אף אינו נהיר למורים עצמם. רק כך יוכלו לכוון עצמם אל האתגר שבפיצוח החידות שטרם נפתרו.

גם מקומו של הידע הישראלי־יהודי לא ייפקד. אבל שוב - לא שינון חסר תכלית, אלא למידה שיטתית ומסוקרנת. את הטקסט הקאנוני התנ"כי לא יקראו בכיתה לפי התור כמעין סיפור חברתי שכל המשימה היא לקראו בלבד. לא. את הטקסט הזה יהפכו וינתחו מכל כיוון אפשרי, ללא פרות קדושות, ללא דעות קדומות. גם את רש"י וגם את אוריאל אקוסטה, גם את עובדיה מברטינורה וגם את סולומון שכטר. אם ירצו לקרוא את הביוגרפיה של ג'ק מיילס על אלוהים או לרדת לחקר תורתו של מרטין בובר, איש לא ימנע זאת מהם, אלא דווקא יסייעו בידיהם.

וגם הספרות היהודית לא תקופח. יהיו שם אפשרויות בחירה מרהיבות, מספרות האגדה ותור הזהב של יהודי ספרד ועד ספרות ההשכלה והשירה המודרנית. אלחריזי ואבן עזרא, פרוג ופיכמן, ס. יזהר ומשה שמיר, אמנון שמוש ואנטון שמאס, אלי עמיר ומאיר שלו. לא עוד סגידה לעילגות ה"עממית", אלא ביקוש להוט אחר העושר הלשוני וצחות המלל.

בית ספר כזה יחנך את תלמידיו לאחריות קולקטיבית ולמאמץ משותף למען המטרה, אך גם יפתח אצלם במקביל את כישוריהם האישיים. הוא יטפח השקעה בפרוייקטים שמעבר לשעות הלימודים, כמו מוסיקה, משחק וספורט. הוא יעודד הכנת עבודות מורכבת ויסודית, ולא הגשה אוטומטית למבחני שינון.

בקצרה, בית ספר שכזה מחייב השקעה ממושכת, יסודית ויקרה. על מנת לוודא שתלמידים מוכשרים מקבלים תשומת לב נאותה, יש צורך שהכיתות בו תהיינה קטנות למדי, ושהמורים יהיו מהסוג האוהב את מקצועו ולא רק מתפרנס ממנו, מהזן שנהנה לרתק את הילדים ולגרות את סקרנותם יותר מאשר להציץ בשעון ולפנטז על כוס הקפה והסיגריה בחדר המורים. בבית ספר כזה תהיינה מעבדות כימיה, פיסיקה, מחשבים וביולוגיה משובחות. יהיו בו מגרשי דשא ומתקני ספורט מעולים וסדנאות יצירה ומגורים נאים. בית ספר כזה - אולי פנימייתי באופיו - יעלה כסף. הוא לא יהיה שווה לכל נפש. אבל הוא יגרום לבתי ספר אחרים - וחשוב מזה, להורים ולתלמידים אחרים - להבין שיש לאן לשאוף.

אני מניח שיהיה מי שיטיח בי שאני פנטזיונר, ש"מי אני בכלל", שאין לי מושג ירוק ממה שקורה במערכת המופלאה שלנו, שהראייה החינוכית שלי היא צרה ואינה מתחשבת בצרכי הכלל, שאני בטח לא יותר מאיזה מתנשא עגול משקפיים וחסר בושה. שיגיד. זו זכותו. אבל יאמרו נא המתחסדים למיניהם: מדוע שאני, כמי שמבקש להעניק לבן שלי חינוך טוב ומעלה, אתפשר על בית ספר שאין בו את המרכיבים האלה? רק מפני שהמערכת הקיימת אינה מסוגלת להרים פרוייקט כזה או להטמיע סטנדרטים כאלה? מדוע שאתפשר על חינוך בינוני ומטה לבני? רק משום ש"אין ברירה"? ש"זה מה יש"?

יש ברירה. חייבים ליצור אותה. הברירה היא פריצת דרך איכותית. מערכת כזו תהיה יחידת ה- 101 של החינוך. שיטותיה והמודלים שלה יהוו השראה לדורות שיבואו אחריה. נותר רק לראות מי יכול להרים את הפרוייקט הזה.

אני, אגב, אהיה הראשון שארשום אליו את בני.
קישורים
משרד החינוך
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חינוך והשכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

זה כבר קיים לא? 46818
ככל הידוע לי, כבר יש כמה בתי ספר אליטיסטיים מהסוג הזה במקומות שונים בארץ. בעיני זה פתרון גרוע שכן המדינה לא מסוגלת להקצות די משאבים וכוח אדם כדי שמוסדות כאלו יוקמו בכל הארץ, ולכן מוסדות כאלו בדרך כלל מאפיינים אוכלוסייה עשירה - ומנציחים פערים חברתיים.
זה כבר קיים לא? 46820
אז מה, בשם השיווין, מותר לנו להנציח את הבינוניות?!
הרי מערכת החינוך, כמו מערכות מסורבלות רבות אחרות, מתאימה את עצמה לממוצע.
קשה לה להתמודד עם השוליים, משני הצדדים,ולכן מה שקורה לרוב, זה שקיים ניסיון להקטין אותם (את השוליים הכוונה) ככל שאפשר.

לחלשים זה בדרך כלל משתלם. דרך כיתות מב"ר, כיתות קטנות יותר, הקלות ופטורים שונים ומשונים וכדומה. הכל מתוך כוונה לקדם אותם, ולעזור להם להגיע לרמה גבוהה יותר. ושוב- לעזור להם להגיע אל הממוצע.

בחזקים יותר זה לרוב פוגע- מרבית המורים לא מסוגלים להתמודד עם הסקרנות ועם היצר האינטלקטואלי. וגם אם הם רוצים- מעטים הם המורים אשר מסוגלים לענות על צרכיו של תלמיד חקרן וסקרן, כאשר מולם יושבים ובוהיםן 30 ומשהו תלמידים נוספים שבסך הכל רוצים שהמורה יכתיב להם יותר לאט.
כך שלמעשה, הטובים יותר גם הם נמשכים למטה, והופכים לבינוניים. אחרי הכל, למערכת קל יותר להתמודד איתם ככה. אז למה לא?

השאלה האמיתית היא, האם זאת צריכה להיות השאיפה שלנו כחברה. האם אנחנו באמת רוצים שלא יהיו פערים חברתיים, גם במחיר של שאיפה לבינוניות, של סגידה לשטחיות, ושל הנצחת הבורות.
זה כבר קיים לא? 46838
הבעיה היא לא זו, הבעיה היא שלא יהיה מדובר בקידום המצויינים בחברה, אלא קידום ילדי העשירים בחברה.
בתי-ספר כאלו, שלא יהיו במימון ציבורי, לא יאספו אליהם את התלמידים המבריקים במדינה, אלא את התלמידים שהוריהם יכולים להרשות לעצמם לשלם כל-כך הרבה כסף עבור בי"ס.
מה שיקרה הוא שילדי העשירים יזכו ל*עוד* יתרון על חשבון העניים, והפער ילך ויגדל. זאת, במקום לסייע לבני כל השכבות שיש להם סיכוי טוב להגיע לגדולות ונצורות, לממש את הפוטנציאל שלהם.
לא אמרתי בשוםשלב שזה רעיון מושלם 46871
ואני מניחה שמילגות יכולות לפתור את הבעיה במידה מסויימת.
יותר זה, ניתוב "ילדי העשירים" כדברייך, יפנה יותר מקום בבתי הספר הציבוריים, ויקטין את הכיתות, אפשר לראות את זה גם ככה, לא?

נוסף על כך, אם בית ספר כזה אכן יהיה בעל דרישות גבוהות ואיכותיות כל כך כמו שהכותב מציג, מהר מאד ינשרו התלמידים שלא באמת רוצים ללמוד (כן כן, אני יודעת, אני נאיבית, כסף לא באמת יכול לקנות הכל ובלה בלה בלה...)ולא מסוגלים לעמוד בדרישות.

אז אני אחזור על מה שאמרתי קודם- אני לא חושבת שלא לתת לאלו שיש להם, בשביל שאלו שאין להם לא ירגישו מקופחים (בצדק או לא בצדק) זה צודק.
עוולה ועוד עוולה לא יוצרות צדק.
זאת לא בעיה כספית 46928
מכל מקום, לא בעיה כספית בנוסח שעולה מתגובתך ומתגובות אחרות.

המדינה יכולה בקלות להרשות לעצמה בתי ספר למחוננים, ואף עושה זאת במידת מה. אלא מה? מסתבר שרוב המחוננים מגיעים משכבות סוציו-אקונומיות מבוססות. גם אם הלימוד במוסדות אלה הוא חינם, כשהקריטריון הקובע את תנאי הקבלה הוא פוטנציאל אינלקטואלי (במגבלות הידועות של מדידת המושג הזה), מסתבר שבתי"ס כאלה מנציחים את הפער.

אין צורך להכנס לשאלה למה זה כך - אפשר לנחש שמעורבים כאן גורמים כמו מס' הילדים במשפחה, כמות הזמן הפנוי והיוזמה של ההורים לאינטרקציות מעשירות עם הילדים, חשיפה לאמצעים טכנולוגיים וכד' - אבל, למרבה הצער, זה המצב. והעובדה הזאת גרמה לכך שבמשך השנים שרי החינוך פחדו להיראות כאילו הם מעניקים משאבים לאותן שכבות שבניהן ובנותיהן מהוים את הרוב בבתי ספר כאלה.

מישהו יודע אם פנימיית ברויאר עוד קיימת?
זאת לא בעיה כספית 46964
בויאר (בוילר בשפת העם) חיה וקיימת.
הפנימיה מקבצת אליה בעיקר תושבי עיירות פיתוח ורוסים מחוננים. גם תלמידי בויאר שאינם בפנימיה הם בדרך כלל משכונות המצוקה של ירושלים. אבל מה, בויאר זה כבר לא הבית האיכותי מדיף ניחוח האליטזים של פעם. רמת הלימודים בבויאר ירדה, וסף הקבלה ירד. מה שכן נשאר זכר לימים האלה זה המשמעת הקפדנית על סף דיכוי האדם המקובלת בבויאר.
הבית הספר הירושלמי האיכותי ביותר הוא בית הספר ליד האונברסיטה, שרמתו מאוד גבוהה. מטבע הדברים, בית הספר הוא מוסד אליטיסטי שמאופיין בתלמידים אשכנזים ממשפחות עשירות שהוריהם מחזיקים במשרות נחשקות. אמנם יש בבית הספר כיתת מב''ר בכל שכבה, אבל זה אפילו לא עלה תאנה.
יש גם את התיכון למדעים ואומניות, שזה תיכון שדי דומה למה שהציע פה כותב המאמר.
תיכון נוקשה שלומדים בו מהבוקר עד הלילה שלל מקצועות מוזרים. אם אני לא טועה, איל מגד מלמד שם ספרות. בית הספר כמובן יקר להחריד וגובה עשרים וחמשה אלף ש''ח מכל
תלמיד בשנה. ויש אחלה אוכל, אגב. וגם דובר במשרה מלאה.
לגבי ביה''ס למדעים ואומנויות 46990
מידע אישי:
בית הספר מוחזק ע"י עמותה (IASA העמותה למצויינות בחינוך) ולכן גם אם הלימודים שם אמנם יקרים מאד, יש מערך מילגות שמאפשר בעצם לכל מי שמתאים לרמה (הגבוהה) ללמוד שם.
בית הספר הזה הוא אולי אליטיסטי מבחינות רבות אבל הוא לחלוטין לא מגזרי ויש שם תלמידים ערבים ויהודים, חילונים ודתיים, ובכלל - אחד הדגלים שלו הוא דגל הסובלנות והפלורליזם.
כמו כן הרמה בהחלט גבוהה והלימודים מזכירים במידת מה את מה שכותב המאמר המקורי התייחס אליו, יש נגיעה במגוון תרבותי רחב מאד ולימודי המדעים עצמם, גם הם לא שיגרתיים. עם זאת לא הייתי אומר שמדובר בתיכון "נוקשה", הבת שלי לומדת שם ולא התרשמתי שהמסגרת נוקשה מדי. אם כבר, מדובר ב"קייטנת לימודים" שמיועדת כמובן לתלמידים משקיענים (כמוה) והאווירה החברתית שם בהחלט חופשיה וטובה.
חשוב לציין שבית הספר מחזיק שלוש מגמות - מדעים, אומנויות ומוסיקה ועד כמה שהתרשמתי, ניתן משקל שווה לשלושת המגמות.
לגבי ביה''ס למדעים ולאומנויות 48073
עוד מידע אישי:
לא רק שקיימת אותה מערכת מלגות מסתורית, אלא שביה"ס *מצהיר* כי לא יהיה מצב בו תלמיד התקבל לביה"ס ורוצה ללמוד בו אך לא יכול לעשות כן מסיבה כספית. המסגרת נראית אמנם נוקשה במבט ראשוני, אך יש לזכור כי מדובר במסגרת פנימייתית, היוצרת נוקשות מינימלית כבר בהגדרתה. לבד מנוקשות זו - הנמוכה מאוד גם בהשוואה לפנימיות אחרות - אורח החיים הוא מהחופשיים שהכרתי, מבחינת אפשרויות, ביטוי עצמי וניהול זמן, כמו גם החומר הלימודי עצמו(!). למעשה, המקום עונה כמעט בדיוק על כל ה"פנטזיות" של כותב המאמר.
לגבי ביה''ס למדעים ואומנויות 457162
הוסיפו גם את מגמת מדעי הרוח.
לגבי ביה''ס למדעים ואומנויות 465650
למורת רוחם של רוב תלמידי השכבות הגבוהות יותר (י"א ומעלה).
מישקה, מנהל בית הספר הקודם, החליט להטביע את הספינה לפני שהוא נוטש אותה...

(כמובן שאחרי/לפני פתיחת המגמה החדשה, כל בקשה/שאלה שלא הייתה נראית קריטית הייתה נתקלת לרוב בתגובה "אין תקציב"...). אבל זה עדיין בית הספר הטוב בארץ, לפחות מאלה שאני נתקלתי בהם (וזה כולל את בויאר, וליד"ה).
זאת לא בעיה כספית 48092
כמה וכמה דברים בתגובה: קודם כל, כיתת המב"ר בכל שכבה בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים (לידה בפי תלמידיו), היא חלק מפרויקט שהוקם בזמנו ע"י פרופ' פרנקנשטיין, שלמרות שמו היה מגדולי הפסיכולוגים לגיל ההתבגרות שחיו בעולם, והוא פרויקט שאינו נטול בעיות אך הוא מצליח למלא את ייעודו - ליצור קפיצת מדרגה השכלתית לתלמידים שבדרכים הקונוונציונאליות לא היו מגיעים לכך.
הערה שניה - בית הספר התיכון לטיפוח המצויינות במדעים ובאמנויות בירושלים אכן מזכיר את המודל שעליו מדובר במאמר שהצית את הוויכוח הנוכחי, וכשמו כן הוא - מקום שבו מנסים לטפח מצויינות שלפחות חלקה נובע מהשכלה משובחת. הוא לא על חשבון אף אחד וקיומו אינו פוגע כהוא זה בתקציבים שמופנים למקומות אחרים. אז מה רע בו?
והערה שלישית - איל מגד לימד בבית ספר אחר לגמרי והוא התיכון לאמנויות ששוכן, למי שמכיר, ליד גן הפעמון בירושלים. הוא, על פי הודאתו במאמר שפירסם במעריב לפני כשלוש שנים, נכשל בתפקידו כמורה לספרות, והסיבות לכך קשורות, בין השאר, למשהו שלא מספיק דובר בו עד עתה במקום הזה - הוראה וחינוך הן מקצוע!!! מי שלא יודע לעשות אותו לא יצליח בו. וכל הדיבורים על בתי ספר יותר טובים, ועל תכני הוראה יותר טובים ועל טיפוח חשיבה אצל התלמידים ועוד כהנה וכהנה לא שווים דבר וחצי דבר אם לא יובן דבר אחד פשוט - מורה שלא מקבל מספיק כסף כדי לגמור את החודש הוא מורה שיודע שבחברה שבה הוא חי עבודתו לא נחשבת, שהמדינה שבה הוא מנסה לעשות הכי טוב שהוא יודע ומסוגל לא רוצה ולא מעונינת במאמציו, שממשלות ישראל לדורותיהן מעדיפות תרופות אליל ופעלולי יחצ"נות על טיפול שורשי בבעיות החינוך.
אני מורה, מבחירה ולא מתוך כורח, ויום קבלת התלוש הוא יום ההשפלה החודשי.
זאת לא בעיה כספית 223150
סלח לי בבקשה אדון לוינסון אבל הערה שלך על בית ספר בויאר לא מתקבלת על הדעת. בית ספר בויאר הוא בית ספר מצויין. לילדי חכמים או כמו שאחרים מגדירים אותנו מחוננים. מה שכן אפשר להגיד הוא שהרמה ירדה, אבל אין מה לעשות זה בגלל הקיצוצים.
"תלמידים משכונות מצוקה?" סלח לי אבל אם תבקר בבית שלי או בבית של רבים אחרים תגלה שאנחנו רחוקים (רחוקים מאוד מאוד) מלהיות בשכונות מצוקה. (אני לא רוצה להתרברב)
אז בבקשה שים לב למה שאתה כותב טוב?
זאת לא בעיה כספית 465646
"הרמה ירדה"?
כנראה שאין לך מושג כמה.

העברתי שנה אחת בבויאר. ברחתי משם כל עוד נפשי בי. בית הספר התדרדר פלאים, ואינו ראוי לעשירית מהשם והתדמית שיש לו.
זאת לא בעיה כספית 255609
בית ספר בויאר הוא בית איכותי גם היום. רמת הדרישות לא ירדה ולכן גם הדרישות להתקבל נשארו כפי שהיו. לבויאר באים כי רוצים ללמוד להצליח ולהיות בחברה טובה. האוירה בבויאר לא נוקשה , דורשים מאתנו והרבה. אבל גם מכבדים , צוות המורים השתנה , יש צוות ברובו צעיר רענן ומצויין. הדרישות והמסגרת הברורה נשארו, רק כך אפשר היום להגיע להצלחה , זו הסיבה שרבים בוחרים בבויאר , כי לומדים שם ולא עסוקים כל שיעור רק בבעיות משמעת. הרמה הגבוהה נשארה , השנה פרסמו את תוצאות בחינות הבגרות בהשוואה לבתי ספר אחרים בירושלים ובארץ. אחוז המסיימים כמעט מאה אחוז ורבים מאוד בהצטיינות .
אנחנו אוהבים את בית הספר.
זאת לא בעיה כספית 255613
קראתם את החיבור הזוכה בתחרות שאירגנה הנהלת ביה"ס בנושא "אנחנו אוהבים את בית הספר". הפרס: פרסום באיל הקורא.
זאת לא בעיה כספית 269525
סלח לי, אך התגובה הזו שלך לא רק שלא מכבדת את התלמידים שעל דבריהם הגבת אלא גם לא מכבדת אותך. הצלחת במשפט אחד פשוט להכיל רמה מדהימה של לגלוג, שאיני רואה לו מקום, לא כאן ולא בכל מקום אחר. התלמידים הביעו את דעתם על בית הספר בו הם לומדים, וזאת ממקור ראשון. בדבריך ביטלת לחלוטין כל שמץ של דיעה אישית או של אמת אישית, ורק משום שהכותבים הנם תלמידים המעידים על בית הספר בו בחרו, וכנראה מסיבות המוצדקות בפני עצמם. אני רואה את תגובתך כראויה להתנצלות, ואם לא בפני התלמידים להם הגבת, הרי שבפני שאר הגולשים, דוגמתי, שנאלצו להתקל בהתנשאות הלגלגנית שלך שאינה כלל וכלל במקומה, אם יש לדבר שכזה מקום כלשהו.
זאת לא בעיה כספית 269647
מה קרה, דן מבויאר, שנעדרת חודשיים? (אני כבר שכחתי לגמרי שכתבתי את התגובה הזאת).
ולמה באלמוניות?
זאת לא בעיה כספית 465652
שטויות. הייתי שם שנה אחת. בשיעור מתמטיקה המורה לא יכל לדבר מרוב רעש. את כיתה ט' הם סיימו כשהם יודעים טרינום כש-a=1, לא יודעים נוסחת השורשים או פונקציות.

אולי בתיכון הרמה שם יותר טובה, אני לא יודע. אבל בהתחשב בעודה שחטיבת הביניים עולה גם לתיכון, קשה לי להאמין בזה.
זאת לא בעיה כספית 421491
פעם אכלת שם את ג'חנון?

נכון שבית הספר מצוין והכל, אבל על הג'חנון נאמר דבר אחד:

"הג'חנון ביא"סא לא קשה כמו אבן, האבן קשה כמו הג'חנון ביאס"א".
בויאר=ילדי המעמד הגבוהה 468724
ישנה שמוע שכבר נמאס לשמוע והיא שבויאר הוא בצפר לילדים מחונניםבמצוקה למחוננים כן מצוקה אין דבר כזה בבויארזוהי טעות נוראית לפי דעתי בבויאר לומדים ילדים של מיטב אני העסקים בירושלים ואליטה החברתית הוכחה לכך שרוב תלמדי בויאר האקסטרנים גרים בשכונות כמו מלחה הולילנד רמת שרת רמת דניה וכו... בבויאר ישנם ילחדים של רופאים בכירים קבלנים בכירים כמעט ל90 אחוז מתלמדי יב בבויאר יש רישיון לתלמדים רבים יש רכבי יוקרה פרטיים בפנימיה גם לומדים ילדי עשירים לדוגמא בנה של רוחמא אברהם הוא חנים בבויאר אז די עם הקלישאה שבויאר=עניים זה שטויות ואבל לתלמדי בויאר
זאת לא בעיה כספית 514056
תיקון עדכני מ-‏2009
הערה קטנה לגבי בויאר:
מכיוון שיש לי היכרות עם בית הספר אני יודע שהדבר אינו נכון,התלמידים ע"פ שראיתי מחונכים וממושמעים מאוד לא פחות מהבית ספר שליד האוניברסיטה. שני ביתי הספר מאוד טובים באותה רמה.
יכול להיות שהאווירה הלימודית בבויאר אפילו גדולה יותר מהאווירה הטובה בבית הספר שליד האוניברסיטה ולכן כדי אפילו יותר ללכת לבויאר.
זאת לא בעיה כספית 542110
התחלתי השנה ללמוד בבויאר לאחר שהספקתי להיות בבתי ספר רבים(פלך,אור תורה,אומנויות).באפשרותי לומר ניחרצות שבית ספר בויאר הינו משפחה אמיתית לתלמידיו אשר מגיב ביד נוקשה לבעיות משמעת.
אין מקום להשוואה בין בויאר לליד"ה אלו הם שני בתי ספר מצוינים מהבחינה הלימודית בעוד שבבויאר ניתן לראות שישנה עדיפות למקצועות מקודשים לעם היהודי יותר מאשר בבית הספר ליד"ה שם מתחילים את לימודי התנ"ך רק מכיתה י"א.
אני ממליצה על בית ספר בויאר בחום,בחרת בויאר- בחרת מישפחה.בית ספר מיוחד במינו!
זאת לא בעיה כספית 547342
הפנמייה לא מקבצת ילדים מהפריפריה!!!
בתור תלמידת בבויאר מרמת אביב אני יכולה להגיד שהרמה של בית הספר לא ירדה ירידה משמעותית אלא רק נפתחה קבוצה קטנה של 4 יחידות באנגלית
וגם עש בבויאר אנשים מאוד עשירעים כמו הבת של רמי לוי הבן של ד'ק לוינגר ובת של שגריר הולנד ורוב תלמידי בויאר הם ממלכה רמת שרת ורמת דניה ומהאיזור הזה !!!
זאת לא בעיה כספית 547370
בתור תלמידה בבויאר הטקסט שלך מוכיח את שלילתו.
מילגות ומימון עפ''י מצוינות. 47007
לזה יש פתרון פשוט. הקבלה לבית הספר תהיה סלקטיבית ומחמירה ע"י מבחני כניסה (סטייל פסיכומטרי אך מבחן המקיף יותר תחומים) והמימון של הלימודים יהיה ע"י המדינה או מילגות.

בקיצור : סלקטיביות השגית ולא מעמדית. כמו באוניברסיטה. יהיו כאלו שיטענו שילד למשפחה מהמעמד הנמוך לעולם לא יצליחו להתקבל לבתי ספר עם דרישות מחמירות כל כך, אבל הם סתם גזענים קשקשנים. אני למשל רחוק מאוד מלהיות שייך למעמד גבוהה (או בינוני גבוהה) והשגי הלימודיים היו נמוכים מאוד. היום אני סטודנט באונ' חיפה למדעי המחשב למרות מצבי הפיננסי הלקוי ואני ממומן ע"י מילגת הצטינות בשל הציון הפסיכומטרי הגבוהה שלי.

אם הקרטריון יהיה מצוינות, גם עניים יכולים להתקבל וללמוד.
מילגות ומימון עפ''י מצוינות. 47009
הטענה היא לא שאנשים משכבות נמוכות לא יכולים לעמוד בתנאים מחמירים. הטענה היא שמערכת החינוך בערי פיתוח וב"שכונות" מפגרת אחרי בתי-ספר באזורים עשירים יותר. להורים אין כסף לשלם עבור תוכניות העשרה שבי"ס עשירים יכולים לתת כיד המלך, שחיקת המורים הרבה יותר מהירה וכו'. גם נפוצה הטענה שהורים קשי יום יכולים להקדיש פחות זמן (וגם יש להם פחות אפשרות מאשר מורים משכילים) לתת לילדיהם חינוך כללי ולסייע להם בלימודיהם.

אז הבעיה היא שכשמגיעים לשלב הבחינה, לילדי העשירים כבר יש יתרון משמעותי על פני ילדי העניים. מערכת חינוך למצויינים צריכה להתחיל כבר בגיל הגן. אבל אז אנחנו נאלצים לשאול - איך נדע מי מצויין?
הייתי רוצה להגיד שאפשר להניח כי כל אדם הוא מצויין, ולהוריד ילדים בדרגות רק אם מתברר שהם אינם עומדים בקצב, אבל אני מניח שלדבר תהיה השפעה שלילית הן על המערכת כולה והן על הילדים עצמם.
מה הפתרון? אין לי מושג.
מי צריך מצוינות ? 47050
נראה לי שפיספסת את הרעיון המרכזי. אין שום צורך במבחני קבלה לבית הספר שעוסק בו המאמר, כיון שלא מדובר בבית ספר למחוננים אלא לבית ספר לילדים נורמלים ששיטת החינוך שלו תהיה שונה מהנקוטה כיום. ילדים שיפרשו יהיו כאלה שהשיטה לא תתאים להם (או להוריהם). מה גם שבית ספר שכזה לא צריך להיות בגילאי תיכון דווקא, כפי שמובן מהמאמר, אלא גם בכיתות נמוכות.
אתה מדבר על בית ספר למצוינות. אני מדבר על בית ספר השואף ''למושכלות'' (ושבוודאי חלק מתלמידיו יגיעו עקב כך למצוינות) והוא מיועד בסה''כ לרוב התלמידים מבחינת היכולות שלהם.
"גזענים קשקשנים"????? 47094
Your personal case is of no relevance to the discussion. Look at the available statistics (you can start at www.nces.ed.gov) about low-SES students. These students, for no fault of their own, would stand less chances in passing your "selection".
זה כבר קיים לא? 47245
בתור תלמיד שגר בסביבה עשירה עד מאד, ואחד שהוא לא כזה(עשיר) ,גיליתי שלא קצת שמרבית הילדים העשירים טיפשים,בטוחים שהם חכמים ,סגורים לדעות חדשות("לפי מה שאתה אומר רואים שאתה לא מבין עיניין אם היית היית מסכים אתי"),ומאמיני טלויזיה ("ראיתי את זה בטלויזיה זה נכון ,יגמור תיראה תתוכנית הזאת ותלמד משהו על החיים"), ותוכים(ראה דומגא קודמת).
לכן בית ספר כזה לא יעיל משני סיבות סיבה אחת שאם הא יפתח בכל האזורים ויהיה אך ורק ממשלתי ורק ילדים "מוכשרים" ילכו אליו אז אין תקציב ,ואם יפתחו כאלה באזורים של עשירים אז לא בהכרח תלמידים חכמים ילמדו שם,אלא ילדי עשירים שכבר ככה יש להם יותר אפשרויות ויותר קל בחיים.
(אני מכיר לפחות 20 ילדים שיש להם כבר בית שמושכר כעת ויהיה שלהם בגיל 18 וג'יפ.
החינוך הממלכתי דתי 47456
ישנה עוד מערכת החינוך- הממלכתי דתי,מערכת המשומנת לעילא ולעילא בכספי ציבור.
ולא ברור לי אם החינוך שם אליטיסטי או לא מה שברור שהם מקבלים מערכת חינוך טובה הרבה יותר מהחינוך הממלכתי.
זה כבר קיים לא? 46840
לדעתי, התתיחסות שלך, או פער או שטחיות מעידה על שטחיות. האוכלוסיות החלשות הן לא סתם אוכלוסיות מקריות. הסטטיסטיקה מראה שב"ד זה שכבות העוני, השכונות, עדות המזרח, הערבים וכו'

זה אומר שהם יותר שטחיים או בינוניים? בתי ספר יוקרתים הם בד"כ גם באיזורים יוקרתיים, הם יותר בעלי אמצעים. אין אמצעים למנורים פרטיים, שיש לתלמידים החזקים, לכאורה. אין שום קשר בעניין הזה לבינוניות. יש אנשים מבריקים מאד שאין להם את האמצעים ללמוד בהשכלה גבוהה.

מלבד זאת, בבתי ספר עד כמה שידוע לי, וגם בבתי הספר שלמדתי, יש כיתות חלשות וכתות חזקות, כך שאין הידרדרות עקרונית.

את אומרת שהתלמידים החלשים הם שמונעים מהתלמידים החזקים להתפתח. שוב את טועה. שיטת החינוך כים היא כזו שמבוססת על בתי חרושת לציונים, שינון נוסחאות וחומר בע"פ. וכמעט אפס חשיבה. כמה מורים מעלים סוגיות היסטוריות או ספרותיות לדיון? בודדים. רוב המורים, מטרתם, ללעשות את היום וללכת. וזה לא משום התלמידים, זה בהחלט אשמת הממשלות, שרואים במורים מקצוע נחות. מורים, ובעיקר מחנכים אמורים לעסוק במקצוע יוקרתי. היום קל להתקבל לסמינר מורים. הידע של הסמינקסטים\יות מועט. המשכורת מגוחכת. מכאן זה מתחיל. כל השאר משמש כאמתלה בלבד.
אז אולי גם אני שטחית. 46873
אחרי הכל, אני למדתי בבתי ספר מהסוג הרגיל... (מקש ציניות).
אתה מעלה כאן כמה נקודות.
בשום שלב לא אמרתי שהשכבות החלשות הן אוכלוסיות מקריות, ולא טענתי שחוכמה=כסף.

מה שאני אומרת, זה דבר פשוט (וכבר העלתי נקודה כזאת בתגובה לדובי)- אני לא רואה סיבה שהורים שיכולים לאפשר לעצמם לתת חינוך טוב יותר לילדים שלהם, לא יעשו את זה. נכון, זה לא שיוויוני. אבל בכנות, מה שקורה עכשיו זה כן שיוויוני?
הרי ברגע ש"עשירים" ו"עניים" (ולרוב החלוקה היא לא כזו ברורה) לומדים ביחד, ולאחד יש את האפשרות לקחת מורה פרטי פעמיים בשבוע, ולשני אין, אין שיוויון.
אתה יודע כמה זה מתסכל להחשב ל"ילד הטיפש" בכיתה?

אני לא יודעת איפה אתה למדת, בבית ספר שלי יש כיתת מב"ר, לתלמידים החלשים, וזהו. לא הייתה שום מסגרת שהייתה אמורה לקדם את המצטיינים. לכן אמרתי שהשאיפה של המערכת היא לבינוניות. לא דיברתי בכלל על האנשים- דיברתי על _המערכת_ ההבדל עצום.

שוב- אין לי את כל התשובות. אני גם לא מתיימרת לדעת אותן. אני כן יודעת שמערכת החינוך חולה, ושמשהו צריך להשתנות. לומר לך שזאת הדרך האידיאלית? אני לא בטוחה. אבל יכול להיות שזה הכיוון הנכון.
זה כבר קיים לא? 46844
נכון, קיימים כמה בתי ספר "אליטיסטיים" בארץ ואני לא רואה כל סיבה לסגור אותם.
לבעיית הפערים החברתיים אין תשובה אבל צריך לשאוף לכך שרוב בתי הספר בארץ יפעלו וילמדו כמו אותם "בתי ספר של עשירים".
מדוע המדינה לא מסוגלת להקצות די משאבים וכוח אדם? אני לא מאמינה שכסף היא הבעיה אלא הפוליטיקה סביב הנושא, ובטח שלא כוח האדם כי יש לא מעט אנשים מוכשרים, שמסוגלים ורוצים לעבוד.
והפתרון הוא...? 46900
עמית, דומני שהתייחסתי לנקודה זו במאמר עצמו. ראשית, אין כמעט בתי ספר מהסוג שעליהם כתבתי. שנית, אין שום בעייה מוסרית שלא כל אחד יוכל להרשות לעצמו ללמוד שם. גם כיום המצב כך: לא כל אחד יכול להרשות לעצמו ללמוד בבתי הספר הטובים ביותר או באוניברסיטאות המבוקשות ביותר.

שנית, הטענה שהמדיה לא תוכל לספק מערכת שכזו היא אולי נכונה, אבל אינה תקפה במקרה הזה. להיפך, אני מציע מערכת כזו משום שאני יודע שהמדינה אינה מסוגלת אף לקדם את המערכת הקיימת. אם הייתי רוצה שהחינוך וההעשרעה יתבצעו בהתאם למעורבות המדינה בלבד, לא הייתי מציע זאת.

הטענה שיש להסתפק במערכת הקיימת משום שבתי ספר השואפים למצויינות יגרמו לתלמידיהם להקדים עוד יותר את התלמידים שאינם לומדים במערכת הישגית כזו - היא בעייתית. הסיבה היא שהיא מניחה שצריך לשאוף לקצב התקדמות קולקטיבי אחיד, שבו המוכשרים ביותר לומדים בהתאם ליכולתם של הפחות מוכשרים. מצטער, אבל אני לא קונה את זה. לפי אותו עקרון, מן הראוי היה שלא להציע למכירה מכוניות יקרות או וילות מפוארות, משום שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו לקנות אותם. לא הגיוני, נכון?

אולי כדאי לחשוב על המערכת המוצעת הזו ביתר מתינות. אחרי הכל, שום מדינה שהיו בה מערכות דומות לא הצטערה על כך: המערכות הללו הפיקו מתוכן את דור ההנהגה הבא של המדינה בתחומי המדיניות, התרבות והכלכלה.
היות ויש לי נסיון רב 278567
גם עם בית הספר למדעים ואומניות - שזו בועה ללא קשר עם המציאות. הבוגרים יוצאים מבולבלים, וכאשר הם נתקלים במציאות האמתית מתפקדים בצורה מאד גרועה.
מצד שני עם בית ספר בויאר שהנסיון שלי איתו מעולה.
ברור על מה הייתי ממליץ למכרי.
נו באמת! 337891
בויאר התדרדר עם השנים וכיום הוא עוד אחד מאותם בתי ספר ממוצעים.
אני למדתי בתיכון לאומנויות לפני זמן לא כל כך רב ויצאתי משם בסדר ואפילו מצוין ויש לי פרנסה ועבודה טובה מאוד!
אתה לא היית בתיכון הזה אז אני לא חושב שיש לדעה שלך לגבי התיכון הנהדר הזה משקל כלשהו.
נכון, בויאר זה עדיין בית ספר טוב עם אחוזי בגרות טובים והכל טוב. אבל אי אפשר באמת להששוות בית ספר "רגיל" אל בית ספר על ייחודי.
היות ויש לי נסיון רב 338267
בנוגע לבית הספר למדעים ואומנויות, הוא בית ספר העולה על כל דימיון אני אישית מכירה 10 בוגרים אחרי 6 שנים שהם סימו את בית הספר כל אחד מהם מוצלח ביותר במקצוע שלו (פסיכולוגיה, הנדסה ביו-רפואית, כלכלה, חשבונאות אומנים וכו...). לאלה ששיטת הלימוד לא מצאה חן עזבו ומצאו את דרכם במקום אחר אני מניחה שאתה אחד מהם. בית הספר הזה הוא מתנה לכל אותם האנשים שמחפשים הרחבת ידע צימאון למידע נוסף. שמה המורים לא מדכאים חשיבה שונה והם מלמדים מתוך רצון לחנך את הדור הבא.
לגבי ה"נתינה לשכבות השמנת"לא ניתן לראות בבית ספר זה כי ישנה קהילת תלמידים רווגונית שונה מרקעים שונים חלקה אף מבוססת אך רובה לא. כ-‏80% מן התלמידים מקבלים מלגות כל אחד לפי מה שהוא מסוגל לשלם. ערבים יהודים דתיים חילונים מבוססים יותר ומבוססים פחות כולם חיים בקהילה משותפת.
אני כעת לומדת שם וממליצה בחום על בית הספר הוא עונה על כל הנאמר בכתבה. זה הזמן לכל מי שרוצה (אותם תלמידים שעולים לתיכון) לנסות ולהיתקבל לבית הספר לשנת הלימודים הבאה.
כל מי שמעוניין למידע נוסף אני אשמח לענות! שנה טובה יהל
היות ויש לי נסיון רב 338271
לא רווגונית אלא רבגונית, כלומר - רב-גונית: כזו שיש בה גוונים רבים
התיכון הוא תיכון נהדר! 339530
תיכון מצוין שנותן יותר לילדים שרוצים יותר!
ילד שמדוכא מהשעות הרגילות שיש לו ביום לא יוכל לעמוד בקצב של תלמידים מחוננים!
כן כן! מחוננים זו לא מילה גסה! ילדים שהוחיכו את עצמם בפוטנציאל שלהם ובהתעניינות שלהם בנושא מסוים מקבלים את הזכות ללמוד בתיכון נהדר זה!.
התיכון הוא תיכון נהדר! 339545
מדברים אתכם על זה שאתם (בניגוד לאחרים שלא זכו) ילדים מחוננים? עד כמה הנתון הזה מרכזי בתוכנית הלימודים?
התיכון הוא תיכון נהדר! 350010
העיקר הראשון של בית הספר: "על בית הספר לעורר את מודעות תלמידיו ליכולתם ולאפשרויות שיכולת זו מקנה להם, ולעודדם להשתמש בהם לטובתם ולטובת הקהילה"

התיכון הוא תיכון נהדר! 350045
הם גם נדרשים להוחיך את זה?
התיכון הוא תיכון נהדר! 350141
כלומר, משורש ח-י-ך?
התיכון הוא תיכון נהדר! 416415
אמממ... היה לי ילד בוכה על הידיים בזמן שהקלדתי את זה זה תירוץ קביל?
התיכון הוא תיכון נהדר! 416472
תירוץ קביל לשגיאה, אך לא לאיחור בכמעט שנה בתשובה.
התיכון הוא תיכון נהדר! 416473
המממ... עייפות כרונית?

(הייתי בטוח שכתבתי תגובה כזאת לאחרונה!)
התיכון הוא תיכון נהדר! 416524
זה בסדר. (-:
תגובה 339530 , שורה אחרונה.
המוות האיטי 46825
המחשבה שסוג כזה של אליטיזם ניתן ל הגשמה לאורך זמן היא לעניות דעתי אשליה נאיבית.

זה עשוי לעבוד דור אחד, אולי שניים, אבל סוג כזה של אליטיזם מתדרדר מהר מאוד לאליטיזם מהסוג הרע - כזה שמקיים את אותם הטקסים כמו לפני שתי דורות אבל כבר לא יודע למה, כזה שקורא את אותם טקסטים אבל מפרש אותם בדרך קבועה ו"מקובלת על הכל".

בקיצור, הגרסה שלך של אליטיזם היא מתכון בטוח למוות איטי של התרבות.

וכמו שמדריך הטרמפיסט לגלקסיה אומר: "ישנה תאוריה שאומרת שכל זה כבר קרה...".
להיפך 46903
גלעד, אותו אליטיזם שאתה מסתייג ממנו קיים מזה שנים במדינות מתקדמות אחרות. עובדתית, במקומות כמו איטון והארו באנגליה הפכו השמות הללו למודל שיש לשאוף לדמות לו, או לפחות להתקרב אליו. התחרות על הקבלה לבתי ספר מעין אלה היא עצומה. היוקרה היא דווקא משום שאותם בתי ספר אינם מתפשרים על רמתם המקצועית והלימודית. אגב, השמות שהזכרתי הם של בתי ספר שקיימים כבר מאות שנים - יותר מכל ההיסטוריה של הציונות, למשל. בוודאי לא רק דור או שניים.

שנית, שים לב שבמתודות הלימודיות שצינתי יש כונה לעודד את התלמידי לפקפק בנאמר להם או לנסות לבדוק אותו ולהפוך בו מכל כיוון. זה בבודאי עומד בסתירה לפרשנות החד-ממדית שאתה מניח שתהיה שם. הכוונה היא הפוכה בתכלית.

אגב, אני מציע לך לבדוק מה קורה במערכת החינוך הקיימת. המצב שם דומה למדי למה שאתה מציין.
נסה כאן 46827
מה הרעיון? 46842
מה הרעיון של המאמר? הכותב רוצה בית-ספר טוב לבן שלו?
חוץ מתשפוכת שמות של הוגים מפורסמים, איזה עניין חדש המאמר מעלה?
למה אתה חושב שהבן שלך יתקבל? 46849
46851
אורי
קיימים בתי ספר (תיכונים) שקרובים לתיאור החלומי שלך. בתי ספר בהם מגלים את אריסטו, רוסו והיגל, לומדים ומשכילים בביולוגיה, כימיה ופיסיקה במעבדות מרווחות, נוסעים למוזיאון ישראל במסגרת לימודי אומנות ונדהמים מאוצרות סין , משתתפים בתחרויות ספורט ארציות, נוסעים להצגות ערב בבית לסין,קוראים בין השורות של עגנון ומגלים את האמת על גדעון התנ"כי, מקבלים יחס אישי למרות שלומדים בכיתה של 37(!) תלמידים, מארגנים יום בנושא יום זכויות האדם הבינלאומי (ב-‏10 בדצמבר), מקיימים בחירות דמוקרטיות למועצת תלמידים, משתתפים בסמינרים שונים ומגוונים...

אני יכולה להמשיך ולתת לך דוגמאות, וכולן מניסיון.

כן, קיימים בתי ספר מהסוג הזה והשאיפה היא שגם שאר בתי הספר יגרמו לתלמיד לחשוב ולא רק לחרוש ולהיות "בית חרושת לציונים". מבחינה כספית, אין הבדל בין אותו בית ספר שתיארתי לבית ספר אחר שנמצא במרחק 10 דקות נסיעה ממנו אבל במרחק 100 שנים חשיבה.
ומהי האמת ? 48350
על גדעון התנ"כי??????????.

אולי תשכיל אותנו יא מצויין שכמוך.
יש בתי ספר כאילו, וזו לא הבעייה 46862
לכותב מאמר זה, יש בתי ספר כאילו. יוצאים מהם תלמידים לעילא ולעילה. מובן שבניגוד לרוח האוטופית הנושבת מהמאמר, רק מעטים מסוגלים להתמודד עם דרישות פדגוגיות כמתואר במאמר. מעבר לבית הספר אשר "מיץ פטל" הפנה את הכותב קיימים לא מעט בתי ספר מובילים בישראל. מי שכשיר ללמוד ברמה אותה מציע הכותב איננו סובל מחוסר יכולת "לממש את הפוטנציאל".

ללא ספק, להורים להם אין בעיית חסרון כיס, יש גם מערכת חינוך נוספת המורכבת מחוגים ברמה גבוהה, שיעורי תגבור ופרוייקטים מיוחדים, ואף תוספת שעות מטעם העירייה כחלק אינטגרלי ממערכת השעות הבית ספרית. תוספת זאת משולמת על ידיי העירייה עצמה (מכספי הארנונה). מובן וטבעי שבערים בהם ישנה אוכלוסיה סוציו-אקונומית נמוכה (מכל סיבה שהיא, ריכוז גבוה של חרדים באותה עיר שאינם משלמים ארנונה, או יישובים מוכי אבטלה) לא יכולה העירייה לממן תוספות כאילו. (יוצא דופן לטובה ראש עיריית ירוחם, עיר בעלת תושבים הנאבקים ברובם על הלחם, בה העירייה מממנת לימודים ומורי עילית מתקציב העירייה הנקוב, והתוצאות לא איחרו לבוא).

ככלל, למי שיש כסף, יש יותר. נקודה.

יש יותר בריאות, יש יותר חינוך יש יותר מהכל. אין טעם להיאבק בזאת, המאבק אינו ראוי, ואבוד מראש.

למה בכל זאת זקוקה מערכת החינוך?
שני מהלכים, הקשים כקריעת ים סוף דרושים על מנת להעלות את מערכת החינוך בסדר גודל שלם קדימה.

המהלך הראשון: שבירת התנגדות הסתדרויות ואיגודי המורים למניהם השונים. תלך הממשלה לשביתה של 4 חודשים (הייתה כזו ב 1983) ובלבד שתכניע את המורים עד שיסכימו לעיקרון של תיגמול דיפרנציאלי. מורה טוב יביא הבייתה 10,000 ש"ח נטו ויותר, מורה גרוע יוכל לשפר את דרכיו זמן מה, או להיפלט מהמערכת.

המהלך השני: הקמת מערכת ניטור בקרה ופיקוח סטטיסטי, על כל ציוני כל כיתה בכל בית ספר, בכל יישוב. פיקוח כולל מניעת כל נסיון להטות את התוצאות של המבחנים הארציים המשווים.

שני מהלכים אילו ייגרמו למערכת לראות את מצבה כפי שהוא ללא טיוח, ובד בבד למשוך, לתגמל ולהמריץ את כל המערכת להישגיות בלתי מתפשרת תוך מאבק על כל תלמיד ותלמיד.

השיטה תיבנה כך שתעודד תמיד דחיפה קדימה. אם איזור מסויים הנפיק 20% בעלי תעודות בגרות מרמה ג' (ללא אנגלית ומתימטיקה ברמה מוגברת),ו - % 30 נושרים מבית הספר, הרי שכל שיפור הינו ראוי לתגמול. כל עלייה בפרמטרים ההתחלתיים הינה התקדמות מעלה בדרך להעלאת הרמה הכללית.

כך יעשה משרד החינוך את התפקיד הקלאסי של ממשלה, ייתן לכוחות השוק לפעול תוך הסדרת כללי המשחק, פיקוח נאות על כללים אילו, ויצירת מערכת תיקון במקום בו השוק איננו יכול לפעול ללא תיקון (דוגמא, מענק נוסף למורים המלמדים באיזורים חלשים במיוחד).
בשבחי ההזנחה 46863
תן לי, אם כן, לסכם את המאמר שלך: מערכת החינוך נמצאת בקריסה, והדרך הנכונה לשפר את המצב היא לא להילחם למען העלאת שכר המורים או שיפור תנאי הלימוד במגזרים החלשים, אלא יצירת מערכת מבודדת לעשירים שתדאג שיהיה להם מספיק כח לשמר את מעמדם בחברה. ומי שרוצה שיוויון, מוזמן לקרוא עליו בספריו של מונטסקייו.
יש בעל בית למערכת החינוך 46908
ניתאי, אני מצטער אבל הדרך שהצעתי אינה באה לשפר את מערכת החינוך מלמטה אלא להציע מודל שבו יהיה לה לאן לשאוף כלפי מעלה.

ועכשיו לטענותיך בנפרד: אני מציע מערכת שבה ישולם למורים המצטיינים שיבואו אליה שכר גבוה למדי. במובן הזה, בית הספר יעודד מצוינות בקרב המורים לא פחות מאשר בקרב התלמידים, וגם להם יהיה לאן לשאוף. אשר לשיפור תנאי הלימוד במגזרים החלשים, אינני רואה כיצד הדבר מתחבר למה שהצעתי. רובם ככולם של אותם "מגזרים חלשים" מצויים כיום באחריות משרד החינוך והמערכת האדירה שהוא מפעיל ועליה הוא מפקח. אם אתה סבור שהאידיאל הוא להמתין עד שישופרו התנאים בכל בית ספר חלש ורק אז יש להתפנות לקידום המוכשרים (לא העשירים, המוכשרים) - זו זכותך. אני, כשלעצמי, מאמין שניאלץ להמתין לשם כך שנות דור.

המערכת שאני מציע עולה כסף, נכון. אבל היא לא תוכל לקלוט בן למשפחה אמידה שלא ניחן בכישורים המתאימים וברמה הלימודית הנדרשת. כלומר, כסף לא יקנה כאן את הכל. גם דלי האמצעים יוכלו להתקבל, אם יעמדו בדרישות הללו. אפשר, כמובן, לתכנן מערכת של מילגות שיחולקו על ידי רשויות מקומיות ובתי ספר לתלמידיהם המצטינים כדי שיוכלו לממן את עלות הלימודים במערכת שאותה הצעתי, אבל זה נושא לדיון נפרד. אבל כאמור, גם זה בהחלט אפשרי.
יש בעל בית למערכת החינוך 47127
בנקודה זו הדיון למעשה הופך לכמותי. קל להסכים איתך על כך שיש צורך בחינוך איכותי בישראל, אך השאלה היא אילו משאבים יופנו כדי לקיימו, ועל חשבון מה הם יבואו. פרויקט כזה לא מצדיק, לדעתי, השקעה של יותר מאחוז מזערי מתקציב החינוך. שהרי החפיפה בין המצב הסוציו-אקונומי של תלמיד לבין הישגיו הלימודיים היא גבוהה, ותלמידים עשירים בכל מקרה זוכים עתה לחינוך יותר טוב - באמצעות "החינוך האפור" או בדרכים אחרות.

צריך גם להתייחס לנקודה נוספת: אם תיצור מערכת חינוך נוספת לעשירים, שזה למעשה מה שאתה מציע, אתה תנטרל את המעמד הגבוה מלהשפיע או להפעיל לחץ על כיוונה של מערכת החינוך הכללית, דבר שיקטין את היקפן של היוזמות העלובות גם כך לשיפור ביצועי אותה מערכת.
האשמות שווא כלפי מערכת החינוך 46872
איני מסכים איתך כי מצבה של מערכת החינוך גרוע כל כך. נכון, זה מאוד מקובל להאשים את בית הספר בכל דבר שהוא. נכון שהתלמידים של היום בורים למדי בכל מה שלא נמצא מתחת לאף שלהם. אבל האשמה היא לא רק במערכת החינוך. ישנם גורמים נוספים.
קודם כל התלמידים. קח בחשבון שתלמיד הוא קודם כל ילד וככזה יש לו סף סקרנות או סבלנות או מוטיווציה מוגבלים. נכון שמעטים המורים שיוצרים אתגרים אינלקטואליים בכיתה, אבל כמה תלמידים כבר מבקשים אותם? ואם היית מעלה פי מאה את רמת הלימודים, מאין לך שהכל היה נקלט ומתקבל בשמחה?
לא מקובלת עלי הגישה שכל ילד הוא גאון בפוטנציה וכל שצריך הוא לגרות כראוי את מוחו והוא כבר יגיע לשחקים.
לפני 30 שנה התכנים בבית הספר היו שונים וברמה גבוהה הרבה יותר: למדו את "מלחמה ושלום" את "מלך בשר ודם", את האודיסיאה, את אחד העם. למדו דקדוק ברמה של אוניברסיטה (אני מדבר מניסיון בעניין זה. בדקתי את הספרים שלהם ואת הבחינות). אז נכון שהתכנים היו ברמה גבוהה יותר, אבל מה היו אחוזי ההצלחה? אתה חושב שהממוצעים הארציים הנמוכים של היום הם דבר חדש? כמה ממה שנלמד נקלט ונזכר?

בורותם של התלמידים היום נובעת לא רק מרמת מערכת החינוך אלא כי יש להם בראש גם דברים אחרים שלא היו "בימים הטובים והנאורים": מחשב, אינטרנט, דברים שפעם לא היו. אז אולי תלמיד של היום נופל מתלמיד של פעם בידיעותיו במיתולוגיה יוונית אבל הוא עולה עליו בידיעותיו בטכנולוגיה.

עניין אחר הוא פשוט החינוך בבית. חינוך זה משקלו רב יותר מזה של בית הספר ואם ההורים לא מחנכים את בנם לכל אותן מעלות שעליהן דיברת, כיצד יעשה זאת המורה?

בדבריך אתה מדבר בלי סוף על כמה ניתן עוד ללמוד. חשוב: אם במערכת השעות של היום התלמידים בקושי שולטים בחומר הנלמד, כיצד ילמדו חומר נוסף? קל לכתוב תוכנית לימודים עמוסה לעייפה, אבל כמה מזה יכנס לראש? לכמה יש זמן?

אתה קורא ללמד את התלמידים לחשוב ולא לשנן. אבל אם לשנן הם בקושי מצליחים, כיצד תדרוש מהם ללמוד לחשוב? חשיבה דורשת קודם כל בסיס של ידע ובתוכו גם שינון.

לא מקובלת עליי ההאדרה הזו של תקופת הלימודים בתיכון. הדברים שאתה מציע לעשות בתיכון מקומם לדעתי באוניברסיטה. תפקידו של בית ספר תיכון הוא להקנות בסיס ידע מוצק, טכניקות למידה בסיסיות, גישה לחומר נלמד, מגע ראשוני עם עולם הידע כמו גם דרך ארץ ומשמעת. לחשוב ולבקר לומדים באוניברסיטה. למען האמת, אני גם לא חושב שזה דבר נלמד בכלל.

עם זאת, כן מקובלת עלי ההצעה להקים תיכונים טובים יותר. אין סיבה שלא. פשוט יש לעשות זאת כחלק ממערכת תחרותית. אין סיבה שמי שיכול להרשות לעצמו יצטרך להסתפק בפחות. אז נכון שיונצחו הפערים החברתיים, אבל זה עדיף על מצב שהם מצטמצמים לא כי הנמוך עולה אלא כי הגבוה יורד.

נכון שמצב בתי הספר בארץ אינו מזהיר, אבל הוא גם לא כל כך גרוע. יצאו ממנה לא מעט מצליחנים ואני מניח שגם אתה אחד מבוגריה. נו, היה כל כך נורא?
האשמות שווא בזכות מערכת החינוך 46879
א. ילד מגיע עם סקרנות רבה במיוחד, אשר ניתנת לטיפוח אם תענה בתכנית לימודים מרותקת כזו המוצעת במאמר. כיום סקרנות זו אך מדוכאת בביצפר. נכון - ילדים נוטים להיות ממושמעים פחות ממבוגרים, וסף הריכוז שלהם נמוך יותר - ולכן נדרשים מורים ולא מרצים.

ב. לא מקובלת עלי הגישה שילדים הם פחות אינטליגנטיים ממבוגרים. הם יודעים פחות, אבל בגיל הנעורים הם פיקחים לפחות באותה מידה כמו בבגרותם. לימודים ברמה נחותה יותר אינם ערובה להצלחה, וודאי שלא לעניין גובר מצד הנוער.

ג. פעם ילדים היו יורדים לשחק כדורגל אחרי השיעורים, היום הם נרקבים מול המחשב ומשחקים עד שהמיגרנה מניסה אותם למיטה. המחשב והאינטרנט רק תורמים לידיעותיהם, שהרי כמאמר הפרסומת ''באינטרנט הכל באנגלית, מבזבזים המון זמן וגם בסוף לא מוצאים כלום'' (תיצלנה אזניי למשמע הטקסט האידיוטי הזה בכל פעם).

ד. לא הבנתי איך ההורים קשורים למאמר, אך דומני שההורים רק יתמכו בחינוך ראוי לשמו.

ה. מערכת החינוך העממית כולה, והלימודים התיכוניים במתכונתם הנוכחית בפרט, הם בזבוז זמן ארוך ומייגע. די בבדיקות הנוכחות והסידורים הבירוקרטיים לבטל קרוב לשליש מזמנו של התלמיד. קצב הלימודים איטי באופן מחריד ורמת הלימודים ירודה. עובדה - מורה יוצא-צבא לאזרחות היה מלמד אותנו את כל החומר למבחן שבוע לפני, ומקדיש את שאר הזמן לסיפורים מימיו בביירות. תלמידים בסוף יא' הניגשים לפסיכומטרי נחשפים לראשונה ללימודים אינטנסיביים ברמה אקדמית ומעלה, ומגיעים להישגים מרשימים. למדתי תנ''ך והיסטוריה ברמה גבוהה בהרבה מהנדרש לבגרות, ואיש לא נשר מהכיתה. הגעתי לטכניון מכיתת מחוננים עם בגרות מעולה, אך רמת המתימטיקה והפיסיקה שלי היתה רחוקה מלהשביע רצון. היום מאפשרים ליותר ויותר תיכוניסטים ללמוד באוני' הפתוחה במקביל, והישגיהם לא נופלים מאלה של מקביליהם הבוגרים.

בקיצור, עם מורים מתאימים ומערך שיעורים עדכני, אפשר להעלות את רמת הלימודים תוך שיפור מתמיד ברמת העניין וההישגים של התלמידים. את מערכת החינוך צריך כנראה לבנות מחדש מן היסוד (בדומה למצב במשרד הרישוי, אך שם הבעיה פחות גורלית), והצעות המאמר הן צעד חיובי אחד בכיוון.

בהזדמנות אשמח לשמוע עוד קצת על מרבית אישי הרוח הנזכרים במאמר. אחרי הכל, גם אני פליט של מערכת החינוך הישראלית.
עוד קצת על מרבית אישי הרוח 47039
הנזכרים במאמר כפי שביקשת.

טניסון- משורר אמריקני
מילטון- משורר אנגלי,
טוויין - סופר אמריקני
לונגפלו - משורר אמריקני
שייקספיר 0-משורר ומחזאי אנגלי
דאנטה - משורר איטלקי
צ'וסר - משורר אנגלי
ומופאסן - סופר צרפתי

כתבי פוליביוס ומומזן, טוכמן ולרואה-לאדורי, טוינבי ופיטר ברק - חוץ מטוכמן שהיא הסטוריונית אמריקאית בת זמננו אני לא מכיר איש מהם אבל כנראה כולם הסטוריונים או פילוסופיים בתחום המדינה.

כתבי לוק ורוסו, הובס ומקיאוולי, אריסטו ותומאס מור. סוקרטס ודמוקריטוס, הגל ולייבניץ, סארטר וויטגנשטיין, שפינוזה והרמב"ם - פילוסופים. רק חלק אני מכיר ממש: ויטגנשטיין פילוסוף של הלשון ומשם הגיע להכללות גדולות יותר. סארטר - פיל' צרפתי, מהוגי תורת האקסיסטנציאליזם.
אריסטו - פילוסוף יווני.

רש"י וגם את אוריאל אקוסטה, גם את עובדיה מברטינורה וגם את סולומון שכטר - רש"י היה פרשן מקרא, כנראה שהשאר גם כאלה פשוט יותר מודרניים

אלחריזי ואבן עזרא, פרוג ופיכמן - משוררים יהודיים לאורך הדורות
, ס. יזהר ומשה שמיר, אמנון שמוש ואנטון שמאס, אלי עמיר ומאיר שלו - סופרים יהודיים בני ימינו למעט שמאס הערבי.

אני מקווה שלא טעיתי יותר מדי פה, התחום שלי הוא בעיקר ספרות ולכן אני די מגמגם בשאר התחומים. את הרוב הכמעט המוחלט שצויין פה לא קראתי מימי, אלא פשוט נתקלתי בשמותיהם במהלך לימודי באוניברסיטה. בתור תיכוניסט שהעביר את רוב ימיו בקריאה לא שמעתי על איש מהנזכרים פה ולכן אני די מפקפק ביכולת של תלמידים ללמוד אותם בכלל. כנראה שלכותב המאמר יש ידע אדיר שצבר עם השנים, אבל אני בספר אם הוא רכש אף חלק ממנו בבית הספר.

אם אתה לא מכיר את השמות האלו אין זה משום שאתה "פליט מערכת החינוך הישראלית" אלא פשוט שהם לא נכללו בתוכנית לימודים שהכילה תכנים אחרים. אי אפשר ללמוד את כל העולם והגבול חייב לעבור איפהשהו. גם הכותב לא למד אותם בתיכון ודרך אגב חלקם כן נלמדים בתיכון, אם המורה בוחר ללמדם. נסה אולי להיזכר במה שכן למדת. האם אתה זוכר הכל? האם זה משנה בכלל? אי אפשר ללמוד הכל ולא נראה לי שעוד משורר או עוד הסטוריון היה הופך אותך לאדם חכם יותר.
למה טניסון? 47153
וגם לו יהי חינוך אליטיסטי. למה הילד העברי צריך ללמוד מגיל רך את טניסון? למה הוא חשוב? לקבל מושג מה על דאנטה ועל צ'וסר, ניחא, אבל טניסון? למה מה? האנגלים יעלו על דעתם ללמד בבתי הספר המובחרים שלהם את יהודה הלוי או את ביאליק?

אני נטפל לטניסון רק כדוגמה. גם לונגפלו לא צריך לעניין במיוחד את הנוער העברי, יש לו עוד המון שירה להכיר לפני כן (ולו גם שירה שאינה כולה עברית). ואם נעבור להיסטוריה, מה פתאום מומזן? אמנם הוא הסטוריון חשוב למתמחים בהיסטוריוגרפיה, אבל אפילו באוניברסיטה, רק מי שמתעמק בתחום זה סביר שיערוך הכרות עם כתביו. ולא חסרות דוגמאות נוספות כאלה במאמר.

אני בעד הכרות עם כתבים קלאסיים ומצדד בתזה שהעלה בלום בספרו החשוב "דלדולה של הרוח באמריקה" (הוא טוען שצרות האופקים של האמריקנים נובעת מניתוק מגע עם כתבים קלאסיים), אך מכאן ועד טניסון לנוער העברי עדיין רחוקה הדרך.

דובי הדגיש, ולדעתי בצדק, שראשית חוכמה יש ללמד קריאה ביקורתית. אם לצורך התרגיל משתמשים בטקסט של אדמונד ברק, אין לי בעייה עקרונית עם זה (אם כי זה תרגיל קשה מדי למי שאינו מכיר היטב את תקופתו). אם במסגרת לימודי ההיסטוריה או המחשבה המדינית מביאים קטעים נבחרים מספרו של ברק "הרהורים על המהפכה בצרפת" (1790) כדי ללמוד על השקפתה של השמרנות האירופית על המהפיכה, עשוי הדבר להעשיר את התלמידים האליטיסטים בשיעורי ההיסטוריה... אבל בשלב זה אני מתחיל לשאול את עצמי אם תלמידיו של קציר לומדים בתיכון או נמצאים בשלבים האחרונים במסלול הישיר לדוקטורט.

ויש לזכור שעליהם עוד להתמודד עם מקצועות בתחומים אחרים, כמו ביולוגיה, פיזיקה, מתמטיקה וכו'. ולא סתם פיזיקה אלא תוך התעמקות ב"פרינקיפיה מתמטיקה" של ניוטון, ספר שלהערכתי רק בודדים מכל חכמי האתר שלומדים בטכניון עיינו בו (וזה לא נראה כמו סירס-זימנסקי). ובקצרה, דומני, שאפילו אנשי האשכולות של תקופת הרנסאנס, היו מרימים ידיים נוכח המטלה שמר קציר רוצה להעמיס על כתפי הנוער העברי האליטיסטי.
למה טניסון? 47335
אני אישית תהיתי איך השתרבבה טוכמן לרשימה הכנראה-מכובדת של היסטוריונים (את מרבית האחרים לא זכיתי להכיר).

לגבי הפרינקיפיה לניוטון - זו נלמדת (אם בכלל) רק כקוריוז היסטורי. ממש כפי שמרבית תלמידי הביולוגיה לא קראו מעולם את דארווין במקור, ואין כל צורך בכך, כך גם מי שלומד פיזיקה לא צריך לקרוא את ניוטון במקור, ותלמידי מדעי המחשב לא קוראים את פון-ניומן או את טיורינג. לימוד מדעים, למעט כשהוא בתחום הנמצא בחזית המחקר, נעשה מ- Textbooks, ולא מפרסומים מדעיים. והכתבים הקלאסיים, מעצם הגדרתם, אינם בחזית המחקר.
האריאום פוטרום 47381
אולי לא תצטרך לחכות הרבה כדי לראות לימודים קלאסיים בבית ספר. בלומסברי, ההוצאה של ג'.ק. רולינג עומדת לפרסם את הארי פוטר ואבן החכמים (האם זה השם העברי?) בתרגום ללטינית וליוונית עתיקה, בתקווה לעודד התענינות בקלאסיקה .רולינג שלמדה לימודים קלאסיים קראה לדמויות בשמות בעלי צלצול לטיני ומורין דאוד הארסית מזכירה את המוטו הלטיני של הוגווארת' "לעולם לא תדגדגו דרקון ישן".

דאוד גם מדווחת, לרווחת רבים מהמגיבים למאמר הזה, שבשנים האחרונות ישנה עליה דרמטית בלימודים קלאסיים בתיכונים ואוניברסיטאות אמריקאיות, כולל מחזות מצליחים בברודווי המבוססים על משוררים רומאיים, אובידיוס, או על נושאים קלאסיים.

השורה המשעשעת ביותר במאמר היא זו בה דאוד מפנטזת על האריוס פוטר לוחש "ווינגארדיום לויוסה" ומשיב לתחיה שתי שפות מתות.

המאמר המומלץ מהניו יורק טיימס
מסכים בהחלט לדבריך 47364
נראה כי כותב המאמר רוצה לדחוף לתיכון את כל גילמן. יש דברים שהם מעבר לרמה של תלמידי תיכון ואין צורך ללמוד דווקא אותםץ טניסון סכלל לא תורגם למיטב ידיעתי וגם אם כן, דווקא אותו חובה ללמוד. דנטה - למדתי את "התופת" ותאמינו לי שהתרגום העתיק שלה מאוד בלתי קריא. אז דווקא את זה ללמוד? כבר חסרה ספרות קלה יותר. קחו בחשבון שתלמידים הם רק בני אדם, יש גבול ליכולת התפיסה שלהם.

אני בספק אם לומדים את צ'וסר באנגליה, אז שפה ילמדו אותו? ישנם תלמידי תיכון שבקושי מבינים עמיחי אז תדחוף להם צ'וסר? חוץ מזה, ישנם מקבילות לחלק ממה שהמאמר ציין. את מופאסן דווקא לומדים. אז עכשיו נבכה על דיקנס. אז גם ילמדו את דיקנס ונבכה על פילדינג. וילמדו אותו ואז נבכה על משהו אחר. יש גבול לכמה שאפשר ללמד ולכמה שאפשר לתפוס.
תוכנית הלימודים עשירה וגדושה גם כך. הבעיה היא לא בתכנים אלא בקליטה ובהוראה שלהם.
מסכים בהחלט לדבריך 47374
אור,

בבתי ספר תיכוניים שבארצות אנגלוסקסיות לומדים שייקספיר ,בייוולף, צ'וסר ואפילו ר''ל דנטה (אבל הבנתי שדווקא אותו אוהבים או אולי זה בגלל המורה). לראיה כל התלמידים שיוצאים בעיניים מזוגגות משעורי הספרות.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 47290
את מילטון אני מכיר רק בשם, את טניסון, לונגפלו וצ'וסר - אפילו לא זה. האם אתה קראת משהו שלהם?

פוליביוס - כמדומני היסטוריון רומאי חשוב. טוינבי - היסטוריון צבאי בריטי כמדומני (ולמה לא נזכר לידלהארט?). את טוכמן לא ראוי, לדעתי, ללמד, למרות שדווקא אותה כן ממליצים לתיכוניסטים לקרוא. 'מצעד האיוולת' הוא מופת של שימוש סלקטיבי בטענת הטעות - כל מי שלא פועל לפי שיפוטה של טוכמן את הנסיבות - טעה.

יוסי גורביץ הקדיש פעם מאמר (1) לאוריאל א קוסטה, רק משם הוא מוכר לי.

קראת משהו של אלחריזי, פרוג או פיכמן? ומה לגבי אמנון שמוש או משה שמיר? אני, יש להבהיר, לא.

כתומך בלימוד חדו"א בגיל מוקדם ככל האפשר, לא מובן לי מדוע שורבב שמו של גאוס, גדול המתימטיקאים, לרשימה. האם בשל הגאוסיאן המככב בסטטיסטיקה? האם בשל הסיפור הידוע על גאוס הצעיר הסוכם את המספרים מאחד עד מאה?

ובכל אופן, הייתי שמח אם היית מתייחס עד עכשיו לארבע הטענות המנומקות שמניתי לפני אותה הערת-אגב מסכמת.

חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 47291
מדוע חדו"א בפרט, אגב? אני בעד לימוד של מתמטיקה בכלל כמה שיותר מוקדם. ומתמטיקה באמת, לא "איך לעשות תרגילים כמו מכונות במשך שעות מ." עד שהתחלתי לקרוא בעצמי קצת על תורת הקבוצות, ובאופן גורף יותר, עד שנתי הראשונה בטכניון, לא ידעתי כמה יפה המתמטיקה, במיוחד אלגברה. הלימודים בתיכון לא מקנים לך שום חוש למהות המתמטיקה, שום רצון להבין, שום מוטיבציה, נאדה, ניכט.
כבר היינו בדיון הזה (1) 47331
חדו"א - כי יש לה מובן עמוק שהמוח מיובש מכדי לתפוס בנקל בכיתה יא', והמורים לא ממש מצליחים להעביר בתיכון. זה לא רק יופי, זו הבנה בסיסית של תהליכים שרצוי להקנות לכולם, גם אם ללא הטכניקה לחשב נפח של גופי סיבוב או זוועות אחרות.

(1) תגובה 17254
(איזה כיף זה כשיש אתר אישי לרכז בו לינקים, ואז לשלוף אותם לעת מצוא.)
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488451
אתה כל כך, אבל כל כך, אבל כל כך, צודק. האדרת המתמטיקה התיכונית בארץ הזאת הורסת לכמה תלמידים את החוויה הלימודית הכללית. אני לא אוהבת מתמטיקה בכלל, אבל אני לא מזלזלת באנשים שכן אוהבים, ויודעת שמתמטיקה כן יכולה להיות סוג של אומנות ברגע שמתעניינים בה יותר מ3/4/5 יחידות מתמטיקה. אבל כל אחד והבחירה שלו, ואני מעדיפה להשקיע את שנות ההתפתחות הגדולות ביותר שלי בהתפתחות מסוג הומאני יותר. אין 3 יחידות מינימום באומנות או מוזיקה לאוהדי המקצועות הריאליים, אבל יחידות החובה האלה במתמטיקה מעכבות את אלה שלא חולמים טריגו בלילות. יש לי כל כך הרבה דברים יותר טובים לעשות עם הזמן שלי במקום קיום טקסים מתמטיים חסרי חשיבות למען קבלת תעודת הבגרות, אלוהים, אפילו לגרד בתחת זו פעולה יותר מספקת.
ובקשר לכל הרצאות "אבל זה יפתח את החשיבה הריאלית שלך!" זה אולי נכון במידה מסוימת, אבל לא במידה מספיקה, לפחות לא לשנים האלה. צריך ללמד מתמטיקה עד התיכון. אבל בתיכון, צריך לתת לתלמידים להחליט. בעיקר לתלמידים שיודעים במאה האחוזים שמה שהם רוצים מעתידם לא קשור בשום פנים ואופן למתמטיקה.
יש סיכוי שהם טועים, נכון, ואז הם יצטרכו להשלים.
אבל יש סיכוי שהם לא טועים, ועודף המתמטיקה יכול לפגוע בזה מצורה מסוימת.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488463
מסכימה איתך בהחלט. צריך לחייב בקורס לוגיקה בסיסי בן שנה, ולעזוב את המתמטיקה למי שלא מעוניין בה.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488522
למה צריך לחייב בקורס לוגיקה בסיסי בן שנה?
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488524
כי יותר צעיר לא זמין, ויותר מבוגר הוא כבר obsolete.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488525
כדי שישנאו גם לוגיקה, ולא רק טריגונומטריה.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488528
כי לוגיקה חשובה בכל תחום בחיים.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488533
אפשר ללמד אלגברה בוליאנית ובכך להרוג שתי ציפורים.
____________
כן. הן מחרבנות על האוטו שלי.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488536
איך הגעת לזה בדיוק?
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488538
לְמה?
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488543
לרעיון של אלגברה בוליאנית. לא שיש לי משהו נגדה, אבל א''ב קרובה יותר לתורת הקבוצות מאשר ללוגיקה, ועם כל יופיה - היא לא מאוד חשובה בתחומים אחרים בחיים.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488546
למיטב זכרוני תחשיב פסוקים ואלגברה בוליאנית הולכים יפה מאד יד ביד, וכשהם מתחברים אצל התלמיד הצעיר גם למעגלים אלקטרוניים בסיסיים וכל מיני תעלולים שאפשר לעשות עליהם בעזרת מפות קרנו (אני מקוה שאני זוכר נכון, זה היה ממש מזמן) מתקבל חיבור נאה מאד בין לוגיקה (תחשיב פסוקים) ואלגברה, תוך הדגמה של שימושים מעשיים. החומר גם פשוט יחסית ולא דורש את קיצורי הדרך והחיפופים שנעשים דרך קבע בלימודי ענפים מתמטיים אחרים (ביחוד חדו''א). לפחות אני שמחתי להיוכח איך אפשר לפשט מעגל לוגי מסויים ע''י מניפולציות אלגבראיות, הרבה יותר מששמחתי לחשב נגזרת של איזו פונקציה ע''ס כל מיני כללים לא מעניינים. אבל אולי זה רק אני.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488547
כן, אבל במסגרת זו השימושים של הלוגיקה לתחומים אחרים בחיים עלולים ללכת לאיבוד: למשל, לדעת להבדיל בין "כל X הוא Y" לבין "יש X שהוא Y" ולבין "כל Y הוא X", או להבין ששלילתו של המשפט הראשון הוא "יש X שאיננו Y".
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488548
שוב אני נאלץ לגרד את תחתית הזכרון שלי, ואל תשאל כמה גרוטאות חלודות וחולדות גריאטריות אני מוצא שם, אבל נדמה לי שכללי דה-מורגן הם חלק מהא"ב, ואת התרגום מ- X ו- Y ל"סוקרטס" ו"בני תמותה" כל מורה יכול לעשות בקלות.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488550
גם לי לא זכור בדיוק, אבל גם אם הם חלק מהא''ב את התרגום ל''בני אדם'' ו''בני תמותה'' לא בהכרח יעשה מורה לאלגברה בוליאנית, גם אם הוא יודע לעשות זאת. ואת המעבר מ''יש פלסטינים שהם מחבלים'' ל''כל הפלסטינים מחבלים'' לא יפריך כל תלמיד שלו.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488553
גם אם המורה הגרוע לא יטרח למפות את המשפטים למציאות היומיומית, לתלמיד שמכיר את החוקים יש סיכוי גדול יותר לא לטעות באופן שהראית מאשר לעמיתו הבור. בכלל, המורים די צמודים לספרי הלימוד, ואלה יכילו, מן הסתם, גם ניסוחים בשפה טבעית של משפטים בא''ב כשהתלמיד יידרש לבחון את תקפותם.

חשוב כמה כיף היה יכול להיות אם שיעורי הבית היו בנוסח ''לפניך נאום של פואד. מצא לפחות שלוש שגיאות לוגיות בכל פיסקה''. אגב, שיעורי הבית בלשון יכולים להיות למצוא שגיאות דקדוק באותו נאום עצמו מה שיחסוך לתלמידים את הצורך להיחשף ליותר מדי חומר מדכא.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488556
המורה לא חייב להיות גרוע כלל וכלל: אם הוא מלמד א"ב, סביר בהרבה שימפה את את המשפטים לשפה המתמטית. כך גם לגבי ספרי הלימוד.
וודאי שבמסגרת שיעורים אלה לא יהיה מקום או פנאי לשיעורי בית מהסוג שהצעת, שלדעתי יכולים להיות מועילים ביותר גם מעבר לכיף (אגב, אפשר לדרוש חיפוש של שגיאות כאלה גם בטקסטים הנלמדים בתחומים אחרים). בלוגיקה, לעומת זאת, זה (או בעצם דברים דומים לזה) יכולים להיות חלק מספרי הלימוד ולכן גם מעבודת המורה, גם אם הלה איננו יצירתי במיוחד בעצמו.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488558
אני לא מבין למה ספרי הלימוד, והמורים בעקבותיהם, לא יכולים להפנות למשפטים בשפה טבעית בשעה שהם עושים את זה שוב ושוב כשלומדים אלגברה רגילה (אם מכונית יוצאת מתל-אביב לחיפה במהירות 100 קמ"ש והברז ממלא את האמבטיה בשעתיים, כמה אחוזים הרויח הסוחר?), אבל נראה לי שדשנו דיינו ברעיון.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488559
כן, אכן דשנו דיינו. אציין רק שהפועלים שמילאו בריכות בשיעורי המתמטיקה בילדותי עיצבנו אותי עד מעל לראש, שהרי זה לעג לרש מהסוג החמור ביותר להזכיר את הבריכה כשאני בשיעור מתמטיקה.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488560
אני מניח שזה בדיוק מה שעושים בשיעורי הבנת הנקרא. אבל למעשה הצורך בלוגיקה ''פורמלית'' בניתוח טקסטים הוא די בסיסי. אני מניח ששיעור אחד של לוגיקה שיכלול את ההבדל בין ''כל האנשים'' לבין ''יש אנשים'' יכול לכסות את כל מה שקורא ביקורתי צריך.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488561
אין לי מושג כל כך מה לומדים בשיעורי הבנת הנקרא - בימיי לא היו כאלה - אבל לא בטוח ששמים שם דגש על הכללות מסוג זה. וההבדל בין "כל" ל"יש" איננו הדבר היחידי שלומדים בלוגיקה במסגרת פילוסופיה, למשל, ושהוא רצוי מאוד לחיים בכלל. קח את ההבדל בין "כל X הוא Y" לבין "כל Y הוא X". ראיתי בלבולים בעניין זה אפילו אצל אנשים אינטליגנטיים מאוד, כולל דוקטורים נכבדים ביותר. ממש מביך.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488563
את זה אפשר ללמד בחצי השעה השניה. אם צריך קורס אוניברסיטאי כדי להבין את ההבדל, אז אין סיכוי שתלמידי התיכונים יפיקו תועלת מלימודים כאלו.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488567
רוב הצעירים לומדים לוגיקה במסגרת ההכנה למבחן הפסיכומטרי(1). רק בשביל זה שווה להשאיר את המבחן הזה.(2)

(1) זכור לי עד היום המשפט 'לדודה זלדה יש קומבניזון ירוק' מתוך ספר ההכנה לבחינה

(2) שלא לדבר על זה שאני בכלל נהניתי מהמבחן ושבזכותו התקבלתי לחוגים שהציונים שלי בתיכון לא היו מספיקים אליהם בחיים
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488569
המשפט על הדודה זלדה בלתי הגיוני בעליל. היא אף פעם לא לובשת ירוק.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488592
לא נאמר שהיא לובשת. נאמר שיש לה.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488593
אבל פולנייה לא תקנה משהו שהיא לא לובשת.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488596
היא לא קנתה אותו, היא נולדה אתו.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488597
2 אתה לא היחיד
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488599
אתה בטוח שמטרת המשפט לא היתה להדגים את השימוש במילה קומבניזון?
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488601
האפשרויות היו משהו כזה:

א. כל הקומבניזונים של דודה זלדה הם ירוקים

ב. לדודה זלדה אין קומבניזון ורוד

ג. לפחות אחד מהקומבניזונים של דודה זלדה הינו ירוק

ד. אופציה הומוריסטית

כשלימדתי ידידה שלי עם הספר, התפלאתי איך היא לא עונה על השאלה הזו ודומות לה תוך שניה ומתחילה להסתבך איתן. גיליתי שאני כנראה לא מורה טוב כאשר הידידה ביקשה הסבר לשאלה אחרת וקיבלה את ההסבר הבא: "א' לא נכונה, ברור שזה לא ב', ד' רואים שהיא לא התשובה - אז ג'. מה לא ברור?"
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488603
אולי אני נאיבי אבל אני לא מאמין שמי שנכשל בשאלה כזאת נכשל בשל חוסר רקע בלוגיקה. אולי הוא לא קורא כל כך טוב.
אפשר ליפול על שאלות יותר מסובכות בלוגיקה בשל תופעת Wason( ותודה לשכ"ג ) http://en.wikipedia.org/wiki/Wason_selection_task
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488605
איזו מקריות: בדיוק אמש ראיתי בטלויזיה סרט על ההיסטוריה של הרובה (שקיבל, איך לא, את השם העברי "ההיסטוריה של האקדח") ונזכרתי בעניין הזה (AK47 הוא הקלצ'ניקוב המפורסם וגם אחד הצרופים השכיחים במבחן וואסון).
אקדחים, חיידקים ופלדה. 488606
כלומר, כצדדים שונים של הקלפים?
אקדחים, חיידקים ופלדה. 488607
כן, הטענה שיש לבדוק היא שאם יש מספר זוגי בצד אחד, על הצד השני תהיה אם-קריאה (יענו, vowel).
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488609
השאלה הזו לא שונה באופן מהותי מחלק מהשאלות במבחן הפסיכומטרי (אולי טיפה הגזמתי, אבל ממש לא בטוח) ובכל זאת, אנשים (1) שהוציאו ציוני בגרות של 120, מתקשים בהם. אני מניח שבאייל הם לא כל כך נפוצים.

(1) ניסוח PC
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488610
אפשר ליחס את זה לבעיות בהבנת הנקרא או ללחץ זמן. אני עדיין לא מאמין שכשאלה מבודדת, השאלה תגרום לבעיות.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488611
השאלות באות בסדרה ובלחץ זמן ובהחלט יתכן שהגזמתי בקלות השאלה. אפשר להתרשם מרמת השאלות בקישור הבא:

חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488614
לטעמי, לגמרי לא קלות.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488965
האם אין להם טעות בשאלה 6?

"כל העולם כולו גשר צר מאוד"

המשפט שהם סימנו הוא:
מה שלא גשר צר מאוד, אינו כל העולם כולו

לדעתי גם המשפט הבא (שהיה בתשובות) הוא נכון:

יש גשר צר מאוד, שהוא העולם כולו.

מישהו יכול להעמיד אותי על טעותי?

גם שאלה 3 שגויה לטעמי מסיבת כל התשובות שגויות:

"אם תלך, גיל יחבק אותי "

התשובה המסומנת היא:
"רק אם גיל יחבק אותי, תלך."
ופה כנראה מסתמכים על כוחה של המילה רק כי התשובה "אם גיל יחבק אותי, תלך" היא שגויה, אבל לא ברור לי מה משמעות המילה רק מבחינה לוגית הגורמת למשפט הזה להיות נכון.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488970
לוגית, המשפט "כל העולם כולו גשר צר מאוד" הוא מסוג "כל X הוא Y" כאשר X הוא "העולם כולו" וY הוא "גשר צר מאוד". תחליפי את X ב"צפרדעים סגולות" ואת Y ב"יודעות לעוף" ותקבל "כל הצפרדעים הסגולות יודעות לעוף" (שהוא, למיטב ידיעתי, משפט נכון). מזה אפשר להסיק ש"מה שלא יודע לעוף אינו צפרדע סגולה" אבל אי אפשר להסיק ש"יש צפרדע שיודעת לעוף" ובטח שלא ש"יש צפרדע שיודעת לעוף ושהיא גם סגולה", ועל אחת כמה וכמה לא ש"יש צפרדעים שיודעות לעוף, והן כל הצפרדעים הסגולות".

לוגית, המשפט "אם תלך, גיל יחבק אותי" הוא משפט תנאי, "אם יקרה X, יקרה Y". המשמעות שלו היא שX יכול לקרות או שלא, וY יכול לקרות או שלא, אבל לא יכול להיות מצב בו X קרה, וY לא. ז"א, מתוך ארבע אפשרויות (X קרה וY קרה, X קרה וY לא קרה, X לא קרה וY לא קרה, X לא קרה וY קרה) יש שלוש אפשריות (כולן חוץ מ- X קרה וY לא קרה). כמובן שלמשפט ההפוך יש גם שלוש אפשרויות אפשריות (כולן חוץ מ- Y קרה וX לא קרה) וכמובן שהאפשרות הבלתי אפשרית כאן דווקא אפשרית במשפט המקורי. כמו שהמשפט "אם יהיה מחר יפה נלך לטיול" לא זהה למשפט "אם הלכנו לטיול, סימן שהיה יום יפה" בגלל שהמשפט הראשון נכון גם אם היה יום לא יפה והלכנו לטיול, והמשפט השני נכון גם אם לא הלכנו לטיול והיה יום יפה.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 489023
אני לא מסכים ש"כל העולם כולו הוא גשר צר מאד" הוא מהטיפוס "כל X הוא Y", למרות שצורנית הוא נראה כזה: הרי אין לפנינו מחלקה "העולם כולו" שכל איבר שלה הוא גשר צר מאד. מה שלא תחשוב על המגמגם מברסלב, הוא לא היה מוציא מפיו שטות גדולה עד כדי כך. אני חושב שהמשפט הוא מהטיפוס הפשוט "X הוא Y" וה"כל" אינו כמת אלא רכיב צורני-רטורי חסר חשיבות מבחינה לוגית.

איזה כיף שאני לא צריך לעבור פסיכומטרי, פסיכוטכני ופסיכופטי.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 514262
אבל אולי פסיכותרפיה...

;~)
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488976
אגב, אם זכרוני אינו מטעני (בכל זאת, יותר מ- 15 שנים עברו). השאלות במבחן קלות יותר משאלות אלו, שנועדו כנראה להוכיח לתלמידים פוטנציאליים עד כמה הם צריכים את עזרת המכון
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488991
עדיין, אחרי קורס בלוגיקה גם שאלות אלה קלות מאוד.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 514729
מצחיק- בדיוק נתקלתי בפתיל הזה עכשיו, כשהשבוע אגש לבחינה הפסיכומטרית (לא התכוננתי לבחינה).
בשביל הכיף נכנסתי לקישור שהבאתי. קיבלתי 100%, ולא התרשמתי שהשאלות קשות במיוחד.

אופטימיות זהירה?
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 514730
אוצר מילים: שאננות פזיזה.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 515158
דווקא הלך לא רע היום, להרגשתי הסוביקטיבית.

נחכה לציון ואז נראה מה אומרים המספרים ה(קצת) יותר אוביקטיבים :-)
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 515176
אם מישהו רוצה להמר על התוצאה, אני מוכן להענות לקול התנועה ולנהל את הקרן. ליין הפתיחה הוא אובר\אנדר על ציון 650.
הרווחים קודש לסיוע לנשים מוכות (כרגע רק אלו שביהמ"ש מחייב אותי לפצות).
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 515188
אובר 650 זה באנקר.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 515193
בלי ללמוד בכלל?
אבל זה בסדר, כמו כל ארגון הימורים אני אשנה את הליין בהתאם להימורים שיתקבלו, כך שבסופו של דבר אני ארויח על כל תוצאה. כמו כן, לאחר צפיה בסרט "מלך הסלים" (הבריונים חוטפים את בנו של דובי גל לפני המשחק המכריע מול מכבי ת"א) למדתי על דרכים נוספות להשפיע על התוצאות בכיוון הרצוי לי.
אני מבקש בכל לשון של בקשה ממי שמתכוון להמר, לא לקרוא את הודעתי זו.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 514755
אל תרתמי את העֶגלה לפני הפרות...
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488617
מדוע לא מאמין? לפי הוויקי, התוצאות במבחן ווסון הן עלובות ביותר.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488623
השאלה הספציפית ההיא לא היתה מהטיפוס הזה.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488589
אני מסכים. יש להניח שתרגול מהסוג הזה יהיה רק חלק קטן ממה שילמדו שם. אלגברה בוליאנית נראית לי כצומת ממנו אפשר להסתעף לכמה וכמה תחומים, ומציאת כשלים לוגיים למיניהם היא אחד מהם (נושא אחר יכול להיות מציאת ניסוחים אקויולנטיים לטענות, מה שיכול לסייע גם לכישורים רטוריים‏1). האמת היא שעבר הרבה זמן מאז נחשפתי לא"ב, וגם אז זה לא היה באופן רציני, כך שאולי אני טועה. אגב, מישהו יודע אם עדיין לומדים משוואות לוגריתמיות בתיכון? ואם כן, למישהו יש דיעה בנושא?
______________
1- או: מה לא יהיה בלתי מסייע גם לכישורים שאינם א-רטוריים
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488619
א. שכחתי עוד סיבה טובה ללמוד לוגיקה בתיכון: כדי לייתד את הלימוד המיוחד לקראת הבחינות הפסיכומטריות.
ב. שכחתי גם בעיה נוספת עם ההצעה לאלגברה בוליאנית, לפחות כקורס חובה: א"ב יכולה להיות קשה מדי לחלק מתלמידי התיכון.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488627
לייתד?
אתה מתכוון "לשפד"?
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488628
ליחה. התכוונתי, כמובן, ל''לייתר''.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488678
ליחה?
אתה מתכוון "נזלת"?
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488680
סליחה, יא נודניקית. סליחה!:)
על לוגיקה ועל נשים 488595
מתוך 'כל מה שאני יודע למדתי ממונטי פייטון'

חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488573
לוגיקה ודאי לא חשובה בכל תחום בחיים‏1, ובכל אופן - אותה לוגיקה הדרושה בחיי היום-יום מספיקה בקושי לרבע סמסטר, כפי שציינו אחרים בפתיל. להערכתי כל נסיון למרוח את החומר הזה על שנה שלמה ברמה המתאימה למורים בתיכון יסתיים בסיוט.

("הבה נחליף סיוט קיים בסיוט אחר" אינה סיבה מספקת בעיניי.)

1 משוררים, מלחינים, ספורטאים וכמה כותבי מאמרים ב"אייל הקורא" מסתדרים מצויין בלעדיה.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488591
1- אני אעמיד פנים שלא הבנתי למי אתה מתכוון.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488618
יש מקרים שבהם אתה לא מוצלח בהעמדת פנים.
חפיפה טובה בין היכרותנו, לשמחתי 488621
לפי הנתון מן הבחינות הפסיכומטריות נראה שגם באוניברסיטה סבורים שלוגיקה חשובה לכל תחומי הלימוד שם. לפי העובדה המצערת שהקורסים לבחינות פסיכומטריות הם יקרים ולכן מפלים ילדים מרקע לא די אמיד, הגיוני להוסיף קורס הכנה כזה כחלק מהלימודים בתיכון. ואין כל סיבה שלימודי הלוגיקה יהוו סיוט לכל התלמידים שהמתמטיקה מהווה סיוט בשבילם. הניחוש שלי הוא שרוב מוחלט של התלמידים לא יראו בהם סיוט כלל.
לא, לא קראתי 47366
לא קראתי טניסון ולא לונגפלו ולא מילטון. אפילו לא מילה. אז מה? ואם הייתי קורא, אתה יודע כמה יש עוד לקרוא?
עכשיו סייתי את התואר הראשון שלי בספרות כללית ולא קראתי אותם. יש גבול, יש סוף, לכמה אפשר להכיל. גם אני מסתובב עם רגשי אשם "כמה שאני בור" אבך יש גבול לכל דבר. עם השנים, נלמד עוד ועוד. עכשיו השמות האלו נראים לך קורצים אבל אלו פשוט עוד יוצרים. טובים יותר או פחות. תחשוב על מישהו באנגליה שמתוסכל כי הוא לא מכיר שירה עברית.ת בערך אותו מצב.

פרוג הוא משורר מתקופת ההשכלה שלא קראתי מילה שלו. פיכמן הוא משורר נפלא מדור ביאליק ואחד החוקרים הראשיים של ביאליק באותו תקופה. שמוש הוא סופר עברי די עכשוי שלא קראתי ומשה שמיר הוא סופר נפלא. מומלץ מאוד שלו "במו ידיו: פרקי אליק", שכתב על אחיו שנהרג. ספר יפיפה, וכן "הוא הלך בשדות" יפהפ לא פחות. דרך אגב, שמיר הוא בין הסופרים הימניים היחידים שקיימים. אלחריזי לא קראתי.

לגבי טענותייך, אני חולק. לא טענתי כי ילדים הם מטומטמים אבל יש להם תכונות שמונעות מהם ללמוד וחלק מה שהם צריכים ללמוד זה פשוט לשבת על התחת ולסתום את הפה. זה לא חוכמה להתייחס לכל ילד כאל גאון ש"צריך רק למצוא את הדרך לליבו ולמוחו". אתה, לפי דבריך, מגיע מכיתת מחוננים אז אצלך המצב אינו נורמלי. אבל יש תלמידים רבים שאולי יש להם היכולת אבל אין להם הרצון. ככה שזה לא ממש משנה למה הם מסוגלים אלא מה הם עושים. יש ילידם שבקושי מסוגלים לקרוא ספר, אז אתה מדבר איתי על דיונים אינלקטואליים בכיתה?

היכולת לשבת, להתרכז וללמוד היא תכונה הנדרשת לא פחות מאינטיליגנציה אם לא יותר ככלי להתקדם. אם אין לילד את היכולות האלו אז לא ממש משנה כמה סקרנות טבעית יש לו. חוץ מזה, סקרנות לא בהכרח תוביל ללמידה. אתה יכול להיות סקרן, לקבל תשובה שטחית ולהסתפק בה.

לגבי הורים - הם האחראיים פה. אם הילד יקבל מלידה את החינוך הנכון, הוא כבר יחקור הלאה מעבר למה שנלמד בבית הספר. ההורים הם המפתח.
משחק חברה מהנה לשעות מתות 47475
"השפלה" הוא משחק חביב אם אתם נמצאים בחברת אנשים קוראים. כל אדם צריך לנקוב בשם של ספר (ושם המחבר שלו) שהוא *לא* קרא. אותו אדם מקבל נקודות בהתאם למספר האנשים האחרים בקבוצה ש*כן* קראו את הספר (ומכאן ההשפלה). כלומר, אם תגיד "לא קראתי את ההוביט", סביר שתקבל הרבה נקודות, שלא לדבר על מבטים זועמים. אם תגיד "לא קראתי את מת'מג'יקל ת'ימאז של הופשטטר" (אלא אם כן אתה נמצא בקבוצת החברים המופרעים שלי), כנראה שלא תקבל הרבה נקודות.

נסו ותהנו!
משחק חברה מהנה לשעות מתות 47477
וואו, אני רק מסדרת הארי פוטר יכול לעשות קופה.
רעיון מצויין. אני מתחיל. 47507
"שדים" לדוסטוייבסקי, "תולדות מלחמת פולופונס" של תוקידידס, "יוליסס" לג'ויס, "גיאורגיקה" לוירגיליוס.
כמה נקודות יש לי?
רעיון מצויין. אני מתחיל. 47511
אני חושב שאתה אמור לבחור ספרים שאנשים אחרים כן קוראים.
למשל המטוטלת של פוקו, שר הטבעות וכאלו.
רעיון מצויין. אני מתחיל. 47687
פו, בשם אלוהים, לא פוקו. מישל פוקו היה אחד מהפילוסופים החשובים של המאה שעברה והיסטוריון לתולדותיהם של רעיונות. חבל שאנחנו לא משחקים במשחק ''עוות את השם בצורה המזעזעת ביותר''.
רעיון מצויין. אני מתחיל. 47692
התכוונתי לספר ''המטוטלת של פוקו'' מאת אומברטו אקו ולא לספר ''המטוטלת'' מאת מי שלא יהיה.
רעיון מצויין. אני מתחיל. 47823
אהם. התנצלותי, אם כן. משום מה ''המטוטלת'' (סיפור קצר של אדגר אלן פו) נראה לי שותף טבעי יותר ל''שר הטבעות''.
מן הפח אל הפחת... 47832
הסיפור של אדגר אלן פו קרוי ''הבור והמטוטלת''.
ארררגג.. 47966
רעיון מצויין. אני מתחיל. 47845
קניתיו אך טרם הספיקותי לקראו (באמת, אני לא צוחק, אני מכין ספרים למילואים) מכיוון שלא קראתי אף אחד מהספרים הללו אין לי מושג מי מהם מתאים למי מבחינת התוכן, המסר וכו'. שני הספרים שציינתי הוזכרו מספר פעמים בדיונים כאן.
רעיון מצויין. אני מתחיל. 47529
אני חושש שלא הבנת את מטרת המשחק. אתה אמור לבחור שמות של ספרים שאתה *לא* קראת, ושאחרים (כך אתה מקווה) דווקא כן - ומכאן ההשפלה.
עם הבחירות שלעיל, אני לא חושב שתשיג הרבה נקודות.
משחק חברה מהנה לשעות מתות 47606
ניסיתי (אחד-על-אחד) ונהניתי. מובן שמראש לא היה צריך לתת לי לשחק ("בחברת *אנשים* *קוראים*"), אבל יש במערכת האייל אנשים קטני-אמונה, שנקודות-התורפה שלהם ("מלחמת שולל, שיף/יערי") מתגלגלות בין מלבניו - רק להושיט יד ולאסוף.
לא, לא קראתי 47547
בכיתה חשוב לפעמים לשבת על התחת ולסתום כדי לא להפריע. ילד שזוכה ליחס אישי ויודע למה מבקשים ממנו להתחשב בחבריו לכיתה, מהווה פחות מטרד לחבריו. לא כל הילדים גאונים, אך רמת הלימודים הנוכחית ירודה מדי. כלומר, אילו היו משפרים את רמת ההוראה לצד רמת ההעמקה של החומר, הישגי התלמידים הנבונים פחות לא היו נפגעים מכך, וידיעותיהם היו נרחבות יותר. כיתת מחוננים, אגב, היא במידה רבה פיקציה שנמכרת היטב להורים הגאים. לכיתות האלה מגיעים לא מעט טיפשים בפרוטקציה, רמת הלימודים לא גבוהה באופן ראוי לשמו מהמדמנה הכללית (כאמור - הגעתי לא מוכן לאקדמיה), והבידוד החברתי כחבורת חנונים עשוי להיות מצמית.
כפי שתיארת זאת, אמנם סקרנות אפשר לדכא. עובדה - בתי הספר עושים זאת. אבל סקרנות אפשר גם לטפח ולהשמיש לצורך למידה.

אין סיבה להקשות על ההורים לחנך את ילדיהם לטובה.

ואם לזרוק מכאן מילה לדיון על הדיבייטינג להלן - יש יותר עתודאים כי עתודאים הם חסרי חיים יותר.
לא, לא קראתי 47565
אם אוכל רק להגן על כבודה של כיתת המחוננים, אציין רק שאצלנו לא הרגשתי שהיו ''טפשים עם פרוטקציה'', ואמנם לא הייתה רמת לימודים גבוהה באופן ניכר לעין, אבל עצם העובדה שהייתי בכיתה מלאה בילדים שמתעניינים בנושאים מגוונים ומעוניינים לדבר עליהם בכיתה, ללא ספק סייעה. בשיעורים בהם למדנו עם תלמידים מכיתות אחרות (יעני, מקצועות בחירה), חשתי בהשתתפות מרובה יותר ועניינית יותר מצד בני כיתתי. ובכל מקרה - ה''בידוד החברתי'' כחבורה של חנונים היה קורה בכל מקרה. לפחות אני אישית הרגשתי מוגן מפני הבידוד הזה, מכיוון שהיה לי חוג חברים רחב בכיתה עצמה.
לחובתה של הכיתה אציין שאני אחד הדברנים הגדולים יותר בקורסים השונים באוניברסיטה, ואני חושש שאנשים רואים בי טרחן לא קטן ווכחן בלתי נסבל...
מזכרונותיו של מאותגר חברתית 47574
גם אצלנו בקושי היו, ורמת הלימודים הייתה סבירה עד טובה.
מה שכן, עודדו עבודה אישית של חקר והתנסות, דבר שהיה חסר לי מאוד במסגרת המדכאת של בית הספר הרגיל.
באותם ימים ביליתי את מרבית שעותיי בישיבה אינטנסיבית על האינטרנט (דרך חיבור אוניברסיטאי), דבר שללא צל של ספק שינה את חיי ופתח את אופקיי לתחומים חדשים ומרתקים.

אני חייב להודות שנהניתי להתנתק במשך יום אחד בשבוע מהסביבה הרגילה שלי, ולהיות מוקף בעמיתיי המוגבלים-חברתית.
יש דבר טוב יותר משיעור אנגלית בו רואים סרט של מונטי פייתון בלי הכתוביות ואז מדברים עליו?
''ומעוניינים לדבר עליהם בכיתה'' 47616
אם היית שואל אותי, היה צריך להיות כתוב: "ומעיזים לדבר עליהם בכיתה".
עד השישית לא הייתי מוציאה מהפה בכיתה מילה בת יותר משלוש הברות, והכרחתי את עצמי להתעניין בקולקציה החדשה של ד"ר מרטינ'ס, והדוגמן התורן.
אף אחד לא אוהב להיות שונה. בטח בגיל צעיר.
''ומעוניינים לדבר עליהם בכיתה'' 47709
זהו בדיוק - כשכולם מעוניינים, אז לא צריך ''להעז'', אפשר פשוט לדבר בחופשיות.
מה זאת אומרת לא מוכן לאקדמיה? 49997
מה זאת אומרת כן מוכן? אם התקבלת ללימודים סימן שיש לך את הידע והיכולת הבסיסיים הנדרשים ללימודים ואת השאר תשלים. רב הלומדים מדעי החברה לא למדו סטטיסטיקה מימיהם, אז מה? אז הם עושים קורס בעניין ומשלימים את מה שהם צריכים לדעת. אתה לא צריך לבוא כשאתה יודע כי אז לא יהיה לך מה ללמוד.
אם התקבלת - יש לך את מה שצריך, ואת השאר - תלמד!
מה ז'תאומרת מה זאת אומרת? 50039
לימודים גבוהים מתבססים על רמת ידע יסודית עמה אתה אמור להגיע מהתיכון. מי שחסר לו ידע כזה משלים את החסר במכינה קדם-אקדמית מתאימה. כאמור, הלימודים התיכוניים שלי היו אמורים להכין אותי באופן מיטבי לנדרש בקורסי יסוד באוניברסיטה - מתימטיקה 5, פיסיקה 5, כימיה 5. כאמור, בהגיעי לטכניון גיליתי שלמרות הישגיי הקודמים רמת הידע שלי רחוקה מן הנדרש, ואמנם הסמסטר הראשון שלי גרוע באופן ניכר מאלה שבאו בעקבותיו. עמיתיי שבאו מתיכונים אחרים, ממסלולים יוקרתיים פחות וציונים נמוכים יותר, התגלו כמוכנים יותר לטכניון ממני. אני מסיק מכך שהצטיינות יתרה במסלול ריאלי למדי בכיתת מחוננים אינה ערובה לידע או יכולת עדיפה. זה פחות או יותר כל מה שיש לי לומר בנדון.

באשר לציווי החותם את הודעתך, אשתדל באמת ללמוד. זה גם אומר שלשמחתם של רבים מן הקוראים, נוכחותי באתר תפחת.
(אנא חסכו ממני את צהלות הגיל הפומביות, זה עשוי לעתים להעליב)
רגע רגע רגע 50051
כיצד זה ייתכן? הרי תוכנית הלימודים היא סטנדרטית. איך זה שהם ידעו מה שאתה לא? אולי המיקודים או בחירותיו של המורה היו אלו שיצרו את הפער, אחרת איני יודע מה לומר לך.

כנראה שהטכניון חושב כמוני ולכן קיבל אותך בכל מקרה כי הוא מניח שאתה יודע את מה שהוא מניח שאתה יודע. נראה שבמקרה שלך קרה משהו מיוחד שמנע את הלימודים המתאימים.
you're not special 50056
הסיבה פשוטה - ניתן לסיים לימודים תיכוניים ריאלים בציונים מעולים בלי לדעת את הנדרש. פה ושם מנצנצים מורים אחראים ואכפתים בתיכון אלמוני כזה או אחר שדואגים להכין את תלמידיהם לקצת יותר מהנדרש בבגרות.

למען הסר ספק - המורה שלי למתימטיקה בתיכון היה אחראי, מסור ואכפתי, ובכלל בן-אדם טוב. אילן צ'רניאה, אנחנו אוהבים אותך. בכלופן, המקרה שלי רחוק מלהיות מיוחד.

(חוששני שהפתיל הזה נעשה מעט מעגלי, לכן לא אפגע אם לא תגיב)
מה זאת אומרת לא מוכן לאקדמיה? 50057
הרי לך סוד: גם אם אתה יודע אתה צריך לבוא, ולהגיש את התרגילים הבלתי נסבלים שלהם. ואני רק רוצה לציין שרמת אי-ההבנה הבסיסית בסטטיסטיקה שאני מגלה אצל חברי לספסל הלימודים (תמיד רציתי להגיד את זה!) היא מזעזעת, והיא תעודת עניות למערכת החינוך.
אני מאותם 50066
שאין להם הבנה בסיסית בסטטיסטיקה. אחרי סימסטר אחד בחוג לפסיכולוגיה ברחתי כל עוד נפשי בי. רמת הסטטיסטיקה הנדרשת שם היא הרבה מעבר ליכולתו של מוחי העדין. אם כי אני בהחלט חושב שזהו מקצוע מרתק. הגירסא המודרנית לנבואה, אם תשאל אותי. כשאה יכול לחשב סיכויים שיקרה אירוע זה או אחר, בשביל מה אתה צריך את אלוהים?
בהנחה שהשאלה היתה רצינית 50068
כי אתה לא יודע אם האירוע יקרה או לא

וחוצמזה, אף אחד לא *צריך* את אלוהים. בן-אדם צריך לחרבן. בן-אדם צריך להשתין. בן-אדם נדרש להאמין באלוהים ולקבל על עצמו עול תורה ומצוות, מבלי לצפות לסיפוק צרכיו כתוצאה מכך.
הצורך באלוהים 50127
בסיס המוסר הוא האופי הביולוגי שלנו, אבל אנחנו חיות חברתיות בעלות יכולת מודעת שפיתחו תורות מוסר שונות ומגוונות (מבלי שהיו כל כך מודעות לבסיס הפיזי של המוסר). אבל כדי לישם תורה מוסרית, כדי למסד ולהסדיר את הפרקטיקה דרוש איזה מדיום מאגד שיש לו כוח אכיפה ואוטוריטה של חינוך.
אני מאותם 50073
לא ברור לי למה פסיכולוגיה צריכים כל כך הרבה סטטיסטיקה. אולי כדי שיהיו להם תירוצים יותר מוצלחים לכשלונות של המחקרים שלהם לנבא משהו בעולם האמיתי.
מדהים כמה מחקרים בפסיכולוגיה נערכים על ''מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה'' שמורכב אך ורק מסטודנטים לפסיכולוגיה. פלא שהם לא מגלים שום דבר רלוונטי...
פסיכולוגים לא צריכים 50145
הרבה סטטיסטיקה, אבל הפקולטה צריכה לנפות מועמדים לתואר שני בקלינית. אז זו שיטה מצויינת. למרות שלאחרונה היא כבר די מדלדלת כי בכל זאת הרבה מקבלים 100 בקורס. אז הוסיפו עוד סמסטר על "שונות". וגם מבחן ארצי לתואר שני.
אותי הם ניפו, תודה לאל.
אני מאותם 50174
גם בסוציולוגיה צריכים הרבה סטטיסטיקה.
אם כי יש מגמה במדעי החברה של הכרה הולכת וגוברת בשיטות מחקר איכותניות. מה שלא מצריך סטטיסטיקה כמעט בכלל.
עוד קצת על מרבית אישי הרוח 47325
ומה עם כתבי לאו זדה ו5 הטבעות של מסואשי.
הפילוסופיה ההינדית, ספר המתים והחיים הטיבטי.
ואפשר עוד ועוד ועוד הידע הוא האמת אינסופי.
ויש נקודות שבהם הוא פחות משנה.
מה עם לימודי:

כישורי למידה. כישורי הבנה, ניתוח,ראייה מרחבית פיתוח סובלונות, סבלנות, תכנון אסטרטגי לזמן, ארוך הצבת מטרות, הגנה עצמית, התמודדות במצבי לחץ, שליטה בגוף, ידע בתזונה,תיקשורת בין אישית, שפת גוף, ניהול זמן נכון.כלכלה נבונה,פיתוח עצמאות ויכולת קבלת החלטות,מודעות לרגשות,פעולה בהרמוניה עם הסביבה.
רק רשימה קטנה של דברים שניתן היה ללמדם בבתי הספר והיו מועילים פי עשרות מאשר החומר הנוכחי.
ואגב עוד שתי הערות קטנות: א.הידע חשוב, חשוב מאוד אבל מעליו עומדת היכולת לקלוט עוד ידע והיכולת לנהל אותו. ולשלוט בו.
ב.כל אחד מהדברים שפירטתי ניתן ללמידה במיסגרת ואף נלמד במסגרות מסויימות
עוד קצת על מרבית אישי הרוח 47686
רוב הנושאים שהעלית נראים כ 'קורסים' שלוקחות עקרות בית משועממות. אני בספק אם הם מתאימים לבית הספר האליטיסטי.
עוד קצת על מרבית אישי הרוח 50238
רוב הנושאים שהעליתי הם נושאים שלדעתי חיוניים לגדילה ולהתבגרות של האדם.
נו מה לעשות, גם אני הייתי בכל מיני חוגי העשרה למיניהם ובמבט לאחור אין לי ספק שמה שהיה מועיל לי ולהרבה מחברי לאותם חוגים, הרבה יותר הוא לימוד ותירגול של חלק מהנושאים שאמרתי.
כי לפני שמפתחים ידע "עקר" חשוב לפתח יכולת. דוגמאות ליכולות:התמודדות עם אנשים אחרים, חיי חברה, עם דעות קדומות, עם לחצים מהסביבה ועוד ועוד... (ניתן להוסיף כאן כל אחד מהנושאים שרשמתי בהודעה הקודמת)
עוד קצת על מרבית אישי הרוח 50292
ספר המתים והחיים הטיבטי?? איזו יכולות הוא מפתח? מה זה בדיוק 'פעולה בהרמוניה עם הסביבה'?
אם אני לא טועה, אכלתי פעם במסעדה מזרח-אסייתית "לאו זדה ו5 הטבעות של מסואשי". אבל טבעות בצל.
עוד קצת על מרבית אישי הרוח 50460
מודה לא קראתי אותו :-) נתתי אותו כדוגמא כפיסת תרבות אחת מיני רבות שיכולות להינתן בבית ספר, ולמה יותר חשוב בעיני לפתח יכולת מאשר ידע.
לאו דזה הוא אחד מה"הוגים" של הדאואיזים. לדעתי ה"רעינוות" שמובעים שם הרבה יותר חכמים אנושיים ופרקטיים מאשר כל ה"ריצות סביב הזנב של עצמם" שהיו לחלק מהפילוסופים העת החדשה. מה שבטוח הוא לא היה פילוסוף.

"חמש הטבעות של מוסאשי":קראתי משפטים בודדים, מודה, מדובר בסיפרו של סמוראי שלא הובס בקרב. ככל שידוע לי המקבילה של החי"רניק הבודד ל"אומנות המלחמה".

פעולה בהרמוניה עם הסביבה: זה יכול לקחת צורות רבות. כי הרמוניה היא הרי דבר דינאמי, יותר יכולת שנרכשת ופחות ידע מסויים. דוגמא אפשרית: היכולת לזהות שאתה ניכנס לוויכוח עקר שלא יועלי לך ולהימנע ממנו. היי, רגע! המממממ.... :-)
עוד קצת על מרבית אישי הרוח 50461
להלן, נמנעתי.
האשמות שווא כלפי מערכת החינוך 46959
אין שום סיבה שאדם יגיע לאוניברסיטה בלי שום רקע בכלי פשוט כמו קריאת טקסט באופן ביקורתי. זה מה שצריך ללמד בתיכון, ולא בשנה הראשונה של האוניברסיטה. אין שום סיבה שאני אגיע לאוניברסיטה בלי שום רקע בסטטיסטיקה. שום סיבה שלא יהיה לי שום ידע על כתיבת עבודה או שימוש ראוי בביבליוגרפיה. איך מצפים מאדם ללמוד משהו אם לא נותנים לא כלים ללמידה? נותנים לו כלים לשינון, וגם זה בקושי. הלימוד בתיכון הוא חסר תוחלת. בזבוז זמן משווע. זמן שהיה בקלות להשתמש בו למטרות הרבה יותר חשובות, ועוד ישאר לך עודף.
שום רקע? 46984
אפילו במתימטיקה 3 יחידות, רמת הסף במתימטיקה לבגרות (למיטב ידיעתי), נכלל פרק בסטטיסטיקה. ב 5 יחידות הרבה יותר, וכמעט לא פחות מסטטיסטיקה למדעי החברה באוניב'.
שום רקע? 46985
אז בוא ואני אעדכן את מיטב ידיעתך - בשלוש יחידות יש אמנם פרק בסטטיסטיקה, שאינני יודע מה טיבו, אבל בארבע וחמש יחידות, הפרק הזה לא קיים, ואין שום התייחסות שם למושגים בסטטיסטיקה. עד שהתחלתי את הקורס בסטט' השנה, לא ידעתי בכלל מה המשמעות המעשית של סטיית תקן...
שום רקע? 47053
ודבר נוסף לאישוש דבריך:
גם בשלוש יחידות, החומר בסטטיסטיקה יורד לפני הבגרות (כמעט תמיד), במה שמכונה "מיקוד", קרי החומר שמשרד החינוך מחליט להתמקד בו במבחן הבגרות. אתה מתאר לעצמך מה יעשה מורה ממוצע שיודע זאת - הוא פשוט לא ילמד זאת. ואם, חס וחלילה, החומר הסטטיסטי נכנס למיקוד, הוא ילמד אותו לפני בחינת הבגרות. כך שאין סיכוי סביר שמישהו שהוא בוגר תיכון, ידע סטטיסטיקה.

צריך לחכות עוד מספר ימים למיקוד של בגרות החורף במתמטיקה כדי לראות אם גם השנה השמיטו את סטטיסטיקה.
שום רקע? 47156
אני עשיתי בשנה שעברה שלוש יחידות במתמטיקה, ודווקא היה סטיסטיקה.
מה שירד במיקוד היה נראה לי סדרות ותיכנון לינארי.
אבל אני כבר לא זוכר.
שום רקע? 47202
תכנון ליניארי? בתיכון?
שום רקע? 47295
כן, וזה לא כל כך מוזר כמו שזה נשמע.
מלמדים את זה במסגרת 3 יח' מתמטיקה ברמה די פשוטה (הרי בסך בכל מדובר שם בטכניקות לא ממש מסובכות של חיתוך של גרפים)
שום רקע? 47296
רמה די פשוטה בהחלט, הייתי אומר.
שום רקע? 47367
כן.
מזה אומר בכלל, תכנון לינארי?
שום רקע? 47385
תכנות לינארי (linear programming) הוא פתרון בעיות אופטימיזציה שבהן האילוצים ופונקציית המטרה הם לינאריים במשתנים. למיטב ידיעתי, מבחינה חישובית מדובר בבעיה קשה, ואילו מבחינת תלמידי תיכון, הבעיה מוגבלת לשני משתנים ולמעט אילוצים, ולכן היא מצריכה רק מעט עבודה שחורה.
שום רקע? 47538
דרך אחרת להציג את הגרסה המוגבלת של תכנון ליניארי שלומדים ב- 3 יחידות היא זו:

יש לנו מישור וקבוצה של קוים. לכל קו אנחנו אומרים אם אנחנו מעוניינים להיות מצידו התחתון או העליון (זהו "אילוץ" של הבעיה). הפתרון הוא ה"צורה" שנוצרת במישור כתוצאה מכל האילוצים הללו.
ומה המטרה?! 47540
שכחת מפונקציית המטרה, שהיא (במקרה המוגבל דנן) כיוון במישור. הפתרון הוא לא ה''צורה'' אלא הנקודות (אחת או אינסוף כאלה) בשולי הצורה שהן הכי ''בכיוון'' הנתון (אם הצורה לא חסומה בכיוון הנתון, אז אין פתרון וכל המרבה בכיוון הרי זה משובח, אבל אולי זה לא כלול במקרה המוגבל).
שום רקע? 47641
במיקוד שהתפרסם לפני מספר ימים הורידו את החומר בסטטיסטיקה (ביחידה הראשונה מתוך שלוש יחידות) ובכך צדקו רוב המורים שצפו זאת ובוודאי צדקו המורים שעדין לא לימדו זאת ועכשיו הם פטורים מכך.
לא נכון 47078
בחמש יחידות אין סטטיסטיקה, אבל בארבע יחידות בהחלט יש.
לא נכון 47114
אם כך הוא, הרי שהדברים השתנו מאז זמני ואני מקבל זאת בהכנעה. בימי סטטיסטיקה היה רק בשלוש יחידות.
לא נכון 47123
לא זו בלבד, כיום גם בחמש יחידות ניתן ללמוד סטטיסטיקה. זאת במסגרת ''עוד חידוש מהפכני'' של משרד החינוך הנותן למורים לחבר חלק מהשאלות לבחינת הבגרות של תלמידיהם.
לא נכון 47137
אתה *לא* רציני, נכון?
לא נכון 47341
שאל את לימור.
קיים גם קיים פרק סטטיסטיקה 47120
אין לי מושג אם הוחלט בבית הספר/כיתה שלך לא ללמד סטטיסטיקה, אבל בחומר יש פרק לימוד כזה...

באתר משרד החינוך מיקוד חורף, נמצא כי יש סטטיסטיקה ל 4 ול 5 יחידות לימוד ואפילו יש הפחתה בחומר הלימוד,החומר ניתן בקובץ PDF ואין לי כרגע כוח להתעסק בהמרות פורמטים..
שום רקע? 47294
קיים גם קיים (לפחות ב 4 יחידות)
למה ללכלך? 48078
בבגרות חמש יחידות הוא קיים גם קיים: כולם תוהים מה משמעותה של הטבלה הענקית ההיא שתופסת מחצית מדף הנוסחאות.
בכלל לא קיים 49666
סיימתי תיכון לפני כמה חודשים ואין שום סטטיסטיקה בחמש יחידות. והמשמעות של הטבלה בדף הנוסחאות היא שתלמידי ארבע וחמש יחידות משתמשים באותו דף.
אהם. 50178
יסלח לי רעי המלומד והרציני, כי הרשיתי לעצמי להתלוצץ מעט. הדבר לא יישנה.
האשמות שווא כלפי מערכת החינוך 47688
דובי,
לא רק קריאת טקסט באופן ביקורתי. ביקורתיות בכלל. במילים אחרות - חינוך לשיטת חשיבה ראציונלית. בעולמינו המוקף חייזרים, חדי-קרן אמיתיים, נוסחאות הרזיה שבאמת עובדות, הוצאת דיבוק מציפורן אישה (יש הוכחות!) וסתם מכונית משומשת 'כמו חדשה'; יש צורך דחוף ביותר להקנות לתלמידים אמצעים להבחנה בין אמת לבדיה, בין משאת לב למציאות מרה.
רוב ה 'עמך', כפי שאנו נקרא לו בפטרוניות כי רבה, יקבל לא פעם עדויות על קיומה של ישות מיסטית בת 40,000 שנה המדברת מגרונה של אוטיסטית, אך יסרב לקבל את עובדת מוצא האדם מהקוף אף שלאחרונה יש הוכחות אמינות הרבה יותר. בזה יש לטפל בדחיפות העליונה. הנושא קריטי; אין לצפות לבחירות דמוקרטיות מושכלות מאדם שלא מבדיל בין אמונה לדעת.

והפעם במסגרת המלצות הקריאה שלי: "עולם רדוף-שדים" לקרל סייגן.
האשמות שווא כלפי מערכת החינוך 47713
זהו בדיוק - שלא. אני לא רוצה ללכת ולכפות השקפת עולם על אנשים. אם אנשים רוצים להאמין בשטויות, זו זכותם - אבל אני רוצה שתהיה להם האפשרות התיאורטית להבין מדוע מדובר בשטויות, מהן הוכחות אמיתיות, ומה המשמעות של פסילת תורת האבולוציה. בשביל זה הם צריכים כלים. מה הם יעשו בכלים הללו - זה כבר עניינם שלהם.
האשמות שווא כלפי מערכת החינוך 47717
אהמ... אתה חושב שראציונליות היא השקפת עולם? ואני חשבתי ש "האדם הוא חיה ראציונלית" [למרות מה שניטשה אמר...].
אי-ראציונליות היא תוצאתו של שקר מתמשך - שגיאה בצורת חיפוש המשמעויות, ולכן מטרת החינוך, כיכולת לאפשר לתלמיד הבנה (הקנית משמעות ל) דברים, הרי שהיא מתנגחת במיסטיקה.
דובי, הבן-נא, ניתן לפסול כל לימוד בטענה ה 'פוסט-מודרנית' משהו שמה שאתה מלמד כופה את השקפת עולמך על אחרים ולמעשה, טענות כאלה נשמעות כל הזמן. לא נראה לי ששימוש בהיגיון שייך לקטיגוריה הזו. אין כוונתי ללמד תלמידים שאין אלוהים וגם לא שאין שדים ורוחות; יבחר כל אדם באמונתו. כוונתי לא היתה לומר להם X Y Z לא נכונים, אלא, כפי שכתבתי, "יש צורך דחוף ביותר להקנות לתלמידים אמצעים להבחנה בין אמת לבדיה, בין משאת לב למציאות מרה". אין לנו ויכוח; אני חותם על דבריך: "אני רוצה שתהיה להם האפשרות התיאורטית להבין מדוע מדובר בשטויות, מהן הוכחות אמיתיות, ומה המשמעות של פסילת תורת האבולוציה".
האשמות שווא כלפי מערכת החינוך 47777
הבעיה עם המילה ראציונליות, היא שאנשים בד''כ מתייחסים אליה כ''פעולה על פי חוקי ההגיון במסגרת של הנחות יסוד מסוימות מאוד'' (שהן בד''כ הנחות היסוד של המדע המקובל).

להשקפתי, כל אדם פועל תמיד באופן לוגי - גם אם הוא מאמין בכשפים. ההבדל ביני לבין המכשפים אינו בלוגיקה של מעשינו, אלא בהנחות היסוד שלנו. הם מניחים שכשפים פועלים, ואני מניח שלא. יתכן גם לשאנשים יהיו שגיאות בלוגיקה שלהם. גם אלו אינם פעולות ''לא ראציונליות'', אלא פשוט פעולות ראציונליות שמבוססות על הנחות יסוד שגויות בנוגע ללוגיקה.
שובו של הקומקום הירוק 47792
אם מערכת הכללים אינה עיקבית, היא חסרת חשמעות.
אנשים אינם נוטים לפעול בעקביות, אלא על פי תחושת בטן שמושפעת רבות ממשאלות לב. אם גם התנהגות זו זוכה אצלך לכינוי "רציונלית" אולי כדאי שלצורך הוויכוח יאומץ מושג חדש המתאר את הדבר אליו God התכוון.
שובו של הקומקום הירוק 47873
מה לא עקבי בעמדה של המאמינים באסטרולוגיה, למשל?
שובו של הקומקום הירוק 48127
מה שלא לוגי בעמדתם הוא שהם מסרבים להסיק מסקנות מכך שהאסטרולוגיה לא עובדת.
שובו של הקומקום הירוק 48234
יש לך סימוכין לכך שהיא "לא עובדת"? אני דווקא קיבלתי את הרושם שהיא עובדת לא רע בכלל. האם התעמקת בנושא, תוך התעלמות מתבקשת מהורוסקופים שבועיים ומתחזיות שנתיות למלחמות עולם ושואות אחרות?
האם אתה באמת מאמין בדבריך? 48594
נו באמת, הרי אינך באמת מאמין שאסטרולוגיה עובדת.
אדרבא, נראה אותך.
1) קח את האסטרולוג הנאמן עליך
2) קח איזה ניבוי שלו, בעניין אישי, או איזו תחזית גלובלית קרובה אך בלתי טריביאלית
3) עכשו עשה את הצעד המכריע: תחם את נבואתו לאיזור מוגדר היטב בזמן ובמרחב
ועכשו, יש לך הזדמנות להוכיח לנו שאינך עובד עלינו באמרך שהאסטרולוגיה עובדת: שים כנגד הניבוי הזה 20% מכספך הזמין.
רגע, מה קרה?
מאידך האם אתה מוכן לשים סכום זה כנגד ניבוי מדעי כלשהו, למשל שאם נחמם ב-‏140 מעלות מוט ברזל בן חצי מטר ובעובי כזה וכזה, הוא יתארך בכך וכך מילימטרים?

נכון, גרינשפן, נגיד הפאד אמר שחוק המספרים הגדולים אצל אנשים קובע, שלכל אמונה, מוזרה ככל שתהיה -כגון שמטריות עשויות לשיר אריות של רוסיני - תמיד ימצאו כך וכך מאמינים.
יש לדבריו אף כאלה שעשויים לשים 10 דולר בשם אמונתם שיזכו במשהו שסיכוייהם לכך הם 1 ל-‏40 מליון.

השאלה לגרסתי היא בכל זאת, יהיו האנשים תמוהים ככל שיהיו,
כמה אתה מוכן לשים?
You believe it, bet it
אוטונומיה אישית 48597
הערה משלימה: 3) תחם בזמן ובמרחב. הכוונה לתחום השואף
לנקודתיות סבירה ביחס להקשר הניבוי, כלומר אם המדובר בהורוסקופ - ליום מסויים. באם מדובר בתחזית אחרת, ניתן אף אינטרוואל של שבוע (ובלבד שלא יצא כאן משהו טריביאלי נוסח, ב-‏15 השנים הבאות אתה עומד להנשא. מה אם יעברו 15 שנה, שבסופם תאמר לעצמך, מדוע לא להרים טלפון לרוח'לה, כך ש"עומד להנשא" יתקיים כאן. אולי השאלה היא בעצם "כמה עומד"?).

אופרציונליזציה: הגדר מה פרוש, מצבך בעבודה ישתפר, למשל.

אוטונומיה אישית: יש אנשים שיקריבו סכומים ומשאבים רבים, בהמצאם תחת לחץ קבוצתי של קבוצה או אדם חריזמתי *הנוכחים* לידם.
הרעיון הוא שההחלטה "לשים כנגד" חייבת להתבצע בנסיבות של אוטונומיה אישית. אחרת מה הוכחנו? שבנסיבות של זניחת האוטונומיה האישית האדם עושה שטויות? או שלחץ קבוצתי או נוכחות שאמאן/מטיף/איש חריזמתי יכולים באמצעות השאה לדחוף לביצוע הבלים?
אוטונומיה אישית 48598
מיכאל,

זה פשוט העקרון של פופר שאסטרולוגיה ותאולוגיה מציעות כל הזמן הסברים אד-הוק ונמנעים מהנחות אמיצות ,כך שאף פעם אי אפשר להפריך אותם
אוטונומיה אישית 48618
ניתן לעשותן ברי הפרכה באמצעות אופרציונליזציה. או אז נוכל לעמת את המאמין באסטרולוגיה עם אמונתו.השאלה תהיה, בהקשר זה, לא עד כמה ההנחות מסתכנות ואמיצות, אלא עד כמה הדוגל בהם אמיץ. או נוקט בשרלטנות עצמית וסביבתית. או מקריב את האוטונומיה האישית ובאופן לא נמנע עקב כך -את משאביו - למען ההחזקה בהם.
אוטונומיה אישית ואמונת אמת 48622
אנחנו מגיעים כאן לעקרון חשוב בהרבה: ההבחנה בין דת אמת לאמונות הבל. הדתות המונוטאיסטיות, כגון הלותרניזם, מדגישים את חשיבות האוטונומיה האישית וחופש הבחירה בדיוק מסיבה זאת: האומץ להאמין, שמקורו באי ויתור על האוטונמיה האישית. הדוגל באסטרונומיה או מתאבד בין לאדן, להבדיל, הינו מאידך גיסא, או שרלטן ופחדן, או כזה שויתר על האוטונומיה האישית שלו. כך למשל, השולח לטבח, או מנהיג
הפתיים, הינו הפחדן והשרלטן. בעוד המתאבד או החסיד השוטה הינם אלה שויתרו על האוטונומיה האישית.
מה יש לך נגד אסטרונומיה? 48626
מה, הפורע כאן 48642
לא ברור לי מדוע ''האייל'' מאפשר למבצעי עבריינות פלילית להשתמש בשרותיו.
הרי האיש הזה מתחזה, תוך נקיבה בכתובתי, ותוך שרבוב הערות חסרות ערך ותופסות מקום.
אני כאן 48645
על הערות חסרות ערך ותופסות מקום, יש לי מונופול. אני אלחם עד חורמה במתחרים פירטיים.
בריונות - בתשובה למיקאל 48647
בתשובה לפורע 48646
ראו, הרי הפורע מנסה להסית נגדי קהלים כאלה ואחרים, באופן לא נלאה.
והרי הצבעתי על בעייתיות כלשהי במבנה האמונה האסטרולוגית (בניגוד ל"ידיעה", או אמונה מסוג אחר).
גם השתמשתי בקונסטרוקציה זאת להתוות אספקטים חשובים במבנה בסיס פעולתם
של השהיד/שולחו.
כל זאת בכלי ניתוח היוצאים מגישה פסיכולוגית/פופריאנית.
אשר לאסטרולוגיה, הרי אין לי עניין רב בה, ולא דבר נגדה.
אדרבה, אסטרולוגים עשויים להיות אנשים חביבים ביותר, ותורתם הינה מסורת עתיקה.
מאמין בהחלט 48787
(אני מקווה שאתה מיכאל המקורי). ראשית, חלק נכבד מהאסטרולוגיה מוקדש, כידוע לך, להגדרת האופי ותכונות נוספות של אנשים (וגם של ישויות מופשטות, כמו מדינות או מערכות יחסים) לפי תאריך ומקום לידתם; מי אמר שאסטרולוגיה זה רק ניבוי העתיד? האם יש לך טרוניה קונקרטית נגד חלק נכבד זה באסטרולוגיה? האם אתה מכיר מישהו שאסטרולוג מומחה שרטט את מפת לידתו והכל יצא שטויות במיץ עגבניות? אני לא מכיר.

שנית, המבחן החביב שלך מעיד יותר על האופי שלי ועל המשיכה שלי להימורים מאשר על נכונות הנבואות האסטרולוגיות. אין מה להשוות בין נבואה אסטרולוגית לעובדה מדעית; האסטרולוגיה לא מתיימרת להיות מדע מדויק. בכל מקרה, אני לא מתכוון להגן עליה בחירוף נפש; יכול באמת להיות שהתחזיות העתידיות לעולם לא מתגשמות. אבל בתור מתנגד מושבע לאסטרולוגיה, הייתי מעוניין שתסביר לי את הצלחתה המסחררת של האסטרולוגיה, אותה הזכרתי בפסקה הראשונה (ואל תגיד לי שקראת את הכתוב על המזל שלך ב"יומן הנוער לתיכוניסט המרדן תשס"א/תשס"ב" וגילית שהכל שטויות; לך לאסטרולוג מקצועי, בקש ניתוח מעמיק (הדורש את שעת ומקום הלידה המדוייקים) ותופתע).
מאמין בהחלט 48790
א. > אתה מכיר מישהו שאסטרולוג מומחה שרטט את מפת לידתו והכל יצא שטויות במיץ עגבניות? <
רק לציין שהוצאתי ספר נבואות בשם "הספר הגדול של P or ~P" בו אני חוזה התרחשויות רבות העומדות להתרחש במאה הקרובה. השארו עמנו.

ב. את הצלחתה המסחחרת של האסטרולוגיה בקרב המין האנושי ניתן להסביר כמו שמסבירים את הצלחתו המהממת של התנ"ך, הניו אייג', או כל הבל מיסטי אחר. יחי! זכיתי שוב בפרסומת עצמית!: http://t2.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm#numerum
מאמין בהחלט 48801
ב"הצלחה מסחררת" התכוונתי לדיוק המופלא (הצלחה מסחררת בפגיעה קולעת במטרה), לא למספר המאמינים. אתה יכול להתייחס להצלחה זו?
מאמין בהחלט 48833
כמו למשל ההצלחה המופלאה של אפילו לא אסטרולוג או איצטיגנין אחד לחזות את הפיגוע בתאומים או את המלחמה באפגניסטן?

איזה הצלחה, בדיוק? מידי שנה מתפרסמים בעיתונות מיני תחזיות לשנה הקרובה המבוססות על "תאריך הלידה" של המדינה. הן כמעט אף פעם לא מתגשמות. למה? אני יכול להגיד למה "כמעט" ולא "תמיד" - גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום.

אני מניח שכבר סיפרתי את זה כאן בעבר, אבל רק בגלל שזה כזה ניסוי חביב, אספר אותו שוב:

לקחו מסטודנטים בכיתה מסויימת תאריך ושעת לידה מדוייקים והעבירו אותם לאסטרולוג שיתאר את האופי שלהם על-פי הנתונים. כשהתיאורים חזרו, חילקו אותם לסטודנטים, וביקשו מהם להגיד עד כמה התיאור מדויק. התוצאות היו מדהימות. אני לא זוכר מספר מדוייק, אבל היה מדובר שם על יותר מ-‏80 אחוזים מהסטודנטים שאמרו שהתיאור "מדוייק" "מדוייק למדי".

רק מה? התיאורים חולקו לסטודנטים באופן מעורבב - אף סטודנט לא קיבל את התיאור שלו, אלא של מישהו אחר.

את המסקנות הנובעות מכך לגבי הטבע האנושי, כמו גם הסיבות ל"הצלחת" האסטרולוגיה, אני אשאיר לך להסיק.
מאמין בהחלט 48856
ההצלחה המופלאה מתייחסת לתחום באסטרולוגיה העוסק בהגדרת האופי ותכונות נוספות של אנשים לפי זמן ומקום לידתם, ולא לניבוי העתיד; כתבתי את זה ברור מאוד בהודעתי המקורית. כתבתי גם בהודעתי העוד-יותר-מקורית (לדנידין) שחובה להתעלם מהתחזיות השנתיות המתפרסמות בעיתונים אם רוצים לדון ברצינות על אסטרולוגיה. תמשיך לתקוף.

באשר לניסוי החביב, הלינק שצרפתי להודעתי השניה לדנידין (שכותרתה "סימוכין") מתייחס לניסויים דומים:

ניסויים אלו מראים דברים רבים - שלאנשים יש הבנת-נקרא לקויה, שהם פתיים, שהניסוחים שנתנו להם מעורפלים - אך הוכחה לאי-נכונות האסטרולוגיה הם -לא-.
שיכור ולא מיין -גמביט השרלטן 48793
ניתוחי אופי: מבוסס על מה שכיניתי "גמביט השרלטן". אני מצטט מעבודה שלי מ-‏1995:
כל שרלטן (דומה ואלה מצויים במספר רב יחסית בקרב אסטרולוגים, קוראי קפה, גרפולוגים, כירורפרקטים, מרפאים מקרוביוטיים למיניהם וכד'. אצלם גמביט זה בולט בולט למדי, הגם שהדבר אינו סותר את אפשרותה של השגת אפקטיביות בטיפול, בחוות דעת, או בתחזית);
כל שרלטן יבצע ניתוח *מפורט מאד* הנותן את התחושה של כליי פרשנות-עובדות מדוייקים על פי סדרת עקרונות מובנית היטב. חלק מהגמביט הינו להוסיף להגברת האמינות גם משפטים *מסתייגים* בעלי המבנה "אבל כך וכך". כמו:
"אתה חרוץ ושאפתן *אבל* הבעיה היא שלעיתים אתה נוהג לברוח מבעיות". אין חוות דעת גרפולוגית שאינה מלאה במשפטים מסתייגים כגון
"יורד לפרטי פרטים *אבל* בינוני; "מבריק ויצירתי *אבל* גרוע ביחסי אנוש".
הדבר מקנה את התחושה שהשרלטן יודע על מה הוא מדבר. ושהעקרונות *המפורטים* שבידו מאפשרים לו *לחדור לעומק*, מעבר לבולט לעין.
כך למשל, שרלטן שהינו סוחר רמאי יפרט בדקדקנות את סגולות הסטריאו שהוא מציע לך כ"הזדמנות נדירה" (תוך שימוש במונחים טכניים שלרוב אינו יודע משמעותם, או שאינם רלוונטים כלל לסוג המוצר המוצע). ברוב המקרים הוא יוסיף משהו בדומה ל:"*אבל* יש כאן בעיה, המכשיר רגיש לטלטול" או "הזהר לא להדליק לידו פלוריסנט, שכן הקרינה משפיעה; המכשיר מעולה אבל רגיש".
תמיד זו בעיה שאינה בעיה כלל בעצם, ואשר נקיבה במהותה לאחר האזהרה "אבל תזהר מ-" מעלה חיוך ויוצרת תחושת הקלה, לאחר שלרגע דאגנו.

לסיכום, פרטנות-יתר מובנית היטב, בצד משפטי הסתייגות מעוררי אמינות (הגורמים לנו לחשוב "לפנינו איש רציני") הינם "גמביט השרלטן". הם הדבר המאפשר לו לצחוק כל הדרך אל הבנק או במעלות צבירת הכוח החברתי או הפוליטי.
שיכור ולא מיין -גמביט השרלטן 48799
יש עוד טכניקה של רואי-עתידות ומנחשים למיניהם שמיושמת רק בשיחה ישירה עם הפציינט, והיא טכניקת הירי לכל הכיוונים עם תיקונים תוך כדי תנועה לפי תגובותיו של המטופל. יש למשל איזה גרפולוג אחד מפורסם שמנתח כתב יד של אנשים בתוכנית שלו ברדיו האזורי, ואצלו זה בולט במיוחד ואף משעשע למדי. בתור תרגיל חימום הוא מתחיל באמת בכל מיני אבחנות כלליות עם סייגים כמו שציינת ("את רגישה, אבל לא רגישה מדי" וכו') וזה סוחף תמיד כמה מחמאות לפתיחה. אז עובר המומחה לשלב השני, שעיקרו שילוח בלוני ניסוי לאוויר: "אני רואה פה משהו בבריאות שלך..." (דממה, ממשיכים הלאה) "לפני כמה שנים עברת אירוע לא קל..." ("נכון!") "משהו שקרה לחברה טובה..." (נאדה) "הילדים..." ("אין לי ילדים, אבל עברתי שתי הפלות") "אהה, זהו, שתי הפלות ואין לך ילדים, מהכתב הצפוף בתחילת כל שורה רואים שההפלות היו אירוע טראומתי מאד עבורך אבל בינתיים התאוששת" (שוב הגמביט הראשון, שגורר אחריו הנהון אילם מרוב התרגשות) "את מאד רוצה שיהיו לך כבר ילדים" ("בחיי! וואו, לא ייאמן! איך ידעת? אתה ממש רנטגן!") וכו' וכו'.

שרלטן מיומן יצליח לתמרן את מטופליו באופן זה לנדב לו עוד ועוד פרטי מידע על עצמם, ועם זאת לחשוב שהוא גילה את אותם הדברים ממש באמצעות כוחותיו הנסתרים.
מי זה גמביט בכלל? 48803
לדעתי אתה (ואסף) נמנעים מלהתייחס לנושא עצמו. לא נתתי לך כתובת של אסטרולוג מסוים ואמרתי לך ללכת רק אליו; אני, למשל, שרטטתי את המפה שלי בעצמי ופירשתי אותה לפי ספר הדרכה, ונאמרו לי דברים מדוייקים על עצמי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, וללא שימוש בתנועות ידיים, בהסתייגות מחוכמות או בפרטנות יתר. גם הטענה כאילו מטרתם של כל האסטרולוגים היא לצחוק כל הדרך אל הבנק או לצבור כוח נראית לי לא רצינית.

האמת היא שגם לא ממש הבנתי מה לא בסדר בניסוחים השרלטניים-כביכול שהבאת; האם מישהו לא יכול להיות "מבריק ויצירתי אבל גרוע ביחסי אנוש"? נכון, זה מתאים כמו כפפה לתיאוריית פרטנות היתר שלך, אבל מה בעצם לא תקין במשפט הזה? האם אתה ממליץ לקוראי הודעתך שיצא להם ללכת לאסטרולוג לדרוש את כספם בחזרה במידה ויקבלו את המשפט הזה, כי למרות שייתכן והוא נכון מאוד הוא לוקה ב"פרטנות יתר"? באמת שלא הבנתי.
הורדת סף קריטריון הביקורת 48804
הורדת סף קריטריון הביקורת: הגמביט הזה פועל לרופף את הקריטריונים שלך לאימות דברים.
משפט המלווה בגמביט השרלטני "יעבור" אצלך
גם אם הוא מוטעה, תחת הסווג של "יש בזה משהו". בעוד בנסיבות רגילות היית פוסלו.
הדבר מעלה באופן מלאכותי את אחוז הקליעות.

זאת ועוד: פרטנות יתר עשוייה ליצור את הרושם שקיבלת כאן אינפורמציה משמעותית, בעוד קיבלת מידע *טריביאלי* או עמום התופס בכל מקרה, כגון: "אתה נוטה להיות מרוכז בעצמך, *אבל* גם מגלה באופן מפתיע ביקורתיות עצמית רבה".

כללילת, מדובר באפקטים של השאה ה"מכריחים"
את הדברים להראות כבעלי תוקף.
הורדת סף קריטריון הביקורת 48809
לא הבנתי כלום (באמת). גם שאלתי בכותרת מי זה גמביט, ובתגובה כתבת כותרת חדשה שגם אותה אני לא מבין וחזרת על המילה ''גמביט'' פעמיים נוספות. בנוסף, שאלתי אותך מה לא בסדר ב''מבריק ויצירתי אבל גרוע ביחסי אנוש'', ובמקום להסביר לי הבאת משפט נוסף שאני לא מבין מה לא בסדר בו. לסיום, לא התייחסת לזה שניתוחים אסטרולוגיים ניתן לבצע באופן עצמי בעזרת ספרים, דבר המבטל את מלכודת הניסוחים הפתלתלים.

לא יפה.
מי זה גמביט בכלל? 48808
גמביט הוא סוג של פתיחה בשחמט אשר כוללת הקרבה מכוונת של כלי על מנת להשיג יתרון אסטרטגי על היריב. גמביט המלכה, למשל, הוא רצף מהלכי פתיחה שכוללים את הקרבת הרגלי שנמצא לפני המלכה. הביטוי משמש לפעמים בהשאלה גם כשם כולל למסע מחושב, תמרון או תרגיל טקטי בכל תחום שהוא.

לגבי דבריי, אני בכלל לא התייחסתי לאסטרולוגיה אלא לשרלטנות מהסוג הנבואי באופן כללי (עם דוגמא של גרפולוגיה, שהיא אגב תחום שאינו בהכרח שרלטני כל עוד אין לגרפולוג יומרות לדעת למשל את העתיד). אני לא יודע מספיק על אסטרולוגיה כדי להביע עליה דיעה נחרצת, ואני מתייחס אליה באותה מידה של חשדנות וספקנות שיש לי כלפי כל תיאוריה שאינני מבין כלל. אני מודע לכך שמדורי ההורוסקופים בעיתונים אינם מייצגים את האסטרולוגיה בכללותה, אך חוסר היכולת המוחלט שלי להבין כיצד יכול מצב כוכבי השמיים להשפיע באופן כלשהו על תכונות האופי של בני אדם מונע ממני בינתיים לראות באסטרולוגיה סוג של מדע.
מי זה גמביט בכלל? 48848
נכון שהגמביט קנה את פרסומו שחמט, אך הוא מושאל מעולם ההיאבקות. זוהי הכשלה צדית של היריב.

בשחמט - גמביט אינו הקרבת כלי למען יתרון אסטרטגי. כל הקרבת כלי בשחמט מיועדת לכך. גמביט הוא העלאת רגלי כקורבן כדי להסיט הצידה רגלי יריב בפתיחת המשחק. הגמביטים הנפוצים הם גמביט המלך, גמביט המלכה וגמביט דני.
מי זה גמביט בכלל? 48857
לא ראייה, איך נאמר, קצת צרה? רק לשם הסטת רגלי ותו לא? או חלק ממהלך אסטרטגי כולל?
מי זה גמביט בכלל? 48868
הסטת רגלי היריב דרושה להשתלטות על ערוגות מרכזיות ופיתוח הכלים, כלומר הינה חלק מהיבט אסטרטגי רחב. כך למשל, בגמביט המלך, בו לא מרבים להשתמש כיום, אתה מציע בשלב התחלתי את הרגלי של הרץ, ופותח (באם ''הצעת'' הגמביט מתקבלת) ערוגה אנכית (טור) כך שבשלב מאוחר יותר, לאחר הצרחה, הטור של הצריח שלך פתוח.
מי זה גמביט בכלל? 48874
בראייה רחבה, אני מניח שמטרתו של כל גמביט היא נצחון במשחק. הדרך לנצחון במשחק עוברת דרך השתלטות על ערוגות מרכזיות ופיתוח כלים. הדרך לכך עוברת, מסתמא, דרך הסטת הרגלי...
(לא שאני רומז, חלילה, שנצחון במשחק הוא המטרה הסופית. גם הוא בוודאי אמצעי למטרה אחרת, אבל זה כבר נהיה פחות ברור).
מי זה גמביט בכלל? 48953
בוודאי שכל הקרבת כלי בשחמט נעשית למען השגת יתרון אסטרטגי, אך כאשר מוקרב רגלי כבר בפתיחה ולא בשלב מאוחר יותר של המשחק, בדרך כלל זה יהיה חלק מגמביט.

כדוגמא לגמביט הכולל הקרבה שלא נעשית דווקא למטרת הסטת הרגלי הנגדי של היריב, חפש למשל את הפתיחה המכונה ''גמביט צפוני'' (מקווה שזה השם הנכון, עברו שנים מאז ששיחקתי שח).
אולי רושם מוטעה? 48819
דנידין הצביע על כך שתחושותיך לגבי תקפות תחזיות וניתוחי אופי אסטרולוגיים עשויים לנבוע מרושם שקיבלת, ולא מתפיסה חדה.
למה הכוונה?

קח את הפתיח של המשפט "מבריק ויצירתי אבל גרוע ביחסי אנוש"
"מבריק ויצירתי". וואו, אני המום.
אבל רגע, בוא נבחן את הדברים בנחת.

מה הכוונה במבריק ויצירתי? כל הזמן אתה מבריק ויצירתי, באופן בלתי נלאה?
ואולי ברוב המקרים? אילו מקרים? כשאתה משוחח בשעת הארוחה? בחלק מהערותיך לחברים?
בשעת דיונים עם מאמינים בנבואותיו של נוסטרדמוס?
ומה אם, נניח לצורך העניין, על כל 10 משפטים שלך קיים גם משפט שאתה מפרשו כיצירתי ומבריק, כאשר שומעיך מחייכים בחביבות
(המרצה ל"תרבות הדיור" אינו חושב כך למרבה הדאבה. איזה טמבל אחד.).

טוב נניח יחס של 2 ל-‏10 . אבל בשעת
המגע עם המתחזן (חידוש לשוני, עזוב) ה-‏2 האלה הופכים לפתע לדומיננטיים ביחוס העצמי, וה-‏8 האחרים נפוגים/נשכחים. וגם 2 מקרים אלה מוטים ונתפסים ביתר שאת כדוגמאות של הברקה ויצירתיות, באמצעות איזו תנועה פרשנית המציגה אותם ככאלה באותו רגע, אף אם מלכתחילה היו כאלה בדוחק רב.

במילים אחרות, המגע עם השרלטן מבליט את המקרים המתיישבים עם אמירתו -ולעיתים אף יוצרם ככאלה יש מאין (באותו אקט פרשני) -
ומצניע/מסתיר מתודעתך את המקרים הסותרים את אמירתו.

הנושא מוכר בפסיכולוגיה כ"הווצרות רושם"
impression formation. בשלב התחלתי במגע עם הדבר אנו מקבלים רושם המוטה לכוון מסויים, גלובלי וחובק כל. הצרה עם שלב התחלתי זה, שהדברים נתפסים באופן גס, ללא הבחנות דקות, ניתן לאמר, ברזולוציה (כושר הפרדה) נמוכה ביותר. מעין כתם שאנו יכולים לאמר עליו דבר כלשהו, למשל "לפנינו משהו הדומה לאליפסה", בלי שאנו מבחינים בפרטים דקים במה שלפנינו.
תפיסתם של אלה, של הפרטים הדקים יותר, באה בשלבים מאוחרים יותר. כך למשל, הדברים "מבריק ויצירתי" קובעים את גוון תפיסתך העצמית באופן כוללני, ומונעים ממך לראות את כל המקרים הרבים הסותרים אותם. זאת תוך הבלטת מקרים, אף מעטים ביותר, בהם היית מבריק ויצירתי. או שכרגע, תחת רושם דברי השרלטן, אתה מפרש כמה מקרים ככאלה, אף אם מעולם, מעולם, לא שיחררת מפיך אפילו הברקה אחת.

הנה לפניך הווצרות רושם, אליה, סבור אני, כוון דנידין כאן: אי הבחנות דקות, רושם סוחף וכוללני המונע ראיית פרטים הנוגדים
רושם זה. במהלך הממושך יחסית של גיבוש הרושם, תוך תפיסה המתחדדת והולכת, דומה ש*נעצרת* בשלב מוקדם ולא הימשכת. זהו אפקט ההשאה השרלטני שעל אספקטים במבנהו הצבעתי.
אולי רושם מוטעה? 48873
לפי דבריך, לאסטרולוגיה אין אף סיכוי שבעולם להיות נכונה בעיניך, גם אם בשנת 2015 יתגלה הקשר הנסיבתי שאסף מייחל לו בין תנועת הכוכבים לאופיים של בני אדם. כתבת הודעה יפה אודות אחת הדרכים להשלות אנשים, אבל מה הקשר לנכונות האסטרולוגיה? אתה טוען שהתלהבותי מדיוק המפה האישית שלי אינה במקום, כי כשנכתב עליי שאני לא מסתדר עם אבא שלי, למשל, תפסתי את זה כפגיעה מדהימה במטרה, אבל בעצם זו שטות, כי יחסית לזמר מרווין גיי, למשל, שנרצח על-ידי אביו, היחסים ביני לבין אבי הם מושא לקנאת כל האדם, ואני בסך הכל הוצאתי את הניתוח מפרופורציה וגרמתי לו להיראות אמיתי בעיניי. אני חוזר לפתיחה שלי: אם מחר יוסר הלוט מעל תעלומת הקשר בין הכוכבים לאופי בני האדם, מה תאמר? הרי גם אם פיסיקאים יגלו בוודאות שאורנוס במזל דלי גורם לאדם להיות "מבריק ויצירתי", ואסטרולוג אחד יציין עובדה זו בפני חברך שיבקר אצלו, תבוא אתה ותטען שמה פתאום, אותו אסטרולוג יצר אצלו את הרושם שהוא מבריק ויצירתי, והרי אתה יודע זאת בוודאות כי אותו חבר שלך לא הוציא הברקה אחת מאז האינתיפאדה הראשונה. אין ספק שניתוח אופי אינו מתמטיקה, אבל גם ספקנות וביטול מוחלטים אינם הדרך הנכונה.
אולי רושם מוטעה? 48878
כאן אתה טועה. אם האסטרולוגיה תנוסח בכללים ברי הפרכה, היא תהפוך מייד לתאוריה מדעית, ולפיכך יהיה ערך לתגליות מסוג שאתה מתאר.

>"ספקנות וביטול מוחלטים אינם הדרך הנכונה". תלוי למה. אם אני בונה קואליציה מקיר לקיר במדינת ישראל, הרי שקודשי ישראל הם בעלי ערך נפלא, שלא לדבר על האדמו"ר עובדיה יוסף שליט"א. כאשר אני עוסק במדע - ספקנות מוחלטת היא היא הדרך. אם הביטול המוחלט הוא המסקנה שאליה מגיעים, אז הוא לגיטימי בדיוק כמו כל מסקנה אחרת.
אולי רושם מוטעה? 48886
זה בדיוק מה שאני מנסה להבין ממיכאל; הצגתי לו מקרה בו האסטרולוגיה תהפוך לתיאוריה מדעית, ואני תוהה איך זלזולו בניתוחי אופי, עם האפשרות הקיימת-בהחלט למניפולציות שהוא ציין, יתיישב עם העובדות החדשות שיתגלו, אי"ה.

הספקנות והביטול המוחלט שציינתי התייחסו לניתוחי אופי, בכל תחום שהוא (פסיכולוגיה, גרפולוגיה), ולא לאסטרולוגיה.
אולי רושם מוטעה? 49051
אתה מבלבל בין שני מושגים חשובים מעולם המדע.
מציאת ההסבר והוכחת קיום התופעה.

ייתכן שהאסטרולוגיה תתקבל כתופעה קיימת גם ללא הסבר (אך לא יתכן הסבר ללא תופעה קיימת, כמובן).

איך מוכיחים את האסטרולוגיה כמדויקת?
מספר רב של ניבויים המתגלים כמדוייקים. כאן המספר הרב של הניבויים והמנבאים חיוני, כדי שלא תהיה הטיה על ידי אסטרולוגים כישרוניים יותר ופחות.

אפשר גם לנסות לקחת את אותו אדם / מאורע למספר אסטרולוגים ולבדוק אם הם יתנו את אותו ניבוי.

מה שחשוב זה שיהיו הצלחות שיהיה אפשר לשחזר. הצלחה מקרית זה לא חוכמה.
יש ניסוח כזה 49864
יש ניסוח של האסטרולוגיה בצורה שמאפשרת את הפרכתה. למיטב ידיעתי אף אסטרולוג לא הסכים לעבור את המבחן.

אשמח לספק לך פרטים אם אתבקש.
I'm interested 49870
Is there a two?
יש ניסוח כזה 49875
אשמח אם תפרט זאת כאן, בדיון.
אם פיסיקאים יגלו בוודאות שאורנוס 48879
במזל דגים גורם לאדם להיות 'מבריק ויצירתי', יגלה הרופא שאותם פיסיקאים שתו הרבה יותר מדי לילה קודם. למה הדבר דומה? לאפשרות שפיסיקאים יגלו כי אנשים בין קו אורך 36.8 ל39 נוטים לחטוף חום יותר מאנשים באיזורים אחרים. מזל דלי הוא המצאה פואטית של איזה פגאן לפני כמה אלפי שנים. אין שם דלי, זה לא נראה כמו דלי משום מקום אחר, ולכוכבים המרכיבים את הדלי יש מודעות קולקטיבית של נעל. הטוסטר שלי משפיע על כדה"א (ועליך בפרט) יותר מכל הכוכבים האלה יחד, ואף אחד לא חשב לבסס עליו תחזיות. למה 12 מזלות ולא 13 או 42? למה שעת הלידה קובעת ולא שעת ההפריה או הגרעפס הראשון? התשובה פשוטה - כי מישהו קבע תריסר מזלות, וכי את שעת ההפריה לא ידעו. אז פעם האמינו שהכוכבים חגים במסילות ושקועים בהגות עצמית עמוקה. היום יודעים שאלה גושים גדולים של מימן שעובר היתוך להליום, החגים במרחקים בלתי נתפסים מכדור הארץ. כלומר - אם לקדמונים היתה איזושהיא סיבה קונקרטית להאמין בהשפעת הכוכבים על האדם, לך אין שום סיבה כזו להוציא הפסיכולוגית. ספקנות וביטול מוחלטים הם בדיוק הדרך הנכונה להתייחס לעבודת כוכבים ומזלות, שנאמר "שהם משתחווים להבל ולריק ומתפללים אל אל לא יושע". אתה נופל לקטיגוריה הזו.
48882
לעומת זאת - יתכן ויתגלה שאנשים בעלי תכונות מסויימות נוטים להיוולד בתאריכים מסויימים, וסידור הכוכבים הוא פשוט ביטוי אחר למהלך השנה. יכולת להשתמש באותה מידה בשעון או בצבע העלים.

לא שאני מאמין בכך, אך נימוקי הפסילה שלך (''זה לא נראה דלי'') אינם סבירים בעיני.
לאחר שקראתי את ההפניה הנ"ל (1) 48883
גיליתי שחלק מן הטענות שעלו במוחי הקודח כבר זכו להתייחסות מפורשת תחת אותו מסמך. אחסוך לחזי לפיכך את הציטוט משם (ולי את ההתייחסות לנכתב שם), ואציג טענה אחרת. באותו אתר נטען בין היתר (2), כי כל כוכב לכת מקושר לפונקציה אחרת באישיות - השמש לאגו, הירח לאינסטינקט, נגה ליכולת לבטא חיבה, מאדים לאגרסיות ולאנרגיה (?), צדק ליכולת התפיסתית המופשטת, שבתאי לסכנה ופחד, אורנוס למקוריות ויצר החירות, וכן הלאה. טוב ונחמד, אך מניין לאסטרולוג הנ"ל על כך? וכיצד בכוונתו להמחיש קשרים אלה? למותר לציין כי טענה זו חורגת בעליל מן האפשרות שהצעת, כי התכונות קשורות לזמן הכרונולוגי המיוצג ע"י סידור הכוכבים בעת הלידה.

רק הקיץ! קריאה בגלידה! 163299
היה כבר קריאה בקלפים, קריאה בקפה גרפולוגיה ואסטרולוגיה.
עכשיו הגיע הזמן למרענן הרשמי של הקיץ: קריאה בגלידה ("אמור לי מה הגלידה שלך ואומר לך מי אתה")
משעשע, וכל כך מזכיר את שאר ה"אמונויות" שהוזכרו למעלה...
מי זה גמביט בכלל? 48849
אחת השגיאות שלך היא ששרטטת את המפה שלך בעצמך ופירשת אותה על פי ספר הדרכה. אין לך שום דרך לדעת באמת מהו האופי שלך, כך שלעולם לא תדע באם הניתוח היה נכון.
מי זה גמביט בכלל? 48858
ואם הייתי הולך לאסטרולוג והוא היה משרטט לי, אז כן היתה לי דרך לדעת מהו האופי שלי ואם הניתוח היה נכון? לא הבנתי כל כך. חוצמזה, דברים כמו "אתה לא מסתדר עם אבא שלך" או "אתה נמשך לאנשים עם מוגבלויות" הם כאלו שאדם דווקא יודע בוודאות על עצמו, לא?
מי זה גמביט בכלל? 48872
נכון, גם אם היית פונה לאסטרולוג, לא היו התוצאות טובות יותר.

"אתה לא מסתדר עם אבא שלך" הוא משפט המתאים, במידה זו או אחרת לכל מתבגר.
גם "אתה נמשך לאנשים עם מוגבלויות" הוא משפט כללי מדי (אני מתנדב בבית לוינשטיין או שאני אוהב בחורות ממושקפות?).

דרך בדיקה נכונה היתה יכולה להיות השוואה בין תוצאות האסטרולוג לבין תוצאות שהושגו בדרך אחרת (שאמינותה ידועה, אם קיים דבר שכזה). מובן שיש לתכנן את המבחן בזהירות, בצורה זו שאיש לא ידע על מי מתבצע המבדק, מה תוצאות המבדק המתחרה וכדומה.
מי זה גמביט בכלל? 48877
טוב, הויכוח עכשיו הוא על יכולת הפרשנות שלי, ואין הרבה מה להוסיף. ראה את הודעתי למיכאל ("רושם מוטעה"). אתה צודק במידה מסוימת; לא קיימת אף דרך אמינה להגדרת אופיים של בני אדם. לכן, כל עוד לוקחים את האסטרולוגיה בפרופורציות הנכונות ולא משתמשים בה כדי לפסול או לאשר מועמדים לעבודה/חתונה, זהו שעשוע נחמד אשר מפתיע (כנראה שרק אותי בקרב הפורום הזה, כפי שנוכחתי לדעת) בדייקנותו. זהו.
מי זה גמביט בכלל? 49122
אני חושב שמצאת דרך מצויינת לשכנע אנשים בחוסר נכונות האסטרולוגיה.

א. הרשה להם לבחור אסטרולוג כרצונם.

ב. תן לאסטרולוג להכין מפה.

ג. הפוך את תוצאות המפה לשאלות: "האם אתה מסתדר עם אביך: מאוד, די, לא כל כך, ממש לא"; "האם אנשים עם מוגבלויות דוחים אותך: מאוד, די, לא כל-כך, ממש לא"; וכן הלאה.

ד. בדוק את מידת ההתאמה בין התשובות לשאלון לבין המפה.
מי זה גמביט בכלל? 49127
יתכן שבשיטה זו נראה היפוך של הטיעונים.

אם תבחן זאת על מישהו ויתברר שהתוצאות לא כל כך מתאימות, יאמר התומך באסטרולוגיה: טוב, הוא לא יכול *באמת* לדעת מה האופי שלו (הוא נמשך לאנשים מוגבלים, אך אינו מודע לכך).

ובנוסף, הטיעון הנצחי שהשיטה המוצעת אינה מתמודדת עימו: "יש הרבה שרלטנים במקצוע" (כלומר, הנבדק טעה כשבחר 'אסטרולוג כרצונו'. היה עליו לבחור אסטרולוג אחר).
ניסוי באסטרולוגיה 49600
לפני הרבה שנים, בתוכנית רדיו ברשת ב' נעשה ניסוי באסטרולוגיה. הפרטים הם מזיכרוני ולכן אינם מדוייקים.

בניסוי השתתפו אחד מבכירי האסטרולוגים בארץ וכן פרופ' ידוע למדעי המדינה. האסטרולוג נתן תחזית בחמישה עניינים, שאני זוכר שאחד מהם היה מלחמה עם סוריה. האסטרולוג התחייב שאם לא יתממשו לפחות 3 מתחזיותיו, הוא יפרוש מן המקצוע ואילו הפרופסור התחייב ללמוד אסטרולוגיה אם הן כן יתממשו.

לאחר שנה התקיימה תוכנית לסיכום הניסוי. התברר שהתחזיות היו שגויות כמעט לחלוטין. האסטרולוג התכחש לכך ואני זוכר שבכל עניין היה לו תירוץ. למשל בעניין הסורי הוא ציין שבקיץ היתה בכל זאת מתיחות עם הסורים (כבכל שנה כמעט), דבר שתמך בתחזיתו.
ניסוי באסטרולוגיה 49639
יכול היה פשוט לאמר שלא היתה לו כל תחזית באם הבטחתו תתקיים.
משהו בדומה לפוליטיקאי מתוסכל ששאל את אשכול המנוח למה לא קיים את הבטחתו כלפיו.
''והרי הבטחת--''
''נו טוב, אך לא הבטחתי לקיים.''
סימוכין 48794
לא, אין לי אפילו סימוכין לכך שהרבי מלובביץ' לא עומד להופיע אצלי בחדר עוד שניה ולתת לי סטירת לחי. אין לי שום סימוכין לכך שע"י התבוננות במעי בהמה אפשר לחזות תוצאות קרב שעומד להתחולל. אין לי סימוכין לכך שאם הערך הנומרולוגי של שמי הוא 6 כי אז אני טיפוס רגיש עם נטיה למיזנטרופיה.

אני כותב את זה למרות שהוכח באמצעים סטטיסטיים שאסטרולוגיה לא עובדת גם בתחום של ניתוח אופי, כי כל פעם שאני מנסה לטעון את זה מביאים לי כראיה נגדית איזה מחקר מפוקפק שנערך כביכול באיזה מוסד מחקר שאיני מכיר וכו'. אין לי זמן לערוך חקירה מקיפה בעצמי כדי לברר את תקפות המחקרים האלה, לכן אני סומך על אתרים כמו
http://www.csicop.org/ ודומיו. אין לי סימוכין לכך שמה שכתוב באתר זה נכון והוא לא ממומן ע"י ה cia כדי לשכנע אנשים כמוני שחייזרים לא מבקרים כאן באופן תכוף.

מי שצריך להביא סימוכין הוא בעל התיאוריה, לא אני. יש לך סימוכין יותר חזקים מ"קיבלתי את הרושם ..." ?
סימוכין 48807
כפי שאמרתי, אני לא מתכוון להגן על האסטרולוגיה בחירוף נפש; גם לי אין זמן לערוך חקירה מקיפה. אני פשוט מתקשה להחליט שהיא לא עובדת בשעה שאני מוקף בעדויות שמראות את ההיפך. אם אתה נהנה לעצום עיניים, אשריך. באשר להפרכת האסטרולוגיה, כאן יש כמה תשובות:

הדברים מתמקדים בעיקר בשתי נקודות:

1. מחקרי הפרכה רבים נערכו ע"י אנשים שלא מבינים כלום באסטרולוגיה. לדוגמא, מחקר באוניברסיטה של קליפורניה הראה שרק אחוז קטן מבני מזל אריה שהשתתפו בניסוי ציינו כי הם "בעלי כושר מנהיגות", כפי שהאסטרולוגיה טוענת, ולכן היא לא נכונה. למרבה הצער, כל תינוק-אסטרולוג יודע כי למזל הלידה השפעה משתנה מאדם לאדם, והיא יכולה להיות מזערית, כשמזלות אחרים במפה שלו דומיננטיים הרבה יותר, אך רק מעטים מקוראי האתר CSICop יודעים זאת, מה שמאפשר לפרסם מחקרים כאלו ללא חשש.

2. מחקרים אחרים מראים בעיקר שיש המון אנשים שאפשר למכור להם הכל, ושיש המון אנשים בעלי כושר אבחנה בינוני ומטה, אך לא מעידים כלום על דיוק הניתוח האסטרולוגי (מדובר בניסויים בהם מוגש לקבוצת אנשים ניתוח זהה ובאורח פלא כולם מעידים שהוא מתאים לאישיותם, למשל).
סימוכין 48817
האם תוכל להסביר באופן כלשהו את הקשר הנסיבתי הקיים לדעתך בין מצב הכוכבים בשמיים בנקודת זמן כלשהי לבין תכונות אנושיות כמו כושר מנהיגות? מדגם בגודל מספק יכול לקבוע האם סטטיסטית יש או אין קשר ברמת מובהקות גבוהה בין שני הדברים שלכאורה אינם נראים קשורים זה לזה, אך גם הוא אפילו לא מתחיל להסביר את ההגיון שבקיומו של קשר כזה, אם הוא אכן קיים.
סימוכין 48822
קשר סטטיסטי בין מצב הכוכבים בשמים בהולדת האדם ועיסוקו בהווה כבר נמצא, ע"י אחד Michel Gaquelin. ממצאיו אינם עולים בקנה אחד עם האסטרולוגיה המקובלת, ולמעשה דווקא העובדה שהוא מצא קשר סטטיסטי כלשהו, הייתה צפוייה מאד (כמעט מתחייבת) מחוקי הסטטיסטיקה.

את הנקודה הזו לא תראו בקישור הבא, מאמר אוהד ובלתי ספקני לעבודתו, המתייחס אליה כאל הוכחה לאסטרולוגיה: http://www.geocities.com/Athens/Acropolis/4564/astro...
סימוכין 48827
I once passed a nice test in a Psychology course. I had to fill a questioneire (sp?) rating the relevance of all kinds of statements to my personality. Two weeks later, I recieved a preofessional psychological analysis, and was asked to rate the relevance of its statements to my personality. More than 80% of the statements in that analysis matched my character, some strikingly revealing things I didn't expect to be deducable from that lousy form I've sent.
Then I revealed the whole class has recieved the very same personal analysis, which mostly matched everyone's type. Those statements were clipped out of weekly Astrological reports in the papers, and indeed were phrased in such a manner that they would match everyone.

You can try it at home - Rate from 1-5 the relevance of every statement, from every horoscope in any of the papers. It would much by more than 50%, that's for sure.

Needless to say, Astrology is plain bullshit not only because it lacks any scientific basis or consistency, but because it's utterly nonrefutable.
סימוכין 48829
מי אמר שהאסטרולוגיה מתנהלת לפי החוקים שאתה מכיר? שוב, כפי שכבר כתבתי בדיון על החייזרים, אולי יש כוחות/אלים/תופעות/מפלצות/חוקים שאנחנו לא מכירים עדיין, ושאולי יתגלו בעוד שבועיים, וזהו. אני חושב שגם אסטרולוגים מקצועיים לא מציעים הסבר הגיוני לתורתם, והאמת היא שאני לא רואה בזה שוב פסול (כן, גם כוהני דת לא מציעים הסבר, אך גם לא הוכחות או מדגמים המראים את צדקתם).
סימוכין 48832
Laws are consistent. They have their definite conditions in which they are valid, and definite observations can prove them wrong.

Astrology is inconsistent etc. Thus Astrology does not follow any possible law. QED.

As for that prior discussion, you were already explained why these forces or laws have practically no where to hide, or else you'd have to be more specific in your suggestion of their existence. As for God, as a metaphysical entity, it's not about to be revealed, or else it's not God but some other physical entity.

Religious priests are consistent (or atleast can be consistent), whereas professional Astrologists can be sued for fraud if once taken seriously.
הנחות נועזות וברות הפרכה 48838
חזי,

הויכוח הזה היה כבר לזרה. מי שאוהב ונהנה מאסטרולוגיה יבושם לו, ואולי אפילו היא תגרום לו לעשות דברים בחינת נבואה המגשימה את עצמה, ושלום על ישראל.

אבל הנסיון להציב את האסטרולוגיה באיצטלה מדעית או מותודית או עובדתית נובע פשוט מחוסר ידע או התעלמות מתובנות שכבר קיימות בידנו אודות מדע ופסאודו-מדע.

לא נשאר, אם כן, אלא להמליץ לקרוא את פופר אשר לא שלל את העובדה שמפעם לפעם אסטרולוגיה או נומרולוגיה יכולים לתת לנו איזה דבר אמיתי (כמו בומבה צור בסרט בלומפילד שנעשה שוער בעל כורחו וכשבעטו פצצה לשער הוא ברח מהכדור לכיוון הלא נכון, הכדור פגע בו ובומבה נהייה שוער השנה).

אסטרו-נומרו-לוגיה אינן עומדות בקריטריונים מדעיים ולכן אינן נחשבות למדע ולכן תקפותן המדעית מופרכת ויכולתן מפוקפקת. לדוגמא, סיבה אחת שמוציאה אותם מתחום המדע ותקפותו היא שהן מנסות תמיד להסביר את כשלונותיהם, מה שנקרא הסברים אד-הוק. עראפאת יחלה בגזזת ברבעון השני של 2001. כשהתאריך חלף עבר לו מוצע מייד הסבר מדוע בעצם זה לא היה גזזת אלא חררה או בכלל התכוונו לשנת 2011.

במצב כזה, תאוריה מדעית היתה פשוט נופלת בשמחה או מבלית ברירה על חרבה.
הנחות נועזות וברות הפרכה 48859
היי רון. מי ניסה להציב את האסטרולוגיה באצטלה מדעית או מתודית או עובדתית? הודעתך מופנית אל האדם הלא נכון.
הנחות נועזות וברות הפרכה 48869
לא, לא התבלבלתי בכלל.

אתה טוען ש

*באמצעות האסטרולוגיה אפשר לדעת משהו
*לאסטרולוגיה יש שיטה
*האסטרולוגיה מראה יחס והשפעה בין שני דברים
*באמצעות האסטרולוגיה אפשר לנבא תופעות *דברים ולהניח הנחות - מזל קשת יהיה בד"כ בעל תכונה X
*האסטרולוגיה מקטלגת
*האסטרולוגיה מכלילה
*האסטרולוגיה פועלת על ידי תצפיות

אלה הגדרות של תאוריות מתחום מאד מוכר - המדע (מאותו שורש של לדעת וידע)

אז למרות שכללי הפעולה של האסטרולוגיה ותאוריות מדעיות ניראים זהים, למה האסטרולוגיה היא אמצעי מהנה ביותר אך בעל סיכוי קטן מאד להציא לידי איזה חוכמה חדשה?

משום שהיא מנסה להסביר הכל, להסביר תמיד, לא מאפשרת את הפרכתה שלה, לא מתיישבה עם תאוריות אחרות כך שהיא כמעט עומדת בפני עצמה.

אם תחזור ותקרא את התגובה הראשונה שלי תראה שאין פה שלילה גורפת, אולי לאסטרולוגיה יש השפעה אטוט-סוגסטיבית - אם תגיד לעצמך השכם והערב שאתה בתקופה קשה כי ונוס נכנס למאזניים, בסוף תכנס לדיפרסיה.

אז הנה לך כוחה של האסטרולוגיה, ואין לזלזל בכך.

(שלא לדבר על האפשרות לעשות קצת כסף)
נסיון הסבר 48852
אני לא זוכר איפה, אבל פעם שמעתי על קשר נסיבתי אפשרי להשפעת תאריך הלידה על אופיו של היילוד, שהולך בערך ככה:
אם נצא מנקודת הנחה שאופיו של אדם מושפע מתקופה מסויימת בתחילת חייו (למשל חצי השנה הראשונה), אז כשניקח שני אנשים שגדלו באותו מקום ונולדו באותה שנה, רק שהראשון נולד בתחילת הקיץ והשני בתחילת החורף, אז הראשון בילה יותר זמן מחוץ לבית הוריו מאשר השני בתקופה המשפיעה, מה שיכול ליצור הבדלים באופיים.
אולי כדאי לומר שאני די מפקפק בהסבר, בעיקר משום שאני הייתי מבקש קודם עדויות להבדלים ורק אחר כך מחפש קשר נסיבתי.
נסיון הסבר 295362
בטיעון דומה, אני מסבירה לעצמי מדוע אסטרולוגיה *אינה* הגיונית: עובר ברחם שאמו החליטה לעשות ניתוח קיסרי וללדת אותו במועד מסוים. בהתייעצות עם הרופא, המועד נדחה בשבועיים (בינתיים התחלף מזל). האם אופיו התיאורטי של אותו תינוק היה X במועד המקורי, אך ישתנה ל-Y בגלל הדחייה?
נסיון הסבר 295367
ודאי. למה זה לא הגיוני?
האסטרולוגיה היא רק קירוב 295625
תגובה 143215
נסיון הסבר 295844
הממ... דווקא זה ההסבר מדוע אסטרולוגיה אינה הגיונית?

יש אנשים הסבורים שהמזל שלהם משתנה אם ראו חתול שחור. מדוע שלא ישתנה אם אמו מחליטה על ניתוח קיסרי במועד לא מתאים?

אם התינוק נולד בניתוח קיסרי בשל גחמה של האם בשלב מוקדם מכפי שהיה נולד כדרך הטבע, יתכן שיהיו לו כל מני בעיות. אם היא רוצה ללדת אותו מוקדם מהצפוי בשל גחמה שלה ואחר כך מחליטה על תאריך מאוחר יותר בשל האסטרולוגיה, צפוי שבשל אישיותה הססגונית של האם, אסטרולוגיה תהיה הפחותה שבבעיותיו.
סימוכין 48836
מחקרים מסוג 1 נועדו לנסות ולגרום לאנשים שלקרוא הורוסקופ בעיתון זה קצת דבילי. נכון - גם האסטרולוגים עצמם אומרים את זה, אבל זה לא מונע מהם לגרוף כמה אלפי שקלים עבור טור שבועי שבמוצהר לא מייצג שום דבר...

מחקרים מהסוג השני מסבירים טוב מאוד למה האסטרולוגיה מצליחה - כי יש הרבה אנשים שקל למכור להם דברים. אם כל כך הרבה אנשים אומרים על ניתוח שלגמרי לא קשור אליהם שהוא מתאים, מה גורם לך לחשוב שכשאדם מקבל ניתוח שכן קשור אליו, התגובה שלו אינה זהה?
בכך שאתה פוסל את המחקרים הללו כהוכחה לאי-הנכונות של האסטרולוגיה, ולאחר שכבר אמרת שכשלון בחיזוי העתיד אינו הוכחה גם הוא - איזה ברירה אתה משאיר? כבר הסכמת שאסטרולוגיה לא נותנת לנו שום דבר. עכשיו אתה רוצה שאני אסביר לך למה היא לא רלוונטית לכלום? מה חסר לך?
סימוכין 48865
להזכירך, הדיון הוא לא על הצלחת האסטרולוגיה אלא על נכונותה. שתי השורות האמצעיות בהודעתך עדיין לא מתייחסות לעובדה שהניסויים הללו לא מוכיחים את אי-נכונותה; יפה, למדנו שיש הרבה אנשים שקל למכור להם דברים, ושכל אחד יכול לבנות תורה או דת חדשה ולקנות לו מאמינים רבים, אבל מה עם -נכונות האסטרולוגיה-? אולי תנסה ליישם את הצעתי המקורית למיכאל ולדנידין, להתעמק קצת בנושא, לקרוא ספרים, לשרטט לעצמך את המפה ולבחון את התוצאה בצורה אובייקטיבית? מה תאמר אם המפה תשקף את אופייך בדיוק? תפטור את זה כ"מקריות"...?

ציינתי בהתחלה - אני לא יכול להגן על האסטרולוגיה עד אין סוף, כי אין לי את הכלים לכך. זוהי הנקודה בה נגמרים טיעוניי ומתחיל חשבון הנפש של כל אחד מאיתנו. אתה יכול להמשיך ולזלזל באסטרולוגיה רק על סמך ניסויים שאת טבעם המדויק אתה לא יודע ושנערכו אלפי קילומטרים מכאן, ועל סמך אסטרולוגים שרלטנים המוציאים שם רע לתחום, ועל סמך ההורוסקופים והתחזיות השנתיות; ואני אמשיך להאמין בה, כי נוכחתי לדעת על בשרי כי היא מדייקת, ולאחר מכן ביררתי עם עוד ועוד אנשים ועדיין לא מצאתי מישהו שטען שהמפה שלו שגויה לחלוטין. כולם פתיים? את כולם רימו באמצעות גמביטים וניסוחים מפותלים? לדעתי הסיכוי לכך נמוך.

באשר לתועלת של האסטרולוגיה ולרלוונטיות שלה - מי אמר שיש כאלו? זהו סתם שעשוע חביב.
סימוכין 48871
"עדיין לא מצאתי מישהו שטען שהמפה שלו שגויה לחלוטין". אם אסטרולוגיה היא קשקוש, זה לא אומר שאנשים יגלו שהמפה שלהם "שגויה לחלוטין". להיפך, סטטסיטית יש מקום לצפות שחלק גדול מהמפה שלהם נכון. המבחן הוא, האם רוב האנשים האחרים יחשבו שהמפה שלך פחות נכונה להם מאשר אתה חושב שהיא נכונה לך.
אבל כל זה בוודאי ברור לך. לא, אני לא אשקיע זמן בלבדוק את העניין, כי זמני מאוד יקר. אסתפק בכך שיש לי סיבות טובות לחשוב שאסטרולוגיה היא קשקוש.

אה, כן: יש לי בעיות עם אבא שלי, ויש עדויות בעברי למשיכה לאנשים (נשים, ליתר דיוק) עם מוגבלויות. מזל עקרב?
סימוכין 48881
המממ. להיטלר היו בעיות עם יהודים והיו עדויות בעברו שהוא רצה לשלוט על העולם. מישהו כאן מזל טלה?
סימוכין 514263
גם לי היו בעיות עם אבא שלי (וגם עם אבות אחרים!), ואני נמשך לאנשים (ממין נקבה) עם חזה גדול בצורה לא פרופורציונלית- מגבלה כבדה. לדעתי הוא דגים.
סימוכין 48875
אל תשכח את ה-pre-selection. כל מי שהוכנה לו מפה אסטרולוגית פרטנית, חזקה עליו שהלך והוציא על כך ממיטב כספו. לא רק שהוא מראש מאמין מרצון בהבלים הללו, אלא שהצהרה עכשיו שהמפה שגויה היא שוות ערך להצהרה "איזה טמבל הייתי".
סימוכין 48890
לפני מספר שנים לקחה כתבת באחת העיתונים את שעת הלידה המדוייקת שלה, והלכה איתה למגוון אסטרולוגים שונים ברחבי הארץ, בבקשה לקבל תיאור אופי, פלוס ניבוי לעתיד. נתעלם מהניבוי לעתיד‏1, ונסתכל רק על תיאור האופי.

מבין כל האסטרולוגים, לא היו שניים שנתנו את אותו תיאור אופי. היו תחומים שהתיאור חפף פחות או יותר, והיו תחומים שהיו שונים בתכלית בין האחד למשנהו. האם גם זאת לא הוכחה לכך שלפחות חלק מניתוח האופי מצוץ מהאצבע? (השאר, יש להעריך, בנוי על בסיס פחות או יותר דומה אצל כל האסטרולוגים של טאוטולוגיות ואמירות שנוח לכל אדם לשמוע אודות עצמו (מבריק ומקורי, למשל))

אם גם את זה תפסול מסיבה כלשהי, הרי שאתה, כמו שאר תומכי האסטרולוגיה, מונע בכוח כל אפשרות ליצור מבחן הפרכה. אז אני מרים ידיים ושואל אותך:
מה צריך לקרות כדי שתאמין שאסטרולוגיה לא עובדת?

1 אם כי מעניין לציין שמספר אסטרולוגים ציינו תאריך פחות או יותר דומה לחתונה עבור אותה כתבת, ומעניין לבדוק אם היא באמת התחתנה בתאריך ההוא או לא.
סימוכין 48900
יכול להיות שזוהי הוכחה שחלק מניתוח האופי מצוץ, ויכול להיות שזוהי הוכחה שאסטרולוגים רבים הם שרלטנים. ניתוחים אסטרולוגיים, דרך אגב, כוללים גם דברים שליליים רבים (ולא רק כאלו שבאים לסייג דברים חיוביים), כך שטיעון ה"אמירות שנוח לכל אדם לשמוע" לא תופס. מה עם נבואות על קשיים ואסונות?

השאלה שלך לא הוגנת. אם הייתי יכול לכנס בחדר אחד את כל האסטרולוגים שכתבו את תיאור אופייה של הכתבת ולשאול אותם מה הולך פה, יכול להיות שהייתי מקבל תשובות מספקות (גם אתה; הן בטח היו מספקות אותך פחות, אבל אולי היית למד דבר אחד או שניים על אסטרולוגיה). מובן שאני לא יכול לעשות זאת, ולזאת התכוונתי באמרי שאין לי את הכלים; המקסימום שאני יכול לעשות זה לחפש באינטרנט מאמרים של תומכי אסטרולוגיה (וגם לזה בקושי יש לי זמן), ואני מבטיח להעלות כאן נקודות חדשות שיתגלו לי. יש דבר אחד שבהחלט יכול יגרום לי לנטוש את אמונתי - אם האסטרולוגיה תאמר עליי דברים לא נכונים בעליל. יש מבחן טוב מזה? מובן שזה לא מספיק, אבל השאר יאלץ לחכות.
סימוכין 48908
>"אם האסטרולוגיה תאמר עליי דברים לא נכונים בעליל". האסטרולוגיה אינה מדברת. האסטרולוגים מדברים.
ואולי תאמר אז שזוהי הוכחה שחלק מהאסטרולוגים שרלטנים?
עצימת עיניים 48845
כן, אפשר להגיד עלי שבנסיבות מסוימות אני נהנה לעצום עיניים. אני מתקשה להירדם אחרת.

סעיף 2 נראה לי מאד רלוונטי. אני מציע שתקרא אותו לעצמך בקול רם.
האשמות שווא כלפי מערכת החינוך 48024
אני בוודאי יהיה הראשון להסכים עם כך שהאדם פועל תמיד באופן לוגי; הרי השיטה הקאנטיאנית כולה (שאני, כידוע לך, אמון עליה) מבוססת על רעיון הארכיטקטורה של התבונה. איננו יכולים 'לחשוב' דבר אי-לוגי.
ברם, הגדרה כזאת תוציא את המילה 'ראציונלי' מהמילון, שכן זו תהא טאוטולוגיה.
הבה, אם כן, נחזור לפרשנות העממית של המילה (כפי שרומז עומר למטה). 'אי-ראציונלי' היא פעולה הנגרמת ע"י הרצון (החופשי :-) ) שאותו כינה עומר "תחושת בטן שמושפעת רבות ממשאלות לב". יש צורך פסיכולוגי רב להאמין בעולם הבא, אולם אין צורך להאמין שקבוע הכבידה האוניברסלי הוא בדיוק המיספר שהמדע גילה.
חינוך לראציונליות יהיה, אם-כן, חינוך לגילוי יחסי סיבות-תוצאות אובייקטיביות, כלומר שאינן תלויות ברצונינו אנו. חינוך זה, הוא להשקפתי קריטי, בדרך לחיים יצרניים ומועילים לכלל. חינוך זה, לשיטות חשיבה תקינות, חשוב עשרות מונים מעוד ידע אנציקלופדיסטי על נושא מסוים.
האשמות שווא כלפי מערכת החינוך 48026
או, עומר רומז *למעלה* כמובן! לא התכוונתי לערער על זכות הראשונים שלו...
האשמות שווא כלפי מערכת החינוך 48029
אז, כמו שאמרתי, אתה תומך בחינוך שיתנגד באופן אקטיבי להשקפת העולם הדתית. זו דיעה בעייתית, אם אתה מתכוון לכפות את החינוך הזה עם כולם.
הדבר תלוי בהשקפת העולם הדתית 48081
השקפת עולם דתית הטוענת כי ישנן הוכחות ומופתים רבים לקיום האל, החל מגמטריא וכלה בעדויות של כמעט-מתים (NDE, OBE) - לא תצליח לשרוד במערכת החינוך המוצעת. גם השקפת עולם דתית הטוענת שהעולם שטוח לא תצליח לשרוד;
מצד שני, השקפת עולם דתית הטוענת כי האמונה היא החלטה ערכית אי-רציונלית שאינה מוכחת אמפירית, כלומר קיימת בצורה הנפרדת מהמדע, לא תפגע כלל וכלל.

J-Bar
הדבר תלוי בהשקפת העולם הדתית 48145
האם יש "החלטה ערכית" שהיא כן רציונלית?
הדבר תלוי בהשקפת העולם הדתית 48247
אין. "כל הדברים הטרנסצנדנטליים אינם ניתנים להכרעה ראציונלית". עמנואל קאנט.

מערכת החינוך צריכה ללמד אך-ורק ראציונל. כל דבר אי-ראציונלי (או יותר נכון, סובייקטיבי) *חייב* להיות מחוץ לתחום, אחרת זו אכן תהא כפיה.
הצו הקאטגורי 48414
אצל קאנט ישנה ""החלטה ערכית" שהיא כן רציונלית."
החלטה ערכית נכונה- יוצאת מתוך רציונל נכון. חוק מוסרי כופה על האדם באופן תועלתני, שמחייב אותו לבחור את הבחירה המוסרית הנכונה (בהיותו של האדם זואון פוליטיקון).ויותר מכך- החוק המוסרי הינו יסוד מפאת 'הרצון הטוב האינסופי' שהוא הסינונים והמקור לחופש המחשבתי("כח השיפוט") של האדם.
בתחום המציאותי (הנסיוני) רוב בני האדם עוברים טראומות אשר מעוותות את הפוטנציאל הרציונלי- הטוב שבו. העניין האחרון הוא נגזרת מדבריו של קאנט,ועל כך קאנט לא דן כלל, כי הרי תופעה זו מצויה בכל אחד מאיתנו- ככזה שחי בעולם המעשי (ולא התבוני הטהור).

הפניה- "הנחת יסוד למטאפיסיקה של המידות"/קאנט
- מסכם באופן תמציתי ברור (ויפיפה בחכמתו) את "ביקורת התבונה המעשית".
הצו הקאטגורי 48524
מצטער, לא הבנתי. על פי מה נקבע איזה החלטה ערכית היא רציונלית? המוסר? של מי? אלוהים? איזה מהם? תועלת? של מי? על פי אלו קריטריונים (אבולוציוניים, כלכליים)?
הצו הקאטגורי 48591
תורתו של קאנט היא תורה מטאפיזית, ועל כן, היא אינה נגישה לבחינה אמפירית.
השיטה ביצעה מהפכה קופרניקנית מבחינת המבנה שלה, ואפשרות הנגישות אליה היא בלתי אפשרית, מכיוון שאם מושא מחקרו של קאנט הוא התבונה- אי אפשר ממש להיכנס אליה ולהוכיח בה מדידות נסיוניות. (כמו שאי אפשר לבדוק את הפיזיקה מחוץ לפיזיקה, או את היקום מבחוץ- בתיאוריה פיזיקלית).
קאנט טוען לבנות את היסודות ההכרחיים לתבונה האנושית (או התבונית בכלל.)באופן אכסיומתי. יסודות אלה הינם אוניברסליים - אך אינם יכולים להיות נתונים לבחינה אמפירית,שוב, מכיוון שתחום הדיון הוא מטאפיזי. הדיון הוא על היסודות שמהם מופקת המשמעות: האופן שבו אנו מבצעים שיפוט על העולם.

משנתו מורכבת משלושה חלקים:
1. בקורת התבונה הטהורה- שבה קובע קאנט יסודות א-פריורים לתבונה. היסודות הם משני סוגים:מושגים צורניים (כמו תפיסת אינסוף מול אין), ומושגים חושיים (החלל והזמן)
2.ביקורת כח השיפוט- קאנט בוחן את מאפייני השיפוטים השונים- היפה, הנשגב. (בספקטרום היפה נמצא כל טווח היפה- אל מול המכוער. )
כח השיפוט הוא זה אשר מאפשר גישה אל העולם, וכאן הוא מהווה מעבר קריטי למשנה המוסרית:
על מנת להיות אדם מוסרי דרוש כח שיפוט-
3. ביקורת התבונה המעשית- קאנט קובע יסוד אפריורי למוסר- ומוצא אותו הכרחי. היסוד הוא 'רצון טוב אינסופי'. לדוגמא- אי אפשר לרצות שהבטחה לא תהיה תקפה תמיד, מכיוון שאז אי יהיה אפשר לבסס מוסכמה חברתית כ'הבטחה'. -אז, לא יהיו למוסכמות חברתיות משמעות, וזהו עולם עוין לחיות בו. זוהי הנקודה התועלתנית. אבל נקודה זו עצמה מושתתת על כך שקאנט מוצא את מקורו של יסוד זה בהכרח התבוני. על מנת שהתבונה תהיה תבונית- להבדיל מחייתית (או דטרמיננטית), דרושה אפשרות הבחירה. אפשרות בחירה זו מתאפשרת על ידי קיומו של מרחב אינסופי שנקרא 'הרצון הטוב האינסופי'. תפיסת אינסוף היא מושג הכרתי צורני טהור, שנקבע כיסוד צורני במבנה התבונה הטהורה- יסוד זה, לדוגמא, מאפשר חווית נשגב, תפיסת המתמטיקה כנצחית, ותפיסת העצמי כבעלת פוטנציאל אינסופי -לפעולה צורנית של כשרי ההכרה- )
הרצון הטוב האינסופי, מבחינה מעשית הוא, היסוד המכוון לעשיית שיפוטים בעולם הממשי.

לשאלתך- אי אפשר לבדוק באופן אמפירי אם בחירה שנעשתה -נעשתה באופן רציונלי. ההנחה היא שכל בחירותינו, כל השיפוטים הם רציונלים- או יהיה נכון לומר- תבוניים במהותם. התורה היא תורה שמניחה תבונה כמערכת שפועלת על יסודות צורניים קבועים- שלכל אחת מן ה'פונקציות' הבסיסיות יש פונקציה אינסופית. מכאן מסיק קאנט חופש.

בהגותו של קאנט חוזר הוא ואומר שאין טעם לנסות לבדוק את מה שאי אפשר, אין טעם לנסות להוכיח מה שמעבר לגבולות התפיסה שלנו. (כמו הוכחות לקיומו של האלוהים.)
האכסיומות של התיאוריה הקאנטיאנית הן היפותזה של ברירת מחדל- של התיאוריה המגובשת והמנומקת ביותר שנכתבה עד כה על התבונה. קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי- להפריך את קאנט. התיאוריה עומדת בכל הקריטריונים המדעיים: קוהרנטיות, דדוקציה פנימית,
קשיחות ברצף ההוכחה.

הקריטריונים לקביעה 'מהי החלטה ערכית' הם אכסיומתיים: השיטה מניחה את יסוד הצו הקאטגורי- הרצון הטוב האינסופי- כיסוד שמעניק משמעות להיות התבונה בעלת חופש.משמע- כל החלטה היא ערכית.
את הקריטריונים כ'אכסיומתים' (במשפט הנ"ל) אפשר להחליף לעניינינו ב'אנושיים'. (יחזור קאנט ויגיד 'תבוניים'. אולי גם פינגווינים יודעים מתמטיקה)

הספרון שהפניתי אליו הוא קצר וממצה. ישנו הספר של ברגמן על שיטתו של קאנט (שכחתי את שם הספר) ללימוד כל חלקיה של התיאוריה.

יכול להיות שהבנה כלשהי ממה שכתבתי בעצם תלויה במושגי יסוד שמונעים מההסבר להיות מובן או מספק.
אולי כל נסיון לנסות לענות לשאלתך (הלגיטימית) הוא בלתי אפשרי בתגובה קצרה. גם יכול מאוד להיות שאין לי את היכולת לעשות זאת.
הצו הקאטגורי 48635
אוקיי, רגע, אז ה"טוב האינסופי הזה" - מאיפה הוא נובע? האם הוא שם רק בגלל שקאנט החליט שככה צריך להיות? ואם אני לא מקבל את הנחת היסוד הזאת, אלא רוצה דווקא הנחת יסוד בדבר "האגואיזם האינסופי"? נראה לי הרבה יותר מסתדר עם התצפיות.

כמו שקון אמר - אם בשלב כלשהו מצטברות מספיק תצפיות שנוגדות את הפרדיגמה, צריך להחליף אותה. נראה לי שיש לנו מספיק תצפיות כנגד ה"טוב האינסופי", וזה נראה יותר כמו משאלת לב של אדם דתי מאשר הנחה סבירה בהתאם לתער של אוקם.
הצו הקאטגורי 48922
נראה היה לי לחלוטין שאתה צודק. איך אפשר לדעת ש'טוב' ולא 'אגואיזם'?? נתקעתי עם יומיים התלבטויות , ובסוף התייאשתי וחזרתי לקרוא את "הנחת יסוד למטאפיזיקה של המידות".

קאנט מתלבט בשאלה זו לאורך עמודים רבים, עוד לפני שהוא מתחיל לפתור אותה, הוא הופך בה עד כדי זרא. (עמ' 46"..היו בכל הזמנים פילוסופים שהיו כופרים בכלל במציאותה של כוונת לב זו בפעילות האנושית, ותולים את כולן באהבה-עצמית המעודנת פחות או יותר..")

התשובה מתבססת על החוק הכללי (צווי מוחלט של התבונה):
"עשה מעשיך רק עפ"י אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות כי יהי לחוק כללי".

את הבחירה ב'טוב'- כתיאור לנגזרת התבונית, מסביר קאנט כך:(עמ' 59-60)"כל דבר שבטבע פועל לפי חוקים. רק יצור בעל תבונה יש לו את היכולת לפעול עפ"י מחשבת החוקים, כלומר עפ"י עקרונות, ויכולת זו היא הרצון.הואיל ולשם הסקת הפעולות מתוך החוקים דרושה תבונה, אין הרצון אלא תבונה מעשית. אם התבונה קובעת ומניעה את הרצון בהכרח, הרי פעולותיו של יצור כזה שהן מוכרות כהכרחיות בבחינה אובייקטיבית, הן הכרחיות גם בבחינה סובייקטיבית. ז"א הרצון הוא יכולת לבחור רק באותו הדבר שהתבונה, בלי השתתפות הנטיה
[האופי,הרגשות, הנסיון, היצרים..]מכירה אותו כדבר הכרחי מבחינה מעשית.כלומר כדבר טוב." (עמ' 61)".....והנה זהו טוב מבחינה מעשית מה שקובע ומניע את הרצון באמצעות מושגי התבונה, ז"א מה שקובעו לא מתוך נסיבות סוביקטיביות, כי אם בדרך אובייקטיבית. כלומר, מתוך טעמים שהם קיימים ועומדים בשביל כל בעל תבונה בבחינתו זו.
ומופרש [נבדל] הוא הטוב מן הנעים, שהנעים משפיע על הרצון מתוך סיבות סובייקטיביות שהן שולטוצת בחושו של פלוני.."

סליחה על הציטוט הארוך, אבל אלה עיקרי הטיעון. קאנט מוסיף דוגמאות לאופן שבו אדם תמיד יבקש את טובתו שלו עצמו- לפי הצווי המוחלט שציטטתי ראשון.
יוצא, שאני מסכימה אתך, ושזהו עניין של טעם, או נטיה : אם להחליט שאדם הוא תבוני-מוסרי(טוב) מטבעו או תבוני-אגואיסט מטבעו. בהחלט רוב העדויות מראות באופן אינדוקטיבי על האפשרות השנייה.
יחד עם זה, קאנט מדבר על המבנה האפריורי של האדם, וחוזר ואומר שאי אפשר להסיק דבר על היסודות האפריורים של התבונה, לאחר שעשתה המציאות ( העולם הממשי) את פועלה, לפי עקרון בהוויוריסטי:
(עמ' 74)"..לא כן בצווי המוסריות. איך ייתכן הצווי הזה, זוהי בלי ספק השאלה היחידה הטעונה התרה;מפני שאין הוא מותנה כלל, והכרחיות המובעת בו אינה יכולה להשען איפה על שום הנחה קודמת...וכאן עלינו לזכור תמיד כי אין לברר ע"י שום דוגמא, כלומר ע"י בירור נסיוני , אם יש צווי כזה בכלל."
לאחר מכן קאנט חוזר שוב על תיאור שמדגים את הצווי המוחלט - היכול להתפרש כתועלתני באותה מידה- כהדגמה לכלל המוסרי.

בהחלט יש כאן הנחת המבוקש.(מבחינה של הרצון למצוא את הבסיס ה'טוב' שביצור התבוני- האדם)

יחד עם זה, יש כאן הצעת תשובה רצינית לשאלתך ביחס ל"האם ישנה החלטה ערכית שהיא כן רציונלית".
בוודאי שכאן מדובר בתחום הערכי (אם אגואיסטי ואם מוסרי)- שנובע מתוך רציונל.
הפרט בתוך התיאוריה כולו- ששמו הוא 'רצון *טוב* אינסופי', שיכול להתפרש ע"י אלה (אנחנו לדוגמא) שמוצאים יותר הגיון ב'רצון *אגואיסטי* אינסופי'...לא מפיל את התיאוריה כולה, כי אם משפר אותה לפי ראייתו הסובייקטיבית של כל אחד את טבע האדם.
האכסיומות בדבר של מבנה ההכרה עדיין יעמדו(בקורת התבונה הטהורה), וכך גם האופן שבו מתואר כיצד אנו מבצעים את השיפוטים (ביקורת כח השיפוט).
אפילו החוק המעשי לכלל המוסרי- עומד בשכלולו לכלל אגואיסטי:"עשה מעשיך רק עפ"י אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות כי יהי לחוק כללי".

התשובה ארוכה, אבל שאלת ברצינות שאלה שהצליחה ממש להטריד אותי והייתי חייבת לענות עליה, בסופו של דבר, לא פחות בשבילי מאשר בשבילך.
תודה, אם כן, על השאלה.
הצו הקאטגורי 48924
כתבת בעקבות קאנט:
"אדם תמיד יבקש את טובתו שלו עצמו"

אבל למה הוא עושה את זה?
הצו הקאטגורי 48992
תמיד שמח לעזור. עצוב לי לציין שלא ממש הבנתי למה אני צודק במסגרת שתיארת, אבל בהחלט טוב לדעת שאפילו בלי להבין, אני צודק.

אגב, המקור לשאלתי היה סוציוביולוגי בטבעו - השיפוט שלי לא התבסס על החברה האנושית של ימינו, אלא דווקא על חקר חברות של קופי-אדם, ועל הגורמים האבולוציוניים שהשפיעו על התפתחותנו, ושמעדיפים בבירור אגואיזם (שאינו נוגד את מושג ה''טוב'', לטעמי) על פני טוב-מוסרי חיצוני ומעורפל.

לבני אדם, כפי שאני רואה את זה, יש מידה רבה של בחירה שאינה מונעת משיקולים ביולוגיסטיים (רצון להתרבות, רצון לשרוד). יכולתו של הנזיר להמנע מקיום יחסי מין בעבור איזשהו ''טוב'' אלוהי מראה שלממטיקה יש כוח חזק לא פחות מגנטיקה אצל בני האדם. הבחירה הזו היא בהכרח לא רציונלית - שהרי אם נקבל את הבחירה הביולוגית הטבעית כרציונלית ביותר, כל בחירה אחרת היא בהכרח בלתי-רציונלית.
הצו הקאטגורי 48651
לדובי שלום רב,
אדם הנוקב בשמי ואף התחיל לנקוב בכתובתי, ממקם באתר פרובוקציות מסיתות כנגדי.
והרי אתם משתמשם ב-Cookies. אנא מנעו התופעה. הדבר בידכם,
ורצוי למען הסדר הטוב.

בברכה,
מיכאל שרון
הצו הקאטגורי 48653
אם תפסיק לעשות צחוק מעצמך ולהתייחס אליו הוא בטח יפסיק.
הצו הקאטגורי 48658
לא יתכן לנזוף ולבזות את מושא הפגיעה, במקום לסלק את הפוגע.
הרי באתרי דיונים עשויים להשתרבב מדי פעם תמהונים, המפריעים למהלך הדיון. קיים מגוון אמצעים לצמצם או לסלק התופעה.
הצו הקאטגורי 48660
הדרך הטובה ביותר לסלק אותם היא להתעלם מהם. הכעס המופגן שלך רק מעודד אותו להמשיך. יתכן שזו לא הדרך ה''צודקת'' ביותר לטפל בבעיה אבל היא יותר יעילה משינוי התוכנה בכל פעם שמישהו חומד לצון.
מעשיות - ולא פסיכולוגיה בגרוש 48662
אני מבקש מכבודו לא לעסוק בפסיכולוגיה בגרוש. קיים מגוון של אמצעים ממוחשבים לנפנף תמהונים או מעשי בריונות.
במקרה האחרון, התעלמות רק תתן פרס לפורע, ואף התמהוני עשוי להגביר התערבותו.
במקום לנסות ''להכנס למוחו'' של אדם כלשהו שפגיעתו נזקית,
עדיף להשתמש באמצעים הטכנולוגיים הקיימים בדיוק למטרות ומקרים כאלה.
מעשיות - ולא פסיכולוגיה בגרוש 48667
אתה מוזמן שלא לקבל את הצעתי, אני מעכשיו אתעלם מהודעות של תמהונים ונודניקים.
אתה נובח על העץ ה(לא) נכון 48668
תגובה 48515
הצו הקאטגורי 48714
בעיקרון אני מסכים איתך ומוכן לגנות כל מי שמשתמש בכתובת אימייל שלך, אבל השם ''מיכאל'' לבד הוא לא שם ששמור רק בשבילך. אם מישהו רוצה לכתוב תגובה תחת השם 'מיכאל', בלי כתובת אימייל שלך ובלי שם משפחה זה חוקי לגמרי, גם אם הוא בוחר לכאורה לחקות אותך. אתה פשוט לא יכול למנוע את זה. יש עוד עשרות אלפי ''מיכאלים'' בארץ שיכולים לכתוב את השם ''מיכאל''.
אם תכתוב ''מיכאל שרון'' עם כתובת דואר, זה כבר יכול להיות סיפור אחר, אבל לא עם השם ''מיכאל'' בלבד, בלי האימייל שלך.
אם אני לא טועה, אז כבר פעם אחת אמרת משהו בסיגנון שאולי אתה ויעקוב פופק זה שני חצאים של אותו אדם. אני בכלל לא אתפלא אם מיכאל השני זה גם אתה, מתוך איזה עוד ניסיון שלך למשוך תשומת לב לתגובות שלך.
תגלה בגרות בבקשה, תתחיל לכתוב את השם שלך באופן מלא, ותתעלם מהחקיין.
הנוהל הרווח 48718
דומני שהנוהל הרווח בקבוצות דיון הינו שאדם מסויים מזוהה עם שם או כינוי בו כתב את דבריו עד כה. הנכנס לדיון בשלב מאוחר עם אותו שם או כינוי, סביר שעליו מוטלת החובה לכתוב שם אחר או להוסיף שם משפחתו, במגמה למנוע חפיפה, כך שתמוהה ההצעה ''לדחוק'' את הקודם לו להכנסת שינויים בשמו.
הנוהל הרווח 48746
אני קצת מתמצא בנוהל הרווח בקבוצות דיונים באינטרנט, ואני יכול לומר לך שאתה לא צודק במקרה הזה. עד כמה שאני מבין האייל הוא במה פתוחה לציבור הרחב, וכל אדם ששמו "מיכאל" יכול להיקרא בו "מיכאל", כולל אנשים אחרים שיטענו שזה הכינוי שלהם.
השם "מיכאל" משותף לך ועוד להרבה אנשים, ממש כמו השם "ערן" או "שמעון" או "רון". כל אחד יכול לקרוא לעצמו בשם כזה, אבל זה יכול להיות אחרת אם מישהו כותב גם את שם המשפחה שלך, כי זה יכול להחשב בתור התחזות, על אחת כמה וכמה אם הוא מוסיף את האימייל שלך.
אבל אם מישהו קורא לעצמו רק "מיכאל", בלי שם משפחה ובלי כתובת אימייל, ואפילו אם המישהו הזה מחקה אותך, אתה לא יכול לעשות כלום. אתה יכול כמובן להתחיל לקרוא לעצמך "מיכאל שרון", כמו שערן קורא לעצמו "ערן בילניסקי", כמו ששמעון קורא לעצמו "שמעון גלבץ", כמו שרון קורא לעצמו "רון בן יעקוב". אני חושב שהחקיין שלך אז יחשוב פעמיים לפני שהוא יכתוב את השם המלא שלך, עם האימייל שלך, כי זאת עבירה על החוק. אבל עוד פעם: מיכאל לבד לא תופס. תתחיל בבקשה להבין את זה, ותפסיק להתבכיין ולהתייפח בעשרות תגובות, כי זה מעייף את כולנו.
הנוהל הרווח 48764
מה פשר הסגנון המבזה בשורות האחרונות?
האם אדוני יצא מדעתו? נראה שכל פרחח יכול לידות בי פה אבן.
הצו הקאטגורי 48742
מיכאל,

היות שאתה פועל ללא חשבון אישי, אין כל דרך למנוע את התופעה. אני ממליץ לך לפתוח חשבון אישי (עם כתובת הדואר בה אתה משתמש כעת; ראיתי שקיים חשבון ישן ולא פעיל עם הכתובת הקודמת שלך). אם תשתמש בחשבון, ניתן יהיה לקבוע (רטרואקטיבית, ורק במקרה שיצדיק את עריכת הבדיקה) אם הודעה מסוימת אכן נכתבה על-ידך.

כדי לפתוח חשבון, השתמש בקישור "התאמה אישית" שמופיע ברשימת הקישורים מתחת ללוגו האייל בעמוד הראשי. אם אתה נתקבל בבעיה, אנא פנה אלי בדואר אלקטרוני.
הצו הקאטגורי 48641
ועוד בעיה פעוטה
אנו לא תמיד מתנהגים בצורה רציונלית
למרות הטענות של קאנט המוכיחות שהתנהגות כזו היא בלתי אפשרית
האשמות שווא כלפי מערכת החינוך 48249
JBar הקדים אותי בדוגמא יפה: "גם השקפת עולם דתית הטוענת שהעולם שטוח לא תצליח לשרוד". כל טענה ראציונלית-אובייקטיבית (הקביעה שהעולם שטוח) המתחפשת לעמדה ערכית-סובייקטיבית (דת), היא בגדר 'טעות קאטגורית' כפי שכינה אותה קאנט. לכן, אכן, לימוד כדוריותו של העולם כן תתנגש עם 'דת' כזאת, אלא שזו איננה דת כלל; ליבוביץ' הגדיר זאת טוב: דת גוזרת גזירה ערכית בלבד ('קודש') ולא גזירה אמפירית או ראציונלית ('חול'). כל קביעה אחרת, היא חילול השם.
האשמות שווא כלפי מערכת החינוך 48251
אני מחזיק בהשקפת עולם דתית הטוענת שהעולם צריך להיות שטוח והעובדה שהוא לא היא חטא נורא.
האם השקפת עולמי נחשבת רציונאלית?
באמת צריך כבר להחליף כותרת. 48267
:-)
יפה מאוד. הקטע "העולם צריך להיות שטוח" הוא כמובן ערכי ויכול להיות דתי.
לעומתו, הקטע "והעובדה שהוא לא", זו כבר טענה לא ערכית, ואיננה יכולה להיות דתית.
"נביא אינו מתנבא *אלא במה שראוי להיות*".
כאמור, שיטת החינוך הראציונלית שאני מציע לא תאמר לך *שאין זה ראוי* שהעולם יהיה שטוח, אבל היא כן תקנה לך האמצעים להכריע בין שתי טענות לגבי המציאות.
מודל ראוי וקפיטליסטי לעילא 46874
זהו מודל ראוי שיכול להיות מיושם אך ורק במסגרת פרטית ,בדומה לפרפ-סקול האנגלי והאמריקאי (ראו תחת ערך הולדן למשל) קשה לבוא בדרישה למדינה שתקיים מסגרות כאלו אבל אולי סביר שהורים ואו בית הספר הזה יקבלו החזר חלקי מעלות תלמיד בבית ספר רגיל. בעצם יש כבר מסגרות כאלה בישראל, אמנם לא בחינוך הממלכתי.

בתי ספר פרטיים קיימים בישראל (אני למדתי באחד מהם )שהיה להם מצע השואף למצוינות ואי אפשר למנוע ממי שיכול להרשות לעצמו או מוכן לסחוט את עצמו כלכלית, לשלוח את ילדיו למקום כזה.

אבל יש לי שאלה (אינפורמטיבית, לא קנטרנית חו"ח) לכותב .מה עשית או ניסית לבצע כשהיתה בעמדות השפעה פוליטיות במפלגת שינוי או אצל ברק?
Narrowing the gap 46877
"What about Narrowing social gaps", the readers keep saying. Indeed, isn't it easy, waiving slogans left and right? The truth of the matter is that there is nothing between a private/elitist system and social gaps. Social gaps are about attainment - the more education the individual attains, the greater her life chances are (chances of possessing social goods - power, prestige, money). Look at the American statistics for private vs. public schools; dropout rates are about the same. The variation in higher education attainment is not a product of elementary and secondary schooling as it is the product of home culture that affects aspirations and motivation.
Private schools look bad, and it IS very easy to attack the writer of this article. A differentiating system? Not in our school! We are a socialist society, we care about equity... Well, evidently, social gaps will probably not widen due to private schools, just like they will not narrow in an all-public system. Today, when all Israeli kids attend public schools, the rich are able to maintain their advantageous status and transmit it to their kids, regardless of the nature of their schooling. Private schools will not contribute much here, but maybe only - as have been commented before - make an existing situation more visible.
אליטיזם לעניים 47061
ראשית, תודה על תגובתך, שהיתה כמו מקלחת קרה על כל מיני תאוריות שאני ורבים אחרים ראינו כמובנות מאליהן.

תוך כדי קריאת תגובות כאן, שדיברו על כך שבתי-ספר אליטיסטיים יפלו לטובה בני עשירים, אפילו אם יהיו במימון המדינה, עלה בי רעיון כזה:

אולי אפשר לחשוב על בית-ספר אליטיסטי, מסוג זה המוצע במאמר (או כל סוג אחר של "בית-ספר טוב"), שיהיה במימון המדינה, והקבלה אליו עפ"י מבחני יכולת אינטלקטואלית, אבל - המועמדים יהיו *רק* מקרב השכבות הנמוכות. נניח, ההורים יהיו חייבים להיות מתחת סף הכנסה מסוים, עפ"י רישומי מס הכנסה. אפשר לקרוא לזה אפליה מתקנת, או מין שירות-סעד מיוחד.

בית-ספר כזה צריך להיות למעטים, כך שהקבלה אליו תהיה קשה, ואלו שיתקבלו (והוריהם) יראו עצמם בני-מזל במיוחד, ויתאמצו להצדיק זאת.

אולי בסידור כזה יש סיכוי לשבור את המעגל של מעמד נמוך - ציפיות נמוכות.

עכשיו ירביצו לי.
סף הקבלה יהיה לימודי ולא פיננסי 47108
ירדן, הנחתך נכונה בעניין סף הקבלה. לפי הרעיון שלי, הוא יהיה קודם כל לימודי ואינטלקטואלי. מי שלא יצליח לעמוד בסף הזהלא יתקבל גם אם הוריו יוכלו לממן זאת בקלות.
פנימיית בויאר 47183
זה בדיוק זה
מאמר קודם 46915
בעל נימה דומה: דיון 5

(אחד הסיפורים הראשונים באתר - פורסם ביומו הראשון של "האייל הקורא").
Floodstorm School 46974
בימי הגשם החזק והסופות בחוץ הסתכלתי בבעתה מסויימת ברשימות הענק של גדולי הרוח והמדע בהם יולעטו האליטיסטים האומללים. נוכח הצפה כזאת, מתי יהיה להם זמן לחקר וחשיבה אוטונומית? מדובר במעין פריסה "פוזיטיביסטית" של חומר, העשוייה לנגוס אנושות במשאבי חשיבה קריטית ותקיפה אקטיבית של נושאים תוך קידומם.
דומני שהלעטה כזאת, לכאורה של חנוך קלאסי, ניתנת לבני האליטות בבואנס איירס, צ'ילה או קולומביה.

מאידך, באיטון ובבתי הספר האנגלים מקובלת מזה דורות גישה אקטיבית-לוחמנית של מעין "מועדון ויכוחים", בו אתה מגן עד חורמה על עמדה מסויימת, אך עם מחיאת כף בודדת של המורה, עובר תוך שבריר שנייה לתקוף אותה בכל העוז שבעולם. באופן זה אתה מתרגל מעבר בין נקודות ראות שונות, או תנועה של צופה מעמדה לעמדה במסגרת שימוש אקטיבי בחומר למטרות המוגדרות כל פעם מחדש.

עם ידע עובדים. מוחנו אינו בור ספיגה מדופן למטרות אגירה.

דגשים חינוכיים בונים הינם בכוון של הקניית מתודות המשנעות הצבת בעיות ותקיפתן. בראש וראשונה אם כן, מדובר באיתור מצבי בעייה אמיתיים התואמים לבעיתיות במציאות סביבתית או אפשרית - כלומר תוך תפעול הדמיון אך בכפוף לאילוצי המציאות (possible worlds). זוהי, אגב, פונקציה אורגנית בסיסית המאפיינת תהליכי חיים החותרים קדימה ליתר שכלול פונקציונלי. זאת בניגוד לכניעה לכאוס, להצפה בתכנים אקלקטיים וירידה ברמת האירגון עד לדעיכה מוחלטת.
גישות חינוכיות עשויות להיות מוכוונות כלפי האוריינטציה של שכלול והעצמת האירגון, אך גם כלפי ניגודה.

את הגישה הראשונה, האקטיבית-קריטית נמצא למשל במתודת החינוך הקרטזיאנית הדומיננטית בצרפת. נמצא אותה גם בחינוך בגרמניה, השם דגש מיוחד על תקיפה פילוסופית קריטית של מצבי בעייה, וכן ספוג בגישה של ביצוע פרוייקטים
ממשיים המודרכים במיומנות. נמצא אותה גם בבתי הספר באנגליה.
מכיוון שמדובר בפונקציות אורגניות בסיסיות האופייניות למין האנושי, בתרגולים ובמתודות, מכיוון שמדובר לכל היותר בהצבתנו במעמד ראוי קוגניטיבי של "אדם בן מינו" תוך דחיית תהליכי אנרכייה וכניעה לכאוס, הרי שהאליטיזם כאן אינו הכרח. אין כתובת סקטוריאלית/חברתית לתושייה האנושית היוצרת. המאמץ חייב איפוא להיות פדגוגי, בהכשרת מורים, ובסינון המיטב שבהם, ולא בסלקציה על בסיס מעמד חברתי.

נ.ב. ד"ש.
אני איתך, מיכאל 47110
מיכאל, דומני שאין בינינו מחלוקת לגבי האופי שאמור הלימוד לשאת. ציינתי את שמות אנשי הרוח במאמר רק על מנת להבהיר עד כמה גדול הפער בין מה שלומדים במערכת התיכונית בארץ (או לפחות ברובה המכריע) לבין פורצי דרך בתחומים לימוד שונים שנלמדים (וזה בדוק) בבתי ספר מתקדמים בעולם המערבי.

אין לי איתך ויכוח על שיטת הוויכוחים כדפוס שנועד לעודד לימוד באמצעות התדיינות מפרה. אשר להכשרת מורים, הדבר מובן מאליו. כפי שכתבתי, מורים מוכשרים ידעו להפיק מתלמידיהם את המיטב באמצעים החורגים בהכרח מהמתודות הקונוונצליות הנהוגות כיום בבתי הספר.

ודבר נוסף, שגם אותו הזכרתי: אני סבור שחינוך פנימייתי יכול להיות יעיל למדי בהקשר זה. במוסד חינוכי בעל רמה גבוהה יוכלו תלמידים לתקשר עם תכנים לימודיים גם מעבר לשעות הלימוד הפורמליות. אין הכוונה, כמובן, לכך שישבו על עכוזיהם וינברו בספרים משחר הבוקר ועד חצות הליל, כי אם למועדוני ויכוחים, למשל (כפי שהזכרת בעצמך), סדנאות דרמה, יצירת פרוייקטים משותפים בתחומי המדעים ועידוד פעילויות ספורטיביות משותפות (שאמנם אינן מקנות בהכרח ידע במובנו האינטלקטואלי, אבל בהחלט מפתחות את חושי האחריות והרצון לתרום למען מטרה קולקטיבית).
מועדני ויכוחים בארץ 47240
ובכן - יש ויש.

באוניברסיטאות בארץ יש ליגה פעילה של מועדוני ויכוחים, כשהאוניברסיטאות החברות בליגה הן חיפה, ירושלים, תל אביב, הטכניון, המרכז הבין תחומי בהרצליה והמכללה למנהל בראש"לצ. בליגה מתקיימות תחרויות ארציות, ונבחרות נשלחות כל שנה גם לאליפות העולם וגם לאליפות אירופה הפתוחה לאוניברסיטאות.

במצב בתיכונים אני פחות מצוי, אבל אני יודע שגם הם שולחים נציגים לחו"ל, ושלמעשה השגיהם אף יפים יותר משל האוניברסיטאות.

הנה דרך פרקטית וזולה לשפר את רמת החינוך בארץ. מועדון הדיבייט הטכניוני עולה לטכניון 2200 שקל לסמסטר, (בלי נסיעות לחו"ל, בהן הטכניון משתתף בסכום של 200$ לאדם, ועד כה המדובר על שני אנשים בשנה), כך שלמעשה זה כמעט "בלי כסף".

יש למישהו מילה עם לימור?
4400 לשנה? למה כ"כ יקר? 47255
קורס דאיה עד לסולו עולה 3000 ש"ח, כאשר מן הסתם מוקדש חלק ניכר מן הסכום לתחזוקת הדאונים, שכר למדריך האישי וביטוח. מהן העלויות במועדון דיבייטינג בקמפוס העשויות להצדיק הוצאה כזו, לפני שמפילים את סבסודה על משרד החינוך (אם הבנתי נכון את הצעתך)?
2200 זאת העלות לטכניון 47272
של כל הקורס, לא לסטודנט אחד.
מה שדנידין אמר. 47412
ואם תהית על המרכיבים - 500 ש"ח לחודש * 3 חודשים עבור שכר רכז מועדון + 50 ש"ח * 14 פגישות עבור כיבוד.

(ותלך לדאות במצנחי רחיפה ב1200. הרבה יותר כיף, ופחות מסוכן)
מועדוני ויכוחים בארץ 47319
גלעד, אני מודע לקיומם של מועדונים ספורים כאלה בארץ. בעצמי נטלתי חלק באחד מהם, כשלמדתי יחב"ל באוניברסיטה העברית. אני לא ממעיט בערך פעילותם אבל מספרם קטן מאוד, פעילותם מצומצמת, המודעות לפעילותם זעירה ולכן הם נושאים יור אופי של פעילות משוגעים לדבר מאשר של שיטת לימוד באמצעים אורטוריים.

הכוונה שלי היא להחדיר את השיטה הזו בצורה נמרצת יותר. אבל, וזה אבל גדול, הנחת היסוד שלי היא שבשל העובדה שהמתדיינים במועדונים אלה הם בדרך כלל תוצר של מערכת בתי החרושת לציונים בישראל. כלומר, גם אם הם בוגרי מוסדות חינוך מבוסיים ויוקרתיים הם חסרים תכנים בסיסיים שמשמשים את המתדיינים במועדונים מעין אלה בארה"ב, בבריטניה, בצרפת או בניו זילנד. כך שעוד יש לנו מה ללמוד ולשפר.

ועוד דבר: שים לב שציינת שמועדוני ויכוחים קיימים בארץ בעיקר במוסדות אקדמיים. כלומר, אחרי שמוציאים את המוצר האינטלקטואלי שלנו מהתיכון ומשפשפים אותו שנתיים-שלוש לפחות בצבא, הוא אמור להגיע לאוניברסיטאות עם מוכנות להתפלמסות בנוסח הקיים בחו"ל. לצערי, זה לא קורה הרבה. החינוך לאורטוריה מסוג זה חייב להתחיל בגילאים מוקדמים בהרבה על מנת שיהפוך לשיטה מקובלת ומוטמעת.

(בכלל, וכאן אני משיב לא רק לך, אני מתקשה מאוד לקבל את הטענה ש"כבר יש" משהו ולכן לא צריך עוד לעשותו. הדבר דומה, עקרונית, לטענה שבשל העובדה שיש לונה פארק בעיר מסיימת - לא צריך שיהיה כזה גם בעיר אחרת; בבחינת "שיבואו למה שכבר קיים". תמיד אפשר לשפר ולהשתפר.)
מועדוני ויכוחים בארץ 47420
ובכן, אני מסכים שהמועדונים בארץ מורכבים בעיקר ממשוגעים לדבר, אולם עמותת שיח ושיג ומרכז הליגה האוניברסיטאית פועלים על מנת לקבל הכרה אקדמאית במועדונים אלו, ובינתיים נחלו הצלחה בחיפה ותל אביב למיטב ידיעתי.

בחיפה, שם המועדון נחשב כ"פעילות חברתית" (דבר שסטודנטים חייבים לעשות, או אולי רק מלגאים, אני לא בטוח), יש כ50 איש במועדון. בטכניון, בו לא מקבלים דבר (מלבד וופלים) יש כ20 איש בפגישה.

אני מסכים שישנה בעייה של תכנים לישראלים, ודאי לעומת עמיתיהם בארופה, בעייה שנפתרת לרוב רק עבור אלו הנשלחים לאליפויות, דבר הדורש מהם ללמוד את החומר.

אגב, כנראה נכון שהצבא הורג את הרצון לדייבטינג. לראייה, 3/4 מהמועדון הטכניוני מורכב מעתודאים.

לסיום, אני כמובן מסכים עם הסיפא של דבריך. הטענה שלי לא הייתה "יש משהו ולא צריך עוד" אלא דווקא "יש בסיס הצמא לפיתוח".
מועדוני ויכוחים בארץ 47509
מה הסערה הזו סביב הנושא? ואם היו בארץ עוד מליון מועדונים כאלה, אז מה, אז כל התיכוניסטים היו משתתפים בהם? כבר חסר להם מה לעשות בחיים? וגם אם כן, זה רק סוג של פעילות, זה לא מקפצת אינטיליגנציה או השכלה.
מועדוני ויכוחים בארץ 48255
ושאליפות ארופה הפתוחה לאוניברסטיאות תתקיים השנה בארץ (1) כבר אמרתי? ושהמועדון הטכניוני נפגש בימי שני ב7:30 בגסטר? - בקיצור, אני בעל עניין.

הנושא חשוב לי מאחר ואני מאמין בתרבות דיון, בנצחון הלוגיקה על הפאתוס (2) ונהנה מהדיבייט עצמו כספורט רטורי.

אם היו עוד מועדונים כאלה, אני מאמין (אולי בתמימות מסויימת) שהיינו חברה טובה יותר. או לפחות יהיו יותר אנשים שיודעים להבדיל בין טיעון לזרם הצהרות, וזה כבר לא רע.

(2) השוואה מעניינת: הביטו בהכרזת העצמאות הישראלית: http://www.knesset.gov.il/docs/heb/megilat.htm. סיפור של תקומה ותחייה. נסו את הכרזת העצמאות האמריקאית: http://www.nara.gov/exhall/charters/declaration/decl... הנחות יסוד, גרירה, מסקנות. אח, כשהאמריקאים עוד היו בריטים...
מועדוני ויכוחים בארץ 48260
(2) מודי בר-און מספר ב"הכל אנשים" כי מלכתחילה אכן הוכן נוסח להכרזת העצמאות הישראלית בסגנון "הואיל... והואיל... לפיכך...", וכשדב"ג ראה זאת הוא דחה את הנוסח ("שנראה כמו חוזה שכירות ולא כמו הכרזת עצמאות") לטובת הגרסא הסופית המוכרת.
מועדוני ויכוחים בארץ 48263
שמעתי גם (לא אצל מודי), ואומרים שהמכין היה שרת. מישהו יודע לבטח?
מועדוני ויכוחים בארץ 416364
אני תלמידת תיכון, והייתי שמחה להשתתף במועדון כזה. מישהו יודע האם יש מועדונים לתלמידי תיכון האזור השרון?
מועדני ויכוחים בארץ 48398
יש גם מועדון ויכוחים מעולה באינטרנט. כדאי לנסות את http://www.haayal.co.il/
Touche 48419
ויכוחים ויכוחים 47287
אני אישית מסתייג משיטת הוויכוחים כדרך לימוד. שיטה כזו הייתה דוחה ילדים מופנמים, כפי שאני הייתי (והיני, כנראה). שיטה יותר שיחתית, במובן של דיון קואופרטיבי על נושאים שמועלים, נראית לי יותר מושכת.
אז מה אם מנציחים? צודק! 46980
מי אמר שלא צריך להנציח את האליטיזם? הרי כל המטרה של החברה שאנו חיים בה היא ליצור מעמדות (חוץ מאלא שעדיין חושבים שאנחנו חיים בעידן הקיבוצים הכושלים שמהווים נטל חסר טעם על המדינה) כאשר תמיד יהיה מעמד עליון ומעמד תחתון אבל, המעמד העליון יעלה את רמתה של החברה ככלל ובזאת גם את רמת החיים של המעמד התחתון... בסופו של דבר רמתו תגיע לרמת החיים של המעמד העליון רק שלו כבר יהיה הרבה יותר טוב... וחוזר חלילה. ועובדה שזה עובד! אז למה לא להנציח את זה? זו כל המטרה של החברה שלנו... כלל לא להגיע לשיוויון אלא לדחוף את החברה קדימה.
אליטיזם? כן. אך לפי כשרון טבעי 46987
אליטיזם? כן. אך הבסיס לריבוד כזה לא אמור להיות על פי כתובת מעמדית קיימת, אלא על פי כשרון טבעי. לשם כך יש לתפעל בין היתר, הן מבחנים מעשיים לכשרון וליכולת, והן כלי הערכה פסיכולוגיים/קוגניטיביים. ויש לדחות כלי "הערכה" לא תואמים וחסרי ערך לשיבוץ וריבוד, שהינם שגורים, למרבית הצער והנזק.
Our goal should be a society 47117
without classes...
הפתרון היחידי שאני רואה 46996
הפתרון הישים ביותר הוא בפשטות להעלות את משכורות המורים פי שלוש.
או אז המורים לא יהיו אלו שלא התקבלו לפקולטה כלשהי ולכן כברירת מחדל פנו למסלול הוראה אלא בדיוק ההיפך: לימודי הוראה יהיו הסיירת שרק הטובים שבטובים יתקבלו אליה.
רק אז יושב למקצוע ההוראה כבודו, רק אז יהיה חינוך ברמה הגבוהה שכולנו רוצים (מישהו מפקפק שלאיכות המורים השפעה על רמת הלימודים הרבה יותר מתכניות לימודים מפוקפקות?), רק אז ניתן יהיה לבוא בדרישות למורים וגם לא להתפלא שהציפיות מתגשמות.
אני לא רואה דרך יותר אפקטיבית מזו שתיארתי כאן (בפשטנות גמורה כמובן) להשקיע משאבים כדי להעלות את רמת החינוך.

נ.ב. חשוב: לא הייתי רוצה שייווצר רושם שאני מזלזל בציבור המורים באופן גורף אבל אין ספק שכיום כח האדם האיכותי לא מנותב להוראה (ואם זה לא אנדרסטייטמנט אני לא יודע מה כן)
הפתרון היחידי שאני רואה 47011
ועכשיו כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה למצוא מאיפה אנחנו מוציאים את מליארדי (אם לא עשרות מיליארדי) השקלים שזה יעלה לתקציב המדינה.
אני אפילו לא בטוח מה יהיה המחיר 47046
אני משוכנע שהזרמת כח אדם מעולה להוראה תניב יותר פירות מכל תכניות הלימוד והעזרים הטקטיים שבהם משקיע משרד החינוך זמן וממון כה רבים
אני אפילו לא בטוח מה יהיה המחיר 47051
זה לא רק כוח אדם, זה גם כיתות ושעות הוראה (אבל זה פשוט, תכפיל את מספר שעות ההוראה ושלש את השכר, גם המורים וגם ההורים יהיו מרוצים), שיפור תוכנית הלימודים ושינוי שיטות ההוראה (יותר התנסות עצמית ופחות הוראה פרונטלית, יותר עבודות בית במקום מבחנים כאמצעי הערכה), יותר אמצעי לימוד (מחשבים, מעבדות, ספריות) ותכנון מחודש של שנת הלימודים (מבחינת חופשות).
מאסה מול צמתות אירגון 47062
הגם שנדרש מינימום נתון של זמן היערכות מקדימה-אינטראקטיבית על מנת ליצור נקודת take off של העצמת פעולת האינטגרציה והאירגון- המתמשכת לאחר מכן משיא לשיא, הרי שגישת המאסה-גרידה מיותרת. מאסה קריטית -כן, אך הנחת יחס לינארי מונוטוני בין מאסת שעות ההוראה, והתוצאות במימדים שונים, גישה זאת מוטעית מן היסוד. היא מביאה לבזבוז משאבים רב, או להרמת ידיים בהיעדרם של משאבים כאלה, והקשר שלה לתוצאות ממשיות הינו רופף.
יש כאן מקום לגישה מורכבת יותר, הדנה בשינוע סוגים מסויימים של תהליכי הכרה וקשב. זאת תוך הצגת-הזרמת מידע נמשכת בתהליך אינטרקטיבי של תקיפת בעיות ההולכות ומתגבשות. הם מתגבשות לקראת יתר דיפרנציאציה ומובחנות -לעיתים תוך הגעה למישורים PLATEAU המהוים ווקטור שונה או אף הופכי לקונספציות ראשוניות. מדובר בראש וראשונה בחווית למידה שונה רדיקלית מזו שהורגלנו לה במקומותינו (פרט לכאלה שזכו ללמוד אצל אישיות פדגוגית יוצאת מגדר הרגיל) המתכנסת לצמתות של אינטנסיפיקציה אינטגרטיבית/מארגנת ונקודות נסיקה.
החשוב כאן -דמות המורה, איכותו, והמתודות אותן הוא משנע. כמעט בעל כורכך אתה אומר - המורה כמאסטר (או מאייסטר במובן של מדריך-אומן).
מאסה מול צמתות אירגון 47069
אני בטוח ששינוע סוגים מסויימים של תהליכי הכרה וקשב והגעה למישורים PLATEAU המהווים ווקטור שונה או אף הופכי לקונספציות ראשוניות זה בדיוק מה שנחוץ למערכת החינוך שלנו ויש ליישם זאת מייד.
מצד שני התכנסות לצמתות של אינטנסיפיקציה אינטגרטיבית/מארגנת ונקודות נסיקה יכולה לגרום נזק עצום לנפשם הרכה של ילדי ישראל ואסור בשום פנים ואופן ללכת אחרי רעיונות פוסט-מודרניסטים מעוותים אלו.
זבל rubbish 47071
אידיוטים החוצה! גם היכולת להבחין בין זבל לערך הינו יעד חינוכי ראשוני במעלה.
קשקשנים פוסטים החוצה 47072
גם היכולת להתנסח בבהירות ולכתוב דברים מובנים לקהל הינו יעד חינוכי ראשוני במעלה.
תפסיק לכסות על אווילותך בניסוחים פוסט-מודרניסטים ובמילים גבוהות שאף אחד - כולל אתה לא מבין.
מה, האלים עוד כאן? 47074
מה, האלים עוד כאן? 47077
Is there anybody going to listen to my story,
All about the Moose that came to stay.
It's the kind of Moose you fear so much it makes you worry,
Still I don't forget this dreadful day.
Oh moose...
יש מבין? 47079
האם "האלים" מבין מה שפיו פולט?
שיגדיר נא "פוסט מודרניזם" או שלפחות ינסה לתארו בקצרה -
דרישות יש לו..... 47083
אם היו דורשים ממך לקצר או לחילופין להגדיר איזו משפע המליצות המעורפלות או לפרש משפט מבולבל ומסובך היית עושה זאת?
נראה לי שדברי מובנים בהרבה משלך.
זרקת מושג - 47084
ונתת לו משקל רב בהתקפתך כלפי. נו, אז מה פרושו?
זרקת מושגים 47086
כשתפרש מישורים המהווים ווקטור שונה או אף הופכי לקונספציות או כשתפרש צמתות של אינטנסיפיקציה אינטגרטיבית/מארגנת תוכל לבוא בבקשה לפרוש רש"י.
הראה שאתה מבין דבריך 47088
מה פשר המושג בו השתמשת? אם ההגדרה קשה לך, אז אנא, התרכז, אמץ את מוחך ונסה בכל זאת לתת תאור כלשהו. אפילו חלקי. משהו.
לא בא לי. 47089
מה תעשה לי? תיתן עוד נאום עתיר דקלרציות פומפוזיות עם קונטקסט קונקרטי וסאב-קונטקסט אניגמטי שיראה עד כמה אנוכי פרוביניציאלי?
לא מפחד.
אם את דבריך אינך מבין - 47090
כיצד תבין את דברי?
מי רוצה להבין את דבריך? 47093
יבוא לך 47092
זהו אכן תרגיל משובח, החלפת כתובת הדואל EMAIL בכל הודעה לאחר שזו המקורית ORIGINAL נחשפה לה מעשה שטן, ואת הנעשה הרי אין להשיב. תרגיל משובח אך גם שקוף TRANSPARENT קמעא. אז תגיד איזי, למה שלא תיקח גם את זה קצת יותר באיזי ותעמוד בגאון מאחורי איל-אלימותך?
תרגיל לא רגיל 47097
הקוזק הנגזל 47098
אכן האלימות לובשת צורות שונות, כולל השמת-עצמו כחושש.
האלים והאכזר מודע היטב לספקטרום התחושות (מהפחדה ואלימות עד למצג של חשש ) הכרוך באלימותו. הרי זה תחום "התמחותו". אך מה עניין אלימות ל"אייל"?
מלכודת האיילים האלמוניים 49252
נניח שאיזה מיכאל אחד מביא לך את הקריזה, ואתה מחליט להיכנס בו באופן אנונימי. אתה פותח חלון תגובה, מקליד את מה שאתה מקליד, ואז בתצוגה המקדימה אתה מזהה איזו שגיאונת. אתה חוזר מתקן ושולח. אופס. טל הכין לך מלכודת. בכל פעם שאתה חוזר לתגובה שלך, גם כתובת האימייל המקורית שלך קופצת בחזרה, ולכן יש צורך למחוק אותה כל פעם מחדש.
אז... שלא יעבדו עליכם.
מלכודת האיילים האלמוניים 49393
לא מלכודת, סתם באג. תודה שהפנת אותי אליו.

אני כרגע באמצע עדכון לא פשוט לתוכנה‏1, ולכן לא אתקן את הבאג האמור (ואת כל החברים שלו שמחכים בתור) בעתיד הקרוב. אבל הוא יתוקן בהמשך.

1 לפני שתשאלו, העדכון נוגע ברובו למנגנון עריכת המאמרים ולכן כמעט ולא יורגש ע"י הקוראים.
דבר Hans Sachs 47099
Die Meisterregeln lernt beizeiten,
dass sie getreulich euch geleiten,
und helfen wohl bewahren,
was in der Jugend Jahren,
mit holdem Triebe
Lenz und Liebe
euch unbewusst ins Herz gelegt,
dass ihr das unverloren hegt!

לא שאני יודע גרמנית, זה תרגומי הקלוקל:

למד משפטי המורה
אשר ילווך נאמנה
ויעזרו לשמר
את אשר בדחף עלומים
אביביים ואהובים
הוטמן בלי משים בלבך
תוכל לטפח בביטחה
שירה ומידת טעם טוב 47103
אני אפילו לא בטוח מה יהיה המחיר 47115
אין לי ספק. מה חבל רק שהפוליטיקה בכלל והישראלית בפרט לא פועלת בטווחי זמן כה גדולים.
סלקציה שלילית וסטגנטיזם האליטות 46998
כפי שהראיתי בכמה ''הודעות'', בפרט בדיון בנושא המודל החייתי, קיימים בחברה הישראלית תהליכי סלקצייה חברתית שלילית, של התחזקות גורמי בריונות, פראות, ואלימינטיביזם
כלפי יצרנות. במצב כזה נוטים מגזרים באליטות הקיימות להתחפר במתחמים ''מבוצרים'', להפוך לחשדנים וחדורי עוינות וטינה, ובעיקר, לאבד את תנופתם הדינמית. הם הופכים לגורם רגרסיבי וסטגננטי (כפי שניתן לצפות כדרום אנגליה, או בבואנס-איירס) המחליף את התנופה המעצבת ''ב''חזון'' סימבולי של השבה לקדמות היפוטתית, כ''שיום יבוא''. התשובה - להפוך משבר כזה דווקא למנוף לשידוד מערכות כולל, תוך לוחמה אקטיבית בגורמי האנרכייה, הכאוס והאטלייה (חוסר תכלית). ובמסגרת היערכות מחדש לוחמנית אך בונה בתחום החינוך, וריבוד מחודש שיכלול את משאבי האנוש המעולים ביותר בחברה הישראלית.
47027
לאורי קציר !

אף שאיני מסכים עם כל תוכנית הלימודים שפירטת (היא מכילה, לדעתי, מספר דבריפ מיותרים), אני מסכים עם דעתך. בלי סמן חינוכי עליון אין סיכוי שיהיה למערכת החינוך כיון לשאוף אליו.
אני חושב שקרוב היום שבו יקומו בתי ספר שכאלו, אך לא הייתי קורה לו אלטיסטי מבחינה חברתית כיון שבעלי הממון במדינה לא יהיו הראשונים לשלוח את ילדיהם לשם, אלא הורים המעונינים בחינוך איכותי.
דבר טוב שמעלה המאמר 47035
הוא השיפור הנדרש בתחום לימודי מדעי הרוח. רבים התיכונים המחזיקים מגמות מוסיקה, מדעים ואמנויות מוגברים, אבל מעטים אלו המשקיעים בלימודים מתוגברים של ספרות, פילוסופיה או הסטוריה. כלומר, המקצועות האלו נלמדים ברמה של 5 יחידות (לא תמיד ישנה האפשרות בכל בית ספר) אבל אינם זוכים לאותה השקעה שלה זוכים מדעים למשל. תחומי אחרים במדעי הרוח נדירים למדי: הסטוריה עתיקה, ספרות קלאסית (יוונית ורומית), לימודים מוגברים בלשון עברית הם בכלל נדירים ואיני מדבר על 4 יח"ל הבעה עברית אלא על לימודי בלשנות ברמה מתקדמת. שמעתי פעם שזה קיים באיזה תיכון בצפון אבל לא יותר מזה. למה את מסתרי היקום או את נפלאות עולם המספרים מלמדים אבל לא את אופני קיומה ופעולתה של השפה?

לימודי תנ"ך ברמה מוגברת הם די נדירים בבתי ספר תיכוניים שלא להזכיר לימודי תלמוד או פילוסופיה יהודית.
מדעי הרוח מוזנחים למדי לדעתי לטובת כל מיני אטרקציות אחרות כמו קולנוע, מוזיקה, אמנות. המצב די מובן לאור הירידה הדרסטית במנהגי הקריאה של הנוער, שכן מקצועות אלו הם קודם כל מקצועות הספר. מה לגבי שפות עתיקות, ארכיאולוגיה, תרבויות העולם העתיק ועוד ועוד.
יש מליון חוגי העשרה בטכנולוגיה ומעט מאוד במדעי הרוח. זה מצב שכדאי לתקן אותו ובית ספר כמו זה המוצע פה למעלה יכול לעשות זאת.
עם הלשון בחוץ 47106
דווקא לבלשנות אתה נטפל?
יש לך בגרות? עשית בגרות יחידה אחת ב"ידיעת הלשון העברית"? אז ברכותי, יש לך ידע שנותן לך (אם קצת תזכור, תחשוב, וקצת תפנים, מה שאף אחד (כמעט) לא עושה והמערכת לא ממש מעודדת) הבנה בלשנית לא קטנה, להתרשמותי‏1.

לא הרבה, אבל יותר מאשר ברוב המקצועות ההומניים, וגם יותר מברוב המקצועות הריאליים: אתה מתפעל מההשקעה במתמטיקה ופיזיקה, לדעתי לא בצדק. יכול להיות שמשקיעים יותר שם כדי לעמוד ביעדי תוכנית הלימודים. הבעיה היא שהיעדים הללו עגומים. לא בגלל ידע מועט מדי שנדרש, אלא בגלל הבנה אפסית שנדרשת. זו רעה חולה שפושה ברוב המכריע של מקצועות הלימוד.

1 יש לציין, עם זאת, שהמקצוע התיכוני "ידיעת הלשון העברית" מבוסס על התחום האקדמי שנקרא היום "בלשנות עברית" (או "בלשנות שמית"), שהוא רחוק כרחוק מזרח ממערב מהתחום האקדמי "בלשנות כללית" (או "מודרנית"). אבל נעזוב זה.
לא רק שיש לי בגרות 47134
אני גם לומד לשון עברית באוניברסיטה ולא רק, אני גם מתפרנס מהוראת "יחידה אחת ידיעת הלשון העברית" ואני יכול להגיד לך שמה שלומדים בבית הספר אפילו אינו קצה קצהו של התחום הנרחב הזה והוא נותן לך הבנה בלשנית קטנה מאוד מהתחום הזה. יש עוד עולם ומלואו שלא נלמדים במערכת החינוך, ראה ערך סמנטיקה, תחביר סמנטי, פרגמטיקה, הסטוריה של הלשון ועוד. הבעיה בהוראת התחום הזה הוא שהוא מוגבל רק ליחידה אחת למרות שהוא מקיף חומר של שתי יחידות לפחות.

לגבי טענותיך לגבי התחומים האקדמיים שעליהם מבוססים לימודי הלשון בבית הספר, אז "בלשנות עברית" אינה "בלשנות שמית", אלא אם כן אתה רואה באתיופית עתיקה ובעברית מקראית שפות אחיות. מה שכן, נוטים לחבר את התחום בארץ פשוט מחוסר תקציבים. בלשנות עברית לדעתי אינה רחוקה כל כך מבלשנות כללית, אלא בתחומי עיסוקה: שפה עברית. ישנם לא מעט בלשניים כלליים העוסקים בעברית ולא מעט בלשנים עבריים העוסקים בשפות אחרות, אם כי כאלו הקרובות אל העברית.

כמו כן איני מבין מדוע אתה מחבר בין בלשנות כללית למודרנית. למיטב הבנתי "מודרנית" זה בשיטות המחקר ו"כללית" זה בתחומי המחקר: העמידה על המאפיין את השפות כולן ולא שפה אחת בלבד.
לא רק שיש לי בגרות 47149
אני מתנצל על הסלטים שעשיתי במונחים. אבל האם אין זה נכון שיש שני אופנים שונים רדיקלית ללימודי בלשנות? אחד - נקרא לו "בלשנות מסורתית" (אפשר לעסוק בו רק בעברית, או בכל השפות השמיות, או במחקר משווה בין שפות) - יתעניין, למשל, יותר בערבית הספרותית מאשר בערבית המדוברת. ממנו יצאו גם מרשמים בדבר "השפה הנכונה" או "הראויה" (בפרט, ממנו יצאו אנשי האקדמיה ללשון). השני הוא הגישה שהתחילה (נדמה לי) עם נועם חומסקי, ומטרת העל שלה להבין את התהליכים הלשוניים כתהליכים קוגניטיביים. חוקרים מאסכולה זו ידחו בבוז עיסוק בשפה רשמית, ואולי בכלל בשפה כתובה - מה שמעניין אותם הוא שפה מדוברת, כמייצגת נאמנה יותר של תהליכי מחשבה לשוניים ספונטניים.

למיטב ידיעתי, התהום שפעורה בין שתי הגישות היא כזו, שברוב האוניברסיטאות בארץ ישנה חלוקה לשני חוגים נפרדים.

אבל לעניין הענייני יותר: אם אתה לומד בלשנות, אין זה מפתיע שלדעתך החומר בתיכון הוא עלוב. שאל פיזיקאי מה דעתו על חומר התיכון בפיזיקה; שאל חוקר ספרות מה דעתו על חומר התיכון בספרות; עבור כך מקצוע-מקצוע, וספר לי כאשר תגלה את המקצוע שאותו כן לומדים כהלכה בבית הספר.

אתה מתלונן שבידיעת הלשון היקף החובה הוא יחידה אחת בלבד. האמת? לדעתי גם זה יותר מדי. אני אמנם היום נהנה מאוד מהידע הזה, אבל זה רק בגלל שאני חובב בלשנות נלהב. בתיכון זה היה נראה לי כאוסף פריטי מידע תפלים וטפלים לחלוטין, ואני מניח שאצל רוב האנשים כך זה גם נשאר. להערכתי, התחושה הזו לא היתה שונה גם אם הייתי לומד פי שלוש חומר בשלוש יחידות לימוד. מה לעשות, לא כל אחד מוצא עניין רב בבלשנות, וקשה לי לראות הצדקה אובייטקיבית למה זה חשוב. לדעתי בציבור הרחב שוררת הבנה מוטעית, לפיה המקצוע הזה הוא כלי לשיפור רמת העברית של התלמידים. זה נכון ליחידה השניה - הבעה, אבל לא ל"ידיעת הלשון".

כמובן, כל ידע הוא טוב, אבל אני יכול לחשוב על תחומי ידע רבים שקל יותר להצדיק אובייקטיבית לימוד שלהם, והיום אינם חובה: פילוסופיה (טוב, זה תחום העיסוק שלי עכשיו...), פסיכולוגיה, מדע המדינה (שזה לא אותו הדבר כמו "אזרחות"), כלכלה, או - למה לא - רפואה! הנדסה אזרחית! כמובן, לא ברמה אקדמית - סתם כ"טעימה", שלרוב המכריע של התלמידים תהיה משמעותית ורלוונטית יותר מבלשנות. או אולי ננצל את היחידה העודפת כדי ללמד לכתוב עבודה אקדמית? או סתם נתרום אותה לספרות או להיסטוריה כללית?

ההתרשמות החיובית יחסית שלי מהחומר הנלמד ב"ידיעת הלשון העברית" היא במבט של חובבן בבלשנות: גיליתי שהדברים שלמדתי בתיכון (ושאז, כאמור, לא עניינו אותי במיוחד, אבל משום מה זכרתי את עיקרם) מעניקים לי תובנות לא טריוויאליות בכל מגע שלי עם שפות, גם שפות זרות וגם בעברית, כאשר אני חושב על עברית במבט בלשני. ברור לי שיש תחומים עצומים בבלשנות שאין לי מושג בהם, ושאני מחמיץ (ושיום אחד, אולי), אבל זה עדיין, להערכתי, לא פחות ממה שקיבלתי בביולוגיה וספרות, והרבה יותר ממה שקיבלתי בפיזיקה, מתמטיקה, תנ"ך, היסטוריה וסליחה לכל מורותי ששכחתי והביאוני עד הלום.
בוא נעשה סדר. 47369
ישנן שתי גישות בבלשנות (של כל שפה!):
בלשנות תיאורית ובלשנות נורמטיבית. הראשונה נמנעת משיפוטים ומתארת את הקיים והשנייה מנסה לתעל ולנתב את הקיים. השנייה היא די לא בלשנות אלא יותר לשונאות אבל לא ממש משנה. עכשיו, בבלשנות התיאורית יש בלשנות דיאכרונית וסינכרונית. הראשונה רואה את הלשון לאורך התפתחותה ההסטורית וההשנייה רואה אותה לרוחב, בתקופת זמן אחת (לא בהכרח בהווה!).
הבלשנות "המסורתית" היא אכן מה שקרוי "בלשנות הסטורית" דהיינו חקר התפתחות הלשון לאורך ההסטוריה, בערך מה שלומדים בתורת ההגה בבית הספר אבל לא רק: יש גם שינויים תחביריים, פרגמטיים או סמנטיים.
תחביר הוא דבר שהתפתח די עם חומסקי, אם כי מה שנלמד בבית הספר אינו בלשנות חומסקיאנית. בית הספר לומדים "תחביר שטח" בעוד שחומסקי דיבר על "תחביר עומק" אשר מניב את תחביר השטח.

בחוג לבלשנות בת"א למשל אכן עוסקים רק בבלשנות תיאורית,א בל זה פשוט כי הם לא עוסקים בשפה ספציפית. בחוג ללשון עברית יש עיסוק בשתי הגישות. אבל יש למשל גם חוג לבלשנות שמית (היה, ליתר דיוק, נסגר מחוסר תלמידים).

אנשי האקדמיה ללשון (שהם אנשים נחמדים, ליברליים ומועילים ולא חבורה של זקנים מרושעים כמן שנוטים לחשוב) אכן ברובם מומחים לבלשנות הסטורית אבל לא רק. הם עוסקים בעוד המון תחומים חוץ מזה. חלק מאנשי האקדמיה אינם אנשי לשון כלל אלא אנשי מדע או סופרים ומשוררים.

לגבי נושאי הלימוד בלשון. נכון שזה חסר תועלת לחיים, אבל האם מתמטיקה היא כן? עבורי בתיכון, לשון היה מקצוע מרתק ומלהיב ומתמטיקה הייתה אוסף של נתונים יבשים ותפלים וחסרי פשר - אם כי גם מרתק. למעשה יש בית הספר רק 3 מקצועות מועילים: הבעה עברית (שלא מקבלת די השקעה), אנגלית ו...ספורט. כי השאר זה פשוט מבואות לאוניברסיטה אבל חסרי תועלת יומיומית.

לגבי עוד מקצועות לבית הספר - אין כבר מספיק? באמת, כמה עוד תוסיף? כמה עוד תגוון? לשם מה? יש מספיק גיוון במסגרת יחידות הלימוד ואני לא רואה כל טעם להוסיף עוד ועוד מקצועות שרק מקשים על התלמיד את הבחירה ומסבכים אותו. תלמד את הבסיסיים. תרצה, תרחיב באקדמיה, מה בוער?

מה שכן צריך זה להתחיל ללמד ומהר "עברית נכונה". תחום זה זנוח לגמרי. זה מאוד חשוב וכמעט לא נלמד.
בוא נעשה סדר. 47396
חן חן על הסדר. את ההבחנות של הבלשנות לנורמטיבית לעומת תיאורית ולסינכרונית לעומת דיאכרונית הכרתי; כעת אני מבין יותר מה חוקרים איפה באקדמיה. כלומר, באוניברסיטת ת"א: בחיפה יש חוג ללשון עברית, ולעומתו מסתתרת לה מחלקה חצי-רשמית לבלשנות כללית (שאיני יודע מה אופיה) בחוג לשפה וספרות אנגלית.

לא הבנת למה שלפתי רשימת מקצועות שלא לומדים בבי"ס (או לומדים אופציונלית) ושאפשר ללמד (חובה). לא אמרתי ש*צריך* ללמד אותם - טענתי שעדיף ללמד אותם על בלשנות. לשון אחר, הצעתי, לא יותר מדי ברצינות, מה לעשות עם היחידה שתתפנה לאחר שתתקבל הצעתי לבטל את לימודי "ידיעת הלשון".
אני מבין שמתמטיקה נראתה לך מיותרת כמו שלי נראתה ידיעת הלשון מיותרת. בניגוד לאחרים, אני דווקא לא אטען לעדיפות עקרונית של המתמטיקה - אלא לעדיפות מעשית: בדוק כמה אנשים פונים ללימודים אקדמיים בהם יש משקל ללימודי ידיעת הלשון (אם איני טועה, מדובר באוכלוסיית הסטודנטים לבלשנות), ולעומת זאת בדוק כמה אנשים לומדים באקדמיה תחומים בהם יש משקל למתמטיקה (כל המדעים המדויקים, הנדסה, וכל מה שדורש סטטיסטיקה - חלק נכבד ממדעי הרוח, החברה והרפואה). כבר כתבתי שאני חושב שתוכנית הלימודים במתמטיקה בתיכון, בכל הרמות, היא עגומה.
חלק נכבד ממדעי הרוח??? 47455
באילו מדעי רוח בדיוק יש צורך במתמטיקה או בסטטיסטיקה?

במדעי החברה אכן כן במדעי הרוח לא. לא כולל אולי פילוסופיה של המדע ואולי סטטיסטיקה ברמת אפס בבלשנות. לא יותר
חלק נכבד ממדעי הרוח??? 47479
טענה מוזרה. חוק זיפף (Zipf), למשל, הוא חוק חשוב בהסתברות והוא התגלה ע"י... בלשן.
חלק נכבד ממדעי הרוח??? 47506
אולי אותו בלשן לא עסק רק בבלשנות. ככלל כדאי לדעת, שרגים מאנשי מדעי הרוח אינם בורים מוחלטים כשזה מגיע למספרים (לא כולל אותי כמובן). לא מעטים אלו שעסקו גם בפילוסופיה וגם במתמטיקה והרי התחומים הרי קרובים. המוציא לאור של המילון החדש ''רב מילים'' הוא בכלל פרופסור למתמטיקה שהגיע לתחום כשבנה תוכנית ממוחשבת למילון או משהו.
במדעי הרוח עצמם יש שימוש מועט במספרים. אולי קצת בהסטוריה או בבלשנות. אבל גם אם כן, זה לא מחייב שילמדו את זה בבית הספר. לא חייבים להגיע לאקדמיה מצויידים לגמרי. אפשר עוד קצת ללמוד גם שם.
חלק נכבד ממדעי הרוח??? 47517
הגישה שתיכון אמור להכין אותך לאוניברסיטה היא שגויה, התיכון אמור להוציא אנשים עם ידע בסיסי בכמה תחומים ספרות, מדע, הסטוריה, אזרחות ועם כלים לקניית ידע נוסף במידה שהם מעוניינים.
סטטיסטיקה הוא כלי חשוב כזה.
חלק נכבד ממדעי הרוח??? 47626
תאורך את פעלו של פרופ' שויקה קצת ממעיט בערכו.
מתנצל 50052
מפעלו של פרופסור שויקה הוא מפעל אדיר ובעל חשיבות עצומנ. זהו המילון המקיף הראשון לאחר אבן שושן הנפלא, שעבר עדכון אחרון בשנות השישים. יש לי הכבוד ללמוד עם העורך של המילון הזה, ד''ר חיים כהן, ולכן אני יודע על שויקה. עם זאת, חיבתי נתונה לאבן שושן, םשוט עניין של הרגל.
מתנצל 50076
גם אני מעדיף את אבן שושן (המלא) על כל מילון אחר, בזכות ההפניות המדויקות למקור המילים.
חלק נכבד ממדעי הרוח??? 50129
פרופסור שוויקה הוא פרופסור למדעי המחשב שהיה אחראי על תכנון ופיתוח המאגר הממוחשב של פרויקט השו''ת באוניברסיטת בר-אילן. לפרויקט הזה פותחו אלגוריתמים לקסיקליים ולשוניים מתוחכמים מאד, לחיפוש ומאגר כל הטקסטים והמקורות היהודיים. אולי משם הסתעף המילון שלו.

אגב, מי שזוכר, אחיו, פרופסור שווה, היה פעם מועמד לנשיא המדינה, אחרי פרופסור קציר.
שאלת בור 47513
אין צורך בלוגיקה ל(לימוד חלק מ)מדעי הרוח?
חלק נכבד ממדעי הרוח? 47560
היה לי בראש פסיכולוגיה. עכשיו גיליתי שהוא מסווג כמדע-חברה. לא ברור לי למה, אבל אולי בכלל כל החלוקה הזו שרירותית. תקנו אותי.
חלק נכבד ממדעי הרוח? 47587
חלוקה גסה:
(א) מדע החברה - תיאור וחקר התנהגות האדם (או מערכות המורכבות מאנשים).
(ב) מדעי הרוח - תיאור וחקר יצירות האדם.
חלק נכבד ממדעי הרוח? 47621
הפסיכולוגיה כמדע התחילה להלמד בסביבות 1850. עד אז הפסיכולוגיה היתה חלק מפילוסופיה. אולי בגלגול הקודם היית לונדוני בן המאה התשע עשרה ומכאן הבלבול.
:)
בוא נעשה סדר. 47609
אני חושב שכושר-ההתבטאות בכתב של דוברי-עברית משכילים רבים הוא עגום. הסיבה לכך איננה אי-ידיעת-הלשון, לדעתי, אולם ידיעת-הלשון היא תנאי הכרחי ליכולת התבטאות בכתב משובחת (וזו כוללת בהכרח, לשיטתי, הקפדה על כללי התחביר, הכתיב והפיסוק, ומחייבת, לפי נסיוני הדל להגיע אליה, הבנה של מבנה השפה).
תפסיק אם זה. 47643
שתדע לך שאתה סתם משמיץ אותנו שאנחנו דפקא מדברים טוב מאד יותר טוב ממך וכל שאר החכמולוגים שחושבים שהם יודעים הכל יותר טוב מכל האחרים שהם אנחנו רוב האנשים. ואתה לא תגיד לי איך להתבטות בעברית כי אני נולדתי פה בארץ ויודע עברית טוב מאד גם בלי אקדמיה ללשון ובלי תחביר ובלי כל סימני הפיסוק שהמצאתם לנו רק בשביל להרות לנו שאתם יותר חכמים אז תדע לך שלא.

ארנב שמוט אוזניים שכמוך.
בוא נעשה סדר. 47693
יכול להיות שאתה צודק באשר לתחביר, ולהשלכות שלו על פיסוק. אבל מרבית ''ידיעת השלון'', עד כמה שאני זוכר, עוסקת בתופעות פונטיות ובניתוח מורפולוגי (שורשים, משקלים). יש לזה קצת השלכות על איות נכון של מילים בעייתיות, אבל נסיון להשתמש בזה כדי לקדם איות נכון הוא בלתי יעיל בעליל, חוששני.
בוא נעשה הדלקת-נרות, אם כבר. 47710
לא התכוונתי לשימוש בניתוח מורפולוגי כדי לקדם איות נכון, אלא לכך שזהו הכלי שמאפשר - לי, לפחות - להכריע בלבטים הצצים בשעה שאני כותב. אם תרצה - כשאני כותב אני מיישם פרוטוקול-תקשורת (או תקן) המנוסח בשפה מקצועית. כדי להבטיח יישום כהלכה, אני נזקק לעתים להיות מודע לתקן‏1 ולהבין אותו, וזה מה שלימודי ידיעת הלשון אמורים לאפשר לי לעשות.

1 מובן, ולא סותר את דבריי, שבני-אדם מיישמים את התקן כהלכה מגיל צעיר מבלי להיות מודעים לו
אולי נששתה משהו - מיץ פטל? 47778
אוקיי, יש בזה הגיון רב. רק הייתי משנה את הניסוח מ-"זה מה שלימודי ידעית הלשון אמורים לאפשר" ל-"זה מה שרצוי שלימודי ידיעת הלשון יאפשרו". כי אז הדגשים צריכים להיות שונים לחלוטין - אכן, ללמד פיסוק כהלכתו, כללי כתיב חסר (הרבה יותר חשוב מניקוד!), וכאלה.
לחילופין, אם אתה חושב שהמקצוע הזה כיום ממלא את המטרה הזו (לא ברור מדבריך אם כן או לא), אנא ספק דוגמאות קונקרטיות.
הרבה דברים חסרים לי, שמערכת 47162
החינוך לא סיפקה לי. חסר לי ידע בקלאסיקות. ידע בפילוסופיה. ידע בפסיכולוגיה. עוד הרבה ידע בהרבה תחומים, רובם הומניים.

אבל בלשנות? היחידה היחידה שלמדתי עד ובתיכון לא הועילה לי בדבר. במה שונים חיי מי שיודע איזה דגש הוא אומר ב-פ' שנמצאת בתחילת מילה?
איזה מטען ערכי נוסף שורר אצל מי שמזהה את השוא כנח, או את הפתח כחטוף?

לא תודה. תנו לי (או לילדי) עוד לימודים הומניים, אבל תורידו מעלינו את העול של למידת כללים מתים לשפה חיה.
העברית היא שפה כל כך יפה - למה להשניא אותה בזוטות?
הרבה חיריקים חסרים לי 47177
זה נראה לי לא הגיוני שמישהו דובר עברית לא ידע מה המשמעות של הסימנים שבכל זאת מופיעים פה ושם ליד האותיות (אתה מכיר מישהו שכל חייו לא נתקל בניקוד?) הכללים האלו בהחלט לא מתים; למרות זאת, אני מסכים איתך שאין צורך בידיעה מקיפה שלהם, ואפשר בהחלט לדבר עליהם במסגרת של שניים-שלושה שיעורים, ובטח שלא צריך להיבחן עליהם (מישהו זוכר חודשיים אחרי כיתה י' מתי שמים סגול ומתי צירה?)
חינוך לחשיבה 47064
זה נכון שמערכת החינוך בישראל, כמו בכל העולם מכוונת לבינוניות. זה לא אומר שכל האנשים בה בינוניים אולם הציפיה היא לאמצע. ההבדל בינינו לבין כמה ארצות מערביות אחרות הוא שהן מציעות חינוך פרטי, יוקרתי, אחר. גם כאן זה קיים אולם בהיקף נמוך הרבה יותר. וזה מובן לחלוטין. אי אפשר לעשות הכל ביחד. גם שאיפה לשיוויון ולסוציאליות חברתית וגם שאיפה לפיתוח החשיבה.
אסור לדעתי להפוך את השאיפה לחינוך לחשיבה ביקורתית יותר לשאיפה למצוינות. כמה מהתגובות למעלה דיברו על מצוינות ונתנו כמה שמות של בתי ספר ירושלמים איומים במיוחד שלא רק שמנציחים את העליתיזים אלא יוצרים אליטה איומה חדשה, תחרותית, דורסנית ולא חושבת. מה כל כך מפתח לחשיבה שאייל מגד מלמד ספרות כל עוד הוא מלמד את הדברים הנדרשים מבחינת הבגרות? (ואני מדברת מנסיון- הוא היה המורה של אחותי). אין כאן כמעט בתי ספר שמלמדים חשיבה רחבה, שעושים הקשרים בין נושאים (כמו מדע ופילוסופיה, כמו יהדות ומתמטיקה,כמו יחסים בינלאומים והסטוריה ועוד ועוד)- אפילו לא באוניברסיטאות. כשלמדתי מדע המדינה ומלמדים על דמוקרטיות לא מתייחסים למהפיכה הצרפתית ולא ליוון הקלאסית כי אלו שייכים לחוגים אחרים! וזה היה חסר לי גם בתיכון.
צריך להקים מערכת אלטרנטיבית, אבל החוקיות השלטת בה לא יכולה להיות אותה החוקיות הקיימת רק ממקום גבוה יותר. המהפיכה צריכה להיות הרבה יותר עמוקה. אסור שזה יהיה בית ספר לאילו שמראש יש להם את הרצון למצוינות לימודית יוצאת דופן, כי אז תפספסו את רב התלמידים. אם המערכת תאפשר חקירה לעומק של נושאים יחד עם היצע רחב ומגוון, אפשרויות שילוב של דברים ויצירת סקרנות ראשונית, יחד עם מורים שבלי ציניות יהפכו להיות דמויות חיקוי אמיתיות- אז זה יכול ליצור שינוי אמיתי ולהפוך את החברה לחברה חושבת, חוקרת, יצירתית, מגוונת.

במחשבה שניה- איזו מדינה תתמוך ביצירת חברה כזו- מהפכנית, לא מקבלת שום דבר כמובן מאליו, מטילה ספק בהכל, לא קונפומיסטית, חושבת? לא נראה לי שיש אפשרות שכולם יהיו כאלו. יש איזשהו בסיס לחברה שחייב להיות יציב, מקבל מרות, מאמין לפרות קדושות, הולך לצבא, משלם מיסים, עושה מילואים, הולך לביה"ס, ועובד בעבודה קבועה. לא?? מערכת החינוך מכוונת לבינוניות כי רב העם הוא בינוני. על זה מבוסס כל הסדר החברתי.
חינוך לחשיבה 47101
Unfortunately, the progressive education, which was very popular during the 60's-70's in the US, has failed. Several of the comments here referred to "progressive" ideas (for more details look into the works of Dewey, Freire, Bertrand Russel), but what good are we unless we learn from our history? The new phase of progressive education in the US today has been researched over and over, and the findings are inconclusive: "progressive" students did not show consistent improvement in any educational measurament. As much as I, personally, highly support these ideas, the discussion is useless unless we face the evidential ineffectiveness of this method.
חינוך לחשיבה 47116
למה שילמדו על יוון הקלאסית או המהפכה הצרפתית כשמדברים על דמוקרטיות מודרניות? המהפכה הצרפתית לא הייתה דמוקרטית במובן המודרני של דמוקרטי. היא התבססה על רעיון ה"טוב הכללי" של רוסו, וכפי שניתן היה לצפות - היא הסתיימה בדיקטטורה רצחנית. יוון הקלאסית היא דמוקרטיה מסוג שהוא לגמרי בלתי רלוונטי לחקר הדמוקרטיה המודרנית.

לא מחברים בין יחב"ל להיסטוריה? נראה לי מוזר. במדה"מ, בשנה הראשונה היינו מחוייבים לקחת קורס (מופלא) של מבוא היסטורי, וקורסים רבים קשורים קשר הדוק בהיסטוריה (מן הסתם).

ואיזה חיבור לעזאזל צריך לעשות בין יהדות למתמטיקה? כמו החיבור שעשו בין יהדות לפיזיקה בבגרות? רק זה חסר לנו.
קורס (מופלא) של מבוא היסטורי 47133
Are you referring to Kordova's class?
קורס (מופלא) של מבוא היסטורי 47139
לא מכיר קורדובה. אני מדבר על הקורס של שלמה אהרונסון (בסמסטר ב'. בסמסטר א' מעביר אותו מישהו אחר שהשותף שלי לחדר שנה שעברה סיפר עליו רק דברים רעים).
קורס (מופלא) של מבוא היסטורי 47179
Sorry for my out-of-context question there. The equivalent class I had to take on my first semester of the BA seems very similar to what you describe. Moving back to the issue at hand, Pooh, universities do provide students with the interdisciplinary connections, or at least provide students with enough elective options to explore into interdisciplinary connections on their own.

קורס (מופלא) של מבוא היסטורי 47197
לפחות במדעי החברה בהוג'י, אני לא רואה הרבה אפשרויות שלא לשלב בין תחומים - כל אחד לוקח שני חוגים (שניים במדעי החברה, או אחד ממדעי החברה ואחד מרוח), והשילובים נוצרים בהכרח במוחותיהם של התלמידים. כמובן שיש לא מעט סטודנטים שלא ממש אכפת להם, וכל מטרתם היא לקבל את התואר וללכת לחפש עבודה, אבל לא עליהם אני מדבר.
חינוך לחשיבה 47243
לא. לא עושים הקשרים רחבים, כמעט בשום מקום שלמדתי בו (וכבר הייתי במדעי החברה ב עברית- לא מלמדים בגישה כזו). אני לא מדברת על ההקשר שאולי נוצר במוח של התלמיד (בד"כ -לא) אלא על לימוד משולב באופן בסיסי בדרך הלימוד. אתה לא יכול ללמוד במסגרת יחסים בינלאומים רק את החלק היחסי הקטנטן של ההסטוריה הנוגעת ליחסים בינלאומים במאה העשרים. לא היה שום דגש על מאות אחרות, וזה מתאים למה שאמרת- המדינות המודרניות לא היו קיימות אז אז למה ללמוד תחומים לא קשורים?
אבל לדעתי זה קשור! זה חלק גדול מהבעיה בעיני- שיש לנו ראיה צרה. אם יותר אנשים היו מדברים על דמוקרטיות אחרות ממה שקיים היום כמין מודל השוואה, זה רק ירחיב את ההבנה שלנו ואת ההשכלה. יש לנו תפיסה צרה של לימוד ולא תפיסה רחבה של השכלה. אני רוצה שתלמיד מדע המדינה ידע על מודלים מערבים, הסטורים, שילמד על יפן ואפריקה, שילמד על מנהיגים אמריקאים וקומוניסטים, שילמד פוליטיקה ומשטר מדינת ישראל יחד עם המהפיכה הצרפתית, יוון ורומא, שילמד חוקים פנימים שונים של מדינות ואמנות בינלאומיות, שילמד על הגלובלציה, האינטרנט והכלכלה העולמית, יחד עם יסודות במנהל ציבורי.
אני חושבת שלצאת אחרי שלוש שנים מהאוניברסיטה עם תואר במדע המדינה ולא לדעת דגמים שונים במדינות שונות ולא לדעת קשרים בין המדינות ולא לדעת הסטוריה פוליטית רחבה זוהי איזשהי יומרה. אני לא מדברת על לדעת הכל במדע המדינה. אבל על לדעת הרבה יותר.
בכל אופן כרגע לא נראה לי שזה אפשרי. נראה לי שהשינוי צריך להיות כולל הרבה יותר, מהותי הרבה יותר, להתחיל מגיל 4 ולסיים בגיל 30 עם אופציה שמי שרוצה להעמיק עוד יותר יוכל לקבל את האפשרות לעשות זאת. זה לא דבר שיכול לעמוד מבחינה כלכלית או חברתית במבחן המציאות אבל בפנטזיות החינוכיות שלי זה האידיאל שצריך לשאוף אליו. אני חושבת שיש מקום שאנחנו יכולים להתחיל בו. אז נכון שזה פנטזיה אבל במציאות כבר יש צעדים שאפשר לעשות- כמו השכלה יותר רחבה בתיכונים ובאוניברסיטאות.
חינוך לחשיבה 47312
באמת שאין לי מושג מה הולך ביחב"ל, אבל ההפרדה של יחב"ל ממדה"מ היא מלאכותית (ותוצר של פוליטיקה פנימית בהוג'י). רק כדוגמא, אספר לך מה למדתי במסגרת קורסי חובה בשנה א' של מדה"מ בהוג'י:
פוליטיקה השוואתית (א' ו-ב', שכיסו שיטות, גישות, מושגים ועוד משהו שאני לא זוכר כרגע. שני הקורסים עניינו אותי עד מאוד).
מבוא היסטורי לפוליטיקה בת-זמננו (ציינתי כבר במקום אחר - אחד הקורסים המעניינים ביותר שהיו לי, והפעם הראשונה בחיים שלי שלא רק שהתעניינתי בשיעורי הסטוריה, אלא גם הצלחתי להוציא ציונים גבוהים, לאחר שכמעט ונכשלתי בבגרויות).
מבוא למחשבה מדינית (שכולל פילוסופיה מדינית מימי אפלטון ועד ימינו, הנושא מעניין אותי, אבל יותר עניין אותי המרצה המצויין אבנר דה-שליט).
תולדות המחשבה המדינית תקופה א' (יוון העתיקה, פילוסופיה מדינית יהודית, מוסלמית ונוצרית של ימי הביניים. פחות נהניתי מהקורס הזה מאשר באחרים).

מסתבר, אם כן, שלימודי החובה נותנים פחות או יותר כל מה שביקשת לעיל (וכמובן שיש עוד קורסי חובה בשנה ב'). ההפרדה המלאכותית בין מדה"מ ליחב"ל גורמת לכך שאני אפסיד הרבה מאוד תכנים של יחב"ל, שאני מתכנן להשלים באמצעות בחירת קורסים חוץ-חוגיים מהתחום הזה.
הבראת מערכת החינוך 47181
הגישה שלי היא למידת כמה שיותר מקצועות, גם אם זה בא (באופן בלתי נמנע) על חשבון עומק הלימוד. אני לא רואה איך בבתיה"ס שכותב המאמר מציע יהיה -זמן- ללמידה עמוקה כל כך, אלא אם כן הלימודים ימשכו עד הערב (רעיון לו אני מתנגד, אך אשר זוכה לתמיכה לא מבוטלת). סוגיה נוספת היא השיעור הנמוך של החומר הנלמד שבאמת נקלט אצל התלמידים ושייזכר על-ידם במשך שנים (ושישרוד את תקופת הצבא, למשל, אשר נוטה למחוק הכל).

בביה"ס המושלם שלי כמעט ולא יהיה תחום ידע שישאר אלמוני לתלמידים. אדריכלות, פיסול, מכונאות, ביוטכנולוגיה, גיאולוגיה, רפואה, אנתרופולוגיה, חשבונאות, גרפיקה, אלקטרוניקה, חקלאות, אנרגיה, פסיכולוגיה, דתות, מנהל. כל מי שהולך ללימודים גבוהים בנושאים אלו נאלץ להתוודע אליהם באופן עצמאי ומקרי, לעיתים, וחבל.

בביה"ס שלי ילמדו בשיעורי כימיה על חלקיקים, על קשרים כימיים, על תגובות ועל היסודות, אבל לא יצטרכו לעסוק בחישובי סטוכיומטריה המבוססים על טכניקות שיש לשנן ואשר נשכחות יומיים לאחר מבחן הבגרות. בהיסטוריה תהיה סקירה של תולדות העולם מבריאתו ועד כתיבת הודעה זו, ללא צורך לזכור מתי היתה מלחמת קרים ומי היה נגד מי. באזרחות ילמדו מה ההבדל בין דמוקרטיה לאוליגרכיה, אבל לא איך מחשבים את אחוז החסימה.

שיטה זו תחסל בצורה טובה את השנאת החומר על התלמידים. יותר לא נשמע משפטים כמו "ביולוגיה זה המקצוע השנוא עליי", כי הלימודים של כל מקצוע יהיו כל כך רחבים וכלליים, וכל כך "שווים לכל נפש" (לא מצריכים כישורים מולדים כמו חשיבה מתמטית, ראיה מרחבית או נפש פיוטית) שפשוט אי אפשר יהיה לסלוד מהם; ואם בכל זאת מישהו לא מתחבר למקצוע מסוים, אז לא נורא, כי מקצוע זה יהווה לא יותר מ-‏5% מתוכנית הלימודים הכללית (במצב הנוכחי יכול להיות יום לימודים המורכב משעתיים ספרות, שעה אנגלית, שעתיים תנ"ך ושעה אזרחות, כשתלמידים רבים מעדיפים פשוט לא לבוא לביה"ס ביום כזה!)

חינוך לשטחיות? אולי, אבל:

1. תלמיד שיהיה מעוניין להתעמק בנושא מסוים, תהיה לו אפשרות לעשות זאת.

2. זוהי "שטחיות" מבורכת, שכן היא תפגיש את התלמידים עם העולם הגדול ותעודד אותם להתעמק באחד (או כמה מ-) הנושאים מאוחר יותר בחייהם, כשהחלטתם תהיה קלה יותר ובלתי מושפעת מגורמים לא רלוונטיים.

3. זה בכל מקרה עדיף מכל שיטה אחרת, בה 80% מהחומר פשוט הולך לאיבוד זמן קצר לאחר תום הלימודים.

זהו.
מסכים חלקית לדבריך 47322
חזי, אני מסכים לנקודה אחת בהתייחסות שלך: המערכת הלימודית המשופרת אכן חייבת לעסוק במספר רב יותר של תכנים מאשר נלמדים כיום. אבל יש כאן בעייה בסיסית אחת: אתה מעניק לתלמידים לא רק מיגוון של מקצועות מרתקים אלא גם חופש בחירה רחב מאוד - וכאן עלולה להיווצר בעייה מסוימת.

הבעייה היא שמתן חופש בחירה עלול לגרום לתלמיד לוותר על יסודות חשובים גם במקצועות בהם אין הוא מתעניין במיוחד. תלמיד שרוצה ללמוד על תורת החלקיקים של ברנולי או על הנדסת המרחב של אוקלידס לא יהיה חייב, בשיטה הזו, ללמוד את שייקספיר ןעמוס עוז אם לימודי הספרות אינם לפי רוחו. אני סבכור שיש להקנות לכולם בסיס מעמיק יותר במכסימום תחומים ובמקביל לאפשר להם להתפתח ביתר הדגשה בתחום שבו הם מגים עניין וכישורים מיוחדים.

בעייה שנייה, שגם במאמרי שלי לא העליתי, אבל היא רלוונטית: תלמידים רבים בגילאים חטיבת ביניים ותיכון אינם בטוחים עדיין בשאלה מה הם מעדיפים ללמוד ובאיזה תחום להתמקד ולהתמקצע. יתכן שכדאי לשם כך להביא אנשי מקצוע, מעין יועצים חינוכיים עם רקע פסיכולוגי, שינסו לכוון את התלמיד המתלבט לכיוונים שהוא מראה בהם סימני עניין. את ההכוונה אפשר לבצע, בין השאר, באמצעות סדרת מבחנים מיוחדים (שייערכו בשלב המיון לבית הספר) שיצביעו על התחומים הללו.

ודבר אחרון: לא התכוונתי לכך שילמדו בבית הספר שהצעתי עד שעות הערב. התכוונתי לכך שהתכנים הנלמדים יהיו זמינים רוב שעות היממה. זה אפשרי בעיקר בתנאים של פנימייה, כשספריה או מעבדת מחקר זמינים כאופציות של בילוי בשעות הפנאייותר מאשר דיסקוטק או פאב, למשל.
בדיעבד, אני מצטער על החלטות. 47378
לא על הרבה מהן, אבל למה הלכתי ללמוד כימיה משעממת, ולא הלכתי למגמת יהדות (חמש יחידות), שם גם הייתי מקבל ציון גבוה יותר, וגם הייתי מתעניין יותא בלימודים, ויוצא עם הרבה יותר ערך מוסף?

בקיצור, אנשים לא יודעים מה הם רוצים, בדרך כלל עד שזה מאוחר מדי.
מסכים חלקית לדבריך 47383
היי אורי. כפי שכתבתי, אין כל תועלת בלמידת שייקספיר ועמוס עוז אם זמן קצר לאחר הלימודים הללו נשכחים מלב התלמידים, ולא משנה כמה חשוב ללמוד אותם (וגם על זה אני חולק). בנוסף, ראית בדיון למעלה עד כמה ה"קלאסיקות" שנויות במחלוקת, כשלכל אחד רעיון משלו לחומר שצריך להילמד. לפני כמה זמן מישהו טען בדיון אחר שלימודי ההיסטוריה הינם שמאלניים, ואחרים ענו לו שהם ימניים בכלל...; לימוד בסיסי באמת לפי הצעתי יבטל את המחלוקות האלו. רעיון היועצים החינוכיים נשמע לי טוב.
בחירה ואוריינות 47666
עד לשלב התיכון יש להקנות לתלמידים את הבסיס בכל המקצועות, בדומה לדרך שבה נעשה הדבר עתה. במקומות שבהם התלמידים באים ממשפחות עשירות, בית הספר יציע יותר שעות העשרה, וחלק מהתשלום עבור שעות אלו יועבר לידי משרד החינוך (כפי שהציע שלומי בן-יצחק במאמר מראשית האייל).

החל מהשלב התיכוני, שיחל כבר מכיתה ט', מערכת החינוך תאפשר חופש בחירה רב יותר ורב-תחומי (מעבר לחלוקה הרגילה של "הומני-ריאלי"). בכיתה ט' עוד ילמדו את כל המקצועות, אבל מי' יתאפשר להתמקד בנושאים מגוונים, ובאופן אינדווידואלי (ולאו על בסיס של "כיתת-פיסיקה-מחשבים", למשל).

המקצועות שיילמדו במסגרת כיתתית ועם המחנך/ת יהיו כל מה שכונה בתגובה קודמת כ"חינוך פרוגרסיבי": הבנת הנקרא, ניתוח וכתיבה של מאמר, ביקורתיות וכו'.

ממקצועות החובה הרגילים ניתן להפחית את הדרישות, ולהתמקד בעיקר באנגלית, מתמטיקה ולשון. אינני מרגיש כל צורך חיוני להכריח את התלמידים ללמוד את עוז ושייקספיר. החל מכיתה י', הוא צריך כבר לנסות לחפש את הכיוון שלו בכוחות עצמו. אפשר ורצוי לבצע הגבלות כלליות בסגנון של "לפחות 8יחידות לימוד במקצועות הומניים".

בצורה כזו, כאשר הקידום נעשה על בסיס יותר אישי, יתאפשר ליתר תלמידים למצות את היכולת שלהם, ללא תלות במעמדם הכלכלי של הוריהם. מי שירצה ללמוד יותר - יוכל.
כשאני הייתי בת 16 47677
רציתי להיות במאית קולנוע. וכשהייתי בת 12 רציתי להיות זמרת. כל מאבחן תעסוקתי לא היה מניב פרי אחר. מה לעשות- אני כבר לא רוצה לעשות את זה יותר. אין לאיבחון בגיל הזה שום משמעות בעיני. צריך לאפשר מידע רחב על הרבה מאוד תחומים, אבל לא לפי זה לקבוע במה הנער/ה יתמחה בשנים הקרובות. גם ככה לפי דעתי הלימודים בבית הספר יותר מגבילים את האופקים מאשר מרחיבים אותם.
להיות בעל השכלה רחבה? 47681
ישנו האילוץ של להיות בעל השכלה רחבה. "צריך להכריח אותם ללמוד מעט על הרבה דברים. על הילדים/הנערים להיות חשופים בבית-הספר. אם תניחו להם, הם יהפכו לצרי אופק".

מעולם לא היה נראה לי הגיוני אף היבט מטענה זו. ראשית כל, ישנה היהירות שבדבר, לחשוב שאתה או אני או איזושהי סוללה של מומחים יוכלו לבחור מתוך האוקיינוס הרחב של הידע האנושי את השילוב הנכון של טיפות שעל כל אחד לגמוע. שנית, זוהי תמימות לחשוב שילדים בימינו, בארץ זו, בתקופה של אמצעי התקשורת ההמוניים אשר מפציצים אותנו, אינם חשופים יום ולילה ליותר ממה שאנחנו יכולים להעלות על דעתנו. אותם אנשים אשר מתלוננים על צרות אופקים יכולים למחרת להתלונן על חשיפת-יתר ועל עודף גירויים.ולבסוף, קיימת ההנחה שזה רע להיות צר אופק. רע למי למוצרט? לאיינשטין? לאחים ווילבור ואורוויל רייט? גיבורינו הבינלאומיים המפורסמים ביותר מהוללים על מסירותם בעלת התכלית האחת לרעיון מסוים זה או אחר. האם זה מה שנקרא להיות בעל השכלה רחבה?

הכל חוזר לענווה. החכם ביותר מביננו הוא רק טיפ-טיפה פחות טיפש מהטיפש ביותר שבנינו. הניחו לילדים להיות. הם ילמדו כל מה שעליהם ללמוד, ויותר מזה, אם לא נתערב, אלא אם כן וכאשר הם יפצירו בנו לעשות זאת, ורק אז.
מצויינות רוצה הכותב.. 47288
מצויינות רוצה הכותב, אולי כדאי קודם לשחרר ממעצר את יו''ר הסתדרות המורים וסגנו....

צעד קטן בדרך למצויינות בחינוך....
מצויינות רוצה הכותב.. 47307
Not before they give some details about their Swiss Accounts. The forgery has not been made for Power only...
מצויינות רוצה הכותב... 48399
אינני יודע מה רוצים מהמורים האלה. הם שיקרו, קיבלו שוחד והציגו את עצמם כמשכילים יותר ממה שהם באמת. נו? הרי מערכת החינוך אמורה להכין לחיים. אז כשהמורים משמשים דוגמא אישית באים אליהם בטענות?
חתך סוציולוגי 47439
1)שאלה האם חינוך בדגש ברוח ערכי ההשכלה (רציונליזים/דמוקרטיה/הומניזים וכ"ו) הינו חינוך אליטיסטי בישראל של שנת 2001 ?

נדמה לי שיותר משהוא אליטיסטי במהותו הוא חינוך ששואפת אליו שכבה מסוימת בחברה הישראלית ,שחלק מהשיח הציבורי הדביק לה את הכינוי של 'אליטה'.

2)כל מעשה חינוכי הינו בראש ובראשונה אקט פוליטי.
מסכים חלקית 47447
אני בעד הנצחת ה''אליטות'' כאשר מושג האליטה מתבסס על כישורים ויכולות. לרוע המזל, הפתרון שאתה מספק, כמו שאמרו רבים כאן, ינציח דווקא את אליטת הממון. מוסד בסגנון זה יצטרך להיות מסובסד, תוך קבלת תלמידים אשר יעברו מבחני התאמה. אך אידיאלים לחוד ומציאות לחוד - הסיכוי לכך אפסי במציאות הישראלית של ימינו.
אפשרות לרבים להתקבל 47769
כפי שאמרתי, אם בית הספר יהווה מודל שרבים ישאפו להתקבל לשורותיו, ניתן יהיה לעצב מודל מימון שיספק, דרך משל, תמיכה לתלמידים חלשים. ממש כשם שהתלמיד העני מארקנסו, ביל קלינטון, הצליח להתקבל לייל היוקרתית.

בוא נניח שאת בית הספר יעניין קודם כל הנושא הלימודי. דהיינו, הוא לא יסכים בשום אופן להנמיך את רמת הדרישות כדי להגדיל את הרווחים מדמי הלימוד (ומקום כזה אינו יכול, כמעט בהגדרה, לספק חינוך חינם; מצד שני, אני לא רואה בית ספר בארץ שמספק חינוך במחיר אפסי). שנית, ניתן להגיע, להערכתי, למצב בו בית הספר "מוכר" את עצמו לשכבות החלשות באמצעות מוסדות העריייה ומערכת החינוך ביישוב בו הוא מתגורר. תאר לעצמך, למשל, שיהיה הסכם כזה עם עיריית אופקים: בית הספר אינו מתחייב לקבל תלמיד מהעיירה הזו מראש (או מכל יישוב ספציפי אחר, לצורך הדיון), אבל במידה ואכן יתקבל ויוברר כי משפחתו היא דלת אמצעים והנטל כבד מדי עבורה, תסייע העירייה במימון הלימודים.

תחשוב על זה לרגע: לבית הספר זה כדאי, משום שהוא לא יפסיד דבר ברמה הפיננסית וירוויח תלמיד בעל כישורים, כמו גם ידור אל השכבות העניות ויוכיח שלימודים של נער עני ומוכשר במוסד יוקרתי ויקר הם אפשריים. לנער זה יהיה כדאי מסיבות מובנות. לעירייה ולמערכת החינוך שלה זה יהיה כדאי משום שסיכוייו להצליח במישור שבו יבחר לעסוק יהיו גבוהים ממילא בהרבה מהממוצע שם, בהנחה שהוא בוגר מוסד יוקרתי, איכותי ונחשב.

מה דעתך?
שיעור בדמוקרטיה או חופש בחירה ל 47667
*שיעור בדמוקרטיה או חופש בחירה למעטים מסויימים*

הם אחת הרשתות בית-ספר המוקמות על ידי הורים, הצומחת הכי מהר. ומשרד החינוך לא יודע מה לעשות איתם.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

דמיינו ילד שלא יכול להמתין לקום בבוקר ללכת לבית-הספר, לא צריך לדחוק בו לעשות שיעורים, ורוכש כבוד וחיבה עמוקים למורים/ות שלו/ה. כעת, דמיינו בית-ספר שלם כזה; נאמר, אפילו רשת שלמה של בתי-ספר.
זה מה שפחות או יותר תלמידים, הורים ומחנכים של 16 "בתי-ספר הדמוקרטיים" בישראל טוענים שהם השיגו במעט פחות מעשור שנים.
[. . .]

[. . .]
זה לא ברור מה המשרד יחליט, אולם בינתיים האתגר שמציבים בתי-הספר הדמוקרטיים סיפק, ללא כוונה, מספר שיעורים בדמוקרטיה עבור כולם:

- לא כל הילדים שווים, לתלמידים במגזר החרדי יכולה להיות
מערכת חינוך עצמאית, כיתות עם מעט תלמידים ומימון
ממשלתי כדי להתרפס בפניהם, בזמן שלתלמידים במערכת
החילונית לא – למעט במיקרים נדירים.

- בית-הספר החופשי הוא כלל לא חופשי.

-אם הינך "קובע עובדות בשטח" – וכורת בריתות נכונות – מה
שהיה בלתי חוקי, בסופו של דבר הופך חוקי, רשוי – ואולי
אפילו ממומן.

קראו את החלק הארי של המאמר שהופיע בעיתון ג'רוסלם פוסט (באנגלית, מן הסתם): http://www.jpost.com/Editions/2001/11/25/Features/Fe...

[אשמח להעביר את החלק החסר מהמאמר: "חופש בחירה – למעטים מסויימים" – בדואל – לכל המעונין. דוד_רובנר]
דת התבונה 47682
רעיון שעלה לי למקרא הכתבה
מאחר והמדינה הישראלית מכירה רק בהתאגדויות דתיות לצורך מתן שרותי חינוך.
אולי כדאי לחדש רעיון עתיק שמקורו במהפכה הצרפתית והוא דת התבונה (יתקנו אותי ההיסטוריונים אם סילפתי משהו אבל היה לדעתי גם לוח שנה נפרד שיצרה המהפכה ולווה את המהלך ה''דתי'')
כלומר להתאגד על בסיס דתי זה כמסד לרשת חינוך עצמאי חילוני.
בהעדר אופציה כזו נראה לי שהיום בו יקום זרם חינוך חילוני פרטי בארץ אינו רחוק.
הבעיה היא בגילאים המוקדמים 47767
הבעיה היא לא רק בתיכון. ילדים משכבות סוציואקונומיות שונות שוני בפוטנציאל השכלי שלהם אך ורק בגלל חוסר גירויים מתאימים בגילאים 2-6. רוב האינטילגנציה והיכולת נקבעים בגיל הזה, ואין לרוב ההורים העובדים קשה למחייתם זמן לפתח את כישוריהם השכליים של ילדיהם, במיוחד אם הם רבים. לפי דעתי צריכים להשקיע בגני הילדים ובכיתות הנמוכות לפני ההשקעה בתיכון. צריך לטפל בשורש הבעיה ולצמצם את הפער בין השכבות.
הבעיה היא באירגון בית-הספר 47860
לפי דעתי צריכים להשקיע בבתי-ספר דמוקרטיים, בהם עירוב הגילים מנפץ ''בלוקים''. הוא מגדיל בצורה ניכרת את כוח הלמידה וכוח ההוראה בבית-הספר. הוא יוצר סביבה אנושית אמיתית חיה ונושמת. פעמים רבות משווים את בית-הספר הדמוקרטי לכפר, בו כולם מתערבבים, כולם לומדים ומלמדים ומשמשים כדגמים ועוזרים ונוזפים -- ומתחלקים בחיים. חושבני שהדימוי הוא דימוי טוב.

מעולם לא יכולתי להבין את הרעיון של הפרדה לפי גיל. אנשים אינם חיים את חייהם בעולם האמיתי מופרדים לפי גיל, שנה אחרי שנה. לילדים בני אותו הגיל אין יכולת וענין דומים.
הפרדה על פי גילאים 48400
אינך יכול להבין את ההפרדה על פי גיל? נו, באמת. שים באותה כתה בני 10 ובני 16. נחש עם מי יעדיף כל אחד לשחק. אינני יודע אם המנהג של "הקפצת כתה" פס מהעולם. מן הראוי שייעלם. כאשר מעבירים ילד לכתה של גדולים ממנו רק משום שהוא הצליח לעבור רף הישגים מסויים, עושים לו עוול חברתי.
הבעיה היא באירגון בית-הספר 48424
שים לב: אני דיברתי על בית-הספר הדמוקרטי שאחד ממאפייניו הוא עירוב הגילים – אין בו כיתות – הילדים אינם כלואים. כאשר מניחים ילדים לנפשם, במהרה מגַלים כיצד הם מתערבבים. הם מתערבבים, *בדיוק כמו אנשים אמיתיים*.

צורת הקשר העיקרית והכמעט בלעדית אשר בתי-הספר מטפחים בין ילדים מאותה כיתה היא – תחרות! תחרות עד כדי שחיטה. מסדר-הניקור הוא כולם עם כולם (מסדר הניקור - הדפוס הבסיסי של האירגון החברתי בתוך להקת עופות בו, כל עוף מנקר עוף אחר הנמוך בסולם בלי חשש ממעשה גמול, ונכנע לניקורו של עוף ממעמד גבוה יותר). מיהו טוב יותר ממי, מי יותר פיקח, מהיר, גבוה, נאה – וכמובן מי יותר גרוע, טיפש, איטי, נמוך, מכוער.

אם אי-פעם עוצבה שיטה ביעילות בכדי להפיק אנשים תחרותיים, נתעבים, חסרי- ביטחון, פרנואידים, בלתי מתאימים מבחינה חברתית, בתי-הספר הנוכחיים הצליחו בכך.

בעולם המציאות, התכונה החברתית החשובה ביותר לחברה יציבה ובריאה היא שיתוף הפעולה. בעולם המציאות, צורת התחרות החשובה ביותר היא: נגד עצמך, נגד יעדים הנקבעים על ידי ועבור מישהו כדי שישיגם הוא בעצמו. בעולם המציאות, תחרות בינאישית לשם התחרות עצמה, מוכרת באופן נרחב כמחוסרת-תכלית והרסנית – כן, אפילו בחברות עסקיות גדולות ובספורט.

בעולם המציאות, ובבתי-ספר דמוקרטיים, שהם בית-ספר עבור עולם המציאות.
הבעיה היא באירגון בית-הספר 48462
You're confusing reality with some ideal world of your own creation.
. . . Take a look 48931
Take a look at 16 Democratic schools working in Israel:
http://www.jpost.com/Editions/2001/11/25/Features/Fe...
Democratic schools all over 48933
. . .and many more Democratic schools all over the world:
http://www.sudburynetwork.org/
נראה לי שהילדים לומדים בעיקר 49009
איך החיים כשאתה נלחם במערכת, לטוב ולרע.

אגב, אם יתקבל חוק המאפשר בתי ספר פרטיים, הרי שבתי הספר הדמוקרטיים יוכלו לפעול בלי בעיות, אם אינני טועה.
אכן הילדים לומדים + . . . (פלוס) 49159
כיף. . .!! – מן הסתם אינך יכול להתפרנס ממשרד החינוך – המדינה לא מממנת את האופוזיציה . . .!!?

אני חוזר על מה שכתבתי למעלה:
חוששני שאין תשובה אחת ויחידה. אנשים שונים יעדיפו יעדים שונים עבור ילדיהם, וילדים שונים ירצו יעדים שונים עבור עצמם. אנחנו נצטרך לעבוד קשה לא רק בקביעת מה באמת הן המטרות שלנו. אנחנו נצטרך להיות גם מספיק סובלניים וגמישים כדי לאכסן מגוון רחב של סביבות חינוכיות, אשר תפותחנה על מנת לקדם מגוון רחב של מטרות.
יצירה ושמירה על סביבה מזינה. . . 49168
כאשר בית-הספר סדברי-ואלי http://www.sudval.org היה בשלבי פיתוח לקראת פתיחתו וכן בשנים הראשונות לקיומו, מיסדיו הקדישו רבות ממחשבתם לדבר שהטוב ביותר הוא לכנותו, "זכויותיהם של הילדים" – במובן הפוליטי-חברתי. חשיבתם כפי שהשתקפה בכתובים שלהם התמקדה אז במבנה בית-הספר כמוסד דמוקרטי המקדיש עצמו לאפשר לילדים את מימוש זכויותיהם המלאות, אשר נשללו מהם יום-יום ב כ ל - ב ת י - ה ס פ ר - ה א ח ר י ם – כגון זכותם לצדק ושוויון בפני החוק כן זכותם להשתמש בזמנם בהתאם לרצונם. הם ניסחו ערכת כללי התנהגות משלהם, וכך כרכו את הקהילה כולה, ילדים ומבוגרים כאחד. "אדם איננו יכול להפר את זכויותיו של אחר", "אדם איננו יכול להפריע בפעילויותיו של אחר", "אדם איננו יכול להשתמש ברכושו של אחר ללא הסכמתו". "אדם איננו יכול לסכן את בטחונו של האחר". וכן הלאה באותה הנימה. מערכת שיפוטית פותחה על מנת להגן על זכויות אלה וכדי להבטיח הגינות וצדק.

בנוסף לכך הם ארגנו את בית-הספר כך שיאפשר חופש מרבי מהתערבותם של המבוגרים בחיי היום-יום של התלמידים. כל זמן שהילדים אינם פוגעים באחרים, הם יכולים לעשות כרצונם עם זמנם בבית-הספר. המבוגרים ב ב ת י - ס פ ר - א ח ר י ם עורכים תכנית לימודים, מלמדים את החומר לתלמידים ואחרי כן בוחנים ונותנים ציונים לנלמד. המבוגרים בבית-הספר סדברי-ואלי הם שומרי הראש של חופש הילדים לעסוק במה שמעניין אותם וללמוד מה שהם רוצים. הם גם נמצאים שם על מנת לענות על שאלות ולהקנות מיומנויות מסוימות או ידע כאשר הם מתבקשים לעשות זאת על ידי התלמידים.

המבנה של סדברי-ואלי מספק את הבסיס להיבט שני של בית-הספר אשר בדרך כלל הם אינם מדברים הרבה עליו, למרות שהוא אחד המאפיינים החשובים של בית-הספר: יצירה ושמירה על סביבה מזינה בה ילדים מרגישים שדואגים להם. מלכתחילה, הם נמנענו מלכתוב על האווירה החמימה אשר הם יצרו. אני מאמין שהם נמנענו מלדבר על היבט זה מסיבות רבות. ברצוני להתייחס לאחדות מהן:

ראשית כל והחשובה ביותר, הם פועלים על פי ההנחה שאם יבטיחו שהצדק והחופש ישררו, אזי התלמידם יצמחו. התלמידים ירגישו מספיק מוגנים ובטוחים כדי לפתח את אופיים וכדי למפות את מסלולם לאורך החיים בדרך בריאה ומרגשת, לא משנה מה יעשו המבוגרים, העיקר שלא יפריעו להם.

שנית, סדברי-ואלי תוכנן להיות בית-ספר יום אשר משלים את משפחתו של הילד אם כי לעולם לא גובר עליה בחשיבותה. אי לכך ההנחה היא שהילד מקבל מנה שלמה של אהבה מקרב משפחתו, ומנצל את בית-הספר כדי לפתח מרחב רחב יותר של יחסים, החל מיחסים קרובים ואינטימיים וכלה ביחסים בלתי אמצעים, כולם כמובן נקבעים על ידי הילדים עצמם.

שלישית, תמיד הם הרגישו שבזמן שאפשר לחוקק זכויות, אינך יכול לחוקק רגשות. אם מוסד כלשהו מבטיח מבנה דמוקרטי וכיבוד זכויות הילדים, אפשר לראות מהר מאוד אם הוא מספק את הסחורה. אולם אם הוא מבטיח דאגה-אוהבת-ורכה, לעולם אין לדעת מה זה אומר באמת. לכן לעולם לא דיברו על דבר הקשור עם רגשות.

רביעית, אין זה מצופה ש ב ת י - ס פ ר - ב ת ר ב ו ת - ש ל נ ו יספקו סביבה מתאימה לצמיחה פנימית. מטרתם העיקרית היא להעביר מיומנויות וידע ולהכין את הצעירים לקריירה מוצלחת. בסדברי-ואלי, הם רצו מקום אשר אינו גוזל מהילדים את זמנם לחקור ולגלות את העצמי-הפנימי שלהם. לכן, בכתובים שלהם, הם התמקדו במציאות של בתי-הספר הקיימים, ודיברו על זכויות וחופש לעשות מה שהנך רוצה לעשות עם זמנך, ולא דיברו על נושאים רגשיים, שהם חמקמקים יותר ואשר, למרות הכל, תפסו חלק גדול מהזמן והאנרגיה שלהם מידי יום-ביומו.

ממלכת הצמיחה האישית המשתנה-כל-הזמן, היא בלתי ניתנת למישוש וברת-חלוף מדי מכדי לתפשה בדיוק מדעי. בדומה ליופיו של הטבע, היא רגעית והולכת-ונעלמת. אומנים משתדלים ומתאמצים ללכוד את הרגע ולהעניק לו חיי נצח, אולם אמנות בשיאה היא התקרבות גרועה למה שהטבע יכול לעשות. בגלל שאיננו יכולים להעריך כמותית חוויה מסוימת נראה שלעיתים אנו ממעיטים בחשיבותה. בעידן התעשייתי-טכנולוגי שלנו, אנחנו מודדים את הכל (ציונים, הערכות, ותעודות, למשל) ומצמצמים את כל המורכבויות לדפי נתונים ממוחשבים. אולם אין למדוד את החיים תוך כדי זרימתם, מבלי שיאבדו את משמעותם. אותו הדבר נכון עם הילדים בבית-ספר סדברי-ואלי אשר אינם באים לקבל שיעורים אלא באים לחיות את חייהם, לחקור את הטבע, את עצמם ואת תרבותנו. הם עורכים ניסויים, עורכים תצפיות, מנתחים וחולמים. הם גדלים, מתבגרים ומתכוננים לחיים כמבוגרים. אולם הכיצד והמה והמדוע הם עניין פרטי של כל אחד והם אינם מסיגים-גבול כדי להעריכם. לכן, אין הם למעשה יכולים לחקור או לנתח או לשרטט כך שהכל יוכלו לראות את מה שחושבני שהוא ההיבט החשוב ביותר בבית-הספר. הם אינם יכולים אפילו להתחיל לתאר כיצד הם מזינים את הצמיחה; כיצד הם תומכים בילדים כאשר הם מרגישים אבודים או מתנהלים בכבדות; כיצד הם מבטיחים להם חזור והבטח ומלמדים אותם שהם מאמינים בהם ושהם יכולים לעשות כל דבר שהם רוצים במידה והם עובדים קשה כדי להשיג את מטרותיהם.

סדברי-ואלי הוא קהילה מורכבת. יעדיו והמבנה שלו משורטטים ומובעים בבירור. אולם מה שגורם לכל זה לעבוד הוא מסתורי ובלתי ניתן למישוש. הוא עשוי ממעשים קטנים רבים, אשר כולם ביחד יוצרים מוסד חינוכי חי ומשתנה-תמיד. זה מקום בו התלמידים יכולים ללמוד כיצד להיות הם-עצמם – עם הכרה-עצמית, עם ביטחון, ועם שמחת-חיים, הכל מחוזק על ידי ההכרה שלמבוגרים שמסביבם יש מחויבות להזין את צמיחתם.
יצירה ושמירה על סביבה מזינה. . . 49183
האם אפשר להבהיר בבקשה נקודה או שתיים:
בנושא הזכויות. הדוגמאות שציינת הן של הזכות להגנה *מפני* אלימות ופגיעה בגוף וקניין, ויפה שכך. האם יש גם הטפה לזכויות *ל*דברים מסויימים*, כגון לקנינים או לנכסים כלשהם המוצגים "כשייכים לחברה" ולא לפרטים שבה?
מה כוונתך ב"צדק"? האם ברור שהכוונה לזכאותך בדין לדברים מסוימים בתוקף *מאמציך ועמלך"?
והרי כיום רווח בסביבות שונות השימוש ב"צדק"
להורות על זכאות כביכול לנכסים וערכים בתוקף דברים אחרים לגמרי.

קיימים מקרים רבים בו נעשה שימוש בטון דיבור כעוס וצדקתני המרמז כביכול על כך שבעל הדבר זכאי לדברים השייכים לך בדין.
כלומר, גימיקים שונים משמשים להפיכת "צדק"
לצדקתנות עצמית, בניגוד להבנתנו הבסיסית והאינטואיטיבית של "צדק".

הדבר מגיע לעיתים לאבסורדים משעשעים.
זכורה לי דוגמא בה בסביבה חשוכת חנייה,
לאחר שעמדתי לחנות במקום מסויים, הרי שאשה
זריזה אחת שהיגיעה לשם אחרי, נסתה לנכס לעצמה את המקום, כשהיא מדברת בטון זעוף וצדקתני. אחד הטעונים שהעלתה היה ללא צל של רלוונטיות אך נשמע צדקתני ומטיף להפליא- "במקום הזה חנה לפניך אדם נכה"
. לאחר שעניתי בתקיפות "זה שאת מדברת בטון צודק, גברת, אינו אומר שאת צודקת" ו"מה זה שייך לעניין", ו"את פשוט מנסה להדחק" מיהרה להסתלק מהמקום, או לחפש פריירים אחרים.
הבעיה היא באירגון בית-הספר? 48478
נאה דרשת.

וכעת - האם יש מנהיגים, סופרים ואנשי אשכולות ידועים שצמחו מתוך השיטה שאתה מתאר?

ובאשר ל:"בדיוק כמו אנשים אמיתיים". הילדים שלי הם ילדים (אמיתיים). אינני רוצה שיחיו כבוגרים בשלב זה של חייהם. אינני בטוח שהחשיפה לילדים גדולים מהם בשלב זה היא נחוצה או רצויה. חברת ילדים יכולה להיות אלימה ואכזרית יותר מחברת מבוגרים.

היש בידך השוואת פרמטרים מדידים בין שתי השיטות?
הבעיה היא באירגון בית-הספר? 48685
"האם יש מנהיגים, סופרים ואנשי אשכולות ידועים שצמחו מתוך השיטה שאתה מתאר?" - לארס פון טרייר, הבימאי הדני הגאון.
מגוון רחב של סביבות חינוכיות 48940
מה אנחנו רוצים להשיג בבתי-הספר שלנו?

כיצד מודדים חינוך טוב? איזה הן המטרות הבסיסיות אשר אנחנו מנסים להשיג בבתי-הספר שלנו, וכיצד אנחנו יודעים אם השגנו אותם למעשה?

איש לא יחלוק על כך שהתוצר הסופי של חינוכו של הילד/ה צריך להיות, בן-אדם אשר יכול לתפקד כמבוגר יעיל בחברה. הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מנסים להפוך זאת למציאות איזושהי.

נראה שמה שכל קהילה תאולץ לעמת במוקדם או במאוחר, הוא להתמודד עם השאלה הבסיסית של מטרות החינוך.

לפנינו דוגמה לכמה קשה למצוא היגיון בדברים. נניח שהיה לי מטה-קסמים ויכולתי להביא לידי קיום מערכת-חינוך אשר היתה מפיקה, באופן אוטומטי, גאונים מדרגה ראשונה. האם מישהו היה רוצה לשלוח את ילדיו אליה? כמה מאיתנו היינו רוצים שילדינו יהיו ואן-גוך, אחד הציירים המופלאים ביותר, שהיה עד כדי כך מיוסר שסיים את ימיו בהתאבדות במוסד לחולי-נפש? איזה הורה היה רוצה את מוצרט כצאצא, אשר הלחין יצירות בעלות יופי שופע התרגשות אישית עמוקה. כזה שהמוסיקה שלו הלהיבה את העולם במשך מעל מאתיים שנה, אם כי הוא היה לא יוצלח חברתי במידה כזאת שבקושי הכיר רגע של שלווה או של רווחה כלכלית? האם אני או אתה היינו רוצים בן כמו איגנַז סֶמֶלווַייס, הרופא שגילה את החיטוי (אנטיספסיס) ואשר עבודתו הצילה מיליוני אנשים, אם כי הוא היה כל כך מדוכא מהביקורת והלעג שלהם הוא זכה מעמיתיו שלבסוף, בגיל צעיר, הוא איבד את עצמו לדעת? האם היינו רוצים בן כמו סוקרטס, אחד המיסדים של החשיבה הפילוסופית המערבית, אשר נשפט והורשע למוות על ידי בני-ארצו? או יאנוש קורצ'ק אחד, החדשן-בחינוך הקדוש אשר הצטרף מרצונו לילדים היהודים שהוא לימד, כאשר נרצחו במחנות-הריכוז הנאצים?

שאלות אלו לא מנסות להטות את הכף, ואינן יוצאות דופן. זו הנורמה, לא היוצא מן הכלל, שאנשים באמת יצירתיים זוכים לגינוי חריף מאנשים אחרים בעלי השקפה קונבנציונלית יותר אשר סובבים אותם. גאונים מנהלים חיים קשים כמעט ללא יוצא מן הכלל, הם מותקפים ללא מנוח מקנאה, עויינות, התנגדות, אדישות, ובוז. האם אלה הם סוג החיים אשר אנחנו רוצים עבור ילדינו? או, האם אנחנו מעדיפים שהם יהיו חדגוניים, נטולי צבע, רגילים, סתגלניים, אם כי פחות נתונים לנידוי? אלה הן סוג השאלות שעלינו להשיב עליהן, בטרם אנחנו יוצאים בהילולה של בניית סוגים חדשים של בתי-ספר אשר מפיקים גאונים יצירתיים – זה בהנחה שידענו כיצד לבנותם!

אין לי תשובה לבעיה זו, ולאחרות, אשר יורדות אל לב-ליבה של משמעות החינוך. אכן, חוששני שאין תשובה אחת ויחידה. אנשים שונים יעדיפו יעדים שונים עבור ילדיהם, וילדים שונים ירצו יעדים שונים עבור עצמם. אנחנו נצטרך לעבוד קשה לא רק בקביעת מה באמת הן המטרות שלנו. אנחנו נצטרך להיות גם מספיק סובלניים וגמישים כדי לאכסן מגוון רחב של סביבות חינוכיות, אשר תפותחנה על מנת לקדם מגוון רחב של מטרות.
הבעיה היא בהחלט באירגון בית-הספר 48962
בבית-ספר דמוקרטי, כאשר מישהו רוצה לעשות דבר מה, הוא עושה זאת. הענין, הוא אשר קובע. אם הפעילות היא ברמה מתקדמת, המיומנות קובעת. הרבה ילדים קטנים הם יותר כשרוניים, בתחומים רבים, מהיותר מבוגרים מהם.

כאשר המיומנויות וקצב הלמידה אינם ברמה אחת, שם מתחיל הכיף. הילדים עוזרים זה לזה. הם חייבים לעשות זאת, אחרת הקבוצה כולה תפגר. הם רוצים לעשות זאת, היות והם אינם מתחרים על ציונים או על כוכבי זהב. הם אוהבים לעשות זאת, כי זה מאוד מספק לעזור למישהו אחר ולהצליח בזאת.

וישנו הצד הרגשי שבדבר. לבן שש-עשרה אשר יושב על הספה בשעות אחר-הצהריים המאוחרות, מספר בשקט סיפור לבן שש, כשהם צמודים אחד אל השני, זה ממלא צורך אמיתי להיות הורה או אח. ולבני שש זה נותן תחושה עמוקה של נוחיות ובטחון בעולם בו אנשים גדולים מאד מקיפים אותם כל הזמן. ולבת שתים-עשרה יש תחושה של ערך עצמי כאשר היא מסבירה בסבלנות את מהלכי המחשב לטירון בן שש-עשרה.

וישנו הצד החברתי שבדבר. בזמננו, כאשר הילדים היו מארגנים נשף ריקודים, אפשר לראות את הדימויים מנשף הריקודים הראשון דאז, אולי בחטיבת-הביניים, המורים היו מסדרים את הבנים בצד אחד של האולם, את הבנות בצד השני, ומשם הדברים היו מתדרדרים הלאה.

בבית-ספר דמוקרטי הילדים מפתיעים את כולם. כולם באים, כולם רוקדים ביחד. זוגות אשר הפרש גיל של עשר שנים מפריד ביניהם יהיו מצויים כמו זוגות אשר הפרש גיל של שנה מפריד ביניהם.

לא מן הנמנע שהזוג שיזכה במקום ראשון יהיה ילד בן שבע שרוקד עם ילדה בת חמש-עשרה! זה בדרך כלל בילוי נהדר לכולם. עם חלוף השנים, הצעירים הופכים להיות הבוגרים, והדפוס נשאר.

הילדים המבוגרים יותר, משמשים כדגם לחיקוי, כאידיאלים, לעיתים נתפשים כאלים, אצל הילדים הצעירים יותר. באותה מידה, הם משמשים גם כדגם שלא לחיקוי. "אני שמח שהסתובבתי עם בני עשרה כאשר הייתי בן שבע", שמעתי אומר נער בן שמונה-עשרה. "למדתי מה לא רציתי לעשות בהביטי בדבר מקרוב, כך לא הייתי צריך לבזבז בריאות ושנים מחיי בלנסות את זה בעצמי".

הילדים הצעירים יותר משמשים כדגמים משפחתיים לבוגרים יותר – בתפקידי אחים צעירים או תפקידי ילדים. דוגמה לכך היא שרון שהגיעה לבית-הספר הדמוקרטי בגיל ארבע, מיד אחרי שאיבדה את הוריה. היא היתה ה"ילדה" של כולם בשנה הראשונה. הקריאו לה, שיחקו איתה, שוחחו איתה, חיבקו אותה. כאשר תלמידים לשעבר מבקרים בבית-ספר דמוקרטי עם התינוקות או הפעוטות שלהם, לעיתים אפשר למצוא תלמידים בני עשרה משחקים שעות בלי-סוף עם הזאטוטים.

וישנו הצד של הלמידה שבדבר. ילדים אוהבים ללמוד מילדים אחרים. ראשית, לעיתים זה קל יותר, המורה-הילד קרוב לקשיי התלמיד יותר מאשר המבוגר, משום שחווה את אותם הקשיים לא מזמן. ההסברים הם בדרך כלל פשוטים יותר, טובים יותר. יש פחות לחץ, פחות ביקורת. ויש מוטיבציה עצומה ללמוד מהר וטוב, על מנת להשיג את המורה.

ילדים גם אוהבים ללמד. זה נותן להם תחושה של חשיבות, של הישג. ויותר מכך, זה עוזר להם לתפוש יותר טוב את החומר בזמן שהם מלמדים; עליהם למיין אותו, להבין אותו, אז הם נאבקים עם החומר עד שהוא ברור בראשיהם, עד שהוא ברור מספיק כדי שתלמידיהם יבינו.

למבוגרים יש גם הרבה מה ללמוד מילדים. אינני חושב שאני מכיר תאור טוב יותר של הדבר מאשר התאור של חנה גרינברג, בקטע שהיא כתבה על "עץ האלון". והנה הוא:

עץ האלון

מאת: חנה גרינברג

"בבוקר נהדר אחד בסתיו האחרון 'ראיתי' את עץ האלון בפעם הראשונה. זה יכול להשמע כהצהרה מדהימה כאשר היא באה ממישהי אשר נמצאת בסדברי-ואלי http://www.sudval.org כבר שמונה-עשרה שנה – מדהים, אם כי אמת. כמו כל אחד אחר, ראיתי את העץ בסתיו כאשר העלים שלו הופכים לאדומים ואז נושרים, ומאפשרים לענפיו להראות, במשך החורף, את המבנה הנהדר שלהם. הייתי גם עדה לצמיחה החדשה של האביב כאשר ניצני העלים משרים על העץ הילה ורודה ולאט לאט משנים את צבעם לירוק כהה. ראיתי גם דור אחרי דור של זאטוטים מטפסים על העץ האדיר, עולים יותר ויותר גבוה, לפעמים מגיעים לצמרת, ונתלים שם במשך שעות. אולם זה קרה רק בשבוע ההוא שבאמת 'ראיתי' את העץ, שבאמת הבנתי אותו. בתור מבוגר, לא ידעתי לחוות באמת את העץ, עד שילדה קטנה לימדה אותי כיצד. וכך זה קרה.

יום אחד, שרון, פניה זוהרות, הודיעה לי (כמו שעשו הרבה קטנים אחרים לפניה) שסוף-סוף היא מסוגלת לטפס על העץ לבדה. היא סיפרה שג'ויס לימדה אותה, ושכעת היא תראה לי כיצד. יצאתי יחד איתה היות ורציתי להיות שותפה לאושרה ובגלל שהבוקר היה כל כך יפה עם צבעים נפלאים ושמש מהודרת שנצנצה מתוך הטל שעל העלים האדומים והצהובים. שרון הראתה לי כיצד היא טיפסה וכיצד היא ירדה, ובהמשך היא הורתה לי לעשות כמוה. עד עתה, אני עזרתי לעשרות ילדים לטפס ולהרבה יותר לרדת כאשר הרגישו שנתקעו, אולם אף פעם לא ניסיתי לטפס על העץ בעצמי.

שרון איננה מקבלת 'לא' בקלות, וידעתי שאם רציתי לשמור על הערכתה כלפי, היה עלי לבצע את הדבר! היא הראתה לי בסבלנות ובבהירות רבה, צעד אחרי צעד, כיצד לטפס וכיצד לרדת, ואני עשיתי זאת בפעם הראשונה בחיי.

כאשר הגעתי למפלס הראשון נדהמתי מיופיו של המקום. אינני מסוגלת לתאר את הענפים האדירים, את החלל המרווח, או את רגשות היראה ששטפו אותי. מספיק אם אומר שהבחנתי בכך ש'ראיתי' את העץ בפעם הראשונה. אנחנו המבוגרים חושבים את עצמנו לידענים, ואת ילדינו כזקוקים ללמוד ושילמדו אותם, אולם במקרה הזה הייתי מתערבת שכל ילד בבית-הספר סדברי-ואלי היה נדהם מבורותנו ומחוסר הרגישות שלנו לגדולה שישנה שם אשר כולנו יכולים לראותה אך אנחנו מתעלמים ממנה. שרון היתה מורה טובה ואני תמיד אהיה אסירת תודה לה על מה שהיא לימדה אותי."

<חברת ילדים יכולה להיות אלימה ואכזרית יותר מחברת מבוגרים.>

אין ציונים בבית-ספר דמוקרטי. התלמידים מחליטים בעצמם כיצד למדוד את התקדמותם. לרוב, הם משתמשים באמות-מידה מחמירות עבור עבודתם, ומודדים אותה מול הדוגמאות הטובות ביותר שהם יכולים למצוא בעולם שמחוץ לבית-הספר.

תלמידים שלומדים חשבון יודעים מתי הם שולטים בכפל ובחילוק, ובכל פעולה אחרת; הם פותרים את הבעיות טוב או לא טוב. אם הם אינם מבינים משהו, הם מנסים לפתרו או מבקשים עזרה, עד שהם בטוחים שהם יודעים. ילד אשר לומד מכונאות רכב מבחין במהרה שהוא יכול לתקן משהו ולא משהו אחר. ככל שיותר דברים הוא יכול לתקן, הוא הופך למכונאי טוב יותר; אולם הוא איננו זקוק לעזרה חיצונית שתאמר לו מה הוא עדיין לא יודע לעשות.

וזה נכון לגבי כל פעילות. הכדר ראה כדים מקצועיים, הצייר ראה ציורים, המחבר קרא ספרים, השחקן ראה הצגות, המוסיקאי שמע תקליטים או קונצרטים. לכל אחד יש מידה של מצוינות בראש, וכל אחד יכול לקבוע לעצמו מטרות ללא אשליות.

ומה שמרוויחים בבית-ספר דמוקרטי, כבונוס למדיניותו של אי-מתן ציונים ואי-הוצאת הערכות, היא אווירה חופשית מתחרותיות וממאבקים בין התלמידים למען השגת הסכמתם ואשורם של המבוגרים. בבית-ספר דמוקרטי, אנשים עוזרים אחד לשני כל הזמן. אין להם סיבה לא לעשות כן.
הבעיה היא בהחלט באירגון בית-הספר 49129
אין ספק שתובנות של ילדים והתנהגות חברת ילדים יכולה ליצור מצבים יפים ומרגשים.

עם זאת, אינני בטוח שאוירה חופשית מתחרות לחלוטין עוזרת להכין את הילד לתפקד כמבוגר בחברה תחרותית. ושוב אני נאלץ לחזור על שאלתי: היש בידך השוואת פרמטרים מדידים בין שתי השיטות?
ההוכחה חלהעליך באותה מידה כמועלי 49142
אתה אינך בטוח שאוירה חופשית מתחרות לחלוטין עוזרת להכין את הילד לתפקד כמבוגר בחברה תחרותית – פשוט כי יתכן ולא התנסת בדבר. תנסה ותאמר לי אחר כך. וזה בנוסף לערך המוסף שאתה תקבל – ותקבל החברה – מכך.

ואני נאלץ לשאול אותך: היש בידך פרמטרים מדידים שהעולם כפי שהוא בנוי כיום הוכיח את עצמו – ושאין מעבר לו? ההוכחה חלה עליך באותה מידה כמו עלי.
אני מזמין אותך . . . 49158
אני מזמין אותך לבקר בכתובות (קישורים) שרשמתי בדף הזה, הקשורות לנושא בית-הספר הדמוקרטי – ועל ידי כך להיתוודע לנושא.

ראה גם: השוואת המודל סדברי (בית-ספר דמוקרטי) עם סוגי חינוך אחרים (אנגלית)
סטנדרט התיקון 49211
"התלמיד יודע בעצמו".

רגע, וכי לא דרוש מדריך נבון שיאמר לו שמה שנראה ככפתרון הבעיה הינו פתרון חפיף?
שהוא איבד את העניין בגלל קשיים שנראו לו לא עבירים, תוך רצון לסיים מהר ולעבור לעניין אחר?

האם אין מספר דרכים להתמודד עם בעיה, שחלקם עדיפים מאחרים, ואחד (או שניים), אפילו משובח במיוחד? האם אין צורך בנסיון, חוכמה, וביקורת של גורם חיצוני, שייתן מימד של איכות ואוביקטיביות לדברים?

אגב, דומה שלא שמו לב, שהגישה "יודע מעצמו" הפכה את המורה לזניח; ואת נסיונו ותבונתו, לחסרי ערך; ואת התפתחות הילד, למעין חטטנות או התפעמות אוטיסטית.

האם אין כאן גישה של אפלטוניות-יתר, הטוענת
שהאידאות הנכונות בעצם טבועות בנו מלכתחילה, ואין באמת התפתחות?
בסדר, אך מה עניין דמוקרטייה לכאן?
קארל פופר הסב את שימת ליבנו לכך שאפלטון היה אוייב מוכשר ביותר -ולכן בעייתי במיוחד- של החברה הפתוחה,
בספרו The open society and its enemies
בעצם למה ללמוד... 48168
רוב האוכלוסיה משקיעה כ12 שנות לימודים וחלקה ממשיך בכך.
אולם מה לומדים במשך 12 השנים, ולמה?
השאלה הי מאין שאלה תמימה של אדם שהיה ב12 השנים ובקושי זוכר חלקים נרחבים ממה שלמד.

למעשה ישנם מספר מקצועות שיתכן ורוב האנשים יסכימו חייב אדם לדעת על מנת להיות כחלק מהחברה למשל: קריאה וכתיבה, חשבון ברמה הפשוטה ביותר, שפה זרה (אולי) וזהו אני חושב.

למעשה כל שאר התכנים שמועברים לנו במשך שאר 12 שנות הלימוד הם תכנים שניקבעו על ידי אנשים כמונו אבל מבלי שאני אמצע למה הם כל כך חשובים.
כותב המאמר ציין שמות של מספר גדול של אנשים שלדעתו רצוי שילמד אדם צעיר בשנות לימודו, השאלה העולה במוחי היא למה? למה ללמוד את זה או אחר.
האם ישנם דברים יותר חשובים שכדי שילמד אדם ואו יכיר כחלק מלימודו בגיל צעיר.

למשל: טיולים בארץ, כמעט בכל שנה יוצא תלמיד בית ספר לטיול זה או אחר שנמשך במזל יותר מיום כאשר ככל שעוברות השנים הוא מגיע לעד 4 או 5 ימים. האם לא ראוי שכחלק ממטרת החינוך יכירו התלמידים את ארצם וכחלק מזה יקבלו את מנת ההסטוריה שלהם.
כמובן שיש שיוצאים ליותר טיולים ויש שפחות אולם האם לא ראוי כחלק מהחינוך לתת לתלמיד לטייל ברגליו בארץ ולאהוב אותה בעיניו?

למשל: חקלאות, כמה אנשים חלבו פעם פרה? כמה אנשים שתלו שתילים גזמו עצים או קטפו פרות ואו ירקות, כמה יודעים באמת שהחלב מגיע מהפרה ולא מהקרטון? האם לא ראוי שבכל שנה ילכו התלמידים לשדות לשבוע ואפילו יותר עלמנת להכיר גם את הנושא הזה?

מה עם הכרת מפעלים: סיורים במפעל כמו עלית ואו אלקטרה, yes או דברים דומים, האם לראות אנשים עובדים ולהכיר מקצועות שונים ומשונים הוא לא תכום שראוי שילמדו בבית הספר כלל?

מה עם הכרת הצבא?: סיורים במחנות דרך חיל אוויר חי"ר וחיל הים.

מה עם הכרת השלטון שלנו?:סיורים במוסדות הממשלה, במקומות ציבורים דרך לשכת העבודה הקרובה למקום מגורך,ועד שאר מוסדות סוציאלים.

ישנם כל כך הרבה מקומות שראוי כי יכיר התלמיד מחוץ לבית הספר.

ומה עם תוכן הלימוד, לדעתי ראוי שילמד התלמיד מגיל צעיר גם פסיכולוגיה, מוזיקה, ושאר חברים, ראוי שילמד מעט מכל נושא כמו שכבר הועלה פה מאשר שילמד לעומק.

השאלה העיקרית שאני שואל היא למה חושב שילמד תלמיד מילרע ומילעל, למה חשוב שילמד רש"י, ואו שקספיר, במה דברים אילו יעזרו לו בחיים, והאם בכלל מטרת בית הספר היא לעזור לתלמיד בחייו ואו לתת לו יותר.
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 48401
בבית הספר שאני למדתי בו, פרט למגמת גיאוגרפיה, והיסטוריה של מדינת ישראל (שעברו המון טיולים וסיורים) יצא לי להיות במספיק טיולי בית ספר. נכון, לא טיולים רגליים כמו בתנועה, ולא טיולים אתגריים באותה מידה, אבל עדיין- לומר שהייתי חמישה ימים בלבד בטיולי בית ספר בכל שנה, זו הגזמה.
הלאה- במסגרת "יום עבודה" עבדנו בדיר, ברפת (לא חולבים פרות, יש מכונה, אבל אני לא אתקטנן.), בלול, בחממות, חדר אוכל וכו'.
הכרת מפעלים? פניציה בירוחם (לפני שנפתח ונסגר ונפתח ונסגר ו..), מפעל הצמיגים באופקים (ששכחתי איך קוראים לו) מי-עדן, ומפעל מוזר כלשהו שייצר שמני זית איפשהו בצפון. מה לעשות- שכחתי גם את שמו. וזה בשליפה מהמותן, אני לא ממש זוכרת _כל_ סיור שעברתי בימי חיי במסגרת בית הספר.

הכרת הצבא? ובכן, מעטים הם השביעיסטים והשמיניסטים שלא עוברים ימי חיילות כאלו ואחרים, סדנאות גדנ"ע, והרצאות מכל כיוון אפשרי על מהות הצבא/מורשת קרב/טירונות וכאלה.
הכרת השלטון? ביסודי הלכנו לכנסת ולביהמ"ש המחוזי, בתיכון הייתי ארבע או חמש פעמים בבית המשפט העליון, בכנסת, ואפילו נכנסנו לישיבת וועדת סמים כלשהי.

הנקודה היא לא מה למדתי וראיתי או לא למדתי וראיתי במהלך 12 שנות לימודי. כי כל כך הרבה דברים למדתי מעבר- מההורים שלי, מהתנועה, מהסביבה שלי, כמעט מכל דבר שנחשפתי אליו.
כמו שאני רואה את זה, בית הספר המושלם לא צריך לתת רק ידע. זה החלק השולי. בית הספר המושלם שלי, צריך לפתח את הסקרנות, ולהעניק את הכלים המתאימים ביותר כדי לענות עליה.
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 48452
טוב אז היית בבית ספר שונה לחלוטין ממה שאני מכיר. ויצא לי להיות בכמה.

לכל מקרה בית ספר שמעניק יותר ידע מציאותי (ככה אני קורה ליע שניתן לראות בעיניים איך הוא פועל כמו הדוגמאות שהעלתי) לעומת ידע של מתי הייתה המהפכה הצרפתית ואו מה הוא מילעל יוצר לדעתי יותר סקרנות.

לכל מקרה היום אני לא רואה סיבה (אולי כסף) שבית הספר לא ישתמש במחשבים ברמה המכסימלית וכך מורה לא יצטרך ללמד את החומר אלא להסביר לאילו אשר המחשב לא הסביר להם מספיק טוב.
כך בכל נושא תלמיד יוכל להתקדם במהירות שבה הוא יכול ולא יתקע אם האנשים החלשים יותר במקצוע בו הוא חזק, והפוך יוכל ללכת לאט ובעזרת מנחה מקצועי שיהיה לו זמן אליו בזמן שאחרים רצים בחומר שהוא קשה בשבילו.

המחשבים גם יוכלו לתת אפציות ללמוד הרבה יותר דברים בצורה הרבה יותר מעניינת באופן אישי כולל דברים שונים שלא מלמדים בבית ספר כמו שחמט ואו משחקי לימוד ואו הדפסה עיוורת וכדומה.

כסף למחשבים? טוב זה כבר לא אני.
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 48637
כי מחשב לא יכול ללמד אותך לקרוא טקסט, הוא לא יכול לשאול אותך שאלות פתוחות שיאלצו אותך לנתח את הטקסט ולדון בו באופן ביקורתי - שזה בדיוק מה שחסר בבתי הספר היום. רק זה חסר לי, שכל התלמידים ישבו כל היום מול המחשב. אתה יודע איזה נורא זה יהיה? תחשוב על כיתת המידענות של רופין פי מאה-אלף!
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 48737
נכון ולכן אתה לומד לקרוא בכיתה א. מה לעשות שנשארות לך עוד 11 שנות לימוד. שבהן אתה יכול להתקדם בצורה יעילה יותר כלפיך ולא להעצר (כמו שלי קרה באחד המקצועות) בגלל אנשים שחלשים במקצוע זה או אחר.
בטח כאשר אתה נעצר יורדת בסופו של דבר רמת הסקרנות ואז אתה מגיע למצב של המצאות בכיתה ללא סיבה (בסגנון שוב חוזרים על ההסבר הזה בפעם האלף) ואו הפרעות בגלל שיעמום יתר.
מורה לא יכול לקדם 20 או 30 תלמידים כל אחד בקצב שלו.
בחלק מהמקצועות אתה צריך יותר עזרה של מורה בחלק פחות, הרעיון אומר שיהיה לך מנחה אולם את קצב ההתקדמות תיקווה לבד ולא לפי שנה זו לומדים א. ב. ג. ןושנה זו ד. ה. ו. אלא סיימת באמצע השנה את א,ב,ג, תמשיך כל עוד אתה מתעניין וזה מסקרן אותך לד.
התלמיד לא ישב כל היום מול מחשב , יהיו לו הרבה שעורים כאילו אולם הוא עדיין יקבל הפסקות כמו כן בזכות זה שהוא מתקדם מהר יותר עכשיו ניתן יהיה לתת לו יותר שעות חברה (טיולים וכדומה) כאשר המורה עוזר לתלמיד האיטי יותר וגם אותו דוחף מהר יותר בזכות זה שהוא לא צריך לעזור לחזקים כמעט.
כמו כן ניתן להכיל את זה על שעורים מסויימים ולא על שעורים אחרים וכדומה.

אגב בנוגע לטקסט, במידה והתיחסת לשעורי ספרות הרי שבאילו אני מהמזלזלים ביותר, אני קורא היום ובעבר קראתי אפילו יותר ספרות מכמעט כל הזמנרים כאשר כמובן שיש זנרים שמועדפים עלי, עד היום לא הבנתי למה הייתי צריך ללמוד את הדברים שלימדו אותי בספרות, עד היום לא הבנתי איך הם יודעים למה התכוון המשורר בשירו. ואני כן יודע שכאשר יצא לי פעם לדבר עם משורר שבחנו את שירו בכיתה כניסיון (זאת אומרת לא משורר מפורסם) הוא השתומם מהתוצעות שהגיעו אליהם.
עד היום לא הבנתי למה הייתי צריך ללמוד ביאליק כאשר יונה וולך אהבתי הרבה יותר וקראתי בלי שהפנו אותי אליה מבית הספר אלא באופן עצמאי.
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 48760
רועי, אני לא דיברתי על ללמוד לקרוא, וגם לא דיברתי על ספרות. העובדה שאתה אפילו לא הצלחת להבין למה אני מתכוון מראה בדיוק מה חסר במערכת החינוך היום, ומה יהיה עוד יותר חסר בה אם הרעיון שלך יתקבל.

לקרוא טקסט. טקסט, למשל מסה, או מאמר. זה לא דבר שבא בטבעיות. צריך ללמוד את זה. צריך להבין את הפילוסופיה של המדע כדי שתוכל לקרוא טקסט מדעי באופן ביקורתי. בלי היכולת לקרוא טקסט באופן ביקורתי, האדם נתון למניפולציות רגשיות, והוא גם יתקשה לדעת ליצור בעצמו טיעון רציונלי ולהציגו לאחרים.

את הבוז שיש לך למקצוע הספרות אני חולק במידה מסויימת - אבל רק בגלל שאני מניח שלימדו אותך ספרות כמו שלימדו אותי. לעומת זאת, לקריאה מושכלת של טקסט ספרותי, כזו שמלווה בניתוח מעמיק ולא בשינון חומר לבגרות, יש משום תרומה גדולה ביותר להבנת הטקסט הספרותי. ראה גם את הדיונים במדור השירה לגבי ביקורת שירה ולמה הם חושבים שהם יודעים למה התכוון המשורר (או לא).
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 48909
בקשר לפיסקה הראשונה.

יתכן שלא הבנתי מה כוונת המשורר במה שרשמת, האם זה אומר שזה בגלל שיטה זו או אחרת?
האם השיטה שהצעתי נוסתה שאתה חושב שכישלון הוא דבר כל כך ברור שיצא ממנה?
מה חסר כל כך במערכת החינוך?

האדם נתון למניפולציות שונות בכל תחום, זה שהוא למד לקרוא מסה או מאמר בצורה זו אוא אחרת לא אומר שהוא מפסיק להיות מושפע מכך.
" לקרוא מאמר " אני מאין שהכוונה שלך היא למאמר מדעי כל שהו ולא ולמאמר כמו באייל, או שמה גם את המאמרים פה רובנו בזכות מערכתלימודים כושלת לא מצליחים להבין?

מדוע זה לא דבר שמגיע בטבעיות? ומדוע לא ניתן לגרום למחשב להעביר מה שמעביר המורה על ידי אוציית שאלות מתקילות כחלק מהתוכנה המלמדת? מדוע מורה ללשון יכול ללמד מילעל ומילרע טוב יותר ממחש או לימוד שפה נוספת יותר טוב ממחשב, שוב אני לא אומר להוריד את המורה אלא לתת לתלמיד להתקדם לבד ולהעזר במורה לפי צורך.

פיסקה אחרונה.
צר לי אבל לא קיבלתי את דעתך, אני קראתי את התגובות של הכותבים במאמר הראשון בנושא השירה, ולא הגבתי כיוון שאני חושב שכל אחד מבין שירה בצורה שהוא מבין אותה ,לא פעם ללא שום הקשר למה שהמשורר התכוון.
אני לא חושב שיש דרך לנתח שירה של משורר אלא עם הוא ממש יסביר את כוונתו, אני חושב שבהרבה מקרים יטעה זה שינסה להסביר את השיר גם עם הוא הולך בדרך שאמורה להיות נכונה. אני יודע שכאר ניסו לפרש שיר שלי לא הצליחו להגיע למה שהתכוונתי ברוב המקרים ולו בגלל שכאשר כתבתי כלל לא ניסיתי לכתוב בסגנון זה או אחר.
אני חושב שאת הנסיך הקטן הרסו בבית הספר עם הפרוש שלו, והרבה יותר נהנתי מהספר ללא הפרוש מה גם שלא קיבלתי את הפרוש המוצא על ידי המפרשים המכובדים יותר או פחות.

מהו ניתוח מעמיק? מי קובע מה עבר בראשו של כותב, האם ניסית לתת למורה לספרות לנתח יצירה שלך? נסה תגלה דברים מדהימים על עצמך שלא ידעת מעולם (או לפחות על מה שהתכוונת בזמן שכתבת) ((אני ניסיתילעשות זאת לידידה שלמדה ספרות, אני מודה זה בהחלט משעשע)) .
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 48915
מחשב לא יכול לעזור בזה משום שמדובר בפיתוח יכולת דיון, הצגת טיעונים והבנת טיעונים אחרים. מספיק להסתובב בפורומים רבים באינטרנט כדי לגלות שהמון אנשים לא יודעים להציג טיעון, ולא יודעים להבין טיעון שמוצג להם.

דיון על טקסטים הוא דבר שחייב להיות חלק ממערכת החינוך, ובלעדיו - אפילו ידיעה פשוטה בעיתון אי אפשר לדעת לקרוא נכון.
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 49096
אין לי שום בעיה עם זה , האם לא ניתן ללמד את זה בנפרד נאמר 10 שעות בשבוע?

האם חשבון כמו לוח הכפל לא ניתן ללמוד במחשב בעזרת תוכנות? האם לשון לא ניתן ללמוד בצורה דומה?

האם לא ניתן ללמוד פיזיקה דרך מחשב כאשר את הרציונל עושים עם המורה שמסביר את ההגיון הכללי של הנוסחה אולם התרגול הוא אישי וההתקדמות היא אישית גם כן?

האם אנשים שלא למדו בבית הספר קראיה לא יודעים לקרוא עיתון?

האם לא ניתן ללמד את הדברים האילו עד נאמר כיתה ד ואז לשנות את השיטה?

ומה בקשר לאותיות וקריאה באופן כללי עם תוכנה מספיק מתקדמת?
הרי גם כיום יש כל כך הרבה תוכנות שמלמדות האם יש איתן בעיה?
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 49156
אתה מתעקש לא להבין. אני לא מדבר על ללמוד לקרוא. אני מדבר על ללמוד לקרוא *טקסט*, להבין אותו, לנתח אותו. לא *לקרוא*. לא, אי אפשר ללמוד את זה עד כיתה ד' וזהו, כי זה דבר שחייב להתפתח לאורך הרבה שנים, ובמיוחד בגיל ההתבגרות.
בית-ספר הוא גם מוסד חברתי, חייבת להיות אינטראקציה אמיתית בין אנשים, אחרת תיצור דור של טכנוקרטים שלא מסוגלים לדבר עם אנשים אחרים, שלא לדבר על ליצור דיון.

אנשים שלא למדו לקרוא טקסט באופן מסודר, יוכלו לקרוא עיתון, אבל הם לא ידעו לקרוא אותו באופן ביקורתי, לזהות טיעונים דמגוגיים, להתעלם מסטטיסטיקות מופרכות ועוד ועוד.
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 49179
אני לא מתעקש אני לפעמים לא מבין וכאשר מסבירים לי לאט וברור אני כן מבין, או לפחות מנסה.

הטענה שלי היא כי מערכת החינוך בעיקר בשל עומס לא יכולה לתת לתלמיד המסוגל להתקדם לבד להתקדם ולא פעם עוצרת כיתה שלמה בגלל תלמיד חלש.

אני מחפש פיתרון שבעזרתו יוכל התלמיד להתקדם באופן חופשי, ניתן להפוך חצי מזמן הלימוד לזמן כזה, ניתן להפוך רבע וניתן שלושה רבעים לזמן כזה.
השאלה הנשאלת בעיני היא איך תיצור מסגרת שבה מורה אחד על 40 תלמידים יכול לגרום למי שרוצה לרוץ כדימה לרוץ ומי שצריך יותר עזרה יקבל אותה.
לטענתי המחשב יכול לספק פתרונות כאילו במספר גדול של מקצועות (לא בכולם)

בנוגע למוסד חברתי, ניתן על כן לשלב בו דבריים חברתיים אחרים שיגרמו אינטראקציה אמיתית כמו יותר טיולים ועבודת מחשב משותפות וכדומה. האם זה שתלמד יושב ושותק במשך שעור שלם כי הוא לא מבין מה אומר המורה מועיל לנושא יותר, או שאולי ההפרעות של חלק מהתלמידים בשעורים יוצרות את זה?
אני לא רוצה ליצור טכנוקרטים, אלא רוצה למצוא פתרונות ליעל את מערכת החינוך על מנת שיחיד שיש לו יכולת התקדמות טובה משל אחר לא יעצר, אני חושב ששעורי מחשב (לא על המחשב אלא בעזרת המחשב) רק יועילו לתלמיד מסוג זה?

אנשים שהיו בבית ספר גם עד היום לא תמיד יודעים לזהות סטטיסטיקות מופרכות, ואו לקרוא אותו בצורה ביקורתית.
נראה לי שישנם מקומות שזה כן ככה. 49182
בהרבה בתי ספר יסודיים (בעצם, לא יודעת אם בהרבה. אבל כן בבתי הספר שאני מכירה) ישנם שיעורים שבהם כל תלמיד מתקדם בקצב שלו. אממה? התוצאה היא לרוב שאחרי X דקות של למידה עצמית, או תרגול או לא חשוב מה, התלמידים מתחילים לעשות מה שמתחשק להם לעשות באותו הרגע. (רמז- לרוב לא מדובר בהתקדמות עצמאית בחומר...)

אז האם הדרך הזו באמת מייעלת את דרך הלמידה?
אני לא לגמרי משוכנעת. צריך מורה מאד מיוחד לדעתי (או תלמיד יותר מיוחד, מצד שני, לכך יש פחות השפעה על הכיתה כככל) בשביל להצליח לדחוף מקסימום אנשים בכיתה למימוש מקסימום הפוטנציאל.
נראה לי שישנם מקומות שזה כן ככה. 49185
כמה פעמים ראית תלמיד יושב מול משחק מחשב במשך שעות ולא זז ממנו?
כמה פעמים ראית תלמיד יושב ליד תוכנה משעממת ולא זז ממנה?

התקדמות עצמית צריכה סיבה, היא לא מגיעה לבד.

אם תלמיד אוהב מתמטיקה הוא יתקדם לבד אם לא יהיה צורך לגרום לו לאהוב מתמטיקה בדרך זו או אחרת, לפעמים מורה טוב יכול לעשות זאת אולם גם מורה מעולה מתקשה לעשות זאת ל30 ו40 תלמידים.

אני כן זוכר שבכיתה ז או ו למדנו לוגו (תכנות בשפה מאוד פשוטה למיטב זכרוני) ואני כן זוכר שהרוב הגדול מאוד של התלמידים כן ניסה להתקדם ולרוץ קדימה בעיקר לאחר שאחד התלמידים הצליח ליצור תכנות של טנק שזז ויורה פגז. למרוה אז היה הרבה יותר זמן לעזור לכל תלמיד בנפרד וההתקדמות של חלק גדול מהלמידים הייתה מאוד מהירה באופן יחסי לאחרים מה שנתן למורה זמן לשבת עם החלשים.

צר לי אבל אני לא מכיר בתי ספר כאילו ולמעט הבית ספר הפתוח שבו הייתי שלוש שנים שבאופן יחסי כן עבד בצורה דומה אולם מוריו דאז לא ידעו איך לגרום לעניין אצל חלק גדול מהתלמידים ולכן נכשלו בנושא.
מה שכן בית הספר דאז הביא נתוניים שדווקא הבוגרים שלו שעברו לתכוניים אחרים הצליחו בממוצע יותר מתלמידים אחרים (אני כבר לא זוכר למה ומה היה ההסבר שלהם לנושא)
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 49189
אז זהו, שאפשר שלא יהיה מורה על כל 40 תלמידים, אלא מורה ל-‏20 תלמידים, וזה יהיה גם הרבה יותר מוצלח, וגם לא הרבה יותר יקר מהתוכנית שאתה מציע (ואולי אפילו יותר זול - מחשב לכל ילד בכל כיתה, פלוס תיקונים ואחזקה, פלוס שדרוגים כל כמה שנים, פלוס תוכנות פלוס פלוס פלוס...).

ולגבי המשפט האחרון שלך - זאת בדיוק הבעיה שלי.
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 49192
בנושא עלות אני מודה לא יודע.

בנושא 20 או 40, אני חושב שגם 20 זה הרבה כאשר יש שלושה אנשים שרוצים לרוץ ושלושה שמאטים את כל השאר.

אולי ראוי שהמחשבים יגיעו רק באמצע שנות הלימודים כלומר כיתה ו - ז והלך. חצי מהסכום נעלם .

בנוגע להרבה יותר מוצלח אני לא יודע כי לא יצא לי לבחון כיתה שעובדת בסיגנון הזה למעט מה שכתבתי בתגובה לגברת עפרוני.

מחשב זה הוצאה שיכולה להחזיק במשך 5 שנים ללא הוצאות מיותרות רבות מידי (אולי חשש לגניבות) ניתן לבטח אותו כמו כל דבר בטח כאשר קונים כמות גדולה.
תוכנות יכולות להיות לנצח ויש להחליף אותן רק כאשר הן לא טובות. או שיש הרבה יותר טובות ממה שקיים. (אלא עם ההורים ירצו שלתלמיד בבית תהיה תוכנה מתקדמת יותר - כמו שהוא יכול להביא היום מורה פרטי טוב יותר)
והשאלה החשובה היא מה יצא בסוף, האם מה שהצאתי יתן פיתרון טוב יותר או שלא, במידה ולא הרי שתמיד ניתן לחזור לשיטה הישנה למרות ההוצאה הגדולה יחסית, ניתן כמובן להכניס את זה בצורה ניסיונית למשך 10 שנים או חמש שנים למספר מוגבל של בתי ספר ולבחון את השיטה החדשה.
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 49194
כנראה שלפחות לנושא של אינטגרציה בחינוך, מחשב לכל תלמיד הינו הפתרון.
זאת משום שהאינטגרציה עשוייה ליצור כיתות הטרוגניות מאד מבחינת רמת התלמידים.
ולא רק היא. אם לא יוצרים הומוגניות מסויימת על פי רמות טבעיות/התחלתיות מראש, הרי שקיימת בעיה.
מי הבטיח לחסידי האינטגרצייה או השוויון או הכוללנות בחינוך שהעניין יהיה זול?
פואמה פדגוגית - לא ''מחשב -במורה'' 49206
הבהרה: כתבתי מחשב-לכל-תלמיד באירוניה מסויימת, על משקל ססמת מכונית-לכל-פועל (של מר פרס, דומני, מתחילת שנות ה-‏60). הכוונה לא היתה שזה הפתרון היחיד, אך *שילוב* של הוראה ממוחשבת הינו גורם מקדם ממעלה ראשונה.

למשל, למחשב סבלנות אין סוף, בעוד עצביו של המורה עשויים להמרט על ידי תלמידים משועממים, או בגלל אי הבנה או מנהיגות שלילית מצד תלמידים מסויימים, הגוררים גם כורח לתעל משאבים רבים לבעיות משמעת.

בעוד עשויים להיות קיימים הבדלים משמעותיים בין מורה למורה, הרי שמחשב עשוי לזמן לתלמיד מפגש עם טובי הפדגוגים, עם הגרפיקה הנפלאה ביותר וכד'. גם בנפשו של תלמיד מחפש גריית-יתר ואלים במיוחד, מפגש כזה עשוי לחולל משהו חיובי.

הורדת עומס-יתר מהמורה (הכולל גם קשב ומשאבים להפרעות) עשוי להשאירו זמן ממושך יותר בתיקרת הביצועים החינוכיים/לימודיים שלו.

איני מתכוון כאן להחלפת המורה במחשב. המורה יתפקד בשעת העיסוק במחשב בדומה למדריך מיומן, הקשוב ל*מקרים ספציפיים* יחודיים לתלמיד, לחומר ולסיטואציה הלימודית.

כאמור, דיברתי על חשיבות הכשרה פדגוגית ברמה גבוהה.
אין סיבה שמורה יהיה כה נחות במעמדו ויכולותיו- בבחינת הקוטב הנוגדי -מפרופסור חכם ומרתק. לא חייבים לקבל את הפיסקה המצוייה אצל ביאליק "הולכים ונעשים מלמד'ל" בבחינת גזירה משמים.
ובוודאי שאין סיבה מיוחדת לא לשלב את מיטב הטכנולוגיה והמוחות ביישום ההוראה.
הממ... מתי שינו לי את המצב? 49195
העלמה עפרונית! העלמה עפרונית!
לא גברת (אני מתכחשת לתואר) ובטח לא ציפור שיר. (העולם מתכחש לתואר...)
הממ... מתי שינו לי את המצב? 49196
אני מתנצל.

זכרתי שיש כינוי לפני עפרונית לא זכרתי מה הוא .
הממ... סליחה?! מישהו? אפשר מילה? 48525
תגידי, מה מייצרים בפניציה? את הפניציות הקטנות האלה?
בקבוקים! 48536
ואולי נביט קצת על המציאות? 48402
לכאורה, קל לקבל את הצעותיו של הכותב. מה בסך הכל הוא רוצה? קידום של התלמידים הטובים ביותר, במהלכו יהפכו התלמידים הטובים לתלמידים מצויינים. לא פחות חשוב הוא להפוך תלמידים רגילים לתלמידים טובים, וכנראה חשוב יותר להפוך תלמידים חלשים לתלמידים רגילים.

הרעיון הוא עתיק יומין, נוסה לאורך ההיסטוריה במידות משתנות של הצלחה, וממשיך להיות מופעל גם כיום, גם במערכת החינוך הישראלית. כיתות על פי מדרוג קיימות עשרות שנים. יש כיתות למחוננים ובתי ספר למחוננים. יש כיתות מדורגות על פי רמת המתמטיקה או האנגלית שלהן, ויש בתי ספר מיוחדים לתלמידים המתקשים בלמידה רגילה.

אני תחת הרושם שהכותב העלה על הכתב ניסוח מפורט יותר לטענות השכיחות על מערכת מאובנת המעודדת את הבינוניות. בהיותה של המערכת המונית, קשה לי לראות כיצד ניתן להימנע מכך. אך בכל מערכת חינוכית קיימים גם מורים שהם משכמם ומעלה, נקודות אור קטנות במערכת הבינונית. אני גם מאמין שיש ילדים שהמערכת הפנימית שלהם תפרוץ החוצה ותפעל תוך הישגים מרשימים מחוץ למערכת: סוקרטס, דארווין, אדיסון, גייטס.

בשורה התחתונה - לא הכל תקין. יש לשאוף להעלאת רמת המערכת, דבר המתבצע כל הזמן. אין מרשם קסמים, וקידום המצויינים אינו חשוב יותר מקידום החלשים. בסך הכל אינני רואה מהפכה במה שהמאמר מציע.

הרעיון שהייתי מציע לנטוש הוא בית ספר "פנימייתי באופיו" (מה זה? למה לא לומר, בפשטות "פנימיה"?) נראה שהכותב רואה בהישגים המדידים את המטרה החשובה ביותר של בית הספר. פנימיה היא רעיון סביר כשהמשפחה אינה מסוגלת להעניק פונקציות אינטראקציה בסיסיות. אני מקווה יש מעט משפחות כאלה, וכנראה רובן ככולן משפחות של מצוקה ואלימות.
היית חייב לכתוב גייטס?! 48498
אולי בית ספר "פנימייתי באופיו" הוא כזה שבו *ניתן* לקבל מידה רבה של "ביתיות", אולם לאו דווקא להתגורר בו. בחברות הייטק רבות יש (או לפחות היו) מאפיינים פנימייתיים, למרות שבאופן רשמי עובדיהן לא גרים בנכסי החברה.
חינוך 48607
כמה דברים שעלו לי בראש תוך כדי קריאה (וחלקם דברים שהקפיצו אותי).

טניסון - מה פתאום משורר אמריקני?! בריטי ויקטוריאני לאללה. שירו
THE LADY OF SHALOT היה אחד האהובים עלי בנעורי.

יוון העתיקה - אני מסרבת להתייחס לחברה כדמוקרטית כל עוד היו בה עבדים, לא משנה כמה ערכים ופילוסופיות תרמה לנו, ואני בהחלט מכירה בערכם.

חינוך להיסטוריה - מורה להיסטוריה בתיכון של בתי היה באמת נפלא, עורר את סקרנות התלמידים וגרם להם להשוות תהליכים הסטוריים לפוליטיקה עכשווית. סוף הסיפור: במסיבת הסיום לעגו לו כי היה הומו ומאז הוריד מאוד פרופיל.

ואנשים - הרשו לי לשתף אתכם במצוקה אישית: החינוך הקיבוצי (כן, כמה הודעות למעלה מישהו (עידן?) השמיץ אותנו קשות. מגעיל, לך לעזאזל!) כיתות קטנות, יום לימודים ארוך, חוגים, אין תחרותיות, לימוד לפי נושאים (כל המקצועות) בחתכי גיל אנכיים, הכל יופי. ואכן יש רשימות המתנה ארוכות מאוד של הורים עירוניים שמבקשים לצרף את ילדיהם אלינו.

אבל:

מורות שכירות טובות מפוטרות לטובת בהמות חברות קיבוץ שבטעות נושאות את התואר מורה. בחלקי אישית נפלה פרה מטומטמת שהיתה המחנכת(!) של שתי בנותי, שלא לדבר על מטפלות אטומות שכל מה שאכפת להן הוא בית ילדים נקי ושקט בהפסקות.

וכאן באה הפואנטה. הבית. בפירוש הבית. אהבה וערכים, חשיפה לתרבות, תאמינו לי, זה עובד.
חינוך 48610
כמובן שהשפה היפה גורמת לקוראים רצון אז להגיב אבל אני לא חושב שבדרך שבה את חשבת שיגיבו.

מחנך טוב מלמד שיש מילים שראוי להשתמש בהן כמה שפחות.
חינוך 48612
סליחה? או בלעז: DUH?
חינוך 48636
אני חושב שהוא מתייחס לשימוש שעשית בטרמינולוגיה מעולם הרפת.
חינוך 48738
הרפת ושאר חברים
חינוך 48775
אה.

וקשור מאוד: אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות זה ללכת ליונקיה ברפת ולהושיט את היד ועגלים שאך נולדו. הם מלקקים את היד בלשון מחוספסת, פשוט תענוג.

המונח בהמה התייחס לאנשים בלבד, בהחלט לא לפרות.
חינוך 48910
עדיין זה לא מונח שחובה לכתוב בון במקום שבו אתה מכבד את המקום כם אם לא את האוכלוסיה כולה במקום, זה בערך כמו להפליץ באמצע מקום ציבורי בגלל שיש שני אנשים שלא התקלחו שבוע לפני כן והם עומדים לידך.
במקום חינוך למצויינים ,העלאת רמה 48786
אין לי ויכוח שבמצב הקיים ה"חזקים" או בעלי הפוטנציאל נמשכים מטה לבינוניות על ידי התלמידים החלשים.
השאלה היא אם הפתרון הרחב הוא להשאיר את החלשים במקומם ולהריץ את המוכשרים קדימה (חינוך למצויינים) או שהפתרון הכולל צריך להיות קודם כל העלאה דרסטית של רמת החינוך במערכת.
כמו שנאמר יום המשכורת במערכת החינוך הוא יום מבזה. אין ספק שמורה שמרוויח משכורת מבזה לא יוכל ללמד ברמה גבוהה לאורך זמן גם אם רמת המוטיבציה הראשונית שלו היא בשמיים.

הדרישה למערכת חינוך מתקדמת, חזקה ומתוקצבת צריכה לבוא מאיתנו ההורים/אזרחים ובמיוחד מהקבוצות שמוגדרות היום כאוכלוסיות "חלשות". (אני שונא את ההגדרה הזו). דווקא בעיירות הפיתוח ובפריפריה נדרשת השקעה חזקה במערכת החינוך, כי די ברור שהאיזורים המבוססים "יודעים" איך לדאוג לעצמם וידאגו להשלמת חינוך לילדים שלהם.

בעשורים האחרונים אנחנו האזרחים נותנים לממשלות הזיג זג לכרסם בחינוך ולהשפיל אותו פעם אחרי פעם לרמות נמוכות יותר ויותר. מערכת החינוך משפיעה על עתיד המדינה יותר מכל מערכת אחרת ובגלל שהיא לא נותנת תוצאות מיידיות הפוליטיקאים שאנחנו בוחרים מעדיפים להתרכז בנושאים שמביאים תוצאות יותר מיידיות כמו שלום וביטחון.

הכשלון שלנו כבוחרים הוא שאנחנו (כקבוצה) מסתכלים על הבטחות במקום לדרוש ולשפוט את הנבחרים שלנו על-פי התוצאות שלהם. אנחנו אלו שיצרו את התרבות המעוותת הזו שבה פוליטיקאי צריך להיות איש מכירות ולא איש ביצוע ואנחנו אלו שיכולים לשנות את זה. אם אנחנו נדרוש תוצאות ולא הבטחות, אם אנחנו נבהיר למתמודדים על הקול שלנו שאנחנו רוצים השקעה בתשתיות חזקות ולא כיבוי שריפות עם תשתיות רעועות יהיה פה שינוי.

לגבי הרעיון המקורי שבו נפתח הנושא - אני חושב שברגע שמערכת החינוך הבסיסית תביא את התלמידים לרמה בסיסית גבוהה יותר, אפשר יהיה לבנות מערכת מתוגברת עבור תלמידים מצטיינים מכל מקום בארץ. כי מצויינות לא תהיה יותר עניין של גיאוגרפיה.
מי יהיו המורים? 51338
האם אתה היית הולך להיות מורה? ועוד בבית ספר שכל ילד שם פשוט אוהב ללמוד? מה משכורתו הממוצעת של מורה בישראל? 7000 שח? מורה צריך לקבל את המשכורת הגבוהה ביותר מבין כל הסקטורים במשק, ואז כוח ההוראה יראה אחרת לגמרי. כמו שזה נראה היום, אולי יהיו תלמידים לבית ספר בזה, אבל בטח שלא יהיו מורים.
מי יהיו המורים? 51388
בוא נחשוב רגע:
7,000 ש"ח לחודש במשך 12 חודשים, שהם 84,000 ש"ח לשנה, עבור עבודה של 9 חודשים. השכר הממוצע לחודש עבודה, אם כך, הוא 9,300 ש"ח. מספר שעות העבודה בשבוע הוא, להערכתי, 25. הוסף על כך שעות בבית שעבורן המורה אינו מקבל שכר, מן הסתם עוד 8 שעות בשבוע, ותראה שהשד לא כל כך נורא. בשלושת החודשים הנותרים הוא (המורה, לא השד) יכול, כמובן, לעבוד בעבודה נוספת, שיעורים פרטיים או משהו שאינו קשור בהוראה.

בונוסים נוספים - בכל חג או שביתת מורים אין שאלה מה לעשות עם הילדים הנשארים בבית, היות שהמורה הוא גם ההורה. בנוסף - בתחילת כל שנה יש כשבועיים השבתה בשל המשכורות הנמוכות, כשלמעשה מדובר על ניצול ההורים המותשים לאחר חודשיים שבהם הילדים בבית.

אז למה אנשים אינם פונים להוראה? משום שהילדים מעצבנים...
מי יהיו המורים? 51478
מהיכן הגיע הנתון הזה (7000 שקל)? האם מישהו יכול להפנות אותי לאיזשהו כלי שבעזרתו ניתן לחשב את השכר של המורים על פי קריטריונים (מורים מקצועיים בכיתות שונות עם השכלה שונה וכו).
מורה ממוצע 51485
בעל תואר ראשון בלי ותק מרוויח פחות מ4000 ש"ח לחודש. מי המציא כאן 7000 ש"ח? עם ותק, שעות נוספות, החלפות וכו המשכורת יכולה להגיע ל5000. זה פחות מהמשכורת הממוצעת למשק בכלל. חוץ מזה שמורה שאין לו ילד עד גיל 14 (שיוצר הטבה מסוימת) מתקשה מאוד להגיע למשרה מלאה, כי פשוט לא תמיד יש מספיק כיתות. זאת משכורת מעליבה. יש המון אנשים ואני ביניהם, שמבחינה אידיאולוגית רצו להיות מורים, אבל אני לא מוכנה לדון את עצמי לחיים של רעב. והדבר הכי נפוץ בקורסי מדריכים למיניהם זה אנשים שמדברים על חינוך בלהט רב, אבל מדגישים- חינוך בלתי פורמלי. כי זאת הדרך להרוויח משהו מחינוך.
תוכלי אולי לפרט קצת בעניין 51515
החינוך הבלתי פורמלי? נכון אמנם שיש לי זמן עד שאני אצטרך להחליט בנושא, אבל כאחת שמתעסקת כבר היום לא מעט (לא מעט? הרבה!) בעניין, הייתי מעוניינת לדעת על אילו אפיקים את מדברת.
חינוך בלתי פורמלי 51670
אני לא ממש מומחית- אבל התכוונתי להדרכות של סמינרים, העשרה לבתי ספר, הדרכות טיולים, כתיבת תוכניות לימודים (ולא למשרד החינוך), ריכוז חינוכי, מוסדות ללימודי מבוגרים (ולא בגרויות- כמו יד בן צבי בירושלים שמעבירה קורסים למבוגרים על ידיעת הארץ, הסטוריה וכו').
חוץ מזה יש בבית ברל מגמה ללימודים בלתי פורמליים שמלאה באנשים שלא יעבדו במשרד החינוך אלא בהשלמות למשרד החינוך.
גם אני התעסקתי הרבה בדברים חינוכיים אבל לא הוראה ממש בכיתות, והתלבטתי קשות בין המשכורת והמעמד (מה אני אלך להיות מורה?) ובין האידיאולוגיה והצורך בבתי הספר. והשיקול הראשון (הצר? האנוכי? אני לא בטוחה) הכריע.
מי יהיו המורים? 51509
יש לי חבר מורה, שטוען שהישועה תבוא שיתמחרו את שכרו כמו שמתמחרים שכר של עורך דין.כלומר שלא יחשבו את זמן ההופעה בשיעור אלא את הזמן שנידרש להכין את השיעור.כמו שעורך דין אינו מתומחר רק על הזמן בבית משפט שבו טרח עבור התיק אלא הוא יקבל את מלוא טרחתו על כל השעות שבו התכונן למשפט.
מי יהיו המורים? 51533
יש הבדל.
עורך הדין מכין את התיק באופן ספציפי. המורה מכין מערך שיעור היכול לשמש אותו פעמים רבות.
מי יהיו המורים? 51634
ואחרי זה מתלוננים שהשיעורים משעממים והמורים חוזרים על עצמם כל שנה.
מי יהיו המורים? 51701
נכון. גם אם המורה מחדש כל שנה, זו פחות עבודה, משום שהחומר מוכר לו.
מי יהיו המורים? 51769
גם רוב עורכי הדין לא ממש ממצאים את הגלגל מחדש בכל דיון משפטי.והם מתחמחים בנישה צרה בעלת חוקי משחק ברורים ואולי אפילו קבועים מראש.
מי יהיו המורים? 52677
מניסיון, מערך השיעור תמיד עובר "ליטוש" בין שימוש לשימוש; הפקת לקחים, אם תרצה. הזמן הנדרש ל"ליטוש" כזה הוא כמובן נמוך מזמן ההכנה המקורי, אבל הוא עדיין לא זניח. במקצועות שאינם טרוויאלים, נדרש גם זמן לחזור על החומר לפני הלימוד.

אצלי התקורה (הזמן המושקע בקורס, מעבר לשעות הלימוד) עומדת בסה"כ, כולל הכנת החומר, על כ- 20% עבור קורס שמועבר ארבע פעמים. לחלוטין לא זניח.
מי יהיו המורים? 52683
אני מאמין שהמקרה שלך הוא חריג. המסה הגדולה של המורים עוסקת בהוראה לגילאים הנמוכים, במקצועות מסורתיים שהחידושים בהם אינם תכופים, והמאמץ האינטלקטואלי הנדרש אינו גדול.
מי יהיו המורים? 371811
משכורתו הממוצעת של מורה היא נתון מטעה. אין מורה ממוצע ומשכורת ממוצעת היא לא יותר ממושג סטטיסטי. מעניין האם יש הבדל בין משכורת חציונית לבין הממוצעת. המשכורות הנמוכות הן דוקא המשכורות שאמורות למשוך מורים חדשים; הלא אדם צעיר שחושב ללמוד להוראה רואה את משכורות הכניסה טחמש השנים הראשונות.
208629
ואני חושב שזו הייתה הטעות הכי גדולה שעשיתי בחיים.
ערכי מולדת היא לא קיבלה שם
רעיון בלבד 371806
אורי היקר, הרעיון האליטיסטי שלך יכול להתממש באופן פרטי בלבד, אך לא המדינה תהיה זו שתאזור תעוזה וממון בכדי לממשו. על כל פנים, למה צריך תלמיד מסוים לקנא בתלמיד אחר? ואיך יסביר הראשון לעצמו את רגשי הקנאות הללו? ובכלל, האם ניתן(מבחינה מוסרית/אתית) לעשות שימוש חינוכי ברגש שלילי כמו קנאה לצורכי הצלחה בלימודים, או בחיים בכלל?
נ.ב. לכל מי שמגיב, אנא, לא בכעס, אלא במתינות ולעניין. תודה.
הערה צדדית 371808
בנושא זה אתה בוודאי מתכוון לקנאה, ולא לקנאות. יש הבדל בין השתיים.
הערה צדדית 416627
תירגע, הוא רק מורה. מה אתה רוצה ממנו?
אליטיזם וסוציליזם... 438193
אין ספק שזהו רעיון יפה ואידיאליסטי.
אך כמו פילוסופים רבים וטובים- האידיאל הוא השאיפה, זה משהו גבוה שלעולם לא נגיע אליו, החלום הרחוק.
כל זה טוב ויפה אך בל נשכח את מה שהזכיר כותב המאמר עצמו..
אליטיסטיות. כולנו יודעים מי ילמד בבתי ספר שכאלה...
ילדים של אנשים שיש להם כסף.
הם ילמדו בבתי הספר המעולים, ה"לא ממלכתיים", היקרים הסגורים בפני אלה שלא זכו מן ההפקר ואין להם את האמצעים.
אלה ישארו הרחק מאחור וישעתקו את מעמדם החברתי לדורות הבאים.
לפחות עכשיו, כאשר אלה לומדים עם אלה, החזקים מעלים מעט את הרמה של הלימוד ובכך מעלים איתם, גם אם זה רק מעט, את החלשים.
ומי הם אלה החזקים?
כמובן בני ובנות העשירים, בני "המעמד העליון"!
ולכן אני שואלת אתכם עכשיו, האם זה באמת כדאי שיהיו עוד בתי ספר כאלה כדוגמת בויאר ודומיו?
אליטיזם וסוציליזם... 438242
אני לא זוכר את הפרטים, אבל בתיכון המופרד הראשון בדרום ארה''ב שבו בוטלה ההפרדה בכוח הזרוע, הסתבר שהסיבה להתנגדות שדרשה את כוח הזרוע הזה הייתה הפחד של ההורים הלבנים העניים מכך שילדי הלבנים העשירים פשוט יעברו לבי''ס אחר, ובכך יורידו את רמת ביה''ס הזה. ואכן כך קרה.
אליטיזם וסוציליזם... 438244
במערכת החינוך הממלכתית שלנו, הטובים לא מעלים את הממוצע, אלא רמת ההוראה המחורבנת מורידה את כולם למטה. הרבה למטה.
ובמצב כזה, שהמדינה לא עושה את המינימום, מי שיש לו כסף תמיד מוצא פיתרון פרטי (דרך שיעורים פרטיים/בית ספר פרטי), ומי שאין לא - נדפק.
כך שהבעיה היא לא קיום בתי ספר פרטיים, אלא הרמה של הממלכתיים.
אין דבר כזה תלמידים חלשים- 522116
יש מערכות/מורים/מנהלים/פוליטיקאים חלשים, תלמידים תמיד היו ותמיד יהיו וכולם טובים-יש פסוק במשלי שאומר"חנוך הנער ע"פ דרכו",והאמת שזה לא קל במערכות ציבוריות כ"כ גדולות לחנוך את הנער ע"פ דרכו , זה לוקסוס.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים