בתשובה לשוקי שמאל, 11/05/25 12:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
צריך להמציא שעון שמנגנון קידום המחוגים שבו זה התקדמות כל פעם כשמישהו מדבר על התקרבות קיצו הפוליטי של ביבי ושהנה אוטוטו הפעם, אבל הפעם באמת, זה קורה. טיק טוק. כמו שזה היה עם ההצגות של בן גביר שהלך בכאילו וחזר כצפוי, לא הייתי עוצר את נשימתי עד שהחרדים יפילו את ממשלת פח-הזבל או עד שהליכודניקים ישתכנעו שאולי בכל זאת ביבי לא טוב כל כך לאינטרסים של ישראל. יכול להיות? כן. אפול מהכסא אם הוא לא יפול מהכסא? ממש לא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שנייה, כל ניתוח רציונלי אומר שאתה צודק. כל העסק של גיוס החרדים נופח מעבר לכל פרופורציה. הערך המוסף של מגוייסים חרדים נמוך ממילא ולדעתי גם הדרישה להגדיל את צה''ל היא במידה רבה מונעת היסטריה. (הדרישה ''לפטר את כולם'' (חיילים טובים) ו''לגייס את כולם'' (חיילים גרועים) לא בדיוק מתיישבות זע''ז). אילו היה מדובר בשחקנים רציונלים, אפילו לא לחוקק כלום זה פתרון. החוק אומר היום שצריך לגייס את כולם וצה''ל פשוט לא מגייס אותם. עם זה, אפילו הבג''ץ יתקשה להתווכח. לא יהיה זה החוק המת היחיד בספר החוקים. מה שנדרש בסה''כ זה איזה חוק מקושקש שיסבך את המשפטפטנים ויותיר את המצב פחות או יותר כפי שהוא. משהו בנוסח חוק גנץ המדובר. החוק הזה לא צריך להיות מקובל על ה''עם''. די בכך שיהיה מקובל על הקואליציה. ואחרי שכתבנו כל זה, צריך לזכור את ההשערות שהזכרתי. חה''כ הדתיים מספרים לעצמם כל מיני מעשיות ויש להם נטייה להילכד ולהיכשל בגלל הסיפורים האלו. סיפור כזה אצל החרדים הוא שהם שליחים של גדולי התורה. ההשערה השנייה היא ש''רבים'' מגדולי התורה האלו הם דתיים ומבוגרים מאד. לתכונות האלו יש מתאם די גבוהה עם שיטיון ועקשות. חבר את שתי התופעות האלו ותקבל אפשרות די סבירה שדוקא על המכשול הנמוך הזה הממשלה תיפול. חשוב למשל על הדת''לים שבאופן רפלקסיבי ידרשו שיפצו אותם על כל ויתור שיעשו לחרדים (למשל העלאת ההקצבות לחיילי ישיבות ההסדר). כל העניין הוא גן עדן להסתבכויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוית הכט בהארץ כנראה מסכימה איתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> כל העסק של גיוס החרדים נופח מעבר לכל פרופורציה תאור מאד לא מדוייק. זה נוגע בלב החיכוך בין חרדים לחילוניים כבר עשרות שנים ונוגע בנקודות עקרוניות מאד לשני הצדדים. מקריאת ההודעה כנראה התכוונת שבאופן מעשי, אין לנושא השפעה גדולה על צה"ל. שני הרמטכ"לים האחרונים חולקים עליך, ואני נותן לדעה שלהם עדיפות מובנית על הטענה שלך שמדובר בהיסטריה. בכל מקרה עובדה היא שהנטל על אלו שכן משרתים, גדל מאד בשנתיים האחרונות. גם אם אתה חושב שגיוס חרדים לא ממש יקל עליהם באופן ישיר - זה כן משמעותי מבחינת המורל שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שהתועלת השולית של גיוס חלק מן החרדים היא נמוכה זה רק חלק מן העניין. העובדה שצה"ל נאלץ לוותר על ערכים חשובים שאיפיינו אותו בעבר (חופש דתי, קידום נשים) לטובת גיוס חרדים, מלמדת שהאינטרס לגיוס החרדים, לפחות בחלקו, טינו צה"לי אלא כללי יותר. וכשאני אומר כללי, אני מתכוון לערכים של שיוויון בפני החוק, נשיאה בעול ותרומה לחברה. השווה את גיוס החרדים לעתודה האקדמית. יש כאן קו משותף מרכזי של אוכלוסיות שאורח החיים שלהן אינו מתאים לשירות צבאי. והנה על אף היתרון הברור שמפיק צה"ל מגיוס עתודאים, הם עוד נאלצים לשלם מחיר (שירות מוארך) כדי לשרת בעתודה האקדמית. במה זכו החרדים שצה"ל מוכן להשתחוות בפני כל הגחמות שלהם ובלבד שיתגייסו? אני חושב שהסיבה היא שהדרישה לגיוסם היא חיצונית לצה"ל בעיקרה. אני כמובן מסכים שדעתם של הרמטכ"לים היא חשובה ומבוססת יותר מדעתי. אני יכול לנסות לנמק את דעתי השונה, אבל בהכרח זה יתקבל במעט זלזול. מאחר והשימוש שלי במילה "היסטריה" הוא בהקשר רחב, אני מעדיף לנמק את ה"ההיסטריה" בעניין אחר אבל קרוב. אני ממש מסתייג מן הטרנד של "לפטר את כולם". מטרת התחקור והתיקון צריכה להיות למנוע שגיאה דומה בעתיד ולתקן את המערכות והתהליכים שהובילו לשגיאה. ולא להתנקם באלו שטעו או לגלגל את האחריות מאלו הממונים עליהם. המחדל של 23 נבע מתהליכים ופרדיגמות שתפשו נחלה בתוך צה"ל ולא מ"בגידה" או קונספציה חיצונית. כאשר אתה מפטר כל מה שזז, את המחליפים שלהם לא יביאו מן המאדים והירח, אלא מן החלק שלא זז. מחליפיהם יבואו מאותו צבא ויהיו בעיקר אלו שלא טעו מפני שלא עשו כלום. לענ"ד, מה שצריך להיות זה פיטורים במשורה של בודדים שהיו אחראים באופן אישי לשגיאות קרדינליות. אפאחד הרי לא מתכוון לפטר את כל הקצינים הזוטרים שלא הקפידו על כוננות עלות השחר של יחידותיהם (כולם?). הפיטורים הספוראדיים הללו אינם עונשיים אלא סמליים. המטרה היא לסמן ששגיאות כאלו לא יתקבלו בעתיד. ספציפית, פרישתו של הרמטכ"ל הרצי הלוי מוצדקת. קצת חבל לי על האיש. ללא ספק אדם מוכשר וראוי, אם גם מעט פסיבי. העניין הוא שהוא כנראה נבחר בגלל שהמדינאים הבחינו בפסיביות שלו. המחדל הספציפי שלו היה זה שלא הקפיץ את המערכת בלילה לפני 7.10. למעשה לפי הנתונים שהובאו בפניו, לא היה צורך להקפיץ את המערכת. ולכן פיטוריו אינם עונש אלא סמל. בהיותו אחראי למערכת שעיבדה ושגתה בפירוש האותות שהיו. פיטורים המוניים של מפקדים מנוסים, במצב בו אנו נמצאים היא טפשות. המהלך הנכון הוא החלפתם באופן אורגני ע"י הדור הבא. כאשר הדבר החשוב אינו פיטוריהם אלא מניעת תהליך בו יחליטו לבדם על יורשיהם. הדגש צריך להיות על מינויים מן הדור הבא ולא מקורבים או חברים של הדור הקודם. (עוד הצעה קטנה. אנשים טכנולוגיים והייטקסטים צריכים לעבוד במודיעין. הם לא צריכים לנהל אותו.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |