מילטון פרידמן: אני תמיד צודק 2258
מילטון פרידמן, הכהן הגדול של כנסיית השוק החופשי, לא נותן לעובדות לערער את אמונתו. וגם על ההשקעה הטובה ביותר של ג'ון ד. רוקפלר.
עטיפת ספרו של מילטון פרידמן ''קפיטליזם וחירות''
א. פרידמן וגן־העדן

בשנת 2002, לרגל יום הולדתו התשעים של מילטון פרידמן וההוצאה המחודשת של ספרו הנצחי "קפיטליזם וחירות", מיהר "ידיעות אחרונות" לשלוח את בכיר כתביו הכלכליים, סבר פלוצקר, לראיין את חתן פרס נובל לכלכלה. בראיון שפורסם ב-‏23 ביולי באותה שנה ("הקפיטליזם במשבר?! איזה משבר?") חשף פרידמן ללא מורא וללא משוא פנים את מסתורי תורתו. והנה עיקריה.

מילטון פרידמן סבור שאנחנו בדרך אל גן־העדן. שמו של גן־העדן: "קפיטליזם־תחרותי־טהור". מי ששם מכשולים בדרך לגן־העדן הם שני האויבים הגדולים של המין האנושי: 'המונופולים' ו'הממשלות'. שניהם מחבלים ללא־הרף ב'תחרות הבריאה' וב'שוק החופשי'.

הסיבה ל'מונופולים' ולמשברים, קובע פרידמן, היא בעיקר "...עודף פיקוח ורגולציה, שחנקה דיכאה ועיוותה את התחרות החופשית. התרופה הנכונה היא צמצום הרגולציה. השוק, ככל שהוא חופשי יותר, כך הוא בריא יותר ומתפקד טוב יותר לרווחת כולם..."; ובכלל, ככל שתקטן המעורבות הממשלתית, 'המונופולים' יעלמו והתנודות המחזוריות בקפיטליזם יתמתנו.

עד כאן עיקרי פולחן 'השוק החופשי' מתוצרת כנסיית 'מדע הכלכלה'. על המנטרות האלה חוזרים השכם והערב מרבית הכלכלנים הנאורים ובעצם מרבית הילידים ברחבי העולם הקפיטליסטי. המעניין הוא, שכמו בכל הדתות, אין הרבה קשר בין האמונות של הכוהן הגדול פרידמן וצאן מרעיתו הכלכלנים, ובין עובדות החיים. והעובדות אינן נעימות ביותר.

עובדה היא שבארה"ב של סוף המאה התשע־עשרה, לא היתה כמעט 'התערבות ממשלתית'. זה היה 'התור המוזהב' של 'כלכלת השוק התחרותי'. אף־על־פי־כן, דווקא בתקופה זו צמחו תאגידי־הענק של ארה"ב והתגבשה אליטת־הכוח האמריקאית אשר שולטת עד היום במשק העולמי. הממשל האמריקאי נאלץ לנקוט במדיניות רגולציה ופיקוח רק כתוצאה מהמשבר הגדול בשנות השלושים, שהתחולל כתוצאה מפריחת 'הקפיטליזם־התחרותי־הטהור'.

ב. פרידמן והמשבר

פרידמן טוען בביטחון רב, כי הקפיטליזם אינו נמצא במשבר. יתר על כן, "... הרעיון של משברים הכרחיים בקפיטליזם הוא ירושת התיאוריות המופרכות של מרקס..."; בקפיטליזם אין משברים, לפי פרידמן, אלא יש רק הפסדים עונתיים; ואין רע בהם. להיפך: הם הכרחיים לטיהור המערכת מאי־יעילות נקודתית.

הבעיה העיקרית בקפיטליזם, על פי פרידמן, היא ההתערבות הממשלתית. ברגע שהממשלה מנסה למנוע הפסדים ולפעול בניגוד ל'כוחות השוק', היא גורמת ל'עיוותים'; ואלו מוליכים למשברים כלליים של אינפלציה, אבטלה, וחוסר־צמיחה.

זאת אמונה הברורה מאליה לכלל המאמינים ברחבי העולם, מגרינספן ועד לנתניהו־את־פישר. אבל, מה לעשות, ועובדות החיים שוב סותרות את עיקרי האמונה.

העובדות מוצגות בגרף, שמתאר את שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי בארה"ב בין 1889 לבין 2004 (יש לציין שהמושגים "תוצר" ו"צמיחה" הינם לכשעצמם בעיתיים ביותר, אך היות ומושגים אלו מקובלים על פרידמן, כמו על מרבית הכלכלנים, אנו בוחנים אותם כמות שהם). בגרף מובלטות התנודות בשיעורי הצמיחה באמצעות קווי תיחום, שיוצרים מעין 'רצועה'. ('הרצועה' מודדת למעשה את סטיית־התקן מעל ומתחת לממוצע התנודות).

קל לראות שמדובר בשתי תקופות: תקופה אחת, מאז 1889 ועד למלחמת העולם השנייה, היתה תקופה סוערת ומלווה בתנודות חריפות בצמיחה (סטיית תקן של 8.4 או טווח של 16.8). התקופה השנייה, שמאז 1947 ועד ל-‏2004, הצטיינה ביציבותה (סטיית התקן ירדה ל-‏2.4 או לטווח של 4.8).

התקופה הראשונה נחשבת לתקופת הזוהר של "הקפיטליזם־התחרותי־הטהור". בתקופה זו מיעטה הממשלה האמריקאית להתערב (שיעור ההוצאות של הממשל בתוך התוצר המקומי היה עד שנות השלושים כ-‏5%), והמשק האמריקאי סבל מתנודות חריפות שהפכו למשברים אשר איימו על כל שיטת 'השוק החופשי'.

התקופה השנייה, מסיום המלחמה ועד ימינו, שנואה על פרידמן וחסידיו: מעורבות הממשל במשק האמריקאי הלכה וגדלה (בממוצע כ-‏20% מתוך התמ"ג) ומשום מה, התנודות בצמיחה קטנו באופן דרסטי.

המציאות, אם כן, מפריכה את 'מדע הכלכלה' של פרידמן: מאז אמצע שנות הארבעים, התנודות המחזוריות נחלשו באופן ניכר והגיעו לשליש מרמתן בתקופה הקודמת; וכל זאת קרה בשעה שהממשל הגדיל את מעורבותו פי שלוש ויותר לעומת התקופה הקודמת.


שיעור צמיחת התמ"ג האמריקאי מאז סוף המאה ה-‏19


אלא שהמציאות לעתים נדירות הרתיעה את פרידמן וחסידיו מלהמשיך ולדבוק בדרך האמת: התיאוריה תמיד תקפה. הממשלות הן ש'מעוותות' את המציאות. והמציאות, יש להודות, כלומר אין להודות, אינה נעימה.

ג. פרידמן והנוכלים

יזמי 'הכלכלה החדשה' 'התחרותית' נתגלו במלוא קלונם? פרידמן אינו מתרגש: "... זה לא משבר של שיטה. אלו רק אפיזודות, מקרים בודדים של נוכלים... הרוב המכריע של התאגידים הכלכליים עושה עסקיו כחוק, בדרך נאותה וללא הונאה...".

ובאמת מדוע על העסקים הגדולים להזדקק לנוכלויות? הרי בשני העשורים האחרונים חילקו הממשלות ברחבי העולם את הנכסים הממשלתיים בחצי־חינם ('הפרטה') לבעלי ההון הגדולים, המקורבים והמרוחקים, הכל על פי חוק. רונלד רייגן, חסיד 'היוזמה החופשית', סידר למקורביו בעסקי הנפט פטורים ממס, ולמקורביו בעסקי הנשק הוא אירגן הזמנות בהיקף ללא תקדים מהפנטגון; הכול כמובן על פי חוק. בישראל שברו את האיגודים המקצועיים, הכניסו את קופות הפנסיה לבורסה, ניצלו ללא הגנה את העובדים הפלסטיניים, ייבאו פועלים זרים, כולל זונות, הכול על פי חוק. עכשיו מגרשים את הפועלים הזרים, שוב על פי חוק ובדרך הנאותה. רוב ההתנחלויות הן 'חוקיות' וסיפוח הגולן נעשה על פי חוק.

ראוי לציין כי בשני העשורים האחרונים, מי שנצחו על חלוקת הנכסים הממשלתיים והציבוריים ברחבי העולם - מבריטניה וישראל ועד למקסיקו וברזיל - היו תלמידיו של מילטון פרידמן, הידועים יותר בשם: 'נערי שיקגו'.

ד. פרידמן והעסקים הגדולים

מעבר לרמאויות החשבונאיות ול'אפיזודות', טוען פרידמן כי אין צורך ברשויות הממשלתיות, ובעיקר אין צורך ברשות לניירות ערך, כדי להגן על חסכונות הציבור. לטענתו: "... יעשו זאת המשקיעים הגדולים. בשביל להגן על כספם... היום המשקיעים הגדולים מזניחים את חובותיהם, לא בודקים לעומק את הנעשה בתוך החברות שאת מניותיהן רכשו, מפני שהם סומכים על רשות ניירות הערך. והתוצאה האומללה ידועה...". כלומר, שוב הפיקוח הממשלתי אשם במפולת.

הבה נבדוק מה עשו 'המשקיעים הגדולים' בעשור האחרון וכיצד הם הגנו על כספי המשקיעים.

ללא ספק, הם היטיבו לפעול בעת המשבר ביפאן ב-‏1989, בעת משבר מקסיקו ב-‏1994, בעת משבר דרום־מזרח אסיה ב-‏1997, בעת משבר רוסיה ב-‏1998, בעת משבר הנסד"ק ב-‏2000, ובעת משבר ארגנטינה ב-‏2002. לאורך כל הדרך, 'המשקיעים הגדולים' ונציגיהם, כגון 'סטאנדרד אנד פורס', 'מודי'ס', ושאר בנקאי ההשקעות הגדולים, הברוקרים הגדולים וכמובן אין לשכוח את האנליסטים הגדולים - המליצו בחום ערב ההתמוטטויות על ניירות הערך שהתגלו כחסרי כל ערך. לאורך כל הדרך הם לא הראו סימן כלשהו שהם מתרשמים מהפיקוח של הרשות לניירות הערך.

הבעיה נעוצה בעולם העובדות, ואלו אינן מסתדרות עם אמונותיו של פרידמן. האמונה הרווחת היא שכ-‏40% ממשקי הבית בארה"ב מחזיקים במניות, ומשום כך, אותם 'משקיעים קטנים' מסוגלים לפעול כבלם נגד נוכלויות.

העובדות הן אחרות: 80% - 90% מהנכסים הפיננסיים בארה"ב מצויים בבעלות העשרון העליון, ועיקר המסחר והמחירים נקבע על ידי קבוצה מצומצמת של כמה עשרות קבוצות הון ו'משקיעים גדולים'. הם קבעו את קצב התנפחות הנכסים, את קצב המיזוגים, ואת קצב חלוקת ההכנסות והרכוש בארה"ב. הם גם נותרו עם הרווחים והותירו את המוני 'המשקיעים הקטנים' עם ההפסדים. מה שנותר לאחר המפולת הוא חוב אדיר שמוטל על כתפי החברה האמריקאית, ואנו יודעים היטב מי יממנו: אותם 'משקיעים קטנים'.

ג'ון ד. רוקפלר



ה. פרידמן ומדע הכלכלה

קיימת גם עובדה אכזרית, שפרידמן אוהב להתעלם ממנה: הסיבה לכך ש'המונופולים' הירבו ומרבים לממן את האגדות על 'התחרות הבריאה' של מילטון פרידמן ושות'. מי שיטרח לקרוא את ההיסטוריה של הקפיטליזם האמריקאי, ייווכח לדעת שפולחן 'השוק המשוכלל' ו'התחרות החופשית' לא צמח באוויר. הפולחן קודם והופץ באמצעות מימון כבד של העסקים הגדולים.

הפולחן נוצר בראשיתו באוניברסיטת שיקגו, שם כיכב במשך שנים מילטון פרידמן. מי שמימן את הקמת החוג לכלכלה באוניברסיטת שיקגו בתחילת המאה העשרים היה ג'ון ד. רוקפלר. משפחת רוקפלר התמחתה בכל החידושים העיקריים של הגבלת 'התחרות הבריאה'. המשפחה החלה דרכה בהשתלטות על זיקוק הנפט בארה"ב תוך כדי חיסול, לעתים בכוח ובאיומים, של מאות מזקקים עצמאיים. לאחר מכן היא השתלטה על ויסות תפוקת הנפט בארה"ב ובעולם. היא פיתחה את מוסד 'הטראסט' ויצרה בריתות עם בעלי מסילות הברזל וראשי הבנקים הגדולים. היא עיצבה את מרבית התכסיסים העסקיים המוכרים בעולם: שבירת איגודים מקצועיים, תמרון טעמם של הצרכנים, הרצת מניות באופן חוקי, שימון עיתונים, שיחוד פוליטיקאים, מימון קרנות אקדמיות ל'מחקר כלכלי', וקניית ממשלות ברחבי העולם. הפעילויות האחרונות נועדו, מן הסתם, לחפות על מעלליה האלימים של המשפחה, שכללו, בין השאר, את עקירתם והשמדתם של אנדיאנים שיישבו לרוע מזלם על אדמות רוויות בנפט בארה"ב ובאמריקה הלטינית.

ג'ון ד. רוקפלר, שתרם 45 מיליון דולר לאוניברסיטת שיקגו, אמר: "... זוהי ההשקעה הטובה ביותר שהיתה לי בחיי. האל הטוב נתן לי את הכסף, ואיך יכולתי למנוע אותו משיקגו...". המשרתים האקדמיים התייחסו ביראת כבוד לאדון רוקפלר. אפילו בחוג לספרות של אוניברסיטת שיקגו טען פרופסור אוסקר לובל טריגס כי "...רוקפלר עולה בגאוניותו היצירתית על הומרוס, דנטה ושייקספיר...". לעומת זאת, פרופסורים אחרים, שהעזו למתוח ביקורת על האוליגרכיה האמריקאית ועל השיטות שפיתח רוקפלר וחבריו לשבירת השביתות ולקניית הפוליטיקאים - גורשו מאוניברסיטת שיקגו, ולמעשה, ממרבית האוניברסיטאות החשובות בארה"ב. כך נסללה הדרך להשתלטותה של 'אסכולת שיקגו', המפיצה הקנאית של בשורת 'השוק החופשי' ו'הצרכן הריבוני'. הכנסיה יסדה סניפים ושלוחות במרבית אוניברסיטאות העולם, כולל כמובן באלו של ישראל.

מה שמוזר הוא, שכנסיית 'השוק החופשי' לא מוותרת לעולם על הזיכיון המונופוליסטי שלה בשוק האקדמי. חסידיו של מילטון פרידמן חדרו לכל חלקה בריאה באוניברסיטאות, בממשלים וכמובן בבנקים המרכזיים ברחבי העולם. מוזרה עוד יותר הוא העובדה, שמילטון פרידמן, הכוהן הגדול של 'התחרות הבריאה', וחסידיו באוניברסיטאות, הטיפו תמיד לשבירת האיגודים המקצועיים 'המונופוליסטים' ולהפיכת שוק העבודה ל'תחרותי'. משום מה, הם מעולם לא העלו על דעתם לוותר על 'הקביעות' שלהם באוניברסיטאות. חסידיו של פרידמן בישראל, שהם חלק לא מבוטל מהפרופסורים לכלכלה באוניברסיטאות, מעולם לא העלו על דעתם לוותר על זכותם לקבל פנסיה תקציבית. לעומת זאת, הם שמחו לשלוח את בשר התותחים, השכירים והפנסיות שלהם, אל עבר כוחות השוק.

אבל אין טעם להתווכח עם דת מנצחת בכל מקום בעולם. כמו שהכוהן הגדול עצמו מעיד: "...צדקתי אז, צדקתי מאז, אני צודק כעת, ואיני רואה סיבה לשנות את דעותי...". כפי שאמרו ברומא ה"היסטוריונים מטעם", בעת שהאימפריה היתה בשיא: "אבוי למנוצחים...".



המאמר פורסם בגרסה שונה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" ב-‏30 ביולי 2002.
קישורים
המאמר - באתר המחברים
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

מייגע ולא מתאים 282160
פעם שניה מפורסמת פרופגנדה של הצוות הנ"ל באייל. הפעם, מעבר לאזה גרף סתום, אין הם אפילו טורחים להתחבא מאחורי איצטלה פסאודו מדעית, ובמאמר מטפטף ארס מנסים לכתוש באמרות כלליות ונפנופי ידיים מה שפרידמן מראה בנתונים רבים וניתוחים מדוקדקים בספריו.

מאפיין נוסף של השתלחות זו, בדומה לקודמת, הוא העדר הצגה סבירה של אלטרנטיבה, והשוואה מדוקדקת בין שיטות (דבר שדווקא פרידמן מבצע בספריו המומלצים מאוד).

אני מניח שתגובות מפורטות יותר יגיעו, אבל חשוב לי להצביע לפחות על כמה עיוותים (שקרים?) במתקפה הנוכחית של הצמד:
1. בסוף המאה ה 19 התחילה השפעת הסוציאליזם גם בארה"ב. נכון שמבחינת התל"ג זה לא בלט, אבל בהיבטי חקיקה ומדיניות השפעה זו של תחילת רגולציה הביאה לעיוותים עימם התמודדה האומה האמריקנית מאוחר יותר. לכן פחות נכון לבצע השוואה בין שיטות המתחילה ב 1880. יש ללכת עוד קצת אחורה, או לפחות *לנסות* להפריד משתנים.
2. לא מציינים מיהי אותה "אליטת הכוח" שצמחה, וכמה פעמים היא התחלפה - ברוני הרכבות של אז הם לא IBM של שנות החמישים או מייקרוסופט של היום (אלא אם ביל גייטס נולד כביל מורגן).
3. לא כל רפובליקן הוא תומך שוק חופשי אוטומטי, כמו שלא כל דמוקרט הוא רגולטור. דווקא רייגן (ובוש ג'וניור הנוכחי), לא פעלו רבות למען דה-רגולציה, אלא להיפך. לעומתם, למשל, דווקא קלינטון עשה רבות להורדת מינון המעורבות הממשלתית. כך שהצגת רייגן כתומך שוק חופשי היא לכל החות מגוכחת ומבוססת לחלוטין על תדמית ולא על ניתוח פעולה כזו או אחרת של האיש.
4. יציבות לעומת אי יציבות: התנודתיות הגבוהה שיצרה את משבר 29 מנותחת בצורה מצויינת ע"י מילטון פרידמן, ומצביעה לכיוון הבנק הפדרלי, שהומצא אך שנים מעטות קודם ע"י ממשל שפעל בכיוון רגולציה. כמובן שהתנודתיות הגבוהה של שנות ה 40 קרתה כשהעסק כבר היה מרוגלץ לחלוטין, ובעקבות הלאמה דה פקטו של המשק לצרכי מלחמה. הם גם שוכחים לציין שיציבות לכשלעצמה אינה פקטור כלכלי מנצח: למשל, בשנות ה 30 שלאחר המשבר גרמה היציבות ה"מבורכת" לייצוב כל האמריקאים במצב של עולם שלישי.
5. בסעיף ד' הדוגמאות כל כך שונות אחת מהשניה, ו*כמעט* בכולן מדובר בבעיות של שוק מרוגלץ או חובות ממשלתיים או צירוף של הגורמים, אבל כמובן שמיותר להתעסק בקטנות כאלה שכרוצים דווקא להצביע למודי'ס...
6. השוק החופשי (ה"פולחן" בסעיף ה') הומצא הרבה לפני שנוסדה העיר שיקגו, או שנולד מילטון פרידמן. אסכולת שיקגו צמחה כראקציה לרגולציה ההולכת וגוברת בארה"ב, ומנסה להראות היכן יוצרת רגולציה זו בעיות. דווקא אסכולה זו נחשבת למיעוט בקרב אקדמאים (וראו את הסקר באייל), אבל גם כאן כמובן שהעובדות לא מעניינות.
מייגע ולא מתאים 282166
יש לציין שאני מסכים אתך שסגנון המאמר הוא בעייתי, ורובו הגדול דמגוגי ובלתי מבוסס. עם זאת, חשוב לי להגיב לנקודה בתגובה שלך המתעמתת עם הנקודה החזקה ביותר של המאמר, שהיא גרף התנודתיות.
אתה טוען שתחילת מעורבות הממשלה במשק הייתה לפני 1880, ולכן יש לבחון את הגרף גם מוקדם יותר. אך גם אם טענותייך נכונות, עדיין מציב הגרף בעייה בפני התפיסה הפרידמנית. אסביר:
פרידמן טוען, אם אני מבין נכון, שמעורבןת הממשלה במשק מגבירה את התנודתיות ולא מפחיתה אותה, בעוד שבשוק חופשי אמיתי, התנודתיות נמוכה יותר. כלומר, פרידמן חוזה מתאם חיובי בין מעורבות ההמשלה במשק (נניח, אחוז האחזקה של הממשלה במשק - נסמנו ב- p) לבין תנודתיות הצמיחה (סטיית התקן של הצמיחה - נסמנה ב- s). כעת, אני מניח שגם אתה תסכים אתי שרמת מעורבות הממשלה במשק בתקופה 1880-1920 הייתה נמוכה בצורה משמעותית מרמת המעורבות בשנים 1950-1990 (בעצמך ציינתי שהבנק הפדרלי הוקם רק בשנות ה- 20, וכך גם מוסדות רגולטוריים אחרים). כלומר, אם נביט בתקופות אלו, p עלה בצורה משמעותית ו- s (לפי הגרף) ירד משמעותית, מה שמצביע דווקא על מתאם *שלילי* בין המשתנים. העובדה שמדובר על תקופות ארוכות למדי מצביעה בעיני על כך שהתוצאות האלו עמידות יחסית. למשל, גם אם נקבל נתונים על השנים 1830-1880 ‏1, והם יתמכו במתאם חיובי (כלומר, נראה שבשנים אלו s קטן יותר מבשנים 1880-1920), עדיין יהיה קשה לראות בנתונים אלו איזושהיא תמיכה למשנתו של פרידמן.

1 אאל"ט, לפני 1830 קשה לדבר ממש על "שוק" בארה"ב, שלא לדבר על "שוק חופשי"
מייגע ולא מתאים 282195
אני לא בטוח שאתה מבין נכון: עד כמה שאני זוכר את פרידמן, הוא אינו טוען שהתנודתיות תהיה נמוכה יותר בשוק חופשי, ולכן זוהי התקפה של איש קש. כל מה שפרידמן מדבר עליו הוא ה"עונתיות" של האירוע. כלומר, מרגע שקורה משבר - כמה זמן הוא נמשך עם וללא השפעת הממשלה.
פרידמן, בהשוואת משתנים מדוקדקת בין משבר 1908 למשבר 1929 (כאשר ביניהם השתנה דרסטית מינון המעורבות הממשלתית), מראה כיצד המשבר ב 1908, שברמת התנודה היה חריף בדיוק כמו זה של 29, חלף לאחר חודשים בודדים, כשהשוק ללא תוכניות ריסון ממשלתיות למיניהן חזר לעצמו (לאותן רמות טרום משבר) לחלוטין לאחר ארבעה חודשים, בעוד שכל תוכניות ההבראה הממשלתיות שיושמו בשוק המרוגלץ הרבה יותר של 29 ואילך גרמו למשבר להתמשך על פני כשש שנים (!) לפני שהצבע חזר קצת ללחיים!
אז נכון, כשאתה מכניס ריסון למערכת, היא הופכת להיות יותר מרוסנת. האם זה טוב לכלכלה? ההשוואה הפרידמנית גורסת שזה רע מאוד לכלכלה - כי טיב הריסון הוא כזה שלא ממש מונע משברים ותקופות מיתון (כמו אלו שצמד הכותבים בעצמו מביא - משברי שנות ה 90 וה 2000 האחרונים), אבל מהרגע שמתרחש משבר, הריסון מחריף אותו עשרות מונים בכך שהוא מעכב מאוד את היציאה ממנו.
מייגע ולא מתאים 282208
תוכל לתת דוגמא לריסון שמפריע לצאת מהמשבר האחרון? תודה
מייגע ולא מתאים 282220
אני מניח שהמטרה שלך היא המשך ההתמקדות בארה"ב, שעדיין מובילה את המשברים וההתאוששויות ברמה גלובלית. ובכן, הרגולציה מתרחשת הן במישור הפיסקלי והן במוניטרי. למזלו של העולם, במישור המוניטרי שולט בשנים האחרונות הנגיד האגדי אלאן גרינספאן, פרידמניסט מושבע, שכמעט נטרל לחלוטין את הרגולציה בתחומו ע"י הורדת הריבית באופן חסר תקדים לאפס, ובכך הפך את הבנקים, והבנק הפדרלי בפרט, לנון פקטור, ולא תרם לריסון.
בצד הפיסקלי, לעומת זאת, אנחנו עדים להתנהגות מחורבנת לחלוטין של הממשל: לא זאת בלבד שהממשל לא הקל בעומס המיסים באופן משמעותי, הוא העמיק את החוב של ארה"ב לרמה כזו שמטילה צל כבד על הצמיחה המזוייפת כיום, כי כולם יודעים שכדי לצאת מחוב זה יהיה על הממשלים הבאים בארה"ב (ואולי כבר על הנוכחי) להטיל מיסוי גבוה יותר על האזרחים, ובכך לחנוק לחלוטין את הצריכה הפרטית, שהיא המינוף העיקרי לצמיחה ויציאה ממיתון. ממשל זה, מעבר למלחמות שגזלו מליארדים, יזם תוכניות פנים בהיקף ענק, שגרמו בכל פעם לחריגות הולכות וגדלות בגרעון (ותיקוני חוק שהגדילו את תקרת הגרעון המותר בהתאם בכל פעם).
בנוסף, הוטלו הגבלות נוספות בשם הביטחון הלאומי על חברות תעופה, ובכך יקרו מאוד את המוצרים והאנשים שיש לשנע.
התנהגות הממשל מול קרטל הנפט אף הוא מזעזע, ובנוסף להתנהלות השלומיאלית של הפיקוח המרכזי על מלאי הנפט והגז בארה"ב יצר אפקט חנק נוסף על הצמיחה.
זוהי רשימה חלקית בלבד, אבל מוכרת היטב לכולם. היא התאפשרה "בזכות" מוטת השליטה של הממשל האמריקני בכלכלה האמריקנית.
מייגע ולא מתאים 282286
ווטסון יקירי, הורדת הריבית לרמת אפס אינה מנטרלת את הרגולציה אלא מחריפה אותה, שהרי הריבית הפדרלית משפיעה ניכרות על התנהגות השוק ועל זמינות האשראי בו.
מייגע ולא מתאים 282337
הקדמת אותי. בשיחה עם כלכלן לפני כמה ימים הוא כינה את גרינספאן:

Alan "serial bubble boy" Greenspan

על שום ביצועיו המבריקים בעידוד בועת הנסדאק לפני כמה שנים ובעידוד בועת האשראי והנדל"ן הנוכחית. למעשה, בזכות הפרידמניסט המבריק (וגם, אני מסכימה, בזכות תקציבי הענק), נמצאת כיום ארה"ב בין הפטיש לסדן - אם לא תימשך עליית הריבית, הדולר יתמוטט ואם היא תימשך יתחיל בקרוב גל של פשיטות רגל בשל תנאי מימון קשים.

לבסוף, הייתי ממליצה להסתכל על ה yield curve הנוכחי ולשים לב למשהו מעניין - ההפרש בין הריבית ל 3 שנים והריבית ל 10 או 30 שנה הולך ומצטמצם ויש לשער שבקרוב נחזור למצב האינדיקטיבי למיתון, בו הריבית ל 30 שנה נמוכה מזו של 3 שנים. כדי לעודד עוד יותר את המיתון, הפד מתכוון לשוב ולמכור אג"ח של 30 שנה בחודשים הקרובים.
מייגע ולא מתאים 282351
חברה יקרה, בועת הנסדאק לא קרתה בגלל גרינספאן, ולא התפוצצה בגללו. כל מה שהנגיד עשה בהורדת הריבית היה מתן חיים לשוק ההון האמריקני, במקביל להתנהגות פיסקלית אחראית של הממשל. עם התחלפות הממשל, וכניסתו לחובות עמוקים יותר, הבין הנגיד שצריך להעלות את הריבית. אם הוא היה באמת "serial bubble boy" , הוא לא היה מעלה את הריבית אפילו בעת הזאת, ולכן כינוי זה הוא פשוט השמצה מכלכלן שלא אוהב אותו, ולא מבוססת על הערכה מקצועית.
הפד, במקרה של גרינספאן, אינו מכתיב מדיניות (להבדיל מהנגידים שלנו), אלא באמת מתאים את המדיניות המוניטרית שלו למידת האחריות הפיסקלית של הממשל, תוך מתן ארכה מירבית לממשל לצאת מהמיתון ע"י קיצוץ בתקציבים (להבדיל מבנק ישראל, למשל, שנהג במדיניות מוניטרית מרסנת *מדי* שהרגה את המשק ב 2002 ותחילת 2003).
מייגע ולא מתאים 282353
אורי,
מובן שכל מה שהנגיד יעשה עם הריבית הוא בהגדרתו רגולציה, ואולי עדיף שבכלל לא יהיה נגיד ובנק פדרלי, אבל מאחר ואין בכוחו של הנגיד לבטל את המשרה אותה הוא מאייש, יש פשוט לבדוק האם צעדיו של נגיד זה היו באמת דומים לצעדים המרסנים והמעכבים שנגידים בארה''ב ובעולם בכלל מפעילים בד''כ, או כאלה שנתנו למשק לפעול בצורה חופשית יותר.
ראה גם תגובתי לצמד האלמנה והיתום.
מייגע ולא מתאים 282418
בעיני לריבית נמוכה מדי יש השפעה הרסנית לא פחות ואולי יותר מריבית גבוהה מדי, כך שאני לא בטוח ב''זיכוי'' של הנגיד כאן.
מייגע ולא מתאים 282364
אינני מכיר מספיק את הגותו של פרידמן, ואני שמח שהבהרת את הנקודה. אם אני מבין נכון, הטענה היא שבשוק מרוגלץ נדרש יותר זמן לצאת ממשברים. זה, כמובן, אפשרי, אם כי הגרף לעיל אינו מראה שום מקרה אחרי 1929 שבו נכנס המשק האמריקני למשבר מתמשך מאותו סוג.
מה שאני כן מבין, זה סטטיסטיקה. אני מבין שאתה מקבל את הטענה שבשוק מרוגלץ, סטיית התקן של הצמיחה נמוכה יותר. כעת נשאר לדון על שני גורמים נוספים בסדרת נתוני הצמיחה: הממוצע, והקורלטיביות. הטענה של פרידמן, כפי שניסחת אותה, היא שבשוק מרוגלץ יש יותר קורלציה בין נתוני הצמיחה של שנים קרובות (או לפחות,שכך המצב כאשר מדובר במשברים). הנתון שלא אתה ולא ביכלר-ניצן מביאים הוא *ממוצע* הצמיחה: האם ממוצע הצמיחה בשוק חופשי יותר גבוה מממוצע הצמיחה בשוק מרוגלץ? אם כך הדבר, אפשר להבין את הטענה של פרידמן ושלך, והיא הופכת למשהו בסגנון "עדיפה צמיחה רבה יותר עם שונות גבוהה יותר מצמיחה נמוכה עם שונות נמוכה". על הטענה הזו ניתן לדון בנפרד.
מצד שני, אם ממוצע הצמיחה הוא דומה (כך זה נראה לפי הגרף, אך קשה להיות בטוח בכך) הרי שהטענה של פרידמן מצטמצמת לכך ש"קשה לצאת ממשברים בשוק מרוגלץ", אבל מולה ניתן להביא טענות כמו "שוק מרוגלץ נכנס פחות למשברים" ו"שוק מרוגלץ נכנס למשברים פחות עמוקים" שיהיו נכונות סטטיסטית (בהכרח) אם אכן נתוני הממוצע וסטייית התקן הם כפי שראינו.
מייגע ולא מתאים 282366
אם איננו סובלים מרגישות יתר למשברים חריפים, אפשר להגיד שמה שמעניין הוא היחס בין ממוצע הצמיחה ובין סטיית התקן שלה. אם אנחנו כן סובלים מרגישות כזו (ואני מניחה שנסכים שזה המצב), יש להוסיף תיקון למדד כך שיעדיף מצבים בהם ממוצע הצמיחה נמוך יותר, אך משברים חריפים אינם אפשריים.
מייגע ולא מתאים 282424
בהינתן שיתר המשתנים דומים (משיגים זאת ע"י השוואה פנימית באותה מדינה תחת מינוני רגולציה שונים, ובין מדינות שונות בנרמול הגורמים השונים), הצמיחה רצינית הרבה יותר בשוק חופשי. אפילו ללא תימוכין מספריים מדוייקים, די אם נזכור את סין והודו לפני ואחרי אימוץ כלכלת שוק, רוסיה שלאחר הקומוניזם, אירלנד, גרמניה של עד שנות ה 70 ולאחריהן ועוד ועוד.
קישור למחקר מאלף בנושא זה:

מסמך PDF באתר הנ"ל:

הצעה 282510
כשמחשבים נתונים סטטיסטיים של צמיחה לאורך זמן, נראה לי שנכון יותר לטפל בממוצע הגאומטרי ולא בממוצע החשבוני הרגיל (ואם כבר, גם לצורך סטיית התקן, עדיף לבצע את כל החישובים על (log(1+x במקום שעור הצמיחה x).
הצעה 282511
מקובל, אבל הדיון הוא לא ברמה הזו, אלא ברמה העקרונית.
(לווטסון): אני מוכן לקבל את הטענה שרגלוציה מקטינה את ממוצע הצמיחה. מצד שני, ביכלר וניצן הראו (וקיבלת זאת) שרגולציה מקטיה גם את סטיית התקן. השאלה היא מה עדיף, וכפי שהראתה האלמנה, יש כל מיני סוגים של מדדים שיכולים לבחון זאת, אבל בכולם אנו צריכים לספק כנתון את השאלה, עד כמה פונקציית התועלת שלנו רגישה לסיכונים.
אדם מן היישוב (לא כלכלן או בעל הון) רגיש יותר לסיכונים של תנודות בצמיחה, בגלל שאין לו מספיק מידע וגישה לשוק. לכן רגולציה יכולה להיות הגיונית מנקודת מבטו של אדם כזה (כמובן, תלוי *עד כמה* הרגולציה מקטינה את הצמיחה הממוצעת, ו*עד כמה* השוק החופשי מגדיל את סטיית התקן)
הצעה 282529
כל אדם יכול להשקיע בהתאם לרמת הסיכון שהוא מוכן לקבל בכל אחד מהשווקים: חופשי יותר ומרוגלץ יותר. אדם שלא מעוניין להיות חשוף לתנודתיות, או משקיע לטווח קצר בלבד, מוטב לו שיתרחק משוק ההון. לעומת זאת, היתרון המובנה של השוק החופשי הוא בצמיחה וכן במהירות היציאה מתקופות מיתון, שעדיפים על הרוב המכריע של המשקיעים (תשאל למשל את הקבלנים ובעלי העסקים הזעירים שפושטים את הרגל לאחר שנתיים ומעלה של מיתון בהן נגמר להם האוויר, אם לא היו מעדיפים שהזמן של המיתון יתקצר הרבה יותר, וההתאוששות תהיה בקצב של יותר מ 3-4 אחוז לשנה, במקרה האופטימי).
הצעה 282530
הפוך, גוטה

עסקים קטנים רגישים לתנודתיות מאחר וחל עליהם Gambler's ruin. הם היו שמחים מאד לתשואה נמוכה יותר בצד סיכון נמוך יותר לפשיטת רגל.
הצעה 282531
שמא תוכלו להסביר לאיזו תנודתיות רגישים העסקים הזעירים, ואיך זו קשורה לתנודתיות המופיעה בגרף ההוא?
מייגע ולא מתאים 282202
רק בקשר למשפט הפתיחה שלך -- גם אתה, כמו כל אחד אחר, מוזמן לשלוח מאמרים לפרסום. ''האייל'' כבמה מנסה לשמור על נייטרליות, אבל אם רק צד אחד לדיון מסוים טורח לשלוח מאמרים, עשוי להווצר רושם (מוטעה) של חוסר איזון.
מייגע ולא מתאים 282207
אינני מדבר על איזון. איני חושב גם שצריך להיות איזון. האייל אינו גוף שמחוייב להציג נשים, מיעוטים, צעצועיסטים, אוכלי סברס ושפנים בהתאם לכמותם באוכלוסיה או ע''י אפליה מתקנת. כל מה שמחיתי עליו הוא שתחת מדור ''כלכלה'' מתפרסם בפעם שניה מאמר שהקשר בינו לבין כלכלה הוא אפסי, ומתאים ברמת הפמפלטיות שלו לאתרים אחרים, שתדמיתם היא פחות מדעית ומכובדת.
מצרף את קולי (האלמוני) 282282
אין לי שום ביקורת על העורכים שבחרו לפרסם, ואני גם מניח שמיתון הסגנון היה מעבר ליכולתם המעשית. אבל מיתון שכזה היה מועיל מאוד ליכולת של קוראים מסויימים להקשיב למה שנאמר פה; הסגנון הנוכחי ממש מרתיע. כל-כך הרבה יותר אפקטיבי לדבר בשקט, בקור-רוח, ולעניין. חבל. אין לי מושג מי "צודק" בויכוח הזה, ואם יש בכלל צודקים, אבל גם אין לי כמעט חשק להיעזר במאמר הזה כדי ללמוד יותר.
עיוותים ושקרים 282283
א. ווטסון כותב:

"פעם שניה מפורסמת פרופגנדה של הצוות הנ"ל באייל. הפעם, מעבר לאזה גרף סתום, אין הם אפילו טורחים להתחבא מאחורי איצטלה פסאודו מדעית, ובמאמר מטפטף ארס מנסים לכתוש באמרות כלליות ונפנופי ידיים מה שפרידמן מראה בנתונים רבים וניתוחים מדוקדקים בספריו...."

"אני מניח שתגובות מפורטות יותר יגיעו, אבל חשוב לי להצביע לפחות על כמה עיוותים (שקרים?)..."

"כל מה שמחיתי עליו הוא שתחת מדור "כלכלה" מתפרסם בפעם שניה מאמר שהקשר בינו לבין כלכלה הוא אפסי, ומתאים ברמת הפמפלטיות שלו לאתרים אחרים, שתדמיתם היא פחות מדעית ומכובדת..."

=============

ביכלר וניצן:

אם לשפוט לפי הרעמים והברקים, כנראה שהפעם נתפסנו על חם. לפני שנודה בנתונים המפוברקים, בעיוותים ובשקרים, שאלה לאדון ווטסון, סתם מסקרנות: האם אתה כלכלן מקצועי? אקדמי? כזה שמלמד באוניברסיטאות? אנליסט? כזה שמעבד נתונים? אולי אחד שקורא ספרים וכתבי עת כלכליים? אוטודידקט? רק בשביל לדעת.
עיוותים ושקרים 282288
רק התחיל הדיון וכבר אתם עונים לגופו של אדם?
עיוותים ושקרים 282291
אחרי שהאשימו אותם בעיוותים ושקרים, למה לא? למה ההתקפה האישית של ווטסון הועילה? אם יש לו טיעונים שיתרכז בהם.
עיוותים ושקרים 282311
אם ווטסון סתם תקף אישית, הרי שאם הם תוקפים אישית את ווטסון, הם נותנים רושם שהם גרועים בדיוק כמוהו.

אם ווטסון לא תקף סתם אישית, נו, אז די ברור מה ההמשך.
עיוותים ושקרים 282298
אני חייב 'לציין' שביכלר וניצן כתופעה 'הם' ממש מרתקים. הנה בא לו ווטסון והעלה את טענותיו, 'טובות' יותר או פחות וכל מה 'שיש' להם לשאול זה האם הוא מרצה 'באוניברסיטה'? האם הדיון כאן אמור להיות שמור רק למרצים 'באוניברסיטה'?

דומה שהקו מהדיון הקודם (שלא 'נגע' כמעט בנושא המאמר) נמשך, אין 'לידידנו' עניין 'בהתייחסות' לשום 'טענה'...
שמשון ויובב 282330
הרגע נתתם משנה תוקף לטענות של ווטסון.

במאמר בקושי העליתם נתונים או ניתחתם אותם, ורובו דמגוגיה והטלת רפש. בתגובה לעיל לא עניתם ולו לאחת מטענותיו של ווטסון, והסתפקתם בניסיון עלוב לעשות דה-לגיטימציה למגיב.

בתור אנשים שמתיימרים להיות נורא חכמים, איך בדיוק אתם מפספסים את העובדה שבאופן ההתנהלות המגוחך הזה אתם מבצעים שירות דוב נוראי לדעות המנוגדות לשוק החופשי ?
שמשון ויובב 282389
נכון מאוד.

גם אם ווטסון לא מומחה בתחום בעצמו לא צריך להיות מומחה בשביל לזהות מישהו אחר שהוא לא מומחה.
אני לא צריך להיות נגר מקצועי בשביל לראות שהכסא שהצבתם מולי הוא עקום לחלוטין ויתרסק ברגע שאניח עליו את ישבני.

הגיוני לדרוש יותר מהאנשים שמחברים מאמר יותר מן המגיבים ולראיה בכדי לפרסם מאמר יש להגישו לתהליך של בדיקה טרם פרסומו (וטוב שכך).

המאמר הזה הוא אכן נטול כל תוקף מדעי ונשען על אוויר.
עיוותים ושקרים 283200
ניצן ובכלר היקרים,
סתם מתוך סקרנות, אם אתם כבר שואלים את וטסון על ההשכלה האקדמית שלו, בואו נשאל אתכם את אותה השאלה. בוא תפרסו כאן את רשימת הפירסומים שלכם, כולל שמות המגזינים ובעיקר את מספר הפעמים שכל מאמר שלכם צוטט. אתם יכולים להכניס לרשימה גם כנסים שהרצתם בהם או ישבתם ראש באיזה session שלהם (פוסטרים לא נספרים). בואו תספרו לנו לאיזה חברות אתם מיעצים.
זה יתן לנו פרספקטיבה עם מי אנחנו משוחחים כאן.
שכחתי 283230
שכחתי להוסיף, לטובת הקוראים שאינם כלכלנים ואינם בקיאים ברזי הפירסום האקדמי, נשמח אם תוכלו להוסיף גם את האימפקט פקטור של המגזינים בהם פירסמתם את המאמרים שלכם.
The Global Political Economy of Israel 283231
One of the characteristics of much academic writing is an obsession with theory at the expense of empirical investigation. It is rare to find a book that combines genuinely novel theoretical exploration with rigorous empirical study

אלחשנו"ב רק מגגל פשוט

ניסיון לחדד את הדיון 282323
יש כאן לפחות שתי שאלות-יסוד שמעורבבות הן במאמר של ניצן וביכלר והן בתגובה של ווטסון ולדעתי כדאי להפריד ביניהם כדי לחדד את הדיון:

א) השאלה האם "מדע הכלכלה" יכול בכלל להציע אקסיומות על-היסטוריות בדומה לפיסיקה ולכימיה? מה תוקפן של יומרות כאלה?

ב) שאלת ההתאמה בין התיאוריה למציאות.

לגבי שאלה א: מאחר שכפי שהוכח ‏1 אצל כהנמן ואחרים, הכלכלה תלויה בפקטורים פסיכולוגיים ותרבותיים, ומאחר שלא נס ליחה של טענתו של מרכס (שגם קפיטליסטים מושבעים יכולים להסכים איתה), שלפיה התפתחויות טכנולוגיות עשויות לשנות את המבנה הכלכלי ואופן הייצור וליצור מבנה חברתי אלטרנטיבי, אני חושב שהתשובה לשאלה (א) שהועלתה לעיל היא שלילית. לפיכך, יש יסוד לטענתם של ביכלר וניצן, שלפיה מי שמאמין שניתן לנסח אמיתות-על בנוגע לעניין שתלוי באופן כה עמוק באופיו המשתנה של האדם ובאופיה המתפתח של החברה אינו אלא פונדמנטליסט.

1 וכאן, למרות הפרדוכס לכאורה, אני מאמין שמדובר בטענה שתוקפה על-היסטורי.
תשובה פשוטה 282425
מר ווטסון, עד עתה לא קיבלנו תשובה פשוטה על שאלתנו: מהי השכלתך הכלכלית. קיבלנו כרגיל שפע של רגשנות, טענות היסטריות ו'נפנוני ידיים' אבל לא תשובה עובדתית פשוטה אחת. הסיבה לשאלתנו היא עניינית ועשויה לחסוך אי נעימות.

אתה כותב: (1) שהגרף שלנו סתום. (2) שאנחנו לא טורחים להסתתר מאחורי אצטלה פסאודו-מדעית. (3) שאנחנו כותבים אימרות כלליות (כלומר לא מדעיות?) ונפנופי ידיים. אז הודינו. אנחנו לא מדענים, הגרף שלנו סתום, הנתונים שלנו מפוברקים ואנחנו סתם מנפנפי ידיים. כבר היינו מוכנים להסתלק מהזירה. אבל אז בא העוקץ: (4) פרידמן הוא מדען, שמראה את טענותיו בנתונים רבים וניתוחים מדוקדקים בספריו "המומלצים מאד". למשל: "התנודתיות הגבוהה שיצרה את משבר 29 מנותחת בצורה מצויינת ע"י מילטון פרידמן, ומצביעה לכיוון הבנק הפדרלי".

כאן התעוררנו. פרידמן המדען. נתונים. הוכחות. ההסבר המדעני של פרידמן על משבר 1929. כאן יש עובדות וטענות שניתן עליהם להתווכח. אך כדי להתווכח יש צורך בבקיאות בספריו המומלצים מאד של פרידמן. וכדי להיות בקי בספריו המומלצים מאד ועוד יותר, במאמריו המומלצים מאד-מאד, ועוד יותר-יותר, במחקריו על המשברים בקפיטליזם, על האינפלציה, ועל ההיסטוריה המוניטרית האלטרנטיבית של ארה"ב – יש צורך בבקיאות ברמה גבוהה ביותר בסכולסטיקה כלכלית, בסטטיסטיקה, באקונומטריקה, ובעוד כלים שהתפתחו בחמישים השנים האחרונות בכלכלה. לבסוף, יש צורך להיות בקי בענף הזה שקרוי מוניטריזם, שהוא אינו נושא פשוט כפי שהוא מוצג בספרו הפופולרי של פרידמן 'קפיטליזם וחירות'. יש הבדל גדול בין פרידמן של המאמרים 'המקצועיים' ובין פרידמן הפופולרי. כשם שיש הבדל גדול בין פון-ניומן השנוי במחלוקת עקב פעילותו הפוליטית וכתיבתו בעסקי ביטחון לאומי, לבין פון ניומן המדען המתמטיקאי.

לכן, כדי שנדע להתאים את רמת הויכוח שאלנו אותך ואנו שואלים אותך שנית: אתה בטוח שאתה בקי בספריו המומלצים של פרידמן? אתה בטוח שאתה מכיר את כתביו ומבין אותם היטב? רק כדי לרמוז על מה שעלול לקרות בויכוח כזה בעתיד: טענת שפרידמן הביא נתונים והוכיח דברים. האם אתה מכיר היטב נתונים והוכחות אלה ברמה מדעית? האם אתה מכיר את הויכוחים על טיב הנתונים הללו שהועלו לאחר שקיבל את פרס הנובל? האם אתה מכיר ומסוגל להתמודד למשל עם הספקות בדבר הבנתו הבסיסית של פרידמן בעיבוד נתונים ובסטטיסטיקה שהעלה אחד ממובילי האקונומטריקה בעולם (וזה לא היה חלילה אחד מהארכי נאו-מרקסיסטים הרשלנים ומנפנפי הידיים)? ועוד ועוד.

אין זאת בושה לא ליהיות כלכלן (יש כאלו הגאים בכך). אבל אם אתה לא מודע לכל זה ואינך מקצוען או אוטודידקט מלומד בעל בקיאות טובה בנושא ויכולת טכנית טובה של עיבוד נתונים, סטטיסטיקה ואקונומטריקה – מוטב שלא נכנס בויכוח, משום ששוב יקרה מה שקרה במאמר הקודם: לא היה קשר בין מה שנכתב ובין מה שהועלה בויכוח.
תשובה פשוטה 282427
חשבתי לא לענות בכלל על הנימה הקנטרנית-תגרנית המתמשכת הזו, אבל בכל זאת משהו: איני מחוייב לומר דבר על עצמי כדי לבקש הסבר רציני מצוות שמתיימר להיות בקיא במשהו. במקום להמשיך בארס, היית מציע לענות על הנושאים שהטרידו אותי האותה תגובה ראשונה, ולנסות ליישב את הבעיות הרציניות שאני רואה בפמפלט שלכם (הרבה סטטיסטיקה אין שם, אני מוכרח לציין).

אבל אתם לא חייבים לטרוח. באמת. אני עדיין לא מבין מה אנשים רמי מעלה כלכלנים דגולים וסטטיסטיקאים דגולים עוד יותר כמוכם עושים פה באתר ההדיוטות. הייתי מציע לכם לעשות סקר איילי שקודם מראה לכם כמה כלכלנים מתארים מתקדמים יש כאן, לפני שתואילו בטובכם להציג מאמר מדעי למופת כמו הנ"ל מעל במה זו, כי אחרת באמת מה הטעם? כולנו הרי יודעים "מה קרה במאמר הקודם".
תשובה פשוטה 282432
לא בטוח שיש כאן כל כך הרבה כלכלנים מתארים מתקדמים. יש כאן אקדמאים מתחומים שונים ויש,
ככל שאפשר לשפוט, סטודנטים לא מעטים. כלכלנים? - לא בטוח. השניים המגיבים הכי הרבה בנושאי כלכלה, הדוקטור וא. רדלר, נראה ששניהם קראו הרבה והשכילו באופן אוטודידקטי בתחום זה, אבל שניהם אמרו כאן איש בתורו שאין להם השכלה כלכלית אקדמית. לעוזי ו. ולאלון עמית דוקטורט במתמטיקה, יש כאן מישהי עם דוקטורט בביולוגיה ומישהי עם דוקטורט ברפואה ומישהו עם דוקטורט או לקראת הדוקטורט ב... ביוטכנולוגיה, או משהו כזה. וכך הלאה וכך הלאה, לאו דווקא ארסנל כבד בכלכלנים.
תשובה פשוטה 282436
קרא שוב את השורה הזו - ווטסון לא ניסה לומר שיש כאן כלכלנים, אלא לעג לגישתם של כותבי המאמר שכנראה מוכנים להקשיב רק לכלכלנים (ולכן לא ברור למה פרסמו כאן את המאמר מלכתחילה, בהתחשב בכך שהם מונעים את הדיאלוג עם ווטסון שלא מסכים איתם בטיעוני ''לא עשית תואר בכלכלה אז שקט''). בלי קשר, חן חן על הסקירה.
תשובה פשוטה 282464
אתה כנראה צודק, ווטסון לא ניסה לומר שיש כאן כלכלנים. עם זאת, השניים, נ-ב, לא אמרו שהם מוכנים להקשיב רק לכלכלנים אלא פנו אליו אישית ושאלו להשכלתו בתחום זה - ולפי הסברם בתחילת הפסקה הרביעית בתגובה 282425, עשו זאת ע"מ "להתאים (אליו) את רמת הויכוח", ולדעת באיזו דרגת העמקה מקצועית יש להגיב ישירות לטיעוניו - נימוק שבכל זאת יש בו הגיון מסויים, מעבר לעקיצות והתקיפות משני הצדדים ובלי קשר לסגנונו הדמגוגי, אכן, של המאמר עצמו.
תשובה פשוטה 282762
אינני מסכים. אם פרופסור לביולוגיה יכתוב כאן מאמר שבו יטען טענות מסויימות, ומישהו יענה לו "שטויות! הספר המצויין של אריך פון-דניקן מראה בוודאות שככה וככה", אינני מצפה מהפרופסור לשאול את המגיב להשכלתו הביולוגית, אלא לענות לו בקור רוח את אותה התשובה שהיה מעניק לכל אדם, תוך שהוא נתמך במחקרים קיימים ובניסיון לשמור על הרמה הדיוטית ככל האפשר (למען יתר הקוראים). אם בתגובה הבאה שלו המגיב יוכיח חוסר הבנה בסיסי, אזי יוכל הפרופסור לענות לו כי הוא עשה כמיטב יכולתו לענות, ואם אין בסיס לדיון, אין טעם להמשיך בו. התגובה של ביכלר וניצן, מלבד העובדה שהיא מעליבה בטונים שבה, גם מרגישה כמו התחמקות. תענו וזהו! אם לא יבין, אז לא יבין.
תשובה פשוטה 282542
בוא נסכם שוב, ולא בקנטרנות. בתגובה למאמר שלנו קבעת כמה פסיקות נחרצות. פסקת שאנחנו עוסקים בפרופגנדה שאפילו לא מתכסה בפסבדו-מדע. פסקת שהרבה סטטיסטיקה אין שם, בפמפלט שלנו. פסקת שהנתונים והעובדות שלנו מעוותים ואולי אפילו שקריים. פסקת שהרמה שלנו לא מתאימה לאייל. ולבסוף, פסקת, שבניגוד אלינו, מילטון פרידמן מראה "בנתונים רבים וניתוחים מדוקדקים" את טענותיו, כל זאת בספריו שעליהם אתה ממליץ. עד כאן המסקנות.

אנחנו מצדנו שאלנו אותך לגבי ההשכלה הכלכלית שלך, לא בקנטרנות אלא בכדי לדעת אם יש מאחורי הפסיקות שלך ידע ביקורתי. אתה מעדיף שלא לפרט. זכותך. השאלה עכשיו היא פשוטה, ולא קנטרנית: האם אתה מוכן להגן על הפסיקות שלך בוויכוח?

האם תהיה מוכן לבדוק עמנו את מאמריו של מילטון פרידמן בנושאים מוניטריים? האם תהיה מוכן להתמודד עם התיאוריות שלו ושל כמה מעמיתיו? האם תהיה מוכן להתמודד עם הסטטיסטיקה הפרידמנית על כל תסבוכיה? עם שיטות ההוכחה שלו? עם שיטות המחקר שלו? עם הנחות היסוד שלו?
תשובה פשוטה 282546
לא נראה לכם קצת מעייף הסגנון הזה?
אמרו כבר בזמנו, איף יו וונט טו שוט, שוט. תתחילו עם טיעונים מבוססים קצת יותר, ואגיב בהתאם (ואולי גם אחרים). עד אז, תסלחו לי אם קצת מייגע אותי להמשיך בסגנון הזה.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283063
שלום רב ווטסון. כפי שהבטחנו לך, הגיע זמננו להתעמל. ולכם המואזינים היכונו לתפילה. היום אנו סוגדים לפולחן המוניטריסטי של סבא פרידמן.

פרידמן כידוע לכל הוא מדען (לא סתם אידיאולוג או תעמלן). הוא הוכיח את כל מה שאתם מאמינים שהוא היה אמור לכתוב (ולא סתם נפנף ידיים). הוא עשה זאת באופן מדעי, במאמרים שקולים ותבוניים (ולא ב'פמפלטים'). בכתבי-עת מטעם מכובדים (ולא סתם ב'האייל'). הוא עשה זאת ביושר (לא ברמייה), למען המדע והאמת הבוערת בעצמות (ולא מתוך כוונות זדון תעמלניות). הוא עשה זאת בכנות (בלא לתמרן ולזייף חלילה נתונים), מתוך בדיקה חמורה של החומר (ולא כלאחר יד), ותמיד-תמיד הוא רצה לחדש את המדע (ולא סתם למחזר את עצמו למען הרקורד האקדמי).

עד כאן עיקרי האמונה הרווחת, ועתה נפנה לעובדות החיים, אלו שלא ניתן ללקט בצורת תקציר ב"גוגל". כאן לצערנו חייבים להתעמק, או יותר נכון, לעשות דבר לא אופנתי: לקרוא ולחשוב.

אתה טוען כי אנו "מנסים לכתוש באמרות כלליות ונפנופי ידיים מה שמילטון פרידמן מראה בנתונים רבים וניתוחים מדוקדקים בספריו". יופי. ננסה היום להבין את עיקרי התיאוריה המדעית המבוססת של פרידמן, ומאחר שאתה בקי בה ובהוכחות שלה, נקווה שתוכל לעזור לנו.

אנו לוקחים את ספרו המפורסם והעדכני של מילטון פרידמן:

MONETARIST ECONOMICS (Oxford: Basil Blackwell, 1991)

זהו ספר מדעי, קנוני, הנלמד בכל אוניברסיטאות המערב ולאחרונה אף במוסקבה ובפקין. בוודאי הוא מוכר לך כאחד מספריו ה"מומלצים מאד". בספר הזה מופיעים ממיטב המטעמים של הפולחן (סליחה המדע), הקרוי "מוניטריזם". הספר פותח במאמר בעל הכותרת הפרובקטיבית:

"The Counter-Revolution in Monetary Theory"

אנו מניחים שקראת אותו. אך במידה ולא (אין זאת בושה), או במקרה שהוא אבד לך, רצינו לשלוח לך אותו בסריקה. אלא שברגע האחרון נזכרנו בבהלה שמדובר בשוק חופשי, זה שפרידמן ואתה סוגדים לו. ושם אין חכמות: על כל מעבר של ידע צריך לשלם. כי ככל שהוא יותר חופשי, כך הוא יותר מלא סבוטז'. לכן, לצערנו, לא יכולנו לשלוח לך את המאמר.

במאמר הזה יש הרבה אמירות והצהרות, כולן מוכחות היטב כידוע. אבל בכדי לקצר, אנו מתמקדים בתזה המרכזית של המאמר, תזה שמייצגת את היסודות המרכזיים של הכנסייה (סליחה, ההגות) המוניטריסטית.

התזה הזאת של מילטון פרידמן אומרת, שהכסף הוא מוביל מרכזי בשרשרת הסיבתיות של המשתנים העיקריים במשק: הכסף הוא הגורם המכריע לגבי הגדלים 'הריאליים' בטווח-הקצר ולגבי המחירים בטווח-הארוך. (אמנם, כפי ששמת לב במאמר, לפעמים פרידמן מדבר על 'כסף' ולעתים הוא מדבר על 'נזילות'. יתכן שהגיל עושה את שלו. אבל למה להיות קטנוני. מה, אנחנו מכון תקנים?)

השאלה הראשונה שלנו אליך היא פשוטה: אנא, הסבר לנו כיצד פרידמן מוכיח את התזה הזאת? איך הוא יודע לקבוע בפסקנות כזאת, ועוד בשאלות גדולות כאלו כמו תפקיד הכסף? האם יש לו הוכחה? נשמח ללמוד.

הלאה. פרידמן המדען הקפדן, מגדיל לדייק ומסביר בדיוק למה הוא מתכוון באופן אמפירי במונחים "טווח-קצר" ו"טווח-ארוך". בעמוד 15 הוא כותב כי, בממוצע, האפקט של הכסף על המחירים (כלומר האפקט של הגידול בכסף על האינפלציה) מתחיל לפעול תוך שנה אחת עד שנה וחצי, ומגיע למימוש מלא לאחר 5 עד 10 שנים. אם אתה לא זוכר, הנה הציטטה:

"On the average, the effect on prices come about six to nine months after the effect on income and output, so the total delay between the change in monetary growth and a change in the rate of inflation averages something like 12-18 months. That is why it is a long road to hoe to stop an inflation that has been allowed to start. It cannot be stopped overnight... In the short run, which may be as much as five or ten years, monetary changes affect primarily output. Over decades, on the other hand, the rate of monetary growth affects primarily prices” (pp. 15-16).

הפעם הוא פשוט שבר אותנו: איך איך איך הוא עושה זאת, הקוסם? איך הוא יודע כל כך במדויק לנבא? אנחנו כל כך הרבה שנים בזבזנו לנסות להבין דברים פשוטים יותר, והנה האשף בקלילות שיחק אותה. תוך שנה עד שנה וחצי... ובגלל זה אחר כך קשה בכלל לעצור... ואחרי חמש עד עשר שנים הענין כבר אבוד...

ומכאן לקביעה הנחרצת:

“It follows from the propositions I have so far stated that inflation is always and everywhere a monetary phenomenon in the sense that it is and can be produced ONLY by a more rapid increase in the quantity of money than in output.” (p. 16, our emphasis).

רק דבר אחד חיפשנו ולא מצאנו במאמר המדעי הזה הנלמד ונלעס באוניברסיטאות: בדל של הוכחה. "ניתוחים מרובים"? "נתונים מדויקים"? איפה? כנראה במאמרים ו"ספרים מומלצים" אחרים, או אולי בספרים הפופולריים שלו. אבל כאן כמובן תוכל אתה לעזור לנו.

בינתיים, מאחר ואנו בני-אדם חילונים, לא כל כך האמנו לו. כמו שאתה בטח יודע, אנו כופרים במקצת. אז בדקנו, ליתר ביטחון, בעזרת נתונים מדויקים שתלמידיו המרובים של פרידמן בממשל ארה"ב מספקים ל-IMF. והנה מה שיצא. שני גרפים פשוטים על ארה"ב. אחד לטווח קצר ואחד לטווח ארוך. (הגרפים נערכו בזהירות, אך יתכן ונפלו בהן טעויות. במידה ותגלה כאלו נשמח לתקן אותן.)

כדי שהפעם לא יהיו הגרפים "סתומים", הסבר קצר על חישוב הסדרות. הגרף הראשון, לטווח הקצר, מיחס את שיעור האינפלציה השנתית במדד המחירים לצרכן (CPI) לשיעור הגידול בכמות הכסף (M1). שתי הסדרות מחושבות כאחוז השינוי בין אותו החודש בשנים עוקבות. בשתי הסדרות הנתונים מבוטאים כממוצע נע של שלוש שנים על מנת למתן את הקפיצות החודשיות.

הגרף השני, לטווח ארוך, מיחס את שיעור האינפלציה השנתית במדד מחירי התמ"ג (Implicit Price Deflator) לשיעור הגידול ב"נזילות" (M1 / Real GDP). שתי הסדרות מחושבות כאחוז השינוי בין שנים עוקבות. בשתי הסדרות הנתונים מבוטאים כממוצע נע של חמש שנים על מנת למתן את הקפיצות השנתיות. (אנו מניחים שאתה יודע היטב מה פירושן ומשמעותן של כל הישויות הללו, שנצברו בעשרות שנות מקרו-כלכלה, מדוע הן נבראו, באלו נסיבות, ומדוע מילטון פרידמן וחבריו – ולכן גם אנו – משתמשים בהן בהקשר הנוכחי).

ופה אנו מגיעים אל השאלה השנייה שלנו אליך, ווטסון: כאשר בחנו את צמד הגרפים האלו, לא הצלחנו לגלות איך הכסף והנזילות משפיעים על האינפלציה. לא אחרי שנה, לא אחרי שנה וחצי, לא אחרי חמש שנים ולא אחרי עשר שנים. שפשפנו את העינים. ניפנפנו בידים. לשווא. ברגעים מסוימים, כנראה של הזיה, אפילו נראו לנו היחסים הפוכים ממה שפרידמן טוען, ולפעמים – אבל זה בטח לא יכול ליהיות – נדמה היה לנו שהאינפלציה היא זאת "שמשפיעה" על הנזילות והכסף. אבל אנחנו בוודאי טועים. מוכרח ליהיות כאן משהו שפיספסנו.

אז אנא ווטסון. עזור לנו. הרם את המסך מעל למסתורין והסבר לניצן-ביכלר את סודות ההוכחה, שיטות המחקר המיוחדות, ושאר מעשה הקסם שבעזרתם פרידמן מחלץ את המסקנות שלו מהעובדות הפשוטות. הסבר לנו והוכח לנו כיצד, לפי פרידמן, הכסף והנזילות משפיעים על האינפלציה.

פרס לפותר: תהילת עולם. לתנחומים: פרס נובל לכלכלה של בנק שוודיה (משום שאלו שנתנו את הפרס לפרידמן מן הסתם נבוכים עד היום).
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283073
עמודים 243-274 ב"החופש לבחור" מהדורת 1988 הוצאת דביר. תמצא את ההסברים שם. אותי הם שכנעו.
תשובה קלאסית של חבר בכת 283097
מפנה אותם לגורו, בלי יכולת לנמק למה הגורו צודק והם טועים.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283099
מיהו מחבר הספר?
לוחם חירות ישראל 283104
בעמוד 251 של הספר, מציג מילטון פרידמן גרף של כמות הכסף ליחידת תפוקה ביחס למדד המחירים לצרכן.
יואילו נא המומחים לכלכלה לאמר לנו מה ההבדל בין הגרף שלהם לגרף של פרידמן, לגבי השנים 1964-1978.
אם יטענו שהנתונים של פרידמן מזוייפים נדון בכך,
אם יטענו שהשימוש במספרים במקום אחוזי שינוי מטעה נדון בכך.
אם יטענו שלאחר 1978 הנתונים הפסיקו להאיר פנים לפרידמן - נדון בכך.
הם גם יכולים לתת כל הסבר אחר. אולם איני רואה טעם שאנו נמציא את הגלגל לאחר שיש לנו גרף מפורש של פרידמן שמראה התאמה מופלאה בין כמות הכסף והמחירים. אני אדם פשוט ואין לי זמן לחקור הכל. שהמומחים יאירו לנו את נקודות המחלוקת ואז נדון כל אחד לפי תפיסתו השכלית מי צודק.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283143
יעקב, זה טיעון פסול בעיני. אתה יכול לצטט את ההנמקות של פרידמן באופן מלא ולהניח לקוראים לשפוט, אתה יכול להביא הפניות משלך ולתת לקוראים לשפוט, אתה יכול לטעון בעצמך ולתת לקוראים לשפוט – אתה לא יכול להביא הפניה סתומה ולומר שאותך זה שכנע. אז מה אם אותך זה שכנע?
לוחם חופש 283157
אחת הטענות שלהם היתה שמילטון פרידמן אינו נותן הסברים. שיקראו את העמודים הרלבנטיים ויחזרו אלי עם הסבר מדוע ההסברים של פרידמן אינם טובים.

טענתי כמובן אינה שמכיוון שאותי זה שכנע הם צריכים להכנע. טענתי היא שכדאי להם לקרוא.
לוחם חופש 283197
זה פורום ציבורי והדיון כאן נעשה כשפנינו גם זה אל זה וגם אל הקהל. ''קראתי בספר'' הוא ארגומנט שכוחו יפה במקומות אחרים, זה כל מה שרציתי להגיד.
once more into the breach 283086
הסתכלתי על הגרפים. הם דווקא נראו כאילו שיש קורלציה מוזזת ביניהם. לא זה מה שפרידמן התכוון ב
total delay between the change in monetary growth and a change in the rate of inflation
?
once more into the breach 283089
כן, הבעיה היא שהתזוזה היא לכיוון הלא נכון, נדמה שהאינפלציה גורמת לשינוי בכמות הכסף ולא להפך...
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283142
אני לא הייתי מטריח את ווטסון.

אינני יודע מה מידת האמינות של הנתונים, אך על פניו היא נמצאת בסתירה ברורה לנתונים המובאים ממספר רב של מקורות ומצביעים על קשר הדוק מאוד בין כמות הכסף לאינפלציה. כמובן ייתכן שהכל מזימה מרושעת. יורידו הקוראים את הקישורים (רובם מסמכי PDF) וישפטו בעצמם.

מחקר א' של דוייר וראפר
טוען כי נוטים היום דווקא *להתעלם* מגידול בכמות הכסף כמנבא אינפלציה, אך מסכם וקובע "מן הנתונים עולה כי קיים קשר חיובי ופרופורציוני בין רמת המחירים והכסף ביחס להכנסה הריאלית". המחקר בודק נתונים מיפן, ברזיל, צ'ילה, בריטניה וארצות הברית. ההפנייה השנייה היא למחקר דומה (של אותם כותבים) עם נתונים מפורטים יותר לגבי ארצות הברית ועם מסקנות דומות.
תמיכה אפשר למצוא גם כאן אצל פיצ'ג'רלד:
הטענה נתמכת באופן כללי גם כאן ע"י רנסון:
על ידי הנתונים כאן של האמילטון:
מאמר על המצב בתורכיה. התזה של הכותבים היא שהגורם העיקרי לאינפלציה אינו גידול בכסף אבל גם הם מודים במתאם החזק המשתקף בגרף בעמוד 15:
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283144
עזוב אותי ממחקרים. קח את הנתונים הגולמיים:

ערוך קורלציה פשוטה בין סדרת השינויים ב M1 והשינויים ב CPI.

ספר לנו מה נראה יותר סביר (בהנחה שהקורלציה מצביעה על קוזאליות) - M1 חוזה את CPI, או להיפך.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283154
לא לשכוח שלפי פרידמן יש לקזז את הצמיחה מהגידול בכסף.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283155
במקרה כזה אולי הכף מוטה מעט לטובתו, אבל עדיין לא מקבלים משהו משמעותי במיוחד לכאן או לכאן. דרושים עוד נתונים...
שאלת תם 283165
מישהו יכול להסביר לי מזה זה M1, M2 ו M3 ובמיוחד מה ההבדל בינהם?
שאלת תם 283279
M1 הוא סכום המטבע המוחזק מחוץ לכספות של מוסדות הפקדה, בנקים פדרליים והאוצר בארצות הברית.

M2 הוא M1 בתוספת חסכון, הפקדות קטנות של מוסדות כספיים ומניות.

M3 הוא M2 בצירוף הפקדות גדולות.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283276
בחנתי לפי ארבעה מדדים (M1, M2, M3, AMB) בניכוי צמיחה וגיליתי מתאם, אם כי הטווח שלו (כלומר, בין תוספת כסף מעבר לצמיחה) והעליה במדד המחירים לצרכן לא אחיד (כלומר, פעם הפער גדול יותר, ופעם קטן יותר).

אני לא חושב ששאלה של סיבתיות עולה כאן ולמעשה אינה יכולה לעלות כאן, משום שהעליה במחירים (CPI) יכולה להגרם על ידי עליה בכמות הכסף, אך לא להיפך ועצם הטיעון שיכולה להיות סיבתיות הפוכה נראית לי אבסורד לוגי. עליה בכמות הכסף מבטאת בשורה התחתונה שינוי בכמות ממשית של דבר שיש לו ביטוי פיסי (היו 10 שטרות, עכשיו יש 11). עליה במחירים, לא.

אפשר להבין זאת בקלות אם מפשטים את הטיעון ליסודותיו. אם נאמר שמדד המחירים מורכב כולו ממחירו של פריט אחד במכולת אחת – נאמר, כיכר לחם אחת במכולת טוחצ'בסקי, הטענה היא שכשאדון טוחצ'בסקי מעלה את מחיר הלחם מגובה של שקל אחד לגובה של שקל ועשרים יש גידול של 20 אחוז בכמות הכסף. בפועל, השינוי שביצע מר טוחצ'בסקי לא חולל כל שינוי במציאות או בכמות הכסף.
עתה, נניח שלמכולת נכנסת הגברת קלרה ובידה שקל, שכעת אינו מספיק לקניית לחם. היא הולכת לסניף הבנק ומבקשת עשרים אגורות. לסניף אין עשרים אגורות ולכן הוא פונה לסניף המרכזי שגם בו אין עשרים אגורות ולכן הוא קונה אגרות חוב ממשלתיות בגובה של עשרים אגורות, מעביר אישור אשראי לסניף, המעביר כסף לקלרה, המעבירה אותו לטוחצ'בסקי.
בכל התהליך הזה, ההתרחשות הממשית היחידה הייתה הדפסת הכסף על ידי הממשלה (דרך אגרות חוב), עובדה שקל להיווכח בה אם מניחים כי הממשלה אינה מדפיסה כסף. במקרה כזה, לסניף המרכזי של הבנק לא יהיו עשרים אגורות וקלרה תצא מן הבנק בפחי נפש ולא תקנה את כיכר הלחם.

מהטיעון של נ"ב שכאילו אפשרי שהעלאת המחיר תגרום לגידול בכמות הכסף משתמע שכל העולם כולו הוא גלגול רציף של אשראי שאף פעם אינו נדרש להפוך למציאות פיסית. כלומר, שהכסף צומח מעצמו בכספומטים או בבנקים בשיטת רבייה ספונטנית שפותחה על ידי בעלי ההון.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283300
1. מה זה "גיליתי מתאם"? ככה, לפי העין נראה שיש משהו?

2. המצב שתיארת - "כל העולם כולו הוא גלגול רציף של אשראי שאף פעם אינו נדרש להפוך למציאות פיסית" - הוא *בדיוק* המצב הנוכחי בארה"ב.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283379
לגבי 2: זה ממש לא המצב בארה"ב, וכבר יש ביטויים גלויים יותר לבעיית האשראי (מעבר לירידה המתמדת של הדולר):
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283388
דווקא גרינספאן חוזר ואומר שהוא לא מודאג, אין בועת אשראי, אין בועת נדל"ן, הכל בסדר.

לגבי הכתבה שהבאת, זו כתבה מהסוג המצחיק ביותר בעיתונות הכלכלית - תנודה של מטבע בשיעור שאינו חריג במיוחד (נצפה כ 10-15 פעמים בשנה ברמת התנודתיות הנוכחית) גוררת תירוצים שונים ומשונים ולעתים תוך כדי הדפסת התירוצים, התנודה כבר נעלמה כלא היתה.

לא באתי לטעון שבועת האשראי באמת יכולה להיות אינסופית, אך כשהיא מחזיקה מעמד במשך שנים רבות, היא יכולה לגרום לגרפים מהסוג שהובא כאן להראות קורלציות שונות ומשונות.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283457
ובהמשך להערה לגבי שער המטבע:

לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283483
תודה כל הכתבה. אם תשימי לב לשתי הפסקאות האחרונות:

“Nobody is suggesting [central banks] sell dollars, but all they have to do is buy fewer dollars and that will put downward pressure on the dollar,” said Tony Norfield, global head of foreign exchange strategy at ABN Amro.

One senior strategist at a large bank said: “I don't think the market has been reassured. Diversification has to be on the agenda, central banks just don't want to make a song and dance about it.” The BoK told the FT that around 70 per cent of its $200bn of forex reserves were invested in dollar-denominated assets.

כלומר, צפויה האטה נוספת בקצב קניית הדולרים (השפעה ישירה על סחר החוץ והמאזן המסחרי), והכל בשל הדאגה הבינלאומית מיכולתה (או אי יכולתה) של ארה"ב לעמוד בהתחייבויותיה.
התשלום עבור האשראי הזה אינו מתבטא רק בהצהרות, כמובן, אלא בירידה בערך המטבע זה זמן רב, כלומר האשראי האינסופי אינו כל כך אינסופי: ערכו הנשחק של המטבע האמריקני מקטין את כוח הקניה של האמריקנים, והם עכשיו משלמים *יותר* עבור כל מוצר או שרות.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283618
ווטסון, קרא שוב את דברי. לא ניסיתי להכחיש את ירידתו הצפויה של הדולר. מה שניסיתי להגיד:

1. אשראי ללא כיסוי הניתן במשך תקופה ארוכה יכול לעוות את הנתונים לגבי כמות הכסף במשק במידה בה הנסיונות להסיק משהו מתוך הגרפים ההם הופכים לעקרים - זאת בתשובה לאורי ואחרים.

2. אי אפשר להתייחס לידיעות כמו זו שהבאת בתור ראיות לעתידו של המטבע. אולי ימכרו, אולי לא ימכרו, אולי ייסדו את המטבע האסייתי Yes ואולי הסינים יניידו את המטבע. מי יודע.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283669
את כותבת "לא ניסיתי להכחיש את ירידתו הצפויה של הדולר" אבל באותה נשימה (כמעט) "אי אפשר להתייחס לידיעות כמו זו שהבאת בתור ראיות לעתידו של המטבע" - אז את מנסה להגיד שירד או לא?..
לא משנה - העיקר שאנחנו מסכימים (נדמה לי) על כך שהוא *כבר* יורד בצורה משמעותית - מה ששוחק את כוח הקניה האמריקני כבר כיום. דרך אגב, האשראי לא ניתן ללא כיסוי - אין דבר כזה. עובדה: כשלדעתם של האסייתים, נותני האשראי העיקריים לארה"ב, המצב קרוב מאוד לחדלות פרעון של בעל החוב, הם מתחילים לאיים (ועובדה - התקציב לשנה הנוכחית של ממשלת בוש הוא הראשון שמגלה איזושהי מידה של אחריות פיסקלית, לעומת הקודמים).
לגבי הגרפים ומה ניתן להסיק מהם, אני סבור שאורי כבר ענה היטב.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283690
> את כותבת "לא ניסיתי להכחיש את ירידתו הצפויה של הדולר" אבל באותה נשימה (כמעט) "אי אפשר להתייחס לידיעות כמו זו שהבאת בתור ראיות לעתידו של המטבע" - אז את מנסה להגיד שירד או לא?.. <

ירד, ירד.

אנסה להסביר לגבי הידיעה ההיא - בוא נגיד לרגע שיש תהליך סטוכאסטי בדיד שבכל צעד מגריל מספרים מהתפלגות נורמלית בעלת ממוצע מינוס 0.01 וסטיית תקן 1. שנינו מסכימים שבמשך מאה צעדים אנחנו מצפים שהערך של תהליך הסכום יהיה מינוס אחת, אבל אתה מסתכל על צעד אחד בתהליך, שבמקרה הגריל מינוס שתיים ואומר לי "תראי - הוכחה שהתוחלת שלילית!"
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283706
אוקיי, אז הערת על מה שנראה לך כהסקה מאירוע בודד, בעוד שאני הבאתי את הכתבה ההיא כאינדיקציה *ראשונית* ל*החרפה* של מגמה קיימת.
אבל נחמד לראות ששנינו מסכימים שהדולר יורד, ובכך מתבטאת בעיית האשראי.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283899
שתי ציפורים במכה בכתבה הבאה: הסינים בדרך לנייד את המטבע, וקצת על הקשר בין תפקידי בנק מרכזי לאינפלציה (במקרה זה בסין):
עוד בדה מרקר על האשראי *שנגמר* לארה"ב: "אנליסטים: ונצואלה צפויה להחליף את הפטרו-דולר בפטרו-יורו על רקע היחלשות הדולר".
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283463
"מה זה 'גיליתי מתאם'? ככה לפי העין נראה שיש משהו?"

לקחתי הנתונים, הכנסתי לגליון נתונים, הפקתי גרפים לפי בהשוואה לחודש לפני, חצי שנה לפני ושנה לפני, השוויתי בנקודות זמן. לא הקדשתי את חיי לסוגיה, אם זאת הייתה השאלה.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283399
תוכל להסביר את הטענה "גיליתי מתאם, אם כי הטווח שלו (כלומר, בין תוספת כסף מעבר לצמיחה) והעליה במדד המחירים לצרכן לא אחיד (כלומר, פעם הפער גדול יותר, ופעם קטן יותר)"?
מתאם בין אלו סדרות נתונים ניסית לבצע?
מה היה מקדם המתאם?
מה הייתה ההזזה (כלומר - כמה שנים?)

כדאי שתהיה מודע שאם ההזזה (מה שאתה קורע "פער הזמן", אני מניח) לא קבועה, ואתה קובע אותה עפ"י מה שנותן מקסימום למתאם, יש פה משחק לא ממש הוגן עם הנתונים, שעלול להראות שהמתאם האמיתי נמוך יותר.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283158
טוב, בינתיים אתה לא משכנע אותי. הגרף שמביא המקור הראשון שלך נראה אמנם משכנע, אבל תיאור הנתונים בו נראה הרבה פחות straightforward מאשר אצל ביכלר וניצן. ראשית, לא מופיעה שם "כמות הכסף" אלא money relative to real income, כלומר (אם אני מבין נכון) יחס מסוים בין כמות הכסף למשהו אחר. ייתכן שזה מה שפרידמן קורא לו "נזילות". שנית, הכמות הזו נתונה ב- percentages of period average, שזה גם לא ברור לי (למה לחלק לממוצע התקופתי?). יותר מזה, מאחר שאנו תופסים "אינפלציה" כ"שינוי ברמת המחירים" ולא כ"רמת המחירים", הרי שהגרף כפי שערכו אותו ב"נ נראה הגיוני יותר: *שינוי* ברמת המחירים לעומת ה*שינוי* בנזילות, במיוחד כאשר רמת המחירים נמצאת בעליה תמידית בקצב יחסית קבוע.
ניסוי פשוט: חבר את קצות הגרף של ה- Price level בקו ישר. האם ההתאמה תהיה הרבה פחות טובה מההתאמה של הגרף של כמות הכסף? לפי איך שזה נראה, לא. כלומר: להגיד שרמת המחירים עולה בהתאם לכמות הכסף, כמסקנה מתוך הגרף הזה, זו לא מסקנה טובה בהרבה מלומר שרמת המחירים עולה בקצב קבוע.

יש גם גרף במקור שלך שמשווה את קצב הגידול של הכסף לקצב האינפלציה, כמו אצל ב"נ. באופן צפוי, הגרף הזה (ציור 5) הרבה פחות משכנע מהגרף הראשון. אבל אני חייב לומר שכנראה יש נתונים שונים ו/או צורת חישוב אחרת מהנתונים, כי גם הגרף הזה (במיצוע על פני שלוש שנים) נראה שונה מהגרף שב"נ הביאו. אבל גם בגרף שבמקור שלך ההתאמה לא נראית מרהיבה במיוחד, ואם בכלל, השינוי באינפלציה מקדים את השינוי בכמות הכסף.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283280
מה לדעתך יכול לגרום לעלייה ברמת המחירים לבד מעליה בכמות הכסף?
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283286
ירידה בתוצר?
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283464
"ירידה בתוצר?"

איך בדיוק ירידה בתוצר גורמת לעליית המחירים?
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283504
כאשר היחס בין כמות הכסף לכמות הסחורות משתנה, משתנים המחירים. זה יכול לקרות ע''י שינוי בכמות הכסף או ע''י שינוי בכמות הסחורות. אם אתמול אתה קנית פת לחם בשקל ואף אני קניתי פת לחם בשקל, והיום החנווני מודיע ''יש רק לחם אחד, השמרים שובתים'', מחיר הלחם יעלה.

מאחר ואת החוכמה הזאת אתה ללא ספק יודע, נא האר את עיני למה שאתה באמת מנסה להגיד.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283525
אבל במציאות ירידה בתוצר נגרמת בשל ירידה בביקוש (אתמול קנית שתי כיכרות לחם והיום אתה רוצה רק אחת) ולא כפי שאתה מתאר(לאנשים יש כסף אבל אין להם מה לקנות איתו)...
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283527
ירידה בתוצר יכולה להתרחש מכל מיני סיבות: צונמי קטן, מלחמה גדולה, גל שביתות, דלדול משאבים (אופס, נגמר הנפט בבאר), מחסור בחומרי גלם (בגלל אמברגו או מכל סיבה אחרת) וכד'.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283637
''כאשר היחס בין כמות הכסף לכמות הסחורות משתנה, משתנים המחירים. זה יכול לקרות ע''י שינוי בכמות הכסף או ע''י שינוי בכמות הסחורות. אם אתמול אתה קנית פת לחם בשקל ואף אני קניתי פת לחם בשקל, והיום החנווני מודיע ''יש רק לחם אחד, השמרים שובתים'', מחיר הלחם יעלה.''

שינוי בתוצר משפיע כמובן על עליה וירידה במחירים אבל כאן הוא מנוכה מהחישובים (ציינתי זאת גם במקום אחר).

מה שאני מנסה להגיד הוא שלבד משינויים ממשיים המשפיעים על המחירים (כמו ייעול של הליך ייצור או רעידת אדמה המחריבה את שדות הלחם בצפון) שינויים במחירים נוצרים בדרך כלל בגלל הגדלת כמות הכסף שנמצא בשימוש -- הדפסה.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283966
עד כמה שאני מבין, השאלה מדוע יש אינפלציה רחוקה מלהיות טריביאלית.

ציטוט מתוך דיון בפורום PKT:
http://archives.econ.utah.edu/archives/pkt/1995m08-d...

Probably the best such source is another of your Federal Reserves, in a paper by F Kydland and E Prescott, "Business Cycles: Real Facts and a Monetary Myth" (which despite its title is not a defence of real business cycle theory!), Federal Reserve of Minneapolis Quarterly Review, Spring 1990, pp. 3-18.

There they conclude (inter alia), on the basis of a long run comparative study of the business cycle in a number of economies, that:

(a) "There is no evidence that either the monetary base or M1 leads the cycle, although some economists still believe this monetary myth. Both the monetary base and M1 series are generally procyclical and, if anything, the monetary base lags the cycle slightly." (p. 14)

(b) "the US price level clearly has been counter- cyclical in the post-Korean War period". (p. 17)

Put these two facts together: that the (rate of change of) the monetary base goes up when the economy goes up, and the price level goes down when the economy goes up, and what you get is *apparently* a perverse monetarism, a negative relationship between money supply growth and inflation.

Apparently because, as is clear from (a) above, the growth of the economy drives the growth of M1 (money is endogenous), rather than the other way round.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283984
רחוקה מלהיות טריוויאלית? אתה נוקט לשון המעטה קיצונית. זו אחת השאלות הכי מורכבות ומסובכות שיש. אבל גם אחת הפשוטות ביותר.

מצד אחד, זו שאלה פשוטה מאוד, שכבר חואן דה מריאנה במאה ה-‏17 ענה עליה. מה גורם לאינפלציה? העובדה שיש יותר כסף (או פחות מתכת יקרה במטבעות) בתאריך ב' בהשוואה לתאריך א'. מאחר ורק המדינה רשאית להדפיס כסף, התשובה ההכרחית לשאלה מדוע יש אינפלציה היא: כי הממשלה מדפיסה כסף.

השאלה הופכת מורכבת הרבה יותר, כמובן, כשאתה עובר את המובן מאליו שלעיל ושואל: מדוע הממשלה מדפיסה כסף? כאן למעשה מתפצלים המחנות ומתקבלות תשובות שונות. אם אתה זוכר, בזמנו התנהל כאן דיון מדוע פרצה האינפלציה בשנות השבעים בישראל. מחד, נטען (ככל הנראה בעקבות נ"ב) כי האינפלציה נבעה מהתרחשויות חיצוניות (לדוגמה, משבר הנפט) שגרמו בעלי ההון וכפו על הממשלה (או שימשו כתירוץ) להדפיס כסף. מאידך, נטען על-ידי אחרים (ובכללם אני) שהתרומה של התרחשויות חיצוניות הייתה זוטרה בחשיבותה לבעיות מבניות עמוקות יותר, שהעיקרית שבהן הייתה התרחבות גדולה של המגזר הציבורי שהולידה גרעונות הולכים וגדלים של הממשלה.

[אגב, המאמר שאליו אתה מפנה עוסק דווקא במחזור העסקים ולא באינפלציה, אם אינני טועה]
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 284020
אורי,

נ''ב טוענים שכמות הכסף גמישה ושהמגזר העסקי יכול לייצר כסף (למשל על ידי הרצת מניות).
השאלה אכן מסובכת, בגלל שההגדרה של כסף מסובכת ובגלל שמדובר על תהליכים מורכבים.
עדיין אני מסכים איתך שהאינפלציה נגרמת על ידי הדפסת כסף. איש לא הראה לנו עדיין שיש ביכולת המגזר העסקי ליצור תנודות גדולות חד כיווניות בכמות הכסף, בצורה שתשפיע על רמת המחירים.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 284108
''נ''ב טוענים שכמות הכסף גמישה ושהמגזר העסקי יכול לייצר כסף (למשל על ידי הרצת מניות).''

מתוך אמונת תם בקיומו של שכל ישר, אני מעדיף להאמין שהם לא.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 284166
מנסיון עם שמאלנים ‏1, אין לך ברירה אלא להסביר את הדברים הבסיסיים ביותר בגיבוי מלא של עובדות. הם נוטים שלא להודות בשום עובדה או הנחה, שתהיה הבסיסית ביותר והטריויאלית ביותר ולא יקבלו פחות מהוכחות מוצקות. גם אז הם לא ישנו את עמדתם אבל לפחות הם ייעלמו בבושת פנים.
עלכן, אנא בטובך, הפרח את טענתם של נ"ב שיש ביכולת המגזר העסקי להגדיל את היצע הכסף על ידי הלוואות בשוק האפור (שלא דרך מערכת הבנקאות המחוייבת ביחס בין הלוואות לרזרבות) והרצת מניות.

1 לא כולם, אבל חלקם.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 284330
אורי,

אני חשבתי שהמאמר טוען שכמות הכסף מתואמת ביחס ישר (וב- delay קטן) עם מחזור העסקים, בעוד שרמת המחירים מתואמת איתו ביחס הפוך. המסקנה מזה היא שאולי אין קשר פשוט בין כמות הכסף לרמת המחירים. אולי רק כשמנרמלים את כמות הכסף לפי התוצר רואים את הקורלציה?

בכל מקרה, זה לא מסתדר עם הטענה שעליה בכמות הכסף היא תמיד הגורם לעליית מחירים. לטעמי, חסר לנו מודל מיקרו כלכלי שמראה מתי סוחר מעלה מחירים ומתי הוא מוריד אותם. למשל, אם מסיבה כלשהי כולם מאמינים שהמחירים יעלו ב- 10%, האם המחירים לא יעלו ב- 10%?
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 284378
LG,

אני חושב שמתבלבלים כאן כמה דברים, שכל אחד מהם בנפרד לא מוגדר בצורה מדוייקת ובמקובץ מתקבל בלאגן אחד גדול. ספציפית, ישנם חילוקי דיעות ביחס לשאלה מהי "כמות כסף" (כלומר, מהי המדידה הנכונה עבורה), משום שחלק ניכר מהכסף נמצא תמיד בצינור כלשהו.

עניין נוסף שמסבך את הסיפור הוא העובדה שבאמת אין קשר פשוט בין כמות הכסף ורמת המחירים, משום שמדינה מודרנית, כמעט בכל המקרים, מגלגלת חובות בקנה מידה רחב ביותר, כך שקשה לשים את האצבע ולהגיד "תפסנו אתכם מדפיסים!"

כל זה הופך מסובך פי כמה כשמדובר במדינה כמו ארצות הברית, שאליה זורמות השקעות חוץ בהיקף אסטרונומי. למעשה, בעשרים השנים האחרונות (פלוס-מינוס), ארצות הברית מצליחה להדפיס כסף בלי לשלם על כך באינפלציה או לקצץ בתקציביה בגלל הזרימה הזו של השקעות חוץ והשימוש בדולר כהילך.

לעצם ענייננו, אין ספק שמערכת הציפיות של אנשים היא אחד הגורמים החשובים המשפיעים על עליות מחירים עתידיות. בכל זאת, בשורה התחתונה, ציפיות יכולות להסביר רק "ריצות קצרות" של אינפלציה, משום שאם הציפיות להעלאה עתידית אינן נענות בהדפסת כסף, או שהן נענות באיתות הפוך (למשל, צמצומים במגזר הציבורי) הרי שהן דועכות במידה רבה כעבור זמן. קצב הדעיכה קשור כמובן לחומרת ה"צנע" שגוזרת על עצמה הממשלה ולתנאים הספציפיים בכל משק (לדוגמה, בישראל היה קשה להדעיך את האינפלציה גם בגלל מערכת הצמדות וגם בגלל הרתיעה החזקה מצמצומים).
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283287
מזימה של בעלי ההון?

בכל אופן נדמה לי שזה הטיעון של בוכלר וניצן.
הגורם לאינפלציה 283498
השקעתי שעתיים בקריאת שני פרקים מהספר (בדילוגים) של ניצן וביכלר. הבנתי שיש מי שמרוויח מהאינפלציה ויש מי שמפסיד וכנראה שהאנפלציה ממלאת תפקיד במהלך הסטורי כלשהו. אבל מה הוא המנגנון שגורם לאינפלציה לא הבנתי. אולי יש לך או למישהו אחר מושג מה הם רוצים לאמר?

מה לדעתם גורם לאינפלציה? קרטל של בעלי הון שמעלה מחירים בהחלטה מודעת?
הגורם לאינפלציה 283511
עד כמה שהצלחתי בעצמי להבין, התיאוריה של צ'יקו ודיקו איננה מבוססת על רעיון ברורים שאפשר להסביר בפשטות לאדם המצוי. מדובר בעניין הדורש הבנה עמוקה במתמטיקה, קריאת אינספור מחקרים וניתוח כמויות עצומות של נתונים.

מה שכן הצלחתי להבין זה:
א. כולם חוץ מהם טועים
ב. הטועים משרתים את האינטרסים של בעלי ההון (כמו מילטון פרידמן) או שהם חסידים שוטים שאינם מתעניינים במיוחד בעובדות (זה אנחנו כנראה).

מדוע פועלים בעלי ההון כפי שהם פועלים? נדמה לי שהרעיון הוא שאם אתה בעל הון הרי שיש לך מין תכונה אינהרנטית שגורמת לך לפעול על פי האינטרסים של המעמד שלך (כלומר - כל מעשה שאתה עושה צריך לשרת אותך ואת רעך בעלי ההון). בהיותך בעל הון אתה לא רק *רוצה* לפעול לקידום האינטרסים של המעמד שלך אתה גם מחזיק בידע *איך* לקדם את את האינטרסים של המעמד שלך.

ה"כלכלנים" ו"הוגי הדעות" שתומכים בכלכלה חופשית הם בעצם שליחיהם של בעלי ההון שנועדו לסמא את עיני הציבור כדי להסתיר את אופיים החמסני והדורסני של בעלי ההון ולקדם צעדים שיאפשרו להם חופש פעולה רב יותר תחת האמתלה המגוחכת שזה טוב לכולנו (וכולנו יודעים את התוצאות החמורות, הרעב, הסבל, והמוות ההמוני במדינות הקפיטליסטיות).

ואם כל זה נשמע קצת כמו דיבורים של כל מיני מנהיגים עם שפם צ'רלי צ'פלין ויומרות לכיבוש העולם שמדברים על המזימות של יהדות הממון הבינלאומית, הרי זו רק מקריות מוזרה.
בכל אופן לא כדאי להסתבך: אם הם אומרים שזה נכון, הרי עלינו לסמוך עליהם שזה נכון. למה להם לשקר? הרי הם לא בעלי הון...
הגורם לאינפלציה 283513
האם מישהו אחר כן הבין איך בעלי ההון מצליחים לארגן אינפלציה כשהם זקוקים לו.

* הערה קטנה: אמירתך לגבי זה שרק הם צודקים וכולם טועים אינה הוגנת. הרי דברים כאלו היו בעבר בימין הקיינסיאנים העליזים, אם אינני טועה.
הגורם לאינפלציה 283529
הנה מאמר מרגש נוסף של צ'יץ' וצ'ונג
"...מחירים עולים משום שקבוצה מסויימת של בני-אדם מסוגלת לכפות את עליית המחירים על החברה. תפוקה אינה יורדת מעצמה, אלא אם כן אלו ששולטים בצמתים האסטרטגיים של היצור החברתי, מחליטים או נדחפים בזמנים מסויימים להורידה תוך כדי עלייה בשולי הרווח של התפוקה.... למציאות הזאת קוראים "קפיטליזם": כלומר המשטר הפוליטי של ההון הדומיננטי."

הערה קטנה: גם אני תמיד צודק וגם מילטון פרידמן (אם לסמוך על הציטוט של ההידרה הדו ראשית) תמיד צודק. הנקודה שביקשתי לחדד היא שלא רק שצילי וגילי עצמם תמיד צודקים אלא שכל האחרים, הטועים, אינם עושים זאת בתום לב... מילטון פרידמן הוא "משרתם של אדוניו"... הכוהן הגדול...
הגורם לאינפלציה 283532
אתה באמת מאמין שאתה עושה שרות טוב לרעיונות שלך כשאתה מכנה את ניצן-ביכלר בכינויים נלעגים?
הגורם לאינפלציה 283545
"צ'יקו ודיקו", "שמשון ויובב", "הידרה דו-ראשית", "הנזל וגרטל" - אני מטורף על קונצים רטוריים כאלה. אל תפסיקו! כמעט השתכנעתי.
הגורם לאינפלציה 283761
נו, אז אז אתה צריך להיות לגמרי משוכנע מ:
"הכוהן הגדול", " פולחן השוק החופשי", "כנסיית השוק החופשי", "כנסיית מדע הכלכלה", "הילידים ברחבי העולם הקפיטליסטי", "צאן מרעיתו הכלכלנים", "פולחן השוק המשוכלל", "המשרתים האקדמיים" ו-"חדרו לכל חלקה בריאה".
הגורם לאינפלציה 283770
ובכל זאת יש הבדל.

ניצן וביכלר מצהירים בגלוי על כוונתם - הקבלה בין דת ממוסדת לבין הפרידמניזם - ומשתמשים בתכסיסים רטוריים כדי לבנות ולהדגיש את ההקבלה הזאת. אפשר להנות מהרטוריקה ואפשר לטעון שהיא דמגוגית, אבל בכל מקרה היא משרתת את הרעיון של המאמר.
לעומת זאת, אם יש כוונה נסתרת מאחורי שיבוש שמם של המחברים או התייחסות אליהם בכינויים מזלזלים - אני כשלתי להבין אותה.
הגורם לאינפלציה 283773
אני מניח שהוא מנסה להראות שכמו צ'יקו ודיקו, נ''ב עובדים עלינו בעיניים באמצעות אשליות אופטיות פשוטות. שכמו שמשון ויובב, הם מוליכים אותנו שולל כדי להשתלט על הכסף שלנו. שכמו ההידרה הדו ראשית, על כל טיעון שלהם שקוטעים הם מצמיחים עשרה חדשים ושכמו הנזל וגרטל, הם בסה''כ שני ילדים תועים ביער שמרוב הזיות עוד עלולים לדחוף זקנות נחמדות שמארחות אותן לתנור.
הגורם לאינפלציה 283790
תשווה את תגובה 283743 לתגובה 283788.

כמה מפנינות החוכמה שסוננו בין שתי התגובות הנ"ל:

"יודעי-כל מהאייל"
"יודע-כל מומחה-גוגל"
"מאמין שהיד מהאייל"

אין לי שום בעיה עם סרקאזם, להיפך לדעתי שימוש נבון בו משרת יפה את המטרה. הבעיה שלי היא עם היחס בין הבאת נתונים וניתוחן לבין טקסט לא ענייני. אם אחרי כל פסקה עניינית אני נאלץ לקרוא שתי פסקאות נוטפות ארס ולא ענייניות בעליל, אני נוטה לפתח עוינות מסויימת כלפי הטקסט. בנוסף לכך השאלה היא כלפי מי מופנים הזלזול וההתנשאות, ובתגובה ההיא נ"ב כבר יורים לכל הכיוונים ולמעשה עולבים בכל באי האתר: קהל השומעים שאותו הם מנסים לשכנע.

אם הם רוחשים כזה זלזול כלפי קוראי האייל, מדוע הם טורחים לפרסם כאן מאמר ? הם "החליטו" שהאייל הוא מקום שבו סגנון של טוקבק וואי-נטי משפיע יותר מהכל, וכשמבהירים להם, משני צידי המתרס, שהקהל הזה מעוניין ביותר טקסט ענייני ופחות בכעס האישי שלהם על מילטון פרידמן, הם מביעים זלזול והתנשאות כלפי כלל הקוראים.

כמו שמישהו כבר ציין עושה רושם שהצטבר כאן הרבה כעס ותסכול שיוצא עכשיו החוצה. בסדר גמור, שיציגו את מילטון פרידמן וחסידיו באור שלילי, אין שום בעיה עם זה. אבל זה צריך להעשות בצורה חכמה ועל בסיס ענייני. חוסר האיפוק שלהם מקנה לכתיבתם תחושה של קנאות רליגיוזית מהכיוון ההפוך, ואייל קטן וטיפש שכמותי שנקלע לחילופי האש האלו עלול להתבלבל ולחשוב ששני הצדדים פחות או יותר פאנטיים באותה המידה.

והתוצאה ? תגובה 283771. איזה פתח מפלט היה נותר לווטסון מתגובה 283788 ?
ההפרש בתוצאות עבור הצופה מן הצד הוא בין אדרת של מדענים-מומחים לבין אדרת של כהנים-תגרנים. פספוס נוראי בעיני.
הגורם לאינפלציה 283808
התגובה שלך (תגובה 283788) היא תגובה די משעממת, לדעתי, שחסרה הרבה *תוכן* ביחס לתגובה המקורית. יותר מזה, היא אפילו לא מאפיינת את התגובות שלך עצמך, שכן אתה בד"כ כן משתמש באמצעים רטוריים, גם אם עדינים יותר. התגובה הזאת היא טכנית כמעט לחלוטין ולא מעוררת עניין מיוחד.

אני מצטרף לסלידה שלך מהתגובות לגופם-של-מגיבים של נ&ב (בניגוד לאופן שהם מדברים על פרידמן, שלא נוכח כאן ולא יכול להיפגע). ובכל זאת, נדמה לי שחבורת השוק-חופשיסטים, אם להתבטא בעדינות, לא טמנה את ידה בצלחת לאורך כל הדיון כאן והמאמר הקודם של נ&ב. בזמן האחרון אנחנו שומעים יותר מדי קוזקים נגזלים שפתאום מגלים שלבני-אדם יש רגשות שאפשר לפגוע בהם, או שגירוש אנשים מביתם הוא דבר בעייתי ולא דמוקרטי. אני מסרב להתרשם מאלו שרואים את האור הזה רק כשזה נוגע אליהם אישית.
מבחינה תועלתנית אתה כנראה צודק. אני חושב שנ&ב נוקטים אסטרטגיה מוטעית לכל אורך הדרך - גם בצורת ההצגה של הנושאים וגם בצורת התגובה לאנשים - וחבל לי מאוד על זה, כי נשמע שיש דווקא הרבה דברים שאנחנו יכולים ללמוד כאן מהם, ויש הרבה אנשים שישמחו לעשות את זה.
הגורם לאינפלציה 283810
מתוך תגובה 283788:

"כך שהשאלה המעניינת היא לא גידול הכסף, אלא מי, מדוע וכיצד מימן את הנוכל וכנסייתו. אלא שכל השאלות האלה ואחרות כמוהן נקברו בספרים הנדירים ללא דורש בספריות. בשאלות אלה אין עניין בימינו. שהרי ההיסטוריה אינה מעניינת. היא נחשבת, ובצדק לדעתנו, לקונספירציה. היא אכן תמיד תהיה קונספירציה נגד השליטים, גם אם הפרידמנים ובני מיניהם ישכתבו אותה. תמיד בני אדם חופשיים יחושו בזיוף. אשרי המאמין הטיפש."

טכני כמעט לחלוטין, מה?

(לדעתי גם מהאמצע אפשר להוציא אמרות שפר, והמסר הוא שלא משנה כמה הלא חרדי יתאמץ, קשה לזקק מההודעה את התוכן, כי הוא מעורבב מדי עם הקשקשת).
הגורם לאינפלציה 283812
קראתי כמה פעמים את הפיסקה הזאת, ואני לא מצליח למצוא בה משפט אחד *שאינו* תוכן, גם אם מסוגנן.
הגורם לאינפלציה 283814
דבר מה שהוא טכני כמעט לחלוטין הוא כמעט לחלוטין לא מסוגנן. מרוב דיבורים על ''הנוכל וכנסייתו'' ו''הפרידמנים ובני מינם'' אני מתקשה לראות את הדובים, לא כל שכן היער.
הגורם לאינפלציה 283817
אולי חלק מהעניין הוא עולם המושגים השונה שאתם באים ממנו. אני חושב שאפילו מי שלא אמון על הגות אידיאולוגית, אלא רק נתקל בהיסטוריונים רציניים כמו הוסבאום או אפילו ג'ורג' מוסה, יזהה את הפיסקה הזאת כמין ''קוד'' שרומז לצורה שהמחברים רואים את ההקשר התרבותי של התהליכים הכלכליים, בלי שהם רוצים לפרט (לצערי. אבל אני מבין שזה לא הכיוון שלהם). בכל אופן, אני נוטה להסכים שכשכותבים באייל צריך להתאים לנורמות הדיון הנוקשה כאן, גם אם לפעמים הן בעייתיות.
הגורם לאינפלציה 283824
אתה צודק ואני מסכים איתך. אני גם בטוח שלבר ביצוע יש סיבות מצויינות ורלוונטיות לכנות את נ''ב בשם ''שמשון ויובב'', ופשוט איני אמון על הגות אידאולוגית או נתקלתי בהיסטוריון רציני כדי להבין את הקוד שלו. זה באמת חבל שהמתדיינים הנוקשים כאן מקשים על הכותבים להתבטא בצורה שתחשוף את הרבדים העמוקים של מקורות ההגות שלהם.
הגורם לאינפלציה 283829
המשמעות היחידה של התגובה שלך היא דרישה לרדד כל אמירה כאן לאמירה כזאת שגם סטודנט צעיר למתמטיקה יכול להבין. זאת דרישה לא לגיטימית בעיניי. יש כאן דיונים רבים שאני לא מבין (מתמטיקה, פיזיקה, מחשבים וכדומה), ובכל זאת אני לא חושב שמישהו צריך להסביר לי את כל עקרונות המתמטיקה והפיזיקה כדי שהוא יוכל להזכיר אותם באייל. מה גם שהמחברים לא השתמשו בפיסקה הזאת כתגובה ישירה לערעור כלשהו, אלא הדגישו מספר פעמים בתגובתם הארוכה שלמושגים האלה יש משמעויות רחבות יותר, שאי אפשר לקלוט רק באמצעות שימוש שטחי בגוגל. למרות שאני חש שלא בנוח עם הביקורת הלא-מרומזת שלהם (אחרי הכל, גם הידע שלי בכל הנושאים הוא ברובו שטחי וחלקי מאוד), אני חושב שהם צודקים מאוד כאן.
גם אני הייתי שמח אם הם היו מרחיבים את היריעה בנקודות האלה (גם כי אלה הנקודות שמעניינות אותי יותר וגם כי אני כלל לא משוכנע שאני קולע לכוונתם), אבל התביעה מהם לדבר רק על מה שאתה יכול להבין ורק בדרך שאותה אתה יכול להבין נראית לי לא במקום.
הגורם לאינפלציה 283831
אין בתגובה שלי שום דרישה ושום תביעה לשום דבר. אנשים יכולים לנהל דיון איך שהם מוצאים לנכון. היכולת שלי, הקטן, להבין על מה הם מדברים לא צריכה להיות פקטור בכלל עבורם, אלא אם זה אני שהם מנסים לשכנע.

מה שכן, אני לא חושב שההקבלה שלך טובה. כאשר מישהו מדבר על פיזיקה או מתמטיקה, הוא משתמש במושגים שברור לקוראים שהם קשורים לתחום, ושהם זקוקים לקצת השכלה כדי להבין (וגם אז, אין מניעה שפשוט ישאלו). לעומת זאת, כאשר נ''ב משתמשים במונח זה או אחר מאלו שציטטתי, לא ברור כלל אם יש הקשר רחב מאחורי זה, או סתם עלבון דמגוגי.
הגורם לאינפלציה 283811
עושה רושם שאנחנו מסכימים לגבי השורה התחתונה.

לגבי התגובה, המאמץ הושקע בלנפות אותה מתוכן לא-ענייני. מדובר בטקסט ארוך ומאוד טכני, ולמעשה היא כמעט מאמר בפני עצמה. למען האמת עושה רושם שהיא הייתה צריכה להחליף את המאמר עצמו. כדי להפוך אותה למאמר מעניין הייתי צריך להשקיע יותר מאמץ, אבל אני עדיין מחזיק בדעה שזה אפשרי (וחשוב מאד) ולא מחייב חלק מהפסקאות שסיננתי החוצה, שלא לומר מחייב סינון של חלק מהן.
הגורם לאינפלציה 283813
אני מסכים. ובאמת חבל (כפי שגם יסכים צב-מעבדה) שהתגובה הזאת לא התפרסמה במקום המאמר.
הגורם לאינפלציה מילולית 283796
לפני איזה עשרים שנה קהנמן ושותפו טברסקי ניהלו עימות פתוח עם כהן מעל גבי המגזין להתנהגות ומדעי המוח. חילופי המהלומות המילוליות בינהם זה נופת צופין שפתיים ישק (אני מזכיר את העימות הזה בגלל שהנושא קשור איכשהו למאמר הזה). הם אמנם לא הגיעו עד לרמת הומור בתי-השימוש שמופגן כאן, והם פחות או יותר שמרו על זלזול הדדי ורטוריקה זולה "מקצועית." זו איזו דרישה מקצועית בקרב אנשי כלכלה לעבור קורס בתיבלון מזרחי מוגזם?

(מה שמזכיר לי עד כמה טעה ה"קורא הנבוך" בפרשנות שלו בתגובה 161918).
הגורם לאינפלציה מילולית 283807
אני חושש שההיכרות שלי עם הלכי הרוחות באקדמיה המקצועית היא די קלושה. אבל אני ארשה לעצמי ניחוש פרוע: אנשי הכלכלה היום דווקא מנסים להימנע מכל סממן אישי, ולהציג מראית-עין של אובייקטיביות. נ&ב לא מקבלים את המסכה האובייקטיבית הזאת, וטוענים שהכלכלה היא תחום פוליטי, והכתיבה "המדעית-אובייקטיבית" היא למעשה חלק מהניסיון להסתיר את המימד האידיאולוגי שעומד מאחורי הניתוחים הכלכליים. במובן זה, דווקא אצל נ&ב יש התאמה של צורה-תוכן: הם כותבים כאידיאולוגים, על כל הלהט שנובע מכך.
הגורם לאינפלציה 283541
לפחות הנבואה על סטגפלציה התבדתה. בעלי ההון החליטו כנראה שעכשיו זה לא הזמן.

התאוריה כנראה הולכת כך:

מתכנסים האנשים החזקים ומחליטים להעלות את המחירים בעשרה אחוזים. הם מעלים את המחירים וכל שאר בעלי ההון שואטים אחריהם. עד שהנכנסים החדשים מגלים שהם יכולים להכנס לשוק ולהנות מיכולת תחרותית, כבר עלו ההוצאות והם כבר לא יכולים לעשות דבר. לחילופין שועי הארץ מונעים בכח כניסת מתחרים חדשים.
הממשלה, אשר רוצה לקנות דברים שמחירם עלה, נאלצת להדפיס כסף בגלל האינפלציה. מה היה קורה אילו המדינה לא הדפיסה כסף? כנראה שכלום, כי איש לא היה יכול לקנות שום דבר והמחירים היו יורדים.

אם אכן השוק הינו ריכוזי להחריד, ומורכב בעיקרו ממונופולים אדירים מעורבת בשחיתות ממשלתית, למה זה לא אפשרי? האם המשק הישראלי היה כזה בשנות השמונים?
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283294
1)*ציפיה* לעליה בכמות הכסף?
2)עליה בדרישה למוצר (מחיר הגרמניום עלה אתמול עקב ההכרזה של מעבדות בל על פיתוח הטרנזיסטור. במקביל מחיר הוואקום לשפופרות ירד ירידה חדה)?
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283381
1) חלש. בשוק תחרותי רק אילוץ ממשי (ירידה בערך המטבע בשל התרבותו) יאלץ העלאת מחירים, ולא ה*ציפיה* להופעת האילוץ.
2) זה כבר נכון יותר, אבל כאן נראה התייקרויות במגזרים בודדים ולא באופן גורף של כל המוצרים והשירותים, מה שמאפשר את האבחון אם העליה נובעת מהיצע וביקוש בתחום ספציפי או מפיחות כללי.
לוחם החירות מוכן למסור נפשו (בחינם) למען סבא פרידמן שצחק כל הדרך 283466
סיבות לעלית מחירים:

"ציפיה לעלייה בכמות הכסף"

זו בהחלט תופעה שמתקיימת בטווח הקצר ("סימני נפט"). היא אינה מכתיבה מגמה.

"עליה בביקוש" (נמצא שימוש למוצר מסויים, ירדה שימושיות אחר).

זהו שינוי בתוצר שמנוכה בחישוב. לא רלוונטי.
לוחם החירות נמלט על נפשו 283400
שים לב מה עשית הרגע: ויתרת על הדיון האמפירי (ש"מוכיח" את התזה של פרידמן מתוך הנתונים) ועברת לדיון התיאורטי(בוא נחשוב אלו גורמים יכולים להיות לאינפלציה, ונראה מי מהם יותר הגיוני). אני לא מתכוון להיכנס לדיון הזה, כי ההבנה שלי בו אינה רבה; אבל עצם העברת הדיון לתחום הזה מוציאה את "כלכלת פרידמן" מהתחום המדעי ומעבירה אותה לתחום החשיבה הפילוסופית התיאורטית.
לוחם החירות נמלט על נפשו 283467
"שים לב מה עשית הרגע: ויתרת על הדיון האמפירי (ש"מוכיח" את התזה של פרידמן מתוך הנתונים) ועברת לדיון התיאורטי(בוא נחשוב אלו גורמים יכולים להיות לאינפלציה, ונראה מי מהם יותר הגיוני). אני לא מתכוון להיכנס לדיון הזה, כי ההבנה שלי בו אינה רבה; אבל עצם העברת הדיון לתחום הזה מוציאה את "כלכלת פרידמן" מהתחום המדעי ומעבירה אותה לתחום החשיבה הפילוסופית התיאורטית."

טוב ששמת לב... כפי שציינתי, הצד הזהה אצל פרידמן ואצל צמד השושנים שלנו הוא היומרה הכוזבת למדעיות.
Coup de Grâce 283743
שלום לך ווטסון. הגיע עת ה- coup de grace.

בפעם שעברה ראינו שסבא פרידמן הוא לא בדיוק מדען. לכל היותר הוא מין מדען-על, כזה שאינו נזקק עוד להוכחות. או כפי שאריסטו היה אומר: "...הוא או אל או בהמה...".

===========================
ערפילי קרב
===========================

עתה נתקדם הלאה, לשלב שני. בסוף אותו מאמר מדעי אומלל "The Counter-Revolution in Monetary Theory" כותב פרידמן מין קטע רב מסתורין:

“Some monetarists conclude that deliberate changes in the rate of monetary growth by the authorities can be useful to offset other forces making for instability, provided they are gradual and take into account the lags involved. They favour fine tuning, using changes in the quantity of money as the instrument of policy. Other monetarists, including myself, conclude that our present understanding of the relationship between money, prices and output is SO MEAGER, that there is so much leeway in these relations, that such discretionary changes do more harm than good.... One of the most widespread misunderstandings of the monetarist position is the belief that this prescription of a stable rate of growth in the quantity of money derives from our confidence in a rigid connection between monetary change and economic change. THE SITUATION IS QUITE THE OPPOSITE.” (p. 18, emphases added).

נו ווטסון, מה תגיד על הקטע הזה? חזק, מה?

בשפה רגילה ניתן לתרגם את 'השיח' הזה בקיצור: אני פרידמן, שבתחילת המאמר כתבתי בביטחון רב על הקשר הסיבתי הניתן לחזוי מובהק ובמדויק בין השינויים בכמות הכסף ובין האינפלציה; כן, אני, אותו פרידמן שפירט בדייקנות מעוררת קינאה את לוח הזמנים בין החטא (השינויים בכמות הכסף) לבין ריצוי העונש (האינפלציה) – עכשיו אני אומר, שהאמת האמת: כל מה שכתבתי עד עתה זה שטויות; כי נכון לעכשו (בסוף המאמר), אף אחד לא יודע מה יהיה. ומה שאמרתי עד עתה – הכל דווקא הפוך.

והנה כמה אפשרויות להסבר המסתורין: (1) אפשרות אחת, לא סבירה ביותר, היא שפרידמן סנילי או לקח סמי הזיה, ומשום כך הוא שכח בסוף המאמר את מה שכתב בתחילתו. (2) האפשרות השנייה, שאולי יש בה מן האמת, היא שפרידמן סבור שעדרי המאמינים הם סניליים, ומכל מקום שתמיד אפשר לסמוך על זיכרונם הקצר. (3) האפשרות השלישית והסבירה ביותר, היא שפרידמן מינה עצמו לאפיפיור של כנסיה לוחמת המפיצה בקנאות את זרעה ברחבי העולם המתעורר.

הבעיה היא שלכנסיה המוניטריסטית שלו יש כמה כנסיות מתחרות, המשתמשות בכלי פולחן דומים (מזויפים). כולן מחזיקות ביסודות אמונה משותפים: הכסף הוא האלוהים. הוא סיבת הסיבות. (כמו יהווה-ישו-אללה שהם בעצם אותה סחורה למאמינים, רק באריזה ובהוראות שימוש שונות). מאחר שכנסיות מסוג זה, הן בעלות אל קנאי ששונא מתחרים ודורש ממאמיניו בלעדיות, פרידמן כיוון את דבריו, קודם כל אל הפלגים הכופרים (הפרוטסטנטים, סליחה ה'מוניטריסטים האקטיביים'), אלה סבורים, ברוב חוצפתם, שהאדם יכול להיוושע בעזרת מעשיו; שהוא יכול, במו ידיו, לווסת את המשקים שלו. ראיתם מטורפים?

בחיים לא, מודיע להם פרידמן, ב-M רבתי.

האלוהות M, שהיא המהות השלמה על שלל הופעותיה ביקום (MB M1 M2 M2 M3 M4... Mn), אינה ניתנת להבנה על ידי בני אדם בעלי שכל פשוט. רק כוהנים בעלי אימון רב בהיררכיה של המיסטיקה המוניטרית מסוגלים לנחש מתי יתפרץ עליהם העונש (האינפלציה). וכך, בדור של פצצות מימן, גלולות נגד הריון וטכנולוגיות מתקדמות של קומוניקציה, בני אדם שהמציאו את אלוהות הכסף עומדים חסרי אונים נגד הפטיש.

אחד המכשירים החשובים ביותר בכנסיות האלו, הוא ההפחדה (וכמובן, ההבטחות לעתיד שהן בחינם – לעומת התשלום העכשווי בעולם הזה הנגבה מידית מהמאמינים, כי אכן כנסיות הן סוג ישן של חברות ביטוח). את זה כבר הבנו. אבל חלק הכרחי הקשור לשלטון הכנסייתי הוא הערפל שמפוזר על ידי הדרגים השונים בקרב המאמינים. מאחר שאנו ירושלמיים במקור, אנו מכירים היטב את הטכנולוגיות הללו. מכל מקום, כמו יודעי-כל מהסוג של הרב נסים, כדורי, עובדיה, או לובביץ, גם פרידמן אומר דבר והיפוכו.

וזה פועל: חשוב מאד ליצור תחושה רב-משמעותית. לכך גם קשורים רגשות אשמה שהן ההון העיקרי שעליו מיוסדת כל כנסיה רצינית: מה שלא תעשה, אתה אשם, עובדה – יש אינפלציה או אין אינפלציה? והדברים עתיקים. אך אם זה כך, נשאלת השאלה הפשוטה למה לנו לייבא פרידמן יקר אחד כשיש בכל התנחלות עשרה רבנים זולים שאומרים דבר והיפוכו כל יום?

עתה נתקדם לשלב שלישי. זה השלב שבו אנו טוענים, שפרידמן אינו רק פסבדו-מדען ואינו רק כהן גדול מטעם עצמו, אלא שהוא פשוט, כמו כל אבות הכנסיות בעולם, גם נוכל לא קטן. “crook”, כמו שעמיתו, הארי ג'ונסון, כינה אותו.

לפני ההסבר מספר מילים מקדימות. למזלך, ווטסון, אין לך מושג בסכולסטיקה הכנסייתית ובפלפולי התיאולוגיה הנאו-קלאסית שהצטברו במאה וחמישים השנים האחרונות. אתה בסך הכל פנדמנטליסט, כלומר קורא פשט, כמו צדוקי. אבל לא נשלול ממך מעט מהתענוג. ההסבר הזה מיועד גם לשאר החוכמולים אבירי הגוגל, אלו שיודעים לזהות כיסאות שבורים בלי להיות נגרים. שמנו-לב שהיסטוריה בשבילם היא אוסף טריוויה, או מין ג'אנק שנדבק לחללית שלהם שנעה במרחבי האינטרנט.

לכן אנו מוותרים על הסברים המקדימים – כלומר, כיצד נוצרו המושגים בהם משתמשים המוניטריסטים, מי ברא אותם, לשם מה, על מה היה המאבק, מי נגד מי וכו'. כידוע, מושגים צפים בחלל, סתם ככה. אין להם היסטוריה. כמו משפט פיגורס. הוא נצחי, לא? הוא אל-זמני, לא? למה לשבור את הראש על המאבקים של האסכולה הפיתגוראית? למה לנו לדעת מה היו הנסיבות, השאלות, מה היתה השאלה היסודית שהסתתרה מאחורי החיפוש של ההוכחה? בשביל מה זה טוב? יש את זה, וזהו.

[למי שבאמת מעוניין להבין את הבעיתיות, הפרק הרביעי והחמישי בספר שלנו, מספק הסבר, אמנם קצר, תמציתי ובעיקר ליודעי דבר. אבל כל אדם בעל ראש מדעי מסוגל, בקריאה מרוכזת, להבין. שימו לב, קריאה מרוכזת. לא מהירה, לא מרפרפת, בלי קפיצות ובלי תקצירי חינם של יודעי-כל מהאייל. מדוע אנו מתעקשים על קריאה מרוכזת? משום שדור הטלביזיה והאינטרנט יותר מותנה מאחרים לתמונת-עולם מקובעת, להגיון ומושגים מסוימים שניתן להרכיב בהם קומבינציות ישנות או חדשות פשוטות או מורכבות – אך ללא אפשרות לחרוג מכך. בנוסף, יש בפרקים האלו הסבר 'אלטרנטיבי' ולא רק 'ביקורתי'. אנו מציעים תמונת עולם אחרת, שונה מהקיים, והמתעמק ישפוט.]

===========================
המשוואה של כמות הכסף
===========================

טוב, עכשיו להסברים. נפתח בעניינים 'טכניים' כביכול, לכל אלו שיודעים הכל על M1, M2, M3 , וכן לאלה שיודעים הכל על איך 'נוצר' כסף. לרענון הזיכרון, לפי פרידמן :

“... inflation is always and everywhere a monetary phenomenon in the sense that it is and can be produced ONLY by a more rapid increase in the quantity of money than in output.” (MONETARIST ECONOMICS, Oxford: Basil Blackwell, 1991, p. 16, emphasis added).

מכאן, מהמנטרה הזאת, יוצא הפולחן של כמות הכסף. כדי להבין את המנטרה, יש צורך להתחיל מהמשוואה המפורסמת של כמות הכסף.

חשוב לזכור שבמקור נוצרה התבנית הזאת בתקופת המהפכה המכנית, על ידי דיוויד יום, ומשום כך היא בעלת אופי המזכיר את 'שיווי המשקל' המכני שחיפשו בתקופה ההיא.

M * V = T * P

במשוואה הזאת קיימות 4 ישויות קדושות: M = כסף; V = מהירות-הכסף; T = מספר-הטרנסקציות; P = רמת המחירים. מה המשמעות של משוואה הזאת עבור המוניטריסטים?

במשק של כסף – והכסף כמובן צמח ככה 'טבעי', ללא כפיה, ללא מוסדות, ללא מדינה, סתם ככה בהסכם בין חלקיקים בלתי-תלויים – במשק כזה, כל הטרנסקציות מובעות במחירים כספיים. כתוצאה מכך, אם תמנו את סך-כל מספר הטרנסקציות במשך תקופה מוגדרת (T); ואם תכפילו את המספר הזה במחיר הממוצע של הטרנסקציות (P); תקבלו כתוצאה את סך-הכל הערך בדולרים (נניח) של הטרנסקציות.

מאחר שהטרנסקציות הללו מתנהלות באמצעות שיטה של חליפין כספיים, חייב להיות מספיק כסף כדי לאפשר להן להתנהל. נניח שבתקופה מוגדרת יש M דולר במשק; מעצם ההגדרה, על כל דולר להסתובב במחזור V פעמים כדי שכל הטרנסקציות יתנהלו. במידה ו-M קטן (גדול) מהמכפלה T*P, אזי V יהיה גדול (קטן) מ-‏1.

עד כאן אמיתות נצחיות. בהנחה שכל הטרנסקציות מתנהלות כנגד כסף, המשוואה אמיתית מעצם ההגדרה.

===========================
אבל מה זה בכלל כסף?
===========================

הבעיות מתחילות עם הקטגוריות. אבירי הגוגל כמובן לא מודאגים. אם ישאלו אותנו, אחי, נמצא כבר משהו במנוע החיפוש.

אז הנה, תמצאו בגוגל: איזה טרנסקציות אמורות להיכלל ב-(T)? קניה/מחירה של סחורה חדשה? של סחורה קימת? של סחורה ריאלית בלבד? של סחורה פיננסיות כמו אג"חים ומניות? איך מודדים את מספר הטרנסקציות? סתם מחברים? משקללים? איך? למה? איזה מחירים נכנסים ל-(P)? מחירי סחורות חדשות? סחורות קימות? סחורות ריאליות בלבד? סחורות פיננסיות כמו אג"חים ומניות? איך משקללים? אזהרה לא חברית: השאלות האלו מעסיקות את הכלכלנים כבר 400 שנה, והתשובות השונות – במידה והן בכלל אפשריות באופן לוגי ומעשי – נותנות גדלים שונים לחלוטין עבור T ו-P.

ובינתיים, כשאתם מגלגלים בגוגל, עוד, סתם שאלה קטנה: מה זה בדיוק (M) כסף? האם הוא כולל מזומן (שטרות ומטבעות)? האם הוא כולל פקדונות עו"ש? האם הוא כולל הפקדות אחרות? האם הוא כולל אג"חים? האם הוא כולל מניות? אולי הוא כולל כל סחורה שנושאת תג של מחיר?

הנאו-קלאסיקנים מאמינים שכל אלה הינם צורות של כסף. ההבדל בין הצורות השונות מאופיין על ידי: (1) הנזילות, כלומר רמת המהירות או הזמינות שניתן להשתמש במכשיר לצורך חליפין. (2) התשואה של המכשיר. (3) והחשוב לצורך מטרתנו, כיצד *נוצר* המכשיר.

ובאמת, איך 'נוצר' הכסף? במשק של מערכת כספית מרוכזת, הבנק המרכזי קובע ישירות *רק, ואך ורק* את כמות שטרות הממון והמטבעות. (ולכך קוראים: Reserve Money או פעמים Monetary Base). כל שאר הכסף 'נוצר' על ידי מה שמכנים "סקטור העסקי" (וכיום אפשר בהחלט לאמר לשמחת האדונים: "הסקטור הפרטי").

יש בהאייל איזה טרדן אחד, יודע-כל מומחה-גוגל, שמטעה באופן קבוע את הקוראים. אז כדי למנוע בלבולים, אנו מביאים את הגדרות ה'פד' לסוגי הכסף. בסוגריים אנו נותנים את כמות הכסף לכל הגדרה ב-‏2004 לפי נתוני ה-IMF

Monetary Base = MB: זה כולל מזומן שטרות ממון ומטבעות, וכן (תלוי בהקשר) יתרות סילוק עם הבנק המרכזי ($780 מיליארד).
M1 = זה כולל MB + פקדונות עו"ש, travelers checks, ושאר פקדונות זמינים למשיכה ($1,389 מיליארד).
M2 = כולל M1 + קרנות של שוק הכספים, חסכונות ופקדונות זמן קטנים (כמו פק"מים) ($6,440 מיליארד).
M3 = M2 + פקדונות זמן גדולים, repurchase agreements, אירודולרים, קרנות של שוק הכסף ($9,470 מיליארד).

כפי שניתן לראות, ב-‏2004 M3 היה גדול כמעט פי 12 מאשר MB – וזאת עוד בטרם מתחילים למנות צורות אחרות של מכשירים פיננסיים, כמו אג"חים ומניות על גוניהם ופיתוחיהם. מצב דומה קיים ביחידות מדינתיות-קפיטליסטיות מפותחות אחרות.

המסקנה הראשונה מהעובדות 'הטכניות' הללו הינה פשוטה. ביחידות מדינתיות-קפיטליסטיות מפותחות הבנק המרכזי יכול לקבוע ישירות את גודלו של נתח מזערי בלבד של "מלאי" הכסף. בארה"ב של 2004 הנתח הזה הסתכם בסך 8% מכלל M3 – ולמעשה הרבה פחות אם נכליל ב"מלאי" הכסף גם את הנכסים הפיננסיים של האג"חים והמניות.

אותם 92% הנותרים נקבעים באמצעות היררכיות מצטלבות ורב ממדיות של תהליכים מסובכים ביותר של יצירת אשראי, התרחבותו והתכווצותו. (לידיעת סיירי הגוגל ומבקרי הכיסאות השבורים יודעי הכל, הרבה מעבודותינו עוסקות במחקר התהליכים ה'ברורים-מאליהם' האלה. תהליכים אלו, שהם למעשה תהליכי שינוי הבעלות-כוח, הינם מהותו של הקפיטליזם – ולא האמונות הנאיביות שלא להגיד הדביליות על 'שוק חופשי' או 'התערבות ממשלתית').

מכל מקום, הבנק המרכזי אולי יכול להשפיע ואולי אינו יכול להשפיע על התהליך הסבוך הזה – על כך יש ויכוחים. אבל דבר אחד ודאי: הבנק המרכזי אינו 'קובע' את התהליך. הוא אינו מעצב אותו, הוא אינו מתנה אותו.

הקישור לגרף הבא מיועד להדגמה עבור המאמינים בכוחו (ההרסני כמובן) של הבנק המרכזי. הגרף מראה את התפתחות היחסים M2/MB ו-M3/MB בארה"ב (כמו בעבר, ווטסון, נשמח לתקן את הגרפים אם תגלה בהם טעויות). ניתן לראות כי היחס M3/MB למשל, עלה מ-‏6 בשנת 1958 ל-‏15 בשנת 1983, וירד ל-‏10 בשנת 1993, ושוב עלה ל-‏12 בשנת 2000. התנודות ביחסים הללו נקבעות בעיקר על ידי השינויים במונה. יחסית למונה, התנודות במכנה כמעט זניחות. יותר מכך, הכיוון של השינוי ביחס (M3/MB) אינו קשור לכיוון השינוי במכנה (MB) . במילים אחרות, מרבית השינויים בכמות הכסף אינם קשורים ישירות לשינוים ב'היצע הכסף' MB. הבנק המרכזי אולי קובע את 'הצע הכסף', אבל לא את סך כמות הכסף.

עתה כשפרסנו קמצוץ מהפולחן, ניתן לחזור אל הכוהן הגדול.

===========================
פרידמן וכנסית המדענות המוניטריסטית
===========================

פרידמן הצהיר, כפי שאתם זוכרים מהמאמר האומלל על הקונטרה-רבולוציה (אבל למעשה הוא ממחזר זאת כבר עשרות שנים) את ההצהרות הבאות:

(1) בהתבסס על 'הוכחות חותכות' – מהירות הכסף (V) הינה יציבה יחסית. הטענה הזאת, בלשון המעטה, הינה במחלוקת. אבל יאללה, נעשה לו הנחה ונניח זאת.
(2) במשק כספים מדיני, מלאי הכסף (M) נקבע על ידי הסמכויות המוניטריות המדיניות.
(3) שינוי במלאי הכסף (M) הינו בעל השפעה חשובה על המשק. לטענתו, ההשפעה הראשונית של השינוי, בטווח-הקצר, מורגשת בתפוקה (שנאמדת פחות או יותר באמצעות הטרנסקציות (T). אך ככל שהזמן חולף, ההשפעה מורגשת יותר ויותר על רמת המחירים (P). ולבסוף הוא מודיע נחרצות, כי בטווח-הארוך, ההשפעה מתמקדת לחלוטין במחירים.

טוב, זאת התפילה. אבל ניתן להפוך אותה להיפותזה: "האם יש אלוהות (M) שהיא סיבת הסיבות, או אין אלוהות (M) שהיא סיבת הסיבות?"

ואם זאת היפותזה, אז ניתן לבחנה בעזרת החושים. זאת הייתה תמצית המהפכה המכנית מאז גליליאו. המהפכה אמרה, שגם אם יש חילוקי דעות לגבי האמת (אמת פנימית,אמת בלתי אפשרית וכו') דבר אחד בטוח: הוכחות באמצעות החושים והשכל הישר הן צעד חשוב להבנת בעיות. אולי לא צעד סופי, ובוודאי שאין להסתמך רק על כך, אבל צעד חשוב (ובוודאי חשוב, נוכח המטפיזיקה הכנסייתית).

עכשיו בואו ונבחן את שיטות ההוכחה של פרידמן. פרידמן מתחיל ברגל שמאל. למעשה, כל מי שמיומן בשיטות מחקר, מיד תופס שהוא משתמש בקטגוריות לא נכונות, כדי להוכיח טענות מטעות.

פרידמן מדבר על הבנק המרכזי, וכמו שראינו הבנק המרכזי קובע את הגודל של בסיס הכסף MB. כדי שפרידמן יוכיח את ההצהרה/ההיפותזה שלו בדבר השינויים בהיצע הכסף – עליו להשתמש במשתנה MB. כדי שהוא יוכל לדקלם את המנטרה, לפיה "בטווח-הארוך, האינפלציה הינה בכל-עת ובכל מקום תופעה מוניטרית" – ושהאינפלציה אפשרית *רק* נוכח עליה בנזילות – הוא צריך ליחס את האינפלציה לשינויים ברמת הנזילות המחושבת לפי הצע הכסף MB. כלומר, הוא צריך להראות את הקשר ביו האינפלציה ובין שיעור השינוי ביחס (MB / Real GDP) .

הקישור לגרף הבא מתאר את התפתחות שני המשתנים האלו בארה"ב, כשהאינפלציה נמדדת כשיעור השינוי השנתי במחירי התמ"ג, וכששתי הסדרות פרוסות במתכונת של ממוצעים נעים של 5 שנים.

כזכור, על פי פרידמן, האינפלציה יכולה לבוא *רק* לאחר הצטברות מלאי נכבד של 'נזילות'. אבל מה אפשר לעשות והחיים האנושיים סרבו לציית לחוקי הנצח שלו: מסתבר על פי הנתונים כי במשך דור שלם (שנות החמישים והששים) הנזילות הייתה בירידה. היא ירדה באופן די שיטתי (הסדרה של שיעורי השינוי הינה שלילית ברוב הזמן להוציא תצפית אחת). והנה, האינפלציה, נמלכה בדעתה והייתה דווקא להרגיז חיובית.

רגע. תגיד עוד פעם: שינוי נזילות שלילי ואינפלציה חיובית?? לא יכול ליהיות! בטח סתם הפער זמן התרחב או התכווץ, מי יודע (תשים באקסל ותשחק קצת עד שיצא). כמובן אפשר לדחות את ביצוע העונש של האינפלציה על חטא הנזילות ל-‏30 או 40 שנה, אבל אז כבר יש צורך לעבור לדת ממוסדת מהסוג השיעי (איזה ראש כנופיה אחד בשם עלי נשחט על ידי כנופיה אחרת, וכוהניו מאיימים שהוא יחזור, לך דע מתי).

אבל גם ככה הבעיות ממשיכות. שימו לב שלאחר מכן, בשנות השבעים ואילך, הנזילות עלתה בהתמדה בקצב של 4% לשנה פחות או יותר. אבל מה, האינפלציה מעשה שטן, או אלוהות אחרת דווקא ירדה לה מ- 8% לרמה של 2%. מה תאמרו על האסון? הכנסיה תתפורר? מאמיניה המאוכזבים יעלו אותה באש ואת הנביא יוקיעו בשער ה- FORTUNE ?

בכלל לא. יש שיטות שראשי הכנסיות הישנות לא הכירו. לא נלאה אותכם כאן בשלל התרגילים הסטטיסטים המפולפלים של פרידמן (ווטסון יסביר לכם בהזדמנות אחרת), אבל שיטת מחקר אחת יכולה להיות מובנת בקלות: להחליף בקלילות ובהיסח הדעת את המשתנים.

פרידמן תפס שלא הולך עם המשתנה MB. אבל למה להתעקש? מדוע שלא לנסות משתנים אחרים, למשל M2? והנה, זה הולך או לא הולך? יש נס או אין נס?... הולך! יש אלוהים!! ההוכחה בקישור לגרף הבא.

בגרף זה נמדדות האינפלציה מול שיעור השינוי ב'נזילות' – הפעם בהגדרה הרחבה יותר של (M2 / Real GDP) , כמו שפרידמן אוהב. והפעם זה הולך יופי. שתי הסדרות נראות כרוכות והדוקות זאת בזאת. פרידמן צודק.

===========================
סיבתיות
===========================

עד כאן סיפורי נסים למאמינים. אבל עין מזוינת (סליחה על הביטוי) רואה משהו אחר. קודם כל ברור שהאינפלציה לא נסרכת אחר השינויים ב'נזילות', ובוודאי לא באיחור של בערך 5-10 שנים כפי שפרידמן פוסק בנחרצות. שתי הסדרות נעות פחות או יותר ביחד. טוב, לא צריך להיות פונדמנטליסט. למה להיכנס לדקויות. מספיק שבאופן עקרוני הוכחנו את הקשר הסיבתי. מה זה ביני ובינך 10 שנים? חולפות כמו רוח. כמו שקיינס ושרון אומרים: לטווח ארוך כולנו בארון מתים.

אבל רגע. קשר סיבתי? באיזה כיוון? פרידמן, כל כך להוט להוכיח ויהי מה את המסטיקה המוניטרית, משתמש ב-M2 (כסף המיוצר ברובו בסקטור הפרטי) במקום לדבוק ב-MB (היצע הכסף על ידי הבנק המרכזי). התוצאה: הוא, כמו בלעם, מסייע לאשש את הטענה ההפוכה – כלומר שהכסף בא אחרי המחירים.

כיצד? שוב, להזכיר כסף האשראי (M1 ומעלה), 'נוצר' לא על ידי הבנק המרכזי אלא על ידי מה שמכנים 'הסקטור הפרטי'. כאשר המחירים עולים, ערך הטרנסקציות (T * P) עולה. מאחר שאנו חיים במשק אשראי, העלייה הראשונית במחירים אינה מחייבת התאמה בצורת עלייה בבסיס הכסף נזיל (MB). כפי שראינו בגרף השני, מאז שנות החמישים האינפלציה התמידה במשך כעשרים שנה, בעוד שהנזילות התכווצה בהתמדה. כלומר, אפשר בהחלט לקבל אינפלציה ללא עליה בהיצע הכסף. תוספת הנזילות, שלפי פרידמן נוצרת בכלכלה המודרנית על ידי הבנק המרכזי, דווקא מיוצרת ומסופקת על ידי הבנקים הפרטיים ומלווים מוסדיים אחרים. ערך ההלוואות גואה *כתוצאה* מעליית המחירים (או התרחבות בטרנסאקציות), ההלוואות האלה מופקדות במערכת הבנקאית, ומשמשות כנכסים פיננסיים לשם יצירת תוספת אשראי והלוואות בלולאה הולכת ומתרחבת. התוצאה של כל התהליך הזה נרשמת כעלייה ב- M1, M2, M3 ומעבר לכך, כמובן, כעלייה בערך המניות, האג"חים, ונכסים פיננסים אחרים.

בקצרה, הכסף אינו גורם 'חיצוני' (תנאי ראשון להפיכתו לאלוהות). בלשון המדענית הנאו-קלאסית: הכסף הוא משתנה 'אנדוגני'. וזה אשר אמר לורד קלדור (Lord Kaldor) על הנושא:

“The Central Bank has no direct control over the amount of money held by the nonbanking public in the form of deposits with the clearing banks; its power is in determining the short rates of interest either directly though announcing a minimum lending rate, (or as re-discount rate) or indirectly through influencing the money market rates by open market operations. In the absence of quantitative controls over the clearing banks’ lending or borrowing activities, it can only influence the rate of change in the volume of bank deposits held by the public through the effect of changes in the interest rates; these effects.... are highly uncertain. In the case of credit-money therefore in contrast to commodity-money it is NEVER true to say that the level of expenditure on goods and services rises in CONSEQUENCE of an increase in the amount of bank-money held by the public. On the contrary, it is a rise in the level of expenditure which calls forth an increase in the amount of bank-money.... In a credit-money economy, therefore the causal chain between money and incomes or money and prices is the reverse to that postulated by the quantity theory of money. (Nicholas Kaldor. 1980. MEMORANDUM OF EVIDENCE ON MONETARY POLICY. Presented to the Select Committee on the Treasury and the Civil Service in the House of Commons Treasury and Civil Service Committee, Session 1979-1980. pp. 86-130. Memoranda on Monetary Policy: HMSO; Cited in Meghnad Desai. 1981. TESTING MONETARISM. London: F. Pinter, pp. 201-202).

מה שאנו רואים כאן, אם כן, זה קשר הגיוני פשוט בין עלייה במחירים מצד אחד ובין עלייה של מיני "מלאי כסף" מצד שני. אבל העלייה הכפולה הזאת של הגדלים הללו אינה בהכרח עלייה ב'היצע הכסף' (של שטרות ומטבעות).

רגע. תעצור עוד פעם. האם כמות הכסף שמיוצר על ידי הסקטור הפרטי יכולה להתנפח עד אין קץ? תשובה: כן, כמעט ללא גבול.

האמונה המקובלת היא הפוכה. הטענה בספרי הלימוד היא שחייבת להתקיים פרופורציה כלשהי בין האשראי ובין 'הכיסוי' שלו. הבנקים לא יכולים ליצר סתם כך אשראי נפוח. הם חייבים להחזיק אחוז מסוים מכל הפקדה בצורת רזרבה, כך שלבסוף העלייה בכמות M1 , 2M, 3M וכו' מגיעה לקיצה.

הנימוקים הללו מטעים. במצב של אינפלציה נמוכה יחסית (כמו למשל בארה"ב), יחס הרזרבה פועל כבלם אולטימטיבי על ההתרחבות המוניטרית *רק ואך ורק* אם מתקיימים שני תנאים: (1) אם כל האשראי נובע מהמערכת הבנקאית ואם כל האשראי חוזר שוב כהפקדה אל המערכת הבנקאית. (2) אם כל סוגי הפקדונות מחויבים לשמור על יחס רזרבה.

אבל כשבוחנים זאת, שני התנאים הללו אינם ממשים, כלומר אינם מתקיימים במציאות. (1) קיימים המוני מלווים לא-בנקאיים ולא כל הלוואה מסתיימת כהפקדה חוזרת למערכת הבנקאית. (2) הרבה צורות של נכסים לא נזקקות לעמוד בחובת יחס הרזרבה לשם שימוש בהם כהלוואה. (3) צורות חדשות של אשראי יוצרות צורות חדשות של "כסף". זאת הסיבה לכך שלא קיים גבול מעשי להתרחבות האשראי הפרטי ובוודאי שלא להתרחבות הנכסים והמנופים הפיננסיים. זאת הסיבה שבגרף הראשון לכך היחסים M2/MB ו-M3/MB מתנודדים מעלה מטה, ובעיקר מעלה. ומאחר שרוב הטרנסקציות הינם ממומנות באשראי, אין למעשה גבול "כספי" לעלייה באינפלציה, ולפיכך אין קשר הכרחי בין האינפלציה ובין שיעור הגידול ב-MB.

חשוב לציין כאן שאין זה מן הנמנע שבתנאים מסויימים האינפלציה תבוא בד בבד עם התרחבות בסיס הכסף (MB). מצב כזה בהחלט ייתכן, בעיקר כשהבנק המרכזי מאבד את "עצמאותו" והופך לחלק מהתהליך האינפלציוני. כאן אי אפשר יותר לדבר על "מדיניות" מוניטרית, שכן האיפלציה "מכריחה" את הבנק המרכזי להדפיס כסף כדי למנוע את קריסת המערכת (כפי שארע בישראל בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, שם היו שכפוליו השחצניים של נתניהו).

אבל אלו נקודות משניות. הנקודה המכריעה כאן היא לא *שתיתכן* קורלציה בין האינפלציה והתרחבות היצע הכסף. ברור שקורולציה כזאת אפשרית. הנקודה המכריעה היא, שלפי פרידמן, התרחבות היצע הכסף הינה הסיבה *ההכרחית* לאינפלציה. במילים אחרות, *שלא תתיכן* איפלציה ללא הדפסת כסף על ידי הבנק המרכזי.

את הטענה הזאת שלו פרידמן מעולם לא הוכיח, ומעולם לא ניסה להוכיח. למעשה, טענה גורפת כזאת לא ניתנת בכלל להוכחה, והופכת לשיקרית ברגע שהראת דוגמה הפוכה. אם פרידמן באמת הראה משהו – זה פחות או יותר את ההפך. הוא הראה שהכסף – כמעט תמיד וכמעט בכל מקום – הוא תופעה אינפלציונית.

===========================
אותות, נסים ומופתים
===========================

לסיום, יש לציין שפרידמן אינו מסתפק בהגנבת קטגוריות מאחורי הגב. יש לו במלאי המוניטרי גם תעלולים נוספים, שהם כה פשוטים וגלויים שהם עשויים להטעות לא רק מאמין שהיד מהאייל אלא גם כלכלן מיומן. למשל בספרו:

THE OPTIMUM QUANTITY OF MONEY AND OTHER ESSAYS. (Chicago: Aldine Pub. Co, 1969).

שם הוא מציג גרף המתאר את שיעור גידול הכסף (M2) מול שיעור גידול ההכנסה (מין קירוב של P*Q ). זהו גרף 5 בעמוד 203. מאחר שהוא מניח כהרגלו שמהירות הכסף (V) היא קבועה, יוצא ששתי הסדרות צריכות להיות זהות על פי עיקרי האמונה המוצגת במשוואה של כמות הכסף. אבל מה, במציאות שתי הסדרות אינן זהות.

שתי הסדרות נעות באופן דומה עד מ-‏1869 עד 1900. אבל לאחר מכן, בין השנים 1900 ו-‏1960, הסדרות משתוללות. השונות של שיעור הגידול בהכנסה (P*Q) היא בערך כפולה מהשונות של שיעור הגידול של 'היצע' הכסף (M2). מה עושים? פרידמן מעיף מבט בגרף וכותב:

“At first glance, it appears from Chart 5 that income has become more variable relative to money over the period covered. Unless we are mistaken this is a STATISTICAL ARTIFACT.” (p. 203).

שמעתם את החצוף? ARTIFACT .

כלומר מי שאשם עכשו זה כבר לא 'התערבות הממשלה', ולא 'הבנק הפדרלי', ולא 'המונופולים', ולא שאר האויבים המשותפים של הכנסייה אשר ברגע שיעלמו יבוא המשיח הנאו-קלאסי וישתרר גן העדן של 'שוק חופשי משוכלל'. הפעם הגיע האויב הגדול של כלל הכנסיות בכל עת ובכל מקום: העובדות.

ברור, שאנשי מדע לא יכולים לקבל טענות כאלה. אלא שפרידמן הגיע בעת הנכונה. הוא הגיע בתקופת ההתפוררות של המדע שעמד במרכז ההגות החברתית: מדע הכלכלה-הפוליטית הנאו-קלאסית. לא חשובות הסיבות, אבל מה שהוריד את הדוקטרינה הנאו-קלאסית סופית היה הענף המוניטריסטי.

לא נטרח לתאר את התפתחותו המטאורית של פרידמן בתקופת מלחמת קוריאה. לא נבזבז זמן על כך. מה שמטריד מאד הוא, היכולת של הזקן הזה ששרת כל ימיו אוליגרכיה מנוונת, להשפיע בקלות על תודעתם של בני-אדם צעירים. ממש כאילו האילים זרקו על ראשם בקבוק קוקה-קולה עם טופס של 'קפיטליזם וחירות'.

כך שהשאלה המעניינת היא לא גידול הכסף, אלא מי, מדוע וכיצד מימן את הנוכל וכנסייתו. אלא שכל השאלות האלה ואחרות כמוהן נקברו בספרים הנדירים ללא דורש בספריות. בשאלות אלה אין עניין בימינו. שהרי ההיסטוריה אינה מעניינת. היא נחשבת, ובצדק לדעתנו, לקונספירציה. היא אכן תמיד תהיה קונספירציה נגד השליטים, גם אם הפרידמנים ובני מיניהם ישכתבו אותה. תמיד בני אדם חופשיים יחושו בזיוף. אשרי המאמין הטיפש.

GOOD-BYE TO ALL THAT
שברתם כמה שיאים 283771
צמד חביב,
לרוב האנשים שנכנסים לאתר יש רצון בדיון ענייני ומפרה. אני נוטה לחשוב שאני אחד מהם. תגובתכם האחרונה שברה כמה שיאים לדעתי, הן בארס, באורך מייגע, ושוב ברמת פמפלטיות שתוקפת פועלו של אדם ללא גיבוי עובדתי (מעבר לנפנופי ידיים ושמות גנאי) מצידכם. הייתי שוקל לענות לפסקה או שתיים שיש בהן ניסיון להציג מעט עובדות ולא רק ארס, לולא הטון של המגילה הזו, שמעיד שאת השפיות עזבתם מזמן, ועכשיו כל מה שנותר הוא שינאה יוקדת לאדם מסויים ושיטה מסויימת.
שברתם כמה שיאים 283793
הארס התחיל כבר בתגובה שלך. בתגובה האחרונה שלהם יש הרבה טיעונים שמפריכים את כל העמדה השוקפחופשיסטית, כדאי שתנסה להתמודד איתם.
שברתם כמה שיאים 283798
התגובה הראשונה שלי קבלה על רמת מאמר שהתפרסם תחת "כלכלה" באיצטלה מדעית. אני סבור שרמתו היתה יכולה להציב אותו לכל היותר ב"טור אישי", אם בכלל באייל. ההמשך של הצמד לא היה ענייני יותר.

לגבי התגובה האחרונה שלהם - אין אף טיעון שמפריך משהו בעמדות בליברליות שהוצגו באתר. יש כמה *ניסינות* לטיעון מדוע קיימת בעיה עם ניתוחים מוניטריסטיים א-לה אסכולת שיקגו, אבל גם הם מובאים ללא גיבוי עובדתי (וחלק מהמובאות אף נראות כסותרות) או ניסיון לשכנע, אלא רק לתקוף ולהכיש. הייתי באמת מפרט יותר, אבל כמו שכבר כתבתי - עם משתתפים כאלה - מה הטעם?
שברתם כמה שיאים 283799
אז מה דעתך לגבי הניתוחים המוניטריסטיים א-לה אסכולת שיקגו ?

אצלי לפחות התגובה האחרונה השאירה את הרושם שהבסיס לתורתו של מילטון פרידמן מופרך. מה חשיבותו של פרידמן ביחס לשאר העמדות השוקחופשיסטיות שהוצגו באתר לדעתך ? או לחליפין מדוע לדעתך הדברים אינם שוללים את הבסיס לתורתו של פרידמן ?
שברתם כמה שיאים 283825
גם לך ולאלמוני מתחתיך, תגובה 283809.
שברתם כמה שיאים 283805
ניצן וביכלר כתבו תגובה ארוכה ומפורטת שאם היא נכונה אז היא שומטת את הבסיס של תורת פרידמן. אתה מוכן להסביר למה ואיפה הם טועים או שאתה רוצה להמשיך עם הדמגוגיה?
שברתם כמה שיאים 283797
אני דווקא אשמח לראות אותך עונה לפסקה או שתיים. כאחד שלא היה לו כוח אפילו להתחיל לקרוא תגובה ארוכה כמו שלהם, ומקבל את הרושם שהדיון הזה הופך ללא-ענייני יותר מרגע לרגע, אני חושב שתגובה רצינית לנקודה ספציפית ממה שהם העלו (הכי טוב להתחיל מההתחלה, לא?) תחזיר קצת חיים לדיון הזה.
שברתם כמה שיאים 283809
טוב, נו, אם אתה מבקש יפה :)

ראשית, אפשר לומר שהתגובה של הצמד תוקפת איש קש לא קטן (או בעצם כמה): כדי לעשות סדר בבלגן צריך להפריד בין מודלים למציאות.

התגובה ההיא תוקפת *מודל*. הם עושים זאת הן ע"י תקיפה "עניינית" על כותב המודל, "פרידמן מינה עצמו לאפיפיור של כנסיה לוחמת המפיצה בקנאות את זרעה ברחבי העולם המתעורר", "זה השלב שבו אנו טוענים, שפרידמן אינו רק פסבדו-מדען ואינו רק כהן גדול מטעם עצמו, אלא שהוא פשוט, כמו כל אבות הכנסיות בעולם, גם נוכל לא קטן."

מהצד האחר, ההתקפה על המודל המסויים, מתמקדת אך ורק בהשוואה בין גרפים בלי לברר יותר מדי מאין נוצרו: מהו חלקה של הממשלה ב Real GDP (כידוע, החלק הפיסקלי משפיע על הכלכלה לא פחות, ויש שיגידו הרבה יותר, מהחלק המוניטרי), כיצד הכסף שבידי האנשים והגדלתם או הקטנתם של אפיקי השקעה נוספים מתאפשר עקב שינויים מוניטריים ומדיניות פיסקלית (הריבית במשק ושערי חליפין המווסתים ע"י הבנק המרכזי *דרך הדפסת כסף*, גובה המיסוי של המדינה משפיע על התוצר, שיעור הצמיחה, אינפלציה הנובעת מחוסר יעילות יחסי של הפעילות הממשלתית) וכו'.

הם "שוכחים" לציין כי הבחירה השרירותית ב MB היא שלהם, כחלק מאיש הקש: MB הינה הגדרה צרה מאוד לכמות הכסף בשוק, ובאמת כוללת נתח קטן ממנו, ולכן הקורלציה בינה לבין האינפלציה נמוכה יותר (אם כי לא בהרבה) מהשימוש בהגדרות M1 ו M2. "אבירי הגוגל" לשרותך להרחבה בנושא זה: http://www.findarticles.com/p/articles/mi_m3891/is_n...
וכן:
שברתם כמה שיאים 283897
מה ייצא לך מתגובה על תגובה שלא קראת?
שברתם כמה שיאים 283902
בתקווה, נ''ב יענו לה בצורה ממוקדת, כך שניתן יהיה לקרוא אותם, ואולי יתפתח דיון.
מעניין 283777
רק אחרי התגובה הזאת התחלתי להבין סוף סוף על מה אתם מדברים, והאמת? המסר נשמע מעניין ואולי אקרא את המאמר שלכם שוב בפרסטפקטיבה שונה.

עם זאת, סגנון הכתיבה שלכם מאוד אגרסיבי ואינו עוזר לשכנע אף אחד. נהפוך הוא, הוא מעורר כעס ואנטגוניזם חזק. המאמר של יובל נוב שעסק בתקפותה של גרפולוגיה http://www.haayal.co.il/author?id=168 הוא, לפי דעתי, דוגמה יפה איך אפשר לשנות מן היסוד עמדות של אנשים ספקנים (הוא שינה את העמדה שלי לפחות).

אני מציע לשחוט איזה אייל וירטואלי, לשנות את סגנון הכתיבה ולחזור לדיון לגופו של נושא ולא לגופו של אדם.
מעניין 283783
נראה לי שניצן ביכלר פשוט כועסים. איני יודע כמה זמן הם מנסים לטעון שליברליזם זה רק רעיון וקפיטליזם זה משהו אחר, ייתכן שזה פשוט הקפיטליזם עצמו שמכעיס אותם, ובכל זאת, מעבר לכמה פסקאות חדות ואגרסיביות, אין צורך לחזור ולשנות בהערות מעליבות, הדבר בוודאי לא ישכנע אף ''מאמין'' וירתיע גם את מי שמעוניין לשמוע, להתדיין וכו'.
283788
===========================
ערפילי קרב
===========================

עתה נתקדם הלאה, לשלב שני. בסוף אותו מאמר מדעי אומלל "The Counter-Revolution in Monetary Theory" כותב פרידמן מין קטע רב מסתורין:

“Some monetarists conclude that deliberate changes in the rate of monetary growth by the authorities can be useful to offset other forces making for instability, provided they are gradual and take into account the lags involved. They favour fine tuning, using changes in the quantity of money as the instrument of policy. Other monetarists, including myself, conclude that our present understanding of the relationship between money, prices and output is SO MEAGER, that there is so much leeway in these relations, that such discretionary changes do more harm than good.... One of the most widespread misunderstandings of the monetarist position is the belief that this prescription of a stable rate of growth in the quantity of money derives from our confidence in a rigid connection between monetary change and economic change. THE SITUATION IS QUITE THE OPPOSITE.” (p. 18, emphases added).

כלומר: בתחילת המאמר טוען פרידמן בביטחון רב על הקשר הסיבתי הניתן לחזוי מובהק ובמדויק בין השינויים בכמות הכסף ובין האינפלציה; מפרט בדייקנות מעוררת קינאה את לוח הזמנים בין השינויים בכמות הכסף לבין האינפלציה – ובסופו טוען שההבנה שלנו את המערכת הכלכלית היא מזערית, ומכאן שאיננו יכולים לשלוט בה לחלוטין... אבל אם ההבנה שלנו אותה מזערית כ"כ, מנין הביטחון בקביעות שבתחילת המאמר ? בקיצור, פרידמן מחזיק את המקל בשתי קצותיו, ומשתמש בהנחות סותרות להוכחת תורתו.

===========================
המשוואה של כמות הכסף
===========================

לפי פרידמן:

“... inflation is always and everywhere a monetary phenomenon in the sense that it is and can be produced ONLY by a more rapid increase in the quantity of money than in output.” (MONETARIST ECONOMICS, Oxford: Basil Blackwell, 1991, p. 16, emphasis added).

מכאן, מהמנטרה הזאת, יוצא הפולחן של כמות הכסף. כדי להבין את המנטרה, יש צורך להתחיל מהמשוואה המפורסמת של כמות הכסף.

חשוב לזכור שבמקור נוצרה התבנית הזאת בתקופת המהפכה המכנית, על ידי דיוויד יום, ומשום כך היא בעלת אופי המזכיר את 'שיווי המשקל' המכני שחיפשו בתקופה ההיא.

M * V = T * P
(M = כסף; V = מהירות-הכסף; T = מספר-הטרנסקציות; P = רמת המחירים)

מה המשמעות של משוואה הזאת עבור המוניטריסטים ?

במשק של כסף (והכסף כמובן צמח ככה 'טבעי', ללא כפיה, ללא מוסדות, ללא מדינה, סתם ככה בהסכם בין חלקיקים בלתי-תלויים, אבל נניח לזאת כרגע), כל הטרנסקציות מובעות במחירים כספיים. כתוצאה מכך, אם תמנו את סך-כל מספר הטרנסקציות במשך תקופה מוגדרת (T); ואם תכפילו את המספר הזה במחיר הממוצע של הטרנסקציות (P); תקבלו כתוצאה את סך-הכל הערך בדולרים (נניח) של הטרנסקציות.

מאחר שהטרנסקציות הללו מתנהלות באמצעות שיטה של חליפין כספיים, חייב להיות מספיק כסף כדי לאפשר להן להתנהל. נניח שבתקופה מוגדרת יש M דולר במשק; מעצם ההגדרה, על כל דולר להסתובב במחזור V פעמים כדי שכל הטרנסקציות יתנהלו. במידה ו-M קטן (גדול) מהמכפלה T*P, אזי V יהיה גדול (קטן) מ-‏1.

המשוואה מניחה שכל הטרנסקציות מתנהלות כנגד כסף.

===========================
אבל מה זה בכלל כסף?
===========================

הבעיות מתחילות עם הקטגוריות.

איזה טרנסקציות אמורות להיכלל ב-(T)? קניה/מחירה של סחורה חדשה? של סחורה קימת? של סחורה ריאלית בלבד? של סחורה פיננסיות כמו אג"חים ומניות? איך מודדים את מספר הטרנסקציות? סתם מחברים? משקללים? איך? למה? איזה מחירים נכנסים ל-(P)? מחירי סחורות חדשות? סחורות קימות? סחורות ריאליות בלבד? סחורות פיננסיות כמו אג"חים ומניות? איך משקללים?
השאלות האלו מעסיקות את הכלכלנים כבר 400 שנה, והתשובות השונות – במידה והן בכלל אפשריות באופן לוגי ומעשי – נותנות גדלים שונים לחלוטין עבור T ו-P.

עוד שאלה קטנה: מה זה בדיוק (M) כסף? האם הוא כולל מזומן (שטרות ומטבעות)? האם הוא כולל פקדונות עו"ש? האם הוא כולל הפקדות אחרות? האם הוא כולל אג"חים? האם הוא כולל מניות? אולי הוא כולל כל סחורה שנושאת תג של מחיר?

הנאו-קלאסיקנים מאמינים שכל אלה הינם צורות של כסף. ההבדל בין הצורות השונות מאופיין על ידי: (1) הנזילות, כלומר רמת המהירות או הזמינות שניתן להשתמש במכשיר לצורך חליפין. (2) התשואה של המכשיר. (3) והחשוב לצורך מטרתנו, כיצד *נוצר* המכשיר.

ובאמת, איך 'נוצר' הכסף? במשק של מערכת כספית מרוכזת, הבנק המרכזי קובע ישירות *רק, ואך ורק* את כמות שטרות הממון והמטבעות. (ולכך קוראים: Reserve Money או פעמים Monetary Base). כל שאר הכסף 'נוצר' על ידי מה שמכנים "סקטור העסקי" או "הסקטור הפרטי".

Monetary Base = MB: זה כולל מזומן שטרות ממון ומטבעות, וכן (תלוי בהקשר) יתרות סילוק עם הבנק המרכזי ($780 מיליארד).
M1 = זה כולל MB + פקדונות עו"ש, travelers checks, ושאר פקדונות זמינים למשיכה ($1,389 מיליארד).
M2 = כולל M1 + קרנות של שוק הכספים, חסכונות ופקדונות זמן קטנים (כמו פק"מים) ($6,440 מיליארד).
M2 = M3 + פקדונות זמן גדולים, repurchase agreements, אירודולרים, קרנות של שוק הכסף ($9,470 מיליארד).

(בסוגריים נתונה כמות הכסף לכל הגדרה ב-‏2004 לפי נתוני ה-IMF.)

כפי שניתן לראות, ב-‏2004 M3 היה גדול כמעט פי 12 מאשר MB – וזאת עוד בטרם מתחילים למנות צורות אחרות של מכשירים פיננסיים, כמו אג"חים ומניות על גוניהם ופיתוחיהם. מצב דומה קיים ביחידות מדינתיות-קפיטליסטיות מפותחות אחרות.

המסקנה הראשונה מהעובדות 'הטכניות' הללו הינה פשוטה. ביחידות מדינתיות-קפיטליסטיות מפותחות הבנק המרכזי יכול לקבוע ישירות את גודלו של נתח מזערי בלבד של "מלאי" הכסף. בארה"ב של 2004 הנתח הזה הסתכם בסך 8% מכלל M3 – ולמעשה הרבה פחות אם נכליל ב"מלאי" הכסף גם את הנכסים הפיננסיים של האג"חים והמניות.

אותם 92% הנותרים נקבעים באמצעות היררכיות מצטלבות ורב ממדיות של תהליכים מסובכים ביותר של יצירת אשראי, התרחבותו והתכווצותו. (הרבה מעבודותינו עוסקות במחקר התהליכים האלה. תהליכים אלו, שהם למעשה תהליכי שינוי הבעלות-כוח, הינם מהותו של הקפיטליזם – ולא האמונות הנאיביות שלא להגיד הדביליות על 'שוק חופשי' או 'התערבות ממשלתית').

מכל מקום, הבנק המרכזי אולי יכול להשפיע ואולי אינו יכול להשפיע על התהליך הסבוך הזה – על כך יש ויכוחים. אבל דבר אחד ודאי: הבנק המרכזי אינו 'קובע' את התהליך. הוא אינו מעצב אותו, הוא אינו מתנה אותו.

הקישור לגרף הבא מיועד להדגמה עבור המאמינים בכוחו (ההרסני כמובן) של הבנק המרכזי. הגרף מראה את התפתחות היחסים M2/MB ו-M3/MB בארה"ב (כמו בעבר, נשמח לתקן את הגרפים אם יתגלו בהם טעויות). ניתן לראות כי היחס M3/MB למשל, עלה מ-‏6 בשנת 1958 ל-‏15 בשנת 1983, וירד ל-‏10 בשנת 1993, ושוב עלה ל-‏12 בשנת 2000. התנודות ביחסים הללו נקבעות בעיקר על ידי השינויים במונה. יחסית למונה, התנודות במכנה כמעט זניחות. יותר מכך, הכיוון של השינוי ביחס (M3/MB) אינו קשור לכיוון השינוי במכנה (MB). במילים אחרות, מרבית השינויים בכמות הכסף אינם קשורים ישירות לשינוים ב'היצע הכסף' MB. הבנק המרכזי אולי קובע את 'הצע הכסף', אבל לא את סך כמות הכסף.

י==========================
פרידמן וכנסית המדענות המוניטריסטית
===========================

פרידמן הצהיר, כפי שזכור מהמאמר על הקונטרה-רבולוציה (אבל למעשה הוא ממחזר זאת כבר עשרות שנים) את ההצהרות הבאות:

(1) בהתבסס על 'הוכחות חותכות' – מהירות הכסף (V) הינה יציבה יחסית. הטענה הזאת, בלשון המעטה, הינה במחלוקת. אבל נניח זאת לצורך הדיון.
(2) במשק כספים מדיני, מלאי הכסף (M) נקבע על ידי הסמכויות המוניטריות המדיניות.
(3) שינוי במלאי הכסף (M) הינו בעל השפעה חשובה על המשק. לטענתו, ההשפעה הראשונית של השינוי, בטווח-הקצר, מורגשת בתפוקה (שנאמדת פחות או יותר באמצעות הטרנסקציות (T). אך ככל שהזמן חולף, ההשפעה מורגשת יותר ויותר על רמת המחירים (P). ולבסוף הוא מודיע נחרצות, כי בטווח-הארוך, ההשפעה מתמקדת לחלוטין במחירים.

טוב, זאת התפילה. אבל ניתן להפוך אותה להיפותזה: "האם יש אלוהות (M) שהיא סיבת הסיבות, או אין אלוהות (M) שהיא סיבת הסיבות?"

ואם זאת היפותזה, אז ניתן לבחנה בעזרת החושים. זאת הייתה תמצית המהפכה המכנית מאז גליליאו. המהפכה אמרה, שגם אם יש חילוקי דעות לגבי האמת (אמת פנימית,אמת בלתי אפשרית וכו') דבר אחד בטוח: הוכחות באמצעות החושים והשכל הישר הן צעד חשוב להבנת בעיות. אולי לא צעד סופי, ובוודאי שאין להסתמך רק על כך, אבל צעד חשוב (ובוודאי חשוב, נוכח המטפיזיקה הכנסייתית).

עכשיו בואו ונבחן את שיטות ההוכחה של פרידמן. פרידמן מתחיל ברגל שמאל. למעשה, כל מי שמיומן בשיטות מחקר, מיד תופס שהוא משתמש בקטגוריות לא נכונות, כדי להוכיח טענות מטעות.

פרידמן מדבר על הבנק המרכזי, וכמו שראינו הבנק המרכזי קובע את הגודל של בסיס הכסף MB. כדי שפרידמן יוכיח את ההצהרה/ההיפותזה שלו בדבר השינויים בהיצע הכסף – עליו להשתמש במשתנה MB. כדי שהוא יוכל לדקלם את המנטרה, לפיה "בטווח-הארוך, האינפלציה הינה בכל-עת ובכל מקום תופעה מוניטרית" – ושהאינפלציה אפשרית *רק* נוכח עליה בנזילות – הוא צריך ליחס את האינפלציה לשינויים ברמת הנזילות המחושבת לפי הצע הכסף MB. כלומר, הוא צריך להראות את הקשר ביו האינפלציה ובין שיעור השינוי ביחס (MB / Real GDP) .

הקישור לגרף הבא מתאר את התפתחות שני המשתנים האלו בארה"ב, כשהאינפלציה נמדדת כשיעור השינוי השנתי במחירי התמ"ג, וכששתי הסדרות פרוסות במתכונת של ממוצעים נעים של 5 שנים.

כזכור, על פי פרידמן, האינפלציה יכולה לבוא *רק* לאחר הצטברות מלאי נכבד של 'נזילות'. אבל מה אפשר לעשות והחיים האנושיים סרבו לציית לחוקי הנצח שלו: מסתבר על פי הנתונים כי במשך דור שלם (שנות החמישים והששים) הנזילות הייתה בירידה. היא ירדה באופן די שיטתי (הסדרה של שיעורי השינוי הינה שלילית ברוב הזמן להוציא תצפית אחת). והנה, האינפלציה, נמלכה בדעתה והייתה דווקא להרגיז חיובית.

אבל גם ככה הבעיות ממשיכות. שימו לב שלאחר מכן, בשנות השבעים ואילך, הנזילות עלתה בהתמדה בקצב של 4% לשנה פחות או יותר. אבל מה, האינפלציה מעשה שטן, או אלוהות אחרת דווקא ירדה לה מ- 8% לרמה של 2%. מה תאמרו על האסון? הכנסיה תתפורר? מאמיניה המאוכזבים יעלו אותה באש ואת הנביא יוקיעו בשער ה- FORTUNE ?

בכלל לא. יש שיטות שראשי הכנסיות הישנות לא הכירו. לא נלאה אותכם כאן בשלל התרגילים הסטטיסטים המפולפלים של פרידמן, אבל שיטת מחקר אחת יכולה להיות מובנת בקלות: להחליף בקלילות ובהיסח הדעת את המשתנים. פרידמן תפס שלא הולך עם המשתנה MB. אבל למה להתעקש? מדוע שלא לנסות משתנים אחרים, למשל M2? והנה, זה הולך או לא הולך? יש נס או אין נס?... הולך! יש אלוהים!! ההוכחה בקישור לגרף הבא.

בגרף זה נמדדות האינפלציה מול שיעור השינוי ב'נזילות' – הפעם בהגדרה הרחבה יותר של (M2 / Real GDP) , כמו שפרידמן אוהב. והפעם זה הולך יופי. שתי הסדרות נראות כרוכות והדוקות זאת בזאת. פרידמן צודק.

===========================
סיבתיות
===========================

קודם כל ברור שהאינפלציה לא נסרכת אחר השינויים ב'נזילות', ובוודאי לא באיחור של בערך 5-10 שנים כפי שפרידמן פוסק בנחרצות. שתי הסדרות נעות פחות או יותר ביחד. ההבדל הזה הוא בעל משמעות.

השאלה היא מה כיוון הקשר הסיבתי? פרידמן, כל כך להוט להוכיח ויהי מה את המסטיקה המוניטרית, משתמש ב-M2 (כסף המיוצר ברובו בסקטור הפרטי) במקום לדבוק ב-MB (היצע הכסף על ידי הבנק המרכזי). התוצאה: הוא מסייע לאשש את הטענה ההפוכה – כלומר שהכסף בא אחרי המחירים.

כיצד? שוב, להזכיר כסף האשראי (M1 ומעלה), 'נוצר' לא על ידי הבנק המרכזי אלא על ידי מה שמכנים 'הסקטור הפרטי'. כאשר המחירים עולים, ערך הטרנסקציות (T * P) עולה. מאחר שאנו חיים במשק אשראי, העלייה הראשונית במחירים אינה מחייבת התאמה בצורת עלייה בבסיס הכסף נזיל (MB). כפי שראינו בגרף השני, מאז שנות החמישים האינפלציה התמידה במשך כעשרים שנה, בעוד שהנזילות התכווצה בהתמדה. כלומר, אפשר בהחלט לקבל אינפלציה ללא עליה בהיצע הכסף. תוספת הנזילות, שלפי פרידמן נוצרת בכלכלה המודרנית על ידי הבנק המרכזי, דווקא מיוצרת ומסופקת על ידי הבנקים הפרטיים ומלווים מוסדיים אחרים. ערך ההלוואות גואה *כתוצאה* מעליית המחירים (או התרחבות בטרנסאקציות), ההלוואות האלה מופקדות במערכת הבנקאית, ומשמשות כנכסים פיננסיים לשם יצירת תוספת אשראי והלוואות בלולאה הולכת ומתרחבת. התוצאה של כל התהליך הזה נרשמת כעלייה ב- M1, M2, M3 ומעבר לכך, כמובן, כעלייה בערך המניות, האג"חים, ונכסים פיננסים אחרים.

בקצרה, הכסף אינו גורם 'חיצוני' (תנאי ראשון להפיכתו לאלוהות). בלשון המדענית הנאו-קלאסית: הכסף הוא משתנה 'אנדוגני'. וזה אשר אמר לורד קלדור (Lord Kaldor) על הנושא:

“The Central Bank has no direct control over the amount of money held by the nonbanking public in the form of deposits with the clearing banks; its power is in determining the short rates of interest either directly though announcing a minimum lending rate, (or as re-discount rate) or indirectly through influencing the money market rates by open market operations. In the absence of quantitative controls over the clearing banks’ lending or borrowing activities, it can only influence the rate of change in the volume of bank deposits held by the public through the effect of changes in the interest rates; these effects.... are highly uncertain. In the case of credit-money therefore in contrast to commodity-money it is NEVER true to say that the level of expenditure on goods and services rises in CONSEQUENCE of an increase in the amount of bank-money held by the public. On the contrary, it is a rise in the level of expenditure which calls forth an increase in the amount of bank-money.... In a credit-money economy, therefore the causal chain between money and incomes or money and prices is the reverse to that postulated by the quantity theory of money. (Nicholas Kaldor. 1980. MEMORANDUM OF EVIDENCE ON MONETARY POLICY. Presented to the Select Committee on the Treasury and the Civil Service in the House of Commons Treasury and Civil Service Committee, Session 1979-1980. pp. 86-130. Memoranda on Monetary Policy: HMSO; Cited in Meghnad Desai. 1981. TESTING MONETARISM. London: F. Pinter, pp. 201-202).

מה שאנו רואים כאן, אם כן, זה קשר הגיוני פשוט בין עלייה במחירים מצד אחד ובין עלייה של מיני "מלאי כסף" מצד שני. אבל העלייה הכפולה הזאת של הגדלים הללו אינה בהכרח עלייה ב'היצע הכסף' (של שטרות ומטבעות).

האם כמות הכסף שמיוצר על ידי הסקטור הפרטי יכולה להתנפח עד אין קץ? תשובה: כן, כמעט ללא גבול.

האמונה המקובלת היא הפוכה. הטענה בספרי הלימוד היא שחייבת להתקיים פרופורציה כלשהי בין האשראי ובין 'הכיסוי' שלו. הבנקים לא יכולים ליצר סתם כך אשראי נפוח. הם חייבים להחזיק אחוז מסוים מכל הפקדה בצורת רזרבה, כך שלבסוף העלייה בכמות M1 , 2M, 3M וכו' מגיעה לקיצה.

הנימוקים הללו מטעים. במצב של אינפלציה נמוכה יחסית (כמו למשל בארה"ב), יחס הרזרבה פועל כבלם אולטימטיבי על ההתרחבות המוניטרית *רק ואך ורק* אם מתקיימים שני תנאים: (1) אם כל האשראי נובע מהמערכת הבנקאית ואם כל האשראי חוזר שוב כהפקדה אל המערכת הבנקאית. (2) אם כל סוגי הפקדונות מחויבים לשמור על יחס רזרבה.

אבל כשבוחנים זאת, שני התנאים הללו אינם מתקיימים במציאות. (1) קיימים המוני מלווים לא-בנקאיים ולא כל הלוואה מסתיימת כהפקדה חוזרת למערכת הבנקאית. (2) הרבה צורות של נכסים לא נזקקות לעמוד בחובת יחס הרזרבה לשם שימוש בהם כהלוואה. (3) צורות חדשות של אשראי יוצרות צורות חדשות של "כסף". זאת הסיבה לכך שלא קיים גבול מעשי להתרחבות האשראי הפרטי ובוודאי שלא להתרחבות הנכסים והמנופים הפיננסיים. זאת הסיבה שבגרף הראשון לכך היחסים M2/MB ו-M3/MB מתנודדים מעלה מטה, ובעיקר מעלה. ומאחר שרוב הטרנסקציות הינם ממומנות באשראי, אין למעשה גבול "כספי" לעלייה באינפלציה, ולפיכך אין קשר הכרחי בין האינפלציה ובין שיעור הגידול ב-MB.

חשוב לציין כאן שאין זה מן הנמנע שבתנאים מסויימים האינפלציה תבוא בד בבד עם התרחבות בסיס הכסף (MB). מצב כזה בהחלט ייתכן, בעיקר כשהבנק המרכזי מאבד את "עצמאותו" והופך לחלק מהתהליך האינפלציוני. כאן אי אפשר יותר לדבר על "מדיניות" מוניטרית, שכן האיפלציה "מכריחה" את הבנק המרכזי להדפיס כסף כדי למנוע את קריסת המערכת (כפי שארע בישראל בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, שם היו שכפוליו השחצניים של נתניהו).

אבל אלו נקודות משניות. הנקודה המכריעה כאן היא לא *שתיתכן* קורלציה בין האינפלציה והתרחבות היצע הכסף. ברור שקורולציה כזאת אפשרית. הנקודה המכריעה היא, שלפי פרידמן, התרחבות היצע הכסף הינה הסיבה *ההכרחית* לאינפלציה. במילים אחרות, *שלא תתיכן* איפלציה ללא הדפסת כסף על ידי הבנק המרכזי.

את הטענה הזאת שלו פרידמן מעולם לא הוכיח, ומעולם לא ניסה להוכיח. למעשה, טענה גורפת כזאת לא ניתנת בכלל להוכחה, והופכת לשיקרית ברגע שהראת דוגמה הפוכה. אם פרידמן באמת הראה משהו – זה פחות או יותר את ההפך. הוא הראה שהכסף – כמעט תמיד וכמעט בכל מקום – הוא תופעה אינפלציונית.

===========================
אותות, נסים ומופתים
===========================

לסיום, יש לציין שפרידמן אינו מסתפק בהגנבת קטגוריות מאחורי הגב. יש לו במלאי המוניטרי גם תעלולים נוספים, שהם כה פשוטים וגלויים שהם עשויים להטעות גם כלכלן מיומן. למשל בספרו:

THE OPTIMUM QUANTITY OF MONEY AND OTHER ESSAYS. (Chicago: Aldine Pub. Co, 1969).

שם הוא מציג גרף המתאר את שיעור גידול הכסף (M2) מול שיעור גידול ההכנסה (מין קירוב של P*Q ). זהו גרף 5 בעמוד 203. מאחר שהוא מניח כהרגלו שמהירות הכסף (V) היא קבועה, יוצא ששתי הסדרות צריכות להיות זהות על פי עיקרי האמונה המוצגת במשוואה של כמות הכסף. אבל מה, במציאות שתי הסדרות אינן זהות.

שתי הסדרות נעות באופן דומה עד מ-‏1869 עד 1900. אבל לאחר מכן, בין השנים 1900 ו-‏1960, הסדרות משתוללות. השונות של שיעור הגידול בהכנסה (P*Q) היא בערך כפולה מהשונות של שיעור הגידול של 'היצע' הכסף (M2). מה עושים? פרידמן מעיף מבט בגרף וכותב:

“At first glance, it appears from Chart 5 that income has become more variable relative to money over the period covered. Unless we are mistaken this is a STATISTICAL ARTIFACT.” (p. 203).

כלומר מי שאשם עכשו זה כבר לא 'התערבות הממשלה', ולא 'הבנק הפדרלי', ולא 'המונופולים', ולא שאר האויבים המשותפים של הכנסייה אשר ברגע שיעלמו יבוא המשיח הנאו-קלאסי וישתרר גן העדן של 'שוק חופשי משוכלל'. הפעם הגיע האויב הגדול של כלל הכנסיות בכל עת ובכל מקום: העובדות.

ברור, שאנשי מדע לא יכולים לקבל טענות כאלה. אלא שפרידמן הגיע בעת הנכונה. הוא הגיע בתקופת ההתפוררות של המדע שעמד במרכז ההגות החברתית: מדע הכלכלה-הפוליטית הנאו-קלאסית. לא חשובות הסיבות, אבל מה שהוריד את הדוקטרינה הנאו-קלאסית סופית היה הענף המוניטריסטי.

לא נטרח לתאר את התפתחותו המטאורית של פרידמן בתקופת מלחמת קוריאה. מה שמטריד מאד הוא, היכולת של הזקן הזה ששרת כל ימיו אוליגרכיה מנוונת, להשפיע בקלות על תודעתם של בני-אדם צעירים.

כך שהשאלה המעניינת היא לא גידול הכסף, אלא מי, מדוע וכיצד מימן את הנוכל וכנסייתו. אלא שכל השאלות האלה ואחרות כמוהן נקברו בספרים הנדירים ללא דורש בספריות. בשאלות אלה אין עניין בימינו. שהרי ההיסטוריה אינה מעניינת. היא נחשבת, ובצדק לדעתנו, לקונספירציה. היא אכן תמיד תהיה קונספירציה נגד השליטים, גם אם הפרידמנים ובני מיניהם ישכתבו אותה. תמיד בני אדם חופשיים יחושו בזיוף. אשרי המאמין הטיפש.
284063
תודה לך. את התגובה המקורית של ב&נ לא הצלחתי לקרוא עד הסוף בשל הררי הרפש שהם השאירו אחריהם. אחרי שקראתי את התגובה המסוננת, מסתבר שהם די משכנעים.
רוצה להיות עורך באייל? (:
284165
אני צריך שמשהו יעצבן אותי כדי להתאמץ בעניין תגובות באייל...
284172
ו..? (אין מספיק דברים מעצבנים כאן?)
284181
כן, אבל אני מתאר לעצמי שעורך צריך לערוך גם דברים שלא מעצבנים אותו.

לך תבין אנשים...
ילד נקי ומסורק 284142
וואללה. עכשיו קראתי את הגירסה "הרחוצה" של החיבור ואני חייב להודות שלפחות להדיוט כמוני יש בו טענה מעניינת. אם זה היה כתוב ככה מהתחלה הייתי לומד משהו כבר מזמן. חבל שבפקולטות לכלכלה לא מלמדים לפחות קורס קטן בהיגיינה אישית.

שלא יחשדו בכשרים, אני לא חוזר בשאלה ולא עוזב את הכנסיה - בינתיים. אפילו לא חקרתי את כל הגרפים. רק קראתי בריפרוף (כיאה ל"מאמין טיפש") את המאמר הרחוץ וזה הספיק להכניס ספק באמונתי בכהן הגדול ובמשנתו. סוף-סוף אני יכול לחלץ (אולי) טענה ענינית מפי נ&ב:

--> עליית המחירים (אינפלציה) לא נגרמת דווקא בגלל הדפסת כסף עלידי הממשלה, אלא בעיקר עלידי אשראי המונפק עלידי גופים פרטיים באמצעות "הדפסת" אגרות חוב ומניות.

זו טענה שאפילו בור כלכלי מבין. הוא לא מבין, בהכרח, *איך* זה עובד אבל הוא מבין מה זה אומר. עכשיו, אם זה מעניין אותו, הוא יכול להתעמק קצת ולנסות להבין איך, למה, ועלידי מי.

כאן אני נזקק לעזרת הכלכלנים שבקהל (אם יאותו). אני מנסה להתרכז קודם רק במניות (ולא בשאר האמצעים הפיננסיים). אז אם אני מבין נכון, מניה זה שטר בעלות על חלק מתאגיד עסקי. מעין רישום בטאבו כמו שיש לי על הבית שלי. כשאני מוכר את הבית אני למעשה מעביר את ה"קושן" =(מניה) לאחר תמורת תשלום בכסף. אז אולי מישהו יכול להסביר לי איך הפעולה הזו גורמת לאינפלציה?

רגע, אולי נ&ב אומרים שאם, לפני המכירה, אני צובע את הבית, מגרף את הגינה, תולה תמונות על הסדקים בקיר ותולה שלטים בכל העיר, הכל כדי לזקות בביקוש גבוה יותר וכמובן במחיר טוב יותר מזה שאני שילמתי על הבית, בזה אני גורם לאינפלציה? אבל איך זה שאני מקבל יותר על הבית גורם ליצירת כסף נוסף? הרי מי שמשלם לי יותר ישאר עם פחות כסף ויקנה פחות דברים אחרים.

לפי הבנתי זה מה שעושים אלו ש"מריצים מניות". הם מיפים את הסחורה שלהם ככה שהדיוטות יסכימו לשלם עבורה יותר. כשהם עושים זאת באמצעות הונאה (נגיד תולים תמונה על הסדקים במפעל), הם צריכים להענש. אבל אפילו אז אני לא מבין איך זה גורם לאינפלציה. הרי מי שקונה את המניה משלם בכסף ואז נשאר לו פחות למשהו אחר. אז האם נכון לומר ששוק המניות גורם לאינפלציה?

מה פיספסתי פה?

טוב, אם זה לא המניות אז אני מנסה לבדוק את האשראי (הפרטי!). מה זה אשראי? כשאני נותן 100 ש"ח הלואה לחבר זה אשראי, לא? זה אומר שעד שהוא יחזיר לי את הכסף יהיה לי פחות למשהו אחר. ואם הוא לא חבר קרוב אני אדרוש פיצוי בצורת ריבית כך שהוא יחזיר לי 110 ש"ח. אבל אז יהיה לו פחות למשהו אחר. אז אני לא מבין איך זה יותר יותר כסף או אינפלציה?

רגע, אולי נ&ב אומרים שכשאני נותר הלואה זה בסדר (כי זה כסף אמיתי - שטרות) אבל כשהבנק נותן הלואה זה רק רישום במחשב. את זה, אם אני מבין נכון, הבנקים יכולים לעשות רק אם הם חורגים מיחס האשרי המותר. ואם זה מה שהבנקים עושים אז הם מרמים אותנו ועוברים על החוק. אז האם זו הטענה - שהבנקים לא שומרים על יחס האשרי המותר?

כי כל אשראי אחר, למשל אג"ח של תאגידים, כמהו כהלואה אישית שאני נותן לחבר ונשאר לי פחות - איך זה מייצר כסף או אינפלציה?

אולי מישהו יכול לעזור.
ילד נקי ומסורק 284148
מניה הופכת לסוג של כסף. נניח שקניתי ממך מניה בשווי של מאה ש"ח. עכשיו לך יש מאה ש"ח לבזבז, ולי יש חתיכת נייר שכתוב עליה "המסביר לצרכן חייב למחזיק מניה זו מאה ש"ח". במניה הזאת, אני יכול לסחור. אני יכול, למשל, לתת אותה לחבר שלי בתמורה למנורת בית"ר ירושלים המגניבה שלו‏1. הופס! הנה נכנסו מאה שקלים חדשים למחזור המכירות. אז נכון שבמניה קצת יותר קשה לקנות דברים מסויימים מאשר עם שטר נחמד עם תמונה של אח"מ מת, אבל עדיין אפשר לקנות. הרבה מהמיזוגים הגדולים בעת האחרונה היו באמצעות "החלפת מניות": טיים-וורנר נתנו ל-AOL מניות בסך כך וכך מליארד דולר, ולהפך. הרי לך טרנסאקציה בשווי מליארדי דולרים שלא הייתה זקוקה לאף פיסת נייר מושתנת שהבנק הפדרלי הדפיס. אפשר להגיד אותו הדבר גם על תשלום לעובדים במניות ו/או אופציות של המעסיק.

1 אל תשאל.
ילד נקי ומסורק 284158
'תבלבלת קצת בין מניה ואיגרת חוב.

איך מדפיסים כסף?

נניח שמחלקת ניהול הסיכונים של הבנק הראשון לעפולה שוקלת לתת הלוואה לחברת "מלך הגרעיני(ם)". הם מעריכים שהסיכוי שהמלך יפשוט את הרגל במהלך חיי ההלוואה הוא 5 אחוז ועומדות בפניהם שתי אפשרויות:

1. לתת למלך את ההלוואה ולהוסיף למאזן שלהם סיכון בסך 5 אחוז מערכה לצרכי VAR ואת כל ערכה לצרכי אנליזת המקרה הגרוע ביותר.

2. למצוא מישהו, נניח "קופת החיסכון לעניי עירך" שמעריך את סיכויי פשיטת הרגל של המלך ב 2 אחוז ולקנות ממנו ביטוח נגד פשיטת רגל. הסיכון הנותר הוא שקופת החיסכון תפשוט את הרגל ואם זה סיכון נמוך מספיק להערכת הבנק (נניח אחוז), הרי שהוא מחק כמעט את כל הסיכון הסטטיסטי מהספרים והנה נוצר כסף בסך כ 2 אחוז משווי ההלוואה (הכל עם הרבה נפנופי ידים, אבל זה הרעיון הכללי) בלי שהבנק יעבור ממש על חוקים או תקנות כלשהם.

3. עוד סוג של הדפסת כספים הוא השימוש בבועת ערכי נכסים כדי לקבל הלוואות המגובות (כאילו) על ידי ערך הנכס המנופח, כפי שנעשה כיום בהיקף נרחב.
ילד נקי ומסורק 284171
רגע, במחילה. למה לבלבל את העסק עם שיקולי הבנק והסיכונים שהם מחשבים. בסוף היום, אחרי כל החישובים וניפנופי הידיים, כשבודקים את סכום האשראי (כמה כולם חייבים לבנק פחות מה שהוא חייב לכולם) לעומת הכסף שיש להם בכספת (או בחשבון בבנק המרכזי), אז או שהיחס חורג מהמותר או לא.

אם הוא לא חורג - לא נוצר כסף.
אם הוא חורג באישור הבנק המרכזי - הממשלה גרמה לאינפלציה
אם הוא חורג ללא אישור - מנהל הבנק הולך לכלא.

מה חסר לי כאן?

3. גם השימוש "בבועת נכסים" נוגע להערכת הבנק. בסוף הוא נותן לי הלואה ומגדיל את יחס האשראי. אז הוא חורג או לא.
ילד נקי ומסורק 284169
נו זה הקטע שאני לא מבין.
אני נתתי לך חתיכת נייר "המסביר חייב למוכ"ז 100 שקלים" ואתה נתת אותה לביתרי והוא נתן אותה לירקן (אם ההוא טמבל) וכן הלאה. איך זה יוצר כסף. המאה ש"ח שנתת לי שוכבים מתחת למזרון שלי (או שנתתי אותם לאחר ואז הם במזרון שלו). איפה האינפלציה?

זה נכון גם בעסקים גדולים. גם כשהעובדים מקבלים אופציות הם מרגישים עשירים ואולי אפילו יכולים לתת את נייר האופציה לבנק כגיבוי להלואה (אם הבנק טמבל), אבל עד שהבנק לא יתן לך כסף או אשראי, *מעבר ליחס המותר*, איך הנייר הזה ייצר כסף? אתה בטח לא חושב שנ&ב (המקצוענים!) מתבלבלים בין פיסת נייר של "המסביר לצרכן בע"מ" ובין כסף אמיתי.

גם המיזוגים הגדולים, שזה כבר ספגטי מסובך ממש, בסוף זה החלפת ניירות לא? אז אם אני אתן לך את ה"קושן" של הבית שלי ואתה תתן לי את ה"קושן" של הבית שלך ושנינו נחשוב שאנחנו אנשי עסקים שמגלגלים נכסים, איך כל הלבלרות הזו של החלפת הניירות יצרה כסף או אינפלציה ? הרי בסוף היום, כשנלך לישון (אני עם הנייר שלך ולהפך), כמות הכסף תשאר כשהייתה בבוקר. אז מה קורה בלילה - זה מה שאני לא מבין.

אולי אתה (ונ&ב) מתכוון שמתגלגלים בשוק הרבה ניירות עם "המסביר חייב וגו"' (שזה אומר שיש הרבה כסף במזרון שלי) ובסוף אני לוקח את המזרון ונוסע לאמריקה. ואז כל הטמבלים, עם הניירות שלי, מתעוררים בבוקר ומבינים שמה שקרה בלילה זה שכל הנירות האלו הפכו לנייר טואלט. ומי שיש לו הרבה ניירות כאלו (שקיווה בתמימותו לקבל ממני פעם את הכסף), יכול לחרבן הרבה אבל אין לו מה לאכול. את זה אני מבין. אבל אם הממשלה לא תתערב כדי להציל את הטמבלים שמנפנפים בניירות שלי, עדיין אני לא מבין איפה האינפלציה.

ולבסוף, גם אם מניחים שזה לא רק "המסביר לצרכן בע"מ", יש עוד 1000 בעלי הון שמוכרים לטמבלים ניירות ערך חסרי ערך ובסוף בורחים עם הכסף (יעני - הבורסה נפלה), מקסימום אפשר להגיד שיש כאן 1000 נוכלים. אבל אם הממשלה נשארת בצד - איפה האינפלציה?

בשלב זה של הלימוד, ועד שיחלצו אותי מבורותי, אני חייב לומר שנראה שרק הממשלה יכולה לגרום לאינפלציה וכל השאר יכולים להדפיס נייר ולהתנגב בו כאוות נפשם.
ילד נקי ומסורק 284180
אם אתה ואחרים מייצרים הרבה ניירות כאלו, ובגלל האמינות שלכם אנשים סומכים עליהם ומעבירים אותם מיד ליד כאילו הם כסף, אז יש עוד כסף. הטענה היא שאיכשהו הקפיטליסטים יכולים בכוונה לייצר המון כסף כזה ולגרום לאינפלציה.
ילד נקי ומסורק 284233
אני מתנצל על ההתעקשות אבל זה לא נראה לי מספיק. מה אתה אומר: שאם אני אדפיס איזה פתק ב1000 עותקים ואמכור אותם ל 1000 אנשים תמורת 100 ש"ח הפתק, אני אגרום לאינפלציה?
זה לא נראה לי. מה שזה יגרום הוא שיהיה לי מרצדס ולכל האלף יהיה פתק עם השם שלי. חוץ מזה, כמה זמן אפשר שימשיכו להאמין בפתקים שלי? מה אני הרב כדורי? הרי במקודם או במאוחר אנשים יבינו שהפתקים של "המסביר לצרכן" לא שווים כלום ויזרקו אותם לשירותים. באותו יום ישארו בשוק רק ה100,000 ש"ח שאני גבתי. הם יהיו שלי אבל עדיין בשוק. אז איפה האינפלציה?
ילד נקי ומסורק 284512
זה לא מה שקרה עם הלירות ב 84?
ילד נקי ומסורק 284188
אני בור גדול ממך בענייני כלכלה, אבל: מה ההבדל בין כסף "אמיתי" לבין כסף "לא אמיתי"‏1? למה אתה חושב שלניירות שעוברים מיד ליד (והציבור נותן בהם אמון על בסיס וולנטרי), אין ערך, וזאת רק משום שהם לא הודפסו פורמלית ע"י הבנק המרכזי?

העניין הוא שהממשלה לא נשארת בצד גם על פי הגישה החופשיסטית וזה נשמע מוזר שאתה דורש שהיא "תשב בצד" במקרה של הפרת חוזה. גם על פי הגישה החופשיסטית הממשלה צריכה להתערב כדי להציל את הטמבלים שמנפנפים בניירות חסרי הערך שלך (מתן נייר כזה כחלק מטרנסאקציה וולנטרית, כמוה כחתימה על חוזה - אתה מחויב לכך שלפיסת הנייר יהיה ערך בעולם הממשי). בד"כ לא מדובר בנוכלים והאמון שיתנו בניירות הללו מוצדק גם ללא התערבות ממשלתית (גם אם הם לא יומרו בסוף לשטרות כסף שהדפיס הבנק המרכזי, סביר להניח שהם יומרו לאלף ואחד דברים אחרים שאפשר לקנות בכסף ואותו לא מייצרת הממשלה).

אבל גם במקרים של התחיבויות ללא כיסוי - אם הממשלה לא נשארת בצד (עליך להסביר על איזה מודל של מדינה אתה מדבר כשאתה אומר שעליה לשבת בצד‏2) הרי לך "הדפסת כסף" ואולי "אינפלציה".

סתם ניסוי מחשבתי שחשבתי עליו: דמיין שאתה חי בעולם בו אין שטרות כסף בכלל. כסף קיים רק על בסיס אישי (אין הדפסת כסף והממשלה לא מתעסקת כלל בכמות הכסף). כל אזרח נולד עם חשבון בנק המכיל 0 דרכמות חדשות וטרנסאקציות מתבצעות על בסיס וולנטרי בין האזרחים (אתה מוכר לי כבשה בח"י דרכמות ואנחנו רק מסנכרנים PALM-PILOTS. עם סיום העסקה חשבון הבנק שלי מורה על מינוס 18 ושלך על 18). האם אתה טוען שהאינפלציה או הדיספלציה בלתי אפשריות בעולם שכזה?

_________
1 נכנה זאת כסף צעצוע.
2 "לסה פייר" לא מבטל את תפקידה של המדינה לכפות עליך את ההתחיבויות הוולנטריות שלך.
ילד נקי ומסורק 284232
אנחנו לא צריכים להתחרות על בורות בכלכלה. אני בטוח שבזה אני מספיק טוב.

כמה ענינים:
1. בעיני אין כסף "אמיתי" או "לא אמיתי". יש רק כסף אחד - כזה שהממשלה הדפיסה (או התירה לבנקים להלוות). כל שאר הטרנזקציות, שאינן מחליפות כסף ממשלתי, הן עסקות בארטר שבהן לא מוחלף כסף וממילא לא יכולה להגרם אינפלציה. אם תמורת הכבשה שלי אני אגבה ממך שני חתולים - אין כסף ואין מה לדבר על אינפלציה. זו לא שיטה נוחה (כי חתולים לא נכנסים לכיס) אבל אני לא חושב שאפשר לדבר על אינפלציה בחתולים. בדומה, ל"פתקים" שהציבור מנפיק יש ערך (או אין) בעיני הציבור ממש כמו שיש/אין ערך
לחתולים. אני לא רואה איך זה עושה אינפלציה.

2. באשר להתערבות הממשלה, אפילו הקיצוניים שבחופשיסטים לא מציעים שהממשלה לא תערב את המשטרה נגד מפרי חוזה או מפירי חוק. לכן מי שקונה אג"ח או מניה צריך להבין טוב לאיזה חוזה הוא נכנס ולאיזה הגנה הוא יכול לצפות. הבעיה היא שיש הרבה טמבלים שנכנסים לחוזים שהם לא מבינים. ואז הם רוצים שהממשלה תציל אותם. נו, יש גם הרבה שקונים ז'טונים בקזינו של יריחו - גם בזה הממשלה צריכה להתערב?

3. אגב, במקרה של מניות, אני לא חושב שאני מחוייב לכך שלמניות שאני מוכר בתאגיד "המשביר לצרכן בע"מ" יהיה ערך ממשי. להפך, שם החוזה אומר במפורש שאני לא חייב לך כלום חוץ מחלק מהרווחים והרכוש של התאגיד. עכשיו, אם אתה חושב שתאגיד שמברבר באייל יכול להפיק רווחים - אתה מוזמן להשקיע.

4. באשר לעולם הדמיוני, עם כל הכבוד, אני לא אתן לך כבשה תמורת רישום בפאלם שאין מאחוריו גיבוי של מישהו שעליו אני סומך. או שתיתן לי משהו מוחשי או שתיתן לי פתק של מישהו שעליו אני סומך. על הפתקים של הממשלה אני סומך (קצת) למרות שראינו ממשלות שלא עמדו בהתחיבויתיהן. אז כשאני לוקח פתק שלהן (=שטר כסף) אני לוקח סיכון מודע תמורת הנוחיות שלא להסתובב עם חתולים בכיס. אגב, אינפלציה היא דווקא אמצעי שבו ממשלות משתמשות כדי לעקוף את התחיבויותיהן.
אבל בכל מקרה, אם בעולם ההוא אין כסף ממשלתי אני חושב שהמילה "אינפלציה" בכלל לא מוגדרת שם.
ילד נקי ומסורק 284242
1. ובגלל שאנו חוסכים את המקום בכיס, אני ארשום על נייר שאני חייב לך ח"י אבני ריחיים ואתה תקנה עם הפתק כבשים בכפר השכן (מכירים אותי שם כבעל אמצעים העומד במילתו, אז יהיה פסדר). עם חלוף הזמן מתחילים להסתובב המון פתקים כאלה (לא רק אלה שלי) והציבור לומר להבדיל בין הפתקים שאפשר לסמוך עליהם לבין הפתקים שלא שווים את הנייר מהם הם עשויים. מדוע לדעתך הצפה בפתקים כאלה לא יכולה לגרום לעליה במכיר הכבשים בכפר ולירידה בערכו של כל פתק?
עכשיו, אותה שאלה, אבל במשק מעורב שמסתובבים בו גם פתקים שהדפיסה הממשלה וגם פתקים שחילקו גורמים (אמינים) אחרים בשוק.

2-3. אני לא מנסה להציע לממשלה להתערב במשהו או לא להתערב במשהו. אני רק מנסה להבין דברים שאני לא.

4. בקיצור: התשובה שלך לניסוי המחשבתי שלי היא: "לא, המושג אינפלציה אפילו לא מוגדר במצב זה". שאר הפרטים, כמו על מי אתה סומך ועל מי לא, לא רלבנטיים למה ששאלתי - עובדה היא שאנשים שהם לא אתה נוטים ונטו לתת אמון ב"יחידות-ערך" שאינן מונפקות ישירות ע"י המדינה. האמון הזה הוא כהדפסת כסף (איזה יתרון מיסטי יש לכמה ניירות שהדפיסה ממשלה, בהנחה שהציבור כן נותן אמון ב"מטבעות" אלטרנטיביים?). האינטואיציה שלי אומרת שאתה טועה (ושאפילו אם נרחיק עד סחר חליפין באמצעות אבני ריחיים ביצור פרטי, נוכל למצוא תופעות כמו אינפלציה‏1), אבל אין לי באמת איך לבסס את זה.

_____________
1 עליית מחירי הכבשים ודעיכה בערכו של החתול.
ילד נקי ומסורק 284290
"עם חלוף הזמן מתחילים להסתובב המון פתקים כאלה (לא רק אלה שלי) והציבור לומר להבדיל בין הפתקים שאפשר לסמוך עליהם לבין הפתקים שלא שווים את הנייר מהם הם עשויים. מדוע לדעתך הצפה בפתקים כאלה לא יכולה לגרום לעליה במכיר הכבשים בכפר ולירידה בערכו של כל פתק?"

המסביר הסביר יפה שהעקרון הבסיסי לקיום כסף הוא אמון – כלומר, בטחון שהשטרות, המטבעות, הפתקאות, וכו', הם בעלי ערך בגלל התחייבותו של המנפיק. במצב שאתה מתאר – בדומה למה שהיה במקומות מסוימים בעבר, בהם גורמים שונים היו טובעים מטבעות – כמובן שתיתכן אינפלציה רגעית, עד שהשוק מתאים את רמת האמון שהוא רוחש למנפיקים השונים למציאות המשתנה. הדוגמה הקלאסית, אגב, היא התגובה לשינויים בריכוזי המתכות במטבעות על רקע מלחמה (כששליט כלשהו ניסה לממן את חובותיו ואת שכר חייליו באמצעות אינפלציה יזומה).

במלים פשוטות, אתה צודק: אינפלציה רגעית תיתכן גם תיתכן והיא למעשה חלק מההתרחשות הטבעית בשוק, שהרי אם בסיס הכסף הוא אמון, ישנם תמיד מנפיקי כסף שהאמון בהם משתנה. מה שלא ייתכן בשוק כזה הוא אינפלציה מבנית וקבועה בנוסח הקיים במדינות מודרניות.
ילד נקי ומסורק 284297
עלינו להתייחס ספציפית לטענה.

לפי הבנתי, התאוריה היא:
בעלי ההון בישראל הנפיקו אמצעי תשלום נותני אמון, דוגמת מניות הבנקים המווסתות, אגרות חוב של חברות קש וכו'.
השאלות:
1) האם אמצעי תשלום אלו אכן היוו כסף?
2) האם היה באמצעי תשלום אלו כמות משמעותית שגרמה לעליית מחירים?
3) האם אכן הם גרמו לאינפלציה טווח קצר?
4) האם הייתה קונספירציה בהטבעתם של אמצעי התשלום במטרה ליצור אינפלציה?
5) האם בעלי ההון בנוסף דחקו את המחירים כלפי מעלה בצורה ישירה?
בסופו של דבר, המדינה היא האשמה, שכן אילו היא לא היתה מטביעה כסף, המחירים היו יורדים חזרה למקומם, בהעדר אמצעי תשלום להצדיק את העליות המוזרות במחירים.
אולם, מכיוון שלממשלה היה צורך בכסף כדי לממן מנגנון עצום, כדי לעקור את ימית וכדי לשלם שוחד למקורבים, היא לא יכלה שלא להדפיס כסף ובכך היא נתנה לאינפלציה להתגלגל הלאה.

איני יודע אם יש משהו בתאוריה זאת, אבל מעניין לבחון אותה.

הערה: איני חושב שהתאוריה סותרת את המוניטריזים של פרידמן. היא בסה"כ מסבירה כיצד ממשלות נדחקות לעשות דבר טפשי כמו להדפיס כסף.
ילד נקי ומסורק 284328
"עלינו להתייחס ספציפית לטענה."

לא ממש.

אם נ"ב אכן מעלים טענה כזו, שומה עליהם להוכיח זאת בצורה ברורה. כאשר נטען כי ישנה קונספירציה, אך רשימת השותפים בה אינה מוצגת בצורה ברורה, בלתי אפשרי אפילו לבדוק את הטענה. מה שמחמיר את העניין הוא שבספרם הם קובעים עקרון פרה-דסטינטיבי-טלאולוגי: אפשר לעמוד על הימנותו או הימנותו של גורם עם הקושרים על פי התוצאה. אם הוא מצליח להישאר איל הון לאורך זמן, סימן הוא שהוא נמנה עם הקושרים. אם לא, אז לא.
ילד נקי ומסורק 284334
1.עכשיו יש כאן שני ענינים. קודם עניין האמון המוגבל - הפתקים שלך אמינים בכפר אחד ושלי אמינים בכפר אחר. לך תבנה מדינה. לי נראה שאנשים רצו מישהו שכולם יכולים לסמוך עליו מבחינה זו שהוא יהיה כאן עוד הרבה זמן.

העניין השני הוא שהפתקים שאתה מדבר עליהם, אחרי שכבר נתנו אמון בבעליהם, מגובים בנכס ממשי - כמו שממשלות עשו פעם עם זהב. להבנתי במקרה כזה לא יכולה להיות אינפלציה כי כמות הזהב (כמעט) מוגבלת. אז פתק שאומר שאני חייב לך שני גרם זהב שווה שני גרם זהב. ופתק שאומר שאני חייב לך שני אבני ריחיים שווה שני אבני ריחיים. איך אפשר להוריד את ערכו של הפתק (=אינפלציה)?
אולי אתה מתכוון לזה שהיחס בין אבני ריחיים לכבישים משתנה. זה רק עניין של היצע וביקוש. זה לא אינפלציה.

2-3. אני איתך. גם אני מנסה להבין מה שאני לא. אני עושה זאת בזה שאני מסביר מה שנדמה לי שאני מבין כך שיבוא מי שמבין יותר ויתקן את הטעון תיקון.

4. נכון.
ילד נקי ומסורק 284294
1. מה עם מטבע זר? תחשוב שלישראל זורמים כמה מאות מיליוני דולרים שמתחילים לשמש את המקומיים לצרכי מסחר - הנה, הממשלה לא הדפיסה גרוש, אבל למשק נוסף המון מזומן.
ילד נקי ומסורק 284336
זה מסבך את המודל עוד יותר ואנחנו עוד לא מבינים מטבע מקומי. אני רק יכול לתהות:
- מה זה זורמים לישראל? - זה יצוא
- מיליונים זורמים גם החוצה - זה יבוא
אם היצוא גדול יותר אז יש לנו יותר דולרים בבנק ויותר כוח לקנות עבודה של אחרים. זה דווקא גורם לדפלציה.

אם אתה מתכוון למצב שבו אנשים מעדיפים לסחור בדולרים, זה מצב שבו אנשים איבדו את האמון בפתקים של הממשלה שלהם ומעדיפים לסמוך על קלינטון או בוש. להבנתי, זה תוצאה של אינפלציה ולא הגורם (הראשוני) לה.
ילד נקי ומסורק 284276
החלף את המילה "כסף" ב"כוח קניה". אם אני מוכן לתת לך אשראי של 100 ש"ח, הכמות של הכסף המודפס במחזור לא השתנתה, אבל אני לא אפחית את קניותי ב 100 השקל שהלויתי לך, כי לא נתתי לך את השטר שנשאר ברשותי, ואתה כן משתמש באותם 100 ש"ח וירטואליים לצרכיך, נניח כדי לקבל מהסופר שלי שני קילו בשר (הוא עלה לי רק 60 ש"ח, וכך יצרנו ביחד 40 ש"ח). כאשר יש לך אוברדראפט של 1000 ש"ח פירושו שהוצאת 1000 ש"ח שאף אחד לא הדפיס עבורך,והבנק מחזיק רק חלק מהם כערובות.
ילד נקי ומסורק 284277
הרצת מניות לא שייכת לעניין הזה בכלל, שם מדובר באמת על משלק סכום אפס, וכל שקל שמישהו הרויח, מישהו אחר שילם.
ילד נקי ומסורק 284335
מה נראה לך שכל שוטה יכול להנפיק פתקים שאיתם אנשים יכולים ללכת לסופר ושהקופאיות (אלו שעומדות) יקבלו באמון?

כשיש לי אברדרפט בבנק למעשה קיבלתי הלוואה. עד כמה שאני מבין, בחשבונות עו"ש (המקצוענים אומרים M1) הבנק יכול "לייצר כסף" עד יחס האשראי המותר. אחרי זה, כל הלוואה מכוסה בהפקדה של מישהו אחר. הסיבה שאנחנו נותנים אמון בפתקים של הבנק, למרות שרק חלקם מגובים בכסף, היא שלא נראה לנו סביר שכל האנשים יבקשו לקבל את השטרות שלהם ביום אחד. אם זה יקרה - הלך הבנק.

אבל למי שאין אמון בבנק (בגלל הסיכון הנ"ל), יש פתרון -תחזיק הכל במזומן. זה פחות נוח מוויזה או צ'קים אבל יותר נוח מלהחזיק חתולים בכיס. כשאתה מחזיק הכל במזומן, אתה נותן אמון רק בממשלה.

מה שנראה לי שנ&ב אומרים הוא שאתה לא יכול לסמוך אפילו על הממשלה כי בעלי ההון אונסים אתה להוריד את כוח הקניה של של הפתקים (=שטרות) שהיא הנפיקה. ואת זה אני עוד לא מבין.
ילד נקי ומסורק 284338
הם אומרים שבדומה לבנק ולחברות האשראי יש עוד גורמים במשק שבפועל נותנים לך אשראי. למשל, כל הרעיון של "קניה בתשלומים" אינו אלא הדפסת כסף ע"י הסוחר: הוא מגלגל את הצ'קים הדחויים שלך קדימה כאילו היו מזומן, ואתה ממשיך להשתמש במזומן שלך כאילו לא נתת את הצ'קים ההם.
ילד נקי ומסורק 284340
כל העניין הזה של ערך הכסף לא אינטואיטיבי בעליל. בעצם מה שאומרים כאן זה שאם יש אני מסתובב עם מאה שקל בכיס במהלך שבוע אחד, אז במהלך השבוע הזה כמות הכסף במערכת הכלכלית שאני שייך אליה היא 100 ש"ח. לעומת זאת אם אני נותן למישהו את המאה ש"ח ביום ראשון, והוא נותן את המאה ש"ח למישהו אחר ביום שני וכן הלאה עד סוף השבוע, כמות הכסף במערכת היא 700 שקל. בשני המקרים יש פיסית רק 100 ש"ח במערכת.

כלומר המדד אומר שהמערכת יותר "עשירה" ככל שהכסף מסתובב יותר בין הגורמים השונים בה.

זו הגישה המקובלת על כל הכלכלנים, או שיש גרסאות אחרות למדידת ה"עושר" של המערכת ?

אחרי שחושבים על זה קצת זה נעשה יותר ברור. אם המאה ש"ח לא היו מסתובבים, חמישה אנשים לא היו יכולים לקנות משהו שהם רוצים/צריכים שעולה מאה ש"ח. מה שמעניין זה שאותו אפקט היה מתקבל אם מלכתחילה הייתי נותן את השטר לאדם השביעי (שלא היה נותן אותו לאף אחד), אבל בכל אחד מהמקרים האלו, חמשת האנשים שבאמצע לא רושמים רווח בסוף השבוע.

עכשיו מה שממש מוזר זה שאני מסיק מכל זה שכשאני חוסך כסף אני בעצם מפחית מכלל ה"עושר" של המערכת..

המסקנה הזאת בתורה מובילה לשאלת משמעותם של בעלי הון בתוך מערכת כלכלית. כלומר מדובר באנשים שבאופן כללי מפחיתים את כלל ה"עושר" של המערכת באופן משמעותי (!?).

אני צריך קפה.
ילד נקי ומסורק 284353
לא. אם אתה נותן לאחד והוא לשני וכו' אז יש רק 100. אבל אם,
מס. 1 שומר את ה100 ש"ח ונותן פתק התחייבות על 100 ש"ח למס. 2
ומס. 2 שומר את הפתק של מס.1 ומוציא פתק חדש למס. 3
ומס. 3 שומר את ... וכו'

אז בסוף השבוע יש 100 ש"ח והתחיבויות פרטיות של 700 ש"ח.
ההתחיבות של האחרון היא נגזרת שביעית של הכסף. אני לא חושב שזה מה שקורה בפועל. אנשים זה לא בנקים והם לא מייצרים כסף. הם לווים כסף. גם תאגידים זה לא בנקים. כשהם מנפיקים אג"ח הם לווים כסף לא מנפיקים אותו. ואם אתה קונה (משקיע ב) אג"ח אתה מלווה להם כסף תוך נטילת סיכון מסויים כי התאגיד יכול למות לפני שיחזיר לך את הכסף. אתה גם אשכרה מעביר אליהם את הכסף שלך ולא איזה פתק. אף תאגיד לא יתן לך אג"ח שלו בסך 100 ש"ח אם אתה משלם להם בפתק שאומר "השוטה חייב לכם 100 ש"ח". הם רוצים כסף!
צמיחה. 284515
זה לא בדיוק.
כשאתה קונה ב 100 שקל חולצה אתה בעצם קונה ב 85 והמוכר מעביר 15 שקל לממשלה בתור מע"מ, אחרי זה הוא קונה ב 85 שקלים דיסק והממשלה לוקחת ממנו 13 שקלים.
בעל חנות הדיסקים לוקח את ה 72 שקלים שנותרו לו וקונה בהם מה שזה לא יהיה, בקיצור, אחרי 7 טרנסאקציות כאלו נשארים מה 100 שקלים בקושי 30.
ילד נקי ומסורק 284541
"כל העניין הזה של ערך הכסף לא אינטואיטיבי בעליל...."

מספר העסקאות שמבוצעות אינו נוגע לכמות הכסף במשק אלא רק לנפח המחזור, ולזה אין כל חשיבות לעניין זה.

אם יש לך מאה שקל וקנית תמורתם כיסא, והנגר קנה בהם 5 מנורות הלוגן, ובעל חנות המנורות קנה איתם שני קילו גבינת קשקבל, וכן הלאה – בכל רגע נתון כמות הכסף לא השתנתה – בסך הכל בוצעו כמה עסקאות שבכל אחת מהן העבודה שהושקעה במוצרים תומחרה בעלות של מאה שקל.

עושר המערכת לא קשור בכלל למספר העסקאות, כפי שקל לראות בדוגמה הפשוטה הבאה: אני ואתה יכולים לסנכרן מחשבים ולבצע מליון עסקאות בשנייה של קנייה ומכירה של אותו מוצר בעשרים אלף דולר – המערכת הכלכלית לא הופכת עשירה או ענייה יותר, רחבה או צרה יותר בעקבות זאת.
ילד נקי ומסורק 284544
אז מה זה "כמות הכסף" ? כלומר למה זה מעניין אותנו ?
ילד נקי ומסורק 284692
"אז מה זה "כמות הכסף" ? כלומר למה זה מעניין אותנו ?"

לדוגמה, כדי להבין מדוע יש אינפלציה.
ילד נקי ומסורק 284696
בסדר, אז מה "כמות הכסף" מייצג בהסבר להדיוטות בכלכלה ?
ילד נקי ומסורק 284566
זה הזכיר לי בדיחה:
כלכלן ורואה חשבון טיילו צהריים אחד בפארק העירוני. לפתע נתקלים השניים בגוש חרא.

"תשמע", אומר הכלכלן לרואה החשבון, "אם אתה בולע את החרא הזה, אני נותן לך אלף ש'ח כאן במקום."

הרואה חשבון מסתכל על החרא, חושב לעצמו, "מה כבר יכול לקרות לי, זה כסף קל", ובולע את החרא מבלי לחשוב בשנית.

הכלכלן המופתע מסתכל עליו בתדהמה ומחוסר ברירה מוציא לו את הכסף.

השניים ממשיכים לטייל ונתקלים בגוש חרא נוסף.

אומר הרואה החשבון לכלכלן, "אתה יודע מה, אם גם אתה בולע את החרא הזה, אני אשלם לך אלף ש'ח", כיוון שחשב שהכלכלן סתם חלשלוש ולא יהיה ולו את האומץ לעשות זאת.

הכלכלן מהסס לרגע, אך כשהוא נזכר באישתו - שתהרוג אותו כשתשמע שהוא בזבז אלף ש'ח, והוא מחליט לבלוע את החרא, והרואה חשבון נאלץ להחזיר לכלכלן את אלף ש'ח.

זמן קצר לאחר מכן, המשיכו השניים לטייל וחשבו על מה שעשו מוקדם יותר באותו היום.

הרואה החשבון אומר, "בעצם שנינו אכלנו חרא אבל אף אחד מאיתנו לא הרוויח כסף."

"כן", עונה לו הכלכלן, "אבל לכל אחד מאתנו היה מחזור של אלפיים ש'ח."
ילד נקי ומסורק 284348
אני לא חושב שזה מה שהם אומרים, כי אני חושב שזה לא נכון והם הרי אנשי מקצוע.

אם אני נותן לך צ'קים דחויים ובאותו זמן משתמש במזומן שיש לי, מהר מאוד אני אפשוט את הרגל והסוחרים שנתקעו עם הצ'קים שלי ישארו בלי הכסף. איפה האינפלציה? המצב שאתה מתאר יכול לקרות רק אם אני יכול להדפיס פתקים לנצח בלי לאבד את אמון הציבור. יש רק אחד כזה - ביבי. (טוב, בו לא היה לי אמון מלכתחילה).
אלנבי+לבניה 284351
לא לזה מתכוונים כשאומרים שהכלכלה היא לא משחק סכום אפס? שבעיקרון אפשר לגלגל אשראי כזה לנצח?
אלנבי+לבניה 284359
ההיגד הזה מתייחס לתוצרת. גם בכלכלה בלי כסף, כשאני קונה חומרים, משקיע עבודה ובונה בית, הוספתי ערך (שלא היה קודם) לחומרים המקוריים בלי לקחת כלום מאיש. אז יש לי יותר בלי לגרוע מאחרים.

יש לא מעט נוכלים (חלקם גם בעלי הון) שמייצרים ערך מוסף מדומה עלידי אשראי. בסוף הם נופלים כמו Enron ו- World Com.
אלנבי+לבניה 284361
נוכלים שעוד לא פשטו את הרגל: ויזה, ישראכארט, בנק הפועלים, בנק לאומי והחנווני שלי שרושם "על החשבון".
ילד נקי ומסורק 284360
אתה לא צריך להדפיס עוד ועוד פתקים כאלה. מספיק שתגלגל את כתב ההתחייבות שלך ממלוה למלוה, וקיבלת הכפלה של כוח הקניה של 100 השקלים שלך.

נכונה הטענה שביום מן הימים אולי תיאלץ להחזיר את ההלואה, ואז האפקט האינפלציוני שלה יתקזז ע"י הדפלציה הקטנה שתנבע מכך. אבל זאת בדיוק טענתם של נ-ב: ע"י שינוי כמות האשראי שבעלי ההון מעמידים לרשות הציבור יש להם השפעה על האינפלציה. אם המספרים שהם הביאו נכונים, ההשפעה הזאת לא מבוטלת כלל.

(ואגב, בעניין העברת השטר של 100 ש"ח מיד ליד, היא נכנסת למשחק לא דרך כמות הכסף אלא דרך "מהירות הכסף" בנוסחה שנ-ב הביאו)
ילד נקי ומסורק 284380
נראה שאתה יודע משהו ולא מגלה/מסביר לנו את הכל. שים נא את כל הקלפים על השולחן. הרי איש לא מצפה שאני סתם העבור "ממאמין טיפש" בפרידמן ל"מאמין טיפש" בנ&ב. אם תפרט ואני אבין, יכול להיות שיהיה להם מצטרף חדש בכנסיה.

1. אני לא מבין איך אפשר לגלגל את הפתק שלי ממלוה למלוה בלי שאני אחזיר לראשון לפני שאני לווה מהשני. או אולי אתה מדבר על הלואה שהגיבוי שלה הוא כתב התחייבות המגובה עלידי כתב התחייבות עד אין-סוף. אני לא חושב שזה קורה עם אנשים קטנים ולא עם תאגידים.
אם קניתי פתק אג"ח של עלית ב100 ש"ח
אני יכול לתת אותו לבנק (כערבון) ולקבל 100 ש"ח הלוואה - אז עכשיו עלית חייבת לבנק. אבל הבנק לא יכול לספור את זה כהפקדה ולייצר מזה עוד כסף.ואם זה לא עובר בבנק בכלל - איך זה משפיע על האינפלציה. אתה יכול להסביר את המנגנון?

2. עכשיו אני מתבלבל. מה זה "ע"י שינוי כמות האשראי שבעלי ההון מעמידים לרשות הציבור יש להם השפעה על האינפלציה". עד עכשיו דיברנו על אג"חים שהם מנפיקים עכשיו זה שהם מעמידים לרשות הציבור? אם הם לא בנקים אז הם לא מעמידים כסף לרשות הציבור, לא?

3. את העניין עם המהירות נדמה לי שאני כן מבין. האשראי מזרז את הפעילות במשק וגורם לצמיחה יותר מהירה. צמיחה היא גורם אינפלציוני (אם הבנק המרכזי רוצה לשמור על יציבות המטבע). אז אולי אתה (ונ&ב) אומר שבעלי ההון, באמצעות האשראי, מגבירים את הצמיחה במשק וכך גורמים לאינפלציה? אז מה - שנפסיק את הצמיחה?
ילד נקי ומסורק 284464
הערה כללית 1: אני לא משתייך לאף אחת מהכנסיות, כך שאין לחשוד בי במיסיונריות. אני מנסה להגיד מה אני מבין על הנושא, בלי קשר ישיר לשאלת האידיאולוגיה החביבה עלי (אם זה מעניין מישהו, אני בעד חזרה לסחר חליפין וזהו).

הערה כללית 2: כדאי שתקרא גם את התכתובת שלי עם אורי, אני מדבר שם על עניינים דומים.

1. אתה, כמובן, מחזיר לראשון את מה שלוית מהשני. אני לא טוען שהאשראי הכללי בהכרח גדל כל הזמן בלי הגבלה, אלא רק שבזמנים מסויימים הוא יכול לגדול ובכך ליצור לחץ אינפלציוני, ובאחרים הוא יכול לקטון ולפעול בכיוון ההפוך. ביום בו לוית את 100 השקלים הראשונים עשית מהלך אינפלציוני שיתקזז רק ביום בו תחזיר אותם לא תמורת הלואה אחרת אלא ע"י הקטנת המזומנים בכיסך. זה יכול להיות עוד חודש, שנה או שלושים שנה.

2. אתה אולי דיברת דווקא על אג"חים, אני דיברתי באופן כללי יותר. שינוי בכמות האשראי שעומד לרשות הציבור יכול להיעשות בכל מיני דרכים, החל מכרטיסי אשראי דרך הלוואות בשוק האפור וכלה ב"קנה היום ושלם אחרי החגים". מספיק שחב' סלקום תודיע שאת החשבונות שלה אפשר לשלם 30 יום אחרי קבלתם, וקיבלת הגדלת האשראי הכללי בכמה מאות מליוני שקלים.

3. האשראי יכול לגרום לצמיחה במקביל להשפעה האינפלציונית שלו בדיוק כפי שהדפסת כסף עושה. ההבדל היחיד הוא שאת הכסף מדפיסה הממשלה (וגם החבר שלי, אבל נעזוב את זה כרגע) ובענייני אשראי מעורבים גם גורמים פרטיים. אני לא אומר מה צריך לעשות, אני רק מצביע על מה שנראה לי כעובדות (וראה הערה כללית 1).
ילד נקי ומסורק 284497
באשר לכלליות:
1. אתה נקי מכל חשד. ומה שאתה עושה מבורך בייחוד כשאין לנו כלכלנים מקצועיים שמוכנים לעזור. ולמרות שאני מזוהה עם כנסיה מסויימת, כאן גם אני מנסה לעשות כמוך.
2. אני עוקב אחר שיחתך עם אורי. נראה לי שתגובותיו מקזזות את רוב האשראי שבדבריך.

באשר ליחודיות,
1+2. אני צריך להבין את זה יותר טוב. בחן נא איך אני רואה את הדברים ותגיד מה אני מפספס לדעתך:

בישיבת מועצת המנהלים של סלקום, אחרי עייון בגרפים ובדוחות, פותח היו"ר ואומר:
"וואללה, תראו איזה בוכטה של רווחים הצטברה לנו פה. הישראלים האלה לא מפסיקים לפטפט בסלולרי. צריך להחליט מה לעשות עם הכסף" (צרות של עשירים).

עולות מספר הצעות:
א. נפקיד את הכסף בתוכנית חיסכון ל10 שנים בריבית של 3%.
ב. נשקיע בשוק הפיננסי (מניות אג"ח) כדי להגדיל את הרווח.
ג. נצא במבצע "שלם אחרי 30 יום" ונממן את הפעילות השוטפת שלנו (משכורות וכו') מהבוכטה שלנו אבל נדפוק את המתחרים.

בישיבה משתתף יועץ שוטה (כל היועצים שוטים) שבוחן את ההצעות מצד טובת הציבור. הוא אומר:
א. אם נפקיד את הכסף בחיסכון, יתרות הבנקים יעלו והם יורידו את הריבית וילוו את הכסף לציבור - זה יגרום אינפלציה.
ב. אם נשקיע בשוק הפיננסי, לחברות (או הממשלה) בהן נשקיע יהיה יותר כסף. זה יגדיל את ההשקעות במשק ויגרום לאינפלציה.
ג. אם נצא במבצע, נגדיל את האשראי שבידי הציבור ואז מממ... נגדיל את האינפלציה.
מסקנה: לטובת הציבור, עלינו לשרוף את הבוכטה ולבטל את הרווחים.

על המקום, היו"ר מפטר את היועץ ובהצבעה מתקבלת אחת ההחלטות... שמה לעשות, מאיצה את האינפלציה.

המסקנה שלי היא שאם יש פעילות עיסקית ורווחים יש אינפלציה שולית (שלדעתי היא מבורכת). לא נראה לי שנ&ב מדברים על זה. אבל לצערי הם ברוגז אז לא נותר לנו אלא לנחש.

3. אולי כאן אתה צודק - בייחוד אם הממשלה מגבילה את ה"הדפסה" לשיעור הצמיחה. אבל אם הממשלה מדפיסה כסף לכיסוי גרעונותיה היא מאיצה את האינפלציה מעבר לצמיחה. את זה בעלי ההון לא יכולים לעשות בלי לפשוט את הרגל.
כשהממשלה מאיצה את האינפלציה מעבר לצמיחה, היא דופקת את העובדים (שכוח הקניה שלהם יורד) ומבריחה את בעלי ההון להשקעות בחו"ל - מה שדופק את העובדים שוב, כי הם מאבדים את מקומות עבודתם. אז היא רוצה להציל את העובדים ולווה כספים מבעלי ההון (או ממשלות) בחו"ל. זה מעלה את הגרעון ומוריד את ערך המטבע המקומי - מה שדופק את העובדים שוב כי מחיר מוצרי היבוא עולה והאינפלציה מואצת ... וחוזר חלילה.
אני, ההדיוט, לא יכול לחשוב על שום פיתרון חוץ מלהגיד לממשלה: צאי בחוץ!

שמע, גם לי אין אחריות מקצועית על מה שאני אומר, אני מנסה לבחון את דברי נ&ב עם הכלים החובבניים שיש לי ובעזרתך. זה מה יש.
ילד נקי ומסורק 284498
כשאתה אומר לממשלה: צאי בחוץ!, למה אתה מתכוון?
ילד נקי ומסורק 284504
צאי בחוץ זה מה שהרב עובדיה התכוון: אל תפריעי, אל תתערבי, אל תלווי, אל תשקיעי, אל תתעסקי בכלכלה ואל תבזבזי יותר ממה שאת גובה ממיסים.
תבצעי את המוטל עליך שזה להדפיס כסף בשיעור הצמיחה כדי לייצב את המטבע.

(אני מקווה שלא תקרא את זה איזה פמיניסטית. זה רק מקרה שממשלה היא נקבה)
אי אפשר לאכות את העוגה בשתי חתונות 284506
אני מקווה שאין צורך להסביר את ההבדל המהותי בין ''אל תתעסקי בכלכלה'' לבין ''תבצעי את המוטל עליך שזה להדפיס כסף בשיעור הצמיחה כדי לייצב את המטבע''.
אי אפשר לאכות את העוגה בשתי חתונות 284548
דווקא אפשר. למקרה שזה לא היה ברור, ''אל תתעסקי בכלכלה'' זה אל תבצעי פעילות יצרנית או צרכנית. ''תבצעי את המוטל עליך...'' זה תחזיקי את המטבע בהתאם לצמיחה.

זה כמו לדרוש ששוטר תנועה לא יתעסק בתנועה (לא יסע קדימה או אחורה) רק יעמוד באמצע ויכוון את התנועה.
אי אפשר לאכות את העוגה בשתי חתונות 284554
עדיין לא מסתדר לי.

הדפסת כסף בשיעור הצמיחה זה לא לבצע פעילות יצרנית או צרכנית, והדפסת כסף שלא בשיעור הצמיחה זה כן?

מי קובע את "שיעור הצמיחה" המדוייק ואיך (אני מקווה שלא הממשלה)?

מי קובע מה מוטל על הממשלה (ודאי שלא העם)?

שוטר תנועה הוא האם אמא של הרגולטורים, האם אתה דורש מהממשלה להיות רגולטור?
אי אפשר לאכות את העוגה בשתי חתונות 284598
נדמה לי שאתה האלמוני שאוהב לסחוב דיונים לצד הסמנטיקה. במחילה, לי אין עניין בצד הזה של הדברים, אז אחרי התשובה הזו אני מבקש להשתחרר - מתוך הנחה שאתה כנראה צודק.

"הדפסת כסף בשיעור הצמיחה זה לא לבצע פעילות יצרנית או צרכנית, והדפסת כסף שלא בשיעור הצמיחה זה כן?"
הדפסה בשיעור הצמיחה הוא, בעיני, תפקידה (המונטרי) של הממשלה. כניסה לגרעון תקציבי וכיסויו עלידי הדפסה הוא, בעיני, חריגה של הממשלה מתפקידה.

"מי קובע את "שיעור הצמיחה" המדוייק ואיך (אני מקווה שלא הממשלה)?"
את זה מודדים די בפשטות. אני לא כלכלן ולא יודע בדיוק איך ובאיזה דיוק. כן, הממשלה (נערי האוצר) והלמ"ס מודדים ולי אין שום בעיה עם זה.

"מי קובע מה מוטל על הממשלה (ודאי שלא העם)?"
ודאי שהעם קובע. אני חלק מהעם ומנסה לשכנע את האחרים מה לקבוע ועבור מה להצביע.

"שוטר תנועה הוא האם אמא של הרגולטורים, האם אתה דורש מהממשלה להיות רגולטור?"
אז גם רמזור הור אמ-אמ-אמא של הרגולטורים. אני מקבל את מרות הרמזורים בהכנעה. וכשהממשלה תתנהג כמו רמזור יהיה לכולנו יותר טוב (אפילו אם מישהו יתעקש לקרוא לזה רגולציה - הבעיה היא לא במילים)

אנא, אם אין לך מה לתרום להבנת התהליך האינפלציוני או להבנת טענתם של נ&ב בקשר לאינפלציה ובעלי ההון, אני לא מעונין להמשיך.
ילד נקי ומסורק 284502
1+2. עד כמה שאני מבין להחלטות שונות של סלקום תהיה השפעה שונה על האינפלציה. אולי שלוש האופציות שנתת פועלות כולן בכיוון של הגדלה, אבל לא בהכרח באותו שעור, ואני משער שתיתכנה החלטות אחרות שיפעלו בכיוון ההפוך (במקום "שלם עוד שלושים יום" אפשר להחליט "שלם כל שבוע" או משהו). אם מצטברים רווחים גדולים אצל החברה אפשר שהיא תשקיע את הכספים בתחום שמגדיל את התל"ג ואז ההשפעה האינפלציונית מתבטלת.

3. אינני חולק על כך ש*גם* הממשלה יכולה להשפיע על קצב האינפלציה. האם המסקנה ההכרחית מכאן היא "תצאי בחוץ"? לא בטוח בכלל.
ילד נקי ומסורק 284550
אולי אפשר לסכם. אני מסכים איתך שבעלי ממון, בפעילותם הכלכלית, גורמים לצמיחה ואינפלציה.

אני לא מסכים איתך בניחוש שנ&ב מתלוננים על זה. לי נדמה שהם מחפשים משהו יותר רציני.

3. לגבי "תצאי בחוץ", אם יש לך רעיון יותר טוב אפשר לדון בו.
מה צריך בשביל להיות יועץ 284525
בשביל להיות יועץ טוב צריך שער אפור וטחורים.
שער אפור בשביל שתראה מכובד וטחורים בשביל שתראה חמור סבר.
מה צריך בשביל להיות יועץ 284551
אחד מהם כבר יש לי - אני בדרך הנכונה.
ילד נקי ומסורק 284383
"נכונה הטענה שביום מן הימים אולי תיאלץ להחזיר את ההלואה"

אבל זו העובדה היחידה שרלוונטית – כל גלגול יבוא יומו. שינוי כמות האשראי שבעלי ההון מעמידים לרשות הציבור יכולים להשפיע רק לטווח קצר מאוד, אם הממשלה אינה משתפת עמם פעולה (כלומר, מדפיסה כסף).

נסה לדמיין את התסריט הפשוט הבא: במדינת אשראיטיסטן חיים ארבעה אנשים: אריסטו, סוקרטס, אפלטון והרמנידס.

כל הכסף באשראיטיסטן, 500 מטבעות כסף, נוצר במטבעה של אריסטו, אך החוק במדינה אוסר עליו לטבוע מטבעות נוספים. אריסטו יושב כל היום מתחת לסככה ותופס שמש, סוקרטס הוא בנקאי המלווה כספים, אפלטון הוא אזרח והרמנידס הוא קבלן בניין.

ביום צח וזיווני אחד ניגש אפלטון להרמנידס ומבקש ממנו לבנות לו בית. הרמנידס דורש בתמורה חמישים מטבעות כסף. לאפלטון יש רק עשרה מטבעות ואין במקרה עליו סכום כזה ועל כן הוא ניגש לסוקרטס ומבקש ממנו הלוואה. גם לסוקרטס אין סכום כזה בקופתו ולכן הוא מעניק לאפלטון חרס עליו חרט "חרס זה שווה 50 מטבעות, באישור סוקרטס".

לכאורה, בוצעה כאן הרחבת אשראי בשיעור של 10 אחוז.

אפלטון ניגש להרמנידס ומציג לו את החרס כתשלום עבור הבית. הרמנידס יכול לסרב לקבל את החרס כתמורה ובכך לשרשר אחורה ביטול של הרחבת האשראי, או לקבל את החרס ובכך להכיר בה. נניח לפי שעה שהוא מכיר בה.

עתה צריך הרמנידס לבנות את הבית ולצורך כך דרושים לו לבני בניין שאותן ניתן להשיג רק במדינת תחמניסטן השכנה. מאחר ובתחמניסטן איש אינו מכיר בחרסים מאשראיסטאן, הוא ניגש לבנק סוקרטס ומבקש לפדות את תמורת החרס במטבעות. מאחר ולסוקרטס אין בפועל מטבעות כאלו, הוא נאלץ לפשוט את הרגל (כלומר, להכיר בפומבי שלהרחבת האשראי שלו אין כיסוי) והאשראי חוזר ומצטמצם לגודלו המקורי.

הלקח מהסיפור צויין בהתחלה: כל אשראי יבוא יומו. בסופו של דבר, מישהו יצטרך לרכוש באמצעותו משהו ממשי באמצעות הילך שיש לו ערך ממשי. כמובן שבמערכות מורכבות אפשר לגלגל אשראי באמצעות מעשי נוכלות לאורך זמן מה, אבל בסופו של דבר כל אשראי כזה חייב להתפוגג.
ילד נקי ומסורק 284430
האמת, לא נראה לי שעלינו על הגל הנכון בהבנת ב&נ. אני לא מאמין שהם מרכזים את טענתם על נוכלות של זייפנים ופושטי רגל. זה בטח קיים בשוליים אבל קשה לי להאמין ששני אנשי מקצוע יבנו אג'נדה מקצועית ואידאולוגית על מחקר העוסק בגנבים זוטרים.

ברגע של יושר אני חייב להודות שקיימים מקרים שבעלי הון יכולים להשפיע על ממשלות. הסיפור המפורסם ביותר, כמדומני, הוא על "האיש שכופף את הבנק המלכותי של אנגליה", הלא הוא היהודי-הונגרי-אמריקאי ג'ורג' סורוס.

בסוף 1992 סורוס היה בעלים של קרן גידור (רשומה בקרקס) שעסקה בספקולציות במט"ח. הוא וספקולנטים אחרים העריכו שהסטרלינג נסחרת מעל לשוויה הטיבעי בגלל אילוצים פוליטיים והתחיבויות לאיזה מרווח קבוע עם מדינות אירופה האחרות. הכנופיה של סורוס לוותה סטרלינג בבנקים בעולם ומיד מכרה אותם (Selling Short) תמורת מרקים גרמנים מתוך הנחה (יש אומרים ידיעה!) שהבנק המלכותי לא יעמוד בלחץ ויאלץ לפחת את הסטרלינג. כמובן שהמכירה הכללית של סטרלינג ברחבי העולם, שהונהגה עלידי הכנופיה עצמה, האיצה את הירידה בערכו בשווקים והפכה לנבואה המקיימת את עצמה. כשהבנק המלכותי פחת את שער הסטרלינג, הכנופיה מכרה את הDM תמורת סטרלינג והחזירה את חובותיה בשער נמוך. באתו שבוע הקרן של סורוס הרוויחה מעל למיליארד דולר מהפרשי השער. אומרים שכל אזרח בריטי הפסיד באותו שבוע כ-‏50$.

הכי מעניין שסורוס המוערך בכ-‏7 מיליארד דולר הוא סוציאליסט (אם לא מרקסיסט) כשהוא מחוץ לעבודה. אבל לזכתו יאמר שהוא עוסק בפעילות פילנטרופית ותרם מיליונים ביחוד במזרח אירופה. יוצא שאת הכסף שהוא "לקח" לבריטים הוא נתן לפולנים - ואף מרקסיסט לא יכול לטעון שזה לא בסדר.

ייתכן שנ&ב מתכוונים לפעילות כזו של בעלי הון וקשר הון שילטון. במיוחד על סורוס מספרים שבזמן שניהל את הקרן שלו הוא היה נוהג לאכול ארוחת בוקר במשרד האוצר הגרמני וארוחת ערב עם שר האוצר הבריטי, אז קשה להניח שלא היה לו מידע פנימי.

השאלה המעניינת (אותי) היא איך דבר כזה - שכמה אנשים יכולים לכופף את הבנק של בריטניה - קרה ואם זה בכלל פגם שאפשר ורצוי לתקן.
ילד נקי ומסורק 284463
"כל אשראי יבוא יומו" - נניח לרגע שזה נכון. עדיין עומדת השאלה *מתי* יבוא יומו של האשראי. אם זה יקרה בעוד עשר שנים (מכיר אנשים שחיים באוברדראט תקופה כזאת?) הרי שיש לך תקופה לא קצרה בה האשראי שימש, מכל בחינה מעשית, כהדפסת כסף (במקרה של אשראי בנקאי: לא כולו, כי חלק ממנו הבנק מחוייב להחזיק במרתפי בנק ישראל או משהו כזה).

למען האמת, ההנחה "כל אשראי יבוא יומו" לא נכונה אפילו בטווח הארוך, אלא אם כן אתה מאמין שביום מהימים האשראי הכללי יתאפס מסיבות כלשהן. אני מסכים שהאשראי אינו יכול לגדול בלי הגבלה, שכן יהיו אלה שישימו לב לגודלו ויתחילו למכור דולרים, אבל שינויים לכאן ולכאן לא מחייבים התערבות ממשלתית. כשהכניסו לארץ את כרטיסי האשראי, גרמו באופן מעשי להגדלת האשראי הכללי שבידי הציבור. לזה היתה, ללא ספק, השפעה אינפלציונית.

בעולם המודרני לא מעט תחמניסטנים כן מכירים בחרסים האשראיסטנים, שכן הם יודעים שבאמצעותם הם יוכלו לרכוש את ספריו של סוקרטס (לא בלי הגבלה, כמובן, כפי שכבר אמרתי).
ילד נקי ומסורק 284466
השאלה "מתי יבוא יומו של האשראי" אינה באמת חשובה, אם מכירים בעקרון שהוא יבוא. אשראי ללא כיסוי הוא סוג של תרמית: גורם כלשהו מעמיד פנים שיש לו כיסוי למה שאין לו כיסוי. מאחר ומדובר בתרמית ועוד בתרמית מתגלגלת, הגלגול אינו "ישר" במובן שאותו סכום כסף מגולגל אלא מצטבר, משום שרמאי האשראי צריך להמשיך ולגלגל גם את הסכום המקורי של התרמית וגם את התוספות לה.

ברגע שהאמון באותו גורם מתערער ואנשים חדלים להאמין בכך שיש כיסוי מלא לגלגול הכספים, הנפילה באה מהר מאוד ואז, בניגוד לטענתך, האשראי מתאפס גם מתאפס. קח לדוגמה את אנרון, סוג של תרמית אשראי מסוג זה: בתוך שנה – פוף! – התאפסו להם כמאתיים מיליארד דולר.

גם האשראי המדינתי ("האשראי הכללי") יכול להתאפס באבו-אבוה. והוא גם מתאפס. אין צורך בחקר עמוק וממושך – פשוט הבט בכמה דוגמאות של מדינות שברגע שדירוג האשראי שלהן הגיע למדרגת חדלות פרעון הן פשוט התמוטטו כמו ערימת קרשים והכסף שבידי אזרחי המדינה הפך כמעט חסר ערך בתוך זמן קצר.

בדוגמה שלי, נקודת המשבר הייתה המפגש עם הערכה חיצונית שאינה תלויה בהקשר הפנימי של האשראיסטנים. אתה יכול לגלגל את העניינים מעט הלאה, אבל בסופו של דבר זו הנקודה שבה מגיע יומו של האשראי – במקום שבו הוא נפגש בהערכה שאינה תלויה בקביעות הפנימיות של מדינה מסויימת אלא נאמדת מול הערכה חיצונית של ממשות וחדלי הפרעון יוצאים לאור.

לגבי אמירתך ביחס לכרטיסי האשראי – היא לא נכונה. אין קשר הכרחי בין כרטיסי אשראי לתהליך אינפלציוני.
ילד נקי ומסורק 284467
אני אתייחס למשפט האחרון, כי נדמה לי שממנו נוכל להבין הכל.

ביום מסויים נכנסה חברת "ויזה" לארץ, ופתחה בפני האזרח הקטן אפשרות להגדיל את האשראי שלו בכמה אלפי שקלים לחודש. מליון אזרחים קפצו על המציאה וכל אחד מהם הגדיל את האשראי שלו באלף ש"ח בממוצע. זה אומר שבאותו כוח הקניה הכלל-ארצי גדל במיליארד שקל. לזה אין השפעה אינפלציונית? אתה צריך להסביר לי למה.

(ואם תגיד: כן, אבל השפעה קצרת טווח לחודש אחד בלבד, לא אתווכח איתך, אבל נ-ב כן. הם יגידו - אם הבנתי נכון - שגודל האשראי הכללי הוא כזה ששינויים "קצרי טווח" מחודש אחד לשני מקנים לבעלי ההון שליטה על האינפלציה בהתאם לאינטרסים הזמניים שלהם).
טל''ח 284469
''זה אומר שבאותו חודש כוח הקניה'' וגו'.
ילד נקי ומסורק 284503
"ביום מסויים נכנסה חברת "ויזה" לארץ, ופתחה בפני האזרח הקטן אפשרות להגדיל את האשראי שלו בכמה אלפי שקלים לחודש. מליון אזרחים קפצו על המציאה וכל אחד מהם הגדיל את האשראי שלו באלף ש"ח בממוצע. זה אומר שבאותו כוח הקניה הכלל-ארצי גדל במיליארד שקל. לזה אין השפעה אינפלציונית? אתה צריך להסביר לי למה."

אם נתייחס למצב בארץ, האשראי הוא למעשה סוג של הלוואה, שהבטוחות לה הן בחלקן או ברובן חסכונות בבנק ושאריתה סתם הלוואה נושאת ריבית. למעשה, אלו אותם כללים בדיוק ששררו לפני היות ויזה, רק במתכונת נוחה יותר, כיוון שבאמצעות כרטיס אשראי אתה יכול ליטול הלוואות קטנות עד היקף מסויים בלי דין ודברים ישיר מול הבנק. היקף האשראי לא השתנה מהותית בעקבות זאת.

כמובן שייתכן שכרטיסי אשראי, כחלק משינוי כללי יותר בדפוסי צריכה, עודדו נטילת הלוואות לעתים תכופות יותר ובאופן מבוקר פחות (בגלל אפקט "אי הממשות" שיש להלוואה כזו), אבל הכרטיס כשלעצמו אינו הליך אינפלציוני כלל.

"(ואם תגיד: כן, אבל השפעה קצרת טווח לחודש אחד בלבד... נ-ב יגידו... שגודל האשראי הכללי הוא כזה ששינויים "קצרי טווח" מחודש אחד לשני מקנים לבעלי ההון שליטה על האינפלציה בהתאם לאינטרסים הזמניים שלהם)."

אם אכן יאמרו זאת הנחת היסוד תהיה שאחרי הרחבת האשראי המונה "מתאפס" ואין צורך להחזיר את ההלוואות. כלומר, אם הרחבנו את האשראי בעשרה אחוז, אחרי ההרחבה כולנו חוזרים לנקודת המוצא ואף אחד לא צריך לכסות את האשראי הנוסף. זו הנחה לא מציאותית, לדעתי.
ילד נקי ומסורק 284384
אני לא כלכלן, אבל נדמה לי שאני מבין למה נ"ב מתכוונים.
נניח שמחיר של מניה עולה בעקבות *ציפיות* לשיפור בביצועי החברה, אזי השווי של הנכסים שבידי הציבור עלה מבלי שהודפס כסף. מצד שני אם רוצים לממש את השווי הזה חייבים לחזור לבנק המרכזי שמדפיס כסף...
טוב עכשיו גם אני לא מבין.
ילד נקי ומסורק 284465
הכי טוב לא לערב כאן את שוק המניות, שרק מוסיף בלבול. שם לא קורה הרבה בענייננו: כל שקל שאתה מרויח הוא שקל שאני מפסיד (למרבה הצער זה אף פעם לא להיפך) ועליית השווי הפיקטיבי‏1 של הנכסים אינה בעלת משמעות מוניטרית (אני חושב. המממ. למה, לכל הרוחות, אין כאן איזה כלכלן נטול אידיאולוגיה שיוכל להסביר לנו את העניינים הפשוטים האלה?)
______________
1- שכן המניות הנסחרות אינן באמת השווי של הנכס; הוא רק נגזר מהן.
ילד נקי ומסורק 284499
''כלכלן נטול אידאולוגיה'' זה אוקסימורון.
ילד נקי ומסורק 284555
זה לא יפה! למה אתה מדבר ככה?
רק כאן למעלה ראינו מאמר של שני כלכלנים מדעיים ונטולי אידאולוגיה. הם אפילו הדגימו לנו("שנדע מה כשר ומה טעים") איך נראית עבודתו של עובד אלילים בכנסייה כלכלית ואיך נראה מאמר כלכלי ואוביקטיבי ללא כחל וסרק.

זה אתה שצבעת את החיבור שלהם בכחול.
ילד נקי ומסורק 284483
מניה זו סחורה כמו כל סחורה אחרת. העליות והירידות במחיריהן של המניות או כל סחורה אחרת מייצגות את מידת הרצון של אנשים להחזיק באותה סחורה בכל רגע נתון.
כאשר יש יותר אנשים שרוצים לקנות מאנשים שרוצים למכור, מחיר המניה עולה. כאשר יותר רוצים למכור, מחיר המניה יורד אבל המחיר מייצג את הסכומים של העסקאות שמבוצעות, לא אלו שהיו אולי מבוצעות אילו כל המחזיקים היו מוכרים.
למעשה, במקרה של מניה שנוסקת, סביר להניח שאילו כל המחזיקים במניה היו בוחרים לממש אותה באותו זמן, מחיר המניה היה *יורד* - שהרי ההיצע גדל...
מה שמונע את ההתרחשות הזאת היא העובדה שהעליה בביקוש מייצגת ציפיות לעליה נוספת במחיר המניה (שהרי זו סיבה עיקרית לקניית מניות) אבל אם חלק מהקונים צופים עליה, סביר להניח שחלק מהמחזיקים הנוכחיים צופים זאת גם כן ויעדיפו להמשיך ולהחזיק במניה הזאת ולמכור מאוחר יותר - אילו היו כולם בוחרים למכור, סימן שרובם אינם מאמינים שהמחיר יעלה עוד, ואם כך, אז סביר שזה יהיה גם הקונצנזוס בקרב הקונים.
רק להכניס עוד קצת רעש למערכת 284505
אם אני מבין נכון (בתור אחד שמחשיב עצמו לנטול השכלה כלכלית מיוחדת), כיום גם הכסף הוא סחורה כמו כל סחורה אחרת. אחרת מה זה אומר "לקנות דולרים"? וכסף קונים...בכסף?

האם יש איזשהו מקום בו זה נעצר, או בו יש איזשהו מימוש לאותה ההתחייבות על הנייר? רזרבות הזהב הרי מזמן לא משמשות לזה. הרי הזהב עצמו הוא סחורה.

בקיצור, האם כסף הוא פשוט מספר בלי דבר שעומד מאחוריו? פתאום הקפיצה לתיאולוגיה לא נראית רחוקה כל-כך...
רק להכניס עוד קצת רעש למערכת 284517
כסף הוא אכן סחורה והוא תמיד היה סחורה. למעשה, לפני שהמציאו את הכסף, השתמשו בסחורות יותר מוחשיות בתור כסף כמו מלח או זהב.
לא רק שאתה יכול לקנות סוג כסף אחד בכסף אחר (נגיד אירו בשקלים) אתה יכול גם לקנות כסף בכסף, זאת הלוואה (אתה מקבל היום איקס תמורת זה שתחזיר, לאורך זמן איקס פלוס משהו, המשהו הזה הוא התשלום עבור הכסף).
ההתייחסות לכסף כסחורה גם מבהירה את עניין האינפלציה. כידוע, כאשר כמות סחורה מסויימת עולה, המחיר שלה יורד, בצורה דומה, כאשר כמות הכסף עולה, מחירו (בסחורות אחרות) יורד וזו בעצם עליית המחירים. למשל:
אם נניח שיש שתי סחורות במשק, כסף ונקניקיות ונקודת ההתחלה היא שנקניקיה שווה שקל. עליה בכמות הנקניקיות תגרום לירידה במחיר לחצי שקל, ועליה בכמות הכסף תגרום לעליה במחיר הנקניקיה - אבל אם כל נקניקיה עולה נגיד 2 שקלים עכשיו, אפשר לטעון שבעצם מחיר הכסף ירד - כדי לקנות שקל תצטרך רק חצי נקניקיה.

"האם יש איזשהו מקום בו זה נעצר, או בו יש איזשהו מימוש לאותה ההתחייבות על הנייר?"

אין. וזאת הסיבה שישנם כאלו שרואים בחזרה לסטנדרט הזהב (כלומר שתהיה חובה להעמיד משהו ממשי מאחורי השטרות) פתרון לבעיית האינפלציה. הטענה היא שללא מימוש קונקרטי, אין מניעה מהממשלה להדפיס כסף כאוות נפשה כדי לממן את הביזבוזים שלה. הדפסת הכסף היא כמובן דרך מאוד נוחה לגיוס כספים מאחר והיא לא כרוכה בהעלאת מיסים (דבר שהוא לא ממש פופולארי) אבל מאחר וזה גורם לירידת הערך של חסכונות ופקדונות מדובר למעשה במעין מיסוי סמוי - אי אפשר לייצר יש מאין.
הדובדבן על הקצפת הוא כמובן גם שאחרי כל זה הממשלה עשויה לטעון שהיא בעצם נלחמת באינפלציה - כאילו אין הדבר מעשה ידיה להתפאר. ולא רק טוענת בעצמה אלא גם מתגייסים למענה כל הביכלרים והניצנים שמפתחים תיאוריות סבוכות כדי להסביר מדוע הגורמים לאינפלציה הם לא הדפסת הכסף הממשלתית.

"בקיצור, האם כסף הוא פשוט מספר בלי דבר שעומד מאחוריו?"

מה שעומד מאחוריו הוא האמון שתוכל לקחת את הכסף ולקנות איתו סחורות אבל זה לא שונה עקרונית מרעיון בסיס הזהב. הרי אתה מוכן לקבל את זה רק משום שאתה מניח שלאנשים תמיד ייחסו ערך גבוה לזהב ויהיו מוכנים להחליף סחורות אחרות עבורו. הזהב כשלעצמו הוא לא ממש יותר שימושי מהנירות שמהם עשויים השטרות.
עוד פסיכולוגיה בגרוש 283801
אני לא יכול להתגבר על המהמשיכה שלי לפסיכולוגיה חובבנית ולא לתהות למה שני מקצוענים מתנהגים כמו ילד כועס בן 14 שהחליט שכולם צרכים לאהוב אותו כמו שהוא - "טיבעי". אז הוא לא מתקלח ולא שם תאדורנט ואחר כך מתלונן שאף אחד לא רוצה לשבת לידו כי הריח פשוט דוחה. המורה מסבירה לו שהוא דווקא ילד עם פוטנציאל ויש לו רעיונות מענינים לפעמים. היא אומרת להורים שהילד יוכל להשתלב יותר בשיעור ובחברה אילו רק יתקלח לפעמים. אבל ההורים חסרי אונים והנער בשלו - הוא רוצה שיואהבו אותו "טיבעי" ומסריח. והוא כועס על כל העולם כזה לא הולך?

אני מבין שהקהילה האקדמית לא מתיחסת אליכם ברצינות (קנוניה כמובן). פרידמן ורוקפלר הצליחו לשחד את כל מאות הכלכלנים בעולם עד שלא נמצא כלכלן אמיץ וחופשי אחד שיאות להתיחס באופן מקצועי לעבודתכם המאומצת. אז אתם מוסיפים עוד שמות תואר "מבדחים" (מתרחצים פחות) מנסים למכור את רעיונותיכם לקהל של הדיוטות. נראה שאפילו בקהל הזה לא אוהבים את הריח. גם המרקסיסטים שבאיילים עומדים נבוכים כשהתבשיל האידאולוגי שלהם מוגש עלידי מלצרים שלא התקלחו מזמן.

אני מניח שבלשב הבא בהדרדרות המקצועית שלכם תערכו את עבודתכם בחוברת קומיקס ותנסו למכור אותה לנערים כועסים בחטיבות הביניים. אולי שם ימצאו כמה שלא יחושו בריח שהחוברת מדיפה כי הם מסריחים יותר.

אפשר להבין שאת מירב שנותיכם הקדשתם לחקר הכלכלה ולא הספקתם "להתעמק" (כמוני) בפסיכולוגיה פופולרית ותקשורת המונים חובבנית. אבל אפילו עם התובנה הזו אני לא מצליח להסביר את האובדנות האינטלקטואלית שלכם.
מה אתם באמת לא רואים איזה נזק אתם גורמים לעצמכם?
עוד פסיכולוגיה בגרוש 283844
רואים שבאמת לא הספקת להתעמק בתקשורת המונים.

הרי ברור לכל בר דעת שנ''ב עובדים בשכר בשביל פרידמן כדי להציג באור מגוכח ודוחה כל גישה שמתנגדת לדבריו של פרידמן ובכך לבצר את מעמדו כסמכות השפויה היחידה בתחום.
קו-דה-פה 283882
קו-דה-גרה? לי זה נראה כמו עוד סיבוב הופעות עם הפנטוצ'יני החביבים עליכם.

עם טענותיכם אין טעם להתמודד כאן, מהטעם הפשוט שאין לכם כלל זכות להעלות טענות כאלו. הסיבה לאיסור זה פשוטה: אתם אכפתם אותו על עצמכם.

ישנן שתי דרכים עקריות להתייחס לכלכלה:
א. אפשר לטעון שכלכלה היא מדע בדומה לפיסיקה, ואפשר לנסח בה בלשון מתמטית כללים תקפים בעלי תחולה מוחלטת או חלקית (אם כי כמובן אפשר להתווכח על הכללים ותקפותם).
ב. אפשר לטעון כי כלכלה היא מדע בדומה לתחומי חקר במדעי החברה, ואפשר לנסח עבורה כללי אצבע "גסים" אך אי אפשר לקבוע בה אמיתות מדוייקות, "מתמטיות", ויש להסתפק במעין הוכחות על דרך העיון וההגיון.

אם להסתמך על דבריכם, אתם דוגלים בתיאורית קונספירציה ("ההיסטוריה... נחשבת, ובצדק לדעתנו, לקונספירציה"). אמנם אתם מרמזים כאן ושם לקיומו של מנגנון הגליאני-מרקסיסטי העומד ברקע תפישת העולם המאניכאית שלכם, אך מאחר והאב הקדמון של התיאוריה שלכם, ובלן, משתמש בגישה עיונית-לוגית (נגיד) ואף אתם אינכם מביאים הוכחה "מדעית" כלשהי לטענותיכם, אין מנוס מלשייך אתכם לאסכולה ב'.

זה לא כל כך נורא, כי באסכולה ב' עושים כיף חיים. בעוד שבאסכולה א' עושים חמש נקודות במתמטיקה וקורעים את התחת עם עקומות ולוגים, ובביולוגית שלוש פעמים בשבוע יש אורגיה של פיפטות, כוהליות ופנול פטלאין, בהומניסטית לוקחים הכל באיזי, צחוקים וחחות, וב-‏12 לוקחים קו 29 לים.

הבעיה היחידה היא שבתור הומניסטים אסור לכם להתעסק במתמטיקה. אי אפשר לרקוד על שתי חתונות. אם אתם מאמצים מתודה א-מדעית בהתייחסות למדע – טוב ויפה. אם אתם רוצים להלעיג על מידת התקפות ה"מדעית" של טענותיו של פרידמן – גם כן טוב ויפה. אבל לאמץ מתודה מדעית, להלעיג על התקפות המדעית של טענות פרידמן ובו זמנית לטעון בעצמכם לאדרת של מדעיות (וללטף מהצד את סרפה)... טצ, טצ, טצ. זאת לא ההקבצה שלכם. זאת לא המגמה שלכם. בעצם, זה אפילו לא בית הספר שלכם. אתם בעצמכם אמרתם.

אותו כלל נוגע כמובן גם ל"הרבה מעבודותינו" שלכם או, ליתר דיוק, ספרכם הארכני. גם שם, אותו מישמש של שימוש במתודות שלטענתכם הן "פסבדו-מדעיות" לצורך מתן תימוכין לטענות שהן, בהגדרה, לא מדעיות במובהק.

עניין אחר וחשוב לא פחות נוגע לאופן הצגת טיעוניכם. אין כמובן כל פגם בביקורת, ואפילו חריפה, על מי שאתם מתנגדים לדיעותיו. גם השימוש ברמזים שהיו גורמים לסרגיי נילוס להסמיק מנחת תקין בעיני. זכותכם. תלו את עצמכם בכיף ופצחו בהורה סביב למדורה, מצידי. אבל בניגוד לביקורת הקטלנית שאתם מותחים על פרידמן (ולהקדשת רוב ספרכם והאפילוג לביקורת על תיאוריות אחרים) עומדת הדלות הבלתי נסבלת באספקת מנגנון ברור שיבאר כיצד התיאוריה *שלכם* עובדת, דבר המעניק לכל טיעוניכם לווית-טעם חריפה של מי שבעצם ממורמרים על משהו, בלי שבעצם יש להם חלופה ממשית להציע.

הנקודה הבעייתית בכל תיאוריה "כללית" היא ברצועות "המעבר". התיאוריה שלכם נגועה בבעיות כאלו למכביר והפתרונות שאתם מספקים מכמירי-לב בחולשתם. לדוגמה:

א. הטרנספורמציה ממפעל מייצר ל"מוסד עסקי": ובלן, בחושו לחלקים שיותר מעניינים אותו, מבאר את שלב המעבר הזה באמצעות מעבר לוגי שאינו הרבה יותר ממשחק מלים. אתם אפילו את זה לא עושים.

ב. האופן שבו הופך "הון" לכוח. אתם מרבים להביא אנקדוטות ומעשיות כאלו ואחרות (שלאור הנטייה הנלוזה שלכם לאי-דיוק ולתחקיר מרושל אינן מעוררות אמון רב), אבל אינכם מספקים מכניזם או מנגנון של ממש המסביר כיצד הופך הון לכוח. אתם פשוט *מניחים* שהוא הופך לכוח או שזה "מובן מאליו" – אבל זה לא אותו דבר.

ג. האופן שבו ההון שהפך לכוח ממומש בפועל: אתם מעלים שורה של טענות קשות נגד בעלי הון, האחראים לדעתכם לכל הרעות החולות בעולם, ממלחמות ומות ועד התפשטות הפסוריאזיס ברמת הגולן. מה שאתם כושלים עשות הוא להצביע על מנגנון מסויים שבו מועלים מחירים, מופרצות מלחמות ומפסוריאזסים אנשים על ידי בעלי ההון. כמו בסעיף הקודם, אתם מניחים שאם קיבלנו שהון הופך לכוח הרי שממילא הוא מופעל ואין צורך לדרוש עוד בעניין.

ד. האופן שבו משתנים מערכי כוח: לבד מהתוויה גסה וכללית של הרחבת הצבר והעמקת הצבר, אין לכם למעשה שום דבר לתרום בנקודה קריטית זו הנוגעת לליבת התיאוריה שלכם. מדוע משפחת ונדרבילט הייתה ואינה עוד בין בעלי ההון המרכזיים? כיצד עובר אדם איניציאציה לתוך קנוניית ההון? מדוע אין בידכם פרוטוקולים או וידויים של כופרי-הון?

ה. וכמובן, תיאוריית עשה: גם אם נבצע לובוטומיה חלקית באונות ההון שבמוחנו ונקבל את התיאוריה שלכם, כזה ראה ואחלה-סבבה, עדיין נותר הנעלם הגדול – נאמר שיש קנוניה של בעלי הון, שההון הופך באופן מסתורי לאון, שהוא ממומש ביום בליל ובעמק יזרעאל ושפרידמן וצבא עבדיו משתחווים השכם והערב לטוטם אליל הקפיטל – מה אתם מציעים לעשות? אוקי, הוצאנו להורג את כל בעלי ההון, שרפנו את כל הפקולטות לכלכלה על יושביהן, ביתרנו את סבר פלוצקר והרכבנו את עכוזו על ראשו של שטרסלר. בוצע. עכשיו מה? איזה משטר אתם מציעים לכונן? על מה הוא יבוסס? איזה רעיונות יובילו אותו?

בוא נלך בשיטת האלימינציה. כמובן שאמונות "דביליות", כניסוחכם האלגנטי, כמו "שוק חופשי" לא יעלו על הדעת. זה ישר נעיף מפה. גם המרקסיזם לא בעניין. דמוקרטיה? עבודה בעיניים. סוציאל-דמוקרטיה? פשקרב חולירע! אז מה כן? אנרכיזם-מוסדי? אנטי-גלובליזם-ובלניסטי? איך דבר כזה אמור להיראות, בעצם?
קו-דה-פה 283918
אני מניח שקראת יותר פילוסופיה של המדעים ממני, אבל בכל זאת (הרי גם פילוסופיה מן הסתם קראת יותר ממני, אז מה?):

אתה מחלק את עולם הידע האנושי לשניים. את האחד מאפיין מדע הפיזיקה, ואת כל השאר מאפיינת צורת הדיון של אריסטו - בה שולטים "כוחות" (לא פיזיקליים), עקרונות השטים להם בחלל כמו "זכויות טבעיות" או "קולקטיביזם", ושאר מושגים אמורפיים למדי. אין ספק שזה שימושי למי שחושב שקורלציה זה לחפש בעין דמיון בין גרפים - אתה מוותר בכך על מעט מאוד, ומציב את הכלכלה במקום שבו כל דבר מעבר לסופיסטיקה טריוויאלית הינו התיימרות לדיוק שאיננו קיים לפי הגדרה.
אין לי מושג אם זה באמת מתוך נוחות, או שפשוט קצת התאכזבת קצת יותר מדי מכך שמחקרים "מקצועיים" (כמו למשל המחקר הזכור לטוב של משרד האוצר, המראה בדיוק מרשים בכמה אחוזי אבטלה נזכה על כל עלייה בשכר המינימום) הם לא פעם על גבול אחיזת העיניים. בכל מקרה, החלוקה הזו שאתה עושה איננה מחייבת (וטוב שכך) אחרים. לא את ביכלר וניצן, לא את "סרפה" שאתה מזכיר פה ושם כבדרך אגב, ואפילו לא את ובלן - שלמרות שלעבודתו לא היה אופי טכני-מתמטי עדיין סלד מהביסוס הפרימיטיבי לדעתו של הכלכלה בזמנו - על עקרונות אוניברסליים אריסטוטליים המזכירים תאולוגיה יותר ממדע.
הכלכלה איננה מדע כמו פיזיקה מסיבה אחת עיקרית - אין בה מציאות פיזיקלית אובייקטיבית עם דבר מה הדומה למה שאנו רואים כ"חוקי הפיזיקה". מכאן ועד המסקנה שאין בה חוקיות בכלל או שלמרבה הנוחות את החוקיות הזו לא ניתן לחקור בכלים מדויקים אלא רק ע"י שימוש בסופיסטיקה, המרחק רב. "חוקי הכלכלה" הם אינם אוניברסליים וניצחיים - אולם אין זה אומר שאינם קיימים. בוודאי שניתן למצוא סדר והיגיון במציאות הכלכלית, אולם הסדר וההיגיון הללו הינם מעשה ידי אדם, לא נתון חיצוני כמו ההמילטון של מערכת עם כוח משמר. את הסדר וההיגיון הזה ניתן גם ניתן לחקור, וביתרון אחד משמעותי ביותר על פני שאר מדעי החברה - בתחום הכלכלה קיימים נתונים מדידים. זה מאפשר ליישם חלק לא קטן של המתודה המדעית (אם כי עדיין חלק עיקרי נעדר מהכלכלה - היכולת לבצע ניסויים). זה מאפשר ביקורת יעילה מאוד על הסופיסטיקה - דיון ברמה של המאה השמונה-עשרה כבר איננו מספיק היום. ניתוחים כמו "האינפלציה היא בגלל הגרעון כי היא עלתה לאחר שהגרעון עלה" או השוואה של נתונים בעין הם אנכרוניסטיים. הטכניקה המדעית מאפשרת לנו להשתמש בכלים מאוד מדוייקים ולפסול תאוריות שמנוסחות ע"י "עקרונות אוניברסליים" מזויפים. עם זאת, היא איננה פוסלת כל אפשרות לקיומה של תאוריה. ניתן בהחלט לתת תאוריה חלופית המנסה להסביר את תופעת האינפלציה, ועל התאוריה הזו לעמוד גם היא במבחן ההתאמה למציאות. התאוריות הכלכליות, בניגוד לאלו הפיזיקליות, הינן טובות לזמנן, ומנתחות מערכת קיימת נתונה. הן לא אמורות למצוא חוקים נצחיים, ועל אחת כמה וכמה אינן אמורות להסתמך עליהם. הן כן אמורות לתת הסברים המתאימים למציאות, כאשר המילה "מתאימים" מפורשת במובן הטכני המודרני שלה, לא במובן המטאפיזי (דוגמא למטאפיזיקה - זה "מתאים" שהשוק החופשי יגיע לשיווי משקל לטווח ארוך). החלוקה העיקרית שאני רואה כיום בכלכלה היא לא בין מי שמאמינים שהכלכלה היא פיזיקה למי שחושבים שהיא מוגבלת לפלפול תלמודי - אלו קטגוריות אישיות שלך. החלוקה העיקרית היא בין הללו אשר אונסים את המציאות על פי התאוריה (על פי "חוקים אוניברסליים") לבין אלו אשר מנסים (בצניעות היאה לתחום אשר אכן איננו פיזיקה) להסביר ע"י התאוריה את המציאות. לפי המבחן הזה, התאוריה של נ&ב על האינפלציה היא בעלת ערך גם אם בעוד שנתיים הם ינטשו אותה משום שהיא איננה מתאימה למציאות, בעוד שהסופיסטיקה של "שוק חופשי" המתבססת על חוקים מטאפיזיים ו"זכויות טבעיות" היא חסרת ערך ככלי להבנת המציאות.
קו-דה-פה 283940
לדרמן,כדאי שתחלק לפסקאות בשביל שיהיה יותר קל לקרוא את מה שאתה כותב.
קו-דה-פה 283951
אלמוני תתחיל להתיחס לתוכן לא לצורה.
קו-דה-פה 283961
גיל חביבי,

לא כל מה שאינו שייך למודל המדע המתמטי הוא סופיזם עקר או שיטוט פריפטטי נטול מטרה. המטרה העיקרית, בכל צורת חקר, היא לנסח כללי-אצבע שיאפשרו להבין את המציאות ולחזות במידה הגיונית של סבירות מה יתרחש בעתיד (שהלא זו מטרת החקר), בהתבסס על תפישות יסוד מסוימות ביחס למהות האדם.

הבעיה היא שאינך יכול לאחוז בשני הקצוות ולעשות שני דברים המכוונים למטרות שונות בו זמנית. דבריך מאיירים יפה את הסתירה הפנימית הזו. אתה טוען כי "הטכניקה המדעית מאפשרת לנו להשתמש בכלים מאוד מדוייקים ולפסול תאוריות שמנוסחות ע"י "עקרונות אוניברסליים" מזויפים".

עתה, אם הטכניקה המדעית מאפשרת להשתמש בכלים מדוייקים לפסול תיאוריות, משתמע מכך בהכרח שהכלים מאפשרים בדיקה של כל הנתונים הרלוונטיים, ומכאן שהבודק כבר *יודע* מקדמית מהם אותם נתונים, מה שקלול חשיבותם ואיך לבדוק אותם מדעית. לדוגמה, כדי לפסול את התיאוריה של פרידמן ביחס לאינפלציה באמצעות שימוש ב"כלים מאוד מדויקים" אתה צריך לדעת מראש מהי אינפלציה, מה גורם לה, מה מחולל אותה, וכו'.

מאחר ואתה עצמך טוען כי אפשר שנ"ב ינטשו את התיאוריה שלהם על אינפלציה "בעוד שנתיים" אם לא תתאים למציאות, הרי שאתה מכיר מראש בכך שכלים כאלו אינם מצויים בידם ולמעשה מבטל את טענתך הקודמת כי עומדים לרשותנו "כלים מאוד מדוייקים". אם מדוייקים ואם יודעים מהי אינפלציה – כיצד ייתכן שהם ינטשו? יש כאן סתירה לוגית בסיסית.

הסתירה הפנימית בין התבססות על תיאוריה מיסודו של ובלן שלעבודתו, כפי שאתה מציין, "לא היה אופי טכני-מתמטי" ובמקביל וכאילו במנותק שימוש בכלים המוגדרים על ידי נ"ב "פסבדו-מדעיים" ולא תקפים כדי לבדוק תיאוריות כלכליות מוחרף בגלל ההיעדר של מינימום תיאורטי המבאר את המנגנונים והדינמיקה הכלכלית ("חוקי הכלכלה").

ברור שאפשר להשתמש בכלי הנשק של "האויב" כדי להפריך את התיאוריות שלו – אך כאשר זהו ציר הניתוח העיקרי נוצרת כאן בעיה, משום שהקורא נדרש להניח שמדובר במערכת בינארית, שבה אם התיאוריה היריבה נפסלת לשיטתה, הרי שהתיאוריה "שלנו" נכונה, שכן נ"ב אינם מספקים מסד לתיאוריה שלהם ומניחים כי הקורא יקבל שאם התיאוריה הנגדית נפסלת, דין שלהם להתקבל. זו הנחה לא מציאותית ולא נכונה.

אם להכליל ביריעה אחת את ובלן, סרפה ונ"ב – כל אחד מכיוונו הוא – משותפת להם ההתעלמות המוחלטת מהגורם העיקרי בזירה הכלכלית: הפרט על העדפותיו הסובייקטיביות והמשתנות. אצל סרפה, תלויה התיאוריה הקטנה שלו על ההנחה שההנעה (מוטיבציה) של בני אדם אינה משתנה עם השתנות התנאים שסביבם. מהותית, כל מה שהוא עושה הוא לגלות בעיה בתיאוריה הכלכלית הקלאסית מתוך הנחות היסוד שבני האדם הם מכונות מתמטיות.

אצל ובלן ונ"ב הפרט נעלם משום שמיוחסת לפעולתו חוקיות חד-ממדית וסטטית. בשורה התחתונה, גם הם מקבלים את התיאוריה הכלכלית הקלאסית שלפיה בשוק פועלים שחקנים מושלמים בשוק סטטי במהותו, אלא שהם מניחים שהמבנה של השחקנים המושלמים שונה. אם אתה פוסל – ולטעמי, בצדק – את ההנחה הקלאסית שהשוק חותר לשיווי-משקל מושלם, הרי שאתה צריך גם לפסול את הפרכותיו המבוססות על אותן הנחות יסוד.

אגב, התיאוריה הקלאסית על פגעיה (והמרקסיזם ביניהם) כבר התמוטטה לפני למעלה ממאה ושלושים שנה. נ"ב מכנים את אחד ממפריכיה הבולטים "יוג'ין פון בוהם-באוורק" ומעידים בכך על עצמם שלא עיינו בכתביו אלא בתקצירים. שמא כדאי לעדכן אותם?
קו-דה-פה 283976
כל תאוריה מדעית מוכחת נכונה עד אשר תאוריה אחרת מפריכה אותה - זה ההבדל בין תאוריה מדעית לאמונה.
המשפט הזה נכון לגבי תורת היחסות של אינשטיין ולגבי כל תאוריה מדעית אחרת.
שוק חופשי/יד נעלמה, אינם יכולים לבסס תאוריה מדעית פשוט משום שמדובר "בישות" ארטילאית. מה זה שוק חופשי? איזון בין סך כל האינטרסים של 6 מיליארד בני אדם? איך אפשר לבסס תאוריה על מרכיב שישנם בו 6 מיליארד משתנים. אנחנו יכולים לקבוע פילוסופית, שבני האדם הם חלק מהטבע ושהאיזון בינהם הוא איזון טבעי. מכאן ששוק חופשי הוא חלק מהטבע וכוחות השוק הם כוחות הטבע והטבע הוא יציר אלוהים ושוק חופשי הוא יד אלוהים. מצד שני אנחנו מקפידים בדרך כלל לחפש סדר והגיון בעולם שמסביבנו. רובנו משתדלים "לעשות סדר" "להכניס סדר בדברים". בחלק העשיר של העולם הפטליזם איננו דומיננטי, כלומר איננו נוטים לתת לדברים להתנהל מעצמם, אז למה לעשות כך בכלכלה? אני יכול להגיד לכם למה לא, משום שהאנשים בחברות מתוכננות ומנוהלות כמו דנמרק, הרבה יותר מאושרים מאשר בארה"ב. משום שמגילת זכויות האדם כוללת גם זכויות חברתיות וללא ניהול כלכלי דמוקרטי אי אפשר להבטיח אותן. משום שכל זכויות האדם חשובות באותה מידה ומי שמת מרעב אין לו חופש ביטוי.
קו-דה-פה 283978
''אנשים בחברות מתוכננות ומנוהלות כמו דנמרק, הרבה יותר מאושרים מאשר בארה''ב''
אשמח אם תביא קישור מתאים לנושא.
תודה מראש.
קו-דה-פה 283985
מצטער, לא יכול לעזור, זה בה מתוך גליון של ניו-סיינטיסט שקראתי לפני שנתיים. הגליונות האלו מופיעים אצלי בבית כל שבוע, אני קורא אותם בהתקפות ואף פעם לא זוכר מאיזה גליון בא מה.
בכל מקרה אני הייתי הרבה יותר מאושר בדנמרק מאשר בארה"ב, בגלל האוכל, בגלל הסמפטיות (קרירה קצת), בגלל האסטתיקה והעיצוב, בגלל הרגשת הביטחון והחופש. פעם נתקלתי באתר שמשווה פשיעה, אם אני זוכר נכון בדנמרק יש 80 מקרי כליאה למאה אלף ובארה"ב בערך פי חמש. אני לא זוכר בדיוק.
נן - שויין 283996
אם אינני טועה, מספר המתאבדים בשוודיה (מדינה עם הרבה רווחה כזכור) גבוה בהרבה מבארה"ב...

לך תבין, מצד אחד טוב להם (וזה מדעי!) מצד שני מתאבדים....
נן - שויין 284003
לא ממש: http://www.girardin.org/fabien/blog/2005/01/29/the-m...
נן - שויין 284009
סליחה, לא גבוה בהרבה, גבוה בקצת כנראה, כפי שמצויין במאמר...
נן - שויין 284004
אתה טועה.
נן - שויין 284010
אני טועה. עמוס צודק. החיים בנורבגיה (או שמה זה נירוסטה) טובים ויפים. ואפילו לא מתאבדים הרבה מדי.
זה גם מוכיח את הטענה שעדיף מדינת רווחה! באופן מדעי!
נן - שויין 284030
התגובה שלך היתה יכולה להיות הרבה יותר מנומסת בלי המשפט השני, גם המשפט הראשון שלך היה יכול היה להיות ''צודק, אני חוזר בי'' וזהו. אולי אז הייתי משתכנע שקפיטליסטים יכולים להיות גם אנשים מנומסים שמסוגלים לומר ''טעיתי'' בלי התפתלויות מיותרות ובלי שזה יפגע בזכותם הבסיסית לחירות וימוטט את השקפת עולמם. אבל זו רק דעתי האישית והפרטית והיא אינה משקפת את דעותיו של אף אחד אחר.
נן - שויין 284055
אתה צודק, אני מתנצל
נן - שויין 284022
אבל שוודיה התחילה להפריט, למשל את מערכת החינוך, בסביבות תחילת שנות התשעים.
נן - שויין 284146
גם לאחר הקטנת ההטבות הסוציאליות בשוודיה, מקבלים שם הרבה יותר מאשר בישראל.
למען האמת, מתוך הטבלה שבקישור אפשר לראות שבישראל פחות מתאבדים מאשר בארה"ב או בשוודיה. מסקנה? אין קשר ישיר בין תנאים סוציאליים ואחוז המתאבדים.
נן - שויין 284154
אני לא חושב ששעור ההתאבדות קשור למדיניות הכלכלית, אבל אולי הוא קשור לאופטימיזם. מעניין שישראל צ'ילה ועוד מדינות בסגנון מובילות בשיעור האופטימזם (אני בטוח שתמצאו קישור) והשאלה שאני שואל בעניין הזה היא: האם המצב בארץ הוא תולדה של אופטימזם או שרק אופטימיסטים יכולים לסבול את המצב?
נן - שויין 284167
אני הגבתי לכתבה שטענה שדווקא בתקופה הסוציאליסטית היו פחות התאבדויות בשוודיה, וטענתי שזה לא כל כך מתאים למה שאני מכיר. אבל אין לי מספיק ידע כדי להתווכח עם שוודים על שוודיה.
קו-דה-פה 283981
ההבדל איננו בין תכנון לאי תכנון.
ההבדל הוא בין תכנון על ידי מי שצריך לתכנן את העניינים כי הם נוגעים לו אישית וכי יש לו את המידע, לבין תכנון על ידי שלטון מרכזי שלא ממש אכפת לו ולא בדיוק יודע.

אם אתה רוצה לתכנן משהו באופן מרכזי, אתה יכול לתכנן את מסלולי הנסיעה של כל אזרחי ישראל, כמו רכבות. כל אחד יודיע לאן הוא רוצה להגיע ובאיזה שעה הוא רוצה להגיע ואתה תודיע לו דרך איפה ליסוע, ותקבע לו את שעת היציאה.
קו-דה-פה 284206
כל השוק חופשיטים מגיבים ברעד/כעס בלתי נשלט כאשר אתה מזכיר אפילו תכנון כלכלי. שילטון מרכזי דמוקרטי - בוא נודה על האמת הלא נעימה, אנחנו מקבלים שילטון שמייצג אותנו נאמנה. הנחמדים מיוצגים ע"י נחמדים, החכמים ע"י חכמים, המושחתים ע"י מושחתים וכך הלאה, בקיצור מה שאתה רואה זה מה יש ואני מצטער לא פחות ממך.
קו-דה-פה 284037
תאוריה לא יכולה להפריך תאוריה.
ההבדל המדוייק בין תאוריה מדעית (לאו דווקא היחיד) לאמונה הוא שתאוריה מדעית ניתנת להפרכה.
לגבי העדיפות הדנית, בעצמך אתה טוען שזה לא רק קשור לכלכלה/תכנון, אולי זה קשור למזג האוויר, ואולי לאוכל.
חוץ מזה רוב האנשים שפגשתי הצהירו גלויות שהדבר השנוא עליהם מס הכנסה, אז על סמך מה אתה מחליט שאם תתן לאותם אנשים עוד מס הכנסה ו'תכנון' הם יהיו מבסוטים, דווקא נראה לי שהם יעדיפו מס הכנסה 'כמו באמריקה'
קו-דה-פה 284202
לגבי שני המשפטים הראשונים לזה התכוונתי תודה על הניסוח.
שנית כולם אוהבים לקבל שרות מרשויות המדינה ומעדיפים לא לשלם עבור השירות. אבל מס הכנסה הוא המס הכי פרוגרסיבי ו''צודק'' שאפשר למצוא. כולם מספרים לנו על מס הכנסה באמריקה אבל הם שוכחים לציין את מיסי הרכוש שמשלמים לשלטון המקומי באמריקה ועוד מיני מיסים (ירושה, מס רווחי הון אמיתי, ועוד).
בגדול מי שמעדיף אמריקה אני מאחל לו בון וואיג' רצוי שהראשון יהיה מר בנימין נתניהו. הנ''ל רוצה משאל עם על נסיגה משטחים שאינם מאושיות המדינה, אבל מנהל מדיניות כלכלית בסטירה מוחלטת למגילת העצמאות שהיא ה אושיה של המדינה.
טוב. נעשה את זה קצת יותר מסודר 284058
א. השוק החופשי והיד הנעלמה אינם מסד ל"תיאוריה מדעית" - מה גם שכלכלה איננה מדע.
ב. אינך יכול לטעון שהאנשים בדנמרק יותר מאושרים מבארה"ב - אין מדד לאושר (וגם לא יהיה). זו קביעה סובייקטיבית חסרת משמעות.
ג. למרות שללא ניהול כלכלי דמוקרטי אי אפשר להבטיח את ה"זכויות החברתיות", כדבריך, הדוגמאות הבולטות של מיגור הרעב בעבר ובהווה נעשו דווקא תוך כדי נקיטת ההיפך מ"ניהול כלכלי דמוקרטי". כנראה שאפשר גם אפשר ללא "ניהול כלכלי דמוקרטי". מן הצד השני, דומה שיש לא מעט דוגמאות לתכנון כלכלי שהוביל לרעב כמו בסין, צפון קוריאה, קובה ורוסיה הסובייטית...

"בחלק העשיר של העולם הפטליזם איננו דומיננטי, כלומר איננו נוטים לתת לדברים להתנהל מעצמם, אז למה לעשות כך בכלכלה?"

משום שאנחנו דווקא כן נוטים לתת לדברים להתנהל מעצמם. השפה, ספרות, מוסיקה, מדע וכל שאר צורת העשיה האנושית לא נוצרו ולא התקדמו הודות לתכנון מרכזי - הם פרי של אינטראקציה ספונטנית וולנטרית בין אנשים.
אין מידה לאדם 284067
האם סקר שבו עונים הנשאלים על השאלה "האם אתה מאושר" (על סקלה של 1-10) לא יכול לספק "מדד לאושר"?
אין את המידות שלך 284068
זו שאלה מאוד לא ממוקדת. האם אתה מאושר עכשיו? באופן כללי? מצפה להיות מאושר בעתיד? האם תענה תוך התיחסות למצבך ביחס לאנשים במקומות אחרים.

אפילו הדנים נכנסים לפעמים לדיכאון כאשר עוזבת אותם החברה שלהם או שמודיעים להם שיש להם סרטן סופני אבל אולי גם הם היו מספקים תשובה שונה אילו היו לוקחים בחשבון את המזל הגדול שנפל בחלקם (שׁהם חיים בדנמרק ולא בצפון קוריאה, נגיד).
אין את המידות שלך 284088
אם אתה שואל ''האם אתה מאושר עכשיו'' מדגם גדול של אנשים, אתה מקזז את השפעות הסרטן הסופני ושאר ירקות. אם אתה חוזר על הסקר בתקופות שונות אתה יכול לנטרל השפעות עונתיות (אני מניח שבחורף אנשים בדנמרק פחות מאושרים מאשר בקיץ), ואם אתה חוזר עליו במשך כמה שנים, אתה מונע גם השפעות של שנה גרועה במיוחד (מיתון כלכלי) או טובה במיוחד (זכיה במונדיאל). מה כל אחד לוקח בחשבון לפני שהוא עונה זה לא עניינו של הסוקר, שכן הוא מנסה למדוד רק את התחושה הסובייקטיבית ולא את הגורמים לה. סטטיסטיקאים יוכלו בטח לתקן אותי (או להכריז שאני טוטאל לוס).

מה שנכון זה שיוצא שצריך לעשות די הרבה סקרים, ואולי אין מי שמוכן להשקיע את הכסף.
מידה כנגד מידה 284093
אבל מה אתה מנסה למדוד?
הרי אנחנו לא ממש סגורים לגבי "מהו אושר" ואם כל אחד עונה על פי ההגדרה שלו הרי שאנחנו מודדים דברים רבים בלי קשר הכרחי בין האחד לשני. זה בערך כמו לעשות סקר עם השאלה "מה העניינים?"

נראה לי מוזר לנסות למדוד את מה שאינך יכול להגדיר. ולא ברור לאיזו מטרה זה יכול לשמש.
מידה כנגד מידה 284098
אני מנסה למדוד את התחושה הסובייקטיבית של "אושר" כפי שכל אדם מגדיר אותה לעצמו. אם אמצא שבצפון קוריאה רוב האנשים "מאושרים" עפ"י תחושתם, בעוד בדרום קוריאה רובם "לא מאושרים", סביר שזה יגרום לי לשקול שוב את עמדתי בקשר עם טוטליטריזם וקומוניזם. אולי אגיע למסקנה שזאת תוצאה של שטיפת מוח, אולי אחליט ש"אושר" אינו חזות הכל ואני עדיין מעדיף להיות חופשי ואומלל ולא זומבי מאושר, אבל ללא ספק זאת תהיה תוצאה מעניינת. לא?
מידה כנגד מידה 284120
שים לב שאמרת שהאנשים בצפון קוריאה "מאושרים על פי תחושתם" אבל גם זה לא נכון. הרי הם לכל היותר מאושרים על פי מה שהם *אומרים לך*.
אני חושב שיותר קל (ואפשרי) למצוא את הדברים שעושים אנשים אומללים ולמצוא דרכים להמנע מהם מאשר לבזבז את זמני על תהיות בנוגע ל"מהו האושר". אגדיל ואומר, שלדעתי הסובייקטיבית לחלוטין ובהתבסס על נסיוני האישי, אין לאושר גם מובן סובייקטיבי - אני חושב שהרבה אנשים לא ידעו איך לענות בכנות על שאלה כזאת.

מצד שני, ברור שאושר הוא אקדח חם.

משהו שלא כך כך הבנתי זה משפט הזה: "סביר שזה יגרום לי לשקול שוב את עמדתי בקשר עם טוטליטריזם וקומוניזם."

לשקול במובן שאולי זה עדיף או מה?
מידה כנגד מידה 284126
כן, לשקול במובן שאולי זה עדיף.

(אני מניח שאדחה את הרעיון בבוז, כפי שאני דוחה את האפשרות לחבר אלקטרודה למרכז האושר שלי ולחייך כל הדרך לקבר. ובכל זאת, אלה יהיו חדשות מפתיעות שיעוררו כמה נוירונים רדומים אצלי)
מידה כנגד מידה 284125
בדיונים עכשוויים בד''כ מחליפים את מושג ה''אושר'' במושג ה''רווחה''. אושר הוא מושג ערטילאי, סובייקטיבי ולא-מדיד. הוא בוודאי גם לא עניינה של המדינה. רווחה היא מושג שאפשר למצוא לה הגדרות מוסכמות ומדידות (פחות או יותר), וגם ליברלים יכולים להסכים שהמושג הזה שייך לתחום הפוליטי ולא האישי.
מידה כנגד מידה 284133
אבל מה איכפת לי רווחה, סוציאליזם, קפיטליזם או כל עניין אובייקטיבי אחר אם באופן סובייקטיבי אני לא מאושר? ומה איכפת לי שהאושר שלי סובייקטיבי? אם אני ואתה ועוד שישה מליון כמונו מאושרים, איש איש בדרכו, לחיות במדינה מסויימת, למה צריך לחפש משהו "אובייקטיבי"? לא לזה כיוונו אלה שניסו להגדיר מעשה מוסרי (אתה תגיד מי הם. אני לא זוכר) כמעשה שמגדיל את כמות האושר הגלובלית?

(להבדיל מכמות אושרו של הגלובלי, שאין לה דבר וחצי דבר עם מוסר)
מידה כנגד מידה 284140
תועלתנים.

1. באמת לא צריך להיות אכפת לך שהאושר שלך הוא סובייקטיבי. אבל אם אתה מנסה למצוא "מה נכון לעשות" תחת ההנחה התועלתנית של כמות האושר הגלובלית, אתה צריך אפשרות לבצע מדידות בלי שיש לך נגישות לחוויות פנימיות של הזולת. רק מדידות כאלה יאפשרו לך להחליט אם צעד מסוים תורם לאושר הכללי או גורע ממנו.

2. נקודה שנייה, שמתפתחת אצל התועלתנים החל ממיל, היא הכרה בצורך באוטונומיה של האדם כפרט ובסכנות שבעריצות-הרוב (כשההצדקה למילוי הצורך הזה נשארת תועלתנית). כאן, *מטעמים תועלתניים* המחשבה התועלתנית תבחר שלא להיכנס לשאלה של האושר של כל אדם בגלל הסכנה של הפגיעה באוטונומיה של הפרטים בשם עריצות הרוב. במקום זה, במישור הפוליטי, היא תתרכז באספקת תנאים הכרחיים להשגת האושר הזה.
מידה כנגד מידה 284205
גם רווחה רחוקה מלהיות מושג מדיד ומוסכם (במיוחד אם אתה מתכוון ל- well being). קופות החולים בארץ, למשל, מספקות טיפולי הפריה והפריות מבחנה לכל דורש (העומד בקריטריונים, כמובן), מתוך הנחה שגידול ילדים "הכרחי" לרווחתו. מאידך גיסא, נראה שהתרופות הדרושות כדי להקל או לאפשר את הישרדותם של אנשים שכבר באו לעולם, אבל הם מאוד סובלים בו - או אף עלולים להסתלק ממנו בטרם עת, בשל מחלה קשה וסופנית - אינן קשורות ל"רווחה" בעיניהן.
מידה כנגד מידה 284213
נכון. אבל זה עדיין מושג שמאפשר התייחסות מעשית יותר מאשר אושר. הוא פוטר אותנו מהתעסקות בשאלות כמו: האם טוב לו לאדם לבוא לעולם? האם הנאות הרוח עדיפות על הנאות החומר? וכדומה.

עד כמה שידוע לי קופות-החולים הן לא אלו שקובעות את סל הבריאות. אני לא מכיר את הנושא מקרוב, אבל אני יכול לומר בביטחון שאני לא מקנא בחברי הוועדה שצריכים לבצע את ההחלטות האלה. לא חושב שהייתי מצליח לישון בלילות.
מידה כנגד מידה 284349
ראשית, מושג הרווחה אינו פוטר אותנו משאלות כמו ''האם הנאות החומר עדיפות על הנאות הרוח''. הוא מחליט בשבילנו לגבי העדיפות הזאת. הוא בא מעולם של חומר ומתפיסה חומרית של הטוב. והשאלה אם טוב לו לאדם שבא לעולם איננה מתחייבת ממושג האושר, היא רק אפשרית בעולם שלו.

שנית, לו נאלצתי לבחור איזה מבין כמה סוגי תרופות חיוניות לאשר במסגרת תקציב מוגבל, גם אני לא הייתי ישנה בלילה. לעומת זאת, לו הבחירה היתה בין תרופות כאלה לבין הפריות למיניהן - לא הייתי מהססת (גם אם אני מכירה אי אלה אנשים שהיו רוצים לרצוח אותי על זה).
מידה כנגד מידה 284354
אני לא מסכים שמושג הרווחה מחליט בשבילנו על עדיפות החומר. המושג הזה מבטא תנאים חיצוניים מסוימים (ובגלל זה הוא שימושי בשאלות פוליטיות). אין למושג הזה נגיעה עם שאלות של מהות/מטרות/עדיפות, שהן כבר שאלות של מה את כפרט מחליטה לעשות עם התנאים שניתנו לך. ההנחה היא שתנאים כמו חיים, בריאות, חופש, זמן פנוי ויכולת כלכלית מסוימת הם הכרחיים להגשמת המטרות האישיות של בני האדם.
נזיר בודהיסטי עשוי לוותר על רווחה כזאת, אבל אקט הוויתור מקבל משמעות רק אם יש לו על מה לוותר.

בנודע לדילמות של תרופות/הפריות, אני לא מכיר את הנושא מקרוב. אבל באופן כללי ברור שהדילמות כאן יותר רחבות. תמיד מתעוררות שאלות כמו היכולת של בעלי-ממון להיות הורים מול חוסר-היכולת של אנשים מהשורה, של רווחה להרבה אנשים מול שמירת החיים של פחות אנשים וכדומה. כאמור, אני לא מכיר את הנושא הספציפי הזה, ויכול להיות שאת צודקת ויש כאן אנומליה חמורה.
מידה כנגד מידה 284476
"ההנחה היא שתנאים כמו חיים, בריאות, חופש, זמן פנוי ויכולת כלכלית מסוימת הם הכרחיים להגשמת המטרות האישיות של בני האדם".
עכשיו, עזוב אותך מנזירים בודהיסטיים. ברור שהחיים הם מצרך חיוני למדי. וברור גם שכל הדברים האחרים הם חשובים ביותר. אבל - א. לגבי הדברים האחרים אפשר להתווכח, בעיקר במסגרת חבילה של "תנאים הכרחיים ומספיקים"; ב. חלק מהדברים האלה ניתנים להחלפה בדברים פחות חומריים אם מדובר על אושר, למשל; ו-ג. "להגשמת המטרות האישיות של בני האדם"? מאיפה זה?
מידה כנגד מידה 284492
א. נכון. מושג הרווחה לא פוטר לנו את כל הבעיות מעצם השימוש בו, אבל הוא מעשי בהרבה מהשימוש במושג האושר.
ב. אז מה?
ג. ההנחה המקובלת היא שלאנשים יש מטרות, או לכל הפחות רצונות שהם מעוניינים למלאם. אם במישור הפוליטי אנחנו מתרכזים בניסיון לספק תנאים הכרחיים לרווחה, אנחנו משאירים לאדם כפרט את החופש *והיכולת* לחתור להשגת הדברים שהוא מעוניין בהם.
מידה כנגד מידה 284532
א. הרציונל של ב' היה בדיוק זה, שהמושג ''רווחה'' לקוח מראש מעולם חומרי, ובזה מסמן את סולם העדיפויות שלו.
ב. כל מה שאמרתי בעניין זה לא בא לרגע להמעיט מן הצורך במדינת רווחה, אם זה היה הרושם שנוצר מדברי.
מידה כנגד מידה 284718
מה דעתך?
מידה כנגד מידה 284742
אני בהחלט בעד. תודה.
מידה כנגד מידה 284748
למה? למה הטראומה של בחורה בת עשרים שצריכה לעבור הפלה חשובה יותר מהטראומה של הורים שלא יוכלו להביא ילד לעולם או מחייו של חולה סופני?
(את לא חייבת לענות. לי עצמי אין משהו אינטליגנטי להגיד בנושא).
מידה כנגד מידה 284751
"למה? למה הטראומה של בחורה בת עשרים שצריכה לעבור הפלה חשובה יותר מהטראומה של הורים שלא יוכלו להביא ילד לעולם"

אם כבר השאלה היא למה היא חשובה פחות (טיפולי הפרייה לשני ילדים ראשונים נמצאים בסל התרופות, לעומת אמצעי מניעה שלא).

וזאת כמובן בהנחה שהיא בוחרת להפיל. לא כולן רוצות או מסוגלות, ובמקרה של ילד בלתי רצוי שנולד העלות למערכת עשוייה להיות גבוהה בהרבה שנים אח"כ, כך שגם מבחינה כלכלית "נטו", יותר זול לממן כדורים למניעת הריון.
מידה כנגד מידה 284755
אנטי-פרידמניסטית טענה שצריך להוריד את טיפולי ההפרייה מסל הבריאות. לא אני.

נימוקי העלות למערכת לא היו הנימוקים שהובאו בכתבה, ובכל מקרה הם נשמעים לי בעייתיים בפני עצמם. הריון אינו מחלה.
מידה כנגד מידה 284759
הריון אכן אינו מחלה, אבל זה לא אומר שהריון בלתי רצוי הוא טוב או נעים או רצוי או זול למערכת (הרי גם הפלה עולה כסף למערכת, וגם הילד שנולד עולה כסף).

ההקבלה "או טיפולים לחולים סופניים או מניעת הריון" בסל הבריאות נשמעת לי דמגוגית לי כשבאותו הזמן אנשים לא מפקפקים בצורך לממן טיפולי פורויות לשני ילדים מתוך אותו סל בדיוק.

כשמוסיפים לזה את הטענות הנשמעות נגד עניים "אז שלא יעשו ילדים אם אין להם איך לממן אותם" (גם כאן באייל שמענו את הטענה הזו יותר מפעם אחת), זה בכלל צורם.

(ולמי שמעוניין בקצת מספרים: בדיוק אתמול קניתי חפיסה לשלושה חודשים של כדורים למניעת הריון- 140₪)
מידה כנגד מידה 284764
כל מה שצריך זה לקחת צעד קדימה את הטענה שהבאת של תומכי שינוי: "אז שלא יקיימו יחסי מין אם אין להן איך לממן את הגלולות".
מידה כנגד מידה 284768
מה שהופך את הטענה לבעייתית הרבה יותר ממה שהיא כיום.

* כי זו גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה.
* כי אנחנו עדיין מממנים כניסה שלהם להריון דרך טיפולי הפרייה לשני ילדים (לא שמעתי את תומכי שינוי מציעים להוציא את טיפולי ההפרייה מסל הבריאות או להפחית אותם לילד אחד בלבד).
* כי נראה לי שכאן מדובר כבר בחדירה פולשנית הרבה הרבה יותר לתחום הפרט, מעבר לגבול הסביר.
כנראה פספסתי כאן משהו 284773
איך בדיוק הסירוב לממן אמצעי מניעה הוא "חדירה פולשנית לתחום הפרט"?

אלא אם לדעתך מצביעי שינוי לא רק רוצים לומר לחבר'ה להתאפק, אלא גם יכריחו אותם להתאפק. אבל אף מצביע שינוי לא רוצה להכריח מישהו לעשות משהו, אלא רק, כמו כל קפיטליסט דורסני טוב, לא לעזור לאותו מישהו לעשות את זה.
כנראה פספסתי כאן משהו 284778
לא הסירוב לממן אמצעי מניעה, אלא הדרישה: "אל תקיימו יחסי מין כשאין לכם כסף".

בכל מקרה, התרחקנו למדי ממה שרציתי לומר במקור- שהסירוב לממן אמצעי מניעה בטענה ש"עדיף להציל חולים סופניים בכסף הזה" בזמן שלא מפקפקים כלל במימון של טיפולי פוריות לשני ילדים צורם לי, אולי משום שאני לא רואה עדיפות אינהרטית בהבאת ילדים לעולם על פני מניעת הבאתם לעולם.

זה הכל.
כנראה פספסתי כאן משהו 284788
בלי קשר לעובדה שהנימוק הזה מתפוגג אם לא מוסכם עלינו שצריך לממן את טיפולי הפוריות (שהרי עוולה אחת איננה מצדיקה את השניה) עדיין ניתן לטעון שהמצב בו זוג לא נכנס להריון הוא בגדר ''מחלה'' (עם טיפול יקר) בעוד שאמצעי מניעה הם בגדר הוצאה שוטפת של אדם בריא, בדיוק כמו משחת שיניים, סבון או סתם אוכל.
כנראה פספסתי כאן משהו 284790
אם אתה לא מסכים שצריך לממן את טיפולי הפוריות (אני עצמי לא בטוחה האם צריך לממן או לא את הטיפול עבור הילד הראשון. עבור הילד השני לטעמי לא צריך לממן), אין לי שום דרישה שתממן גם במקביל אמצעי מניעה, כך שבכל מקרה הויכוח שלי הוא לא עימך.

לגבי הריון כלא־מחלה לעומת עקרות כמחלה- לא חשבתי על העניין הזה לעומק עדיין, אבל אינטואטיבית, נראה לי שההבדל סמנטי בעיקר, ולתפישתי ההבדל בין טיפול רפואי בחוסר אפשרות להביא ילד לעולם, לבין טיפול רפואי למניעת הולדה אינו מהותי.

גם זה וגם זה אינם "הכרח"- מצד אחד אפשר לאמץ (ודודים שלי עשו בדיוק את זה), ומצד שני אפשר לא לקיים יחסי מין.

בהתחשב בעובדה שהפלות כן נמצאות בסל הבריאות, אפשר אפילו לראות באמצעי מניעה סוג של רפואה מונעת (no pun intended).
בנוסף, למרות שהריון אינו מחלה, הריון בגיל צעיר יכול להיות בעייתי ביותר מבחינה רפואית (הצעת החוק מדברת על הכנסה של כדורים למניעת הריון לסל עבור נשים עד גיל 20), מה שגם יכול לחזק את התפיסה של הכדורים הללו כרפואה מונעת.
כנראה פספסתי כאן משהו 284795
גם משחת שיניים זו רפואה מונעת וגם סבון זה רפואה מונעת.
זה שההפלות נמצאות או לא נמצאות בתוך הסל זה לא טיעון מעניין אם אנחנו מחפשים קריטריון ברור למה צריך להיות בפנים ומה לא.
מידה כנגד מידה 284775
טוב, האמת היא שזה דיון שאת צריכה לנהל עם אנשי שינוי כאן, לא איתי.

ובאותה הזדמנות הם מוזמנים להגן על זה: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
מידה כנגד מידה 284779
אכן עיקר הדיון צריך להיות עם מצביעי שינוי.

אבל מסקרן אותי- גם אתה קודם העלת את הטענה שאת הכסף שעולה לממן אמצעי מניעה עדיף להשקיע בהצלת חיים.

האם אתה באותה גישה לגבי מימון טיפולי פוריות? ואם לא- למה אתה חושב שעדיף לממן טיפולי פוריות ולא אמצעי מניעה?
מידה כנגד מידה 284785
האמת היא שהקשיתי (במובן של ''שאלתי'') ולא העליתי טענה. אולי לא התנסחתי באופן ברור.
אינטואיטיבית, אני חושב שצריך למצוא איזונים. מעשית, אני מרגיש שאין לי בכלל כלים להתחיל לחשוב על הסוגייה.
מידה כנגד מידה 284789
אוקי, מקובל :-)
מידה כנגד מידה 284780
אני אסביר לך. טומי לפיד נכנס לפוליטיקה תחת כמה סלוגנים. בין השאר הסלוגן "נאמנות לבוחרים". לכן בכל החלטה שהוא לוקח טומי שואל את עצמו "מי הם הבוחרים שלי ?" ואחרי שענה לעצמו על השאלה הזאת הוא שואל "מה הבוחרים שלי רוצים בהקשר לסוגייה הזו ?".

משום מה טומי לפיד החליט שבין הבוחרים שלו יש יותר בעלי עסקים קטנים ובינוניים מאשר עווובדים.
מידה כנגד מידה 284786
האמת, לא נראה לי.
א. אני חושב שהעסקה פוגענית במובנים הללו מצויה יותר ברשתות הגדולות ובארגונים הגדולים ודווקא לא בעסקים קטנים ובינוניים.
ב. אני חושב שאספקת שתיה, מקומות ישיבה ושירותים בעבודה (!) לא באמת מגבירה את הנטל הכלכלי על עסקים קטנים ובינוניים (איך בדיוק?).

ג. אני מסופק אם בוחרי שינוי באמת לא רוצים את החוק הזה.
ד. אני מאמין שפוליטיקאים פועלים גם ממניעים אידיאולוגיים.
מידה כנגד מידה 284792
א. אין לי מושג, אבל זה נשמע סביר.
ב. מסכים.
ג. מסכים.
ד. מסכים.
מידה כנגד מידה 284793
היית צריך להוסיף אמוטיקון ציניות. וחוץ מזה אתה סתם הורס ויכוח טוב.
מידה כנגד מידה 284808
שו-ננא אמוטיקונים.

אני כן מאמין באופן גס בניתוח שלי את קו המחשבה שמאחורי ההחלטה, אני פשוט חושב שהוא דבילי.

אני לא יכול להגן על עמדה שאני חושב שהיא דבילית. למרות שאני יכול להגן על עמדה דבילית שאני לא חושב שהיא כזו.

הממ..
מידה כנגד מידה 284810
כמצביע פוטנציאלי של שינוי ‏1 אני מתנגד לכל חוק. לא אכפת לי אם היא אוסרת על מעסיקים להפלות דתיים, אם היא מחייבת את כל בעלי העסקים להתפלל או לאפשר לעובדים להתפלל או אם היא אוסרת לעשן. אני נגד כל חוקי הכפייה. צאו לנו מהוריד.

1 אם רק תפסיק להיות אנטי דתית
מידה כנגד מידה 284817
השאלה לא הופנתה לתומכי השוק החופשי. אני חושב שאני יודע מראש מה הנימוק שלכם.
מידה כנגד מידה 284781
מפני מה יש להגן כאן?
מידה כנגד מידה 284787
אין לי מושג איך לענות לך.
מידה כנגד מידה 284796
זה בדיוק מה שגם אני ניסיתי להגיד, אם כי אני מניח שהסיבות שונות.
מידה כנגד מידה 284752
בין השאר משום שהגלולות למניעת הריון הן הרבה יותר זולות מטיפולי פוריות ומן הטיפולים בחולים סופניים. ומזוויע ככל שזה יישמע - שיקולים מעין אלה נלקחים בחשבון. נראה שועדות רפואיות אינן עניין (רק)למשוררים ענוגים שליבם רחום, אלא לאנשי מעשה קרי מזג.
מידה כנגד מידה 284756
את בטוחה בזאת? האם בכל הכסף שיוצא על גלולות כאלה (לכל הנערות שירצו זאת בארץ) אי אפשר יהיה להציל את חייו של חולה סופני אחד?
מידה כנגד מידה 284758
כן, אולי אפשר יהיה להציל את חייו של חולה סופני אחד, אבל אתה בחור נבון ואתה בוודאי יודע, ממש כמוני, שכשמדובר באישור לייבוא תרופות או לטיפולים שונים - החישובים האלה לא עובדים ברמות של חולה אחד.
מידה כנגד מידה 284763
האמת היא שאין לי מושג איך החישובים האלה עובדים. זה באמת נושא מסקרן. אני אנסה לחפש עליו חומר.
מידה כנגד מידה 284837
מיד אחרי ששיגרתי לך את תגובתי הקודמת הבנתי שניסית להתקיל אותי. אבל - קודם כל, עקרות בפני עצמה איננה טראומה. היא יכולה לכל היותר לנבוע מטראומה, או לגרום לטראומה לאחר אי אלה נסיונות הפריה שלא צלחו. שנית, כפי שאמרה xelf חלוקת גלולות לנערות בנות 20 היא חסכונית בטווח הארוך. ושלישית... OK, אז התקלת אותי. אז מה?
מידה כנגד מידה 284838
ראשית, לא יצא לי עדיין להיות אישה, אבל נדמה לי שלפחות בחברה שלנו עקרות כן נחשבת כפגיעה חמורה ב- well being של האישה. הפגיעה ברווחת האישה אינה פחותה מפגיעה שיוצרת הפלה מרצון.

שלישית, אז כלום. לא ניסיתי להתקיל אותך, אלא לשמוע אם יש לך רעיון לסיבה להבדל שאת רואה בין הדברים. כפי שציינתי, לי עצמי אין כלים להתמודד עם הבעיה.
מידה כנגד מידה 284841
פגיעה חמורה ברווחת האשה היא עדיין לא טראומה.
חוץ מזה, בוא נסכם שאני מתחייבת לא לשבת לעולם בוועדה הרלוונטית. (כמובן התחננו בפני שאעשה זאת, אבל אני עומדת בגבורה בלחצים).
מידה כנגד מידה 284842
טוב, אבל את מפסידה את כל הכסף (תגובה 284812).
מידה כנגד מידה 284927
הו, אמנות האינסינואציה! לא שמת לב שהשאלה נשארה פתוחה?
מידה כנגד מידה 284936
חשבתי שפשוט אף אחד לא מצא את התשובה בגוגל.
מידה כנגד מידה 284994
הוא שאמרתי, אינסינואציה. נימת השאלה ישר עוררה את החשד שהוועדה נועדה לייצור סדרתי של מיליונרים חדשים...
מידה כנגד מידה 285162
עובדות:
1) חברות למכירת תרופות משקיעות הון רב בתועמלנים רפואיים שתפקידם לשכנע רופאים להמליץ על התרופה שלהם.
2) תועמלנים רפואיים נותנים לרופאים מתנות שונות (למשל ארוחות) כדי להסביר להם את היתרונות של התרופות שלהם.
3) כניסה לסל התרופות הרבה יותר חשובה מכניסה להמלצה של רופא או עשרה רופאים.
4) פיינמן מספר בספרו על הלחצים שהפעילו הוצאות הספרים על חברי הועדה לבחירת ספרי לימוד של קליפורניה.
5) אין שום מדד אובייקטיבי לבחירת תרופה לסל התרופות. אין על כן שום דרך לדעת האם ההחלטה נעשתה בצורה אובייקטיבית או כתוצאה מלחצים.

מכאן נובעים:
6) אין לי ספק שעל חברי הועדה מופעלים לחצים אדירים.
7) איני יודע אם הלחצים כוללים רק סיפורים מרגשים על ילדים שימותו אם לא ..., נסיעות לחו"ל כדי להבין יותר טוב ..., כנסים בבתי מלון ו/או מתנות יקרות ערך שיסבירו את חשיבות התרופה.
8) מבחינתי, עצם קיום הועדה היא שחיתות אינהרנטית, לא פחות מפרשת האי היווני.
מידה כנגד מידה 285178
1-7 מקובלים עלי. 8? לא הבנתי מה אתה מציע במקום. מישהו צריך להחליט, או לא?
מידה כנגד מידה 285181
אני מציע להפריט את מערכת הבריאות. אפשר גם ללכת על שיטת שוברים. כל אזרח יקבל שובר לקניית ביטוח בריאות ויקנה איזה ביטוח שהוא רוצה עם איזה תרופות שהוא רוצה.
מידה כנגד מידה 285196
ומה עם אנשים שאין להם כסף לרפואה פרטית?
מידה כנגד מידה 285197
כמו שאמר פעם הפרופסור ד.ג.: אם יש לך עשרים אלף דולאר אתה יכול לבוא אלי, אני אנתח לך את הלב ותחיה עוד שלושים שנה. אם אתה אתיופי, אתה יכול לקבל את שוברי יעקב ולהתפגר בשלוה ונחת.
מידה כנגד מידה 285201
אני מציע, על כן, שהפרופסור הנכבד יכלא בכלא רפואי בו הוא יעבוד 16 שעות ביממה וינתח את כל אלו שאין להם 20 אלף דולר. בכל מקרה שחולה שלו ימות פחות מ 30 שנה אחרי הניתוח, הפרופסור יעבור סדרת עינויים שתכלול עקירת שיניים וציפורניים.
הסטאז'רים שזה עתה סיימו את לימודי הרפואה ינתחו את כל אלו שיש להם 20 אלף דולר ומעלה. הפרס שיובטח להם אם יהיו להם אחוזי הצלחה גבוהים הוא הצטרפות לפרופסור.
מידה כנגד מידה 285273
וזה בניגוד למצב תחת מדינת הרווחה שבה אתה אולי מתפגר, אבל במקום בשלוה ונחת אתה מקבל בונוס אולקוס על ערש דווי.
מידה כנגד מידה 285200
נתנו להם שובר לקניית ביטוח בריאות. מה הם עשו בשובר?
אולי הם קנו כיסוי מלא לשיניים והשתלת כליות בחו"ל ולא קנו כיסוי לטיפול במחלות לב?
מידה כנגד מידה 285202
בוודאי! איזו שאלה! השוברים יספיקו, בלא כל ספק - להשתלת כליות בחו"ל! גאוני! איך לא חשבו על זה קודם?!

אתה מתכוון לכליות עגל מטוגנות בבצל ומעט שום? - אפשר גם בארץ.
מידה כנגד מידה 285206
אבל אם רוצים כליות עגל בשמנת זה לא כשר, ובכל מקרה - בחו''ל יותר טעים (בפריס, למשל).
מידה כנגד מידה 285208
ידידי הנכבד,

המדינה מנתבת סכום של X כסף לבריאות. אנא הסבר לי מדוע כאשר הכסף מנוהל ישירות על ידי המדינה, הכסף מספיק למה שאתה רוצה, אבל אם פתאום הכסף כולו יועבר כשוברים לאזרחים לקניית ביטוח בריאות הוא לא יכסה את הצרכים המינימליים של האזרחים.

להזכירך, המדינה היום אינה מממנת השתלת כליות בחו"ל וטיפולי שיניים.
מידה כנגד מידה 285345
אני מנחש ותקנו אותי אא"ט: משום שחלק מהאזרחים משלם עבור יותר בריאות מאשר הם צורך וחלק מהאזרחים משלם עבור פחות בריאות מאשר הוא צורך (בד"כ, קשה לדעת מראש לאיזו אוכלוסיה אתה תהיה שייך בטווח הארוך). בשיטת השוברים זה גם מתרחש במידה מסוימת (אם קונים ביטוח) אבל יש לביטוח שלך גבול עליון. משום שאינטרס חברת הביטוח הוא כלכלי - הסוגיה הערכית של חיים ומוות מאבדת מהרלבנטיות שלה. אם אתה לא מכוסה, זבש"ך שאתה הולך למות תוך שבוע שבועיים.

שאלה אינפורמטיבית לחלל האייל: מה הניתוח היקר ביותר (אם יש כזה) שהמדינה מוכנה לכסות בביטוח הבריאות ה"רגיל" (לא ב"כללי מושלם" ודומיהם), כאשר מדובר במצב מסכן חיים?
מידה כנגד מידה 285350
אתקן אותך כי אתה טועה. את מס הבריאות, כמסים אחרים, משלמים בעיקר (70-80 אחוז) שני העשירונים העליונים, שהם דווקא הצרכנים הקטנים ביותר של שירותיו בפועל, משום שיש להם גם אפשרויות אחרות.

אם תבחן את התמונה באופן כללי יותר, תגלה שהתמונה חוזרת על עצמה גם בתחומים אחרים: במקומות כמו ביטוח לאומי, תמיכה בילדים, חינוך, דמי אבטלה, פנסיה, וכו', התמונה די אחידה וחוזרת על עצמה: שני העשירונים העליונים מממנים כ-‏70 אחוז מעלות השירותים וצורכים בערך 5 אחוז מהם. במקרים מסוימים ונפוצים (בעיקר אצל עצמאים) אותם עשירונים משלמים אבל לא זכאים לשום תגמול ביטוחי.
מידה כנגד מידה 285371
יש מי שמשלם יותר ממה שהוא צורך - זה לא בדיוק מה שאמרתי כתשובה לשאלתו של יעקב?

אם אתה מתקן את החלק הלא חשוב של תשובתי, שנאמר בסוגרים: "בד"כ, קשה לדעת מראש לאיזו אוכלוסיה אתה תהיה שייך בטווח הארוך" אז פסדר קיבלתי את התיקון. זה לא היה חשוב בהקשר של התשובה שלי ליעקב (זה תטל"א) ואפשר להתעלם מהחלק הזה.
מידה כנגד מידה 285383
"יש מי שמשלם יותר ממה שהוא צורך - זה לא בדיוק מה שאמרתי כתשובה לשאלתו של יעקב?"

צודק. תיקנתי את שאינו טעון תיקון.

כוונתי הייתה לומר שלמעשה החלוקה אינה קשורה למצב הבריאותי העכשווי או העתידי אלא דווקא למצב ההכנסתי ולכן בדרך כלל דווקא קל לדעת לאיזה אוכלוסיה תשתייך בטווח הארוך.
מידה כנגד מידה 285385
אני יכול להסכים עם זה (כשמדברים על האנשים בקצוות, כנראה שאפשר להרכיב רוב באוכלוסיה, שמורכב מאלה שתמיד נהנים + אלה שתמיד מפסידים).

זה מעניין - בניגוד לקו שהחזיקו פה כמה אנשים, אתה מסכים שקל לדעת (גם בטווח הארוך) לאיזו אוכלוסיה (מעמד) אדם ישתייך בעתיד, בהינתן מצבו הנוכחי (קריא: הניידות המעמדית בחברה שלנו קטנה עד זניחה). האמנם?
מידה כנגד מידה 285542
"זה מעניין - בניגוד לקו שהחזיקו פה כמה אנשים, אתה מסכים שקל לדעת (גם בטווח הארוך) לאיזו אוכלוסיה (מעמד) אדם ישתייך בעתיד, בהינתן מצבו הנוכחי (קריא: הניידות המעמדית בחברה שלנו קטנה עד זניחה). האמנם?"

במידה מסוימת.

ראשית, מרגע שאדם משתייך במהלך "חיי עבודתו" לעשירון העליון או בדומה לכך, אפשר לנחש שברוב המקרים הוא ימשיך להשתייך לאותו עשירון או בשכנות לכך במהלך חיי עבודתו. לרוב, אם כבר רכשת לך מקצוע מבוקש ששכרו בצידו, אתה נוטה לדבוק בו, מה גם שלרוב אתה מגיע למעמד זה בשנות השלושים שלך ונטייתך להתנייד כאן פוחתת (המצב שונה ביחס לאנשים צעירים יותר).

שנית, עיקר הניעות החברתית קיימת בין דורות. כלומר, אתה משפר (או מקלקל) את מצבך ביחס להוריך. כשאתה צעיר, אתה מנסה להגיע למעמד אחר וטוב יותר. לרוב, כשהתקבעת למעמד מסויים אתה לא חורג ממנו משום שעצם הנסיון לחרוג ממנו כלפי מעלה כרוך בסיכון. לרוב, אתה נמצא היכן שאתה נמצא משום שאינך מוכן ליטול סיכון כזה. "עצמאי זה אופי," כמו שאומרים.
מידה כנגד מידה 285565
נראה לי שטענתך בנוגע לניידות נובעת בעיקר (כפי שהדגמת) מניתוח תיאורטי, לא מהתבוננות אמפירית. מנסיוני, לפחות, הניידות הבין-מעמדית יכולה להיות גדולה מאוד גם בחיי הפרט. ובתקופה זו, למשל, יש לזה סיבות בולטות בשטח - מצד אחד, אנשים שעשו ''מגה'' בחברות סטרט-אפ והתעשרו בן-לילה, ומצד שני - אנשים שנפלו קשה בבורסה, או פוטרו ממשרות מכניסות ולא השתלבו מחדש בשוק העבודה.
מידה כנגד מידה 285581
אלו דוגמאות נקודתיות ואינן מהוות ''התבוננות אמפירית'' עבור רוב האוכלוסיה.
מידה כנגד מידה 285625
ממש לא ניסיתי לטעון שהדוגמאות שנתתי מהוות ''התבוננות אמפירית'' לגבי רוב האוכלוסייה, אלא רק שהניתוח של רדלר הוא תיאורטי בעליל, ואינו לוקח בחשבון גורמים שונים במשק.
מידה כנגד מידה 285629
את העניין החשוב שוב שכחתי (אני עושה את זה בקביעות): למעשה, רציתי בעיקר להתייחס לא לניידות ולא כל כך לרדלר, אלא לענייני הבריאות ול"שוברים" של בר ביצוע - ובעיקר למה שהצעה זו (של השוברים) לא לוקחת בחשבון. כמו למשל, את ה"ניידות" הבריאותית של האדם, שוודאי לא יכולה לאפשר לו לצפות מראש לאלו טיפולים, תרופות או ניתוחים יזדקק בחייו. (אם כי כבר העלו טענות אלה כאן, רק לא נראה לי שקיבלו עליהן תשובות משכנעות).
מידה כנגד מידה 285643
ביטוח הבריאות שיש לך היום, אכן לא חוזה איזה מחלות יהיו בעתיד ואפילו לא אלו תרופות יהיו לפני שנתיים. אם איתרע מזלך ואת צריכה תרופה חדשה שהומצאה אך ורק לפני מספר שנים הוא לא יסובסד כי סל הבריאות טרם עודכן.

לעומת זאת, כל אדם נורמלי, בקנותו ביטוח בריאות, ידאג שהוא יכסה כל תרופה חדשה שהוא יזדקק לה וכל טיפול שהוא יזדקק לו על פי איזשהו מנגנון החלטה. אם יש לו עוד קצת כסף, הוא ידרוש שהוא יוכל לבחור את הרופא המטפל.
הוא גם ידרוש שאם חלילה הוא יחלה, לא יוכלו לזרוק אותו ולהפסיק את הביטוח.
מידה כנגד מידה 285651
"איזשהו מנגנון החלטה?"
מידה כנגד מידה 285658
ועדה רפואית מוסכמת של 3 רופאים שתחליט אם מדובר על צורך בריאותי (עליו הביטוח משלם) או קוסמטי (עליו הביטוח לא משלם). קוראים לזה בוררות וזה נמצא בהרבה מאוד חוזים. לא צריך בשביל זה למנות את כל המחלות.

גם היום בביטוח שלך כתוב טיפולים מצילי חיים. מה נחשב מציל חיים נקבע על ידי בוררות ויכול להיות תחת ביקורת של בית משפט.
מידה כנגד מידה 285664
כלומר, חזרנו לוועדות - ובשני הבדלים מהותיים:
א. רופאים שעובדים בשביל חברת ביטוח פרטית ייטו, בדרך כלל, להקשות יותר על קבלת טיפולים.
ב. החלטה שנקבעת בדיעבד (בפרט אם בית משפט עוד נכנס לעניין) יכולה להיגרר על פני טווח זמן קריטי מבחינת החולה.
מידה כנגד מידה 285674
את רשאית לשים לב, אנטי פרידמניסטית יקרה, לעובדה ששתי הנקודות שאת מעלה עובדות באותו אופן גם בשיטות אחרות - נגיד - ביטוח ממלכתי.
ההבדלים המהותיים הם בין המציאות לפנטזיה, לא בין החלופות שעומדות מולנו.
מידה כנגד מידה 285681
אני מתקשה לשים לב לדברים שאינם בנמצא. בביטות ממלכתי הוועדה איננה מתכנסת בדיעבד, אלא רק במקרים חריגים. ורופאים העובדים בשירות הציבורי מוטים , כמובן, גם משיקולים כספיים - אבל סביר שבמידה פחותה בהרבה מהטייתם של רופאים בשירות חברות פרטיות, שהרווחים הם מטרתן העיקרית והיחידה.
מידה כנגד מידה 285688
"בביטות ממלכתי הוועדה איננה מתכנסת בדיעבד, אלא רק במקרים חריגים."

כזכור, מדובר כאן בתרופה/טיפול חדשה שאיננה מכוסה על ידי סל הבריאות. במה הדיעבדיות של זה שונה מהדיעבדיות של הוועדה בביטוח הפרטי?
אגב, זה די ברור שבמקרה של מחלה חדשה שמופיעה או טיפול חדשני, חברות הביטוח הפרטיות יכללו את המחלה/טיפול בכיסוי שלהם הרבה יותר מהר מהממשלה. להם יש תחרות, כזכור, והם מונעים משיקולים של רווחים כך שהם רוצים עוד לקוחות בעוד שלמדינה אין שיקולים כאלו (היא הרי לוקחת את הכסף בכוח).

"אבל סביר שבמידה פחותה בהרבה מהטייתם של רופאים בשירות חברות פרטיות..."

על זה בדיוק אני מדבר. את החלטת מראש שזה סביר. אבל למה בעצם? מדוע נדמה לך שבירוקראט מטעם הממשלה יחליט יותר טוב מבירוקראט מטעם חברת הביטוח?

"שהרווחים הם מטרתן העיקרית והיחידה"

ומטרתו היחידה של הבירוקראט הממשלתי היא מה? האם העובדה שהממשלה משלמת את שכרו הופכת אותו לאדם בעל שיקולים נעלים? מבודדת אותו מהאינטרסים שלו? איך בדיוק קורה הקסם הזה?

בכל מקרה יש לך כאן שגיאה בסיסית:
עם חברת הביטוח יש לך *חוזה*, במקרה של חילוקי דעות, ידון החוזה בבית המשפט שהוא *צד שלישי*. והרופאים יהיו, אם כן, ממונים ע"י בית המשפט. הצד השלישי יכול להחליט לטובתך ואז תהיה חברת הביטוח *מחוייבת* להעניק לך את הכיסוי.
עם המדינה אין לך חוזה. המדינה רשאית, בכל רגע נתון, להוסיף, להסיר או לבטל את סל הבריאות וכל זאת ללא שום מחוייבות להחזיר לך את הכסף ששילמת עד כה או לדאוג לך לאלטרנטיבה.
לא רק זאת אלא גם שכל חילוקי דעות שיהיו בינך לבין המדינה יוכרעו לא על ידי צד שלישי אלא על ידי ועדה מטעם המדינה (אם בכלל יותר לך לערער, גם זה תלוי במדינה).
עכשיו תסבירי לי איך זה בדיוק מבטיח לנו שרירות לב קטנה יותר? האין זה ההיפך בדיוק?
מידה כנגד מידה 285685
יש הבדל מהותי בין הועדות שלך לועדות שלי.
הועדות שלך מחליטות על סמך ... מה שבא להם. אין שום קריטריון שקובע לאן יופנה הכסף שנגזל מגולשי האייל. הם יחליטו והאדם הקטן ששילם כל חייו סכומי כסף גדולים ימצא את עצמו מקבץ נדבות כדי לקבל סיכוי סביר לחיות. וכן, הם מחליטים למפרע, לאחר שלחולה יש מחלה, פתאום מקצצים בתקציב והופ הוא מיותר.
הועדות שלי מחליטות עובדות. האם יש סכנה לאיבר או אין סכנה לאיבר? סביר להניח שרוב השאלות יופיעו במפורש בתוך הפוליסה, ורק מקרים של מחלות נדירות מאוד או מחלות חדשות (סארס) יגיעו לבוררות. אין גם שום סיבה בעולם שהועדות הללו תהיינה מורכבות מרופאים של חברת הביטוח.

אגב, נאמר לי שההרופאים המטפלים בך היום הם עובדים של קופות חולים אשר מקבלים הקצבות של הפניות לבדיקות שמותר להם לתת בחודש. רופא אשר שולח ליותר מדי בדיקות CT מקצצים לו מהמשכורת.
מידה כנגד מידה 285632
רדלר טען ש"*עיקר* הניעות החברתית קיימת בין דורות". בין אם הטענה הזאת מבוססת על ניתוח תיאורטי או על מידע סטטיסטי שרדלר לא טורח לציין, הטענה "מנסיוני, לפחות, הניידות הבין-מעמדית יכולה להיות גדולה מאוד גם בחיי הפרט" לא סותרת או מחלישה אותה. ההתבססות על הטענה הזאת בפני עצמה מהווה "ניתוח תיאורטי בעליל".
מידה כנגד מידה 285635
"לא עורך דין"?
מידה כנגד מידה 285641
אכן. תודה לאל.
מידה כנגד מידה 285650
שכחת ''בס''ד''
מידה כנגד מידה 285675
''נראה לי שטענתך בנוגע לניידות נובעת בעיקר (כפי שהדגמת) מניתוח תיאורטי, לא מהתבוננות אמפירית.''

בוודאי, ובמיוחד בהתייחס לתחום שההגדרה בו ''נזילה'' במיוחד כמו ניעות חברתית.

לדעתי, כדאי דווקא להתעלם ממקרים אנקדוטליים או מתצפיות אמפיריות ולהתמקד בהיבטים המבניים, שבהקשר זה הם בדרך כלל מידת היכולת לצבור הון ולשמר אותו. המקרים של התעשרות בחברות הזנק או התרוששות בבורזה מעניינים ופיקנטיים, אך מלמדים אותנו מעט מאוד על הניעות בחברה באופן כללי. רובנו מושפעים יותר מנתונים כמו גובה המיסוי הישיר והעקיף, מידת הפרוגרסיביות של המיסוי ומידת החופש במערכת הבנקאית, משום שאלו קובעים כמה נוכל לחסוך, כמה זה ישתלם לנו ומה נוכל לקנות.
מידה כנגד מידה 285689
רק עכשיו - באיחור רב, לצערי - הבחנתי לפחות בשתיים מהטעויות באותו פתשגן מסעיר שאתה מגיב עליו:
א. במקום "התבוננות אמפירית" היה צ"ל "נתונים אמפיריים".
ב. במקום "מנסיוני" היה צ"ל "מהתבוננותי".
בקיצור, נראה לי שמחקר או גיגול יהיו כאן יעילים יותר מניתוח או התבוננות, שכל אחד מהם לוקה בחסר. (מלכתחילה לא התכוונתי להעמיד את נסיוני (=התבוננותי) בעניינים אלה כהפרכה לניתוח שלך, אלא רק כהפנית העין לגורמים שונים במשק שקשה לשקללם באורח תיאורטי בלבד).
מידה כנגד מידה 285355
מן הסתם השתלת לב (בארה"ב העלות יכולה להגיע ל- 700K$). אני מניח שיש טיפולים ארוכי טווח (דיאליזה שלוש פעמים בשבוע, אשפוז לכל החיים) שיכולים לעלות למדינה יותר.
מידה כנגד מידה 285372
כמה עולה ביטוח (נו, בערך, בשביל הפרופורציות), בחברת ביטוח פרטית, שיצליח לכסות סכומים כאלה?
מידה כנגד מידה 285399
זה קצת כמו לשאול כמה עולה דירה או מכונית. המחיר מאד תלוי בגיל המבוטח, בגובה הביטוח (תקרה, ושעור הכיסוי) וגובה ההשתתפות העצמית.

אם מוכרחים להמציא מספרים: ביטוח רפואי משפחתי להורים צעירים עולה בערך 200 ש"ח לחודש (מספר הילדים לא כל-כך משנה). אבל זה בגלל שהביטוח סומך על המדינה לטפל בכל הדברים שהחוק מכסה. ביטוח דומה בארצות-הברית יעלה כ- $400.
מידה כנגד מידה 285425
אתה מצפה לשאלות חכמות מידי ממישהו שהצליח לכתוב ''משלם עבור יותר בריאות מאשר הם צורך''. תודה על התשובה.
מידה כנגד מידה 285505
עד כמה שאני יודע, עלות הטיפולים הרפואיים בארה''ב משקפת בין היתר מציאות של תביעות ענק ועלויות אדירות של ביטוח נגד תביעות כאלו.
יכול להיות שזו תופעה בלתי נמנעת במציאות שבה רפואה נתפסת כסחורה לכל דבר, אבל המחירים לפחות בשלבים הראשוניים של הפרטת מערכת הבראות בארץ, יהיו נמוכים יותר.
מידה כנגד מידה 285409
היום, דברים רבים אינם מכוסים, כמו ניתוח להצלת ראייה ושמיעה וניתוח השתלת כליות בחו"ל. כמו כן, במקרים רבים אתה נמצא ביד של פקידים המחליטים שעליך לעבור את הניתוח כאן בארץ ולא אצל המומחה בחו"ל. אם אתה בוחר באופצית המומחה, אתה מאבד את כל הכסף של הביטוח ולא רק נאלץ לשלם את ההפרש.
על ידי מתן שוברים, כל אזרח יבחר איזה ביטוח הוא רוצה. האם הוא רוצה סבסוד תרופות או כיסוי מיטבי במקרה של מחלה חמורה?
האם הוא רוצה שבסל התרופות שלו יהיו תרופות חדשניות או גלולות למניעת הריון?
בשיטת שוברים יוכל כל אדם להוסיף איזה סכום שהוא רוצה כדי לקבל את הביטוח שהוא רוצה. מי שאין לו, יוכל לנתב את הביטוח שלו למה שחשוב לו באמת ולא למה שאוסף של פקידים מחליטים עבורו שהוא חשוב (לעיתים מסיבות מופרכות לגמרי).

מה שאני מחפש, זה הסבר מדוע מצבו של אדם יורע בגלל שיטת השוברים?
נו טוף טען שכניסת תאגידים מושחתים ייכנסו לתחום ויעלו את המחירים, ושאלתי אותו כמה שאלות הבהרה. האם יש למישהו הסבר אחר?
מידה כנגד מידה 285365
א.
ישראל, מדורגת בעשירון העליון בדו"ח של אירגון הבריאות העולמי. האירגון בודק נתונים של תוחלת חיים, בריאות כללית של האוכלוסיה, תמותת תינוקות, ביטחון בריאותי, שוויון בריאותי ועוד. בכולם ישראל מדורגת בסביבות המקום העשרים, לפני מדינות כמו הולנד בלגיה אנגליה ואפילו דנמרק. הדו"ח מתייחס לישראל כאל מדינה מפותחת (מאמינים?) וממקם אותה במרכז הטבלה של המדינות המפותחות. במקום הראשון נמצאת יפן ובאחרון נמצאות ארה"ב ואירלנד.
צריך לבדוק את ההשקעה הישראלית בבריאות, כדי להבין עד כמה המציאות הזאת מפתיעה. כמו כל התקציבים שעניינם טובת האזרח הפשוט, גם תקציב הבריאות מתקצץ משנה לשנה. די אם נזכיר כי בתחילת שנות השבעים השקיעה המדינה יותר כסף (במונחים אמיתיים) בבנית בתי חולים מאשר בשנות אלפיים. הרופא הישראלי הממוצע, עובד במשמרות ארוכות מאוד ובלתי הגיוניות. בתמורה לזה, הוא מביא הביתה שכר קרוב מאוד לשכר המינימום. גם הציוד והאמצעים העומדים לרשותו של הרופא הישראלי, נחותים מהמקובל בארצות מפותחות.
על פי הדו"ח עלות הבריאות לאזרח בישראל עומדת על 1839$ לשנה (נתוני 2001) רק ספרד פורטוגל וניו-זילנד משקיעות פחות.
ההסבר הכי הגיוני שעולה על הדעת הוא ההון האנושי. במערכת הבריאות שלנו יש כנראה עובדים חרוצים, מוכשרים, וחדורי שליחות אנושית.
אילו היו כאלו אנשים במשרד האוצר, ישראל הייתה כבר מזמן המדינה הכי עשירה בעולם.

ב.
מעטים אזרחי המדינה ששמעו על הסכמי גאט"ס. הסכמי גאט"ס הם שורה של החלטות, שקיבלו מנהיגי העולם, לפתיחת השוק העולמי לתחרות בתחום השירותים. כיום מקובל להעביר מפעלי ייצור לארצות עם שכר עבודה נמוך. מטרת ההסכמים היא ליצור מצב דומה בתחום השירותים. השיטה היא מכרזים בין לאומיים, בהם יתחרו חברות ענק. חברות אלו יספקו שירותי בריאות, חינוך, חשבונאות, וכו', במחירים שחברות מקומיות אינן יכולות לעמוד בהם. לדוגמא: חברה המספקת שירותי בריאות תמכור אותם לאזרחים בישראל בזול - קופות החולים יכנסו לתחרות - חלק מקופות החולים יתחסל - הנותרות ירכשו ע"י חברות בין לאומיות - שרותי בריאות לאזרחים יעברו מידי גופים ללא כוונת רווח לגופים מסחריים גדולים - המחיר יעלה רמת הבריאות תרד - רמת הבריאות הממוצעת תרד מתחת למקובל בארה"ב = רמה של ארץ בלתי מפותחת.
על פי הסכמי גאט"ס התסריט הזה יכול לקרות, רק אם המדינה מחליטה לתת לגופים עסקיים לנהל מערכת בריאות. בישראל היום אין מצב כזה, אבל ב- 2005? על פי חוק ההסדרים לשנת ,2005 תוקם בישראל קופת חולים חמישית למטרות רווח. אתם מבינים למה?

ג.
ההשקעה האמריקאית בבריאות היא הגבוהה בעולם (4888$ לנפש בשנת 2001).
האמריקאים בניגוד לישראלים משקיעים בבריאות הרבה ומקבלים מעט. שביעית מהאמריקאים מתים בין הגילים 15 - 60, בישראל מוכת המלחמות מתים 30% פחות. תוחלת החיים בארה"ב 77.3 שנים בישראל 79.4 שנים. אורך החיים הבריאים (ללא צינורות ואביזרים טקטיים) בארה"ב 69.3 בישראל 71.4 שנים.
ההוצאה על בריאות נחלקת בין תשלומים פרטיים לתשלומים ממשלתיים. ההוצאה הממשלתית על בריאות בארה"ב היא 2168$ לאדם לשנה. כלומר 18% יותר מההוצאה הכללית על בריאות בישראל.
ממשלת ישראל מוציאה על בריאות רק 1272$ לאדם לשנה. כחלק מהמדיניות הכלכלית, החליטה ממשלת ישראל להגדיל את חלקם של האזרחים בתשלומי הבריאות, בכדי לחסוך (לכאורה).
בין השנים 1997 -2002 המדינה הגדילה את הנטל על הציבור ב - 20% כלל ההוצאה על בריאות עלתה ב - 200$ לנפש לשנה וכלל ההוצאה הממשלתית? (תתכוננו להפתעה) לא השתנה במונחים ריאליים.
כל אדם הגיוני (ובלבד שאיננו עובד במשרד האוצר), יכול לקרוא את הנתונים וללמוד את הנוסחאות הבאות:
1. ככל שהממשלה משתתפת יותר בהוצאה על בריאות כך יורד מחיר הבריאות ועולה איכות הבריאות.
2.ככל שהממשלה מקטינה את חלקה במחיר הבריאות ונותנת לגופים עסקיים להיכנס לתחום, עולה מחיר הבריאות איכותו יורדת והממשלה משלמת יותר.

ההסבר אפשרי לפרדוקס בנוסחא השניה הוא: אירגונים עסקיים עובדים בשביל רווח לא בשביל בריאות, לכן מחיר הבריאות עולה. חלקם של האזרחים בתשלום גם הוא עולה, אלה שיותר ויותר אזרחים אינם יכולים לעמוד בתשלום ולכן המדינה מגדילה את העזרה לנזקקים. בסופו של תהליך אוצר המדינה משלם יותר כסף מאשר במצב בו הבריאות כולה משולמת ע"י הממשלה.
מידה כנגד מידה 285366
תודה, הנתונים מדהימים (ומה שמדהים לא פחות - אתה הצלחת להביא אותם בלשון בני אדם) ועומדים בניגוד לכל מה שחשבתי.
מידה כנגד מידה 285382
יותר מדי עובדות וטיעונים עניינים. צפה לתשובה בסגנון ''זה כפיה לכן זה לא יעבוד''.
מידה כנגד מידה 285388
"ההסבר אפשרי לפרדוקס"

נו, טוף, בן עמוס. ייתכן ואחד ההסברים האפשריים הוא שהנתונים שלך פשוט לא נכונים. לא בדקתי את הכל, אבל מבדיקה של כמה נתונים באופן אקראי, עולה שישראל לא מדורגת בעשיריה הראשונה בתחומים אותם ציינת. לדוגמה: תוחלת חיים של נשים - מקום 34, תוחלת חיים של גברים - 17, תמותת תינוקות - 44.

אבל בוא נעזוב את הנתונים האלה ונשווה בין נתוני הבריאות של ישראל ו"המלכה האם" של הקפיטליזם האכזרי והמזיק לבריאות – הונג קונג:

*תמותת תינוקות*
הונג קונג: 5.74, מקום 30
ישראל: 7.55, מקום 44 (אפילו אחרי ארצות הברית כאן).

*תוחלת חיים - נשים*
הונג קונג: 82.83, מקום 13
ישראל: 81.19, מקום 34

*תוחלת חיים - גברים*
הונג קונג: 79.93, מקום 10
ישראל: 76.95, מקום 14

ויש עוד דוגמאות. מקאו שגם היא לא מצטיינת בשטח תוכניות הבריאות הסוציאליסטיות מביסה את ישראל, שלא לדבר על סינגפור (שלישית בנומך תמותת תינוקות, חמישית ושביעית בתוחלת החיים לנשים וגברים, 13 בתמותת אמהות, וכן הלאה.

ומה שהכי משעשע, הוא שהסינגפורים מוציאים שליש מההוצאה במונחים דולריים לעומת ישראל, ושבארצות הברית מוצא סכום גדול יותר לבריאות גם בחלק הציבורי וגם בחלק הפרטי, ושהשוויצרים נהנים מבריאות טובה יותר למרות שההוצאה הציבורית כחלק מכלל ההוצאה קטן בהרבה מבישראל (קרוב יותר לארצות הברית), וכו' וכו'.

ולפיכך --

כל אדם הגיוני (ובלבד שאיננו בן עמוס או קהל מוחאי הכפיים האוטומטיים ב"האיל") יכול לקרוא את הנתונים וללמוד את הנוסחאות הבאות:
1. כפי שאנו למדים ממקרה שווייץ, הונג-קונג, סינגפור, מקאו, וכו', ככל שהממשלה משתתפת פחות בהוצאה על הבריאות, כך עולה איכות הבריאות.
2. ככל שהממשלה מגדילה את חלקה במחיר הבריאות ומונעת כניסת גופים עסקיים לתחום, מחיר הבריאות עולה, איכותו יורדת ואנחנו משלמים יותר.

==========

אבל אני לא טוען זאת, כמובן. ככל שאני יכול להקיש מן הנתונים, מעבר לרמה מסויימת של שירותי בריאות, ההבדלים בין המדינות השונות קשורים ככל הנראה לגנטיקה, בידוד והומוגניות (רבות מהאוכלוסיות מאריכות הימים הן שוכנות איים ו/או הומוגניות בהרכבן), אקלים והרגלי תזונה כלליים – לא למידת המעורבות של הממשלה.

הנתונים ההפוכים שהבאתי נועדו להדגים רק שאת הכיפוף הדמגוגי שבן עמוס העניק להם אפשר לבצע גם בכיוון ההפוך ואפילו באופן משכנע יותר. אבל כיוון הכיפוף, לרצונו או לרצוני, אינו הופך את הדברים לנכונים יותר – פשוט משום שאין קשר בין הדברים.

==========

בצד הדברים, משעשע לראות באיזה התמכרות של אושר אימצו המגיבים את הנתונים "המדהימים" (ר' את בתו-של-עוז-אלמוג בתגובה 285366 ואת מקס שקול-שקולניקוב בתגובה 285382). איה החקרנות? נו, טוב, יש אנשים שפשוט אין להם מזל בחיים. אם איזה קפיטליסט מגעיל היה מדגמגג נתונים כאלו לנוחותו הרי היינו צפויים לדהור על מרכבת הקלוץ קאשעס וה"תהיות" מכאן ועד להודעה 1,563 לפחות.
מידה כנגד מידה 285390
נו, טוף, בן עמוס. ייתכן ואחד ההסברים האפשריים הוא שהנתונים שלך פשוט לא נכונים. לא בדקתי את הכל, אבל מבדיקה של כמה נתונים באופן אקראי, עולה שישראל לא מדורגת בעשיריה הראשונה בתחומים אותם ציינת. לדוגמה: תוחלת חיים של נשים - מקום 34, תוחלת חיים של גברים - 17, תמותת תינוקות - 44"

בן לא טען שישראל נמצאת בעשיריה הראשונה בתחומים האלה אלא בעשירון העליון, ובסביבות המקום העשרים. אתה כמובן לא הצלחת לסתור את הנתונים האלה.

מעניין גם למה השוות את ישראל להונג קונג הקפיטליסטית ולא לארה"ב.
מידה כנגד מידה 285403
אתה לא מסוגל שלא ליפול אפילו במלכודת שקופה שבשקופות, אה? כמה משעשע.

ודבר הצועניה לבוקר זה: היזהר, יקירי החביב, לבל תמות מעודפים חמורים של טוב לב חשוך מרפא.
בתו של עוז אלמוג? 285404
מידה כנגד מידה 285401
באשר לסעיף א', אני מאד מקווה שהקוראים שמעו על הסוס של הרשל'ה (שאם היה מחזיק מעמד עוד שבוע, היה לומד לא לאכול בכלל).
מידה כנגד מידה 285407
על פי עצה שקיבלתי בעבר, אתמקד אך ורק בשאלת השוברים, ואשליך מדבריך על עניין זה.

אם אותו כסף המשמש היום לנתינת בריאות ממלכתית, עם כל הבזבוז המלווה אותו, נותן שירות נהדר, מדוע שוברים יתנו פחות?

ב ב) אתה עונה שאם תהיה תחרות, ייכנסו תאגידים רב לאומיים עם המון כסף והם ישתלטו על השוק ויעלו את המחירים. אשאל על כן:
1) מניין לך שתאגידים בין לאומיים יכולים לתת שירות יותר זול? אני מבין שהם יכולים לייצר מוצרים בסדרה המונית במקום זול ולכן לתת מוצר יותר זול, אבל כיצד הם יתנו שירות יותר זול? מה יגרום לכך שרופאים יבחרו לעבוד אצלהם בשכר רעב? מדוע שיצליחו לגייס אחיות במחירי רעב?
אגב, לפי דבריך כבר היום הם עובדים במצב בלתי אפשרי בתנאי רעב. כמה הם יהיו מוכנים לרדת עוד?

2) אם התאגידים הבינלאומיים יתנו שירות יותר זול, כיצד המחירים יעלו? האם הם יצליחו לחסל את כל המתחרים הקטנים? כולם?
3) האם אין עוד תאגידים בין לאומיים שירצו לקחת חלק בחגיגה?
4) האם מקסימום רווח יושג על ידי מכירה ל 20% מהשוק או ל 90% מהשוק?
5) האם תוכל לתת תחום אחד בו כניסה של תאגידים בינלאומיים הרעה את מצב הצרכנים?
בתי מלון? מסעדות ‏1?

לבסוף כתבת שתי משפטים כלליים שטענת שהוכחת:
"1. ככל שהממשלה משתתפת יותר בהוצאה על בריאות כך יורד מחיר הבריאות ועולה איכות הבריאות.
2.ככל שהממשלה מקטינה את חלקה במחיר הבריאות ונותנת לגופים עסקיים להיכנס לתחום, עולה מחיר הבריאות איכותו יורדת והממשלה משלמת יותר."
לצערי, לא הבנתי את ההנמקה שלהם.

1 אגב מסעדות, האם אכן לרשתות היה תמיד קל לחדור לארץ?
מידה כנגד מידה 285432
איך עובד הדבר הזה עם השוברים? כולם מקבלים אותו סכום? יש איזה קריטריון לגובה השובר בחלוקה? מי מקבל יותר, אנשים שנוטים לחלות יותר או אלה שנוטים לחלות פחות? עשירים או עניים? שמנמוכים או רזימבוהים?

מה עושה זה שלא הצליח לכסות את עצמו מראש, בשיטת השוברים, ונמצא בשל כך במצב מסכן חיים? זבש"ו? (זאת שאלת כן/לא. אודה לך אם התשובה תהיה נטולת פיתולים).
ושאלת המשך 285435
מה עושה ילד שהוריו לא הצליחו או לא רצו לכסות אותו מראש, בשיטת השוברים, והוא נמצאים בשל כך במצב מסכן חיים? זבש"ו? (זאת שאלת כן/לא. אודה לך אם התשובה תהיה נטולת פיתולים).
ושאלת המשך 285439
"והוא נמצאים"

אחח... העקיצות האלה עוד יחרגו אותי... :)
ושאלת המשך 285454
מה עושה ילד שהורי מתעללים בו ומועים ממנו תזונה בריאה ובמקום זה מאביסים אותו בבמבה?
מה עושה ילד שהורי מעשנים לידו?
מה עושה ילד שהוריו מכים אותו?
מה עושה ילד שהוריו מתעללים בו מינית?
מה עושה ילד שהוריו, למרות שיש להם ביטוח בריאות ממלכתי, נמנעים מלקחת אותו לרופא כי אסור לעשן במרפאה ויש תור ארוך ‏1?
יש שוברים המיועדים רק לבריאות אם ההורים מחליטים בכוונה לשבור לילד את העצמות ולא לתת לו טיפול רפואי אני ממש לא יכול לעשות כלום בנידון.

אז צר לי שלא אוכל לענות על שאלתך. כשתפתור את הבעייה של עשרות אלפי ילדים במצוקה ובסיכון, תחזור אלי עם הסיפורים על 12 הילדים שההורים שלהם לא נותנים להם ביטוח רפואי כי איןלימושגלמה.

1 לזה יש פתרון פשוט - לנהל מרפאות למעשנים
ושאלת המשך 285459
מה עושה הילד הזה? - הוא מסתובב בבית הספר או בגן והגננת/מורה/יועצת/שרת רואים עליו כתם כחול או שניים, ושואלים אותו מה קרה והוא מתחמק מלענות. בעקבות התנהגותו הם חוששים שהילד נמצא במצוקה ופונים אל הרשויות, והרשויות, אם הן מוצאות שהילד אכן עובר התעללות קשה - מתערבות בחיים שלו ושל ההורים שלו, ומרחיקות מהם את הילד. הילד מועבר למקום שהוא אולי לא מקום אידיאלי, אבל הוא ניצל מן ההתעללויות.

מה יקרה עם הילד הזה בעולם של חירות מלאה, בלי כפייה, עולם שבו ההורים רשאים לעשות בילדם ככל העולה על רוחם? - קשה לדעת. לב לבייב יבוא לבדוק מה המצב ויחליט אם לקחת את הילדון הנ"ל לאחד מן המוסדות הוולונטריים שהקים לצורך זה? - אולי. אולי לא. ומי, בעצם, ייתן בידי מר לבייב את הזכות לעשות בילד X כפי הבנתו? גם כן קשה לדעת.
מידה כנגד מידה 285440
כמובן שזו בש"ו. גם היום ישנם מצבים בהם לא תקבל טיפול חיוני להצלת חייך במסגרת הביטוח הרפואי. זה כל העניין עם סל התרופות.

ההבדל בין השיטה הקיימת למוצעת הוא שבשיטת השוברים אתה אחראי על סל הבריאות הכולל שלך, בדומה למה שנהוג בחברות הכבלים: ישנה חבילת בסיס, ועליה אתה מוסיף לפי ראות עיניך‏1 עד גובה הפרמיה שקיבלת מהמדינה, ואולי תוכל להוסיף כאן לפי עומק כיסיך כדי שהביטוח יכלול יותר מהשובר הבסיסי. לא יודע אם כדאי להעדיף אספקה שוטפת של אסטימוסטימיצין עבור דלקת כבד כרונית שתפתח עוד שלושים שנה או לב ביו-מכני מנירוסטה וחומרים משולבים? אל דאגה. חברת המומחים "לבריאות" (מקודם: "לב-ריאות") תייעץ לך בלא מורא וללא משוא פנים‏2. לחברת המומחים הזאת תשלם בשובר "ייעוץ בריאות" שגם אותו תקבל מהממשלה, ואם אתה מתקשה בבחירת חברת מומחים טובה, הרי גם לכך יש פתרון קל: חברת "עָץ יועץ" הוקמה בדיוק לצורך זה, והיא תשמח לעזור לך בבחירת היועץ הנכון.

אני מניח שהעיקרון הובן, אבל אם לא אל תתבייש לשאול. יש עוד המון חברות ייעוץ שמחכות לכך שאזכיר אותן כאן (הקומיסיון שלי באמת נמוך, פנו ותיהנו).

______________
1- בתנאי שהיית חכם מספיק לבטח את העיניים מפני גרענת, קאטארקט והיפוגלוקומה כמובן. מי שלא הרחיק ראות, יישאר קצר רואי.
2- כמובן, כדאי לבטח גם את הפנים מפני פגיעות השמש. מלנומה זה לא צחוק.
מידה כנגד מידה 285446
למען האמת, זה לא נשמע כל כך שונה ממה שקיים היום. ההבדלים הם, ככל הנראה, בכל מיני מצבים קיצוניים ומחלות נדירות, לעומת מצבים שכל אחד מאיתנו (כמעט) פוגש בהם בחיי היום-יום, ולא בדיוק בעניין העקרוני של - "אתה אחראי על סל הבריאות הכולל שלך", להבדיל מ"שר הבריאות מחליט על סל הבריאות הכולל שלך".

אצל רבים מאיתנו, למשל, במשך כך וכך שנים משנות חיינו, המפגש עם מערכת הבריאות מתבטא בעיקר (לא אמרתי שרק, אמרתי שבעיקר) בזה שלילד יש נזלת, חום גבוה וכאב גרון - ולוקחים אותו אל רופא הילדים לשם קבלת טיפול מאוד סטנדרטי ומקובל. זה קורה עם השניים נקודה משהו ילדים שיש לזוג חילוני רגיל, לאורך שנות גידולם. קשה להאמין שכאשר כל אחד יהיה "אחראי על סל הבריאות שלו", תיווצר מסה רצינית של אנשים שיוותרו על השירות הסטנדרטי הזה ויעדיפו, במקום, לבטח את עצמם בפני איזו מחלה אקזוטית העלולה לפקוד חצי אחוז מן המבקרים בג'ונגלים שבמרכז אפריקה. ובכל זה באתי לומר את אותו הדבר עצמו: אין הבדל בין מה שקיים כיום לבין מה שאמור להיות בשיטת השוברים. ועניין השתלת כליות בחו"ל, לדוגמה - ממילא לא ייכלל בשוברים ויהיה כרוך בביטוח פרטי, שכל הסיכויים שיהיה יקר יותר מאשר כיום (כן, גם כיום זה רחוק מלהיות זול).

כך שהמאבק של החבר'ה, יעקב ושות', הוא כנראה על איזשהו עניין מאוד תיאורטי של "חירות", ולאו דווקא על יתרונות מעשיים שיהיו למישהו מפירוק המערכת הקיימת.
מידה כנגד מידה 285447
בעולם החופשי באמת אני מניח שתוכל לבטח את עצמך אצל הומיאופט או שאמאן, ובמקום סל תרופות תוכל לקבל סל עשבי-מרפא.
מידה 38 כנגד מידה 46 285453
נו, אז אם אני כזה אידיוט, אז באמת מוטב שהממשלה תחליט. אולי בעולם החפשי באמת יהיו גם בתי חולים שיהיו בהם דוגמניות על תקן אחיות, וההשכלה שלהן תהיה לא בתחום הסיעוד אלא בתחום הנעת הישבן. וליעקב בטח יש הסבר ארוך וממצה על כמה שהסידור הזה הוא טוב, משום שכך ימולאו רצונותיהם האוטונומיים של החולים והם ימותו צעירים אבל מאושרים. אז מה, אז זה אומר שכולם חייבים להסכים איתו, כדי שלא תהיה "כפייה"?
מידה 38 כנגד מידה 46 285460
למה אלו שמזדהים כאדיוטים עושים זאת כאלמונים?

ייתכן שיהיו כך וכך אנשים אשר יבחרו לאבד את עצמם לדעת על ידי עישון מאסיבי או שתיית אלכוהול ‏1. אולם הדבר יגרום לכך שהם יחיו בממוצע 5-10 שנים פחות.

לעומת זאת, בעולם הבא, עולם הנצח, יש אנשים אשר ישרפו לנצח בתוך גיהינם רותח. מכיוון שהמדינה מוגבלת בכמות הכפייה שהיא מסוגלת להפעיל, אני חושב, שעדיף להשקיע בהצלת הטועים בעולם הנצח ולא בהארכה מלאכותית של חיי אנשים בעולם הזה.
אם כפייה היא לגיטימית, אז שתי הגישות לגיטימיות באותה מידה.

אולם, אני מזהיר את כל הכופים: אין לכם שום אפשרות לכפות. מי שהולך להומיאופט ובוחר דוגמניות במקום אחיות, עושה זאת גם היום עם כל הכפייה שלך. כל מה שאתה מצליח לעשות עם הכפייה, זה לגרום לסיאוב ושחיתות ומוצר גרוע באיכות גבוהה.

1 איני מזכיר סמים כי זה לא חוקי.
מידה 38 כנגד מידה 46 285466
קודם כל, הנח לי להרגיע אותך: *לעשן* סמים זה לא חוקי, *להזכיר* אותם - זה חוקי לגמרי. אתה יכול להזכיר סמים כמה שאתה רק רוצה.

לגבי הסאטירה הדקיקה והמדוקקת מדק שבעולם הבא, עולם הנצח והגיהינום הרותח - כרגיל, אתה צודק: באמת מוטב שמהיום והלאה כל האידיוטים יזדהו כ"יעקב", במקום כאלמונים.
מידה כנגד מידה 285458
זה שונה מאוד ממה שקורה היום, ביעילות הכלכלית. ברגע שאני אוכל לבחור במה אני רוצה, אני אבחר ביטוח טוב שלא יכסה כל אפצ'י ואני לא אלך לרופא על כל אפצ'י. אני גם לא אקנה תרופות שאין לי צורך בהם ואני לא אלך לבית חולים יקר אך גרוע.
אני אקנה ביטוח שיכסה את מה שאני צריך במידה מיטבית, עם השתתפות עצמית סבירה ולא אצטרך להתחנן בפני רופאים שיקדישו לי 10 דקות להסברים.
מידה כנגד מידה 285464
אה, אז זאת אומרת שכל האנשים חוץ מיעקב הם נורא מטומטמים, וברגע שיש להם מערכת בריאות ציבורית הם רצים לרופא על כל אפצ'י. עצוב, באמת עצוב.

היעילות הכלכלית *למי*? לחולים - או ל"בריאות-ביזנס"?
מידה כנגד מידה 285469
איפה מצאת בדברי דבר כזה? היום, אני רץ לרופא על כל אפצ'י כי זה לא עולה לי כסף. אני גם קונה תרופות שאין לי צורך בהם על חשבונך כי בשביל 10 שקלים שווה שיהיה בבית אם אצטרך.
אין לי תלונה על אלו שהולכים לרופא כל יום. זו זכותם. טענתי היא שיש אי אלו אנשים שצורכים יותר שירותי רפואה משהם צריכים, כי זה מאוד זול.

יעילות כלכלית בנעליים למי? למוכרי הנעליים או לרגליים? אנא הסבר את ההבדל במנגנון הכלכלי? מדוע תחרות בנעליים, מחשבים, אוכל, ביגוד, מכוניות, מלונאות, תעופה, תיירות, תקשורת נותנת לנו מוצרים במגוון איכויות ומחירים כראות עינינו, ולעומת זאת, תחרות ברפואה אמורה להוביל לשירות גרוע ומחסור?
מידה כנגד מידה 285468
עם קומיסיון כזה, אני יכול להרשות לעצמי עוד שאלה: באלו מצבים לא אקבל טיפול חיוני להצלת חיי במסגרת הביטוח הרפואי?
מידה כנגד מידה 285470
במצבים המפורטים בסעיפים תשכ"ב‏1 עד תשכ"ג בפוליסה שקנית, ובמיוחד כדאי לשים לב לסעיפים הקטנים, עליהם נאמר "קטנים, אבל ממזרים".

אני חוזר ומזכיר את הידוע לכל: גם היום יש מצבים בהם טיפול מציל חיים נמנע מהמבוטחים. יש להניח שתמיד יהיו כאלה מאחר וכמות הכסף בעולם היא סופית (לפחות זאת העמדה שלי עד שנ-ב יוכיחו אחרת). היום יש ועדה שמחליטה אילו טיפולים ותרופות נכללים ב"סל" המפורסם, ובשיטת השוברים כל אזרח יחליט עבור עצמו בהתאם לתנאים של חב' הביטוח. אל תשאל אותי מה עם אלה שמצבם הרפואי יגרום לחברות הביטוח לא להציע להם פוליסה בכלל - אולי תהיה איזו חקיקה שתחול על החברות האלה ותחייב אותן לבטח כל נזקק בלי שום חקירה ובדיקה, אבל אני לא בטוח שזה מסע חוקי במשחק שאנחנו משחקים.
______________
1- עם אבותיך.
מידה כנגד מידה 285451
הפרטים נתונים לבחירה ואציג רק את נטייתי האישית.
כולם מקבלים אותו סכום ומומלץ להם לבחור את חברת הביטוח שלהם מוקדם ככל האפשר.
כל נסיון לחלק שוברים בצורה לא אחידה תביא לנטייה של אנשים להיות יותר חולים או יותר עניים.
ש: מה עושה זה שלא השכיל לכסות את עצמו נכון? או זה שסבל מביש מזל למרות שהשכיל לכסות את עצמו נכון?
ת: מה שהם עושים היום? פונים לציבור ומבקשים תרומות. פונים לארגוני צדקה ומבקשים עזרה. האם יש לך סיבה להניח שיהיו יותר כאלו אם יהיו שוברים מאשר היום?
מידה כנגד מידה 285707
א. אין היום בזבוז, יעילות המערכת היא בעשירון העליון של העולם, יעילות של בני אדם אפשר להשוות רק לבני אדם לא לאלוהים (שגם בו אינני מאמין).
ב. 1. מתוך חוסר ברירה, ראה את המצב היום.
2. אחרי שיחסלו את המערכת הציבורית ולאזרחים לא תהיה ברירה.
3. הם יקחו, ויתאמו: מחירים/מדיניות/אזורי השפעה וכו'.
4. סמוך עליהם הם ימצאו למי מתי ובאיזה תנאים, בריאות זה לא העסק שלהם, רווח כן.
5. האם אתה מכיר דוגמא בה כניסה של תאגידי ענק היטיבה עם הלקוחות לאורך זמן (נגיד עשר שנים?)?

ההוכחה בנתונים:
www.who.int/whr/2004/en/
www.who.int/entity/whr/1997/media_centre/en
w3.whosea.org/healthreport

לא! בשנת 1974 לפני "רפורמת בן-שחר" וחבריו נערי פטנקין שהביאו לנו את סיסמאות השוק החופשי, שכר ממוצע הספיק ל1300 מנות פלאפל טעים או 500 מנות סטייק בפיתה.
מידה כנגד מידה 285715
5. כן. פתיחת שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות וכניסת התאגידים "קוי זהב", "ברק", "אינטרנט זהב" ו"נטוויז'ן" הטיבה עד כה עם הלקוחות לדעתי, למרות שאינני משוכנע שחלפו כבר 10 שנים, לא מסתמן שהשוק הזה צועד לקראת הרעת תנאי הלקוחות.
מידה כנגד מידה 285717
ענף התקשורת אינו יכול לשמש דוגמא לענפים אחרים משום שהוא נמצא במהפכה כבר מספר שנים. כמות התקשורת עולה משנה לשנה בטור הנדסי. במצב כזה יש כל הזמן מקום לשחקנים חדשים לא רק גדולים. כאשר המהפכה תעבור לענף אחר ניוותר עם מספר קטן של ספקים גדולים. מצבנו יהיה כמו בתחום הדלק או השירותים הפיננסיים. העוצמה שמרוכזת בידים של אנשי התאגידים הגדולים גדולה מאוד. מתוך מאה הכלכלות הגדולות בעולם חצי הם מדינות וחצי תאגידים. האם אתה מעדיף שכוח כזה יהיה בידים של אנשים שאף פעם אינם עומדים לבחירות, מאשר בידי פוליטיקאים?
אם פוליטיקאי לא משביע את רצוני אני מחליף אותו, איך תחליף מיליארדר?
אני יודע שפופולרי להתלונן על פוליטיקאים, אבל בא נהיה רציניים. אנחנו בחרנו אותם והם לא רק נציגינו החוקיים הם גם ממש מייצגים אותנו.
שב בכנסת שבוע ואינך צריך עוד להתוודע ליתר העם.
את החכמים מיצגים חכמים, את המושחתים מייצגים מושחתים וכו' וגו'. רק לנשים יש ייצוג לקוי ואולי זאת הבעיה הגדולה שלנו?
מידה כנגד מידה 285724
המליארדרים עומדים לבחירה כל יום. אם יתנו שירות גרוע הם ייעלמו עם הרוח ויאבדו את רוב הונם.
למליארדים יש מעט מאוד כח להשפיע על החיים שלנו. לכל אדם יש יכולת להתחמק מהם ולא לפגוש אף תאגיד שלהם כל ימי חייו.
לעומת זאת לפוליטיקאים יש כח אדיר אותו הם מנצלים לרעה באופן תדיר.
מידה כנגד מידה 285728
"ענף התקשורת אינו יכול לשמש דוגמא לענפים אחרים משום שהוא נמצא במהפכה כבר מספר שנים."

כנראה שגם ענפי המזון, ביגוד, ריהוט, מכוניות וכו הם לא דוגמה לענפים אחרים. מזל שיש שם כל כך הרבה מהפכות כל הזמן, אחרת היינו נידונים ל"חוק בן עמוס" של ההשתלטות התאגידית.

"מצבנו יהיה כמו בתחום הדלק או השירותים הפיננסיים."

מזל שלא אמרת כמו בתחום החשמל. אבל אתה צודק, ראו לאן הוליך אותנו השוק החופשי הפרוע בתחום הדלק והבנקאות!
מידה כנגד מידה 285723
האם אתה מכיר דוגמא של כניסה של תאגיד ענק שלא היטיבה עם הצרכנים?

ענף הרכב? ביגוד? תקשורת? תעופה? מלונאות? היי טק? מכשירי חשמל?

במדינות עולם שלישי, כל דבר מייצור מקומי (כולל מזון) הוא זול. אולם מקרר, שנועד לאחסן את הפלאפל שלך, משום מה עולה משכורת של חודשיים או אפילו שלושה.
דוגמא 285756
אמנם עוד לא עברה תקופה של 10 שנים, אבל, אני חושב שהכניסה של "איקאה" (שאין וויכוח שהיא תאגיד ענק, נכון?) עשתה רק דברים טובים לשוק הרהיטים המקומי - ירידת מחירים ושיפור השירות (אין לי נתונים.
עוד דוגמא - ביטוח. מאז שנכנסו הביטוחים ה"ישירים" למינהם (אישישיר, ישיר, AIG), חלה ירידה דרמטית במחירי הביטוח (לפחות לרכב, לא יצא לי לבטח משהו אחר).
אני חושב שהסלידה האוטומטית שלך מכל דבר רווחי רגשית מדי, ובעניין זה אני חושב שנ&ב צודקים שהכניסו לשיח את מושג הכנסייה.
דוגמא 285912
נתחיל מהסוף, אינני סולד מרווח אני סולד מכוח להשחית שהוא הכוח בידי בידי האוליגרכיה.
מדיניות כלכלית נבחרת והצלחתה נמדדת על פי השקפת עולם, לא קיימת מדיניות "אחת נכונה". אלא, בראשם של מאמינים.
המדיניות הכלכלית המועדפת עלי (סוציאליזם סקנדינבי)נובעת מהשקפה ערכית אשר בה האדם וסביבתו נמצאים בראש.
מילטון פרידמן נשוא הדיון הזה, דוגל בשוק חופשי משום שהוא רואה בו חלק מזכויות החופש שלו.
בנימין נתניהו שר האוצר מנהיג את המדיניות הנוכחית של חלוקת נכסי הציבור למקורבים, משום שימי הביניים (בנימין = בן ימים) חביבים עליו והוא שואף לכלכלה פיאודלית.

ביטוח - מסיבות הסטוריות אני מחזיק בביתי חוברות תעריפי ביטוח רכב, משנים שונות בין 1975 עד 2000. אני מצטער לומר שטעית כאן, התעריפים נמצאים בעליה מתמדת. לצערי כוחם של ברוני הביטוח גדול ועלית המחירים לאורך זמן ברורה.

איקאה - בוא נפתח תסריט (אפשרי) - איקאה פותחת רשת חנויות; רשתות ריהוט עולמיות נוספות נכנסות לשוק; הרשתות מגיעות לשליטה בלמעלה מחצי השוק. תוצאה ודאית ראשונה, ירידה בייצור מקומי שאינו יכול להתחרות עם המזרח הרחוק, אובדן מקומות פרנסה. תוצאה שניה,יתרון לגודל דוחף עסקים קטנים למיזוגים והשוק מגיע למצב בו הוא נשלט ע"י שחקנים גדולים.
שלישית, השוק מוכתב ע"י ברוני הרהיטים, ללא תחרות מול שפע יצרנים קטנים, הם מעלים את אחוז הרווח שלהם ואת המחירים.
רביעית, עסקים קטנים הם עמוד השדרה של הכלכלה במדינות ה- OEDC בישראל מספרם קטן היום ובתסריט הנ"ל יקטן עוד יותר.

ננסה רגע להרחיב את הרעיון לכל השוק, נאמר תאגיד תוכנה בין לאומי מוכר בזול תוכנה מהודו. תאגיד טקסטיל מוכר ביגוד מסין. תאגיד חקלאי מוכר תוצרת חקלאית ממרוקו וכו' וכו'- נראה לך שאפשר לקיים מדינה שרק קונה ולא מייצרת?
רגע 286008
רגע אחד, לפני שאנחנו מפתחים פה כל מיני תסריטים.
לגבי הדוגמאות שהעליתי - יש לי תשובה לא רעה, הכוללת קצת יותר נתונים, אבל אני אחסוך את זה מאתנו.
האמת היא שתכננתי גם להעלות עוד דוגמא - תקשורת סלולרית, שאין ספק שהמצב היום טוב לאין ערוך מבחינת מה שהוא היה לצרכן לפני 10 שנים, אך תוך כדי הכתיבה הבנתי שוודאי תענה לי (בצדק) שהטכנולוגיה בתחום מאוד השתפרה, מה שהוביל לכך שהמתחרים יכלו להוריד מחירים בלי לפגוע ברווחיות. וכך, חשבתי, כל דוגמא שהייתי מעלה היית מיד טוען לנסיבות מקלות.
המסקנה שלי היית שאני רוצה להסיט את הדיון מוויכוח בו נבחר נושא וכל אחד יפרש את הנתונים לפי השקפתו לדיון על השקפתך, וכמה היא ניתנת (או שלא) לערעור.
בפשטות: איזה מידע יגרום לך לומר 'טעיתי'?
רגע 286080
תסריטים הם אופציות, לפעמים הם מתגשמים ולפעמים לא.
תקשורת סלולרית היא מקרה מעניין - בראשון לחודש הבא תאפס את מוני השיחות שלך בטלפון הנייד (בהנחה שאתה מנוי רגיל), בסוף החודש תרשום מה היה זמן האויר. עכשיו חכה לחשבון הסתכל על החיוב. תגלה שחוייבת על כל זמן האויר גם זה של השיחות הנכנסות - אתה משלם על שיחות נכנסות, ידעת? רוב הישראלים לא יודעים את זה.
הבעיה עם כלכלה ברמת המיקרו היא שעל כל דוגמא לצד אחד יש דוגמא לצד שני. המיקרו מעניין ברמה של רכילות אבל המקרו מעניין הרבה יותר. השקפתי מפורטת במספר מסרים בויכוח הזה תחת השם בן עמוס או נו טוף, (אפשר למצוא ע"י חיפוש מתקדם). תקרא ותסיק מסקנות.
לגבי הפסוק האחרון שלך, יש בו גלישה קלה לכיוון הילדותיות אז בוא נתעלם ממנו.
רגע 286111
בן,
קראתי את רוב תגובתיך והבנתי פחות או יותר את השקפתך.
לגבי מה שכתבת על התקשורת הסלולרית - תודה על הטיפ הצרכני, אך טיפ זה אינו מוסיף או גורע מהדיון.
שתי הערות לגבי השאר:

1) לפני שתי תגובות ביקשת דוגמא וכעת אתה רושם את זה:

"בעיה עם כלכלה ברמת המיקרו היא שעל כל דוגמא לצד אחד יש דוגמא לצד שני"

2) אני לא מבין מה ילדותי בפסוק האחרון שלי. אחת הטענות של המאמר הייתה לגבי האמונה העיוורת של הקפיטליסטים בצדקתם למרות נתונים לכאורה סותרים. אני מניח שאינך רואה את עצמך כ"מאמין" עיוור, לכן אני רוצה להבין האם קיים נתון (תיאורטי, לפחות כרגע) שלאחר שתראה אותו תאמר "טעיתי", אם התשובה היא לא אז כאן נפרדות דרכנו לשלום. אם התשובה היא כן אז הייתי רוצה קריטריון ספציפי כדי למקד את חיפושי אחר אותו נתון חמקמק (ותיאורטי ביינתים).
רגע 286134
לא מדובר בנתון, אם תראה לי מערכת כלכלית לא סוציאליסטית
שמטרתה חופש + שיוויון + אחווה אני תומך בה.

המאמר דיבר על האמונה העיוורת במוניטריזם מבית מדרשו של פרידמן. לטעמי הוא הוכיח כי מדובר באמונה.

אני לא חושב שהקפיטליסטים צודקים או לא אני חושב שמטרתם איננה ראויה.
ג'רג' ברנרד שאו הציע פעם לשחקנית יפה בילוי במיטתו הנ"ל אמרה, לא תודה. אמר ובעבור מליון סטרלינג? אמרה וואלה בשביל כזה כסף אני מוכנה. אמר, אחרי שהבהרנו מה מקצועך בואי נתווכח על הכסף, זה בתמצית מה שאני חושב על קפיטליזם. ג'ורג' ברנרד שאו חי בתקופה ובארץ יותר קפיטליסטיות מישראל היום. הוא כתב הרבה תרשה לי כהמשך לדברי להמליץ לך על "מיג'ר ברברה" פרי עטו.
רגע 286149
סלח לי אם אני תמים וטועה, אבל האין "חופש"+"שוויון"+"אחווה"="סתירה"? (מה גם שמאחר שהמילים הללו היו ססמא של מהפכה שבאחד משלביה החלו לקצץ ראשים בשם ה"אחווה", אני די סקפטי לגבי ערכן של הססמאות הללו).
רגע 286152
טעות היא דבר אנושי, תתעודד.
מהפכה צרפתית + מהפכה אמריקאית = יותר חופש שיוויון ואחווה.
וכדאי עוד יותר זה טוב.
רגע 286157
חופש= היום, יום שישי. שוויון = אשתי עובדת אני מנקה מבשל מטפל בילדים. אחווה = אני חש אליה.
"חופש"+"שוויון"+"אחווה" לא סותרים הם משלימים.
סכום שלושתם עולה על השלם.
המלצה 1. הספר "זכויות האדם" שם הכותב נדמה לי קאופמן, הוצאת האניברסיטה המשודרת.

המלצה 2.כל פעם שאתה כועס על הצרפתים והגיליוטינה תיזכר בג'ורג' ברסנס, אותי זה מנחם.
לקחת לי את המילים 286158
ועכשיו בדיחה:
שנים הולכים ברחוב, באות מולם שתי נשים, אומר האחד לשני תכיר אישתי ופילגשי, עונה לו, אוי לקחת לי את המילים מהפה.
רגע 286164
תודה, איך לא חשבתי על זה קודם? חירות ושוויון הם משלימים, וג'ורג' ברסנס!
דוגמא 286030
ביטוח. אנא שתף אותנו בנתונים שלך על ביטוח רכב. חבל שנחיה בהרגשה שהמחירים יורדים כשבעצם הם עולים.

ריהוט - אתה מודה שהמצב היום יותר טוב אך טוען שהוא עלול להיות יותר גרוע. כשמדברים על דוגמאות, לא הוגן להתבסס על תסריט שלא קרה.

מדינה שרק קונה ולא מייצרת - האם אפשר לקיים בית שבו לא מייצרים ורק קונים? האם זה אומר שבעל הבית צריך לגדל עגבניות בגינה, לתפור בגדים, ולזקק נפט בחצר?
בעל הבית מייצר את אותו דבר בו יש לו יתרון והתמחות. כך גם במדינה. המדינה מייצרת אותם דברים בהם יש לה יתרון. באם יהיו המוני מובטלים שמוכנים לעבוד בזול, הם יוכלו לעבוד בזול כדי להתחרות בסין.
דוגמא 286040
אני לא מעוניין לחיות במדינה כמו סין ולא מעוניין בשכר נמוך לעובדים.
אני מעוניין במדינה בעלת מדיניות כלכלית חברתית כמו סקנדינביה.
בבקשה: 286042
תודה! 286081
גם אני רוצה שוודיה 286112
אתה רוצה "מדיניות כלכלית חברתית כמו סקנדינביה". זה רעיון מבריק. גם אני אוהב בלונדיניות. אני חולם על בשוודיה ...

- אני רוצה לחיות במדינה ששיטחה 450,000 קמ"ר. בישראל יש 21,000 קמ"ר.
- אני רוצה מדינה עם תל"ג של 230 מיליארד. בישראל יש רק 117 מיליארד.
- אני רוצה מדינה עם תקציב של 80 מיליארד. בישראל יש רק 28 מיליארד (2002)
- אני רוצה עם עם תרבות הומוגנית (פחות מ10% מהגרים או בני מהגרים). בישראל יש פחות מ10% ילידים.
- אני רוצה מדינה שתקציב הביטחון שלה הוא 2% מהתל"ג. בישראל הוא קרוב ל10%
- אני רוצה מדינה שלא היו בה מלחמות מעל 200 שנה. בישראל לא היה שלום כבר 2000 שנה.

אני רוצה סוכריה על מקל. אבא לא קונה לי. אני כועס על אבא!
גם אני רוצה שוודיה 286135
ראה צמיחה כלכלית וצריכה פרטית 1950-1974 לעומת 1974-2003

כל הדברים שאמרת אינם עומדים בסתירה לאפשרות לבנות כאן מערכת סקנדינבית.

מה שיותר חמור הוא שהמדינה השילה מעליה את האחריות והרצון לעשות את זה.
גם אני רוצה שוודיה 286156
"כל הדברים שאמרת אינם עומדים בסתירה לאפשרות לבנות כאן מערכת סקנדינבית."

כמובן שלא. זה רק עניין של כסף. מה זה בעיה?
רק צריך לקחת את הכסף של בעלי ההון ולחלק לעניים כמו בסרטים של רובין-הוד.

תגיד, כדי לממן רווחה שוודית, אתה מציע שפשוט נלאים את כספם של בעלי ההון או שנעלה את מס הכנסה ל55%, 65%, 75%, 85% - כמה נראה לך?

(אתה הרי איש "מדעי". בטח לא חשבת שזה חינם - מאלוהים)
גם אני רוצה שוודיה 286159
אי אפשר להחזיק בעמדה שוק חופשיסטית בלי להיות גס רוח?
גם אני רוצה שוודיה 286198
לא יודע. אף פעם לא ניסיתי.
גם אני רוצה שוודיה 286160
קרנות פנסיה שנלקחו מההסתדרות נמכרו לחברות פרטיות תמורת 20% מהרווח השנתי שלהן.
אל-על נמכרה לאחים בורוביץ' בכ - 80 מליון דולר שהם כ -40% מהערך של מטוס ג'מבו אחד.

אתה יכול לראות את התופעות האלו לכל אורך תקופת השוק-חופשי הישראלית.
ראה ספרם של ביכל וניצן "מריווחי מלחמה לדיווידנדים של שלום".
אם תחפש בחו"ל תראה דברים דומים, בכדי לדאוג לחלוקה יותר שיוויונית אין צורך לקחת מהעשירים צריך רק להפסיק לתת להם.
גם אני רוצה שוודיה 286167
עוד שאלה של בור תמים: למה אתה קורא למכירה של חברות במחיר מצחיק על ידי פוליטיקאים לחברים שלהם "שוק חופשי"?
גם אני רוצה שוודיה 286197
אה, עכשיו אני איתך. זו כבר הצעה שאפשר לעיין בה. אתה לא מציע לממן רווחה באמצעות מיסים גבוהים. פשוט, שהמדינה תחזיק בנכסיה ותממן את הרווחה, בסיגנון השוודי, מהרווחים של חברות כמו אל-על, חברת החשמל, קרנות הפנסיה, עמידר וכו' שינהולו עלידי עוזי כהן וחבורתו.

זה מה שאתה מציע?

===
באשר לקרנות הפנסיה, מה שאתה אומר נשמע לי מופרך. יש לך פרטים?
באשר לאל-על, בכמה אתה מוכן לקנות חברה שמפסידה 25 מיליון דולר כל שנה? כמה רווחה לעניים מדינת ישראל יכולה להוציא מחברה שמפסידה כאלו סכומים? אתה באמת מאמין שהיה כדאי למדינה להחזיק את אל-על? (כשהיא נמכרה ב2003, מה שהקונים שילמו נחשב להשקעה די מטומטמת מצידם)

נראה שאתה לא מבין את הבסיס: המטוסים של אל-על לא שווים כלום אם הם לא רווחיים. זה לא משנה כמה הם עולים. אחרי שהם נקנו הם שווים רק אם הם מניבים רווח. והעקרון הזה נכון גם לגבי בעלים פרטיים וגם לגבי בעלים ממשלתיים.
שתבין: אם יש לך פיצוציה שמפסידה 1000$ לחודש, כדאי לך לסגור אותה (אפילו אם השקעת 10,000$ בפתיחה). ואם אני מציע לך שקל אחד תמורת הפיצוציה המפסידה, אז זאת עסקה טובה - לפחות תפסיק להפסיד.
גם אני רוצה שוודיה 286200
א. אתה טועה, לא כדאי לך לנסות להתפרנס מעסקים.
ב. "אשר לקרנות הפנסיה, מה שאתה אומר נשמע לי מופרך. יש לך פרטים?" - בתנאי שוק חופשי אני דורש הרבה יותר כסף מאשר פועל סיני שיעשה עבורך את העבודה המתישה - קריאת עיתונים.
גם אני רוצה שוודיה 286233
א. אולי אני טועה. אבל אל תדאג מהטעויות שלי בעסקים רק אני אפסיד. מאידך, מאלו שמנסים לכלכל רווחה שוודית מחברות תעופה המניבות הפסד - כלנו, וביחוד השכבות החלשות, מפסידים.

ב. אני לא קורא עתונים. שם הכל תעמולה של בעלי הון ואילי תיקשורת. עכשיו אני מבין למה זה נשמע מופרך.
גם אני רוצה שוודיה 286206
"המטוסים של אל-על לא שווים כלום אם הם לא רווחיים". למה לא? אפשר למכור אותם ולסגור את העסק.
גם אני רוצה שוודיה 286212
נכון. אם יש קונה ו*אם* הממשלה לא רוצה שתהיה חברה שפועלת תחת דגל ישראל. אני לא יודע למה הם מתעקשים להחזיק חברה שלא טסה בשבת ומחייבים את הקונה לעמוד בזה. אבל זה המצב. החברה הפסידה 25 מיליון בשנה והכסף הזה נגרע משרותי הרווחה. עכשיו יש 25 מיליון יותר לתת לעניים - מה רע?

אני יודע. מישהו עוד עלול ליעל את החברה ולהתחיל להרוויח. ואז מישהו יקנא. זה רע.
גם אני רוצה שוודיה 286208
אתה בטוח ששרי אריסון עדיפה על עוזי כהן?
גם אני רוצה שוודיה 286211
כששרי אריסון מפסידה/מרוויחה מהבנק *שלה* זה עדיף על עוזי כהן שמרוויח/מפסיד מחברת התעופה *שלי*. לא?
גם אני רוצה שוודיה 286220
לא-כששרי מפסידה היא מעלה את המחיר ואתה משלם אותו כי אתה רוצה שרותי בנק ובכל הבנקים יש זהות מחירים שנובעת מתקשורת על חושית כי אילו היה תאום מחירים אסור בוודאי הייתה מוגשת נגדם תביעה ע"י בנק ישראל/רשות להגבלים בדקת כמה יותר כסף "מרוויח" (צ"ל גוזל) בנק הפועלים מאז החליף ידיים על חשבון משלם המיסים מידי הממשלה לידי אריסון-דנקנר בדקת כמה עלה לנו שפירא שבימיו אל-על היית ריווחית וכמה יעלה "לבורוביץ'(צ"ל לנו) המנכ"ל החדש.
גם אני רוצה שוודיה 286237
אז אתה בעד תחרות מוגברת של הבנקים (עם הגבלים נגד קרטל). גם אני.

עד כמה ששמעתי, את בנק הדואר עוד לא הפריטו. למה אתה משתמש ב"פועלים" ונותן לשרי אריסון לגזול ממך?

לא בדקתי את אל-על. ואתה?
אני רק יודע שהיא הפסידה במשך שנים, לפני שנמכרה, ושמהפסדים (אפילו כלכלו חובב כמוני מבין) אי אפשר לממן מדינת רווחה. מה עוד צריך לבדוק?
גם אני רוצה שוודיה 286222
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml
?itemNo=550687&contrassID=2&subContrassID=

3&sbSubContrassID=0

read it it's intersting
גם אני רוצה שוודיה 286239
הכותב מצביע על שתי בעיות כאובות ואומר שהפיתרון ידוע. מי שקורא באייל יודע שיש לפחות שני פתרונות "ידועים":

א. לחסל את העוני באמצעות חברות ממשלתיות מפסידות כמו אל-על.
ב. להלחם בעוני עלידי עדוד השוק הפרטי והצמיחה.

לא ברור לי איזה פתרון "ברור" לכותב. מה דעתך?
גם אני רוצה שוודיה 286245
אני מעדיף את א. זאת שיטה שהוכיחה את עצמה.
גם אני רוצה שוודיה 286246
כשהיה א העוני היה קטן יותר מאשר כשיש ב

מה המסקנה?
גם אני רוצה שוודיה 286247
כשהיה א' לא היה מושג של עוני כי כולם היו עניים. במצב בו מיושם ב' יש לעיתים שלב מעבר בו הפערים גדלים, אולם ממדי העוני קטנים. אז מה המסקנה?
גם אני רוצה שוודיה 286249
מחטט בפח + מוותר על טיפול רפואי + קופא למוות = עני

נוסע במכונית יד שלישית + אוכל שניצל הודו + מתקמצן קצת על החימום = לא עני

אולי ההגדרות שלך שונות.
גם אני רוצה שוודיה 286252
דמגוגית ויתום ללא גיבוי עובדות = עניים בטיעונים.

מס' חסרי הבית, שהם דרגת העוני להם את מתכוונת במחטטים בפח, זהים במדינות רווחה (אם לא גדולים יותר). בנוסף, חלק גדול יותר מהאוכלוסיה במדינות רווחה אוכל שניצל זול (כשהוא בכלל מגיע לבשר) במקום אוכל עשיר יותר.

אבל אולי את מכירה בכל זאת נתונים אחרים, ותוכלי להאכיל אותי עם קצת יותר מאשר זבל מהאשפה.
גם אני רוצה שוודיה כאן 286273
גם אני רוצה שוודיה כאן 286290
גם כתבה זו מדברת על עוני *יחסי* הנובע מההבדלים בין העשיר ביותר לעני ביותר (וקו העוני בישראל אף הוא מוגדר באופן יחסי לפער זה), ולכן אתה מחזק את הטיעון שלי ולא את טיעוני האלמנה.
גם אני רוצה שוודיה כאן 286300
עוני יחסי הוא עוני מוחלט.
והיתר צא ולמד.
גם אני רוצה שוודיה כאן 286304
למה?
גם אני רוצה שוודיה כאן 286340
למה לא?
גם אני רוצה שוודיה כאן 286363
כי קיים הבדל בין מוחלט ליחסי?
גם אני רוצה שוודיה כאן 286484
לא! כי הכל יחסי
כי עני בישראל לא מושווה לעני בליבריה.
כי הילדה הכי יפה בגן היא יפה אבסולוטית - כי אין פורמט אחר להשוואה.
כי הכל יחסי = הכל מוחלט בקונטקסט מוסכם (למשל: עני בישראל)
כי מדובר על מציאות אחת בזמן אחד במקום אחד עם אוכלוסיה מסוימת.
אבל אין ספק שעני ב-‏2005 יהיה יותר עני מאשר עני ב -2003 והמצב ימשיך ויורע אם ימשיכו את המדיניות האיומה שנוקטים בה כעת.
גם אני רוצה שוודיה כאן 286493
מדוע שעני ב 2005 יהיה יותר עני מזה של 2003? ומה בדיוק במדיניות הננקטת כיום מגביר את העוני?
גם אני רוצה שוודיה כאן 286501
אם לא חלו שינויים, הגדרת האו"ם לעוני אבסולוטי היא דולר (או פחות) לנפש ליום. בארבעה דולר ליום, יכול אדם להתקיים בהודו מבלי שיצטרך לאסוף את מזונו מפחי האשפה, ומבלי שיאלץ לישון מתחת לגשרים או לחלוק חדר עם אנשים נוספים (אלה שחזרו משם לאחרונה מוזמנים לעדכן אותי). איפה בתחומי הקו הירוק אתה יכול לקבל תנאים דומים בארבעה דולר ליום?
גם אני רוצה שוודיה כאן 286504
מי מדבר על עוני אבסולוטי עפ"י הגדרת האום? הטענה היא שהעוני בקריטריונים הישראליים האבסולוטיים נעשה יותר נוח, אולם קו העוני, שהינו קו יחסי ולא אבסולוטי, עדיין מציב חלק ניכר מהאוכלוסיה מתחתיו בשל גידול בפערי ההכנסות (תופעה צפויה במעבר חד בשיטה אחת לאחרת).
גם אני רוצה שוודיה כאן 286506
הגדרה כמו ''לא יכול להתקיים מבלי שיצטרך לאסוף את מזונו מפחי האשפה'', אף שהיא מעט סובייקטיבית (יש כאלה שדווקא לוקחים שאריות משולחנות האוכל במסעדה, יש כאלו שצריכים לאכול פחות), היא די אבסולוטית, בניגוד להגדרה של האו''ם. אנחנו רוצים ליצור הפרדה כלשהי בין עוני שמכריח אנשים לחטט בפחי הזבל ובין ''עוני'' שבו לך יש יאכטה אחת אבל לכל השכנים שלך יש עשר ואתה מה זה כועס על הפערים החברתיים ועל חוסר הצדק החברתי.
גם אני רוצה שוודיה כאן 286520
השתמשת ביאכטה כדוגמא משום שכיום זהו מוצר מותרות יקר. אדם שיש לו יאכטה, יכול למכור אותה ולחיות מתמורתה מספר שנים ברמה שמתאפשרת מהמשכורת הממוצעת במשק. בסוף שנות השבעים היית יכול לבצע תרגיל דומה אם היתה לך טלוויזיה צבעונית "29 (החלף את השנים בחודשים). מכירת טלוויזיה כזו בימינו תספיק אולי לשבועיים, כך שמכירתה לא תשנה באופן מהותי את מצבך (אם נרשה לעצמנו להזניח את ההשפעה החיובית או השלילית שעשויה להיות לצעד כזה על איכות חיי המוכר). אם בעוד 30 שנה מחיר היאכטה יהיה בערך כמו שכר דירה לחודשיים, יתכן שיהיו אנשים עניים שברשותם רק יאכטה אחת.
גם אני רוצה שוודיה כאן 286616
אני חושש שהכוונה שלי לא הובנה כראוי, אם כן. כשאני מדבר על "עוני יחסי" ומשתמש בדוגמא של יאכטות, הכוונה למצב בו אדם כלשהו חי ברווחה כלכלית גדולה מאוד, כך שלעולם לא ייאלץ לתהות מאיפה תגיע אליו הארוחה הבאה שלו, אבל רמת מוצרי המותרות שלו אינה גבוהה כמו זו של רוב החברה. כלומר, החלף "יאכטה" בחברת השפע העתידית שלך במה שייחשב מוצר המותרות *שלה*.

אגב, ייתכן שהעובדה שמה שפעם היה שיא השכלול היום ניתן לקנייה בכמה גרושים אומרת משהו על שיפור "אבסולוטי" של החברה, אבל לא ניכנס לזה.
גם אני רוצה שוודיה כאן 286659
כוונתך הובנה מצויין, ובאופן כללי אני די שותף לרעיון. רק ניסיתי להצביע על הבעייתיות שבהצגת הטיעונים (יאכטות וכיו"ב), מאחר והיא מרבה לחזור על עצמה בוריאציות כאלו ואחרות.

גם אם בתחומים רבים החיים כיום נוחים יותר מבעבר, המצוקה שמביאה אנשים לכדי ליקוט שיירי מזון, דומה מאד למה שהיתה פעם.

הזילזול באפקט הפסיכולוגי שיש להשוואה בין אדם לסביבתו נראה לי תמוה. אם מצבך הכלכלי היה פוטר אותך מלתהות מנין תגיע ארוחתך הבאה ואיך תשלם את עלויות המגורים, אבל לא מאפשר לך ללמוד באוניברסיטה (אנשים רבים חיים בלי זה, חלקם אפילו די מרוצים), האם היית מחשיב את מצבך הכלכלי כמספק?
גם אני רוצה שוודיה כאן 286664
אתה צודק בקשר להצגת הטיעונים, ואנסה להתנסח יותר מדוייק בפעם הבאה.

אני מסכים שהמצוקה של היום דומה לזו של פעם, אבל אני בכל זאת חושב, למרות שאין לי ביסוס אמפירי, שהמצב הכללי טוב יותר, גם עבור החלשים.

אני לא מזלזל באפקט הפסיכולוגי; אני בטוח שמאוד קשה לאלו שנאלצים לאכול כל הזמן עוף. העניין הוא שכל עוד יש אנשים שאפילו עוף אין להם, והבחירה היא למי מהם אני מעדיף לסייע, אני אעדיף את השני. כמו כן, אני חושב שניתן לעזור לאלו עם הבעיות הפסיכולוגיות בדרכים שונות (פסיכולוגיות?) מאשר לספק להם את תביעותיהם, בעוד שלמי שאין לו אוכל ולא מסוגל להשיג כזה בכוחות עצמו אין ממש איך לעזור אלא אם מספקים לו אוכל.
גם אני רוצה שוודיה 286452
כנראה שלא גדלנו באותה מדינה, אחרת קשה להסביר מדוע את/ה בוחר/ת להציג משפט כמו "מס' חסרי הבית, שהם דרגת העוני להם את מתכוונת במחטטים בפח, זהים במדינות רווחה (אם לא גדולים יותר)." כאשר אין כלל ספק שזה לא המצב בישראל. ככל שמדינת הרווחה נעלמת, גדל מספרם של העניים ממש.

"חלק גדול יותר מהאוכלוסיה במדינות רווחה אוכל שניצל זול (כשהוא בכלל מגיע לבשר) במקום אוכל עשיר יותר."

אכן.

חכה/י כמה שנים ותראה איזה יופי של ילדים גדלים לאלה שמחטטים בזבל כדי שאת/ה תוכל/י לאכול אוכל עשיר יותר וכמה יעלה לך להחזיק אותם בבתי הסוהר.

לגבי "גיבוי עובדות", לכ/י תחפש/י (ברצינות, גוגל הוא חמוד)
גם אני רוצה שוודיה 286471
משונה שאת חוזרת על בקשה לגיגול כשכבר קיבלת נתונים בדיון בו השתתפת בעבר תגובה 246592.
גם אני רוצה שוודיה 286474
אני חוזרת? מישהו אחר (בטח אתה), היה שחזר. גם בדיון ההוא, אחרי שהבאתי נתונים, אחד מהשוקחופשיחופשיחופשי טען שהם בדיוק הפוכים משהם.
גם אני רוצה שוודיה 286475
את רוצה להגיד שכלל לא התייחסת לנתונים שהוצגו, והמשכת עם המנטרות הרגילות הלא מבוססות.
הקישורים מראים שעוני אבסולוטי מתמעט כפונקציה של צמיחה. צמיחה מתאפשרת לאורך זמן בהתאם למינון החופש בשוק.
גם אני רוצה שוודיה 286486
הקישורים יכולים להראות מה שהם רוצים, עובדתית, למרות הצמיחה המתמשכת בישראל (עם כמה הפסקות לצרכי נשימה ומלחמה), כשהיה א' לא היו אוכלים מהזבל וכשיש ב' הם ישנם. אתה מתעקש להסתובב סביב העובדה הזו ולהביא קישורים? תתעקש, אבל אל תצפה שמישהו ישכח מהי המציאות בגלל שיש קישור ש"מוכיח" אחרת.
גם אני רוצה שוודיה 286494
כלומר גם קישורים לעובדות לא יימנעו ממך לחזור על המנטרות הלא מבוססות שלך. הבנתי. שלום.
גם אני רוצה שוודיה 286498
כמו שאומרים במקומות מסוימים קישורים כל הקישורים ורק הקישורים.
אם הם לא מראים את המצב הקיים אז או שפיקששת קישור או שהם פיקששו את המצב
גם אני רוצה שוודיה 286503
אבל הם בהחלט מראים על הקשר בין המשתנים בדיון כאן. האם בכלל קראת את תוכנם?
גם אני רוצה שוודיה 286607
קראתי ואני מוצא בדיוק את הדברים שכתבתי.
לכן אני לוקח אותם בחשבון אבל אינני מתיחס אליהם בלבד.
גם אני רוצה שוודיה 286652
תשובה מונמקת להפליא. שמא תואיל להראות נתונים נוספים, סותרים אולי, שאתה מתייחס אליהם?
גם אני רוצה שוודיה 286679
ראה תגובה 285707
גם אני רוצה שוודיה 286683
שים לב שאם כותבים גם את ה"תגובה" בתוך הסוגריים המשולשים, מקבלים דבר כזה: תגובה 285707.
גם אני רוצה שוודיה 286264
זה מעניין. כלומר, לדעתך קיים עוני "אבסולוטי", אך לא קיים עוני "יחסי"?

אם כך, האם יותר לי לשאול מה דעתך על הגב' חוה רם ("כמה אפשר לאכול עוף?"), ענייה או לא ענייה?

דברים בשם אומרם 286270
עניים מקולקלים
6\\\\10\\\\2004 [שלי יחימוביץ']

תגובה לכתבה של אסתי אהרונוביץ' במוסף הארץ האחרון, "תנו לנו עוד! לעמותות הסיוע מתחיל להימאס מהעניים החדשים". פורסם בהעוקץ

העשיר לא מרוצה יותר מהעני שלו. הוא רצה את העני בתלבושת מסורתית של שבט העניים - בלויי סחבות, עור ועצמות, כנוע, שקט, ואסיר תודה על כל מה שנותנים לו. כעת, מתברר, העשיר חש מרומה. עבדו עליו. הבטיחו לו עני אסלי, ופתאום הוא קיבל עני מקולקל. כזה שנדחף בתור לאוכל, והולך לשני מקומות שונים לקבל חבילות מזון. נצפתה גם ענייה עם גוונים בשיער, ועוד אחת עם פלאפון. אצולת הנדבנות מזועזעת.

וזה עוד לא הכל. סוניה מרמרי, פעילת נדבנות, ראתה אשה לוקחת חבילת מזון, ואחר כך עולה על מונית לשכונת התקווה! מרמרי חישבה ומצאה שהמונית עלתה לא פחות משלושים שקלים. והרי האשה היתה אמורה ללכת ברגל, בחמסין, לתחנה המרכזית, ומשם לקחת אוטובוס, כמנהג עדות העניים. ופתאום היא לוקחת מונית. ענייה. משכונת התקווה. מונית. משהו כאן בהחלט לא מסתדר לה בפאזל.

העניים ה"לא אמיתיים" גם מתראיינים לכלי התקשורת. והכי גרועים, כך עולה מן הכתבה, הם אלה שהתראיינו יותר מפעם אחת. כמה יש כאלה? אחד? שלושה? מספיק כדי להרגיז את קוראי הארץ וכותביו. בודאי מספיק כדי להפיק כתבה שכל שורה שלה היא דה-הומאניזציה של מאות אלפים שהוכו שוב ושוב בידי אותה מדיניות כלכלית שהעיתון מגבה בלהט של להקת מעודדות משולהבת.
ואם התראיינו, אז מה? הרי עמותות ההאכלה במו ידיהן קשרו עצמן אל מופעי הצדקה הראוותניים של ערוץ 2, תוך שהן מאפשרות למצלמות להנציח את רגעי המתן בסתר (אכן, אוקסימורון), מפארות את עצמן, ומספקות למדיה מרואיינים נזקקים כדי להפוך דיון כלכלי וחברתי נוקב למופע ביזאר פורנוגראפי של מסכנות. להתרעם אחר כך על איזה טיפוס שהתראיין שוב ושוב? זה מה שמדיר שינה מעיניכם?

במיוחד גואה הטרוניה על כפיות הטובה שהופגנה בארוחת הגורמה שבישלו השפים ישראל אהרוני ורפי כהן בבית התמחוי של עמותת "סועדים". הנדבנים מצדם התעלו על עצמם והעניקו לעניים לא סתם מצרכי יסוד, שהם המזון שהעני שלהם צורך בדרך כלל. את הטופ שבטופ הם נתנו, את פיטריות הכמהין האנושיות הפרטיות שלהם בדמותם של אהרוני וכהן. והעניים? לא רק שלא הסתדרו בשקט בתור, מודים ברטט על פיסת האלוהות שהורעפה עליהם ערב החג. במקום לאכול באנינות את הקציצות ה"נמסות בפה" ולשבח בהכרת תודה את עפיצות הרוטב - הם באו שעתיים לפני הזמן (לא סיפרו להם שצריך לדפוק איחור אופנתי לפני ארוחות גורמה) ונדחפו בתור. ילדי המעמד הגבוה, שהובאו לשם כדי לקבל את העניים במאור פנים – עוד לא התאוששו מהטראומה. אכן, דניאל, מיכאל, זואי ואגם – מראות קשים.

מן הכתבה למדתי על עשירים טובי לב, תמימים ומנוצלים, החפצים רק לתת ולתת, לעומת עניים דוחים ושקרנים המבקשים רק לקחת ולקחת.
כבר התרגלנו למסעות ההסתה נגד העובדים שעוד נשאר להם משהו – אלה שיש להם קביעות, פנסיה, ועד עובדים שיגן עליהם, משכורת סבירה. אלה קמפיינים שמנהל שר האוצר בעקביות, בגיבוי אינטנסיבי במיוחד של עיתון "הארץ". העובדים המאורגנים הוכרזו מזמן נטל על כלכלת המדינה החופשית, שבה יש מקום רק לשתי קבוצות: בעלי ההון מחד, עובדי קבלן מאידך. עד היום נשמרה איכשהו ההפרדה בין העובדים ה"רעים" וה"מפונקים" ובין "המסכנים באמת". כעת הגיעה תורה של הכפשת נזקקי בתי התמחוי.

ובכל זאת, הכתבה הזאת היתה חשובה ונחוצה כדי להאיר עוד פן של תרבות נדבנות וולגרית ומיוחצנת שפרחה כאן לאחרונה. הפטפוט החופשי הזה של הנדבנים, תום הלב הגס הזה, כאילו ישבו לקונן בסלון ביתם, החרות שחשו בהתראיינם לאסתי אהרונוביץ' – כל אלה הם עוד נדבך חשוב בתיעוד הכלכלה המעוותת של התרומות.

בעניין אחד אתם צודקים, נדבנים יקרים. אכן אין לכם אפשרות לדעת מי באמת "זכאי" לנדבתכם. לכך נועד המוסד לביטוח לאומי, המחזיק במאגר הנתונים השמי המפורט ביותר על מצבם הכלכלי והסיעודי של אזרחי ישראל. לעיתים המבחנים שהוא עושה למקבלי הקיצבאות מקוממים מאוד. במיוחד נוכח העובדה שיש שפע של קצבאות לעשירים, המחולקות ללא שום מבחן: הטבות מופלגות במס חברות, שיפוי מעסיקים, קרנות לעידוד השקעות. אבל חרף ההסתייגות, הביטוח הלאומי יודע מי זכאי. לא אתם.
אלא שהאוצר מצדו מאלץ את הביטוח הלאומי להפסיק ולסייע גם לאלה שמגיע להם, שכן הקריטריונים לקבלת הקיצבאות הולכים ומקשיחים באופן שרירותי.
לוקחי הנדבות אינם נפגעי סופת הוריקן או התפרצות הר געש שיש לשלוח להם בדחיפות שמיכות ומזון, אלא נפגעי אידיאולוגיה כלכלית ימנית-קיצונית המיתרגמת במהירות אדירה למדיניות כלכלית הרסנית. לואקום הזה, להתנערות של המדינה מאזרחיה, לשם אתם נכנסים עם האורז והפסטה שלכם.

מן הכתבה עולה שקצת נמאס לכם. הפנו אפוא את המיאוס הזה מהאומללים שמרגיזים אתכם - אל הסיבה שהפגישה אתכם אתם. קראו תיגר על מדיניות כלכלית ששולחת אותם אל תורי האוכל. התחילו להפנות את האנרגיה הטובה שלכם למקומות נחוצים וחשובים יותר, אם גם מורכבים יותר, של פעילות ציבורית: רתמו את הנגישות שלכם למקבלי ההחלטות, לבעלי ההון, לאמצעי התקשורת, והובילו מחאה עזה ולובי חזק ומתוחכם, שישנו את ההחלטות הפוליטיות המתקבלות בכנסת ובממשלה. אלה הגורמות לכך שיותר ויותר אנשים נזקקים לנדבתכם. פעלו לכך שעובדים (חצי מהעניים הם אנשים עובדים!) יקבלו שכר מינימום הוגן. הילחמו נגד הקיצוץ האגרסיבי והבלתי אחראי בקצבאות. השכר לעובד, הקצבה לנזקק, לחשבון הבנק של האדם הם צריכים להיכנס. המגע הפיסי הזה בין ידכם המושטת ובין ידו המקבלת הוא מגע לא טוב ואסור שיתקיים.
ואנא, הימנעו מלהכפיש אותם גם אם עייפתם מהם. העובדה שחילקתם להם אוכל אינה מקנה לכם זכות עודפת לעשות זאת.

תרומה של אדם לחברו היא מעשה יפה ונאצל. אדם גורע מעצמו כדי לעזור לחברו, בלא לבקש תמורה. ובסתר. אבל תרומה עלולה להיות חרב פיפיות בשל גחמנותה. ברצותו, יתן העשיר, ברצותו יקח. רגע יאהב את העניים ורגע ימאס לו מהתנהגותם הבלתי נאותה. צרכי יסוד כמו מזון, חינוך ובריאות – אסור שיהיו בידיהם של נדבנים. תפקידה של המדינה הנאורה לדאוג לכך שיהיו נגישים לכל אזרחיה, תמיד, ובלא קשר למצבי רוח ציבוריים מתחלפים. צדקה אינה תחליף לצדק חברתי וכלכלי. אבל היא עלולה להעניק לממשלה פסק זמן מלאכותי ובכך לאפשר לה להמשיך במעשיה הלא מוסריים מבלי שמקבלי ההחלטות או הציבור יעומתו עם תוצאות המעשים.
גם אני רוצה שוודיה 286269
המסקנה היא שהמדינה צריכה כ 10 חברות המפסידות כל אחת 25 מיליון דולר בשנה. אם המדינה תפסיד 250 מיליון דולר בשנה על עסקים שינהולו עלידי "סידורים" של עוזי כהן, אז יהיה פחות עוני.

זאת המסקנה המתחייבת מהמשפט שלך.

קשה לי עם המסקנה הזו. ולך?
גם אני רוצה שוודיה 286277
תנסה להכניס למשוואה הפשוטה שלך עוד כמה משתנים.
למשל סה"כ האנשים המתפרנסים בכבוד מעשר החברות + עלות מובטלים שפוטרו + אובדן הצריכה הפרטית = ?
מודלים מתמטיים סובלים מחסרון ההפשטה, אי אפשר להכניס לתוכם את כל המשתנים(מספרם אין סופי) לכן אי אפשר לנבא איתם את העתיד ראה תחזית מזג האויר (כ - 50% הצלחה).

מה שבטוח זה שאני יכול להחליף את עוזי כהן אבל לא את האחים בורוביץ'. לכן, עוזי כהן ושות'= דמוקרטיה, בורוביץ' ושות'= אוליגרכיה.
גם אני רוצה שוודיה 286279
איך מחליפים את עוזי כהן? לא שמעתי שהוא היה מועמד בבחירות. מה גם שנראה לי שתצטרך לחכות ארבע שנים כדי להחליף אותו אם הוא לא יתנהג נחמד, וגם אז ההשפעה שלך עליו היא די מינורית (מה זה פתק אחד לעומת הפתקים של כל האנשים שהוא מסדר להם ג'ובים?)
גם אני רוצה שוודיה 286287
הוא עומד לבחירות ברעננה כל חמש שנים והוא איננו יכול לסדר מספיק ג'ובים כדי לזכות בבחירות אל תשתמש בדמגוגיה.

בכל מקרה הוא רק דוגמא שהועלתה בדיון, יש עוד נציגי ציבור ורובם איננו מושחת. אל תשכח שהבאשת ריחם של הפוליטיקאים היא חלק מסדר היום של האוליגרכיה, ושעדיין דמוקרטיה על כל חסרונותיה, היא השיטה הפחות גרועה לניהול עניני הציבור.
גם אני רוצה שוודיה 286293
"הוא עומד לבחירות ברעננה כל חמש שנים" - האם עיקר כוחו נובע מעמדתו ברעננה? כי אני מניח שאפשר יהיה למצוא דוגמאות למושכים בחוטים שאינם עומדים כלל לבחירות, אך יש בידם כוח פוליטי שנובע מקשרים.

"והוא איננו יכול לסדר מספיק ג'ובים כדי לזכות בבחירות"

למה לא? לא חייבים לסדר ג'וב לכל אחד שיצביע עבורך כדי שסידור ג'ובים יעזור לך לזכות בבחירות. אם הוא איננו יכול לעשות זאת, מהן הסיבות שבגללן הוא כן יצליח בבחירות? יושרה אישית/קסם אישי/אידאולוגיה נוקבת?

"אל תשכח שהבאשת ריחם של הפוליטיקאים היא חלק מסדר היום של האוליגרכיה"

ואל תשכח שהבאשת ריחם של בעלי ההון היא חלק מסדר היום של הפוליטיקאים.

"שעדיין דמוקרטיה על כל חסרונותיה, היא השיטה הפחות גרועה לניהול עניני הציבור"

אה, אבל בדיוק על זה הדיון. האם דמוקרטיה היא השיטה הפחות גרועה, ואיזה סוג של דמוקרטיה (הרי גם ארה"ב וגם שבדיה שתיהן דמוקרטיות, אלא אם אתה בוחר להגדיר מחדש את המילה), וכמובן, מהם "ענייני הציבור".
גם אני רוצה שוודיה 286306
"מה לא? לא חייבים לסדר ג'וב לכל אחד שיצביע .."
אתה מסוגל לנמק את המשפט המופרך הזה?

"אל תשכח שהבאשת ריחם של בעלי ההון היא חלק מסדר היום של הפוליטיקאים."
בישראל ישנם שני סוגי פוליטיקאים: א. משרתי ההון
ב. אינם משרתי ההון. אין אף אחד שנלחם נגד בעלי ההון.

.."האם דמוקרטיה היא השיטה הפחות גרועה,"..
כן היא השיטה הפחות גרועה. אלא אם אתה מעוניין לא רק להיות קפיטליסט נטול הון כי אם גם נטול זכויות אזרח.

כבר אמרתי שאני מעדיף את שבדיה
גם אני רוצה שוודיה 286316
"אתה מסוגל לנמק את המשפט המופרך הזה?"

השיטה הפיאודלית: אתה עושה טובה לכמה אנשים, כל אחד מהם עושה טובה לכמה אנשים, ובסוף המסלול יש הרבה אנשים שכולם רוצים לעשות לך טובה קטנה, הרי ממילא לא משנה להם למי הם מצביעים.

"בישראל ישנם שני סוגי פוליטיקאים: א. משרתי ההון
ב. אינם משרתי ההון. אין אף אחד שנלחם נגד בעלי ההון"

למה צריך "להילחם"? סתם צריך לדבר, ואת זה יש פוליטיקאים שעושים טוב (כל המפלגות ה"סוציאליסטיות").

לשאר לא ממש ענית, וגם לא נראה לי שיש טעם בהמשך הדיון הזה, אז סלח לי אם לא אענה לך מעתה.
גם אני רוצה שוודיה 286373
"איך מחליפים את עוזי כהן?"

עוזי כהן הוא חבר מרכז ליכוד. אתה יכול להחליף אותו בשתי דרכים:
א. אם אתה מזדהה פוליטית עם הליכוד, התפקד לליכוד ברעננה, ותצביע למען המועמד שאינו עוזי כהן.
ב. אם אתה לא מזדהה פוליטית עם הליכוד, על תצביע ליכוד. שים לב, האותיות "מחל" הן האותיות שאתה צריך *לא* לשים בקלפי.

ואם אין לך כח להתפקד לליכוד, ואין לך חשק לא להצביע ליכוד, אז תשאר עם עוזי כהן, ועל תתלונן.
גם אני רוצה שוודיה 286374
זה נשמע כל כך פשוט כשאתה אומר את זה. אני בטוח שגם מצביעי הליכוד שמאוכזבים משרון חושבים שזה קלי קלות להחליף אותו לפני שהוא יעשה בדיוק את ההפך ממה שהם הציבעו בשבילו עבורו.

כמובן שלעומת זאת, לפעול נגד בעלי ההון בשיטה של חרם צרכנים זה בלתי אפשרי (או שעל מי שמקבל שירות גרוע אבל לא מוחה נגד זה ונשאר עם אותו ספק שירות גם מותר לומר "על תתלונן"?)
גם אני רוצה שוודיה 286377
כי זה באמת כל כך פשוט. אם רוב הבוחרים לא מרוצים משרון, הם יחליפו אותו בבחירות הקרובות (איך עברנו מעוזי כהן לשרון?). אתה רואה בעיה כלשהיא שהם עלולים להתקל בה?

"לפני שהוא יעשה" זה כבר סיפור אחר, שלגמרי לא ברור לי איך הוא שייך לכאן.

לפעול נגד בעלי ההון בשיטה של חרם צרכנים זה לא רק לא קל, אלא לא תמיד אפשרי בכלל, נסה להחרים את הבנקים (או כל קרטל/ מונופול אחר), ודווח לי כמה הצלחת...

*אבל*, לפעול נגד בעלי ההון בשיטה של הצבעה עבור מפלגות שתגביל אותם (אם יותר ואם פחות) זה אפשרי, וזה מה שרובו המוחלט (בישראל, למשל, אף מצביע לא הצביע עבור מפלגת איו"ב) של הציבור בכל הארצות הדמוקרטיות עושה כבר שמונים שנה.
גם אני רוצה שוודיה 286384
"*אבל*, לפעול נגד בעלי ההון בשיטה של הצבעה עבור מפלגות שתגביל אותם (אם יותר ואם פחות) זה אפשרי, וזה מה שרובו המוחלט (בישראל, למשל, אף מצביע לא הצביע עבור מפלגת איו"ב) של הציבור בכל הארצות הדמוקרטיות עושה כבר שמונים שנה."

ולמרות זאת, כמה מדהים, המצביעים מאוד מאוכזבים, כי לא רק שהמדינה לא מגבילה את בעלי ההון היא גם מחלקת את נכסי המדינה חינם אין כסף ‏1 לבעלי ההון המושחתים.

אז אנא החלט:
או שלציבור אין ממש יכולת להשפיע דרך הבחירות,
או שהציבור רוצה שהמדינה תחלק את נכסיה חינם לבעלי ההון.

1 אל על למשל, נמכרה במחיר של פחות ממטוס ג'מבו (כך נטען). כמה חבל שהמטוסים היו ממושכנים, עקב העובדה שאל על לקחה הלוואות כדי לקנות את המטוסים.
ושוב, הבינאריות חוגגת 286385
החלטתי:

א. הציבור יכול להשפיע דרך הבחירות.
ב. הציבור משפיע דרך הבחירות.
ג. ההשפעה היא לא השפעה מיידית, ולא של אחד לאחד.
ד. הציבור רוצה שהמדינה *תמכור* *חלק* מנכסיה ב*מחיר שיש בציבור מי שיקרא לו* חינם.
ה. חינם זה בטח לא, משום שאז לא רק בעלי ההון היו קונים.
ז. בציבור יש דעות רבות, ורק אחת מהן אפשר לקבל.
ז. בניגוד למה שנדמה לך, ספקטרום הדעות בציבור הוא לא בינארי, בדיד או חד ממדי.
ח. מה מכל זה לא מוכן מאליו?
שכחתי 286387
ט. והכי חשוב, זה שהציבור בוחר במשהו, לא אומר שהציבור שזו בהכרח הבחירה הנכונה, ודאי שלא הנכונה לדעתי, ואפילו לא הנכונה לקידום האינטרסים שמניעים את הציבור לבחור את הבחירה.
ושוב, הבינאריות חוגגת 286421
וכאן נשאלת השאלה, שוב: איפה יותר קל להשפיע? מגישתך עולה שהדרך היעילה ביותר להשפיע היא הצבעה פעם בארבע שנים.
אההההה? 286422
ברור, למשל, שאם אתה רוצה להשפיע על משכורות העובדים בבנק הפועלים, ואתה במקרה שרי אריסון, אז הצבעה בפעם בארבע שנים היא אחת מהדרכים הפחות יעילות שאפשר לבחור. תסביר לי, בבקשה, איך מדברי יכל לעלות משהו אחר (ואז אני אנסח את דברי מחדש, משום שבשום מקום לא רציתי לאמר משהו כזה).
אההההה? 286425
הכוונה היא כמובן להשפעה של "הציבור" (מי זה?).
אההההה? 286428
השפעה של הציבור על מי ועל מה? למיטב הבנתי, לא כל הסיטואציות דומות מבחינת קלות ההשפעה של הציבור.

אם נחזור לסיטואציה בה התחלנו, חבר מרכז הליכוד עוזי כהן. תתאר לי איך אתה, הציבור, דואג להחליף איש בהנהלה הזוטרה של חברה פרטית.
אההההה? 286431
איך החרדים העיפו את איש "עדי יהוה" מויטה?

(אבל השאלה האמיתית היא, כמובן, למה שנרצה להעיף מישהו מההנהלה הזוטרה)
אההההה? 286436
החרדים העיפו אותו מויטה בעזרת רגולריזציה (כשרות בחסות המדינה). איך אתה היית יכול לעשות משהו כזה ללא כלי כמו כשרות, וללא עזרת המדינה? כשהעיפו אותו זה היה אחרי עשרים שנות עבודה (?), מה עדיף, עשרים שנה, או ארבע שנים?

"למה שנרצה להעיף מישהו מההנהלה הזוטרה" לא יודע. בגלל שיש לו פגם בדיבור? בגלל שהוא מזרחי? בגלל שהוא לא יפה? בגלל שהוא בוטה? תגיד לי אתה, למה אתה רוצה להעיף את עוזי כהן?
ושוב, הבינאריות חוגגת 286427
יש נימוק שנעלם מכל הדיונים האלה (האם אפשר להשפיע על פוליטיקאים על-ידי בחירות פעם בכמה שנים). כמחווה לידיד אלמוני, אנסח אותו בצורת השוואה בלתי מאופקת: מספיק שאנטילופה אחת בעדר נטרפת כדי שהאחרות ידעו שצריך לרוץ מהר יותר.
(תקציר הנמשל: פוליטיקאים לא צריכים שלא-להבחר כדי להבין שיש בחירות).
תיקון קל 286430
(או אולי הבהרה). מספיק שאנטילופה אחת בעדר נטרפת כדי שהאחרות ידעו שצריך לרוץ מהר יותר ממנה, לא בהכרח מהנמר.
ושוב, הבינאריות חוגגת 286432
מספיק שאנטילופה אחת בעדר נטרפת כדי שהאנטילופות ידעו שצריך להיזהר כשהנמר בשטח. אבל לרוב הן רואות שהוא לא. אגב, מה הקטע שלכם עם "בינאריות"? נראה לי שהעולם מתחלק אצלכם לשניים: אלו שרואים אותו בצורה בינארית ואלו שלא.
ושוב, הבינאריות חוגגת 286441
יש כמה סכנות שרודפות אחרי האנטילופה.

על מנת להשיג אוכל האנטילופה צריכה שהציבור לא יטרוף אותה, אולם כדי שהציבור לא יטרוף אותה היא צריכה לא להרגיז את העיתונאים ולא תמיד העיתונאים הם מייצגי האינטרסים של הציבור. היא גם צריכה כסף, הרבה כסף ולכן היא לא תרגיז את המממנים שלה. היא גם צריכה את עסקני המפלגה שלה ולכן היא תרצה אותם ותתן להם ג'ובים.

קשים חייו של הפוליטיקאי.
ושוב, הבינאריות חוגגת 289631
מספיק שאנטילופה אחת בעדר נטרפת, כדי שהנמר יהיה עסוק עכשיו באכילתה לזמן מה, ושאר האנטילופות בעדר יודעות שהן יכולות להפסיק לרוץ עד שהוא יהיה שוב רעב.
ושוב, הבינאריות חוגגת 289695
נדמה לי שאי-הבחירה של פוליטיקאי מסויים לא מעסיקה את הציבור במידה כזו שהוא לא יכול שלא-לבחור אחרים באותו זמן.
ושוב, הבינאריות חוגגת 289704
הבחירה אינה סימולטנית? בוחרים אחד, ואח"כ עוד אחד, וכן הלאה?
ושוב, הבינאריות חוגגת 289713
בוחרים בבת-אחת כנסת שלמה. נניח, עשר מפלגות מתוך שלושים, 120 נבחרים מתוך כמה מאות מועמדים. וגם המועמדים עברו בדרך-כלל תהליך של בחירה מוקדמת. ולפעמים, גם אלו שבוחרים אותם.
ושוב, הבינאריות חוגגת 289714
הציבור לא בוחר פוליטיקאים, הוא בוחר מפלגות. היבחרות של מפלגות איננה מצב בינארי כמו היטרפות. להרבה פוליטיקאים ועסקנים פוליטיים שרידות המפלגה שהם משתייכים אליה לא ממש קשורה להישרדות שלהם עצמם בפוליטיקה.

אני לא מכיר משהו שטורף פוליטיקאים חוץ מאולי שערוריות תקשורתיות. לאלו יש נטייה לסעוד את ליבן על קורבן אחד בכל פעם.
ושוב, הבינאריות חוגגת 289715
נתקלתי במשל שמתאים בדיוק לשאלה שלך: מספיק שאנטילופה אחת בעדר נטרפת כדי שהאחרות ידעו שצריך לרוץ מהר יותר.

(תקציר הנמשל: מפלגות לא צריכות שלא-לשרוד כדי להבין שיש בחירות).
ושוב, הבינאריות חוגגת 289727
אבל כל פוליטקיאי מתחיל מבין שעדיף שהוא יהיה במקום ריאלי גם אם המפלגה תיטרף מאשר שהמפלגה תשמור על כוחה והוא לא יהיה במקום ריאלי. ויש פעמים נדירות ששמירה על המפלגה ושמירה על המקום עולים בקנה אחד ‏1.

1 אני רק לא מכיר אף דוגמא
ושוב, הבינאריות חוגגת 289744
"ויש פעמים נדירות ששמירה על המפלגה ושמירה על המקום עולים בקנה אחד" - אז כמעט תמיד פוליטיקאים פועלים בניגוד לאינטרסים של המפלגה שלהם‏1?

1 הבה נמציא שיש כזה דבר; ונמציא גם שהוא מוגדר בתור "קבלת המספר הגדול ביותר של מנדטים בבחירות הבאות".
ושוב, הבינאריות חוגגת 289734
ופירוט הנמשל ? או ליתר דיוק מה זה "נמר", "להיטרף" ו"לרוץ" ?
עד מתי רשעים יעלוזו 289746
הנמר הוא אנחנו (הבוחרים), להטרף פירושו שלא להבחר, והריצה היא הנסיון לרצות אותנו כדי שנבחר בהם. לא התכוונתי להכנס לשאלה באיזו מידה השיטה הקיימת מספיקה כדי שהפוליטיקאים אכן יצטרכו לרצות את הבוחרים, אלא רק לומר שלגבי השאלה הזו, אין צורך להחליף בפועל את הנבחרים - מספיק שמתקיימות בחירות.

____

הכותרת שלי לא קשורה לדיון; היא מתייחסת לכותרת הקודמת לגבי החגיגה של הבינאריות, שאחרי כמה שבועות רצופים של מאבק בעושה-הצרות 2 נראית לגמרי לא מוצדקת. Cassels (בספר "Rational Quadratic Forms") כותב כך:
all primes are odd - and 2 is the oddest of them all
עד מתי רשעים יעלוזו 289807
אה, אם ככה אז כל מה שיש לי להגיד על זה זה: מספיק שאנטילופה אחת בעדר נטרפת, כדי שהנמר יהיה עסוק עכשיו באכילתה לזמן מה, ושאר האנטילופות בעדר יודעות שהן יכולות להפסיק לרוץ עד שהוא יהיה שוב רעב.

ליתר דיוק ארבע שנים מינוס משך תקופת בחירות.
עד מתי רשעים יעלוזו 289812
קצת מוזר להתיחס אל הבוחר הישראלי כאל נמר. אולי נשנה את המשל לעדר אנטילופות וחתלתול קטן שמילל חרישית לעברן‏1?

__________
1 הרי בנמשל הוא לא באמת טורף. הוא קצת מקטר, אבל לא באמת משנה את דפוסי ההצבעה המסורתיים שלו (תוך כדי ההנמקה "הרי כולם משוחתים").
עד מתי רשעים יעלוזו 289820
באחת הגרסאות המוקדמות של אחת מהתגובות שלי בפתיל הזה הופיעו המילים: "אני לא בטוח עד כמה הציבור הוא נמר"‏1, אבל לא רציתי לנטפק משל פשטני וחצי-הומוריסטי בעליל.

"אז למה בכל זאת עשית את זה ?"

לא יודע. משהו עם ג'לי ועמוד שדרה.

_________
1 שעכשיו אבדו לעד בחלל הקר והחשוך שהוא הזיכרון של המחשב שלי ושל השרת של האייל‏2.
2 להוציא כמובן את האפשרות של סיאנס-swap.
עד מתי רשעים יעלוזו 289821
אני חושב שמשל יותר מדוייק ידבר על 120 נמרים הרודפים אחרי עדר אנטילופות.
רבים מהמצביעים מאויימים שאם לא יצביעו בשביל המפלגה הנכונה, יפגעו להם בכיס הפרטי דרך הטבות במס, מחירי המים, קצבאות, וכו'.
עד מתי רשעים יעלוזו 290020
אוסף המשלים הנ"ל מוביל אותי למסקנה:

לא חשוב מה עמדתך הפוליטית ואם אתה בעד או נגד ריכוזיות, דבר אחד מוסכם פה על כולנו: מה שקורה במדינה הזאת, זה פשוט ספארי.
it's a zoo out there 290022
it's a jungle out there 290311
כן כן אני יודע.. בג'ונגל אין 120 נמרים שרודפים אחרי עדר אנטילופות כל ארבע שנים. דברים כאלו קורים רק אצלנו.
zoo ארצנו 290790
ושוב, הבינאריות חוגגת 286429
אתה צודק. בציבור יש דעות רבות אבל רק אחת יכולה להתקבל *בבחירות*. רק איש אחד יכול להיות ראש ממשלה*1*. אז אם נניח שטיפה פחות מחצי בחרו במועמד א וטיפה יותר מחצי בחרו במועמד ב', כמעט מחצית מהאוכלוסיה לא מקבלת את מה שהיא רוצה.
בשוק, לעומת זאת, אין שום הכרח שרק אופציה אחת תתקבל. אם מחצית מהאנשים אוהבים נייקי, ורבע אוהבים אדידס ועוד רבע אוהבים נעלי קיפי, אפשר גם אפשר שצרכיהם של *כולם* (או הרוב המכריע, להוציא את חובבי נעלי קיפי עם לוגו של אדידס) מסופקים.

דומה שאפשר להסיק מכך שעדיף להשאיר יותר דברים לשוק. בוודאי שאת אותם דברים שאינם מחייבים הכרעה חד משמעית.

*1*להוציא חריגים נוסח הרוטציה
ושוב, הבינאריות חוגגת 286433
עבור מי שחי בעולם של שחור ולבן, כמוך, בחירות הן רק בין שתי דעות, וראש הממשלה הוא מי שקיבל טיפה יותר מהשני. עבור כל השאר, ראש הממשלה הוא זה שהצליח להקים קואליציה (גם במקומות בהן מערכת הבחירות היא של שתי מפלגות, כל מפלגה היא קואליציה).

עבור מי שחי בעולם של שחור ולבן, כמוך, הבחירה היא בין שוק, לבין בחירות. עבור כל השאר, שוק עם נייקי, אדידאס וקיפי מתקיים (כן, זה בוודאי מפתיע אותך, אבל מתקיים בלשון הווה) במדינות רבות בהן יש גם בחירות.

מה נעשה בשוק בו יש חברת נעליים אחת? מן הסתם, נתפור נעליים לעצמנו או שנלך יחפים. מה נעשה בשוק בו יש ספק מים יחיד? נחפור בורות (ובינתיים)? נטפיל מי ים (ובינתיים)? מן הסתם, נשלם לו כמה שהוא ירצה. דומה שאפשר להסיק מזה שהעולם הוא לא כל כך פשוט כמו שאתה מצייר אותו.
ושוב, הבינאריות חוגגת 286488
אני בעד נייקי לרשות הממשלה
אולסטאר שר חוץ
אדידס שר ביטחון
ריבוק סגן ראש עירית רעננה מטעם הליכוד
אז איך יש לי יותר מאפשרות אחת?
ושוב, הבינאריות חוגגת 286536
אני בעד פול פוט לראשות הממשלה.
מאו שר חוץ.
סטאלין שר בטחון.
וולטר אולבריכט לסגן ראש עיריית רעננה.
ושוב, הבינאריות חוגגת 286608
מה משותף להם?
מי יוצא דופן בינהם?
ושוב, הבינאריות חוגגת 286677
כולם היו אדומים. כולם הביאו למות אלפים (מיליונים, במרבית המקרים) מאזרחיהם בשם האידיאולוגיה שלהם, ברגע שנ